‫המח' לספרות משווה‬ ‫סילבוס קורסים ‪ -‬שנה"ל תשע"ב‬ ‫שם הקורס‬ ‫מס'‬ ‫קורס‬ ‫מרצה‬ ‫‪009‬‬ ‫פרופ'‬ ‫אלקולומברה‬ ‫הנפש והמיתוס‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪012‬‬ ‫ד"ר ברייר‬ ‫מגילגמש עד‬ ‫גן העדן האבוד –‬ ‫האפוס‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪015‬‬ ‫לאודון שחר‬ ‫ספרות הערפדים‬ ‫במאה ה‪, 19-‬‬ ‫תשוקה ואלמוות‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪021‬‬ ‫ד"ר מוריס‬ ‫מורשתו של קפקא‬ ‫)מתקדם(‬ ‫מעודכן ליום ‪04.09.11‬‬ ‫מועד‬ ‫סילבוס‬ ‫מטרת הקורס להציג‪ ,‬מתוך מבחר רחב של יצירות מן עולם היווני והרומי העתיק‪ ,‬תפיסות‬‫מיתולוגיות שונות על נפש האדם‪ .‬בין השאלות אשר יידונו‪:‬‬ ‫הגדרות הנפש וכוחותיה‬‫היחס בין גוף ונפש‬‫הנפש ועולם האלים‪ :‬תופעות החלום‪ ,‬הנבואה‪ ,‬והשיגעון )"‪("mania‬‬‫גורל הנפש אחרי המוות‪.‬‬‫אגדות שונות‪ :‬אורפיאוס )‪ ,(Orpheus‬ארוס ופסיכה )‪ (Psyche‬ועוד‪.‬‬‫הקורס יציג גם הביטים השוואתיים של ספרויות עתיקות אחרות ‪ :‬המיתוס המצרי הקדום‪,‬‬ ‫מיתוסי בבל הקדומה‪ ,‬סיפורי המקרא והאגדה על הנפש וגורלה‪.‬‬ ‫מחברים‪ :‬הומרוס‪ ,‬הסיודוס ‪ ,‬פינדרוס‪ ,‬אוריפידס‪ ,‬אפלטון‪ ,‬וירגיליוס‪ ,‬אובידיוס‪ ,‬אפוליאוס‪.‬‬ ‫ספר המתים של מצרים הקדומה‪ ,‬מדרש רבה‪ ,‬מדרש תנחומא‪.‬‬ ‫הקורס יעסוק בהתפתחותו של האפוס מגילגולו הראשוני‪ ,‬כפי שהוא מוכר לנו‪ ,‬כאפוס עממי‬ ‫ובהמשך התפתחותו כאפוס ספרותי‪ .‬נעסוק בתיאוריית חקר המסורות שבעל‪-‬פה של פרי ולורד‬ ‫ונבדוק את חשיבותה בחקר האפוסים המודרני‪ .‬האפוס הינו אחד הז'אנרים העתיקים ביותר‬ ‫והפופולרים ביותר במשך הדורות ועל כן הטקסטים השונים בהם נעסוק יהיו מגוונים ובני‬ ‫תקופות שונות‪ ,‬החל מהאפוס המסופוטמי גילגמש דרך התקופות הקלאסיות וימי הביניים עד‬ ‫לאפוס הספרותי בין המאה ה‪ ,17-‬גן העדן האבוד למילטון‪ .‬בנוסף לשני אפוסים אלו ידובר‬ ‫באפוסים מהספרות הקלאסית כמו‪" :‬האודיסיאה" להומרוס ו"האינאיס" לורגליוס‪,‬‬ ‫באפוסים מהספרות הסקנדינבית‪ ,‬בקטעים מן האפוס מימי הביניים ועוד‪.‬‬ ‫ג'‪08:00-10:00 :‬‬ ‫ג'‪12:00 - 14:00 :‬‬ ‫במסגרת הקורס נבחן את דמותו של הערפד המודרני בספרויות דוברות האנגלית והצרפתית‬ ‫של המאה ה‪ .19-‬נשייט מתחילת התקופה הרומנטית ועד לעידן "סוף המאה"‪ .‬נלמד מה א'‪14:00-12:00 :‬‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫מסתתר מאחורי הניבים המחודדים‪ ,‬העיניים המהפנטות ובעיקר‪ ,‬בתשוקתו הקיומית‬ ‫והנצחית של הערפד להתגבר על המוות‪ .‬נדון בדמות זו בהקשרה לזרם הספרותי אותו היא‬ ‫מייצגת וכמי שמבטאת את השקפות ורעיונות אותה תקופה‪ .‬שיעורי הקורס מחולקים על פי‬ ‫ז'אנרים ספרותיים ובסדר כרונולוגי‪ :‬הרומן הגותי‪ ,‬הספרות הרומנטית‪ ,‬הזרם הנטורליסטי‪,‬‬ ‫הסימבוליזם והדקדנס‪ .‬הסופרים בהם נתמקד יהיו‪ :‬לורד ביירון‪ ,‬ג'והן פולידורי‪ ,‬גי דה‬ ‫מופסאן‪ ,‬תיאופיל גוטייה‪ ,‬שרידן לה‪-‬פנו ובראם סטוקר‪ .‬הקורס ינוהל כסדרה של הרצאות‬ ‫פרונטאליות‪ ,‬מלוות במצגות ובקטעי סרטים‪.‬‬ ‫הרגשת האיום האקזיסטנציאלי והפחד הקיומי )הקפקאי( של האדם מופיע כבר לפני קפקא‪.‬‬ ‫מאז תקופת הרומנטיקה‪ ,‬ובמיוחד ברומנטיקה הגרמנית‪ .‬נרד אל שורשו של קפקא ונחקור‬ ‫סיפורים של תקופת הרומנטיקה‪ ,‬כגון‪ :‬א‪.‬ת‪.‬א‪.‬הופמן )"איש החול"(‪ .‬נעסוק בספורים קצרים‬ ‫ובקטעים מתוך הרומן אחד "המשפט" מאת פרנץ קפקא עצמו‪ ,‬ונעקוב אחרי השפעתו‬ ‫המשמעותית של קפקא על הספרות המערבית‪ ,‬ג‪.‬גרסיה מרקס )סיפורים(‪ ,‬ח‪.‬ל‪.‬בורחס‬ ‫)"הספרייה בבבל"‪" ,‬ההגרלה בבבל" וסיפורים נוספים(‪ ,‬אהרון אפלפלד "סיפורים קצרים"‬ ‫וסמואל בקט )"מחכים לגודו"(‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ה'‪14:00 -16:00 :‬‬ ‫)מחודש(‬ ‫‪039‬‬ ‫ד"ר מוריס‬ ‫השואה בספרות‬ ‫הגרמנית‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪067‬‬ ‫ד"ר עמיר‬ ‫קוראת המחשבות‪:‬‬ ‫העולם הפנימי‬ ‫בסיפורת‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪070‬‬ ‫ד"ר גלזנר‬ ‫ספרות ילדים‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪075‬‬ ‫פרופ' סטאו‬ ‫בין פנטסיה‬ ‫למציאות‪ -‬הרומאן‬ ‫האיטלקי המודרני‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪086‬‬ ‫ד"ר עמיר‬ ‫זהות‪ ,‬מרחב וחופש‬ ‫בסיפורת הצפון‪-‬‬ ‫אמריקנית‬ ‫)תשתית(‬ ‫נדון בסופרים גרמניים שיצירותיהם עוסקות בשואה‪ .‬ננסה לגלות כיצד העם הגרמני פעל‬ ‫בתקופת השואה‪ ,‬וכיצד הסופרים הגרמניים שיקפו זאת ביצירותיהם‪ .‬נקרא יצירות של‬ ‫סופרים יהודיים ולא‪-‬יהודיים כאחד‪ ,‬וביניהם‪ :‬זיגפריד לנץ‪ ,‬גינתר גראס‪ ,‬היינריך בל ופאול‬ ‫צלן‪.‬‬ ‫אחת התכונות המייחדות את הטקסט הספרותי היא יכולתו ויומרתו לשקף את מהלך התודעה‬ ‫האנושית‪ ,‬או במילותיה של חוקרת הספרות דורית קון‪' :‬הספרות מציגה בפנינו "תודעות‬ ‫שקופות"'‪ .‬הקורס בוחן כיצד מצליחה הסיפורת "לקרוא מחשבות" ולבטא רבדים שונים של‬ ‫התודעה )מודעים ולא מודעים‪ ,‬מילוליים ולא מילוליים(‪ ,‬וכיצד מתבטא הדבר בלשון ובמרקם‬ ‫של הטקסט‪ ,‬ביחס בין הדמות והמספר ובשילוב בין מציאות חיצונית ופנימית‪ .‬במקביל‬ ‫לקריאת מבחר טקסטים מן המאה ה‪ 19-‬וה‪) 20-‬ביכנר‪ ,‬דוסטויבסקי‪ ,‬מוסיל‪ ,‬קפקא‪ ,‬ג'ויס‪,‬‬ ‫וולף‪ ,‬פרוסט ואחרים(‪ ,‬נדון ביחסי הגומלין שבין הספרות והפסיכולוגיה‪ ,‬כפי שהם באים‬ ‫לביטוי בניסיונם של שני התחומים להבין ולייצג את העולם הפנימי‪.‬‬ ‫מהו ייחודה של ספרות ילדים ? אילו שינויים חלו בה מאז פרסמו יעקוב ו‪-‬וילהלם גרים את‬ ‫המעשיות הגרמניות שליקטו וערכו‪ ,‬אגדות לילד ולבית‪ ,‬ועד לסדרה שהשיבה את הילדים אל‬ ‫מדפי הספרייה‪ ,‬הארי פוטר ?‬ ‫הקורס יציע בחינה של עולם פואטי עשיר ומורכב זה‪ ,‬דרך כמה תחנות יסוד‪ ,‬בהן‪ :‬מעשיות‬ ‫האחים גרים‪ ,‬אליס בארץ הפלאות‪ ,‬סדרת נרניה‪ ,‬יצירתו של רואלד דאל וסדרת הארי פוטר‪.‬‬ ‫ה'‪16:00-18:00:‬‬ ‫ב'‪12:00-14:00 :‬‬ ‫ד'‪16:00 – 18:00 :‬‬ ‫)חדש(‬ ‫מטרת הקורס היא לבחון את המגמות השולטות ברומאן האיטלקי העכשווי ולדון בדרכי ייצוג ב'‪14:00-16:00 :‬‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫האמת הספרותית‪.‬‬ ‫תוכן הקורס‪) :‬רציונל‪ ,‬נושאים(‬ ‫הקורס יבחן במהלך הסמסטר הראשון את שתי היוצרים המרכזיים לרומאן האיטלקי‬ ‫המודרני‪ :‬אומברטו אקו ואיטלו קלווינו‪ .‬קריאת הרומאנים של אקו תלווה בדיון בשאלת‬ ‫הקשר בין התיאוריה הסמיוטית לבין יצירות הספרות‪ .‬קריאת הרומאנים של קלווינו תלווה‬ ‫בדיון על ניתוקו ההדרגתי מן המעורבות החברתית והפוליטית לטובת כניסה לעולם ספרותי‬ ‫שכולו פנטסטי‪.‬‬ ‫במהלך הסמסטר השני נכיר את היוצרים הבולטים באופק הספרותי האיטלקי העכשווי‪,‬‬ ‫לרבות סופרים צעירים שיצירותיהם יצאו לאור בשנים האחרונות‪ .‬בין אלה‪ :‬נטליה גינצבורג‪,‬‬ ‫דינו בוצאטי‪ ,‬אנטוניו טבוקי‪ ,‬הרי דה לוקה‪ ,‬אלסנדרו בריקו‪ ,‬סנדרו ורונזי‪ ,‬אלסנדרו פיפרנו‪.‬‬ ‫קורס זה מציג את הסיפורת האמריקנית בהתמודדותה עם שאלות מרכזיות של הספרות‬ ‫המודרנית – מבחינת תוכן וצורה גם יחד‪ .‬נתוודע אל מספר יצירות מרכזיות במאות ה‪ 19-‬וה‪-‬‬ ‫‪ ,20‬ונבדוק כיצד הסיפורת האמריקנית התמודדה ומתמודדת עם המורשות האנגלית‬ ‫והאירופאית והז'אנרים שירשה מהן‪ ,‬עם ההיסטוריה שלה )מלחמת האזרחים‪ ,‬העבדות‬ ‫והספָ ר ומפגשם עם התרבות‪ ,‬עם הזרמים החדשניים במחשבה‬ ‫ומלחמות העולם( עם הטבע ְ‬ ‫המערבית‪ ,‬עם אמצעי התקשורת והטלוויזיה ועם התרבויות האתניות המגוונות המשוקעות‬ ‫בה והמפגש עם ה'אחר' שהן מזמנות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד'‪10.00-12.00 :‬‬ ‫המסע אל האל‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪088‬‬ ‫ד"ר גלזנר‬ ‫‪095‬‬ ‫שחר לאודון‬ ‫הפסל המאגי‬ ‫בספרות הפנטסטית‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪100‬‬ ‫ד"ר מועלם‬ ‫מבוא לספרות לטינו‬ ‫אמריקאית מודרנית‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪107‬‬ ‫פרופ' לפידוס‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫מבוא לספרות‬ ‫הסובייטית‪-‬‬ ‫)רוסיה בתקופת‬ ‫בריה"מ‬ ‫‪(1917-2000‬‬ ‫)תשתית(‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬היכרות השוואתית עם הטקסטים שעיצבו בתרבות המערב את אחד המוטיבים‬ ‫האניגמטיים והפופולריים ביותר‪ :‬הגביע הקדוש‪ .‬בספרות הנוצרית‪"-‬חילונית"‪ ,‬בימי הביניים‪,‬‬ ‫אנו מוצאים יצירות שונות המוקדשות לאובייקט מסתורי‪ ,‬ה‪ .Graal -‬מה טיבו ומשמעותו של‬ ‫אובייקט זה‪ ,‬בו משתקפים סודותיו של האל‪ ,‬אותם אין לשון אדם יכולה להביע?‬ ‫בחלקו הראשון של הקורס נבחן את משמעותו ועיצובו של אובייקט‪-‬מוטיב זה במספר יצירות‬ ‫מן המאה ה‪ 12-‬וה‪ .13-‬בפרט נתמקד בשתי תחנות יסוד‪' :‬הפרסוול' לכרטיאן‬ ‫דה‪-‬טרואה ו'מסע החיפוש אחר הגביע הקדוש' ממחזור הוולגטה‪.‬‬ ‫בחלקו השני של הקורס נבחן את גלגולו ומימושו של מוטיב זה ביצירתו של הסופר המודרני‬ ‫)וחוקר ימי הביניים( ק‪ .‬ס‪ .‬לואיס‪ ,‬סדרת נרניה‪.‬‬ ‫בקורס זה נדון במתחולל בבית מלאכתו של האמן‪ ,‬כפי שמתואר בז'אנר ספרות הפנטסטי‬ ‫והמדע‪-‬בדיוני מהעת הרומנטית‪ ,‬העידן הויקטוריאני ודקדנס סוף המאה ה‪ .19-‬בסיפורים אלו‪,‬‬ ‫ניצב הגיבור מול כוחות על‪-‬טבעיים ומטפיזיים‪ ,‬אך גם מול השתקפות בבואתו ונפשו שלו‪.‬‬ ‫המתח הנוצר מעמיד בפנינו סוגיות שונות‪ ,‬כגון משבר זהות‪ ,‬מדע ורוח‪ ,‬מגדר‪ ,‬אמנות‬ ‫ואסתטיקה‪ ,‬מציאות וחלום ועוד‪.‬‬ ‫נבחן טקסטים של גדולי הספרות הפנטסטית האירופאית של המאה ה‪ ,19-‬ביניהם‪ :‬מרי שלי‪,‬‬ ‫נתנאל הות'ורן‪ ,‬פרוספר מרימה‪ ,‬דה‪-‬ליל אדם‪ ,‬רוברט סטיבנסון‪ ,‬אוסקר ויילד‪ ,‬גי דה‬ ‫מופאסאן‪ ,‬ארתור מאכן ועוד‪.‬‬ ‫) חדש(‬ ‫הקורס יתמקד בשאלות של ייצוג המציאות ועיצוב הזהות בטקסטים נבחרים מספרד‪,‬‬ ‫פורטוגל ואמריקה הלטינית‪ .‬מטרות הקורס הן להציג את ההיסטוריה וההתפתחות של‬ ‫הספרויות בספרד‪ ,‬פורטוגל ואמריקה הלטינית‪ ,‬לחשוף את הסטודנטים לקריאה‬ ‫טקסטואלית מעמיקה עם יצירות נבחרות וקאנוניות בתחום‪ ,‬ולברר סוגיות של עיצוב‬ ‫מציאות ותפיסת זהות בטקסטים שיועמדו לדיון‪ .‬היוצרים המרכזיים‪ :‬סרוואנטס )דון‬ ‫קישוט‪ ,‬סיפורים קצרים(‪ ,‬פרננדו פסואה )ספר האי‪ -‬נחת‪ ,‬כל חלומות העולם וטקסטים‬ ‫אחרים(‪ ,‬גבריאל גרסיה מרקז )מאה שנים של בדידות‪ ,‬וטקסטים אחרים(‪ ,‬חואן קרלוס‬ ‫אונטי )פני האסון(‪ ,‬אאוגוסטו מונטרוסו )הסימפוניה הגמורה(‪ ,‬חוליו קורטזאר )שמים‬ ‫אחרים(‪ ,‬חורחה לואיס בורחס )האלף‪ ,‬בדיונות(‪ .‬סמסטר א'‪ :‬ספרות ספרד ופורטוגל;‬ ‫סמסטר ב'‪ :‬ספרות אמריקה הלטינית‪.‬‬ ‫)חדש(‬ ‫הקורס יידון בארבע תקופות של הספרות הרוסית של המאה העשרים‪:‬‬ ‫לפני תחילת "הטרור הגדול" ‪ ,1932-1900 ,‬ובחלק הזה של קורס יוצגו משוררים‪ ,‬מחברים‬ ‫וחוקרים כגון‪ :‬נקראסוב‪ ,‬אחמטובה‪ ,‬מנדלשטאם‪ ,‬מאיקובסקי‪ ,‬ייסנין‪ ,‬פאסטרנק‪ ,‬גומילייב‪,‬‬ ‫לונץ‪ ,‬בבל‪ ,‬פילניאק‪ ,‬שקלובסקי‪ ,‬פרופ‪ ,‬וכן זרמים באמנות ובחקר הספרות‪ :‬סימבולזים‪,‬‬ ‫אקמאיזם‪ ,‬פוטוריזם‪ ,‬נאטורליזם‪ ,‬אימדז'ניזם‪ ,‬פורמליזם‪.‬‬ ‫"הטרור הגדול" והריאליזם הסוציאליסטי‪ ,1953-1932 ,‬בחלק הזה של הקורס יוצאו משוררים‬ ‫ומחברים כגון‪ :‬גורקי‪ ,‬ואסלייב‪ ,‬פאדייב‪ ,‬בולגאקוב‪.‬‬ ‫המחצית השנייה וסוף העידן של התקופה הקומוניסטית‪ :1991-1953 ,‬דובלאטוב‪ ,‬נגיבין‪,‬‬ ‫שאלאמוב‪ ,‬סולז'ניצין‪ ,‬גרוסמן‪ ,‬פוליקאוב‪ ,‬אסקיונוב‪ ,‬טריפונוב‬ ‫העידן הבתר‪-‬סובייטי‪ :2010-1991 ,‬אוליצקיה‪ ,‬גרקובה‪ ,‬רובינה‪ ,‬ירופייב‪ .‬זרמים בספרות‬ ‫הפוסט‪-‬סובייטית‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ד'‪14:00 – 16:00 :‬‬ ‫ה'‪14:00 -16:00 :‬‬ ‫ג'‪16.00-20.00 :‬‬ ‫דו שבועי‬ ‫א'‪10.00-12.00 :‬‬ ‫‪120‬‬ ‫ד"ר ברייר‬ ‫ד"ר ברייר‬ ‫‪122‬‬ ‫בין אהבת האישה‬ ‫לאהבת האל –‬ ‫)תשתית(‬ ‫הקורס יעסוק בהתפתחות הבארוק באירופה תוך סקירה של הזרמים השונים והמגמות‬ ‫השולטות בארצות השונות‪ .‬הקורס יפתח בסקירה היסטורית של המושג "בארוק" בספרות‪.‬‬ ‫נדון בהשפעת הקונטרה‪-‬רפורמה על השירה‪ :‬המגמות הדתיות מחד גיסא‪ ,‬והארוטיות מאידך‬ ‫גיסא‪.‬‬ ‫נעמוד על התפתחות הבארוק בארצות אירופה השונות‪ :‬המאריניזם באיטליה‪ ,‬הגונגוריזם‬ ‫בספרד‪,‬הבארוק הגרמני והשירה המטאפיסית באנגליה‪.‬נעסוק בסגנון הבארוקי‪ :‬המטאפורות ‪,‬‬ ‫ההיפרבולות‪,‬האנטיתיזות וכו'‪.‬הטקסטים יקראו בשפה האנגלית ויכללו משוררים מארצות‬ ‫שונות‪ :‬גריפיוס‪ ,‬הופמנסוולדאו ואופיץ )גרמניה(‪ ,‬מארינו וקמפנליה )איטליה(‪ ,‬דה‪-‬גונגורה ודה‬ ‫קוודו )ספרד(‪,‬הרברט והריק )אנגליה( ועוד‪.‬‬ ‫זרמים ומגמות‬ ‫בשירת המאה‬ ‫ה‪) 20-‬תשתית(‬ ‫הקורס יעסוק בסקירה של הזרמים השונים בשירה של המאה ה‪ :20-‬החל מהזרמים‬ ‫המודרניים של ראשית המאה ובהם האימז'יזם ]לדוגמא‪ :‬איימי לואל‪ ,‬ה"ד )בריטניה(‪,‬‬ ‫וויליאם קרול וילאמס )ארה"ב([ והוורטיציזם ]לדוגמא עזרא פאונד ווינדהם לואיס‬ ‫)בריטניה([; נמשיך ונעסוק בתנועות כמו הסוריאליזם ]גיום אפולינר ואנדרה ברטון )צרפת([‬ ‫ותנועות האוונגרד כמו האקספרסיוניזם ]גאורג טרקל‪ ,‬גוטפריד בן‪ ,‬ואן הודיס‪ ,‬לסקר‪-‬שילר‬ ‫וכספרי )גרמניה([‪ ,‬הפוטוריזם ]מיאק ובסקי )ברה"מ(‪ ,‬שטראם )גרמניה( ומארינטי )איטליה((‬ ‫והדאדאיזם ]הנס ארפ )גרמניה(‪ ,‬טריסטן צארה והוגו באל )שוויץ([‪ .‬לאחר מכן נעבור‬ ‫לזרמים הפוסט‪-‬מודרניים שלאחר מלחה"ע השניה כמו הביט ]אלן גינסברג )ארה"ב([‪,‬‬ ‫השירה הקונקרטית והויזואלית )א"א קמינגס ואמת ויליאמס )ארה"ב(‪ ,‬אויגן גומרינגר‪,‬‬ ‫הלמוט האינסביטל ופטר הנדקה )גרמניה(‪ ,‬דיק היגינס )בריטניה([ ועוד‪ .‬נעמוד על הרעיון‬ ‫העומד מאחורי כל אחד מן הזרמים ונדגים בשירים שונים מן השירה המערבית )אנגליה‪,‬‬ ‫ארה"ב‪ ,‬גרמניה‪ ,‬צרפת ועוד(‪.‬‬ ‫‪125‬‬ ‫ד"ר מאשיטי‬ ‫נשים כותבות‬ ‫)מתקדם(‬ ‫‪127‬‬ ‫ד"ר מאשיטי‬ ‫ספרות אירופה‬ ‫בתקופת האורות‬ ‫)מאות ה‪17-18-‬‬ ‫איטליה וצרפת(‬ ‫)מתקדם(‬ ‫‪128‬‬ ‫ד"ר עמיר‬ ‫עם הגידול בחשיבותם של הרציונאליזם והחשיבה המדעית באירופה במחצית השנייה של‬ ‫המאה ה‪ 17-‬ובמחצית הראשונה של המאה ה‪ ,18-‬גדלה ההכרה הנשית בזהותן הקבוצתית‪-‬‬ ‫פמיניסטית‪ .‬הקורס יתמקד בדרכים בהן טיעונים פילוסופיים של ההשכלה וחקירות‬ ‫רציונאליות סיפקו למספר נשים‪-‬כותבות כלים ליצירת קבוצה סוציולוגית המבוססת על שכל‬ ‫יותר מאשר על פיזיות‪ .‬באופן אפלטוני‪ ,‬כותבות כמו אן קונווי‪ ,‬קריסטינה רוקאטי וג'ון גויון‬ ‫מיקמו מחדש את מרכזיותו של הטבע האנושי באינטלקט ותמכו באינטלקטואליזם נשי‬ ‫כקרקע לשיוויון בינן לבין בני שיחם הגברים‪.‬‬ ‫הקורס יעסוק בספרות תקופת ההשכלה מראשיתה באמצע המאה ה‪ 17-‬ויתמקד בניגוד שנוצר‬ ‫אז בין אמונה והידיעה האובייקטיבית שאפיינה את המחקר המדעי‪ .‬נקדיש מספר שיעורים‬ ‫בתחילת הסמס' להגדרת המושגים המרכזיים שבעזרתם ננסה להבין את טבעו של המהפך‬ ‫האינטלקטואלי הנקרא "השכלה"‪ .‬נשאל את עצמנו האם אכן התרחש מהפך או האם זו רק‬ ‫עלילה המפשיטה למדי את ההיסטוריה‪ .‬לאחר מכן נציג את ההשכלה באיטליה ובצרפת‪,‬‬ ‫מאפייניה והדמויות המרכזיות הן בספרות הן בפילוסופיה‪.‬‬ ‫נתמקד בטקסטים של היוצרים‪ :‬מונטסקיה‪ ,‬וולטייר )צרפת(; אלפיארי‪ ,‬פאריני )איטליה(‪.‬‬ ‫בקורס ייקראו חמישה עד שישה רומנים מרכזיים של המאה ה‪ ) 19-‬בלזק‪ ,‬אבא גוריו‪,‬‬ ‫הרומאן הריאליסטי טולסטוי‪ ,‬אנה קארנינה‪ ,‬דוסטויבסקי‪ ,‬החטא ועונשו‪ ,‬פלובר‪ ,‬מאדאם בובארי‪ ,‬ג'יימס‪ ,‬דיוקנה‬ ‫של גברת ודיקנס‪ ,‬תקוות גדולות(‪ .‬נדון בקווים המשותפים ובתרומה של כל אחד מהם לגיבוש‬ ‫)תשתית(‬ ‫צורת הרומן ולשינויה במאה ה‪ .20-‬במהלך הקורס נצפה במספר עיבודים קולנועיים ליצירות‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ג'‪10:00 - 12:00 :‬‬ ‫סמס' א'‬ ‫ג'‪10:00-12:00 :‬‬ ‫סמס' ב'‬ ‫א'‪10:00 - 12:00 :‬‬ ‫א'‪12:00 - 14:00 :‬‬ ‫סמס' א'‬ ‫ב'‪10:00-12:00 :‬‬ ‫הנדונות‪.‬‬ ‫ד"ר מאשיטי‬ ‫‪129‬‬ ‫ד"ר מאשיטי‬ ‫‪135‬‬ ‫ספרות אירופה‬ ‫בתקופת האורות‬ ‫)מאות ה ‪17-18‬‬ ‫אנגליה וספרד(‬ ‫)מתקדם(‬ ‫יצירות מופת‬ ‫ברנסאנס‬ ‫)תשתית(‬ ‫הקורס יעסוק בספרות תקופת ההשכלה מראשיתה באמצע המאה ה‪ 17-‬ויתמקד בניגוד שנוצר‬ ‫אז בין אמונה והידיעה האובייקטיבית שאפיינה את המחקר המדעי‪ .‬נקדיש מספר שיעורים‬ ‫בתחילת הסמס' להגדרת המושגים המרכזיים שבעזרתם ננסה להבין את טבעו של המהפך‬ ‫האינטלקטואלי הנקרא "השכלה"‪ .‬נשאל את עצמנו האם אכן התרחש מהפך או האם זו רק‬ ‫עלילה המפשיטה למדי את ההיסטוריה‪ .‬לאחר מכן נציג את ההשכלה באנגליה וספרד‪,‬‬ ‫מאפייניה והדמויות המרכזיות‪ ,‬הן בספרות הן בפילוסופיה‪.‬‬ ‫נתמקד בטקסטים של היוצרים‪ :‬אלקסנדר פופ‪ ,‬ג'ונתן סוויפט‪ ,‬ודניאל דפו )אנגליה(‪ ,‬ניקולס‬ ‫דה מוראטין‪ ,‬ראמון דה לה קרוס )ספרד(‪.‬‬ ‫בקורס זה אנו נלמד את התפתחותו של האינדיווידואליזם המודרני כתופעה ספרותית‪ ,‬דתית‬ ‫ופילוסופית‪ .‬נתמקד בצמיחתה של התנועה ההומניסטית כביטוי לרצון לחזור לטקסטים‬ ‫קלאסיים ולכתבי הקודש כמקורות השראה לכתיבה הספרותית‪ ,‬לעיצוב החברה‪ ,‬וכדגם‬ ‫לחיפוש אחר האל‪ .‬נלווה את העיצוב של האדם המודרני כפי שזה השתקף בחיבורים‬ ‫ספרותיים‪.‬‬ ‫דוגמאות של טקסטים שנלמד הם‪ :‬הנסיך של ניקולו מקיאבלי‪ ,‬החצרוני של קסטליוני‪,‬‬ ‫התיולוגיה אפלטונית של מרסיליו פיצ'ינו‪ ,‬הנאום לכבוד האדם של פיקו דלה מירנדולה‪ ,‬וגן‬ ‫העדן האבוד של ג'ון מילטון‪.‬‬ ‫לכל שיעור יידרשו הסטודנטיות ‪ /‬ים לקרוא מאמרים וקטעי טקסטים – ההכנה תהיה חובה‪.‬‬ ‫ב'‪12:00 - 14:00 :‬‬ ‫סמס' ב'‬ ‫א'‪14:00 - 16:00 :‬‬ ‫בקורס זה נלמד כיצד ניתן לשחזר‪ ,‬לנתח וללמוד עקרונות אסתטיים של משחק ומופע‬ ‫‪201‬‬ ‫‪207‬‬ ‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬ ‫להבי‬ ‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬ ‫להבי‬ ‫דרמה‪ ,‬משחק‬ ‫ובימוי בתיאטרון‬ ‫המודרני‪ :‬תיאוריה‬ ‫ופרקטיקה‬ ‫)תשתית(‬ ‫תולדות הדרמה‬ ‫והתיאטרון‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪213‬‬ ‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫משחק ומופע‬ ‫בתיאטרון‬ ‫ימי הביניים‬ ‫)מתקדם(‬ ‫בתיאטרון של ימי הביניים‪ .‬נתמקד בתיאטרון הדתי של אנגליה בימי הביניים המאוחרים אך‬ ‫א'‪16:00 - 18:00 :‬‬ ‫נעסוק גם ביצירות דרמטיות חילוניות‪ .‬רוב הקורס יוקדש ללימוד מעמיק של ז'אנר המיסטריה סמס' א'‬ ‫אשר בו העלו חברי הגילדות המקצועיות את סיפורי התנ"ך והברית החדשה מבריאת העולם‬ ‫ועד יום הדין האחרון‪ ,‬אולם נעסוק גם בדרמה ליתורגית‪ ,‬במחזות מוסר‪ ,‬ובפארסות‪.‬‬ ‫באמצעות תיאוריות של מופע נעסוק במתח שבין קדושה וחילון בתיאטרון‪ ,‬ונבחן סוגים שונים‬ ‫של קומדיה ופרודיה חברתית האופייניים לתקופה‪ .‬הקורס ילווה בצפייה בקטעי וידאו‬ ‫וביניהם שחזורים שנעשו לתיאטרון ימי הביניים‪.‬‬ ‫)חדש(‬ ‫קורס זה יעסוק בתפיסות התיאטרון המגוונות והמשתנות בתיאטרון המודרני מהריאליזם‬ ‫בסוף המאה התשע עשרה ועד התיאטרון הפוסטמודרני כיום‪ .‬במסגרת הקורס נעסוק‬ ‫בשינויים שחלו בתפיסת התיאטרון‪ ,‬המחזאות‪ ,‬המשחק והבימוי לאורך המאה העשרים‪ ,‬תוך‬ ‫הכרות עם מגמות מרכזיות וביניהן‪ :‬צמיחת מקצוע הבמאי‪/‬ת בתיאטרון‪ ,‬הריאליזם‬ ‫והתיאטרון הפסיכולוגיסטי )איבסן‪ ,‬צ'כוב‪ ,‬סטניסלבסקי(‪ ,‬תיאטרון האוונגרד )פוטוריזם‪,‬‬ ‫דאדא וסוריאליזם בתיאטרון(‪ ,‬התיאטרון האפי והתיאטרון הפוליטי )פיסקטור‪ ,‬ברכט‪,‬‬ ‫צ'רצ'יל(‪ ,‬תיאטרון האבסורד )בקט‪ ,‬פינטר‪ ,‬פורנס(‪ ,‬תיאטרון טוטאלי ותיאטרון מעבדה )ארטו‪,‬‬ ‫גרוטובסקי(‪ ,‬תחום המופע והריטואל בתיאטרון )שכנר(‪ ,‬תיאטרון פמיניסטי מודרני ועוד‪.‬‬ ‫נקרא במשולב מחזות ותיאוריות בימוי ומשחק והקורס ישולב בצפייה בסרטים והצגות‬ ‫המדגימים את השיח התיאטרוני המודרני‪.‬‬ ‫בקורס מבואי זה נעסוק בהיסטוריה של התיאטרון מצמיחת הטרגדיה ביוון העתיקה ועד‬ ‫לצורות דרמה ותיאטרון פוסט‪-‬מודרני‪ .‬נעסוק גם בהתהוות התיאטרון האסיאתי במקביל‬ ‫לתיאטרון המערבי‪ .‬בכל אחת מן התקופות נלמד ז'אנרים וסוגי דרמה אופייניים ונעסוק גם‬ ‫בשאלות הקשורות למופע התיאטרון‪ :‬צורת מבנה התיאטרון‪ ,‬שיטות ותפיסות משחק‪ ,‬יחסי‬ ‫‪5‬‬ ‫ד'‪12.00-14.00 :‬‬ ‫ד'‪14:00 - 16:00 :‬‬ ‫במה וקהל‪ ,‬וכן נעמוד על השאלות החברתיות‪/‬פילוסופיות אשר העסיקו את יוצרי התיאטרון‬ ‫לאורך התקופות‪ .‬במהלך השיעור נצפה בקטעי וידאו רלוונטיים‪ ,‬ובמידת האפשר נבקר‬ ‫בהצגות של מחזות אותם נלמד‪ .‬בין המחזאים והסגנונות שנלמד‪ :‬סופוקלס‪ ,‬אוריפידס‪ ,‬האנס‬ ‫זאכס‪ ,‬שיקספיר‪ ,‬לופה דה וגה‪ ,‬רסין‪ ,‬מולייר‪ ,‬לסינג‪ ,‬איבסן‪ ,‬ברכט‪ ,‬בקט‪ ,‬קריל צ'רצ'יל‪,‬‬ ‫תיאטרון נו יפני‪ ,‬עקרונות משחק ומופע בתיאטרון הבלינזי ועוד‪.‬‬ ‫להבי‬ ‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬ ‫להבי‬ ‫‪220‬‬ ‫הקומדיות‬ ‫השקספירית‬ ‫)מתקדם(‬ ‫)חדש(‬ ‫בקורס זה נעסוק במושג "קומדיה" תוך התמקדות ולמידה של המאפיינים הייחודיים‬ ‫לקומדיות שחיבר ויליאם שייקספיר‪ .‬נעסוק במקורות של הקומדיה השייקספירית בקומדיה‬ ‫הרומית ובמסורות פסטיביות מימי הביניים‪ ,‬ונלמד את המחזות כטקסטים המיועדים‬ ‫להעלאה בימתית‪ .‬בין המחזות שילמדו‪ :‬קומדיה של טעויות‪ ,‬אילוף הסוררת‪ ,‬חלום ליל קיץ‪,‬‬ ‫הסוחר מונציה‪ ,‬מהומה רבה על לא דבר‪ ,‬כטוב בעיניכם‪ ,‬הלילה השנים עשר מידה כנגד מידה‪.‬‬ ‫הדיון במחזות יעוגן במחקר עדכני לגבי שאלות חברתיות‪ ,‬תקופתיות ומופעיות הרלוונטיות‬ ‫להכרות עם המחזות )יחסי מגדר‪ ,‬אהבה‪ ,‬מרות וזהות כפי שנושאים אלו נדונים בקומדיות(‪,‬‬ ‫ונעסוק גם בהשוואה בין הקומדיות לטרגדיות של שייקספיר‪ .‬הקורס ילווה בצפייה בעיבודים‬ ‫תיאטרוניים וקולנועיים של המחזות הנלמדים‪.‬‬ ‫התנ"ך הינו טקסט מכונן בספרות המערבית‪ .‬משוררים וסופרים שונים כתבו טקסטים‬ ‫המבוססים על סיפורי התנ"ך בואריאציות שונות‪ .‬הקורס יתמקד בתימות מרכזיות בסיפורי‬ ‫המקרא ובגלגוליהן השונים בספרות המערבית החל מן המאה ה‪ .17-‬בין התימות בהן יעסוק‬ ‫הקורס‪ :‬בריאת העולם‪ ,‬אדם וחוה‪ ,‬קין והבל ועקידת יצחק‪ .‬כמו‪-‬כן יעסוק הקורס בדמויות‬ ‫מרכזיות בתנ"ך ומיקומן בספרות המערבית כמו דמותם של משה ודוד המלך‪ .‬הטקסטים‬ ‫בהם נעסוק יהיו מתחום הפרוזה והשירה‪ .‬כך למשל ילמדו קטעים מתוך "גן העדן האבוד"‬ ‫למילטון ובמקביל ילמדו סיפוריהם של מרק טוויין ונתניאל הות'ורן העוסקים בגלגולי נושא‬ ‫אדם וחוה בגן העדן‪ .‬בנוסף ילמדו גם שירים העוסקים בנושא כמו שיריו של רילקה "אדם"‬ ‫ו"חוה"‪ .‬תימת עקידת יצחק תלמד דרך טקסטים מגוונים העוסקים בפנים השונות של‬ ‫העקידה כגון טקסטים של קירקגור‪ ,‬קפקא‪ ,‬בלנשו‪ ,‬לסקר‪-‬שילר וקולקובסקי‪ .‬בנוסף נתמקד‬ ‫בדמויות בולטות בטקסטים התנ"כיים כדמותו של משה רבנו‪ .‬סביב דמותו נכתבו טקסטים‬ ‫רבים בפרוזה כמו "שליחותו של משה" לשילר‪ ,‬או הרומן פונטמרה לסילונה וכן שירים רבים‬ ‫של משוררים כמו לסקר‪-‬שילר והדוויג כספרי‪ .‬ז'אנרים‪ :‬פרוזה ושירה‪.‬‬ ‫ד"ר ברייר‬ ‫תימות מן התנ"ך‬ ‫וגלגוליהן בספרות‬ ‫המערבית‬ ‫)תשתית(‬ ‫‪258‬‬ ‫פרופ' סטאו‬ ‫דנטה והקומדיה‬ ‫האלוהית‬ ‫)מתקדם(‬ ‫הקורס יתמקד בדמותו של דנטה כנציגה המובהק של תרבות ימי הביניים מחד‪-‬גיסא‪,‬‬ ‫וכמבשרה הגדול של תרבות ההומניזם החדש‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬הקורס יכלול מבוא קצר לספרות‬ ‫האיטלקית של המאה ה‪ 13-‬ובעיקר לאסכולת "הסגנון הענוג החדש"‪ ,‬שדנטה השתייך אליו‬ ‫בנעוריו‪ .‬בתחילת הקורס ינותחו קטעים מתוך "החיים החדשים"‪ ,‬יצירת הנעורים של המשורר‬ ‫ואח"כ קטעים נרחבים מתוך "הקומדיה האלוהית"‪ ,‬בעיקר מהחלק הראשון‪" ,‬התופת"‪.‬‬ ‫מטרת הקורס להציג את דנטה כאחד המייסדים של הספרות האירופית בכלל‪.‬‬ ‫‪262‬‬ ‫ד"ר גלזנר‬ ‫יסודות השיר הלירי‬ ‫)תשתית(‬ ‫בעת העתיקה קבעו מלומדי אלכסנדריה כי‪ ,‬שירה לירית היא שירה שחוברה כדי שישירו אותה‬ ‫בלווית כלי נגינה‪ ,‬ה"לירה"‪ .‬בקורס אנו נעקוב אחר השינויים שחלו בתפיסה התיאורטית של‬ ‫סוגה ספרותית זו‪ .‬נעסוק בשורה של שאלות מהותיות‪ :‬מהו שיר לירי? מהם נושאיו? מהם‬ ‫מאפייניו הצורניים והסגנוניים? האם לשיר הלירי "שפה משלו" ? כן‪ ,‬נתוודע לתיאוריות‬ ‫המודרניות העוסקות בדימוי ובמטפורה‪.‬‬ ‫הדגמות תינתנה מתקופות וממשוררים שונים ‪ :‬יוון ורומא העתיקות )ספפו‪ ,‬הורטיוס‪,‬‬ ‫קטולוס(‪ ,‬צרפת במאה ה‪) 16-‬קלמנט מארו(‪ ,‬אנגליה וסקוטלנד במאות ה‪ ,17-‬ה‪ 18-‬וה‪19-‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫א'‪16.00-18.00 :‬‬ ‫סמס' ב'‬ ‫ה'‪10:00 - 12:00 :‬‬ ‫ב' ‪10:00- 12:00‬‬ ‫ה'‪10:00 - 12:00 :‬‬ ‫סמס' ב'‬ ‫)רוברט הריק‪ ,‬רוברט בארנס‪ ,‬כריסטינה רוזטי(‪ ,‬צרפת‪ ,‬ארה"ב וישראל במאה ה‪) 20-‬ז'אק‬ ‫פרוור‪ ,‬א‪.‬א‪ .‬קמינגס‪ ,‬אגי משעול‪ ,‬שלמה אביו(‪.‬‬ ‫קורס זה מיועד להעניק לסטודנטים כלים וטכניקות להתמודדות עם המטלות האקדמיות‪,‬‬ ‫ה'‪10:00 - 12:00 :‬‬ ‫הנדרשות מהם במסגרת לימודיהם במחלקה‪ ,‬כתיבת עבודות וקריאת מאמרים אקדמיים‪.‬‬ ‫הקורס מחולק לשלוש חטיבות‪ :‬החטיבה הראשונה מוקדשת לרכישת כלים טכניים‪ ,‬מהו מבנה סמס' א'‬ ‫ד"ר גלזנר‬ ‫קריאה מודרכת‬ ‫)תשתית(‬ ‫ד"ר ברייר‬ ‫וד"ר גלזנר‬ ‫תולדות הספרות‬ ‫)תשתית(‬ ‫הקורס מורכב מרצף של הרצאה ראשית‪ ,‬הניתנת ע"י מרצי המחלקה‪ ,‬והרצאה משנית )תרגיל(‪.‬‬ ‫בהרצאה הראשית נעקוב אחר התפתחות הספרות המערבית‪ ,‬מן העת העתיקה ועד ספרות‬ ‫המאה ה‪ .20-‬בהרצאה המשנית נתמקד בקריאת מבחר כתבים‪ ,‬בהתאמה לתקופות הנלמדות‬ ‫בהרצאה הראשית‪ .‬מן היוצרים המרכזיים שנכיר‪ :‬הומרוס‪ ,‬אובידיוס‪ ,‬כרטיאן דה טרואה‪,‬‬ ‫פטררקה‪ ,‬בוקצ'יו‪ ,‬שקספיר‪ ,‬ראסין‪ ,‬מונטסקייה‪,‬וולטר‪ ,‬א‪.‬ת‪.‬א‪ .‬הופמן‪ ,‬בודליר‪ ,‬וורג'יניה וולף‪.‬‬ ‫מבוא לציור ואמנות‬ ‫המודרנית‬ ‫‪1800-1970‬‬ ‫)תשתית(‬ ‫הקורס מציג כיוונים מרכזיים באמנות החזותית בתרבות המערב מאז ראשית המאה התשע‪-‬‬ ‫עשרה ועד האמנות המושגית בשלהי המאה העשרים‪ .‬מטרתו להקנות הבנה רב‪-‬ממדית ככל‬ ‫האפשר של השפות החזותיות של האמנות שמתוכה צמח במישרין הציור בן‪-‬זמננו‪ .‬נעשה זאת‬ ‫באמצעות מבט ממוקד ומונחה בעבודתם של יוצרים מסוימים‪ ,‬על רקע האקלים‬ ‫האינטלקטואלי‪ ,‬החברתי והפוליטי של זמנם‪ .‬בין היתר נכיר את הרומנטיקה ושלוחותיה‬ ‫במאה התשע‪-‬עשרה; הריאליזם‪ ,‬האימפרסיוניזם‪ ,‬והפוסט‪-‬אימפרסיוניזם לגווניו‪,‬‬ ‫האקספרסיוניזם‪ ,‬המופשט‪ ,‬הדאדא‪ ,‬הסוריאליזם‪ ,‬הקוביזם‪ ,‬הפוטוריזם; אמנות מגויסת; ועד‬ ‫קו השבר של אמנות הפופ והתגובות לה בשדה האמנות‪ .‬אין דרישות קדם להרשמה לקורס‪.‬‬ ‫אין כל חפיפה בין קורס זה למבוא הכללי לתולדות האמנות‪ .‬הסטודנטים יכולים להירשם‬ ‫לשניהם‪ .‬מטלות‪ :‬עבודת אמצע השנה )‪ 20‬אחוז( ומבחן סוף השנה )‪ 80‬אחוז(‪.‬ביבליוגרפיה‬ ‫)חובה ורשות(‪ :‬תפורסם בהמשך‪.‬‬ ‫‪288‬‬ ‫‪299‬‬ ‫עבודה סמינריונית‪ ,‬כיצד כותבים הערות שוליים וביבליוגרפיה וכיצד מאתרים חומר אקדמי‬ ‫במאגרי מידע שונים וכיו"ב‪ .‬חטיבה זו כוללת שתי הדרכות ספריה )בסיסית ומתקדמת(‪.‬‬ ‫החטיבה השניה מוקדשת לתרגילי כתיבה‪ ,‬באמצעות טקסטים קצרים וסוגיות מתחום תורת‬ ‫הספרות‪ .‬החטיבה השלישית מוקדשת לקריאת מאמר אקדמי‪ .‬הסטודנטים ילמדו לזהות‬ ‫ולסכם את הטיעונים המרכזיים שמציג המאמר‪ .‬מומלץ להשתתף בקורס זה בשנת הלימודים‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫ד"ר לאה דובב‬ ‫‪301‬‬ ‫ה'‪12:00 - 13:30 :‬‬ ‫הרצאה‪+‬תרגיל‬ ‫ה'‪14:00-16:00 :‬‬ ‫)חדש(‬ ‫ד"ר שחל‪ -‬פורת‬ ‫‪304‬‬ ‫מבוא לתרבות‬ ‫ולספרות יפן‬ ‫קלאסית ומודרנית‬ ‫)תשתית(‬ ‫יצירות ספרות‬ ‫בקולנוע היפני‬ ‫‪307‬‬ ‫ד"ר שחל‪ -‬פורת‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫)תשתית(‬ ‫כיצד רואים היפנים את היקום מקדמוניות ועד ימינו? כיצד הם מתארים ומסבירים‬ ‫התרחשויות בטבע ורגשות אנוש?‬ ‫התשובות לשאלות אלה מצויות בספרות היפנית לדורותיה מהרגע בו נשא האדם עיניו‬ ‫לירח וראה בו נסיכה קסומה ועד ליצירה האחרונה של מורקמי הרוקי‪.‬‬ ‫בקורס זה נכיר את יצירות הספרות הגדולות של כל תקופה ותקופה‪ .‬מבין השורות‬ ‫ומבעד לקודים האסתטיים ננסה להבין את נפש האדם היפני אז ועכשיו‪.‬‬ ‫נעסוק בכל יצירה לגופה ובמסגרת חטיבה נושאית‪.‬‬ ‫יצירות שיידונו בקורס )רשימה חלקית(‪" :‬מעשה גנג'י"‪" ,‬עלילות בני ההייקה"‪ ,‬שירת‬ ‫הייקו‪" ,‬סיפורי מפחידים"‪ ,‬יצירות מורקמי הרוקי‪.‬‬ ‫ד'‪16:00-18:00 :‬‬ ‫)חדש(‬ ‫הקורס יעסוק בעיבודים קולנועיים של יצירות מופת בספרות היפנית ובעיבודים של‬ ‫ספרות המערב בקולנוע היפני‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ד'‪18:00-20:00 :‬‬ ‫נשווה בין המקור הספרותי לעיבודו הויזואלי ונדון במקרים בהם עוברת היצירה‬ ‫הספרותית עיבוד כפול‪ :‬למַ נְ גָה )קומיקס( ולאנימציה‪.‬‬ ‫יצירות שיידונו בקורס )רשימה חלקית(‪" :‬ראשומון"‪ ,‬עיבודים של קורוסווה יצירות‬ ‫שייקספיר‪" ,‬יומנה של אנה פרנק" באנימציה‪.‬‬ ‫)חדש(‬ ‫פרופ' פלקס‬ ‫‪312‬‬ ‫‪327‬‬ ‫ד"ר שלומי‬ ‫מועלם‬ ‫האדם בין שמיים‬ ‫לארץ‪ :‬הקאנונים‬ ‫הקונפוציאניים‬ ‫באור המקרא‬ ‫היהודי‬ ‫ספרות ופילוסופיה‬ ‫במזרח אסיה‪ :‬הודו‪,‬‬ ‫סין ויפן‬ ‫)מתקדם(‬ ‫בקורס זה נלמד לעומק את 'כתבי‪-‬הקודש' הקונפוציאניים‪ ,‬היינו קובץ ספרי המופת‬ ‫הקאנונים שהיוו את עמוד התווך של התרבויות המסורתיות במזרח‪-‬אסיה מימי‪-‬קדם‬ ‫ועד העת החדשה‪ ,‬ונדון בעיקר הגותם ותפיסותיהם לאור מבחר של טקסטים מקבילים‬ ‫במקורות היהדות הקלאסית‪ .‬המטרה של עיון כפול זה‪ ,‬היא להבליט את דרכי האמונה‬ ‫וההתבטאות השונות בשתי הציביליזציות עתיקות‪-‬הימין האלה‪ ,‬ובו‪-‬זמנית‪ ,‬להבהיר את‬ ‫שאיפתם המשותפת להקנות בסיס רוחני ומוסרי למעמד האדם בין שמיים לארץ‪.‬‬ ‫בקורס נערוך סקירה נרחבת של טקסטים קלאסיים‪ ,‬פילוסופיים וספרותיים‪ ,‬בהודו‪ ,‬סין‬ ‫ויפאן‪ .‬הקורס יתמקד בשאלת יחסי הגומלין הפילוסופיים‪-‬ספרותיים של הטקסטים‪,‬‬ ‫ויהווה חתך‪-‬רוחב תיאורטי ונאראטיבי לתרבויות מזרח ומרכז אסיה‪ .‬הקורס יתחלק‬ ‫לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫א( הינדואיזם )הודו(‪ :‬כאן ייסקרו טקסטים הגותיים מכוננים‪ :‬האופנישאדות‪ ,‬היוגה‬ ‫סוטרה של פטאנג'לי‪ ,‬והבהגווד‪-‬גיטה )שיר האלוהים(‪ ,‬וכן המיתוסים האפיים הגדולים‪,‬‬ ‫הראמאיינה והמאהאבארטה‪.‬‬ ‫ב( טאואיזם )סין(‪ :‬כאן ייסקר הטקסט הקלאסי של לאו טסה "טאו טה צ'ינג" ביחס‬ ‫לסיפוריו ההומוריסטיים של הפילוסוף הטאואיסטי צ'ואנג טסה‪.‬‬ ‫ג( זן‪-‬בודהיזם )יפאן(‪ :‬כאן תיסקר התפתחות הבודהיזם‪ ,‬החל מנפאל דרך סין ועד‬ ‫להתהוות הזן‪-‬בודהיזם ביפאן‪ .‬יוצגו המאפיינים של הזרמים הבודהיסטיים הגדולים‪,‬‬ ‫המאהאיינה )המרכבה הגדולה( וההיניינה )המרכבה הקטנה(‪ .‬לאחר מכן תיסקר‬ ‫התפתחות שני הזרמים הגדולים של הזן ביפאן‪ ,‬רינזאי‪-‬זן וסוטו‪-‬זן‪ .‬בחלק זה יילמדו‬ ‫טקסטים ספרותיים והגותיים של הזן‪ ,‬תוך התמקדות בשירת ההייקו ביפן‪.‬‬ ‫)מחודש(‬ ‫ד"ר לאה דובב‬ ‫‪352‬‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫חידת היופי‪ :‬פרקים‬ ‫באסתטיקה‬ ‫מודרנית‬ ‫)מתקדם(‬ ‫חווית היפה‪ ,‬פתיינותה וסכנותיה‪ ,‬עוררה בפילוסופים מאז ומעולם עניין ומועקה גדולים‪ .‬הם‬ ‫חתרו לגדור את מושגי היפה והנשגב‪ ,‬ושמא גם לביית אותם; הם תהו על טבעם היישותי‬ ‫המוזר של האובייקטים מעשה‪-‬ידי‪-‬אדם המחוללים את חווית היפה והנשגב; שאלו מה אופני‬ ‫הפעולה שלהם ומיפו את נתיבי המפגש הפרשני עימם; וחקרו מה מקומם – אם בכלל נועד‬ ‫להם מקום ‪ -‬במוסר‪ ,‬בחיים הפוליטיים ובאמונה הדתית‪ .‬יתרה מזו‪ :‬מאז המאה השמונה‪-‬‬ ‫עשרה נעשו נושאים אלה ליסוד ההגות הפילוסופית והחברתית על אודות מהותה של‬ ‫המודרניות עצמה‪.‬‬ ‫קורס זה מציג ברמה מבואית מספר טקסטים מכוננים בשדה זה‪ ,‬עם שהוא מקדיש תשומת לב‬ ‫מיוחדת לאסתטיקה פוסט‪-‬מודרנית‪ .‬ההוגים שבהם נעסוק הם‪ :‬קאנט‪ ,‬ניטשה‪ ,‬היידגר‪,‬‬ ‫בניימין‪ ,‬אדורנו‪ ,‬מרקוזה‪ ,‬ליוטאר‪ ,‬דרידה‪ ,‬ג'יימסון‪ ,‬מריון‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫א‪ .‬כל הטקסטים הנדרשים יעמדו לרשותכם בתיק הקורס‪ ,‬ספריית ספרות משווה‬ ‫)בניין ‪.(404‬‬ ‫ב‪ .‬ספרות משנית )חובה ורשות( תתפרסם במקביל למהלך השיעורים‪ .‬טקסטים נבחרים‬ ‫יישלחו אליכם ברשת התפוצה של הקורס‪.‬‬ ‫מקורות )חובה(‬ ‫‪8‬‬ ‫א'‪14:00 -18:00 :‬‬ ‫סמס' א'‬ ‫ה'‪16:00-18:00 :‬‬ ‫ג'‪12:00-14:00 :‬‬ ‫ולטר בנימין‪ :‬יצירת האמנות בעידן השיעתוק המיכני )תרגם דוד זינגר(‪ ,‬בתוך‪ :‬בניימין‪,‬‬ ‫המשוטט ‪ -‬מבחר כתבים ב'‪ ,‬תל אביב ‪1996‬‬ ‫‪381‬‬ ‫‪385‬‬ ‫פרופ' לפידוס‬ ‫ד"ר מאשיטי‬ ‫ד"ר לאה דובב‬ ‫‪401‬‬ ‫‪405‬‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬ ‫להבי‬ ‫בין גברים לנשים‬ ‫בספרות הרוסית –‬ ‫המאה ה‪ 19-‬וה‪20-‬‬ ‫)מתקדם(‬ ‫בקורס ייבחנו היבטים חדשים בחקר היחסים בין המינים על התפתחויותיהם השונות‪ .‬יובאו‬ ‫דוגמאות מספרות רוסית קלאסית של המאה ה‪ ,19 -‬כגון‪ :‬דוסטויבסקי‪ ,‬טולסטוי ‪ ,‬צ'כור‪,‬‬ ‫קופרין‪ ,‬לסקוב‪.‬‬ ‫כמו כן יובאו דוגמאות מספרות רוסית של המאה ה‪, 20-‬כגון‪ :‬קופרין‪ ,‬בולגקוב‪ ,‬ווסילי‬ ‫גרוסמן‪ ,‬ואסילייב‪ ,‬רספוטין‪ .‬כמו כן יידונו יצירות ספרות של התקופה הסובייטית המאוחרת‪,‬‬ ‫כמו יצירותיהם של פוליאקוב‪ ,‬דובלטוב‪ ,‬נגיבין ‪,‬גרקובה‪.‬‬ ‫שירה כחיפוש אחר‬ ‫האל במאה ה‪17-‬‬ ‫)מתקדם(‬ ‫מטרתנו בקורס זה תהיה להבין באופן השוואתי את היחס הפורה בין השירה הדתית באיטליה‬ ‫לבין התפיסות הדתיות והחילוניות בשירה המטאפיזית האנגלית של המאה ה‪.17-‬‬ ‫נפתח בקריאות השוואתיות של טקסטים השייכים לאסכולה המריניסטית האיטלקית‬ ‫ב'‪08:00 - 10:00 :‬‬ ‫מהמאה ה‪ (Marinismo) 16-‬מאת קאבלקנטי )‪ ,(Guido Cavalcanti‬גווידו גויניצלי‬ ‫)‪ (Guinizzelli‬ואחרים‪ ,‬כרקע ספרותי להתפתחותה של האסכולה המטאפיזית באנגליה‪.‬‬ ‫הקורס יבנה גם סקירה היסטורית של ההקשר תיאולוגיה ופילוסופיה באותה תקופה באיטליה‬ ‫ובאגליה‪ .‬נשתמש במושגים אלו החיוניים לקריאה מעמיקה ולהבנת השירה של ג'ון דון ) ‪John‬‬ ‫‪ ,(Donne‬ג'ורג' הרברט )‪ ,(George Herbert‬סר תומס בראון )‪ ,(Thomas Browne‬ריצ'רד‬ ‫קריישה )‪ ,(Richard Crashaw‬אנדרו מרוואל )‪ ,(Andrew Marvell‬תומס קארו ) ‪Thomas‬‬ ‫‪ ,(Carew‬ג'ון סאקלינג )‪.(John Suckling‬‬ ‫נכיר את הוויכוחים התיאולוגיים שהסעירו ואף שיסעו את אירופה דרך קריאת השירה‪ ,‬נכיר‬ ‫תפיסת עולם שאיננה מבדילה בצורה ברורה בין קודש לחול‪ ,‬ונעמיק בהבנת הקונצפציה‬ ‫הפרפורמטיבית של המילה המייחדת את הטקסטים המטאפיזיים‪.‬‬ ‫פילוסופים‬ ‫מתבוננים ביצירות‬ ‫אמנות‬ ‫הכתיבה הפילוסופית על יצירות אמנות קונקרטיות )להבדיל מעיונים אסתטיים כוללניים(‪,‬‬ ‫נעשתה בדורות האחרונים לז'אנר בעל נוכחות מכרעת בתחום המחקר האמנותי גופו‪ .‬במתח‬ ‫שבין הכתיבה הלמדנית‪ -‬שמרנית לבין הכתיבה החווייתית‪ -‬ספרותית על אמנות‪ ,‬הטקסט‬ ‫הפילוסופי מציע שפה משלו‪ .‬ואמנם‪ ,‬הטקסטים המכוננים הללו השפיעו בפועל על שינויים‬ ‫מרחיקי‪ -‬לכת בפרקטיקה של תולדות האמנות‪ ,‬ותרמו להתהוותן והתבססותן של גישות‬ ‫חדשות ורדיקליות בתחום‪ .‬הסמינר עוסק במקביל בפואטיקה של הטקסט הפילוסופי על‬ ‫יצירות אמנות ובקרינותיו המאוחרות במחקר‪ .‬במרכז הקורס כתבים של תאודור אדורנו‪,‬‬ ‫מישל פוקו‪ ,‬זאק לאקאן‪ ,‬קלוד לוי‪-‬סטרוס‪ ,‬איבר דאמיש‪ ,‬לואי מארן‪,‬ז'אק דירדה‪,‬רולאן‬ ‫בארת‪ ,‬גורג'ו אגאמבן‪ ,‬וז'אן בודריאר‪.‬‬ ‫פמיניזם ומיגדר‬ ‫בדרמה‪ ,‬תיאטרון‬ ‫ומופע‬ ‫סמינר זה יעסוק בגישות תיאורטיות לגבי ייצוג נשים ונשיות על הבמה וביצירות מרכזיות של‬ ‫התיאטרון הפמיניסטי לאורך המאה העשרים וכיום‪ .‬נעסוק בארבעה מודלים תיאורטיים‬ ‫עיקריים‪:‬‬ ‫ייצוג ריאליסטי והדיון הפמיניסטי לגביו‪ ,‬הדיון הפמיניסטי אודות תיאטרון פמיניסטי‬ ‫אפי‪/‬ברכטיאני )דאימונד(‪ ,‬תיאטרון פמיניסטי ו"כתיבה נשית" )סיקסו(‪ ,‬ותחום המופע ואמנות‬ ‫המופע )‪ (performance and performance art‬ומופע פמיניסטי‪.‬‬ ‫בין היתר נקרא תיאוריה פמיניסטית בתחום התיאטרון שנכתבה על ידי ההוגות הבאות‪ :‬סו‪-‬‬ ‫אלן קייס‪ ,‬ג'יל דולן‪ ,‬אלין דאימונד‪ ,‬ג'ודית באטלר ‪,‬הלן סיקסו ועוד‪ .‬נדון ביצירות דרמטיות‬ ‫ומופעיות פרי עטם ועטן של הנריק איבסן‪ ,‬סוזן גלספל‪ ,‬טנסי ויליאמס‪ ,‬קריל צ'רצ'יל‪ ,‬הלן‬ ‫סיקסו‪ ,‬דב מרגולין‪ ,‬תמר רבן ועוד‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫א'‪12:00 - 14:00 :‬‬ ‫ה'‪10.00-12.00 :‬‬ ‫א'‪12:00 -14:00 :‬‬ ‫משתתפי הסמינר יתבקשו לפתח שאלת מחקר עצמאית לכדי כתיבת עבודה סמינריונית‪.‬‬ ‫סמינריון זה ידון במהפכות מרכזיות אשר פקדו את החברה המערב אירופאית משלהי ימי‬ ‫הביניים ועד ימינו‪ ,‬ובהשלכתן על יצירות מוסיקליות וספרותיות‪ .‬נעיין ביחסי הגומלין בין ב'‪14:00 -16:00 :‬‬ ‫היצירה האמנותית להתפתחות החברה‪ ,‬ובתגובות של מלחינים וסופרים לנוכח נושאים‬ ‫חברתיים אקטואליים‪ .‬המטרה היא להכין את הסטודנטים למחקר המתבסס על בדיקת יחסי‬ ‫טקסט‪-‬מוסיקה‪ ,‬והבנת סמיוטיקה במוסיקה ובספרות‪ .‬בין השאר‪ ,‬הדיונים יתייחסו למהפכה‬ ‫המדעית )מאות ה ‪ ,(16-17‬הצרפתית )מאה ה ‪ ,(18‬והתעשייתית )מאה ה ‪ ,(19‬ולשלהי‬ ‫הרומנטיקה ותחילת המודרניזם ‪ .1900-1945 ,‬בהמשך‪ ,‬ננתח שירי מחאה ‪ .1960-1975‬נדון‬ ‫בפרט בטקסטים מהסופרים בומרשה‪ ,‬גוטה‪ ,‬לורנזו דה פונטה‪ ,‬שילר‪ ,‬והופמן‪ ,‬וביצירות מן‬ ‫המלחינים מונטורדי‪ ,‬גלוק‪ ,‬מוצארט‪ ,‬בטהובן‪ ,‬ורדי‪ ,‬סטרבינסקי‪ ,‬ושסטקוביץ‪ .‬נכיר את‬ ‫היצירות באמצעות מערכות שמע ‪ ,‬קטעי וידאו ואתרי אינטרנט‪ .‬בסמנריון ישתתפו מרצים‬ ‫אורחים בתום כל נושא‪ ,‬יציגו הסטודנטים רפרטים הדנים בשאלת מחקר‪.‬‬ ‫‪426‬‬ ‫ד"ר פורטוביץ‬ ‫מוסיקה וספרות‬ ‫‪431‬‬ ‫ד"ר מועלם‬ ‫בורחס ואפלטון‬ ‫במהלך הסמינריון יילמדו טקסטים של הסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס שיועמדו‬ ‫בהשוואה להגותו הפילוסופית של אפלטון‪ .‬במרכז ההרצאות יוצבו תפיסות אסתטיות‪,‬‬ ‫מטאפיזיות ואפיסטמולוגיות של אפלטון בהקשרן ליצירתו של בורחס‪ .‬אצל בורחס יילמדו‬ ‫ז'אנרים שונים‪ :‬סיפורים קצרים‪ ,‬שירים‪ ,‬מסות‪-‬בדיוניות‪ ,‬מסות והרצאות‪ .‬יילמדו סוגיות‬ ‫כגון‪ :‬דמותו המפוצלת של המשורר‪ ,‬ההשראה הפואטית‪ ,‬המילה הכתובה‪ ,‬הכתיבה והזהות‪,‬‬ ‫תפיסת השפה‪ ,‬החוויה האסתטית‪ ,‬וספרות וידיעה‪ .‬כמו כן ייבחנו התחבולות הספרותיות‬ ‫שבאמצעותן מתמודד בורחס עם הפילוסופיה האפלטונית‪.‬‬ ‫‪462‬‬ ‫פרופ' סטאו‬ ‫המורשת התרבותית‬ ‫של‬ ‫ימי הביניים‬ ‫מטרת הסמינריון היא להכיר את המורשת התרבותית של ימי הביניים‪ ,‬וכן את התפיסה הניאו‬ ‫אפלטונית והתפתחותה במזרח אסיה ובייחוד בקרב המיסטיקן הסופי רומי ומיסטיקנים‬ ‫פרסיים אחרים‪ .‬הרכב הסמינריון‪ :‬פילוסופיה וחינוך‪-‬הסכולסטיקה כמקום המפגש בין‬ ‫המרכיב הקלאסי לאמונה הנוצרית‪ .‬שירה‪ -‬הגדרות ועיון בסוגי הליריקה השונים‪:‬‬ ‫א‪ .‬התפתחויות בדמות האביר בשירת ההרפתקאות )ביאוולף‪ ,‬רולנד‪ ,‬אל סיד(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היסוד האסתטי והחברתי בשירת האהבה )שירת הטרובדורים‪ ,‬הסונט האיטלקי(‪ .‬פרוזה‪-‬‬ ‫א‪ .‬הרומן‪ :‬התפתחות הז'אנר מרומן הוורד ועד סאגת אבירי השולחן העגול‪ .‬ב‪ .‬הנובלה‪:‬‬ ‫התפתחות הז'אנר מה"פבליה" ועד בוקאצ'ו וצ'וסר‪.‬‬ ‫השפעות רוסיות על‬ ‫ספרויות העולם‬ ‫בסמינריון יידונו יצירותיהם של גדולי היוצרים הרוסיים‪ :‬לרמונטוב‪ ,‬דוסטוייבסקי ‪,‬טורגיניב‪,‬‬ ‫טולסטוי‪ ,‬ייסנין‪ .‬יילמדו זיקותיה של הספרות הרוסית לספרויות אירופאיות וכן השפעותיה‬ ‫על הספרות העברית‪.‬‬ ‫בקורס תוקדש תשומת לב לעיון בקטגוריות הפואטיות אשר משקפות את הזיקות וההשפעות‬ ‫הבאות‪ :‬ז'אנר‪ ,‬דמויות הגיבורים‪ ,‬דמותו ותפקידו של המחבר‪ ,‬עולם הדימויים והסמלים‪,‬‬ ‫פרודיה וסאטירה‪.‬‬ ‫‪492‬‬ ‫‪495‬‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫פרופ' לפידוס‬ ‫פרופ'‬ ‫אלקולומברה‬ ‫אתיקה בתיאטרון‬ ‫ובקולנוע‬ ‫מטרת הסמינריון היא לבחון את יחסי הגומלין שבין פואטיקה ואתיקה ביצירות מן התיאטרון‬ ‫והקולנוע‪.‬‬ ‫נקודת המוצא תהיה הפואטיקה לאריסטו‪ ,‬שידיעתה הכרחית לא רק להבנת התיאטרון‬ ‫הקלאסי‪ ,‬אלא גם לדיון בסוגיות האקטואליות ביותר של אמנויות המופע‪.‬ההתמודדות‬ ‫)לפעמים הוויכוח( עם התיאוריה האריסטוטלית‪ ,‬יחד עם ההדגמה מן הטרגדיה היוונית‪ ,‬יעזרו‬ ‫לסטודנט לפתח גישה עיונית וביקורתית ליצירות‪.‬‬ ‫חלק נכבד מן המפגשים וכמו כן ההדרכה האישית של הסטודנט יוקדשו לניתוח מחזות או‬ ‫‪10‬‬ ‫ה'‪12:00-14:00 :‬‬ ‫ד' ‪10:00- 12:00 :‬‬ ‫ג'‪10:00 -12:00 :‬‬ ‫ג'‪16:00 – 20:00 :‬‬ ‫דו‪-‬שבועי‬ ‫סרטים מכל התקופות )אפשרות לצפייה בוידאו(‪.‬‬ ‫בין השאלות אשר יידונו‪ :‬התשתית הערכית של היצירה‪ ,‬הגדרת הדמות‪ ,‬אופיה ופעולתה‪,‬‬ ‫הגורל והאחריות‪ ,‬התקבלות היצירות והשפעתן המוסרית והחברתית‪ .‬היוצרים‪ :‬סופוקלס‪,‬‬ ‫שקספיר‪ ,‬ברכט‪ ,‬היצ'קוק ועוד‪.‬‬ ‫זרמים בתיאורית‬ ‫הספרות במאה‬ ‫ה‪) 20 -‬מתקדם(‬ ‫בקורס זה ייסקרו הזרמים העיקריים של ביקורת הספרות והתרבות במאה ה‪ :20-‬הפורמליזם‬ ‫הרוסי‪ ,‬הביקורת החדשה‪ ,‬הסטרוקטורליזם‪ ,‬זרמי תגובת הקורא‪ ,‬הדה‪-‬קונסטרוקציה‪,‬‬ ‫הפמיניזם‪ ,‬הפסיכואנליזה‪ ,‬המרקסיזם והפוסט‪-‬קולוניאליזם‪.‬‬ ‫‪506‬‬ ‫ד"ר עמיר‬ ‫‪550‬‬ ‫פרופ'‬ ‫אלקולומברה‬ ‫מפתחות לתורת‬ ‫הפרשנות – בין דת‬ ‫וספרות )מתקדם(‬ ‫ד"ר פורטוביץ‬ ‫תולדות שפת‬ ‫המוסיקה‬ ‫‪1700-1950‬‬ ‫)תשתית(‬ ‫קורס מבוא זה פתוח לכלל הסטודנטים‪ ,‬ללא צורך ברקע מוסקלי‪ .‬במסגרתו‪ ,‬נלמד להכיר‬ ‫מגמות ותהליכים בתולדות המוסיקה האומנותית והפופולרית‪ ,‬תוך התמקדות בג'נרים‬ ‫מייצגים‪ .‬נעמוד על מקומו של מדיום עוצמתי זה בהתפתחות החברתית‪ ,‬ההיסטורית‪,‬‬ ‫והתרבותית של העולם המערבי‪ ,‬ועל זיקות הדדיות בין שפת המוסיקה לזרמים אומנותיים‬ ‫בולטים בתקופות הנידונות‪ .‬נכיר את האלמנטים המוסיקליים הבסיסיים‪ ,‬ונחקור את צפני‬ ‫התקשורת בהם הביעו מלחינים רעיונות ורגשות אישיים ואוניברסליים‪ .‬במהלך הקורס‪:‬‬ ‫נאזין למדגם מייצג של יצירות מופת פרי עטם של מלחינים מרכזיים‪ ;1700-1950 ,‬נקרא‬ ‫טקסטים ספרותיים ששימשו כבסיס ליצירות מוסיקאליות וביקורות המשקפות גישות‬ ‫אסטתיות מגוונות; נצפה בקטעי וידיאו; נבקר בקונצרטים; ונארח מרצים מומחים ומבצעים‪.‬‬ ‫ד"ר אלדובי‬ ‫נפש ותודעה‬ ‫בראי הקולנוע‬ ‫)תשתית(‬ ‫הקולנוע נתפש מראשית ימיו כמדיום המשקף נאמנה את המציאות האובייקטיבית‪ ,‬ובה בעת‬ ‫מאפשר מבט אל תוך הנפש‪ ,‬או הלא‪-‬מודע‪ .‬הקורס יסקור את השינויים שחלו במהלך המאה‬ ‫העשרים‪ ,‬ובתחילת המאה העשרים ואחת‪ ,‬בהבנת הקולנוע כמדיום המבנה תודעת מציאות‪,‬‬ ‫ומשקף את תהליכי הלא‪-‬מודע‪ .‬נשאל כיצד תפשו הסוריאליסטים את המדיום הקולנועי‪,‬‬ ‫וכיצד גייסו במאים ניאו‪-‬מרקסיסטים את המדיום לצרכיהם‪ ,‬כיצד מטפל הקולנוע הפוסט‪-‬‬ ‫מודרני בנושאים של נפש ותודעה‪ ,‬וכיצד מתורגמת תודעת המציאות בעידן הדיגיטלי לשפת‬ ‫הקולנוע? נעסוק ב סרטים סוריאליסטים כ"כלב אנדלוסי" ו "דמו של משורר"‪ ,‬בבמאים‬ ‫הגדולים של שנות הששים )אינגמר ברגמן‪ ,‬פדריקו פליני(‪ ,‬בקולנוע הרדיקלי של גודאר‪,‬‬ ‫ובקולנוע של שני העשורים האחרונים )דיויד קרוננברג‪ ,‬מישל גונדרי(‪.‬‬ ‫‪575‬‬ ‫‪587‬‬ ‫‪05/09/11‬‬ ‫כיצד מפרשים טקסט ספרותי?‬ ‫בקורס זה נבחן את השאלות השונות שסוגיה בסיסית זו עוררה ומעוררת ואת התשובות‬ ‫המגוונות שניתנו לה‪ ,‬מאז העת העתיקה ועד ימינו‪ .‬בין ההוגים שנפגוש‪ :‬אפלטון‪ ,‬פילון‬ ‫האלכסנדרוני‪ ,‬המהר"ל מפראג‪ ,‬פול ריקר‪.‬‬ ‫הקורס מתוקשב חלקית‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ד'‪12:00 -14:00 :‬‬ ‫ד'‪08:00 - 10:00 :‬‬ ‫ב'‪16.00-18.00 :‬‬ ‫ג'‪16:00- 18:00 :‬‬