צפייה - דרכי אבותינו מן המערב

‫‪ $‬מנחה היא שלוחה ‪$‬‬
‫אזהרה‬
‫תחריץ‬
‫אשר ל א יקרב איש זר‪ ,‬להדמים‬
‫סמר זה״ בין כולו בין מקצתו‪ ,‬בין‬
‫בדפוס זה בץ בדפוס אחה הן על‬
‫ידה הן על ידי שלוחו‪ .‬ושליח שלוחו‪.‬‬
‫עד מאה שלוחים‪ ,‬ולא ללותו לאדם‬
‫אחר לקרותו א ם יוכל לקנותו‪ ,‬והאיש‬
‫אשר יעשה בזדק‪ ,‬להדפיסו בלא‬
‫רשיוני‪ ,‬מלבד שהממשלה יר״ה אותו‬
‫תדק‪ ,‬אלא שעוד יכוה בנחלת רבנן‬
‫נח״ש עפר לחמו‪ ,‬ושומע לנו ישכק‬
‫בטח ושאנן‪ ,‬ובצל שדי יתלונן כיר״א‪:‬‬
‫לכאה באדן מלאייכא אלל״ה‬
‫והן מזהריין ‪ .‬בגזרת עירין ה א חנא כ א נחררצו ראזל‬
‫די םא יקדרש ראזל ברראני‪ ,‬באש ידמם‬
‫האד למצחאף‪ ,‬כולו או שי םננו‪ ,‬הנא אוו‬
‫עי בלאד אוכרא‪ ,‬עלא ידדו‪ ,‬אוו עלא‬
‫ידד רקאצו איו רקאץ רקאצו‪ ,‬התא למייא‬
‫דררקאקץ‪ ,‬וחתתא ואחד סא יסללפו‬
‫לצאחבו‪ ,‬אידא הווא יקדד ישריה‪ ,‬ודי‬
‫ידדאוז באש ידפסו בלא אדני‪ ,‬מן גיר‬
‫די לחכומא‪ ,‬יעלא שאנהא תשארעו‪ ,‬ניר‬
‫יזיד יחצל פי גזרת נח״ש דארבנים‪ ,‬ודי‬
‫ישמע יכון מרייח וצחיח‪ ,‬ואלל״דז יטוול‬
‫עמרו‪ ,‬ויבקקי עליה סתרו כיר״א ‪:‬‬
‫התנצלות המחבר‬
‫א ל עו דו ר‬
‫התנצלות‬
‫בטרם אגש אל המלאכה • ולצאת‬
‫אל המערכה •אתנצל לפגי‬
‫הקוראים • בטןרי זה ואותו מכקרים‬
‫כי לא לרו&ם את עצמי מטרתי‬
‫ולהתפאר במחברתי • ולא להנדיל‬
‫שפתנו וספרותה • כי מי אנכי לבוא‬
‫עד תכונתה • לרפאתה ולהחיותו־!‬
‫להנדילה ולהרחיבה‪ .‬ולחדש חרושים‬
‫ב ה ‪ .‬יודע אני מך‪ .‬ערכי כי אינו‬
‫שוה כלום ועוד לא באתי עד הלומ‬
‫כאשר הודעתי נאמנה‪ .‬ב״שרביט‬
‫הזהב׳ מחברתי הראשונה • כי לא‬
‫הגעתי לקרסולי סופרי זמננו • ח ׳‬
‫עליהם יחיו דחונגו‪ .‬ומעשיהם יגיגו‬
‫עליהם ועלינו‪ .‬רק כל ישעי וכדי‬
‫ח פ צ י ‪? .‬־ תעיר לייבב בני ארצי‬
‫השופטים לםראת עיניהם‪ .‬כנער‬
‫השופט מנוצת הצפרי׳ על נועם‬
‫זמירותיהם‪ .‬רתעו בשוא להצדיק‬
‫אנשי רשע‪ .‬המתחפשי׳ במסוה‬‫הצדק ‪ .‬ומכסים פשע ‪ .‬ואומרים‬
‫שמהם יבוא ישע ‪ .‬והס כזאב ערבה‬
‫גשמה ‪ .‬המתחפש בעור כבשה תמה‬
‫ולשפוך בוז וקיקלץ על הםישרים‬
‫אודחותם • חמצגיעים לכת בכד‬
‫םעגלותם‪ .‬זה לעומת זה אגחגו‬
‫רואי׳ בשבע‪ ,‬עיגים‪ .‬אלה הבוגדי׳‬
‫באדם חלוקתי׳ להם קרנים • כי‬
‫ישכחו יום אתמול ‪ .‬דנגחו על ימין‬
‫ועל שמאל‪ .‬דפנו להם מקום עיל‬
‫ארץ רבה‪ .‬ולעומתם חדלי אונים‬
‫אורם נחבא‪ .‬והם עשוקים רצוצים‬
‫ובקרן‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫פי קבל נקררב לאצגעא‪ .‬ונכרז ללקאעא‬
‫נתשעדר קדדאם די יקראוופי כתאבי‬
‫וינחתו ויראוו טסאר קלבי‪ .‬די טאוושי‬
‫נ א ש נכיין זהדי פי כתאני טקצודי‬
‫וםאיושי נאש גבנני' לגותנ»ן וכחנתהא‬
‫לאיין שבון אנא די גזי חתתא לםרתבההא‬
‫נאש נדאויהא ונעיישהא‪ .‬ונכבנרדזא‬
‫וגיםסעהא‪ .‬ונזדד כלאם זריד פיהא‪ .‬כא‬
‫געארף די סא אנא שי חאוא‪ .‬ונאקי םא‬
‫לחקת דיך אדאיאזא‪ .‬כיף עררפת נ ל א‬
‫כרנ‪ .‬פי כתאני שרוולי קרינ אררהנ די‬
‫מא לחקתש אגא לנענת כתאכין זטאגגא‬
‫ז^ל״ה יעטיהום לחיא ולסחננא‪ .‬ופעאיילהום‬
‫לסלאח ירררגו עליהים ועליגא‪ .‬גיר כילו‬
‫גארארי וטקצורי‪ .‬נאש נפייק אלל^אד‬
‫נלאדי‪ .‬די כא ישארעו לנצ׳רת עיגיהום‬
‫כיף ארררי די כא ׳שארע מן ריוש לפראך‬
‫וזיואקהום‪ .‬עלא לדדה גגאויהום‪ .‬וכא‬
‫יתלפי ויצדדקי םואלין אצ׳לט‪ .‬למרררגין‬
‫כגטא אז־חגן ויגטיוו לערס‪ .‬ויקולו רי‬
‫םגנהום תזי לםגיתא ללקום ויתקררמ‬
‫והוסא כיף דיכ לגאנא‪ .‬לפגבט• נזלד‬
‫כרופא רטנא‪ .‬וכא יפררגו לחקרא ע ל א‬
‫ייטםגגט־ן פי טריקהום‪ .‬למסתורין פי זםיע‬
‫שגלהום‪ .‬האדא מקאגלת האדא כא גראיו‬
‫נםבעא דלעיגין‪ .‬האר לגדדארין פי בגי‬
‫אדם וכאינין‪ .‬די עאטלין לגרון תגייז ו‪:‬א‬
‫יגסאוו אש דאז לבארח בייבטאל‪ .‬ו נ א‬
‫ינציחו עלא לימין ועלא אשט^‪ .‬וקאנדין‬
‫טיצ׳ע וטרתנא‪ .‬כנירא ומעזזנא‬
‫וטקאכלתהזם קלאל אזזהד צ׳אווחום‬
‫אתכננא‪ .‬והוטא מדגדגין וציאייעין‪ .‬יפי‬
‫רנגא טצ׳ללטא טזחוטין וטכבנעין‪ .‬וטא‬
‫עגדהום א־קפא מן כתרח אריק‪ .‬ולא רוזא‬
‫סן חצ־אי אטריק‪ .‬כתאר אליוט אילאד‬
‫אררתלא‬
‫התנצלות‬
‫ובקרן חשכה לחוצי׳ מגשי׳ ואין‬
‫מעמד מחמת המציק‪ .‬ש כ ל ה י ו ם‬
‫ל ה ם מעיק •רבי׳ כעת בני עכביש‬
‫האורני׳ ביתם• לצודד זבובי אדם‬
‫ברשתם• דמצו דמיהם ולשדם עד‬
‫חם‬
‫שאריתם• רנועו תחת ידיהם‬
‫מבלי חמלה וחנינה‪ .‬עד תם אנשי‬
‫האמונה‪ .‬י^ה וכ^ה• יתברכו בלבבם‬
‫לאמר מי רואה ‪.‬אותנו• ומי יודעינו‬
‫לנו‪ .‬ולולא אל ם ס ח ח ר‬
‫ומי אדון‬
‫הצופה ומדבר ומונה וסופר כ ל‬
‫עלילות מצעדי נבר‪ .‬והוא הנוקם על‬
‫כי אז ספו תמו חלכאי׳‬
‫עלילותס‬
‫תחתם• ועריצי אדם‬
‫ארץ• ונבר‬
‫לבדם ירשו‬
‫כ ל רשע עריץ‪ .‬אך‬
‫מקנאת ^ זועם שמעשיה׳ לפניו נלדם‬
‫רדועי׳ • אין סתר ואין נחבא•‬
‫אמונה‬
‫ואין עול ומשפטיו‬
‫אל‬
‫חהום‬
‫רבה• ו א ם יפרצו הפורצי׳ פרץ על‬
‫פני תבל• אז שופט כל הארץ ישלח‬
‫חציו ויפיצם ואותם יחבל• ואזי יחזו‬
‫רכושו‪ .‬וערפם לא יקשו• דודו כי יש‬
‫אלהי׳ שופטי׳ בארץ• המציל מכף‬
‫מעול וחומץ ועריץ‪:‬‬
‫ואשמע‬
‫אחרי‬
‫קול רעש נ ד ל‬
‫שאומרי׳‬
‫מדבורך‬
‫טוב‬
‫לחדול‪ .‬יען אתה מחרף ומנדף‪ .‬ועד‬
‫פה תבוא ולא תוסף הנה‬
‫עדי‪.‬‬
‫בשמים‬
‫ובמרומים שהדי‪ .‬שאין‬
‫זה‬
‫מטרתי• להשפיל כבוד שום א ח ד‬
‫מבני עדתי• רק שאני אוהב כל אחד‬
‫כרוחי ונשמתי‪ .‬כי כולם קודש חלולי׳‬
‫ובמעלות הקדושה עולי׳‪ .‬וכל חפצם‬
‫להיות ל* ננשי׳‪ .‬וכל העדה כולם‬
‫קדושי׳• רק דברי הם ננד יצרם הרע‬
‫כי‬
‫ה ו א מנדל פרע• וממנו ח ו ק ם‬
‫ננרע‬
‫אררתלא די בא ינשזו זייארהוס‪ .‬ויציירו‬
‫אדרבבאןדי בן אדם פישבכתהום‪ .‬וימצצו‬
‫דםטהום ולהמהום‪ .‬חתהא די יקאדיוהום‬
‫ונאש לאםאן בלא מחננא ורחםא בא‬
‫יתקאדאיו מן כתרת אצ״לםא‪ .‬האדו ודי‬
‫פח>יהים‪ .‬בא יקצצחו קלובהום‪ .‬ויקומו‬
‫שכון ראנא ושכון יעארפנא‪ ,‬ושבון סידנא‬
‫ולוכאן מא לאילאה למגפי ארראגב וישוף‬
‫ויעפי‪ .‬ויחסב ויעדר ייעזר זטיע כלפאח‬
‫ארראזל‪ ,‬וכא יהנקקט כלא עמאיילהום‬
‫ל־יוכאןאהקאראוו וגתמםו לססאכן פי‬
‫סוציעהום‪ ,‬וקאצחין לקלב יוורתי לארץ׳‬
‫איהרהום‪ ,‬ויהקווא כול ציאלם וקאצח‬
‫עליהים‪ ,‬גיר מן גירת ^קוי אצאכט את^פיץ‬
‫די פעאיילהום קדראמו משהודין וטערופין‬
‫שי מא יכפא ולא יהכבבא חההא דקא‬
‫והיוא די יבקא‪ ,‬אילאה ^חק בלא עוואז‬
‫וצקא‪ ,‬ושראייעו אחהום לכםר גארקא‬
‫ואילא יהגאוו לקוויין בלקווא עלא אוזר‪,‬‬
‫אררניא‪ .‬פי לחין חאכם זםיע ל־־ארץ׳‬
‫באנגייא יטלק נשאשבו ויפססדהים דגיא‬
‫ופי >^חין‪ ,‬יראוו ויחשמו‪ ,‬ועלא פעא ילהים‬
‫ינדםו‪ ,‬ויגררו באיין כאיין אילאה חאכם‬
‫פי לארץ‪ /‬באטיל ולערץ׳ וכא יפכך מן‬
‫ידר לסעווז ולכטאף ולמעריץ׳ ‪:‬‬
‫וסמעת מן אוראיי האראז כביר‪ ,‬די‬
‫בא יקולו חצר מן ל כ ל א ם‬
‫לבתיר‪ ,‬די כא תעאייר בלא החציר‪^ ,‬ל״ה‬
‫פי אססמא שהארי‪ ,‬ומלאייכאה ח ת ח א‬
‫זזימא שהורי‪ ,‬די מאוושי האדא מקצודי‬
‫באש גטייח איגוד חהתא יהודי‪ ,‬גיר כא‬
‫גחבב כול ואחד ברוחי וזהרי‪ ,‬לאיין‬
‫כוללהום טקדדםין וסשכורין וםאנעין‪ ,‬ופי‬
‫דרוז לקדישה ט^עין‪ ,‬וכול גאראדד־‪.‬ום‬
‫יבינו מיל״ת קראב‪ ,‬וכולהא אזמאעא‬
‫צהאכ וחבאב‪ ,‬וזמיע כלאמי כינטרא‬
‫ללשיטאנהום לקביח‪.‬ארראייע‪ ,‬די כא‬
‫יעללםהום אצנאייע‪ ,‬באש יעמל פיחום‬
‫אששראייע‪ ,‬וסננו חקהום צ׳אייעוראייאהו‬
‫׳‬
‫פח^‬
‫התנצלות‬
‫גגחן‪ .‬ומועצותיו בחידקי׳ שהגוף‬
‫מרעילי״‪ .‬ואותו מכלי׳‪ .‬ולקבר מובילי׳‬
‫והוא מורה להם דרך לנטות‪ .‬ואין‬
‫עובר עבירה ואש בחיקו לחתות >^א‬
‫א״כ נכנסה בו רוח שטות‪ .‬אבל אני‬
‫גמשל לרופא חולי׳‪ .‬הנותן סמי׳ מרי׳‬
‫מועילי׳‪ .‬לרפואתם ולהסיר מ ח י ל ת ם‬
‫להציל ממות נפשם ולחיותם‪ .‬וגגד‬
‫יצרם כל מלחמתי• אבל כל בגי עמי‬
‫אגי אוהב כגשםתי‪ .‬שהיא מקור‬
‫חייתי• ואיגי מדבר רק מרב קגאתי‬
‫ואהבתי‪ .‬לא אפונה כי דברי׳ אלה‬
‫טובי׳ הנמו• להזהיר ?־ צעירי הדור‬
‫‪1‬‬
‫שאינם‬
‫יודעי׳ לחזהו• במו• ובכן‬
‫יאמרו הקוראים והמבקרים‪ .‬כ ל‬
‫המרבה באילת חדברים• הרי זד‪.‬‬
‫משובח‪ .‬והוא כפתור ופרח• ולבן‬
‫ראיתי לבבם להעיר• קטן וגדול רב‬
‫וצעיר• ואז ה׳ כל חמתו לא יעיר‬
‫ואודם שבעתים יאיר רזהיר אכי״ר‪:‬‬
‫פח*י לטיכרוב די לגוף נא יסםטו‪ ,‬ודאתו‬
‫בא יהדמו‪ ,‬ופי לקבר ירםסיו לחסו ועצ׳טו‬
‫וכא יוורילהוט טריק עוו» פאש יסירו‬
‫לאיין טא כאיין די יפ>יט בכאטרו גיר‬
‫חתתא יחטטקו וידצצרו‪ .‬ואנא ילזטכום‬
‫תחנכוני טזטועין לאיין בא נתמתח?־‬
‫לטביב לטרא״ן׳ לטוזועין‪,‬די כא יעטילהוט‬
‫דוואייאת טאררין וגאפעין‪ ,‬באש ידאויהוט‬
‫ויזוול טרצ׳הוט׳ ויפכך טן לטות נפםהום‬
‫ויעיישהום‪ ,‬וטקאבלת שיטאנהוט זמיע‬
‫בלאט‪ /‬ב«>חק אולאד קאווטיכאנחבבהום‬
‫כיף לחטי ודטטי‪ ,‬די הווא טננע חייאתי‬
‫וטא כא נהדר גיר טן גירחי ומחבבחי‬
‫ואנא טא גגלטש‪ ,‬וראיאתי צחאח אידא‬
‫נקול די האד לכלאט הוטא טלאח באש‬
‫נחררץ לצגאר אזזיל לקנאה‪ ,‬די טא‬
‫יעארפוש טריק אצלאח״ ונהאדא יקילו‬
‫לקאריין ולנאחתין זטיע די יכתתר פי‬
‫ר!אד לכלאם לטחבנתין‪ ,‬הויא טשכור‬
‫וטגיוד‪ ,‬פחז* טשמום דלוורד ועלא האדא‬
‫ריח קלנהוט נפייקו‪ ,‬פח»‪ 1‬לכביר ‪3‬חאל‬
‫אצגיר לא יזהקו‪ ,‬ופי לחץ אלל״ה זט‪-‬ע‬
‫כירו עליהום יטלקו‪ ,‬וצ׳אויהום יצ׳וי‬
‫טבע טרראת פי חקקו‪ ,‬אכי״ר ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫מחזיקי אצ׳אר״לביצ׳א הי״ו‬
‫‪:‬‬
‫‪ ,‬למחזיקים ב‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫י אלה יעמדו על ה רכה בעזר אלהי‬
‫המערכה ‪ .‬יהי ש ום בהילם ושלוה‬
‫באהלם ‪ .‬וחיים *<ד העולם אכי״ר‪:‬‬
‫א‬
‫היקר ונעלה סי׳ אהרון פילו הי׳׳ו‬
‫א״ח היקר ונעלה סי׳ אהרון הלוי הי׳׳ו‬
‫היקר וחשוב סי׳ אליהו לגריסי הי״ו‬
‫היקר יחשיב סי׳ אב ^קאיים הי״ו‬
‫א׳׳ח הניי׳ח סי׳ אב׳ חמו הי״ו‬
‫הח׳ ונבין סי׳ אבנר מליל הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ אהרון קדוש הי״ו‬
‫אנינים‬
‫האחים המבירכיס בניו של המנו״ח‬
‫סי׳ אליהו אביסדריס הי״ו‬
‫האחים המבירבים בניו של המנו״ח‬
‫אברהם אדיין הי׳׳ו‬
‫ר׳ אנ׳ גאבאי הי״ו‬
‫הבחוץ סי׳ אליהו מיכאל הבהן הי״ו‬
‫הנו״ח משה אביסדריס ושוה׳ >‪1‬קאיים הי״ו'‬
‫הנו״ח סי׳ אהרון צבאה הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ אליה? ביטון הי׳׳ו‬
‫הבחוץ סי׳ אב׳ עמאר הי״ו‬
‫הנייח סי׳ אליהו ועקנין הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ ;״ עזר ביטון ואחיו הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ אליהו בטיטו הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ אב׳ ועקנין הי״י‬
‫הני׳׳ח סי׳ אהרן לגריסי הי״ו‬
‫הבחיץ סי׳ אליהי אדרעי הי״ו‬
‫החיץ סי׳ אברהם שקרון הי״ו*‬
‫הני״ח סי׳ אליהו אדרעי הי״ו‬
‫הבחיץ סי׳ אב׳ ביטין‪.‬הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ אב׳ טלכא הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ אב׳ זננו הי״ו‬
‫הסשניל ונבון סי׳ אליהו חזוט הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ אהרון אלקאיים הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ אהרון בן שענאן הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ אליהו מאסאן הי״ו‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫<‪4‬‬
‫סי׳ אב׳ ועקנין ישותפו הח בושכילא הי׳יו‬
‫סי׳ אליהי ביטון הי׳׳ו‬
‫הני״ח סי׳ אליהו הכהן הי׳׳ו‬
‫סי׳ אברהם בוחבוט הי׳׳ו‬
‫סי׳ אליהו אזולאי הי״ו‬
‫םי׳ אב׳ בן הקון הי״ו‬
‫סי׳ אליהו פרץ הי״ו‬
‫הבחוץ אליהו ועקנין בר דוד הי״ו‬
‫הבחוץ אהרון ועקנין בר דוד הי״ו‬
‫סי׳ אליהו בן יישר הי״ו‬
‫סי׳ אב׳ קירקוס הי״ו‬
‫סי׳ אליהו בן שטרית הי״ו‬
‫‪,‬‬
‫סי׳ ברוך חזאן הי״ו‬
‫סי׳ ברוך ואעקנין הי״ו‬
‫ד‬
‫הא׳ היקר ונעלה סי׳ דוד יאעקנין הי״ו‬
‫חנו״ח סי׳ דוד בן ברוך הי״ו‬
‫‪ ,‬למנוחת יוסף בנו נ״ע‬
‫הנו״ח סי׳ דוד עשור הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ דוד הלוי הי׳׳ו‬
‫הנו״ח סי׳ דור פיניא ובנו הי״ו‬
‫החי רש׳ כה״ר דוד מ־יכא הי״ו‬
‫בר הח׳ הש׳ כה״ר שאול סלכא ז״ל‬
‫הנו״ח סי׳ דוד אלענקרי הי״ו‬
‫הנו״חיםי׳ דוד דאדון הי׳י׳ו‬
‫הני״ח סי׳ דור מלכא הי״ו בר יצחק ‪hn‬‬
‫הנו״ח סי׳ דוד בן םאעוד הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ דוד פרץ הי׳׳ו‬
‫הבחוץ סי׳ דוד אדהאן בר שלום הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ דוד אשבעוני הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ דוד אדהאן ב״ר יעקב ד ל‬
‫שמות המחזיקים הי״ו‬
‫האחים היקרים יעיש ואעקגין‬
‫הנו״ח סי׳ דוד קדוש הי״ו‬
‫ואחיו יחייא הי״ו‬
‫הגו׳׳ח סי׳ דוד פרץ בר טםעוד הי״ו‬
‫הגויה סי׳ יאודה ז^טאליח הי״ו‬
‫סי׳ דוד אדהאן וחברו הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ יוסף הרוס ברטים הי״ו‬
‫סי׳ דוד טלול הי״ו‬
‫הנויח סי׳ יוסף שקרון הי״ו‬
‫סי׳ דוד רניבו הי״ו‬
‫הנו׳׳ח סי׳ יצחק אביעזיז הייו‬
‫ז‬
‫סי׳ יהודה האיות הי״ו‬
‫הגו״ח ם״ ןבולון אבן חיים הייו‬
‫טי׳ יעקב טלכא הייו‬
‫הגויה סי׳ גברי^ אבן חייט הי״ו‬
‫הגי^ביע ייסף תיטציח גיע‬
‫הגויה יצחק בן שטוי>< בר א״ב הייו‬
‫ח‬
‫הגויח סי׳ יוסף ל«יוס הי״ו‬
‫היקר וגעלה סי׳ חנניה משכילא הי״ו‬
‫הגויה סי׳ יעקב לנרייף הי״ו‬
‫הי״ו‬
‫הגכבד וחשוב סי׳ חיים אפלז^ו ובגו‬
‫הגויח סי׳ יאודה נאהון הייו‬
‫סי' חגגיה אדרעי הייו‬
‫הגויח סי׳ יעקב זיפאםי הייו‬
‫סי׳ חיים הכהן הי״ו‬
‫הנכו״ח סי׳ ישועה עזראן הייו‬
‫הייו‬
‫סי׳ חגניה קדוש‬
‫הגי״ח סי׳ יצחק יפרח הייו‬
‫הי״ו‬
‫עראטה‬
‫סי׳ חיים‬
‫הגייה סי׳ ישועה ז^פאסי הייו‬
‫דדיו‬
‫הכהן‬
‫סי׳ חיים‬
‫הגכו״ח סי׳ יעקב פרץ הי״ו‬
‫הגויה סי׳ חייט גאבאי הי״ו‬
‫הגו״ח סי׳ יעיש אביכזר הי״ו‬
‫סי׳ חיים דאגיגו הי׳׳ו‬
‫סי׳ יחייא אטרזטאן הי״ו‬
‫סי׳ חיים הכהן הייו‬
‫סי׳ יוסף לוגאסי הייו‬
‫סי׳ חיים ואעגוגו הי״ו‬
‫טי׳ יהודה בן עבו ואחיו הי״ו‬
‫סי׳ חיים אטםללם הי״ו‬
‫סי׳ יאטין שושן הייו‬
‫סי׳ יוסף ביטון הייו‬
‫יי‬
‫סי׳ יוסף אטזאלאנ ה״ו‬
‫הא׳ היקר וגעלה סי׳ יצחק »‪1‬טא*‪1‬יח הייו הנו״ח יעקב בן לולו הי״ו‬
‫הגבבד וחשוב סי׳ יצחק סיכםו הייו‬
‫סי׳ יעיש אביקציץ הי״ו‬
‫היקר וחשוב סי׳ יעיש ביטון הייו‬
‫סי׳ יהודה אדיין הייו‬
‫היקר וגכבד סי׳ יצחק הלוי בר יוסף הי״ו סי׳ יחייא אדרעי הי״ו‬
‫הגויה יחייא הרוס ובניו אב׳ ושלטה הי״ו סי׳ יעקב פרץ הי״ו‬
‫הגו״ח סי׳ יוסף חייט בר שטואל אסז^אנ טי׳ יצחק פיגטי הי*ו‬
‫היקר וגכבד סי׳ יעקב אביטבול הי״ו‬
‫סי׳ יעיש כן סטרית הי״ו‬
‫האחים היקרים בגיו של הגו׳׳ח‬
‫טי' יוסף אביכור הי״ו‬
‫סי׳ יוסף יאעגיגו הי״ו סי׳ יעקב עמארא הי״ו‬
‫טי׳ יאירה צבעוגי הי״ו‬
‫הגויה סי׳ יוסף ז‪1‬עסרי הי״ו‬
‫היקר וגעלה א״ח סי׳ יצחק אניזאר הייו טי׳ יצחק טייארא הי״ו‬
‫סי׳ ישראל אדרעי הי״ו‬
‫הגכו״ח סי׳ יוסף ^םאליח הייו‬
‫סי׳ יוסף חזאן הי״ו‬
‫הגכו״ח סי׳ יוסף פרץ הי״ו‬
‫סי׳ יוסף טאיר די אכילה הי״ו‬
‫הגויח סי׳ יוסף ז‪1‬עסרי הי״ו‬
‫הנכו״ח א*ח סי׳ יצחק אצאייג ובניו הי״ו סי׳ יוסף אגחסגי הי״ו‬
‫סי' יצחק הלוי הי״ו‬
‫הגויח סי׳ יאודה חסין הי״ו‬
‫סי׳ יוסף שוישא הי״ו‬
‫הגויח סי׳ יצחק אררעי הי״ו‬
‫סי׳ יצחק *יפלאץ הייו‬
‫הבחוץ סי׳ יחייא אדיין הייו‬
‫שמות המחזיקים הי״ו‬
‫ל‬
‫סי׳ לוי אלבאז הי״ו‬
‫סי׳ לוי עשור הי״ו‬
‫מ‬
‫היקר ונעלה רציו סי׳ משה בן דו״ח הי״ו‬
‫היקר ונכבד ס•׳ משה אמסללם הייו‬
‫הנכי״ח סי׳ מסעיר בן יאיר הי״ו‬
‫הנכי״ח סי׳ מסעיר ויזמאן הי״ו‬
‫הנכו״ח סי׳ משה בן דיין הי״ו‬
‫הנכי״ח סי׳ מרדכי אוחנונא הי״ו‬
‫הנכו״ח סי׳ מסעיר הצרפתי הי״ו‬
‫הנבי״ח סי׳ מרדכי אדהאן הי״ו‬
‫הנכי״ח סי׳ מסעיד ניני הי״ו‬
‫הנכי״ח סי׳ משה בישבילא הי״ו‬
‫הנכי״ח סי׳ מסעיר אזולאי ואשתו הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ מכלוף בן מוי*‪ 1‬הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ מרדכי עמאר הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ משה ריוח הי״ו‬
‫הני״ח מסעיר ביטון הי״ו‬
‫החיץ סי׳ משה עםאר הי״ו‬
‫הני׳׳ח סי׳ משה ואעקנץ הי״ו •‬
‫הנייח סי׳ םסעוד ביטון הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ משה בן חקין הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ מאיר חסאן הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ משה >‪1‬חראר הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ משה ואזאנא הי״ו ובנו הי״ו‬
‫הנייח סי׳ מרדכי אביצרור הי״ו‬
‫הנבי״ח סי׳ מימון אדרעי הי״ו‬
‫הנבו״ח סי׳ מימון גן דו״ח הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ מסעיר קורקוס הי״ו‬
‫הנכי״ח סי׳ מסעוד אביטאן הי״ו‬
‫הנבו״ח סי• מימין אלעיפיר הייו‬
‫סי׳ מאיר הלוי הי״ו‬
‫סי׳ מרדכי' אדדאן הי״ו‬
‫סי׳ משה אדהאן הי״ו‬
‫סי׳ משה רבוח הי״ו‬
‫הנרח סי׳ ססעוד אביטבול הי״ו‬
‫הח׳ הש׳ כה״ר מאיר הל־יוי הי״ו‬
‫ילד שעשועים דוד הלוי הו״ו‬
‫הח׳ הש״ זר״ק כה״ר מרדכי **באז הי״ו‬
‫הבחוץ סי׳ משה בן שמול הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ טכלוף קדוש הייו‬
‫הנו״ח סי׳ מימון גאבאי הי״ו‬
‫הבחוץ סי׳ םסעוד אוחנא הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ משה אזולאי הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ מרדכי תימצית הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ מאיר אדיין הי•‬
‫סי׳ מאיר דיין בר״ד הי״ו‬
‫הגו״ח סי׳ מאיר כר שישת הי״ו‬
‫סי״ מכלוף אוחיון הי״ו‬
‫שי׳ משה איביליא הי״ו‬
‫סי׳ מרדכי הלוי הי״ו‬
‫סי׳ מימון אלקיבי הי״ו‬
‫סי׳ משה פדידא הי״ו‬
‫סי׳ מאיר אוחיון הי״ו‬
‫ס•׳ משה נן חמו הי״ו‬
‫סי׳ מרדכי ביטון הי״ו‬
‫סי׳ מאיר ביגון הי״ו‬
‫סי׳ משה אסבעוני הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ נפתלי סלול הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ נסים אלחראר הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ נסים יפרח הי״ו‬
‫סי׳ נסים אדוך הי״ו‬
‫ם‬
‫היקר ונכבי־ סי׳ סעדיה בן שמעון הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ סעדיה אסולין הי״ו‬
‫ע‬
‫הבחוץ סי׳ עמרם אשמעוני הי״ו‬
‫הגו״ח סי׳ עיוש סאלאמא הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ עמרם אביטבו‪ 4‬הי״ו‬
‫הנכו״ח סי׳ עמרם הכהן הי״ו‬
‫הה׳ הש׳ כהיר עסרם חארידא חייו‬
‫ם‬
‫הבחוץ סי׳ פינחס שמו** הכהן הי״ו‬
‫צ‬
‫הח׳ הש׳ רבי ציון פרץ הי״ו‬
‫שמות המחזיקים היי״ו‬
‫הנו׳ח םי׳ רפאל אדיין הי״ו‬
‫הנו״ח םי׳ רפ>> בן שושן הי״ו‬
‫ש‬
‫החתן המפואר סי׳ שלום אזולאי הי״ו‬
‫היקר ונעלה סי׳ שמעון ^עםרי‬
‫בר >‪1‬יהו הייו‬
‫‪- .‬‬
‫היקר ונכבד סי׳ שלמה שוישא בר יוסף‬
‫הי״ו‬
‫היקר ונכבד סי׳ שלום זימאליח‬
‫הנכבד וחשוב סי׳ שמעון טייאל‬
‫האשה הכוה״ץ שמחה אחותי‪ .‬הי״ו‬
‫הנכו״ח סי׳ שלמה במעללם הי״ד‬
‫הנכו״ח סי׳ שלוט אםכאג הי״ו‬
‫הנכו״ח סי׳ שלמה בן ברוך הי״ו‬
‫היקר וחשוב סי׳ שמעון הלוי חייו‬
‫היקר וחשוב סי׳ שמעון עטאר הי״ו‬
‫הנבו״ח סי׳ שטעון ואעקנין הי״ו‬
‫הנכו׳׳ח סי׳ שלמה יוסף ואעקנין הי״ו‬
‫היקרי׳ סי׳ שלמה ^משעארי וםי׳‬
‫שמעון קדוש הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ שלמה בוחבוט הי״ו‬
‫‪s‬‬
‫הנו״ח םי׳ שלום אסבאג הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ שלום עטיאל הי״ו‬
‫הנו״ח םי׳ שמו>> הלוי הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ שלמה רוזיליו הייו‬
‫הנו״ח סי׳ שלטה טייארא הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ שלטה טדינה הי״ו‬
‫סי׳ שמעון בן יםתי הי״ו‬
‫סי׳ שאול ביטון הי״ו‬
‫סי׳ שרטה פינטו הי״ו‬
‫סי׳ שטעון בוזאגלו הי״ו‬
‫סי׳ שלום זיעופיר הי״ו‬
‫סי׳ שלטה אםתגאםי הי״ו‬
‫סי׳ שאיל ביטון הייו‬
‫סי׳ שלום כנאפו ובנו הי״ו‬
‫הנו׳׳ח מי׳ שם טוב לוגאסי הי״ו‬
‫ח;ו״ה סי׳ שמעון ש״ל עמי^ הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ שאול אנצ׳אם הי״ו‬
‫סי׳ שנ״עץ פחיסה הי״י‬
‫סי׳ שלום עיבדיה הי״ו‬
‫סי׳ שלום עאטייא הי״ו הי״ו‬
‫סי׳ שלטה לוםקי הי״ו‬
‫סי׳ שלטה שיישא הי״ו‬
‫סי׳ שלים יבגי הי״ו‬
‫ו‬
‫הנו״ח סי׳ שמעון אביטאן הייו‬
‫הנו״ח סי׳ שלמה פרנק׳ו הי־ו‬
‫הבחוץ סי׳ שסי^ בן דו״ח הי״ו‬
‫הנכו׳׳ת סי׳ שמעון ז^עםרי הי׳ו‬
‫הנו״ח סי׳ שטעון שלום עאטייא הי״ו‬
‫י‬
‫סי׳‬
‫סי׳‬
‫סי׳‬
‫סי׳‬
‫מסעיר אדרעי הי״ו תושב פאס הי״ו‬
‫שמעין שושן הי״ו תיישב בני מ ־לאל‬
‫יאמין בן דוד ויוסף היי• תושב ••••‬
‫מנשה חאתויל הי״ו חישב אספי‬
‫ואלה מוסיף על הראשונים • מחזיקי־ מראכיש יצ״ו‬
‫יאריכו ימיס ושנים ״ דשנים ורעננים ‪ .‬בחונים ואוגיס‬
‫ובנים ובני‪.‬בנים ‪ .‬אכי׳יר‪ :‬י‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫האדון היקר ונעלה סי׳ אב׳ קירקום •הי״‬
‫הח׳ הש׳ כה׳ר ז^יעזר ואזאנא הי״ו‬
‫היקר ונכבד סי•‪:‬׳ >‪1‬יהויבוחבוט הי״ו‬
‫הנכבד סי׳ אהרן אפללו הי׳׳ו‬
‫הנו״ח סי׳ אהרן הכהן הי־ו‬
‫הנו״ח סי׳ אב׳ עייאש הי״י‬
‫הני״ח סי׳ אני אפרייאט הי״ו‬
‫הני״ח ם״ אליהו רי נסי׳ אסבעוני הי״ו‬
‫סי׳ *‪1‬יהו טלכא הי׳׳י‬
‫סי׳ אב׳ ביטין הי״ו‬
‫ב‬
‫הקד ונעלה סי• ברוך ואזאנא ה״״ו‬
‫סי׳ ברוך חזיזא הי״ו ‪-‬‬
‫שמות המחזיקים הי״ו‬
‫האדון היקר ונעלה סי׳ דור מאיםרן הי״ו‬
‫האדון היקר ונכבד סי׳ דור ז^קאיים הי״ו‬
‫הבחוץ סי׳ דוד חדידא הי״ו‬
‫סי׳ דוד אדרעי הי״ו‬
‫סי׳ דוד ^פאסי הי״ו‬
‫סי׳ דוד בן סטרית הי״ו‬
‫הנגיד היקר ונעלה סי׳ חיים ^עסיי הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ חיים אטנזי הי״ו‬
‫הח׳ השי רבי חביב ואזאנא הי״ו‬
‫סי׳ חנניה ביטון הי״ו‬
‫האדון‬
‫היקר ונעדיה סי׳ יעקב ם׳‬
‫קורקיס הי״ו‬
‫הח׳ הש׳ כה׳ר יוסף חיים חררוש הי״ו‬
‫המשכיל וחשיב סי׳ יאירה ויזטאן הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ יוסף כנאפו הי״ו‬
‫הח׳ הש׳ כה׳ר יוסף ארהאן זזי״ו‬
‫היקר ונעלה א״ח סי׳ יצחק אפריאט הי״ו‬
‫היקר ונכבד זר״ק סי׳ יצחק נחמיאש הי״ו‬
‫היקר ונכבד סי׳ יוסף הלוי הי״ו‬
‫סי׳ יאודה אדרעי הי״ו‬
‫הנכבד וחשיב סי׳ יצחק אוחיון הי״ו‬
‫היקר ונכבד סי׳ יוסף בן שמעין הי׳׳ו‬
‫הנכבד וחשוב סי׳ יעיש אסבאג הי׳יו‬
‫הנכבד סי׳ יוסף חזאן ואחיו הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ יצחק בן שטון הייו‬
‫הנויח סי׳ יעקב פרץ הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ יעקב אלחראר הי״ו‬
‫הח׳ הש׳ רבי יאודה גאבאי הי״ו‬
‫סי׳ יוסף ישראל הי״ו‬
‫סי׳ יוסף אדיין הי״ו‬
‫סי׳ יצחק עזראן הי״ו‬
‫סי׳ יאודה ואחניש הי״ו‬
‫סי׳ יעקב אביטבול הייו‬
‫סי׳ יאודה קורקוס הי* ו‬
‫מ‬
‫הנכבד וחשוב סי׳ מכלוף חררוש הי״ו‬
‫היקר ונכבד סי׳ מאיר אבירזל ומימון‬
‫אחיו הי״ו‬
‫האחי׳ המבורכי׳ בניו של המנוח מסעור‬
‫לנראבלי הי ״ו‬
‫הנו״ח סי׳ מאיר די יוסף ביטון הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ משה ^חראר הי״ו‬
‫הנויח סי‪ ,‬מאיר לגראבלי הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ מאיר הצרפתי הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ מרדכי גנון הייו‬
‫^‪.,..-.‬‬
‫הנו״ח סי׳ מאיר נאבאי הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ מנחם אלבאז הי״ו‬
‫הני״ח סי׳ מאיר ואעקנין הי״ו^‬
‫סי׳ מרדכי אביטאן הי״ו‬
‫סי׳ משה הכהן הי״ו‬
‫נ‬
‫היקר ונכבד סי׳ נסים ביטון הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ נסים מירראן הי״ו‬
‫סי׳ נסים אבירזל הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ נסים אוחנונא הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ נסים זכרי הי״ו‬
‫ר‬
‫היקר ונכבד סי׳ רחמים ואזאנא הי״ו‬
‫היקר וחשוב סי׳ רפאל־ בן שמול הי״ו‬
‫סי׳ רפ^ בן חרבין הי״ו‬
‫ההכוה״ץ רבקה אשת רי״ה גאבאי הי‪­/‬‬
‫‪1‬‬
‫ש‬
‫איח הגכבד וחשוב סי׳ שמו^ בן זאכר הי״ו‬
‫היקר ונכבד סי׳ שלמה אוחנונא הי״ו‬
‫הנו״ח שלום אוחנונא הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ שמעון ביטון הי״ו‬
‫היקר סי׳ שטעון ננון הי״ו‬
‫הנו״ח סי׳ שמעון ואזאנא הי״ו‬
‫היקר ונעלה סי׳ שמעון רבוח הי״ו‬
‫סי׳ שלום זריהן הי״ו‬
‫סי׳ שוע אדהאן הי״ו‬
‫סי׳ שלום הלוי הי״ו‬
‫הקדמת‬
‫רסיסי‬
‫ס ‪ ft‬ר‬
‫לילה ‪1‬‬
‫יתברך הבורא ויתעלה היוצר הנפלא‬
‫המרומם על כל ברכה ותהלה‬
‫אשר בחר בנו לעם סגולה ‪ .‬ולקח אותנו‬
‫לנחלה‪ .‬והשפיע לנו מחכמתו‪ .‬והטעיםנו‬
‫מפרי דתו‪ .‬ונתן לנו את תורתו‪ .‬להגות‬
‫בה כל הימים ‪ .‬באמת ובתמימ ‪ .‬לעולמי‬
‫עד ולעולמים‪ .‬והבדילנו מן העמיס‪ .‬מונו‬
‫לשמור מצותיו הישרים והתמימים‪ .‬ולהבין‬
‫דבריהם הנעלמים ‪ .‬ולשבת בחברת‬
‫החכמים השלמים‪ .‬אוהבי התורה ולומדיה‬
‫הנעימים‪ .‬ונתן לנו לשון מדברת‪ .‬בדברי‬
‫תירתו הנבחרת ‪ .‬לחדש בה דברים‬
‫למזכרת ‪ .‬ולחקוק אותם בעט ברזל‬
‫ועופרת ‪ .‬לדורות עולם למשמרת ‪ .‬הוא‬
‫בחסדו יקרבנו לעבודתו ‪ .‬ויטע בלבנו‬
‫אהבתו ויראתו‪ .‬ויראנו נפלאות מתורתו‬
‫וידביקנו לחכמי אמת המבינים דבר אמת‬
‫לאמתו ‪ .‬ואומרים כל דבר בעתו ‪.‬‬
‫העובדים עבודת משמרתו‪ .‬וגורלי בחיקם‬
‫יוטל ‪ .‬על כל דבר ומלה ‪ .‬יען ראשי‬
‫נמלא טל ‪ .‬קיוצתי רסיסי לילה ‪:‬‬
‫דרשתי וחקרתי דבר חכמה‪ .‬דרישת‬
‫אמת נאמנה ישרה נעימה‬
‫ותמימה ‪ .‬יען ראיתי רכים המתפארים‬
‫בחכמה‬
‫יכון מברוך‪ ,‬ישם לכאלק למפצ׳צ׳ל‬
‫לעזיב ‪ .‬אררפיע עלא כול באראכא‬
‫ושכראן לחביב ‪ .‬די כיירגא ללקום כיף‬
‫אתתכירא למכזונא מי אזזינ ‪ .‬וקבדנא‬
‫ליראתתו‪ .‬ופייצ׳לנא מן כיאסתו‪ .‬ודווקנא‬
‫מן טמאר דיאגתו‪ ,‬ועטאנא שריעתי‬
‫ליתשגל ביהא בנאדם טול אייאם חיאתו‬
‫באלחק וצפאות נ״יתו‪ .‬טול אייאםו מי‬
‫דנייתו ‪ .‬ועזלנא מן לגנוס לקרעתו‬
‫ואיצצאנא באס גחפציו אוצאיאתו‬
‫למסגגםין ואצאפיין‪ .‬ועטאנא לכיאסא‬
‫באם נפהמו כלאםהום למכ׳פיין‪ .‬ונגלסו‬
‫פי רבאעת לכייסין לכאםלין ‪ .‬חאנגין‬
‫תורה וקאריינהא למפצ׳צ׳לין‪ .‬ועטאנא‬
‫לסאן מתכללמא והדדארא ‪ .‬פי כלאם‬
‫שריעתו לטכטארא ‪ .‬נזדדו פיהא כלאם‬
‫לאתפכירא ‪ .‬ונרשמוהום בקלאם לחדיד‬
‫וררצא״ן ללאבדא‪ .‬לזיול דניא ללמחיפצ׳א‬
‫הווא יקררבנא בפצ׳לו לטאעתו‪ .‬ויגרץ‬
‫פי קלבנא כופו ומחבנתו‪ .‬ויוררינא‬
‫לעזאייב מן שריעתו‪ .‬וילססקנא ללבייסין‬
‫אלפאהמין אלחק ויתככתו‪ .‬ויקולו לכלאם‬
‫פי אזקתו‪ .‬ולחאפציין מחפיצ׳תו‪ .‬וחקקנא‬
‫וקרעתגא פי שונהום יתרםא ״ עלא כול‬
‫כלמא‬
‫רסיסי לילה ‪. .‬‬
‫)‪(1‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫נחבטה ‪ ,‬והיא טהמ געלמה ‪ .‬ורכים‬
‫המפארים אחרים נשטה ‪ .‬ולא ידעו איה‬
‫טקומה ‪ .‬יען לא י זאת אשר תמצא טרונ‬
‫הגיון תקרא הלטה ‪ .‬שליטה ותמה‬
‫רק תקרא נשט דעת‪ .‬יען על ידי הלטוד‬
‫היא גורעת ‪ .‬ובלב היא נקבעת ‪ .‬לא בן‬
‫החכמה ‪ .‬במוח היא נעלמה ‪ .‬כי הנהן‬
‫טטרוםיט עט הנשמה׳‪ .‬מיום נצא לאור‬
‫באור החיים על‪ ,‬האדמה ‪ -.‬יען ראיתי‬
‫רביט ‪ .‬שהגו כל ‪.‬יטיהם שהרים• וערבים‬
‫ויתברכו בלבבם לאטד אגחגו אהובים‬
‫כי טצאגו חכטה ועליה גצבים ‪ .‬וגם‬
‫בעיגי רואיהם כחכטים גחשבו‪ .‬והם לא‬
‫ידעו ׳טקיטה וטאין תבואי‪ .‬כדרז״לאל‬
‫תסתכל בקנקן אלא במה שיש ב ו ‪ .‬כי‬
‫רק םה שראו בעיגיהם הקריבו ‪ .‬יטה‬
‫שקראו םעל ספרים שפתותיהם רוחשיי־‪.‬‬
‫וקצריבח לבם לברוא חדשות‪ .‬ולהצמיח‬
‫'מחשבות געלות ולהפליא לעשות ‪ .‬על‬
‫חדושיט ודרשיית ‪ .‬רק איש הרוח יראה‬
‫'קצת דרכי החכטה ‪ .‬התטיטה והשליטה‬
‫יאשר טהאחרים געלטה ‪ .‬ולכן אלה אשר‬
‫'לא עליהם יגוח ‪ .‬אור ההבטה והרוח‬
‫'כאשר לא יביגו ערך בחיריה ‪ .‬הם יעריצו‬
‫'וירוטטו •ערךהחכטה ותרפיה ‪ .‬יהחכטים‬
‫•י האוחזים בשוליה ‪ .‬וערך הנקדש הנערץ‬
‫והטרוטם ‪ .‬אינם נישאיט על לשונם אח‬
‫שטם ‪ .‬ועושים עצםם כאבן דומם ‪ .‬אכריט‬
‫ועבדי טושלים ‪ .‬לא יבינו ערך הטלך‬
‫השלם ‪ .‬כי הוא בעיניהם ככל האדוניט‬
‫הגדולים ‪ .‬ולו הם נמשלים ‪ .‬יען המ‬
‫יכופו ׳כאגטון ראשם ‪ .‬וערך גפשס ‪ .‬לפגי‬
‫י כל גדול טהם ‪ .‬ואדוגיהם ועבדי אדוגיהם‬
‫שהעוז בידט לצוות במפגיע עליהט‬
‫־בטלנים ורוזני ארץ נחשבו בעיניהם‪ .‬לא‬
‫כן השרים הגדולים ‪ .‬אשר בטעלות‬
‫הגדולה עולים ‪ .‬ועל אדם רב הטה‬
‫םושליס ‪ .‬וידעו כי הם גבוהים וטעולים‬
‫גס על שרים רבים וגדולים ‪ .‬ובכל זאת‬
‫כעבדים ־ •‬
‫כלטא וכלטא ‪ .‬לאיין ראשי עאטרא‬
‫באננדא דלמא ‪ .‬שערי וראשי נקאטי‬
‫אלליל ואצ׳למא ־‪ .‬וטא ענדי עקל ולא‬
‫ביאםא נאם נתסמטא ‪:‬‬
‫האוודא פהעח ונחרת פי כלאם‬
‫לכיאסא ‪ .‬פהישח אלחק‬
‫טתנכהא־ וטלססא ‪ .‬טסגגמא ולדידא‬
‫צאפיא וטגללםא ‪ .‬לאיין ריח די כא‬
‫יתבכנרו בלכיאס* ־אלחקייא ‪ .‬והייא‬
‫םננהום טנפייא ‪ .‬לאיין טא יעארפוש אש‬
‫נהייא ‪ .‬ואוכרין כא יתשכרו כלכיאסא‬
‫לעזיזא ‪ .‬וםא יעארפי טריקהא פאיין זא‬
‫לאיין הארי"דיי לינא טקרריא‪ .‬טא הייאש‬
‫כיאםא גיר עקלייא ‪ .‬לאיין עלא ירד‬
‫י לקראיא אלקוייא‪ .‬הייא טעריפא וםחצ׳ייא‬
‫ופי לקלנ טרצצמא וטבננייא ‪ ,‬ילכיאפא‬
‫לטצפייא פי >ימוך טכפייא ‪ .‬לאיין הייאםן‬
‫אםםטא טעטייא ‪ .‬טעא אררוח אוקת‬
‫טזיהא ןידניא ‪ .‬לאיין ריה די קראיו פזרייא‬
‫וגרנייא ‪ .‬כחראצא קיייא ‪ .‬יבא יעלליו‬
‫ראצהום ניחא ‪ .‬ונא יקילו נאיין חאכמין‬
‫פיהא ‪ .‬וראנטין מאקפין ע־־יהא ‪ .‬ואננאס‬
‫חיאסנינהיס כייסין פי כיל טא יזי‪ .‬וחוטא‬
‫טא יעארפו םוצ׳עהא ומנאיי; תז• ‪ .‬כיף‬
‫כלאם לכייםין למאזי ‪ . .‬טא הכזרם פי‬
‫קרעת לנירזי ‪ .‬גיר די פי אוצטהא' טאזי‬
‫לאיין אגנאס האדו ‪ .‬די ראוו קררבי‬
‫וקנדו ‪ .‬ודי קראוו כא יהדרו ויעאודו‬
‫וסי חאזא מן עקלהים טא זנדו‪ .‬ואלא‬
‫זאדו ‪ .‬לאיין דייאק זהר קלנהום נלא‬
‫עדאד ‪ .‬וםא יקדרוש ינלקו חואייז זדאד‬
‫וינכבהו הכמימאח מפצ׳לין ולדאד‬
‫ויזינוהום טקאדדין ‪ .‬מא גאקצין ולא‬
‫זאידין ‪ .‬וגיר די עגדו טדייף דלחכםה‬
‫די עטאה אסאכן פי אססכא ‪ .‬אצאפיא‬
‫ולכאטלא לטעלומא ‪ .‬די טן •אזברין‬
‫טכפייא וטעדוסא ‪ .‬והאדו די טא עליהוטש‬
‫גזל ‪ .‬צ׳אוו לכיאםא ולעקל ‪ ,‬וטוכ׳כ׳הום‬
‫טתקקל‬
‫* 'רסיסי‬
‫ב‬
‫׳־ לילה‬
‫‪-‬‬
‫כעבדים שפלים ‪ .‬יחשבו בעיגי המלך טהקקל ‪ .‬מן די מא כא יפהמוש קימת‬
‫אשר על מדינית •רבות הוא מולך מכטארינהא ‪ ,‬כא ירפפעו קימת לביאסא‬
‫שלפניו חושבים עצמם כדל והלך ‪ .‬יען ותאבעינהא ‪ .‬ולכייסין להאכמין פי‬
‫הם יביני גידלו ‪ .‬וכוחו ורוב חילו ‪ /‬וכל טראפהא ‪ .‬וקימת ^קייי וארפיע למםכור‬
‫אשר יש לו ‪ .‬כן היא הדעת את ערך •מכפי מן עיניהוס ימחצור ‪ .‬כיף די עליה‬
‫החבטה נמשלו‪ .‬בעיני האיש אשר רוח צור ‪** •.‬ליל ואננהאר ואצ׳הור‪ ..‬לאיין‬
‫‪ .‬ל ו ‪ .‬והקטן וצר שכלו ‪ .‬אצלו יחשב כל ‪ .‬הומא ׳כיף אראקד פי לקבור ‪ .‬מא‬
‫הונה ומדבר דברי חכמה ‪ .‬כחכם לב ‪ -‬־יתהררך ולא ידור ‪ . -‬נעטיכום ימהלא‬
‫בחכמה שלימה‪ .‬שהגיע למעלה רמה וכלאם תמאס ‪^ .‬פללאחא ועבי ד * חככאם‬
‫לכן לא גיכר איש המעלה ‪ .‬לפגי האיש ‪ .‬מא יעארפ‪-‬ש קימת אצלמאן ע**י למקאם‬
‫שידע רק פירוש המלה‪ .‬אבל האיש אשר ^משכור ואררפיע פי ‪^.‬דבאם ‪ .‬לאיין‬
‫שאר רוח ל ו ‪ .‬ומתנשא גם הוא בשכלו ענדהום פי לכלאם‪ .‬פחן* לסיאד *יעיצ׳אם‬
‫הגם שלעתים רחוקות יצליח מזלו‪ .‬הוא לאיין הומא בא יחדרו רוצהופ‪ .‬וקימת‬
‫יבין אל פעולות ‪ .‬איש הרוח הגדולות עזזהום ונפשהוס ‪ .‬קדדאס סידהום חרהא‬
‫ץהטושבלות ‪ .‬בדמותו פעולות ‪' .‬ידיו יעפסהום ‪ .‬וחההא עביד סיאדהום ‪ .‬די‬
‫הקטנית יהדלות ‪ .‬אל‪ ,‬פעולות‪ .‬החכם‬
‫>*קווא פי ידדהום‪ .‬באם יווציוו‪.‬בזז עליהום‬
‫המעילית‪ .‬ייבין כי ריחי לא ירים למעלה‬
‫כיף אצלטאן ינחסבו ענדהום ‪ .‬וםאווסי‬
‫אל רום רוחי הנעלה ‪ .‬ייראה כי אף אם‬
‫‪ .‬האכדאך >>קייאד די‪.‬לכברא זאםעין‪ .‬ופי‬
‫היא רם ינעלה‪ .‬על ריב אדם ינפלא‪ ..‬אך‬
‫דדוזהא ט^עין‪ .‬ועלא כהרת בן אדם‬
‫שפל נגד האדם הגדיל‪ ,..‬בחדר קטן לפני‬
‫חאכמין ומאנעין ‪ .‬ועלא רוחהום עאליין‬
‫מגדול ‪ .‬ואז יידע ערכו וערך ‪,‬החבטה‬
‫ומפצ׳לין ‪ .‬ועלא קייאד כבאר טייצלין‬
‫שהיא על הדעת סרוטםה ‪:‬‬
‫קדדאם אצלמאןככתלין‪ .‬כיף לעביד די‬
‫ו ע ל כן שכלנו קצר ‪ .‬ולא נביא עד רוצהום נאזלין ‪ .‬לאיין הויא צלטאן ‪.‬‬
‫הכליה היוצר ‪ .‬לעשות כמעשהו חאכס עלא מדון ואוטאן‪ .‬ביהא קדדאמו‬
‫ממנו יבצר‪ .‬ולא נוכל לבוא עד תכליתם •כא יחסבי רוצהום ‪ .‬כיף למפאכן די םי‬
‫ולא לעשית י כמתכונתם ‪ .‬לכן נעריצהו מא ענדהים‪ ..‬לאיין כא יפהמו הכבראנייתו‬
‫ונקדשהו ‪ .‬איש איש כרוח מבינתו ולא זח*יו‪ .‬וזהרו וכהרת נמיו ‪ .‬וכול מא ענדו‬
‫נדעהו ‪ .‬רק השרידים אנשי הרוח שעיני מסממי די^ו‪ .‬האכראך לערופאת קדדאם‬
‫שכלם מאירית‪ '.‬שמבטן אמם קראם קורא לכייאםא אתתמתלו ‪ .‬ענד די מא ענדוש‬
‫הדורות י‪ .‬ה>> ׳שוכן שמים ‪ .‬ויברא להם לכיאסא פי ב>‪1‬י ‪ .‬יסגיר ודייק עקלו‬
‫ניב שפתים ‪ .‬וטסתרי משטר העולם נתן ענדו בא ינחסב כול די יקרא ‪ .‬ויתכללם‬
‫בלבם ‪ .‬למען ימצאו מעשיו ולהתענג בם לביאסא בלהדרא ‪ .‬פחז* די כייס בלכמ>‪1‬א‬
‫רק המה יתנשאו למעלה ‪ .‬למרום כס יה ולכברא ‪ .‬די לאחק דרזא ע^יא פי מררא‬
‫הנפלא ‪ .‬להבין שמץ ממפעלי ידו הגדולה עלא האדא מא כא יבאגש מול אדאראזא‬
‫ובדמותם יערכו ליוצרם הנעלה‪ .‬המרומם למעלומא ‪ .‬קדדאם די כא יעארף גיר‬
‫על כל ברכה וההלה ‪ .‬השם משטרם סרח לבלמא‪ .‬באלחק ארראזל ארראד‬
‫׳וחוקות עולם נתן להם ‪ .‬ובזה ־נבין כי ב^ו ‪ .‬ובא יעלא עקלו‪ .‬׳בעד מא גיר‬
‫גבוה מעל גביהיס ‪ .‬הוא מושל עליהם בעד אוקאת כא • יבאגלו‪ .‬וכא יעאוגו‬
‫‪1‬‬
‫אכן‬
‫מזאלו‬
‫רםיכי לילה‬
‫אכן גם החוזים בחירי יה‪ .‬אשר בקרבם‬
‫בוערת שלהבה יה ‪ .‬שהגירו לנו על כס‬
‫יה ‪ .‬איש םרעהו יפרדו‪ .‬ולא כראות‬
‫האחד כולם יעידו‪ .‬בי אם ככח לבם‬
‫יגידו ‪ .‬ויגברו חיילים ^ה על ‪ . rk‬וכל‬
‫אחד בבח לבי עולה ‪ .‬וחושב םהשבות‬
‫על כל דגר טופלא‪ .‬ובן יתנשאו עד רום‬
‫םעוגה ‪ .‬ועיניהם לטרחוק תצפינה ‪ .‬לכל‬
‫עבר ולכל פנה ‪ .‬ועל כן לא בשפה אחת‬
‫טונה וםשובחת ‪ .‬ודברים אחדים גביהים‬
‫יביעו כבוד אלהים ‪ .‬ריח האחד ישתיכט‬
‫בתוכו ‪ .‬בראותו בח םשרתיו עושי רציגו‬
‫לפי ערכו‪ .‬והוא בפי משל חכמי התלמוד‬
‫כבן כפר שיראה טלך הכבוד ‪ .‬ברוב‬
‫גאון הדר והוד ‪ .‬שיתפלא על רוב‬
‫התכוגה ‪ .‬וטעלת הטלך העליוגה ‪ .‬על‬
‫הסוסים האבירים הרתוטים לטרכבה‬
‫הטצופה זהב שבא ‪ .‬ועל טעטד העבדיט‬
‫באלף ורבבה‪ .‬והדר לבושיהם הטשובציס‬
‫זהב ואבן טובה ‪ .‬ויקרא םה גדול כבוד‬
‫הטרך שאלה ל ו ‪ ,‬וטה יקר וגפלא היכלו‬
‫וטה כביר ורב חילו‪ ,‬ומה ידטה לו‪ ,‬וטה‬
‫ישוה ל ו ‪ ,‬והשגי יראה הטלך כבן עיר‬
‫הבירה ‪ ,‬שהסכין לראות עושר כבוד‬
‫וטשרה ׳ הוא לא *‪ 1‬העוטריט הטלך ישיט‬
‫לבו‪ ,‬ולא »‪ 1‬רוב עושרו וזהבו‪ ,‬והאגשים‬
‫אשר סביבו‪ ,‬רק הטלו ביופיו תחזינה‬
‫עיגיו ‪ ,‬וידאה טה רב כוחו ועגיניו‬
‫להחיות ההטון הרב אשר לפגיו ‪ ,‬כי בל‬
‫‪ rk‬כאפס נחשבו ׳ אס יטגע טהס טיבי‬
‫ואם יסיר פגיו טהם וכולם נעזבו‪ ,‬כי רק‬
‫רוחו יקבצם ‪ ,‬וכוחו יעטידם ויאמצם‬
‫םםנו יגורו ‪ ,‬בדבריו יעשו או יגזרו‬
‫בעיניי יראו ובפיו ידברו‪ ,‬הוא יהם אחד‬
‫גדול בלי תכלית נעלטה ‪ ,‬אחד שהוא‬
‫הבל כל יטי האדטה ‪ ,‬והכל שהוא אחד‬
‫המחיה כל הנשטה ‪ ,‬הן אלה הם דברי‬
‫החכטה ‪:‬‬
‫דעת‬
‫מזאלו‪ .‬הווא כא יפהם לפעאייל אדדראף‬
‫די טול לכיאםא לכבאי ואנצ׳אף ‪ /‬לאיין‬
‫כא ישבכאה פעאיילו אסגאר ואדראף‬
‫לפעאייל לביים לטפצ׳לין ולכפאף ‪ ,‬די‬
‫פיהוט טא יגשאף ‪ ,‬וירא בעד םא הווא‬
‫ביר ‪ ,‬טן בן אדם כתיר ‪ ,‬לאכין הווא‬
‫םחדור וקציר ‪ ,‬קדדאם בן אדם לבביר‬
‫פח>> טכזן צגיר וטחדור ‪ /‬קדדאם ברז‬
‫ע>יי וטגצ׳ור ״ ופי «‪1‬חין בא יעארף פי‬
‫שעה ‪ ,‬קיטתו וקיטת ><כיאסא אררפיעא‬
‫די הייא לבן אדט נפיעא ‪ ,‬ועלא לעקל‬
‫הייא ט>‪1‬עא ‪:‬‬
‫ועלא האדא עקלנא קציר ׳ וטא נעארפו‬
‫כיף יכין וכיף יציר ׳ וטא גקדרוש‬
‫בזיו לעקל לכאלק אגגצייר ׳ באש נעטלו‬
‫כיפי לאיין נצ׳רנא כיף לבציר ׳ ולא‬
‫נוצלו תבטאטו ׳ ולא נעארפו תטאטו‬
‫ולא עאדאד פעאלו ונזאטו ׳ ועלא האדא‬
‫נשכרוה ונקדדשוה ׳ ראזל עלא קדד‬
‫פהאטתו בלא טא נעארפוה ‪ ,‬ניר נאש‬
‫קלאל טוואלין אננייאת ׳ די עינין עקלהוס‬
‫ציאייאת י די טן לבטן נאדאהום די‬
‫פעאלו קווייאת‪ .‬לטסטטי אזזיול אזזאייאת‬
‫לאילאה סאכן פי אססטא י וכלקלהום‬
‫טנדק אששווארב ולכלטא ׳ ולטכפי פי‬
‫הראתב אדניא עטרי פי עקלהום ׳ באש‬
‫יזכרו פעאיילהום ׳ גיר האדו הוטא די‬
‫יעלאוו ללפוק ׳ ל־יטוצ׳ע כרסי אדילאה‬
‫כאלקזטיע לטכלוק יבאש יפהטועוואיין‬
‫טן פעאל ידדו לכבירא ׳ ופי שביהההום‬
‫יששבהו דיכאליקהום צורה ׳ דיטרפפע‬
‫עלא זםיע לנארכא ואשכרא י ל־יעאטד‬
‫תרתיבהום ‪ ,‬ורשום אדדוואם לייחום‬
‫ובהאדא נפהםו נאיין לאילאה לעאלי כא‬
‫יקדדםהום ׳ והווא בא יטששיהום ׳ והווא‬
‫‪S‬חאבם עליהום ׳ דיאכין חתחא אנבייא‬
‫אללאה לטכטארין ׳ די קלבהום שאעד‬
‫בלהגתו‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫דעתי‬
‫ג‬
‫החכמה יקרה היא מפגיגים‬
‫בחיבתו ואוקארונאצ׳רין‪,‬די כבברונא עלא‬
‫נטעיה גטעי געםגיס ‪ ,‬לכן יהגו‬
‫ברםיה וליה שאכרין ׳ ראזל מן צאחבו‬
‫בה במושב זקנים ‪ ,‬ויצוו עליה אבורז‬
‫אתפרקו י ומאוושי כיף רא ואחד רא די‬
‫לבנים ‪ ,‬לרעות בגנים וללקוט שושנים‬
‫סבקו׳גיר כול ואחד בזהד עקדו כא ינדקו‬
‫ולדגול בשמה בכל עניניס ‪ ,‬ולזה חקרתי‬
‫ויחוההדו האדא עלא האדא י ונבוותהום‬
‫עליה ‪ ,‬ורצתי אחריה ‪ ,‬ואחזתי מקצת‬
‫מאוושי מקאדא ׳ וכול ואחד בזהד עקלו‬
‫משוליה‪ ,‬וחקקתי אותם על ספר ‪ ,‬למרק‬
‫טאלע ׳ ותכמימאתו עלא כול עזיב ומאגע‬
‫עוגותי שעצמו מספר ‪ ,‬והוא רחום יכפר‬
‫והאכדאך יעלאוו חתתא לאססמא **עאלי‬
‫וזה הדרך התויתי ל י ‪ ,‬לכפר על פשעי‬
‫ועיניהוס לבעד יראוו אהאלי ׳ כול מודע‬
‫ומעלי‪ ,‬ואם שגיתי ה ימחול‪.‬לי‪ ,‬כי הוא‬
‫ורכנא ומא יוואלי ׳ ועלא האכדאך מאוושי‬
‫מגת חלקי וחבלי‪ ,‬והוא תומך גורלי‪ ,‬לכן‬
‫בלסאן פריד ׳ מליח ומשכור ולדיד‬
‫כתבתי מה שעלה בקט שכלי‪ ,‬ודברים‬
‫וכלאם עאליין ומפרדין ׳ ינדקו אוקאר‬
‫מעולם ההויה ‪ ,‬ופירוש גחמד על גבואת‬
‫אללה‬
‫םקאדדין ׳ עקל ואחד יחעזזב‬
‫עובדיה ‪ ,‬בלשון צחה ונקיה ‪ ,‬ופרפראות‬
‫ויכרזר חבמאמו׳ מנאיין יראה זהד‬
‫לחכמה ‪ ,‬הנותנים לפתאים ערמה‪ ,‬לנער‬
‫מתשככרינו לעאמלין בלאמו ׳ וגאראדו‬
‫‪,‬‬
‫דעת ומזמה ‪ ,‬ו*יו המאמרים קראתי להם‬
‫שם נפלא ‪ ,‬והוא ספר‬
‫״רסיסי לילה״‬
‫יען בהם מה שבמצודתי עלה‪ ,‬מכל דבר‬
‫געלה ‪ ,‬שעל משכבי לי גגלה ‪ ,‬יזה השם‬
‫של שתי‬
‫התיבות ‪ ,‬עולה ארבע מאות‬
‫וחמש עשרה חשובות ‪ ,‬כמספר שם אבי‬
‫בן‬
‫ע ל א קדד מקאמו י והווא ע ל א קדד‬
‫מתלת לחכמים דאתלמוד ׳ די כלאםהום‬
‫צאחח מן אזלמוד י פח** ולד אדדשר די‬
‫בא יראה אצלמאן למבההז ״ ובא יתעזזב‬
‫עלא‬
‫כתרת **עז? י די ע ל א כול זיהא‬
‫ורכנא ׳ ודרזת אצלטאן למפצ׳לא ע ל א‬
‫ושמי ומשפחתי כתובות ‪,‬‬
‫דוד‬
‫לאבי מסעוד דאנינו‬
‫עץ עבות‬
‫כררוסת ארכבא ׳ למגששייא ברהב שבא‬
‫שהיה בעל מדות טובות ‪ ,‬והוא יבקש‬
‫ועלא אוקוף לעביד בלהיבא ׳ בלאולוף‬
‫רחמים מ>* שובן ערבות‪ ,‬על ישר^ אחיגו‬
‫ואררבוואת באתרתיבא ׳ וזין לבאשהום‬
‫הולכי נתיבות עריבות ‪ /‬אכי״ר ‪:‬‬
‫למגבבתין י באדדהב וחזאד חררין‬
‫כול מענא י ועלא **ביל לקוויין די פי‬
‫דרך שסללתי במחברתי‪ .‬״שרביט‬
‫הזהב״‪ ,‬בו מחצתי ראשי רהב‬
‫פי ב**ו י מא כבר אצלטאן די האד אששי‬
‫והביאתם באש להב‪ ,‬וצרפתם כצרוף את‬
‫דייאלו ׳ ושחאל מעזזב קצרו ומאחאלו‬
‫טנקקטין ׳ מן זמיע**לוואןמכללטין׳ויקול‬
‫הכסף ובחנתים כבחון את הזהב ‪ ,‬אבל‬
‫ושחאל קווי וכתיר מאלו ׳ ושכון יתקאדד‬
‫אמר ראש החכמים רב שלומות ‪ ,‬ראמות‬
‫מעאה ושכון ישבהלו י ואתאני כיף‬
‫לאויל חכמות ‪ ,‬יען יש איזה בני אדם‬
‫טנאיין יראה אצלטאן ולד אלקאפיטאל‬
‫אשר בעפר יסודם ‪ ,‬התועים כבהמות‬
‫די אתוולף יראה לוקאר ואתכביר ולגמ*‬
‫מפני לא חשכו כלמות‪ ,‬ואמרו הנה בעל‬
‫הווא טאוושי לאדאירין באצלטאן יעמל‬
‫החלומות‪ ,‬וכל פעם אחד מהם אותי עולב‬
‫עקלו ו ק ל ב ו ו ל א לכתרת מאלו ודהבו‬
‫יען טפש לבם כחלב‪ ,‬ואלו העמקנו לרדת‬
‫ואררזאל למאשיין פי רכאבו ׳ גיר עיניה‬
‫רסיסי לילה)‪(2‬‬
‫לתעלומות‬
‫‪,‬‬
‫ינצ׳רו‬
‫רסיסי לילה‬
‫לתעלוטות לב ‪ ,‬בי עתה טצאגו לב אבן‬
‫ינצ׳רו זין אצלטאן בתםאמו ׳ ויראה כתרת‬
‫בקרב איש טבין‪ ,‬והגם שעוטה צדקה‬
‫והדו וסקאטו ׳ ובאש נא יקים כרזרת‬
‫כשלטה ‪ ,‬כסליו טלאו נקלה כבהטה‬
‫לטחאלל די קדדאטו ׳ לאיין האדו כיף וזיו‬
‫ובאטת כל בר דעת ‪ ,‬צריך להבין ולדעת‬
‫ינחסבו ׳ אירא יטנע םנגהום כידו בגרבי‬
‫האדם הס חלום בלי מגרעת‬
‫ואירא יצ׳וור אוזהו טגגהום ׳ יחעדדבו‬
‫כאשר מדברי רדל גשםעת‪ ,‬על פסוק‬
‫ושבע ילין ובו גקבעת ‪ ,‬ובספר‬
‫״עטרת‬
‫כולהוט ׳ לאיין בעקלו יזטעהום ׳ ובזהדו‬
‫יקוויהום ויצחחהום ׳ טנגו יכאפו ויחשטו‬
‫גורעת ‪ ,‬ואסף המשיל חיי האדם‬
‫בעיניה ינצ׳רו ובפטטו יתבלטו ׳ הווא‬
‫כחלום מהקיץ ‪ ,‬והם בעלי תכלית וקץ‬
‫והוטא ואחד הוטא ׳ ואחד כביר פי‬
‫ולכן תאות העולם צריך לשקץ ‪ ,‬ולזה‬
‫לחכוטא ׳ בלא אככר ואווקת טתטיטא‬
‫בספרי ״שרביט הזהב״ שהדפסתי‪ ,‬רמזתי‬
‫ואחד די הווא בולשי בלא חדד מעלוסא‬
‫ונתכווגתי‪ ,‬אבל באטת שוס חלום לא‬
‫ואחד די מעייש זטיע אררוח אלעאיישא‬
‫חלטתי ‪ ,‬רק רעיון ובחלוט הלבשתיי‬
‫האדו חיטא כלאט לכייאסא ‪:‬‬
‫טיני צבעונים ‪ ,‬יען סטכתי על הטבינים‬
‫האדא ערף לבייאםא גלא טן אדייאםנט‬
‫הייא ‪ ,‬גראסאתהא לדאד והלווין‬
‫טן שהדא עסלייא ‪ ,‬עלא הארא יויציוו‬
‫עליהא לאובבאת ללאולאד באננייא‬
‫באש ירפדו עלאטהא פי כול שנמ־יאת‬
‫אדדגייא‪ ,‬עלא האדא בהתת עליהא וזריה‬
‫אוראהא‪ ,‬וחבטח שוואייז סן טראפהא‬
‫ורשםתהיט פי כהאבי ‪ ,‬באש נגםל‬
‫שוואיין טן דניבי‪ ,‬די בלא עדאד קדדאט‬
‫דבבי‪ ,‬והווא ברחמתו יסתד עיבי‪ ,‬והאר‬
‫אטריק רצצטתלי‪ .‬וכתבת די טלע פי‬
‫קללת עקלי‪ .‬באש גגפר דנובי באש‬
‫טבלי ‪ .‬ואידא גלטת אללה יסטחלי‬
‫לאיין הווא סהס קצטתי ום«יי ‪ .‬והווא‬
‫חאכם קרעתי ויעארף האלי ‪ .‬וכתבת‬
‫כלטאת והדרא ‪ .‬םן דנייתגא לחאצ׳רא‬
‫ושלח כלאם עובדיה אננבי ‪ .‬בלסאן‬
‫צאפי וטסרבי‪ .‬ופוואכי לביאסא די זבדת‬
‫טן קלבי‪ .‬וסטטיתהום יסט טפכור‪ .‬והווא‬
‫׳׳רסיסי לילה‪ .‬לטדנור ‪ .‬לאיין פיה‬
‫כלאם עזיב וג«יי‪ .‬די כונת נכתב פי >‪1‬יאלי‬
‫טן די כאן לעקל יס*‪1‬י‪ .‬והאד ליסס פי‬
‫חםאבו טעדוד ‪ .‬קדד חסאב יסטי לטוזוד‬
‫פי גםבת ליהוד ‪ .‬רבע טייא וכטסטאץ‬
‫שח״‬
‫צבי״‬
‫שדרכם ישר ו>* האטת טכיוניט ‪ ,‬ואין‬
‫להם טשוא פנים ‪:‬‬
‫אבל‬
‫הפתאים הנבערים טדעת ‪ ,‬הם‬
‫לעולם במו צרעת ‪ ,‬ורואים רק‬
‫מגרעת ‪ ,‬לכן הנח להם כחמור בםרדעת‬
‫לכן ראו נא אחי וריעי‪ ,‬זיופי ומיודעי‬
‫כי לא דברים ריקים דברתי ‪ ,‬ובספרי‬
‫שחברתי‪ ,‬מלתעות עוול שברתי‪ ,‬ו*יו הם‬
‫כל חטאותי‪ ,‬ופשעי ואשםותי‪ ,‬ומוסר‬
‫כלטותי ‪ ,‬כי נושא אטת על דל שפחי‬
‫ואיני טחזיק ביד טריעים ‪ ,‬ולא טחניף‬
‫לרשעים ‪ ,‬ולאנשים הפושעים ‪ ,‬העל בן‬
‫חטאי יזכירו ‪ /‬ופשעיהם יסתירו‪ ,‬ודבריהם‬
‫עלי יעתירו‪ ,‬ואטת לא ידברו ‪ ,‬ובפיהם‬
‫יאטרו‪ ,‬דאנינו אין ז‪1‬וה בקרבו‪ ,‬ונדול‬
‫פשעו וחיכו‪ ,‬ושום דבר טוב לא גטצא‬
‫ב ו ‪ ,‬ואם יבוא לידיגו גדוש בשרו ונקרע‬
‫את ל ב ו ‪ ,‬אבל הם שכחו דבר הטלך‬
‫טשיח י י ‪ ,‬יי לי כעוזרי ואגי אראה‬
‫בשונאי‪ ,‬לכן אם יש »‪1‬וה בקרב רודפי‬
‫ושונאי וחורפי‪ ,‬לטה לא יהיו רודפי אםת‬
‫האם‬
‫טחדוד‬
‫רסיסי‬
‫האם מהם נעלמת ? הלא היא בתורה‬
‫נרשמת ‪ ,‬לא תשנא את אחיך בלבבך‬
‫הוכיח תוכיח‬
‫א ח עמיתך ‪ ,‬ואהבת‬
‫לרעך כמוך‪:‬‬
‫נייח״ לכס ניר אמת‪ ,‬יען האמת‪ ,‬בראש‬
‫הבריאה קיימת ‪ ,‬ובסופה היא‬
‫החותמת ‪ ,‬ועולה לפניה נ**מת ‪ ,‬והשקר‬
‫מפניה נכלמת ‪ ,‬ופה דוברי כזב סותמת‬
‫ולפני עושי רשעה הדרך חוסמת ‪ /‬וממרשעי‬
‫ברית נוקמת‪ ,‬ובלעדיה האדם כמת‪ ,‬אבל‬
‫האמת עוד לא נעלמה ‪ ,‬יען יש בעלי‬
‫חכמה שלימה ‪ /‬שהאמת להם כנשמה‬
‫וגחלתה בקרבם לא עוממה‪ .‬אבל טעמים‬
‫המה‪ ,‬ובמספר קטן נמצאים ‪ ,‬והם אמרו‬
‫האטת ומהי נקיים ‪*,‬והוא כי דברי על‬
‫אדני האמת בנייים‪ .‬והרודף אחריה׳ ואותם‬
‫מקיים ‪ .‬עליו נאמר כי מוצאי מצא חיים‬
‫יאני לא נתהיס במצור ‪ .‬יעל דרכם לא‬
‫שמתי מעצור ‪ .‬רק הוריתים הדרך ישכין‬
‫אור ‪ ,‬והייתי להם מעיר לעזור ‪ .‬כדי‬
‫שרגלם העמוד במישור ‪ .‬יעץ לבבם חזק‬
‫מצור ‪ .‬ואם ישיבו ה׳ יהיה להם לאור‬
‫ולא יראו שום פחד ומגור ‪:‬‬
‫נ ו ׳ ע ם הדרך אלהי אחריו ארוצה ‪ .‬יעץ‬
‫אין חכמה ואין עצה‪ .‬ותרופה‬
‫לכסילים לא אמצא ‪ .‬אשר בדרכי האל‬
‫גפשם קצה ‪ .‬ומוסר שדי השליכו החוצה‬
‫ואחרי יצרם הלכו במרוצה ‪ .‬לכן אינם‬
‫מקבלים דבר חכמה ‪ .‬ונשמתם התמימה‬
‫כשה נאלמה ‪ .‬ובחיק התאוות נרדמה‬
‫בגי אדם להבל דמה ‪ .‬גופות בלי נשמה‬
‫התועים כבהמה ‪ .‬ועין שכלם סתומה‬
‫ולעבוד האל אינם נכנעים ‪ .‬והאוהב‬
‫אותם אינם יודעים‪ .‬ודבריו אינם שומעים‬
‫אבל לשונאיהם הרשעים והפושעים ‪ .‬הם‬
‫מחניפים וכורעים‪ .‬והאוהב אותם וםיכיחם‬
‫לרגעים ‪ .‬גוחנים לו י לקח טובי ונעים‬
‫ודברים‬
‫ד‬
‫לילה‬
‫מהדוד ‪ .‬קדד דויד דאגיג״ו ב״ץ לבאב״א‬
‫טסעו״ד ‪ .‬דל ‪ .‬מול לפעאייל למלאה‬
‫פח>* לזדוד • והומא לכמסא דלבלמאת‬
‫די יסמי ויסם כאבא ייחוסי יזי״ץ‬
‫למרשימאת ‪ .‬והווא יטלב אררחמאת מן‬
‫קדדאס קווי לחכוטאת ‪ .‬עלא למאסיין‬
‫פי טרקאן מסקקמאת ‪ :‬אכי״ר ‪:‬‬
‫אטריק די קבדת פי קדיב אדדהב‬
‫באש ביינת כול סבע וכלב‬
‫וקצרת באלגלב ‪ .‬רוץ קאצחין אלקלב‬
‫למעניין בעטיית לכדב ‪ .‬למתכבבריץ‬
‫ברכטיף ואננהב ‪ .‬לאיין דככלתהוט פי‬
‫אננאר ילהב ‪ .‬ושחררתהום תשחיר‬
‫לפצ׳צ׳א ותעייר ארדהב ‪ .‬באלחק קאל‬
‫כביר לעילאמא ‪:‬‬
‫די כאץ פוק לארץ ימשא ‪ ,‬מאנעא ע ל א‬
‫‪,‬‬
‫אזזאהל לכייאסא ‪ ,‬לאיין כאיינין שי רהוט‬
‫פי בנאדם ‪ ,‬מעמולין מן **חם ואדדם ‪ /‬מא‬
‫יצלאחו גיר לארדדם ‪ ,‬מן סבכת פטראב‬
‫לסאסהום לאדראיים ‪ ,‬ותאלפין פחאל‬
‫לבהאיים‪ ,‬מן אוזהי מא מנעו מעיור‬
‫וחסימאה ‪ ,‬וכא' יקולו הא הווא‬
‫מול‬
‫למנאמאת ‪ ,‬וכול מררא ואחד מננהום‬
‫לייא־כא יחששם‪ ,‬עלא קיב** מלס קלבהום‬
‫וממלסם‪ ,‬וענדהום קלב קצח מן אצצם‬
‫לוכאן גררקנא לדוואכל קלב‪ ,‬ל פ א ה ם‬
‫די פיהום כיף תחבב ‪ ,‬די כא יוואזב עלא‬
‫כורי טא חתטלב ‪ ,‬ומכסי באצדקה וכא‬
‫ישתת עליהא אדרהב‪ ,‬נציבו קלבו צממא‬
‫מא תתכצרש באצ׳רב‪ ,‬וכלאוויה מעמרין‬
‫בחוואייז לחשוסא ‪ ,‬ופחאלו פח** לבהמה‬
‫י‪*0‬חק די ענדו לעקל והווא מן לפהאם‬
‫יחדאז יפהם האד לכלאם‪ ,‬באיין חייאת‬
‫האד אדדגייא גיר מנאם‪ ,‬כיף ק**ו סייאד־‬
‫גא עליהום אםלאם‪ ,‬באיין שאיין בא יעיש‬
‫בנאדם שבעין‪ .‬עאם ‪ ,‬הווא פחאל שבע‬
‫אייאמ‬
‫רסיסי לילה‬
‫ודברים צבועים ‪ .‬והט אלו שאגחגו‬
‫מודיעים ‪ .‬אם תרצה להיות אהוב לריעים‬
‫צריך להשתגע בין טשיגעים ‪ ,‬ולהתהולל‬
‫בין הוללים וחברת םריעים ‪ .‬ועפעפיך‬
‫ראות עיגיך יהיו טוגעיס ‪ .‬ואזגיך לא יהיו‬
‫שוטעים‪ .‬אבל חלילה לי ‪ .‬אט אצדיק‬
‫אוחט כל יטי הבלי‪ .‬ולא אסור טדרך‬
‫שכלי ‪ .‬שהאל בתורתו התוה לי‪ .‬ואבטח‬
‫בו כ• הוא מבטחי וחילי ‪ .‬ובחסדו‬
‫יעזור ל י ‪:‬‬
‫ייה אלי אליך אקרא ‪ .‬אתה אל חי וגורא‬
‫הגאזר בגבורה‪ .‬שלח טשיחגי טהרה‬
‫לקבוץ שה פזורה ‪ .‬ולגאול עטך טצרה‬
‫והוציאם טאפלה לאורה ‪ .‬והעטיט אוהבי‬
‫עמך ועליהס הם סתרה ‪ .‬אתה ה*‪ 1‬תהיה‬
‫להם לעזרה ‪ .‬ותתן להם עוז וגבורה‬
‫ורעם בטקל נועם והלבישם תפארה ‪ .‬ותהי‬
‫טעלתט שבעתיט כשטש מאירה ‪ .‬ושפוך‬
‫על אויביהם חרון אף ועברה ‪ .‬בדבר ודב‬
‫ואש בוערה ‪ .‬ולא יהייה להם שם וזכירה‬
‫ושארית עם כל גברא ‪ .‬וחלליהם יישלכו‬
‫כדוטן בלי קבורה ‪ .‬ויפלו בל שונאגו‬
‫שגגדינו קםיס ‪ .‬ועם ישראל הרוטם‬
‫ותבגה מקדשך השטם‪ .‬ויהיו לאותולטופת‬
‫לכל העטים ‪ .‬ורעם בחן בחסד וכרחטים‬
‫על אדטת אבותיהם כל היטים ‪ .‬ויהיו‬
‫לשם ולחהלה ‪ .‬ברב פאר וגדולה ‪ .‬אטן‬
‫גצח סלה ;‬
‫ו׳תשל‪ 0‬ה׳טלאכה ‪ .‬בעזר אלהי‬
‫הטערכה‪ .‬שהוא טקור הברכה‬
‫ולו תאוח הטלוכה ‪ .‬והוא אל גאדר‬
‫ובקודש גהדר‪ .‬טו׳ב יטיס לחודש אדר‬
‫שגת אתהלך לפגי יי ב׳א׳ריצ׳ו׳ת החיים‬
‫על ידי העבד הכתוב לחיים עם ברים‬
‫וגקייס‪ .‬שעם חסידיו טגויים ‪ .‬אכי׳׳ר ‪:‬‬
‫אנא‬
‫יי *>היגו‪ .‬הטציל עני טחזק טטגו‬
‫ראה גא בעוגייגו‪>> .‬הי ישענו‬
‫ורינה‬
‫אייאם ‪ ,‬וסידנא אסף סן לאנבייא לקדאפ‬
‫קזי באיין האד לעולם‪ ,‬כיף די פאק וצאב‬
‫כיל־ישי מנאם ‪ ,‬הייא דגייות אצ׳דיאבו‬
‫וענדהא לחד וחמאם‪ ,‬ושהוואחהא כ א‬
‫יבדיאוו וירזעו קדאם‪ ,‬ועדיא האדא‬
‫גקודילכום בדיאם ‪ ,‬באיין‬
‫איריכחאנ‬
‫״שרביט הזהב״ הווא גיר תכמאם‬
‫ומא הווא שאי מגאם ‪ ,‬והווא תבםאם‬
‫ופלמגאם לבבשתו ׳ לאיין םגגדת עלא‬
‫לפאדמין די *יחק כא יהבנתו‪ ,‬בזיחק‬
‫אנגאש די עקלהום פ*יהין‪ ,‬הומא כיף‬
‫אוזרב פי >‪1‬לחם גאבתין‪ ,‬ונא יראוו גיר‬
‫אגאק׳ן באש יכוגו מחדדהין‪ ,‬ופחאל־‬
‫לחסיד לכלאם כא יצייטו‪ ,‬ניהא כול‬
‫ואחד יכקא כברדעתו‪ ,‬ועלא האדא רדדו‬
‫ב>‪1‬כום יא כואגי וצחאכי‪ ,‬נאיין סאוושי‬
‫כלאם פארגין כתבה פי כהאבי‪ ,‬ובעד‬
‫מא כונח בא גכתב פלכלאם כא גקצצר‬
‫ועלא שי ואחד מא כא גדצר ‪ ,‬גיר‬
‫אגגיאב לעוזין כא גכצר ‪ ,‬והאדו הומא‬
‫זטיע פאלטאתי ‪ ,‬וכטאייא ודגובאתי‬
‫ועדאבי וחשוטאתי ‪ ,‬חין ראפד אלחק‬
‫עלא שווארבי פי כלטאתי‪ ,‬וטא כא‬
‫געאון שי ללקבאח ‪ ,‬ולא גוזזה לאצ׳^טין‬
‫ואששחאח ‪ ,‬וארר«> אתזיפין טן טרקאן‬
‫אצצלאח ‪ ,‬ואש עלא האדא ? פ>יטאתי‬
‫ידברו ‪ .‬ודגובאתהום יכ׳פיו ויסתרו‬
‫וכלאטהוס עלייא יכתתרו‪ ,‬ו>‪1‬חק לאייש‬
‫יהדרו ‪ .‬ובפטטהום יקולו ויוואזבי‬
‫דאגיגו טא עגדוש *ילאה פי קלבו‪ .‬וכתיר‬
‫צ׳לטו ודגובו‪ .‬ואירא יטיח פידדיגא‬
‫גכתתרו עדאבו‪ ,‬לאיין חתתא חוואיז‬
‫פיה טא אתוצאבו‪ .‬ואידא כאיין >>לה ?‬
‫פי קלב כארהיגגי ‪ .‬ודי תאבעיגגי ‪ .‬ודי‬
‫כא יעאיירוגי ‪ .‬ואש גםאוו לפסוק‬
‫טול לטעאגי ך ‪ .‬די קאל אללה ילי פי‬
‫טעאוגיגי ‪ .‬ואגא גרא פי כארהיגגי‬
‫ועלאש ? טא יכוגוש תאבעין ‪ prk‬אצצאפי‬
‫‪1‬‬
‫ואס‬
‫רסיםי לילה‬
‫וריבה ריבינו ‪ ,‬ה>י מעוזינו‪ .‬ושא נס‬
‫לקבץ גלויותנו‪ .‬ומבין עמים פזורינו‬
‫ומקצות הארץ נדחינו ‪ .‬גא מבור גלות‬
‫העלינו‪ .‬וכרוב רחמיך רחם עלינו וקרב‬
‫קץ גאולתנו ‪ .‬כי שחה לעפר נפשנו‬
‫דבקה לארץ בטננו‪ .‬לבן קומה עזרתה‬
‫ל נ ו ‪ .‬וברצונך הרם קרננו‪ .‬ולא ישמע‬
‫שוד ושבר בגבולינו‪ .‬ולא פרץ וצוחה‬
‫‪#‬‬
‫ואש הווא מננהום מכפי ? ראה פתורה‬
‫מביין בלואפי‪ .‬מא תכרהש כאך‪ ,‬פי‬
‫קלבך‪ .,‬נהייאן תנהי צאחבך ‪ ,‬ותחבב‬
‫לצאחבך די תחבב לראצך וכסבך ‪:‬‬
‫אלחק הייא >*חק למתבבתא ואדדאיימא‬
‫פי ראץ לכליקא הייא קאיימא‬
‫ופי אכברהא הייא לכאתמא ‪ .‬ולכדוב‬
‫קדדאמהא מביכמא ‪ .‬ולעואז מננהא‬
‫חאשמא ופמם לכדדאבין זאמכא ולעאמלין‬
‫אצ׳לם אטריק האדמא‪ .‬ומן מכ^פין‬
‫להאעד באצ׳צ׳לס מנקקמא ‪ .‬ומן נירהא‬
‫בגי אדם כיף למייהין הומא ‪ .‬ב^חק מאז>‪1‬‬
‫‪ pnk‬מא נכפא פי אצ׳למא‪ .‬ומאזין מו^ין‬
‫כיאסא כאמלא ומהמוטא‪ .‬די >*חק ענדהום‬
‫כיף אררוח ללכםד ואננםמא ‪ .‬וזמרת‬
‫>יחק פי אוצטהום אננאר חאכמא ‪ .‬גיר‬
‫קל** הוטא ‪ .‬ובעאדאד קל^ בא יתוצאבו‬
‫והומא ק**ו >*חק וצואבו‪ .‬ובאריין מן‬
‫**לה ועדאבו‪ .‬וק>*ו באיין כלאמי עלא‬
‫קואעד >*חק אהררתבו‪ .‬ודי יתבבההום‬
‫כיף נכתבו ‪ .‬ושי מננהום מא יבדרבו‬
‫עליה אתתוק** באיין זאברינני לחייא‬
‫צאבו‪ .‬ואנא מא זיירת עליהום יתתעדדאו‬
‫אוו יהדאו ‪ .‬גיר אורריתלהום טריק‬
‫אצ׳ציאוו ‪ ,‬ועאונתהום באש ינחצ׳אוו‬
‫ורזלהום תוקף טתבבתא לא יתפרדאוו‬
‫לאכן קלבהום קצה טן אצצכראת ‪ .‬עלא‬
‫האדא מנני מא מנעו מעאיראת ‪ .‬ואידא‬
‫יתובו‬
‫רסיסי לילה )‪(3‬‬
‫ה‬
‫ברחובותנו‪ .‬וכבוד והדר תעטרנו‪ .‬יראו‬
‫עינינו ‪ .‬וישמח לבנו ‪ .‬בביאת בן דוד‬
‫משיחנו ‪ .‬ואזי יאמרו הגוים שונאינו‬
‫הגדיל יי לעשות עמנו‪ .‬הכ״ד העבד‬
‫המבקש רחמי קיבר‪ .‬המצפה לישועת‬
‫ה וחנו‪ .‬השואף לגאולת ישראל ופדיוגו‬
‫‪,‬‬
‫הצעיר‬
‫דוד בן לא״א מםעוד‬
‫דאגינו זצ״ל‬
‫יתובו **לאה יצ׳ווי שמשהום שבע מרראת‬
‫ומא יראוו לא דיקאת ולא קהראת ;‬
‫בלהק מא כאינא כיאסא ולא צ׳בארא‬
‫ורווא מא ציבח לאזזאהלין ולא קצ׳רא‬
‫די נפשהום עאפת טריק **לה פי מררא‬
‫וארבו רמאוו לברר א ‪ ,‬וראיי שיטאנהום‬
‫תבעו בזריא חאררא ‪ .‬ומא חבביש יתבעו‬
‫טריק לכיאסא ‪ .‬ותבעו להתוף והצלו פי‬
‫נישא ״ כסוד בלא רוח די תעטיהום‬
‫למעישא ‪ .‬אתת**פין כיף לבהמה ‪ .‬ועין‬
‫עקלהום מרבוטא פח** לעטא ‪ ,‬ובאש‬
‫יעבדו **לה מא הבבו יטועו‪ .‬וכלאמו טא‬
‫חבבו ישמעו‪ .‬וגיר זאיידין פי עמייתהום‬
‫יקטעו ויכרעו‪ .‬ודי בא יחבבהום כלאמו‬
‫‪.‬בא ידפעו ‪ .‬גיר לכארהיגהום כא‬
‫יוזזהו וירכעו‪ .‬ובא יחבבו יעטיוגי תעלים‬
‫מליח ולדידי‪ .‬הווא ב**י וטסבוג זדיד‬
‫והאדא הווא די ליבום געיד * אידא תחב‬
‫תכון חביב שדיד‪ .‬ויכוגו לצחאב פיך‬
‫מלססקין‪ .‬באדדין וליאקין‪ .‬מא ענדך‬
‫גיר תחמק באיין לחמקין‪ .‬וההבל באיין‬
‫להאבלין ולמתלוקין ‪ .‬ותעמל־י עיניך‬
‫עמיין ואורניך צמכין ‪ .‬ב**חק חאשאגי‬
‫באש האד לכלאם ירכל פי ב**י‪ .‬ולא‬
‫נצרדקהום טול אייאם החופי והב**י‪ .‬ולא‬
‫יתללפולי עקלי‪ .‬פח** די **לה פי שריעתו‬
‫רצצמלי ‪ .‬וביה נטיק לאיין הונא קוותי‬
‫ומ**י‪ .‬והויוא בפצ׳לו יעאוונלי‪:‬‬
‫ואנא‬
‫רסיסי לילה‬
‫ואנא‪ .‬כא נצללי ללאילאה אדדאיים‬
‫בזיהיבא ‪ .‬די טחזזם באזזהד‬
‫ולקורא לעזיבא ‪ .‬ונטלב טננו טליבא‬
‫ירסללנא לטשיח באזזרבא ‪ ,‬יזטע עטו‬
‫לטשתתין באיין אםםבועא ואדדיובא‬
‫דפכך‪ ,‬קאווטו טן אדדיקא ולקהרא‬
‫ויבררזהום טן אצ׳לטא לאצ׳ייא כתירא‬
‫ולנגוס חכאב קאווטו לטדררגין עליהום‬
‫בפצ׳לך יא אילאהנא תעאוונהום‬
‫ותעטיהום לקווא ולגלב עלא עדייאנהום‬
‫ובעצאת ><דדא תרעאהום ‪ ,‬ולבאש‬
‫היבתך תלננשהום‪ ,‬ושבע מרראת תעללי‬
‫דרזההוט ‪ ,‬וקדד אשטש שבע טרראת‬
‫תבון טציוויא ‪ ,‬ועלא עדייאנהוט תפררג‬
‫אצצכט ולנציב ולבלייא ‪ ,‬בלאטר ואדדם‬
‫ואננאר שאעלא וקוויא ‪ ,‬וטא יבק‪11‬הוש‬
‫יםם ולא שייאטא ותבקייא ‪ .‬ומייתינהום‬
‫‪ kns‬אזזב^א פלכלא טרמייא‪ .‬יא אילאהנא‬
‫טייח לוואקפין קדדאטהום בלפנטאזייא‬
‫וקאוום ישראל תעלליהום כיף דיעטאטא‬
‫ויכונו טתלוקין לקאטא‪ .‬ותבנה בית מקדשך‬
‫לטהדוטא ‪ .‬ויכונו לליטארא ועזב ידיכוד‬
‫גנם ועאטטא‪.‬ותרעאהוםבלפצ׳לולמחננא‬
‫ואררחםאעלא ארץ׳ זדודהום דיטא‪ .‬ויכונו‬
‫ליסס ושכראן פי ארצ׳הום לטטטטרא‬
‫בכתרת להינא ולכברא‪ .‬וכתרת ארראחא‬
‫עלא ארצ׳הום לטשכורא ‪ .‬אםן תכון‬
‫טדיבתנא טקבולא וטפכורא‬
‫‪1‬‬
‫ותכמלת לכדטא‪ .‬בטעאוונת אילאה‬
‫אססטא‪ .‬די טואתיאה אצלטנא‬
‫ולחכוטא ‪ .‬והווא דיקורי וטורי י־אקראר‬
‫וטכפי טן עיון לאנצ׳אר ‪ .‬יום שבעתאץ‬
‫פי‬
‫פי שהר אדר ‪ .‬עאש שת טייא ותשעוד‬
‫ותשעין ‪ ,‬עלא ירד לעבד מן לקאוום‬
‫למתנועין‪ .‬למבתוב ללחייא מעא ישראל‬
‫טזטועין ‪ .‬וקרעתו תבין מעא נאש נקיץ‬
‫וצאפיין ‪ .‬די מן אררנוב באריין ‪ .‬די‬
‫כראש זילאה תאכעין וענדו טרצ׳יין‬
‫ופצ׳איילו ראזיין וקלוכהוס מהניין‬
‫ברגבא יא זילה אילאהיא לע>יי שאנו‬
‫לפאכך למםבין מן די קווי מננו‬
‫ברגבא יא ז‪1‬לה נצ׳ר פי גנננא‪ .‬וכאצם‬
‫כאצמיננא‪ .‬וזרב לתזממע מן באייןלגנוס‬
‫תשתיתנא ‪ .‬ורפד עלאש לתזממע זלותנא‬
‫ומן טראף לארץ׳ ת>י‪6‬יגגא ‪ .‬ומן גיר‬
‫אזזלווא תתטלעננא‪.‬לאיין נהדרתלאטראב‬
‫נפסנא ‪ .‬לסקת ללארץ׳ בטננא ‪t<hy .‬‬
‫האדא קום לטעאוונתנא ‪ ,‬ובכתרת‬
‫רחטתך רחם עלינא‪ .‬וקררכ חד פכאכנא‬
‫וברצ׳אך תרפפע שאננא‪ ,‬וםא יתסמאעש‬
‫לחוואץ ולק׳צרא פי חדודנא ‪ ,‬תרעא‬
‫וגייאט פי רחאכנא ‪ ,‬ונלוקאר ולהיבא‬
‫תתייזנא‪ .‬יראוו עינינא ויפרח קדיבגא‬
‫פי טזיית בן דוד טשיחנא ‪ ,‬ופלחיןיקול־ו‬
‫לוטאט כארהיננא ‪ ,‬כתתר «‪1‬לה באש‬
‫יעטל לכיר טעאנא ‪ /‬האדא כלאם לעבד‬
‫אנ«‪1‬ב רחטת בז*קו‪ ,‬ארראזי מגיטתו‬
‫ומחחננתו ותביין חקקו‪ ,‬למשתהי לפכאך‬
‫ישר>‪ 1‬ותביין צדקו‪ ,‬ובאש פלקריב טיקו‬
‫יכון יעתקו ‪ ,‬מן תחת ידדין עדייאנו‬
‫הארא כלאם םגיר מן חיני ׳ דוד בן‬
‫םידי באבא רבי מסעוד דאנינו‬
‫‪M .‬‬
‫זצ״ל‬
‫א ל נאמן קבל תפלת מיחדיך‬
‫פודה סטוך תקוטת מיחלך‬
‫א׳נ׳ק׳ת״ם‬
‫פ׳ס׳ת״ם‬
‫פשעיני סלח פרציגו סגור ירוטו מרוטטך‬
‫פ׳ט׳פ׳ס׳י״ס‬
‫דרוש ישועתגו וקוטם נפילתנו סעד ישר^ משחריך‬
‫ד׳י׳ו׳נ׳ס׳י״ם‬
‫רסיסי לילה‬
‫ו‬
‫פירוש ו על עידן ועידנין‬
‫ופלג עידן‬
‫מועד דוד‬
‫עולה למספר‬
‫הגה אפשר מ״ש דניאל • עד עדן‬
‫ועדנין ופלנ עדן י אפשר לפרשו‬
‫אם יראה ״ שמזמן חורבן הבית השני‬
‫עדזמןהנאולה ׳צריכים לעבור ח׳׳י‬
‫מאות ושמונים שנה י יען ננזרו עלינו‬
‫ארבע נליות ״ כמו שפירשו רז״ל על‬
‫מה שנאמר לאברהם אבינו י בברית‬
‫בין הבתרים * אימה חשיבה י גדולה‬
‫נופלת עליו ״ והנה עדן האמור אפשר‬
‫שהוא ארבע מאות ושבעים שנה י ננד‬
‫ארבע מאות ושבעים ״ של נלות‬
‫מצרים ובבל י שאינם בכלל החשבץ‬
‫של הארבע גליות ״ יען אמרז״ל י אחר‬
‫שלא השלימו זמן הגלגת י אזי צריכים‬
‫להעביר עוד נלות אחרת י והנה הת״ע‬
‫שאמרנו ״ ארבע מאות של נלות‬
‫מצרים * ושבעים שיל נלות בביל‬
‫והמלאך בא לומר לדגיו* ״ שהארבע‬
‫גליות ״ צריכים להעביר אותם מעם‬
‫אחת י זו אחר זו ׳וגלות מצרים וגלות‬
‫בבד־ י באו רק לקחת מ ה ם ״ מספר‬
‫שנות הגליות י ולקחת מהם החשבק‬
‫והכונח שצריך להעביר הנליות‬
‫ארבעה מעמים ת״ע‪ .‬ח ק מת״ע של‬
‫מצרים ובבל י יען באו בהמסק * ואינם‬
‫משותפים פעם אחת י ולכן א ע ם‬
‫נחשבים י כמפורש למטה י ואפשר‬
‫‪1‬‬
‫שהת״ע‬
‫דוד דאנינו‬
‫ע״ה‬
‫סיאדי האדא שאיין ק** דני** ‪ .‬עדן‬
‫ועדנין ופלג עדן‪ .‬ימכן באש‬
‫נפסםדוה ‪ .‬אידא יעזב םיאדי‪ .‬ולמעגא‬
‫הייא ‪ .‬לאיין תגזרו עליגא ‪ .‬רבעא‬
‫דאזלוואת‪ .‬כיף תוק** לאברהם אביגו‬
‫פי האעד בין הבתרים‪ .‬די ק>*ו סיאדנא‬
‫באיין מרםוזין אררבעא דאזלוואת ‪ .‬פי‬
‫האד אררבעא דלכלמאת ‪ .‬אימה‪ .‬חשיכה‬
‫גדולה ‪ .‬גופלת עליו ‪ .‬והאד עדן די‬
‫קולגא ‪ .‬ימכן די הווא ‪ .‬רבע מייא‬
‫ושבעין עאם ‪ .‬מקאבלת רבע מייא‬
‫ושבעין עאס ‪ .‬די גלות מאצר ‪ .‬וגלות‬
‫בבל‪ .‬די בעד מא דווזנאהום ‪ .‬םא‬
‫מעדודין שי מן חסאב אזלוואת ‪ .‬לאיין‬
‫ק**ו סיאדגא‪ .‬מן בעד די מא כםמלוש‬
‫אוקת לגלות‪ .‬יחדאזו ידווזו גלות אוכרא‬
‫ואררבע מייא ושבעין די קולנא ‪ .‬גלות‬
‫מאצר רבע םייאת עאם ‪ .‬וגלות בנל ‪70‬‬
‫עאם ולמלאך זא יקול לדני**‪ .‬די אררבעא‬
‫דאזלוואת ‪ .‬יחדאזו ידוזו משרוכין‪ .‬פי‬
‫מררא אוחדא ‪ ,‬הארי מן אורא הארי‬
‫וגלות מאצר וגלות בבל ‪ .‬זאוו גיר באש‬
‫יעארפו מנגהום לעאדאד דאשנין דלגלות‬
‫ויקברו מגגהום לחסאב‪ .‬ולמענא הייא‬
‫די גחדאזו גדווזו אזלוואת ‪ .‬רבעא‬
‫דלמרראת‪ .‬רבע מייא ושבעין ע א ם‬
‫בררא מן רבע טייא ושבעין‪ .‬די מאצר‬
‫ובבל ‪ .‬לאיין זאוו כפרוקין ‪ .‬ומאוושי‬
‫משרוכין מררא אוחדא ‪ .‬ועלא האדא מא‬
‫יגחסבוש‬
‫רסיסי לילה‬
‫ש ת ת ״ ע רמוזים במקרא שכתוב‬
‫דםצאהו איש והנת תועה בשדה‬
‫ואמרו ח״ל איש הוא גבריים • ואמרו‬
‫שהיה יוסף תועה י בחשבק שנות‬
‫הגליות • שיעברו על ישר^ ־ אפשר‬
‫ת ו ך חמשת א ל פ י ם י וז׳׳א תע׳׳ת‬
‫שהת״ע יעברו תוך חמשת אלפים‬
‫הרמוזים באות ה׳ ״ אבל יוסף לא היה‬
‫יודע * איזה אלפים אם בכולם • או רק‬
‫אחדים מהם • לכן אפשר • שלזה בא‬
‫אחר ת י ב ת ת ע ׳ ה י ת י ב ת בשדה‬
‫להראות לו איזה ^פים • והם רמוזים‬
‫בתיבת שדיה • יען הבי׳ת היא‬
‫שמושית י נשאר שדיה י ש׳ שלישי‬
‫ד׳ רבתי׳ ה׳ חמישי י והבונה שהארבע‬
‫גליות יעברו • תוך «‪1‬ף הג׳ • והרביעי‬
‫הששי‬
‫והחמישי • והגם שכעת תוך‬
‫עדין אנחנו בגלות ״ הנה אפשר אחר‬
‫שבסופו נראה הגאולה י ונראה בו רבוי‬
‫טובה • לכן יצא מכלל הרמז • יען הסוף‬
‫חוא העיקר • ו ה כ ל נקרא ע ל ש ם‬
‫החתום‪:‬‬
‫ינחםבוש ‪ ,‬כיף טביין לתחת ‪ .‬והאר רגע‬
‫טייא ושבעין ‪ .‬יטכן די הוטא םרמוזין‬
‫פי לפסוק די ‪ .kp‬ויטצאהו איש ‪ .‬והנה‬
‫תעה בשדה ‪ .‬יחבב יקול‪ .‬וזכרו ראזל‬
‫והווא ת>‪1‬ף פי לכ׳לא ‪ .‬וק*יו םיאדנא‬
‫ראזל הווא גבריזי‪ .‬וק»יו די יוסף כאן‬
‫ת*<ף פי חסאב אשנין דלנלות ‪ .‬די ידוזו‬
‫עלא ישר>‪ . 1‬יסכן פי אוצט ‪ .‬כטס »‪1‬אף‬
‫עאם ‪ .‬והוטא טרטוזין‪ .‬פי כלטת תע״ה‬
‫תי״ו ועי״ן‪ .‬הוטא רבע טייא ושבעין‬
‫ה׳ הייא כטס >יאף ‪ .‬ב^חק יוסף טא כאן‬
‫יעארף אש טן >יאף ‪ .‬אירא כוללהום אוו‬
‫גיר אוחדין טננהום ‪ .‬די עלא האדא‬
‫יטכן‪ .‬זאת כלטת בשדה ‪ .‬בי׳׳ת ‪ .‬גיר‬
‫תצכירא ‪ .‬כקאת כלטת שד״ה‪ .‬ש׳ תלתא‬
‫ד׳ רבעא ‪ .‬ה׳ כטסא ‪ .‬יחבב יקול ‪ .‬פי‬
‫ל^אף ‪ .‬את>*ת ‪ ,‬ואראבע ‪ .‬ולכאטם ידוזו‬
‫אזלוואת ‪ .‬ובעד טא דאבא ‪ .‬פי אוצט‬
‫ל^ף אסאתת ‪ .‬חגא באקיין פי לגלות‬
‫יטכן טן אורא ‪ .‬די פי זיככר ד‪0‬יו גראוו‬
‫לגאולה ‪ .‬וגראוו פיה כתרת לכיר ‪ .‬עלא‬
‫האדא כרז טן ארטז‪ .‬די כלטת שרה‬
‫לאיין >ילככד הווא לאצל ‪ .‬וכולשי כא‬
‫יתסטטא עלא אתטאם ‪:‬‬
‫הששי‬
‫א ו אפשר הכמה * שלא בא‬
‫במספר החשבון של ^פי הגלות‬
‫הרמתים בתיבת שדהייעןמתחלת‬
‫‪ eft‬הששי • מתחילת רפואת הגלות‬
‫ונראים נצני הגאולה • יען שש מאות‬
‫שנה • נגמר בהם תקק היסו״ד ־ וששים‬
‫שגה גגמר בהם • תק‪.‬ץ היסו״ד * של‬
‫היסרד • כמפורש לפנים ־ בשם הרב‬
‫אשמורת הבוקר • ואפשר שגם תקון‬
‫המלכדת • גגמר שנת ת׳׳ש‪-‬וכשתגמר‬
‫שגת תש״ז • יגמר תקק המלכדת של‬
‫המלכדת י ולכן לא באו במספר שנות‬
‫הגלות • והוא כמו חולה • שאמר לו‬
‫אוו יטכן לטעגא הייא ‪ .‬די טא זאש לז‪1‬ף‬
‫אםאתת ‪ .‬פי עדאד לחסאב דלאולוף‬
‫דלגלות לטרטוזין ‪ .‬פי כלטת שד״ה‬
‫לאיין טן אוול ל>יף אםאתת‪ .‬בדא אדווא‬
‫דלגלות ובדאו יצ׳הרו אגגוואר דלנאולה‬
‫לאיין פי סתת טייא ‪ .‬אתכטטל אתקון‬
‫דליסוד ‪ .‬וטן בעדו סתתין עאם ‪ .‬כטל‬
‫פיהום אתקון ליסו״ד דליםו״ד ‪ .‬כיף‬
‫טגיין לקדדאם ‪ .‬ביסם ארב אשטורת‬
‫הבוקר‪ .‬ויטכן די חתתאאתקוןדלטלכו״ת‬
‫כטל • עאם סבע טייא ‪ .‬וטן די תכטל‬
‫עאם שבע טייא וםבעא ‪ .‬יכטל תקון די‬
‫טלכו״ת‪ ,‬די טלכו״ת ‪ .‬ועלא האדא טא‬
‫זאש ‪ .‬ל>‪1‬ף אסאחת ‪ .‬פי חסאב אשגין‬
‫הרופא‬
‫דלגלות‬
‫רסיסי לילה‬
‫הרופא • בלי ספק • אחר שהתחלת‬
‫לקחת סס רפואה זה ־ בודאי תתרפא‬
‫מזאת המחלה • ולכן הנם שלא נגמרה‬
‫רפואתו׳ רק עד אחר חדש ימים י מכל‬
‫מקום • מיום שהתחיל לקחת א ו ח ה‬
‫הרפואה • הוא נחשב ם*ו נתרפא יען‬
‫הדמיון פוע?־ • כן נ ם פ ח ־ א ח ר‬
‫שהתחלת הרפואה של הגלות • היה‬
‫מתחלת <‪ tf‬הששי • הנם שלא ינמר‬
‫עד שנת תח״ש ־ כמפורש לפנים לכן‬
‫לא בא •<*ף הששי • בחשבק האלפים‬
‫של הגלות • הרמוזים בתיבת שד״ה‬
‫כנ׳׳ז ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫דלגלית ‪ .‬והאדא כא ישנאה‪ .‬ללמריד‬
‫די ק**לו אטביב ‪ .‬בלא שבך‪ ,‬מן אורז*‬
‫מא בדית תקבד ‪ .‬האד אדווא ‪ .‬בודאי‬
‫תברא טן האד למרד ‪ .‬ועדא האדא בעד‬
‫מא ‪ ,‬די שא כמל דואה ‪ ,‬גיר חתתא!‬
‫למן אורא ‪ ,‬שהר מן לאייאם ‪ ,‬בעד מ*•‬
‫האכדאך‪ ,,‬טן גהאר בדא יקבד האדאך״‬
‫אדווא ‪ ,‬כא יגחסב פח«* אילא ‪ ,‬האדאך‬
‫אנהאר ברא ‪ ,‬לאיין ארטיון כא יקרי‬
‫האכדאך‪ ,‬חתתא הנא ‪ ,‬מן אורא מ א‬
‫לבדיאן די>* אדדווא דלגלות ‪ ,‬בדא מן‬
‫לאייל דל«*ף אסאהת ‪ ,‬בעד מן מא יבמל‬
‫חתתא לעאם שבע מייא ותמניא ‪ ,‬כיף‬
‫מביין לקדדאם ‪ ,‬עלא האדא מא ואש‬
‫ל>*ף אסאתת ‪ ,‬פי חסאב לאולוף דלגלות‬
‫למרטיוזין פי כלמה שר״ה כיף קולנא ‪:‬‬
‫וכדי להבין • ידימה נלות מצרים‬
‫ונלות בבל • לא באו בחשבק‬
‫העביר‬
‫שנות הנהיות י וצריכים ?־־‬
‫ובאש נפהמו‪ ,‬עלאש לנלות די מאצר‬
‫אחרים כננדם • לכן נביא פה • מ״ש‬
‫ודי בבל מא זאווש פי חםאב‬
‫הנאק המלבי״ם דל • על הפטרת שבת‬
‫אשנין רי* לגלית ‪ ,‬וחדאזנא נדווזו שנין‬
‫החדש • בקרבנות הנץ שם • ש ה ם‬
‫אוכרין מקבלתהום‪ ,‬ביהא נחדאזי נדבי‬
‫הפך הקרבנות הנ׳ז בתורה • וסותרים‬
‫הנא ‪ ,‬שאיין זאב לנאון למלבי״ם ד ל‬
‫העיקר הנמצא בידינו • שהתורה לא‬
‫עלא להפטרה די שבת החודש ‪ ,‬פי‬
‫תשתנה בשום זמן ולא תנוסח בשום‬
‫לקרבנות למדכורין תממא ‪ ,‬די ד״ומא‬
‫אופן אחר • וזאת הנבואה כבר • עמדו‬
‫בלמקלוב עלא לקרבנות ‪ ,‬למדכורין פי‬
‫עליה חדל • במנחות דף מ׳ה • ורבי‬
‫אתורה ‪ ,‬ובא יטייחו לאצל ‪ ,‬די פידינא‬
‫יוחנן אמר • **יהו עתיד לדורשה • יען‬
‫די אתורה מא תתבדלש פי חתתא אוקח‬
‫רבי יוחנן לשטתו הלך • שאמר כל‬
‫ולא תתנםך בחתתא רהט אכור ‪ ,‬והאד‬
‫הנביאים • לא נתנבאו אלא לימות‬
‫אנבואה כבר אוקפו עליהא חכמים ‪ /‬פי‬
‫המשיח ־ שיהיה שנר הטבע בעולם‬
‫לגמרא די מנחות דף ט״ה ‪ ,‬ורבי יוחנן‬
‫והוא הדין • שיהיה גס שנוי הקרבנות‬
‫‪** , kp‬יהו מאזן* ידרשהא ‪ ,‬לאיין רבי‬
‫אבל חבריו חולקים עליו ־ בין ב מ ה‬
‫יוחנן תבע אשיטה די**ו ‪ ,‬די ק**‪ ,‬באיין‬
‫שאמר • שיהיה שגוי בטבע לעתיד‬
‫אנביאים כולהום מא אתנבאוו ‪ ,‬גיר‬
‫לבוא • בין במה שאמר שיהיה שגוי גם‬
‫במצות י ואמרו ז״ל י שמלואים הקריבו לאייאם למשיח ‪ ,‬די יכין אתבדיל פי‬
‫בימי עזרא • והוא כפי מ״ש הרב רבי אטבע‪ ,‬והאידאך‪ ,‬יבין אתבדיל ההא פי‬
‫יצחק אברבג;* • שהקרבגות שכתב לקרבנות‪ ,‬ב**הק צהאבו מדארבין מעאה‬
‫פה • יהיו קרבגות המילואים • לכן המ ומפרוקין מננו פי לעקל ‪ ,‬סוא פי שאיין‬
‫‪kp‬‬
‫רשיסי לילה )‪(4‬‬
‫משוגים‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫ק‪ ,15‬די יבין אתבדיל פי אטבע‪ ,‬פוא פי‬
‫מ ש יגיש ־ שכן ה*‪ ,‬מש־ניש בימי משה‬
‫שלמה ועזרא י והיו הוראת שעה • ולפי שאין ‪ Sp‬די יבין אתבדיל חתא פי לקרבנו׳‬
‫זד‪ ,‬ימשב׳ ימי הטלואיש ־ וחניכת וקןיו םיאדנא באיין טלואים קררבו פי‬
‫הבית האחרון י מיום כ״ג אדר עד סוף אייאט עזרא ‪ ,‬והווא פח>‪ 1‬כלאם ארכ‬
‫שמיני עצרת • בחנ הסיכות ׳ ובל ימי אכרבנ^באייןלקרבנות די ‪ kp‬דזנא‪,‬יכונו‬
‫משך הימים ה^ה * יהיה משך ימי קרבנית דלטלואים‪ ,‬די עלא הארא ‪ ,‬הוטא‬
‫הטלואיס • וחנוכת הבית שיבנה טבדלין‪ ,‬לאיין האבדאך‪ ,‬כאנו טכדלין‬
‫ב׳כ • וכתב הגאון הניז אחרי השקפה פי אייאם ‪ ,‬טשה ושלטה ועזרא ‪ ,‬לאיין‬
‫גבינה ראיתי • כי הימים ה«יה * נזכרים באנו גיר דין אוקתי‪ ,‬ועלא האדא כא‬
‫ונעשים י בזמן וקצב הראוי * כי בימי יחראזו יטולו אייאם ^טלואים ‪ ,‬וחנוכת‬
‫מ ‪ r c‬חיו יטי ח טלואים שבעת ימים הבית די תכון פי אייאטגא אכי׳׳ר ‪ ,‬טן‬
‫וכימי שלמה היו ייד ישים • שכן כתוב נהאר תלאהא ועשרין די שהר ארד‬
‫שכעת ישים זשבעח ימים י ארבעה חתתא לנהאר שםיני עצרת ‪*> ,‬ככרי פי‬
‫עשר יום ־ ובימי עזרא גיכ היו ימי אשובה ‪ ,‬וטול אייאם אתטויל ‪ ,‬דלאייאם‬
‫ה טלואים כ׳א יום • כנז׳ בעזרא י הרי האדו‪ ,‬יבין אתטויל די אייאס ^טלואים‬
‫בל אחד עשה המלואים הראשונים וחנוכת הבית ^טאזי ‪ ,‬וכתב לגאון‬
‫והוסיף עליהם שבעת ימיהמליאים למדכור ‪ ,‬טן אורא רדדאן לבן‪ 1‬טליח‬
‫שלו •וממילא ל־יפי ז ח י ה ש ל ו א י ם רית די לאייאש האדו‪ ,‬טדכורין וטעטולין‬
‫שלעתיד יהיוכ״ח ימים ״ אולם באשד פי זיווקת ו*‪1‬חד די ילאק ‪ ,‬לאיין פי אייאם‬
‫הטלואיש הראשונים לא נתקיימו ־ לכן משד‪ ,,‬כאנו אייאש >‪1‬םלואים םבע אייאם‬
‫ראוילעש־ת גש ימי המלואים הקודמי׳ ופי אייאש שלמה ‪ ,‬באנו רבאתאץ ליום‬
‫בע‪:‬ין ש־עשה י שבעת ימי המלואים לאיין האכדאך‪ ,‬מכתוב ‪ ,‬שבעת ימים‬
‫של משה • וי׳ד של שלמה • וכ״א של ושבעת ימים ‪ ,‬ארבעה עשר יום ‪ ,‬ופי‬
‫עזרא י נגד הראשוגים שבמלו־ וכיח אייאם עזרא חתתא הווא ‪ ,‬כאני אייאם‬
‫שלחבית שיבגה ביב • סך הכלשבעים >‪1‬מלואים ואחד ועשרין יום ‪ ,‬כיף םדכור‬
‫והנה בימי משה • אחר גמר ש ב ע ת פי עזרא ‪ ,‬יחבב יקול די כול ואחד עמל‬
‫יםיחמלואים י ביום כ־ט אדר־ התחילו *ימלואים לוליין וזאד עליהום סבע אייאש‬
‫ביום ריח ניסן • ימי חניכת המזבח דלמלואים די»‪1‬ו‪ ,‬ועלא קרר האר לכלאם‬
‫עלידיקיבנות הנשיאים •ונמשכו‬
‫למלואים לטאויין ‪ ,‬יכינו תמניא ועשרין‬
‫ייב ימים י והיה ראוי שנם זה • יעשה‬
‫יום‪,‬ב>‪1‬חק מן אשבה די ^מלואים >ילווליין‬
‫בים׳ שלשה שני פעטים ־ ובימי עזרא‬
‫טא תכתוש‪,‬עלא האדא ילאק באש נעמלו‬
‫שלש‪ ,-‬פעמים •וחנוכת הבית האחרון‬
‫חת־־‪,‬א אייאש ^טלואים אשאבקין‪ ,‬יחבב‬
‫א״בעה פעמים י והנם שלא נעשה‬
‫יקול די נעטלו שבע אייאש דלטלואים‪ ,‬די‬
‫בימי שלשה ועזרא ־ מפני שלא היה‬
‫טשה‪ ,‬ורבעתעץ די שלטה ‪ ,‬ואחד ועשרין‬
‫הזמן ראוי • בכל זה יעשה לעת־ל‬
‫די עזרא ‪ ,‬מקאבלח לוליין די בטד־יו‬
‫כסדר הנז׳ ניכ י היינו י׳׳ב ימים * נגד‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫׳‬
‫ימי‬
‫וחטניא‬
‫רסיסי לילה‬
‫ימי חנוכת משה ״ וב״ד ימים י נגד‬
‫ימי חנוכת שלמה י ול״ו ימיס גנד ימי‬
‫חנוכת עזרא י ומ׳ח ימים של חנוכת‬
‫הבית העתיד‪ .‬פך הכל מאה ועשרים‬
‫יום ׳ ע ם שבעים ימי המלואים הנדל‬
‫דרי סך הכל ק״ץ ימים שיתחילו כ׳ ׳נ‬
‫אדר י וימשכו עד ש׳ע שהם ק׳ץ ימים‬
‫מכיונים ״ע״כ דברי הנאון המלכים‬
‫ז״ל ׳ בתוספת ניפך משלי י‬
‫ומזה יש לנו סמך לדברינו י שאמרנו‬
‫למעלה ״ שכמו שנאולת מצרים‬
‫ונאולת בבל * לא באו רק לקחת מהם‬
‫הבטחה י על הנאולה האחרונה י כדי‬
‫שלא נתיאש ממנה י כן נלות מצרים‬
‫ונלות בבל לא באו ״ רק ללמוד מ ה ם‬
‫החשבון י של כל שנות אחת מהארבע‬
‫גליות * אבל ה ם באמת ״ ל א נכנסו‬
‫בחשבק הארבע גליות * יען לא באו‬
‫מורדפים ״ ולא ננמר חשבונם י וכמו‬
‫שהמלואים וחנוכת המזבח והבית‬
‫אחר שלא נתקיימוהראשוני׳ ׳מסבת‬
‫הנליות׳ וצריכים לעשות אחרים‬
‫כננדס י כן נם פה י הראשונים ש ה ם‬
‫גלות מצרים ונלות בבל* שלא באו‬
‫מורדפי׳ *ולא נגמר חשבוגם י צריכים‬
‫להעביר אחרי׳ כננדם * והראשונים‬
‫בטלו * לכן כל הארבע נליות י באו‬
‫משותפי׳ בזאת הנלות האחרונה של‬
‫״ אדום י כלל העולה מכל זה י שדברי‬
‫המלאך לדגיאל‪.‬עד׳ן ועדגי׳ן ופל׳ג‬
‫ע ד ׳ ך ה כ ו נ ה ת״ע ש ג י ם י ה ם עדן‬
‫תתק׳׳מ שנים י ה ם עדנין י והפלנ של‬
‫עדניךשהם ת״עיהוא עדן הרביעי‬
‫והם ננד ארבע נליות י וכאלו אמר‬
‫ופלנ של עדניןהוא עדן י רען שהשומע‬
‫יתעקש ראמר י שפלנ עדן י הוא רק‬
‫חצי‬
‫ח‬
‫ותמניא ועשרין די ביהמ״ק למאזי‪ ,‬די‬
‫ירהבנא פי אייאמנא אכי״ר‪ ,‬זאטיע שבעץ‬
‫יום ‪ ,‬ופי אייאס משה • טנור מא בטלו‬
‫סבע אייאם דלמלואים ‪ ,‬נהאר תסעוד‬
‫ועשרין אדר ‪ /‬בראוו נהאר ראש חידש‬
‫ניסן ‪ ,‬אייאס חנופת המ‪1‬בח ‪ /‬ע ל א ירד‬
‫לקורבנות די** אנשיאים‪ ,‬וט^ו תנאץ ליום‬
‫וכאן ילאק די האכדאך יתעמ>‪ , 1‬פי אייאס‬
‫שלמה מררתאיין‪ ,‬ופי אייאם עזרא תלאתא‬
‫דלמרראת ‪ ,‬וחנוכת הבית >*מאזי‪ ,‬רבעא‬
‫דלמרראת ‪ ,‬ובעד מא די מא אתעמ>*וש‬
‫פי אייאם שלמה ועזרא ‪ ,‬מן זאנב די םא‬
‫כאנש ויורקת יו^ם ‪ ,‬בעד מן האדא פי‬
‫לאייאם למאזיין ‪ /‬נעםלו פהז* אתרתיב‬
‫למדכור ‪ /‬יחבב יקול ‪ /‬תנאץ ליום מקא‪-‬‬
‫בלת אייאם חנוכת המזבח די משה‬
‫ורבעא ועשרין יום ‪ ,‬מקאבלת אייאם‬
‫הנובה די שלמה ‪ ,‬וסתתא ותלאתין יום‬
‫מקאבלת אייאם חניכה די עזרא ‪ ,‬ותמניא‬
‫ורבעין יום ‪ ,‬דו חנוכה די ביהמ״ק למאזי‬
‫זאםיע םייא ועשרין יום ‪ ,‬מעא שבעין‬
‫יום ד^טלואים למדבורין‪ ,‬זאםיע מייא‬
‫ותסעין יום ‪ ,‬די יבדאוו יופ תלאתא‬
‫ועשרין אדר ‪ ,‬וימולו חתתא ליום שמיני‬
‫עצרת ‪,‬די הומא מייא וחםעין יום ‪ ,‬קדד‬
‫קדד‪ ,‬האדו כלאם למלבי״ם דל ‪ ,‬זאייד‬
‫שי פונתוש מן ענדי ‪:‬‬
‫‪1‬מן האדא ענדנא מעאוונא לכלאמנא‬
‫די קולנא ללפיק ‪ ,‬די פח** די גאולת‬
‫מצרים ‪ ,‬ונאולת בבל מא זאוו גיר באש‬
‫נקברו מננהום סינורו ‪ ,‬עלא לגאולה‬
‫**ככרייא ‪ ,‬באש טא נזוולוש איישנא‬
‫מננהא האכדאנך נלות מאצר וגלות בבל‬
‫מא זאוו ניר באש נתעללמו מננהום‬
‫לחםאב דאשנין די כול אוחרא מן‬
‫אררבעא דאזלוואת‪ ,‬ב>>חק הומא באהוד‬
‫קיק ‪ ,‬מא רבלוש פי חםאב ‪ ,‬אררבעא‬
‫דאזלוואת‬
‫רסיסי לילה‬
‫חצי עדן • לכן בסוף חזר המלאך‬
‫ואמר אותם עוד פעס׳ בנוסח אחר‬
‫והוא מועיד מועדי׳ם וחציי י ולא אמר‬
‫והצי סועד ״ שר״ל רק וחצי של מועדים‬
‫שהוא המועד הרביעי כאמור •ואמר‬
‫אותו המלאך בלשץ סתום י כדי שלא‬
‫יבין אותו שום אדם • יען עדין הזמן‬
‫רחוק י דתיאשו מן הגאולה •וגם דני^‬
‫ל א הבין א ו ת ו ׳ שכן כתב• ואני‬
‫שמעתי ולא אבין • וא״ת ה נ ה דגי>ז‬
‫שמע ולא הבין • ואתה רוצה להבין ‪t‬‬
‫האם חכמת יותר מדניאל• * אבל‬
‫התשובה היא • הטעם שדני^ לא הבין‬
‫יען אם יבין דאמר • שעתידי׳ ישראל‬
‫להתעכב בנלות אלף ותת׳׳ף שנים‬
‫ל א ישאר שום ידזודי • יען יאמרו מה‬
‫ל נ ו ו ל צ ר ה ה ז א ת י רק א נ ח נ ו‬
‫נ ת ב ו ל ל ונתערב בעמים • ו ל א‬
‫נמתין עד א ו ת ו זמן • שכן חיו‬
‫רוצים ל ה ת ב ו ל ל א פ י ל ו בשבעים‬
‫ש ג ה ש ל ג ל ו ת ב ב ל • ולכן נשאר‬
‫סתום ו ח ת ו ם • כדי שעם י ש ר א ל‬
‫יהיו ב ת ק ו ה • ש כ ל דור יקוה‬
‫א ו ל י תבוא ה ג א ו ל ה בזמנו •ואני‬
‫ל א מחכמתי• גליתי א ת זה• רק‬
‫שהזמן ג ר ם * ת ן כבר קרב הקץ‬
‫ואין עוד זה החשש • של ה י א ו ש • וכן‬
‫א מ ר המלאך לדגיאל • לך דניאל‬
‫ואין לך לחקור על זה • ואם ח ר צ ה‬
‫לחקור • לך לקץ • רוצה לומר לך‬
‫לקץ ימים • של המלואים • וחגוכת‬
‫הבית האמור למעלה • יען וכי הקץ‬
‫מונח באיזה מקום • עד שיאמר לו לך‬
‫לקץ • ך רק אפשר שהוא כאמור • ונם‬
‫המלאך רצה לפרש לו דבר סתום‬
‫במה שהוא סתום יותר ממנו ־ כדי‬
‫שלא‬
‫דאזלוואת ‪ .‬לאייןטאזאווש טתבועין‪ .‬וטא‬
‫כטלש חםאבהום ‪ .‬ופח>‪ 1‬די לטלואיב!‬
‫וחנוכת המזבח‪ .‬ובית הטקדש‪ .‬טן אורא‬
‫די טא חבתוש אללוויין ‪ .‬מן סבבו־;‬
‫אזלוואת‪ .‬וכאנחדאזובאש נעמלו אוכרין‬
‫מקאבלתהום ‪ .‬האכדאך‪ ,‬חתתא הנא‬
‫בלוויין די הומא גלות מאצר וגלות בבל‬
‫די מא זאווש מתבועין י ומא כמלש‬
‫חסאבהו׳‪ .‬חדאזו ידווזואוכרין מקאבלתהו׳‬
‫ו^לוולוין בטלו ‪ .‬עלא האדא כולהום‬
‫אזלוואת זאוו משרובין פי האד אזלווא‬
‫ן^לכרייא די אדום ‪ .‬לטקצוד די טללעגא‬
‫מן האד אששי כוללו‪ .‬די כלאם למלאך‬
‫ליני*‪ 1‬הייא עדן ועדנין ופלג עדן‬
‫למענא הייא ‪ .‬רבע מייא ושבעין‪ .‬הווא‬
‫עדן‪ .‬ותשע מייא ורבעין‪ .‬הווא עדנין‬
‫ואנץ די עדנין‪ .‬הווא עדן ארראבע‬
‫וחומא מקאבלת רבעא דאזלוואת ‪ .‬ופח«ו‬
‫אילא ק><‪ ,‬ופלג עדנין הווא ע ד ן ‪ .‬ומן‬
‫אסבה דיאסאמע יקבר ארראץ ‪ .‬ויקול‬
‫באיין פלג ערן הווא גיר גץ אוקת‪ .‬עלא‬
‫האדא‪ .‬רזע למלאך קאלהום בגסכ׳א‬
‫מועד מועדים‬
‫אוכ׳רא‪ .‬די הייא‪.‬‬
‫וחצי ‪ ,‬ומא ק^ש ‪ .‬וחצי מועד‪ .‬די כא‬
‫יחבב יקול ‪ .‬אגץ די מועדים ‪ .‬די הווא‬
‫זיווקת ארראבע ‪ .‬כיף קולגא ‪ .‬וק^לו‬
‫לטלאך בלםאן טכפי‪ .‬באש טא יפהטו‬
‫חתתא ואחד ‪ .‬טן אסבה ‪ .‬די טאזזי * יוקת‬
‫בעיד ויזוולו איישהום טן לגאולה ‪ .‬והתא‬
‫דניאל טא פהטש *יווקח ‪ .‬כיף ק* ואני‬
‫שמעתי ולא אבין‪ .‬יחבב יקול ‪ .‬ואנא‬
‫שמעת ומא פהמתש‪ .‬ואידא תקול‪ .‬הווא‬
‫דני^ סטע ומא פהמש ‪ .‬ואנתי חבתי‬
‫תפהם ? ואש זעטא נתי חכם כטר טן‬
‫דני*י ? ‪ .‬אגיד לוזאב הווא ‪ .‬אסבה די‬
‫דני^ טא פהטש ‪ .‬לאייי אידא יפהם דני*‪1‬‬
‫ויקול באיין טאז^ו ישר>י‪ .‬יתעטלו פי‬
‫^גלות >יף וחטן טייא ותטאגין עאס‪ .‬טא‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יבקא‬
‫‪0‬‬
‫רסיבי לילה‬
‫שלא יבק כמו ש^ת הבן החכם‬
‫שש«* את אביו הגאון ‪ .‬אבי אימתי‬
‫יבזא המשיח ד ואביו השיבו ‪ .‬בני‬
‫חגם שאגי חכמ ‪ .‬איגי יודע ‪ .‬יען‬
‫‪ . ton cm‬אפילו מי שהוא ח כ ם‬
‫יותר ממגי ‪ .‬ג ם ה ו א איגו יודע‬
‫והמלאך ידע שדני>* ‪ .‬לא יבין א ה‬
‫דבריו ‪ .‬לכן גמר את דבריו‪ .‬בענין‬
‫שלא יבין‪ .‬ואמר לו ותגוח והעמוד‬
‫כלומר שינוח במנוחת עוהיב‪ .‬ויעמוד‬
‫לזמן ה ת ח י ה ‪ .‬לראות בעיניו הנורל‬
‫שגפל־ לו בחזיונו שנתקיים ‪ .‬ו ד א‬
‫לגורלך ‪ .‬וכ״ז י ה י ה ‪< .‬לקץ הימין‬
‫כלומר לעת שחק ביה ‪ .‬יחזיר ימינו‬
‫לפגים‪ .‬שהוא עת הגאולה כאמור‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫והנה כמו ז ה ה ח ש ב ו ן ‪ .‬פירשו‬
‫המקובלים ‪.‬בספר אשמורת‬
‫הבוק•‪.‬שהוא פירוש עדי הזוה׳ק‬
‫והוא ה ב י א דברי זוה״ק ‪ .‬פ ר ע ת‬
‫דרא מדף קייז עד קיים ‪ .‬ע״פ‬
‫ווכרתי את בריתי יעקב ‪ .‬והעולה‬
‫םדבריו‪ .‬ודל ויפרוק ברתא דיעקב‬
‫א מ ן עבור* דדשא ‪ .‬כלומר המסגר‬
‫האחרון של חדלת ‪ .‬שהוא הקץ‬
‫ח א ה ר ו ן ‪ .‬כמפורש לפגים ‪ .‬ואמר‬
‫שהוא ת״ר שגה מ*ף הששי ואחריו‬
‫ששים שנה ‪ .‬ואחריו שש שגיםוחצי‬
‫ואד ירבו הבלבולים והמלחמות‬
‫בעולם ‪ .‬כדי שע״י הצרוה יגמר‬
‫חתקץ ‪ .‬עד םוף המאה השביעית‬
‫יען ת ״ ר ש ג ה ‪ .‬יגמר ההקון ע ד‬
‫חיסדד‪ .‬וששים ש נ ה ‪ .‬יחוקן יסרד‬
‫של היסויד ‪ .‬ושש ש נ י ם וחצי‪ .‬הוא‬
‫גמר הזכוך ‪ .‬ויגמר הזכוך והתקון‬
‫‪ hv‬ידי הצרוה והבדיבודיים‪ .‬עד‬
‫סוף ח מ א ה השביעית ‪ .‬ואזי יעלה‬
‫‪1‬‬
‫הירד‬
‫ט‬
‫יבקא חתתא ואחד יהודי‪ .‬לאיין יקולו‬
‫אש זאבנא להאד אצרה ‪ .‬גיר חנא‬
‫גתבללטו פלגנוס י ומא גתשנגאוש עלא‬
‫האדאך **וקח ‪ .‬די האכדאך כדאוו יתבלטו‬
‫כליה פי שבעין עאם ״ די בבל‪ .‬ועלא‬
‫האדא בקא טכפי‪ .‬באש קום ישר** יעישו‬
‫בארזא ‪ .‬די כול זיל ירזא די לגאולה‬
‫תזי פי אוקתו‪ .‬ואגא מאוושי מן ביאסתי‬
‫בייגת האד אששי‪ .‬גיר מן אםבה די‬
‫>*ווקת קררב ‪ .‬ומא בקאש כמר האדאך‬
‫אשכך ‪ .‬די תזויל לאיאש ‪ .‬והאכדאך‬
‫קאל למלאך לדגי** ‪ .‬לך דני** ‪ .‬כי‬
‫סתומים וחתומים הדברים ‪ .‬עד עת קץ‬
‫יחבב יקול משי יא דגיאל ‪ .‬מא תבחתש‬
‫עלא האד אששי‪ .‬ואירא חבבת תבחת‬
‫לך לקיץ‪ .‬יחבב יקול ‪ .‬משי למיא‬
‫ותשעין יום ‪ .‬ריאל **טלואים ‪ .‬וחנוכת‬
‫המזבח ‪ .‬למוקולין ללפוק ‪ .‬לאיין ואש‬
‫לקץ מנזזל פי שי מוציע ‪ .‬חתתא יקוללו‬
‫לך לקץ ? ‪ .‬גיר ימכן פח** די קולנא‬
‫נאש יקבד למפתח אש יתחשב‪ .‬ואש םא‬
‫יתחסבש ‪ .‬וחתתא למלאך‪ .‬חבב יפססרלו‬
‫חאזא במא שדד מננהא ‪ .‬באש מא‬
‫יפהמש פח** **ולד לכייס די צקצא כוה‬
‫לגאון‪ .‬נאנא אייםתא יזי למשיח ? ובוה‬
‫ואזבו‪ .‬כעד םא אגא חכם ‪ .‬מא געארפש‬
‫לאיין אידא תצקסי‪ .‬חתתא ואחד ‪ .‬די‬
‫יכון חכם כטר מגגי ‪ .‬מא יעארפש‬
‫וחתתא למלאך ערף באיין דניאל ‪ .‬סא‬
‫פהםלוש בלאמו‪ .‬ועלא האדא כממל‬
‫בלאסו‪ .‬נארהט די םא יפהסש ‪ .‬וק**לו‬
‫ותגוח ותעמוד יחבב יקול די ירטאח‬
‫פי ארראחא די עילם הבא ‪ .‬ויוקף לאוקת‬
‫תחית המתים ‪ .‬מעא דוך די יעישו אוקת‬
‫יזי למשיח ‪ ,‬באש תרא לקצמא די זאתך‬
‫פי חקקך דגכואה ‪ .‬באיין תבבת ‪ .‬והווא‬
‫שאיין ק** ותנוח ותעמוד לגורלך ‪ .‬וכולו‬
‫האדא יכין‪ .‬לקץ הימין‪ .‬יחבב יקול‬
‫רסיסי לילה‬
‫)‪(5‬‬
‫ללאוקת‬
‫רסיסי לילה‬
‫הירד ‪ .‬שהוא הכתר ‪ .‬על ראש ואיו‬
‫שהוא מדת היפרד ‪ .‬דחזור זיין שהיא‬
‫הספירה הז׳‪ .‬שהיא מדת המלכו׳ח‬
‫ותקבל י האור מה^׳ף ‪ .‬שהוא אריך‬
‫אנפץ ‪ .‬וסימן אז תרצה הארץ‬
‫ואפשר הבונה • כשתוסיף א׳ שהוא‬
‫א״א ‪ .‬על הזי שהיא הספירה הז׳ שהיא‬
‫מדת המלכו׳ת • הוא אז‪ .‬והארץ‬
‫היא מלברת • ונס אז עולה ח׳ • ות׳ש‬
‫סיה עולה תש׳׳ח ושח״ת • שאז‬
‫תש״ח הקליפה ‪ .‬ותפול לבאר שחת‬
‫ולא תקום עוד‪:‬‬
‫ואפשר שזה רמוז • בפרשת כהר‬
‫סיני • כי תבוא אל הארץ‬
‫דכו׳ • ושבת׳ה האר״ן • שבת לה׳ • כי‬
‫זה משמש אלא כלומר בלי ספק‬
‫שתבואו עוד ‪ k‬הארץ ‪ .‬אשר אני‬
‫נותן לכם אתם ‪ .‬תה יהיה שנת‬
‫ושבתה ‪ .‬שהיא רומזת • חמשת‬
‫*יפים תח׳׳ש • ה׳ חמשת ^פים‬
‫ת׳׳ש שבע מאות • וב׳ שמונה • והבונה‬
‫שבאותו זמן יגמר התקץ‪ .‬של המלכד‬
‫שהיא הארץ ‪ .‬ואזי יהיה שבת לה׳‬
‫יתב״ש יען כיד‬
‫בלומר מנוחה‬
‫זמן שאנחנו בגלות כב יבול עמנו‬
‫ככתוב עמו אנבי בצרה‪ .‬אבל לעת‬
‫הגז׳ ‪ .‬שבת לה׳‪ .‬אחר שיג** את‬
‫בניו • וכן הביא לפנים הפרשה‬
‫וקראתם דרור בארץ לכל יושביה‬
‫ובו׳ ‪ .‬והבונה וקראתים ‪ .‬וקרא׳ת‬
‫עולה תש״ז בנדל ‪ .‬מים סתומה‬
‫היא מלכדת ‪ .‬והבונה תיש תתוקן‬
‫מדת המלכו׳ת ‪ .‬ת׳ תתוקן מלכדת‬
‫שלמלכו׳ת ‪ .‬כאמור במדתהיבו׳ד‬
‫וכשיגמר התקון ‪ .‬אזי יהיה דרור‬
‫שהוא‬
‫‪,‬‬
‫לראוקת די הקב״ה ‪ .‬ירדד ימינו *‪1‬קד‪4‬א‪0‬‬
‫די הווא אוקת לגאולה ‪ .‬כיף קולנא ;־י‬
‫ופחאל האד לחסאב‪ ,‬זאכו לטקוכליהז‬
‫פי ספר אשטורת הבוקר‪ ,‬די פא;‬
‫יפםסר כלאם זוה״ק ‪ ,‬והווא זאב כל־יאקן‬
‫אזוהר ‪ ,‬פרשת וירא < מן דף קי״ז חתתא‬
‫לדף קי״ט עלא לפסוק די קז‪ 1‬וזכרתי את‬
‫בריתי יעקב ‪ ,‬ודי טדילעגא מן כל־יאמו‬
‫והאדא הווא כלאמו ‪ ,‬ויפרוק ברתא די‬
‫יעקב ‪ ,‬לזמן עבורא דדשא ‪ ,‬יחבב •קול­‬
‫רי יפכך זמאעת יעקב ‪ ,‬לאווקת חיריידיאן'‬
‫לקפל זיככרי די>‪ 1‬לכאב ‪ ,‬יחבב יקול‬
‫לקץ ‪11‬נכדי כיף טביין ללקדאם ‪ ,‬וקאל־‬
‫די הווא סתת טייאת עאט ‪*\hnhh ,‬‬
‫אסאתת ‪ ,‬וטן אוראה סתתין עאם ‪ ,‬ומן‬
‫א וראה סתת שנין וגץ ‪ ,‬ובעדו יברתארו‬
‫אתכרויד ולטדארבאת פי לעולם ‪ ,‬בא«‪8‬‬
‫עלא ירד אצרות ‪ ,‬יכטל אתקון חתי־״א‬
‫ללאככר לטייא אםאבעא ‪ ,‬עלא קיבאל‬
‫סתת טייא‪ ,‬יכמלאתקוןדליסו״ד׳וסתתין‬
‫עאם יכטל אתקין ליםו״ד דליסו״ר‪ ,‬וסואת‬
‫שנין ינץ ‪ ,‬יכטל אתצפייא ‪ ,‬ויכנמ*‬
‫אתצפייא ואתקין ‪ .‬עלא ידד אצרי^‬
‫יאתכרויד‪ ,‬חחתא לאככר לטייא אסאבע>ו‬
‫יפי *יחץ יטלע לירד ‪ ,‬די הווא ריבת׳'!•‬
‫עלא ראש וא״ו‪ ,‬די הווא טדח ‪tpi&ft‬‬
‫וירזעו זי״ן די הייא אםפירה אסאבעא‬
‫די הייא מדתהטלכו״ת‪ /‬ותקבר אציזןוו‬
‫מן אל״ף ‪ ,‬די הווא ארין אנפץ ‪ ,‬וא‪0‬י‪9‬ן‬
‫אז תרצה הארץ ‪ ,‬ויםכן לםענא היי^ן‬
‫טגאיין תזיד א ״ ‪ ,‬די הייא אריך אנ<ןון‬
‫עלא ז״ די הייא אספירה אםאבעא ‪ ,‬ליי‬
‫הייא טדת הםלכו״ת ‪ ,‬הווא א״ז והאר‪,‬ץ‬
‫הייא טלכוית ‪ ,‬וחתתא א״ז כא יטלע ‪ri‬‬
‫ואסכע טייא‪ ,‬כא תטלע תיש‪ ,‬יחבל‬
‫יקול הש״ח ושחית‪ ,‬הש״ח הייא תגתז־ר‬
‫ושח״ת הייא חפרא‪ ,‬יחבב יקול תגחד^‬
‫לקליפה והטיח פי חפירא ׳ וטא ר־‪1‬קוטש‬
‫כטר ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ויטכן‪.‬‬
‫רסיסי־ לילה‬
‫שהוא חירות ‪ .‬בארץ ‪ .‬שהיא סחת‬
‫המלכדת ‪ .‬דיבל יושביה ‪ .‬ה ם‬
‫זזשבע ספירות שלה ‪ .‬ש ג ם ה ם‬
‫גתקגו ‪ .‬אבל יוביל ‪ .‬שהיא מ ד ת‬
‫הבינה ‪ .‬תהיה רק לכס • שתשפיע‬
‫ותכפר ל כ ם • שהיא א ם חבגים‬
‫ואם תתחיל השספר‪ .‬ממרת היםויד‬
‫למעלה ‪ .‬תמצא מדת הבינה ‪ .‬היא‬
‫השביעית‪ .‬וכל זה יען נתקנו היסו׳ד‬
‫וחמלכוית ‪ .‬וז״א ושבת׳ם ‪ .‬ושבית‬
‫עולה תח״ש ‪ .‬שהוא נסר התקון של‬
‫המלכדת ‪ .‬הרמ‪.‬־זה ב מ ׳ ם מהוסה‬
‫של תיבת ושבהם הנשארת • ואזי‬
‫ושבחם מן הגלות • נ ם א ת ם ג ם‬
‫הבורא יתב״ש • ח״א א י ש ה ו א‬
‫הקב״ח ‪ t*.‬אחוזתו‪ .‬שהיא ביהמיק‬
‫ואיש חם עם ישר*‪ . 1‬האמור בהם‬
‫בל איש ישר«* ‪ .‬וג׳־כ ואיש הוא ^יד‪.‬‬
‫האמור בו ‪ .‬ואיש עור אזור במחגיו‬
‫והבוגד‪ .‬לכשיגלה ב״ב ‪ .‬יחזיר כד‬
‫אחד לשבטו ‪ .‬וז״א ואיש ‪ it‬משפחתו‬
‫ואמד תשבו לשון רבים ‪ .‬כלומד‬
‫כזלכס ‪ .‬הקב״ה וגס אתם ‪ .‬והיא‬
‫מנוקדת קכיק ‪ .‬דיל לשיגיע המהמר‬
‫שליי תשב׳ו •שהוא שגת ח ח ׳ ׳ ש‬
‫יהיה קביץ גליות • ותשיבו כולכם‪:‬‬‫‪1‬‬
‫וגמר הרב אשמורת הבוקר א ת‬
‫דבריו ואמר ‪ .‬ז‪2‬אין אימן די‬
‫ישתארון בעלמא ‪ .‬קודם שתחחי‪4‬‬
‫הארת השבת ‪.‬־ ואפשר ה מ נ ה על‬
‫דדך אמרם דיל ‪ .‬ששת >*פים הד‬
‫עלםא ‪ .‬והס נגד ששת ימי המעשה‬
‫שגה גגד יום אחד ״ יען‬
‫כל‬
‫יומו של הקב״ה ‪ tfi‬שנה ‪ .‬ולכן‬
‫‪ sjk‬הששי‪ .‬הוא נגד יום חששי‬
‫והגאולה‬
‫וימבן‬
‫די האדא מרמוז פי פרשת כהר‬
‫סיגי‪ ,‬כי תבואו אל ה א ר ץ‬
‫וכר ושבתה הארץ ‪ ,‬שבת ל ה ׳ ‪ ,‬והאר‬
‫כי כאתתצככר פי מודע אלא‪ ,‬יחבב יקול‬
‫בלא שכך די תזיו כמר ‪ ,‬ללארד די אנא‬
‫נעטילבום‪ ,‬דיהאדא יכון‪ ,‬עאםושבת״ה‬
‫די הייא כא תרמז עלא עאם ‪ ,‬כטס‬
‫>*אף וסבע טייא ותטגייא ‪ ,‬ה כטס *‪1‬אף‬
‫‪,‬‬
‫ת״ש סבע מייא ‪ ,‬ובי תטניא ‪ /‬ולטעגא‬
‫יטכן די פי וזאדאך ^ווקת ‪ ,‬יבטל אתקון•‬
‫די מלכרית ׳ לטרטוזא פי כלטת ה א ר ץ‬
‫יפי ראך אלחין‪ ,‬יכון שבת ל ה ‪ ,‬יהבב‬
‫‪,‬‬
‫יקול ראחא ל^זה ‪ ,‬לאיין טול אזטן‪ ,‬די‬
‫חנא פי * גלות כביכול טעאגא ‪ ,‬כיף‬
‫‪1‬‬
‫ק** לפסוק עטו אגבי בצרה ‪ ,‬ב**חק‬
‫ללאווקת למדכור‪ ,‬ראחא ל*‪1‬לה ‪ ,‬מן‬
‫אורא מא די יפבך אולאדו והאכדאך ז«מג‬
‫לדאבל דלפרשה ‪ .‬וקראתם דרור בארץ‬
‫לבל יושביה וכר ‪ ,‬ולםעגא הייא וקראתים‬
‫וקרא״ת בא תטלע פיהא‪ ,‬סבע מייא וסנעא‬
‫יחבב יקול פי כמ**תהא כיף קולגא ‪ ,‬מ?ס‬
‫םרבוטא הייא מדת הסלכוית‪ ,‬יחנבי‬
‫יקול סבע מייא יכמל אתקין דלםלכרר־•‬
‫וסבעא יכמל אתקון דלמלכוית דימלכו״ת‬
‫כיף קולגא פי מדת היםו״ד‪ ,‬ומן די ינמל‬
‫אתקון‪ ,‬דיך םאעא יכון דרור די הווא‬
‫חירות ‪ ,‬בארץ ‪ ,‬הייא מדת המלגו״ת‬
‫לכל יושביה ‪ ,‬הוטא אסבעא דאספירוח‬
‫די>*הא ‪ ,‬די חתתא הוטא אתעמ^הופ‬
‫אתקון‪ ,‬ב**חק יובל די הייא מדת הביג״ח‬
‫תהיה לכס ‪ /‬יחבב יקול תכון גיר ליכופ‬
‫די תכון מכפרת ותעטי אשפע גיר ליבום‬
‫די הייא אם הבגים ‪ ,‬ואידא תבדא‬
‫לחסאב סן ליםו״ד ותמלע לפוק ‪ ,‬כא‬
‫תרזע מדת הבינ״ה ‪ ,‬הייא אסאבעא‪,‬‬
‫והאד אששי כ ל ו ‪ ,‬עלא קיב*‪ 1‬אתעמאדי‬
‫אתקון‬
‫אתקין למדת היסו״ד ומדת המלכויות‬
‫ו ה ג א ו ל ה צריכה להיות ‪ .‬קודם‬
‫שתתחיל הארת השבת ‪ .‬שהוא‬
‫קודם שיגמרו שלשה רבעיות היום יטלע סבע מייא וחמניא ‪ ,‬די הוו«*‬
‫בדברי הרב אשמורת הבוקר ‪ .‬והיום כטזי אתקין דלטלכי״ת ‪ ,‬לטרמוזא ו‪1‬י ם״ם‬
‫הוא אלף חששי ‪ .‬יען עם התחלת לטרביטא די ושבת״ם לבאקייא ‪ ,‬ומי‬
‫רביע היום האחרק ‪ .‬תתחיל הארת **חין ישבתם ‪ ,‬יחכנ יקיל יתרזעי סן‬
‫השבת‪ .‬שהוא ‪ tji‬השבתי‪ .‬יומו של לגלית ‪ ,‬חתתא גתים חתתא ה ק ב " ה‬
‫הקב״ה ‪ .‬ולכן צריבה להיות הגאולה והיוא שאיין ‪ Wp‬איש די הווא הקב״ה‪k,‬‬
‫קודם חצי שעה ‪ .‬שהם ח׳ שעות וחצי אחיזתי הייא ביהמ״ק‪ .‬יאיש הוטא ישר»‪1‬‬
‫של היום הששי • שהוא^ף הששי לםיקיל פיהום כל איש ישרזי‪ .‬יבטד‬
‫יען כשתחלק אלף שגה ‪ .‬ע ל י׳ב ואיש היוא >ייהי‪ ,‬די טיקול מיה ‪ ,‬ואיע‬
‫שעות ‪ .‬עולה לכל שעה פ״ג שנים עיר אזיר בטתגיי‪ ,‬ילטעגא הייא ‪ ,‬די‬
‫ודי חדשים ‪ .‬ולפי זה שםוגה שעות * ה ו הגביא‪ ,‬ירדד כול יאחד לשבטי‬
‫וחצי עולים תחיש שגה וארבעה די«יו‪ ,‬והווא שאיין ק»‪ ,1‬ואיש ‪ k‬םשפחתו‬
‫חדשים ‪:‬‬
‫וק»י תשבו בלסאן כתורא ‪ .‬יחבב יקול‬
‫והאדא שאיין ק*י‪ ,‬ישכת״ם ‪ ,‬ושב״ת כא‬
‫‪1‬‬
‫ואפשר שזה רמת ב א ל ו מ״ק‬
‫ושמרו בגיישרז^ את השבח‬
‫וכד ‪ .‬ובלי להאריך בדקדוקים אפשר‬
‫לפרש‪ .‬ושמת ‪ .‬כלומר דםחיגו‪ .‬כמו‬
‫ואביו שסר אח הדבר‪ .‬שהוא לשק‬
‫חמתנה • בגי ישראל ‪ .‬הם החשובים‬
‫הנקיישרז* ‪ .‬שאמר עליהם דגיאל‬
‫והמשכילים יבינו‪ .‬את השבת • את‬
‫היא לרבות סה שיבוא לזק השבית‬
‫חם רבד טובות‪ .‬שיבואו עם הגאולה‬
‫שאפשר שתהיה • לסספר העולה‬
‫ה־ש׳בית ‪ .‬שגת תש״ז‬
‫בתיבת‬
‫בשתגמר‪ .‬והוא הסספר הגז־‪ .‬קודם‬
‫שתתחיל הארת השבת ‪ .‬ש א ם‬
‫תתחיל הארת השבת ‪ .‬אד צריך‬
‫לקשות את השבת ‪ .‬שהוא א ל ף‬
‫הד ‪ .‬שהוא יוסו של הקב־׳ה • תן‬
‫בבר משמשת‪ .‬הארת השבת‪ .‬וג״כ‬
‫לעשות את השבת • לבגו בכורו‬
‫ישרו* ‪ .‬שיגוח בו מהצרות והגלות‬
‫לדודתם‬
‫כולכום ‪ ,‬חקב״ה וגתיטא‬
‫‪ ,‬ותשובו‬
‫טגקקטא בקבוץ ‪ ,‬יחבב יקו‪ , 4‬טן די‬
‫ילחק לחסאב די תשביו‪ ,‬יבין קבוץ‬
‫גליית ‪ ,‬יהיוא עאט אטבע טייא וחמגיי«‬
‫קדר חסאב תשנ״ו‪:‬‬
‫וזאד‬
‫כטםל ארב אשמורת‬
‫הבוקד‬
‫כלאםי יק«י ‪ .‬זכאין איבון די‬
‫ישתארון בעלמא ‪ ,‬קידם שתתחיל האיות‬
‫השבת ‪ ,‬ייטכן לטעגא הייא ‪ ,‬כיף קאל*ו‬
‫סיאדגא ‪ ,‬סתת‬
‫עאם הייא לעולם‬
‫והיסא טקאבל־ית סחת אייאם דאזסע**‬
‫כול >יף עאם ‪ ,‬סקאבלת גהאר ואחד‬
‫לאיין אנגהאד די הקב״ה ‪ ,‬הוואקף עאנש‬
‫ועלא האדא לזיף אסאחת‪ ,‬טקאבלת גהאד‬
‫אזטעא ‪ ,‬ובגאולה תחדאז תכון‪ ,‬קבל די‬
‫תברא להארא דשבת ‪ ,‬די הווא קבל‬
‫יכמלו תלת רכאע‬
‫דאגנהאר‪ knt,‬כלא‪0‬‬
‫ארג אשםירת הבוקר‪ ,‬וגהאראזםעא הוו*‬
‫מקאבלת ל^ף אסאתת‪,‬לאיין מעאלבדייאן‬
‫דאררנע זיככרי‪ ,‬די נהאר אזמעא ׳‬
‫תברא‬
‫כ*‬
‫רסיפי לילה‬
‫לדורחם‪ .‬היא מלה מורכבת‪ .‬לדור‬
‫תם ‪ .‬כלומר לדור שכבר ת ם קץ‬
‫הגלות ‪ .‬וגס תם עון בת ציון וכדי‬
‫להיות בטוחים‪ .‬שיבוא אותו ע ת‬
‫הזהב ‪ .‬אמר ברית עולם ‪ .‬אפשר‬
‫הבונה ‪ .‬כמו הברית שכרתי לעולמ‬
‫שלא להביא מבול לשחת א ו ת ה‬
‫כן ג ם בריתי ל א תומר את דוד‬
‫עבדי ‪ .‬שאקים מזרעו מושלים‪ .‬וכר‬
‫כאמור בירמיה ‪ .‬ו ז א ת ה ב ר י ת‬
‫האמורה ‪ .‬היא דוקא ביני ובין בני‬
‫ישר>*‪ .‬שרק להם אעשה אותות‬
‫ומופתים ‪ .‬ולא לעם אחר • ודא‬
‫אות היא ‪ .‬שהוא מלשון אותות‬
‫לעולמ ‪ .‬היינו כל ימי עולם ‪ .‬כמו‬
‫שאנחנו רואים ‪ .‬אותותיו ומופתיו‬
‫בכל יום ‪ .‬ולכן בודאי שיעשה עמנו‬
‫אות לטובה‪ .‬ולא יעכבו עונותנו את‬
‫הגאולה‪ .‬אחר שקרובה ליכנס הארת‬
‫השבת ‪ .‬והוא גותן טעם לזה ואומר‬
‫כי ששת ימים‪ .‬עשה ה׳ את השמים‬
‫ואת הארץ ‪ .‬והם גגד ששת ^ פ י ם‬
‫חרעלמא ‪ .‬ו>*ף הששי הוא גגדיוס‬
‫הששי • וצריך הוא יתב״ש ‪ .‬לגאול‬
‫את ע מ ו ‪ .‬קודם שתתחיל הארת‬
‫השבת ‪ .‬שהיא גמגית • על אלף‬
‫חזי ‪ .‬ואם יכגס רביע האחרון • של‬
‫>>ף ח ש ש י ‪ .‬שהוא גגד יום חששי‬
‫אזי צריך הבורא להיות שבת ויגפש‬
‫כמו שעשה בבריאתו של עול־ים‬
‫<לכן ושמרו ‪:‬‬
‫וכן מציגו שהבורא יתביש כרת‬
‫ברית עם אברהם ‪ .‬ככתוב‬
‫ביום ההוא כ ר ת ה׳ א ת א ב ד ם‬
‫ברית ובר‪ .‬האת חברית היא לעתיד‬
‫שכתוב‬
‫יא‬
‫תבדא להארה דין* אשכח‪ ,‬די הווא ל**ף‬
‫אסאבע ‪ ,‬נהארו די הקנ״ה ‪ ,‬ועלא האדא‬
‫תחדאז תבין לגאולה נץ שעה קבל ‪ ,‬די‬
‫הווא חמן סוואייע ונץ די נהאר אזמע>*‬
‫די היוא ל**ף אסאתת‪ ,‬ועלא האדא מנאיין‬
‫תקצם ‪ ,‬ל**ף אסאתת עלא תנאץ לשעה‬
‫כא יטלע לכול שעה ‪ ,‬תלאתא ותמאנין‬
‫עאס ורבע שהוד ׳ ועלא האדא ‪ ,‬תמן‬
‫סואייע ונץ כא יטלעו‪ ,‬טבע טייא ותטניא‬
‫דלעאשאת ‪ .‬ורבע שהוד !‬
‫והאדא‬
‫ימכן‪ ,‬די כא ירטז פי ל־פסוק‬
‫די ושטרו בני ישר** את השבת‬
‫׳‬
‫ולפסוקים די טן אוראה ‪ ,‬חתתא ל ש ב ת‬
‫וינפש ‪ ,‬ובלא טא נטוורו פי אדקדוקים‬
‫יטכן נפססרו ושמרו‪ ,‬מן לסאן תשניא‬
‫פח** ואביו שטר את הדבר ‪ ,‬די הווא מן‬
‫לסאן תשניא ‪ ,‬וחחתא הנא ושמרו‪ ,‬יחבב‬
‫יקול ויתשנאוו‪ .‬בני ישר**‪ ,‬הומא אננאש‬
‫למלאה ‪ ,‬לטסממיין בני ישר**‪ .‬די ק**‬
‫עליהום דני**‪ ,‬והמשכילים יבינו‪ .‬א ת‬
‫השבת ‪ ,‬את ‪ ,‬הייא‬
‫זאת באש תכתר‬
‫יחבב יקול‪ ,‬די זאת תכתר ‪ ,‬שאיין זאי‬
‫ללאווקת ‪ ,‬די בא יטלע פי חסאב השב״ת‬
‫די הווא כתרת **כיד ‪ ,‬די יזי מעא לגאולה‬
‫די ימכן חנון ללעאדאר‪ ,‬די כא יטלע פי‬
‫בלמת השב״ת די הוואי עאם ‪ ,‬שבע‬
‫מייא ושבעא מן די תכמל ‪ ,‬והווא פחאל‬
‫לעאדאד למדכור ‪ ,‬קבל תבדא להארה‬
‫דאשבת‪ ,‬לאיין אירא תבדא‬
‫להארה‬
‫דאשבת ‪ ,‬כא יחדאז הקב״ה לעשות א ת‬
‫השבת‬
‫‪ ,‬יחבב יקול יעמל אשבת‬
‫הווא ל**ף אםאבע‪ ,‬די הנוא נהאר אשבת‬
‫די‬
‫הקביה‪ /‬לאיין כבר בא תתצכר‬
‫להארה דאשבת‪ ,‬וכטד לעשות את השבתי‬
‫רסיסי לילה )‪(6‬‬
‫יחבב‬
‫רביסי לילה‬
‫שבחוב בו ביופ ההוא יהיה יי אחד‬
‫וכוי ‪ .‬והנה במקום שיאמר ההוא‬
‫הוא סוף דבר ‪ .‬והתחלת דבר אחר‬
‫ובמקום שיאמר הוא ‪ .‬הוא סוף‬
‫חענין‪ .‬כמובא בזוה׳ק • פרשתשלת‬
‫לךדףקמיאוז״ל ‪ .‬ההוא הוא יומא‬
‫בתראה ‪ .‬דאחיד בשירותא ‪ .‬הוא‬
‫סיפא דבל דרגין ‪ .‬וא״כ מיש ביובש‬
‫ההוא ‪ .‬הוא סיף הצרות והגלות‬
‫וחתחלת הגאולה וטובותיח ‪ .‬וזאת‬
‫הברית שכרת עם אברהם ‪ .‬עוד‬
‫לא גחקיימה‪,‬יעןאמ״ל הבורא יתכ״ש‬
‫לזרעך גתתי את הארץ מנהג־ מצרים‬
‫ובו׳ ‪ .‬ואמר שם עשרה אומות • ועם‬
‫ישר^ • לא כבשו רק ז׳ עסמין • ואמרו‬
‫רדל שזאת הברית תתקיים לעתיד‬
‫וכן ברח‪ .‬ה׳ ברית ‪ .‬עם פיגחס • יען‬
‫אמרו • רז׳ל פיגחס הוא וייהו‪ .‬והשם‬
‫ברת לו כרית ‪ .‬כשביל שקנא לכבודו‬
‫ב״פ ‪ .‬אחת בימי משה • כשהיה‬
‫נ ק י א פינחס‪ .‬ואחת כימי אהאכ‬
‫בשדרה נקרא >ייהו ‪ .‬ורמז ‪ hv‬ז ה‬
‫בפרשת פינחס‪ .‬באומרו שתי קנאזת‬
‫והם בקנאו את קנאתי • בקנאו •‬
‫בימי משח ‪ .‬שהיתה בשביל הזנות‬
‫את קנאת• ‪ .‬בימי אחאב שהיתה‬
‫בשביל עיז ‪ .‬והדבר נוגע לכבודו‬
‫יתביש ‪ .‬ודא את קנאתי‪ .‬וג׳כ בימי‬
‫אחאב אמר שתי קגאות ‪ .‬והס קנוא‬
‫קנאתי לה׳ ויחיך ובו׳ ‪ .‬קגוא בימי‬
‫מ ש ה ‪ .‬שתיתה בשבי?־ הזנות‬
‫קנאתי בימי אחאב ‪ .‬שהיתה בשביל‬
‫יעץ ‪ .‬והדבר היה נוגע לכבודו יתביש‬
‫ןז׳יא לה׳ ‪ .‬ובימי משה הרג זמרי‬
‫ובולי י • וכיפי אחאב הרג גביאי‬
‫‪,‬‬
‫י\י •‬
‫״הבעל‬
‫יחבב יקול ‪ ,‬באש יעמל אשבת לכנו‬
‫בכרו ישר*‪ / 1‬באש יתרייח פיה ‪ ,‬מן‬
‫אצרות ולגלות‪ .‬לדירתם ‪ ,‬הייא כלמא‬
‫מרכבא‪ ,‬מן זוז כלמאת‪ ,‬לדורתם ‪ ,‬יחבכ‬
‫יקול ‪ ,‬לאזיל די כבר אתקאדא ‪ ,‬אלחדד‬
‫דלנלות ‪ ,‬ואתקאדאוו לעוגות די ישר»‪1‬‬
‫כיף ‪ kp‬לפסוק ‪ ,‬הס עינך בת ציון‪ ,‬ובאש‬
‫נכונו מםיגרין‪ ,‬כאש יזי האדאך זיווקרז‬
‫דאדדהב ‪ ,‬קז* ברית עולם ‪ ,‬ימנן לםעגא‬
‫פח>! להאעד די קטעת מעא לעילם^ באש‬
‫מא נזיבש למבול באש גפסדהא ‪ ,‬האכדאך‬
‫חתתא האעדי טא תתפסכש ‪ ,‬מעא דודי‬
‫עבדי‪ ,‬די ניקקף טן זרריעתו חככאט ובו׳‬
‫כיף טוקול פי ירטיה‪ ,‬והאר להאעד‬
‫לטוקילא הנא ‪ ,‬הייא דוקא ביני ובין בני‬
‫ישר>‪ ,1‬יחנב יקול‪ ,‬באייני ובאיין אילאד‬
‫ישר>‪ , 1‬די גיר ליהוס נעמל ליטאיר‬
‫ולעזאייב ‪ ,‬וטאוושי לקאווט אכור‪ ,‬והאדא‬
‫שאיין ‪ kp‬אות‪ ,‬די הווא מן לסאן אותות‬
‫לעולם‪ ,‬יחבב יקול ‪ ,‬לאדדוואם ‪ ,‬הווא‬
‫טול אייאם אדגיא ‪ ,‬פח>* די כא גראוו‬
‫איטאירו ועזאייבו‪ ,‬פי כול נהאר‪ ,‬ובודאי‬
‫די יעטל טעאנא ‪ ,‬איטאיר דייי לכיר‪ ,‬וטא‬
‫יעטטלוש דגובאתגא לגאולה ‪ ,‬טן אורא‬
‫די קרי־בא ‪ ,‬תדכל להארה דאשבת ‪ ,‬וכא‬
‫יעטי אטעם לכלאטי יכא יקול ‪ ,‬כי ששת‬
‫ימים עשה ה • את השטים יכי׳‪ ,‬יחבב‬
‫יקול לאיין סתת אייאס‪ ,‬כלק ייל״ה אססםא‬
‫ילארד ‪ ,‬והומא םקאכלת סתת «‪1‬אף‬
‫עאם דאדגיא ‪ ,‬יל»*ף אםסאתת םקאבל־יון‬
‫גהאר אזמעא ‪ ,‬יבא יחדאז הקב״ה באש‬
‫יפכך קאיומי‪ ,‬קבל תברא להארה דשבת‬
‫די בא תתעד עלא ל*יף אםאבע יאיו‪-‬א‬
‫ידכל אררבע >יבכרי דל«‪1‬ף אסאתת ‪ ,‬די‬
‫הווא מקאבלת גהאר אזמעא ‪ ,‬פי ‪ 4‬ח י ן‬
‫בא יחדאז הקב׳׳ה יעמל שבת ויגפש‪ ,‬כיף‬
‫עמל פי אוקת כלוק אדגיא ‪ ,‬עלא האדא‬
‫ישטרי די כא יחדאז יתסגאיו‪:‬‬
‫והאכראך‪,‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫הבעל‪ .‬ואמרו ה׳ הוא ה^הים‪ .‬ולעתיד‬
‫יודו דאמרו יי אחד ושמו אחד ‪ .‬ועל‬
‫זה הבמיחו ‪ .‬וכרת לו ברית עולם‬
‫שהיא עתיד‪ .‬ככתוב הנני נותן לו את‬
‫בריתי שלומ ‪ .‬שיבוא לעתיד להרבות‬
‫שלום‪ ..‬והוא מ״ש • והשיב לב אבות‬
‫על בנים ‪ .‬והבטיחו ב׳ דברים לו‬
‫ולזרעו ‪ .‬לו לעתיד ‪ .‬שיבוא בימי‬
‫משיח ‪ .‬להמליץ טובה על ישראל־‬
‫הפך טבעו הראשון ‪ .‬שהיה קנאי‬
‫ולזרעו כהונת עולם ‪ .‬שלא תפםק‬
‫מהם •תחת אשר קנא ל^היו‪ .‬בימי‬
‫אחאב ‪ .‬בשביל ע׳ז‪ .‬והיה זה לכבוד‬
‫^היו ‪ .‬רכפר על בני ישר>*‪ .‬מעון‬
‫הזנות בימי משה ‪ .‬ח״א ברית כהונת‬
‫עולם ‪ .‬שהוא לעתיד ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ואפשר שזה רמת בפרשת דחי‪.‬‬
‫בברכת יעקב לבניו יען‬
‫אמרו רז״ל ‪ .‬שרצה לנלות לבניו את‬
‫הקץ ‪ .‬ונסתם ממנו ‪ .‬אבל אפשר‬
‫שהוא רמת בדבריו ‪ .‬בברכת יוסף‬
‫ובקש על משיח בן יוסף ‪ .‬שלא‬
‫יהחג במלחמה ‪ .‬והוא מ״ש ותשב‬
‫באיתן קשתו‪ .‬והבונה שלזמן העולה‬
‫במספר ו׳ת׳ש׳ב ‪ .‬שעולת ת ת ״ ש‬
‫תהיה קשתו של משיח בן יוסף‬
‫מיושבת בידו ‪ .‬דפלו אדביו לפניו‬
‫באיתן‪ .‬בזכות אברהם הנקרא איתן‬
‫שעשה מלחמת עם ד׳ מלכים ונצחם‬
‫ו ה ם היו רומדם לארבע מלכיות‬
‫כדרז״ל •יען מעשה אבות סימןלבנימ‬
‫ולכן בזכותו ינצח משיח בן יוסף‬
‫את ארביו ‪ .‬שהוא יהיה משנת‬
‫למשיח בן דוד • כמ״ש בסנהדרין‬
‫בגון קימר ופלגו קיסר ‪ .‬ואמר ‪ .‬דפתז‬
‫זרועי‬
‫יב‬
‫והאבדאך זבינא ‪ ,‬נאיין הקביה עטא‬
‫האעד לאברהם אבינו‪ ,‬כיף‬
‫ק^ לפסוק ‪ ,‬ביום ההוא ‪.‬כרת ה * א ח‬
‫אברם ברית לאמר ויכו׳‪ .,‬והאר להאעד‬
‫הייא ‪ ,‬לאייאס למאזיין די ‪ kp‬לפסוק‬
‫ביום ההוא יהיה ה״ אחד ושמו א ח ד‬
‫ופי כול מוצ׳ע די יקול ההוא ‪ ,‬הווא‬
‫אכבד חאזא וכריאז חאזא אוכרא ‪ ,‬ופי‬
‫מוצ׳ע די יקול הוא ‪ ,‬היוא אככר חאזא‬
‫בלא בדיאן‪ ,‬כיף זאב פי זוה״ק ‪ ,‬פרשת‬
‫שלח לך רף קע״א והאדא לסאנו‪ ,‬ההוא‬
‫הוא יומא בהראה דאחיד בשירותא ‪ ,‬הוא‬
‫סיפא רכל דרנין ‪ ,‬יחבב יקול ‪ ,‬ההוא‬
‫הווא אנהאר >‪1‬כברי די חאכם פי ^בדיאץ‬
‫היא ‪> ,‬יכבר די זשיע אדדרוז ‪ /‬וביהא‬
‫שאיין ‪ , kp‬ביום ההוא ‪ ,‬הווא אככר‬
‫אצרות ולנלות ובדיאן לגאולה וכיראחהא‬
‫והאד להאעד ‪ ,‬די עטא הקב״ה לאברהם‬
‫מאזאל מא תבתת ‪ ,‬לאיין ק>ילו‪ ,‬לזרעך‬
‫נתתי את הארץ ‪ ,‬מנחל מצרים עד‬
‫הנהר הגדול נהר פרת ‪ ,‬והסב תממא‬
‫עשרה דלאמות ‪ ,‬ולקום די ישר*‪ 1‬מ א‬
‫קברו גיר שבעה ‪ .‬רק^ר סיאדנא די האד‬
‫להאער תתבת ללאוקת לסאזי‪ ,‬והאכדאך‬
‫עטא הקביה האעד לפיגחס ‪ ,‬לאיין ק*יי‬
‫סיאדנא פיגחס הווא >*יהו‪ ,‬והאעדו הקב״ה‬
‫ע ל א קיבאד" די ננאר על־א יסטו‬
‫זוז דלמרראת ‪ /‬אוחד־א פי א י י א ם‬
‫משה ‪ ,‬ואוחדא פי אייאם אחאב ‪ ,‬פי‬
‫אייאם משה כאן יתסממא פינחס ‪ ,‬ופי‬
‫אייאם אחאב כאן יתםמםא ן*יהו‪ ,‬ורמז‬
‫עלא האדא פי פרשת פינחס ‪ ,‬די ק*‪ 1‬זוז‬
‫דלגיראת‪ ,‬והומא בקנאו את קנאתי‪ ,‬בקנאו‬
‫פי אייאם משה ‪ ,‬די באנת פי סבכת‬
‫אזנות ‪ ,‬את קנאתי‪ ,‬פי אייאם א ח א כ‬
‫די כאנת פי סבבת עבודה זרה ‪ ,‬ו ה א ד‬
‫לחאזא ‪ ,‬כא תמסס פי לכבוד די הקב״ה‬
‫והווא‬
‫רסיסי לילה‬
‫זרועי ידיו ‪ .‬הבונה אפשר דפוזו‬
‫שיהיו ידיו חזקים • במו זהב פז‬
‫שהוא זהב חזק ‪ .‬ונם שיהיו ידיו‬
‫מלאים מאותו מין זהב ‪ .‬שהוא‬
‫ביוקר ‪ .‬כדי שיוכל לכלכל חילותיו‬
‫דהיו מושפעים • • וכ״ז מידי אביר‬
‫יעקב‪ .‬שהוא הבורא יתב״ש שמרוב‬
‫אהבתו ליעקב ‪ .‬עד שחקק צורתו‬
‫בכסא כבודו ‪ .‬ומשם הוא יחב״ש‬
‫רועה ושומר‪ .‬אבן ‪ .‬ש ה ם ישר^‬
‫ומכללם גם המלך‪ .‬והס נקראים‬
‫אבן במ״ש בדג^ ‪ .‬חזה הדת עד‬
‫די אתגזרת אבן די לא בידין‪ .‬ואמר‬
‫ואבגא די מחת לצלמא ‪ .‬הוות לטור‬
‫רב ומלאת כל ארעא ‪ .‬ולכן אבן‬
‫ה ם ישראל ‪ .‬ודא מ ש ם רועה‬
‫אבן ישראל ‪:‬‬
‫רמוז בשירת בשלח • תן‬
‫וזה‬
‫אמרו ח ״ ל ‪ .‬עד יעבור עמך‬
‫ה׳ ‪ .‬זו ביאח ראשונה ‪ .‬עד יעבור‬
‫עם זו קנית‪ .‬זו ביאה אחרונה‪ .‬ואפשר‬
‫ל ו מ ר גם על תביאםו ‪ .‬זו ביאה‬
‫ראשונה ‪ .‬ותטעמו‪ .‬זו ביאה אחרונה‬
‫יען ביאה ראשונה ‪ .‬באה אחריה‬
‫הגלות ‪ .‬ולכן א מ ר רק תביאמו‬
‫שיבואו אליה דצאו ממגה ‪ .‬א ב ל‬
‫ביאה אחרוגה ‪ . .‬יהיו גטועים בה‬
‫ככתוב בהר מרום ישר*‪ 1‬אשתלגו‬
‫וכתיב וגטעתים ע ל אדמתם ולא‬
‫ינחשו עוד לעולם ‪ .‬וזה יהיה לזמן‬
‫העולה למספר ‪ ft‬הב׳ חיבוח‪ .‬ב׳ה׳ר‬
‫ג׳ח׳ל׳ח׳ך ‪ .‬ביח שמוש ‪ .‬כלומר‬
‫בזמן ה׳ר ‪ .‬ה׳ חמשח ז^פים‪ .‬ר׳ ע ם‬
‫נחלת׳ך‪ .‬עולים חח״ש ‪ .‬ואד יהיה‬
‫מכון לשבתך ‪ .‬והוא כמו מכוק‬
‫לשבתך ‪ .‬דיל שהחשבץ יהיה‬
‫מכוון‬
‫והווא שאיין קןי את קנאתי ‪ ,‬וחתתא פי‬
‫אייאם אחאב ק‪4‬י זוז דלגיראת ‪ ,‬והומא‬
‫קנוא קנאתי‪ ,‬קנוא פי אייאס משח‬
‫די כאנת פי סבבת אזנות ‪ ,‬קנאתי‪ ,‬פי‬
‫אייאם אחאב די כאנת פי סבכת ע״ז‬
‫ועלא די כא תמשס פי לכבוד די הקב״ה‬
‫כםמל וק>‪ 1‬לח* וכו׳ ‪ ,‬ופי אייאס משח‬
‫קטל זמרי יכזבי ‪ ,‬ופי אייאס אחאב קטל‬
‫נביאי הבעל ונדרו דק>יו ה״ הוא ועיהים‬
‫ופי *יווקת ^מאזי יגררו ויקולו‪ ,‬ה״ אחד‬
‫ושמו אחד ‪ ,‬ועלא האדא האעדו וק>‪1‬לו‬
‫ברית כהונת עולם ‪ ,‬הווא האעד אדדואט‬
‫די הווא ללאייאס «‪1‬םאזיין‪ ,‬והווא שאיין‬
‫‪ kp‬הנני נותן לו את בריתי שלום ‪ ,‬ח י‬
‫יזי ללאייאם >(מאזיין באש יכתתר אשלום‬
‫פי >‪1‬עולם ‪ ,‬והווא שאיין ק^ מלאכי‬
‫והשיב לב אבות על בגים ‪ ,‬ועט* כלמא‬
‫הווא ואולאדו ‪ .‬ליה ‪ ,‬די יזי פאייאם‬
‫למשיח באש יחכללם מליח עלא ישר«י‬
‫בלטקלוב עלא אטבע ד י * *ילוולי‪ ,‬חי‬
‫כאן קנאי‪ .‬ולאולאדו‪ ,‬כהונה מדאוומא‬
‫די טא תגקטעש מ נ נ ו ‪ ,‬תחת אשר קנא‬
‫ל^היו יחבב יקיל ׳ פי עייאץ׳ די נגאר‬
‫פי אייאם אחאב‪ ,‬וכאגת לגירא ל«יהיו‬
‫יחבב יקול ללככוד די אילאהו לאיין‬
‫כאנו יעבדו עבודה זרה‪ ,‬ב^חק פי אייאש‬
‫משה םא כאגתש ע״ז • גיר ויכפר על בני‬
‫ישר>ז מן לעון דאזגות ‪ ,‬ועלא האדא ‪kp‬‬
‫ברית כהוגת עולם ‪ ,‬די הייא ל־ידיאייאס‬
‫אלימאזיין‬
‫וימכן די האדא מרמוז פי פרשת ויחי‬
‫פי לברכה די בארך יעקב אולאדו‬
‫לאיין ק * סיאדגא ‪ ,‬די חבב יביין ‪fpb‬‬
‫לאולאדו וגכפא מגגו‪ ,‬בז^חק ימכן די‬
‫הווא מרמוז פי לברכה די יוסף ‪ ,‬וטריכ‬
‫עלא משיח בן יוסף באש מא יגקטדיע‬
‫פי למדארבא ‪ ,‬והווא שאיין ק>י‪ ,‬וחשכ‬
‫באיתן קשתו ‪ ,‬ולמענא הייא ‪ ,‬די‬
‫ללאוקת‬
‫רכיסי לילה‬
‫םכוון לשבת הנז״ל ‪' .‬וכץ בנזרתו‬
‫יית״ש ‪ .‬ודא פעלת ה׳‪ .‬מקדשיה׳‪ .‬זה‬
‫־מקדש ראשון‪ .‬כוננו ידיך ‪ .‬זה מקדש‬
‫אחרון ‪ .‬שיהיה לו חומת אש סביב‬
‫ככתוצ ואני אהיה לה חומת אש‬
‫‪,‬מכיב נאם ה׳ ולכבוד אהיה בתוכה ‪:‬‬
‫והנה עוד ל>*וה מלין‪ .‬בענין האמור‬
‫למעלה ‪ .‬על הקיץ של מועד‬
‫»ועדים וחצי ‪ .‬והבונה היא‪ .‬שיש‬
‫'לנזשבעה תיבות ‪ .‬דומות ככתיבתן‬
‫אבל שתימ מהן • מופרשות במבטאן‬
‫ואפשר שעתים החטופות • נתקיימו‬
‫בישר**‪ .‬כל עוד הם נעים ונדים ולבם‬
‫חטוף מצרות הזמן‪".‬־ וחמש התיבות‬
‫'הנחות יתקיימו בהם ‪ .‬אחר שהבורא‬
‫יתב״ש ‪ .‬יאיר להם באור הגאולה‬
‫‪,‬והשתי תיבות החטופות ה ם אילו‬
‫וקראת אתכם הרעה • וקראת ישועה‬
‫חומותיך ‪ .‬והנה הראשונה‪ .‬עד היום‬
‫היא מתקיימת בנו ‪. .‬אבל מתוך‬
‫צרה רוחה ‪ .‬כדרדל • א ם ראית‬
‫דור‪ .‬שצרות רבות ‪ .‬ב א ו ת ע<ליו‬
‫חכה לו‪ .‬וכן ועת צרה היא ליעקב‬
‫וטמנה יושע ‪ .‬ודא וקראת ישועה‬
‫חומותיך ‪ .‬ו ה ה ת ח י ל ה ה י ת ה‬
‫‪.‬ע״י ‪,‬בלפור׳ ז ״ ל ‪ .‬והסוף יבוא‬
‫ל ע ת קץ ש ל מועד מועדיס וחצי‬
‫׳והחמש הנחות ה ם • א ל ו ‪ .‬וקראת‬
‫ז א ת שמו ישמע>* ‪ .‬ו ק ר א ת שמו‬
‫ע מ נ ו א ל ‪ .‬וקראת א ל י ה ל ש ל ו ם‬
‫' ה ל ו ך וקראת באזני ירושלים‬
‫ו ק ר א ת ל ש ב ת עינג ‪ .‬והבונה‬
‫וקראת את שמוישמע**‪ .‬הוא כמפורש‬
‫׳לפגים ‪ .‬שהבורא יתב״ש גזר עלינו‬
‫'שישמע^ אחר גמר >*ף שגים • של י‬
‫''חגלות* שנגזר עלינו ‪ .‬ככתוב נתנגי‬
‫‪:‬‬
‫שוממה‬
‫יג‬
‫ללאוקת די כא יטלעיפי חסאב ותש״ב‬
‫תכין *יקום די משיח בז יוםף » טרתכא‬
‫פי ידרו ‪ /‬ויטיחו עדיאנו קדדאמו‪ ,‬באיתן‬
‫בזכות אברהם אבינו למסמםי איתן‬
‫האזרחי די ארארב טעא רבעא דאצלאטן‬
‫וגלבהוט ‪ ,‬והוטא בא ירטזו לאררבעא‬
‫דאצלטנאת פחז* כלאם סיאדנא ‪ ,‬לאיץ‬
‫עט* לאובבאת יטארא ללאולאד ‪ ,‬ו ע ל *‬
‫האדא מכות אברהם יגלב עדיאנו טשיח‬
‫בן יוסף די הווא יכין אוזיר ‪ ,‬למשיח בן‬
‫דודי כיף זאב פי לגמרא די סנהדרין ‪ ,‬די‬
‫ק** תמטא כגון קיסר ופלגי קיסר ‪ ,‬יחבב‬
‫יקול פח** לקיסר וכליפת לקיסר ‪kpi.‬‬
‫ויפוזר זרועי ידיו‪ ,‬וימבן לסענא הייא די‬
‫יכונו׳ ידדיה קוויין ‪ /‬פח** דהב פז •די הווא‬
‫דהב קו•‪ ,‬ויכונו ידדיה עאמרין מן האד‬
‫אררהט דאדהב די הווא ג^י‪ ,‬כאש יקדר‬
‫יקוום םח**לו ויכונו מכיירין < וכלו האדא‬
‫מידי אביר יעקב יחבב יקול ‪ ,‬מן ידד‬
‫לקווי די יעקב די הווא הקב״ה‪ ,‬די מן‬
‫כתרת מחבבתו ליעקב חתתא די מצווי‬
‫תצוירתו פי לכרסי די**ו‪ ,‬ומן תטמא‬
‫הקכ״ד‪ ,‬ראעי וחאצ׳י אבן‪ ,‬די הומא‬
‫ישרן* ומן זטלתהום ח ח ת א אצד־טאן‬
‫והאידא שאיין ק>* משם רועה אבן ישת*‬
‫והומא ישר*ז אתסמטאוו אבן‪ ,‬כיף קן* פי‬
‫דגי** חזה הוית עד רי אתגזרת אבן‪ ,‬די‬
‫לא בידיין יחבב יקול ‪ ,‬נאצ׳ר בונת‬
‫חתתא׳ די נקטעת חזרא בלא ידדין י׳ וק>*‬
‫ואבנא די טחת לצלמא הוות לטור רב‬
‫ומלאת כל ארעא יחבב יקול ‪ ,‬ולחזרא די‬
‫דיבת אצנאם כאני‪ .‬זבל כביר ועממרת‬
‫זמיע לאדר ‪ ,‬ובהאדא אבן די הייא‬
‫חזרא הומא ישר**‪ ,‬והאדא שאיין*קאל‬
‫מן תממא׳יאעי חזרת ישר>* ן‬
‫‪1‬‬
‫להאדא‬
‫יסק די מרמוז פי אשירה די‬
‫בשלח ‪ ..‬לאיין ק**ו סיאדנא‬
‫רסיסי לילה)‪(7‬‬
‫עד‬
‫שומם ה כל ה י ו ם דוה‪ .‬ואד ימשול עד יענר עטך ה ״ ‪ ,‬הייא למזייא לוולא‬
‫שלוש מאות שלשים לאדין ישר>‪ ,1‬עד יעבד ע‪ 0‬וו קנית הייא‬
‫בארץ ‪.‬‬
‫וחמשה ‪ .‬כמסמר השנים והימים לםזיא ^בברייא‪ ,‬וימבן באש בקילו חתתא‬
‫שחיו לו כשנפול • ח״א וקראת את עלא תביאמו הייא לסזיא *ילוזלייא‬
‫ותטעמו הייא »‪1‬טזיא >‪1‬לבברייא ‪ ,‬לאיץ‬
‫שסוישסעו* • שחבורא יתב״ש יקרא‬
‫לטזיא >יליולייא זאת סן אוראהא לגדיורת‬
‫לו למשול בארץ • אבל אפילו הכי‬
‫עלא האדא ק«> הזיבהוט בזיחק יכרזי‬
‫י ח ב ״ ש לא עזבנו והוא עמנו בגלותנו‬
‫מננהא טזליין‪>0 ,‬חק פי דםזיא *ילבברייא‬
‫בכתוב עמו אנכי ב צ ר ה ‪ .‬וז״א ק*י תגרםהוט עלא קיב*‪ 1‬יבקאוי סגרוסין‬
‫וקראת שמו עסנוזי ‪ .‬ואחר שיגמרו פיהא כיף ‪ kp‬יחזק»‪ ,1‬בהר מרום ימר*ז‬
‫המלחמות והצרות ‪ .‬דחרבה השלום אשתלנו ‪ .‬יחבב יקיל פי זבל ע»*י ישר«י‬
‫ככתוב ודבר שלום לגויס‪ .‬אזי וקראת נגרסו ‪ .‬וק*‪ 1‬ונטעתים על אדמתם מל**‬
‫**יה לשלום • שהקב׳ ׳ה יקרא לכנסת ינתשו עוד לעולם יחבב יקיל ‪ ,‬וגגרסהוס‬
‫י ש ר א ל ‪ .‬לשיד־ום מן ה צ ד י ת עלא ארדהום וטא יתקללעוש כטר ם ו ל‬
‫ו ה ג ל י ו ת ‪ .‬ו ז ״ א ו ק ר א ת א ל י ה אדדואם ‪ ,‬והארא יבון ללאוקת די ב א‬
‫י ־ י ש ל ו ם ‪ .‬א ו אפשר שבא לרמוז יטלע פי לעאדאר די האד אזוז כלטאת‬
‫ם״ש הנביא מלאכי‪ .‬הנה אנכי שולח ב׳ה׳ר נ׳ח׳לית׳ך ‪ ,‬ב״ הייא גיר ת*כירא‬
‫יחבב יקול פי לאווקת בקאת הי׳ר‬
‫לכם את ^׳ה הנביא ‪ .‬וכר ‪.‬והשיב‬
‫נ׳ח׳ל׳ת״ך ‪ ,‬ה״ הייא כטס ז^אף ‪ ,‬ר•‬
‫לב אבות על בניס • יען אותיות >ייה‬
‫טייאתאייץ‪ ,‬ג׳ח׳ל׳ת׳ך כא יטלע פ י ה א‬
‫‪ r r k‬ו ז י א ק ר א ת ‪M71‬‬
‫‪.‬‬
‫ס אותיות‬
‫כטס טייא ותטגיא ‪ ,‬זאטיע כסס זיאף‬
‫שלום‬
‫להרבות‬
‫‪.‬‬
‫לבוא‬
‫‪tvk‬‬
‫שיקרא‬
‫וסבב טייא ותטגיא ‪ ,‬ופי«יחין יכין סכק‬
‫בעולם • ובין ישר** לאביהם שבשמים לשבתך‪ .‬והווא פח»‪ 1‬טכוון לשבתך יחבב‬
‫כספורש בהפסרת ש ב ת ה ג ד ו ל‬
‫עיפ והשיב לב אבות ‪ .‬על ב נ י ם‬
‫ובו׳‪ .‬ואד בעת ה ה י א ‪ .‬כ ש ת ל כ ו‬
‫לארצכם • תאמרו בפה סלא שהבורא‬
‫קייס לכס הבטחתו ואהבתו ‪ .‬ו ד א‬
‫הלוך וקראת באזגי ירושלים‪ .‬ותאסר‬
‫ל ה ‪ .‬כח אסר הי ‪ . .‬על ידי נביאיו‬
‫וכעת הכל נתקיים‪ .‬יען זכרתי ל ך‬
‫חסד נעוריך וכר‪ .‬וכשתשכ כסגוחת‬
‫השבת של הגאולה ‪ .‬אד ו ק ר א ת‬
‫לשבת עונג • ת ן תשב מעוגג בארצך‬
‫על חסד ה׳ **חיך • ככתוב אז תתעגג‬
‫על ה ׳ ‪ .‬כלוסר א׳ז שהם שסוגה‬
‫ש ג י ם ‪ .‬אחר החיש האמור למעלה‬
‫והם השבע תיבות‪ .‬של וקראת ‪ .‬נגד‬
‫שבע‬
‫יקול טקאדד טעא אשבת לטדכור ללפוק‬
‫וכולו האדא כלאדן די הקב״ה ‪m m ,‬‬
‫שאיין ק*י‪ ,‬פעלת ה״ וטקאכלת כיה‪-‬‬
‫המקדש ^לוולי ק* סקדש ה״ די בנאיידז‬
‫כני אדם ליסמו‪ ,‬כוננו ידיך ״ מקאבלת‬
‫בית־הסקדש זילככרי די ידוורו ח ק ב ״ ח‬
‫ב»ור דאגנאר ‪ ,‬כיף ק*י לפסוק ‪ .‬ואני‬
‫אהיה לה חומת אש סביב וכוי יחבב‬
‫יקול ואגא גכונלהא »ור דאגגאר דאייר‬
‫סאייר יקול *>ל״ה‪ ,‬וללאיגור גבון »י‬
‫אוצטהא ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ומאזאל עגדנא כלאם טא גקולו‪ • ,‬י‬
‫לעגין די טועד סועדים ומוי‬
‫ולטעגא הייא ‪ ,‬לאיין עגדגא םכעא‬
‫דלכלטאת‬
‫רסישי לילה‬
‫ש ג ע מאוח של «*ף חששי‪ .‬וגם תיבת‬
‫קי־אית ‪ .‬עולה למסמר שבע מאות‬
‫ושבע‪ .‬כמסמר ת ח י ש ‪:‬‬
‫ואפשר‬
‫שסודות של־ שגת תח״ש‬
‫ת י ת נ ע ל ם ממשה רבינו‬
‫ע״ת ‪ .‬מהטעם חאמור ע ל דגיאל‬
‫כדי ש ל א יתיאשו מהגאולה ‪.‬‬
‫יען‬
‫אחד שהבורא יתב״ש הראה למשה‬
‫דור דור ודורשיו‪ .‬דור דודומגהיגץ‬
‫וגס‬
‫ה ר א ת ל ו כ ל מ ת שיעבור‬
‫עד טיף ה ע ו ל ם • על ע ם ישר«‪1‬‬
‫בממודש בסוף מרשת וזאת הברכה‬
‫בתרגום יוגתן‬
‫דרושלמי ‪ .‬ודרזיד*‬
‫עד ה י ם האחרון‪ .‬עד היום האחרק‬
‫ו ש ם במוף המרשה כתוב ולא ידע‬
‫איש א ת קבורתו ‪ .‬ובאמת‬
‫היה‬
‫דאוי לכתוב א ת קברו‪ .‬אבל הגה‬
‫ידוע ‪ .‬שמשח רביגו ע״ה ‪ .‬גקרא‬
‫איש ככתוב גם האיש משה ‪ .‬וכן איש‬
‫חאלחים‬
‫&אד‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬וכן והאיש משה עגיו‬
‫ולכן ג ם מה ‪ .‬ו ל א ידע‬
‫א י ש ‪ .‬שהוא מ ש ה ‪ .‬הסוד הכמוס‬
‫ב ת י ב ת קבורת״ו ‪ .‬שעולה למסמר‬
‫שבע מאות ושמונה ‪ .‬במסמר ע ת‬
‫הקץ ‪ .‬של מועד מועדים ו ח צ י‬
‫אבל משה כתב על זה • במקומות‬
‫אחרים בג״ז‪ .‬וגם כמ״ש במד׳ ואתחנו‬
‫בצד לך ומצאוך כל הדברים ה^ה‬
‫באחיייית הימים ‪ .‬ו ש ב ת עד ח׳ ^חיך‬
‫ואמשר חכוגח ‪ .‬בצד לך כשירבו‬
‫לך חצדות ‪ .‬באחרית הימים‪ .‬שהוא‬
‫א מ ן ‪ .‬ושב״ח ‪ .‬ת נ צ ל פחם ‪pr» .‬‬
‫עד ח׳ ויחיך‪ .‬וכוונת עד ‪ .‬כמועד‬
‫דיבק ‪ .‬שתרגומו ‪.‬‬
‫ע ד א שולטן‬
‫םדיבון ‪ .‬שהוא לשק חסדה •כן גס‬
‫מח‬
‫יד‬
‫דלכלמאת מקאד‪ • p‬י לחדוף ב*יחק ווו‬
‫מננהים מעזילין כמנדקהיס לאיין הומא‬
‫טבטופאת ‪ .‬ויטנן די אזוז למכטופאת‬
‫תבהו פי ישר** מול לוקת די באנו תו*פץ‬
‫וטזליין ‪ .‬וקלכהיט מכטוף טץ דיקאת‬
‫ן^ויקת ‪ .‬וכטסא דלבלטאת להאדנאת‬
‫יתבתו פיהום טן אירא די הקב״ה יציווי׳־‬
‫להום באציאוו דלגאדלה ‪ .‬חוז דלכלםאות‬
‫למכטיפאת הוטא האדו‪ :‬וקראת אתכם‬
‫הרעה ‪ ,‬וקיאת ישועה חוטותיך יחבב‬
‫יקול ותצאטפכום לקביהא ‪ ,‬ותצאטף‬
‫לטגנתא צווארך‪ .‬והאריך ולוודא חתחא‬
‫לדאבא טאז«*א בא תתבת פיגא ‪ .‬ב*יחק‬
‫טן אוצט אדיקא בא יזי לפרז‪ ,‬פח*> כלאם‬
‫טיאדנא ‪ .‬אירא רית זיל די אדיקאת‬
‫זאייאת עליה סתרזא ללגאולה ‪ .‬והאבדא‬
‫ק>*ו בזאף דנביאיס ועת צרה היא ליעקב‬
‫וטטנה יושע יחבב יקול ואווקת אדיקא‬
‫הייא ליעקב ומננהא יגגאט‪ .‬והאדא‬
‫שאיין ‪ kp‬ותצאטף לטגיתא ציוארך‬
‫ולבדיאן כאן עלא ידד ‪ ,‬בלפור ״ ז׳׳ל‬
‫מועד‬
‫ולבס** יוי לאווקת די‬
‫מועדים וחצי ולבססא להאדנאת ח ו ט א‬
‫חאדו‪ .‬וקראת את שמו ישמע**‪ .‬וקראת‬
‫‪ahvb‬‬
‫את שטו עמג‪ .*0‬וקראת אליה‬
‫הלוך וקראת באוני בירושלים ״ לאםר‬
‫ולמעגא‬
‫וקראת לשבת עונג‬
‫דלכלמא *ילוולא ‪ ,‬ותסממי יסטו ישסע>י‬
‫הווא כיף מביין ללקדדאם די ה ק נ ׳ ׳ ה‬
‫גזר עליגא ‪ ,‬מן אורא מא יתקאדא אלף‬
‫עאם דלגלות כיפ ק** לפסוק ‪ .‬גתנני‬
‫שוממה בל הידם דוה יחבב יקול‪ .‬זעלני‬
‫מוחשא טול אנגהאר מוזזעא ‪ .‬ואננחאר‬
‫די ק^י הווא ‪ !M‬עאם כיפ קולנא ל ל פ ז ק‬
‫ומן בעצ׳ו יחכם ישמע** עלא א ר ‪ 7‬י ש ר ^‬
‫ו*פ ותלת מייא ובטםא ותלאתין ע א ם‬
‫מקאכלת אשגץ די כאנז ענדו אוקת‬
‫אתכתן והאדא שאיין ק>* ‪ .‬ותסממי יסשו‬
‫״‬
‫ישמע>‪1‬‬
‫רמיסי לילה‬
‫פה עד שיסיר ה צ ר ו ת ה ׳ אלהיך‬
‫אמן כן יהי רצק ‪:‬‬
‫וגן{‬
‫אדוגגו דוד המלך עיה ‪ .‬בספר‬
‫תהלים רמז על זה ‪ .‬באומרו‬
‫אשרי‬
‫תבחר ותקרב ישכון הצריך‬
‫ומי'‪ .‬כלומר • אשרי מי שתבחר בו‬
‫ויזכה להיות חי בעולם ‪ .‬בזמן הרמוז‬
‫בתיבת ותקריב ‪ .‬שעולה ג״כ כמספר‬
‫הג״ז של תח״ש ‪ .‬יען תכה לשכק‬
‫חצרך •וגם ישבע בטוב‪ .‬שיראה‬
‫בביתך ‪ .‬וגם ישתהוה ‪ .‬מול קדוש‬
‫ישר>* ‪ .‬השוכן בתוך היכלך • ועוד‬
‫אמר דוד המלך ע״ה • מי יתן מציון‬
‫ישועות ישר**'בשוב‬
‫**הים שבות‬
‫עמו‪ .‬כלומר • מי יתן‪ .‬שעם ישרז*‬
‫יהיו מצויגים ‪ .‬דבואו הישועות מצד‬
‫‪.‬מעשיהם הטובים ‪ .‬שבזה יהיו גקראי׳‬
‫בשם ישר‪ . *$‬ואזי ישוב **הים במדת‬
‫גבורתו‪ .‬לעיר קדשו ‪ .‬וגם שמדת‬
‫ישטעז‪ 1‬די הקב״ה סטטאה חאכפ׳‪tihy ,‬‬
‫״אר׳ן־ישר>י״ ‪ .‬והאדא שאיין קז‪ 1‬וקראדן‬
‫את שטו ישטע«‪ . 1‬ב^וזק בעד טן האו־>»‬
‫הקכ״ה טא טרכגאש והווא טעאנא פי‬
‫זלותנא כיף ‪ kp‬לפסוק עטו אנכי בצרד־‪,‬‬
‫והאדא שאיין ‪ , kp‬וקראת שטו עטנואל־‬
‫יחבב יקול סעאגא «‪1‬ל״ה ומא כללאנאש‬
‫פי ידדהום‪ .‬ומן אורא די יכמלו לטדארבאת‬
‫ואצרות יכתר אשלום פי >‪1‬עולם‪ .‬כיף ‪Up‬‬
‫לפסוק ודבר שלום לנויס‪ .‬והאדא שאיין‬
‫‪ kp‬וקראת *זיה לשלום ולטענא הייא י די‬
‫הקביה יבררח עלא כנסת ישר>י באשלובן‬
‫טן אצרות ולגלות ‪ .‬והאדא שאיין ׳קאמ*‬
‫וקראת >*יה לשלום ‪ .‬אוו יסכן די‪ .‬ז «‬
‫באש ירמז לכלאם מלאכי ‪ ,‬הנה אנכי‬
‫שולח לכם את זייה הנביא וכוי וחשיכ‬
‫לב אבות על בנים ובו‪ ,‬יחבב יקול־י‪**n,‬‬
‫אנא נציפדלכום >‪1‬יה אנכי קבל יזי נהאד‬
‫ז‪1‬ליה לכביר ולמוכיף וירדד קלב לובבאוז‬
‫עלא לאולאד וכוי ע ^ א קיבאד חרוף‬
‫אליה הוטא חרוף אליה ודיםענא הייןין‬
‫‪,‬‬
‫דיגו חסכים על הגאולה‪ .‬שתהיה לזמן ד־י יבררח לא^־ייח באש יכרזתר‬
‫העולה בחיבח ‪ .‬שברח• ‪ .‬שעולה אשלום פי לעולם ויכתתו־‪ .‬אשלום באיין‬
‫ג״כ כמספר חח׳ש‪ .‬ואד יגל יעקב‪ .‬הם ישר>י לבוהום די פי אססטא כיף פססרנו!‬
‫כללוח האומה ‪ .‬ישמח ישר>> ‪ .‬ה ם פי להפטרה די שבת הנדול ‪ .‬עלא והשי‬
‫החשובים הגק׳ בשם ישר*‪ . 1‬ובגי לב אב ו ת על בניט וכוי וטן די חטשיד‬
‫קורח אמרו ברוח קדשם על זה ‪ .‬הלא לארדכום תקילו בפטם עאטר באיין דקכ׳׳ה‬
‫אתח תשוב תחיינו ‪ .‬כלומר ‪ .‬ה ל א תבבת כלםתו וביין טחבבהו‪ .‬ו ה א ו ־ ^‬
‫שאיין ‪ kp‬הלוך וקראת באזני ״ירושלים ‪0‬‬
‫אתה הבורא יתב״ש לזמן העולה‬
‫ותקוללהא בא יין האכדא ‪< kp‬ל״ה עד **‬
‫למספר תשו׳ב •תשוב לגו ‪ .‬ובזה‬
‫ירד אנביאה ‪ ,‬ודאבא כולשי חבת לאיץ‬
‫‪,‬תחיינו מן הגלות ‪ .‬הדומה למות ואד‬
‫אתפכרלתלך פצ׳ל צנרך ‪ .‬טחבבת ערםך‬
‫ג״כ ועמך ישמחו בך • וגם לפי דברי טשיתך אוראיא פי ז^ברר ‪ .‬פי לארד די‪-‬‬
‫רדל שאמרו ‪ .‬שדוד המלך בעצמו טאוושי טזרועא ‪ .‬ומנאיין חגלש מי‬
‫יהיה המשיח‪ ..‬וקרגו ירום בכבוד • על ארראחא די»‪ 1‬אשבח דלגאולה‪ .‬פי האדיך‬
‫דרך ‪ .‬דרים ק ק משיחו‪ .‬שכן קר׳ן אשעה וקראת לשבח ענג•‪ .‬יחבב יקול‪-‬י‬
‫ותסטטי לשבת פשוש לאיין הגלש טפש‪#‬‬
‫• משי׳ח עולה למספר תח׳ש‪:‬‬
‫* ׳ • י י • ‪.‬‬
‫פי ארדך ‪ .‬עלא ביר «יליה אילאהך • כיף‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫וזה‬
‫אפשר לרמוז ‪ .‬באלו מיק של‬
‫מגלת‬
‫יי‬
‫ו‬
‫קאדי‬
‫רםיסי לילה‬
‫מגלת רות ‪ .‬שהיא מדברת ע ל‬
‫תחלת ‪ .‬השתלשלות מלכות בית‬
‫דוד ואמרו רז״ל‪ .‬שרות רומזת לכגסת‬
‫ישר>‪ 1‬הדרה במצות ומעשימ מוכים‬
‫ובועז רומז להקב״ה ״ שבו העוז והגבר‬
‫ורות הרומזת לכגיי ‪ .‬אומרת לבועז‬
‫הרומז להקב׳ה ‪ .‬ופרשת כגפיך‬
‫על אמתך כי גמ* אתה‪ .‬והוא משיב‬
‫אגכי‬
‫לה ‪ .‬ועתה כי אמנם‪ .‬כי‬
‫והבונה אמת שהקב״ה ‪ .‬הוא הגואל‬
‫והאר אסור די עאם סבע טייא יתטניא‬
‫האמתי ‪ .‬שכן הבטיח לגו • אנכי‬
‫יטכן די כאן טכפי טן טשה רבינו‬
‫אגכי הוא מגחמכמ ‪ .‬והבטחה השגית ע״ה מן אסבה די קילנא עלא דניז*‪ .‬באש‬
‫אגכי אגכי הוא מוחה פשעיך‪ .‬אבל יש טא יזוולוש איישהומ מן לגאולה • לאיין‬
‫‪ . k u‬קרוב ממגי‪ .‬שאס תשו ישר«ז מנור טא ביינלי הקב״ה כול זיל ואדר־‬
‫תשובה ומצות ומע״ט ‪ .‬אדיג^ובכל שניט די^ו ‪ .‬וכול זיל ומקדדמינו‪ .‬פח*‪1‬‬
‫ע ת ‪ .‬שהוא לזמן אחשיגה ‪ .‬א ב ל כלאם סיאדנא‪ .‬וכטר די אוראלי בול םא‬
‫ידוז פי לעילם עלא ישר** חתתא לאגנהאר‬
‫גאולתו יתברך ‪ .‬תהיה אמן בעתה‬
‫**בכרי ‪ .‬כיף סביין פי הרגום יונחן‬
‫וז״א ועתה‪ .‬ובגגד הגאולה ‪ .‬ש ל וירושלמי פי >*ככר די פרשת וזאת הברכה‬
‫אחשיגה ‪ .‬הבמיה לגו • אגבי אנכי והאכדאך דרשו סיאדנא פי כלמאת עד‬
‫הוא מגחמכמ ‪ .‬שהוא רק יגחמגו מן הים האחרון רק^ר עד היום האחרון והנאך‬
‫הגלות ‪ .‬וכגגד הגאולה‪ .‬של בעתה ‪ . Up‬ולא ידע איש את קבורתו‪ .‬ובלאמת‬
‫הבטיח לגו ‪ .‬אגכי אגכי‪ .‬הוא מוחה די כאן יחדאז יקול את קברו ? גיר ימכן‬
‫די מערוף באיין מרע־׳ה אתםממא איש‬
‫פשעיך ‪ .‬וכל זה רק למעגי‪ .‬יען עדין‬
‫לפסוק גס האיש משח רק^ איש‬
‫כיף‬
‫אגחגו‪ .‬כ״כ מלאימ פשעים • ולכן ה>*הים וק>‪ 1‬והאיש משה עגיו מאד‪ .‬ועלא‬
‫בם וחמאותך לא אזכור ‪ .‬יען הגיע האדא חתתא הנא ולא ידע איש ‪ ,‬די‬
‫הזמן של בעתה ‪ to .‬הזמגיס • ה ם הווא משה אסור למכפי פי כלמת‬
‫גזרתו יתברך ‪ .‬וז״א ממגי‪ .‬ועוד ק׳ב׳ר׳ת״ו די כא ימלע ללעאדאד ‪ ,‬די‬
‫אומר בועז הרומז לו יתבייש ‪ .‬לרות סבע מייא ותמניא קדר חסאב >*קץ די‬
‫מועד מועדים וחצי ב**חק משה כתב‬
‫הרומזת לכג״י ‪ .‬אגי הלילה ‪ .‬כלומר‬
‫עלא הארא פי מוואציע אוכרין‪ .‬כיף‬
‫המתיגי כעת בגלות ‪ .‬הדומה לאלה מאשי בקולי י לאיין כתב פי פרשת‬
‫והיה בבקר כלומר כשתגיע השמחה ואתחנן ‪ .‬בצר לך ומצאוך כל הדברים‬
‫הרמוזה בתיבת והיה ‪ .‬והשמחה היא האלה באחרית הימים ושבת עד ה״‬
‫של הבוקר הרומז לגאולה • ת״א והיה ז*היך וכר יחבב יקול ‪ .‬מן די יכתרולך‬
‫בבוקר ‪ .‬ואד אם יג^ך טוב ‪ .‬כלומר אדיקאת ויכונו יצאטפוך כול אווקת פי‬
‫אכבד לאייאם ראה םנאיין יוצל **ווקת‬
‫אם תבחר בטוב‪ .‬שהם מצות וםע״ט‬
‫למרטוז פי כלמת ו׳שיבי׳ח די בא יםלע‬
‫אזי תוכל להג^ ‪ .‬וז״א י‪ . >0‬ואם‬
‫‪ ±p‬לפסיק ‪ .‬אז תתענג על ה״ יחבב יקרל‬
‫פלח״ן תתפשש עלא >*אה • ולמענא א״ו‬
‫הויא תטניא די היטא תמגיא דלעאמאת‬
‫מניר אםבע טייא די כיף טיקיל ללפוק‬
‫וחתתא אסבעא דלכלטאת די ו׳ק׳ריא׳׳ת‬
‫הוטא כא ירטזי לאסבע טייא דל**ף‬
‫אסאתת ‪ .‬יפי לחטאב כא תתטלע כיל־*‬
‫אוחדא סבע טייא יסבעא ‪ .‬יחבב יקו‪4‬‬
‫פי כטאדיתהא די רזייא אסבע מייא‬
‫דתטניא ‪:‬‬
‫לא‬
‫רסיסי לילה‬
‫)‪(8‬‬
‫פי‬
‫רסיסי לילה‬
‫לא יחפץ לגאלך ‪ .‬כלומר‪ .‬אם לא‬
‫יחפץ‪ .‬עם ישרן( לנאלך על ידי מצות‬
‫וםע״ט ‪ .‬אזי ונ^תיך אנכי‪ .‬למעני‬
‫ולמען תורתי ‪ .‬המתחילת באנכי‬
‫ובועז הרומז‪ .‬להקביה ‪ .‬נשבע לרות‬
‫הרומזת לכנ״י‪ .‬ואמר לה חי ה ׳ ‪ .‬שאז‬
‫אנכי אנ*‪ 1‬אותך ‪ .‬אבל המתין עד‬
‫שינת עת הקץ ‪ .‬הרמוז ב«יו השלשה‬
‫תיבות ‪ .‬שככ׳י ע׳ד הבק׳ר ‪ .‬והוא‬
‫על דרך זה ‪ .‬ה׳ של הבקר‪ .‬חמשת‬
‫**פיס ‪ .‬נשאר בקיר • עולה שלש‬
‫מאות ושנים ‪ .‬שכב׳י עולה‪ .‬שלש‬
‫מאות ושנים ושלשים • ע׳ד עולה‬
‫ארבעה ושבעים ‪ .‬סך הכל חמשת‬
‫**פים תחיש ‪ .‬שבו ינמר הקץ‪ .‬של‬
‫מועד מועדים וחצי ‪ .‬כאמור למעלה‬
‫ו ג ם הפירוש של שלש התיבות‬
‫עולה כמין חומר • שהבמה שכבי‬
‫כלומר המתיגי ‪ .‬עד הבוקר של‬
‫הגאולה ‪ .‬ואד אג>* אותך‪:‬‬
‫זבתפלת שחרית של שבת‪.‬אפשר‬
‫שהוא רומז א ה ‪ .‬ב מ ה‬
‫שאמר‪ .‬והשבתי רצית בו וקדשתו‬
‫והוא רומז לשבת של הגאולה האמור‬
‫למעלה‪.‬וגם שהקב״ה בחר בשבתיות‬
‫ולכן גם עתה ‪ .‬בחר בזאת המאה‬
‫הז׳‪ .‬שגגמר בה התקון ‪ .‬של מדת‬
‫היסו׳ד ומדת המידיכו׳ת ‪ .‬שהיא‬
‫הספירה השבתית ‪ .‬וז״א והשבתי‬
‫רציית ביו • הייו השתי תיבות‪ .‬עולים‬
‫למספר תח״ש ‪ .‬והוא מבוץ למספר‬
‫הגז׳‪ .‬ומה שאמר וקדשתו‪ .‬כלומר‬
‫שזה הזמן הוא מוקדש ומזומן לגאולת‬
‫ישרו* ‪ .‬והיא כמו הגבל את ה ה ר‬
‫וקדשחו ‪ .‬שהוא לשון הזמנה‪ .‬וכן‬
‫רמזו‬
‫פי חסאבהא םבע טייא ותטניא תתיפכך‬
‫טן זטיע אדיקאת והווא שאיין ‪ •. kp‬עז­‬
‫ה״ >יהיך והאר עד הווא תזויל פח* עד־‬
‫דיבין די כא יתרגטהא אתרגוס עדא‬
‫שולטן טד‪-‬יכון ‪ .‬והווא תזויל ‪ .‬וחחו־״א‬
‫הנא הקנייה יזוול טננך אדיקאח ג‬
‫‪1‬‬
‫וסידגא דוד המלך ע׳׳ה ‪ .‬פי אתהלייס‬
‫רמז עלא האדא ‪ .‬פי שאיין ‪kp‬‬
‫אשרי תבחר ותקרב ישכין חציך וכוי‬
‫יחבב יקיל ‪ .‬אביא׳{׳ די תתכייר פיה‬
‫ויזכא באש יכין עאייש ‪ ,‬פי * לווקת די‬
‫כא יטלע קדר חשאב ‪ .‬ו׳ת׳ק׳ר׳ב ‪ .‬די‬
‫היוא םבע מייא והטניא ‪ .‬עלא קיב*‪ 1‬יזכא‬
‫באש ישבן פי צטיאנך ‪ .‬די הייא ארץ‬
‫ישר^‪ .‬יישבע מן אשפע‪ ,‬די כא יזי ללעילם‬
‫באזכית די בית המקדש ‪ .‬והאדא שאיין‬
‫‪ kp‬נשבעה בטיב ביתך ‪ .‬יחבב יקוד‬
‫נשבעו מן *יכיר ‪ .‬די יזי טן זאנב דארך‬
‫ונבאייעו קרדאס טקדדס ישרז*‪ .‬די פי‬
‫איצט קצרך ‪ ,‬יעאווד קז* ‪ .‬טי יהן טציון‬
‫ישועות ישר^‪ .‬בשוב «^היט שבות עטו‬
‫יגל יעקב ישטח ישר^ ‪ .‬יחבב יקיל אמן‬
‫צאב ‪ .‬די לקאיום די ישרז‪ 1‬יכוגו נאש‬
‫טצוובין וטלאח ‪ .‬ויזיו לטגיטאת ‪ .‬מן‬
‫זאגב פעאיילהום לטלאח ‪ .‬די בהאדא‬
‫יכוגו יתסטטאוו ?'ראל ‪ .‬והאריך אשעה‬
‫בשוב >>הים ‪ .‬בלמדה דלגבורה דיאלו‬
‫ללבלאד קידשו‪ .‬וכטר די תוואפק טדת‬
‫הדין‪ .‬עלא לגאולה ‪ .‬די תכין ללאוקת‬
‫די כא יטלע פי חשאב ‪ .‬ש׳ב׳ו׳ת ‪ .‬די‬
‫הווא םבע טייא ותטגיא ‪ .‬ופי לחין ‪ .‬יגל‬
‫יעקב ‪ .‬הימא זטלת לעאטטא ‪ .‬ישטח‬
‫ישר*‪ . 1‬הומא אנאש לםלאח ‪ .‬למסמיין‬
‫יש‪0‬י די חכון פרחתהום כבירא ‪ .‬ואולאד‬
‫קודח ק*>ו ברוח הקדש‪ .‬הלא אתה תשוכ‬
‫תחיינו‪ .‬ועמך ישמחו בך ‪ ,‬יחבב יקול‬
‫האוודא נתי הקב״ה ‪ .‬יכבד יסמאך‬
‫ללאווקת די כא יטלע קדר חשו״ב‪ .‬תרזע‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫לינא‬
‫רסיסי לילה‬
‫דמזו לנו אנשי ננסח הנדולה בתמלת‬
‫*ח ‪ .‬בברכת השיבנו ‪ .‬שאנחנו‬
‫מבקשים על־ ה ת ש ו ב ה ואמרו‬
‫השיבנו אבינו וכר ‪ .‬והנה כשנשוב‬
‫לתורה ‪ .‬ונתקרב לעבודתו יתברך‬
‫שמו‪ .‬הנה ז א ת ה י א ה ת ש ו ב ה‬
‫וא״כלמהחזר ואמר והחזירנו בתשובה‬
‫אבל אמשר א ס יראה ‪ .‬שהוא כמו‬
‫הענין הנד ‪ .‬שהבורא יתב״ש‪ .‬יחזיר‬
‫שכינתו לציון‪ .‬רחדר נם אותנו לזמן‬
‫העולה למסמר • ת׳ש׳ו׳ב׳ה ‪ .‬יען‬
‫ב׳ הראשונה היא שמושית ‪ .‬כמו‬
‫בזמן‪ .‬תשוב׳ה ‪ .‬ה׳ חמשת א ל מ י ם‬
‫נשאר תשרב ‪ .‬עולה ת ח ׳ ש ‪ .‬ואמר‬
‫שלימה ‪ .‬ר״ל כשיושלם הזמן הנד‬
‫ומברכים הרוצה בתשובה ‪ .‬כלומר‬
‫שהבורא יתב״ש ‪ .‬ברצונו הטוב‬
‫יחדרנו לזמן ה ע ו ל ה למסמר‬
‫תשוב׳ה כאמור‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫והגה ש ל מ ה ה מ ל ך ע׳ה בשיר‬
‫השירים ‪ .‬אמשר שרמז לזה‬
‫במקרא ז ה ‪ .‬שדרך א נ ן ה ס ה ר‬
‫וכר ונמר דבריו‪ .‬בטנך ערימת חטים‬
‫סונה בשושנים‪ .‬והכריח ש ע ם יש‪0‬י‬
‫יהיו מרי בטנם רב מ ‪ .‬כימי צאתמ‬
‫ממצרים ‪ .‬שהיו יולדות ששיט בכרס‬
‫אחת ‪ .‬ודא שדרך הס שרירי הגב‬
‫ש ל השדרה ‪ .‬המוליכים זרע לגיד‬
‫שנם הוא נקי שריר כמוואוגו בשרירי‬
‫במנושמזריע בבמן האשה‪ .‬שהיא כמו‬
‫אנן הסהר ‪ .‬ונ״כ נקרא אנן הרחם‬
‫ש ת ח ת הבטן שהיא כצורת‬
‫הלבנה ‪ .‬ובזה א ל יחסר המזג‬
‫הוא התמזגות זרע האיש י עם זרע‬
‫האשה‪ .‬ובזה ירבה מרי במגס‪ .‬כמו‬
‫ערימת חטימ‪ .‬שאין לה מסמר ‪ .‬והיא‬
‫כמו‬
‫טז‬
‫לינא ‪ .‬ובהאדא תעיישנא מן לגלות די‬
‫כא תשבאה ללמות ‪ .‬ופי ראך >*חין‬
‫חתתא עמך די הוםא לעאטמא‪ .‬יפרחו ביך‬
‫וחתתא עלא קדר כלאם םיאדנא ‪ .‬די ק^ר‬
‫באיין דוד המלך כרוחו‪ .‬יכון למשיח‬
‫ושאנו יתרפפע כלככור ‪ .‬כיף ק** לפסוק‬
‫וירים קרן משיחו‪ .‬לאיין האכדאך ‪ .‬קרן‬
‫משיח ‪ .‬כא יטלע לעאדאד ‪ .‬סבע‬
‫טייא והטניא ‪:‬‬
‫והאר לכלאס יטכן באש נרטזוה ‪ .‬פי‬
‫האד לפסוקיט די רות ‪ .‬די כא‬
‫תתכללס עלא בדיאן אסנסלא‪ ,‬דאצלטנא‬
‫די בית דוד י רק^ר םיאדנא ‪ .‬די רות‬
‫כא תרטז לכנסת ישר** ‪ .‬די ראויח‬
‫באתורה ולטצות‪ .‬ובועז כא ירטז להקב״ה‬
‫בו עז ‪ .‬יחבב יקול פיה לקווא ולגבורה‬
‫ורות די הייא כנסת ישר**‪ .‬כא תקול לבועז‬
‫די בא ירטז להקב״ה ‪ .‬ופרשת כנפיך על‬
‫אטתך כי גו>* אתה‪ .‬יחבב יקול‪ .‬ותבשט‬
‫זגאחך‪ ,‬עלא כאדמך‪ .‬לאיין פאכך אנתי‬
‫ובועז די בא ירמז להקב״ה ‪ .‬כא יואזבהא‬
‫ועתה כי אמנם • כי גוז* אגבי‪ .‬וגם יש‬
‫גון* קרוב ממני‪ .‬יחבב יקול ‪ .‬ודאבא‬
‫חקק באיין פאבך אגא ‪ ,‬וחתתא תמטא‬
‫פאבך קרב מנני‪ .‬ולמענא הייא ‪ .‬חקק‬
‫באיין הקב״ה הווא לפאכך לכביר ולחקיקי‬
‫די האכדא עטאנא כלמא ‪ .‬אנכי אנכי‬
‫הוא מנחמכם ‪ .‬וכלמא אחאניא ‪ .‬אנכי‬
‫אנכי הוא מוחה פשעיך למעני‪ .‬ולמענא‬
‫הייא ‪ .‬די כאיין זוז אוקאת דלגאולה‬
‫אוחדא אחשיגה ‪ .‬ואתאגיא בעתה ‪ .‬יחבכ‬
‫יקיל ‪ .‬איחדא בלא אוקת ‪ .‬ואוחדא פי‬
‫אוקתהא ‪ .‬ומקאבלת אללוולא ‪ . kp‬אגבי‬
‫אנכי היא מגחמכם • יחבב יקול ‪ .‬אגא‬
‫נצבברכום ‪ .‬לאיין הנא בפעאלנא נזיבו‬
‫לגאולה • והקב״ה גיר יצבברנא ‪ .‬עלא‬
‫כתרת לגבאיין די דווזנא‪ .‬ומקאבלת‬
‫אהאניא קן*‪ .‬אנכי אנכי הוא מיחה‬
‫פשעיך‬
‫רסיסי לילה‬
‫כ ם ו ‪ .‬מבא לשכב ב ק צ ה הערימה‬
‫האמור ברות‪ .‬ואמר סוגה בשושנים‬
‫והגס שפירש רש״י ‪ .‬תיבת סוגה‬
‫םלשץ סיגים ונדרים • סכל מקום‬
‫נוכל ?־יפרשו‪ .‬על דרך הרמז מלשץ‬
‫שגיא ‪ .‬שהוא ר ב ד ‪ .‬והבונה אימתי‬
‫ירכה כהה ובניה‪ .‬של כגסת ישר«ז‬
‫והוא משיב • לכשיגיע הזמן הרמוז‬
‫בתיבת בשושגי׳ס ‪ .‬שהיא כמספר‬
‫הנד לפעלה • של מועד מועד״ם וחצי‬
‫שחיא שגת תחיש ‪ .‬שבו ירבה כחו‬
‫תרעו של עםישרז*‪ .‬כמפורש לפגים‬
‫בהפטרת שבת הגדול‪ .‬ע ׳מ דצאחם‬
‫ו פ ש ח ם כעגידיי מרבק • כידיומר‬
‫כשיצאו מן הגלות‪ .‬אד ירבו ויחזק‬
‫בחס ‪ .‬כמו העגלים שאיגס עובדים‬
‫רק םפטםיס אותם כדי שיהיו בריאים‬
‫וכן ג ם פ ה י ב ט נ ך ‪ .‬הרומז לבגיך‬
‫שחס פרי הבטן‪ .‬סוגה‪ .‬כלומר ירבו‬
‫מגדל כחם • לעת קץ מועד מועדים‬
‫וחצי ‪ .‬שעולה למספר בשושניים‬
‫כאמור‪ .‬ו ג ם לפי פירוש רש׳י זיל‬
‫שהוא לשון סיג וגדר ‪ .‬לא ע׳י קוצים‬
‫וברקנים ‪^ .‬א ע״י שושגים • והנוגה‬
‫לא ע״י כח יגדל ישר«> • שהקוצים‬
‫רוםדס למלחמה וגבורה • של בעלי‬
‫חכח‪ .‬וזח לא יחיה על ידם‪ .‬יען לימות‬
‫המשיח ‪ .‬לא ישא גד גד חרב ולא‬
‫ילמדו עוד מלחםה ‪ .‬אבלידבורגדל‬
‫כחס ‪ .‬ע״י הצדיקים העוסקים בחורה‬
‫ומצות ‪ .‬ו ח ם שושגי ה א ו מ ה ‪ .‬וגם‬
‫חשושגים ה ם דרך כבוד ומעדיה‬
‫ש ת ה י ה ב ה ם כג׳י ‪ .‬וכיז י ה י ח‬
‫ל ע ת ק ץ ‪ .‬מועד מועדים וחצי‪ .‬היא‬
‫ש נ ח ח ח ׳ ש ‪ .‬כמספר בשושגי״ם‬
‫ובסוף שיר השירים כמ׳ק האחרון‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫הוא‬
‫פשעיך‪ .‬יחבב יקול‪ .‬אנא אנא הווא ‪ .‬די‬
‫נמחי דנובאך ‪ .‬והאדא גיר למעני‪ .‬הווא‬
‫לםבנחי‪ .‬די יסמי מסממ׳ עליך ‪ .‬ו^חק‬
‫הווא ‪ .‬די גתוס מאמיין עאמרין באדניבאת‬
‫וביהא חתתא וחטאתיך רא אזכור‪ .‬והאדא‬
‫שאיין ‪ kp‬הגא‪ .‬חקק באיין פאכך אנא‬
‫נזיחק חתתא לאווקתהא ‪ .‬ושאיין קאדי‬
‫וחתר־״א תממא פאכך קרכ מגגי‪ .‬הווא‬
‫אילא פעאיילך מלאח‪ .‬די תקרר רןתפכך‬
‫קבל מן זיווקת ‪ .‬והאד לאוקאה אגא ד־י‬
‫רצצמתהים והווא שאיין ‪ kp‬ממגי‪ .‬והאר•‬
‫אששי די קולגא הווא מביין פי לפסוק ד־י‬
‫'מן אודא האדא‪ .‬די הקביה למרטוז «י‬
‫יסם בועז כא יקול לכגסת ישר>‪ , 1‬די‬
‫מרמוזא פי ימם רות ‪ ,‬ליגי הלילה יחבכ‬
‫יקול ‪ ,‬אתשנא דאבא פי»‪1‬גלות די כ א‬
‫תשבה ל^יל ‪ .‬והיה בבוקר יחבב יקוד‬
‫מגאיין חלחק לפרחא מיגאולה למרטוזא‬
‫פי כלמת והיה ‪ .‬וחתחא בבוקר הייא‬
‫לגאולה ופי האדאך *יווקת אס יגזיך סוב‬
‫יחבב יקול ‪ .‬אירא תתכייר פי אטדקאן‬
‫לטלאח די הוטא טצות וטע״ט ראך תקדד‬
‫תחפבך ‪ .‬והאדא שאיין ‪ ki* kp‬ואיז‪-‬א‬
‫טא יחבבש קאוט ישרז* באש יפככך עלא‬
‫ידד פעאיילו לטלאח ‪ .‬והאדא שאיין ‪kp‬‬
‫ואט לא יחפץ לג*‪1‬ך פי דאך »<ווקת‪ .‬כא‬
‫יקול הקב״ה וגפכאך אגא פי אוזאה יטםי‬
‫למסטטי עליך ‪ .‬ופי איזה אתורה ו‪-‬י‬
‫עטיתך די בא תבדא בכלטת אגבי ובועז‬
‫די בא ירטז להקב״ה חלף לרות די כ א‬
‫תרמז לכגסת ישר>‪ 1‬וקז^להא בחייאת ז^ל״ה‬
‫חתתא גפכך והווא שאיין ‪ kp‬חי ח י גיר‬
‫אתשגגא חתתא יוצל זיווקת לסרםוז פי‬
‫האד אתלאתא דלכלמאת ד־י ה ו מ א‬
‫ש׳כיבי׳י ע״ד ה׳ביק׳׳ר ‪ .‬ש׳כ׳כ״י בא‬
‫יטלע פיהא תלת מייא ותגאיין וחלאתין‬
‫ע״ד כא יטלע פיהא רבעא וסבעין‬
‫ה׳ב׳ק״ר בא יטלע פיהא ה • כמש‬
‫‪1‬‬
‫אדיאף‬
‫רסיסי לילה‬
‫הוא רומז על־ זה ‪ .‬והוא מה שכניי‬
‫אומרת ל^היה ‪ .‬ברח דודי • כל ימי‬
‫הנלות ‪ .‬ו ה נ ם שתברח ‪ .‬לא תברח‬
‫מכל וכל ‪ .‬רק ודמה לך לצבי‪ .‬או‬
‫לעומר ה א י ל י ם ‪ .‬שהצבי בשעה‬
‫שהוא בורח • דדמך פניו לאחוריו‬
‫לראית את מקומו‪ .‬וס־ף הוא חוזר‬
‫לו‪ .‬וע־״מי־ האילים נ״ב כטבעו‪ .‬בעת‬
‫שהוא ישן‪ .‬עינו האחת סתומה ועינו‬
‫ה א ח ת מת־חד‪ . .‬ורוה״ק משיבה‬
‫שזר• יהיה לסוף זמן‪ .‬שיניע המספר‬
‫העולה ‪ .‬ב^ו הנ׳ תיבות • שחס ע י ל‬
‫תר׳י כשמיים ‪ .‬שעולים תשיז • ואז‬
‫יחוור הצבי למקומו‪ .‬ויפקח עינו על‬
‫עמו ‪ .‬ויפרוש עלימו סוכת שלומו‬
‫דבנה מקדש הדומו‪ .‬על הרי בשמימ‬
‫שהוא הר המוריד! •ונקרא ניכ על־‬
‫ש ם המור ‪ .‬שהוא ראשון לסממני‬
‫הקטירת • ונקי הדי בשמים • ע״ש‬
‫הקטררת שהיו מקריבים ש ם ‪ .‬ו נ ם‬
‫בפרשת בחקתי ‪ .‬רמז על זה באמרו‬
‫והס ירצו א ת עונס ‪ .‬ש«*ו הב׳ תיבות‬
‫ירציו א ׳ ת ‪ .‬עולים למספר תש ז‬
‫כלומד ש בסיף זה הזמן‪ .‬יהיה נרצה‬
‫עונס ‪ .‬והוא כדברי ישעיה • כי נרצה‬
‫עונה ‪ .‬והבונה ‪ .‬שבו יתרצה הבורא‬
‫יתב״ש לעמו ‪ .‬ויפלו אויביהם תחת‬
‫כפות רגליהם אכי״ר ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ואפשר שזה פירוש מקראי קדש‬
‫בפרשת וילך ‪ .‬והם **ו וחרה‬
‫אמי בו ביום ההוא‪ .‬וההמשך שד־‬
‫הכתובים‪ .‬והגה ב^ו הכתובים אמר‬
‫שלש מעמים ביום • ואמשר ש ב א‬
‫לרמת מה שאמרגו למעלה ‪ .‬יומו של‬
‫חקכ״ה >>ף שגה ‪ .‬ולכן כתב מה‬
‫שלשה פעמים ביום ״ גגד שלשת‬
‫>*מים‬
‫יז‬
‫אלאף ‪ .‬כק״ר תלת טייא וזוז‪ .‬זאטיע‬
‫כמש **אף יטבע מייא והמביא ‪ .‬די פיה‬
‫יכטל לקץ ‪ .‬די מועד מועדיפ והצי ‪ .‬די‬
‫קילנא ללפיק ‪ .‬וחתתא לפירוש די האד‬
‫אהלאתא דלכלטאת ‪ .‬כא יטלע פחאל^‬
‫משטום ‪ .‬ולטענא הי*א ‪ .‬דבבי עד הבקר‬
‫יחבב יקיל ‪ .‬אתשננא חתהא לאצבאח‬
‫ריאל **גאולה ונפבך ‪:‬‬
‫ופי אתפלה די שחרית דאשבת ‪ .‬ימבן‬
‫די כא ירמז עלא האדא ‪ .‬פי שאיין‬
‫קן* ‪ .‬והשביעי רציית ביו וקדשתי‪ .‬והווא‬
‫בא ירמז לשבת דלגאולה די קולנא‬
‫וחתתא די הקב״ה‪ .‬אתכייר פי אסבעאוואת‬
‫עלא הארא ‪ .‬חההא דאבא ‪ .‬אחכייר פי‬
‫כמאלת האר למייא אסאבעא ‪ .‬ופי‬
‫אסבעא די אוראהא ‪ .‬די כמל פיהא‬
‫אתקון די מדת היסויד ‪ .‬ומדת המלנו׳ת‬
‫די הייא אספירה אםאבעא ‪ .‬והאדא‬
‫שאיין קן*‪ .‬והשביעי רצית בו וקדשתו‬
‫והאד זוז כלטאת ‪ .‬רצי׳ת ב׳ו ‪ .‬בא יטלע‬
‫פיהום סבע טייא ותמני א ‪ .‬והאדו‬
‫טקאדדין ללעאראד דטדבור ‪ ,‬והאדא‬
‫שאיין ק**‪.‬וקדשתיו • יחבב יקול די האר‬
‫>*ויקת כוזוד ומחדד ללגאולה די ישראל‬
‫והאר וקדשהו הווא הוזיד ‪ .‬פח>* הנבל‬
‫את ההר ‪ .‬וקדשהו ‪ .‬די חתהא הייא‬
‫תוזיד ‪ .‬והאכדאך רטזולנא אנשי כנםת‬
‫הנדולה ‪ .‬פי עטידה דלחול ‪ .‬פי לברכה‬
‫די השיבנו‪ .‬די כא נטלבו עלא השובה‬
‫וק**ו השיבנו אבינו לתורתך ‪ .‬ובו׳‪ ,‬יחבב‬
‫יקול ‪ .‬רדדנא יא בונא לתורה דיאלך‬
‫וקררבנא למאעהך ‪ .‬ורזע כמטל והאל‬
‫ורדדנא בתשובה כאטלאקדדאמך‪ .‬ודאבא‬
‫הנא בא יבאן כלאם זאייד ‪ .‬לאיין מן די‬
‫הקביה ירדדנא לאחורה ‪ .‬ויקררבנא‬
‫לטאעתו‪ .‬האריך הייא אתשובה ‪ .‬ולאש‬
‫תנא לכלאם ? אגיד יסכן די הווא פחן*‬
‫לעניי לטדכיי ‪ .‬באיין הקב‪.‬ה ירדד‬
‫רסיסי לילה)‪(9‬‬
‫אשבינה‬
‫רסיסי לילה‬
‫שנה ‪ .‬ע הס ‪ tfi‬הרגיעי‬
‫* פימ‬
‫והחמישי‪ .‬יה ׳שש־ • גנגד^ף הרביעי‬
‫אמר ‪ .‬וחרה אפי בו ביום ההזא ‪ .‬יען‬
‫ב* ש‪6‬ך עלינו הבירא יתכ׳ש בל חרון‬
‫אפי ש נ י נחרב םקי־שגו • ב׳פעסים‬
‫ה‪-‬אש •ן וחב׳ ‪ .‬ינונפלנזי־ני‪ .‬ואבדה‬
‫ממלכתנו • יגל־נ׳ לקצות הארץ‬
‫ונתקיים בני ‪ .‬ועז‪ :‬ה י ם ‪ .‬שנעזבנו‬
‫בכבל ער הי‪.‬־כ ‪ .‬והסתרתי פני כהם‬
‫בפרס ומדי • כ י נ ן • מרדכי ואסתר‬
‫שחיה לגו חסתי פנימ • ‪.‬׳ה־ה‬
‫?־ אכ‪?.‬־ • ב־‪ •.‬ן בימי ו ח ע מ י ג א י ם‬
‫ומצאוהו רעיה רב‪.‬־ ח יצריח בעת‬
‫הח״־בן הב׳ יאח־י‪ . -.‬ע־׳ הרומאים‬
‫ואמר כ־ ם ה ה י א • ‪.‬־־־־‪.‬יא אל־יף‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫זזה׳ • שעב־‪.‬י עדיני בי צי־ות גדולות‬
‫אשביגה לציין‪ .‬ויררדנא לטאעתו‪ .‬ואירא‬
‫>‪1‬ווקת זללב ‪ .‬וסא רזענאש • ירדדנא‬
‫חתהא ח‪:‬א לארצ׳נא ‪ .‬ללאיקה די ‪t o‬‬
‫יטלע ‪ .‬פ׳ חםאב השוג׳׳ה ‪ .‬ה׳ כסס‬
‫•>אף ‪ .‬כקאת תשי״ב ‪ .‬הייא טבע מייא‬
‫והסגיא ‪ .‬לאיין ב׳ אלדוולא ‪ .‬הייא גיר‬
‫הצביירא ‪ .‬יהכנ יקיל פי לא״קה ‪ .‬וק>‪1‬‬
‫שליטה ‪ .‬די הייא כאטזא ‪ .‬יהככ יקיל‬
‫י‪;:‬איץ יבש‪ :‬לחדד לסרבור ‪ .‬ושאיין ‪kp‬‬
‫לפנ־ך ‪ .‬די הייא לקדראשך ‪ .‬ישבן הייא‬
‫ארץ ישר;' ‪ .‬די הייא קדדאטי די הקכ״ה‬
‫יע•‪: •:‬אצ׳רא עלידא ״ כיף ‪ kp‬יפסוק‬
‫ארץ אשר ה׳ ?לייך דירש אוהה ‪ ,‬יחבב‬
‫יקיל ‪ ,‬ארד די אלל״ה אילאהך יפהתש‬
‫פיהא ‪ ,‬וישעיה ‪ kp‬י חיטיהיך נגדי הסיד‬
‫יחבב יק‪-‬ל ‪ ,‬ציארך‪ ,‬קדראט• דידא‬
‫והאדא שאיין ‪ kp‬לקדדאמך ‪ ,‬די הייא‬
‫ארץ ישי>י ‪ ,‬ועדא דאדא כא נכשטלו‬
‫הרוצה בהשיבה ‪ ,‬די הקב׳׳ה ברצ׳אח‬
‫לשליח יררדנא פי ‪14‬ווקה ‪ ,‬די בא יטלע‬
‫פי חסאב הדוב״־ כיף כץל‪:‬א ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫זנ־ראי־ת כני־ע • ניגר ןליף הששי‬
‫אשר • ‪.‬־אנכי הסתר אסתיר פני ביום‬
‫ההוא ‪ .‬ואפשר הכינה ‪ .‬שדקב־ה‬
‫יסת־ר ממני • פנים של זעב ויקיים‬
‫בנו מחיתי כעב פשעיךובי׳‪ .‬כלימר ושלמה השלך ע* ה ‪ .‬פי שיר השירים‬
‫שלא יעבור עלינו‪^ .‬־ש העשי בילו‬
‫ישבן די רמז עלא דאדא ‪ ,‬פי‬
‫בגלית ‪ .‬דק עי נצר ממשלה ״שמע^ האר לפסוק ׳ שדרך אג; הכהר ‪ k‬יחסר‬
‫שהיא >*ףשלש מאיה שלשים וחמשה השזג ובי׳ ‪ ,‬ויטבן ־יטמא הייא די קאיים‬
‫לכשיגמר ויתחיל שלשים וששה ישר«ו ‪ ,‬יבחרו משאר בט‪:‬הום ׳ פחאדי‬
‫כמספר הסתיר אשת״רוזייי השנים איקת כי־זו טן מאצר ‪ ,‬די באנו יוולדו‬
‫סחר״ין פיב־ש אוחדא ‪ ,‬והאדא שאיין ‪kp‬‬
‫ה ם תשלים שבי־ו ש* ישמעאל־‬
‫שררך ‪ ,‬ישבן היטא לערוק די{‪ 1‬אצ׳הר‬
‫שגמול־ בן י׳נ שנה וליה ימים‪ .‬וזה‬
‫די כא יעבביוו אזרע ללניד ‪ ,‬די חההא‬
‫החשבון‪ .‬הרבה בני ארס אומרים‬
‫הווא אתסטמא ‪ ,‬שריר ‪ ,‬פחאל די קאל‪-‬‬
‫שככר עבר • אבל האמת ‪ .‬שעוד לא איוב ‪ ,‬הנה נא כחו בטתניו‪ ,‬ואינו‬
‫נ נ מ ‪ • -‬יען אינם יודעים אימתי יהה־ל בשרירי בטנו‪ ,‬יחבב יקול ‪ ,‬האודא זהרו‬
‫החשבון‪ .‬כדי ידירעת א י מ ת י יגמר פי כ׳ואצרו‪ ,‬וקוותו פי ערוק בטנו ולגיד‬
‫והנה ההתחדיה ה י א • כמובא למסמט• שריר‪ ,‬וכא י ו וצל אזרע לארחם‬
‫בספר כור מצרף ‪ .‬שער ג׳ פרק דלטרא ‪ ,‬די החת לכרס לסםממי ‪ ,‬אגן‬
‫כ׳ ‪ .‬ודל בזמן הקיסר אירקליאו הרחם ‪ ,‬ושלמה המלך סמטאה הסהך‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שגת‬
‫לאיין כרס למרא‪ kns ,‬זלא‪5‬א דאדרפאם‬
‫‪t‬‬
‫והייא‬
‫י״״‬
‫רםיסי לילה‬
‫יה‬
‫שגת תרי״ב ליש״ו‪ .‬כבשו הישמע^יס והייא פי שביהת לגמרא ‪ ,‬ועלא האדא‬
‫את ארץ ישר**‪ .‬והגה כעת הנוצרים סמטאהא שלמה אגן הסהר ‪ ,‬ומן די לגיד‬
‫מונים **ף תשע מאות ‪ .‬ארבעי׳ וחמש כא יווצל ׳ אזרע לארחס ‪ ,‬בהאדא ‪** ,‬‬
‫שנים ‪ .‬וכשתוציא ממספר זה תרי״ב יחםר המזג ‪ ,‬יחבב יקיל ‪ ,‬מא כא‬
‫שלש מאות תתנקצשאתב׳לימא דאזרע‪ ,‬לאיין כוללהא‬
‫שנה ‪ .‬נשאר בידינו‪.‬‬
‫ל״נ שנים • עד «*ף שלש מאות ל׳׳ו כא תרזע אילאד ‪ /‬והאדא שאיין כסמל‬
‫וקן* ‪ ,‬בטנך עריסת חטים ‪ ,‬יחבב יקול‬
‫נשאר לתשלום המנין‪ .‬שלש שנים‬
‫בטנך הימא לאולאד ‪ ,‬טמאר לבטן‬
‫וז׳ חרשים‪ .‬מראש הדש המוז שנת‬
‫ערי־מת חטים ‪ ,‬יהבב יקול ‪ /‬פח** ערראם‬
‫חיר׳נ׳נ׳ה לפיק ‪:‬‬
‫דלקטח די בלא חסא‪ , 1‬והאר ערימת‬
‫הייא ‪ ,‬פח** בקצה הערימה‪ ,‬די ק>* פי‬
‫ראהרי כתבי את כל ‪ . rk‬הראני רות ‪ ,‬ונא יביין האד לבתרא איימרזא‬
‫הבורא יתב״ש ‪ .‬נ פ ל א ו ת תכין ׳ יביהא בממל וק** ‪ ,‬סיגה בשושנים‬
‫מתורתו‪ .‬במה שכתב דני^ ‪ .‬תשוב יחבב יק‪-‬ל ‪ ,‬האד לכהיא הזי פ* «*ווקת‬
‫ונבנתה רחוב וחרוץ ‪ .‬ובצוק העתים די כא יטלע קדד חסאב בש׳ו׳ש׳נ׳י׳ם‬
‫ונ״כ הוא אומר בכל פעם עד ע ת וסיגה סן לסאן בתורא ‪ ,‬פח>* שגיא כח‬
‫קין ‪ .‬כמו לעת קץ ה ח ז ו ן • וכן ואתה די ה־וא כתירא ‪ ,‬ולמענא ה־יא‪ ,‬איימהא‬
‫דני** • פתום הדברים עד עת קין‪ .‬וכן יכתר זהדהא ואילאדהא ‪ ,‬די כנסת ישרן* ך‬
‫לך דני* כי סתומים וחתומים הדברים ובא יואזנ מן די ילחק **וקת למרמוז פי‬
‫עד ע ת קין • ואפשר הבונה ה י א כלמת בשושני״ם ‪ ,‬די היוא עאם ‪ ,‬סבע‬
‫טייא ותמניא ‪ ,‬די הווא קרר לחםאב די‬
‫למה שכתבנו ‪ -‬כתהלת הענין‪ .‬שהם‬
‫מיעד םיערים והצי ‪ ,‬די יכתר פיה אזרע‬
‫ארבעה עתים ‪ .‬נגד ארבע ג ל י ו ת‬
‫ואזהר די יש~** כיף ‪.‬פםםרת פי להפטרה‬
‫שכל א ח ת תתמיד ארבע מ א ו ת‬
‫די שגת הנרול ‪ ,‬עלא לפסיק ויצאתם‬
‫ושבעים ש נ ה • כמספר עית • ולכן‬
‫ופשתם כעגלי מיבק ‪ ,‬יחבב יקול טן די‬
‫כשהיה דני>* ‪ .‬מדבר בחזיונו ע ל יכרזו טן לגלות ‪ ,‬יכתרו ויקיא זהדהים‬
‫בנין הבית הב׳ ‪ .‬אמר לו ה מ ל א ך כיף עזול ארבג ‪ ,‬די מא בא יכרטיש גיר‬
‫שבועיס שבעים ‪ .‬נחתך על עמך ועל כא יעלפוהומ‪;,‬באש יכונו צחאח ‪ ,‬וחתתא‬
‫עיר קדשך וכו׳ • ופעם אחרת א מ ר הנא בטנך די הומא אולאדך ‪ ,‬יכתרו‬
‫ל ו שבועים שבעה • ושבועים ששים פח>* עריטת חטים ‪ ,‬והאדא יכון לאווקת‬
‫ושנים ‪ .‬והחסיר שבוע אחד ‪ .‬ולכן טיעד םוערים וחצי ‪ ,‬די יכטל פי אויקת‬
‫גתן טעם למה שהחסיר ‪ .‬שבת אחד די בא יטלע פי כלטת בשושני״ם ‪ ,‬ובעד‬
‫ואמר ‪ .‬ובצוק העתים • כלומר ‪ .‬יען םא רש״י דל ‪ ,‬פשסר סוגה ‪ ,‬טן לסאן‬
‫הציקו העתים ‪ .‬שהגיע זמנם להתחיל תזריב ‪ ,‬טאוושי באשוך ואזרגיז‪ .,‬גיר‬
‫באלוורד ואניואר ‪ /‬ולטענא הייא ‪ ,‬טאוושי‬
‫ו ד א ובצוק העתים ‪ .‬ו מ ה ש כ ל‬
‫באזהד יכבד ישי־** ‪ ,‬לאיין אשוך כא‬
‫פ ע ם ‪ .‬אומר עת קץ • יען יש שלשה‬
‫ירטזו לאזהד ‪ ,‬ולגבורה דלטדארבא ‪ ,‬די‬
‫עתים הראשוגים ‪ .‬שאין בהם הקץ‬
‫םוואלין אזזהד ‪ ,‬והארא טא יכונש ‪ ,‬כיף‬
‫לכן הוא אומר עת קץ ‪ .‬כלומר העת‬
‫‪1‬‬
‫הרביעי‬
‫רסיסי לילה‬
‫הרביעי ‪ .‬שבסופו הוא הקץ ‪ .‬והוא ‪ kp‬אגביא ‪ ,‬ולא ישא גוי זי גוי הרב‪ ,‬די‬
‫פ״ש כי ל ע ת קין החזון‪ .‬ואפשר ההזץ מא תנקא ‪ ,‬סדארבא ‪ ,‬גיר אשלוס‬
‫ב!יחק יכחדו ויבכר זהדהוס ‪ ,‬עלא ידד‬
‫כמו עשינו חחה ‪ .‬האמור בישעיח‬
‫אצדיקים ‪ ,‬די הוטא אנויאר דלאוםה‬
‫כלומר העת קץ ה ד ׳ ‪ .‬הקצוני והסופי‪:‬‬
‫לאיין היםא משגולין פי אתורה ולמצור־;‬
‫אפשר שהארבעה ע ת י ם וחתתא שאיין ‪ kp‬באנוואר ‪ ,‬הווא למעלדז‬
‫וכן‬
‫ולכבוד ‪ ,‬פאש הבון כנסת ישד*‪ , 1‬והארא‬
‫הרומזים לארבע נליות ‪ .‬ה ם‬
‫יבין פי זייוקת ומדבור ‪ ,‬ופי לפטוק‬
‫רמוזים במקרא זה ‪ .‬דאמר לאבדם‬
‫* ככרי די שיר השיריט ‪ ,‬בא ירטז על>*‬
‫ידוע תדע וכו׳‪ .‬יען כשאמר הקב״ה‬
‫האדא ‪ ,‬והיוא שאיין בנסח ישר>‪t o 1‬‬
‫לאברהם • לזרעך נתתי את הארץ חקול לאילאההא ‪ ,‬ברח דודי‪ ,‬יחבב יקול‬
‫הטובה הזאת לרשתה ‪ to .‬אברהם הרב יא חביבי טול אייאם ןינלות ״ ובעד‬
‫במה אדע כי אירשנה‪ .‬אמ־ל הקביה טן תהרב ‪ ,‬טא תהרבש פי טדרא ‪ ,‬גיר‬
‫אינך מאמין זש«‪ . 1‬במה אדע ‪ .‬לכן ודטה לך לצבי ׳ יחבב יקול ‪ ,‬ושבאה‬
‫ידוע תדע * ונזר על בניו שילכו בנליות לאצ׳בי ‪ ,‬די פי אוקת בא יהרב ‪ ,‬בא יקלב‬
‫ד׳ נגד ד׳ מלות שאמר בש^חו במה וכו אוזהי לאוראה באש ירא מודעו ׳ ופי‬
‫והנם שאמרו רז׳ל • שרמז לו על ארבע *יבכר ירזעלו‪ ,‬ובא יזיד יקיל ‪ ,‬או לעופר‬
‫גליות ‪ .‬במקרא‪ .‬והנה אימה ‪ .‬חשכה האילים ‪ ,‬יחבב יקול ‪ ,‬אוו שבאה לפרך‬
‫זיגזלאן‪ ,‬די מן אטבע די^ו בעד כא יגעס‬
‫גדולה ‪ .‬נופלת עליו‪ .‬מכל מקום לא‬
‫עינו אוחדא טרבוטא ‪ ,‬ועינו אוחד**‬
‫אמר לו‪ .‬כמה יתעכבו בכל אחת מהם‬
‫טחלולא ‪ ,‬ורוח הקודש כא תואזב די‬
‫ולכן אפשר שיתעכבו • בכל א ח ת‬
‫האדא יכון פי אככר *יווקת‪ ,‬די כא יטלע‬
‫ארבע מאות ושבעים שגה ‪ .‬ו ה ם‬
‫פי לעאדאד די האד אתלאתא דלכלמאת‬
‫רמודם במקרא ז ה ‪ .‬ידוע ת ד ע די הומא ע׳ל הר׳׳י בעמי׳ים‪ ,‬די בא יטלע‬
‫ד* שי‪ 4‬תד׳ע ־ ה י א רומזת עדי פיהום טבע מייא ושבעא ‪ ,‬ופי זיחיןירןע‬
‫ארבע גליות ‪ .‬גשאר מתיבת תד׳ע הקב״ה לטודעו‪ ,‬ויחלל עיני עלא קאוטו‬
‫ע׳ת ‪ .‬כלומר ע׳ת שגים בכל אחת ויטלק עליהום זגאחו וםלאמו ׳ ויבגי‬
‫כאמור ‪ .‬וגמר כי גר י ה י ה זרעך טקדאשו ויעללי עלאםו ׳ עלא זב*‪ 1‬לפיאח‬
‫כלומר שכל ימי הארבע עתים יהיו די הווא הר הטוריה ‪ ,‬לטסטטי האכדאך‬
‫גרים בארץ לא ל ה ם ‪ .‬וכבר הייגו עלא יסט טור ‪ ,‬די הווא לטטק׳‪ ,‬די היוא‬
‫גרים ‪ .‬וענו אותנו יותר מדי עד היום «יוולי פי *יקט־רת ‪ ,‬ואתסטטא הרי בשטי‪0‬‬
‫עלא יםם לקטורת די כאנו יקררבו תמטא‬
‫לבן בודאי שהקב״ה ינ^ אותנו בקרוב‬
‫וחתתא פי פרשת בחקותי ‪ ,‬רמז על**‬
‫ולזה נתכוונו רז׳ל ‪ .‬במה שתקנו לנו‬
‫ה־יאוקת זיטדכור‪ ,‬פי שאיין ‪ , kp‬והם‬
‫הנ׳ כתובים • בסליחות של חדש‬
‫ירצו את עונם ‪ ,‬והאר אזוז דלכלמאת‬
‫אלול‪ .‬דום הכפורים ‪ .‬שמדברים עד‬
‫ירצ״ו אית ‪ ,‬בא יטלע פיהוס טבע טיי«*‬
‫מלכותו יתביש ‪ .‬בהוה ‪ .‬ובעבר וסבעא ״ די בא יחבב יקול‪ ,‬פי ‪rkan‬‬
‫ובעתיד ‪ .‬והם זיו‪ .‬יי מ ל ך ‪ .‬בהוה ‪ .‬אסבע מייא ושבעה‪ ,‬ירצ׳א הקביה ‪*thy‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יי מלך בעבר‪ .‬יי ימלוך לעתיד‪ .‬והם‬
‫יוצאים‬
‫‪#‬‬
‫ישר»ז‬
‫רסיסי לילה‬
‫יוצאים ‪ .‬נ«*ו ת ש ל ש ת כתובים‬
‫ה׳ מלך עולמ ועד ‪ .‬אבדו גדם מארצו‬
‫ה׳ מלך תגל הארץ ‪ .‬ישמחו איימ‬
‫דבימ ‪ .‬הי ימלוך לעולמ ועד ‪ .‬והגה‬
‫אחר ‪ .‬ה׳ מלך‪ .‬באה תיבת עולם‬
‫שהתחלתה ע׳ ‪ .‬ואח׳ז ב א מקרא‬
‫השגי‪ .‬שהוא ה׳ מלך‪ .‬ובאה אחריה‬
‫תיבת תגל ‪ .‬שתחלתה ת׳ והס ר״ת‬
‫ע׳ת ‪ .‬והם דברי המלאך לדגי>*‪ .‬עד‬
‫ע׳ת קץ ‪ .‬ש ת ו א ת ע ת ת א ת ר ו ן‬
‫מתארבע עתים ‪ .‬ואזי יי ימלוך‬
‫ל ע ו ל ם ועד ‪ .‬שהוא לשון עתיד‬
‫ואח״כ יתקיים דברי מקרא שכתוב‬
‫והיה יי למלך על כל הארץ וכו׳‪:‬‬
‫ואפשר שעל ‪:‬ח רמז בתוה״ק פר׳‬
‫אחרי‪ .‬ראמר ה׳ >* משה וכו׳‬
‫מ* יבוא בכל עת >* הקדש וכו׳ והבוגד!‬
‫אפשר ‪ .‬דאמר ה׳ ‪ k‬משה באמירה‬
‫רכה ‪ .‬ו א ׳ ל דבר בקושי‪ k.‬אהרן‬
‫אחיך • הם הכהגימ בגי אהרן אחיך‬
‫שבזמן הגלות ‪ .‬שהדבר גוגע להם‬
‫והגם שיהיה לך צער עץ ‪ .‬מכל מקומ‬
‫דבר עמהם והזהיר אותם ‪ .‬שלא יהיו‬
‫גםהריס ‪ .‬לבוא בכל עת מהשלשה‬
‫עתים הראשגי׳ ‪ ** .‬הקדש‪ .‬כלומר‬
‫לארץ הקדושה‪ .‬כדי לקחת תרומות‬
‫ומעשרות‪ .‬שהם ג׳כ קודש‪ .‬יען א ל‬
‫הקודש ‪ .‬כלומר בשביל הקודש ‪ .‬רק‬
‫עד העת הד׳‪ .‬שהוא סוף הקץ • ח׳א‬
‫מבית לפרוכת‪ .‬והכוגהעלזמןתח׳ש‬
‫שהוא כמספר פרוכת עם ב׳ ‪ .‬יען‬
‫ל׳ עמ מ ׳ ‪ .‬הם רק שמושי׳ • לכן לא‬
‫יכגסו בחשבץ ‪ .‬רק תיבת פרוכת‬
‫עם ב׳ שהיא שגימ • כמספר תח׳ש‬
‫וכפל העגץ במלות שונות ‪ .‬במ״ש‬
‫‪ k‬פגי הכפורת ‪ .‬שהבונה אפשר‬
‫לפגים‬
‫יט‬
‫ישר>*‪ ,‬ויתסמחו דנובהום ‪ ,‬כיף קאל‬
‫ישעיה ‪ /‬כי נרצה עונה ‪ ,‬ולטענא הייא‬
‫די פיה יתרגב הקב״ה לישר>*‪ ,‬ויטייח‬
‫עדיאנהוט תחת רזליהום ‪ ,‬אכי״ר ;‬
‫‪1‬‬
‫והאדא יםכן אתפסיר רי האד לפסוקים‪.‬‬
‫די פרשת וילך ‪ .‬והאדו הוםא‬
‫וחרה אפי בו כיוט ההוא ‪ .‬ועזבתים‬
‫והסתרתי פני מהם וכו׳ ‪ .‬ופי האד‬
‫לפסוקים קאל פיהום תלאתא די ביום‬
‫וימבן די זא באש ירמז ‪ .‬עלא שאיין‬
‫קולנא לפוק ‪ .‬באיין נהארו די הקביה‬
‫הווא >יף עאמ ‪ .‬ועלא האדא ‪ .‬כתב הנא‬
‫תלאתא די ביום ‪ .‬מקאבלת תלת >‪1‬אף‬
‫עאם‪ .‬די הומא ‪ .‬לאלף ארראבע ולבאמם•‬
‫ואסאתת ‪ .‬ומקאבלת לאלף אראבע קאל‬
‫ויתשד ג׳צ׳בי פיה ‪ .‬פי נהאר האדאך די‬
‫די הווא לאלף אראבע ‪ .‬די פיה פררג‬
‫הקכיה ‪ .‬ג׳צ׳בו כולו עלינא ‪ .‬לאיין פיה‬
‫כלאוו זוז די בית המקדש דיאלנא אלוולי‬
‫ואתתאני‪ .‬ופיה טאח תאזנא ‪ .‬ונערמת‬
‫צלטנהנא ‪ .‬ותזלינא לטראף לארד‪ .‬ותבת‬
‫פינא ועזבתים‪ .‬די נטרכנא פי בבל חתתא‬
‫לליום ‪ ,‬ופי פרס וטדי‪ .‬תבת פינא ונכפי‬
‫אוזהי טננהוס ‪ .‬די כפא איזהו טננא ‪ .‬פי‬
‫אייאם טררכי ואסתר ‪ .‬פי אוקת הטן‬
‫ויכוץ ללפנא עלא ייד לנריג‪ .‬פי אייאם‬
‫לחשםונאים ׳ ויצאדפוה קבאחאת כתאר‬
‫ואדיקאת ‪ .‬פי אוקת לחרבן אתתאני‬
‫ואוראה ‪ .‬עלא ידד ארומאנוס ‪ .‬ויקיל‬
‫פי אנהאר האדאך ‪ .‬הווא לאלף לבאטס‬
‫די דאזו עלינא פיה ‪ .‬דיקאת כבאראת‬
‫וטעזזבאת‪ .‬כיף טערוף ‪ .‬וטקאבלת ל>יף‬
‫אסאתת ק** ‪ .‬ואנכי הסת״ר אםהי״ר פני‬
‫ביום ההוא ‪ .‬יחבג יקול ‪ .‬ואנא ב׳פיאן‬
‫נכפי אוזהי פי נהאר האדאך ‪ .‬ויטכן‬
‫לטענא הייא די הקב״ה יכפי טננא לאוזה‬
‫דלגצ׳ב כיף ק**‪ .‬מחיתי כעב פשעיך‬
‫רסיסי‬
‫ל י ל י י )‪(4 0‬‬
‫ובו׳‬
‫רסיסי לילה‬
‫וכו׳ יחבב יקול מחית כיף אצחאנ דנובך‬
‫יחבב יקול די מא ידוזש עלינא לזיף אסאתת‬
‫בולו פי *יגלוית‪ .‬גיר חחתא תכמל חכומת‬
‫ישטע*>‪ .‬מן די ידווזו »יף ותלת מייא‬
‫וכמסא ותלאתין עאם‪ .‬ויברא עאס‬
‫אסתתא ותלאתין‪ ,‬והווא קדר חסאב‬
‫הסתיר אסתי״ר‪ .‬די יתקאדד טעא לחסאכ‬
‫די מועד מועדים וחצי ‪ .‬די הווא ע א ם‬
‫סבע טייא ותמגיא‪ .‬והאד שגין הומא כלאץ‬
‫יזארתו די ישטע*ו‪ .‬די תכתתן בן תלטאץ‬
‫לעאט וסתתא יתלאתין יוס ‪ .‬וכאיינין שי‬
‫בני אדס ‪ .‬די כא יקילו‪ .‬כאיין ח א ד‬
‫לחסאב כבר דאז‪ .‬ולאמת הווא די באקי‬
‫מא כטל ‪ .‬ואשבה לוולא הייא ‪ .‬לאיין‬
‫ישטע*י‪ .‬כא יכצוה חדאץ לידם פי כ ו ‪4‬‬
‫עאם‪ .‬וכטר האד אננאשטא יעארפוש האד‬
‫לחסאב אייטתא בדא ‪ .‬באש יעארפו‬
‫אייטתא יכטל ‪ .‬ולבדיאן היוא כיף זאב‬
‫פי לטצחאף כור ‪,‬טצרף‪ . .‬שער נ׳ פרק‬
‫כ ׳ ‪ .‬והאדא כלאטו ‪ .‬פי אוקת לקיטר‬
‫אירקליאו ‪ .‬עאם סתת טייא ותנאץ‬
‫לחסאב אגצארא ‪ .‬חכמו לישטע*ייס ארץ‪-‬‬
‫ישראל ‪ .‬וליום אנצארא די חסאבהים‬
‫דלעאמאת מקאדד מעאנא ‪ .‬בא יחסבו >יף‬
‫ותםע מייא וכמסא ורבעין‪ .‬ומן די תזוול‬
‫מגנהום סתת מייא ותנאץ ‪ .‬כא יבקאוו‬
‫תלתאץ לטיא ותלאתא ותלאתין‪ .‬חתתא‬
‫לתלתאץ לטייא וםתתא ותלאתין‪ .‬ב א‬
‫יבקאוו כאצצין לחסאב לטדבור ‪ .‬ח ל ת‬
‫שגין וםבע שהוד ‪ .‬טן ראש חדש תםון‬
‫ע א ם חיר׳ג׳ג׳ה׳ לפיק‬
‫לפנים מן תיבת כפור״ת• שהיא תח״ש‬
‫יען ה׳ היא חמשת ^פיפ ‪ .‬ועוד הכפור׳‬
‫היא לשק כפרה ‪ .‬כלומר שאורך‬
‫הנלות מכפר על מה שעברו • עירי‬
‫מצות ה ת ו ר ה ‪ .‬הרמוזים בעשרת‬
‫הדברות ‪ .‬הכתובים בלוחות המונחים‬
‫בארק ‪ .‬וז״א אשר על הארק‪ .‬ו א ת ר‬
‫שיתכפרו העונות‪ .‬אזי וד־יא ימות‬
‫כלומר לא ימותו‪ .‬לא הכהנים ולא עם‬
‫ישר^ • שלא נשאר בידם שום עונש‬
‫ולא דחקו השעה ‪ .‬לכן יחזור הפדי‬
‫למסלולו הראשון ‪ .‬והשכינה תחזור‬
‫גיכ למקומה ותגלה ותראה בענן כזמן‬
‫הבית הא׳ • כמ׳ש והעגן מלא א ת‬
‫בית ה ״ ‪ .‬וכן גם עתה בבית הזה‬
‫יגלח בעגן ‪ .‬ככתוב ונגלה כבוד ה ׳‬
‫וראו כל בשר יחדו‪ .‬וז״א כי בעגן וכד‬
‫ועל ‪ ,‬הוא בשביל ‪ .‬כלומר בשביל‬
‫הכפרה שגתכפרו עוגותישר^ •ודא‬
‫אראה על הכפורת‪ .‬וע״ז אמ״ל חכם א׳‬
‫כל הקצין כלו ואין הדבר תלד אידיא‬
‫בחשובה • אמרתי לו אגי אתן לך‬
‫תשובה עץ ‪ .‬כלומר כל הקצין כלו‬
‫הם הג׳ עתים ה א ׳ ‪ .‬ואין הדבר תלד‬
‫רק בעת הד׳ שהוא עת ק ץ ‪ .‬שעולה‬
‫למספר תשוב״ה‪ .‬ותיבת תשוביה היא‬
‫הסוף והוא הקץ האחרון‪ .‬והוא עד״ז‬
‫ה׳ חמשת ‪ . wtk‬ת׳ש שבע מאות‬
‫ו״ב שמוגח • והוא ככל המספרים הג׳ז‬
‫ודא אין הדבר תלד אלא בתשובה‬
‫ומן‬
‫שהוא מספר תשוב״ה‪:‬‬
‫ועוד עגה אותי אדם אחר‪ .‬ו מ ה‬
‫תשיב על מה שאמר שלימה‬
‫המלך ע״ה בשיר השירים ‪ .‬א ם‬
‫תעירו ואם תעוררו את האהבה עד‬
‫שתחפץ‬
‫אורא טא כתבת האד אששי כולו‬
‫אורראני הקב״ה לעזאייב טן תודה‬
‫דיזיו‪ .‬פי שאיין כתב דגי* ‪ .‬תשוב‬
‫וגבגתה רחוב וחרוץ ‪ ,‬ובצוק העתים‬
‫ונטר די שחאל טן םררא כא יקול ‪ .‬עת‬
‫קץ ‪ .‬פח*‪ 1‬כי לעת קץ החזון ‪ .‬ופחאל‬
‫סתום הדברים ‪ .‬עד עת קץ ‪ .‬ופחי* כי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫סחוטים‬
‫רסיסי לילה‬
‫שתחמץ * ואגי אמרתי לו גס על זה יש‬
‫מה להשיב ‪ .‬ואמשר הנוגה א ם‬
‫תעירו היא מלשון דחי ערך האמורה‬
‫בשממ*‪ .‬וכמ״ש בדגי** ומשדיה לערך‬
‫כלומר שלא תעשו איבה עמ האומות‬
‫וגמ לא תעוררו את האהבה שלהם‬
‫כדי שיעזרו לכם ‪ .‬שזה לא יועיל רק‬
‫עד שיגיע הקץ האמור‪ .‬שהוא שבע‬
‫מאותושמוגה ‪ .‬וז״א שתחמץ‪ .‬שת׳ח‬
‫המ שבע מאות ושמוגה ‪ .‬מ׳ץ בלשץ‬
‫סמרדי‪ .‬שלומ‪ .‬כלומר שאז יתרבה‬
‫שלומ‬
‫בעולמ ‪ .‬ע׳ד ודבר ש ל ו ם‬
‫לגרימ ‪ .‬או אמשר שהוא‬
‫בלשץ‬
‫צרמתי מץ כלומר עבור ‪ .‬והבוגד•‬
‫שיקהו תעודת הדרך דעברו לארצם‬
‫ת ן התעודה גקראת מץ־מורת כלומר‬
‫עבוד הגבול ‪ .‬ואמר אותמ בלשץ זה‬
‫כדי שלא יבץ דבר זה ש ם אדם ‪ .‬או‬
‫אמשר‬
‫שתחמץ הכוגה ‪ .‬לכשתגיע‬
‫שגת שתי׳ח אד יהיה מ׳ץ ר״ת מדות‬
‫ציץ ‪ .‬ע״ד ציץ‬
‫בםשמט תמדה‬
‫אכי״ר‪:‬‬
‫וד־‪11‬א‬
‫מה שאמר ד ג ^ בגבואתו‬
‫של שגת שלש למלכות‬
‫בלשצר ובסוף זאת הגבואה אמר‬
‫דאמר >*־ עד ערב בוקר >*מים ושלש‬
‫מאות מצדק קודש ‪ .‬ועל זה אמרו‬
‫אתה חכמים שדגי^ טעה בחשבוגו‬
‫ותשומעים א ת ז ת ע ו ל ת בדעתם‬
‫ש כ ל ת ש ב ץ ד ג י א ל מוטעת ת ״ ו‬
‫א ב ל באמת שדגי>* לא טעה בחשבוגו‬
‫וחדוגו‪ .‬והטעות שטעה היא בחשבץ‬
‫השבעים שגה של גלות בבל‪ .‬שהיה‬
‫מוגה הע׳ שגה שאמר ה ״ לירמיה‬
‫למי מלאות לבבלשבעימ שגה אמקוד‬
‫אתכם‬
‫כ‬
‫סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ׳‬
‫וימכן למענא הייא ‪ .‬עלא שאיין כתבנא‬
‫ללפוק ‪ .‬פי »*וול דלענין‪ .‬באיין כאייגין‬
‫רבעא דלוקאת‪ .‬מקאבלת רבעא דזלוואת‬
‫די כול אוחדא תמול רבע מייא וסבעין‬
‫עאם ‪ .‬קדד חסאב ע״ת ‪ .‬ועלא האדא‬
‫מנאיין למלאך כאן יתכללם מעא דניאל־"‬
‫פי אנבואה די**ו ‪ .‬עלא לבניאן די בית‬
‫שני‪ .‬ק**לו פי >*וול ‪ .‬שבועים שבעים‬
‫נחתך על עמך ‪ .‬יעל עיר קדשך • יחבב‬
‫יקיל ‪ .‬שבעין דשמיטות ‪ .‬אתגזרו על־יא‬
‫ישר**‪ .‬ועלא ירושלים ‪ .‬באש תבקא‬
‫מבלייא ‪ .‬וםררא אוכרא ק>* ‪ .‬שבועים‬
‫שבעה ‪ .‬ושביעים ששים ושנים ‪ .‬ונקץ‬
‫ואחד אשטיטה ‪ .‬וכא יזיב א סבה עלאש‬
‫נקצהא ‪ .‬וקן* ובצוק העתים ‪ .‬יחבב יקול‬
‫באיין דיאקו לוקאת ‪ .‬די אוצל אוקתהום‬
‫באש יבדאוו‪ .‬והאדא שאיין ‪ , kp‬ובצוק‬
‫העתים ‪ .‬ושאיין כול טררא בא יקוד"‬
‫עת קץ ‪ .‬עלא קיב>י כאיינין‪ .‬תדיאתא‬
‫דלוקאת **לווליין‪ .‬די טא פיהוטש לקץ‬
‫עלא האדא כא יקול עת קץ ‪ .‬די היוא‬
‫לאווקת אראבע ‪ .‬די פי **לבכר דיאלו‬
‫הווא לקץ ‪ .‬והירא שאיין ‪ . kp‬לע״ת קץ‬
‫החזון‪ .‬יחבב יקול ארבע מייא ושבעין‬
‫**לככרייא די פיהא לקץ ‪ .‬וימבן החזון‬
‫הווא **חד‪ .‬פח>* חוזה‪ .‬למוקול פי ישעיה‬
‫יחבב יקול לקץ **לככרי ‪:‬‬
‫והאכדאך ימבן‪ .‬די אררבעא דלוקאת‬
‫די בא ירמזו לארבעא‬
‫דאזלוואח‪ .‬הומא מרםוזין פי לפסוק‬
‫האדא ‪ .‬ויאמר לאבדם ידוע תדע ובו׳ ‪.‬‬
‫לאיין טנאין ק** הקב״ה לאברהם ‪ .‬לנסלך‬
‫עטית לארד למליחא האדי לתוורתהא‬
‫צקצא אברהם ‪ .‬במה אדע כי אירשנה‬
‫יחבב יקול ‪ .‬באש נעארף באיין נוורתהא‬
‫ק**לו הקכ״ה מא בא תאמנש ‪ .‬וכא‬
‫תצקצי באש נעארף‪ .‬עלא האכדאך עדיף‬
‫תערף‬
‫רסיסי לילה‬
‫א ת כ ם ‪ .‬ודגי^ ה י ה ם ת ח י ל ז ה‬
‫החשבון מגלות יהויקים ‪ .‬ש ה י ת ה‬
‫בשנה הראשונה למלכות גבוכדנצר‬
‫עד השנה השלישית לבלשצר‪ .‬ה ם‬
‫ע׳ ש נ ה ‪ to .‬ה ם ‪ :‬ס*ה ש נ ה של־‬
‫נבוכדגצר ״ וכיב שנה של א ד ר י‬
‫מרודך‪ ,‬ושלש שנים של בלשצר ״ הם‬
‫ע׳ שנה וכשראה דני>> שנגמרו ע׳‬
‫שנה ולא נפקדו חשב שמרוב ע ו נ ם‬
‫האריך הקב׳ה את יפי נלוחס • ולבן‬
‫היה מתענה ומתפלל ‪ .‬כנד בדני** ט׳‬
‫ואמר שם ועוד‪ .‬אני מדבר• ומתפידייד‬
‫ומתודה וכו׳ והאיש גברי** אשר‬
‫ראיתי בחזון מועף ביעף גוגע ויי לעת‬
‫ם ג ח ת ‪ -‬ע ר ב ואמיל ע ח ה י צ א ת י‬
‫להשכילך ביגה בתחלת תחגוגיך‬
‫יצא דבר ואגי באתי להגיד וכו׳ •ולומד‬
‫לך דבר הפתרון של שבעים שגה‬
‫שעוד לא גגמךו יען החשבון ה י ה‬
‫ראוי להתחיל מחורבן ביהמיק• שהיה‬
‫בימי צ ה ק י ה ו שגת י׳ט למלכות‬
‫גבוכדגצר • ואגי באתי להגיד ל ך‬
‫שהע׳ שגה עוד לא גגמרו • ו ח ״ ו‬
‫שדבר ה ׳ ישוב ריקם ‪ .‬רק דבר‬
‫ייהיגו יקום לעולם• וזאת היתה הטעות‬
‫שמעה רגי^ ולא בחזיוגו חיו• וכפרשה‬
‫ח׳ בחזון עצמו של שגת שלש לבלשצר‬
‫בא פי‪ *0‬ברצונו יתב׳ש • וגבריאל•‬
‫‪ km‬אותו ככתוב שם ואשמעה א ח ד‬
‫קדוש מדבר ויאמר לפלמוני המדבר‬
‫שחוא מ*כ>*‪ .‬עד מתי החזון החםיד‬
‫והפשע שומם • תת וקודש וצבא‬
‫מרמס ל ומיכ«* ענה אותו‪ .‬עד ערב‬
‫בוקר **פיס ושלש מאות ונצדק קודש‬
‫והגם שגברים צוהוםיב^ להבין א ח‬
‫ה מ ר א ה לדגיאידי • ככתוב גברי«‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫הכן‬
‫תערף וגזר עלא אולאדו כאש יתזל־יאוו‬
‫רכעא דאזזלוואת ‪ ,‬מקאגלת אררבע*‬
‫דלבלמאת די ‪ kp‬פי טצקסייתו ב»יוע‪,‬‬
‫געארף באיין גוורתהא ז ובעד מא קאד־ו‬
‫סיאדנא באיין רסזלו עלא רבעא דזזלוואר‪,-‬‬
‫פי לפסוק די ‪ , kp‬והנה אימה ‪ ,‬חשיכד־ן‬
‫גדולה ‪ ,‬נופלת עליו ‪ ,‬בעד סן ה א ד ־ ^‬
‫טא קזילוש שחזי יתעטלו פי כול אוחד>!‬
‫טננהום ‪ ,‬עלא האדא יסכן ‪ ,‬די יתעטלד‬
‫פי בול אוחדא ‪ ,‬רבע טייא ושבעין ע א ‪0‬‬
‫והוטא מרטוזין פי האד לפסוק ידוע‬
‫חד׳ע ד״ די תדע כא תרטז עלא רבעןא‬
‫דאזזלוואת ‪ ,‬בקא טן כלטת חי׳ע ‪n"V‬‬
‫כא תתטלע רבע טייא ושבעין י ח כ כ‬
‫יקול ‪ ,‬רבע טייא ושבעין כול אוחד•**‬
‫כיף קילגא ללפיק ‪ .‬וכטטל לאיין גריכ‬
‫יכון גסלך יחבכ יקול ‪ ,‬די טול אייאנש‬
‫האד ארבעא דלוקאת ‪ ,‬יכונו גראכ פי י‬
‫ארד די טאוושי דיזיהום ‪ ,‬וכבר כוננא‬
‫גראב ועדדבוגא כטר טן זהד חתתא לליוס‬
‫ובודאי די הקב״ה יפככנא פי קריג‪:‬‬
‫ולהאדא כאנת תבטיטת סיאדגא‬
‫פי שאיין רצצטולגא האד‬
‫אתלאתא דלפסוקים פי אםליחות די‬
‫שחר זיול וגהאר כפור ‪ ,‬די כא יתכל־יסו‬
‫עלא צלטגתו די הקב״ה יכון טכרוך‬
‫ישטו ‪ ,‬די היייא חאכטא פי לחאצ׳ר ונוי‬
‫לפאיית ופי לטאזי‪ ,‬והאדו הוטא ‪»n :‬‬
‫טלך פי לחאצ׳ר ‪ .‬ה״ טלך פי לפאיית‬
‫ה ׳ יטלוך פי לטאזי ‪ ,‬והוםא כארזין םן‬
‫האד אתלאתא דלפסוקיט ‪ .‬ה * םדיך‬
‫עולם ועד אבדו גויט טארצו‪ ,‬וטן אוראו‪-‬‬
‫זא לפסוק אתאגי ה״ סלך תגל ה א ו ‪ -‬ץ‬
‫ישטחו איים רבים ‪ ,‬וטן א ו ר א ה ‪ftr‬‬
‫לפסוק את«<ת ‪ ,‬ה* יטלוך לעולט ועד‪-‬‬
‫ודאבא טגורא ה ׳ סלך זאר כיריטת עול־יק‬
‫די בדייאגהא ע ״ ‪ ,‬וטגורא ה א ו ־ א ז‪!4‬‬
‫לפסוק‬
‫רכיפי לילה‬
‫כא‬
‫הבן להלז שהוא דני** אח המראה‬
‫ואמיל בסוף דבריו‪ .‬ומראה הערב‬
‫והבוקר אשר נאמר אמת הוא ‪ .‬ואתה‬
‫דני** סתום החזון כי לימיס רבים‪ .‬ואף‬
‫ע״פ כן‪ .‬לא פירש לו גברי** החזון‬
‫כאמור עד מתי החזון * ותיבת החזון‬
‫היא חוזה כנדל ‪ .‬כמו כי עוד חזון‬
‫למועד והפשע שומם וכו׳ • כלומר עד‬
‫מתי בפשע עם ישר** יהיה המקדש‬
‫שוממ ‪ t‬ת ת הס מתנות כהונה וצרכי‬
‫קודש וצבא הם עם ישר** הכל יהיה‬
‫ו ^ ך ־ א האדא ימכן רמז פי אתירה‬
‫סרםס ע״י הנאת * כיז ש** גברי**‬
‫פי לפרשה די אחרי מורי‪,‬‬
‫למי«> ‪ ,‬והוא ענהו בלשון סתום‬
‫ויאמר ה״ ** משה דבר ** אהרן אחיך‬
‫אוחו‬
‫לרמוז לגבר•!* שנס הוא יאמר‬
‫ו‪ *4‬יבוא בכל עת >* הקודש וכו׳‪ .‬וימכן‬
‫לדני>* בלשון סתום ‪ .‬ואמר מיכ>* למענא הייא ‪ .‬ויאמר ה״ >* משה כלקוון*‬
‫לגברים עד ערב בוקר >*‪£‬יס ושלש רטב‪ .‬וק**לו דבר בלקצוחא ** אהרן אחיך‬
‫מאות וגצדק קודש• וגברי** לא הביגו כא ירמז עלא לכהנים אולאד אהרן באך‬
‫לדגי** לב״ סבות ‪ .‬אחת היא המספר די יכונו פי אייאם **גלות די האד לכלאם‬
‫שעתיד להאריך עד שיצדק קודש לאחק ליהום ‪ .‬ובעד מא יכון ענדך צער‬
‫שהוא **פים ושלש מאות • ולא פירש עלא די זאייא גלות אוכרא בעד מן‬
‫לו אם הס ימים או שבועות או חדשימ האדא חררץ עליהום באש מא יכוגוש‬
‫זרבאנין באש ירכלו לארץ־ישר** די‬
‫או שגימ ‪ .‬ולא פירש לו מתי יתחיל־ו‬
‫הייא קדושה ‪ .‬בכל ע״ת יחבב יקול פי‬
‫כדי לדעת מתי יגמרו • והסבה הב׳‬
‫כול אוקת מן אתלאתא די** לוקאת‬
‫היא שבא לרמוז לו שלא יעלה על‬
‫**לווליין‪ ** .‬הקדש הייא ארץ הקרושה‬
‫דעתו שבסוף גלות בבל הגמר הגלות‬
‫ו** הייא פי סבבת לחוואייז דלקידש‬
‫יען גמחלו עוגות ישר** ויאיר ל ח ם די הוטא אתרומות ולעשוראת ‪ .‬די חתתא‬
‫בוקר הגאולה א ל ‪ -‬א אדרבה ב א הומא בא יתסממאוו קודש ‪ .‬והאדא‬
‫להודיעו שעוגות י ש ר א ל גשארו שאיין ק** ו>* יבוא בכל ע״ת *י הקודש‬
‫שלימים וקיימים ולא גמחלו‪ .‬ועתידים די הומא לוקאת **לווליין‪ .‬גיר חתתא‬
‫ללכת בגלות אחרת יותר גדולה יוצל לאווקת די מבית לפרכת די הווא‬
‫וארוכה ‪ .‬וזה לא יהיה בימי דגי** לאווקת אראבע קדר חסאב כ׳ מעא‬
‫ולכןאםר לו סתום החזון כלומד מתום פ׳ר׳ויכ״ת לאיין מ׳ די מבית מעא ל׳‬
‫* י ך ולא תאמר הזמן של **פיס ושלש די לפרוכת הומא גיר תצכירא ‪ .‬ביהא‬
‫מא דאכליגש פי לחסאב ‪ .‬ובי״ת הווא‬
‫מאות‪ .‬יען הוא לימים רבים וצריך‬
‫חסאב ב׳ די הייא זוז מעא פרוכ״ת די‬
‫ל ה ע ל י מ ו ‪ .‬כדי ש י ש ר א ל ל א‬
‫לפסוק אתאני די הווא ה״ מלך ‪ .‬וזאת‬
‫מן ארראהא כדמת תגל די בדייאנהא ת׳‬
‫והומא ר״ת ע״ת ‪ ,‬והומא כלאם למלאך‬
‫למי** ‪ ,‬עד ע״ת קץ ‪ ,‬די הווא לאווקת‬
‫**בכרי מן ארבעא דלוקאת‪ .‬ופי לחין ה׳‬
‫ימלוך לעולם ועד די הווא ללמאזי ‪ .‬ובן‬
‫בעד יתבת כלאם לפסוק די ק** והיה ה״‬
‫למלך על כל הארץ וכו׳‪ .‬יחבב יקול‬
‫ויכון **ל״ה צלטאי עלא זמיע לאדר פי‬
‫אננהאר האדאך יבון **ל״ה ואחד ויסמר‬
‫ואחד ‪:‬‬
‫יחיאשו‬
‫הווא סבע םייא ותםגיא ‪ .‬ותגא לעגין‬
‫רסיסי לילה )‪ (4 4‬ככלטאת‬
‫רסיסי לילה‬
‫יחיאשו מן הגאולה ‪ .‬ולכן כששמע‬
‫דגי^ «>ו הדברים ‪ .‬אמר ואגי דניאל‬
‫גהייתי וגחליתי ימים רבים ‪ .‬וכו׳‬
‫ואשתומם על המראה ואין מבין‪:‬‬
‫אבל אפשר שפירוש הערב והבוקר‬
‫הוא מה שפירשגו • במזמור על‬
‫־עלמות שיר ‪ .‬והתחלת החשבץ הוא‬
‫אחר שננמרו הע׳ שנה של גלות בבל‬
‫וההתחלה של השבץ • ימי הבית‬
‫הב׳ ‪ .‬ומשם יתחילו ה^פים ושלש‬
‫מאות ‪ .‬והם ת״כ שנים של ימי הבית‬
‫הב׳ ‪ .‬מיף ושמנה מאות‪ .‬ושבעים‬
‫ושבעה ‪ .‬שינמרו בטיב של שנה זו‬
‫ת׳ר׳נ׳נ׳ה ‪ .‬סך הכל ^פים ומאתים‬
‫ושבעה ותשעים • נשאר מר״ח תמוז‬
‫של שנה זו תרננ׳ה ‪ .‬שלשה שנים רז׳‬
‫חדשים ‪ .‬ומזה הוא נראה ש^ו ה^פיס‬
‫ושלש מאות ‪ .‬הס שנים • יען אס‬
‫הם אינם שנים ‪ .‬למה אמיל המלאך‬
‫סתום החזק • כי לימים רבים • א ^ א‬
‫ודאי ש ה ם ש נ י ם ‪:‬‬
‫וזה אפשר ‪ .‬בונת המקרא האחרון‬
‫שמתחבטים בו הרבה מפרשים‬
‫והוא זה ‪ .‬אשרי המחכה ד נ ת לימים‬
‫‪ ejk‬שלש מאות שלשים וחמשה ‪ .‬והוא‬
‫כמו החשבץ האמור למעלה ‪ .‬בזמן‬
‫שכבשו הישמעלים‪ .‬את ארץ ישר*‬
‫כדברי הרב כור מצרף ‪ .‬שהם כבשו‬
‫אותה שנת תרי״ב ליש״ו‪ .‬וכשחוציא‬
‫זה החשבץ‪ .‬ממספרם של היום ^ף‬
‫תשע מאות המשה וארבעים •ישאר‬
‫בידינו ‪^ .‬ף שלש מאות‪ .‬שלשים‬
‫ושלש ‪ .‬ולכן נשארו לנמר זה החשבץ‬
‫שלשה שנים ‪ .‬ושבעה חדשים • ככל‬
‫‪5‬‬
‫המספרים‬
‫פני‬
‫‪.‬‬
‫בכלטאת טבדדלין בשאיין‬
‫הכפורת ‪ .‬די יםבן לטענא לדאכל מן‬
‫לכלטא די כפיר״ת די הייא אטבע טייא‬
‫והטניא • ה׳ די הכפורת הייא כטס ‪11‬אף‬
‫יחכב יקול כטס >‪1‬אף וםבע טייא ותטגיא‬
‫ונטר די הכפורת הייא טן לסאן כפרת‬
‫יהגב יקיל באיין אטוול דלגלות כא יכון‬
‫טכפר עלא שאיין אדאווזו עלא לטצורז‬
‫די פי אתורה די טרמיזין פי עשרת‬
‫הדברות לטבתיגין פי זיוחות די טנזזלין‬
‫פי לא״ון והווא שאיין ק«י אשר על הארון‬
‫ומן די יכונו לעינות טסמוחין‪ .‬דיך‬
‫אשעה ולא יטיח התתא ואחד טן ישר>‪1‬‬
‫ולכהניס טן אזםלא ‪ .‬לאיין טא בקא‬
‫ענדהים חתהא דגוב עדאש יתעאקכו‬
‫וחתתא אשעה טא זחטיהאש ובהאדא‬
‫כילשי ירזע לאצלו זילוולי‪ .‬וחתהא‬
‫אשכינה תרזע לטידעהא ‪ .‬ותתזל־יד־יא‬
‫והרהר פי לנשאם פה* אווקה די בית—‬
‫הטקרש >ליולי ‪ .‬כיף ‪ kp‬לפשוק והענן‬
‫מלא אה בית ה״ ‪ .‬וחהתא פי בית—‬
‫המקדש למאזי יתזללא פי לנטאט ‪ .‬כיף‬
‫ק^ ישעיה ‪ .‬ונגלה כביד ה׳ וראו כל‬
‫בשר יחדו יחבב יקול ויתזללא אוקאר‬
‫«‪1‬ל״ה ויראיו זשיע לבשרי טזטועין ‪ .‬די‬
‫הימא זטיע בנאדם‪ .‬והאדא שאיין ‪kp‬‬
‫אראה על הכפורת ועל הווא פי םבבת‬
‫יחבב יקול פי שבבת די אתםטחו אדנובאת‬
‫די ישד>‪ . 1‬ועלא האד ן^כלאם ק>ילי ואחד‬
‫לחכם כל הקצים בלו ואין הדבר תלוי‬
‫>‪1‬א בחשובה ‪ .‬יחבב יקיל ‪ ,‬כולהום‬
‫לקצים אתקאדאוו וםא בקא לכלאש‬
‫טעללק גיר פי אהשובה ‪ .‬ואנא קולתלו‬
‫נעטיך אוזאב עלא האדא ‪ .‬לטענא הייא‬
‫ז‪1‬לווליין בתלאתא‬
‫כילהים ן‪1‬קצים‬
‫אתקאדאוו ושא בקא לכלאט םעללק ניד‬
‫פי לקץ ארראבע ‪ .‬די יבטל פי חסאכ‬
‫תשיב״ה ‪ .‬ה׳ הייא כטס * אף תיש םנע‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫טייא‬
‫רסיסי לי‪:‬ה‬
‫המסמרימ האמורים למעלה‪ .‬ובמסמר‬
‫החשבק של ה ס ^ אסתי‪ . T‬וכולם‬
‫שרם למוכה ‪ .‬רק דגי!* חמש הסוף‬
‫של שגת !*ף שלש מאות ש ל ש י ם‬
‫וחמשה‪ .‬והמקרא של הסתיר אסתי׳ר‬
‫תמש התחלת שלשים וששה • ולכן‬
‫אמר ח ם ל א ך ל ד נ י א ל ‪ .‬אשרי‬
‫חמחכה דנת ‪:‬‬
‫ולכן אחר זה‪ .‬בשנת שבע מאות‬
‫ותשע שנים ‪ .‬יהיו עולים בני‬
‫ישר!* לארצם על האררונים ‪ .‬כדברי‬
‫ישעיה ‪ .‬מי ‪ rk‬כעב תעומינה וכיונים‬
‫ארובותהם • ובמק׳ שאחריו אמר‬
‫כי לי איים יקוו‪ .‬הם הנולים באיים‬
‫הרחוקים‪ .‬כנד בקול מבשר * שמקדם‬
‫למי שיביא אותם לארץ ‪ .‬ומ״ש ואניות‬
‫תרשיש בראשונה • אמשר תרשיש‬
‫היא תריישת ‪ .‬יען העולים הראשונים‬
‫שהם כעת בארץ היו עולים ממנה‬
‫על האניות ‪ .‬ובנאולת מצרים כתוב‬
‫ואשא אתכם ע ל כנמי נשרים‬
‫וכבר הבטיחנו הבורא יתב״ש‪.‬כימי‬
‫צאתך מארץ מצרים אראנו נמלאות‬
‫וזה נ״ב רמוז במר׳ האדנו ‪ .‬ימרוש‬
‫כנמיו יקחהו‪ .‬והבונה שהקב״ה יקיים‬
‫שבועתו שנשבע לכנ׳י הרמוזה ברות‬
‫דמלא שאלתת ששאלת ממנו‬
‫ומרשת כנמיך על אמתך ‪ .‬ואחר‬
‫שימרוש כנמיו ע ל עמו ‪ .‬דקחתו‬
‫ל ס נ ו ל ת ו ‪ .‬אזי ישאתו לארצו ע ל‬
‫האררונים ‪ .‬בשנת ע״לאברת׳׳ו‬
‫שהיא ש נ ת תש״ט ‪ .‬ואזי יקדמו‬
‫בנו ‪ .‬כ ל אותמ תבטחות האמורים‬
‫שם ‪.‬אחת‪ .‬וא״ת מי יודע‪ .‬א ם ז ת‬
‫רומז עלינו ‪ .‬אז כבר עבר זמנו‪ .‬לכן‬
‫למנים‬
‫כב‬
‫טייא • רב חטניא ‪ .‬והווא פחאל‪-‬‬
‫לחסאבאת בולהום ‪ .‬הווא חסאב‬
‫רזשובי׳ה ‪:‬‬
‫‪1‬כטר ואזבני ואחד בךאדט אבוד‪ .‬ואש‬
‫ענדך מא תוואזב עלא שאיין קאל‬
‫שלמה המלך פי שיר השירים אם תעירו‬
‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ ?‬
‫יחבב יקול אירא הפיקו ואירא תפייקו‬
‫לםחבבא חתתא תבין פי לנאראד ‪ .‬ואנא‬
‫קילתלו חתתא עלא האדי ענדי מא‬
‫נוואזב ‪ .‬וימכן למענא הייא ‪ ,‬אירא‬
‫תתעאדאוו‪ .‬והייא ‪ kns‬ויהי ערך למוקול‬
‫פי שמו^‪ ,‬וכיף ק^ פי דני>י ופשריה‬
‫לערך‪ ,‬די הווא ותפסידו לעדייאנך‬
‫ולמענא די העירו ‪ ,‬די מא תעמלוש‬
‫לעדאווא מעא לגני ס ‪ ,‬וחתתא מא‬
‫הפייקוש למחבבא די^הום באש יעאוונוכום‬
‫די האדא שי מא יקר‪ /‬גיר חתתא ילחק >*חד‬
‫לטדכור די הווא שבע מייאותמניא‬
‫והאדא שאיין ‪ kp‬שתחפץ ‪ /‬שת״ח הווא‬
‫שבע מייא ותמניא ‪ .‬פ״ץ באצצפאניול‬
‫הווא שלום ‪ .‬יחבב יקול ‪ .‬די יכתר שלום‬
‫פי לעולם ‪ ,‬כיף קאל ישעיה ‪ .‬ודבר שלום‬
‫לגוים ‪ .‬אוו ימבן ‪ .‬די הווא בלפראציץ‬
‫פ״ץ הווא דוז‪ .‬ולמענא די יקבדו פץ‬
‫פורט • באש ידוזו לארץ ישראל‪ .‬וקאל‬
‫האד לכלאם בהאד ארהט‪ .‬באש יבקא‬
‫האד לכלאם מכפי ‪ .‬וםא יפהמו חתתא‬
‫בן אדם ‪ .‬אוו יםכן שחחפץ ‪ .‬למענא‬
‫הייא ‪ .‬מן די ילחק עאם סבע מייא‬
‫ותמניא ‪ .‬קדר חםאב שת״ח ‪ .‬ופי האדאך‬
‫אלחין‪ .‬יכון פ״ץ ‪ .‬די הווא ר״ת פדות‬
‫ציון‪ .‬יחבב יקול פכאך ציון‪ .‬כיף קאל‬
‫ישעיה ‪ .‬ציון בטשפט תפדה אבי״ר ‪:‬‬
‫והאדא יטכן‬
‫אנבואה דיאלו ‪ .‬די לעאס את>*ת‬
‫די צלטנת בלשצר ‪ .‬ופי >>לבכר די האד‬
‫אנבואה ק^ ‪ .‬ויאמר «*י עד ערב בוקר‬
‫י‬
‫שאיין ק * לדנין*‪ .‬פי‬
‫ן*פים‬
‫רסיסי לילה‬
‫לפגים המרשה הגז׳‪ .‬כתב הלא הוא >>פים ושלש שאות‪ .‬ונצדק קודש ‪ .‬יחככ‬
‫כמוס עמדי‪ .‬כלומר סתום עמדי‪ .‬וגמר יקול • וק*‪1‬לי חתתא לעשיית אצכאת‬
‫זיפאיין ותלת מייא‪ .‬ויתצדק לקודש ועלא‬
‫חתום באוצרותיי‪ .‬והוא כמ״ש לדני*‬
‫האדא קז‪1‬ו שי חבשים ‪ .‬נאיין דניז ג ל ט‬
‫ס ת ו ם ו ח ת ו ם ‪ .‬עד שגת תש״ט‬
‫פי חסאבו‪ .‬ודי כא ישמעו האד לכלאם‬
‫כמספר באוצרותיי ‪ .‬שהוא כמספר‬
‫כא יכמטו וידכל פי עקלהוס ‪ .‬באיין‬
‫ע׳ל א ב ר ת ׳ ו ‪ .‬וג״כ באותו זמן תקדם‬
‫חסאב דני*‪ .1‬כולו מגלוט ‪ .‬ו*יחק הוו**‬
‫נבואת ישעיה ‪ .‬א ז ת ק ר א די יענה‬
‫די דגי>‪ 1‬מא גלטש פי גברותו ‪ .‬ולגלטא‬
‫שכד מ ה שיבקשו מהבורא יחב״ש‬
‫די גלט הייא ‪ .‬פי שבעין עאם די גלות‬
‫כל‬
‫ימידיא רצונם • ככתוב ימלא יי‬
‫בגל ‪ .‬לאיין ק*‪1‬לו הקב״ה לירטיה ‪ .‬סן‬
‫מ ש ^ ת ך ‪ .‬והוא כמספר א׳זתקר׳א די תכטל שבעין עאם די בבל גתפגדכוס‬
‫ובשנת תש׳י ‪ .‬יקדם א׳ז יבק״ע ודני>‪ 1‬כאן יברא האד לחםאב‪ .‬טן אזלווא‬
‫כשח׳ר אור׳ך ‪ .‬והוא כמספר יבקיע די יהויקיס ‪ .‬די כאנת פי לעאם >‪1‬לוולי‬
‫כשח׳ר • שיבקע כשחר אורישר^ די צלטנת נבוכדנצר ‪ .‬ופי לעאם את^רז‬
‫די בלשצר ‪ .‬כטלו אשבעין עאם ‪ .‬והאדר‬
‫אכי׳׳ר ‪:‬‬
‫הוטא ‪ .‬כטסא ורבעין עאם די נבוכדנצד‬
‫ו ב י ע ן שיש איזה בני אדם שאומרי׳‬
‫ותנאיין ועשרין די אוילטרודך ‪ .‬ותלאתא‬
‫לי • למה אתה מתעסק ב^ו די בלשצד ‪ .‬הוטא שבעין עאם ‪ .‬וטנאיין‬
‫החשבונות ‪ .‬ומכגיס עצמך בגדר רא דני>י באיין בטלו אשכעין עאט וסא‬
‫אותם שאמרו עליהם רדל ‪ .‬ח פ ח אתפגדוש‪ .‬כטם באיין טן כתרח דנובהוס‬
‫רוחן של מחשבי קצין ‪ .‬התשובה טוול הקב״ה אייאם זלותהוט ‪ .‬ועלא‬
‫היא ‪ .‬שרז׳ל לא אמרו זה • >*א על הארא כאן יצללי ויצוט כיף זאב פי‬
‫החכמים שמבקשים את הקץ ‪ .‬על דגי^ ט׳ וק>> תטטא ‪ .‬ועוד אגי טדכד‬
‫פי מערכת הכוכבים ומחברותהם וטתפלל וטתודה וכו׳ והאיש גברי* אשד‬
‫וגוזרים עת הגאולה על פי חכמתם ראיתי בחזון מועף ביעף נוגע **י לעת‬
‫מנחת ערב‪ .‬יחבב יקול וטאזז^ א נ ^‬
‫זאת ‪ .‬וכשלא יבוא המשיח‪ .‬באותו‬
‫כא גתכללם וכא גצללי וגגרר בדנוכי‬
‫החבור שחשבו ‪ .‬אזי הס גוזרים ‪hv‬‬
‫ובו׳ ואראזל גברי*> מהווד באתהויד ובא‬
‫פי חכמתם זאת ‪ .‬שעוד לא יוכל־‬
‫ימם לייא אווקח אצלא די מנחה‬
‫לבוא •עד זמן חבור אחר • שיהיה‬
‫דלעשייא וק^לו עתה יצאתי להשכילך‬
‫א מ ן רחוק ‪ .‬והוא הדבר המגיגח כינה בתחלת תחגוגיך יצא דבר ואני‬
‫אצל חכמי התלמוד ‪ .‬שאמרו עליהם באתי להגיד ובו׳ יחבב יקול דאכא‬
‫שמעכבים את הגאולה • אבלרדל כרזתלגפאהםךפהאמא פי אוול חדריעאך‬
‫לא נינו מי שיחקור ויבין את הקץ כרז לכלאם ואגא זית לגבבכדך באיין‬
‫מתוך דברי הנביאים‪ .‬והגבלת עתו אשבעין עאם ‪ ,‬מאזניו מא כםלו‪ .‬וחש‬
‫מדברי דגי>י‪ .‬שגן מקובל אצל רז״ל ושלום די כלאם הקב״ה ירזע פארג גיד‬
‫שהקץ רמוז בתורה ובנביאים‪ .‬רק אדרבה כלאם הקב״ה יתבת דיטא ‪ .‬גיד‬
‫שהוא סחוס‪ .‬והנה החבור שאמרנו די אשבעין עאם בא יחדאוו יכדאוו טן‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫חואיכמיש רדל ‪ .‬שבזמן שגי ז^פיס‬
‫שסיח‬
‫אזלווא‬
‫ו ‪ \- u‬לי• ה‬
‫שם״ה ‪ .‬היה חבור שבתאי וצדק‬
‫ובשנה ה ^ לחבורם‬
‫במזל דגים‬
‫נולד משה רבינו ע״ח ‪ .‬והיתד• בו‬
‫יציאח מצרים ‪ .‬ומתן תורה וכל‬
‫הנסים הנד ‪ .‬וכבוש הארץ • יען‬
‫מאריך חחבור ‪ .‬רליחשגה והחבור‬
‫השני ה י ח ‪ .‬בשגת ארכעח **פים‬
‫רמ״ד‪ .‬ולכן גינוירדל מחשבי הקצין‬
‫ל פ י מערכת הכוכבים וחבורם • יען‬
‫מ ג נ ב י ם א ת ‪ .‬ה ג א ו ל ה ' ‪ .‬כלומר‬
‫ש ח ם א ו מ ר י ם ‪ .‬א ח ר שלא ב א‬
‫בזה ה ח ג ו ר של‪ .‬הכוכבים והמזלות‬
‫שוב ל א יתכן ל ב ו א ‪ .‬עד זמן‬
‫חבור א ח ר ‪ .‬ולכן ק ר א ו ם ר ז ל‬
‫מעכבים א ח הגאולה ואמרו עליהם‬
‫‪ .‬תפח רוחן‪ .‬של מחשכי קצין‪:‬‬
‫אמנם בבוא עת הגאולה‪ .‬י פ ח ה‬
‫ה׳ א ח אוצרו הטוב • ואזי‬
‫מ ר ח אור הדעת • ע ל בגי הדור‬
‫ההוא‪ .‬ויראו מה שלא ראו הראשוגים‬
‫שטובה צפרגם מכרמ האחרוגים‬
‫ולבן כדי לרמוז דבר זה • אמר‬
‫המלאך לדני**‪ .‬ו א ת ה דני** סתום‬
‫הדברים ‪ .‬על סמר עד עת קץ‬
‫ישוטטו רבים ‪ .‬ו ח ר ב ה ה ד ע ת‬
‫וממלת עד ע ח קץ מובן ‪ .‬כי יהיה‬
‫הדבר סתום ו ח ח ו ם ‪ .‬עד שיבוא‬
‫זמן ה ק ץ ‪ .‬ואזי בבוא עתו • ישוטמן‬
‫ר ב י ם ‪ .‬ומהדברי׳ שיתחדשו באותי‬
‫זמן ‪ .‬יכירו וידעו בני הדור ההוא‬
‫בונת דברי הנביאים דענדיהם קודם‬
‫שתבוא הגאולה • ואזי נאה ויאה‬
‫הגלוי והפרסום ‪..‬לפי שלא תהיה עוד‬
‫יראת חיאוש מפגי אורךהזמן‪ .‬וכן‬
‫אמר המלאך לדגי** ‪ .‬לך דגי** כי‬
‫סתומים וחתומימ הדברים עד עת קץ‬
‫״תבררו‬
‫כ‬
‫אזלווא די צדקיה די כאנח עאם‬
‫תשאהאעץ די נבונדנצר ‪ .‬והארי היי*‬
‫לגלטא די ד נ < ומאוושי פי נבואה די^ו‪.‬‬
‫ופי לקטעא ח׳ פי אגבואה די לעאס‬
‫אה>*ת די בלשצר בראצהא ‪ .‬זא טיכ>>‬
‫בלאדן די הקב״ה ‪ .‬ונכריה צקסאה ‪ .‬כיף‬
‫ק** ואשמעה אחד קדוש מדבר ‪ .‬ויאמר‬
‫לפלמוני המדבר וכו׳ ‪ .‬ולמענא הייא‬
‫וסמעת ואחר מקדדס יהבללם די הוואי‬
‫גברין* וק^ לפלאן די כא יתכללט די‬
‫הויא מיכ>* ‪ .‬חתתא לאיימהא לחדד די‬
‫תרום' לגלות * ובאדניב ביה־־־דזמקדש‬
‫מווחש ‪ .‬לעטייאת די הוטא אתרוטות‬
‫ולעשוראת ‪ .‬וקודש חיטא לקרבנות‬
‫וצבא‪ ,.‬אזיש די הומא ישר>י‪ ,‬מרמס ?‬
‫יחבב יקול ‪ .‬האד לחויאייז כילהום‬
‫למדבורין כלשי מרפוש ? וטיב** ואזבו‬
‫עד ערב בוקר >*פים ושלש מאות ונצדק‬
‫קודש ‪ .‬יחבב יקול חתתא ללעשייא‬
‫דאצבאח >*פאיין ותלת טייא ויחצךק‬
‫לקודש ‪ .‬ובעד טא מיכ>* ‪ kp‬לנכרים הבן‬
‫להלז ידי הווא דני«ז את הטראה ‪ .‬בעד‬
‫טן האדא י טא ביינלוש גברי**‪ .‬ניר‬
‫ק^הולו בלםאן משדוד‪ .‬לאיין חתתא‬
‫מיכ>‪ 1‬ק^ו לגברים'משדויד באש יביינלו‬
‫די ‪1‬זתהא הווא יקולו לדגי** משדוד‪ .‬ועלא‬
‫חאדא ‪ kp‬גברי** לדני** פח** די קואללו‬
‫מיכ>* והאדא כלאמו‪ ,‬ויאמר‪** .‬י עד‬
‫ערב בוקר **פיס ושלש מאות וגצדק׳‬
‫קודש ‪ .‬וק**הולו משדוד לזוז סבבאת‬
‫אוחרא ‪ ,‬לעאראד די מאז** יטול חתתא‪.‬‬
‫יתצדדק לקודש די הווא **פאיין ותלת‬
‫טייא‪ .‬וםא‪ .‬בייגלוש ואש הומא נהאראת‬
‫אוו זטאעי ‪ ,‬יאוו שהוראת ‪ ,‬יאוו'‬
‫עאטאת ‪ .‬וטא בייגלוש אייטתא יבדאוו‬
‫נאש יעארף אייטתא פאש יכטלו‪ .‬ואסבה‬
‫אתאניא הייא‪ ,‬די זא ירטזלו לדני>>‪ .‬נאש‬
‫מא ידכלש פי עקלו די פי **לבכר די‬
‫‪1‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫)‪(4 2‬‬
‫גלות‬
‫רסיס־ לילה‬
‫יתבררו דתלבנו ויצרפו וכוי‪ .‬כלומר‬
‫דע שדברי הקץ יהיו סתומים וחתומים‬
‫כל ימי הנלות • אבל לעת קץ לא‬
‫יהיו סתומים וחתומים ‪>> .‬א ברורים‬
‫ולבנים וצרופים • וכן כתב ה נ ב י א‬
‫חבקוק • כי עוד חזק למועד ‪ .‬דפח‬
‫לקץ ולא יכזב ובו׳‪ .‬והבונה אפשר‬
‫כי עוד חזק היא מלשץ חוזה כאמור‬
‫למעלה ‪ .‬למועד‪ .‬כלומר א ת קרבת‬
‫הגאולה ‪ .‬שיבוא איזה איש שיפרש‬
‫נבואות דניז* שבהם סתום הקץ‬
‫ו ה נ ם שאינו ראד ‪ .‬מכל מקום יוכל‬
‫לפרש אותו‪ .‬יען הניע הזמן • ונתן‬
‫לו רשיון ‪ .‬והטעם שזה אמת‪ .‬יען‬
‫יקרא פירושו בשם מועד דוד‪ .‬ולקח‬
‫שם טוב זה מהפטרת מחר חודש‬
‫שכתוב בה דצא יהונתן השדה למועד‬
‫דוד וזה אפשר דברי חבקוק ‪ .‬כי עוד‬
‫חזון למועד ואם אותו האיש יגלה הקץ‬
‫ודא דפח לקץ ‪ .‬אד תדע כי לא יכזב‬
‫אבל אם תראה אותו הקץ • שגתעכב‬
‫על שגה אושגתים • ודא אם יתמהמה‬
‫אעפ׳כ חכה לו שסוף יבוא‪ .‬ודא בוא‬
‫יבוא ‪ .‬בלומר אחר שבוא האיש‬
‫גחקיים ‪ .‬אד גם הג«* יבוא ולא יאחר‬
‫ביאתו‪ .‬רק העונוח עכבו • וכן כתב‬
‫התנאמ*חי הרשב״ידע״אבזרהקודל‬
‫קריב ליומי משיחא אפי׳ לרביא יחץ‬
‫מתנלין ח ץ עלאין‪ .‬דודעץ לחץ קץ‬
‫משיחא ‪ .‬והוא כנץ ק׳ר״ן מ׳ש׳י״ח‬
‫ולכן אני ק ‪ .‬הנם שאיני ראד ליכנס‬
‫בעבי נבי םניניו ‪ .‬כי לא זו בלבד‬
‫שלא יחשב לחוקרים ‪ .‬הנושא הזה‬
‫לעץ ‪1> .‬א אדרבה פותחין להם‬
‫ה ש ע ר י ם ‪ .‬ומן ה ש מ י ם נ ו ת נ י ם‬
‫ל ה ם רשות ‪ .‬דהיו כד דבריהם‬
‫‪1‬‬
‫לרצץ‬
‫גלות נהל ‪ .‬תתבטל לגלות ‪ .‬עלא‬
‫קיב«‪ 1‬אתסטחו דנונ ישר«>‪ ,‬ויציווילהובש‬
‫אצכאח דלגאולה • גיר אדרבה ‪h i‬‬
‫יערדמו ‪ .‬באיין דגובאת ‪ iner‬י באקיין‬
‫כאטלין וטחבבתין • וטא אתסטחיש‬
‫ומאזין יטשיו * י גלות אוכר־א י כטד‬
‫כבירא וטוילא • והאדא טא יכוגש • ‪•c‬‬
‫אייאם דני>‪ .1‬ועלא האדא ק*ילו ו ט ר א ח‬
‫תערב ומבוקר • אשר גאטר אטת הוא‬
‫ואתה דגי>י סתום החזון • יחבב יקוד‬
‫וסגצ׳ר אצבאח ודיעשייא חקק הווא‬
‫וגת* יא דגי>‪ • 1‬רבט לטגצ׳ר ׳ יחבב יקול‬
‫רבט מטטך וטא חקולש»יווקת די ז^מאיין‬
‫ותלת טייא עלא קיכ»י חווא לייאס כתאר‬
‫וכא יחדאז נאש תכמיה • באש קאווגש‬
‫ישרז‪ 1‬מא יזוולוש איישהום • טן לגאולה‬
‫וביהא טגאיין דגי«י • סטע האד לכלאם‬
‫‪ kp‬י ואני דני*‪ • 1‬נהייתי וגחליתי יטיגש‬
‫רבים וכו׳ » ואשתוטם על הטראה ואין‬
‫טבין ׳ יחבב יקול י ואגא דגיז* גכצררן‬
‫וטרדת • אייאם כתאר וכוי • ואתעזזכת‬
‫עלא לםגצ׳ר ‪ .‬ולאייש טן ימהס ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ו א ל א כ ך אתמסיר דלעשייא ואצכאוז‬
‫יטכן הווא כיף מססרנ*»‬
‫מי טזטור על עלטות שיר י מי מסוק‬
‫יעזרה *יהים למנוח נוקד • איי יסכן‬
‫הערב והבוקר ‪ .‬הווא לעשייא דאצגאדז‬
‫די*י אגהאר ד י הקכיה • די הווא ל»‪1‬ף‬
‫אסאבע « סן די תוצל לעשייא די ה י י *‬
‫אררבע זילככרי דד^ף אסאתת ‪ -‬די הוו*!‬
‫טקאבלת גהאר אזטעא • די האריך שעה‬
‫קבל תברא להארה דשבת • בא תתססט*‬
‫לעשייא דאגהאר לטאזי‪ .‬די הווא צכאח‬
‫ד«‪1‬ף אסאבע • כיף קולגא ללפוק‬
‫ולבדיאן דלחסאב די* ל^פאיין ותלת‬
‫טייא • הווא סן אוול בגיאן בייז ע נ י‬
‫לאיין כולהא דאזת גלות • כיהא תחםכ‬
‫רבע טייא ועשרין די בית שגי • ואלף‬
‫‪1‬‬
‫ותםן‬
‫רסיסי לילה‬
‫כד‬
‫לרצץ‪ .‬וזח לא יחשב לחפ ל ח ט א ה משכיל על דבר ידע ויודיע חן ערכה‬
‫**א אדרבה שיחשב ל־הס למצוח‬
‫ולכן זה הדבר שאמרו רז״ל • ת פ ח‬
‫רבה ‪ .‬דקבמ עליה שכד טוב מ א ח‬
‫רוחן‬
‫של מחשבי קצין • אי אפשר‬
‫לומר‬
‫אוחו עלינו ‪*> .‬א על אותם י‬
‫**היגו הטוב והמטיב ‪ .‬הואיל דש‬
‫להם בזה בל מנתם לשם שמים‬
‫לחזק לבבנו המדוכא ‪ .‬והס בחכמתם‬
‫החכמים החוקרים על הקץ ‪ .‬בחבור‬
‫הכוכבים‬
‫והמזלות • יען עם ישר«*‬
‫אינם תחת ממשלתם ‪ .‬רק תחת‬
‫ראו כי טיב ונאוח לדבר‪ .‬על הנושא‬
‫ממשלתו יתב״ש ‪ .‬ככתוב כי חלק­‬
‫הזה ‪ .‬והדרך שהחזיקו בה‪ .‬היתה‬
‫ה״ עמו‪ .‬יעק״ב ח ב ל נחלתו‪ :‬גימס׳‬
‫הכמה מפוארת מאתם • אשר כל‬
‫ע״ה דויד דאנינו‪ .‬עמ ב׳ כוללים‪:‬‬
‫וחמן מייא וםבעא ושבעין י די בא נעדדו‬
‫מייא וכמסא ותלאתיץ • תלת שנין ושבע‬
‫מן לחרבן חתתא להאד לעאם ״ די כמס‬
‫שהוד • מן ר״ח תמוז« די האד לעאם‬
‫**אף וסבע מייא וכמסא זאמיע **פאיין‬
‫כמס **אף ושבע מייא וכמסא ‪ ».‬פ ח א ל‬
‫ומיאתאיין וסבעא ותשעין • בא יבקא מן‬
‫לחםאבאת למוקולין ללפוק ״ ופחאל‬
‫ר״ח תמוז דלעאס למדבור » סבע מייא‬
‫לחסאב די הסודר אסתי״ר • וכולהום‬
‫מקאדדין ללכיר ־ ניר דני** קנד **לבכר‬
‫וכמסא ״ תלת שנין וסבע שהוד ־ ומן‬
‫הנא בא ידהר ־ באיין האד ל**פאיין די עאם **ף תלת מייא וכמסא ותלאתין‬
‫ותלת מייא הומא עאמאת ״ לאיין אילא ולפסוק די הסודר אסתי״ר • קבד **לרול‬
‫די עאם סתתא ותלאתין ״ ועלא האדא‬
‫םאוושי עאמאת * עלאש ק**לו למלאך‬
‫רבט לםנצ׳ר ראה לאייאם כתאר • גיר ק«* למלאך לדני** ״ אביאד די יסתרזא‬
‫וילחק ‪:‬‬
‫די‪ .‬הומא עאםאת ‪:‬‬
‫והאדא‬
‫ועלא‬
‫האדא ־ פי עאס סבע מייא‬
‫ימכן אתפסיר דלפםוק **ככרי‬
‫ותסעוד יכונו יטלעו לארץ ישר**‬
‫דיי דני** י די כא יתכבטו פיה‬
‫עלא לאירופלאנאת • פח** כלאם ישעיה‬
‫כולהוס למפרשים • והאדא הווא י אשרי‬
‫מי**ה כעב תעופינה •וכיונים **ארובותהם‬
‫המחכה ויגיע • לימים **ף שלש מאות‬
‫יחבב יקול ‪ -‬טן האדו כיף אצחאב ימירו‬
‫שלשים וחמשה ־ יחבב יקול אביאד הי‬
‫וכיף לחמאם אילא טיקאנהום ״ ופי לפסוק‬
‫יסתרזא וילחק ללאייאם >*ף תלת מייא‬
‫די אוראח ק>* ״ כי לי איים יקוו ואניות‬
‫וכמסא ותלאתין« והיוא פח** לחסאב די‬
‫תרשיש‬
‫בראשונה יחבב יקול • לאיין‬
‫קולגא ללפוק ״ פי *יווקת די חכמו אולאד‬
‫לייא אחור ירזאוו י וספון תרשיש פי‬
‫ישמע** • ארץ־ישר** • פח>* כלאם ארב‬
‫**לוול ״ ושאיין ק א ל י לאיין לייא אדזור‬
‫כור מצרף • באיין הומא חכמוהא ‪ -‬פי‬
‫ירזאוו ־ הוםא אנאש אסאכנין פי אדזור‬
‫עאם ״ סתת מייא ותגאץ לחסאב אגצארא כיף זאב ארב קול מבשר ״ די כא ירזאוו‬
‫ומגאיין תזוול האד לחםאב ״ מן חסאבהום‬
‫שכון‬
‫דליום • >*ף ותשע מייא וכמסא ורבעין‬
‫תרשיש פי **לוול ״ ימכן תרשיש הייא‬
‫בא יבקא » לכמ** לחםאב די **ף ותלת‬
‫יזיבהום‬
‫לארץ ישר** ״ וספון‬
‫תריישח‬
‫רסיטי לילה‬
‫היריישת ־ לאיין אטנ«‪1‬עין >זל‪1‬וליין‬
‫די‬
‫הומא ליזם פי ארץ‪-‬ישר^ ־'כ^זנו יטלעו‬
‫טן" תריישת •פי• לבאפוראת ‪ .‬וציבנא פי‬
‫די‬
‫לגאולה‬
‫טצריםק^ לפסוק ‪ .‬ואשא‬
‫אתכם על כגפי וכיו׳' יחבב^יקול ורפדתכו&׳‬
‫על־יא זנאח אנשור ‪ .‬ואגביא ‪ kp‬כימ<‬
‫צאתך טארץ טצרים‬
‫‪1‬‬
‫אראנו נפלאות‬
‫יחבב יקול ‪• .‬כיףיאייאם כרוזאך ט;‬
‫נורריה לעזיא״ב ‪ .‬והאדא טרמוז‬
‫מאציר‬
‫פי פרשת האזינו ‪• .-‬יפרוש כנפיו יקחהו‬
‫ולטענא הייא די הקב״ה יתבת חלופו די‬
‫חלף לכנסת יישר>‪ 1‬לטרטחא פי רות‬
‫ויכטטל טליבתהא ד י טלבתלו‪ .‬וחחטלק‬
‫זנאחך עלא באדמך ‪ ,‬וטן אורא די יטלק‬
‫זנאחו עלא קאווטו ‪ ,‬ויקברו לתכירתו‬
‫פ ע ‪jjpk‬‬
‫׳•*נרו עלא זנאחו לארץ ישר**‬
‫פי עאם ידי כא יטלע קדר חסאב ע״ל‬
‫אבדת״ו‬
‫‪ •,‬די הווא עאט מבע טייא‬
‫וחםעוד ‪ .‬ופי >‪1‬חין יתבתו פינא כולהובש‬
‫להבטחות לטוקולין תטטא ה׳׳ בדד ינחנו‬
‫וכו׳ ‪ .‬ואירא תקול טן יעארף ואש האד‬
‫טוקול עלינא ‪ .‬אוו כבר דאז‬
‫אששי‬
‫אווקתו ? עלא האדא כתב פי‬
‫לפרשה‬
‫דאכל‬
‫הלא הוא כמוס עמדי‪ .‬וכמוס‬
‫<‪ kne‬סתוט די ‪ kp‬דני^ ‪ .‬וכמשל רק*‬
‫‪1‬‬
‫באוצרת״י ‪ .‬והווא פח*‪ 1‬די ‪kp‬‬
‫חתום‬
‫לדגין‪ . 1‬סתום‬
‫וחחוס חתתא לעאם‬
‫באוצרת״י ‪ .‬די הווא קדר חסאב ע״ל‬
‫אברת״ו‬
‫‪ .‬ופי האדאך *‪1‬יוקת ‪ .‬תתבת‬
‫חתתא אנבואה די טן רי ננאדיוו ל>יל״ה‬
‫יכון יוואזבנא ויקבל טליבתנא ‪ .‬והווא‬
‫שאיין ק** איז הקר״א וה׳ יענה יחבב‬
‫*קול ‪ .‬פי לחין די תנאדי ל*יל״ה יואזבך‬
‫והאדא‬
‫יכון פי ז^ווקת די כא יטלע פי‬
‫חטאב א׳׳ז תקר׳׳א ‪ .‬די הווא עאם לטדכור‬
‫‪kno‬‬
‫די ‪ kp‬דוד הטלך ‪ .‬יטלא ה׳ כל‬
‫טשאלותך‬
‫משאותיך יחבב יקול ‪ .‬יכטטל ‪hk‬״‪n‬‬
‫זטיע טליבאתך ‪ .‬ופי עאט טבע טייא‬
‫ועשרא ‪ .‬יתבת שאיין ‪ kp‬אז יבק׳׳ע‬
‫כשח״ר אורך יחבב יקול ‪ .‬פי לחין‬
‫יצשק כיף לפזר צ׳אווך ‪ .‬והווא קדו־‬
‫עאדאד ייבק׳׳ע כשח״ר ‪ .‬די פי דאדאך‬
‫>‪1‬ווקח ‪ •,‬ינשק כיף לפזר אצ׳אוו די‬
‫ישר>ו אכי״ר ‪:‬‬
‫םבבת די כאיינין שי בני‪ .‬אדם‬
‫ומן‬
‫דיי כא יקולולי ‪ .‬עלאש בא‬
‫ההשנל פי האד לחםאנאה וכא תדככל‬
‫ראצך מעא אננאש די ק^ו עליהום‬
‫סיאדנא ‪ .‬תפח דוחן של טחשבי קצין‬
‫יחבב יקול תחמיר רוחהום די הארוך‬
‫די כא יחסבו לקצין ? לוזאב הווא באיין‬
‫חכטים טא ק^י האד לכלאם ‪ ,‬גיר עלא‬
‫לחכטים די כא יכונו יפתשו לקץ עלא‬
‫קדר אהרתיב רננזום וטלקאהוס ‪ .‬וכא‬
‫יקטעו עלא קדר כייאםתהום ה א ר י ‪ .‬די‬
‫טא באקיש הכון לנאולה חחהא לטלקא‬
‫אכור ‪ .‬די ינון לאווקח בעיד ‪ .‬והאדי‬
‫לחאזא לטעיובא ענד לחכטים י דתלמוד‬
‫רק^ו עליהום באיין כא יעטלו לגאולה‬
‫ב>>חק םיאדנא טא עייבוש די יבחת‬
‫וייפהם לקץ ‪ .‬מן אוצט כלאם אנביאיכן‬
‫ופי תחדיר אווקתו טן בלאט דני* ‪ .‬די‬
‫האבדאך םקבול ענד סיאדנא‪ .‬באיין‬
‫לקץ מרטוז• פי אתורה ואגביאים‪ .‬גיד די‬
‫הווא טרבוט ‪ .‬והאדאך לטלקא דאגגזופ‬
‫די קולגא ‪ .‬הווא §‪ kn‬די ק^ו םיאדגא‬
‫די פי אווקת ^פאיין ותלת טייא וכטטא‬
‫וםתתין ‪ .‬כאן לטלקא די שבתאי וצדק‬
‫פי טזל דגים ‪ .‬ופי לעאם אתז^ת לטלקא‪-‬‬
‫הום כלאק טשה רביגו עיה ‪ .‬וכאן פיח‬
‫כרוז ישר>‪ 1‬טן טאצר ‪ .‬וטתן תורה ודכול‬
‫לארץ ישר>‪ ,1‬וכולהום רוך לעזאייב די‬
‫דאזו ‪ .‬לאיין לטלקא כא יטול טייאתאיין‬
‫‪1‬‬
‫ותטגיא‬
‫רסיסי לילה‬
‫ותמניא ותלאתין עאם ‪ .‬ולטלקא אתאני‬
‫כאן עאם רבע *יאף ומייאתאיין ורבעא‬
‫וסתתין‪ .‬ועלא האדא עייבו סייאדנא‬
‫לחכמים די בא יחסבו לקץ עלא קדד‬
‫אתרתיב דננזים ומלקאהום ‪ .‬לאיין כא‬
‫יעטטלו לגאולה יחבב יקול ‪ .‬כא‬
‫יעטטלוהא בפטטהום ‪ .‬לאיין בא יקולו‬
‫טן די טא זאש פי האד לטלקא די**‬
‫אננזוס ולמזלות‪ ,‬מא באקיש כתר יזי‬
‫חתתא למלקא אבור ‪ .‬די מא** בעיר‬
‫ועלא האדא סטםאווהים סיאדנא כא‬
‫יעטטלו לגאולה ‪ .‬וכא יקילו עליהום‬
‫תתטיר רוחהום ‪ ,‬בר טינן ‪:‬‬
‫ב א ה ״ ח ק טן די יזי אווקת **נאולה‬
‫יחלל הקב״ה כזאנתו דלכיר‬
‫ופי ראך **חין ישרק אצ׳אוו ד**עקל‪ .‬עלא‬
‫אולאד אזזיל האדאך ויראוו די טא ראווש‬
‫רוך **חכםים **לווליין‪ .‬די ביר טפרהום‬
‫מן כרש **לככריין‪ .‬ובאש ירטז לכלאם‬
‫האיא ‪ .‬ק** למלאך לדני** ואתה דני**‬
‫סתום הדברים על ספר עד עת קץ‬
‫ישוטטו רבים ותרבה הדעת ‪ .‬יחבב יקול‬
‫ואנתא דני** רבט לכלאם עלא כתאב‬
‫חתתא **ווקת *יחדד ‪ .‬יפתשו לכתאר‬
‫ותכתר לעקל ומן כלטתעדעתקץ טפחים‬
‫באייץ האד לכלאם יכון טשדוד וטרבוט‬
‫חתתא די יזי אווקת **קץ ‪ .‬וטנאיין יזי‬
‫אווקתו יפתשו לכתאר ‪ .‬וטן לחוואייז די‬
‫יתזררו פי האדאך **ווקת יעקלו ויעארפו‬
‫אולאד אזזיל האדאך ‪ .‬לטענא די כלאם‬
‫אנביאים ותוזיז־הום ‪ .‬קבל די תזי אוקת‬
‫**גאולה ‪ .‬ופי דאך **חין‪ .‬טזייאן וילאק‬
‫אשהיר ואתביין‪ .‬לאיין מא תבקאש‬
‫כטר לכיפא די תזויל לאיאש מן זאגב‬
‫תטויל **ווקת והאכדאך ק«* למלאך לדגי*!‬
‫משי יא דגי** לאיין משדודין וטרבוטין‬
‫לכלאם חתתא >*ווקת **חדד ‪ .‬יתצפפאוו‬
‫ויביאדו ויתשחרו‪ .‬יחבב יקול ערף די‬
‫רסיסי לילה )‪(4 3‬‬
‫חוואייז‬
‫כה‬
‫חוואייז **קץ יכונו מרבוטין ומשדודין‬
‫טול אייאם **גלות ‪ .‬לאכן מי אווקת‬
‫**קץ טא יכונוש מרבוטין ומשרודץ גיר‬
‫צאפיין וביידין ומשחרץ ‪ .‬והאכדאך כתב‬
‫אנביא חבקוק ‪ .‬כי עוד חזון למועד ויפת‬
‫לקץ לא יכזב אם יתמהמה חכה לו בי‬
‫בוא יבוא לא יאחר ‪ .‬ולמענא הייא לאיין‬
‫מאז** לחדד ללאווקת ‪ .‬ודי ינדק ב**ווקת‬
‫מא יכדבש‪ .‬אידא יתעטטל אתשנ**ו ראה‬
‫טזיא יזי טא יווככרש ‪ .‬ולמקצוד הווא‬
‫כאן יקול חבקוק ‪ .‬פי אווקתו ראה‬
‫מאז** **חדד ללאווקת די** לגאולה‬
‫ולימארא הייא די יזי ואחד ארראזל‬
‫ויפססר אגבואות די דגי**‪ .‬די פיהום‬
‫מרבוט אווקת לקץ‪ .‬ובעד מא םא ילאקש‬
‫בעד מן האדא ‪ ,‬יקדר יפםםרהום‪ ,‬לאיין‬
‫יעטיווה לאדן מן אססמא ‪ ,‬מן זאגב די‬
‫להק **ווקת‪ ,‬ובאש תערף די האדא חקק‬
‫לאיין יסטטי אתפסיר די**ו ביסם טועד‬
‫דוד וקבר האד ליסס טן להפטרה די‬
‫טהר חודש ‪ ,‬די טכתיב פיהא ויצא‬
‫יהוגתן השדה לטועד דוד ‪ ,‬והאדא ימכן‬
‫כלאם חבקוק ‪ ,‬לאיין מאז** **חדד‬
‫לאתפסיר די יסמו מועד ‪ ,‬ואירא זא‬
‫האדאך ארראזל ויפה לקץ יחבב יקול'‬
‫ויכון יגדק בלקץ‪ ,‬יחדאז תעארף באיין‬
‫ולא יכזב יחבב יקול באיין מא יכדבש‬
‫ב*יחק אם יתמהמה יחבב יקול אידא‬
‫תרא באיין **ווקת די ק** אתעטטל שי‬
‫אוקת קריב בעד טן האדא מא תזוול‬
‫איישאך ‪ ,‬גיר חבה לו ‪ ,‬יחבב יקול‬
‫אדרבה אתשננ**ו‪ ,‬ראה טגאיין זא האדאך‬
‫ארראזל ‪ ,‬והווא שאיין ק** בוא ‪ ,‬ובודאי‬
‫חתתא לגו** ראה יזי‪ ,‬והווא שאיין ק**‬
‫יבוא י וטא תכאפש יתעטטל גיר אדרבה‬
‫לא יאחר‪ ,‬יחבב יקול ‪ ,‬טא יתעטטלש‬
‫ולא יתווכר ‪ /‬גיר אהגוב די ישראל‬
‫הוםא זללבו ‪ /‬והאכדא כתב התגא‬
‫ה«*הי‬
‫רסיסי לילה‬
‫ה^הי רב* שמעון פי זו״הק והאדא כלאמו‬
‫קריב ליוסי משיחא אפי׳ לרביא ‪ ,‬יהון‬
‫טתגלין רזין עלאין ויודעין להון קץ‬
‫טשיחא ‪ ,‬יחבב יקול ‪ ,‬קריב לאייאט‬
‫למשיח כליה ללאולאד אםגאר יכונו‬
‫יבאגו סודות כבאר ויעררפולהום לחדד‬
‫דלטשיח ‪ ,‬כיף קולנא ללפיק ״ ק׳ר״ן‬
‫ט׳ש׳י׳יח די כא יטלע פיה טבע טייא‬
‫וחטניא ׳ ועלא האדא אנא כא נשארע‬
‫בעד טא טא נלאקש נדכל פי לגלד‬
‫די>‪ 1‬אדהר די האד לחסאב ‪ ,‬לאיין טא‬
‫יכפאש די טא ינחסב דנוב לדי יבחחו‬
‫פי האד אשגל ‪ ,‬גיר אדרבה די יחללו‬
‫קדדאטהום לביבאן‪ ,‬וטן אססםא יעטיו־‬
‫והוס לאדן ‪ ,‬ויכוגו זטיע כלאטהוט‬
‫לאררצ׳א ‪ ,‬קדדאס ן‪1‬ל״ה ועכאדו ויגחס־‬
‫בלהום טצוה כבירא ‪ ,‬ויקברו עליהא‬
‫יזארא טליחה טן אילאהנא לטליח‬
‫לעאטל לביר ‪ ,‬טן אורא מא ענדהום‬
‫כולהא תכטיטתהום לשט שטיט נ א ע‬
‫לטהדוך ‪ ,‬והוסא‬
‫יצחחו קלבגא‬
‫בכיאסחהיט ראוו נאיין טליח וטזיאן‬
‫באש יתיללשו עלא האד אשגל‪ ,‬יאטריק‬
‫די חבםי פיהא ‪ ,‬כאנת ביאסא מ פ כ ו ‪ 0‬ן‬
‫טן ענדהום ‪ ,‬די כול טן בא יפהנש‬
‫לכלאם יעארף ויעררף ‪11‬דדא די*‪1‬‬
‫ן‪1‬קיטא די>‪1‬הא ‪ ,‬ועלא האדא ‪ ,‬האד‬
‫לכלאם די ק>‪1‬ו סיאדנא ‪ ,‬תהטיד‬
‫רוחהום די האדון־ די כא יחסכו לקצעש‬
‫טא יטכגש באש יתוק>‪ 1‬עליגא ‪ ,‬גיד עלא‬
‫רוך לחכטים די בא יבחתו עלא לקץ פי‬
‫לטלקא דאגנזום ולמזלות ׳ לאיין * קאים‬
‫די ישר*‪ 1‬מא הוםאש תחת חכוטת אנגזונש‬
‫ולמזלות ‪ ,‬כיף קן‪ 1‬לפסוק ‪ ,‬כי חלק ת ­‬
‫עטו יעק׳׳ב הביל ) כא יטלע ע״ה דויד‬
‫דאגינו טעא זוז כוללים ( גחלהו‪ ,‬יחבכ‬
‫יקול ‪ ,‬לאיין קרעת >‪1‬ל*ה קאווטו יעקכ‬
‫סהם יראתתו ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫רסיםי לילה‬
‫וזאת הברכה ‪ .‬אשר ברך משה‬
‫כו‬
‫וזאת הברכה אשר ברך משה איש‬
‫ה**היס את בני ישר** לפני מותו‪:‬‬
‫איש האלהימ ‪ .‬את בני ישר** לפגי‬
‫מותו‪:‬‬
‫סיאדי‬
‫דברתי ‪ .‬הנה אלה מקראי קודש‬
‫כשהרואה יראה אותמ‪ .‬דדקדק‬
‫בהם היטב ‪ .‬רראה הסדר שבו הם‬
‫כתובים ‪ .‬יתמה רש**‪ .‬האם זה הוא‬
‫סדר הברכה * להאריך כל כך בדברים‬
‫שאין להם שחר ‪ .‬ואינם מענין הברכה‬
‫יען היה לו לכתוב אחר תיבת לפני‬
‫מותו ‪ .‬יחי ראובן ו>* ימות ‪ .‬ולמה‬
‫כל התארכות הענין ‪ .‬כמו ויאמר ה״‬
‫מסיני בא‪ .‬שהיל״ל ה״ לסיני בא ‪ .‬ומי‬
‫לא ידע שהקב׳ה ‪ .‬ננלה עלינו בסיני‬
‫עוד מ״ש חרה משעיר למו‪ .‬אינו מענין‬
‫הברכה ‪ .‬ונם הופיע מהר פארן‪ .‬ועוד‬
‫מ״ש ואתה מרבבות קודש‪ .‬שמכל‬
‫זה מובן‪ .‬שאחר שהקב״ה ננלה על‬
‫•שר** בסיגי באותו רגע ננלה‪ .‬נם על‬
‫אגשי שעיר ‪ .‬וגם הופיע מהר פארן‬
‫על בגי ישמע** ‪ .‬ולכולם גתן תורה‬
‫יען גמר דבריו ואמר ‪ .‬מימיגו אש דת‬
‫למו ‪ .‬שמזה מובן‪ .‬שגם להם גתן‬
‫את התורה• יען אמר למו שהוא להם‬
‫והנה לא מצאנו‪ .‬שהיה כן • והוסיף‬
‫לומר ואתה מרבבת קודש •שכונתו‬
‫לומר‪ .‬שבא נ ם מאח כמה אומות‬
‫שהיו לומהמ • כמה רבבת קדושים‬
‫ולכולמ מימינו נתן תורה ‪ .‬ועוד הוסיף‬
‫לומר ‪ .‬אף חובב עמימ ‪ .‬שמכל זה‬
‫מובן • שהקב״ה חובבנמ עמים אחרי׳‬
‫מלבד **ו האמורימ‪ .‬עוד מ״ש ‪ .‬כל‬
‫קדושיו בידך ‪ .‬אין לו מובן‪ .‬יען מי‬
‫הם הקדושימ שבידינו ו ‪ .‬ועוד הוסיף‬
‫לומר ‪ .‬והם תכו לרנלך ‪ .‬מי המ **ו‬
‫שתכו‬
‫האד לפסוקים כול מן‪ ,‬יראהום‬
‫ויכמם פיהום מליח ‪ .‬ויםוףאסרר‬
‫באש מכתובין ‪ .‬יתעזזב ויצקםי‪ .‬ואש‬
‫האדא הווא אסדר דלברכה ‪ .‬באש יטוול‬
‫קדר האדא ‪ .‬בכלאם די טא ענדהום‬
‫תביין ‪ .‬ומא הומא שי מן אשנל דלברכה‬
‫לאיין כאן יחדאז יכתב ‪ .‬מן אורא כלמת‬
‫לפני מותו ‪ .‬יחי ראובן ו** ימות י ועלאש‬
‫האד אהטויל דלענין כולו‪ .‬פח** ויאמר‬
‫ה״ טסיני בא ‪ .‬כאן יחדאז יקול ‪ .‬ה״‬
‫לסיני בא ‪ .‬ושכון טא יעארפש ‪ .‬באיין‬
‫הקב״ה אתזללא עלינא פי סיני ‪ .‬וחתתא‬
‫שאיין ק** וזרח משעיר לטו ‪ .‬טא הווא‬
‫שי מן לענין דלברכה ‪ .‬וחתתא הופיע‬
‫מהר פארן‪ .‬די מן האדא מפהום ‪ .‬באיין‬
‫מן אורא די הקב״ה אתזללא עליגא פי‬
‫סיני‪ .‬פי האריך ארקיקא ‪ .‬אתזללא חתתא‬
‫עלא נאש שעיר ‪ .‬ועאוד רגגב מן זבדי‬
‫פארן ‪ .‬עלא אולאד ישמע**‪ .‬וזאד קאל‬
‫מרבבות קודש ‪ ,‬די כא יחבב יקול די זא‬
‫חתתא מן ענד שחן* רלגנוס ‪ ,‬די כאנו‬
‫ענדו מננהום ‪ .‬שהאל דיאל אררבואת‬
‫דלקדושים ־ ולכולהום מן ימינו ־ עטא‬
‫אתורה ־ והווא שאיין ‪ kp‬מימינו אש דת‬
‫למו ־ יחבב יקול מן ימינו ־ אתורה‬
‫נעמאת ליהום ־ די מן האדא מפהום‬
‫באיין לכולהום עטא אתורה ־ לאיין ק**‬
‫למו ־ די הווא ליהום ־ והנא טא ציבנאש‬
‫באיין כאן האכדאך ־ וזאד יקול אף חובב‬
‫עמים ־ די מן האדא מפהום * באיין‬
‫הקב״ה כא יעזז חהרזא ננוס אוכרין שן‬
‫גיר למדכורין י עאוד שאיין קן* ־ כ ל‬
‫קדושיו בידך ״ מא כא יחפהם שי ״ לאיין‬
‫שכון הומא האד לקדושים • די פיידדיגא‬
‫וכטר די זאד יקול ־ והם תכו לרגלך‬
‫שכון האדו די מחדורין קדראם רזלינא‬
‫ואש‬
‫רסיסי לילה‬
‫שתכו לרגלנו ד האמ האומות עצמם‬
‫או הקדושים שלהס • עוד מ״ש‪ .‬ישא‬
‫מדברותיך ‪ .‬איגו מובן • ומי הוא זה‬
‫שיקבל דבריגו ‪ .‬עוד מ״ש ‪ .‬חודה‬
‫צוה לגו משה ‪ .‬הגה בזה מפיל‪ .‬כל‬
‫האמוד למעלה‪ .‬יען מזה מובן‪ .‬שרק‬
‫לגו גתוגה התורה ‪ .‬ועודגה בידיגו‬
‫שירשגו אותה מאבותגו‪ .‬וז״א מורשה‬
‫גם ם״ש קהלת יעקב ‪ .‬הוא שפת יתר‬
‫אחר שאמר • צוה לגו‪ .‬שמזה מובן‬
‫שצוה אותה רק לגו‪ .‬ועודגה בידיגו‬
‫ירושה‪ .‬הגה אגחגו גקראים בני יעקב‬
‫עוד למה שיגה השם מיעקב לישורק‬
‫יען אמר דחי בישורון מלך • ומי הוא‬
‫המלך • שהיה לגו * וכל העגין איגו‬
‫מחובר ?‪:‬‬
‫ואש לאומות כרוחהום » אוו לקד־ושיכ!‬
‫די^הום ז עאוד שאיין ‪ kp‬ישא מדברותיך‬
‫מא מפהוס‬
‫צוה לנו משה ‪ .‬בהאדא כא יטייח‬
‫‪1‬‬
‫כול‬
‫מא ‪ kp‬ללפוק ‪ .‬לאיין מן האדא מפהום‬
‫באיין‬
‫והייא‬
‫גיר לינא נעמאת אתורה‬
‫מאזזיא פ־דדגא ‪ .‬די הגא ורתגאהא ם ן‬
‫זדודגא ‪ .‬והווא שאיין ‪ kp‬מורשה ‪ .‬עאוד‬
‫שאיין ‪ kp‬קהלת יעקב הויא כלאם צאייס‬
‫מן אורא מא ‪ kp‬צוה לגו די מן האדא‬
‫םפהום‬
‫באיין מא אוצצאהא גיר לינא‬
‫וםאמ‪1‬א פידדנא יראתא ‪ .‬לאיין חנא כ א‬
‫אולאד יעקב ‪ .‬עאיד‬
‫כא‬
‫גתסממאוו‬
‫גחדאזו גפהמו עלאש בדדל ליסם‬
‫סן‬
‫יעקב לישורון ? די ‪ kp‬ויהי בישורון‬
‫מלך‬
‫אבל אפשר דיפרש • א ם יראה‬
‫שהבונה היא‪ .‬יען אדק הנביאים‬
‫משה רבינו ע׳ה‪ .‬ראה ברוח קודשו‬
‫כל מה שיעבור ‪ .‬על ישראל • כל ימי‬
‫נלותם‪ .‬עד זמן הנאולה ‪ .‬ועד בכלל‬
‫שהוא עד סוף העולם • כפירושם דל‬
‫ע?־ מקרא שכתוב בסוף הפרשה‬
‫דראהו ה׳ את כידי ה א ‪ . p‬והכמה‬
‫שהראהו הקב׳ה כל מה שעתיד‬
‫לשעבוד עירי ארץ־ישר^ ‪ .‬וז׳א את‬
‫כ ‪ 4‬הארץ ‪ .‬אח הנלעד ‪ .‬הוא כל‬
‫ענין ^יהו שבא םנלעד ‪ .‬עד ק ‪ .‬הוא‬
‫עגל ירבעם ‪ .‬שעשה בדן ‪ .‬והבל‬
‫מפורש בתרגום יוגתן דרושלםי‪ .‬וגמר‬
‫עד ח י ם האחרץ‪ .‬ודרשו בו ח׳־ל‬
‫עד היום האחרץ ‪ .‬שהוא סוף‬
‫העולם ‪ .‬וכן מציגו ג״כ בדברי ח׳׳ל‬
‫שהראהו הקב״ה למשה דוד דוד‬
‫ודורשיו ‪ .‬דור דור ומגהיגיו‪ .‬ומכאן‬
‫יש‬
‫ש י ‪ .‬לאיין שכון האדא די‬
‫יקבל כלאמנא ? עאוד שאיין ‪ .kp‬תורה‬
‫כאן‬
‫‪ .‬ושכון האד אצלטאן די‬
‫עגדגא ? והאד לעגין כולו מא מלקיש •‬
‫ב א ל ח ק יםכן באש גפםסרו ‪ .‬אידא‬
‫יעזב סיאדי די לכיגה הייא‬
‫באיין סייד אגביאים‬
‫רא ברוח‬
‫ס‬
‫ש‬
‫י * י עיוז‬
‫כ‬
‫ה‬
‫נ‬
‫הקודש‪ .‬כול מא ידוז ע ל א‬
‫ישר*‪ 1‬מול אייאם זלוחהום חתתא לאוקח‬
‫כיף‬
‫לגאולה ‪ .‬וחתהא לאככד דלעולם‬
‫פסםרו סיאדגא עלא לפסוק די פי אכבד•‬
‫לפרשה ‪ .‬ויראהו ה׳ את כל האדץ‬
‫ולסקצוד הווא די אורראה השם יתברך‬
‫כול םא טא«‪ 1‬ידוז עלא ארץ‬
‫והייא שאיי! *‪• P‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫ישר»‪1‬‬
‫או־ז‬
‫כיי י י ח •‬
‫א‬
‫הגלעד ‪ .‬הווא לעגין די >>יהו י י זא‬
‫גלעד ‪ .‬עד ד ן ‪ .‬הויא לעגל די‬
‫מן‬
‫ירכע‬
‫ס‬
‫די עמל פי ד ן ‪ .‬וכולשי מניין פי תדגוס‬
‫יוגתן וירושלמי וכממל לפסוק עד‬
‫ה«‬
‫ס‬
‫האחרון‪ .‬ודרשו פיה סיאדגא עד היוכש‬
‫האחרון די הווא חתתא לאגגהאר *יככדי‬
‫והאכדאך‬
‫רסיסי לילה‬
‫יש לנו הוכחה ‪ .‬שראה משה בל מה‬
‫שיעבור עד סוף העולם‪ .‬ולכן נוכל‬
‫לומר ש**ו הכחובי׳‪ .‬הם מדברי׳ לימי‬
‫הבאים‪ .‬ונמ זאת הברכה היא צפונה‬
‫לעתיד • שהם ימות המשיח ‪ .‬כמו‬
‫הרבה דברים שאמרו רז׳״ל עליהם‬
‫שהם צפונים לעתיד‪ .‬והכל יתקיים‬
‫לימות המשיח ‪ .‬והכל רמוז בה‪ .‬ואס‬
‫יש‪ *5‬הש‪ .*0‬למה היא צפונה לעתיד‬
‫ולא נתקיימה בימי משה ‪ .‬על זה הוא‬
‫משיב ואומר‪ .‬ה׳ מסיני בא‪ .‬הבונה‬
‫שכעת בימי משה ‪ .‬זה זמן מועט‬
‫שהשם מסיני בא ‪ .‬והתורה עוד לא‬
‫נתקיימה ‪ .‬אפילו ביד ישר‪ *$‬לבדם‬
‫וכ״ש ביד אומות העולם ‪ .‬זבל זה‬
‫מובן מדברי הנביאים ‪ .‬ה נ ת נ ת‬
‫ישראל הרעה כיל ימי תבית‬
‫הראשון ‪ .‬מעבודה זרה • ונ״ע‬
‫וש״ד‪ .‬עד שמזה נמשך התורבן‬
‫תראשזן ‪ .‬ונ״כ ידוע מדברי רזיל‬
‫שישר>* ל א קבלו תורה שבעל פה‬
‫רק‪ .‬עד ימי מרדכי ואסתר ‪ .‬בשביל‬
‫גדרת המן הרשע ‪ .‬שבא מזרע‬
‫עמלק ‪ .‬שם רשעים ירקב‪ .‬שהיה‬
‫בנו של‪ -‬אליפז בן עשו • תושב‬
‫הר שעיר ‪ .‬וז״א וזרח משעיר למו‬
‫והבונה שכל זה בא מסבת התורה‬
‫שעדין לא נתקימה בידינו ‪.‬יען‬
‫זריחת אור התורה ‪ ,‬שהיא תורה‬
‫שכע״פ לא בא רק בסבת נדרת המן‬
‫כדרשת רזילעלפסוק קיימו וקנל־ו‬
‫שקיימו מה שקבלו ככר • שהיא‬
‫תורה שבע״פ שבאה זריחתה על ידי‬
‫אחד ‪ .‬מבני שעיר שהוא המן ‪ .‬ודא‬
‫וזרח משעיר למו‪ .‬והקב״ה יתב״ש‬
‫אינו מקפח שכר כל בדיה ‪ .‬נתן‬
‫להמן‬
‫כז‬
‫והאכדאך‬
‫באיין‬
‫ציבנא פי‬
‫כלאם סיאדנא‬
‫אורד* הקב״ה למשה זיל זיל‬
‫ואדרשנים‬
‫דיויו‪ .‬זיל וזיל ומקדדמינו‬
‫ומן הנא ענדנא פרובא באיין רא משה‬
‫כול מא ידוז חתתא לאככר‬
‫ועלא‬
‫אדניא‬
‫האדא נקדרו נקולו די‬
‫האד‬
‫לפסוקים‪ .‬כא יתכלמו לאייאם אזזאיין‬
‫וחתתא האד לברכה הייא‬
‫ללאייאם‬
‫מכבבעה‬
‫אזזאיין ‪ .‬די הומא אייאם‬
‫למשיח‬
‫‪ .‬פח** בזזאף דלחוואייז‬
‫קז*ו עליהום םיאדנא ‪.‬‬
‫מכבבעין‬
‫די‬
‫באיין הומא‬
‫ללאייאם אזזאיין ‪ .‬ובלשי‬
‫יתבת לאייאס למשיח ‪ .‬וכולשי מרמוז‬
‫פיהא ‪ .‬ואירא יצקצי אסאמע ‪ .‬עלאש‬
‫הייא מכבבעא ללאייאם אזזאיין ומא‬
‫חבתחשי פי אייאם משה ך עלא האדא‬
‫כא יוואזב וכא יקול ה׳ מסיני בא ‪.‬‬
‫ולמסצוד‬
‫הווא ‪ .‬די דאבא פי אייאם‬
‫משה ‪ ,‬האדא אוקת קליל ‪ .‬די הקב״ה‬
‫זא מן סיני‪ .‬ותורה מא«* םא תבחח‬
‫פי‬
‫ידדינא ‪ .‬ואעשאך פידד אומות‬
‫העולם ‪ .‬והאדא כולו מפהום מן כלאם‬
‫אנביאיס ‪ ,‬אתקדיס די ישר*‪ 1‬לקביח טול‬
‫אייאם בית ראשון ‪ .‬מן עבודה זרה‬
‫ונלוי עריות ‪ .‬ושפיכות דמים ‪ .‬חתתא‬
‫די מן האדא תזבאד לכלייאן אללוולי‬
‫וכטר‬
‫די מערוף מן כלאם סיאדנא‬
‫די ישר** מא קבלו תורה שבעל פה‪ .‬גיר‬
‫חתתא לאייאם מרדכי ואסתר ‪ .‬פי סבבת‬
‫לגזירה‬
‫די המן הרשע ‪ .‬די זא מן זרע‬
‫עמלק ‪ .‬שם רשעים ירקב ‪ .‬די כאן בגו‬
‫די ^יפז בן' עשו מן סככאן הר שעיר‬
‫והאדא שאיין ‪ • kp‬וזרח משעיר למו‬
‫ולמקצוד הווא ‪ .‬די כולו האדא זא מן‬
‫סבכת די אתורה מאז>*ת מא תבתת פי‬
‫ידדיגא ‪ .‬לאיין אשריק׳ דאצ׳אוו דתודה‬
‫רסיסי לילה ) ‪( 1 4‬‬
‫די‬
‫רסיסי לילה‬
‫לחמן את שברו • בדברי רזיל שאמרו‬
‫מבני בניו של המן‪ .‬למדו תורה בבני‬
‫ברק ‪ .‬יען נרמ לזריחת אור התורה‬
‫שהיה בימי מרדכי ואסתר ‪ .‬ואפשר‬
‫שדא למו • שהוא רית ל׳מ׳ו‪ .‬ל׳זמן‬
‫מ׳רדכי ו׳אסתר • שבימיהם נראה‬
‫זריחה האור של התורה ‪ .‬שהוא‬
‫תורה שבע״פ • אבל לא בא האור‬
‫כל כך בהופעה רבה • רק עד זמן‬
‫רבני התלמוד ‪ .‬שהם נדמו לחורה‬
‫שתופיע באור חזק ‪ .‬יען הם גרמו‬
‫שהתורה תתקיים ביד ישר>‪ • 1‬שלולי‬
‫הם • היתה התורה משתכחת םישר^‬
‫ודא פה ‪ .‬הופיע מהר פארן • כלומר‬
‫מי גרם לזה האור • להופיע בכה גדול‬
‫והוא עוגה מיחיד ‪ .‬ר״ת מ׳כח ר׳בני‬
‫ה׳חלםוד ‪ .‬שהיו פאר התורה • ופאר‬
‫האומה ‪ .‬ודא פארן • כלומר פארן‬
‫ואחריהם באו האמוראים והנאונים‬
‫והחכמים האחרונים • שבאו מרכבת‬
‫ישר^‪ .‬שהיו בכל דור ‪ .‬ובכל מקים‬
‫והם ירדו ל־יקרקעיה ים החלמוד‬
‫והעילו פנינים בידם‪ .‬יען גילו סחרי‬
‫תורה ‪ .‬ומרב קדושחם וחבוריהם‬
‫גתקדשו ישר^ ביותר ‪ .‬והם גרמו‬
‫להאומה הישרות להיות קדושים‬
‫ויקראו עם קודש‪ .‬וז״א ואתה מרבבת‬
‫קודש • ואפשר שלזה רומזת תיבת‬
‫מרבב״ח‪ .‬שהיא ר״ת ‪ .‬מ׳דורשי‬
‫ר׳שומות ב׳חורה ב׳גלוי ח׳עלומוח‬
‫כלומר מ^ו הרמוזים‪ .‬בתיבת מרבבת‬
‫מהס באה הקדושה • והסוף יבוא‬
‫לעח שיחזיר הקב״ה‪ .‬יד יםיגו לפגים‬
‫יען כעת יד ימיגו הוא לאחור‪ .‬ככתוב‬
‫השיב אחור ימינו מפני אויב ‪ .‬יען‬
‫בזמן החרבן‪ .‬השיב הקב׳ יה יד ימינו‬
‫לאחור‬
‫פה • מא זא ג י ד‬
‫די הייא הורד‪ ,‬שבעל‬
‫פי סבבה לגזירה די המן ‪ .‬פ ‪i n‬‬
‫די םיארנא ‪ .‬עלא‬
‫דרע‬
‫ה‬
‫לפסוק די ‪ . kp‬ק י י ט ו‬
‫וקבלו ‪ .‬די הבבהו שאיין קבלו כבר ‪ .‬ד י‬
‫הייא ח ו ר ה שבעל פה ‪.‬‬
‫די^הא עלא ירד ואחד‬
‫די הווא‬
‫די זא א ש ר י ק‬
‫מן אולאד ש ע י ר‬
‫‪ . kp‬ו ז ר ח‬
‫דמן ‪ .‬והווא שאיין‬
‫משעיר לשו ־ והקניה יכין מברוך י ס ט ו‬
‫מא כא יצ׳ייע רהתא נליקא ‪ .‬עטא ל ה ס ן‬
‫יזארהו ־ פח>‪ 1‬די קן‪1‬ו סיאדגא ־ מן ו ל א ד‬
‫אולאדו די ה פ ן ‪ .‬ארזעללמו הורה פי ב ג י‬
‫זללנ ־ ל א ש ר י ק‬
‫נרק ־ עלא קינאל די‬
‫דצ׳אוו דאתורה די כאן פי אייאם מ ר ד כ י‬
‫ואסתר ‪ .‬ויסכן די האדא עאיין ‪ kp‬ל ט ׳ ו‬
‫ואסית׳ד‬
‫די הווא ר״רז ‪ .‬לזמין מרדב׳י‬
‫די פי אייאטהוס • דהר אשריק ד א צ ׳ א ו ו‬
‫דאתירה ‪ .‬די‬
‫הייא‬
‫רודה‬
‫‪3‬ד‪,‬‬
‫שנעל‬
‫נ^הק םא זאש אצ׳אוו ‪ .‬בזרד קיי וכר‪.‬יד‬
‫גיר חר‪.‬ר‪.‬א ללא וקח ‪ .‬דארבנים ד א ת ל ט ו ד‬
‫די הוכא‬
‫זללנו‬
‫הכון‬
‫לאחורה ‪ .‬באש‬
‫השרק נע׳אוו קוי ובהיר ‪.‬‬
‫והומא ז ל ל‬
‫לאחורה ־ נ א ש ה ת נ ה פי‬
‫ירד ישרןיי‪!-.‬‬
‫די לוכאן מא הומא‬
‫‪.‬‬
‫כא‪:‬ת‬
‫כ ו‬
‫אתידן‪-‬‬
‫ההגכא מן יער>‪ 1‬־ והאדא שאיין ‪ kp‬ה נ א‬
‫הופיע מהר‬
‫זדלנ להאד‬
‫נ נ י ר ־ והווא‬
‫ס״נח‬
‫פארן • י ד ב נ יקיל ״ א ע כ ו ן‬
‫אצ׳אוו ‪ .‬נ א ש ישרק‬
‫נ א יואזנ ‪ .‬מה״ר ‪ .‬ר «‬
‫ר״נני ה׳׳הלטזד ‪ .‬די‬
‫אהודה והאז‬
‫כזיזד‬
‫כאנו‬
‫ת‬
‫ר״א‬
‫לאומה ‪ .‬והאדא שאיין‬
‫ז‬
‫‪i.p‬‬
‫פ א ר ן ‪ .‬י ח נ נ יקיל פארן די הווא ה א ז ר ‪ .‬ו‬
‫ם‬
‫ומן איראהום זאוו לאמיראים ולגאוייבש‬
‫ולחכמים *^ככריין‪ .‬די זאיר מן א ר ר נ ו א‬
‫מ‬
‫די ישר>‪ . 1‬די כאגו פי כיל זיל • יפי כ ו ל‬
‫מ ת ״ ע ‪ .‬והומא גזלו לקאע בחר א ו ז ל מ ו ד‬
‫וטללעו פי ירדיהוס‬
‫אדיאמאנט ‪ .‬ה ו מ ^‬
‫לחואייז די טכפיין פי אחורה‪ .‬ומן כ ת ר ד ן‬
‫לקדושה‬
‫ד‪0‬יהום ‪ .‬ולחבירים‬
‫דיאלהונ‪-‬ן‬
‫אתקרשו ישרן* בזזאף ‪ .‬והומא די ז ל ל‬
‫ללאומה‬
‫כ ו‬
‫רסיסי לילה‬
‫לאחור ממני אויב ‪ .‬והניחם לעשות‬
‫בישר** מה שירצו‪ .‬אבל לעת שיחזיר‬
‫יד ימינו לפנים • וינקמ מן האויב‬
‫מסבת הנקמה ‪ .‬שיראנו באויבנו‬
‫ורוב הנסים שיעשה לנו ‪ .‬נבוש‬
‫לעשות דבר ‪ .‬ננד רצונו יתברך‪ .‬ונס‬
‫שיעורנו על דבר כבוד שמו‪ .‬מסבת‬
‫שרוח הסומאת יעביר מן הארץ‬
‫ולא יהיה מקום‪ .‬לאשיצה״רלמשול‬
‫בנו ‪ .‬ולא חמשול בנו ‪ .‬רק אש‬
‫הקדושה ‪ .‬שהיא אש הדת ‪ .‬וזי׳א‬
‫מימינו אש דת למו‪ .‬והנונה מימינו‬
‫של הקב״ה ‪ .‬שהיא חעשה‬
‫נוראוח ‪ .‬היא הסבה • שרק אש‬
‫ה ד ח • הדליק בלבנו‪ .‬ובאותו‬
‫זמן‪ .‬נ ם לאמוח העולם • יניע‬
‫אזר התורה ‪ -‬ואש הדח ‪ .‬יען‬
‫אמר למו‪ .‬שהוא ל ה ם • ואם‬
‫תאמר אימתי יהיה זה ‪ .‬אפשר‬
‫שהוא רמוז ‪ .‬במה שאמר איש דית‬
‫שעולה למספר ‪ .‬שבע מאות וחמש‬
‫ואמר למ׳ו ‪ .‬שהוא ר״ת ‪ .‬ל׳מועד‬
‫מיועדים רחצי • ונם ר״ת ל׳ביאת‬
‫מ׳שיח ואליה ‪ .‬ואפשר שיבואו לזמן‬
‫הנזכר ‪:‬‬
‫ובעת ההיא ‪ .‬יבואו עמים רבים‬
‫להסתפתעמנו ‪ .‬כשיראו‬
‫הפלאית שיעשה ה׳ לנו ‪ .‬ככתוב‬
‫בישעיה ‪ .‬כי ירחם ה׳ את יעקב ובחר‬
‫עוד בישראל ‪ .‬והניחם על אדמתם‬
‫וגלוה הנר עליהם ‪ .‬ונספחו על בית‬
‫יעקב ‪ .‬והבונה כי ירחם ה׳ את יעקב‬
‫שהבורא יתנהנ במדת רחמיו • עם‬
‫אותמ הנקראי׳ יעקב • וינאל אותם‬
‫הנס שאינם ראוימ ליגאל • א ב ל‬
‫הבחירה‪.‬יבחר רק בישר** שהם טובי‬
‫האומה‬
‫כח‬
‫ללאומה לישרות ‪ .‬באש יכונו קדושים‬
‫ויתםממאוו קום מקדדש ‪ ,‬והאדא שאיין‬
‫קן* ואתה ברבבות קודש ‪ .‬ויסכן די‬
‫להאדא כא תרמז כלםת טרבב״ת ‪ .‬די‬
‫הייא ר״ת מ׳דורשי ר׳שומות ב׳תורה‬
‫ב׳גלוי ׳ תיעלוםות ‪ .‬יחבב יקול די מן‬
‫האדו למרמוזין ‪ .‬פי כלמת מרבבה‬
‫מנאש זאת לקדושה ‪ .‬ולכמ>* יזי ללאוקת‬
‫די הקב״ה ירהד ימינו ללקראם ‪ ,‬לאיין‬
‫דאבא ראדד ימינו ללאורא ‪ ,‬כיף קן*‬
‫לפסוק ‪ ,‬השיב אחור ימינו מפני אויב‬
‫לאיין פי אוקת לחורבן‪ ,‬רדד ימינו‬
‫ללאורא מן קראם לעדו ׳ וכללאהום‬
‫יעמלו פי ישרן* די יחבבו‪ ,‬בן*חק לאוקת‬
‫ן*גאולה די ירדד ימינו ללקדדאם‪ ,‬ויתנקם‬
‫מן לעדו‪ ,‬מן זאנב אנקמה ‪ ,‬די יאוררי‬
‫לנא פי עדיאננא ‪ ,‬וכתרת לעזאייב די‬
‫יעמללנא ‪ ,‬נחשםו באש נעמלו חאזא די‬
‫הייא כונטרא ‪ ,‬ללנאראד ד**ל״ה‪ ,‬וכמר‬
‫די הווא יעאוננא ‪ ,‬באש נעמלו גיר‬
‫לחאזא די פיהא לכבוד די>*ו‪ ,‬לאיין‬
‫יזוול רוח הטומאה מן לאהד ‪ ,‬ומא‬
‫יכון מידע לאננאר הי יצר‪.‬הרע ‪ ,‬באש‬
‫ה ה ב ם פינא ‪ ,‬ומא תחכם פינא גיר‬
‫נאד ן*קד*שה די הייא נאד אדת ‪ ,‬והאדא‬
‫שאיין קן*‪ ,‬מימינו אש דת למו‪ ,‬ולמענא‬
‫הייא פן ימינו די הקב״ה ‪ ,‬די תעמל‬
‫לעזאייב ‪ ,‬הייא אםבה די גיר נאר אדה‬
‫השעל פי קלובנא ‪ ,‬ופי האדאך **אווקת‬
‫ילחק צ׳אוו אתורה ‪ ,‬ונאר אדת ‪ ,‬חתתא‬
‫לאומית העולם ‪ ,‬לאיין קן* למו די הווא‬
‫ליהום ‪ ,‬ואירא תקול איימתא יכון האד‬
‫אששי ? ימכן די הווא מרמוז פי שאיין‬
‫קן* א״ש דית ‪ ,‬די כא יטלע פי חםאבו‬
‫שבע מייא וכםסא ‪ ,‬וקן* לט״ו די הייא‬
‫ר״ת ל׳מועד מ׳ועדים רחצי וחתתא‬
‫ר״ת ל׳ביאת מ׳שיח ו׳ן*יהו ‪ /‬יחבב ״קול‬
‫לטזית משיח וז*יהו די ימכן יזיו פי‬
‫ן*ווקת לטדכור ן‬
‫ופי‬
‫רסיסי לילה‬
‫האופה הגק׳ ישראל־ והניחם‬
‫על אדמתם‪ .‬שישבו לבמה • בארצם‬
‫ובאותו זמן ילוו הגויס עליהם •ומה‬
‫שאמר עליהם • ולא עמהם ‪ .‬אפשר‬
‫הכוגה היא ‪ .‬שמרוב הטובה שיהיו‬
‫יושבי׳ בה עם ישר«>‪ .‬יבואו גם גדולי‬
‫הממשלות ‪ .‬שגם עם ישראל‬
‫היו תחת ממשלתם ‪ .‬והיו מושלים‬
‫עליהם ‪ .‬גם ה ם יתגיירו דבואו‬
‫להסתפח על ביה יעקב ‪ .‬יען‬
‫יבחרו להיות גרים עם ישראל ולא‬
‫שרים ומושלים בארצם‪ .‬וז״א עליהם‬
‫אבל מעלתם לא תגיע להסחפח על‬
‫בית ישת* שהם טובי האומה ‪ .‬רק‬
‫וגספחו על בית יעקב ‪ .‬שהם פחותי‬
‫האומה וגם בזה יהיו שמתים‬
‫וכן אמר הגביא וגלוו גדם רבים‬
‫אל ה״ ביום ההוא • והיו לי‬
‫לעם • ושכנתי בחובך וכו׳ והבונה‬
‫שיבואו עמים רבים ‪ .‬היינו נתלים‬
‫והוא כמו רבים ונכבדים ‪ .‬האמור‬
‫בפרשת בלק שהם נתלים במעלה‬
‫ואמר *‪ 1‬ה״ ביום ההוא‪ ,‬היינו בזמן‬
‫הגאולה ‪ .‬אבל רק והיו לי לעם‬
‫שיסתפחו על המק העם ‪ .‬הנקראים‬
‫בית יעקב‪ .‬דהיו נקראים נס הם עם‬
‫ה׳‪ .‬אבל השכינה והח הקודש ‪ .‬יהיו‬
‫שורים רק עליך ‪ .‬וז׳א ושכנתי בחובך‬
‫חה ג״כ מה שאמר פה‪ .‬אף חובב‬
‫עמים ‪ .‬הכונה שהקב״ה יחובב‬
‫העמים‪ .‬הבאים להסתופף ת ה ה‬
‫צל כנפיו • ויחיו נקראים עמו‪ .‬אבל‬
‫השכינה ורוח הקודש • לא יהיו רק‬
‫בידיך‪ .‬ח״א כל קדושיו בידיך • ואף‬
‫עפ ״י כן‪ .‬הם מרצונם הטוב יבואו‬
‫להיות נכנעים תחת רנליך ‪ .‬וז״א‬
‫‪1‬‬
‫והס‬
‫ופי זיוקח האדאך‪ ,‬יזיו גנום כבאר כאש‬
‫יתזאדו טעאגא ‪ ,‬מנאיין ידאוו‬
‫לעזאייב די יעםלנא השם יתברך כיף‬
‫‪ kp‬ישעיה ‪ ,‬כי ירחם ה׳ את יעקב ובחד‬
‫עוד כישר*! וכי׳ די כא יחבב יקיד‬
‫טנאיין ירחם זיל״ה יעקב ויתכייר כטר‬
‫פי ישד^ ‪ ,‬וירייחהום עלא אדצ׳הום‬
‫ויתזאד לגריב ע־ייהום ‪ ,‬ויהזטעו עד־יא‬
‫זטאעת יעקב‪ ,‬ולםענא הייא די הקכ״ה‬
‫ירחם ברחטהו‪ ,‬די טסטםיין ביסם יעקכ‬
‫ויפכהום בעד טא טא ילאקיש ינפככו‬
‫בז‪1‬חק לכיאר םא יהכייר ‪ ,‬גיר פי ישר*‪1‬‬
‫די הוטא לטלאח דלאוטה לטסטטיין‬
‫ישר>‪ , 1‬וירייחהום עלא אדצ׳הום די‬
‫יבקאוו האניי־ן פי ארצ׳הום וטא‪ ,‬יבקא די‬
‫יטש׳להיט כיגטרא ‪ ,‬ופי האראך ^אויקת‬
‫‪kp‬‬
‫יהזאדו לגנוס עליהום ‪ ,‬ושאיין‬
‫עליהום וטאוושי טעאהום ‪ ,‬יטכן לטעגא‬
‫הייא די טן כתרת לכיר ‪9‬אש יכונו‬
‫נ>ישין לקום די ישר>‪ ,1‬יזיי חתהא לכבאר‬
‫דלחכומאת די פי ארציהום כאגו יחכמו‬
‫חתתא עלא ישר*‪ ,1‬חתהא הוטא יזין‬
‫יתגיירו ויתזאדו עלא למסטטיין זטאער־״‬
‫יעקב ‪ ,‬די הוטא אטאייחין מ־יעאטט**‬
‫וחתתא בהאדא יכוגו פרחאגין‪ ,‬והאכדאך‬
‫‪ kp‬זכריה ‪ ,‬וגלוי גויס רבים >י ה׳ ביוכש‬
‫ההוא והיו לי לעם ושכגתי בתוכך יחככ‬
‫יקול‪ ,‬ויתזאדו גגום כבאר לזלל״ה ולמעגל‬
‫ד* יזיו טעאגא גגיס כבאר‪ ,‬ויקבלו‬
‫אתירה ואוצאיאחהא ‪ ,‬והאר כבאר די‬
‫‪ , kp‬הווא פחן‪ 1‬רבים וגכבדים די פרשרן‬
‫בלק ‪ ,‬די הווא כבאר פי לטעלה די^הוס‬
‫וק*‪> 1‬י ה׳ ביום ההוא ‪ ,‬די הווא אוקת‬
‫לגאולה ‪ ,‬ב^חק גיר והיו לי לעם ‪ ,‬די‬
‫יתזאדו גיר עלא לעאטטא לטסטטיין‬
‫זטאעת יעקב ‪ ,‬וחתתא הוטא יכונן‬
‫יתםטםאוו קאום >יליה ‪ ,‬ב><חק אשכינד־‪,‬‬
‫ורוח הקדש טא יכוגוש גאזלין גיד‬
‫עליך ‪ .‬והווא שאיין ק** ‪ .‬ושכגתי בתוכך‬
‫‪1‬‬
‫והאדא‬
‫רםי־םי לילה‬
‫והס חכו לרגלך‪ .‬או אפשר כ ל‬
‫קדושיו בידך ‪ .‬הוא •ובן עפיי מאמרם‬
‫ד ל שכל הצדיקים והקדושים‬
‫יקומו לתחיה בזמן המשיח ויבואו‬
‫עמו‪ .‬והוא כדברי זכריה ובא ה׳ **הי‬
‫כ ל קדושים עמך ‪ .‬ודא כל קדושיו‬
‫בירך ‪ .‬והיונה בידך ‪ .‬ברשותך‬
‫כמו רקח א ח כ ל ארצו מידו‬
‫ופירש רש׳י מידו‪.‬מרשותו‪.‬ולכןבידך‬
‫הוא ברשוהך ‪ .‬כלומר כאלו באו‬
‫ברשוחך ‪ .‬ומ״ש והם ‪ .‬כלומר‬
‫א ז ח ם הקדושים‪ .‬עם משיח בן‬
‫דוד ‪ .‬שעולה כמספר ח׳כיר‪ .‬עם‬
‫שגי כוללים ‪ .‬כולם יבואו לרגלך‬
‫כלומר בשבילך ‪ .‬והוא כמו ויברך‬
‫ה׳ אוחך לרגלי‪ .‬וכמו צא אתה וכל‬
‫העם אשר ברגלך‪ .‬שפירשו בשבילך‬
‫ואד באותו זמן ‪ .‬ישא םדברוחך‬
‫שהקכ״ה יקבל דברך ‪ .‬וימלא כל‬
‫משאלוהך ‪ .‬על דרך אז תקרא וה״‬
‫יענה ‪ .‬ודא ישא מדברוהך‪:‬‬
‫והגה המעמ שלא גתקיימה ‪ .‬זאח‬
‫הברכה בימי משה ולהלן‬
‫שהוא הגו** הראשון • התשובה לזה‬
‫יען הגאולה הא׳ לא היתד! שליבה‬
‫שלא למדו התורה מפיו יתברך ‪ .‬יען‬
‫למדו אותה ‪ .‬רק מפי משה‪ .‬שהיה‬
‫בן אדם ומת ‪ .‬וזה גימ שלא קיימוה‬
‫והם עצמם גרמו‪ .‬שאמרו דבר אתה‬
‫עסנו ונשמעה ‪ .‬שמזה מובן • שלא‬
‫למדו אותה רק מפי משה ‪ .‬ודא פח‬
‫תורה צוה לנו משה‪ .‬שהיה בן אדם‬
‫אבל בימי המשיח ‪ .‬ילמדו התורה‬
‫מפיו יתברך ‪ .‬ככתוב ולא יכנף עוד‬
‫מוריך ‪ .‬והיו עיניך רואות את מוריך‬
‫ובזה התורה תתקיים בידם ‪ .‬לא כן‬
‫בימי‬
‫כמ‬
‫והאדא שאיין ‪ kp‬חתתא הנא אף חובנ‬
‫עטים ‪ .‬ולטקצוד הווא‪ ,‬די הקב״ה יעו?‬
‫לננוס די יזיו יתדררגו תחת צ׳לל זנאחו‬
‫ד*‪1‬ל״ה‪ .‬ויבינו יתסמטאוו קאוטו‪ .‬ב**חק‬
‫אשכינה ורוח הקודש טא יכונו גיר פי‬
‫ידריך‪ ,‬ובער טן האדא הוטא טן באטרהוס‬
‫לטליה ‪ ,‬יזיו באש יכונו טחדורין קדדאס‬
‫רזליך‪ .‬והאדא שאיין ‪ kp‬והם תכו לרנליך‬
‫אוו יטכן כל קדושיו בידך די יקרר‬
‫יתפהט בכלאם סיאדנא די ק>*ו באיין‬
‫כולהום לקדושים ואצדיקים‪ .‬יעישו פי‬
‫אוקת לטשיח ‪ .‬באש יזיו טעאה כיף ‪kp‬‬
‫זכריה ובא ה׳ **הי כל קדושים עטך‬
‫די בא יחבב יקול טנאיין יזי הקב״ה‬
‫באש יתצ>*ח ויתםאטח םעא אולאדו‬
‫יזיב טעאה אנאש לכבאר ‪ .‬באש יחדרו‬
‫פי אצלח ‪ .‬ובאש יראוו באיין אצרוה‬
‫ולגלות די דווזו הוטא‪ ,‬ראה כלף‬
‫לאולאדהים וכללצהום בכתרת לביר‬
‫והאדא שאיין ‪ kp‬הגא כל קדושיו בידך‬
‫ולםענא די בידך ‪ ,‬הייא באדנך פח**‬
‫ויקה את כל ארצו םידו‪ .‬ופססר רש י‬
‫טידו‪ ,‬טרשותו‪ .‬וחתתא הנא בידך‬
‫ברשותך ‪ .‬יחבב יקול כיף אילא זאוו‬
‫באדנך ‪ .‬ושאיין ‪ kp‬והס‪ ,‬די הווא והוטא‬
‫כא יחבב יקול ‪ .‬האדוך לקדושים םעא‬
‫טשיח בן דוד ‪ ,‬די כא יטלע קדר חסאב‬
‫ת׳כ״ו טעא זוז דלכוללים ‪ .‬כולהוט יזיו‬
‫לרגלך ‪ .‬יחבב יקול לסבבתך ‪ .‬והאד‬
‫לרגלך ‪ .‬הווא ‪ kns‬ויברך ה׳ אותך‬
‫לרגלי‪ .‬ופח** צא אתה וכל העם אשר‬
‫ברנליך ‪ .‬די כולהום כא יתשרחו סבה‬
‫ופי האראך **אוקת די הקב׳יה יתסאטח‬
‫ויחצ>*ח טעאך יכון יקבל כלאטך ויכמטל‬
‫טליבאתך כיף ‪ kp‬ישעיה אז תקרא והי‬
‫יענה ‪ .‬יחבב יצןול פלחין תגייט ל>*ל״ה‬
‫יואזבך והאדא שאיין ‪ kp‬ישא מדברותיך‬
‫יחבב יקול יקבל כלאטך ‪:‬‬
‫ואסבה‬
‫רסיסי לילה )‪(15‬‬
‫‪,/‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫בימי משה ‪ .‬שהיה בן אדם ומת‬
‫גס דבריו לא נתקיימו בידם כראוי‬
‫וגס ‪ •M‬הדברים • לא נתקיימו בימיו‬
‫ועוד שהתורההיתה בבחיגת מאורשה‬
‫כדרשת רז״ל ‪ .‬הקרי מורשה‪^ .‬א‬
‫מאורשה • ואמרו רז״ל ‪ -‬התורה היא‬
‫בתולה ואיש לא ירעה ‪ -‬ואפשר איש‬
‫זה משה שנקרא איש כנודע • לא‬
‫ידעה ‪ .‬שלא הגיע ‪ .‬לשער החמשים‬
‫אבל בימי המשיח‪ .‬התורה תהיה‬
‫בבחיגת בעולה ‪ .‬ככתוב כי יבעל‬
‫בחור בתולה יבעלוך בניך ‪ .‬ומשיש‬
‫חתן על בלה ‪ .‬ישיש עליך אלהיך‬
‫ועוד שאותו הדור י שקבלו התורה‬
‫לא היו כשרים ‪ .‬יען היו בהם אנשים‬
‫כמו דתן ואבירם ‪ .‬וקורה וזמרי בן‬
‫סלוא‪ .‬ורובם לא היו טובים ‪ -‬יען‬
‫נסולהקב״ה עשר פעמים • וז״א פה‬
‫קהלת יעקב ‪ .‬שהיו קהלה של עקבה‬
‫ורמאות ‪ .‬אבל בימי המשיח יהיו‬
‫כולם צדיקים ‪ .‬ככתוב ועמך כ־לם‬
‫צדיקים • שאפילו המון העם יהיו‬
‫צדיקי׳ ויהיו נקראים בשם המשובח‬
‫ישורון ‪ .‬ככתוב בישעיה‪ .‬וישורון‬
‫בחרתי בו‪ .‬ויהי מלכם בראשם‪ .‬ומרב‬
‫הטובה שיהיו שתים בה ‪ .‬ישכחו‬
‫הצרות שיעברו עליהם •וז״א ויהי‬
‫שהוא ל־שון צער ‪ .‬והבונה ה ג ם‬
‫שעברו עליהם רבוי הצרות ‪ .‬כמובן‬
‫מתעת ויהי ‪ -‬אעפ׳יכן יעלו למעלה‬
‫רמה • ויהיו נקראים בשם המשובח‬
‫ישורון ‪ -‬ודא ויהי בישורון מל^ך‬
‫כלומר אחר שיהיו נקראים בשם‬
‫המשובח ישורון ‪ .‬אזי יהיה להם מלך‬
‫וגם בהתאסף ראשי עם ‪ .‬הם‬
‫הצדיקים והקדושים האמורים למעלה‬
‫שבזמן‬
‫ל א ס ב ה די מא תנתר‪ .‬שי דאו־ לברכת‬
‫מן אייאם משד‪ ,‬ללקדדאמ‬
‫די הווא כאן לגי^י *ילייילי ‪ t‬לוזאג ד‪,‬וו>*‬
‫לאיין לגאולה «‪1‬לוולא מא כאנת שי‬
‫כאמלא ‪ ,‬לאיין מא אתעללמוש אד״ורד־‪,‬‬
‫מן פממו די הקנ״ה ‪ ,‬לאיין אתעללמוהן*‬
‫גיר מן פםטו די משה די כאן בן א ד ם‬
‫ומאת ‪ ,‬והאדא זללב באש פא הבבתוהא‬
‫שי ‪ ,‬והימא זללבו‪ .‬די ק‪4‬יו למשה דבר‬
‫אהה עטנו ונשמעה די מן האדא מפהום‬
‫די מא אתעללמ־הא גיר מן פמם משת‬
‫והאדא שאיין ‪ kp‬הנא ‪ .‬הורה צוה לגר‬
‫‪ttyb‬‬
‫משה יחבב יקיל אהודה אוצאהא‬
‫משה די כאן בן אדם ומאח‪ .‬ני^חק פי‬
‫אייאס למשיח ‪ .‬יתעללמוהא סן פםטו‬
‫ד הקב״ה כיף ‪ kp‬לפסק ולא יכנף עוד‬
‫מוריך והיו עיניך רואוה א ת טיריך‬
‫יחבב יקול ומא יגכפא שי מעללמך‬
‫ויכינו עיניך יראוו טעללמן ‪ .‬ובדיאדא‬
‫אתידה תהנה פי ידיחום ‪ .‬ב^חק פי‬
‫אייאם משה די כאן בן אדם ו מ א י ‪7‬‬
‫חתתא אהודה די עטאנא מא תנתת שי‬
‫פי ידדינא ‪ .‬כיף ילאק ונדאדא חתר־‪**.‬‬
‫האד ל־'כ‪4‬אם מא תכתוש פי אייאמד‬
‫ונטר די אחורה כאנת ‪ ,‬פי לבחינה די‬
‫ממ^ריכא פהאל־ אדרשה די סיאדנ•^‬
‫^ חקרי מורשה «‪1‬א מאורשה יחבנ יקיל•*‬
‫מא הםממיהאש יראהא גיר מטל־יל־יכן^‬
‫ו ק ו םיאדנא אתירה נ ת י ל ה ואיש ‪b4t*1‬‬
‫ידעה ‪ .‬יחבב יקיל אהודה עאהק וראזד־>‬
‫מא יעארפהאש‪ .‬ויטכן אראזל‬
‫יעארפהאש הווא משה די מםטמי ראזל‪-‬‬
‫‪vprh‬‬
‫מא נא יעארפהאש ‪ .‬לאיין מא‬
‫‪S‬שער דחטשים ‪ .‬ב^יחק פי אייאבש‬
‫>‪1‬משיח אתורה תכין פי לבחינה די‬
‫מזווזא כיף ‪ kp‬ידפםיק כי •כעיר בחור‬
‫בתוז־יד‪ . .‬יכע‪4‬וך בניך ‪ .‬ומשיש ד־‪.‬רזן‬
‫כליה ‪ .‬ישיש עה־ייך אל־יוהיך‬
‫‪bv‬‬
‫‪1‬‬
‫יחבב‬
‫רםיםי לילה‬
‫שבזמן שהיו חיימ על האדמה ‪ .‬הם‬
‫היו ראשי עם ‪ .‬כלומר מנהיגי האומה‬
‫ושאר העש שיהיו באותו זמן‪ .‬יהיו‬
‫חסידים וקדושימ ‪ .‬כמו שבטי ישת*‬
‫ודא יחד שבטי ישר>* ‪ .‬ואמר יחי‬
‫ראובן ‪ .‬ואפשר הבונה • שיחי ראובן‬
‫חיים נעימים ‪ .‬ה* ימות ‪ .‬שלא יהי‬
‫עני‪ .‬יען העני חשוב כמת‪ .‬או אפשר‬
‫יחי ראובן ‪ *0‬ימות • הבונה היא‪ .‬יען‬
‫ראובן כל ימי השופמימ ‪ .‬רמי הבית‬
‫הראשון‪ .‬עד שנלו לא היה מהם‪ .‬לא‬
‫שר ולא שופט ‪ .‬ולא נבור ולא מושל‬
‫אבל לעת הגאולה ‪ .‬הוא יצא ראשונה‬
‫כמובא בזוה״ק פר׳ ויחי ‪ .‬דףרל״ה‬
‫ע״ב ‪ .‬בגי ראובן יפקון ‪ .‬ויגיחץ‬
‫קרבין בעלמא ‪ .‬רנצחץ רתתקפון על‬
‫עממיא ‪ .‬ובני עלמא ידחלון מניהו‬
‫ררתתון קמייהו וכו׳ ‪ .‬ואפשר שדא‬
‫יחי ראובן ‪ .‬שיתנבר על אויביו • היי‬
‫ימות ‪ .‬שלא ינוצח ‪ .‬הנם שיהיו‬
‫מתיו מספר ‪ .‬או אפשר הבונה‬
‫שהמתים אשר ימותו במלחמותיו‬
‫יהיו רק מתי מספר ‪ .‬ואמר וזאת‬
‫ליהודה‪ .‬והבונה תיא ‪ .‬זאת שהיא‬
‫מדת המלכות ‪ .‬לא תסור מיהודה‬
‫ומזרעו‪ .‬כמו שאמרו בני קודח• ברוח‬
‫קודשם • זרעו לעולם יהיה ‪ .‬וכסאו‬
‫כשמש ננדי־‪ .‬וכמו שהשמש תמידית‬
‫ומאירה יומם ולילה ‪ .‬כן מלכות בית‬
‫דוד ‪ .‬הבא משבמ יהודה ‪ .‬אינה‬
‫פוסקת לא בימי החירות • ולא בימי‬
‫הגלות ‪ .‬ואם לא יהיה שבט ‪ .‬יהיה‬
‫מחוקק ‪ .‬ואותו זמן של המשיח ‪ .‬כל‬
‫שבט תתקיימבו ברכתו‪:‬‬
‫והגה אחר גמר הברכות • אמר‬
‫אין מ* ישורון • והכוגה הגם‬
‫שהקב״ה‬
‫יחבב יקול כיף יזווז לבחור לבתולה‬
‫יכסבוך אולאדך ‪ ,‬ומסדרת לערוס ע ל א‬
‫לערוסא יסדר עליך אילאהך ‪ ,‬וכטר די‬
‫דאך אדור די קבלו אתורה מא כאנוש‬
‫מלאה ‪ ,‬לאיין כאנו פיהום נאש פח*‪1‬‬
‫דתן ואבירם ‪ ,‬וזמרי בן סלוא וקודח‬
‫וכתרתהום מא כאנוש מלאח לאיין‬
‫זררבו הקב״ה עשרא דלמרראת ‪ ,‬והאדא‬
‫שאיין ‪ kp‬הנא קהלת יעקב די כאנו‬
‫זמאעא דאתעויז ולכדע‪ ,‬ב^חק פי‬
‫אייאם למשיח יכונו כולהום ישראל‬
‫צדיקים כיף ‪ kp‬לפסוק ועמך כ ו ל ם‬
‫צדיקים די אכלליה אננאש דלעאמא‬
‫יכונו צדיקים ‪ ,‬ויכונו יתסממאוו בליסם‬
‫למכייר ישורון‪ ,‬כיף ‪ kp‬ישעיה וישורון‬
‫בחרתי בו ופי האדאך ן*וקת יכון יקדדמהום‬
‫צולטאנהום ‪ ,‬ומן כהרת לכיר פאש‬
‫יכונו ישר>* ג^שין ינסאוו אדדיקאח‬
‫ולקהראת די דאזו עליהים‪ .‬והאדא‬
‫שאיין ‪ , kp‬ויהי ‪ ,‬די הווא לשון צער‬
‫ולטענא הייא בעד טא דווזו כתרת‬
‫אצרות כיף טפהום טן כלטת ויהי‪ ,‬בעד‬
‫טן האדא יטלעו לדאראןא ע>‪1‬יא‪ ,‬ויכונו‬
‫יתםטטאוו בליםם לטשכור ישורון והאדא‬
‫שאיין ‪ kp‬ויהי בישורון מלך‪ ,‬יחבב‬
‫יקול טנור טא יכונו יתסטטאוו בליסם‬
‫לטשכור ישורון‪ ,‬עאד יכון ענדהום‬
‫צולטאן‪ ,‬וחתתא בהתאסף ראשי עם ‪.‬‬
‫יחבב יקול מן די יתזמעו כבאר יריקאום‬
‫הומא אצדיקים ולקדושים למדכורין‬
‫ללפיק‪ ,‬די פי אוקת די כאנו עאיישין‬
‫עלא לארד כאנו הומא כבאר לאומה‬
‫יחבב יקול טקרדמינהא‪ ,‬ותבקיית לעאמא‬
‫טזטועא די תכון פי האדאך >*וקת‪ ,‬יכונו‬
‫חסידים וקדושים‪ kns* ,‬שבטי־ישראל‬
‫האדא שאיין ‪ kp‬יחד שבטי־ישת*‪ ,‬וק*‪1‬ו‬
‫יחי ראובן ו** ימות ‪ .‬וימכן למענא‬
‫הייא‪ ,‬יחי ראובן יעיש עישא ל ד י ד א‬
‫׳‬
‫ואל‬
‫רסיסי לילה‬
‫שהקב״ה בכל עת ובכל זמן‪ .‬נקרא‬
‫>>‪ .‬שהוא תקיף יכול • הנה יותר‬
‫תראה‪ .‬תוקפו ויכלתו • לעת שיתרצה‬
‫עם בניו • שיראה תוקפו דכלתו‬
‫ננד אויבהם ושונאהם ‪ .‬שינביה‬
‫א ו ת ם לרום המעידיוח ‪ .‬ויוהיו‬
‫נקראים בשם המשובח ישורק‬
‫יען הוא רוכב שמים ‪ .‬ומושל על‬
‫שרי מעלה ‪ .‬המושלים על מלכי‬
‫הארץ ‪ .‬ככתוב כי ה׳ אלהיכם הוא‬
‫**הי ה^הים ‪ .‬והשרים של מעלה‬
‫ונם מושלי ארץ ‪ .‬נקראי׳ >*ד\ס‪ .‬ונם‬
‫קהלת אמר ‪ .‬כי גבוה מעל נכוה‬
‫שומר ‪ .‬שהוא הקביה‪ .‬ככתוב הנה‬
‫לא ינום ‪ .‬ולא יישן שומר ישראל‬
‫והוא יהיה בעזרך ‪ .‬עד שתקום‬
‫מנפילתך ‪ .‬והוא יושב בנאותו‬
‫בשמים ‪ .‬ומשניח בתחתונים ושוחק‬
‫עליהם • ככתוב יושב בשמים ישחק‬
‫ואפשר שלכן נקראו שחקים • ודא‬
‫ובגאותו שחקים • וממנו תבוא‬
‫לך התשועה‪ .‬יען ישפיל שרי מעלה‬
‫בשמים ממעל ‪ .‬ומלבי האדמה על‬
‫הארץ מתחת ‪ .‬ככתוב יפקוד ה׳ על‬
‫צבא המרום במרום ‪ .‬ועל מלכי‬
‫האדמה‪ .‬על האדמה ‪ .‬הגם שהוא‬
‫דר מעונה ‪ .‬אף עפ׳־י כן משגיח‬
‫למטה • ונודע מצד מעשיו • יען‬
‫הוא *>הי קדם ‪ .‬הידוע בנפלאותיו‬
‫והוא יפיל שרי מעלה ‪ .‬שהם בשמים‬
‫ודא מעונה **חי קדם‪ .‬אבל בארץ‬
‫יצוד‪ .‬על מלכי האדמה ‪ .‬אדירי‬
‫התבל ‪ .‬שהם זרועות עולם‪ .‬להכרית‬
‫זרע הרשעה ‪ .‬וזי יא ומתחת זרועות‬
‫עולם ‪ .‬וההתתלה היא ‪ .‬דנרש‬
‫מפגיך אויב המתגגד לגאולתך • ואס‬
‫תאמר‬
‫‪ in‬ימות‪ ,‬די מא ינון שי עני ל א י י ן‬
‫לעני מחסוב פחן‪ 1‬לסייר‪ ,.‬אוו ימכן י ח י‬
‫ראובן‪ ,‬לאיי‪,‬ן ראובן‪ ,‬מול אייאס אשיפטים‬
‫ואי‪-‬אם בית ראשון‪ ,‬חתתא אתזלאוו ם *‬
‫כאן מנהום לא קאייד ולא שיפט‪h ,t4‬‬
‫גבור ולא חאכם‪ ,‬ב*‪1‬חק פי ל־יגאוידיד‪,-‬‬
‫ראובן הווא די יכרז >>לוולי‪ ,‬כיף זאב פי‬
‫זוה״ק פר׳ ויחי דף רליה ע׳׳ב והאדא‬
‫כלאםו‪ ,‬בני ראובן יפק־ן ויגיחון קרבין‬
‫בעלמא ויגצחין ויתחקפון על עמסיא‬
‫ובני ערמא ידחלון מנייהו וירתתון‬
‫קםיהו וכו׳ יחבב יקיל אולאד ראובן‬
‫יכרזו ויעמלו גירראת פי אדניא ויגלבו‬
‫ויתקוואוו עלא לגנוס‪ ,‬ואולאד אדגיא‬
‫יכאפו טננהום‪ ,‬ויתרעדו קדדאמהום‬
‫וימכז הארא שאיין ‪ kp‬יעיש ראובן ד•‬
‫יתגללב עלא עדיאנו‪ ,‬ו>ו ימות די ט *‬
‫יתגלב שי בעד מא יכונו נאשו קל‪*8‬‬
‫םקאבלח עדיאנו‪ ,‬אוו ימנן ויהי מתיו‬
‫מספר‪ ,‬די למייהין די ימותולו פי לגיד־‬
‫ראח די יעמל יניני לול* • ‪ V‬וזאו־ן‬
‫ליהודה‪ ,‬ויסכן לטענא‪ ,‬ןאת‪ ,‬הייא מדר‪/‬‬
‫המלכות ולמענא הייא רי מא הנז* ע י‬
‫אצלטנא מן א*רע די יהודה כיף קאדיו‬
‫אולאד קורח ברוח הקדש עלא דוד די‬
‫זא סן שבט יחידה‪ ,‬זרעו לעילם יה•ד‪,‬‬
‫ובםאו כשמש נגדי יחבב יקול נפילר‬
‫דיטא יכין‪ ,‬וכרםיה כיף אשמש מקאבלתי‬
‫ודי כיף אשמש טראוומא וכא תצ׳ווי‬
‫אגגהאר ו‪1:‬ליל‪ ,‬כא תנםמל מן האד לאוזו‪-‬‬
‫דלעולם ותמשי ללאיזה לאכור‪ ,‬וחתת^ו‬
‫בעד נא תטשי‪ ,‬כא תעטי אצ׳אוו‬
‫ללגמרא‪ ,‬לאיין לגםרא טא עגדהא‬
‫צ׳אוו‪ ,‬גיר די כא תעטיהא אשט<ש‬
‫האכדאך חהתא צלטנה דור יי זא סן‬
‫שבט יהודה‪ ,‬צלטנהו טא הקטע‪.‬שי ‪t*b‬‬
‫פי אייאם לחירות ולא פי אייאט לגדוד;‬
‫ואירא םא יכונש שבט‪ ,‬יפרן טחוקק‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יחבב‬
‫רסיסי לילה‬
‫תאמר מה יועיל הגירוש ‪ .‬לכן הוא‬
‫משיב ‪ .‬הגירוש הוא השמד ‪ .‬כמו‬
‫וגרשחיו האמור בפרשה בלק‬
‫שפירש רש״י וגרשתיו מן העולמ‪ .‬ואמ‬
‫תאמר מי הוא האויב דאמר ‪ .‬האויב‬
‫הוא המתגגד לגאולתך ‪ .‬שעולה‬
‫במספר קטן‪ .‬השמיד ‪ .‬הוא עולה‬
‫ששה עשר ‪ .‬היתליר במק עולה‬
‫ששה עשר וכשיגמר האויב ‪ .‬אד‬
‫עם ישראל ישכק לבטח בארצו‪ .‬ובמה‬
‫ישכץ לבטח * ‪ .‬יען שיהיה בדד‪ .‬כמו‬
‫שהתגבא עליו בלעם‪ .‬הן עם לבדד‬
‫ישבץ שכשיהיה לבדד ‪ .‬אד ישכק‬
‫לבטח ‪ .‬ואחר כך ‪ .‬תכף כארי‬
‫יתגשא ‪ .‬ח״א וישכון ישרו* בטח בדד‬
‫וארצו היא שאליה גשואות עיגי כל‬
‫האומה ‪ .‬אפילו הפחותים הגקראים‬
‫יעקב ‪ .‬ח״א עין יעקב ‪ .‬יען היא‬
‫ידועה בשבחיה ‪ .‬כגז׳ בפר׳ עקב‬
‫ארץ חטה ושעורה וגפן וכו׳‪ .‬וז״א‬
‫‪ k‬ארץ דגן ותירוש ‪ .‬ותתקים בכס‬
‫גם ברכת יצחק ‪ .‬דתן לך האלהים‬
‫מטל השמים ‪ .‬וז״א אף שמיו‬
‫תרפו מ ל ‪:‬‬
‫והנה על אותו זמן גאמר ‪ .‬אשריך‬
‫ישר^ מי כמוך ‪ .‬שמרב רבד‬
‫הטובה ‪ .‬שתהיה יושב בה ‪ .‬יהיו‬
‫האומות אומרים עליכם ‪ .‬הגדיל‬
‫ה׳ לעשות עם אלה‪ .‬שהם עם‬
‫ישר>* ואלו הגדיל ה׳ לעשות עמגו‬
‫הגלות והצרות ‪ .‬יותר ממה שעבר‬
‫על עמישר** ‪ .‬והגענו למעלה שהם‬
‫בה כעת אד חייגו שמחימ‪ .‬גמ בגלות‬
‫וז׳״א אשריך ישר>* מי כמוך ‪ .‬אשריך‬
‫ישר«‪ 1‬על רבד הטובה והגדולה‬
‫שיש לך ‪ .‬מי כמוך ‪ .‬טי היא האומה‬
‫שהגתה למעלחך‪ .‬שהקב״ה אוהב‬
‫אותך‬
‫לא‬
‫יחבב יקיל אירא טא יכוגש צולטאן‬
‫יכין כביד פי לחכומא‪ ,‬ויכין יעטי ארראי‬
‫ללחכומא‪ ,‬ב**חק פי אייאט למשיח כ ו ל‬
‫שבט תתבוז פיה בראכתו וחתתא יהודה‬
‫תרזעלו עאוד צלטנתו‪ ,‬והאדא שאיין‬
‫‪ kp‬וזאת ליהודה די הייא אצלטנא‪:‬‬
‫די קאדא לברכות יזע יקיל‪ ,‬אש‬
‫ומן‬
‫יכון האדאך ייוקת‪ ,‬וברא אין‬
‫‪ 2k‬י ש ו ר ו ן ו ל ט ע נ א הייא בעד מא‪,‬‬
‫הקב״ה פי כול אוקת וזטן בא יהמממא‬
‫‪ M‬די הווא קוי וקאדר ‪ /‬כטר תבאן‬
‫קדרתו וקוותו פי **וקח די יתטאטח‬
‫ויר‪.‬צ**ח טעא אולאדו‪ ,‬די יביין קדרחו‬
‫וקוותו‪ ,‬טקאבלת עדיאנהום ובארהינהום‬
‫די הקב״ה יעלליהום לדאראזא ע**יא‬
‫ויבינו יתסממאו בליסם לטשכור ישורון‬
‫לאיין הווא רוכב שמים‪ ,‬יחבב יקול‬
‫ראכב עלא אססםא וכא יחכם עלא‬
‫קייאד לפיק לחאכמין עלא צלאסן לארד‬
‫כיף ‪ kp‬לפסוק‪ ,‬כי ה״ >‪1‬היכם הוא‬
‫**הי ה**הים ואדוני האדונים‪ ,‬יחבב‬
‫יקול לאיין **ל״ה אילאהכום הויא אילאח‬
‫לאילאהאת וסייד לאסיאד וקייאד דלפוק‬
‫וחתתא חככאם לארד אתסממאו **הינס‬
‫יחבב יקול באיין הקב״ה חאכס על־א‬
‫למלאכים ד־אססטא‪ ,‬ועלא צלאטן לארד‬
‫וחתהא קהלת ‪ kp‬כי גבוה מעל גבוה‬
‫שימר‪ ,‬יחבב יקיל לאיין ע**י פוק ע**י‬
‫חאצ׳י‪ ,‬ולחאציי הווא הקב״ה כיף ‪kp‬‬
‫לפסוק הנה לא יגוס ולא יישן שומר‬
‫ישר**‪ ,‬יחבב יקול מא ינום ומא ינעם‬
‫ד י חאצ׳י ישר** והווא יכין פי מעאוונתך‬
‫חתתא די תקום טן טיחתך לאיין הווא‬
‫ג**ש בענאייתו פי אססםא וראנב ע ל א‬
‫אתחתיין‪ ,‬ובא ידחך עלא עט**הום כיף‬
‫ק** לפסוק יושב בשמים ישחק ‪ ,‬די הווא‬
‫ג**ש פי אססשא ידחו וימכן די ע ל א‬
‫רסיסי לילה ) ‪( 4 6‬‬
‫האדא‬
‫רסיסי לילה‬
‫אותך ‪ .‬ומרחם על־ייך במרת רחמיו‬
‫הגס שאינך ראד והגון • מצד מעשיך‬
‫אף על פה כן תשועתך תהיה תדירית‬
‫כדברי ישעיה ישר>* גושע ביי תשועת‬
‫עודימים • לא תבושו ולא תכלמו‬
‫עד עולמי עד • והבונה ישר>*‪ .‬הגם‬
‫שאתה נושע בה׳ ‪ .‬שהוא מדח‬
‫רחמים • ול־יא מצד מעשיך הטובים‬
‫ותאמר שלא תהיה תדירית • אבל‬
‫באמת דיא תירא מזה • תן זאת‬
‫הגאולה ‪ .‬חשכים עליה נ ם מדת‬
‫הדין ‪ .‬ותהיה תשועת עולמים הייגו‬
‫תמידית שלא תבא אחריה • שום‬
‫גלות ‪ .‬ובזה לא תבושו‪ .‬ולא תכלמו‬
‫עד עולמי עד •ועוד שהבורא יתב״ש‬
‫הגין עליך מאדביך ‪ .‬שהיה רודף‬
‫אחריך ‪ .‬ועזר דיך עירי גאודיחך‬
‫שהגיעה לידך ‪ .‬בלא שום מלחמה‬
‫עם האויב • ודא מגן עזרך ‪ .‬והוא‬
‫יתב״ש חרב גאוחך ‪ .‬יען כל העמים‬
‫שריהם גד^חמים להם ‪ .‬ואתם‬
‫ה׳ י ל ח ם דיכם ‪ .‬כמו שהבטיח‬
‫דיכם • עלל ידי גביאו מיכה • כימי‬
‫צאחך מארץ מצרים אראנו גפלאות‬
‫ובמצרים נאמר ‪ .‬כי ה׳ נלחם להם‬
‫במצרים‪ .‬וגם פה ה׳ ידיחם לכם‬
‫וחרבו של הקב׳ה היא הגדודיה‬
‫ככתוב חרב לח׳ מלאה דם‪ .‬ובאותו‬
‫זמן ‪ .‬יהיו האומות גכגעיס לפגיכם‬
‫ומקבלים מםשלתבם ‪ .‬בשמחה רבה‬
‫כדברי ישעיה ‪ .‬תחת הגחשת אביא‬
‫זהב וכו׳ ‪ .‬והכוגה בעת שתבקשו‬
‫מהאומות • גחושת הס יביאו לכם‬
‫זהב ‪ .‬ובעת תבקשו מהם ברזל יביאו‬
‫לכס בסף ‪ .‬ובעת תבקשו מהם עצים‬
‫יביאו לבס גחושת • ובעח תבקשו‬
‫מחם‬
‫האדא אחםםםאוו שחקים‪ ,‬והאדא שאיין‬
‫‪ kp‬ובגאותו שחקים‪ ,‬ומנגו תזיך לטגית**‬
‫לאיין יבדא יטייח קייאד אססמא פי‬
‫אססטא ‪ ,‬טן לפרק ‪ ,‬וצלאטן לארד עלא‬
‫לארד טן לתחת‪ ,‬כיף ‪ kp‬ישעיה יפקוד‬
‫ה׳ על צבא הטרום בטרום ועל טי־יכי‬
‫האדטה על האדטה‪ ,‬יחבב יקול ייוצעי‬
‫ז^ל׳־ה עלא זיש אסםםא פי אםםטא ועלא‬
‫צלאטן לארר עלא לארד והאר אששי‬
‫קאדר יעמלו‪ ,‬בעד מא םאכן פי א ס ס ט א‬
‫די בעד מן האדא ראדד בז*ו דלחחר־ז‬
‫ימערוף מן זאגב פעאיילו לאיין הווא‬
‫אילאה קדים למערוף בעזאייבו והווא‬
‫יטייח קייאד לפיק די מעאה פי אססמא‬
‫והארא שאיין ‪ ,kp‬מעונה «‪1‬ד‪,‬י קדט‪ ,‬יחבכ‬
‫יקול הארוך די פי אםסמא יטייחהוכ!‬
‫*יהי קדם‪ ,‬כז^חק הארוך די דיומא פי‬
‫לארד יווצצי עלא צלאטן לארד לקוויין‬
‫דאדניא ‪ ,‬די דיומא אדדרוע אצחאח‬
‫ולטלאח דארניא‪ ,‬באש יקטעו זרריעת‬
‫אצ׳לם‪ ,‬והאדא שאיין ‪ Mp‬ימהחת זריעוד;‬
‫עולם‪ ,‬ולנדיאן הווא די יטררד סן‬
‫קדאםך לעדו די טאשי כונמרא ללפכאך‬
‫דיןיך‪ ,‬והארא שאיין ‪ kp‬ויגרש מפניך‬
‫אויב ואירא הקול אש יקרי אטטריד ?‬
‫עלא האדא בא יואזב‪ ,‬ויאטר השמד•‬
‫יחבב יקול אטטר־ר הווא לפגא פחאיד•‬
‫וגרשתיו‪ ,‬לטוקולא פי פרשת בלק די‬
‫שרח רש״י םן העולם ואירא ת ח כ כ‬
‫חעארף שכון האד לעדו ? עלא האדא‬
‫כא יואזבך לעדו הווא די כא יטל^‬
‫בלחסאב אסגיר‪ ,‬ה׳ש׳ט״ר לאיין השמד‬
‫בא יטלע סתאעשר‪ .‬חיי׳ת׳דייי״ר חתהא‬
‫הווא בא יטלע סתאעשר‪ ,‬וסן די יתקאדא‬
‫לעדו‪ ,‬דגיא לקום די ישר* ‪ ,‬יסכן טהנגי‬
‫כי אדרו‪ ,‬והאדא שאיין ‪ ,kp‬וישכין ישר‪14‬‬
‫בטח ‪ ,‬ובאש יכין בטח ‪ t‬עלא קיבאל‬
‫בדד ‪ ,‬יחבב יקול ‪ ,‬יסכן טפררד באיחדו‬
‫‪1‬‬
‫פי‬
‫רסיסי לילה‬
‫מחם אבנים • יביאו לכם ברזיל‬
‫ושמא תאמר שזה יהיה נראה‬
‫להס • כמו נפילה ושפלות • אדרבה‬
‫הקב״ה מבטיח לנו ‪ .‬שישימ הצווי‬
‫שלנו • כמו דבר שלשלוט ‪ .‬ודא‬
‫ושמתי פקודתך שלום • ונם מס‬
‫שיהיו נותנים לנו‪ .‬יהיה נראה להם‬
‫כמו צדקה ‪ .‬ודא ונונשיך צדקה‬
‫והצדקה שאמר פה • היא כמו צדק‬
‫צדק תרדף ‪ .‬הכינה שהננישה‬
‫ח ה י ה נראית להם כדין • יען‬
‫יראו נפלאותיו יתברך ‪ .‬שעשה‬
‫לעמו ‪ .‬וירעו האבת כדברי ירמיה‬
‫כי כולם ידעו אותי למקמנם ועד‬
‫נדולמ ‪ .‬ובעת תהיו מדבריי לפניהם‬
‫על העבר ‪ .‬הם יהיו מתנצלים‬
‫ויאמין'לכם אנחנו לא עשינו לכם‬
‫כלום ‪ .‬הגה אוחס שהיו סכת כל‬
‫הרעות ‪ .‬אבדו מן הע‪.‬־לם ‪ .‬ודא‬
‫ויכחשו אייביך לך ‪ .‬והנס שתהיה‬
‫מכביד מרותך עליהם הכל יקבלו‬
‫עליהם בשמחה רבה • ובהכנעה‬
‫גדולה ‪ .‬הנס שיראו נדזל־ייהם‬
‫כאלו אתם דורכים עליהם‪ .‬אעפ״כ‬
‫לא ירגישו שום צער ודא ואתה על‬
‫במותיםו תדרוך • ובמותימו דם‬
‫משרהימ‬
‫שיהיו‬
‫נמליהם ‪.‬‬
‫אתכם ‪ .‬ועושים רצונכמ ומשגיחים‬
‫על עכידחכס ‪ .‬והוא כדברי ישעיה‬
‫ובנו בני נבר חומותיך ‪ .‬ומלכיהם‬
‫ישרתונך ‪ .‬ואמר והיו מלכים אומניך‬
‫וכר‪ .‬וכן והלכו >*יך שחוח בני מעניך‬
‫והשתחוו על כפות רנליך כל מנאציך‬
‫וכל זה ‪ .‬יען יכירו **חוחו יתברך‬
‫וידעו כי **הים שופט ‪ .‬ובידו להשפיל‬
‫ולהרים ‪ .‬ומלכותו בכל משלה‬
‫והוא מלך עזלם • ככתוב והיה‬
‫הי למלך על כל הארץ • ביום ההוא‬
‫יהיהה׳אחדושמואחד‪:‬‬
‫לב‬
‫פי ארצ׳ו ביף אתנבבא עליה ב ל ע ם‬
‫הן עם לבדד ישכון ‪ ,‬יחבב יקול מן די‬
‫יכון םפררד עאר יסכן האני ומן בעדו‬
‫וכארי יתנשא ‪ ,‬יחבב •יקול וכיף אססבע‬
‫יתככבר ‪ ,‬והאדא שאיין ‪• / kp‬וישכון‬
‫ישר** בטח בדד וארצ׳ו די ליהא מרפודין‬
‫עינין ראוטה כולהא ‪ ,‬חתתא אטאיחין‬
‫לטסטמיין יעקב ‪ ,‬והאדא שאיין ק** עין‬
‫יעקב לאיין טערופא בשכראנהא כיף‬
‫מדבור פי פרשת עקב ‪ /‬ארץ חטה‬
‫ושעורה וגפן ותאנה ורמון‪ .‬ובו‪ /‬והאדא‬
‫שאיין ‪ kp‬הנא ** ארץ דגן ותירוש ותתבת‬
‫פיכום חתתא לברכה די יצחק אבינו ע״ה‬
‫ויהן לך ה**הים מטל השמים ‪ ,‬והאדא‬
‫שאיין ק** אף שטיו יערפו טל ;‬
‫ן ע ל א האדאך * ק ת אתוק**‪ .‬אשריך‬
‫ישר** טי כטוך יחבב יקול‬
‫אביאדך ישר** שכון פח*>ך ‪ .‬די טן כתרת‬
‫לביר פאש תכון ג**ש יכונו לאוטות‬
‫יקולו עליכום ‪ ,‬הגדיל ה׳ לעשות עם‬
‫>*ה ‪ ,‬יחבב יקול כתתר >*ל״ה באש יעסל‬
‫טעא האדו די הוםא ישר** ‪ ,‬ולוכאן‬
‫הנדיל ה׳ לעשות עטנו הייגו שטחים‬
‫יחבב יקול לוכאן כתתר >*ל״ה באש‬
‫יעטל טעאנא {*גלות ואצרות כתר טן‬
‫שאיין דאז עלא לקום די ישר** ‪ ,‬ודאבא‬
‫דרכנא האד אדראראזא די פאש הוםא‬
‫ליום‪ ,‬כוננא פרחאנין חתתא בלגלות‬
‫והאדא שאיין ‪ kp‬אביאדך ישר** ע ל א‬
‫כהרת לכיר ואהכבראניא די ענדן‪ /‬שכון‬
‫הייא לאומה די להקת דאראזתך ‪ ,‬די‬
‫הקב״ה בא יחבבך ‪ .‬ורחמך ברחסתו‬
‫בעז־ טא טא הלאקש טן זאנב פעאיילך‬
‫בעד טן האדא טגיטתך תכין מדאוומא‬
‫פח>* כלאם ישעיה ‪ ,‬ישר** גושע בה׳‬
‫השועה עולםים ‪ ,‬יחבב יקול ישר־אל‬
‫גגאט ב א ל ל ׳ י ה מגיטח אדוואם‪ ,‬ועלא‬
‫האדא‬
‫רסיסי לילה‬
‫האדא לא תבושו ולא תכלטו עד־ עיל־יטי‬
‫עד ־ ולטעגא הייא ישר‪1‬י בעד טא די‬
‫נתי נגאטת ב>יליה די הייא טדת החסד‬
‫וטאוושי בעטאיילך לטלאח « ותקול די‬
‫טא חבוגש טגיטא טדאווטא ־ גיר ‪pnk‬‬
‫הווא טא תכאפש טן האדא « לאיין האד‬
‫לגאולה הוואפק עליהא טדת הדין ותבוז‬
‫טגיטת אדוואס • די טא חזי בעצ׳הא‬
‫חתתא גלות אוכרא» וכהאדא לא תבושו‬
‫ולא תכלטו עד עילטי עד י יחבב יקוד‬
‫מא תחשטו ולא תגחקרו ־ חתחא לדגיית‬
‫ארוואט י וכטר די הקב״ה רררג עדייך‬
‫םן ערוך די כאן תאבעך י ועאוגך עלא‬
‫לפבאך דיזיך די לחק לידדך בלא טדארבא‬
‫טעא עדיאגך ־ והאדא שאיין ‪ • kp‬טגן‬
‫עזרך‪ .‬והקב״ה יכין טברוך יסטו‪ .‬יכון‬
‫סיף ענאייתך ‪ .‬לאיין לגנום כ וללחום‬
‫כבארהוט ‪ .‬כא ידארבו ליהיט ‪ .‬וגתים‬
‫אלל׳ה ידדארב ליכוט ‪ .‬כיף די עט>‪1‬כים‬
‫בלשתו‪ .‬עלא ירד אגביא מיכה ‪ .‬כיטי‬
‫צאתןטאדץ מצרים אראגו גפלאות‪.‬יחבב‬
‫ינץל ‪ .‬כיף אייאם כרוזאך טן טאצר‬
‫נורריה לעזאייב ‪ .‬ופי טאצי* ‪ « kp‬כי ה*‬
‫גלחם להם בטצריס = וחתחא הקב״ה‬
‫ידדארבלכום וםיפו הייא לכבירא « כיף‬
‫‪ kp‬ישעיה • סיף ל*יל״ה עאטרא באדדם‬
‫ופי האדאך >*ווקת יכוגו לאוטות טחרורין‬
‫קרדאםכום ־ ויכוגו יקבלו חכאטכום‬
‫בפרחא כבירא ־ כיף ‪ kp‬ישעיה ת ח ת‬
‫הנחושת אביא זהב ובו׳ ־ יחבב יקוד• פי‬
‫אווקת תתטלבו מן לאיטות אננחאס‬
‫ידבולכום אדדהב < ופי אווקת תתטלבי‬
‫ליחדיד יזיבו ל פ צ ׳ צ ׳ א • ופי אווקח‬
‫תתטלבו לעוואד יזיבו אננחאס « ופי‬
‫אווקת תתטלבו לחזאר יזיבו לחדיד‬
‫ולא יכון תקול די האדא יבאנלהום‬
‫טיחא • אדרבה הקב״ה כא יעטיך כלטתו‬
‫באיץ יעטל אוצאיחך חאזא דשלוס והווא‬
‫שאיין ‪ • kp‬ושטתי פקודתך ש ל ו ם‬
‫ולגראטא די יכוגו יעטיובום • תכין‬
‫תדהרלהוס וזאזא דלחקק ‪ .‬והווא שאיין‬
‫‪1‬‬
‫קאל‬
‫‪ kp‬ונוגשיך צדקה ־י והאד צדקה הייא‬
‫‪ knt‬צדק צדק תרדוף • די הייא חקק‬
‫תכין‬
‫ולטעגא הייא « די לגדאסא‬
‫תדהרלהום חאזא דשרע לאיין יראוו‬
‫לעזאייב די יעטל ‪11‬ליה לקאווסו ויעארפו‬
‫‪ pnk‬־ ואילאה ‪ - prk‬כיף ‪ kp‬ירטיה כי‬
‫כולם ידעו אותי וכו׳ » יחבב ק ו ל כאיץ‬
‫כולהוט יעארפוגי ־ טן סגארהוט ח ת ו ז א‬
‫לככארהום « וישעיה ‪ kp‬כי טלאה הארץ‬
‫דעה את ה׳ י יחנכ יקול לאיין עמרר‪r‬‬
‫לארץ׳ לערף ד>*ל״ה ־ ופי *יייקת די‬
‫תכוגו תתכללטו קדדאטהיט עלא לאייאם‬
‫לפאייתין יכונו יזיכולכיס לעידור ויקו‪-‬‬
‫לולכיס • הגא מא עטלגאלכום שאי ודי‬
‫באגו סבבה ללחיואייז לקבאח געדטו מן‬
‫אדגיא ־ והווא די ‪ kp‬ייכחשי אויביך‬
‫לך « ובעד טא תכיגו תתקלו חכוטתכינש‬
‫עליהום « כולשי יבינו יקנלוה בפרחא‬
‫בתירא • ובכצראן ארראץ כבירא « ובעד‬
‫טא יכוגו יראוו בבארהום ‪ kna‬אילא‬
‫גתום עאפםין עליהום ־ בעד טן האדאך‬
‫םא יכוגו יתססו חתתא צער וגניגא והירא‬
‫שאיין ‪ kp‬ואחה על בטותיסו תדרוך‬
‫ובטוחיםו הוטא כבארהום • די יכונו‬
‫יתשככרו ליבום • ויעטלו גאראדכים‬
‫ויגאדרו עלא כדםתכום כיף לן* ישעיה‬
‫ובגו בגי גכר חוטותיך וטלכיהם ישרתיגך‬
‫יחבב יקול • ויבניו אילאד *יכרראני‬
‫צווארך ־ וצלאטנהום יחשכרולך ־ וק‪*1‬‬
‫והיו טלכים אוטניך ־ וכו׳ יחבב יקיד־*‬
‫ויכינו אצלאק טרביינאך • וקייאדאתהום‬
‫טרדדעיגך‪ .‬עלא אוזהום ללארד י כ א י ע ‪-‬‬
‫ולך וכו׳‪ kpt .‬ויטשיו אילך כלחדור>‪,‬‬
‫אולאד טעדדבינך ויבאיעו עלא כפון*‬
‫רזליך זטיע מחררזינאך ־ וכילי האדא‬
‫לאיין ירזעו יעקלו חבאם >יל״ה • ויעדיף‬
‫קדרתו י באיין הווא כא ירפפע ייחדדד‬
‫וצלטגתו פי כולשי חאכםא י וחוו‪,.,‬‬
‫צולטאן אדגיא לאדדוואם • כיף *‪ P‬לפסוק‬
‫והיה ה׳ לטלך על כל הארץ ביום החו^ן‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י ק י ל ייכון‬
‫•‬
‫ייייה יי׳‬
‫«>ל״ה צולטאןעלא זטיע לאדר פי אגנהאד‬
‫האדאך ‪ .‬יכין ‪ 7rbk‬יאחד ויםמי יאחד‬
‫א ח ד‬
‫י ש ט ו‬
‫א ח ד‬
‫י ח ב נ‬
‫ג‬
‫לג‬
‫רסיסי לילה‬
‫למנצח מזמור לבני קרח‪ .‬על ג־־מנצח מזמור לבני קרח‪ .‬ער‬
‫עלמות שיר‪:‬‬
‫עלמות שיר ‪) :‬ההליכ כזמיר מי••(‬
‫הנה המזמור הזה ‪ .‬אסרו אוחו בני‬
‫קיח המשוררי׳ ברוה״ק ‪ .‬ואפשר הנה האד למזמור ‪ .‬ק * ואחד מן‬
‫אולאד קרח למשוררים‪ .‬וק**י כרוח‬
‫שהמשורר מדבר על מה שעיבר‬
‫בזמננו זה ‪ .‬ואעפ״י שהיה דבר זה הקדש ‪ .‬וימכן די למשורר כאן יהבללם‬
‫בזמנס ‪ .‬נעלמ ועודנו ממון בחיק עלא שאיין כא ידוז פי אוק־זנא האדא‬
‫ובעד םא האד אששי פי איוקתהיס כאן‬
‫העתיד ‪ .‬ראהו המשורר ברוח קדשו‬
‫מכפי ומאז** מכבבע ‪ .‬פי עין לאייאם‬
‫וראה שהנס שיהיו בו כסה בלבולים‬
‫אזזאיין‪ .‬ראה למשורר ברוח רקורש ודא‬
‫וצרות הכופות ומלחכות ‪ .‬ועס‬
‫באיין בעד מא יכינו פיה שח** דאתכרויד‬
‫זת‬
‫ישר>* יהיו בצער נד‪.‬יל ‪ .‬בכל‬
‫ושח** ראצרות מהבועין יגירראת‪ .‬וקאומ‬
‫מתיך הצרות ‪ .‬תצמח נאולת ישר>* ישר** יבוני פצער כביר ‪ .‬בער מא האדא‬
‫כסו שאמרו רז״ל ‪ .‬מתיך צרה רוחה מן אוצט אדדיקאת הנבת לגאולה רי‬
‫ועוד שראה המשורר • ברוח קודשו ישר* ‪ .‬ועאיר די רא למשורר ברוח‬
‫שנאולת העולם ‪ .‬תהיה על ידי הקידש באייז לפבאך די ישר** יכון עלא‬
‫הממשלות • רודפי הצדק‪ .‬שהם ירד לחכומאת אהאבעין *ייחקק‪ .‬די הו‪**3‬‬
‫ציפת הרוממה ‪ .‬ואמיריכא ורוסיה פראנצא אררפיעא ורוסיה ואםיריכא —‬
‫האדירים ״ כשינצחו למלכות הרשעה לקויין מנאיין יגלבו חכומת אצ׳לם גרמניה‬
‫גרמניה ‪ .‬ואחר שכל זח היה נעלם ומניד םא האד אששי ‪ .‬כאן מאז** מכפי‬
‫וטמון בחיק העתיד ‪ .‬ולהם היה ומכבבע פי שון לאייאם‪ .‬די באקיין זאיין‬
‫וללמשורר כאן משהיד ‪ .‬עלא הארא ק>*‬
‫ננלה ‪ .‬לכן אמרו עליו שירה ‪ .‬ודא‬
‫עליה למזמיר ‪ .‬יכא יצק׳ר פיה ל**ל״ה‬
‫על עלמות ‪ .‬שהוא דבר נעלם • שיר‬
‫די אורראה לחוואיז דלאייאם אזזאיין‬
‫ואמר המשורר ‪ .‬שראה כ>*ו הדבר‬
‫והויא שאיין ק** ‪ .‬על עלמות ‪ .‬די הימא‬
‫עובר בזמנו ‪ .‬ו*הים לנו ‪ .‬חכונה‬
‫לחוואיז למכפיין‪ .‬שיר ‪ .‬די הווא צק׳ראי‬
‫הנם שתהיה מדת הדין מה חה וק>* למשורר מנאיין רא אשנל פח** אירא‬
‫הרומזת לשמ ^הימ‪ .‬אעפ״כ תהיה כא ידוז פייאמו ‪** .‬הים לנו ‪ .‬ולבונה‬
‫עומדת לצדנו‪ .‬ומנן בעדינו‪ .‬והנה הייא אפילי תכין מדת הרין‪ .‬די מרמוזא‬
‫לעיר עולה פ״ו כמספר >*היס‪ .‬והבונה פשם **הים ‪ .‬מתלוקא פלעילם ‪ .‬בעד מן‬
‫שאפילו מדת הדין • הרמוזה בשם האדא ‪ .‬הכין ואקפא למעאוונהנא ‪ .‬כיף‬
‫>*הים ‪ .‬תהיה לנו ‪ .‬היינו לצדנו ק** לפסוק ‪ .‬בשוב **הים שבות עמו‬
‫ככתוב בשוב ^הים שבות עמו‪ .‬והוא יחבב יקול מנאיין מדת הרין תרזע לימין‬
‫שמדת הדין‪ .‬תשוב לימין עמו • ודא קאיימו והויא שאיין ‪ . kp‬לנו‪ .‬די הייא‬
‫לנו ‪ .‬שהוא לעזרתנו • כמו שאמר למעאיונהנא ‪ .‬כיף קו* יהושיע ה ל נ י‬
‫אהה ‪ .‬ותרנם יונתן בן עוזי** הלמסערנא‬
‫יהושוע‪ .‬הלנו אתה ‪ .‬ותרנם יונתן‬
‫אתיתא ־ די תפסירו ואש למעאינהנא זית‬
‫הלםסעדנא א ח י ה א ‪ .‬שפירחבו‬
‫יהייא שאיין ק>* למשורר >*הים לני‬
‫הלעזרתנו באת ‪ .‬ודא «*הים לנו‬
‫יקולנא‬
‫רסישי* לילה ) ‪( 1 7‬‬
‫ואמרנו‬
‫רסיסי לילה‬
‫זאמרגו שממשלת צרפת הרוממדז‬
‫זבת בריתה • אמיריבא הגדולה‬
‫הם רודפי הצדק • ואוהבי המשפט‬
‫ונלחמים בעדו‪ .‬ושם ^הים הוא משפט‬
‫וצדק • ופה רמוז • שהממשלות הנר‬
‫שרודפים משפט וצדק ‪ .‬שהוא ^הים‬
‫הם'לנו • היינו לעזרתנו • ואחר שהם‬
‫צבא ה׳ • ונלחמים למען כבודו שהוא‬
‫האמת‪ .‬והוא נקרא ^הי אמת • ולבן‬
‫הם לנו מחסה ועוז • ואמר מחסה ננד‬
‫אמיריכא ‪ .‬ועוז ‪ .‬ואייו לחלק ‪ .‬והוא‬
‫ננד צרפת • ומזכיר תחלה אמיריכא‬
‫ואומר עליה עזריה ‪ .‬והתיבה הזאת‬
‫היא עולה למספר • מאתים ושנים‬
‫ושמונים ‪ .‬כמספר שם אמיריכא‬
‫ועזרתם תתחיל ‪ -‬שנת בצררת ל^ף‬
‫הששי • נמצא ‪ .‬הכונה שנמצא לנו‬
‫בזה העת • מאיד ע״ל • עולה למספר‬
‫שבע מאות ושבעים ‪ .‬והוא על זה‬
‫האופן‪ .‬בשתספור מא׳׳ד במלואו כזה‬
‫מים אל׳ף דל׳־ת • מ ־ם עולה שמונים‬
‫אל׳ף עולה מאה ואחד עשר • דלית‬
‫ארבע מאות וארבעה ושלשים • עולה‬
‫הבל ‪ .‬שש מאות וחמשה ועשרים‬
‫הוסיף עליהם חמשהוארבעי׳‪ .‬כמספר‬
‫מ׳א׳ד פשוטה • עולה הכל שש‬
‫מאות ושבעים ‪ .‬וכשתוסיף עליהש‬
‫תיבת ע ׳ל שעולה מאה ‪ .‬יעלה הכל‬
‫למספר‪ .‬שבע מאות ושבעי׳‪ .‬כמספר‬
‫צרפת ‪:‬‬
‫או אפשר שכונתו לומר ‪ .‬שבזמן‬
‫המלחמה • יעלו עבים כבדים‬
‫ויקדירו שמי צרפת ‪ .‬ויהיה עת צרה‬
‫וזה רמוז בתיבת בצרות • שהיא‬
‫עולה במספר קטן כ״ג כמספר צרפ׳ת‬
‫וז״א בצרו׳ת • אבל באשת ‪ .‬תהיה‬
‫להם‬
‫וקולנא באיין חכיסת פראנצא אררפיע*•*‬
‫וחבאבהא אטיריכא וריסיא לככאראת‬
‫הימא תאבעין ^חק ‪ .‬יחאבנין אשרע‬
‫וכא ידרארבו עליה ‪ .‬ויםם זיהים הווא‬
‫נא ידסז עלא ‪ pnk‬ואשרע ‪ .‬והנא‬
‫לחכיטאת לטדכורין‬
‫מרםיז כאיי;‬
‫אתאבעין אשרע ו^חק ‪ .‬די הווא «יהינש‬
‫לני ‪ .‬די‪ .‬הויא למעאינתנא ‪ .‬וטן בעד די‬
‫הומא אזזיש ר>יל״ה ‪ .‬וכא ידדארבו עלא‬
‫לאינור דיזיו די הויא ‪ . pnk‬לאיין הוו»<‬
‫כא יהסמטא אילאה ‪ . pnk‬יעלא האדא‬
‫היטא לנו ‪ .‬יחבב יקול לטעאונהנא ‪ .‬וק»‪1‬‬
‫לטש־רר ‪ .‬מחשה ועוז‪ .‬יחבב יקול דרנא‬
‫וקווא ‪ .‬דרגא ‪ .‬טקאבלר‪ .‬אטיריכא די כא‬
‫תדיר; עליגא ‪ .‬ועין ‪ .‬מגאבלת פראנצא‬
‫לקויייא ‪bk .‬״\‪ r‬יזידהא מן קויתו ודבר‬
‫פןילויל אטיריכא ‪ kp:‬עליהא עזריה והאר‬
‫לכלטא בא יטלע חםאבהא מייאהאיין‬
‫והנאיין ותמאנין קדר חסאב אטיריכ״א‬
‫וטעאינההום הברא קדר בצרו״ת ‪ .‬ו־י‬
‫הויא עאם סתת טייא והמניא ותםעין‬
‫לחסאב ל>יף אםםאח ‪ .‬נמצא ‪ .‬יחככ‬
‫יקיל גזברי מעאוגתהים פלאוקת למדכוד‬
‫טא״ד ע׳׳ל כא יטלע חסאבהום סב^‬
‫טייא וסבעין ‪ .‬קדד חםאב צ׳ד׳פ״ת די‬
‫הייא פראגצא ‪ .‬והווא עלא האד ארהט‬
‫טן די תעדר טא׳״ד האכדא באהעמיר‬
‫ט״ם ‪ .‬תטאגין‪ .‬זיף‪ .‬טייא וחדאץ‪ .‬דל״רן‬
‫רבע מייא ורבעא ותלאתין ‪ .‬וטא״ד‬
‫פשוטה כמסא ורבעין‪ .‬זאמיע סתת‬
‫טייא ושבעין ‪ .‬זיד עליהא ע״ל בטיילו‬
‫זאסיע שבע מייא ושבעין קדד חסאכ‬
‫צרפ״ת די הייא פראגצא אררפיעא ‪:‬‬
‫אוו יסכן י י מקזיירי יקיל • י י איקר־‪,‬‬
‫לגיררא ‪ .‬יטלעו צ׳באבאת קווי‪-‬ן‬
‫ויצ׳ללטו כטא פראגצא ‪ .‬ויכין אוקח‬
‫אדיקא ‪ .‬יהאדא טרסוז פי כלטת בצרור!‬
‫די בא יטלע בלעדאד אסגיר ‪ .‬רזל־יאר־‪^.‬‬
‫ועשריץ‬
‫רסיסי לילה‬
‫להם ה צ ל ה ממנה ‪ .‬עיי ריסיה‬
‫ואמיריכא ‪.‬וזה רמוז בתיבת עזר ׳ה‬
‫שעולה מספרה רפ״ב ‪ .‬אמיריבא‬
‫עילהרפ״ב ‪ .‬רוסיה עס הכולל עולה‬
‫רפ״ב ‪ .‬כמספר עז׳ •דיה •והבונה‬
‫שחס יהיו לציפת עזרה בציות ‪ .‬ועייז‬
‫מזפה ‪ .‬לצאת מציתה ‪ .‬ותהיה‬
‫נמצאת למעלה מכל צר ואויב ‪ .‬זזה‬
‫רמיז ב^ו התיבות • נמצ׳א מאיד‬
‫כלומר שיהיו עס ציפת ‪ .‬נמצאים‬
‫בגדולתם ה״בה • יען באה אחר‬
‫תיבת גסצא מאד ‪ .‬תיבה על‬
‫כלומד למעלה מכל ארב ושונא‬
‫ונם השתי תיבות • נמצא מא׳ד‬
‫הנעלם ש ל ה ם ‪ .‬עולה כמכפר‬
‫לציפ־ת ‪ .‬נו׳ן הנעלם שלו הוא ‪ .‬רן‬
‫עולים ששה וחםשים‪ ,‬ם׳ס ‪ .‬הנעלם‬
‫ס׳‪ .‬עולה ארבעים • צר׳י ‪ .‬הנעלם‬
‫ד׳י‪ .‬עולה ארבעה עשר ״ ן‪1‬ף‪ .‬הנעלם‬
‫ל׳ף ‪ .‬עולה מאה ועשרה ‪ .‬מ־ם‬
‫הנעלם ם׳‪ .‬עולה ארבעים ‪ .‬אלף‬
‫הנעלם ל׳ןש‪ .‬עולה מאה ועשרה‪ .‬דל׳ת‬
‫הנעלם ל׳ת ‪ .‬עיילה ד׳ מאות ושלשים‬
‫סך הכל שמנה מאות בדיוק‪.‬לציפ׳ת‬
‫ג״כ עולה למספר הנז׳‪ .‬והמנה היא‬
‫שעמ צרפת ינצלו מאוחד‪ .‬הצרה‬
‫ויצאו מאפילה לאורה ‪ .‬ויפלו ארבידמ‬
‫תחת כפות רגליהם ‪ .‬והמעם שבא‬
‫מספר בצרוית ומספר צרפת במספר‬
‫קטן‪.‬ותיבותגמצ׳א מאיד‪ .‬רק הגעלם‬
‫יען בתחילה שיקדירו שמיה ‪ .‬מרוב‬
‫צערה ‪ .‬יתבלבל מוחה רקמן כוחה‬
‫לכן באה תיבת בצרו׳ת׳ ותיבתצרפת‬
‫שגיהם במיק ‪ .‬ותיבות גמצ׳א מאיד‬
‫רק הגעלמ יען אורמ שהיה געלם‬
‫תחת העבים ‪ .‬תכף יאיר ויזהיר‬
‫ותיבת‬
‫לד‬
‫ועשרין ‪ .‬קדר הפאב צרפת ‪ ,‬די הייא‬
‫פראנצא ‪ .‬והארא די קז* בצרו׳ת ‪ .‬ב^חק‬
‫יזיהים לפבאך עלא ידד אמיריכא ורוסיה‬
‫והאדא מרםיז פי כלימת עזר׳ה ‪ .‬די כא‬
‫יטלע חסאבהא מיאחאין והנאין יתמאנין‬
‫אמידיכא ‪ .‬ורוסיה םעא ואחד דלכולל‬
‫כול א‪-‬הדא כא יטלע פיהא ‪ .‬מיאתאין‬
‫קדר חסאב עזר׳ה‬
‫ותנאין ותמאנין‬
‫ולמענא די הומא יכונו לפי־אנצא מעאינא‬
‫פי דיקחהא ־ והברז מננהא ‪ .‬והתוצאב‬
‫פיק מן כול נארה ועדו ‪ .‬והאדא מרמוז‬
‫פי האד לכלמאת נמצ׳א מאיד‪ .‬יחבב יקיל‬
‫די יכונו קום פראנצא ‪ .‬יתיצאבו פי דרזא‬
‫כבירא וכתירא‪.‬לאיין זאת מן אירא כלמאת‬
‫נמצ״א מא״ד־ ‪ .‬כלמה ע׳ל ‪ .‬יחבב יקיל־‬
‫ללפוק ‪ .‬מן כול עדו וכארה ‪ .‬וחתתא‬
‫אזוז ז־בלמאת ‪ .‬נמצ״א מא״ד ‪ .‬למכפי‬
‫די^הים כא ימלע קדר חסאב לצרפ׳ת‬
‫נוי׳ן למכפי ד י * ו״ן‪ .‬הומא סתתא וכמםין‬
‫ם״ם ‪ .‬למכפי ם ׳ ‪ .‬הומא רבעין ‪ .‬צד״י‬
‫למכפי ד׳י‪ .‬הומא רבעטאץ ‪ * .‬ף ‪ .‬למכפי‬
‫ל ׳ ף ‪ .‬הומא מיא ועשרא ‪ .‬מ״ם ‪ ,‬למכפי‬
‫ם ׳ ‪ .‬הומא רבעין ‪1« .‬׳ף ‪ .‬למכפי ל׳ף‬
‫הימא מיא ועשרא ‪ .‬דל׳ת ‪ .‬למכפי ל״ת‬
‫הימא רבע מייא והלאתין ‪ .‬זאמיע תסן‬
‫מייא ‪ .‬לצרפ״ת כא יטלע תמן מייא‬
‫למענא הייא די קאום פראנצא‪ .‬יחפככו‬
‫מן האריך אדיקא ‪ ,‬ויכרזו מן אצילמא‬
‫לאצ‪,‬אוו ‪ .‬וימיתו עדיאנהום ‪ .‬תחת כפוף‬
‫רזליהום ‪ .‬ולטענא די חםאב ‪ .‬בצרו׳ירז‬
‫וחסאב צרפ״ת ‪ ,‬בזוז בלחםאב אצניר‬
‫וכלמאת נמצי׳א מא״ד ‪ .‬גיר למכפי‪ .‬לאין‬
‫פי * ו ל די יתצחחבו סמא פראנצ׳ מן כתרת‬
‫גביגתהא יתכרווד כוכהא ויצגאר זהדהא‬
‫עלא האדא זאת בלמת בצרו״ת ‪ .‬וכלמת‬
‫צרפית ‪ .‬בחסאב אצגיר ‪ .‬וכלמת נמצ׳א‬
‫מא׳ד ‪ .‬גיר למכפי ‪ .‬לאיין צ׳וואהים די‬
‫יכון מכפי תחת אצחאב ״ דגיא יצ׳זוא‬
‫ויסקל‬
‫ו גויעי‬
‫; י ; ‪11‬‬
‫ותיבת לצרפ׳ת‪ .‬באה במספרה הגדול‬
‫כלומר שתכף תחזור לגדולתה‬
‫ותמשול על אדביה ‪• .‬בכה הבורא‬
‫ית״ש ‪ .‬ולכן באה במספרה הגדול‬
‫כלומר שתחזור לגדולתה הראשונה‬
‫אכי׳׳ר ‪:‬‬
‫וחתתא תפסיד לבלמאת מנאיין‬
‫תלקיהים האכדא ‪ ,‬מאד על‬
‫וגם פירוש התיבו׳ כשתחבר אותם‬
‫גמצא מאד על‪ .‬יעלו כמין חומר כא יטלע תפסירהום מזייאן ‪ ,‬פחאל•‬
‫והכוגה שעם צרפת ‪ .‬הרמוז באלו טשטוש ‪ .‬ולבינה באיין דגנם די פראנצא‬
‫התיבות ‪ .‬גמצא ירימעל־יה מכל־ די טרטוז פהאד לכלטאת ‪ .‬בא יתתוצאב‬
‫בזזאף ללפוק יחבב יקול ‪ .‬פיק טן זטיע‬
‫אדביו ומשגאיו‪ .‬ותיבת כן הבאה‬
‫עדיאנו וכארהיגו ‪ .‬וכלטת כן ‪ .‬די זאת‬
‫אחר תיבת על ‪ .‬היא א מ ה ‪ .‬כמו כן‬
‫טן אוראהא • תפסירהא חקק ‪ . kns .‬כן‬
‫בגות צלפחד‪ .‬והנוגה אמת הוא שלא‬
‫בנית צלפהד !־וברות ‪ .‬יחבב יקול חקק‬
‫נירא לא אנחנו‪ .‬שצבא ה׳ שהם‬
‫בנאת צלפחד כא יתכללטו ולבונה הייא‬
‫הממשלות ‪ .‬הנלחמים למען הצדק חקק באיין טא נבאפו לא חנא די אזז־ש‬
‫והיושר ‪ .‬העומדים לימיננו • ולא ד^ל״ה ‪ .‬די הוטא לחבוטאת די ב א‬
‫הם עצמם‪ .‬שנלחמים מלחמתו יתברך ידדארבו עלא לחק ואשרע ‪ .‬די ואקפין‬
‫שהוא ודאי ישניח עליהם • בעין לטעאונתנא ‪ .‬ולא חוטא ברוצהום די כא‬
‫חמלתו • ו ל א יאנה ידיהם שום ידדארבו טדארבת ‪bk‬״‪ . n‬די הווא תחקיק‬
‫דבר רע ‪ .‬ודא על כן לא נירא ‪ .‬לא באיין ינאצ׳ר עליהוט בעין אחטתו ‪ .‬וטא‬
‫אנחנו‪ .‬ולא הממשלות רודפי הצדה תצאדפהים חתתא חאזא קביחא ‪ .‬והאדא‬
‫והיושר ‪ .‬אחר שהקב׳ה משגיח כלאם לטשורר ‪ .‬על כן לא נירא ‪ .‬יחבב‬
‫*קול ‪ .‬עלא םוזב ‪ . pnk‬טא נכאפוש ל א‬
‫עלינו ‪ .‬בהמיר ארץ • היינו שתמיר‬
‫חנא ‪ .‬ולא לחבוסאת לםדררגין עלינא‬
‫הארץ את מושליה ‪ .‬וממשלות הרשע‬
‫אתאבעין ‪ pnk‬ואשרע ‪ .‬טנורא די ‪bk‬׳‪n‬‬
‫והזדץ ‪ .‬בולעות א ת תממשלות‬
‫ראדר ‪>0‬ו טעאהום וטעאנא ‪ .‬בהטיר ארץ‬
‫הקטנות מהם‪ .‬ולוקחים אח ארצם בא יחבב יקול ‪ .‬חין כא הבדל לארד‬
‫וממירים א ת םושליהם • וג׳׳כ ולטענא הייא ‪ .‬חין כא חבררל לארד‬
‫דיא גירא ‪ .‬במוט הרים בלב ימים חככאמהא‪ .‬והווא חכוטת אצ׳לם ולקבאחא‬
‫ופה רומז המשורר ‪ .‬לנפילת מלכות בא יקברו לחכוטאת דיהוטא צגר מננהום‬
‫הרשע ‪ .‬והזדץ גרמניה • יען מרט ויבדדלו חכאטהום ויבלעו ארדהום ועאוד‬
‫הרי״ם‪ .‬עולה למספר שלש מאות טא נבאפוש • ‪,‬בטוט הרים בלב יטים״‬
‫ועשר • גרמניה נופלת למספר שיח יחבב יקול חין יטילו אזזבזי פקלב לבחר‬
‫והכוגה שיהיה עם הגרמנים ‪ .‬שח והנא בא ידטז לטשורר ‪ .‬לחכוטח אצ׳לם‬
‫ושפל בעולם • כדברי ישעיה • ושח ולקבאחא גרטניה ולטיחתהא ‪ .‬עלא‬
‫קיב*‪ .1‬טו״ט הרי׳יס ‪ .‬בא יטלע לחסאב‬
‫גבהות אדם ‪ .‬ושפל רום אנשים‬
‫תלת טייא ועשרא ‪ .‬גרטניה ‪ .‬כא הטיח‬
‫שהוא נקרא עינים רמות ‪ .‬והוא‬
‫לחסאב‬
‫רוצה‬
‫ויסקל ‪ .‬ובלטת לצרפ׳ת‪ .‬זאת בחסאבהא‬
‫לבכיר‪ .‬די רגיא תרזע לכברההא והחכם‬
‫עלא עדיאנהא כזהד *יל״ה ‪ .‬ובחאדא‬
‫זאת בלחםאב לבכיר‪ .‬די תרזע לככרתהא‬
‫אלוולא אמן ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫דוצה להתרומם נגד העולם‬
‫בולו ‪ .‬ולכן נרמניה נופלת למספר‬
‫ש״ח ״כדי שלא תעלה למספר ש׳י‬
‫ונמ למספר יקיר‪ .‬רק יורדת למטה‬
‫למס׳ ש״ח ואחר שחושבימ את עצמם‬
‫כהרימ שהמ נבוהימ וחזקימ לכן ימוטו‬
‫דטבעו בלב ימימ ‪ .‬ולא יראו עוד‬
‫או אפשר מוט הרימ‪ .‬שהמשורר רומז‬
‫לנפילת נדוליהמ וממשלתמ‪ .‬והבונה‬
‫‪.‬שימוטו דפלו נדוליהס ‪ .‬שראשי‬
‫שמותמ הרי״מ ‪ .‬היתלי״ר • שדיי‬
‫ר׳יבנטרוף ‪ .‬ייוליוס שתריסר • מ׳‬
‫‪.‬מסולוני‪ .‬עשנה נוריננ או ממשלתם‬
‫אשר על כן לא נירא מאדבינו הקמים‬
‫ננד הצדק והיושר ‪ .‬לכשימומו‬
‫ממשלות הרשע והזדק שתושבים‬
‫עצממ כהרימ • ממשלותינו ואנחנו‬
‫בחסד עליון בל נמוט ‪ .‬ואפשר שהוא‬
‫ג״כ רומז לאניות מלחמה של הארב‬
‫העומדים בלב ימימ כהרימ ‪ .‬וממש־‬
‫לות המטע והזדק מתגאימ בהם‬
‫אעפ״י כן ימוטו רטבעו בלב ימים‬
‫מכח כדורי התותחימ של מלכי הצדק‬
‫והיושר‪ .‬שהבורא יתב״ש גלחמ ל ה ם‬
‫ועצידי רבד חצוללוח והאגיוח‬
‫המובעות ודבר האדם שיש בתוכם‬
‫ודבר חיות דדם המתרוצצות לאכול‬
‫את בשרם ‪ .‬ורבד הדם היוצא‬
‫מהם ‪ .‬יקחו להם מי הים מראה אדום‬
‫כמראה חמר ‪ .‬וז״א יהמו יחמרו‬
‫מימיו‪ .‬והמנה שהאגיות שהיו הומימ‬
‫מרבד האדמ ‪ .‬אהד שיטבעו בימ על‬
‫ידי דמם ‪ .‬והתרוצצות החיות יחמדו‬
‫מימיו ‪ .‬אחר שבטחו בכח זרועם‬
‫אבל מושליגו ‪ .‬הבוטחימ בבזדא‬
‫יחב״ש ‪ .‬וגלחמימ למעגו• ולמען‬
‫הצדק‬
‫•לה‬
‫לחסאב ‪ .‬תלת מייא ותמניא ‪ .‬די הווא‬
‫בלשון הקודש ‪ .‬ש״ח ‪ ,‬הווא מחדור‬
‫ולכוגה די גגס גרמניה ‪ .‬יכון מחדור‬
‫וטאייח פדדניא • פח*‪ 1‬כלאם ישעיה ושח‬
‫גבהות אדם ‪ .‬ושפל רום אגשים ‪ .‬וגשגב‬
‫ה׳ לבדו ביום ההוא ‪ .‬יחבב יקול ויגחדר‬
‫די בא יעלא עלא בגאדם ‪.‬ויטיח **לי בא‬
‫יתררפע עלא אררזאל ‪ .‬ויעלא אדיל״ה‬
‫בוחרו ‪ ,‬פאנגהאר האדאך‪ .‬ודי בא יעלא‬
‫עלא כגאדם ‪ .‬ובא יעדד ראצו אילאה‬
‫הווא היתליר ‪ .‬ויטיח ע * אררז>*‪ .‬הווא‬
‫גגם לגרמנים ‪ .‬די בא יעדר ראצו‪ .‬עלא‬
‫טן זטיע אררזאל דאלגגוס דאדדגיא‬
‫ופהאדאך **ווקת יעלא ן‪1‬ל״ה בוחדו‬
‫חין יטייח אצ׳^טין‪ .‬די בא יחבבו יעלאו‬
‫עלא זטיע אדדניא ‪ .‬ועלא האדא יסם‬
‫גרטני״ה‪ .‬בא תטיח לחטאב ש‪-‬ח די בא‬
‫יחבב יקול טחדור ‪ .‬וטא תטלעש לחסאב‬
‫ש י י ‪ .‬די הווא תבבירא ‪ ,‬ולחסאב יק״ר‬
‫די הלוא עזיז‪ ,‬לאיין עםטר לעח טא‬
‫יכונלו‪ .‬וביהא האד ליסס‪ .‬נאזל ללתחת‬
‫‪.‬לחסאב ש״ת ‪ .‬ומנורא די בא יתסבו‬
‫רוחהוס באיין הומא ע*ין וקויין‪kn& .‬‬
‫אזזב>*‪ .‬עלא הארא ימילו ויגרקו ‪ .‬פקלכ‬
‫לבחר ‪ .‬וםא ידהרוש כטר ‪ .‬והווא שאיין‬
‫‪ . kp‬ובטיט הריס ‪ .‬אוו ימבן טו״ט הרי״ם‬
‫די למשורר בא ירטז ‪ .‬לטיחת כבארהום‬
‫די ראץ יסאטיהום הרי״ם ‪ .‬ה היתליר‬
‫שר״י‪ .‬ר ‪ .‬ריבגטרוף ‪ .‬ירד ‪ .‬יוליוס‬
‫שתריסר ‪ .‬מ ׳ ‪ .‬מאריש** גוריגנ‪ .‬ומן די‬
‫יתקאדאו אצ^מין‪ .‬עלא האכדאך מא‬
‫נבאפוש מן עדיאננא די ואקפין בוצטרא‬
‫ד*‪1‬חק ואשרע‪ .‬ומן די ימילו ויטיחו‪,‬חכומת‬
‫אצ׳לס ולקבאחא ‪ .‬די בא יחסבו רוצהום‬
‫פח>* אזזב>י‪ .‬חכוםאחנא לטדרגין עלינא‬
‫וחנא עאיישין פי צ׳ללהום‪ .‬בפצ׳ל ‪bk‬״‪n‬‬
‫לע*>י‪ .‬מא נםילוש ״ וימכן עאווד‪ .‬די‬
‫שאיין ‪ kp‬למשורר י סוט הריס ‪ .‬הווא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י ס י ס י‬
‫לי‬
‫ל ה‬
‫)‪( i 8‬‬
‫בא‬
‫‪»/> V‬‬
‫הצדק והיישר‪ .‬עהוא חפץ בהם‬
‫הגס שנאמר שאניות מלחסותיהם‬
‫תלשים אתר שאיגם כוטתים‬
‫בכח זרועם‪ .‬רק בכת זרועו יתב״ש‬
‫הס ירעשו אגיות אויביהם‪ .‬הדומות‬
‫להרים ‪ .‬רק בגאותו יתב״ש שהוא‬
‫בעל הכת ‪ .‬ודא ירעשו הרים‬
‫בגאותו‪ .‬סלה הייגו לעולם ועד ‪:‬‬
‫או אפשר ‪ .‬יהמו יחמדו מימיו וכו׳‬
‫והכוגח שתיבת יהמ׳ו ע‪1‬לה‬
‫למספד ס״א ‪ .‬כמספר אדומ׳י‬
‫והוא שמימי ארץ אדומי‪ .‬יאדימו מדם‬
‫חללים ‪ .‬דהיה להם מראה חמר‪ .‬תיא‬
‫יחמדו מימיו‪ .‬שיהיה מראה מימיהם‬
‫כמראה חמר ‪ .‬וגס הרי ארץ אדומ׳י‬
‫ירעשו מכת התוחחיס • של האדבי׳‬
‫שירדפו אותם על ההרים ‪ .‬דשליכו‬
‫עליהם‪ .‬כדורי אש מהאדרוגים • וז׳א‬
‫ירעשו הריס‪ .‬וכ׳ז יבוא להם מכת‬
‫גאותו של פדםוס ‪ .‬שהוא מדבר בה‬
‫גגד האומות תגדולות ‪ .‬והטובות‬
‫מםגו‪ .‬ומחרף ומגדף כמואשה ‪ .‬לא‬
‫פעם ולא שחים רק סלה • חייגו‬
‫תדיר‪ .‬ודא בגאותו סלה • וגם אפשר‬
‫ירעשו הרים הם הרי געש‪ .‬המריקים‬
‫אש ‪ .‬שיש מהם הרבה בארץ אדומיי‬
‫והכוגה כשיברחו על ההרים ירעשו‬
‫דוריקו עליהם אש ‪ .‬על טיטוס וכל‬
‫עדתו ‪ .‬והשומעים‪ .‬לעצתו‪ .‬וכל זה‬
‫בגאותו יחב״ש התדירית ‪ .‬וז״א‬
‫בגאותו סלת ‪ .‬יען תוא רוצת‬
‫לקתח גקטת ‪ .‬בםתריבי ארצו‬
‫ובית־־מקדשו ‪ .‬והחרבן שלהם יהיה‬
‫תדירי ‪ .‬כגזבר בישעיה פרשת‬
‫ל׳ ׳ד • וז״א סלה‪:‬‬
‫אבל‬
‫‪1‬‬
‫בא ירט! ללבאפ־ראח דלגיררא ולגטאסאת‬
‫דיאל לעדו‪ .‬די ואקפין שי פיק לסא‬
‫דלנחר ‪ .‬ושי פקלב למא דלכחר • די‬
‫הוסא ‪ kns‬א»פ>י ‪ .‬וחבומת אצ׳לם‬
‫ולקבאחא ‪ .‬בא יתעננאו ביהום ‪ .‬בער מן‬
‫הארא ‪ .‬ימילו ויגרקו פקלב לבחר ‪ .‬מן‬
‫קווה לכור דלמדאפע ‪ .‬דיזי לחבוםארז‬
‫אהאבעין ‪ pnk‬ואשרע ‪ .‬לאיין * ל״ה כ א‬
‫ידדארב ליהום ‪ .‬ומן זאנב לכתרא‬
‫דלבאפוראת ואטסוסאראן דלעדו ‪ .‬די‬
‫יגרקו ‪ .‬ולכהרא ד• בנאדם ‪ .‬די פ•‬
‫אוצטהום ‪ .‬ולכתרא דלוחאייש דלבחר די‬
‫בא יזריו באש יאכלו להמהום ‪ .‬ולכר״רא‬
‫דאדדם לבארן מננהים ‪ .‬יעמלו ל ם «‬
‫דלבחר לון אמין ‪ .‬והווא כלאם לםשירר‬
‫יהמו יחמרו מימיו ‪ .‬יחבב יקיל ‪ .‬יהיןו‬
‫ירזעו לון אמין סאה ‪ .‬ולבונה ‪ ,‬די‬
‫לבאפוראת ‪ ,‬די באנו יהיזו ‪ ,‬מן כהרת‬
‫אררז>‪ 1‬להאיידן דלעדו‪ ,‬בכתרה דממהום‬
‫יעמלו לסא לון אמין‪ ,‬לאיין הומא מתכלין‬
‫עלא קיות דראעהום ‪ ,‬בייי׳ק חבכאמנןין‬
‫מתכלין גיר עלא ן>ל‪-‬ה ‪ ,‬ונא ידרארבו‬
‫עלא ‪ pnk‬ואשרע ‪ ,‬ר י בא יחבב ‪ ,‬ובעד‬
‫םא גקילו באיין באפיראתהום דלגיררא‬
‫מאוושי קויין‪ ,‬מן בעד די מא מתבלינע‬
‫עלא קווה דראעהים ‪ ,‬גיר פקיות אלאיד‪,‬‬
‫הוםא יררערו בכורהים ‪ .‬באפיראת‬
‫עדיאנהום ‪ .‬די בא •חסבוהום פחאל־•‬
‫אוזב>‪.1‬גיר בעגאייח *ול״ה‪ .‬והיוא שאיין‬
‫‪ kp‬למשורר ‪ .‬כגאוהו ‪ .‬די הווא בענאיתו‬
‫םלה ‪ .‬יחבב יקול דימא ‪ .‬לא‪-‬ין הוטןי{‬
‫מעניין ב^ל׳׳ה ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫אוו ימכן נפססרוה בי־הט אכור ‪ .‬יהטו‬
‫יחמדו מימיו וכו׳‪ .‬ולמעגא הייא‬
‫ד׳ כלמת יהמ״ו ‪ .‬כא יטלע פיהא ואחד‬
‫וסתתין‪ ,‬קדר חסאב אדומי ׳ והווא די‬
‫לטא די ארד אדומי ‪ ,‬יחמארו מן דמנש‬
‫לםקתולין ‪ ,‬ויכון עגדהום לין אמין‬
‫והאדא‬
‫לו‬
‫רסיסי לילה‬
‫אגל ארץ ישראל ‪ .‬ועם ישראל‬
‫שממשלות הרשע והזדון‬
‫מתנגדימ ל ה ם ‪ .‬ומחלשים אח‬
‫ידיהם‪ .‬ה ג ם שהם דומים לגהר‬
‫שוקט וגח ‪ .‬ואין ל ה ם נחת רוח‬
‫מנלבולים ומלחמוח ‪ .‬ואף על‬
‫מי ‪ .‬שיש בעמנו ‪ .‬כמהפלוגוח‬
‫כמו ‪-‬ציונים״ הכללימ ‪. .‬הפועלים״‬
‫״המזי־חי‪- ..‬ביתרים״‪ .‬וכר‪ .‬אעפי״כ‬
‫אין להם שום התגנתח ‪ .‬זה כננד‬
‫זה‪ .‬ולכולם מטרה א ח ח • והיא‬
‫דוקא לשמח עיר ^הים ‪ .‬ע״י עבודה‬
‫ובנין‪ .‬ודא נהר ‪ .‬רומז לעם ישר^‬
‫פלניו‪ .‬היינו פלונותיו‪ .‬שכל טטרחם‬
‫רק שישמחו עיר ^היס ‪ .‬יען היא‬
‫קדושה ‪ .‬וקדושתה באה לה על ידי‬
‫משכן כבודו • שיש בה‪ .‬שהוא בית‬
‫המקדש ‪ .‬שלא זזה ממנו שכינה‪ .‬ונמ‬
‫כמה בתי כנסיוח ובתי מדרשוח‬
‫שבה‪ .‬ודא קדוש משכני עליון‪ .‬ואחר‬
‫שכבודו יתברך‪ .‬שוכן בקרבה‪ .‬והיא‬
‫נקראת על שמו‪ .‬לכן הוא יהיה לה‬
‫למגן ומחסה ‪ .‬ודא **הים בקרבה‬
‫ולזר• כל אויביה ושוגאיה ימוטו ויפלו‬
‫אבל היא כבר הגיע ‪ .‬זמן תקומתה בלהק ארץ ישרן* וקאוום ישר**‪ ,‬די‬
‫חכוםת אצ׳לם ולקבאחא‬
‫לכן בל תמוט‪ .‬כמו ממשלות הרשע‬
‫מאשיין כונטרא ליהום‪ ,‬וכא ירככיו‬
‫והזדון ‪ .‬המתנגדים לתקומתה • רק‬
‫ידדיהום ‪ ,‬בעדטא הוטא כא ישבהו‬
‫יעזרה >*הימ בכל עניניה ועבודתה‬
‫לוואד־ האני וטהדדן‪ ,‬וטא ענדהום‬
‫וגוכל לומר ג״כ ש^הים האמור ‪ .‬הוא‬
‫ראחא ולא פרחא טן אתכרויד ולמדארב־‬
‫והיושר‬
‫י רומז ל־ממשלוח ‪ .‬הצדק‬
‫א ת ‪ ,‬ובעדטא כאיינין פי קאווטנא‬
‫העוזרים לגו בחחיתגו‪ .‬ודא יעזרה שח** דלקצטאת ‪ /‬פח* א ״ ציונים ״‬
‫!*הים ‪ .‬אחר שהגיע זמן הגאולה לכלליים ‪ .‬ל״ביתרי״ם״ ‪ ,‬ל‪,‬פועלים״‬
‫וז״א לפגות בוקר ‪ .‬והגה הבוקר רומז ‪.‬ריביזיוניס״‪, ,‬חסידים״‪ ,‬״מזרחי״ וכו׳‬
‫לגאולה ‪ .‬כגזכרבדגיאל ‪ .‬עד• ערב בעד מן האדא ‪ ,‬סא ענדהום ח ה ה א‬
‫בוקר ‪ .‬והבונה כשיחשך העולם כונסרא האדא להאדא ‪ /‬ולכולהום‬
‫מרבד הצרות ‪ .‬ויהיה דומה לעת מקצוד ואחר ‪ /‬והווא דוקא באש‬
‫ערב‬
‫יפררחו‬
‫‪1‬‬
‫והאדא שאיין ק**‪ ,‬יהט״ו די נא יטלע‬
‫קדד חסאב איט**יא ‪ ,‬ואחד וםתתין‬
‫יחטארו כיף לון אטין‪ ,‬וחתתא זב**הום‬
‫יכונו יחררעדו םן קוות לטדאפע דלעדו‬
‫די יכונו יתבעוהום פוק אזב**‪ ,‬ויכונו‬
‫ירטיו עליהום לכור ‪ ,‬טן לאביון‪ ,‬והאדא‬
‫שאיין ק** ירעשו הריס ‪ ,‬וכולו האדא טן‬
‫קווה לנאות דיטיכולונ׳י‪ ,‬די כא יתכללס‬
‫ביהא‪,‬כונטרא דלננוס לכבאר וכיד טננו‬
‫וכא יעאייר ויטייח ‪ /‬פחאל לטרא ‪ /‬טא‬
‫הייא טררא ולא זוז ‪ ,‬גיר דימא ‪ ,‬והווא‬
‫שאיין קאל ‪ ,‬סלה ‪ ,‬וכטר יטכן‪ ,‬ירעשו‬
‫הרים ‪ ,‬יחבב יקול יתררעדו לזב**‪ ,‬הוטא‬
‫זב** דיאל לבולק׳אן ‪ ,‬די כא יפררגו‬
‫אנגאר ‪ ,‬די כאיין טננהום בזזאף פי ארד‬
‫ארוטי ׳ ולטענא הייא ‪ ,‬טן די יכונו‬
‫יהרבו‪ ,‬עלא אזב>* ‪ ,‬יכונו יתררעדו‬
‫ויפררגו עליהם אננאר‪ ,‬עלא טיטוס‬
‫וזטאעתו‪ ,‬ואסאטעין דבארתו ‪ ,‬וכולו‬
‫הארא בזהד **ל״ה ועגאייתו‪ ,‬די הייא‬
‫מדאווטא‪ ,‬והאדא שאיין ‪ kp‬בגאותו סלה‬
‫לאיין בא יחבב יהנקקם ‪ ,‬כן די כ׳לאוו‬
‫ארדו ‪ ,‬ובית טקדאסו ‪ ,‬וכליאנהום יכון‬
‫טדאום כיף ‪ kp‬ישעיה‪ ,‬קאפיטול רבעא‬
‫ותלאתין‪ ,‬והווא שאיין ‪ , kp‬סלה ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫ערב‪ .‬שקרוב להחשיך‪ .‬אזי יהיה בוקר‬
‫של הנאזלה ‪ .‬ו ה ם גיכ דברי זכריה‬
‫והיה לעה ערב יהיה אוד ‪ .‬והוא‬
‫כנז׳ ‪ .‬כשיהיה העולם דומה לעת‬
‫ערב ‪ .‬אד יהיה אור הנאולה‪ .‬ודבר‬
‫זה ניב רמת בבריאת העולם בפרשת‬
‫בראשיח • ביום הששי • שהוא‬
‫>>ף הששי ‪ .‬דהי ערב ‪ .‬דהי בוקר‬
‫יום הששי ‪ .‬והבונה דהי ערב‬
‫כשידמה העולם לערב ‪ .‬שקרוב‬
‫להחשיך ולהיוח לילה ‪ .‬היינו‬
‫שירבו צרות ועול בעולם‪ .‬אד דהי‬
‫בוקר‪ .‬שהוא הנאולה ‪ .‬ואימתי יהיה‬
‫זה ? והוא משיב יום חששי‪ .‬שהוא‬
‫>יף הששי ‪ .‬יען יומו של הקב״ה‬
‫שנה ‪ .‬והס דברי המשורר‪ .‬יעזרה‬
‫**הי׳ לפנות בוקר ‪ .‬שהוא הגאולה‬
‫ופה מפרש המשורר‪ .‬דבריו האמורי׳‬
‫למעלה ‪ .‬ובמוט הרי׳ בלב ימים‬
‫יהמו יחמדו מימיו‪ .‬והבונה שהמשורר‬
‫אומר ‪ .‬שההרים האמורי׳ למעלה‬
‫הם הגד׳ והממלכות • ולא הרים‬
‫כמשמעם ‪ .‬ודא המו גד׳ מטו‬
‫ממלכות ‪ .‬כלומר המו ממשלות‬
‫שהם מקובצי־ מכמה גד׳ ‪ .‬מטו‬
‫אותם שהיו להם כמה ממלכות‬
‫קטגות מקוד׳ ‪ .‬וכשגתן **הי׳ בקולו‬
‫תמוג ארץ ‪ :‬וגס פה גוכל לומר‬
‫אלהי׳‪ .‬על הממשלות אוהבי המשפט‬
‫והצדק ‪ .‬לכשיתגו בקולם ‪ .‬על‬
‫ממשלות הרשע והזדון ‪ .‬תמוג‬
‫ארצם יען ‪vfc‬׳ הולך לפניהם ‪:‬‬
‫אבל עם ישר>* • והממשלות רודפי‬
‫הצדק המהדקים בגו‪ .‬ה׳ שהוא‬
‫מנהיג‪ .‬צבאות‪ .‬מעלה ומטה‪ .‬ששלח‬
‫לנו משה בחירו‪ .‬ועשה על ידו גסים‬
‫ונפלאות‬
‫יפריחו בלאר *יל׳׳ה ‪ ,‬בלכדמא דדיחרט‬
‫ולבנין‪ ,‬והווא כלאם למשורר ‪ ,‬נהר‬
‫די כא ירמז לקאוום ישר>‪ ,1‬פלגיו‪ ,‬חוטא‬
‫קצמאתו‪ ,‬כול מקצודהום ניר כאש‬
‫ישטחו עיר ןיהים‪ ,‬די יחבב יקול יפררחו‬
‫בלאד ןיל״ה ‪ ,‬עלא קיב>> די ‪..‬הייא‬
‫טקדדשא ‪ ,‬ולקדושה זאר״הא טן זאנכ‬
‫טנזלת נאוודו לעזיז‪ ,‬די נאזל פיהא‬
‫די הייא ביהט׳׳ק ‪ ,‬די טא טחאידאש‬
‫טננו אשבינה‪ ,‬וחההא ‪ knv‬ראצצלאואת‬
‫ושועי דלישיבות ‪ ,‬ושחזי די בית־הטדרע‬
‫די פיהא ‪ ,‬והווא כלאם לטשורר ‪ ,‬קדוש‬
‫טשבני עליון‪ ,‬יחבב יקול םקדדשא‬
‫במשאנן לאילאה לטפצ׳צ׳ל ‪ ,‬וטן די‬
‫אננור דיזיו םאכן פי אוצטהא ‪ .‬והייא בא‬
‫תתסטטא עלא יסטו‪ ,‬עלא האדא הווא‬
‫ידררג עליהא ‪ ,‬וד־‪.‬ווא שאיין ‪> , kp‬יהים‬
‫בקרבה‪ ,‬די יחבב יקול {יל״ה פי אוצטהא‬
‫וכהארא כילהים עריאנהא וכארתינד־‪.‬א‬
‫יטילו ויטיחו‪ ,‬בלחק הייא ‪ ,‬כבר לד־‪,‬ק‬
‫אוקה קיוטהא ‪ ,‬עלא האדא טא חםיידש‬
‫והיוא שאיין ‪ kp‬בד־ תטוט ‪ ,‬יחבב יקול‬
‫חטילש ‪ ,‬כיפ חכיטאת אצ׳ל־ינש‬
‫טא‬
‫ולקבאחא ‪ ,‬לטאשיין כונטרא לקייטדדא‬
‫ניר יעזרה >יהים‪ .‬די יחבב יקול יעאינהא‬
‫וכד־טתהא‬
‫זיל״ה ‪ ,‬פשגולאתתא‬
‫ונקדרו נקולו‪ ,‬באיין >>הים לטדכור‬
‫ת נ א כא ירטז עלא חכיטאת ‪pnk‬‬
‫וחסק־ם ‪ ,‬די כא יעאונונא פקיוטנא‬
‫והווא שאיין ‪ kp‬יריטשורר יעזרה ןיהימ‬
‫יחבב יקול ‪ ,‬יעאוינהא זיל׳׳ה עלא ידדי‬
‫חבאבו חככאם *יתק ‪ ,‬לאיין אתל אוקת‬
‫לגאולה ‪ ,‬והווא שאיין קאדי לטשידר‬
‫לפנות בוקר די הווא ענד אצבאת‪ ,‬והאד‬
‫אצבאת ‪ ,‬בא ירטז לאיקת לגאול־ !‪ /‬כיף‬
‫די טרמוז פדגיןי‪,‬יעד ערב בוקר ‪ ,‬יחבכ‬
‫יקול‪ ,‬ח ת ת א ל־יעשיית אצבאת‪ ,‬ולכונה‬
‫די תצ׳ריאם לעולם טן כתרת אדדיקאת‬
‫ותבין ‪ ohiyb‬תשבאת דיאוקת לעשייא‬
‫‪1‬‬
‫די‬
‫לז‬
‫רסיסי לילה‬
‫וגמלאות ‪ .‬הוא יקיים לגו הבטחתו‬
‫על ידי מיכה ״ כימי צאתך מא‪p‬‬
‫מצדים אראגו גמלאות‪.‬ובחסדו הגדול‬
‫תשה לגו גמ ומלא ‪ .‬וכמו שהכה‬
‫מרעה בעשר מכות‪ .‬כן יכה ממשלות‬
‫הרשע והזדון ‪ .‬תכות תורתו שגתן‬
‫על ידי משה גביאו‪ .‬תעמוד להגן על‬
‫‪.‬הממשלות רודמי הצדק והיושר‬
‫שאגחגו חוסים בצלם ‪ .‬וז״א‬
‫משג״ב לגו‪ .‬משג״ב עולה למממר‬
‫שלש מאות וחמשה וארבעים כמסמר‬
‫םש״ח ‪ .‬והכמה יען אמרו רז׳ל‬
‫שהגו«> הראשץ ‪ .‬חוא יחיה הג‪*0‬‬
‫האחרץ‪ .‬ורמזו על זה ממה שאמר‬
‫שלמה המלךע״ה ‪ .‬מה שיחיה ה׳וא‬
‫שיחיה ‪ .‬ר״ת משה • והוא שאותו‬
‫הגה* שעשה הבורא על ידו‪ .‬גסים‬
‫וגמלאוח לעמו ‪ .‬על ידו תשה‬
‫גם לגו ‪ .‬גס ומלא ‪ -‬ודא םשג״ב‬
‫לגו‪ .‬שהוא משיה‪ .‬דשלח אותו גם לגו‬
‫ואעמ״י שאץ אגחגו ראוים • מ״מ‬
‫הוא גקראויחי יעקב ‪ .‬שאף בשעה‬
‫שאגהגו נקראים בשם יעקב י הוא‬
‫גקרא אלדרגו ‪ :‬ואנחנו עם מרעיתו‬
‫ומק ידו‪ .‬לכן למען שמו שגקרא‬
‫עליגו‪ .‬יעשהד«*גו‪ .‬כמו ש‪ *0‬א ת‬
‫אבותגו ‪ .‬ואם יאמר האומר שבוק‬
‫משח גגאלו בזכות האםוגה • אבל‬
‫כעת שאין אמונה ‪ .‬ואנשי אמוגח‬
‫אבדו‪ .‬אנשי שקר נועדו‪ .‬ובאיזה‬
‫וכות יג**ו • ‪ vk‬שבזכות התורה ‪iky‬‬
‫כם״שבזוח״ק מרשת שמות בזכות‬
‫יגוקי דבי דב ‪ .‬יתקקף חיד‪-‬יח‬
‫והגם שאין אגחגו ראוים • מכל‬
‫מקום חגוים הרשעים כבד גתמלאת‬
‫מאתם ‪ .‬וחקב״ה רוצח לעשות‬
‫בהם‬
‫די קייב תתטיח אצ׳למא ‪ .‬ופוזאדאך‬
‫^רוקת יבין אצבאח דלגאולה ‪ .‬והאד‬
‫לכלאם כרוחו זאבי זכריה ‪ .‬והיה ל ע ח‬
‫ערב יהי א ו ר ‪ .‬יחבב יקיל ייכון לאוקה‬
‫לעשייא ‪ .‬יכין אצ׳אוו * והווא כיף‬
‫לכלאם די קולנא ‪ .‬מגאיץ אדדניא חכון‬
‫חשבאה לאוקת לעשייא מן כתרח אצ׳למא‬
‫לצרוח ‪ .‬פדאך ‪ npvk‬יכון אצ׳אוו‬
‫דלגאולה ‪ ,‬והאר לכלאם ברוחו מרמח‬
‫פבלוק לעולם‪ ,‬פי פרשת בראשיות‬
‫פאנגהאר אסשאת‪ .‬די ‪ kp‬ויהי ערב ויהי‬
‫בוקר יום הששי ‪ .‬והאד אסתת אייאם‬
‫רמז פיהום הרםב״ן ע״ה ‪ .‬לסתת ^אף‬
‫עאם דלעולס ‪ .‬ואננהאר אסםאת הווא‬
‫םקאבלת ל^ף אססאת ‪ .‬לאיין אננהאר‬
‫‪ nnki‬פיה ‪> .‬יף עאם ‪ ,‬והאדי לבונה‬
‫דלפסוק ויהי ערב‪ ,‬םנאיין ישבאה‬
‫לאוקת לעשייא די קריב יצ׳לאם‪.‬ויזי >>יל‬
‫יחבב יקול יכתרו אצרות ואצילם‬
‫פאדדניא ‪ ,‬פי האדאך לאוקח ויהי בוקר‬
‫יחבב יקול יבון אצבאח‪ .‬די הייא לגאולה‬
‫ואיימחא יכין האד אששי ? ובא יוואזב‬
‫לפסוק‪ ,‬יום הששי די הווא ל*יף אססאח‬
‫לאיין אגגהאר ר**ל״ה הווא ‪ *\k‬עאם כיף‬
‫קולגא ‪ ,‬והאדא כלאם למשורר ‪ ,‬יעאוגהא‬
‫**ל״ה ענד אצבאח די הווא אוקת לגאולה‬
‫והגא בא יביין למשורר כלאמו‪ ,‬למוקולין‬
‫ללפוק ‪ .‬ובמוט הרים בלב ימים' יחבב‬
‫יקול ‪ ,‬חין י ימילו א?זנ*‪ 1‬פקלב לבחר‬
‫ולכיגח די למשורר בא יקול ‪ .‬כאיין‬
‫אזזבאל למוקולין ללפוק ‪ .‬הומא‬
‫‪ yvsk‬מן לגגוס ואצלטגאת‪ ,‬ודזווא‬
‫שאיין ‪ kp‬המו גויס מטו ממלכות ‪ /‬יחבב‬
‫יקיל‪ .‬האזו לוםאס ס * אצלטגאת‬
‫ולםעגא הייא ‪ ,‬האזו לומאם ‪ ,‬חוטא‬
‫לחכומאת די מזמועין סן אתכלימ דלגגוס‬
‫כ«*ו אצלטנאח ‪ .‬הוםא לגגס די מזטוע‬
‫סן שח«י דאצלטנאת‪,‬די כאן מן קבל‬
‫״‬
‫רסיסי לילה‬
‫)‪(19‬‬
‫פיה‬
‫בהם דין ‪ .‬כדי שיודע שמו בעולם‬
‫ככתוב נודע ה׳ משפט עשה‬
‫וכשהקב״ה עושה דין ברשעים‪ .‬שמו ארץ‪ .‬וחתתא הנא נקדרו נקולו באיין‬
‫מתעלה ומתקדש‪ .‬וכשםחעלה אד האד >יהים ‪ .‬בא ירמז עלא לחכוטארז‬
‫עח וחדור‪ .‬במקומו‪ .‬יען באבוד רשעים דזיחק ואשרע ‪ ,‬לאיין זיהים הווא זיחק‬
‫רנה‪ .‬ובאמצע הענין‪ .‬עומדת לפניו ואשרע ‪ ,‬פח«י והגישו אדניו זי ומיהינש‬
‫יצרת ישראל ‪ .‬ומתמלא ח־וצים ><הים לא תקלל ‪ ,‬די בא יחבב יקול‬
‫עליהם ‪ .‬אחר שהעת עת רצון לפניו אשרע ‪ ,‬והאדא די בא יחבב יקול ז*היכש‬
‫ח״א לכו חזו מפעלות ^הים ‪ .‬וזה די הומא לחכומאת לחאבבין אשרע וזיחק‬
‫הכתוב • יש מקום שכתוב ‪rk‬״ ‪ .‬דש מן די יעלליו חססהום עלא דוכוטארן‬
‫מקום שכתוב הדיה‪ .‬ואפשר שהבונה אצ׳לם ולקבאחא ‪ .‬חגהזם ארצ׳הימ‬
‫כמו שאמרנו‪ .‬ש>יהים הוא דין‪ .‬יען והאד >יהים עאוד בא הקבל מענא‬
‫עושה דץ ברשעים‪ .‬ושם חוי״ח שהוא אוכרא ‪ .‬די הייא ‪ .‬סייאדא וכברא‪ ,‬פח«‪1‬‬
‫רחמים • תן הבורא יתב״ש מתמלא ראה גתתיך «יהים לפרעה‪ .‬די כא‬
‫רחמים על עמו ‪ .‬ומשגיח על בניו גשרחוהא סייד אוו כביר ‪ ,‬ולטעגא די‬
‫בעין חמלתו • אחר שהעת עת רצק האד לחבוטאת די האבעין ‪ . pnk‬יבקאו‬
‫לפגיו‪ .‬וזי־א לבו חזו םפעלות *יהיס סייאד חכוטאת אצ׳לם ולקבאחא‪ ,‬וכבאר‬
‫שהכל לפגיו בהשגחה מיוחדת‪ .‬והכל דיזי לגגוט ‪ .‬ועלא• האדא מן די יעלליו‬
‫הוא מגהיג על דרך הטבע ‪ .‬וו״א חססהום עלא גאס אצ׳לם יתררכפו‬
‫ויחיש • שהוא עולה למספר הטבע קלוב גאט חכוטההום אססכאגין פי ארצי‪-‬‬
‫והמשורר מפרש הגס הטבעי ואומר הום ‪ ,‬לאיין זיליה טאשי קדדאטהונש‬
‫ועאטיהום טן קוותו‪:‬‬
‫אשר שם שמות בארץ ‪ .‬והבוגד‪.‬‬
‫שעל ידי המלחמה ‪ .‬גתרבה השממק‬
‫צעולס ‪ .‬ובפרט בארצות מושלי ב ל ח ק קאוום ישרזי ‪ ,‬ולחכוטאת‬
‫אתאבעין «יחק די חאכסין‬
‫הרשע והזדון‪ .‬וז״א בארץ • חיינו‬
‫חלק ממנה ‪ .‬ולא כולה‪ .‬והנשארים פיגא ‪ ,‬זיל״ה די כא יקדדם אזדש‬
‫מן האויב יהיה תש כחם ‪ .‬ומזה יצא דאססטא ולארץ׳‪ ,‬די ציפדלנא משה‬
‫שלא יוסיפו לקום למלחמה ‪ .‬ולא אגביה לטכייר ‪ ,‬ועמל עלא ידדו לימאיר‬
‫לשמוע אותת ‪ .‬ודין יהית גרמא ולעזאייב ‪ ,‬הווא ‪ .‬יתבבת לינא כלטהו‬
‫שלא ישא גד אל גוי חרב • ולא די עטאגא עלא ידד טיכה ‪ ,‬כיטי צאתך‬
‫ילמדו עוד מלחמה ‪ .‬ושמא תאמר ממצרים אראגו גפלאות‪ ,.‬יחבב יקוד‬
‫כל זה יהיה דוקא ‪ .‬באמצע העולם כיף אייאם כרוזך טן טאצר נורריה‬
‫א ב ל בארצות הרחוקות אפשר לעזאייכ ‪ ,‬ועלא האדא בפצ׳לו ליכביד‬
‫שיקומו אשוח למלחמה ‪ -‬ל ז ת יעטל טעאגא לעזאייב‪ ,‬וכיף צ׳רב פרעה‬
‫אמר המשודר ‪ .‬משבית מלחמות בעשדא דצ׳רבאת‪ ,‬האכדאך יצ׳רבחכוטת‬
‫לאו דוקא באמצע העולפ ‪>> .‬א אפילו אצילם ולקבאחא ‪ .‬ובזכות אתורה ד>יל״זז‬
‫פיה שחזי‬
‫דאצלטגאת צגאר ‪ ,‬די הייא‬
‫נרמניה ‪ .‬ומן די נתן זיהיט בקולו‪ ,‬הסוג‬
‫‪1‬‬
‫עד‬
‫די‬
‫רסיסי לילה‬
‫עד קצה הארץ‪ .‬שהוא סוף הישוב‬
‫ואם תאמר *משר שיטמינו כ?‪-‬יי‬
‫מלחמה עד שיתחזקו דקומו עוד‬
‫אשות מלחמה * זה לא יתכן‪ .‬יען‬
‫הבורא יתב׳ש ‪ .‬רוצה לקיים א ת‬
‫דברו שאמר ע״י ישעיה נביאו‬
‫וכתתו חרבותם לאתים‪ .‬וחניתותהמ‬
‫למזמרות וכר‪ .‬והס דברי המשורר‬
‫קשת ישבר וקצץ חנית ‪ .‬ונם‬
‫העגלות ישרוף באש ‪ .‬ו ל א‬
‫ישאר מכל כלי הנשק והדץ דבר‬
‫יען הבורא יתב״ש יאמר להם עד‬
‫מה תבואו ולא תומימו ‪ .‬והכל‬
‫במרתוובממארויתברך והואמעורר‬
‫מלחמות ‪ .‬ומשבית מלחמות‬
‫ככתוב‪ ,‬ימקוד ה׳ על צבא המרום‬
‫במרום ‪ .‬ועל מלכי האדמה על‬
‫האדמה ‪ .‬ולכן כשיתעוררו העליד‬
‫גים ‪ .‬יתעוררו גם החחחונים‬
‫והמ דברי המשורר ‪ .‬הדמר‪ .‬כלומר‬
‫די לכם מן המלחמוח ‪ .‬ודעו‬
‫כי אגבי אלהים ‪ .‬וברצוגי הכל‬
‫כדי לעשות דין ברשעים ‪ .‬ובזה‬
‫יתרומם שמי בכל הגוים ובכל הא‪p‬‬
‫וז״א אדום בגוים ‪ .‬ארוס בארץ‬
‫והבוגד! ‪ .‬על ידי שישמיל גאים‬
‫עדי ארץ דגביח שמלים עד מרום‬
‫יתרומם שמו יתברך לעיגי הגרם‬
‫דכירו«>חוחו בכל הארץ וכל זח‬
‫יחיה כדי שמתוך הצרות תצמח‬
‫לגו הגאולה י יען הבורא יתברך‬
‫גכמרו רחמיו עליגו‪ .‬ורוצח בטובתגו‬
‫וז׳יא ח׳ צבאות עמגו‪ .‬והב׳ שהבורא‬
‫יתבייש העמיד לגו צבאות של‬
‫הממשלות רודמי הצדק ‪ .‬עמגו‬
‫הייגו לעזערתגו‪ .‬והס דורשי טובתגו‬
‫וגלחמים‬
‫לח‬
‫די עטאנא ‪ .‬עלא ידד משה אגביה‪ .‬תוקף‬
‫ותדררג עלא לחכומאת אתאבעין ‪pnk‬‬
‫די תנא םדררגין פי צ׳ללהום ‪ .‬והווא‬
‫שאיין ‪ . kp‬משגיב ל נ ו ‪ .‬משג״ב ‪ .‬כא‬
‫ימלע פיהא ‪ .‬תלת מייא וכמםא ורבעין‬
‫קד־ד תסאב מש״ה ולמעגא לאיין קאלו‬
‫סיאדנא ‪ .‬באיין לפאכך ^לוולי‪ .‬הווא‬
‫די יכון לפאכך **לכרי ‪ .‬ורמזו עלא‬
‫האדא ‪ .‬מן שאיין ק**‪ .‬שלמה המלך ע״ה‬
‫ם׳ה ש׳היה ה׳וא שיהיה ‪ .‬יחבב יקול די‬
‫כאן‪ .‬הווא די יכין‪ .‬והארוך אתלאתא‬
‫דלכלטאת‪ .‬טרטוז פראצהום משה ‪ .‬והווא‬
‫לפאכך **לוולי ‪ .‬די **ל״ה עמל עלא ידדו‬
‫לקאיומו לימאיר ולעזאייב ‪ .‬וחתתא לינא‬
‫יעמל לימאיר ולעזאייב עלא ידדו‪ .‬והווא‬
‫כלאם למשודר ‪ .‬משג״ב ל נ ו ‪ .‬די הווא‬
‫משה‪ .‬די יציפדהולנא חתתא הגא ‪ .‬ובעד‬
‫מא‪ .‬מא גלאקוש‪ .‬מן זאגב פע**נא ‪ .‬בעד‬
‫מן האדא ‪ .‬הווא כא יתסממא‪*> .‬הי יעקב‬
‫די חתתא פססאעא‪ .‬די הגא כא גתסממאו‬
‫ביסס יעקב ‪ .‬הווא כא יתסממא אילאהגא‬
‫והנא‪ .‬גגם רעאייתו‪ .‬עלא האדא לסבבת‬
‫יסמו די מסממי עליגא ‪ .‬יעמל ויפככגא‬
‫כיף די פכך זדודגא ‪ .‬ואירא בעץ׳ לקאייל‬
‫יקול ‪ .‬די פאייאם משה אתפככו בזכות‬
‫לאמוגה ‪ .‬דאבא די מא כאיין אמונה‬
‫ומזוין לאמוגה ג׳ברו‪ .‬ומוחין לכרוב‬
‫חצירו‪ .‬ומא ילאקוש לאגם ‪ .‬ובאש מן‬
‫זכות יתפככו ? עלא האדא גזאובוהום‬
‫באיין בוכות אתורה יתפככו ‪ .‬כיף ׳זא‪$‬‬
‫פאזזוהר די פרשת שמות בזכות יגוקי‬
‫ךבי רב יתתקף היליד‪ ..‬יחבב יקול די‬
‫בזכות לולאד די בא יקראוו עגד ארבי‬
‫יתקווא זהדו דלגו** ‪ .‬ועאווד די בעדמא‬
‫סא גלאקוש לאגם ‪ .‬כבר לגוים די הומא‬
‫צ׳אלמין < כבר עטרת עברחהום‪ .‬והקכ׳יה‬
‫בא יחבב יעמל פיהום אשרע ‪ .‬באש‬
‫יתעררף יסטו פלעולם ‪ .‬כיף ק** לפסוק‬
‫גודע‬
‫רסיסי לילה‬
‫ונלחמים כעד העמים החלשים‬
‫וגש בעדנו • נגד דורשי רעתנו‬
‫ורעת כל העולם • ולכן צריכיש גש‬
‫אנחנו לעזור מצרינו ולחיות בנו‬
‫מדת הדחמגות • ג‪1‬ד אחיגו העניים‬
‫ובמרס בזח הזמן • שהעולש כילו‬
‫בצער גדול ‪ .‬ולעזור גם לממשלה‬
‫העומדת לימיניגו ‪ .‬והיא הגדולה‬
‫שבצדקות אחד שהיא נלחמת למען‬
‫האמת • לכן צריך לעזור לח ועל‬
‫זח נאמר ונוגשיך צדקח ‪ .‬ובזח‬
‫הבורא יתב״ש ירחש עלינו דשמע‬
‫בקשתנו דעזור לממשלות הצדק‬
‫חםגיגיס עלינו • דחן בלבם לעשות‬
‫לנו מוכה תן כל הסדחס׳סרחסץ‬
‫עליו מן השמים וצריכיס גיכ לרדוף‬
‫אחרי חורת משח • ולקייש סצותיח‬
‫ובמרס שחי המצות העקריות שהש‬
‫המשפט והצדקה • שבחש הלויה‬
‫גאולתנו‪ .‬אבל בעונות הרבים‬
‫לא די שאינם מרחמים • א ל א‬
‫שםתמלאים אכזריות על אחיהם‬
‫ומוצצים ממת דמם האחרונה‬
‫ושי שיש לו איזו סחורה ‪ .‬הוא‬
‫רוצת לסכור א ו ת ת ‪ .‬בכמלי‬
‫כמלים ‪ ,‬ועזבו מדת חרחםגות‬
‫שהיא תכסיס אבותינו הקדושים‬
‫וכולם רצים לקראת הסליק שלא‬
‫יקהו סמנו בידם ‪ .‬לעולם הבא‬
‫מאומה‪ .‬רק שיהיה גרסא להכרית‬
‫אותם סן חעוח״ז ‪ .‬ומן העוח״ב• שכן‬
‫שסו מודח עליו ‪ .‬מליץ ‪ .‬שהוא‬
‫ל־שון כדיחח ‪ .‬כסו ‪ ,‬כציץ‬
‫יצא ויסל • וכשו‪ .‬וכראש שבולת‬
‫יסלו‪:‬‬
‫ובאמת‬
‫נודע ה׳טשפטעשה‪ .‬יחבב יקוליאיימהא‬
‫בא יתעררף זיל״ה * הווא מנאיין בא‬
‫יעטל אשרע ויתבללץ טןאדדזיטץ‪ .‬וטנאיץ‬
‫זיל״ה גא יעטל אשרע יעטו בא יעליא‬
‫ויתקדדש‪ .‬וטן די בא יעלא ישטו בא ינון‬
‫«‪1‬קווא ולפרחא פטוציעו‪ .‬לאיין האבדא‬
‫קזי לפסוק ‪ .‬באבוד רשעים רנה ‪ ,‬יחבכ‬
‫יקול פערים אצ׳זיטין זיפרחא ‪ .‬ופי אוצט‬
‫זיווקת בא חווקף קדדאםו אדדיקא די‬
‫ישרזי‪ .‬ובא יתעטטר ברחטא עליהיכש‬
‫לאיין האדאך >>ווקת ענדו אוקח אררצ׳א‬
‫והאדא די בא יקול לטשורר ‪ .‬לכו חזו‬
‫טפעלוח *יחים ‪ .‬יחבב יקול‪ .‬טשיו שופו‬
‫פעאייל זיל״ה ‪ .‬והאי לפסוק פיה זוז‬
‫נסכאת ‪ .‬כאיין סוצ׳ע די מכתוב פיה‬
‫זיהים ‪ .‬ובאיין טוצ׳ע די טכתוב פיה‬
‫שם ‪.‬הייה״‪.‬ויסכן די לכונה פחזי די‬
‫קולנא ‪ .‬זיהים די הווא שרע ‪ .‬עלא‬
‫קיכזי די בא יעמל אשרע פאצ׳אידיטץ‬
‫ושם ״הויה״ די הווא רחמים‪ .‬לאיין‬
‫זיל״ה יכבד שאנו א־עמטר בררחמא עלא‬
‫קאוומו‪ .‬וראדד בזיו עלא אולאדו ולגנום‬
‫חבאבי בעין מחננתו‪ .‬לאיין זיווקת אוקת‬
‫אררצ׳א קדדאטו ‪ .‬יהאדא שאיין ‪kp‬‬
‫לטשורל ‪ .‬טשיו שופו פעאייל ז*ל״ה‬
‫די כולשי קדדאטו ברדדאן לבז* מפרח־‬
‫וכולשי בא יקדדס עלא טריק אטבע‬
‫והווא שאיין קזי‪ .‬זיהים‪ .‬די •כא יטלע‬
‫פלחסאב קדר הםב״ע‪ .‬ולמשורר כא יביין‬
‫אנס אטבעי ובא יקול ‪ .‬אשר שם שטות‬
‫בארץ ‪ .‬יחבב יקיל די עמל לסוואצ׳ע‬
‫לטוחשין פי לארץ׳‪ .‬ולבונה‪ ,‬די עלא ידד‬
‫לםלחשה יבתרו לםוואצ׳ע אלםיוחשין‬
‫מלארץ׳‪ .‬ובתרת אששי פי אראדאת‬
‫חבבאם אצילם ולקבאחא‪ .‬והאדא שאיין ק»‪1‬‬
‫בארץ די יחבב יקול ניר טוואדע מננהא‬
‫זטאוושי כוללהא ‪ .‬ודי יבקאוו סן‬
‫לעדו‪ .‬יבון טאייח זהדהום ‪ .‬וטן האדא‬
‫יכרז‬
‫רסיסי לילה‬
‫ובאמת ראר לומרעליהמ מה שאמ־‬
‫רתי ליל ירט ראשק של פסח‬
‫אחד בבית הכנסת‪.‬אחר תפל׳ ערבית‬
‫לנכבד אחד מנכבדי־־עירינו ‪ .‬יען‬
‫באותו ‪ pt‬היורובקהל״כני־מללאל״‬
‫בבית־הסהר ‪ .‬והמושל היה מוציאמ‬
‫לעבוד בשבירת־האבגיםאפי׳ בשבת‬
‫ובחנ‪-‬ולכן אחר ערבית שבאותו נכבד‬
‫שהיה ממנהיגי עירנו‪ .‬לאיש אחר‬
‫שיש לו קרובימ בבגי־־מלמ* • מה‬
‫געשה מעגין יהודי־בגי־מלל^ ועגהו‬
‫הגע«* עודמ בבית־הסוהר‪ .‬ועגה‬
‫הגכבד ההוא‪ .‬אחיגו איגם רוצים‬
‫להבין ‪ .‬שעדין אגחגו בגלוח‬
‫ואני עגיהיו ‪ .‬מי עשה לגו גלות‬
‫יותר מכם? שבכל העולס אחינו‬
‫העשירים ‪ .‬כספם סולל לפניהם‬
‫דרך אל הספירות העליונות שהם‬
‫נדולי־הממשלה ‪ .‬אבל הס כל מטר­‬
‫תם רק למלא הוריהם זהב‪ .‬ועליהמ‬
‫אמר אדוננו דוד ‪ .‬עצביהם כסף חהב‬
‫מעשה ידי אדמ •ואותו הנכבד שהייתי‬
‫מדבר עמו היה למדן ומשכיל •ולכן‬
‫ענני‪ .‬וכי אנחנו עובדי עבודה זרה ‪t‬‬
‫ואני עניתיו‪ .‬וכי מקרא זה לא יסבול‬
‫בי אמ הפירוש של עבודה זרה? הלא‬
‫יש כמה מקראות דומימלו• שיש‬
‫להם פירוש אחר ‪ .‬כמו בכל עצב‬
‫יהיה מותר ‪ .‬וכמו ולא יוסיף עצב‬
‫עמה ‪ .‬שהפירוש שלהם ‪ .‬יגיעה‪.‬‬
‫ועל קוטב זה מובב כוגתי בחיבה‬
‫עצביהם‪.‬והכמה ידידי •עצביהם‬
‫היינו יניעתמ‪ .‬והיא רק על כסף‬
‫וזהב ‪ .‬שהוא מעשה ידי אדם‬
‫אבל כבודו יודע שהכסף וזהב כ ל‬
‫בר־ דעת‪ .‬יוכל לקנות בו מבחר‬
‫המקומות‬
‫טל‬
‫יכרז‪ .‬די מא יזידוש יקימו לטדדרבא‬
‫ולא יחבבו ישטעוהא ‪ .‬והאדא יזללב די‬
‫מא ירפדוש ‪ .‬גנס לגנס לעדדא ‪ .‬ולא‬
‫יתעללמו כמר למדד־איכא ‪ .‬ואילא חקול‬
‫באיין האדאששייכון גיר פי אוצט לעולם‬
‫ב**חק פלאראצ׳את לבעאד ימכן די יקומו‬
‫ללמדארבא ‪ .‬עלא האדא ‪ kp‬למשורר‬
‫משבית מלחמות עד קצה הארץ ‪ .‬יחבב‬
‫•קול יבטל למדרארבאת חתתא לטרף‬
‫לארד ‪ .‬די הווא אככר לעולם‪ ,.‬ואירא‬
‫חקול ימכן ד י יכבבעו לעדדא ‪ .‬חתתא‬
‫יתקוואו ויקימו ידיארבו ‪ .‬האדא מא‬
‫יםכגש ‪ .‬לאיין הקב״ה יעלא יסמו ״ בא‬
‫יהבבת כלאמו ‪ .‬די קאדי‬
‫יחבב‬
‫עלא ירד גאביה ישעיה ‪ .‬״וכתתו חרבותם‬
‫לאתים ‪ .‬וחגיתותהם למזמרות ולא ישא‬
‫גי׳ ‪ *4‬גוי חרב ילא ילמדו עוד מלחמה״‬
‫יחבב יקול וידקקו סיופהום לאסכך ‪ ,‬די‬
‫די הוטא טאכיגאת דלחרט ‪ .‬ולבאיוגיט‬
‫ללטאכיגאת דלחצאד ‪ .‬וטא ירפדוש גגם‬
‫לגנס אסיף ‪ .‬וטא יתעללטוש כטר לחרב‬
‫והווא כלאם לטשורר ‪ ,‬קשת ישבר וקצץ‬
‫חגית עגלות ישרוף באש ‪ .‬יחבב יקול‬
‫**קום יכצר ויקטטע לבאיוגיט ‪ .‬וחתתא‬
‫לכראדס יחרק כאגגאר ‪ ,‬ומא יבקא מן‬
‫לעדדא חתתא חאזא ‪ .‬לאיין הקב״ה‬
‫יקוללהום חתתא להגא תזיו ומא תזידוש‬
‫וכי^שי באםרו ‪ .‬והווא • בא יפייק‬
‫למדדארבאת ‪ .‬כיף ‪ kp‬אגביא ‪ .‬יפקוד‬
‫ה׳ על צבא המרום במרום ‪ .‬ועל מלכי‬
‫האדמה על האדמה ‪ ,‬יחבב יקול יווצצי‬
‫*‪1‬ל״ה עלא אזיש אססמא פאסםמא ׳ ועלא‬
‫צלאטן לארר עלא לארד ‪ ,‬ומן די יקומו‬
‫ידדארבו פאםםטא ‪ ,‬ידדארבו חתתא פי‬
‫לארד ‪ ,‬והווא כלאם לטשורר ‪* /‬הרפו״‬
‫יחבב יקול ‪ ,‬רביו ‪ /‬ויכפא מן >*חרב‬
‫ודעו כי אנכי ‪ , n nk‬יחבב יקול ‪ ,‬וערפו‬
‫באיין אנא **ל״ה ‪ ,‬ובאדני כולשי‪ ,‬באש‬
‫נעטל אשרע פאצ׳>‪1‬טין ‪ ,‬וכאש יתררפע‬
‫יסמי‬
‫)‪(20‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫‪%‬‬
‫רםיםי לילה‬
‫המקומות בגן עדן‪ .‬ולשים בשמים‬
‫עליותיו‪ .‬כדברי מוגבז המלך שאמר‬
‫אבותי אצרו למטה ‪ .‬ואני אצרתי‬
‫למעלה ‪ .‬אבותי אצרו ממק • ואגי‬
‫אצרתי גפשות • אבותי אצרו במקום‬
‫שהיד שולטת בו ואני אצרתי‬
‫במקום שאין היד שולטת בו‪ .‬וכו׳‬
‫חה ידידי נקרא מעשה־שםים• אבל‬
‫בבודם רודפים רק אחר מעשה ידי‬
‫אדם ‪ .‬יען פה להם ולא ידברו‬
‫להליץ בעד אחיהם ‪ .‬אפילו יהיה‬
‫להם איזה הפסד ממק ‪ .‬בודאי‬
‫שהבורא יתב״ש ישלם להם כפלי‬
‫כפלים ‪ .‬מלבד שכרם הטמון להם‬
‫לעולם שכולו טוב ‪ .‬ולעולם שכולו‬
‫ארוך ‪ .‬אבל כבודם פה להם ולא‬
‫ידברו • כדי שלא יפסידו איזה‬
‫פרוטות מכספם ‪ .‬שחביב עליהס‬
‫יותר מנפשם‪ .‬והנס שרואים בעיני­‬
‫הם צער אחיהם • מכל מקום עושי׳‬
‫עצמס כאילו אינס רואי׳‪ .‬ודא עיני׳‬
‫להם ולא יראו • דש איזה פעמי׳‬
‫שכבודם עוברי׳ ברחוב ורואי׳ איזה‬
‫נד שתופש יהודי אחיהם בנתנו ומכהו‬
‫מכות חדרי בטן ‪ .‬בשביל איזה‬
‫דבר נקל • שיש לשלם לו‪ .‬והיהודי‬
‫צועק צעקת שבר •ובזה הרנע‬
‫עובר איזה עשיר מהם ועושה עצמו‬
‫כאינו שומע • ואפילו לשאול מת‬
‫יש אינו ש‪ . *0‬כדי שלא יפסיד‬
‫איזה פרוטות מכספו ‪ .‬דפדה אחיו‬
‫מצרתו• וז׳אאזניםלהם ולא ישמעו‬
‫דש פעמים שיבוא עני אצל אחד‬
‫מהם ומבקש עזרתו אפילו כדי‬
‫לקנות פת לחם • ואומר לו שזה‬
‫שלושה ימים ל א בא שום דבר‬
‫לפיו‬
‫יםטי פזטיע לגנוס ‪ ,‬ופזמיע לאוד ‪ ,‬והיוא‬
‫שאיין ‪ , kp‬ארוס בגוים ׳ ארום בארץ‬
‫•חבב יקול ׳ נתררפע פי לגנוס נהררפע‬
‫פי לארד ‪ ,‬ולבונה הייא ׳ עלא סככת‬
‫די ‪bk‬״‪ n‬יחדרר לטעניין חתתא ללארד‬
‫ויעללי יריםחרורין ‪ ,‬חתהא לאםסטא‬
‫יתררפע יסטו קדדאם זמיע לגנוס‪ ,‬ויערפיה‬
‫אילאה פזטיע לארד ‪ ,‬והארא כולו באש‬
‫מן אוצט ארדיקאת ‪ ,‬תנבתלנא דיגאודיה‬
‫לאיין הקב״ה אתעטטר בלטחננא עלינא‬
‫וחאבב לכיר די>‪1‬נא ׳ והווא שאיין קאל‬
‫ה׳ צבאות עמנו‪ ,‬ולבונה הייא ‪ ,‬באיין‬
‫ןיל״האוקף למעאינהנא ‪,‬אזזישדלחבוטאת‬
‫די תאבעין ‪ , pnk‬עמנו ‪ .‬הווא טעאנא‬
‫באש יעאונונא ‪ ,‬ובלחק בא־׳ין הומא כא‬
‫יפתשו בירנא ׳ ובא ידארבו עלא חקק‬
‫לגנים אצ׳עאף ״ וחתתא עלינא כא ידררנו‬
‫מקאבלת די תאנעין קבאחהנא‪ ,‬וקבאחת‬
‫זטיע לאדאמי די פאדדניא כולהא ‪:‬‬
‫ו ע ל א האדא בא יחדאז‪ .‬באש הכין‬
‫פינא לטרה דארחטנות ‪ /‬על־יא‬
‫כוואננא לעניים ‪ .‬וכתרת אששי פי האד‬
‫>יוקת די אדדניא כולהא פי עדאב כביר‬
‫ונעאונו חחחא לחכוטא לואקפא ליטיננא‬
‫וטרררנא עלינא ׳ והארי הייא לכבירא‬
‫דאצרקות ׳ טנורא טא הייא‪ ,‬בא תדארב‬
‫עלא >יחק ‪ ,‬ועלא האדא ‪ ,‬בא יחדאז‬
‫נעאינוהא ‪ ,‬לאיין אכלליה נעטיוהא כאזז‬
‫בא תתםטטא צדקה ‪ ,‬כיף ‪ kp‬ישעיה‬
‫ונוגשיך צדקה ‪ ,‬ואעסאך אילא נעטיוהא‬
‫בלכאטר י ובלקלב לטליח ‪ ,‬די בודאי‬
‫‪ n'bk‬יכלפהא םתגייא וטתללהא ‪ ,‬לאיין‬
‫ליה בא געאווגו ‪ ,‬די הווא כא יחבב‬
‫‪ , pnk‬ובא גתבבתו טצוה די אחרי ה*‬
‫>יהיכם תלכו‪ .‬די יחבב יקול ‪ ,‬נאיין כא‬
‫יחדאז גתבבעו אטריק די בא יחבב ‪bk‬״‪n‬‬
‫וטנאיין הגא געטלו האד לחאזא ‪ ,‬בהאדא‬
‫הקביה יחגן עליגא ‪ ,‬ויסמע טליבתנא‬
‫ויעאון‬
‫רסיסי לילה‬
‫מ‬
‫לפיו‪ .‬ולא טעס מאומה ‪ .‬וכבודו‬
‫יודע שאמ לא יאכל אדמ שלושה‬
‫ימים נודף ריח רע מפיו אעפ״כ‬
‫עושימ עצממ כאלו אינם מריחימ‬
‫שוס ריח רע מפיו‪ .‬ואינם מרחמימ‬
‫על אחיהם ‪ .‬וז״א אף ידיהם ולא‬
‫יריחק ‪ .‬ולא נשאר לענ• ‪ .‬כי אם‬
‫לבקע את במנו‪ .‬ולהראותה להם‬
‫שהיא ריקה‪ .‬ואם תאמר ‪ .‬שאותו‬
‫רנע אין כסף בכיסו ‪ .‬באמת שיש‬
‫לו ואינו רוצה אפילו למשש בכיסו‬
‫לרחמ על אחיו העני‪ .‬ונתעצל במצוד•‬
‫ודא ידיהשולא ימישון‪ .‬שאין להם >*א‬
‫להושיט יד ו ל ח ה ‪ .‬ונס זאח‬
‫אינם עושים ‪ .‬ואם יבוא לפניהם‬
‫איזה אדם ‪ .‬ויאמר ל ה ם פלוני‬
‫חזל־ה ‪ .‬ואותו ה ה י ל ה אדם‬
‫טיב ‪ .‬ואזי צריך ללכת אצלו • כדי‬
‫לבקרו‪ .‬יען הוא עני הנון ‪ .‬וכבודו‬
‫יודע • הטעם של בקור חולים‬
‫שהוא לראות אם חסר לו • איזה‬
‫דבר לרפואתו ‪ .‬או לפרנסתו ‪ .‬או‬
‫כסות בקרה ‪ .‬והוא המבקר ישגיח‬
‫עליו שלא יחסר לו שום דבר ‪ .‬ואף‬
‫על פי כן איגס הולכים לבקר חולים‬
‫כדי שלא יפסידו איזה פרוטות ובהאדא ילאק באש נקול ‪ .‬עלא האד‬
‫אנאשלטב**פין‪ .‬שאיין כונח קולח‬
‫במצוד• ‪ .‬ודא רגליהם ולא יהלכו‬
‫ואפילו להרהר ולהגות‪ .‬דבר זה ואחד לילתפםח **וולא • פאצצלא מנורא‬
‫ערבית ‪ .‬לואחד אנכבד ‪ .‬מן אנכבדים‬
‫תוך גרוגם ‪ .‬אם טוב עושים ‪ .‬אי‬
‫די בלארנא ‪ .‬לאיין פהאדאך **ווקת באנו‬
‫רע ‪ .‬גס זה לא יעשו ‪ .‬ודא ל א‬
‫כבאר יהוד בני טללאל מסזינין‪ .‬ובאנו‬
‫יהגו בגרוגם ‪ .‬ל־כן כמוהם יהיו‬
‫יבדרזוהום ללכדטא‪ .‬חתתא פאסבת ולעיר‬
‫עושיהם ‪ .‬הייגו אותם שעשאום‬
‫וביהא מנורא ערבית ‪ .‬סקצא האדאך‬
‫פיגסי העיר ‪ .‬וכל מי שיבטח בהם אנכבד די כאן מן לעשירים די בלאדנא‬
‫אכור‬
‫לראזל‬
‫‪.‬‬
‫ולכן ישר^ בטח בה׳ • ואין לגו ומן לםקדרמין‬
‫להשען ‪ .‬לא על פרגסגו ‪ .‬ולא על די באנו ענדו לקרובים פבני טללאל‬
‫עשיריגו ‪ .‬אלא על אביגו שבשמים וק^לו אש כאן מן יהוד בני מלל^ולאכור‬
‫ויעאון לחכומאח ‪ , prk‬די בא ידררגו‬
‫עלינא ‪ .‬ויעמל פקלבהום באש יעמלולנא‬
‫לכיר ‪ ,‬לאיין כול מן פיה למחננא‬
‫ואררחמא ‪ ,‬כא ירחמו עליה מן אסםטא‬
‫ונחדאזו כטר באש נתבבתו כלאם אחורה‬
‫די עטאנא הקב״ה ‪ /‬עלא ידד משה רבינו‬
‫ונתבבתו ל־ימצוה די*‪1‬הא ‪ ,‬ובשרט אזזוז‬
‫דלטצות ‪ ,‬די פיהוט טעללקא לגאולה‬
‫די**נא ‪ ,‬די הומא אשרע ואצדקה ‪ /‬בלהק‬
‫טץ דניבאתנא לקויין ולכבאר ‪ ,‬מא‬
‫יכפאש די טא בא יחננוש ‪ /‬גיר די‬
‫אתעמטרו בלכפר עלא כואנהום ‪ ,‬וכא‬
‫יטצצו אננקטא **כרייא די דממהום‪,‬ודי‬
‫ענדו םי סלעא בא יחבב יביעהא מתגייא‬
‫ומתללתא ‪ .‬וכללאוו למדה דראחמנות‬
‫די הייא לםיראיא די זדודהום לקדושים‬
‫וכולהום כא יזריו‪ .‬עלא למליון‪ ,‬די מא‬
‫יקברו מננו פידדהים ‪ .‬להאריך לעולם‬
‫חההא ש י ‪ .‬ואדרבה הווא יכון סבאב‬
‫באש יכונו טקטועין מן האד לעולם‬
‫והאריך ‪ .‬לאיין האכדאך יסטו בא יווררי‬
‫עליה ‪ .‬מליון‪ ,‬די הווא לשון קטיע‪ .‬פח>ז‬
‫כציץ יצא וימל ‪ .‬די כא יחבב יקול כיף‬
‫אנווארא כרז ונקטע ‪ .‬ופח>‪ 1‬וכראש‬
‫שבולת ימלו ׳ די הווא וכיף ראש אסבולא‬
‫יקטעו‪ .‬ובהאדא טליון הווא לשון קטיע‪:‬‬
‫שיפחח‬
‫זאוובו‬
‫רסיסי לילה‬
‫שימתח לנו ולכל אחינו • מהחי כההריד דאנינו הי״ו והראני סח‬
‫תשובה ומרנסה ‪ .‬דשים תורתו שכתב בכתיי כמי׳ מזמור לכני קרח‬
‫ואהבתו בלבנו ‪ .‬ויעזרנו עירי דבר על עלמות שיר הנדב וקריתי הכל‬
‫כבוד שמו ‪ .‬ודא עזרם וסננם וביום א׳ בשב׳ק דרש לחתום שמי‬
‫הוא‪ .‬ולא אחר‪ .‬ולכן אחר שנרדזף שקריתי בל הכתוב ‪ .‬וחשימ ביום‬
‫אחר תורת משה ‪ .‬שעולה כמסמר א׳ בשב״ק הנז׳ ‪ 17‬לחודש הנדל‬
‫משגיב • אד לנו לעזרתנו כנדל שנה הנזיל וקיים עיה דוד אדהאן ס׳ט‬
‫יען הוא אלהי יעקב ‪ .‬הגם שאין‬
‫אגחנו ראדם ‪ .‬הוא אלהיגו לעילם וגס אני הצעיר חו״ם הראה לי &‬
‫המירזשים שההחים עליהם‬
‫ועד ‪ .‬ו ל א יעזבגו • ו ל א יטשנו‬
‫ל‪-‬עולס ‪ .‬ס ל ת ‪:‬‬
‫ידידינו הח׳הש׳ הנזיל באיזה חדשים‬
‫כיוס שביק ‪ 16‬פיון הבית שגת קודם זה הזמן ולראיה תו״מ‬
‫ע״ה יוסף חלד הי״ו ‪.‬‬
‫חרגץ למיק בא למגי חח׳ השלם‬
‫זאווכו‪ .‬באקיין פלחבס ‪ .‬ואזב האדאך‬
‫אגכבד ‪ ,‬כוואגנא מא חבבוש יפהטו‬
‫כאיין חגא באקיץ פלגלות‪ ,‬ואנא ואזבתו‬
‫ואשכון עמללגא לגלות כטר מגגכום ?‬
‫די פאדדגיא בוללהא כוואגגא לעשירים‬
‫צ׳ראהםהוס כא יגזרולהוס אטריק לאררוץ‬
‫לכבאו־ דלחכוטא ‪ ,‬בלחק הוטא כו‪4‬ו‬
‫טקצודהום ‪ ,‬גיר באש יעטטרו גיראנהיט‬
‫באדדהב ‪ ,‬ועליהוט ‪ kp‬טידגא דוד המל׳‬
‫ע״ה עצביהם כםף וזהב טעשה ידי אדם‬
‫וםן זאגב די האד לפסוק כא ישרהוה‬
‫טעאכרהומ פצ׳צ׳א ואדדהב עמי ידדין‬
‫בגאדה ‪ ,‬ועלא קדד די האדאך אנכבד־‬
‫די כוגת גתכללם מעאה כאן קארי ופאהם‬
‫ביהא ואזבגי עלאש ? ואש חגא כא‬
‫נעבדו עבודה זרה ? ואנא ואזבתו‬
‫עלאש ? ואש האד לפסוק טא יקבל גיר‬
‫לפירוש די עבודה זרה ו הא הווא כאיין‬
‫בזזאף דלפםוקים די בא ישבהולו וענרהום‬
‫שרח אכור ? פחאל ‪ ,‬בכל עצב יהיו־‪.‬‬
‫מותר ‪ ,‬ופח»י ולא יוסיף עצב עטה ועלא‬
‫האד אטריק ‪ ,‬דאיר בלאטי די קולתדיך‬
‫פכלםת עצביהם ‪ ,‬ולבונה יא חביבי‬
‫‪1‬‬
‫די‬
‫די כלםת עצביהם ‪ ,‬הווא שקאהום‪ ,‬יחבכ‬
‫יקול‪ ,‬באיין אשקא דיזיכום הווא גיר עלא‬
‫לפצ׳צ׳א וארדהב ‪ ,‬די הווא ‪ kvy‬ידדין‬
‫בנאדם‪ ,‬לאיין כבודך ראך כא תעארף‬
‫באיין לפצ׳צ׳א ואדדהב‪ ,‬כול מן ענד־ו‬
‫עקל צאפי‪ ,‬יקדר ישרי ביה לםכייר‬
‫דלמוזאצ׳ע פי גן ע ד ן ‪ ,‬ייבגי פאםססא‬
‫אצצאלאת דיזיו‪ ,‬כיף ‪ kp‬מונבז אצלכאן‬
‫זדודי בזגו ללהחת ‪ ,‬ואגא כזגת ללפיק‬
‫זדודי מגו ‪ , kth‬ואגא כזנה אררואח‬
‫זדודי כזגו פמוצ׳ע די הלחקו לידר‪ ,‬ואגא‬
‫כזנח פמוצ׳ע ד י ם א ידיחקוש ידיידד־‬
‫והאד לכלאם די מוגבז‪ ,‬כא יחםממא‬
‫מעשה ידי שמים ‪ ,‬די הווא עמזי ידדין‬
‫>‪1‬ל״ה‪ ,‬בלהק כבודכם ‪ ,‬חאבעין גיר‬
‫עטזי ידדין‪ .‬עלא קיבז‪ 1‬פה להם ו ‪ 4‬א‬
‫ידברו‪ .‬יחבב יקיל פמם עגדהום באש‬
‫יקדרו יתכללםו עלא כוואגהוס ‪ .‬בעדסא‬
‫יכצרו שי חאזא דאצ׳ראהם ‪ .‬בודאי‬
‫באיין זיל״ה יכלפלהים מתגי מ־יסחגי‬
‫מן גיר אשכר די מכבבילהום פלעול־״ם‬
‫*יטזייאנא ואסוילא ‪ .‬בלחק כבודם‪ ,‬פה‬
‫להם ולא ידברו‪ .‬יחככ יקלל‪ ,‬פטם‬
‫עגדהיס‬
‫רסיסי לילה‬
‫ענדהום ולאיש יהכללמו‪ .‬באש סא‬
‫יכצרוש שי צוואלד מן צ׳ראהמהום ‪ .‬די‬
‫•עזאז עליהום כטר מן רוחהום ‪ .‬ובעדמא‬
‫כא יראוו בעיניהום עדאב כוואנהום‬
‫בעדמא האבדאך ‪ .‬כא יעמלו רוצהום‬
‫פח>י אילא מא בא יראווש ‪ .‬והווא שאיין‬
‫‪ kp‬עינין ליהים ולאייש ינצ׳רו ‪ .‬וכאיין‬
‫די בעד למרראח ‪ .‬כבודם כא יכונו‬
‫דאייזין פאזזנקא ‪ ,‬וכא יראוי באיין‬
‫גוייחאכם יהודי באהום פן צנאקו ‪1 .‬כא‬
‫*צ׳רבו צירבאת לסיח עלא חאזא קלילא‬
‫די כא יסאללו‪ .‬וליהודי כא יעייט עיטת‬
‫אררזא ‪ .‬יפריך אשעה כא ידוז שי עשיר‬
‫מננהום ‪ .‬ויעטל רוחו כיף די ‪.‬טא בא‬
‫יםמעש ‪ .‬וכלליה באש יצקצי אס באיין‬
‫םא יצקסיש ‪ .‬באש סא יכצרש שי צוו>‪1‬ד‬
‫‪.‬בזן ציראהמו ויפכך כאה מן דיקתו‪ .‬והווא‬
‫שאיין ק**‪ .‬אודנין ליהום ולאיש ישמעו‬
‫וכאיין בעד לםהראת די יזי עני ענד ואחד‬
‫מננהום‪ .‬וימלב מעאוונהו כלליה פקימת‬
‫כבזא ‪ .‬ויקוללו באיין הארי חלת אייאם‬
‫םא דכלת אננעמא לפממו‪ .‬וכבודו כא‬
‫יעארף באיין בנאדם די מא יאכלש תלת‬
‫אייאם ‪ ,‬כא תכרז ריחא קביחא טן פממו‬
‫בעדמא האכדאך כא יעטלו רוחהום‬
‫פח** אילא מא כא ישממו חתתא ריחא‬
‫קביחא טן פםמו ‪ .‬ומא כא יחננוש עלא‬
‫כוואנהום ‪ ,‬והווא שאיין ‪ kp‬נידף ליהום‬
‫ולאיש ישמטו ‪ .‬וטא בקא ללמסכין גיר‬
‫ישקק כרסו באש יוורריה>*הום באיין הייא‬
‫פארגא ‪ ,‬ואידא תקול באיין ראך ‪np^k‬‬
‫םא ענדו פלוס מעאה ‪ .‬באמת באיין ענדו‬
‫גיר כצצוה לידדין די ידרדסו פאזזיב‬
‫ויזכרו שי חאזא ויעטיוהא ‪ .‬באש ירחמו‬
‫עלא באהום למםכין‪ .‬ועגזו פלמצוה‬
‫והווא שאיין ‪ . kp‬ידדיהום ולאיש ידרדםו‬
‫לאיין מא ענדהום גיר ימדדו ירדיהום‬
‫ויעטיו‪ .‬וחתהא האדי ענזו עליהא ואירא‬
‫רסיהי לילה‬
‫)‪(21‬‬
‫יזיהום‬
‫מא‬
‫יזיהום שי ואחד ויקוללהום פלאן מדיד‬
‫והאדאך לגזריד הווא ראזל מ ^ י ח ‪.‬‬
‫וכאן יחדאז כאש ימשיז עגדי‪ .‬יעמלו‬
‫למצוה די בקור חולים ‪ .‬לאיין האדאך‬
‫לבריד הווא עגי הגון‪ .‬ובכורו כא יעארף‬
‫לטענא די בקיר חולים ‪ .‬די הייא באש‬
‫ירא אירא למריר מכצוץ מן שי ח א ז א‬
‫פח*> דווא‪ ,‬אוו תקווית ומאכלא‪ /‬אוו גטא‬
‫ופראץ ‪ .‬ודאך די ימשי יראה ‪ ,‬ירדד‬
‫ב**ו עליה באש מא יחכצץ פ ח ת ת א‬
‫חאזא ‪ .‬והאר למצוה הייא כבירא‪ .‬ובעד‬
‫מן האדא מא ימשיוש באש יעמלו למצוה‬
‫די בקור חולים באש מא יכצרוש שי‬
‫חאזא פלמצוה ‪ .‬והווא שאיין ‪ kp‬לפסוק‬
‫רזליהום ולאיש יהמששאוו‪ .‬ואכלליה‬
‫באש יטללעו האד לחאזא עלא ב^הום‬
‫ויתכללטו פיהא פי כנאקהום ‪ .‬ואש בא‬
‫יעטלו טליח יאוו קביח ‪ .‬וחתתא •האדי‬
‫םא כא יחבבו יעמלו‪ .‬והווא שאיין ‪kp‬‬
‫לאיש יגדקו בכנאקהום ביפהום יכוגו‬
‫עאמליגהום ‪ .‬יחבב יקול די עמלוהום‬
‫פרגסי• ״ ודי יתבל עליהום ‪ .‬ועלא‬
‫האדא כטטל לטשורר ‪ ,‬ישר>* בטח בה״‬
‫יחבב יקול ישר** אתהכל עלא >יל״ה‬
‫לאיין טא ענרנא עלא טן נתתכלו ‪ .‬ולא‬
‫עלא טן גםגנדו‪.‬לא עלא' לפרנסים‬
‫די>ינא ולא עלא לעשירים די**נא ‪ .‬לאיין‬
‫טא כא יפתסו גיר פרוצהום וטא גקדרו‬
‫נחבלו גיר עלא בוגא די פאססטא ‪ .‬די‬
‫קאדר יחללנא ביבאן אחשובה ולפרנסה‬
‫ויעטל טחבבתו ושריעחו פי קלבנא‬
‫ויעאווגגא באש געמלוגידלחאזאדי פיהא‬
‫לאוגור ליסמו‪ ..‬והווא שאיין ‪ kp‬ממאור־‬
‫גההוס ותדריגתהום הווא ‪ .‬יהבב יקול‬
‫הווא ומאוושי ואחד אכור ‪ .‬ועלא‬
‫דיכלאם למזמור‬
‫ה א ד א ‪ ,‬גרזעו‬
‫דיאיינא ‪ ,‬באיין מנורא מא נתבעו‬
‫כלאם א ח ו ר ה ‪ ,‬דימסממייא ע ל א‬
‫יסטו‬
‫רסיסי לילה‬
‫יםםו די‬
‫י‬
‫טלע‬
‫םש״ה‬
‫קדד‬
‫ר ג י נ ו ע״ה ‪.‬‬
‫חסאב‬
‫די‬
‫כא‬
‫ט ׳ ש ׳ נ ׳ נ ‪ .‬ודיך‬
‫א ש ע ה ‪ ,‬ל נ ו ׳ די הווא ל ם ע א ו ו נ ת נ א כיף‬
‫ק ו ל נ א ל ל פ ו ק ‪ ,‬די כ ע ד ט א‬
‫ובא נחטטמאוו ב י ס ם‬
‫הנא‬
‫קבאח‬
‫יעקב ‪ ,‬כעד‬
‫טן‬
‫האדאך‬
‫‪£‬‬
‫ה א ד א ך ‪ ,‬הווא‬
‫ידררג‬
‫ק ב א ח ‪ ,‬לאיין הווא כא‬
‫יעקב ‪,‬‬
‫וטא‬
‫יחבב‬
‫נ‪4‬אקוש ‪,‬‬
‫יתרכנא‬
‫ולא‬
‫שאיין‬
‫עלינא ‪,‬‬
‫אפידיו‬
‫יחסטםא אילאה‬
‫יקול ‪ ,‬כ ע ד‬
‫טא‬
‫קכאח‬
‫הווא א י ל א ה נ א ‪ ,‬ו ט א‬
‫יכללינא‬
‫‪, kp‬‬
‫דיטא ׳ ו ה ו ו א‬
‫‪: rho‬‬
‫פירוש על הפטרת חזון עובדיה‬
‫הנה ידוע מיש רזיל • שעובדיה חזון‬
‫ס י א ד נ א ‪ .‬באיין ע ו ב ד י ה ה נ ב י א‬
‫הנביא היה גר אדומ׳י‪ .‬תן‬
‫באן גר א ד ו ט ״ י ‪ .‬עלא קיבאל די הקביה‬
‫הבורא יחביש‪ .‬לא ד‪1‬ח שהנביא‬
‫ט א ח נ ב ש ‪ .‬באש א ג נ י א די י ת ג ב ב א ע ל א‬
‫שיתנבא על אדומיי לרעה • ידדה‬
‫א ד ו ם יכון ט ן ישרזי ‪ .‬לאיין י ק ר ר ו י ק ו ל ו‬
‫מישר** • תן יובא לומר‪ .‬ששחמת‬
‫מ ן ואגב ל כ ר ו ה י י א ‪ .‬א ת ג ב ב א ע ד י י ח ו ם‬
‫שנאה • הוא מתנבא רעה עליהם‬
‫גבואה ק ב י ח א ‪ .‬ועלא ה א ד א א ו צ צ א‬
‫לכן הבורא יחביש‪» .‬וח לעובדיה‬
‫ה ק כ ״ ה ל ע ו ב ד י ה ח ג ב י א ‪ .‬די כ א ן ו ל ד‬
‫הנביא שהוא בן עשם‪ ,‬להתנבא והוא‬
‫ג נ ס ה ו ם ‪ .‬והווא די א ת ג ב ג א עליהום ק ב י ח‬
‫שהתנבא עליהם לדעה • ואפר‬
‫ו ה א ד א בדיאן כ ל א ם ו ‪ .‬ש ט ו ע ה ש ט ע נ ו‬
‫מ א ת ה ׳ ‪ .‬יחבב יקול כ ב א ר ס ט ע נ א ‪ 0‬ן‬
‫בהחלת נבואתו • שמועה שמענו‬
‫ע נ ד זיל״ה ‪ .‬ע ל א י ד ד ז ם י ע ל א ג כ י י א ‪ .‬ד י‬
‫מאת חי מיד בגרם שולח ‪ .‬המנח‬
‫א ת נ ב א ו ו ע ל א א ד ו ם ‪ ,‬ד י ח ט י ח » י ?‪km‬‬
‫ששמענו ‪ .‬על ידי כל הנביאים‬
‫ד ל כ ל י א ת ‪ .‬נזיחק א נ א בא נ ה ד ר ע ל א‬
‫שהתנבאו על אדום • שימא ככמה‬
‫חרבנוח ‪ .‬אכל באחרית הימים ל ב ל י א ד י תבין « י א ב נ ר ל י י א ס ‪npt* .‬‬
‫ט י ח ת ו >‪1‬כנרייא ‪ .‬די ה ו ו א י ח מ ש ש א‬
‫שהוא זמן גמילתו חאחרונח‪ ,‬יתנגד‬
‫לקויין ‪ .‬ם ן ב ת ד ת‬
‫נונטרא ללננוס‬
‫להשמשאת חאד‪T‬ות ‪ .‬מרוב גאותו‬
‫ד צ א ר ת ו ו ק נ א ח ת ו ‪ .‬ו ט ע ר ו ף באיין ח כ ו מ ת‬
‫וזדונו ‪ .‬וחנה ידוע שמלכות אדום‬
‫א ד ו ם ל א צ י ל י י א ‪ .‬הייא רוטד‪ . .‬ל א י י ן‬
‫העיקרית היא רומי ‪ .‬תן מלכה‬
‫א צ צ ל ט א ן **ליולי די א ת צ ל ט ן פיהא ה ו ו א‬
‫כן עשו‬
‫הראשון • היה צמו כן‬
‫צ פ ו כן«ייפז ג ן ע ש ו ‪ .‬ואסבה די ה א ד‬
‫וחשכה אח היא‪ .‬יען כשמת תקב‬
‫אששי ה ו ו א ‪ ,‬לאיין טן די מ א ת ‪ .‬י ע ק ב‬
‫אבינו במצרים‬
‫‪ .‬וחעאחו בנע א ב י נ ו ע י ה פ• ט א צ ר ‪ ,‬ו ט ל ל ע ו ה א י ל א ד ו‬
‫לחברון באש ידפנוה ת ט ט א ‪ .‬ופי ה א ד י ך‬
‫לחברק לקבור אותו ‪ .‬אז בא עשו‬
‫א ס א ע א זא ע ש ו ט ע א א ו ל א ד ו ו ז מ י ע זישו‬
‫עם בניו וכל חילו‪ .‬ועככו את קבורתו‬
‫די‬
‫ועטטלו אדפינא די יעקב • ח ת ת א‬
‫תן כקש לתת א חלקו • בירושת‬
‫ע ש ו יקבד ח ק ק ו ‪ .‬פ ל י ר א ת א ד י ס ע ר‬
‫מערת חמכמלה‪ .‬אכל כאמת שיעקב‬
‫באיין פי אוקת מ א ת‬
‫ה ט ב פ ל ה‪2.pnk‬‬
‫אבינו ‪ .‬בעת מיתת י‪1‬חק אבינו‬
‫ע ו ב ד י ה ‪ .‬ה ו ו א ט ע ר ו ף ‪ .‬ש א י י ן ק»יו‬
‫ת‬
‫כשלםח‪.‬‬
‫יצחק‬
‫רסיסי לילה‬
‫כשלקח יעקב חלקו בירושת אביו‬
‫הניחו לצד אחד‪ .‬ואפר לעשו‪ .‬קח‬
‫את כל זח ‪ .‬נגד החצי שיש לך‬
‫בירושת מערת חםכמלה ‪ .‬ולקח‬
‫עשו הכל ‪ .‬וכתב ליעקב שטר‬
‫המחילה‪.‬על החצי שיש לו במערת‬
‫המכמלח ‪ .‬ובעת קבורת יעקב‬
‫שבא עשו לערער‪ .‬שלחו יוסף ואחיו‬
‫את גמתלי למצדימ ‪ .‬להביא לחם‬
‫שטר המחילה‪ .‬וכשהיו ממתיגים על‬
‫גמחלי •להביא לחט שטר הטחילה‬
‫הרג חושים בן דן א ח עשו דודו‬
‫כגזבר כל זח בדברי רז״ל‪ .‬וכשנהרג‬
‫עשו ‪ .‬אד גלהמו בגי עשו עם בגי‬
‫יעקב ‪ .‬וגצחוס יוסף ואחיו‪ .‬ולקחו‬
‫מ ח ם כמה אסירים ‪ .‬ובתוכם‬
‫צמו בן אלימז בן עשו • ו א ח ד‬
‫שגתעכב בבית הסוהר כמה שגים‬
‫ברח ממצרים ‪ .‬והלך לארץ כתיים‬
‫שחיא רומה‪ .‬שכעת היא ארץ‬
‫אדומ*‪ .‬גימט״ איטליא ‪ .‬ומלך בה‬
‫וגשתלשלח מלטתושם ‪ .‬לכן ארץ‬
‫אדום העיקרית היא ארץ אדומיי של‬
‫זמנגו ‪ .‬שבאחרית הימים‪ .‬כשיגיע‬
‫זמן גמילתה ‪ .‬אזי היא תתגאה‬
‫ע ל הממשלות האדירות‪ .‬ותחיה‬
‫לחם ל‪-‬םודת רוח ‪ .‬והם ישלחו‬
‫צירים בגרם חמתגגדי״ לח להתרומם‬
‫עליה • תן אומדת על עצמה • אגי‬
‫ואפסי עוד • כבבל בשעתה • למי‬
‫שכל מחריבי ארצגו ‪ .‬כשחבורא‬
‫חצה לימרע מהם ‪ .‬מגביה אותם‬
‫לרום חמעאת • כדי שתהיה גמילתם‬
‫גדולה‪ .‬ככתוב משגיא לגדי ראבדם‬
‫והוא שמגדל אותם כדי להאביד‬
‫אותם‪ .‬ולזה שהיא םתריסת כגגדם‬
‫שולחים‬
‫מב‬
‫יצחק אבינו‪ .‬קבד יעקב אבינו אננ״ן ד י‬
‫יראתתו י ועזלו לזיהא אוחדא ‪ .‬וקאל‬
‫לעשו קבר חאדא םקאבלת אגגץ די ענדך‬
‫מי מערת המכפלה • וקבד עשו כולשי‬
‫וכחב ליעקב כאגיט דסמאחא‪ .‬עלא אגגץ‬
‫די ענדו פלמערה ‪ .‬ופי אוקח אדפינא‬
‫די יעקב ׳ די זא עשו באש יגוונ ציפד •וסף‬
‫וכואנו נפתלי למאצר ‪ ,‬באש יזיבלהום‬
‫לבאגים דאסמאחא ׳ די כאנו עאמלין‬
‫יעקב ועשו ‪ ,‬ומן די באנו יתסגגאו באש‬
‫יזי נפתלי‪ ,‬קמל חושים בן ד ן ‪ ,‬עממו‬
‫עשו‪ ,‬כיף מביין פי כלאם סיאדנא‪ ,‬ועמלו‬
‫מדדארבא אולאר עשו מעא אולאד יעקב‬
‫יוסף וכוואנו‬
‫וגאשהום ‪ ,‬וגלבוהוס‬
‫וסח>*להוס ‪ ,‬וקבדו מגגהום בזזאף‬
‫דלמסאזן‪ ,‬ופי אוצטהום צפו בן **יפז‬
‫בן עשו‪ ,‬ומגורא מא אחעטטל פלחבס‬
‫‪ knv‬דלעאטאת ‪ ,‬הרב טן םאצר ‪ ,‬ומשא‬
‫לארץ׳ כחיים ‪ .‬די הייא רוט ״ה‬
‫ואחצלטן חמטא ‪ ,‬ובקאוו פיהא אולאדו‬
‫צלאטן‪ ,‬עלא האדא ארץ׳ אדום לאצילייא‬
‫הייא רומה ‪ ,‬די פי >*ככר דלייאם מן די‬
‫יקררב אוקח טיחתהא ‪ ,‬חכבבר ראצהא‬
‫עלא לגגיס לקוויין וחדצר עליהום ‪ .‬ופי‬
‫האדאך * ו ק ח די תבון ליהום כוגטרא‬
‫יציפדו רקאקץ פי לגנוס עדייאגהא‪ .‬באש‬
‫יקוטו עליהא ‪ .‬םן זאנב די בא תקודי‬
‫עלא ראצהא‪ .‬אגא טא כאייגשי גירי כמר‬
‫פחז* בבל פי אוקתהא ‪ .‬לאיין כולהום‬
‫לגגוס די כלאוו ‪,‬ארץ־ישר**״‪ .‬סגאיין‬
‫בא יחבב ‪hk‬׳\‪ r‬באש יתכללץ מגגהום‬
‫בא יעלליהום לאדדאראזא לפוקייא‬
‫באש תכון טיחתהום כבירא וקוייא ‪ .‬פח*‪1‬‬
‫די ‪ kp‬לפסוק ‪ .‬משגיא ל נ ו י ם ויאבדם‬
‫די בא יחבב יקול יכבבר ללגוים באש‬
‫יעדדמהום‪ .‬ועלא האדא מן די בא חדצר‬
‫עלא לגגום לכבאר ‪ .‬בא יציפדו רקאקץ‬
‫פי לגגוס עדייאגהא והווא שאיין ‪kp‬‬
‫וציר‬
‫רסיסי לילה‬
‫שולחים ציר בבל הגוים ‪ .‬ואומרים‬
‫להם ‪ .‬קומו ונקומה עליה למלחמה‬
‫ואמר הנביא עליהם ‪ .‬ה נ ה‬
‫קטון נתחיך בנוים‪ .‬והוא בשתםפור‬
‫שם כל הממשלות שבעולם‪ .‬תמצא‬
‫ששם אדומ״י • הוא קטון במספר‬
‫ונם חתיכה ארץ שברשותו‪ .‬היא‬
‫קטנה מאד • ועוד שהוא עם בזוי‬
‫ושפל ‪ -‬כמו הצוענים ‪ .‬וזאת‬
‫ההתקוממות ש ל ה ם • להתריס‬
‫ננד הממשלות • שהם אדירי‬
‫ה ח ב ל ‪ .‬רוב גאונם ורוב זדונם‬
‫הטעה אוחם • יען קרובה מפלתם‬
‫והם דברי הנביא ‪ .‬זדון לבך השיאך‬
‫והוא שהמושל שלהם ‪ .‬מסולוני‬
‫שעולה במסיק ״טיטוס׳ • זדץ לבו‬
‫השיאו ‪ .‬להחנרוח במי שנחל‬
‫ממנו • ו ל א התבונן לטבע עמו‬
‫שהם שפלים ונםוגי הלב • כמו‬
‫השפנים נמוגי הלב ‪ .‬השוכנים‬
‫בחנד הסלעים ונראה להם שבתש‬
‫המעלות שבתם • כן גם הם‪ .‬מרוב‬
‫גאונם וזדונם ‪ .‬אומרים על עצמם‬
‫שברום המעלוח שבתם ‪ .‬והם‬
‫דברי הגביא ‪ .‬שוכגי בחגד בלע‬
‫מרום שבתו ‪ . .‬ולבן מרוב גאותו‬
‫ורוב זדוגו‪ .‬אומר על עצמו שאין מי‬
‫שיגצח אוהו ‪ .‬להוריד אוחו‬
‫ממעלתו ‪ .‬וז׳׳א אומר בלבו מי‬
‫יורדגי ארץ ‪ .‬הכוגה שאומר בלבו‬
‫על עצמו • מי יוכל להוריד אותי‬
‫לא‪. p‬ולכןאומרלו הגביא אס תגביה‬
‫כגשר ‪ .‬רצוגו לומר ‪ .‬אס יגביה‬
‫כמו הנרמנים ‪ .‬שיש להם צורת גשר‬
‫על דגלם ‪ .‬והכונה אם תנביה‬
‫שאתה רוצה לרדוף הנהגת הגרמנים‬
‫הרעה‬
‫וציר בגוים שולח ‪ .‬ונא יקוללהום קומו‬
‫מקומה עליה למלחמה ‪ .‬בא יחבב יקול•‬
‫קומו ונקומו עליהא ללמדרארבא ‪ .‬ובא‬
‫יקול אנביא ‪ .‬הנה קטון נתתיך בגויכש‬
‫די בא יחבב יקול ‪ .‬באיין םגיר עטלתך‬
‫פלגנום ‪ .‬לאיין טן די החסב יסם זטיע‬
‫לגנום דאד־דגיא ‪ .‬תציב באיין יםם‬
‫א׳ד׳ו׳מ״י הווא פלחםאב ‪ .‬ובאטת צגיר‬
‫חתהא פי ל א י ? וק>> עליה אנביא בזוי‬
‫אהה טאד ‪ .‬יחבב יקול די הווא טאייה‬
‫בזזאף ומחקור פח*‪ 1‬לכיטאנוס ‪ .‬ואטבה‬
‫די^הום באש יתקבבחו עלא לעוט די‬
‫הומא לקוויין דאדדניא ‪ .‬דצארתהום‬
‫וקבאחתהים ‪ .‬הייא די גללטתהוט עלא‬
‫קיב*‪ 1‬די קריבא טיחההום ‪ .‬והווא כלאם‬
‫אנביא זדון לבך השיאך ‪ .‬די לבכיר‬
‫די>‪1‬הום די בא יטלע פי חסאבו אצכיר‬
‫קדד טיטו״ם ‪ .‬קבאחתו ולנאות די^ו‬
‫הייא די גללטתו באש יתקבבח עלא די‬
‫כבר מנגו ‪ .‬ועלא קיב^ די הוטא טאייחין‬
‫וקלבהום טרכוף פח^ לקנינאת די כ א‬
‫יסכנו פי שקאייק אצכראת ‪ .‬די גיר בא‬
‫יסטעו לחסם‪ ,‬בא יהרבו םן זאנב די‬
‫טרכוף קלבהום ‪ .‬בלחק טן כהרת לגאות‬
‫ולקבאחא די«>הום ‪ .‬בא יקולו עלא ריצהום‬
‫באיין פי דאראזא ע^יא טרחבההום‪ .‬והווא‬
‫כלאם אנביא די קזי‪ ,‬שיכגי בחגיי סלע‬
‫טרום שבחו‪ .‬יחבב יקול אננאש אסאכנין‬
‫פי שקאייק •אצכור ‪ .‬יחבב יקול טאייחין‬
‫וםרכוף קלבהום ‪ .‬כיף לקנינאת ‪ .‬ב א‬
‫יקול ע>‪1‬יא טרהבתו‪ .‬וםן כתרה דצאדתו‬
‫וקבאחחו בא יקיל עלא ראצו טי יורידני‬
‫אר־ץ יחבב‪.‬יקול אשכון יקרר יגזזלני‬
‫ללארץ׳ ? ועלא האדא בא יקול אגביא‬
‫אם תגביה בנשר יחבב יקיל אירא תעללי‬
‫כיף אנשר ‪ .‬די הוטא קאום לגרמנינש‬
‫דיי ענדהום פלבאנרירא די^הום אתצוירא‬
‫די>‪ 1‬אננשר ‪ .‬ונחי כא ההבע תקז־ימהום‬
‫לקביח ‪ .‬וכא תטשי פי ראיי אצ׳^מין‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫די‬
‫רסיסי לילה‬
‫הרעת ‪ .‬וללכת בעצת רשעים‬
‫שהם כסי״ל השקרץ רועציו‪ .‬שהוליכו‬
‫א ו ח ם בדרך רעה ‪ .‬ואם בין‬
‫כוכבים שים קנך ‪ .‬הבונה על‬
‫הממשלות האדירות ‪ .‬שנמשלו‬
‫לכוכבים ‪ .‬כמו אמיריכא שיש על‬
‫דגלה כוכבים ‪ .‬ורוסיה הגדולה‬
‫וצרפת החממה ‪ .‬שהמשילם דגי^‬
‫לכוככימ ‪ .‬כמיש ומצדיקי הרבים‬
‫ככוכבים ‪ .‬חה גאמר עליהס ‪ .‬יען‬
‫מצדיקים לעס ישראל ‪ .‬שהם רבים‬
‫הייגו גדולים ‪ .‬והוא שגדולי׳ בתורה‬
‫ומצות ‪ .‬יען רבים הם גדולים ‪ .‬כמו‬
‫רבימ וגכבדימ מ^ה האמור בפרשת‬
‫בלק‪ .‬ולכן עס צרפת ורוסיה ואמיריכא‬
‫יהיו מאירים ככוכבים לעולם ועד‬
‫והוא ש^ו הממשלות המשגיחים על‬
‫עם ישראל ‪ .‬ישארו עומדים וחיים‬
‫בשלוה ‪ .‬וממשלתם קיימת לעולם ועד‬
‫דהיו מאירים ככוכבימ ‪ .‬לא כן‬
‫ממשלת אדומ׳י )כמספר איטליא(‬
‫השפלה ‪ .‬שעמה רבי הלב כשפנימ‬
‫כן נם הם נמוני הלב ‪ .‬והיא אומרת‬
‫על עצמה‪ .‬שמרום שבתה ‪ .‬לזה אומר‬
‫לה הבורא ‪ .‬מאותה מדרגה שתפסת‬
‫לעצמך ‪ .‬משמ אורידך גאמ ה׳‪:‬‬
‫או אפשר שהגביא ‪ .‬גותןלאדומ׳י‬
‫סימן לזמן לגפילהו ‪ .‬ואומר לו‬
‫אמ תגביה כנשר‪ .‬והכתה היא ‪ .‬אם‬
‫יגיע זמן • שתגביה כנשר במרומימ‬
‫והוא זמגגו ‪ .‬שמגביהימ באדרק‬
‫העולה כגשר באדר העולם ‪ .‬שהוא‬
‫לא למעלה ‪ .‬מששת ‪^.‬פים מיטרים‬
‫שאם עוד יעלה יותר‪ .‬יקלטנו האדר‬
‫השמימי ‪ .‬ולא ירד עוד ‪ .‬ועוד נתן‬
‫לו סימן אחר ‪ .‬בתוך הסימן הראשון‬
‫והוא‬
‫מג‬
‫די הומא כיסיי״ל ה׳ש׳קירין ומצ׳בברינו‬
‫‪ kpy‬אנביא ואם בין כוכבים שים קנך‬
‫יחבב יקול ואירא באיין אננזום תעמל‬
‫עששך‪ ,‬והאר אננזוס הומא לגנוס לקוויין‬
‫די מטו‪/‬לין לאננזוס‪ ,‬פח>י אמיריכא די‬
‫עלא לבאנדירא די^הא כאינין אננזום‬
‫ורוסיה לכבירא‪ ,‬ופראנצא אררפיעא‪ ,‬די‬
‫טתתלהום דני*‪ 1‬לאננזום‪ ,‬כיף ‪ Mp‬וטצדיקי‬
‫הרבים ככוכבים‪ ,‬די כא יחבב יקול‪,‬‬
‫וטצדדקין לכבאר כיף אננזום‪ ,‬די האיד‬
‫לגנים‪ ,‬כא יצדדקו לקאווט ישר*‪ /‬די כא‬
‫יחטטטוו כבאר‪ ,‬פחורה ולמצות‪ ,‬והאד‬
‫רבים‪ ,‬הייא פח*‪ 1‬די ‪ • kp‬י פרשח בלק‬
‫רבים וגכבדים כמ‪1‬ה‪ ,‬די הווא כבאר‬
‫וטוקקרין טן האדו‪ ,‬וחתתא הגא רבים‬
‫הווא כבאר‪ ,‬ועלא האדא כטטל דני*ו‬
‫כלאםו וק>‪ ,1‬לעולם ועד‪ ,‬יחבב יקול‪ ,‬די‬
‫האד לגנוס לטדכורין יכינו יצ׳וויו פח>‪1‬‬
‫אגגזום‪ ,‬וטן זאגב די ראדדין ב^הום עלא‬
‫ישרז‪ ,1‬יבקאוו עאיישין דיטא פי ארראחא‬
‫והבקא חכוטההים ואקפא דימא‪,‬‬
‫ויבקאוו צ׳אוויין ‪ knt‬אננזום‪ ,‬בלהק‬
‫הבוטח אדום״י‪ ,‬לםחדורין וטרכופין‬
‫לקלב פח*‪ 1‬לקנינאח‪ ,‬די כא תחסב‬
‫ראצהא באיין ע>יייא טרתבתהא‪ ,‬בא‬
‫יקוללהא טול אי־רניא עלא ידד אנביא‪,‬‬
‫טן דיך אדדאראזא די חבטת לראצך‪,‬‬
‫טננהא אננזלך‪ ,‬בא יקול ‪in'ik‬‬
‫׳‬
‫אוו יטבן‪ ,‬די אנביא בא יעטי איטאדא‬
‫לאדומ״י‪ ,‬וכא יביינלו אוקת טיחתו‬
‫ובא יקוללו‪ ,‬אם הגביה כנשר‪ ,‬כא יחבב‬
‫יקול‪ ,‬אידא ילהק אוקח ד י חעל־ידיי כיף‬
‫אגגשר פאססטא‪ ,‬די הווא פי האד לווקח‬
‫די^גא די כא יעלליו פ ל ירו פלא ן‪,‬‬
‫אטטאלע כיף אנגשר פי אוצט להווא‬
‫די>י אדדניא‪ ,‬די הווא מאוושי פוק מן‬
‫סחח ^אף מיטרו‪ ,‬לאיין אירא יטלע כטר‬
‫יחכמו להווא דאססמא‪ ,‬ומא יגזלש כטר‬
‫לכיסי לילה‬
‫)‪(22‬‬
‫ועטאה‬
‫רםיםי לילה‬
‫והואזאם בץ כזכבי׳ שים קנך‪ ,‬ותיבת‬
‫שים ד‪,‬יא מלה קצרה‪ ,‬וכאלו כתב‬
‫תשים קנך‪ .‬והבונה היא״ ?־כשיגיע‬
‫הזמן שאחד האדם‪ .‬יעשה איזה דבר‬
‫כדודיי ככוכב‪ ,‬דעף בו למעלה תוך‬
‫אדר השמימי״ עד מקום שלא הגיע לו‬
‫שים נברא‪ .‬יען יעשה בו בחכמה‬
‫שנתן לו הבורא יתב״ש״ אוצר מ ל א‬
‫אויר הארציי‪ .‬כדי שיובל לחיות‪ ,‬ועל‬
‫ידי מבעה שיעשה בתוכה‪ .‬יעוף‬
‫לגובה גדול‪ .‬עד שיהיה נראה ליושבי‬
‫הארץ‪ .‬עיי משקפים מגדלי הראוה‬
‫כ^והוא כוכב בין הכוכבים‪ .‬ושם הוא‬
‫קנו‪ .‬והאדם הגדול הזה הוא האדון‬
‫פיקארד‪ .‬שעשה כדור גדול שד‬
‫ה^ימיניוס‪ .‬ועלה בו לגובה של ששה‬
‫עשר ^ף וארבע פאות)‪ (16.400‬םיטרי׳‬
‫ואז תוך אותו זמן יגיע המספר הכמוס‬
‫בסוד בתיבת משים‪ ,‬ואותו זמןאורדך‬
‫גאם ה ‪ .‬והסוד הוא הפלד של תיבת‬
‫משש‪ .‬והוא כזה״ מיים ש־ץ מים הכל‬
‫עילה חמש מאות וארבעי׳‪ .‬וכשתוסיף‬
‫עליו הנעלם של תיבת משש בזת‬
‫םי״ם הנעלם הוא י״ס‪ ,‬שי״ן הנעלם‬
‫הוא יץ‪ .‬פי״ם הנעלם הוא י״ם‪ .‬עולת‬
‫מאה וששים‪ .‬סך הבל חמש מאות‬
‫וארבעים ומאה וששים עולה ה כ ל‬‫שבע מאות • כנד במתברתנו‬
‫‪..‬שרביט הזהב׳ ואזי אודדך נאם ה ׳‬
‫והוא זמן ירידת תמה״ שהיא ארץ‬
‫אדופי ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ועוד אוסר א הבורא יתב״ש״ פה‬
‫שאתה פנביה כגשר ופכגים‬
‫עצפך בץ הפפשלו׳ הגדולו׳ בגדרתי‬
‫הוא שאגי האוםרלך‪ .‬שים קנך שם‬
‫כדי‬
‫ועטאה אנביא יטארא אוכרא‪ ,‬פי אוצני‬
‫ליטארא >‪1‬לוולא ‪ .‬והייא ואם בין כוכבים‬
‫שים קנך‪ ,‬יחבב יקול ואידא באיין אננזוס‬
‫עטי עששך‪ ,‬ועטל הייא כלםא יקצירא‪,‬‬
‫ופח*‪ 1‬אירא ‪ kp‬העטל עששך‪ ,‬ולטקצוד‬
‫הווא‪ ,‬טן די ילחק אוקת די ואחד בן‪.‬‬
‫ארם״ יעטר ואחר לחאזא טד־וורא פח>‪1‬‬
‫אננזטא‪ ,‬ויטיר פיהא פי אוצט להווא‬
‫די** אססטא‪ ,‬לטוצ׳ע די טא לחק חתהא‬
‫םבלוק‪ ,‬לאיין יעטל פיהא בלכיאםא‪ ,‬די‬
‫עטאה >‪1‬ל״ה‪ ,‬ואחד לכזנא דלהווא דלארץ׳‬
‫האש יקדר יעיש‪ ,‬ועלא ירד לטאכינא‬
‫די פי אוצטו‪ ,‬יטיר פי ואחד לעלו כביד‬
‫חתתא די יבין יצ׳הר לסככאן ארצ׳נא‬
‫עלא אששיואפאת די כא יבבברו‪ ,‬פחו*‬
‫אידא הייא נזםא באיין אננזום‪ ,‬יהאדאך‬
‫הווא עששהא‪ ,‬והאד ארראזל הווא‬
‫טוסיו פיקיארד‪ ,‬די טלע פי אוקהנא‬
‫האדא‪ ,‬פי ואחד לעלו די םתתאץ ל*‪1‬לף‬
‫ורבע טייאת םיטי״י)‪ >(i 6.400‬ואנביא‬
‫בא יחבב יקול באיין פי אוצט האדאך‬
‫לאווקת‪ ,‬ילהק לחסאב לטכפי באטסר‪,‬‬
‫פי כלטת םש׳׳ם‪ ,‬די הווא האבדא‪ ,‬טי׳׳ם‬
‫שי״ן‪ ,‬טי״ם‪ ,‬טי׳׳ם כא תתטלע תםע־ן‪,‬‬
‫שי״ן כא תתטלע הלת טייא וסדתין‪,‬‬
‫טי״ם כא חתטלע תםעין‪ ,‬זאטיע כא יטלע‬
‫כטס טייא ורבעין‪ ,‬וטנאיין חזיז־ עלא‬
‫האד לחסאב לטכפי די>* אתעסיד די‬
‫טש״ם‪ ,‬טי״ם לטבפי די*>הא‪ ,‬י״ם‪ ,‬בא‬
‫יטלע כטסין‪ ,‬שי״ן לטכפי די»*הא י״ן‪ ,‬כא‬
‫יטלע סתתין‪ ,‬טי״ם לטכפי די^הא ייבש‪,‬‬
‫בא יטלע כטסין‪ ,‬זאטיע טייא וסר״תין‪,‬‬
‫וטן די חזיר האד לחםאב עלא כטס‬
‫טייא ורבעין‪ ,‬בא יטלע כולשי סכע טייא‬
‫כיף טדכור פי כחאבנא ״שרביט הזהב״‬
‫וטן די ילחק האדאך לאווקח‪ ,‬לטכפי פי‬
‫טש״ם‪ ,‬אנא ננזלך‪ ,‬כא יקול ז*ל״ה‪ ,‬והווא‬
‫אוקת נזול חכוטת אדוט״י‪ ,‬ועאווד ‪t o‬‬
‫יקוללו אנביא כלאט >>ל״ה‪ ,‬די כא יחבב‬
‫׳‬
‫יקיללו‬
‫רסיסי לילה‬
‫בדי שמשם אורידך נאם ה ‪ .‬ועוד‬
‫אומר לו הנביא‪ .‬שלא ישאר לו שריד‬
‫ופליט • תן יש עליו חוב ישן נושן‬
‫שצריך לשלמו‪ .‬והוא חורבן ביהמ״ק‬
‫השני‪ .‬ועוד מוסיף על חטאתו פשע‬
‫תל רשעתו רשע ‪ .‬ומזכיר עליו עונות‬
‫ראשונים ‪ .‬ואומר לו הנביא דרך ש^ה‬
‫האס ננבים באו לך ? כמו שעשית‬
‫אתה לעמ ישראל בימי אנמיננוס‬
‫ואריםתובלוס״ שקראו לפומפיוסלהפ־‬
‫ריד ביניהם בעניני הממשלה״ והוא‬
‫נכנס כננב בעניני המלוכה״ ומשלו‬
‫עליהם עד שמזה נמשך החורבן‬
‫והרגו וננבו דיס״ אבל אתה כעת‬
‫בשגת שלומים לריב ציק״ איך נדם־‬
‫תה ? הכונה״ מה עלה בדמיונך ‪t‬‬
‫הלא יננבו דימ דשאר ידיך דבר מה‬
‫זה לא יתכן רק הכל יקהו י תור‬
‫אומר״ אם באו לך שודדי לילת‬
‫תן באו לך״ חוזרת על כולס‪ .‬כמו‬
‫איך נדמתה שתחרת על בולם‬
‫ואתמ נקראתמ שודדי־־לילה״ שהוא‬
‫זמן הגלות‪ .‬שנמשלה ללילה כדברי‬
‫ישעיה שומר מה מלילה שומר מה‬
‫מליל״ ונם הנביא ירמיה דמה אותה‬
‫ללילה״ ואמר בכה תבכה כלילת‬
‫ופירשו רדל שהוא זמן הנלות ובאמצע‬
‫הנלות שדדתם ושדדו אחרים‪ -‬תורם‬
‫שודדים״ אבל לא הכל תן לא היו‬
‫כולם תחת ממשלתך‪ .‬אבל אתה‬
‫איך נדםהה ? תן איך נדמתת‬
‫היא חוזרת על כל שלושת הדברים‬
‫הנזכרים ‪ .‬והבונה מה תלה בדמיונך‬
‫שלא ישדדו הכל רק עוד ישארלך‬
‫זאת לא תחיה רק הכל קחו ואתה‬
‫כאשר נכנסת לכרם ה׳ צבאוח‬
‫‪,‬‬
‫לא‬
‫מד‬
‫יקיללמ שאיין אנתי עללית כיף אננשר‪,‬‬
‫ובא תעדר ראצך באיין לתכומאת לכבאר‬
‫בלאדן די**י הווא‪ .‬ואנא די כא נקוללך‬
‫עמל עששך תממא‪ ,‬באש מן תטמא אנא‬
‫גגזזלך‪ ,‬כא יקול **ל״וז‪:‬‬
‫וכא יעאווד יקול אנביא‪ ,‬עלא חכומת‬
‫אדומי‪ /‬באיין מא יבק* לא וארח‪,‬‬
‫ולא ואצי‪ ,‬לאיין כאיין עליה דין קדים‬
‫די כא יחדאז יכללצו‪ ,‬די הווא כלייאן‬
‫כית־המקדש אתתאני‪ ,‬סאעא מאז«י כא‬
‫יזיד צ׳למא עלא צ׳למתו‪ ,‬באש יפייק‬
‫עליה אדדנובאת *לווליין‪ ,‬ועלא האדא‬
‫אנביא בא יקוללו‪ ,‬אם גנבים באו ל ך ‪,‬‬
‫יחבב יקול אידא אםסראק זאווך‪ ,‬די כיף‬
‫עםלח לקאוום ישר*‪ ,1‬פי אייאס אגטיגנוס‬
‫ואריםתובלוס באה‪ ,‬די עייטו לפוספיוס‬
‫באש יפאצל באייגהום פי שגל אצצלטגא‬
‫ודבל כיף אססארק פי שגולאת לחכומא‬
‫וחכטו עלא ישר*‪ ,1‬חתתא די מן האד־א‬
‫גזבאד לכליאן‪ ,‬וסרקו וקטלו די עלאש‬
‫קדרו‪ ,‬בלהק גתי פי עאם לכלאץ די כצום‬
‫ציון‪ ,‬איך גדםיתה ? יחבב יקול‪ ,‬אש‬
‫כמסת ואש מלע פי ב>יך ? הלא יגגבו‬
‫דיט‪ ,‬זעטא טא •ימרקו גיר די עלאש‬
‫יקררו‪ ,‬ולבאקי יבקא‪ ,‬האד אששי י מא‬
‫יקדרש •כין‪ ,‬גיר כולשי יעבביוה ? ועאווו־‬
‫כא יצקםי אנביא‪ ,‬אם באי לך שודדי‪-‬‬
‫לילה‪ ,‬לאיין אם באו לך םעא איך‬
‫נדםיתה‪ ,‬ראועין עלא אתלאתא דלמצק־‬
‫סייאת‪ ,‬ולמענא די אם באו לך שודדי‬
‫לילה‪ ,‬יחבב יקול‪ ,‬אידא זאוך חוואצין‬
‫^יל ו וגתום אחסממיחו חוואצין «‪1‬ליל‪,‬‬
‫ישעיה‪,‬‬
‫די הווא אוקת לגלות כיף‬
‫שומר מה סלילה‪ ,‬וירמיה חתתא הווא‬
‫מתחלהא ל^ליל‪ ,‬כיף ‪ Mp‬בכה תבכה‬
‫בלילה‪ ,‬ופי אוקח לגלוח‪ ,‬חווצתו וחווצו‬
‫חתתא אוכרין‪ ,‬ומאזין חתתא דאבא כא‬
‫תחווצו‪ ,‬בלהק טאושי כילשי‪ /‬לאיין םא‬
‫כאגוש‬
‫רסיסי לילה‬
‫לא יכולת לבצור את כולו‪ ,‬רק השארת‬
‫עוללות‪ ,‬יען לא ינום ולא יישן שומר‬
‫ישר**‪ ,‬אבל אתה אםבוצרי׳ באו‬
‫לך איך נדמיתהזמה יעלה בדמ­‬
‫יונך״ היעלה על דעתך שישאירו לך‬
‫עוללות ? זאת לא חהיה רק ישחיתו‬
‫הכל דכנסו לחדרי חדריכם ו ל א‬
‫יניחו לכם״ לא נראה ולא צפון‬
‫יען יחפשו תוך תוכי מצפוניכם‬
‫עד שלאישאר לכם מאומה‪ ,‬וז״״א‬
‫איך נחפשו עשו? הכונה שחפשו‬
‫ארצכם בחפש מחופש‪ < ,‬והוא‬
‫משיב‪ ,‬נבעו מצפוניו‪ ,‬והוא שננל־יו‬
‫סודוחיהם‪ ,‬לבעלי ריבם‪ ,‬ולכן‬
‫נפלו נפילה‪ ,‬שלא יכלו לקום‬
‫ממנה‪:‬‬
‫באנוש כוללהום תחת חכוטתך‪ ,‬בלהק‬
‫אנתי איך נדמתה ? אש בטטת ואש טלע‬
‫פי ב^ך באיין מא יחווצוש כולשי ? גיד‬
‫לאזם ינקן‪1‬ך ? האד אששי טא יטכנש‬
‫גיר כולשי יענביוה‪ ,‬ועאווד בא יקו‪4‬‬
‫אגביא‪ ,‬אם בוצרים באו‪.‬לך‪ ,‬יחבב יקול‬
‫אירא אזזגארין זאוך‪ ,‬הוטא אננאש די‬
‫בא יזגיו לגללא מן אשזיר‪ ,‬לאיין לאזנש‬
‫חחכללין פח>‪ 1‬שאיין עטלת‪ ,‬ומן די אנתי‬
‫דבלת לזנאן >‪1‬ל״ה בביר יסטו‪ ,‬סא קדר־‬
‫תש תזברו כולו לאיין מא ינים ולא ינעס‬
‫לאילאה די חאצ׳י ישר»‪ ,1‬בלחק אגתי‬
‫אירא זאוך אזזבארין איך נדטיהה ? אש‬
‫בםטת ואש טלע פי ב«‪1‬ך ? הלא ישאירו‬
‫עוללות ? זעסא יכלליולך פיה לכרפיאת‬
‫האד אששי סא יקדרש יכון‪ ,‬גיר יזניו‬
‫כולשי‪ ,‬לאיין ירכלו לדאכל אדדוואכד‬
‫די טכאבעכום‪ ,‬וטא יכלליו ליכוט ?־יא‬
‫צ׳אהר ולא טכפי‪ ,‬לאיין יפתשו פי‬
‫אוצט לטוואצ׳ע לטכבבעין די^הום חתתא‬
‫די טא יבק«‪1‬הום חאזא‪ ,‬והאדא כ ל א ם‬
‫אנביא‪ ,‬איך נחפשו עשו‪ ,‬גבעו טצפוגיו ?‬
‫די כא יצקסי אנכיא כיף זרא ו ד ת ח א‬
‫פההשו עשו ? וכא יוואזב‪ ,‬לטענא הייא‬
‫נכשפו תבאבעו יחבב יקול די אתכשפו‬
‫סרארהום לגאש בצוטתהום‪ ,‬ועלא האדא‬
‫טאחו טיחא די טא קדרוש יקומו‬
‫טנגהא ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫והנביא מדבר עמהם לנוכח סבת‬
‫נפילתם ואומר‪ ,‬עד הנבול‬
‫שלחוך ‪ .‬והבונה‪ ,‬שהנפילה תהיה‬
‫חוץ לארצם ונבולם‪ .‬וזה נרםו‬
‫להם אנשי—בריחם • שהם‬
‫ששלחו אותם עד הנבול‪ ,‬ודא עד‬
‫הגבול שלחוך כל אנשי בריתך‬
‫שהםכ׳ס׳י״ל ה׳ש׳ק׳רץ דועציו‪/‬ועוד‬
‫שהגביא מפרש ל ו דברי ה״‬
‫ואומר לו השיאוך יכלו לך שהשיאו‬
‫לאנביא כא יתכללם טקאבלתהוט ו כ‬
‫אותו לצאח חוץ לגבול־ ארצו‬
‫יביין ס נ א נ טיחתהום‪ ,‬ובא‬
‫כדי לכבוש ארצות־־עמים אחרים‬
‫יקול עד הגבול שלחוך‪ ,‬יחבב יקול חתהא‬
‫חה עשו לך אגשי שלומך שהם‬
‫ללחדאדא ציפרוך‪ ,‬די אטיתא תכון בררא‬
‫הגרמנים‪ ,‬יען שאמרו ל ך בשביל טן בלאדו‪ ,‬ואשכון די זיידוה ? הוטא כל‬
‫מחיח בני־־ עמך ‪ .‬צריך לעשות אנשי כריהך‪ ,‬די הוטא אגגאש ד‬
‫כ ל זה ‪ .‬ודא לחמך ועור שאחה טהאעדין טעאה‪ ,‬לאיין הוטא די טזהדיגו‬
‫מבקש רפואה לצרח‪.‬עמך ‪ .‬והגם ועליהום באן טההכל‪ ,‬בלהק הקכ״ה‬
‫שתאבד כמה חיילים אין להם יחבנת פיהום כלאם גאביה ישעיה ובשל‬
‫ערך ‪ ,‬גגד הרפואה של צרת עמך עוןר וגפל ע»ור ויחדיו כולם יכליק‪,‬‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫שאפילו‬
‫די‬
‫רסיסי לילה‬
‫שאפילו תהיה נם אתה בנופלים‬
‫אין דבר ננד הטובה של עמך‪.‬‬
‫שתהיה רפואה למכתמ‪ ,‬ח״א ישימו‬
‫מזור‪ ,‬אפי׳ רזחחיןי הכונה כמו‬
‫שאמרנו‪ ,‬הנמ שתהיה נמ אתה‬
‫בנופלי׳‪ ,‬אבל באמת שומ רפואה‬
‫לא תמצא לו‪ ,‬ותחת מזור שהיא‬
‫רפואה יבוא לו מצור שהוא צרה‬
‫יען אותיות זסשריץ מתחלפות‪ ,‬חיץ‬
‫מתחלפת בצד״י‪ .‬ואומר לו הנביא‬
‫שכל הרעה הבאה עליו היאתשלומ‬
‫מעשיו‪ ,‬שהיה לו לתקן דרכיו אשר‬
‫עוה כדי שימצא רפואה למחלתו‬
‫אבל הוא לא מלבד שלא תקן ^א‬
‫שהוא קלקל‪ ,‬ובזה נתמלאת סאתו‬
‫ונטכטמ מזחו‪ ,‬ונסההרה בינתו כדי‬
‫שתנדל מפלתו‪ ,‬והם דברי הנביא‬
‫שאמר אין תבונה בו‪ ,‬ולכן הוא‬
‫עמד להחננד למי שנדול ממנו•‬
‫כמעשה האריה עם החמוד והוא‬
‫שפעם אחת‪ ,‬עלה בלב האריה‬
‫להעמיד שומר בתר דרך מערתו‬
‫שלא תעבור שמ שומ חיה כדי‬
‫שלא להטרידו‪ ,‬ול־יזה קבץ כל‬
‫מין חיה ובהמה כדי שיבחר שומר‬
‫שיכשר בעיניו‪ ,‬וכשראה האריה את‬
‫החמור ושמע אותו נוהק הוכשר‬
‫בעיניו להעמידו שומר במקום ההוא‬
‫ונתן בידו רובה ובראשו רומח‬
‫והעמיד אותו שם ואמר לו שלא‬
‫יניח לשום חיה לעבור משמ‪ ,‬הארי‬
‫הניחו עומד והלך לו‪ ,‬עברו איזה‬
‫שעוח והאריה חזר דרך ע ם‬
‫למערתו‪ ,‬וכשבא לעבור עמד החמור‬
‫כננדו‪ ,‬ואמר לו אסור לעבור מפה‬
‫אמר לו האריה‪ ,‬בני הלא אני המלך‬
‫שהעמדתיך‬
‫מה‬
‫די בא יחבב יקול‪ /‬ויעטר די עאוון‪ ,‬ויטיח‬
‫לטעאוון‪ ,‬וזאמיע כוללהום יחקאדאוו‬
‫והאד לטהאעדינו‪ ,‬עליהום ‪ kp‬אנביא‬
‫השיאוך יכלו לך אנשי שלוטך‪ ,‬יחבב‬
‫יקול נוואוך וקדרולך נאש להאניין םעאך‬
‫די הוטא לגרטנים‪ ,‬ואש ק^ולו באש‬
‫גוואוה ? ק^ולו לחטך די הייא מעישחך‬
‫ועאווד ישיטו טזור תחתיך‪ ,‬בא יחבב‬
‫יקול כא יעטלו אחווא פי עוצ׳ך ולטענא‬
‫הייא בעד טא תתעדדב ויצ׳יעו רזאלך‬
‫ראה פי עוואץ׳ האדא‪ ,‬יכונולך אדרווא‬
‫די הווא טזור‪ ,‬ובעדטא תתטיח ח ח ח א‬
‫אנתי די כא תקדדטהום‪ ,‬טא באיין חאזא‬
‫טקאבלת אדדווא די תציב לאדדיקא די>‪1‬‬
‫לעאטטא יי*‪1‬ך‪ ,‬בלחק חתתא« דווא מא‬
‫יבונלו‪ ,‬יפי עייאץ׳ טזור די הווא דווא‬
‫יזיה טצור די הווא דיקא‪ ,‬לאיין חרוף‬
‫ז׳ס׳ש׳ר״״ן בא יתבדדלו‪ ,‬וזי״ן בא יחבדדל‬
‫בצדי‪ ,‬וכא יקול אנביא‪ ,‬באיין האד לקביחא‬
‫כוללהא זאתו‪ ,‬עלא קיב^ אין תבונה בו‬
‫יחבב יקול באיין מא כאיינאש לפהאטא‬
‫פיה‪ ,‬ועלא האדא אתטששא כונטרא‬
‫ללגנוס די כבר טננו וכיד טננו‪ ,‬וד‪.‬אד‬
‫לחאזא בא חשבאה לוואחד לחכאייא די‬
‫סארת לאססבע טעא לחטאר‪ ,‬והאדי הייא‬
‫ואחד לכטרא דבל פי עקל אססבע באש‬
‫יעטל עססאס פי טריק לטאשי ללגאר‬
‫די^ו‪ ,‬באש חתתא אוחישא טא תדוז מן‬
‫תטטא תהוושו‪ ,‬וטן די רא לחטאר עזבו‬
‫פי קאטתו ופצ^תו וצ׳הרלו ירדדו עססאס‬
‫חטטא‪ ,‬עטאה טכחלא בתאפ^א די^הא‬
‫פידרו ואוקקפו תטטא‪ ,‬וק^לו באש טא‬
‫יכללי חתחא ואחד ידוז טן חטטא‪ ,‬בללאה‬
‫אםסבע ואקף וטשא פח>*ו‪ ,‬דאזו שי שאעת־‬
‫איין‪ ,‬ואססבע זאבתו אדדארא לחטטא‬
‫וטן די זא ידוז אתלק^ו לחטאר וק^לו‬
‫דיפאנציי באש תרוז מן הינא‪ ,‬ק^לר אססבע‬
‫יא ולדי אנא הווא אצלטאן די אוקקפתך‬
‫באש העסס הינא עיא הארא בדידייני‬
‫נדוז‬
‫רסיסי לילה )‪(23‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫שהע‪ .‬דתיך עומר פה לכן הניחיגי‬
‫לעבור‪ .‬אמר לו החמור לא יתכן‬
‫לעבור‪ ,‬יען אני שומר פה‪ ,‬ולכן‬
‫שום בעל תי לא יעבור‪ ,‬כשראה‬
‫האריה שאין ההמור מניחו לעבור‬
‫הכהו והרנ אותו ואמר לשועל‪,‬‬
‫שילך לפתוח את חזיהו‪ ,‬ויביא ל ו‬
‫את לב התמור לאכול אותו‪ ,‬מה‬
‫עשה השועל ? פתח את החזה שלי‬
‫החמור‪ .‬והוציא את הלב ואכל אותו‬
‫והביא לאריה את הכבד‪ ,‬אמר לו‬
‫האריה‪ ,‬אני אמרתי לך שתביא לי‬
‫את הלב ואחה הביאת את הכבד‬
‫אמר לו השועל‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬החמור‬
‫אין לו לב‪ ,‬שאילו היה לו לב‪ ,‬לא‬
‫היה עומד בננדך ואומר לך ל א‬
‫תעבור‪ ,‬כמשל הזה הוא הנמשל‬
‫של פיטום‪ ,‬שהנביא אומר עליו‬
‫אין חבונה בו‪ ,‬כמו התמור שהוא‬
‫ספש וחפר דעת‪ ,‬שעמד ננד האריה‬
‫ואנביא כא יקוללו‪ ,‬באיי־ן האדא כולו‬
‫ולכן נם הוא עומד ננד הממשלות‬
‫בא יזי עליה בלארן די הקכ״ה‬
‫הנדולות ומתגרה במי שנדולים וכיף די הווא טא כאנש ענדו לעקל םן‬
‫ממנו‪ ,‬יען הקב״ה מחזק את לבו שאעתי {(לוולייא‪ ,‬האכדאך פי >‪1‬לכר ט א‬
‫כמו פרעה‪ ,‬כדי להכותו מכה נצחת חבונש ענדו לפהאטא‪ ,‬באש יחצל פידדין‬
‫והוא דברי הנביא‪ ,‬אין תבונת ערייאגו‪ ,‬והווא שאיין ‪ kp‬אנביא ככלאם‬
‫«‪1‬ל״ה‪ ,‬הלא ביום ההוא גאפ ה״ והאבדתי‬
‫בו‪ :‬־‬
‫גרוז למודעי‪ ,‬ק»‪1‬לו אגא םא נעארף ‪tth‬‬
‫‪tun‬‬
‫צלטאן ולא שימאן ופא נכלליכש‬
‫לאיין אנא עסםאם היגא וחתהא ו א ח ד‬
‫מא ננלליה ירח לא אנתי ולא גירך ‪,‬‬
‫מנאיין אססבע ראה באיין מא חבכשי‬
‫יכלליה ידוז דרנו וקטלו‪ kp\ ,‬לאתתעלב‬
‫נאש יטשי יחללו זופי‪ ,‬ויזיבלו קלכו‬
‫יאכלו‪ ,‬אתתעלנ חלל זיף לחטאר ורפד‬
‫קלב לחטאר וכלו הווא‪ ,‬ועבבא לאססכע‬
‫לכבד‪ ,‬ק*‪1‬לו אסשבע לאהעלכ אנא‬
‫קילחלך דבלי לקלב‪ ,‬סאעה אנתי זיבחלי‬
‫לכבד ך ‪ \kp‬יא םידי אצלטאן לחמאר טא‬
‫ענדוש לקלב ולפרובא הייא ואש לוכאן‬
‫ענדו לקלב כאן יתתלק»‪1‬ך ויקוללך ט א‬
‫חדוזשי ? גיר די טא ענדוש לקלב‪.‬‬
‫האברך חאכט ארוטי ססוליג• די הווא‬
‫טיטוס‪ ,‬טא עגדוש לעקל די הווא לקלב‬
‫ועלא האדא כא ידצר עלא די כבר טנגו‬
‫והווא כלאם אנביא‪ ,‬אין תבונה בו‪ ,‬יחבב‬
‫יקול מא ענדוש לפהאטא ‪:‬‬
‫והכל במאמרו יתברך לקיים מידתו‬
‫פן ישוב ורפא לו׳ לכן טפש‬
‫כחלב לבו‪ ,‬כדי שתבוא עליו הרעה‬
‫ודא ה ל א ביום ההוא נאום ה׳‬
‫והאבדחי תכמים מאדום‪ ,‬שהיא‬
‫ארץ אדומי‪ ,‬ותבונה מהר עשו‪.‬‬
‫שהיא רומה‪ .‬שבה הר הקפיטוליוס‬
‫שמלך בו צפו בן >*יפז בן עשו •‬
‫ועוד אומר לו הנביא‪ ,‬וחתונבוריך‬
‫תימן‪ ,‬הבונה שיבקש עזר וסיוע‬
‫מתימן‬
‫חכטים טאדום‪ ,‬ותבוגה טהר עשו‪ ,‬די בא‬
‫יחבב יקול‪ ,‬הא הווא פאננהאר האדאך‬
‫כא יקול >יל״ה‪ ,‬ונפרדי לכייםין טן אדום‬
‫די הווא ארץ׳ אדומי די הווא לגנס כולו‬
‫ולפהאמא מן זבל עשו די הייא רומה‬
‫די פיהא אזבל דלק׳אפיטוליום‪ ,‬פאיין‬
‫אחצלטן צפו בן *‪1‬יפז בן עשו‪ ,‬ו נ א יקייד‬
‫אגביא‪ ,‬וחחו גבוריך חיטן‪ ,‬וחיטן הווא‬
‫ארץ׳ ליאטאן‪ ,‬לאיין קולגא ללפוק באיין‬
‫טיחתו תכון בררא מן בלאדו‪ ,‬והווא פי‬
‫אטריק די ארץ• לחאבאש די קריב לארץ•‬
‫‪1‬‬
‫ליאטאן‬
‫רסיסי לילה‬
‫מתימן‪ ,‬שהיא בת בריתו‪ ,‬ואפשר‬
‫שתתעורר לעזור לו‪ ,‬נגד כוש שת­‬
‫מרוד בו‪ ,‬ל א מצד הברית‪ ,‬רק‬
‫שיתעוררו התימני׳ לעזור לו מצד‬
‫האחוה יען כולמ בני עשו‪ ,‬ו ה ם‬
‫מכני ^יפז‪ ,‬אדומי הם בני צפו כנדל‪,‬‬
‫והתםני׳ הס בני תימן בנו הראשון של‬
‫אליפז‪ ,‬וזאת הנפילה של אדומי‬
‫תתחיל בארץ כוש‪ ,‬שהיא קרובה‬
‫לארץ תימן‪ .‬ואפע״כ יחתוגבוריהמ‬
‫ולא יוכלו להושיע‪ ,‬וכל זה למען‬
‫יכרת איש מהר עשו מקטל‪ ,‬ומה‬
‫שאמר איש ולא אנשי‪ ,‬הכוגה שיברתו‬
‫בולם ולא ישאר אפילו איש אחד‬
‫מגיא ההריגה‪ ,‬וכל זה יבוא עליו‬
‫מהסס שעשה ליעקב אחיו בזמן‬
‫החורבן ואחריו‪ .‬ודא מחמס אחיך‬
‫יעקב‪ ,‬ואפעפיי שכל זה בא ל ו‬
‫מצד עונותיו שנקרא בעם יעקב‬
‫אינו ראוי שתבוא נפילתו על ידך‬
‫בי אחיך הוא‪ ,‬והיה לך ללמוד‬
‫ממנו שנצט־ה בתורה לא תתעב‬
‫אדומי בי אחיך הוא‪ .‬ועל שלא‬
‫למדת ממנו תכסך בושה‪ .‬ומהו‬
‫העונש ? ונכרת לעילם‪ .‬והדבר‬
‫שאתה נתפס עליו הוא ביום עםדך‬
‫מננד בזמן החרבן הראשון ולא די‬
‫שלא עזרת להם ^א שהיית שמח‬
‫ל־אידם‪ .‬ככתוב זכור ה״ לבני‬
‫אדום את יום ״ירושלים׳׳ ביום‬
‫שבות זרים חילו הם הבבלי׳‪ .‬שהם‬
‫רחוקי׳ מ״ארץ ישר*ל״ ככחוב‬
‫בישעיה מארץ רחוקה באו אלי‬
‫מבבל‪ .‬ונכרי׳ באו שעריו‪ .‬הם‬
‫היונים שבאו בשעריו‪ ,‬שהם ערי‬
‫ישר^ וגס בשערי ׳ירושלים׳ והסקדש‬
‫ושריהם‬
‫מו‬
‫ליאמאן‪ ,‬והאד לגנס דליאמאן הווא כאד‪.‬‬
‫די גנס אדומי‪ ,‬ודאבא ענדהים כאווא‬
‫ומחבבא‪ ,‬ועלא האדא יתהחרך דמט‬
‫לכאווא ולמחבבא‪ ,‬ויקדד יכון באייץ יזיו‬
‫יעאוונו‪ ,‬וחתתא ינכצרו‪ ,‬אוו יכממו באש‬
‫יזיו יעאוונו ויכונו מכלועין‪ ,‬ושאיין קולת‬
‫באיין תימן כא אדום‪ /‬לאיין הומא‬
‫בזוזהום אולאד ><יפז בן עשו‪ ,‬כיף די‬
‫ביינת אתורה‪ ,‬ויהיו בני ^יפז תימן אומר‬
‫צפו ובו׳‪ ,‬ותימן הווא ולד >*יפז לכביר‪,‬‬
‫וצפו הווא לולד אח^ת‪ ,‬ועלא האדא‬
‫יתתחרך דפמהום באש יזיו יעאוונו אוו‬
‫יכממו יזיו יעאוונו וינכצר קלבהום‪ ,‬והווא‬
‫שאיין ‪ Mp‬וחתו ‪..‬גבוריך תימן‪ ,‬והאדא‬
‫כולו באש ינפד חכאם >ול״ה די ח כ ם‬
‫עליהום באש יקאדיהום‪ ,‬והווא שאיין‬
‫‪ kp‬למען יכרת איש מהר עשו מקטל‬
‫יחבב יקול‪ ,‬לסככת ינקטע ארראזל מן‬
‫זבל עשו טץ לקטיל‪ ,‬ושאיין ‪ kp‬איש ומא‬
‫ק^ש אנשי * כא יחבב יקול‪ ,‬די ינקטעו‬
‫כוללהוט פרד טררא‪ ,‬באש טא יבקא‬
‫כלליה ראזל ואחר די יפלת מן לקטיל‬
‫וכא יקול אנביא באיין האדא מידו זאה‬
‫טן לבאטל ואצ׳צ׳לם די עמל ליעקב כאה‬
‫טן *זלוול חתתא ל*ילכר‪ ,‬והווא שאיין‬
‫אנביא‪ ,‬טחםס אחיך יעקב‪ ,‬די כא‬
‫יחבב יקול טן לבאטל ואצ׳צילם די עטלת‬
‫ליעקב כאך פי אוקת לחרבן ואוראה‬
‫בעדטא די טן דנובו זאה בולשי די עלא‬
‫האדא אנביא סטטאה יעקב‪ ,‬די הווא‬
‫ליסם דלקאוום די ישר^‪ ,‬טן די טא יכונוש‬
‫טלאח‪ ,‬ובעד טן האד אששי טא ילייקש‬
‫תזי טיחתו עלא ידדך‪ ,‬לאיין כאך הווא‬
‫והווא אתתוצצא פאתורה‪ ,‬לא תתעב‬
‫אדומי כי אחיך הוא‪ ,‬יחבב יקול מא‬
‫חכרהש לארומי לאיין כאך הווא‪ ,‬וכאן‬
‫יחדאז באש תתעללם מננו‪ ,‬ומן די מא‬
‫אתתעללמתש מננו באש מא תדררש‬
‫באך׳ עלא האדא תכסך בושה יחבב יקול‬
‫‪1‬‬
‫תגטטיך‬
‫רסיסי לילה‬
‫ושריהם על יחשלים ידו גורל מי‬
‫ימשול בד״ וגם אתה אדומי עשית‬
‫כאחד מהם״ הכוגה כאחד המיוחד‬
‫ברעתו וברשעחו שהוא גביכדנצר‬
‫שהחריב ארצנו וגם אהה העמדת‬
‫לנו מחריבים הרבה״ ולסיף העמדת‬
‫לנו אספסינוס וטיפוס שהיו מחריבי‬
‫ארצנו ומקדשנו‪ ,‬ועוד העמדת לנו‬
‫פסולוני‪) ,‬בטיק מיטוס( שהוא‬
‫גלגול טיפוס ועולה במיק ליא‬
‫כמספרו עם הכולל‪ ,‬וישנם מי‬
‫שאומרי׳ שהוא בדמותו‪ ,‬וגם רודף‬
‫א ח אד־דגו בארצו ולכן הגביא‬
‫מזהירו ואומר לו א ל תדא ביום‬
‫אחיך‪ ,‬שהם היחודים הגרמגים‬
‫ביום גברו הבוגד• ביום שרדפו‬
‫דרכי וגמוסי הגכרי־ וגעשו לאחיהם‬
‫כגברים פצד םעשיהם ולזה נפלו‬
‫ביד כסי״ל השקרץ <גיפ׳ אדולף‬
‫היתליר(‪ ,‬או ביום גברו היא יום‬
‫שחזר גברי בארץ פולדתו ועל זה‬
‫גרשו אותו פפגה‪ ,‬ויעלה בדעתך‬
‫לעשות ליהודי ארצך כפעשיו הוא‬
‫ולא תעגש‪ ,‬ידוע תדע שהיהודי׳‬
‫הגרפגי׳ הם חיו דאר׳ לבך ועליהם‬
‫אפר הנביא יחזקאל )פרשה כ (‬
‫והעולה על רוחכם היו לא חהיה‬
‫אשר א ח ם אוסרי־ נהיה כגוי׳‬
‫כפשפחות האדמה לשרת עץ ואבן‬
‫וזה נכון באסח יען אלו נשארו‬
‫היהודי׳ הגרפני׳ בחופש רק עשר‬
‫שני׳ היו נטםעי׳ ‪ .‬לכן הבורא‬
‫יתב׳ש העמיד להם כסי׳ל השקרן‬
‫להחזיר אותםלפומב • כפאסר חדל‬
‫אם חוזרי׳ בתשובה םוטב ואיל‬
‫פעפיד להם פלך שנזרותיו קשים‬
‫‪,‬‬
‫כהפן‬
‫תגטםיך לחשוטא‪ ,‬ואש היוא לעקיבא‬
‫ולכלאץ ? לכלאץ הויא ונכרת לעול־ים‪,‬‬
‫יחבב יקול וייקטע לאדדוואם וכא יקול‬
‫אנביא באיין לבדיאן דאדדניב פאש נחבט‬
‫הווא ביום עטדך טנגד‪ ,‬די בא יחבב‬
‫יקול‪ ,‬פי אננהאר די אוקפת טן לטקאבלא‬
‫די הויא אננהאר דלכלייאן די כית־‬
‫הטקדש *ולוולי די בונת כא תהפררז‬
‫ופרחאן‪ ,‬כיף ‪ kp‬דוד הטלך‪ ,‬זכור דד*‬
‫לבני אדוט ובו‪ /‬די מא יכפאש די ט א‬
‫עאוונחשי‪ ,‬גיר די כונחי כא יהקיללהום‬
‫ערו‪ ,‬זידו חפרו עלא סיסאגהא‪ ,‬ובעדטא‬
‫ריח באיין עבבאוו םזיהום וכסבהום‪ /‬ט א‬
‫נרדשי קלככום‪ ,‬והווא שאיין ‪ kp‬אגביא‬
‫ביום שבות זרים חילו‪ ,‬די כא יחבב‬
‫יקול‪ ,‬פי גהאר שבאוו לברראגיין ט«יו‬
‫והאד לברראגיין חוטא לבבלים די הוסא‬
‫בעאד עלא ארץ ישד*י‪ ,‬כיף ‪ kp‬ישעיח‬
‫טארץ רחוקה באו*יי טבכל‪ ,‬יחבב יקויל‬
‫טן ארץ׳ בעידא זאוו עגדי טן בבל‪ ,‬וגכרי׳‬
‫באו שעריו‪ ,‬יחבב יקול ולאזגביין דכלו‬
‫לבלדאגו ד י הוטא לגריג‪ ,‬די דכל־יו‬
‫ללביבאן די כיח הטקדש וטטטאוהא‬
‫וקייאדהום פי אייאם לחשטוגאיט כאגו‬
‫ירםיו לגורל אשכון יחכם פיהא והווא‬
‫שאיין קי יעל ״ירושלים״ ידו גורל־ ‪,‬‬
‫ובא יכטטל כלאםו‪ ,‬גם אתה כאחד טהם‬
‫יחבב יקול די חתתא גתי ארוטי כיף‬
‫ליאחד לטבפפם די פיהים הווא ‪:‬בובדגצר‬
‫די כלא ארצ׳גא וכיח טקדשנא‪ ,‬יחתתא‬
‫גתי אוקקפתלגא כללאיין כזזאף‪ ,‬ופי‬
‫*ילככר אוקקפהלגא אספםיגוס וטיטוס‪,‬‬
‫ב*ייין ארצ׳נא ובית טקדשגא‪ ,‬ו ח ח ה א‬
‫ליום האד לחכוטא אוקפתלגא‪ ,‬טסילוגי‬
‫די הווא גלגול די טיטום‪ ,‬וכא ימלע‬
‫בלחסאכ אצגיר קדרו חגאיין ותלאחין‪,‬‬
‫וכאייגין די בא יקולו באיין כא ישבהל־יו‬
‫ופח«> די פלגלגיל *(ליולי כאן טכאצם‬
‫אזדוד‪ ,‬עלא האדא רזע פלגלגיל ‪ ,‬באש‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יכאצם‬
‫רסיסי לילה‬
‫בהסן‪ ,‬והס החרים‪ .‬והם דברי הנביא‬
‫יחזק**‪ .‬שאמר אחר הכתוב האמור‬
‫בסמוך‪ .‬חה הוא‪ .‬חי אני נאם ה״‪ .‬אמ‬
‫לא ביד חזקה ובזרוע נטרה ובחימה‬
‫שפוכה אמלוך עליכמ •ועוד אמר‬
‫אחריו פסוק אחר תה הוא‪ .‬והוצאתי‬
‫אתכמ מן העמים וקבצתי אתכם מן‬
‫הארצות אשר נפוצותם בס ביד חזקה‬
‫ובזרת נטרה ובחימה שפוכה‪ .‬וכסי״ל‬
‫השקרן‪ .‬הוא מטה תמו של הבורא‬
‫יתב״ש• אבל באמת שהבורא יתב״ש‬
‫כל מטה שמכה בו את בניו• לסוף‬
‫שוברו ושורפו‪ .‬והאות הוא מעשת‬
‫סנחריב‪ ,‬נבוכדנצר‪ ,‬טיטוס‪ ,‬דומיציא־‬
‫נוס‪ .‬וכר אבל אתה מסולונינבמ״ק‬
‫מיטוס( שעושה כל זה לישראל הסבה‬
‫היא‪ ,‬שלא יפלו עמך בנפילתך לכן‬
‫הנביא אומר לך *‪ 1‬תבוא בשער‬
‫עמי‪ ,‬הם היהודימ הגרמנים ביום‬
‫אידם‪ ,‬הוא יום צרתם‪ ,‬ואתה הלכת‬
‫וראית כל צרתם‪ ,‬ולא די שלא הוכחתו‬
‫לכסי״ל השקרץ)גימ׳ אדולף דדתליר(‬
‫^א שבמעשיך שאתה עושה אתה‬
‫מצדיק פעולו‪ ,‬תור אומר לוהגביא‬
‫‪ k‬תדא גמ אתה ברעתו‪ kt ,‬תדא‬
‫הוא כמו רואה אגי את דבריך‬
‫שהבוגד‪ .‬היא שיהיו גראימ לך מעשיו‬
‫גכוגימ‪ .‬ותעמוד לעשות כמעשהו‬
‫ליהודי ארצך‪ ,‬ואמר עוד ת* תשלחגה‬
‫בחילו ביום אידו‪ .‬כלומר ‪ k‬תשלח ידך‬
‫בממוגס‪ ,‬ביום אידו שלישר^אחיך‬
‫ואומר לו עוד ו^ תעמוד על הפרק‬
‫הבונה‪ k .‬תעמוד באותו פרק שהם‬
‫בצרה במקום אחר‪ ,‬להכרית א ת‬
‫פליטיו חם אותמ שנטלמו לתחת‬
‫דגלך* תן כזה תסגר שרידיו הכם‬
‫השרידים‬
‫מז‬
‫יכאצם אולאדהום‪ ,‬ומן די רזע טבעו מ א‬
‫גםאהש‪,‬וכא‬
‫יכאצם‬
‫עלא‬
‫אולאדהום‪,‬‬
‫האדא יחדאז יכללץ חתתא אררין די בא‬
‫יתש*‪1‬להום‪,‬‬
‫לאיין‬
‫לפעאייל‬
‫בא יתבע‬
‫די טיטום‪ ,‬עלא האדא יחדאז יכללץ אדין‬
‫אל‬
‫די כא יתשאלו‪ ,‬ואנביא בא יקוללו‪,‬‬
‫חרא ביום אחיך ביום נכרו‪ ,‬די כא יחבב‬
‫יקול‪ ,‬מא חראש‬
‫באך פאננהאר די דזע‬
‫ברראני‪ ,‬והאד כאך הוטא יהוד‬
‫פאננהאר די רזעו ברראניין‬
‫גרטניה‬
‫לכוואנהום‬
‫ודינהום‪ ,‬ותבעו לפעאייל דאננאש לברר•‬
‫אניין‪ ,‬ודנובהום הווא די טייחהום פיידד‬
‫יעד־דבהום‪ ,‬אוו די‬
‫כסי״ל השקרץ באש‬
‫אננהאר‬
‫נקדרו נשרחו ביום נכרו‪ ,‬הווא‬
‫די רזע ברראני ענד גנםו‪ ,‬וחדאזו ידחיוה‬
‫טן בלאדו ד י פאיין כלאק‪ ,‬ויטלע פב*‪1‬ך‬
‫באש תעטל לליהוד די בלאדך כיף עטל־‬
‫טא‬
‫להום כסי״ל השקרץ‪ ,‬ותכטם באיין‬
‫תתעאקבש‪ ,‬האד לחאזא מא תקדרש תכון‬
‫לאיין בא יחדאז תעארף באייןיהוד גרטני׳‬
‫באנו ילאקו באש יזר^הום האכדאך לאיין‬
‫רםאוו דינהום אורא‬
‫צ׳הרהום‪,‬‬
‫ורטאוו‬
‫חתתא יסם ‪.‬ירושלים״‪ ,‬ואדדאוזו עידיא‬
‫חלוף‬
‫זרודהום די קבלו‬
‫באש יתבבתוהא‪,‬‬
‫אתורה‬
‫וחלפו‬
‫ול״ירושלים״‬
‫חלפו‬
‫באיין מא ינשאוהאש פח^ די ‪ kp‬פאתהלי‬
‫‪,‬‬
‫א ם אשכתך בירושלים״ תשכח יםיני יחבב‬
‫יקול אירא‬
‫ננשאך ‪.‬ירושלים״‬
‫ימיני‪ ,‬והוטא נשאוו דינהום‬
‫וחאבבו‬
‫יתכללטו טעא‬
‫לגנוס‬
‫מננהום ועלא האדא ה‪5‬ןכ״ה‬
‫תנשא‬
‫ובלאדהום‪,‬‬
‫וירזעו‬
‫ציפדלהוס‬
‫כםי״ל השקד״ן‪ ,‬יעזלהום וידדדהום יהוד‬
‫ועליהום ‪ kp‬יחזק^ הנביא‬
‫)פרשה כ׳(‬
‫והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר‬
‫אתם אוםרי׳ נהיה כגוי כמשפחות האדמה‬
‫‪,‬‬
‫לשרת עץ ואבן‪ ,‬כא יחבב יקול‪ ,‬ודי כא‬
‫יטלע עלא ב>‪1‬בום באש יכון עממרו ם א‬
‫יכון‪ ,‬שאיין גתום כא תקולו‬
‫לגנוס‪,‬‬
‫נכונו‬
‫כיף‬
‫כיף קבאייל לארץ׳ נעברו לעוד‬
‫רסיסי לילה)‪(24‬‬
‫ולחזר‬
‫רסיסי לילה‬
‫השרידים שנשארו בארץ נרמניה‪,‬‬
‫אחר שיראה שאחד• עושה כמעשהו‬
‫ומצדיק פעולו׳ יען שזה דומה כ^ו‬
‫אתה הסגרה שרידיו ביום צדה‬
‫אחרה‪.‬‬
‫ודבר זה שאתה עושה לאחיך ישר«‪1‬‬
‫לא תצא ממגו בשלום יען‬
‫לא בא להם זה מחמת עמם‪ ,‬רק‬
‫שהאדוםים גתמלאת סאתם וקרובה‬
‫מפלתם‪ ,‬וקרוב יום ה׳ שבו יסגרו‬
‫עיגיך‪,‬דחזק לכך‪ ,‬ואז יצוד! הבורא‬
‫על כל העמים שיערכו מלחמה גגדך‬
‫וז׳א כי גדול יום ח׳ על בל־ הגד׳‬
‫וכאשר עשית לישר^ ע״י פוספיוס‬
‫כשבא לעזור לאריסתובלוס גגד‬
‫אגפדגגוס אחיו על המלוכה‪ .‬וזה גרס‬
‫שחמה תמשול‪ ,‬ומזה גמשך החרבן‬
‫וכאשר עשית ע״ימיטוס בחרבן בית‬
‫שגי ואחריו‪ ,‬יעשה גם לך םסולוגי‬
‫)בם׳־ק םיםוס( שאתה גלגולו <של‬
‫מיםומוגמולך שגמלת להם באותו‬
‫זמן ובכל ימי הגלות‪ ,‬ישוב בראשך‬
‫כעת‪ ,‬שתחלה יבוא כסייל השקד׳ן‬
‫)אדולף היתליר( לעזור לך בצבאותיו‬
‫כעת המלחמה‪ ,‬ובעת שעמך יעשו‬
‫גגדך מרעות‪ ,‬יכגיס צבאו להשקיט‬
‫דמשול גם עליכם‪ ,‬ומזה ימשך לכס‬
‫החרבן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ואחר הגביא מחדר פגיו ‪knerb‬‬
‫ואומר להם דבר ה׳‪ ,‬והוא‬
‫זה‪ ,‬אני אשיב גמולם בראשם וכאשר‬
‫שתיתם על הר קדשי בשני חרבגות‬
‫שם ישתו כל הגרם תמיד‪ ,‬היינו‬
‫מזמן החרבן עד היום וכלם יפלו‬
‫על אדמת ישר^‪ ,‬כל השוגאי׳ והאדבי׳‬
‫וכאשר‬
‫ולחזר והאד לכלאם חקק ומהבבח‪ ,‬לאיין‬
‫לוכאן בקאו ליהוד די גרמניה םחררין ניר‬
‫עשר שגין‪ ,‬סיגורו כאנו יגדקו‪ ,‬עלא האדא‬
‫הקביה אוקקפלהוט כטייל השקר״ן כאש‬
‫ירדדהום לאטטריק‪ ,‬פח*> די ק*>ו סיאדנא‬
‫אירא ישר*< ירזעו בתשובה טליח‪ ,‬ואירא‬
‫לא יוקקפלהוט צלטאן די לנזרות דיאלו‬
‫צעאב ‪ knt‬הטן והוטא ירזעו‪ ,‬והאדא‬
‫הווא ניח כלאם יחזק*‪ 1‬די ק*> פלפםוק די‬
‫םנורא לפסוק די קולנא והאדא הווא‪,‬‬
‫חי אגי נאם ה״ א ם לא ביד חזקה ובזרוע‬
‫גטויה ובחיטה שפיכה אטלוך עליכם‬
‫והאדא שדחו‪ ,‬חייאת ראצי נא יקיל * ליה‬
‫אירא טאוושי בידר קוייא ובדדע טמד־ודא‬
‫ובסנט קייי גהצלםן עליכום‪ ,‬וק*י סן‬
‫אוראה פסוק אמר‪ ,‬יהוצאתי אתכט מן‬
‫העטי׳ ובו׳ אשר גפוצוהם בם ביד חזקה‬
‫ובזרוע גטויה ובחמה שפובה‪ ,‬והאדא‬
‫שדחו‪ ,‬וגכררזכום טן לוטאס וגזטעכום‬
‫טן לאראצ׳אח די אחשתתו הטמא ביידד‬
‫קווייא ובדרע מטדודא ובסנט קיוי‪ ,‬ובסי׳ל‬
‫השקרין הווא עצאת גדבו די* אל־ידי״ד־‪.‬‬
‫וכול עצא די בא יצ׳רב ביהא אולאדו‬
‫פי«‪1‬ככד כא יק׳צרהא ויחרקהא‪ ,‬ולפרובא‬
‫די האד לכלאם גחעללמוהא מן סיסרא‬
‫סגחריב‪ ,‬גביכדגצר‪ ,‬טיטוס‪ ,‬ידוםיציוגים‬
‫וצפאגייא‪ ,‬וליפטודיא‪ ,‬העאייד לנאקי‬
‫כלחק נתי יא טסולוגי)טיטוס( די כא‬
‫תעמל האד אששי אסבה הייא‪ ,‬ניר באע‬
‫טא יחצלוש טעאך אוקת טיחתך‪ ,‬ועל־יא‬
‫האדא כא יווציך אגניא ובא יקוללך אל־י‬
‫תבוא נשער עטי ביום אידם‪ ,‬יחבב יקול‬
‫טא תדכלש פי בלאד קאיוטי פי גהאד‬
‫כצרחהום‪ ,‬׳וזבב יקיל טא חטשיש *יכלאד‬
‫די פיהא לק׳צרא ללעאטטא ד * ‪ /‬וגתי‬
‫סשית עגד כסייל השקרץ לגרטגיה ורית‬
‫אש כא יעטללהוס ומן גיר די טא גהיתוש‬
‫ודדדת עליה‪ ,‬גיר די פדחתילהום יעזבך‬
‫פע^ו‪ ,‬וטא סםעתישי לכלאם אגניא די‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫כא‬
‫רסיסי לילה‬
‫וכאשר נפלו הראשונים‪ .‬כן יפלו‬
‫נם האחרוני׳‪ .‬והראשוני הם סיסרא‬
‫גלית‪.‬סנחריב‪ .‬היוני׳ מ ו מ י ד צלב‬
‫וגם אחה מסולוני )כמ״ק סימום(‬
‫שבאת םצפו בן אליפז בן עשו‬
‫והגרמגי׳ שבאו מעמלק שהם עם‬
‫םגוג‪ .‬המעורבי׳ בדם טמא של כנען‬
‫הארור‪ .‬כגדל בפסוק אשר כגעגיס‬
‫עד צרפת‪ .‬גם הם על אדמת ישר^‬
‫יפלו‪ .‬חי׳א ושתו ןלעו והיו כ ל א‬
‫היו‪ .‬ואומר עוד הנביא להם ובהד‬
‫ציון תהיה פליטה‪ .‬הבונה אפילו‬
‫שהם משסים בישד^ את הערבים‬
‫להפריע להם בישובם על נ ה ל י ה‬
‫אבותם‪ .‬בזח לא מעילו כלום שסוף‬
‫כל סוף‪ .‬הערבים ישלימו עם אחיהם‬
‫עם ישר**‪ .‬ושם בהד ציק תהיח‬
‫להם פליטה ננד שנאהם והשסר‬
‫שלהם‪ .‬ומה שהם אומרים להם‬
‫שהארץ היא מקודשת לערבים‬
‫ולא יניחו ליהודים להאחז בה‬
‫אדרבה היא השאר בידי היהודים‬
‫ולהם תהיה **ציק״ הקדושה ולא‬
‫שירשו ביח‬
‫עוד א ל א‬
‫‪,‬‬
‫יעקב‪ .‬הבונה אפילו שהם נקראים‬
‫בשם יעקב שאיגם הגונים אפעפ״כ‬
‫למעגי למעגי אעשה ואהיה בעזרחם‬
‫למען ירשו בית יעקב את מורשיהם‬
‫ולא ישמחו במה שלקחו מהם יען‬
‫הבורא יתב״ש‪ .‬יקיים לעם קרובו את‬
‫הבטחתו שהבטיח להם* ע״י גביאו‬
‫ישעיה‪ .‬תחת הגחושת אביא זהב‬
‫וכוי‪ .‬והוא שבמקום מטבע נחושת‬
‫יביאו לעמו ממבע ע ל זהב*‬
‫ובמקום מטבע של גיקיל שהוא‬
‫מין ברזל‪ .‬יביאו ל ה ם מטבע של‬
‫כסףי‬
‫מח‬
‫כא יקוללך *‪ 1‬תדא גם אתה ברעתו ביום‬
‫אידו‪ ,‬בא יחבב יקול‪ .‬מא תראש חהחא‬
‫גתי פי קבאחתו פי נהאר ק׳צרתו‪ ,‬והאד‬
‫קבאחתו יחבב יקול לקביחא די זראתלו‬
‫אוו יקדר יכין *‪ I‬חרא‪ ,‬למענא הייא פח>>‬
‫רואה אגי את דבריך‪ ,‬די יעזבך שאיין‬
‫עאםללהום כסי״ל השקרץ‪ .‬והאדא כא‬
‫יבאן מן עמ^ך די בא תעםללהום חתהא‬
‫נתי די בהאדא בא תצדדק פע^ו בשאיין‬
‫חתתא אנתי בא תעמל ליהוד בלא דך וקן(‬
‫אגביא *‪ 1‬תשלחנה בחילו ביום אידו‪ .‬יחבב‬
‫יקול מא תמדדש ידרך ותהשללט ע ל א‬
‫מאלו פי גהאר ק׳צרתו די יטיח פידדך‬
‫ובא יזיד יקול אגביא ‪ to‬תעמוד ע ל‬
‫הפרק‪ ,‬יחבב יקול מא תוקפש פי דאך‬
‫אגפצל די הומא פאדדיקא פי מוואצ׳ע‬
‫אוכרין‪ ,‬להכרית אח פליטיו‪ ,‬די בא יחבב‬
‫יקול באש תקאציי די פלתו תחת לחכוטא‬
‫די^ך לאיין בהאדא תסגיר שרידיו ביום‬
‫צרה‪ ,‬יחבב יקוד* הטככן טפררדיגו פי‬
‫נהאר אדדיקא‪ ,‬והאד לםפררדין הוטא‬
‫ליהוד לקלאל‪ ,‬די בקאוו פי גרטניה עלא‬
‫קיב^ מנאיין יראך באיין גחי כא תעט‪4‬‬
‫פחאל עטאיילו ובא חעטיה לחקק ע?־א‬
‫פעאלו‪ ,‬בהאדא בא ישבאה פח*‪ 1‬איריא‬
‫אגחי מככנח לבאקיין חםטא פי דיקא‬
‫אוכרא‪ ,‬די חקדר חזי עליהום בר טיגן‪:‬‬
‫והאר לחאזא די כא העמל לליהוד די^ך‬
‫יא טסולוגי )טיטוס( ראך טא‬
‫הכרז שי טננהא עלא כיד‪ ,‬לאיין ה א ד‬
‫אששי טא זאהוטשי טן דגובהום‪ ,‬גיר טן‬
‫סבבה די קריב אנגהאר די פאש חבב‬
‫*‪1‬ל״ה באש יחכלל״ן טננך‪ ,‬והווא כלאם‬
‫אנביא‪ ,‬כי קרוב יום ח״ על כל הגוים‬
‫די בא יחבב יקיל‪ ,‬באיין קריב נהאר^ל״ה‬
‫עלא זמיע לומאם‪ ,‬יחבב יקול באיין קריב‬
‫אגגהאר פאש יחרבטו עיגיך‪ /‬ויקצאח‬
‫קלכך ‪ knt‬פרעה‪ ,‬וידיכל פי ב*יך באיין‬
‫אנחי‬
‫רסיסי לילה‬
‫כסף‪ ,‬ובמקום כלי עץ שלקחו‬
‫לעמו‪ ,‬יביאו להם כלי של נחושת‬
‫ובמקום בחי׳ ש ל אבני׳‪ ,‬יבנו‬
‫להם בחי׳ של ברזל‪ ,‬וזיא וירשו‬
‫בית יעקב את מורשיהם‪.‬‬
‫אנחי וכסי׳׳ל השקר״ן‪ ,‬םא באיץ שי די‬
‫יגלבבוט ל־יאיין מן די כאימיוז לקצ׳א כא‬
‫יהרבטו לעיגין‪ ,‬ובהאדאכא תבדא תדצר‬
‫‪ HHV‬לעוס די כבר םננך וביר טננך‬
‫ופי האדאך אננהאר‪ ,‬יווצי ‪bk‬״‪tthy n‬‬
‫זטיע לגגוס באש יתתזטעו עליך וידדארבו‬
‫מעאך‪ ,‬וכא יכטנל אנביא בלאסו ובא‬
‫יקוללו‪ ,‬כאשר עשית יעשה לך״ יחבב‬
‫יקול‪ ,‬כיף רי עמלת יתתענמ‪1‬לך‪ ,‬לטקצוד‬
‫הווא‪ ,‬פחאל די עמלת פייאם פומפיום די‬
‫זא יעאוון ל־אריסתיבדיום לטקאבלת‬
‫אנטיגנוס כאה באש יעבבילו אצלטנא‪,‬‬
‫וטן האדא תזבאד לחרבן‪ ,‬וכיף די עטלתי‬
‫יא טסולוני פלגלגול אלוולי‪ ,‬די כונת‬
‫טסטטי טיטוס די בלית בית המקדש‬
‫אתאני‪ ,‬וזלית אולאד ישראל‪ ,‬ולגלות די‬
‫טנור לחרבן‪ ,‬האגדאך יתעט^לך יא טיטוס‬
‫לאיין אנתי זית פלגלגול די טיטוס‬
‫וגטילך ישוב בראשך‪ ,‬יחבב יקול טכאפ־‬
‫יתאך ירזע פי ראצך‪ ,‬ולטענא‪ ,‬לטכאפיא‬
‫די כאפיתלהום פי לחרבן‪ .‬ולגלות די‬
‫אוראה ירזע פי ראצך‪ ,‬לאיין טא רזעת פי‬
‫לגלגול גיר באש תכללץ‪ ,‬יהווא שאיין‬
‫קאל טכאפיחך די כאפיחהום טנאיין כאן‬
‫יםטך טיטום ירזע פ• ראצך דאבא די‬
‫י‪6‬טך טסולונ*‪.‬‬
‫ואזי יתקיימו דברי הנביא‪ ,‬והיה‬
‫בית יעקב אש‪ ,‬הבונה היהודי׳‬
‫הנקראי׳ בשם יעקב כמונו‪ ,‬וכמו‬
‫היהודי׳ שיצאו מנורשי׳ מארצכם‬
‫יהיו כמו אש ששורפת מקרוב יען‬
‫הם נםצאי׳ קרובי׳ לארצכם‪ ,‬ובית‬
‫יוסף יהיו כמו להבה ששורפת‬
‫מרחוק‪ ,‬יען הם עודם רחוקי׳ ועוד‬
‫‪ .‬לא נחגלה מקום מושבם‪ ,‬וכיח‬
‫עשו לקש‪ ,‬־שמריח הלהבה נשרף‬
‫או אפשר ובית עשו לקש‪ ,‬הבונה‬
‫היא‪ ,‬שהנביא היה בדעתו לומר‬
‫ובית עשו לגז‪ ,‬אבל באותו זמן‬
‫לא היה גורע בעולם‪ ,‬לכן אמר‬
‫אותו ברמז‪ ,‬יען האותיות מתחלפות‬
‫ובאותיות גיכיק מחד־‪,‬ל־פח קדף‬
‫)ק( בגים״ל )ג(‪ ,‬ובאותיות זשסריץ‬
‫שיין )ש( מתחלפת בזיץ )‪ 0‬זכ^ו‬
‫אמר הנביא ובית עשו לגז‪ ,‬יען‬
‫השמן הזה כשתופסת בו האש‪ .‬ועאווד אנביא צ׳וור אוזהו לישראד‬
‫וק^להום כי כאשר שתיתם על‬
‫איגו גכבה עד שיכלה‪ ,‬כן גם הם‬
‫הר קדש< יחבב יקול לאיין די כיף‬
‫יהיו כשמן הזה‪ ,‬וכיח יעקב וביח‬
‫שרבתי עלא זבל קורסי לטעגא הייא כיף‬
‫חייגו‬
‫יוסף ידלקו בהם ואכלום‪,‬‬
‫די קאציתו גתום עלא זבל קודסי די הווא‬
‫שיכלום עד אחד‪ .‬ובזה לא יהיה פירושלים‪ ,‬פי זוז כליאח וקבלהום ובעד־‬
‫שריד לביח עשו• שיאבדו כולם הום האכראך ישתו כל הגוים תטיד יחבב‬
‫עד אחד• ובית עשו היא אדומי יקול‪ ,‬ישרבו זמיע לומאם דימא מן אוקת‬
‫ששם גתיסדה מלכות עשוהראשוגה די כאן לכלייאן חתתא לאוקתגא ד א ד א‬
‫על ידי צפו בן ^יפז בן עשו כגיז‬
‫י ץ ׳ ישראל־‬
‫ז‬
‫למעלה‪ .‬והמלכות גקראת כיח יטיחו עדייאגהום *ילכריין פח*י די טאחו‬
‫כמובא בישעיה בעגין אחז דוגר אללוליין ואללוולוין די טאחו‪ ,‬הוטא‬
‫‪,‬‬
‫י ‪ 1‬מ ע נ א‬
‫לבית‬
‫ה י י א‬
‫ב א י י‬
‫ע ל ‪ 1‬א‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫סיסרא‬
‫רסיסי לילה‬
‫לבית דוד שהיא מלכות דוד ולזה‬
‫אמר הנביא‪ ,‬ולא יהיה שריד לבית‬
‫עשו‪ ,‬שהיא מלכות אדומי לבה יען‬
‫האומות האחרים הס בני ימת‬
‫חוץ מן הנרמני• שבאו מדמ טמא‬
‫של עמלק‪ ,‬ומעורב בדמ יותר רע‬
‫של כנען הארור‪ ,‬כנדל־ וכסי״ל‬
‫השקר״ץ אומר על דם זה‪ ,‬שהוא‬
‫טהור מכל דמי האומות‪ .‬ואמר הנביא‬
‫לא יעלה על דעתכם ש*>ו הדברי׳‬
‫הוצאתימ מלבי זה לא יתכן‪ .‬רק‬
‫דבר ה״ אני אומר‪ .‬ח״א כי פי ה״‬
‫דבר‪ ,‬ועוד שעם ישר^ ירשו א ת‬
‫ערי הננב שהיא ארץ אדומי‪,‬‬
‫ואת היא כמו עם• ו‪*0‬ו אמר דרשו‬
‫הננב עמ הר עשו‪ .‬והר עשו היא‬
‫רומה שבה הר הקפימוליום• והשפלה‬
‫את פלשתים• והשפלה היא ארץ‬
‫לוב שהיא מושפלת לנבי א ‪ p‬אדומי‬
‫שאמר עליה למעלה‪ .‬מרום שבחו‬
‫דרשו אותה עם ארץ פלשתים‬
‫שהיא סמוכה לה• ועוד ירשו בני‬
‫ישר^ את שדה אפרים שהוא עבר‬
‫הירדן‪ .‬ושדה הוא מדבר• כמי‬
‫והנה תועה בשדה שהוא מדבר‬
‫ולכן שדה אפרים הוא עבר הירדן‬
‫הסמוך לא‪ p‬אפרים• כנד כיחזק^‬
‫והוא עצמו שדה‪ .‬שומרץ‪ .‬רק כפל‬
‫הענין בשגי שמות‪ .‬ובנימין א ח‬
‫הגלעד‪ .‬הכונה שבנימין תתרחב‬
‫גחלתו בעבר הירדן עם הנלעד‬
‫וגלות החל הזה לבגי ישר«* הבוגד•‬
‫על הגלות הראשוגה שהגלו בגי‬
‫ישר^ את חכגעגים בימי יהושוע‬
‫בן גק וגחישבו בארץ אשכנז‬
‫כפי״ רביגו עובדיה• אפשר קודם‬
‫‪1‬‬
‫הגרמגימ‬
‫מט‬
‫סיםרא‪ ,‬גלית‪,‬‬
‫צלטאן לגריג‬
‫סגחריב‪,‬‬
‫לכרוואזאד‪ ,‬וחתתא אנתי יא טםולוני די‬
‫זית מן צמו ולגרטנים די ואוו מן עטלק‬
‫ואצצאפי‬
‫די מנללטין קזן אדדמ למזיאן‬
‫די כנען די הווא כיד מן אדרם די ש ם‬
‫כיף‬
‫ויפת אולאד נח‪ ,‬והוטא גנט טגוג‪,‬‬
‫זאב יונתן בן עזי*‪ 1‬פי פרשת נח‪ ,‬תתתא‬
‫הומא עלא א ר ץ ישר>י‬
‫יטיחו‪,‬‬
‫ק>י עליהום‪ ,‬ושתו ולעו‬
‫והיו כלא‬
‫היו‬
‫ויכונו‬
‫כיף‬
‫‪,‬‬
‫יחבב יקול וישרבו ויתלפו‬
‫ואנביא‬
‫אילא טא כאנושי‪ ,‬ולםענא הייא‪ ,‬באיי•‬
‫טא באקיש ינדכרו פח>‪ 1‬די עמטרהוס טא‬
‫כאנו פאדדנייא‪ .‬וזאד יקול אנביא‪ ,‬ו ב ח ר‬
‫ציין תהיה פליטה‪ ,‬יחבב יקול׳ יופי זבל־‬
‫‪1‬‬
‫ציון תכון פלתא ולטענא הייא בעד ט א‬
‫נתום בא תשללטו לערב עלא ליהוד באש‬
‫אשכנאן‬
‫יטנעוהים םן‬
‫יראתת‬
‫עלא‬
‫זדודהוס‪ ,‬בלהק בעדטא האד אששי כולו‬
‫טא יטלאע פידדבום חתהא חאזא‪ ,‬לאיין‬
‫ניר תטטא פי זבל ציון תכון ליהום פלתא‬
‫טקלוב ע ל א לכראה די>יכוס ואתתשליט‬
‫די>יכום די בא‬
‫תקולולהים‬
‫תתשללטו‬
‫באיין ארץ‬
‫טקדדשא ליהום וםא‬
‫לערב וכא‬
‫הייא‬
‫ישר*‪1‬‬
‫יבלליוש ליהוד‬
‫יחבטוהא‪ ,‬בעד טן האדא הייא טא תבקא‬
‫טקדדשא‬
‫גיר פידד ליהור‪ ,‬וליהום חכון‬
‫ואכליה די הומא טאוושי םלאח‪ ,‬די כ א‬
‫יתתםםסאו‬
‫בעדטא‬
‫ביסם יעקב‪ ,‬כיף די‬
‫האדא פי‬
‫אוזה‬
‫טערוף‬
‫יסםי געטל־‬
‫‪1‬‬
‫ונתבבת שאיין קולת לאנביא‪ ,‬וירשו בית‬
‫יעקב את םורשיהם‪ ,‬יחבב יקול‬
‫זטאעת יעקב וארתינהום‪ ,‬ומא‬
‫באיין הפרחו פי שאיין‬
‫ויורתו‬
‫תכמטוש‬
‫עבביתו‬
‫לאיין אילאההום יתבבתלהום‬
‫ליהים‬
‫כלטתו די‬
‫עטאהום עלא ירד נביאיה ישעיה‪.‬‬
‫חחת‬
‫הנחשת אביא זהב‪ ,‬ותחח הברזל‬
‫אביא‬
‫נחשת‬
‫ותחח‬
‫כסף‬
‫והחת‬
‫העצים‬
‫האבנים ברזל‪ /‬יחבב יקול פי‬
‫עוואץ׳‬
‫םוגיציא דאגנחאס גזיבלכום מן‬
‫ענדהום‬
‫רסיסי לילה ) ‪( 2 5‬‬
‫מיגיצ׳א‬
‫רסיסי לילה‬
‫הגרמגים‪ ,‬אבל כעת הם פעורבים‬
‫עפהס‪ ,‬ולזה הגכיא קראם בשפם‬
‫הראשון כגעניפ״ וארצם היא פפוכח‬
‫לצרפת‪ ,‬ועד הוא ספוך כפו עד‬
‫מידבא וגלות ירושלים אשד בספרד‬
‫הם היהודים הגוליפ פירושליס בגלות‬
‫ראשץ ואחרון ונחישבו כארץ ספרד‬
‫שהיא צפגיא של יפיגו‪ ,‬וכעת הם‬
‫יושבים כפדיגות אלז׳יר ופרוקו‬
‫הס ירשו את ערי חגגב שהיא ארץ‬
‫אדופי שהיא לדרוס אידופא‪ .‬ואז‬
‫ועלו פושיעיס בהר ציון‪ .‬והפושיעי׳‬
‫הס‪ ,‬פלך הפשיח‪ ,‬ושבעה רועים‬
‫שהם שבעה רבגים גדולים יראי ה‬
‫ושמונה נסיכי אדם שהם שפתה‬
‫גדולי ישר«>‪ ,‬כפולורדיפ ובארעיס‬
‫ומלם יעלו על הד *יון שהיא‬
‫ירושלים לשפוט אח הר עשו שהיא‬
‫ארץ אדומי‪ ,‬על חחרכן ועל כל‬
‫הגרות שעברו על ישראל כל יפי‬
‫גלותם אפיי חוץ מארצות רופה‬
‫יען היא הגורפת״ והכל בא ‪hp‬‬
‫חשבוגה״ ו«>ו היא עשתה אוחו‬
‫ובעת ההיא יקדס דבר הנביא‬
‫והיחח לח׳ הפלוכח‪ ,‬וכל העפים‬
‫יודו לשפו שהוא *יהי אפת‪ ,‬והוא‬
‫שופט צדק ואפת‪ .‬דקבלו ז^הותו‬
‫יתברך בשפחה רבה״ ובעת ההיא‬
‫ח«־ח לה״ הפלוכח‪.‬‬
‫מוגיצ׳א דא‪-1‬דהב ופי ע ו ו א ץ ׳ טוגיץ׳א‬
‫דאגיק׳ל די הווא רהט דלחדיד‪ ,‬גזיבלכום‬
‫מגגהום טוניצ׳א דלפצ׳צ׳א ופי עוואץ׳‬
‫חאזא דלעוד‪ ,‬גזיבלכום םגגהוס חאזא‬
‫דאגנחאס‪ ,‬ופי עוואץ׳ אדדיאר דלחזר‬
‫די עבבאולכום‪ ,‬גזיבהום באש יבגיולכום‬
‫דיי־אר דלחדיד‪ ,‬והויא שאיין די ק^ אגביא‬
‫וירשו בית יעקב את טורשיהם‪ ,‬יחבב יקול‬
‫ויורתי זטאעת יעקב וארתיגהום‪.‬‬
‫ועלא האדאך »‪1‬וקת‪ kp ,‬אגביא והיה בית‬
‫יעקב אש״ י ח נ נ יקול ויכין זמאעת‬
‫יעקב נאר‪ ,‬והיםא די מםטטיין ביסס‬
‫יעקב‪ ,‬היםא די ברזו מדחיין טן בלדאגהים‬
‫רי פעזיהוס גאקצין הארוך יכוגו פחאד•‬
‫אנגאר‪ ,‬די נא חחרק מן לקרב‪ ,‬לאיין‬
‫הוטא קראב ליבום‪ ,‬ובית יוסף להנח‬
‫הוטא עשרא דאשבטים די טסטטיין‬
‫בולהום בהאד ליסם פי בול טיצ׳ע‬
‫פאנביאיס‪ .‬עלא ישס צלטאנהים *יריוולי‬
‫די הווא ירבעם די זא מן שבט אפרים‬
‫די הווא בן יוסף‪ ,‬ולחאכם לבכיר ד‪>0‬הוס‬
‫בא יחססמא חהחא הווא משיח כן יוסף‬
‫ועליה ‪ Mp‬וזמאעח יוסף להבא‪ ,‬לאיין‬
‫**להבא בא תחרק מן לכעד‪ ,‬האכדאך‬
‫הומא יזיו מן מוצ׳ע נעיד‪ ,‬לאיין באקי‬
‫טא באן סוצ׳עהום‪ ,‬וכיח עשו ‪vpb‬‬
‫‪,‬חבב יקיל‪ ,‬חטאעת עשו ללגחת די סן‬
‫ריחו‪ /‬אללהבא בא יתחרק אוו יסכן די‬
‫אנביא כאן טוראצ׳ו יקיל וומאעת עשו‬
‫ללנאז‪ ,‬גיר סן זאנג די דאן *יווקת ס א‬
‫כאגש לגאז‪ ,‬ועלא האדא קאלו נרסז לאיין‬
‫קייף כא יתתבדדל נכים״ל נחריף די‬
‫גיכ״ק ושי׳ן בא תתבדדל נזיי׳ן כלחדוף‬
‫די זסשר״ן ופח>‪ 1‬אידא קאל ונית עשו‬
‫לגאז‪ ,‬יחבנ יקיל כאיין ירזע ‪t*ik knt‬‬
‫די טנאיין כא תקבד פיה אנגאר‪ ,‬מא כא‬
‫יטפא‪ ,‬חתתא די יתקאדא‪ ,‬ועלא האדא‬
‫קאל אגניא ודלקו בהם ואכלום‪ ,‬יחבב‬
‫‪bunt‬‬
‫יקיל רשעלו פיהום ויחדקוהום‬
‫לגאז די קולגא‪ ,‬נאיין סא בא יטפא‬
‫חהחא יתקאדא‪ ,‬וטא נא תנקא חתתא‬
‫לימארא די*<ו‪ ,‬האבדאך חהתא ה ו ו א‬
‫‪,‬‬
‫בא‬
‫ולא‬
‫רסיסי לילה‬
‫ו ל א יהיה ש ר י ד ל ב י ת ע » ו ‪,‬‬
‫מ א יכון‬
‫יבקא‬
‫פריד‬
‫יחבב‬
‫ל ו מ א ע ח עשו‪,‬‬
‫כלליה‬
‫ל ב י ת עשו‬
‫קול‬
‫די מ א‬
‫פרדי‬
‫ראזל‬
‫נ‬
‫א ג כ י א ו ג ל ו ת ה ח ל הזה ל ג נ י ישר*ז‪ ,‬די הייא‬
‫ו ו ל ו ח ל ב ד י א ן ה א ד א ל א ו ל א ד ישר*‪,1‬‬
‫י ח נ נ יקיל ע ל א לולווא‬
‫כא‬
‫א ל ו ו ל א די זלאוו‬
‫וכית ע ש ו הייא ח כ ו ס ח א ד ו ט ״ י די ח מ מ א‬
‫ישר*‪ 1‬ללכגעגים פי אייאם יהושוע כ ן גון‬
‫נ ד א ת א צ ל ט ג א אלוולא די ע ש ו ע ל א י ד ד‬
‫קאדי‬
‫צ פ ו כיף די ק ו ל ג א‬
‫ואצלטגא‬
‫ללפוק‪,‬‬
‫וםשאוו סכגו פי גרמגיה פח>> די‬
‫רביגו עובדיה‪ ,‬וחוטא ס י נ ו ר ו נ א י י ן מ ש א ו ו‬
‫א ת ס מ מ א ת בית‪ ,‬כיף ק א ל א נ ב י א י ש ע י ה‬
‫םכגו ק ב ל ל ג ר מ ג י ועלא ה א ד א ס ט מ א ה ו ם‬
‫מלכות ב י ת‬
‫ושאיין‬
‫ויוגד‬
‫לבית דוד‪ ,‬די ה י י א‬
‫דוד‪ ,‬ועלא האדא‬
‫ל ב י ת עשו ד י‬
‫לגגום‬
‫לאיין‬
‫ק א ל מ א יבקא‬
‫אדומ״י‬
‫הייא‬
‫היםא אללאד יפת‪,‬‬
‫ביסטהום *ילוולי‬
‫אגביא כגעגים‬
‫פריד‬
‫‪ kp‬ע ד צ ר פ ח י ח ב ב יקול‪ ,‬די ה א ד ל א ר ץ ׳‬
‫בוהדהא‬
‫ד ל כ ג ע נ י ם ל ט ד כ ו ר א הייא טסגגדא ל צ ר פ ה‬
‫ל א ו כ ר י ן מן ג י ר ג ר מ ג י ה‬
‫וכא‬
‫‪,‬‬
‫יקול‬
‫די הייא פ ר א ג צ א ל פ כ י ט א‬
‫שאיין‬
‫והווא‬
‫אגביא‬
‫ק * ע ד ד י הווא ססנגד‪ ,‬פח*> ע ד ט י ד ב א‬
‫לאיכון ת כ ם מ ו באיין ה א ד ל כ ל א ם קולחו‬
‫וגלוח‬
‫מ ן ראצי‪ ,‬ל א ‪ ,‬גיר **חקק הווא כ י • י ה •‬
‫דבר‬
‫סםגגד ל ס י ד ב א וזאד ‪kp‬‬
‫ירושלים אשר בספרד‬
‫אגביא‬
‫יחבב יקול ו ז ל ו ה‬
‫יחבב יקול באיין א ג א ם א‬
‫קולת‬
‫ירושלים די פי‬
‫וזאד‬
‫אגביא‬
‫די אתתזלאו ם ן ירושלים פי לכליאן *יוולי‬
‫יקול באיין ישרז* י ו ו ר ח ו א ר י ץ אדומ״י די‬
‫ואתתאני וטשאוו טגגהום ל ס פ ר ד די הייא‬
‫ג י ר שאיין א ח כ ל ל ס ^ ל ״ ה‬
‫הייא פי‬
‫איורופא‪,‬‬
‫א ד ר ו ס די‬
‫שאיין ‪ kp‬אגביא‪ ,‬וירשו‬
‫אדרוס‪,‬‬
‫יקול‪,‬‬
‫‪.‬הווא‬
‫אדדזאייר‬
‫‪ km‬די קולנא א ח ה ר ע ש ו י ח ב ב‬
‫ם ע א זבל‪ ,‬ע ש ו די הייא‬
‫ל כ א פ י ס ^ די ח כ ו מ ח‬
‫אזזבל‬
‫חגגב די‬
‫והווא‬
‫צפאגיא‬
‫פלשחים‪,‬‬
‫לבראבר‪,‬‬
‫די‬
‫מראבליש‬
‫ד י בא‬
‫א ד ר ו ם די הייא א ר ץ ׳ אדוטי ובא‬
‫יקול אנביא באיין פי האדאך ^ווקת ו ע ל ו‬
‫אדומ״י ד י פ י ה א‬
‫די הומא מל !״‬
‫והשפלה‬
‫ולחדורא‬
‫סעא‬
‫יחכללס‬
‫עלא‬
‫נא‬
‫יהסבוהא‬
‫טחדורא‬
‫קדדא? א ר ץ א ד ו ם י ד י ‪ kp‬ע ל י ה א ל ל פ ו ק‬
‫ס ר ו ס שבחו‪ ,‬י ח ב ב‬
‫יוורתו‬
‫אח‬
‫יקול‬
‫יסכן‬
‫בלדאן‬
‫ולטארוק׳‬
‫סאכגין‬
‫והוםא די‬
‫פי‬
‫מושיעים ב ה ר ציון‪ ,‬יחבב יקול ו י ט ל ע ו‬
‫דלק׳אפימוליוס‪,‬‬
‫יחבב‬
‫כלאד‬
‫ס פ ר ד די הוסא‬
‫והאד ליהוד ליום‬
‫ליהוד‬
‫מ ו נ י ט י ן די פ י זבל ציון‬
‫‪1‬‬
‫המשיח‪ ,‬ושבעה רועים די ח ו ט א ש ב ע ח‬
‫דארבנים כבאר‬
‫ובאייפין ‪hk‬׳‪n‬‬
‫ושמונה‬
‫נסיכי א ד ם די הוםא הטגייא דלבארוגים‬
‫האדו י מ ל ע ו מ ן‬
‫ולזרדיס‬
‫י ר ו ש ל י ם די‬
‫יקול ע*‪1‬יא ס ר ח ב ח ו‬
‫הייא זבל ציון ב א ש ישארעו זבל ע ש ו די‬
‫טעא‬
‫ארץ׳‬
‫הייא‬
‫עלא‬
‫ל ב ר א ב ר די ם ס ג נ ד א ליהא ויזידו‬
‫יורתו‬
‫ל כ ל י י א ן די ירושלים וביח המקדש ו ע ל א‬
‫כיף‬
‫טול‬
‫וחתתא‬
‫האדי‬
‫יוורחוהא‬
‫ע ג ל ה י ר ד ן די הווא ש ד ה‬
‫מ ד ב ו ר פי יחזק>י והאד ש ד ה‬
‫אפרים‪,‬‬
‫די ‪ kp‬הווא‬
‫זשיע א צ ר ו ח די דאזו ע ל א יש‪*0‬‬
‫אייאס‬
‫ב ל א פח*‪ 1‬והגה ח ו ע ה בשדה לאיין ע ב ר‬
‫אדומ״י‬
‫הירדן מסגגד ל א ר ץ אפרים והווא שאיין‬
‫הוטא‬
‫‪,‬‬
‫‪ kp‬אנביא ו א ח ש ד ה‬
‫שומרון‪ ,‬נ י ר ח ג א‬
‫כ ל א ם ו בזוז יסאמי וזאד ‪ kp‬ובגימין‬
‫ה ג ל ע ד ‪ ,‬יחבב יקול ובגימין ם ע א‬
‫לאיין ח ת ח א בגיםין‬
‫אח‬
‫לגלעד‬
‫ח ו ס א ע י ר א ח ח ו ‪ ,‬פי‬
‫ע ב ר הירדן ח ת ח א ל ל ג ל ע ד‬
‫ושאיין ק א ל‬
‫אגביא‬
‫ארץ‬
‫‪,‬‬
‫א ד ו ש ״ י וישארעוהום‬
‫עליהום‬
‫זלוחו כ ל ל י ה ב ר ר א טן‬
‫כולשי י ת ת ש א ר ע ו ע ל י ה‬
‫לאיין‬
‫זללבו כולשי ו כ ו ל ש י‬
‫טתסוב‬
‫די‬
‫באיין הוטא די‬
‫לגנוס •קררו ביסם ^ ל ״ ה‬
‫עטלוה‪,‬‬
‫וזטיע‬
‫לעזיז‪,‬‬
‫באיין‬
‫הווא א י ל א ה ^ ח ק ק ‪ ,‬ובא י ש א ר ע‬
‫‪10‬חקק‪,‬‬
‫בלדאן‬
‫וירזעו‬
‫יעבדוה‬
‫באצדק‬
‫בלפרחא‪,‬‬
‫ה א ד א ך ז^ייקת והיחה לה׳ ה מ ל ו כ ה ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ופי‬
‫רסיסי לילה‬
‫ביום שב״ק סדר בהעלותך‪ ,‬בא לפני‬
‫אחו״מ הח־׳הש כההר״ד דאנינו‬
‫הי״ו‪ ,‬והראה לי מה שכתב בכתיי‬
‫בפי׳ הפטרת חזון עובדיה הנז״ל‪,‬‬
‫וקראתי אוחו‪ ,‬וביום אב״ש ‪ 11‬סיק‬
‫ש״ש תרנין לפיק הפציר בי לחתום‬
‫שקראתי הכל‪ ,‬ולראיית חש״פ ביום‬
‫ע״ה דודאדהאן‬
‫ה׳ ש׳ הנז׳‪.‬‬
‫ג ם אני חרמ ראיתי הפי׳ שכתבי‬
‫השדר דוד דאנינו על נבואת׳‬
‫עובדיה ועל מזמור לבני קרח על־‬
‫עלמות שיה שהם אידיו שהחתים‬
‫עליהם ידידנו הדיין המצוץ כהר״ר‬
‫דוד אדהאן הי״ו איזה חדשים קודם‬
‫לזק הנז׳ למעלה‪ ,‬ולראיית אמות‬
‫עיה שלפה פאפאן‬
‫חש״פ‪.‬‬
‫אחר חג השבועות שנת ת״ש‬
‫גפגשתיעס אדם אחד ואמר‬
‫לי• אדץ דאגיגו האם שמעת אותו‬
‫פירוש של אותו הפסק• ואגי שאלתיו‬
‫איזה פסוק ‪ t‬אמר לי ותרה אפי‬
‫אמרתי לו ומה רוצה לומר ? אמר‬
‫לי אפי ר״ת אלימאניא פראנציא‬
‫יטאליא• אמ״ל הנה איטליא צריך‬
‫לכתוב אותה ב^״ף תחלה איפ^יא‬
‫אבל הפשיך דבריך כדי לדעת מהי‬
‫הבונה‪ .‬אפר לי זהו כל פה ששפעתי‬
‫אפ״ל בלי כחל ושרק‪ .‬אפר לי כך‬
‫שפעתי‪ .‬וכשהייתי פדבר עפו הייתי‬
‫פהרהר• והנה תכף באה פחשבה‬
‫בלבי‪ .‬ואד אפרתי לו שפע ידידי‬
‫לפה נקח אפי שאץ לו לא ראש‬
‫ולא רגלים גקח רק ^‪-‬ף בייח ניפ״ל‬
‫‪ ,‬וגפצא שפות העפים הגדולים שעדין‬
‫הם במלחמה‪ .‬וגם בשפותם בלשץ‬
‫הקודש• זי־־ף אימ^יא ביית בריטגיא‬
‫גיפיל גרפגיה• אפר לי חה יש לו‬
‫כחל ושרק ד אפיל זה יש לו כפה‬
‫עגפיפ‪ .‬תחלה צריך לדעת בשביל‬
‫פי באה הפלחפה ופי הוא הגורם‬
‫זה ברור כשפש‬
‫אותה‪ .‬אפר‬
‫בצהרים שהגורפת היא גרפגית‬
‫שרצתה‬
‫מנור עיר־ שבועות די עאס סבע טייא‬
‫לקאני ראזל יהודי יק^לי‪ ,‬יא רבי‬
‫דאנינו‪- ,‬ואש שטעה האדאך לפסוק ז‬
‫ואנא צקסיתו אטא פסיק ז ק^לי וחרד‪,‬‬
‫אפ‪ /‬קולהלו ואש בא יחבב יקול ? ק»‪1‬לי‬
‫אפי ר״ת אליטניא׳ פראנציא‪ ,‬יטאליא‬
‫קולחלו איטליא כא תנתב בל^יף פי‬
‫זיליול‪ ,‬בז^חק כטטל כלאטך באש נ פ ה •‬
‫לטקציד‪ ,‬ק*‪1‬לי האדא די שטעה׳ קיניתלו‬
‫לא ראץ לא רזלין‪ ,‬ק«‪1‬לי האכדאך שטעת‬
‫וטן די כינח נתכללם טעאה כינת נבטטם‬
‫ודניא זאח הכטיטא ‪6‬י עקלי‪ ,‬יקילתלו‬
‫סטע יא חביבי‪ ,‬עלאש נקברו אפי די טא‬
‫ענו־הא לא ראץ ולא רזלין‪ ,‬נקברו ניר‬
‫אל״ף בי״ת גיט״ל‪ ,‬ונזכרו פיהוט ליסאטי‬
‫דלגניס לכבאר ד* באקיין פי לניררא‬
‫ובליסאטי די באש טכתיבין פי אחירה‬
‫א ׳ איטליא‪ ,‬ב׳ בריטניא‪ ,‬ג׳ גרטניה‬
‫ק«ילי והאדא ענדו ארראץ וארזלין ?‬
‫קולהלו האדא ענדו כטר טן ארראץ‬
‫וארזלין‪ ,‬לאיי; פיה שח>‪ 1‬דלגצון‪1> ,‬לוולי‬
‫בא יחדאז נעארפו פי סבבח טן זאת‬
‫לגיררא‪ ,‬ואש זללבהא‪ ,‬ק«ילי האדי צאפיא‬
‫פחזי אשטש פי אציהור‪ ,‬באיין די זללבת‬
‫לגיררא הייא אליטאניא די חבבח תחכ«‬
‫עלא אדניא כולהא‪ ,‬קולהלו טאוושי חק‬
‫קז^לי ושנון זללב ? קולתלו איטליא‪.‬‬
‫ק^לי יעלאש ? יאזבהי לאיין ענדהא דין‬
‫‪1‬‬
‫ילהק‬
‫רסיכיי לילה‬
‫שרצתה למשול על כל העולם‬
‫אמייל זה אינו אמת• אמר לי ומי‬
‫הואהגורם? אמי׳ל איטאליא‪ .‬אמר‬
‫לי ולמה ‪ 1‬אמרתי לו תן יש עליה‬
‫חוב והגיע זמן התשלום‪ .‬והיא‬
‫צריכה לשלם אותו• אמר לי ומהו‬
‫החוב ? אמרתי לו חרבן ביהי׳מק‬
‫השגי‪ .‬אמר ל־יי וכי ה א ט ל ק י ם‬
‫החריבו המקדש ‪ t‬אמרתי לו ל א ו‬
‫אמר לי ומי * אמרתי לו הרומאים‬
‫הס שהחריבו המקדש‪ .‬אמר ל י‬
‫ולמה ישלמו האטלקיס* אמרתי לו‬
‫באמת אתה שואל בעגין וגס אגי‬
‫צריך להיות משיב כהלכה א ב ל‬
‫תחילה צריך לדעת מי חשמיד‬
‫א ת הרומאים ומחה א ת שמם‬
‫מהמפה ש ל העולם אמד לי איגי‬
‫יודע‪ .‬אמרתי לו הגרםגיס ה ם‬
‫שהעמידו אותם ולקחו הגשר‬
‫שחיה קבוע על דגלם וקבעו אותו‬
‫הם על דגלם והארץ והבגים לקחו‬
‫אותם האסלקיס וכבודו יודע שאס‬
‫איזה אדם יש עליו חוב ומת אד‬
‫היורשים צריכים הס לשלם א ח‬
‫חובו‪ .‬וכעת הגה הרומאים אבד‬
‫ששם מן חעולם ומי ישלמ את חובם‬
‫אש לא חיורשי׳ שחש איטליא‬
‫וגרמגיח‪ .‬ולכן צריכימ שיחרבו‬
‫עריחש כמו שחרומאי׳ החריבו‬
‫מק״שנו ועריגו‪ .‬והוא אמר לי אבל‬
‫ידידי היהודי׳ מהו עוגס ומה עשו‬
‫עד שכעת ח ם גתפשי׳ וגאבדי׳‬
‫בחובב ? אמרתי לו צריך לדעה‬
‫שחבויו* יתביש• הוא כל סדוחיו‬
‫מדה כגגד מדח• ומשלם ל־עושה‬
‫הרעה כרעתו• ולכן כל מחריבי‬
‫ארצגו‬
‫נא‬
‫ולחק אוקת כלאצו וכא יחדאז הכלי *׳‬
‫ק^לי ואש נהווא האד אדדץ ? קולתלו‬
‫ל י א ן בית המקיש אתאני‪ ,‬ק^ל‪ /‬עלאש‬
‫ואש אטא״ייאן‪ ,‬הומא די בלאוו בית‬
‫המקדש קולתלי לא׳ ק^לי ושכון‪ ,‬קולהלו‬
‫ארומאנום‪ ,‬ק^לי ועלאש יכללצו אטאליאן‬
‫קולתלי דאבא חק‪ ,‬באיין נתי כא תצקסי‬
‫פח*‪ 1‬לקאעידא‪ ,‬וחתתא אנא בא נחדאז‬
‫באש נואזבך ‪ . knt‬אשרע‪ ,‬באלחק בא‬
‫חעארף שכון פנא ארוםאנוס ומחא‬
‫יסמהום מן אזוגראפי דאדניא‪ ,‬ק^לי מא‬
‫נעארפש‪ ,‬קולחלו לאלמאץ הווא די‬
‫וקברו אנשר די כאן עלא‬
‫פנאהום‬
‫באנדירחהוס‪ ,‬ורצצמוה הומא על־יא‬
‫כאנדירתהום‪ ,‬ולארד ולאולאד עכאוהוס‬
‫אטאליאן‪ ,‬וכבידו כא יעארף‪ ,‬באיין אידא‬
‫שי בן אדט עליה דין ומאת‪ ,‬די עבבאוו‬
‫ליראתא הוטא די יחדאזו יכללצו ודאבא‬
‫ארומאנוס אתקאדאוו מן איניא ושכון‬
‫יכללץ רינהוס‪ ,‬מאוושי *יווראתא די‬
‫הומא אימאליא ואלמאניא‪ .‬ועלא האדא‬
‫בא יחדאזו יכלאוו בלדאנהוס כיף די‬
‫ארוםאנוס כלאוו מקדאשנא ובלדאננא‬
‫והווא ק*ולי יא חביבי בא נחבב נעארף‬
‫ליהוד די אירופא אש עמלו ואש הווא‬
‫דנוכהופ חחתא די דאבא הומא חאצלין‬
‫פי אוצמהום ובא יצייעו טעאהום קולחלו‬
‫בא יחראו חערף‪ ,‬באיין הקב״ה י ע ל א‬
‫יםמו‪ ,‬לעברא באש בא יעבר בן א ד ם‬
‫ביהא בא יעברלו‪ ,‬ובא יכללץ ע א מ ל‬
‫לקבאחא כיף קבאחתו‪ ,‬ועלא ה א ד א‬
‫כולהוס די כלאוו אראדתנא‪ ,‬יחדאזו‬
‫יכלאוו אראדתהום פח»‪ 1‬בבל די כלאת‬
‫ארדנא‪ ,‬ובית מקדאשנא די הייא כ ל א ת‬
‫ומא קאמתשי כמר מן טיחתהא‪ ,‬וכיף‬
‫פי בבל מן קבל הקביה ציפד לליהוד די‬
‫באנו מזליין פיהא עלא ידד אנביאה‬
‫באש יכרזו מננהא קבל כליאנהא כיף‬
‫קאל‪ ,‬נודו מתוך בבל צאו מתוך כשדים‬
‫יחבב‬
‫)‪(26‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫‪1‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫ארצנו צריכי׳ ארצותיהם להיות‬
‫תרבי׳‪ .‬כמו בבל שהתריבה ארצנו‬
‫ובית מקדשנו• שנם היא נתרבה‬
‫ולא קמה עוד מנפילתה‪ .‬אבלנלות‬
‫בבל כבר מקודם שלח ליהודי׳ שהיו‬
‫נולי׳ בה על ידיי נביאיו שיצאו מימנל‪.‬‬
‫קודם חרבנה‪ .‬כמ*ש נודו מתוך בבל‬
‫צאו מתוך כשדיי‪ .‬דצאו ממנה‬
‫אתר הגלות• שבעי׳ שנה שהית‬
‫קודם‪ .‬תרבנה• אבל יהודי־נרמנית‬
‫גס ל ת ם שלת הבורא יתב״ש על‬
‫ידי נביאו האתרק׳ ״הרצל״ וגפ כן‬
‫באדי‪ .‬הפקידה על ידי תצהרת‬
‫בלפוד והיה הזמן בידם לצאת‬
‫קודם שיהיה העכוכ מצד הממשלה‬
‫ואחר שלא יצאו לכן נענשו• • כפו‬
‫יהודי־תימן ששלת עזרא אחריה‪£5‬‬
‫אלות ימן ועולה ולא רצו• ולכן‬
‫גם הם נענשו• תן נפלו בידי'נביא‬
‫הישמעי׳‪ :‬י וגס יהודי־אירמא ‪vb‬‬
‫רצו לעלות בזמן הפקידה לכןגענשו‬
‫‪.‬ונפלו בידי כםי־־יל‪ ,‬השקר׳־ן )גימ׳‬
‫ר‬
‫‪.‬אדולף‪ .‬תיתלי^‪, ,/‬וברוך‪ .‬ת ^ ‪prtSiaf,1•': .<••:‬׳ •‪:-‬׳‬
‫;‪...,‬בצדקנאמת‪..‬׳ ־‬
‫זמבב‪-‬יקיל פרדו טן אוצט בבל ברזו מן‬
‫אוצט בשדים‪ ,‬ומן די אתפככרו כל־יאם‬
‫ז^ליה‪ .,‬חתתא הווא אחפככרהום‪ .‬כיף ‪kp‬‬
‫לפסוק לפי מלאוה לבבל שבע<ם שנה‬
‫אפקוד אתכם‪ ,‬יחבב יקיל מן ג־י יכמ‪4‬‬
‫לבבל שבעין‪ ,‬עאט אנא; נר&ככרכום‪,‬‬
‫ומנור שבעין ‪.‬עאם‪ .‬אהפככךהי‪.‬ם וכךן״ו‬
‫קבל כליאנהא‪ ,‬וחההא ‪.‬יהודי ^מאניא‬
‫ואירופא חהחא הומא ציפדלהום הקב״ה‬
‫עלא ידד נאביה *ילככרי ״ ה ר צ ל ״‬
‫וזאההום אהפ״כירא עלא י ידד״ למרהום‬
‫‪,‬בלפור׳י‪• ,‬וכאן'*יווקח פי ידדיהומ באש‬
‫יכרזו קבלייכו; לעכס•• מן לחבוםא‪ ,‬וליבאן‬
‫ברז ני‪-‬רגץ מליוןמננהופ׳שח^ דילכדדיאפא‬
‫יחבעוהום ז וימן ידי סא בדזויש עלא האדא‬
‫אהעאקבו‪ ,‬וזד^ר«‪, km 0‬ייחוד ליאסאן‬
‫די חההא הו‪0‬א־*יפד *עזרא אוראהום‬
‫באש יטלעו מן לגלוח ומא חגבוש‪\,‬קתחא‬
‫הוםא אך״עאקבו וטאמו‪.‬פי ‪.‬ילל אנגביא‬
‫דלטםלטץ‪ ,‬וחההא יהוד "אירופא פא‬
‫ח'בבו<‪ 6‬ייטלעו פי־אוקת' אהפכידא די‬
‫בלפיד‪ ,‬עלא האדא אהעאצןבז‪ ,‬ומאחיו פי‬
‫ירד כסי״די ו&קרץ)ניט׳ אדולף היחליר(‬
‫‪.‬וינון מברוך יצןם^ליר*'ל‪ <1‬יבא י ח כ ם‬
‫‪:‬‬
‫׳)גור ידידי צרי^|דעת *יו!\‪fahkj‬‬
‫של ׳אל׳׳ף 'כי״ה גימ״ל י היכן‬
‫י הס קבועי׳ אפל ‪-‬לי‪.‬איני יודע אמ‪.‬״ל‬
‫הם‪..‬קכועים בתפלתו של דבי‪,‬נ‪0‬וניא‬
‫בן הקנה• והס אנא‪:‬בכת נ מ ל ת‬‫־איטליא רפוזה בתיבת אנא‪ .‬בריטניא‬
‫‪.‬רמוזח בתיבת בכת• נרמניה‪-‬רמוזה‬
‫בתיבת גדולת• והבונה שאיטליא‬
‫‪.‬איגה רוצה מלחמה "מערלם"•‪ .‬ךק‬
‫‪.‬הגרפגי׳ משכו אותר‪• ...‬יען הם אומרי׳‬
‫לה שהרוח מנבטה כידס• ׳ שיפשלו‬
‫‪,-.:.‬׳‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬־'׳‪.‬‬
‫•כיעל‬
‫•י‪,‬‬
‫יחיאז״ו‪/‬עארף^אד‬
‫‪ ( t . v l M .‬ו!? ג‪.‬י‪,‬‬
‫י י *'׳׳ף‪^ ,‬ני״ת׳‪ .‬גיט״ל‪ ,‬פאיין‪.‬הומא‬
‫&רצצטץ ‪ ,‬ק*ילי מאי נעארפש‪ ,‬קילתליו‬
‫'הימ* מרצצמין פי אצצלא די צללא רבי‬
‫'נחוניוד בן הקנה ייהומא אנא בנח גדולר־‪.‬‬
‫ולסענא הייא‪-',‬איטליא מרמיזיא פי כלמת‬
‫אנא‪ ,‬בריטניא טרמוזא• &י ^כלמח בכח‬
‫'גרטניה טרטאא• פי־ כלטת נדולת‪ ,‬ולטענא‬
‫הייא‪,‬י‪-‬באיין ‪?#‬מליא עטטרהא סא‪-‬חבבת‬
‫‪,‬לגיררא‪^ ,‬גית״לאלסאך חווא‪ •-‬די ‪:‬זדדהא‪,‬‬
‫ על^גןיב**‪,‬ק^להא באדן אדרבה ־ י טםינר‬‫ענדמ־ם* די־»קךרו יחןטו עלא‪ :‬ארגיא‬
‫׳בולהא‪,‬׳ ביהא איטליא ךימא גא תרגן‪:‬‬
‫י‬
‫כ א‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,:.‬׳ י•‬
‫עלא‬
‫רסיסי לילה‬
‫על כל העולמ• לכן היא מבקשת‬
‫על עצמה מתחילה ועד סוף אנא‬
‫כלומר אנא הניחו אותי כמו שאני‬
‫כמו שאומרי׳ לצרעה לא מדובשך‬
‫ולא מעוקצך• ברימניא היא אומרת‬
‫בכה כלומר שהיא אינה בוטחה‬
‫בכוחה אלא בכח נדולתו יתברך‬
‫יען היא אומרת בכח ולא בכת‬
‫שאס היתה‪ ,‬אומרת ככה‪ .‬היה מובן‬
‫שהיא בוטחת בכוחה• אבל בכת‬
‫‪ tfcirf‬פועל" יוצא לאוזר" &חוא הקב״ו^‬
‫ואלו הם• ׳דבריי' ברימניא בכל עת‬
‫שהיא בוטחת בבורא יתביש• ־וגם‬
‫על• דנלה כתוב ה׳ הוא זרוע ימיני‬
‫אבל‪ ,‬כסיל• השקר ן‪:‬ונימי אדולף‬
‫היחליר( מה הוא אומר־ גדולת‬
‫כלומר ‪.‬ש^ל ‪ ,‬חפצו‪ .‬ומגמתו רק‬
‫להיות נךול על כל‪:‬העולש• א ב ל‬
‫רצונו של ‪:‬הקכ‪.‬׳ה‪.,‬חוא‪,‬אחר‪-‬והם‬
‫;השלושה י •תיבות ‪.‬׳הקבועי׳ בסוף‬
‫הח‪-‬וז• ־‪ :‬שהם ׳•*עינך •תתיר צרורה‬
‫חה יובן יעל יפי׳ מאדל שפירשו על‬
‫מקרא שכתוב• באיכה• גהשיב־אחוד‬
‫ימינו ונשבע שא* יתירנו •דחדרנו‬
‫לפניי ‪.‬־יעד זמן ידוע שדז‪1‬א עת‬
‫הגאולה‪ .‬י וזמ ש אדוננו דוד המעיד‪,‬‬
‫לבען יחלצון ידידך' הושיעה ימינך‬
‫וענני‪ .‬הכיונה‪ .‬בשביל'לחלץ ידידיך‬
‫שהם ישר^‪.‬מן הגלות • הושיעה‬
‫ימינך ‪,‬וענני‪ ,‬שלא יתכן מלך גבור‬
‫כמוך תהיה ידו‪ -‬חפשית ויראה‬
‫בניו ביד ארב‪ .‬והקב־ה נקרא גבור‬
‫ככתוב ‪ kn‬חנדיול הגבור והנורא‬
‫‪,‬וכתיב טי יעשה •כמעשיך וכגבורותיך‬
‫לכן‪ .‬הושיעה •ימינך היינו שתשיב‬
‫ימינך מאחור לפנים יואר וענני‬
‫שתנ^ני‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫נב‬
‫עלא ראצהא ובא תקול‪ ,‬אנא‪ ,‬יחבב יקיל‬
‫הא לעאר בא נרנבכום כלליוני כיף מא‬
‫אנא‪ ,‬כיף בא יקולולאננחלא‪ ,‬מא חאזתנא‬
‫לא בעסלך ולא בקצצאנך‪ ,‬בריטניא בא‬
‫הקול בכה‪ ,‬יחבב יקול באיין הייא טא‬
‫טתתכלאש עלא זהדהא גיר עלא אזהד‬
‫ד>‪1‬ל״ה לאיין בא הקול בכה ומאוושי‬
‫בכח‪ ,‬לאיין בכח כא יתפהם באיין הייא‬
‫טחכלא ע ל א זהרהא בלחק בכח‬
‫כא יטעני עלא ואחד אכור די הווא >זל״ה‬
‫והאדו דיטא כלאם בריטניא‪ ,‬באיין הייא‬
‫טא טהכלא גיר עלא ^ל״ה‪ ,‬וחתתא עלא‬
‫עלאטהא מכתוב ^ל״ה הווא דראעי ליטני‪,‬‬
‫ב^חק כסי״ל השקר״ן אש כא יקול גדולת‬
‫יחבב יקול באיין זאטיע גאראדו ומקצודו‬
‫באש יקבר פי ידדו הכבראגייח זטיע‬
‫לגנוס‪ ,‬וינון כביר עלא זטיע אדדגיא‬
‫ב^חק ^ל״הגאראדו חאזא‪ .‬אוברא‪ ,‬והווא‬
‫אתלאתא דלכלמאח ^לכריין די מרצצטין‬
‫פי אככר לחרוז‪• ,‬והומא‪ .,‬ימינך ‪,‬תתיר‬
‫צרורה‪ ,‬והאדא יתפהם בכלא‪,‬ס סיאדנא‬
‫די ‪ Kp‬עלא פסוק ‪ .‬השיב אחור ימינו‬
‫מפני אויב‪. ,‬ולמענא הייא לאייין פי אוקת‬
‫לחרבן הקכ״ה רדדץמינו ללאורא וחלף‬
‫טא יתילקו וירדדו לקדדאס חתהא לאוקת‬
‫מעלום די לגאולה‪ ,‬דייעלא האדא ק^ו‬
‫אולאדקורח פיאתהלים‪ ,‬למען יחלצון‬
‫ידידיך הושיעה ימינך וענני‪ ,‬יחבב י^ןול‬
‫באש יפלתו חבאבך גיט ימינך וואזבני‪,‬‬
‫ולטענא הייא‪ ,‬באש יפלתו טן לגלות‬
‫חבאבך די הוטא ישר*‪ 1‬גיט יטינך‪ .‬יחבב‬
‫יקול טלק יטיגך וסיגורו באיין דגייא‬
‫תואזבני‪ ,‬ראיין• טא יטכנש צולטאן גבור‬
‫פח^ך תכון‪ .‬ירדו מתלוקא‪ ,‬וירא אולאדו‬
‫פי ירד לעדו ויבקא םאכת‪ ,‬והקב״ה הווא‬
‫גבור‪ ,‬כיף ‪ kp‬לפסוק כי ה׳ **היבם הוא‬
‫^הי ה^היס ואדוני האדונים ‪ kn‬הגדול‬
‫הגבור והנורא‪ ,‬יחבב יקול• באיין ‪bk‬״‪n‬‬
‫**ילאהנום הווא אילאה לאילאהאת וסייד‬
‫לסיאד‬
‫יי'••׳‬
‫‪:‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫שחגאלני מן הגלות• ודא ימינך‬
‫תתיר• כלומר שתתיר יפינךפאחזד‬
‫להשיבה לפניי• ובזה תתיר גט‬
‫לבניך שהם בצרה צרורה‪ .‬ודא‬
‫ימינך תתיר צרורה‪:‬‬
‫לסיאד‪ Mn ,‬יחבב יקול לקאדר עלא‬
‫כולשי‪ ,‬הגדול‪ ,‬לבכיר לגגור ולםוכיף‬
‫ופסוק אכור ‪ ,kp‬אשכון לקאדר פי אססטא‬
‫ולארד‪ ,‬די יעטל כיף עטאיילך וכיף‬
‫זבאריתך‪ ,‬די טן הגא כא יבאן באיין‬
‫הווא גבור‪ ,‬ועלא האדא גים יטינך‬
‫וואזכני‪ ,‬די הטלק יטינך טן לורא‬
‫ללקדדאס‪ ,‬כהאדא הטלק חההא אולאדך‬
‫די פי צרה צרורה‪ ,‬והאדא די ק** יטינך‬
‫תתיר צרורה‪.‬‬
‫עוד יש בו דבר אחר• שבו תוכל‬
‫לדעת מי ירדה המלחםה דשאו־‬
‫שלס• הנה אם תכתוב• אל־יו‬
‫השלושה אותיות‪ .‬א׳ ב׳ ג׳ ותספור‬
‫כל אחת לבדה• א׳ עולה אחד ב׳‬
‫שגים• ג׳ שלושה• ואם תרצת דאבא טאזאלא חאזא אוחו־א די כיהא‬
‫תקדר חעארף אשכון י ר נ ח‬
‫לעשותם שדי דצאו שגים שגים‬
‫צריך להסיר אחת פגיפיל ולהוסיף לגיררא ויבקא כאטל וצחיח‪ ,‬והארי‬
‫אותה על אל״ף ‪ .‬ואד יהיו שד׳‪ .‬שגיס הייא‪ .‬טנאיין הכהנ האד אהלאתא‬
‫שגים • וכבר ידוע םיש היל לעולם דלחריף‪ ,‬א׳ ב׳ ג והחסב כול איחדא‬
‫באוחדהא‪ ,‬בא יטלע א ׳ אוחדא )‪,(i‬‬
‫אמצעי שלם‪ .‬ולכן כשתבתוב «>ו‬
‫ב׳ זיז)‪ ,(2‬ג׳ תלאתא )‪ ,(3‬ואידא תחבב‬
‫השלשה אותיות א׳‪ .‬ב׳ • ג׳• תמצא‬
‫תקאדדהום זוז זיז כא יחדאז תזוול אוחדא‬
‫הראשקשהוא א׳ חסר אחד‪-‬והשלישי‬
‫מן ג׳ די הווא תדיאתא‪ ,‬ותזידהא עלא‬
‫שהוא ג׳ יתיר אחד‪ .‬וצריך להסירו‬
‫א׳ די הווא ואחד‪ ,‬וירזעו כולהים‬
‫ולהוסיף אותו על הא׳ כדי שיהיו שרפ‬
‫מקאדדין זוז זוז‪ ,‬ודאנא מערוף שאיין‬
‫כולם שנים‪ .‬וא״כ זה חסר‪ .‬הה יתיר‬
‫‪ \kp‬סיאדנא‪ ,‬דימא לוצסי נאטל‪ ,‬ובהאדא‬
‫והיחיד כנפול דפי ‪ .‬אבל האמצעי‬
‫םנאיין תכחכ האד אתלאתא דלחרוף‬
‫שהוא ב׳ אץ בו תוספת‪ .‬ולא פנרעת‬
‫א׳ ג׳ גי‪ ,‬תציב **ליולי די הווא א ׳‬
‫והנה לפי החמה שהצענו א׳ איפליא‬
‫נאקץ ואחד‪ ,‬ואת>יח די היוא ג׳ *אייט‬
‫ב׳ בריםניא ‪ .‬ג׳ נרפניה ‪ .‬האסצעי‬
‫ואחד‪ ,‬ויחדאז באש תזוולו ותזידו ע ל א‬
‫הוא ב׳ והוא בריפניא ‪ .‬לכן עם‬
‫א׳ באש ירזעו טקאדדין זוז זוז‪ ,‬ודאבא‬
‫בריפניא ‪ .‬שהוא האפצעי ‪ .‬הוא‬
‫ואחד נאקץ וואחד זאייד׳ יענדנא יתיר‬
‫שישאר שלם‪ .‬ואפשר שזה רפז לנו‬
‫כנטול דטי‪ ,‬יחבב יקול אצאייט פחז‪1‬‬
‫רבי גחוניא בן הקנה‪ .‬בחרוז הראשק‬
‫אגאקץ כא ישבאה‪ ,‬דאבא עלא קדד‬
‫ובחרוזו השני ‪ .‬קר״ע שפץ • הוא‬
‫אחפריצא די פררצנא‪ ,‬א׳ איטליא‪ ,‬ב׳‬
‫פבקש פהבורא ״ ש ‪ .‬לשמוע >‪1‬‬
‫בריטניא‪ ,‬ג• גרמגיה‪ ,‬לוצטייא הייא ב״‬
‫הרגה ‪ .‬זו חפלה ‪ .‬והבונה שיקבל‬
‫והייא בריטניא‪ ,‬עלא האדא ננס בריטניא‬
‫תפלת עפו‪ .‬ובזה ישגבם פצדתם‬
‫די הווא *יווצטי‪ ,‬הווא די יבקא באמל‬
‫בתפלת אדוגגו דוד הפע׳ה‪ .‬יעגך ה׳‬
‫וימבן האדא די רמזלנא רבי נחיניא בן‬
‫ביום צדה‪ .‬ישגבך שם ‪pk‬״ יעקב‬
‫הקנה פי לפסיק זילוולי די אנא בכח‪.‬‬
‫וכפ״ש בגי קרח• פשגב לגו ז*קי יעקב‬
‫חתחא להנא ואזבת ליהודי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫יתג‬
‫סלה‬
‫ופי‬
‫רסיסי לילה‬
‫סלח‪ .‬תה יהיה על ידי טתרתם‬
‫שימהרו מן העונות אם לא על ידי‬
‫חשובה יהיה על ידי יסורין ובזה‬
‫יקרע רוע גזר דינם שקטרג השטן‬
‫עליהם• ובחרוזו השלישי גג״ד יכ״ש‬
‫חיה מחפללעלישר>* שהקב״הבכח‬
‫גבורתו ישמור את עמו כאישון בת‬
‫עקי יען כל מגמתם היא שהקב״ח‬
‫ימרה שכיגת עחו מן הגלות ויגלה‬
‫זוהר יחודו הגדול‪ .‬שכעת כל ע ם‬
‫קורא בשמ אלהיו‪ .‬אבל באותו‬
‫זמן‪ .‬יהיה ה׳ אחד ושמו אחד וכל‬
‫העמי׳ יכירו אלקיותו יתברך ככתוב‬
‫כי כולם ידעו אותי וכוי ובחרוז‬
‫הרביעי‪ .‬בט״ר צת״ג• אפשר שהוא‬
‫רומז בו קץ המלאות‪ .‬יען ר״ת של‬
‫כ ל החרה עולה למספד חש׳ד‬
‫ואפשר שהוא רוטז לשנת שבע‬
‫סאות וארבעה ואחר שיגאלו הוא‬
‫סבקש סחבורא יחב״ש שיברך‬
‫אותם כעת יציאת מצרי׳ למלא•ח‬
‫החסרון שגעשח בזמן ה ג ל ו ת‬
‫והמלחמה‪ .‬כדברי ישעיה הגביא‬
‫ע״ה הקטון יהיה לאלף‪ .‬והצעיר‬
‫לגד עצום‪ .‬ועוד שיגהל אותם ברוב‬
‫סובו בעת גאולת׳ דמהר׳ סכל סיגי‬
‫סוסאה ככתוב ואת רוח הסוסאה‬
‫אעביד סן הארץ‪ .‬וכתיב וסהרחי‬
‫אותם דהיו רחסיו על עסו חסידי׳‬
‫ברוב צדקתו‪ .‬ולא יהיה להם שו׳‬
‫צער וגזק תוך זמן גאולת״ ואחריה‬
‫ובחרוז חחמשי‪ .‬הוא מביא שגי‬
‫חוארי׳ אחרי׳‪ .‬יען בזאח התפלח‬
‫הוא מזכיר התוארי׳ הכתובי׳ בחו׳‬
‫ואיזה תוארי׳ אחרי׳‪ .‬יען בחרה‬
‫הראשץ הביא שגי חנארי׳* ש ה ם‬
‫האל‬
‫ננ‬
‫ופי לפסוק אתאני די הווא קר״ע שטץ‬
‫כא יטלב מן ‪bk‬״‪^ n‬עזיז יקבל רגיב‬
‫וצלאת קאוומו‪ ,‬ובהאדא ימנעהום מן‬
‫דיקתהום‪ ,‬כיף צללא סירנא דוד המלך‬
‫ע״ה‪ ,‬יענך ה׳ ביום צרה ישגבך שם *‪1‬הי‬
‫יעקב‪ ,‬יחבב וקול יואזגך ^ל״ה פי נהאר‬
‫אדדיקא‪ ,‬ימננעך יסם אילאה יעקב‪,‬‬
‫ואולאד קודח ק>יו‪ ,‬משנב לנו **הי יעקב‬
‫סלה‪• ,‬חבב יקול מסננענא אילאה יעקב‬
‫דיםא‪ ,‬והאדא יכון עלא סבבה צפאותהום‬
‫די יתצפפאו מן דנובהום‪ ,‬אידא מאוושי‬
‫באתשובה יכון עלא ירד ליסורין‪ ,‬ובהאדא‬
‫יקטטע דאך אזזמאס לקביח די נכתב‬
‫עליהום׳ פי סבכת לקטרוג די קטרג‬
‫אשטן‪ ,‬ופי לחרוז אה^ת די הווא גג״ד‬
‫יכ״ש‪ ,‬כאן רבי גחוגיא בן הקגה יצללי‬
‫עלא ישר^ באש הקב״ה בקוות זהרו יח^ץ׳‬
‫קאווטו פח^ לטוטו דלעין‪ ,‬לאיין כול‬
‫םקצודהוס וטליבתהום‪ ,‬הווא גיר באש‬
‫הקביה יפכך אשכיגה מן לגלות‪ ,‬ויביין‬
‫אציאוו דלאוגור לככיר די*‪1‬ו‪ ,‬די דאבא‬
‫כול גגם בא יגאדי ביסם מעמדו‪ ,‬ב*‪1‬חק‬
‫פי האדאך ^ווקת יכון ^ל״ה ואחד ויסטו‬
‫ואחד‪ ,‬וכוללהום לגנוס יעקלוה ויעארפו‬
‫באיין מא כאיין אילאה גירו‪ ,‬כיף ‪kp‬‬
‫לפסוק‪ ,‬כי כולם ידעו אותי לטקטגס ועד‬
‫גדולם יחבב יקול‪ ,‬לאיין כ ו ל ל ה ו ם‬
‫יעארפוגי םן צגארהום חחחא לכבארהום‬
‫ופי לחרוז ארראבע בט״ר צת״ג יטכן די‬
‫הווא בא ירמז פיה אוקת לעזאייב פאש‬
‫הקב״ה יברא יניין עזאייבו‪ ,‬לאיין ר״ת‬
‫דלחרוז כולו‪ ,‬בא יטלע פי חסאבו סבע‬
‫מייא ורבעא‪ ,‬ויםכן די זא ירטז לעאם‬
‫סבע מייא ורבעא אזזאי‪ /‬ימן ״ןי מא‬
‫יתפככו‪ ,‬בא יטלב מן השי״ח באש‬
‫באש יבארכהום‪ ,‬פח** אוקת כרוז ישר*‪1‬‬
‫מן מאצר‪ ,‬באש יהכמטל אגגקצאן די‬
‫אתתעמ^ פי אוקת לגלות ו*יגירראת פח*‪1‬‬
‫כלאם ישעיה הנביא ע״ה הקטון יהיה‬
‫ל^ף‬
‫רסיסי לילה)‪(27‬‬
‫בע‬
‫רסיסי לילה‬
‫האל הנדול‪ .‬כי ‪ kn‬הוא תקיף יכול‬
‫והתוקף בא מן הכה‪ .‬ח״א בכח‬
‫נדולת• בכה• הוא תקיף‪ .‬ותקיף‬
‫הוא ‪ Mn‬בחרח השני הנורא וטהור‬
‫הנורא מן הנ׳ז בחורה• והטהור מן‬
‫התוארי׳ האחרים• בחרוז השלישי‬
‫הביא• הנבור והיחיד• הנבור מן‬
‫הנז׳ בחורה• והיחיד מן תתוארים‬
‫האחרי׳‪ .‬בחרוז הרביעי‪ .‬תביא‬
‫חוארי׳ אחרי׳ והם רחום וצדיק‬
‫ובחרת החמשי הביא שני תוארים‬
‫והם חסין קדוש• ומבקש ממנו‬
‫יתברך שברוב טובו אחר שינאל‬
‫אותנו• ינהלנו בדרך הישר והטוב‬
‫ובחרוז הששי הביא שני תוארים‬
‫אחרי׳‪ .‬והם יחיד גאת• ומבקש‬
‫ממנו יתברך‪ .‬שכעת לא יגרום‬
‫החמא‪ .‬דהיה עכוב הגאולה‪ .‬רק‬
‫ילבש פורפירא דמלכא בגד גאותו‬
‫דפנה לעמו ולמעשיה׳ הטובי׳ שהם‬
‫לבדם זוכרי קדושתו• ולא עם אחר‬
‫דמחה כעכ פשעיה־‪ .‬ובחרוז השביעי‬
‫הוא מבקש ממנו יתברך‪ .‬שישמע‬
‫תפלתנו כעת שעדין אנחנו בגלות‬
‫יען‪ .‬הוא יודע תעלומות‪ .‬ומביט‬
‫מראשית אחרית איזה צרות יוכלו‬
‫לעבור עליגו בימי גלוחיגו וזמן‬
‫גאולתגו ולבן הוא מבקש שועתיגו‬
‫קבל ברצון אכייר ‪:‬‬
‫ל^ף‪ ,‬והצעיר לגוי עצוט‪ ,‬יחבב יקול‬
‫אצגיר יכון ל>>ף ולקליל לננס קוי‪ ,‬וכטר‬
‫די יצפפיהוט טן •זטיע רהוט דאטוטאה‬
‫כיף ‪ kp‬לפסוק‪ ,‬ואת רוח הטוטאה אעביר‬
‫טן הארץ‪• ,‬יחבב יקול ורוח אטוטאה‬
‫נזוול טן לאדר‪ ,‬ופסוק אבוד ‪ kp‬ומהרתי‬
‫'אותט והיו לי לעט‪ ,‬יחבב יקול וגצפפיהים‬
‫ויכונ‪-‬ולי ללקאום‪ ,‬ויכיני רחטאתי טדאוטין‬
‫עלא קאווטו כיף כתרת צאדקתו‪ ,‬וטא‬
‫יכון ענדהוס לא דאראר ולא עדאב‬
‫אוקת פכאכהום ואוראהא‪ ,‬ופי לחרוז‬
‫לכאטס די הווא חק״ב טנ״ע‪ ,‬זאב זוז‬
‫טיטולוט אוכרין די הוטא חסין קדוש‪,‬‬
‫לאיין פי האד אחפלה די אנא בכח כא‬
‫ידכר אטיטולוס לטדבורין פי אחורה‬
‫וטיטולוס אוכרין פי לחרוז ן‪1‬לוולי‪ ,‬זאב‬
‫טן אתורה זוז‪ ,‬די הומא ‪ kn‬הגדול‪ ,‬לאיין‬
‫‪ ,kft‬הווא תקיף יכול‪ ,‬יחבב יקיל קיי‬
‫וקאדר‪ ,‬ולקווא ולקדר כא יזיו טן אזהר‬
‫והווא שאיין ‪ kp‬בכח‪ ,‬והגדול הווא שאיין‬
‫‪ kp‬גדולת‪ ,‬פי לחרוז אהאני זאב זוז‬
‫טיטולוס אוכרין הנורא והטהור‪ ,‬הנורא‬
‫טן אתורה והטהור טן לוכרין‪ -,‬פי לחרוז‬
‫את»ית זאנ זוז‪ ,‬הגבור מן אחידה והיחיד‬
‫מן לוכרין‪ * ,‬י לחרוז ארראבע זאב זוז‬
‫והומא רחום וצדיק‪ ,‬ופי לחרוז לכאמס‬
‫זאב זוז והומא חסין קדוש‪ ,‬ובא ישלב מן‬
‫זיל׳־ה מן אורא מא יפבכנא‪ ,‬יקדדסגא‬
‫פי אטטריק למליח ולמםגגם‪ ,‬ופי לחרוז‬
‫אםסאת די הווא יג׳׳ל פז״ק זאב זוז‬
‫אוכרין די הומא יחיד גאה‪ ,‬ובא יטלב‬
‫מן ז^ליה באש פי אוקת לגאולה מא‬
‫יזללבש לעץ ויכלאק לעכס פי פכאכנא‬
‫גיר ילבש לכסווא דאצלטנא‪ ,‬חוב ענאיתו‬
‫וידויר אוזהו לקאווטו‪ ,‬ולעטאיילהוס‬
‫לטלאח‪ ,‬די הוטא באוחדהוטכא ידברו‬
‫לקדושה די«יו‪ ,‬וטאוושי קאווט אבוד‬
‫ביהא יטחי דגובהום‪ ,‬ופי לחרוז אטאבע‬
‫די הווא שק״ו צי׳׳ח‪ ,‬בא יטלב טן * ליה‬
‫יםטע צלאהגא‪ ,‬דאבא די חגא פי >יגלורז‬‫לאיין הווא די בא יעארף לחוואייז‬
‫‪.‬לטכפיין‪ .‬וכא ירא טן זילוול אש יכון פי‬
‫**ככר‪ .‬ואש טן דיקאת יקררו ידוזי עליגא‬
‫פי אייאט *ינלויח‪ .‬ופי אוקת לגאולה ועלא‬
‫האדא כא ימלב מן ז‪1‬ל״ה ב*ש טנאיין‬
‫גטלבוה יקבל טליבתגא באררצ׳א אכי״ר‪.‬‬
‫‪#‬‬
‫‪1‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫נד‬
‫פירוש על פיוט ח ד נד• א‬
‫פירוש עלא חד נדיא‪.‬‬
‫חד נדיא הגה הפיוט הזה‪ .‬אומרים‬
‫אותו ליל חג המטח אחר‬
‫ההגדה ‪ .‬והטעמ אפשר י יען הוא‬
‫מדבר על עמ ישר^ ומה שעבר עליו‬
‫מיומ היותו עד ימינו ‪ •rft‬והגאולות‬
‫שנעשו לו ‪ .‬וההתחלה היא מגלות‬
‫מצרים • שהיא תחילת לידתו‬
‫והתנלותו בעולם ‪ .‬בעוד היותו רך‬
‫כנרי‪ .‬ולכן נתחיל לפרשו על דרך זה‪:‬‬
‫חד נדיא‪ .‬םיאדי טערוף די האד לפיוט‬
‫כא נקולוה פי ליילת פסח‬
‫טן אירא להגדה‪ .‬ואסבה יטנן לאיין כא‬
‫יהכללט עלא לקאוט די ישו־** וכול מא‬
‫דאז עליה‪ .‬טן נהאר כאן חחהא לאייאטגא‬
‫האדו‪ .‬ולפכאן די כאן יתפכך‪ .‬ולבדיאן‬
‫הווא מן גלות טאצר די הווא אורל כלוקו‬
‫וחנייגו פי אדגיא‪ .‬טן די מאז>‪ 1‬צגיד‬
‫פח>< אזזדי‪ .‬ועלא האדא גבדאו גפססרוה‬
‫עלא האד אטריק‪.‬‬
‫חד נדיא *פשר הכונה‪ .‬יען היות‬
‫עמ ישר^ נרדף מאדביו‬
‫בעוד היותו רך כנדי‪ .‬והנה כל מקום‬
‫שנאמר נדי סתם הוא נדי עדי• וכן‬
‫הוא נקרא בתורה נדי עזי׳ וכן עם‬
‫ישר>> נקראו עד׳‪ .‬כדח״ל שלשה‬
‫עד׳ המ ‪ .‬ישר^ באומות וכו׳ ונדיא‬
‫הוא נדי‪ .‬וז״א חד נדיא שהמ ישר>‪1‬‬
‫דזבין אב* כלומר שקנה אותו אבי י‬
‫שהוא הקב״ה יען עם ישר^ נקרא•׳‬
‫בניו ככתוב ‪ .‬בני׳ אתם לה׳ ^היכם‬
‫וכתיב בני בבודי ישר«* י וקנח אותנו‪.‬‬
‫ככתוב עד יעבר עמ זו קנית ‪ .‬ובמה‬
‫קנד לו זה העם * והוא משיב בתרי‬
‫זוד שהם שני פרוטות ‪ .‬ושד פרוטות‬
‫שלהקב״ה הם שני לוחות התורה‬
‫יען ע״י התורה אנחנו קנד׳ לו יתברך‬
‫ולכן עם ישר^ נקרא נדי‪ .‬והוא עולה‬
‫לםספר טו״ב יען התורה נקראת טוב‬
‫ככתוב כי לקח טוב נתתי לבס תודתי‬
‫תעזובו‪ .‬וכן אמר המשורר יבוא‬
‫טוב דקבל טוב ‪ .‬והבונה יבוא טוב‬
‫הוא עם ישר^ הנקרא גדי שעולה טוב‬
‫דקבל התורה שגקראת טוב הכתובה‬
‫בשגי לוחו׳ התורה‪ .‬וד׳א בחרי זוזי‪:‬‬
‫ואתא‬
‫חד נדיא ימכן למקצוד הווא‪ .‬לאיין‬
‫טן אםבה די קאוום ישר>‪1‬‬
‫טתבוע טן עדיאגו מן די כאן צגיר *‪kn‬‬
‫אזזדי‪ .‬וטערוף באיין פאיין טא יקול פי‬
‫אתורה גדי סתם הווא זרי דלטעיז‪ .‬וחתתא‬
‫לקאוום די ישר*‪ 1‬אתסטטאו עזים‪ .‬כיף‬
‫‪ ikp‬םיאדנא‪ .‬שלשה עדם הס ישר*ז‬
‫באומות‪ ,‬וכר וגז־יא הווא אזזדי‪ .‬והאדא‬
‫שאיין ‪ kp‬חד גדיא די הומא ישר^‪ .‬חגין‬
‫אבא‪ .‬יתבב יקול די שרא באבא די‬
‫הווא הקב״ה‪ .‬לאיין לקאום די ישרזי‬
‫טסםםיין אולאדו כיף ‪ kp‬לפסוק‪ .‬בגיס‬
‫אחםלה״ *היבם‪ .‬יחבב יקול אולאד‬
‫גתוס ל*‪1‬ל״ה אילאהכוס‪ .‬ופסוק אבוד ‪kp‬‬
‫בגי בבודי ישר^י יחבב יקול בגי בכרי‬
‫ישר^‪ .‬והקכ״ת שראגא‪ .‬כיף ‪ kp‬לפסוק‬
‫עד יעבר עם זו קגית‪ ,‬די בא יחבב יקול‬
‫חתתא ידוז קאווס האדא שרית‪ ,‬ובאש‬
‫שראהום להאד לקאוום ? והווא כא יואזב‬
‫בתרי זוזי די הומא זוז מוגיצ׳את‪ ,‬ואזוז‬
‫מוגיצ׳אח די הקב״ה הומא זוז דלוחות‬
‫דאתורה‪ ,‬לאיין עלא ירד אתורה הגא‬
‫משריין להקב״ה‪ ,‬ועלא האדא קאום ישר^‬
‫םססםיין גדי‪ ,‬די בא יטלע פי לחסאב‬
‫שבעתאץ‪ ,‬ובא יטלע לחסאב טו״ב‪ ,‬לאיין‬
‫אתורה אתסטסאת טוב‪ ,‬כיף ‪ kp‬לפסוק‬
‫כי‬
‫רסיסי לילה‬
‫כי לקח טוב נתתי לכם תורתי ‪ k‬תעזובו‬
‫יחבב יקול לאיין תעלים טליח עטיתכום‬
‫שריעתי לאייש חחרכו‪ ,‬והאכדאך ‪kp‬‬
‫לטשורר‪ ,‬יבוא טוב ויקבל טוב‪ ,‬ולטענא‬
‫הייא יבוא טוב הווא קאוום ישרן* לטםטטי‬
‫נדיי די בא יטלע קדר חסאב טוב‪ ,‬ויקבל‬
‫אתורד‪ ,‬די אתסטמאת טוב‪ ,‬די טכתובא‬
‫פי זוז דלוחות‪ ,‬והאדא שאיין ‪ ,kp‬בתרי‬
‫זוזי‪.‬‬
‫ואתא שונרא• כלומר ובאה החולדה‬
‫והנה אפשר שהיא מלכות‬
‫מצרי׳• נקראת שונרא שהיא החולדה‬
‫יען החיה הזאת היא כפרת טובה‬
‫ואינה מכרת שום אדם ‪ .‬אפי׳ בעליה‬
‫יען היא אוכלח עכברי׳ והנה האוכל‬
‫ממאכל שאכלו ממנו עכברי׳ הוא‬
‫שוכח חלמודו‪ .‬החולדה שאוכלת‬
‫עכברי׳ על אחת כמה וכמה• והמצריי׳‬
‫המשילם לחולדה תן הס שכחני׳ ואתא שונרא‪ ,‬יחבב יקיל וזאת לקטטא‬
‫ויטכן די הייא טאצר‪ ,‬ואתטטטאת‬
‫וכפדי טובה ‪ .‬ששכחו הטובה שעשה‬
‫להם יוסף ‪ .‬שהחיה אוחם בשבע שונרא די הייא לקטטא לאיין האד‬
‫שני הרעב ‪ .‬והם היו כפרי טובח לוחישאהייא נככארת לביר וטא כא‬
‫ושעבדו אח ישר>> בחומר ובלבני׳ חעקלש חתתא בנאדם כלליה טוואליהא‬
‫וכל זה תן שכחו טובח יוסף • ככתוב עלא קיב>‪ 1‬די כא האכל לפיראן‪ ,‬לאיין‬
‫די כא יאכל טן לטאכלא די טנאש כאל‬
‫ויקם מלך חדש על מצרי׳ אשר לא‬
‫לפאר כא ינסא קראייחו‪ .‬ואעשאך לקטטא‬
‫ידע את יוסף ‪ .‬ופירש רש׳י דל‬
‫די כא תאכל לפאר ברוחו‪ ,‬ולטצריים‬
‫עשה עצמו מיו לא ידע‪ .‬וזה עושי׳‬
‫טתתלהום ללקטטא לאיין הוטא כא‬
‫רק בני אדם שהם כפרי טובה ולכן‬
‫ינשאוו ונככארין לכיר‪ ,‬לאיין נשאוו‬
‫קראם שונרא שתא חולדה‪ .‬ואמר לכיר די עםללהום יוסף די עיישהוס פי‬
‫ואכלה לגדיא‪ .‬והוא מלשק כליה סבע שנין דאזזוע‪ ,‬והוטא כאנו נככארין‬
‫כמו כי אכל את יעקב‪ .‬שפרעה לכ*ר‪ ,‬וכדדטו ישר«> באטטין וכאטטוב‬
‫היה רוצה לבלות אתעםישר^שכן והאר אששי כולו עלא קיבז* די נטאוו‬
‫נזר עליהם כל הבן הילוד היאזדה לביר די יוסף‪ .‬כיף ‪ kp‬לפסוק ויקם סלך‬
‫תשליכוהו‪ .‬והיה שוחט מילדי ישחי חדש על טצרים אשר לא ידע את ייסף‬
‫קץ בבוקר וקין בערב ורוחץ בדמם ופטטר רש״י עיה ‪ Mpy‬עטל רוחו פו«‪1‬‬
‫מצרעתו ‪ .‬וזיא די אכלה לנדיא די טא יעארפש‪ ,‬והאדא טא בא יעטלוה‬
‫הבונה שרצה לכלות את ישראל גיר נככאדין לביר‪ .‬ועלא האדא סטטאהוט‬
‫הנמשל לנרי‪ .‬והקב״ה חשב עליו שונרא די הייא לקכטא‪ kp) ,‬ואכלח‬
‫לגדיא והווא סן לפאן פגא‪ ,‬פח>‪ 1‬כי אכל‬
‫‪0‬יו כלה אותם ‪ .‬יען אומות העולם‬
‫את יעקב‪ ,‬די בא גסרחוה לאיין פנא‬
‫מחשבתם הרעה חקב״ה חושב‬
‫יעקב‪ ,‬ולטענא הייא‪ ,‬די פרעה כאן יחבב‬
‫אותה כמו מעשה ‪ .‬ופרעה נחשב‬
‫יקאדי לקאים די ישר«‪ 1‬לאיין גזר עליהום‬
‫ל ו שכלה אותם‪ .‬שהם נמשלו‬
‫זטיע אלווייד די יכלאק ירטיוה פו לוואד‬
‫לגדי‪ .‬שקנה אותו אבא הוא הקביה‬
‫וכאן ידבח טן אולאד ישרז* טייא וכסםין‬
‫בחרי זוזי‪ .‬שהם שגי לוחות פי אצבאח וםייא וכטםץ פי לעשייא‬
‫החורה‪:‬‬
‫ויגסל בדטטהום טן זדאטו‪ ,‬והאדא שאיין‬
‫ואתא‬
‫קיי‬
‫רסיסי לילה‬
‫ו א ח א כלבא ‪ .‬הגה אפשר לומר‬
‫כלבא היא מלכות בבל כמ״ש‬
‫בזדהק בהקדמת בראשית דף ר ע״ב‬
‫ח״ל‪ .‬ומה שמיה דההוא כלבא *‬
‫בלאדן שמיה ‪ .‬דלאו איהו בסליל‬
‫אדמ‪ vk .‬כלבא ואגפי כלבא וכו׳‬
‫והגה המלך הקודם של בבל הוא‬
‫בלאדן‪ .‬בגז׳ בישעיה‪ .‬בעת ההיא‬
‫שלדו מדורך בלאדן בן בלאדן‬
‫מלך בבל וכו׳ והגה הטעמ ג״כן‬
‫שהמשיל אותמ לכלב יען אין חגף‬
‫בחיות כמו הכלב ‪ .‬שאמ תשליך‬
‫לפגיו עצם או חתיכת פת יחיה‬
‫שוחק עמך וםחגיף לך • ואם אתה‬
‫מראה לו מקל ירוץ לגשוך אותך‬
‫דנבח עליך ‪ .‬ואמ תכגו באבן ירוץ‬
‫לה דשכגה בשגיו‪ .‬והגה מלכות‬
‫בבל היתד‪ .‬לה מדת החגיפות‪ .‬יען‬
‫בשעה ששמעו שחלה חזקיה ונתרפא‬
‫שלחו שלוחי׳ ובידם אנרת לשאול‬
‫בשלומו‪ .‬והנה באוהו זמן היה‬
‫נבוכדנצר ראש סופרי המלך ולא‬
‫היה שם בעת כתיבת האנרת וכשבא‬
‫‪ km‬אותמ במה היו עסוקים עח‬
‫צאתו ז וספרו לו הכל‪ .‬וכשראה‬
‫שטעו בנוסח האנרת ‪ p‬אחרי‬
‫השלוחי׳ והחדרט ותקן הטעות‪.‬‬
‫וכשעלה לנדולה ונעשה מלך עלה‬
‫לירושלים שלש פעמיי והחריב העיר‬
‫והמקדש והגלה ישר«> לבבל ‪ .‬ולכן‬
‫המשיל אותם לכלב שהוא חגף‬
‫שגבוכדגצר בתחלה הראה אהבתו‬
‫אס ישר**‪ .‬ובסוף החריב ארצם‬
‫וכששמע שפרעה מלך מצרי׳ רצה‬
‫אזור לישר^ עשה כמו הכלב‬
‫כשמשליכי׳ לו אבן ‪ p‬מושך אותה‬
‫קאל די אכלה לגדיא‪ ,‬די למענא הייא די‬
‫חבב יקאדי ישראל די אהמהל לאזזדי‪,‬‬
‫והקב״־ הסב עליה פח^ אילא קאראהום‬
‫לאיין אומות העולם הכםימחהום לקביחא‬
‫הקב״ה כא יחסבהא פח^ אילא עטלוהא‬
‫ופרעה‪ ,‬הקב״ה הסב עליה באיין‬
‫קאדאהום‪ ,‬והומא אתמתלו לאזזדי די‬
‫שראהום באבא די הווא הקב״ה בזוז‬
‫םוניצ׳את היםא זוז דאלוחות דאתורה ן‬
‫לאתא כלבא‪ ,‬ימבן באש נקולו באי‬
‫כלבא הייא בבל‪ ,‬פחאל די‬
‫זאב פי זוהר הקדוש‪ ,‬פי להקדמה די‬
‫בראשית דף ו׳ ע״ב‪ ,‬והאדא לסאנו‪ ,‬ומה‬
‫שמיה דההוא כלבא׳ בלאדן שמיה‪ .‬דלאו‬
‫איהו בכלל אדם אלא כלבא ואנפי כלבא‬
‫וכו ‪ ,‬יחבב יקול ואש יםמו די האדאך‬
‫לכלב בלאדן יםמו די מא הוואש פי‬
‫זמלת בן אדם גיר כלב וכו‪ /‬ואצללטאן‬
‫^לולי די בבל הווא כלאדן כיף מדבור‬
‫פי ישעיה‪,‬בעת ההיא שלח מרודך בלאדן‬
‫בן בלאדן מלך בבל וכו׳ ואםבה די‬
‫מתלהום ללכלב לאיין מא כאיין חזזאר‬
‫פי לוחאיש פח^ לכלב‪ ,‬די אירא תרסילו‬
‫עצ׳ם יאוו מרף דלבבז יכון ילעב םעאך‬
‫ויחזזרלך‪ ,‬ואירא גתי תרפר עליה עצא‬
‫יורי עליך באש יעצ׳צ׳ך ויכין ינבח עליך‬
‫וידא תרמילו חזרא יזרי ליהא ויעצ׳צ׳הא‬
‫בשגאנו‪ ,‬וצלטנת בבל כאנת עגדהא‬
‫לטרה דלחזור‪ ,‬לאיין פי אשעה די סמעו‬
‫באיין מרד הזקיה וברא‪ ,‬ציפדו רקאקץ‬
‫ופי ידדהים ברא באש יקולולו ע ל א‬
‫סלאמתו‪ ,‬לאיין חתהא לאייאם הזקיה כול‬
‫מן כאן ימרד כאן ימות והווא ברא‪ ,‬ועלא‬
‫האדא ציפדו יםללמו עליה‪ ,‬ופי האדאך‬
‫אלווקת כאז נבוכדנצר כביר לכתאתביא‬
‫דאצצלטאן ומא כאנש פי אוקת לכתבא‬
‫דלברא‪ ,‬וטן די זא צקםאהום פאש כאגו‬
‫טשגולין אוקת כאן כארז‪ ,‬והוטא עאוודולו‬
‫ומן די רא באיין גלטו פי אנסכא‬
‫דלברא‬
‫)‪(28‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ס י ס י‬
‫יעז‬
‫נה‬
‫ל י ל ה‬
‫רסיסי לילה‬
‫יען עלה על מצרי׳ והחריב אותה‬
‫והגלה את פרעה לננוה והמצריי׳‬
‫פזר אותם בכל העודים‪ .‬והם‬
‫הצועגי׳ הנקראי׳ כיטאנום המפוזרי׳‬
‫בכל האומות ‪ .‬ואחר חרבן מצרים‬
‫נשארה ארצה שממה ארבעי׳ שגה‬
‫כבז׳ ביחזק*י וירמיה ‪ .‬ומן העת ההיא‬
‫לא חזרה מצרים לממשלחה‪ .‬יען‬
‫אחר ארבעי׳ שנה תפשו אותה היוני׳‬
‫ומלך בה תלמי‪ .‬שעל ידו תרנמו‬
‫חזקני׳ את התורה ללשון יק • ועירי‬
‫שהחריב נבוכדנצראת ארץ מצרי׳‬
‫לכן זה שאמר הפיטן ונשך לשונרא‬
‫שנבוכדנצר נשך החולדה שהיא‬
‫מצרים • ונשך אותה נשיכה תזקה‬
‫שלעולם לא נתרפאת ממנה עד‬
‫עתה‪ .‬יען נבוכדנצר הוא נשכן‬
‫נדול ‪ .‬כמו שמצאו צדקיה מלך‬
‫יהודה תופם ארנבת חיה בידו ונושך‬
‫מבשרה ככלב ‪ .‬ואפשר שהוא רק‬
‫משל‪ .‬שמלכות בבל שנמשלה לכלב‬
‫תקת את מלכות מצרים שנמשלה‬
‫לשונרא ותאכל אותה חיה‪ .‬יען‬
‫הארנבת אפשר היא מין חולדת‬
‫מדברית • וכן עשה נבוכדנצר למצרי׳‬
‫שהשמיד את מלכותם וז״א ונשך‬
‫לשונרא ‪ .‬יען אכלה לנדיא שהם‬
‫ישר^ ‪ .‬ךי זבין אבא הוא הקב׳ה‬
‫בתרי זוזי‪ .‬הם שני לוחות התורה‪:‬‬
‫ואחא חוטרא ‪ .‬אפשר הכמה היא‬
‫על מלכות פרס ‪ .‬ומה‬
‫שהמשיל אותה למטה יען צמחו‬
‫כמו ענף ‪ .‬הגדל בשורש האילן‬
‫שתכף ממהר לעלות ולהיות מטה•‬
‫כן גם מלכות פרס• תכף צמחת‬
‫באר* אשור ‪ .‬והגה האשורי׳ תיו‬
‫מטה‬
‫דלברא זרא טן אורא ארקאקץ ורדדהום‬
‫וריד לגלטא‪ ,‬וטגאיין רזע צלטאן‪ .‬טיךיע‬
‫לירושלים וכלא לבלאר ובית הטקרש‬
‫וזלא ישר>‪ 1‬לבבל‪ .‬ועלא הארא טהתלהוט‬
‫ללכלב די הווא חזזאר ואחזה‪ .‬דיאיין‬
‫נבוכדנצר טן אללוול אוררא טחבבתי‬
‫לקאוום יש‪0‬י‪ .‬ופי אללככר כלא ארצ׳הום‬
‫ומן די שםע באיין פרעה צולטאן טאצר‬
‫חבב יעאוון ישר>‪ 1‬עטל פח>‪ 1‬לכלב די‬
‫לחזרא באש כא ידרבוה כא יזרי ויעצ׳הא‬
‫לאיין טלע עלא טאצר וכלאהא ו ז ‪ 4‬א‬
‫פרעה לננוה‪ .‬ולטצרייט שתחהים פי‬
‫אדניא‪ .‬והוטא בא יתטטטאוו כיטאנוט‬
‫לטשתתין פי זטיע לגנום וטנורא די כלאת‬
‫טאצר בקאח ארדהיט טוחחשא רבעין‬
‫עאם כיף טדכור פי יחזק>‪ 1‬טעא ירטיוד‬
‫וטן האדאך אלווקת טא רזעה טאצר‬
‫לחבוטתהא‪ .‬לאיין טן אורא רבעין ע א ם‬
‫חכטוהא לגריג ואהצלטן פיהא תלטי די‬
‫עלא ירדו טרזטו שבעין דאזקנים אתורח‬
‫בלסאן לגרינ ועלא םבבת די כדיא‬
‫נבוכדנצר ארד םאצר עלא האדא קאדי‬
‫לפייטן ונשך לשונרא‪ .‬יחבב יקול ועציץ׳‬
‫לקטטא‪ .‬די נבוכדנצר עצ׳ץ׳ לקטטא די‬
‫הייא טאצר ועצ׳צ׳הא עצ׳צ׳א קוייא די‬
‫עטטרהא טא בי־אח טננהא חתתא לראבא‬
‫פי אייאטנא האדו‪ .‬לאיין נבוכדנצר הווא‬
‫עצ׳אץ׳ כביר כיף זברו צרקיה צידטאן‬
‫יהודה קאבד דנב עאיישא פי ירדו וכא‬
‫יע ׳ץ׳ ט; לחטהא פח* לכלב ויטכן די‬
‫הייא גיר טענא‪ .‬די צלטנח בבל־ די‬
‫אתמתלח ללבלב הקבר צלטנח טאצר די‬
‫אתםתלת ללקטטא ותאבלהא עאיישא‬
‫לאיין אררנב יטכן די הייא רהט קטטא‬
‫כלוייא‪ ,‬והאכדאך עטל נבוכרגצר לטאצר‬
‫די פנא צלטנתהומ והווא שאיין קא?־‬
‫יע ׳ץ׳ לקטטא די הייא טאצר‪ .‬ע ‪ 4‬א‬
‫קי‪ 10‬די כלת אזזדי די הוסא ישראל די‬
‫שרא באבא הווא הקביה‪ .‬בזיז טיניצ׳אח‬
‫הוטא אזזוז לוואח דאחורה ‪:‬‬
‫צ‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫צ‬
‫רסיםי לילה‬
‫סטה זעמו שלהקב״ה‪ .‬שבהם היה‬
‫מלקה את בניו‪ .‬יען מלבי אשור‬
‫היו תמיד םתננדי׳ לעם ישר**‪ .‬עד‬
‫שבסוף הגלו עשרת השבטי׳ ועליהמ‬
‫אטד ישעיה‪ .‬הוי אשור שבט אפי‬
‫ר״ל שהוא שבט אפו של הקב״ה‬
‫גגד עמו ישר**‪ .‬וגטר דבריו ואטד‬
‫וטטהובידם זעמי‪ .‬המגה שהבבלי־‬
‫עס פרס ומדי היו תהת טםעלח‬
‫אשור • וצמחו במו ענף • שהוא מטה‬
‫הגדל בשורש אילן האשורי׳ הגם‬
‫שבתחלה היו בידם‪ .‬אעפ״כ צבחו‬
‫בידמ כמו מטה ‪ .‬להיות גם ה ם‬
‫מטה זעמו יתביש ‪ .‬גגד עמי׳ אחרי׳‬
‫ונגד עמו ישר** • יען נבוכדנצר‬
‫החריב א ‪ p‬ישראל ושכנותיה‪.‬‬
‫וכרש ודריוש החריבו בבל‪ .‬זז״א‬
‫וטטהו בידם זעמי‪ .‬ואפשר שזאח‬
‫היתד• כונת רדל שאמרו• כרש‬
‫הניקה אותו כלביחא ‪ .‬והבונה היא‬
‫שנדל במלכות בבל שנמשלה לכלב‬
‫ופרמ ומדי עלו כמו מטה‪ .‬שעולה‬
‫משורש האילן • כדי להכות נס בבל‬
‫וזה גמר דברי ישעיה ‪ .‬בגוי הגף‬
‫אשלחגו שהם הבבלי׳‪ .‬והם עם‬
‫עברתו יתב״ש‪ .‬יען החריבו ביה‬
‫סקדשגו‪ .‬היא ועל עם עברתי אצוגו‬
‫שהם הבבלי׳‪ .‬וגמר דבריו לשלול‬
‫שלל ולבוז בז ולשומו מרמס בקרב‬
‫חוצות‪ .‬וכן עשו פרס ומדי •לממלכת‬
‫בבל ביסי בלשצר ‪ .‬וסיום חרבנה‬
‫ל א החנערה מעפרה‪ .‬עד היום‬
‫הזה‪ .‬ושלמה מה שעשתה לישראל‬
‫וגס מה שעשתה למצרימ ‪ .‬יען‬
‫אבדה מלכות בבל מן העולם‬
‫ודא והכה לכלבא‪ .‬שעם פרס שהוא‬
‫חוםרא‬
‫נו‬
‫ואתא חוטרא ‪.‬יחבב יקול וזאת לעצא‬
‫יטכן לםענא הייא עלא צלטנת‬
‫פרס ואסבבא די טתתלהום ללעצא לאיין‬
‫נבתו ‪ kna‬גצן דלכלפא די בא יכבד פי‬
‫אזזדר דאשזרא די דגיא בא יזרב יטלע‬
‫ויכון עצא‪ .‬האכראך צלטנת פרם דגיא‬
‫נבהת פי ארד אשור‪ .‬והאר לאשורים‬
‫באנו עצאח גדבו די הקב״ה‪ .‬די ביהום‬
‫כאן ידרב אולאדו לאיין צלאטן אשור‬
‫כאנו דיסא כונטרא ללקאוום די ישר^ ופי‬
‫אללכבר זלאוו עשרא דאשבטים‪ .‬ועלא‬
‫לאשורים ‪ kp‬ישעיה‪ .‬הוי אשור שבט אפי‬
‫וםטהו בידם זעמי‪ .‬יחבב יקול בוה אשור‬
‫קדיב גרבי ועצאחו פי ידדיהום סכט•‬
‫ולטענא באיין אשור קדיב גדבו די הקב״ה‬
‫טקאבלת קאווטו ישר^‪ .‬ורוך די נבחו פי‬
‫אדרו פח*‪ 1‬לקדיב די בא ינבת פי אזזדר‬
‫דאשזרא די הוטא לבבלים ולפרסים די‬
‫כאנו תחת ידד לאשורים וטלעו דגיא‬
‫חתתא די רזעו חההא הוטא עצאתו די י‬
‫הקב״ה טקאבלת אולאדו וגנוס אוכרין‬
‫לאיין נבוכדנצר כלא ארץ ישר*‪ 1‬וזיראנהא‬
‫וכורש ודריוש כלאיו בבל די כ ל א ת‬
‫ירושלים והאדא שאיין קאל ועצאתו פי‬
‫ידדיהום סכטי ויםכן די האדי כאנת‬
‫תכטיםת סיאדנא‪ .‬די קאלו באיין כורש‬
‫רדדעהו כלבא‪ .‬ולמקצוד הווא די כבר‬
‫ואתרבבא פי צלטנת בבל די אתמתלת‬
‫ללבלב‪ .‬ופרס וטדי טלעי פח^ לקדיב די‬
‫בא יטלע ט ן זדר אשזרא באש ידרב‬
‫חתתא בבל‪ .‬והאדא כט*‪ 1‬כלאם ישעיה‬
‫בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו‬
‫לשלול שלל ולבוז בז ולשוםו טרטס‬
‫בקרב חוצוח‪ .‬יחבב יקול פי קאוום‬
‫אוזזאה וחזזאר גשללטו ועלא קאווס סכטי‬
‫נוצציה ליסלב אסליבא וליגנם לגנימא‬
‫וליזעלו טעפוס פי אוצט אזזנאקי ולגנס‬
‫לאוזזאה ולחזזאר הוםא לבבלים כיף‬
‫קולנא‪ .‬והומא קאוום סכטו די הקב״ה די‬
‫כלאוו‬
‫רסיסי לילה‬
‫חוטרא הכה לכלבא שהיא מלכות‬
‫בבל ‪ .‬שאמר עליהם ישעיה והכלבי׳‬
‫עד נמש לא ידעו שבעה‪ .‬ובאת‬
‫מכתה יען נשך לשונרא שהיא מלכות‬
‫מצרים • די אכלת לנדיא שתם‬
‫ישר^ • די זבין אבא הוא תקב״ה‬
‫בתרי זוזי הם שני לוחות התורה‪:‬‬
‫ואת א נורא ‪ .‬אפשר הכמה היא‬
‫על מלכות יק• ומה שהמשיל‬
‫אותם לאש יען ^כםנדרוס מלכם‬
‫נתפשטה מלכותו בעולם בקלות‬
‫נתלה • במו שלהבת אש‪ .‬והירך‬
‫בכל העולם ‪ .‬לארץ הדו וארץ סיני׳‬
‫וכל ארצוח אמיריכאעד אמאזמאס‬
‫ושילי ופירו והונחדאס‪ .‬ולא חנית‬
‫שום מקום עד הררי חושך‪ .‬ומשל‬
‫בכל העולם בשני׳ עשר שני׳‪ .‬יען‬
‫לקח רסן המלכות בן שמונה עשרה‬
‫שנה‪ .‬ובשתי שני׳ הוריד השעה‬
‫ועשרי׳ מלכי׳ מכסאותם • בשביל‬
‫שהיה תזק בלהבת אש‪ .‬ודריוש‬
‫האחרץ מלך פרס רדף אחריו ^כסנדר‬
‫מהלך ארבעי׳ יום ‪ .‬עד שהרג אוחו‬
‫אחד משריו• והלך להגיד ל^כסנדרוס‬
‫כדי ליטול עכר‪ .‬והוא תפש אוחו‬
‫והלך למקום המיועד ומצאו שעוד‬
‫רות תיים בקרבו• והנית ראשו‬
‫על ברכיו‪ .‬והית בוכה עליו עד‬
‫שיצאה נשמתו על ברכיו‪ .‬ואוחו שר‬
‫שהרנו הרנ אותו ^כסנדרוס במיחה‬
‫משונה • ו^כסנדוס לקת מעל צואר‬
‫דריוש • כתרחת אבנים יקרות‬
‫שהביאה מלכת שבא לעלמה המלך‬
‫עת בואה לירושלים• ואותה המחרוז׳‬
‫נשארה אצל מלכי בית דוד עד זמן‬
‫‪.‬החרבן • ואד לקחה מהם נבוכדנצר‬
‫מלך‬
‫כלאוו ביה מקדשו די עלא האדא סכמ‬
‫עליהיס אלל׳׳ה וצללט עליהום כורש‬
‫ידריוש פי א״יאם בלשצר ועבבאוו‬
‫סליבההו׳ וגניטההו׳ וכאנו יעפםו עליהוט‬
‫פי אוצט אזזנאקי וטן נהאר כליאנהא‬
‫חתתא לליום מא אוקפת טן טיחתהא‬
‫וכללצת שאיין עמלת לישר*‪ 1‬והחרא‬
‫שאיין עמלת לטצריט לאיין אתקאדאת‬
‫צלטנת בבל מן אדניא והאדא שאיין ‪kp‬‬
‫והכה לכלבא די לעצא די הייא פרט‬
‫דרכת לכלנא די הייא בבל די ‪ kp‬עליהוט‬
‫ישעיה‪ .‬והכלבים עזי נפש לא ידעו שיבעה‬
‫יחבב יקיל‪ .‬ולכלאב קוויין אנפס לאייש‬
‫יערפו אשבעה די הימא בבל וזאההום‬
‫דרבחהומ עלא קיב>‪ 1‬די עצ׳צ׳י לקטמא‬
‫די הייא מאצר עלא די כלת אזזדי די‬
‫הומא ישר>‪ 1‬די שרא באבא הווא הקב״ה‬
‫בזוז מוניצ׳אה הומא דז לוואח דאהורה‪:‬‬
‫ואתא נורא‪ .‬יחבב יקיל וזא אננאר‬
‫וימכן לטענא הייא עלא צלטנת‬
‫ידיגרינ ושאיין די מתהלה־ם לאננאר‬
‫לאיין צלטאנהים *יכככנדוס נחלקה ל ט ה ו‬
‫פי אדניא בכפפא כבירא ‪ knst‬אללהבא‬
‫דאננאריוטשא פי אדניא כולו א אלהנד‬
‫ואהשינא וייאטיריך‪ ,‬ואשילי ולפירו‬
‫ילהונדוראס‪ ,‬וטא כללא הההא מידע‬
‫חההא ‪ kxb‬אצ׳לאם‪ ,‬והכם פי תנאץ‬
‫לעאם עלא אדניא‪ ,‬לאיין חכם לזאם‬
‫אצלטנא בן חםנהאץ לעאם‪ ,‬ופי זוז‬
‫דלעאםאת נזזל הסעיר ועשרין צלטאן‬
‫סן כראםיהים‪ ,‬לאיין כאן קיוי ‪knt‬‬
‫ז^להבא דאננאר‪ ,‬ודריוש * לככרי הבעו‬
‫םשית רבעין יום״ חתהא די קבלו יאחד‬
‫מן קייאדו‪ ,‬ומשא יכבבר ל«יככנדרום‬
‫באש יקבר מגני ליזארא והווא חכמו‬
‫ומשא זיכםנדרום ללמורע דיקזילו וצאבו‬
‫טאזזיא פיה אררוח‪ .‬ונזזל ראצי עלא‬
‫רכאבו וכאן יבכי עליה חההא כרזח‬
‫רוחו עלא רכאבו‪ ,‬וראך לקאייד די‬
‫‪1‬‬
‫קטלו‬
‫רסיסי לילה‬
‫מלך בבל‪ .‬וכשתפסו כורש ודריוש‬
‫את בבל לקחו מהמ אוחה‬
‫המחרחת עד שבא >*כסנדרוס מוקדון‬
‫ולקחה מצואר דריוש האחרק חאת‬
‫המחרחת היתד‪ .‬סובבת עד שהגיעה‬
‫לממשלת מיכסיך‪ .‬וכשתפשוה‬
‫הספרדי׳ בימי פרנגדו ואיזאבל‬
‫הרשעה‪ .‬אד הביאו את המחרוזת‬
‫לספרד וראוה בצואר איזאבל‬
‫ובאלו הימים האחרונים נראית‬
‫המחרוזת בצואר אשת שלמה‬
‫לבית רוטשילד• בן אדמ תן דעתך‬
‫ודאה נמלאות ה׳ זאת המחרחת‬
‫היתד‪ .‬בתחלה של היהודי׳ וסבבה‬
‫עד שחזרה ליהודי׳• בעלה הראשץ‬
‫היה נקרא שלמה ובעלה האחרק‬
‫‪ 1J‬נקרא שלמהומכאן תדע שהכל•‬
‫יחזור לבעליו‪ .‬חה המלך **כסנדר‬
‫כשעלה לירושלי׳ יצאו הבחנים‬
‫והחכמי׳ להקביל את מניו וכשראה‬
‫חנניה הכהן הגדול יחי מעל סוסו‬
‫והשתחוה לפניו• ואמ״ל שריו למה‬
‫ירד והשתחוו־‪ .‬לפני כהן יהודי אמיל‬
‫בכל מלחמותי שנלחמתי אני רואה‬
‫בראש צבאותי איש בדמות זה‬
‫הכהן והיה מכה את האויבי׳ וגזר‬
‫עליהמ לעשות צלמו בבית המקדש‬
‫ואמיל הכהן הנחל אדוני דבר זה‬
‫לא יתכן תן היהודי׳ יממרו עצממ‬
‫למיתה עד שלא ישאר אחד מהם‬
‫ולא יקבלו דבר זה • שהוא ננד‬
‫תורתמ‪ .‬אבל הנח דבר זה ונעשה‬
‫לן שם טוב מזה • שכל בן שיולד‬
‫לגו בשנה זו יקרא על שמך‬
‫״אלכסגדר״‪ .‬וקבל מהם וגחן‬
‫מחנות גדולות לביהמק • וכל ימיו‬
‫חיח‬
‫גז‬
‫קטלו‪ ,‬קטלו ^כםנדרוס במותא טעזזבא‬
‫י^כסנדרוס קבד טן עלא ענק דריוש ואחד‬
‫אטאק דאצ׳יאמאגת‪ .‬די נאנח זאבח‬
‫מלכת־ שבא‪ .‬יחבב יקול אצלטאנא‬
‫דלחאבאש‪ ,‬לשלמה המלך עי **ווקת די‬
‫זאת ל״ירושלים״ והאדאך אטאק בקא‬
‫ענד צלאטן בית דוד חתתא די טלע‬
‫נבוכדנצר אצלטאן די בבל ל״ירושלים״‬
‫וכלאהא ועבבא חתתא האדאך אטאק‬
‫טעא זטלת לחוואייז די עבבא וטן די‬
‫דכלו כורש ודריוש לבבל וכלאוהא‬
‫עבבאו חתחא הומא האדאך אטאק ובקא‬
‫ענדהוט חתתא זא *יכסגדרוט מוקדון‬
‫וקבדו מן ענק דריוש *‪1‬לככרי‪ ,‬והאר‬
‫אטאק בקא ידור חחחא אוצל ענד‬
‫חכוטח לסיכסיך מי לאמיריכא ומנאיין‬
‫חכמוהא אצעאגיול מי אייאם ערגגדו‬
‫ואיזאבילא די כררזו ליהוד ולמסלמין מן‬
‫צעאגיא‪ ,‬וזאבו האדאך אטאק לצעאגיא‬
‫לאיין ראווה עי ענק איזאבילא ועי האד‬
‫לאייאם האדו באן האד אטאק עי ענק‬
‫סראח שלטה רוטשילד‪ .‬יא בן אדם ן‬
‫רדד ב^ך ובזר עזאייב >>ל״ה‪ .‬האד‬
‫אטאק כאן עי **ל־יוול ד״*‪ 1‬ליהוד‪ .‬וציאר‬
‫לידד ליהוד‪ .‬טולאה‬
‫חתחא דזע‬
‫**לוולי כאן יסטו שלמה‪ .‬ומולאה‬
‫**לכבדי חחחא הווא יסטו שלמה ומן‬
‫הנא חקדר חעארף כאיין כולשי ירזע‬
‫אצלטאן אלכסנדר‬
‫לםוואליה והאר‬
‫מנאיין טלע לירושלים‪ ,‬כרזו לכהגים‬
‫ולחכמים באש יחלקאולו‪ ,‬וסן די רא‬
‫*יכסנדרוס סוקדון חגגיה כהן גדול‪ ,‬גזל‬
‫מן עלא עאוודו ובאייעלו‪ ,‬וקתולי קייאדו‬
‫עלאש נזל ובאייע קדדאם כהן יהודי ?‬
‫ק^להום עי זמיע מדדארכאתי די כונח‬
‫בא נדדארב‪ ,‬כא נרא עי דאין מחאללי‬
‫ראזל עי שביהת האד לכהן‪ ,‬ובא ידרב‬
‫עי לעדיאן‪ ,‬וכאן חבב יגזר עליהום באש‬
‫יעמלו תצוירתו עי ביח המקדש‪ ,‬וקן‪1‬לו‬
‫כהן‬
‫רסיסי לילה )‪(29‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫היה מכבד המקדש והיהודים‬
‫והנה כל ימי חייו של זה המלך‬
‫הטוב היו יקליב שנה וחדנו אוחו‬
‫שריו בבבל בשביל שיגעו מהמלחמו׳‬
‫והלך עד הרי אימאלאיא• יען בימינו‬
‫אלה התיירי׳ מצאו איזה בגיא‬
‫ש־כגי׳ במערות ה ה ר מחזץ לצד‬
‫הדרך הנכנס לפגי׳ מן ההר ואלו‬
‫הכנ״א עודם מדברי׳ בלשון יון‬
‫ושאלו אותם התיירי׳ מי הס ומה‬
‫עושי׳ פה* והם אמיל אנחנו יונים‬
‫והגיח אוחנו פה המלך הגדול‬
‫^כסגדר לשמור על זה העם החזק‬
‫חיושב מלפגי׳ לאלו ההרי ש ל א‬
‫יצאו לעולם להחריבה ועל שהפס‬
‫מלכות פרס והשמידה כדבר ששרף‬
‫אותו האש שדא ושרף לחיטרא‬
‫שהפיל מלכות פרס יען הכה לכלבא‬
‫שהיא מלכות בבל בשביל דגשך‬
‫לשוגרא שהיא מלכות מצרים בעבור‬
‫דאכלה לגדיא שהם ישר>> דזבין‬
‫אבא הוא הקביה בחרי זוד ה ם‬
‫שגי לוחות התורה‪:‬‬
‫כהן גריל‪ ,‬יא סירי האד לחאזא םא‬
‫יםכנש הי ן‪ ,‬יאיין הייא כינםרא לדין‬
‫ליד ד‪ ,‬והומא יעטיו רוחהיס ללטית‬
‫חר‪.‬י‪,‬א מא יבקא בננהום חתהא ואחד‬
‫וטא יקבלוש האד לחאזא‪ prkz ,‬כללי‬
‫האד אטליבא ונעטלילך יסק כיד טן‬
‫דאדא‪ ,‬די זסיע *יולד די יכלאקלנא האד‬
‫זיעאש‪ ,‬נםטמיוה עלא יססך‪ ,‬״אלכסנדר״‬
‫והווא קבל טננהוט‪ ,‬ועכא עטייאת כבאר‬
‫לפיה המקדש‪ ,‬וטול אייאטו כאן יויקקר‬
‫בית הטקדש וליהוד‪ ,‬ודי עאש האד‬
‫אצלטאן למליח הייא הנאיין והלאתין‬
‫עאם‪ ,‬וקטלוה ק״יאדו פי בבל‪ ,‬לאיין‬
‫עייאיו מןאזזלויא ילסדדארבאה‪ ,‬וחההא‬
‫יאימ^א־א משאיו‪ ,‬לאיין פי אייאטנא‬
‫הארו‪ ,‬זכרו אהוריסה שי בני אדם‬
‫סאכני; פי לגירא; דאזזבל סן עלא בררא‬
‫בן אזזנאב דאטריק די כא הדבכל לדאבל‬
‫די^ אזזב^ והאר אננאש די צאבו טא^ין‬
‫כא יהכללסו בלםאן לגריג‪ ,‬וצקסאיוהום‬
‫אהיריסה‪ ,‬שכון היסא ואש כא י יעטלו‬
‫הנא ? ואזבוהום הנא גריג וכללאנא הנא‬
‫אצלםאן לכביר זיכסנדר באש נעששו‬
‫עלא האד לקאוום לקוי אםסאכן מי‬
‫דאכל די האד אזזב>י באש סא יכרזוש‬
‫לאדניא יכליוהא‪ ,‬ו ל א די חכם ז^כטנדר‬
‫צלטנה פרם יפנאהא פחאל לחאזא די‬
‫כא החרקהא אננאר די עלא האדא ‪Mp‬‬
‫וחדק לעצא די טייח חביטת פרס‪ ,‬ד*‬
‫חההא הייא דרבח ל־יכידבא‪ ,‬די היי«‬
‫צלטנח בבלי‪ ,‬פי םבבה די עצ׳צ׳ו־‪.‬‬
‫‪ 4‬ק ט ט א ‪ ,‬די הייא צלטנח מאצר‪ ,‬על־יא‬
‫‪ kyp‬די בידיה אזזדי‪ ,‬די היטא ישראל־‬
‫רי שרא באבא‪ ,‬הווא הקב״ה בזיז‬
‫ואחא מייא‪ .‬הגח אפשר הבעה‬
‫ואחאםייא הם החשמונאי׳‬
‫וחיילותהם והמשיל אוחם למים יען‬
‫נתקגאו לכבוד התורה שגסשלה‬
‫למים ומסרו עצמם על קדוש שמו‬
‫יתברך וגלחמו עם סלבי יק שקמו‬
‫אחרי ^בסנדרום שהיו עם חזק‬
‫באותו זמן והיו נלחמי׳ עמהם‬
‫כמספר מועט• יען של‪1‬שת אלפים‬
‫טוניצ׳את הומא זוז ליואח דאתירה‪.‬‬
‫גלחמו עם מחגה של היוגי׳ שהיו ואתא טייא‪ ,‬יחבכ יקיל וזא לםא‪,‬‬
‫בו מאה ועשרי׳ ^ף )‪ (120.000‬שביום‬
‫יטכן די היטא לחשמונאים‬
‫אחד הרגו מהם חמשה ושסוגי׳«‪1‬ף וזיושהום‪ ,‬וטההלהים ללטא‪ ,‬לאיין‬
‫)‪ (85,000‬וזח גראה כמו ששטפו אותם נגארו עלא לכבוד דלתירה די אתטתלת‬
‫ללטא‬
‫המים‬
‫‪1‬‬
‫רסיסי לילה־‬
‫הפיט• ויוחד טעשרי׳ פעמי׳ נפנשו‬
‫בטערכה עס חיילות בפבפר הזה‬
‫יען הטל חטה האריכה כל‪ -‬ימי‬
‫שלושה טלכי׳ עד שהחשטונאים‬
‫גצחו הגם שהיו עמהם פיל־ים‬
‫מלומדי מלחמה‪ .‬מכל מקום מעולמ‬
‫ל א גצחו היוגי׳ היהודי׳‪ .‬והיו‬
‫גלחמי׳ עד שגצחו ושחררו א ח‬
‫ארץ ישר>* וזאת הסבה לגמ חגוכה‬
‫ודא וכבה לגורא‪ .‬שמההיה גן‬
‫יוחגן ובגיו כבו היוגי׳ כמו המים‬
‫שמכבים את האש יען כל שד צבא‬
‫וחילותיו שהיו שולחי׳ היו החשמוגאי׳‬
‫משםידי׳ אוח כס ‪ .‬וגס הפילים לא‬
‫גסלטו מידם ‪ .‬יען יהודה הםכב״י‬
‫בן מתתיה שהיה משוח מלהטה פעם‬
‫אחת ראה פיל אחד טקועט‪ .‬ועלה‬
‫בדעתו שהרוכב עליו הוא המלך‬
‫ואמרלחיליו תגו לגו איש שיהרוג‬
‫זה הפיל‪ .‬ועגהו >*עזר אחיו • אגי‬
‫אהרוג אותו‪ .‬וגכגס תחת בטן ־־‬
‫הפיל ודקרו וגפל פרשו על״ו ומבע‬
‫בו‪ .‬ואח״כ גפל גם הפיל עליו‬
‫והרגו‪ .‬והיו החשמונאים הדרגים‬
‫בהם כל פעם עד תוסס‪ .‬ועוד לא‬
‫היו שולחי׳ אפילו חייל אחד והיוני׳‬
‫הם שבקשו םהם לעשות ש ל ו ם‬
‫עסחם ‪ .‬וסאיחו זסן והם סושטלי׳‬
‫ת ח ת יד אוסוח א ח ר ו ח רוסה‬
‫חונרסה • ולא יצאו סתחת ידה‬
‫עדסלחסת תרע״ד)‪5.674‬־‪ 0.*14‬חה‬
‫בא ע ל י ה ם יען עם יק שרף‬
‫לחומרא שהיא סלכותפרס‪-‬ו&לבות‬
‫פרס מ בשביל די הכה לכלבא‬
‫שהיאסלכות בבל* די נשך לשונרא‬
‫שהיא סלכות סצרי׳ שאכלה לנדיא‪.‬‬
‫שחס‬
‫נח‬
‫ללסא‪ ,‬ועטאוו רוחהום עלא קדוש העם‬
‫ואדדארבו מעא צ־יאטן לגריג די קאמו‬
‫מן אורא אלככנדרוס‪ ,‬די באנו גנס קיי‬
‫פי האדאך **ווקת‪ ,‬ובאנו לחשטונאים‬
‫ידדארבו טעאהום בעאדאד קליל‪ ,‬לאיין‬
‫הלה >יאף טננהום אדרארבו מעא טחללא‬
‫דלגריג די באנו פיהא טייא ועשרין ‪f\k‬‬
‫) ‪ / ( 1 2 0 . 0 0 0‬ופי נהאר ואחד קטלו‬
‫םננהוס כטמא ותטאנין * ף ) ‪/ ( 8 5 . 0 0 0‬‬
‫והאדא בא יצ׳הר פח>י אילא חטל עליהום‬
‫אלמא‪ ,‬ומאיושי ניר מרדא אוחדא די‬
‫אתקאנלו מעא טח>זל טן רהט האד‬
‫לעאדאד‪ ,‬לאיין למדדארבא ‪ r k o‬מ ו ל‬
‫אייאם הלאדא דאצלאמן‪ ,‬חהתא די‬
‫לחשמונאים גלביהום‪ ,‬בעדםא באנו מעא‬
‫לגרינ פיי*‪ 1‬מעללמין ידדארבו‪ ,‬בעד מן‬
‫האדא עשמרהים מא תנלבו לחשמונאים‪,‬‬
‫ובקאו לחשםונאיס ידדארבו מעאהום‬
‫חהתא די נלבו‪ ,‬וחרדו ‪.‬ארץ—ישראל‪/‬‬
‫והאדי הייא אםבבא ל״נס חנוכה‪ /‬והאדא‬
‫די ‪ Mp‬וטפא אננאר די מתחיה בן יוחנן‬
‫ואולאדו טפאוו לגריג‪ ,‬פח>י >‪1‬מא די בא‬
‫יטפיו אננאו‪ /‬לאיין כול ג׳יניר‪ *1‬וטח^לו‬
‫די באנו כא יציפדו‪ ,‬כאנו לחשטונאים‬
‫יפניוהים‪ ,‬וחתתא לפיי*> טא פלתוש טן‬
‫‪1‬‬
‫ידדיהום‪ ,‬לאיין‬
‫״יהודה המכב״י‪,‬‬
‫בן םתתיה די באן םקדדם לטרדארבא‬
‫ואחד לםררא רא פיל מזיין ודבל פי ב*‪1‬ו‬
‫באיין די ראבב עליה הווא אצלטאן וקן‪1‬‬
‫לעסכרו״עטיונא ראזל די יקמל האד‬
‫לפיל‪ .‬וואזבו ^עזר באה אנא נקטלו ודכל‬
‫תחת כרסו ובעזו ומאח פרתו עליה וגרק‬
‫פיה‪ ,‬ומן בעד טאח חתתא לפיל עליה‬
‫קטלו‬
‫וקטלו‪ ,‬וכאנו כול טררא‬
‫לחשטונאיס טן לנריג חהתא קאדאוהום‬
‫וטא בקאוו' יציפדו חתחא עםכרי ואחד‬
‫ולגריג ־ הוטא די ״טלבו'אצצלח טננהום‬
‫ומן דאך *יווקח‪,‬׳ והומא מחדורין ־ החח‬
‫ידד גנום אוכרין‪ ,‬די הומא ארומניס‬
‫׳‬
‫ואתורך‬
‫רסיסי לילה‬
‫שהם עם ישר^‪ .‬חבין אבא הוא‬
‫הקב׳ה• בחרי זוזי הם שני לוחות‬
‫התודה ‪:‬‬
‫ואחא תודא• הנה אפשר תכונת‬
‫ואתא חודא היא מלכות‬
‫רומא זרע עשו הרשע שבלעו בבטנם‬
‫כשור כמה עמים וממלכות שהיו‬
‫ידועי׳ בעולם כמו הצזדיים שבנו‬
‫ממלכתם השניה אחר שהנלה אותם‬
‫נבוכדנצר מצוד והחריב אותה ובנו‬
‫ממשלתם באפריק׳א הצפונית בתונס‬
‫והיתה נקראת בארתאז‪ .‬והרומיים‬
‫השמידום והחריבו את ארצם והיו‬
‫אוכלי׳ ומריקים והשאר רומסים‬
‫ברגליהם‪ .‬ועליהם אמר דני«י אכלה‬
‫ומדיקא ושארה ברגלה רפסה‬
‫והרומיים הם שהחריבו את ארצגו‬
‫ובית מקדשגו והגיחו אותגו גולים‬
‫וגדחים בין האומות מגד א ל גזי‬
‫ומממלכה עם אחר• וגם ממלכה‬
‫אחרת יהודית היתד‪ .‬מעבר לנהר‬
‫פרת למעלה מבובארא והיתד‪.‬‬
‫גקראת ממלכת הדייב• והם הלכו‬
‫ותפסו אותה אחר החורבן‪ .‬יען היו‬
‫יראי׳ ממנה שמא תתקומם כנגדם‬
‫בעבור שהחריבו ירושלים• והילני‬
‫המלכה וטונבז בנה הנזכרי׳ במסכת‬
‫תמיד• היו ממלכי הדייב ואם נבוא‬
‫לספר כל מה שעשתה זאת הממלכה‬
‫תכלה היריעה מהכיל• ומעשיהם‬
‫יכלה הזמן‪ .‬והמה לא יכלו• והנה‬
‫היום אבד שמם מן העולם ואץ עוד‬
‫זכר למו• והגם שאבדה זאת האומה‬
‫מן העולס• אפילו הכי עם ישר*‪ 1‬לא‬
‫נתרפאו מםכותס ולא חזרו לארצם‬
‫ועל זה אמר ושתא למייא• שבלעו‬
‫עם‬
‫ואתורך‪ ,‬וםא כרזו םן תחר‪ .‬ידדיהא‬
‫חתתא לעאם כמם ז^אף וסתת םייא‬
‫ורגעא וםבעין )‪(5.674- 1.914‬׳‬
‫והאדא «יהום סן סבבת די קאוום לגריג‬
‫חרק לעצא די הייא צלטגח פרם‪ ,‬עלא‬
‫קיג*‪ 1‬די דרבח לכלבא די הייא צלטגח‬
‫בבל‪ ,‬פי סבכת די עצ׳צ׳ח לקססא די‬
‫הייא צלטנת םאצר‪ ,‬לאיין כלת אזזדי‬
‫די הוםא ישר>‪ ,1‬די שרא באבא הווא‬
‫הקב״ה‪ ,‬בזוז טוניציאת חוטא זוז לוואח‬
‫דאחורה ‪:‬‬
‫ואתא תורא‪ ,‬יחבב יקיל וזא אתור‬
‫ויטכן הייא צלטנת רוטא זריעח‬
‫עשו‪ ,‬די בלעו פי בטנהום פחז* אתור‬
‫שחזי םן מוס וצלטנאת די באנו טערופאת‬
‫פי אדגיא‪ ,‬פח«י אצוריים די בנאוו‬
‫צלטגתהום אתאניא טן אורא טא זלאהום‬
‫נבובדנצר טן צור וכלאהא‪ ,‬וכנאוו‬
‫חכוטתהום פי לאפריך פי תונס‪ ,‬וכאנת‬
‫תתסטטא כארחאז‪ ,‬וארוטאנוס פנאווהום‬
‫ובלאוו ארדהום‪ ,‬וכאנו יאכלו וימחקו‬
‫ודי בקא ידפסוה ברזליהום‪ ,‬ועליהום ‪kp‬‬
‫דניזי‪ ,‬אכלא וטדיקא ושארה ברגלה‬
‫רפסה‪ ,‬יחבב יקול תאכל והסחק ולבאקי‬
‫כרזליהא תרפט‪ ,‬וארוטאנום הומא די‬
‫בלאוו ארדנא ובית טקדשנא‪ ,‬וכללאונא‬
‫חייפין וטזליין באיין לנגוס‪ ,‬טן ננס לגנם‬
‫ומן צלטנא לקאום אבוד‪ ,‬וחתתא צלטנא‬
‫אוכרא דליהוד כאנח פוק ואד פרח‬
‫פוק טן גובארא רליום‪ ,‬ובאנת תתםמטא‬
‫צלטנת אדדייב‪ ,‬וטשאוו ארוטאנוס‬
‫וחכטוהא‪ ,‬טן אורא לחרבן‪ ,‬לאיין באנו‬
‫כאייפין םננהום לא‪ .‬יקומו עליהום‪ ,‬עלא‬
‫סבב די כלאוו ירושלים‪ ,‬והילני אצלטאנא‬
‫וטונב! בנהא די טדכורין פי לטשנה‬
‫די הטיד‪ ,‬כאנו מן אצלאטן אדדייב ואידא‬
‫גזיו נעאוודו שאיין עטלת האד לחכומא‬
‫אצ׳צ׳זימא דארומאגוס‪ ,‬טא יקדדנא לא‬
‫באגט ולא חבר‪ ,‬ועמאיילהום יתקאדא אזמן‬
‫והוםא‬
‫רסיסי לילה‬
‫עם ישר^ בכטגמ כמו מים‪ .‬והגם‬
‫שהרומאי׳ אבד זכרם הניחו אותגו‬
‫ליורשיהם‪ .‬והכליה באה להם יען‬
‫מה שעשו ליש‪ *0‬שהחריבו ארצו‬
‫ושרפו היכלו‪ .‬ונמ ישר^מה שקרה‬
‫להם יען כבה לנורא‪ .‬ר״ל שכבו‬
‫אש דת‪ .‬ותפסו מנהני היוני׳ ודא‬
‫די כבה לנורא • וחיוני׳ נ״כ יען‬
‫שרף לחומרא שהיא מלכות פרס‬
‫ומלכות פרס בשכל די הכה לכלבא‬
‫שהיא מלכות בבל‪ .‬ומלכות בכל‬
‫בשביל די נשך לשונרא שהיא‬
‫מלכות מצרימ• די אכלה לנדיא‬
‫שחם ישו^‪ .‬די זבין אבא הוא‬
‫חקכ״ה • בחרי זוזי הס שני לוחות‬
‫התודה‪:‬‬
‫[‪1‬אתא השוהמ ‪ .‬הנה אפשר ואחא‬
‫השוחט היא מלכות נרמניה‬
‫הנקראת«*טאניא‪ .‬שחט עט אבירי‬
‫לב ואבזרי׳ גטודי׳‪ .‬שאין בלבם‬
‫דק רחמגות ‪ .‬כמו שאגחגו רואי׳‬
‫בחוש הראות הזרע הרע הזה • גץ‬
‫עמלק חסרי׳ בלעגה וקשי׳ כאבן‬
‫שסיר‪ .‬יען די והותר סה ששחטו‬
‫בדורגו זה‪ .‬במלחמה זו ובסלחמה‬
‫הקודמת)‪ • 0.114‬וכמה ישחטו עוד‬
‫עד שתגמד המלחמה‪ .‬וכ״ש א ם‬
‫תראה ספרי ההסטודיה של דודות‬
‫שחלפו תבין כטה שחטו‪ .‬יען‬
‫הס אכזרי׳ מבטן ומלדה יותר מכל‬
‫אומה ולשק וגם במשאם ומתגם‬
‫הם שוחםי׳ אומגי׳‪-‬יען הם יודעים‬
‫‪.‬לפתות בלשוגם לבגי אדם עד‬
‫שמפילי׳ אותם ברשתם והגה‬
‫האוסה הזאת‪ .‬תמיד הותה מתגגדת‬
‫לסלכות רוסא וסודדת בה• ובעת‬
‫מלחמת‬
‫נט‬
‫והימא מא יתקאדאווש‪ ,‬ודאבא אחפרדאו‬
‫ותקאדא יסמהום סן אדניא‪ ,‬וסא בקאווש‬
‫ינדכרו במר‪ ,‬ובעד טא אתקאדא האד‬
‫לגנס מן‪.‬אדניא‪ ,‬בער טן האדא לקאוום‬
‫די ישר*‪ 1‬באקיין טא אתדאואוו טן‬
‫דרבאתהוט ולא דזעו לארדהוס‪ ,‬ועלא‬
‫די כלאוו ארדנא ‪ kp‬ושרב *‪1‬טא‪ ,‬די‬
‫בלעו לקאוום די ישר** פי כרטהוט פח*‪1‬‬
‫שרבא דלטא‪ ,‬ובעד טא ארוטאנוס‬
‫אחקאדאוו‪ ,‬כללאוונא לווארחינהוס‪ ,‬ודי‬
‫זאהום לפנא הווא עלא קיב^ שאיין עטלו‬
‫לישר*‪ 1‬די כלאוו ארדהום וחרקו בית־‬
‫המקדש‪ ,‬וחתתא ישר*‪ 1‬שאיין ז ר א ל ה ו ם‬
‫עלא קיב*‪ 1‬די טפאוו אנגאר‪ ,‬יחבב יקול‬
‫די טפאוו מן קלבהום נאד אדדין‪ ,‬וקבדו‬
‫לעאראת דלגריג‪ ,‬והארא שאיין ‪ kp‬וטפא‬
‫אגגאר‪ ,‬ולגריג חחתא הוטא שאיין‬
‫וריהוט עלא קיב*‪ ,1‬די חרקו לעצא די‬
‫הייא צלטנח פרס‪ ,‬וצלטנת פרס פי סבבח‬
‫די דרבת לכלבא די הייא צלטנת בבל־‬
‫די עצ׳צ׳ח לקטטא‪ .‬די הייא צלטנת טאצר‬
‫די" בלח אזזרי די הוטא ישר>‪ ,1‬די שרא‬
‫באבא דיי הווא הקב״ה‪ ,‬בזוז טוניצ׳אח‬
‫הוטא זוז לוואח דאתורה‪.‬‬
‫דאתא השוחט‪ .‬יחבב יקול וזא אדבבאח‬
‫ויטכן אדבבאח הייא צלטנח‬
‫גרמניה לטסטםייא אלטאניא; די הוטא‬
‫גנס קאצחין >‪1‬קלב וכאפרין חטאם‪ ,‬די‬
‫סא עגדהוטש פי קלבהום אטצאצא‬
‫דאררחטא‪ km ,‬די‪ .‬בא גראוו ה א ד‬
‫אזזריעא לקביחא חפיר עמלק לטאררין‬
‫‪ km‬אדדפלא‪ ,‬וקאצחץ ‪ km‬אדכיר לאיין‬
‫ייכפי די דבחו פי זילגא פי האד לגיררא‬
‫הארי‪ ,‬ופי לגיררא אססאבקא דארבא־‬
‫ודי באקיין ידבחו חחתא‬
‫תאץ)‪.9 \ 4‬‬
‫די תתקאדא האד לגיררא‪ ,‬ואעשאך‬
‫אידא תרא למצאחף דליסטוריא די בא‬
‫יעאוודו עלא אזד^ די דאזו‪ ,‬ה פ ח ם‬
‫בשח*י דבחו‪ ,‬לאיין חוטא כאפרין מן‬
‫לבטן‬
‫)‪(30‬‬
‫!פיסי לילה‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫רשישי לילד‪.‬‬
‫טלחםח רומא על ירושלים מרדו‬
‫הגרמני׳ במלמת רומא‪ .‬ושלח לדם‬
‫נירון קיסר שר צבא ושסו *יטליוס‬
‫עם חילו וחבגיעום ‪ .‬והחזירום חחח‬
‫ממשלת הרומאי׳‪ .‬אבל אחר עכור‬
‫שלש מאות שגה מזמן החרבן‬
‫מרדו עוד הגרמגי׳‪ .‬ולא גחו עד‬
‫שקברו מלכות רומא ‪ .‬ומחו א ת‬
‫שמם מעל ממת הארץ ‪ .‬ודא ואתא‬
‫תשותט שהם הגרמגי׳‪ .‬ושתט‬
‫לתורא שהם הרומאים ‪ .‬והגשר‬
‫שהיה על דגלם לקחו אותו הגרמ־‬
‫גי׳ ושמוהו על דגלם עד היום הזח‬
‫וזח אירע למלכות רומא בשביל‬
‫די שחא לםייא שהיא מלכות‬
‫תתשסוגאים • בימי חבית חשני‬
‫שהתחלת המלכות חיחח על ידי‬
‫תתשםוגאים ‪ .‬שכבו לגורא שהיא‬
‫מלכות יון‪ .‬יען שרף לחוטרא שהיא‬
‫מלכות סרס • בעבור די הכה‬
‫לכלבא שהיא מלכות בבל• די‬
‫גשך לשוגרא שהיא מלכות מצרנם‬
‫די אכלה לגדיא הס ישר^ די זבין‬
‫אבא הוא הקב׳ה ‪ .‬בחרי זד הם שגי‬
‫לוחות התורה‪:‬‬
‫ומן לכלוק במר מן כול גנם ולגא וחהתא‬
‫פי ביעהום ושראהום הומא דכבאחא‬
‫כבאר וטעללםין לאיין כא יעארפו יגויו‬
‫בני אדם בלסאנהום חחחא די כא‬
‫יטייחוהום פי שבכחהום והאד אלגנם‬
‫די גרטניח כאנת כונטרא די צלטנח‬
‫רוטא וכאנח פי כול אוקת כא תעצא‬
‫עליהא‪ .‬ופי אוקח לטדדארבא די רומא‬
‫עלא ארץ ישר>< וירושליט באנו עצאוו‬
‫לזיטאן עלא ארוטאנוט לאיין לגיררא‬
‫דליהוד טעא ארוטאנוס זעזעת אדניא‬
‫לאיין שטעו שאיין עטלו פיהוט ליחיד‬
‫וציפדלהוט נירון קיסר‪ .‬ואחד אזיניראיר•‬
‫יסטו פיטליוס טעא טחאללו ורדדוהום‬
‫חחח חבוטה רוטא‪ .‬באלחק טנורא חלת‬
‫טייאח עאס טן אירא לחורבן עצאוו‬
‫טררא אוכרא ומא אחהגאוו חתחא דפנו‬
‫צלטנח רוטא וטחאוו יסטהוס טן ענ־יא‬
‫אזוגראפי דלארד‪ .‬לאיין אתקאדא זהדהום‬
‫מעא לכארתאז וזא לזימאן וכטטל עליהום‬
‫והאדא שאיין ‪ Mp‬וזא אדדבבאח די הווא‬
‫לזימאן ודכח אתור די הווא ארומאנום‬
‫ואננשר די כאן עלא באנדירחהום קבדוה‬
‫לזימא; ועםלוה עלא באנדירתהום חתחא‬
‫לאייאמנא האדו והאדא זרא לרומא עלא‬
‫קינ»‪ 1‬די שרב אלמא די הייא צדיטנח‬
‫לחשטונאי׳ די באנו צלאטן פי אייאם כיח‬
‫הטקדש אחאני לאיין לכדיאן דאצלטנא‬
‫כאנח עלא ידדהום והומא טנאוו אנגאר‬
‫די הייא צלטנח מדיג די חרקו לעצא די‬
‫הייא צלטנת פרס די דרכת לכלבא די‬
‫הייא צלטגת בבל‪ ,‬די עצ׳צ׳ת לקטטא די‬
‫הייא צלטנת טאצר די כלת אזזדי די הוטא‬
‫ישר>> די שרא באבא הווא הקב״ה בזוז‬
‫ואחא מלאך חמות‪ .‬הגח ידוע‬
‫שמלאך המות הוא מלאך‬
‫שלוח מאת הבורא יתביש‪ .‬לקחת‬
‫‪:‬משות בגי האדם‪ .‬וכן מתאים‬
‫לעגיגגו• יען הקב״ה בחר בטבע‬
‫ורוצה לשלם לעושי הרעה כרעחם‬
‫םדה כגגד פדה ‪ .‬לכן בחר בעמי‬
‫טוניצ׳את הוטא זוז לואח דאתורה ‪5‬‬
‫הברית)‪&»mm **6‬ו‪ ,‬להיות מלאכים ואתא טלאך הטות‪ .‬טערוף באיין טלאך‬
‫שלוחי׳ מאתו יתביש להיות מלאך‬
‫הטוח היוא טציפד טן ענד זיל״ה‬
‫המוח של הגרמגי׳‪ .‬והם ב׳דיטגיה באש יקכד ארוואח די בני אדם‪ .‬וחאדא‬
‫איםירינא ריוסיה ריח בא״ר‪ .‬כלומר בא יחקאדד ויוזים לכלאמנא‪ .‬לאיין הקכ״ה‬
‫שחס‬
‫נא‬
‫רסיבי לילה‬
‫ס‬
‫שחם הבאר שבו המול גרמניה בא יחבב אטבע ונא יכללץ לעאמל‬
‫ולא תוסף לקום ויקוים בה גבואח לקבאחא כיף קבאחחו‪ ,‬בלעברא באש‬
‫חגביא יחזקני ושלחתי אש בכגוג בא יעבר כא יעברולו‪ ,‬ועלא האדא‬
‫שהיא גרמגיה רקחו גקמה מסנח אתכייר פי לחכומאת לטואפקין )ליזאליי‬
‫על כל מה שעשתה• סיומ היותה‪ ( n a t i o n s unies 108‬באש יכונו טלאכים‬
‫על מגי האדמה• וגמר המקרא של טציפדין טן‪ .‬ענד ^ל״ה באש יכונו ‪km‬‬
‫טלאך הטוח ויקברו אררוח די ^יטאניא‬
‫יחזק^‪ .‬וביושבי האיי׳ לבטח שהם‬
‫והאר לחכוטאת הוטא בריטניא אמיריכא‬
‫מלכות יאמאן היושבי׳ על האיים‬
‫רוסיה‪ ,‬ר׳יח ב א ״ ר ‪ ,‬יחבב יקול באיין‬
‫וממחי״ שלא יגיע להם שמ שוס‬
‫הוטא >יביר פאש הטיח **יטאניא‪ ,‬ומא‬
‫צר ואויב• לכן גם הם ימלו כגומלי׳‬
‫תקוטש כטר‪ ,‬לאיין יחהבת פיהא אנבואה‬
‫יען גתחברו לכסיל השקר״ן )גימ׳ די יחזק^ הנביא ושלחחי אש במגונ‬
‫אדולף היתליר( והגביא אמר יחבב יקול‪ ,‬ונחלק אננאר פי מגוג‪ ,‬די‬
‫בהתחברך לרשע‪ .‬מרץ ה׳ מעשיך הייא גרמניה‪ ,‬כיף זאב ימתן בן עוזי«י‬
‫וכל זה יען הבורא יחב״ש רוצה פי אתרנוט די*יו פי פרשת נח‪ ,‬בני יפח‬
‫לשלם לחם כמעולם שהם היו הורגי׳ נוטר וטגוג‪ ,‬ובא יחרגטהא וגרטני די‬
‫באש ובחרב• לכן שלח מלאכיו הייא ^טאניא ויתנקטו טננהא כול טא‬
‫לשלם להם במדח שבח מדדו‪ .‬יען עמלת מן נהאר כאנת עלא אוזה לארד‬
‫גתסלאת סאתב• וגם כסיל השקרץ וכממל יחזק*‪ 1‬כלאמו וק*י‪ ,‬וביושבי‬
‫ישוב עמלו בראשו <גים׳ היתליר( האיים לבטח יחבב יקול‪ ,‬ופי סככאן‬
‫אדזור ^האניין די הומא אזזאפון די‬
‫ועל קדקדו חמסו ירד‪ .‬ויקח שבעתים‬
‫סאכנין פי אדזור והאניין באיין מא‬
‫אל חיקו על לבו האבזר ועל אשר‬
‫ילחקהום חתחא עדו‪ ,‬וחתתא הומא‬
‫שחט לתורא שהיא מלכות רומא‬
‫יטיחו טן זטלת אטטאייחין‪ ,‬עלא קיב^‬
‫די שתה למייא היא כ ל מ ה‬
‫די זאוו טעא כסי״ל השקר״ן)ניט׳ אדולף‬
‫החשמוגאי׳ די‪.‬ככה לגורא שהיא היתליד( ואנביא ‪ ,kp‬בהתחברך לרשע‬
‫יון די שרף לחומרא שהיא מלמה פרץ ה״ מעשיך יתבב יקול‪ ,‬מן‪ .‬די‬
‫מרס די הכה לכלבא שהיא מלכות אתלאקית מעא‪ .‬אצ^ם תררע אלל״ה‬
‫בבל די גשך לשוגרא שהיא מלכות עמ^ך‪ ,‬והאדא כולו לאיין הקב״ה חכב‬
‫סצרים• די אכלה לגדיא הס ישר^ יכללצהום כיף פע^הום‪ ,‬די הומא באנו‬
‫די ובין אבא הוא הקב״ח בחרי יקטלו באננאר ובאססיף עלא האדא‬
‫ציפדלהום פי ידד מלאייכאה באש‬
‫?וזי הם שגי אחות ההורה‪:‬‬
‫יכללצוהום ויעברולהוס בלעברא באש‬
‫ואחא הקב ׳ה• הנהאמשר הכוגה עברו‪ ,‬לאיין תעממר צאעהום‪ ,‬וחתחא‬
‫ואתא הקב״ה לכשחנלה אזזאהל לכדדאב )היתליר( ירזע שקאה‬
‫על־יגו סלכות שסיס שהוא אלקי׳ ובאסו פי ראצו‪ ,‬ויתכללץ סבע מרראה‬
‫אסת וכל יושבי תבל יכירו וידעו עלא קלבו לכאפר‪ ,‬ועלא די דבת אתור‬
‫שאין עוד סלבדו יתב״ש• ויתסו די הווא צלטנת ארוסאנוס‪ ,‬די שרב‬
‫מסלכווו רשע וזדון וישליכו עובדי *>םא ד• הייא צלטנת לחשמונאים די‬
‫׳‬
‫חיילים‬
‫בפא‬
‫רסיסי לילה‬
‫ד«‪1‬יליי את חייליה׳‪ .‬דהפך לבבם‬
‫ליראה את ה׳ ולעבדו שכם אחד‬
‫ומ״ש ושחט למלאך המות‪ .‬הנה‬
‫ידוע מאמר רדל‪ .‬הוא שטן הוא‬
‫יצר הרע הוא מלאך המות ‪ .‬ואמרו‬
‫רדל שהקב׳ה עתיד לשחוט אח‬
‫זוז לוואח דאתורה ן‬
‫מלאך המות שהוא ס״מ • והוא‬
‫ואתא הקב׳׳ה‪ .‬יחבב יקול וזא הקכ׳׳ה‬
‫שטן והוא יצר הרע ‪ .‬אבל באמת‬
‫הייא‪ ,‬טנאיין‬
‫יטכן לטענא‬
‫המלאך אין שייך בו שחיטה רק תתזללא עלינא צלטנת הקניה די הווא‬
‫הבונה שהקב״ה יפיל אותו מממשלתו אילאה >‪1‬חק‪ ,‬וכולהום זטיע סכאכן אדניא‬
‫שלא יהרוג ולא ישטין ולא יפחה יתעקלו ויעארפו באיין טא כאיין ט ן גירו‬
‫בגי אדם להרשיע‪ .‬ככתוב ואת יכון טברוך יסטו‪ ,‬ויגחטטו צלטנאר־‪,‬‬
‫רות הטומאה אעביר מן הארץ‪ .‬אצ׳לם ולקבאחא‪ ,‬וירטיו עאבדין לטעאבד‬
‫ואפשר הכוגה שכל עושי רשעה טעאבדהום‪ ,‬ויגקלב עקלהוט באש יכוגו‬
‫יכלו • שהם כמלאך המות לצדיקי׳ יכאפו טן * ליה‪ ,‬ויעבדוה קרעא אוחדא‬
‫תן הרשעי׳ כשהיה הכות ביד ושאיין ‪ kp‬ודבח לטלאך הטיח‪ ,‬טערוף‬
‫השטן לפתות אותם לעשות רשע כלאס סיאדגא די ק*יו כאיין הווא אשטן‬
‫הווא יצר הרע הווא טלאך הטוח‪ ,‬וק»‪1‬ו‬
‫היו לעובדי ה׳ במלאך הפות • אבל‬
‫סיאדגא‪ ,‬באיין טאז^ הקביה ידבח טל״הט‬
‫אתר שהקב״ה יפיל השמן שהוא‬
‫די הווא ס״מ והווא אשטן והווא יצר‬
‫מלאך המות מממשלתו‪ .‬אד גם‬
‫הרע‪ ,‬בזיחק לאטת הווא באיין לטלאך‬
‫תרשעי׳ יכלו מעשיהם אתר שאין טא חטכנש פיה אדביחא‪ ,‬גיר לטענא‬
‫יכולת ביד השטן עוד ?־פתות הייא די הקכ״ה יטייחו טן חכוטתו‪ ,‬די‬
‫אוחס • ולכן יהיו כמו אתים שעוד טא יכקא לא יקטל ולא ישטן ולא יגוי‬
‫לא יזיקו זה אה ‪ .‬זז״א ושתמ בגי אדם באש יעטלו אצ׳לם‪ ,‬כיף ‪kp‬‬
‫למלאך המות שהוא מה״מ האמתי אגביא ואת רוח הטוטאה אעביר טן הארץ‬
‫ולא ח״ו על עמי הברית‪ .‬לכן מי יחבב יקול‪ ,‬ורוח אטטאה נזוול טן לארד‬
‫שעתי־ לכלות הרע מן העולם איגו ויטכן די לטענא הייא‪ ,‬די עאטלין אצ׳לם‬
‫גקרא רשע ‪ .‬והקביה אוהב א‪.‬יתו יתקאדאוו לאיין הוטא לצדיקיט פחאד‬
‫טלאך הטות‪ ,‬לאיין טן די כאן אזזרזד‬
‫ועוזרו • יען עושה רצון ה׳ זבן אמר‬
‫ולחכוטא פי ידד אשטן באש יגויהום‬
‫הקב״ה לישעיה על מרש שהחריב‬
‫יעטלו אצ׳לס‪ ,‬כאנו ללעאנדין אדיל׳־ה‬
‫את בבל‪ .‬האומר לכורש רועי •‬
‫פח*י טלאך הטות‪ ,‬ב>יחק טגור טא ד י‬
‫והקביה קראו רועי יען זבל חפצי‬
‫הקנ״ה יטייח אשטן די הווא טלאך‬
‫ישלים וכוי‪ .‬ועוד קראו משיחו הטות‪ ,‬טן קוותו וחכוטתו‪ ',‬דיך אשעה‬
‫ככתוב שם פרשה מיה • כה אמר חתתא אצי>יטין יקאדיו טן עטאיילהום‬
‫ח׳ למשיחו לכורש אשר החזקחי טן אורא רי טא בקאש כטר לקדר יי פי‬
‫כיםיגו לרד לפגיו גויס ובו׳ עיין שם ירד אשטן נאש יגויהום‪ ,‬־ ועלא האדא‬
‫מפא אננאד די הייא צלטנת לגריג״ די‬
‫חרק לעצא די הייא צלטנח פרס‪ ,‬די‬
‫דרבת לכלבא די הייא צלטנת בבל‪ ,‬די‬
‫עצ׳צ׳ת לקטטא די הייא צלטנת טאצר‬
‫די כלת אזזדי חיטא קאוום ישרזי‪ ,‬ד• שרא‬
‫באבא הווא הקב״ה‪ ,‬מוז טוגיצ׳את חוטא‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫לבז‬
‫יתקאדא‬
‫סא‬
‫&&י‪/‬ל*ה‬
‫לכן כל מה שעושי׳ כעת עמי הברית כבה לנורא היא מלכות יק‪ .‬די‬
‫‪$‬רמר׳‪£$'-‬ו לדיין וכהלכה‪ .‬יק זה שרף לחוטראי״יהיא^מל^ת ־מרסי‪.‬‬
‫הנד הננעל נתמש בעונו שעשת די הכה לכלבא היא מלכות בבל ‪.‬‬
‫מר^ש־'ח‪5‬דסוף ‪.‬־ ונם נת)‪4‬שע'ל־;די'־ די נשך' לשונרא' תיא מלכות‬‫'שחמ״לתורא ?סהיא מלכות 'רומא מצרים‪.. .‬די אכלה לנדיא הס עם‬
‫‪ .‬ד י ^ ש ת ה ל ס י י ^ ח י א ^ ^ ל כ נ ת ‪.‬ישראל‪ • .‬ד זבין אבא הוא הקב׳ה‬
‫‪.‬החשמונאים בבית׳‪.‬השני‪:‬״‪•.‬ד בתרי‪.‬זוזי ‪ .,.‬ה ס שני לותות‬
‫יהתורה‪:‬‬
‫י‬
‫כבה י‬
‫‪::‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫האכדא קאל *יל״ה למשיחו לכורש די‬
‫יתקאדא לנראה וירזעו כואן ומא ידררוש‬
‫‪.‬האדא להאךא‪ .,‬והווא ?אץ; קאל ודגח ‪...‬חכמת פי ימינו לנכצר קדדאמו לנגוס• וכו׳‬
‫'ל|מלאך‪ .‬המוח ךי הווא מלאך‪ ,.,‬המות‪ .‬עיין תטםא עלא‪.‬האדא כול מא כא יעמלו‬
‫־‬
‫לתקיקי‪ .‬ומאוושי חס ושלום די כא ימעני‬
‫ליז^ייש לל^מאןהווא עלא מוזב אלחק‬
‫עלא ליזאלייש‪ ,‬ועלא האדא לואחד די‬
‫ואששרעלאיין האד לננס ל^עיוף נחכס‬
‫תאוון בא‪^ #‬תקאדאוו לקבאח מן אדנייא‬
‫פי דנובו די עמל מן זיילוול התתא ל^לכר‬
‫מא כא יכונש״ייחסמםא צי*>ס‪ ,‬והקב״ה כא‬
‫וזאד נחכם עלא די דבח אתור די הייא‬
‫צלטנח רומא די שרב ^מא הייא צלטנת‬
‫יחבבו ויעאוונו לאיין כא יעמל לגאראד‬
‫‪*1‬יל״ה והאכד&וךקאל הקב״ה לישעיה לחשמונאיי פי בית ישני די טפאוו אננאר‬
‫י‬
‫עלא כורש נמאיין כלא בבל די הקב״ה ־דיי הייא צלטגת לגריג די חרק לעצא די‬
‫סטמאה רועי כיף ‪ kp‬האומר לכובשי רועי י הייא ־צלטגת פרס‪ ,‬די דרבת לבלבא די‬
‫'•יחבב• יקולידיי י^ול״לכוריש ראע«גי לאיין‬
‫הייא״צלטנת בבל; די עצ׳צ׳ת לקטטא‬
‫ץ׳כלחמ׳צייי^לי‪/‬י^חנכ יקולייעלא די&יע‬
‫דיזזייא צלטנת מאצד‪ ,‬די‬
‫כלח אזזדי‬
‫נאראדי יכטטל‪ ,‬וסטטאה טשיחו כיף ‪kp‬‬
‫חוטא קאוו^ישראל^די שרא באבא הווא‬
‫כה אטד ה׳ למשיחו לכורש אשר החזקתי‬
‫הקבי׳ה בזוז מוניציאח הומא זוז ד^לוואח‬
‫בימינו‪) ,‬ישעיה פרשה ם״ה( יחבב יקול‬
‫דאחורה ן‬
‫•־‪ ,‬ץ‬
‫י׳‬
‫ג‬
‫״‬
‫‪ .‬׳‪. ,‬‬
‫‪.‬‬
‫&‬
‫ת ם י ונשלם ספר מועד דוד‬
‫)‪(31‬‬
‫פיוט‬
‫נועם אור צח ופשוט ‪ .‬םי׳אני דוד בר טסעוד דאנינו חזק‬
‫אלהא תקימא תקוף לריש־‪ .‬בזכות פריס אהרן וםשה ‪ .‬ובוטח אליהו‬
‫די יתיב על כודסי‪ .‬למחמי למחמי מזדקן עם עחיקא‪ .‬ולברכא‬
‫לכנישתך םבאדנוקא‪:‬‬
‫נאט ן אנח אלהנא במילך‪ .‬דאפרת לנביאיא די קאיםו לקבלך ‪ .‬לממרק‬
‫ית עמך ולמבנא חיכלך ‪ .‬באבני באבני בודלא ואשלםותא‪.‬‬
‫בנו ירושלם קרתא רבתא‪:‬‬
‫יפרוק ית עמיה מנו עמםיא‪ .‬דעקר מולחנא די אליליא ‪ .‬דתיב מולחנא‬
‫יקירא דשפיא ‪ .‬ותשרי ותשרי נבן שכינחא‪ .‬כמה דחזות‬
‫י‬
‫עמנא בקדמיתא‪:‬‬
‫ד ו ד מק מלכא קדישא ‪ .‬יבנא מדבחא וביה מקדשא‪ .‬וטלכא משיחא‬
‫ייתיב ברישא‪ .‬דכניש דבניש עמא ‪ p‬נאותא • על ארעא די‬
‫היא סבתא ושמירתא‪:‬‬
‫בר טסעוד בעא בעותיה ‪p .‬שפא רבא וקאתווחיה • לםיחב חוקמא‬
‫לעבדיה בר אפתיה‪ .‬לפחד לפחד בעידן מורקנא • בזמן די‬
‫ימתק אלהנא ית ענא‪:‬‬
‫דאנינו די קאים אמתתא די חרעיה • עדי ארעא קדישא יסגון תי׳יזחי‬
‫תרעיה‪ .‬רשלח אלהא אסווחא ליה ממרעיה‪ .‬לממלח לסמלת‬
‫מולחנא נמישא • בנו ישראל עפא קדישא‪:‬‬
‫חוץ זדעא קדישא אנח אלהנא‪ .‬וטבץ עטפיא תמרוק יתנא • מחוב כולנא‬
‫לרוחצן בארענא • למעבד לפעבדרעותא די פרנא‪ .‬תנרא בישא‬
‫לא ישלוט בנא‪:‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫הוספה‬
‫את זה כתבתי קודם ראש השנה שנת דבר״ך אתכ׳׳ם לפ״ק‪:‬‬
‫דין ודברים׳‬
‫ללמד‬
‫זבות על זרק ישרים‪ :‬שרע‬
‫וכלאם טרשוטין באש יביין זכיות‬
‫מתמוטין עלא‬
‫זריעת‬
‫למסגמין‬
‫ימי ימים נוראי׳‪ .‬ממשמשי׳ ובאי׳‪.‬‬
‫על כל הנבראי׳‪ .‬תחת כל אייאם אשרועאת לקויין כא יקררבו‬
‫וזאיין עלא למכלוקין לחיין תחת‬
‫השמים ‪ .‬הריני׳ מחעצמי׳ • ננד‬
‫האשמי׳ ‪ .‬ובנו מהנרי׳ העמים אססטא לעניין ולטצ׳ויין אשרועאת בא‬
‫יקיאוו ויתעצ׳מו טקאבלת די כא יתרזזטו‬
‫ומתו קמים ‪ .‬ולכן הספרי׳ נפתחי״•‬
‫ומבקשי׳ עונות נשכחים ‪ .‬של בני וטקאבלתנא אצ׳^טין כא יקומו‪ .‬ו ע ל ע א‬
‫כא יהשללטו ויחכטו‪ ,‬ועלא ה א ד א‬
‫אדם שמדרך היושר נדחים‪.‬‬
‫אזזטאםאת כא י ת ח ל ל ‪ /‬ויפתשו דנובאת‬
‫שנתססי׳ בהם האחי‪ .,‬ובודקים‬
‫סנשיין לעאם כולו‪ ,‬די בני אדם די מן‬
‫בהם ‪ .‬ומסדרי׳ מעשיהם • וכל דרכי־‬
‫טריק ‪ pnk‬אתעזלו‪ ,‬די כא יתחכמו פיהום‬
‫הם‪ .‬ומעלליהם ואומרי׳ להם בן אדם•‬
‫לכואן די שי מא עמלו‪ .‬והאר אזזמאמאת‬
‫בשר ודם ‪ .‬מה לך נרדם ‪ .‬עמוד על‬
‫וזמיע‬
‫כ א יקללבוהום ויבתתוהום‪,‬‬
‫עמדך ‪ .‬ותן דין וחשבק על מעשיך‬
‫עטאיילהום‪ ,‬לקבאח כא ישתתפוהים‪,‬‬
‫לפני‬
‫שבהם החרבת עולמך ‪ .‬חמאת‬
‫ועטאלהום‪ ,‬ובעד‬
‫וישיפו טרקאנהוט‬
‫בורא עולמות ‪ .‬והמעטת הדמות‪.‬‬
‫יהבבהוהום יקולולהים‪ ,‬יא בנאדט לסכלוק‬
‫ופנמת בשלמות ‪ .‬דרך היושר מאסת מן אללחם וארדם‪ ,‬עלאש שאייך ועאטי‬
‫וההרכוניה של הנצח הפרעת • ודמ ראצך ללעדמ‪ ,‬אוקקף עלא אוקפך והדר‬
‫רב שפכת‪ .‬אד לאדמ שמואס את ועטי לחסאב ע ל א עמאלך רלנדר‪ ,‬די‬
‫אוהביו‪ .‬ועוזר לשונאיו ואדביו‪ .‬ואד ביהום כלית דניתך טן אזזדר‪ ,‬כטית י א‬
‫בנאדם קידאם כאלק אדדניאת‪ ,‬ו ק ל ל ת‬
‫לבית שיושביו‪ .‬חמ מחריביו‪:‬‬
‫לטרחוםין ‪:‬‬
‫אששביהאת אננקייאת‪ ,‬ופרדית לכם^את‬
‫והעט! מתעבר • והקטרוג מתגבר‪.‬‬
‫ופה הםגגור גסתמ מלדבר‪.‬‬
‫ודאטם כתיר הרקת וקטלת‪ ,‬בוה ע ל א‬
‫שכינה אבלה ‪ .‬ואדם פגיו נפלה‪.‬‬
‫בנאדם לכאראה חבאבו‪ ,‬ויעאוון עדייאנו‬
‫ואחזתו ח ל ח ל ה ‪ .‬ורועד מפחד‬
‫אכ«‪1‬בין עדאבו‪ ,‬ובור‪ ,‬לאצ׳אר די סככאנו‬
‫ובושה‪ .‬ועיניו למעלה לא נשא‪.‬‬
‫לכיר פיה צאבו‪ ,‬והוםא בידדהום ל כ ל א‬
‫ומתנחם על כל אשר עשה‪ .‬ועומד‬
‫עליהא זאבו‪:‬‬
‫דך ונכלם ‪ .‬וכל מבטי בני העולם•‬
‫אשטן םםנוט וגדבאן פי טררא‪,‬ולקטרוג‬
‫מקמנס ועד נדולם • פנרם אליו‪.‬‬
‫אהזזבר ואתקווא ב ל כ ח ר א‬
‫כאשר שמעו מפעליו‪ .‬ורוע טעלליו ופטם לחביב אתשדד מן להדרא‪ ,‬אשכינה‬
‫נחנא‪ ,‬ובית‬
‫והם תמהי׳ עליו • איך מר לו מר? ת א ז נ א ‪ .‬ובנארם אוזהו‬
‫וריחו נמר ‪ .‬ואיך כבודו הומר * ומה אררעדא טתטכנא‪ ,‬וטן לפזעא ולחשטא‬
‫תנה ומה יאמר ל לפני המביא בא יתתרעד כאטל‪ ,‬ועיניה מא רפד‬
‫ללפוק‬
‫רסיסי לילה )א(‬
‫בט^ספט‬
‫די ליך טעטייאת‪,‬‬
‫אטטריק‬
‫לטסנגטא‬
‫כרהת ובטלה‪ ,‬ולהיבא לטדאווטא עטטלת‬
‫רסיסי לילה‬
‫במשפט על כל נעלם ‪ .‬שהוא מרכזו‬
‫של עולם ‪ .‬ומי הקשה אליו וישלם‪:‬‬
‫דממה דממה • מחרידה ואיומה עיריא פעאלו די עטלהום‪ ,‬וזטיע כזרארן‬
‫ועין כל איש קמה • אין אדדניא כוללהום‪ ,‬מן צגארהום ח ת ח א‬
‫לכבארהים‪ ,‬ליה כוללהים מאל־ו מנאיין‬
‫קול ואין קשב • ובן אדם מחשב‬
‫סמעו פע>יו‪ ,‬וקבאחת עפאלו‪ ,‬וםעזזבין‬
‫וקול קורא השב • למה הדבור תחת‬
‫עליה כיף זר^ו‪ ,‬כיף סארר לו טרד מן‬
‫לשונך נכחד * • ומרוב מורא ופחד‬
‫ז^חנצ׳לא‪ ,‬וריחתו חרר מן ארפלא‪ ,‬וכיף‬
‫הועף מבט אחד ‪ .‬של האדם שהיה‬
‫היבחו או שיפחו מבדדלא‪ ,‬ולקדדאם‬
‫נדם • כמו נרדם ‪ .‬בכל פרטיו • ונטה‬
‫אששרע מוזזב‪ ,‬ואשיקול ואשיואזב? קדדאם‬
‫במבטיו‪ .‬אל עבר שופטיו‪ .‬היושבי׳‬
‫ב*‪1‬ק אדדניא בלעזכ‪ ,‬רי כא יזיב פאששרע‬
‫על מדין‪ .‬ונזדעזע ככא דין • ונזדע­ עלא כול חאזא טכפייא‪ .‬והווא ר ח א ז‬
‫זעו שמים וארץ שעליו מעידין אדרניא‪ ,‬ואשכון צעעבלו ובקאת ראצו‬
‫ונזדעזעו תהומות • ומרומות והדומות‬
‫טהנניא ‪:‬‬
‫וכל העולמות ‪ .‬ואמרו להתפרץ אססכאת ואנפס פרכופא‪ ,‬ומזעזע לקלב‬
‫ממסנחתיהן ‪ .‬ולעזוב נבזליהן‬
‫ויצ׳רב בלכפפא‪ ,‬ועין נ ו ל ראזל‬
‫ולשטוף ארצות ויושביהן‪ .‬ואז האדם ואקפא‪ ,‬ל א חםס ולא הצניט מהממם‬
‫ראשו הרים ‪ -‬ובתוך הדממה של ובן א ד ם כא יכםטם‪ ,‬וחסם יבררח יאזב‬
‫ואדםם‪ ,‬עלאש לכלאם החח לסאנך‬
‫אחרי׳ טען במבטו בלי דברים‪:‬‬
‫אתבפפא‪ ,‬וטןכתרת לחשטא ו ל ב ו פ א‬
‫ואשמע אהד קדוש • היושב ראש‬
‫אתתהזזה כזרא מרבופא‪ ,‬די ולד בנאדם‬
‫עונה האדם הוא יחוש‬
‫די כאן סאכת ונאדם‪ ,‬כיף די טאח עליה‬
‫קטן וחלוש • נאד מלא דכים • נפנע אררדם‪ ,‬בזטיע תביינו‪ ,‬וטייל כזרהו‬
‫מכל הקמי׳‪ .‬קצר ימי׳‪ .‬וצריך לרהמי׳ בטרף עינו‪ ,‬לזיהת שארעינו‪ ,‬די נאלשין‬
‫הוא טמון כנפל • שבע רונז ושפל ישארעי ויקברו‪ .‬ואהזעזעו כראםא אששרע‬
‫עולם מלא אופל • צרות בו מתגרין עלאש קעדו‪ ,‬ותזעזע אכסמא ולארץ׳ די‬
‫והוא מסתורין • בלי נהורין‪ .‬נלי זוהר עליה םהרו‪ ,‬וזסיע אדדניאת די ליה ב א‬
‫מועטי׳ • בלא עת קמוטי׳ • עם מי יעבדו‪ ,‬ואהחזעזעו אהחהום די לטוואז‬
‫פיה םכפייאת‪ .‬ואטסםא ולארץ׳ די ב ל א‬
‫תדבר משפטי׳‪ .‬ובמי תעשה שפטי׳‬
‫וזטיע אדדניאת‪,‬‬
‫סווארי מרצצייאת‪,‬‬
‫בעד הלחם את כל הנפש • וא־ן‬
‫וחבבו יתררעי םזנהום‪ ,‬ויהרכו מוצ׳עהום‬
‫גיל ואין חופש ‪ .‬וכל ימיו לא ינפש‬
‫וחדודה־ם‪ ,‬ויסחחלו לאראדאה יסככאנהום‬
‫מרוב תלאות • ומחצרוק שעליו באות‬
‫ופי סאעא רפפע בנאדם ראצו כיף לעלאם‬
‫ומכל צד עליו דאות ‪ .‬והלב עולה ופי א־צט אםסכאת די אוכרין ה ט א ט ם‬
‫בלבת התאזת ‪ .‬ואז האדם משיב‬
‫ואזכ בכזרחו בלא כלאם ‪:‬‬
‫הנה באתי‪ .‬ולמשפטיך יחלתי‪ .‬ואם וסמעת מאלך םקדדש‪ ,‬די פי צ ל א ד ו‬
‫נם חטאתי‪ .‬ואם נם פנמתי‪:‬‬
‫אננאש כא י פ ח ח ש ואזב‬
‫ומדת הרהמי׳ מתנלנלת • ורצון בנאדם הווא נאםוס פלנים מעשש‪ .‬צגיר‬
‫עליק שואלת ‪ .‬וממנו רשיון וטרכי ומחשש‪ .‬גרבא דדם פחאל ל ם א‬
‫םצ׳רוב‬
‫מקבלת‬
‫ללפוק‬
‫ולא אההמלםל‪ ,‬ונדם עלא כול־‬
‫טא כאן עאמל‪ ,‬ואוקף חשמאן‬
‫וםהדיך‬
‫רםיסי לילה‬
‫מקבלת ‪ .‬להיות לאדם מצלות • לא‬
‫חטא ולא פנם ממללת • לא דין‬
‫ולא משמט נקובי׳ רק מעשי׳ טובי׳‬
‫חביות קרובי׳‪ .‬יען האדם עלוב ומעשיו‬
‫עלובים‪:‬‬
‫ולמי עוד מהמקטרני׳ בוילם ‪ .‬יש‬
‫צדקה לשאת קולם ‪ .‬אל פני‬
‫שופטי עולם ‪ .‬ולהקריב חטא אחר‬
‫נעלם‪:‬‬
‫השטן‬
‫מחפש‬
‫אנשים‬
‫חםאים י ומצא‬
‫א נ ש י ם ובאים‪:‬‬
‫סג‬
‫מצירדב מן זסיע לוואק&ין פי דניית‬
‫קציר לעשר קליל ‪4‬ר‪.‬ססא‪,‬‬
‫אצילטא‪,‬‬
‫וםחדאז לאררחםא‪ ,‬טכבבע ניף למסקיט‬
‫םבפאן וסחרור וטםקיט דגיא עאמרא‬
‫צ׳לאם ולא קית׳ אדד״קאת עליה קויין‬
‫ומשללטין‪ ,‬והווא פי חכביעאת םכללטין‬
‫ב ל א טרקאן וצ׳אוואת מתבבתין‪ ,‬כיוט‬
‫אששעא קלאל וצ׳אווהום צ׳אייע‪ ,‬ב ל א‬
‫איקה טדוובין כיף אששטאייע‪ .‬טעא טן‬
‫ה ח ב ל ל • אששראייע‪ ,‬ופי טן תעמל‬
‫אששראייע‪ ,‬מי עייאץ׳ לכבז יעטי גפשו‬
‫וטא ענדו פרחא ילא תחריד לראצי‪ ,‬טן‬
‫כתרה באשו‪ ,‬וטיל אייאטו טא ירתאח‬
‫חתתא עלא פראצו‪ ,‬טן כהרת לטצאטפאת‬
‫לטכפי*אח וטן אדדיקאת די עליה ואייאח‬
‫וטן כול זיהא עליה טאייראח וטרםייאת‬
‫ויקלב שאעל בלהבת אששהוואת‬
‫למפנייאת‪ ,‬ובנאדם ואזב הא אנא וית‬
‫ולשרעך רזיה‪ ,‬ואירא חתתא כטית ובזזית‬
‫ואירא חהתא פרדית וכזית‪:‬‬
‫ומדת הרחמים אתתנרנבת הנרניבא‬
‫ורצ׳את לע*‪1‬י טלבת טליבא‬
‫באש תפבך בנאדם טן למציבא‪ ,‬לא בטא‬
‫ולא פ‪$‬ימא הייא מוואזבא‪ ,‬לא חבאם ולא‬
‫שרועאת מביינין‪ ,‬גיר עטאייל טלאת‬
‫ומדיאנין‪ ,‬וזכיות קראב ומצ׳מנין‪ /‬ע ל א‬
‫קיב*‪ 1‬בנאדם מגבון ועמאילו מגבונין‪:‬‬
‫ולמן מאזאל מן לסקסרגיס כולהום‪ ,‬די‬
‫ימן עגדהום אלהק באש יעליו‬
‫חססהים‪ ,‬קדדאם שארעין אדדניא‬
‫וחכנאמהום‪ ,‬ו״קררבו דוגבאת אוכרין‬
‫כשיצא השטן •לשוטט בעדלם‬
‫לחפש חטא נעלם• של בה״א‬
‫כלם • םקטנם ועד נדולם • תחלה‬
‫בא אל השוק • ששם האדם עסוק‬
‫ופיו לכל רוח פ׳ג־וק • לרמות ולעשוק‬
‫השטן עמד מרחוק • והרחוב מרוב‬
‫אדם דחוק • הפוער פיו לבלי חוק‬
‫והשוק מלא רוכלי׳׳ ובוחרים • וקוני׳‬
‫ומוכרי׳ • וםתויכים וסרסורי׳‪ .‬הולכי‬
‫בטל דושבי קרנות • ובעלי חנופה‬
‫וליצנוח‪ .‬שהע מקובצי׳ בפתח‬
‫חנות ‪ .‬ואין שם מנוחה ‪ .‬רק רעש‬
‫וקול צוחה ‪ .‬עד להחריש אתן פתוחה‬
‫ובתוכם לץ שבדבריו המוח עוקר‬
‫והלב דוקר‪ .‬ואחריי מרמ ׳ ונשבעי׳‬
‫לעןקר • ונונשי׳ ואצי׳‪ .‬ומוני׳ לוחצים‬
‫ומדכאי׳ ועוקצים‪ .‬והאויר מלא אבק‬
‫של חטא‪ ,‬וריחו נדבק • יען היה‬
‫םבפיין קדדאטהוס ‪:‬‬
‫מחון עד אשר דק ‪ .‬שמח השטן‬
‫אשמן כא יסתש דנונאת קויין‪ .‬וובר נאש‬
‫ומעיניו יצא ברק • אבל תכף לארץ‬
‫צאפיין ונקיי ן ‪:‬‬
‫מה‬
‫ירק ‪ .‬ופנקסו מידו זרק • ואמר‬
‫מנאי •י ן כרז אשטן יתתשארא פאדדגיא‬
‫אביא לפני ‪ kn‬הנעלה • ולפני שופטי‬
‫באש יפתתש דגוב טכפי ומעצייא‪ ,‬די‬
‫מעלה ‪ .‬מדד‪ .‬מפלה‪ .‬ועבירה קלה בגי אדם אתת^פין פלעמייא‪ ,‬טן אצגאר‬
‫‪*0‬ה םרובץ‪ .‬פשעים וחובין‪ .‬הקלין ולכבאר קלאל אגנייא‪ ,‬ומן אללוול טשא‬
‫מסובץ‪ ,‬חמדן ואש בן דתרן‪ .‬מה לשוק לקבול‪ ,‬די תטמא בגאדם משגול‬
‫הוא‬
‫ופמםו‬
‫׳‬
‫רסיסי לילה‬
‫הוא עקרן ומה הוא עונשן ושכרן‪,‬‬
‫ומעט הוא חילי‪ ,‬ונם הדייני׳ ל א‬
‫יאמינו לי‪ ,‬ולא ישמעו כקלי • כי‬
‫יאמרו לי‪ .‬כמה נדע שדרך היושר‬
‫נדע ‪ .‬אולי האדם חטא ולא ידע‬
‫והוא לא חטא עשה ‪ .‬והפנים נשא‬
‫רק לבקש פרנסה• שהיא עליו קשה‪:‬‬
‫ו מ ש ם הלך השטן לבית מרזח‬
‫והוא כעוף פורח• ונכנס‬
‫בדמות אורח ‪ .‬וישב על כסא והוא‬
‫שמח ‪ .‬ושם מצא חבורות של חברי׳‬
‫שוחי׳ שכורי׳‪ .‬ושוחקי׳ ומדברי׳• והם‬
‫יושבי׳ שם • ורדה כוסם ‪ .‬ושוחי׳‬
‫כאות נפשם‪ .‬ושמחח עולם על‬
‫ראשם‪ .‬ומדברי׳ בשפה בלולה‬
‫ופיהם מלא אלה • ונאצה וקללה‬
‫ודברי נבלה ‪ .‬וחרפות ומארה‬
‫ונדופי׳ וקול שירה‪ .‬ב ק ל ענוח‬
‫גבורה ‪ .‬וקולם נשמע בפצח‪ .‬והכו‬
‫אלה לאלה מכות רצח ‪ .‬ודשו זדי‪.‬‬
‫לזה כקצח • והשטן האדר לפניו‬
‫נטמא‪ .‬והריח ריח זוהמא ‪ .‬ושמחתו‬
‫הייתה שלימה ‪ .‬ואמר את * ה שתעו‬
‫אביא לפני השופטי׳ דדעו‪ .‬כמה‬
‫גבר החטא והטוב מנעו‪ .‬והיושר‬
‫קבעו • ובטיט היון טבעו‪ .‬אך עודנו‬
‫יושב על הכסא בבית־המרזח • והוא‬
‫כל כך שמח ‪ .‬ובעסקו הוא בוטח‬
‫וקול מר פרץ בלי דברי׳ • מפי אהד‬
‫השכורי׳‪ .‬שקול צעקה הרי׳ • בשני‬
‫החברי־‪ .‬מה לי פה עלי אדמות ‪t‬‬
‫לא תענונ ולא נעימות ‪ .‬ואין לי טוב‬
‫כיי א ם למות • יען טובות ממני‬
‫הבהמות ‪ .‬שאני כערער בערבה• לא‬
‫אשד‪ .‬חשובה• לא ילד זכר ולא‬
‫נקבה • ולא מהיד‪ .‬טובה‪ .‬לא תעגוג‬
‫ולא‬
‫‪1‬‬
‫ופמטו לכול זיהא מחלול‪ ,‬באש יבטף‬
‫ויכרע בלא טעקול‪,‬‬
‫אשטן‬
‫וכיף רכל‬
‫אוקקף טן לבער‪ ,‬ואזזנקא עאםרא בבחרה‬
‫אזזחאם שללא יחחעד‪ ,‬די האליל פטטו‬
‫ו ל א חאבב יחשדד‪ ,‬ודיםא כא יקול טא‬
‫ענדו מעד‪ ,‬ואששוק עאטר סלוע וחזארא‬
‫ביע ושרא ועטארא‪ ,‬ודללאלא וםםםארא‪,‬‬
‫לטלאגא‬
‫ולבאטלין בלא כרטא‪ ,‬וטובין‬
‫ואטנז ולקזטא‪ ,‬די פטם חאנוח זטאעההוט‬
‫טלטיטא‪ ,‬וטא כאיין הטמא ראחא‪ ,‬גיר‬
‫לבש>יא ולקכאחא‪ ,‬ולהאראז ואצציחא‪,‬‬
‫חהתא כא יצצטק׳ו לודן אצחיחא‪ ,‬והטטא‬
‫טננאז די בכלאטו‬
‫לטוכך כא יקללע‪,‬‬
‫ולקלב לטליח בא יזעזע‪,‬‬
‫כא‬
‫וארראץ‬
‫יצדדע ויוזזע‪ ,‬ואוכרין כא יכדעי ויחלפו‬
‫יצילמו‬
‫ב ל כ ר ו ב ו ל א טן ירזע‪ ,‬וכא‬
‫ויחהכאצםו‪ ,‬ויההזאחטו ויחנכו‪ ,‬ויהדכו‬
‫ויהלכו ויעדדםו‪ ,‬ולהווא כאן עאםר גברא‬
‫מא הייא לא חמרא‪ ,‬ולא כדרא ולא צפרא‬
‫גיר דאדדגוב וריחהו מלסםקא וםשבגרא‬
‫לאיין‬
‫מטחונא‬
‫רקיקא‬
‫פרח‬
‫וחאררא‪,‬‬
‫אשטן ימן עינו דהר לברק‪ ,‬בלחק דנייא‬
‫פי לארץ׳ בזק‪ ,‬ורמא‬
‫טאהא זרק‪ ,‬וסא‪ 4‬אש‬
‫זםאמו פי‬
‫נעבבי‬
‫גיסא‬
‫קידאם‬
‫לאילאה לםפצ׳ל‪ ,‬וקדדאםשארעין אםפמא‬
‫בלעדל‪ ,‬םירא לאםקא דנייא‬
‫לחאכטין‬
‫חהבדדל‪ ,‬ועבירה כפיפא מא פצ׳ל‪ ,‬לאיין‬
‫כיף האדו טוזידין כהאר‪ ,‬דניבאה ב ל א‬
‫הטאר‪ ,‬כפף טן אננכ>* ולגבאר‪ ,‬כיף יציר‬
‫פיה ארריח דגייא טאר‪ ,‬נאר‬
‫אשהוואח‬
‫שאייטין פיהים‪ ,‬אש הייא אצלהים‪ ,‬ואש‬
‫הווא טעאקבההים ורבחהים‪ ,‬וקליל פיהוט‬
‫רבחי וט* ‪ ,‬וחהחא לחככאם פא יאמגולי‬
‫‪1‬י‬
‫ולא יסטעו קוו> ‪ ,‬לאיין יקולו‬
‫‪1‬י‬
‫געארפו‪ ,‬באיין בגי אדם טריק‬
‫באש‬
‫לטםגגם‬
‫כ>יפו‪ ,‬לאיכון כטאוו ושי צילם טא שאפו‬
‫והאד בגאדם ש־ פ>‪1‬טא טא עאטל‪ ,‬ולאוזה‬
‫ולחזור חאטל‪',‬גיר באש ׳פהחש לםעישא‬
‫אננהאר כאמל‪ ,‬די צעיבא עליה כיף לחטל‬
‫די ראפרו וטא קאדרש יהטלטל‪.‬‬
‫רסיסי לילה‬
‫סד‬
‫ולא נחת‪ .‬רק עבודה שהלב פולחת‬
‫והנוף מפרכת ואינה טשמחת •דש‬
‫ל י רק יסורין ודאבץ •ורוב צער‬
‫ועלבץ •ואין לי אפי׳ אכילה לתיאבץ‬
‫^לי לי ארה לי •שאני תועה אדי לי‬
‫וכשל כה שכלי •ואץ עתר לי‪ .‬הר‬
‫לחיימ אחים מובי׳ •שמסובין בין‬
‫משאבי׳ מי שס עוד כוס בני נדבי׳‬
‫אבל כששטע השטן אותו מרים‬
‫קולו• ובוכה וצר לו• על מר נורלו‬
‫ומודה על פעולו• נבהל וברח ופרח לו‬
‫משם הלך לבית הכלא •שהיה‬
‫גדוש ומלא •ומצא שם אסיר‬
‫מופלא •שהיה יושב בשפלות •ודתוק‬
‫בשלשלאות ברזל גדולות •ורגליו‬
‫כבולות •ובעיניו שהם להומות •והיו‬
‫לחלק נוטות •ובפניו החורות‬
‫והקטוטות •נשקף החטא הנורא‬
‫עקרצח האדם טבחו־ היצירה‪.‬שה>>‬
‫אותו ברא• זה הוא ממש חטא‬
‫שאינו קטן •ובפיו רמן •ועל כמו ‪7k‬‬
‫אצילם גרקו וטא קדרוש יאוקפו‪:‬‬
‫לא אותר אמר השטן‪ .‬לעכב א ח בלהק אשטז טאז^ ‪>0‬ש עלא כרסיה‬
‫משפטן •ותכף חטאו העלה •לפני‬
‫פי לקהווא‪ ,‬ובשגלו מתתכל‬
‫בית ‪ p‬של מעלה •וכשבא לשם לאיין צאב די גווא‪ ,‬והווא פרחאן בכתרת‬
‫גופו בו גדפה גדולה •והגדול שאור לקווא‪ ,‬ותסס טארר בלא כלמא‪ ,‬ברז‬
‫כשלמה עוטה •אמר לו ראה מה מן פטם שכראן די כאן תטטא‪ ,‬כיף‬
‫הבאת שוטה‪ ,‬אדם שסבל אינו חוטא‪ :‬אגגוואח פאנגגטא‪ ,‬וצייאחו פ«‪1‬ע לאססטא‬
‫ומן תממא משא אשטן ללקהווא‪ ,‬כיף‬
‫פרך טאייר בלקווא‪ ,‬ויכל פי‬
‫שכיהת צייף ואיזהו צ׳ווא‪ ,‬וגלש עלא‬
‫כרסי גלשא חלווא‪ ,‬וזכר חטטא רבאייע‬
‫דלצחאב‪ ,‬שכראגין ושארבין רהוט‬
‫אששראב‪ ,‬וידהכו ויתכללטו כיף לחגאב‬
‫וג^שין עלא פשושהום‪ ,‬וראוי כאםהום‪,‬‬
‫ופרחת אדרגיא עלא רוצהום‪ ,‬וכא‬
‫יתכללטו בזטיע ^לגאו‪ /‬ופטטהום עאטר‬
‫בכלאס כאווי‪ ,‬ולתרז ולגרב ואדדעאווי‪,‬‬
‫וכלאם אששפאהא וטעיור וגגאווי‪,‬‬
‫וחססהום גסםע ללבעד‪ ,‬ודרבו האדא‬
‫להאדא באדדבז ובלעץ‪ /‬ועפשו האדא‬
‫עלא הארא שללא יתקרר‪ ,‬ותקול עליהום‬
‫כא ידדארבו בלזדד‪ ,‬וחתתא ואתר‬
‫טגגהום אגפס טא קדר ירדד‪ ,‬ואשטן‬
‫להווא קדדאטו אחווסך‪ ,‬ושטט ריחח‬
‫ל‪:‬נז ולוסך‪ ,‬ופדחתו טא קדרתש תתפסך‬
‫וק^ האדו די תלפו‪ ,‬געבבי קדדאם‬
‫לחככאם ויערפי‪ ,‬שח>> דדגוב קוואו ולא‬
‫באפו‪ .‬ולםליח תרכו ועליה כ^פו‪ ,‬וטן‬
‫טריק לטטגגט ואלחק כפפו‪ ,‬ופי גיש‬
‫התקרה‬
‫יחיא‬
‫רפואה נאזח‬
‫״ובלעדח‬
‫ח א ד ס ג ש ס ח ו דוח !‬
‫בן אדם למה כה חורו פניך‪ .‬ולטה‬
‫כה? יכאב לבך‪ .‬ולמה כה?‬
‫צר לך‪ .‬האמ כל כך? עשתונוחיך‬
‫נבוכים‪ .‬ותמו בל הדרכי׳‪ .‬ואץ לך‬
‫מוצא ומהלכי׳‪ .‬יאוש נורא אוכל‬
‫אותך‪ .‬והורדת את ראשך על חזך‬
‫ושתיקת עולם שותק הנך• ולמה‬
‫פניך‬
‫*‬
‫קדדאם אזזטאעא די כאגת טלטוטא‪ ,‬וק>‪1‬‬
‫אש סן חאזא עגדי טסגגדא‪ ,‬לא פשוש‬
‫ולא לדדא‪ ,‬וחסגלי לטות טן עישתי‬
‫לטטרםדא‪ ,‬וביר מנגי לבהאים די‬
‫עישתהום ואזרא‪ ,‬ואגא כיף לערעארא‬
‫פלגאבא מפררדא‪ ,‬לא סרא משדוחא‬
‫לא אולאד ולא עישא סליחא‪ ,‬לא פשוש‬
‫ולא ראחא‪ ,‬גיר לכדסא די לקלב זארחא‬
‫ולכסד טפזזר בלא צחחא‪ ,‬ולקלב מפסוך‬
‫בלא פרחא‪ ,‬ולגביגא עליה סטרוחא‪ ,‬קדד‬
‫פרדא‬
‫רסיסי לילה)‪(2‬‬
‫רסישי לילה‬
‫פניך משתגים• ואתה אץ אוגים‬
‫למצוא אופני׳‪ .‬ולבקש ממיז רחמי׳‬
‫ותחגוגי׳• ולמה מחשבותיך תמוהי׳ ?‬
‫ואת ה^הי׳• הגבוה על גבוהי׳‪ .‬שהוא‬
‫לכל גוצר קדם‪ .‬שכחת ארש‪ .‬בשר‬
‫ודם‪:‬‬
‫פרדא דאררחא‪ .‬וענדי כהרת לעדאכ‬
‫ואננכאד‪ .‬ולגייאר ולגפן בלא עדאד‪ .‬וסא‬
‫ענדיש כלליה לםאבלא פחז* לעכאד‪ .‬כיה‬
‫עלייא בוה לי‪ .‬די אנא זאהל וה«יף וםזלי‬
‫ועטר רזלי וזהדי ועקלי‪ .‬וםא עגדי די‬
‫יעאוון לי‪ .‬ביה עלא האד אללואן‪ .‬כאם‬
‫פררחחבום יא לכוואן‪ .‬די טצ׳וורין עלא‬
‫אששראב לםלוואן‪ .‬אשכון פיבום יעטינא‬
‫כאם יא אססאכיין לחנאן‪ .‬באלחק טנאיין‬
‫סטע אשטן קוואלו‪ .‬ובאכ• ונאדם וטנבבן‬
‫עלא ח*יו‪ .‬וקדר עלא פע»יו‪ .‬רהש טן האד‬
‫לכלאם‪ .‬די טא כאן פי מיו‪ .‬וד!רב וטאד‬
‫וםשא פחאלו ‪:‬‬
‫ומן תטטא םשא ללחבס‪ .‬די כאן עאטר‬
‫וטאוושי טנפפס‪ .‬חבר תטטא טסזון‬
‫טכרפס‪ .‬די כאן ‪0‬יש פלחדורא‪ .‬וטכתחף‬
‫בםנםלא דלחריד כבירא‪ .‬ודזליה כלכמי‬
‫טחצורא‪ .‬ובעיניה אשאעלאח די באנו‬
‫לאתחאקא טאיילאח‪ .‬ואיזהו צפר ושווארבו‬
‫טבדדלאת‪ .‬וצ׳אהר עליה אדדניב לםעזזנ‬
‫ואששקא‪ .‬דנוב קטיד כייאר לכליקא‬
‫בנאדם די א ל ל ״ ח כלקו יעיש כאננקא‬
‫ח א ד א רנוב כביר די קטיע ארראץ‬
‫ובפטטו אשטן ‪ kp‬לאבאש‪ .‬ועלא האדא‬
‫םא נסטחש לאננאש‪ .‬באש ידוז שרעהום‬
‫בילאש‪ .‬ודגייא דנובו טל־ל־יע‪ .‬לאסטטא•‬
‫קדדאם אששרע‪ .‬וכיף דבל נהציו פיח‬
‫ואתתכלע‪ .‬זקפז קפזא כבירא ואתהזעזע‬
‫ולככיר די אלחק בא יעטי‪ .‬ובציאוו בכיר‬
‫כאן טגטטי‪ .‬קאדיי־ו כזר אש זינת יא‬
‫לטשטטי‪ .‬בנאדם די אתתעדדב טא ענדו‬
‫א ל ־ תאמר • מה אעגה ופה אופר‬
‫וחסיד גמר‪ .‬וריח הצדקה‬
‫נמר‪ .‬וכי דל אתה ‪ .‬ועל כן גבעתה‬
‫ופיך סגרת ושתקת‪ .‬ועל מה בטחת *‬
‫האם אתה חושב בדעתך ‪ .‬כי אין‬
‫לך • מעשי׳ מובים בידך ‪ .‬או מצות‬
‫שיליצו טוב עליך‪ .‬ועל כן סגרת‬
‫פיך‪ .‬זאת הדרך איגה פובה לך‬
‫קום קרא ויחיך ‪ .‬שוע **יו מלבך‬
‫דבק בו במחשבתך‪ .‬וקרע סגור‬
‫עיגיך ‪ .‬וממעמקי לבך ‪ .‬תעלת‬
‫דמעתך ‪ .‬ותבוא לעפעפיך ‪ .‬ותהיה‬
‫זכה וטהורה כלבבך ‪ .‬אחרי שעוגה‬
‫ודוכך‪ .‬וגטהר וגזדכך ‪ .‬ואז אור חדש‬
‫יופיע לך‪ .‬ושמים חדשים ירקעו‬
‫לך ‪ .‬וכוכב התקוה יעלה על האופק‬
‫לקראתך‪ .‬דיתגחיגך ולחדריכך‬
‫בדרכי־יושר כרצון יוצרך‪:‬‬
‫ולכן ידידי עליכם לדעת ‪ .‬ובאזגיכם‬
‫תהיה נשמעת‪ .‬ובלבכם תהיה‬
‫נקבעת • כי מתנה אתת‪ .‬טובה‬
‫וםשובתת ‪ .‬והיא כפורתת ‪ .‬יקרה‬
‫מסנולת מלכי׳ כולם• יש לאלהי‬
‫דגוב ולא יתסטטא כאטי‪:‬‬
‫עולם • באוצרו הנעלם‪ .‬ושם מקומה אררזא לווא עזיב‪ .‬ע!יז וקריב‪ .‬ומא וזווריה‬
‫ודבר אחר אין עמה ‪ .‬ותקוה שמה‬
‫גיר ללתכיב !‬
‫והוא נותנה בסבר מניס ‪ .‬ידידלים עלאש יא בנאדם אוזהך צפר‪ .‬ועלאש‬
‫ואביונים• ולנדכאי׳ ומעונים • הסובלי׳‬
‫קלבך כלהםם נצ׳בר‪ .‬ועלאש דאק‬
‫ונלחצים ‪ .‬ברוב צער ועונשי׳‪ .‬דסודי׳ ביך ‪ Mrh‬וםא ציבתי צבר‪ .‬ואשקדד האדא‬
‫קשים‪ .‬אחד אנשיי‪ .‬ואחד הנשים חכטיטאחך מחיירין‪ .‬ואהשדדו עליך זסיע‬
‫לק בקש אדם מיהיך‪ .‬קרא אליו אטטרקאןלםנזורין‪ .‬וםא ענדך כרוז וםמיך‬
‫אוכרין‬
‫דענך‬
‫‪,‬‬
‫רכי‪:‬י לילה‬
‫דענך‪ .‬וכל אשר חרצה יותן לך‬
‫תהיה לך בן אדמ מחשבה תמה‬
‫ימה כלבנה וברה כחמה‪ .‬והאמן‬
‫באמונה ‪ .‬שלימה ‪ .‬זכה והמימה‬
‫אשרי בני אדמ המאמיני׳‪ .‬שאליו‬
‫טוני׳‪ .‬ולו נקראי׳ בנימ ‪ .‬וטוב הוא‬
‫לבוטחימ בו‪ .‬השמחי׳ בחסדו וטובו‬
‫כל רע להט לא יבוא‪ .‬ולא יאשמו‬
‫כל החוסי׳ בו‪ .‬ולעולם האלהימ‬
‫עמהס‪ .‬ומשמי קדשו משניח עליהם‬
‫למלא כל משאלותיהם‪ .‬ואליו ה ם‬
‫רצדם• ועם הצדיקי׳ מנדי• שמעשיהמ‬
‫ברי׳ ונקיים‪ .‬והתקוה תוסיף להם‬
‫חיים‪:‬‬
‫תפלח‬
‫לאל חי ונורא • חנאזר בננורח‬
‫לפתח ע‪0‬ו סצרח‪:‬‬
‫ובכן אל שמי שחק שוכן‪ .‬רצונך‬
‫לעמך הכן‪ .‬ותן אהבתך ‪ .‬על‬
‫כל מעשיך ‪ .‬וחבתך על כל ברואיך‬
‫דאחבו זח אח זה כל המעשים‬
‫דתרככו לבבות כל האנשי׳ הקשי׳‬
‫דתקרבו ליראתך כל החפשי׳‪ .‬רתמו‬
‫‪ p‬הארץ כל החטאי׳ • דשחחוו‬
‫לפניך כל הבדואי׳‪ .‬דחיו לבוחם‬
‫זכים מקיים ‪ .‬רעשו כולם אגודה אחת‬
‫טובה ומשובחת • שבעבודתם תמצא‬
‫גחח‪:‬‬
‫ובכן חוס ורחם גא ‪ .‬על עדת מי מגה‬
‫סה‬
‫אוכרין‪ ,‬אייש מעזזב חארק סררך ומנזזל‬
‫ראסך עלא סדרך‪ ,‬וסכחת אדדוואם סאכת‬
‫וצ׳אע פכדך‪ ,‬ועלאש איזהך מבדדל וציאע‬
‫בלפזעאח‪ ,‬ומא ענדך קיוא ולא תכמימאת‬
‫רפיעאת‪ ,‬כאש תתםלב מן ^ל״ה אררחמ־‬
‫את או אתתדריעאת‪ ,‬ועלאש תכמימאתך‬
‫מעטטלין ומרביין‪ ,‬ומול אדדנייא לקווי‬
‫עלא כול לקריין‪ ,‬ולע^י עלא כול למעליין‬
‫די קבל זטוע למכלוקץ מקדדם‪ ,‬נסית יא‬
‫בנאדם‪ ,‬למעםול מן ‪ nnk‬ואדדס ן‬
‫אנתי יא בנאדם םא תקול‪ ,‬אש נוואזב‬
‫ואש נקול‪ ,‬לאיין אתקאדא **חק‬
‫ולמעקול‪ ,‬ועלא האדא דהשתי‪ ,‬ופמםך‬
‫שדדתי וסכתתי‪ ,‬ועלא מן אתכלתי ? ואש‬
‫בא תבסם ותקול באיין מא ענדך‪ ,‬עמאייל‬
‫מלאח פידדך‪ ,‬אוו מצוח יכלאק םננהום‬
‫מלאך יגוודך‪ ,‬ועלא האדא שדדתי פטמך‬
‫בידדך‪ ,‬האד אטטריק ליך מאוושי‬
‫טזייאנא‪ ,‬קום נאדי לאילאהך טול אררחמא‬
‫ולמתגנא‪ ,‬ואירא חעייטלומן קרבך‪,‬‬
‫יעטיך די בא תתסננא‪ ,‬אתלססק פיה‬
‫בתכטימתך אצאפייא‪ ,‬וחלל שפאר עיננך‬
‫דגייא‪ ,‬וטן גרוק קלבך די פי סדרך‬
‫מכבייא‪ ,‬תתטלע דטעתך אננקייא‪ ,‬וחזי‬
‫לשפאנך מזררייא‪ ,‬ותכון צאפייא ונקייא‪,‬‬
‫פח*‪ 1‬דאכל דלקלב‪ ,‬מנורא מא רטאב‬
‫ואתעדדב‪ ,‬וצפא ואחסקל פח>‪ 1‬אדדהב‪,‬‬
‫ועלא נפלא ישרקלך צ׳אוו זדיד ומעזזב‬
‫וסמא זדיד ירזעו סמאוואחך‪ ,‬ונזמת‬
‫אררזא תתטלע מקאבלתך‪ ,‬תקדדמך‬
‫ותדררבך‪ ,‬פי כלפאתך‪ ,‬פי טרקאן‬
‫םסגגסין כיף חאבב אילאה נסמתך‪ ,‬די‬
‫האהובה והנאמנה ‪ .‬כיאיןלה‬
‫כה ומשעגה‪ .‬לעמוד בפגי גלי־‬
‫כתירא ענדו מחבבחך ‪:‬‬
‫השנאה ‪ .‬השוטפים א ח בריוחיך‬
‫ועלא האדא נחום חבאבי מווויין‬
‫ומחריבי׳ את עולמך‪ .‬ומאבדי׳ את‬
‫לפהאמא‪ ,‬בא יחדאז באש תערפו‬
‫טובוחיך ‪ .‬והרשעה מכלה א ח כלטא‪ ,‬ופי אודניכום חכון מחכומא‪,‬‬
‫העולם בהחלט ‪ .‬וממנה אין להטלט ופי קלבכום חכון םרשומא‪ ,‬באיין עטייא‬
‫והעול הוגד חרבו ושולט • וארן אוחדא‪ ,‬טליחא וסשכורא ומפררדא‪ ,‬והייא‬
‫ברצונו להגיח שריד ופליט • והזדק מפחחחא כיף לוורדא‪ ,‬עזיזא מן זמיע‬
‫דכאייד‬
‫מושל‬
‫רסיסי לילה‬
‫מושל ‪ . pnn‬ומתנכר עליה במרץ‬
‫ועושה בה בליץ וחרץ • ומרים ראש‬
‫בנאוה‪ .‬ועושה ברשע בל תאוה‬
‫ועדתך כל היום דוה‪:‬‬
‫ובכן שמע אלהים ז* תפלת עבדך‬
‫^‪ 1‬ל ‪ .‬ל‬
‫ותמלוך‬
‫כל מעשיך • בתוך תבל ארצך ‪ .‬ןלא‬
‫יתרחב הקרע ‪ .‬והאדם לא יוסיף‬
‫להרע ‪ .‬ולהנדיל פרע ‪ .‬ולהציק איש‬
‫לאחיהו‪ .‬ולהשחית את משיהו‪ .‬רק‬
‫יחוננהו דרצהו‪ .‬והרשע מארץ יהיה‬
‫נגרש‪ .‬ולא ידכא הנבוד אח החלש‬
‫ולא יקח העשיר כבשת ה ר ש ‪.‬‬
‫מה שעבדך דרוש דרש‪:‬‬
‫^‬
‫במינו‪ .‬הנרצן‬
‫ובקשתי מ י ו ‪.‬‬
‫יפקח את עינו • ולא יבלע הגדול‬
‫את הקטון ממגו‪ .‬ו>ימגה דתוס לא‬
‫יעגו‪ .‬דזגחו האגשי׳ את עצביהם‬
‫והחונף הדבק בהם ‪ .‬דבושו דחפרו‬
‫ממעלליהם‪ .‬דשליכו נשקם הנבזדי׳‬
‫דממנו במערות צורים • דלא יטרסוו‬
‫את חבריהם ככפירי׳• רחמו החלאות‬
‫דבוא קץ המלאות ‪ .‬דכבשו א ת‬
‫יצרם רודפי התאות‪ .‬דאםיגו בבוראם‬
‫ודרכיו הנוראות ‪ .‬דעבדוך באהבת‬
‫רבה ‪ .‬דלכו בדרכך כחובה • בלי‬
‫סבה ‪ .‬ולא יהיו זה לזה כנושה דרככו‬
‫את לבם הקשה ‪ .‬וכל מעשיהם יהיו‬
‫כקרבן אשד‪ ..‬וחהיה עבודתם נכונה‬
‫דלמדו חועי רות בינה ‪ .‬דביטו‬
‫מעולך באמונה ‪ .‬ואת מעשה‪ .‬ידך‬
‫יבינו‪ .‬דשמעו קרובי׳ ודחוקי׳ דאמינו‬
‫כי זה זמן ביאת משיח צדקנו• והגלות‬
‫אור שכינת עודנו • ועין בעין יראו‬
‫דאםרו הגה זה אלהיגו‪-‬והגדם יאמרו‬
‫מלך אלהי׳ כארץ‪ .‬וגכרח כל רשע‬
‫עריץ‪ .‬בביאת בן פ ח •וקדוש תהיה‬
‫דחיד ומיוחד •דעבדוך כל הגד׳ שבם‬
‫אחד• ועמך ישראל גד אחד• וביום‬
‫תהוא יהיה ה׳ אחד ושמו א ת ד ‪:‬‬
‫דכאייר אצצלאטן כולהום‪ ,‬ענד אילאה‬
‫אדרנייא די כלקהוס‪ ,‬פי כזאנתו לםכפייא‬
‫טנהוס‪ ,‬ותמטא טוצ׳עהא אוחדהא‪ ,‬יטא‬
‫כאיינא חאזא אוכרא טעאהא‪ ,‬ואררזא‬
‫יטטהא‪ ,‬וטול אדדנייא כא יעטיהא‪ ,‬באוזה‬
‫טסטוח וקלב חנין‪ ,‬ללטהדוכין וטערדבין‬
‫יטאטנין‪ ,‬לקאבלין ופטטהוט זאטטין‪,‬‬
‫כתרח <רינבן י‪S‬טעאקבאח אנ־יאזטין‪,‬‬
‫ועדאבאת צעאב ומצ׳ללטין‪ .‬וקבאח‬
‫וטעדרטין‪ .‬טלב יא בנאדם אילאהך לקריב‬
‫אילך ויחבבך‪ ,‬בררח אילו ויואזבך‪,‬‬
‫ויעטיך שאיין תחבב פי קלבך‪ ,‬תכון‬
‫ענדך חכטיטא‪ ,‬צאפייא ‪ knt‬אשטס‬
‫פאססםא‪ ,‬ואטן כנייא כאטלא יטתטוטא‬
‫צאפייא ובריםא‪ ,‬אבייאד די בא יאםנולו‬
‫וליה איזההיט כא יםיילו‪ ,‬והומא אולאד‬
‫כא יחסטטאילי‪ ,‬וסליח «יל״ה לדי יסיק‬
‫ביה‪ .‬ויפרח בפצ׳לי יכירו די יעטיה‪ .‬בול‬
‫קביח עטטרו טא יזיה‪ .‬ולא יצ׳יעו זטיע‬
‫לטדררגין ביה‪ .‬ודאיים >יל״ה טעאהום‬
‫וטן סםאה ראגב עליהום‪ .‬באש יעטל‬
‫כאטרהום‪ .‬ויקבל ט‪4‬יבתהום‪ .‬וליה הוטא‬
‫טרצ׳יין‪ .‬וםעא אצמיחין טעדודין וטסטיין‬
‫ופי דנייחהוט טרייחין וםהניין‪ .‬ואררזא‬
‫יזידלהום שנץ טתניין ‪:‬‬
‫צ ל א ללאילאה אדדאייס ולעזיב‪ .‬לחאצ׳ר מנד‬
‫ראן לנרינ‪ .‬יסכן קאוומו מן דיקת כול‬
‫םבע ולינ‪:‬‬
‫א ת ה‬
‫ע‬
‫ב ד ך‬
‫‪m‬‬
‫‪k‬‬
‫ן ב ב‬
‫ת פ ל ת‬
‫ל ע ב ן ד ת‬
‫צרנן‬
‫‪p‬‬
‫‪w‬‬
‫ש ה א ד ס‬
‫וליה‬
‫ובמבא יא אילאהנא לטסננד‪ .‬אססאכן‬
‫פי אססטא ונאצ׳ר עלא לעבד‬
‫ר׳צאך‬
‫רסיסי לילה‬
‫רצ׳אך לקא״ומך אוזזד‪ .‬ועמל מחבבתך‬
‫וב^ך‪.‬‬
‫זמיע‬
‫עלא‬
‫די‬
‫עמ^ך‪.‬‬
‫ויכונו צחאב‪ .‬זשיע למעםילין באצצוואב‬
‫וירמאני קליב‬
‫ולבפאף פאררין‬
‫ויתחקאדאוו מן‬
‫לארץ׳ זטיע‬
‫קראב‪.‬‬
‫לכאטיין‬
‫וינאייעי קדראטך זטיע לטכלוקין לעאציין‬
‫ויכינו קליבהום נקיין וצאפיין‪ .‬ויתתעט*‪1‬ו‬
‫טאלב‬
‫יא אילאה רוחי ‪:‬‬
‫וברגבא‬
‫אררז^ אצצעאב‪.‬‬
‫לכופאך יכונו‬
‫ורזקו ינחת׳‪ ,‬הארא מא‬
‫עמלת‬
‫בכייאסהך יעקלך‪ .‬ויחבבו הארא להארא‬
‫זסיע‬
‫ללטרכי‬
‫סו‬
‫יא‬
‫לעאלי שאני‬
‫אילאהנא‬
‫פסע לצלאח אצגיר מן‬
‫זטיע‬
‫קראנו‪ ,‬די סחרור קדדאם כאלקו מן חינו‬
‫וטליבהי די בנאדם לקניה‬
‫יחלל‬
‫עינו‬
‫ומא יבלעש *יכביר לצגר‬
‫מננו‪ .‬ולהזז^א‬
‫ניר‬
‫םננהים יחננו‬
‫וליתים סא יעררבו‬
‫כולהום רבאעא אוחרא‪ ,‬םליחא וטשכירא‬
‫ויתרבו‬
‫ופעירא‪ ,‬די פי ענארההום תזבר ר א ח א‬
‫ואתתוזיה ולחזור ^לאסק פיהום‪ ,‬וינחדרו‬
‫לברגבא‬
‫לרידא ‪:‬‬
‫ויחשםו מן פע^הום‪,‬‬
‫יא כ^קנא‪ .‬חנן ורחם בבתרת‬
‫ארחטא‬
‫אררזז>‪1‬‬
‫אצ׳ראהם‬
‫וירמיו‬
‫עדדההום‬
‫לזבאברא ויהככנעו חאכמין‬
‫אצילם פי‬
‫עלא‬
‫מגאראת אצצכרא ומא תבק^הום כברא‬
‫למציואבא לטזיאנא לעזיזא‬
‫ו ל א יפרפו כיף אסםבועא ואנמורא‪ .‬גיר‬
‫לםאמנא‪ ,‬די טא ענדהא זרד ולא טעאוונא‬
‫יההקאדאוו‬
‫לקהראת ולמקאציייאת ויזי‬
‫וגיר פ׳ טוואז לנראה טעדדבא וגרקאנא‬
‫וקת לעזאייב למבפייאת‪ ,‬ויגלני שימאנהום‬
‫אזזמאעא‬
‫והאר‬
‫ולטחננא‪.‬‬
‫מעאברהום‬
‫׳‬
‫למיואז כ א יםחחלו כ ל א י י ק ך‬
‫האנעין אששהויאת למפננייאת‬
‫ויאמנו‬
‫להאניץ‪ ,‬יינליו דנייאתך למבניין ויפרריו‬
‫פי כ^קהום וטרוקו למוכיפאת ולקוייאה‪.‬‬
‫יקאדי‬
‫ויעבדוך במחבבא כבירא ומהמימא‪.‬וימשיו‬
‫ביראתך לםעמ־ין‪ .‬ואצילם‬
‫חבב‬
‫אדניא בבדמתולםיזזעא‪ ,‬וטננהא מא באיינש‬
‫פי טריקך לטלזופא‪ ..‬בלא‬
‫די יפית מן אררבאעא‪ ,‬ולעוואז מחזזם‬
‫‪,‬חכוטא‪ .‬וטא יכינש האדא להאדא כיף‬
‫םבבא ו ל א ‪ ,‬׳‬
‫ם*פ* והאנס נ ל א שפאעא‪ ,‬ואררצארא טול אדדין‪ .‬וירטאבו‬
‫חאכמא פאררנייא‪ ,‬וג^לפא עליהא בלקייא ‪ :‬וזטיע עמאיילהום ־ יכונו‪ .‬טנ־וורין‪ .‬וכיף‬
‫יכתית לב~ייא ועאמלא פיהא ל פ נ א ; לקרבן טקבולין וטסגגדין‪ .‬ותכין כדטתהום‬
‫קלובהום למםוודין‪..‬׳‬
‫וחאבבא תפ־יליהא‬
‫ראצהא‬
‫ונ^ללייא‬
‫מרההבא וטתטיטא‪ .‬ויהעללמו׳ חאלפין‬
‫בלקבאחא ילפנטאזייא ו ע א מ ל א‬
‫'לעקל לפהאסא‪ .‬וידאוו פעאלך בלאטאן‬
‫יזשאעתך‬
‫טראיוטא‪ .‬ועשאל ידרך יפהטו‬
‫שה״תהא כיף‬
‫אננהאי‬
‫סכלייא‪,‬‬
‫חאבבא‬
‫הייא‪,‬‬
‫כילו־ םוהעא וראצהא טחנייא'‪:‬‬
‫וברגבא‬
‫' ונייאםא‬
‫‪1‬‬
‫ויסמעו לקראב ולבעאד ויאמגו ויתעללטיר‬
‫יא אלאהנא סטע צ י ל א ח ־ באיין האדא אוקת לטשיח די‬
‫ענרך‪ ,‬ואהתצלטן אנהא י א ‪ :‬גחהלטטו‬
‫עלא ידדו‬
‫ויעי־פו נאיין >יל״ה אתצלטן‬
‫‪ n* k‬ביחדך‪? ,‬לא כ^אייקך די כ ל ק ח י‪ ,‬פי לארץ׳ י בחכאט לדיר‪ .‬ונקטע מננדמיז‪,‬‬
‫בגרדך‪ ,‬פי איצט דניית ארצ׳ך לבנאדם ־ זמיע צ׳אלט קיי ושריד‪ .‬פי טזיית טשיח‬
‫טא יזידש יקבאח‪ ,‬ויכתתר לנוט ויקטל י ולד דוד‪ .‬ומקדדש תכון ופריד פאתתפרידא‬
‫‪l‬‬
‫אררייאח‪ ,‬ויפםסד ע ט א ל אצצלאח‪ ,‬גיר ; ויעבדוך זמיע לננוס קרעא אוחדא וקאימך‬
‫אצ׳*‪1‬ס יעטלך באייין עיגו והראה‪ ,‬ויחנן יי ישראל יעבדוך ב כ ת ר ח א ל ל ד ד א ‪.‬‬
‫מן צאתנו וירצ׳אה ואצילם טן ל א ר ץ ׳ • א נ נ ה א ר ה א ד א ך ‪ .‬יפרן א ל ל ״ ה ו א ח ד‬
‫ופי‬
‫יכון מדחי‬
‫ומא‬
‫יקבדש לגגי‬
‫כרופה ‪ I‬פי אששהאדא ויסמו ו א ח ד פי לעבאדא ‪:‬‬
‫לםםכין ולא יסתחי ומא יהדכש לזזבבאר‬
‫׳‬
‫רסיסי לילה )ג(‬
‫ללמרבי‬
‫תם‬
‫ר״ת של עוד היום ושבי פסוקים הבאים אחריהם‬
‫ע׳ת ויזמן ד׳רישת‬
‫עויד‬
‫חיו״ם ה׳גאולה י׳תעוררו ו׳יקוטו‬
‫םילחטות‬
‫ב׳וחר ג׳פשות ב׳תיריו‬
‫בניב‬
‫לעט״ד ל׳כפר ע׳ונות מיורדי דית‬
‫ייהרגום נ׳וצרים ו׳ערבים‬
‫יניפ״ף‬
‫פ׳ורעי פ׳רעית‬
‫ייחד דילים ו׳עגיים‬
‫ידיו‬
‫ה׳רות ריבות‬
‫היד‬
‫ב׳חורי תיורה‬
‫בית‬
‫צ׳דיקים י׳שרים ו׳חסידים‬
‫ציוין‬
‫נ׳סתריס‬
‫ג׳ם ביעלי ע׳ושר ת׳םיםיס‬
‫גבע״ת‬
‫ירושלים י׳קריבו ר יוחס ו׳נשמחם שיי‬
‫ל׳אל מירחם‬
‫ה׳גוקם ג׳קמת ה׳דם‬
‫הג״ה‬
‫האדיץ ה׳גקי אישר ד׳רבו ויהרגו‬
‫ג׳פשוח‬
‫ייחידי ה׳רבגיס ו׳חכמי ה׳קכלה‬
‫יהויה‬
‫צבאו״ת ציופ״ ב׳תורתאימת ויאחרחקים‬
‫טסע״ף מילחמת ס׳פרד )ספאגיא( ע׳ם‬
‫פ׳ראגקו‬
‫פאריה פ‪-‬ולין איותה ר׳וצה ה׳שקרן‬
‫)גימ׳ היתליר(‬
‫בטערצ״ה בירימאניא מהתקנת ע׳ם ריאשי‬
‫צירפת ה׳ברית‬
‫ויגרטניא ר׳ומה ם׳קשרים‬
‫ורטיי‬
‫י׳דידות‬
‫הקיט״ד‪ ,‬ה׳שקרן ק׳יים ויעשה ט׳חשבתו‬
‫הרעה‬
‫נדעיים נים דיורש ע׳זרת י׳רידו‬
‫ט׳וסיליני‬
‫ויהגבוהיסו׳ם־ף ה׳טלחטה ג׳וברת בירי־‬
‫טגיא הגרטנים יאבדו טםשלחם‬
‫ישפל״ו ייהפך שישיגם פ׳תאום ל׳אבד‬
‫ויאבדו‬
‫ו׳סיף ג׳פילתם ק׳רבות פ׳ולין‬
‫ונק״ף‬
‫ס׳טאלין ביהוד כיבודו י׳אזר‬
‫סבכ״י‬
‫ה׳טלחטה ייחד עיט ריאשי‬
‫היער‬
‫בברזיל בחיריו ב׳רב ריוגז זיעמם‬
‫ליהשםידם‬
‫והלבנון ויאחר ה׳מלחטה ל׳ישר»‪ 1‬ב׳רצון‬
‫ניפשס רנדבתם ג׳וחנים‬
‫‪1‬‬
‫באדי״ר‬
‫ב׳עזרת א׳םיו־יכא ר׳דישח‬
‫יהודים רחכה‬
‫יפויר‬
‫‪,‬‬
‫יישובי פ׳אלישתינה ו׳שכניתיה‬
‫ליעולם ‪ :‬ואחייב ויצא חוטר‬
‫מגזע ישי וכוי‪:‬‬
‫ר״ת ויחלם והנה סלם ובו׳‬
‫ויחלים‬
‫וה״נה‬
‫סלים‬
‫מצ״כ‬
‫ארציה‬
‫וראשיו‬
‫ו׳יחלוםי׳עקבח׳לוםל׳עתם׳ועד‬
‫ו׳זאח הייהה ג׳כיאח ה׳חל־ם‬
‫ס׳וף ל׳םלחמח ס׳גיג‬
‫ם׳ושלי צירפת כ׳ריטגיה‬
‫א׳גשים ר׳ודפי צ׳רק הים‬
‫ו׳אגשי ר׳ומה א׳שכנז ש׳פלים‬
‫ויגכזים‬
‫ם׳עוררים ג׳לוה יישגה ע׳ל־כט‬
‫מני״ע‬
‫השמיטה ה׳א‪ 4‬שיוכן ס׳רום י ישקיף‬
‫מ׳שםים היעלייגים‬
‫וייכרית היג־םגים גישיא•‬
‫והגיה‬
‫ה׳סגיג‬
‫סלאכ״י םישטיט ל׳תחתיה א׳רץ כיכ־דם‬
‫יישפיל־‬
‫אלהי״ס אילגכיש ל׳הם ה׳אל י׳שליך‬
‫סישש־ם‬
‫ע׳ה ל׳עטי ״פדה מיצרור‪.‬‬
‫עלי״ם‬
‫וירדי״ם ו׳ירושלים יימלאו ר׳ח־ב־היה‬
‫ד׳גליה י׳ריםו ם׳עלה‬
‫ב׳תפארח ויהדר‬
‫ב•‬
‫‪,‬‬
‫ר״ת והנה אנחנו מאלמים וכר‬
‫וזאה היתה נבואחי הראני‬
‫והנ״ה‬
‫אגחג״ו איםהי נשלם חזין נדודים יגייוח‬
‫טאלםי״ם מעה אשר לערוך מלחמה יעםדו‬
‫םמלכוח‬
‫א־יםיים אשכנז לצרפו־‪ .‬מלחמה יערכו‬
‫מראש‬
‫ברימניא תעזיר והעמיד בגגדם‬
‫בתו״ך‬
‫השריה הגרמגי׳ שיטפי׳ דרך הנירלדי׳‬
‫וגם האמיריכאים נכנסים‬
‫והנ״ה‬
‫המערכה‬
‫קיסר מושל הגרמנים‬
‫קם״ה‬
‫ראשי תיבות של איזה פסוהים‬
‫אלמת״י אחריתו לאבד ממלכתם‬
‫תבוסתה יגמור‬
‫ויקבצו גדולי מםלכית‬
‫וג״ם‬
‫נותנים צדק בממשלות הקטנות‬
‫נצב״ה‬
‫וגם הציוגים נציני היהודים‬
‫והג״ה‬
‫תסביניה תיסכים סעד בציון גשיאי‬
‫הציינות‬
‫^מתיכ״ם אמיריכא להם מגן תהיה‬
‫יסכימו כל טטשלות‬
‫ותשתחוי״ן וירושלים תהיה שמחה תבנה‬
‫חורבותיה ובניה ירימו נס‬
‫לאלמת״י לאחר אשד לרומה מפלה תהיה‬
‫ישדאל ימשולו‬
‫ר״ת והנה אימה וכוי‬
‫והנ״ה‬
‫אימ״ה‬
‫חשנ״ה‬
‫גדליה‬
‫נפיי״ח‬
‫על״״ו‬
‫וזאת היתד‪ .‬נבואתו הראני‬
‫אימהי יבוא מלך המשית‬
‫הזין שנוי כסא המלכים‬
‫נרמניה דורשת לאבד היהודים‬
‫ניתנת פקודה לגרש תמימים‬
‫עיז לעמי יתן וינאלם‬
‫ר״ת והנה תנור עשן וכר‬
‫וזאת היתד‪ .‬נבואה המחזה‬
‫והג״ה‬
‫תבוסה נאצים וחרבן רימה‬
‫תני״ר‬
‫עת שיקומו ננדכם‬
‫עש׳ץ‬
‫ולפ־״ר ומתתילים לעשות פרעית‬
‫יקבלו דינם‬
‫אמחה שם‬
‫א״ש‬
‫אנשימ שומרי רעתבם‬
‫אש״ר‬
‫עם בני רומי‬
‫עג״ר‬
‫בהם יעשו נקמית‬
‫בי״ן‬
‫הגזרי״ם האכזיריכאים גבורי זסנם‬
‫רוזבילט יהיה מושלם‬
‫האל״ה העת אשלח לכם הגואל‬
‫ר״ת הבה לי בנים וכו׳‬
‫הב״ה‬
‫ל״י‬
‫בני״ם‬
‫ואחריהו אינה מוצלחת‬
‫אלקינו יחיש נקמתו‬
‫מהרה תבוא הגאולה‬
‫אזי גר כבודכם יאיר‬
‫וא״ס‬
‫איין‬
‫מת״ה‬
‫אגב׳׳י‬
‫ר״ת צדיק כתמר וכר‬
‫צוריגו דורש יחוד קדושתו‬
‫צרי״ק‬
‫כתם״ר כימי תורת משה רביגו‬
‫יחיש פדות רועים חביבים‬
‫יפר״ח‬
‫כליון אויבים רשעים זדים‬
‫כאר״ז‬
‫בלבנו״ן" בואו לפגיו בתשיבה גאמגה‬
‫ונפש נקיה‬
‫ימהר שליתת גואל אליכם‬
‫ישג״א‬
‫שלש גאולות רמוזות פה‬
‫א״ם‬
‫הבני״ם‬
‫שמחיה‬
‫הללויה‬
‫אהרן משה • אסתר מריבי‬
‫אליהו משיח‬
‫המשיח בצרקחו נפשכם יפדה‬
‫מצרה‬
‫שימר משחת חייכם ה ו א‬
‫לכן אמרו לאלהינו‬
‫יהו״ה י׳מות ה׳םשיח ו׳עת היגאולה‬
‫ימל״ך י׳עמדו מ׳משלות ל׳גגדכם כיולם‬
‫לעל״ם ליכשיפילו ע׳ת ליהגלוח מ״שידז‬
‫וע״ר וייפדה ע׳ם דיוי‬
‫אחרת‬
‫יהו״ה י׳םי ה׳גאילה רקץ היפלאות‬
‫ימל״ך י׳עמדו מ׳מלכות רימלחמת כיבוש‬
‫לעל״ם ל׳רומה ע׳תידה ל׳היות מ׳פלה‬
‫וע׳יד ו׳תבגה עייר ר׳וד‬
‫אחרת‬
‫יחדח נסלואיו ‪ 232‬לזסן גלא מלוי ‪127‬‬
‫‪353‬‬
‫‪ 285‬חמשח‬
‫יסל״ך‬
‫‪161‬‬
‫‪»>« 368‬ים‬
‫לעל״ם‬
‫השקרן )גים׳ היתליר(‬
‫בן הרשעה‬
‫ושבע חםאוח ‪830‬‬
‫ועי‪T‬יאריך‬
‫לא‬
‫בשטחה גצחת יטי טטשלתו‬
‫החשבון‬
‫‪586‬‬
‫מכוון ‪1471‬‬
‫‪1471‬‬
‫תפלה‬
‫על סדר אליף בי׳׳ת‬
‫אלקיגו־ ברב גדולתך ‪ .‬דרוש הירידים‬
‫וזכור זכייתיהם‪ .‬חסדי טובך יקדטו כעסך‬
‫למענך טלך נאטן ‪ .‬סלח עינם ‪ .‬פדה‬
‫ציון קודשך ‪ .‬ראהו שמם חבנהו ‪:‬‬
‫על סדר תשר״ק‬
‫תפתח שערי רחמיך‪.,‬קבל צעקתם‪ ,‬פזורי‬
‫ענייך ‪ .‬סמוך נפייריתם ‪ .‬מקדשך לעד‬
‫כבודו יגדל ‪ .‬טובי חסדך זכור ‪ .‬וקבץ‬
‫הפזורים ‪ .‬דגליגו גלה‪ .‬בזכות אבותינו‪:‬‬
‫עירי סדר אנא בכח‬
‫אב״ג יחיץ‬
‫אמיריכא בחסדך גדלם‪ .‬יה‬
‫תשמיד צריהם‬
‫קר׳׳ע שמץ קרב רצונם עליון‪ .‬שמור‬
‫טובתם נאמן‬
‫׳נג״ד יכ״ש‬
‫נחה גדודי דגליהם ‪ .‬ירום‬
‫בבור שמם‬
‫בט״ר צח״ג בניך טובים ר א ה ‪ .‬צרתם‬
‫הקרב גאולתם‬
‫חק״ב‪ .‬טנ״ע חון קדושים ברחמיך ‪ .‬טובי‬
‫נפלאוחיך עטרט‬
‫על סדר א׳ית ב׳׳ש‬
‫•‪v‬״‪ b‬פרק יה נטול לצרפח ‪ .‬פעולת‬
‫זכוח קדטוניט‬
‫אגא חקבל‪ .‬ברצון שיעחגו‪ .‬גלה רחטיך !‬
‫דליך קבץ ‪ .‬הרואים צרות ‪ .‬ורחם [שק׳׳ו צי״ת שמע קילי יהאזן ‪ .‬צור‬
‫פליטתם ‪ .‬זכור עדתך הגון‪ .‬סמוך‬
‫ישראל תפלתי‬
‫‪j‬‬
‫טהורים ‪-‬גאטן‪ .‬יחד טלכותך ‪ .‬כי לשטך‬
‫בחסדך שמע כל משאלי‬
‫;בשכםל״ו‬
‫כבוד ‪:‬‬
‫למענך ועזרם ‪:‬‬
‫והשלם‬
‫העבודה‪ .‬בעזרת צור תעודה ‪ .‬עיי הפועלים במלאכת שמים‬
‫יה׳ד שיזבו לראות בטוב ירושלים ‪ .‬ראשץ בקודש ידידי ואהובי‬
‫המשגיח הבחוץ אברהם >>קובי הי׳ו‪ .‬והמסדר הראשק ראובן פרין • יראה‬
‫בבנץ הארץ ‪ .‬והשגי עוסק במלאכת הקודש ‪ .‬דוד אבירזל ‪ .‬יקר וחרדן • הוא‬
‫יפרח כברוש ‪ .‬והעתר במלאכה • הבחוץ אברהם גוזלאן‪ .‬יצו ה׳ אתו הברכה‬
‫והמדפיסים הנדה ישועה יפרח • יציץ דפרח ‪ .‬והשגי הנדח יעקב יבגי • כארז‬
‫בלבגון ישנה ‪ .‬והבחרן שמעון זעפראני‪ .‬ינצל מכל חולי ועמי • ונגמר יום י״ג‬
‫תשרי ש׳ לעזר״ת ה׳ בנבורים לפיק • פה קזבלנקה יע״א‬