‫עלון מידע‪ ,‬גיליון מס' ‪15‬‬ ‫‪ 9‬אוקטובר‪2011 ,‬‬ ‫מה בגיליון‬ ‫הצטרפו לרשימת התפוצה של מרכז הידע לחקר הזדקנות‬ ‫לחצו כאן למשלוח דוא"ל למרכז‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫‪ ‬חדשות מרכז הידע ופרויקט‬ ‫‪-SHARE‬ישראל‬ ‫חדשות מרכז הידע ופרויקט ‪-SHARE‬ישראל‬ ‫מודולה חדשה בסקר ‪-SHARE‬ישראל‬ ‫כנס משתמשי נתוני פרויקט ‪ SHARE‬שנערך בספטמבר האחרון בטאלין‪,‬‬ ‫אסטוניה היווה את יריית הפתיחה הרשמית לגל החמישי של פרויקט ‪SHARE‬‬ ‫באירופה והגל השלישי של הפרויקט בישראל‪ .‬בדצמבר הקרוב צפויים‬ ‫להתפרסם באתר ‪ SHARE‬המרכזי נתוני הגל הרביעי באירופה ונתוני הגל השני‬ ‫בישראל לשימושם של חוקרים‪.‬‬ ‫הגל הרביעי של פרויקט ‪ SHARE‬באירופה כלל מודולה חדשה שפותחה על ידי‬ ‫צוות ‪ SHARE‬ישראל ‪ -‬מודולה העוסקת ברשתות חברתיות ( ‪Social Networks‬‬ ‫‪ )Module‬שתיכלל גם בגל הבא באירופה ובפעם הראשונה בסקר ‪SHARE‬‬ ‫בישראל‪ .‬מטרת המודולה היא ללמוד על הרשתות החברתיות של המשיבים‪.‬‬ ‫רשתות חברתיות מוגדרות כאוסף הקשרים האישיים שאנשים מחזיקים בהם‬ ‫המספקים להם תמיכה חברתית‪ ,‬רגשית ומעשית‪ .‬במסגרת המודולה‪,‬‬ ‫מתבקשים המשיבים לציין את שמות האנשים שהם מגדירים כמשמעותיים‬ ‫בחייהם‪ ,‬עמם הם משוחחים על נושאים החשובים להם ואת מידת הקרבה‬ ‫שהם חשים לאנשים אלו ומגוון רחב של מאפיינים נוספים‪ .‬מודולות אחרות‬ ‫מאפשרות לזהות חברי רשת אלו מבין מקבלי ומעבירי תמיכה כלכלית‬ ‫וחברתית ובכך מספקות מידע נוסף‪.‬‬ ‫משתני רקע כגון גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬השכלה ומצבו הבריאותי של האדם משפיעים על‬ ‫מאפייני הרשת החברתית בה הוא מחזיק‪ ,‬המשפיעה על התנהגותו בתחומים‬ ‫כגון התנהלותו הכלכלית‪ ,‬שימוש בשירותי בריאות או השתתפות בפעילות‬ ‫התנדבותית‪ ,‬על תפיסותיו‪ ,‬ציפיותיו‪ ,‬אמונותיו ורגשותיו‪ ,‬כגון תחושת‬ ‫אופטימיות ושביעות רצון‪.‬‬ ‫חוקרי רשתות חברתיות בוחנים את גודל‪ ,‬היקף ואופי הרשת החברתית‪,‬‬ ‫תדירות הקשר וקרבתם הגיאוגרפית של חברי הרשת‪ ,‬חליפין של זמן‬ ‫ומשאבים‪ ,‬מעורבות חברתית‪ ,‬איכות הקשרים ואת הקרבה הרגשית בין חברי‬ ‫הרשת‪ .‬קיימות שתי גישות מרכזיות למדידת רשתות חברתיות הניתנות‬ ‫לשימוש על נתוני ‪ :SHARE‬הראשונה היא גישת הגיוס המסתמכת על דיווח‬ ‫אישי של המשיב על מאפייני הרשת החברתית בה הוא מחזיק‪ ,‬גישה שכיוונה‬ ‫‪ ‬מן הנעשה בגרונטולוגיה בארץ‪-‬‬ ‫קבוצת מחקר במכון ון ליר‪:‬‬ ‫גילנות )‪ )Ageism‬בחברה‬ ‫הישראלית‬ ‫‪ ‬פרסומים חדשים מתוך המאגר‬ ‫הביבליוגראפי‬ ‫‪ ‬הצגת ממצאים ממרכז הידע‬ ‫‪ ‬חוקרים אורחים במרכז הידע‬ ‫‪ ‬פרסומים שונים על זקנה‬ ‫‪ ‬כנסים‬ ‫‪ ‬כנסים בינלאומיים‬ ‫‪ ‬הודעות מרכז הידע‬ ‫‪ ‬רפורמת האזרחים הותיקים‬ ‫‪ ‬עדכונים טריים מהחזית‬ ‫הגרונטולוגית‬ ‫חוקרים אורחים במרכז הידע‬ ‫מרווין בלום‬ ‫מ‪University -‬‬ ‫‪ of Vechta‬הגיע‬ ‫לחודש‬ ‫התמחות‬ ‫במרכז הידע‬ ‫בספטמבר‬ ‫‪ 2011‬במהלכו‬ ‫עסק בניתוח‬ ‫נתונים‬ ‫במסגרת‬ ‫מחקר ישראלי‪-‬‬ ‫גרמני‪.‬‬ ‫פרסומים שונים על זקנה‬ ‫את יצירתה של המודולה החדשה‪ .‬הגישה השנייה היא גישת הייחוס‪,‬‬ ‫במסגרתה מייחס החוקר תכונות רשתיות לאדם בהסתמך על דיווחו העצמי‪.‬‬ ‫משתנים נגזרים המופקים מנתוני מודולת הרשתות החברתיות‪ ,‬בשילוב עם‬ ‫מודולות אחרות כגון מודולת משפחה וילדים ומודולת העברות כלכליות‪,‬‬ ‫מנגישים לחוקרים נתונים כגון גודל הרשת החברתית‪ ,‬הרכבה המגדרי‪ ,‬אחוז‬ ‫בני משפחה‪ ,‬חברים וילדים ברשת החברתית‪ ,‬קרבתם הגיאוגרפית הממוצעת‬ ‫של חברי הרשת ותדירות האינטראקציות במסגרתה ומאפשרים אפיקי מחקר‬ ‫מעניינים ומגוונים‪.‬‬ ‫סקר הבריאות‪ ,‬הזקנה והפרישה (‪ )SHARE‬בישראל נבחר להופיע בדוח‬ ‫של מוסד שמואל נאמן‪ :‬מיפוי תשתיות מחקר בישראל ‪ -‬מיפוי תשתיות‬ ‫מחקר קיימות בישראל ותשתיות מחקר בינלאומיות הפתוחות לחוקרים‬ ‫מישראל‪ ,‬כמחקר בעל חשיבות מחקרית לאומית‪ .‬לפתיחת הדוח לחצו כאן‪.‬‬ ‫מן הנעשה בגרונטולוגיה בארץ‬ ‫המשרד‬ ‫לאזרחים ותיקים‬ ‫פרסם עלון‬ ‫"זכויות שוות‬ ‫זהב" –‬ ‫הנחיות‬ ‫והטבות‬ ‫לאזרח הוותיק‬ ‫המתאשפז‪.‬‬ ‫בעלון מידע על גמלת סיעוד‪,‬‬ ‫שיקום רפואי תפקודי‪ ,‬התאמת‬ ‫תנאי דיור למוגבלים בניידות‪,‬‬ ‫הטבות לניצולי שואה‪ ,‬מוסדות‬ ‫לטיפול ממושך ועוד‪.‬לקבלת עלון‬ ‫המידע ניתן לפנות למוקד פניות‬ ‫ציבור לאזרח הוותיק בטל' ‪.*8840‬‬ ‫לפתיחת העלון לחצו כאן‪.‬‬ ‫קבוצת מחקר במכון ון ליר ‪ -‬גילנות ‪ Ageism‬בחברה הישראלית‬ ‫לכבוד הופעת הגיליון המיוחד של כתב העת‬ ‫גרונטולוגיה גילנות בארץ ובעולם מוקדש מדור זה‬ ‫לקבוצת המחקר בנושא גילנות בחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬כפי שמתואר מטה על ידי ד"ר‬ ‫ישראל (איסי) דורון – ראש קבוצת המחקר‪.‬‬ ‫לפני כשלוש שנים נוסדה קבוצת מחקר בחסות מכון ון‪-‬ליר בירושלים שהתמקדה‬ ‫בחקר ולימוד תופעת הגילנות (‪ .)ageism‬לצד "מהפיכת הזקנה" הדמוגרפית שזכתה‬ ‫לעיסוק מחקרי רב‪ ,‬התפתחה בשלושת העשורים האחרונים מודעות לתופעת‬ ‫ה"גילנות"‪ .‬מושג הגילנות הוא מושג מורכב‪ ,‬שלא קל להגדירו או להמשיגו‪ .‬אחת‬ ‫מדמויות המפתח בהקשר של פיתוח והגדרת גבולותיו של המושג גילנות הוא ד"ר‬ ‫רוברט בטלר‪ ,‬מי שהיה המנהל הראשון של המכון הלאומי לזקנה בארה"ב‪ .‬ד"ר‬ ‫בטלר היה זה שגיבש‪ ,‬באופן קונצפטואלי ותיאורטי‪ ,‬את המושג גילנות (ואף טבע את‬ ‫מטבע הלשון ‪.)ageism‬‬ ‫בישראל‪ ,‬עד לאחרונה‪ ,‬תופעת הגילנות לא זכתה לעניין מחקרי או ציבורי‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬ברור שהביטויים של גילנות במציאות הישראלית הם רבים‪ ,‬מגוונים‪ ,‬ומתרחשים‬ ‫בהקשרים שונים‪ .‬הרבה מילות תואר בשפת היום יום משויכות או מצטרפות לתיאור‬ ‫של אנשים זקנים‪ ,‬ומשרטטות אותם בדפוס שלילי‪ :‬סנילי‪ ,‬חרמן זקן‪ ,‬אבד עליו הכלח‪,‬‬ ‫מאובן‪ ,‬קפוא‪ ,‬זקנה מקומטת‪ ,‬מכשפה זקנה‪ .‬יתרה מכך‪ :‬ההקשרים המקובלים בהם‬ ‫הזקנים נחשפים בתקשורת ההמונים היא בדרך כלל בהקשרי החולשה‪ :‬קורבן‬ ‫להתעללות‪ ,‬קורבן לניצול‪ ,‬מצבים של עוני ומצוקה‪ ,‬חוסר ישע ואומללות‪ .‬במקרים‬ ‫רבים‪ ,‬היחס המאפיין את התקשורת לזקנים‪ ,‬מקביל אותם לילדים‪ ,‬מה שמכונה בלעז‬ ‫"אינפנטליזציה"‪ .‬לסטריאוטיפ של זקנה כ"ילדות שניה" יש כמובן השלכות בכל הנוגע‬ ‫מימד הפיזי (חולשה‪/‬תלות)‪ ,‬למימד היכולת השכלית (חוסר ידע‪ ,‬חוסר תובנה)‪,‬‬ ‫וכמובן ליחס הנדרש כלפיהם (פטרליזם‪ ,‬שליטה‪ ,‬ואפוטרופסות) (דורון‪.)2007 ,‬‬ ‫עד לאחרונה‪ ,‬למרות כתיבה ענפה בתחום ההבניה החברתית של הזקנה (כגון‬ ‫כתיבתו של פרופ' חיים חזן)‪ ,‬ולמרות מחקרים אנקדוטליים שנעשו בתחום‪ ,‬כדוגמת‬ ‫בחינת ההבניה החברתית של הזקנים בספרות הילדים (יער‪-‬ויזל‪ ,)2006 ,‬או בחינת‬ ‫היבטים גילניים של הזקנה בסדרת טלוויזיה "ארץ נהדרת" ‪ -‬לא נערך בישראל עד‬ ‫היום מחקר מקיף או סקירה מקיפה‪ ,‬אודות היקף ומידת תחולתה של תופעת הגילנות‬ ‫בישראל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בשיח הציבורי‪ ,‬ובדיונים המובילים בתחום עיצוב המדיניות‬ ‫מרכז גליקמן להשתלמות‬ ‫והדרכה של אשל פרסם את‬ ‫תוכניות הלימוד והשתלמויות לשנת‬ ‫הלימודים תשע"ב‪ .‬לרשימת‬ ‫הקורסים ופרטי הרשמה –‬ ‫לחצו כאן‪.‬‬ ‫לפרטים אודות סדנאות להכרה‬ ‫ולשימוש באתר המרכז צרו עמנו‬ ‫קשר בטל' ‪02-5880001‬‬ ‫או ‪[email protected]‬‬ ‫לחוקרים ולכותבים‪ ,‬אנא שלחו‬ ‫אל מרכז הידע את רשימת‬ ‫הפרסומים העדכניים שלכם‪ ,‬על‬ ‫מנת שנוכל לעדכנם במערכת‬ ‫המאגר הביבליוגראפי‪ .‬אפשר‬ ‫לשלוח דרך המאגר (לחצו כאן) או‬ ‫אל דוא"ל המרכז‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כנסים‬ ‫עמותת עמדא‪ ,‬המשרד לאזרחים‬ ‫ותיקים והחוג לגרונטולוגיה‬ ‫באוניברסיטת חיפה מקיימים יום‬ ‫החברתית בתחום הזקנה‪ ,‬ניתן עד היום משקל נמוך יחסית להשלכות הגילניות של‬ ‫הפעולה הציבורית‪ .‬ניתן אם כך לומר בהכללה כי עד זה מקרוב היה קיים "חסר"‬ ‫בספרות המחקרית והביקורתית בנוגע למימדי ומאפייני תופעת הגילנות בישראל‪.‬‬ ‫על רקע מציאות זו‪ ,‬קבוצת המחקר באה למלא חסר מחקרי זה‪ ,‬לאגד את החוקרים‬ ‫המובילים בישראל בתחום‪ ,‬ובאמצעות שיתוף פעולה בין‪-‬תחומי‪ ,‬לחשוף את היבטי‬ ‫ומימדי תופעת הגילנות בחברה הישראלית‪ .‬חברי הקבוצה כללו בין היתר את פרופ'‬ ‫ליאת אילון‪ ,‬ד"ר שרה אלון‪ ,‬ד"ר אהוד בודנר‪ ,‬גב' ג'ני ברודסקי‪ ,‬גב' אביבה גולדברג‪,‬‬ ‫פרופ' חוה גולנדר‪ ,‬פרופ' חיים חזן‪ ,‬פרופ' שרה כרמל‪ ,‬גב' נואית ענבר‪-‬בורובסקי‪ ,‬ד"ר‬ ‫חיה קורן וד"ר שרון שיוביץ‪-‬עזרא‪ .‬הקבוצה פעלה במסגרת מכון ון‪-‬ליר בירושלים‬ ‫ובמימונו (ועל כך התודה)‪ ,‬במשך שנתיים‪ .‬בתקופה זו קיימה קבוצת המחקר יום עיון‬ ‫שנערך בירושלים בנושא; יזמה והפיקה גיליון מיוחד בנושא במסגרת כתב העת‬ ‫"גרונטולוגיה"; ביצעה מחקר חלוץ בתחום מדידת הגילנות בישראל; ולבסוף‪,‬‬ ‫בחודשים הקרובים אמור לצאת לאור‪ ,‬בהוצאת "ון‪-‬ליר" ספר בשם "גילנות בחברה‬ ‫הישראלית"‪ ,‬שיאגד את מכלול פעילותה של קבוצת המחקר בתחום‪ .‬יש לקוות כי‬ ‫פעילות זו תהווה משום זרז ותמריץ להרחבת היקף המחקר בישראל בתחום הגילנות‪.‬‬ ‫לחצו על הקישור לפתיחת תוכן הגיליון המיוחד על גילנות בכתב העת גרונטולוגיה‪:‬‬ ‫לח (‪.2011 )3-2‬‬ ‫עיון ב‪ 31-‬באוקטובר ‪ :2011‬אשפוז‬ ‫סיעודי – סוגיות והשלכות על‬ ‫מדיניות על חולי הדמנציה‬ ‫ואנשי המקצוע‪ .‬לתוכנית ולפרטי‬ ‫הרשמה לחצו כאן‪.‬‬ ‫הכינוס הדו‪-‬שנתי ה‪ 19-‬של האגודה‬ ‫הישראלית לגרונטולוגיה יתקיים‬ ‫ב‪ 6 – 5-‬במארס‪ 2012 ,‬במרכז‬ ‫הירידים‪ .‬ההרשמה לכנס תתאפשר‬ ‫לדצמבר ‪ .2011‬לפרטים נוספים ‪-‬‬ ‫לחצו כאן‪.‬‬ ‫כנסים בינלאומיים‬ ‫פרסומים ועדכונים מתוך המאגר הביבליוגראפי‬ ‫‪Biggs, S., Lowenstein, A. (Eds.) (2011).‬‬ ‫‪Generational intelligence: A critical approach to age‬‬ ‫‪relations. Routledge, London; New York.‬‬ ‫)‪Poon, L.W., Cohen-Mansfield, J. (Eds.‬‬ ‫‪(2011). Understanding Well-Being in the‬‬ ‫‪Oldest Old. Cambridge, New York.‬‬ ‫שנור‪ ,‬י‪ .)2011( .‬תכניות תעסוקה לזקנים – ממצאי מפקד‪ .‬דוח‬ ‫מחקר‪ ,‬מאיירס ‪ -‬ג'וינט ‪ -‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫במאגר הביבליוגראפי מפורסמות ‪ 241‬עבודות מוסמך ו‪ 51-‬עבודות‬ ‫דוקטורט על זקנה והזדקנות בישראל משנת ‪ .2000‬עודכנה הפנייה לטקסט‬ ‫מלא‪ ,‬ע"פ הרשאות מוסדיות‪ .‬כדי לפתוח טקסט מלא יש ללחוץ על סמן‬ ‫‪ .‬לחיפוש עבודות מוסמך‪/‬דוקטורט או מקורות אחרים ע"פ סוג‬ ‫ה"ספר"‬ ‫מקור‪ ,‬ניתן להשתמש ב"הגבלות חיפוש" במערכת‪.‬‬ ‫הועידה העולמית ה‪ 11-‬על‬ ‫הזדקנות תתכנס ב‪ 22-‬במאי‪-‬‬ ‫‪ 1‬ביוני‪2012 ,‬‬ ‫פראג‪ ,‬צ'כיה‬ ‫הועידה משמשת זירה גלובאלית‬ ‫למפגש ולדיון בתהליכי ההזדקנות‪,‬‬ ‫הבריאות והרווחה‪ ,‬הסביבה‬ ‫וההתפתחות הטכנולוגית בהקשר‬ ‫של זקנה‪ .‬לפרטים נוספים על‬ ‫נושאי הועידה ודובריה‪ ,‬מידע על‬ ‫הרשמה ‪ -‬כנסו לאתר הועידה –‬ ‫לחצו כאן‪.‬‬ ‫מועד אחרון להגשת תקצירים‪-‬‬ ‫‪ 1‬בדצמבר ‪.2011‬‬ ‫האגודה הבינלאומית‬ ‫לגרונטולוגיה וגריאטריה‬ ‫(‪ )IAGG‬פרסמה עלון מידע לחודש‬ ‫ספטמבר ‪ .2011‬בעלון מידע‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬על הכינוס העולמי הבא‬ ‫של האגודה אשר יתקיים‬ ‫בקוריאה ב‪.2013-‬‬ ‫לפתיחת העלון לחצו כאן‪.‬‬ ‫פיתוח תוכניות אב לאזרחים‬ ‫ותיקים ברשויות מקומיות‬ ‫הודעת המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫הממשלה אישרה ביום ‪3.10.2011‬‬ ‫הצגת ממצאים ממרכז הידע‬ ‫ד"ר שרון שיוביץ‪-‬עזרא הציגה ממצאים ממרכז הידע בכינוס ה‪ 10-‬של‬ ‫האגודה האירופאית לסוציולוגיה (‪ )ESA‬אשר נערך בז'נבה בספטמבר‪.‬‬ ‫החוקרת הציגה את המחקר הדו‪-‬לאומי ישראלי‪-‬גרמני‪ ,‬המשווה את תהליך‬ ‫ההזדקנות ואת היחסים הבידוריים במשפחות מהגרות בישראל ובגרמניה‪.‬‬ ‫המחקר מבוסס על נתוני סקר ‪-SHAER‬ישראל ונתונים הנאספים בגרמניה‪.‬‬ ‫לקריאת התקציר לחצו כאן‬ ‫(עמודים ‪ 6-7‬בספר התקצירים)‪.‬‬ ‫הודעות מרכז הידע‬ ‫ברכות לד"ר קים סטוקל ממרכז הידע‪ ,‬על קבלת תואר הדוקטור‬ ‫מאוניברסיטת מסצ'וסטס – בוסטון שבארצות הברית‪ .‬במסגרת לימודי‬ ‫הדוקטורט חקרה קים את הדיור והסביבה בגיל המבוגר‪.‬‬ ‫פרויקט שיזם המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫לפיתוח תוכניות אב ברשויות המקומיות‬ ‫ברחבי הארץ והקצתה לנושא ‪ 52‬מליון‬ ‫ש"ח‪ .‬תוכנית אב לרשות מקומית תכלול‬ ‫בין היתר מיפוי של כלל המרכיבים‪,‬‬ ‫המגזרים והפעולות המבוצעים במערך‬ ‫היישובי ואשר עשויה להיות להם נגיעה‬ ‫לאזרחים הוותיקים‪ ,‬תיאום בין מרכיבי‬ ‫המערך היישובי והכנת תוכנית עבודה‬ ‫רב שנתית‪ .‬מטרת הפרויקט היא ליתן‬ ‫בידי מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי‬ ‫תוכניות שיסייעו לשפר את המענה הניתן‬ ‫ברמה היישובית לצרכיהם של האזרחים‬ ‫הותיקים בראייה ארוכת טווח וכן למנף‬ ‫את פוטנציאל תרומתם של האזרחים‬ ‫הותיקים למרקם היישובי ולפעילות בו‬ ‫בתחומי החיים השונים‪.‬‬ ‫מרכז הידע הוקם בסיוע‬ ‫משרד המדע הטכנולוגיה‬ ‫בתקופה הקרובה יועלה לדף הבית המחודש של מרכז הידע‬ ‫לוח אירועים גרונטולוגי‪.‬‬ ‫הלוח יכלול מידע לגבי אירועים‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬כנסים‪,‬‬ ‫ועידות‪ ,‬השתלמויות ושאר מפגשים הקשורים‬ ‫לנושא הזקנה‪ .‬הלוח והפרסום בו‪ ,‬פתוח לציבור‬ ‫ונועד לשמש‪ ,‬לשרת ולסייע את הקהילייה‬ ‫הגרונטולוגית המגוונת‪ .‬נודה לכם על העברת‬ ‫מידע למרכז הידע (‪ )[email protected]‬על‬ ‫אירועים באופן שוטף על מנת לרכזו בלוח‪.‬‬ ‫עדכונים טריים מהחזית הגרונטולוגית‬ ‫הרשת המחקרית הגלובלית לזקנה ‪Global Ageing Research‬‬ ‫)‪ Network (GARN‬שהוקמה על ידי האגודה הבינלאומית‬ ‫לגרונטולוגיה וגריאטריה (‪ )IAGG‬בחרה לאחר מיון קפדני את‬ ‫מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל כחבר ברשת‪ ,‬יחד‬ ‫עם עוד ‪ 2‬מרכזי מחקר מישראל‪ .‬עד כה נבחרו ‪ 514‬מוסדות מחקר‬ ‫מכל העולם לקחת חלק ברשת‪ .‬רשימת החברים מישראל‪ ,‬כפי שמוצגת‬ ‫באתר האגודה הבינלאומית‪ ,‬מצורפת‪:‬‬ ‫‪ .1‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזקנה‪,‬‬ ‫פרופ' יסכה כהן‪-‬מנספילד‬ ‫‪ .2‬המרכז הרפואי הדסה‪ ,‬המרכז הירושלמי למחקר גריאטרי‪,‬‬ ‫פרופ' יוחנן שטסמן‬ ‫וכיום פועל בסיוע‬ ‫המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫צוות מרכז הידע‬ ‫פרופ' הווי ליטווין‪ -‬ראש המרכז ; ד"ר‬ ‫שרון שיוביץ‪-‬עזרא; ד"ר עמית שרירא;‬ ‫ד"ר קים שטוקל; דניאלה פסקל;‬ ‫מרינה מוצינוק; ענת רול; עדי מאיר;‬ ‫מירב יצחקי ; צוות הספרייה לחינוך‬ ‫ולעבודה סוציאלית ‪ -‬ד"ר סנדה‬ ‫ברקוביץ‪ ,‬מלי כהן‪ ,‬יפה שוחט‬ ‫חברי ועדת ההיגוי של הפרויקט‬ ‫המשותף למרכז הידע ולמשרד‬ ‫לאזרחים ותיקים‬ ‫פרופ' יעקב גינדין‪ ,‬יו"ר הועדה; פרופ'‬ ‫הווי ליטווין‪ ,‬נציג מרכז הידע; פרופ' דב‬ ‫שמוטקין; פרופ' מירי כהן; גב' זהרה‬ ‫כהן‪ ,‬ראש תחום סיעוד‪ ,‬בריאות‬ ‫ורווחה‪ ,‬נציגת המשרד לאזרחים‬ ‫ותיקים‬ ‫כתובתנו‪ :‬מרכז הידע לחקר הזדקנות‬ ‫האוכלוסייה בישראל‪,‬‬ ‫בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬המחלקה לפתולוגיה‪,‬‬ ‫פרופ' יהודית ליבוביץ‬ ‫האוניבריסטה העברית‪ ,‬מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה‬ ‫בישראל‪ ,‬פרופ' הווארד ליטווין‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬המרכז המולטי‪-‬דיסציפלינארי לחקר‬ ‫ההזדקנות‪ ,‬פרופ' שרה כרמל‬ ‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬המרכז לחקר ולימוד הזקנה‪ ,‬פרופ' אריאלה‬ ‫לבנשטיין‬ ‫המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בתל‪-‬השומר‪ ,‬ד"ר אליהו מזרחי‬ ‫מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬המכון לחקר הזקנה‪,‬‬ ‫גב' ג'ני ברודסקי‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬בית חולים הדסה‪ ,‬ד"ר ג'רמי ג'ייקובס‬ ‫חברתית ע"ש פאול ברוואלד‪,‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬הר הצופים‬ ‫ירושלים ‪91905‬‬ ‫אתר מרכז הידע‪http://igdc.huji.ac.il :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫טלפון‪02-5880001/2221 :‬‬