‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫סקירת ספרות ‪2014 -2000‬‬
‫פרופ' משה ישראלאשוילי‬
‫ביה"ס לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫הכנת הסקירה התאפשרה בזכות מענק מחקר שהתקבל מעמותת "למרחב"‪.‬‬
‫הסקירה מוגשת להנהלת עמותת "למרחב";‬
‫אין להשתמש בסקירה ללא אישור הנהלת עמותת "למרחב"‬
‫‪1‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫תמצית‬
‫‪ .1‬סקירת ספרות זו מתבססת על בחינה ועיבוד של כ‪ 200 -‬מאמרים‪ ,‬אשר נדלו מתוך אלפי‬
‫מחקרים העוסקים שתקופת הגיל שבנדון ו‪/‬או בתהליכים המשפחתיים בהם מדובר‪.‬‬
‫‪ .2‬הסקירה עוסקת בנקודת זמן מסוימת בתהליך ההתפתחות של צעירים‪ :‬בתרבויות‬
‫המערביות )בעיקר‪ ,‬לא רק(‪ ,‬צעיר‪/‬ה המגיע‪/‬ה לגיל ‪ 18‬נכנס‪/‬ת לשלב התפתחותי חדש‬
‫המכונה "בגרות צומחת" )‪ ,(Emerging adulthood‬במהלכה יהיה עסוק בחיפוש‬
‫אינטנסיבי‪ ,‬עצמאי ומסתכן בהגדרת הזהות האישית שלו‪.‬‬
‫‪ .3‬דווקא בגלל הרצון להתנסויות עצמאיות‪ ,‬במהלך שלב זה הצעיר זקוק גם לתמיכה מצד‬
‫המשפחה‪/‬ההורים; התמיכה צריכה להיות במיגון מובנים )לא רק כלכלית(‪ ,‬לפחות במובן‬
‫של "חומת מגן" ברגעי קושי ומשבר‪.‬‬
‫‪ .4‬אי‪-‬קבלת תמיכה משפחתית בשלב זה‪ ,‬כמו גם קבלת עודף יתר‪-‬תמיכה מצד ההורים‪,‬‬
‫תהיה כרוכה בהשלכות שליליות על הצעיר‬
‫‪ .5‬הצורך בעורף‪/‬תמיכה משפחתית בולט שבעתיים בקרב צעירים שהגיעו לשלב זה ללא‬
‫תמיכה משפחתית )כדוגמת‪ :‬ילדי מהגרים‪ ,‬ילדי אומנה וכיוב'(‪ ,‬והוא מועצם אף יותר‬
‫באותם מיקרים בהם ההגעה לגיל ‪ 18‬כרוכה בחוסר וודאות לגבי הצרכים היום‪-‬יומיים‬
‫)מגורים‪ ,‬מזון וכו'(‪.‬‬
‫‪ .6‬התערבות שתכליתה סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי תהיה מבורכת אם וכאשר‬
‫תהיה דיפרנציאלית ותבנה בהתאם לרקע בעבר‪ ,‬לצרכים בהווה‪ ,‬לנסיבות החיים ולמשאבים‬
‫הנפשיים המאפיינים את הצעיר המסוים‪.‬‬
‫‪ .7‬בסיום הסקירה מוצע שקביעת אופי והיקף ההתערבות לסיוע לצעירים חסרי עורף‬
‫משפחתי‪ ,‬באופן שיקדם אותם להתמודדות מוצלחת עם המשימות של שלב הבגרות‬
‫הצומחת והגעה לשלב המבוגר הצעיר‪ ,‬תלויים במענה על מספר שאלות‪ ,‬והן‪ :‬בקרב מי‬
‫‪2‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫להתערב ? באיזה מישור להתערב ? כמה להתערב ? למשך כמה זמן להתערב ? ואיך להתערב‬
‫?‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪.1‬‬
‫עמודים‬
‫מהלך גיבוש הסקירה‬
‫•‬
‫פרטי תהליך החיפוש‬
‫‪4‬‬
‫‪4-6‬‬
‫‪.2‬‬
‫מושגי יסוד‬
‫‪7-8‬‬
‫‪.3‬‬
‫מאפייני תקופת הגיל "בגרות צומחת"‬
‫‪9-10‬‬
‫‪.4‬‬
‫חשיבות הקשר עם המשפחה בתקופת הבגרות הצומחת‬
‫‪11-20‬‬
‫•‬
‫‪.5‬‬
‫השפעת הקשר בין הצעיר למשפחתו על איכות התפקוד כמבוגר‬
‫‪21-25‬‬
‫ההתפתחות של צעירים חסרי עורף משפחתי‬
‫•‬
‫ילדים שגדלו ברחובות‬
‫‪25-27‬‬
‫•‬
‫מהגרים‬
‫‪27-30‬‬
‫•‬
‫ילדי אומנה‬
‫‪30-35‬‬
‫•‬
‫סיכום‬
‫‪35-36‬‬
‫‪.6‬‬
‫המעבר לבגרות צומחת – ראייה כוללת‬
‫‪36-38‬‬
‫‪.7‬‬
‫מסקנות כלליות‬
‫‪39-41‬‬
‫‪.8‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬
‫‪42-54‬‬
‫‪.9‬‬
‫נספח‪ :‬מושגים ומספר מחקרים שנסקרו‬
‫‪55-57‬‬
‫‪3‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫מהלך גיבוש הסקירה‬
‫המטרה של סקירת הספרות הנוכחית הייתה לברר מה המקום של תמיכה משפחתית עבור צעירים בגילאי‬
‫‪ 18-25‬והאם היעדר "עורף משפחתי" עלול להוות גורם קושי משמעותי בתהליך ההגעה למצב של מבוגר‬
‫אחראי‪ ,‬יצרני ובעל שייכות לקהילה‪.‬‬
‫לצורך מענה על שאלות אלה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הוגדרו מושגים רלוונטיים‪ ,‬המהווים מושגי מפתח לאיתור מחקרים בתחום הנדון‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫נסקרו מאגרי מידע אלקטרוניים‪ ,‬הכוללים מחקרים מתחום מדעי ההתנהגות‪ ,‬ממגוון תחומי דעת‬
‫)פסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬קרימינולוגיה ועוד(‪ ,‬ונשלפו מחקרים העונים על מילות‬
‫החיפוש שהוגדרו‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫כדי להשיג ידע רלוונטי‪ ,‬החיפוש התמקד בשנים ‪ .2000-2014‬הבחירה בשנת ‪ 2000‬לא הייתה‬
‫מקרית אלא נבעה מהעובדה שזו הייתה השנה בה פורסם לראשונה המושג ‪) Emerging adulthood‬להלן‪:‬‬
‫‪,‬בגרות צומחת"(‪ ,‬המתייחס לתקופת הגיל בה עוסקת הסקירה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מתוך המחקרים שנשלפו‪ ,‬נערך מיפוי ראשוני של מחקרים שאכן נראים רלוונטיים לצורך מענה על‬
‫השאלה הנדונה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫מחקרים אלה נקראו‪ ,‬נותחו וסוכמו‪.‬‬
‫תיאור‪ ,‬סיכום ואינטגרציה של המחקרים שנבדקו מוצגים במסמך הנוכחי‪.‬‬
‫פרטי תהליך החיפוש‬
‫לצורך סקירת הספרות‪ ,‬חיפשנו מאמרים בשלושה מאגרי מידע מרכזיים‪PsycNet, Eric, Google :‬‬
‫‪.scholar‬‬
‫הסקירה התמקדה בעיקר במחקרים שנכתבו בשפה האנגלית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫במסגרת החיפוש נשלפו כל השילובים האפשריים‪-...‬‬
‫בין המונחים‪:‬‬
‫‪emerging adults,‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪emerging adulthood‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪transition to adulthood‬‬
‫‪3.‬‬
‫לבין המונחים‪:‬‬
‫‪immigrants,‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪orphans,‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪homeless,‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪foster care,‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪boarding school,‬‬
‫‪5.‬‬
‫‪home leaving,‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪independent living,‬‬
‫‪7.‬‬
‫‪family support,‬‬
‫‪8.‬‬
‫‪family relationships,‬‬
‫‪9.‬‬
‫‪family cohesion‬‬
‫‪10.‬‬
‫‪Parental support .‬‬
‫‪11.‬‬
‫רק פרסומים אקדמיים בבמות מוכרות )נתון המהווה סוג של בקרת איכות( נכללו בסקירה‪ .‬הסקירה לא‬
‫כללה‪ :‬עבודות גמר אוניברסיטאיות‪ ,‬תקצירים ומאמרים בכתבי עת לא‪-‬אקדמיים למיניהם ו‪/‬או כאלה‬
‫שעוד לא הגיעו לפרסום אקדמי‪.‬‬
‫לכן מיון ראשוני של מאמרים נעשה על בסיס כותרת המאמר ‪ -‬בפועל‪ :‬נשלפו רק מאמרים שעוסקים‬
‫בתקופת הגיל שבנדון ובהקשרים של תהליכים משפחתיים‪.‬‬
‫מתוך המאגר של ‪ ,Google Scholar‬בו נמצאו עשרות אלפי תוצאות‪ ,‬החיפוש על פי הכותרת התמקד רק ב‪-‬‬
‫‪ 7-10‬העמודים הראשונים של התוצאות‪.‬‬
‫היקף המחקרים שאותרו באתרי ‪ PsycNet‬ובאתר ‪ ,ERIC‬ומספר המחקרי שנבחרו מתוכם מופיע בנספח‬
‫‪.1‬‬
‫‪5‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫בסופו של דבר לצורך כתיבת הסקירה נסקרו ביסודיות כ‪ 200 -‬מאמרים‪ ,‬שתוכנם הכללי היה כדלקמן‪:‬‬
‫•‬
‫‪ 17‬מאמרים דנים במאפיינים הכללים של תקופת ה‪emerging adulthood-‬‬
‫•‬
‫‪ 116‬מאמרים עסקו בתפקיד המשפחה בתקופת חיים זו‬
‫•‬
‫‪ 6‬מאמרים התייחסו לפרידה פיזית ממגורים משותפים עם המשפחה‬
‫•‬
‫‪ 4‬מאמרים התייחסו לקבלת תמיכה מגורמים לא משפחתיים‬
‫•‬
‫‪ 50‬מאמרים עסקו בצעירים ששהו במסגרת אומנה‬
‫•‬
‫‪ 4‬מאמרים התייחסו באופן כללי לצעירים חסרי בית‬
‫•‬
‫‪ 7‬מאמרים התמקדו במהגרים צעירים‬
‫יש לציין כי במהלך הקריאה התברר כי חלק מהמחקרים הנ"ל פחות רלוונטיים לנושא הנדון ועל כן בסופו‬
‫של דבר לא הייתה התייחסות אליהם במסגרת הסקירה להלן‪.‬‬
‫כך‪ ,‬בפועל‪ ,‬הסקירה הנוכחית מציגה ודנה במימצאים של כ‪ 150 -‬מאמרים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫מושגי יסוד‬
‫במהלך הסקירה נעשה שימוש במספר מושגים שלחלקם אין תרגום אחיד או מקובל בעברית‪ .‬כדי למנוע אי‪-‬‬
‫הבנות‪ ,‬להלן פירוט המושגים העיקריים בהם נשעה שימוש והגדרתם במסגרת הסקירה הנוכחית‪:‬‬
‫•‬
‫בגרות צומחת‪ :‬תקופת הגיל המכונה כיום בספרות בשם )‪ .Emerging adulthood (EA‬מאפיינים‬
‫מרכזיים של תקופת גיל זו מפורטים בפרק הראשון של הסקירה הנוכחית‪ .‬באופן כללי מושג זה מתייחס‬
‫לגילאי ‪ ;18-25‬דהיינו‪ ,‬התקופה שבין הגיל בו מסתיימת השייכות למוסד לימודי מחייב )קרי‪ ,‬בית ספר על‪-‬‬
‫יסודי( לבין תקופת הגיל בו האדם ]סיים את לימודי התואר הראשון‪/‬השני ו[אמור להשתלב בתחום עיסוק‬
‫מוגדר ויציב יחסית )לפחות לתקופה של מספר שנים(‪ .‬למותר לציין שההגדרה של גיל ‪ 18‬כגיל בו מתחילה‬
‫תקופת ה"בגרות צומחת" קבועה יחסית‪ ,‬שכן במדינות רבות בעולם )המערבי( זה הגיל בו מסתיים פרק‬
‫הלימודים הניתן באופן גורף על ידי מערכת החינוך של המדינה‪ .‬מנגד‪ ,‬הבחירה בגיל ‪ 25‬כגיל סיום פרק הבגרות‬
‫הצומחת הינו טנטטיבי לחלוטין‪ ,‬שכן גיל סיום פרק זה נתון לנסיבות שונות ומגוונות‪ ,‬דוגמת ההשפעות‬
‫המגוונות של פרק השירות הצבאי בישראל‪.‬‬
‫לשם נוחות‪ ,‬במקומות שונים בסקירה נעשה שימוש חלופי בביטוי בגרות צומחת ובביטוי ‪ ,EA‬אך משמעותם‬
‫אחידה‪.‬‬
‫•‬
‫צעירים‪ :‬מי שנמצאים בתקופת הבגרות הצומחת‪.‬‬
‫•‬
‫מתבגרים‪ :‬מי שעברו את גיל ‪ 10‬אך עדיין לא הגיעו לגיל ‪.18‬‬
‫•‬
‫מבוגרים צעירים‪ :‬מי שעברו את שלב הבגרות הצומחת ונמצאים בראשית צעדיהם כמבוגרים‪.‬‬
‫הספרות המקצועית מכנה צעיר זה בשם ‪ ,Young Adult -‬וחשוב לזכור שמדובר במי שכבר סיים את שלב‬
‫הבגרות הצומחת‪.‬‬
‫•‬
‫עורף משפחתי‪ :‬תחושה כללית של גיבוי‪ ,‬תמיכה ויכולת הישענות על בני משפחה ממעלה ראשונה‬
‫)קרי‪ ,‬לרוב המשפחה הגרעינית(‪ .‬מושג זה לא קיים כפשוטו בספרות המקצועית‪ ,‬והוא מושג שהשתרש בקרב‬
‫אנשי מקצוע העובדים בשטח‪.‬‬
‫"היעדר עורף משפחתי" מייצג מצב בו חברי המשפחה הגרעינית אינם רלוונטיים לצורך סיוע ותמיכה באדם‪.‬‬
‫•‬
‫תמיכה משפחתית‪ :‬יכולה להיות תמיכה בפועל ויכולה להיות תמיכה בפוטנציה‪ ,‬ובכל אופן אמורה‬
‫להיות בעלת משמעויות מגוונות )ראה הסקירה להלן(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫•‬
‫ילדי אומנה‪ :‬מי שמסיבות שונות ומגוונות הוצאו מבית הוריהם וחיים בתוך משפחה שאינה כוללת‬
‫את ההורים הביולוגיים‪ .‬לעתים משפחת האומנה מורכבת מקרובי משפחה‪ ,‬לעתים מאנשים שעד כה היו זרים‬
‫לילד‪/‬ה‪ ,‬וכו'‪ .‬מספר נקודות ראויות לאזכור בהקשר זה‪ (1) :‬ילד אומנה אינו ילד מאומץ; האחריות ותחומי‬
‫הפעילות של הורי האומנה מוגבלים‪ ,‬והילד עדיין נמצא באופן עקרוני בחזקת הוריו הביולוגיים‪ (2) .‬במקרים‬
‫רבים מאד ילד אומנה שומר על קשר שוטף עם ההורים‪ ,‬לעתים על בסיס קבוע ולעתים על פי תיאום מראש‬
‫)ובמקרים מסוימים תוך לווי ובקרה של אנשי מקצוע( )‪ (3‬חייב לעזוב את משפחת האומנה בהגיעו לגיל ‪(4) 18‬‬
‫ילד אומנה עלול להידרש ו‪/‬או לבקש לעזוב את משפחת האומנה גם לפני גיל ‪ ,18‬לפי שיקול דעת מקצועי של‬
‫הגורמים העוסקים בהשמה למשפחת אומנה‪ (5) .‬חלק מילדי האומנה הגיעו למשפחת האומנה לאחר שעברו‬
‫חוויות קשות של התעללות וכיוב'‬
‫•‬
‫מהגרים‪ :‬עולים‬
‫•‬
‫ילדים חסרי בית‪ :‬הומלסים )‪(Homeless‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫הסקירה הנוכחית כתובה בלשון זכר )לדוגמא‪ :‬צעיר( אך היא עוסקת בגברים ובנשים כאחד‪ .‬במקרים‬
‫הרלוונטיים צוינה הבחנה בין המינים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫תקופת הגיל "בגרות צומחת"‬
‫התקופה המכונה "בגרות צומחת" )‪ (EA - Emerging adulthood‬מתרחשת בין הגילאים ‪ 18-25/29‬ונחשבת‬
‫לתקופה שונה מתקופת ההתבגרות )‪ (adolescence‬ומתקופת הבגרות הצעירה )‪ .(young adulthood‬על פי‬
‫ארנט )‪ ,(Arnett, 2002‬מי שטבע מושג זה ותורם רבות לפיתוח ההבנה סביב נושאים רלוונטיים‪ ,‬המוקד של‬
‫תקופה זו נעוץ בבדיקה‪/‬בחינה של הזהות העצמית‪ ,‬המתרחשת במיגון רחב של מישורים‪ .‬כך‪ ,‬בעוד שבתקופת‬
‫ההתבגרות האדם מתחיל לנסח באופן ראשוני את זהותו וייחודו ובתקופת הבגרות הצעירה הוא מיישם וחי‬
‫לפי ההגדרות שגובשו‪ ,‬בתקופת ה‪ EA-‬האדם חופשי מהמגבלות שמוטלות עליו בשתי התקופות האחרות‬
‫)הנ"ל( וללא כל התחייבויות יכול לבחון כל הגדרה עצמית שירצה‪ .‬בפועל‪ ,‬בתקופה זו האדם יתנסה בצורות‬
‫חיים שונות ובהדרגה יגיע להחלטות בדבר הזהות המתאימה לו והנגזרות האישיות‪-‬התנהגותיות הנובעות‬
‫ממנה‪ .‬בין השאר‪ ,‬מה שמייחד את תקופת ה‪ EA -‬בהשוואה לתקופות שלפניה היא היכולת לרכוש השכלה‬
‫מועדפת ומגוונת‪ ,‬ולא הכורח ללמוד באופן אחיד את מה שהרשויות חושבות שצריך ללמוד )‪.(Gaudet, 2007‬‬
‫בהתאם‪ ,‬מרגע כניסת המתבגר לשלב הבגרות הצומחת ובמהלך השנים‪ ,‬חלה ירידה יחסית בקשרים‬
‫המשפחתיים‪ ,‬בעיקר בקרב בנים‪ ,‬ועלייה בכמות ההחלטות העצמאיות שהצעיר מקבל על דעתו‪ ,‬במיוחד‬
‫במישור הכלכלי ובמישור הרומנטי ) ‪Sneed, Johnson, Cohen, Gilligan, Chen, Crawford, & Kasen,‬‬
‫‪ .(2006‬אולם‪ ,‬יש לשים לב שדווקא החופש לבחון והיעדר המחויבויות טומנים בחובם גם חוסר‪-‬ודאות וחוסר‪-‬‬
‫בהירות‪ ,‬המקשים על מי שנמצאים בתקופה זו )‪ .(Arnett, 2002‬כמו כן‪ ,‬יש בו סכנות הנובעות מאורח החיים‬
‫המאופיין בהתנסויות משוחררות‪ ,‬בכללן‪ :‬מין לא‪-‬מוגן ) ‪Pingel, Bauermeister, Elkington, Fergus,‬‬
‫‪ ,Caldwell, & Zimmerman, 2012).‬שימוש בסמים ובחומרים מסוכנים ) ‪Raskin-White, McMorris,‬‬
‫)‪ Catalano, Fleming, Haggerty, & Abbott, 2006‬ונהיגה מסוכנת‪.‬‬
‫על פי ארנט )‪ ,(Arnett, 2006‬מי שנמצאים בתקופת ה‪ EA -‬נחשבים לכאלה שמאד רגישים לאחרים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫להוריהם‪ .‬הם מתחילים לתפוס את ההורים גם כאנשים‪ ,‬ולא רק כהורים‪ .‬בין השאר זה נובע מכך שחלק‬
‫מהגדרת זהותם מתבססת על ראייה אחרת של הוריהם )ראה גם התיאוריה של ויניקוט(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הם לא‬
‫חשים מחויבות לאנשים אחרים אלא בעיקר לעצמם ולצורך שלהם לבחון ולהגדיר את הזהות העצמית שלהם‪.‬‬
‫עבור מי שחוו קשיים רבים עם משפחתם בעבר )בגיל הילדות וההתבגרות( תקופת ה‪ EA -‬מאפשרת להתרחק‬
‫‪9‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫מחויות אלה וממי שיצר אותם )ההורים( ולהגדיר עצמם באופן אחר ונבדל‪ .‬אמנם‪ ,‬לעתים חוויות מוקדמות‬
‫במשפחה מקשות מאד על היכולת להגדיר עצמך בגיל ה‪ EA -‬ו‪/‬או לנסות ולהגדיר עצמך באופן משוחרר ומלא‪,‬‬
‫אך תקופת גיל זו לפחות מאפשר ניסיון להתרחקות ולהתחלה מחודשת שכזו )‪.(Arnett, 2006‬‬
‫מתיאור מאפייני תקופת חיים זו ניכר כי אינה מתרחשת בכל תרבות ומדינה; אלא‪ ,‬פרק חיים זה )‪ (EA‬קיים‬
‫בעיקר בתרבויות המאפשרות לאדם להגדיר עצמו באופן הדרגתי‪ ,‬ולא בתרבויות המחייבות הגדרה מוקדמת‬
‫ו‪/‬או כאלה הכופות על הפרט סוג ספציפי )כלשהו( של הגדרה‪ .‬בפועל‪ ,‬תקופה זו קיימת בעיקר‪ ,‬אך לא רק‪,‬‬
‫בתרבויות המערביות )‪ .(Arnett, 2002‬זאת ועוד‪ ,‬המעבר ל‪ EA -‬אינו אחיד אצל כל מי שמגיעים לגיל ‪ ,18‬אלא‬
‫התנהלותו של המעבר מושפעת ממאפיינים של מגדר‪ ,‬אתניות‪ ,‬מיצב סוציואקונומי וגזע ) ‪Settersten & Ray,‬‬
‫‪.(2010; Seiffge-Krenke, 2013‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מעבר להבדלים בין תרבויות ומדינות‪ ,‬ניתן לומר כי בכל חלקי כדור הארץ המעבר מגיל‬
‫ההתבגרות לגיל הבגרות הפך כיום להיות הרבה יותר הדרגתי ומתמשך בהשוואה למה שהיה בעבר‪ .‬אחת‬
‫הדוגמאות לכך היא העובדה שפעם מספיק היה לקבל תעודה של השכלה גבוהה כדי לזכות בעבודה קבועה‬
‫ובמשכורת יציבה יחסית ואילו כיום קבלת תעודת השכלה גבוהה עדיין אינה מבטיחה תעסוקה שכזו‪ .‬כיוון‬
‫שנושא ההשכלה הפך להיות מורכב והדרגתי יותר יש לזה השלכות גם על הנכונות להיכנס לקשר נישואין‬
‫)המחייב יכולת פרנסה סבירה( ו‪/‬או על הנכונות להפוך להורה‪ .‬תוצאה נוספת של מצב זה הינו הלחץ הגובר על‬
‫ההורים להמשיך לתמוך בילדם‪ ,‬גם במובן הכלכלי וגם במובן הרגשי‪ ,‬לפרק זמן ארוך יותר משהיה בעבר‪.‬‬
‫נקודה זו בעייתית במיוחד עבור הורים חלשים כלכלית‪ ,‬שממילא יכולתם לסייע לילדם הינה מוגבלת‬
‫)‪.(Settersten & Ray, 2010‬‬
‫אך ניתן לומר שהבעיה של צורך בהמשך תמיכה הורית קשה במיוחד עבר מי שנכנסים לתקופת ה‪ EA -‬ללא‬
‫עורף משפחתי‪ .‬עבור צעירים אלה הצורך המיידי הוא בקבלת תמיכה של מבוגר מחוץ למשפחה‪ ,‬כך שיהיה‬
‫להם אדם שמנחה‪ ,‬מלמד ותומך לאורך שלב ה‪) EA -‬ראה גם ‪.(Furstenberg, 2010a‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬בהדרגה מתגבשת הדעה שאת השינויים שפורטו‪ ,‬בתהליכים המשפחתיים ובציפיות‬
‫מההורים‪ ,‬יש ללוות בשינוי מהותי גם במדיניות הממשלתית הנוגעת לתחומי הרווחה והחינוך‪ ,‬באופן שיסייע‬
‫לצעירים להגיע מהר יותר לעצמאות כלכלית סבירה )‪.(Furstenburg, 2010b‬‬
‫‪10‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫חשיבות הקשר עם המשפחה בתקופת הבגרות הצומחת‬
‫הצרכים ההתפתחותיים של הצעיר‪/‬ה הנכנס לשלב הבגרות הצומחת מחייבים יתר עצמאות ויתר יכולת‬
‫התנסות בחוויות חיים מגוונות‪ .‬אולם אין הדבר אומר שהצעיר אמור להתרחק מהוריו ו‪/‬או שתפקיד ההורים‬
‫הפך להיות פחות חשוב; נהפוך הוא‪ ,‬הספרות מייחסת חשיבות גוברת לקשר בין הצעיר להוריו‪ ,‬במובן זה‬
‫שהקשר עם ההורים אמור לשמש לצעיר רשת ביטחון )‪ (safety net‬במהלך המפגשים הצפויים לו עם התנסויות‬
‫מגוונות ואינטנסיביות ))‪ . Swartz, Kim, Uno, Mortimer, & Bengston O'Brien, 2011‬כך‪ ,‬קיימות עדויות‬
‫מחקריות שחשיבות המשפחה בעיני צעירים לא רק שאינה פוחתת אלא אף גוברת ) ‪Tsai, Telzer, & Fuligni,‬‬
‫‪ ,(2013‬שקשר טוב עם ההורים מסייע לפיתוח זהות אישית ותעסוקתית טובה יותר ) ‪Stringer & Kerpelman,‬‬
‫‪ (2010‬וכי עזיבת הבית תורמת אף יותר לחיזוק הקשר של הצעיר עם הוריו ) & ‪Whiteman, McHale,‬‬
‫‪ .(Crouter, 2011‬יחד עם זאת‪ ,‬יש להיזהר מאמירה אחת גורפת ביחס למערכת היחסים בין הצעיר למשפחתו‪,‬‬
‫שכן מדובר במשימה התפתחותית מורכבת‪ ,‬בפניה ניצבים הצעיר והוריו כאחד – קרי‪ ,‬ארגון מחדש של מערכת‬
‫המחויבויות והקשר המשפחתי‪ ,‬מבלי לאבד את הצדדים החיוביים שקיימים בקשר במתכונתו הנוכחית )ערב‬
‫סיום שלב ההתבגרות והמעבר לבגרות צומחת(‪ .‬מורכבות זו והחששות הכרוכים בה מודגשת במחקר שנערך‬
‫בקרב צעירים סלובניים )‪ .(Zupancic, Komidar, & Puklek Levpuscek, 2012‬במחקר זה נמצא שתהליך‬
‫האינדיבידואציה )הגדרת הזהות האישית( כלל חמישה מרכיבים עיקריים‪ :‬צורך בקירבה להורים‪ ,‬התנתקות‬
‫מהמשפחה‪ ,‬חשש מנסיגה באהבה‪ ,‬פחד מהיבלעות‪/‬טשטוש העצמי ואמביוולנטיות‪ .‬חלק ממרכיבים אלה נגעו‬
‫לשני ההורים‪ ,‬אך חלקם נגעו או רק למערכת היחסים עם האב או רק למערכת היחסים עם האם‪ .‬כך או‬
‫אחרת‪ ,‬נמצא שככל שהתקדם תהליך העצמאות באופן חיובי והתעצמה תחושת הצעיר שהוא מבוגר כך הוא‬
‫פחות חשש מהאפשרויות השליליות שצוינו לעיל )כגון‪ :‬חשש מנסיגה באהבה(‪ .‬מורכבות המשימה‬
‫ההתפתחותית‪ ,‬הקשורה בניהול מערכת היחסים עם ההורים בעת המעבר לשלב הבגרות הצומחת‪ ,‬נהירה לא‬
‫רק לחוקרים אלא גם נמצאת בתודעת לבני הנוער עצמם‪ ,‬כפי שהומחש במחקר של הולסטרום ועמיתיו‬
‫)‪ .(Holstrom, Karp & Grev, 2002‬במחקר זה החוקרים ראיינו תלמידי תיכון ביחס לציפיות שלהם מהמעבר‬
‫לקולג'‪ .‬התברר שהתיאורים כללו גם התרגשות וגם‪ ,‬בצידה‪ ,‬פחד‪ .‬הפחד היה בעיקר ביחס ליכולת העתידית‬
‫לנהל את חיי היום‪-‬יום‪ ,‬בכללם‪ :‬התנהלות כלכלית‪/‬פיננסית‪ ,‬השגת‪/‬הכנת מזון‪ ,‬השתלבות חברתית והגדרה של‬
‫‪11‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫מערכת היחסים עם ההורים והמשפחה‪ .‬החשש מפני הגדרת מערכת היחסים עם ההורים היה נעוץ ברצון‬
‫לזכות בעצמאות מאילוצים משפחתיים אך ללא התרחקות מההורים ו‪/‬או איבוד התמיכה המשפחתית‪.‬‬
‫מורכבות המשימה ההתפתחותית הניצבת בפני הצעיר ומשפחתו מתבררת עוד יותר כאשר מרכיבים אלה‬
‫נבחנים באופן דיפרנציאלי – הכוונה לדינמיקה השונה שמתעוררת במערכת היחסים של הצעיר עם אמו למול‬
‫היחסים עם אביו ודמויות אחרות במשפחה‪ .‬כך‪ ,‬במחקר של טאשי ועמיתיו )‪(Tsai, Telzer, & Fuligni, 2013‬‬
‫מצאו החוקרים שבעת המעבר לשלב הבגרות הצומחת לא חלה ירידה‪ ,‬ואפילו קיימת עלייה מסוימת‪ ,‬בהיקף‬
‫הקשר‪ ,‬רמת העדכון ההדדית והחשיבות הכללית המיוחסת על ידי הצעירים לקשר שלהם עם האם; מנגד‪ ,‬חלה‬
‫ירידה מסוימת בהיקף הקשר והעדכון ההדדי בין הצעיר לבין אביו‪ .‬במחקר שנערך בקרב צעירים בישראל‬
‫ביקשה החוקרת לברר האם איכות הקשר בין הצעיר למשפחתו מושפעת מההתנהלות הפנימית של תהליך‬
‫ההתנסות והאקספלורציה שעובר הצעיר במהלך תקופת ה‪ EA -‬עצמה‪ .‬ממצאי המחקר ) & ‪Yanir‬‬
‫‪ (Guttmann, 2011‬הוכיחו את השערתה הכללית‪ ,‬לפיה כאשר תהליך האקספלורציה של הצעיר מתקדם‬
‫באופן חיובי‪ ,‬והצעיר מתקדם לקראת הגדרה ברורה וטובה יותר של הזהות העצמית שלו‪ ,‬תהיה להתקדמות זו‬
‫תרומה חיובית גם לאיכות והתנהלות הצעיר עם הוריו ומשפחתו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מציאת האיזון בין עצמאות וקירבה למשפחה מהווה פן מרכזי בתהליך ההתפתחות בגיל ה‪.EA -‬‬
‫אולם‪ ,‬בהקשר זה התגלו הבדלים משמעותיים בין תרבויות מערביות‪ .‬המצא שבחברה האמריקאית‪ ,‬קירבה‬
‫פיזית בין הצעיר לבין המשפחה קשור ליחסים פחות טובים ביניהם ולרמה פחות טובה של הסתגלות‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫בחברה האירופאית קירבה פיזית להורים מסייעת לצעירים אירופאים להתמודד טוב יותר עם המשימות‬
‫ההתפתחותיות של תקופה זו ולהגיע לרמה גבוהה יותר של אושר )‪.(Arnett, 2001‬‬
‫חשיבות דרך התנהלות המשפחה והשפעת התפקוד ההורים על התפקוד של צעירים הנמצאים בשלב ה‪EA -‬‬
‫נדונה כבר בשלבים מוקדמים של פיתוח הידע בתחום ה‪ .EA -‬בין השאר‪ ,‬נטען כי איכות יחסי הצעיר עם‬
‫הורים תשפיע באופן מהותי לא רק על הסיכוי שבסופו של דבר הצעיר יפתח את הזהות העצמית שתאפשר‬
‫מעבר אל הבגרות‪ ,‬אלא תשפיע גם על איכות היחסים הבין‪-‬אישיים שיתפתחו בשלבים מאוחרים יותר של‬
‫ההתנהלות היום‪-‬יומית של הצעיר‪ ,‬במהלך תקופת ה‪ .EA -‬אחת הדוגמאות לכך היא היכולת של הצעיר לפתח‬
‫מערכת זוגיות ויחסים רומנטיים יציבים ותקינים עם בני‪/‬ות המין השני; דוגמא אחרת הינה יכולת‬
‫ההשתלבות וההישגים האקדמיים של הצעיר‪ ,‬עם המעבר לקולג' )‪.(Azmitia, Syed, & Radmacher, 2013‬‬
‫‪12‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫לאור ממצאי מחקרים שהדגימו נקודה זו ואחרות‪ ,‬אקווילינו )‪ (Aquilino, 2006‬מדגיש את החיוניות של‬
‫התארגנות משפחתית מחודשת‪ ,‬כתנאי הכרחי ליכולת הצעיר לממש את הדרישות ההתפתחותיות הניצבות‬
‫בפניו בשלב זה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הצורך העיקרי הוא בהפיכת היחסים הורים‪-‬ילד )התלוי בהם( ליחסים מבוגרים‪-‬‬
‫מבוגר )שווי זכויות(‪ .‬שינוי זה מחייב‪ ,‬לדעתו‪ (1) ,‬שההורים יכבדו את הצורך בעצמאות של הצעיר ויאפשרו לו‬
‫לפעול בדרך זו‪ .‬אולם‪ ,‬מדגיש אקווילינו‪ ,‬שינוי כזה במערכת היחסים יהיה קשה במיוחד כאשר הצעיר נשאר‬
‫להתגורר בבית ההורים‪ ,‬ולא עובר למקום מגורים נבדל )‪ (2‬שהצעיר ימצא את האיזון הנכון בין רצונו‬
‫בעצמאות לבין הצורך שלו בקבלת תמיכה‪/‬עזרה כלכלית ואחרת )‪ (3‬שהצעיר‪ ,‬אפילו יותר מההורים‪ ,‬יפתח‬
‫ראייה בוגרת של יחסיו עם ההורים‪ .‬למשל‪ ,‬הצעיר נדרש להכיר את הוריו כאינדיבידואלים‪ ,‬לכבד את ניסיון‬
‫החיים שלהם‪ ,‬להתחשב ברגשות שלהם ולתת להורים תמיכה על פי הצורך‪ .‬אקווילינו זיהה בספרות שלושה‬
‫גורמים שמעצבים את היחסים בין הצעיר להוריו‪) :‬א( מערכת היחסים המוקדמת בין הצעיר להוריו ‪-‬‬
‫ובמיוחד בתקופת גיל ההתבגרות‪ ,‬אף יותר מאשר זו שהייתה ביניהם בתקופת הילדות המוקדמת ו‪/‬או‬
‫המאורחת ‪ -‬שממשיכה ומחלחלת לתוך שלב הבגרות הצומחת‪ ,‬ובמיוחד תבניות התקשורת שהתמסדו בין שני‬
‫הצדדים‪) .‬ב( תהליכים ואירועים היסטוריים להם נחשפה המשפחה‪ ,‬בכללם אירועים של גירושין‪ ,‬נישואין‪,‬‬
‫הסדרי הראייה‪ ,‬בעיות נפשיות של )אחד( ההורים והתנהלות של אב‪/‬אם חורגת‪) .‬ג( ההתארגנות המשפחתית‬
‫של כלל חברי המשפחה‪ ,‬לנוכח אירועים בחיי המשפחה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬התארגנות האח‪/‬ות לרגל יציאת הצעיר‬
‫מבית ההורים עלולה להשפיע באופן מהותי על מערכת היחסים שתיווצר בין הצעיר )שעזב את הבית( לבין‬
‫הוריו ובעקבות כך גם על המידה בה ההורים יוכלו לשמש לצעיר כמקור לתמיכה כלכלית ו‪/‬או רגשית )ראה גם‬
‫‪ .(Jewsbury Conger & Little, 2010‬לסיום‪ ,‬חשוב להזכיר ממצאים המצביעים על כך שהתנהלות נכונה של‬
‫הורים‪ ,‬בשלב ה‪ ,EA -‬עשויה בהחלט לשפר ולשדרג את מערכת היחסים בינם לבין הצעיר‪ ,‬שידע להעריך‬
‫ולהוקיר את התנהלות הוריו במהלך תקופת חיים זו‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬קיומה של תמיכה משפחתית מגבירה באופן מהותי את הסיכוי שהצעיר יעבור את תקופת ה‪EA -‬‬
‫באופן יעיל ומוצלח )‪ .(Surjadi, Lorenz, Wickrama, & Conger, 2011; Trzcinski & Holst, 2008‬אולם‪,‬‬
‫ברור שהיכולת של הורים לספק לצעירים תמיכה רגשית ואינסטרומנטלית תלויה במספר רב של גורמים‪,‬‬
‫בהם‪ :‬המצב הכלכלי של ההורים‪ ,‬היכולת הרגשית של ההורים‪ ,‬איכות הקשר המוקדם בין ההורים לצעיר‬
‫והציפיות של ההורים מהצעיר ומעצמם‪ .‬אך‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬תקופת הבגרות הצומחת תהיה בעייתית במיוחד‬
‫עבור מי שאין להם קשר עם המשפחה ו‪/‬או גרים רחוק מההורים ו‪/‬או שההורים לא יכולים לספק תמיכה‬
‫‪13‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫מתאימה לשלב ההתפתחותי בו מדובר‪ ,‬כגון‪ :‬הורים הסובלים מבעיות נפשיות )‪.(Abraham & Stein, 2012‬‬
‫קיימות עדויות לפיהן הסיכוי של צעיר החי במשפחה שהמבנה שלה אינו המבנה הקלאסי לזכות בתמיכה‬
‫כלכלית ורגשית מצד ההורים – להן הוא זקוק כדי לעבור את תקופת ה‪ EA -‬בהצלחה – נמוך יותר‬
‫)‪ .(Ravanera, Rajulton, & Burch, 2003‬בהקשר זה‪ ,‬אקווילינו ) ‪ ( Aquilino, 2005‬בחן מה העמדות של‬
‫הורים כלפי תמיכה כלכלית בילדם‪ ,‬הנמצא בשלב הבגרות הצומחת‪ .‬ממצאי המחקר הצביעו על כך שבמשפחה‬
‫בה קיימים שני ההורים הביולוגיים )‪ (Intact family‬קיימת יותר נכונות הורית לתמוך כלכלית ונפשית בילד‪,‬‬
‫בהשוואה למשפחות בהן אחד ההורים לא קיים או שאחד ההורים אינו ההורה הביולוגי‪ .‬ממצא זה התקבל גם‬
‫במחקר נוסף של בנסון וקיקפטריק‪-‬ג'ונסון )‪ ,(Benson & Kirkpatrick Johnson, 2009‬אך חשיבות מחקרם‬
‫של אלה נעוצה בממצא נוסף מעניין שקיבלו‪ ,‬השופך אור על הסיבות מדוע משפחה גרעינית עם שני הורים‬
‫ביולוגיים תורמת יותר להתפתחות הצעיר הנמצא בשלב ה‪ .EA -‬במחקרם מצאו בנסון וקירקפטריק‪-‬ג'ונסון‬
‫שבסופו של דבר לא היה הבדל בין התפתחותם של צעירים במשפחה שכללה שני הורים ביולוגים לבין משפחה‬
‫שכללה שני הורים מאמצים; ההבדל היה קיים בין משפחות בהם יש דמות הורית משמעותית אחת לבין‬
‫משפחות בהן קיימות שתי דמויות הוריות משמעותיות‪ .‬מסקנתם של החוקרים‪ ,‬הנתמכת גם ממחקרים‬
‫שבוצעו בקרב ילדי גירושין‪ ,‬הייתה שבמשפחה בה אין שני הורים )ביולוגים או מאמצים( המצב‬
‫הסוציואקונומי בדרך כלל נמוך יותר‪ .‬לדברי בנסון וקיקפטריק‪ ,‬הבעייתיות הכלכלית בה נמצאת המשפחה‬
‫החד‪-‬הורי )ביולוגית( היא הגורם המקשה על התפתחות הצעיר‪ ,‬ולא העובדה שההורים הביולוגים נמצאים או‬
‫לא נמצאים ו‪/‬או מוכנים יותר להשקיע בילדם‪ .‬טענה זו חשובה ביותר בהקשרים נוספים‪ ,‬במרכזם העובדה‬
‫שהיא יכולה לשמש כבסיס להצדקה מלכתחילה של ניסיונות להתערבויות מטפחת בקרב צעירים חסרי עורף‬
‫משפחתי‪ ,‬זאת בהנחה שההתערבות תכלול גם קשר עם דמויות בוגרות ומשמעותיות לצעיר‪.‬‬
‫במחקר אורך של פינגרן ועמיתיו )‪ ,(Fingerman, Miller, Birditt, & Zarit, 2012‬הורים של צעירים בשלב‬
‫הבגרות הצומחת )‪ (EA‬התבקשו לדווח )אחת למספר שבועות( מה סוג התמיכה שהיו צריכים לתת‬
‫)"לאחרונה"( לכל אחד מהצעירים שגרים בביתם‪ .‬ממצאי המחקר הצביעו על כך שההורים נדרשו לתת תמיכה‬
‫במיגון דרכים – רגשית‪ ,‬הקשבה‪ ,‬ייעץ‪ ,‬כלכלית‪ ,‬ומעשית – ולא רק במה שבדרך כלל מקובל להניח שהצעירים‬
‫זקוקים לתמיכה רק במישור הכלכלי ו‪/‬או המעשי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫במחקרים שניסו לעקוב אחר מימד הזמן‪ ,‬בתהליך ובסוג התמיכה שהצעירים זקוקים לה‪ ,‬נמצא ) ‪Parker,‬‬
‫‪ (Ludtke, Trautwein, & Roberts, 2012‬שככל שחולף הזמן‪ ,‬צעירים מדווחים על תחושה גוברת של קבלת‬
‫תמיכה מההורים‪ ,‬על פחות קונפליקטים עם ההורים ועל שיפור כללי ביחסים שלהם גם עם חברים וגם עם‬
‫הוריהם‪ .‬אולם תמונת המצב לגבי מימד הזמן מורכבת קצת יותר ודורשת ערנות מפני תרומה מצטברת‬
‫שלילית של תחושת התמיכה שמקבל הצעיר‪ .‬הכוונה היא לממצאים שהתקבלו במחקר אורך שנערך על ידי‬
‫קיקפטריק‪-‬נלסון )‪ .(Kirkpatrick-Nelson, 2013‬במחקר זה נבחנה ההשפעה ארוכת‪-‬הטווח של תמיכה‬
‫כלכלית מצד ההורים על מצב רוחו של הצעיר‪ .‬ממצאי מחקר זה הצביעו על הצורך בין השפעה קצרת טווח‬
‫להשפעה ארוכת טווח‪ :‬מחד‪ ,‬הורים שהעניקו תמיכה כלכלית‪ ,‬לילדם הנמצא בשלב הבגרות הצומחת‪ ,‬היו בעלי‬
‫קשר טוב יותר עם הילד‪ ,‬הן במישור של יחסי אם‪-‬ילד והן במישור של יחסי אב‪-‬ילד )ראה גם ‪Serido, Shim,‬‬
‫‪ .(Mishra, & Tang, 2010‬אולם‪ ,‬לאורך זמן התברר כי דווקא אותם שקיבלו מלכתחילה ובצורה עקבית‬
‫תמיכה כלכלית מצד ההורים נטו לפתח סימפטומים דיכאוניים‪.‬‬
‫ניתן לייחס לממצא זה מספר משמעויות‪ :‬לדברי קיקפטריק‪-‬נלסון‪ ,‬תמיכה כלכלית מתמשכת מובילה לירידה‬
‫בתחושת החוללות העצמית )‪ ( Kirkpatrick-Nelson, 2013‬ובתחושת הסיפוק של הצעיר‪ .‬אך יש להדגיש כי‬
‫למחקר זה היו מגבלות מתודולוגית המזמינות העלאת הסברים חלופיים‪ :‬חולשת המחקר נעוצה בכך שמדובר‬
‫בהורים שנרתמו למתן תמיכה כלכלית רחבה מלכתחילה‪ ,‬גם בלי שנתבקשו לכך‪ ,‬דבר המעיד על כך שהורים‬
‫אלה‪ ,‬יותר מהורים אחרים‪ ,‬חשו שילדם סובל מסימפטומים דיכאוניים )או אחרים( המחייבים אותם להעניק‬
‫לו תמיכה כלכלית מתמשכת‪ ,‬כדי שיצליח לעמוד במשימות ההתפתחותיות הניצבות בפניו‪ .‬אפשרות אחרת‪,‬‬
‫שלא נבדקה במסגרת מחקר זה‪ ,‬הינה האפשרות שחלק מההורים השתמשו בתמיכה הכלכלית שהם מעניקים‬
‫לילדם כאמצעי למניפולציות התנהגותיות ורגשיות שהפגינו כלפי הילד )כגון‪ :‬הטלת מגבלות על אפשרויות‬
‫התעסוקה בהן יתנסה‪ ,‬וכיוב'(‪ .‬אפשרות זו של הסבר זוכה לתמיכה עקיפה מממצאי מחקרם של קלופי והנדרי‬
‫)‪ .(Kloep & Hendry, 2010‬במחקרם‪ ,‬שהיה מחקר איכותני‪ ,‬החוקרים ראיינו הורים בריטיים ביחס‬
‫ל"הרגשתם האמתית" לגבי הגעת ילדם‪/‬הצעיר לשלב הבגרות הצומחת‪ .‬ממצאי המחקר הצביעו בעליל על כך‬
‫שמחד ההורים מצהירים על הכרתם בהתבגרות הילד‪ ,‬בצורך לאפשר לו עצמאות ו"לתת לו ללכת לדרכו"‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬הורים רבים דיווחו גם על קושי אמיתי שיש להם סביב המחשבה שהילד מתבגר‪ ,‬והודו שהם מנסים‬
‫לעכב בדרכים שונות את עזיבת הילד את הבית‪ ,‬כגון‪ :‬לעשות עבור הילד‪/‬הצעיר דברים שונים שהוא זקוק‬
‫להם‪ ,‬כך שבפועל ימשיך להיות תלוי בהם ולא באמת יוכל ללכת לדרכו‪ .‬עדות נוספת למצב זה של חרדת‬
‫‪15‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫נטישה בקרב הורים של צעירים הנמצאים על סף המעבר לבגרות הצומחת נמצאה גם במחקר כמותי שבוצע‬
‫לאחרונה על ידי קינס ושותפיו )‪ .(Kins, Soenens, & Beyers, 2013‬אפשרות רביעית להסבר ממצא זה‪,‬‬
‫העולה ממחקרם של יבלונסקי ומרטינו )‪ (Jablonski & Martino, 2013‬הינה שעם חלוף הימים ההורים‪ ,‬מחד‪,‬‬
‫המשיכו להעניק תמיכה כלכלית‪ ,‬אך‪ ,‬מאידך‪ ,‬הביעו יותר ויותר תחושות שליליות כלפי התמיכה שהם‬
‫מעניקים לילדם‪ ,‬מה שגרם לילד לתחושה של תסכול ו‪/‬או רתיעה מהנתינה ההורית )מצב שהוביל‬
‫לסימפטומים הדיכאוניים(‪.‬‬
‫כך או אחרת‪ ,‬מחקרו של קיקפטריק‪-‬נלסון מעלה על הפרק מספר שאלות המחייבות תשומת לב‪ ,‬בהן‪:‬‬
‫‪ .1‬למי להעניק תמיכה כלכלית – האם הצעיר המסוים זקוק לתמיכה כלכלית או זקוק לתמיכה ובירור נפשי‪,‬‬
‫שיעזור לו להיפטר מסימפטומים דיכאוניים או אחרים‪ ,‬מהם הוא סובל על סף הכניסה לשלב הבגרות הצומחת‬
‫?‬
‫‪ .2‬איך להעניק את התמיכה הכלכלית – האם לתת מלכתחילה תמיכה כלכלית משמעותית ועקבית‪ ,‬או אולי‬
‫עדיף לתת תמיכה בעלת היקף משתנה )עולה ? יורד?(‪ ,‬כך שלא תיפגע תחושת הערך העצמי של הצעיר?‬
‫‪ .3‬לנוכח האפשרות שהתשובה לשאלה ‪ 2‬תהיה תשובה דיפרנציאלית – קרי‪ ,‬תלוי על מי מדובר וכיוב' – מה‬
‫צריך להיות בסיס הנתונים וההערכה לפיהם תתקבל ההחלטה ביחס לשאלה ‪? 2‬‬
‫‪ .4‬מה הדרך )ההליך( הנכון למתן תמיכה כלכלית‪ ,‬כך שקבלתו לא רק שלא תפגע בתחושה החוללות העצמית‬
‫אלא אף תגביר אותה?‬
‫נראה שמתן מענה מושכל לשאלות אלה – הן בהקשר של תמיכה כלכלית והן במישור של תמיכות מסוגים‬
‫אחרים – עשוי לסייע באופן ניכר להתפתחותם של צעירים‪ ,‬כך שיגיעו להתפתחות חיובית ומוצלחת כמבוגרים‬
‫פעילים ויצרניים‪ .‬קיימים מספר מחקרים התומכים בטענה זו‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מחקר מעקב שביצעו פינגרן ועמיתיו‬
‫)‪ ,(Fingerman, Cheng, Weeslmann, Zarit, Funstenberg, & Birditt, 2012‬במסגרתו הם בחנו האם מידת‬
‫התמיכה שההורים נתנו‪ ,‬במיגון המישורים שצוינו לעיל‪ ,‬אכן תרם למעבר מוצלח של הצעיר את שלב הבגרות‬
‫הצומחת והגעה לשלב הבגרות‪ .‬ממצאי המחקר תמכו באופן מובהק בהשערה זו; קרי‪ ,‬צעירים שקיבלו‬
‫מהוריהם תמיכה רבה יותר כשהיו בשלב הבגרות הצומחת הפכו להיות צעירים מאושרים יותר ושבעי רצון‬
‫מעצמם בשלב הבגרות הצעירה )לאחר גיל ‪ ;(25/29‬מחקרם של לאמברט ועמיתיו‪ ,‬שמצאו שצעירים בעלי‬
‫תחושת תמיכה משפחתית היו בעלי תחושה רבה יותר של משמעות בחיים ) ‪Lambert, Stillman,‬‬
‫‪16‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫‪ ;(Baumeister, Fincham, Hicks, & Graham, 2010‬ומחקרם של לאדבטר וויק ) ‪Ledbetter & Vik,‬‬
‫‪ ,(2012‬שמצאו שהיעדר פרטיות )מעקב מצד ההורים‪ ,‬חיטוט בדואר וחפצים של הצעיר‪ ,‬וכיוב'(‪ ,‬בשלב הבגרות‬
‫הצומחת‪ ,‬הביא לקשיים וחוסר שביעות רצון בקרב הצעירים‪.‬‬
‫במחקר נוסף שבוצע כל ידי פורשטנברג )‪ (Hartnett, Furstenberg, Birditt, & Fingerman, 2012‬נבדקה מה‬
‫הסיבה לכך שעם חלוף השנים הנכונות של מבוגרים לתמוך כלכלית בילדם‪ ,‬הנמצא עדיין בשלב הבגרות‬
‫הצומחת‪ ,‬הלכה ופחתה‪ .‬ממצאי המחקר לא תמכו בהשערה שמדובר בירידה במידת הצורך של הצעיר בתמיכה‬
‫הכלכלית; אלא‪ ,‬ירידה זו הייתה קשורה להשתנות במידת החשיבות שההורים ייחסו ליכולת התפקוד‬
‫העצמאית של ילדם‪ ,‬שזו עלתה ככל שהצעיר מתרחק מגיל ‪ ,18‬אל עבר סוף שנות העשרים לחייו‪ .‬לשון אחר‪,‬‬
‫נכונות ההורים לתמוך תלויה גם בציפיות החברתיות‪/‬ערכיות שיש להם‪ ,‬ביחס לעצמן וביחס לילדם‪.‬‬
‫במחקר של יבלונסקי ומרטינו )‪ ,(Jablonski & Martino, 2013‬שהוזכר לעיל‪ ,‬נבדקו העמדות של הוריי‬
‫צעירים כלפי נושא הבגרות הצומחת‪ .‬ממצאי המחקר הצביעו על כך שרוב ההורים נוקטים בפעולות כלשהן‬
‫כדי שהצעיר יחוש שמעמדו השתנה )קרי‪ ,‬מתייחסים אליו באופן שונה מאשר בגיל ההתבגרות(‪ ,‬כגון‪ :‬דנים‬
‫אתו על החשיבות שלקבלת החלטות‪ ,‬מאפשרים לו לנקוט ביותר פעולות לבדו‪ ,‬מעודדים אותם לחפש תעסוקה‪,‬‬
‫מאפשרים להם יותר אחריות על פעולות הנוגעות למשפחה )נהיגה ברכב המשפחה( וכיוב'‪ .‬אולם‪ ,‬רבים‬
‫מההורים לא מדברים על כך באופן ישיר ומקיף עם הצעיר אלא נותנים לו להבין את עמדתם מתוך אופן‬
‫התנהגותם )ולא ממלילים אותה(‪.‬‬
‫זווית נוספת בהבנת מימדי ואופי התמיכה לה זקוקים צעירים הנמצאים בשלב ה‪ EA -‬התקבלה במחקרם של‬
‫ג'נסן ועמיתיו )‪ .(Jensen,Whiteman, Fingerman, & Birditt, 2013‬במחקר זה שאלו החוקרים את הצעירים‬
‫לא רק אם הם מקבלים תמיכה מהוריהם ובאילו תחומים‪ ,‬אלא גם ביקשו מהם להעריך את התמיכה שהם‬
‫מקבלים מההורים בהשוואה לתמיכה שלדעתם ההורים נותנים לילדים האחרים במשפחתם‪ .‬ממצאי המחקר‬
‫הצביעו על כך שמי שהעריך את התמיכה שמקבל כנמוכה מזו שהוריו נותנים לאחיו‪/‬תיו נטו לדווח על רמות‬
‫גבוהות יותר של סימפטומים דיכאוניים‪ .‬המשמעות של ממצא זה נעוצה בכך שמלבד היותה תימוך נוסף‬
‫לחשיבות התמיכה שעל ההורים לתת לילדם הנכנס לשלב הבגרות הצומחת‪ ,‬ולא רק שתמיכה זו צריכה להיות‬
‫מגוונת – לדברי ג'נסן ועמיתיו‪ :‬רגשית‪ ,‬מעשית‪ ,‬תקשורתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חיבורית )‪ ;socializing‬סיוע‬
‫בהשתלבות חברתית תקינה( וסיוע בעצות ובקבלת החלטות )ראה רשימה דומה אצל ‪Sage & Kikpatrick‬‬
‫‪17‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫‪ –(Johnson, 2012‬אלא גם היא צריכה להיעשות תוך התייחסות ההורים למכלול המערך המשפחתי ולאופן בו‬
‫ילדם מגדיר עצמו גם ביחס לאחים‪/‬יות שלו‪ .‬אך נראה שחשיבות מחקר זה נעוצה גם בתרומתו להרחבת‬
‫המשימה העומדת בפני מי שמנסים לסייע לצעירים חסרי עורף משפחתי‪ .‬קרי‪ ,‬ההתערבות לקידום צעיר חסר‬
‫עורף משפחתי לא צריכה להיות ממוקדת רק בצרכיו העכשוויים של הצעיר וגם לא בסיוע לו להגדיר מחדש את‬
‫יחסיו עם הוריו )הביולוגיים ו‪/‬או המאמצים( אלא גם בבירור ובסיוע להפנמה חיובית של מערך יחסיו עם כל‬
‫חברי משפחתו הגרעינית‪ .‬כך‪ ,‬מידת יכולתו של הצעיר חסר העורף המשפחתי לעבור בהצלחה את שלב הבגרות‬
‫הצומחת תלויה גם בכך שיקבל סיוע לברר‪ ,‬ללבן ולהכיל בדיעבד את כלל חברי משפחתו הגרעינית )ו‪/‬או‬
‫האומנת(‪.‬‬
‫יש להדגיש כי לעתים בירור מכלול הקשרים עם חברי המשפחה כשלעצמו יגרום לתובנות חדשות אצל הצעיר‪,‬‬
‫גם ללא קבלת תמיכה נוספת‪/‬אחרת בשלב הבגרות הצומחת‪ .‬למשל‪ ,‬פעמים רבות ההורים של צעירים אשר‬
‫בגיל ההתבגרות הפגינו בעיות התנהגות מפגינים פחות תמיכה בהם )‪.(Johnson, Chen, & Cohen, 2004‬‬
‫מתבגר כזה‪ ,‬שכעת הפך להיות צעיר הנמצא בשלב הבגרות הצומחת‪ ,‬ידע להעריך טוב יותר את מידת התמיכה‬
‫לה זכה מההורים רק כאשר יבין את ההשפעה שהייתה )אם הייתה( להפרעות ההתנהגות שלו על מכלול‬
‫המארג המשפחתי‪ .‬תובנה כזו עשויה לגרום לצעיר כזה להעריך באופן חיובי הרבה יותר את התמיכה שקיבל‬
‫מהוריו‪ ,‬בו בשמן שצעיר אחר שלא היה עם בעיות התנהגות יעריך את אותה מידה של תמיכה הורית במונחים‬
‫חיוביים פחות )ובצדק(‪.‬‬
‫הרקע התרבותי משמעותי להבנה של מערכת היחסים של צעירים והוריהם‪ .‬במחקר של מוילנן ורפאלי‬
‫)‪ (Moilanen & Raffaelli, 2010‬נמצא שצעירים יוצאי התרבות האירופאית והאסיאנית דיווחו שהם חשים‬
‫יותר תמיכה מצד חבריהם מאשר מצד הוריהם‪ ,‬אך ממצא זה לא התקבל לגבי צעירים יוצאי התרבות‬
‫ההיספנית )ראה גם ‪ .(Sanchez, Esparza, Colon, & Davis, 2010‬יחד עם זאת‪ ,‬במחקר זה התקבל שבקרב‬
‫כל שלוש קבוצות התרבות‪ ,‬התמיכה שהצעירים מקבלים מחבריהם שונה בטיבה מזו שהם מקבלים – אם‬
‫מקבלים – מהוריהם‪ .‬בעוד חברים תמכו במישורים של ליווי ואינטימיות‪ ,‬הורים תמכו יותר במישור של עזרה‬
‫אינסטרומנטלית ורגשית‪ .‬בצד השני של מערכת היחסים‪ ,‬צעירים משלושת התרבויות דיווחו על יותר‬
‫קונפליקטים עם ההורים מאשר עם חברים‪ .‬כך‪ ,‬יש לשים לב לעובדה שההבדלים הבין‪-‬תרבותיים היו‬
‫משמעותיים בקצה החיובי של ההתנהגות )תמיכה( אך לא בקצה השלילי של ההתנהגות )קונפליקט(‪ .‬לשון‬
‫‪18‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫אחר‪ ,‬הנורמות התרבותיות משפיעות על התנהלות מערכת היחסים בין צעירים לבין הדמויות הסובבות אותם‪,‬‬
‫אך לא יכולות להיות ההסבר הדומיננטי להסברת משברים במשפחה‪.‬‬
‫מעורבות‪-‬יתר של ההורים בחיי ילדם‪ ,‬הנמצא בשלב של בגרות צומחת‪ ,‬מכונה "הורות הליקופטר"‪ ,‬שכן‬
‫מדמים אותה למצב של ריחוף תמידי מסביב לצעיר‪/‬ה‪ .‬הורות הליקופטר באה לידי ביטוי בקבלת החלטות‬
‫עבור הצעיר‪ ,‬התערבות בכל מקרה בו יש לו חוסר הסכמה עם אחרים‪ ,‬מעורבות פעילה בתהליך החיפוש שלו‬
‫אחר תעסוקה ו‪/‬או לימודים‪ ,‬ערנות‪-‬יתר ותגובה לכל התבטאות של הצעיר‪ ,‬תגובתיות פעילה לכל מהלך‬
‫שהצעיר מעורב בו וכיוב'‪ .‬פאדילה‪-‬ווקר ועמיתיה פיתחו מושג זה והמחישו אותו במספר מחקרים‪ .‬במחקר‬
‫אחד‪ ,‬פאדילה‪-‬ווקר ועמיתיה ) ‪ (Padilla-Walker, Nelson, & Knapp, 2013‬הצביעו על שלושה דפוסים‬
‫אפשריים של עצמאות אצל צעירים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫עצמאות שיתופית‪ ,‬בה גם ההורים וגם הצעיר יוזמים דיון נושאים הקשורים לחיי הצעיר ומקבלים‬
‫החלטות באופן שוויוני ומכבד‪ .‬דפוס זה של עצמאות הוא השכיח ביותר ולפי עדויות מסוימות קיים בקרב כ‪-‬‬
‫‪ 45%‬מהצעירים ) ‪ (Pizzolato & Hicklen, 2011‬ויש לו השלכות חיוביות על התפתחות הצעיר‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫כשזו מערכת היחסים בין הצעיר להוריו הצעיר ייטה לייחס להורים חשיבות רבה‪ ,‬במיוחד כשאר הוא אינו‬
‫נמצא בזוגיות )וכשנמצא בזוגיות ייטה לייחס לקשר עם האם את החשיבות השנייה במעלתה לאחר היחסים‬
‫עם בן‪/‬בת הזוג )‪.(Pitman & Scharfe, 2010‬‬
‫‪.2‬‬
‫עצמאות שתלויה בצעיר‪ ,‬בה מערכת היחסים בין ההורים לצעיר מוכתבת על פי שיקולי הצעיר בלבד‪.‬‬
‫מערכת זו מאופיינת לרוב בהיעדר תמיכה כלכלית מצד ההורים‪ ,‬בהתעוררות תכופה של מתחים בין הצעיר‬
‫להורים ובתחושה כללית קשה אצל הצעיר‪ .‬טענה זו‪ ,‬בדבר ההשלכה השלילית של עצמאות מוקדמת מדי ו‪/‬או‬
‫עצמאות‪-‬יתר של הצעיר‪ ,‬הומחשה במחקר של דילהיא ועמיתיו ) ‪Delhaye, Kempenaers, Linkowski,‬‬
‫‪ ,(Stroobants, & Goossens, 2012‬אשר נערך בקרב צעירים בלגיים‪ .‬במחקרם נמצא שפרדיה‪/‬עצמאות‬
‫מוקדמת מדי של המתבגר‪/‬הצעיר תוביל ליותר קשיים רגשיים והסתגלותיים לאחר מכן‪ .‬מנגד‪ ,‬כאשר תהליך‬
‫ההיפרדות מההורים נערך באופן הדרגתי ותומך הוא יוביל להתפתחות רגשית טובה יותר של הצעיר‬
‫ובעקבותיה להסתגלות מוצלחת יותר לעולם המבוגרים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫עצמאות שתלויה בהורים‪ ,‬במסגרתה ההורים מעורבים בכל ונוטים להכתיב את התנהלותו של הצעיר‬
‫בהתאם להבנתם את טובתו ואת מידת העצמאות שראוי לו לקבל‪ .‬כאמור‪ ,‬הורות זו היא המכונה "הורות‬
‫‪19‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫הליקופטר"‪ .‬במחקר אחר של פאדילה‪-‬ווקר ונלסון )‪ (Padilla-Walker & Nelson, 2012‬נמצא שהורות‬
‫הליקופטר קשורה לצדדים חיובים במערכת היחסים בין ההורים לצעיר‪ .‬אולם‪ ,‬בסופו של דבר הורות‬
‫הליקופטר מונעת מהצעיר להגיע לעצמאות בתפקודו ובפועל פוגעת באופן שלילי בהישגים הלימודיים של‬
‫הצעיר ומובילה להתנהגות אנטי‪-‬חברתית )‪ .(Roman, Human, & Hiss, 2012‬נקודה זו זכתה להוכחה‬
‫במחקר נוסף שנערך על ידי צימר‪-‬גמבק ועמיתיה )‪.(Zimmer-Gembeck, Madsen, & Hanisch, 2011‬‬
‫במחקר זה נבדק הקשר בין מידת העצמאות הרגשית שיש לצעיר )קרי‪ ,‬המידה בה הוא לא תלוי רגשית‬
‫בהורים(‪ ,‬בעת כניסתו לשלב ה‪ ,EA -‬לבין המידה בה הוא חווה קשיים במהלך תקופת גיל זו‪ .‬ממצאי המחקר‬
‫תמכו בטענה הכללית לפיה אי‪-‬תלות של הצעיר בהוריו קשורה דווקא לתוצאות שליליות‪ ,‬בכללן‪ :‬קשיים‬
‫בקבלת החלטות‪ ,‬קשיים בהגדרת ערכים ויעדים אישיים וקשיים נוספים ביחסים עם ההורים‪ .‬מנגד‪ ,‬יותר חום‬
‫בקשר בין הצעיר להוריו הוביל לתקשורת טובה יותר בין הצדדים ולותר אידיאליזציה של ההורים בעיני‬
‫הצעיר‪ .‬המקרה השלישי‪ ,‬בו להורים יש בקרה רבה על התנהלות הצעיר הובילה ליותר תלות בהורים ובסופו‬
‫של דבר לקשיים מהותיים בתקשורת בין הצעיר להוריו )ראה גם ;‪Benson & Kirkpatrick Johnson, 2009‬‬
‫‪.(Urry, Nelson, & Padilla-Walker, 2011‬‬
‫מהאמור לעיל מסתמן העיקרון הכללי לפיו שני הקצוות של עוצמת מעורבות ההורים בחיי הצעיר – קרי‪,‬‬
‫מעורבות‪-‬יתר כמו גם מעורבות‪-‬חסר – יהיו בעלי השלכה שלילית על התפתחות הצעיר‪ .‬הרננדז ועמיתיו‬
‫)‪ (Hernandez, Ramirez Garcia, & Flynn, 2010‬חזרו והמחישו עיקרון זה בקרב צעירים ממשפחות‬
‫היספניות בארה"ב‪ .‬במחקרם הם מצאו קשר שלילי בין מידת התיאום )ההרמוניה( בין הצעיר להוריו לבין‬
‫מידת הלחץ שהצעיר חש‪ ,‬כך שפחות הרמוניה הובילה ליותר תחושת דחק אצל הצעיר‪ .‬אולם‪ ,‬בניתוח מתקדם‬
‫של הממצאים הם גילו כי קשר זה היה מתווך על ידי מידת המשפחתיות של המשפחה; בפועל‪ ,‬רמת הלחץ‬
‫שהתעוררה כתוצאה מחוסר תיאום בין הצעיר להוריו הייתה גבוהה יותר גם בקרב מי שחיו במשפחות‬
‫המאופיינות בקשר הדוק וגם בקרב מי שגדלו במשפחות המאופיינות בקשר דל‪ .‬כאמור‪ ,‬ממצא זה עולה בקנה‬
‫אחד עם הטיעון כללי שנאמר לעיל ומצביע על כך שעודף עורף משפחתי יהיה בעייתי כמו חוסר עורף משפחתי‬
‫מבחינת השלכותיו על התפתחות הצעיר‪ .‬ממצאים ברוח זו משתמעים גם מסדרת מחקרים שביצעה ‪Seiffge-‬‬
‫‪.(Krenke, 2009; 2010‬‬
‫‪20‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫השפעת הקשר בין הצעיר למשפחתו על איכות התפקוד כמבוגר‬
‫כדי להגיע לתפקוד יעיל כבוגר על הצעיר לפתח ולהטמיע מגוון כישורים אישיים‪ ,‬המייצרים ביחד תחושה של‬
‫מסוגלות אישית וחוזק נפשי החיוניים לצורך ניווט במצבים שונים בחיים‪ .‬לצורך הדגמה נציג שני שאלונים‬
‫שעוסקים ברפרטואר הכישורים החיוביים הנדרשים מאדם בוגר לצורך ניהול תקין של חייו‪ .‬שאלון אחד הוא‬
‫"שאלון חוזק האופי" ) & ‪ ,(Self-Rated Character Strengths - Furnham, 2009; Furnham,‬המוצג‬
‫בלוח ‪ 1‬להלן‪ ,‬יחד עם ממוצעים וסטיות תקן של הערכים עבור אוכלוסייה נורמאלית‪ .‬שאלון נוסף‪ ,‬שהתפתח‬
‫בתחום הפסיכולוגיה החיובית‪ ,‬הוא "שאלון הכוחות" )‪Values in Action Inventory of Strengths (VIA-‬‬
‫)‪ ,IS) – Ruch, Proyer, Harzer, Park, Peterson, & Seligman, 2010‬המוצג בלוח ‪.2‬‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬יש הלימה מסוימת בין התכנים המוצגים בשני השאלונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להעיר כי רשימה זו‬
‫של חוזקות וכישורים יכולה לשמש כמסגרת התייחסות להדרכת הורי מתבגרים וצעירים‪ ,‬כמו כן כנקודת‬
‫התחלה לעיצוב התערבויות פסיכו‪-‬חברתיות המכוונות לקדם את ההתפתחות החיובית של צעירים )כדוגמת‬
‫תכנית "למרחב"(‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫לוח ‪.1‬‬
‫מרכיבי שאלון )‪Self-Rated Character Strengths (Furnham, 2009‬‬
‫‪22‬‬
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
.2 ‫לוח‬
Values in Action Inventory of Strengths (VIA-IS) – Ruch, Proyer, Harzer, Park, ‫מרכיבי השאלון‬
,Peterson, & Seligman, 2010)
23
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫במחקר אורך שעקב אחר צעירים מגיל ‪ 17‬עד גיל ‪ (Dumas, Lawford, Tieu, & Pratt, 2009) 26‬התקבלו‬
‫עדויות נוספות לטענה שיחסים תקינים בין הצעיר להוריו יובילו להתפתחות טובה יותר בשלבים מתקדמים‬
‫יותר של התהליך‪ ,‬בכללם פיתוח מוצלח יותר של הגדרת הזהות האישית והתנהלות רגשית טובה יותר כבוגר‪.‬‬
‫כשהחוקרים בדקו מה מאפיין את מי שזכו לתמיכה הורית טובה יותר‪ ,‬למול צעירים שלא זכו לה‪ ,‬התברר‬
‫שהתמיכה ההורית סייעה להכלה טובה יותר של אירועי חיים שונים‪ ,‬וחלקם שליליים‪ ,‬בסיפור חייו של הצעיר‬
‫ההופך להיות מבוגר‪ .‬לשון אחר‪ ,‬תמיכה הורית בשלב ה‪ EA -‬מסייעת לצעיר לרכוש כלים לעיבוד חוויות‬
‫שליליות וקיצוניות בהן הוא נתקל בחיי היום‪-‬יום‪ ,‬וכלים אלה מסייעים לו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לתפקד טוב יותר‬
‫בשלב הבגרות‪ .‬חשוב לציין כי ממצא זה מתקשר לידע שנצבר ביחס בתחום הפסיכופתולוגיה ההתפתחותית‬
‫)‪ ,(Developmental psychopathology‬שם נמצא שיכולת העמידה של הילד‪/‬ה בלחצים )‪(Resilience‬‬
‫מתפתחת טוב יותר כאשר יש לו מבוגר המתווך בין החוויות שהילד נחשף אליהן לבין התובנות והלקחים שיש‬
‫לגזור מחויות אלה כצידה להמשך החיים‪ .‬לדברי דומס ועמיתיו )‪,(Dumas, Lawford, Tieu, & Pratt, 2009‬‬
‫שמן הסתם היו מודעים לממצאים מתחום הפסיכופתולוגיה ההתפתחותית‪ ,‬התמיכה ההורית מחלחלת‬
‫ומקדמת את התפקוד בגיל הבגרות בכך שהיא מאפשרת שלושה מהלכים חשובים‪ (1) :‬מקנה לצעיר כישורי‬
‫התמודדות עם מצבי משבר )‪ (2‬מעודדת את הצעיר להמשיך ולהתנסות במצבי חיים מגוונים ולצבור עוד חוויות‬
‫המקדמות הגדרת הזהות האישית )‪ (3‬מהווה בסיס מבטוח ממנו הצעיר יוצא ואליו יכול לחזור כאשר נתקל‬
‫בקשיים משמעותיים‪ ,‬מהם הוא צריך לנוח ולהתאושש‪.‬‬
‫בהקשר זה מעניין לציין את המימצא של גאלאמבוס וקראן )‪ ,(Galambos & Krahn, 2008‬אשר ביצעו מחקר‬
‫אורך שעקב במשך ‪ 7‬שנים אחר צעירים שעזבו את הבית לקולג'‪ .‬ממצאי המחקר הראו שבקרב מי שעוזבים‬
‫את בית ההורים מוקדם מדי וגם בקרב מי שעוזבים את בית ההורים מאוחר מדי קיימות רמות גבוהות יותר‬
‫של סימפטומים דיכאוניים‪ .‬את המימצא בדבר מי שעוזבים את הבית מוקדם מדי אפשר להסביר על בסיס‬
‫היעדר התחושה של תמיכה‪ ,‬כמו גם על בסיס היעדר הכשרה הורית מספקת לקראת היציאה לחיים הבוגרים‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪ .‬אולם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אפשר היה לצפות שמי ששוהים בבית ההורים מעבר לתקופת הזמן המקובלת‬
‫יהיו בעלי בסיס טוב יותר של מוכנות לחיים ולא יהיו דיכאוניים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬במחקר אורך שביצעו פטיט‬
‫ועמיתיו ) ‪ (Pettit, Roberts, Lewinsohn, Seeley, & Yaroslavsky, 2011‬הם מצאו שבתוך תקופת הבגרות‬
‫הצומחת )במחקרם‪ :‬בין גיל ‪ (30 -21‬הקשר בין מידת התמיכה של המשפחה למידת הדיכאון שיחוש הצעיר‪/‬ה‬
‫‪24‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫אינו דומה עבור גברים ועבור נשים‪ .‬לדברי פטיט ועמיתיו אין לשלול את הפשרות שהירידה בתמיכת המשפחה‬
‫היא התוצאה של התעוררות דיכאון אצל הצעיר‪/‬ה ולא הגורם להתעוררות הדיכאון‪ .‬כך‪ ,‬נראה שאת שאלת‬
‫הקשר בין מידת התמיכה המשפחתית לבין מידת ההתעוררות של דיכאון וכיוב' יש לבסס על ידע מפורט יותר‬
‫לגבי הדינמיקה בין הצעיר‪/‬ה להורים‪ ,‬כפי שמתברר בהקשר של משפחות הליקופטר )ראה לעיל(‪ ,‬ולא‬
‫להתבסס רק על עיתוי עזיבת הצעיר‪/‬ה את הבית‪.‬‬
‫ההתפתחות של צעירים חסרי עורף משפחתי‬
‫במחקר אורך חשוב ביותר שהתנהל באוסטרליה במהלך כ‪ 10 -‬שנים – מהיות הנחקרים בגיל ‪ 11‬ועד היות כבני‬
‫‪ – 20‬אוקונור ועמיתיו ) & ‪O'Connor, Sanson, Hawkins, Letcher, Toumbourou, Smart, Vassallo,‬‬
‫‪ .(Olsson, 2011‬בדקו את הקשר בין מגוון מאפיינים אישיים‪ ,‬משפחתיים וקהילתיים של הילד לבין מידת‬
‫התפתחותו החיובית בתקופת הבגרות הצומחת‪ .‬ממצאי המחקר הצביעו על כך שילד אשר בשלב סיום תקופת‬
‫הילדות‪ ,‬היה מאופיין ב‪ :‬יחסים טובים עם משפחתו וחבריו‪ ,‬מעורבות משמעותית בקהילה בה גדל‪ ,‬הסתגל‬
‫כהלכה לבית הספר‪ ,‬גדל במשפחה שמצבה הסוציו‪-‬חברתי )‪ (SES‬היה גבוה יחסית‪ ,‬והיה מאופיין ביכולת‬
‫בקרה טובה יותר על )הבעת( רגשותיו – התפתח באופן חיובי יותר בתקופת הבגרות הצומחת‪ ,‬כפי שנמדד‬
‫במובנים של מסוגלות חברתית‪ ,‬שביעות רצון מהחיים‪ ,‬סבלנות ואמונה באחרים‪ ,‬ומעורבות בפעולות חברתיות‬
‫וקהילתיות‪ .‬אוקונור ועמיתיו מסבירים את ההשפעה של יחסים טובים עם המשפחה‪ ,‬על ההתפתחות בתקופת‬
‫הבגרות הצומחת‪ ,‬באמצעות תיאוריית ההתקשרות )‪ ,(Attachment‬לפיה מי שזכו לתחושה טובה יותר של‬
‫ביטחון וקבלה בעת הקשר הראשוני )המוקדם( עם ההורים מסוגלים טוב יותר להגדיר )מלכתחילה‪ ,‬עוד לפני‬
‫גיל ההתבגרות( את זהותם האישית וחשים ביטחון רב יותר ביחסים עם אנשים אחרים‪ .‬לשון אחר‪ ,‬ילדים‬
‫הגדלים במשפחה מכילה ותומכת מגיעים לשלב ההתבגרות במצב מפותח יותר‪ ,‬מבחינת זהותם האישית‬
‫ומערכת היחסים שלהם עם אנשים אחרים‪ ,‬ולכן יכולים להגיע לתובנות טובות יותר )ביחס לעצמם וזהותם(‬
‫בגיל ההתבגרות‪ ,‬מה שמאפשר להם "להפיק תועלת" רבה יותר מהתנסויותיהם בשלב הבגרות הצומחת‪ .‬טענה‬
‫ברוח דומה מביאות גם שרף‪ ,‬מייזלס וקיבנסון‪-‬ברון‪ ,‬על בסיס מחקרים שנעשו בקרב צעירים בישראל )‬
‫‪.(Scharf, Mayseless, & Kivenson-Baron, 2004; Scharf, Mayseless, & Kivenson-Baron, 2011‬‬
‫ככלל‪ ,‬תקופת הבגרות הצומחת עלולה להיות בעייתית במיוחד עבור מי שאין להם קשר עם המשפחה ו‪/‬או‬
‫גרים רחוק מההורים ו‪/‬או שההורים לא יכולים לספק תמיכה מתאימה לשלב ההתפתחותי בו מדובר‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫הורים הסובלים מבעיות נפשיות )‪ .(Abraham & Stein, 2012‬מנגד‪ ,‬יש עדויות לפיהן המעבר לבגרות צומחת‬
‫דווקא מספק הזדמנות טובה לפתיחת דף חדש בחיי הצעיר שגדל ללא עורף משפחתי )לדוגמא‪Galambos, ,‬‬
‫‪ .(Barker, & Krahn, 2006‬להלן נפרט‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬המושג "חסר עורף משפחתי" אינו קיים בספרות המחקרית כשלעצמו‪ ,‬אלא יכול לשמש ככותרת‪-‬‬
‫על למגוון מצבים העוסקים במי שמשפחתם הביולוגית לא מתפקדת באופן נורמטיבי‪ .‬כך‪ ,‬תחת כותרת זו ניתן‬
‫לכלול מגוון של צעירים‪ ,‬החל ממי שגר בבית הוריו ומקיים עמם קשר שוטף אך חש שאינו יכול להישען עליהם‬
‫)ולעתים הם אלה שנשענים עליו( וכלה במי שמעולם לא זכה לראות את הוריו ומגיל צעיר גדל לבדו ברחובות‬
‫)ראה גם בנבנישתי‪.(2009 ,‬‬
‫בספרות המחקרית מופיעים מחקרים העוסקים בכמה מהמצבים הנכללים תחת הכותרת "היעדר עורף‬
‫משפחתי"‪ ,‬בכללם‪ :‬מי גדלו ברחובות‪ ,‬מי שגדלו במשפחות אומנה‪ ,‬מי שגדלו במוסדות‪/‬בפנימיות‪ ,‬מהגרים ומי‬
‫שעזבו את בית ההורים עקב נסיבות לימודיות ו‪/‬או תעסוקתיות‪.‬‬
‫ילדים שגדלו ברחובות‬
‫ילדים שגדלו ברחובות )‪ (Homeless‬מגיעים לשלב הבגרות הצומחת עם מגוון רב של צרכים שאינם מסופקים‬
‫– צורך רב בביטחון ובשייכות‪ ,‬צורך במקום מגורים יציב‪ ,‬היעדר כישורי חיים )ניהול תקציב‪ ,‬הכנת מזון‪,‬‬
‫שמירה על ניקיון‪ ,‬ניהול משק בית‪ ,‬פתרון קונפליקטים‪ ,‬ועוד(‪ ,‬היעדר כישורי תעסוקה‪ ,‬צרכים בתחום בריאות‬
‫הנפש‪ ,‬התמודדות עם בעיות של התמכרות )במקרים רבים( ובעיקר צורך רב בקשר עם דמות בוגרת ומכילה‪,‬‬
‫היכולה להוות משענת ברגעי קושי ומקור לעצה טובה בשעת הצורך )‪ .(Dworsky, 2010‬במאמרו‪ ,‬דוורסקי‬
‫מתאר מודלים שונים של ניסיונות לענות על צרכים אלה‪ ,‬שהמשותף להם היה במתן בית למגורים‪ ,‬הצמדה‬
‫לחונך שמסייע בהגדרת יעדים לחיים ובקידום יכולת הצעיר להשיג יעדים אלה‪ ,‬הקניית כישורי חיים‬
‫מתאימים‪ ,‬עידוד להשתלבות פעילה במסגרת תעסוקתית או לימודית ובחלק מהם גם דרישה להשתתפות‬
‫הצעיר בעלויות ההתערבות‪ .‬חשוב לציין כי בהתערבויות אלה החונך שימש גם כ"מנהל מקרה" ) ‪Case‬‬
‫‪ ,(manager‬שתפקידו להיות אחראי‪-‬על על בירור‪/‬קבלה‪/‬שינוי‪/‬תיאום הפעולות השונות בהן הצעיר )יהיה(‬
‫מעורב‪ .‬שיטה זו של עבודה רווחת כיום בהקשר של חינוך ילדים עם צרכים מיוחדים והצורך בה התעורר על‬
‫רקע הנתק שהתגלה בין מטפלים שונים שעבדו עם אותו ילד‪/‬ה אך ללא כל תיאום ביניהם‪" .‬מנהל המקרה"‬
‫אמור להיות מי שרואה את התמונה הכוללת מתכלל )חותר לאינטגרציה( את כל הפעולות הקשורות לאותו ילד‬
‫‪26‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫ומנווט את הטיפול בילד בהתאם לצרכים הייחודיים לאותו ילד )שהינו בעל צרכים מיוחדים(‪ .‬תת‪-‬קבוצה‬
‫בתוך קבוצת הילדים שגדלו ברחובות הינם אלה שברחו מהבית ביוזמתם‪ .‬רבים )באופן יחסי( מקרב מי‬
‫שמשתייכים לתת‪-‬קבוצה זו היו קורבנות להתעללות ו‪/‬או ניצול מיני וצרכו סמים ) ;‪McCullough, 2010‬‬
‫‪ .(Wenzel, Holloway, Golinelli, Ewing, Bowman, & Tucker, 2012‬לכן‪ ,‬הם מגיעים לשלב של הבגרות‬
‫הצומחת כשהם במצב נחות בהרבה‪ ,‬בהשוואה ליתר בני גילם‪ ,‬והצרכים ההתפתחותיים שלהם רבים ומקיפים‬
‫הרבה יותר‪ ,‬מה שפעמים רבות דוחף אותם לתעסוקות פשוטות ביותר‪ ,‬שלרוב נמצאות על סף שכר המינימום‪,‬‬
‫מה שדוחף אותם )ובעתיד את ילדיהם( לחיים של עוני ולתופעות הבריאותיות והנפשיות הנילוות לעוני‪.‬‬
‫במחקר של וונצל ועמיתיו )‪ (Wezel et al., 2012‬ניתנה תשומת לב מיוחדת לשאלת הקשרים החברתיים‬
‫שמקיימים צעירים )גילאי ‪ (18-24‬שגדלו ברחובות‪ .‬לפי ממצאי מחקרם‪ ,‬הקשר החברתי העיקרי של רבים‬
‫מצעירים אלה – והמקור העיקרי שהם מציינים כסוג של תמיכה בהם – הם קרובי משפחה ובעיקר הפרטנר‬
‫שלהם לקשר מיני‪ .‬פרטנר זה הוא גם המקור העיקרי להתנהגויות מסוכנות )בריאותית( בהן צעירים אלה‬
‫מעורבים‪ .‬כך‪ ,‬עבור צעירים אלה המקור התמיכה הוא גם המקור לסכנה והם חיים בתוך מלכוד שגם מתגמל‬
‫אותם אך גם קשה להיחלץ ממנו בכוחות עצמם‪ .‬מצב זה חוזר ומעלה את המורכבות של המשימה‬
‫ההתפתחותית הניצבת בפני המסגרת החברתית העוטפת ו‪/‬או מלווה צעירים הנכנסים לתקופת הבגרות‬
‫הצומחת‪ ,‬כפי שתורה לעיל‪ .‬קרי‪ ,‬מחד יש לאפשר לצעיר להיות עצמאי ולקיים קשר רומנטי‪/‬מיני עם מי שהוא‬
‫חפץ; מנגד‪ ,‬יש למתן ולבלום התנהלות עצמאית שיש לה נגזרות שליליות‪ .‬מציאת האיזון בין מתן עצמאות‬
‫להגבלת עצמאות קשה באופן כללי‪ ,‬ובמיוחד בהקשר של צעירים הגדלים ברחובות‪ ,‬שלא יכולים לקבל תמיכה‬
‫חלופית )לפרטנר הבעייתי‪/‬המיני( ממשפחתם‪ .‬לדברי וונצל ועמיתיו‪ ,‬המשימה העיקרית בהקשר זה תהיה‬
‫לחפש דרכים להפיכת קרוב משפחה )כלשהו( לדמות בעלת קונוטציות חיוביות עבור הצעיר ולדמות שתספק‬
‫תמיכה אלטרנטיבית לזו שהוא מקבל מהפרטנר הבעייתי‪.‬‬
‫מהגרים‬
‫ילדי מהגרים רבים חשים תסכול על רקע המעבר שנכפה עליהם מארץ לארץ‪ .‬בעת המעבר הם חשים שההורים‬
‫לא תומכים בהם )אלא עסוקים מדי בהתבססות הכלכלית(‪ ,‬שיכולת התקשורת שלהם עם ההורים מוגבלת‬
‫ביותר‪ ,‬בעיקר עקב אי‪-‬הבנה ו‪/‬או אי‪-‬רכישה של אוצר מילים רחב דיו כדי לאפשר תקשורת הרלוונטית לחיי‬
‫הילד‪/‬ה )לימודית‪ ,‬חברתית וכיוב'( והעובדה שפעמים רבות ההורים לוחצים עליהם להגיע להישגים לימודיים‬
‫טובים במיוחד‪ ,‬כדרך להתבססות המשפחה בארץ אליה היגרו ) ‪Kang, Okazaki, Abelmann, Kim-Prieto,‬‬
‫‪27‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫‪ .(& Lan, 2010‬אולם‪ ,‬כאשר ילדי המהגרים מגיעים לשלב הבגרות הצומחת‪ ,‬רבים מהם נוטים לשנות את‬
‫התייחסותם להורים ומתחילים להכיר להם טובה על עצם ההחלטה להגר לארץ האחרת ועל ההקרבה שעשו‬
‫ההורים כדי לאשר להם‪ ,‬הילדים‪ ,‬חיות בעתיד טוב יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעיקר עקב סיבות כלכליות‪ ,‬בקרב צעירים‬
‫שהיגרו עם משפחתם לארץ אחרת קיימת נטייה רבה יותר להמשיך לחיות עם ההורים בהשוואה למי שלא‬
‫היגרו )‪ .(Gaudet, 2007‬על רקע זה נראה טבעי שמערכת התמיכה של מהגרים‪-‬הורים בילדיהם המגיעים לשלב‬
‫ה‪ EA -‬תהיה חשובה ומשמעותי לשני הצדדים‪ .‬בפועל‪ ,‬ילדי מהגרים המגיעים לשלב של בגרות צומחת אכן‬
‫מגיעים להישגים לימודיים וחברתיים טובים יותר יחסית‪ ,‬אף בהשוואה לצעירים ילידי שגדלו באותה ארץ‬
‫אליה היגרו )‪.(Hao & Woo, 2012‬‬
‫אך כאשר המעקב נמשך הלאה‪ ,‬ונבדק הדור השני של ילדי מהגרים – קרי‪ ,‬הנכדים של ההורים שהיגרו –‬
‫מתברר שהתמונה מורכבת יותר והישגיהם של אלה נמוכים יחסית לכל האחרים‪ .‬תיפקוד בעייתי זה של הדור‬
‫השני למהגרים מופיע במיוחד כאשר שני הצדדים – מחד‪ ,‬הסב‪/‬תא המהגר‪/‬ת והאב‪/‬מא שהיגרו יחד עמם‬
‫לארץ האחרת‪ ,‬ומאידך‪ ,‬הנכד‪/‬ה שכבר נולדו בארץ האחרת ‪ -‬לא נמצאים באותו צד של המתרס התרבותי‪.‬‬
‫נקודה זו הומחשה במחקר שנערך בארה"ב בקרב דור שני של מהגרים‪ .‬במחקר זה התברר שבחלק לא מבוטל‬
‫מהמשפחות‪ ,‬ובמיוחד משפחות בהן התקיימה סתירה )או אי‪-‬קבלה( בין התרבות של מדינת המקור לבין‬
‫התרבות של מדינת ההגירה )ארה"ב(‪ ,‬צעירים בשלב ה‪ EA -‬היו מצופים לעזור להוריהם‪ ,‬ולא בהכרח להיעזר‬
‫על ידי הוריהם )‪ .(Leu, Schroth, Obradovic, & Cruz, 2012‬לדעת לו ועמיתיו‪ ,‬מצב בו קיימת סתירה בין‬
‫הציפיות של הצעיר לבין הציפיות של המשפחה‪ ,‬ביחס לשאלה מי יתמוך במי‪ ,‬היא הרקע להתעוררות של‬
‫קשיים בתחום בריאות הנפש במהלך תקופת ה‪.EA -‬‬
‫אולם‪ ,‬נראה שאמירה זו של לו ועמיתיו הינה מצומצמת מדי‪ ,‬ויש לראות את השאלה הנ"ל בהקשר הכללי יותר‬
‫של המשימות ההתפתחותיות העומדות בפני צעירים; קרי‪ ,‬רכישת זהות אישית ברורה ומוגדרת‪ .‬נקודה זו‬
‫הומחשה בסדרת מחקרים שנערכה על ידי וולש ושולמן ) ‪Walsh & Shulman, 2006; Walsh, Shulman,‬‬
‫‪ ,(Feldman, & Maurer, 2005; Walsh, Shulman, & Maurer, 2008‬בקרב ילדים )דור ראשון( שהיגרו‬
‫מבריה"מ לישראל‪ .‬במחקרים אלה‪ ,‬אשר נערכו בקרב ילדים שחלקם היגרו מבריה"מ לישראל עם‬
‫משפחותיהם וחלקם ללא משפחותיהם )מדגם בגודל שווה‪ ,‬של כל אחת שתי הקבוצות( התברר כי לילדי‬
‫המהגרים הייתה יותר תחושה של עצמאות וקשר עם ההורים )מה שאמור לסייע במשימות ההתפתחותיות של‬
‫‪28‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫שלב הבגרות הצומחת( אך הייתה להם בעיה חריפה של הגדרת הזהות העצמית‪ .‬עוד התברר שהמעגל החברתי‬
‫שלהם היה מצומצם יחסית‪ ,‬הגם שהקשר שלהם עם המעגל המצומצם היה אינטנסיבי יחסית ואינטימי‪.‬‬
‫בהשוואה בין ילידי ישראל לילידי בריה"מ התקבל שעבור יליד ישראל יותר עצמאות ואוטונומיות הייתה‬
‫קשורה להגדרה ברורה יותר של הזהות העצמית )מה שמתאים לניבוי הכללי של המודלים השכיחים בתחום‬
‫הבגרות הצומחת(‪ ,‬אך בקרב ילידי בריה"מ‪ ,‬שהיגרו לישראל‪ ,‬הקשר בין אוטונומיה לבין בהירות הזהות היה‬
‫הפוך‪ ,‬כשיותר תחושה של עצמאות הייתה מלווה בפחות בהירות של הגדרת העצמי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בקרב ילדי‬
‫מהגרים היה קשר חיובי בין אינטנסיביות הקשרים החברתיים לבין בהירות ההגדרה העצמית‪ .‬לדעת וולס‬
‫ושולמן ההגירה לישראל הובילה למצב של דיס‪-‬אורגניזציה בהגדרה העצמית‪ ,‬כשהילד העובר ממדינה למדינה‬
‫נדרש להגדיר זהותו מחדש‪ .‬המעניין הוא שבניגוד למצופה‪ ,‬בתהליך ההגעה להגדרה מחודשת של הזהות‬
‫דווקא ההורים )המהגרים( אינם תורמים אלא המסגרת החברתית היא זו שמסייעת להתארגנות מחודשת של‬
‫הזהות העצמית‪ .‬ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי לו ועמיתיו ) & ‪Leu, Schroth, Obradovic,‬‬
‫‪ ,(Cruz, 2012‬שתוארו לעיל‪ ,‬אך מציעים גישה אחרת‪ ,‬מהותית יותר‪ ,‬לשאלת החשיבות העורף המשפחתי‬
‫בתהליך ההתבגרות של צעירים מהגרים‪ :‬ניתן לומר שהיעדר עורף משפחתי בקרב צעירים‪-‬מהגרים אינו בעל‬
‫השלכה שלילית מהותי; נהפוך הוא‪ ,‬יתכן ומידה מסוימת של היחלצות מהעורף המשפחתי עשויה לקדם באופן‬
‫מיטבי את ההגעה ליעדים ההתפתחותיים העומדים בפני צעירים בשלב ה‪ .EA -‬במחקר אחר וולס ושולמן‬
‫מצאו שהמקור לקשיי הסתגלות ותיפקוד בקרב ילדי מהגרים מבריה"מ לישראל אינו זהה עבור בנים ועבור‬
‫בנות‪ :‬בעוד המקור לקושי אצל בנות היה היעדר קשר הדדי ועמוק עם דמויות חברתיות ומשפחתיות המקיפות‬
‫אותן‪ ,‬עבור בנים מקור הקושי היה בקושי האישי שלהם לאסוף כוחות אגו ולהתמודד עם המשימות‬
‫התרבותיות והאישיות שעמדו בפניהם‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬אם כך‪ ,‬שעבור בנות מקור הכוח בהתארגנות המחודשת‬
‫סביב משימות של הגדרת הזהות האישית‪ ,‬ובכלל זה בפרק של הבגרות הצומחת‪ ,‬צריך להיות טמון בסביבה‪,‬‬
‫עבור בנים מקור הכוח אינו בסביבה אלא צריך להיות טמון בם‪ .‬נציין כי להערה אחרונה זו יש השלכות‬
‫מהותיות ביחס לתכנים שיש לכלול בתוכניות התערבות המנסות לקדם את ההתפתחות של צעירים‪-‬מהגרים‬
‫הנמצאים בשלב ה‪ .EA -‬לבסוף‪ ,‬במחקר אחר הראו וולס ושולמן ) ‪(Walsh, Shulman, & Maurer, 2008‬‬
‫שילדי‪-‬מהגרים שהגיעו לשלב הבגרות הצומחת כשהם כבר מאופיינים בבעיות בריאות )הגוף והנפש( היו בעלי‬
‫קשיים רבים יותר להסתגלות והתפתחות בהשוואה לאחרים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫יש להדגיש כי ממצאי וולס ושולמן‪ ,‬ביחס לקשר בין הגדרת הזהות והיחסים עם המשפחה‪ ,‬אינם ייחודיים‬
‫לילדים‪-‬מהגרים מבריה"מ לישראל; למרות הבדלים משמעותיים בין ילדים המהגרים מארצות שונות )באופן‬
‫כללי‪ ,‬ולישראל באופן ספציפי ‪ -‬לדוגמא‪ (Zeira & Benbeishty, 2011 ,‬ממצאים בעלי אופי דומה התקבלו גם‬
‫במחקר שנערך בקרב ילדי דור שני של עולים מאתיופיה לישראל )ישראלאשוילי ומנגיסטו‪ (2014 ,‬ובקרב‬
‫היספנים שהיגרו ממקסיקו לארה"ב )‪.(Weissrick, 2013‬‬
‫ילדים שגדלו במשפחות אומנה‬
‫הנושא הכללי של ילדים המופנים למשפחות אומנה זכה לכמות גדולה של מחקרי ודיונים בספרות המקצועית‪.‬‬
‫בהקשר הספציפי של תקופת הבגרות הצומחת‪ ,‬קיימות עדויות מגוונות )ראה למשל‪Collins, 2001; ,‬‬
‫‪Greenson, 2013; Hamilton, 2008; Liberman & Madden, 2010; Osgood, Foster, Falagan, & Ruth,‬‬
‫‪(2005; Osgood, Foster, & Courtney, 2010; Steffe & McNamara Barry, 2012; Wertheimer, 2002‬‬
‫עד כמה המעבר ממשפחת האומנה לחיים העצמאיים קשה לילדי אומנה‪ .‬אוורי ופרוינדליך ) & ‪Avery‬‬
‫‪ (Freundlich, 2009‬סקרו את הספרות העוסקת בנקודת הזמן בה הילד‪/‬המתבגר מפסיק לקבל את תמיכת‬
‫משפחת האומנה; קרי‪ ,‬בהגיעו לגיל ‪ 18‬והוא על סף הכניסה לפרק הבגרות הצומחת‪ .‬תיאורם של אוורי‬
‫ופרוינדליך את עזיבת משפחת האומנה מציג תמונה בוטה של קשוי מהותי וצורך בקבלת תמיכה ועזרה‪.‬‬
‫לדבריהם‪ ,‬ילד החי במשפחת אומנה זוכה לקבל בה מענה למגוון רחב של צרכים‪ ,‬גם לגיל ‪ 18‬ילד זה ימצא‬
‫עצמו ללא משפחת האומנה אך גם ללא משפחה )ביולוגית( אחרת להישען עליה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עבור רבים מילדי‬
‫האומנה שאלת זהותם העצמית ושייכותם החברתית אינה ברורה דייה והם סובלים מבלבול זהות משמעותי‪,‬‬
‫מה שמציב אותם במצב של הססנות בהגדרת יעדים ויכולות‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬רבים מהילדים שהושמו במשפחות‬
‫אומנה נחשפו‪ ,‬קודם לכן‪ ,‬למצבי טראומה שונים‪ ,‬חלקם בגיל הרך‪ .‬לכן‪ ,‬יש לקחת בחשבון שבקרב חלק מילדי‬
‫האומנה תפקודי המוח‪ ,‬ובמיוחד הפונקציות הקשורות ללמידה חברתית והפנמת הלקחים‪ ,‬לא מתנהלות‬
‫באופן מיטבי )כפי שהתברר במחקרים שעסקו בהשפעת טראומות על התפתחות המוח‪ ,‬כגון‪ :‬בקרב ילדים‬
‫מוכים(‪ .‬לכן‪ ,‬האמור לעיל מצביע על כך שבעת היציאה של ילדים ממשפחת האומנה סביר להניח שיחוו קשיים‬
‫מהותיים בתהליך הלמידה החברתית ובהתארגנות להשגת המשימות ההתפתחותיות והמעשיות העומדות‬
‫בפניהם‪ .‬עקב אכילס בחלק ממשפחות האומנה‪ ,‬לדברי אוורי ופרוינדליך‪ ,‬הינה הדאגה להווה של הילד‬
‫)הישרדותו‪ ,‬התארגנותו עם המעבר למשפחת האומנה‪ ,‬עיבוד והכלה של חוויות עבר וחתירה לתיפקוד לימודי‬
‫‪30‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫ויום‪-‬יומי תקין למרות ההשמה במשפחת האומנה( יותר מאשר לעתיד של הילד‪ .‬כלומר‪ ,‬לא מתוך כוונה רעה‬
‫אלא מתוך כורח המציאות‪ ,‬בעת יציאת ילד ממשפחת האומנה הוא ניצב בפני מציאות שמשפחת האומנה לא‬
‫הייתה יכולה להכין אותו אליה באופן טוב דיו‪ .‬לדבריהם‪ ,‬בעת יציאת הילד ממשפחת האומנה ועם הפיכתו‬
‫לצעיר הנכנס לשלב הבגרות הצומחת‪ ,‬ההון החברתי העומד לרשותו – קרי‪ ,‬המשאבים האישיים ) ‪Stein,‬‬
‫‪ (2008‬והחברתיים עליהם הוא יכול להישען ובאמצעותם הוא יכול להתמודד – דל ביותר‪ ,‬אם בכלל קיים‪.‬‬
‫מחד הוא אינו יכול לפנות למשפחת המקור ומאידך הוא אינו יכול להמשיך ולהסתייע במשפחת האומנה ו‪/‬או‬
‫במסגרות חברתיות אחרות )ראה גם ‪ .(Blakeslee, 2012‬זה הרקע‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬מדוע שיעור לא מבוטל מילדי‬
‫האומנה ימצא עצמו מובטל‪ ,‬מעורב בפעילות שלילית כלשהי‪ ,‬חסר יכולת לנהל את חייו באופן עצמאי ולא‬
‫מסוגל להשתלב באופן תקין בחיים הבוגרים )‪ .(Carter Narendorf & McMillen, 2010‬דברים דומים‬
‫מציגים גם ברי ומנדס )‪ (Berrie & Mendes, 2011‬הסוקרים ספרות לגבי ילדים שהועברו ללא משפחתם‬
‫מארץ אחת לאחרת וגדלו במוסדות של הארץ הקולטת עד הגיעם לגיל ‪ .18‬לדברי סמואלס )‪,(Samuels, 2009‬‬
‫ילדי משפחה אומנה חווים חוויה אמתית של אובדן‪ ,‬בעת שהם עוזבים את משפחת האומנה‪ .‬לדבריו אובדן זה‬
‫מעורר סוג מסוים של תחושת אבל‪ ,‬עליה מנסה הצעיר להתגבר באחת שלוש הדרכים הבאות‪ .1 :‬יצירת‬
‫משפחה חדשה – בניית בית לעצמו והקמת משפחה של ממש ‪ .2‬חוסר רצון להיות בקשר אחר וחזרה למשפחה‬
‫הביולוגית ‪ .3‬עיצוב מחודש של חווית משפחתיות דרך ניהול קשרים משפחתיים )עם המשפחה המורחבת(‪.‬‬
‫ניתוח מעניין של קוסנר‪-‬ברזין )‪ (Cosner-Berzin, 2008‬ניסה לברר האם מצבם הבעייתי של ילדי אומנה בעת‬
‫הגיעם לגיל ‪ 18‬נובעת מחוויות שעברו במשפחת האומנה או מחוויות שעברו טרם הגיעם למשפחת האומנה‪.‬‬
‫ממצאי בדיקה זו הצביעו על כך שאת התפקוד הבעייתי של ילדי האומנה‪ ,‬בעת הגיעם לגיל הבגרות הצומחת‪,‬‬
‫צריך לייחס לחוויות שעברו טרם הגעתם למשפחת האומנה‪ .‬דהיינו‪ ,‬הטיפול לו זוכים ילדים במשפחות אומנה‬
‫אינו יכול לרפא את מה עברו טרם הגעתם למשפחת האומנה‪ ,‬אלא רק יכול לבלום את ההידרדרות במצבם‬
‫הבריאותי‪-‬נפשי ובתיפקודם‪ .‬חשוב לציין כי המשמעות המעשית של ממצא זה טמונה ביכולת לברר מראש מי‬
‫יהיו ילדי האומנה שעלולים להתקשות יותר מאחרים במעבר ממשפחת האומנה לחיים הבוגרים – יהיו אלה‬
‫אותם ילדים שהגיעו למשפחת האומנה במצב כללי קשה יותר; קרי‪ ,‬ללא התערבות משקמת ומטפחת בשלב‬
‫הבגרות הצומחת‪ ,‬דווקא אותם ילדים שהופנו למשפחת אומנה בגללם מצבם הגרוע יהיו אלה שיחוו את‬
‫המעבר ממשפחת האומנה באופן קשה ושלילי יותר יחסית‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫במחקר אחר‪ ,‬שנערך בקרב ילדי אומנה בצרפת‪ .‬במחקר זה נמצא שבגיל ‪ 24-25‬כ‪ 66% -‬מהם אמרו שהם‬
‫מסוגלים לחיות חיים עצמאיים‪ ,‬ואלה היו בעיקר אותם ילדי אומנה שלא נחשפו בילדותם למצבי התעללות‬
‫קיצוניים )‪ .(Dumaret, Donati, & Crost, 2011‬ממצאים דומים בכללותם‪ ,‬המצביעים על קשיי ההסתגלות‬
‫המוגברים בקרב ילדי משפחות אומנה שקודם להגעתם לאומנה היו נתונים להתעללות‪ ,‬נמצאו גם על ידי‬
‫דוורסקי וקורטני )‪ .(Dworsky & Courtney, 2009‬הוליק ) ‪ ( Havelicek, 2011‬מציע קריטריון נוסף‬
‫להערכת רמת הסיכון שביציאת צעיר ממסגרת האומנה לחיים והוא – ההיסטוריה של במסגרות האומנה‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬תחת הכותרת "אומנה" מסתתרות צורות שונות של סדרי חיים והתנהלות‪ ,‬ובמיוחד חשוב לשים לב‬
‫שלעתים מדובר על צעירים שעברו במספר מסגרות אומנה‪ .‬על פי הוליק‪ ,‬צעירים שטרם הגיעם לגיל עזיבת‬
‫מסגרת האומנה חוו מעברים ממסגרת אומנה אחת לאחרת‪ ,‬ובכלל זה גם שהייה במסגרת פנימייה ובמסגרות‬
‫אחרות‪ ,‬הם מי שנמצאים בסיכון גבוה לקשיים משמעותיים בעת המעבר לשלב הבגרות הצומחת‪ .‬הצורך‬
‫להבחין בין ההתנהלות של הצעיר במסגרת משפחת האומנה‪ ,‬כפרמטר להערכת סיכויי השתלבותו בחיים‬
‫הבוגרים‪ ,‬הוצע גם על ידי קלר ועמיתיו )‪ .(Keller, Cusick, & Courtne, 2007‬חוקרים אלה עקבו אחר‬
‫תהליך התפתחותם של צעירים שהיו בעברם ילדי אומנה‪ ,‬מצאו שיש צורך להבחין בין ‪ 4‬סוגים של יוצאי‬
‫משפחות אומנה‪ .1 :‬לחוצים ומנותקים ‪ -‬מי שחווים בהווה לחצים ובעבר חוו מעברים רבים וקשים‬
‫משמעותיים לשהות במסגרת האומנה ‪ .2‬מסוגלים ומחוברים ‪ -‬מי שבאופן כללי השתלבו במסגרת האומנה‬
‫באופן מסתגל‪ ,‬ללא בעיות התנהגות או בעיות עבריינות ועם רצון לרכוש השכלה ומקצוע‪ .‬לדבריהם‪ ,‬יוצאי‬
‫משפחות אומנה אלה הם הקבוצה המתאימה ביותר להתערבויות מטפחות ו‪/‬או מניעתיות לאחר היציאה‬
‫מהאומנה ‪ .3‬נאבקים‪ ,‬אך מתמידים – צעירים אלה חווים קשיים רבים ורובם לא שהו במסגרות אומנה של‬
‫קרובי משפחתם‪ .‬חלק לא קטן מהם היה שייך למסגרות של חינוך מיוחד‪ ,‬ובעברם סבלו מבעיות התנהגות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬עמדתם כלפי משפחת האומנה הייתה בכללותה חיובית והם נטו לא לברוח ממנה ו‪/‬או להחליפה‬
‫במסגרת אחרת‪ .4 .‬קשורים לבית אך מתקשים – מדובר במי ששהו במסגרת אומנה שהייתה שייכת לקרובי‬
‫משפחתם ושכו בה לתמיכה רבה מאד‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הם היו מעורבים בהתנהגויות בעיתיות‪ ,‬כישלונות‬
‫לימודיים והיעדר תעסוקה יציבה‪ .‬קבוצה זו הם מי שנמצאים בסכנה להורות מוקדמת )בגיל ‪ (17‬וככל הנראה‬
‫ימשיכו להיות תלויים במשפחת האומנה‪ ,‬ללא רצון של ממש להגיע לחיים בוגרים ועצמאיים‪.‬‬
‫במחקר אחר קוסנר‪-‬ברזין ועמיתיו )‪ (Cosner-Berzin, Rhode, & Curtis, 2011‬מיקדו את הקושי העיקרי של‬
‫יוצאי משפחות האומנה באי היכולת להגיע לדיור נאות; לדבריהם‪ ,‬עקב מצבם הכלכלי הנחות‪ ,‬בהיעדר תמיכה‬
‫‪32‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫לאחר היציאה ממשפחת האומנה‪ ,‬ילדי אומנה מתגוררים בשכונות פחות טובות‪ ,‬נאלצים לעבור יותר מקומות‬
‫מגורים ואף יותר נמצאים במצבים של היעדר מקום מגורים )הומלס(‪ ,‬מה שמחזק את תהליך ההידרדרות‬
‫הכללי והגלישה להתנהגויות בעיתיות כמבוגרים‪ .‬בסקירת ספרות שעשה קולינס ) ‪Collins, Paris, & Ward,‬‬
‫‪ (2008‬הם בחנו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את השאלה מה יקרה לילדי אומנה שבעת הגיעם לגיל ‪ 18‬יחזרו למשפחתם‬
‫הביולוגית‪ .‬לדבריהם‪ ,‬ילדי אומנה רבים מביעים רגשות חיוביים כלפי משפחתם הביולוגית ו‪/‬או דמויות‬
‫מסוימות מתוך המשפחה )ראה גם ‪ ,(Petr, 2008‬ובפועל כמות לא מובטלת של ילדי אומנה יחזרו לגור עם‬
‫משפחתם בעת עזיבת האומנה )‪ .(Courtney & Dworsky, 2006; Courtney, 2009‬לאור זאת‪ ,‬קולינס וחבריו‬
‫בחנו את ההיתכנות של מניעת בעיית המגורים‪ ,‬בקרב ילדי אומנה שהגיעו לגיל ‪ ,18‬באמצעות חזרה למשפחת‬
‫המקור‪ .‬המסקנה שעלתה מסקירת הספרות שערכו קולינס ועמיתיו הייתה חד משמעית‪ ,‬לאמור‪ :‬כל עוד‬
‫הסיבה להוצאת הילד ממשפחתו ולהעברתו למשפחת האומנה קיימת )או לא‪ -‬התבטלה‪ ,‬כגון‪ :‬הפסקת‬
‫הנוכחות במשפחה של דמות שהתעללה בילד המסוים( החזרה לבית לא תהיה מוצלחת וסופה לייצר קשיים‬
‫משמעותיים‪ .‬במחקר אחר‪ ,‬שבוצע על ידי קורטני ועמיתיו )‪ ,(Courtney, Hook, & Lee, 2010‬הם ביררו מה‬
‫דפוס החיים ומצבם החברתי של ילדי אומנה‪ ,‬כ‪ 5 -‬שנים לאחר שעזבו את האומנה‪ .‬במחקר זה הם השתמשו‬
‫בטכניקה סטטיסטית של ניתוח קבוצות חבויות )‪ ,(Latent class analysis‬במטרה לנסות לקבץ את כלל‬
‫הנבדקים למספר קבוצות כלליות‪ .‬ממצאי המחקר הצביעו על מספר תת‪-‬קבוצות‪- Accelerated adults .1 :‬‬
‫מי שעברו לגיל הבגרות באופן מואץ אך מוצלח )‪ – Struggling parents .2 (36%‬מי שהפכו להיות הורים‬
‫)‪ ,(25%‬רובם‪ :‬נשים; ממוצא אפרו‪-‬אמריקאי; שלא סיימו בית ספר על‪-‬יסודי ו‪/‬או קולג'; שלא עובדות‬
‫בתעסוקה כלשהי או קבועה‪ - Emerging adults .3 .‬מי שעדיין לא סיימו את שלב הבגרות הצומחת )‪,(21%‬‬
‫רובם‪ :‬גברים; שלמדו בקולג' וחלקם המשיכו לתאר מתקדם; לא נשואים; שאינם מעורבים בהתנהגות‬
‫שלילית משמעותית‪ - Troubled and troubling .4 .‬מי שמאופיינים בהתנהגות חברתית שלילית )‪ ,(18%‬רובם‬
‫המוחלט‪ :‬גברים; חסרי השכלה על‪-‬תיכונית; מובטלים; בעלי שיעור משמעותי של בעיות נפשיות ו‪/‬או‬
‫בריאותיות ו‪/‬או מעורבות בסמים‪ .‬לדעת קורטני ושותפיו‪ ,‬אין להתרשם מהשיעור של מי שהפכו להיות‬
‫מבוגרים כבר בשלב הזה‪ ,‬שכן לדעתם מדובר בהתבגרות טרם זמנה‪ ,‬שלא בהכרח מיטיבה עם האדם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫לדבריהם‪ ,‬קבוצת הבגרות הצומחת זקוקה לתמיכה של ממש ואין לצפות מה יהיה מצבה בחלוף ‪ 5-6‬שנים‬
‫נוספות‪ .‬קבוצת המעורבים בצרות ובעיות זקוקה לעזרה כדי לשרוד‪ .‬אך הקבוצה שהם מצביעים עליה‬
‫‪33‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫כבעייתית במיוחד היא קבוצת מי שהפכו להיות "הורים מתמודדים"‪ ,‬שכן אלה מהווים מקור פוטנציאלי‬
‫למבוגרים לא‪-‬מסתגלים ולהורים של ילדים לא‪-‬מסתגלים‪.‬‬
‫חשיבות מציאת מקום מגורים יציב ומתאים‪ ,‬לצעיר העוזב את ממשפחת האומנה‪ ,‬חוזרת ומתבררת במספר‬
‫מחקרים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במחקר של פאולר ועמיתיו )‪ ,(Fowler, Toro, Miles, 2011‬שבוצע בקרב צעירים שגדלו‬
‫במשפחת אומנה‪ ,‬כ‪ 3-4 -‬שנים לאחר שנפרדו ממשפחת האומנה‪ .‬במחקר זה החוקרים התמקדו בבירור‬
‫הקשרים בין מצבו של הצעיר‪ ,‬בוגר משפחה האומנה‪ ,‬בשלושה מישורים ‪ -‬מגורים‪ ,‬השכלה ותעסוקה – לבין‬
‫מצבו הנפשי בגילאי ‪ .19-13‬חוקרים אלה זיהו שלוש קבוצות כלליות של צעירים‪ .1 :‬מעורבים ויציבים – כאלה‬
‫שרכשו השכלה‪ ,‬מצאו עבודה וגרים במקום קבוע ‪ .2‬לא מעורב אך יציב – לא רכשו השכלה ולא עוסקים‬
‫בתעסוקה קבועה‪ ,‬אך גרים במקום יציב )בדרך כלל עם ההורים או עם קרובי משפחה‪/‬חברים( ‪ .3‬לא מעורבים‬
‫ולא יציבים – ללא השכלה‪ ,‬ללא תעסוקה וללא מקום מגורים קבוע‪ .‬בקרב מי שנכללו בקבוצה של לא‬
‫מעורבים ולא יציבים המצב הנפשי היה הבעייתי מכולם‪ ,‬בכללו מתח נפשי‪ ,‬התנהגות חריגה ושימוש בסמים‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬בין שתי הקבוצות האחרות לא היה הבדל של ממש במצבם הנפשי‪ .‬ממצא זה מעיד על החשיבות היתרה‬
‫שיש לייחס למציאת מקום מגורים קבוע ויציב‪ ,‬לצעירים שעוזבים את בית האומנה‪ .‬מחקר נוסף שהגיע‬
‫למסקנות דומות הוא מחקרם של ין ועמיתיו )‪ ,(Yen, Powell Hammons, & Kushel, 2009‬במסגרתו‬
‫התקיימו קבוצות מיקוד עם צעירים שעזבו קבוצות מיקוד‪ .‬כאמור‪ ,‬גם במחקר זה הצביעו הצעירים על בעיית‬
‫הדיור כבעיה מרכזית בחייהם וככזו המאפילה על מצבם הבריאותי‪.‬‬
‫במחקר אורך שעקב אחר ילדי אומנה במשך שלוש שנים‪ ,‬עד הגיעם לגיל ‪ ,21‬קורטני ושותפיו ) ‪Courtney, Lee,‬‬
‫‪ (& Perez, 2011‬ביררו מה סוג העזרה שילדי האומנה קיבלו בפועל ומה סוג העזרה שהם ציפו לקבל בכל שנה‬
‫ושנה משנות המעקב‪ .‬סוגי העזרה שנבדקו היו‪ :‬סיוע ברכישת השכלה‪ ,‬סיוע במציאת תעסוקה‪ ,‬תמיכה‬
‫שנושאים הקשורים לעבודה‪ ,‬הקניית אוריינות כלכלית )ניהול פיננסי(‪ ,‬סיוע במגורים וטיפוח בריאות‬
‫ומיטביות )‪ .(well-being‬ממצאי המעקב העלו שלאורך שלוש השנים הייתה דעיכה בסיוע שילדי האומנה‬
‫קיבלו‪ ,‬ובכלל זה גם סיוע שהיה מגיע להם על פי חוק‪ .‬בגיל ‪ 21‬רובם )‪ (71%‬דיווחו שהם לא מחשים מסוגלים‬
‫לעמוד על רגליהם ולהתמודד ללא הסיוע של משפחת האומנה )ראה גם & ‪Munson, Lee, Miller, Cole,‬‬
‫‪ .(Nedeclu, 2013‬ממצא דומה התקבל במחקר שנערך בשוודיה‪ ,‬במסגרתו נבדקה תחושת המסוגלות‬
‫להתמודד עם החיים‪ ,‬כ‪ 4 -‬שנים לאחר עזיבת מסגרת האומנה )‪ .(Hojer & Sjoblom, 2010‬במחקר נוסף‬
‫‪34‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫התברר כי לדעה בדבר הצורך החיוני בתמיכה בילדי אומנה‪ ,‬גם לאחר עזיבת האומנה‪ ,‬שותפים לא רק ילדי‬
‫האומנה עצמם אלא גם מומחים שעוסקים בילדי אומנה )‪.(Freundlich & Avery, 2006‬‬
‫מחקרי אורך שליוו ילדי אומנה לאחר עזיבת את בית האומנה הצביעו על החשיבות של הימצאות בקשר‬
‫כלשהו עם מסגרות הכוללות מבוגרים יציבים ורלוונטיים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ג'ונס )‪(Jones, 2011; Jones, 2013‬‬
‫ביצע שני מחקרים )אחד מהם מחקר אורך(‪ ,‬במסגרתם עקב אחר צעירים שעזבו מסגרות אומנה ובחן את‬
‫גורמי הסיכון וגורמי ההגנה בחייהם‪ .‬לדברי ג'ונס‪ ,‬כל הצעירים היו חשופים לפחות לגורם סיכון אחד בחייהם‬
‫)כגון‪ :‬קשיים כלכליים או קשיים נפשיים(‪ .‬בשני המחקרים נמצא ומי שהצליחו להתגבר ולהמשיך לחתור‬
‫לחיים עצמאיים היו אלה שהייתה להם מחויבות כלפי דמות אחרת ו‪/‬או כלפי מסגרת לימודית‪/‬תעסוקתית‬
‫אליה היו קשורים‪ .‬לאור ממצא זה ודומיו‪ ,‬אחת החלופות שהועלתה לבעיה הליווי של מי שעוזבים את מסגרת‬
‫האומנה ויוצאים לחיים עצמאיים הינה מציאת "חונך טבעי" )‪ .(natural mentor‬הכוונה לדמות בוגרת‪,‬‬
‫המוכרת לילד עוד בהיותו במסגרת משפחת האומנה‪ ,‬אשר בונה את הקשר בהדרגתיות עוד בתקופת היותה‬
‫באומנה וממשיכה להיות עימו בקשר גם לאחר היציאה מהאומנה‪ .‬דמות זו יכולה להיות מורה‪ ,‬מדריך‬
‫במסגרת נוער‪ ,‬רב‪/‬כומר‪/‬איש דת‪ ,‬וכיוב' )‪ .(Greeson, 2013‬במחקר של גריסון ושותפיו ) & ‪Greeson, Usher,‬‬
‫‪ (Grinstein-Weiss, 2010‬נבחנה ההשפעה של חונך טבעי על ההתפתחות של צעירים שחלקם היו בוגרי אומנה‬
‫וחלקם היו צעירים רגילים‪ .‬ממצאי המחקר הראו שקשר עם חונך טבעי היה קשור לקיומו של חשבון בנק‬
‫)כאינדיקציה להכנסה כספית ו‪/‬או להתנהלות כלכלית מושכלת יותר( אצל צעירים משתי הקבוצות‪ ,‬אך זה‬
‫היה תלוי בכך שהצעיר אכן יראה בחונך הטבעי דמות המהווה מודל לחיקוי‪ .‬עוד יש לציין שתרומת החונך‬
‫הטבעי לצעירים שלא היו קודם לכן במסגרת אומנה הייתה רבה יותר מאשר לצעירים שכן היו ילדי אומנה‬
‫בעברם‪ .‬ברוח זו‪ ,‬מספר מחקרים מדגישים את חשיבות קיומה של דמות בוגרת‪ ,‬המהווה גם מקור לתמיכה וגם‬
‫מודל לחיקוי‪ ,‬לצורך ההתפתחות התקינה של צעירים הנמצאים בשלב הבגרות הצומחת ומציינים שדמות זו‬
‫לא חייבת להיות אחד ההורים הביולוגיים ) ‪Aronson, 2007; Chang, Greenberger, Chen, Heckhausen,‬‬
‫‪.(& Farruggia, 2010; Kagan, 2011; Para, 2008; Wade, 2008‬‬
‫סיכום‬
‫לסיכום הפרק העוסק בילדים ללא עורף משפחתי‪ ,‬למותר לציין שאין לראות את כל טווח הצעירים‪/‬המצבים‬
‫הנ"ל כמקשה אחת ויש להיות ערים להבדלים המשמעותיים שיכולים להיות ביניהם‪ ,‬במיגון של הקשרים‬
‫‪35‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫)ראה גם פרק "המעבר לבגרות צומחת – ראייה כוללת"‪ ,‬להלן(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין להתעלם ממספר הכללות‬
‫שכן ניתן לעשות ביחס לכל הצעירים הללו‪ ,‬גם בלי קשר לנסיבות התפתחותם עד שלב הבגרות הצומחת‪.‬‬
‫הממצאים בכללותם מצביעים על כך שילד המגיע לשלב הבגרות הצומחת כשהוא ללא עורף משפחתי עלול‬
‫חוות שלב זה באופן קשה במיוחד‪ .‬הסיבה לקושי המיוחד שיחווה צעיר‪/‬ה זה נעוץ בשילוב של העבר וההווה –‬
‫ראשית‪ ,‬צעיר ללא עורף משפחתי נאלץ להתמודד עם מגוון הרחב יותר של סוגיות‪ ,‬בעת הכניסה לשלב הבגרות‬
‫הצומחת‪ ,‬ובמרכזם סוגיית הדיור; בד בבד‪ ,‬פעמים רבות הצעיר ללא העורף המשפחתי מגיע לשלב הבגרות‬
‫הצומחת כשאין לו את כוחות האגו להתמודד עם מטען העבר ולהתעמת עם משימות ההווה והעתיד‪.‬‬
‫באופן מעשי ילד‪/‬צעיר זה עלול להיקלע למצבים בהם לא יוכל מממש את היעדים הנדרשים ממי שנמצאים‬
‫בגיל זה‪ ,‬ובמרכזם גיבוש הזהות העצמית והפיתוח של עצמאות המאפשרת חיים בוגרים‪.‬‬
‫בעקבות האמור לעיל‪ ,‬מודגש הצורך במתן ליווי מיוחד לצעירים ללא עורף משפחתי‪ ,‬לפחות בשלבים‬
‫הראשוניים של פרק חיים זה‪ .‬בד בבד‪ ,‬יש לזכור את שנאמר בפרק אחר של הסקירה הנוכחית‪ ,‬לפיו עודף‬
‫תמיכה משפחתית‪/‬הורית גם הוא עלול לגרום לנזק לצעיר‪/‬ה והמשימה העיקרית המוטלת על מי שמבקשים‬
‫לבצע התערבות מטפחת בקרב צעירים ללא עורף משפחתי הינה לאתר מה המינון והתוכן האופטימאליים‬
‫להתערבות – עבור הצעיר‪/‬ה המסוים – כך שיוכל לצלוח את פרק הבלות הצומחת באופן המיטבי‪.‬‬
‫המעבר לבגרות צומחת – ראייה כוללת‬
‫הדברים האמורים לעיל‪ ,‬לגבי ילדים שמגיעים לשלב הבגרות הצומחת ללא עורף משפחתי‪ ,‬עלולים ליצור את‬
‫הרושם כאילו כל מי שגדל ללא עורף משפחתי נמצא בסיכון לגלישה להתנהגויות המייצגות פתולוגיה נפשית‬
‫ו‪/‬או התנהגותית‪ ,‬ולא היא‪ .‬ראשית‪ ,‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬הספרות המחקרית מדווחת על מספר גורמי סיכון‬
‫ספציפיים )כגון‪ :‬חוויות של התעללות בתקופת הילדות(‪ ,‬המאפשרים לזהות מלכתחילה מי יהיו אותם צעירים‬
‫חסרי עורף משפחתי הזקוקים להתערבות משמעותית בשלב הבגרות הצומחת‪ ,‬כדי שלא יגלשו להתנהגויות‬
‫בעיתיות‪ .‬שנית‪ ,‬כיום מקובל להניח שהדינמיקה )התהליכים( המובילה להתפתחות חיובית אינה תמונת הראי‬
‫של הדינמיקה המובילה להתפתחות של פתולוגיה‪ .‬כלומר‪ ,‬הנוכחות‪ ,‬או אי‪-‬הנוכחות‪ ,‬של משתנים מסוימים‬
‫המסבירים התפתחות דימוי עצמי חיובי והגעה לבגרות חיובית ומוצלחת אינם היפוכם של משתנים‬
‫המסבירים התפתחות של פתולוגיה‪ ,‬אם כי בין השניים יש קשר מסוים‪ .‬אחד המחקרים שתמכו בטענה זו הוא‬
‫מחקרם של אוקונור ועמיתיו ) ‪O'Connor, Sanson, Hawkins, Toumbourou, Letcher, & Frydenberg,‬‬
‫‪36‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫‪ .( 2011).‬במחקר זה נבחן התוקף של שלושה מודלים אפשריים להסברת התפתחות של פתולוגיה אצל‬
‫הילד‪/‬מתבגר‪ ,‬הנבדלים במערכת היחסים המשוערת בין המבנה )‪ (construct‬של פתולוגיה לבין המבנה של‬
‫מיטביות‪ .‬המחקר בוצע באמצעות ניתוח נתונים שנאספו במחקר רב‪-‬היקף על ה"פרויקט הטמפרמנט‬
‫האוסטרלי" )‪ .(Australian Temperament Project‬ממצאי המחקר מתואר בתרשים ‪ 1‬להלן‪ .‬בתרשים זה‬
‫רואים שהתעוררות בעיות מופנמות )‪ (Internalized‬ומוחצנות )‪ – (externalized‬שהן שתי הקבוצות הכלליות‬
‫של בעיות פסיכולוגיות המרכיבות ביחד את המושג הכללי של פתולוגיה נפשית ‪ -‬נובעת ממקורות השונים‬
‫מאלה המסבירים את ההתעוררות של התפתחות מיטבית‪ ,‬הגם ששני אלה ביחד – קרי‪ ,‬פתולוגיה ומיטביות –‬
‫מסבירים את רמת ההתפתחות החיובית של צעיר‪/‬ה הנמצא בשלב הבגרות הצומחת‪.‬‬
‫יש להדגיש כי האמור לעיל אינו נוגע רק לילדים שגדלו בנסיבות מיוחדות המייצגות היעדר עורף משפחתי –‬
‫כגון אלה שתוארו לעיל‪ :‬חסרי בית‪ ,‬ילדי מהגרים וילדי אומנה – אלה נוגעת לכלל האנשים באשר הם‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫גם שאלון ההערכה הנפוץ מאד‪ ,‬למדידת מצבו הנפשי של אדם‬
‫)‪ – The Mental Health Inventory (MHI; Veit & Ware, 1983‬מורכב משני חלקים בלתי תלויים‪ ,‬האחד‬
‫בודק את מידת הפתולוגיה אצל המוערך והשני את מידת המיטביות; תיאור מצבו הנפשי של האדם מתבצע‪,‬‬
‫אם כך‪ ,‬בשני מישורים אלה בנפרד‪ ,‬הגם שהם אינם אורתוגונליים‪.‬‬
‫במישור המעשי‪ ,‬משמעות האמור לעיל היא שהערכת מצבו של הצעיר‪ ,‬בעת הכניסה לשלב הבגרות הצומחת‪,‬‬
‫צריך להיעשות בשני מישורים במקביל – )‪ (1‬האם יש לו סימנים של פתולוגיה התנהגותית )כגון‪ :‬שימוש קבוע‬
‫בסמים; אכילת‪-‬יתר( או נפשית )כגון‪ :‬דיכאון; חרדה( ? )‪ (2‬מה רמת המיטביות )שביעות רצון; אושר;‬
‫אופטימיות( שהוו חווה‪/‬מחזיק בעת הבדיקה ?‪ .‬רק הערכת שני המישורים הנ"ל תספק תמנה ברורה לגבי‬
‫הצעדים שיש לנקוט בהם כדי לשפר את מצבו בטווח הקצר ו‪/‬או הארוך‪ .‬משמעות אחרת‪ ,‬ובמידת מה חשובה‬
‫יותר בהקשרים של טיפוח צעירים חסרי עורף משפחתי‪ ,‬יכולה להיות לגבי השאלה‪ :‬את מי כדאי לצרף‪/‬לשלב‬
‫בפרויקט שאינו עוסק בשיקום נפשי‪/‬התנהגותי‪ :‬כפי שאפשר לשער‪ ,‬אין מקום לשלב מי שמאובחן כסובל‬
‫מתסמינים של פתולוגיה בתוך פרויקט שאינו עוסק בשיקום נפשי; כך גם אין לראות מי שסובל מרמה נמוכה‬
‫מאד של מיטביות )למשל‪ :‬מאופיין בפסימיות קיצונית(‪ ,‬אך לא מאופיין בתסמינים של פתולוגיה‪ ,‬כמי שאינו‬
‫מתאים לפרויקט התערבותי המנסה לסייע לצעירים לסיים את שלב הבגרות הצומחת באופן האופטימאלי‬
‫‪37‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫)כגון‪ :‬פרויקט "למרחב"( ואין להדגיש בפרויקט מסוג זה את המרכיב של טיפול נפשי )אלא את המרכיב של‬
‫ייעוץ נפשי ו‪/‬או תמיכה נפשית(‪.‬‬
‫הרקע‬
‫לפתולוגיה‬
‫הרקע למיטביות‬
‫המשתנה המוסבר‬
‫המשתנים המסבירים‬
‫מרכיבי המשתנים המסבירים‬
‫שרטוט ‪:1‬‬
‫תמיכה בצורך להבחין בין תהליכי התפתחות חיובית לבין תהליכי התפתחות פתולוגית‪ ,‬בשלב הבגרות‬
‫הצומחת ) על בסיס ‪(O'Connor, Sanson, Hawkins, Toumbourou, Letcher, & Frydenberg, 2011‬‬
‫‪38‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫‪.1‬‬
‫תקופת הבגרות הצומחת נוצרה בעקיפין עקב שינויים חברתיים משמעותיים‪ ,‬במרכזם ההתארכות של‬
‫פרק הזמן שבין תהליך רכישת ההשכלה )הגבוהה( לבין המועד בו הצעיר‪/‬ה יכולת להתפרנס באופן מכובד‬
‫ויציב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ככלל‪ ,‬תקופת הבגרות הצומחת מאופיינת ברצון להגיע להגדרה עצמית ברורה ומלאה‪ ,‬וזאת בדרך של‬
‫התנסות עצמאית במיגוון תחומים‪ ,‬חלקם על גבול ההתנהגות הבעייתית‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫למרות שלכאורה יש סתירה בין השניים‪ ,‬דווקא על רקע הרצון להגיע לעצמאות‪ ,‬בעת הכניסה לתקופת‬
‫הבגרות הצומחת הצורך של צעירים בתמיכה מצד המשפחה לא רק שאינה פוחתת אלא אף גוברת במידת מה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫הצורך בתמיכה מצד המשפחה‪/‬ההורים אינו מצומצם לתמיכה כלכלית אלא מתפרס על פני ספקטרום‬
‫רחב של סוגי תמיכות שהצעיר מצפה לקבל מהוריו‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫היכולת של ההורים להיענות לציפיות של צעיר המגיע לשלב הבגרות הצומחת תלויה במספר רב של‬
‫תחומים ונושאים‪ ,‬בהם‪ :‬היכולות הכלכליות והאחרות של ההורים‪ ,‬הערכים בהם ההורים מחזיקים‪ ,‬תהליך‬
‫ההתפתחות של הילד‪ ,‬כפי שההורים חוו אותו ועוד‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫אולם‪ ,‬חשוב לציין שמתן תמיכה הורית ללא גבול לא רק שאינה מיטביה עם הצעיר אלא אף גורמת לו‬
‫נזק נפשי והתנהגותי‪ ,‬המאופיין לרוב בסימפומים דיכאוניים‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫המקרה של צעירים חסרי עורף משפחתי מורכב אף יותר‪ .‬על רקע ההתנסויות השונות שעברו בחיים‪,‬‬
‫הם מגיעים לשלב הבגרות הצומחת כשעדיין לא סיימו לברר נושאים שונים הקשורים לעצמם‪,‬לזהותם‪,‬‬
‫למשפחתם וכיוב'‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬רבים מהם יחסית נמצאים בקשר בין‪-‬אישי בעייתי‪ ,‬המהווה לרוב תחליף לא‪-‬‬
‫מוצלח לקשר המשפחתי ולתמיכה ההורית להם הם כה זקוקים‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬עבור חלק מהצעירים חסרי העורף‬
‫המשפחתי‪ ,‬ובמיוחד מי שגדלו במשפחות אומנה‪ ,‬המעבר לתקופת הבגרות הצעירה שזור בתהליך קשה של‬
‫היפרדות ממסגרת האומנה ותחושה של היעדר בסיס לקיום יום‪-‬יומי‪ ,‬ובמיוחד במובן של מקום מגורים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫לכן‪ ,‬יש להניח שמי שהגיע לשלב של הבגרות הצומחת כשהוא ללא עורף משפחתי יתקשה מאד להתנהל‬
‫לבדו למול המשימות ההתפתחותיות העומדות בפניו הוא במצב של סיכון לגלישה להתנהגויות בעיתיות‪ .‬דבר‬
‫זה נכון במיוחד למי שהגיעו בזמנו למשפחה האומנה כשהם במצב נפשי‪/‬גופני קשה במיוחד )עקב התעללות או‬
‫ניצול מצד מבוגר‪/‬ים(‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫‪.9‬‬
‫בד בבד‪ ,‬יש לציין שהמעבר לשלב הבגרות הצומחת מהווה גם הזדמנות מתאימה לאפשר לחלק‬
‫מהצעירים חסרי העורף המשפחתי להגדיר מחדש את מצבם האישי והנפשי‪ ,‬לברר מחדש את מערכת היחסים‬
‫שלהם עם משפחתם הביולוגית ולפתוח דף חדש בהתנהלות שלהם מול העולם‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫כדי שתהליכים חיוביים אלה יש צורך ללוות את הצעירים חסרי העורף המשפחתי באופן מושכל‬
‫ו"טבעי" ככל האפשר‪ .‬בפועל‪ ,‬יש לבנות תוכנית דיפרנציאלית ככל האפשר‪ ,‬המתבססת על מענה למספר‬
‫שאלות יסוד שהמתערב‪/‬ים חייבים לשאול את עצמם‪:‬‬
‫‪.11‬‬
‫בקרב מי להתערב ? יש סיבות להניח שהתערבות קבוצתית‪/‬מערכתית בקרב ה"מיקרים" הקשים יותר‪,‬‬
‫כמו גם בקרב המיקרים הקלים ביותר‪ ,‬תהיה בעלת תועלת מוגבלת‪ ,‬כיוון שהראשונים זקוקים להתערבות‬
‫פרטנית‪ ,‬מתמשכת ויסודית ביותר‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫באיזה מישור להתערב ? ככלל‪ ,‬התערבו במישור הכלכלי תמידתסייע לצעיר שאין לו עורף משפחתי‪ ,‬אך‬
‫לרוב התערבות זו לא תהיה מספקת‪ .‬לכן‪ ,‬בהנחה שמדובר במשבים מוגבלים‪ ,‬יש צורך להגדיר מה הם מישורי‬
‫התמיכה הספציפיים להם זקוק הצעיר המסוים )נפשי ? מעשי ? חברתי ? וכיוב'(‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫כמה להתערב ? ניהול קצב ומשך ההתערבות צריך להיות מושכל‪ ,‬שאם לא כן יותר מדי תמיכה עלולה‬
‫להוביל את הצעיר לתיפקוד פחות טוב )ולא יותר טוב( ואף לעורר סימפוטומים שליליים שיהפכו לבעייה בפני‬
‫עצמה‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫למשך כמה זמן להתערב ? כחלק מההגדרה של סוג ועוצמת ההתערבות‪ ,‬כך גם לגבי משך ההתערבות‬
‫יש לשקול את הנושא באופן דיפרנציאלי ולהיזהר מהענקה מתמשכת ומתארכת‪ ,‬שכן תועלתה לא תהיה‬
‫בצידה‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫איך להתערב ? יש להיזהר שההתערבות לא תיתפס על ידי הצעיר כמתנת חינם‪ ,‬אך גם להיזהר שהיא‬
‫לא תיתפס כסוג של "מניפולציה הורית"‪ ,‬המנסה לתעל אותו לכיוונים כלשהם )שכרגע אינם נהירים לו(‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫אז מי הוא הצעיר חסר העורף המשפחתי ? אין תשובה לשאלה זו ובסופו של דבר יש גם כאלה‬
‫שמשפחתם נושפת בעורפם אך הם חשים שאין להם עורף משפחתי‪.‬‬
‫שרטוט ‪ ,2‬להלן‪ ,‬מציג סקיצה של הנושאים שהועלו במסגרת הסקירה הנוכחית‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫ישראלאשוילי ‪ -‬צעירים חסרי עורף משפחתי©‬
‫שרטוט ‪.1‬‬
‫סקיצה של הנושאים שנסקרו בהקשר למקום המשפחה בקרב צעירים ללא עורף משפחתי‬
‫‪41‬‬
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
‫ביבליוגרפיה‬
:‫ המוסד לביטוח לאומי‬.‫ביתית חסרי עורף משפחתי‬-‫ תכניות לבוגרי מסגרות השמה חוץ‬.(2009) .‫ ר‬,‫בנבנישתי‬
.‫דו"ח מחקר‬
‫ מחשבות אובדניות בקרב צעירים ומבוגרים השייכים לעדה האתיופית‬.(2014) .‫ ד‬,‫ ומנגיסטו‬.‫ מ‬,‫ישראלאשוילי‬
.‫ דו"ח מחקר‬.‫בישראל‬
Abraham, K. M., & Stein, C. H. (2012). Emerging adults' perspectives on their relationships with
mothers with mental illness: Implications for caregiving. American Journal of
Orthopsychiatry, 82, 542-549.
Aquilino, W. S. (2005). Impact of family structure on parental attitudes toward the economic
support of adult children over the transition to adulthood. Journal of Family Issues, 26,
143-167.
Aquilino, W. S. (2006). Family relationships and support systems in emerging adulthood. In J. J.
Arnett & J. L. Tanner (Eds.), Emerging adults in America: Coming of age in the 21st
century (pp. 193-217). Washington, D.C., US: American Psychological Association.
Arnett, J. J. (2001). Emerging adulthood. A theory of development from the late teens through
the twenties. American Psychologist, 55(5), 469-480.
Arnett, J. J. (2006). Emerging adulthood: Understanding the new way of coming of age. In J. J.
Arnett & J. L. Tanner (Eds.), Emerging adults in America: Coming of age in the 21st
century (pp. 3-19). Washington, D.C., USA: American Psychological Association. doi:
10.1037/11381-001.
Aronson, P. (2007). Growing up alone: The absence of young women's positive life models.
Constructing Adulthood: Agency and Subjectivity in Adolescence and Adulthood.
Advances in Life Course Research, 11, 69-95.
Avery, R. J., & Freundlich, M. (2009). You're all grown up now: Termination of foster care
support at age 18. Journal of Adolescence, 32, 247-257. doi:
10.1016/j.adolescence.2008.03.009.
Azmitia, M., Syed, M., & Radmacher, K. (2013). Finding your niche: Identity and emotional
support in emerging adults' adjustment to the transition to college. Journal of Research
on Adolescence. 23, 744-761. doi: 10.1111/jora.12037.
Barrie, L., & Mendes, P. (2011). The experiences of unaccompanied asylum-seeking children in
and leaving the out-of-home care system in the UK and Australia: A critical review of the
literature. International Social Work, 54(4), 485-503. doi: 10.1177/0020872810389318.
Benson, J. E., & Kirkpatrick Johnson, M. (2009). Adolescent family context and adult identity
formation. Journal of Family Issues, 30(9), 1265-1286.
42
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Blakeslee, J. (2012). Expanding the scope of research with transition-age foster youth:
Applications of the social network perspective. Child and Family Social Work, 17, 326336. doi: 10.1111/j.1365-2206.2011.00787.x.
Carter Narendorf, S., & McMillen, J. C. (2010). Substance use and substance use disorders as
foster youth transition to adulthood. Children and Youth Services Review, 32, 113-119.
doi: 10.1016/j.childyouth.2009.07.021.
Chang, E. S., Greenberger, E., Chen, C., Heckhausen, J., & Farruggia, S. P. (2010). Nonparental
adults as social resources in the transition to adulthood. Journal of Research on
Adolescence, 20(4), 1065-1082.
Collins, M. E. (2001). Transition to adulthood for vulnerable youths: A review of research and
implications for policy. Social Service Review, 75(2), 271-291.
Collins, M. E., Paris, R., & Ward, R. L. (2008). The permanence of family ties: Implications for
youth transitioning from foster care. American Journal of Orthopsychiatry, 78(1), 54-62.
doi: 10.1037/0002-9432.78.1.54.
Cosner-Berzin, S. (2008). Difficulties in the transition to adulthood: Using propensity scoring to
understand what makes foster youth vulnerable. Social Service Review, 82(2), 171-196.
Cosner-Berzin, S., Rhodes, A. M., & Curtis, M. A. (2011). Housing experiences of former foster
youth: How do they fare in comparison to other youth? Children and Youth Services
Review, 33, 2119-2126. doi: 10.1016/j.childyouth.2011.06.018.
Courtney, M. E. (2009). The difficult transition to adulthood for foster youth in the US:
Implications for the state as corporate parent. Social Policy Report, XXVI(1), 3-21.
Courtney, M. E., & Dworsky, A. (2006). Early outcomes for young adults transitioning from outof-home care in the USA. Child and Family Social Work, 11, 209-219.
Courtney, M. E., Hook, J. L., & Lee, J. S. (2010). Distinct subgroups of former foster youth
during young adulthood: Implications for policy and practice. Chicago: Chapin Hall at
the University of Chicago.
Courtney, M. E., Lee, J., & Perez, A. (2011). Receipt of help acquiring life skills and predictors
of help receipt among current and former foster youth. Children and Youth Services
Review, 33, 2442-2451.doi: 10.1016/j.childyouth.2011.08.026.
Delhaye, M., Kempenaers, C., Linkowski, P., Stroobants, R., & Goossens, L. (2012). Perceived
parenting and separation-individuation in Belgian college students: Associations with
emotional adjustment. The Journal of Psychology, 146(4), 353-370.
43
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Dumaret, A. C., Donati, P., & Crost, M. (2011). After a long-term placement: Investigating
educational achievement, behavior, and transition to independent living. Children &
Society, 25, 215-227. doi: 10.1111/j.1099-0860.2009.00283.x.
Dumas, T. A., Lawford, H., Tieu, T. T., & Pratt, M. W. (2009). Positive parenting in adolescence
and its relation to low point narration and identity status in emerging adulthood: A
longitudinal analysis. Developmental Psychology, 45(6), 1531-1544.
Dworsky, A. (2010). Supporting homeless youth during the transition to adulthood: Housingbased independent living programs. The Prevention Researcher, 17(2), 17-20.
Dworsky, A., & Courtney, M. E. (2009). Homelessness and the transition from foster care to
adulthood. Child Welfare, 88(4), 23-56.
Fingerman, K. L., Cheng, Y. P., Wesselmann, E. D., Zarit, S., Furstenberg, F., & Birditt, K. S.
(2012). Helicopter parents and landing pad kids: Intense parental support of grown
children. Journal of Marriage and Family, 74(4), 880-896. doi: 10.1111/j.17413737.2012.00987.x
Fingerman, K., Miller, L., Birditt, K., & Zarit, S. (2009). Giving to the good and the needy:
Parental support of grown children. Journal of Marriage and Family, 71(5), 1220-1223.
Fomby, P., & Bosick, S. J. (2013). Family instability and the transition to adulthood. Journal of
Marriage and Family, 75, 1266-1287.
Fosco, G. M., Caruthers, A. S., & Dishion, T. J. (2012). A six-year predictive test of adolescent
family relationship quality and effortful control pathways to emerging adult social and
emotional health. Journal of Family Psychology, 26(4), 565-575. doi: 10.1037/a0028873.
Fowler, P. J., Toro, P. A., & Miles, B. W. (2011). Emerging adulthood and leaving foster care:
Settings associated with mental health. American Journal of Community Psychology, 47,
335-348. doi: 10.1007/s10464-010-9401-2.
Freundlich, M., & Avery, R. J. (2006). Transitioning from congregate care: Preparation and
outcomes. Journal of Child and Family Studies, 15, 507-518. doi: 10.1007/s10826-0069023-3.
Frisco, M. L. (2005). Parental involvement and young women's contraceptive use. Journal of
Marriage and Family, 67, 110-121.
Furnham, A. (2009). Sex differences in mate selection preferences. Personality and Individual
Differences, 47, 262–267.
44
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Furnham, A., & Lester, D. (2012). The development of a short measure of character strength.
European Journal of Psychological Assessment, 28(2), 95-101. doi:10.1027/10155759/a000096
Furstenberg, F. (2010). Passage to adulthood. The Prevention Researcher, 17(2), 3-7.
Furstenburg Jr., F. F. (2010). On a new schedule: Transitions to adulthood and family change.
The Future of Children, 20(1), 67-87.
Galambos, N. L., & Krahn, H. J. (2008). Depression and anger trajectories during the transition
to adulthood. Journal of Marriage and Family, 70, 15-27.
Galambos, N. L., Barker, E. T., & Krahn, H. J. (2006). Depression, self-esteem, and anger in
emerging adulthood: Seven-year trajectories. Developmental Psychology, 42(2), 350-365.
Gaudet, S. (2007). Emerging adulthood: A new stage in the life course. Implications for policy
development. A discussion paper published by the Policy Research Initiative of the
Government of Canada.
Greeson, J. K. P. (2013). Foster youth and the transition to adulthood: The theoretical and
conceptual basis for natural mentoring. Emerging Adulthood, 1(1), 40-51.
Greeson, J. K. P., Usher, L., & Grinstein-Weiss, M. (2010). One adult who is crazy about you:
Can natural mentoring relationships increase assets among young adults with and without
foster care experience? Children and Youth Services Review, 32, 565-577. doi:
10.1016/j.childyouth.2009.12.003.
Hamilton, M. A., & Hamilton, S. F. (2008). A precarious passage: Aging out of the child-only
case load. Applied Developmental Science, 12(1), 10-25. doi:
10.1080/10888690801910500.
Hao, L., & Woo, H. S. (2012). Distinct trajectories in the transition to adulthood: Are children of
immigrants advantaged? Child Development, 83(5), 1623-1639. doi: 10.1111/j.14678624.2012.01798.x.
Hartnett, C. S., Furstenberg, F. F., Birditt, K. S., & Fingerman, K. L. (2012). Parental support
during young adulthood: Why does assistance decline with age? Journal of Family
Issues, 34(7), 975-1007. doi: 10.1177/0192513X12454657.
Havlicek, J. (2011). Lives in motion: A review of former foster youth in the context of their
experiences in the child welfare system. Children and Youth Services Review, 33, 10901100. doi: 10.1016/j.childyouth.2011.02.007.
45
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Hernandez, B., Ramirez Garcia, J. I., & Flynn, M. (2010). The role of familism in the relation
between parent-child discord and psychological distress among emerging adults of
Mexican descent. Journal of Family Psychology, 24(2), 105-114.
Hojer, I., & Sjoblom, Y. (2010). Young people leaving care in Sweden. Child & Family Social
Work, 15, 118-127. doi: 10.1111/j.1365-2206.2009.00661.x.
Holstrom, L. L., Karp, D. A., & Gray, P. S. (2002). Why laundry, not Hegel? Social class,
transition to college, and pathways to adulthood. Symbolic Interaction, 25(4), 437-462.
Hood, K., Brevard, J., Nguyen, A. B., & Belgrave, F. (2013). Stress among African American
emerging adults: The role of family and cultural factors. Journal of Child and Family
Studies, 22, 76-84.
Jablonski, J. F., & Martino, S. (2013). A qualitative exploration of emerging adults' and parents'
perspectives on communicating adulthood status. The Qualitative Report, 18, 1-12.
Jensen, A. C., Whiteman, S. D., Fingerman, K. L., & Birditt, K. S. (2013). "Life still isn't fair":
Parental differential treatment of young adult siblings. Journal of Marriage and Family,
75, 438-452. doi: 10.1111/jomf.12002.
Jewsbury Conger, K., & Little, W. M. (2010). Sibling relationships during the transition to
adulthood. Child Development Perspectives, 4(2), 87-94. doi: 10.1111/j.17508606.2010.00123.x.
Jobe-Shields, L., Parra, G. R., & Buckholdt, K. E. (2013). Perceptions of parental awareness of
emotional response to stressful life events. The Family Journal: Counseling and Therapy
for Couples and Families, 21(4), 408-416. doi: 10.1177/1066480713488529.
Johnson, J. G., Chen, H., & Cohen, P. (2004). Personality disorder traits during adolescence and
relationships with family members during the transition to adulthood. Journal of
Consulting and Clinical Psychology, 72(6), 923-932.
Johnson, J. G., Cohen, P., Chen, H., Kasen, S., & Brook, J. S. (2006). Parenting behaviors
associated with risk for offspring personality disorder during adulthood. Archives of
General Psychiatry, 63, 579-587.
Johnson, W. L., Giordano, P. C., Manning, W. D., & Longmore, M. A. (2011). Parent-child
relations and offending during young adulthood. Journal of Youth and Adolescence,
40(7), 786-799. doi: 10.1007/s10964-010-9591-9.
Jones, L. (2011). The first three years after foster care: A longitudinal look at the adaptation of
16 youth to emerging adulthood. Children and Youth Services Review, 33, 1919-1929.
doi: 10.1016/j.childyouth.2011.05.018.
46
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Jones, L. (2012). Measuring resiliency and its predictors in recently discharged foster care. Child
and Adolescent Social Work Journal, 29, 515-533. doi: 10.1007/s10560-012-0275-z.
Jones, L. (2013). The family and social networks of recently discharged foster youth. Journal of
Family Social Work, 16, 225-242. doi: 10.1080/10522158.2013.786307.
Kahen Johnson, V., Gans, S. E., Kerr, S., & Lavalle, W. (2010). Managing the transition to
college: Family functioning, emotion coping, and adjustment in emerging adulthood.
Journal of College Student Development, 51(6), 607-621.
Kang, H., Okazaki, S., Abelmann, N., Kim-Prieto, C., & Lan, S. (2010). Redeeming immigrant
parents: How Korean American emerging adults reinterpret their childhood. Journal of
Adolescent Research, 25(3), 441-464. doi: 10.1177/0743558410361371.
Keller, T. E., Cusick, G. R., & Courtney, M. E. (2007). Approaching the transition to adulthood:
Distinctive profiles of adolescents aging out of the child welfare system. Social Services
Review, 81(3), 453-484. doi: 10.1086/519536.
Kenny, M. E., & Sirin, S. R. (2006). Parental attachment, self-worth, and depressive symptoms
among emerging adults. Journal of Counseling and Development, 84, 61-71.
Kins, E., & Byers, W. (2010). Failure to launch, failure to achieve criteria for adulthood? Journal
of Adolescent Research, 25(5), 743-777. doi: 10.1177/0743558410371126.
Kins, E., Beyers, W., Soenens, B., & Vansteenkiste, M. (2009). Patterns of home leaving and
subjective well-being in emerging adulthood: The role of motivational processes and
parental autonomy support. Developmental Psychology, 45(5), 1416-1429.
Kins, E., Soenens, B., & Beyers, W. (2011). "Why do they have to grow up so fast?" Parental
separation anxiety and emerging adults' pathology of separation-individuation. Journal of
Clinical Psychology, 67, 647-664.
Kins, E., Soenens, B., & Beyers, W. (2012). Parental psychological control and dysfunctional
separation-individuation: A tale of two different dynamics. Journal of Adolescence, 35,
1099-1109.
Kins, E. Soenens, B., & Beyers, W. (2013). Separation anxiety in families with emerging adults.
Journal of Family Psychology, 27, 495-505.
Kirkpatrick Johnson, M. (2013). Parental financial assistance and young adults' relationship with
parents and well-being. Journal of Marriage and Family, 75, 713-733.
Kloep, M., & Hendry, L. B. (2010). Letting go or holding on? Parents' perceptions of their
relationships with their children during emerging adulthood. British Journal of
Developmental Psychology, 28, 817-834.
47
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Kogan, S. M., Brody, G. H., & Chen, Y. F. (2011). Natural mentoring processes defer
externalizing problems among rural African American emerging adults: A prospective
analysis. American Journal of Community Psychology, 48, 272-283.
Kuwubara, S. A., Van Voorhees, B. W., Gollan, J. K., & Alexander, G. C. (2007). A qualitative
exploration of depression in emerging adulthood: Disorder, development, and social
context. General Hospital Pscyhiatry, 29, 317-324.
Lambert, N. M., Stillman, T. F., Baumeister, R. F., Fincham, F. D., Hicks, J. A., & Graham, S.
M. (2010). Family as a salient source of meaning in young adulthood. The Journal of
Positive Psychology, 5(5), 367-376.
Ledbetter, A. M., & Vik, T. A. (2012). Parental invasive behaviors and emerging adults' privacy
defenses: Instrumental development and validation. Journal of Family Communication,
12(3), 227-247. doi: 10.1080/15267431.2012.686943.
Leu, J., Schroth, C., Obradovic, J., & Cruz, R. A. (2012). Family assistance attitudes and family
cultural conflict: A comparative study of second-generation Asian American and nativeborn European American emerging adults. Asian American Journal of Psychology, 3(3),
133-144. doi: 10.1037/a0029636.
Levitt, M. J., Silver, M. E., & Santos, J. D. (2007). Adolescents in transition to adulthood:
Parental support, relationship satisfaction, and post-transition adjustment. Journal of
Adult Development, 14, 53-63.
Liebmann, T., & Madden, E. (2010). Hear my voice – perspectives of current and former foster
youth. Family Court Review, 48(2), 255-261.
Luycyx, K., Soenens, B., Goossens, L., & Vansteenkiste, M. (2007). Parenting, identification
formation, and college adjustment: A mediation model with longitudinal data. Identity:
An International Journal of Theory and Research, 7(4), 309-330.
McCullough, A. (2010). Young runaways and adulthood: A difficult transition. Housing, Care
and Support, 13(2), 36-39.
Milevsky, A. (2005). Compensatory patterns of sibling support in emerging adulthood:
Variations in loneliness, self-esteem, depression and life satisfaction. Journal of Social
and Personal Relationships, 22(6), 743-755.
Moilanen, K. L., & Raffaelli, M. (2010). Support and conflict in ethnically diverse young adults'
relationships with parents and friends. International Journal of Behavioral Development,
34(1), 46-52. doi: 10.1177/0165025409348553.
48
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Munson, M. R., Lee, B. R., Miller, D., Cole, A., & Nedeclu, C. (2013). Emerging adulthood
among former system youth: The ideal versus the real. Children and Youth Services
Review, 35, 923-929
Needham, B. L., & Austin, E. L. (2010). Sexual orientation, parental support, and health during
the transition to young adulthood. Journal of Youth and Adolescence, 39, 1189-1198.
Nelson, L. J., Padilla-Walker, L. M., Christensen, K. J., Evans, C. A., & Carroll, J. S. (2011).
Parenting in emerging adulthood: An examination of parenting clusters and correlates.
Journal of Youth and Adolescence, 40, 730-743.
Nosko, A., Tieu, T. T., Lawford, H., & Pratt, M. W. (2011). How do I love thee? Let me count
the ways: Parenting during adolescence, attachment styles, and romantic narratives in
emerging adulthood. Developmental Psychology, 47(3), 645-657. doi: 10.1037/a0021814.
O'Connor, M., Sanson, A., Hawkins, M. T., Letcher, P., Toumbourou, J. W., Smart, D., Vassallo,
S., & Olsson, C. A. (2011). Predictors of positive development in emerging adulthood.
Journal of Youth and Adolescence, 40, 860-874. doi: 10.1007/s10964-010-9593-7.
O'Connor M1, Sanson A, Hawkins MT, Toumbourou JW, Letcher P, Frydenberg E. (2011).
Differentiating three conceptualisations of the relationship between positive development
and psychopathology during the transition to adulthood. Journal of Adolescence, 34,
475-84. doi: 10.1016/j.adolescence.2010.06.005. Epub 2010 Jul 16.
Osgood, D. W., Foster, E. M., Flanagan, C., & Ruth, G. R. (2005). Introduction: Why focus on
the transition to adulthood for vulnerable populations? In D. W. Wayne, E. M. Foster, C.
Flanagan, & G. R. Ruth, On your own without a net: The transition to adulthood for
vulnerable populations. Chicago, IL: University of Chicago Press.
Osgood, D. W., Foster, M., & Courtney, M. E. (2010). Vulnerable populations and the transition
to adulthood. Future of Children, 20(1), 209-229.
Padilla-Walker, L. M., & Nelson, L. J. (2012). Black hawk down?: Establishing helicopter
parenting as a distinct construct from other forms of parental control during emerging
adulthood. Journal of Adolescence, 35, 1177-1190.
Padilla-Walker, L. M., Nelson, L. J., & Knapp, D. J. (2013). "Because I'm still the parent, that's
why!" Parental legitimate authority during emerging adulthood. Journal of Social and
Personal Relationships, 1-21. doi: 10.1177/0265407513494949.
Padilla-Walker, L. M., Nelson, L. J., Madsen, S. D., & McNamara Barry, C. (2008). The role of
perceived parental knowledge on emerging adults' risk behaviors. Journal of Youth and
Adolescence, 37, 847-859. doi: 10.1007/s10964-007-9268-1.
49
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Para, E. A. (2008). The role of social support in identity formation: A literature review. Graduate
Journal of Counseling Psychology, 1(1), 97-105.
Parker, P. D., Ludtke, O., Trautwein, U., & Roberts, B. W. (2012). Personality and relationship
quality during the transition from high school to early adulthood. Journal of Personality,
80(4), 1061-1089.
Petr, C. G. (2008). Foster care independent living services: Youth perspectives. Families in
Society: The Journal of Contemporary Social Services, 89(1), 100-108. doi:
10.1606/1044-3894.3714.
Pettit, J. W., Roberts, R. E., Lewinsohn, P. M., Seeley, J. R., & Yaroslavsky, I. (2011).
Developmental relations between perceived social support and depressive symptoms
through emerging adulthood: Blood is thicker than water. Journal of Family Psychology,
25(1), 127-136. doi: 10.1037/a0022320.
Pingel, E. S., Bauermeister, J. A., Elkington, K. S., Fergus, S., Caldwell, C. H., & Zimmerman,
M. A. (2012). Condom use trajectories in adolescence and the transition to adulthood:
The role of mother and father support. Journal of Research on Adolescence, 22(2), 350366. doi: 10.1111/j.1532-7795.2011.00775.x.
Pitman, R., & Scharfe, E. (2010). Testing the function of attachment hierarchies during emerging
adulthood. Personal Relationships, 17, 201-216.
Pizzolato, J. E., & Hicklen, S. (2011). Parental involvement: Investigating the parent-child
relationship in millennial college students. Journal of College Student Development,
52(6), 671-686.
Raskin-White, H., McMorris, B. J., Catalano, R. F., Fleming, C. B., Haggerty, K. P., & Abbott,
R. D. (2006). Increases in alcohol and marijuana use during the transition out of high
school into emerging adulthood: The effects of leaving home, going to college, and high
school protective factors. Journal of Studies on Alcohol, 67, 810-822.
Ravanera, Z. R., Rajulton, F., & Burch, T. K. (2003). Early life transitions of Canadian youth:
Effects of family transformation and community characteristics. Canadian Studies in
Population, 30(2), 327-353.
Roman, N. V., Human, A., & Hiss, D. (2012). Young South African adults' perceptions of
parental psychological control and antisocial behavior. Social Behavior and Personality,
40(7), 1163-1174.
Ruch, W., Proyer, R. T., Harzer, C., Park, N., Peterson, C., & Seligman, M. E. P. (2010). Values
in Action Inventory of Strengths (VIA-IS): Adaptation and validation of the German
50
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
version and the development of a peer-rating form. Journal of Individual Differences,
31(3), 138-149. doi:10.1027/1614-0001/a000022
Sage, R. A., & Kirkpatrick Johnson, M. (2012). Extending and expanding parenthood: Parental
support to young adult children. Sociology Compass, 6(3), 256-270.
Samuels, G. M. (2009). Ambiguous loss of home: The experience of familial (im)permanence
among young adults with foster care backgrounds. Children and Youth Services Review,
31, 1229-1239. doi: 10.1016/j.childyouth.2009.05.008.
Sanchez, B., Esparza, P., Colon, Y., & Davis, K. E. (2010). Tryin' to make it during the
transition from high school: The role of family obligation attitudes and economic context
for Latino-emerging adults. Journal of Adolescent Research, 25(6), 858-884. doi:
10.1177/0743558410376831.
Scharf, M., & Mayseless, O. (2011). Buds of parenting in emerging adult males: What we
learned from out parents. Journal of Adolescent Research, 26(4), 479-505. doi:
10.1177/0743558411402339.
Scharf, M., Mayseless, O., & Kivenson-Baron, I. (2004). Adolescents' attachment
representations and developmental tasks in emerging adulthood. Developmental
Psychology, 40(3), 430-444. doi: 10.1037/0012-1649.40.3.430.
Scharf, M., Mayseless, O., & Kivenson-Baron, I. (2011). Leaving the parental nest: Adjustment
problems, attachment representations, and social support during the transition from high
school to military service. Journal of Clinical Child and Adolescent Psychology, 40(3),
411-423. doi: 10.1080/15374416.2011.563464.
Schwartz, S. J., Zamboanga, B. L., Ravert, R. D., Kim, S. Y., Weisskirch, R. S., Williams, M.
K., Bersamin, M., & Finley, G. E. (2009). Perceived parental relationships and health-risk
behaviors in college-attending emerging adults. Journal of Marriage and Family, 71,
727-740.
Seiffge-Krenke, I. (2009). Leaving home patterns in emerging adults: The impact of earlier
parental support and developmental task progression. European Psychologist, 14(3), 238248. doi: 10.1027/1016-9040.14.3.238.
Seiffge-Krenke, I. (2010). Predicting the timing of leaving home and related developmental
tasks: Parents' and childrens' perspectives. Journal of Social and Personal Relationships,
27(4), 495-518. doi: 10.1177/0265407510363426.
Seiffge-Krenke, I. (2013). "She's leaving home.?.?," Antecedents, consequences, and cultural
patterns in the leaving home process. Emerging Adulthood, 1(2), 114-124. doi:
10.1177/2167696813479783.
51
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Seiffge-Krenke, I., & Haid, M. L. (2012). Identity development in German emerging adults: Not
an easy task. New Directions for Child and Adolescent Development, 138, 35-39. doi:
10.1002/cad.20021.
Serido, J., Shim, S., Mishra, A., & Tang, C. (2010). Financial parenting, financial coping
behaviors, and wellbeing of emerging adults. Family Relations, 59, 453-464. doi:
10.1111/j.1741-3729.2010.00615.x
Settersten Jr., R. A., & Ray, B. (2010). What's going on with young people today? The long and
twisting path to adulthood. The Future of Children, 20(1), 19-41.
Shulman, S., Kalnitzki, E., & Shahar, G. (2009). Meeting developmental challenges during
emerging adulthood: The role of personality and social resources. Journal of Adolescent
Research, 24(2), 242-267. doi: 10.1177/0743558408329303.
Sneed, J. R., Johnson, J. G., Cohen, P., Gilligan, C., Chen, H., Crawford, T. N., & Kasen, S.
(2006). Gender differences in the age-changing relationship between instrumentality and
family contact in emerging adulthood. Developmental Psychology, 42(5), 787-797.
Steffe, M., & McNamara Barry, C. (2012). The challenges in the transition to adulthood for
foster care youth: A literature review. Modern Psychological Studies, 17(2), 43-49.
Stein, M. (2008). Resilience and young people leaving care. Child Care in Practice, 14, 35-44.
Stringer, K. J., & Kerpelman, J. L. (2010). Career identity development in college students:
Decision making, parental support, and work experience. Identity: An International
Journal of Theory and Research, 10, 181-200. doi: 10.1080/15283488.2010.496102.
Surjadi, F. F., Lorenz, F. O., Wickrama, K. A. S., & Conger, R. D. (2011). Parental support,
partner support, and the trajectories of mastery from adolescence to early adulthood.
Journal of Adolescence, 34, 619-628.
Swartz, T. T., Kim, M., Uno, M., Mortimer, J., & Bengston O'Brien, K. (2011). Safety nets and
scaffolds: Parental support in the transition to adulthood. Journal of Marriage and
Family, 73(2), 414-429.
Trzcinski, E., & Holst, E. (2008). Subjective well-being among young people in transition to
adulthood. Social Indicators Research, 87, 83-109. doi: 10.1007/s11205-007-9160-0.
Tsai, K. M., Telzer, E. H., & Fuligni, A. J. (2013). Continuity and discontinuity in perceptions of
family relationships from adolescence to young adulthood. Child Development, 84(2),
471-484.
52
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Urry, S. A., Nelson, L. J., & Padilla-Walker, L. M. (2011). Mother knows best: Psychological
control, child disclosure, and maternal knowledge in emerging adulthood. Journal of
Family Studies, 17, 157-173.
Veit, C. T., & Ware, J. E. (1983). The structure of psychological distress and well-being in
general populations. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51(5), 730-742.
doi:10.1037/0022-006X.51.5.730
Wade, J. (2008). The ties that bind: Support from birth families and substitute families for young
people leaving care. British Journal of Social Work, 38, 39-54. doi: 10.1093/bjsw/bcl342.
Walsh, S., & Shulman, S. (2006). Gender-related needs, challenges, and dangers in the
immigration experience in Israel of emerging adults from the Former Soviet Union. Sex
Roles, 54, 533-546. doi: 10.1007/s11199-006-9023-1.
Walsh, S., Shulman, S., & Maurer, O. (2008). Immigration distress, mental health status and
coping among young immigrants: A 1-year follow-up study. International Journal of
Intercultural Relations, 32, 371-384. doi: 10.1016/j.ijintrel.2008.06.007.
Walsh, S., Shulman, S., Feldman, B., & Maurer, O. (2005). The impact of immigration on the
internal processes and developmental tasks of emerging adulthood. Journal of Youth and
Adolescence, 34(5), 413-426. doi: 10.1007/s10964-005-7259-7.
Weisskirch, R. S. (2013). Family relationships, self-esteem, and self-efficacy among language
brokering Mexican American emerging adults. Journal of Child and Family Studies, 22,
1147-1155. doi: 10.1007/s10826-012-9678-x.
Wenzel, S., Holloway, I., Golinelli, D., Ewing, B., Bowman, R., & Tucker, J. (2012). Social
networks of homeless youth in emerging adulthood. Journal of Youth and Adolescence,
41, 561-571. doi: 10.1007/s10964-011-9709-8.
Wertheimer, R. (2002). Youth who "age out" of foster care: Troubled lives, troubling
perspectives (Publication #2002-59). Washington, DC: Child Trends Organization.
Whiteman, S. D., McHale, S. M., & Crouter, A. C. (2011). Family relationships from
adolescence to early adulthood: Changes in the family system following firstborns'
leaving home. Journal of Research on Adolescence, 21(2), 461-474.
Yanir, I., & Guttmann, J. (2011). Emerging adulthood in Israeli families: Individual-social tasks
and emotional-relational challenges. Journal of Comparative Family Studies, 42(2), 171192.
Yen, I. H., Powell Hammond, W., & Kushel, M. B. (2009). From homeless to hopeless and
healthless?: The health impacts of housing challenges among former foster care youth
53
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
transitioning to adulthood in California. Issues in Comprehensive Pediatric Nursing, 32,
77-93.
Zeira, A., & Benbenishty, R. (2011). Readiness for independent living of adolescents in youth
villages in Israel. Children and Youth Services Review, 33, 2461-2468. doi:
10.1016/j.childyouth.2011.08.018.
Zimmer-Gembeck, M. J., Madsen, S. D., & Hanisch, M. (2011). Connecting the intrapersonal to
the interpersonal: Autonomy, voice, parents, and romantic relationships in emerging
adulthood. European Journal of Developmental Psychology, 8(5), 509-525.
Zupancic, M., Komidar, L., & Puklek Levpuscek, M. (2012). Individuation in relation to parents:
A case with Slovene emerging adult students. Cognition, Brain, Behavior: An
Interdisciplinary Journal, XVI(2), 265-292.
54
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
:1 ‫נספח‬
‫מספר המאמרים שנמצאו על פי מילות החיפוש‬
Psycnet
# of results
# of published
relevant results
# of results
# of published
relevant results
"Emerging adulthood" + immigrants
3
1
1
1
"Emerging adults" + immigrants
5
3
7
3
"Transition to adulthood" + immigrants
9
1
10
2
"Emerging adulthood" + immigrant
7
1
1
1
"Emerging adults" + immigrant
13
3
7
3
"Transition to adulthood" + immigrant
16
0
10
2
"Emerging adulthood" + immigration
6
2
1
1
"Emerging adults" + immigration
10
5
2
2
"Transition to adulthood" + immigration
15
0
2
0
"Emerging adulthood" + foster care
11
5
1
1
"Emerging adults" + foster care
4
2
2
1
"Transition to adulthood" + "foster care"
70
23
21
4
"Emerging adulthood" + foster youth
10
4
1
1
"Emerging adults" + foster youth
8
3
2
0
"Transition to adulthood" + "foster youth"
27
11
20
4
"Emerging adulthood" + boarding school
0
0
0
0
"Emerging adults" + boarding school
0
0
0
0
"Transition to adulthood" + boarding school
0
0
2
0
Search terms
55
ERIC
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Psycnet
Cont.
56
# of results
ERIC
# of published
relevant results
# of results
# of published
relevant results
"Emerging adulthood" + family relationships
142
38
17
"Emerging adults" + family relationships
107
33
14
"Transition to adulthood" + family relationships
74
49
12
"Emerging adulthood" + "family relationships"
29
3
"Emerging adults" + "family relationships"
15
3
"Transition to adulthood" + "family relationships"
11
2
"Emerging adulthood" + family relations
92
4
3
"Emerging adults" + family relations
89
6
3
"Transition to adulthood" + family relations
84
4
1
"Emerging adulthood" + "family relations"
44
13
"Emerging adults" + "family relations"
41
9
"Transition to adulthood" + "family relations"
47
7
"Emerging adulthood" + family support
54
7
11
4
"Emerging adults" + family support
43
7
9
4
"Transition to adulthood" + family support
10
2
40
17
"Emerging adulthood" + familial support
4
0
5
0
"Emerging adults" + familial support
2
0
4
0
"Transition to adulthood" + familial support
4
2
7
2
"Emerging adulthood" + orphans
0
0
0
0
"Emerging adults" + orphans
0
0
0
0
©‫ צעירים חסרי עורף משפחתי‬- ‫ישראלאשוילי‬
Psycnet
ERIC
# of results
# of published
relevant results
# of results
# of published
relevant results
"Transition to adulthood" + orphans
3
1
4
1
"Emerging adulthood" + homeless
10
3
15
5
"Emerging adults" + homeless
6
1
12
3
"Transition to adulthood" + homeless
21
5
26
9
"Emerging adulthood" + home leaving
15
7
17
11
"Emerging adults" + home leaving
11
3
11
4
"Transition to adulthood" + home leaving
35
11
125
"Emerging adulthood" + home leaving
8
3
"Emerging adults" + home leaving
5
1
"Transition to adulthood" + "leaving home"
56
13
Cont.
"Transition to adulthood" + "home leaving"
57
33
8
10
3
"Emerging adulthood" + family cohesion
5
2
8
2
"Emerging adults" + family cohesion
8
3
10
4
"Transition to adulthood" + family cohesion
6
3
11
3
"Emerging adulthood" + parental support
27
7
32
10
"Emerging adults" + parental support
26
5
34
5
"Transition to adulthood" + parental support
36
7
54
18

מחפשים משפחות אומנה.cdr

נובמבר 2014 - מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה

13 - אוקטובר 2013 - מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה

Pdf File

מחפשים משפחות אומנה.cdr

נובמבר 2014 - מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה

13 - אוקטובר 2013 - מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה

abcdocz.com