1- מסמך ג` לביצוע עבודות המכרז מפרט טכני מיוחד 2014 דצמבר

‫פרויקט "שער הבירה"‬
‫עבודות כרייה ודיפון כהכנה להקמת חניון תת קרקעי‬
‫בשד' שז"ר‬
‫מכרז מספר ‪387/2014‬‬
‫מסמך ג' ‪- 1‬‬
‫מפרט טכני מיוחד לביצוע עבודות המכרז‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫כסלו‪ ,‬תשע"ה‬
‫חניון תת‪-‬קרקעי בשד' שז"ר‬
‫מתכננים‪:‬‬
‫כבישים וניקוז‪:‬‬
‫ד‪.‬א‪.‬ל‪ .‬הנדסה (‪)2004‬‬
‫יגאל אלון ‪ ,55‬תל אביב‬
‫טל‪03-6366444 .‬‬
‫אדריכלות‪:‬‬
‫פרחי‪-‬צפריר ‪ -‬אדריכלים‬
‫בן גוריון ‪ ,1‬בני ברק‬
‫טל‪03-6142142 .‬‬
‫גיאולוגיה‪:‬‬
‫ד"ר עזי זלצמן בעז זלצמן‬
‫רח' המלאכה ‪8‬א'‪ ,‬רמת גן‬
‫טל‪03-7526631 .‬‬
‫חשמל‪:‬‬
‫תכנון תנועה‬
‫אמאב תחבורה (‪)1995‬‬
‫יד חרוצים ‪ ,4‬ירושלים‬
‫טל‪02-6736992 .‬‬
‫ספיר י‪.‬ז‪.‬ח בע"מ‬
‫רח' אחד העם ‪ 13‬חיפה‬
‫טל‪04-8622337:‬‬
‫הפרויקט‪:‬‬
‫ניהול‬
‫א‪ .‬ספיבק חב' להנדסה‬
‫נחלת יצחק ‪ 32‬ב'‪ ,‬תל אביב‬
‫טל‪03-609070 .‬‬
‫מנהרה ומסמכי מכרז‪:‬‬
‫א‪ .‬רוזן – הנדסה בע"מ‬
‫רח' הרמב"ם ‪ ,17‬כפר יונה‬
‫טל‪09-8986152 .‬‬
‫‪2‬‬
‫רשימת מסמכי‪-‬חוזה‬
‫א‪ .‬מורכב מהמסמכים הבאים‪:‬‬
‫מסמך‬
‫מסמך מצורף‬
‫מסמך שאינו מצורף‬
‫מסמך א'‬
‫הזמנה להציע הצעות‬
‫מסמך ב'‬
‫תנאים כלליים לביצוע עבודות המכרז‬
‫מסמך ג'‬
‫המפרט הכללי הבין‪-‬משרדי לעבודות בנייה – הספר הכחול (על כל‬
‫פרקיו הרלוונטיים‪ ,‬גם אם לא נרשמו להלן)‪:‬‬
‫מסמך ג'‪1‬‬
‫פרק‬
‫שם הפרק‬
‫שנה‬
‫‪00‬‬
‫מוקדמות‬
‫‪2009‬‬
‫‪01‬‬
‫עבודות עפר‬
‫‪2011‬‬
‫‪02‬‬
‫עבודות בטון יצוק באתר‬
‫‪2013‬‬
‫‪08‬‬
‫מתקני חשמל‬
‫‪2008‬‬
‫‪11‬‬
‫עבודות צביעה‬
‫‪2005‬‬
‫‪15‬‬
‫מתקני אוורור‬
‫‪2011‬‬
‫‪19‬‬
‫מסגרות חרש‬
‫‪2000‬‬
‫‪23‬‬
‫כלונסאות ואלמנטי סלארי‬
‫‪2008‬‬
‫‪26‬‬
‫עוגני קרקע‬
‫‪2005‬‬
‫‪40‬‬
‫פיתוח נופי‬
‫‪2009‬‬
‫‪51‬‬
‫עבודות סלילה‬
‫‪2014‬‬
‫‪54‬‬
‫כרייה תת קרקעית‬
‫‪2013‬‬
‫‪57‬‬
‫קוי מים‪ ,‬ביוב ותיעול‬
‫‪1990‬‬
‫מפרט טכני מיוחד לביצוע עבודות המכרז‬
‫(יימסר גם בתקליטון נפרד)‬
‫מסמך ד'‬
‫כתב הכמויות ואומדן‬
‫מסמך ה'‬
‫מערכת תכניות‬
‫מסמך ו'‬
‫חוזה קבלני מוריה ינו' ‪14‬‬
‫חוזה קבלנים‪ ,‬ינואר ‪.2014‬‬
‫מסמך ז'‬
‫דו"ח גיאולוגי – ד"ר עוזי‬
‫זלצמן‬
‫(מסמך נפרד של "ד"ר עזי זלצמן")‬
‫מסמך ח'‬
‫הסכם עם מנהל הדיור‬
‫מסמך ט'‬
‫מפרט בטיחות‬
‫כל המפרטים הכלליים הם אלה שבהוצאת הועדה הבין‪-‬משרדית בהשתתפות משרד הבנוי והשכון‬
‫ומשרד הבטחון‪ ,‬ומהווים יחד את מסמכי החוזה‪ ,‬בין שהם מצורפים ובין שאינם מצורפים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬הצהרת הקבלן‪:‬‬
‫הקבלן מצהיר בזאת כי ברשותו נמצאים המפרטים הנזכרים במכרז‪/‬חוזה זה‪ ,‬קראם והבין את‬
‫תוכנם‪ ,‬קיבל את כל ההסברים אשר ביקש לדעת ומתחייב לבצע את עבודתו בכפיפות לדרישות‬
‫בהם‪ .‬הצהרה זו מהווה נספח למכרז‪/‬חוזה זה והינה חלק בלתי נפרד ממנו‪.‬‬
‫הערה‪.‬‬
‫ה"מפרטים הכלליים" המצוינים לעיל ניתן להשיגם באינטרנט באתר משהב"ט ‪ /‬מפרטי בינוי‪.‬‬
‫חתימת הקבלן ‪............................‬‬
‫‪4‬‬
‫מסמך ג' ‪ :1‬מפרט מיוחד‬
‫‪01‬‬
‫עבודות עפר לפורטלים‪.‬‬
‫‪ 01.01‬תחום הפרק‪.‬‬
‫‪ 01.02‬דרכים זמניות ומשטחי עבודה‪.‬‬
‫‪01.03‬‬
‫חציבה – כללי‪.‬‬
‫‪ 01.04‬נתוני קרקע‪/‬סלע‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫תאור תמציתי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ 01.05‬שיטות חלופיות לתימוך מדרונות סלע בפורטלים ובקטעי חפירה פתוחה‪.‬‬
‫‪ 01.06‬אופני מדידה ותכולת מחירים‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫עבודות בטון יצוק באתר‪.‬‬
‫‪ 02.01‬תחום הפרק‪.‬‬
‫‪ 02.02‬סוג הבטון‪ ,‬תנאי הבקרה והאשפרה‪.‬‬
‫‪ 02.03‬טפסות לדיפון הקמרון‪.‬‬
‫‪ 02.04‬סטיות מותרות‪.‬‬
‫‪ 02.05‬קטימת פינות‪.‬‬
‫‪ 02.06‬תיקוני בטונים‪.‬‬
‫‪ 02.07‬פלדת הזיון‪.‬‬
‫‪ 02.08‬הפסקות יציקה ותהליך היציקה‪.‬‬
‫‪ 02.09‬אישור המפקח ליציקה‪.‬‬
‫‪ 02.10‬בטון רזה‪.‬‬
‫‪ 02.11‬קביעת אביזרים שונים בבטון‪.‬‬
‫‪ 02.12‬הכנת פני הסלע ו‪/‬או הבטון המותז ליציקה‪.‬‬
‫‪ 02.13‬יציקת הבטון אל הסלע ו‪/‬או כנגד בטון מותז‪..‬‬
‫‪ 02.14‬יציקת בתחום הסמוך לתחנת האומה‪.‬‬
‫‪ 02.15‬אופני מדידה ותכולת מחירים‪.‬‬
‫עבודות איטום‬
‫‪05‬‬
‫‪ 05.01‬תכולת הפרק‪.‬‬
‫‪ 05.02‬מערכת האיטום‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מערכת ‪.mapeilastic TU‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מערכת ‪Sikalstic -841 ST‬‬
‫‪ 05.03‬אופני מדידה ותכולת מחירים‪.‬‬
‫עבודות חשמל‬
‫‪08‬‬
‫‪ 08.01‬תכולת הפרק‬
‫‪ 08.02‬תנאים כלליים‬
‫‪ 08.03‬דרישות מיוחדות‬
‫‪19‬‬
‫‪19.01‬‬
‫‪19.02‬‬
‫‪19.03‬‬
‫‪19.04‬‬
‫‪19.05‬‬
‫עבודות מסגרות פלדה‪.‬‬
‫תחום הפרק‪.‬‬
‫קונסטרוקציית פלדה‪.‬‬
‫הגנה‪.‬‬
‫מערכת בקרת טיב‪:‬‬
‫דמי בדיקת דגימות וחומרים‪:‬‬
‫‪ 19.06‬תכניות ‪As Made‬‬
‫‪ 19.07‬אופני מדידה ותכולת מחירים‪.‬‬
‫עבודות סלילה‬
‫‪51‬‬
‫‪ - 51.01‬עבודות הכנה‬
‫‪ 51.01.0325‬גידור זמני סביב עצים קיימים‬
‫קרצוף אספלט בעומק משתנה‬
‫חישוף‬
‫תת פרק ‪ - 51.02‬עבודות עפר‬
‫כללי‬
‫חפירה בשטח האתר והובלת החומר החפור לאזורי מילוי‬
‫‪51.02.0010‬‬
‫שיפועי מדרונות קבועים במילוי‬
‫שיפועי מדרונות בחפירה‬
‫חומרי מילוי מאושרים‬
‫הידוק רגיל‬
‫חיבור למסעה הקיימת‬
‫תת פרק ‪ 51.04‬שכבות אספלטיות במיסעה‬
‫‪ 51.04.1571‬קרצוף אספלט בעומק משתנה‬
‫תת פרק ‪ – 51.05‬עבודות ניקוז ומניעת סחף‬
‫‪ 51.05.01‬כללי‬
‫תת פרק ‪ - 51.33‬מעקות וגדרות בטיחות‬
‫גדר איסכורית זמנית‬
‫‪51.33.4510‬‬
‫‪6‬‬
‫‪54‬‬
‫עבודות מנהור‪.‬‬
‫‪ 54.01‬תחום הפרק‪.‬‬
‫‪ 54.02‬מיפרטים‪.‬‬
‫‪ 54.03‬מדידה' סימון וסטיות מותרות‪.‬‬
‫‪ 54.04‬תיאור גיאוטכני‪.‬‬
‫‪ 54.05‬שלבי כרייה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מנהרות גישה‪.‬‬
‫אולמות החניון‪.‬‬
‫ייצוב עמוד הסלע וכריית מעברים בו‪.‬‬
‫כרייה בסמוך לתחנת האומה‪.‬‬
‫‪ 54.06‬שיטות וציוד ‪ -‬כללי‪.‬‬
‫‪ 54.07‬קידוח ופצוץ מבוקר‪.‬‬
‫‪ 54.08‬מכונות חיתוך‪.‬‬
‫‪ 54.09‬חציבה בפטיש הידראולי‪.‬‬
‫‪ 54.10‬תמוך ‪ -‬כללי‪.‬‬
‫‪54.11‬‬
‫‪54.12‬‬
‫‪54.13‬‬
‫‪54.14‬‬
‫‪54.15‬‬
‫‪54.16‬‬
‫‪54.17‬‬
‫‪54.18‬‬
‫בטון מותז‪.‬‬
‫רשתות זיון לבטון מותז‪.‬‬
‫בורגי סלע‪.‬‬
‫כרייה בחסות צינורות‪.‬‬
‫עבודות דיוס‪.‬‬
‫בטון שאוב למלוי חללים‪.‬‬
‫קידוחי גישוש ‪ /‬קידוחי סקר‪.‬‬
‫עבודות ניקוז בזמן הבצוע‪.‬‬
‫‪54.19‬‬
‫‪54.20‬‬
‫‪54.21‬‬
‫‪54.22‬‬
‫‪54.23‬‬
‫נקזים‪.‬‬
‫מעקב אחר מבנים סמוכים‪.‬‬
‫התקנת מכשור גיאוטכני ובדיקות מעבדה‪.‬‬
‫סקר גיאופיסי לאיתור חללים‪.‬‬
‫אופני מדידה ותכולת מחירים‪.‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫נספח א'‪ -‬בקרת איכות עצמית של הקבלן‬
‫נספח ב'‪ -‬הנחיות לשמירה על הסביבה בעת הביצוע‬
‫‪7‬‬
‫מסמך ג'‪ :1‬מפרט מיוחד‬
‫פרק ‪ :01‬עבודות עפר‬
‫‪ 01.01‬תחום הפרק‪.‬‬
‫העבודות הכלולות בפרק זה הן‪:‬‬
‫עבודות עפר עבור דרכי גישה זמניות לאתר‪ ,‬בתחום הפורטלים ובתחום אתרי‬
‫א‪.‬‬
‫ההתארגנות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עבודות עפר למשטחי הכניסה למנהרות הגישה‪,‬‬
‫עבודות עפר למשטחי התארגנות עבור הקבלן (מחנה עבודה‪ ,‬אחסנת ציוד‬
‫וחומרים‪ ,‬עירומים זמניים לפנוי חפורת וכיוב')‪.‬‬
‫עבודות עפר למבנה הכביש וניקוז מתוארות ומדודות בפרק ‪ ,51‬עבודות עפר לכריית‬
‫מנהרות הגישה ואולמות החניון מתוארות ומדודות בפרק ‪.54‬‬
‫‪ 01.02‬ראה סעיף ‪ 00.14‬במסמך ב' – פרק המוקדמות‬
‫‪ 01.03‬חציבה ‪ -‬כללי‪.‬‬
‫כל האמור בסעיפי ה"מפרט הכללי" לעבודות עפר מחייב גם באם תידרשנה חציבות‬
‫משלימות באזור הפורטלים‪ .‬אי לכך‪ ,‬בכל מקום בו נכתב "חציבה" הכוונה היא הן‬
‫לחפירה בעפר והן לחציבה בסלע‪ ,‬בכל כלי ידני או צמ"ה (פטישי‪-‬שבירה הידראוליים‪,‬‬
‫דחפורים ‪ -‬מרטשים‪ ,‬מחפרים וכיוב')‪.‬‬
‫עבודות החציבה לדרכים זמניות ומשטחי עבודה כוללות גם את הגנתן בפני מי גשמים ומי‬
‫נגר עילי אחרים במשך כל שלבי הביניים של העבודה‪ ,‬כאמור בסעיף ‪" 15‬שאיבת מים‬
‫וחשמל" ל"חוזה קבלנים" של חב' "מוריה"‪ ,‬ובסעיף ‪"( 54.08‬ניקוז והרחקת מים") למפרט‬
‫הכללי הבינמשרדי‪.‬‬
‫מובהר ומודגש להלן כי עבודות החציבה העילית (קרי בתחום הפורטלים‪ ,‬מחוץ לאולמות‬
‫ולמנהרות הגישה)‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה בסמוך למבנה הקיים של "תחנת האומה"‬
‫תבוצע ללא חומר נפץ (לרבות ללא "פיצוץ מבוקר") אלא רק באמצעות מכונת חיתוך‬
‫(‪ )road header‬או פטישי שבירה הידראוליים או ציוד חציבה שווה‪-‬ערך‪ .‬דרישה זו תילקח‬
‫בחשבון ע"י הקבלן בעת הגשת הצעתו והמחירים שינקוב בהם בכתב הכמויות‪ ,‬כאמור‬
‫בסעיף ‪ 01.06‬שלהלן‪ ,‬יהיו מותאמים לדרישה זו‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן מופנית לצורך בעבודה זהירה במיוחד בסמוך ל"תחנת האומה"‪ ,‬מתחת‬
‫לשדרות שז"ר ובכל הקטעים בהם כיסוי הסלע ו‪/‬או העפר מעל או מצידי קמרון האולמות‬
‫או מנהרות הגישה קטן מחמישה (‪ )5‬מ'‪ .‬הקבלן יציג במסגרת תיאור שיטת הביצוע (סעיף‬
‫‪8‬‬
‫‪ 54.07.04‬למפרט הכללי) את הצעדים בהם ינקוט והציוד בו ישתמש‪ ,‬במטרה לוודא‬
‫ביצועה של עבודה זהירה במיוחד כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ 01.04‬נתוני קרקע‪/‬סלע‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫כל נתוני הקרקע והסלע שבידי המתכנן‪ ,‬עבור דרכי הגישה‪ ,‬משטחי ההתארגנות‪,‬‬
‫הפורטלים והמנהרות‪ ,‬מתומצתים בסעיף ‪"( 54.04‬תיאור גיאוטכני") למפרט זה‪ ,‬ומוצגים‬
‫במלואם במסמך ז' ‪ -‬דו"ח גיאוטכני של ד"ר עזי זלצמן‪ ,‬לרבות צילומי הגלעינים ותוצאות‬
‫בדיקות המעבדה‪.‬‬
‫מודגש בזאת כי בהתאם לאמור בסעיף ‪ 54.02‬ל"מפרט הכללי"‪ ,‬אין בנתונים אלו כדי‬
‫לחייב את המזמין והם נמסרים לקבלן לאינפורמציה כללית בלבד‪ .‬לא ישולם עבור כל‬
‫שנוי של מצב הקרקע‪/‬הסלע מהנתונים אשר הוצגו בדו"ח הגיאולוגי‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬מובהר ומודגש כי בהתאם לחלופה א' בסעיף‬
‫‪ 54.00.04‬למפרט הכללי פרק‬
‫‪ 54‬המחיר בגין עבודות החציבה הפתוחה ו‪/‬או עבודות הכרייה‪/‬המינהור זהה לכל סוגי‬
‫הסלע שימצאו באתר‪.‬‬
‫תאור תמציתי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הסלע באתר הטרוגני ביותר ומשום כך מופנית תשומת לב הקבלן לתיאור המפורט בדו"ח‬
‫הגיאולוג‪ .‬אעפ"כ מוצגת להלן תמצית כרקע כללי‪.‬‬
‫המיסלע הבונה את האתר מורכב משתי תצורות המונחות מתחת לשכבה עליונה שעובייה‬
‫נע בין ‪ 3‬ל‪ 10-‬מ' והמורכבת מעפר‪ ,‬מילוי‪ ,‬שברי סלע וכו'‪ .‬עפ"י דו"ח הגיאולוג אחוז‬
‫החומר שאינו סלע רצוף (קרי‪ ,‬עפר ובולדרים) עשוי להגיע לכ‪ .50%-‬שכבה זו מצוייה הן‬
‫בקמרון האולמות והן בתקרות מנהרות הגישה ומנהרות אחרות בעלות כיסוי סלע רדוד!!‬
‫התצורה העליונה הינה תצורת בע'נה ("בינה") שהינה סלע גירי‪ ,‬סדוק עד סדוק מאד‪ ,‬בלוי‬
‫ועם תופעות קארסטיות רבות‪ .‬בזמן ביצוע מנהרות שכנות של תחנת האומה‪ ,‬התגלו‬
‫בתצורה זו מערות גדולות למדי העלולות להוות גורם סיכון עיקרי בפרויקט זה‪ .‬תצורה זו‬
‫צפוייה להיות הדומיננטית בקמרון האולמות‪ .‬עפ"י הערכת הגיאולוג נפח החללים‬
‫הקארסטיים עלול להגיע לכ‪ 1/3-‬עד ‪ 1/4‬מנפח תצורה זו‪.‬‬
‫מתחתיו מצוייה תצורת ורדים הבנוייה מאבן דולומיט קשה יותר העשוי להיות מסיבי או‬
‫משוכב או סדוק‪ .‬גם תצורה זו עשוייה להכיל תופעות קארסטיות המשתנות בפיזורן‬
‫ובגודלן‪ .‬ריבוי חללים עלול להימצא גם במגע שבין תצורת ורדים לתצורת כפר שאול‬
‫המצוייה מתחתה ועל הקבלן לקחת זאת לתשומת לבו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בתוך סלע הדולומיט הקשה והמסיבי קיימים גם אזורים של "דולומיט חולי" אשר נותר‬
‫עקב פעולת המים והינו חומר חלש יותר‪.‬‬
‫מתחת לתצורת ורדים קיימת תצורת שאול הצפוייה להיות מתחת למיפלס התחתון של‬
‫האולמות‪ ,‬אך קיימת אפשרות לעלייה מקומית של סלעי תצורה זו המוכרים כגיר ו‪/‬או גיר‬
‫קרטוני ו‪/‬או קירטון בעלי חוזק נמוך יותר‪.‬‬
‫בעבודת המנהור הסמוכות‪ ,‬של תחנת האומה‪ ,‬נמצאו זרימות מים תת‪-‬קרקעיות אשר‬
‫חייבו את הקבלן לביצוע שאיבה בתפוקה גבוהה למדי או הטיית המים כך שימשיכו‬
‫בזרימה במחילה המקורית‪ .‬תופעה דומה עלולה להתגלות גם בפרויקט זה‪ ,‬בשכבות‬
‫התחתונות‪.‬‬
‫‪ 01.05‬שיטות חלופיות לתימוך מדרונות סלע בפורטלים ובקטעי חפירה פתוחה‪.‬‬
‫מדרונות הסלע בפורטלים ייתמכו ע"י קירות תומכים מכלונסאות‪ ,‬עם או ללא עוגנים‪.‬‬
‫‪ 01.06‬אופני מדידה ותשלום‪.‬‬
‫עבור עבודות העפר ישולם כמפורט בפרק ‪ 01‬ו‪/‬או ‪ 51‬ב"מפרט הכללי"‪ ,‬בהתאם לנסיבות‪.‬‬
‫עבור עבודות הכרייה והתמוך ישולם כמפורט בפרק ‪ 54‬ל"מפרט הכללי"‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫פרק ‪ :02‬עבודות בטון יצוק באתר‬
‫‪ 02.01‬תחום הפרק‬
‫העבודות הכלולות בפרק זה הן‪:‬‬
‫עבודות יציקת קשת בטון מזויין לדיפון קמרון האולם‪ .‬יציקה זו תתבצע כנגד‬
‫א‪.‬‬
‫קמרון האולם שנחצב‪/‬נחפר בשלב קודם ונתמך ע"י תימוך ראשוני מבטון מותז‬
‫ובורגי‪-‬סלע‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫קורות אופקיות באולם הדרומי לאורך כ‪ 70-‬מ' בקטע הסמוך לתחנת בניני‬
‫האומה של רכבת ישראל‪ .‬אופציה לקורות פלדה אופקיות לרוחב האולם‪ ,‬בין‬
‫קורות הבטון‪ ,‬מתוארות בפרק ‪.19‬‬
‫אופציה להשלמות מקומיות לחיזוק אזורים מיוחדים‪.‬‬
‫עבודות למילוי חללים קארסטיים ואחרים בהתאם לחללים המתגלים בזמן‬
‫הביצוע ובמיוחד בקיר הסלע המפריד בין החניון לתחנת האומה כלולות בפרק‬
‫‪ ,54‬או במערות המתגלות מתחת לכבישים באזורי כיסוי רדוד‪.‬‬
‫עבודות יציקת בטון לדיפון מנהרות הגישה ובינוי מבני החניון תבוצענה רק לאחר שכל‬
‫מנהרה ו‪/‬או אולם נחצבו למלוא עומקם ונתמכו במלואם ע"י תמוך ראשוני באמצעות‬
‫מערכת משולבת של בורגי סלע ובטון מותז מזויין‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן לעדכון המפרט הכללי‪ ,‬פרק ‪ ,02‬במהדורת ‪.2013‬‬
‫‪ 02.02‬סוג הבטון‪ ,‬תנאי הבקרה והאשפרה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הבטונים במסגרת מכרז זה (הן בטונים יצוקים והן בטונים מותזים) יהיו מסוג ב‪-‬‬
‫‪ 40‬בלבד‪ ,‬אלא אם צויין אחרת בסעיפי כתב הכמויות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תנאי הבקרה להכנת הבטון יהיו תנאי בקרה טובים לפי ת"י ‪.118‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שיטת האשפרה תהיה כמפורט בסעיף ‪ 54.09.08‬באחת משתי חלופות המפורטות‬
‫בו‪ :‬שימוש בחומר אשפרה מותז = ‪ curing compound‬או התזת מים רצופה על‬
‫לבד הפרוש וצמוד לבטון‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫קשירת התבניות תהיה כמפורט בסעיף ‪ 02084‬ל"מפרט הכללי" ורק באמצעים‬
‫שיאושרו ע"י המפקח‪ .‬מובהר בזאת שאין להשתמש בחוטי קשירה‪ ,‬אפילו אם הם‬
‫מגולוונים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 02.03‬טפסות לדיפון הקימרון‪.‬‬
‫כמפורט בסעיף ‪ 02.05‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫‪ 02.04‬סטיות מותרות‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן לסעיף ‪ 54.03‬ב' שבמסמך זה‪ .‬מטרת הדיוק המוגבר בעבודות החציבה‬
‫הינו למנוע כל סטייה פנימה מהן לתוך דיפון הבטון‪ .‬קרי‪ ,‬המידות הנדרשות בשרטוטים‬
‫הן מידות מינימום ולא תותר כל הקטנה בעובי הכולל של הבטון היצוק ו‪/‬או במרחק שבין‬
‫רשתות הזיון ו‪/‬או בעוביי הכיסוי שמעל פלדת הזיון כלפי פנים וחוץ כאחד‪.‬‬
‫‪ 02.05‬קטימת פינות‬
‫בכל חלקי הבטון יבצע הקבלן קיטום פינות ע"י הכנסת משולש ישר זווית בעל צלע של ‪2.0‬‬
‫ס"מ לפני היציקה‪ .‬לא ישולם כל תשלום נוסף‪ ,‬עבור ביצוע קיטום הפינות‪ ,‬ורואים את‬
‫הקבלן כאילו כלל בהצעתו את העבודות הללו‪.‬‬
‫‪ 02.06‬תיקוני בטונים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫באם יתגלו לאחר היציקה לקויים רציניים‪ ,‬וזאת לאור דעתו הבלעדית של‬
‫המפקח ‪ -‬הרי שאותם חלקי בטון שאינם מתאימים למפרט‪ ,‬ובטון שניזוק‪,‬‬
‫יסולקו מהמקום בהתאם להוראות המפקח‪ ,‬ובאותם המקומות יצוק קבלן שוב‬
‫אלמנטים חדשים לגמרי‪ ,‬בהתאם להוראות ולמפרטים המיוחדים שיוכנו לצורך‬
‫זה על ידי המפקח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שקעים ו‪/‬או כיסי חצץ ו‪/‬או כל ליקוי אחר שיתגלו על פני הבטון ויאושרו על ידי‬
‫המפקח לתיקון‪ ,‬ייסתמו ע"י הקבלן בבטון או מלט צמנט (‪ .)1:3‬כמו כן יסתת‬
‫הקבלן ויחליק מפני הבטון בליטות או מגרעות וכו'‪ .‬אין להתחיל בסתימת‬
‫השקעים והחורים לפני בדיקתם על ידי המפקח‪ ,‬ואישור שיטת התיקונים על ידו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫העבודות האמורות בסעיפים קטנים א' ‪ -‬ב' דלעיל תהיינה על חשבון הקבלן‪.‬‬
‫‪ 02.07‬פלדת הזיון‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫פלדת הזיון תהיה מצולעת לפי דרישת ת"י ‪ 4466‬חלק ‪ 3‬או מרשתות פלדה‬
‫מרותכות על פי דרישות ת"י ‪ 4466‬חלק ‪.4‬‬
‫‪12‬‬
‫חרף העובדה שבתכניות מופיעה פלדה מצולעת‪ ,‬מובהר ומודגש להלן כי מבחינת‬
‫נוחות ביצוע רשאי הקבלן להמיר את הפלדה המצולעת בצירופים שונים של‬
‫רשתות פלדה מרותכות‪ ,‬בהתאם לשיטת עבודתו‪ .‬הקבלן יציג לאישור המפקח‬
‫את החלופה המועדפת על ידו בצירוף כל החישובים ו‪/‬או המסמכים המיועדים‬
‫להבהיר את היותה שוות‪-‬ערך‪ .‬ההחלטה הסופית בדבר אישור החלופה הינה בידי‬
‫המפקח‪ .‬המרת פלדה מצולעת ברשתות המרותכות לא תביא לשום שינוי במחירי‬
‫היחידה של הפלדה בכתב הכמויות‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן מופנית לצפיפות הרבה של הזיון באלמנטי בטון מסויימים‪ .‬על‬
‫הקבלן להקפיד על קשירה נכונה ומדוייקת של מוטות הזיון והכנסתם באופן נכון‬
‫ומדוייק לתבניות‪ .‬כמו כן על הקבלן להקפיד על כסוי הבטון הנדרש בתקן‬
‫והמסומן בתכניות‪ .‬תשומת לב הקבלן לעובדה כי על מנת לוודא שמירה על כסוי‬
‫בטון יהיה עליו לחזק את רשתות הזיון אל הסלע ו‪/‬או שכבת הבטון המותז‬
‫הקיימת באמצעים שונים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סידור הפלדה‪.‬‬
‫רשתות הזיון תחוברנה זו לזו באמצעות הקצוות הבולטים של בורגי הסלע‬
‫והוספת פלטות קצה במידות הגדולות ממידת ה"עין" ברשת‪ ,‬וכן באמצעות‬
‫"קלמרות" מיוחדות אשר תעוגנה בקמרון הבטון המותז והחובקות את הרשתות‪.‬‬
‫כמו כן יידרש הקבלן להוסיף "בורגי שירות" ו‪/‬או מיתדים במקרים בהם‬
‫הרשתות חופשיות מדי ואינן יציבות במידה מספקת לשביעות רצון המפקח‪ .‬עבור‬
‫הקלמרות ובורגי השירות‪/‬מיתדים לא ישולם בנפרד ומחירם ייכלל ע"י הקבלן‬
‫במחיר רשתות הזיון‪.‬‬
‫ריתוכים של מוטות זיון זה לזה אסורים‪ ,‬למעט בפתחי פרוק תבניות וכן‬
‫במקומות שבהם אישר המתכנן במפורש כי הריתוך מותר‪ ,‬כגון לצורך בצוע‬
‫הארקת היסוד‪ .‬כאשר מבוצע ריתוך של מוטות זיון‪ ,‬בכפיפות לאמור לעיל‪ ,‬יבוצע‬
‫הדבר ע"י רתכים מנוסים ובאמצעות אלקטרודות בעלות סימון בינלאומי‬
‫‪ASWE 7018.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫רשימות הברזל‬
‫רשימות הברזל המצורפות למכרז זה אינן מהוות "תכניות לבצוע"‪ .‬על הקבלן‬
‫לבדוק רשימות‪-‬ברזל אלו‪ ,‬כולל מידות הברזלים‪ ,‬הקטרים והכמויות‪ ,‬לפני הזמנת‬
‫הברזל ולהתאימן למצב בפועל‪ .‬רק לאחר בדיקה כנ"ל יוכל הקבלן להזמין ברזל‬
‫לאתר‪ .‬לא תהיה לקבלן שום תביעה כספית‪ ,‬או תביעה להארכת זמן בצוע‪,‬‬
‫הנובעות במישרין‪ ,‬או בעקיפין‪ ,‬מאי התאמות שיתגלו (אם יתגלו) ברשימות‬
‫הברזל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 02.08‬הפסקות יציקה ותהליך היציקה‪.‬‬
‫בתכניות לא מסומנות הפסקות היציקה! הקבלן יגיש למפקח תוך ‪ 14‬יום מקבלת הצו‬
‫להתחלת העבודה (צ‪.‬ה‪.‬ע‪ ).‬את תכנית היציקות שלו ואת המקומות והקווים שבהם הוא‬
‫מבקש לבצע הפסקות יציקה‪ ,‬תוך שמירה על ההנחיות שבפסקה הבאה‪ .‬תכנית הפסקות‬
‫היציקה תיבדק ע"י המפקח והמתכנן ורק לאחר אישורה (והכנסת השינויים הנדרשים ע"י‬
‫המתכנן והמפקח) יוכל הקבלן לבצע את היציקות עפ"י תכנית הפסקות היציקה‬
‫המאושרת‪.‬‬
‫תכנית היציקות תיקח בחשבון כי היציקות תבוצענה באופן כזה שתוקטן ככל האפשר‬
‫הסדיקה הצפוייה מהתכווצות הבטונים בעת תהליך ההתקשרות של הבטון‪.‬‬
‫שימת הבטונים לתוך החלק התחתון של הקמרון תבוצע באמצעות "חלונות" מיוחדים‬
‫למטרה זו שתוכננו ויוצרו ע"י יצרן התבנית‪ .‬לא יותר אילתור פתחים ע"י הקבלן בשטח‪.‬‬
‫מידות הפתחים יותאמו ע"י יצרן התבנית לציוד יציקת ושימת הבטון של הקבלן‪ .‬הקבלן‬
‫יציג לאישור מוקדם של המפקח את ציוד היציקה והשימה ואת אישור יצרן התבנית‬
‫להתאמת הפתחים לציוד זה‪.‬‬
‫יש להקפיד הקפדה יתירה על שימת הבטון והציפוף בעיקר באזורים שבהם כמות הזיון‬
‫רבה‪ .‬בכל נקודת יציקה יופעלו לפחות שני (‪ )2‬מרטטי‪-‬מחט בקוטר "‪ 2‬לפחות‪.‬‬
‫בחלק העליון של הקמרון תבוצע היציקה תוך שימוש במשאבת "מייקו" ותערובת‬
‫המתאימה ליציקה בלחץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬יתקין הקבלן צינור לשחרור בועת האוויר העלולה‬
‫להיווצר בנקודה הגבוהה של הקמרון‪.‬‬
‫‪ 02.09‬אישור המפקח ליציקה‪.‬‬
‫אין לצקת שום אלמנט בטרם אישר המפקח ביומן העבודה כי הוא נבדק ומוכן ליציקה‪.‬‬
‫הבדיקה תכלול בדיקת תכניות‪ ,‬בדיקת הזיון‪ ,‬בדיקת שיטת וקצב היציקה‪ ,‬בדיקת‬
‫הפסקות היציקה ובדיקת האביזרים המבוטנים בבטון כולל צנרות שונות‪.‬‬
‫הקבלן יזמין בכתב את המפקח לבדיקת כל הנ"ל לפחות ‪ 48‬שעות לפני היציקה המתוכננת‬
‫ובכל מקרה זמן מספיק לצורך בדיקת כל האמור לעיל‪ .‬הקבלן ייקח בחשבון כי עקב‬
‫בדיקת המפקח הוא עלול להידרש לבצע תיקונים ושיפורים ועליו ל"שריין" זמן עבודה‬
‫נוסף לתיקונים הנ"ל לפני תחילת היציקה‪.‬‬
‫אין להתחיל ביציקה בטרם בוצעו כל התיקונים והשיפורים עפ"י הנחיות המפקח‪ .‬אין‬
‫להתחיל ביציקה כלשהי ללא נוכחות המפקח במקום היציקה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 02.10‬קביעת אביזרים שונים בבטונים‪.‬‬
‫הקבלן ירכיב את כל המיתלים‪ ,‬אביזרים‪ ,‬שרוולים‪ ,‬מעברים‪ ,‬צנורות וכיוב' בתוך הטפסות‬
‫באופן קשיח‪ ,‬ועפ"י המידות והגבהים שבתכניות השונות‪.‬‬
‫המיתלים‪ ,‬שרוולים‪ ,‬אביזרים וצנרות שונות שיש לבטן בחלקי המבנה‪ ,‬מסומנים בתכניות‪.‬‬
‫על הקבלן לוודא כי הכניס לטפסות את כל הנדרש עפ"י דרישת התכניות והמפרטים‬
‫השונים‪ ,‬וזאת לפני שהוזמן המפקח לבדוק את האלמנט הרלוונטי לקראת יציקתו ‪.‬‬
‫הרכבת כל האביזרים והשרוולים הנ"ל תהיה באופן כזה שתובטחנה אטימות הטפסות‬
‫כנגד נזילת מי‪-‬צמנט וסגרגציה‪ ,‬וכן שהשרוולים עצמם לא ייסתמו בעת היציקה‪.‬‬
‫אספקה וקביעת מיתלים‪ ,‬צנרות‪ ,‬מסגרות פלדה‪ ,‬שרוולים‪ ,‬אביזרים שונים‪ ,‬פלטקות‬
‫ברזל וכיוב' בחלקי המבנה השונים‪ ,‬ועיצוב חורים‪ ,‬שקעים וחריצים ‪ -‬למעט פרטים‬
‫שעבורם קיים סעיף ברשימת הכמויות ‪ -‬יבוצעו על ידי הקבלן ללא תשלום נוסף מעבר‬
‫למחיר הבטונים‪.‬‬
‫מודגש להלן כי באופן כללי אין להשתמש בבורגי עיגון בכל מקום שהדבר ניתן‪ .‬כל‬
‫הפריטים מפלדה המיועדים להיות קשורים או מעוגנים באלמנטי בטון‪ ,‬יבוטנו בהם בעת‬
‫היציקה באמצעות קוצי‪-‬עיגון כמתואר בתכניות‪ .‬בכל מקרה בו הדבר אינו ניתן לביצוע‪ ,‬או‬
‫בכל מקום בו יאשר זאת המפקח מראש‪ ,‬רשאי הקבלן להשתמש במיתדים כימיים (בורגי‬
‫עיגון בעלי התקשרות כימית) כדוגמת "אופט" )‪( UPAT‬ושווה‪-‬ערך מאושר‪.‬‬
‫בשום מקרה אין להשתמש בבורגי עיגון המבוססים על התקשרות מכנית כדוגמת‬
‫"פיליפס" או כיוב'‪.‬‬
‫‪ 02.11‬הכנת פני הסלע‪/‬בטון מותז ליציקה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫אין להתחיל ביציקה לפני גמר כל עבודות ההכנה‪ ,‬הקמת הטפסות‪ ,‬סידור מושלם‬
‫של מוטות הזיון ושומרי המרחק וקבלת אישור המפקח ליציקה‪ .‬לפני התחלת‬
‫היציקה ינוקו שטחי המגע עם הבטון מבטון מותז שניתק מן הסלע‪ ,‬מתמוך‬
‫ראשוני או זמני העשוי עץ או משיירים ופסולת אחרת‪ .‬כמו כן יורחקו משטחים‬
‫אלו שבבי עץ‪ ,‬מסמרים‪ ,‬חוטים וכיוב'‪ .‬תמוך ראשוני או זמני העשוי בטון או‬
‫פלדה יושאר בתחום היציקה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כאשר זרימת מים גדולה פורצת מהסלע אל אזור היציקה‪ ,‬ירחיק הקבלן את‬
‫המים ע"י דיוס‪ ,‬הטיית זרם המים לכוון אחר וניקוז באמצעות צנורות‪ ,‬שאיבה‬
‫‪15‬‬
‫מבורות אסוף‪ ,‬נקזים המוחדרים לסלע או אמצעים נאותים אחרים‪ ,‬עד‬
‫להיתקשות הבטון והשגת החוזק הדרוש על מנת למנוע כל נזק העלול לחול‬
‫כתוצאה מחדירת וחתירת המים‪ ,‬לחץ המים או ארוזיה‪ .‬עבור עבודות ההרחקה‬
‫הזמניות של המים מאזור היציקה לא ישולם בנפרד ועלותם כלולה במחיר‬
‫עבודות הבטון‪.‬‬
‫‪ 02.12‬יציקת הבטון אל הסלע ו‪/‬או כנגד בטון מותז‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫עוביי הבטון המוצגים בתכניות הינם עוביים מינימליים‪ .‬כל החללים מעבר לעובי‬
‫המינימלי המסומן‪ ,‬בין הקונטור החיצוני של הבטון לבין קונטור החציבה ו‪/‬או‬
‫הבטון המותז‪ ,‬ימולאו במלואם ע"י תערובת שאיבה של בטון וצנרת נאותה‬
‫למשאבת הבטון‪ ,‬והקבלן יקפיד לדחוס את הבטון לכל החללים והפינות‪ .‬מאמץ‬
‫מיוחד יושקע במלוי מושלם של ראש הקמרון בבטון למלוא אורכו וגובהו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עם גמר היציקה‪ ,‬ולאחר התקשות הבטון‪ ,‬ימלא הקבלן בדייס צמנטי את כל‬
‫המירווחים והחללים שבין הסלע וקמרון הבטון של המנהרה‪ .‬פעולה זו מכונה‬
‫"דיוס מגע )‪ .(Contact grouting‬פעולה זו חיונית במיוחד בחלק העליון של‬
‫הקשת בו עלולים להיווצר חללים כתוצאה מהתכווצות הבטון‪ .‬דיוס מגע יבוצע‬
‫עפ"י סעיף ‪ 54.11‬ל"מפרט הכללי" וההשלמות בפרק ‪" 54.14‬עבודות דיוס"‬
‫במפרט המיוחד שלהלן‪ .‬לצורך הדיוס ייעזר הקבלן בצינורות דיוס קיימים‬
‫שהושארו בבטון למטרה זו או בקידוחים חדשים ונוספים שייקדחו דרך הבטון‬
‫במיוחד למטרה זו‪ .‬הקידוחים יחדרו את מלוא עובי הבטון עד הגיעם לחללים או‬
‫לסלע הטבעי‪ .‬מיקום הקידוחים וכמותם ייקבעו ע"י המפקח כך שיאפשרו מלוי‬
‫מושלם של החללים‪ .‬צינורות לשחרור לחץ ייקדחו בנקודות הגבוהות ביותר של‬
‫החציבה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מדידת הקידוחים הנדרשים לבצוע דיוס מגע וכמויות הדייס יפורטו בפרק ‪54.7‬‬
‫לכתב הכמויות‪.‬‬
‫‪ 02.13‬יציקה בתחום הסמוך לתחנת האומה‪.‬‬
‫העבודה בקטע הסמוך למבנה התת‪-‬קרקעי של תחנת האומה תחייב תשומת לב מיוחדת‬
‫וביצוע בשלבים מוגדרים היטב‪ .‬פסיעות היציקה של הקבלן‪ ,‬הן בקורה האופקית והן‬
‫בקשת לקמרון תהיינה קצרות ולא תעלנה בשום מקרה על חמישה (‪ )5‬מ'! הבטון בקטע זה‬
‫יתוכנן ע"י הקבלן כך שיקבל חוזק מוקדם ככל האפשר‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫למען הסר ספק מובהר להלן כי פרוק הטפסות בקטע זה (הסמוך לתחנת האומה) לא‬
‫יבוצע כאמור בסעיף ‪ 54.09.07‬למפרט הכללי אלא רק כשחוזק הלחיצה של הבטון אינו‬
‫קטן מ‪ 15-‬מגפ"ס והזמן שחלף מתום היציקה אינו פחות מ‪ 18-‬שעות‪ ,‬שני התנאים גם‬
‫יחד!!‬
‫יציקת הקמרון בעובי ‪ 50‬ס"מ תבוצע כנגד בטון מותז שבוצע בשלב הקודם בקטעים‬
‫קצרים כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ 02.14‬אופני מדידה ותשלום‪.‬‬
‫כמפורט בפרק ‪ 02‬ל"מפרט הכללי"‪ ,‬למעט סעיפים בהם צויין במפורש כי יבוצעו לפי פרק‬
‫‪.54‬‬
‫‪17‬‬
‫פרק ‪ :05‬עבודות איטום‬
‫‪05.01‬‬
‫תכולת הפרק‬
‫פרק זה דן בעבודות איטום אשר תבוצענה על גבי התימוך מבטון מותז ולפני עבודות דיפון‬
‫ו‪/‬או עבודות יציקה אחרות אשר יבוצעו במסגרת מכרז‪/‬חוזה נפרד‪.‬‬
‫תיקונים במערכת האיטום בגין מיתדים ו‪/‬או עוגנים אשר יוחדרו למעטפת הסלע ו‪/‬או הבטון‬
‫המותז ע"י קבלן הבטונים במכרז‪/‬חוזה הבא‪ ,‬יתוקנו על ידו במסגרת המכרז הבא‪.‬‬
‫‪05.02‬‬
‫מערכת האיטום‪.‬‬
‫מערכת האיטום תהייה מערכת מותזת מחומר פולימרי באחת מהחלופות המתוארות להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬מערכת ‪.mapeilastic TU‬‬
‫מערכת "מפיילסטיק ‪ "TU‬תוצרת חב' ‪( MAPEI‬סוכן‪ :‬נגב טכנולוגיות) הינה ממברנה חד‪-‬‬
‫רכיבית המיושמת בהתזה על הבטון המותז‪ .‬הממברנה עשוייה מסיבים סינטטיים ופולימרים‬
‫בעלי כושר הידבקות גבוה‪ ,‬גמישות גבוהה וחוזק מתיחה גבוה‪.‬‬
‫הקבלן ינקה את פני הבטון המותז ויכינו להתזה כאמור בסעיף ‪ 0501‬בכלל ותתי‪-‬סעיפים‬
‫‪ 05015‬ו‪ 05016-‬בפרט‪ ,‬במפרט הכללי‪.‬‬
‫לאחר ביצוע התזת האיטום יבצע הקבלן התזת שכבת מגן בעובי ‪ 2‬ס"מ מבטון מותז דק –‬
‫גרגר העומד בדרישות תערובת מס' ‪ 1‬בסעיף ‪ 54.10.01.02‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫עובי השכבה הנדרשת יהיה ‪ 3‬מ"מ לפחות או‪ ,‬בהערכה‪ ,‬כ‪ 4-‬ק"ג למ"ר‪ .‬תשומת לב הקבלן כי‬
‫הכמות האמיתית תלוייה במידת החספוס של הבטון הותז הקיים‬
‫ההכנות והיישום יהיו לפי הוראות היצרן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערכת ‪Sikalstic -841 ST‬‬
‫מערכת "הסיקאלסטיק" תוצרת חב'‬
‫‪( SIKA‬סוכן‪ :‬גילאר) הינה מערכת דו‪-‬רכיבית של‬
‫פוליאוריאה נוזלי המותזת ע"י ציוד מיוחד להתזה בחום‪ .‬המערכת מחייבת שימוש בפריימר‬
‫מותז ‪ Sikafloor 156‬או ‪.Sika concrete Primer‬‬
‫‪18‬‬
‫הקבלן ינקה את פני הבטון המותז ויכינו להתזה כאמור בסעיף ‪ 0501‬בכלל ותתי‪-‬סעיפים‬
‫‪ 05015‬ו‪ 05016-‬בפרט‪ ,‬במפרט הכללי‪.‬‬
‫לאחר ביצוע התזת האיטום יבצע הקבלן התזת שכבת מגן בעובי ‪ 2‬ס"מ מבטון מותז דק –‬
‫גרגר העומד בדרישות תערובת מס' ‪ 1‬בסעיף ‪ 54.10.01.02‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫עובי השכבה הנדרשת יהיה ‪ 3‬מ"מ לפחות או‪ ,‬בהערכה‪ ,‬כ‪ 4-‬ק"ג למ"ר‪ .‬תשומת לב הקבלן כי‬
‫הכמות האמיתית תלוייה במידת החספוס של הבטון הותז הקיים‬
‫ההכנות והיישום יהיו לפי הוראות היצרן‪.‬‬
‫‪ 05.03‬אופני מדידה ותשלום‬
‫כמפורט במפרט הכללי פרק ‪.05‬‬
‫עבור שכבת המגן מבטון דק גרגר‪ ,‬לא ישולם בנפרד ועלותה כלולה במחיר האיטום‪.‬‬
‫פרק ‪ :08‬עבודות חשמל ‪,‬תקשורת ומנ"מ‬
‫‪19‬‬
‫‪ 08.01‬תאור תכולת עבודות החשמל והתקשורת‬
‫‪ 08.01.01‬חב' מוריה יוזמת את כרית מנהרת שזר‪ .‬לצורך הזנות החשמל‪ ,‬התקשורת ומערכות‬
‫המנ"מ לאתרי הבנייה ולמנהרה נדרשות העבודות המפורטות מטה‪:‬‬
‫‪ 08.01.02‬תכנון מפורט בהתאם לכל התקנים המופיעים במפרט זה והמתאים לציוד הקבלן אישור‬
‫התכנון והחומרים כולם ע"י המזמין‪ ,‬אישורי עמידה בתקנים‪ ,‬חישובי עומסים ומפלי‬
‫מתח‪ ,‬זרמי קצר וכל הנתונים הנדרשים לתכנון המערכות המוזכרות מטה‪ .‬הרצת‬
‫מערכות ובדיקתן ע"י המזמין והרשויות המוסמכות‪.‬‬
‫‪ 08.01.03‬סוגי המערכות המתוכננות ומבוצעות ע"י הקבלן במכרז זה הם‪:‬‬
‫תשתיות חשמל ותקשורת לחיבור המנהרה כולל חדרי מיתוג לח"ח‬
‫מע' חשמל –מ"ג ‪,‬מ"נ‪ ,‬מנ"מ‪.‬‬
‫הארקת יסוד‪ ,‬במיוחד בתקרת החניון ובקירותיו‪.‬‬
‫מע' גילוי וכיבוי אש ‪.‬‬
‫מע' גילוי גזים ‪.‬‬
‫מע' תאורה – תאורת אתר ‪,‬תאורת עבודה‪ ,‬תאורת התמצאות‪ ,‬תאורת חירום‪ ,‬תאורת‬
‫הצפה‪.‬‬
‫מע' גיבוי גנרטור‬
‫עבודות חשמל‬
‫עבודות החשמל יחולקו ל‪ 2-‬אתרים נפרדים ‪ .‬כל העבודות יבוצעו בתיאום וע"פי‬
‫הוראות ח"ח‪.‬‬
‫עבודות במ"ג ‪:‬‬
‫‪ .1‬הזנה במתח גבוה בכל אתר כוללת הזמנת חיבור מח"ח בגודלשל עד ‪ 160‬אמפר‬
‫במ"ג‪,‬המניה באתרים אלו תהיה במ"ג והקבלן יספק הגנות מתאימות לפי תכנית‪.‬‬
‫אמפר אתר המערבי ו‪ 160‬אמפר באתר המזרחי‪,‬מע' מניה במ"ג‪,‬‬
‫הגנות מתאימות לפי תוכנית‪.‬‬
‫‪ .2‬אספקת והתקנת ‪ 4‬חדרי חשמל במבנים יבילים עבור ציוד מ"ג‪,‬שנאים‪ ,‬גנרטור‬
‫שרותי בית וכו'‪ .‬אספקת מבנה טרומי לחדר מיתוג לחח"י עבור חיבור מערכות‬
‫חשמל בכל אתר‪.‬‬
‫‪ .3‬אספקת מכולה נידת עם הגנות מתאימות‪ ,‬שנאים לטובת מכונות‬
‫החפירה ‪.‬‬
‫‪ .4‬מערכת כבלים‪ ,‬חיבורים ‪,‬על גבי סולמות וטמונים בקרקע לטובת הצרכנים‬
‫השונים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬יתכן וח"ח תוכל לספק חשמל אלא באתר אחד אזי יתאים קבלן את התכנון‬
‫‪,‬שלבי הביצוע והמתקנים השונים לאילוץ זה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫עבודות חשמל במתח נמוך ‪:‬‬
‫‪ .1‬הזנות לצרכנים מסוגים שונים באתר הבניה ‪,‬במפעל בטון ובמנהרה הכוללות‬
‫הטמנת כבלים משורינים בצנרת והתקנת כבלים על הקירות וקונסטרוקציות‪. .‬‬
‫‪ .2‬התקנת לוחות חשמל ראשיים בהתאם לשרטוטים ‪.‬‬
‫‪ .3‬התקנת עמודי עץ\מתכת וג"ת לתאורת חוץ ‪,‬תאורת התמצאות ‪,‬תאורת עבודה‬
‫לטובת אתרי הבניה ‪ ,‬מנהרות הגישה‪ ,‬מנהרת שז"ר‪ ,‬אזורי החפירה‪.‬‬
‫‪ .4‬התקנת תאורת חירום ‪.‬‬
‫‪ .5‬הזנת מפוחי אורור ‪.‬‬
‫‪ .6‬הזנת מערכות בטיחות לפי הנחיות יועץ הבטיחות והתקנים המופיעים במפרט זה‬
‫ורשות הכבאות‪.‬‬
‫‪ .7‬ביצוע הארקת המתקנים והצרכנים השונים אשר מופיעים במכרז‪.‬‬
‫‪08.1.04‬‬
‫מערכות מנ"מ ובטיחות‬
‫כל מערכות הבטיחות יבוצעו ע"פי ת"י ‪ 54 , 5567‬ו ‪ 1220‬וע"פי הוראות יועץ‬
‫הבטיחות והוראות ארגון כבאות אש ‪.‬‬
‫מערכות התאורה על כל סוגיהם ומערכות הבטיחות לא יפורקו בסיום העבודה אלא‬
‫יעברו למזמין במסירה מסודרת ולאחר שהחליפו בהם את הציוד המתכלה לחדש‪.‬‬
‫בנוסף למערכות אלו תבוצע תאורת הצפה קבועה בתקרת במנהרה להארת כל‬
‫מפלסי החניון מלמעלה בהתאם לתוכנית המזמין‪.‬‬
‫‪ 08.01.05‬העתקת תשתיות‬
‫טרם תחילת העבודה נדרש הקבלן להעביר תוכניות מפורטות לרשויות ולקבל אישורן‬
‫לתוכניותיו‪ .‬הקבלן נדרש לתכנן ולבצע את העתקות הנדרשות באתרי ההתארגנות‬
‫ובכל מקום בו יש סיכוי לפגיעה בתשתיות קיימות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 08.02‬תנאים כלליים‬
‫‪ 08.02.01‬תחום המפרט המיוחד‬
‫העבודות תבוצענה בהתאם לחוק החשמל‪ ,‬התקנים הישראליים ודרישות חברת החשמל‬
‫לישראל‪ ,‬המפרט הכללי לעבודות חשמל של הועדה הבינמשרדית ‪.08-2008‬‬
‫המפרט והתיאורים המתייחסים למכרז‪/‬חוזה זה הוא המפרט הכללי לעבודות בניה של הועדה‬
‫הבינמשרדית שבהוצאת משרד הביטחון לרבות פרק "‪ "00‬מוקדמות ופרק "‪ "08‬מפרט כללי‬
‫לעבודות חשמל‪ .‬העבודות במנהרה יבוצעו לפי ת"י מס' ‪ 5567,1220, 54 :‬ודו"ח הבטיחות של‬
‫יועץ הבטיחות מטעם המזמין‪.‬‬
‫‪ 08.02.02‬תנאי סף לקבלן חשמל ותקשורת‬
‫לבצוע העבודה הנ"ל יהיה הקבלן מחויב לעמוד בתנאים הבאים‪:‬‬
‫סיווגים נדרשים לקבלן מבצע ‪:‬‬
‫‪ 160‬א' ‪ –4‬עבודות חשמל‬
‫‪ 240‬א' ‪ – 4‬הנחת כבלי תקשורת‬
‫– קבלן מוכר ‪5‬‬
‫– קבלן מוכר ‪4‬‬
‫– קבלן מוכר ‪5‬‬
‫‪ 250‬א' ‪ – 4‬הנחת כבלי חשמל‬
‫‪ 270‬א' ‪ – 1‬תאורת כבישים ורחובות – קבלן מוכר ‪3‬‬
‫א‪.‬‬
‫קבלן אשר לו נסיון עבודה חיובי במ"ג ומ"נ עם משרדי ממשלה יש להגיש המלצות‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבלן אשר מעסיק ‪:‬‬
‫‪ 1‬מהנדס חשמל ‪ -‬לפחות‪.‬‬
‫‪ 2‬צוותי עבודה של ‪ 5‬עובדים – לפחות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לקבלן תעודת הסמכה ‪ ISO-9001/2009‬בתוקף‪.‬‬
‫‪ 08.02.03‬תכנון וביצוע המתקן‬
‫לשביעות‬
‫העבודות תבוצענה בהתאם לתוכניות עקרוניות המצורפות למכרז‪,‬‬
‫עקרונות התכנון‬
‫רצונו של המזמין‪.‬בשלב הגשת ההצעות יבהיר הקבלן את‬
‫המזמין‪ ,‬הרשויות ויועץ‬
‫ההקמה והאחזקה בהתאמה לדרישות המפרט‪,‬‬
‫בטיחות מטעמו ‪.‬‬
‫בשלב התכנון המפורט יעביר ההקבלן תוכניות מפורטות‪,‬חתכים ‪,‬פרטי ביצוע ומפרטים‬
‫למערכות שבתחום אחריותו על כל מכלוליהם ופרטי ציודם‪.‬‬
‫לתוכניות יצורפו נתוני הציוד ‪,‬נתוני מערכות בצירוף קטלוגים‪ ,‬דוגמאות של כל אביזרי‬
‫הציוד המיועד להתקנה ‪,‬תוכניות עבודה של הלוחות וכו'‪.‬‬
‫כל התוכניות שיוגשו לאישור במכרז זה בהתאם לדרישות מפרט מוקדמות‪ .‬התוכניות‬
‫יוגשו עם חתימת מתכנן הקבלן עליהם‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הקבלן לא יעבור משלב לשלב ללא אישור בכתב מהמתכנן ומהמזמין‪.‬‬
‫‪ 08.02.04‬שינויים בתוכניות‬
‫המזמין או‬
‫שינויים בתוכניות‪ ,‬באם יש צורך בכך‪ ,‬יוכלו להיעשות אך ורק בהסכמתו של‬
‫בא כוחו‪ .‬כמו כן רשאי המזמין להוסיף תוכניות נוספות להשלמת התוכניות הקיימות‪.‬‬
‫‪ 08.02.05‬טיב החומרים‬
‫כל החומרים והציוד יהיו מהמין המשובח ביותר ויאושרו ע"י המתכנן ונציגי המזמין לפני בצוע‬
‫העבודה‪ .‬בכל מקרה של שימוש בחומרים אשר קיים לגביהם תקן ישראלי‪ ,‬ישתמש הקבלן אך‬
‫ורק באלה המאושרים ע"י מכון התקנים הישראלי‪ .‬המפקח רשאי לדרוש אישור של מכון‬
‫התקנים הישראלי על כל פריט או יחידה של החומר והציוד ולא להסתפק באישור כללי של‬
‫הטיפוס‪ .‬על הקבלן להגיש למהנדס דוגמאות של כל החומרים‪ ,‬האביזרים ויתר חלקי המתקן‬
‫לשם אישורם לפני בצוע העבודה‪ .‬בכל מקרה חייב החומר או המוצר לעמוד בדרישות המפרט‬
‫ו‪/‬או המפרט המיוחד אם אלה גבוהות מדרישות תו ‪ -‬תקן‪.‬‬
‫אם ברצונו של הקבלן לשנות איזה חומר שהוא‪ ,‬ששונה מאלה שבשרטוטים או במפרט‪ ,‬עליו‬
‫לקבל אישור בכתב על כך מאת המזמין או בא כוחו‪ .‬באם ימצא חומר או עבודה פגומה או שלא‬
‫בוצעה כראוי בזמן בדיקה שגרתית של המהנדס המפקח תוך מהלך ההתקנה‪ ,‬יהיה על הקבלן‬
‫לתקן זאת מיד‪ ,‬ועל חשבונו הוא‪.‬‬
‫במידה והקבלן ימצא לנכון לספק ציוד אשר נעשה בו שימוש קודם (ציוד שאינו חדש) הוא‬
‫ידרשלאשרו אצל המתכנן ויתכן כי ידרש לבודקו בבדיקות שידרוש המתכנן על מנת לאשר‬
‫התאמתו‪.‬‬
‫‪ 08.02.06‬איכות העבודה‬
‫העבודה תבוצע ברמה מקצועית גבוהה ביותר‪ .‬עבודות מקצועיות תבוצענה ע"י בעלי מקצוע‬
‫מומחים העוסקים בקביעות במקצועם‪.‬‬
‫המיוחדות‪,‬‬
‫על הקבלן להיעזר בקבלני משנה ובבתי חרושת מתאימים בכל העבודות‬
‫אשר לדעת המפקח אינם בתחום הרגיל של עבודתו‪ .‬במקרים מסוג זה רשאי המפקח לפסול כל‬
‫עובד‪ ,‬יצרן וכו'‪ ,‬שאינם מתאימים לדעתו לביצוע העבודה‪.‬‬
‫המהנדס המפקח יהיה הפוסק האחרון המכריע בכל שאלות איכות הביצוע איכות החומרים‪.‬‬
‫הקבלן מתחייב לקבל את הכרעתו של המהנדס המפקח ללא טענות ומענות ולשנות‪ ,‬לפרק‪,‬‬
‫להרוס‪ ,‬לתקן ולהתקין מחדש כל חלק עבודה שיפסל על ידי המהנדס המפקח בכל זמן שהוא‬
‫עד קבלתן הסופית של העבודות להנחת דעתו המוחלטת של המהנדס המפקח וזאת ללא‬
‫תמורה נוספת‪.‬‬
‫‪ 08.02.07‬ניהול העבודה ע"י קבלן‬
‫הקבלן יעסיק בקביעות במשך כל זמן בצוע העבודות בא כוח שלו במקום בתור מנהל‬
‫"חשמלאי מהנדס"‬
‫עבודה‪ .‬קבלן החשמל ומנהל העבודה יהיו בעלי רשיון‬
‫‪23‬‬
‫לפחות ‪.‬‬
‫מנהל העבודה יהיה מוסמך לייצג את הקבלן בהחלטות מנהלתיות‬
‫וכספיות‪.‬‬
‫‪ 08.02.08‬מדידת כמויות‬
‫כל עלויות התשתיות עבור ח"ח‪( ,‬למעט תשלום בגין החיבור) בזק וחברות התשתית‬
‫השונות והתשלום בגין העתקת התשתיות ‪,‬מבנה מיתוג‪,‬מערכות החשמל ‪,‬המנ"מ‬
‫התקשורת במנהרה ומחוצה לה ‪,‬עלות הצריכה השוטפת‪ ,‬שיקום התשתית טרם‬
‫מסירתה ‪,‬בדיקות המתקן כלולות במחיר החפירה כפי שנכתב בפרק המוקדמות ‪.‬‬
‫הקבלן ישא בכל ההוצאות השוטפות והחלפת החומרים המתכלים בגין חזקת המתקן‬
‫וכן בתשלומי צריכת החשמל והתקשורת עד לסיום הפרויקט‪.‬‬
‫‪ 08.02.09‬תוכניות לביצוע‬
‫הקבלן יעביר עותק של סט השרטוטים לביצוע ורשימה מצורפת למפרט זה‪ .‬במכרז זה‬
‫מחויב הקבלן לבצע תכנון מפורט על בסיס התכנון המצורף וע"פי התקנים המוזכרים‬
‫ולאשרו טרם ביצוע ע"י המזמין‪ .‬הקבלן לא יחל בעבודתו טרם אישור מערכות החשמל‬
‫ומערכות המנ"מ והבטיחות ע"י המזמין‪ .‬חריגה מהוראה זו‪ ,‬תחייב את הקבלן לשאת‬
‫בהוצאות השינויים שיידרשו‪.‬‬
‫‪08.02.10‬‬
‫אחריות הקבלן לחומרים וציוד ‪ -‬הקבלן יקבל עליו אחריות לתקופת הבניה עד‬
‫מסירתה למזמין מיום קבלת המתקן על העבודה והחומרים שהוא מספק‪ .‬כל‬
‫הליקויים והקלקולים העלולים להתגלות במתקן במשך התקופה הנ"ל יהיה הקבלן‬
‫חייב לתקנם על חשבונו תוך זמן מתאים שיקבע ע"י המפקח‪ .‬פיקוח על בצוע העבודה‪,‬‬
‫בדיקתה ואישורה על ידי המפקח‪ ,‬בזק‪ ,‬חברת החשמל אינם משחררים את הקבלן‬
‫מהאחריות הנ"ל‪ .‬האחריות הנ"ל חלה גם על מערכות זרם חלש‪.‬‬
‫‪ 08.02.11‬בדיקת המתקן ע"י בודק מוסמך‪ ,‬המזמין והרשויות בשלב סיום הקמת מערכת החשמל‬
‫‪,‬טרם תחילת עבודות הכריה ובסיומה‪ ,‬תערכנה בדיקות סופיות של המתקן‪ ,‬צורת‬
‫עבודתו‪ ,‬החומרים‪ ,‬בדיקת פעולת המכשירים‪ ,‬הפעלה נסיונית וכו'‪ ,‬ע"י המזמין ולפי‬
‫הוראותיו‪ .‬על הקבלן יהיה לשתף פעולה אתו בפרוק מכסים‪ ,‬חבורים וכו' והחזרתם ‪-‬‬
‫ללא כל תוספת במחיר‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫כל תקלה או תקון שיתעוררו בזמן הבדיקה של המזמין או בא כחו יתוקן מיד וללא‬
‫השהיות לשביעות רצונו של המזמין או בא‪-‬כחו‪ .‬במידה והתיקון לא יבוצע ע"י הקבלן‬
‫תוך פרק הזמן שקבע המזמין‪ ,‬הרי רשאי המזמין לעשות את התקון הנ"ל על חשבון‬
‫הקבלן‪.‬‬
‫לבדיקת‬
‫הקבלן יכין תכניות של המתקן המבוצע לשם הגשתם יחד עם בקשתו‬
‫הכרוכות בכך‪ .‬על‬
‫המתקן על ידי בודק מוסמך‪ ,‬והוא ישלם את כל ההוצאות‬
‫הקבלן לקחת בחשבון שהבדיקות עלולות להתבצע בכמה שלבים ועליו לשאת בכל‬
‫ההוצאות‪.‬‬
‫בסיום כל עבודות הכריה ישאר כל הציוד מותקן ועובד וכל האביזרים‬
‫יוחלפו טרם מסירתם למזמין אפילו אם הם מתפקדים‪.‬‬
‫המתכלים‬
‫‪ 08.03‬דרישות מיוחדות‬
‫‪ 08.03.01‬עבודות תשתית לחשמל ותקשורת‬
‫‪.1‬‬
‫כל הצנורות שישמשו בתשתית חשמל להשחלת כבלים במעברי כבישים‪ ,‬יהיו מ ‪PVC -‬‬
‫קשיח מטפוס המקובל והמוסכם ע"י חברת החשמל‬
‫לצנורות ‪ 110‬מ"מ קוטר עובי דופן ‪ 5.3‬מ"מ‬
‫לצנורות ‪ 160‬מ"מ קוטר עובי דופן ‪ 7.7‬מ"מ‬
‫לצנורות ‪ 220‬מ"מ קוטר עובי דופן ‪ 10.8‬מ"מ‬
‫‪.2‬‬
‫צינורות יונחו בעומקים ובאופן המאושר בחוק החשמל וע"פי הנחיות ח"ח‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫צינורות אשר אינם בשימוש ולאחר השחלת חבל משיכה עם רזרבה בקצוות והבטחת אי‪-‬‬
‫בריחתו‪ ,‬יסתמו בקצוות בפקקים תקניים כנגד חדירת בוץ וחרקים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫כל הצנורות יסתימו בשוחה או בכניסה למבנה או לוח חשמל‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫הכבלים יהיו מסוג גמיש ומשורין המתאים לאתר עבודה ‪,‬הכבלים ימוגנו או יתלו על גבי‬
‫תעלות או סולמות בתוך המנהרה ‪ .‬לא יורשה הנחת כבלים על הרצפה או על הקירות‬
‫בגובה נמוך וללא הגנה ‪ .‬כבלים חסיני אש והתעלות עבורם יותקנו ויסופקו בהתאם‬
‫לתקנים ובמיוחד ‪VDE 4102 / 12‬‬
‫‪.6‬‬
‫הקבלן יתאם בצוע התשתיות עם נציגי ח"ח והמזמין ביחס למערכות הממוקמות‬
‫במקום‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫שוחות וצנרת לחברות התקשורת יהיו מאושורת ע"י החברות טרם התקנתן‪ .‬התשתיות‬
‫יונחו בהתאם למפרטי החברות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ 08.03.02‬מכולות וחדרי מיתוג‬
‫הקבלן יתכנן ויספק מכולות לטובת הציוד החשמלי ‪,‬מכולות אשר יכללו דלתות ומנעולי‬
‫תליה נפרדים למזמין ולח"ח‪ .‬המכולות יהיו צבועות בצבע נגד חלודה במס' שכבות‬
‫ובצבע לבן חיצוני‪ .‬הרצפה תהיה עשויה עץ ומעליה פח מרוג מגולבן‪ .‬המכולה תכלול לוח‬
‫חשמל לשירותי בית‪ ,‬מע' גילוי וכיבוי אש ‪ ,‬תאורה רגילה וחירום שקעים ‪,‬מחיצות גדר‬
‫רשת‪ ,‬תעלות‪ ,‬סולמות פתחי כבלים ברצפה ובקירות‪ ,‬שילוט פנימי וחיצוני לגבי מהות‬
‫החדרים ובטיחותם ‪ .‬המכולה תכלול מזגן בהספק מינימלי של ‪ 3.5‬כ"ס או יותר‪ ,‬כך‬
‫שטמפ' החדר לא תעלה על ‪ 35‬מעלות כאשר הציוד עובד במצב מקסימלי ‪,‬לשם כך יגיש‬
‫הקבלן חישוב ע"י יועץ אורור‪ .‬הקירות והגג יהיו מחומר מבודד חום כבה מאליו ע"פי‬
‫התקן תוכניות של המכולה יועברו טרם יצור המכולה לאישור המזמין‪ .‬המזמין יבדוק‬
‫את המכולה ויאשרה טרם אספקתה‪ .‬לא יאושר לקבלן התקנת לוחות חשמל ‪,‬וציוד מ"ג‪,‬‬
‫שנאים מחוץ למכולות‪.‬‬
‫חדרי המיתוג יתוכננו ויבוצעו בתיאום ואישור של ח"ח‪ .‬חדרי המיתוג יבוצעו במפעל‬
‫טרומי מאושר ע"י ח"ח כולל פתחי צנרת‪ ,‬דלתות‪ ,‬מסגרות‪ ,‬איטום ומנעול‪ .‬בסיום‬
‫ההקמה והנחת המבנים ימסור הקבלן את המבנים לח"ח ויקבל אישור על כך‪ .‬העתק‬
‫של האישור ימסר למפקח‪.‬‬
‫‪ 08.03.03‬לוחות חשמל‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫נמוך‪,‬‬
‫‪ 1.1‬מפרט זה מיועד לאספקה‪ ,‬התקנה והפעלה של לוח וציוד מתח גבוה ומתח‬
‫המיועד עבור הזנת חשמל למתקן הזמני‪ .‬הלוחות יותקנו בחדרי החשמל בהתאם לתוכנית‬
‫‪.‬כל הציוד בלוחות המ"ג והמ"נ יהיה מאותו יצרן‪.‬‬
‫המזמין מאפשר לקבלן לספק ציוד משומש שו"ע לציוד מתואר מטה‪ ,‬בתנאים אשר יפורטו‬
‫בהמשך ‪,‬במידה וירכש חלק מהציוד אזי יחויב הקבלן בהשלמת הציוד מאותו יצרן‪.‬‬
‫והקבלן רשאי להציע ציוד משומש אחר בתנאים הבאים ‪:‬‬
‫שנאים‬
‫הקבלן יבצע את הבדיקות הבאות ויעביר את אחריות היצרן לתפעולם התקין של כל רכיבי השנאי‬
‫למשך ‪ 6‬חודשים לפחות ‪ .‬האחריות הכוללת לטיב הציוד ‪,‬לתפעולו התקין בכל שלב של ביצוע‬
‫הפרויקט הינה של הקבלן בלבד‪.‬‬
‫הבדיקות הנדרשות יבוצעו במפעל היצרן ע"ח הקבלן‪ .‬הקבלן יוביל את השנאים למפעל על‬
‫חשבונו‪ .‬הקבלן יקח בחשבון שלאחר הבדיקות ידרשו טיפולים ו‪/‬או החלפת ציוד זה או אחר ע"מ‬
‫לאפשר קיום הציוד וקבלת אחריות הקבלן נדרש לשלם פעילויות אלו‪.‬‬
‫‪ .1‬יחס השנאה‪.‬‬
‫‪ .2‬בדיקת מתח יתר ע"י מעבדה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .3‬בדיקת התנגדות סלילים‪.‬‬
‫‪ .4‬בדיקת הבדדה במגר‪.‬‬
‫‪ .5‬בדיקה מכנית ‪.‬‬
‫‪ .6‬בדיקת שמן ‪ :‬מתח פריצה‪,‬תכולת מים ‪ TG ,‬התנגדות‪.‬‬
‫ציוד מ"ג‬
‫‪ .1.1‬הקבלן יבצע את הבדיקות הבאות ויעביר את אחריות היצרן לתפעולם התקין של כל‬
‫רכיבי הציוד למשך ‪ 6‬חודשים לפחות ‪.‬במידה וירכש חלק מהציוד אזי יחויב הקבלן‬
‫בהשלמת הציוד מאותו יצרן‪ .‬האחריות הכוללת לטיב הציוד‪ ,‬לתפעולו התקין בכל שלב‬
‫של ביצוע הפרויקט הינה של הקבלן בלבד ‪ .‬הבדיקות הנדרשות יבוצעו במפעל היצרן ע"ח‬
‫הקבלן ‪ .‬הקבלן יוביל את הציוד למפעל על חשבונו‪ .‬הקבלן יקח בחשבון שלאחר הבדיקות‬
‫ידרשו טיפולים ו‪/‬או החלפת ציוד זה או אחר ע"מ לאפשר קיום הציוד וקבלת אחריות‬
‫הקבלן נדרש להשלים פעילויות אלו‪:‬‬
‫בדיקה מכנית‬
‫מצב לחץ גז‪.‬‬
‫תפעול מפסקים‪.‬‬
‫בדיקת הבדדה במגר‪.‬‬
‫בדיקת מתח יתר ‪.‬‬
‫בדיקת התנגדות פסי צבירה ‪.‬‬
‫בדיקת פיקוד ואביזרים המותקנים בלוח לפי תוכניות שיצרף הקבלן לציוד‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הציוד יהיה מסוג כדוגמת "‪ "Metal Enclosed‬תוצרת ''שניידר אלקטריק'' או ש''ע להתקנה‬
‫פנימית‪ ,‬בדוק על פי התקן ‪ IEC 62271-200‬ועונה להגדרות הבאות‪:‬‬
‫סיווג ציוד מיתוג – ‪ - PI‬הפרדות מבודדות‪,‬‬
‫סיווג יתירות – ‪LSC2A‬‬
‫סיווג עמידה בקשת פנימית – ‪A-FL‬‬
‫הציוד יהיה מודולרי‪ ,‬כך שניתן יהיה להוסיף או לגרוע יחידות פונקציונליות שונות מבלי‬
‫לבצע שינוים בלוח‪ ,‬אלא אך ורק ע"י הצמדת התאים וחיבור פסי צבירה ביניהם‪.‬‬
‫פסי הצבירה יהיו באוויר ומבודדים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬גז מסוג ‪ SF6‬ישמש כתווך להבדדה ומיתוג‪ .‬ציוד המיתוג מפסקים‪/‬מנתקים יעבדו בשיטות‬
‫הפסקה המתאימות לעבודה בעזרת ‪ SF6‬מכלי הגז המורכבים בציוד ומכילים את המגעים‬
‫יענו לדרישות "‪ "Sealed pressure system‬ויעמדו בבדיקות המוגדרות ב‪–IEC60694/ -‬‬
‫אורך חיים צפוי ‪ 30‬שנה‪.‬‬
‫לחץ הגז בציוד לא יעלה על ‪ 0.4‬באר (יחסי) במנתקים ו‪ 0.5-‬באר במפסקים‪.‬‬
‫המכלים עצמם יהיו בנויים מיציקת אפוקסי‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 1.4‬כל החלקים המרכיבים את תא המתח הגבוה יהיו נטולי תחזוקה מסוג‬
‫"‪."MAINTENANCE FREE‬‬
‫מטה‪,‬‬
‫‪ 1.5‬בכל מקרה של עלית לחץ בתא הגז‪ ,‬יהיה שחרור לחץ בכיוון אחורי וכלפי‬
‫כך שלא תהיה פליטה קדימה אשר עלולה לסכן את המפעיל‪.‬‬
‫‪ 1.6‬כל התאים יהיו מוגנים ‪ IP20‬עפ"י תקן ‪. IEC60529‬‬
‫‪ 1.7‬טמפרטורת הסביבה‪.40°c‬‬
‫‪ 1.8‬תקנים ובדיקות‬
‫לתקנים‬
‫כל חלקי הלוח ופרטיו השונים מנתקים‪/‬מפסקים וכו' ייבדקו בהתאם‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪IEC 60694 Common specification for high-voltage switchgear‬‬
‫‪62271-200 Metal-enclosed switchgear controlgear‬‬
‫‪IEC IEC‬‬
‫‪60265 High voltage‬‬
‫‪voltage AC switch-fuse combination‬‬
‫‪IEC 62271-105‬‬
‫‪IEC 60255 Electrical relays‬‬
‫‪IEC‬‬
‫‪High voltage AC circuit breakers.‬‬
‫‪IEC 62271-100‬‬
‫‪62271-102 High voltage AC disconnectors & earthing switches.‬‬
‫תנאי אקלים‬
‫‪‬‬
‫עבודה‬
‫‪IEC 60068-2‬‬
‫‪-25°C - 70°C‬‬
‫‪‬‬
‫אכסון‬
‫‪IEC 60068-2‬‬
‫‪-25°C - 70°C‬‬
‫‪‬‬
‫לחות‪/‬טמפ'‬
‫‪IEC 60068-2‬‬
‫‪ 93%‬ב‪40°C-‬‬
‫‪‬‬
‫הגנה‬
‫‪ 2.0‬מכני‬
‫‪IEC 60529‬‬
‫פנל קדמי – ‪IP51‬‬
‫‪‬‬
‫רעידות‬
‫‪IEC 60255-21-1‬‬
‫דרגה ‪2‬‬
‫‪‬‬
‫מכה‬
‫‪IEC 60255-21-2‬‬
‫דרגה ‪2‬‬
‫‪‬‬
‫שרפה‬
‫‪NFC 20455‬‬
‫חיווט כבה מאיליו‬
‫‪28‬‬
‫‪ 2.1‬אלקטרו מגנטי‬
‫‪‬‬
‫קרינה‬
‫‪‬‬
‫פריקה אלקטרוסטטית‬
‫‪‬‬
‫בתדר תעשייתי‬
‫‪IEC 60255-4‬‬
‫‪‬‬
‫‪1.2/50 µs impulse‬‬
‫‪IEC 60255-4‬‬
‫‪‬‬
‫גל אוסילוגרפי ‪1MHZ‬‬
‫‪IEC 60255-22-1‬‬
‫דרגה ‪II‬‬
‫‪‬‬
‫גל מעבר ‪5ns‬‬
‫‪IEC60255-22-4‬‬
‫דרגה ‪IV‬‬
‫‪‬‬
‫גל אנרגיה‬
‫‪IEC 801-5‬‬
‫‪IEC 60255-22-3‬‬
‫‪IEC 61000-4-2‬‬
‫דרגה ‪10 V/m III‬‬
‫דרגה ‪III‬‬
‫‪ 2.2‬חשמלי‬
‫‪28KV-1MIN‬‬
‫‪75 KV‬‬
‫לוחות מ"נ‬
‫הלוחות יבוצעו לפי ת"י ‪. 1419‬‬
‫‪29‬‬
‫פרק ‪ :19‬עבודות מסגרות פלדה‪.‬‬
‫‪ 19.01‬תחום הפרק‪.‬‬
‫פרק זה עוסק במערכת קורות פלדה לחיזוק זמני של קשת הבטון בתקרת אולם החניון בקטע‬
‫הסמוך לתחנת האומה‪ .‬מערכת קורות הפלדה תתפקד עד לביצוע מלא של תקרת החניון אשר‬
‫תבוצע במסגרת מכרז‪/‬חוזה נפרד של מבנה החניון‪.‬‬
‫הקבלן יתכנן את שלבי עבודתו כך שתצומצם תנועת הצמ"ה בקטע הנדון למינימום וינקוט‬
‫בכל האמצעים למניעת פגיעה במערכת קורות הפלדה‪.‬‬
‫עבודות קונסטרוקציית הפלדה תבוצענה בהתאם למפורט במפרט הכללי פרק ‪.19‬‬
‫תמיכות פלדה לתימוך המנהרה (פרופילים‪ ,‬מסבכונים‪ ,‬צינורות לתימוך מקדים וכיו"ב)‬
‫מתוארות בפרק ‪.54‬‬
‫‪ 19.02‬קונסטרוקציית פלדה‪.‬‬
‫מערכת הקורות הינן תכניות כלליות והקבלן יגיש תכניות מפורטות לייצור ולהצבת הקורות‬
‫כאמור בסעיף ‪ 190030‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫הקורות תונחנה ותחוברנה לקשת הבטון היצוק במקביל להתקדמות הדיפון ותוך הקפדה‬
‫שלא יפתח מרווח הגדול מ‪ 10-‬מ' בין הקטע התמוך בבטון מותז בעובי הסופי לבין הקורה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫קונסטרוקצית הפלדה תהיה מורכבת מפרופילי פלדה כמפורט בתוכניות‪ .‬שינוי שיוצע ע"י‬
‫הקבלן‪/‬היצרן בחתכי האלמנטים הקונסטרוקטיביים מחייב אישור המתכנן והחלטתו בנושא‬
‫הינה סופית‪.‬‬
‫המידות תהיינה מדוייקות ותתאמנה‪ ,‬בכל המקרים‪ ,‬הן לתכניות והן למצבם של חלקי המבנה‬
‫הקיימים‪ .‬לא תורשנה כל התאמות באתר העבודה באמצעות ריתוך‪ ,‬או קידוח חורים נוספים‪,‬‬
‫אלא במקרים יוצאים מהכלל וזאת בהסכמתו המפורשת של המתכנן‪.‬‬
‫חיבורים בין חלקי הקונסטרוקציה שיש לבצעם מחלקים בבית המלאכה עקב בעיות הנובלה‪,‬‬
‫יתואמו מראש עם המתכנן ויקבלו את אישורו לפני תחילת העבודה‪ .‬הקבלן יגיש לאישור‬
‫המתכנן מיקום ופרטי חיבור אלה לפני התחלת הייצור‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 19.03‬הגנה‪.‬‬
‫מערכת הקורות נמצאת במפלס העבודה הזמני של ציוד מכני הנדסי המשמש לכריית אולמות‬
‫החניון ולשינוע החפורת‪ .‬הקבלן ינקוט בכל האמצעים הדרושים למניעת כל פגיעה בקורות בכל‬
‫זמן עבודתו באתר ועד לתחילת העבודה במכרז‪/‬חוזה הבא של מבנה החניון‪.‬‬
‫‪ 19.04‬מערכת בקרת טיב‪:‬‬
‫באחריות הקבלן לקיים מערכת בקרה פנימית ולתעדה במהלך ביצוע העבודה ולבצע‬
‫את הבקרה הדרושה בהתאם למפורט בתקנים ובמפרטים הרלבנטי ם‪ .‬מערכת הבקרה‬
‫הנ"ל תנוהל ע"י מהנדס או טכנאי מוסמך בעל ניסיון בשטח הנדון‪.‬‬
‫התאמת מנהל מערכת הבקרה לתפקידו תאושר ע"י נציגי היזם‪ .‬מתכונת מערכת הבקרה‬
‫ומידת הפרוט שלה טעונות אישור מוקדם של נציגי היזם‪.‬‬
‫כל ההוצאות הכרוכות בהקמה‪ ,‬אחזקה ותפעול מערכת הבקרה וביצוע הבדיקות הדרושות‬
‫תהיינה על חשבון הקבלן‪.‬‬
‫‪ 19.05‬דמי בדיקת דגימות וחומרים‪:‬‬
‫‪ .1‬דמי בדיקת דגימות וחומרים יחולו על הקבלן‪.‬‬
‫‪ .2‬בשיעור הנזכר לעיל לא יכללו הוצאות בגין בדיקות כמפורט להלן‪ ,‬שיחולו בכל מקרה על‬
‫הקבלן‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות בגין בדיקות מוקדמות של חומרים המיועדות לקביעת מקורות‬
‫האספקה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוצאות בגין בדיקות חומרים ועבודה‪ ,‬שיימצאו בלתי מתאימים לדרישות‬
‫החוזה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הוצאות בגין בדיקות שהקבלן הזמין למטרותיו הוא‪ ,‬כגון לנוחות העבודה‪,‬‬
‫לחסכון וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ .3‬על הקבלן להגיש לאישור המפקח פרוגרמת בדיקות מפורטות‪ .‬המפקח רשאי לתקן את‬
‫הפרוגרמה ולהוסיף לה בדיקות‪ ,‬ככל הנראה לו‪.‬‬
‫‪ .4‬משך הבדיקות לסוגיהן כלול בתקופת הביצוע‪ ,‬ולא תוכר כל הארכה עקב קיומן של‬
‫בדיקות‪ ,‬או עקב המתנה לתוצאות בדיקות‪ ,‬או עקב תיקונים שיידרשו על פיהן‪.‬‬
‫‪ 19.06‬תכניות ‪As Made‬‬
‫עם השלמת ביצוע הקרוי יגיש הקבלן למפקח מערכת מלאה ומפורטת של תכניות ‪As Made‬‬
‫לשם תיעוד העבודה כפי שבוצעה בפועל‪.‬‬
‫‪ 19.07‬אופני מדידה ותכולת מחירים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫הקבלן יתקין על מערכת הקורות מדי‪-‬עיבור (‪ )strain gauges‬לבחינת העיבורים והמאמצים‬
‫בקורות הפלדה כאמצעי לניטור תזוזת הסלע ויציבות הקמרון‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן כי המפקח עשוי להורות על הוספת קורות נוספות ו‪/‬או נקיטת אמצעי‬
‫תימוך וייצוב נוספים בקמרון לפני מתן אישור לעבודות ההעמקה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במידה ומערכת הניטור תצביע על עיבורים ומאמצים גדולים בעת תהליך ההעמקה‪,‬‬
‫רשאי המפקח לעצור המשך ההעמקה ולהורות על ביצוע עבודות תימוך נוספות כנדרש על‬
‫בסיס נתוני הניטור‪.‬‬
‫‪ 19.08‬אופני מדידה ותכולת מחירים‪.‬‬
‫כמפורט במפרט הכללי פרק ‪.19‬‬
‫עבור מערכת הניטור העיבורים ישולם בנפרד כמפורט בכתב הכמויות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫פרק ‪ :23‬כלונסאות קידוחים ויצוקים‬
‫‪ 23.01‬תכולת הפרק‪.‬‬
‫פרק זה עוסק בכלונסאות המיועדים לדיפון הפורטל‪ .‬הכלונסאות יבוצעו בקוטר ‪ 60‬ס"מ‬
‫הנקדחים במרחק כ‪ 15-‬ס"מ זה מזה כקירות תומכים לחפירה הפתוחה‪.‬‬
‫העבודה תתבצע בכפיפות לת"י ‪ 1378‬ופרק ‪( 23‬מהדורת ‪ )2008‬ב"מפרט הכללי" של הועדה‬
‫הבינמשרדית והמפרט המיוחד שלהלן‪.‬‬
‫בצוע הכלונסאות יתנהל בפקוח צמוד של ה"מפקח" ויועץ הקרקע‪/‬הגיאולוג‪ .‬בכל מקום בו‬
‫יצויין בהמשך "יועץ קרקע" הכוונה היא ליועץ הקרקע ו‪/‬או לגיאולוג ו‪/‬או ל"מפקח"‪.‬‬
‫‪ 23.02‬קדיחה ובקרה‪.‬‬
‫תנאי הקרקע שבאתר (מצעים‪ ,‬בולדרים ומילוי למעלה וסלע מתחת למילוי) עשויים לחייב‬
‫הקבלן לבצע הכלונסאות תוך שילוב שתי שיטות ושני סוגי ציוד‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הכלונסאות בשכבות המילוי‪ ,‬הבולדרים והעפר יהיו בקדיחה סיבובית ותוך מילוי‬
‫בטון וקדיחה דרכו לאחר מכן בהתאם לתנאים בשטח כמפורט בסעיף ‪23.02‬‬
‫למפרט הכללי‪.‬‬
‫הכלונסאות בסלע יהיו כלונסאות בהקשה וסיבוב (מיקרופייל) כמפורט בסעיף‬
‫‪ 23.05‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫ההכנות יהיו כמפורט בסעיף ‪ 23.01‬והבקרה כמפורט בסעיף ‪ .23.01.06‬לא תשולם כל‬
‫תוספת למחיר היחידה בגין שילוב השיטות והציוד‪.‬‬
‫‪ 23.03‬רישום ומעקב‪.‬‬
‫רישום הנתונים בעת בצוע הכלונסאות יהיה כאמור בנספחים ג' וד' לת"י ‪ 1378‬וכמפורט‬
‫בסעיף ‪ 23.01.00.25‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫‪ 23.04‬בטון ופלדת זיון ‪.‬‬
‫הבטון יהיה ב‪ 30-‬וכמפורט בסעיף ‪ .23.01.03‬שימת הבטון תהיה כמפורט בסעיף ‪23.01.04‬‬
‫ופלדת הזיון כמפורט בסעיף ‪.23.01.05‬‬
‫‪ 23.05‬אופני מדידה ותשלום‪.‬‬
‫כמפורט בסעיף ‪ 23.00‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫פרק ‪ :26‬עוגנים‬
‫‪ .26.01‬תכולת הפרק‬
‫פרק זה עוסק בעוגנים לחיזוק קיר כלונסאות כמפורט‪ .‬העוגנים יבוצעו כמפורט בפרק ‪26‬‬
‫"עוגני קרקע" במפרט הכללי הבינשרדי‪.‬‬
‫‪ .26.02‬תכנון העוגנים‬
‫העוגנים יתוכננו ע"י הקבלן לכוח דריכה של ‪ 50%‬מחוזק הפלדה כך שמקדם הבטחון‬
‫כנגד קריעה יהיה לפחות ‪ .2‬עומסי התכן (העבודה) יהיו בתחום ה‪ 30-‬עד טון כמוצג‬
‫בתכניות המנחות של המנהל‪ ,‬אולם התכנון המפורט של העוגנים יעשה ע"י הקבלן ועל‬
‫חשבונו ומותנה באישור המפקח והמתכנן‪ .‬מותר לקבלן להשתמש בעוגן מוטות או בעוגן‬
‫כבלים‪.‬‬
‫העומסים הרשומים בתוכניות הם העומסים שחושבו לזווית הנטייה של העוגן מהאופק‬
‫בשעור של ‪ .15° - 20°‬האורך החופשי (הלא מוזרק של העוגנים) יהיה שמונה (‪ )8‬מ'‪.‬‬
‫העוגנים יחדרו לפחות שלושה (‪ )3‬מ' לתוך סלע רציף‪.‬‬
‫‪ .26.03‬קדיחת עוגנים‬
‫ציוד הקדיחה יהיה מתאים לקדיחה דרך שכבות השפוכת‪ ,‬העפר ו‪/‬או הסלע שבאתר‬
‫ותענה לדרישות סעיף ‪ 2606‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫זווית הקדיחה תהיה בהתאם למתוכנן וסטית זוית הקידוח לא תעלה על ‪ 2°‬מהמתוכנן‪.‬‬
‫סטית מפלס הקידוח לא תעלה על ‪ 30‬ס"מ מהמתוכנן‪.‬‬
‫על הקבלן להגן על כל חור קידוח מפני מפולות אפשריות‪ .‬קידוחים שנשארים פתוחים‬
‫מעל ‪ 8‬שעות‪ ,‬יש לנקות (ע"י קדיחה)‪ ,‬לפני הכנסת העוגן‪.‬‬
‫העוגנים יוזרקו בתערובת דייס צמנט פורטלנד טרי ומים‪ .‬הצמנט יהיה לפי תקן ישראלי‬
‫מעודכן‪ .‬מנת המים בתחום של ‪ .0.4-0.45‬כמות המים יכולה להגיע עד ‪ 0.55‬בתנאי‬
‫שהקרקע היא גראנולרית ולחץ ההזרקה עולה על ‪ 4‬אטמוספרות‪ .‬רצוי להשתמש בערבים‬
‫הגורמים לתפיחת הבטון‪ .‬כל ערב חייב לקבל את אישור מכון התקנים‪ .‬אין לשנות מהנ"ל‬
‫אלא באישור המהנדס‪.‬‬
‫חוזק הדייס בבדיקת קוביה‪ ,‬כעבור ‪ 28‬יום לא יהיה פחות מ‪ 28 -‬מגפ"ס‪.‬‬
‫הדייס יוזרק בלחץ של ‪ 10‬אטמ'‪ ,‬עד להתחלת האזור החופשי של העוגן‪ .‬במסגרת תכנון‬
‫העוגן יגיש הקבלן לאישור יועץ הקרקע את הפרט אשר יבטיח יציקה רק באזור התפיסה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .26.04‬דריכת העוגנים המתוכננים‬
‫ניתן להתחיל בדריכת העוגנים עם הגיע חוזק הדייס ל‪ 28 -‬מגפ"ס‪ .‬תכנית מערכת הדריכה‬
‫ומהלכה יוגשו ע"י הקבלן לאישור המהנדס‪.‬‬
‫לפני תחילת הדריכה ימסור הקבלן למהנדס עקומת כיול של המגבה ההידראולי‪ ,‬שעוני‬
‫הלחץ יכויילו בתחילת העבודה‪ ,‬סמוך למועד הביצוע‪.‬‬
‫במהלך הדריכה ימדדו בעיקר שני פרמטרים‪ :‬כוח והתארכות העוגן‪ .‬כל עוגן יידרש‬
‫בחמישה שלבים‪ ,‬לכוח הגדול ב‪ 25% -‬מהכוח המתוכנן (‪ .)T‬בכל שלב יוחזק הכוח במשך‬
‫דקה לפחות‪ .‬העומס המקסימלי (‪ )125%‬יוחזק ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫נעילת העוגן תעשה בכוח של ‪ .0.7 T‬כל עוגן עשירי יבדק עד לכוח של ‪ 1.4 T‬והכוח יוחזק‬
‫במשך ‪ 15‬דקות‪ .‬הכוח המשתייר בעוגן ייבדק לאחר ‪ 15‬דקות מרגע הנעילה וכן לאחר ‪24‬‬
‫שעות‪.‬‬
‫ניתן לקבל איבוד כוח בעוגן של ‪ 5%‬לאחר ‪ 15‬דקות‪( 6% ,‬מכוח הנעילה) לאחר ‪ 24‬שעות ו‪-‬‬
‫‪( 8%‬מכוח הנעילה) לאחר ‪ 10‬ימים‪ .‬אם איבוד הכוח בעוגן גדול יותר‪ ,‬יש לדרוך את העוגן‬
‫מחדש ל‪ 0.7 T -‬ולבדוק שנית לאחר ‪ 24‬שעות‪ .‬אם כעבור שלושה ניסויים כאלה לא נשאר‬
‫כוח המשתייר כאמור יש לפסול את העוגן או להקטין את הכוח המתוכנן (לפי החלטת‬
‫המהנדס)‪.‬‬
‫‪ .26.05‬אופני מדידה ותשלום‪.‬‬
‫כמפורט בפרק ‪ 26‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫פרק ‪ - 51‬עבודות סלילה‬
‫‪ .51.01‬עבודות הכנה‬
‫כללי‪ -‬כל הפירוקים בכל הסעיפים של פרק זה בכתב הכמויות כוללים פינוי הפסולת לאתר‬
‫מורשה‪ ,‬גם אם לא צוין כך במפורש‪.‬‬
‫פירוק אספלט‬
‫העבודות כוללות ניסור השכבות האספלטיות במסור מכני‪ ,‬תוך הקפדה על מניעת כל פגיעה‬
‫במבנים‪/‬מתקנים מחוץ לתחום הפירוק ובמבנים‪/‬מתקנים תת‪-‬קרקעיים בתחום זה‪ .‬המחיר כולל‬
‫סילוק הפסולת‪.‬‬
‫פירוק מדרכות אספלט‬
‫הפירוק יבוצע במקומות המסומנים בתוכניות‪ .‬העבודה כוללת פירוק כל שכבות המבנה של‬
‫המדרכה לכל העומק עד מפלס השתית וסילוק הפסולת‪ .‬לא תשולם תוספת תמורה עבור שכבות‬
‫חריגות בחומרים בתכונות ובעובי השכבות‪.‬‬
‫על הקבלן למנוע כל פגיעה במדרכה מחוץ לתחום הפירוק‪ .‬במקרה של פגיעה תתוקן המדרכה‬
‫הפגועה שמחוץ לאזור הפירוק ויחזר המצב לקדמותו ע"י הקבלן ועל חשבונו‪ ,‬ע"פ הנחיות מנהל‬
‫הפרויקט ולשביעות רצונו המלאה‪.‬‬
‫עקירת עצים‬
‫העצים והגדמים יעקרו כולל השורשים‪ .‬העבודות כוללת ריסוס הבורות לאחר העקירה בחומר‬
‫מעקר‪ .‬לאחר מכן מילוי הבורות הנותרים בשכבות עפר ממקור מאושר והידוקן לדרגת הצפיפות‬
‫של הקרקע שסביב הבור‪ .‬העבודה כוללת סילוק העצים‪.‬‬
‫העתקת עצים‬
‫בצוע העתקת עץ בוגר עפ"י המפרט הטכני והוראות האגרונום המלווה‪.‬‬
‫פירוק אבני שפה‬
‫העבודות כוללות פירוק אבני‪-‬שפה מכל סוג ומכל חומר‪ ,‬לרבות אבני גן‪ ,‬אבני אי‪ ,‬אבני‬
‫תעלה וכיו"ב‪ ,‬וסילוקן‪ .‬בנוסף לפירוק ולהרחקת אבני‪-‬השפה כוללת העבודה גם את פירוק תושבת‬
‫הבטון‪ ,‬וכן חגורות בטון מכל סוג‪ ,‬כולל בטון מזוין‪.‬‬
‫לפני הפירוק תנוסר שכבת האספלט של המיסעה הסמוכה במרחק של עד ‪ 65‬ס"מ מהאבן‪ .‬על‬
‫הקבלן למנוע כל פגיעה במיסעה ו‪/‬או במדרכה ו‪/‬או במשטח הצמוד לאבן השפה בעת הפירוק‪.‬‬
‫במקרה של פגיעה תתוקן הפגיעה ויוחזר המצב לקדמותו ע"י הקבלן ועל חשבונו‪ ,‬על פי הנחיות‬
‫מנהל הפרויקט ולשביעות רצונו המלאה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫סילוק ערמות אדמה או פסולת‬
‫החומרים יסולקו לאתר מורשה‪.‬‬
‫גידור זמני סביב עצים קיימים‬
‫שימור עץ קיים כולל גידור גיזום והשקיה עפ"י מפרט טכני והוראות האגרונום המלווה‪ ,‬כולל‬
‫פירוק בסוף העבודה באתר‪.‬‬
‫קרצוף אספלט בעומק משתנה‬
‫שכבות האספלט הקיים תקורצפנה לכל עומקן ותערמנה במקום מתאים לצורך שימוש חוזר ע"י‬
‫הקבלן‪ .‬במידה והקבלן יחליט לא להשתמש באספלט המקורצף אזי הקבלן ידאג לסילוקו משטח‬
‫הפרויקט לאתר מאושר ע"י חברת מוריה‪ .‬הנ"ל כלול במחיר היחידה שבכתב כמויות‪.‬‬
‫חישוף‬
‫יש לבצע חישוף גם במקרים של עבודות חפירה‪ ,‬כאשר החומר החפור מיועד לשמש כמילוי חוזר‬
‫בפרויקט‪ .‬עיבוד הקרקע הטבעית יבוצע על פי הנחיות המפרט הכללי ובהתאם לסוג הקרקע‬
‫הנחשף‪ .‬אבנים‪ ,‬בולדרים וסלעים גדולים יפונו תחילה ויישמרו עד לתום העבודה ולאחר מכן‬
‫יוחזרו ויפוזרו בשטחים מישוריים ובתחתית מדרונות לפי הנחיות אדריכל הנוף‪ .‬וזאת ללא תוספת‬
‫תשלום‪ .‬במסגרת החישוף יפונו גם גדמי עצים או קווי תקשורת לביטול‪.‬‬
‫פירוק שוחות‪/‬תאי‪-‬ביקורת‬
‫פירוק שוחות‪/‬תאי‪-‬ביקורת יבוצע רק על‪-‬פי הנחיה כתובה של מנהל הפרויקט ו‪/‬או הנחיות‬
‫במסמכי ההסכם‪ .‬העבודה כוללת פירוק תאי‪-‬ביקורת‪/‬שוחות‪-‬בקרה מכל סוג וסילוקם‪ .‬הפירוק‬
‫כולל את התקרות והמכסים‪.‬‬
‫פירוק קירות‬
‫העבודה כוללת גם‪ ,‬לפי הצורך והעניין‪ ,‬פרוק יסודות של קירות לכל עומק שיידרש‪ ,‬וכן מילוי‬
‫הבורות‪/‬שקעים שיוותרו והידוק מלא של המילוי‪ .‬העבודה כוללת גם פירוק חלקי של קירות‬
‫כאמור‪ .‬הפסולת תסולק לאתר פסולת מאושר‪.‬‬
‫פירוק מדרגות‬
‫העבודה כוללת ניסור ו‪/‬או הריסה ופירוק של המדרגות וסילוק הפסולת לאתר סילוק מאושר‬
‫כמוגדר לעיל‪.‬‬
‫פירוק מסלעות‬
‫העבודה כוללת את פירוק המסלעה וסילוק החומר לאתר מורשה‪ .‬העבודה תימדד במ"ר של שטח‬
‫פני המסלעה הנראה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫פירוק צנרת‬
‫העבודות כוללות תאום עם כל הגורמים והרשויות להם שייכים הצינורות ‪/‬ואו הנדרשים לשיתוף‬
‫פעולה ביניהם במסגרת פירוק הצנרת והאביזרים‪ .‬הקבלן אינו רשאי לבטל בעצמו צנרת‪-‬מים או‬
‫אביזרים ו‪/‬או לנתק זרימה בצנרת‪-‬מים‪ ,‬אם לא קיבל לכך אישור מרשות מוסמכת כאמור והוראה‬
‫בכתב ממנהל הפרויקט‪.‬‬
‫העבודות כוללות חיתוך‪ ,‬פירוק והסרה של שכבות אספלט במיסעה ו‪/‬או פירוק והסרה של ריצוף‬
‫לאורך תוואי הצנרת‪ ,‬חפירה לגילוי הצנרת לרבות עבודות ידיים‪ ,‬ניתוק הזרימה בצנרת וניתוקה‬
‫מהרשת הכללית‪ ,‬פירוק של הצנרת‪ ,‬לרבות אביזרים‪ ,‬סילוקה לפני המילוי ומילוי חוזר מהודק של‬
‫התעלה בחומר החפור ו‪/‬או בחומר מילוי שייקבע ע"י מנהל הפרויקט‪ ,‬במידת הצורך‪.‬‬
‫העבודות כוללות גם פירוק אביזרים שהינם חלק מהצנרת וסילוק כל החומרים ללא יוצא דופן‪.‬‬
‫פירוק גדרות‬
‫עבודות הפירוק תכלולנה פירוק הגדרות עצמן על עמודיהן ופירוק יסודותיהן‪ ,‬הכל בהתאם‬
‫להנחיות מנהל הפרויקט‪.‬‬
‫העבודות תכלולנה הובלת כל חלקי הגדרות לאתר סילוק מאושר כאמור לעיל‪.‬‬
‫תת פרק ‪ - 51.02‬עבודות עפר‬
‫כללי‬
‫לא תשולם כל תוספת כספית בגין חפירת ובניית מדרגות התחברות למבנה הכביש או המדרונות‬
‫הקיימים‪ .‬הנ"ל כולל את הביצוע והחומרים הנדרשים (מילוי החוזר או מילוי מובא‪/‬נברר) לשם‬
‫ביצוע מדרגות התחברות אלו באופן המתואר בהנחיות המפרט הכללי או תוכנית פרטי הביצוע‬
‫ו‪/‬או הנחיות מנהל הפרויקט‪ .‬הנ"ל כלול במחירי היחידה השונים ‪.‬‬
‫חפירה בשטח האתר והובלת החומר החפור לאזורי מילוי‬
‫בנוסף לאמור במפרט הכללי‪ ,‬התשלום עבור חפירה בשטח האתר והובלת החומר החפור לאזורי‬
‫מילוי‪ ,‬כולל חפירה ו‪/‬או חציבה בכל סוג סלע וקרקע ‪,‬ניפוץ החומר גריסתו וניפויו באמצעות כלים‬
‫מכניים על מנת להתאימו לדרישות האיכות של חומרי המילוי המאושרים‪.‬‬
‫ראשית תיבדק התאמה לחומר מילוי עליון העונה לדרישות האיכות המפורטות בסעיף‬
‫‪ .51.02.0080‬רק במידה והחומר‪ ,‬לאחר ניפוצו‪ ,‬גריסתו וניפויו‪ ,‬ימצא לא מתאים לצרכי מילוי‬
‫עליון‪ ,‬אזי תיבדק התאמה לחומר מילוי רגיל העונה לדרישות האיכות המפורטות בסעיף‬
‫‪.51.02.0080‬‬
‫שיפועי מדרונות קבועים במילוי‪ -‬השיפוע הצידי בשיעור שלא יפחת מ‪( 1:2 -‬אופקי‪:‬אנכי)‪.‬‬
‫שיפועי מדרונות בחפירה‪ -‬השיפוע הצידי בשיעור שלא יפחת מ‪( 1:2 -‬אופקי‪:‬אנכי)‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫מצע בעובי ‪ 20‬ס"מ יבוצע בשטחי התארגנות מזרחי ומרכזי ובדרכי הגישה אליהם‪ .‬באתר המערבי‬
‫המצע יהיה בעובי משתנה עד ‪ 0.7‬מ' עבור יישור השטח ויהיה מעל בטון מתוכנן‪.‬‬
‫חומרי מילוי מאושרים‬
‫המילוי‪ ,‬על סוגיו השונים‪ ,‬יבוצע בשכבות של ‪ 20‬ס"מ כל אחת‪ ,‬בבקרה מלאה‪ ,‬לכל עובי המילוי‬
‫המתוכנן ולדרגת הצפיפות הנדרשת ‪.‬‬
‫חומרי המילוי לפרויקט יהיו חומרים מקומיים ובמידת והחומר הנכרה לא יתאים לדרישות‬
‫המילוי יובא מילוי מן החוץ‪ .‬על הקבלן להגיש לאישור מנהל הפרויקט את תכונות חומר המילוי‬
‫המובא לפני הזמנתו ואספקתו לאתר‪.‬‬
‫מצע א'‬
‫‪‬‬
‫החומר יסווג לפי שיטת המיון של ‪ AASHTO‬כ‪.A-1 , A-2 -‬‬
‫‪‬‬
‫גודל גרגר מכסימלי – ‪ 7.5‬ס"מ (‪ 3.0‬אינטש)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכמות (לפי משקל) המשתיירת על נפה "‪ 19( 3/4‬מ"מ) תהיה בתחום ‪.10%-60%‬‬
‫‪‬‬
‫מת"ק תכנוני מינימלי של ‪ 8%‬בתחום רטיבות של ‪ .3%‬המת"ק התכנוני ייקבע באמצעות‬
‫מערכת מת"ק מעבדתית מלאה (‪ 15‬גלילים) ועומס של ‪ 40‬ליבראות לפחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור התפיחה במערכת המת"ק לא יעלה על ‪.0.5%‬‬
‫‪‬‬
‫גבול נזילות מכסימלי ‪40%‬‬
‫‪‬‬
‫מדד פלסטיות מכסימלי ‪10%‬‬
‫‪‬‬
‫חומר המילוי לא יכיל פסולת או חומר אורגני ויהיה אחיד מבחינת הרכב ואיכות‪.‬‬
‫הידוק קרקע יסוד מקורית‬
‫מבוצע לכל שטחי החפירה באתרי ההתארגנות ובדרכי הגישה ע"פ מפרט בין משרדי‪.‬‬
‫הידוק מבוקר‬
‫הידוק המילוי יבוצע בתחום שטח אתרי ההתארגנות ודרכי הגישה‪.‬‬
‫על הקבלן לבצע חרישה של החומר הקיים ולהדקו בהתאם לגבהים המתוכננים‪ .‬ההידוק יבוצע‬
‫לעומק של עד ‪ 20‬ס"מ ‪.‬‬
‫מדידה‪ :‬תהיה במ"ק בהתאם לעומק של ‪ 20‬ס"מ תאורטי‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫חיבור למסעה הקיימת‬
‫בכל הקטעים בהם מבוצעת התחברות למסעה קיימת לצורך הרחבתה יש להקפיד על ביצוע‬
‫ההנחיות הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ההתחברות למסעה קיימת תבוצע במדרגות החל מפס לבן‪/‬צהוב קיים‪.‬‬
‫רוחב כל מדרגה לא יפחת מ– ‪ 30‬ס"מ‪ .‬גובה כל מדרגה בהתאם לעובי‬
‫שכבות המבנה המתוכנן‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫באזורי ההתחברות למסעה הקיימת‪ ,‬בטרם ביצוע הריבוד‪ ,‬יש לחספס את‬
‫המסעה הקיימת באמצעות קרצוף ‪.‬‬
‫תת פרק ‪ 51.04‬שכבות אספלטיות במיסעה‬
‫קרצוף אספלט בעומק משתנה‬
‫קרצוף אספלט יבוצע באזור התחברות לאספלט קיים‪.‬‬
‫סעיף זה ישולם בתחום המיסעה הקיימת בין הפסים הצהובים בלבד ועד לקצה השוליים‬
‫בנוסף לאמור במפרט הכללי‪ ,‬החומר המקורצף יועבר לרשות הקבלן ויפונה משטח הפרויקט‪.‬‬
‫הנ"ל כלול במחיר היחידה שבכתב הכמויות‪.‬‬
‫תת פרק ‪ – 51.05‬עבודות ניקוז ומניעת סחף‬
‫כללי‬
‫‪ )1‬בנוסף לאמור בכל מסמך אחר‪ ,‬על הקבלן לדאוג לכך ששטחי העבודה באזור העבודה לא‬
‫יוצפו במי גשמים או ממקור כלשהו אחר‪ .‬לצורך זה יבצע הקבלן על חשבונו ‪ -‬סוללות‬
‫חסימה‪ ,‬מעבירי מים זמניים‪ ,‬מעברים אירים‪ ,‬תעלות‪ ,‬דיפונים זמניים וכיו"ב ‪ -‬כל הדרוש‬
‫כדי לשמור על עבודותיו בפני הצפה בכל עונות השנה וכן כדי לא לגרום להצפות ונזקים‬
‫לגורמים אחרים‪.‬‬
‫‪ )2‬תכנון וביצוע כל אשר נדרש למניעת שיטפונות והעברת נגר בזמן ביצוע‪ ,‬ייעשו ע"י הקבלן‬
‫ועל חשבונו‪.‬‬
‫‪ )3‬בצוע כל האמור בסעיף זה יהיה על חשבון הקבלן‪ ,‬ולא יימדד בנפרד לתשלום‬
‫‪40‬‬
‫התקנת תאי בקרה חדשים וחיבור אל שוחות קיימות‬
‫במתחם מתוכנן קו ניקוז חדש המחליף קו ניקוז קיים‪ .‬קו זה מתחיל משוחה קימת במרכז הדופן‬
‫הצפונית של המתחם ומסתיים בשוחה קיימת בקצה הדרום מזרחי של המתחם‪ .‬שתי השוחות‬
‫הללו יוחלפו בחדשות‪ .‬יש לדאוג לחיבור לצינור הקיים‪.‬‬
‫לאורך הקו החדש יותקנו ‪ 4‬תאי בקרה חדשים‪.‬‬
‫האטמים המחברים בין הצינורות לתאי הבקרה יהיו אטמי ‪.water stop‬‬
‫יש לוודא שמירת השיפועים המתוכננים ע"פ' תוכנית חתך לאורך‪.‬‬
‫מחירי כתב הכמויות כוללים אספקה הנחה התקנה וחפירת תעלות ובורות לשוחות‪.‬‬
‫תאי קליטה‬
‫זרימת המים במתחם תנוקז לכיוון חלקו המזרחי של האתר אל שני מוקדים של קולטני מים‬
‫שיוצמדו לאבני שפה‪ .‬בשני המוקדים תאי הקליטה יורכבו מתא ראשי ותא צידי‪ .‬קולטנים אלו‬
‫יחוברו אל תאי הבקרה המתוכננים עבור קו הניקוז החוצה את המתחם‪.‬‬
‫צינורות ניקוז‬
‫עבודות הנחת קווי הניקוז יבוצעו על פי האמור בפרק ‪ 57‬למפרט הכללי‪ ,‬ובמיוחד על פי האמרו‬
‫בסעיפים ‪ 5701‬ו ‪ .5706‬המדידה והתשלום יבוצעו על פי האמור בסעיף ‪.5700.00‬‬
‫המחירים בכתב הכמויות כוללים אספקה הנחה והתקנה של קווי הניקוז ואת כל האמור בסעיפים‬
‫הנזכרים לעיל‪.‬‬
‫תת פרק ‪ - 51.33‬מעקות וגדרות בטיחות‬
‫גדר איסכורית זמנית‬
‫לצורך גידור ותיחום אתרי התארגנות תבוצע גדר איסכורית זמנית‪ .‬הגדר תבוצע בהתאם לנספח‬
‫המצורף למפרט זה‪ .‬בנוסף לכך הגדר תסומן בסרטי סימון זוהרים‪.‬‬
‫מדידה‪ :‬תהיה לפי מ"א‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫פרק ‪ .54‬עבודות מנהור‬
‫‪ .54.01‬תחום הפרק‪.‬‬
‫עבודות הכרייה התת‪-‬קרקעית (להלן עבודות המנהור) המתוארות בפרק זה כוללות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫כריית מנהרת גישה מזרחית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אופציה למנהרת גישה דרומית (מרכזית)‬
‫אופציה למנהרת גישה מערבית‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חציבת תעלות וגובים‪/‬שוחות לכבלי חשמל ו‪/‬או ניקוז בצידי המנהרה ועל‬
‫ד‪.‬‬
‫קרקעיתה‪.‬‬
‫חציבת תעלות ליסודות קמרון מבטון יצוק באתר‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חציבת גומחות מילוט וגומחות לטלפונים זמניים‪ ,‬בשעת העבודה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫כריית שני אולמות רחבי‪-‬ידיים למבנה חניון‪.‬‬
‫מנהרות גישה זמניות‪ ,‬לצרכי העבודה‪ ,‬לפי הצעת הקבלן אך רק לאחר אישורן ע"י‬
‫המפקח‪.‬‬
‫‪ .54.02‬מפרטים‬
‫כל העבודות הכלולות בפרק זה תתבצענה לפי פרק ‪"( 54‬מפרט כללי לעבודות כרייה תת‪-‬‬
‫קרקעית") וההפניות למפרטים כלליים אחרים הכלולים בו‪ ,‬אלא אם צויין אחרת‪.‬‬
‫ההפנייה שלהלן לסעיפים שונים בפרק ‪ 54‬ב"מפרט הכללי" נועדה להדגשת‪-‬יתר ואין היא‬
‫באה לשחרר את הקבלן מבצוע כל העבודות בהתאם לכל הסעיפים האחרים באותו פרק‪,‬‬
‫גם אם אינם מוזכרים במפורש‪.‬‬
‫‪ .54.03‬מדידה‪ ,‬סימון וסטיות מותרות‪.‬‬
‫מדידה וסימון‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫כמפורט בפרק ‪ 54.01.07‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סטיות מותרות‪.‬‬
‫כל סטייה מהציר המתוכנן של אולמות החניון תעשה בקצב שאינו עולה על ‪1.0‬‬
‫ס"מ לכל ‪ 10‬מ' ועד ‪ 5‬ס"מ לכל ‪ 100‬מ'‪ .‬הסטייה המקסימלית המותרת מהתוואי‬
‫המתואר בתוכניות לא תעלה על ‪ 10‬ס"מ‪.‬‬
‫החריגה מעבר למידות החתכים של אולמות החניון לא תעלה בשום מקרה על ‪15‬‬
‫ס"מ בתקרה ו‪ 15-‬ס"מ בקירות‪ ,‬למעט בדפנות אל מול מבנים קיימים ומתוכננים‬
‫עיליים ותת קרקעיים‪ ,‬בהם הסטייה המותרת היא ‪ 100‬מ"מ‪( ,‬קרי כלפי הסלע)!‪.‬‬
‫לא תותר כל חריגה כלפי פנים (קרי לתוך חלל האולם)‪ .‬במלים אחרות‪ :‬הטולרנס‬
‫לחציבת‪-‬חסר הוא אפס (‪.)0‬‬
‫‪42‬‬
‫כל האזורים בהם קיימת חציבת‪-‬יתר ימולאו ע"י הקבלן ועל חשבונו בבטון מותז‪.‬‬
‫כמו כן ימולאו ע"י הקבלן ועל חשבונו כל החללים שיתגלו בין קירות האולם לבין‬
‫מבנה תחנת‪-‬הרכבת‪.‬‬
‫הסטייה המותרת בקירות הבטון מהציר האנכי והאופקי של קירות הבטון המותז‬
‫לא תעלה על ‪ 150‬מ"מ‪ ,‬למעט בקרבת מבנים קיימים ומתוכננים בהם הסטייה‬
‫המותרת לא תעלה על ‪ 100‬מ"מ‪ .‬במקרה של חציבת יתר‪ ,‬ימלא הקבלן את האזור‬
‫החורג מהנקוב לעיל בבטון מותז ב‪ 40-‬עם סיבי פלדה על חשבונו‪ .‬למען הסר ספק‪,‬‬
‫הסטייה המותרת מהציר האנכי והאופקי בדופן הצמוד לתחנת האומה לא תעלה‬
‫על ‪ 100‬מ"מ וכפופה לאישור מוקדם של המתכנן לשיטת הביצוע‪.‬‬
‫‪ .54.04‬תיאור גיאוטכני‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪"( 54.02‬מידע גיאולוגי") ל"מפרט הכללי" מובהר להלן כי כל‬
‫הנתונים הגיאולוגיים והגיאוטכניים המצויים בידי "מוריה ‪ -‬חב' לפיתוח‬
‫ירושלים" ואשר היוו בסיס לתכנון העבודה‪ ,‬מצורפים במסמך ז' למכרז‪/‬חוזה זה‪.‬‬
‫תאור גיאוטכני מתומצת של המיסלע במנהרה מצורף בתת‪-‬סעיף ג' להלן‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן מופנית למידע המקיף והמפורט‪ ,‬לרבות לוגים של קידוחי‬
‫גלעין‪ ,‬תוצאות של בדיקות מעבדה והערכות של מיון גיאו‪-‬הנדסי המרוכזים‬
‫במסמך ז' המכיל דו"ח גיאולוגי של ד"ר עזי זלצמן‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן מופנית לסעיף ‪( 01.04‬נתוני קרקע‪/‬סלע) הישים גם לפרק זה‬
‫של עבודות המנהור‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אחריות הקבלן ושינויים בתנאים הגיאולוגיים‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן לסעיף ‪( 54.02‬מידע גיאולוגי) במפרט הכללי ובמיוחד לפיסקה‬
‫הראשונה שבתת‪-‬סעיף ‪. 54.02.03‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תיאור תמציתי‪.‬‬
‫עבודת המנהור תתבצע בסלע מאבן דולומיטית קשה ובדרך כלל מסיבית! קטעים‬
‫בפרויקט יעברו דרך אבן דולומיט סדוק ואף גושי‪ .‬קטעים אחרים יעברו דרך אבן‬
‫דולומיט שעבר בלייה והינו חלש ונקבובי‪ .‬דולומיט זה מוכר גם כדולומיט חולי!‬
‫חללים קארסטיים בגדלים שונים צפויים לכל תחום הפרויקט‪ .‬חללים אלו‬
‫עשויים לנוע מנקבוביות וחללים בני עשרות סמ"ק ועד למערות גדולות‪ .‬הסלע‬
‫באזור החללים צפוי להיות סדוק‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫על הקבלן לקחת בחשבון כי קטעי‪ -‬מנהרה עשויים לעבור דרך או להכיל כיסים‬
‫מקומיים של אבן‪-‬דולומיט חולית‪ ,‬קרי אבן דולומיט שעברה בלייה עד‬
‫להתפוררות מוחלטת‪ ,‬איבד את צורתו הסלעית ומתנהג כחול‪ ,‬לעיתים פריך‪.‬‬
‫האבן דולומיטית המצוייה מעל תצורת כפר שאול‪ ,‬עלול להיות בלוי‪ ,‬סדוק‬
‫וקארסטי יותר מאשר האבן‪-‬דולומיטית הרחוקה‪/‬הגבוהה משכבת החוואר‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן להבדלים הניכרים בין סוגי האבן הדולומיטית השונים‬
‫ולהשלכותיהם על שיטות החציבה והתמוך‪ ,‬על הסיכון הכרוך בנפילת גושים‬
‫מקומיים באזורי סידוק מצולב והצורך לנקוט באמצעי זהירות כ‪SCALING-‬‬
‫קפדני וכיוב'‪.‬‬
‫הסקר הגיאולוגי וקידוחי הגלעין לא איתרו מבנה שכבתי ברור לאורך תוואי‬
‫הפרויקט ומצביעים על השתנות איכות הסלע וכמות הסידוק בצורה קיצונית‬
‫ופתאומית מקטע לקטע כך שניתן לצפות‪ ,‬לאורך המנהרה‪ ,‬לכל אחד מסוגי‬
‫המסלעים שצוינו למעלה תוך מעברים בלתי‪-‬צפויים ממיסלע למיסלע‪ ,‬במבנה‬
‫שכבתי ברור והמשכי‪.‬‬
‫על הקבלן להתחשב בהערכותיו בעובדה שהסידוק באתר כולל הן סידוק רגולרי‬
‫והן סידוק בלתי‪-‬רגולרי‪ ,‬וכי ההשתנות בצפיפות הסידוק ובאופי הסלע אינה‬
‫רציפה או רגולרית והיא עשוייה להתרחש בפתאומיות‪.‬‬
‫לא נמצאו מפלסי מי תהום או זרימות מים בתוואי המינהרה‪ ,‬אולם ניתן לצפות‬
‫לזרימות מים מקומיות בתקופת הגשמים לאורך סדקים ראשיים ודרך חללים‬
‫קארסטיים‪ .‬זרימות אלו צפויות להיות בעלות ספיקה גבוהה אך מוגבלת בזמן‪.‬‬
‫על הקבלן לתכנן ניקוז מתאים‪ ,‬על פני קרקעית המנהרה‪ ,‬על מנת למנוע‬
‫היצטברות מים בחזית הכרייה‪.‬‬
‫המיסלע הדולומיטי מתאים לכרייה הן באמצעות קידוח ופיצוץ מבוקר‪ ,‬והן‬
‫באמצעות מכונת חיתוך ( ‪ BOOM CUTTER‬או ‪ )ROAD HEADER‬מדגם‬
‫גדול וכבד‪ ,‬אם כי הדבר טעון בדיקה קפדנית של הקבלן עם יצרן המכונה‪ .‬הקבלן‬
‫רשאי לשלב את עבודת הקידוח והפצוץ המבוקר בשיטות כרייה עם צמ"ה‬
‫(דחפור‪ ,‬מעקר‪ ,‬מחפר וכיוב') רק בחלקם התחתון של האולמות בהתאם לתנאי‬
‫הסלע וכפוף לאישור המפקח‪.‬‬
‫פרטי שיטת הכרייה לרבות מיפתחי הכרייה הבלתי תמוכים‪ ,‬אורכי ההתקדמות‬
‫בכל מחזור כרייה וכיוב' יותאמו ע"י הקבלן (כפוף לאישור המפקח) בהתאם‬
‫‪44‬‬
‫לתנאים המשתנים של הסלע‪ .‬פרטים אלו יוצגו ע"י הקבלן לאישור המפקח עם‬
‫התקדמות העבודה‪ ,‬בכל מקרה של שינוי בהם‪.‬‬
‫ארגזי הגלעינים אשר הוצאו מהקידוחים נמצאים בידי "מוריה" במחסני קבלן‬
‫הקידוחים "משה בר"‪ .‬הקבלן יכול לראותם בכל עת‪ ,‬לאחר תאום טלפוני עם‬
‫משרד א‪ .‬ספיבק – חב' להנדסה טל‪.03-6090707 .‬‬
‫‪ .54.05‬שלבי כרייה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫כללי‬
‫שלבי הכרייה והתמוך ותיזמונם (‪ )timing‬יהיו כמסומן בתכניות או כנדרש ע"י‬
‫המפקח‪ .‬הקבלן רשאי להציע שלבי כרייה ותמוך אחרים בהתאם לציוד שבידו‬
‫ובהתאם להשתנות תנאי הסלע‪ ,‬אולם יישום הצעתו של הקבלן מותנית בהגשת‬
‫בקשה מפורטת (כולל פרוט השיטה‪ ,‬השלבים‪ ,‬התיזמון‪ ,‬הציוד וכו') ומנומקת (ע"י‬
‫תיאור וניתוח השינויים הגיאולוגיים הרלוונטיים)‪ ,‬ובאישור המפקח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מנהרות גישה‪.‬‬
‫כריית חתך המנהרה‪ ,‬תוך כדי תמוך ע"י קשתות פלדה (פרופילים או מסבכונים)‬
‫ו‪/‬או תימוך מקדים ממטריית צינורות בקטעים בעלי עובי כיסוי רדוד או ברגי סלע‬
‫ובטון מותז בקטעים בעלי עובי כיסוי גדול יותר או איכות סלע טובה‪ ,‬כמאושר על‬
‫ידי המפקח‪ ,‬תבוצע במספר שלבים כמוצג בחלופות השונות שבתכניות‪ .‬לאור‬
‫תנאי הסלע שיחשפו באתר במהלך הביצוע קיים סיכוי גבוה לביצוע קטעים‬
‫ממנהרות הגישה תחת "תימוך מקדים" (‪ )Forepoling‬כמפורט בהמשך‪.‬‬
‫הקבלן רשאי להגיש הצעתו לשינויים במידות שלבי הביניים התואמים את ציודו‪.‬‬
‫הצעתו תהיה מלווה בשרטוטים והבהרות ותהייה כפופה לאישור המפקח‪ .‬שיטת‬
‫הכרייה המלווה תמוך בבורגי סלע ובטון מותז‪ ,‬תתבסס על מנהרת חלוץ במרכז‬
‫החתך‪ ,‬תוך השלמת הקימרון ימינה ושמאלה בדרוג כמפורט‪ ,‬והעמקה (לאחר‬
‫קבלת החלק העליון) למפלס הקרקעית‪.‬‬
‫בעת כריית החלק העליון של המנהרה (הקימרון) ישמור הקבלן על מרחק מינימלי‬
‫של חמישים (‪ )50‬מ' בין חזית הכרייה של מנהרת החלוץ לבין חזית הכרייה של‬
‫הרחבת הקימרון‪ .‬במידה וכריית הקימרון העליון תבוצע בשלושה שלבים‪ ,‬ידורג‬
‫השלב השלישי (ההרחבה השנייה) כחמישים (‪ )50‬מ' נוספים לאחר השלב השני‬
‫(ההרחבה הראשונה)‪ .‬מרווח דומה של כחמישים (‪ )50‬מטר יישמר גם משני צידי‬
‫עמוד הסלע המרכזי שבין שני האולמות‪ .‬תשומת לב הקבלן לרגישות הגבוהה של‬
‫עבודה משני צידי עמוד הסלע ולצורך לעצור ולמלא חללים קארסטיים בבטון‬
‫שאוב לפני המשך העבודה משני הצדדים באותו הקטע‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫המפקח רשאי להורות לקבלן לשמור על מרווח של חמישים (‪ )50‬מטר בין חזיתות‬
‫הכרייה לכל אורך המנהרה או לקבוע מרווחים אחרים (גדולים יותר או קטנים‬
‫יותר) באם מחייבים זאת‪ ,‬להערכת המפקח‪ ,‬תנאי הסלע הנחשפים בכרייה‪.‬‬
‫הקבלן רשאי לבקש שינוי במרווחים אלו‪ ,‬בהתאם לשיטת עבודתו ותנאי הסלע‬
‫הנחשפים‪ ,‬אולם השינוי יבוצע רק לאחר קבלת אישור המפקח‪.‬‬
‫העמקת המנהרה ו‪/‬או האולם למפלס הקרקעית תבוצע רק לאחר השלמת‬
‫הכרייה לכל רוחב הקימרון ולאחר בדיקתו ואישורו ע"י המפקח‪ .‬לא יוחל‬
‫בהעמקת המנהרה (‪ ) Benching down‬מבלי לקבל תחילה אישור המפקח לתום‬
‫עבודות התמוך בתקרת הקימרון ולביצועה במידות ובתוואי הנדרשים‪ .‬קבלת‬
‫התקרה הסופית של מלוא הקימרון תהווה שלב המוגדר כ"קבלה חלקית של‬
‫העבודה" ותאושר ככזאת בדו"חות הפקוח והפקוח העליון‪.‬‬
‫אישור המפקח לתקרה אינו פוטר את הקבלן מאחריותו המלאה והבלבדית‬
‫ליציבות המנהרה כמוגדר בסעיף ‪ 54.02.03‬ובסעיף ‪ 54.07.00‬ל"מפרט הכללי"‪.‬‬
‫העמקת המנהרה תבוצע במרחק שאינו קטן מחמישים (‪ )50‬מ' מקטע ההרחבה‬
‫האחרון של הקמרון‪ ,‬ורק לאחר עמידה בתנאים המוגדרים בפיסקה הקודמת‪.‬‬
‫למניעת אי‪-‬הבנות מובהר בזאת כי תחילת העמקת המנהרה תהיה במרחק שאינו‬
‫קטן מ‪ 100-‬מ' מחזית הכרייה ללא תלות באיכות הסלע ובהקטנת המרווחים שבין‬
‫שלבי הביניים‪ ,‬וכי תנאי חד‪-‬משמעי לתחילת ההעמקה הינה השלמת תמוך‬
‫הקמרון (התקרה)‪ ,‬לרבות התקנת כל התמוך‪ ,‬התזת הבטון המותז לעוביים‬
‫הנדרשים למלוא האורך‪ ,‬ביצוע עבודות דיוס להבטחת ההידבקות בין הבטון‬
‫המותז לסלע (במידת הצורך)‪ ,‬בדיקת מידות ומיפוי ‪ AS MADE‬של מידות‬
‫המנהרה הכרוייה והתמוכה‪ ,‬ותיקון כל המידות שאינן עומדות בדרישות המפרט‬
‫והתוכניות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אולמות החניון‬
‫שני אולמות החניון יבוצעו לפחות בששה שלבים (לכל אולם) לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫שלב ראשון כריית מנהרת חלוץ בדופן החיצונית (גובה כ‪ 5.00-‬עד כ‪ 6.00-‬מטר‬
‫ורוחב כ‪ 6.00 -‬עד כ‪ 6.50-‬מטר)‪ .‬שלב שני כריית מנהרת חלוץ נוספת בדופן‬
‫הפנימית (מימדים דומים)‪ .‬שלב שלישי הנו הרחבת הקמרון לחתך ברוחב מלא‬
‫(גובה כ‪ 6.50-‬מטר ורוחב כ‪ 8.00-‬מטר)‪ .‬לאחר שלב זה תבוצע "קבלה חלקית" של‬
‫הקמרון ואין להתיר שום העמקה ללא קבלה מושלמת של תקרה תמוכה במידות‬
‫הנדרשות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫עבודות כריית האולם תהיינה מלוות בניטור גיאוהנדסי רצוף החיוני ביותר לאור‬
‫הכיסוי הרדוד יחסית בו מצויים קמרונות האולמות‪.‬‬
‫שלבים רביעי עד ששי כוללים העמקה הדרגתית של האולם כמוצג בתכניות‪.‬‬
‫האמור לעיל אינו חל על הקטע שליד "תחנת האומה" בו יקוים משטר כרייה‬
‫קפדני וזהיר במיוחד‪ ,‬כמפורט בהמשך‪.‬‬
‫מידות השלבים הינן מקורבות מאחר והן תותאמנה לציוד הקבלן‪ .‬על הקבלן‬
‫להגיש הצעתו לשלבי הביניים תוך פירוט הציוד והשלבים כנדרש בסעיף ‪54.07.03‬‬
‫(תיאור שיטות ושלבי ביצוע) על מנת לקבל את אישור המפקח‪ .‬כל שלבי הכרייה‬
‫יבוצעו תחת תימוך של בטון מותז ובורגי‪-‬סלע בהתאם לסוג הסלע כפי שבא לידי‬
‫ביטוי בתוכניות המפורטות‪.‬‬
‫על הקבלן לקחת בחשבון כי‪ ,‬עליו לבצע עבודה במקביל בשני האולמות‪ ,‬תוך‬
‫הקפדה על קיום התנאים‪/‬המיגבלות שלהלן‪:‬‬
‫אין לבצע בו‪-‬זמנית שתי מנהרות חלוץ מהצד הקרוב לעמוד הסלע‬
‫‪)1‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)2‬‬
‫המפריד בין שתי המנהרות‪.‬‬
‫אין להתחיל בהעמקת אולם ראשון לפני תום עבודות התימוך בקמרון‬
‫האולם השני‪.‬‬
‫אין להעמיק באולם אחד יותר מאשר ‪ 3‬מ' לעומת העמקה באולם השני‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תשומת לב הקבלן שיהיה עליו לתכנן עבודתו כך שתישמר דרך גישה‬
‫בשיפוע נאות וזאת מטעמי מיגבלות גישה של ציוד השינוע‪ .‬הערה זו נכונה‬
‫להעמקה ראשונה ושנייה בהתאמה‪.‬‬
‫מרווחי ההתקדמות של כל שלב‪ ,‬זמנים מכסימליים לתימוך בבורגי הסלע ובטון‬
‫המותז‪ ,‬צפיפות ואורך הברגים‪ ,‬עובי וזיון הבטון המותז ופרטים נוספים נקבעים‬
‫עפ"י איכות הסלע ומפורטים בתוכניות‪.‬‬
‫הקבלן יבצע בכל חיבור לפירים ו‪/‬או למנהרות המקשרות‪ ,‬קטע קצר כמסומן‬
‫בתכניות‪ .‬קטע זה ייתמך בתימוך זמני של בורגי‪-‬סלע ובטון מותז כמסומן‬
‫בתכניות עד להגעת ראש העבודה השני‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן לעובדה כי עקב מיגבלות השיפוע קיימת אפשרות שקטע‬
‫בתחתית האולם ייחצב ע"י ציוד אשר יורד ויועלה מחדש באמצעות מנוף וכי‬
‫שינוע החפורת והרמתה כלפי מעלה יבוצע אף הוא באמצעות מנוף‪ .‬ארגון העבודה‬
‫‪47‬‬
‫המיוחד בקטע זה לא יהווה עילה לשינוי במחירי היחידה של עבודות המינהור‬
‫ולתביעות הקבלן‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ייצוב עמוד הסלע וכריית מעברים בו‪.‬‬
‫המיסלע הבונה את האתר‪ ,‬ובכללו את עמוד הסלע שבין האולמות‪ ,‬אינו רציף‬
‫ואינו אחיד‪ .‬מלבד השינוי במאפייני הסלע הרצוף צפוייה החלשה (מקומית או‬
‫מוחלטת) בגין אחת או מספר תופעות כמו‪ :‬מערכות חללים (מערות)‪ ,‬מערכות‬
‫סדקים‪ ,‬בין פתוחים ובין סגורים שלפחות חלקם אלכסוני וחלקים אחרים‬
‫יוצרים ביניהם גושים תלושים מעל מסת הסלע והופכים את המסה ל"מעין"‬
‫רצף גושים ללא חיבור‪.‬‬
‫הקבלן יעניק תשומת לב מיוחדת וזהירות נוספת להבטחת יציבותו של עמוד‬
‫הסלע שבין שני האולמות‪ .‬עמוד סלע יציב הינו רכיב חיוני ביותר להבטחת‬
‫יציבות האולמות‪ .‬עקב החשש להחלשתו המקומית ע"י חללים (מערות) ייתכן‬
‫והקבלן יידרש להאט ואף לעצור עבודת הכרייה עד למילוי החללים בבטון שאיב‬
‫מחד‪-‬גיסא והשלמת כל עבודות התימוך של העמוד בבורגי‪-‬סלע ובבטון מותז‬
‫מזויין‪ .‬רק לאחר וידוא כי החללים מולאו והאזור הנידון יוצב – יוכל הקבלן‪,‬‬
‫בכפוף לאישור המפקח‪ ,‬להמשיך עבודתו בסמוך לקטע זה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫ה‪.‬‬
‫כרייה בסמוך לתחנת האומה‪.‬‬
‫הכרייה בסמוך לתחנת האומה תבוצע כאמור בסעיף ג' דלעיל אולם בנוסף תבוצע‬
‫יציקת בטון הן לקורות אופקיות והן לקמרון האולם בפסיעות שאינן עולות על‬
‫חמישה (‪ )5‬מ'‪ .‬תשומת לב הקבלן כי עבודות פיצוץ מבוקר (וראה גם סעיף ‪54.07‬‬
‫בהמשך) ליד מבנה התחנה תהיינה תחת בקרה קפדנית של רכבת ישראל וכי‬
‫עבודתו עלולה להיעצר באם רמות הרטט תעלנה על המותר בתקן ו‪/‬או יתגלו‬
‫סדקים במבנה הקיים‪ .‬הקבלן יכלול במחירי היחידה של עבודתו את האטת קצב‬
‫עבודתו באזור זה והצורך בהתארגנות הנוספת ליציקה משלימה של הבטון לפני‬
‫העמקת האולם!‬
‫מובהר ומודגש להלן כי פיצוץ מבוקר כאמור לעיל יבוצע רק כאשר המרחק‬
‫מדופן החניון לקיר מבנה התחנה יהיה מעל ‪ 5‬מ'‪ .‬בקטע בו מרחק זה קטן מ‪5-‬‬
‫מ'‪ ,‬לא מאושר השימוש בחנ"מ והיציבה תתבצע באמצעות חיתוך או צמ"ה‬
‫אחר‪ ,‬אך ללא כל פיצוץ!‬
‫תוך כדי התקדמות העבודה באזור זה יבצע הקבלן סקר גיאופיסי כמפורט בסעיף‬
‫‪ 54.22‬לאיתור חללים קארסטיים כבסיס למילויים בבטון שאיב או דייס צמנטי‬
‫או שניהם עפ"י הוראת המפקח‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן להימצאות עוגני‪-‬קרקע באזור זה ולצורך בחיתוכם תוך כדי‬
‫התקדמות הכרייה‪ .‬בגין חיתוך העוגנים לא ישולם בנפרד ועלותם כלולה במחיר‬
‫סעיפים אחרים בכתב הכמויות‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫פירים (נישות אנכיות)‪.‬‬
‫סביב אולמות החניון יבוצעו פירים אנכיים בעלי חתך מרובע או בעלי חתך בצורת‬
‫"ו" עקב מנהרות מקשרות בין הפירים לאולמות‪ .‬כל הפירים יבוצעו כ"נישות‬
‫אנכיות"‪ ,‬קרי בעבודת מנהור אופקית ולא בטכניקה של פיר אנכי שוקע‪.‬‬
‫מובהר ומודגש להלן כי עבודות חציבת הנישות האנכיות תבוצע באותה טכניקה‬
‫שתבוצענה עבודות המנהור‪ ,‬אולם על הקבלן לקחת בחשבון את המידות הקטנות‬
‫יחסית של הפירים וקשיי התמרון בהם‪ .‬עבור כריית הנישות האנכיות ישולם‬
‫במחירי היחידה של עבודת המנהור הרגילות באולמות ללא כל תוספת תשלום‪.‬‬
‫עבודות הכרייה של הפירים‪ ,‬בכל חלקיהם‪ ,‬יבוצעו בהתאם לקווים‪ ,‬שיפועים‬
‫ומידות המתוארים בתוכניות‪ .‬סטיות ציר הפיר מהאנך לא תהיינה גדולות מ‪5-‬‬
‫ס"מ ובכל מקרה לא יהיה במידה שתחדור להיקף החיצוני (בצד התימוך הראשוני)‬
‫של הדיפון הפנימי‪ .‬כל סטייה תתוקן ע"י סיתות מתאים או ע"י מילוי בבטון וחיזוק‬
‫בבורגי‪-‬סלע עפ"י הנחיות המפקח שיינתנו לאור מידות ואופי הסטייה‪ .‬עבור תיקוני‬
‫‪49‬‬
‫סטייה אלו לא ישולם בנפרד ויש לראותם ככלולים במחירים הקיימים בסעיפי‬
‫כתב הכמויות‪.‬‬
‫החציבה תבוצע בשלבים שעומקם בין ‪ 2-3‬מ' בהתאם לאיכות הסלע‪ .‬בכל שלב‬
‫יבוצע תימוך ראשוני הכולל התזת בטון והתקנת ברגי סלע‪ .‬לא תורשה העמקה‬
‫לשלב נוסף ללא השלמת התימוך הנ"ל‪ .‬בפירים אשר ייתמכו ע"י כלונסאות‬
‫בהיקפם לא תחול מיגבלה זו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫מעברים למבנים וחניונים סמוכים‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט נדרש ביצועם של אחד‪-‬עשרה מעברים (להלן גם "פתחי‬
‫חדירה") החודרים את דפנות האולמות לצורך חיבורם למבנים ו‪/‬או חניונים‬
‫סמוכים‪ .‬ביצוע הפתחים בקירות האולמות מחייב התקנת מערכת תימוך נוספת‬
‫מפרופילי פלדה או מיסבכונים על מנת להבטיח נקודות‪-‬חולשה אלה‪ .‬הדבר נכון‬
‫במיוחד אם במקומות המיועדים לפתחים קיימים קטעים סדוקים במיוחד או‬
‫תופעות קארסט המחלישות את כל האזור‪.‬‬
‫ביצוע פתחי החדירה יבוצע במפלס בו הם מופיעים לראשונה‪ ,‬קרי במפלס‬
‫הקמרון‪ ,‬על מנת לוודא חיזוק מייטבי ומוקדם של תקרת המעבר‪ .‬ביצוע החיזוק‬
‫הנוסף (בקשתות פלדה או מסבכונים או עיבוי הבטון המותז) יבוצע במקביל‬
‫להעמקת האולם ו‪/‬או המעבר‪.‬‬
‫המפקח שומר לעצמו הזכות לשנות קמעה את מיקום המעברים במידה ולשיקול‬
‫דעתו איכות הסלע במיקום המקורי ירודה במידה רבה ועלולה לסכן את יציבות‬
‫הקטע או בטיחות העובדים‪ .‬הסטת מיקום המעברים לא תהווה עילה לתביעה‬
‫בגין תוספת מחיר ו‪/‬או הארכת זמן הביצוע‪.‬‬
‫‪ .54.06‬שיטות וציוד ‪ -‬כללי‪.‬‬
‫בהמשך לסעיף ‪ 54.07‬ב"מפרט הכללי" תבוצע הכרייה באחת מארבע שיטות הכרייה‪ ,‬או‬
‫בשילוב אחדות מהן‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שיטה מועדפת לאור המיקום העירוני של הפרויקט‪ :‬מכונת חיתוך חזקה במיוחד‪,‬‬
‫‪ ,Road header or boom cutter‬במידה ונמצאה מתאימה לחוזק הסלע‬
‫ב‪.‬‬
‫הדולומיטי‪ ,‬לחציבת הקמרון ולהעמקה‪.‬‬
‫שיטה חלופית במיגבלות המפורטות בסעיף ‪ 54.07‬המשך‪ :‬קידוח ופיצוץ מבוקר‬
‫(‪(DRILLING AND CONTROLLED BLASTING‬‬
‫‪50‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פטישי שבירה הידראוליים על מרכב צמ"ה – לחציבת הקמרון‪ ,‬עבודות העמקה‪,‬‬
‫חציבת תעלות ליסודות ותשתיות או לסיתות וטיפול מקומיים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫צמ"ה (דחפור מרטש‪ ,‬מחפר וכו') –עבודות העמקה (‪ )Benching down‬בלבד‪.‬‬
‫העמסה ופינוי החפורת ייעשו באמצעות ציוד מתאים לעבודות כרייה תת‪-‬קרקעית‬
‫(כאמור בסעיף ‪ 54.01.08‬ל"מפרט הכללי") הכולל אמצעים למניעת זהום אויר הנגרם מגזי‬
‫הפליטה‪ .‬כל שימוש בצמ"ה רגיל לעבודות תת‪-‬קרקעיות טעון הרכבת מסננים מיוחדים‬
‫)‪ (scrubbers‬העומדים בדרישות משרד הכרייה של ארה"ב (‪ (Bureau of Mines‬ובאישור‬
‫המפקח על הבטיחות מטעם משרד התמ"ת‪.‬‬
‫‪ .54.07‬קידוח ופיצוץ מבוקר‪.‬‬
‫ביצוע המינהור בשיטת "קידוח ופיצוץ מבוקר" עלול להיות כרוך במיגבלות קשות מהרגיל‬
‫בגין הקירבה המיידית של הפרויקט לכבישים ראשיים מעל כיסוי סלע רדוד‪ ,‬קירבה‬
‫למבנים וליסודות מבנים סמוכים וכן קירבה לחללים תת‪-‬קרקעיים סמוכים של אולמות‬
‫תחנת הרכבת‪ ,‬פירי‪-‬האיוורור ומנהרות הגישה אליה‪ .‬תשומת לב הקבלן לאחריותו‬
‫המלאה והבלעדית לביצוע עבודות הפיצוץ בבטיחות מלאה כמפורט בסעיף ‪54.07.06.01‬‬
‫ל"מפרט הכללי"‪.‬‬
‫פיצוץ מבוקר יעמוד בדרישות סעיפים ‪"( 54.03.06‬טיפול בחומרי נפץ") ובמיוחד ‪54.07.07‬‬
‫("כרייה באמצעות חומרי נפץ") "למפרט הכללי" וזאת בנוסף לדרישות תקן ‪-4150‬‬
‫‪DIN‬אשר אומץ ע"י "המשרד לאיכות הסביבה" ולדרישות התקנות לחומרי נפץ התשנ"ד‪-‬‬
‫‪.1994‬‬
‫תשומת לב הקבלן לסעיף ‪ 54.07.07.01‬המבהיר כי‬
‫למפקח זכות מוחלטת לביטול‬
‫האישור לבצוע "פיצוץ מבוקר" במידה ונוכח כי השיטה אינה עומדת במיגבלות הנובעות‬
‫מהבנייה הסמוכה וכי לקבלן לא תהא כל עילה לתביעה מסיבה זו‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן כי העבודה מתבצעת בתווך המכיל חללים קארסטיים רבים העלולים‬
‫להשפיע על איכות הפיצוץ ועל הטיית השפעות ההדף והרטט לכיוונים בלתי‪-‬רצויים‪.‬‬
‫לנושא זה עלולה להיות השפעה חמורה על פגיעה במרתפי מבנים סמוכים‪ ,‬לרבות מבני‬
‫תחנת הרכבת התת‪-‬קרקעית‪ ,‬והקבלן יידרש להקטין בהתאם‪ ,‬ואף במידה רבה‪ ,‬את‬
‫כמויות החנ"מ‪.‬‬
‫תהליך האישור יבוצע בקפידה ותוך בקרה רציפה ופרטנית כמפורט בסעיף ‪.54.07.07.03‬‬
‫תכנון הפיצוצים לא יבוצע עפ"י משוואות ניחות בינלאומיות אלא על בסיס "חוק אתר"‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬ובטרם יוחל בביצוע העבודה‪ ,‬יזמין הקבלן ביצוע "חוק אתר" ע"י גוף המוסמך‬
‫להעניק שירות זה‪ .‬הקבלן יציג את מבצע "חוק האתר" לאישור המפקח‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫"חוק האתר" מספק משוואת חיזוי של רמות הזעזועים כתלות במרחק מנקודת הפיצוץ‬
‫וכן ברמת האנרגיה (כמות החנ"מ בהשהייה) המופעלת‬
‫‪.‬‬
‫" חוק האתר" (שאינו חוק במובן המשפטי) הוא משוואה המתארת את מהירות החלקיק‬
‫מידה)‪,‬‬
‫קנה‬
‫(מלשון‬
‫ה"מקונם"‬
‫המרחק‬
‫של‬
‫כפונקציה‬
‫משוואת חוק האתר מתקבלת באמצעות הפעלה מבוקרת של מקור האנרגיה במרחקים‬
‫משתנים ובעוצמות שונות המאפשרת יצירת משוואה המקשרת בין כמות חומר הנפץ‬
‫המרבית המותרת להשהיה‪ ,‬כתלות במרחק בין המבנה לאתר הפיצוץ‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן לעובדה כי כמויות הבטון המותז הנוספות העלולות להידרש עקב‬
‫החציבה הבלתי‪-‬מדוייקת באמצעות קידוח ופיצוץ מבוקר (בכל תנאי הסלע ובמיוחד‬
‫בקטעים סדוקים במצולב ו‪/‬או מרוסקים) תהיינה על חשבונו של הקבלן וכי מדידת הבטון‬
‫המותז לתשלום תהייה עפ"י השטח התיאורטי במ"ר בעובי האחיד הנדרש (כאמור בסעיף‬
‫‪ 54.00.05‬ל"מפרט הכללי") או כמוגדר בסעיף ‪ 54.00.04‬ב'‪ ,‬ללא כל התחשבות בכמות‬
‫העודפת למילוי החללים הנוצרים‪ ,‬או עלולים להיווצר‪ ,‬ע"י השפעות הפיצוץ‪.‬‬
‫‪ .54.08‬מכונת חיתוך‪.‬‬
‫השיטה המומלצת והמועדפת לכרייה לאור סביבת אתר העבודה הינה ע"י מכונות חיתוך‬
‫( ‪ Boom cutters‬או ‪ .)Road headers‬הקבלן יוודא כי כושר החיתוך של המכונה מותאם‪,‬‬
‫עפ"י נתוני היצרן‪ ,‬לתנאי הסלע הדולומיטי שבאתר‪ .‬הצעת הקבלן תתבסס על בדיקות‬
‫שיערוך יצרן מכונת החיתוך על גבי מדגמים (גלעינים) שיועמדו לרשות הקבלן ע"י המפקח‬
‫ותהייה מלווה במסמך היצרן המצביע על תחום הספקי‪-‬חיתוך לשביעות רצון המפקח‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן לחוזק הגבוה של מסת הסלע ולעובדה כי מכונת החיתוך עלולה‬
‫להיתקל בקשיים ניכרים ו‪/‬או בהספק נמוך ו‪/‬או בבלאי סכינים גבוה‪ ,‬בעת עבודות‬
‫החיתוך‪ .‬החלפת מכונת החיתוך בציוד לקידוח ופיצוץ מבוקר על כל ההוצאות הכרוכות‬
‫במעבר משיטת חציבה אחת לרעותה תהיינה על חשבון הקבלן והקבלן לא יוכל להגיש כל‬
‫תביעה בגין עבודת מכונת החיתוך והמעבר ממנה לשיטה אחרת‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן לעובדה כי עבודת החיתוך עלולה לעורר כמויות גדולות מאד של אבק‪.‬‬
‫על ממנת למנוע זליגת האבק לסביבה הקרובה‪ ,‬חייב הקבלן להתקין בחזית העבודה‬
‫מערכת לקליטת האבק באמצעות צנרת אשר תשאב את האבק בחזית ותכניסו למיכלי‬
‫סינון על בסיס מים או כל מערכת שוות‪-‬ערך אשר תוצג ע"י הקבלן לאישור המפקח‪.‬‬
‫מערכת זו תהיה בנוסף למערכת האיוורור הראשית אשר תספק אוויר צח לחזית העבודה‪.‬‬
‫מיקום הצינורות (דחיפת אוויר צח ויניקת אבק) יתוכנן ע"י הקבלן להבטחת איוורור יעיל‬
‫ותנאי ראות מירביים‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫תשומת לב הקבלן לעובדה כי מערכות להקטנת כמויות האבק על בסיס תרסיס מים‪,‬‬
‫המותקנות על גבי מכונות חיתוך‪ ,‬עלולות לגרום להיווצרות גושים בוציים ודביקים אשר‬
‫יסתמו את מערכת הכרייה וימנעו חיתוך יעיל‪ .‬המפרט אינו שולל שימוש במערכות‬
‫תרסיס אלו‪ ,‬אולם מדגיש את הצורך בויסות קפדני של התרסיס למניעת תקלות בביצוע‪.‬‬
‫‪ .54.09‬חציבה בפטיש הידראולי‪.‬‬
‫חציבה בפטישי שבירה הידראוליים תבוצע תוך שימוש בפטישי שבירה התואמים את‬
‫שלבי ואופי עבודת הכרייה והעונים לדרישות מינימום כדלהלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫פטיש הידראולי לעבודות מנהור עיקריות (קרי חציבה אופקית אל קיר החזית‬
‫האנכי) יהיה פטיש במשקל שאינו קטן מ‪ 1,500-‬ק"ג‪ ,‬בעל איזמל שקוטרו אינו‬
‫קטן מ‪ 135-‬מ"מ‪ ,‬עם משאבות שמן בתפוקה שאינה קטנה מ‪ 150X-2‬ליטר לדקה‬
‫ועל מרכב שמשקלו אינו קטן מ‪ 18-‬טון‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פטיש לעבודות העמקה (קרי לחציבה כלפי מטה אל קרקעית המנהרה) יהיה‬
‫פטיש במשקל שאינו קטן מ‪ 1,200-‬ק"ג‪ ,‬בעל איזמל שקוטרו אינו קטן מ‪115-‬‬
‫מ"מ‪ ,‬עם משאבות שמן בתפוקה שאינה קטנה מ‪ 120X-2‬ליטר לדקה ועל מרכב‬
‫שמשקלו אינו קטן מ‪ 15-‬טון‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פטיש הידראולי לעבודות סיתות ופיניש יהיה פטיש במשקל שאינו קטן מ‪-250‬‬
‫ק"ג‪ ,‬בעל איזמל שקוטרו אינו קטן מ‪ -65‬מ"מ‪ ,‬עם משאבות שמן בתפוקה שאינה‬
‫קטנה מ‪ 35X-2‬ליטר לדקה ועל מרכב שמשקלו אינו קטן מ‪ 5-‬טון‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן לעובדה כי כמויות הבטון המותז הנוספות העלולות להידרש עקב‬
‫החציבה הבלתי‪-‬מדוייקת באמצעות פטישי השבירה תהיינה על חשבונו של הקבלן וכי‬
‫מדידת הבטון המותז לתשלום תהייה עפ"י השטח במ"ר בעובי האחיד הנדרש (כאמור‬
‫בסעיף ‪ 54.00.05‬ל"מפרט הכללי") ללא כל התחשבות בכמות העודפת למלוי החללים‬
‫הנוצרים‪ ,‬או עלולים להיווצר‪ ,‬ע"י החציבה בפטיש‪.‬‬
‫אופני מדידה ותשלום‪.‬‬
‫כאמור בסעיף ‪ 54.00.043‬א' ‪ )1‬ל"מפרט הכללי"‪ ,‬לא תבוצע כל הבחנה‪ ,‬לצורכי תשלום‪,‬‬
‫בין חציבה באחת משיטות הכרייה המפורטות בתחילת סעיף זה‪ .‬בנוסף לאמור בסעיף זה‪,‬‬
‫מחיר האגרות‪ ,‬מכל סוג שהוא אותן יצטרך הקבלן לשלם לכל גוף שהוא‪ ,‬כגון רמ"י‪ ,‬עבור‬
‫פינוי החומר מהאתר‪ ,‬יהי כלול במחיר היחידה‪ ,‬עבור חפירה וכרייה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ .54.10‬תמוך ‪ -‬כללי‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מערכת התמוך של דפנות המנהרה מבוססת על "תמוך ראשוני"‬
‫‪Primary‬‬
‫‪ support‬המהווה גם תמוך שניוני – סופי ‪. Secondary or Final support‬‬
‫דיפון מבטון יצוק עשוי להתבצע במסגרת שלב ב' של הפרויקט ע"י אחרים ואינו‬
‫מהווה אלמנט תימוך לצורך שלב זה‪.‬‬
‫התמוך הראשוני מוצג במפרט‪ ,‬תכניות וכתב כמויות ומבוסס על שילוב בורגי סלע‬
‫מדוייסים למלוא אורכם ובטון מותז עם רשתות זיון‪ ,‬כפונקציה של איכות‬
‫הסלע‪ .‬תמוך זה כולל צרופים שונים של בורגי סלע בצפיפויות שונות ובטון מותז‬
‫בעוביים שונים כמתואר בתכניות וכנדרש בשטח ע"י המפקח‪ ,‬בהתאם לתנאים‬
‫הגיאולוגיים הנחשפים בפועל בעת הכרייה‪ .‬במקרים מיוחדים בהם תתעורר‬
‫מחלוקת בין הקבלן למפקח ‪ ,‬יובא נושא קביעת טיב הסלע להכרעת המתכנן ו‪/‬או‬
‫הגיאולוג ההנדסי כפי שיקבע מטעם המזמין‪.‬‬
‫לא יותר השימוש בסיבי פלדה בבטון המותז‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תמיכות פלדה לשימוש מיידי‪.‬‬
‫תמיכות מפרופילי פלדה או מסבכוני פלדה ‪ Lattice girders‬ו‪/‬או סוגים אחרים‬
‫של תמיכות פלדה עשויות להידרש בקטעים הרדודים של מנהרות הגישה‬
‫הזמניות אשר תבוצענה ע"י הקבלן לצורך עבודתו‪ .‬מובהר להלן כי גם באם יבחר‬
‫הקבלן חלופה של בורגי סלע‪ ,‬עדיין חייב הקבלן לרכוש‪ ,‬לעבד ולאחסן באתר‬
‫מלאי (מינימלי‪ ,‬לצרכי בטיחות) של תמיכות פלדה מעובדות לחתך מנהרת הגישה‬
‫במשקל כולל של חמש‪-‬עשרה (‪ )15‬טון ‪.‬‬
‫תמיכות פלדה אלו מיועדות לשמש כתמיכות לתמוך מיידי בתנאי חירום‪ ,‬כאשר‬
‫קיים חשש למפולת בתנאי סלע גרוע במיוחד‪ .‬עבור תמיכות אלו (בכמות‬
‫מינימלית של ‪ 15‬טון) ישולם לקבלן עם הגעתם לאתר‪ ,‬בין אם הותקנו במנהרה‬
‫ובין אם לאו‪ .‬הבאת כמות מינימלית של תמיכות לאתר המנהרה חיונית מבחינת‬
‫בטיחות ולא יותר לקבלן להתחיל בעבודות המנהור לפני הבאתן לאתר‪.‬‬
‫‪ .54.11‬בטון מותז‪.‬‬
‫הבטון המותז בעבודה זו הינו בטון מותז על גבי רשתות זיון‪ ,‬בהתאם לתוכניות המציגות‬
‫חלופות תימוך בהתאם לאיכות מסת הסלע‪ .‬בטון מותז עם סיבי פלדה אינו מאושר‬
‫בעבודה זו‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫בנוסף לדרישות בסעיף ‪"( 54.10‬בטון מותז") ל"מפרט הכללי" יענה הבטון המותז עם סיבי‬
‫פלדה לדרישות שלהלן‪:‬‬
‫הבטון יותז בתהליך הרטוב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דרוג האגרגטים יהיה מסוג בינוני (תערובת מס' ‪ )2‬עפ"י סעיף ‪54.10.01.02‬‬
‫ל"מפרט הכללי"‪ ,‬אולם הקבלן רשאי לבצע (ללא שום תוספת במחיר) גם תערובת‬
‫מס' ‪.3‬‬
‫ג‪.‬‬
‫השימוש בתערובת מס' ‪ 1‬מאושר רק כשכבת מגן בעובי ‪ 2‬ס"מ מעל שכבת‬
‫האיטום‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חוזק הבטון המותז יהיה ב‪ 40-‬לפחות ויענה לכל הדרישות המפורטות בסעיף‬
‫‪ 54.10.02.02‬ל"מפרט הכללי"‪ .‬חוזק הבטון ייקבע על גבי גלילים שיוצאו מקירות‬
‫הסלע‪ .‬מובהר ומודגש להלן כי חוזק בטון ב‪ 40-‬במיקסר אינו מהווה עמידה‬
‫בדרישות המפרט אלא חוזק בטון ב‪ 40-‬בגלילים שהוצאו מקירות המנהרה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫למניעת אי‪-‬הבנות מודגש להלן כי במידה והקבלן יביא לאתר מפעל בטון לצורך‬
‫עבודות ההתזה‪ ,‬הרי הדרישה הפורמלית לבטון ב‪ 40-‬לעיל תוחלף בדרישה שכל‬
‫תכונותיו‪ ,‬עפ"י הבדיקות המפורטות בתקנים הישראליים‪ ,‬תהינה זהות לחלוטין‬
‫(או טובות יותר) מאלו של ב‪ ,40-‬אך הצורך בהשגת אישור "תו תקן" למפעל –‬
‫יבוטל‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בנוסף על האמור בסעיף ‪ 54.10.04.05‬ל"מפרט הכללי" יתקין הקבלן על חשבונו‬
‫מסמרי פלדה באורך המתאים לעובי ציפוי הבטון הנדרש בכל הקטעים המיועדים‬
‫להתזה ויציגם לאישור המפקח בטרם החל בהתזה‪ .‬תדירות המסמרים לא תהייה‬
‫קטנה מ‪ 16-‬מ"ר קרי מערך מסמרים כל ‪ 4.0X4.0‬מ'!!‬
‫כיסוי המסמרים יהיה אינדיקציה ראשונית לביצוע הבטון המותז בעובי הנדרש‪,‬‬
‫אולם האימות הסופי של העובי שבוצע ייעשה ע"י קידוחי גלעין או קידוחי תצפית‬
‫(חור בלבד ללא גלעין) במקומות שיידרשו ע"י המפקח כאמור בסעיף ‪54.10.04.05‬‬
‫ל"מפרט הכללי"‪ .‬עבור התקנת המסמרים לא ישולם בנפרד ועלותם תיכלל ע"י‬
‫הקבלן במחיר עבודות התזת הבטון‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בטון מותז ובטון שאוב למלוי חללים‪ :‬למניעת אי‪-‬הבנות מודגש כי "חללים"‬
‫לעניין סעיף ‪ 54.10.03.06‬הינם חללים טבעיים‪ ,‬קארסטיים‪ ,‬מערות‪ ,‬אשר הינם‬
‫חלק ממסת הסלע הטבעי ולא נוצרו כתוצאה משיטת העבודה של הקבלן‪ .‬מערות‬
‫‪55‬‬
‫שהיו מלאות בעפר שגלש אינן מהוות חללים לעניין סעיף זה‪ .‬אזורי‪-‬סלע מרוסק‬
‫אינם מהווים חללים!‬
‫ההחלטה כיצד נוצרו החללים תהיה בידי המפקח‪ .‬כמו כן תהיה ההחלטה אם‬
‫התשלום עבור מילוי החללים הינה לפי פריט תשלום זה‪ ,‬או שהינה על חשבון‬
‫הקבלן ‪ -‬נתונה להחלטתו הבלעדית של המפקח‪.‬‬
‫‪ .54.12‬רשתות זיון לבטון מותז‪.‬‬
‫בטון מותז על גבי רשתות זיון יבוצע בכל המנהרה‪ .‬בנוסף על האמור בסעיף ‪54.10.01.03‬‬
‫ל"מפרט הכללי" יהיו הרשתות מפלדה מצולעת בקוטר ‪ 6.5‬מ"מ ובמרווחים של ‪150X150‬‬
‫מ"מ זה מזה‪ ,‬או בקוטר ‪ 5‬מ"מ ובמרווחים של ‪ 100X100‬מ"מ זה מזה‪ .‬הקבלן רשאי‬
‫להציע רשת בעלת גודל עינים קטן יותר וקוטר מוטות התואם שטח זיון שווה‪-‬ערך‪ ,‬אולם‬
‫השימוש ברשתות החלופיות טעון אישור המפקח‪ .‬כמו כן רשאי הקבלן להציע רשתות‬
‫במידות שונות התואמות את שיטת עבודתו‪ ,‬קצב התקדמותו‪ ,‬ציוד וכיוב'‪ .‬בכל מקרה‬
‫טעונה המרת הרשתות אישורו של המפקח‪.‬‬
‫כמויות זיון גדולות יותר יושגו ע"י הנחת מספר רשתות פלדה זו על גבי זו כאשר כל רשת‬
‫מחוזקת לקצוות הבולטים של בורגי הסלע באמצעות פלטת קצה הקבועה במקומה ע"י‬
‫אום‪ .‬גודל פלטת הקצה יהיה כזה שיבטיח הידוק של לפחות מוט זיון אחד בכל כיוון בין‬
‫שתי הפלטות ולא פחות מ‪ -20‬על ‪ 20‬ס"מ‪ .‬עובי הפלטה לא יקטן מ‪ -8‬מ"מ‪.‬‬
‫הקבלן רשאי להציע שימוש ברשתות זיון כבדות יותר (קוטר מוטות גדול יותר או‬
‫מירווחים בין מוטות קטנים יותר)‪ ,‬אולם הצעתו טעונה אישור המפקח לפני שתוצא‬
‫לבצוע‪.‬‬
‫כאמור בסעיף ‪ 54.00.05‬ב'‪ ,‬לא תיעשה הבחנה בין סוגי הרשתות לצורך התשלום‪,‬‬
‫והתשלום בכל מקרה יהיה עפ"י משקל הרשת או עפ"י החלופה של מדידה לפי מטר אורך‬
‫מנהרה בסוג סלע מוגדר‪.‬‬
‫‪ .54.13‬בורגי סלע‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מערך בורגי הסלע יותאם לתנאי הסלע כפי שייחשפו בזמן הכרייה‪ .‬התקנת בורגי‪-‬‬
‫הסלע תיעשה בשלבים‪ ,‬במקביל לעבודת הכרייה‪ ,‬כמתואר בתכניות‪ .‬בעבודה‬
‫תבוצע כמפורט בסעיף ‪ 54.12‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הגנה בפני קורוזיה‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫כל בורגי‪-‬הסלע אשר יותקנו במסגרת הפרוייקט (ללא הבדל בין מדוייסים בשרף‬
‫ו‪/‬או מדויסים בדייס צמנטי) יוגנו בפני קורוזיה ע"י ציפוי בטבילה באבץ חם‬
‫(גלוון) כמפורט בסעיף ‪ .54.12.07‬הציפוי יבוצע לפי ת"י ‪ .918‬הגלוון יבוצע על בורג‬
‫שעובד במלואו‪ ,‬לרבות עיבוד התבריג וכיוב' ולאחר הכנת השטח כמפורט‬
‫בהמשך‪ .‬אולם‪ ,‬הגלוון לא יבוצע על התבריג!‬
‫לפני תהליך הגלוון יהיו פני בורגי‪-‬הסלע והאביזרים נקיים משבבים‪ ,‬סיגים וצבע‪.‬‬
‫הכנת השטח תכלול גם ניקוי כימי להסרת שומנים ולכלוך‪ ,‬וכן הסרת קרום‬
‫תחמוצת וחלודה‪ .‬הציפוי בטבילה יבוצע רק במפעל שאושר לכך ובתהליך העומד‬
‫בדרישות ת"י ‪.918‬‬
‫עובי ציפוי האבץ לא יקטן מ‪ 80 -‬מיקרון‪ .‬מדידת עובי שכבת הציפוי והידבקות‬
‫הציפוי תבוצע כאמור בת"י ‪.918‬‬
‫פגמים בגלוון‪ ,‬כגון חוסר הידבקות או עובי פחות מהנדרש‪ ,‬יתוקנו ע"י השחזה‬
‫וציפוי בהתזת אבץ‪ .‬רק באישור המפקח ניתן לתקן פגם מקומי בעזרת צבע עשיר‬
‫באבץ‪ .‬התיקונים בהתזת אבץ יבוצעו בהתאם לתקן הבריטי ‪ BS 2569 ,‬חלק ‪.1‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בורגי תמוך זמניים‪.‬‬
‫לא יורשה השימוש בבורגי חיכוך מסוג ‪ Split sets‬מתוצרת "אינגרסול‪-‬ראנד" או‬
‫‪ Swellex‬מתוצרת "אטלס קופקו" או בורגי‪-‬סלע שווי‪-‬ערך כתמוך קבע‪ ,‬אלא‬
‫באם צופו ע"י היצרן המקורי בציפויים עמידים בפני קורוזיה והוצגו תעודות‬
‫מתאימות של היצרן ומכון התקנים בארצו לעמידות בורגי‪-‬הסלע למשך תקופה‬
‫שאינה קטנה מחמישים שנים‪.‬‬
‫הקבלן רשאי להשתמש בבורגי‪-‬סלע הרגילים (קרי ללא הצפוי האנטי‪-‬קורוזיבי‬
‫לעיל) רק כתמוך מיידי לצרכי בטיחות ובלבד ששימוש זה יהיה על חשבונו‪ .‬בכל‬
‫מקרה בו יתקין הקבלן בורגי חיכוך (לצורך בטיחותו ועל חשבונו כאמור לעיל)‪,‬‬
‫יותקנו לידם‪ ,‬במועד מאוחר יותר‪ ,‬בורגי סלע מדוייסים ודרוכים אשר יהוו תמוך‬
‫קבוע כמפורט‪ .‬עבור בורגי החיכוך לא ישולם בנפרד ועלותם תיכלל ע"י הקבלן‬
‫במחיר עבודות אחרות ‪.‬‬
‫‪ .54.14‬כרייה בחסות צינורות‬
‫כללי‬
‫א‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫הקטע הראשון של מנהרות הגישה עשוי להתבצע בכיסוי קרקע רדוד מאד מתחת‬
‫לכבישים ראשיים ויחייב עבודה בחסות "תימוך מוקדם" (‪ )Forepoling‬כמפורט בסעיף‬
‫‪ 54.14‬ל"מפרט הכללי"‪.‬‬
‫שלבי הבצוע בקטע של כריית המנהרה בחסות צנורות יהיו כדלהלן‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)2‬‬
‫הכנת שטח התארגנות בין דרך הגישה הזמנית ועד לפורטל המנהרה‪.‬‬
‫ביצוע קיר הכניסה תוך דיפון מכלונסאות‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)4‬‬
‫פריצת דרך משטח ההתארגנות עד למפלס המנהרה בתחתית הצינורות‪.‬‬
‫סימון ציר המנהרה‪ ,‬קונטורי הפנים והחוץ של חזית הכריה מבטון וסימון צירי‬
‫הקידוחים‪/‬צינורות ע"י מודד מוסמך‪ .‬נתוני המדידה יוגשו לאישור המפקח לפני‬
‫תחילת הקידוחים‪.‬‬
‫ביצוע קידוחים משופעים קלות כמוצג בתכניות‬
‫‪)6‬‬
‫דחיקת צנורות דיפון מפלדה אל תוך הקידוחים‪ .‬דחיקה זו תתבצע בכל קידוח‬
‫במקביל לבצוע הקידוח‪ ,‬בעזרת ציוד הדוחק‪/‬מושך את צנור הדיפון תוך כדי‬
‫הקידוח‪.‬‬
‫‪)7‬‬
‫מילוי הצנורות המשופעים קלות בארבעה מוטות זיון קוטר ‪ 28‬מ"מ ובטון ב‪30-‬‬
‫למלוא אורכם‪ ,‬כמוצג בתכניות‪.‬‬
‫כריית קטע מנהרה כמתואר בתכניות‪ ,‬לרבות תימוך ראשוני של מלוא ההיקף ע"י‬
‫הנחת רשתות זיון והתזת בטון‪.‬‬
‫‪)5‬‬
‫‪)8‬‬
‫תשומת לב הקבלן כי עבודות החציבה והתמוך בשלבים עלולות להשתנות בהתאם לתנאי‬
‫המילוי הנחשפים בפועל‪ .‬במקרה של עבודה בשלבי‪-‬משנה ייתכן ויידרש גם ביצוע תימוך‬
‫זמני באמצעות קליפת בטון מותז מזויין למלוא ההיקף של שלבי‪-‬המשנה‪ .‬השינוי בשלבי‪-‬‬
‫החפירה והתימוך בקטע זה לא יגרום לשינוי במחירי היחידה של הקבלן הרלוונטיים‬
‫לקטע‪.‬‬
‫עבודות הקידוח המקדים‬
‫ב‪.‬‬
‫במקרה של הגשת חלופה ע"י הקבלן מובהר כי מערכת הצינורות המוחדרת לתוך קידוחים‬
‫אלו מיועדת לשאת את מלוא העומסים כמפורט בסעיף ‪.54.14.01‬‬
‫השקיעה המותרת על פני הכביש הינה ‪ 5‬מ"מ וחישובה יבוצע בהנחה שהיא זהה לשקיעת‬
‫צינור הפלדה של "התימוך המקדים"‪ .‬חישוב הקבלן‪ ,‬במקרה של הגשת חלופה על ידו לא‬
‫יקח בחשבון שום הפחתה בגין "ספיגת" חלק מהשקיעה ע"י שכבות המלוי ויבוצע בגישה‬
‫שמרנית על מנת להבטיח שלא תיגרמנה הפרעות לתנועה על הכביש‪ .‬בקרת השקיעה על‬
‫פני הכביש תבוצע כמוצג בתכנית וכמפורט בתת‪-‬סעיף ד' בהמשך סעיף זה‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫מערכת צינורות הפלדה תעביר את העומסים לתקרת‪ ,‬קירות ורצפת המנהרה באמצעות‪:‬‬
‫א)‬
‫ב)‬
‫סמך קדמי אותו מהווה העפר המצוי בחזית המנהרה ובו נקדחים‪/‬מוחדרים‬
‫הצינורות‪.‬‬
‫סמך אחורי המבוסס על דיפון המנהרה באמצעות בטון מותז על גבי רשתות זיון‬
‫כמוצג בתכניות‪.‬‬
‫הקבלן רשאי להציע חלופה נוספת‪:‬‬
‫תימוך זמני של צינורות התימוך המקדים ע"י מסגרות פלדה אשר ייטמנו בהמשך העבודה‬
‫בדיפון הבטון היצוק‪ ,‬כאמור בתת‪-‬סעיף ‪ 7‬שלהלן‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬יגיש הקבלן תכנון מלא ומפורט‪ ,‬מלווה בחישובי‪-‬יציבות נאותים‪ ,‬תוך הבהרה‬
‫כי הפתרון המוצע על ידו יבוצע ללא כל תוספת עלות מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫תשומת לבו של הקבלן לקשר ההדוק שבין המרכיבים השונים של שיטת הכרייה המוצעת‬
‫על ידו‪ :‬כושר הנשיאה של הצנורות (קרי קוטר הצנורות ועובי הדופן)‪ ,‬אורך הקטע הנתמך‬
‫על ידם והעומס המועבר מהצנורות אל התבנית‪.‬‬
‫אישור המפקח לקוטר הצנורות‪ ,‬המרווח התמוך ו‪/‬או התבנית אשר הוצעו ע"י הקבלן אינו‬
‫משחרר את הקבלן מאחריותו המלאה והבלעדית לשיטת העבודה‪ ,‬בטיחותה ויציבות‬
‫המנהרה הכרויה על ידו‪.‬‬
‫מסגרות פלדה סגורות בצורת קשת אשר תשמשנה כסמכים אחוריים (במידה ותוצע תת‪-‬‬
‫חלופה זו ע"י הקבלן) תוצבנה במרווחים קצובים‪ .‬מרווחים אלו ייקבעו ע"י המתכנן‬
‫מטעם הקבלן בהתאם לכושר נשיאת העומס של הצינורות אשר ייבחרו על ידו (קוטר‬
‫הצינור ועובי הדופן)‪ .‬האלמנט התחתון של המסגרת יורחב ע"י פלטה מתאימה כך‬
‫שתימנע שקיעתו‪/‬חדירתו אל תוך מילוי העפר ו‪/‬או הסלע)‪ .‬תכניות המסגרות‪ ,‬צורת‬
‫ביסוסן ואופן התקנתן באתר יוצגו לאישור המפקח‪ .‬לא יוחל בייצור המסגרות לפני הגשת‬
‫תכנון מפורט המלווה בחישוב סטטי ע"י הקבלן וקבלת אישורו של המפקח‪.‬‬
‫בקרת שקיעה על פני הכביש בתקופת הכרייה‬
‫ג‪.‬‬
‫הקבלן יתקין ארבע נקודות קבע בצידי הכביש‪ :‬צמד נקודות משני צידי הכביש בתחתית‬
‫קטע המעבר וצמד נקודות קבע משני צידי הכביש בקצה קטע המעבר‪ .‬מנקודות אלו יבצע‬
‫הקבלן כל יום מדידה מדוייקת של שקיעה הכביש‪ .‬רמת הדיוק הנדרשת הינה ‪ ±0.5‬מ"מ‪.‬‬
‫המדידה תבוצע בחתכים הבאים‪:‬‬
‫‪59‬‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ד)‬
‫(ה)‬
‫מעל חזית הכרייה באותו יום‪,‬‬
‫שלושה מטרים מאחורי חזית הכרייה‪ ,‬באותו יום‪.‬‬
‫חמישה מטר מאחורי חזית הכרייה‪ ,‬באותו יום‪.‬‬
‫שלושה מטר לפני חזית הכרייה‪ ,‬באותו יום‪.‬‬
‫שני חתכי בקרה שייקבעו באתר בהם תבוצע מדידה חוזרת למטרות השוואה‪.‬‬
‫תוצאות המדידה יוצגו יום‪-‬יום בפני המפקח והמתכנן על גבי תרשימי ‪ EXCEL‬המציגים‬
‫את התפתחות השקיעה היומית לרוחב הכביש ואת התפתחות השקיעה המצטברת‬
‫מתחילת תקופת העבודה‪.‬‬
‫הקבלן יוודא בקפידה קיום מדידות אלו מדי יום ויתרה בפני המפקח על כל מדידה חריגה‬
‫או שקיעה יומית הגדולה מ‪ 1.5-‬מ"מ‪.‬‬
‫תיקוני חירום בכביש‪ -‬אחזקת ציוד וחומרים למקרה חרום‬
‫ד‪.‬‬
‫הקבלן יחזיק באתר העבודה או בסמוך (עד ‪ 15‬דקות מרחק נסיעה) כלים וחומרים‬
‫הנדרשים לתיקון מיידי של נזק העלול להפריע או לסכן את המשתמשים בדרך‪ .‬הכלים‬
‫והחומרים יהיו זמינים במשך כל זמן בצוע עבודות הדחיקה מתחת לכבישים במועדים כפי‬
‫שיורה המפקח‪.‬‬
‫הכלים שיחזיק הקבלן יכללו‪:‬‬
‫יעה קטן (מטיפוס ‪ )Bobcat‬או שו"ע כולל מפעיל‪.‬‬
‫מכבש ידני ‪ Bomag‬ויברציוני או ש"ע כולל מפעיל‪.‬‬
‫מסור מכני לניסור אספלט לעומק של לפחות ‪ 8‬ס"מ כולל מפעיל‪.‬‬
‫החומרים שיחזיק הקבלן באתר יכללו‪:‬‬
‫מצע סוג א' ‪ 20‬מ"ק‪.‬‬
‫תערובת אספלטית קרה ‪ 5‬מ"ק‪.‬‬
‫חומרי ריסוס (כולל מרססים) באמולסיה קרה ‪ 10‬ק"ג‪.‬‬
‫השימוש בחומרים יהיה בכפוף לאשורו מראש של המפקח‪ .‬במידה והשתמש הקבלן‬
‫בחומרים‬
‫יהיה חייב למלא מחדש את הכמות במלאי כמצוין לעיל‪.‬‬
‫עם סיום העבודה ורק על פי הוראת המפקח‪ ,‬יהיה הקבלן רשאי לסלק את הכלים מהשטח‬
‫וחומרי הסלילה הנותרים‪.‬‬
‫דיוס בין הצינור והעפר‬
‫ה‪.‬‬
‫הקבלן יסתום את המרווחים ‪ /‬החללים בין דופן הצנורות לבין העפר ע"י דיוס מגע‬
‫(‪ )CONTACT GROUTING‬בדייס צמנטי‪ .‬הדייס יבוצע כמפורט בסעיף ‪ 54.11‬למפרט‬
‫‪60‬‬
‫הכללי של הועדה הבינמשרדית‪ .‬דיוס המגע יבוצע דרך מערכת חורים (פרפורציה) אשר‬
‫תבוצע ע"י הקבלן בדופן הצנורות‬
‫הדיוס הצמנטי‪ ,‬בלחץ נמוך למניעת נזק בכביש‪ ,‬יבוצע מיד עם גמר החדרת הצנור ולפני‬
‫קדיחתו‪/‬דחיקתו של הצינור הבא‪.‬‬
‫סתימה‪/‬ריתוך בין הצינורות במקרה של סטייה גדולה או חומר פריך‬
‫ו‪.‬‬
‫בעת ביצוע עבודות המנהור ייתכנו מקרים בהם יפתח המרווח בין שני צינורות סמוכים‬
‫ויהיה גדול מ‪( 25-‬עשרים וחמישה) ס"מ‪ ,‬או שיתגלו כיסי עפר שפיך או מצע שפיך בין‬
‫הצינורות‪ .‬סגירת מרווחים אלו בכל מקרה בו קיים החשש לנפילת אבנים ו‪/‬או עפר הינה‬
‫צעד בטיחותי חיוני ובנוסף נועדה למנוע שקיעת הכביש ו‪/‬או היווצרות בור בו‪ .‬על הקבלן‬
‫לסתום את המרווחים ללא דיחוי‪ ,‬מיד לאחר שנחשפה התיקרה ולפני תחילת בצוע עבודות‬
‫אחרות ברצפה ובקירות‪.‬‬
‫הקבלן ינקוט בכל הצעדים הנדרשים למניעת גלישה‪/‬נפילה של אבנים ו‪/‬או עפר במרווחים‬
‫הנידונים וזאת ע"י סתימת המרווחים באמצעות ריתוך לוחות פלדה בעובי מינימלי של ‪5‬‬
‫(חמישה) מ"מ בין שני צינורות סמוכים‪.‬‬
‫לאחר סגירת המרווח בין הצנורות ע"י ריתוך פחים‪ ,‬יתקין הקבלן שני פתחים עם מופות‬
‫וימלא את החלל שמעל הפחים באמצעות דייס צמנטי בלחץ נמוך‪ .‬הדיוס יבוצע דרך צנור‬
‫המחובר לפתח הראשון ועד להופעת דייס צמנטי דרך צנור שהוצב בפתח השני‪ .‬עומק‬
‫הצנור המותקן בפתח השני יקבע באתר בהתאם למידות החלל בהם הובחן בפועל או עפ"י‬
‫הערכת וקביעת המפקח‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬רשאי הקבלן לסתום את המרווחים בבטון מותז מהיר‪-‬התקשות‪ ,‬בעובי של ‪7.5‬‬
‫ס"מ לפחות‪.‬‬
‫השימוש בשיטה אחרת לסגירת המרווחים יהיה טעון אישור בכתב ומראש של המפקח‪.‬‬
‫לא תשולם כל תוספת בגין העבודות הכרוכות בסתימת המרווחים ויש לראותן ככלולות‬
‫במחירי הסעיפים הקיימים בכתב הכמויות‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫חיתוך הצינורות וריתוך חיזוקים במקרה של סטייה בתוואי‬
‫בכל מקרה בו יתגלו סטיות אנכיות‪ ,‬או אופקיות‪ ,‬בצינורות המוחדרים ידווח הקבלן‬
‫למפקח ויציג בפניו נתוני מדידה מדויקים אשר בוצעו במקום הסטייה ע"י המודד‬
‫המוסמך‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫בכל מקרה שבו צינור הסוטה ממקומו חדר לתחום דיפון המתוכנן מבטון יצוק כך שפלדת‬
‫הזיון אינה מוצבת במקומה על פי התוכניות ‪ -‬ינקוט הקבלן בכל הצעדים הדרושים‬
‫לסילוק קטע הצינור המפריע ולהצבת פלדת הזיון במקומה המדויק על פי התכניות‪.‬‬
‫תיקון הקטע יבוצע ע"י חיתוך גזרה מהצינור במידה התואמת את הסטייה באותו חתך‬
‫וריתוך לוח פלדה כמיתר לאותה גזרה‪ .‬הריתוך יבוצע בפלדה כך שהקשיחות הנדרשת‬
‫ליציבות הצנור באותו קטע תישמר‪.‬‬
‫עבודות החיתוך והריתוך יבוצעו בקטעים קצרים אשר ימנעו קריסה מקומית או שקיעה‬
‫העולה ב‪ 25%-‬על השקיעה המצופה בצינור השלם‪ .‬על הקבלן להגיש חישוביו ביחס לאורך‬
‫הקטעים הנחתכים על ידו‪ ,‬עפ"י תכונות הצינור שנבחר והוחדר על ידו‪ ,‬לאישורו המוקדם‬
‫ובכתב של המפקח‪.‬‬
‫תמיכה זמנית בחזית הכרייה‬
‫ח‪.‬‬
‫בקטעי מילוי עפר מתחת לכביש יידרש הקבלן לבצע תימוך זמני של חזית הכרייה‬
‫באמצעות ברגי‪-‬סלע (מסמרי‪-‬עפר) מפיברגלס ו‪/‬או בטון מותז‪ .‬מסמרי‪-‬עפר אלו ייחתכו‬
‫תוך כדי התקדמות העבודה‪.‬‬
‫מסמרי העפר הזמניים יהיו עשויים מפיברגלס (‪)Fibres Reinforced Plastics = FRP‬‬
‫כדוגמת תוצרת ‪ WIEDMAN‬או שווה‪-‬ערך‪ ,‬הברגים יהיו בקוטר שאינו קטן מ‪ 22-‬מ"מ‪,‬‬
‫חוזק מתיחה של המוט ‪ 270‬קילו‪-‬ניוטון‪ ,‬חוזק גזירה של המוט ‪ 100‬קילו‪-‬ניוטון‪ ,‬מודול‬
‫אלסטיות ‪ 35,000‬ניוטון לממ"ר‪ ,‬עוס שבר לראש הבורג ‪ 60‬קילו‪-‬ניוטון‪ .‬מסמרי העפר יהיו‬
‫מדוייסים למלוא אורכם בדייס צמנטי‪ ,‬תשומת לב הקבלן כי יהיה עליו לחתוך את מסמרי‬
‫העפר בכל שלב התקדמות‪ .‬חיתוך מסמרי העפר לא ישולם בנפרד ועלותו כלולה במחיר‬
‫מסמרי‪-‬העפר‪.‬‬
‫בנוסף לתמוך הזמני ב"מסמרי עפר" יבצע הקבלן תמוך זמני משלים באמצעות בטון מותז‬
‫עם רשתות זיון‪ .‬הבטון המותז יענה לדרישות פרק ‪ 54.10‬ב"מפרט הכללי"‪ ,‬יבוצע בשיטה‬
‫הרטובה‪ ,‬יהיה בעל דרוג העונה לדרישות (תערובות ‪ 2‬או ‪( 3‬תערובת ‪ 1‬אינה מאושרת) ובעל‬
‫חוזק שאינו נמוך מב‪ .30-‬עובי הבטון המותז יהיה כמוצג בתכניות‪.‬‬
‫הבטון המותז יבוצע בכל אחד מתת‪-‬השלבים בהם נפתחת חזית הכרייה בחלק העליון של‬
‫המנהרה ובחלק התחתון של המנהרה‪.‬‬
‫רשתות הזיון תהינה כמפורט בסעיף ‪ ,54.10.01.03‬וכמוצג בתכניות‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫כרייה דרך קיר כלונסאות וחיתוך עוגני עפר זמניים‬
‫ט‪.‬‬
‫עם התקדמות העבודה יחצוב הקבלן את קיר הכלונסאות הזמני בתחום המנהרה כולל‬
‫חיתוך ברזל הזיון‪,‬יחתוך בהדרגה‪ ,‬עוגני‪-‬עפר אשר הותקנו בשלב העבודה הקודם‪ .‬במקום‬
‫עוגנים אלו יותקנו‪ ,‬ללא דיחוי‪ ,‬בורגי‪-‬סלע (מסמרי‪-‬עפר) כמוצג בתוכניות וכן יותז בטון על‬
‫גבי רשתות‪-‬זיון תוך כדי סגירת הטבעת כמפורט לעיל‪.‬‬
‫‪ .54.15‬עבודות דיוס‪.‬‬
‫רקע‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫עבודת המנהור נשוא חוזה זה מתבצעת בסלע מאבן‪-‬דולומיט סדוקה עד סדוקה מאד‪,‬‬
‫ובעלת תופעות מרובות של קארסט‪.‬‬
‫עבודות הדיוס תהיינה מסוג דיוס קונסולידציה )‪ (Consolidation grouting‬בו מוזרק‬
‫דייס לתוך הסלע הסדוק (וראה תת‪-‬סעיף ב' "כללי והגדרות" להלן)‪ .‬דיוס זה מכונה‬
‫ב"מפרט הכללי" (סעיף ‪ )54.11.00‬כדיוס ל"ייצוב מיסלע בלתי יציב"‪ .‬עקב אופיו של‬
‫המיסלע הסדוק יסייע דיוס זה גם לאיטום חלקי של הסלע הסובב את המנהרה בפני‬
‫חדירת מי תהום‪.‬‬
‫באם יתגלו חללים גדולים (מערות) אותם יש למלא‪ ,‬יוחלף הדיוס בשאיבת בטון‪ .‬שאיבת‬
‫הבטון תיעשה לרוב אל תוך חללים ברצפת המנהרה (כאמור בסעיף ‪ 54.09.10.02‬ל"מפרט‬
‫הכללי")‪ ,‬אולם המפקח שומר לעצמו הזכות להורות לקבלן על שאיבת בטון לחללים‬
‫המצויים בצידי המנהרה ו‪/‬או מעל תקרת המנהרה וזאת לאחר התקנת תבניות ו‪/‬או‬
‫תומכות זמניות לשלב היציקה כמפורט בסעיף ‪ 54.09.10.01‬למפרט הכללי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כללי והגדרות‪.‬‬
‫המערך הסופי של הקידוחים והדיוס ייקבע באתר על בסיס תנאי הסלע שיחשפו בפועל‬
‫בעת עבודות הכרייה עצמן‪ .‬מספר קידוחי הדיוס‪ ,‬מיקומם‪ ,‬המרווחים ביניהם‪ ,‬כיוונם‪,‬‬
‫נטייתם ועומקם של הקידוחים‪ ,‬סדר הקידוח‪ ,‬לחץ הדיוס התערובת הנבחרת‪ ,‬העומק‬
‫לתוכו תוזרק התערובת‪ ,‬לחצי השטיפה במים וכיוב' ‪ -‬יקבעו באורח סופי ע"י המפקח‬
‫באתר‪.‬‬
‫הקבלן לא יורשה להתקדם בעבודות הקידוח והדיוס בקטע חדש עד לאחר בצוע נסוי דיוס‬
‫באותו קטע‪ ,‬בחינת תוצאותיו ואישורן ע"י המפקח‪.‬‬
‫המונחים הבאים‪ ,‬המשמשים לתיאור עבודות הדיוס‪ ,‬יהיו בעלי המשמעות המפורטת‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪63‬‬
‫‪)1‬‬
‫"עומק"‪ :‬המרחק מראשית הקידוח לקצהו‪ ,‬ללא תלות בכוון‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫"דרגה" או "מדרגה" )‪ (Stage‬קטע חלקי או מלא מתוך חור הקידוח בו מתבצעת‬
‫פעולת דיוס‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫"דיוס מדורג יורד" )‪ (Grouting in descending stages‬שיטת דיוס בה נקדח חור‬
‫לעומק מוגבל‪ ,‬מוצב בו אטם )‪ (Packer‬והוא מדוייס‪ .‬לאחר שניתן לדייס זמן‬
‫התקשות סביר‪ ,‬כך שלא ייכנס מחדש לחור בעת השטיפה‪ ,‬נשטף החור ומנוקה‬
‫ומתבצע דרכו קידוח חדש לעומק גדול יותר‪ .‬האטם מוצב מחדש בתחתית הקטע‬
‫שדוייס ב"מדרגה" הקודמת או במקום סמוך עפ"י הוראת המפקח ותהליך‬
‫הדיוס‪ ,‬הנקוי והקידוח מחדש חוזר על עצמו כנדרש‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫"דיוס מדורג עולה“ )‪ (Grouting in ascending stages‬שיטת דיוס בה נקדח חור‬
‫למלוא העומק בפעולה אחת והדיוס מתבצע מקצה הקידוח לכוון דופן המנהרה‬
‫במספר מדרגות תוך הצבת האטם בנקודות שנקבעו מראש‪.‬‬
‫‪)5‬‬
‫"דיוס מגע" )‪ (Contact grouting‬דיוס המיועד למלא את כל הנקבובים‪/‬חללים‬
‫במפגש שבין דיפון הבטון ומסת הסלע‪ ,‬ולהבטיח ביניהם מגע רצוף‪.‬‬
‫‪)6‬‬
‫"דיוס קונסולידציה"‬
‫)‪(Consolidation or cavity grouting‬‬
‫דיוס לתוך‬
‫הסדקים והחללים במסת הסלע שסביב למנהרה‪ ,‬במטרה ל"תפור" את הסדקים‬
‫הפתוחים‪ ,‬למלא את החללים‪ ,‬להגדיל את מקדם החיכוך בסדקים ובחללים‪,‬‬
‫להקטין התזוזות והשקיעות על פני הקרקע וליצב את מסת הסלע‪.‬‬
‫ידע ונסיון‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הקבלן יעסיק קבלן‪-‬משנה מיוחד לעבודות הדיוס שהינו בעל ידע ונסיון בעבודות דיוס‪,‬‬
‫אלא אם הציג הקבלן עצמו בפני המפקח‪ ,‬ולשביעות רצונו של המפקח‪ ,‬הוכחות להיותו‬
‫בעל נסיון וידע‪ ,‬צוותי עובדים מנוסים וציוד מספק בתחום זה‪ .‬ההחלטה הבלעדית‬
‫והסופית בדבר כשירותו והתאמתו של קבלן‪-‬המשנה‪ ,‬או צוות הדיוס של הקבלן‪ ,‬תיקבע‬
‫בידי המפקח‪.‬‬
‫הקפדה על נוהלים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נוהלי העבודה המפורטים להלן‪ ,‬או נוהלים חליפיים שהוכנו ע"י הקבלן וקבלו את‬
‫אישור המפקח‪ ,‬יבוצעו בקפידה וכל הדו"חות הנדרשים ימולאו במדוייק‪ .‬אי עמידה‬
‫בדרישות אלו תהווה עילה מספקת לפסילתו והרחקתו מהאתר של קבלן המשנה‪.‬‬
‫לפני תחילת עבודות הקידוח והדיוס יציג הקבלן לאישור המפקח את מלוא הפרטים‬
‫הנוגעים לציודו‪ ,‬חומרי הדיוס ולשיטות העבודה אותם בכוונתו להפעיל‪.‬‬
‫הקבלן יתכנן עבודתו וייעשה כמיטב יכולתו להפרדת עבודות הקידוח מעבודות הדיוס‪ ,‬ע"י‬
‫ביצוען בזמנים שונים או במשמרות שונות‪ ,‬על מנת לאפשר קשר קולי אמין בין עובדי צוות‬
‫‪64‬‬
‫הדיוס‪ .‬במידה ולא ניתן לקיים הפרדה כנ"ל יתקין הקבלן‪ ,‬על חשבונו‪ ,‬וילונות סופגי‪-‬קול‬
‫בין אזור הקידוח ואזור הדיוס‪.‬‬
‫הקבלן ידאג לסידורי ניקוז נאותים של מי השטיפה ומי הדייס העודפים כך שלא יזהמו‬
‫את העבודות במנהרה או סביבות המנהרה‪ .‬מי הדייס העודפים לא יורשו לזרום אל מחוץ‬
‫למנהרה‪ ,‬למערכת התיעול העירונית או להתנקז במורד ההר מבלי שעברו תחילה שיקוע‬
‫וסינון לשביעות רצונו של המפקח‪.‬‬
‫חומרים‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫החומרים יענו לדרישות סעיף ‪ 54.11.03‬ל"מפרט הכללי"‪.‬‬
‫אחסון החומרים יהיה כמפורט בפרק ‪ 02‬ל"מפרט הכללי"‪.‬‬
‫תערובת‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫תערובת הדייס מוגדרת ע"י מנת המים לצמנט במסה‪ .‬מרכיבי התערובת ישתנו כנדרש ע"י‬
‫המפקח על מנת להתאים לתנאי הסלע בכל חור קידוח ובכל שלב של הקידוח כפי שניתן‬
‫להקיש מהקידוח‪ ,‬השטיפה‪ ,‬מבחני המים והדיוס עצמו ‪.‬‬
‫כאשר יהיה צורך בהוספת בנטוניט לתערובת‪ ,‬יעורבב הבנטוניט במים לפני הוספת‬
‫הצמנט‪ .‬כל תערובות הדייס יעורבלו לפחות במשך ‪ 1.5‬דקות לאחר הוספת המרכיב‬
‫האחרון‪ .‬הקטנת זמן הערבול ל‪ -1‬דקה תבוצע רק באישור מיוחד של המפקח ולאחר‬
‫בחינת תערובות הדיוס שבוצעו באתר‪ .‬לא יותר זמן ערבול הקטן מ‪ -1‬דקה בשום מקרה‪.‬‬
‫כל תערובת שאינה מכילה מאיט‪-‬התקשות ואשר לא נוצלה במשך שעה אחת מזמן‬
‫הערבול ‪ -‬תיפסל לשימוש ותסולק מהשטח בדרך המאושרת ע"י המפקח‪ .‬המפקח רשאי‪,‬‬
‫במקרים מיוחדים ולאור מצב התערובת‪ ,‬לאשר שימוש בתערובת ללא מאיט‪-‬התקשות עד‬
‫לשעתיים (‪ ,)2‬אולם לא יותר מכך‪.‬‬
‫ציוד‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בנוסף לאמור בסעיף ‪ 54.11.02‬ל"מפרט הכללי"‪ ,‬הקבלן יספק לאתר העבודה כמות‬
‫מספקת של ציוד קידוח ודיוס וכל ציוד העזר‪ ,‬פיגומים וכיוב' במידה ומהסוג הנדרשים‬
‫לבצוע כל עבודות הדיוס‪ .‬כל הציוד יהיו מדגמים ובתפוקות המאושרות ע"י המפקח‬
‫וישמרו ע"י הקבלן במצב תפעולי מעולה במשך כל תקופת העבודה‪..‬‬
‫‪65‬‬
‫במידה והציוד מופעל על אוויר דחוס ‪ -‬יספק הקבלן מדחסים בכמות‪ ,‬בתפוקות ובלחצים‬
‫הנדרשים להפעלת כל הציוד בלחצים הנדרשים‪ .‬לא יורשה השימוש‪ ,‬בתוך המנהרה‪,‬‬
‫בציוד המופעל עם מנועי בעירה פנימית‪.‬‬
‫הציוד יתאים לעבודה מעל ומתחת לקרקע ויובל למקומות העבודה בצורה שתימנע כל‬
‫פגיעה בקטעים תמוכים של המנהרה‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫ציוד קידוח‪.‬‬
‫ציוד לקידוח בהקשה )‪ ( Percussion drilling‬יתאים לקדיחת חורים בקוטר עד‬
‫‪ 75‬מ"מ (‪ 3‬אינץ) ולעומקים של לפחות עשרה (‪ )10‬מטרים בדרך כלל‪ ,‬ולאורך עד‬
‫שלושים (‪ )30‬מטר במידה ואותו ציוד משמש גם לקידוחי גישוש‪ .‬המקדחים יהיו‬
‫מצויידים במערכת לאספקת מים המסוגלת לספק את המים בלחץ מינימלי של‬
‫שמונה (‪ )8‬אטמוספירות‪ ,‬כאשר כל הציוד מותקן על אותו קו הזנה‪.‬‬
‫ציוד לקידוח גלעין סבובי )‪ (Rotary core drills‬יתאים להוצאת גלעינים עד ‪NX‬‬
‫כולל‪ ,‬בקידוחים שיקדחו בכל כיוון‪ ,‬מצויידים ב‪double tube core barrels -‬‬
‫ויתאימו להוצאת גלעינים עד לאורך של ‪ 30‬מ' לפחות‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫ציוד דיוס ‪ -‬כללי‪.‬‬
‫ציוד הדיוס יתאים לערבול יעיל של תערובות קולואידליות כנדרש במפרט או ע"י‬
‫המפקח‪ ,‬ולדחיפת הדייס לתוך חורי הדיוס דרך מערכת המחברים בזרימה רציפה‬
‫ובלתי מופרעת בכל לחץ קבוע עד ללחץ השיא הנדרש‪.‬‬
‫מערך הציוד יאפשר מחזור רציף של דייס בדרגת סומך )‪ (consistency‬קבועה‬
‫בכל חלקי המערכת ויאפשר בקרה מדויקת על לחץ ההזרקה בכניסה לכל חור‬
‫הזרקה ובכל קצב הזרקה ו‪/‬או קליטת דייס‪ .‬מדידי לחץ ושסתומים יותקנו‬
‫במשאבה‪ ,‬בכל חור דיוס בעת הדיוס ובכל נקודה אחרת הנדרשת שליטה ובקרה‬
‫מלאים על פעולות הדיוס‪ .‬רישומי )‪ (charts‬לחץ‪-‬זמן יותקנו בנקודות ההזרקה‪,‬‬
‫אלא אם אישר המפקח אחרת‪ .‬רישום חדש יותקן בכל נקודת הזרקה‪.‬‬
‫כל מעגלי ההזרקה יתוכננו ע"י הקבלן כך שיובטח קו חוזר אל מיכל אחסון‬
‫ותובטח זרימה רציפה של דייס בקו האספקה ממשאבת הדיוס ועד נקודת‬
‫ההזרקה‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪)3‬‬
‫משאבות‪.‬‬
‫משאבות דיוס יהיו מטפוס ‪ double acting reciprocating‬עם צילינדר ספיגת‬
‫לחץ או ‪ positive displacement screw feed‬או‪ ,‬לאחר הגשת נתונים ונימוקים‬
‫מתאימים‪ ,‬סוג אחר של משאבה אשר קיבל את אישורו המוקדם של המפקח‪,‬‬
‫והמסוגל להזריק את הדייס ללא תנודות קיצוניות בלחץ‪ ,‬עד ללחצים של ‪ 20‬בר (‪2‬‬
‫מגה‪-‬פסקל) ובהספקים עד ‪ 100‬ליטר לדקה‪.‬‬
‫קצב השאיבה יישלט בצורה נוחה ורציפה מאפס ועד לספיקת השיא‪ .‬הציוד‬
‫יאפשר שנוי בדרגת הסומך מבלי לגרום להפרעות או התקשות מוקדמת של‬
‫הדייס‪ .‬המשאבה תהיה מצויידת בשסתומים אוטומטיים לשחרור לחץ‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫ערבלים‪.‬‬
‫הערבלים )‪ (mixers‬יהיו מהדגמים ‪ high speed colloidal‬אשר יוצרו במיוחד‬
‫לערבול דייס‪ ,‬כולל דייס אליו הוספו חול או ערבים אחרים‪ .‬הערבלים יהיו בעלי‬
‫קיבולת גדולה מספיק כך שהמשאבות לא "תתיבשנה" בזמן ההזרקה‪.‬‬
‫‪)5‬‬
‫מיכלים‪.‬‬
‫המיכלים לאחסון הדייס בין הערבול לנקודות ההזרקה‬
‫יהיו בעלי תוף‬
‫כפול )‪ (double drum type‬מצויידים בבחשים (אג'יטטורים) מכניים המסוגלים‬
‫לשמור את המוצקים שבדייס במצב של תרחיף‪ .‬ההזנה לתוך המיכלים תהיה דרך‬
‫מסננים בגדלים המתאימים לסילוק נאות של חלקי דייס שהתקשו או חומרים‬
‫זרים הגדולים מהמותר מהדייס הנכנס למיכל‪ ,‬מהערבלים ומקוי הדייס החוזר‪.‬‬
‫‪)6‬‬
‫מדי מים‪.‬‬
‫מדי המים לשימוש בתערובות דייס יהיו בעלי שעון גדול וקל לקריאה עם שנתות‬
‫לקריאה בדיוק של ‪ 1‬ליטר‪.‬‬
‫‪)7‬‬
‫מדי זרימה‪.‬‬
‫מדי זרימה )‪ (Flow meters‬המיועדים למדוד את נפח הדייס המוזרק‪ ,‬יותקנו בכל‬
‫משאבת דיוס‪ .‬דיוק מדי הזרימה יהיה ‪±.2%‬‬
‫‪)8‬‬
‫מדי לחץ‪.‬‬
‫מדי לחץ )‪ (Pressure gauges‬יותאמו לעבודה בלחצים נמוכים ויהיו מסוגלים‬
‫למדוד את הלחץ בדיוק של ‪ 0.5‬ק"ג לסמ"ר (‪ 50‬קילו‪-‬פסקל)‪ ,‬ויהיו מצויידים‬
‫‪67‬‬
‫בהתקנים המגינים עליהם מפני פגיעה ע"י הדייס‪ .‬לוח המדידה יהיה בעל טווח‬
‫הגדול לפחות כפליים משיא הלחץ הצפוי‪.‬‬
‫הקבלן יחזיק באתר מד לחץ אשר עבר כיול מדוייק מטיפוס המאושר ע"י המפקח‬
‫ואשר ישמש לבדיקת דיוקם וכיולם של מדי הלחץ המשמשים במערכת הדיוס‪.‬‬
‫מדי הלחץ ישמשו במשך שבוע עבודה אחד בלבד ולאחריהן יפורקו מהמערכת‪,‬‬
‫ינוקו ויכויילו מחדש‪.‬‬
‫הקבלן יחזיק באתר מלאי של ‪ 100%‬מדי לחץ חליפיים אשר יהיו מוכנים לפעולה‬
‫בכל עת ביצוען של עבודות דיוס‪ .‬כל המדידים יסומנו במספרי זהוי ברורים‪.‬‬
‫‪)9‬‬
‫רשמי לחץ‪(Pressure/time chart recorders) -‬‬
‫רשמי לחץ‪-‬זמן יהיו בעלי כושר רישום של שש שעות וטווח לחצים הכפול משיא‬
‫הלחץ הצפוי‪ .‬הרשמים יוצמדו לקצות הקידוחים כך שהלחץ בקידוח או בצנור‬
‫ההזרקה שהונח בקידוח יירשם ברציפות במשך כל תקופת ההזרקה‪.‬‬
‫‪)10‬‬
‫שסתומים )‪(Packers‬‬
‫השסתומים (פאקרים) יהיו עשויים מצינוריות פניאומטיות או הידראוליות‪ ,‬או‬
‫מטבעות גומי או חומר מתאים אחר המופעלות באורח מכני והניתנות להתקנה‬
‫בכל עומק נתון‪ ,‬כל אחת בנפרד‪ .‬השסתומים (פאקרים) יתוכננו כך שיוכלו לאטום‬
‫את הקידוח בשלמות בכל עומק נדרש ויוכלו למנוע בריחת מים תחת לחץ השווה‬
‫ללחץ המיירבי של הדיוס‪.‬‬
‫‪)11‬‬
‫ציוד רזרבי‪.‬‬
‫הקבלן יחזיק באתר כמות רזרבית של ‪ 100%‬ציוד כוננות מכל הסוגים על מנת‬
‫להבטיח כי ההפרעות‪/‬הפסקות בעבודות הדיוס יוקטנו למינימום‪ .‬המערכת‬
‫תתוכנן כך שניתן להביא את כל הציוד הנדרש ולהכניסו לפעולה תוך ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫נוהלי עבודה‪.‬‬
‫תקשורת בזמן פעולות הדיוס‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫במשך כל עבודת הדיוס יקויים קשר קולי ברור ורציף בין החלקים השונים של‬
‫מערכת הדיוס‪ .‬בכל מקרה בו לא ניתן לקיים את הקשר הקולי‪ ,‬יתקין הקבלן ללא‬
‫דחוי מערכת של טלפון או רדיו אשר יאפשרו תקשורת קולית ברורה ואמינה‬
‫ביניהם‪ .‬מערכת התקשורת טעונה אישור המפקח‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫נוהלי קידוח‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫מיקום‪ ,‬כוון‪ ,‬מרווח‪ ,‬עומק‪ ,‬קדימויות ותיזמון של קידוח חורי ההזרקה או קידוחי‬
‫גישוש יהיו כמוצג בתוכניות או כנדרש ע"י המפקח‪ .‬הקידוחים ייקדחו בקוים‬
‫ישרים‪.‬‬
‫אלא אם ייקבע אחרת‪ ,‬ייקדחו הקידוחים בתחום ‪ 25‬ס"מ מהנקודה המסומנת‬
‫בתכניות ו‪/‬או בשטח ובכוון שנקבע בדיוק של ‪ .±3°‬שום קידוח לא יועמק או‬
‫ייקדח במרחק ‪ 5‬מטר מקידוח בו בוצעה הזרקה טרייה של דייס‪ ,‬עד לאישורו של‬
‫המפקח כי הדייס התקשה במידה מספקת שתימנע שטיפתו מהחור‪.‬‬
‫החורים ייקדחו ברטוב ויישטפו בזרם מים אשר יבטיח הרחקה של תוצרי הקידוח‬
‫ונקוי הקידוח‪ .‬הקבלן לא ישתמש בשום חומר סיכה על מוטות הקידוח וכל שיטת‬
‫סיכוך תהיה טעונה אישור המפקח‪.‬‬
‫בכל מקרה בו מתוכנן השימוש בשסתומים )‪ (Packers‬ידאג הקבלן לבצוע חור‬
‫בעל דפנות חלקות במיוחד כך שניתן יהיה להציבם בקלות במקומות שייקבעו ע"י‬
‫המפקח‪ .‬לחילופין‪ ,‬יספק הקבלן על חשבונו שסתומים (פאקרים) מיוחדים‪ ,‬כגון‬
‫שסתומים (פאקרים) פניאומטיים‪ ,‬המתאימים לתנאי הקידוח‪.‬‬
‫חורים דרך דיפון בטון‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫באותם מקרים בהם יבוצע הדיוס דרך דיפון קיים מבטון‪ ,‬יהיה הקבלן רשאי‬
‫לבצע את הדיוס ע"י קדיחת חורים דרך הבטון או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬דרך צנורות ‪PVC‬‬
‫אשר הוצבו בבטון לפני היציקה‪ .‬אין לבצע קידוחים בבטון הצעיר משבעה (‪)7‬‬
‫ימים‪ .‬הקבלן רשאי‪ ,‬לאחר קבלת אישור מיוחד מהמפקח‪ ,‬לבצע הקידוחים לאחר‬
‫שלושה (‪ )3‬ימים‪ ,‬רק לאחר שנקט באמצעים להחשת התקשות הבטון‪ ,‬לשביעות‬
‫רצון המפקח‪.‬‬
‫במקרים של קידוח דרך בטון מזויין‪ ,‬יסומנו מראש‪ ,‬ע"י הקבלן‪ ,‬אותן נקודות‬
‫דרכן ניתן לקידוח את חורי ההזרקה מבלי לפגוע בזיון‪ .‬במידה והמקדח נתקל‬
‫במוטות זיון‪ ,‬על הקבלן להפסיק מיד את הקידוח ולעבור לנקודה אחרת‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫מבחנים בלחץ מים‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫מבחני לחץ מים ייעשו ע"י שימוש בציוד הדיוס או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬ע"י חיבור ישיר‬
‫לצנרת המים בתנאי שהותקנו עליה מדי מים‪ ,‬מדי לחץ וציוד עזר נוסף‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫תוך כדי התקדמות עבודת הדיוס יערוך הקבלן מבחני לחץ מים בקידוחי הדיוס‬
‫ויבדוק את הקידוחים בכל זמן ובכל עומק הנדרשים ע"י המפקח על מנת לבחון‬
‫את חדירות הסלע ויעילות עבודות הדיוס‪ .‬הקבלן יתקין שסתומים (פאקרים)‬
‫בקידוחים במקומות שיקבעו ע"י המפקח‪ ,‬יספק את כל הציוד הדרוש‪ ,‬מדידים‬
‫וכיוב'‪ ,‬יזריק מים בלחצים שייקבעו ע"י המפקח וירשום במדוייק את ספיקת‬
‫המים‪.‬‬
‫אלא באם יקבע אחרת ע"י המפקח‪ ,‬יבוצעו מבחני לחץ מים מהירים בכל‬
‫הקידוחים מיד לפני הדיוס וכן יבוצעו בתום קידוחי הבקרה או הגשוש‪ .‬מספר‬
‫מבחני לחץ מים ומשכם ייקבעו ע"י המפקח בהתאם לתנאי הסלע‪.‬‬
‫מבחן מים מהיר מאד‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫מבחנים מהירים מאד יבוצעו ע"י שאיבת מים לתוך הקידוח עד שהלחץ יעלה‬
‫לרמת המבחן שנקבע ע"י המפקח‪ .‬הלחץ יישמר קבוע במשך דקה אחת (‪)1‬‬
‫וספיקת המים תימדד בסופה‪ .‬אם בריחת המים תהיה מהירה מדי ולא ניתן יהיה‬
‫לשמור על לחץ קבוע‪ ,‬ישקול המפקח המשך דיוס או מבחן לחץ‪-‬מים מהיר‪.‬‬
‫מבחן לחץ‪-‬מים מהיר‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫מבחנים מהירים יבוצעו ע"י שאיבת מים לתוך הקידוח עד שהלחץ יעלה לרמת‬
‫המבחן שנקבע ע"י המפקח‪ .‬הלחץ יישמר קבוע במשך חמש (‪ )5‬דקות וספיקת‬
‫המים תימדד ותירשם במירווחים של ‪ 1‬דקה‪ .‬אם בריחת המים תהיה מהירה מדי‬
‫ולא ניתן יהיה לשמור על לחץ קבוע‪ ,‬תישמר אזי ספיקה קבועה וימדד הלחץ‬
‫במירווחים של דקה‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫שיטות דיוס‪.‬‬
‫הנחיות כלליות‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫הקבלן יקפיד על קיומה של בקרה מתמדת על הלחץ בעת עבודות הדיוס ומבחני‬
‫המים בלחץ וזאת מאחר ולחץ יתר עלול לגרום לשבירת וסידוק הסלע‪ ,‬לפתיחת‬
‫סדקים קיימים ולפגיעה בעבודות דיפון סמוכות מבטון או לעבודות בטון מותז‪.‬‬
‫הקבלן יתקין רשמי לחץ אשר יופעלו ברציפות בכל מהלך ההזרקות‪ .‬הלחצים‬
‫יוגבלו לאלו המסומנים בתכניות או כנדרש ע"י המפקח בהתאם לקטעי המנהרה‬
‫ושיטות הדיוס‪.‬‬
‫לא תתבצע עבודת דיוס במרחק הקטן מעשרים (‪ )20‬מ' מעבודת בטון בלתי גמורה‬
‫או מבטון שטרם חלפו עשרים ושמונה (‪ )28‬יום מיציקתו‪ .‬הקטנת המרחק ל‪-10‬‬
‫‪70‬‬
‫מטר או הקטנת משך הזמן לשבעה ימים טעונה אישור מיוחד של המפקח‪ ,‬אשר‬
‫יינתן רק באם הוכח‪ ,‬לשביעות רצונו המלאה של המפקח‪ ,‬כי ננקטו כל הצעדים‬
‫להחשת התקשותו של הבטון ולמניעת נזקים בו‪ .‬בשום מקרה לא תתבצע הזרקה‬
‫מאותה משאבה לשני חורי‪-‬קידוח בו‪-‬זמנית‪.‬‬
‫דיוס מתוך המנהרה יתבצע בדרך כלל ב"דיוס מדורג יורד" פרט למקרים בהם‬
‫יורה המפקח על "דיוס מדורג עולה" בין אם עקב השתנות תנאי הסלע ובין אם‬
‫חייבו זאת תוצאות השלב הקודם של הדיוס ובין אם מכל סיבה אחרת‪ .‬דיוס מפני‬
‫הקרקע‪ ,‬אם וכאשר יאושר‪ ,‬יבוצע ב"דיוס מדורג עולה”‪.‬‬
‫הציוד לערבול‪ ,‬אגירה ושאיבה של הדייס יוצבו קרוב ככל האפשר לאזור ההזרקה‬
‫וכל הצנרת (קשיחה או גמישה) תוגן‪ ,‬בהתאם לצורך‪ ,‬בפני עליית טמפרטורה‪.‬‬
‫בהתאם לצורך יוסיף הקבלן ערבים להאטת ההתקשות ההתחלתית‪ .‬הקבלן‬
‫יספק מדי זרימה )‪ (flow cones‬וטרמומטרים על מנת לאפשר למפקח לבדוק את‬
‫דרגת הסומך ואת הטמפרטורה של הדייס בכל תקופת הדיוס‪ .‬גבולות הסומך‬
‫והטמפרטורה ייקבעו על בסיס בדיקות מעבדה ובדיקות שדה לפני תחילת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫במשך עבודת הדיוס ינקוט הקבלן בכל האמצעים למניעת התקשות הדייס בציוד‬
‫ובצנרת ולסתימתם‪ .‬הקבלן יוודא קיום זרימה מתמדת של הדייס ושטיפה‬
‫תקופתית של המערכת במים‪.‬‬
‫לאחר כל שלב דיוס (מדרגת דיוס)‪ ,‬שטיפת הקידוח במים וקידוח מחדש דרך‬
‫הדייס שהתקשה‪ ,‬יבצע הקבלן מבחן מים מהיר וכל מדרגה תדוייס מחדש אם‬
‫כמות המים הנכנסת לסלע תהיה גדולה מהגבולות שנקבעו תחילה‪ .‬במידה ואין‬
‫צורך בדיוס מחדש‪ ,‬ייקדח החור לעומק החדש והתהליך יחזור על עצמו‪.‬‬
‫כל קידוח מחדש הנדרש על מנת לנקות את הדייס במדרגה שהושלמה או קידוח‬
‫דרך החור למדרגה הבאה‪ ,‬יבוצע על ידי הקבלן לשביעות רצונו המלאה של‬
‫המפקח וללא כל תשלום נוסף‪ ,‬אלא אם הותר לדייס להתקשות באותה מדרגה‬
‫עפ"י הוראת המפקח‪.‬‬
‫במידה וחור קידוח יקלוט כמויות גדולות מאד‪ ,‬ובלתי סבירות‪ ,‬של דייס מבלי‬
‫להגיע לרוויה )‪ (refusal‬יודיע על כך מיד הקבלן למפקח וינקוט עפ"י הוראותיו‬
‫בצעדים כהקטנת קצב הדיוס‪ ,‬דיוס לסירוגין או צעדים אחרים אשר ייקבעו ע"י‬
‫המפקח‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫כאשר מבחני לחץ‪-‬מים או דיוס שאינו דיוס מגע מתבצע בסמוך לתמיכות או דיפון‬
‫פלדה‪ ,‬יישמרו כל הפתחים בדיפון‪ ,‬ובצנורות העוברים דרכו‪ ,‬במצב פתוח על מנת‬
‫למנוע התגברות לחץ על הדיפון‪.‬‬
‫אם תוך כדי הדיוס יובחן בדליפת דייס מחורי קידוח סמוכים‪ ,‬יושארו החורים‬
‫פתוחים עד שדרגת הסומך של הדייס הנפלט מהם תשתווה לדרגת הסומך של‬
‫הדייס המוזרק‪ .‬במקרה זה ייסתמו החורים והדיוס יומשך כמתוכנן‪ ,‬אלא אם‬
‫עלה הלחץ בחורים מעבר לנקוב בתכניות‪ ,‬מפרט או הוראות המפקח‪.‬‬
‫אם תוך כדי עבודת הדיוס יובחן בדייס הנפלט מסדקים וחללים בסלע‪ ,‬יסתמו‬
‫סדקים וחללים אלו ע"י הקבלן‪ ,‬בהתאם להוראות המפקח‪ .‬הקבלן ישמור באתר‬
‫מלאי מספיק של יתדות עץ‪ ,‬שקים וחומרים אחרים בהם ניתן להשתמש על מנת‬
‫לסתום החורים‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫דיוס קונסולידציה‪.‬‬
‫דיוס קונסולידציה יבוצע במטרה לייצב את מסת הסלע ולמלא סדקים וחללים‪.‬‬
‫הדיוס יתבצע מפני הקרקע (מותנה בקבלת אישורי הרשויות המוסמכות) או מתוך‬
‫המנהרה‪.‬‬
‫עבודת הדיוס תבוצע לאחר שבוצעו קידוחי גישוש ולאחר בצוע ניסיונות מקוצרים‬
‫בלחץ מים‪ .‬הדייס יוזרק לעומקים ובלחצים המסומנים בתכניות או כנדרש ע"י‬
‫המפקח‪.‬‬
‫במידה והלחץ לא ייבנה כמצופה תוך כדי שימוש בתערובת הראשונה‪ ,‬תוגדל דרגת‬
‫הסומך של התערובת ע"י הוספת צמנט והדיוס יימשך בקצב קבוע עד להשגת‬
‫הלחצים הנדרשים‪ .‬במידה והלחצים יעלו מהר מדי‪ ,‬תדולל התערובת ע"י הוספת‬
‫מים נקיים והדיוס יימשך כמתוכנן‪.‬‬
‫דרגת הסומך והאחידות של התערובת תותאם בכל עת עפ"י הוראות המפקח‬
‫בהתאם לשינוי הנצפה על ידו ללחץ השיא המסומן בתכניות או הקבוע ע"י‬
‫המפקח‪ .‬בכל מקרה של גרימת נזק לסלע עקב לחץ‪-‬יתר‪ ,‬יתקן הקבלן את הנזק‬
‫שנגרם לסלע ו‪/‬או יוסיף תמוך כנדרש‪ ,‬בהתאם להוראות המפקח‪ ,‬וללא כל תוספת‬
‫תשלום‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫‪)3‬‬
‫קידוחי בדיקה‪.‬‬
‫קידוחי בדיקה )‪ (Check holes‬ייקדחו ע"י הקבלן תוך יום עד שלושה ימים‬
‫מתום עבודות הדיוס בקטע הנדון‪ .‬החורים ישמשו לבצוע בדיקות בלחץ מים‬
‫ולהשלמת הדיוס במידת הצורך‪ .‬מספר קידוחי הבדיקה יהיה כ‪ -10%‬ממספר‬
‫קידוחי הדיוס באותו קטע‪ .‬חלוקת הקידוחים על פני הקטע תהיה כנדרש ע"י‬
‫המפקח‪.‬‬
‫קידוחי גלעין לבדיקת איכות הדיוס בתוך מסת הסלע ייקדחו רק לאחר שחלפו ‪14‬‬
‫יום מתום עבודת הדיוס‪ .‬קידוחי הגלעין יהיו במיקום‪ ,‬זוית ועומק כנדרש ע"י‬
‫המפקח‪.‬‬
‫פרט למקרים בהם יורה זאת המפקח‪ ,‬ידויסו קידוחי הבדיקה באותו דיוס שבוצע‬
‫באותו קטע‪.‬‬
‫רישומים‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫הקבלן ינהל מערכת רישומים מדוייקת ומפורטת של עבודות הדיוס ויגישה‬
‫למפקח בכל יום‪.‬‬
‫רישום קידוחי הדיוס יכלול‪:‬‬
‫א)‬
‫ב)‬
‫ג)‬
‫מיקום‪ ,‬מספר זהוי והשלב בו בוצעו הקידוחים‪.‬‬
‫עומק הבטון והסלע שחדר הקידוח וציון כל החללים שנקלעו בדרכו‪.‬‬
‫פרטי הנסויים בלחץ מים‪ ,‬ממושכים ו‪/‬או קצרים‪ ,‬לרבות הלחצים‪ ,‬משכי‬
‫השאיבה וכמויות המים שנקלטו בסלע‪.‬‬
‫ד)‬
‫פרטי הדיוס לרבות לחצים‪ ,‬הרכב ודרגת סומך‪ ,‬כמויות שהוזרקו‪ ,‬ומשכי‬
‫הזרקה במשך כל פעולת ההזרקה‪.‬‬
‫ה)‬
‫רישומי מד הלחץ‪.‬‬
‫ו)‬
‫ז)‬
‫תוצאות של תערובות ניסוייות‪ ,‬זמני הדיגום ומקומות הדיגום‪.‬‬
‫הערות בדבר תקלות או ארועים מיוחדים בזמן הדיוס‪ ,‬עכובים‪ ,‬דליפות‬
‫וכל גורם אחר העשוי להצביע על יעילות ההזרקה‪.‬‬
‫רישום קידוחי הגשוש והבדיקה יכלול‪:‬‬
‫א(‬
‫מספר הקידוח‪ ,‬קואורדינטות‪ ,‬זוית מהאנך וכוון‪.‬‬
‫ב(‬
‫שם הקודח וסוג המקדח ‪.‬‬
‫ג(‬
‫תאריכי התקנת המקדח ופירוקו‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫ד(‬
‫מזג האויר‪.‬‬
‫ה(‬
‫עומק המים בקידוח‪.‬‬
‫ו(‬
‫תאריך ההתקדמות בקידוח‪.‬‬
‫ז(‬
‫חישוב עומק ההתקדמות בכל שלב‪.‬‬
‫ח(‬
‫סוג ראש הקידוח בכל התקדמות‪.‬‬
‫ט(‬
‫לחץ על ראש הקידוח ומהירות הסבוב‪.‬‬
‫י(‬
‫זמני התחלה וסיום בכל התקדמות‪ ,‬זמני השהייה‪.‬‬
‫יא(‬
‫הבהרות לכל מקרה של אי הוצאת גלעינים‪.‬‬
‫יב(‬
‫הערות על כל גלעין שהושאר בקידוח‪.‬‬
‫יג(‬
‫הערות על כל נפילות מקדח עקב מערות ו‪/‬או חללים אחרים‪.‬‬
‫יד(‬
‫ציון מיקומן של שכבות קשות במיוחד או רכות במיוחד‪.‬‬
‫טו(‬
‫הערות בדבר שימוש בבוץ קידוח וסוג הבוץ ‪.‬‬
‫טז(‬
‫ציון כמויות של אובדן מים‪ ,‬או אובדן נוזל קידוח‪ ,‬מיקומים‪.‬‬
‫יז(‬
‫כמות וגודל הדיפון )‪ (casing‬שהוכנס לקידוח‪.‬‬
‫יח(‬
‫כמות וסוג הדיפון שהושאר בקידוח‪.‬‬
‫יט(‬
‫כמות הדייס הצמנטי שהוזרם או הוזרק לקידוח‪.‬‬
‫כ(‬
‫עומק הדייס בקידוח עם גמר הדיוס‪.‬‬
‫כא(‬
‫אורך הקטע המדוייס שיש לקידוח מחדש‪.‬‬
‫כב(‬
‫משכי עכובים וסיבותיהם (סיבות מכניות‪ ,‬משאבות‪ ,‬תקיעת מוטות‬
‫קידוח וכו'‘)‪.‬‬
‫כג(‬
‫פרטי ורישומי בדיקות‪ ,‬דיגומים או תצפיות שנלקחו מהקידוח או נערכו‬
‫בו‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫כד(‬
‫צילומי הגלעינים שנלקחו מהקידוח‪.‬‬
‫כה(‬
‫כל מידע אחר העשוי להיות רלוונטי לפיענוח והבנה של הגלעינים‪.‬‬
‫סתימת חורי קידוח‪.‬‬
‫בתום עבודות הדיוס‪ ,‬ולאחר בדיקתן ואישורן‪ ,‬ישטוף הקבלן את חורי הקידוח‬
‫מחומרים רופפים או מי צמנט שטרם התקשה‪ .‬הקבלן יסתום את חורי הקידוח‬
‫ע"י דייס סמיך או מלט יבש למחצה עפ"י הוראות המפקח‪.‬‬
‫מלוי חורים הפונים כלפי מעלה יבוצע ע"י הזרקה בלחץ ומלוי חורים הפונים כלפי‬
‫מטה יבוצע ע"י צנורות טרמי (‪ )TREMIE‬הנדחפים לקצה התחתון של הקידוח‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫שלושים (‪ )30‬הס"מ האחרונים של הקידוח ייסתמו בכל מקרה ע"י טיט צמנטי‬
‫שיידחס היטב לתוך החור ויוחלק כך שישיק לפני הבטון או הבטון המותז‬
‫במנהרה‪.‬‬
‫כל חור דיוס שיראה סימנים של נזילת מים לאחר שניסתם‪ ,‬ייקדח מחדש וידוייס‬
‫מחדש ללא כל תשלום נוסף‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫אופני מדידה ותשלום‪.‬‬
‫בנוסף לאמור בסעיף ‪ 54.00.09‬ל"מפרט הכללי" יחולו אופני המדידה והתשלום הבאים‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫קידוחי בקורת‪/‬בדיקה וקידוחים לבדיקות לחץ‪.‬‬
‫קידוחים שונים‪ ,‬לרבות קידוחי בקורת וקידוחים לבדיקות לחץ מים‪,‬‬
‫יימדדו לתשלום במ"א ללא תלות בקוטרם ובכוונם‪ .‬המחיר כולל את כל‬
‫הציוד‪ ,‬החומרים והמלאכות הנדרשים לבצוע הקידוחים‪.‬‬
‫התשלום יהיה שונה עבור קידוחים המבוצעים מפני הקרקע ולקידוחים‬
‫המתבצעים מתוך המנהרה‪ .‬כמו כן יהיה התשלום שונה עבור קידוח‬
‫מחזית המנהרה (דיוס מקדים) או עבור קידוח לצידי המנהרה (דיוס‬
‫קונסולידציה)‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫קידוחי גלעין לבדיקת הדיוס‪.‬‬
‫יימדדו כאמור בסיף ‪ ,54.00.09‬ד' ל"מפרט הכללי" עבור קידוחי גישוש‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫אובדן חורי‪-‬קידוח‪.‬‬
‫שום תשלום לא ישולם עבור חורי‪-‬קידוח שכשלו (אבדו) ונעזבו על ידי‬
‫הקבלן‪ ,‬אלא אם סבר המפקח ואישר כי החורים אכן מלאו את יעודם‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫בדיקות לחץ‪-‬מים‪.‬‬
‫המדידה לפי מספר הבדיקות שבוצעו‪ ,‬בהתאם לסיווגן (קצר מאד‪ ,‬קצר‬
‫וממושך)‪.‬‬
‫המחיר כולל את כל העבודה והציוד הנדרשים לבצוע הבדיקה בעומק‬
‫ובלחץ הנדרשים‪ ,‬לרבות כל העלויות הכרוכות בהפרעה לעבודות אחרות‪.‬‬
‫כמו כן יכלול המחיר פיצוי מלא על כל עכוב הנגרם בהתקדמות הכרייה‬
‫עקב הבדיקות‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪)5‬‬
‫רישומים‪.‬‬
‫לא ישולם כל תשלום נפרד עבור בצוע מסודר של רישומי הקידוחים‬
‫כנדרש‪ .‬עלות הרישומים תיכלל ע"י הקבלן בעלות הקידוחים ‪.‬‬
‫למניעת כל אי הבנות מודגש כי עלות התערובות השונות תימדד ותיקבע‬
‫תמיד בהתאם למשקל הצמנט שבאותה תערובת כאמור בסעיף ‪5400.08‬‬
‫לאופני המדידה והתשלום של ה"מפרט הכללי"‪ .‬עלות כל התוספים‬
‫האחרים שבתערובת‪ ,‬מכל סוג שהוא‪ ,‬תיראה ככלולה במחיר הצמנט‪.‬‬
‫‪ .54.16‬בטון שאוב למילוי חללים‪.‬‬
‫בטון שאוב למלוי חללים כאמור בסעיף ‪ 54.09.10‬ישמש למילוי חללים קארסטיים גדולים‬
‫אשר לא כדאי למלאם בדייס צמנטי‪ .‬במידה וימצאו במנהרה קטעים של חוואר מוצא‬
‫(כמתואר בדו"ח הגיאולוגי) ישמש בטון שאוב כחלופה למילוי חללים אשר נוצרו עקב‬
‫הוצאת וסלוק "כיסי" חוואר רך בעלי פוטנציאל תפיחה או בעלי חוזק נמוך במיוחד‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן לחשיבות הקריטית של מילוי חללים קארסטיים במיוחד בעמוד הסלע‬
‫המפריד בין שני האולמות‪ .‬לא תורשה כל התקדמות באזורים בהם התגלו חללים‬
‫קארסטיים בעמוד הסלע עד למילויים לשביעות רצון המפקח‪.‬‬
‫ברצפת המנהרה ישמש מלוי מבוקר בשכבות מצע גרנולרי כחלופה למלוי הבטון השאוב‪,‬‬
‫וההחלטה בין שתי החלופות תהיה בידי המפקח‪ .‬כמות הבטון והדרישות למלוי החלל‬
‫יקבעו בשטח ע"י המפקח לאור התנאים שייחשפו בפועל בעת הכרייה‪.‬‬
‫בטון לחללים מעל למנהרה יוחדר דרך שרוולים שהוכנו למטרה זו‪ .‬השרוולים יוחדרו‬
‫כקידוחים בקוטר ‪ 4‬אינץ אל תוך הסלע או כצנורות דרך הטפסות‪/‬דיפון זמני בהתאם‬
‫למיקום החללים ביחס למנהרה‪.‬‬
‫מספר השרוולים‪ ,‬מיקום הטפסות‪ ,‬ואורך הצנורות שיוחדרו דרך הטפסות או הסלע לתוך‬
‫החלל התת‪-‬קרקעי יהיה כדרוש לאבטחת חדירת הבטון לכל פינות החלל בכמות ו‪/‬או‬
‫בגובה הנדרש ע"י המפקח‪.‬‬
‫שאיבת הבטון תבוצע לפי שלבים ופרקי זמן כפי שיאושרו על ידי המפקח‪ ,‬ותוך התחשבות‬
‫בכושר הנשיאה של הטפסות‪/‬דיפון‪ .‬הבטון יהיה ב‪ 20-‬ובר‪-‬שאיבה‪ .‬הקבלן רשאי להציע‬
‫לאישור המפקח תערובות בטון זולות יותר ובלבד שיהיו ברות שאיבה‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪ .54.17‬קידוחי גישוש ‪ /‬קידוחי סקר‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫עבודת הכרייה מתבצעת בסלע סדוק וקארסטי העלול לעורר בעיות יציבות‬
‫מקומיות בעת הכרייה‪ .‬הקבלן עשוי להידרש ע"י המפקח לבצע קידוחי גישוש‬
‫כמפורט בסעיף ‪ (Feeler holes, pilot holes) 54.02.04‬על מנת לקבל מידע‬
‫מוקדם על הסלע העומד להיכרות בהמשך העבודה‪.‬‬
‫קידוחי הסקר יהיו משני סוגים‪( :‬א) קידוחים ללא גלעין ו‪(-‬ב) קידוחי גלעין‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫קידוחים ללא גלעין (קידוחי מטחן)‬
‫קידוחים ללא גלעין (תת‪-‬סעיף ‪ 54.02.04.03‬למפרט הכללי) ייקדחו בחזית הכרייה‬
‫לאורך שאינו עולה על ‪ 30‬מ'‪ .‬חורי גישוש יישמרו בכל עת למרחק שאינו קטן‬
‫משמונה מטר לפני חזית הכרייה או מרחק התואם את התקדמות חזית הכרייה‬
‫במשך ארבעים ושמונה (‪ )48‬שעות‪ ,‬המידה הגדולה מבין השתיים‪ .‬הקידוחים‬
‫יהיו בקוטר שאינו קטן מ‪ 51-‬מ"מ ("‪.)2‬‬
‫הקידוחים יבוצעו רק בנוכחות המפקח או גיאולוג מטעמו‪ ,‬ותחת פיקוחו הצמוד‪.‬‬
‫מיקום הקידוחים‪ ,‬כיוונם ומספר הקידוחים ייקבעו ע"י המפקח‪ .‬בעת קידוח‬
‫חורי הגישוש תופסקנה כל עבודת הכרייה‪ ,‬הבנייה וכיוב'‪ ,‬או שתותאמנה‬
‫העבודות באזור הקרוב לחזית כך שלגיאולוג ולקודחים יינתנו תנאי עבודה‬
‫מיירביים אשר יאפשרו השגת המידע הדרוש‪.‬‬
‫שום פיצוי כספי‪ ,‬או הארכות בזמן הבצוע‪ ,‬לא יינתנו לקבלן בגין עכובי עבודה‬
‫הנגרמים עקב קידוחי הגישוש‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קידוחי גלעין‪.‬‬
‫קידוחי גלעין (תת‪-‬סעיף ‪ 54.02.04.01‬למפרט הכללי) יחליפו את הקידוחים‬
‫ללא גלעין בכל מקרה בו‪ ,‬לדעתו הבלבדית של המפקח‪ ,‬יידרש מידע כמותי‬
‫מפורט על תנאי הסלע בחזית הכרייה‪ .‬קידוחי הגלעין יהיו בקוטר המתאים‬
‫להוצאת גלעינים בקוטר שאינו קטן מ‪ NX-‬ולעומק שאינו קטן מ‪ -25‬מ' לפני‬
‫חזית הכרייה ובכל זוית שיורה המפקח‪.‬‬
‫הקידוח יבוצע בשטיפת אויר ובמחזורים שאורכם אינו עולה על ‪ 1.5‬מ'‪ .‬קידוח‬
‫תוך שטיפה בנוזל יבוצע רק לאחר קבלת אישור מיוחד ע"י המפקח‪ .‬במקרה זה‬
‫יתקין הקבלן מיכל מתכת מכוייל דרכו ייצא נוזל הקידוח ותוך רישום רצוף של‬
‫אובדני המים‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫שיטת הקידוח ואורכי המחזורים יותאמו עד לקבלת ניצולת‬
‫)‪(Recovery‬‬
‫מירבית ותוך הוצאת גלעינים באיכות המירבית‪ .‬הגלעינים ייעטפו בנייר כסף‬
‫מכוסה בשעווה‪ .‬ויונחו בתוך ארגזי עץ המיועדים לכך‪ .‬הקבלן ינהל רישום מדויק‬
‫של מיקום הקידוח‪ ,‬נטיית הקידוח‪ ,‬מספר המחזור‪ ,‬העומק בו הוצא הגלעין‪,‬‬
‫ניצולת וכיוב'‪.‬‬
‫הגלעינים יאוחסנו בארגזי עץ באורך ‪ 1.5‬מ' לאחסנת גלעינים באורך כולל ‪ 6‬מ'‪.‬‬
‫הארגזים יהיו חדשים ועליהם יירשמו‪ :‬תאריך ומקום הקידוח‪ ,‬העומק ממנו‬
‫הוצאו הגלעינים‪ .‬הגלעינים יופרדו בארגז ע"י קוביות עץ שמיקומן יותאם‬
‫למחזורי הקידוח‪ .‬בגמר הקידוח יגיש הקבלן את הגלעינים למפקח אשר יאשר‬
‫את קבלתם בחתימתו‪.‬‬
‫‪ 54.18‬עבודות ניקוז בזמן הבצוע‪.‬‬
‫תחום הפרק‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫פרק זה בא להרחיב ולהשלים האמור בסעיף ‪"( 54.08‬ניקוז והרחקת מים")‬
‫ל"מפרט הכללי" ועוסק רק בעבודות ניקוז זמניות בעת הבצוע‪ .‬הפרק אינו דן‬
‫בעבודות אשר תשמשנה לניקוז הסופי של המנהרה‪ ,‬לאחר תום עבודות הכרייה‬
‫של הקבלן‪ .‬העבודות לניקוז הסופי מתוארות בפרק ‪ 51‬של המפרט‪.‬‬
‫הפרק דן בעבודה הנדרשת על מנת לאסוף‪ ,‬להטות‪ ,‬לטפל ולסלק מים עיליים או‬
‫תת‪-‬קרקעיים המופיעים או זורמים בכל שטח העבודות‪ ,‬עיליות ותת‪-‬קרקעיות‪.‬‬
‫הקבלן יטפל בקפידה ויסלק את כל המים משטח העבודה על מנת לוודא‬
‫שהעבודה תישמר יבשה במידה סבירה למטרות ביצוע (כרייה‪ ,‬תמוך וכיוב')‪ .‬לשם‬
‫כך יתקין הקבלן שקתות‪ ,‬בורות איסוף‪ ,‬תעלות איסוף או ניקוז‪ ,‬מחסומים‬
‫זמניים להכוונת הזרימה‪ ,‬נקזים בסלע ועבודות דומות אחרות כפי שתידרשנה על‬
‫מנת למנוע מהמים להיכנס‪ ,‬ככל שרק ניתן‪ ,‬לשטח העבודה ועל מנת לצמצם נזקי‬
‫ארוזיה‪ ,‬אי‪-‬נוחות‪ ,‬הפרעות בעבודה או נזקים לעבודה ‪.‬‬
‫בנוסף לכך יספק הקבלן‪ ,‬יפעיל ויתחזק בכמות מספקת ציוד כדוגמת משאבות‪,‬‬
‫בארות‪-‬נקודה‪ ,‬צנורות וכל ציוד אחר הנחוץ לבצוע עבודות אלו‪ .‬הקבלן יספק‬
‫ויתקין מידרכים ומשטחי הליכה (מעברים מוגבהים) בשטחים מוצפים‪ ,‬מעל רום‬
‫פני המים‪ ,‬במקום ההצפה‪ .‬משטחי ההליכה יישמרו תמיד מעל פני רום המים‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫עבודות אלו תימשכנה במשך כל תקופת העבודה‪ ,‬עד סיומה‪ ,‬ותהיה בכל העת‬
‫נתונה לאישורו של המפקח ביחס לאמינות ויעילות תפקודה מחד גיסא ולמניעת‬
‫השפעות בלתי רצויות על הסביבה מאידך גיסא‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עבודות חיצוניות‪.‬‬
‫עבודת המנהרה מתוכננת במורד‪ ,‬מהפורטלים אל תחתית האולמות‪ .‬מפלס‬
‫הכניסה נמצא כ‪ 15-‬מטרים מתחת לפני הקרקע וצפוי לנקז אליו מי נגר עילי‬
‫מהסביבה הן לאורך דרך הגישה לאתר והן במורד מדרונות הסלע‪.‬‬
‫הקבלן ינקוט בכל הצעדים הנדרשים על מנת למנוע ממי נגר עילי לחדור למנהרות‬
‫הגישה‪ .‬לשם כך ינקז הקבלן את כל אזור הכניסה ("הפורטל") ויתקין לפני‬
‫הכניסה למנהרה תעלה מאספת אשר תעבור מקצה דופן חפירה אחד ועד לקצה‬
‫דופן חפירה שני ותקלוט את מי הנגר העילי וממנה למערכת הניקוז העירונית‪.‬‬
‫בקצה התעלה יותקן בנוסף בור אסוף לקליטת משאבה טבולה בהספק הנדרש‬
‫למנוע מלוי מהיר מדי של התעלה וגלישת עודפי מים לתוך המנהרה‪.‬‬
‫משאבה זו לא תהיה קטנה מהספק של ‪ 100‬מ"ק לשעה לגובה המאפשר שאיבת‬
‫המים אל למערכת העירונית‪ .‬בקצות הדופן ולמרחק של ‪ 1‬מ' לכל צד של המנהרה‬
‫תותקן רשת על דופן החפירה למניעת דרדרת לתוך תעלת הניקוז‪ .‬משאבה זו‬
‫תהיה מתאימה גם לשאיבת בוץ‪.‬‬
‫התעלה המאספת תקורה ע"י הקבלן בסורג מפרופילי פלדה אשר יאפשר חדירה‬
‫חופשית של מים לתעלה ומעבר נוח ובטוח של כל סוגי כלי הרכב המשרתים את‬
‫העבודה‪ .‬תכנון התעלה‪ ,‬הסורג‪ ,‬בור האסוף ושאר רכיבי המערכת ייעשו ע"י‬
‫הקבלן ועל חשבונו‪ .‬תכנון ופרטי כל העבודות והציוד הנדרשים לבצוע עבודת‬
‫איסוף המים וסילוקם יוצגו ע"י הקבלן לאישור המפקח ולא יוחל בביצועם לפני‬
‫קבלת אישורו‪.‬‬
‫במידה והמנהרה תיכרה במספר מדרגות יתאים הקבלן את סידורי הניקוז‬
‫בכניסה למפלסי המנהרה‪ ,‬יחפור תעלות איסוף ובורות איסוף חדשים‪ ,‬יתקין‬
‫מחדש את המשאבה וכל שאר העבודות הנדרשות להגנת המנהרה מפני חדירת‬
‫מי נגר עילים‪.‬‬
‫בכל מקרה יהיה סילוק המים כפוף להנחיות גורמי איכות הסביבה בעירית‬
‫ירושלים ו‪/‬או במשרד לאיכות הסביבה אשר יתואמו ע"י המפקח כאמור בסעיף‬
‫‪"( 15‬שאיבת מים וחשמל") ב"חוזה קבלנים" של חב' "מוריה‪".‬‬
‫‪79‬‬
‫תשומת לב הקבלן בצורך לוודא השקעת כל התרחיפים שבמים לפני העברתם‬
‫למערכת הניקוז העירונית‪ .‬הקבלן יתקין מיכלי שיקוע בכמות נאותה להבטחת‬
‫נקיון מלא של המים לשביעות רצונם של מחלקת איכות הסביבה בעיריה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עבודות תת‪-‬קרקעיות‪.‬‬
‫הקבלן ינקוט בכל הצעדים הנדרשים למנוע חדירת מים לחלל התת‪-‬קרקעי‬
‫ולסילוקם ממנו באם חדרו‪ .‬צעדים אלו יכללו את כל הפעולות‪ ,‬עבודות‪ ,‬חומרים‬
‫וציוד הנדרשים לסילוק המים מכל חלקי המנהרה‪ ,‬ובמיוחד מחזית הכרייה‬
‫הנמוכה ממפלס הכניסה‪ ,‬עד לנקודת ניקוז למערכת העירונית‪ ,‬המאושרת ע"י‬
‫גורמי איכות הסביבה‪ .‬השאיבה מהמנהרה ועד לסילוק המים תהיה במישרין או‬
‫בשלבים בהתאם לתכנית הניקוז והשאיבה של הקבלן‪ ,‬הכפופה לאישור המפקח‪.‬‬
‫עבודות אלו עשויות לכלול‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫בצוע עבודות ניקוז ע"י שקתות‪ ,‬תעלות ניקוז או איסוף‪ ,‬מחסומים‬
‫להכוונת הזרימה ובורות איסוף לאורך המנהרה‪ ,‬וזאת בנוסף לתפיסת‬
‫המים בכניסה למנהרה‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫התקנת נקזים‪ ,‬לשחרור לחצי מים ולהכוונת חדירת המים לנקודות‬
‫מסויימות‪ ,‬ע"י קידוח אל תוך הסלע והתקנת צנורות נקוז עם פרפורציה‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫הטיות מקומיות של מים החודרים מהסלע ע"י התקנת חיפויים‬
‫פלסטיים‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫איטום סדקים ע"י שימוש בצמנט מהיר התקשות או בטון מותז‪.‬‬
‫‪)5‬‬
‫התקנת בורות איסוף בחזית המנהרה והסדרת שיפועים מקומיים לכוון‬
‫‪)6‬‬
‫‪)7‬‬
‫הבורות‪.‬‬
‫שאיבת מים מבורות האיסוף אל מערכת הניקוז החיצונית ו‪/‬או הנחל‬
‫הסמוך‪.‬‬
‫התקנת מידרכים ומשטחי הליכה מעל לשטחים מוצפים אשר יהיו תמיד‬
‫מעל לפני רום המים‪.‬‬
‫‪)8‬‬
‫שילוב השיטות הנ"ל‪.‬‬
‫הקבלן אחראי להכוונת כל המים הזורמים במנהרה לתעלות ניקוז‪/‬איסוף‬
‫מוגדרות ולמניעת זרימה חופשית שלהם על פני תחתית המנהרה‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫הקבלן יפעיל את מערכת הניקוז עשרים וארבע (‪ )24‬שעות ביממה‪ ,‬לפי הצורך או‬
‫לפי הנחיית המפקח וזאת על מנת להבטיח קיומו של נקוז מתמיד בכל אזורי‬
‫העבודה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חומרים לעבודות ניקוז‪.‬‬
‫חיפויי פלסטיק לניקוז זמני ו‪/‬או הגנה בפני חדירה מקומית של מים יהיו‬
‫‪)1‬‬
‫עשויים מיריעת ‪ PVC‬המשוריינת בניילון עם מסה מינימלית של ‪480‬‬
‫גרם למ"ר‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫הצנורות יהיו מ‪ PVC -‬בלתי‪-‬קשיח או מפוליאתילן ללחץ נמוך או‬
‫צנורות פלסטיק שרשורי מחורר כדוגמת "וולטה כרמיאל" או סוגים‬
‫דומים של צנורות גמישים למחצה המאושרים ע"י המפקח‪.‬‬
‫במידת הצורך יתקין הקבלן צנורות עם פרפורציה על מנת לאפשר קליטה‬
‫נוחה יותר של מים‪ .‬לחילופין‪ ,‬בהתאם לצורך או לדרישת המפקח‪ ,‬יחתוך‬
‫הקבלן צנורות לאורך על מנת שישמשו כשקתות מנקזות‪.‬‬
‫הקבלן יקבע ויעגן את צנרת הניקוז הזמני במקומה במשך כל מהלך‬
‫העבודה‪.‬‬
‫הקבלן ינקה ויתחזק את הצנרת לעיתים קצובות‪ ,‬ו‪/‬או לפי דרישת‬
‫המפקח‪ ,‬כולל פתיחת סתימות‪ ,‬על מנת לקיים את משטר‬
‫הזרימה‪/‬שאיבה שנקבע בתכנון‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫צמנט מהיר התקשות יהיה מוצר מסחרי‪ ,‬המאושר ע"י המפקח‪ ,‬המשמש‬
‫להתקשות מהירה או מיידית במטרה לאטום נזילות מפני הסלע‪ ,‬לסוגים‬
‫מסויימים של דייס ולעבודות איטום דומות‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫בטון מותז בעובי ממוצע של ‪ 2.5‬ס"מ ישמש לאיטום זמני של קטעי סלע‬
‫סדוקים ו‪/‬או מחלחלים ‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אופני מדידה ותשלום‪.‬‬
‫כאמור בתת‪-‬סעיף ו' לסעיף ‪"( 54.00.01‬תכולת מחירים") ב"מפרט הכללי"‪ ,‬לא‬
‫ישולם בנפרד עבור עבודות הנקוז‪ ,‬עיליות או תת‪-‬קרקעיות‪ ,‬ועלותן תיכלל על ידי‬
‫הקבלן במחיר עבודות החציבה העילית או הכרייה התת‪-‬קרקעית בהתאמה‪.‬‬
‫עבור עבודות בטון מותז בעובי ‪ 2.5‬ס"מ‪ ,‬או יותר‪ ,‬לאיטום קטעים סדוקים ישולם‬
‫כאמור במפרט הכללי לעבודות בטון מותז‪ ,‬בעוביים הרלוונטיים‪ ,‬אולם רק באם‬
‫נדרשו ע"י המפקח‪.‬‬
‫מדידת נקזים והתשלום עבורם מפורטים בסעיף ‪.54.18‬‬
‫‪ 54.19‬נקזים‪.‬‬
‫נקזים מקומיים‪ ,‬קרי נקזים שאינם מחוברים למערכת הניקוז‪ ,‬יותקנו רק בהתאם‬
‫להוראה מפורשת של המפקח‪ .‬נקזים אלו יותקנו לפתרון בעיות נקודתיות וזאת בנוסף למערכת‬
‫הניקוז הסופית המתוכננת במנהרה כמפורט בפרק ‪.51‬‬
‫הנקזים יהיו עשויים מצנורות פלדה בקוטר "‪ 1-1/4‬ובאורך כ‪ -200‬ס"מ‪ 50 .‬הס"מ‬
‫האחרונים יהיו מחוררים (בעלי פרפורציה)‪ .‬הצינור יוחדר לתוך קידוח בקוטר שאינו קטן‬
‫מ‪ -44‬מ"מ ואינו גדול מ‪ -50‬מ"מ‪ .‬בקצה הצינור יוכן תבריג אשר יאפשר חיבורו לצינור‬
‫בקוטר "‪ 1-1/4‬חיצוני‪ .‬המירווח בין קצה הצינור לסלע יאטם ע"י טיט צמנטי‪ .‬פרטי נקז‬
‫טיפוסי וחיבור לשוחות מוצגים בתכניות‪.‬‬
‫מדידה ותשלום‪.‬‬
‫המחיר כולל אספקת והחדרת נקזים‪ ,‬לרבות קידוח‪ ,‬אספקת והחדרת צינור עם‬
‫פרופורציה‪ ,‬עיגון לסלע‪ ,‬איטום הקצה התקנת תבריג וכיוב' כמפורט‪ .‬המחיר ביחידות‬
‫קומפלט‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫‪ 54.20‬מעקב אחר מבנים סמוכים‪.‬‬
‫סקר מוקדם‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫סקר מוקדם של מצב המבנים הקיימים בסמיכות לחניון התת‪-‬קרקעי‪ ,‬ובסמכות לאתרי‬
‫ההתארגנות השונים‪ ,‬כולל מנהרת בגין‪ ,‬אשר סביר להניח שיהיו עלולים להיות מושפעים‬
‫ע"י העבודה‪ ,‬יבוצע ע"י הקבלן על חשבונו ובאחריותו‪.‬‬
‫לפני תחילת העבודה באתר‪ ,‬במקביל לתקופת ההתארגנות אך לפני תחילת בצוע עבודות‬
‫חציבה‪ ,‬יבצע הקבלן סקר של המבנים ו‪/‬או המערכות הנמצאים במרחק שאינו עולה על‬
‫חמישים (‪ )50‬מ' מדפנות המנהרה לצדדים ובכל עומק מעליה‪ ,‬ויודיע למפקח על כל מבנה‬
‫שלידו הוא עשוי לעבוד ו‪/‬או עשוי להיות מושפע ע"י עבודתו‪ .‬כמו כן יפנה הקבלן את‬
‫תשומת לב המפקח לכל מבנה שיש בו סימנים ו‪/‬או ממצאים העשויים להיות בעלי‬
‫חשיבות לדאגה בדבר התנהגות המבנה בזמן העבודה‪.‬‬
‫הקבלן ילווה את הסקר בתיעוד של כל המבנים הנידונים‪ ,‬הן בתאור מילולי והן בצילומים‬
‫צבעוניים הנושאים עליהם את תאריך ושעת הצילום‪ .‬שני עותקים מהסקר ימסרו ע"י‬
‫הקבלן למפקח‪ ,‬האחד עבור מוריה‪-‬חב' לפיתוח ירושלים והשני עבור רכבת ישראל‪.‬‬
‫הקבלן יתאם את עבודתו עם נציגי העיריה‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התמ"ת ‪/‬‬
‫מפקח עבודה למחוז ירושלים‪ ,‬יוסיף לתיעוד את הערות הנציגים ויוסיף צילומי פרטים‬
‫מיוחדים בהתאם לדרישתם‪.‬‬
‫הקבלן יציין בדו"ח עבור כל מבנה את קטגורית הרגישות לסידוק "קוסמטי" (ז‪.‬א סידוק‬
‫שאינו סידוק מבני) ונזק מרטט עפ"י שלש הקטגוריות שלהלן‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫מבנים בעלי רגישות גבוהה (‪ )HIGH SUSCEPTIBILITY‬הינם מבנים שכבר‬
‫סבלו בעבר מבלאי משמעותי הן במערכת המבנית והן ברכיבים בלתי‪-‬מבניים‪.‬‬
‫מבנים מסוג זה רגישים יותר לנזק מצטבר עקב פיצוצים‪ .‬מבנים עם אלמנטים‬
‫רופפים‪ ,‬כגון לבנים או אבנים רופפות‪ ,‬נופלות לקטגוריה זו‪ .‬מבנים עם אלמנטים‬
‫שבירים ובלתי יציבים נופלים‪ ,‬אף הם‪ ,‬לקטגוריה זו‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫מבנים בעלי רגישות בינונית הינם מבנים שטרם סבלו מבלאי משמעותי במערכת‬
‫המבנית או ברכיבים בלתי‪-‬מבניים‪ ,‬אולם מידה מסויימת של בלאי כבר התרחשה‪,‬‬
‫יש בהם מעט אלמנטים רופפים וכמות מוגבלת של אלמנטים שבירים‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫מבנים בעלי רגישות נמוכה לא צפויים לסידוק קוסמטי עקב רטט‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫מידת הרגישות דלעיל תיקבע בהתאם למיטב שיפוטו של מהנדס מומחה לנושא‬
‫מטעם הקבלן ובאחריותו‪.‬‬
‫מעקב אחר תזוזות מבנים‪/‬מערכות‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫על מנת לעקוב אחר תזוזות מבנים‪/‬מערכות‪/‬כבישים‪ ,‬אשר עשויים להיות מושפעים על ידי‬
‫עבודתו‪ ,‬יתקין הקבלן‪ ,‬לפני תחילת העבודה‪ ,‬מערכת של נקודות בקרה‪ ,‬אופקיות ואנכיות‪,‬‬
‫על או ליד המבנים‪/‬מערכות‪/‬כבישים‪/‬מנהרות הנדונים‪ ,‬אשר יהיו קשורים לנקודות קבע‬
‫הרחוקות במידה מספקת כך שלא תהיינה מושפעות מעבודתו‪ .‬תכנית עקרונית ו‪/‬או‬
‫הנחיות המפקח תימסרנה לקבלן במסגרת מסמכי המכרז ו‪/‬או סיור הקבלנים‪ .‬תכנית‬
‫מפורטת של נקודות הבקרה תוכן ע"י הקבלן ותימסר לעיון והערות המפקח‪ .‬מדידות‬
‫תקופתיות תבוצענה ע"י מודד מוסמך מטעם הקבלן ותירשמנה בספרים לפני תחילת‬
‫העבודה‪ .‬עותק ממדידות אלו יימסר למשמרת בידי המפקח‪.‬‬
‫נקודות הבקרה תיבדקנה אחת לשבוע‪ ,‬או לעיתים מזומנות יותר במידת הצורך‪ ,‬ע"י מודד‬
‫מוסמך מטעם הקבלן‪ .‬עותק חתום ומאושר ע"י המודד המוסמך‪ ,‬רשום על גבי טופס‬
‫שהוצע ע"י הקבלן ואושר מלכתחילה ע"י המפקח‪ ,‬יימסר למפקח מיד לאחר ביצוע‬
‫המדידות‪ .‬שקיעות אנכיות ותזוזות אופקיות בהן הובחן במהלך המדידות ידווחו מיד‬
‫למפקח‪ .‬כמו כן ידווחו מיד‪ ,‬ע"י הקבלן למפקח‪ ,‬כל הסדקים‪ ,‬תזוזות‪ ,‬שקיעות ושינויים‬
‫בעלי אופי דומה אשר לא הובחן בהם בעת הסקר המוקדם‪ .‬במקרה של התגלות תזוזה‬
‫ו‪/‬או נזק אחר כאמור מעלה על הקבלן לנקוט מיד בכל הצעדים הנדרשים לייצוב התופעה‬
‫ולדווח על כל צעדיו למפקח‪ ,‬ללא כל דיחוי‪.‬‬
‫עם גמר עבודות המנהור‪ ,‬ולפני גמר כל העבודות הנילוות‪ ,‬יבצע הקבלן סקר סופי‪ ,‬יסקור‬
‫מצב המבנים‪ ,‬ישווה את מצבם לסקר המוקדם וידווח למפקח על כל השינויים שנתגלו‪,‬‬
‫אם נתגלו‪ .‬הקבלן יתאר‪ ,‬בכתב‪ ,‬את כל הפעולות שננקטו על ידו לתיקון כל‬
‫התקלות‪/‬תופעות בהן הובחן במהלך העבודה ויחתים את בעלי המבנים על מסמך המאשר‬
‫כי אכן נקט באמצעים הנ"ל וכי אין להם כל תביעה נוספת כנגדו או כנגד היזם‪ .‬במידה‬
‫ובעלי מבנה מסרבים לחתום על אישור כנ"ל – ידווח הקבלן על כך למפקח‪ ,‬בכתב‪.‬‬
‫היזם לא יקבל על עצמו כל אחריות על נזקים הנגרמים למבנים‪/‬מערכות‪/‬כבישים בגין‬
‫עבודת הקבלן‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫צילומים בזמן העבודה‪.‬‬
‫לאחר תחילת העבודה יצלם הקבלן תצלומים בקצב ממוצע של עשרים (‪ )20‬תמונות בכל‬
‫חודש‪ ,‬עד גמר העבודה‪ .‬המספר המדויק של התצלומים ומיקומם יהיה כנדרש ע"י‬
‫המפקח‪ .‬הקבלן יערוך רישום מדויק של התצלומים‪ ,‬מיקומם‪ ,‬תאריכיהם וכיוב'‪ .‬עותק‬
‫מהרישום והצילום ימסרו לידי המפקח תוך שבוע מיום הצילום‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫התצלומים יהיו מסחריים רגילים‪ ,‬בגודל ‪ 20‬על ‪ 25‬ס"מ‪ ,‬נייר מבריק רגיל‪ .‬על כל תצלום‬
‫יופיעו הנתונים הבאים‪ :‬חוזה‪ ,‬חתך‪ ,‬תאריך‪ ,‬שם הקבלן‪ ,‬שם המבנה‪ ,‬מספר סידורי‪.‬‬
‫מעקב אחר רטט מפיצוצים‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ביצוע הפיצוצים המבוקרים לאורך תוואי המנהרה יהיה תחת בקרה רציפה של חברה‬
‫המתמחה במדידת רטט ומעקב אחר השפעות פיצוצים‪ .‬החברה תיבחר על ידי הקבלן‬
‫ותוצג‪ ,‬בלווי מסמכים המציגים נסיונה בתחום זה‪ ,‬לאישור המפקח‪ .‬בחירת החברה‪,‬‬
‫הפעלתה‪ ,‬הגשת הדו"חות על ידה וכל השרותים הכרוכים בנושא המעקב אחר הרטט‬
‫יבוצעו על ידי הקבלן ועל חשבונו ולא ישולם עבור עבודות אלו בנפרד‪.‬‬
‫החברה תתקין מערכת מכשירי מדידה (להלן "סייסמוגרפים") אשר תמדוד בכל פיצוץ את‬
‫רטט הקרקע ותספק רישומים גרפיים של תזוזת הקרקע‪ ,‬מהירות החלקיק והתאוצה‬
‫כפונקציה של הזמן‪ .‬כמו כן תמדוד המערכת את השתנות הלחץ באוויר‪ .‬תכנית המדידה‪,‬‬
‫מספר המכשירים‪ ,‬סוגם‪ ,‬מידת רגישותם וכיוב' יוכנו ע"י הקבלן ועל חשבונו ויוגשו על ידו‬
‫לאישור המפקח‪.‬‬
‫המעקב והרישומים יבוצעו לכל פיצוץ ופיצוץ ותיעוד הפיצוצים ילווה בציון התאריך‪ ,‬שעת‬
‫הפיצוץ והמיקום בו הוצב מכשיר המדידה הרלוונטי‪.‬‬
‫הקבלן ינהל תיעוד מדויק של רישומי הפיצוצים ויעמידם בכל עת לבדיקת רשויות‬
‫מוסמכות כעירית ירושלים‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬משרד התמ"ת‪/‬מפקח עבודה‪,‬‬
‫משטרת ישראל וכל גורם אחר אשר יאושר ע"י היזם ו‪/‬או המפקח מטעמו‪ .‬עותק נייר של‬
‫רישומי כל הפיצוצים שבוצעו במשך שבוע יועבר בתחילת השבוע שלאחריו לידי המפקח‪.‬‬
‫הקבלן יציין בכתב ידו‪ ,‬על כל רישום פיצוץ את נתוני הפיצוץ (תאריך‪ ,‬שעה‪ ,‬מיקום מדויק‪,‬‬
‫מערך הקידוחים‪ ,‬מספר הקידוחים‪ ,‬כמות חנ"מ בכל קידוח‪ ,‬מספר ההשהיות‪ ,‬מיקום‬
‫ההשהיות‪ ,‬כמות חנ"מ בכל השהיה וכיוב')‪ .‬נתונים אלו ילוו אלו ילוו בסקיצות מתאימות‬
‫על גבי חתכי רוחב של המנהרה‪.‬‬
‫‪ 54.21‬התקנת מכשור גיאוטכני ובדיקות מעבדה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫כללי‪.‬‬
‫הקבלן יתקין במנהרות ובאולמות שתי מערכות חלופיות של ציוד מדידה גיאוטכני‬
‫(א‪ .‬אקסטנציומטרים ו‪-‬ב‪ .‬מדי התכנסות) בתריסר חתכים שונים אשר מיקומם‬
‫ייקבע באתר ע"י המתכנן מטעם הקבלן‪ ,‬אך כפוף לאישור המפקח‪ ,‬הכל בהתאם‬
‫לתנאים הגיאולוגיים שייחשפו בפועל‪.‬‬
‫המדידים השונים יובאו לאתר מיד עם תחילת העבודה‪ .‬לא תורשה כל התקדמות‬
‫במנהרה לפני הבאת כל ציוד המדידה לשטח!‬
‫‪85‬‬
‫המדידים יותקנו במנהרות מיד לאחר שלב הכרייה והתימוך בחתך המיועד‬
‫למכשור‪ .‬על הקבלן להקפיד כי תחילת המדידה תהיה קרוב ככל האפשר לחשיפת‬
‫הסלע לאחר הכרייה‪ ,‬על מנת לבחון את התנהגות החלל הכרוי מהרגע שיציבותו‬
‫הבסיסית הופרה‪.‬‬
‫מערכת המדידה הראשונה מתבססת על אקסטנציומטרים רב‪-‬נקודתיים ( ‪MPBX -‬‬
‫‪ )Multipoint Borehole Extensometers‬ומערכת המדידה השניה מתבססת על‬
‫מדי שקיעה או מדי התכנסות (‪.)Convergence Meters‬מערכות המדידה תקושרנה‬
‫למערכת קריאה ומעקב מרכזית המסופקת ע"י אותו יצרן‪.‬‬
‫בכל אחד מהחתכים יתקין הקבלן פיגומים (או יספק אמצעי הרמה אחרים לעבודה‬
‫בגובה‪ ,‬כגון פלטפורמה הידראולית מותאמת ומוגנת לעבודת פועלים)‪ ,‬יקדח‬
‫קידוחים במקום‪ ,‬בכיוון ובאורך שיקבעו ע"י המתכנן מטעם הקבלן (כפוף לאישור‬
‫המפקח) וכמוצג בתכניות‪ ,‬יספק‪ ,‬יעגן ויתקין את אמצעי המדידה ויחברם למערכת‬
‫קריאה ומעקב מרכזית‪ .‬פרטי החיבור יהיו לפי הנחיות היצרן ומיקומה יקבע באתר‬
‫ע"י הקבלן כפוף לאישור המפקח‪.‬‬
‫ההתקנה בפועל של המדידים והציוד הגיאוטכניים תבוצע ע"י הקבלן באמצעות‬
‫מומחה התקנה מנוסה‪ ,‬המורשה ע"י יצרן הציוד‪ ,‬כפוף לאישור המפקח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הקידוחים‪.‬‬
‫הקידוחים עבור ציוד המדידה יבוצעו בשיטות וציוד המאושרים ע"י המפקח ולפי‬
‫שיפועים‪ ,‬נטיות‪ ,‬מפלסים ומידות כמפורט בתכניות‪ .‬הקידוחים יהיו ישרים ובעלי‬
‫קוטר אחיד המתאים להתקנת אקסטנציומטרים ועוגנים עבור מדי ההתכנסות‪,‬‬
‫בהתאם להוראות היצרן‪.‬‬
‫הסלע באתר‪ ,‬באזור המיועד להתקנת ציוד המדידה עשוי להיות קרטון‪ ,‬קרטון‬
‫חווארי ו‪/‬או גיר סדוק עד סדוק מאד‪ .‬השתנות תנאים גיאולוגיים ותכונות הסלע‬
‫לאורך הקידוחים ו‪/‬או התפוררות דפנות הקדוחים ו‪/‬או אובדן יציבותם לא יהוו‬
‫עילה לתביעות הקבלן‪ ,‬הן באשר להארכת לוח זמנים והן באשר לעלות העבודה‪.‬‬
‫קידוחי האקסטנציומטרים ייקדחו‪ ,‬אלא אם יורה המפקח אחרת‪ ,‬לעומק שיקבע‬
‫ע"י המתכנן מטעם הקבלן אך לא קטן מ‪ 15-‬מטר‪ .‬הקידוחים יבוצעו בפיקוח צמוד‬
‫של טכנאי מטעם יצרן הציוד או המתכנן מטעם הקבלן ובנוכחות המפקח‪ .‬נציג‬
‫הקבלן יבצע רישום יומי מפורט של כל פעילות הקידוח הכולל נתוני קדיחה (מכונה‪,‬‬
‫‪86‬‬
‫קוטר)‪ ,‬מהירות הקדיחה בקטעי הקדוח השונים‪ ,‬איבוד נוזל הקדוח‪ ,‬עומק תפיסת‬
‫המקדח‪ ,‬מפולות וכיוב'‪ .‬הדו"ח המפורט יועבר למפקח‪.‬‬
‫הקידוחים עבור עוגני מד‪-‬ההתכנסות יהיו קצרים יותר וייקדחו לעומק שאינו קטן‬
‫מ‪ 1-‬מטר‪ .‬ביצוע הקידוחים יהיה כפי שנאמר לעיל בקשר לקידוחי‬
‫אקסטנציומטרים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫יצרנים וציוד‪.‬‬
‫הקבלן אחראי לרכישת המדידים‪ ,‬אמצעי המדידה ואביזריהם‪ .‬טרם רכישת הציוד‬
‫הנ"ל יעביר הקבלן לאישור המפקח הצעה מפורטת של כל מרכיבי הציוד‪ ,‬הפרטים‬
‫הטכניים שלהם ונוהלי ההתקנה‪ .‬המפקח יאשר את רשימת הציוד ויעיר הערותיו‬
‫תוך שבוע מקבלת ההצעה המפורטת של הקבלן‪.‬‬
‫הקבלן אחראי לשלמות הציוד והכמויות‪ .‬לא תוכר כל תביעה בגין רכישה לא‬
‫שלמה‪.‬‬
‫כל האביזרים וציוד המדידה יהיו מתוצרת יצרן מוכר ובעל נסיון של עשר שנים‬
‫לפחות בתחום זה ומדגמים ששימשו בהצלחה למדידות בפרויקטים דומים‪ .‬להלן‬
‫שמותיהם של ששה ספקים מוכרים‪ .‬הקבלן רשאי לפנות גם לספקים אחרים ובלבד‬
‫שיציגם תחילה לאישור המפקח והצעתו תיבחן ותאושר ע"י המפקח‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫הספקים המאושרים הם‪:‬‬
‫‪GEOKON, NEW HAMPSHIRE‬‬
‫‪INTERFELS, GERMANY‬‬
‫‪GLOTTZL, GERMANY‬‬
‫‪SLOPE INDICATOR (SINCO), USA‬‬
‫‪SOIL INSTRUMENTS, UKFIELD, ENGLAND‬‬
‫ד‪.‬י‪.‬נ‪.‬ה‪( .‬ישראל)‬
‫עם השלמת ההתקנה יעביר הקבלן למפקח את מערכת המדידה כאשר כל המדידים‬
‫מותקנים ומתפקדים כיאות וקוראים ברציפות את השקיעות המתאימות‪ .‬כמו כן‬
‫יעביר הקבלן למפקח את כל הציוד הדרוש להמשך ביצוע הקריאות ובכלל זה‬
‫קריאות שבוצעו מתחילת ההתקנה‪ ,‬הכיולים‪ ,‬הנהלים וההוראות הטכניות הנלוות‬
‫וכל חומר נוסף הדרוש להמשך המדידות‪.‬‬
‫לא ישולם לקבלן בנפרד עבור המדידים ואביזריהם והם יהיו כלולים במחיר‬
‫היחידה של הציוד המותקן בשטח‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אקסטנציומטרים ‪Multipoint Borehole Extensometers‬‬
‫האקסטנציומטרים יהיו עם מוטות (‪ .)Rod Type‬המוטות עשויים להיות גמישים‬
‫או קשיחים ובלבד שיהיו חלק מהציוד המקורי של היצרן ויותקנו עפ"י הוראותיו‬
‫וכחלק מהמערכת השלמה שלו‪.‬‬
‫העוגנים (בקצה המוטות) יעוגנו לדפנות הקידוח באמצעות עיגון הידראולי‪ ,‬או‬
‫באמצעות דייס‪ ,‬בהתאם להוראות היצרן‪ .‬במידה והעיגון יהיה ע"י דייס‪ ,‬יוגנו‬
‫המוטות ע"י צנורות פלסטיים‪ .‬מיקום העוגנים יהיה בעומקים אשר יקבעו סופית‬
‫ע"י המתכנן מטעם הקבלן אך יכללו לא פחות מ‪ 4-‬נקודות כדוגמה‪( 0 :‬פני הסלע)‪,‬‬
‫‪ 2.5‬מ'‪ 5 ,‬מ'‪ ,‬ו‪ 12.5-‬מ'‪ ,‬או כמוצג בתכנית‪ .‬הסטייה המרבית המותרת במיקום‬
‫העוגנים הינה עד ‪ 10‬ס"מ‪.‬‬
‫המדידה תתבצע באמצעות מדיד תיל רוטט (‪ )Vibrating Wire‬בעל תחום מדידה‬
‫מרבי של ‪ 50‬מ"מ ובעל דיוק מדידה של ‪ 0.01‬מ"מ‪.‬‬
‫כל הקריאות תילקחנה ממקום מרכזי אחד (נקודת הקריאה)‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מדי התכנסות (מדי שקיעה)‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫מדי ההתכנסות יהיו מטיפוס אקסטנציומטר סרט או מטיפוס המצויד במוטות‬
‫גרפיט ומדידי תיל מתנדנד‪ .‬תחומי המדידה והדיוק יהיו כדוגמת אלו שנדרשו‬
‫לאקסטנציומטרים‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫תחנת הקריאה‪.‬‬
‫קריאת התזוזות של האקסטנציומטרים ומדי השקיעה תבוצע ממקום אחד (להלן‪:‬‬
‫תחנת הקריאה) כמתואר בתכניות וכנדרש ע"י המתכנן מטעם הקבלן‪ ,‬אך כפוף‬
‫לאישור המפקח‪ .‬כל מדידי התיל הרוטט מכל מכשירי המדידה (אקסטנציומטרים‬
‫ומדי התכנסות) יחוברו ע"י הקבלן באמצעות כבלי חשמל מתאימים‪ ,‬לקופסת‬
‫חיבורים אחת‪ ,‬או שתיים לכל היותר‪ ,‬המתאימה ל‪ 12-‬ערוצים לפחות‪.‬‬
‫הקריאה תתבצע בתיבת קריאה לתיל רוטט ‪ Readout Box‬המותאם למדידי התיל‬
‫הרוטט שהותקנו‪.‬‬
‫כל המכלול של ציוד המדידה והקריאה יהיה של אותו יצרן‪ .‬לא יותר אלתור של‬
‫צירוף חלקי מערכת‪.‬‬
‫תחנת הקריאה תוגן ע"י ארון פח מגולוון שיכלול יחידת מיתוג (‪,)Switching Unit‬‬
‫תיבת קריאה (‪ .)Reading Box‬ארון הפח יוצמד לסלע ויהיה מצויד בדלת שתינעל‬
‫באמצעות מנעול‪ .‬הקבלן יציג את פרטי הארון המוצע על ידו לאישור המפקח לפני‬
‫התקנת המדידים‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫התקנה‪.‬‬
‫ההתקנה תבוצע עפ"י המיקומים והמידות המוצגים בתכניות‪.‬‬
‫ההתקנה תבוצע ע"י מומחה שמקצועו בכך‪ ,‬אך באחריות מלאה של הקבלן‪.‬‬
‫ההתקנה תבוצע עפ"י הוראות היצרן ובאמצעות ציוד התקנה יעודי‪.‬‬
‫ההתקנה תבוצע בנוכחות המפקח‪ .‬הקבלן יודיע למפקח על מועד ההתקנה לפחות‬
‫‪ 48‬שעות לפני הביצוע‪.‬‬
‫‪ .54.22‬סקר גיאופיסי לאיתור חללים‪.‬‬
‫עבודת המנהור מתבצעת בסלע העשוי‪/‬עלול להכיל חללים קארסטיים במידות משתנות‬
‫ובספיזור‪ .‬הקבלן יתארגן‪ ,‬עם קבלן‪-‬משנה מנוסה בתחום הגיאופיסיקה לאתר חללים‬
‫קארסטיים בכל מקרה שלדעת המפקח יידרש סקר גיאופיסי כנ"ל‪.‬‬
‫הסקר יכלול יישום שתי שיטות גיאופיסיות‪:‬‬
‫ראדאר חודר קרקע (שיטה עיקרית)‬
‫א‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫ב‪.‬‬
‫טומוגרפיה גיאוחשמלית (שיטת אימות)‪.‬‬
‫מטרת ישום ראדאר חודר קרקע הינה לאתר הימצאות אזוריים חשודים להימצאות‬
‫חללים תת קרקעיים לקבוע עומקם ומימדיהם‪.‬‬
‫יעד ליישום טומוגרפיה גיאו‪-‬חשמלית הינו אימות ממצאי ראדאר חודר קרקע‪.‬‬
‫ראדאר חודר קרקע‪.‬‬
‫יישום ראדאר חודר קרקע מבוסס על שימוש בציוד הכולל אנטנה המשדרת בתדר גבוה (בטווח ‪50‬‬
‫מגא‪-‬הרץ עד ‪ 2‬גיגה‪-‬הרץ)‪ ,‬אשר משדרת אותות בתדר גבוהה לתוך הקרקע‪/‬סלע‪ ,‬אנטנת קלט‪ ,‬אשר‬
‫קולטת את האותות החוזרות מהקרקע ובלוק לאיסוף מידע‪ .‬שיטת העבודה של ראדאר חודר‬
‫קרקע דומה מאוד לשיטה רפלקציה סיסמית‪ ,‬ההבדל הוא שבמקום הגל הסיסמי משתמשים בגל‬
‫האלקטרומגנטי‪ .‬את המדידות מבצעים לאורך קווי הסקר ברזולוציה גבוהה‪.‬‬
‫כשירות צוות המתכנן ומבצע את סקר ראדאר חודר קרקע‪ ,‬מעריך טיב הסקר‪,‬מעבד ממצאי‬
‫מדידות ומפענח נתונים הינו נקודת מפתח להצלחת הסקר‪ .‬למען המטרה הנ"ל על המנהל‪ ,‬המתכנן‬
‫והמבצע את הסקר הגיאופיסי‪ ,‬המעבד ממצאיו והמפענח נתוניו להיות בעל תואר אקדמי מתקדם‬
‫(תואר שני לפחות) עם ניסיון מוכח בתחום ביצוע סקרים גיאופיסיים של למעלה מ‪ 5 -‬שנים בארץ‪.‬‬
‫דרישות לציוד‪ :‬פורמט נתונים ‪ 16 -‬ביט‪ ,‬רזולוציה מרבית ‪ ,5 ns -‬יציבות המדידות – ‪>100ps‬‬
‫טווח אנטנות – ‪ ,50 - 500 MHz‬טווח ההגברה ‪ , -20 – 100 dB -‬טווח טמפרטורות – ‪.-10-50 С‬‬
‫טרם ביצוע מדידות על המזמין לדאוג ליישור פני הקרקע על מנת להבטיח מגע טוב בין אנטנה לבין‬
‫קרקע והחלקתה על פני הקרקע‪.‬‬
‫רצוי לערוך את קווי המדידה בכיוון שינויים מינימליים במורפולוגיה של פני השטח ובניצב‬
‫לסטריק שכבות סלע ושברים טקטוניים‪.‬‬
‫על המבצע סקר יש להבטיח תנאי בטיחות בשטח‪ :‬העדר אנשים מיותרים באתר מדידות‪ ,‬על‬
‫האנשים הנמצאים באזור הסקר להיות מודרכים בנוגע לכללי התנהגות באתר המדידה‪ ,‬יש לסמן‬
‫את שטח המדידות באמצעות פסי סימון ו‪/‬או קונוסי בטיחות ו‪/‬או קירות ניו ג'רסי‪.‬‬
‫יש לבצע מדידות ראדאר חודר קרקע ע"פ דרישות ‪.ASTM 6432‬‬
‫ע"מ להבטיח עומק מדידה עד ‪ 10‬מ' יש ליישם אנטנה ‪.MHZ 100‬‬
‫יש ליישם אנטנה ‪ MHZ 250‬ע"מ לקבוע מימדיהם של חללים הנמצאים בעומק קטן מ‪ 5 -‬מ'‪.‬‬
‫יש לבצע הסקר בסדר פעולות הבא‪:‬‬
‫סימון קווי מדידה‪ ,‬חיבור מערכת ראדאר עם אנטנה וספק כוח‪ ,‬בדיקת חיבור כבלים עם‬
‫א‪.‬‬
‫הציוד ועם אנטנה‪ ,‬חימום מקדים של המערכת במטרה לייצב רום אפס‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ביצוע מדידות עם אנטנה ‪ MHZ 100‬עם מרחקים בין קווי המדידה שווים לרוחב של‬
‫ג‪.‬‬
‫אנטנה כך שסריקת מרחב תת הקרקע תבצע באופן רציף ללא מרווחים בין קווי המדידה‬
‫הסמוכים‪,‬‬
‫בדיקת איכות הממצאים ע"י מהנדס גיאופיסיקאי בשטח‪,‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ביצוע מדידות עם אנטנה ‪ MHZ 250‬עם מרחקים בין קווי המדידה שווים לרוחב של‬
‫ה‪.‬‬
‫אנטנה כך שסריקת מרחב תת הקרקע תבצע באופן רציף ללא מרווחים בין קווי המדידה‬
‫הסמוכים‪,‬‬
‫בדיקת איכות הממצאים ע"י מהנדס גיאופיסיקאי בשטח‪,‬‬
‫ו‪.‬‬
‫עיבוד ממצאי המדידות במעבדה ע"י גיאופיסיקאי בכיר באמצעות תוכנה גיאופיסית‬
‫מיוחדת המיועדת באופן ספציפי לעיבוד ממצאי ראדאר חודר קרקע‪ ,‬בנית מפות‬
‫‪ AUTOCAD‬של אזורים החשודים להימצאות חללים תת קרקעיים‪.‬‬
‫שיטת האימות‪ :‬טומוגרפיה גיאו‪-‬חשמלית‪.‬‬
‫השיטה טומוגרפיה גיאו‪-‬חשמלית מבוססת על מדידת ערכי התנגדות חשמלית במרחב תת הקרקע‬
‫בעזרת יצירת זרם חשמלי במרחב תת הקרקע באמצעות שני יתדי מתכת הממוקמים בתוך הקרקע‬
‫ומדידה הפרשי הפוטנציאלים בין שני יתדי מתכת אחרים‪ .‬הגדלת המרחק בין היתדות‬
‫(אלקטרודות) מאפשרת להגדיל את עומק המדידה וכך לאפיין את מבנה של מרחב תת קרקע‪.‬‬
‫מערכת מדידה חדישות הכוללות מספר רב של אלקטרודות מאשפרות מדידות ערכי התנגדות‬
‫חשמלית במספר ערוצים בו זמנית‪.‬‬
‫כשירות צוות המתכנן ומבצע את סקר טומוגרפיה גיאוחשמלית‪ ,‬מעריך טיב הסקר‪,‬מעבד ממצאי‬
‫מדידות ומפענח נתונים הינו נקודת מפתח להצלחת הסקר‪ .‬למען המטרה הנ"ל על המנהל‪ ,‬המתכנן‬
‫והמבצע את הסקר הגיאופיסי‪ ,‬המעבד ממצאיו והמפענח נתוניו להיות בעל תואר אקדמי מתקדם‬
‫(תואר שני לפחות) עם ניסיון מוכח בתחום ביצוע סקרים גיאופיסיים של למעלה מ‪ 5 -‬שנים בארץ‪.‬‬
‫דרישות לציוד‪ :‬אופן מדידה – התנגדות חשמלית‪ ,‬טווח מדידת מתח ‪ ,10V +/- -‬רזולוציה מרבית ‪-‬‬
‫‪ ,nV 30‬תפוקה הנוכחית – ‪ ,1 mA – 2A‬פלט מתח – עד ‪ ,V 400‬תפוקת הספק – ‪ ,W 200‬קלט עכבה‬
‫– לפחות ‪ ,MOhm 20‬רעש דיכוי – לפחות ‪ dB 100‬לתדירות גבוהה מ – ‪ ,Hz 20‬לפחות ‪dB 120‬‬
‫לתדירות ‪ ,Hz 50‬דיוק המדידות‪ :‬במעבדה לא פחות מ‪ ,1% -‬בשטח – תלוי ברעש והתנגדות‬
‫חשמלית (מערכת אמורה לחשב ולהציג דיוק המדידות)‪.‬‬
‫בדיקות בשטח‬
‫‪ -‬על המערכת לספק את הבדיקות הבאות‪ :‬חיבורים בין כבלים‪ .‬תקינות‬
‫אלקטרודות בשטח‪ ,‬התנגדות חשמלית במגע בין יתדות מתכת לבין קרקע‪.‬‬
‫על המבצע סקר יש להבטיח תנאי בטיחות בשטח‪ :‬העדר אנשים מיותרים באתר מדידות‪ ,‬על‬
‫האנשים הנמצאים באזור הסקר להיות מודרכים בנוגע לכללי התנהגות באתר המדידה‪ ,‬יש לסמן‬
‫את שטח המדידות באמצעות פסי סימון ו‪/‬או קונוסי בטיחות ו‪/‬או קירות ניו ג'רסי‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫יש לבצע מדידות טומוגרפיה גיאוחשמלית ע"פ דרישות ‪.ASTM 6431‬‬
‫יש ליישם את שיטה טומוגרפיה גיאו‪-‬חשמלית כשיטת אימות במקומות החשודים להימצאות‬
‫חללים תת קרקעיים אשר אותרו כתוצאת מפענוח של ממצאי ראדאר חודר קרקע‪.‬‬
‫יש להשתמש ציוד רב אלקטרודות המאפשר מדידות ערכי התנגדות חשמלית במספר ערוצים בו‬
‫זמנית‪.‬‬
‫אורך קווי המדידה צריך להיות לפחות פי ‪ 10-5-‬מעומק תחתית המטרה‪ .‬יש ליישם טומוגרפיה‬
‫גיאוחשמלית בסדר פעולות הבא‪:‬‬
‫פריסה התקנה אלקטרודות וכבלים בקו ישר במקום המיועד לבדיקה‪,‬‬
‫א‪.‬‬
‫על הגיאופיסיקאי המבצע יש למדוד ערכי התנגדות חשמלית במגע בין יתדות מתכת לבין‬
‫ב‪.‬‬
‫קרקע אשר צריכים להיות נמוכים מ‪ .kOhm 2 -‬אם הערך הנ"ל גבוה מ‪ kOhm 2 -‬יש‬
‫להקטין אותו‪.‬‬
‫ע"מ להבטיח רגישות גבוהה של מדידות יש ליישם מערכים מסוג ‪,DIPOLE-DIPOLE‬‬
‫יש לבצע‪:‬‬
‫בדיקת איכות הממצאים ע"י מהנדס גיאופיסיקאי בשטח באמצאות תכונות גיאופיסיות‬
‫א‪.‬‬
‫מיועדות באופן ספציפי לעיבוד ממצאי טומוגרפיה גיאוחשמלית‪,‬‬
‫עיבוד ממצאי המדידות במעבדה ע"י גיאופיסיקאי בכיר באמצעות תוכנה גיאופיסית‬
‫ב‪.‬‬
‫מיוחדת המיועדת באופן ספציפי לעיבוד ממצאי טומוגרפיה גיאוחשמלית‪ ,‬ג‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בנית מפות ‪ AUTOCAD‬של ממצאים גיאופיסיים אשר התקבלו באמצעות טומוגרפיה‬
‫ד‪.‬‬
‫גיאוחשמלית‪.‬‬
‫ניתוח משולב של ממצאים גיאופיסיים של שתי שיטות‪ ,‬בניית מפות משולבות‪ ,‬גיבוש דוח‪.‬‬
‫‪ .54.23‬אופני מדידה ותשלום‪.‬‬
‫כמפורט במפרט הכללי פרק ‪.54‬‬
‫תשומת לב הקבלן לתשלום בגין עבודות הכרייה עפ"י חלופה א' בסעיף ‪ 454.00.04‬למפרט‬
‫הכללי‪ .‬להדגשת יתר‪ :‬התשלום הינו זהה לכל סוגי הסלע המצוי באתר‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫פרק ‪ : 71‬מתרסים להנחתת רעש‪ -‬אקוסטיקה וקירות אקוסטיים‬
‫‪ .71.01‬מתרסים להנחתת רעש‪ -‬אקוסטיקה וקירות אקוסטיים‬
‫מיגון אקוסטי מתיבות פחי אלומיניום ממולאים בצמר סלעים ומושחלים בין עמודי פלדה‬
‫לצורך הפחתת רעש בסמוך לאתרי התארגנות תבוצע גדר אקוסטית זמנית‪ .‬הגדר תבוצע בהתאם‬
‫לפרט המופיע בתכנית אתר ההתארגנות‪.‬‬
‫מדידה‪ :‬לפי מ"ר‪.‬‬
‫תשלום‪ :‬בנוסף לאמור בשאר מסמכי ההסכם יכלול התשלום ייצור‪ ,‬הובלה והרכבה של תיבות פחי‬
‫אלומיניום מחוררים ממולאים בצמר סלעים על גבי קורת היסוד בין עמודי הפלדה‪ ,‬לרבות רצועות‬
‫ניאופרן בקצות התיבות בחיבור לעמודים ברגים ואביזרי חיבור וכן אחזקת עתודה של רכיבי‬
‫המתרסים בשיעור ‪ 20%‬לצורך תיקונים והחלפה‪.‬‬
‫עבור רכיבי הפלדה(עמודים‪ ,‬ברגים וכו') ישולם בנפרד בהתאם לסעיף "אופני מדידה‬
‫ותשלום לרכיבי‪/‬מבני‪-‬פלדה למתרסי‪-‬רעש" לעיל‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫עבודות על תקרת מנהרת בגין‬
‫פרק ‪:01‬‬
‫עבודות הכנה מקדימות‬
‫‪ 01.01‬תיאור העבודות‬
‫במסגרת עבודות ההכנה על הקבלן יהיה לבצע בהיכנסו לאתר יכללו העבודות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנת רמפת גישה מאיזור ההתארגנות לתקרה העליונה‬
‫ב‪ .‬ניקוי פני השטח העליון מכל שאריות בטונים‪ ,‬בטונים להגנת האיטום ושאר פסולת‬
‫שהצטברה במשך השנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניקוי כל הקוצים בעזרת ניקוי חול או בכדוריות פלדה‪ .‬הניקוי ייעשה בלחץ נמוך על‬
‫מנת לא לפגוע בזיון עצמו לגרום להקטנת קוטר הזיון‪.‬‬
‫ד‪ .‬בדיקת מוטות הזיון לפגמים ויזואליים‪ ,‬במידה וחלק מהזיון יהיה פגום‪ ,‬סדוק או‬
‫שבור ולא ניתן יהיה ליישרו יהיה צורך בחיזוק מקומי כנדרש‪.‬‬
‫ה‪ .‬פירוק של אלמנטי איוורור ו‪/‬או ניקוז בולטים העשויים מבטון ומפריעים להמשך‬
‫עבודות הבטונים הנדרשים במסגרת חוזה זה‪.‬‬
‫‪ 01.02‬בדיקות מוטות זיון קיימים‬
‫במסגרת העבודות המקדימות‪ ,‬הקבלן יעביר לבדיקת מכון התקנים מדגם מיצג אקראי של‬
‫מוטות הזיון הקיימים בשטח בשיעור של ‪ 1%‬מסך המוטות (בהערכה כ‪ 175 -‬מוטות)‬
‫שינטלו בהתאם להוראות המפקח ממקומות שונים באתר‪.‬‬
‫הבדיקות במעבדה ייקבעו את חוזק מוטות הפלדה‪ ,‬העובי המשתייר של המוטות הנקיים‬
‫לאחר הסרת החלודה‪ ,‬ההרכב הכימי והשוואתו לזיון המקורי לפי דרישות התקן‬
‫הישראלי‪.‬‬
‫פרק ‪ - 02‬עבודות בטון יצוק באתר‬
‫‪ 02.01‬תיאור המערכת הקונסטרוקטיבית של המבנה‬
‫המערכת הקונסטרוקטיבית שבוצעה בשטח כוללת מערכת של קורות בטון מזויין בחתך‬
‫של ‪ 100/120‬ס"מ עם תקרה מקשית בעובי ‪ 20‬ס"מ מתחברת בין הקורות‪ ,‬המרחק בין‬
‫הקורות הוא כ‪ 6.0 -‬מ'‪.‬‬
‫הקורות שנוצקו באתר בגובה ‪ 120‬מ' מיועדות להגבהה עד לגובה כ‪ 3.0 -‬מ' בממוצע על מנת‬
‫לאפשר בעתיד הקמת מבנים בני ‪ 8‬קומות על לתקרה הנ"ל‪.‬‬
‫על גבי החלק העליון של הקורות תוצק תקרה מקשית נוספת בעובי ‪ 30‬ס"מ שתשמש‬
‫כמשטח נסיעה לרכב ובשטח ההתארגנות לעבודות החניון ברח' שז"ר שישמש את בניני‬
‫האומה ותחנת הרכבת באזור זה‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫‪ 02.02‬סוגי הבטון‬
‫סוגי הבטון יהיו לפי המפורט בתכניות‪ ,‬בכל מקרה שלא נאמר אחרת יהיה הבטון מסוג ב‪-‬‬
‫‪ ,30‬ב‪ .40-‬עבור בטון רזה תהיה הכמות המזערית של צמנט ‪ 150‬ק"ג למ"ק בטון מוכן‪.‬‬
‫הצמנט יהיה מסוג צ‪.‬פ‪ 250 .‬לפחות ואחיד לכל האלמנטים החשופים בפרויקט‪.‬‬
‫כל אלמנטי הבטון יבוצעו ללא אפר פחם לפי דוגמא מאושרת על ידי המפקח ובצמנט‬
‫אחיד‪ .‬תכן התערובת באחריות הקבלן‪ ,‬יבוצע על ידי מהנדס מוסמך מטעם הקבלן ועל‬
‫חשבונו ויועבר לאישור המתכנן‪ .‬אחוז המלט הלבן תיקבע ע"י המפקח‪.‬‬
‫‪ 02.03‬דוגמאות לפי הוראות מנהל הפרוייקט‬
‫הקבלן יכין על חשבונו באתר העבודה דגמים מכל אלמנט בטון חשוף כדוגמת הקיים‪,‬‬
‫לאישור האדריכל כגון‪ :‬בטון חשוף בתבניות טגו‪ ,‬עמודי בטון‪ ,‬קורות‪ ,‬מושבים‪ ,‬גוון בטון‬
‫חשוף וכו' לפי דרישות והנחיות האדריכל‪ ,‬הדוגמאות תכלולנה חריצים טרפזיים לאורך‬
‫ולרוחב התבנית ע"פ הנחיות האדריכל‪ ,‬שטח כל דוגמא לפחות ‪ 10‬מ"ר‪ .‬עמודי בטון לפחות‬
‫‪ 5‬מ"א‪ ,‬קורות בטון ‪ 5‬מ"א‪ ,‬מושבים ‪ 10‬מ"א‪.‬‬
‫‪ 02.04‬איכות הבטון והיציקות‬
‫‪ 02.4.01‬תנאי בקרה‪:‬‬
‫תנאי הבקרה הנדרשים להכנת הבטון יהיו תנאי בקרה טובים לכל סוגי הבטון‬
‫פרט למקרים בהם יאושרו בכתב ע"י המפקח תנאי בקרה בינוניים‪.‬‬
‫הכנת הבטון והובלתו ממפעל המלט תבטיח את ערבובו המתאים זמן ערבובו של‬
‫תרכיב המלט יילקח בחשבון ולפני היציקה יעביר הקבלן למנהל הפרויקט‪ ,‬או מי‬
‫מטעמו‪ ,‬אישור המפעל לזמן ערבוב התלכיד‪.‬‬
‫‪ 02.4.02‬ציפוף הבטון‪:‬‬
‫יש להקפיד על אחידות הבטון לכל חתך האלמנטים‪ ,‬וכן על אטימות הבטון בפני‬
‫חדירת מים וזאת ע"י ציפוף מתאים ובעזרת מרטט וכלים אחרים מתאימים‬
‫המאושרים ע"י המפקח‪ .‬בכל יציקה ימצאו באתר לפחות ‪ 2‬מרטטים תקינים‪.‬‬
‫‪ 02.4.03‬מניעת סגרגציה‪:‬‬
‫יציקת אלמנטים גבוהים תעשה בעזרת צינור ארוך או דרך פתחים בטפסות‬
‫שיבטיחו נפילת בטון לגובה של לא יותר ממטר אחד כדי למנוע הפרדת מרכיבי‬
‫הבטון‪( .‬גם כאן יבוצע ציפוף הבטון בעזרת וויברטור)‪.‬‬
‫‪ 02.4.04‬בדיקת הבטון‪:‬‬
‫‪95‬‬
‫לבדיקת הבטונים יילקחו מדגמים של בטון טרי להכנת קוביות‪ ,‬שיטות לקיחת‬
‫המדגמים‪ ,‬כמותם ובדיקתם יהיו לפי ת"י ‪ ,26‬בהוראת המפקח יילקחו מדגמים‬
‫מהבטון הקשה וזאת עפ"י ת"י ‪.106‬‬
‫כל הבדיקות היינה על חשבון הקבלן ובביצועו בהתאם להוראות המפקח‪.‬‬
‫‪ 02.05‬תבניות‬
‫‪ 02.5.01‬לפני ביצוע יציקות הבטון החשוף יגיש הקבלן תכניות פריסה של היציקות בהם‬
‫מסומנים אביזרי חשמל‪ ,‬אינסטלציה‪ ,‬מיקום המותחנים‪ ,‬גודל הלוחות‪ ,‬דלתות‬
‫ומשקופים פתחים ומעברי צנרת וכל אלמנט המתוכנן כחלק מפריסת הקיר‪.‬‬
‫רק לאחר הצגת התכניות וקבלת אישור המתכנן תאושר היציקה‪.‬‬
‫‪ 02.5.02‬התבניות לבטון חשוף בשאר אלמנטי הבטון ‪ -‬עמודים‪ ,‬קורות‪ ,‬תקרות‪ ,‬קירות‬
‫וכו' יהיו עם מרקם של חריצים אנכיים ואופקיים במשבצות במידות בהתאם‬
‫למסומן בתכניות אדריכלות ו‪/‬או לפי הוראות האדריכל והמפקח‪ .‬לצורך יצירת‬
‫החריצים על הקבלן להשתמש בסרגלים מתאימים שיקבעו בצורה מדויקת אל‬
‫התבניות‪ .‬התבניות יהיו תבניות טגו תוצרת "תעל משמרות" או ש"ע‪ .‬התבניות‬
‫תהיינה במידות מודולריות מותאמות לצורת האלמנטים המתלכדות למשטח‬
‫רצוף מושלם‪ ,‬הכל בהתאם למסומן בתכניות וכמתואר במפרט הכללי‪ ,‬ובהתאם‬
‫להנחיית האדריכל‪.‬‬
‫הטפסות יימשחו בנוזל למניעת הידבקות בין העץ לבטון‪ ,‬כגון תוצרת "פז" מס' ‪6‬‬
‫או ש"ע‪ .‬ההתזה או המשיחה תהיה בכמות מספקת עד לקבלת משטח רטוב‪.‬‬
‫היציקה תבוצע בזמן סביר לאחר המשיחה ולפני התייבשות הנוזל‪.‬‬
‫לשטחי הבטון החשוף האלה לא תשולם תוספת מחיר‪.‬‬
‫‪ 02.5.03‬הגנה על בטונים חשופים‬
‫על הקבלן להגן על הבטונים החשופים והגלויים (שלא יטויחו) בפני כל פגיעה‬
‫אפשרית באמצעים מתאימים (עטיפה עם פוליאתילן ‪ 0.3‬מ"מ)‪,‬דיקטים חדשים‪,‬‬
‫בד יוטה ומגני פינות עד גובה ‪ 3‬מטר לפחות‪ .‬הנ"ל כלול במחירי היחידה של‬
‫הבטונים‪.‬‬
‫לשטחי הבטון החשוף האלה לא תשולם תוספת מחיר‪.‬‬
‫‪ 02.5.04‬קשירת התבניות הנ"ל תהיה באמצעות מותחנים מיוחדים עם ברזל עגול (פטנט)‬
‫מאושרים על ידי המפקח ולא באמצעות חוטי קשירה‪ .‬הנ"ל כולל בנוסף שבירה‬
‫של מוט הברזל הבולט מהבטון‪ .‬את החורים הנותרים לאחר פירוק התבניות יש‬
‫לסתום בחומר איטום ובפקק פלסטי מאושר ע"י האדריכל‪ .‬כל המותחנים יהיו‬
‫בגובה אחיד ובמרחקים קצובים בהתאם למסומן בתכנית‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫‪ 02.5.05‬בכל אלמנט של בטון חשוף יבצע הקבלן קיטום פינות ע"י משולשים מעץ חלק‬
‫ומחירם כלול במחירי היחידה‪ .‬בהיעדר הוראה אחרת יהיה המשולש בגודל‬
‫‪ 1.5/1.5‬ס"מ‪ ,‬החריצים בבטון יבוצעו ע"י אלמנט טרפזי מעץ חלק‪ ,‬בהעדר הוראה‬
‫אחרת יהיה הטרפז במידות כנ"ל הצלע הקטנה ‪ 2‬ס"מ הצלע הרחבה ‪ 3‬ס"מ‬
‫ועומק הטרפז ‪ 2.5‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ 02.06‬יציקת אלמנטים מבטון חשוף‬
‫‪ 02.6.01‬הבטון החשוף יבוצע בהתאם לאמור במפרט הכללי פרט עם צוין אחרת במפרט‬
‫המיוחד לעיל ולהלן ו‪/‬או בתכניות‪.‬‬
‫פני בטון חשוף – הינם פנים חלקות ויפות מבטון ללא בליטות או שקעים וללא‬
‫סגרגציות‪ .‬הגוון הינו גוון בטון בהיר ואחיד‪ ,‬ללא סטיות בגוונים בין קטע שנוצק‬
‫לקטע חדש‪.‬‬
‫הגוון הבהיר יבוצע באמצעות תוספת צמנט לבן‪ ,‬לפי דוגמא שתאושר ע"י‬
‫האדריכל‪.‬‬
‫‪ 02.6.02‬יציקת הבטון תתבצע באמצעות מרטט מחט אשר יוחדר לצדדי המשפכים‬
‫המתוארים להלן‪ ,‬בכמות כפי שיידרש‪ .‬כמו כן יש להכות על התבניות בפטישי‬
‫גומי בכל זמן היציקה להבטחת חדירה מלאה של הבטון לתוך התבנית‪ ,‬לשם כך‬
‫יותקן פיגום עבודה תקני ומוגן לכל גובה הקיר‪ .‬בזמן היציקה יהיו לפחות ‪2‬‬
‫מרטטים תקינים באתר‪.‬‬
‫‪ 02.6.03‬לצורך הכנסת המרטטים לבטון ולצורכי ביקורת נדרש הקבלן להכין "חלונות"‬
‫בצד הפנימי של הקירות במרחקים אופקיים של ‪ 4.0‬מטר לכל היותר בין‬
‫"החלונות"‪.‬‬
‫‪ 02.6.04‬יש להרכיב לפני כל יציקת קטע קיר‪ ,‬משפך אנכי באורך של ‪ 60‬ס"מ במרווחים‬
‫שאינם עולים על ‪ 4.0‬מטר‪ ,‬דרך משפכים אלה יושחל צינור הגומי של המשאבה‬
‫ויורד עד קרוב לפני הבטון שכבר נוצק‪ .‬כל זאת כדי להבטיח שלא יותז בטון טרי‬
‫על התבניות בחלק העליון של היציקה‪ .‬על מנת להבטיח את חדירת צינור‬
‫המשאבה בין ‪ 2‬רשתות זיון של הקירות‪ .‬על הקבלן להשתמש בצינור בחתך אובלי‬
‫ב‪ 4-5-‬המטרים האחרונים‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫‪ 02.07‬דרישה מיוחדת לדיוק היציקות‬
‫‪ 02.7.01‬על הקבלן לקחת בחשבון כי לקירות הבטון החשוף‪ ,‬ו‪/‬או לקירות שיחופו באבן‬
‫נדרש דיוק מרבי של אנכיותם המוחלט‪ ,‬פילוסם האופקי ולרבות של כל צורה‬
‫אחרת‪ .‬על הקבלן לבדוק את המידות ואת הפילוס הנדרש בזמן הרכבת הטפסות‬
‫בעזרת מכשירי מדידה מדויקים (תיאודוליט וכד') באמצעות מודד מוסמך‪.‬‬
‫‪ 02.7.02‬הסיבולת שהיא הסטייה בין המידה הנומינלית לבין המידה המתקבלת למעשה‬
‫לא תעלה על דרגה ‪ 6‬לפי טבלת הדרגות בת"י ‪( 789‬טבלה מס' ‪.)1‬‬
‫‪ 02.7.03‬אי עמידה בדרישות המוגדרות לעיל תהווה עילה לפסילת אלמנטי הבטון כמוגדר‬
‫בסעיף ב' של המפרט הכללי‪ .‬כל ההוצאות ו‪/‬או הפסדי זמן שיגרמו כגון הריסת‬
‫האלמנטים ויציקתם מחדש ברמה הנדרשת‪ ,‬הישר והמפולס של הקירות יהיו על‬
‫חשבונו של הקבלן‪ ,‬ויקוזזו מחשבונות הקבלן‪.‬‬
‫‪ 02.08‬הוראות מיוחדות לבטון חשוף‬
‫‪ 02.8.01‬לפני ביצוע היציקות‪ ,‬הקבלן יגיש לאישור תכניות ביצוע (‪(SHOP DRAWINGS‬‬
‫של התבניות‪ .‬התכניות יכללו מיקום כל הלוחות‪ ,‬הספייסרים‪ ,‬שיטת קשירת‬
‫התבנית‪ ,‬הנקזים וכל אלמנט אחר הנראה על פני הבטון החשוף‪.‬‬
‫בנוסף לתכוניות ביצוע על הקבלן להגיש‬
‫תאור מפורט של החומרים‪ ,‬תכנון תערובת הבטון‪ ,‬המוספים והעבודות‬
‫‬‫המיוחדות‬
‫תאור מפורט של תהליך היציקה במבנה כולל‪ :‬תיאור החומרים ‪ ,‬אופן‬
‫‬‫הכנת המבנה מראש ליציקה‪ ,‬הסטיות המותרות ביציקה‪ ,‬אופן יציקת‬
‫‪-‬‬
‫הרכיבים‪ ,‬סדר היציקות‪ ,‬התמיכות הזמניות וכו'‬
‫תאור מפורט של נהלי בקרת איכות‪.‬‬
‫‪ 02.8.02‬לאחר הפסקה ובמידה והיציקה תבוצע בשלבים ‪ -‬השלבים יקבעו בתאום‬
‫ובאישור האדריכל והמהנדס‪ .‬הקבלן יגיש תכנית לאישור המהנדס והאדריכל‪,‬‬
‫ויבצע על חשבונו סרגלי הפרדה‪.‬‬
‫‪ 02.8.03‬באחריות הקבלן להזמין את האדריכל לביקורת בכל שלב של הרכבת התבניות‪,‬‬
‫ובמיוחד לפני הרכבת הזיון‪.‬‬
‫‪ 02.8.04‬היציקה תבוצע לאחר שהאדריכל יאשר סופית את התבניות במקום‪ .‬לשם‬
‫הרחקת הזיון מהתבניות ומהחריצים המתוכננים ייצר הקבלן במקום מרחיקים‬
‫‪98‬‬
‫(ספייסרים) בטון (מסוג בטון ליציקה) יצוק בתבניות ביצים פלסטיות עם חוטי‬
‫קשירה מאלומיניום ‪ -‬לפי פרט והנחיות האדריכל או לחילופין יותר שימוש‬
‫במרחיקים מ‪-‬פי‪.‬וי‪.‬סי‪ .‬סטנדרטיים שיאושרו ע"י האדריכל‪.‬‬
‫‪ 02.8.05‬במידה ושטחי הבטון החשוף לא יהיו לשביעות רצון האדריכל ו‪/‬או המפקח יפרק‬
‫הקבלן את הקטע היצוק ויצק אותו מחדש על חשבונו הבלעדי‪ ,‬ו‪/‬או יצפה את כל‬
‫הקיר באבן מסוג אבן הבניין על חשבונו‪.‬‬
‫‪ 02.09‬פתחים ושרוולים‬
‫הקבלן יהיה אחראי לבצוע עבודות שונות הקשורות למתקן כגון‪ :‬השארת חורים‬
‫ושרוולים‪ ,‬התקנת צינורות לפני יציקות וכו'‪ .‬לשם כך על הקבלן להכין בזמן את כל‬
‫האביזרים אותם יש להכניס בזמן היציקה וכן את הפרטים הדרושים לו לביצוע מעברי‬
‫צנרת דרך קירות וכו'‪ .‬חציבות לאחר יציקה לא תורשינה‪.‬‬
‫חורים ושרוולים באלמנטי בטון בגמר בטון חשוף יבוצעו באלמנט פח מכופף בעובי‬
‫המתאים לעומסי היציקה‪ ,‬מגולוון והם יישארו בבטון כחלק מעיצוב אלמנט הבטון‪.‬‬
‫הכנת הפתחים המתאימים למעבר הצינורות תבוצע על ידי הקבלן ובאחריותו ועל חשבונו‪.‬‬
‫על הקבלן לתאם הכנת שרוולים ומעברים שיבצעם באתר‪ ,‬בתאום עם המפקח‪ .‬כל מעברי‬
‫הצנרת דרך מרחבים מוגנים ייעשו על ידי הכנסת הצינור ביציקה‪ ,‬על ידי שרוול ואטימה‬
‫או באמצעות מסגרות מיוחדות כדוגמת ‪ MCT‬או ‪ ,LINK SEAL‬הכל בהתאם לדרישות‬
‫והנחיות פיקוד העורף‪.‬‬
‫מעברי צנרת מתכת דרך קירות אש יעשו באמצעות שרוולים ממתכת ואטימה עם חומר‬
‫מעכב אש‪.‬‬
‫מעברי צנרת פלסטיק דרך קירות אש יעשו באמצעות שרוולים ממתכת ומעיל ממתכת‬
‫המגן על צינור הפלסטיק בצמוד למעבר ותוך שימוש בחומרי אטימה מתאימים‪.‬‬
‫תשומת לב הקבלן מופנית לכך שעבור פתחים שלא הופיעו בתוכניות ביצוע ו‪/‬או שהקבלן‬
‫לא ידע על ביצועם לא תשולם לקבלן תוספת‪ .‬הקבלן יבצע תיאום ביצוע של מעברי‬
‫המערכות על חשבונו וידווח לפיקוח ולמתכנן על כל פתח חדש שעליו לבצע ויקבל על כך‬
‫אישור לפי ביצוע הפתח ביציקה‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫‪ 02.10‬פירוק אלמנטים‬
‫חלקי בטון שנוצקו ונתגלו בהם ליקויים אשר לדעת המתכנן או המפקח אי אפשר לתקנם‪,‬‬
‫יפורקו ויסולקו מהאתר בהתאם להנחיות המפקח‪ .‬באותם מקומות תבוצע יציקה חדשה‬
‫ובהתאם להוראות ולמפרטים שיימסרו ע"י המפקח‪.‬‬
‫כל הנ"ל כולל סילוק הפסולת למקום שפך מאושר יבוצע על חשבון הקבלן‪.‬‬
‫‪ 02.11‬הכנות ליציקה‬
‫על הקבלן להודיע למפקח בכתב על מועדי היציקה המוצעים על ידו‪ ,‬לפחות ‪ 48‬שעות לפני‬
‫מועד היציקה המתוכנן ולקבל אישור מהנדס הביצוע מטעם הקבלן בכתב לאותו מועד‪.‬‬
‫נוהל ביצוע ואישור יציקות יוכן על טופס מיוחד שיימסר לקבלן ע"י המזמין‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬רק לאחר אישור בכתב של המהנדס האחראי לביצוע יודיע הקבלן למפקח כי‬
‫ההכנות ליציקה הושלמו‪.‬‬
‫הקבלן יודיע ויקבל את אישור של המפקח על מועדי היציקה המוצעים על ידו‪.‬‬
‫הקבלן יורשה לעשות יציקות מאורגנות ומתוכננות בלבד‪.‬‬
‫הקבלן יורשה לצקת רק לאחר ביצוע מושלם כולל טפסות‪ ,‬זיון‪ ,‬חורים‪ ,‬פתחים‪ ,‬מקבעים‪,‬‬
‫וכו' וכן כל עבודות קבלני המערכות‪.‬‬
‫הקבלן יודיע למהנדס באמצעות המפקח‪ ,‬לפחות ‪ 48‬שעות מראש ‪ ,‬לצורך ביקורת וקבלת‬
‫אישורו לפני כל יציקת בטון‪ .‬אין לצקת ללא אישורו של המפקח בכתב ביומן ‪ .‬מאחר‬
‫ובכוונת המהנדס לבדוק את עבודות זיון לפני כל יציקה ‪ ,‬על הקבלן להביא בחשבון שעליו‬
‫להודיע למהנדס באמצעות המפקח בכל מקרה שעבודות הזיון הושלמו‪.‬‬
‫‪ 02.12‬הפסקות יציקה‬
‫אין הקבלן רשאי להפסיק יציקות אלא באותם מקומות לפי אישור מיוחד בכתב של‬
‫המפקח‪ .‬השיטה‪ ,‬הצורה ואמצעי הביצוע של הפסקות היציקה חייבים באישור המפקח‪.‬‬
‫הקבלן יגיש למפקח ‪ 3‬שבועות מראש ובכתב את בקשתו להפסקות יציקה‪ ,‬כולל תכנון‬
‫מפורט של שיטת הבצוע‪ .‬המפקח יקבע אם הוא מוכן לקבל את תכנון הפסקות היציקה‬
‫כמוצע ע"י הקבלן‪ ,‬ואם לא יהיה מוכן‪ ,‬יבצע הקבלן את הפסקות היציקה והפרטים‬
‫הנלווים להפסקות אלו על פי קביעת המפקח‪.‬‬
‫לא תוכרנה כל תביעות של הקבלן בגין חיובו לבצע את הפסקת היציקה בהתאם להנחיות‬
‫המפקח‪ ,‬גם אם הן נוגדות את סדר ושיטת עבודתו של הקבלן‪ .‬הקבלן יבצע הפסקות‬
‫יציקה כתוצאה מאילוצים שונים במקומות שידרשו ע"י המפקח גם אם הן חורגות‬
‫מההפסקות המתוכננות מראש‪ ,‬וזאת ללא כל תוספת תשלום‪ .‬בכל הפסקת יציקה יבוצעו‬
‫שקעים בבטון לפני ההפסקה‪ ,‬ויוצאו קוצים לחיבור המשך היציקה‪ .‬מומלץ לקבלן (אלא‬
‫אם נדרש הקבלן לכך באחד ממסמכי החוזה או בתוכניות העבודה) להשתמש באביזרים‬
‫‪100‬‬
‫מוכנים המורכבים בתבנית והמכילים בתוכם גם את השקע וגם את הברזל להמשך‬
‫העבודה‪ .‬בנוסף לאמור במפרט הכללי ינוקה הזיון באזור ההתחברות עד לקבלת מוטות‬
‫פלדה נקיים מכל שיירי בטון ומי צמנט‪.‬‬
‫כל האמור בהקשר להפסקת יציקה‪ ,‬כלול במחיר ולא ישולם בנפרד‪.‬‬
‫בהפסקות יציקה אופקיות או אנכיות יש לבצע בנוסף לאמור במפרט‪ ,‬מריחת פריימר‬
‫לשיפור הדבקות בין בטון חדש לבטון ישן (כלול במחירי היחידה)‪.‬‬
‫יציקת חתכי קורות בשלב אחד או במספר שלבי כלולים במחיר הסעיפים השונים ולא‬
‫תעשה מדידה נפרדת למרות האמור במפרט הבין משרדי‪.‬‬
‫‪ 02.13‬אשפרה‬
‫בנוסף לאמור במפרט הכללי פרק ‪ ,02‬תת‪-‬פרק ‪ 0205‬על הקבלן לבצע אשפרה מתאימה‬
‫לתנאים כמפורט להלן‪:‬‬
‫לגבי משטחים שתבניותיהם פורקו טרם מלאו ‪ 7‬ימים ליציקה‪:‬‬
‫על כל השטחים הנמצאים עדין במצב לח יותז חומר חוסם התאדות המים מתוך הבטון‬
‫הנקרא ‪ CURING-COMPOUND‬צבעוני‪ ,‬הכל לפי מפרט והוראות היצרן‪( .‬מלבד על‬
‫רצפות בטון)‪.‬‬
‫הוראה זו אינה מתייחסת לשטחי התחברות האלמנטים בעתיד (שטחי הפסקות יציקה)‬
‫עליהם יש לפרוס יריעות יוטה בשתי שכבות ספוגות במים ולהחזיק את משטח הבטון‬
‫במצב רטוב באופן רצוף למשך ‪ 7‬ימים‪.‬‬
‫על משטחי הפסקות יציקה אין להתיז ‪.CURING-COMPOUND‬‬
‫אשפרת העמודים תעשה על ידי עטיפתם ביוטה סמיכה עד לראש העמוד אשר תישמר‬
‫רטובה באופן רצוף במשך ‪ 5‬ימים‪.‬‬
‫מחיר האשפרה כלול במחירי היחידה השונים הנקובים בכתב הכמויות ולא תשולם בגינו‬
‫לקבלן שום תוספת שהיא‪.‬‬
‫הקבלן יעסיק פועל מיוחד שיהיה אחראי לבקרה ולביצוע עבודות האשפרה‪ .‬אין לבצע‬
‫הרטבה לא רציפה הגורמת ליבוש והרטבה לסירוגין הפוגעים בבטון וגורמים לסדיקה‪.‬‬
‫‪ 02.14‬צפיפות הבטון וערב כנגד רטיבות‬
‫ביציקת כל האלמנים הבאים במגע עם מים יש להקפיד על צפיפות הבטון ואטימותו כנגד‬
‫חדירת רטיבות‪ .‬אטימות הבטון תיבדק באמצעות התזה על קירות‪ ,‬או יצירת בריכה על‬
‫גגות למשך ‪ 72‬שעות‪ ,‬ומעקב אחרי נזילות לפני ביצוע עבודות הבידוד והאיטום‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫בכל מקרה של חדירת מים‪ ,‬יהיה על הקבלן להבטיח את אטימות האלמנט ולתקן על‬
‫חשבונו את המקום הטעון תיקון ו‪/‬או לטייח את המקום ב"‪ "ZYPEX‬או ב‪-‬‬
‫"‪ ."VANDEX‬הקבלן יוסיף על חשבונו ערבים מתאימים להבטחת אטימות הבטון‪ .‬עם‬
‫זאת אין תוספת ערב כמפורט לעיל פותרת את הקבלן מאחריות מאלה ובלעדית לאטימות‬
‫המבנה‪ .‬הערבים לא יכילו כלורידים התוקפים את ברזל הזיון‪ .‬לא תשולם כל תופסת עבור‬
‫הכנסת הערבים לבטון‪.‬‬
‫‪ 02.15‬עיבוד פני הבטון‬
‫פני התקרות‪ ,‬הרצפות והמעקות יעובדו בשיפועים בהתאם לתכניות‪.‬‬
‫הבטונים בשטחים המוחלקים יהיו עם ערב נגד סדיקה בעל חום הידרציה נמוך‪ ,‬הכל עפ"י‬
‫יעוץ של טכנולוג בטון מוסמך‪.‬‬
‫הבטונים בשטחים המוחלקים‪ ,‬במידת הצורך‪ ,‬יהיו עם עפר פחם להורדת החום‪ ,‬הכל עפ"י‬
‫ייעוץ של טכנולוג בטון מוסמך‪.‬‬
‫‪ 02.16‬החלקת פני הבטון האופקיים בתקרות וברצפות השונות‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫פני הבטון בכל התקרות וברצפות יוחלקו כמתואר בסעיף זה‪ ,‬אלא אם נכתב אחרת‬
‫באחד ממסמכי החוזה‪ .‬דיוק הפילוס יהיה ‪ 5‬מ"מ לגבי הגבהים והמפלסים הנדרשים‪.‬‬
‫בכל השטחים המוחלקים‪ ,‬פני הבטון יעובדו בדיוק עד ‪ 5‬מ"מ לאורך סרגל של ‪ 3‬מ'‬
‫(לא מצטבר)‪.‬‬
‫ב‪ .‬פילוס‪ ,‬הידוק והחלקה ראשונית‬
‫עם גמר הריטוט יעשה פילוס והידוק פני הבטון בעזרת סרגל ויברציוני מתאים‬
‫ממתכת‪.‬‬
‫לצורך קבלת משטח מפולס לפי שיפועים וגבהים בתוכניות‪ ,‬יכין הקבלן מבעוד מועד‬
‫מערכת סרגלים המרוחקים אחד מהשני כ‪ 3-‬מטר ומפולסים במדויק‪.‬‬
‫הסרגלים יהיו מצינורות פלדה רבועים חלולים ‪ 30/30‬מ"מ שייוצבו לתבנית עם‬
‫רגליות ממתכת‪.‬‬
‫סרגל היישור הויברציוני ינוע על הסרגלים האלה‪.‬‬
‫לאחר גמר הפילוס ייבדק גובה פני הבטון‪ .‬כל גומה תמולא בבטון נוסף ותרוטט וכל‬
‫עודף בטון יוסר‪.‬‬
‫ג‪ .‬החלקה סופית‬
‫על הקבלן לקחת בחשבון כי פעולת ההחלקה מצריכה זמן וניסיון וכי עליה להיעשות‬
‫על ידי צוות מאומן היטב‪ ,‬מספר שעות לאחר סיום היציקה‪ .‬לאחר ההחלקה‪,‬‬
‫כמתואר לעיל‪ ,‬יש לדחות כל פעולה נוספת עד למעוד בו יעלה הברק של המים‬
‫‪102‬‬
‫המופרשים‪ ,‬מפני הבטון‪ ,‬אך בטרם הקשיחו במידה שלא ניתן לבצע את ההחלקה‬
‫הסופית‪ .‬ההחלקה הסופית תעשה בעזרת מכונת יישור והחלקה מסתובבת‬
‫("הליקופטר") ע"י בעלי מקצוע שאומנותם בכך‪.‬‬
‫אין להתיז מים על פני הבטון לשיפור העבידות בזמן ההחלקה‪ .‬מותר לפזר במקרה‬
‫הצורך תערובת יבשה של צמנט וחול ‪( 1:1‬אין להשתמש בצמנט נקי למטרה זו)‪.‬‬
‫ד‪ .‬אשפרה‬
‫לאחר גמר ההחלקה‪ ,‬כשהבטון עדיין לח יש לאשפר את פני הבטון על ידי הרטבה‬
‫במים בלבד‪.‬‬
‫ה‪ .‬הגנה על השכבה המוחלקת‬
‫הקבלן יגן על רצפות מוחלקות מפני פגיעה כלשהיא באמצעות פריסת יריעת‬
‫פוליאתילן בעובי ‪ 0.3‬מ"מ על פני כל שטח‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫תיקונים שונים‬
‫במידה והרצפה‪/‬התקרה המוחלקת לא תתקבל חלקה וישרה כמתואר‪ ,‬יתקנה הקבלן‬
‫על חשבונו על ידי קרצוף לעומק ‪ 5‬ס"מ או מפלס הזיון העליון‪ ,‬הקטן מבניהם‬
‫במקטעים גיאומטריים מרובעים ויציקת דמה והחלקה ב"הליקופטר"‪.‬‬
‫במידה ואין אפשרות לשינויי גובה‪ ,‬יתקן הקבלן את המשטח על חשבונו על‪-‬פי‬
‫פתרונות שיאושרו על ידי האדריכל‪ ,‬המפקח והמהנדס לרבות פרוקה ויציקתה מחדש‪.‬‬
‫ז‪ .‬כל האמור לעיל כלול במחירי היחידה של האלמנטים‪.‬‬
‫‪ 02.17‬פלדת הזיון‬
‫‪ .1‬מוטות הזיון יהיו מוטות פלדה עגולים רגילים או פלדה מצולעת‪ ,‬כמצוין בתוכניות‪.‬‬
‫הפלדה תתאים לדרישות התקנים הישראליים העדכניים ללא כל סטיות שהן‪ .‬מוטות‬
‫הפלדה שיסופקו מכל סוג שהוא יסופקו ישרים בהחלט‪.‬‬
‫‪ .2‬על הקבלן להקפיד במיוחד על מיקום מוטות הזיון המשמשים "קוצים" העולים מעל‬
‫מפלס התקרה‪.‬‬
‫‪ .3‬המחירים כוללים הכנת רשימות ברזל מפורטות ע"י הקבלן שיוגשו לאישור ובדיקה‬
‫לצורך התחשבנות‪ .‬על הקבלן לקחת בחשבון כי המזמין‪/‬המתכנן לא יספק רשימות‬
‫ברזל בנפרד וכל הנושא של הכנת הרשימות הוא באחריותו ועל חשבונו‪.‬‬
‫‪ .4‬במידה ויהיה צורך בחיבור עם חפיפה של מוטות פלדה לזיון במקומות שונים מאלה‬
‫המצוינים בתוכניות‪ ,‬יהיה המרחק בין שני חיבורים טעון אישור המתכנן ובאופן כללי‬
‫ייעשו תמיד החיבורים לסירוגין‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫לפי הוראות המפקח – חל איסור מוחלט לריתוך ברזל‪ ,‬הן לצורך חפיה והן לצורך‬
‫הארכה – לא יבוצעו ריתוכים באתר‪.‬‬
‫על הקבלן לקחת בחשבון כי במקומות מסוימים אורכי המוטות יהיו גדולים מ‪ 12-‬מ'‬
‫עליו לקחת בחשבון במחיר הצעתו כי לא תשולם תוספת מיוחדת על כך‪ .‬במידה ולא‬
‫ניתן יהיה להשיג ברזל זיון באורך המפורט לעיל‪ ,‬יאושר השימוש בחיבורי מוטות‬
‫הפלדה על ידי מחברים קונסטרוקטיביים מתאימים שיאושרו מראש על ידי המפקח‪.‬‬
‫חיבורים אלו יבוצעו על חשבון הקבלן ולא ישולמו בנפרד‪.‬‬
‫‪ .5‬לפני כל יציקה יש להקפיד "שהקוצים" של מוטות הזיון השייכים ליציקה הקודמת‬
‫יהיו נקיים ממיץ בטון ומלכלוך אחר‪.‬‬
‫‪ .6‬חפיפות ברזל חלוקה ו"ברזל רץ" באלמנטים השונים לא ימדדו ולא ישולם בעבורן‪,‬‬
‫כמפורט במפרט הבין משרדי‪.‬‬
‫‪ .7‬שומרי המרחק יהיו סטנדרטים מייצור חרושתי כגון אביזרים מפלסטיק וכמתואם‬
‫תהיה במרחק שיבטיח את כיסוי הבטון בכל השטח‪.‬‬
‫‪ .8‬ספסלים‪ ,‬ציפורים‪ ,‬חיזוקי ברזל שונים לצורך תמיכת ברזל לא ישולמו והם כלולים‬
‫במחיר היחידה‪.‬‬
‫‪ .9‬חישוקים של קורות ימדדו עד וכולל ‪ 5‬ס"מ מקצה העמוד‪/‬קיר‪.‬‬
‫‪ .10‬בתחום הקורה‪/‬תקרה לא ימדדו חישוקים של עמודים‪.‬‬
‫‪ .11‬ברזל ראשון בתקרה יימדד במרחק הנדרש בתוכנית מקצה קורה‪/‬קיר סמך‪.‬‬
‫‪ .12‬על הקבלן להתארגן להזמין את הברזל לפי תכניות הקונסטרוקציה שיוגדרו לביצוע‪,‬‬
‫על הקבלן לקחת בחשבון כי לא כל הברזל מפורט בתוכניות המכרז‪ .‬יש לצפות‬
‫להשלמות של פרטי הזיון בתכניות הביצוע בסמוך למועד הביצוע‪.‬‬
‫‪ .13‬כלוב הזיון במשקופים בקירות הגרעין לרבות ברזלים בשיפוע‪ ,‬יימדד כמשקל לפי‬
‫סעיף הברזל שבכתב הכמויות‪.‬‬
‫‪ .14‬ברזל רתיך (בשימוש לפי הנחיות המפקח) לא יימדד בנפרד‪.‬‬
‫‪ 02.18‬זיון ברשתות פלדה‬
‫‪104‬‬
‫המוטות והרשת יתאימו לדרישות התקן הישראלי לרשתות פלדה מרותכות‪ .‬המוטות יהיו‬
‫משוכים מברזל מצולע או מברזל משוך במתיחה קרה שלגביהם יחולו הדרישות דלהלן‪:‬‬
‫חוזק למשיכה ‪ 5900‬ק"ג‪/‬סמ"ר – מינימום‪ .‬גבול נזילות ‪ 5000‬ק"ג‪/‬סמ"ר – מינימום‪.‬‬
‫מאחר וסידור הרשתות מותנה בשיטת ופרטי התבניות של הקבלן‪ ,‬מטיל המזמין על‬
‫הקבלן את הכנת תכניות הרכבת ופרטיה רשתות ברצפות ובקירות‪ ,‬לפי ההוראות ונתונים‬
‫שיתקבלו מאת המפקח‪.‬‬
‫התכניות יוגשו לאישור המתכנן לפני ביצוע‪ .‬המתכנן שומר לעצמו את הזכות לאשר‬
‫התכניות עד ‪ 3‬שבועות ממועד ההגשה הסופית‪ .‬על התכנון הנ"ל לא תשולם לקבלן כל‬
‫תוספת שהיא ועלותו כלולה במחירי היחידה‪.‬‬
‫חפיפות רשתות באלמנטים אופקיים כגון‪ :‬תקרות ואלמנטים אנכיים כגון‪ :‬קירות לא‬
‫תימדדנה ותמורתן תיכלל במחירי היחידה‪ .‬המדידה לצורך התשלום תהיה לפי שטח פני‬
‫הבטון החשוף כפול במשקל הטיפוסי של הרשת הספציפית‪ ,‬זאת גם אם המתכנן ימצא‬
‫לנכון לפרט את תוואי הרשתות באופן ספציפי‪ .‬שטח רשתות בתוך המפגש עם הקירות‬
‫והתקרות לא ימדדו‪ ,‬כאמור‪ ,‬יימדד רק השטח הנגלה לעין‪.‬‬
‫‪ 02.19‬בדיקת בטונים טריים‬
‫תערובות הבטון לפריטיהן תאושרנה במבדקת הבטונים אשר תבצע בדיקות טיב‬
‫‪.1‬‬
‫של הבטונים‪.‬‬
‫‪ .2‬ביצוע הבטונים יעשה בתנאי בקרה טובים לפי ת"י מס' ‪.118‬‬
‫אחריותו של הקבלן לתאם עם מכון התקנים לקיחת מדגמים מהבטון הטרי בהודעה‬
‫מראש של ‪ 24‬שעות לפני מועד היציקה בפועל‪.‬‬
‫‪ 02.20‬חיבור בטון חדש לבטון ישן‬
‫התחברות אלמנטי בטון חדשים לקיימים תעשה ע"י סיתות של בטונים קיימים‪ ,‬סיתות‬
‫השענות באלמנטים הקיימים‪ ,‬קידוח והחדרת קוצים בשימוש עם דבק אפוקסי או ברגים‪.‬‬
‫כל ההתחברות לאלמנטים קיימים לא תשולם בנפרד ותהיה כלולה בסעיפים השונים‬
‫שבכתב הכמויות מלבד קידוח והתחברות ע"י קוצי זיון וברגים בהתאם למפורט בתכניות‬
‫הקונסטרוקציה תשולם בהתאם לסעיפים הקיימים שבכתב הכמויות‪.‬‬
‫‪ 02.21‬תמיכות ופיגומים‬
‫‪105‬‬
‫‪ .1‬על הקבלן לקחת בחשבון כי אפשר ויידרש לתמוך תקרות‪ ,‬קורות וקירות‬
‫מסוימים קיימים או חדשים באמצעות מערכת תמיכות העוברת במספר קומות‬
‫אחת מתחת לשנייה וזאת על מנת לאפשר פיזור משקל היציקה למספר תקרות‪.‬‬
‫‪ .2‬התמוך של התקרות יעשה לכל זמן שיידרש בהתאם להוראות המפקח‪.‬‬
‫‪ .3‬כל העבודות והחומרים הדרושים לביצוע התמיכות והפיגומים יבוצעו ויסופקו על‬
‫ידי הקבלן‪ ,‬לרבות הגשת תכניות ופרטי ביצוע לתמיכות וחישובים סטטיים‬
‫לאישור משרד העבודה והמהנדס על הבטיחות‪ ,‬הכל עפ"י התקן‪ ,‬שלבי העמסה‬
‫והסכמה הסטטית של המבנה‪ ,‬במצב הסופי והזמני‪ ,‬זאת ע"י המהנדס האחראי‬
‫לביצוע השלד‪ ,‬יצוין כי כל האחריות ליציבות הטפסות בכל השלבים חלות על‬
‫הקבלן ודרישה זו היא חלק יסודי ממפרט זה‪ .‬כל האמור כלול במחירי הצעתו‬
‫לעבודות הבטון מבלי שישולם בגינם בנפרד‪.‬‬
‫‪ 02.22‬כיסוי בטונים‬
‫ברזל הזיון צריך להיות מרוחק מהטפסים באמצעות פקקי עגולים מבטון טרום או‬
‫באמצעים מאושרים אחרים ע"י המפקח‪.‬‬
‫עובי הבטון המינימלי עד הברזל הקרוב ביותר לפני הבטון יהיה כדלקמן‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪ 4‬ס"מ באלמנטי קירות חוץ‪.‬‬
‫‪ 3‬ס"מ באלמנטים בפנים המבנה החשופים באופן חלקי‪.‬‬
‫‪ 2.5‬ס"מ באלמנטים בפנים המבנה‪ ,‬כאשר מעל האלמנטים כיסוי נוסף כגון‪:‬‬
‫ריצוף וחיפוי‪.‬‬
‫‪ 2‬ס"מ באלמנטים טרומיים בפנים המבנה‪ ,‬בחלקים שאינם חשופים‪.‬‬
‫במידה וכיסוי זה לא מובטח בתכוניות‪ ,‬יפנה הקבלן למפקח לקבלת הוראות‪.‬‬
‫‪ 02.23‬שימוש בבטונים מיוחדים‬
‫יש להשתמש בבטונים מיוחדים בשל צפיפות זיון או מניעת סדיקה טרמית כגון‪ :‬בטון –‬
‫מיקה (ללא פוליה)‪ ,‬עם שקיעה "‪ 6" ,5‬במקומות בהם יש צפיפות זיון או בטון במיוחד‬
‫למניעת סדיקה עשיר באפר פחם ועם מנת מים צמנט נמוכה תוך שימוש‬
‫בסופרפלסטיסייזר ו‪/‬או אמצעים אחרים עפ"י שיקול דעתו שלה קבלן ובייעוץ מוכח בכתב‬
‫מטכנולוג בטון מאשור ע"י המפקח‪.‬‬
‫שימוש בבטונים מיוחדים אלו כלול במחירי היחידה השונים ולא ישולם בנפרד התאמת‬
‫גודל האגרגט‪ ,‬סוג הבטון ואמצעי הויברציה מותנים בצפיפות הזיון‪ ,‬כלולים במחירי‬
‫היחידה ולא ימדדו בנפרד‪.‬‬
‫‪ 02.24‬תכולת מחירים‬
‫מחירי הבטון כוללים בנוסף לאמור במפרט הכללי ובמפרט מיוחד זה גם את המפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪106‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫תכנון ייצור ואספקת תבניות פלדה טגו וכו' מתפרקות לשימוש חוזר‪.‬‬
‫הובלת ושימת הבטון בטפסים בכל הגבהים‪.‬‬
‫כל הפעולות המיוחדות להפסקת היציקה בין האלמנטים השונים‪.‬‬
‫עיצוב חריצים‪ ,‬בליטות‪ ,‬קיטומים‪ ,‬אפי מים‪ ,‬פקקים‪ ,‬שרוולים וכד'‪ ,‬אלא אם צוין‬
‫אחרת בכתב הכמויות‪.‬‬
‫הכנסת ברגים‪ ,‬עוגנים‪ ,‬ווים‪ ,‬שרוולים וכד' כנדרש לפי תכניות האדריכל‪,‬‬
‫הקונסטרוקטור‪ ,‬המערכות (מע' אינסטלציה מים וביוב‪ ,‬חשמל‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מיזוג‬
‫אויר וכו') או לפי הוראות המפקח‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫עיצוב פתחים‪ ,‬שקעים‪ ,‬מעברים וכד' בשטחים כל שהם ובכל כמות שהיא‪.‬‬
‫קביעת צינורות מי גשם בתוך תבניות הבטון לפני יציקתו‪.‬‬
‫הכנת רשימות ברזל‪.‬‬
‫סיתות וסילוק עודפי בטון החורגים מהסטייה המותרת לא ימדדו בנפרד ויהיו‬
‫כלולים במחירי היחידה השונים שבכתב הכמויות‪.‬‬
‫בדיקות שונות של הבטון לרבות בדיקת חוזק‪ ,‬צילומי רנטגן לווידוא ביצוע וכו'‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫ביצוע תבניות פלדה מיוחדות בצורות ומטיפוסים שונים ע"פ התכניות ליציקת‬
‫קורות עמודים ומשטחי מדרגות ‪,‬ביצוע תבניות מיוחדות מסוג "טגו" למשטחים‬
‫ישרים כדוגמת קירות ותקרות היצוקים בבטון חשוף ומחורץ‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫תבניות אלו ייוצרו בכל כמות שתידרש על ידי הפיקוח לביצוע הפרויקט על פי לוחות‬
‫הזמנים על פי החוזה‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫תכנית ‪ SHOP DRAWINGS‬ממוחשבות בק"מ ‪ 1:20‬לפחות‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫מחירי היחידה של כל עבודות הבטון כוללים יציקה בתבנית חלקה מסוג טגו לרבות‬
‫יצירת חריצים‪ ,‬אופקיים‪ ,‬אנכיים‪ ,‬בליטות‪ ,‬מגרעות‪ ,‬קיטומי פינות וכו' כמפורט‬
‫במפרט המיוחד‪.‬‬
‫מחירי היחידה כוללים יציקה במעוגל ובקשת ברדיוסים שונים וכן יציקה‬
‫בשיפועים‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫טו‪ .‬הכנת דגמים לאישור האדריכל‪ ,‬לרבות הריסתם וסילוקם מהאתר‪.‬‬
‫טז‪ .‬מחירי הבטונים החשופים (והלא חשופים)‪ ,‬כפי שנדרש במפרט הדרוש בהתאם‬
‫לתכניות האדריכלות‪ ,‬הקונסטרוקציה והמפרט המיוחד מבחינת קיטומים‪ ,‬סרגלים‪,‬‬
‫שקעים‪ ,‬חורים‪ ,‬חריצים‪ ,‬אפי מים הפסקות יציקה‪ ,‬עצרי מים‪ ,‬הנחת פלטקות‪,‬‬
‫אביזרים וכו' לחיבור ולחיזוק חלקי בנין לבטון‪.‬‬
‫יז‪ .‬מדידה על ידי מודד מוסמך של כל שלב משלבי הביצוע‪ :‬יסודות‪ ,‬צירים‪ ,‬קורות‪,‬‬
‫תקרות וכו'‪.‬‬
‫יח‪ .‬הגנה על בטונים חשופים בפני פגיעות‪.‬‬
‫יט‪.‬‬
‫הכנת תכניות בצוע לתבניות לבטון חשוף ( ‪.)SHOP DRAWINGS‬‬
‫כ‪ .‬כל האמצעים להקטנת חום הידרציה‪.‬‬
‫כ"א‪ .‬תמיכות ופיגומים זמניים מיוחדים‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪108‬‬
‫נספח א' – בקרת איכות עצמית של הקבלן‪.‬‬
‫‪ .1‬בקרת איכות (ב"א) והבטחת איכות (ה"א)‬
‫‪1.1‬‬
‫בקרת איכות‬
‫(ב"א)‪ -‬כללי‬
‫אם לא נאמר אחרת‪ ,‬במפורש‪ ,‬במפרט המיוחד‪ ,‬הקבלן יפעיל בפרויקט‪ ,‬מטעמו‪ ,‬במימונו‬
‫ועל חשבונו‪ ,‬משך כל תקופת הביצוע‪ ,‬מערכת בקרת איכות עצמית הכוללת מעבדת בקרת‬
‫איכות (להלן בקרת איכות)‪.‬‬
‫מערכת בקרת האיכות‪ ,‬הינה מערכת ארגונית מקצועית עצמאית‪ ,‬אשר תבצע את ניהול‬
‫האיכות בפרויקט‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬מערכת בקרת האיכות תבדוק‪ ,‬תבקר‪ ,‬תנטר‪ ,‬תאשר ותתעד‬
‫את כל פעילויות הקבלן וקבלני המשנה‪ ,‬הספקים והיצרנים מטעמו‪ ,‬הקשורים לפרויקט‪.‬‬
‫ניהול האיכות בפרויקט‪ ,‬באמצעות מערכת בקרת איכות עצמית‪ ,‬מטיל על הקבלן את‬
‫האחריות לבדוק ולוודא‪ ,‬באמצעות בדיקות ופעולות בקרה למיניהן‪ ,‬שהעבודות שעליו‬
‫לבצע בפרויקט לרבות‪ :‬חומרים‪ ,‬מוצרים‪ ,‬מבנים‪ ,‬מלאכות והתקנות‪ ,‬ישיגו את האיכות‬
‫המוכתבת ויעמדו בדרישות ובמדדים המוגדרים במסמכי ההסכם‪.‬‬
‫הפעלת מערכת בקרת האיכות הינה תנאי הכרחי ויסודי בהסכם‪.‬‬
‫כבסיס לפעילות מערכת בקרת האיכות ישמשו כול דרישות האיכות המפורטות בתוכניות‪,‬‬
‫במפרט הטכני המיוחד ובמפרטים והתקנים הקשורים אליו וביתר מסמכי ההסכם‪.‬‬
‫את כל הקשור לבקרת האיכות כמפורט במסמך זה‪ ,‬יבצע הקבלן במסגרת לוח הזמנים של‬
‫הפרויקט ובאופן שמועדי פעילויות הבקרה‪ ,‬נטילת המדגמים‪ ,‬ביצוע הבדיקות‪ ,‬התיעוד‬
‫והדיווח לא יעכבו את שלבי העבודה ולא יגרמו לפיגור כלשהו בלוח הזמנים של הפרויקט‪.‬‬
‫‪1.2‬‬
‫הבטחת איכות‬
‫(ה"א)‪ -‬כללי‬
‫הבטחת האיכות הינה באחריות חברת "מוריה" ותופעל על ידה‪ .‬הבטחת האיכות תבוצע‬
‫באמצעות מערך ניהול הפרויקט‪ ,‬מטעם המזמין או באמצעות מערכת ארגונית מקצועית‬
‫נפרדת‪ ,‬אשר תופעל למטרה זו ע"י המזמין‪ ,‬לצד מערך ניהול הפרויקט‪.‬‬
‫תפקיד הבטחת האיכות הינו ליווי‪ ,‬בחינה‪ ,‬בקרה וניטור פעילות מערך בקרת האיכות‪ ,‬על‬
‫מנת לוודא את תקינות תפקודה‪.‬‬
‫עם מתן צו התחלת העבודה‪ ,‬ימסרו לקבלן פרטי הגורם שיבצע את הבטחת האיכות‬
‫בפרויקט‪.‬‬
‫לצורך ביצוע בדיקות מעבדת הבטחת האיכות‪ ,‬יפחית המזמין סכום כספי בשיעור קבוע‬
‫‪109‬‬
‫מראש של אפס נקודה שבעים וחמישה אחוז(‪ ,)0.75%‬מתשלום הבסיס‪( ,‬לפני התייקרויות)‬
‫המגיע לקבלן בגין העבודות שתבוצענה לפי חוזה זה‪ ,‬מכל אחד מהחשבונות החלקיים‬
‫ומהחשבון הסופי‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫תחומי הפעילות‬
‫של מערך בקרת‬
‫האיכות‬
‫מערכת בקרת האיכות תכלול לכל הפחות את תחומי הביצוע כמפורט להלן‪ ,‬בכפוף לתחומי‬
‫העבודה הנכללים בהסכם‪:.‬‬
‫‪‬‬
‫עבודות עפר משלימות‪/‬מקומיות להכנת אתרי התארגנות‪ ,‬דרכי גישה‪ ,‬משטחי‬
‫עבודה ורחבות כניסה ("פורטלים")‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבודות לייצוב ועיבוד של מדרונות הסלע ‪ ,‬בצידי רחבות הכניסה ובצידי משטחים‬
‫למחנות העבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כריית המנהרות והאולמות לרבות עבודות כרייה‪ ,‬תמוך ראשוני ותמוך קבוע‪,‬‬
‫דיוס סדקים ומלוי חללים‪ ,‬ניקוז‪ ,‬קידוחי סקר וכן עבודות נילוות אחרות המהוות‬
‫חלק בלתי נפרד מעבודת המנהור או הבאות להשלימה‪..‬‬
‫‪‬‬
‫עבודות מצע וניקוז במנהרה‪ ,‬ובקטעים סמוכים של כביש הגישה‪.‬‬
‫יחד עם העבודות התת‪-‬קרקעיות שתוארו לעיל‪ ,‬יבוצעו במסגרת מכרז‪/‬חוזה זה‬
‫גם עבודות סלילת כביש והכנה לתשתיות קבועות‪ ,‬בתוך המנהרה ו‪/‬או בגישות‬
‫אליה כדלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עבודות עפר‪ ,‬מצעים ואספלט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מערכת ניקוז ותיעול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשתיות‪/‬הכנות למערכת תאורה‪ ,‬חשמל‪ ,‬תקשורת ובקרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכנות למערכת כבוי אש ואינסטלציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשתיות‪/‬הכנות למערכת האיוורור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל תחום נוסף במסגרת עבודות ההסכם‪ ,‬אשר לא נכלל בתחומים שלעיל‪.‬‬
‫למזמין שמורה הזכות לדרוש הוספה ו‪/‬או שינוי בתחומים שיוצעו על‪-‬ידי הקבלן‪.‬‬
‫‪1.4‬‬
‫הגורמים‬
‫המבצעים‬
‫בקרת האיכות בפרויקט תנוהל‪ ,‬תופעל ותבוצע באמצעות חברה חיצונית עצמאית‪,‬‬
‫שאינה קשורה ארגונית לקבלן‪ ,‬המתמחה בביצוע בקרת איכות בפרויקטים של מנהור‪,‬‬
‫עמה יתקשר הקבלן לצורך הבקרה בפרויקט‪ .‬החברה תהיה בעלת ניסיון מצטבר‬
‫מוכח של ‪ 4‬שנים‪ ,‬לכול הפחות‪ ,‬בביצוע בקרת איכות בפרויקטים בעלי אופי והקף‬
‫כספי דומה לעבודות הכלולות בפרויקט‪.‬‬
‫מערכת בקרת האיכות בפרויקט וכל עובדיה יהיו ארגון נפרד מהמערך הקבלן העוסק‬
‫בביצוע של הפרויקט‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫בדיקות המעבדה במסגרת בקרת האיכות בפרויקט יבוצעו ע"י "מעבדה מוסמכת" על‬
‫ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ו"מעבדה מאושרת" ע"י הממונה על התקינה‬
‫במשרד המסחר והתעשייה‪ .‬ביחד עם הגשת תכנית בקרת האיכות‪ ,‬יציג הקבלן את‬
‫ההסכם שעל פיו התקשר עם מעבדה‪/‬מעבדות לביצוע כל הבדיקות הדרושות על פי‬
‫תכנית בקרת האיכות‪ .‬בהסכם עם המעבדה‪/‬מעבדות יצוינו בין היתר גם הזמנים‬
‫המרביים לביצוע הבדיקות ולקבלת התעודות‪.‬‬
‫‪1.5‬‬
‫צוות‬
‫בקרת‬
‫האיכות‬
‫ומבנה‬
‫אירגוני‬
‫צוות בקרת‪-‬איכות לא יהיה חלק מצוות הביצוע בדרך כלשהי‪.‬‬
‫צוות בקרת האיכות יכלול את בעלי התפקידים והמרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מנהל בקרת איכות (מב"א)‪ -‬בראש מערכת בקרת האיכות יעמוד מנהל בקרת‬
‫האיכות‪ .‬מנהל בקרת האיכות יהיה מהנדס אזרחי רשוי‪ ,‬בעל וותק וניסיון מקצועי‬
‫מוכח של ‪ 7‬שנים לפחות בתחום עבודות נשוא ההסכם ובעל וותק וניסיון מקצועי‬
‫מוכח של ‪ 2‬שנים לפחות בתחום בקרת האיכות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ממונה בקרת איכות תחומי (מבא"ת)‪ -‬בכפוף למנהל בקרת האיכות ובראש תחומי‬
‫העבודה השונים יעמדו ממוני בקרת האיכות התחומיים‪ .‬ממונה בקרת האיכות‬
‫התחומי יהיה מהנדס רשוי‪ ,‬בהתאם לתחום הבקרה המתאים‪ ,‬בעל וותק וניסיון‬
‫מקצועי מוכח של ‪ 7‬שנים לפחות בתחום עבודות נשוא ההסכם‪ ,‬עליהן הוא ממונה‪,‬‬
‫ובעל וותק וניסיון מקצועי מוכח של ‪ 2‬שנים לפחות בתחום בקרת האיכות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקרי איכות – בכפוף לממונה בקרת האיכות התחומי‪ ,‬יעבדו בתחומי הבקרה‬
‫השונים‪ ,‬בקרי איכות נוספים‪ ,‬שכמותם תיגזר מדרישות מסמכי ההסכם ו‪/‬או היקפי‬
‫מטלות מערכת בקרת האיכות‪ .‬בקרי האיכות יהיו מהנדסים או הנדסאים‪ ,‬בעלי‬
‫וותק וניסיון מקצועי מוכח של ‪ 3‬שנים לפחות בתחום העבודות נשוא ההסכם‪ ,‬בהם‬
‫הם עוסקים‪ ,‬ובעלי וותק וניסיון מקצועי מוכחים של שנה אחת לפחות בתחום בקרת‬
‫האיכות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודד ראשי‪ -‬הצוות של מערכת בקרת האיכות יכלול "מודד ראשי"‪ ,‬אשר יעבוד‬
‫בכפוף למנהל בקרת האיכות‪ .‬המודד יהיה אחראי על בקרת המדידות‪ .‬מודד זה יהיה‬
‫מודד מוסמך בעל ניסיון מקצועי מוכח בעבודות דומות לנשוא הפרויקט של ‪ 5‬שנים‬
‫לכל הפחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודדים‪ -‬בכפוף למודד הראשי‪ ,‬יעבדו לצורך בקרת המדידות צוותי מדידה‪ ,‬שכמותם‬
‫תיגזר מדרישות מסמכי ההסכם ו‪/‬או היקף מטלות בקרת המדידות‪ .‬צוותי המדידה‬
‫יכללו מודדים בעלי ניסיון מקצועי של ‪ 2‬שנים לכול הפחות בעבודות דומות לנשוא‬
‫ההסכם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנהל מעבדה‪ -‬הצוות של מערכת בקרת האיכות יכלול "מנהל מעבדה" אשר יעבוד‬
‫‪111‬‬
‫בכפוף למנהל בקרת האיכות‪ .‬מנהל המעבדה‪ ,‬יהיה עובד של המעבדה עמה התקשר‬
‫הקבלן לצורך ביצוע בדיקות בפרויקט‪ .‬מנהל המעבדה יהיה ממונה על עבודת מעבדת‬
‫הבדיקות שתופעל באתר ומחוץ לאתר‪ ,‬בנושאים הקשורים לפרויקט‪ .‬מנהל המעבדה‬
‫יהיה בעל ניסיון מקצועי מוכח של ‪ 5‬שנים לכל הפחות‪ ,‬בביצוע בדיקות המעבדה‬
‫הנדרשות בפרויקט ושל ‪ 3‬שנים לכול הפחות בניהול צוות מעבדה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בודקי מעבדה‪ -‬בכפוף למנהל המעבדה יעבדו בודקי מעבדה‪ ,‬אשר יהיו עובדים של‬
‫המעבדה עמה התקשר הקבלן לביצוע הבדיקות בפרויקט‪ .‬הבודקים יהיו בעלי‬
‫הסמכה מטעם המעבדה לביצוע הבדיקות אותן הם מבצעים ובעלי ניסיון מקצועי של‬
‫שנה אחת לכול הפחות בביצוע בדיקות אלה‪.‬‬
‫מספרם המזערי של עובדי מערכת בקרת האיכות יהיה כמוגדר במפרט המיוחד‪.‬‬
‫גודל צוות מערכת בקרת האיכות‪ ,‬היקף הנוכחות הנדרשת בפרויקט ‪,‬המבנה האירגוני‬
‫והכפיפויות במערכת‪ ,‬יפורטו במדריך בקרת האיכות שיוכן ע"י הקבלן בתחילת פרויקט‬
‫ויוגש לאישור המזמין‪ .‬ההיקף הכולל של משאבי האנוש המקצועיים‪/‬הנדסיים בצוות בקרת‬
‫האיכות והיקף נוכחותם בפרויקט דורש את אישור מנהל הבטחת האיכות ומנהל הפרויקט‪.‬‬
‫בנוסף לאמור לעייל‪ ,‬במידת הצורך וע"פ דרישת מנהל הבטחת האיכות ו‪/‬או מנהל הפרויקט‬
‫יוגדל צוות הבקרה במהלך תקופת הביצוע בהתאם לנגזר מהיקפי העבודה והמטלות‬
‫הנדרשות מבקרת האיכות בכל שלב ושלב‪.‬‬
‫כל עובד בצוות בקרת האיכות (לרבות שינויים במהלך הפרויקט) טעון אישור מנהל הבטחת‬
‫האיכות ומנהל הפרויקט‪ .‬גורמים אלה רשאים לפסול מועמדים‪ ,‬גם אם הם עומדים‬
‫בדרישות הסף כמתואר לעייל‪ ,‬לפי שיקול דעתם הבלעדית‪ .‬ניתנה הוראה כזו‪ ,‬ירחיק הקבלן‬
‫את המועמד‪/‬ים ויציע במקומם אחרים‪.‬‬
‫מערכת האיכות של מנהל בקרת האיכות תהיה כפופה ישירות להנהלה הבכירה ביותר של‬
‫הקבלן במקביל לאגף הביצוע של הקבלן ובתיאום עימו‪.‬‬
‫מנהל בקרת האיכות בפרויקט יהיה כפוף ישירות להנהלה הבכירה ביותר של הקבלן והן‬
‫למנהל האיכות הראשי של הקבלן‪.‬‬
‫‪1.6‬‬
‫מטלות‬
‫מערכת‬
‫בקרת‬
‫האיכות‬
‫‪‬‬
‫בניית תהליכי בחירה של קבלני משנה ו‪/‬או ספקים אחרים מתאימים וכן תהליכים‬
‫המוודאים שתוצריהם עמודים בדרישות מסמכי ההסכם לפני שילובם בעבודות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יישום תהליכי זיהוי‪ ,‬טיפול ותיקון ליקויים ואי התאמות בתוכניות‪ ,‬בתהליכי‬
‫‪112‬‬
‫העבודה ובאיכויות המוצר המוגמר וכן קביעת דרכים לשיפור תהליכי העבודה על‬
‫מנת להימנע מחזרה על אי התאמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שמירת רישום מסודר של כל תהליכי העבודה ותוצאות פעולות הבקרה‪ ,‬הפיקוח‬
‫והבדיקות המעבדתיות‪ ,‬בדרך שתאפשר הצגה ברורה של רמות האיכות שהושגו‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫מטלות מערכת בקרת האיכות יכללו בין היתר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הכנת מדריך בקרת איכות לפרויקט לרבות נוהלי בקרה‬
‫‪‬‬
‫קריאה ולימוד של דרישות מסמכי ההסכם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקת תכניות ווידוא עבודה ע"פ תכניות עדכניות‬
‫‪‬‬
‫אישור התאמת מפעלים‪/‬מחצבות‪/‬ספקים‪/‬יצרנים לאספקת חומרים ומוצרים‬
‫לפרויקט ובקרת החומרים והמוצרים הנ"ל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אישור קבלני משנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אישור ציוד ייעודי וצוותי‪ -‬עבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקת איכויות וזמינות של חומרים וציוד‪ ,‬כולל אישורם‬
‫‪‬‬
‫בדיקת זמינות שטחי העבודה המיועדים לביצוע עבודות ופעילויות שונות והבטחת‬
‫הסידורים המוקדמים לביצוע העבודה הנ"ל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכנון‪ ,‬ליווי ובקרת ביצוע קטעי מבחן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקרה שוטפת של העבודות ושלבי הביצוע השונים לרבות‪ :‬פיקוח‪ ,‬בדיקות מעבדה‪,‬‬
‫מדידות ובדיקות אחרות‪ ,‬עד להשלמת כל שלב של העבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקות קבלה של שלבי העבודה והמוצר המוגמר‬
‫‪‬‬
‫בקרה‪ ,‬ניהול‪ ,‬מעקב ותיעוד אי התאמות וסגירתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניהול ישיבות איכות שבועיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניהול יומן בקרת איכות יומי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיעוד מסמכי האיכות ומסמכי הבקרה לרבות הכנת דו"חות בקרה שבועיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיווח למזמין העבודה‪.‬‬
‫‪1.7‬‬
‫החברה שתבצע את בקרת האיכות בפרויקט תכין עבור הקבלן ותגיש לאישור מנהל הבטחת‬
‫תכנית‬
‫בקרת‬
‫האיכות‬
‫האיכות ומנהל הפרויקט תכנית בקרת איכות לפרויקט‪ ,‬תוך שבועיים ממועד מתן צו התחלת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫תוכנית בקרת האיכות תפרט את הנושאים השונים הקשורים לניהול האיכות בפרויקט תוך‬
‫‪113‬‬
‫פירוט הפעילויות התהליכים והאמצעים שנועדו להבטיח שתהליכי העבודה והתוצר הסופי‬
‫יעמדו בדרישות מסמכי ההסכם‪ .‬התכנית תספק הנחיה והדרכה לצוות בקרת האיכות‬
‫ביישום נושא בקרת האיכות בפרויקט בקשר עם כל היבטי העבודה‪.‬‬
‫תכנית בקרת האיכות תכלול בין היתר התייחסות לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תיאור מבנה ארגוני של מערכת בקרת איכות ושל גורמי הביצוע של הקבלן לרבות‬
‫כפיפויות וקשרי הגומלין בין גורמי הבקרה לבין גורמי הביצוע‪ ,‬הבטחת האיכות‬
‫וניהול הפרויקט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרוט של הרכב צוות בקרת האיכות‪ ,‬רשימת עובדים‪ ,‬מיומנותם והכשרתם‪ ,‬תחומי‬
‫אחריותם וסמכויותיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרוט נתוני המעבדה‪/‬ות שיופעלו בפרויקט‪ ,‬כולל הסמכות‪ ,‬פרטי הכשרה והסמכה‬
‫של מנהל מעבדה והבודקים האחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פירוט נתוני המודד הראשי וצוותי המדידה שיופעלו בפרויקט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רשימות קבלני המשנה‪ ,‬יצרנים וספקים‪ ,‬אשר יועסקו בפרויקט‪ ,‬כולל אנשי‬
‫האיכות שלהם ואישורי עיסוקם והכשרתם (פרק זה יושלם במהלך הפרויקט‪,‬‬
‫כאשר לא יתחיל קבלן משנה ‪/‬ספק‪/‬יצרן בעבודה בפרויקט לפני שאושר ע"י מערכת‬
‫בקרת האיכות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרוט תוכנית בדיקות ושכיחותן‪ ,‬הן בדיקות המבוצעות באתר והן בדיקות‬
‫המבוצעות במעבדות מחוץ לאתר ובדיקות אצל יצרנים‪/‬ספקים חיצוניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכנית פיקוח‪ ,‬בדיקה‪ ,‬בקרה ומעקב מפורטת לסוגי העבודה השונים הכלולים‬
‫בפרויקט‪ .‬לכול סוג עבודה יוכן נוהל בקרה מתאים אשר ייפרט את שלבי הבקרה‬
‫במקביל לשלבי הביצוע השונים‪ ,‬כולל תרשימי תהליכים‪ ,‬מעקב וטיפול באי‬
‫התאמות‪ ,‬רשימות תיוג‪ ,‬טבלאות ריכוז וטפסים נוספים עפ"י הצורך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פירוט השיטה והאמצעים לזיהוי‪ ,‬טיפול ותיקון פגמים ואי התאמות איכות‬
‫התוכניות‪ ,‬המוצרים והעבודות לדרישות מסמכי ההסכם ודרכים למניעת הישנות‬
‫מקרים דומים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פירוט שיטת עיבוד הנתונים והתיעוד של פעילות מערכת בקרת האיכות לרבות‬
‫תהליכי העבודה ותוצאות פעולות הפיקוח‪ ,‬הבקרה‪ ,‬בדיקות המעבדה והמדידות על‬
‫מנת לאפשר הצגת רמות האיכות שהושגו‪ .‬כמוכן תתואר תוכנות המחשב בהן‬
‫יעשה שימוש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נוהל לביצוע מדידות בקרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נוהל לדיווח והעברת מידע מבקרת האיכות לגורמי הפרויקט האחרים לרבות‬
‫פירוט הדו"חות התקופתיים ותכולתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דוגמת יומן בקרת איכות יומית בה יעשה שימוש בפרויקט‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫הקבלן נדרש לצרף את דוחות בקרת האיכות הבאים לחשבונות החלקיים והחשבון הסופי‪.‬‬
‫‪1.8‬‬
‫דוחות בקרת‬
‫מנהל הפרויקט רשאי להוסיף דרישה לדוחות נוספים ואו הצגה אחרת של המידע הנדרש‪.‬‬
‫איכות‬
‫מודגש בזה כי עם הגשת החשבון הסופי‪ ,‬יש לוודא כי אי ההתאמות כולן נסגרו‪.‬‬
‫הנדרשים‬
‫להגשה יחד‬
‫להלן הדוחות הנדרשים‪:‬‬
‫עם מסמכי‬
‫החשבונות‬
‫החלקיים‬
‫והחשבון‬
‫הסופי‬
‫‪‬‬
‫טבלת ריכוז מצטברת‪ ,‬מפורטת‪ ,‬של אי התאמות בפרויקט‪ ,‬עדכנית למועד‬
‫החשבון‪( .‬כל אי ההתאמות שנפתחו בפרויקט‪ ,‬מתחילתו ועד למועד ההגשה‪,‬‬
‫לרבות הסגורות והפתוחות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טבלת ריכוז של אי התאמות פתוחות בפרויקט‪ ,‬עדכנית למועד החשבון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טבלת ריכוז ניכויים ("קנסות") מפורטת ומצטברת‪ ,‬בגין ליקויים בעבודות‬
‫השונות‪ ,‬בהתבסס על הדרישות החוזיות‪ ,‬מפרטיות וכד'‪.‬‬
‫‪ 1.9‬ניכויים‬
‫בגין אי‬
‫סגירה של‬
‫אי התאמות‬
‫‪ .1‬כל אי התאמה שנפתחת במהלך פרויקט ע"י בקרת איכות או הבטחת‬
‫איכות או מנהל הפרויקט תטופל על ידי הקבלן בזמן ובאיכות‬
‫הנדרשת‪.‬‬
‫‪ .2‬בעת פתיחת אי התאמה יציג הקבלן באמצעות בקרת איכות את מועד‬
‫הסיום המתוכנן לסגירה‪ .‬מועד זה יבחן ויאושר על ידי מנהל‬
‫הפרויקט‬
‫‪ .3‬במידה וקיימת מחלוקת בקביעת מועד המתוכנן לסגירת אי התאמה‬
‫רשאי מנהל הפרויקט לקבוע תאריך יעד לסגירה‪.‬‬
‫‪ .4‬בישיבה השבועית באתר תוצגנה אי התאמות הפתוחות ויינתן דיווח על‬
‫ידי הקבלן עבור לוחות הזמנים הנדרשים לסגירתן‪ .‬ההחלטות בנוגע‬
‫להליכי סגירת אי התאמות יירשמו בפרוטוקול הישיבה השבועית‪.‬‬
‫‪ .5‬באם מסיבה כלשהי חלף זמן סגירת אי ההתאמה וטרם נסגרה‪ ,‬תינתן‬
‫לקבלן אפשרות להציג את סיבת דחיית סגירת אי ההתאמה‪ .‬ההחלטה‬
‫תהיה של מנהל הפרויקט האם לאפשר דחייה נוספת ללא ניכוי או‬
‫להשיט ניכוי על הקבלן‪.‬‬
‫‪ .6‬כמות ימי האיחור עבור אי התאמה תחושב ממועד הסגירה המאושר‬
‫ועד מועד הסגירה בפועל ‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ .7‬בגין החריגה ממועד סגירת אי ההתאמות בפרויקט ינוכה מחשבונו‬
‫החודשי של הקבלן סכום השווה לכמות ימי האיחור‪ ,‬לכל אי התאמה‬
‫בנפרד‪ ,‬כפול הניכוי הכספי עפ"י הסכומים שבטבלה שלהלן ‪:‬‬
‫ערכי ניכוי בגין אי סגירת אי התאמות בזמן הנדרש‬
‫מהות הניכוי‬
‫הניכוי (‪/₪‬יום)‬
‫חריגה ממועד סגירת אי התאמה בדרגה ‪1‬‬
‫‪500‬‬
‫חריגה ממועד סגירת אי התאמה בדרגה ‪2‬‬
‫‪1000‬‬
‫חריגה ממועד סגירת אי התאמה בדרגה ‪3‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪116‬‬
‫נספח ב' ‪ -‬הנחיות לשמירה על הסביבה בעת הביצוע‬
‫‪ 1.1‬כללי‬
‫‪ ‬ציוד בניה באתר הבנייה יוצב הרחק ככל האפשר משימושי קרקע רגישים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בהתאם לדרישת המחלקה לאיכות הסביבה בעיריית ירושלים‪ ,‬הקבלן יבצע וימסור לידי‬
‫המחלקה‪ ,‬מדידות אבק ורעש בסביבת האתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שרותי העובדים יחוברו לרשת הביוב העירונית ו‪/‬או לחלופין ישתמשו בשירותים כימיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפרויקט ילווה ע"י יועץ סביבתי ויועץ אקוסטי של הקבלן‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מניעת מטרדי רעש וזעזועים‬
‫‪ 1.1.1‬קריטריונים‬
‫‪ 1.2.1.1‬רעש‬
‫תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג – ‪ + 1992‬חוק עזר עירוני‬
‫בסעיף ‪ ,5‬בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג ‪ 1992‬נקבע כי‪:‬‬
‫"לא יפעיל אדם ולא ירשה להפעיל מכונה כמשמעותה בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד‬
‫בנייה) התשל"ט‪ 1979-‬לצרכי חפירה‪ ,‬בנייה או כיוצא באלה באזור מגורים בין השעות ‪ 19:00‬ל‪7:00 -‬‬
‫למחרת ובימי מנוחה זולת אם הפעלת המכונה דרושה באופן דחוף לשם מניעת סכנה או הפרעה בלתי‬
‫סבירה לבטחון הצבור‪ ,‬בריאותו או בטיחותו או להסרת סכנה או הפרעה כאמור‪".‬‬
‫לכן‪ :‬שעות העבודה יהיו ‪ .7:00-19:00‬שינוי בשעות העבודה יהיה רק לאחר שיוכח‬
‫במסגרת דו"ח אקוסטי של הקבלן שניתן לבצע עבודות בשעות חריגות מבלי לגרום למפגעי‬
‫רעש ולאחר שדו"ח יאושר על ידי רכז אקוסטיקה ומניעת מפגעי רעש במחלקה לאיכות‬
‫סביבה בעיריית ירושלים‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 15‬בתקנות אלו נקבע כי‪:‬‬
‫"האיסורים המוטלים עפ"י תקנות אלו על גרימת רעש באזור מגורים‪ ,‬יחולו גם על גרימת רעש מחוץ‬
‫לאזור מגורים‪ ,‬אם אותו רעש גורם הפרעה או מטרד באזור המגורים‪".‬‬
‫המלצת המשרד להגנת הסביבה‬
‫בין השעות ‪ 7:00‬ל‪ ,19:00 -‬רעש שמפלסו עולה על מפלסי הרעש המירביים שנקבעו‬
‫בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן – ‪ ,1990‬בתוספת ‪ 1 ,20 dBA‬מ'‬
‫מחוץ לחלון הפונה לאתר הבנייה‪ ,‬יחשב כרעש בלתי סביר מאתר בנייה‪ .‬באזור מגורים‬
‫(מבנה ב' בתקנות) מפלס הרעש המירבי בשעות היום הינו ‪ 75 dBA‬לרעש הנמשך בין ‪-3‬‬
‫‪ 9‬שעות‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫התקנות למניעת מפגעים (רעש מציוד בנייה) ‪1979‬‬
‫על הציוד המכני שיופעל בפרוייקט‪ ,‬לעמוד בדרישות התקנות למניעת מפגעים (רעש מציוד‬
‫בנייה) ‪ .1979‬דהינו‪ ,‬במרחק של ‪ 15‬מ'‪ ,‬מפלס הרעש לא יעלה על ‪ ,80 dBA‬בתנאי‬
‫המדידה המוגדרים בתקנות‪.‬‬
‫ע"פ התוספת הראשונה בתקנות‪ ,‬התקנות חלות על כל הציוד שיופעל באתר‪ ,‬למעט‬
‫המיקרופיילור‪.‬‬
‫הפעלת ברייקר ב‪( 5S-‬סימון בחו"ד סביבתית‪ -‬קצה מזרחי של פורטל שטח‬
‫ההתארגנות המזרחי) תותר בתנאי ביצוע מיגון אקוסטי‪ ,‬כך שמפלס הרעש המרבי‬
‫במרחק ‪ 15‬מ' לא יעלה על ‪db(A)72‬‬
‫פיצוצים‬
‫עפ"י בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) ‪ 1990‬נקבע כי מפלס הרעש המרבי‬
‫המותר בתקנות באזור מגורים הינו ‪ 109 dBC‬במרחק כ‪ 7 -‬מ' מחזית הבניין בתנאי‬
‫שהפיצוצים מתקיימים בשעות היום בלבד (מהזריחה עד השקיעה) ולא מתקיימים יותר‬
‫מ‪ 4 -‬פיצוצים בשבוע‪.‬‬
‫‪ 1.2.1.2‬רעידות‬
‫השפעה על בני אדם‬
‫תקן גרמני ‪ DIN 4150‬חלק ‪" ,2‬רעידות בבניינים‪ -‬השפעה על בני אדם במבנים"‪,‬‬
‫כמפורט‪:‬‬
‫קריטריון לרעידות הנגרמות מעבודות בנייה (השפעה על בני אדם)‬
‫משך העבודה‪,‬‬
‫ימים‬
‫ערכים‬
‫שעות יום‬
‫רמה ‪I‬‬
‫רמה ‪II‬‬
‫רמה ‪III‬‬
‫שעות לילה‬
‫(אזור מגורים)‬
‫עד יום אחד‬
‫‪ 78 – 26‬יום‬
‫‪ 26 – 6‬יום‬
‫‪Au‬‬
‫‪Ao‬‬
‫‪Ar‬‬
‫‪Au‬‬
‫‪Ao‬‬
‫‪Ar‬‬
‫‪Au‬‬
‫‪Ao‬‬
‫‪Ar‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.05‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - Au‬סף תחתון‬
‫‪ - Ao‬סף עליון‬
‫‪ - Ar‬ערך להשוואה עם ערכי ה‪Kb -‬‬
‫‪118‬‬
‫במידה ומפלס הרעידות נמוך מרמה ‪ , I‬ניתן להניח כי הרעידות לא יגרמו לחוסר נוחות‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫במידה ומפלס הרעידות נמוך מרמה ‪ ,II‬סביר להניח כי הרעידות לא יגרמו לחוסר נוחות‬
‫משמעותי‪ ,‬בתנאי שיינקטו מספר אמצעים הקשורים בהודעת התושבים בעניין העבודות‪,‬‬
‫כמפורטים בסעיף ‪ 6.5.4.3‬בתקן‪ .‬כאשר מפלס הרעידות עולה על רמה ‪ ,II‬עולה הסבירות‬
‫שהרעידות יגרמו לחוסר נוחות משמעותי‪.‬‬
‫מפלסי רעידות העולים על הערכים ברמת ‪ III‬נחשבים כבלתי מקובלים‪.‬‬
‫השפעה על מבנים‬
‫ע"פ תקן גרמני ‪ DIN 4150‬חלק ‪" ,3‬רעידות במבנים – השפעה על מבנים"‪ ,‬טבלה מס'‬
‫‪ ,3‬במבני מגורים‪ ,‬מפלסי הרעידות המירביים המותרים הוא ‪ 5‬ממ"מ‪/‬שנייה במשטח‬
‫אופקי‪ ,‬בקומה העליונה‪ .‬קריטריון זה מתייחס לרעידות לטווח הארוך והינו מחמיר יותר‬
‫מאשר הקריטריון לרעידות לטווח הקצר‪.‬‬
‫נספח הביצוע יוגש לאישור הנהלת הפרוייקט ולאחר אישורו לאישור המחלקה לאיכות‬
‫הסביבה בעירית ירושלים‪.‬‬
‫‪ ‬הקבלן לא יתחיל בבצוע העבודות טרם קבלת אישור המחלקה לאיכות הסביבה‬
‫לנספח הביצוע הסביבתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביצוע מדידות רעש ‪ -‬במידת הצורך‪ ,‬ע"פ דרישת המחלקה לאיכות הסביבה בעירית ירושלים‪,‬‬
‫הקבלן יבצע מדידות ניסוין כאשר הציוד יופעל באתר במקומות הרגישים ביותר מבחינת‬
‫המבנים הסמוכים ומפלסי הרעש יימדדו במבנים הסמוכים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מניעת מפגעי אבק‬
‫א‪.‬‬
‫עבודות הקידוח של המיקרופיילר – מתוכננת עבודה של מיקרופיילר בעת העבודות על‬
‫הפורטלים של דרכי הגישה‪ .‬יש לנקוט באמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כל בור קידוח יורטב ויכוסה בחומר קשיח למניעת אבק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לידע את דיירי רחוב היכל המשפט לפני תחילת עבודות קידוח כלונסאות‬
‫(מיקרופילרים) בשטח ההתארגנות המזרחי ולמסור להם מידע על היקף‬
‫העבודה וכתובת לפניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לידע את דיירי רחוב שד' הרצל בין רח' הרב צבי יהודה לשד' שז"ר לפני‬
‫תחילת עבודות קידוח כלונסאות (מיקרופילרים) בשטח ההתארגנות המערבי‬
‫ולמסור להם מידע על היקף העבודה וכתובת לפניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוקם גדר איסכורית אטומה (או לחילופין גדר אקוסטית) לרבות בחיבור עם‬
‫הקרקע בגובה מינימלי של ‪ 2‬מ' בגבול שטחי ההתארגנות המזרחי‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תנועות משאיות –משאיות שיוצאות מהאתר ונושאות פסולת בניין‪ ,‬עודפי עפר או כל‬
‫חומר אחר הגורם לפיזור אבק וחלקיקים לסביבה‪ ,‬יהיו מכוסות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ערמות עפר ‪ -‬ערמות עפר וחומרי גלם בעלי מרקם חלקיקי‪/‬אבקתי ימוקמו בהתאם‬
‫לתרשים מס' ‪ 3‬לעיל ויכוסו ו‪/‬או יורטבו‪ ,‬למניעת היוצרות אבק‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שטחי ההתארגנות – שטח ההתארגנות המזרחי אינו מכוסה באספלט ועלול להוות‬
‫מקור לפליטה של אבק‪ .‬במידה ששטח זה לא ייסלל יש לנקוט באמצעים הבאים‪:‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגבלת מהירות תנועת משאיות ל‪ 20 -‬קמ"ש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיזור תקופתי של חומר מייצב מתאים (אין להשתמש בשמנים‪ ,‬דלקים או‬
‫מלחים)‪ .‬תדירות הפיזור תקבע על פי עומס התנועה וסוג הקרקע‪.‬‬
‫ניטור אבק – אחת לשלושה חודשים ועפ"י דרישת המחלקה לאיכות סביבה בעיריית‬
‫ירושלים‪ ,‬יבוצע ניטור של אבק מרחף (‪ . )TSP‬הניטור יבוצע בהתאם להנחיות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מיקום – נקודת דיגום אחת במעלה הרוח ונקודה אחת במורד הרוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זמן הדיגום – ‪ 3‬שעות לאפשר השוואה לתקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא יבוצעו מדידות ביום גשם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המיקום וזמן המדידה יתואמו עם המחלקה לאיכות סביבה בעיריית‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות הניטור יוצגו בדוח מסכם למחלקה לאיכות סביבה בעיריית‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪ 1.4‬פסולת בניין ‪ /‬עודפי עפר‬
‫‪1.‬‬
‫עודפי העפר ופסולת הבניין יפונו לאתר מאושר בסביבת ירושלים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫יומצא אישור קליטת עודפי עפר‪/‬פסולת בניין באתר הפינוי למחלקה לאיכות סביבה‬
‫בעיריית ירושלים‪.‬‬
‫‪3.‬‬
‫כל העבודות הנוגעות לפסולת הבניין ועודפי העפר לרבות הובלתם‪ ,‬מחזורם והטמנתם‬
‫יבוצעו ע"י עסקים בעלי רשיון עסק מתאים על פי סעיף ‪ 5.1‬ב' בצו רישוי עסקים –‬
‫‪ ,1996‬עבודתם תותר רק לאחר הצגת רשיון עסק כדין‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בתום עבודות הבנייה תפונה כל פסולת ושרידים מפעולות הבנייה‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫‪ 1.5‬מניעת זיהום קרקע מאחסון מכלי דלק ושמן‬
‫•‬
‫נפח המאצרה יהיה ‪ 110%‬לפחות מנפח המכל הגדול שבתוכו‪.‬‬
‫•‬
‫המאצרה תהיה עמידה בפני חלחול שמן ודלק‪.‬‬
‫•‬
‫בנקודת היציאה של המאצרה יהיה מותקן מגוף‪.‬‬
‫•‬
‫המגוף יישאר במצב נורמלי סגור ויפתח לניקוז מי גשם בלבד‪.‬‬
‫•‬
‫במקרה של שפך במאצרה יטופל תוך פרק זמן שלא יעלה על ‪ 24‬שעות מרגע גילויו; בעל‬
‫ההיתר יפעל מיידית לספיגת החומר וניקוי המאצרה‪ ,‬כך שבכל מקרה לא תהייה דליפה‬
‫אל מחוץ למאצרה‪.‬‬
‫‪121‬‬