1. No category

‫‪1‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת‬
‫כושר הטיפול במשאביהם‬
‫מסמך עזר לקביעת מדיניות והערכת עלויות ראשונית‬
‫נובמבר ‪2013‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪2‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת‬
‫כושר הטיפול במשאביהם‬
‫מסמך עזר לקביעת מדיניות והערכת עלויות ראשונית‬
‫נובמבר ‪2013‬‬
‫ד"ר אפרת הדס – מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫ד"ר צפריר גרינהוט – האגף לאגרואקולוגיה‪ ,‬שה"מ‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫ציפי פרידקין – החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪3‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫יעוץ מקצועי‪:‬‬
‫ענת לוינגרט – האגף לאגרואקולוגיה‬
‫אורי צוק בר – החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫אורי אדלר –ירקות‬
‫אשר איזנקוט – מים וקרקע‬
‫יורם איזנשטייט – מים וקרקע‬
‫אביתר איתיאל ‪ -‬ירקות‬
‫רוני אמיר – מיכון חקלאי‬
‫רחלי גבריאלי – בקר לבשר‬
‫ד"ר אורית גינצבורג‪ -‬היבטים סביבתיים‬
‫שלי גנץ – ירקות‬
‫ד"ר יובל הדני‪ -‬רפת‬
‫ערן הרכבי – מטעים כללי‬
‫ד"ר שמואל זמיר ‪ -‬צאן‬
‫נבות חקלאי – עופות‬
‫אהוד חנוך‪ -‬זיתים‬
‫שוקי יחזקאלי‪ -‬מיכון חקלאי‬
‫דורית כבביה‪ -‬צאן‬
‫נטע מור – הדברה משולבת‬
‫ד"ר חגית נגר‪ -‬לול‬
‫דוד נווה – רפת החלב‬
‫יאיר נשרי‪ -‬פרחים‬
‫דויד סילברמן ‪ -‬ירקות‬
‫יצחק סימון – דגים‬
‫ד"ר גבי עדין – רפת‬
‫ד"ר שאול פוצי – חזירים‬
‫ניר פרוימן – דגים‬
‫אלכס פרידזאיצ'יק –מים‬
‫סמיר קעאדן ‪ -‬צאן‬
‫אליעזר שפיגל ‪ -‬פרחים‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪4‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫תוכן העניינים‬
‫שם הפרק‬
‫עמוד‬
‫‪1‬‬
‫תקציר מנהלים – סיכום והמלצות‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא‬
‫‪15‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק א‬
‫עקרונות מנחים‪ ,‬מטרות ויעדים למדיניות הטיפול בתוצרי הלוואי בחקלאות‬
‫‪17‬‬
‫‪4‬‬
‫פרק ב‬
‫אומדן כמותי של תוצרי הלוואי בחקלאות ועלות כוללת של אי טיפול במשאב‬
‫‪14‬‬
‫‪5‬‬
‫פרק ג‬
‫טיפול בתוצרי הלוואי האורגנים בחקלאות‪ ,‬חלופות והמלצות לטיפול‬
‫‪24‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ד‬
‫נתונים ענפיים‪ -‬חלופות ופתרונות מומלצים לענף החי פסולת אורגנית‬
‫‪31‬‬
‫ענף הבקר לחלב‬
‫‪31‬‬
‫ענף הבקר לבשר‬
‫‪37‬‬
‫לול‬
‫‪41‬‬
‫צאן‬
‫‪46‬‬
‫חזיריות‬
‫‪50‬‬
‫מדגה‬
‫‪54‬‬
‫‪7‬‬
‫פרק ה‬
‫תוצרי הלוואי האורגנים מענפי הצומח‬
‫‪58‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ו‬
‫תוצרי לוואי אי‪-‬אורגניים בחקלאות‪ :‬כמויות והמלצות לניהול תוצרי הלוואי‬
‫‪70‬‬
‫‪8‬‬
‫פרק ז‬
‫הערכת השקעות הנדרשות לטיפול בפסולת שטרם הוסדרה‬
‫‪77‬‬
‫‪9‬‬
‫פרק ח‬
‫משמעויות כלכליות ברמת החקלאי הבודד‬
‫‪82‬‬
‫‪10‬‬
‫נספח ‪ 1‬חקיקה בארץ ובעולם סקירה כללית‬
‫‪92‬‬
‫‪11‬‬
‫נספח ‪ 2‬עלויות מפורטות הנובעות מהעדר טיפול בתוצרי הלוואי החקלאיים‬
‫‪99‬‬
‫‪12‬‬
‫רשימת ספרות‬
‫‪115‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪5‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫רשימת לוחות‬
‫פרק‬
‫מספר‬
‫שם הלוח‬
‫עמוד‬
‫תקציר‬
‫‪1‬‬
‫תוצרי הלוואי האורגניים ממשק החי‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫תוצרי הלוואי האורגניים מענפי הצומח‪ ,‬פתרונות הקצה הקיימים‬
‫‪11‬‬
‫והמומלצים‬
‫‪3‬‬
‫ריכוז איכותי וכמותי של תוצרי הלוואי האי‪-‬אורגניים בחקלאות‬
‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫היקף השקעות הנדרש לטיפול בזרמי הפסולת השונים‬
‫‪14‬‬
‫פרק א‬
‫‪5‬‬
‫עלותם הכספית של המפגעים הסביבתיים‬
‫‪18‬‬
‫פרק ב‬
‫‪6‬‬
‫זרמי הפסולת בבעלי חיים‬
‫‪20‬‬
‫‪7‬‬
‫התפלגות תוצרי הלוואי האורגנים בענפי הצומח‬
‫‪22‬‬
‫‪8‬‬
‫התפלגות הפסולת האי אורגנית בחקלאות‬
‫‪23‬‬
‫‪9‬‬
‫השיטות השונות לטיפול בפגרים יתרונותיהן וחסרונותיהן‬
‫‪28‬‬
‫‪10‬‬
‫השיטות השונות לטיפול בפגרים‪ ,‬עלויותיהן ומידת התאמתן‬
‫‪29‬‬
‫פרק ד‬
‫‪11‬‬
‫התפלגות משק החלב המשפחתי והשיתופי לפי גודל העדר‬
‫‪31‬‬
‫רפת חלב‬
‫‪12‬‬
‫התפלגות גאוגרפית של ענף החלב בחלוקה לאופי המשק‬
‫‪31‬‬
‫‪13‬‬
‫מספר הפרות הכולל בכל מחוז‪ ,‬בהתפלגות לפי אופי המשק‬
‫‪32‬‬
‫‪14‬‬
‫הערכת התמותה השנתית מעדר הבקר לחלב ועלות הטיפול‬
‫‪32‬‬
‫פרק ג‬
‫בפגרים‬
‫בקר לבשר‬
‫‪15‬‬
‫כמות הפרש ברפת החלב‬
‫‪33‬‬
‫‪16‬‬
‫חלופות לטיפול בפרש פרות – משק החלב‬
‫‪35‬‬
‫‪17‬‬
‫היקף ענף הבקר לבשר במרעה‪ -‬פרות ומגדלים‬
‫‪37‬‬
‫‪18‬‬
‫מספר פגרי הבקר לבשר המפונים לכילוי לפי אזורים‬
‫‪38‬‬
‫‪19‬‬
‫הערכת תמותה שנתית מעדר הבקר לבשר ועלות הטיפול בפגרים‬
‫‪39‬‬
‫‪20‬‬
‫הערכת ייצור הזבל השנתית בעדר הבקר לבשר ועלות הטיפול‬
‫‪40‬‬
‫במשאב‬
‫לול‬
‫‪21‬‬
‫היקף ענף הלול בשנת ‪2012‬‬
‫‪41‬‬
‫‪22‬‬
‫הערכת היקף התמותה השנתי בענף הלול ועלות הטיפול במשאב‬
‫‪42‬‬
‫‪23‬‬
‫סיכום החלופות לטיפול בפגרים‬
‫‪43‬‬
‫‪24‬‬
‫הערכת ייצור הזבל השנתי מענף הלול ועלות הטיפול במשאב‬
‫‪44‬‬
‫‪25‬‬
‫סיכום החלופות לטיפול בלשלשת העופות‬
‫‪45‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪6‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫רשימת לוחות ‪-‬המשך‬
‫פרק‬
‫מספר‬
‫שם הלוח‬
‫עמוד‬
‫צאן‬
‫‪26‬‬
‫מבנה ענף הצאן (רחלות וצפירות)‬
‫‪46‬‬
‫‪27‬‬
‫התפלגות מצבת הצאן לפי לשכות ווטרינריות‬
‫‪47‬‬
‫‪28‬‬
‫כמות ועלות הפגרים השנתית מענף הצאן‪ ,‬לחלב ולבשר‬
‫‪47‬‬
‫‪29‬‬
‫הערכה ראשונית לפתרונות לסילוק הפגרים ועלותה בצאן‬
‫‪48‬‬
‫‪30‬‬
‫הערכת כמות הזבל השנתית בענף הצאן ועלות הטיפול במשאב‬
‫‪49‬‬
‫‪31‬‬
‫התפלגות ענף החזיריות לפי מספר אמהות האזורי הגידול השונים‬
‫‪50‬‬
‫‪32‬‬
‫שיעור התמותה השנתי מענף החזיריות ועלות הטיפול בפגרים‬
‫‪50‬‬
‫‪33‬‬
‫כמות פסדים שנתית ידועה לפי דווחי הטמנה‬
‫‪51‬‬
‫‪34‬‬
‫כמות הזבל השנתית בענף החזיריות ועלות הטיפול במשאב‬
‫‪51‬‬
‫‪35‬‬
‫אפיון הזבל מענף החזיריות‬
‫‪52‬‬
‫‪36‬‬
‫מיפוי פתרונות הקצה לזבל חזירים‬
‫‪52‬‬
‫‪37‬‬
‫היקף והתפלגות חקלאות המים בישראל‬
‫‪54‬‬
‫‪38‬‬
‫הערכה של מספר היצרנים בחקלאות המים בישראל‬
‫‪54‬‬
‫‪39‬‬
‫התפלגות ארצית של שטחי גידול הדגים בביכות פתוחות‬
‫‪55‬‬
‫‪40‬‬
‫מחיר למגדל‪ ,‬כמות משווקת והיקף מכירות בדגי ברכות‬
‫‪56‬‬
‫‪41‬‬
‫כמות הפסדים בדגי הברכות (דגי מאכל)‬
‫‪56‬‬
‫‪42‬‬
‫כמות הפסדים בדגי הנוי‬
‫‪57‬‬
‫‪43‬‬
‫אפיון פתרונות הקצה לטיפול בפסדים‬
‫‪57‬‬
‫פרק ה‬
‫‪44‬‬
‫היקף שטחי החקלאות הצמחית המעובדת (‪)2012‬‬
‫‪58‬‬
‫הדרים‬
‫‪45‬‬
‫פסולות אורגניות עיקריות בענפי ההדרים (שנתי)‬
‫‪59‬‬
‫מטעים‬
‫‪46‬‬
‫פסולות אורגניות עיקריות בענף המטעים (שנתי)‬
‫‪60‬‬
‫ירקות‬
‫‪47‬‬
‫פסולות אורגניות עיקריות בירקות (שנתי)‬
‫‪61‬‬
‫פרחים‬
‫‪48‬‬
‫פסולות אורגניות בפרחים (שנתי)‬
‫‪62‬‬
‫‪49‬‬
‫הערכת כמות תוצרי לוואי אורגנים בענפי הצומח (שנתי)‬
‫‪63‬‬
‫‪50‬‬
‫חלופות הטיפול בתוצרי הלוואי האורגנים מענפי המטעים‬
‫‪64‬‬
‫‪51‬‬
‫חלופות לטיפול בתוצרי הלוואי האורגנים בענפי הירקות‬
‫‪65‬‬
‫חזיריות‬
‫מדגה‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪7‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫רשימת לוחות ‪-‬המשך‬
‫פרק‬
‫מספר‬
‫שם הלוח‬
‫עמוד‬
‫‪52‬‬
‫עלות הפתרונות המוצעים לטיפול בגזם מטעים (הדרים ומטעים‬
‫‪66‬‬
‫אחרים)‬
‫פרק ו‬
‫פרק ז‬
‫פרק ח‬
‫נספח ‪2‬‬
‫‪53‬‬
‫פתרונות לפסולת אורגנית ממטעים לשאריות פרי‪,‬למי עקר ולגפת‬
‫‪67‬‬
‫‪54‬‬
‫פתרונות מוצעים לפסולת אורגנית מגידולי ירקות ופרחים‬
‫‪68‬‬
‫‪55‬‬
‫היקף שטחים מכוסים בחקלאות‬
‫‪70‬‬
‫‪56‬‬
‫הנחות יסוד לחישוב כמויות הפסולת האי אורגנית‬
‫‪71‬‬
‫‪57‬‬
‫סקירה של כמויות הפסולת האי אורגנית במטעים והדרים‬
‫‪71‬‬
‫‪58‬‬
‫סקירה של הפסולת האי אורגנית מירקות ופרחים‬
‫‪72‬‬
‫‪59‬‬
‫סיכום כמויות הפסולת האי אורגנית המיוצרות בענפי הצומח‬
‫‪74‬‬
‫‪60‬‬
‫עלות פתרונות לטיפול בפסולת אי אורגנית‪ -‬מטעים והדרים‬
‫‪76‬‬
‫‪61‬‬
‫עלות פתרונות לטיפול בפסולת אי אורגנית – ירקות ופרחים‬
‫‪76‬‬
‫‪62‬‬
‫התקציב הנדרש לפינוי פגרים שטרם הוסדרו‬
‫‪77‬‬
‫‪63‬‬
‫התקציב הנדרש לפינוי פרש למתקנים שטרם הוסדרו‬
‫‪78‬‬
‫‪64‬‬
‫התקציב הנדרש לפינוי פסולת אורגנית ‪ -‬צומח‬
‫‪79‬‬
‫‪65‬‬
‫מתקני הטיפול בפסולת אי אורגנית‬
‫‪80‬‬
‫‪66‬‬
‫סיכום הערכת תקציב השקעה לטיפול בפסולת‬
‫‪81‬‬
‫‪67‬‬
‫סקירה כללית ממוצע הכנסות והוצאות למשק בודד לפי ענפים‬
‫‪85‬‬
‫‪68‬‬
‫הנחות יסוד‪ -‬החזרי הון ותחזוקה לציוד – בקר וצאן‬
‫‪86‬‬
‫‪69‬‬
‫הנחות יסוד‪ -‬החזרי הון ותחזוקה לציוד – לול‪ ,‬חזירים מדגה‬
‫‪88‬‬
‫‪70‬‬
‫הנחות יסוד – החזרי הון ותחזוקה לציוד – ענפי צומח אורגני‬
‫‪90‬‬
‫‪71‬‬
‫הנחות יסוד – החזרי הון ותחזוקה לציוד – ענפי צומח אי אורגני‬
‫‪91‬‬
‫‪72‬‬
‫הנחות סביבתיות ענף החלב – עלות סביבתית לטון פגרים‬
‫‪99‬‬
‫‪73‬‬
‫הנחות סביבתיות ענף החלב – עלות סביבתית למ"ק פרש‬
‫‪100‬‬
‫‪74‬‬
‫הנחות סביבתיות ענף בקר לפיטום – עלות סביבתית לטון פגרים‬
‫‪101‬‬
‫‪75‬‬
‫הנחות סביבתיות ענף בקר לפיטום – עלות סביבתית למ"ק פרש‬
‫‪102‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪8‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫פרק‬
‫מספר‬
‫שם הלוח‬
‫עמוד‬
‫‪76‬‬
‫נזקים סביבתיים מפגרי עופות‬
‫‪103‬‬
‫‪77‬‬
‫נזקים סביבתיים מפרש עופות‬
‫‪104‬‬
‫‪78‬‬
‫נזקים סביבתיים מפגרי צאן‬
‫‪105‬‬
‫‪79‬‬
‫נזקים סביבתיים מפרש צאן‬
‫‪106‬‬
‫‪80‬‬
‫נזקים סביבתיים מפגרי חזירים‬
‫‪107‬‬
‫‪81‬‬
‫נזקים סביבתיים מפרש חזירים‬
‫‪108‬‬
‫‪82‬‬
‫נזקים סביבתיים מפסדי דגים‬
‫‪109‬‬
‫‪83‬‬
‫נזקים סביבתיים מפסולת מטעים והדרים‬
‫‪110‬‬
‫‪84‬‬
‫נזקים סביבתיים מפסולת ירקות ופרחים‬
‫‪111‬‬
‫‪85‬‬
‫עלות סביבתית כוללת – פגרים ופרש בע"ח‬
‫‪112‬‬
‫‪86‬‬
‫סיכום הנזקים הסביבתיים מאי טיפול בפסולת ענפי הצומח‬
‫‪113‬‬
‫‪87‬‬
‫סיכום הנזק הסביבתי מאי הטיפול בפסולת בענפי החקלאות‬
‫‪114‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪9‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫תקציר מנהלים – סיכום והמלצות‬
‫הקדמה‬
‫לענפי החקלאות בארץ תועלות חיצוניות רבות המשיקות לתחומי החברה‪ ,‬התרבות‪ ,‬התיירות‪ ,‬האקולוגיה‬
‫והסביבה‪ .‬מכאן שקיום חקלאות משגשגת בישראל היא בעלת חשיבות לאומית‪ ,‬בנוסף לאספקת המזון לתושבי‬
‫המדינה‪.‬‬
‫כפועל יוצא של הפעילות החקלאית נוצרים תוצרי לוואי המוגדרים כפסולות‪ .‬בניהול נכון של משאבי הפסולת‪,‬‬
‫המתחשב בהשלכות הסביבתיות‪ ,‬ניתן להביא לניצולם כחומרי גלם בעלי ערך כלכלי‪ .‬ללא טיפול מתאים בתוצרי‬
‫הלוואי הם עלולים להפוך ממשאב כלכלי למטרד ומפגע סביבתי‪.‬‬
‫על‪-‬מנת לנצל את המשאבים הגלומים בתוצרי הלוואי יש להשקיע בהקמת תשתיות לאומיות אזוריות ומקומיות‬
‫מתאימות‪.‬‬
‫במסמך זה מובאים אומדנים כמותיים עדכניים של כל סוגי תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל‪ ,‬מוצגים פתרונות‬
‫קצה אפשריים לכל תוצר לצד ניתוח כלכלי של עלות הטיפול בתוצרי הלוואי השונים‪ .‬בסופו של המסמך מובאות‬
‫המלצות משרד החקלאות ופיתוח הכפר לניהול ויישום פתרונות הקצה השונים‪.‬‬
‫בהתאם להמלצות המסמך‪ ,‬היקף ההשקעות הראשוני הנדרש לטיפול בתוצרי הלוואי בחקלאות הוא כחצי‬
‫מיליארד שקל (לוח ‪.)4‬‬
‫במקביל להגדרתם ובנייתם של פתרונות הקצה יש לקדם הליך הסדרה ופיקוח על יישום הפתרונות‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪11‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫אומדן כמותי של תוצרי הלוואי האורגניים – משק החי‬
‫זבל בע"ח ‪ -‬בישראל נוצרים מדי שנה מעל ל‪ 11-‬מיליון מ"ק של פרש בע"ח‪ ,‬כ‪ 4-‬ו‪ 2-‬מיליון מ"ק זבל מענף‬
‫הבקר לחלב ומענף הבקר לבשר‪ ,‬בהתאמה‪ .‬כמות הזבל מענפי החזיריות והלול גם היא מאד גדולה ועומדת‬
‫על כ‪ 3-‬ו‪ 1.9-‬מיליון מ"ק‪ ,‬בהתאמה‪ .‬יש לציין כי מרבית זבל החזיריות נוזלי ומפונה למתקני הטיפול בשפכים‪,‬‬
‫שאר הזבל מקורו בענף הצאן‪.‬‬
‫פגרי בע"ח – התמותה השנתית בענף הלול מוערכת בכ‪ 18-‬מיליון עופות במשקל כולל של כ‪ 37-‬אלף טון‬
‫פגרים בשנה (לפי חישוב של ‪ 1.5‬ק"ג לפגר‪ ,‬בממוצע)‪.‬‬
‫בלוח ‪ .1‬מובא ריכוז איכותי וכמותי של תוצרי הלוואי מענפי החי‪ ,‬הפתרון הקיים היום והמלצות משרד‬
‫החקלאות לטיפול מיטבי‪.‬‬
‫לוח ‪ -1‬תוצרי הלוואי האורגניים ממשק החי ופתרונות הקצה הקיימים כיום‬
‫זרם הפסולת‬
‫זבל בע"ח‬
‫ענף החי‬
‫בקר לחלב‬
‫בקר לבשר‬
‫צאן לחלב‬
‫צאן לבשר‬
‫חזירים‬
‫לול‬
‫ס"ה‬
‫כמות שנתית‬
‫(מ"ק חומר מפונה)‬
‫‪3,400,000‬‬
‫‪2,354,000‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪452,600‬‬
‫‪3,052,000‬‬
‫‪1,898,000‬‬
‫‪11,226,600‬‬
‫פתרון הקצה העיקרי הקיים כיום‬
‫פיזור בשדות וקומפוסטציה‬
‫פיזור טבעי במרעה‬
‫פיזור בשדות וקומפוסטציה‬
‫פיזור בשדות וקומפוסטציה‬
‫פינוי למט"ש‬
‫חלקו משמש למאכל בעלי חיים‬
‫(טון)‬
‫פגרים‬
‫בקר לחלב‬
‫בקר לבשר‬
‫צאן לחלב‬
‫צאן לבשר‬
‫חזירים‬
‫לול‬
‫דגי מאכל‬
‫דגי נוי‬
‫ס"ה‬
‫כל הנתונים הם שנתיים קלנדריים‬
‫‪1,693‬‬
‫‪1,833‬‬
‫‪388‬‬
‫‪2,796‬‬
‫‪871‬‬
‫‪36,429‬‬
‫‪1,3811‬‬
‫‪370‬‬
‫‪45,760‬‬
‫מתקן כילוי בעין המפרץ‬
‫חלקית נשאר בשטחי מרעה‬
‫לא מוסדר‬
‫לא מוסדר‬
‫לא מוסדר‬
‫חלקית נאסף בבורות כילוי‬
‫איסוף פסדים וסילוקם מהבריכה‬
‫לא מוסדר‬
‫‪ 1‬נתון זה מאפיין חורפים קשים במיוחד (אחת לעשור לערך)‪ .‬בממוצע הכמות השנתית נמוכה בכ ‪.51%‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪11‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫אומדן כמותי של תוצרי הלוואי האורגניים – משק צומח‬
‫בענפי הצומח בחקלאות מספר זרמים של תוצרי לוואי אורגנים‪ :‬גזם מטעים‪ ,‬גדם מטעים‪ ,‬שאריות צמחיות‬
‫מבתי צמיחה‪ ,‬שאריות אורגניות של התוצרת החקלאית הנותרות בשדה הפתוח‪ ,‬שאריות פרי בבתי האריזה‬
‫ותוצרי לוואי אורגנים הנוצרים כחלק מפעילות תעשייתית בענפי הצומח השונים (ייצור יין ושמן זית) ‪ -‬לוח מס'‬
‫‪.2‬‬
‫לוח ‪ - 2‬תוצרי הלוואי האורגניים מענפי הצומח‪ ,‬פתרונות הקצה הקיימים ומומלצים ‪ -‬נתונים שנתיים‬
‫זרם הפסולת‬
‫ענף בחקלאות‬
‫גזם (טון ח"י)‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫‪52,293‬‬
‫‪345,178‬‬
‫‪42,549‬‬
‫‪1,643‬‬
‫‪441,663‬‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫‪38,029‬‬
‫‪69,897‬‬
‫‪67,613‬‬
‫‪0‬‬
‫‪175,539‬‬
‫‪49,981‬‬
‫‪45,178‬‬
‫‪95,160‬‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫‪4,754‬‬
‫‪8,737‬‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫‪19,958‬‬
‫‪14,668‬‬
‫ס"ה גזם (טון ח"י)‬
‫שאריות פרי בשטח‬
‫(טון)‬
‫ס"ה פרי (טון)‬
‫גדם מטעים‬
‫סה"כ גדמים‬
‫שאריות צמחיות‬
‫בבתי אריזה (טון)‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ס"ה שאריות בבית‬
‫אריזה‬
‫פסולת תעשיות‬
‫נלוות חקלאות‬
‫כמות‬
‫שנתית‬
‫פתרון הקצה הקיים‬
‫כיום‬
‫מרוסק בשדה‬
‫מרוסק בשדה‬
‫לשטח פתוח אין פתרון‬
‫לשטח פתוח אין פתרון‬
‫נשאר בשדה‬
‫נשאר בשדה‬
‫נשאר בשדה‬
‫המלצות‬
‫חלקו משמש למאכל בע"ח‬
‫מירכוז וריסוק בשדה‬
‫מירכוז וריסוק בשדה‬
‫‪2‬‬
‫מחושב במסגרת גזם‬
‫חלקו מפונה למפחמות‬
‫חלקו מפונה למפחמות‬
‫מפונה למאכל בעלי‬
‫חיים‬
‫חלקי‪ ,‬למזבלות‬
‫חלקי‪ ,‬מפונה למאכל‬
‫בעלי חיים‬
‫מפונה למזבלות‬
‫ירוסק בשדה‬
‫ירוסק בשדה‬
‫מאכל בע"ח וקומפוסטציה‬
‫אין פתרון לגלעינים‬
‫מאכל בע"ח וקומפוסטציה‬
‫קומפוסטציה‬
‫‪48,117‬‬
‫מי עקר מייצור שמן‬
‫זית (ליטר)‬
‫גפת רטובה מייצור‬
‫שמן זית (טון)‬
‫גפת מייצור היין (טון)‬
‫‪132,500‬‬
‫אין פתרון‬
‫מתקני טיפול‬
‫‪88,100‬‬
‫‪16,500‬‬
‫אין פתרון‬
‫אין פתרון‬
‫ייצור אנרגיה‬
‫חלקו משמש למאכל בע"ח‬
‫‪ 2‬בהתאם להנחיות הסניטציה של השירותים להגה"צ ולביקורת‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪12‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫אומדן כמותי של תוצרי הלוואי האי‪-‬אורגניים בחקלאות‬
‫חלק הארי מתוצרי הלוואי האי אורגניים בחקלאות הם תוצרי פלסטיק למיניהם‪ .‬פתרונות הקצה הקיימים‬
‫לפסולת זו הם בעיקר יצוא ומיחזור‪ .‬הביקוש למיחזור תלוי במחיר העולמי לנפט‪.‬‬
‫בלוח מספר ‪ 3‬מוצגת הערכה על כמות הפסולת הפלסטית בהתאם לסוג השימוש‪.‬‬
‫לוח ‪ :3‬ריכוז איכותי וכמותי של תוצרי הלוואי האי‪-‬אורגניים בחקלאות‪ ,‬נתונים שנתיים‬
‫זרם הפסולת‬
‫סוג הפסולת‬
‫פלסטיק (טון)‬
‫חיפוי קרקע‬
‫חיטוי קרקע‬
‫חיפוי חממות‬
‫רשתות מבתי רשת‬
‫רשתות מכיסוי מטע‬
‫חבלי הדליה (ירק)‬
‫רשת הדליה (פרח)‬
‫שקים (בננות)‬
‫טפטפות וציוד השקיה‬
‫ס"ה פלסטיק (טון)‬
‫אריזות חומרי הדברה (מ"ק)‬
‫ס"ה אריזות חומרי הדברה (מ"ק)‬
‫הדרים‬
‫מטעים‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫כמות שנתית (טון)‬
‫‪13,705‬‬
‫‪5,219‬‬
‫‪4,506‬‬
‫‪828‬‬
‫‪5,084‬‬
‫‪1,790‬‬
‫‪144‬‬
‫‪45‬‬
‫‪10,542‬‬
‫‪41,863‬‬
‫‪2,343‬‬
‫‪9,485‬‬
‫‪126,420‬‬
‫‪12,446‬‬
‫‪150,693‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪13‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫סיכום‪:‬‬
‫בעבודה זו נסקרו היקפי הפסולת‪ ,‬פתרונות הקצה הקיימים והחלופות לפתרון ונערכה הערכה ראשונית להיקף‬
‫ההשקעות הנדרש‪.‬‬
‫חלק ניכר מהפתרונות המובאים בעבודה נמצא‪ ,‬בזמן כתיבתה‪ ,‬עדיין בשלבי פיתוח ולכן מוצע בשלב ראשון‬
‫לממן מתקני פיילוט לבדיקת היתכנות הפעלתם של הפתרונות המוצעים‪.‬‬
‫כנגד עלויות הטיפול בתוצרי הלוואי‪ ,‬מובאת הערכה כלכלית של הנזקים הסביבתיים שייגרמו כתוצאה מאי‬
‫טיפול בפסולת‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪14‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -4‬סיכום היקף השקעות הנדרש (‪ )₪‬לטיפול בזרמי הפסולת השונים והערכה של הנזק הסביבתי‬
‫שייגרם בהעדר טיפול‪.‬‬
‫נושא‬
‫סך השקעות‬
‫עלות סביבתית‬
‫‪3‬‬
‫כילוי פגרים‬
‫‪29,192,626‬‬
‫‪327,695,391‬‬
‫טיפול בפרש‬
‫‪39,400,000‬‬
‫‪57,580,987‬‬
‫‪234,051,315‬‬
‫‪244,433,732‬‬
‫‪89,759,122‬‬
‫‪84,849,528‬‬
‫‪392,403,063‬‬
‫‪714,559,638‬‬
‫טיפול בפסולת אורגנית‬
‫טיפול בפסולת אי אורגנית‬
‫סה"כ‬
‫‪ 3‬ראה פירוט חישוב הנזק בפרק ז'‪ ,‬עמוד ‪47‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪15‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫מבוא‬
‫איכות הסביבה הפכה זה מכבר מסוגיה שמעניינם של גופים ירוקים לנושא שבמרכז הדיון הציבורי‪ .‬כחלק‬
‫ממגמה זו‪ ,‬מוביל משרד החקלאות ופיתוח הכפר תכנון ומדיניות של ניהול ופיתוח בר קיימא‪ .‬תכנון זה כולל‬
‫ניהול‪ ,‬ביצוע והערכה כלכלית של החקלאות כמערכת רב תפקודית המכירה בתועלות ובעלויות הסביבתיות‬
‫הנובעות בקיום חקלאות אינטנסיבית‪ .‬אזורים חקלאיים ביססו מעמדם במדינות רבות בעולם כמקום מגורים‬
‫אליו קשורים ערכי מורשת‪ ,‬תרבות וטבע ) צנובר ‪ .)2010‬תפיסת הקיימות‪ ,‬או ‪ -‬הפיתוח בר הקיימא‪ ,‬הינה‬
‫תפיסה המאזנת בין צרכי השימור וההגנה על משאבי הטבע והסביבה לבין צרכי הפיתוח‪.‬‬
‫כפועל יוצא של כל פעילות הייצור החקלאי‪ ,‬המייצרת מוצרי צריכה בסיסיים‪ ,‬נוצרים תוצרי לוואי המוגדרים לרוב‬
‫כפסולות‪ .‬ללא טיפול מתאים בפסולות הנוצרות בתהליך הייצור החקלאי הן עלולות להפוך‪ ,‬וכיום חלקן עדיין‬
‫הופך‪ ,‬ממשאב כלכלי למטרד ומפגע סביבתי‪.‬‬
‫מסמך זה בוחן את הפסולות החקלאיות בישראל כתוצר לוואי וכמשאב כלכלי‪.‬‬
‫לענפי החקלאות בארץ תרומות ומשמעויות רבות בנוסף להספקת התוצרת הטריה‪ .‬תועלות חיצוניות אלו‬
‫משיקות לתחומי החברה‪ ,‬התרבות‪ ,‬התיירות‪ ,‬האקולוגיה והסביבה וביניהן ניתן למנות את השמירה על‬
‫קרקעות המדינה ופיזור אוכלוסין; יצירת מקומות עבודה בפריפריה; שמירה על מורשת תרבותית והיסטורית;‬
‫שימור שטחים פתוחים ליצירת מעטפות ירוקות לערים; שמירה על המגוון הביולוגי; צמצום תופעת המידבור;‬
‫שימוש בקרקעות חקלאיות ככלי למחזור פסולות אורגניות; שמירה על כושרה של הקרקע בהחדרת גשמים למי‬
‫התהום‪ ,‬צמצום רעש‪ ,‬ופיתוח ועידוד תיירות באזורי הכפר‪.‬‬
‫אין להתעלם מכך שלחקלאות האינטנסיבית ישנן גם עלויות חיצוניות שעלולות לגרום לנזקים סביבתיים כגון‬
‫זיהום קרקע‪ ,‬מים ואויר‪ ,‬דלדול קרקעות‪ ,‬הגדלת סכנת התחלואה לאדם ולחי ופגיעה במגוון הביולוגי ובשירותי‬
‫המערכת שהוא מספק‪.‬‬
‫במסמך זה התמקדנו באיתור וקידום פתרונות קצה יעילים וכלכלים (למגדל ולסביבה) לתוצרי הלוואי‬
‫בחקלאות‪.‬‬
‫עיקר תוצרי הלוואי הנוצרים בתהליך הייצור החקלאי הם משאבים אורגניים; זבל בע"ח‪ ,‬פסדים‪ ,‬גזם וגדמי עצי‬
‫פרי‪ ,‬שאריות צמחיות בבתי הצמיחה ושאריות פרי בבתי האריזה‪ .‬משאב זה יכול לשמש‪ ,‬לאחר טיפול מקדים‪,‬‬
‫לטיוב הקרקע‪ ,‬להפקת "אנרגיה ירוקה" או כמזון לבע"ח‪ .‬בפעילות החקלאית נוצרים גם תוצרי לוואי אי אורגניי‬
‫והעיקריים שבהם הם יריעות פלסטיק מבתי צמחיה‪ ,‬יריעות ששימשו לחיפוי קרקע‪ ,‬אריזות חומרי הדברה וציוד‬
‫השקיה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪16‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫מדינות מובילות בתחום נוקטות בצעדים כהפרדה במקור‪ ,‬שריפה‪ ,‬קומפוסטציה ומיחזור על מנת להביא‬
‫לצמצום היקף ההטמנה‪ .‬מניסיונן של מדינות אלה ועל‪-‬מנת להביא לניצול נכון של משאב הפסולת החקלאית‬
‫דרוש ניהול משולב‪ ,‬ברמה הלאומית‪ ,‬לפתרונות הקצה לתוצרי הלוואי החקלאיים‪.‬‬
‫יש לדעתנו לראות את ההמלצות לפתרונות הקצה לא רק בהקשר של תוצרי הלוואי מהחקלאות אלא בראייה‬
‫ארצית של ניהול פסולת אורגנית ואי‪-‬אורגנית‪ ,‬בשילוב עם המגזר העירוני‪.‬‬
‫בעבודה זו מובאת סקירה של זרמי תוצרי הלוואי בחקלאות‪ ,‬היקף הנזקים הנובעים מהעדר טיפול בתוצרים‬
‫אלה‪ ,‬ומוצעים פתרונות קצה אפשריים‪.‬‬
‫הנתונים ששימשו אותנו בעבודה מתבססים על נתוני משרד החקלאות‪ :‬מפקד עובדים זרים ‪ ,2012‬נתוני‬
‫מדריכי שה"מ‪ ,‬נתוני אנשי מקצוע העוסקים בתחום‪ ,‬נתוני מועצות הייצור‪.‬‬
‫מרבית הנתונים הפיזיים בענפים השונים מבוססים על הדיווחים של שנת ‪.2012‬‬
‫כל הנתונים המובאים בעבודה הם שנתיים קלנדרים‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪17‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫פרק א' ‪ -‬עקרונות מנחים‪ ,‬מטרות ויעדים למדיניות הטיפול בתוצרי הלוואי החקלאיים‬
‫מספר עקרונות מנחים הוגדרו על‪-‬ידנו ביחס למדיניות הטיפול המומלצת בתוצרי הלוואי החקלאיים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הכרה בחשיבות המשך קיומה של חקלאות רווחית ובת קיימא‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הכרה בתועלותיה הציבוריות של החקלאות בישראל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הכרה והבנה של ההשפעה הכוללת‪ ,‬הישירה והעקיפה‪ ,‬של תוצרי הלוואי החקלאיים ושל חלופות הטיפול‬
‫השונות על הסביבה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מתן דגש להפיכת תוצרי הלוואי החקלאיים למשאב בקרבה מרבית למקום בו נוצרו‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫בחינת חלופות הטיפול השונות תוך שימת לב לאזורים הגאוגרפיים בהם מרוכזים תוצרי הלוואי ולאופיו‬
‫המקומי של הייצור החקלאי‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫עיקרון המזהם משלם ( ‪ - )Polluter pays principle‬לפיו על הגוף המזהם שאחראי ליצירת הזיהום‬
‫לשלם עבור הנזק שהוא גרם לסביבה הטבעית ולבריאותם של בני האדם שניזוקו מהזיהום‪ .‬כל זאת‬
‫בהינתן תשתית הטיפול המתאימה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫עיקרון אחריות היצרן המורחבת ‪- )Extended producer responsibility EPR( -‬מדיניות ציבורית‬
‫המשיתה על היצרן את האחריות ואת העלות הכלכלית של הטיפול בתוצרי הלוואי‪.‬‬
‫מטרת העל שהוצבה על ידנו לטיפול בתוצרי הלוואי החקלאיים היא הפחתת העומס הסביבתי שהם גורמים‬
‫והפיכתם ממטרד‪ ,‬או מפגע סביבתי‪ ,‬למשאב‪.‬‬
‫היעדים המשניים שהוגדרו על ידנו היו‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הפחתת כמות תוצרי הלוואי החקלאיים המועברים להטמנה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הגדלת שיעור היישום של חומר אורגני בקרקעות החקלאיות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הגדלת שיעור מחזור תוצרי הפלסטיק בחקלאות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫ניצול חלק מתוצרי הלוואי החקלאיים להפקת אנרגיה ירוקה‪.‬‬
‫כל זאת תוך שמירה על רווחיות ענפי הייצור החקלאיים השונים‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪18‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫מאחר והפתרונות המוצעים במסמך זה ישפיעו ומושפעים בין היתר מהמדיניות הממשלתית בתחום האנרגיה‪,‬‬
‫מאופן הטיפול באשפה העירונית והתעשייתית ומאופן הטיפול בבוצות השפכים המתקבלות מהמט"שים מוצע‬
‫לראות במסמך זה חלק ממדיניות ארצית שמטרתה לטפל בכלל תוצרי הלוואי האורגניים והאי אורגניים הנוצרים‬
‫בארץ (מגזר חקלאי‪ ,‬עירוני‪ ,‬תעשייתי)‪.‬‬
‫בעבודה זו מובאת הערכה ראשונית האומדת את הנזקים הסביבתיים העלולים להיגרם כתוצאה מאי טיפול במטרדי‬
‫הפסולת‪ .‬הערכות אלה אינן מבוססות על משנה כלכלית סדורה‪ ,‬על כן נבדקו בעבודה זו ההשלכות האפשריות‬
‫מהעדר טיפול בכל סוגי הפסולת‪ .‬כדוגמא לאומדן אחד‪ ,‬ניתן להביא את הערכת ימי המחלה של אזרחי המדינה‬
‫כתוצאה מההתכנות לעברת מחלות הנובעות ממגע עם פגרים שלא טופלו‪.‬‬
‫לכל מפגע ומטרד סביבתי בוצעה הערכה של עלות הטיפול בהתאם לקריטריונים המוצגים בלוח מס' ‪:5‬‬
‫לוח ‪ – 5‬עלותם הכספית של מפגעים סביבתיים‬
‫סוג המפגע‬
‫מפגע סביבתי‬
‫הפצת ריחות‬
‫זיהום סביבתי‬
‫זבובים‬
‫זבובים‬
‫מפגעי בוץ וריח‬
‫ערך נופי‬
‫נזקים סביבתיים‬
‫מחלות לאדם‬
‫הפצת מחלות לבע"ח‬
‫זבובים מוצצי דם‬
‫זיהום מים‬
‫פגיעה בציפורי נוי‬
‫גידול באוכלוסיית הטורפים‬
‫קריטריון החישוב – יחידות‬
‫מחיר פיזור סיד‪ ,‬עלות לטון פגרים‬
‫עלות סילוק הפגר לאתר הטמנה‪/‬שריפה‪ ,‬עלות לפגר‬
‫עלות ריסוס אזורי במרכז המשק‪ ,‬בעיקר בלולים‬
‫עלות מלכודות לסילוק הזבובים (מפגעים קטנים)‪ ,‬עלות למלכודת‬
‫עלות סילוק המפגע ע"י טרקטור‪ ,‬ש"ע‬
‫עלות סילוק פגר‬
‫עלות יום אשפוז בבית חולים‬
‫רכישה של בעל חיים חדש במקום זה שמת‬
‫עלות ריסוס הדיר‪ /‬הרפת‬
‫פחיתה במים‪ ,‬מחיר למ"ק מים‬
‫על בסיס נכונות לשלם עבור ביקור במשק חי של עופות‬
‫תשלום לציידים עבור חיסול תנים או מחירי חיסון‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫מחיר ליחידה‬
‫ש"ח‬
‫‪180‬‬
‫‪1,400‬‬
‫‪3,500‬‬
‫‪10‬‬
‫‪260‬‬
‫‪280‬‬
‫‪4,800‬‬
‫בהתאם לענף‬
‫‪560‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪70‬‬
‫‪20‬‬
‫‪19‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫פרק ב' ‪ -‬אומדן כמותי של תוצרי הלוואי בחקלאיות ועלות כוללת של אי טיפול במשאב‬
‫התפלגות כמות וסוג תוצרי הלוואי האורגנים בחקלאות‬
‫משק החי‬
‫המקור העיקרי לתוצרי הלוואי האורגניים ממשק החי (לוח ‪ )6‬הוא הזבל מענף הבקר‪ .‬בתהליך הייצור החקלאי‬
‫נוצרים כ‪ 4-‬ו‪ 2-‬מיליון מ"ק זבל מענף הבקר לחלב ומענף הבקר לבשר‪ ,‬בהתאמה‪ .‬חשוב לציין כי חלק ניכר מזבל‬
‫הבקר (‪ 0.8‬מיליון מ"ק) מקורו בענף המרעה והוא נותר בשטח‪.‬‬
‫כמות הזבל מענפי החזיריות והלול נאמדת בכ‪ 3-‬ו‪ 1.9-‬מיליון מ"ק‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫תוצר לוואי נוסף ומשמעותי של משק החי הוא הפגרים‪ .‬הבעיה הגדולה ביותר היא בענף הלול בו מתים במהלך‬
‫תקופת הגידול כ‪ 18-‬מיליון עופות במשקל כולל של כ‪ 37,000-‬טון פגרים בשנה (עפ"י משקל ממוצע של ‪ 1.5‬ק"ג‬
‫לפגר)‪.‬‬
‫משקלם הכולל של הפגרים בענפי הבקר‪ ,‬הצאן והחזיריות מוערך בכ‪ 10,000-‬טון‪.‬‬
‫הגדרת הבעיה הנובעת מאי טיפול בתוצרי הלוואי ממשק החי‬
‫פגרים ‪ -‬השפעה סביבתית ועלויות הנזק‬
‫אי טיפול בפגרים עלול לגרום למטרדים ולמפגעים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הפצת ריחות רעים‬
‫‪-‬‬
‫התפתחות והפצה של זבובים‬
‫‪-‬‬
‫זיהום קרקע וזיהום מקורות מים‬
‫‪-‬‬
‫מפגע נופי ואסתטי‬
‫‪-‬‬
‫הפצת מחלות‪ ,‬ע"י משיכת בע"ח משוטטים העלולים לגרום להפצה של מחלות כמו כלבת‬
‫‪-‬‬
‫הרעלות יזומות (אם כי אסורות על פי חוק) בשל התרבות חיות בר‪ ,‬מביאות להרעלות משנה‬
‫הגורמות תמותה לא סלקטיבית של דורסים וחיות אחרות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תחלואה של חיות בר בשל החדרת פגרים נגועים לשרשרת המזון בטבע‪.‬‬
‫הערכת עלות הנזק הנגרם מכמויות הפגרים שאינן מטופלות‪ ,‬משמע מושארות בשטח‪ ,‬מוערכת בכ‪ 330 -‬מיליון‬
‫שקלים בשנה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪21‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫זבל בע"ח‪ -‬השפעה סביבתית ועלויות הנזק‬
‫אי טיפול בזבל עלול לגרום למטרדים ולמפגעים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הפצת ריחות רעים‬
‫‪-‬‬
‫התפתחות והפצה של זבובים‬
‫‪-‬‬
‫זיהום קרקע‬
‫‪-‬‬
‫זיהום מקורות מים עיליים ומי תהום‬
‫‪-‬‬
‫זיהום התוצרת החקלאית בפתוגניים‪ ,‬ובמקרים נדירים גם לאילוח הקרקע בפתוגניים‪.‬‬
‫הערכת עלות הנזק הנגרם מזבל בע"ח שאינו מטופל מוערכת בכ‪ 72-‬מיליון שקלים בשנה‪.‬‬
‫בלוח ‪ 6‬להלן מוצגים זרמי תוצרי הלוואי השונים מענף החי והעלות הסביבתית הנובעת מאי טיפול בהם‪.‬‬
‫לוח ‪ -6‬זרמי הפסולת בבעלי החיים‬
‫זרם הפסולת‬
‫פרש (מ"ק)‬
‫פגרים‪,‬‬
‫טון‬
‫ענף‬
‫בקר לחלב‬
‫בקר לבשר‬
‫לול‬
‫צאן לחלב‬
‫צאן לבשר‬
‫חזירים‬
‫דגי מאכל‬
‫דגי נוי‬
‫ס"ה פרש‬
‫בקר לחלב‬
‫בקר לבשר‬
‫לול‬
‫צאן לחלב‬
‫צאן לבשר‬
‫חזירים‬
‫דגי מאכל‬
‫דגי נוי‬
‫ס"ה פגרים‬
‫גודל העדר (ראשים)‬
‫‪225,000‬‬
‫‪319,000‬‬
‫‪240,200,000‬‬
‫‪200,750‬‬
‫‪1,456,900‬‬
‫‪213,000‬‬
‫‪18,000‬‬
‫‪48,000,000‬‬
‫מספר פגרים‬
‫‪12,175‬‬
‫‪13,280‬‬
‫‪18,176,000‬‬
‫‪17,018‬‬
‫‪123,776‬‬
‫‪71,000‬‬
‫‪4‬‬
‫כמות פסולת‬
‫‪3,400,000‬‬
‫‪2,354,000‬‬
‫‪1,898,000‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪452,600‬‬
‫‪3,052,000‬‬
‫נזק סביבתי לתוצרת לא‬
‫מטופלת (‪)₪‬‬
‫‪14,968,892‬‬
‫‪15,506,975‬‬
‫‪2,330,920‬‬
‫‪100,104‬‬
‫‪2,588,973‬‬
‫‪36,980,123‬‬
‫‪11,226,600‬‬
‫‪72,475,987‬‬
‫כמות בטון‬
‫‪1,693‬‬
‫‪1,833‬‬
‫‪36,429‬‬
‫‪388‬‬
‫‪2,796‬‬
‫‪871‬‬
‫‪1,381‬‬
‫‪370‬‬
‫‪45,760‬‬
‫‪120,240,300‬‬
‫‪4,403,184‬‬
‫‪17,284,996‬‬
‫‪18,007,035‬‬
‫‪150,297,572‬‬
‫‪10,511,228‬‬
‫‪6,951,076‬‬
‫‪1,860,160‬‬
‫‪329,555,550‬‬
‫‪ 4‬שנתית קלנדרית‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪21‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫הגדרת הבעיה הנובעת מאי טיפול בתוצרי הלוואי מענפי הצומח‬
‫ענפי הצומח בחקלאות מייצרים מספר זרמים עיקריים של תוצרי לוואי אורגנים‪ :‬כ‪ 400,000-‬טון גזם מטעים‪,‬‬
‫כ‪ 95,000-‬טון גדם מטעים‪ 44,000 ,‬טון שאריות צמחיות מבתי צמיחה ושטח פתוח בגידולי הירקות והפירות‪,‬‬
‫ותוצרי לוואי אורגנים הנוצרים כחלק מהפעילות התעשייתית בתהליך ייצור יין ושמן זית‪.‬‬
‫תוצר הלוואי של תהליך ייצור היין הוא גפת יין בכמות של כ ‪ 16.5‬אלף טון לשנה‪ .‬תוצר הלוואי של תהליך ייצור‬
‫שמן הזית הוא גפת זיתים (יבשה ורטובה) בכמות כוללת של כ‪ 42-‬אלף טון לשנה‪ .‬בתהליך ייצור שמן הזית‬
‫מתקבלים גם מי עקר (שפכי בתי בד) בכמות כוללת של כ‪ 120,000-‬מ"ק‪ .‬ראה לוחות ‪ 2‬ו‪.7 -‬‬
‫תהליך הטיפול המקובל כיום לטיפול בפסולות אלו והחלופות השונות יידונו בפרק הבא‪.‬‬
‫השפעה סביבתית ועלויות הנזק‬
‫שריפות אקראיות או הצתות בזדון של פסולת צמחית מחממות או ממטעים עלולה לגרום למפגעי ריח‪ ,‬עשן וזיהום‬
‫אוויר או להתפשטות דליקות בשטחים פתוחים כתוצאה משריפות בלתי מבוקרות‪ .‬החומר הצמחי שאינו מטופל‬
‫עלול להיות מקור אילוח לצומח ומהווה מפגע נופי ואסתטי‪ .‬עלות הנזק הנגרם מחומר צמחי שאינו מטופל מוערכת‬
‫בכ‪ 280 -‬מיליון שקלים בשנה‪.‬‬
‫התפלגות זרמי תוצרי הלוואי השונים בענפי הצומח והעלות הסביבתית הנובעת מאי טיפול בהם מוצגים בלוח ‪.7‬‬
‫הגדרת הבעיה הנובעת מאי טיפול בתוצר הלוואי האי אורגניים ואומדן העלות הסביבתית‬
‫תוצר הלוואי האי אורגני העיקרי בחקלאות הוא הפלסטיק לסוגיו‪ .‬תוצר הלוואי זה נחלק למספר קטגוריות‪ :‬יריעות‬
‫המשמשות לכיסוי בתי צמיחה (כ‪ 6,000-‬טון)‪ ,‬יריעות המשמשות לחיפוי ו‪/‬או חיטוי קרקע (כ‪ 14,000-‬טון)‪ ,‬חבלים‬
‫ורשתות הדליה לבתי צמיחה (כ‪ 2,000-‬טון)‪ ,‬צנרת השקיה וטפטוף (כ‪ 10,000-‬טון)‪ ,‬שקיות פלסטיק המשמשות‬
‫במהלך הגידול החקלאי (דוגמת שקים לכיסוי אשכולות בננה) ואריזות‪/‬מיכלים של חומרי הדברה ודישון‪ .‬תוצר‬
‫לוואי נוסף הוא הרשתות המשמשות לכיסוי בתי הצמיחה ומטעים (כ‪ 5,000-‬טון)‪ .‬הנתונים מפורטים מוצגים בלוח‬
‫‪ .8‬הטיפול המקובל כיום לטיפול בזרם פסולת זה והחלופות השונות יידונו בפרק הבא‪.‬‬
‫השלכה של פסולת פלסטיק בשולי שדות עלולה לגרום למפגעים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מפגע נופי‬
‫‪-‬‬
‫זיהום קרקע משאריות של יריעות פלסטיק דקות שמתפוררות בשטח‬
‫‪-‬‬
‫זיהום אויר‪ ,‬במקרה והפסולת נשרפת‪ .‬שריפת פלסטיק גורמת למפגעי עשן וריח‪ ,‬לזיהום אוויר ולסיכון‬
‫בריאותי‪.‬‬
‫הערכת עלות הנזק הסביבתי העלול להיגרם מחומר צמחי שאינו מטופל מוערכת בכ‪ 147 -‬מיליון שקלים בשנה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪22‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -7‬התפלגות תוצרי הלוואי האורגניים בענפי הצומח‬
‫הנושא‬
‫ענף החקלאות‬
‫גזם‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫‪5‬‬
‫גדם מטעים‬
‫כמות‬
‫בדונם‬
‫‪187,430‬‬
‫‪758,760‬‬
‫‪612,808‬‬
‫‪41,488‬‬
‫כמות שנתית‬
‫עלות סביבתית‬
‫לתוצרת לא‬
‫מטופלת ‪₪‬‬
‫יחידות‬
‫‪52,293‬‬
‫‪345,178‬‬
‫‪29,074‬‬
‫‪1,643‬‬
‫‪19,681,013‬‬
‫‪46,781,386‬‬
‫‪18,554,751‬‬
‫‪1,048,491‬‬
‫‪428,189‬‬
‫‪49,981‬‬
‫‪45,178‬‬
‫‪95,160‬‬
‫‪42,782‬‬
‫‪78,634‬‬
‫‪67,613‬‬
‫‪14,668‬‬
‫‪86,065,641‬‬
‫‪14,592,039‬‬
‫‪13,189,800‬‬
‫‪27,781,840‬‬
‫‪3,897,952‬‬
‫‪34,007,368‬‬
‫‪51,804,716‬‬
‫‪8,882,055‬‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫‪203,697‬‬
‫‪88,100‬‬
‫‪16,500‬‬
‫‪104,600‬‬
‫‪98,592,091‬‬
‫‪56,384,000‬‬
‫‪6,600,000‬‬
‫‪62,984,000‬‬
‫מ"ק‬
‫‪132,500‬‬
‫‪3,392,000‬‬
‫טון ח"י גזם‬
‫טון ח"י גזם‬
‫טון ח"י גזם‬
‫טון ח"י גזם‬
‫ס"ה גזם‬
‫הדרים‬
‫מטעים‬
‫ס"ה גדם‬
‫שאריות אורגניות‬
‫בשדה ובבית האריזה‬
‫של פרי או ירק‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫ס"ה אורגני‬
‫פסולת תעשיות‬
‫חקלאיות נלוות‬
‫גפת זיתים‬
‫גפת ענבים‬
‫ס"ה גפת‬
‫מי עקר‬
‫טון ח"י‬
‫טון ח"י‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫‪301,000‬‬
‫‪55,000‬‬
‫ס"ה‬
‫‪ 5‬כולל זיתים‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪278,815,572‬‬
‫‪23‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -8‬התפלגות הפסולת האי אורגנית בחקלאות‬
‫סוג פסולת‬
‫פירוט לפסולת‬
‫פלסטיק‬
‫חיפוי קרקע‬
‫חיטוי קרקע‬
‫חיפוי חממות‬
‫רשתות מבתי רשת‬
‫רשתות מכיסוי מטע‬
‫חבלי הדליה (ירק)‬
‫רשת הדליה (פרח)‬
‫שקים (בננות)‬
‫טפטפות וציוד השקיה‬
‫סך פלסטיק‬
‫הדרים‬
‫מטעים‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫סך אריזות‬
‫ס"ה כולל‬
‫אריזות חומרי הדברה‬
‫יחידות‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫כמות שנתית‬
‫נזק סביבתי מתוצרת‬
‫לא מטופלת בשקלים‬
‫‪13,705‬‬
‫‪5,219‬‬
‫‪4,506‬‬
‫‪828‬‬
‫‪5,084‬‬
‫‪1,790‬‬
‫‪144‬‬
‫‪45‬‬
‫‪10,542‬‬
‫‪44,176,087‬‬
‫‪16,823,624‬‬
‫‪14,524,575‬‬
‫‪2,668,937‬‬
‫‪16,386,800‬‬
‫‪5,769,032‬‬
‫‪464,614‬‬
‫‪145,052‬‬
‫‪33,980,996‬‬
‫‪41,863‬‬
‫‪134,939,717‬‬
‫‪2,343‬‬
‫‪9,485‬‬
‫‪126,420‬‬
‫‪12,446‬‬
‫‪195,240‬‬
‫‪790,375‬‬
‫‪10,534,973‬‬
‫‪1,037,200‬‬
‫‪150,693‬‬
‫‪12,557,787‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪147,497,504‬‬
‫‪24‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫פרק ג ‪ -‬הטיפול בתוצרי הלוואי האורגנים בחקלאות‪ ,‬חלופות אפשריות והמלצות לטיפול‬
‫בחרנו לעסוק בסוגיית הטיפול בכלל תוצרי הלוואי האורגנים בחקלאות באופן מרוכז מאחר ופתרונות הקצה‪ ,‬לכל זרמי‬
‫פסולת אלה‪ ,‬משותפים‪.‬‬
‫רקע ‪ -‬מתוצרי לוואי למשאב‬
‫ישראל שוכנת באזור מעבר בין החלק הדרומי החם והצחיח של אסיה המערבית לבין האזור הצפוני הקר והלח יחסית‬
‫של אזור הים התיכון‪ .‬חלקים נרחבים מקרקעות ישראל דלים בחומר אורגני ויסודות הזנה‪ ,‬הן כתוצאה מהפעילות‬
‫החקלאית האינטנסיבית והן מאופי ופרופיל הקרקע המתפתח באזורי אקלים צחיחים וצחיחים למחצה האופייניים‬
‫לישראל‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ברוב הקרקעות החקלאיות בארץ תהיה תגובה חיובית לטיוב חוזר ותוספת חומר אורגני לקרקע‪.‬‬
‫לתוספת החומר האורגני לקרקע ישנן תועלות ישירות וסביבתיות רבות וביניהן ניתן למנות יצירת תלכידי קרקע יציבים‬
‫ושיפור מבנה הקרקע‪ ,‬הספקת יסודות הזנה‪ ,‬תרומה למגוון הביולוגי‪ ,‬הגברת תאחיזת המים בקרקע‪ ,‬הקטנת ההתאדות‪,‬‬
‫הגברת קצב חלחול המים‪ ,‬מניעת סחף ובמקרים רבים גם מניעה או הפחתה של מחלות קרקע‪ .‬חשוב לציין גם את‬
‫ההפחתה הצפויה בשימוש בחומרי דשן כימיים ובהקטנת ייצורם התעשייתי (ייצור בעל השלכות שליליות על הסביבה)‪.‬‬
‫התוצאה המצטברת של כל הגורמים שהוזכרו הינה שיפור פוריות הקרקע‪ ,‬הגדלת שירותי המערכת האקולוגיים של‬
‫הקרקע והקטנת הנזקים הסביבתיים הנובעים בין היתר מהקטנת השימוש והייצור של דשנים כימיים‪.‬‬
‫בתוספת חומר אורגני לקרקע טמונים גם סיכונים סביבתיים כגון המלחת וזיהום קרקעות והפצת זרעי עשבים‪ .‬ברם‪,‬‬
‫הסיכון הסביבתי מיישום חומר אורגני מטופל בקרקעות נמוך באופן ניכר מהתועלות הצפויות ביישומו‪.‬‬
‫העקרונות המנחים שעמדו לנגד כותבי העבודה בבחינת החלופות השונות לטיפול בתוצרי הלוואי האורגניים בחקלאות‬
‫היו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בהינתן תשתית הטיפול המתאימה‪ ,‬על המגדל יהיה לדאוג לטיפול בתוצר הלוואי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העדפת פתרון של מחזור החומר האורגני למטרת טיוב הקרקעות החקלאיות בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העדפת פתרון מקומי על פני פתרון המחייב שינוע הפסולות לאתרי קצה מרוחקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחינת חלופות דיפרנציאליות למשקים בסדרי גודל שונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחינת החלופות בראייה אזורית (בחינת המוקדים האזוריים הבעייתיים בהם מתרכז תוצר הלוואי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת תשתית לאומית של פתרונות קצה לטיפול בפסולת אורגנית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן המלצות לפתרונות המאפשרים גם אכיפה על‪-‬ידי הרשות המקומית באזור‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪25‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫חלופות הטיפול בתוצרי הלוואי ממשק החי‬
‫טיפול בפגרים‪:‬‬
‫ניהול נכון של פסולת פגרים הוא חלק חשוב בפעילות החקלאית של משק החי ומהווה אתגר לוגיסטי וסביבתי‪.‬‬
‫הפגרים דורשים טיפול מידי על מנת למנוע הפצת מחלות המהוות סכנה לאדם ולבעלי החיים‪ ,‬מניעת זיהום הסביבה‬
‫ומניעת מפגעי ריחות‪.6‬‬
‫השיטות המקובלות בעולם לטיפול בפגרים כוללות‪ :‬מיחזור‪ ,‬קבורה‪ ,‬שריפה וקומפוסטציה‪.‬‬
‫זמינות נמוכה של מפעלי מיחזור ובעיות הקשורות לביטחון ביולוגי צמצמו את יישומה של שיטה זו‪ .‬שריפה כרוכה‬
‫בעלויות גבוהות יחסית והשפעתה השלילית על איכות האוויר מחייבת שימוש במסננים ובפילטרים‪ .‬קבורה עלולה לגרום‬
‫לזיהום של מי תהום‪ ,‬בייחוד בחודשי החורף‪ ,‬ובשל כך נאסרה בחלק מהמדינות‪.‬‬
‫המגמה כיום היא לשלב מספר שיטות לפי התאמתן לתנאי השטח בהם ממוקם המשק‪ .‬ישנה העדפה לשיטות‬
‫המצמצמות את נפח הפסולת ועושות בה שימוש חוזר באופן שאינו מסב סיכון בטיחותי‪-‬ביולוגי ומונע עד כמה שניתן‬
‫זיהום סביבתי‪ .‬המחסור בשיטות טיפול מתאימות עלול להוביל לניהול לא הולם של פסולות הפגרים בישראל‪.‬‬
‫קיימות מספר שיטות לטיפול בפסולת פגרים‪:‬‬
‫‪ .1‬מחזור (‪ - )Rendering plant‬מיחזור פגרים מספק מקור לחלבונים להזנת בעלי חיים ופתרון היגייני לפתרון הבעיה‪.‬‬
‫בתפעול נכון של תהליך המיחזור ניתן להגיע למוצר סופי (‪ )MBM-Meat and Bone Meal‬שהוא בטוח ביולוגית‪ ,‬נטול‬
‫ריחות לא נעימים ובעל ערך כלכלי שניתן לאחסן אותו לתקופות ממושכות‪ .‬במידה ויש איסור לשימוש כמזון או במידה‬
‫והחומר שהשתמשו בו הוא קרטין (קרניים ופרסות)‪ ,‬יוגדר המוצר המוגמר כבלתי אכיל וניתן יהיה להשתמש בו כדשן‬
‫בלבד‪ .‬החיסרון במיחזור הוא הדרישה להעברה מהירה של הפגר למפעל‪ ,‬כך ששיטה זו בעייתית ליישום באזורים‬
‫מרוחקים שהגישה אליהם מוגבלת‪ .‬פעמים רבות נדרשים לאחסן את הפגרים בקירור לפני שינועם למפעל‪ .‬במקרים של‬
‫פגרים נגועים במחלות ניתן למחזר אך ורק לדשן או למוצר בעירה‪.‬‬
‫‪ .2‬קומפוסטציה ‪ -‬זהו תהליך חימצון ביולוגי מבוקר שבמהלכו מתפרק החומר האורגני המוצק ובסופו מתקבל חומר‬
‫אורגני מיוצב (קומפוסט)‪ .‬נמצאות בשימוש מספר מערכות קומפוסטציה; מערכת שורות (‪ )Windrow‬מכוסה‪ ,‬מקורה או‬
‫פתוחה וקומפוסטציה בפח (‪ ,)Bin‬כל אחת מהן מותאמת לגודל פגר אחר‪ .‬תהליך הקומפוסטציה פשוט יחסית ואינו יקר‪.‬‬
‫נדרשת השקעה ראשונית בתשתית של הקמת רצפה לא חדירה או במתקן סגור‪.‬‬
‫אתר מיקום הקומפוסט נדרש לניקוז טוב‪ ,‬שיהיה במרחק סביר מעל מקורות מי תהום ורחוק ממקורות מים עיליים‪ .‬מים‬
‫המנוקזים מאתר הקומפוסט נאספים ומועברים לטיפול‪ .‬כמו כן יש למקם את האתר במקום מתאים על‪-‬מנת להימנע‬
‫מבעיות של ריחות או אבק‪.‬‬
‫‪http://www.biosecuritycenter.org/article/carcassDisposal 6‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪26‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫‪ .3‬הידרוליזה בבסיס ‪ -‬בשיטה זו נעשה שימוש בנתרן הידרוקסידי או אשלגן הידרוקסידי המזרזים תהליך של פירוק‬
‫חומרים ביולוגיים במים (הידרוליזה)‪ .‬תוצרי הלוואי מהתהליך הם מינרלים שמקורם בעצמות ובשיני בעלי החיים‪,‬‬
‫המהווים כשני אחוזים ממשקלו הכולל ומנפחו המקורי של הפגר‪ .‬הם סטריליים ועל כן ניתן לרסק אותם לאבקה‬
‫ולהשתמש בהם כתוסף לקרקע‪ .‬שיטה זו היא שיטה חדשה יחסית שהותאמה עבור פיזור פסולת של רקמות ביולוגיות‬
‫ממכוני מחקר רפואי ועבור פיזור פסולת פגרים‪.‬‬
‫‪ .4‬תסיסה בחומצה לקטית ‪ -‬השימוש בתסיסה מוכר כטיפול מקדים המשמר את הפגר‪ ,‬למשך כ‪ 25 -‬שבועות‪ ,‬עד‬
‫העברתו למפעל מחזור שם יהפוך למוצר הזנה לבעלי חיים‪ .‬תהליך התסיסה כולל טחינת הפגר‪ ,‬ערבובו במקור‬
‫פחמימתי שיכול לעבור תסיסה (לקטוז‪ ,‬גלוקוז‪ ,‬סוכרוז‪ ,‬מי גבינה ועוד) והעברתו למיכל סגור להתססה‪ .‬שיטה זו פשוטה‬
‫יחסית ודורשת ציוד מועט – מיכל ומטחנה‪ .‬התהליך אנאירובי וניתן לבצע אותו בכל מיכל בגודל מתאים העשוי מחומר‬
‫אטום ושאינו רגיש לקורוזיה‪ .‬במידה והמוצר עובר למפעל מיחזור אין לתהליך התסיסה השלכות סביבתיות משמעותיות‪.‬‬
‫‪ .5‬שריפה ‪ -‬את המשרפות הקבועות מתפעלים על ידי דיזל‪ ,‬גז טבעי או פרופן (דלק מטוסים)‪ .‬מתקני משרפות חדישים‬
‫כוללים תאים מיוחדים (‪ )Afterburner‬אשר בהם מתבצעת שריפה מלאה של גזים הידרוקרבונטים וחומר חלקיקי‬
‫במטרה לנטרל זיהומים‪ .‬האפר הנוצר מהתהליך נחשב נקי ממחוללי מחלות כך שניתן להעביר אותו להטמנה‪ .‬תכולתם‬
‫של מתקני שריפה המתאימים לגודל של משק בודד נמוכה יחסית ולכן אינם מתאימים לאירועי התפרצות מחלות שבהם‬
‫כמות הפגרים גדולה‪.‬‬
‫‪ .6‬בורות כילוי (‪ - )Burial Pit‬בשיטה זו מטמינים מיכל לאיסוף הפגרים בבור מבוטן‪ .‬הפגר מתפרק בתהליכים‬
‫אנאירוביים היוצרים ריחות לא נעימים‪ .‬שיטה זו היא השיטה הרווחת בארץ בטיפול בפגרי עופות‪ .‬מדי כמה חודשים‬
‫מפונים הפגרים להטמנה‪.‬‬
‫‪ .7‬עיכול אנאירובי ‪ -‬פירוק ביולוגי של חומר אורגני בתנאים חסרי אוויר מבוקרים‪ ,‬תוך שליטה על הטמפרטורה‪ ,‬ה‪PH-‬‬
‫והלחות‪ .‬בשיטה זו נעכל הפגר תוך שחרור אנרגיה (מתאן)‪ .‬במקרים מסוימים יש לבצע חיתוך של הפגר על מנת להקטין‬
‫את גודלו ואת כמות המעכלים הנדרשים‪ .‬נדרש לבצע עיקור על מנת למנוע הפצת גורמי מחלה בזמן שינוע הפסולת‪.‬‬
‫תהליך זה מותאם למפעלים בעלי היקף פעילות רחב‪ .‬מפחית ריחות לא נעימים ומפחית זיהום בשל ניצול גז המתאן‬
‫הנפלט לאנרגיה‪ .‬שני תוצרי הלוואי העיקריים של התהליך הם בוצה שמקורה בשאריות החומר האורגני ומי תסנין‪.‬‬
‫הבוצה איננה קומפוסט אך ע"פ התקנות ניתן לפזרה בשטחים חקלאיים‪ .‬מי התסנין מכילים ריכוזים גבוהים של מלחים‬
‫וחומר אורגני מסיס ויש צורך לטפל בהם לפני הזרמתם למט"שים או לפזרם פיזור מבוקר בשטחים חקלאיים‪.‬‬
‫‪ .8‬האכלת טורפים (‪ :)Refeeding‬בשיטה זו משתמשים בפגר כבמקור מזון לטורפים‪ .‬מוכרת בעיקר כפתרון לפגרים‬
‫בתעשיית העופות‪ .‬בארה"ב יש מספר יצרנים המעבירים את הפגרים למגדלי תנינים‪ .‬שיטה זו אינה דורשת טיפול‬
‫מוקדם ומשתמשת בפגר בשלמותו‪ .‬בדרום צרפת נערך מחקר שבדק את השימוש בשירות האקולוגי של אכילת פגרים‬
‫על ידי נשרים ככלי ממשק לפיזור פסולת פגרים‪ .‬הסוגיה העיקרית בשיטה זו היא יכולתה לטפל בהיקף הפגרים שמקורם‬
‫בפעילות החקלאית וכן סוגיות לא פתורות של סיכון בהעברת מחלות באמצעות הטורף‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪27‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫בלוח מספר ‪ 9‬מסוכמים עיקרי המאפיינים של כל שיטה לטיפול בפגרים‪ ,‬יתרונותיה וחסרונותיה לצד ציון היבטים‬
‫חשובים של ביטחון ביולוגי והשלכות סביבתיות אפשריות‪.‬‬
‫בלוח מספר ‪ 10‬מוצגות עלויות הטיפול בכל שיטה‪ ,‬מידת התאמתה לפגרי בע"ח נגועים וסוג הפגר המותאם לכילוי‬
‫בשיטה זו‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪28‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ .9‬השיטות השונות לטיפול בפגרים‪ ,‬יתרונותיהן וחסרונותיהן‬
‫השיטה‬
‫סוג‬
‫תאור‬
‫יתרונות‬
‫חסרונות‬
‫מחזור הפגר ל‪ :‬מוצקים חלבוניים למאכל‪ ,‬יצירת מוצר בעל ערך כלכלי וניתן לאחסן אותו‬
‫שומן מותך או חלב (‪ )Tallow‬כחומר‬
‫לתקופות ממושכות‪ ,‬נטול פתוגנים וריחות לא‬
‫נעימים‬
‫בעירה‪.‬‬
‫נדרש שינוע מהיר למפעל או איחסון בקירור‪,‬‬
‫בקרת רעלים‪,‬שיווק המוצר הסופי כפוף למגבלות‬
‫השוק‪ ,‬מוגבלת מהיבטים של ביטחון ביולוגי‪,‬‬
‫זמינות ומיקום המפעלים‬
‫שורות (‪)Windrow‬‬
‫הנחת מספר פגרים לקומפוסטציה‬
‫בשורה אחד ליד השני (ראה תרשים‬
‫בסיכום)‬
‫בעית ריחות ואבק‪ ,‬נגישות של טורפים ואוכלי‬
‫נבלות לאזור‪ ,‬סיכון ביולוגי של הפצת מחלות‪,‬‬
‫נדרש שטח‬
‫פחים (‪)Bin‬‬
‫זולה ופשוטה‪ ,‬מותאם לפגרים בסדר גודל קטן‪-‬‬
‫הנחת הפגרים במיכל מבודד המיוחד לכך בינוני (עופות)‪ ,‬מונע דליפות נוזלים וגישה של‬
‫בע"ח לערימה‬
‫או בבור שדפנותיו מבוטנות‬
‫מחזור (‪)Rendering‬‬
‫זולה ופשוטה‪ ,‬התאמה לפגרים גדולים‬
‫מגבלות של תכולה ושל גודל הפגר‪ ,‬בעית ריחות‬
‫מיכלי קומפוסט חדישים המותאמים גם‬
‫לפגרים גדולים‬
‫המונע דליפות נוזלים וגישה של בע"ח לערימה‪,‬‬
‫הסתרת נראות המפגע‪ ,‬מאפשר קומפוסטציה‬
‫בחורף‬
‫בעיקר מגבלות של תכולה‬
‫הידרוליזה בבסיס (‪)Alkaline hydrolysis‬‬
‫שימוש בנתרן הידרוקסידי או אשלגן‬
‫הידרוקסידי המזרזים תהליך של פירוק‬
‫חומרים ביולוגיים במים (הידרוליזה)‪.‬‬
‫תוצר בטוח ביולוגית ‪ -‬עיכול ועיקור בו זמנית‪,‬‬
‫מערכת ממוחשבת הדורשת כוח אדם מצוצמם‬
‫אך מיומן‪ ,‬תהליך ללא תומרי לוואי מזהמים וללא‬
‫ריחות רעים‪ ,‬הפחתת נפח הפסולת‬
‫טכנולוגיה יקרה כולל עלות השקעה ראשונית‬
‫גבוהה במתקן‪ ,‬כמות מוגבלת של פגרים למתקן‬
‫ואינה מתאימה לאירועי מגיפות נדרש פיתרון לנוזלי‬
‫התמיסה המתקבלת בתהליך‬
‫תסיסה בחומצה לקטית (‪Lactic Acid‬‬
‫‪)Fermentation‬‬
‫טיפול מקדים המשמר את הפגר במצב‬
‫בטוח ביולוגית‪ .‬תהליך תסיסה אנאירובי‬
‫על ידי טחינת הפגר וערבובו עם מקור‬
‫פחמימה במיכל סגור‬
‫שמירת הפגר במצב בטוח ביולוגית‪ ,‬כטיפול‬
‫מקדים למחזור אין כמעט השלכות סביבתיות‪,‬‬
‫אפשרות לטיפול מקדים ושינוע בו זמנית‬
‫עלות ההשקעה הראשונית גבוהה‪ ,‬אפשרות‬
‫להיווצרות חומרים רעילים‪ ,‬בעיות קורוזיה וזיהום‬
‫של מיכל ההתססה‬
‫שריפה באוויר פתוח (‪Open‬‬
‫‪)air Burning‬‬
‫שריפת הפגר בתוך בור בשלוב עם עץ‬
‫וחומר בעירה‬
‫זולה ונוחה לביצוע מבחינה לוגיסטית‪ ,‬לא נדרש‬
‫שינוע וטיפול מקדים‬
‫סיכון בטיחותי של שריפות‪ ,‬הביצוע תלוי בתנאי‬
‫מזג האוויר‪,‬יוצרת בעיות סביבתיות ודעת קהל‬
‫שלילית‬
‫שריפה במתקן קבוע (‪Fixed‬‬
‫‪)Facility Incineration‬‬
‫מתקני שריפה אזוריים ומתקני שריפה‬
‫קטנים הממוקמים בשטח המשק‬
‫שימוש במערבולת אוויר לשריפה‬
‫בעוצמת חום גבוהה וקיצור משך זמן‬
‫הטיפול בפגר‬
‫הקטנת נפח הפסולת‪ ,‬ניטרול זיהומים סביבתיים‬
‫תפעול יקר ויש לעמוד בתנאי רגולציה מחמירים‪,‬‬
‫תכולת נוזל גבוהה בפסולת‪,‬‬
‫מספר מועט של חומרי גלם וכוח אדם‪ ,‬אפשרות‬
‫לניוד‬
‫חוסר שליטה בעוצמות השריפה המביא לירידה‬
‫בביטחון הביולוגי‪ ,‬צריכת דלק ותפעול מסובך‬
‫קומפוסטציה‬
‫(‪)Composting‬‬
‫שריפה‬
‫(‪)Inciniration‬‬
‫מיכלים (‪)In Vessel‬‬
‫שריפה ע"י וילון אוויר (‪-Air‬‬
‫‪)Curtain Incineration‬‬
‫תעלה (‪)Trench burial‬‬
‫בורות (‪)Burial Pit‬‬
‫קבורה (‪)Burial‬‬
‫מטמנות (‪)Landfill‬‬
‫בור שנחפר באדמה ומצופה בצדדיו‬
‫בבטון או מלט או עץ‪ .‬הקרקעית חשופה‬
‫ואילו החלק העליון סגור היטב‪.‬‬
‫שינוע הפגרים למטמנות ‪ -‬השיטה‬
‫רמת זמינות של מתקנים קרובים נמוכה‪ ,‬עלויות‬
‫הנפוצה ביותר בעולם בייחוד במקרים של מתאימה לכמויות גדולות של פגרים‪ ,‬שימוש‬
‫התפרצות מחלות בהם יש צורך בקבורה במתקנים קיימים שלהם מערכות ניטרול מזהמים היטל הטמנה ושינוע‪ ,‬תופסים שטח‪ ,‬אינה מפיקה‬
‫מוצר שמיש מהפסולת‬
‫וניטור המצמצמים פגיעה סביבתית‬
‫המונית‬
‫מותאמת בעיקר למיתות יומיות לפגרים בסדר‬
‫גודל קטן‪-‬בינוני‬
‫אינה מתאימה לכמות גדולה של פגרים ואינה‬
‫מפיקה מוצר שמיש מהפסולת‪ .‬כיום השימוש בה‬
‫ירד בהדרגה בגלל חשש מזיהום מי תהום‬
‫פירוק אנאירובי של הפגר תוך כדי יצירת‬
‫אנרגיה ‪ -‬טנולוגיה מוכרת לפסולות מסוג‬
‫אחר‬
‫יצירת אנרגיה בתהליך שאינו מפיץ ריחות רעים‪,‬‬
‫ניטרול מרבית הפליטות והבעיות הסביבתיות‬
‫פירוק בחום (‪Thermal‬‬
‫‪:)Depolymerztion‬‬
‫פירוק הפגר בחום ולחץ והמרתו לתוצר‬
‫דלק‬
‫ככול הנראה יעיל בהרס של פתוגנים‪ ,‬יצירת תוצר‬
‫שימושי מהפסולת‪ ,‬בהקמת מפעל מסחרי‪ -‬יצירת השקעה ראשונית יקרה מאוד (כ‪ 3 -‬מיליון דולר)‪,‬‬
‫סיכונים של הישארות גורמי מחלה עוד לא נבחנו‬
‫מקומות עבודה‬
‫טכנולוגיית קשת הפלסמה‬
‫(‪:)Plasma Arc Process‬‬
‫קשתות פלסמה המגיעות לחום קיצוני‬
‫ההופך פסולת מסוכנת לגז ולתוצר סופי‬
‫גבישי‪ ,‬דמוי זכוכית‬
‫עלות נמוכה‪ ,‬הפחתת הזיהום הסביבתי‪ ,‬הפחתת לא נבדקה מבחינת היבטים של סיכון ביטחון‬
‫ביולוגי ונטרול מחוללי מחלות‬
‫נפח הפסולת‪ ,‬תוצר לוואי המשמש כאנרגיה‬
‫עיכול אנאירובי (‪)Anaerobic Digestion‬‬
‫טכנולוגיות‬
‫חדשניות‬
‫נוחה לביצוע מבחינה לוגיסטית וכלכלית‪ ,‬הציוד‬
‫חפירת שוקת באדמה וכיסוי הפגר על ידי שנדרש הוא ציוד שנפוץ במשק ומשמש גם‬
‫לפעולות נוספות‬
‫הקרקע שהוצאה בחפירה‪.‬‬
‫עלולה ליצור בעיות סביבתיות כמו זיהום של מי‬
‫תהום והעברת מחלות‪ ,‬תופסת שטח‪ ,‬אינה מפיקה‬
‫מוצר שמיש מהפסולת והחיסרון העיקרי הוא של‬
‫ריח לא נעים‬
‫האכלת טורפים (‪ :)Refeeding‬האכלת בע"ח טורפים בפגרים‬
‫אינו נדרש טיפול מוקדם לפגר והוא נאכל‬
‫בשלמותו‪ ,‬ללא תוצרי לוואי‪ ,‬ללא השפעות‬
‫סביבתיות‬
‫מתאימה פחות לפגרי עופות בגלל היווצרות‬
‫אמוניה‪ ,‬הקמת המתקן אורכת זמן (חצי שנה)‪,‬‬
‫אינה מנטרלת לחלוטין מחוללי מחלות‬
‫סיכון בהעברת מחלות לטורף‪ ,‬כמות מוגבלת של‬
‫פגרים שאפשר לטפל בה‬
‫מקור‪ :‬יתרונות וחסרונות בשיטות לטיפול בפסולות פגרים‪ ,‬דר' אורית גינזבורג עמיתת תכנית ממשק ויועצת מדעית לחטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫במשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬יוני ‪2013‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪29‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ .10‬השיטות השונות לטיפול בפגרים‪ ,‬עלויותיהן ומידת התאמתן‬
‫השיטה‬
‫סוג‬
‫מחזור (‪)Rendering‬‬
‫קומפוסטציה‬
‫(‪)Composting‬‬
‫סוג הפגר‬
‫עלויות ‪₪‬‬
‫לק"ג‬
‫מתאימה ומוכרת יותר‬
‫לפגרים בינונים כמו‬
‫עופות‬
‫‪0.06-0.17‬‬
‫שורות (‪)Windrow‬‬
‫בעיקר לפגרים גדולים‬
‫(בקר)‬
‫פחים (‪)Bin‬‬
‫בעיקר לפגרים בגודל‬
‫בינוני‪-‬קטן (עופות)‬
‫מיכלים (‪)In Vessel‬‬
‫לרוב מיושם בעופות‬
‫הידרוליזה בבסיס (‪)Alkaline hydrolysis‬‬
‫אין הגבלת גודל אבל‬
‫יש הגבלת הכמות‬
‫תסיסה בחומצה לקטית (‪Lactic Acid‬‬
‫‪)Fermentation‬‬
‫בעיקר לעופות‬
‫שריפה‬
‫(‪)Inciniration‬‬
‫קבורה (‪)Burial‬‬
‫הגבלה ביצירת‬
‫מוצרי מזון‬
‫לבע"ח‬
‫נגר ונוזלים‬
‫מהמפעל‬
‫אבק וריחות רעים‬
‫‪1-1.2‬‬
‫נוזלים‬
‫‪0.18-0.41‬‬
‫מוגבלת‬
‫למייצרי נבגים‬
‫‪0.17-0.15‬‬
‫אפשרי‬
‫בהפעלה למשך תמיסת הנוזל‬
‫בסיום התהליך‬
‫‪ 6‬שעות‬
‫אין הגבלה‬
‫היווצרות חומרים‬
‫רעילים בתהליך‬
‫שריפה באוויר פתוח‬
‫(‪)Open air Burning‬‬
‫שריפה במתקן קבוע‬
‫(‪Fixed Facility‬‬
‫‪)Incineration‬‬
‫פגרים גדולים (בקר)‬
‫‪0.72-2.65‬‬
‫מוגבלת‬
‫לנגיעות‬
‫במחלות ‪TSE‬‬
‫מזהמים וחלקיקים‬
‫מזיקים‪ ,‬ריח רע‬
‫מותנה בגודל המתקן‬
‫(בד"כ לבינוני‪-‬קטן)‬
‫‪0.36-7.32‬‬
‫מוגבלת בשל‬
‫בעיית תכולה‬
‫אפר ופליטות גזים‬
‫שריפה ע"י וילון אוויר (‪-Air‬‬
‫‪)Curtain Incineration‬‬
‫מותנה בגודל המתקן‬
‫‪0.52-1.85‬‬
‫מוגבלת‬
‫לנגיעות‬
‫במחלות ‪TSE‬‬
‫אפר ופליטות גזים‬
‫תעלה (‪)Trench burial‬‬
‫פגרים גדולים (בקר)‬
‫מטמנות (‪)Landfill‬‬
‫כמויות גדולות של‬
‫פגרים‪ ,‬מכל מין‬
‫בורות (‪)Burial Pit‬‬
‫בעיקר לפגרים בסדר ‪( 1.3‬לא כולל‬
‫גודל בינוני‪-‬קטן (עופות) עבודה וציוד)‬
‫עיכול אנאירובי (‪)Anaerobic Digestion‬‬
‫פירוק בחום (‪Thermal‬‬
‫‪:)Depolymerztion‬‬
‫פגרים קטנים (עופות)‬
‫‪2.6‬‬
‫‪ 0.11‬בעייתי‬
‫נגר ונוזלים מפירוק‬
‫הפגר‪ ,‬ריח רע‬
‫חלקית‬
‫נוזלים וגזים‪ ,‬זיהום‬
‫קרקע וריח רע‬
‫בעייתי‬
‫נוזלים וריח רע‬
‫‪0.146-0.07‬‬
‫‪ 183‬כולל‬
‫עלויות הקמת‬
‫מתקן‬
‫כנראה הכל‬
‫טכנולוגיית קשת הפלסמה‬
‫(‪:)Plasma Arc Process‬‬
‫האכלת טורפים‬
‫כללי‬
‫(‪:)Refeeding‬‬
‫כללי‬
‫טכנולוגיות‬
‫חדשניות‬
‫ישימות על‬
‫פגרים נגועים‬
‫במחלות‬
‫תוצרי לוואי‬
‫הדורשים טיפול‬
‫‪0.22‬‬
‫תלוי מיקום‬
‫וצורך בשינוע‬
‫מוגבלת‬
‫בעופות נוצרת‬
‫אמוניה‬
‫לא ברור עדיין‬
‫לא ברור עדיין‬
‫לא ברור עדיין‬
‫לא ברור עדיין‬
‫מוגבלת‬
‫ללא‬
‫מקור‪ :‬יתרונות וחסרונות בשיטות לטיפול בפסולות פגרים‪ ,‬דר' אורית גינזבורג עמיתת תכנית ממשק ויועצת מדעית לחטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה‬
‫ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬יוני ‪2013‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪31‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫טיפול בזבל בע"ח‪:‬‬
‫קיימות מספר שיטות לטיפול בזבל‪:‬‬
‫קלטור זבל בקר ברפתות ‪ -‬קלטור בממשק יומיומי הוא שיטה חדשה יחסית לטיפול בזבל‪ .‬הקלטור היומיומי מונע‬
‫דגירה והתרבות של זבובים‪ .‬המגע של המרבץ היבש עליו מסתובבות הפרות כל היום מונע קירבה להפרשות הבקר‬
‫והחומרים המתנדפים דרכם‪ .‬מדי תקופת זמן הזבל מפוזר בשדות‪ .‬בשיטה זו נפח הזבל‪ ,‬בשטח הרפת עצמה‪ ,‬קטן‬
‫מאד ‪ -‬עובדה המצמצמת את עלויות השינוע‪.‬‬
‫קומפוסטציה – מתבצעת במפעלים גדולים ובמתקנים מקומיים קטנים‪ .‬התהליך אורך מספר חודשים‪ ,‬במהלכם החומר‬
‫מתחמם לטמפרטורה של כ ‪ 70‬מ"צ‪ .‬בתהליך הקומפוסטציה מתרחש פירוק מואץ בתנאים אירוביים‪ ,‬המביא לצמצום‬
‫נפח ומשקל‪ ,‬להתייבשות ולהתייצבות החומר‪ .‬בתום התהליך מתקבל קומפוסט שהוא תוצר היגייני‪ ,‬יציב‪ ,‬נוח לשימוש‬
‫ובעל תועלות לחקלאות‪.‬‬
‫השיטה הבסיסית והמקובלת ביותר לקומפוסטציה היא שיטת התלמים (‪ .)windrows‬בשיטה זו עורמים ערמות של זבל‬
‫על משטח והופכים את אותן באופן סדיר מדי מספר ימים או שבועות באמצעות ציוד מכאני‪ .‬שיטת התלמים נהוגה‬
‫בארץ ברוב מפעלי הקומפוסט הגדולים‪ .‬היתרונות של שיטת התלמים הם הגמישות והפשטות בתפעול‪ ,‬ההשקעה‬
‫הנמוכה יחסית‪ ,‬ההתאמה לנפחים גדולים‪ .‬החסרונות הם הדרישה לשטחים גדולים‪ ,‬פוטנציאל למפגעים סביבתיים‪,‬‬
‫קשיי תפעול בעונות גשומות‪.‬‬
‫שיטה חלופית היא קומפוסטציה אינטנסיבית באוורור מאולץ‪ .‬האוורור המאולץ מזרז את זמן הטיפול ומקטין בעיות ריח‪.‬‬
‫היתרונות של האוורור המאולץ‪ :‬חסכון במקום‪ ,‬התאמה לנפחים קטנים‪ ,‬בקרת תהליך‪ ,‬צמצום מפגעי ריח‪ .‬החסרונות‬
‫הם השקעה גבוהה יחסית‪ ,‬עלויות תפעול גבוהות‪.‬‬
‫ביו גז ‪ -‬שיטה יקרה בהקמה ובתפעול‪ ,‬מתקן ראשון בארץ הוקם בעמק חפר‪ .‬נדרש למצוא פתרון לתוצרי הלוואי‪:‬‬
‫מי תמלחת ובוצה‪ .‬השיטה מותאמת לזבל רטוב‪ ,‬במגבלה של ‪ 20%‬חומר יבש לכל הפחות‪ .‬אין פתרון במתקן לזבל‬
‫היבש מסככות הרביצה‪ .‬ההובלה במכליות יקרה‪ .‬היתרון הגדול של המתקן הוא בהפקה ובמכירת חשמל ירוק‪.‬‬
‫מבחינה טכנולוגית ניתן להקים מתקני ביוגז מסחריים בהספקים נמוכים מאד‪ .‬מתקן ביוגז בהספק של כ‪ 71-‬קילוואט‬
‫יכול לשרת רפת של כ‪ 111-‬חולבות ובאמצעות שימוש בחום השיורי גם לייבש את הדשן המתקבל בסוף תהליך העיכול‬
‫האנאירובי‪ .‬מתקן מקומי מסוג זה מבטל את הצורך בפינוי ושינוע הפרש שטרם עבר טיפול‪ .‬שינוע זה יוצר אתגרים‬
‫לוגיסטיים‪ ,‬אתגרים כלכליים ומייצר בנוסף גם אתגרים סביבתיים איתם צריך להתמודד במתקנים המרכזיים אליהם‬
‫מובל הפרש‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪31‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫פרק ד‪ -‬נתונים ענפיים‪ ,‬חלופות הטיפול ופתרונות מומלצים למשק החי‬
‫בקר לחלב‬
‫בשנת ‪ 2011‬ייצר ענף הבקר לחלב ‪ 1.3‬מיליארד ליטר בערך כולל של ‪ 2.9‬מיליארד ‪ ,₪‬כ‪ 10% -‬מהתוצר החקלאי‬
‫הכולל של מדינת ישראל‪ .‬תוצרי הלוואי של ענף זה‪ ,‬הם פגרים‪ ,‬פרש פרות‪ ,‬וזבל נוזלי ממכון החליבה ומעמדת הצינון‪.‬‬
‫הפגרים בענף הבקר לחלב‬
‫לפי נתוני מועצת החלב בישראל ‪ 930‬עדרי בקר לחלב‪ ,‬כ ‪ 81%‬מהם במשק המשפחתי המושבי (לוח מספר ‪. )11‬‬
‫אזור הגידול העיקרי של הבקר לחלב הוא מחוז העמקים‪ ,‬בו מרוכזות כ ‪ 300‬רפתות‪ 32% ,‬בקרוב מהיקף הענף‪.‬‬
‫מרבית המשקים העוסקים ברפתנות הם משפחתיים‪ .‬מספר הפרות הממוצע במשק המשפחתי הוא ‪ 71‬פרות למשק‪.‬‬
‫במשק השיתופי הממוצע ‪ 314‬פרות למשק (צנובר ‪ .)2012‬התפלגות משק החלב המשפחתי והשיתופי לפי גודל העדר‬
‫מוצגת בלוח מס' ‪. 12‬‬
‫לוח ‪ -11‬התפלגות משק החלב המשפחתי והשיתופי לפי גודל עדר‬
‫משק שיתופי‬
‫מספר משקים‬
‫‪173‬‬
‫משק משפחתי‬
‫מספר משקים‬
‫‪756‬‬
‫מ ‪ 301‬ועד ‪ 400‬פרות‬
‫מעל ‪ 400‬פרות‬
‫נוסף‬
‫‪79‬‬
‫‪46‬‬
‫‪48‬‬
‫מעל ‪ 100‬פרות‬
‫מ ‪ 81‬עד ‪100‬‬
‫מ ‪ 61‬עד ‪81‬‬
‫מ ‪ 46‬עד ‪60‬‬
‫אחר‬
‫‪106‬‬
‫‪79‬‬
‫‪215‬‬
‫‪249‬‬
‫‪107‬‬
‫מקור‪ :‬רווחיות ענף רפת החלב‪ ,‬צנובר‪ ,‬פיתוח עסקי ובר קיימא‪ ,‬דצמבר ‪2012‬‬
‫לוח ‪ -12‬התפלגות גיאוגרפית של ענף הבקר לחלב (מספר רפתות)‪ ,‬בחלוקה לאופי המשק‬
‫בתי ספר‬
‫ומחקר‬
‫גולן‪-‬גליל‬
‫גליל מערבי‬
‫דרום‬
‫השפלה וההר‬
‫מרכז‬
‫עמקים‬
‫סכום כולל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪15‬‬
‫משפחתי‬
‫‪77‬‬
‫‪46‬‬
‫‪142‬‬
‫‪177‬‬
‫‪71‬‬
‫‪241‬‬
‫‪754‬‬
‫שיתופי‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪47‬‬
‫‪14‬‬
‫‪22‬‬
‫‪52‬‬
‫‪164‬‬
‫סכום כולל‬
‫‪90‬‬
‫‪63‬‬
‫‪191‬‬
‫‪195‬‬
‫‪98‬‬
‫‪296‬‬
‫‪933‬‬
‫מקור‪ :‬נתוני מועצת החלב‪2013 ,‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪32‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫כמות הפרות בכל אחד מהמחוזות ובכל מגזר חקלאי חושבה מנתוני היקף הייצור לפי מקדם של ‪ 11,500‬ליטר חלב‬
‫לפרה בסקטור הקיבוצי ו‪ 9,900 -‬בסקטור המושבי (נתוני מועצת החלב)‪.‬‬
‫מספר הפרות לפי התפלגות גיאוגרפית של ענף הבקר לחלב מובאת בלוח מס' ‪.13‬‬
‫לוח ‪ -13‬מספר הפרות הכולל בכל מחוז‪ ,‬בהתפלגות לפי אופי המשק‬
‫האזור‬
‫גולן‪-‬גליל‬
‫גליל מערבי‬
‫דרום‬
‫השפלה וההר‬
‫מרכז‬
‫עמקים‬
‫סכום כולל‬
‫תיאור המגזר החקלאי‬
‫שיתופי‬
‫משפחתי‬
‫ואחרים‬
‫‪6,033‬‬
‫‪5,707‬‬
‫‪7,073‬‬
‫‪3,046‬‬
‫‪19,597‬‬
‫‪10,189‬‬
‫‪5,248‬‬
‫‪14,528‬‬
‫‪9,105‬‬
‫‪6,912‬‬
‫‪19,121‬‬
‫‪17,842‬‬
‫‪66,179‬‬
‫‪58,225‬‬
‫סכום כולל‬
‫‪11,741‬‬
‫‪10,120‬‬
‫‪29,786‬‬
‫‪19,777‬‬
‫‪16,017‬‬
‫‪36,964‬‬
‫‪124,404‬‬
‫מקור‪ :‬נתוני מועצת החלב ‪2013‬‬
‫כמות הפגרים השנתית מרפת החלב מסתכמת בכ ‪ 1,250‬פגרי פרות‪ 2,000 ,‬פגרי עגלים ועגלות‪ ,‬ו ‪ 9,000‬פגרי ולדות‬
‫(לוח מספר ‪ .)14‬חלק ניכר מהפגרים מפונה כיום לאתר הכילוי הארצי בעין המפרץ‪.‬‬
‫עלות כילוי פגר עד גיל חצי שנה ‪ .₪ 500 -‬עלות כילוי פגר מבוגר יותר – ‪ .₪ 1,000‬לצורך הפשטה חושבו הנתונים‬
‫המופיעים בלוח ‪ 14‬לפי עלות הכילוי הממוצעת‪ 1,600 ,‬שקל לטון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬שילמה המדינה‪ ,‬לפי נתוני הקנ"ט‪ 4.5 ,‬מלש"ח להעברת פגרי רפת החלב לכילוי‪ .‬הפתרון הקיים מוסדר‬
‫ומקובל על משרד החקלאות ולפיכך המשרד לא ממליץ על סיוע נוסף‪.‬‬
‫לוח ‪ -14‬הערכת התמותה השנתית מעדר הבקר לחלב ועלות הטיפול בפגרים*‬
‫נושא‬
‫פרות‬
‫עגלות‬
‫וולדות‬
‫ערך כולל‬
‫מספר ראשים‬
‫‪125,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪127,500‬‬
‫‪352,500‬‬
‫אחוז‬
‫תמותה‬
‫‪1%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪7%‬‬
‫כמות פגרים‬
‫‪1,250‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪8,925‬‬
‫‪12,175‬‬
‫ס"ה‬
‫משקל‬
‫בתמותה משקל‬
‫תמותה‬
‫(ק"ג)‬
‫(טון)‬
‫‪650‬‬
‫‪300‬‬
‫‪40‬‬
‫‪813‬‬
‫‪600‬‬
‫‪280‬‬
‫‪1,693‬‬
‫ערך התמותה‬
‫(עלות פינוי)‬
‫‪1,300,000‬‬
‫‪960,000‬‬
‫‪448,000‬‬
‫‪2,708,000‬‬
‫* מחושב לפי ‪ 1600‬שקל לטון‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪33‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫זבל פרות מענף הבקר לחלב‬
‫משרד החקלאות רואה בזבל הפרות תשומה חקלאית שיש ליעדה לטיוב קרקעות חקלאיות‪ .‬כמות הזבל הגולמית בענף‬
‫הבקר לחלב מוערכת בכ‪ 3.4-‬מיליון מ"ק (לוח מס' ‪.)15‬‬
‫לוח ‪ -15‬כמות הפרש ברפת החלב‬
‫עלות לרפתן‬
‫(מלש"ח)‬
‫נושא‬
‫מספר‬
‫ראשים‬
‫כמות פרש‬
‫(קוב לשנה‬
‫לראש)‬
‫נפח קוב‬
‫שנתי‬
‫פרות‬
‫עגלות‬
‫ערך כולל‬
‫‪125,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪225,000‬‬
‫‪20‬‬
‫‪9‬‬
‫‪37,500,000 2,500,000‬‬
‫‪13,500,000‬‬
‫‪900,000‬‬
‫‪51,000,000 3,400,000‬‬
‫מחיר הפינוי לרפתן הוערך ב ‪ ₪ 15‬למ"ק‬
‫כיום מופעלות ברפתות במספר שיטות עבודה המשפיעות על כמות ואופי הזבל הנוצר‪:‬‬
‫שיטת הרדוף מלאה – בשיטה זו מגורף זבל המדרכים אל המאצרה‪ ,‬ומפוזר בסככת החולבות‪ .‬בהמשך מוצנע הזבל‬
‫לעומק של ארבעים ס"מ‪ ,‬וכך מתערבב הזבל יבש בזבל טרי ורטוב‪ .‬הקלטור מחדיר לזבל אוויר ובכך מפרק אותו‪.‬‬
‫מתקבל מרבץ אוורירי ונעים; הפרות נשארות נקיות ומגיעות מוכנות והיגייניות יותר לחליבה‪ .‬בשיטה זו נחסך השימוש‬
‫בחומרי הדברה לריסוס גוף הפרה למניעת טפילים‪ ,‬כינים וקרציות‪ ,‬וסביבתה הקרובה של הפרה למניעת זבובים‬
‫וחרקים הנמשכים אל הזבל הרטוב‪.‬‬
‫הטיפול בסככה והפיכתה לאתר קומפוסט דורש מספר תנאים מקדימים‪:‬‬
‫‪ .1‬הכנת סככת מרבץ עם שטח של לפחות ‪ 15‬מ"ר לפרה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרדת מדרכי האכילה מסככת הרביצה‪.‬‬
‫‪ .3‬עבודה עם טרקטור לניקוי המדרכים‪ ,‬לפחות פעמיים ביום‪.‬‬
‫‪ .4‬טרקטור (‪ 90-80‬כוחות סוס) לביצוע קילטור עמוק של המרבץ (‪ 50-40‬ס"מ)‪ ,‬לפחות פעם ביום‪.‬‬
‫ייבוש הזבל על ידי אידוי ‪ -‬במשקים רבים‪ ,‬בעיקר משקים משפחתיים‪ ,‬ממשק הטיפול בזבל הינו בשיטת האידוי‪ .‬יבוש‬
‫הזבל ע"י אידוי הוא פתרון יעיל‪ ,‬זול וניתן למימוש כמעט בכל רפת (מלכה ‪ .)2013‬ייבוש הזבל מצמצם משמעותית את‬
‫נפחו‪ ,‬משפר את יכולת העירום שלו‪ ,‬מקדם פעילות מיקרוביאלית‪ ,‬מונע זבובים ומפחית ריחות רעים‪ .‬פרש מדרכים‬
‫שעובר ייבוש ע"י אידוי ומשלים תהליך קומפוסטציה מאבד כ – ‪ 50% -70%‬מנפחו‪.‬‬
‫בשיטה זו הרפתן מגרד מדי יום את מדרך הפרות‪ .‬את הזבל הרטוב והנוזלי הוא פורש על פני השטח ומאפשר לו‬
‫להתייבש במגע ישיר עם האוויר‪ .‬למחרת הוא שוב הופך ופורש את הערמה כך במשך ארבע ימים עד שהוא מערם את‬
‫הערמה הקטנה סופית על הערמה הגדולה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪34‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫הזבל הנוזלי מהרפת‬
‫רפתות קונבנציונליות ‪ -‬כל הזבל הנוזלי והתשטיפים מהרפת‪ ,‬מחצרותיה ומהמתקנים הנלווים אליה (כולל המחלוב‪,‬‬
‫משטחי אצירת הזבל‪ ,‬מרכז המזון והמשטחים לשטיפת ציוד) מנוקזים באמצעים מבוקרים (מערכת קדם טיפול) אל‬
‫הביוב או אל מערכת טיפול‪/‬סילוק אחרת‪ .‬שיטה זו מאושרת ע"י המשרד הגנת הסביבה‪.‬‬
‫אצירת זבל הבקר ועיבודו מתבצעים על גבי משטחים מקורים או אטומים בפני חלחול לקרקע‪ ,‬הכוללים סידורים לניקוז‬
‫התשטיפים אל מערכת הביוב (זהים לדרישה מחצרות)‪.‬‬
‫פתרונות הקצה הקיימים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫טיהור הזבל הנוזלי במשק עצמו‪ ,‬באמצעות מתקן טיהור‪.‬‬
‫ניתן לטהר לרמת טיהור גבוהה המאפשרת הזרמה חופשית של השפכים אל הנחלים‪ .‬זהו פתרון יקר מאד‪,‬‬
‫שבד"כ אינו כלכלי‪ .‬בטיהור לרמה פחות גבוהה ניתן להשתמש במים להשקיה‪ ,‬אך גם פתרון זה יקר למשק‬
‫המשפחתי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הזרמת השפכים למערכת ביוב‪:‬‬
‫ישובים שיתופיים בדרך כלל מטהרים את הזבל הנוזלי בכוחות עצמם בעיקר בבריכות חמצון ובמאגרים ואף‬
‫עושים שימוש חוזר בקולחים המטוהרים‪ .‬במושבים‪ ,‬בהם קיימת מערכת ביוב אזורית‪ ,‬נקלטים שפכי המחלוב‬
‫בהתאם לדרישות הרשות המקומית‪ .‬על מנת לאפשר את סילוק השפכים למערכת הביוב צריכה הרפת‬
‫המשפחתית להיערך באמצעות מניעת יצירה של תשטיפים (קירוי מושלם של שיכון הפרות והעגלים למניעת‬
‫חדירת גשם‪ ,‬שימוש מושכל במים ברפת‪ ,‬למשל באמצעות חליבה יבשה‪ ,‬צינון מבוקר וכו')‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫סילוק למכון לטיהור שפכים שלא באמצעות מערכת הביוב‪:‬‬
‫אגירת השפכים בבריכת אגירה ופינויים באמצעות מיכלית למכון הטיהור‪ .‬פתרון קצה זה דורש הסכם‬
‫התקשרות בין הרפת לבין מכון הטיהור‪ .‬ניתן ליישום בעיקר בישובים בהם גוף כמו המועצה האזורית מארגן‬
‫אותו‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪35‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ההיקף השנתי של תוצרי הלוואי בענף הבקר‪ ,‬חלופות לטיפול והמלצות המשרד‪:‬‬
‫הטיפול בפרש הפרות יכול להתבצע במשק עצמו או במתקני טיפול אזוריים‪:‬‬
‫טיפול במשק עצמו‪ :‬מתבצע על‪-‬ידי קלטור ברפת ופיזור הזבל המטופל בשדה ע"פ הנחיות משרד החקלאות ופיתוח‬
‫הכפר ובהתאם לתקנות הקיימות כיום‪ .‬ישנן רפתות שאינן מקלטרות את הזבל ומפזרות אותו בשדות בהתאם‬
‫להמלצות והתקנות הקיימות כיום‪.‬‬
‫במתקני טיפול אזוריים‪ :‬במפעלי קומפוסטציה ובמתקני עיכול אנאירובי‪.‬‬
‫העלויות השוטפות המוטלות על הרפתנים בטיפול כזה גבוהות‪ .‬השיטה של פיזור הזבל המטופל בשדה עדיפה לרפתן‬
‫ולמגדל (לוח ‪.)16‬‬
‫המתקנים השונים לייצור חשמל מחייבים את הרפתן בעלות גבוהה יחסית‪ .‬מחיר הקומפוסט למגדל גבוה אף הוא (‪80‬‬
‫שקל למ"ק קומפוסט)‪.‬‬
‫לוח ‪ -16‬חלופות לטיפול בפרש פרות – משק החלב‬
‫החלופות הקיימות‬
‫עלות למתקן‬
‫בשקלים‬
‫עלות‬
‫לפרה‬
‫‪/‬למ"ק‬
‫מספר‬
‫פרות‬
‫למתקן‬
‫מספר‬
‫מספר‬
‫מתקנים פרות‬
‫באתרים‬
‫מוצע‬
‫אלה‬
‫פיזור בשדה‬
‫‪14‬‬
‫‪-‬‬
‫‪60,000‬‬
‫‪-‬‬
‫‪60,000‬‬
‫מתקני קומפוסט קיימים‬
‫מתקן קומפוסט אינטנסיבי‬
‫באוורור מאולץ (מתקן קוריאני)‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪ 75‬קילו‬
‫וואט‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪ 250‬קילו‬
‫וואט‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪ 500‬קילו‬
‫וואט‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪ 1000‬קילו‬
‫וואט‬
‫‪25‬‬
‫‪4,000,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪-‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪4,200‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4,200‬‬
‫‪-‬‬
‫‪7,000,000‬‬
‫‪14,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14,000‬‬
‫‪-‬‬
‫‪11,000,000‬‬
‫‪28,000‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪18,000,000‬‬
‫‪56,000‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪500‬‬
‫‪24,000,000‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪2‬‬
‫‪24,000‬‬
‫‪9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪126,200‬‬
‫מתקני ביו גז שהוקמו‬
‫קילטור(הרדוף)‬
‫‪7‬‬
‫ס"ה‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬עדר החלב כולל כ‪ 125-‬אלף אמהות ועוד ‪ 100‬אלף עגלות ‪ ,‬באתרים ייקלט פרש גם מבעלי חיים אחרים כולל לולים‪.‬‬
‫‪ .2‬מחירי העלות לראש הן הערכות ראשוניות וקיימת שונות גדולה בין המשקים‪.‬‬
‫‪ 7‬הרחבת השיטה המיושמת כיום בהרדוף‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪36‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫בארץ קיימים מספר מתקנים לייצור קומפוסט מזבל פרות ומבוצת שפכים‪ .‬עלויות הטיפול המובאות בזה ראשוניות‬
‫וטרם נעשה חישוב כלכלי בדבר כדאיות הטיפול והקמתם של מתקנים נוספים‪.‬‬
‫דמי הטיפול במתקן קומפוסטציה‪ ,‬לפסולת אורגנית מופרדת במקור‪ ,‬צפוי שיהיו כ‪/₪ 72-‬טון במתקן של ‪ 200‬טון ליום‬
‫או ‪/₪ 59‬טון במתקן של ‪ 400‬טון ‪ /‬יום‪ .‬השטח הדרוש למתקן קומפוסטציה פתוח הוא כ‪ 70-‬דונם למפעל המייצר‬
‫‪100,000‬מ“ק בשנה (שהם כ‪ 50,000 -‬טון פסולת רטובה מופרדת במקור)‪ .‬מתקן קומפוסטציה סגורה ל‪ 200-‬טון ביום‪,‬‬
‫ניתן להקים על שטח של ‪ 25-32‬דונם‪ ,‬כולל טיפול מקדים‪ ,‬מרכז הסברה ומתקני אריזה‪.‬‬
‫השטח הדרוש למתקן עיכול אנאירובי (‪ 200,000‬טון פסולת בשנה) הוא ‪ 5 - 10‬דונם והוא קטן משמעותית מהשטח‬
‫הדרוש לאתר קומפוסטציה‪ .‬המתקן עצמו יכול לקלוט פסולת אורגנית בלבד‪ .‬דמי הטיפול הנדרשים במתקן עיכול‬
‫אנאירובי הם כ‪ ₪128 -‬לטון‪ .‬במתקן ביוגז נוצרים במהלך התהליך כ‪ 70%-‬מתאן וכ ‪ 30%‬פחמן דו חמצני‪ .‬תוצר לוואי‬
‫נוסף של התהליך הוא נוזל שמוחזר בחלקו למערכת‪ .‬חייבים למצוא פתרון מוסדר ובר‪-‬קיימא לחלק הארי של הנוזל‬
‫לפני הקמת המתקן‪ .‬תוצר לוואי נוסף היא הבוצה המיועדת לקומפוסטציה או לפיזור ישיר בשדה‪.‬‬
‫הפתרונות המומלצים‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר מעוניין שתשמר "מנת ברזל" של זבל פרות מטופל וזול ליישום בשדות הפלחה‬
‫והגד"ש‪ .‬מחירו הנמוך של זבל הפרות המטופל ברפת בשיטת הקלטור יאפשר את יישומו גם בשטחים בהם הרווח‬
‫לחקלאי מכל דונם מעובד נמוך יחסית‪ .‬הפיזור צריך להתבצע בצורה מבוקרת‪ ,‬ע"פ כמויות ואיכויות השפכים‪ ,‬הרגישות‬
‫ההידרולוגית באזור‪ ,‬נתוני הקרקע וסוג הגידול‪.‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר אינו ממליץ על הפניית זבל בקר לשרפה כמקור לאנרגיה‪.‬‬
‫בהתאם לעקרונות המנחים‪ ,‬למטרות וליעדים שעמדו לנגד עינינו‪ ,‬הפתרונות המיטביים המוצעים מביאים בחשבון את‬
‫מכלול ההשפעות של תוצרי הלוואי האורגניים של משק החלב בראיה הכוללת גם את ההשפעות הסביבתיות‬
‫והכלכליות‪ ,‬הישירות והעקיפות‪ ,‬מיישום חלופות הטיפול השונות‪.‬‬
‫הטיפולים המומלצים על ידנו הם‪:‬‬
‫קילטור הזבל ברפת ופיזור בשדה הקרוב לרפת‪ .‬העדפה תינתן לטיפול הכולל אבוסים ניידים או תהליך דומה שיוביל‬
‫לרפת "יבשה" (רפת הרדוף)‪ .‬הטיפול בשיטה זו יעוגן בתקנות בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫ביישום פתרון זה הזבל יטופל במקום היווצרותו וישונע בעיקר לשדות הסמוכים לרפת‪ .‬במהלך הטיפול יצומצמו נפח‬
‫הזבל וכמות הנוזלים שבו ומטרדי הריח והזבובים יפחתו‪ .‬הזבל יופנה לטיוב קרקעות‪ .‬במידה ובעל הרפת ירצה תהיה‬
‫לו אפשרות להזרים גם את הזבל הרטוב של מכון החליבה‪.‬‬
‫האחריות לטיפול תהיה על הרפתן‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪37‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫קומפוסטציה ‪ -‬העדפה לקומפוסטציה בערמות המכוסות ביריעות גורטקס או במתקנים אינטנסיבים כדוגמת המתקן‬
‫הקוריאני או מתקנים מקורים למניעת מטרדי ריח וזבובים‪.‬‬
‫הפניית הזבל למתקני עיכול אנארובי ‪ -‬ביישום פתרון זה יש לתת דגש על פתרון למי התסנין ולשימוש חוזר בחומר‬
‫האורגני לטיוב קרקעות‪.‬‬
‫פיזור זבל מטופל בשדות – ניתן לפזר זבל מטופל ברפת בהתאם להנחיות הגורמים המקצועיים של משרד החקלאות‬
‫כל עוד לא יגרום למטרדי ריח וזבובים‪.‬‬
‫ענף הבקר לבשר‬
‫לפי נתוני מועצת החלב נאמדה צריכת בשר הבקר הטרי בישראל ובשטחי הרשות הפלשתינית בשנת ‪ 2010‬ב‪ 47-‬אלף‬
‫טון (משקל נתחים מוכנים לבישול או צלייה)‪ .‬מקורות בשר הבקר הטרי בארץ הם עגלים מרפת החלב (‪ ,)28%‬פרות‬
‫ועגלות מרפת החלב (‪ ,)18%‬ראשי בקר מעדרי הבקר לבשר (‪ ,)14%‬עגלים מיבוא (‪.)40%‬כ‪ 50% -‬מאספקת בשר‬
‫הבקר הטרי בארץ מקורה ברפתות החלב (עגלים‪ ,‬פרות יוצאות ועגלות) והיתרה מענף הבקר לבשר‪.‬‬
‫ענף הבקר לבשר כולל כ‪ 70,000 -‬אמהות וכ‪ 400 -‬מגדלים‪ ,‬רובם מוסדרים או מוסדרים חלקית מבחינת שטחי מרעה‪,‬‬
‫רובם בצפון הארץ‪ .‬היקף הענף מוצג בלוח מספר ‪ 17‬ובלוח מס' ‪ 20‬בהמשך‪.‬‬
‫העדרים מוחזקים על שטחי מרעה המשתרעים על שטח של כ‪ 2-‬מיליון דונם כאשר חלקם מוגדרים כשטחים חקלאים‬
‫למטרות מרעה בלבד (כ‪ 1.4 -‬מיליון דונם) והיתרה בשטחי שמורות טבע‪ .‬לשטחים אלו חשיבות רבה בשמירה על‬
‫הקרקעות‪ ,‬בשמירה על צביונם של השטחים הפתוחים‪ ,‬ובמניעת שרפות‪.‬‬
‫לוח ‪ :- 17‬היקף ענף הבקר לבשר במרעה (מוסדר)‪ -‬פרות ומגדלים‬
‫גולן‬
‫גליל (מזרחי‪,‬‬
‫וגליל עליון‬
‫מערבי‪ ,‬תחתון)‬
‫מס' מגדלים‬
‫‪48‬‬
‫‪170‬‬
‫‪25‬‬
‫מס' פרות‬
‫‪15,000‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪8,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫מגדלים מגזר מיעוטים‬
‫‪30‬‬
‫‪50‬‬
‫‪15‬‬
‫‪30‬‬
‫‪125‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪25,000‬‬
‫מס' פרות במגזר המיעוטים ‪10,000‬‬
‫עמקים‬
‫חוף‬
‫דרום‬
‫ס"ה‬
‫‪24‬‬
‫‪30‬‬
‫‪297‬‬
‫‪48,000 6,000‬‬
‫כרמל‬
‫סה"כ מגדלים‬
‫‪422‬‬
‫סה"כ פרות‬
‫‪73,000‬‬
‫מקור‪ :‬שה"מ‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪38‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫בנוסף‪ ,‬בענף קיימים גם כ‪ 100-‬מגדלים דרוזים ברמת הגולן (רובם לא מוסדרים מבחינת שטחי מרעה) ועוד כ‪20 -‬‬
‫עדרי מכלאה (האבסה מלאה‪ ,‬ללא מרעה)‪ ,‬מיבנאל בצפון עד תקומה ואזור ירוחם בדרום‪ .‬פעילות זו צוברת תאוצה‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬ומגדלים נוספים שאין להם שטח מרעה פונים לגדל עדרי אימהות בהאבסה מלאה‪.‬‬
‫סך ערך ייצור הענף במרעה (עד הכניסה לפיטום) כ‪ 250 -‬מיליון ש"ח לשנה‪ ,‬סך ערך הענף בגמר פיטום ערכם‪ :‬כ‪310-‬‬
‫מיליון ש"ח בשנה‪ .‬תוצר הלוואי העיקרי של ענף הבקר לבשר הוא פגרים‪ .‬לרוב הפגרים מפונים לשרפה במתקני כילוי‬
‫מורשים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬שילמו קנ"ט עבור פינויים של ‪ 1,737‬פגרים למתקן הכילוי בעין המפרץ ‪ ,‬לוח מספר ‪ .18‬יש לציין כי יש‬
‫פער בין התשלום לפינוי לפגרים להערכת מספר הפגרים המופיעה בלוחות הבאים‪.‬‬
‫לוח ‪ 18‬מספר פגרי הבקר לבשר המפונים לכילוי‪ ,‬לפי אזורים‬
‫האזור‬
‫רמת הגולן‬
‫גליל עליון ועמק החולה‬
‫עמק יזרעאל וגליל תחתון‬
‫חוף כרמל ומנשה‬
‫בית שאן ועמק מזרחי‬
‫מרכז ודרום‬
‫סה"כ‬
‫‪2011‬‬
‫‪637‬‬
‫‪450‬‬
‫‪265‬‬
‫‪160‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1,722‬‬
‫‪( 2012‬ינואר עד יוני בלבד)‬
‫‪337‬‬
‫‪164‬‬
‫‪135‬‬
‫‪105‬‬
‫‪27‬‬
‫‪33‬‬
‫מקור‪ :‬נתוני קנ"ט‬
‫עלות הטיפול בפגרים‪-‬‬
‫עלות הטיפול של בפגר מוערכת בכ ‪ 250‬עד ‪ ₪1,000‬לראש‪ ,‬בהתאם ליעד הכילוי (האכלת טורפים או כילוי‬
‫במשרפה) ולגודל הפגר‪ ,‬לא כולל מע"מ‪ .‬עלות זו כוללת איסוף והובלת הפגר וכילויו במתקן או משלוח לתחנת האכלה‬
‫של רט"ג‪.‬‬
‫תוספת תשלום למגדל עבור הבאת הפגר לכביש גישה נח למשאית האיסוף ‪ 100 -‬עד ‪ ₪ 300‬בהתאם לגודל הפגר‪.‬‬
‫אלטרנטיבה נוספת היא פינוי להטמנה‪.‬‬
‫היקף תוצרי הלוואי השנתיים בענף הבקר לבשר והעלות הסביבתית הנובעת מאי טיפול במפגע‪:‬‬
‫הפגרים בענף הבקר לבשר‬
‫בלוחות הבאים מוצגת הערכה נורמטיבית של כמות ומשקל הפגרים לפי מקדמי תמותה‪ .‬יש לשים לב שהפער בין‬
‫המדווח ממתקן הכילוי (לוח מס' ‪ )18‬לנתונים המחושבים (לוח מס' ‪ )19‬אינו גדול‪ ,‬כך שנתין לשער שחלק ניכר‬
‫מהפגרים אכן מפונה למתקן‪ .‬המתקן נמצא בעין המפרץ‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪39‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ :19‬הערכת תמותה שנתית מעדר הבקר לבשר ועלות הטיפול בפגרים‬
‫מספר‬
‫ראשים‬
‫עדר במרעה‬
‫אמהות בעדר הבשר‬
‫עגלים ועגלות‬
‫מפטמות‬
‫יבוא‬
‫רפת החלב‬
‫עגלים מהמרעה‬
‫ערך כולל‬
‫אחוז‬
‫תמותה‬
‫משקל‬
‫בתמותה‬
‫(ק"ג)‬
‫ס"ה‬
‫משקל‬
‫תמותה‪,‬‬
‫(טון)‬
‫מספר‬
‫פגרים‬
‫עלות לפינוי‪,‬‬
‫(‪)₪‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪49,000‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪200‬‬
‫‪60‬‬
‫‪560‬‬
‫‪353‬‬
‫‪2,800‬‬
‫‪5,880‬‬
‫‪896,000‬‬
‫‪564,480‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪60,000‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪319,000‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪600‬‬
‫‪240‬‬
‫‪80‬‬
‫‪1,833‬‬
‫‪3,000‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪400‬‬
‫‪13,280‬‬
‫‪960,000‬‬
‫‪384,000‬‬
‫‪128,000‬‬
‫‪2,932,480‬‬
‫הפרש בבקר לבשר‬
‫בשטח הפרש אינו מצריך טיפול ומסייע רבות לטיוב הקרקע‪ ,‬למעט אם נמצא במורדות הרים ובסמיכות למקורות מים‬
‫עיליים‪ .‬בלוח מספר ‪ 20‬מוצגת כמות הפרש‪.‬‬
‫רמת הגולן הינה רמה בזלתית בעלת קרקע פורייה וכושר יצור גבוה של צומח עשבוני ולכן היא משמשת ברובה למרעה‬
‫לבקר לבשר‪ .‬מכלל השטחים הפתוחים בגולן כ‪ 500,000 -‬קמ"ר הנם שטחי מרעה‪ .‬נחלים רבים מבתרים את רמת‬
‫הגולן וזורמים לירדן ולכינרת‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬שטחי מרעה רבים נמצאים בסמיכות לערוצי נחלים ובמקרים רבים נחלים‬
‫אלו אף חוצים את שטח המרעה עצמו‪ .‬רעיית בקר עלולה להגדיל את פוטנציאל הזיהום של הנחלים כתוצאה מתשטיפי‬
‫הזבל המופרש ולפי חוות דעת של מומחים גורם זה מהווה את אחד ממקורות הזיהום (בעיקר זרחן) באגן ההיקוות של‬
‫הכנרת (הנקין וחוב ‪ )2007‬למרות זאת‪ ,‬אין נתונים מספיקים המתארים את התרומה הכמותית האמתית של הפרש‬
‫וצורת פיזורו בשטח‪ .‬חסרה התייחסות לתנאים‪ ,‬למצבים ולאזורים השונים‪ .‬אין מידע אודות משך ומרחק שהיית הפרות‬
‫ממקורות המים והמזון המוגש בעונות שונות של השנה בהם התנאים הסביבתיים שונים‪ .‬ניתן להרחיק את הפרות‬
‫מערוצי הנחלים והמעיינות ע"י שימוש בשקתות ואבוסים‪ .‬במקרים בהם הוצבו שקתות מים במעלה הגבעות צומצם‬
‫זיהום מקורות המים היורדים לכנרת בזבל הבקר‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪41‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -20‬הערכת ייצור הזבל השנתית מעדר הבקר לבשר ועלות הטיפול במשאב‬
‫מספר ראשים‬
‫עדר במרעה‬
‫אמהות בעדר‬
‫הבשר‬
‫העגלים‬
‫מפטמות‬
‫יבוא‬
‫רפת החלב‬
‫עגלים מהמרעה‬
‫ערך כולל‬
‫כמות‬
‫פרש (קוב‬
‫לשנה‬
‫לראש)‬
‫נפח קוב‬
‫שנתי‬
‫עלות לרפתן‬
‫(מלש"ח)‬
‫נשאר במרעה‬
‫לא מפונה‬
‫‪70,000‬‬
‫‪49,000‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪560,000‬‬
‫‪294,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪60,000‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪319,000‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪6,000,000‬‬
‫‪750,000‬‬
‫‪3,600,000‬‬
‫‪450,000‬‬
‫‪2,400,000‬‬
‫‪300,000‬‬
‫‪12,000,000 2,354,000‬‬
‫‪ ‬העלות לרפתן חושבה לפי עלות פינוי של ‪ ₪ 14‬למ"ק‪ ,‬בדומה לרפת החלב‪.‬‬
‫ההמלצות העיקריות לטיפול בפרש בענף הבקר במרעה הן הצבת שקתות במעלה הגבעות לצמצום זיהום מקורות‬
‫המים‪.‬‬
‫בענף הבקר במכלאות כללי הפינוי צריכים להיות בדומה לתנאים שצוינו ברפת החלב‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪41‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ענף הלול‬
‫ענף הלול נחלק לארבע שלוחות‪ :‬פטמים (לייצור בשר עוף למאכל)‪ ,‬הודים‪ ,‬מטילות קלות (לייצור ביצי מאכל) ומטילות‬
‫כבדות‪ ,‬המשמשות לרביה‪ .‬הענף מייצר כ‪ 220‬מיליון פטמים בשנה‪ 10 ,‬מיליון הודים בשנה‪ ,‬וכ‪ 1.9 -‬מיליארד ביצי‬
‫מאכל )לוח מס' ‪ .(21‬הצריכה בישראל עומדת על כ‪ 240-‬ביצים לאדם לשנה‪.‬‬
‫בענף כ‪ 3,200-‬מגדלים בעלי מכסות המפעילים כ‪ 2,000-‬לולים‪ .‬גודל הלול הממוצע הוא של על ‪ 2,000‬מטילות‬
‫בממוצע; עד ‪ 0.5‬מיליון ביצים ללול‪.‬‬
‫כ‪ 20%-‬מיצור הביצים מתבצע בלולי ענק (כושר יצור של ‪ 10-60‬מיליון ביצים)‪ .‬מעל ל ‪ 65%‬מיצור הביצים בארץ הוא‬
‫בגליל כהגדרתו בחוק הגליל (מועצות אזוריות מרום הגליל‪ ,‬מעלה יוסף‪ ,‬מבואות חרמון)‪.‬‬
‫מרבית הלולים בארץ הוקמו בשנות ה‪ 50-‬ואינם עומדים עוד בתנאים הסניטריים והווטרינריים הנדרשים כיום‪ .‬בענף‬
‫מתוכנן שדרוג שמטרתו להתאים את הענף לצרכי הבריאות‪ ,‬הבטיחות הביולוגית ואיכות הסביבה המתקדמים ביותר‪.‬‬
‫יחד עם זאת ההחלטה על הרפורמה התקבלה ב‪ 2007-‬ועד היום (‪ )2013‬טרם הותחל בביצועה‪ .‬תוצרי הלוואי‬
‫העיקרים של ענף הלול הם פגרים וזבל‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ : 21‬היקף ענף הלול בשנת ‪2012‬‬
‫שלוחה‬
‫פטמים‬
‫הודים‬
‫מטילות קלות‬
‫מטילות כבדות‬
‫יחידות לכמות‬
‫יחידות פטמים‬
‫יחידות הודים‬
‫יחידות מטילות‬
‫יחידות‬
‫‪8‬‬
‫תפוקה‬
‫כמות ראשים יחידות לתפוקה‬
‫‪480,000‬‬
‫טון‬
‫‪220,000,000‬‬
‫‪80,000‬‬
‫טון‬
‫‪10,000,000‬‬
‫‪1,900‬‬
‫ביצי מאכל –מיליונים‬
‫‪8,000,000‬‬
‫‪310‬‬
‫ביצי רביה –מיליונים‬
‫‪2,200,000‬‬
‫פגרים‬
‫כמות הפגרים השנתית מוערכת בכ‪ 18.2-‬מיליון פגרים‪( ,‬לוח מס' ‪.)22‬‬
‫מרבית פגרי העופות מפונים לבורות כילוי המוטמנים באדמה ומכוסים בסיד‪ .‬כאשר הבור מתמלא מפנים אותו לאתר‬
‫הטמנת פסולת‪ .‬חשוב לציין כי בפועל ישנם לולים בהם טיפול זה לא מתקיים והפגרים מושלחים לסביבה‪ .‬לאחרונה‬
‫מספר אתרי הטמנה לא מאפשרים לקלוט את הפגרים מבורות הכילוי בשל מטרדי ריח‪ .‬הפגרים מופנים לאתרי הטמנה‬
‫מרחוקים ולכן עלויות ההטמנה התייקרו עוד יותר‪.‬‬
‫‪ 8‬על בסיס ‪ 5.1‬ק"ג לעוף‪ ,‬בממוצע‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪42‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ - 22‬הערכת היקף התמותה השנתי בענף הלול ועלות הטיפול במשאב‬
‫נושא‬
‫מספר‬
‫ראשים‬
‫אחוז‬
‫תמותה‬
‫פטמים‬
‫הודים‬
‫מטילות קלות‬
‫מטילות כבדות‬
‫ערך כולל‬
‫‪220,000,000‬‬
‫‪10,000,000‬‬
‫‪8,000,000‬‬
‫‪2,200,000‬‬
‫‪4.1%‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪4.1%‬‬
‫‪..2%‬‬
‫כמות פגרים‬
‫‪16,500,000‬‬
‫‪900,000‬‬
‫‪600,000‬‬
‫‪176,000‬‬
‫‪18,176,000‬‬
‫מספר‬
‫ס"ה‬
‫משקל‬
‫בתמותה משקל פחי‬
‫תמותה ההטמנה‬
‫(ק"ג)‬
‫הנדרשים‬
‫בממוצע (טון)‬
‫עלות הקמת‬
‫האתרים לפחי‬
‫הטמנה‪₪ ,‬‬
‫‪1,100‬‬
‫‪367‬‬
‫‪533‬‬
‫‪440‬‬
‫‪2,440‬‬
‫‪17,710,000‬‬
‫‪5,903,333‬‬
‫‪8,586,667‬‬
‫‪7,084,000‬‬
‫‪39,284,000‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪55.22‬‬
‫‪5..1‬‬
‫‪0..2‬‬
‫‪07,412‬‬
‫‪0,022‬‬
‫‪5,552‬‬
‫‪660‬‬
‫‪06,700‬‬
‫הערות‪ :‬מספר מיכלי ההטמנה הנדרשים חושבו לפי ‪ 300‬טון למיכל בלולי הודים ופטם‪ 15,000 ,‬יחידות למיכל‬
‫במטילות קלות‪ 5,000 ,‬יחידות למיכל במטילות כבדות‪.‬‬
‫מחיר הקמת אתר לבורות הטמנה ‪.₪ 16,100 -‬‬
‫הפתרונות המומלצים לטיפול בפגרי העופות‬
‫‪.1‬‬
‫בלולי הפטם הגדולים ‪ -‬מתקן קומפוסטציה משקי או בורות כילוי שתכולתם תועבר למתקני קומפוטציה אזוריים‬
‫או לשרפה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫לולי הפטם בינוניים וקטנים ‪ -‬מתקני טיפול אזוריים‪ :‬מתקני קומפוסטציה סגורים‪ ,‬מתקני שרפה אזוריים או‬
‫מתקני ביוגז‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫לולי המטילות הכבדות‪ -‬כיום הפתרון הוא פינוי לאתר הטמנה‪ .‬אנו ממליצים להעביר את הפגרים לאתר‬
‫קומפוסטציה‪ ,‬שרפה או להפקת ביוגז‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לולי המטילות הקלות ‪ -‬כיום הפתרון הוא פינוי לאתר הטמנה‪ .‬אנו ממליצים להימנע מהטמנה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫הודים ‪ -‬כיום הפתרון הוא פינוי לאתר הטמנה‪ .‬אנו ממליצים להימנע מהטמנה‪.‬‬
‫בלוח מספר ‪ 23‬מוצג פירוט צורות הכילוי השונות שהוצעו לפגרי העופות‪ .‬כפי שניתן לראות השיטה המועדפת כיום היא‬
‫בורות הרקב האטומים אך היא בשלבי בדיקה‪.‬‬
‫עלותם של מתקני הכילוי‪ ,‬המוצעים היום לחוות‪ ,‬גבוהה וטרם הוכחה הכדאיות הכלכלית‪.‬‬
‫מתקן ביו גז שמוזכר הוא פתרון אפשרי שטרם הסתיימה בדיקתו ולכן לא נלקח בחשבון לצרכי החישוב‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪43‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ - 23‬סיכום החלופות לטיפול בפגרים‬
‫הפתרון‬
‫בורות הטמנה והעברה‬
‫לכילוי‬
‫דולבים לאתר קומפוסט‬
‫בור כילוי (רקב)‬
‫מתקן קומפוסטציה אזורי‬
‫דולבים לאתר הטמנה‬
‫ייצור ביודיזל‬
‫ייצור גז‬
‫ס"ה‬
‫נפח‬
‫פגרים‬
‫(טון)‬
‫אחוז‬
‫מוצע‬
‫‪5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪1,821‬‬
‫‪2,732‬‬
‫‪14,572‬‬
‫‪10,929‬‬
‫‪4,554‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪1,821‬‬
‫‪1,821‬‬
‫‪36,429‬‬
‫עלות‬
‫הקמת‬
‫מתקן‬
‫מספר‬
‫מתקנים‬
‫נדרש‬
‫‪364‬‬
‫‪1,913‬‬
‫‪1,821‬‬
‫‪20‬‬
‫‪398‬‬
‫עלות‬
‫לטון‬
‫פגרים‬
‫(שוטף‬
‫‪+‬ה"ה)‬
‫סך עלות‬
‫הקמה‬
‫‪16,000‬‬
‫‪2,100‬‬
‫‪25,000‬‬
‫‪129,500‬‬
‫‪2,100‬‬
‫‪1,194‬‬
‫‪1,117‬‬
‫‪2,678‬‬
‫‪10,797‬‬
‫‪1,157‬‬
‫‪0‬‬
‫‪321,302‬‬
‫‪18,214,400‬‬
‫‪777,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3,200,000 0‬‬
‫‪24,000,000 0‬‬
‫‪58,938‬‬
‫‪250‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪19,312,702‬‬
‫פירוט הנחות החישובים‬
‫‪ .1‬אורך חיי מתקן ‪ 7‬שנים‪ ,‬ריבית כולל סיכון ‪ ,7%‬עלות אחזקה שנתית ‪.7%‬‬
‫‪ .2‬תכולת בור כילוי ‪ 8‬טון פגרים (לא נדרש להעביר)‬
‫‪ .3‬עלות הובלה למתקן הטמנה ‪ ₪ 300‬למ"ק ובנוסף אגרה של ‪ ₪ 300‬למ"ק‪.‬‬
‫‪ .4‬בור הטמנה מתאים ל ‪ 5-6‬טון פגרים (אחרי הבור מובילים לאתר כילוי)‬
‫‪ .5‬עלות מתקן קומפוסט לכילוי פגרים שיוצב בחווה של ‪ 100,000‬עופות כ‪ 35,000 -‬דולר‪.‬‬
‫זבל עופות‬
‫פרש עופות היא הלשלשת (הכוללת בתוכה את הצואה ואת חומצה השתן)‪ ,‬המופרשת על ידי העופות‪ .‬מטילות לייצור‬
‫ביצי מאכל מגדלים בסוללות מוגבהות‪ ,‬והלשלשת שהן מפרישות מצטברת תחת הסוללות‪ .‬עופות לייצור בשר (לפיטום)‬
‫מגדלים על חומר ריפוד סופג לחות‪ .‬למטרה זו משתמשים בדרך כלל בחומרים עשירים בתאית גסה כגון‪ :‬עץ (נסורת‬
‫ושבבים) קש (מפוזר וקצוץ) ונייר קצוץ‪ .‬התערובת של לשלשת העופות וחומר הריפוד העשיר בתאית גסה היא מקור‬
‫לחומר המספוא המקובל להזנת מעלי הגירה‪.‬‬
‫מטילות לייצור ביצי רבייה מגדלים גם כן על חומר ריפוד אך ערכו של הרפד כמזון להזנת מעלי‪-‬הגירה נמוך מזה של‬
‫רפד מעופות לפיטום‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪44‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫קיימות שתי שיטות להוצאת הזבל מהלולים‪:‬‬
‫שיטה ידנית ‪ -‬זבל הלולים מוצא מהלול פעם עד פעמיים בשנה‪ .‬הוצאת הזבל בלולים הישנים (רוב הלולים כיום)‬
‫מתבצעת בעבודה ידנית של העמסת הזבל לתוך מריצה והוצאת הזבל אל מחוץ ללול‪ .‬את ערימת הזבל הנמצא מחוץ‬
‫ללול יש לסלק תוך ‪ 24-36‬שעות‪ .‬בפועל‪ ,‬קיימים מצבורים גדולים של זבל עופות בשולי הלולים ואף בשולי היישוב‬
‫המהווים מטרדים קשים של ריחות ומשיכת בעלי חיים מזיקים‪ .‬שיטה זו תתבטל לחלוטין במסגרת הפעלת הלולים‬
‫המבוקרים החדשים‪.‬‬
‫שיטה ממוכנת רציפה‪ :‬בלולים החדשים קיים מסוע הנמצא בתוך הלול ומסיע את הזבל באופן רציף אל תוך מכולה או‬
‫סככת אחסון מקורה מחוץ ללול‪ .‬הסעה רציפה של הזבל מביאה לאוורורו ולייבושו ומביאה להפחתת מטרדי ריח‬
‫וזבובים‪ .‬בחוות הלולים החדשות תותקן מערכת שתשנע את הלשלשת למכולות המוצבות בשטח אחסון מוסדר ומשם‬
‫תועבר לפינוי לאתר מוסדר‪ .‬בלוח מספר ‪ 24‬מוצגת הערכה ראשונית על כמות הזבל השנתית ועלות הפינוי הנאמדת‪.‬‬
‫לוח ‪ -24‬הערכת היקף ייצור הזבל השנתי מענף הלול ועלות הטיפול במשאב‬
‫נושא‬
‫מספר ראשים‬
‫פטמים‬
‫הודים‬
‫מטילות קלות‬
‫מטילות כבדות‬
‫‪220,000,000‬‬
‫‪10,000,000‬‬
‫‪8,000,000‬‬
‫‪2,200,000‬‬
‫כמות פרש‬
‫(קוב לשנה‬
‫לראש)‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.040‬‬
‫נפח קוב שנתי‬
‫‪1,320,000‬‬
‫‪250,000‬‬
‫‪240,000‬‬
‫‪88,000‬‬
‫‪1,898,000‬‬
‫עלות‬
‫פינוי‬
‫שנתי‬
‫לדונם‬
‫‪16,296‬‬
‫‪3,571‬‬
‫‪541‬‬
‫‪400‬‬
‫ס"ה עלות‬
‫‪50,584,623‬‬
‫‪5,102,041‬‬
‫‪230,376‬‬
‫‪320,000‬‬
‫‪56,237,040‬‬
‫פתרונות אפשריים לטיפול בפרש (לוח ‪)25‬‬
‫זבל הלולים מטופל כיום בשתי דרכים עיקריות ‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוע על ידי קבלנים לאתרי קומפוסטציה‪.‬‬
‫‪ .2‬פיזור במטעים ‪ -‬הזבל הגולמי של לולי המטילות אינו נחשב כגורם מדשן משובח למטעים בשל רטיבותו וריכוזי‬
‫הזרחן והחנקן הגבוהים שבו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬זבל המטילות משמש בצורה מועילה כמטייב קרקע ומונע סחף קרקע‪.‬‬
‫למרבית הלולנים ישנו הסכם לפיזור זבל עם בעלי מטעים‪.‬‬
‫בהתאם לעקרונות המנחים‪ ,‬למטרות וליעדים שעמדו לנגד עינינו‪ ,‬הפתרונות המיטביים המוצעים והמומלצים הם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ללולי הפטם הגדולים ‪ -‬הקמת אתרים לטיפול בקומפוסט בצמוד למט"שים כגון‪ :‬געתון‪ ,‬דלתון‪ ,‬עכו ודומיהם‪.‬‬
‫לצורך יישום פתרונן זה יידרש לקדם תב"עות מפורטות‪ .‬אתרים אילו יאפשרו יצירת קומפוסט משובח ברמת‬
‫חומציות סבירה לאחר ערבוב זבל העופות עם בוצת המט"שים ויאפשרו לקלוט גם גזם מהאזור‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪45‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫‪.2‬‬
‫ללולי הפטם הקטנים ‪ -‬מתקני קומפוסטציה אזוריים שיקלטו את הפרש ואת הפגרים‪ .‬מתקנים אלו מבוססים על‬
‫בור הטמנה בעל מערכת ערבוב ומערכת אוורור‪ .‬מתקן אחד על שטח של כ ‪ 800 -‬מ"ר נטו יכול לטפל בכ ‪30 -‬‬
‫טון זבל עופות ביממה (שווה ערך ל ‪ - 3‬חוות לולים) וניתן למקמו בתחום התכנית לחווה‪ .‬ניתן לשנע את זבל‬
‫העופות ישירות למתקן ושינוע במשאיות מהחוות האחרות בישוב באמצעות משאיות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תוסף מזון להזנת מעלי גרה ‪ -‬עיבוד במפעל‪ :‬תסיסה אירובית מבוקרת של הרפד במשך שלושה ימים בתוך‬
‫מכולה מיוחדת‪ ,‬שבה יש אמצעי אוורור ובקרת טמפרטורה‪ .‬חימום מבוקר בקיטור (‪ 100‬מ"צ במשך ‪ 3‬עד ‪4‬‬
‫שעות)‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫עיבודים במשק‪ :‬החמצה ‪ -‬תסיסה‪ ,‬ללא נוכחות אוויר של רפד מפורר מהודק בערמה בגובה של כ ‪ 2‬מטרים‪,‬‬
‫המכוסה ביריעת פוליאתילן‪ ,‬לתקופה בת שלושה שבועות לפחות‪ .‬החמצה אנאירובית של רפד מעורבב במים או‬
‫מעורבב עם חומרי מספוא לחים שונים‪ ,‬כגון קליפות פרי‪-‬הדר ועודפי ירקות‪ ,‬המהודק בערמה בגובה של כ ‪2.5‬‬
‫מטרים‪ ,‬המכוסה ביריעת פוליאתילן‪ ,‬לתקופה בת שישה שבועות לפחות‪ .‬בדרך כלל ההחמצה נעשית במשק‬
‫המאביס‪ ,‬אך יש גם הכנה מסחרית למכירה (רוזן ‪ ,‬אינטרנט)‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫יש לבחון הקמת מתקני קומפוסטציה סגורים ללולים הגדולים אשר יטפלו גם בפגרים וגם בזבל יחד‪.‬‬
‫לוח ‪ - 25‬סיכום החלופות לטיפול בלשלשת העופות‬
‫הפתרון‬
‫טיפול מקומי ללא מתקן‬
‫פיזור מטופל מקומי‬
‫קומפוסט מקומי‬
‫תוסף מזון לבהמות‬
‫טיפול אזורי עם מתקנים‬
‫קומפוסט אזורי‬
‫מתקן ביוגז אזורי ‪ 75‬קוו"ט‬
‫ס"ה‬
‫נפח מ"ק‬
‫אחוז מוצע שנתי‬
‫מספר‬
‫מתקנים‬
‫נדרש‬
‫עלות למתקן‬
‫עלות למ"ק‬
‫לפי מחירי‬
‫שוק‬
‫סך עלות‬
‫הקמה‬
‫‪50%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪949,000‬‬
‫‪94,900‬‬
‫‪379,600‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪379,600‬‬
‫‪94,900‬‬
‫‪1,898,000‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4,000,000‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫הנחות‪:‬‬
‫א‪ .‬את מרבית הפרש לא נדרש לאחסן ואפשר להשתמש בו ישירות להאבסה ולפיזור בשדה‪ .‬לכן לא נדרשת‬
‫השקעה במשטח או מתקן אחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬חלק מהכמות כ‪ ,20% -‬משמשת להסמכת זבל בקר‪ ,‬המחיר ניתן לפי מחירים דומים לקוב זבל בקר‪.‬‬
‫ג‪ .‬כ‪ 20% -‬מכמות זבל העוף משווקת היום לבהמות ומונח כי ניתן להמשיך בכך‪.‬‬
‫ד‪ .‬מונח כי מתקן קומפוסטציה בודד יקלוט כ‪ 11,000 -‬מ"ק לשנה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪46‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ענף הצאן‬
‫בישראל כ ‪ 2,400‬מגדלי צאן‪ ,‬במגזר היהודי‪ ,‬הערבי והבדווי‪ .‬מספר בעלי החיים הכולל נאמד בכ ‪ 640‬אלף רחלות‬
‫וצפירות (לוח מספר ‪.)26‬‬
‫מספר הדירים הפעילים בענף הצאן לחלב מוערך בכ‪ 140-‬דירים רשומים ובחלקם קיימות גם מחלבות (על פי המחלקה‬
‫לצאן בשרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות)‪ .‬בענף הכבשים לחלב פעילים כ‪ 60-‬יצרנים‪ ,‬ובענף העיזים כ‪80-‬‬
‫יצרנים הרשומים במועצת החלב‪ .‬קיימים עדרי צאן לחלב‪ ,‬במגזר הערבי והבדואי שאינם רשומים במועצת החלב ואין‬
‫בבעלותם מכסת ייצור חלב צאן‪ .‬עדר הצאן הבדואי מונה כ‪ 247 -‬אלף רחלות ועיזים‪ ,‬שחוסנו ע"י השירותים‬
‫הוטרינרים‪ ,‬אך ידוע על קיומם של עשרות ראשי צאן נוספים שלא מפוקחים ע"י השירותים הוטרינרים‪ .‬נעשה מאמץ רב‬
‫לאתר את העדרים על מנת להבטיח את חיסוני העדרים דבר שחשוב לבריאות הציבור והמקנה בישראל‪.‬‬
‫לוח ‪ -26‬מבנה ענף הצאן (רחלות וצפירות)‬
‫כבשים‬
‫עזים‬
‫סה"כ‬
‫ס"ה מגזר יהודי‬
‫‪170,000‬‬
‫‪32,000‬‬
‫‪202,000‬‬
‫משקי חלב‬
‫‪210111‬‬
‫‪230111‬‬
‫‪030111‬‬
‫משקי בשר‬
‫‪0010111‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0010111‬‬
‫סך מיעוטים‬
‫‪144,000‬‬
‫‪47,000‬‬
‫‪191,000‬‬
‫משקי חלב‬
‫‪00111‬‬
‫‪00111‬‬
‫‪00111‬‬
‫משקי בשר‬
‫‪0010111‬‬
‫‪030111‬‬
‫‪0030111‬‬
‫מגזר הבדואים‬
‫‪226,000‬‬
‫‪21,000‬‬
‫‪247,000‬‬
‫סה"כ‬
‫‪540,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪640,000‬‬
‫מקור‪ :‬שה"מ‬
‫הנתונים המוצגים אינם כוללים את יבוא הטלאים החיים שנאמד בשנת ‪ 2012‬ב ‪ 67,000‬ראש (ע"פ השירותים‬
‫הווטרינרים)‪.‬‬
‫מבחינת ההתפלגות הארצית של אזורי הגידול עולה כי עיקר גידול העיזים באזור הגליל ואילו עיקר גידול הכבשים‬
‫מתרכז באזור הנגב‪ ,‬לוח מספר ‪.27‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬הוערך ערך הייצור של ענף הצאן ב ‪ 1.045‬מיליון ‪ ,₪‬לפי נתוני הלמ"ס‪ 86% ,‬מכך מייצור בשר‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות חלה עלייה מתמדת ברצון להצטרף למגדלי הצאן‪ .‬ייצור חלב צאן מצוי תחת מכסה אשר מותאמת מידי שנה‬
‫לפי דרישות השוק המקומי‪ .‬מועצת החלב‪ ,‬ביחד עם אירגוני מגדלי הצאן משקיעים מאמצים על מנת לקדם את מוצרי‬
‫הצאן בישראל‪.‬‬
‫מצורפת הערכה של התפלגות העדרים לפי אזורים‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪47‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -27‬התפלגות מצבת צאן לפי לשכות ווטרינריות (‪ %‬מסה"כ)‪,‬‬
‫האזור‬
‫עיזים‬
‫כבשים‬
‫עפולה‬
‫‪12%‬‬
‫‪19%‬‬
‫חדרה‬
‫‪12%‬‬
‫‪16%‬‬
‫כנות‬
‫‪14%‬‬
‫‪10%‬‬
‫באר שבע‬
‫‪15%‬‬
‫‪36%‬‬
‫ראש פינה‬
‫‪17%‬‬
‫‪9%‬‬
‫גליל‬
‫‪30%‬‬
‫‪10%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫מבוסס על נתוני השו"ט‪ ,‬חיסוני בוגרים‬
‫תוצרי הלוואי של ענף הצאן לחלב ולבשר הם זבל ופגרים‪.‬‬
‫הפתרונות המוצעים היום לסילוק הפגרים זהים לפתרונות המוצעים בענף הבקר לחלב ומבוססים בעיקר על פינוי‬
‫לכילוי בעין המפרץ‪ .‬לפי הנתונים מתקבל כי מספר הפגרים (אמהות‪ ,‬גדיים וטלאים (שגרים)) עומד על כ ‪ 140‬אלף‬
‫שהם כ‪ 3,000 -‬טון (לוח מספר ‪ .)28‬אילו היו מפנים את כל הפגרים הללו למתקן בעין המפרץ כפי שמחייב החוק‬
‫בישראל העלות הייתה מסתכמת בכ‪ 5 -‬מיליון ‪( ₪‬מחיר פינוי של ‪ ₪ 1,600‬לטון)‬
‫פתרון כזה אינו ישים לרוב מגדלי הצאן ובעיקר לבדואים בנגב מבחינת הכדאיות הכלכלית‪ .‬ולכן יש לבחון חלופות‬
‫נוספות לסילוק הפגרים‪.‬‬
‫לוח ‪ -28‬כמות ועלות הפגרים השנתית מענף הצאן‪ ,‬לחלב ולבשר‬
‫נושא‬
‫עדר חלב‬
‫כבשים‬
‫עיזים‬
‫שגר כבשים‬
‫שגר עיזים‬
‫ס"ה עדר החלב‬
‫עדר בשר‬
‫כבשים‬
‫עיזים‬
‫שגר כבשים‬
‫שגר עיזים‬
‫ס"ה עדר הבשר‬
‫ס"ה כולל‬
‫מספר ראשים‬
‫ס"ה משקל‬
‫אחוז‬
‫משקל‬
‫תמותה‬
‫בתמותה (ק"ג) תמותה (טון)‬
‫ס"ה פגרים‬
‫ס"ה עלות‬
‫פינוי (ש"ח)‬
‫‪34,000‬‬
‫‪37,000‬‬
‫‪65,250‬‬
‫‪64,500‬‬
‫‪200,750‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪50‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪556‬‬
‫‪575‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪0..‬‬
‫‪5,422‬‬
‫‪0,070‬‬
‫‪6,101‬‬
‫‪6,712‬‬
‫‪54,25.‬‬
‫‪5.7,062‬‬
‫‪007,062‬‬
‫‪501,0.2‬‬
‫‪.6,222‬‬
‫‪605,022‬‬
‫‪506,000‬‬
‫‪63,000‬‬
‫‪807,200‬‬
‫‪80,700‬‬
‫‪1,456,900‬‬
‫‪1,657,650‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪60‬‬
‫‪15‬‬
‫‪55‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5,1.1‬‬
‫‪565‬‬
‫‪046‬‬
‫‪47‬‬
‫‪0,406‬‬
‫‪0,5.7‬‬
‫‪01,022‬‬
‫‪0,512‬‬
‫‪.6,525‬‬
‫‪0,001‬‬
‫‪500,446‬‬
‫‪572,401‬‬
‫‪0,106,474‬‬
‫‪014,272‬‬
‫‪5,165,027‬‬
‫‪55.,2.2‬‬
‫‪7,740,545‬‬
‫‪1,207,045‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪48‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫החלופות המוצעות היום לטיפול בפגרים הן כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬בורות כילוי המפונים למתקן בעין המפרץ או למתקן חדש שאנו ממליצים להקים גם בדרום‪.‬‬
‫‪ .2‬בורות כילוי בדומה לקיים בלול והפנייתם למתקני קומפוסטציה‪.‬‬
‫‪ .3‬תחנות האכלת עופות וחיות טרף בשמורות הטבע וגני חיות‬
‫עד למועד כתיבת הדו"ח טרם הוסכם על פתרונות כילוי חלופיים לטיפול בפגרים ולכן העלות המוערכת למגדלים‬
‫נעמדת בכ‪ 17 -‬מיליון ‪ .₪‬עלו זו היא הוצאה חד פעמית שתחסוך את עלות הפינוי השנתית של כ‪ 5-‬מלש"ח שמוצגת‬
‫בלוח מספר ‪ , 28‬מותנית בהסכמה כי הפתרון המוצע נכון מקצועית וישים כלכלית‪.‬‬
‫לוח ‪ – 29‬הערכה ראשונית לפתרונות לסילוק הפגרים ועלותם בצאן‬
‫הפתרון‬
‫בורות הטמנה‬
‫קומפוסטציה‬
‫מתקנים משקיים‬
‫מתקנים אזוריים‬
‫העברה למתקן כילוי‬
‫ס"ה‬
‫אחוז מוצע‬
‫‪72%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪100%‬‬
‫נפח פגרי‬
‫צאן (טון)‬
‫מספר‬
‫מתקנים‬
‫נדרש‬
‫סך עלות‬
‫למגדל‬
‫עלות למתקן‬
‫‪2,292‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32‬‬
‫‪327‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪669‬‬
‫‪3,184‬‬
‫‪669‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5,239,924‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪8,439,924‬‬
‫‪‬‬
‫קומפוסטציה‪ -‬הפתרון לא קיים כרגע בפועל ויש צורך לבחון את הכדאיות הכלכלית והיכולת ליישם אותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתקנים משקיים ‪ -‬לפי בדיקה ראשונית נראה כי יש מקום לנסות הקמתו של מתקן אחד לייצור חשמל (‪75‬‬
‫קילו וואט) שייתן מענה ל ‪ 12,000‬ראש‪ .‬מדריכי הצאן ערכו בדיקת התכנות ראשונית בלבד למתקן זה‪.‬‬
‫העלות המוצגת לפי הצעת מחיר קיימת לרפת החלב‪ .‬יש לבדוק פתרונות קצה קיימים לתוצרי מתקן כזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בורות הטמנה‪ -‬זו טכנולוגיה שנוסתה בצאן בהצלחה בישוב אחד‪ ,‬במשקים רבים בענף הלול ומומלצת ע"י‬
‫מדריכי המקצוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העברה למתקן כילוי‪ -‬אפשרות של פינוי לאתר הכילוי לפרות בעין המפרץ‪ .‬עלותה גבוהה מאוד ואינה כדאית‬
‫למגדלים‪ .‬התשלום הוא קבוע לטון ולא נדרשת הקמה של מתקן חדש‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪49‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫הטיפול בזבל‬
‫בניגוד לענ פי הבקר והלולים הזבל בענף הצאן יבש ולכן ניתן ורצוי להפנותו רובו ככולו ישירות לשדה‪ .‬ס"ה נאמדת‬
‫כמות זבל הצאן ב ‪ 590‬אלף מ"ק ומתוכו ניתן לפנות לשדות ‪ 420‬אלף מ"ק‪ ,‬היתרה היא מהצאן במרעה ונשאר בשדה‪,‬‬
‫לוח ‪.30‬‬
‫לוח ‪ -30‬הערכת כמות הזבל השנתית בענף צאן ועלות הטיפול במשאב‬
‫נושא‬
‫מספר ראשים‬
‫כמות פרש נפח קוב‬
‫שנתי‬
‫(קוב‬
‫לשנה‬
‫לראש)‬
‫מזה מפונה‬
‫לשדות‬
‫(עדרים‬
‫במכלאות)‬
‫עלות לבעל‬
‫הדיר‬
‫עדר חלב‬
‫כבשים‬
‫‪34,000‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪20,950‬‬
‫‪19,718‬‬
‫‪276,047‬‬
‫עיזים‬
‫‪37,000‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪23,100‬‬
‫‪23,100‬‬
‫‪323,400‬‬
‫טלאים (כבשים)‬
‫‪65,250‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪13,050‬‬
‫‪13,050‬‬
‫‪182,700‬‬
‫גדיים (עיזים)‬
‫‪64,500‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪12,900‬‬
‫‪12,900‬‬
‫‪180,600‬‬
‫ס"ה עדר החלב‬
‫‪200,750‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪962,747‬‬
‫עדר בשר‬
‫כבשים‬
‫‪506,000‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪246,060‬‬
‫‪136,160‬‬
‫‪1,906,236‬‬
‫עיזים‬
‫‪63,000‬‬
‫‪0.46‬‬
‫‪28,960‬‬
‫‪19,307‬‬
‫‪270,293‬‬
‫טלאים (כבשים)‬
‫‪807,200‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪161,440‬‬
‫‪111,720‬‬
‫‪1,564,080‬‬
‫גדיים (עיזים)‬
‫‪80,700‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪16,140‬‬
‫‪11,520‬‬
‫‪161,280‬‬
‫ס"ה עדר הבשר‬
‫‪1,456,900‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪452,600‬‬
‫‪278,706‬‬
‫‪3,901,889‬‬
‫ס"ה כולל‬
‫‪1,657,650‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪522,600‬‬
‫‪348,706‬‬
‫‪4,864,636‬‬
‫עלות הפתרונות לפרש‬
‫כפי שנכתב לעיל פרש הצאן יבש וניתן לפזרו ישירות על הקרקע החקלאית‪.‬‬
‫לא מוצגת טבלה של הערכת עלות לפתרונות‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪51‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ענף החזיריות‬
‫במדינת ישראל כ‪ 26-‬משקים לגידול חזירים‪ ,‬המרוכזים בארבעה אזורים‪ :‬אזור מעיליא ופאסוטה‪ ,‬אזור כפר יאסיף‪,‬‬
‫אזור אעבלין ואפק ואזור הנגב‪.‬‬
‫לוח ‪ -31‬התפלגות ענף החזיריות לפי מספר אמהות באזורי הגידול השונים‬
‫מספר חזיריות בחלוקה לגודל‪ ,‬לפי מספר האמהות‬
‫אזור‬
‫‪100-300‬‬
‫‪300-500‬‬
‫‪500-700‬‬
‫‪700-1000‬‬
‫מעל ‪1000‬‬
‫אזור אעבלין‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫אזור אפק‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫אזור הנגב‬
‫אזור פסוטה‬
‫אזור יוקנעם‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬ד"ר שאול פוצי‪ ,‬השירותים הווטרינריים‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬אוגוסט ‪2013‬‬
‫ענף זה איננו מוסדר וחזיריות רבות מזהמות את האוויר ומקורות המים באזורם (צוק‪ -‬בר ‪ .)2012‬היקף ענף גידול‬
‫החזירים בארץ נעמד בכ‪ 220‬אלף ראשים‪ ,‬לוח ‪.31‬‬
‫תוצרי הלוואי מענף החזיריות הם זבל ופגרים‪ .‬כמות הפגרים השנתית מוערכת בכ‪.59,000-‬‬
‫פינוי פגרים (פסדים) מענף החזיריות‬
‫לוח ‪ -32‬שיעור התמותה השנתי מענף החזיריות ועלות הטיפול בפגרים‬
‫יעוד‪/‬שלב גידול‬
‫אמהות‬
‫חזירים לשחיטה‬
‫גידול – פיטום‬
‫מגמילה עד גיל ‪ 10‬שבועות‬
‫גורים – עד גמילה‬
‫סה"כ‬
‫‪3%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5%‬‬
‫ס"ה‬
‫משקל‬
‫תמותה‬
‫בטון‬
‫‪65‬‬
‫‪390,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪50‬‬
‫‪500‬‬
‫‪5,500,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪18,000‬‬
‫‪12‬‬
‫‪216‬‬
‫‪2,376,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪213,000‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪71,000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪90‬‬
‫‪871‬‬
‫‪990,000‬‬
‫‪9,256,000‬‬
‫מספר‬
‫ראשים‬
‫אחוז‬
‫תמותה‬
‫כמות‬
‫פגרים‬
‫משקל‬
‫בתמותה‬
‫בק"ג‬
‫‪13,000‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪13,000‬‬
‫‪200‬‬
‫ערך התמותה חושב לפי עלות הפינוי לאתר הטמנה ‪ 11‬שקל לק"ג‪.‬‬
‫‪ 9‬משק לייצור חזירים למכוני מחקר בלבד (כ ‪ .2-512‬ראש בשנה)‪ ,‬לא מתבצעת בו שחיטה כלל‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫ס"ה ערך‬
‫תמותה‬
‫במלש"ח‬
‫‪51‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫נתונים אלה כוללים את שלב הגידול בלבד‪ .‬לשלב השחיטה יש להוסיף את נתוני הפסדים מבתי נחירה‪ ,‬המהווים‬
‫‪ 16-18%‬ממשקל החי (‪ 20,000‬טון) ונאמדים בכ ‪ 3,200-3,600‬טון פסדים‪ 100 .‬טון פסדים נוספים מקורם‬
‫משחיטת אימהות בסוף ממסלול הרבייה‪.‬‬
‫כמות הפסדים הכוללת בענף מסתכמת ב ‪ 3,300-3,700‬טון (דר' שאול פוצי‪ 2013 ,‬לא פורסם)‪ .‬בלוח מספר ‪ 33‬מובאים‬
‫נתוני מכוני ההטמנה‪ .‬קיים פער כ‪ 40 -‬טון בין נתונים אלה לנתונים המובאים בלוח ‪.32‬‬
‫יש לזכור ששני הלוחות הם הערכה‪.‬‬
‫לוח ‪ -33‬כמות פסדים שנתית ידועה (טון)‪ ,‬לפי דיווח מכוני הטמנה‬
‫עד גמילה‬
‫עד ‪ 10‬שבועות‬
‫מספר שחוטים‬
‫גידול‪-‬פיטום‬
‫(‪ 3‬ק"ג לראש) (‪ 12‬ק"ג לראש) (‪ 200-250‬ק"ג לראש) לשנה‬
‫אזור הנגב‬
‫‪6.3‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪12.6‬‬
‫אזור אעבלין‬
‫טון פסדים ממשק ‪-‬‬
‫הערכה‬
‫‪20,998‬‬
‫‪50.4‬‬
‫‪68,328‬‬
‫‪389‬‬
‫‪463‬‬
‫אזור אפק‬
‫אזור פסוטה‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪1,389‬‬
‫‪3.33‬‬
‫אזור אזור יאסיף‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪2,999‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪909‬‬
‫סה"כ‬
‫ד"ר שאול פוצי‪ ,‬השירותים הווטרינריים‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫פינוי פרש מענף החזיריות‬
‫כמות הפרש מענף החזריות מוערכת בכ‪ 3-‬מיליון מ"ק (לוח ‪ .)34‬זוהי כמות גדולה מאוד ( ‪ 75%‬מהכמות המיוצרת‬
‫ברפת החלב)‪ .‬מרבית הזבל נוזלי והטיפול בו דומה לטיפול במט"שים‪ .‬בשל עומס המזהמים האורגנים מומלץ לבנות‬
‫מתקני טיפול בשפכים (מט"ש) המיוחדים לענף‪.‬‬
‫לוח ‪ -34‬הערכת כמות הזבל השנתית בענף החזיריות ועלות הטיפול במשאב‬
‫יעוד‬
‫מספר‬
‫כמות פרש‬
‫נפח שנתי‬
‫ראשים‬
‫מ"ק לשנה‬
‫מ"ק‬
‫עלות למגדל‬
‫אמהות‬
‫‪50,222‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10,222‬‬
‫‪612,222‬‬
‫פיטום‬
‫‪022,222‬‬
‫‪51‬‬
‫‪0,222,222‬‬
‫‪04,122,222‬‬
‫ערך כולל‬
‫‪050,222‬‬
‫‪0,210,222‬‬
‫‪0.,512,222‬‬
‫עלות הפינוי למגדל‪ 12-13 :‬שקל למ"ק‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪52‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫בלוח מספר ‪ 35‬מובאת התפלגות הזבל המוצק והזבל הנוזלי מענף החזיריות‪ 92% .‬מהזבל הם נוזלים המפונה‬
‫ישירות למתקני הטיפול בשפכים‪.‬‬
‫לוח ‪ -35‬אפיון הזבל מענף החזיריות‬
‫צורות הזבל‬
‫זבל נוזלי‬
‫זבל יבש‬
‫ס"ה כמות‬
‫כמות‬
‫כמות‬
‫מיוצרת‬
‫אחוז‬
‫אחוז‬
‫חומר יבש‬
‫(בסיס)‬
‫ח"י‬
‫מהכמות‬
‫‪112,314‬‬
‫‪2,807,840‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪73,248‬‬
‫‪244,160‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪185,562‬‬
‫‪3,052,000‬‬
‫‪100%‬‬
‫לוח ‪ -36‬מיפוי פתרונות הקצה לזבל חזירים‪:‬‬
‫החלופות הקיימות‬
‫פתרונות על בסיס הקיים‬
‫פיזור בשדה‬
‫טיהור והזרמה למט"שים‬
‫(נוזלים)‬
‫פתרונות על בסיס הקמה‬
‫חדשה‬
‫פינוי למתקן ייצור אנרגיה‬
‫עלות למתקן קומפוסטציה‬
‫ס"ה‬
‫עלות למ"ק‬
‫פרש‪ /‬עלות‬
‫למתקן‬
‫אחוז‬
‫מהפרש‬
‫כמות פרש‬
‫‪57‬‬
‫‪50‬‬
‫‪.%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪077,562‬‬
‫‪021,022‬‬
‫‪4,222,222‬‬
‫‪7,222,222‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪00%‬‬
‫‪522%‬‬
‫‪5,106,222‬‬
‫‪046,672‬‬
‫‪0,210,222‬‬
‫סך עלות‬
‫מספר‬
‫מתקנים הקמה‬
‫מוצע‬
‫עלות למ"ק‬
‫מחושבת למ"ק‬
‫(ה"ה ושוטפות)‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14,000,000‬‬
‫‪12,000,000‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪06,222,222‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬עלות הטיהור וההזרמה למט"שים מבוססת על אגרה בסך ‪ ₪ 6‬למתקן השפכים ועוד תשלום למתקן‬
‫המקומי של ‪.₪ 7‬‬
‫‪ .2‬עלות מתקן האנרגיה מבוססת על המחירים הידועים היום להקמם של מתקני חשמל קטנים (‪ 250‬קילווט)‪.‬‬
‫‪ .3‬עלות מתקן הקומפוסטציה היא הערכה המתבססת על עלותם של מתקנים הפעילים כיום‪ .‬חשוב לציין כי‬
‫בחזיריה אחת באזור איבלין קיים מתקן קומפוסטמיה אינטנסיבי (מתקן קוריאני) המסוגל לטפל בזבל‬
‫הרטוב של החזיריות בשילוב של גזם‪.‬‬
‫‪ .4‬עלויות למ"ק למתקנים חושבו על בסיס עלות המתקנים היום (‪ ₪ 12,14‬למ"ק) או עלות מתקן חדש‬
‫מחושבת לכמות הפרש במתקן ב ‪ 7%‬ריבית‪ ,‬ל‪ 10 -‬שנים ובהנחה שעלות התחזוקה השנתית ‪ 7%‬מעלות‬
‫המתקן‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪53‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫הפתרונות המומלצים‬
‫‪ .1‬הקמת מתקני קומופסטציה באזורי הגידול‪ .‬כל זאת בהתאם לתחשיבים כלכליים מפורטים ולהסדרה‬
‫סטטוטורית‪.‬‬
‫‪ .2‬שינוע הזבל למתקן ביוגז‪ ,‬דוגמת המטב"ח בעמק חפר או הקמת מתקן דומה באזור‪ .‬כל זאת‪ ,‬בהנחה שישנו‬
‫פתרון מוסדר למי התסנין‪.‬‬
‫‪ .3‬את הזבל היבש ניתן להפנות למתקני הקומפוסט‪ .‬יחד עם זאת בחלק מהמקומות ישנה בעיה של כשרות‬
‫שטרם נפתרה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪54‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ענף המדגה‬
‫חקלאות מים נחלקת לחקלאות ימית ולחקלאות מאגרי מים פנימיים‪.‬‬
‫חקלאות ימית ‪ -‬גידול דגי ים‪ ,‬גידול דגים בכלובים‪ ,‬דייג ימי בספינות עתירות ציוד‪ ,‬שאיבת מי ים‪ ,‬אכלוס אגמים‬
‫בדגים‪ ,‬גידול טונה‪.‬‬
‫חקלאות מים פנימיים ‪ -‬בריכות עפר‪ ,‬מאגרי מים‪ ,‬פיתוח של חוות לגידול דגים ביבשה‪ ,‬מכלי גידול דגים מפלסטיק‬
‫או מבטון‪ ,‬מכוני מחקר‪ ,‬מכוני הטלות של דגים שונים‪ ,‬דגי נוי‪.‬‬
‫בלוח מספר ‪ 37‬מוצגת התפלגות החקלאות הימית בישראל‪ .‬בענף דגי הברכות קיימים כ‪ 40 -‬משקים המרוכזים‬
‫ברובם בקיבוצים‪ .‬ענף דגי הנוי כולל כ‪ 80-‬משקים המרוכזים במושבים‬
‫לוח ‪ :37‬היקף והתפלגות החקלאות המים בישראל‬
‫מספר משקים‬
‫סך ייצור‪ ,‬טון‬
‫דגי בריכות‬
‫‪40‬‬
‫‪19,000‬‬
‫דגי נוי‬
‫‪80‬‬
‫הכנסה כוללת‪,‬‬
‫מלש"ח‬
‫‪300‬‬
‫‪60‬‬
‫דגי ים‬
‫‪2‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪50‬‬
‫סה"כ‬
‫‪033‬‬
‫‪300111‬‬
‫‪001‬‬
‫בלוח מספר ‪ 38‬מוצגת הערכה כללית על מספר היצרנים‪.‬‬
‫לוח ‪ -38‬הערכה של מספר היצרנים בחקלאות המים בישראל‬
‫מקדם בדונם‬
‫יחידות‬
‫דונם‬
‫מספר יצרנים‬
‫דגי ברכות‬
‫‪18,000‬‬
‫טון‬
‫‪23,000‬‬
‫כ‪30-‬‬
‫כלובים‬
‫‪2,200‬‬
‫טון‬
‫דגי נוי‬
‫‪ 40,000,000‬דגיגים‬
‫דגי נוי טרופים‬
‫‪ 20,000,000‬דגיגים‬
‫דגי מים קרים‬
‫‪ 25,000,000‬דגיגים‬
‫מכמורת‬
‫‪800‬‬
‫טון‬
‫‪2-3‬‬
‫‪2,000‬‬
‫כ‪40-‬‬
‫כ‪25-‬‬
‫מקורה של מרבית פסולת הדגים היא מחקלאות המים הפנימיים ולכן הנתונים המוצגים כאן מתייחסים בעיקר לענף‬
‫זה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪55‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫בשנת ‪ 2013‬הסתכמו שטחי חקלאות המים בישראל בכ‪ 24-‬אלף דונם‪ ,‬מהם כ‪ 21.5-‬אלף דונם בריכות דגי מאכל‬
‫והשאר דגי נוי‪ ,‬לוח מס' ‪ .39‬כ‪ 74%-‬משטחי גידול דגי המאכל נמצאים כיום במחוז העמקים‪ .‬כשליש משטחי דגי‬
‫הנוי בבריכות פתוחות נמצאים גם הם במחוז העמקים‪ ,‬אך עיקר גידול דגי הנוי הוא במבנים סגורים באזור הערבה‪.‬‬
‫לוח ‪ :39‬התפלגות ארצית של שטחי גידול הדגים בבריכות פתוחות‪ ,‬דונם‬
‫אזור‬
‫דגי מאכל‬
‫דגי נוי‬
‫מחוז העמקים‬
‫‪16,009‬‬
‫‪625‬‬
‫מחוז מרכז‬
‫‪4,507‬‬
‫‪1,039‬‬
‫‪5‬‬
‫מחוז השפלה וההר‬
‫מחוז צפון‬
‫‪975‬‬
‫סה"כ‬
‫‪21,491‬‬
‫‪1,669‬‬
‫מקור‪ :‬נתוני ‪ GIS‬של משרד החקלאות‪2013 ,‬‬
‫רוב הייצור הוא בבריכות עפר ובמאגרי מים שתוכננו להשקיה אבל הותאמו לגידול דגים‪ .‬קיימים גם מאגרי מים‬
‫שיועדו מראש לגידול דגים והם מהווים את התשתית המרכזית של כל המדגה בישראל‪.‬‬
‫גידול דגי הנוי בישראל תפש תאוצה והפך משמעותי במשקי המגדלים‪ .‬כיום יש בארץ כ ‪ 70-80‬חוות לגידול דגי נוי‬
‫כולן במגזר המושבי‪ .‬היקף הייצוא השנתי של הענף עומד על ‪ 15-14‬מיליון דולר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬יוצרו ושווקו בישראל כ‪ 17-‬מיליון טון דגי מים פנימיים וכאלפיים טון דגי דניס מחקלאות ימית‪ .‬המינים‬
‫העיקריים שיוצרו היו אמנון וקרפיון‪ ,‬לוח מספר ‪.40‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪56‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -40‬מחיר למגדל‪ ,‬כמות משווקת והיקף מכירות על פי מיני דגים בברכות פתוחות (‪)2012‬‬
‫מחיר למגדל בשער‬
‫המשק‬
‫(ש"ח לק"ג)‬
‫‪13.34‬‬
‫‪10.92‬‬
‫‪18.52‬‬
‫‪35.13‬‬
‫‪9.87‬‬
‫‪25.00‬‬
‫‪22.69‬‬
‫‪32.36‬‬
‫סוג הדג‬
‫אמנון‬
‫קרפיון‬
‫בורי‬
‫פורל‬
‫כסיף ‪ +‬אמור‬
‫באס‬
‫רד דראם‬
‫אחרים‬
‫סך מדגה מים פנימיים‬
‫דניס (חקלאות ימית)‬
‫מקור‪ :‬אגף הדיג‪0250 ,‬‬
‫‪35.00‬‬
‫כמות משווקת‬
‫(טון)‬
‫היקף כספי לדג‬
‫(מיליון ‪)₪‬‬
‫‪7,215‬‬
‫‪5,267‬‬
‫‪2,338‬‬
‫‪551‬‬
‫‪659‬‬
‫‪288‬‬
‫‪478‬‬
‫‪304‬‬
‫‪17,100‬‬
‫‪2,060‬‬
‫‪96‬‬
‫‪58‬‬
‫‪43‬‬
‫‪19‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪251‬‬
‫‪72‬‬
‫היבול השנתי של ענף המדגה בישראל מסתכם ב ‪ 19,000‬טון והיקף המכירות בענף נאמד בכ‪ 300-‬מיליון ‪ .₪‬בריכות‬
‫הדגים מהוות כ‪ 75%-‬מתעשיית הדגים בישראל‪ .‬האמנון (מושט) הוא "דג הדגל" של הענף ומהווה ‪ 40%‬מסך הגידול‪,‬‬
‫אחרי מבחינת ההיקף נמצאים הקרפיון‪ 30% -‬והבורי ‪ .10% -‬יתר דגי הבריכה הטריים‪ -‬פורל‪ ,‬מוסר‪ ,‬בס‪ ,‬דניס‪,‬‬
‫אדמונית אמור וכסיף ‪ -‬מהווים ‪ 20%‬מהיקף הגידול‪.‬‬
‫החקלאות הימית בישראל הייתה וממשיכה להיות מבוססת על השימוש של משקים שיתופיים (קיבוצים)‪ .‬במהלך‬
‫השנים חוות דגים קטנים חדלו מלהתקיים כתוצאה מאי יכולת להתחרות ולעמוד במכסות ייצור דגים‪ .‬משקים קטנים‬
‫דומים לאלה שנמצאים במקומות אחרים בעולם אינם קיימים בעיקר בשל זמינות מוגבלת של משאבי המים‪ .‬תוצר‬
‫הלוואי המשמעותי ביותר של ענף הדייג הוא הפסדים‪ .‬בטבלאות מס' ‪ 41‬ו ‪ 42‬מובאים נתוני הפסדים בשלוחותיו‬
‫השונות של הענף‪.‬‬
‫כיום משאירים במרבית המקרים את הפסדים ונותנים להם להתפרק במימי הבריכה‪.‬‬
‫לוח ‪ -41‬כמות הפסדים בענף דגי הבריכות‬
‫סוג הדג‬
‫אמנון‬
‫בורי‬
‫קרפיון‬
‫מוסר‪ ,‬באס‪ ,‬פורל‬
‫סה"כ‬
‫תפוקה‬
‫שנתית‬
‫בטון‬
‫ס"ה דגיגים‬
‫בברכה‬
‫משקל‬
‫דגיגים‬
‫בתמותה‬
‫גרם‬
‫אחוז‬
‫תמותה‬
‫בברכה‬
‫ס"ה‬
‫פסדים‬
‫בטון‬
‫מזה‬
‫פסדים‬
‫מסולקים‬
‫‪10‬‬
‫טון‬
‫‪8,000‬‬
‫‪80,000,000‬‬
‫‪100‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪1,600‬‬
‫‪1,120‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪12,500,000‬‬
‫‪100‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪250‬‬
‫‪175‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪10,000,000‬‬
‫‪50‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪75‬‬
‫‪52.5‬‬
‫‪3,000‬‬
‫‪24,000,000‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪48‬‬
‫‪33.6‬‬
‫‪1,973‬‬
‫‪1,381‬‬
‫‪18,000‬‬
‫‪ 10‬הנתונים המובאים כאן ביחס לכמות הפסדים הנאספת הם מרביים‪ .‬בפועל נאספת כמות קטנה ב ‪ 51%‬לערך‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪57‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫הנחות‪ :‬רק ‪ 70%‬מהפסדים מסולקים‪ .‬הבעיות המרכזיות הן בזמן של תמותה גדולה של דגים שם נדרש להכין‬
‫בורות כילוי גדולים יותר‪.‬‬
‫הפסדים בדגי הנוי‬
‫בשלב המיון הראשון נפלטים ‪ 60%‬מהדגיגים ובמיון השני נפלטים עוד כ‪( 10% -‬משקל הדגיגים בשלב המיון הראשון‬
‫הרבה יותר נמוך)‪.‬‬
‫כמות הפסדים במיון הראשון בדגי מים חמים מוערכת בכ ‪ 2‬טון ו ‪ 7‬טון במיון השני‪.‬‬
‫בדגי מים קרים נפלטים במיון הראשון ‪ 175‬טון‪ ,‬היתרה ‪ 185‬במיון השני‪.‬‬
‫לוח ‪ -42‬כמות הפסדים בענף דגי הנוי‬
‫פסדים (טון)‬
‫מס דגים משווק‬
‫דגי נוי טרופים‬
‫‪20,000,000‬‬
‫‪9‬‬
‫דגי מים קרים‬
‫‪25,000,000‬‬
‫‪360‬‬
‫סה"כ‬
‫‪45,000,000‬‬
‫‪370‬‬
‫לוח ‪ -43‬פתרונות הקצה המוצעים לטיפול בפסדי דגים‬
‫עלות‬
‫מתכני כילוי במשקים‬
‫מספר‬
‫סה"כ‬
‫מתקן מתקנים‬
‫עלות בשקלים‬
‫‪24‬‬
‫‪1,440,000‬‬
‫‪60,000‬‬
‫הפתרונות המומלצים על‪-‬ידי המשרד‬
‫‪.1‬‬
‫ריכוז הפסדים והפרדה בין מוצקים לנוזלים‪ .‬העברת המוצקים לתעשיית מזונות לבעלי חיים‪ ,‬בעיקר לבקר‪.‬‬
‫ריכוז הנוזלים במיכל‪ ,‬הורדת רמת החומציות שלהם תאפשר שחרורם לנחלים (אגף הדייג‪)2001 ,‬‬
‫‪.2‬‬
‫הקמת מתקני כילוי במשקים עלות של ‪ 60,000‬שקל למתקן מתקן למשק ל‪ 24 -‬משקים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ריכוז הפסדים בבורות והפנייתם למתקני קומפוסטציה מתאימים (סגורים)‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪58‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫פרק ה ‪ -‬תוצרי הלוואי האורגניים מענפי הצומח‬
‫בשנת ‪ 2013‬הסתכם שטח החקלאות הצמחית המעובדת בכ ‪ 3.4‬מיליון דונם (לוח ‪ . )44‬בתוך ענפי הצומח‪ ,‬המטעים‬
‫ובתי הצמיחה מייצרים את רוב תוצרי הלוואי‪ .‬שטחי המטעים משתרעים על כ‪ 940,000-‬דונם‪ ,‬מתוכם מטעי ההדרים‬
‫כ‪ 190-‬אלף דונם הדרים‪ ,‬וכ‪ 300,000-‬דונם כרמי זיתים‪ .‬ענף המטעים פרוס על רובה של מדינת ישראל מהגולן והגליל‬
‫העליון עד לנגב הצפוני‪ ,‬אך מרביתו בצפון הארץ‪ .‬שטחי גידולי השדה מתרכזים בעיקר בדרום הארץ‪ .‬חקלאות‬
‫אינטנסיבית של בתי צמיחה היא של כ‪ 100,000-‬דונם ירקות וכ‪ 35,000-‬דונם פרחים‪ .‬ישנם מספר אזורים בארץ בהם‬
‫ריכוז גבוה של חקלאות חממות‪ .‬אזורים אלו כוללים בעיקר את הערבה‪ ,‬חבל הבשור (שם מגדלים בעיקר ירקות) ומרכז‬
‫הארץ שם מגדלים בעיקר פרחים‪.‬‬
‫ענפי הצומח בחקלאות מייצרים מספר תוצרי לוואי אורגניים עיקריים וביניהם ניתן למנות גזם וגדם מטעים‪,‬‬
‫שאריות מבתי צמיחה‪ ,‬שאריות פרי וירק בשדה ובבית האריזה ותוצרי לוואי מעיבוד מתועש כמו גפת זיתים וענבים‬
‫ומי עקר‪ .‬מרבית הפסולת בענפי הצומח מקורם מגזם חקלאי‪ .‬הגזם החקלאי נוצר במהלך הגידול כפועל יוצא של‬
‫גיזום שגרתי‪ ,‬עקירה (חלמיש ‪ . )2001‬עקירת מטע או פרדס מתבצעת אחת ל‪ 15 -‬או ‪ 25‬שנה (תלוי בסוג המטע)‪.‬‬
‫העקירה אינה מתרחשת תדיר אך באופן יחסי התוצר קשה לטיפול‪ .‬עקירת המטע מייצרת שלושה מוצרים‪ :‬גוש‬
‫השורשים‪ ,‬גזעים‪ ,‬ענפים עבים וזרדים‪ .‬גוש השורשים המכיל אבנים‪ ,‬אדמה ושורשים מהווה את הבעיה המרכזית‬
‫לטיפול‪ .‬ישנה טכנולוגיה לריסוק אך היא אינה נפוצה‪ .‬הגזעים והענפים העבים נמכרים להסקה או לתעשיית‬
‫המפחמות‪ .‬תעשייה זו בין אם היא ברשות הפלסטינאית או בישראל יוצרת מפגעים ומטרדים סביבתיים רבים‬
‫באזור‪.‬‬
‫ישנן מספר חלופות המקובלות היום לטיפול בפסולות כמו ריסוק והצנעה‪ ,‬שרפה‪ ,‬קומפוסטציה‪ ,‬האבסת בע"ח‬
‫ואנרגיה‪ .‬בפרק זה מוצגת הערכה לכמויות ייצור הפסולות ודרכי הטיפול‪ .‬על מנת לראות את התמונה הרחבה‬
‫מוצגת תחילה סקירה כללית על היקף הגידול של ענפי הצומח בישראל‪.‬‬
‫לוח ‪ -44‬היקף שטחי החקלאות הצמחית המעובדת (‪)2012‬‬
‫גליל גולן‬
‫עמקים‬
‫מרכז‬
‫שפלה והר‬
‫דרום‬
‫סכום כולל‬
‫הדרים‬
‫‪20,562‬‬
‫‪20,734‬‬
‫‪61,893‬‬
‫‪27,140‬‬
‫‪57,101‬‬
‫‪187,430‬‬
‫מטעים‬
‫‪302,112‬‬
‫‪165,274‬‬
‫‪131,048‬‬
‫‪77,926‬‬
‫‪80,563‬‬
‫‪756,922‬‬
‫ירקות‬
‫‪29,895‬‬
‫‪108,307‬‬
‫‪101,965‬‬
‫‪104,824‬‬
‫‪351,211‬‬
‫‪696,202‬‬
‫פרחים‬
‫‪2,139‬‬
‫‪4,700‬‬
‫‪23,808‬‬
‫‪8,472‬‬
‫‪10,977‬‬
‫‪50,096‬‬
‫גד"ש‬
‫‪85,799‬‬
‫‪390,657‬‬
‫‪100,433‬‬
‫‪118,068‬‬
‫‪1,046,040‬‬
‫‪1,740,997‬‬
‫ס"ה‬
‫‪440,506‬‬
‫‪689,672‬‬
‫‪419,146‬‬
‫‪336,430‬‬
‫‪1,545,892‬‬
‫‪3,431,647‬‬
‫מקור‪ :‬איסוף נתונים ממקורות שונים במשרד החקלאות (עובדים זרים‪ ,‬מדריכים) ובמועצות הייצור‪ .‬הנתונים נמסרו ברמה של שם המגדל‬
‫והישוב וקובצו לפי אזורים‪ .‬בטבלה מוצגים השטחים המעובדים‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪59‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫חלופות הטיפול בתוצרי הלוואי בענפי הצומח‬
‫ענפי הצומח בחקלאות מייצרים חמישה זרמים עיקריים של תוצרי לוואי אורגנים‪ :‬גזם מטעים‪ ,‬גדם מטעים‪ ,‬שאריות‬
‫צמחיות מבתי צמיחה‪ ,‬שאריות אורגניות של התוצרת החקלאית בשדה הפתוח ותוצרי לוואי אורגנים הנוצרים כחלק‬
‫מפעילות תעשייתית בענפי הצומח השונים (ייצור יין ושמן זית)‪,‬‬
‫ישנן מספר חלופות לטיפול בפסולות מענפי הצומח‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ריסוק והצנעה בשטח החקלאי‬
‫‪.2‬‬
‫שרפה בשטח החקלאי‬
‫‪.3‬‬
‫קומפוסטציה‬
‫‪.4‬‬
‫האבסת בע"ח‬
‫‪.5‬‬
‫שריפה לאנרגיה‬
‫בלוחות ‪ 45,46,47‬מוצגות הפסולות האורגניות בענפי הצומח השונים‪ .‬הפסולות מוצגות לפי נושאים ובהתאמה‬
‫משתנים הפתרונות לסוגי הפסולת השונים‪ .‬חשוב לציין כי הפתרונות לגזם להדרים ומטעים דומים‪ .‬לעומתם‬
‫הפתרונות לשאריות הפירות שונים‪.‬‬
‫בשל ההבדלים בין הפתרונות הם מרוכזים לאחר סקירת הפסולות מכל ענף בלוח ‪.48‬‬
‫לפי הנתונים בלוח מספר ‪ 45‬היקף שטחי ההדרים כ‪ 187 -‬אלף דונם ומהם מתקבלים ‪ 50‬אלף טון גזם‪ .‬כמות‬
‫החומר היבש של גזמים בהדרים נאמדת בכ – ‪ 0.31‬טון לדונם‪ .‬כמות הגדמים נאמדת בכ ‪ 50‬אלף טון ומחושבת‬
‫לפי ‪ 50‬שתילים לדונם (מקדם עקירה של ‪ 15‬שנה)‪ .‬השאריות האורגניות בשדה נאמדות בכ‪ 38 -‬אלף טון‪,‬‬
‫מחושבות לפי הנחה ש‪ 4% -‬מהיבול המשווק נשאר בשדה‪ .‬השאריות בבית האריזה נאמדות בכ‪ 5 -‬אלפי טון לפי‬
‫ההנחה ש ‪ 0.5%‬מהיבול נשאר בבית האריזה‪.‬‬
‫לוח ‪ -45‬פסולות אורגניות עיקריות בענפי ההדרים (שנתי)‬
‫הדרים‬
‫תפוז‬
‫אשכולית‬
‫לימון‬
‫קליפים והדר אחר‬
‫ס"ה הדרים‬
‫הגידול (היקף‬
‫שטח)‬
‫‪39,000‬‬
‫‪37,000‬‬
‫‪14,000‬‬
‫‪97,430‬‬
‫‪187,430‬‬
‫כמות הגזם‬
‫(מ"ק חומר‬
‫יבש)‬
‫‪10,881‬‬
‫‪10,323‬‬
‫‪3,906‬‬
‫‪27,183‬‬
‫‪52,293‬‬
‫כמות גדמים‬
‫(מ"ק חומר‬
‫יבש)‬
‫‪10,400‬‬
‫‪9,867‬‬
‫‪3,733‬‬
‫‪25,981‬‬
‫‪49,981‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫שאריות‬
‫אורגניות‬
‫בשדה‬
‫‪7,800‬‬
‫‪11,840‬‬
‫‪2,800‬‬
‫‪15,589‬‬
‫‪38,029‬‬
‫שאריות‬
‫אורגניות‬
‫בבית האריזה‬
‫‪975‬‬
‫‪1,480‬‬
‫‪350‬‬
‫‪1,949‬‬
‫‪4,754‬‬
‫‪61‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ענף המטעים‬
‫לפי הנתונים בלוח מספר ‪ 46‬היקף שטחי המטעים כ‪ 760 -‬אלף דונם המייצרים ‪ 350‬אלף טון גזם ‪ ,‬כמות החומר‬
‫היבש לגזם במטעים נעה בין ‪ 0.25‬ל‪ 0.60 -‬בהתאם לסוג המטע‪ .‬כמות הגדמים נאמדת בכ ‪ 45‬אלף טון ומחושבת‬
‫לפי מספר השתילים לדונם בהתאם לזן (מקדם עקירה של ‪ 25‬שנה)‪ .‬השאריות האורגניות בשדה מוערכת בכ‪70 -‬‬
‫אלף טון לשנה ומחושבות לפי הנחה ש‪ 4% -‬מהיבול המשווק נשאר בשדה‪ .‬השאריות האורגניות בבית האריזה‬
‫מוערכות בכ‪ 9,000 -‬טון (‪ 0.5%‬מהיבול נשאר בבית האריזה)‪.‬‬
‫בעיה נוספות קיימת בענף הזית והכרם הנובעת מתוצרי הלוואי של בתי הבד והיקבים שידונו בהמשך‪.‬‬
‫לוח ‪ – 46‬פסולות אורגניות עיקריות בענף המטעים (שנתי)‬
‫מטעים‬
‫תפוח‬
‫אגס‬
‫רימון‬
‫מנגו‬
‫קיווי‬
‫אפרסק‪/‬נקטרינה‬
‫שזיף‬
‫משמש‬
‫דובדבן‬
‫שסק‬
‫כרם יין‬
‫כרם מאכל‬
‫תמר‬
‫תאנה‬
‫אפרסמון‬
‫אבוקדו‬
‫שקד‬
‫זיתים לשמן בבעל‬
‫זיתים למאכל בבעל‬
‫זיתים לשמן בשלחין‬
‫זיתים למאכל בשלחין‬
‫גויאבה‬
‫פקאן‬
‫ליצ'י‬
‫בננות‬
‫ס"ה מטע אחר‬
‫כמות‬
‫כמות הגזם גדמים‬
‫הגידול (היקף (מ"ק חומר (מ"ק חומר‬
‫יבש)‬
‫יבש)‬
‫שטח)‬
‫‪42,000‬‬
‫‪14,000‬‬
‫‪28,000‬‬
‫‪19,000‬‬
‫‪1,800‬‬
‫‪36,000‬‬
‫‪17,000‬‬
‫‪8,000‬‬
‫‪3,500‬‬
‫‪2,700‬‬
‫‪55,000‬‬
‫‪28,000‬‬
‫‪45,660‬‬
‫‪1,400‬‬
‫‪16,000‬‬
‫‪65,000‬‬
‫‪45,000‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪65,000‬‬
‫‪16,000‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪25,000‬‬
‫‪758,760‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪3,750‬‬
‫‪7,200‬‬
‫‪900‬‬
‫‪21,600‬‬
‫‪6,800‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪875‬‬
‫‪700‬‬
‫‪13,750‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪22,373‬‬
‫‪700‬‬
‫‪8,000‬‬
‫‪25,000‬‬
‫‪22,500‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪97,500‬‬
‫‪24,000‬‬
‫‪1,050‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪480‬‬
‫‪0‬‬
‫‪345,178‬‬
‫‪13,440‬‬
‫‪5,734‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3,040‬‬
‫‪645‬‬
‫‪5,760‬‬
‫‪4,842‬‬
‫‪1,280‬‬
‫‪739‬‬
‫‪432‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪224‬‬
‫‪2,560‬‬
‫‪4,290‬‬
‫‪1,728‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪240‬‬
‫‪64‬‬
‫‪160‬‬
‫‪0‬‬
‫‪45,178‬‬
‫שאריות‬
‫אורגניות‬
‫בשדה‬
‫‪10,080‬‬
‫‪1,960‬‬
‫‪3,920‬‬
‫‪2,280‬‬
‫‪234‬‬
‫‪4,320‬‬
‫‪1,360‬‬
‫‪704‬‬
‫‪140‬‬
‫‪216‬‬
‫‪3,300‬‬
‫‪3,360‬‬
‫‪2,374‬‬
‫‪118‬‬
‫‪2,240‬‬
‫‪4,680‬‬
‫‪288‬‬
‫‪9,360‬‬
‫‪1,736‬‬
‫‪8,242‬‬
‫‪2,669‬‬
‫‪240‬‬
‫‪16‬‬
‫‪60‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪69,897‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫שאריות‬
‫אורגניות‬
‫בבית‬
‫האריזה‬
‫‪1,260‬‬
‫‪245‬‬
‫‪490‬‬
‫‪285‬‬
‫‪29‬‬
‫‪540‬‬
‫‪170‬‬
‫‪88‬‬
‫‪18‬‬
‫‪27‬‬
‫‪413‬‬
‫‪420‬‬
‫‪297‬‬
‫‪15‬‬
‫‪280‬‬
‫‪585‬‬
‫‪36‬‬
‫‪1,170‬‬
‫‪217‬‬
‫‪1,030‬‬
‫‪334‬‬
‫‪30‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪750‬‬
‫‪8,737‬‬
‫‪61‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ענף ירקות‬
‫הפסולת מענפי הירקות מקורה מהשטח במהלך הגידול‪ ,‬מבית האריזה או מהשמדת עודפים‪ .‬תוצרי הלוואי‪ ,‬הנגזרים‬
‫מטכנולוגיית הגידול‪ ,‬כוללים שאריות מהגיזום‪ ,‬דילול‪ ,‬מיון וניקוי בסיום הגידול‪ .‬ברוב הגידולים תוצרי הלוואי נשארים‬
‫בשדה ומוצנעים אל הקרקע‪ .‬שאריות צימוח המערבות פסולת גזם עם פסולת פלסטיק מהווים בעיה שטרם נמצא לה‬
‫פתרון ותוסבר בהמשך‪.‬‬
‫לפי הנתונים בלוח מספר ‪ 47‬סך שטחי הירקות כ‪ 613 -‬אלף דונם (מדובר בשטח מעובד‪ ,‬השטח הפיזי קטן יותר)‬
‫המייצרים ‪ 107‬אלף טון גזם‪ .‬כמות החומר היבש לגזם הירקות (שאריות מהגידול) נעה בין ‪ 0.1‬ל‪ 0.50 -‬בהתאם‬
‫לסוג הגידול‪ .‬שאריות אורגניות בשדה כ‪ 70 -‬אלף טון מחושבות לפי הנחה ש‪ 3% -‬מהיבול המשווק נשאר בשדה‪.‬‬
‫השאריות בבית האריזה כ‪ 20 -‬אלף טון חושבו לפי ‪ 0.5%‬מהיבול נשאר בבית האריזה‪.‬‬
‫לוח ‪ – 47‬פסולות אורגניות עיקריות ירקות (שנתי)‬
‫ירקות‬
‫עגבניות בבתי צמיחה‬
‫עגבניות בשטח פתוח‬
‫פלפל‬
‫חציל‬
‫מלפפון‬
‫תות שדה‬
‫תבלינים‬
‫תפוחי אדמה‬
‫כללי‬
‫זרעי מכלוא‬
‫מחזוריים‬
‫דלועים‬
‫סולניים‬
‫ירקות עלים‬
‫גידולי שורש‬
‫שושניים‬
‫ס"ה‬
‫כמות הגזם שאריות‬
‫הגידול (היקף (מ"ק חומר אורגניות‬
‫בשדה‬
‫יבש)‬
‫שטח)‬
‫‪26,949‬‬
‫‪26,949‬‬
‫‪19,331‬‬
‫‪6,065‬‬
‫‪6,417‬‬
‫‪4,632‬‬
‫‪55,814‬‬
‫‪159,413‬‬
‫‪52,378‬‬
‫‪4,474‬‬
‫‪14,406‬‬
‫‪56,434‬‬
‫‪12,448‬‬
‫‪95,386‬‬
‫‪50,829‬‬
‫‪20,883‬‬
‫‪612,808‬‬
‫‪13,474‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4,833‬‬
‫‪1,516‬‬
‫‪1,604‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2,791‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2,619‬‬
‫‪2,237‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪29,074‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2,320‬‬
‫‪546‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,112‬‬
‫‪1,674‬‬
‫‪19,130‬‬
‫‪2,357‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2,161‬‬
‫‪8,465‬‬
‫‪2,988‬‬
‫‪14,308‬‬
‫‪10,674‬‬
‫‪1,879‬‬
‫‪67,613‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫שאריות‬
‫אורגניות‬
‫בבית‬
‫האריזה‬
‫‪3,369‬‬
‫‪1,347‬‬
‫‪773‬‬
‫‪182‬‬
‫‪802‬‬
‫‪185‬‬
‫‪558‬‬
‫‪3,188‬‬
‫‪786‬‬
‫‪0‬‬
‫‪360‬‬
‫‪1,411‬‬
‫‪498‬‬
‫‪2,385‬‬
‫‪1,779‬‬
‫‪313‬‬
‫‪17,937‬‬
‫‪62‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ענף הפרחים‬
‫מרבית שטחי הפרחים הם חד שנתיים‪ .‬הגיזום והקיטום מייצרים כמויות קטנות יחסית של ירק ולא גזם‪ .‬ירק זה יכול‬
‫להיכנס לקומפוסט כפתרון סילוק אך תרומתו החקלאית קטנה יחסית‪.‬‬
‫לפי הנתונים בלוח מספר ‪ 48‬היקף שטחי הפרחים ‪ 41‬אלף דונם המייצרים ‪ 23‬אלף טון גזם‪ .‬כמות החומר היבש‬
‫לשאריות הצומח (גזם) מחושבת לפי ‪ 0.5‬טון לדונם שאריות ומהם ‪ 25%‬חומר יבש‪ .‬אין שאריות אורגניות נוספות‬
‫בשדה‪ .‬השאריות בבית האריזה מוערכות בכ‪ 15 -‬אלף טון שנדרש לפנותם‪.‬‬
‫לוח ‪ – 48‬פסולות אורגניות בפרחים (שנתי)‬
‫ירקות‬
‫פרחי קטיף‬
‫ענפי קישוט‬
‫ורדים‬
‫משתלות‬
‫גאופיטים לפריחה‬
‫שונים‬
‫גאופיטים לריבוי‬
‫יחורים‬
‫שיחים פורחים‬
‫ס"ה‬
‫הגידול (היקף‬
‫שטח)‬
‫‪11,754‬‬
‫‪13,499‬‬
‫‪499‬‬
‫‪1,131‬‬
‫‪5,028‬‬
‫‪6,316‬‬
‫‪2,430‬‬
‫‪203‬‬
‫‪627‬‬
‫‪41,488‬‬
‫כמות הגזם‬
‫(מ"ק חומר‬
‫יבש)‬
‫‪588‬‬
‫‪0‬‬
‫‪200‬‬
‫‪396‬‬
‫‪0‬‬
‫‪316‬‬
‫‪0‬‬
‫‪81‬‬
‫‪63‬‬
‫‪1,643‬‬
‫שאריות‬
‫אורגניות בבית‬
‫האריזה‬
‫‪4,320‬‬
‫‪6,480‬‬
‫‪599‬‬
‫‪41‬‬
‫‪1,207‬‬
‫‪1,705‬‬
‫‪292‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14,668‬‬
‫שאריות בבית האריזה חושבו לפי ‪ 40‬גרם משקל ענף‪ 15% ,‬פסולת בבית אריזה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪63‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫סיכום הנתונים הפיזיים להערכת כמויות הפסולת הצמחית האורגנית‬
‫בלוח ‪ 49‬מוצג סך הפסולות הצמחיות‪.‬‬
‫ההדרים והמטעים תורמים בשנה כ‪ 400-‬אלף טון גזם‪ ,‬כ‪ 95-‬אלף טון גדמים וכ‪ 130-‬אלף טון של שאריות פרי טרי‪.‬‬
‫הירקות והפרחים תורמים כ‪ 90-‬אלף טון גזם טרי וכ‪ 105-‬אלף טון של שאריות פרי‪ .‬תוצר הלוואי של תהליך ייצור‬
‫היין היא גפת יין‪ ,‬כ‪ 16-‬אלף טון לשנה‪ .‬תוצר הלוואי של תהליך ייצור שמן הזית הוא גפת זיתים‪ 88 ,‬אלף טון‬
‫מחושב נורמטיבית ( כ‪ 35,000 -‬טון פסולת יבשה ו ‪ 12,000‬טון פסולת רטובה‪ ,‬היתרה לא דווחה)‪.‬‬
‫בנוסף מי עקר ‪ 120,000‬מ"ק‪.‬‬
‫לוח ‪ -49‬כמויות תוצרי הלוואי האורגנים בענפי הצומח (שנתי)‬
‫הנושא‬
‫גזם‬
‫גדמים (לאחר עקירה)‬
‫שאריות אורגניות בשדה‬
‫ובבית האריזה‬
‫פסולת נלוות מהייצור החקלאי‬
‫‪‬‬
‫ענף החקלאות‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫ס"ה גזם‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫סה"כ גדמים‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫סך אורגני פרי וירק‬
‫יחידות‬
‫טון ח"י גזם‬
‫טון ח"י גזם‬
‫טון ח"י גזם‬
‫טון ח"י גזם‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫כמות‬
‫שנתית‬
‫‪52,293‬‬
‫‪345,178‬‬
‫‪67,613‬‬
‫‪1,643‬‬
‫‪466,727‬‬
‫‪49,981‬‬
‫‪45,178‬‬
‫‪95,160‬‬
‫‪42,782‬‬
‫‪78,634‬‬
‫‪85,550‬‬
‫‪14,668‬‬
‫‪221,634‬‬
‫גפת זיתים‬
‫טון‬
‫‪88,100‬‬
‫גפת ענבים‬
‫מי עקר‬
‫טון‬
‫מ "ק‬
‫‪16,500‬‬
‫‪132,500‬‬
‫ח"י – חומר יבש‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪64‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫חלופות הטיפול בתוצרי הלוואי האורגניים מענפי הצומח‪:‬‬
‫חלופות הטיפול בפסולת החקלאית הן רבות ומתוארות בהרחבה בלוחות ‪ 50‬ו‪ .51 -‬הערכה כלכלית על עלות‬
‫הפתרונות מופיעה לאחר מכן‪.‬‬
‫לוח ‪ -50‬חלופות הטיפול בתוצרי הלוואי מענפי המטעים‪:‬‬
‫תוצר הלוואי‬
‫גזם מטעים‬
‫חלופה‬
‫א‬
‫שריפת הגזם במטע עקב בעיות סניטריות של הגידול‬
‫ב‬
‫ריסוק הגזם והשארתו במטע‬
‫ג‬
‫שינוע הגזם למתקן אזורי לפסולת גזם‬
‫ד‬
‫שינוע הגזם למתקן אזורי לקומפוסטציה‬
‫ה‬
‫שינוע הגזם למתקן אזורי להפקת אנרגיה‬
‫תוצר הלוואי‬
‫גדם מטעים‬
‫חלופה‬
‫א‬
‫השארת הגדמים במטע אחרי ריסוק‬
‫ב‬
‫שינוע הגדמים למתקן אזורי לפסולת גזם‬
‫ג‬
‫שינוע הגדמים למתקן אזורי להפקת אנרגיה‬
‫ד‬
‫מכירה להסקה ביתית‬
‫תוצר הלוואי‬
‫שאריות פרי במטע‬
‫חלופה‬
‫א‬
‫הצנעה בשטח‬
‫ב‬
‫שינוע למתקן טיפול אזורי‬
‫ג‬
‫האבסת בע"ח ישירה או כתחמיץ‬
‫תוצר הלוואי‬
‫שאריות פרי בבתי האריזה‬
‫חלופה‬
‫א‬
‫האבסת בע"ח‬
‫ב‬
‫שינוע למתקני קומפוסטציה‬
‫ג‬
‫הפקת חומרי גלם נוספים לתעשיות אחרות‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪65‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ - 51‬חלופות הטיפול בתוצרי הלוואי מענפי הירקות (מבתי הצמיחה ושטח פתוח)‬
‫תוצר הלוואי‬
‫שאריות מבתי צמיחה‬
‫חלופה‬
‫א‬
‫האבסה ישירה של בע"ח‬
‫ב‬
‫הכנת תחמיץ והאבסת בע"ח‬
‫ג‬
‫שינוע השאריות למתקן טיפול אזורי לגזם‬
‫ד‬
‫שינוע השאריות למתקן אזורי קומפוסטציה‬
‫ה‬
‫שינוע השאריות למתקן אזורי להפקת אנרגיה‬
‫תוצר הלוואי‬
‫שאריות אורגניות בשדה הפתוח‬
‫חלופה‬
‫א‬
‫הצנעת החומר בשדה‬
‫ב‬
‫שינוע השאריות למתקן טיפול אזורי לגזם‬
‫ג‬
‫שינוע השאריות למתקן אזורי לקומפוסטציה‬
‫ד‬
‫שינוע השאריות למתקן אזורי להפקת אנרגיה‬
‫אנו רואים יתרון ברור לטיפול מקומי בשאריות הצמחיות‪.‬‬
‫הצנעה‪ ,‬קומפוסטציה והאבסת בע"ח הם הפתרונות המועדפים‪.‬‬
‫תוצרי הלוואי מתעשיית שמן הזית‬
‫בישראל כ‪ 138-‬בתי בד‪ 96 ,‬נמצאים במחוז הצפון‪ .‬תוצרי הלוואי הנוצרים בעונת המסיק כוללים כ‪ 120,000-‬מ"ק‬
‫עקר (תלוי בעיקר ביבול זיתי הבעל)‪ ,‬כ‪ 35,000-‬מ"ק גפת יבשה וכ‪ 12,000-‬מ"ק גפת רטובה‪.‬‬
‫התפלגות זרמי הפסולת תלויה באופן הפקת השמן‪ .‬בשיטה התלת פאזית מוסיפים מים בתהליך הפקת השמן‬
‫ונוצרים שני זרמי של תוצרי לוואי מלבד השמן‪ -‬מי עקר (שפכים בעלי עומס אורגני גבוהה מאד) וגפת יבשה‪.‬‬
‫בשיטה הדו‪-‬פאזית כמעט ולא מוסיפים מים לתהליך ומלבד השמן נוצרת גם גפת רטובה‪.‬‬
‫רוב בתי הבד בצפון הם משפחתיים ורובם פועלים בשיטה תלת פאזית‪ .‬כיום מחוברים רוב בתי הבד בצפון לביוב‬
‫והזרמת מי העקר בעונת המסיק גורמת לקריסת מט"שים ולהזרמת הביוב לסביבה‪ .‬כיום נעשית עבודה משותפת‬
‫של משרד החקלאות‪ ,‬ענף הזית‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬רשות המים ותאגידי המים למציאת פתרונות ראויים‬
‫לתוצרים אלו ולכ בעבודה זו אנו לא מציעים פתרונות והמלצות מעבר להצגת הנושא‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪66‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫תהליך הפקת השמן מהווה את צוואר הבקבוק של ענף הזיתים‪ .‬ללא טיפול מתאים בתוצאי הלוואי בעלות סבירה‬
‫שלא תפגע בכדאיות גידול הזיתים עלול הענף להיפגע קשות‪.‬‬
‫תוצר הלוואי מתעשיית היקבים הוא גפת ‪ 15,000 -‬מ"ק‪ ,‬שאינה מטופלת כיום‪ .‬נדרש הקמת מאצרה מכוסה שעם‬
‫התמלאותה ניתן יהיה לפנותה למתקן קומפוסטציה‪ .‬או כמזון לבהמות‪.‬‬
‫הערכות מחירים ועלויות לפתרונות המוצעים לפסולת האורגנית‬
‫פתרונות טכנולוגים לפסולת מהדרים ומטעים אחרים‬
‫בלוח מספר ‪ 52‬מוצגים הפתרונות הקיימים לטיפול בגזם חקלאי‪ .‬הפתרון העיקרי הוא ריסוק הגזם‪ .‬מומלץ כי ‪720‬‬
‫אלף דונם ירוסקו במרסקות מקומיות קטנות‪ ,‬בינוניות‪ ,‬גדולות ויעודיות לריסוק תמרים‪ .‬הרסק המתקבל נשאר ברובו‬
‫בשטח ומפוזר בחלקה‪.‬‬
‫כיום מוגשות בקשות רבות לקבלת סיוע למרסקות גדולות המתאימים לשימוש באתרי פסולת של מועצות אזוריות‬
‫הקולטים גם פסולת ביתית‪ .‬טרם הוסכם על פתרון לפינוי הפסולת מאתרים מרכזיים אלה שאותם אנו מציעים לפנות‬
‫במידת האפשר לקומפוסטציה או לשרפה למטרות ייצור חשמל‪.‬‬
‫מרבית מרסקות הגזם נרכשו במסגרת מיכון חוסך כח אדם בחקלאות‪ .‬מרבית התקציב הנוכחי מופנה לרכישת‬
‫מרסקות לגדמים‪.‬‬
‫לוח ‪ -52‬עלות הפתרונות המוצעים לטיפול בגזם מטעים (הדרים ומטעים אחרים)‬
‫סוג המרסקת עלות מרסקת‬
‫‪25,000‬‬
‫קטנות‬
‫‪35,000‬‬
‫בינוניות‬
‫‪50,000‬‬
‫גדולות‬
‫‪70,000‬‬
‫תמרים‬
‫‪600,000‬‬
‫אזוריות‬
‫‪1,700,000‬‬
‫ארציות‬
‫‪500,000‬‬
‫מרסקות גדמים‬
‫ס"ה‬
‫מס דונם‬
‫למרסקת‬
‫‪50‬‬
‫‪150‬‬
‫‪300‬‬
‫‪70‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫היקף שטחים‬
‫סך השקעות‬
‫סך מרסקות‬
‫המתאימים‬
‫בשקלים‬
‫נדרש‬
‫למרסקות‬
‫‪9,005,300‬‬
‫‪360‬‬
‫‪360,212‬‬
‫‪4,202,473‬‬
‫‪120‬‬
‫‪180,106‬‬
‫‪6,003,533‬‬
‫‪120‬‬
‫‪180,106‬‬
‫‪9,132,000‬‬
‫‪130‬‬
‫‪45,660‬‬
‫‪4,631,297‬‬
‫‪8‬‬
‫‪90,053‬‬
‫‪4,592,703‬‬
‫‪3‬‬
‫‪90,053‬‬
‫‪14,192,850‬‬
‫‪28‬‬
‫‪47,310‬‬
‫‪51,760,157‬‬
‫‪770‬‬
‫‪946,190‬‬
‫הערות‪ :‬שטחים המופנים למרסקות גדמים לא נכללו בסיכום השטחים על מנת לא ליצור כפילות‪.‬‬
‫מונח כי מרסקות קטנות ירכשו עוד ‪ 5%‬מהחקלאים‪ ,‬בינוניות ‪ ,10%‬גדולות ותמרים ‪ ,20%‬ארציות ומרסקות גדמים‬
‫‪ 60%‬מהחקלאים‪ .‬הנחות אלה הן על סמך התקציב שניתן למיכון חוסך כח אדם בחקלאות בו עיקר הרכישה הייתה של‬
‫מרסקות קטנות‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪67‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫בלוח מספר ‪ 53‬מוצגים פתרונות לפסולות הנוספות‪ .‬יש לשים לב שהפתרונות להצנעת פרי בשדה עם כלים ייעודיים‬
‫הנמצאים עדיין בשלבי פיתוח בלבד‪ .‬יש מקום לפתח כלים נוספים‪ .‬גם מתקן האיוד של מי העקר טרם נוסה בישראל‬
‫ויש מקום לבדוק מתקן כזה בארץ‪.‬‬
‫לוח ‪ -53‬פתרונות לפסולת אורגנית מטעים לשאריות הפרי ‪ ,‬מי עקר וגזם בכמויות קטנות‬
‫חלופה לפתרון עלות הציוד‬
‫פינוי למפעלי מיץ‬
‫פינוי לאתרי קומפוסטציה‬
‫מכלים לאיסוף פסולת אורגנית‬
‫מטאטא למירכוז הפרי‬
‫מכונה להצנעת פרי בשדה‬
‫מתקן גזיפיקציה לחממות‬
‫מתקן גזיפיקציה לחממות‬
‫מתקן איוד למי עקר‬
‫ס"ה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪80000‬‬
‫‪70000‬‬
‫‪80000‬‬
‫‪100000‬‬
‫‪520000‬‬
‫‪0‬‬
‫מספר דונם סך כלים‬
‫נדרשים‬
‫לציוד‬
‫‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7034‬‬
‫‪6457‬‬
‫‪200‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪140‬‬
‫‪4300‬‬
‫השקעות‬
‫נדרשות‬
‫לכלים‬
‫הוצאה‬
‫שנתית‬
‫לטון‬
‫פסולת‬
‫‪1,000,000‬‬
‫‪24,000,000‬‬
‫‪21,000,000‬‬
‫‪400,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪54,600,000‬‬
‫‪109,500,000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪66‬‬
‫‪529‬‬
‫‪463‬‬
‫‪2118‬‬
‫‪1324‬‬
‫‪413‬‬
‫הנחות החישובים‪:‬‬
‫‪ ‬פינוי למפעלי מיץ הוא של פירות מבית האריזה וקיים בעיקר להדרים‪ ,‬תפוחים‪ ,‬אגס‪ ,‬רימון ומנגו‬
‫‪ ‬מונח שפירות מטעים אחרים למעט תפוחים‪ ,‬אגסים‪ ,‬רימון ומנגו‪ ,‬מופנים לפינוי לאתרי קומפוסטציה‬
‫‪ ‬המטאטא למירכוז הפרות בשדות והמכונה להצנעת הפרי נמצאים עדיין בשלבי פיתוח‬
‫‪ ‬כמות המכונות לרכישה חושבה בהנחה ש ‪ 50%‬מבעלי המטעים יקנו את הציוד‬
‫‪ ‬מתקן גזיפיקציה מיועד לחימום חממות בעזרת גזם מטעים‪ ,‬המתקן קיים בחו"ל אך טרם נרכש בארץ‬
‫‪ ‬מתקן איוד למי עקר ‪ -‬הניסיון אינו רב ועלותו הסופית טרם נקבעה הונח פי מחיר של ‪ 130,000‬אירו‬
‫‪ ‬מחיר הפינוי למפעלים הוא לפי עלות פינוי של משאית לטון‪ .‬המחיר משתנה בין היצרנים‬
‫‪ ‬הוצאה שוטפת לטון מחושבת בהנחה של החזר הון על ההשקעה ל‪ 7 -‬שנים בריבית שוטפת כולל סיכון של ‪7%‬‬
‫ובהנחה של ‪ 7‬שנות קיים‪.‬‬
‫‪ ‬ההשקעות הנדרשות הן בניכוי כמות מוערכת שכבר נרכשה או לא תירכש‪ .‬מונח כי היקף רכישה יהיה כ‪50% -‬‬
‫למעט מתקן מי העקר שיירכש לפי ‪.90%‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪68‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫בלוח ‪ 54‬מוצגת הערכה ראשונית על היקפי השקעות בנושא הפסולת‪ .‬בנושא חישוב עלויות הטיפול בפסולת מירקות‬
‫ופרחים יש להכין פירוט טוב יותר הנוגע לעלויות והיתכנות פתרונות הקצה‪ .‬בעת כתיבת העבודה אין לנו מספיק מידע‬
‫להערכה מדוייקת של היקף ההשקעות שכבר נעשה ועדיין נדרש‪.‬‬
‫בפסולות ירקות נראה כי הפתרון הפשוט ביותר הוא מזון לבהמות שלא מצריך השקעה תחילית אלא רק עלויות פינוי‬
‫שוטף‪ .‬מתקני שרוולי התחמיץ הם השקעה המוטלת על הרפתן ונדרש לבחון אותה למול עלויות המזון הגס‪ .‬על פי‬
‫נתונים ראשוניים שהועברו עלות המנה המתקבלת משרוולי תחמיץ היא רבע מעלות גרעינים מיובאים של תירס‬
‫וחיטה‪ .‬מרסקת מטמינה היא ההשקעה הגבוהה ביותר יחד עם זאת ברובה כבר נעשתה ‪.‬‬
‫בפרחים הפתרונות המוצעים הכוללים את ריסוק הגזם‪ ,‬פינויו והעברתו למתקן אזורי אינם כדאיים למגדל ולכן יידרש‬
‫למצוא פתרון חליפי להצעות הקיימות או לסבסד את עלות הפינוי‪ .‬כיום אוספים לערימה בקצה החלקה ומאחר והענף‬
‫נתון במשבר קשה מוצע לדרוש מהחקלאי להפריד מפסולת אחרת ולהעביר למתקני פינוי אזוריים שם עלות הטיפול‬
‫תהיה על מפעיל המתקן או הרשות המקומית‪.‬‬
‫לוח ‪ -54‬פתרונות מוצעים לפסולת אורגנית מגידולי הירקות והפרחים‬
‫חלופה מוצעת לפתרון‬
‫עלות‬
‫הציוד‬
‫טון‬
‫פסולת‬
‫רלוונטית‬
‫לציוד‬
‫כמות‬
‫טון‬
‫לכלי‬
‫סך כלים‬
‫נדרשים‬
‫השקעות‬
‫נדרשות‬
‫לכלים‬
‫הוצאה‬
‫שנתית‬
‫לטון‬
‫פסולת‬
‫(ה"ה‬
‫ושוטף)‬
‫הערות‬
‫פסולת ירקות‬
‫שרוולי תחמיץ‬
‫‪211,500‬‬
‫‪40,119‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2,121,272‬‬
‫‪33,726‬‬
‫מתקני קומפוסט‬
‫שוטף‬
‫‪40,119‬‬
‫‪500‬‬
‫מזון לבהמות‬
‫שוטף‬
‫‪22,925‬‬
‫‪500‬‬
‫מרסקת מטמינה‬
‫פסולת פרחים‬
‫מרכז איסוף‬
‫מתקני קיצוץ מרכזי‬
‫ביוגז לחשמל ‪ 75‬קילו‬
‫וואט‬
‫מתקני קצה לישוב (כללי‬
‫לענפים)‬
‫סך השקעות‬
‫ביא"ר – בית אריזה‬
‫‪40,000‬‬
‫‪11,462‬‬
‫‪320‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1,002,965‬‬
‫‪180,000‬‬
‫‪600,000‬‬
‫‪1,643‬‬
‫‪1,643‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪118,291‬‬
‫‪197,152‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪1,643‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,051,478‬‬
‫‪180000‬‬
‫‪750‬‬
‫‪1‬‬
‫‪67,500,000 375‬‬
‫‪71,991,158‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪6,379‬‬
‫פרי מביא"ר וגזם‬
‫חממות‬
‫פרי מביא"ר וגזם‬
‫חממות‬
‫פרי מביא"ר וגזם‬
‫חממות‬
‫הצנעת החומר‬
‫בשדה‬
‫השקעה לא כלכלית‬
‫‪ 28,703‬מיועד לישוב שלם‬
‫‪ 95,678‬השקעה לא כלכלית‬
‫השקעה לא כלכלית‬
‫‪ 510,281‬למתקנים קיימים‬
‫‪69‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫הערות חישובים בלוח ‪54‬‬
‫א‪ .‬הניתוח הכלכלי לחישוב עלות לטון המוטלת על החקלאי התבססה על ריבית של ‪7%‬להון חוזר‪ ,‬אורך חיים‬
‫‪ 10‬שנים‪ ,‬עלות החזקת מכונה ‪ 7%‬ועלות תפעול שוטפת ‪ 5%‬מעלות המכונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חישוב דונמים לכלי חושב על סמך ההנחה של מקבץ חקלאים המחזיקים יחד ‪ 5,000‬דונם חממות או‬
‫במספר ישובים במרכז או בישוב בודד בדרום‪.‬‬
‫ג‪ .‬היקף הפסולת הוא על סמך הכתוב בלוחות הקודמים על היקף ייצור גזם מפרחים או אלטרנטיבית בירקות‪.‬‬
‫ד‪ .‬שרוולי תחמיץ זו טכנולוגיה חדשה המפותחת בימים אלה וקולטת את פסולת חממות הירקות כולל גזם ופרי‬
‫ומכינה מהם תחמיץ המחליף את המזון הגס לבהמות‪ .‬מונח כי מרבית ההשקעה תהייה ע"י הרפתן הקולט‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪71‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫פרק ו' ‪ -‬תוצרי לוואי אי‪-‬אורגניים בחקלאות‪ :‬כמויות והמלצות לניהול‬
‫בפרק זה נביא הערכה ראשונית על כמויות הפסולת האי אורגנית בחקלאות ועלות הכלים הנדרשים לטיפול בה‪ .‬עיקר‬
‫הפסולת האי אורגנית מקורה בתעשיית הפלסטיק‪ .‬בחקלאות נעשה שימוש ברשתות לכיסוי מטעים ובתי קשת‪,‬‬
‫פלסטיק לבתי צמיחה וחיפויי קרקע‪ ,‬פלסטיק לציוד השקיה וחומרי אריזה לדשנים מחומרי הדברה‪ .‬הפירוט יינתן לפי‬
‫הענפים השונים‪.‬‬
‫לפי לוח ‪ 55‬שטחים מחופים בישראל נאמדים בכ ‪ 100‬אלף דונם‪ .‬הערכה זו מתבססת על הנתונים המדווחים ע"י‬
‫החקלאים לצרכי קבלת עובדים זרים‪ .‬יש לשים לב שחלק ניכר מהשטחים הוא בתי רשת ‪ 56‬אלף דונם ‪ ,‬מנהרות‬
‫נמוכות (מתחת ל‪ 1-‬מטר) ‪ 10‬אלפים דונם והיתרה ‪ 70‬אלף דונם הם חממות להם נדרש להחליף את כיסוי הפלסטיק‬
‫אחת לשנתיים‪.‬‬
‫כמויות פיזיות והנחות החישובים‬
‫לוח ‪ -55‬היקף השטחים המכוסים בחקלאות‬
‫צורת הכיסוי‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫בתי רשת‬
‫מנהרות נמוכות‬
‫מנהרות עבירות‬
‫חממות‬
‫ס"ה כולל‬
‫השטחים כוללים גם משתלות למכירת שתילים לחקלאים‪.‬‬
‫‪36,483‬‬
‫‪9,939‬‬
‫‪4,877‬‬
‫‪55,310‬‬
‫‪106,609‬‬
‫ס"ה‬
‫מטע‬
‫‪1,086‬‬
‫‪19,165‬‬
‫‪6,045‬‬
‫‪7,130‬‬
‫‪4,175‬‬
‫‪23,340‬‬
‫‪56,734‬‬
‫‪9,939‬‬
‫‪4,877‬‬
‫‪65,530‬‬
‫‪137,079‬‬
‫בלוח מספר ‪ 56‬מוצגות הנחות היסוד ששימשו לחישובים המציגים את היקף הפסולת האי אורגנית אותה נדרש למחזר‬
‫מדי שנה‪ .‬מונח כי רשתות צל מבתי רשת יש להחליף אחת ל‪ 3 -‬שנים‪ ,‬פוליאתילן מחממות אחת לשנתיים‪ .‬וטפטפות‬
‫למטעים מחזיקות כ‪ 12 -‬שנה אך לירקות רק ‪ 5‬שנים‪ .‬פוליאתילן לחיפוי וחיטוי מוחלף מדי שנה‪ .‬בטור השני מופיעים‬
‫הכמויות המקובלות בק"ג לדונם של פוליאתילן לכל סוג מבנה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪71‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪– 56‬הנחות יסוד לחישוב כמויות הפסולת האי אורגנית‬
‫ציוד‬
‫בתי רשת*‬
‫מנהרות נמוכות‬
‫מנהרות עבירות‬
‫חממות‬
‫טפטפות וציוד השקיה*‬
‫חוטי הדליה‬
‫פוליאטילן לחיטוי‬
‫פוליאטילן לגידול‬
‫רשת הדליה‬
‫משקל מ"ר רשת ‪ 0.075 -‬טון‬
‫כמות‬
‫פוליאתילן‬
‫לדונם‬
‫שנות‬
‫קיים‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5/12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪70‬‬
‫‪140‬‬
‫‪180‬‬
‫משתנה לצמח‬
‫‪30/18/25‬‬
‫‪25/40‬‬
‫‪35/50‬‬
‫‪6‬‬
‫בלוח מספר ‪ 57‬מוצגת הערכה ראשונית של כמות הפסולת האי אורגנית המתקבלת מדי שנה מכל אחד מסוגי‬
‫הפסולת שהוגדרו בענפי המטעים וההדרים‪ .‬יש לשים לב שבמטעים והדרים הכמות הגדולה ביותר היא של יריעות‬
‫לכיסוי העצים מברד‪ 13 ,‬אלף טון‪ .‬כמו כן יש כמות רבה של חומרי אריזה מפלסטיק (‪ 12‬אלף מ"ק) שנמדדים במ"ק‬
‫וניתן לצמצמה ע"י מעיכה‪.‬‬
‫לוח ‪ - 57‬סקירה של הפסולת האי אורגנית בהדרים ומטעים‬
‫סוג הפלסטיק‬
‫יריעות לחיפוי קרקע‬
‫יריעות לכיסוי העץ מברד‬
‫צינורות טפטוף‬
‫פלסטיק חממות‬
‫פלסטיק מבתי רשת‬
‫רשתות בננות‬
‫חומרי אריזה מפלסטיק‬
‫היחידות‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫מ"ק‬
‫הדרים‬
‫‪0‬‬
‫‪3,374‬‬
‫‪344‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2,343‬‬
‫מטע אחר‬
‫‪5,535‬‬
‫‪1,710‬‬
‫‪1,341‬‬
‫‪150‬‬
‫‪345‬‬
‫‪45‬‬
‫‪9,485‬‬
‫ס"ה מטעים‬
‫‪5,535‬‬
‫‪5,084‬‬
‫‪1,685‬‬
‫‪150‬‬
‫‪345‬‬
‫‪45‬‬
‫‪11,827‬‬
‫הסברים והנחות‪:‬‬
‫א‪ .‬יריעות לחיפוי קרקע מומלצות בתפוחים‪ ,‬אפרסקים‪ ,‬נקטרינות‪ ,‬שזיפים וכרם מאכל בכמות של ‪ 300‬מ"ר‬
‫לדונם‪ .‬משקל מ"ר יריעות חיפוי ‪ 0.15‬ק"ג למ"ר‪ .‬מונח כי מחליפים אותם כל שנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יריעות לכיסוי העץ מברד – מומלצות לכל ענפי ההדרים‪ ,‬אפרסקים‪ ,‬נקטרינות ושזיפים בכמות של ‪ 1,200‬מ"ר‬
‫לדונם‪ .‬משקל רשת ‪ 0.075‬ק"ג‪ .‬מונח כי מחליפים אותם אחת לשנתיים‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪72‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ג‪ .‬צינורות טפטוף‪ -‬חושבו לפי מספר השלוחות הנהוג בכל מטע כפול אורך השלוחה בהתאמה לסוג המטע‬
‫ובהנחה של תחלופה פעם ב‪ 12 -‬שנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אריזות חומרי הדברה‪ -‬הונח כי ‪ 1‬מ"ק אריזות חומרי הדברה מתקבל מ‪ 80 -‬דונם‪.‬‬
‫ה‪ .‬פוליאתילן מחממות –בישראל כ ‪ 4,000‬דונם חממות מטעים (לפי דווחי החקלאים למפקד העובדים הזרים)‪,‬‬
‫בהנחה של ‪ 180‬ק"ג לדונם פלסטיק לחממה‪ .‬מונח כי מוחלף אחת לשנתיים‪.‬‬
‫ו‪ .‬רשתות פוליאתילן מבתי רשת‪ -‬לפי דווחי החקלאים למפקד עובדים זרים‪ ,‬בישראל כ ‪ 19,000‬דונם מטעים‬
‫מחופים ברשת‪ .‬מונח כי לבית רשת נדרש ‪ 1,200‬מ"ר‪ .‬משקל רשת ‪ 0.075‬ק"ג‪ .‬מונח כי מוחלפת אחת ל‪3 -‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫סקירה של כמויות הפסולת האי אורגנית בירקות ובפרחים‬
‫פסולת אי אורגניות בפרחים וירקות ניתן לסווג למספר סוגים‪ .‬פסולות שיש ביקוש תמידי כמעט למיחזור‪ :‬כיסויי מבנים‬
‫לייצוא ‪ 4.4 -‬אלף טון‪ ,‬צינורות טפטוף – ממוחזרים במפעלי ההשקיה ‪ 8.9 -‬אלף טון‪ ,‬יריעות המשמשות לחיטוי וחיפוי‬
‫הקרקע ‪ -‬מלוכלכות ובדרך כלל הביקוש להן רק שמחירי הנפט גבוהים‪ 13 -‬אלף טון‪ ,‬מגשי קלקר לשתילים ואריזות‬
‫חומרי הדברה – מועברים כיום להטמנה ואין כרגע פתרון מוצע עבורם‪.‬‬
‫לוח ‪ - 58‬סקירה של הפסולת האי אורגנית מירקות ופרחים‬
‫סוג הפלסטיק היחידות‬
‫טון‬
‫יריעות לחיטוי קרקע‬
‫טון‬
‫יריעות לחיפוי קרקע‬
‫טון‬
‫צינורות טפטוף‬
‫טון‬
‫פלסטיק חממות‬
‫טון‬
‫פלסטיק מבתי רשת‬
‫ק"ג‬
‫חוטי הדליה‬
‫מגשים‬
‫מגש קלקר שתילים חד פעמי‬
‫טון‬
‫מגשים לריבוי‬
‫מ"ק‬
‫מיכלי דשן והדברה‪ -‬פלסטיקים‬
‫ירקות‬
‫‪4,884‬‬
‫‪6,560‬‬
‫‪8,805‬‬
‫‪4,356‬‬
‫‪469‬‬
‫‪1,790‬‬
‫‪462,034‬‬
‫‪0‬‬
‫‪126,420‬‬
‫פרחים‬
‫‪336‬‬
‫‪1,610‬‬
‫‪52‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪144‬‬
‫‪0‬‬
‫‪61‬‬
‫‪12,446‬‬
‫ס"ה‬
‫‪5,219‬‬
‫‪8,170‬‬
‫‪8,857‬‬
‫‪4,356‬‬
‫‪483‬‬
‫‪1,934‬‬
‫‪462,034‬‬
‫‪61‬‬
‫‪138,866‬‬
‫הנחות החישובים‬
‫א‪ .‬יריעות לחיטוי קרקעות מוחלפות מדי שנה ‪ .‬במרבית הירקות מוערכת כמות הפוליאתילן לדונם ב ‪ 25‬ק"ג‬
‫(מלפפון‪ ,‬פלפל‪ ,‬עגבנייה‪ ,‬חציל‪ ,‬תבלינים‪ ,‬דלועים וסלונים)‪ .‬בתותים הכמות המוערכת ‪ 40‬ק"ג לדונם‪.‬‬
‫ב‪ .‬יריעות פוליאתילן לכיסוי קרקע‪ ,‬ניתנים באותם סוגי הירקות כמו לחיטוי אך בכמות של ‪ 35‬ק"ג לדונם‪ .‬גם‬
‫יריעות אלו מונח שהן חד פעמיות ומוחלפות מדי שנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬צינורות טפטוף‪ -‬חושבו לפי מרווח הנטיעה (בהתאם למספר השתילים)‪ .‬מספר השלוחות הנהוג בכל ירק כפול‬
‫אורך השלוחה ובהנחה של תחלופה פעם ב‪ 5 -‬שנים‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪73‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫ד‪ .‬חיפוי מבנים – לפי הנתונים הפיזיים של היקפי השטחים (לוח ‪ )55‬והנחות החישוב על כמויות ואורך חיים (לוח‬
‫‪.)56‬‬
‫ה‪ .‬רשתות מבתי רשת‪ -‬לפי הנחות החישוב המופיעות בלוחות קודמים (‪.)55,56‬‬
‫ו‪ .‬מגשי קלקר חד פעמיים לשתילים– מגשי קלקר חד פעמיים למלפפון וקישוא שם נדרש ניקיון מווירוסים‪ ,‬מגשים‬
‫אלו מוחזרים לחברה והיא ממחזרת אותם‪ 250-300 .‬שתילים במגש‪.‬‬
‫ז‪ .‬מגשים רב פעמיים לריבוי‪ -‬לפי ‪ 100‬דונם משתלות השרשה‪ 150 ,‬שתיל למגש‪ 6 ,‬מחזורי שתילה‪ 750 ,‬מ"ר‬
‫עם שתילים בדונם‪ 4 ,‬מגשים במטר‪ 200 ,‬גרם במשטח‪ 20% ,‬פחת שאינו ניתן למיחזור‪.‬‬
‫ח‪ .‬מיכלי דשן והדברה – פלסטיק – בירקות בין ‪ 4‬ל‪ 8 -‬קוב ליחידה של ‪ 60‬דונם‪ ,‬תלוי בגידול‪ .‬בפרחים ‪ 6‬קוב‬
‫ליחידה של ‪ 60‬דונם‪ ,‬הונח כי הפינוי ‪ 3‬פעמים בשנה‪.‬‬
‫סיכום כמויות הפסולות האי אורגניות שמיוצרות‬
‫תוצר הלוואי האי אורגני העיקרי בחקלאות הוא הפלסטיק לסוגיו‪ .‬סיכום כמויות הפסולת האי אורגנית בחקלאות‬
‫הצמחית (הדרים‪ ,‬מטעים‪ ,‬ירקות ופרחים) מובא בלוח מספר ‪ .59‬רוב הפסולת האי אורגנית מקורה בענפי הצומח ולכן‬
‫הפירוט הוא לגבי תוצרת זו‪.11‬‬
‫תוצר הלוואי בחקלאות הצמחית נחלק למספר קטגוריות‪:‬‬
‫יריעות המשמשות לחיפוי ו‪/‬או חיטוי קרקע‪ ,‬כ‪ 20,000-‬טון‪.‬‬
‫צנרת השקיה וטפטוף‪ ,‬כ‪ 10,500-‬טון‪.‬‬
‫יריעות המשמשות לכיסוי בתי צמיחה כ‪ 4,500-‬טון‪.‬‬
‫יריעות לכיסוי בתי הרשת ‪ 830‬טון‪.‬‬
‫חבלים ורשתות הדליה לבתי צמיחה כ – ‪ 2,000‬טון‪.‬‬
‫שקיות פלסטיק המשמשות במהלך הגידול החקלאי (דוגמת שקים לכיסוי אשכולות בננה) ‪ 45‬טון‪.‬‬
‫רשתות המשמשות לכיסוי השטחים הפתוחים במטעים כ ‪ 13,000 -‬טון‪.‬‬
‫אריזות‪/‬מכלים של חומרי הדברה ודישון כ‪ 140,000-‬מ"ק‪.‬‬
‫‪ 11‬יש לציין כי אריזות חומרי הדברה קיימות גם בתוצרת מן החי ובגידולי שדה‪ ,‬ובגידולי שדה יש גם אריזות של דשנים‪ .‬בענפים אלו בגלל הכמויות הקטנות‬
‫יחסית הפסולת מופנית לאתרי התמנה יחד עם הפסולת הביתית‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪74‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪- 59‬סיכום הפסולות האי אורגניות‬
‫פסולת פלסטיק‬
‫פסולת פלסטיק בק"ג‬
‫יריעות לחיטוי קרקע‬
‫יריעות לחיפוי קרקע‬
‫צינורות טפטוף‬
‫כיסוי בתי צמיחה‬
‫בתי רשת‬
‫חוטי הדליה‬
‫רשתות (שקיות) בננות‬
‫יריעות לכיסוי עץ מברד‬
‫מגשים לריבוי‬
‫ס"ה פסולת‬
‫פסולת אחרת‬
‫מגש קלקר שתילים חד פעמי‬
‫היחידות‬
‫הדרים‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫‪0‬‬
‫‪344‬‬
‫מטעים‬
‫אחרים‬
‫ירקות‬
‫‪4,884‬‬
‫‪6,560‬‬
‫‪8,805‬‬
‫‪4,356‬‬
‫‪469‬‬
‫‪1,790‬‬
‫‪5,535‬‬
‫‪1,341‬‬
‫‪150‬‬
‫‪345‬‬
‫‪3,374‬‬
‫‪45‬‬
‫‪1,710‬‬
‫‪3,717‬‬
‫‪9,127‬‬
‫מגשים‬
‫ס"ה‬
‫פרחים‬
‫‪336‬‬
‫‪1,610‬‬
‫‪52‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪144‬‬
‫‪0‬‬
‫‪26,863‬‬
‫‪61‬‬
‫‪2,217‬‬
‫‪462,034‬‬
‫‪0‬‬
‫אלפי מ"ק‬
‫‪126,420 9,485‬‬
‫‪2,343‬‬
‫מיכלי דשן והדברה‪ -‬פלסטיקים‬
‫הערה‪ :‬לא נלקחו בחשבון עציצים מוגמרים וכוסיות שתיה לנוי שאין לגביהם מספיק מידע‪.‬‬
‫‪12,446‬‬
‫‪5,219‬‬
‫‪13,705‬‬
‫‪10,542‬‬
‫‪4,506‬‬
‫‪828‬‬
‫‪1,934‬‬
‫‪45‬‬
‫‪5,084‬‬
‫‪61‬‬
‫‪41,924‬‬
‫‪138,866‬‬
‫המלצה לפתרונות תוצרי הלוואי האי אורגניים‬
‫בתחום זה מומלץ להפעיל את העיקרון של אחריות היצרן המורחבת‪.‬‬
‫אריזות ומכלים של חומרי הדברה – מומלץ לחייב את יצרני חומרי ההדברה לייצר מתקני אצירה ייעודיים לאריזות‬
‫ולמכלים של חומרי הדברה ולהפנותם למתקני מחזור פלסטיק לשרפה לאנרגיה או להטמנה‪ .‬מומלץ לבדוק ביצוע‬
‫אפשרי בשטח מול מרכז המועצות האזוריות ומול תאגיד ת‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר‪.‬‬
‫אריזות ומכלים של חומרי דשן‬
‫מומלץ לחייב את יצרני חומרי הדשן לייצר מתקני אצירה ייעודיים לאריזות ומכלי הדשן ולהפנותם למתקני מחזור‬
‫פלסטיק לשרפה לאנרגיה או להטמנה‪.‬‬
‫יריעות פלסטיק‬
‫מומלץ לחייב את החקלאי לאסוף את היריעות‪ .‬יש צורך לבחון עם יצרני הפלסטיק את האפשרות לאיסוף היריעות‬
‫למתקן מחזור או שרפה לאנרגיה‪.‬‬
‫רשתות לכיסוי בתי הצמיחה ומטעים‬
‫מומלץ לחייב את החקלאי לאסוף את הרשתות‪ .‬יש צורך לבחון עם היצרנים את אפשרות האיסוף למתקן מיחזור או‬
‫שרפה לאנרגיה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪75‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫צנרת השקיה וטפטוף‬
‫מומלץ לחייב את החקלאי לאסוף את ציוד ההשקיה ואת יצרני הפלסטיק לשנע את מוצרים למתקן מיחזור או שרפה‬
‫לאנרגיה‪.‬‬
‫חבלים ורשתות הדליה לבתי צמיחה‬
‫מומלץ לחייב את החקלאי לאסוף ציוד זה ואת יצרני יריעות הפלסטיק לשנע את המוצרים למתקן מיחזור או שרפה‬
‫לאנרגיה‪.‬‬
‫עלות הפתרונות הקיימים היום לטיפול בפסולת חקלאית‬
‫בלוחות מספר ‪ 60‬ו‪ 61 -‬מוצגת הערכה לעלות הפתרונות האפשריים לטיפול בפסולת הפלסטית בחקלאות‪ .‬הערכה זו‬
‫היא מקסימלית ומניחה שכל החקלאים הרשומים בעמודה של היקף ייצור לפעילות ירכשו את המכונה המוצעת‪.‬‬
‫הערכות מסכמות על היקפי השקעות כולל מימון ממשלתי נדרש יופיעו בפרק המסכם‪ .‬להלן פירוט המכונות שהוצעו‬
‫והסברים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬מכונות לאיסוף יריעות פלסטיק ‪ -‬מיועדות לחממות‪ ,‬מכונה חדשה בעלות ‪ 312,000‬שקל מיועדת לקבלנים‬
‫שיאספו מיישוב שלם אחד לפחות‪ 2,000 -‬דונם חממות‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשת עם קליפסים הצעה חדשה לפתרון להורדת חוטי ההדליה‪ -‬הערכה ראשונית היא על עלות של ‪6,000‬‬
‫שקל לדונם‪ .‬טרם נבדק מסחרית‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוטי הדליה מתכלים ‪ -‬זו הצעה שעד היום לא הוכחה ישימותה בגלל מהירות הכילוי לעתיד מוצע לבדוק חוטים‬
‫נוספים‪ -‬הצעה ראשונית ‪ 300‬שקל לדונם‪.‬‬
‫ד‪ .‬גוללן חוטי הדליה ‪ -‬פתרון קיים אך לא נראה ישים בגלל כמות ימי העבודה הנדרשת לאיסוף‪ .‬עלותו ‪15,000‬‬
‫שקל מיועד לכל בעל משק‪.‬‬
‫ה‪ .‬מכונה לאיסוף חיפוי קרקע‪ ,‬עלותה ‪ 50,000‬שקל‪ ,‬וגוללן חיפוי פלסטיק שעלותו ‪ 30,000‬שקל הם שני כלים‬
‫המיועדים לאותה מטרה‪ .‬טרם הוברר השוני ביניהם היתרונות והחסרונות‪.‬‬
‫ו‪ .‬גוללן צינורות טפטוף ‪ -‬מכונה קיימת בעיקר בקיבוצים בעלי השטחים הגדולים‪ .‬עלותו כ‪ 30,000 -‬שקל‪.‬‬
‫ז‪ .‬מסוע לפינוי פסולת ‪ -‬מסוע קיים חושב לפי ‪ 10‬מסועים בעלות ‪ 2000‬שקל למסוע מיועד לכל בית אריזה‬
‫משפחתי‪.‬‬
‫ח‪ .‬דחסן ‪ -‬מתקן הדוחס את כל הפלסטיק שרוכז באזור מתקני הקצה‪ -‬אין הצעת מחיר‪ -‬הערכה בלבד של‬
‫‪ 30,000‬שקל יש להטיל את העלות על יצרני הפלסטיק או מתקני המיחזור לקניית והצבת המתקנים‪.‬‬
‫ט‪ .‬מתקן שטיפה ‪ -‬מתקן לשטיפת הפלסטיקים במתקני הקצה ‪ -‬אין הצעת מחיר הערכה בלבד של ‪ 100,000‬שקל‬
‫ליחידה‪.‬‬
‫י‪ .‬מתקני קצה לריכוז הפסולת‪ -‬משטח לאיסוף פסולת לכל ישוב‪ ,‬הוערך בכ ‪ 180,000‬שקל‪.‬‬
‫יא‪ .‬צפרדעים לאיסוף פסולת (מתקן המוצב במשק ומיועד לאיסוף אריזות ) – המתקן מוצב ע"י המועצה במימונה‬
‫והיא מחייבת את החקלאי ב‪ 2,000 -‬שקל לחודש הובלה‪ .‬לפיכך לא נרשם בהשקעות‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪76‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -60‬עלות פתרונות לטיפול בפסולת אי אורגנית ‪ -‬מטעים והדרים‬
‫הכלי‬
‫כלים בחממות‬
‫מכונה לאסוף יריעות פלסטיק‬
‫כלים בשדה הפתוח‬
‫מכונה לאיסוף חיפויי קרקע‬
‫גוללן צינורות טפטוף‬
‫כלים בבית האריזה‬
‫מסוע לפינוי פסולת מבית אריזה‬
‫מתקנים אזוריים‬
‫דחסן‬
‫מתקן שטיפה‬
‫ס"ה השקעות‬
‫עלות‬
‫בשקלים‬
‫למתקן‬
‫היקף ייצור‬
‫הקשור‬
‫לפעילות‬
‫דונם‪/‬טון‬
‫סך עלות‬
‫לפעילות‬
‫מספר דונם‬
‫ליחידה‬
‫‪312,000‬‬
‫‪4,175‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪651,261‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪5,535‬‬
‫‪2,487‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪553,500‬‬
‫‪223,857‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪705‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪12,844‬‬
‫‪12,844‬‬
‫‪7,052,000‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪5,548,603‬‬
‫‪18,495,343‬‬
‫‪32,524,563‬‬
‫לוח ‪ -61‬עלות פתרונות לטיפול בפסולת אי אורגנית ‪ -‬ירקות ופרחים‬
‫הכלי‬
‫כלים בחממות‬
‫מכונה לאסוף יריעות פלסטיק‬
‫רשת עם קליפסים‬
‫חוטי הדליה מתכלים‬
‫גוללן חוטי הדליה‬
‫כלים בשדה הפתוח‬
‫מכונה לאיסוף חיפויי קרקע‬
‫גוללן חיפוי פלסטיק‬
‫גוללן צנורות טיפטוף‬
‫כלים בבית האריזה‬
‫מסוע לפינוי פסולת מבית אריזה‬
‫מתקנים אזוריים‬
‫דחסן‬
‫מתקן שטיפה‬
‫מתקני קצה לריכוז פסולת‬
‫ס"ה השקעות‬
‫עלות‬
‫בשקלים‬
‫למתקן‬
‫היקף ייצור‬
‫הקשור‬
‫לפעילות‬
‫דונם‪/‬טון‬
‫סך עלות‬
‫לפעילות‬
‫מספר דונם‬
‫ליחידה‬
‫‪312,000‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪60,187‬‬
‫‪18,056‬‬
‫‪18,056‬‬
‫‪18,056‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪7,511,298‬‬
‫‪5,416,801‬‬
‫‪3,250,081‬‬
‫‪3,385,501‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪104,674‬‬
‫‪104,674‬‬
‫‪600,912‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪3,489,125‬‬
‫‪3,925,266‬‬
‫‪9,013,678‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪2,031‬‬
‫‪250‬‬
‫‪4,061,974‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪29,019‬‬
‫‪29,019‬‬
‫‪50‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3,134,039‬‬
‫‪10,446,796‬‬
‫‪3,600,000‬‬
‫‪57,234,558‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪77‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫פרק ז' ‪ -‬הערכת ההשקעות הנדרשות לטיפול בפסולת שטרם הוסדרה‬
‫לוחות ‪ 62‬עד ‪ 66‬מסכמים את ההשקעות הנדרשות לטיפול בפסולות‪.‬‬
‫לוח ‪ -62‬התקציב הנדרש לפינוי פגרים שטרם הוסדרו ‪ -‬בעלי חיים‬
‫ענף‬
‫בקר לחלב‬
‫בקר‬
‫לבשר‬
‫לול‬
‫צאן‬
‫חזירים‬
‫דגים‬
‫ס"ה‬
‫פתרונות מוצעים‬
‫משרפה‬
‫עלות רכישה‬
‫מתקן כילוי (משרפה)‬
‫מאכל לטורפים‬
‫בורות הטמנה וכילוי‬
‫דולבים לאתר קומפוסט‬
‫בור כילוי (רקב)‬
‫מתקן קומפוסטציה אזורי‬
‫דולבים לאתר הטמנה‬
‫ייצור ביודיזל‬
‫ייצור גז‬
‫האכלה שמורות וגני חיות‬
‫בורות הטמנה‬
‫קומפוסטציה‬
‫ביוגז‪-‬חשמל אזורי‬
‫העברה למתקן כילוי‬
‫משרפה‬
‫בורות כילוי‬
‫פגרים‪/‬‬
‫פסדים‬
‫בטון‬
‫‪1,693‬‬
‫ס"ה‬
‫מכונות השקעות‬
‫שירכשו כוללות‬
‫קיים‬
‫אין השקעה ראשונית‬
‫‪1194‬‬
‫‪639‬‬
‫‪16,000‬‬
‫‪2,100‬‬
‫‪25,000‬‬
‫‪129,500‬‬
‫‪2,100‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪24,000,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪16,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪1,821‬‬
‫‪2,732‬‬
‫‪14,572‬‬
‫‪10,929‬‬
‫‪4,554‬‬
‫‪1,821‬‬
‫‪1,821‬‬
‫‪127‬‬
‫‪2,292‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32‬‬
‫‪0‬‬
‫‪153‬‬
‫‪729‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪327‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪669‬‬
‫‪871‬‬
‫‪1751‬‬
‫‪47,518‬‬
‫‪669‬‬
‫‪60,000‬‬
‫הערות‬
‫קיים‬
‫‪24‬‬
‫ קיים‬‫‪321,302‬‬
‫‪18,214,400‬‬
‫‪ 777,000‬רק הקומפוסטציה‬
‫ קיים‬‫ לא כדאי ללול בלבד‬‫ לא כדאי ללול בלבד‬‫ אין השקעה ראשונית‬‫‪ 5,239,924‬הפתרון המועדף כיום‬
‫ כרגע לא ישים‬‫‪3,200,000‬‬
‫מנגנון איסוף וביטוח‬
‫ כרגע לא נראה ישים‬‫ קיים‪ ,‬חלקי בלבד‬‫‪ 1,440,000‬מחושב ליצרן‬
‫‪29,192,626‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪78‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ - 63‬התקציב הנדרש לפינוי פרש (מ"ק) למתקנים שטרם הוסדרו ‪ -‬בעלי חיים‬
‫הענף‬
‫פתרונות מוצעים‬
‫בקר לחלב‬
‫פיזור בשדה‬
‫מתקני קומפוסט קיימים‬
‫ביוגז לחשמל ‪ 75‬קילו‬
‫וואט‬
‫ביוגז לחשמל ‪ 250‬קילו‬
‫וואט‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪500‬‬
‫קילו וואט‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪1000‬‬
‫קילו וואט‬
‫מתקני ביו גז שהוקמו‬
‫קילטור(הרדוף)‬
‫נשאר בשדה המרעה‬
‫מפונה לפיזור בשדות‬
‫פיזור מטופל מקומי‬
‫קומפוסט מקומי‬
‫תוסף מזון לבהמות‬
‫קומפוסט אזורי‬
‫מתקן ביוגז אזורי ‪ 75‬קווט‬
‫נשאר בשדה המרעה‬
‫מפונה לפיזור בשדות‬
‫פיזור בשדה‬
‫טיהור והזרמה למטשים‬
‫פינוי למתקן ייצור אנרגיה‬
‫עלות למתקן קומפוסטציה‬
‫בקר לבשר‬
‫לול‬
‫צאן‬
‫חזירים‬
‫עלות‬
‫רכישה‬
‫כמות‬
‫פרש‬
‫למתקן‬
‫ס"ה‬
‫מכונות‬
‫שירכשו‬
‫השקעות‬
‫כוללות‬
‫הערות‬
‫ אין השקעה‬‫‪ -‬קיים‬
‫‪4,000,000‬‬
‫‪60,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪4,200‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪7,000,000‬‬
‫‪14,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7,000,000‬‬
‫‪11,000,000‬‬
‫‪28,000‬‬
‫‪-‬‬
‫‪18,000,000‬‬
‫‪24,000,000‬‬
‫‪56,000‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪854,000‬‬
‫‪1,500,000‬‬
‫‪949,000‬‬
‫‪94,900‬‬
‫‪379,600‬‬
‫‪379,600‬‬
‫‪94,900‬‬
‫‪175,126‬‬
‫‪347,474‬‬
‫‪244160‬‬
‫‪305200‬‬
‫‪1526000‬‬
‫‪976640‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4,000,000‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪7,000,000‬‬
‫‪4,000,000‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1‬‬
‫עלות לפרש‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ לא כדאי לרפת‬‫ לא כדאי לרפת‬‫‬‫‬‫ אין השקעה‬‫ אין השקעה‬‫ אין השקעה‬‫‬‫ אין השקעה‬‫קיים‬
‫‪3,200,000‬‬
‫ אין השקעה‬‫ אין השקעה‬‫ אין השקעה‬‫ קיים‪ ,‬חלקי‬‫‪14,000,000‬‬
‫‪12,000,000‬‬
‫‪39,400,000‬‬
‫‪79‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ - 64‬התקציב הנדרש לפינוי פסולת אורגנית ‪ -‬צומח‬
‫הענף‬
‫מטעים‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫ס"ה‬
‫עלות‬
‫רכישה‬
‫‪25,000‬‬
‫‪35,000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪600,000‬‬
‫‪1,700,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫פתרונות מוצעים‬
‫מרסקות קטנות‬
‫מרסקות בינוניות‬
‫מרסקות גדולות‬
‫מרסקות תמרים‬
‫מרסקות אזוריות‬
‫מרסקות ארציות‬
‫מרסקות גדמים‬
‫פינוי למפעלי מיץ‬
‫פינוי לאתרי קומפוסטציה‬
‫מכלים לאיסוף פסולת‬
‫‪10,000‬‬
‫אורגנית‬
‫‪80,000‬‬
‫מטאטא למירכוז הפרי‬
‫‪70,000‬‬
‫מכונה להצנעת פרי בשדה‬
‫‪80,000‬‬
‫מתקן גזיפיקציה לחממות‬
‫‪100,000‬‬
‫מתקן גזיפיקציה לחממות‬
‫‪520,000‬‬
‫מתקן איוד למי עקר‬
‫מסוע לפינוי פסולת מבית‬
‫‪20,000‬‬
‫האריזה‬
‫‪211,500‬‬
‫שרוולי תחמיץ‬
‫מתקני קומפוסט‬
‫מזון לבהמות‬
‫‪40,000‬‬
‫מרסקת מטמינה‬
‫‪180,000‬‬
‫מרכז איסוף‬
‫‪600,000‬‬
‫מתקני קיצוץ מרכזי‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪ 75‬קילו‬
‫‪3,200,000‬‬
‫וואט‬
‫מסוע לפינוי פסולת מבית‬
‫‪20,000‬‬
‫אריזה‬
‫‪1‬‬
‫מתקני קצה בישוב‬
‫דונם‬
‫מטעים‪/‬‬
‫ס"ה‬
‫טון‬
‫השקעות‬
‫מכונות‬
‫ירקות‬
‫הערות‬
‫שירכשו כוללות‬
‫לכלי‬
‫‪9,005,300‬‬
‫‪360‬‬
‫‪50‬‬
‫‪4,202,473‬‬
‫‪120‬‬
‫‪150‬‬
‫‪6,003,533‬‬
‫‪120‬‬
‫‪300‬‬
‫‪9,132,000‬‬
‫‪130‬‬
‫‪70‬‬
‫‪4,631,297‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪4,592,703‬‬
‫‪3‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪14,192,850‬‬
‫‪28‬‬
‫‪1,000‬‬
‫אין השקעה ראשונית‬
‫אין השקעה ראשונית‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2,200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪105‬‬
‫‪1,000,000‬‬
‫‪24,000,000‬‬
‫‪21,000,000‬‬
‫‪400,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪54,600,000‬‬
‫‪200‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8,000,000‬‬
‫‪2,121,272‬‬
‫‪320‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,002,965‬‬
‫‪118,291‬‬
‫‪197,152‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,051,478‬‬
‫אין השקעה ראשונית‬
‫אין השקעה ראשונית‬
‫‪0‬‬
‫‪750‬‬
‫‪800,000‬‬
‫‪40‬‬
‫‪67,500,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪234,051,315‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪81‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ - 65‬מתקני טיפול בפסולת אי אורגנית‬
‫הענף‬
‫מטעים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫מטעים‬
‫מטעים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫מטעים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫מטעים‬
‫מטעים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫ירקות ופרחים‬
‫פתרונות מוצעים‬
‫כלים בחממות‬
‫מכונה לאסוף יריעות פלסטיק‬
‫מכונה לאסוף יריעות פלסטיק‬
‫רשת עם קליפסים‬
‫חוטי הדליה מתכלים‬
‫גוללן חוטי הדליה‬
‫כלים בשדה הפתוח‬
‫מכונה לאיסוף חיפויי קרקע‬
‫גוללן צנורות טיפטוף‬
‫מכונה לאיסוף חיפויי קרקע‬
‫גוללן צנורות טיפטוף‬
‫גוללן חיפוי פלסטיק‬
‫כלים בבית האריזה‬
‫מסוע לפינוי פסולת מבית אריזה‬
‫מסוע לפינוי פסולת מבית אריזה‬
‫מתקנים אזוריים‬
‫דחסן‬
‫מתקן שטיפה‬
‫דחסן‬
‫מתקן שטיפה‬
‫מתקני קצה לריכוז פסולת‬
‫ס"ה פתרונות אי אורגנים‬
‫עלות‬
‫רכישה‬
‫כמות‬
‫דונם‬
‫למתקן‬
‫דונם‬
‫מטעים‪/‬‬
‫ס"ה‬
‫טון‬
‫מכונות‬
‫ירקות‬
‫שירכשו‬
‫לכלי‬
‫השקעות‬
‫כוללות‬
‫‪312000‬‬
‫‪312,000‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪4,175‬‬
‫‪60,187‬‬
‫‪18,056‬‬
‫‪18,056‬‬
‫‪18,056‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪2‬‬
‫‪24‬‬
‫‪903‬‬
‫‪10,834‬‬
‫‪226‬‬
‫‪651,261‬‬
‫‪7,511,298‬‬
‫‪5,416,801‬‬
‫‪3,250,081‬‬
‫‪3,385,501‬‬
‫‪50000‬‬
‫‪30000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪5,535‬‬
‫‪2,487‬‬
‫‪104,674‬‬
‫‪600,912‬‬
‫‪104,674‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪70‬‬
‫‪300‬‬
‫‪131‬‬
‫‪553,500‬‬
‫‪223,857‬‬
‫‪3,489,125‬‬
‫‪9,013,678‬‬
‫‪3,925,266‬‬
‫‪20000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪705‬‬
‫‪2,031‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪353‬‬
‫‪203‬‬
‫‪7,052,000‬‬
‫‪4,061,974‬‬
‫‪30000‬‬
‫‪100000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪180,000‬‬
‫‪12,844‬‬
‫‪12,844‬‬
‫‪29,019‬‬
‫‪29,019‬‬
‫‪50‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪185‬‬
‫‪185‬‬
‫‪104‬‬
‫‪104‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5,548,603‬‬
‫‪18,495,343‬‬
‫‪3,134,039‬‬
‫‪10,446,796‬‬
‫‪3,600,000‬‬
‫‪89,759,122‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪81‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫סיכום ההשקעות הנדרשות בתוצרת לא מטופלת‬
‫לוח ‪ -66‬סיכום השקעות‬
‫נושא‬
‫פגרים‬
‫פרש בעלי חיים‬
‫עלות סביבתית‬
‫‪12‬‬
‫לאי טיפול‬
‫סך השקעות‬
‫‪327,695,391 29,192,626‬‬
‫‪39,400,000‬‬
‫‪57,580,987‬‬
‫פסולת אורגנית‬
‫‪244,433,732 234,051,315‬‬
‫פסולת אי אורגנית‬
‫ס"ה‬
‫‪84,849,528‬‬
‫‪89,759,122‬‬
‫‪714,559,638 392,403,063‬‬
‫‪ 12‬ראה הפירוט בנספח מס' ‪0‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪82‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫פרק ח' ‪ -‬משמעויות כלכליות ברמת החקלאי הבודד – לדיון פנימי בלבד‬
‫בפרק זה מוצגת בקצרה המשמעות הכלכלית של הוספת מתקני הפסולת להוצאות המשק הבודד‪.‬‬
‫יכולת תשלום כללית לכל ענף מופיעה בלוח ‪ ,67‬ניתוח עלויות הקמת מתקני הפסולת לפי ענפים מופיעה בלוחות ‪- 68‬‬
‫‪ .71‬נתוני עלויות המתקנים וצורת החישוב ללוחות ‪ 68-71‬הוצגו בפירוט בפרקים לפי ענפים‪ .‬חשוב לציין כי‬
‫התחשיבים המופיעים בלוח הכללי (לוח ‪ )71‬הם תחשיבים מייצגים לענף בלבד‪ ,‬כאשר ברור כי לכל משק מסויים בתוך‬
‫הענף מתקבלת תמונה שונה‪.‬‬
‫ענפי בעלי החיים‬
‫רפת חלב (משפחתי) ‪ -‬רפת החלב במשק המשפחתי פודה כ‪ 1.4 -‬מיליון ‪( ₪‬לוח ‪ , )67‬יחד עם זאת ההוצאות‬
‫הקבועות גדולות מאוד ולאחר ניכוי כל ההוצאות (שוטף והחזר הון) כולל התשלום לבעל המשק (עלויות עבודה עצמית)‪,‬‬
‫הרפת מאוזנת עם יתרה חיובית של כ‪ 10 -‬אלפים ‪ ₪‬לשנה‪ .‬הוצאות הכילוי למשק באחוזי התמותה שהוצגו הן זניחות‬
‫כ‪( ₪ 2,000 -‬לוח ‪ . )68‬הוצאות על טיפול בפרש יכולות להיות גדולות מאוד כ‪ 20,000 -‬לקילטור ועד ‪ 55,000‬למתקן‬
‫קומפוסט‪ .‬במקרים כאלה המשמעות היא שהרפת "אוכלת" את ההון העצמי הדרוש לקניה של מתקנים חדשים‪ .‬ברפת‬
‫משפחתית הוצאות החזר הון ‪ 260‬אלף ‪ ,₪‬כך שלא תישאר יתרה לכיסוי החזר ההון‪.‬‬
‫בקר לפיטום (מרעה ומכלאות) – רפת בקר לפיטום במרעה קטנה של ‪ 200‬משאירה יתרה לרווח (לאחר ניכוי כל‬
‫ההוצאות כולל עבודה עצמית) של כ‪ 30 -‬אלף ‪ ₪‬לשנה‪ ,‬לעומתה מכלאות רווחיות יותר ומשאירות יתרה לרווח של כ‪-‬‬
‫‪ 130‬אלף ‪( ₪‬לוח ‪ . )67‬יחד עם זאת העלות להוצאת הפסולת קטנה מאוד בעדרי הבקר במרעה‪ .‬פרש הבקר נשאר‬
‫בשדה ואת הפגרים מוציאים רק את אלה שקרובים לכביש וברובם נשארים כמקור הזנה טבעי לטורפים‪ .‬בבקר לפיטום‬
‫העלות הרבה יותר גבוהה‪ .‬הוצאה לכילוי ‪ 8,300‬והוצאה לפרש יכולה להגיע ל‪ . 12,800 -‬על פניו נראה כי יתרת‬
‫ההכנסות למשק יכולה לשאת בהוצאות אלו‪.‬‬
‫משק צאן משק צאן לחלב של ‪ 300‬אמהות פודה כ ‪ 1.0‬מיליון ‪ ,₪‬משק צאן לבשר של ‪ 500‬אמהות כ‪ 1.3 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫למרות זאת היתרה למשק לאחר כיסוי כל ההוצאות היא שלילית מינוס ‪ -30‬אלף במשק החלב ומינוס של ‪ -300‬אלף‬
‫במשק הבשר (לוח ‪ .)67‬יחד עם זאת יש לציין כי ההוצאות לכיסוי החזרי ההון בתחשיב (להבטיח תחזוקה ותחלופה‬
‫של ציוד) הן גבוהות כ‪ 200 -‬אלף ‪ ₪‬ולכן במרבית המקרים בשוטף המשק אינו מפסיד‪ .‬הוצאות לטיפול בפרש יכולות‬
‫להיות בין ‪ 0‬שקלים ל‪ 4000 -‬שקל למשק תלוי לאן מפנים‪ .‬הוצאות על פינוי הפגרים בין ‪ 700‬שקל ל‪( ₪ 3,400 -‬לוח‬
‫‪ )68‬תלוי במתקן‪ .‬משמעו של דבר שאמנם מרבית משקי הצאן אינם מרוויחים אך יחד עם זאת עלות הכילוי המוצגת‬
‫אינה גבוהה יחסית להכנסות‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪83‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לול‬
‫לול פטם של ‪ 250‬טון פודה בממוצע כ‪ 1.5-‬מיליון שקל אך משאיר יתרה לרווח (לאחר כיסוי שוטפות‪ ,‬הון ועבודה‬
‫עצמית) של ‪ 5‬אלפים ‪ ,₪‬כלומר הלול מאוזן‪ .‬לול הטלה של ‪ 6,000‬מטילות במצב פחות טוב של פדיון של ‪ 711‬אלף ‪₪‬‬
‫ויתרה שלילית לרווח של ‪ 15‬אלף ‪( ₪‬לוח ‪ .)67‬במצב כזה ברור שעלויות הטיפול בפרש ובפגרים מהווה נטל כלכלי‬
‫כבד‪ .‬לפי הממצאים שהתקבלו (לוח ‪ ,)69‬עלות הוצאת זבל (‪ 25‬אלף ‪ )₪‬יחד עם פינוי הפגרים (‪ 25‬אלף ‪ )₪‬עשויה‬
‫להגיע לכ‪ 50 -‬אלף ‪ ₪‬הוצאה שהמגדלים אינם יכולים לעמוד בה‪ .‬יש לציין שיש הצעות למתקנים שונים אך בכולם‬
‫העלויות הן של עשרות אלפי שקלים למשק‪ .‬החלופה הזולה היחידה שבאה היום בחשבון היא זו המוצעת לנושא‬
‫הפרש‪ .‬פרש הלולים הוא יבש ומשמש גם כמקור למזון ולכן בחלק מהמקרים ניתן להוציאו ללא עלות‪.‬‬
‫חזירים בענף החזירים על ‪ 250‬אמהות הפדיון כ‪ 4 -‬מיליון ‪ ,₪‬יתרה לרווח כ‪ 70 -‬אלף שקל כאשר הוצאות לכיסוי‬
‫עלויות ההון בתחשיב (לפני הרוח) ‪ 600‬אלף ‪( ₪‬לוח ‪ .)67‬בענף זה עלויות שנתיות להוצאת הפגרים למשק מחושבות‬
‫בין ‪ 8‬אלפים ל‪ 11 -‬אלף ‪ .₪‬לעומת זאת תשלום למתקן טיפול בפרש יכול להעמיס החזרי הון של ‪ 600‬אלף ‪ ₪‬נוספים‬
‫(לוח ‪ )69‬מה שלא יאפשר המשך קיום של הענף‪ .‬לפיכך במקרה זה יש לבדוק בשנית את כל הפתרונות שהוצעו לענף‬
‫זה‪ .‬יש לזכור שאמנם מרבית הזבל הוא נוזלי ועלויות המוטלות ע"י המט"שים יקרות אך יש לבחון חלופות נוספות‪.‬‬
‫משק מדגה‪ -‬משק מדגה של ‪ 500‬דונם במרבית המקרים הוא מאוזן פודה ‪ 5.8‬מיליון ‪ ,₪‬הוצאות שוטפות ‪ 4.7‬מיליון‬
‫‪ ,₪‬הוצאות לכיסוי השקעות עתידיות (החזר הון) ‪ 1.0‬מיליון ‪ ₪‬ויתרה לרווח לאחר כיסוי כל ההוצאות (כולל עבודה‬
‫עצמית) שלילית של ‪ 16‬אלף ‪ .₪‬הוצאות היצור ברמה שנתית (החזר הון להקמת בור של ‪ 60,000‬שקל למשק) נעה על‬
‫כ ‪ 14‬אלף ‪ .₪‬מה שמכפיל אמנם את ההפסד אך למעשה אינו מהווה אחוז גבוה מהפדיון‪.‬‬
‫צומח‬
‫כללי‬
‫בשנים האחרונות מרבית ענפי הצומח רווחים יותר מענפי החי ולכן יכולת ההחזר שלהם גבוהה יותר‪ .‬מכוון שמדובר‬
‫במתקנים מרכזיים שיאספו פסולת של מושב שלם ברור כי חקלאי בודד לא יקיים אותם‪ .‬לפי הניתוח הכלכלי שביצענו‬
‫רוב הגידולים יוכלו לשלם אגרה לתחזוקת המתחם‪.‬‬
‫הדרים ענף ההדרים מראה הכנסות בשנים האחרונות‪ .‬פדיון ממוצע למשק של ‪ 250‬דונם עומד על ‪ 1.6‬מיליון ‪,₪‬‬
‫הוצאות שוטפות (כולל עבודה עצמית) ‪ 1.3‬מיליון ‪ ₪‬הוצאות החזר הון ‪ 130‬אלף ‪ ₪‬ויתרה לרווח כ‪ 170 -‬אלף ‪( ₪‬לוח‬
‫‪ .)67‬הוצאות למשק לריסוק עם מרסקות קטנות יכולות לנוע על ‪ 20,000‬שקל לשנה‪ ,‬מרסקת מרכזית תאפשר הוצאה‬
‫הרבה יותר קטנה של ‪ ₪ 4,000‬למשק (לוח ‪ .)70‬הוצאות לנושא פינוי הפרי בדרך כלל אינן גדולות כ‪ ₪ 1,500 -‬אך‬
‫המתקנים החדשים להצנעת הפרי בשטח יכולים להוות נטל כלכלי כבד של ‪ 20‬אלף ‪ ₪‬לשנה‪ .‬מה שמחייב בדיקה‬
‫נוספת של הכדאיות טרם הכנסת הכלים‪ .‬הפניה למתקן גזיפיקציה אמנם יקרה אך עלותה חלה בעיקר על מפעיל‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪84‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫החממה שמשתמש בגזם כמקור אנרגיה לחימום חממות‪ .‬גם מתקן זה טרם נבדק בישראל ויידרש לבדוק אותו טרם‬
‫שיומלץ בצורה גורפת‪ .‬הוצאה שנתית לטיפול בפסולת אי אורגנית (כיסויים וטפטפות ) נעה סביב ‪( ₪ 6,000‬לוח ‪.)71‬‬
‫סיכום של כלל ההוצאות הללו ישאיר את בעל המטע בהכנסות מינימליות‪.‬‬
‫מטעים בענף המטעים שטח ממוצע ליחידה משפחתית (מהווה בסיס חישוב בתחשיבים) הוא ‪ 200‬דונם‪ .‬פדיון ממוצע‬
‫לענף ‪ 1.5‬מיליון שקל ‪ ,‬הוצאות שוטפות (כולל עבודה עצמית) ‪ 1.3‬מיליון שקל ‪ ,‬החזרי הון ‪ 140‬אלף שקל ולכן היתרה‬
‫לרווח רק ‪ 70‬אלף ‪( ₪‬לוח ‪ .)67‬ההוצאות על הטפול בפסולת האורגנית והאי אורגנית זהה לפירוט להדרים ולכן הוספת‬
‫כל העלויות של טיפול בפסולת על בעל המטע תביא את המטע לסף רווחיות‪.‬‬
‫משק ירקות מגדל ירקות במשק משפחתי שמגדל כ‪ 240 -‬דונם ירקות‪ ,‬פודה כ‪ 3.4 -‬מליון ‪ ,₪‬הוצאות שוטפות ‪3.0‬‬
‫מיליון ‪ ,₪‬החזרי הון וציוד ‪ 170‬אלף ‪ ₪‬ויתרה לרווח למשק ‪ 280‬אלף ‪ .₪‬בענף הירקות השקעות מתבצעות מדי שנה‪,‬‬
‫לא מדובר על מבנים כמו בבעלי חיים‪ ,‬ולכן נכון להסתכל בעיקר על היתרה לרווח (לוח ‪ .)67‬עלויות לטיפול בפסולת‬
‫האורגנית אינן יקרות ונעות עד ‪ ₪ 2,000‬למשק‪ ,‬חוטי הדליה מתכלים כ‪ 12 -‬אלף שקל למשק אך טרם הוכחה‬
‫יעילותם‪ .‬ההצעה הנוספת של רשת הדליה של קליפסים בעלות של ‪ 6,000‬שקל לדונם נראית יקרה מאוד וברור‬
‫שנדרש יהיה לבדוק את כדאיותה לעומק‪.‬‬
‫משק פרחים – ענף הפרחים נמצא כבר שנים רבות במשבר‪ .‬עיקר הענף מיועד לייצוא‪ .‬שערי החליפין‪ ,‬לאורך השנים‬
‫נשארו קבועים ואף ירדו מה שהשאיר את הפדיון במחיר קבוע‪ ,‬אך ההוצאות עלו בהתאם למדדי המחירים בארץ‪ .‬פדיון‬
‫ממוצע למשק של ‪ 50‬דונם הוא ‪ 1.7‬מיליון שקל ‪,‬הוצאות שוטפות ‪ 1.4‬מיליון שקל‪ ,‬החזרי הון ‪ 230‬אלף ‪ ₪‬ויתרה‬
‫שוטפת לרווח למשק לשנה ‪ 80‬אלף ‪( ₪‬לוח ‪ .)67‬בנתונים אלו כל הוצאה על פינוי פסולת המתבטאת בכמה עשרות‬
‫אלפי שקלים לשנה היא כבדה‪ .‬יחד עם זאת הוצאה לאתר מרכזי של הישוב בעלות של כ – ‪( ₪ 1,400‬לוח ‪ )71‬נראית‬
‫סבירה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪85‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ – 67‬סקירה כללית ‪ -‬ממוצע הכנסות והוצאות למשק בודד לפי ענפים‬
‫בקר לחלב משפחתי‬
‫בקר לחלב שיתופי‬
‫מפטמת בקר‬
‫עדר במרעה‬
‫לול פיטום‬
‫לול הטלה‬
‫צאן לחלב‬
‫צאן לבשר‬
‫חזירים‬
‫דגי מאכל‬
‫הדרים‬
‫מטעים‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫יחידת‬
‫פרות‬
‫פרות‬
‫פרות‬
‫פרות‬
‫טון‬
‫מטילות‬
‫אמהות‬
‫אמהות‬
‫שחוטים‬
‫דונם‬
‫דונם‬
‫דונם‬
‫דונם‬
‫דונם‬
‫מספר‬
‫יחידות‬
‫למשק‬
‫‪65‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪250‬‬
‫‪250‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪240‬‬
‫‪50‬‬
‫פדיון‬
‫ממוצע‬
‫למשק‬
‫‪1,391,845‬‬
‫‪6,811,845‬‬
‫‪1,668,036‬‬
‫‪1,011,250‬‬
‫‪1,533,176‬‬
‫‪710,396‬‬
‫‪992,553‬‬
‫‪1,282,824‬‬
‫‪3,796,177‬‬
‫‪5,756,265‬‬
‫‪1,613,750‬‬
‫‪1,499,800‬‬
‫‪3,444,960‬‬
‫‪1,712,700‬‬
‫הוצאה‬
‫שוטפת‬
‫ממוצעת‬
‫למשק כולל‬
‫עבודה‬
‫עצמית‬
‫‪1,117,548‬‬
‫‪5,118,894‬‬
‫‪1,466,824‬‬
‫‪949,330‬‬
‫‪1,431,724‬‬
‫‪621,069‬‬
‫‪824,749‬‬
‫‪1,377,834‬‬
‫‪3,134,840‬‬
‫‪4,690,490‬‬
‫‪1,312,250‬‬
‫‪1,293,600‬‬
‫‪2,991,600‬‬
‫‪1,400,000‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫הוצאות‬
‫קבועות‬
‫החזרי הון‬
‫ואחר‬
‫למשק‬
‫‪263,555‬‬
‫‪940,389‬‬
‫‪68,649‬‬
‫‪27,767‬‬
‫‪96,145‬‬
‫‪104,952‬‬
‫‪196,673‬‬
‫‪210,508‬‬
‫‪587,578‬‬
‫‪1,082,175‬‬
‫‪128,250‬‬
‫‪138,400‬‬
‫‪173,760‬‬
‫‪232,000‬‬
‫יתרה‬
‫לרווח‬
‫למשק‬
‫שוטף‬
‫‪10,742‬‬
‫‪752,562‬‬
‫‪132,563‬‬
‫‪34,153‬‬
‫‪5,307‬‬
‫‪-15,625‬‬
‫‪-28,869‬‬
‫‪-305,518‬‬
‫‪73,759‬‬
‫‪-16,400‬‬
‫‪173,250‬‬
‫‪67,800‬‬
‫‪279,600‬‬
‫‪80,700‬‬
‫‪86‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -68‬הנחות יסוד חישוב החזרי הון ותחזוקה לציוד (בקר לחלב‪ ,‬בקר לבשר‪ ,‬צאן)‬
‫תוספת‬
‫הוצאה‬
‫שנתית‬
‫לפרה‪/‬‬
‫כבשה‪/‬עז‬
‫סך עלות‬
‫שנתית‬
‫למשק‬
‫משפחתי‬
‫עלות‬
‫ליחידת‬
‫החישוב‪-‬‬
‫לחיוב‬
‫בתחשיב‬
‫‪1,600‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1,878‬‬
‫‪411‬‬
‫‪30,828‬‬
‫‪55,050‬‬
‫הענף‬
‫בקר לחלב‬
‫פגרים (טון)‬
‫פתרונות מוצעים‬
‫כמות‬
‫פסולת‬
‫רלוונטית‬
‫יחידת‬
‫החישוב למכונה‬
‫משרפה בצפון הארץ‬
‫טון‬
‫‪1,957‬‬
‫פרש (מ"ק)‬
‫פיזור בשדה‬
‫מ"ק‬
‫‪60,000‬‬
‫‪14‬‬
‫מתקני קומפוסט קיימים‬
‫מ"ק‬
‫‪4,000‬‬
‫‪25‬‬
‫‪734‬‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪ 75‬קילו וואט‬
‫מכונה‬
‫‪4,200‬‬
‫‪669,871‬‬
‫‪159‬‬
‫‪11,962‬‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪ 250‬קילו וואט‬
‫מכונה‬
‫‪14,000‬‬
‫‪1,465,343 7,000,000‬‬
‫‪105‬‬
‫‪7,850‬‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪ 500‬קילו וואט‬
‫מתקן ביוגז לחשמל ‪ 1000‬קילו‬
‫וואט‬
‫מכונה‬
‫‪2,302,682 11,000,000 28,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מכונה‬
‫‪3,768,025 18,000,000 56,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מתקני ביו גז שהוקמו‬
‫פרה‬
‫‪12,000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪37,500‬‬
‫קילטור(הרדוף)‬
‫מ"ק‬
‫‪12,000‬‬
‫‪9‬‬
‫‪264‬‬
‫‪19,818‬‬
‫בקר לבשר‬
‫פגרים (טון)‬
‫פרש (מ"ק)‬
‫צאן‬
‫פגרים‬
‫פרש (מ"ק)‬
‫מתקן כילוי (משרפה)‬
‫מאכל לטורפים‬
‫נשאר בשדה המרעה‬
‫מפונה לפיזור בשדות‬
‫האכלה שמורות וגני חיות‬
‫בורות הטמנה‬
‫קומפוסטציה‬
‫ביוגז‪-‬חשמל אזורי‬
‫העברה למתקן כילוי‬
‫נשאר בשדה המרעה‬
‫הובלה לשדות‬
‫טון‬
‫טון‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫עלות‬
‫מכונה‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪1194‬‬
‫‪639‬‬
‫‪854,000‬‬
‫‪1,500,000‬‬
‫‪127‬‬
‫‪2,292‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32‬‬
‫‪669‬‬
‫‪175,126‬‬
‫‪347,474‬‬
‫‪0‬‬
‫‪16000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3200000‬‬
‫‪0‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪42‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪64‬‬
‫‪8,326‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12,800‬‬
‫‪500‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪746‬‬
‫‪3,400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,492‬‬
‫‪2,388‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4,141‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪87‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫הנחות החישובים בלוח ‪68‬‬
‫‪ .1‬גודל יחידה משפחתית בכל הענפים נקבע לפי המלצות מדריכים שנקבעו בתחשיבים‪.‬‬
‫‪ .2‬משרפה לפגרים הונחה לפי מחירי שוק של ‪ 1,600‬שקל לטון‪.‬‬
‫‪ .3‬מחירי פיזור בשדה הונחו לפי מחירי שוק פרש בקר לחלב ‪ ₪ 14‬למ"ק‪ ,‬פרש בקר לפיטום ‪ ₪ 9‬למ"ק‪.‬‬
‫‪ .4‬מחיר הובלה למתקן קומפוסט הונח לפי מחירי שוק של ‪ ₪ 25‬למ"ק בפתח המתקן‪.‬‬
‫‪ .5‬חישובי החזרי הון להשקעות למתקני ליצירת חשמל חושבו לפי ‪ 7%‬ריבית‪ ,‬תחזוקת הכלי ‪ 10%‬מעלותו‪,‬‬
‫תפעול שוטף (כח אדם ואחר) – ‪ 15%‬מהעלות‪.‬‬
‫‪ .6‬מתקני ביוגז קיימים – הונח לפי היטל לפרה חולבת של ‪.₪ 500‬‬
‫‪ .7‬עלות פינוי פגרים למשק חושבה לפי גודל עדר אופייני‪ ,‬אחוז תמותה בעדר‪ ,‬משקל בתמותה ומוכפל במחיר‬
‫לטון‪.‬‬
‫‪ .8‬עלות פינוי פרש חושבה לפי גודל העדר‪ ,‬כמות פרש לאם כולל נלווה ‪ 29‬מ"ק (סך פרש לעדר החלב מחולק‬
‫למס אמהות ) ומוכפלת בעלות בהתאמה‪.‬‬
‫‪ .9‬בצאן עלות הפגרים להאכלה לשמורות טבע חושבה ‪ 10‬ק"מ הובלה‪ ,‬מחיר לק"מ ‪ ₪ 2‬במשקל ממוצע של ‪40‬‬
‫ק"ג‪.‬‬
‫‪ .10‬בפגרי צאן הובלה למתקן ביוגז אזורי חושבה לפי ‪ 20‬ק"מ הובלה ‪ ₪ 2 ,‬לק"מ‪ .‬משקל ממוצע ‪ 40‬ק"ג‪.‬‬
‫‪ .11‬בבורות הטמנה חישובי החזרי ההון היו לפי השקעה ‪ 7 ,₪ 16,000‬שנות החזר‪ 7% ,‬ריבית‪.‬‬
‫‪ .12‬מ"ק פרש לאם פלוס נלוות בצאן ‪ 0.9‬מ"ק לשנה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪88‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -69‬הנחות יסוד חישוב החזרי הון ותחזוקה לציוד הנרכש (לול‪ ,‬חזירים‪ ,‬מדגה)‬
‫הענף פתרונות מוצעים‬
‫כמות‬
‫פסולת‬
‫רלוונטית‬
‫יחידת‬
‫החישוב למכונה‬
‫עלות מכונה‬
‫עלות‬
‫ליחידת‬
‫החישוב‪-‬‬
‫לחיוב‬
‫בתחשיב‬
‫תוספת‬
‫הוצאה‬
‫שנתית‬
‫למשק‬
‫סך עלות‬
‫שנתית‬
‫למשק‬
‫משפחתי‬
‫לול‬
‫בורות הטמנה והעברה‬
‫לכילוי‬
‫דולבים לאתר קומפוסט‬
‫בור כילוי (רקב)‬
‫מתקן קומפוסטציה אזורי‬
‫דולבים לאתר הטמנה‬
‫ייצור ביודיזל‬
‫ייצור גז‬
‫פיזור מטופל מקומי‬
‫קומפוסט מקומי‬
‫תוסף מזון לבהמות‬
‫קומפוסט אזורי‬
‫מתקן ביוגז אזורי ‪ 75‬קווט‬
‫פגרים‬
‫פרש‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫‪1,821‬‬
‫‪2,732‬‬
‫‪14,572‬‬
‫‪10,929‬‬
‫‪4,554‬‬
‫‪1,821‬‬
‫‪1,821‬‬
‫‪949,000‬‬
‫‪94,900‬‬
‫‪379,600‬‬
‫‪379,600‬‬
‫‪94,900‬‬
‫‪16,000‬‬
‫‪2,100‬‬
‫‪25,000‬‬
‫‪129,500‬‬
‫‪2,100‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪24,000,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4,000,000‬‬
‫‪3,200,000‬‬
‫‪1,194‬‬
‫‪1,117‬‬
‫‪2,678‬‬
‫‪10,797‬‬
‫‪1,157‬‬
‫‪58,938‬‬
‫‪250‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪90‬‬
‫‪84‬‬
‫‪201‬‬
‫‪810‬‬
‫‪87‬‬
‫‪4420‬‬
‫‪19‬‬
‫‪74‬‬
‫‪74‬‬
‫‪74‬‬
‫‪132‬‬
‫‪132‬‬
‫‪22,383‬‬
‫‪20,937‬‬
‫‪50,208‬‬
‫‪202,441‬‬
‫‪21,687‬‬
‫‪1,105,095‬‬
‫‪4,688‬‬
‫‪18,480‬‬
‫‪18,480‬‬
‫‪18,480‬‬
‫‪33,000‬‬
‫‪33,000‬‬
‫חזירים‬
‫פגרים‬
‫פרש‬
‫דגים‬
‫פסדים‬
‫שליחה למתקן כילוי בצפון‬
‫מזבלה במרחק ‪ 15‬ק"מ‬
‫פיזור בשדה‬
‫טיהור והזרמה למטשים‬
‫(נוזלים)‬
‫פינוי למתקן ייצור אנרגיה‬
‫עלות למתקן קומפוסטציה‬
‫בור כילוי מרכזי‬
‫טון‬
‫טון‬
‫מ"ק‬
‫‪361‬‬
‫‪510‬‬
‫‪244,160‬‬
‫‪1,600‬‬
‫‪833‬‬
‫‪14‬‬
‫‪44‬‬
‫‪33‬‬
‫‪3,287‬‬
‫‪11,108‬‬
‫‪8,173‬‬
‫‪821,692‬‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫‪305,200‬‬
‫‪1,526,000‬‬
‫‪976,640‬‬
‫‪14,000,000‬‬
‫‪12,000,000‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2,817‬‬
‫‪2,570‬‬
‫‪2,726‬‬
‫‪704,308‬‬
‫‪642,588‬‬
‫‪681,388‬‬
‫‪1751‬‬
‫‪60,000‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪14,633‬‬
‫טון‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪89‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫הנחות החישוב בלוח ‪69‬‬
‫א‪ .‬גודל לול לצרכי הדגמת ההוצאה של משק משפחתי חושב לפי לול פטם של ‪ 250‬טון‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחוז התמותה בלול חושב לפי ‪ 7.25%‬וכמות פרש לראש ‪ 0.006‬מ"ק לראש‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמות הפרש ללול חושבה לפי נתונים ארציים של ‪ 220‬מיליון עופות בכמות פרש כללית של ‪ 250‬אלף מ"ק‪.‬‬
‫ד‪ .‬עלות הכילו לטון חזירים חושבה לפי המתקן הקיים בצפון הארץ במחיר של ‪ ₪ 1600‬לטון‪.‬‬
‫ה‪ .‬הפניה של פגרים למטמנה‪ /‬אתר אשפה באזור חושבה לפי ‪ 15‬ק"מ הובלה‪ ₪ 2 ,‬לק"מ‪ ,‬משקל פגר ממוצע ‪12‬‬
‫ק"ג ובהנחה שיובילו ‪ 3‬פגרים או פגר במשקל מינימלי של ‪ 30‬ק"ג‪.‬‬
‫ו‪ .‬החישוב לטיפול בפרש בחזירים חושב לפי אגרה של ‪ 6‬שקלים למט"שים או עלות הובלה למ"ק פרש של ‪9‬‬
‫שקלים‪.‬‬
‫ז‪ .‬עלויות המכונות לטיפול בפרש חושבו לפי כמות מתוכננת למתקן‪ ,‬ריבית ‪ ,7%‬עלויות אחזקה ‪ 7%‬לכך צורפה‬
‫אגרת ההובלה‪.‬‬
‫ח‪ .‬גודל משק ממוצע בדגים הונח לפי ‪ 500‬דונם ‪ ,‬בהתאמה לתחשיבים מקובלים‪.‬‬
‫ט‪ .‬מחיר לבור פסדים בדגים הוא לפי הערכות מדריכים של ‪ 60,000‬לכל משק‪ .‬ללא קשר לכמות המשווקת‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪91‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ – 70‬הנחות יסוד‪ -‬החזרי הון ותחזוקה לציוד ‪ -‬ענפי הצומח‪ -‬אורגני‬
‫פתרונות מוצעים‬
‫מטעים‬
‫והדרים‬
‫גזם‬
‫פרי‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫מרסקות קטנות‬
‫מרסקות בינוניות‬
‫מרסקות גדולות‬
‫מרסקות תמרים‬
‫מרסקות אזוריות‬
‫מרסקות ארציות‬
‫מרסקות גדמים‬
‫פינוי למפעלי מיץ‬
‫פינוי לאתרי קומפוסטציה‬
‫מכלים לאיסוף פסולת אורגנית‬
‫מטאטא למירכוז הפרי‬
‫מכונה להצנעת פרי בשדה‬
‫מתקן גזיפיקציה לחממות‬
‫מתקן גזיפיקציה לחממות‬
‫מתקן איוד למי עקר‬
‫מסוע לפינוי פסולת מבית האריזה‬
‫שרוולי תחמיץ‬
‫מתקני קומפוסט‬
‫מזון לבהמות‬
‫מרסקת מטמינה‬
‫מרכז איסוף‬
‫מתקני קיצוץ מרכזי‬
‫מסוע לפינוי פסולת מבית אריזה‬
‫מספר דונם‬
‫למכונה‬
‫‪50‬‬
‫‪150‬‬
‫‪300‬‬
‫‪70‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2,200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫‪320‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪150‬‬
‫עלות מכונה‬
‫‪25,000‬‬
‫‪35,000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪600,000‬‬
‫‪1,700,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪80,000‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪80,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪520,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪211,500‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪180,000‬‬
‫‪600,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫החזר הון‬
‫ותחזוקה‬
‫למכונה‬
‫‪6,524‬‬
‫‪9,134‬‬
‫‪13,048‬‬
‫‪18,267‬‬
‫‪156,578‬‬
‫‪443,637‬‬
‫‪130,482‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪2,610‬‬
‫‪20,877‬‬
‫‪18,267‬‬
‫‪20,877‬‬
‫‪26,096‬‬
‫‪135,701‬‬
‫‪5,219‬‬
‫‪55,194‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪10,439‬‬
‫‪46,973‬‬
‫‪156,578‬‬
‫‪5,219‬‬
‫סך עלות‬
‫שנתית‬
‫למשק‬
‫משפחתי‬
‫תוספת‬
‫הוצאה‬
‫שנתית‬
‫לדונם‬
‫‪130‬‬
‫‪61‬‬
‫‪43‬‬
‫‪261‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪130‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪13‬‬
‫‪104‬‬
‫‪91‬‬
‫‪418‬‬
‫‪261‬‬
‫‪62‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪33‬‬
‫‪9‬‬
‫‪31‬‬
‫‪35‬‬
‫‪39,144‬‬
‫‪18,267‬‬
‫‪13,048‬‬
‫‪78,289‬‬
‫‪6,710‬‬
‫‪6,655‬‬
‫‪39,144‬‬
‫‪2,250‬‬
‫‪2,250‬‬
‫‪3,914‬‬
‫‪31,316‬‬
‫‪27,401‬‬
‫‪125,262‬‬
‫‪78,289‬‬
‫‪18,505‬‬
‫‪7,829‬‬
‫‪1,656‬‬
‫‪450‬‬
‫‪450‬‬
‫‪1,957‬‬
‫‪1,409‬‬
‫‪4,697‬‬
‫‪5,219‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫‪ .1‬שיטות החישוב מתוארות בלוחות המפורטים לגידולים השונים‪.‬‬
‫‪ .2‬החישוב להוצאה לדונם הוא לפי החזר הון שנתי למכונה ריבית ‪ ,7%‬אורך חיי מדף ‪ 5‬שנים‪ ,‬תחזוקה ‪.7%‬‬
‫‪ .3‬הוצאה לדונם לפי מספר דונמים אותם יכולה המכונה לשרת (טור ‪ )3‬וההוצאה למשק לפי מספר הדונמים‬
‫האופייני למשק (לוח ‪)67‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪91‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫בלוח ‪ 71‬מוצגות העלויות ברמה שנתית למשק המחזיק ‪ 150‬דונם‪ .‬אמנם אין הפרדה בין סוגי הגידולים ויכולת‬
‫התשלום לכל גידול אך בדיקה פשוטה מראה כי רשת עם קליפסים תוכל להצדיק את עצמה רק לגידול רווחי מאוד‬
‫המשאיר יתרה לדונם של כמה אלפי שקלים‪.‬‬
‫חוטי הדליה מתכלים העלות היא מינימאלית אך החוטים אינם חזקים מספיק והחקלאים לא משתמשים בהם‪.‬‬
‫לוח ‪ -71‬הנחות יסוד חישוב החזרי הון ותחזוקה לציוד (צומח פסולת אי אורגנית)‬
‫פתרונות מוצעים‬
‫מכונה לאסוף יריעות פלסטיק‬
‫רשת עם קליפסים‬
‫חוטי הדליה מתכלים‬
‫גוללן חוטי הדליה‬
‫מכונה לאיסוף חיפויי קרקע‬
‫גוללן צנורות טיפטוף‬
‫גוללן חיפוי פלסטיק‬
‫מסוע לפינוי פסולת מבית אריזה‬
‫דחסן (כמויות בטון)‬
‫מתקן שטיפה (כמויות בטון)‬
‫מתקני קצה לריכוז פסולת (לישוב)‬
‫דונם‬
‫למכונה‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪300‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫עלות מכונה‬
‫‪312000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪15000‬‬
‫‪50000‬‬
‫‪30000‬‬
‫‪30000‬‬
‫‪20000‬‬
‫‪30000‬‬
‫‪100000‬‬
‫‪180000‬‬
‫החזר הון‬
‫ותחזוקה‬
‫למכונה‬
‫‪81,420‬‬
‫‪1,566‬‬
‫‪78‬‬
‫‪3,914‬‬
‫‪13,048‬‬
‫‪7,829‬‬
‫‪7,829‬‬
‫‪5,219‬‬
‫‪7,829‬‬
‫‪26,096‬‬
‫‪46,973‬‬
‫תוספת‬
‫הוצאה‬
‫שנתית‬
‫לדונם‬
‫‪41‬‬
‫‪1,566‬‬
‫‪78‬‬
‫‪98‬‬
‫‪43‬‬
‫‪39‬‬
‫‪39‬‬
‫‪17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫סך עלות‬
‫שנתית‬
‫למשק‬
‫משפחתי‬
‫‪6,107‬‬
‫‪234,867‬‬
‫‪11,743‬‬
‫‪14,679‬‬
‫‪6,524‬‬
‫‪5,872‬‬
‫‪5,872‬‬
‫‪2,610‬‬
‫‪235‬‬
‫‪783‬‬
‫‪1,409‬‬
‫הנחות‬
‫א‪ .‬עלות ליחידת החישוב לפי החזר הון ‪ 7%‬ריבית‪ 5 ,‬שנים‪ 7% ,‬תחזוקה‬
‫ב‪ .‬משק משפחתי מונח לפי יחידה של ‪ 150‬דונם (כללי ללא הבדלה בין מטעים‪ ,‬ירקות ופרחים)‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪92‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫נספח ‪ - 1‬חקיקה בארץ ובעולם‪ -‬סקירה כללית‬
‫חקיקה בישראל‬
‫החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) תשנ"ב‪ 1992-‬נועד להגן על אינטרסים של הפרט או הציבור‬
‫מפני מפגעים סביבתיים כזיהום אוויר‪ ,‬רעש‪ ,‬מים‪ ,‬פסולת‪ ,‬קרינה או פגיעה בסביבה חופית‪ .‬חוק זה עוסק במפגעים‬
‫גדולים יותר שהשלכותיהם רחבות יותר ממטרד ליחיד ו‪/‬או לציבור‪.‬‬
‫מטרד לציבור הוגדר כבר בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ"ח ‪ ,1968‬כ"מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה‬
‫משפטית‪ ,‬כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים‪ ,‬הבטיחות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרכוש או הנוחות של הציבור‪ ,‬או כשהוא‬
‫מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל"‪ .‬מטרדים סביבתיים יכולים להיות קשת רחבה של נושאים ותחומים‬
‫שהמכנה משותף כולם הוא "מעשה הגורם חוסר נוחות לאדם אחר"‪ .‬דוגמאות למטרדים סביבתיים בריאותיים הם‬
‫הטלת אשפה ברבים‪ ,‬החזקת חיה נגועה‪ ,‬זיהום אוויר וכו'‪ .‬בתחום הנוחות הציבור ניתן להביא כדוגמא למטרד גרימת‬
‫ריח או רעש חזק או פגיעה בזכויות השימוש במשאבים הנתונות לציבור הרחב כגון הפרעה לשיט בנהרות‪ ,‬השתלטות‬
‫על שטח ציבור‪ ,‬חסימת גישה וכו'‪ .‬מטרד ליחיד מוגדר באותה פקודת נזיקין "כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו‬
‫או‬
‫משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה‬
‫סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם"‬
‫מפגע סביבתי הוגדר בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) תשנ"ב‪ 1992-‬כ"זיהום אויר‪ ,‬רעש‪ ,‬ריח‪,‬‬
‫זיהום מים‪ ,‬זיהום מי‪-‬ים‪ ,‬זיהום על ידי פסולת‪ ,‬זיהום על ידי חומרים מסוכנים‪ ,‬זיהום על ידי קרינה‪ ,‬פגיעה בסביבה‬
‫החופית‪ ,‬מפגע אסבסט‪ ,‬והכל כשהם בניגוד לחיקוק‪ ,‬לצו‪ ,‬לתכנית‪ ,‬לרישיון עסק או לכל היתר או רישיון אחר‪ ,‬או שיש‬
‫בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם"‬
‫בישראל שני חוקים מרכזיים העוסקים בפסולת ובמחזורה‪ :‬חוק שמירת הניקיון‪ ,‬התשמ"ד‪ 1984-‬וחוק איסוף ופינוי‬
‫פסולת למיחזור‪ ,‬התשנ"ג‪.1993-‬‬
‫חוק שמירת הניקיון אוסר על גרימת לכלוך ועל השלכת פסולת ברשות הרבים‪ .‬כן מחייב החוק את הרשויות המקומיות‬
‫להקים אתרים לסילוק פסולת‪ .‬מתוקף החוק הוקמה גם קרן לשמירת הניקיון שמטרתה לרכז אמצעים כספיים לשמירה‬
‫על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הניקיון‪ ,‬למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת‪ ,‬למיחזור‪,‬‬
‫למניעת מפגעים ולמניעת שילוט בלתי חוקי‪ .‬מקורות המימון העיקריים של הקרן הם כספים שמקורם בקנסות‬
‫ובהיטלים שנגבים מכוח החוק‪ .‬במרוצת השנים נקבע שגם כספי הקנסות וההיטלים שנגבים מכוח חוקים נוספים יועברו‬
‫לקרן לשמירת הניקיון‪.‬‬
‫חוק איסוף ופינוי פסולת ומיחזור מסמיך רשויות מקומיות לקבוע בתחומן הסדרים לאיסוף פסולת למיחזור‪ .‬החוק גם‬
‫הסמיך את השר לאיכות הסביבה לחייב רשויות מקומיות לקבוע הסדרים כאלה‪ ,‬ואולם רק בשנת ‪ ,1998‬חמש שנים‬
‫לאחר שנחקק החוק‪ ,‬השתמש השר בסמכות זו‪ ,‬והטיל על הרשויות המקומיות חובה להפחית בהדרגה את כמות‬
‫הפסולת שהן מעבירות לסילוק‪ ,‬ולהמירה במיחזור‪ .‬בתקנות שקבע השר נקבעו שיעורים נמוכים יחסית‪ :‬עד סוף אותה‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪93‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫שנה נדרש מהרשויות המקומיות שיעור מיחזור של ‪ ,10%‬עד סוף שנת ‪ ,15% - 2000‬ועד סוף ‪ .25% - 2007‬כן‬
‫ניתנה אפשרות לקבל פטור מהוראות אלה‪.‬‬
‫לאחר ששני החוקים לא הביאו לשינוי משמעותי בשיעורי המיחזור בישראל‪ ,‬תוקן חוק שמירת הניקיון במסגרת חוק‬
‫ההסדרים של שנת ‪ ,2000‬ונוסף בו היטל על הטמנת פסולת מוצקה‪ .‬להיטל זה היו שתי מטרות עיקריות‪ :‬הפנמת‬
‫ההשפעות החיצוניות השליליות של הטמנת הפסולת אצל יצרני הפסולת‪ ,‬וכן ייקור ההטמנה כך שיצרני הפסולת יעדיפו‬
‫לפנות למיחזור‪ .‬החוק הסמיך את השר לאיכות הסביבה לקבוע את שיעורי ההיטל בתקנות‪ ,‬ואולם במהלך השנים סיכל‬
‫מרכז השלטון המקומי את התקנתן‪ ,‬והחוק היה‪ ,‬למעשה‪ ,‬חסר שיניים‪ .‬במסגרת חוק ההסדרים של ‪ ,2006‬יזמה‬
‫הממשלה תיקון נוסף של חוק שמירת הניקיון‪ ,‬ובו הביאה למעשה את נוסח התקנות עצמן‪ .‬התיקון אושר בשנת ‪,2007‬‬
‫נכנס לתוקף ביולי אותה שנה‪ ,‬ושיעורי ההיטלים שנקבעו בו עולה בהדרגה מדי שנה עד שנת ‪ .2011‬נקבע גם כי תינתן‬
‫עדיפות לשיטות טיפול בפסולת כדוגמת השבה‪ ,‬מיחזור‪ ,‬שימוש חוזר וצמצום במקור‪ ,‬במטרה להקטין את כמויות‬
‫הפסולת המועברות להטמנה ב‪ ,50%-‬בהדרגה‪ ,‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫בשנת ‪ 1993‬התקין המשרד להגנת הסביבה את תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק) התשנ"ג‬
‫‪( .1993‬נספח א') תקנות אלו מחייבות את החקלאי לאסוף את פסולת הפלסטיק בתום השימוש ולפנותה אל אתר‬
‫סילוק פסולת או מפעל מחזור‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1996‬החליטו המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד החקלאות וארגון המועצות האזוריות על שיתוף פעולה בנוגע‬
‫לטיפול האזורי בפסולת החקלאית – הכנת תוכניות ויישומן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬הוקמה וועדה לאיכות הסביבה במרכז המועצות האזוריות מתוך הבנה כי המגזר הכפרי בישראל מחויב‬
‫לפעול בנושא‪ .‬כבר בישיבותיה הראשונות בחרה הועדה לעסוק בפיתוח כלים לניהול סביבתי עבור המועצות האזוריות‪,‬‬
‫בהקמת פורום של נציגי מועצות ובעברת ידע ומידע‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬החלה הועדה בקידום תכניות אב לפיתוח בר קיימא במועצות אזוריות‪ ,‬הצעד הראשון נעשה בשיתוף‬
‫פעולה עם אוניברסיטת חיפה ומוסד נאמן בטכניון‪ .‬סקר סביבתי מכין בוצע ע"י סטודנטים בשש מועצות אזוריות בצפון‬
‫– בהנחייתה של ד"ר אופירה איילון‪ .‬לאחר הסקר החלו המועצות לתכנן את תכנית האב תחילה בראייה של איכות‬
‫סביבה ויותר מאוחר מתוך ראייה כוללת של פיתוח בר קיימא שנגע בכל פעילות המועצה‪.‬‬
‫עד כה (‪ )2013‬הוכנו עשרות תכניות אב עבור עשרות מועצות אזוריות‪ ,‬ובכללן גם מועצות מקומיות אחדות‪ .‬הכנת‬
‫התכניות נעשתה על ידי מתכננים מקצועיים והן נבדקו בפירוט רב על ידי ועדות היגוי בהן השתתפו מנהלי ונציגי‬
‫הרשויות הנדונות‪ ,‬המגדלים ברשויות הנדונות‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬הקרן הקיימת לישראל ורשות הטבע והגנים‪ .‬כל‬
‫התוכניות אושרו פה אחד‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד החקלאות ורשויות אחדות השתתפו בתקציביהן בהתחלת יישום התוכניות‪ ,‬הלכה‬
‫למעשה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪94‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫חקיקה בחו"ל‬
‫אין כיום חקיקה אירופאית ספציפית‪ ,‬וולנטרית או מנדטורית‪ ,‬העוסקת במחזור פסולת פלסטית חקלאית‪ .‬הפסולת‬
‫באירופה ככלל מטופלת תחת מספר תקנות ובראשן תקנת " ‪Waste Framework Directive " ("WFD",‬‬
‫‪ .)2008/98/EC, 19/11/2008‬אין בתקנה זו מטרות מוגדרות ביחס להיקף מחזור הפסולת החקלאית הנדרש (שלא‬
‫כמו ברכבים המיועדים למחזור ובפסולת חשמלית ואלקטרונית)‪ .‬בנוסף לתקנה כללית זו הממליצה על הקמתה של‬
‫מערכת ניהול אינטגרטיבית לנושא ברמה הלאומית‪ ,‬ישנה תקנה בנושא ההטמנה (‪ )EC/2003/33‬האוסרת על שריפה‬
‫בלתי מבוקרת של הפסולת ומגדירה קריטריונים ודרכי קבלתה של פסולת במטמנות‪ .‬תקנה (‪ )EC/2000/76‬אוסרת על‬
‫שריפה בלתי מבוקרת של פסולת‪.‬‬
‫ברוב המקרים מחזור הפסולת החקלאית באירופה הוא יוזמה וולנטרית‪ .‬אף שיותר מ ‪ 35‬חברות מחזור פתחו באירופה‬
‫מערכי מחזור לפלסטיק חקלאי שיעור המחזור המכני עומד על ‪ 23%‬בלבד‪ .‬יותר ממחצית מהפלסטיק המשומש‬
‫בחקלאות באירופה (יותר מ ‪ 600,000‬טון) מועבר להטמנה‪ .‬כ ‪ 26%‬נשרף להפקת אנרגיה‪.‬‬
‫בארה"ב לכל מדינה מתקיימות תקנות משלה עבור פינוי פסולת פגרים מחקלאות משק‪ .‬בכל מדינת ניתנות הרשאות או‬
‫איסורים לשימוש בשיטות פינוי מסוימות ‪ -‬למשל במדינות מסוימות נאסר השימוש בשריפה כאמצעי לפינוי ‪ .‬אופן פיזור‬
‫הפסולת תלוי במין הפגר‪ .‬אישור מה ‪ EPA‬ניתן בהתאם למיקום המשק או המפעל‪ .‬באופן כללי ה ‪ EPA‬אינו עושים‬
‫פיקוח למיתות יומיות למעט דרך מספר תקנות אשר אוסרות על כל אדם מזיהום מכוון של הסביבה‪ .‬לכן יצרני משק‬
‫החי נפטרים מפגרים יומיים בשטח המשק באופן הזול והיעיל ביותר‪.‬‬
‫מחזור‪ :‬מחזור במפעל היא שיטה שתמיד מאושרת כיוון שלבעלי המפעל ניתנים רישיונות הפעלה‪ .‬אולם כיום החקלאי‬
‫נדרש לשלם על השירות בשל החמרה בתקנות לגבי ‪ .)Bovine Spongiform Encephalitis BSE‬כיום משלמים כ‪-‬‬
‫‪ 100‬דולר למשאית המובילה את הפגרים למפעל מחזור לעיבוד‪ ,‬אך דבר זה תלוי הימצאות מפעל זמין באזור‪.‬‬
‫החקיקה הגבילה את השימוש החוזר בפגרים מעל גיל ‪ 30‬חודש בשל חשש מהתפרצות מחלת ה ‪ BSE‬ומחייבת‬
‫הוצאת החלקים של חוט השדרה המוח (החלקים ה"רכים") כאמצעי בטיחות‪ .‬שינוי זה גרם לכך שמפעלים רבים‬
‫הפסיקו לקבל פסולת פגרים ‪.‬‬
‫קומפוסטציה‪ :‬עבור עופות וחזירים ולעיתים גם בקר השיטה הנפוצה היא קומפוסטציה בשטח המשק‪ .‬אולם שיטה זו‬
‫אינה מאושרת בכל המדינות או לכל מין פגר‪ .‬למשל‪ ,‬קליפורניה מאשרת קומפוסטציה של עופות אבל לא של בע"ח‬
‫גדולים‪.‬‬
‫מעכלים אנאירוביים‪ :‬משקי רפת חלב שלהם מעכלים אנאירוביים עבור טיפול בפרש יכולים לעבד גם פגרים ממיתות‬
‫יומיות במשק אבל התכולה היא מוגבלת מאוד ותלויה בגודל המתקן‪.‬‬
‫קבורה‪ :‬יצרנים משתמשים לעיתים באפשרות של קבורה על אף שהיא מוגבלת ביותר כיוון שאין בה תועלות שימושיות‬
‫ובעבור תשלום דומה ניתן לבצע קומפוסטציה שמניבה מוצר דשן יעיל‪ .‬בטקסס למשל‪ ,‬יש איסור מוחלט על קבורה של‬
‫פגרי עופות (למעט אירועים רבי מיתות)‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪95‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫מטמנות עירוניות‪ :‬אפשרית אך כמעט שאינה מיושמת כיוון שיש לשלם היטל הטמנה ונדרש שינוע מתחומי המשק כך‬
‫שאינה עומדת ביתרונות שקיימים בטיפול בפסולת בתחומי המשק‪.‬‬
‫פרויקטים אזוריים משותפים‪:‬‬
‫קיימים בשיטות המחזור – אך זוהי יוזמה עסקית שנדרש לשלם על שירות איסוף הפגרים שניתן על ידי המפעל‪ ,‬ולא‬
‫קואופרטיב‪ .‬מגדלי עופות מדלאוור‪ ,‬מרילנד ווירג'יניה הקימו קואופרטיב שבו מאגמים משאבים עבור תגובה במקרי‬
‫חירום מתוך המחשבה שבמידה ואצל מגדל אחד התפרצה מגיפה‪ ,‬יש חשש שכל המגדלים באזור יושפעו כך שכולם‬
‫מרוויחים כאשר הם פועלים כקבוצה ולא כאדם בודד‪ .‬קואופרטיב דומה קיים גם במדינת צפון קרולינה‪.‬‬
‫‪Information: Lori P. Miller, Program Manager, Agriculture Defense Branch, Department of Homeland‬‬
‫‪. security, Washington, DC‬‬
‫נספח ‪ – 4‬אנגליה‪ :‬גישה אינטגרטיבית לפסולות מבעלי חיים‪.‬‬
‫הרגולציה של פיזור פסולת פגרים ממשק החי ותוצרי לוואי של חיות נמצאת תחת התקנות של תוצרת לוואי מבעלי‬
‫חיים (‪ )Animal By-Products Regulations 2011‬והן נגזרת ישירה של התקנות באיחוד האירופי‪ .‬הפסולת מוגדרת‬
‫כתוצרי לוואי של בעלי חיים (‪ )Animal by-products - ABPs‬הכוללת את הפגר השלם וחלקי גוף שונים ומוצרים‬
‫ממקור אנימלי אשר אינם מתאימים לצריכה על ידי בני אדם‪.‬‬
‫סוגי פסולות אלו כוללים‪ :‬פסולת ממטבחים (שמן בישול משומש)‪ ,‬פסולת מזון ממקור בעלי חיים מספקי מזון‪ ,‬פסולת‬
‫מבית מטבחיים‪ ,‬דם‪ ,‬נוצות‪ ,‬פרווה‪ ,‬עור‪ ,‬חיות מחמד מתות‪ ,‬חיות מתות מגני חיות‪ ,‬חיות מתות מציד‪ ,‬פרש‪ ,‬ביציות‪,‬‬
‫זרע ועוברים (שלא למטרות רבייה)‪.‬‬
‫תוצרים אלו יש לפנות תחת תקנות מחמירות על מנת למנוע נזקים לאדם‪ ,‬לבעלי חיים ולסביבה‪ .‬הם מחולקים‬
‫לקטגוריות לפי הסיכונים שהם מציבים ולפי אופן הטיפול בהם‪ )1( :‬הסיכון הגבוה ביותר‪ )2( ,‬סיכון גבוה ו‪ )3( -‬סיכון‬
‫נמוך‪.‬‬
‫פסולת בעלי חיים במשק (‪ - )Fallen stock‬חיות מתות במות טבעי או כתוצאה ממחלה או שהומתו שלא למטרות‬
‫מאכל‪ ,‬וכן פרש וחלקים של מערכת העיכול‪ ,‬שייכים לקטגוריה ‪ 2‬סיכון גבוה‪ .‬שיטות הטיפול בפסולת זו כוללות שריפה‪,‬‬
‫מחזור (‪ ,)Rendering‬הפנייה לאתר הטמנה מאושר לאחר עיבוד לסטנדרט המתאים‪ .‬כמו כן ניתן להשתמש בסוגי‬
‫פסולת מסוימים כמו פרש‪ ,‬חלב ומוצרי חלב ועוד הנמצאים בקטגוריה זו עבור מיחזור ליצירת ביוגז‪ ,‬קומפוסט או חומרי‬
‫שומן לבעירה – אולם לא ניתן ליישם אותן על פגרים ממיתות יומיות במשק‪.‬‬
‫שריפה או קבורה‪ :‬באנגליה יש איסור מוחלט לגבי שריפה או קבורה של פגרים מהמשק באזור פתוח על מנת למנוע‬
‫העברת מחלות דרך שיירים בקרקע או דרך זיהום אוויר ומי תהום‪ .‬יש רק שני מקרים שבהם האיסור אינו תקף והם‪:‬‬
‫באזורים נידחים‪ ,‬כשהגישה לפגר קשה או במקרים של התפרצות מחלה בהם יש עומס יתר על מפעלים ומשרפות או‬
‫כשקיים חשש שהשינוע עלול להפיץ את המחלה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪96‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫מחזור‪ :‬חל איסור על האכלת בעלי חיים מעלי גרה‪ ,‬חזירים או עופות בשיירים של בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ושיירי מזון מעובדים או‬
‫שלא‪ .‬כאשר שיירים אלו מרכיבים חלק לא עיקרי מהמזון ניתן להשתמש בהם כמזון‪ ,‬רק כאשר בעל החיים מת מסיבות‬
‫טבעיות ולא עקב מחלה‪.‬‬
‫שיטות אלטרנטיביות לפיזור פסולת תוצרי לוואי מבעלי חיים‪ :‬ניתן ליישם רק לאחר שקיבלה אישור מטעם הרשות‬
‫לביטחון מזון האירופאית (‪ )European Food Safety Authority – EFSA‬ושאושרה על ידי החקיקה של האיחוד‬
‫האירופאי‪.‬‬
‫במידה ואין לחקלאי מתקן שריפה בתחום המשק (‪ )On-farm Incinerator‬האתרים המורשים האפשריים הם‪ :‬פינוי‬
‫לכלבייה (בתור מזון)‪ ,‬פינוי לחוות המייצרות זחלים‪ ,‬משריפות או מפעל מיחזור‪ .‬על מנת לבצע את הפינוי עומדות בפניו‬
‫שתי אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬ארגון פיזור הפגרים עצמאית למקומות מורשים דרך התקשרות עם מאספים מורשים (הרשימה של מפנים מורשים‬
‫מסופקת על ידי השירותים הוטרינריים של אנגליה)‬
‫‪ .2‬פיזור הפגרים באמצעות התקשרות עם החברה הלאומית לאיסוף פגרים ( ‪The National Fallen Stock‬‬
‫‪.)Company Ltd‬‬
‫תכנית איסוף פגרים ממשקי בעלי חיים באנגליה (‪:)National Fallen Stock Sechem‬‬
‫באנגליה קיימת חברה לאומית ללא מטרות רווח‪ ,‬המאורגנת על ידי חקלאים‪ .‬החברה מציעה שירותי איסוף ופיזור של‬
‫פגרים לחקלאים ומגדלי סוסים (‪ .)The National Fallen Stock Company Ltd‬מטרת הארגון היא להביא שירות‬
‫בעל ערך לאוכלוסיית החקלאים‪ ,‬לספק שירותי איסוף ופיזור של פסולת פגרים‪ ,‬לשמור על רמה גבוהה של בטיחות‬
‫ביולוגית במשקים‪ ,‬לסייע לחקלאים לעמוד בדרישות החוק ולפתח מחקר על פתרונות אפשריים לאחסון ופיזור פסולת‬
‫בעלי חיים‪.‬‬
‫החקלאי נרשם לתכנית בחינם ולחברות בארגון ונפתח לו חשבון בה‪ .‬הוא מקבל מהתכנית רשימה של מפני פסולת‬
‫מורשים באזורו והמחירים שהם גובים לאיסוף סוגים שונים של חיות משק‪ .‬המפנים המורשים מחויבים לספק את‬
‫שירות האיסוף עבור כל סוג פגר שנתנו בעבורו מחיר‪ .‬האוסף מחויב לתת קבלה לחקלאי ברגע האיסוף‪ ,‬החקלאי אם‬
‫מסכים לסכום נדרש לחתום על הקבלה או במידה ולא יכול האוסף משאיר עותק קבלה אצלו‪ .‬יש להודיע תוך ‪ 72‬שעות‬
‫מעת קבלת השירות במידה ולא התקבלה קבלה שכזו‪ .‬התשלום מתקבל באופן חודשי וסיכום שנתי גם כן מתקבל‪.‬‬
‫באופן כזה החקלאי יכול להציג לפיקוח קבלות מעודכנות‪ .‬יש תשלום סמלי על הדוחות השנתיים‪.‬‬
‫מפני הפסולת נדרשים מצדם לעמוד בדרישות סניטציה כמו ניקיון וחיטוי של הרכבים לפני הכניסה למשק‪ ,‬חיטוי וניקיון‬
‫של בגדי העובדים ועוד‪ .‬את הפסולת יש לפנות באריזות סגורות או מיכלים המחוטאים לאחר כל העברה למניעת‬
‫העברת מחלות‪.‬‬
‫שימוש במתקני שריפה בתחומי המשק (‪:)On farm Incinerators‬‬
‫בעקבות שינוי הרגולציה על תקנים של הטמפרטורה השתנתה וכיום מחייבים לעמוד בתקנות מחמירות יותר לגבי‬
‫פליטות גזים שבד"כ תואמות את המתקנים החדשים שיצאו אבל לא תקפות למתקנים הישנים‪ .‬נדרש גם לקבל אישור‬
‫מהשירותים הוטרינריים להפעלת מתקן השריפה‪ .‬אישור זה כולל את הפיקוח שלהם אחת לשנה של המתקן לבדיקת‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪97‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫הטמפרטורה שמגיע אליה יחידת התא לאחר השריפה (‪ )Afterburner‬ושיש תיעוד של כמויות הפגרים ומעקב אחר‬
‫טמפרטורות וכן שהמתקן נבדק וטופל אחת לשנה‪ ,‬שנפטרים מהאפר בצורה הנכונה ושיש רישיון לכך ושהאפר מאוחסן‬
‫במתקן סגור ושהפגרים מאוחסנים כראוי עד לשריפתם‪.‬‬
‫הרגולציה החדשה של תקנות פיזור פסולת תוצרי לוואי מבעלי חיים הביאה לדאגה רבה בקרב מגדלי בעלי חיים‬
‫בבריטניה ‪ .‬בייחוד תקנות הדורשות טיפול מחוץ לשטח המשק אשר מטילות עול כספי על המגדלים בשל עלות‬
‫השינוע‪ .‬השלכות נוספות של טיפול מחוץ לתחומי המשק הן מהיבטים של ביטחון ביולוגי – מעבר של כלי רכב ממשק‬
‫אחד לשני ואחר כך לאזור המפעל או אתר ההשלכה עלולה לגרום להעברת מחלות‪ .‬כמו כן נשאלת השאלה כיצד‬
‫החקלאי יוכל לאחסן את הפגר עד להעברתו אל מחוץ לתחומי המשק‪.‬‬
‫הפיתרון של העברת הפגר לכלבייה או קנקר (אדם הרוכש סוסים עבור בית מטבחיים) אינו פיתרון מעשי עבור חלק‬
‫גדול של המשקים‪ .‬לעיתים מספר משקים מתארגנים וקונים יחד מתקן שריפה – אולם יוזמות אלו נעצרות בשל עלויות‬
‫השקעה ראשונית גבוהות‪ ,‬הדרישות לאתר מתאים‪ ,‬עלויות נלוות של היפטרות מתוצר הלוואי – האפר במטמנה‬
‫מאושרת ובשל דרישות האנרגיה הגבוהות להפעלת המתקן‪.‬‬
‫שריפות גזם בישראל‬
‫בעניין שרפות של פסולת חקלאית –‪ 14.5%‬משטחי קק"ל שעלו באש בשנת ‪ 2008‬נשרפו בשל שרפות של פסולת‬
‫חקלאית (כולל גזם); ‪ %3‬משטחי קק"ל שעלו באש בשנת ‪ 2009‬נשרפו עקב שרפות של פסולת חקלאית (כולל גזם)‪.‬‬
‫מאז תחילת ‪ 2007‬נתן משרד החקלאות ‪ 4,150‬היתרים לשרפות גזם‪ .‬שרפות גזם אלו נעשות בהיתר מסיבות פיטו‪-‬‬
‫סניטריות‪ ,‬אולם נראה כי שרפות גזם רבות נעשות ללא היתר‪ ,‬ונשמעות טענות על הוספת פסולת חקלאית אחרת על‬
‫הגזם‪( .‬נתונים על שרפות פסולת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ 15 ,‬בנובמבר ‪.)2010‬‬
‫כדי שצמח יתפתח יש לגזום אותו‪ .‬פסולת הגזם תופסת נפח ויש לטפל בה‪ ,‬שכן לעתים הגזם נגוע אפשר לקצץ גזם‬
‫באמצעות מרסקות גזם‪ ,‬וכך לצמצם את ‪ 11‬במחלות‪ ,‬במזיקים‪ ,‬בפטריות וכיוצא בזה‪ .‬או כמרכיב מרכז הנזק‬
‫הסביבתי שלו‪ .‬גזם מקוצץ אפשר להטמין‪ ,‬או להשתמש בו כחיפוי לקרקע בתהליך קומפוסטציה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬לדברי‬
‫ד"ר שלמה קפואה‪ ,‬ראש אגף אגרואקולוגיה במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הפרקטיקה הנפוצה לטיפול בפסולת הגזם היא‬
‫שרפתו‪ .‬ככלל‪ ,‬אסור לשרוף גזם אלא אם כן ניתן לחקלאי היתר לכך בכתב מיחידת פיצו"ח במשרד החקלאות‪.‬‬
‫ההיתר לשרוף גזם ניתן לשלושה ימים‪ ,‬ורק אם מתקיימים תנאים מסוימים כגון מרחק מיישובים מאז ‪ 1‬בינואר ‪2009‬‬
‫חקלאים מקו ניצן )בין אשדוד לאשקלון( וצפונה ‪ 14‬ותנאים מטאורולוגיים מתאימים‪ .‬המבקשים לשרוף גזם‪ ,‬נדרשים‬
‫לקבל אישור של מדריך להגנת הצומח במשרד החקלאות‪ ,‬שלפיו יש צורך לשרוף את הגזם מסיבות פיטו‪-‬סניטריות –‬
‫כלומר כדי למנוע התפרצות של מחלה או מזיקים גם גדם) גזם עבה שאי‪-‬אפשר לקצצו במרסקות הגזם הרגילות(‬
‫מותר לשרוף‪ ,‬גם אם ‪ 15‬שהגזם נגוע בהם‪ .‬אינו נגוע‪.‬‬
‫מ‪ 1-‬בינואר ‪ 2007‬ועד ‪ 1‬באוגוסט ‪ 2010‬הנפיקה יחידת פיצו"ח לחקלאים ‪ 4,150‬היתרים לשרפת גזם‪.‬‬
‫‪ 58‬מההיתרים ניתנו בשנת ‪) 2010‬עד ‪ 1‬באוגוסט(‪ .‬לדברי מר רואי קליגר‪ ,‬מנהל יחידת פיצו"ח במשרד החקלאות‪,‬‬
‫רובם המוחלט של ההיתרים ניתנו לחקלאים למטרת שרפת גזם חקלאי בלבד )להבדיל מגזם נוי(‪ .‬יצוין כי אחדים‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪98‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫מהיתרי השרפה האמורים לעיל ניתנו לקק"ל‪ ,‬אשר גם היא שורפת גזם בחורף‪ .‬בשנים האחרונות ננקטו שלוש פעולות‬
‫עיקריות כדי לצמצם את שרפות הגזם‪ :‬נקבעה דרישה לאישור מדריך להגנת הצומח – לדברי מר רואי קליגר‪ ,‬מנהל‬
‫יחידת פיצו"ח‪ ,‬ככלל‪ ,‬היתר לשרפת גזם לא ניתן ללא אישור של מדריך להגנת הצומח‪ ,‬למעט מקרים ספציפיים כאמור‪.‬‬
‫הורחב השימוש במרסקות גזם – מאז שנת ‪ 2007‬סייעו המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות לחקלאים‪,‬‬
‫בהלוואות ובמענקים לפי קריטריונים מסוימים‪ ,‬לרכוש מרסקות גזם; כמה מאות מרסקות גזם נרכשו‪.‬‬
‫הוגבר שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד החקלאות בנושא האכיפה‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪99‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫נספח ‪ – 2‬הערכה סביבתית של עלויות הנובעות מהעדר טיפול בתוצרי הלוואי החקלאיים‬
‫אחת השאלות הנפוצות ביותר שנשאלות בהקשר לכדאיות הטיפול בפסולת לסוגיה‪ ,‬היא מה יהיו העלויות שיכולות‬
‫לנבוע מאי טיפול בפסולת‪ .‬מכיוון שחישובים כאלה הם בעיקר תיאורטיים של "מה היה קורה אילו לא טופל המפגע"‪,‬‬
‫ישנו קושי מובנה לעשות הערכה כזו וגם מספר דרכים כלכליות להערכות אלו‪ .‬שימוש בדרך זו או אחרת עשוי להוביל‬
‫להבדלים משמעותיים בהערכות‪ .‬יחד עם זאת שאלה זו תמיד נשאלת‪ .‬בפרק זה מוצגים כלי הערכה לאמידת הנזק‬
‫הסביבתי‪ .‬חשוב לחזור ולהדגיש כי זו הערכת מומחים ראשונית מתווה דרך ונכון יהיה לבדוק אותה בהמשך על רק דיון‬
‫מעמיק עם מומחים נוספים לפי הכלים המוצעים‪ .‬בלוחות ‪ 84 -72‬נתונים החישובים והנחות בצידן לכל אחד מענפי‬
‫החקלאות ‪ .‬בלוחות ‪ 85-87‬מופיעים סיכומי הערכות עלות סביבתית‪ .‬יש להדגיש כי בכל הלוחות יש הפרדה בין מפגע‬
‫סביבתי שהוא בעיקר יוצר אי נוחות לתושבים בסביבה מריחות או זבובים לבין נזקים סביבתיים שגם כרוכים במחלות‬
‫אדם או חיה‪ ,‬ופגיעות בגורמי ייצור‪.‬‬
‫נזקים סביבתיים ענף החלב‬
‫לוח ‪ -72‬הנחות סביבתיות ענף החלב‪ -‬חישוב עלות סביבתית לטון פגרים‬
‫מחיר ‪₪‬‬
‫ליחידה‬
‫עלות מפגע‬
‫מפגע סביבתי‬
‫הפצת ריחות‬
‫זיהום סביבתי‬
‫זבובים‬
‫נזקים סביבתיים‬
‫מחלות לאדם‬
‫זיהום למים‬
‫הפצת מחלות לבעלי חיים‬
‫זבובים מוצצי דם‬
‫העלאת אוכלוסיית טורפים‬
‫ס"ה עלות לטון‬
‫*הכונה למספר יחידות החישוב שיפגעו‬
‫יחידות החישוב‬
‫אוכלוסיה עלות לטון‬
‫נפגעת* פגרים‬
‫‪1000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪50‬‬
‫שקל לטון פגר‬
‫סילוק פגר‬
‫שקל למלכודת‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪500‬‬
‫‪4800‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪560‬‬
‫‪100‬‬
‫מחיר ליום אשפוז‬
‫מ"ק מים שיופחת‬
‫מחיר לפרה‬
‫עלות ריסוס רפת‬
‫מחיר חיסונים‬
‫‪5‬‬
‫‪200‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪24000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪70000‬‬
‫‪560‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪98760‬‬
‫לטון פגרים לדוגמא ידרשו ‪ 10‬מלכודות זבובים לטון פגר‬
‫מפגע סביבתי (טון פגרים לחלב)‬
‫הפצת ריח‪ -‬טיפול במגע הפצת ריח חושב לפי נכונות לשלם לטיפול מונע של ריסוס‬
‫זיהום סביבה‪ -‬טיפול במפגע זיהום סביבתי חושב לפי נכונות לשלם לטיפול מונע של סילוק הפגר בדרך כלל ע"י‬
‫העיריה‪.‬‬
‫זבובים‪ -‬מטרדי זבובים מטופלים ע"י מלכודות שישימו התושבים הגרים באזור‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪111‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫נזקים סביבתיים (טון פגרים לחלב)‬
‫מחלות לאדם ‪ -‬הנחה כי מגע עם פגר עלול להביא לאישפוז בבית חולים‪.‬‬
‫זיהום מים ‪ -‬הנחה שיתקבל נזק למיים עיליים מהתשטיפים‪.‬‬
‫הפצת מחלות לבעלי חיים ‪ -‬הפצת מחלות לפרות אחרות בעדר שיביאו לתחלואה או אף למותן‪ .‬מחלות נפוצות כמו‪:‬‬
‫פה וטלפיים וקטרת העור בבקר‪.‬‬
‫זבובים מוצצי דם ‪ -‬עלות ריסוס כל הרפת‬
‫גידול באוכלוסיית הטורפים ‪ -‬העלאת מספר התנים כרוכה בסכנת התפשטות מחלת הכלבת ‪ .‬סכנת הפרת שיווי‬
‫משקל בעופות הבר‪.‬‬
‫לוח ‪ -73‬עלויות סביבתיות ענף החלב‪ -‬חישוב עלות סביבתית למ"ק פרש‬
‫המטרד מחיר ‪ ₪‬למ"ק פרש‬
‫מטרדים סביבתיים‬
‫מפגע זבובים‬
‫מפגע בוץ וריח‬
‫מפגעים סביבתיים‬
‫מחלות לבני אדם‬
‫זיהום מים עיליים‬
‫זיהום מי תהום‬
‫מחיר סביבתי‬
‫‪0.23‬‬
‫‪16.90‬‬
‫‪3.69‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪22.01‬‬
‫מפגע סביבתי (מ"ק פרש ענף הבקר לחלב)‬
‫מפגע זבובים‪ -‬טיפול במפגע הפצת ריחות חושב לפי נכונות לשלם לטיפול מונע של ריסוס‪ .‬חושב על למשק משפחתי‬
‫במושב שמטרד הריח הוא בעיקר משפחות השכנות‪.‬‬
‫מפגע בוץ וריח‪ -‬חושב לפי שעות עבודה של טרקטור להוצאת המפגע לפי ‪ 2‬שעות עבודה להוצאת מ"ק פרש‪ .‬מחיר‬
‫לש"ע של טרקטור ‪ 260‬שקל‪.‬‬
‫נזקים סביבתיים (מ"ק פרש ענף הבקר לחלב)‬
‫מחלות לאדם ‪ -‬הנחה של מפגע כתוצאה משתיה של מים עם פתוגניים‪ .‬בעיקר מחלות חיידקיות כמו קמפלובקטר‪ ,‬כולי‬
‫פתוגני‪ ,‬ליסטריה‪ ,‬טפילים‪ .‬הונח לכל היותר ‪ 1‬יום מחלה כתוצאה ממפגע של רפת משפחתית של ‪ 65‬חולבות‪.‬‬
‫זיהום מים עיליים ‪ -‬כתוצאה מחנקות וזרחן וזליגת מזהמים‪ .‬מונח בעיקר למים עיליים בסביבת הנחלה‪ .‬חושב רפת‬
‫מושבית של ‪ 65‬פרות‪ ,‬מכסת מים לנחלה של ‪ 27‬אלף מ"ק‪ ,‬עלות שאיבה ‪ 7‬אג' למ"ק‪.‬‬
‫זיהום מי תהום ‪ -‬כתוצאה מחנקות ומלחים חושב לפי כמויות החנקה המצויות בפרש לעומת הכמות המותרת של ‪0.07‬‬
‫מ"ג לליטר‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪111‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫נזקים סביבתיים ענף הבקר לבשר‬
‫לוח ‪ -74‬עלויות סביבתיות ‪ -‬ענף בקר לפיטום‪ -‬חישוב עלות לטון פגרים‬
‫סוגי מפגעים ונזקים‬
‫מפגע סביבתי‬
‫הפצת ריחות‬
‫זבובים‬
‫ערך נופי‬
‫נזקים סביבתיים‬
‫מחלות לאדם‬
‫מחלות לבעלי חיים‬
‫שיווי משקל עופות הבר‬
‫זיהום קרקע‬
‫זיהום מים‬
‫ס"ה כולל‬
‫הסברים‬
‫יחידות‬
‫סילוק הפגר‬
‫מלכודות זבובים‬
‫פינוי למזבלה‬
‫מחיר לטון‬
‫פגרים‬
‫ממפטמה‬
‫מחיר לטון‬
‫פגרים‬
‫ממרעה‬
‫משוקלל לטון‬
‫פגר לבשר‬
‫‪1,600‬‬
‫‪750‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1,052‬‬
‫‪376‬‬
‫‪301‬‬
‫‪3,250‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪150‬‬
‫‪7,550‬‬
‫‪2,400‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪150‬‬
‫‪4,450‬‬
‫‪2,827‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪150‬‬
‫‪6,006‬‬
‫מפגע סביבתי (בקר לפיטום ‪ -‬פגרים)‬
‫הפצת ריחות‪ -‬במפטמה עלות סילוק פגר‪ ,‬במרעה מונח כי רק חצי מהפגרים בקרבת הגדר והשאר נשארות לטורפים‬
‫טבעיים‪.‬‬
‫זבובים ‪ -‬מונח כי אין מטרד מזבובים של פגרים במרעה‪ ,‬בזבובים מהמפטמה הונח ‪ ₪ 50‬למלכודת‪ 15 ,‬מלכודות לטון‬
‫פגרים‬
‫ערך נופי‪ -‬הנכונות לשלם עבור הרחקת הפגרים למזבלה קרובה‪ ,‬בפגרים במרעה הונח כי רק ‪ 20%‬יפונו והשאר חלק‬
‫ממזון טבעי לטורפים טבעיים‬
‫נזק סביבתי (בקר לפיטום ‪ -‬פגרים)‬
‫מחלות לאדם – במפטמות אין סכנה למחלות מפגרים‪ ,‬מדובר במקדם היסטריה בלבד של ‪ 5‬חולים שיופנו לחדר מיון‬
‫בעלות ‪ ₪ 650‬לחולה לטון פגר‪ .‬בבקר במרעה במקרה של נגיעה בפגר סכנה של מחלת אנטרקס לפי ‪ 0.5‬ימי אשפוז‬
‫לטון פגרים בעלות ליום אשפוז של ‪.₪ 4800‬‬
‫מחלות לבעלי חיים ‪ -‬מחיר חיסון ‪ ,‬סכנה של מחלת אנטרקס וקטרת העור‪ ,‬הונח של ‪ 50‬פרות יחוסנו בעלות של ‪20‬‬
‫שקל לחיסון‪.‬‬
‫שיווי משקל עופות הבר‪ -‬הוצאת ציידים לחיסול התרבות התנים לפי מחיר לתן ‪ 50‬שקל ‪ 6‬תנים לטון פגרים‪.‬‬
‫זיהום קרקע‪ -‬מונח כי מדובר בחומר אורגני ואין סכנה של פתוגנים לצמחים‪.‬‬
‫זיהום מים ‪ -‬הונח פגיעה שולית במים לפי ‪ 100‬מ"ק לטון פגרים בעלות מים שפירים של ‪ 1.5‬שקל למ"ק‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪112‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -75‬עלויות סביבתיות ‪ -‬הנחות יסוד ענף בקר לפיטום‪ -‬חישוב עלות למ"ק פרש‬
‫סוגי מפגעים ונזקים מחיר ‪ ₪‬למ"ק פרש‬
‫מטרדים סביבתיים‬
‫‪0.19‬‬
‫מפגע זבובים‬
‫‪26.00‬‬
‫מפגע בוץ וריח‬
‫מפגעים סביבתיים‬
‫‪3.00‬‬
‫מחלות לבני אדם‬
‫‪1.88‬‬
‫זיהום מים עיליים‬
‫‪1.88‬‬
‫זיהום מי תהום‬
‫‪00.07‬‬
‫מחיר סביבתי‬
‫מטרדים סביבתיים (בקר לפיטום‪ -‬פרש)‬
‫מפגע זבובים ‪ -‬טיפול במפגע הפצת ריחות חושב לפי נכונות לשלם לטיפול מונע של ריסוס לרפת של ‪ 200‬פרות ועלות‬
‫מלכודות של ‪ 10‬שקלים‪.‬‬
‫מפגע בוץ וריח‪ -‬חושב לפי שעות עבודה של טרקטור להוצאת המפגע של ‪ ₪ 26‬למ"ק‪ ,‬לפי מחיר ‪ 260‬ש"ע לטרקטור ‪,‬‬
‫‪ 200‬פרות למשק משפחתי ‪ 8 ,‬מ"ק לפרה‪.‬‬
‫מפגעים סביבתיים (בקר לפיטום – פרש)‬
‫מחלות לבני אדם‪ -‬מפגע ממחלות חיידקיות כמו קמפילובקטר‪ ,‬כולי פתוגני‪ ,‬ליסטריה‪ ,‬טפילים לפי ‪ 1‬יום אשפוז במחיר‬
‫‪ ₪ 4,800‬לרפת בה ‪ 1600‬מ"ק פרש‪.‬‬
‫זיהום מים עיליים ומי תהום – הנחה זהה לשני סוגי הזיהום‪ ,‬כתוצאה מחנקות וזרחן וזליגת מזהמים על כמויות מי‬
‫שתיה הונח לפי ‪ 10‬מ"ק מים שפירים לפרה בעלות ‪ 1.5‬שקל למ"ק ‪,‬לפרה ברפת של ‪ 200‬אמהות ‪ 1600 ,‬מ"ק פרש‬
‫לרפת‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪113‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫נזקים סביבתיים מענף הלול‬
‫לוח ‪ - 76‬נזקים סביבתיים מפגרי עופות‬
‫סוג המפגע והנזק‬
‫מפגע סביבתי‬
‫הפצת ריחות‬
‫זבובים‬
‫ערך נופי‬
‫נזקים סביבתיים‬
‫מחלות לאדם‬
‫מחלות לבעלי חיים‬
‫מחיר ‪₪‬‬
‫ליחידה‬
‫שיווי משקל עופות הבר‬
‫עופות נוי‬
‫זיהום קרקע‬
‫זיהום מים‬
‫יחידות‬
‫אוכלוסיה‬
‫נפגעת‬
‫‪ 180‬פיזור סיד‬
‫‪ 3500‬ריסוס אזורי‬
‫‪ 280‬שקל לאדם‬
‫‪4800‬‬
‫‪22‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪70‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1.5‬‬
‫מחיר ליום אשפוז‬
‫פרגית‬
‫פטם‬
‫הודים‬
‫מחיר יח' חיסון‬
‫מחיר ביקור‬
‫עלות לטון‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪180‬‬
‫‪3,500‬‬
‫‪280‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪33‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪54‬‬
‫‪98‬‬
‫‪233‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪350‬‬
‫‪4,745‬‬
‫מפגעים סביבתיים (פגרי עופות)‬
‫הפצת ריחות‪ -‬טיפול מונע ע"י פיזור של סיד לפי ‪ 6‬שקים לטון במחיר של ‪ 80‬ש"ח לטון‪.‬‬
‫זבובים ‪ -‬טיפול מונע ע"י ריסוס אזורי במושב בעלות ‪ 3,500‬שקל לריסוס‬
‫ערך נופי‪ -‬טיפול מונע מחושב לפי עלות הפינוי לאתר הטמנה אזורי‪.‬‬
‫נזקים סביבתיים‬
‫מחלות לאדם ‪ -‬מחלות נפוצות כתוצאה מפגרים הינם שפעת העופות וסלמונזיס‬
‫מחלות לבעלי חיים‪ -‬מחלות נפוצות כתוצאה מפגרים בלול הינם שפעת העוף‪ ,‬ניו קאסל וקולי מחיר הפתרון שחושב‬
‫הוא עלות רכישה של עוף חליפי‪ .‬שיעור המחלות חושב לפי ‪ 10‬מקרים מתוך ‪ 4,500‬שכל מקרה חיסל ‪ 3‬לולים בסביבה‬
‫שיווי משקל עופות הבר‪ -‬אין טיפול ‪ /‬רכישה לתמותת עופות הבר‪.‬‬
‫עופות נוי‪ -‬לפי נכונות לתשלום‪ ,‬עלות ביקור במשק עופות נוי הונח ‪ ₪ 70‬למבקר והפחתה של ‪ 100‬מבקרים לטון‬
‫פגרים מונח ‪ 5%‬ממקרי השפעת היתה פגיעה בעופות נוי‪.‬‬
‫זיהום קרקע ומים – הונח שאין‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪114‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ – 77‬נזקים סביבתיים מפרש עופות‬
‫סוגי המפגעים והנזקים מחיר ‪ ₪‬למ"ק פרש‬
‫מטרדים סביבתיים‬
‫‪0.45‬‬
‫מפגע זבובים‬
‫‪16.67‬‬
‫מפגע בוץ וריח‬
‫מפגעים סביבתיים‬
‫‪7.17‬‬
‫מחלות לבני אדם‬
‫‪0.14‬‬
‫זיהום מים עיליים‬
‫‪0.14‬‬
‫זיהום מי תהום‬
‫‪24.56‬‬
‫סך עלות פרש לול‬
‫מטרדים סביבתיים (פרש עופות)‬
‫מפגע בזבובים ‪ -‬תשלום למלכודות זבובים ‪ ₪ 10‬למלכודת ‪ 30 ,‬מלכודות ליחידה של לול‬
‫מפגע בוץ וריח‪ -‬תשלום לקבלן זבל לפינוי למתקן אזורי‪ ,‬עלות פינוי למ"ק ‪ 17‬שקלים לפי תשלום שנתי (מספר מחזורי‬
‫גידול) לקבלן ‪ ₪ 12,000‬ל‪ 670-‬טון פרש‪.‬‬
‫מפגעים סביבתיים (פרש עופות)‬
‫מחלות לבני אדם ‪ -‬פגיעה מפתוגנים כתוצאה משתיה של מים לפי מחלות חיידקיות של קמפילאובקטר‪ ,‬כולי פתוגני‪,‬‬
‫ליסטריה‪ ,‬טפילים‪ 1 ,‬יום אשפוז ללול‪.‬‬
‫זיהום מים עיליים ומי תהום‪ -‬פגיעה במים המגיעים לשתיה של העופות לפי ‪ 1,300‬מ"ק ללול כפול עלות שאיבה ‪0.07‬‬
‫‪ ₪‬למ"ק מחולק ל‪ 670 -‬מ"ק פרש ממוצע ללול ‪.‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪115‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -78‬נזקים סביבתיים מפגרי צאן (עלות בש"ח לטון פגרים)‬
‫סוגי המפגעים והנזקים‬
‫מפגע סביבתי‬
‫הפצת ריחות‬
‫זבובאים‬
‫ערך נופי‬
‫נזקים סביבתיים‬
‫מחלות לאדם‬
‫מחלות לבעלי חיים‬
‫שיווי משקל עופות הבר‬
‫זיהום קרקע‬
‫זיהום מים‬
‫ס"ה כולל‬
‫צאן לבשר‬
‫צאן לחלב‬
‫‪1,600‬‬
‫‪750‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪24,000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪150‬‬
‫‪77,300‬‬
‫‪1,280‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪24,000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪150‬‬
‫‪76,730‬‬
‫ממוצע‬
‫משוקלל‬
‫‪1,319‬‬
‫‪618‬‬
‫‪412‬‬
‫‪0‬‬
‫‪24,000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪150‬‬
‫‪76,800‬‬
‫מפגעים סביבתיים (פגרי צאן)‬
‫הפצת ריחות‪ -‬בצאן לחלב מונח מחיר לפי נכונות לסלק את המפגע לאתר הטמנה ‪ 1600‬שקל לטון‪ ,‬בצאן לבשר‬
‫שבחלקו במרעה‪ ,‬מונח כי רק ‪ 80%‬מהעדר הוא בקרבת בני אדם ורק לגביו תהיה נכונות לתשלום‪.‬‬
‫זבובים ‪ -‬זבובאים נפוצים יותר לפגרי הצאן‪ ,‬משפחות שונות של זבובים‪ :‬אוכלי פגרים‪ ,‬נמשכים להטלה‪ ,‬פרוקי רגלים‪,‬‬
‫מונח לפי כמות המפגע מונח כי בצאן לחלב הרגישות גדולה יותר לפיכך הונח ‪ 15‬מלכודות בצאן לחלב‪ ,‬לעומת ‪12‬‬
‫מלכודות בצאן לבשר כל אחת בעלות של ‪ 50‬שקל למלכודת‪.‬‬
‫ערך נופי‪ -‬נכונות לשלם עבור הובלה לאתר הטמנה של הפגר לפי עלות הובלה בצאן לחב של ‪ ₪ 500‬ובצאן‪ .‬לבשר‬
‫לפי הנחה של ‪ 80%‬מהפגרים בקרבת ישובים היתרה הם חלק ממאזן טבע של מאכל לטורפים‪.‬‬
‫נזקים סביבתיים (פגרי צאן)‬
‫מחלות לאדם ‪ -‬מחלות היכולות לפגוע באדם‪ :‬קיופיבר‪ ,‬קלמידיה‪ ,‬ברוצלה‪ ,‬סלמונלה זהים לצאן לבשר ולחלב‪ .‬לפי‬
‫מקרים ידועים בארץ ובמצרים הונח ‪ 5‬ימי מחלה לטון פגר במחיר יום אשפוז של ‪.₪ 4,800‬‬
‫מחלות לבעלי חיים‪ -‬מחלות היכולות לפגוע בצאן וחיות אחרות‪ :‬פה וטלפים‪ ,‬כחול לשון‪ ,‬אבעבועות צאן‪ ,‬דבר צאן‪ .‬לפי‬
‫מקרים ידועים הונח ‪ 50‬ראשים נפגעים לכל טון פגר בעלות חליפית לרכישה של אם של ‪.₪ 1,000‬‬
‫שיווי משקל עופות הבר‪ -‬מונח כי התרבות של חיות בר וליכך נדרשים צידים לחיסול התנים לפי ‪ 50‬שקל לתן לצייד‬
‫לפי ‪ 6‬תנים לטון‪.‬‬
‫זיהום קרקע ‪ -‬מונח שמדובר בחומר אורגני ואין סכנת פתוגנים לצמחים‬
‫זיהום מים – פגיעה שולית במים לפי ‪ 100‬מ"ק במחיר מים שפירים של ‪.₪ 1.5‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪116‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -79‬נזקים סביבתיים מפרש צאן (שקל למ"ק)‬
‫מחיר ‪ ₪‬למ"ק‬
‫סוגי המפגעים והנזקים פרש‬
‫מטרדים סביבתיים‬
‫‪1.00‬‬
‫מפגע זבובים‬
‫‪26.00‬‬
‫מפגע בוץ וריח‬
‫מפגעים סביבתיים‬
‫‪1.60‬‬
‫מחלות לבני אדם‬
‫‪0.00‬‬
‫זיהום מים עיליים‬
‫‪0.00‬‬
‫זיהום מי תהום‬
‫‪28.60‬‬
‫סך עלות פרש צאן‬
‫מטרדים סביבתיים (פרש צאן)‬
‫מפגע בזבובים ‪ -‬תשלום למלכודות זבובים ‪ ₪ 10‬למלכודת ‪ 30 ,‬מלכודות ליחידה לדיר משפחתי של ‪ 300‬אמהות עם‬
‫‪ 1‬מ"ק פרש לאם לשנה‬
‫מפגע בוץ וריח‪ -‬עלות פינוי לטרקטור ‪ ₪ 260‬לשעה‪ ,‬לעדר של ‪ 300‬אמהות עם ‪ 30‬שעות עבודה לפינוי‬
‫מפגעים סביבתיים (פרש צאן)‬
‫מחלות לבני אדם ‪ -‬מחלות חידקיות (קמפילובקטר‪ ,‬כולי פתוגני‪ ,‬ליסטריה‪ ,‬טפילים)‪ ,‬מונח ‪ 0.1‬יום אשפוז בבית חולים‬
‫‪ ₪ 4,800‬לכל דיר של ‪ 300‬אמהות‬
‫זיהום מים עיליים ומי תהום‪ -‬הונח שאין כי מדובר על זבל יבש‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪117‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ – 80‬נזקים סביבתיים מפגרי חזירים – עלות לטון‬
‫עלות מפגע‬
‫מפגע סביבתי‬
‫הפצת ריחות‬
‫זבובים‬
‫ערך נופי‬
‫נזקים סביבתיים‬
‫מחלות לאדם‬
‫הפצת מחלות לבעלי חיים‬
‫זבובים מוצצי דם‬
‫שיווי משקל עופות הבר‬
‫זיהום למים‬
‫מחיר ‪ ₪‬ליחידה‬
‫אוכלוסיה נפגעת‬
‫‪1000‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4800‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪560‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪200‬‬
‫ס"ה עלות‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪480‬‬
‫‪12000‬‬
‫‪560‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪17240‬‬
‫מפגעים סביבתיים (פגרי חזירים)‬
‫הפצת ריחות‪ -‬לפי מחיר פינוי לאתר פסולת אזורי‬
‫זבובים – לפי ‪ 10‬מתקנים בסביבה הדיר על ‪ 50‬שקל למתקן‬
‫ערך נופי‪ -‬לפי מחיר פינוי לאתר שרפה‬
‫נזקים סביבתיים‬
‫מחלות לאדם – מחלות היכולות לפגוע באדם לפי אחוז ידוע של פגיעה באדם בחו"ל ובהנחה של עלות יום אשפוז‬
‫של ‪₪ 4,800‬‬
‫מחלות לבעלי חיים‪ -‬מחלות היכולות לפגוע בחזירים פה וטלפיים וקטרת העור‪ ,‬הונח לפי אחוז הדבקות ‪ 10‬מקרים‬
‫לטון פגרים בעלות לאם ‪.₪ 1200‬‬
‫זבובים מוצצי דם – לפי עלות מלכודות של ‪ 50‬שקל ל‪ 10-‬מלכודות שיוצבו באזור‪.‬‬
‫שיווי משקל עופות הבר‪ -‬מונח כי נדרש חיסונים טיבעיים לחיות בר‪ ,‬ומניעת התרבות טורפים (תשלום לצייד)‪.‬‬
‫זיהום מים ‪ -‬פגיעה שולית במים לפי ‪ 100‬מ"ק במחיר מים שפירים של ‪.₪ 1.5‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪118‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ – 81‬נזק סביבתי לפרש חזירים‬
‫סוגי המפגעים והנזקים‬
‫מטרדים סביבתיים‬
‫מפגע זבובים‬
‫מפגע בוץ וריח‬
‫מפגעים סביבתיים‬
‫מחלות לבני אדם‬
‫זיהום מים עיליים‬
‫זיהום מי תהום‬
‫עלות למ"ק‬
‫‪0.10‬‬
‫‪22.53‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪24.23‬‬
‫מטרדים סביבתיים (פרש חזירים)‬
‫מפגע זבובים ‪ -‬תשלום למלכודות זבובים ‪ ₪ 10‬למלכודת ‪ 10 ,‬מלכודות ליחידה של ‪ 200‬שחוטים ‪ 15‬מ"ק פרש‬
‫לשחוט‪.‬‬
‫מפגע בוץ וריח ‪ -‬עלות פינוי לטרקטור ‪ ₪ 260‬לשעה‪ 1.3 ,‬שעות עבודה לשחוט‪ 15 ,‬מ"ק לשחוט‪.‬‬
‫מפגעים סביבתיים‪( -‬פרש חזירים)‬
‫מחלות לבני אדם ‪ -‬מחלות חידקיות (קמפילובקטר‪ ,‬כולי פתוגני‪ ,‬ליסטריה‪ ,‬טפילים)‪ ,‬הונח ‪ 1‬יום מחלה ל‪200 -‬‬
‫שחוטים ‪ 15 ,‬מ"ק פרש לשחוט‪ ,‬עלות יום אישפוז ‪.4,800‬‬
‫זיהום מים עיליים ומי תהום‪ -‬בשוליים‪ ,‬זליגה של מזהמים‪ ,‬חיוב במי השתיה של הדיר לקוב פרש פחות מ‪ 1 -‬אגורה‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪119‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -82‬נזק סביבתי טון פסדי דגים‬
‫עלות מפגע‬
‫מטרדים סביבתיים‬
‫הפצת ריחות‬
‫זבובים‬
‫מפגעים סביבתיים‬
‫מחלות לאדם‬
‫הפצת מחלות לבעלי חיים‬
‫העלאת בעלי חיים טורפים‬
‫זיהום למים‬
‫זיהום לקרקע‬
‫אוכלוסיה‬
‫נפגעת‬
‫מחיר ‪₪‬‬
‫ליחידה‬
‫ס"ה עלות‬
‫לטון‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪120‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪120‬‬
‫‪4,800‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4,800‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪70‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7,190‬‬
‫מטרדים סביבתיים (פסדי דגים)‬
‫הפצת ריחות ‪ -‬נכונות לשלם לתרופה מונעת ‪ ,‬הטלת מחיר פינוי על אוכלוסיה בקרבת מקום‪.‬‬
‫זבובים‪ -‬נכונות לשלם לתרופה מונעת ‪ ,‬רכישת חומרים דוחה יתושים על המתקרבים לאתר‪.‬‬
‫מפגעים סביבתיים (פסדי דגים)‬
‫מחלות לאדם – הערכת מומחה של ‪ 1‬יום אשפוז לטון פסדים ‪ ,‬אין נתונים על מספר חולים‬
‫הפצת מחלות לבעלי חיים‪ -‬אין מקרים ידועים לחיות שנפגעו‬
‫העלאת בעלי חיים טורפים‪ -‬אין מקרים ידועים‪ ,‬מונח רכישה של ‪ 2‬חיות משק שנפגעו‬
‫זיהום למים‪ -‬הונח פגיעה שולית במים לפי ‪ 1000‬מ"ק בעלות של ‪7‬אג' לטון פסדים‬
‫זיהום לקרקע‪ -‬מונח שמדובר בחומר אורגני ואין סכנת פתוגנים לצמחים‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪111‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -83‬נזקים סביבתיים מפסולת מטעים והדרים‬
‫אוכלוסיה‬
‫נפגעת‬
‫מחיר ‪₪‬‬
‫ליחידה‬
‫הסבר ליחידות‬
‫ס"ה‬
‫עלות לטון החישוב‬
‫הסבר לצורת החישוב‬
‫הנזקים מפסולת הגזם וגדם‬
‫העברת גורמי מחלה לצמחים‬
‫נזק שרפה לאדם‬
‫נזק שרפה לסביבה‬
‫נזקי עשן‪ -‬פליטת מתאן‬
‫עלות לטון גזם‬
‫‪4,000‬‬
‫‪4,800‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪200‬‬
‫‪480‬‬
‫דונם‬
‫ימי מחלה‬
‫‪500‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪100‬‬
‫‪12‬‬
‫‪487‬‬
‫אזעקת מכבי אש‬
‫פליטת גזי חממה‬
‫נזקים מפסולת אורגאנית‬
‫ריח‬
‫‪2,500‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪500‬‬
‫זבובים‬
‫‪2,500‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪500‬‬
‫מכרסמים וחיות בר‬
‫נגיעות מזיקים למטע‬
‫‪4,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪911‬‬
‫סך עלות לטון פסולת אורגנית‬
‫פחיתה ביבול‬
‫פחיתה ביבול‬
‫היוון עלות נטיעה חדשה אחוז‬
‫פגיעה‬
‫מחלות ריאה‬
‫שרפות שיוצאות משליטה‬
‫ופליטת גזי חממה‬
‫עלות ל‪ 1 -‬טון גזם‬
‫הקמת מזבלות לא חוקיות‬
‫והתעופפות זבל באוויר‬
‫משאית הוצאת המפגע (‪ 5‬טון‬
‫במשאית)‬
‫משאית הוצאת המפגע (‪ 5‬טון‬
‫במשאית)‬
‫עלייה באוכלוסיות‪ ,‬פחיתה‬
‫ביבול ונזק לרכוש‬
‫פחיתה ביבול‬
‫שיקלל כמות החשיפה לנזק‬
‫הנזקים מפלסטיק‬
‫מחלות לדרכי הנשמה (שרפה)‬
‫פליטה של חומרים רעילים‬
‫מפגע סביבתי‬
‫נזק מכני לכלי עיבוד‬
‫‪4,800‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪2,400‬‬
‫‪73‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪73‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪500‬‬
‫‪250‬‬
‫סך נזקים מפסולת פלסטיק‬
‫ימי מחלה‬
‫פליטת גזי חממה‬
‫משאית פנוי‬
‫מחיר ש"ע‬
‫‪3,223‬‬
‫שרפה בלתי חוקית' תביא‬
‫לפגיעה פי ‪ 5‬מאשר בגזם‬
‫שרפה פלסטיק בלתי חוקית ‪,‬‬
‫במונחי ‪CO2-EQ‬‬
‫(אוסטרובסקי ‪)2010‬‬
‫הקמת מזבלות לא חוקיות‬
‫והתעופפות באויר משאית‬
‫סילוק ‪ 5‬קוב ב‪ 2500 -‬שח‬
‫למשאית‬
‫עלויות לתיקון הכלים‬
‫משוקלל בכמות החשיפה‬
‫לנזק‬
‫נזק מאריזות חומרי הדברה‬
‫מטרד אשפה‬
‫‪83‬‬
‫‪1.00‬‬
‫מחושב לפי עלות פינוי בלבד‬
‫של ‪ ₪ 1000‬ל‪ 12 -‬מ"ק‬
‫‪83‬‬
‫נזקים מפסולת בתי בד ויקבים‬
‫הנזק ממי עקר‬
‫עלות למ"ק‬
‫‪32‬‬
‫מחיר השקעה‬
‫לטיפול‬
‫מחיר השקעה‬
‫לטיפול‬
‫שמנים‬
‫‪16‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪16‬‬
‫פוליסנולים (נוגדי חמצון)‬
‫‪16‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪16‬‬
‫‪800‬‬
‫ריחות‬
‫‪2,000‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪400‬‬
‫מחיר הובלה‬
‫פסולת רעילה‬
‫‪2,000‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪400‬‬
‫מחיר הובלה‬
‫הנזקים מהגפת‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫עלות הפניה לפירוק ואיוד‬
‫עלות הפניה לפירוק ואיוד‬
‫עלות למ"ק‬
‫עלות הובלה למתקני גזי‬
‫פיקציה‬
‫עלות הובלה למתקני גזי‬
‫פיקציה‬
‫‪111‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ -84‬נזקים סביבתיים מפסולת ירקות ופרחים‬
‫מחיר ‪₪‬‬
‫ליחידה‬
‫הנזקים מפסולת הגזם‬
‫העברת גורמי מחלה לצמחים‬
‫נזק שרפה לאדם‬
‫נזק שרפה לסביבה‬
‫הסבר‬
‫ליחידות‬
‫החישוב‬
‫ס"ה‬
‫אוכלוסיה עלות‬
‫לטון‬
‫נפגעת‬
‫הערות‬
‫השכרה לשטח חדש‬
‫מחלות ריאה‬
‫שרפות יוצאות משליטה ו גזי חממה‬
‫דונם‬
‫ימי מחלה‬
‫מכבי אש‬
‫פליטת גזי‬
‫חממה‬
‫‪500‬‬
‫‪4,800‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪480‬‬
‫‪100‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪12‬‬
‫‪912‬‬
‫‪4,800‬‬
‫‪0.50‬‬
‫פליטה של חומרים רעילים‬
‫‪73‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪ 2,400‬ימי מחלה‬
‫פליטת גזי‬
‫‪ 73‬חממה‬
‫מפגע סביבתי‬
‫נזק מכני לכלי עיבוד‬
‫סך נזקים מפסולת פלסטיק‬
‫‪2,500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪ 500‬משאית פנוי‬
‫‪ 250‬מחיר ש"ע‬
‫‪3,223‬‬
‫נזקים מפסולת אורגאנית‬
‫ריח‬
‫זבובים‬
‫‪2,500‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.20‬‬
‫מכרסמים וחיות בר‬
‫‪4,000‬‬
‫‪0.10‬‬
‫נגיעות מזיקים למטע‬
‫סך נזקים מפסולת‬
‫נזק מאריזות חומרי הדברה‬
‫‪4,000‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪83‬‬
‫‪1.00‬‬
‫נזקי עשן‪ -‬פליטת מתאן‬
‫סך עלות לגזם‬
‫נזקי פלסטיק‬
‫מחלות לדרכי הנשמה (שרפה)‬
‫מטרד אשפה‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫פחיתה‬
‫‪ 400‬ביבול‬
‫פחיתה‬
‫‪ 400‬ביבול‬
‫‪865‬‬
‫‪83‬‬
‫עלות ל‪ 1 -‬טון גזם‬
‫משוקלל בכמות‬
‫שרפה בלתי חוקית' תביא לפגיעה פי ‪5‬‬
‫מאשר בגזם‬
‫שרפה פלסטיק בלתי חוקית ‪ ,‬במונחי‬
‫‪( CO2-EQ‬אוסטרובסקי ‪)2010‬‬
‫הקמת מזבלות לא חוקיות והתעופפות‬
‫באויר משאית סילוק ‪ 5‬קוב ב‪2500 -‬‬
‫שח למשאית‬
‫עלויות לתיקון הכלים‬
‫משוקלל בכמות‬
‫הקמת מזבלות לא חוקיות והתעופפות‬
‫באוירר‬
‫‪ 0‬משאית הוצאת המפגע (‪ 5‬טון במשאית)‬
‫‪ 0‬משאית הוצאת המפגע (‪ 5‬טון במשאית)‬
‫עלייה באוכלסיות‪ ,‬פחיתה ביבול ונזק‬
‫לרכוש‬
‫פחיתה ביבול‬
‫משוקלל בכמות‬
‫מחושב לפי עלות פינוי בלבד של ‪1000‬‬
‫‪ ₪‬ל‪ 12 -‬מ"ק‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪112‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫סיכום הממצאים‬
‫על‪-‬פי ההערכה שבצענו נמצא שהעלות הסביבתית הנובעת מהעדר טיפול כולל בפסולת בעלי חיים גדולה מאוד‬
‫ועולה על ‪ 1‬מילארד ‪.₪‬‬
‫מרבית הפסולת מטופלת כיום‪ .‬רוב הפגרים מרפת החלב מטופלים וכן גם מרבית הזבל‪ .‬לפיכך ניתן לאמוד את‬
‫הנזקים האפשריים מאי טיפול בפסולת בעלי חיים ב‪ 300 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫לוח ‪ – 85‬עלות סביבתית כוללת העלולה לנבוע מאי טיפול בפגרים ופרש בבעלי חיים‬
‫הפסולת‬
‫פגרים‬
‫רפת החלב‬
‫בקר לבשר‬
‫לול‬
‫צאן לחלב‬
‫צאן לבשר‬
‫חזירים‬
‫דגי מאכל‬
‫דגי נוי‬
‫עלות נזק סביבתי בפגרים‬
‫פרש בעלי חיים‬
‫רפת החלב‬
‫בקר לבשר‬
‫לול‬
‫צאן לחלב‬
‫צאן לבשר‬
‫חזירים‬
‫עלות נזק סביבתי מפרש‬
‫סך עלות הנזק הכללית‬
‫לבעלי חיים‬
‫היחידה‬
‫מחיר‬
‫סביבתי‬
‫ליחידה‬
‫שקלים‬
‫כמות‬
‫הערכה‬
‫לאחוז‬
‫מטופל‬
‫ללא נזק‬
‫סך נזק‬
‫סביבתי‬
‫לתוצרת לא‬
‫מטופלת‬
‫טון פגרים‬
‫טון פגרים‬
‫טון פגרים‬
‫טון פגרים‬
‫טון פגרים‬
‫טון פגרים‬
‫טון פסדים‬
‫טון פסדים‬
‫‪1,693‬‬
‫‪1,833‬‬
‫‪36,429‬‬
‫‪388‬‬
‫‪2,796‬‬
‫‪871‬‬
‫‪1,381‬‬
‫‪370‬‬
‫‪45,390‬‬
‫‪98,760‬‬
‫‪6,006‬‬
‫‪4,745‬‬
‫‪77,300‬‬
‫‪76,800‬‬
‫‪17,240‬‬
‫‪7,190‬‬
‫‪7,190‬‬
‫‪13,674‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪16,715,130‬‬
‫‪4,403,184‬‬
‫‪17,284,996‬‬
‫‪18,007,035‬‬
‫‪150,297,572‬‬
‫‪10,511,228‬‬
‫‪6,951,076‬‬
‫‪1,860,160‬‬
‫‪224,170,221‬‬
‫מ"ק פרש‬
‫מ"ק פרש‬
‫מ"ק פרש‬
‫מ"ק פרש‬
‫מ"ק פרש‬
‫מ"ק פרש‬
‫‪3,400,000‬‬
‫‪2,354,000‬‬
‫‪1,898,000‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪452,600‬‬
‫‪3,052,000‬‬
‫‪11,226,600‬‬
‫‪22‬‬
‫‪33‬‬
‫‪25‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪14,968,892‬‬
‫‪15,506,975‬‬
‫‪2,330,920‬‬
‫‪100,104‬‬
‫‪2,588,973‬‬
‫‪36,980,123‬‬
‫‪72,475,987‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪296,646,208‬‬
‫‪113‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫העלויות העלולות לנבוע מאי טי פול בפסולת צמחית גבוהות יותר ונובעות בעיקר מהערכות הנזקים הנובעות מסכנות‬
‫השרפה של החומרים האי אורגנים‪ ,‬בעיקר פלסטיק‪ .‬בניגוד לבעלי חיים אין פתרון מוסדר שהפנייה אליו תמנע נזק כמו‬
‫לדוגמא בבעלי חיים שהעלות היא סילוק המגע לאתר התמנה‪ ,‬כאן בגלל שאין אתרים אי טיפול בפסולת יביא לשרפה‬
‫שתעשה נזק עצום‪ .‬למרות זאת דווקא בבתי האריזה רוב התוצרת מטופלת ולכן אין כמעט נזק צפוי‪.‬‬
‫לוח ‪ – 86‬סיכום הנזקים הסביבתיים העלולים להיות מאי טיפול בצומח‬
‫הפסולת‬
‫היחידה‬
‫גזם‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫ס"ה‬
‫גדמים‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ס"ה‬
‫פסולת פרי ובית אריזה‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫ס"ה‬
‫פסולת פלסטיק‬
‫הדרים‬
‫מטע אחר‬
‫ירקות‬
‫פרחים‬
‫ס"ה‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫מיכלי חומרי הדברה ודשן‬
‫פסולת בתי בד ויקבים‬
‫גפת זיתים‬
‫גפת ענבים‬
‫מי עקר‬
‫סך עלות לפסולת‬
‫כמות‬
‫מחיר ליחידה‬
‫אחוז‬
‫מטופל‬
‫סך נזק‬
‫סביבתי‬
‫לתוצרת לא‬
‫מטופלת‬
‫‪52,293‬‬
‫‪345,178‬‬
‫‪29,074‬‬
‫‪1,643‬‬
‫‪428,189‬‬
‫‪487‬‬
‫‪487‬‬
‫‪912‬‬
‫‪912‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪5,088,974‬‬
‫‪33,591,586‬‬
‫‪18,554,751‬‬
‫‪1,048,491‬‬
‫‪58,283,801‬‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫‪49,981‬‬
‫‪45,178‬‬
‫‪95,160‬‬
‫‪487‬‬
‫‪487‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪14,592,039‬‬
‫‪13,189,800‬‬
‫‪27,781,840‬‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫‪42,782‬‬
‫‪74,650‬‬
‫‪85,550‬‬
‫‪14,668‬‬
‫‪217,651‬‬
‫‪911‬‬
‫‪911‬‬
‫‪865‬‬
‫‪865‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪3,897,952‬‬
‫‪34,007,368‬‬
‫‪51,804,716‬‬
‫‪8,882,055‬‬
‫‪98,592,091‬‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫טון‬
‫‪3,717‬‬
‫‪9,127‬‬
‫‪26,863‬‬
‫‪2,217‬‬
‫‪41,924‬‬
‫‪3,223‬‬
‫‪3,223‬‬
‫‪3,223‬‬
‫‪3,223‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪7,189,470‬‬
‫‪17,651,123‬‬
‫‪51,953,805‬‬
‫‪4,287,793‬‬
‫‪81,082,192‬‬
‫מ"ק‬
‫‪150,693‬‬
‫‪83‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪3,767,336‬‬
‫טון‬
‫טון‬
‫מ"ק‬
‫‪88,100‬‬
‫‪16,500‬‬
‫‪132,500‬‬
‫‪800‬‬
‫‪800‬‬
‫‪32‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪56,384,000‬‬
‫‪6,600,000‬‬
‫‪3,392,000‬‬
‫‪335,883,261‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪114‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫לוח ‪ – 87‬סיכום עלות סביבתית מאי טיפול בענפי החקלאות‬
‫הפסולת‬
‫פגרים‬
‫פרש בעלי חיים‬
‫גזם‬
‫גדמים‬
‫פסולת פרי מהשטח וביא"ר‬
‫פסולת פלסטיק‬
‫מיכלי חומרי אריזה ודשן‬
‫גפת מבתי בד ויקבים‬
‫מי עקר מבתי בד‬
‫ס"ה‬
‫היחידה‬
‫טון פגרים‬
‫מ"ק פרש‬
‫מ"ק‬
‫מ"ק‬
‫טון‬
‫טון‬
‫מ"ק‬
‫טון‬
‫מ"ק‬
‫כמות‬
‫‪55,873‬‬
‫‪11,226,600‬‬
‫‪428,189‬‬
‫‪95,160‬‬
‫‪217,651‬‬
‫‪41,924‬‬
‫‪150,693‬‬
‫‪88,100‬‬
‫‪132,500‬‬
‫מחיר‬
‫ליחידה‬
‫‪29,638‬‬
‫‪26‬‬
‫‪517‬‬
‫‪487‬‬
‫‪890‬‬
‫‪3,223‬‬
‫‪83‬‬
‫‪800‬‬
‫‪32‬‬
‫הנחה‬
‫ראשונית‬
‫סך נזק סביבתי‬
‫לאחוז‬
‫נדרש לטיפול‬
‫מטופל‬
‫‪327,695,391‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪57,580,987‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪58,283,801‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪27,781,840‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪98,592,091‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪81,082,192‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪3,767,336‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪56,384,000‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪3,392,000‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪714,559,638‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬
‫‪115‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫האגף לאגרואקולוגיה‪ -‬שה"מ‬
‫החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה‬
‫רשימת ספרות‬
‫‪‬‬
‫אגף הדייג‪" ,‬סכום סיור מגדלי דגים בנורבגיה"‪ ,5-14.8.01 ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אוסטרובסקי גלעד‪ ,‬רועי קוצר‪ ,‬פליטת גזי חממה מטיפול בפסולת‪ ,‬המחלקה המדינית אדם טבע ודין ‪ ,‬יוני‬
‫‪2010‬‬
‫‪‬‬
‫גרבר אלן‪ ,‬אפרת הדס ‪ ,‬פירוליזה של פסולות אורגאניות לייצור אנרגיה ‪ ,‬טיוב קרקע וקיבוע פחמן ‪ ,‬מנהל‬
‫המחקר החקלאי מספר ‪.2009 , 604/09‬‬
‫‪‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מדיניות הטיפול בפסולת חקלאית טיוטה ‪. 03-01-13‬‬
‫‪‬‬
‫הנקין זלמן‪ ,‬עידו סמילנסקי‪ ,‬עמית דולב‪ ,‬פנחס גרין‪" ,‬התנהגות פרות בקר לבשר ביחס למקורות מים וצל‬
‫בשטחי מרעה באגן ההיקוות של הכנרת"‪ ,‬דו"ח שנתי לשנת ‪;2007‬‬
‫‪‬‬
‫חלמיש נמרוד‪ ,‬הקומפוסט בישראל סקר מקורות ושימושים ובחינת כדאיות כלכלית‪ ,‬הוכן עבור המשרד לאיכות‬
‫הסביבה‪2001 ,‬‬
‫‪‬‬
‫מלכה ה‪" ,‬ייעול הטיפול בזבל בתחומי הרפת"‪ ,‬הרצאה שניתנה בכנס השנתי ה‪ 25-‬למדעי הבקר‪ ,‬יולי ‪.2013‬‬
‫‪‬‬
‫פרידקין ציפי‪ ,‬לקראת שולחן עגול ב ‪ ,6.9.2012‬סיכום פעילות משותפת של משרד החקלאות והאגף‬
‫לאגרואקולוגיה במשרד להגנת הסביבה בנושא תוכנית אב לפסולת חקלאית‪ ,‬החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה‬
‫ואיסטרטגיה‪ ,‬משרד החקלאות ‪.2012‬‬
‫‪‬‬
‫צוק‪-‬בר אורי‪" ,‬רפורמה סביבתית בענף החזיריות" ‪ -‬דו"ח צוות הבדיקה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫ברשותו של אורי צוק‪-‬בר ‪ ,‬אפריל ‪.2012‬‬
‫‪‬‬
‫צנובר פיתוח עסקי ובר קיימא‪ ,‬רווחיות ענף רפת החלב‪ ,‬עבודה פנימית למשרד החקלאות ואחרים ‪ ,‬דצמבר‬
‫‪2012‬‬
‫‪‬‬
‫צנובר פיתוח עסקי ובר קיימא ‪ ,‬אסטרטגיה לפיתוח בר קיימא ‪ ,‬עבודה למשרד החקלאות‪ ,‬אסטרטגיה לפיתוח‬
‫בר קיימא‪ ,‬מאי ‪2010‬‬
‫‪‬‬
‫רוזן מאורי‪ ,‬כל מה שרציתם לדעת על שימוש בזבל עוף להאבסת מעלי גירה ולא העזתם לשאול"; ד"ר מאורי‬
‫רוזן‪ ,‬שה"מ)‪.‬‬
‫‪www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/36E60802.../skira_mauri_rozen. ,‬‬
‫אנגלית – מקורות לסקירת הספרות (אתרים באינטרנט ‪)2013‬‬
‫‪https://www.gov.uk/dealing-with-animal-by-products‬‬
‫‪‬‬
‫‪http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=OJ:L:2011:054:0001:0254:EN:PDF‬‬
‫‪‬‬
‫‪http://www.nfsco.co.uk/‬‬
‫‪‬‬
‫‪Wiliams et al. (2008) Bioreduction of Fallen Stock, Final Report, School of the Environment‬‬
‫‪‬‬
‫‪and Natural Resources, Bangor University‬‬
‫ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם – נובמבר ‪3102‬‬