ניתוח טכנו - אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב הפקולטה למדעי הרוח החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום מקרצפי קסם: ניתוח טכנו-טיפולוגי של מכלול יברודי ממערת קסם עבודת גמר לתואר מוסמך מאת זהר לב בהנחיית ד"ר רן ברקאי ופרופ' אבי גופר אדר תש"ע תודות ראשית ברצוני להודות לכם רן ואבי .על השעות הרבות ,ההדרכה מראשית הדרך בחפירה ,במעבדה ובהכנת העבודה. תודה על התמיכה ,הרעיונות ,האמונה ,והידע .זוהי זכות גדולה ללמוד מכם. תודה לחברי המעבדה לפרהיסטוריה וחופרי מערת קסם .נטשה ,ליאור ,רותי ,תמר ,דרור ,נועה ועוד רבים ומצוינים. תודה מיוחדת לרוני .תודה על החברות ,השיחות הממושכות ,על התשובות לכל השאלות ,הדעות ,הישירות ,העידוד וה.sharing תודה לכל החברים לארוחות הצהריים .לשרית ,למרק ובמיוחד לאסף כי הארוחות הן לא רק ארוחות ,הן זמן להפסקה, שיחה וכתף .והקפה השחור הוא לעיתים קרובות רק תרוץ. תודות לרודיקה שעמלה על ציור הלוחות ולפשה על התמונות .על איכות אין פשרות. לחבר נעם תודה על העבודה הגרפית והתיקונים וגם לאסף על הערות .גם כאשר אין זמן ,תמיד יש זמן לעזור לחבר. להורי ומשפחתי ,על שנים של תמיכה ואהבה ללא תנאים. נועה אהובתי ואשתי ,לך אני מקדיש עבודה זו .בלעדיך לא היה לי את הכח להמשיך .תודה על התמיכה ,ההבנה והסבלנות לאורך כל הדרך ,תמיד לצידי .אני מודה על הזכות לחוות את חיי לצידך ולגדל את בתנו הקטנה עלמה ,מתנה מהממת. 1 תוכן העניינים עמוד פרק א' - פרק ב' - 6 הקדמה ,מטרות ושיטות ביצוע א .1.הקדמה 6 א .2.מטרות 7 א .3.שיטת ביצוע 7 9 סקירה מקדימה ב .1.סקירת אתרים: פרק ג' - 9 ב.1.א .מחסה סלע יברוד I 11 ב.1.ב .מערת טאבון 13 ב.1.ג .מערת זוטיה 17 ב.1.ד .אזור עדלון 18 ב.1.ה .אל-מסלוח 19 ב.1.ו .אגן אל-קום 19 ב.1.ז .מערת מיסליה 20 ב .2.מערת קסם 20 ב .3.כרונולוגיה 23 ב .4.סביבה ואקלים 25 ב .5.פאונה 26 ב .6.הומיניד 27 ב .7.מקרצפים: 27 ב.7.א .מקרצפים באתנוגרפיה 28 ב.7.ב .סימני שימוש 29 ב.7.ג .מקרצפים בתעשייה היברודית 30 ב.7.ד .מקרצפי קינה 32 33 ניתוח טכנו-טיפולוגי של המכלול הנבחר 33 ג .1.הגדרות: ג.1.א .פסולת תעשייה )(débitage 2 33 ג.1.ב .פסולת )(debri 35 ג.1.ג .פריטים מעוצבים 35 ג.1.ד .חלוקה של פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים לטיפוסי ה ְבּ ָלנק )(blank 36 וגרעינים 37 ג.1.ה .הפריטים הלהביים 37 ג .2.ניתוח המכלול: ג.2.א .אזור החפירה 37 ג.2.ב .חומרי הגלם של המכלול 42 42 ג .3.ניתוח טכנו-טיפולוגי של המכלול: ג.3.א .המכלול הכתום 43 ג.3.ב .המכלול החום 48 ג.3.ג .המכלול מהריבועים H/8, I/8-9 54 ג .4.סיכום הנתונים והשוואה בין המכלולים: פרק ד' - 60 ג.4.א .השוואה בין המכלולים 60 ג.4.ב .הפריטים הלהביים 61 ג.4.ג .סיכום ניתוח המכלולים 61 66 ניתוח והשוואה של מקרצפים ממערת קסם ד .1.פירוט ההגדרות ששימשו בניתוח המקרצפים 66 ד .2.ניתוח המקרצפים 71 ד .3.השוואה בין מקרצפים במכלולים השונים ממערת קסם: 78 ד.3.א .השוואה על-פי מכלולים 78 ד.3.ב .השוואה על-פי סוג השברור 83 ד.3.ג .השוואה על-פי טיפוס מקרצף 88 ד.3.ד .סיכום הנתונים מהשוואה של המקרצפים ממערת קסם 92 102 ד .4.ניתוח המקרצפים ממערת טאבון: ד.4.א .השוואה על-פי תעשיות בין מערת קסם למערת טאבון 108 ד.4.ב .סיכום נתונים מניתוח המקרצפים ממערת טאבון 112 114 ד .5.פסולת מיוחדת של מקרצפים 3 פרק ה' - 119 דיון ומסקנות ה .1.המכלול ביברודי 119 ה .2.המקרצפים ממערת קסם 121 ה .3.השוואה בין המקרצפים ממערת טאבון וממערת קסם 126 ה .4.מסקנות 128 ביבליוגרפיה נספח - 130 138 גבהים של יחידות החפירה לפי תתי-ריבועים 4 רשימת איורים עמוד איור - 1מפת האתרים האשלו-יברודיים. 10 איור - 2רשת החפירה של מערת קסם עם ציון מיקומם של חמשת המכלולים שעובדו והמכלול היברודי. 23 איור - 3להב בעל קצה חותך המנוגד לצלע משובררת המתאים להגדרה של פריט בעל גב. 36 איור - 4מיקום הריבועים ,H/8, I/8-9והמכלולים הכתום והחום במערת קסם. 39 איור - 5מבט לצפון מערב אל האזור הנחפר. 41 איור - 6מבט לדרום מערב אל האזור הנחפר. 41 איור – 7גרעין על נתז ולהב בעל רכס מהמכלול הכתום. 47 איור – 8גרעינים ,להב משוברר וסכין בעל גב להב מהמכלול החום. 53 איור - 9גרעינים מהריבועים .H/8 I/8-9 58 איור – 10פריטי עיצוב גרעין ,להבים בעלי רכס ולהבים ראשוניים מהריבועים .H/8 I/8-9 59 איור - 11הגדרות ששימשו בניתוח המקרצפים. 70 איור – 12מקרצפים מטיפוס נטוי ,רוחבי ופשוט מהמכלול החום ומטיפוס פשוט על בלנק התזת יתר מהמכלול הכתום. 94 איור - 13מקרצפים מטיפוס פשוט ומתכנס מהמכלול החום ומטיפוס נטוי וכפול מהמכלול הכתום. 95 איור - 14מקרצפים מטיפוס פשוט מהמכלול החום. 96 איור - 15מקרצפים מטיפוס פשוט מהמכלול החום ומטיפוס רוחבי ,מתכנס וכפול מהמכלול הכתום. 97 איור - 16מקרצפים מטיפוס רוחבי ,פשוט ,ופשוט על בולבוס מריבועים H/8 I/8-9ומטיפוס פשוט ורוחבי מהמכלול הכתום 98 איור - 17מקרצף ונטרלי עם שברור קינה מהמכלול הכתום. 99 איור - 18מקרצף מטיפוס מתכנס על בולבוס מהמכלול החום. 100 איור – 19מקרצף מטיפוס פשוט על בולבוס מהמכלול החום. 101 איור - 20הגדרות ששימוש בניתוח פסולת מיוחדת של מקרצפים. 117 איור - 21פסולת מיוחדת של מקרצפים. 118 5 פרק א' – הקדמה ,מטרות ושיטות ביצוע א .1.הקדמה יתית הוצע לראשונה על-ידי א .רוסט שחפר בין השנים 1931ל 1933-במחסה המונח ' ָיברוּ ִדית' ככינוי לתעשייה ִל ִ הסלע יברוד Iבסוריה ) .(Rust 1950באתר זה נתגלה רצף שכבות המכילות תעשיות צור שונות ששוייכו לקומפלקס האשלו-יברודי .כל תעשייה בקומפלקס זה מאופיינות על-ידי דומיננטיות של פריטים שונים :יברודית מאופיינת על-ידי מקרצפים שנעשו לרוב על נתז עבה עם שיברור שנעשה בצורה מדורגת ,בדומה למקרצפים מהאתר המוסטרי לה-קינה בצרפתָ .עמוּדית מאופיינת על-ידי להבים וכלים על להבים )תעשייה זו הוגדרה על-ידי רוסט כפרה-אוריניקית( .אשלו-יברודית מאופיינת על-ידי כלים דו-פניים כמו באשלית ומקרצפים זהים ליברודית ) .(Bar-Yosef 1994, 1998; Copeland 2000; Garrod 1956; Rust 1950ד .גרוד חפרה בין 1929ל1934- במערת טאבון בכרמל .גרוד חשפה במערה 25מטרים של שכבות ארכיאולוגיות מהפלאולית התחתון והתיכון ) .(Garrod and Bate 1937; Garrod 1956שכבה Eבמערת טאבון מכילה תעשיות דומות ליברוד Iומזוהה כאשלו-יברודית .שכבה Eנמצאת מתחת לשכבה Dהמוסטרית ומעל שכבה Fהאשלית ,כך שהקומפלקס האשלו- יברודי באזור הלבאנט ממוקם בסוף הפלאולית התחתון בתקופה שלאחר התרבות האשלית ולפני התרבות המוסטרית ) .(Bar-Yosef 1994; Copeland 2000; Garrod and Bate 1937; Garrod 1956תיארוך רדיומטרי בעזרת ESR ,TLוסדרות איזוטופים של אורניום ממספר אתרים אשלו-יברודיים ,משייך את הקומפלקס הזה לתקופה שבין 400ל 200-אלף שנים לפני זמנינו ) .(Barkai et al. 2003עצמות אדם המוכרות מן הקומפלקס האשלו-יברודי הן חלקי הגולגולת של 'האדם הגלילי' שהתגלו בחפירה בשנות ה 20-של המאה הקודמת במערת זוטיה שבנחל עמוד ) .(Turville-Petre 1927הדעות לגבי מי היה האדם אשר יצר את הקומפלקס האשלו-יברודי חלוקות ונעות בין הומו-נאנדרטאל ) ,(McCown and Kieth 1939הומו-ארקטוס מאוחר ואדם מודרני קדום ) .(Zeitoun 2001האתרים האשלו-יברודיים המוכרים כיום נמצאים באזור מוגבל יחסית מבחינה גיאוגרפית, במרכז ובדרום הלבאנט ומספרם אינו רב .התעשיות הליתיות השונות מופיעות ללא סדר סטרטיגרפי קבוע בטאבון וביברוד ,Iבשאר האתרים מיוצגות רק חלק מתעשיות הצור המשויכות לקומפלקס האשלו-יברודי .דעות החוקרים חלוקות לגבי משמעות האצבוע בין המכלולים השונים .מעבר לתובנה ה"גאולוגית" הנובעת ממצב סטרטיגרפי כזה ,דהיינו כי כל היחידות המאוצבעות הן בו-זמניות במובן הכללי של המילה ,הדיון נסב סביב השאלה האם הדבר משקף קומפלקס של תרבויות שונות או אזורי פעילות שונים )למשל ;Coplend 1983b .(Garrod 1970; Rust 1950; Solehci and Solecki 1986 בעונת החפירות בשנת 2006נחפר באזור ספציפי במערת קסם מכלול שונה ,בהשוואה לשאר המכלולים העמודיים המוכרים במערה .במכלול זה היתה שכיחות גבוהה של מקרצפים ובהם אחוז גבוה של מקרצפי קינה 6 ודמי-קינה ושכיחות נמוכה יחסית של להבים והוא דומה ,במבט ראשון ,למכלולים יברודיים מהאתרים טאבון ויברוד .Iבעבודת מחקר זו אציג ניתוח טכנו-טיפולוגי של מכלול זה ואשווה אותו למכלולים העמודיים שנחפרו במערת קסם .כמו-כן ,אנתח בפרוט את מכלול המקרצפים ואשווה את המקרצפים למקרצפים ממכלולים שונים ממערת קסם ומכלולים עמודיים ויברודיים ממערת טאבון בניסיון לאפיין את המקרצפים היברודיים והעמודיים של מערת קסם .בנוסף אבחן את השוֹנוּת בקומפלקס האשלו-יברודי בעקבות הנתונים שנאספו במחקר זה ונתונים מאתרים אחרים שפורסמו עד כה ואנסה להציע הסבר לשוֹנוּת זו. לאורך כשמונים שנות המחקר של הקומפלקס האשלו-יברודי ,השתמשו החוקרים בשמות שונים על-מנת לתאר את הקומפלקס האשלו-יברודי בכללותו ואת התעשיות השונות המרכיבות אותו .בעבודה זו אשתמש במונח 'קומפלקס אשלו-יברודי' או 'האשלו-יברודית' לתיאור הישות בכללותה ,במונחים 'יברודית'' ,תעשיה אשלו- יברודית' ו'עמודית' לתיאור שלוש התעשיות הליתיות השונות המרכיבות את הקומפלקס ו 'פלאולית תחתון מאוחר' לפרק הזמן בו התקיימה ישות זו. א .2.מטרות עבודה זו עוסקת בשני נושאים :ניתוח טכנו-טיפולוגי של מכלול יברודי ממערת קסם וניתוח של מקרצפים ממערת קסם ומערת טאבון .הפרק הראשון יעסוק בניתוח טכנו-טיפולוגי מפורט של מכלול ליתי יברודי ראשון במערת קסם והשוואתו למכלולים העמודיים המופיעים בחלקים האחרים של המערה .בפרק השני יוצג ניתוח מפורט של מקרצפים מהמכלול היברודי המעובד וממכלולים אחרים במערת קסם והשוואה ביניהם ,כמו-כן יוצג ניתוח מקרצפים אשלו-יברודיים ממערת טאבון והם יושוו למקרצפים ממערת קסם .המטרה של העבודה היא הצגת הנתונים החדשים ,בחינת השוֹנוּת והדמיון בין מכלולים עמודיים ויברודיים במערת קסם ,בחינת השוֹנוּת והדמיון בין המקרצפים העמודיים והיברודיים של מערת קסם וכן בחינת השוֹנוּת והדמיון בין מקרצפים ממערת טאבון ומערת קסם .בעקבות הנתונים שנאספו אבחן את השוֹנוּת בקומפלקס האשלו-יברודי. א .3.שיטת ביצוע א .מיון וניתוח המכלול: .1מיון וניתוח טכנולוגי של גרעינים ,פסולת גרעין ,פסולת מיוחדת ופסולת אחרת וכן של להבים ונתזים. .2מיון טיפולוגי של פריטים מעוצבים. .3ניתוח משתנים בלהבים .בדיקה זו תכלול :סיווג לפי סוג ה ְבּ ָלנק ) .(blankמדידות מטריות של הפריטים יחסית לציר ההתזה שלהם :אורך ,רוחב ,ועובי מקסימלי; תצפיות על מאפייני שטח הנקישה; סיומת של הקצה הדיסטלי; חתך הרוחב; רמת השימור; כמות הקליפה ונתונים רלוונטיים נוספים. 7 .4אשתמש בנתונים אלו כדי להשוות את המכלול הנחקר למכלולים עמודיים במערת קסם שכבר עובדו. אבדוק ואשווה את הרכב המכלולים :להבים ,נתזים ,גרעינים ,פסולת גרעין ,פסולת שונות ופריטים מעוצבים .השוואה נוספת תתמקד בלהבים :סוג הלהב ,המטריקה של הפריטים ,שטח הנקישה ,סיומת של הקצה הדיסטלי ,חתך רוחב ונתונים רלוונטיים נוספים. ב .מיון וניתוח מקרצפים מהמכלול המעובד ומכלולים נוספים ממערת קסם בעזרת: .1מיון טיפולוגי של המקרצפים על-פי הטיפולוגיה של בורד ).(Bordes 1961 .2מדידות מטריות :אורך ורוחב יחסית לציר ההתזה של המקרצף; אורך ,רוחב ועובי מקסימלי; אורך הקצה הפעיל; זווית הקצה הפעיל יחסית לציר ההתזה של המקרצף ויחסית לפן הונטרלי; מימדי שטח הנקישה של הנתז עליו עוצב המקרצף. .3בדיקת נתונים נוספים כגון :כמות הקליפה ,מספר צלקות על הפן הדורסלי של פריטים שהוסרו לפני הפקת המקרצף ונתונים רלוונטיים נוספים. .4בחינת תוצאות ראשוניות של חקר סימני שימוש בשיתוף עם ד"ר ק .למוריני. ג .מיון וניתוח מקרצפים ממכלולים נבחרים ממערת טאבון על-פי אותם פרמטרים )סעיף ג'( והשוואתם למקרצפים ממכלולים במערת קסם. ה .סקירה של מחקרים ובחינת הדעות השונות בנוגע למגוון התעשיות בקומפלקס האשלו-יברודי. 8 פרק ב' – סקירה מקדימה ב .1.סקירת אתרים ההיסטוריה של מחקר הקומפלקס האשלו-יברודי ניתנת לחלוקה בצורה גסה לשלושה שלבים .בשלב הראשון, בשנות ה 20-וה 30-של המאה הקודמת נחפרו שלושה אתרים ובהם הקומפלקס האשלו-יברודי :מערת זוטייה ) ,(Turville-Petre 1927מערת טאבון ) (Garrod and Bate 1937ומחסה הסלע יברוד .(Rust 1950) Iלאחר שלב זה הוגדרה האשלו-יברודית ) .(Garrod 1956, 1962בשלב השני ,בשנות ה 60-וה 70-חזרו משלחות מחקר חדשות לאתרים אלו ) (Gisis and Bar-Yosef 1974; Jelinek 1975; Solecki and Solecki 1986וכן נחקרו אתרים חדשים .גרוד חפרה באזור עדלון שני אתרים סמוכים :אברי זומופן ומערת בזז ) ;Garrod and Kirkbride 1961 ,(Garrod 1962, 1970וסקינר חפר צפונית לעדלון במערת מסלוח הנמצאת אף היא על החוף הלבנוני ) Skinner .(1970בסקר שנערך באגן אל-קום ,סוריה ,נמצא חומר מסוף הפלאולית התחתון שזוהה כאשלו-יברודי ) Cauvin .(et al. 1979בשלב השלישי החל משנות ה 90-נחפרו מספר אתרים עם מכלולים המשויכים לקומפלקס האשלו- יברודי :בכרמל נחפרו מערת גמל ) (Weinstein-Evron et al. 1999ומערת מיסליה אשר עדיין נחפרת ) .(Weinstein-Evron et al. 2003באגן אל-קום נחפרו אום אל תלל ,הומל ,ונדוויה עין עסקר ) Le Tensorer et ,(al. 2007והעבודה בהם נמשכת גם בשנים אלו .בשנת 2000התגלתה מערת קסם במהלך עבודות להרחבת כביש כ 12-ק"מ מזרחית לתל-אביב ,החפירה באתר החלה ב ,(Gopher et al. 2005) 2001-פרויקט מערת קסם הוא רב- תחומי והעבודה במערה עדיין נמשכת .לעיתים מוזכרים אתרים נוספים אשר יתכן ונמצא בהם ממצא אשלו- יברודי כמו אזור עזראק בירדן ומערת אום קטפה בישראל ) (Copeland 2000אך אין פרסומים מספקים כדי לבחון טענה זו. אציג כעת סקירה של האתרים יברוד Iוטאבון בהם זוהו מכלולים עמודיים ויברודיים .דרך אתרים אלו ניתן ללמוד על ההיסטוריה של המחקר של האשלו-יברודית .לאחר מכן אציג סקירה קצרה של אתרים נוספים המוכרים לנו המשויכים לקומפלקס האשלו-יברודי ואת מערת קסם. 9 איור :1מפת האתרים האשלו-יברודיים. 10 ב.1.א .מחסה סלע יברוד I מחסה סלע יברוד Iממוקם ליד העיר יברוד ) (Yabroudבמרכז סוריה ,כ 80-ק"מ צפונית לדמשק בגובה 1400 מטרים מעל פני-הים מזרחית לרכס הרי הלבנון .יברוד Iהוא חלק ממערכת של מספר אתרים פרהיסטוריים אשר נמצאים במערות ומחסות במצוק בגובה של כ 50-מעל הואדי מתחתיהן .מחסה סלע יברוד Iהוא האתר המגדיר של הקומפלקס האשלו-יברודי ,הגדרותיו של רוסט ) (Rust 1950את התעשיות העיקריות בשכבות במחסה סלע יברוד ,Iמשמשות במחקר עד היום. ב.1.א .1.חפירות רוסט רוסט ) (Rust 1950חפר ביברוד שלושה מחסות סלע ב) 1931-יברוד ,Iיברוד IIויברוד .(IIIבמחסה סלע יברוד I חפר רוסט ,סמוך לקיר האחורי של המחסה ,תעלה באורך של 23מטרים ובה ארבע יחידות חפירה נפרדות ברוחב ועומק שונים .רוסט זיהה 25שכבות תרבותיות שונות בעוצמה של כ 11-מטרים ,עוצמה אליה הגיע רק ביחידת חפירה אחת .רוסט פרסם חתך סטרטיגרפי סכמטי בלבד .החתך מתאר את היחסים הסטרטיגרפים בין המכלולים בארבע יחידות החפירה הנפרדות ללא התייחסות להיבט המרחבי של מחסה הסלע .חלק מהשכבות דקות וחלקן עם כלים בודדים בלבד .בחלוקה לשכבות ניתן משקל גדול לצבע ,לסדימנט ולטיפוסי פריטי הצור שנמצאו בהן. השכבות מהחלק העליון של הרצף הסטרטיגרפי )שכבות (10–1הכילו תעשיה מוסטרית ,מתחתיהן הופיעו שכבות עם תעשייה יברודית ,אשלית ,עמודית )פרה-אוריניקית( ואשלו-יברודית )שכבות .(25–11הממצאים נאספו על פי השכבות ללא הפרדה ליחידות חפירה קטנות יותר .מאסף פריטי הצור מהחפירה הוא סלקטיבי בשל שיטות החפירה שהיו נהוגות בשנות ה 30-ובשל העובדה שרוסט נשא את הממצאים מהאתר על אופניו )ראהSolecki : .(and Solecki 1966לכן ,כל שימוש בנתון מספרי או כמותי מחפירה זו מצריך מידה רבה של זהירות .רוסט היה הראשון שהגדיר את התעשיות המרכיבות את הקומפלקס האשלו-יברודי .לכל שכבה העניק רוסט שם שונה אך בסיכום עבודתו הוא קיבץ את התעשיות השונות לארבע תעשיות עיקריות ):(Rust 1950:125-130 יברודית -שכבות 16 ,22–20 ,25ו) 14-בשכבות 20–21כמעט ולא היו ממצאים( :כל הכלים בשכבות היברודיות נעשו על נתזים עם שטח נקישה חלק ורחב .מקרצפים הם הכלים השכיחים ביותר הם נעשו לרוב על נתזים עבים עם שברור מדורג ותלול דומה לשברור קינה ) (quinaמהמוסטרית במערב אירופה ולכן רוסט כינה אותם מקרצפי קינה .מופיעים מקרצפים רוחביים ונטויים ) (offset/déjetéאך בניגוד למוסטרית של מערב אירופה ,ביברוד המקרצפים הנטויים מופיעים בשכיחות גבוהה יחסית למקרצפים רוחביים .אין כלים דו-פניים ,יש מעט טכניקת לבלואה ומעט להבים. פרה-אוריניקית )עמודית( -שכבות 15ו :13-מאופיינת בשכיחות גבוהה של להבים אך שכיחות הנתזים גדולה יותר .הפריטים המעוצבים דומים "לכלי פלאולית עליון" :בעיקר להבים משובררים ,נקרים ומגרדים .בגלל דמיון 11 לפלאולית העליון כינה רוסט תעשייה זאת פרה-אוריניקית על שם התרבות האוריניקית מהפלאולית העליון המאופיינת בתעשיית להבים .ממצא יוצא דופן בשכבות הפרה-אוריניקיות הוא ניצול של פריטים משכבות אשליות קדומות כחומר גלם .מתחת לשכבה 15לא נמצאו כלל מאפיינים של פרה-אוריניקית ואילו מעל שכבה 15 נמצאו מאפיינים פרה-אוריניקיים אשר המשיכו לתוך חלק מהשכבות המוסטריות התחתונות )עד שכבה (5אך רק בשכבות 15ו 13-נמצאה תעשייה פרה-אוריניקית נקייה. אשלית -שכבות 17 ,18 ,23ו :12-כמעט לכל שכבה העניק רוסט שם שונה .כולן מאופיינות בדו-פניים ,אך בכל שכבה יש דו-פניים עם מאפייני אחרים במעט כמו גודל ,צורה ואיכות .בנוסף יש מעט מקרצפים ולהבים .טכניקת לבלואה מופיעה בשכיחות נמוכה בכל השכבות. אשלו-יברודית -שכבות 19 ,24ו :11-מאופיינות באבני-יד ומקרצפים עם מאפיינים שונים מהשכבות האשליות )אבני-יד 'פרימיטיביות'( או היברודיות .על-פי רוסט שכבות אלו אינן מכילות ערבוב של תעשיה יברודית ואשלית, אלא הן עומדות בפני עצמן כתעשייה עצמאית בדומה לאשלית וליברודית. ב.1.א .2.חפירות סולקי וסולקי סולקי וסולקי חפרו בשנים 1965–1963במשך שלוש עונות במחסה הסלע יברוד Iעל-מנת להמשיך את עבודתו של רוסט ) .(Solecki and Solecki 1966, 1986החפירה נעשתה בריבועים של ארבעה מ"ר ,החומר הנחפר סונן בנפה של סמ"ר אחד .רוחב שטח החפירה הכולל היה שמונה מטרים ואורכו 24מטרים .בעונה הראשונה הם חפרו בחלק מהשפכים של רוסט ומצאו אלפי פריטים וזאת ללא ניפוי ,דבר המדגיש את העובדה שלא ניתן להתייחס לנתונים המספריים של הממצאים מחפירותיו של רוסט .סולקי וסולקי מצאו כי רוסט חפר בחלק העשיר ביותר בממצאים ,קרוב לקיר הפנימי של מחסה הסלע וכמות הממצאים יורדת בהדרגה ככל שמתקרבים לפתח המחסה. סולקי וסולקי ניסו לשחזר את השכבות של רוסט והציעו תמונה מדויקת יותר של הסטרטיגרפיה של יברוד .Iהם מצאו כי חלק מהשכבות שרוסט הציג בחתך הסכמטי כעוקבות נמצאו באותם גבהים באזורים שונים )למשל שכבות 16ו 17-ושכבות 12ו.(13- הנזלין ) (Heinzelin 1966חקר את הגיאולוגיה של יברוד Iוטען כי החתך הסטרטיגרפי שרוסט פרסם הוא מלאכותי ואינו מייצג את המפלסים והיחידות הגאולוגיות באתר )רוסט אכן ציין שהחתך סכמטי( .הנזלין הציע כי השכבות מתחת לעומק חמישה מטרים ביברוד ) Iשכבות (25–18הם השקעה של סחף ולא חומר .in situטענה זו נסמכת גם על טענת סולקי וסולקי כי מוקדים ומפלסי חיים נמצאו רק בשכבות עד חמישה מטרים עומק ואילו מתחת לחמישה מטרים אין ממצאים דומים ) .(Solecki and Solecki 1986פארנד ) (Farrand 1970חקר גם הוא את הגיאולוגיה של יברוד Iטען כי אין הבדל גיאולוגי משמעותי בין החלק העליון לתחתון של הרצף הגיאולוגי והראה בבדיקת הסדימנטים מיברוד Iכי החלק התחתון של הרצף אינו השקעה של סחף. 12 חזרתם של סולקי וסולקי ליברוד Iוהמחקרים הנוספים על הסטרטיגרפיה של האתר המשיכו והבהירו את עבודתו של רוסט ,אך לא שינו בצורה מהותית את תוצאותיו :במחסה הסלע יברוד Iיש ייצוג של כל הקומפלקס האשלו-יברודי .החתך של רוסט מסודר מאד ,המפלסים מצוירים בצורה סכמטית והוא אינו מדויק ,אך הגדרותיו של רוסט את התעשיות העיקריות המרכיבות את הקומפלקס האשלו-יברודי משמשות אותנו עד היום. ב.1.ב .מערת טאבון מערת טאבון )תנור( נמצאת כ 20-ק"מ דרומית לעיר חיפה בשיפוליו המערבים של רכס הכרמל .טאבון היא הגדולה במערכת של ארבע מערות המכילות חומר ארכיאולוגי )סחול/גדי ,ג'אמל/גמל ואל-וואד/הנחל( .המערות נוצרו בפעילות קרסטית ,במצוק הדרומי בפתח נחל מערות ופונות לחוף הים התיכון המרוחק כיום כשלושה ק"מ מהן .מערת טאבון מורכבת משלושה חדרים ,חיצוני ,אמצעי ופנימי .לחדר החיצוני והאמצעי אין כיום תקרה ובחדר הפנימי ישנה ארובה .במערה נמצא רצף ארוך של שכבות ארכיאולוגיות מהפלאולית התחתון והתיכון והיא משמשת אתר מרכזי להשוואה בפליסטוקן התיכון ).(Bar-Yosef 1994; Goren-Inbar 1995; Jelinek 1982a ב.1.ב .1.חפירות גרוד גרוד חפרה במערת טאבון בשנים 1934–1929וחשפה רצף שכבות ארכיאולוגיות בעוצמה של כ 25-מטרים ) .(Garrod and Bate 1937; Garrod 1956, 1962, 1970איסוף החומר הארכיאולוגי ,בדומה לנהוג באותה תקופה בחפירות אחרות ,היה סלקטיבי וללא סינון .גרוד חילקה את הרצף הסטרטיגרפי לשבע שכבות עיקריות: שכבה Gהנמוכה ביותר ושכבה Aהגבוהה ביותר .שתי השכבות הנמוכות ) Gו (F-הוגדרו על-ידי גרוד כתעשיה אשלית מאוחרת/עליונה וטאיקית )אשלית ללא אבני-יד( מהפלאולית התחתון .שלוש השכבות העליונות ) C,Dו- (Bהוגדרו על-ידי גרוד כתעשיה מוסטרית מהפלאולית התיכון .שכבה Aהעליונה הכילה חומר החל מתקופת הברונזה הקדומה .שכבה Eנמצאת סטרטיגרפית בין אשלית עליונה ) (Fלמוסטרית קדומה ) .(Dעוצמת שכבה E כשבעה מטרים ,השכבה חולקה על-ידי גרוד לארבע תת-שכבות ,Eb ,Ec ,Edו) Ea-מהקדום למאוחר( על-פי טיפולוגיה של כלי צור ולא על-פי מאפייני הסדימנטים .הסדימנט בשכבה Eהוא חול רך במרכז המערה ומוקשה )ברקציה( בצידיה ,רוב שרידי הפאונה נמצאו באזור המוקשה ) .(Garrod and Bate 1937: 145-146בכל שכבה E זיהתה גרוד סימנים לשימוש באש ופעילות של מים .נמצאו מעט שרידי הומינידים אשר לא זוהו ) McCown and .(Keith 1939: 60-61, 195, fig. 29גרוד כינתה את שכבה Eאשלית עליונה/מיקוקית ) Upper ,(Acheulean/Micoquianהגדרה זו שאולה מהאשלית במערב אירופה המאופיינת באבני-יד מחודדות ) Garrod .(and Bate 1937: 78-87מאוחר יותר החליפה גרוד את השם לאשלו-יברודית ,בעקבות הגדרותיו של רוסט ) (Rust 1950את התעשיות הדומות בשכבות יברוד .(Garrod 1956) Iבפרסומים מאוחרים יותר השתמשה גרוד 13 בשם יברודית ) .(Garrod 1970השכבה מאופיינת במקרצפים המופיעים בכמויות גדולות ובמגוון גדול של טיפוסים )החלוקה הטיפולוגית של גרוד שונה מהטיפולוגיה המוכרת של בורד אשר נכתבה מאוחר יותר ,לכן לא ניתן להשוות בין טיפוסי המקרצפים על-פי שיטת בורד( .נמצאו מעט פריטים המצביעים על שימוש בטכניקת לבלואה ואבני-יד מופיעות בכל השכבה ושכיחותם יורדת בהדרגתיות מתת-שכבה Edהקדומה ל Ea-המאוחרת. בכל השכבה מופיעים להבים אך בבסיס תת-שכבה Eaובחלק העליון של תת-שכבה ,Ebבאזור מצומצם ,זיהתה גרוד שלושה מכלולים נפרדים שהכילו ריכוז של להבים וכלים על להבים בדומה לשכבות 13ו 15-מיברוד .I תחילה גרוד אימצה את המונח 'פרה-אוריניקית' של רוסט על-מנת לתאר את התעשייה במכלולים אלו ,לאחר חפירה באזור עדלון החליפה גרוד את השם ל'עמודית' על שם נחל עמוד בו נמצאת מערת זוטייה ) Garrod and .(Kirkbride 1961: 11תת-שכבות Eaו Eb-דומות מבחינת המכלולים שלהם ,הן מאופיינות בכמויות גדולות של דו-פניים ומקרצפים .הכלים הדו-פניים ב Ea-גדולים יותר מאלו שב.Eb- תת-שכבה Ecדקה מאד ) 20ס"מ( ומכילה דו-פניים ומקרצפים בשכיחות דומה לתת-שכבות Eaו Eb-ונבדלת מהן בהופעה של אבן-יד מיקוקית בשכיחות גבוהה. תת-שכבה Edמכילה כמות גדולה יותר של דו-פניים וטיפוסים שונים בהשוואה לתת-שכבות האחרות. המקרצפים בתת-שכבה Edמופיעים בכמויות גדולות וכוללים טיפוסים זהים לכלל שכבה ,Eאך שכיחות הטיפוסים שונה .הנתזים והכלים על נתזים בתת-שכבה Edקטנים יחסית. ב.1.ב .2.חפירות ג'לינק בשנים 1972–1967חפר ג'לינק במערת טאבון שני מטרים לתוך מרכז החתך הדרומי של גרוד ,ברוחב של בין חמישה לשישה מטרים ) .(Jelinek 1975, 1981, 1982a, 1982b, 1990בחלק התחתון של החתך הועבר אזור החפירה כשלושה מטרים מערבה מחשש למפולת .האזור המרכזי כולל את בסיס שכבה Bעד תחתית שכבה .Ed אזור החפירה התחתון כלל כנראה חומר משכבות Fו G-שנסחף במפולת לתוך בולען ) (sinkholeבמרכז החדר האמצעי של המערה .הסטרטיגרפיה מבוססת הן על גיאולוגיה והן על טיפולוגיה של הפריטים שחפר .החפירה חולקה ל 85-מפלסים גיאולוגים ויותר מ 300-מכלולים .ממצאים הגדולים מ 2.5-ס"מ תועדו במדויק בשדה ,בשלוש קואורדינאטות ,בסך-הכול כ 44,000-פריטים ) .(Jelinek 1982aג'לינק חיבר את המפלסים והמכלולים השונים ל- 14יחידות עיקריות אותן השווה לשכבות שהוגדרו על-ידי גרוד ) .(Jelinek 1975יחידות XI ,XII ,XIIIוחלק מיחידה Xהן אשלו-יברודיות ומקבילות לשכבה Eשל גרוד .ארבע יחידות אלו נמצאו ב 15-מפלסים גיאולוגים וכללו 95מכלולים שונים ) .(Jelinek 1981ג'לינק התאים בין יחידות החפירה שלו )לא בקורלציה מלאה( לחלוקה של שכבה Eעל-ידי גרוד ) :(Jelinek 1981יחידות Xו XI-מקבילות לתת-שכבה ;Eaיחידה XIIמקבילה לתת- 14 שכבה ;Ebיחידה XIIIמקבילה לתת-יחידה ;Edאת תת-שכבה Ecג'לינק לא זיהה .הוא הגדיר שלוש תעשיות צור ) (faciesבדומה להגדרות של רוסט ):(Jelinek 1981 תעשייה יברודית -אחוז גבוה של כלים מעוצבים )מעל ,(40%מעט או ללא דו-פניים ושכיחות נמוכה של נתזים שלמים. תעשייה אשלית -אחוז גבוה של דו-פניים )עד ,(15%שברי דו-פניים ,גרעינים ושכיחות נמוכה של כלים מעוצבים ).(20%–15% תעשייה עמודית – נוכחות של להבים פריזמטיים ,להבים בעלי גב ,מגרדים ונקרים .תעשייה עמודית נמצאה רק ביחידה XIבמפלס .75 ג'לינק בדק את שכיחות הופעתם של טיפוסי מקרצפים בכל המכלולים האשלים והיברודיים על-מנת לבדוק את טענתם של רוסט ובורד בעקבות יברוד (Bordes 1955: 505; Rust 1950) Iשמקרצפים נטויים ,רוחביים ושברור קינה מאפיינים את התעשייה היברודית ) .(Jelinek 1981מקרצפים נטויים ומקרצפים רוחביים נמצאים ביחס כמעט קבוע )במתאם גבוה( לטיפוסי המקרצפים הנוספים בכל המכלולים האשלים והיברודיים ,ושכיחות מקרצפי קינה כמעט קבועה בכל המכלולים האשלים והיברודיים .מכיוון שהיחס בשכיחות בין טיפוסי המקרצפים נשמר בכל המכלולים קבע ג'לינק כי התעשיות היברודית והאשלית הן חלק ממסורת ליתית אחת בה מופיעה תעשיית מקרצפים אחת .המכלולים האשלים והיברודיים נבדלים בשכיחות גבוהה של דו-פניים באשלית ושכיחות גבוהה של מקרצפים ביברודית .הפרדה בין מכלולים אשלים ליברודיים אינה תלויה בטיפוסי המקרצפים השונים. המכלולים העמודיים הם חלק מאותו רצף ,הם מאופיינים בשכיחות נמוכה של מקרצפים ושל דו-פניים .ג'לינק הציעה למסורת הליתית בשכבה האשלו-יברודית את השם 'מוע'רית' על שמו הערבי של נחל המערות ,ואדי אל- מוע'רה ) .(Jelinek 1981, 1982a, 1982bג'לינק טוען כי יש קשר בין התעשייה העמודית למוסטרית הקדומה )שכבה .(Dשתי התעשיות אומנם שונות מבחינה טיפולוגית וטכנולוגית אך דומות בהעדפה לייצור להבים וכן בשכיחות גבוהה של נתזים שלמים לעומת מכלולים יברודיים ואשלים .היחס בין רוחב לעובי של נתזים שלמים )כולל להבים( גדל לאורך הזמן ,עובי הנתזים קטן ורוחבם גדל החל מתחילת האשלו-יברודית )מוע'רית( ועד סוף המוסטרית .ג'לינק טוען כי יתכן ששינוי רציף זה מצביע על התפתחות תרבותית ) Jelinek 1981, 1982a, .(1982b ב.1.ב .3.חפירות רונן רונן חפר במערת טאבון בשנים .2003–1975הוא חפר מכלולים משכבות F ,Eו G-של גרוד ) .(Gisis and Ronen 2006; Ronen at al. 2000; Ronen and Tsatskin 1995רונן טוען ,לפי ניתוח גיאולוגי של רצף ההרבדה במערה ,כי ג'לינק חפר אך ורק עד שכבה Eולא הגיע לשכבות Fו G-ביחידה .XIVלדעתו ג'לינק 15 טעה בהערכה כי יחידה ,XIVאשר ממוקמת בחלק התחתון של החתך וכללה את הבולען במרכז המערה ,מכילה חומר משכבה Gו .F-על-פי רונן ,יחידה XIVכוללת חומר שנסחף משכבה Eבלבד .עומקו של הבולען הוא לפחות חמישה מטרים ולכן אם מודדים את שכבה Eבאזור זה עוצמתה מגיעה לפחות לעשרה מטרים. רונן חילק את השכבה האשלו-יברודית לשלוש יחידות סטרטיגרפיות :יברודית קדומה )שכבה ,(290יברודית תיכונה )שכבות (270 ,260 ,250ויברודית מאוחרת )שכבות .(240 ,230 ,220 ,210היחידה התיכונה היא החלק העליון של יחידה XIVשל ג'לינק .היברודית המאוחרת היא יחידה XIIIשל ג'לינק .היברודית הקדומה לא הוגדרה ביחס ליחידות של ג'לינק ) . (Gisis and Ronen 2006רונן וגיסיס הגדירו שתי תעשיות צור שונות בשכבה האשלו-יברודית בדומה להגדרות של רוסט ):(Gisis and Ronen 2006 תעשייה יברודית -מכילה כמות גדולה של מקרצפים )יותר מ 50%-מהכלים( ,בעיקר מקרצפים רוחביים ונטויים שנמצאו בשכיחות גבוהה ,וכן אבני-יד בשכיחות נמוכה ,פחות מ 5%-מהכלים. תעשייה אשלו-יברודית -מכילה מקרצפים בדומה לתעשייה היברודית אך עם כמות גדולה של אבני-יד )מעל 20% מהכלים(. בשתי התעשיות אין שימוש בטכניקת לבלואה .בכל אחת משתי התעשיות נעשה שימוש בחומרי גלם ממקורות שונים ) .(Druck 2004אבני-היד בטאבון הן הקטנות ביותר בלבאנט .עיצוב אבני היד משתנה מהאשלית לאשלו- יברודית ,צורתן משתנה ממעוגלת למחודדת וכיסוי הקליפה קטן יותר באשלית .במכלולים אשלו-יברודיים אבני היד קטנות ופחות מושקעות מבחינה טכנולוגית ומגוון הטיפוסים קטן לעומת אבני-יד במכלולים אשלים .צורת אבני היד משתנה ללא שינוי בחומר הגלם ולכן נראה כי צורתן אינה מושפעת מחומר הגלם .רונן מסביר את הימצאות להבים בעלי גב טבעי בכל המפלסים כתוצר לוואי של הסרת קליפה בסיתות דו-פני .מקרצפים עם שברור קינה רבים יותר במכלולים האשלו-יברודיים לעומת מקרצפים אשלים שנראו מעוצבים באופו פחות מושקע .רונן טוען כי המעבר מהאשלית לאשלו-יברודית לווה בשינוי בצורת אבני היד ובהעדפה של מקרצפים על חשבון אבני-יד .השינוי לדבריו היה הדרגתי ולא החלפה חדה ומהירה של תרבות אחת את השנייה ) Gisis and .(Ronen 2006; Ronen at al. 2000שפרוני ורונן פרסמו מכלול אשלו-יברודי )ריבועים 48ו (49-מתחתית שכבה Eשל גרוד בטאבון ) .(Shifroni and Ronen 2000במכלול 959פריטים .כשליש מהפריטים משובררים .לא נמצאו פריטים להביים וטכניקת לבלואה לא זוהתה .מקרצפים הם הפריטים השכיחים ביותר בין הכלים .נמצאו 114מקרצפים מטיפוסים שונים ,הטיפוס השכיח ביותר הוא מקרצף פשוט קמור ) ,(49%בנוסף נמצאו מקרצפים מטיפוס מתכנס ) ,(24%רוחבי ) ,(6%נטוי ) ,(3.5%כפול ) ,(7%דו-פני ) (6%ונטרלי ) .(3.5שברור קינה דומיננטי .רונן ושיפרוני הגיעו למסקנה כי זהו אזור מגורים ואזור הסיתות נמצא במקום אחר ,על-פי שכיחותם של הכלים )(32% ודו-הפניים ) (2.5%ומיעוטם של גרעינים ) ,(14%פסולת ) (8.9%ופריטים ראשוניים. 16 ב.1.ב .4.מערת גמל מערת גמל ממוקמת ממזרח ובסמוך למערת טאבון ,היא מכילה מכלול המשויך לקומפלקס האשלו-יברודי עם מעט מאד ממצאים .המכלול נמצא בשכבה של סדימנט מוקשה בעוצמה מקסימלית של 1.5–1מטרים .בגלל תהליכי בתר-הרבדה לא ניתן לזהות את היחסים הסטרטיגרפים .המערה נחפרה על-ידי וינשטיין-עברון בין השנים .1994–1992רוב הממצאים שבורים ,נמצאו מעט אבני-יד ) ,(6מקרצפים ) (22חלקם עם שברור קינה או דמי-קינה, פריטים שיוצרו בטכניקת לבלואה ,גרעינים ועוד .לפי וינשטיין-עברון במערה נמצא מכלול המשויך לקומפלקס האשלו-יברודי אשר יתכן והוא מעורב עם מכלול מוסטרי ).(Weinstein-Evron 1999; Zaidner et al. 2005 לסיכום מערת טאבון היא אתר מפתח לחקר הפלאולית התחתון והתיכון בלבאנט ובכלל .חפירת גרוד הייתה הגדולה בין החפירות והגדרותיה את השכבות השונות עדיין שרירות כיום ) .(Garrod 1956עבודתם של ג'לינק ורונן הייתה ברמת תיעוד מפורטת יותר אך הן לא שינו את ממצאי גרוד באופן מהותי .ג'לינק הציע כי בטאבון ישנו רצף אחד החל מתחילת הפלאולית התחתון המאוחר ועד סוף המוסטרית בהתבסס על היחס בין הרוחב לעובי של הפריטים .את שכבה Eהגדיר כמסורת אחת עם שינויים בשכיחות של דו-פניים ומקרצפים ועם יחס קבוע בין טיפוסי המקרצפים .העמודית היא חלק מאותה מסורת ,יש בה שכיחות נמוכה של מקרצפים ודו-פניים, והיא דומה למוסטרית הקדומה בהעדפה ללהבים ובשכיחות גבוהה של נתזים שלמים ולכן יש קשר בין המסורת המוע'רית למוסטרית הקדומה ) .(Jelinek 1981רונן חפר בשכבה Eובשכבות הקדומות לה ולא מצא את המכלולים העמודיים שגרוד וג'לינק זיהו ,לכן רונן הגדיר את האשלו-יברודית ,ללא התיחסות לעמודית ,ובה שתי תעשיות בלבד :יברודית ואשלו-יברודית ) .(Gisis and Ronen 2006על-מנת להשוות בין מקרצפים ממערת טאבון למערת קסם בדקתי מקרצפים ממכלולים יברודיים ועמודיים ממפלסים ) 73-75יחידה (XIשל ג'לינק השמורים ברשות העתיקות ואציג את התוצאות בהמשך העבודה. ב.1.ג .מערת זוטיה טרוויל-פיטר ) (Turville-Petre 1927היה הראשון שזיהה קשר בין דו-פניים ,כלים על להבים ומקרצפי קינה כאשר חפר במהלך 1927–1926במערת זוטיה שבנחל עמוד בגליל התחתון .ממצאי המערה מכילים ערבוב של תעשייה אשלו-יברודית ולבלואה-מוסטרית .מציאת שרידי גולגולת של הומיניד המכונה 'האדם הגלילי' במערה על-ידי טרוויל-פיטר משכה את תשומת לבם של פרהיסטוריונים לאזור הלבאנט ).(Jelink 1990 גיסיס ובר-יוסף ) (Gisis and Bar-Yosef 1974חזרו למערה ב 1973-כדי לבדוק את הסטרטיגרפיה שלה על-ידי חפירת בדיקה באזורים המעטים שלא נחפרו על-ידי טרוויל-פיטר .הם מצאו כי ישנה שכבה מוסטרית ומתחתיה 17 תעשייה יברודית .מכיוון ששברי הגולגולת נמצאו בתחתית החפירה של טרוויל-פיטר ),(Turville-Petre 1927 האדם הגלילי שייך לקומפלקס האשלו-יברודי בזוטייה. ב.1.ד .אזור עדלון אזור עדלון נמצא במחצית הדרך בין צידון וצור כחצי קילומטר מזרחית מחוף הים הלבנוני .באזור זה נמצאו מחסה הסלע )אברי( זומופן ומערת בזז הממוקמת 66מטרים דרומית לזומופן על אותו מצוק .אברי זומופן נחפר על-ידי גרוד וקירקבריד ב .(Garrod and Kirkbride 1961; Garrod 1962, 1970) 1958 -נחפרו שלוש תעלות, שתיים בכניסה למחסה הסלע והשלישית ליד מערת בזז .בתעלות נחשפה שכבת ברקציה קשה ומעליה שכבה חרסיתית .מתחת לברקציה נתגלו שתי שכבות נוספות עם מאפיינים של חוף ים ועם חלוקים רבים .עומק התעלות היה קצת יותר ממטר .גרוד וקירקבריד זיהו מספר מפלסים עם להבים וכלים על להבים ללא דו-פניים וללא מקרצפים יברודיים .להבים רבים היו שבורים .יחס הלהבים המשובררים לאלו שאינם משובררים גבוה. תעשיה נוספת נמצאה במפלסים התחתונים הוגדרה על-ידי החופרות כ'תעשיית חוף' .מפלסים אלו הכילו תעשיית צור עמודית שונה במקצת .חומר הגלם שממנו היו עשויים הלהבים היה מאיכות נמוכה ,הצור היה גס ומתפורר. מפלסים אלו הכילו כלי קיצוץ וחיתוך שנעשו על חלוקים בעלי צורה מתאימה להכנת כלים אלו .נראה כי החלוקים הגיעו עם עליית מפלס הים שהגיע קרוב או עד למחסה הסלע .שכבה יברודית נמצאה מעל השכבות העמודיות ,בשכבות העליונות של הברקציה והחרסית .מפלס זה מאופיין בדומיננטיות של מקרצפים וגם בו המשיכו להופיע להבים ,כלים על להבים ולהבים בעלי גב .המפלס היברודי הכיל גם כמות קטנה של דו-פניים קטנים וגסים .במפלסים הקדומים ,הקרובים למפלסים העמודיים ,המקרצפים היו קטנים יותר ונטו להיות גסים. כמות המקרצפים המדורגים )קינה( באברי זומופן מועטה ,הם קטנים ולא אופייניים ברובם .לא נמצאו גרעיניים במפלסים היברודיים ,ואילו במפלסים העמודיים נמצאו מספר גרעינים במפלסים הנמוכים .גרוד טענה ) Garrod (and Kirkbride 1961; Garrod 1970כי תעשיות הלהבים מטאבון ,זומופן וזוטייה שונות טיפולוגית מזו של יברוד Iבשל ריבוי של להבים בעלי גב אצל הראשונים לעומת ריבוי של נקרים ומגרדים ביברוד .לכן הציעה גרוד את השם "עמודית" לתעשיית הצור בה יש דומיננטיות של להבים בעלי גב ,שם זה לקוח מנחל עמוד בו נמצאת מערת זוטייה ,בה זוהתה לטענת גרוד תעשייה זו לראשונה על-ידי טרוויל-פיטר. ב 1963-חזרה המשלחת לחפירה נוספת במחסה הסלע זומופן וכן למערת בזז ).(Garrod 1970; Copeland 1983a בשכבה האשלו-יברודית ) (Cבמערת בזז נאספו יותר מ 2000-פריטי צור .המקרצפים הם הכלים השכיחים ביותר ) ,(487והם כוללים מקרצפי קינה ודמי-קינה ) .(93נמצאו מקרצפים מטיפוס נטוי ורוחבי ומקרצפים דקים עם שברור שטוח ,כלי קיצוץ וחיתוך בעיקר על חלוקים ,דו-פניים מטיפוסים שונים על מגוון רחב של חומרי גלם, שכיחות נמוכה של פריטים שהופקו בטכניקת לבלואה וכלים אופייניים למוסטרית ,נקרים בכמות קטנה ועוד. 18 להבים מופיעים בכל המפלסים בשכיחות משתנה ,להבים בעלי גב נדירים .קופלנד הגדירה את כל השכבה כאשלו- יברודית ללא הגדרת תעשיות נפרדות אך נראה כי שכבה זו הכילה ערבוב של חומר מוסטרי ואשלו-יברודי. מבחינה כרונולוגית קופלנד משייכת את המפלס האשלו-יברודי במערת בזז ,על-פי הטיפולוגיה ,כקדום לטאבון ,Eaטאבון Ebולמחסה סלע זומופן. ב.1.ה .אל-מסלוח מערה קטנה בצפון החוף הלבנוני בסמוך לכביש בין בירות לטריפולי .המערה נחפרה במשך חודש ב 1969-על-ידי סקינר בפיקוחו של סולקי אשר חפר באתר הסמוך נאהר איברהים ) .(Skinner 1970בסביבות המערה ובתוכה ניתן לזהות פריטי צור רבים .בתוך המערה נחפרו שישה מ"ר .המערה מכילה תעשיית צור יברודית המאופיינת במקרצפים בשכיחות גבוהה ,מעל 70%מהכלים .המקרצפים הם מטיפוס נטוי ) (16%וטיפוס פשוט ) ,(40%רובם עם שברור קינה .נמצאו להבים בכמויות קטנות יחסית לנתזים )פחות מ (5%-ומעט מאד להבים בעלי גב .סקינר טען כי יתכן והלהבים הגיעו מחוץ למערה דרך ארובה הנמצאת בתקרה שלה .ישנו שימוש מועט בטכניקת לבלואה ולא נמצאו אבני-יד .נמצאו סימנים המעידים על שימוש באש בעיקר ריכוזי עצמות שרופות. ב.1.ו .אגן אל-קום אגן אל-קום הוא מישור בשטח של כ 1300-קמ"ר במדבר הסורי ,בגובה 450מטרים מעל פני הים .באגן נחפרו בארות לשאיבת מים ובמהלך סקרים בשנות ה 60-באזור נמצאו בתוך פסולת החפירה של הבארות ,ממצאים ארכיאולוגים מן התקופה הפלאוליתית .בתחילת שנות ה 80-נערך סקר אשר התמקד בתיעוד אתרים פליאוליתיים באגן אל-קום ,נמצאו 186אתרים ,כולם קטורים ) .(Copeland 2000; Le Tensorer et al. 2007בתחילת שנות ה- 90בואדה ) (Boëda et al. 2001החל לחפור באום אל תלל ) .(Umm El Tlelמכיוון שהחפירה היא בבאר מים עתיקה הסטרטיגרפיה באתר מופרעת .נמצאו מכלולים עם תעשייה יברודית ,מוסטרית ואשלית .ב 1997-החלה לחפור משלחת בראשות לה טנסורר ) (Le Tensorer et al. 2007שתי בארות :הומאל ) (Hummalונדוויה עין עסקר ) .(Nadaouiyeh Ain Askarבהומאל נמצאה תעשיית צור הומאלית המאופיינת בלהבים דומים ללהבים מהמוסטרית הקדומה )טאבון .(Dמתחת לשכבה זו נמצאה שכבה אשלו-יברודית עם אבני-יד ומקרצפים .מתחתיה נמצא שכבה אשלית מאוחרת ואשלית קדומה )מכונות על-ידי החופר בהתאמה 'טאיקית' ו'אולדובאית'( .נדוויה עין אסקר ,בדומה לשאר האתרים באל-קום ,הוא אתר עם סטרטיגרפיה אשר הופרעה על-ידי פעילות מודרנית. נמצאה בו תעשייה אשלית עשירה באבני-יד )ושבר גולגולת של הומו-ארקטוס( ,תעשיה מוסטרית הומאלית ומכלול המשויך לקומפלקס האשלו-יברודי עם מקרצפי קינה וכמעט ללא אבני-יד ולהבים ) Le Tensorer et al. 19 .(2007אתרי אל-קום ,הם האתרים היחידים בהם נמצא קומפלקס אשלו-יברודי בשטח פתוח ולא בתוך או בקרבת מערה או מחסה סלע ).(Copeland 2000 ב.1.ז .מערת מיסליה מערת מיסליה ממוקמת שבעה ק"מ צפונית למערת טאבון על מצוק הכרמל ונחפרת על ידי וינשטין-עברון החל מ- .2001המערה קרסה במהלך ו/או אחרי שהייתה מאוכלסת בפלאולית התחתון והתיכון .האתר ממוקם כיום בפתח מחסה סלע על פני שלוש טראסות )עליונה ,אמצעית ותחתונה( עשויות ברובן סדימנט מוקשה )ברקציה( המקשה מאד על החפירה .בתחתית הטראסה העליונה ,באזור מוגבל בו הסדימנט לא היה מוקשה ,נמצאו ממצאים אשלו- יברודיים מעורבים עם ממצאים מהמוסטרית הקדומה )טאבון .(Dבאזור זה נמצא ריכוז של אבני-יד ) 25פריטים( המשויכות לתעשייה אשלו-יברודית .בטראסה התחתונה נחפרו 2.5מ"ק ונמצא בה מפלס אשלו-יברודי עם אבני- יד ומקרצפים .אבני היד קטנות יחסית ודומות לאבני-היד מהשכבות האשלו-יברודיות של טאבון .אבני-יד אלו מחודדות יחסית ונראה כי השקיעו יותר בקצה שלהם מאשר בשאר חלקי הפריט .תופעה דומה זוהתה בטיפוס מקרצף אחד המופיע בכמויות קטנות ,טיפוס זה מאופיין בקצה מעוצב בסיתות דו-פני ) Weinstein-Evron et al. .(2003; Zaidner et al. 2006 ב .2.מערת קסם מערת קסם נחשפה בשנת 2000במהלך עבודות להרחבת כביש מספר 5כ 12-ק"מ מזרחית לתל-אביב .המערה כללה ,כפי הנראה ,חדר אחד מלא בסדימנט בגודל של כ 20X15מטרים ובגובה של כעשרה מטרים .המערה נפגעה בחלקה הדרומי והעליון במהלך חשיפתה על-ידי בוני הכביש .בשנת 2001התקיימו שתי חפירות הצלה והחל משנת 2004נחפרת המערה בחפירה יזומה על-ידי אבי גופר ורן ברקאי ) Barkai et al. 2005; Gopher et al. .(2005במערה יש רצף סטרטיגרפי בעוצמה של 7.5מטרים .הממצא הארכיאולוגי עשיר בפאונה ופריטי צור המשויכים ברובם לתעשיית הצור העמודית .נמצאו להבים וכלים על להבים בשכיחות גבוהה ,מקרצפים מטיפוסים אופייניים לתעשייה היברודית ,אבני-יד ספורות ,מעט ספרואידים ,כמות גדולה של נתזים ,גרעינים, פסולת צור ,וכלים נוספים שונים .מערת קסם היא תופעה יוצאת מהכלל בקומפלקס האשלו-יברודי מכיוון שהיא מכילה נפח גדול מאד של תעשייה עמודית המאפיינת את הממצא באתר ,בניגוד לכל האתרים האשלו-יברודיים האחרים בהם יש מפלסים דקים ומעורבבים של תעשייה עמודית אשר אינה מייצגת את רוב הממצא .המערה מחולקת סטרטיגרפית לשני רצפי הרבדה :תחתון ועליון ) .(Karkanas et al. 2007הרצף התחתון ,עוצמתו כשלושה מטרים והוא מכיל סדימנט קלסטי וחצץ שהורבד בסביבה לחה של מערה סגורה .הרצף העליון ,עוצמתו כארבעה מטרים וחצי והוא מכיל בעיקר סדימנט מוקשה אשר הורבד בפעילות קרסטית בסביבה חשופה לפגעי 20 האקלים כנראה לאחר נסיגת תקרת המערה .הרצף העליון נחשף בחלק הדרומי והמזרחי של המערה ומבחינה סטרטיגרפית ממוקם מעל לרצף התחתון .בחלק מהמפלסים ,בעיקר ברצף העליון של המערה ,זוהו סימני שריפה ברורים של עצמות ,צור ,עץ ואפר המעידים על שימוש סדיר באש ) Frumkin et al. 2009; Karkanas et al. .(2007על-פי בדיקת סימני שימוש של להבים ופריטים מעוצבים על להבים אשר נערכה על-ידי למוריני ) ,(Lemorini et al. 2006מתברר כי חיתוך ,ניתוק והפרדת בשר מעצמות ועור על-ידי הלהבים ,היו הפעילויות העיקריות שנעשו בלהבים במערה .בפריטים מעוצבים נעשה שימוש לחיתוך בצלע הלא-משובררת ואילו בצלע המשובררת נעשה שימוש בעיקר לקרצוף .השימוש בלהבים לא היה אינטנסיבי ,הם לא תוקנו או חודדו ולאחר שימוש מועט הושלכו .מכלולי הצור מעונות החפירה בשנים 2006–2001כללו יותר מ 50-אלף פריטים .חמישה מכלולים עובדו כחלק מעבודת הדוקטורט של רון שימלמיץ והם כוללים 19,166פריטים .מכלולים אלו הגיעו מאזורים שונים במערה )איור ,(2ושיכים לחלקים שונים ברצף הסטרטיגרפי .המכלולים הגיעו מריבועים )לפי מיקום סטרטיגרפי מהנמוך לגבוה( E-G/21-22 :גבהים G-I/19-22 ;(Unit V) 850–745גבהים G/19- ;670–600 20גבהים ) F-H/13-15 ;600–525ו I/15-16-לפי רשת ישנה( גבהים K/10 ;670–553גבהים ) 420–300כל הגבהים במערת קסם מייצגים גבהים מוחלטים בס"מ מתחת לנקודת גובה שרירותית והם למעשה גבהים מתחת לנקודת אפס מעל למערה .המספרים אינם מוצגים כמספרים שליליים מטעמי נוחות בלבד( .המכלול מריבועים G/19-20 פורסם ב .(Barkai et al. 2005) 2005-המאפיינים המרכזיים של התעשייה העמודית ממערת קסם נלמדו מתוך חמשת המכלולים השונים ומסיתות ניסיוני ) .(Barkai et al. 2009המאפיינים העיקריים של התעשייה העמודית בקסם הם: לסתתים במערת קסם הייתה העדפה לבולבוס קטן ,שטוח ודק עם קליפה על שני צידי הבולבוס לטובת ייצורהלהבים .גרעיני להבים וחומר גלם נמצאו לאורך הרצף הסטרטיגרפי במערה ומעידים על שימוש בחלוקים דקים ושברי בולבוסים קטנים ושטוחים אשר כנראה נשברו מבולבוסים גדולים ושטוחים .על פי סימני התפצלות ושבירה שטוחים המופיעים עליהם וכיסויי הפטינה ,נראה כי הבולבוסים היו חשופים לפגעי האקלים .משטחי השבירה השטוחים ִנמצאו לרוב במאונך לפן ששימש כמשטח ההפקה המיועד וכך שימשו כשטח נקישה מוכן. חומר גלם דומה נמצא באזור הסובב את המערה ושימש בסיתות ניסיוני ,לשחזור הפקת הלהבים. טכניקת הסיתות הייתה הפקה ישירה בעזרת מקבת קשה .הלהבים הופקו בהתזות רציפות אשר לעיתים הסירוחלק מהקצה הדיסטלי של הגרעין ,כתוצאה מכך נוצרו פריטים עם סיומת התזת יתר ) (overpassingבקצה הדיסטלי .המכות פגעו לרוב בעומק שטח הנקישה ולא קרוב לקצה שלו וזאת על-פי שטח הנקישה העבה וגבשושית הנקישה הגדולה. הגרעינים הוכנו בצורה מינימלית לפני הפקת הלהבים .הקליפה לא הוסרה ולכן לרבים מהפריטים יש קליפה עלאחד מהקצוות הלטרליים או על הקצה הדיסטלי .שטח הנקישה הוכן לרוב על-ידי התזה בודדת בשלב הראשוני 21 של ההכנה .כמו-כן יש שימוש נפוץ בשטח נקישה עם קליפה או ללא הכנות )עם פטינה או שבר ישן( .הפריט הראשון בגרעין הותז כך שהצלקת שנוצרה מהפקתו על משטח ההפקה היוותה רכס מנחה להפקת הפריטים הבאים. תחזוקת הגרעין במהלך הפקת הלהבים הייתה מועטה .שימור הזווית בין שטח הנקישה למשטח ההפקה נעשהלרוב בעזרת הפקת פריטים עם סיומת התזת יתר בקצה הדיסטלי .כתוצאה מכך ,פריטים להביים רבים עם סיומת התזת יתר הופקו כפריטי מטרה אך שימשו גם כפריטים לעיצוב הגרעין .לכן הגבול בין להבים עם סיומת של התזת יתר לבין פריטים לעיצוב הגרעין אינו ברור תמיד .במקרים נוספים יש שימוש בסיתות רכס לטיפול במשטח ההפקה או התזת טבלת גרעין לטיפול בשטח הנקישה ,אך פריטים אלו נדירים יחסית. פריטים להביים הינו מונח כללי לשלושה טיפוסי להבים שונים )להב ,להב ראשוני וסכין בעל גב להב( שהופקוברצף הפחתה אחד ורציף. הלהבים האופייניים הם קצרים ) 60–41מ"מ( ועבים ) 13–6מ"מ( .שטח הנקישה לרוב ָח ָלק ועבה ,וגבשושיתהנקישה בולטת. סכינים בעלי גב ) (Naturally Backed Knives, NBKולהבים מרכזיים הם הלהבים המאפיינים של התעשיההעמודית במערת קסם. רצף ההפחתה של הלהבים במכלולים העמודיים הוביל לאחוז גבוהה של פריטים להביים ולאחוז נמוך של תוצרילוואי שאינם להבים. -סיתות נתזים נעשה לצד הפקת הלהבים במערה .רצף ההפחתה להפקת נתזים היה שונה מזה של הלהבים. בעונת החפירות בשנת 2006נחפר באזור ספציפי במערה מכלול שונה בהשוואה לשאר המכלולים המוכרים במערה .במכלול זה שכיחות גבוהה של מקרצפים ובהם אחוז גבוה של מקרצפי קינה ודמי-קינה ושכיחות נמוכה יחסית של להבים .המכלול דומה ,במבט ראשוני ,למכלולים יברודיים מהאתרים טאבון ויברוד .Iבפרק הבא אציג ניתוח של מכלול ייחודי זה. 22 איור :2רשת החפירה של מערת קסם עם ציון מיקומם של חמשת המכלולים העמודיים שעובדו והמכלול היברודי המוצג בעבודה זו. ב .3.כרונולוגיה על-פי הסטרטיגרפיה ,שכבה Eבמערת טאבון המזוהה כאשלו-יברודית נמצאת מתחת לשכבה Dהמוסטרית ומעל שכבה Fהאשלית .ביברוד ,Iהומאל ,מערת בזז ומערת זוטייה נמצאו מכלולי צור אשלו-יברודיים ומעליהם נמצאו מכלולי צור מוסטריים כך שהקומפלקס האשלו-יברודי ממוקם בפלאולית התחתון המאוחר בתקופה שלאחר התרבות האשלית ולפני התרבות המוסטרית )למשל Bar-Yosef 1994; Copeland 2000; Garrod and Bate .(1937; Garrod 1956גרוד העריכה ) (Garrod 1956ולאחר מכן ג'לינק טען ) (Jelink 1981כי שכבה Eבטאבון שייכת לתקופה הבין-קרחונית האחרונה ) ,(OIS 5eסביב 110–80אלף שנים לפני זמננו על-פי מחקרים על 23 הגיאולוגיה ,מינרלוגיה ,פאונה ופולן של השכבות במערת טאבון וסביבתה הקרובה .אך כרונולוגיה זו מיושנת ואינה מקובלת כיום גם על-ידי ג'לינק עצמו ).(Mercier et al. 1995 החל משנות ה 90-התפרסמו תאריכים מוחלטים שהתקבלו בשיטות תיארוך רדיומטריות בעזרת ESR ,TL וסדרות איזוטופים של אורניום ממספר אתרים אשלו-יברודיים .תאריכים רדיומטרים על שיניים בשיטת ESR מחפירת גרוד בטאבון ) ,(Grün et al. 1991; Grün and Stinger 2000קובעים כי האשלו-יברודית )שכבה (E התקיימה בין 220ל 170-אלף שנים לפני זמננו ) .(OIS 6-7תאריכים על צור שרוף בשיטת TLמהחפירה של ג'לינק בטאבון ,מלמדים כי הפלאולית התחתון המאוחר הסתיים בערך לפני 270–250אלף שנים זמננו )תחילת .(OIS 8מפלסים עם תעשייה עמודית תוארכו כקדומים ל 300-אלף שנים לפני זמננו )סוף .(OIS 9התאריכים הקדומים ביותר מטאבון ממקמים את תחילת הפלאולית התחתון המאוחר לפחות לפני 350אלף שנים ) Mercier .(1995לאחרונה התקבלו תאריכים בעזרת ESRעל שיניי בעלי-חיים אשר התגלו בבסיס שכבה Eבטאבון, תאריכים אלו ממקמים את תחילת האשלו-יברודית לפני כ 390-אלף שנים ) .(OIS 11בנוסף הראו החוקרים כי התאריכים הקודמים שהתקבלו בעזרת ESRבטאבון ) (Grün et al. 1991נמדדו בצורה לא מדויקת ולכן הם מאוחרים יותר ).(Rink et al. 2004 מערת גמל נמצאת בסמוך למערת טאבון ,במערה שכבה המכילה חומר אשלו-יברודי מתחת לשכבה מוסטרית. בעזרת שיטת תיארוך של משקעי מערות באמצעות סדרות איזוטופיים של אורניום תוארך משקע מערות ממערת גמל ל 220-אלף שנים ,המשקע נמצא מעל שכבה המכילה ממצא אשלו-יברודי במערה ,כלומר הקומפלקס האשלו- יברודי ממערת גמל קדום ל 220-אלף שנים ) .(Weinstein-Evron et al. 1999מדידות דומות בשיטת תיארוך של משקעי מערות נערכו במערת קסם .התאריכים שהתקבלו ממערת קסם ממקמים את הקומפלקס האשלו-יברודי של מערת קסם בין 380אלף שנים ) (OIS 11ועד לא יאוחר מ 200-אלף שנים לפני זמננו ) ;Barkai et al. 2003 .(Frumkin et al. 2009תימוכין נוספים לתאריכים הממקמים את הפלאולית התחתון המאוחר כקדום ל 200-אלף שנים מגיעים מתיארוך אתרים מוסטריים .מערת היונים הנמצאת בגליל המערבי מכילה ,בין היתר ,שכבות )F וחלק מ (E-עם תעשיית צור מוסטרית קדומה ,המקבילה לשכבה Dממערת טאבון .התאריכים שהתקבלו עבור המוסטרית הקדומה במערת היונים ,בעזרת שיטת תיארוך TLשל צור שרוף ,ממקמים אותה החל מ 230-אלף שנים לפני זמננו ) .(Mercier et al. 2007יש הבדלים בין התאריכים המתקבלים בשיטות התיארוך השונות בגלל מספר סיבות :תיארוך של חומר אשר נחפר בעבר ואינו באתרו ) ,(in situמדגמים קטנים ,תהליכי בתר-הרבדה ועוד ) .(Grün and Stinger 2000; Millard 2008; Rink et al. 2004לסיכום התאריכים המוחלטים ממקמים את 24 הפלאולית התחתון המאוחר בטווח הזמן החל מלפני כ 400-אלף שנים ועד בערך לפני 200/220אלף שנים )OIS 7- ,(OIS 11פרק זמן ממושך לפחות כמו המוסטרית אשר מופיעה אחריו ).(Bar-Yosef 1998; Gopher et al. 2005 ב .4.סביבה ואקלים חוקרי האקלים למדים על האקלים הקדום על-ידי מדידת היחס בין איזוטופים של חמצן 18לחמצן 16מגלעיני ים עמוק ,משקעי מערות )ספלאוטמים( וקידוחי קרח בקטבים .השינויים ביחס בין שני האיזוטופים של החמצן מעידים על שינויים בטמפרטורה ,כיסוי הקרח ,כמויות משקעים וגובה פני הים .את השינויים ביחס בין שני האיזוטופים מתאימים לתקופות גיאולוגיות ,פרקי זמן אלו נקראים ,(Oxygen Isotope Stage) OISכל תקופה מקבלת מספר סידורי .באזור הלבאנט נאספו הנתונים מקידוחי ים עמוק ממזרח הים התיכון ומים סוף וממשקעי מערה במערות שורק ופקיעין .בקידוחי ים עמוק במזרח הים התיכון נאספו ,בנוסף למדידת יחס בין איזוטופים של חמצן ,נתונים על איזוטופים נוספים המצביעים על שינויים בחומר האורגני המגיע בעיקר מהנילוס ושוקע בים ,נתונים אלו מצביעים על שינויים אקלימים מקומיים .האקלים באזור הלבאנט מווסת על-ידי השפעה הדדית של מערכת האקלים של הים התיכון ומערכת מונסונים מהאוקיינוס ההודי ואפריקה .האתרים האשלו-יברודיים נמצאים בסביבות שונות .חלק מהאתרים ממוקמים בקרבת חוף הים התיכון כמו מערת טאבון ועדלון ואחרים ממוקמים באזורים מרוחקים יותר מהחוף כמו מערת קסם מערת זוטייה ואגן אל-קום .יברוד Iנמצא בגובה של יותר מ 1400-מטרים מעל גובה פני הים מה שמדגיש את השוֹנוּת הסביבתית של האתרים .על-פי מחקר של אלמוגי-לבין ) (Almogi-Labin et al. 2004על אקלים ,בתקופה בין 400ל 200-אלף שנים לפני זמננו חלו מספר שינויים קיצוניים באזור הלבאנט .המידע על האקלים הקדום באזור הלבאנט אינו שלם ,בעיקר בגלל שהתעוד היבשתי בתחום זה מועט ,מפוזר ,מכסה תקופות קצרות בלבד וקשה לתארך אותו במדויק .בפרק הזמן בין 400ל- 200אלף שנים לפני זמנינו היו שתי תקופות קרחוניות )אקלים קר ויבש( OIS 8 :ו ,OIS 10-ושלוש תקופות בין קרחוניות )אקלים חם ולח( OIS 9 ,OIS 7 :ו .OIS 11-על-פי אלמוגי-לבין ) ,(Almogi-Labin et al. 2004שינויי האקלים בלבאנט נעים בין אקלים גשום עם לחות גבוהה במהלך תקופה בין קרחונית חמה )ניתן לזיהוי על-ידי משקע אורגני רב מהנילוס ועליה בפני הים( ,לבין אקלים יבש וקר בצורה קיצונית במהלך שיא של תקופה קרחונית .בין שתי נקודות קיצון אלו יש תקופות בין קרחוניות עם פרקי זמן חמים ויבשים ותקופות קרחוניות עם פרקי זמן קרים ולחים .שינויים אלו נוצרים מהשפעה משתנה בין מערכת אקלים ים תיכונית ובין מערכת אקלים מונסונית .לפי ניתוח האקלימי של אלמוגי-לבין לאורך הפלאולית התחתון המאוחר חלו מספר שינויי אקלים בנוסף לשינויי האקלים העולמיים. 25 ב .5.פאונה עצמות בעלי-החיים שנמצאו באתרים אשלו-יברודיים לא נחקרו בצורה נרחבת עד השנים האחרונות .בשכבה E במערת טאבון מצאו החוקרים מעט מאד פאונה ,בעיקר בברקציה בצדי המערה בתת-שכבות EdוGarrod ) Ea- .(and Bate 1937: 145-146פרקינס ) (Perkins 1968; Solecki 1970חקר את הפאונה מחפירת סולקי וסולקי ביברוד Iוזיהה בעיקר עצמות של שני מיני סוסים ) ,(Equnus Caballus; Small Equidשרידים של צבי ,אייל וקרנף )לא מצוין אם שכבה מוסטרית או אשלו-יברודית( .על חלק מהעצמות יש סימני חיתוך וסימני שיניים של טורפים .נמצאו מספר מועט של עצמות אשר עוצבו לכלים )מרצע( .פרקינס ציין כי כמות הממצאים לא מספיקה לניתוח סטטיסטי .במסלוח נמצאו עצמות של בעלי-חיים גדולים כמו יחמור ,קרנף ,שור בר וסוס אך לא פורסמו שכיחויות ) .(Gautier 1970במערת קסם השתמרו עצמות רבות במצב טוב .עצמות רבות נמצאו עם סימני חיתוך, שבירה ושריפה .הדיאטה התבססה בעיקר על יחמור וכן על שור בר ,סוס ,חזיר בר ,צב ומעט מאד אייל אדום. כמו-כן נמצאו עצמות של יונקים קטנים ומכרסמים אשר כנראה הובאו למערה על-ידי עופות דורסים ועטלפים אשר השתמשו בה למחסה .עצמות היחמור הופיעו בשכיחות הגבוהה ביותר )יותר מ .(70%-עצמות צבי )(gazelle לא נמצאו למרות היותו חלק מרכזי מהדיאטה במוסטרית הקדומה ).(Gopher et al. 2005, Stiner at el. 2009 שכיחות גבוהה של בעלי-חיים גדולים כמו סוס ויחמור החיים בסביבה של חורש ,לעומת שכיחות נמוכה של בעלי-חיים קטנים יותר כמו צבי אשר חיי באזורים פתוחים ,מרמזים על אקלים קר וגשום יותר בפרק הזמן בו השתמשו במערה ,אך יתכן והבדלים אלו נובעים מבחירה של האדם והעדפה של בעלי-חיים מסוימים ) Gautier .(1970 טורפים אשר נוקטים בטקטיקה של מרדף אחר בעל-החיים ,כמו זאבים ,צבועים וכלבי בר ,צדים לרוב בעלי-חיים צעירים ,זקנים או שאינם בריאים .טורפים הצדים מן המארב כמו נמרים ,טיגריסים ואריות צדים לרוב בעלי-חיים מכל קשת הגדלים והגילים .לפי ממצא הפאונה ,ציידי מערת קסם צדו מן המארב ובחרו לרוב בעלי חיים בריאים ובוגרים .במערה יש כמות גדולה יחסית של גפיים וחלקי גולגולות לעומת שאר חלקי הגוף ,כנראה שהציידים בחרו להביא בעיקר את הראש והגפיים למערה בהם היה חומר מזין רב יותר משאר חלקי הגוף .זוהי עדות לצריכה מושהית של הבשר .צייד של בעל-חיים גדול כמו יחמור ונשיאה של חלקים גדולים ממנו אל המערה ,מצריך שיתוף פעולה של קבוצת ציידים ולא יכול להעשות על-ידי צייד בודד .שכיחות גבוהה של סימני חיתוך ושבירה של עצמות ואי-סדר בסימני החיתוך על העצמות ,הם תופעה יוצאת דופן במערת קסם יחסית לפאונה מאתרי פלאולית תחתון ותיכון אחרים .לפי מחקר סימני חיתוך מהפלאולית התיכון ,העליון ומתקופות מאוחרות יותר, סימני חיתוך מסודרים הם עדות לסדר פעולות קבוע של חיתוך כל הבשר על ידי אדם אחד ולאחר מכן חלוקה ) (Sharingבין חברי הקבוצה .יתכן ובמערת קסם היתה שיטה שונה של חלוקת הבשר בה כל אחד מחברי 26 הקבוצה חתך לעצמו נתח מהבשר או שאדם אחד חזר וחתך את הבשר מספר פעמים לא רצופות ,ולכן סדר הפעולות של חיתוך הבשר וחלוקתו ,המוכר ממחקרים אחרים ,היה שונה במערת קסם ).(Stiner at el. 2009 ב .6.הומיניד הקומפלקס האשלו-יברודי נמצא בטווח הזמן שבין הופעת האדם המודרני הראשון באפריקה והופעת הומו- נאנדרטאל באירופה לבין היעלמותו של הומו-היידלברגנסיס ,האב הקדום המשותף של הומו-נאנדרטאל ואדם- מודרני ) .(Cann et al. 1987; Klein 2008אין אנו יודעים בוודאות מי ההומיניד שיצר את הקומפלקס האשלו- יברודי והאם הוא חוליה נוספת ברצף האבולוציוני של התפתחות האדם או ענף אחר באבולוציה .בנדוויה עין עסקר נמצאו שרידים של הומו-ארקטוס מהאשלית המאוחרת אשר מתוארך ל 450-אלף שנים ) Le Tensorer et .(al. 2007באתרים מוסטריים כמו טאבון שכבה Cו ,B-מסלוח ,כברה ,וקאפזה נמצאו שרידי הומינידים המשויכים להומו-נאנדרטאל ואדם-מודרני ,אך לא מהחלק הקדום של התקופה .שרידי הומינידים המשויכים לקומפלקס האשלו-יברודי הם שן טוחנת ושבר של עצם ירך משכבה Eבטאבון אשר נמצאו בחפירותיה של גרוד במערה ) ,(McCown and Keith 1939: 60-61, fig. 29האדם הגלילי ממערת זוטיה ) ;Turville-Petre 1927 (Gisis and Bar-Yosef 1974ומספר שיניים אשר נתגלו לאחרונה במערת קסם .האנתרופולוגים לא הגיעו לידי הסכמה מה מינו של ההומיניד שיצר את הקומפלקס האשלו-יברודי .הדעות חלוקות בין הומו-נאנדרטאל קדום, הומו-ארקטוס מאוחר ,אדם מודרני קדום ואף יתכן שזהו הומיניד חדש ) Gopher et al. 2005; McCown and .(Kieth 1939; Stringer 1998; Trinkaus 1982; Vandermeersch 1982; Zeitoun 2001 ב .7.מקרצפים בשנות ה 60-החל הדיון המפורסם בין בורד לבינפורד בנוגע למשמעות השוֹנוּת בין התעשיות הליתיות במוסטרית של מערב אירופה .הדיון הפך לעניין מרכזי מעבר לתחום של הפלאולית התיכון באירופה והוא משמעותי לכל אזור ולכל תקופה בה יש עיסוק בשוֹנוּת בין מכלולים ליתיים ) Kuhn 1992: 115; Rolland and Dibble 1990: .(480בשנות ה 50-בנה בורד שיטת מיון טיפולוגית של כלי אבן מהפלאולית התחתון והתיכון המבוססת על צורת הכלי .המקרצפים מהווים חלק מרכזי ברשימת הטיפוסים בה השתמש ) .(Bordes 1961המקרצפים מחולקים לטיפוסים על-פי מיקום הקצה המשוברר ביחס לציר הכלי ,מספר הצלעות המשובררות וצורתן הגיאומטרית של הצלעות המשובררות .הטיפולוגיה של בורד מקובלת מאד ושינתה את פני הארכיאולוגיה הפרהיסטורית ) Kuhn .(1992: 115בעזרת החלוקה הטיפולוגית לטיפוסים וחישוב אינדקסים )למשל Bordes and Sonneville-Borde (1970: fig. 15אפיין בורד את המכלולים השונים .שוֹנוּת בין מכלולים ,לפי דעתו של בורד ,מייצגת קבוצות 27 שונות של אנשים ) .(Bordes and Sonneville-Borde 1970בינפורד טען כי שוֹנוּת בין מכלולים היא תוצאה של פעילות שונה של אותה קבוצת אנשים וכל מכלול מייצג פונקציה/פעילות אחרת ) Binford 1973; Binford and .(Binford 1966בשנות ה 80-בנה דיבל מודל לפיו הטיפוסים השונים של המקרצפים ,לפי הטיפולוגיה של בורד, הם למעשה שלבים שונים של חידוש ושיפוץ מקרצפים ) Dibble 1984, 1987, 1995; Debénath. and Dibble .(1994דיבל טוען כי קיימים שני רצפים נפרדים של חידוש ושיפוץ מקרצף :הרצף הראשון מתחיל במקרצף פשוט ,חידוש בעזרת שברור צלע נוספת הופך אותו למקרצף כפול ,בהמשך המקרצף משופץ עד שצלעותיו מתכנסות והוא הופך למקרצף מתכנס .הרצף השני מתחיל במקרצף פשוט ,הצלע שלו מחודשת עד אשר הוא הופך למקרצף רוחבי .מקרצף נטוי יכול להיווצר מכל אחד משני הרצפים השונים .לפי דיבל ורולנד ) Dibble and (Rolland 1992השפעות תרבותיות או פונקציונליות אינן הגורם העיקרי לשונות במכלולים ליתיים מהפלאולית התחתון והתיכון .לפי דיבל זמינות חומר גלם וחידוש ושיפוץ של הפריטים הם הגורמים העיקריים המשפיעים על אופי המכלולים .בניסיון לשחזר את השלבים של עיצוב ,חידוש ושיפוץ בחיי פריט )עם פן אחד משוברר( יצר קון אינדקס גיאומטרי ) (GIURלמדידת הנפח והמסה שהופחתו מהפריט המשוברר המאפשר לשחזר את צורתו המקורית ) .(Kuhn 1990קון מדד את היחס בין עובי )עוצמת( השברור ) (tלעובי המקסימלי של הפריט ),(T בהנחה שחתך הרוחב של הבלנק המקורי היה משולש ,כך ש T-נשאר קבוע ואילו tגדל ככל שעוצמת השברור גדלה .ככל ש t/T-גדול יותר ,שיעור ההפחתה גדול יותר כלומר הפריט שופץ יותר פעמים .המודל של קון אינו מדויק לפי ניסויים שבדקו אותו אך מציג בצורה גסה הבדלים בין פריטים שהופחתה מהן מסה שונה ) Eren et al. .(2005; Hiscock and Clarkson 2005, 2008, 2009a ב.7.א .מקרצפים באתנוגרפיה בדרום מערב אתיופיה במספר כפרים חקלאים חיים אחרוני האנשים אשר עדיין משתמשים בכלי אבן משובררים להסרת שומן מעורות של בעלי-חיים בשימוש יומיומי ) .(Brandt et al. 1996אופן הייצור ,השימוש והשלכת המקרצפים תועדו במשך העשורים האחרונים על-ידי מספר חוקרים ) Gallagher 1977; Shott and Weedman .(2007; Weedman 2006בכל כפר יש מספר קטן של בורסקאים אשר מתמחים בעיבוד עורות .הבורסקאים מסירים ,בעזרת המקרצפים ,את שכבות השומן מעור של בקר ועיזים ומכינים מגוון מוצרים מהעורות כמו תיקים, מצעים ,בגדים ועוד .הידע עובר מאב ,אח ,סב או דוד ולכן נשמר במשפחה .מחקרה של ווידמן )(Weedman 2006 התמקד באזור ספציפי ) (Gamoבו משתמשים בשני טיפוסים שונים של מקרצפים -Tutuma .מקרצף יחיד אשר מחובר בקשירה לקת צינורית מעץ ,המקרצף עצמו משוברר בצורה לא אינטנסיבית ומבחינה טיפולוגית הוא נתז 28 משוברר ולא מקרצף .המקרצף משוברר בקצה הדיסטלי ולאחר שחיקתו הקצה הפרוקסימלי משוברר לשימוש חוזר -Zucano .מקרצף אשר מחובר לקת מעץ בעזרת שרף ,בראש הקת מחוברים שני מקרצפים ,אחד בכל צד. המקרצף משופץ ומחודש עד אשר כל הקצוות שלו משובררים פרט לאחד .מקרצפים אלו גדולים יותר ומבחינה טיפולוגית ,בניגוד לטיפוס הקודם ,ניתן להגדירם כמקרצפים .שני טיפוסי המקרצפים Tutuma ,ו,Zucano- משמשים לאותה מלאכה וההבדלים ביניהם נובעים מהשיוך לקבוצה אתנית שונה של הבורסקאי .המחקר מציג הבדלים נוספים בנוסף לגודל וטיפוס המקרצף על-פי שיוך לקבוצות אתניות שונות ,למשל מין העוסקים במלאכה: בחלק מהקבוצות עיבוד העור נעשה אך ורק על-ידי גברים ,בקבוצה אתנית מסוימת ) (Konsoהנשים מבצעות את עיקר המלאכה .חומר גלם שונה :צור ,אובסידיאן וקוורץ .הפקת הבלנקים בטכניקות שונות )ישירה ולחץ(. מתלמדים וזקנים שכבר אינם בשיא כוחם מתקשים לסתת ברמה גבוהה ובתוצריהם יש שכיחות גבוהה של מקרצפים עם קצה פעיל שאינו אחיד )עם (spursאו שבורים ) .(Weedman 2002במקרה אחד מתוארים שני בורסקאים אשר עובדים יחדיו ושייכים לשתי קבוצות שונות .למראית עין הם עובדים עם מקרצפים דומים אך למעשה הקתות והמקרצפים שלהם מעט שונים וכל אחד מייצר לעצמו את המקרצף איתו הוא מעדיף לעבוד. מדידות מטריות של המקרצפים לפני ואחרי השימוש מראות כי ישנה הפחתה באורך ועליה באינטנסיביות השברור כתוצאה מחידוש המקרצף ,בדומה לניסויים והמודלים של דיבל וקון ) Dibble 1984, 1987; Kuhn (1990, 1992אך לא נמצאה שיטה טובה להערכת ההפחתה שעובר הפריט .עבור כל טיפוס התאימה שיטה שונה וגם אז היא חזתה נכון את שיעור ההפחתה בפחות מחצי מהמקרים ) .(Shott and Weedman 2006המקרצפים משנים את אורכם ,אינטנסיביות השברור ,מספר הצלעות המשובררות ומיקום הצלעות המשובררות במהלך השימוש בהם בגלל שיפוץ הקצה הפעיל והוספת צלע משובררת חדשה .צורתם המקורית של המקרצפים לעיתים קרובות אינה נשמרת והם מושלכים לאחר שלא ניתן להשתמש בהם יותר .הבדלים בין שני סוגי מקרצפים נובעים מהבדלים אתניים בין קבוצות ולא מצורך פונקציונאלי אשר היינו זהה לגבי סוגי המקרצפים .לכן כאשר בוחנים מקרצפים פלאוליתיים יש לקחת בחשבון כי הפריט עבר שינוי במהלך השימוש בו בגלל חידוש ושיפוץ והוא אינו תמיד מייצג את הצורה הראשונית בה עוצב .צורת הפריט לא תמיד תלויה בפונקציה לה שימש והשיוך הקבוצתי של האדם אשר עיצב את המקרצף הוא גורם נוסף המשפיע על צורתו ,לצד גורמים נוספים אפשריים כמו גיל, מגדר ,יכולות אישיות ועוד. ב.7.ב .סימני שימוש מחקר ראשוני של סימני שימוש על מקרצפים ממערת קסם נערך על-ידי למוריני )מידע בע"פ שטרם פורסם .(Lemorini et al. 2006,סימני השימוש על המקרצפים מעידים על שימוש בהם לחיתוך וקרצוף של חומר בינוני וקשה )עץ ובשר( ,חלק מהמקרצפים שימשו גם לקרצוף וגם לחיתוך .נמצא קשר בין זווית הקצה המשוברר 29 לפונקציה :מקרצפים עם זווית חדה )עד (46°שימשו לחיתוך ואילו מקרצפים עם זווית קהה ) 50°ויותר( שימשו לקרצוף אך המדגם עדיין קטן ולכן המצב איננו ברור .למוריני בדקה מקרצפים מוסטריים עם שברור קינה ודמי- קינה מאתרים בצרפת ) (La Combetteואיטליה ) .(Fumane Caveעל מקרצפים נמצאו סימני שימוש המעידים על חיתוך וקרצוף של חומר קשה ובינוני ושימוש באותו פריט ליותר מפונקציה אחת בדומה למערת קסם. במחקרים נוספים של סימני שימוש נמצא כי אין קורלציה פשוטה של אחד לאחד בין פונקציה לצורת הפריטים ) .(Holdaway et al. 1996: 377מחקר סימני שימוש עדיין לא מיצה את הפוטנציאל הטמון בו ,יש מעט מחקרים והמדגמים במחקרים אלו לרוב קטנים מאד ועדיין קשה לזהות אם יש או אין קשר בין צורת הכלים לפונקציה שבה שימשו ) .(Hiscock and Attenbrow 2005מסקנות מחקר סימני שימוש הן חלקיות ומורכבות :צורת הכלים יכולה להיות קשורה לפונקציה מסוימת ,לעיתים כלי מסוים שימש ליותר מפונקציה אחת וישנם מקרים בהם לפעילויות מסוימות נדרשו יותר מטיפוס כלי אחד ).(Bar-Yosef 1998 ב.7.ג .מקרצפים בתעשייה היברודית מקרצף נטוי ,רוחבי ופשוט-קמור הם הטיפוסים המאפיינים את התעשייה היברודית של יברוד Bordes 1955: ) I (505, Rust 1950ומסלוח ) .(Skinner 1970ביברוד Iשכבה 22נמצאו 43.5%מקרצפים מטיפוס נטוי ו11.4%- מטיפוס פשוט-קמור .במסלוח טיפוס פשוט-קמור מהווה 40%וטיפוס נטוי .16%בחישוב כולל ,מקרצפים מטיפוס נטוי ומקרצפים מטיפוס פשוט-קמור מהווים ביברוד ) Iשכבה (22ובמסלוח אחוז דומה מכלל הכלים כ55%- ) .(Skinner 1970בטאבון שכבה Eהטיפוסים השכיחים הם מקרצף פשוט-ישר ,פשוט-קמור ,מתכנס ,נטוי ורוחבי ) .(Wright 1966הטיפוס השכיח ביותר הוא מקרצף פשוט קמור 49%ובנוסף נמצאו מקרצפים מטיפוס מתכנס ,24%רוחבי ,6%נטוי ,3.5%כפול ,7%דו-פני ,6%ונטרלי .(Shifroni and Ronen 2000) 3.5%היחס בין השכיחויות של הטיפוסים השונים נשמר בתעשיות השונות ) .(Jelinek 1981במערת בזז )שכבה (Cמקרצפים מטיפוס נטוי ורוחבי ומקרצפים דקים עם שברור שטוח הם המאפיינים של היברודית ) Garrod 1970; Copeland .(1983aבמסלוח בזז וטאבון מקרצפים הם הכלים השכיחים ביותר בתעשייה היברודית ) ;Copeland 1983a .(Garrod 1970 ; Shifroni and Ronen 2000; Skinner 1970במסלוח הם מהווים מעל 70%מהכלים ) Skinner (1970ובטאבון יותר מ 50%-מהכלים ) .(Shifroni and Ronen 2000דו-פניים מופיעים בשכיחות נמוכה של פחות מ 5%-מהכלים ) .(Gisis and Ronen 2006בטאבון שכיחות המקרצפים והדו-פניים משתנה בין התעשייה היברודית לאשלית בצורה רציפה ) .(Gisis and Ronen 2006; Jelinek 1981מאפיין מובהק של התעשייה היברודית ביברוד ,Iמסלוח ,בזז וטאבון הוא עיצוב המקרצפים על-ידי שברור קינה ) Bordes 1955: 505, Rust 30 .(1950; Skinner 1970במערת בזז ) (Cמקרצפי קינה ודמי-קינה מהווים 19.1%מהמקרצפים ) ;Garrod 1970 .(Copeland 1983aבטאבון שכבה Eשכיחות מקרצפי קינה ודמי-קינה עולה בהדרגה מהשכבות הקדומות לשכבות המאוחרות :ממוצע של כ 30%-מקרצפי קינה ודמי-קינה מתוך כלל המקרצפים בכל שכבה ,Eבתת-שכבה Edנמצאו 44.1%ובתת-שכבה 56.1% Eaמקרצפי קינה ודמי-קינה ) .(Wright 1966על פי ג'לינק בטאבון שכיחותם של מקרצפי קינה נשמרת במכלולים עם תעשייה אשלית ויברודית ) .(Jelinek 1981על-פי רונן מקרצפי קינה הם רבים יותר במכלולים האשלו-יברודיים לעומת מכלולים אשלים ) Gisis and Ronen 2006; Ronen at .(al. 2000ביברוד Iשטחי הנקישה של המקרצפים הם חלקים ,מאד רחבים ובזווית שבדרך כלל מגיעה ל 120°-בין שטח הנקישה לפן הונטרלי ) .(Rust 1950לסיכום המקרצפים היברודיים מתאפיינים בטיפוסים :נטוי ,מתכנס, רוחבי ופשוט-קמור ,בשברור קינה או דמי-קינה והם השכיחים ביותר ומהווים לעיתים 50%ויותר מהכלים. להלן טבלה המסכמת את הנתונים העיקריים שהוצגו עבור מקרצפים בתעשייה יברודית: יברוד ) Iיברודית( מסלוח טיפוס מקרצף שכיח נטוי ,רוחבי, פשוט קמור נטוי ,רוחבי, פשוט קמור טאבון )שכבה (E פשוט-ישר ,פשוט- מערת בזז )שכבה (C קמור ,מתכנס, נטוי ,רוחבי נטוי ,רוחבי מקרצפים מתוך הכלים - 70% יותר מ50%- שכיח ביותר שכיחות שברור קינה מתוך המקרצפים שכיח שכיח 30%בממוצע 19.1% 31 מקרצפי קינה.ד.7.ב מקרצפים אלו.( מהכלים40-90%) מכלול קינה מוסטרי מאופיין במקרצפים עם שברור דורסלי ארוך על צלע אחת ( אשר מהווים בין רבע למחצית22-24 לפי בורד( או מטיפוס רוחבי )טיפוס9-11 הם מטיפוס פשוט )טיפוס .מהמקרצפים :(Hiscock et al. 2009b) הגדרה של מקרצף קינה "Quina scrapers typically have a long retouched edge, created by blows applied to the ventral face and removing scars from dorsal face. In many instances these scars were created with direct soft-hammer percussion using antler, bone, and perhaps wood, and the resulting retouched surfaces contain regular invasive scars which expand away from the impact point and often terminate with small steps or hinges (Turq 2000: 331). Scars of different lengths can frequently be observed, with shorter, later ones superimposed over longer, earlier ones creating a pattern that has been described as four or more "lines" or layers of retouch forming the profile of a retouched edge." קינה ובדקה בסיתות ניסיוני על חומר גלם זהה לזה שבאתר את-בורגיניון חזרה למכלול המגדיר מהאתר לה ידי מקבת רכה- בורגיניון הצליחה להגיע לדמיון מלא לשברור קינה מהאתר על.טכניקת השברור של מקרצפי קינה הסיתות נעשה במספר מחזורים אשר יוצרים את. עצם או עץ, המקבת הייתה עשויה מקרן,בהתזה ישירה .(Bourguignon 2001) השורות המדורגות המאפיינות את שברור הקינה 32 פרק ג' – ניתוח טכנו-טיפולוגי של המכלול הנבחר ג .1.הגדרות ניתוח המכלול הליתי בעבודה זו נעשה בהתאמה לניתוח המכלול מריבועים .(Barkai et al. 2005) G/19-20חלק מההגדרות הליתיות מוצגות מחדש על מנת להבהירן ומכיוון שניתוח המכלול בעבודה זו נכתב בעברית בעוד ניתוח המכלול מריבועים G/19-20נכתב באנגלית .המונחים המוצגים נכתבו בעברית ולידם ,בסוגריים ,נכתב המונח המקביל באנגלית .בחלק מהקבוצות הוספתי את ההגדרות שהנחו אותי בחלוקה לקבוצות בניתוח המכלול בהתאם להגדרות של דיבל ודבנאט' ) .(Debénath & Dibble 1994טבלאות הנתונים והגרפים מוצגים באנגלית. ג.1.א .פסולת תעשייה )(Débitage גרעין ) (Coreושבר גרעין – גוש חומר גלם או נתז שהופקו ממנו לפחות שלושה פריטים ויש לו לפחות שטח נקישה אחד. גרעין על נתז ) – (Core on flakeנתז שלאחר הפקתו הותז ממנו לפחות נתז אחד ,קטן לרוב ,בעיקר מהפן הונטרלי .לעיתים ישנו טיפול היוצר שטח נקישה מוגבל לפני הפקת הנתז הקטן .גרעינים אלו מזכירים את "טכניקת נהר-איברהים" ) (Nahar Ibrahim techniqueהמוכרת מהפלאולית התחתון והתיכון ) Solecki and .(Solecki 1970 פריט עיצוב הגרעין ) – (Core Trimming Elementפסולת הגרעין ,פריט שהופק במהלך הכנת או תחזוק הגרעין. פריטים אלו חולקו לארבע קבוצות משנה: טבלת גרעין ) – (Core Tabletפריט שהותז מגרעין בניצב למשטח ההפקה והסיר חלק או את כל שטח הנקישה. התזת יתר ) – (Overpassפריט שהותז משטח הנקישה והסיר חלק מבסיס הגרעין על מנת לעצב את משטח ההפקה ,להסיר מכשולים ממשטח ההפקה ולשמור על הקימור הנחוץ .עשוי גם לייצג טעויות סיתות להב בעל רכס ) – (Crested Bladeפריט שלפני הפקתו עוצב רכס המתווה את הפקתו .להבים בעלי רכס חולקו לחמישה טיפוסי משנה: להב בעל רכס דו-פני מעוצב ומסודר על רוב או חלק ניכר מאורכו ).(Primary CB להב בעל רכס לא רגולארי שעוצב על-ידי התזות בודדות ).(Rough CB להב עם שימוש משני ברכס ישן ,על-פי הפטינה על הפן הדורסאלי ).(Patinated CB להב בעל רכס שעוצב על צלקת מהפקה של להבים קודמים ).(Rejuvenation CB 33 להב בעל רכס עם עיצוב על פן אחד ).(Unifacial CB שונות ) – (Variaפריט חידוש ועיצוב גרעין לא מוגדר או שבור. נתז בעל בסיס לא מעוצב ) – (Non-Modified base flakeנתז עם גבשושית נקישה ובעל בסיס עם קליפה או פטינה ,או בסיס שעוצב בהתזה בודדת לפני ההפקה של הנתז ,כלומר הנתז הופק משטח נקישה ָח ָלק. נתז בעל בסיס מעוצב ) – (Modified base flakeנתז עם גבשושית נקישה ובעל בסיס ללא קליפה שעוצב ביותר מהתזה בודדת לפני ההפקה של הנתז ,כלומר הנתז הופק משטח נקישה שעוצב בשתי התזות או יותר לפני התזתו. להב ) – (Bladeפריט שלם או שבר של פריט שאורכו לפחות כפול מרוחבו .שברי להבים חולקו לשלושה טיפוסים: שבר פרוקסימלי – פריט עם גבשושית נקישה ובעל צלעות מקבילות ורכסים ישרים ומקבילים על הפן הדורסלי שנוצרו מהפקה קודמת של להבים. שבר מדיאלי – פריט ללא גבשושית נקישה ,ללא קצה דיסטלי ,בעל צלעות מקבילות ועל הפן הדורסלי שלו יש רכסים ישרים ומקבילים שנוצרו מהפקה קודמת של להבים. שבר דיסטלי – קצה דיסטלי של להב ללא גבשושית נקישה ,בעל צלעות מקבילות ועל הפן הדורסלי שלו יש רכסים ישרים ומקבילים שנוצרו מהפקה קודמת של להבים. להבון ) – (Bladeletלהב שרוחבו קטן מ 12מ"מ ואורכו קטן מ 50מ"מ. פריט ראשוני ) – (Primary Elementפריט עם כיסוי קליפה ו/או פטינה של לפחות 30%על הפן הדורסלי ועם גבשושית נקישה .קבוצה זו מחולקת ללהב ראשוני ) ,(PE bladeנתז ראשוני ) (PE flakeולהבון ראשוני ) PE .(bladelet סכין בעל גב-טבעי ) – (Naturally Backed Knifeפריט בעל גב קורטיקלי )עם קליפה( בזווית של 60ºויותר ביחס לפן הונטרלי וקצה חותך חד בצלע שממול .קבוצה זו חולקה לנתזים ולהבים. פסולת נקר ) – (Burin spallפריט שהותז על-מנת להכין נקר .לפריט יש גבשושית נקישה על הפן הונטרלי וכן פן ונטרלי נוסף של הפריט ממנו הותז .חתך הרוחב של הפריט לרוב משולש. פריט בעל שתי גבשושיות ) – (Double Bulbפריט בעל גבשושית הן על הפן הונטרלי והן על הפן הדורסאלי או אחת הצלעות .פריטים אלה הותזו מנתזים והסירו גם את הגבשושית של הנתז המקורי .סיבות ההתזה מגוונות וילמדו בעתיד. פסולת מיוחדת ) – (Special wasteקבוצה זו לא הוגדרה בניתוח המכלול מריבועים Barkai et al. ) G/19-20 .(2005הקבוצה חולקה לשלושה טיפוסי משנה: נתז שהותז מגרעין על נתז – נתז קטן עם שני פנים ונטרלים. 34 נתז שהותז ממקרצף – פריט שהותז ,כנראה ,כחלק מהכנה או שיפוץ של מקרצף והסיר חלק מהקצה הפעיל של המקרצף. שונות ) – (Variaלרוב ,פריט שהותז מפריט מעוצב מסיבה שאינה ידועה. ג.1.ב .פסולת )(Debri שבב ) – (chipפריטים מותזים ללא גבשושית נקישה שגודלם עד 15מ"מ. גוש ) – (chunkפריטים מותזים ללא גבשושית נקישה שגודלם 15מ"מ ויותר. מיקרו נתז ) – (micro flakeנתזים שלמים בעלי גבשושית נקישה הקטנים מ 15-מ"מ .נתזים אלו שויכו לפסולת ולא לפסולת התעשייה כדי לאפשר ניתוח משווה למכלולים אחרים שבהם לא הוגדרו ולא הוצגו נתזים קטנים מ- 15מ"מ כחלק מן המכלול. ג.1.ג .פריטים מעוצבים )(Shaped items פריט מעוצב – בלנק אשר עוצב על-ידי שברור או התזת נקר. להב משוברר ) – (Retouched Bladeפריט להבי אשר עוצב על-ידי שברור. פריט בעל גב ) – (Backed itemפריט בעל גב משוברר שברור זקוף או חצי זקוף מול הקצה חותך. להב משוברר דיסטלית ) – (Distally retouched Bladeפריט בעל קצה דיסטלי צר יחסית עם שברור רציף, רגולרי ואחיד )ללא שינון או שקערורית(. מגרד ) – (End scraperפריט בעל קצה דיסטלי צר יחסית עם שברור רציף ,רגולרי ואחיד היוצר קצה משוברר וזקוף. מקרצף ) – (Scraperמקרצף הוגדר על-ידי דיבל ודבנאט' ) (Debénath & Dibble 1994, 70כבעל שברור רציף, רגולרי ואחיד לאורך צלע אחת לפחות .על-מנת להפריד בין פריטים בעלי גב למקרצפים ,כל פריט עם קצה חותך המנוגד לצלע משובררת המתאימה להגדרה של מקרצף )שברור רציף ,רגולרי ואחיד( סווג עבודה זו כפריט בעל גב ולא כמקרצף היות ובמקרה של מקרצף יש סבירות שהצלע המנוגדת לצלע של המקרצף שימשה לאחיזה או לקיות )איור .(3שאלת האבחנה המדויקת בין מקרצף לפריט בעל גב ראויה לבחינה בעזרת סימני שימוש אשר לא התבצעה במסגרת עבודה זו. נקר ) – (Burinפריט עם קצה פעיל עבה בעל קצה חד ,שנוצר על-ידי התזה שנעשתה על עוביו של הפריט בניצב לקצה הפעיל. נתז משוברר )– (Retouched flakeנתז אשר עוצב על-ידי שברור. 35 שקערוריות ומשוננים ) – (Notch/Denticulateשקערורית – פריט עם שקערורית אחת או יותר ,עם או בלי שברור .משונן – פריט עם שנון גס. שונות ) – (Variaפריטים שלמים שלא שייכים לאף אחת מהקבוצות של הפריטים המעוצבים. שבור משוברר ) – (Unidentified fragmentשבר של פריט מעוצב שלא ניתן לזהותו. איור :3להב בעל קצה חותך המנוגד לצלע משובררת המתאים להגדרה של פריט בעל גב .הצלע המשובררת עשויה להיות מזוהה כצלע של מקרצף אך בשל הצלע החדה שמולה ,פריט זה ודומים לו ,הוגדרו כסכינים בעלי גב ולא כמקרצפים ).(Barkai et al. 2005: fig 9: 8-9 ג.1.ד .חלוקה של פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים לטיפוסי ה ְבּ ָלנק ) (blankוגרעינים על-מנת לזהות אם אופי המכלול הוא להבי או נתזי ,המכלולים חולקו לשלוש קבוצות לפי טיפוסי הבלנק וגרעינים – פריטים להביים ) ,(Laminar itemsפריטים נתזיים ) (Flakesוגרעינים ):(Cores פריטים להביים הם כל הפריטים שאורכם לפחות כפול מרוחבם מתוך הפריטים המעוצבים ,פסולת הגרעין, סכינים בעלי גב ,בעלי גבשושית כפולה וכן כל הלהבים ,להבים ראשוניים ,להבונים ופסולת נקר. פריטים נתזיים כוללים את הפריטים המעוצבים על נתז ,פסולת הגרעין ,סכינים בעלי גב ובעלי גבשושית כפולה שלא נכללו בהגדרת הלהביים וכן את הפריטים שהוגדרו כנתזים ,נתזים ראשוניים ופסולת מיוחדת. גרעינים כוללים את הגרעינים ,שברי הגרעין וגרעינים על נתז. 36 ג.1.ה הפריטים הלהביים הפריטים הלהביים מתוך פסולת התעשייה )ללא פריטים מעוצבים( מוינו בהתאם לקבוצות שהוצגו בניתוח הפריטים הלהביים מריבועים .(Barkai et al. 2005) G/19-20הקבוצות כוללות: חלוקה לטיפוסים השונים ) :(Typeלהב ,סכין בעל גב להב ,להב ראשוני. סוג הקליפה ) :(Cortexפטינה ,קליפה גירנית. מצב השימור ) :(Preservationעל-פי החלוקה שהוצגה למעלה .שלם ,שבר פרוקסימלי ,שבר מדיאלי ,שבר דיסטלי. חתך רוחב ) :(Cross sectionמשולש ,טרפז ,משולש ישר זווית ,טרפז ישר זווית ,שונה ,חסר ,שאינו ניתן לזיהוי. שטח הנקישה ) :(Base shapeנקודתי ) ,(Punctiformבעובי עד 2מ"מ ) ,(thinבעובי החל מ 3-מ"מ ) ,(largeמעוצב ) ,(modifiedטבעי ).(natural סיומת הקצה הדיסטלי ) :(End terminationהינג' ) ,(hingeהתזת יתר ) ,(overpassדמוי נוצה ).(feather מספר צלקות להביות על הפן הדורסלי ).(No. of laminar scars מידות מרביות :אורך ,רוחב ועובי. ג .2.ניתוח המכלול ג.2.א .אזור החפירה המכלול הליתי המעובד נחפר מהריבועים E/11, E/12, F/10, F/11, G/9, G/10, H/9ברשת החפירה של מערת קסם )איור ,(4החצי הדרומי של ריבוע E/12ותת-הריבוע הצפון מערבי של ריבוע F/10לא נחפרו .גודל כל ריבוע ברשת החפירה הוא 1מ"ר ויחידות החפירה הן בתתי-ריבועים של 0.25מ"ר ועוצמה מרבית של חמישה ס"מ. הריבועים נמצאים מתחת למדף סלע עשוי ברקציה גיאולוגית ומשקעי מערות התוחם את האזור הנחפר ממערב ומצפון .עוצמת החפירה הממוצעת של ריבועים אלו היא 55ס"מ .ישנם הבדלים בעוצמה ובנפח שנחפר בריבועים השונים ,ולפעמים יש הבדלים בנפח ובעוצמת החפירה בין תתי-ריבוע של אותו הריבוע .ההבדלים נובעים מכך שמדף הסלע הנמצא מעליהם אינו אחיד בצורתו והמילוי שנחפר תחתיו משתנה בהתאם למתאר הסלע )איור .(5 לדוגמא בריבועים G/10ו H/9 -ישנו הפרש גדול בין תת-הריבוע הצפון מערבי לשאר הריבוע ,הפרש זה נוצר בגלל שפני השטח בתת-ריבוע הצפון מערבי בשני הריבועים השתמר לגובה רב יותר מתחת למדף הסלע ,בריבוע G/10עוצמת תת-הריבוע הצפון מערבי היא 120ס"מ לעומת ממוצע של 27ס"מ בשאר הריבוע .בריבוע H/9 ההפרש קטן יותר ,עוצמת תת-הריבוע הצפון מערבי היא 77ס"מ לעומת ממוצע של 35ס"מ בשאר הריבוע. ריבועים E\11-12שימשו כבור בדיקה והועמקו 50ס"מ יותר משאר הריבועים ,עוצמתם הממוצעת היא 85ס"מ )איור .(6ריבוע F/11והחצי הדרומי של ריבוע F/10לא נחפרו לעומק רב ועוצמת החפירה הממוצעת שלהם היא 37 16ס"מ בלבד .תתי-הריבועים בריבוע G/9נחפרו בעוצמה של 85–70ס"מ .הסדימנטים מאזור זה חולקו לשתי שכבות בהתאם למאפייני צבע ומרקם .השכבה העליונה מורכבת מסדימנט רך ופריך בצבע כתום )להלן :הכתום(, בעוד השכבה התחתונה מורכבת מסדימנט קשה יותר בצבע חום )להלן :החום( .השכבות נטויות ,בזווית מתונה מצפון מזרח לדרום מערב ונראה כי השכבות יורדות אל מתחת למדף הסלע וחפירתן לא הסתיימה )חפירת אזור זה צפויה להימשך בעונות החפירה הבאות( .בחלק העליון של הכתום נמצא משקע מערות )ספלאותם( באתרו שתוארך ל 297 -אלף שנים לפני זמננו ,על כן המכלול הנדון בעבודה זו גילו כ 300-אלף שנים לפני זמננו ) Barkai .(et al. 2009במהלך החפירה נלקחו דגימות סדימנט על מנת לבדוק את נסיבות ההרבדה באזור זה ,עדיין אין תוצאות מבדיקות אלו .אל השטח המדובר צורפו שלושה ריבועים H/8, I/8, I/9 :הנמצאים בצמוד וממזרח לו. הממצא הליתי והסדימנט המוקשה ) (cementedמריבועים אלו שונה במאפייניו מהשכבה הכתומה והשכבה החומה הנמצאות ממערב לו ,אך הם דומים לחלק המזרחי והגבוה יותר של המערה המתאפיין בסדימנט מוקשה בצבע חום בהיר ותעשיית צור עמודית .מכלול הצור מריבועים H/8, I/8, I/9ישמש כמכלול משווה למכלולים מהחום ומהכתום .עוצמת החפירה הממוצעת של ריבועים אלו היא 62ס"מ .עוצמת החפירה בחציו הצפוני של ריבוע H/8היא 108ס"מ לעומת 68ס"מ בחציו הדרומי .בריבוע I/8עוצמת החפירה בתת-הריבוע הצפון מערבי היא 105ס"מ לעומת ממוצע של 43ס"מ בעוצמת החפירה בשאר הריבוע .ההבדלים בין החלק הצפוני לדרומי של הריבועים באזור זה נובעים מהטופוגרפיה הלא אחידה של אזור זה במערה .ריבוע I/9נחפר רק בחציו הצפוני ובעוצמה של 10ס"מ בלבד )איור .(6 כפי שציינתי בסקירה המקדימה )עמ' ,(12המערה מחולקת סטרטיגרפית לשני רצפי הרבדה :תחתון ועליון ) .(Karkanas et al. 2007הרצף התחתון מכיל סדימנט שהורבד בסביבה לחה של מערה סגורה .הרצף העליון מכיל בעיקר סדימנט מוקשה אשר הורבד בסביבה חשופה יותר תוך כדי פעילות קרסטית כתוצאה מטפטוף של מים ,כנראה לאחר נסיגת תקרת המערה .הרצף העליון נחשף ,נכון להיום ,בחלק הדרומי והמזרחי של המערה ומבחינה סטרטיגרפית נמצא מעל לרצף התחתון .הריבועים H/8, I/8, I/9נמצאים בתחתית הרצף העליון והכתום והחום ממוקמים בחלק העליון של הרצף התחתון של המערה. 38 איור :4מיקום הריבועים ,H/8, I/8-9והמכלולים הכתום והחום במערת קסם. 39 להלן יחידות החפירה השייכות למכלול הכתום: )גבהים מתחת לנקודת אפס הנמצאת מעל לכל הסדימנטים שנחפרו(. גובה ריבוע נפח ]מ"ק[ E/11 0.56 E/12 0.11 515-540 F/10 0.23 460-530 F/11 0.09 523-535 G/9 0.57 455-520 G/10 0.36 420-525 H/9 0.25 463-520 סה"כ 2.19 470*540/590 * תת-ריבוע E/11aמכיל סדימנט כתום בכל הגבהים. להלן יחידות החפירה השייכות למכלול החום: ריבוע נפח ]מ"ק[ גובה E/11 0.35 540-590 E/12 0.25 540-590 F/10 0.07 530-540 F/11 0.04 535-540 G/9 0.2 520-540 G/10 0.14 525-540 H/9 0.2 520-540 סה"כ 1.25 להלן יחידות החפירה השייכות לריבועים :H/8, I/8-9 ריבוע נפח ]מ"ק[ גובה H/8 0.96 375-515 I/8 0.76 365-515 I/9 0.05 500-510 סה"כ 1.77 40 G/10 H/9 איור :5מבט לצפון מערב אל האזור הנחפר .הריבועים נמצאים מתחת למדף סלע עשוי ברקציה גיאולוגית ומשקעי מערות .הקו הבהיר מפריד בין השכבה הכתומה לשכבה החומה שמתחתיה .השכבה הכתומה הוסרה ברובה מתחת למדף הסלע. E/11-12 I/8-9 איור :6מבט לדרום מערב אל האזור הנחפר בסיום החפירה ב.2006- 41 ג.2.ב .חומרי הגלם של המכלול במחקר על חומרי גלם ממערת קסם בעזרת איזוטופ של בריליום Boaretto et al. 2009; Verri et al. 2004, ) 10 ,(2005התגלה כי חומרי הגלם שהיו בשימוש במערה נאספו מפני השטח ונכרו ממקורות רדודים בתת-הקרקע. בנוסף נמצא כי היה שימוש ,מועט ,בחומר גלם שנכרה משכבות עמוקות משני מטר מתחת לפני השטח .חומר הגלם הכרוי שימש לרוב לעיצוב מקרצפים ואבני-יד ואילו חומר הגלם שנאסף מפני השטח שימש לרוב לייצור הלהבים ) .(Boaretto et al. 2009באזור הסובב את המערה נמצאו מקורות חומרי גלם פוטנציאליים ,הן סמוך למערה והן ביער חורשים המרוחק כחמישה ק"מ צפונית למערה .חומר הגלם במכלול הנחקר מגוון ואינו שונה במראהו בהשוואה למכלולים אחרים במערת קסם .צבע הצור הוא בדרך כלל אפור ,חום ולבן .איכותו משתנה בין חומר גלם איכותי מאד לחומר גלם באיכות ירודה וסדוק .רוב חומר הגלם הוא צור סיליקטי דק גרגר ואחיד )ללא הפרעות( .באופן כללי שברי הבולבוסים מהם הופקו הפריטים במערה היו שטוחים ובעלי קורטקס דק יחסית בצבע חום בהיר. ג .3.ניתוח טכנו-טיפולוגי של המכלול ניתוח המכלול הליתי בוצע בהתאם לחלוקה שהוצגה בניתוח המכלול מריבועים .(Barkai et al. 2005) G/19-20 המכלולים יוצגו על-פי השכבות בהן נמצאו .בהמשך הפרק אשווה בין המכלולים .ניתוח מפורט של המקרצפים ופסולת המקרצפים יוצג בפרק הבא. 42 ג.3.א .המכלול הכתום להלן סיכום הממצאים מהמכלול הליתי הכתום: מספר פריטים אחוז מתוך פסולת תעשייה ופריטים מעוצבים אחוז מתוך כלל המכלול נתז ראשוני 31 6.6 1.4 להב ראשוני 9 1.9 0.4 נתז בעל בסיס לא מעוצב 204 43.3 9.2 נתז בעל בסיס מעוצב 36 7.6 1.6 להב 8 1.7 0.4 להבון 4 0.8 0.2 סכין בעל גב טבעי להב 8 1.7 0.4 סכין בעל גב טבעי נתז 8 1.7 0.4 פריט עיצוב גרעין 22 4.7 1.0 גרעין 2 0.4 0.1 שבר גרעין 6 1.3 0.3 גרעין על נתז 4 0.8 0.2 פסולת נקר 4 0.8 0.2 פריט בעל שתי גבשושיות 1 0.2 0.0 116 24.6 5.2 8 1.7 0.4 סך כל פריטים מעוצבים ופסולת תעשייה 471 100 21.2 גושים 629 28.3 שבבים 1013 45.55 מיקרו נתזים 111 4.99 סה"כ 2224 100 פריט מעוצב פסולת מיוחדת להלן חלוקה של פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים לטיפוסי הבלנק וגרעינים במכלול הכתום: מספר פריטים % פריטים להביים 50 10.6 פריטים נתזיים 409 86.8 גרעינים 12 2.5 סה"כ 471 100 43 פסולת תעשייה גרעינים ושברי גרעינים :נמצאו שני גרעיני נתזים ושישה שברי גרעינים. גרעיני הנתזים :גרעין אחד בעל משטח הפקה עם שלוש צלקות של נתזים שהופקו ממנו .בסיס הגרעין עוצב על-ידי מספר התזות .לגרעין הנוסף יש שני שטחי נקישה הניצבים זה לזה .בסיס אחד ממשטחי ההפקה עוצב על- ידי מספר התזות והבסיס השני שבור .גרעינים אלו קטנים ואורכם המרבי אינו עולה על 40מ"מ. שברי גרעינים :שישה שברי גרעינים אשר משטחי ההפקה ושטחי הנקישה שלהם חלקיים וקשים לסיווג. על-פי הכמות המועטה של הגרעינים ,שברי הגרעינים ומצבם ניתן לשער כי חומר הגלם נוצל כמעט עד תום או שהסיתות נעשה ברובו מחוץ לאזור הנחפר. גרעינים על נתז :נמצאו ארבעה גרעינים על נתז .שני גרעינים נעשו על גבי נתזים ראשוניים .גרעין אחד הינו להב בעל גב טבעי אשר הופק ממנו להבון .גרעין נוסף נעשה על שבר נתז עם פן דורסלי עליו צלקות להבים הקודמות להתזתו )איור .(1 :7 פריטי עיצוב הגרעין :נמצאו 22פריטי עיצוב גרעין. טבלאות גרעין :נמצאו שלושה פריטים קטנים יחסית ,אורכם 40–35מ"מ )האורך המצוין הוא מרבי אם לא צוין אחרת( אשר הסירו רק חלק משטח הנקישה. התזת יתר :פריט בודד ,שבור עם מעט קליפה ,בעל פרופורציות של נתז ואורכו 47מ"מ. להבים בעלי רכס :נמצאו ארבע פריטים .בלהב אחד היה שימוש ברכס ישן ,על פי הפטינה בפן הדורסלי ואורכו 50מ"מ )איור .(2 :7שלושת הפריטים הנוספים קטנים יותר ) 38–32מ"מ( ,הרכס שלהם עוצב על-ידי התזות בודדות. שונות :נמצאו 14פריטי חידוש ועיצוב גרעין לא מזוהים או שבורים .ניתן להסיק מריבוי פריטי עיצוב הגרעין המסווגים כשונות מתוך כלל פריטי עיצוב הגרעין במכלול ) (64%כי עיצוב ותחזוק הגרעין לא התבצעו לפי סטנדרטים מוקפדים. נתזים ,להבים ולהבונים :נתזים עם בסיס לא מעוצב הם הפריטים השכיחים ביותר בפסולת תעשייה ).(43.3% להבים :על כל הלהבים יש 3–2צלקות להבים מהתזות קודמות להפקתם .להב אחד שלם ושלושה כמעט שלמים .אורכם 58–36מ"מ ,רוחבם 26–15מ"מ ,עוביים 13–5מ"מ .על שני פריטים יש מעט קליפה ועל אחד יש מעט פטינה .חתך הרוחב של שלושה הוא טרפזי ושל אחד משולש. שברי להבים :שלושה פריטים הם שבר מדיאלי של להב ופריט אחד הוא שבר דיסטלי של להב ,עוביים 6–4 מ"מ .חתך הרוחב של שניים טרפזי ושניים נוספים משולש. פריטים ראשוניים :נמצאו 40פריטים ראשוניים מתוכם 31נתזים ,לא נמצאו להבונים ראשוניים. להבים ושברי להבים ראשוניים :שישה להבים עם קליפה ושלושה עם פטינה .על הפריטים יש 4–1צלקות מהתזת להבים קודמת .שלושה להבים שלמים ושניים כמעט שלמים :אורכם 61–41מ"מ ,רוחבם 30–16מ"מ ,עוביים –6 44 11מ"מ .חתך הרוחב של ארבעה משולש ואחד טרפז ישר זווית .שברי להבים ראשוניים :פריט אחד הוא שבר פרוקסימלי של להב ,פריט אחד שבר מדיאלי ושני פריטים הם שבר דיסטלי ,עוביים 9–8מ"מ .חתך רוחב של שלושה פריטים הוא טרפז ופריט אחד משולש. סכינים בעלי גב טבעי :נמצאו 16סכינים בעלי גב טבעי ,מחצית מהפריטים להבים ומחציתם נתזים. שבעה מהלהבים הם עם קליפה על הגב ולפריט אחד פטינה .לכל הלהבים יש אחת עד שלוש צלקות להבים מהתזות קודמות להפקתם. להבים בעלי גב טבעי :שניים שלמים ואחד כמעט שלם .אורכם 45–31מ"מ ,רוחבם 18–13מ"מ ,עוביים 10–9 מ"מ .חתך הרוחב של אחד משולש ישר זווית ,של אחד טרפזי ואחד עם טרפז עם זווית ישרה. שברי להבים בעלי גב טבעי :שני פריטים הם שבר פרוקסימלי של להב ,שני פריטים הם שבר מדיאלי ופריט אחד הוא שבר דיסטלי .עוביים 15–6מ"מ. פסולת נקר :נמצאו ארבעה פריטי פסולת נקר .שלושה פריטים קטנים ,אורכם 20–15מ"מ .פריט אחד שבור .על מחצית מהפן הדורסלי של פריט נוסף יש קליפה .פריט נוסף גדול יותר ,אורכו 40מ"מ ורוחבו 10מ"מ ויש עליו מעט קליפה. פריט בעלי שתי גבשושיות :נמצא פריט אחד בעל גבשושית נקישה כפולה .פריט זה הוא להב בעל רכס שיתכן כי הותז מפריט משוברר .ההתזה של הלהב נעשתה מהקצה הדיסטלי של הפריט המקורי והסירה את גבשושית הנקישה שלו .שטח הנקישה ממנו הופק הפריט המקורי מכוסה פטינה. פסולת מיוחדות :נמצאו שמונה פסולת מיוחדות. נתזים שהותזו מגרעין על נתז :שניים מהם גדולים יחסית ) 38–37מ"מ( .שני הנתזים הנוספים קטנים יותר ) 15–13מ"מ(. פסולת שהותזה ממקרצפים :נמצאו שלושה פריטים )יפורט בהמשך(. שונות :פריט אחד הותז מנתז משוברר אשר שימש כגרעין על נתז. 45 פריטים מעוצבים נמצאו 116פריטים מעוצבים 10.3% ,מתוכם מעוצבים על להבים ואילו 89.7%עוצבו על נתזים ) 24פריטים אשר מהווים 20.7%הם שבורים משובררים לא מזוהים ,שלא לגמרי ברור מה היה הבלנק עליו עוצבו ,שויכו לנתזים(. להלן הפריטים המעוצבים על פי טיפוסי הבלנק של המכלול הכתום: מספר פריטים % להב משוברר 7 6.0 להב משוברר דיסטלית 2 1.7 נתז בעל גב משוברר 1 0.9 מגרד 1 0.9 מקרצף 59 50.9 נקר 2 1.7 נתז משוברר 15 12.9 שקערורית ומשונן 2 1.7 שונות 3 2.6 שבור משוברר 24 20.7 סה"כ 116 100 להבים משובררים :נמצאו שבעה להבים משובררים .פרט לשני להבים כל הפריטים שבורים .להב אחד שלם עם שברור על חלק מאחת הצלעות ,השברור מעט חודר ורציף ,אורכו 55מ"מ ורוחבו 27מ"מ .הפריט השני שבור מעט ועל הקצה הדיסטלי שלו יש קליפה ,על שתי הצלעות יש שברור ,על אחת השברור חודר ולא רציף על הצלע השנייה השברור עדין ולא רציף ,אורכו 51מ"מ ורוחבו 23מ"מ .חמישה שברי להבים משובררים ,בארבעה השבר הוא מדיאלי .פריט שבור אחד עם שברור עדין ולא רציף על צלע אחת .שני פריטים שבורים עם שברור עדין ורציף על צלע אחת .פריט שבור נוסף עם שברור חודר אך לא רציף על צלע אחת ,על חלק מהצלע השנייה יש שברור חודר ולא רציף .פריט נוסף מורכב משני שברים ,נראה כי השבר טרי והתרחש במהלך החפירה :שבר אחד הוא קצה דיסטלי המכוסה קליפה והשבר השני הוא הקצה הפרוקסימלי של הלהב .השברור בלהב זה נעשה על צלע אחת ,הוא חודר מעט ואינו רציף. בעלי גב :נמצא נתז אחד בעל גב משוברר בשברור זקוף מול הקצה החותך ,אורך הפריט 66מ"מ. להבים משובררים דיסטלית :נמצאו שני להבים משובררים בקצה הדיסטלי .אחד מהם נעשה על להב ראשוני והוא ארוך וצר יחסית )אורך 71מ"מ ורוחב 21מ"מ( ,יש לו שברור גם על שתי הצלעות .הלהב השני משוברר לאורך הצלע והקצה הדיסטלי שהיה מכוסה קליפה שהוסרה ברובה. מגרדים :נמצא שבר דיסטלי של מגרד עם שברור אלכסוני הממשיך לאורך הצלע .יתכן שהשברור הוא סוג של גב אך הפריט שבור מכדי לזהות זאת. 46 מקרצפים :נמצאו 59מקרצפים ושברי מקרצפים במכלול .מקרצפים הם השכיחים ביותר בין הפריטים המעוצבים ) .(50.9%המקרצפים הם המאפיין העיקרי של המכלול היברודי בקומפלקס האשלו-יברודי וניתוח מקיף שלהם יוצג בפרק נפרד על המקרצפים. נקרים :נמצאו שני נקרים על שבר .נקר אחד בעל כיסוי של קליפה על רוב הפן הדורסלי .לנקר השני יש צלע עם שקערורית שכנראה עוצבה לפני התזת הנקר. נתזים משובררים :נמצאו 15נתזים משובררים .ארבעה מהפריטים גדולים יחסית ) 61–47מ"מ( ,יש להם צלע אחת לפחות עם שברור רציף וחודר מעט ,והם דומים למקרצפים .שלושה פריטים נושאים שברור חלקי על צלע אחת. פריט אחד עם שברור חלקי על שתי צלעות .פריט אחד עם שברור עדין ורציף על צלע רוחבית .פריט אחד נעשה על פסולת גרעין )התזת יתר( ,יש לו שברור רציף ולא חודר על שתי צלעות .חמישה נתזים שבורים עם שברור לא רציף וחלקי על צלע אחת .על 11פריטים ) (73.3%יש קליפה ,חמישה הם נתזים ראשוניים ,שניים בעלי גב טבעי וארבעה עם פחות מ 30%קליפה. שקערוריות ומשוננים :נמצאו שני פריטים .פריט אחד הוא שקערורית על נתז ,הפריט השני הוא להב משונן. שונות :נמצאו שלושה פריטים .פריט אחד הוא נתז עם קליפה על כל הפן הדורסלי ,הקצה הדיסטלי שלו זקוף וקמור עם מספר התזות .פריט נוסף הוא נתז רוחבי שהותז מקצה משוברר של פריט מעוצב ,הנתז עצמו גם שוברר .פריט נוסף הוא גרעין שנעשה בו שימוש משני על-ידי שברור אחת מצלעותיו. שבורים משובררים :נמצאו 24פריטים שבורים ,משובררים ולא מוגדרים. איור :7פריטים מהמכלול הכתום .גרעין על נתז ) .(1להב בעל רכס עם פטינה על הפן הדורסלי ).(2 47 ג.3.ב .המכלול החום להלן סיכום המכלול הליתי החום: מספר פריטים אחוז מתוך פסולת תעשייה ופריטים מעוצבים אחוז מתוך כלל המכלול נתז ראשוני 37 6.6 1.4 להב ראשוני 9 1.6 0.3 להבון ראשוני 3 0.5 0.1 נתז בעל בסיס לא מעוצב 231 41.3 8.7 נתז בעל בסיס מעוצב 40 7.2 1.5 להב 18 3.2 0.7 סכין בעל גב טבעי להב 17 3.0 0.6 סכין בעל גב טבעי נתז 8 1.4 0.3 פריט עיצוב גרעין 21 3.8 0.8 גרעין 6 1.1 0.2 שבר גרעין 2 0.4 0.1 גרעין על נתז 4 0.7 0.2 פסולת נקר 9 1.6 0.3 פריט מעוצב 141 25.2 5.3 פסולת מיוחדת 13 2.3 0.5 סך כל פריטים מעוצבים ופסולת תעשייה 559 100 21.0 גושים 710 26.7 שבבים 1297 48.7 95 3.6 2661 100 מיקרו נתזים סה"כ להלן חלוקה של פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים לטיפוסי הבלנק וגרעינים במכלול החום: מספר פריטים % פריטים להביים 97 17.4 פריטים נתזיים 450 80.5 גרעינים 12 2.1 סה"כ 559 100.0 48 פסולת תעשייה גרעינים ושברי גרעינים :נמצאו שישה גרעינים שלמים ושני שברי גרעינים. גרעיני נתזים :שני גרעינים .גרעין נתזים אחד בעל התזות שטוחות וחודרות על פן אחד בדומה להתזות על כלי דו פני ,יתכן כי הגרעין היה כלי דו-פני שנוצל לשימוש מאוחר יותר להפקת נתזים )איור .(2 :8הגרעין השני ,יתכן והיה גרעין רדיאלי שנשבר ולאחר מכן נעשה בו שימוש חוזר להפקת ,לפחות ,שני נתזים נוספים. גרעיני נתזים רדיאליים :שני גרעינים .מגרעין אחד הופקו נתזים קטנים )פחות מ 20-מ"מ( מכל היקפו .הגרעין יוצא דופן במערת קסם מכיוון שהותזו ממנו נתזים לסידור שטח הנקישה )איור .(1 :8הגרעין השני שבור ,גם ממנו הופקו מספר נתזים קטנים. גרעיני להבים :שני גרעינים .גרעין אחד ,בדומה לגרעיני להבים ממכלולים אחרים ממערת קסם ,הוא בעל משטח הפקה אחד של להבים .שטח הנקישה חלק ועוצב בהתזה אחת לפני הפקת הלהבים .הלהבים הוסרו על-ידי הכאה בעומק שטח הנקישה .ההפקות האחרונות מן הגרעין היו הפקות של פריטים בעלי תזת יתר שהסירו את בסיס הגרעין .הגרעין נוצל עד תום והוא שבור מעט .הגרעין עוצב על גבי בולבוס צר ונשארה עליו מעט קליפה )איור .(3 :8גרעין הלהבים השני נוצל אף הוא לגמרי ,הלהבים הופקו משני משטחי הפקה לפחות ,יש עליו התזה מהצד השני של משטח ההפקה אולי בניסיון לטפל בו לקראת הפקת פריטים נוספים. שברי גרעינים :נמצאו שני שברי גרעינים לא מזוהים. בדומה למכלול הכתום ,על-פי הכמות המועטה של הגרעינים ,שברי הגרעינים ומצבם ניתן לשער כי חומר הגלם נוצל כמעט עד תום או שהסיתות נעשה ברובו מחוץ לאזור הנחפר. גרעינים על נתז :נמצאו ארבע גרעינים על נתז .גרעין אחד יוצא דופן ,הוא נמצא יחד עם הנתז שהופק ממנו באותה יחידת חפירה כך שהתאפשרה רפאות של הנתז הקטן לגרעין על נתז .מגרעין זה הופק נתז נוסף מהקצה הדיסטלי שלו .נמצאו עוד שני גרעינים מהם הופק פריט בודד ,אחד מהם שבור .מהגרעין הרביעי הופקו מספר נתזים )לפחות שלושה(. פריטי עיצוב הגרעין: טבלאות גרעין :נמצאו ארבעה פריטים .שניים קטנים יחסית )בין 12ל 23-מ"מ( ,שני הפריטים הנוספים הם להבים .ארבעת הפריטים מיצגים הסרה של חלק משטח הנקישה של הגרעין. התזות יתר :נמצאו חמישה פריטים ,כולם נתזים ,ארבעה עם קליפה. להבים בעלי רכס :נמצאו שמונה פריטים .שניים בעלי רכס דו-פני מעוצב .חמישה פריטים שהרכס שלהם עוצב לאורך צלקת מהפקה קודמת של להבים .פריט נוסף בעל רכס שעוצב על פן אחד בלבד. שונות :נמצאו ארבעה פריטים .אחד שבור ושלושה לא מזוהים. נתזים ,להבים ולהבונים :נתזים עם בסיס לא מעוצב הם הפריטים השכיחים ביותר בפסולת תעשייה ) .(41.3%לא נמצאו להבונים במכלול זה. 49 להבים ושברי להבים :נמצאו 18להבים ושברי להבים .על כל הפריטים יש אחת עד שלוש צלקות להבים מהתזה קודמת להפקתם .ארבעה להבים שלמים וחמישה כמעט שלמים :אורכם 44–30מ"מ ,רוחבם 17–13מ"מ, עוביים 10–4מ"מ .להב אחד יוצא דופן במידותיו :אורכו 83מ"מ ,רוחבו 30מ"מ ועוביו 15מ"מ .על שני פריטים יש מעט קליפה ועל אחד יש מעט פטינה .חתך הרוחב של שישה פריטים להבים הוא משולש ,אחד משולש ישר זווית ושניים טרפז .שברי להבים :שלושה פריטים הם שבר פרוקסימלי של להב ,ארבעה פריטים הם שבר מדיאלי ושני פריטים הם שבר דיסטלי – עוביים 6–3מ"מ .חתך הרוחב של שבעה משולש ושניים טרפז. פריטים ראשוניים :נמצאו 49פריטים ראשוניים 37 ,נתזים ראשוניים ,שלושה להבונים ראשוניים ותשעה להבים ושברי להבים ראשוניים. להבים ושברי להבים ראשוניים :שמונה להבים עם קליפה ואחד עם פטינה .על הפריטים יש 2–1צלקות מהתזת להבים קודמת .שני להבים שלמים ראשוניים וארבעה כמעט שלמים .אורכם 58–24מ"מ ,רוחבם 24–12 מ"מ ,עוביים 9–6מ"מ .חתך הרוחב של חמישה משולש ואחד טרפז .פריט אחד הוא שבר פרוקסימלי של להב ושני פריטים הם שבר דיסטלי .עוביים 9–8מ"מ. סכינים בעלי גב טבעי :נמצאו 25סכינים בעלי גב טבעי .שמונה פריטים הם נתזים 17 .פריטים הם להבים )איור :8 .(5לכל הלהבים יש אחת עד שלוש צלקות להבים על הגב .ארבעה שלמים ושלושה כמעט שלמים .אורכם 44–30 מ"מ ופריט אחד יוצא דופן אורכו 60מ"מ .רוחבם 20–13מ"מ ,עוביים 14–5מ"מ .חתך הרוחב של שלושה הוא טרפז ישר זווית ,אחד משולש ואחד משולש ישר זווית .שני פריטים הם שבר פרוקסימלי של להב ,שישה פריטים הם שבר מדיאלי ושניים הם שבר דיסטלי .עוביים 13–3מ"מ. פסולת נקר :נמצאו תשעה פריטי פסולת נקר .שלושה פריטי פסולת קטנים יחסית )אורכם פחות מ 18-מ"מ(. פסולת אחת נמצאה עם שברור שעוצב על הפריט המקורי ממנו הותזה .פריט אחד הותז לאורך רכס שעוצב עליו כנראה לפני התזתו .חלק מפסולת הנקר עשויות להיות פסולת גרעין שנועדו להתוות רכסים אך קשה מאד לזהותן בוודאות. פסולת מיוחדות :נמצאו 13פסולת מיוחדות. נתזים שהותזו מגרעין על נתז :פריט אחד גדול יחסית ) 33מ"מ( והוא למעשה להב בעל גב טבעי עם שני פנים ונטרליים .הנתז השני נמצא לצד הגרעין ממנו הותז ,הנתז מכוסה קליפה על הגב והוא רוחבי ) 21X11מ"מ(. פסולת מקרצפים :נמצאו תשע פסולת מקרצפים )יפורט בפרק נפרד(. פריטי שונות :שני פריטים קטנים ) 13–10מ"מ( אשר הותזו מפריט מעוצב לא מזוהה. 50 פריטים מעוצבים נמצאו 141פריטים מעוצבים (N=33) 23.4% ,מתוכם מעוצבים על להבים ו (N=108) 76.6%-עוצבו על נתזים או ישירות על גוש חומר הגלם. להלן הפריטים המעוצבים על פי טיפוסי הבלנק של המכלול החום: מספר פריטים % להב משוברר 21 14.9 להב בעל גב משוברר 2 1.4 להב משוברר דיסטלית 5 3.5 מגרד 1 0.7 מקרצף 54 38.3 נקר 3 2.1 נתז משוברר 19 13.5 שקערורית ומשונן 3 2.1 שונות 5 3.5 שבור משוברר 28 19.9 סה"כ 141 100 להבים משובררים :להבים משובררים הם הפריטים השכיחים ביותר מהפריטים המעוצבים על להבים ).(61.8% נמצאו 12פריטים שלמים .שני פריטים עוצבו על פסולת גרעין )התזת יתר( ,אחד עם קליפה על הגב עם שברור חלקי וחודר מעט בצלע הנגדית לגב ,לפריט השני יש קליפה על הקצה הדיסטלי ושברור עדין ורציף על צלע אחת. פריט אחד עוצב על להב בעל גב טבעי והשברור שלו נעשה לאורך חצי מהצלע )איור .(4 :8פריט אחד נעשה על להב ראשוני ,השברור עדין ונעשה מהפן הונטרלי על הקצה עם הקליפה .שמונה פריטים נעשו על להב ללא קליפה ,שניים עם שברור זקוף וחודר מעט ,שישה להבים עם שברור עדין על צלע אחת .נמצאו תשעה שברי להבים משובררים .ארבעה הם שבר פרוקסימלי ,שלושה הם שבר מדיאלי ושניים הם שבר דיסטלי. בעלי גב :נמצאו שני להבים בעלי גב משוברר וזקוף .הם ארוכים יחסית ) 83–77מ"מ( .אחד עם גב טבעי שעוצב בחלקו בשברור חודר .שני עם גב מעוצב בשברור חודר ,הותזו ממנו שני נתזים מהפן הונטרלי ונראה כי הותזו תוך כדי עיצוב הגב אך יתכן כי הוא שימש גם כגרעין על נתז. להבים משובררים דיסטלית :נמצאו חמישה להבים משובררים בקצה הדיסטלי. מגרדים :נמצא מגרד אחד על נתז. מקרצפים :מקרצפים ושברי מקרצפים הם הפריטים המעוצבים השכיחים ביותר ) .(38.3%נמצאו ארבעה מקרצפים על להב ושאר 50המקרצפים נעשו על נתזים או ישירות על גוש חומר הגלם )יפורטו בפרק נפרד(. 51 נקרים :נמצאו שני נקרים על נתז ונקר אחד על להב. שקערוריות ומשוננים :נמצאו שלושה פריטים עם שקערורית על נתז. נתזים משובררים :נמצאו 19נתזים משובררים המהווים 17.8%מהפריטים המעוצבים על נתזים ו 13.5%-מכלל הפריטים המעוצבים. שונות :נמצאו חמישה פריטים .ארבע פריטים הם שברים של פסולת לא מזוהה אשר שובררו לאחר השבירה על- פי סימני הפטינה .פריט אחד הוא נתז שהופק מנתז ישן מכוסה פטינה ,הוא כולל את הגבשושית המקורית )שתי גבשושיות( ,בנוסף הופק מפריט זה עוד נתז )גרעין על נתז( והוא משוברר. שבורים משובררים :נמצאו 28פריטים שבורים ,משובררים ולא מזוהים. 52 איור :8פריטים מהמכלול החום .גרעינים – גרעין נתזים רדיאלי ) ,(1גרעין נתזים ) ,(2גרעין להבים ) .(3להב משוברר ) .(4סכין בעל גב טבעי ,להב ).(5 53 ג.3.ג .המכלול מהריבועים H/8, I/8-9 להלן סיכום המכלול הליתי מהריבועים :H/8, I/8-9 מספר פריטים אחוז מתוך פסולת תעשייה ופריטים מעוצבים אחוז מתוך כלל המכלול נתז ראשוני 103 13.0 4.9 להב ראשוני 46 5.8 2.2 להבון ראשוני 5 0.6 0.2 נתז בעל בסיס לא מעוצב 207 26.1 9.8 נתז בעל בסיס מעוצב 39 4.9 1.8 להב 62 7.8 2.9 להבון 20 2.5 0.9 סכין בעל גב טבעי להב 53 6.7 2.5 סכין בעל גב טבעי נתז 30 3.8 1.4 פריט עיצוב גרעין 51 6.4 2.4 גרעין 4 0.5 0.2 שבר גרעין 4 0.5 0.2 גרעין על נתז 5 0.6 0.2 פסולת נקר 6 0.8 0.3 פריט בעל שתי גבשושיות 2 0.3 0.1 פריט מעוצב 138 17.4 6.5 פסולת מיוחדת 18 2.3 0.9 סך כל פריטים מעוצבים ופסולת תעשייה 793 100 37.6 גושים 574 27.2 שבבים 628 29.7 מיקרו נתזים 116 5.5 סה"כ 2111 100 54 להלן חלוקה של פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים לטיפוסי הבלנק וגרעינים במכלול מהריבועים H/8, I/8- :9 מספר פריטים % פריטים להביים 284 35.8 פריטים נתזיים 496 62.5 גרעינים 13 1.6 סה"כ 793 100 פסולת תעשייה גרעינים ושברי גרעינים :נמצאו ארבעה גרעינים שלמים וארבעה שברי גרעינים. גרעיני נתזים :שני גרעינים .הגרעינים נוצלו בצורה אינטנסיבית והופקו מהם יותר מארבעה נתזים ממספר משטחי הפקה .יתכן ואחד הגרעינים )איור (1 :9הוא גרעין להבים שנוצל לאחר מכן להפקת נתזים. גרעיני להבים :שני גרעינים .גרעין אחד שלם ,הופקו ממנו רק שני להבים מאותו משטח הפקה )איור ,(2 :9 גרעין זה עוצב על גבי בולבוס קטן ושטח הנקישה שלו עוצב בהתזה בודדת .סיבת נטישת הגרעין אינה ברורה. יתכן והסיבה נעוצה בכך שהתזות הלהבים לא הגיעו לקצה הדיסטלי של הגרעין ועל כן נדרש טיפול בבסיס הגרעין על מנת להמשיך ולהפיק להבים .עם זאת התיקון הנדרש אינו מורכב ועל כן סיבת נטישת הגרעין בשלב כה מוקדם של ההפקה נותרת עלומה .גרעין הלהבים השני הוא בעל משטח הפקה אחד ,הגרעין נוצל עד תום. שברי גרעינים :נמצאו ארבעה שברי גרעינים לא מזוהים. גרעינים על נתז :נמצאו חמישה גרעינים על נתז )איור .(3 :9 פריטי עיצוב הגרעין: טבלאות גרעין :נמצאו שישה פריטים .כל הפריטים הסירו רק חלק משטח הנקישה התזת יתר :נמצאו 14פריטים .תשעה פריטים בעלי פרופורציה להבית וחמישה נתזיים .רוב הפריטים עם צלקות להבים ולכן נראה כי פריטים אלו הופקו כחלק מרצף ההפחתה ליצור להבים. להבים בעלי רכס :נמצאו 15פריטים .שני פריטים בעלי רכס דו-פני מעוצב )איור .(2 :10פריט אחד הוא להב שהותז לאורך רכס ישן שעוצב על הקליפה של הבולבוס ממנו הופק ,על ההתזות שעיצבו את הרכס יש כיסוי פטינה שקודם להתזת הלהב ולכן נראה כי השתמשו ברכס ישן להפקת הלהב )איור .(3 :10שלושה פריטים שהרכס שלהם עוצב לאורך צלקת מהפקה קודמת של להבים )איור .(1 :10פריט אחד בעל רכס עם עיצוב על פן אחד .שמונה פריטים עם רכס שעוצב על-ידי התזות בודדות. שונות :נמצאו 15פריטים לא מזוהים ואחד שבור. 55 נתזים ,להבים ולהבונים :נתזים עם בסיס לא מעוצב הם הפריטים השכיחים ביותר בפסולת תעשייה .אחוז הנתזים עם בסיס לא מעוצב מתוך פסולת התעשייה במכלול זה ) (26.0%נמוך יחסית למכלולים מהחום והכתום )מעל .(40% להבים ושברי להבים :נמצאו 62להבים ושברי להבים ,על כל הפריטים יש אחת עד שלוש צלקות להבים מהתזה קודמת להפקתם ,על 22פריטים יש קליפה ועל ארבעה פרטים יש פטינה .נמצאו 27להבים שלמים ו12- כמעט שלמים .אורכם 70–32מ"מ )ממוצע 45.8מ"מ( ,רוחבם 29–11מ"מ )ממוצע 18.2מ"מ( ,עוביים 14–3מ"מ )ממוצע 7.7מ"מ( .חתך הרוחב של שישה הוא טרפזי ,ארבעה טרפז ישר זווית 23 ,משולש וחמישה משולש ישר זווית .שברי להבים נמצאו .23עשרה פריטים הם שבר פרוקסימלי של להב ,שלושה שבר מדיאלי ועשרה הם שבר דיסטלי .עוביים 14–3מ"מ )ממוצע 7.5מ"מ(. פריטים ראשוניים :נמצאו 153פריטים ראשוניים מתוכם 103נתזים ,ארבעה להבונים ו 46-הם להבים ושברי להבים )איור ,(5 ,4 :10לארבעה להבים בנוסף לקליפה יש פטינה .על הלהבים יש 2–0צלקות מהתזת להבים קודמת 12 .להבים ראשונים שלמים ושמונה כמעט שלמים .אורכם 64–33מ"מ ,רוחבם 29–15מ"מ ,עוביים 18–5 מ"מ .פרט לשלושה פריטים חתך הרוחב של כולם משולש 12 .פריטים הם שבר פרוקסימלי של להב ,שמונה שבר מדיאלי ושישה פריטים הם שבר דיסטלי .עוביים של השברים 14–5מ"מ ופרט לחמישה פריטים חתך הרוחב של כולם משולש. סכינים בעלי גב טבעי :נמצאו 83סכינים בעלי גב טבעי 30 .פריטים הם נתזים 53 .פריטים הם להבים .לכל הלהבים יש אחת עד שלוש צלקות להבים מהתזות קודמות להפקתם .מתוך הלהבים 15שלמים ו 14כמעט שלמים .אורכם 62–36מ"מ ופריט אחד יוצא דופן – אורכו 89מ"מ ,רוחבם 26–10מ"מ ,עוביים 15–5מ"מ .חתך הרוחב של הלהבים הוא משולש או משולש ישר זווית 12 .פריטים הם שבר פרוקסימלי של להב ,שבעה פריטים הם שבר מדיאלי וחמישה הם שבר דיסטלי .עוביים של השברים 18–3מ"מ. פסולת נקר :נמצאו שש פסולת נקר .שנים בעלי רכס שיתכן כי הותזו מפריט משוברר או שהרכס עוצב על מנת להפיק את הפריט .פריט נוסף הסיר חלק מהשברור של פריט משוברר .שני פריטים נוספים קטנים יחסית )25–24 מ"מ( .פריט נוסף שבור בקצה והוא ארוך וצר מאד )אורכו 47מ"מ ורוחבו 8מ"מ( פריטים עם שתי גבשושיות :נמצאו שני פריטים בעלי גבשושית נקישה כפולה .פריט אחד הוא התזה רוחבית שהסירה את הגבשושית של הפריט ממנו הופק .הפריט השני הוא להב שהותז מקצה דיסטלי של פריט אחר והסיר תוך כדי כך את הגבשושית של הפריט המקורי. פסולת מיוחדות :נמצאו 18פסולת מיוחדות .תשעה נתזים שהותזו מגרעין על נתז .שלושה פריטי פסולת הותזו ממקרצפים .שישה פריטי פסולת שונות הותזו מפריטים מעוצבים. 56 פריטים מעוצבים נמצאו 138פריטים מעוצבים 47.8% ,מתוכם מעוצבים על להבים ואילו 52.2%עוצבו על נתזים. להלן הפריטים המעוצבים על פי טיפוסי הבלנק של המכלול מהריבועים :H/8 I/8-9 מספר פריטים % להב משוברר 53 38.4 להב בעל גב משוברר 5 3.6 נתז בעל גב משוברר 4 2.9 להב משוברר דיסטלית 6 4.3 מגרד 2 1.4 מקרצף 12 8.7 נקר 2 1.4 נתז משוברר 26 18.8 שקערורית ומשונן 5 3.6 שונות 3 2.2 שבור משוברר 20 14.5 סה"כ 138 100 להבים משובררים :נמצאו 53להבים משובררים ,אלו הפריטים השכיחים ביותר בין הפריטים המעוצבים והם מהווים 38.4%מכלל הכלים ו 80.3%מהפריטים המעוצבים על להבים. בעלי גב :נמצאו חמישה להבים בעלי גב משוברר זקוף .נמצאו ארבעה נתזים בעלי גב משוברר זקוף. להבים משובררים דיסטלית :נמצאו שישה להבים משובררים בקצה הדיסטלי. מגרדים :נמצאו שני מגרדים על נתז. מקרצפים :נמצאו 10מקרצפים ושני שברי מקרצפים במכלול והם מהווים 16.9%מכל הפריטים המעוצבים .שני מקרצפים נעשו על להב ,מקרצף אחד נעשה על גוש חומר הגלם ושאר המקרצפים נעשו על נתזים. נקרים :נמצאו שני נקרים על נתז .לשני הפריטים צלע משובררת שכנראה עוצבה לפני התזת הנקר. שקערוריות ומשוננים :נמצאו שלושה פריטים עם שקערורית על נתז ושני נתזים משוננים. נתזים משובררים :נמצאו 19נתזים משובררים אשר מהווים 26.4%מהפריטים המעוצבים על נתזים ו 13.8% מכלל הפריטים המעוצבים. שונות :נמצאו שלושה פריטים .פריט אחד הוא נתז שעוצב בדומה למקדח .פריט נוסף הוא גוש חומר גלם שבור שממנו הופקו מספר פריטים ובנוסף הוא שוברר בשתי צלעות שונות .פריט נוסף הוא נתז משוברר בפן הונטרלי ובעל רכס מעוצב על הפן הדורסלי. שבורים משובררים :נמצאו 20פריטים שבורים ,משובררים ולא מזוהים. 57 איור :9גרעינים מהריבועים .H/8 I/8-9גרעין נתזים ) ;(1גרעין להבים ) ;(2גרעין על נתז ).(3 58 איור :10פריטים מהריבועים .H/8 I/8-9פריטי עיצוב גרעין ,להבים בעלי רכס – להב בעל רכס שעוצב לאורך צלקת מהפקה קודמת של להבים ) ;(1להב בעל רכס דו-פני ) ;(2להב עם שימוש משני ברכס ישן עם פטינה ).(3 להב ראשוני ) (5ולהב ראשוני עם פטינה ).(4 59 ג .4.סיכום הנתונים והשוואה בין מכלולים בנוסף לנתונים אשר הוצגו עד כה ,אשתמש בנתונים שנאספו בניתוח חמישה מכלולים ממערת קסם על-ידי רון שימלמיץ )ארבעה מכלולים( וליאור לנדנברג )מכלול אחד( ,ומניתוח שביצע שימלמיץ לפריטים הלהביים מחמשת המכלולים .אציג השוואה בין הנתונים השונים ולבסוף אציג מסקנות שהתקבלו מהשוואה זו .נתוני השכיחות באחוזים המוזכרים למטה הם מתוך פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים אלא אם כן צוין אחרת. ג.4.א .השוואה בין המכלולים בשלושת המכלולים מהאזור הנחקר שכיחות הגרעינים ושברי הגרעינים מתוך פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים נמוכה ) (1.7%–1.0%בהשוואה למכלולים מחלקים אחרים במערה ) ,5.2%–3.1%פרט למכלול אחד, K/10עם .(1.9%שכיחות פריטי עיצוב גרעין מתוך פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים במכלולים מהחום והכתום ) (4.7%–3.8%נמוכה יחסית לשכיחותם במכלול מריבועים ;(6.4%) H/8 I/8-9שכיחות פריטי העיצוב משלושת המכלולים נמוכה יחסית לשאר המכלולים ממערת קסם ) ,9.4%–7.7%פרט למכלול K/10עם .(6.3% פריטי עיצוב הגרעין כוללים ,בין היתר ,להבים בעלי רכס שעוצב במספר מועט של התזות ופריטי התזת יתר. פריטים אלו שימשו לטיפול במשטח ההפקה של הגרעין ותחזוקת הזווית הנחוצה בין שטח הנקישה למשטח ההפקה .בנוסף נמצאו טבלאות גרעין לעיצוב שטחי הנקישה ).(Barkai et al. 2005 הפריטים השכיחים ביותר בשלושת המכלולים הם נתזים עם בסיס לא מעוצב .במכלול מהריבועים H/8 I/8-9 אחוז הנתזים עם בסיס לא מעוצב ) (26.1%נמוך לעומת המכלול החום והמכלול הכתום ).(43.3%–41.3% במכלול מריבועים H/8 I/8-9אחוז פריטים ראשוניים ,נתזים ) (13%ולהבים ) ,(5.8%גדול מאחוז פריטים הראשוניים במכלול החום ובמכלול הכתום )נתזים ;6.6% :להבים.(1.9%–1.6% : במכלול מריבועים H/8 I/8-9אחוז הסכינים בעלי גב ,נתזים ) (6.7%ולהבים ) ,(3.8%גדול בהשוואה לאחוז הסכינים בעלי גב במכלול החום ובמכלול הכתום )נתזים ;3%–1.7% :להבים .(1.7%–1.4% בשלושת המכלולים נמצאו פריטים המצביעים על ניצול חוזר של פריטים כמו סיתות של פריטים הנושאים פטינה ,מעט פריטים עם גבשושית נקישה כפולה ,גרעינים על נתז ומיקרו נתזים אשר הופקו מגרעינים על נתז. מאפיינים אלו מופיעים בכל המכלולים ממערת קסם בשכיחות משתנה. במכלול מהריבועים H/8 I/8-9אחוז הפריטים הלהביים ) (35.8%גדול בהרבה בהשוואה למכלול הכתום )(10.6% ולמכלול החום ) (17.6%ודומה לאחוז הפריטים הלהביים במכלולים הנוספים במערת קסם ).(58.2%–24.5% אחוז המקרצפים מתוך הפריטים המעוצבים במכלול מהריבועים (8.7%) H/8 I/8-9קטן משמעותית לעומת אחוז המקרצפים מתוך הפריטים המעוצבים במכלול הכתום ) (50.9%ובמכלול החום ) (38.3%ודומה לאחוז המקרצפים מתוך הפריטים המעוצבים במכלולים נוספים במערת קסם ).(8.9%–0.8% 60 במכלול מהריבועים H/8 I/8-9אחוז הפריטים המעוצבים על להב מתוך הפריטים המעוצבים ) (47.8%גדול בהרבה בהשוואה למכלול הכתום ) (10.3%ולמכלול החום ) (23.4%ודומה לאחוז הפריטים המעוצבים על להב מתוך הפריטים המעוצבים ממכלולים נוספים במערת קסם ).(61.4%–24.4% ג.4.ב .הפריטים הלהביים אציג כעת מספר מאפיינים מרכזיים בתעשיית הלהבים של מערת קסם ) (Barkai et al. 2005המופיעים גם בשלושת המכלולים המוצגים בפרק זה: שלושת הטיפוסים הלהביים העיקריים ,להבים ,להבים בעלי גב טבעי ולהבים ראשוניים ,מופיעים בשכיחות דומה של 40%–30%כל אחד מתוך סך כל הפריטים הלהביים .כך הדבר בשלושת המכלולים הנחקרים בעבודה זו ובכל המכלולים האחרים במערת קסם .עם זאת סכינים בעלי גב הם השכיחים ביותר בכל המכלולים )גרף .(4שלושת הטיפוסים הלהביים הם חלק מרצף הפחתה אחד המופיע בכל המכלולים במערת קסם. שטח הנקישה השכיח ביותר בלהבים ,בכל המכלולים ,שטוח וחלק ללא סיתות או הכנה קודמת להפקת הפריט ועבה )גרף .(5הסיומת השכיחה ביותר של הקצה הדיסטלי של הפריטים הלהביים היא דמוי נוצה )גרף .(6בכל המכלולים נמצאה סיומת התזת יתר ,סיומת זו היא חלק מסידור הגרעין להתזת הפריט הבא .חתך הרוחב השכיח ביותר של הפריטים הלהביים הוא משולש ,וחתך רוחב טרפזי מופיע במקרים רבים )גרף .(7האורך המרבי הממוצע של הפריטים הלהביים בשלושת המכלולים ) 48–43מ"מ( מתאים לאורך המרבי של הלהבים בשאר המכלולים במערה ) 60–41מ"מ(; העובי המרבי הממוצע של הפריטים הלהביים בשלושת המכלולים ) 8.5–7.5מ"מ( גם מתאים לעובי המרבי של הפריטים הלהביים משאר המכלולים ממערת קסם ) 13–6מ"מ(; היחס הממוצע בין האורך המרבי לרוחב המרבי של הפריטים הלהביים משלושת המכלולים ) (2.7–2.5דומה גם הוא ליחס בין האורך לרוחב המרבי של הפריטים הלהביים ממכלולים נוספים ממערת קסם ).(2.7–2.4 ג.4.ג .סיכום ניתוח המכלולים מספר נקודות מרכזיות עלו בניתוח המכלול: .1על-פי הכמות המועטה של פריטי עיצוב גרעין ,הגרעינים ,שברי הגרעינים ומצבם במכלולים מהכתום והחום ניתן להעריך כי חומר הגלם נוצל כמעט עד תום או שהסיתות נעשה ברובו מחוץ לאזור הנחפר ,בשונה משאר המכלולים במערה. .2אופן הפקת הלהבים בשלושת המכלולים דומה לשאר המכלולים ממערת קסם .במכלולים מהכתום והחום הלהבים דומים מאד לאלה שבשאר המכלולים במערה אך כמותם קטנה בהרבה מתוך סך כל הפריטים המעוצבים ופסולת התעשייה ) 14.3%לעומת 58.2%–24.5%במכלולים העמודיים( ,כלומר ,הלהבים במכלולים היברודיים יוצרו לפי סטנדרטים עמודיים וההבדל אינו בטכנולוגיה כי אם בשכיחות. 61 .3במכלול מהריבועים H/8 I/8-9אחוז הפריטים הלהביים מתוך פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים דומה למכלולים העמודיים ממערת קסם ) ,(35.5%אחוז המקרצפים מתוך הפריטים המעוצבים במכלול מהריבועים H/8 I/8-9דומה אף הוא למכלולים העמודיים ממערת קסם ) 8.7%לעומת 10.3%–1.3%במכלולים העמודיים( .שני נתונים אלו ,אחוז הפריטים הלהביים הגבוה ואחוז המקרצפים הנמוך ,הם מרכזיים בהגדרת התעשייה העמודית בקומפלקס האשלו-יברודי ) ,(Bar-Yosef 1994; Copeland 2000; Garrod 1956; Rust 1950לכן ניתן לצרף את מכלול הצור מריבועים H/8 I/8-9לתעשייה העמודית בדומה לשאר המכלולים העמודיים ממערת קסם ) Barkai .(et al. 2005, 2009; Gopher et al. 2005 .4נמצא אחוז גבוה של מקרצפים מתוך הפריטים המעוצבים במכלולים מהחום והכתום ) (44%ומנגד אחוז פריטים להביים נמוך .נתונים אלו מתאימים להגדרת התעשייה היברודית בקומפלקס האשלו-יברודי ) Bar-Yosef ,(1994; Copeland 2000; Garrod 1956; Rust 1950לכן המכלולים מהכתום והחום הם מכלולים השייכים לתעשייה היברודית בניגוד לכל המכלולים האחרים ממערת קסם שנלמדו עד כה. כ תו ם % 50 45 40 35 30 25 20 15 10 5 0 חו ם H / 8 I / 8- 9 פ ר יט מעוצב נ תז בעל גב להב בע ל גב להב נ תז בס יס נ תז בס יס ח לק מעוצב להב ראשונ י נ תז ראשונ י גרף :1פרוט פסולת תעשייה והפריטים המעוצבים לפי אחוזים משלושת המכלולים )חום 501 :פריטים ,כתום420 : פריטים 678 :H/8 I/8-9 ,פריטים(. 62 כ תו ם % 60 H/8 I/ 8- 9 50 חו ם 40 30 20 10 0 נ תז משוברר ן/ משונ ן/ שקערור י ת נקר מקרצף מגרד להב משוברר נ תז בעל גב להב בעל גב להב משוברר ד יסטל י ת גרף :2פרוט הפריטים המעוצבים באחוזים משלושת המכלולים) .חום 108 :פריטים ,כתום 92 :פריטיםH/8 I/8- , 115 :9פריטים(. % 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 כ תו ם חו ם H/ 8 I/8- 9 גרע ינ י ם פר יט י ם נ תז י י ם פר יט י ם להב י י ם גרף :3טיפוסי הבלנק מתוך הפסולת תעשייה והפריטים המעוצבים משלושת המכלולים) .חום 559 :פריטים, כתום 471 :פריטים 793 :H/8 I/8-9 ,פריטים(. 63 % 45 להב י ם בעל י גב 40 ראשונ י י ם 35 30 25 20 15 10 5 0 H\ 8 I \ 8- 9 חו ם וכ תו ם גרף :4טיפוסי הבלנק של הפריטים הלהביים באחוזים לפי מכלולים )חום וכתום 69 :פריטים161 :H/8 I/8-9 , פריטים(. נקו ד ת י % 70 מ" מ מ 3 -מ" מ- 60 מעוצב 50 טבע י 40 מ" מ ע ד 2מ" 30 20 10 0 H \ 8 I \ 8- 9 חו ם ו כ תו ם גרף :5אחוז טיפוסי שטח הנקישה של הפריטים הלהביים לפי מכלולים )חום וכתום 42 :פריטים, 113 :H/8 I/8-9פריטים(. 64 ה תז ת י ת ר % 70 נוצה 60 ינג' ה ינג ' 50 40 30 20 10 0 H\ 8 I \ 8- 9 חו ם ו כ תו ם גרף :6סיומת הקצה הדיסטלי של הפריטים הלהביים לפי המכלולים )חום וכתום 69 :פריטים156 :H/8 I/8-9 , פריטים(. משו לש ט רפז משו לש יש ר ט רפז יש ר שונה % 70 60 50 40 30 20 10 0 H\ 8 I \ 8- 9 חו ם ו כ תו ם גרף :7חתך הרוחב של הפריטים הלהביים באחוזים לפי מכלולים )חום וכתום 151 :פריטים151 :H/8 I/8-9 , פריטים(. 65 פרק ד' – ניתוח והשוואה של מקרצפים ממערת קסם בפרק זה אציג ניתוח מפורט של מקרצפים מהמכלולים היברודיים והעמודיים ממערת קסם שנותחו עד שנת 2007 וניתוח מקרצפים ממכלולים יברודיים ואשלים מיחידה XIשל חפירת ג'לינק ממערת טאבון. ד .1.פירוט ההגדרות ששימשו בניתוח המקרצפים טיפוס בלנק ) :(Blankחלוקה לקבוצות נעשתה על-פי הבלנק המשוער עליו סותת המקרצף .לעיתים לא ניתן לדעת בוודאות מה טיפוס הבלנק עליו נעשה המקרצף בגלל מצב שימור בעייתי או בגלל שברור אינטנסיבי שהסיר חלקים גדולים מהבלנק המקורי .החלוקה לקבוצות של טיפוס הבלנק נעשתה בהתאם לחלוקה של פסולת התעשייה בניתוח המכלול שהוצג בפרק הקודם .בנוסף ,כפי שמפורט מטה ,הוגדרו טיפוסים נוספים ואוחדו אחרים: נתז רוחבי – מקרצף שסותת על נתז אשר הזווית בין ציר ההתזה שלו לצלע המשובררת גדולה מ .45°-קבוצה זו כוללת נתזים ונתזים ראשוניים. בעל גב טבעי ) – (NBKמקרצף שסותת על פריט בעל גב עם כיסוי קליפה ו/או פטינה בזווית של 60ºויותר כלפי הפן הונטרלי .שברור המקרצף נעשה על הצלע שממול לגב .קבוצה זו כוללת נתזים ולהבים. פסולת גרעין – מקרצף שסותת על פריט לעיצוב הגרעין )להב בעל רכס או טבלת גרעין(. התזת יתר – מקרצף שסותת על פריט שהסיר חלק מבסיס הגרעין. בולבוס ) – (noduleמקרצף שסותת ישירות על גוש חומר הגלם ,על גוש שבור או מפוצל )יש קליפה על שני הפנים(. מצב שימור :המקרצפים חולקו לשלוש קבוצות לפי מצב השימור שלהם :מקרצף שלם או כמעט שלם ,מקרצף שבור ,שבר של מקרצף )שבר קטן שנשבר מהמקרצף עצמו(. סוג/צבע חומר הגלם :המקרצפים חולקו לקבוצות לפי צבע חומר הגלם שעליו נעשו ,לעיתים צבע חומר הגלם אינו אחיד או בעל מגוון גוונים גדול ,במקרים אלו נבחר המאפיין העיקרי. טיפוס מקרצף :חלוקת המקרצפים לטיפוסים נעשתה על-פי שיטת הטיפולוגיה של בורד ) .(Borde 1961בחרתי להבהיר מספר הגדרות עקרוניות לחלוקה זו בהתאם להבהרות של דיבל ודבנאט' ):(Dibble & Debe`nath 1994 מקרצף רוחבי ) – (Transverseמקרצף בעל צלע אחת משובררת שיוצרת זווית גדולה מ 45°-עם ציר ההתזה של הבלנק עליו נעשה המקרצף )איור .(2 :12 66 מקרצף מתכנס ) – (Convergentמקרצף בעל שתי צלעות משובררות אשר מתכנסות עד נקודת מפגש. בנקודת המפגש חייבת להיווצר זווית בין שתי הצלעות ,המפגש אינו יכול להיות מעוגל או מחודד מידי )למשל איור .(5 :13 מקרצף נטוי ) – (Dejeteמקרצף מתכנס שבו הזווית בין ציר ההתזה של הבלנק עליו נעשה המקרצף וציר הפריט גדולה מ .45°-ציר הפריט הוא קרן אשר יוצאת ממרכז הזווית של שתי הצלעות המתכנסות )למשל איור .(1 :12 מקרצף משולש ) – (Tripleמקרצף עם יותר משתי צלעות מתכנסות ,מוגדר גם כ Double Dejete -או Triple ) Dejeteלמשל איור .(2 :13טיפוס זה נוסף כמספר 70לטבלה הטיפולוגית. להלן טיפוסי המקרצפים על-פי הטיפולוגיה של בורד ):(Borde 1961 טיפוס מקרצף מס' טיפולוגי Scraper type מקרצף פשוט ישר 9 Single straight scraper מקרצף פשוט קמור 10 Single convex scraper מקרצף פשוט קעור 11 Single concave scraper מקרצף כפול ישר 12 Double straight scraper מקרצף כפול ישר-קמור 13 Double straight-convex scraper מקרצף כפול ישר-קעור 14 Double straight-concave scraper מקרצף כפול קמור 15 Double convex scraper מקרצף כפול קעור 16 Double concave scraper מקרצף כפול קעור-קמור 17 Double concave-convex scraper מקרצף מתכנס ישר 18 Straight convergent scraper מקרצף מתכנס קמור 19 Convex convergent scraper מקרצף מתכנס קעור 20 Concave Convergent scraper מקרצף נטוי 21 Dejete scraper מקרצף רוחבי ישר 22 Straight transverse scraper מקרצף רוחבי קמור 23 Convex transverse scraper מקרצף רוחבי קעור 24 Concave transverse scraper מקרצף ונטרלי 25 Scraper on interior surface מקרצף דו-פני 28 Scraper with bifacial retouch מקרצף מתחלף 29 Alternate scraper מקרצף משולש 70 Triple scraper 67 צורת הצלע המשובררת :לכל מקרצף יש בין אחת לשלוש צלעות משובררות ,על-פי ההגדרות של בורד הצלעות חולקו לשלושה טיפוסים :ישר )או כמעט ישר( ,קמור וקעור .צלעות אשר אינן מתאימות לאף הגדרה הוגדרו כצלע לא-רגילה .צלעות שאינן שלמות ,במקרצף שבור או שבר של מקרצף ,לא הוגדרו. מיקום הצלע המשובררת :קבוצה זו מציגה ,במקרצף בעל צלע אחת משובררת ,היכן היא ממוקמת :שמאל או ימין לפי מיקום הצלע ביחס לגבשושית הנקישה .מקרצף בעל יותר מצלע אחת משובררת או שמיקום הצלע אינו ברור )ימין/שמאל( ,משויך לקבוצה על פי הגדרת הטיפוס של המקרצף כלומר :דו-צדדי ,תלת-צדדי ,רוחבי ,נטוי ומתכנס. לא הוגדר מיקום הצלע בשברי מקרצפים ומקרצפים שבורים בהם לא ניתן לזהות את מיקום הצלע המשובררת. טיפוס השברור :המקרצפים חולקו לשתי קבוצות לפי אופי השברור שלהם :מקרצפים ללא שיברור קינה ומקרצפים בהם צלע אחת לפחות עם שיברור קינה )או דמי-קינה( .שיברור קינה הוגדר כשברור חודר ,מדורג )לפחות שתי שורות( אשר מסתיים בהינג' ) (Hingeאו מדרגה )לפי .(Turq 2000: 331כל שאר טיפוסי השברור אינם קינה .מקרצפים שאינם שלמים הוכנסו לקבוצה זו מכיוון שניתן לזהות שיברור קינה גם אם הצלע המשובררת אינה שלמה. מדידות מטריות :מדידות מטריות נעשו בעזרת קליבר בעל דיוק של מ"מ אחד .אורך הצלע ואורך השברור על הצלע נמדדו בעזרת סרט שנמדד לאחר מכן בקליבר .במדידת צלעות המקרצף ,סדר הצלעות נקבע לפי מיקום הצלע ביחס לגבשושית )או ציר ההתזה אם הגבשושית חסרה( כאשר הפן הדורסלי פונה כלפי המתבונן ,הצלעות נקבעות משמאל לימין עם כיוון השעון החל מהגבשושית )או ציר ההתזה( .במקרצפים ונטרלים התצפית היא מהפן הונטרלי וסידור הצלעות נשאר זהה .במקרה שהגבשושית חסרה ולא ידוע כיוון ציר ההתזה ,הצלע הראשונה היא הצלע הארוכה .המדידות כללו את הפרמטרים הבאים: אורך מרבי של המקרצף – נמדד משטח הנקישה ועד הנקודה הרחוקה ביותר ממנו .כאשר שטח הנקישה הוסר או אם המקרצף נעשה על בולבוס ,נמדד האורך המרבי של המקרצף. אורך ציר ההתזה – נמדד לאורך הציר ההתזה של הבלנק עליו נעשה המקרצף .המדידה מתחילה מהגבשושית או משטח הנקישה אם הגבשושית חסרה. רוחב מרבי – של המקרצף ,נמדד במקום הרחב ביותר בניצב לאורך המרבי. רוחב מרבי בניצב לציר ההתזה. עובי מרבי של המקרצף. אורך הצלעות המשובררות – נמדדו כל הצלעות המשובררות ,גם אם השברור אינו לאורך כל הצלע )איור :11 .(1נמדדו רק צלעות שניתן היה למדוד את כל אורכן. אורך השברור על כל אחת מהצלעות – נמדד אורך השברור בלבד ללא תלות באורך הצלע עליו נעשה )איור :11 .(1לכל מקרצף יש אחת עד שלוש צלעות עם שברור .נמדד רק שברור שניתן היה למדוד את כל אורכו. 68 חדירה מרבית של השברור – נמדדו כל הצלעות המשובררות ,גם אם השברור אינו לאורך כל הצלע וגם בצלעות שאינן שלמות )איור .(2 :11 עובי השברור – נמדד בחדירה המרבית )איור .(2 :11 רוחב מרבי של שטח הנקישה. עובי מרבי של שטח הנקישה. )יש לשים לב שבמקרים בהם סותת המקרצף על נתז רוחבי ,אורכו קטן מרוחבו( מאפייני שטח הנקישה :חלוקה לקבוצות של מאפייני שטח הנקישה נעשתה בהתאם לחלוקה בניתוח המכלול שהוצג בפרק הקודם :שטח נקישה מעוצב ,שטח נקישה חלק ושטח נקישה עם קליפה או פטינה .במקרצפים שבורים או שברי מקרצפים שטח הנקישה לעיתים חסר ולכן לא הוגדר .כמו-כן במקרצפים שנעשו ישירות על גוש חומר הגלם אין שטח נקישה .במקרים מסוימים שברור המקרצף אינטנסיבי כך ששטח הנקישה הוסר. זוויות: זווית השברור – הזווית של השברור כלפי הפן הונטרלי פרט למקרצפים ונטרלים בהם נמדדת הזווית של השברור כלפי הפן הדורסלי .הזווית שהתקבלה היא הערכת הממוצע לאורך הצלע .לכל מקרצף יש אחת עד שלוש צלעות משובררות וסדר הצלעות במדידה זהה לסדר הצלעות במדידות המטריות .זווית השברור נמדדה גם במקרים בהם הצלע המשובררת אינה שלמה .הזווית נמדדה בדיוק של חמש מעלות )כלומר .(...35 ,30 ,25 ,20 זווית הצלע המשובררת ביחס לציר ההתזה – הערכת ממוצע של הזווית בין הצלע המשובררת לציר ההתזה של הבלנק עליו סותת המקרצף .לכל מקרצף יש אחת עד שלוש צלעות משובררות וסדר הצלעות במדידה זהה לסדר הצלעות במדידות המטריות .במקרים בהם ציר ההתזה של הבלנק אינו ברור לא בוצעה מדידה .הזווית נמדדה בדיוק של חמש מעלות. משקל :נשקלו כל המקרצפים השלמים וכמעט שלמים במאזניים אלקטרונים בעלי דיוק מדידה של גרם אחד. חתך רוחב של המקרצף :חתך רוחב של המקרצף הוגדר על-פי הצורה הגיאומטרית המאפיינת אותו .הצורות בשימוש :משולש ,משולש ישר זווית ,טרפז ,טרפז ישר זווית וצורה לא מוגדרת .נבדקו רק מקרצפים שאפשר היה לזהות ,בהתאם למצב השימור ,מה חתך הרוחב שאפיין את המקרצף השלם. כמות הקליפה :הערכת כמות הקליפה על הפן הדורסלי מוצגת באחוזים במרווחים של ) 10%כלומר ,20 ,10 ,0 .(...30במקרים שהבלנק הוא בולבוס ,כמות הקליפה באחוזים היא ביחס לכל הגוש. מספר צלקות :נספרו הצלקות על הפן הדורסלי של המקרצף. כיוון הצלקות :נבדק כיוון התזת הפריטים מהפן הדורסלי של המקרצף )כמעט תמיד פריטים אלו קדמו להפקת המקרצף( .הקבוצות בשימוש :חד-כיווני ,דו-כיווני ,רב-כיווני ולא מוגדר. פרופיל הפן הונטרלי :פרופיל הפן הונטרלי חולק ,כמו הצלעות ,לשלושה טיפוסים :ישר ,קמור וקעור .פרופילים אשר אינם מתאימים להגדרות אלו הוגדרו כפרופיל לא-רגיל. 69 זווית הצלע הנגדית לצלע המשובררת :זווית הצלע ביחס לפן הונטרלי נמדדה כאשר הצלע הנגדית לה היא צלע משובררת של המקרצף והיא עצמה לא משובררת .לעיתים הצלע לא אחידה ולכן לא ניתן למדוד את הזווית. הזווית נמדדה במרווחים של חמש מעלות .אם זווית זו כהה הדבר יכול להעיד כי הצלע הנגדית לשברור שימשה לאחיזה נוחה יותר של המקרצף. גרעין על נתז :מקרצף אשר שימש כגרעין לאחר השימוש בו כמקרצף. חידוש המקרצף :מקרצף שניתן לזהות על לפחות אחת מצלעותיו המשובררות חידוש או שיפוץ חוזר .כלומר ניתן לזהות שיברור אינטנסיבי אשר נעשה במספר מחזורים. נוספים: שברור – מקרצף שעל אחת הצלעות שלו יש שברור שאינו שברור מקרצף. שינון\שקערורית – מקרצף שעל אחת הצלעות שלו יש שינון או שקערורית. דיקוק – פריט שהותז ממנו נתז דיקוק מהבלנק )לרוב בולבוס( ליצירת פלטפורמה לעיצוב צלע המקרצף. שרוף – מקרצף שהיה חשוף לאש ויש עליו סימני שריפה. 1 2 איור :11הגדרות ששימשו בניתוח המקרצפים (1 :אופן מדידה של אורך השברור ) (rואורך הצלע המשובררת );(L (2אופן מדידה של עובי השברור ) ,(tחדירה מרבית של השברור ) (pוזווית השברור ) ;(aעוצמת השברור הוא היחס בין אורך השברור לאורך הצלע המשובררת )) (r/Lלפי .(Kuhn 1990 70 ד .2.ניתוח המקרצפים ניתוח המקרצפים ממערת קסם כלל 311מקרצפים ושברי מקרצפים מ 11-מכלולים שונים .בעונות החפירה הראשונות במערת קסם הוגדרו אזורי חפירה שונים בגבהים שונים כיחידות חפירה ,יחידה Iהיא היחידה הגבוהה ביותר ויחידה Vהנמוכה ביותר ,הגדרה זו היא אלטימטרית וראשונית בלבד ואינה מושתת על סטרטיגרפיה. כאשר מכלול מסוים הוא יחידה שלמה אשתמש בשם היחידה כשם המכלול ,כאשר המכלול הוא רק חלק מיחידה או כאשר מכלול מסוים לא הוגדר באף יחידה )עונות חפירה מאוחרות יותר( שם המכלול יהיה על-פי ריבועי החפירה ממנו נחפר המכלול .החום והכתום הם המכלולים שהוצגו בפרק הקודם. להלן המכלולים ,מסודרים אלטימטרית ,ומספר המקרצפים שנותחו בכל מכלול: מכלול N %מתוך הכלים תעשייה יחידה I 54 21.7 לא ידוע ) K/10יחידה (II 5 2.8 עמודית H-I/8-9 12 8.7 עמודית הכתום 59 50.9 יברודית החום 54 38.3 יברודית I-J/13 10 5.0 עמודית F-H/13-15 45 8.7 עמודית G/19-20 1 0.3 עמודית G-I/19-22 10 4.2 עמודית יחידה IV 59 8.3 עמודית יחידה V 2 2.6 עמודית סה"כ 311 בניתוח המקרצפים נאספו נתונים רק ממקרצפים או שברי מקרצפים שמצב השימור שלהם אפשר מדידה או שיוך לקבוצה המתאימה .בכל קבוצה אציג את מספר התצפיות ) (Nוהנתונים שנאספו מניתוח המקרצפים. 71 מצב שימור מצב השימור של כל המקרצפים שנבדקו מצב שימור N % שלם 109 35.0 כמעט שלם 51 16.4 שבור 74 23.8 שבר 77 24.8 סה"כ 311 100.0 טיפוס בלנק נבדקו 311מקרצפים 105 ,לא שויכו לאף קבוצה בגלל מצב שימור. בלנק N % להב 13 6.3 נתז 53 25.7 סכין בעל גב נתז 6 2.9 סכין בעל גב להב 10 4.9 להב ראשוני 7 3.4 נתז ראשוני 51 24.8 נתז רוחבי 22 10.7 נתז ראשוני רוחבי 10 4.9 התזת יתר 18 8.7 פסולת גרעין 8 3.9 בולבוס 4 1.9 בולבוס שבור 4 1.9 206 100.0 סה"כ סוג/צבע חומר הגלם רוב המקרצפים )קרוב ל (90%-נעשו על צור בגוונים של אפור וחום חלקם עם פסים לבנים. 72 טיפוס מקרצף נבדקו 311מקרצפים 108 .לא שויכו לאף טיפוס בגלל מצב שימור .טיפוסי המקרצפים בהתאם לחלוקה הטיפולוגית של בורד ).(Borde 1961 טיפוס מקרצף N % פשוט ישר )(9 51 25.1 פשוט קמור )(10 49 24.1 פשוט קעור )(11 6 3.0 כפול ישר-קמור )(13 7 3.4 כפול ישר-קעור )(14 1 0.5 כפול קמור )(15 3 1.5 כפול קעור )(16 1 0.5 כפול קעור-קמור )(17 2 1.0 מתכנס ישר )(18 7 3.4 מתכנס קמור )(19 10 4.9 מתכנס קעור )(20 3 1.5 נטוי )(21 11 5.4 רוחבי ישר )(22 11 5.4 מקרצף רוחבי קמור )(23 12 5.9 רוחבי קעור )(24 2 1.0 ונטרלי )(25 19 9.4 דו-פני )(28 1 0.5 מתחלף )(29 4 2.0 משולש )(70 3 1.5 203 100 סה"כ 73 צורת הצלע המשובררת לכל מקרצף יש אחת עד שלוש צלעות משובררות .סך -הכול נבדקו 303צלעות שלמות שניתן היה להגדיר את צורתן. N % צורת הצלע 134 44.2 צלע קמורה 140 46.2 צלע קעורה 27 8.9 צלע לא-רגילה 2 0.7 303 100.0 צלע ישרה או כמעט ישרה סה"כ מיקום הצלע המשובררת נבדקו 311מקרצפים .ב 63-מקרים לא ניתן להגדיר את מיקום הצלע המשובררת בגלל מצב שימור. מיקום הצלע N % שמאל 76 30.6 ימין 78 31.5 דו-צדדי 29 11.7 תלת-צדדי 3 1.2 רוחבי 27 10.9 נטוי 14 5.6 מתכנס 21 8.5 סה"כ 248 100.0 פן משוברר ב 310-מקרים ניתן היה לזהות איזה פן היה משוברר פן משוברר N % דורסלי 276 89.0 ונטרלי 19 6.1 בולבוס 8 2.6 מתחלף 5 1.6 דו-פני 2 0.6 סה"כ 310 100.0 74 טיפוס השברור מתוך 309מקרצפים ל 188-יש צלע אחת לפחות עם שברור קינה או דמי-קינה ) ,(60.8%ל 121-מקרצפים לא היה שברור קינה .נבדקו סך-הכל 380צלעות משובררות ,על 222צלעות נמצא שברור קינה או דמי-קינה ) ,(58.4%על 158צלעות אין שברור קינה. מדידות מטריות כל היחידות הן במ"מ. מדידה N טווח ממוצע סטיית תקן אורך מרבי של המקרצף 165 94–32 58 12.6 אורך ציר ההתזה 154 93–27 55 13.9 רוחב מרבי של המקרצף 167 76–20 40 10.5 רוחב מרבי בניצב לציר ההתזה 155 79–20 40 11.7 עובי מרבי של המקרצף 202 34–7 14 5.0 אורך הצלעות המשובררות 213 99–18 56 15.6 אורך שברור על כל צלע 216 99–17 49 17.4 חדירה מרבית של השברור 380 31–3 10 4.4 עובי השברור 384 27–2 8 3.7 רוחב מרבי של שטח הנקישה 158 51–4 18 8.6 עובי מרבי של שטח הנקישה 158 32–2 8 3.8 מאפייני שטח הנקישה נבדקו 311פריטים .אצל 105פריטים שטח הנקישה היה חסר בגלל מצב שימור .בשמונה מקרצפים אין שטח נקישה מכיוון שנעשו ישירות על גוש חומר הגלם. שטח נקישה N % מעוצב 50 25.3 חלק 70 35.4 עם קליפה 23 11.6 עם פטינה 16 8.1 הוסר 39 19.7 סה"כ 198 100.0 75 זוויות בכל מקרצף נמדדו הזוויות בכל צלע בנפרד .היחידות הן במעלות. מדידה N טווח ממוצע סטיית תקן זווית השברור 376 90–20 59 12.5 זווית בין הצלע המשובררת לציר ההתזה 255 125–0 25 29.4 משקל נשקלו 158מקרצפים שלמים או כמעט שלמים .טווח המדידה 141–9 :גר'; ממוצע 37.5 :גר'; סטיית תקן .23.1 חתך רוחב של המקרצף חתך רוחב N % משולש 51 28.6 משולש ישר זווית 14 7.9 טרפז 35 19.7 טרפז ישר זווית 18 10.1 לא מוגדר 45 25.3 סה"כ 178 100 כמות הקליפה נבדקו 166מקרצפים .ל 39-מקרצפים אין בכלל קליפה ) ,(23%לשאר המקרצפים יש בין 10ל 100-כיסוי קליפה על הפן הדורסלי .ממוצע כיסוי הקליפה הוא ) 30%סטיית תקן .(27.2 מספר צלקות מספר תצפיות ;170 :טווח ;9–0 :ממוצע ;3 :סטיית תקן .1.9 כיוון הצלקות כיוון הצלקות N % חד-כיווני 79 51.3 דו-כיווני 30 19.5 רב-כיווני 45 29.2 סה"כ 154 100 76 פרופיל הפן הונטרלי פרופיל הפן הונטרלי N % ישר או כמעט ישר 78 47.6 קמור 34 20.7 קעור 43 26.2 לא-רגיל 9 5.5 164 100 סה"כ זווית הצלע הנגדית לשברור היחידות הן במעלות. מספר תצפיות ;107 :טווח ;110–25 :ממוצע ;71 :סטיית תקן 21.4 גרעין על נתז ב 52-מקרצפים נעשה שימוש מאוחר לשימוש במקרצפים כגרעין על נתז ) 16.7%מהמקרצפים(. חידוש המקרצף ב 50-מקרצפים ניתן לזהות חידוש או שיפוץ ) 16.1%מהמקרצפים(. נוספים נוספים N % שברור נוסף 48 15.4 שינון או שקערורית 7 2.3 דיקוק 7 2.3 שרוף 14 4.5 77 ד .3.השוואה בין מקרצפים במכלולים השונים ממערת קסם לאחר הצגת הנתונים אשר נאספו מהמקרצפים ממערת קסם ,אציג כעת השוואה של נתונים אלו לפי מכלולים, סוג שברור וטיפוסי המקרצפים .השוואה זו יכולה ללמד אותנו על מאפייני המקרצפים בתעשיות הצור ובמכלולים השונים במערה. ד.3.א .השוואה על-פי מכלולים לצורך ההשוואה בין המכלולים בחרתי חמישה מכלולים בהם נמצאו בין 59–45מקרצפים שלמים או שבורים. מכלולים אלו הגיעו מאזורים שונים במערה ,מהרצף התחתון והעליון של המערה .המכלולים לפי מיקומם האלטימטרי מהתחתון לעליון )איור :(2 המכלול מיחידה – (N=59) IVממוקם בחלק הדרומי והנמוך של המערה .עובד במלואו )על-ידי לנדנברג( ומאופיין בתעשייה עמודית. המכלול מריבועים – (N=45) F-H/13-15ממוקם במרכז ,בחלק הנמוך של המערה )חלק עליון של בור הבדיקה(. מכלול זה עובד במלואו )על-ידי שימלמיץ( ומאופיין בתעשיה עמודית והוא חופף מבחינת הגבהים לשטח החום והכתום. המכלול החום ) – (N=54מכלול יברודי ,מתואר בפרק הקודם. המכלול הכתום ) – (N=59מכלול יברודי ,מתואר בפרק הקודם. יחידה – (N=54) Iממוקם בחלק העליון והמזרחי של המערה .עובד חלקית בלבד .יתכן ומכלול זה יברודי. בהצגת המכלולים מצוין מספר התצפיות ) ,(Nאשר משתנה בהתאם למצב שימור המקרצפים .לצורך הצגה והשוואה בין הנתונים איחדתי מספר קבוצות דומות ,בכל מקרה בו אוחדו קבוצות הדבר יצוין. 78 טיפוס בלנק להלן טיפוס בלנק המקרצפים לפי מכלולים: בלנק יחידה I % כתום )יברודית( % חום )יברודית( % F-H/ 13-15 )עמודית( יחידה % IV % )עמודית( נתז 10 26.3 6 16.2 12 33.3 8 32.0 12 28.6 רוחבי 6 15.8 12 32.4 3 8.3 2 8.0 4 9.5 בעל גב 3 7.9 4 10.8 1 2.8 2 8.0 5 11.9 להב 0 0.0 0 0.0 1 2.8 1 4.0 4 9.5 להב ראשוני 1 2.6 1 2.7 1 2.8 2 8.0 1 2.4 נתז ראשוני 10 26.3 12 32.4 11 30.6 6 24.0 8 19.0 התזת יתר 4 10.5 2 5.4 4 11.1 3 12.0 3 7.1 פסולת גרעין 2 5.3 0 0.0 0 0.0 1 4.0 4 9.5 בולבוס 2 5.3 0 0.0 3 8.3 0 0.0 1 2.4 סה"כ 38 100.0 37 100.0 36 100.0 25 100.0 42 100.0 אוחדו קבוצות :פריטים בעל גב להבים ונתזים; בולבוס ושבר בולבוס; נתז רוחבי ראשוני ונתז רוחבי. רוחביים :שכיחים מאד במכלול הכתום ,גם ביחידה Iיש שכיחות גבוה של רוחביים. להבים :אין במכלולים היברודיים ויחידה ,Iפרט לפריט אחד במכלול החום. מקרצפים על בולבוס :אין במכלול הכתום וב .F-H/13-15-מופיעים ביחידה ,Iבמכלול החום ופריט אחד ביחידה .IV פריטים ראשוניים :במכלולים היברודיים יש יותר מ 25%-פריטים ראשוניים לעומת פחות מ 20%-במכלולים העמודיים. 79 טיפוס מקרצף % 70 פשוט כפול מתכנס נטוי רוחבי ונטרלי דו-פני 60 50 40 30 20 10 0 יחידה IV F-H/13-15 חום מכלולים כתום יחידה I גרף :8טיפוסי מקרצפים לפי מכלולים )מספר מקרצפים עבור כל מכלול :יחידה ,37 :Iכתום ,40 :חוםF- ,35 : ,23 :H/13-15יחידה .(40 :IV טיפוס המקרצף השכיח ביותר הוא פשוט ,מקרצף נטוי מופיע כמעט אך ורק במכלולים החום ,הכתום ויחידה .I מקרצף ונטרלי מופיע בעיקר במכלולים העמודיים ,שכיח מאד ב . F-H/13-15-מקרצף מטיפוס רוחבי בולט במכלול הכתום ויחידה .I טיפוס השברור נבדקו 271מקרצפים במכלולים אלו 167 ,נמצאו עם שברור קינה או דמי-קינה ) .(61.6%להלן המקרצפים עם שברור קינה/דמי קינה במכלולים השונים: מכלול שברור קינה ודמי-קינה %קינה מכלל המקרצפים יחידה I 36 66.7 כתום 45 76.3 חום 31 57.4 F-H/13-15 22 48.9 יחידה IV 33 55.9 שברור קינה שכיח יותר משברור לא-קינה ,ורק במכלול מיחידה F-H/13-15שברור קינה מופיע על פחות מ50%- מהמקרצפים .במכלול הכתום ויחידה Iשברור קינה מופיע בשכיחות הגבוהה ביותר. 80 יחס בין אורך השברור לאורך הצלע המשובררת )עוצמת השברור( עוצמת השברור היא היחס בין אורך השברור לאורך הצלע המעוצבת .כאשר השברור מופיע לאורך כל הצלע המעוצבת עוצמת השברור שווה ל .1-לכל מקרצף יש ערך עוצמת שברור אחד .במקרצף עם יותר מצלע אחת, עוצמת השברור מתקבלת מהצלע בעלת עוצמת השברור המרבית .להלן הנתונים: מכלול N טווח ממוצע סטיית תקן עוצמת שברור =(%) 1 יחידה I 30 1–0.44 0.90 0.18 67 כתום 34 1–0.73 0.97 0.064 79 חום 33 1–0.45 0.89 0.17 58 F-H/13-15 19 1–0.47 0.83 0.175 37 יחידה IV 30 1–0.58 0.89 0.135 47 עוצמת השברור במכלול הכתום היא הגבוהה ביותר וקרובה מאד ל .1-במכלולים היברודיים ויחידה ,Iבניגוד למכלולים העמודיים ,יותר ממחצית מהמקרצפים יש צלע אחת לפחות בעלת שברור לכל אורכה )עוצמת שברור שווה ל.(1- משקל נשקלו 138מקרצפים שלמים .להלן הנתונים: מכלול N טווח ]גר'[ פחות מ- [%] 20 20עד 40 ][% 40עד 60 ][% יותר מ- [%] 60 ממוצע ]גר'[ סטיית תקן יחידה I 30 100–13 17 33 37 13 40 19.6 כתום 32 92–14 19 47 28 6 35 17.5 חום 29 141–9 10 45 17 28 50 35.3 F-H/13-15 17 48–15 12 47 41 0 32 11.2 יחידה IV 30 130*–9 23 63 10 3 30 21.9 * ביחידה IVנמצא מקרצף חריג במשקל 130גר' ,משקל המקרצף הבא אחריו הוא 60גר'. המקרצפים מהמכלולים העמודיים ,יחידה IVו ,F-H/13-15-הם הקלים ביותר בממוצע .רוב המקרצפים הם בטווח המשקל בין 20ל 60-גרמים .במכלול החום ,יחסית לשאר המכלולים ,יש הרבה מקרצפים מעל 60גרמים. 81 אחוז הקליפה נבדקו 145מקרצפים ,ממוצע אחוז כיסוי הקליפה על הפן הדורסלי של המקרצפים הוא .30.3ב64.4%- מהמקרצפים אחוז הקליפה מגיעה עד 30%כיסוי על הפן הדורסלי .להלן כיסוי הקליפה על הפן הדורסלי של המקרצפים באחוזים לפי מכלולים: מכלול N ממוצע ][% סטיית תקן 30% עד 30% כיסוי ][% יחידה I 32 32 26 59 כתום 35 32 34 66 חום 30 37 27 57 F-H/13-15 16 35 28 56 יחידה IV 32 19 19 81 למקרצפים מיחידה IVיש אחוז כיסוי קליפה על הפן הדורסלי הנמוך ביותר ,ל 81%-מהמקרצפים מיחידה IVיש פחות מ 30%-קליפה .בכל המכלולים ,לרוב המקרצפים יש פחות מ 30%-קליפה ,פרט למקרצפים מיחידה ,IV ממוצע אחוז כיסוי הקליפה הוא .37–32 82 ד.3.ב .השוואה על-פי סוג שברור השוואה זו היא בין שתי קבוצות על פי סוג השברור .קבוצה אחת כוללת את המקרצפים להם שברור קינה או דמי-קינה על צלע אחת לפחות )להלן קינה( .הקבוצה השנייה כוללת את כל המקרצפים ללא שברור קינה )להלן לא-קינה(. טיפוס בלנק בלנק קינה % לא-קינה % להב 9 7 4 6 נתז 26 19 27 38 להב ראשוני 2 1 5 7 נתז ראשוני 37 28 14 19 רוחבי 21 16 11 15 בעל גב 13 10 3 4 פסולת גרעין 19 14 7 10 בולבוס 7 5 1 1 137 100 72 100 סה"כ אוחדו קבוצות :פריטים בעל גב להבים ונתזים; בולבוס ושבר בולבוס; נתז רוחבי ראשוני ונתז רוחבי; פסולת גרעין והתזת יתר. נתז הוא הבלנק השכיח במקרצפי לא-קינה לעומת נתז ראשוני במקרצפי קינה .למקרצפים אשר עוצבו ישירות על חומר הגלם יש כמעט אך ורק שברור קינה. 83 טיפוס מקרצף להלן החלוקה לשתי קבוצות השברור לפי טיפוס המקרצף לפי הטיפולגיה של בורד )ראה טבלה בעמ' :(50 % לא-קינה קינה 35 30 25 20 15 10 5 0 70 29 28 25 24 23 22 21 20 18 19 17 16 15 14 13 11 10 9 מס' טיפוס מקרצף מס' טיפוס מקרצף פשוט ישר ) (9הוא השכיח בין מקרצפי קינה ואילו במקרצפי לא-קינה הטיפוס השכיח הוא פשוט קמור ) .(10יש העדפה בשברור לא קינה לטיפוס ונטרלי ).(25 צורת הצלע המשובררת צורת הצלעות המשובררות במקרצפים נבדקו בנפרד .סך הכול נבדקו 297צלעות בהן ניתן היה לזהות את הצורה של הצלע :קמורה ,קעורה ,ישרה או אחרת. % 60 לא-קינה קינה 50 40 30 20 10 0 אחר קמור ישר קעור צורת הצלע שברור קינה שכיח מעט יותר על צלע ישרה ואינו שכיח בצלע קעורה .צלעות קמורות מתאפיינות בשני סוגי השברור באופן דומה. 84 אורך ציר ההתזה של המקרצף נמדדו 107מקרצפי קינה ו 47-מקרצפי לא-קינה .מקרצפי קינה בממוצע ארוכים יותר 55.8מ"מ לעומת 52.5מ"מ במקרצפי לא-קינה. לא-קינה % 80 קינה 60 40 20 0 מ" מ 80+ מ" 61-80 0-40 41-60 גרף :9אורך ציר ההתזה של המקרצפים לפי סוג שברור. רוחב מרבי בניצב לציר ההתזה נמדדו 106מקרצפי קינה ו 49-מקרצפי לא-קינה .מקרצפי קינה בממוצע רחבים יותר 42.1 ,מ"מ לעומת 36.9מ"מ במקרצפים שאינם קינה. % 80 לא-קינה קינה 60 40 20 0 מ" מ 61+ מ" 41-60 20 - 21-40 גרף :10רוחב מרבי בניצב לציר ההתזה של המקרצפים לפי סוג שברור. עובי מרבי נמדדו 138מקרצפי קינה ו 64-מקרצפי לא-קינה .מקרצפי קינה בממוצע עבים יותר 14.9מ"מ לעומת 13.5מ"מ במקרצפי לא-קינה. לא-קינה קינה % 50 40 30 20 10 0 מ"מ 26+ 21-25 16-20 גרף :11עובי מרבי של המקרצפים לפי סוג שברור. 85 11-15 10- חדירה מרבית נמדדו 187צלעות עם שברור קינה ו 123-צלעות עם שברור לא-קינה .שברור קינה חודר יותר ,אך יש לציין כי נתון זה נובע מעצם ההגדרה של השברור. % 60 50 40 לא-קינה קינה 30 20 10 0 מ" מ 31+ מ" 26-30 21-25 16-20 11-15 6-10 5- גרף :12חדירה מרבית של השברור לפי סוג שברור זווית מרבית של השברור נמדדו 215צלעות עם שברור קינה ו 161-צלעות ללא שברור קינה .ממוצע הזווית המרבית של השברור הוא 59.4° בשתי הקבוצות .בבדיקה של פיזור זווית השברור בין מקרצפי קינה ) ,(N=188מקרצפים להם צלע אחת לפחות עם שברור קינה ,למקרצפי לא-קינה ) (N=123התקבל במקרצפי קינה שיא בקבוצה של 60–55מעלות ואילו במקרצפי לא-קינה שיא הגרף מצביע על זווית קהה יותר של 70–65מעלות. לא-קינה קינה 85+ ° % 35 30 25 20 15 10 5 0 75-80 65-70 55-60 גרף :13זווית מרבית של השברור לפי סוג שברור המקרצף 86 45-50 35-40 30- יחס בין אורך השברור לאורך הצלע המשובררת )עוצמת השברור( שברור N טווח ממוצע סטיית תקן עוצמת שברור =(%) 1 קינה 117 1–0.49 0.93 0.117 63.0% לא-קינה 50 1–0.39 0.79 0.207 37.6% עוצמת השברור של קינה גבוהה יותר לעומת שברור לא-קינה .ממוצע עוצמת השברור בצלעות עם שברור קינה גבוה ביחס לצלעות ללא שברור קינה ויש יותר צלעות עם שברור קינה עם עוצמת שברור שווה ל 1-ביחס לצלעות ללא שברור קינה. שטח נקישה מאפייני שטח נקישה נבדקו 311מקרצפים ושברי מקרצפים ,ב 105-מקרים אין שטח נקישה בגלל מצב שימור ולא בגלל שהוסר בהתזה או שברור. שטח הנקישה קינה % לא-קינה % קליפה או פטינה 14 13 15 20 מעוצב 24 21 16 22 חלק 37 33 33 45 הוסר 30 27 9 12 סה"כ 112 100 74 100 שכיחות של שטח נקישה מעוצב דומה במקרצפים עם שני סוגי השברור .במקרצפים עם שברור קינה יש יותר מקרים בהם הוסר שטח נקישה .במקרצפים ללא שברור קינה יש יותר מקרים בהם שטח הנקישה ראשוני )קליפה או פטינה( או חלק. עובי שטח הנקישה רוחב שטח הנקישה לא-קינה קינה מ"מ 41+ % 60 50 40 30 20 10 0 31-40 21-30 11-20 לא-קינה קינה 60 40 20 0 מ"מ 21+ 10 - גרף :14רוחב שטח הנקישה לפי סוג שברור המקרצף. % 80 16-20 11-15 6-10 5- גרף :15עובי שטח הנקישה לפי סוג שברור המקרצף. 87 נמדדו 95מקרצפי קינה ו 63-מקרצפי לא-קינה .רוחב ממוצע של שטח הנקישה של מקרצפי קינה הוא 18.6מ"מ ושל מקרצפי לא-קינה 16.0מ"מ .עובי שטח הנקישה במקרצפי קינה עומד על 8.4מ"מ ובקבוצת לא-קינה 7.9מ"מ. הפיזור בגרף דומה מאד. אחוז קליפה סטיית 30% עד 30% תקן כיסוי ][% 64 64 שברור N ממוצע ][% קינה 118 29.2 26 לא-קינה 48 31.9 31 כיסוי הקליפה דומה מבחינת אחוזים בשתי הקבוצות .על 2/3מהמקרצפים ,בשתי הקבוצות ,יש פחות מ30%- כיסוי קליפה על הפן הדורסלי. ד.3.ג .השוואה על-פי טיפוס מקרצף ניתוח זה התבצע לפי חלוקה לטיפוסי מקרצף .אוחדו טיפוסים לקבוצות על-פי מיקום ומספר הצלעות המשובררות על המקרצף ,אין הפרדה לפי צורת הצלע – קמורה ,קעורה וישרה. מס' טיפולוגי קבוצה מאוחדת פשוט 11–9 כפול 17–12 מתכנס 20–18 נטוי 70 ,21 רוחבי 24–22 ונטרלי 25 דו-פני 29–28 88 אורך ציר ההתזה של המקרצף מקרצפים מטיפוס כפול הם הארוכים ביותר )ממוצע 62.6מ"מ(. מקרצפים מטיפוס מתכנס ארוכים יחסית )ממוצע 59.9מ"מ(. מקרצפים מטיפוס רוחבי הם הקצרים ביותר )ממוצע 37מ"מ(. % 80 70 60 50 40 30 20 10 0 פשוט כפול מתכנס רוחבי ונטרלי מ" מ מ" 80+ 41-60 61-80 0-40 גרף :16אורך ציר ההתזה של המקרצפים לפי טיפוס מקרצף. רוחב מרבי בניצב לציר ההתזה מקרצפים מטיפוס כפול הם הצרים ביותר )ממוצע 31.1מ"מ(. מקרצפים מטיפוס נטוי הם הרחבים ביותר )ממוצע 51.7מ"מ( פרט לטיפוס רוחבי. מקרצפים מטיפוס רוחבי הרחבים ביותר )ממוצע 52.5מ"מ(. פשוט כפול מתכנס רוחבי ונטרלי מ "מ % 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 61+ 21-40 41-60 גרף :17רוחב מרבי בניצב לציר ההתזה לפי טיפוס מקרצף. 89 20 - עובי מרבי מקרצפים מטיפוס פשוט עבים יחסית )ממוצע 15.2מ"מ(. מקרצפים מטיפוס מתכנס הם העבים ביותר )ממוצע 15.5מ"מ(. מקרצפים מטיפוס ונטרלי דקים יחסית )ממוצע 12.7מ"מ(. פשוט כפול מתכנס רוחבי ונטרלי % 60 50 40 30 20 10 0 מ"מ 26+ 16-20 21-25 11-15 10- גרף :18עובי מרבי לפי טיפוס מקרצף. משקל להלן משקל המקרצפים לפי טיפוסים: יותר מ- [%] 60 ממוצע )גר'( סטיית תקן פחות מ 20 -עד 40 40עד 60 ][% ][% [%] 20 46 36 14 39 26.1 33 8 35 14.3 14 39 20.6 28 15.7 38 21.2 טיפוס N טווח )גר'( פשוט 87 141–9 14 כפול 12 61–14 8 50 מתכנס/נטוי 29 100–15 14 52 21 רוחבי 19 76–12 42 37 16 5 ונטרלי/דו-פני 11 92–16 9 64 18 9 משקל המקרצפים מטיפוס רוחבי קטן יחסית ,המשקל הממוצע של שאר טיפוסי המקרצפים דומה. 90 שטח נקישה % 60 פטינה/קליפה מעוצב חלק הוסר בולבוס 50 40 30 20 10 0 רוחבי ונטרלי מתכנס נטוי פשוט כפול טיפוס מקרצף גרף :19שטחי הנקישה השונים לפי טיפוסי מקרצפים. מקרצפים מטיפוס פשוט הם בעלי שטח נקישה חלק ) (33.3%או מעוצב ) (26.3%בשכיחות גבוהה .מקרצפים מטיפוס כפול שטח נקישה מעוצב הוא השכיח ) .(38.5%במקרצפים מטיפוס נטוי הוסר שטח הנקישה ב41.7% - מהמקרים ,עובי שטח הנקישה הוא הצר ביותר )ממוצע 6.6מ"מ( .במקרצפים מטיפוס מתכנס שטח הנקישה השכיח הוא ראשוני ) (26.8%או ששטח הנקישה הוסר ) .(26.8%מימדי שטח הנקישה של טיפוס מתכנס הם הגדולים ביותר ברוחב )ממוצע 22.1מ"מ( ובעובי )ממוצע 9.3מ"מ( .מקרצפים מטיפוס רוחבי מתאפיינים בשלושה סוגי שטח נקישה :ראשוני ,מעוצב או חלק באופן דומה ואין מקרה אחד של הסרה של שטח הנקישה .בטיפוס רוחבי מימדי שטח הנקישה הם הגדולים ביותר ,פרט לטיפוס מתכנס ,הן ברוחב )ממוצע 21.8מ"מ( והן בעובי )ממוצע 8.6מ"מ( .מקרצפים מטיפוס ונטרלי מתאפיינים בשטח נקישה חלק בשכיחות גבוהה ).(50% להלן עובי שטח נקישה לפי טיפוסים: טיפוס N טווח )מ"מ( ממוצע )מ"מ( סטיית תקן פשוט 72 32–2 8.5 4.5 כפול 10 17–3 8.5 3.7 מתכנס 8 15–3 9.3 3.7 נטוי 7 11–3 6.6 2.9 רוחבי 24 16–3 8.6 3.6 ונטרלי 16 13–2 8.1 2.2 91 להלן רוחב שטח נקישה לפי טיפוסים: טיפוס N טווח )מ"מ( ממוצע )מ"מ( סטיית תקן פשוט 72 47–4 17.1 8.0 כפול 10 31–8 16.6 6.8 מתכנס 8 51–7 22.1 13.3 נטוי 7 31–8 17.4 9.2 רוחבי 24 48–8 21.8 10.0 ונטרלי 16 28–5 16.5 6.1 ד.3.ד .סיכום הנתונים מהשוואה של המקרצפים ממערת קסם מאפייני המכלולים השונים כתום וחום :רוב המקרצפים עוצבו על נתז או נתז ראשוני ) (63.9%–48.6%ואין כמעט מקרצפים אשר עוצבו על להב )פריט בודד( .יותר מ 25%-מהמקרצפים הם פריטים ראשוניים .מקרצף נטוי מופיע בשכיחות גבוהה יחסית. מקרצף כפול ומתכנס מופיעים יותר מאשר במכלולים העמודיים ואין כמעט מקרצפים ונטרלים .שברור קינה שכיח ) .(76.3%–57.4%עוצמת שברור שווה ל 1-ביותר ממחצית מהמקרצפים ) .(79%–58%המקרצפים שוקלים בממוצע ) 50–35גר'( ,יותר מהמקרצפים במכלולים העמודיים ) 31–30גר'(. יחידה :Iרוב המקרצפים עוצבו על נתז או נתז ראשוני ) (52.6%ואין מקרצפים שעוצבו על להב .יש נוכחות של מקרצף נטוי .מקרצף כפול ומתכנס מופיעים יותר מאשר במכלולים העמודיים ואין מקרצפים ונטרלים .שברור קינה שכיח ) .(66.7%עוצמת שברור שווה ל 1-ביותר ממחצית מהמקרצפים ) .(67%המקרצפים שוקלים בממוצע ) 40גר'( יותר מהמקרצפים במכלולים העמודיים. מכלולים עמודיים :יש יותר מקרצפים שנעשו על להבים .פחות מ 20%-מהמקרצפים הם פריטים ראשוניים. מקרצפים מטיפוס נטוי מופיעים פחות מאשר במכלולים היברודיים ויש מקרצפים מטיפוס ונטרלי .שברור קינה מופיע בערך במחצית מהמקרצפים ) .(52.9%עוצמת שברור שווה ל 1-בפחות ממחצית מהמקרצפים ).(47%–37% המקרצפים בממוצע קלים מהמקרצפים היברודיים. מאפייני סוגי השברור קינה/דמי-קינה :נתז ראשוני הוא הבלנק השכיח ) .(28%מקרצף פשוט ישר הוא הטיפוס השכיח .צלע ישרה מועדפת ויש מעט מקרצפים עם צלע קעורה .מקרצפי קינה רחבים ) 42.1מ"מ( ,ארוכים ) 55.8מ"מ( ועבים )14.9 מ"מ( יותר בממוצע .ממוצע עוצמת השברור ) (0.93גבוהה יותר ביחס ללא-קינה ) (0.79ואחוז גבוה יותר של צלעות עם עוצמת שברור שווה ל 63%) 1-לעומת .(37.6%שטח הנקישה גדול יותר ברוחב ובעובי לעומת קבוצת לא- 92 קינה .הזווית המרבית של השברור הממוצעת זהה בשתי הקבוצות ) (59.4°והשיא של פיזור הזווית ממוקם ב–55- 60מעלות .אחוז הקליפה על המקרצפים דומה בשתי הקבוצות ).(31.9–29.2 לא-קינה :נתז הוא הבלנק שכיח ) .(38%מקרצף פשוט קמור הוא הטיפוס השכיח .מקרצפים ונטרלים ומקרצפים מטיפוס רוחבי מופיעים בשכיחות גבוהה .צלע קמורה מעודפת ויש נוכחות גבוהה יחסית של צלע קעורה. המקרצפים קטנים יותר באורך ) 52.5מ"מ( וברוחב 36.9מ"מ( .השיא של זווית השברור המרבית ב 70–65-מעלות. מאפייני טיפוסי מקרצפים מקרצפים מטיפוס פשוט הם עבים יחסית ) 15.2מ"מ(ובעלי שטח נקישה חלק ) (33.3%ומעוצב ) (26.3%בשכיחות גבוהה. מקרצפים מטיפוס כפול הם הארוכים ביותר ) 62.6מ"מ( והצרים ביותר ) 31.1מ"מ( .שטח נקישה מעוצב הוא השכיח ).(38.5% מקרצפים מטיפוס מתכנס הם העבים ביותר ) 15.5מ"מ( וארוכים יחסית ) 59.9מ"מ( .שטח הנקישה השכיח הוא ראשוני ) (26.8%או ששטח הנקישה הוסר ) ,(26.8%מימדי שטח הנקישה הם הגדולים ביותר ) 22.1מ"מ 9.3 ,מ"מ(. מקרצפים מטיפוס נטוי הם הרחבים ביותר ) 51.7מ"מ( פרט לטיפוס רוחבי .שטח הנקישה הוסר בשכיחות הגבוהה ביותר ) ,(41.7%עובי שטח הנקישה הוא הצר ביותר ) 6.6מ"מ(. מקרצפים מטיפוס רוחבי הם הקצרים ביותר ) 37מ"מ( ,הרחבים ביותר ) 52.5מ"מ( והדקים ביותר עם המשקל הנמוך ביותר ) 28.3גר'( .אין העדפה לשטח נקישה מסוים ואין מקרה אחד של הסרה של שטח הנקישה ,מימדי שטח הנקישה הם הגדולים ביותר ) 21.8מ"מ 8.6 ,מ"מ( ,פרט לטיפוס מתכנס. מקרצפים מטיפוס ונטרלי דקים יחסית ) 12.7מ"מ( ועם שטח נקישה חלק בשכיחות גבוהה ).(50% מקרצף על בולבוס מקרצפים אשר עוצבו ישירות על גוש חומר הגלם אינם תופעה שכיחה במערת קסם .נמצאו ארבעה מקרצפים אשר עוצבו על בולבוס וארבעה מקרצפים אשר עוצבו על בולבוס שבור .מהלך ההכנה של חמישה מקרצפים כלל בשלב הראשון התזת דיקוק ) (thinningבודדת ולאחר מכן שברור הקצה שנוצר מהתזה זו )ראה :איור 18ואיור .(19 93 איור :12מקרצפים עם שברור קינה/דמי-קינה מהמכלול החום :טיפוס נטוי ) ,(1טיפוס רוחבי ) ,(2טיפוס פשוט ),3 .(5מקרצף עם שברור קינה/דמי-קינה מהמכלול הכתום :טיפוס פשוט על בלנק התזת יתר ).(4 94 איור :13מקרצפים עם שברור קינה/דמי-קינה מהמכלול החום :טיפוס פשוט ) ,(1טיפוס מתכנס ) .(5 ,4מקרצפים עם שברור קינה/דמי-קינה מהמכלול הכתום :טיפוס נטוי ) ,(2טיפוס כפול ).(3 95 איור :14מקרצפים עם שברור קינה/דמי-קינה מהמכלול החום מטיפוס פשוט. 96 איור :15מקרצפים עם שברור קינה/דמי-קינה מהמכלול החום מטיפוס פשוט ) .(1-2מקרצפים עם שברור קינה/דמי-קינה מהמכלול הכתום :טיפוס רוחבי ) ,(6 ,3טיפוס מתכנס ) ,(4טיפוס כפול ).(5 97 איור :16מקרצפים עם שברור קינה/דמי-קינה מריבועים :H/8 I/8-9טיפוס רוחבי ) ,(5 ,2טיפוס פשוט ) (3וטיפוס פשוט על בולבוס ) .(6מקרצפים עם שברור קינה/דמי-קינה מהמכלול הכתום :טיפוס פשוט ) (1וטיפוס רוחבי ).(4 98 איור :17מקרצף ונטרלי עם שברור קינה מהמכלול הכתום. 99 איור :18מקרצף עם שברור קינה מהמכלול החום מטיפוס מתכנס על בולבוס. 100 איור :19מקרצף עם שברור קינה מהמכלול החום מטיפוס פשוט על בולבוס. 101 ד .4.ניתוח מקרצפים ממערת טאבון ניתוח מקרצפים ממערת טאבון כלל 84פריטים מ 13-תת-מפלסים השיכים ליחידה XIשל ג'לינק .להלן תת- המפלסים והשיוך לתעשיית הצור ) (Faciesלפי ג'לינק ) (Jelink 1990ומספר המקרצפים שנותחו בכל יחידה: תת-מפלס N תעשייה )(Facies 73i 5 יברודית 73s 7 יברודית 74s 13 יברודית 74s1 3 יברודית 74s2 2 יברודית 75i 9 עמודית 75i1 1 עמודית 75i2 1 עמודית 75s 15 עמודית 75s2 14 יברודית 75s3a 4 לא ידוע 75s3b 8 לא ידוע 75s4 2 לא ידוע סה"כ 84 בניתוח המקרצפים נאספו נתונים רק ממקרצפים או שברי מקרצפים שמצב השימור שלהם אפשר למדוד או לנתח את הנתונים שלהם. מצב שימור להלן מצב השימור של כל המקרצפים שנבדקו מצב שימור N % שלם 44 52.4 כמעט שלם 15 17.9 שבור 19 22.6 שבר 6 7.1 סה"כ 84 100 102 טיפוס בלנק נבדקו 84מקרצפים 25 ,לא שויכו לאף קבוצה בגלל מצב שימור. בלנק N % להב 1 1.7 נתז 14 23.7 סכין בעל גב נתז 2 3.4 סכין בעל גב להב 1 1.7 להב ראשוני 0 0.0 נתז ראשוני 11 18.6 נתז רוחבי 6 10.2 נתז ראשוני רוחבי 12 20.3 התזת יתר 9 10.7 פסולת גרעין 3 15.3 בולבוס 0 0.0 בולבוס שבור 0 0.0 סה"כ 59 100 סוג/צבע חומר הגלם רוב המקרצפים )קרוב כ (86%-נעשו על צור בגוונים של אפור וחום חלקם עם פסים לבנים. 103 טיפוס מקרצף נבדקו 84מקרצפים 16 .לא שויכו לאף טיפוס בגלל מצב שימור .מס' טיפולוגי בהתאם לחלוקה של בורד )ראה טבלה בעמ' .(50 מס' טיפולוגי N % 9 18 26.5 10 20 29.4 13 1 1.5 14 1 1.5 15 1 1.5 17 1 1.5 18 3 4.4 19 1 1.5 21 10 14.7 22 1 1.5 23 8 11.8 25 3 4.4 סה"כ 68 100 צורת הצלע המשובררת לכל מקרצף יש אחת עד שלוש צלעות משובררות .סך -הכול נבדקו 105צלעות שלמות שניתן היה להגדיר את צורתן. צורת הצלע N % צלע ישרה צלע קמורה 49 46.7 41 39.0 צלע קעורה 4 3.8 צלע לא-רגילה 11 10.5 סה"כ 105 100 104 מיקום הצלע המשובררת נבדקו 84מקרצפים .ב 10-מקרים לא ניתן להגדיר את מיקום הצלע המשובררת בגלל מצב שימור. מיקום הצלע N % שמאל 21 28.4 ימין 20 27.0 דו-הצדדי 6 8.1 רוחבי 11 14.9 נטוי 11 14.9 מתכנס 5 6.8 סה"כ 74 100 טיפוס השברור 84פריטים .שברור קינה או דמי-קינה ,52 :שברור שאינו קינה.32 : מדידות מטריות יחידות המדידה הן מ"מ. מדידה N טווח ממוצע סטיית תקן אורך מרבי של המקרצף 63 98–25 64 15 אורך ציר ההתזה 55 98–21 58 17 רוחב מרבי של המקרצף 63 80–28 49 12 רוחב מרבי בניצב לציר ההתזה 55 88–30 51 14 עובי מרבי של המקרצף 65 32–6 17 6 אורך הצלעות המשובררות 80 112–24 61 17 אורך שברור על כל צלע 80 112–15 53 19 חדירה מרבית של השברור 105 27–4 11 4.6 עובי השברור 105 18–2 8.2 3.6 רוחב מרבי של שטח הנקישה 51 59–6 21 10 עובי מרבי של שטח הנקישה 51 28–3 9.7 5.4 105 מאפייני שטח הנקישה נבדקו 84פריטים .ב 23-פריטים שטח הנקישה היה חסר בגלל מצב שימור. שטח נקישה N % מעוצב 18 29.5 חלק 20 32.8 עם קליפה 12 19.7 עם פטינה 1 1.6 הוסר 10 16.4 סה"כ 61 100 זוויות בכל מקרצף נמדדו הזוויות בכל צלע בנפרד .היחידות הן מעלות. N טווח ממוצע סטיית תקן זווית השברור 103 90–30 58 14 זווית בין הצלע המשובררת לציר ההתזה 85 90–0 33 30 מדידה משקל נשקלו 57מקרצפים שלמים או כמעט שלמים .טווח המדידה 179–11 :גר'; ממוצע 56 :גר'; סטיית תקן.37 : חתך רוחב של המקרצף חתך רוחב N % משולש 18 30.5 משולש ישר זווית 9 15.3 טרפז 8 13.6 טרפז ישר זווית 4 6.8 לא מוגדר 20 33.9 סה"כ 59 100 כמות הקליפה מספר תצפיות ;63 :טווח ;90–0 :ממוצע ;29 :סטיית תקן .28 מספר צלקות מספר תצפיות ;62 :טווח ;10–0 :ממוצע ;3.6 :סטיית תקן .2.2 106 כיוון הצלקות כיוון הצלקות N % חד-כיווני 20 34.5 דו-כיווני 20 34.5 רב-כיווני 18 31.0 סה"כ 58 100 פרופיל הפן הונטרלי פרופיל הפן הונטרלי N % ישר או כמעט ישר 25 41.7 קמור 16 26.7 קעור 13 21.7 לא-רגיל 6 10.0 סה"כ 60 100 זווית הצלע הנגדית לשברור היחידות הן במעלות. מספר תצפיות ;35 :טווח ;120–30 :ממוצע ;72 :סטיית תקן .24 גרעין על נתז 20מקרצפים ) (23.8%הוסבו לגרעין על נתז. חידוש המקרצף ב 16-מקרצפים ) (19.1%ניתן לזהות חידוש או שיפוץ. נוספים נוספים N % שברור נוסף 24 28.6 שינון או שקערורית 7 8.3 שרוף 4 4.8 לאחר הצגת הנתונים אשר נאספו מהמקרצפים ממערת טאבון ,אציג השוואה של נתונים אלו לנתונים שנאספו ממקרצפים ממערת קסם לפי תעשיות הצור והשוואה בין מקרצפים ממערת טאבון עם שברור קינה למקרצפים 107 ללא שברור קינה .השוואה על-פי טיפוסי המקרצפים ממערת טאבון ,כמו השוואה דומה של טיפוסי מקרצפים ממערת קסם ,לא מוצגת מכיוון שהמדגמים קטנים מידי )פרט לטיפוס פשוט(. ד.4.א .השוואה על-פי תעשיות בין מערת קסם למערת טאבון המקרצפים ממערת טאבון שנותחו בעבודה זו הגיעו ממכלולים אשר הוגדרו כיברודיות ועמודיות על-ידי ג'לינק )ראה טבלה למעלה( .חיברתי את היחידות היברודיות ) 44מקרצפים( ליחידה אחת ואת היחידות העמודיות )26 מקרצפים( ליחידה אחת .שלוש יחידות ) 14מקרצפים( אשר לא הוגדרו על-ידי ג'לינק הושארו מחוץ להשוואה זו. לצורך ההשוואה חיברתי את המקרצפים ממערת קסם לשתי יחידות על-פי תעשיות הצור ,בדומה ליחידות ממערת טאבון .קסם יברודי כוללת את המכלולים מהחום ,הכתום ויחידה ,Iקסם עמודי כוללת את כל שאר המקרצפים ממערת קסם. טיפוס בלנק בלנק מטיפוס להב ולהב ראשוני בקסם עמודי מופיע בשכיחות גבוהה לעומת שאר היחידות .בלנק רוחבי נמצא בשכיחות גבוהה בטאבון ,בעיקר בטאבון עמודי ואילו בקסם עמודי הוא מופיע בשכיחות נמוכה .שכיחות השימוש בבלנק נתז דומה בקסם וטאבון יברודי ,ונמוך בטאבון עמודי .אין שימוש בבולבוס כבלנק בטאבון .יש לשים לב שהמדגם בטאבון עמודי קטן יחסית ולכן יכול להשפיע על הסטטיסטיקה. להלן טיפוס בלנק של המקרצפים לפי תעשיות: בלנק קסם יברודי % קסם עמודי % טאבון יברודי % טאבון עמודי % נתז 20 34.5 17 30.4 9 31.0 3 17.6 רוחבי 9 15.5 6 10.7 6 20.6 7 41.1 בעל גב 2 3.4 5 8.9 2 6.8 0 0.0 להב 1 1.7 6 10.7 1 3.4 0 0.0 להב ראשוני 2 3.4 4 7.1 0 0.0 0 0.0 נתז ראשוני 17 29.3 10 17.9 4 13.8 4 23.5 התזת יתר 4 6.9 5 8.9 5 17.2 3 17.6 פסולת גרעין 0 0.0 2 3.6 2 6.9 0 0.0 בולבוס 3 5.1 1 1.8 0 0.0 0 0.0 סה"כ 58 100 56 100 29 100 17 100 אוחדו קבוצות :פריטים בעל גב להבים ונתזים; בולבוס ושבר בולבוס; נתז רוחבי ראשוני ונתז רוחבי. 108 טיפוס מקרצף טיפוס מקרצף פשוט הוא השכיח ביותר בכל היחידות .טיפוס מקרצף נטוי נמצא בשכיחות נמוכה יחסית בקסם עמודי ואילו טיפוס מקרצף ונטרלי שכיח בקסם עמודי .מקרצף מטיפוס דו-פני מופיע רק בקסם .טיפוס רוחבי מופיע בכל היחידות בשכיחות דומה. % 80 פשוט 70 כפול 60 מתכנס 50 נטוי 40 רוחבי 30 ונטרלי 20 דו-פני 10 0 טאבון יברודי טאבון עמודי קסם עמודי קסם יברודי גרף :20טיפוסי מקרצפים לפי תעשיות צור )טאבון יברודי 33 :פריטים ,טאבון עמודי 22 :פריטים ,קסם יברודי: 112פריטים ,קסם עמודי 92 :פריטים(. טיפוס השברור שברור קינה ודמי-קינה %קינה מכלל המקרצפים קסם יברודי 113 67.3 קסם עמודי 76 52.8 טאבון יברודי 23 57.4 טאבון עמודי 19 73.1 מכלול שברור קינה מופיע בטאבון עמודי בשכיחות גבוהה יחסית )המדגם של טאבון קטן יחסית( .בכל היחידות יש שברור קינה על יותר מ 50%-מהמקרצפים. 109 יחס בין השברור לצלע המשובררת )עוצמת השברור( מכלול N טווח ממוצע סטיית תקן עוצמת שברור =(%) 1 קסם יברודי 98 1–0.44 0.92 0.15 67 קסם עמודי 69 1–0.39 0.85 0.17 43 טאבון יברודי 30 1–0.42 0.86 0.17 43 טאבון עמודי 21 1–0.44 0.94 0.15 67 בקסם יברודי וטאבון עמודי עוצמת שברור שווה ל 1-ב 67%-מהמקרצפים ,ממוצע עוצמת השברור גבוהה יחסית בשתי היחידות .בטאבון יברודי וקסם עמודי עוצמת השברור שווה ל 1-ב 43%-מהמקרצפים. משקל מכלול N טווח ]גר'[ פחות מ- [%] 20 20עד 40 ][% 40עד 60 ][% יותר מ- [%] 60 ממוצע ]גר'[ סטיית תקן קסם יברודי 91 141–9 15 42 27 15 41.4 25.5 קסם עמודי 67 130–9 18 58 19 4 32.1 18.2 טאבון יברודי 27 179–13 4 30 33 33 62.4 40.9 טאבון עמודי 19 153–26 0 37 21 42 62.2 35.2 בקסם עמודי 76%מהמקרצפים שוקלים פחות מ 40-גר' ובקסם יברודי 57%מהמקרצפים שוקלים פחות מ 40-גר'., בטאבון עמודי 63%מהמקרצפים שוקלים יותר מ 40-גר' ובטאבון יברודי 67%מהמקרצפים שוקלים יותר מ40- גר' .המשקל הממוצע של המקרצפים מטאבון עמודי ויברודי גבוה משמעותית ממשקלם הממוצע של המקרצפים מקסם עמודי ויברודי. אחוז הקליפה להלן אחוז כיסוי הקליפה על הפן הדורסלי של המקרצפים: מכלול N ממוצע ]% קליפה[ סטיית תקן 30% יותר מ30%- כיסוי )(% קסם יברודי 98 33 29 40 קסם עמודי 68 25 24 38 טאבון יברודי 30 27 26 20 טאבון עמודי 21 34 34 43 110 ממוצע כיסוי הקליפה על הפן הדורסלי של המקרצפים מקסם יברודי וטאבון עמודי דומה וגבוה מאשר ממוצע כיסוי הקליפה של קסם עמודי וטאבון יברודי .כמות הפריטים הראשוניים )יותר מ 30%-קליפה( דומה בקסם וטאבון עמודי וגבוה משמעותית מטאבון יברודי. השוואה בין נתונים מטריים ומשקל של המקרצפים משני האתרים מכל היחידות והמכלולים שנבחנו: טבלה זו מציגה השוואה של ממוצע הנתונים המטריים )במ"מ( ומשקל )בגר'( של המקרצפים משני האתרים .לכל קטגוריה מחושב אחוז השינוי בין הנתונים משני האתרים*: מערת קסם מערת טאבון שינוי ב- % אורך מרבי של המקרצף 58.3 64.2 10.1 אורך ציר ההתזה 54.8 57.9 5.7 רוחב מרבי של המקרצף 39.7 48.6 22.4 רוחב מרבי בניצב לציר ההתזה 40.5 50.6 24.9 עובי מרבי של המקרצף 14.5 16.9 16.5 אורך הצלעות המשובררות 56.0 60.6 7.6 אורך שברור על כל צלע 48.9 52.6 7.6 חדירה מרבית של השברור 10.4 11.3 8.6 עובי השברור 8.0 8.2 2.5 רוחב מרבי של שטח הנקישה 17.6 21.4 21.6 עובי מרבי של שטח הנקישה 8.2 9.7 18.3 משקל 37.5 56.5 50.7 מדידה * אחוז השינוי בין הנתונים הוא אחוז ההפרש בין הנתונים מתוך הנתון הנמוך. המקרצפים ממערת טאבון גדולים בכל הנתונים המטריים מהמקרצפים ממערת קסם .פרט לממוצע עובי השברור, כל הנתונים המטריים של המקרצפים ממערת טאבון גדולים ביותר מחמישה אחוזים מהנתונים של המקרצפים ממערת קסם .עובי ורוחב המקרצפים ממערת טאבון גדולים משמעותית מעובי ורוחב המקרצפים ממערת קסם. שטח הנקישה של המקרצפים ממערת טאבון גדול יותר משל המקרצפים ממערת קסם .משקל המקרצפים ממערת טאבון גדול ב 50%-ממשקל המקרצפים ממערת קסם. 111 ד.4.ב .סיכום נתונים מניתוח המקרצפים ממערת טאבון בהשוואה למקרצפים ממערת קסם סיכום המאפיינים של המקרצפים ממערת טאבון לפי תעשיית הצור: מקרצפים יברודיים :נתז משמש כבלנק השכיח ביותר ) ,(31%בלנק רוחבי מופיע גם הוא בשכיחות גבוהה ).(20.6% אין שימוש בבולבוס כבלנק .טיפוס מקרצף פשוט הוא השכיח ביותר ) ,(70%טיפוס נטוי מופיע בשכיחות גבוהה יחסית ) .(15%שברור קינה מופיע ב 57.4%-מהמקרצפים .עוצמת השברור שווה ל 1-ב 43%-מהמקרצפים וממוצע עוצמת השברור הוא .0.86המשקל הממוצע של המקרצפים הוא 62גר' .בממוצע יש 27%קליפה על הפן הדורסלי של המקרצפים ול 20%-מהמקרצפים יש יותר מ 30%-קליפה )פריטים ראשוניים( כמות נמוכה יחסית לשאר היחידות. מקרצפים עמודיים :בלנק רוחבי מופיע בשכיחות הגבוהה ביותר ) ,(41.1%בלנק נתז ראשוני מופיע גם הוא בשכיחות גבוהה ) .(23.5%שכיחות השימוש בנתז כבלנק מועטה יחסית לשאר היחידות ) (17.6%ואילו השימוש בבלנק התזת יתר מופיע בשכיחות זהה והיא גבוהה יחסית לשאר היחידות .אין שימוש בבולבוס כבלנק .טיפוס מקרצף פשוט הוא השכיח ביותר ) .(50%שברור קינה מופיע בטאבון עמודי בשכיחות גבוהה יחסית ).(73.1% עוצמת שברור שווה ל 1-ב 67%-מהמקרצפים וממוצע עוצמת השברור גבוהה יחסית ) .(0.94המשקל הממוצע של המקרצפים הוא 62גר' .ממוצע כיסוי הקליפה על הפן הדורסלי של המקרצפים גבוהה יחסית ) (34%וכמות הפריטים הראשוניים גבוהה מטאבון יברודי ).(43% )מאפייני המקרצפים מהמכלולים היברודיים והעמודיים של מערת קסם סוכמו בחלק הקודם ולכן אינם מוצגים( השוואה בין יחידות משני האתרים השוואה בין ארבעת היחידות משני האתרים מראה דמיון בין קבוצת המקרצפים מקסם יברודי לקבוצת טאבון עמודי במספר פרמטרים :על-פי טיפוס מקרצף יש דמיון בין קסם יברודי וטאבון עמודי בשכיחות של מתכנסים, רוחביים ,נטויים ואי הופעת טיפוס ונטרלי .שברור קינה בקסם יברודי ) (67.3%וטאבון עמודי ) (73.1%מופיע בשכיחות גבוהה יותר לעומת שתי הקבוצות האחרות ) .(57.4%–52.8%עוצמת השברור הממוצעת )(0.94–0.92 ואחוז המקרצפים עם עוצמת שברור שווה ל (67%) 1-דומים מאד בשתי הקבוצות וגדולים לעומת קסם עמודי ) (43% ,0.85וטאבון יברודי ) .(43% ,0.86ממוצע אחוז הקליפה הנמדד על הפן הדורסלי של המקרצפים דומה בשתי הקבוצות ) (34%–33%וגבוה יותר לעומת טאבון יברודי ) (27%וקסם עמודי ).(25% בחינה של כל המקרצפים ממערת טאבון מול כל המקרצפים ממערת קסם מראה כי המקרצפים ממערת טאבון גדולים יותר בממוצע בכל הפרמטרים המטריים ,פרט לעובי השברור שכמעט זהה ) 8.2–8.0מ"מ( .עובי ורוחב המקרצפים ממערת טאבון גדולים בצורה בולטת מעובי ורוחב המקרצפים ממערת קסם .שטח הנקישה של המקרצפים ממערת טאבון ,הן ברוחב והן בעובי ,גדול יותר משטח הנקישה של המקרצפים ממערת קסם .המשקל הממוצע של המקרצפים ממערת טאבון ) 56גר'( גדול ב 50%-ממשקל המקרצפים ממערת קסם ) 37גר'( .מבחינת 112 הבלנקים יש שכיחות גבוהה של מקרצפים אשר עוצבו על התזת יתר ואין בכלל מקרצפים על בולבוס במערת טאבון .עוצמת השברור הממוצעת בשני האתרים זהה ועומדת על .0.89 יש לציין כי גודל המדגם של טאבון עמודי קטן ולכן יתכן שחלק מהנתונים שהתקבלו אינם מייצגים מבחינה סטטיסטית את המקרצפים מהיחידות העמודיות של טאבון. 113 ד .5.פסולת מיוחדת של מקרצפים פסולת מיוחדת של מקרצפים הוגדרה )ראה פרק ג'( כפריט שהותז ,כחלק מהכנה ,חידוש או שיפוץ של מקרצף והסיר חלק מהקצה הפעיל של המקרצף .פסולת זו אינה נפוצה באתרים פליאוליתיים אך אינה ייחודית למערת קסם ) .(Hiscock et al. 2009b: fig. 17.3c; McBurney 1967: 108, fig V.3: 5–8; Conford 1986באתר המוסטרי לה-קוט ) (La-Cotte de St. Breladeהוגדרו שני טיפוסי נתזים אשר הופקו כחלק מחידוש או עיצוב של קצה פעיל על פי כיוון התזתם ביחס לקצה הפעיל ) :(Conford 1986נתז חידוש אורכי ) Long Sharpening :(Flakeפריט צר וארוך אשר הופק לאורך הקצה המשוברר ) ;(Conford 1986: fig. 29.2נתז חידוש רוחבי ) :(Transverse Sharpening Flakeפריט רחב וקצר אשר הופק בניצב לקצה המשוברר ) Conford 1986: fig. .(29.13פסולת נוספת שהופקה בצורה דומה היא פסולת נקר אשר ,בניגוד לפסולת חידוש ,מטרתה ליצור נקר, פריט עם קצה פעיל עבה ומחודד ולא צלע פעילה חדשה לחיתוך או שברור נוסף .על מנת להבדיל בין פסולת נקר ופסולת חידוש ניתן למדוד את "זווית ההסרה" ) :(Removal angleזווית בין הפן הונטרלי של הפריט המקורי לפן הונטרלי של הפסולת ,זווית ההסרה משלימה ל 180°-את הזווית של הצלע החדשה שנוצרה בהתזת הפסולת .אם זווית ההסרה קרובה ל 90°-גם זווית הצלע החדשה קרובה ל 90°-וזו זווית המתאימה לנקר ) Conford 1986: fig. ,(29.6אם זווית ההסרה קרובה ל 130°–120°-אז זווית הצלע החדשה קרובה ל ,50°–60°-זווית המתאימה לחיתוך או שברור חדש .בלה-קוט לא מצאו החוקרים סימני שימוש על מרבית הפסולת ,פרט לפריטים ארוכים במיוחד. בעקבות זיהוי פריטי פסולת מיוחדת שהסירו חלק מקצה פעיל של המקרצף תוך כדי העבודה על המכלול היברודי, נאספו פריטים דומים ממכלולים מעובדים נוספים ממערת קסם .בסך-הכל נמצאו 21פריטים המוגדרים כפסולת מיוחדת של מקרצפים לפי הפרוט בטבלה: רוחבי אורכי )(TSF )(LSF H-I/8-9 4 1 3 הכתום 3 1 2 החום *9 5 2 F-H/13-15 3 1 2 יחידה IV 2 0 2 סה"כ 21 7 12 מכלול N * פריט אחד לא מזוהה אם רוחבי או אורכי בגלל שאינו שלם ופריט נוסף הוא התזת יתר ולכן אינו מתאים להגדרה של רוחבי/אורכי. 114 נתזי חידוש אורכי ורוחבי סך הכל נמצאו שבעה נתזי חידוש רוחביים ו 12-נתזי חידוש אורכיים על-פי ההגדרה מהאתר לה-קוט .במערת קסם ביצענו חלוקה מעט שונה ,בהתבסס על ההגדרות של נתז חידוש אורכי ורוחבי ועל-פי מיקום וכיוון ההתזה של הפריטים ביחס לצלע המשובררת של המקרצף ממנו הותזה הפסולת. התזה מהצד בצמוד לשברור – ארבעה פריטים .ההתזה התבצעה מהצלע המשובררת של המקרצף או סמוך מאד לצלע המשובררת ,מאחד מצידי הפריט עליו עוצב המקרצף .ההתזה בוצעה בניצב לפן הונטרלי .ההתזה הסירה חלק מהשברור של המקרצף וחלק צר של הפן הונטרלי )איור .(1 :20פסולת זו מתאימה להגדרה של נתז חידוש אורכי. התזה מהצד לא בצמוד לשברור – שישה פריטים .ההתזה בוצעה מאחד מצידי הפריט עליו עוצב המקרצף אך לא בצמוד לשברור .ההתזה הסירה חלק מהצלע המשובררת וחלק מהפן הונטרלי של המקרצף )איור .(2 :20פסולת זו מתאימה להגדרה של נתז חידוש אורכי. התזה מהפן הונטרלי – שישה פריטים .ההתזה היא מהפן הונטרלי של המקרצף המקורי כלפי הפן הדורסלי ,לרוב בניצב לקצה המשוברר של המקרצף )שלושה מארבעה פריטים( .ההתזה הסירה בשלושה מקרים את הקצה הדיסטלי המחודד של המקרצף )איור .(3 :20פסולת זו מתאימה להגדרה של נתז חידוש רוחבי. התזת יתר – פריט אחד .התזה מהפן הנגדי לצלע המשובררת של המקרצף ,ההתזה הסירה את הפן הונטרלי ואת הצלע המשובררת של המקרצף )איור .(4 :20לא ניתן לשייכו להגדרה של נתז חידוש על-פי הגדרות לה-קוט. אחר /לא ידוע – ארבעה פריטים קטנים מידי או שמצב השימור שלהם לא אפשר שיוך לקבוצה המתאימה. זווית הסרה זווית ההסרה מאפשרת להפריד בין פסולת נקר ופסולת חידוש .זווית הסרה קרובה ל 90°-זו זווית המתאימה לפסולת נקר ,זווית ההסרה קרובה ל 130°–120°-היא זווית המתאימה לפסולת חידוש. זווית ההסרה הממוצעת של 16מהפריטים היא ,120°כלומר הזווית הממוצעת של הצלע החדשה שנוצרה בהתזת הפסולת היא .60°לשני פריטים נוספים יש זווית הסרה של ) 90°איור (5 :21ולכן הם פסולת נקר .בנוסף נמצאו פריט עם זווית הסרה גבולית של 100°ושני פריטים עם ,105°פסולת אחת יוצאת דופן מהמכלול החום עם זווית הסרה של ) 60°איור (4 :21ואצל שני פריטים מהמכלול החום לא ניתן למדוד את זווית ההסרה. סוג השברור מתוך עשרה פריטי נתז חידוש אורכי אשר ניתן היה לזהות את סוג השברור של הצלע ממנה הותזו ,שמונה הותזו מצלע עם שברור קינה ושניים הותזו מצלע עם שברור שאינו קינה. 115 מתוך שמונה פריטי נתז חידוש רוחבי שניתן היה לזהות את סוג השברור של הצלע ממנה הותזו ,ארבעה הותזו מצלע עם שברור קינה וארבעה הותזו מצלע עם שברור שאינו קינה. שטח נקישה של פריטי החידוש מתוך עשרה פריטי נתז חידוש אורכי אשר יש להם שטח נקישה יש ארבעה פריטים עם שטח חלק ,שלושה עם שטח מעוצב ,שניים עם קליפה ואחד עם פטינה. מתוך שמונה פריטי נתז חידוש רוחבי אשר יש להם שטח נקישה יש חמישה פריטים עם שטח חלק ,שניים עם שטח מעוצב ואחד עם פטינה. נתונים מטריים של נתז חידוש אורכי: מדידה N טווח ממוצע סטיית תקן אורך מרבי 10 57–15 30.6 11.2 רוחב מרבי 11 31–5 18.0 7.5 עובי מרבי 11 22–4 12.7 5.7 נתונים מטריים של נתז חידוש רוחבי: מדידה N טווח ממוצע סטיית תקן אורך מרבי 8 27–10 17.0 6.5 רוחב מרבי 8 37–12 25.0 8.9 עובי מרבי 8 12–4 7.9 2.5 סיכום פריטי חידוש אלו מלמדים כי הסתתים באתר לא הסתפקו בשיפוץ השברור על הצלע ,לעיתים הם בחרו להסיר חלק או את כל הצלע המשובררת .הצורך בחידוש הצלע אינו ברור לגמרי מהפסולת עצמה .יתכן וחלק מנתזי החידוש הרוחביים הותזו בשלב ההכנה של המקרצף ,השברור אשר קדם להפקתם וכיוון התזתם מהפן הונטרלי של הפריט המקורי מתאימים לפסולת זו ) .(Bourguignon 2001: fig. 2נתזי חידוש האורכיים הסירו חלק גדול יותר מהצלע המשובררת או את כולה .בשני מקרים הם פסולת נקר ועל רובם יש שברור קינה מהצלע ממנה הם הותזו .יתכן ונתזי החידוש האורכיים היו חלק מחידוש המקרצף או מחזור של מקרצף לכלי אחר כמו נקר .בנוסף פריטים אלו עונים להגדרה של נתז מגרעין על נתז ,לכן יתכן והמטרה בהפקתם לא היתה חידוש או שיפוץ הכלי הישן אלא ניצול המקרצפים כגרעינים להפקת בלנק לעיצוב כלי חדש ).(Hiscock et al. 2009b: fig. 17.3 116 1 2 4 3 איור :20הגדרות ששימוש בניתוח פסולת מיוחדת של מקרצפים :התזה מהצד בצמוד לשברור ) ;(1התזה מהצד לא בצמוד לשברור ) ;(2התזה מהצד הונטרלי ) ;(3התזת יתר ).(4 117 איור :21פסולת מיוחדת של מקרצפים .פריט חידוש התזת יתר ) ,(1נתז חידוש אורכי ) (7 ,5 ,4ורוחבי ).(6 ,3 ,2 118 פרק ה' – דיון ומסקנות בפרקים הקודמים הצגתי ניתוח טכנו-טיפולוגי של מכלול יברודי ומכלול עמודי ממערת קסם ,השוואה בין מכלולים שונים ממערת קסם ,ניתוח של מקרצפים ממערת קסם ומקרצפים ממערת טאבון והשוואה ביניהם. כעת אדון בתוצאות הניתוח שהתקבלו והוצגו בפרקים אלו. ה .1.המכלול היברודי ניתוח הממצאים מהמכלולים מהחום והכתום הראה דמיון רב ביניהם .בשני המכלולים יש אחוז גבוה של מקרצפים מתוך הפריטים המעוצבים ) (50.9%–38.3%ומנגד אחוז פריטים להביים נמוך יחסית מתוך הפריטים המעוצבים ופסולת התעשייה ) .(17.4%–10.6%לעומת זאת המכלול מהריבועים H/8 I/8-9הצמוד אליהם ממזרח ובשאר המכלולים העמודיים במערת קסם ,יש אחוז נמוך של מקרצפים מתוך הפריטים המעוצבים )(10.3%–1.3% ואחוז גבוה של פריטים להביים מתוך הפריטים המעוצבים ופסולת התעשייה ) .(58.2%–24.5%נתונים אלו מתאימים להגדרת התעשייה היברודית בקומפלקס האשלו-יברודי ) Bar-Yosef 1994; Copeland 2000; Garrod ,(1956; Rust 1950לכן המכלולים מהחום והכתום שייכים לתעשיה היברודית לעומת שאר המכלולים ממערת קסם שנלמדו עד כה ששויכו לעמודית. התעשייה היברודית של קסם מאופיינת בכמות מועטה של פריטי עיצוב גרעין ) ,(4.7%–3.8%גרעינים ושברי גרעינים ) (1.7%–1.5%מתוך פסולת התעשייה והפריטים המעוצבים בהשוואה למכלולים האחרים מהמערה )פריטי עיצוב גרעין ,9.4%–7.7%גרעינים .(5.2%–3.1%בין הגרעינים ,שברי הגרעינים ופריטי עיצוב הגרעין לא ניתן לזהות פריטים שהיו קשורים להפקת המקרצפים שנמצאו במכלול ,בעיקר על-פי גודלם ,לכן אפשר להעריך כי חומר הגלם נוצל כמעט עד תום במכלולים אלו או שסיתות והפקת המקרצפים נעשו מחוץ לאזור הנחפר או מחוץ למערה .האזור בו נמצא המכלול היברודי שונה מבחינת הסדימנט מן האזורים הגובלים בו .הסדימנט רך ופריך יחסית לסדימנט המוקשה של הריבועים H/8 I/8-9ולאזור המוגבה בחלק המזרחי של המערה בהם נמצאה תעשייה עמודית .צבעו הכתום של הסדימנט אינו מופיע כמעט בשום מקום אחר במערה .המכלול היברודי נמצא בגבהים חופפים למכלול מריבועים H/8 I/8-9הצמוד אליו ,ובגבהים חופפים למכלולים מריבועים F-H/13-15 וריבועים G/19-20הנמצאים במרחק של כשני מטרים ועד כתשעה מטרים ממנו .קרוב לודאי כי המכלולים העמודיים מהריבועים הללו הם בו-זמניים למכלולים היברודיים )אם כי נושא זה יבדק עוד בעתיד( .גילוי תעשייה יברודית במערת קסם מאפשר לנו לבחון את הקשר בין שתי תעשיות צור שונות באותו אתר בניסיון להבין את מקור השונות בקומפלקס האשלו-יברודי .בעבר נטען כי השונות בין תעשיות הצור נובעת מאזורי פעילות שונים ) (Jelinek 1990; Copeland 1983bאו בנוכחות של קבוצות שונות באותו המרחב ,כל קבוצה מאופיינת בתעשייה שונה ) .(Garrod 1956; Rust 1950קופלנד ושותפיה הראו כי במערת בזז בשכבה Cהאשלו-יברודית 119 ) (Copeland 1983b: 158-159; Kirkbride et al. 1983: 415-422ניתן לזהות אזורי פעילות שונים .בכניסה למערה )תעלה (Dנמצא ריכוז של כלים ,בעיקר מקרצפים ומוקדי אש ולכן הניחו החוקרים כי אזור זה שימש לפעילות הקשורה באש ומקרצפים .החלק המרכזי במערת בזז )אזור (Gעוצמתי יותר ,נמצאו בו כ60%- מהממצאים של שכבה Cויש בו עדות לפעילות מגוונת ,כנראה בפרקי זמן שונים .באזור נמצאו סימני אש המעידים על מוקד אחד לפחות ,אך בעוצמה קטנה יותר לעומת פתח המערה .האזור מאופיין בשכיחות נמוכה של מקרצפים ובשכיחות גבוהה יותר של דו-פניים לעומת האזור של פתח המערה .בחלק הפנימי של מערת בזז )תעלה (Mיש שינוי ניכר מבחינת צפיפות הממצא )פחות מ 10%-אחוזים מהממצא של שכבה ,(Cתעשיית הצור )פחות מקרצפים ודו-פניים ומעט פריטי לבלואה( ואין כמעט עדות לאש .ההסבר להבדלים המרחביים במערת בזז אינו נוכחות בו זמנית של קבוצות שונות בחלקים שונים במערה ,מכיוון שבשלושת האזורים יש עדות לאותה טכניקת סיתות ,לכן לדעתם אותם אנשים סיתתו במערה ).(Copeland 1983b: 158-159; Kirkbride et al. 1983: 418 קטן ככל הוצע כי הבדלים בין אזורים במערה מעידים על אזורי פעילות שונים .היחס בין כלים לפסולת ֵ שמתקדמים מהחלק הקדמי לאחורי של המערה ,כמות המקרצפים קטנה בהתאם ובמרכז המערה נמצא ריכוז של דו-פניים .החוקרים מציעים כי בכניסה למערה הייתה פעילות שהתמקדה בשימוש במקרצפים סביב מוקדי האש, במרכז המערה הייתה פעילות הקשורה לכלים דו-פניים ) ,(Kirkbride et al. 1983: 421-422ובחלק הפנימי של המערה אין שימוש באש .נמצא בו עדות לשלבים הראשונים של סיתות ויתכן כי אזור חשוך זה היה מיועד לשינה ) .(Copeland 1983b: 158-159 ג'לינק טען כי במערת טאבון השונות בין התעשיות לא נוצרה בגלל קבוצות תרבותיות שונות .היחס בשכיחות בין טיפוסי המקרצפים נשמר בכל המכלולים ולכן התעשיות היברודית והאשלית הן חלק ממסורת ליתית אחת, המסורת המוע'רית ,בה מופיעה תעשיית מקרצפים אחת .המכלולים האשלים והיברודיים נבדלים בשכיחות גבוהה של דו-פניים באשלית ושכיחות גבוהה של מקרצפים ביברודית .המכלולים העמודיים הם חלק מאותו רצף ,הם מאופיינים בשכיחות נמוכה של מקרצפים ושל דו-פניים ).(Jelinek 1982a, 1982b, 1990 רונן ושיפרוני הציגו מכלול משכבה Eממערת טאבון ) ,(Shifroni and Ronen 2000במכלול היו כלים רבים וכמות קטנה יחסית של גרעינים ,פסולת ופריטים ראשוניים ,החוקרים הציעו כי זהו אזור פעילות ספציפי ,יתכן אזור מגורים ,ואזור הסיתות נמצא במקום אחר ) .(Shifroni and Ronen 2000; Ronen et al. 2000במערת קסם ניתן לזהות אזורי פעילות שונים בדומה לטאבון Eובזז :Cבמכלול היברודי במערת קסם יש תעשיית להבים זהה למכלולים האחרים במערה אך בכמויות קטנות ,המכלול היברודי מופיע בגבהים זהים למכלולים עמודיים, הממוקמים צמוד או קרוב אליו ולכן ניתן להעריך כי שתי התעשיות השונות נוצרו על-ידי אותם סתתים .במרכז המערה ,בצמוד ומתחת מדף הסלע ,נמצא אזור לפעילות עם מקרצפים ,בחלקים אחרים במערה ניתן להבחין 120 באזורי פעילות נוספים הקשורים ללהבים ,אש ואכילה של בשר ) ;Barkai et al. 2009; Gopher et al. 2005 .(Karkanas et al. 2007; Stiner at el. 2009 ה .2.המקרצפים ממערת קסם בניתוח המקרצפים ניתן למצוא נקודות דמיון ושוני בין המקרצפים היברודיים והמקרצפים העמודיים של מערת קסם .מבחינת הבלנק :מקרצפים יברודיים נעשו לרוב על נתז פשוט ,רוחבי ,ראשוני או בעל גב ).(80.8% במקרצפים עמודיים בלנק נתזי הוא השכיח ) (59.6%אך יש יותר מקרצפים אשר נעשו על להב ,להב ראשוני או להב בעל גב ) (22.3%לעומת מקרצפים על בלנק להבי במקרצפים היברודיים ) .(6.8%מבחינת טיפוסים :מקרצף פשוט ישר ) (25.1%ופשוט קמור ) (24.1%הם הטיפוסים השכיחים ביותר .במקרצפים יברודיים טיפוס נטוי הוא מאפיין כמעט יחודי ) 12%לעומת 2.2%במקרצפים עמודיים( ויש נוכחות גבוהה יותר של מקרצפים מטיפוס כפול ) 8%לעומת ,(4.3%טיפוס מתכנס ) 13.3%לעומת (6.5%ורוחבי ) 13.3%לעומת .(10.9%טיפוס ונטרלי הוא מאפיין כמעט יחודי של מקרצפים עמודיים ) 19.6%לעומת .(1.3%סוג השברור השכיח בצלעות של מקרצפים במערת קסם הוא שברור קינה ודמי-קינה ) .(58.4%במקרצפים יברודיים שברור קינה מופיע על 62.8%ואילו במקרצפים העמודיים שברור קינה מופיע על 50.6%מהצלעות .שברור לאורך כל הצלע )עוצמת שברור שווה ל (1-מופיע ב- 60.4%מהצלעות המשובררות במקרצפים היברודיים ,לעומת 43%במקרצפים העמודיים .בממוצע המקרצפים היברודיים שוקלים יותר ) 42.1גר' לעומת 31.8גר'( ,רחבים יותר ) 43.3מ"מ לעומת 37.4מ"מ( ועבים יותר )15.1 מ"מ לעומת 13.7מ"מ( מהמקרצפים העמודיים .באורך ציר ההתזה של המקרצף הם דומים יחסית ) 54.1מ"מ לעומת 54.9מ"מ(. מתוך ניתוח המקרצפים במערת קסם ניתן לזהות מכלול נוסף בו יש מקרצפים בעלי מאפיינים יברודיים .יש דמיון רב בין המקרצפים במכלול מיחידה Iלמקרצפים היברודיים מהמכלולים מהחום והכתום .המכלול מיחידה Iעבר מיון ראשוני בלבד ולכן לא ניתן עדיין לבדוק אם קיימים בו מאפיינים נוספים של תעשייה יברודית .במכלול זה יש מעט מקרצפים על בלנק להבי ) ,(10.3%יש שכיחות גבוהה יחסית של בלנק נתזי ) ,(69.2%יש נוכחות של מקרצף נטוי ) ,(8.1%יש נוכחות גבוהה יחסית של מקרצפים מטיפוס כפול ) ,(10.8%טיפוס מתכנס ) ,(10.8%רוחבי ) (13.5%ואין מקרצפים מטיפוס ונטרלי .שברור קינה מופיע ב 68.1% -מהצלעות ,עוצמת שברור שווה ל 1-ב65.9%- מהצלעות המשובררות ובממוצע המקרצפים מיחידה Iדומים למקרצפים היברודיים במשקל ) 40.2גר'( ,ברוחב ) 41.6מ"מ( וזהים בעובי ) 15.1מ"מ( .אם לאחר ניתוח המכלול מיחידה Iיופיעו שאר המאפיינים של התעשייה היברודית ,כלומר מיעוט של להבים מתוך פסולת התעשייה וריבוי של מקרצפים מתוך סך הכלים ,יכול הדבר לחזק את המידע שהוצג בעבודה זו לגבי המאפיינים של המקרצפים היברודיים והעמודיים במערת קסם ,ולהוסיף אזור פעילות בחלק שונה של הרצף הסטרטיגרפי ובמקום שונה במערה. 121 להלן טבלה המסכמת את הנתונים העיקריים שהוצגו עבור המקרצפים לפי תעשיות במערת קסם: תעשייה עמודית תעשייה יברודית יחידה I בלנק שכיח נתז ,להב ,להב ראשוני נתז ,רוחבי ,נתז ראשוני נתז ,רוחבי ,נתז ראשוני טיפוס מקרצף שכיח פשוט ,ונטרלי פשוט ,נטוי ,כפול, פשוט ,נטוי ,כפול, מתכנס ,רוחבי מתכנס ,רוחבי שברור קינה 51% 63% 68% עוצמת שברור שווה ל1- 43% 60% 66% משקל 32גר' 42גר' 40גר' מאפיין נוסף של המקרצפים במערת קסם הוא שברור קינה ודמי-קינה .ניתן לבחון את הדמיון והשוני בין מקרצפים עם שברור קינה למקרצפים ללא שברור קינה באתר .במקרצפים עם שברור קינה הבלנק השכיח הוא נתז ראשוני ) 27.6%לעומת 19.4%במקרצפי לא-קינה( .מקרצף פשוט ישר הוא הטיפוס השכיח ) 31.2%לעומת .(12.3%צלע ישרה היא השכיחה ) 49.2%לעומת (40.4%ויש מעט מאד מקרצפים עם צלע קעורה ) 4.4%לעומת .(14%ממוצע זווית מרבית של השברור הוא 59.4°ושיא הפיזור לפי הגרף ב .60°–55° -ממוצע עוצמת השברור בצלעות עם שברור קינה גבוה ) (0.93ביחס לצלעות ללא שברור קינה ) (0.79ויש יותר צלעות עם שברור קינה עם עוצמת שברור שווה ל (63%) 1-ביחס לצלעות ללא שברור קינה ) .(37.8%מקרצפי קינה בממוצע רחבים יותר )42.1 מ"מ לעומת 36.9מ"מ במקרצפים שאינם קינה( ,ארוכים יותר ) 55.8מ"מ לעומת 52.5מ"מ( ועבים יותר ) 14.9מ"מ לעומת 13.5מ"מ( .שטח הנקישה של מקרצפי קינה גדול יותר במימדי הרוחב ) 18.6מ"מ( ועובי ) 8.4מ"מ( לעומת קבוצת לא-קינה ) 16ו 7.9 -מ"מ בהתאמה( .אחוז הקליפה במקרצפים דומה בשתי הקבוצות ) 29.2%לעומת .(31.9% בקבוצת לא-קינה נתז הוא הבלנק שכיח ) 37.5%לעומת 19.4%במקרצפי קינה( ,מקרצף פשוט קמור הוא הטיפוס השכיח ) 29.2%לא-קינה לעומת 21.7%קינה( ,יש יחסית יותר מקרצפים מטיפוס ונטרלי ) (16.9%ורוחבי )(15.4% לעומת מקרצפי קינה ) 9.4%ו 10.9% -בהתאמה( ,צלע קמורה מעודפת ) (45.6%בשכיחות דומה למקרצפי קינה ) .(45.4%ממוצע זווית מרבית של השברור זהה לשברור קינה אך שיא הפיזור לפי הגרף ב.70°–65° - להלן טבלה המסכמת את הנתונים העיקריים שהוצגו עבור המקרצפים לפי סוג השברור במערת קסם: קינה או דמי-קינה לא קינה בלנק שכיח נתז ראשוני )(28% נתז )(37% טיפוס מקרצף שכיח פשוט ישר )(31% פשוט קמור )(29% זווית שברור 59.4° 59.4° עוצמת שברור ממוצעת 0.93 0.79 עוצמת שברור שווה ל1- 63% 37.8% אורך; רוחב; עובי 15 ;42 ;56מ"מ 13 ;37 ;52מ"מ 122 כאשר משווים את המקרצפים לפי טיפוסים ניתן לזהות את מאפיינים היחודיים של כל טיפוס :מקרצפים מטיפוס פשוט הם בעלי שטח נקישה חלק ) (33.3%או מעוצב ) (26.3%בשכיחות גבוהה ועבים יחסית ) 15.2מ"מ( .מקרצפים מטיפוס כפול הם הארוכים ביותר ) 62.6מ"מ( ,והצרים ביותר ) 31.1מ"מ( .שטח נקישה מעוצב הוא השכיח ) .(38.5%מקרצפים מטיפוס מתכנס הם העבים ביותר ) 15.5מ"מ( וארוכים יחסית ) 59.9מ"מ( ,שטח הנקישה השכיח הוא ראשוני ) (26.8%או ששטח הנקישה הוסר ) ,(26.8%מימדי שטח הנקישה הם הגדולים ביותר ברוחב ) (22.1ובעובי ) 9.3מ"מ( .מקרצפים מטיפוס נטוי הם הרחבים ביותר ) 51.7מ"מ( פרט לטיפוס רוחבי ,שטח הנקישה הוסר ב 41.7% -מהמקרים ,עובי שטח הנקישה הוא הצר ביותר ) 6.6מ"מ( .מקרצפים מטיפוס רוחבי הם הקצרים ביותר ) 37מ"מ( ,הרחבים ביותר ) 52.5מ"מ( ,הדקים ביותר ) 12.5מ"מ( והקלים ביותר ) 28.3גר'( ,אין בהם העדפה לשטח נקישה מסוים ואין מקרה אחד של הסרה של שטח הנקישה ,מימדי שטח הנקישה הם הגדולים ביותר ,פרט לטיפוס מתכנס ,הן ברוחב ) 21.8מ"מ( והן בעובי ) 8.6מ"מ( .מקרצפים מטיפוס ונטרלי דקים יחסית ) 12.7מ"מ( ועם שטח נקישה חלק בשכיחות גבוהה ).(50% מספר מחקרים עסקו בשנים האחרונות במקרצפי קינה מוסטריים )למשל Bisson 2001; Bourguignon 2001 .(Dibble 1987, 1995; Hiscock et al. 2005, 2009b; Kuhn 1990; Turq 1992דיבל הציע כי שברור קינה וטיפוסי המקרצפים הם תוצר של חידוש ושיפוץ .ככל שמקרצף חודש יותר פעמים ,צורתו )הטיפוס( משתנה והשברור שלו אינטנסיבי יותר .דיבל נעזר בטיעוניו בקורלציה בין שטח נקישה למסה של הבלנק ) Dibble 1987, ,(1995; Dibble and Pelcin 1995; Shoot et al. 2000ככל ששטח הנקישה גדול יותר הנתז גדול יותר. במקרצפים עם שברור קינה יש שטח נקישה גדול יותר המעיד על בלנק גדול יותר ,בלנק גדול מאפשר חידוש וטיפול אינטנסיבי יותר ,תהליך המפחית ומקטין את המקרצף ,כך לדבריו נוצר מקרצף קינה .חידוש המקרצף לפי דיבל הוא הגורם למגוון הטיפוסים השונים .למקרצפים מתכנסים ורוחביים יש שטח נקישה גדול לעומת מקרצפים פשוטים ,הבלנק של טיפוסים אלו היה גדול יותר ולכן מאפשר חידוש ושיפוץ רב יותר .כל טיפוסי המקרצפים הם חלק מרצף אחד של שיפוץ וחידוש אשר מתחיל במקרצף פשוט ומתפצל לשני מסלולים בהתאם לצורת הבלנק המקורית :המסלול הראשון מתחיל במקרצף פשוט עם שברור על צלע אחת ,ככל שהצלע המשובררת מחודשת יותר ,מעוצב המקרצף לטיפוס רוחבי ,אם משבררים צלע נוספת מעוצב המקרצף לטיפוס נטוי .המסלול השני מתחיל ממקרצף פשוט ,לאחר מכן משובררת צלע נוספת ומעוצב מקרצף כפול ולבסוף לאחר חידוש נוסף של שתי הצלעות מעוצב מקרצף מתכנס .הבחירה בין שני המסלולים היא בהתאם לצורת הבלנק. המסלול הראשון נעשה על בלנק רחב וקצר ואילו המסלול השני על בלנק ארוך וצר ) .(Dibble 1995: 319קון פיתח מודל למדידת המסה שהופחתה ממקרצף במהלך עיצובו על-מנת לשחזר את גודל הבלנק עליו עוצב המקרצף ) .(Kuhn 1990קון מדד את היחס בין עובי השברור ) (tלעובי המקסימלי של הפריט ) (Tלאחר שהניח כי Tנשאר קבוע ואילו tגדל ככל שאינטנסיביות השברור גדלה .ככל שהיחס t/Tגדל ,שיעור ההפחתה מהבלנק 123 המקורי גדול יותר .לפי מחקרים מעשיים המודל של קון אומנם אינו תמיד מדויק אך מייצג בצורה גסה את היחסים בכמות המסה שהופחתה ממקרצפים שונים ) Eran et al. 2005; Hiscock and Clarkson 2005, 2008, .(2009היסקוק וקלרקסון ) (Hiscock and Clarkson 2005ניתחו מכלול קינה מאתר מוסטרי מדרום צרפת ) (Combe Grenalעל-ידי פיתוח שיטתו של קון ומצאו כי בתוך קבוצת מקרצפים מאותו טיפוס יש הבדלים באינטנסיביות השברור ,יש פריטים שהופחתה מהן יותר מסה וכאלו שפחות .כמו-כן הם זיהו כי יש מקרצפים מטיפוס פשוט אשר הופחתה מהם מסה גדולה יותר מאשר מקרצפים מתכנסים או רוחביים ,לכן לא יתכן שמקרצפים פשוטים אלו הם שלב ראשוני ברצף של שיפוץ וחידוש שסופו בטיפוס רוחבי או מתכנס כפי שטוען דיבל .הם טוענים כי רצף עיצוב וחידוש המקרצפים מורכב יותר ,טיפוסי המקרצפים אינם שלבים שונים בחידוש ושיפוץ של מקרצף ,יש מספר מסלולים מקבילים עם מספר שלבים שונים אשר מהווים את הטיפוסים השונים של המקרצפים .קשר פשוט בין בלנק למיקום השברור הוצע על-ידי מספר חוקרים ,בעיקר חוקרים אשר עסקו במוסטרית בדרום צרפת ) Bisson 2001; Bourguignon 2001; Bordes 1961: 806; Mellars 1992; Turq .(1989, 1992טורק מצא הבדלים מורפולוגיים בין מקרצפי קינה רוחביים ופשוטים אשר נובעים ,לפי דעתו, מבחירה של בלנק בעל צורה ספציפית עבור מקרצף רוחבי או מקרצף פשוט .טורק זיהה כי לרוב השברור מעוצב מול צלע עם זווית קהה ולעיתים קרובות זוהי צלע עם קליפה ) ,(Turq 2000: 314מיקום השברור נעשה על-פי צורת הבלנק עליו עוצב המקרצף ונקבע מראש .לטענתו הטיפוסים השונים של המקרצפים אינם שלבים בחידוש המקרצף ,כפי שטוען דיבל ,מיקום הצלע המשובררת נקבע על-פי המורפולוגיה של הבלנק אך אין הדבר אומר כי המקרצפים לא חודשו ושופצו .מחקרים אתנוגרפיים מראים כי בקבוצות מודרניות אשר עדיין משתמשות במקרצפים מאבן ,חידוש ושיפוץ המקרצף הוא תהליך אינהרנטי ממהלך השימוש בכלי .המקרצף מושלך רק לאחר שהגיע לגודל קטן מידי לשימוש ולא ניתן לחדשו .חומר הגלם ,גודל הבלנק ,צורת המקרצף ,בחירה בשברור של צלע אחת או יותר ,אינטנסביות השברור ואופן השימוש במקרצף שונים בין קבוצות שונות למרות שהמקרצפים משמשים לפעילות זהה )למשל ;Brandt et al. 1996; Gallagher 1977; Shott and Weedman 2006 .(Weedman 2006 המקרצפים ממערת קסם מציגים תמונה מורכבת .למקרצפים מטיפוס מתכנס ורוחבי במערת קסם יש שטח נקישה גדול יחסית העשוי להעיד על כך שעוצבו על בלנקים גדולים יותר ולכן ניתן היה לחדש ולשפץ אותם יותר פעמים ובצורה אינטסיבית יותר ,בדומה למודל של דיבל ) (Dibble 1995אשר הניח כי שני טיפוסי מקרצפים אלו היו תוצר סופי של שני מסלולי הפחתה שונים .לעומת זאת מקרצפים מטיפוס נטוי אינם מתאימים למודל של דיבל ,אשר טען כי מקרצפים נטויים הם תוצר סופי ברצף ההפחתה ,מכיוון ששטח הנקישה שלהם קטן יחסית. בחינה של היחס בין עובי השברור הממוצע לעובי המקרצף בהתאם למודל GIURשל קון ),(Kuhn 1990 מאפשרת לבחון את כמות המסה שהופחתה מהבלנק המקורי לפי טיפוסי המקרצפים השונים )מקרצף מטיפוס 124 ונטרלי לא נבחן בשיטה זו מכיוון שלפי ההגדרה של קון מודל זה מתאים רק לשברור דורסלי( .מקרצפים מטיפוס מתכנס הם בעלי נתון ההפחתה הקטן ביותר ) (0.53ואילו טיפוס נטוי הוא בעל שיעור ההפחתה הגדול ביותר ) .(0.65מקרצפים מטיפוס רוחבי ,פשוט וכפול דומים בשיעור הפחתה של המסה שלהם ) .(0.60–0.58מתוך נתונים אלו קשה לקבוע כי יש רצף הפחתה המתחיל בטיפוס מקרצף פשוט אשר משנה את סוג הטיפוס שלו בהתאם לשיעור ההפחתה .לא ניתן לקבוע כי הטיפוסים השונים מיצגים רצף הפחתה אחד או שניים המתחילים בטיפוס פשוט ומתפצלים למספר מסלולים המיוצגים בטיפוסים השונים. מידות האורך והרוחב מצביעות על אפשרות שבחירה בעיצוב של צלע מסוימת נובעת מהיותה הארוכה ביותר. מקרצף רוחבי ומקרצף נטוי רחבים יחסית ומקרצף רוחבי קצר לעומת המקרצף הנטוי ,לכן למקרצף נטוי יש לפחות שתי צלעות ארוכות יחסית והוא מאופיין בצלע דיסטלית משובררת וצלע לטרלית אחת לפחות משובררת, בניגוד למקרצף הרוחבי לו יש רק צלע אחת ארוכה יחסית והיא זו שעוצבה .במקרצף פשוט צלע לטרלית אחת משובררת ובמקרצף כפול שתי הצלעות הלטרליות משובררות .ההבדל בין שני טיפוסים אלו נובע ,לעיתים קרובות ,מכך שהצלע הנגדית לצלע המשובררת במקרצף פשוט קהה יחסית ,בזווית של 60°ויותר )ב71% - מהמקרים( ,ולכן לא שובררה .יתכן ולמקרצף כפול היו שתי צלעות לטרליות עם זווית חדה יחסית ולכן שתיהן עוצבו. הממצאים מראים כי מכלולים יברודיים ועמודיים במערת קסם עשויים להיות עדות לאזורי פעילות שונים .מכיוון שמקרצפים מטיפוס ונטרלי מופיעים כמעט רק במכלולים העמודיים ומקרצפים נטויים נמצאים בשכיחות גבוהה יחסית במכלולים היברודיים .יתכן וזוהי עדות לשימוש יוצא דופן בשני טיפוסי מקרצפים אלו במכלולים השונים. מקרצפים עם שברור על הפן הונטרלי אולי שימשו לפונקציה אחרת מאשר המקרצפים הדורסליים .בבחינה של מקרצפים מטיפוס נטוי ניתן לזהות ,אצל חלקם ,כי שברור הצלעות יצר קצה חד במפגש בין שתי צלעות משובררות ,יתכן וקצה זה הוא המטרה של השברור ולא הצלעות עצמן )למשל Moncel et al. 2009; Solecki ;.(1992 שברור קינה במערת קסם מופיע בכל המכלולים לכן אינו קשור לאזור פעילות ספציפי במערה .ממוצע הזווית המרבית של השברור ביחס לפן הונטרלי זהה בין מקרצפי קינה ומקרצפים ללא שברור קינה ועומד על קרוב ל- .60°נתון זה מצביע על כוונה לעצב זווית מסוימת בכל המקרצפים ללא תלות באופי השברור .מקרצפי קינה גדולים יותר בכל הפרמטרים המטריים וגם הבלנק עליו עוצבו היה גדול יותר לפי גודל שטח הנקישה .עובי השברור ,עוצמת החדירה ועוצמת השברור במקרצפי קינה גם גדולים יותר לעומת מקרצפים ללא שברור קינה. לפי המודל של קון מקרצפי קינה איבדו מסה גדולה יותר בממוצע ) (0.64לעומת מקרצפים ללא שברור קינה ) .(0.51מכיוון שמקרצפי קינה גדולים יותר ,עוצבו על בלנק גדול יותר ,עוצבו בצורה אינטנסיבית יותר ואיבדו יותר מסה במהלך עיצובם נראה כי הבחירה בבלנק מסוים לשברור אינטנסיבי יותר ,שברור קינה ,הייתה לפי מידותיו .לאחר שימוש במקרצף נדרש שיפוץ וסידור של הקצה הפעיל .המקרצפים הגדולים חודשו ושופצו 125 ולמעשה שברור הקינה הוא תוצר של חידוש ושיפוץ אינטנסיבי יותר של המקרצפים הגדולים יותר .מכיוון שלא כל המקרצפים במערת קסם בעלי מימדים זהים ,אפשר להעריך כי גורמים נוספים השפיעו על הסיבות להפסקת השימוש במקרצף והשלכתו. על פי מחקר סימני השימוש ) (Lemorini 2006נמצא קשר בין זווית הקצה המשוברר לפונקציה :מקרצפים עם זווית חדה )עד (46°שימשו לחיתוך ואילו מקרצפים עם זווית קהה ) 50°ויותר( שימשו לקרצוף ,מחקר זה עדיין בראשיתו ,הוא נעשה על מדגם קטן ואלו תוצאות ראשוניות .תוצאות אלו מעידות על שימושים שונים במקרצף לפי זווית הצלע הפעילה שלו .כאשר בוחנים את התפלגות הזוויות של הצלעות ,בגרף המציג זווית מרבית של השברור לפי סוג שברור )גרף ד ,(8.ניתן לזהות מקרצפים עם זווית חדה מ ,46°-אך רוב המקרצפים עם צלע משובררת בעלת זווית קהה יותר .שיא ההתפלגות במקרצפי קינה הוא ב 60°–55° -לעומת קבוצת מקרצפי לא- קינה בה שיא ההתפלגות ב ,70°–65° -לכן עולה אפשרות לשימוש שונה שנעשה במקרצפי קינה ולא-קינה ,אך יש לבחון אפשרות זו במחקר עתידי של סימני שימוש לפי סוג השברור. ה .3.השוואה בין המקרצפים ממערת טאבון וממערת קסם לאחר ניתוח המקרצפים ממערת טאבון חילקתי את המקרצפים משני האתרים לארבע קבוצות לפי אתר ותעשיית צור .מההשוואה בין הקבוצות עולה דמיון רב בין קבוצת קסם יברודי לקבוצת טאבון עמודי במספר פרמטרים: על-פי טיפוס מקרצף יש דמיון בשכיחות של מתכנסים ,רוחביים ,נטויים ואי הופעת טיפוס ונטרלי .שברור קינה בקסם יברודי וטאבון עמודי מופיע בשכיחות גבוהה יותר לעומת שתי הקבוצות האחרות .עוצמת השברור הממוצעת ואחוז המקרצפים עם עוצמת שברור השווה ל 1-דומים מאד בשתי הקבוצות וגדולים יותר לעומת קסם עמודי וטאבון יברודי .ממוצע אחוז הקליפה הנמדד על הפן הדורסלי של המקרצפים דומה בשתי הקבוצות וגבוה יותר לעומת טאבון יברודי וקסם עמודי .כאשר חוזרים לנתונים של ג'לינק )(Jelinek 1982a, 1982b, 1990 אפשר לראות כי במפלס ,XIהמפלס היחיד בו ג'לינק זיהה את התעשייה העמודית בנוסף לתעשייה יברודית ואשלו-יברודית ,ממנו הגיע מדגם מקרצפים זה ,לא הצליח ג'לינק להפריד בצורה ברורה בין התעשיות השונות ) .(1990: 87הדמיון בין שתי התעשיות השונות ,היברודית ממערת קסם והעמודית ממערת טאבון ,מציג תמונה דומה מבחינת השכיחות של טיפוסי המקרצפים ,עוצמת השברור ,סוג השברור ואחוז כיסוי הקליפה .ההבדל הוא שבמערת קסם ניתן לזהות את האזור המכיל את התעשייה היברודית בצורה ברורה ומובדלת מאזורים אחרים במערה בהם ניתן למצוא תעשייה עמודית בניגוד למערת טאבון שם הדבר לא ניתן .כאשר בוחנים את כלל המקרצפים ממערת טאבון ומשווים אותם למקרצפים ממערת קסם מוצאים נקודות דמיון נוספות בין שני האתרים .זווית השברור המרבית הממוצעת כמעט זהה במקרצפים משני האתרים :במערת טאבון הזווית הממוצעת היא 57.5°ובמערת קסם .59.4°עוצמת השברור הממוצעת בשני האתרים היא .0.89נתון דומה נוסף הוא עובי השברור אשר מעיד על אינטנסיביות השברור .זווית השברור הדומה יכולה להעיד על רצון של הסתת 126 לעצב זווית ספציפית לצורך שימוש דומה במקרצף ,ואילו עוצמת השברור ועובי השברור יכולים להעיד על דמיון בטכניקה של עיצוב וחידוש המקרצפים .המקרצפים בטאבון גדולים יותר בכל הפרמטרים המטריים ובמשקל, לעיתים קרובות בעשרות אחוזים .מבחינת הבלנקים ,במערת טאבון יש שכיחות גבוהה של מקרצפים אשר עוצבו על התזת יתר ואין בכלל מקרצפים על בולבוס .חומר הגלם להפקת המקרצפים במערת קסם הושג בכרייה או איסוף ממקור חומר גלם שנחשף במשך פרק זמן קצר ) ,(Boaretto et al. 2009; Verri et al. 2005לכן יתכן וההבדלים בין המקרצפים בין שני האתרים נובע מבחירה בחומר גלם שונה .דמיון בין המקרצפים משני האתרים מעיד על טכניקה דומה להפקת הבלנקים במקבת קשה ,עיצוב ,חידוש ושיפוץ על-פי אותם עקרונות להשגת צלע פעילה בזווית קרובה ל 60° -וניצול הפריטים ליותר משימוש חד-פעמי .יש בחירה בבלנק גדול יותר ושונה למקרצפים במערת טאבון ,בחירה שיכולה לנבוע מהעדפה של הסתת לחומר גלם שונה .לפי הנתונים אפשר להציע כי בשני האתרים הנחו את הסתתים אותם עקרונות והמקרצפים ,קרוב לודאי ,גם שימשו לאותה פונקציה. אם היו אלו אותם סתתים אין לדעת ,אין זהות מבחינת גודל המקרצפים בין שני האתרים ולכן אלו אינם אותם מקרצפים שעברו בין האתרים ,אך הדמיון הרב בין המקרצפים ואופן עיצובם יתכן ומצביע על קשר בין הקבוצות שייצרו את המכלולים הללו בשני האתרים. 127 ה .4.מסקנות השונות בתעשיית הצור בין אזורים שונים במערת קסם עשויה לנבוע מאזורי פעילות שונים ,בדומה למערת בזז מאזור עדלון ) .(Coplend 1983bבמכלול היברודי במערת קסם יש נוכחות של תעשיית להבים דומה מאד למכלולים האחרים במערה אך בכמות קטנה בהרבה ,ובמכלולים העמודיים יש מקרצפים אך בשכיחות קטנה בהרבה ביחס למכלולים היברודיים .לפי הדמיון בלהבים בין המכלולים אפשר להניח כי הופקו בטכנולוגיה זהה ולכן יתכן והם הופקו על-ידי אותם אנשים .את אזורי הפעילות השונים במערה ניתן לזהות לפי הבדלים בין הסדימנטים ולפי תעשיית הצור השונה .בצמוד ומתחת מדף הסלע במרכז המערה היה אזור הקשור לפעילות עם מקרצפים ,בחלקים אחרים במערה ניתן להבחין באזורי פעילות נוספים :בחלק מהמפלסים ,בעיקר ברצף העליון של המערה ,זוהו סימני שריפה ברורים של עצמות ,צור ,ממצא צמחי ואפר המעידים על שימוש סדיר באש ) .(Karkanas et al. 2007על-פי בדיקת סימני שימוש ניתן לזהות פעילות הקשורה לחיתוך ,ניתוק והפרדת בשר מעצמות ועור בעזרת להבים במכלולים העמודיים ) .(Lemorini et al. 2006על עצמות בעלי-החיים מאזורים בהם נמצאו מכלולים עמודיים נמצאו סימני חיתוך והסרה של הבשר מהעצמות ,סימני שריפה ושברים המעידים על ניפוץ העצמות על-מנת להגיע למח העצם ) .(Stiner et al. 2009אזור סיתות והפקת המקרצפים איננו ידוע, יתכן והיה מחוץ למערה ליד מקורות חומר הגלם או נמצא באזור שעדיין לא נחקר בתוך המערה .לפי פריטי פסולת חידוש המקרצפים ,אשר נמצאו בעיקר במכלול היברודי ,אפשר לשער כי במהלך השימוש במקרצפים הם חודשו ועוצבו לשימוש חוזר כמקרצפים או ככלי אחר .השימוש הממושך במקרצפים ,אשר כלל חידוש ושיפוץ, היה שונה בהשוואה לשימוש בלהבים .מחקר סימני השימוש הראה כי השימוש בלהבים היה מועט וקצר בטרם הושלכו ) .(Lemorini 2006ה Chaîne Opératoire-של המקרצפים היה שונה ונפרד מזה של הלהבים. למקרצפים נבחר חומר גלם מסוים ) ,(Boaretto et al. 2009סיתות המקרצפים נעשה ברובו מחוץ לאזור השימוש בהם בניגוד לפריטים הלהביים ) ,(Barkai et al. 2009נעשה במקרצפים שימוש חוזר והם חודשו ושופצו והושלכו באזור מוגדר במערה .שני מסלולים שונים ,לכלים שונים ,החל מחומר הגלם ,דרך השימוש ,שיפוץ וחידוש הכלים ועד השלכתם מעידים על מחשבה ותכנון מוקדם Chaîne Opératoire .שונה לפריטים מאותו אתר ,המתחיל מחומר גלם אשר מגיע ממקורות שונים :מקור אחד קרוב יותר ,ומקור אחר ייחודי עם חומר גלם איכותי אשר נדרשת השקעה רבה יותר להשיגו .הבאתו של חומר הגלם הייחודי לאתר לאחר טיפול ראשוני ולא כבולבוס שלם. עיצוב חידוש ושימוש חוזר של הפריטים מחומר הגלם הייחודי לפני השלכתו מוכר גם מאתרים מוסטריים מהפלאולית התיכון ממערב אירופה ) .(Meignen et al. 2009נתונים אלו ,בנוסף לחלוקה מרחבית בתוך האתר של אזורי פעילות ,וכן עדויות נוספות מתוך המחקר על מערת קסם :שימוש בלהבים ,שימוש סדיר באש, התמקדות בצייד של בעל-חיים מסוים )יחמורים( ,בחירה של חלקים מסוימים של בעל החיים שניצוד והבאתם למערה ועדות ל ,(Stiner et al. 2009) sharing-הם רמזים להתנהגות מודרנית ,כפי שהיא מוגדרת על-יד מספר 128 חוקרים )למשל ,(Alperson-Afil et al. 2009; Mellars 2005; Hovers and Belfer-Cohen 2006החל מסוף הפלאולית התחתון לפני כ 400-אלף שנים. בעבודה זו הצגתי באופן מפורט מכלול יברודי ממערת קסם .מתוך הנתונים עולה כי מכלול זה מתאים להגדרה של מכלולים יברודיים מאתרים אשלו-יברודיים המוכרים בלבאנט .במכלול יש אחוז גבוהה של מקרצפים מתוך הפריטים המעוצבים ונוכחות מועטה של פריטים להביים ,ביחס למכלולים העמודיים במערה. את מגוון טיפוסי המקרצפים במערת קסם אני מייחס לצורת הבלנק המקורית עליו עוצבו ולא לשלבים שונים במהלך חידוש ושיפוץ המקרצף .לפי מימדי שטח הנקישה המעידים על הבלנק המקורי עליו עוצב המקרצף ולפי חישוב אובדן המסה במהלך עיצוב המקרצף ) ,(Kuhn 1990לא ניתן לאשש את המודל של דיבל ) Dibble 1984, (1987, 1995כי טיפוסי המקרצפים מייצגים שלבים שונים של חידוש המקרצף .ניתן להבחין כי הצלעות הארוכות של המקרצף נבחרו לשברור ולעיתים ,ברוב המקרצפים הפשוטים ,הצלע הנגדית אליהם היתה בזווית גדולה מ .60°-זווית השברור דומה במקרצפי קינה ובמקרצפים ללא שברור קינה במערת קסם ובמערת טאבון, דמיון המעיד על להשיג קצה הפעיל של מקרצפים בזווית של כ ,60°-אולי לצורך שימוש הדורש זווית זו .רמות שונות של אינטנסיביות השברור במקרצפי קינה ובמקרצפים ללא שברור קינה נובעות מהבדלים מורפולוגיים בין המקרצפים ,המקרצפים הגדולים שובררו בצורה אינטנסיבית יותר ,קרוב לודאי ,כחלק מחידוש המקרצף כפי שמעידים פריטי פסולת חידוש המקרצפים שנמצאו באתר וכן לפי המידע האתנוגרפי. ניתוח המקרצפים ממערת קסם הוביל לזיהוי של מכלול יברודי נוסף בחלק אחר של המערה .אם לאחר ניתוח מלא של המכלול מיחידה Iעדיין ניתן יהיה לשייך מכלול זה לתעשייה היברודית ,הדבר יחזק את הממצאים על ההבדלים בין המקרצפים השייכים למכלולים היברודיים והעמודיים במערת קסם .שני מכלולים יברודיים שונים, במיקום מרחבי וסטרטיגרפי שונה ומרוחק )איור (1בנוסף למכלולים העמודיים המוכרים במערה ,יכולים להוסיף מידע לגבי היחסים הסטראטיגרפיים והמרחביים בין תעשיות צור שונות במערת קסם ובהבנה שלנו את המורכבות של האתרים האשלו-יברודיים האחרים שגם בהם יש איצבוע ) (Interfingeringאו חלוקה מרחבית דומה בין תעשיות הצור השונות בתוך השכבה האשלו-יברודיות. 129 ביבליוגרפיה Almogi-Labin, A. Bar-Matthews, M. Ayalon, A. 2004. Climate variability in the Levant and northeast Africa during the late Quaternary based on marine and land records. In Goren-Inbar, N. and Speth, J.D. (eds.), Human Paleoecology in the Levantine Corridor. Oxbow Books, Oxford, pp. 117-134. Alperson-Afil, N. Sharon. G. Kislev, M. Melamed, Y. Zohar, I. Ashkenazi, S. Rabinovich, R. Biton, R. Werker, E. Hartman, G. Feibel, C. and Goren-Inbar, N. 2009. Spatial organization of hominin activities at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Science 326: 1677-1680. Bar-Yosef, O. 1994. The Lower Paleolithic in the Near East. Journal of World Prehistory 8: 211265. Bar-Yosef, O. 1998. The chronology of the Middle Paleolithic of the Levant In Akazawa, T. Aoki, K. and Bar-Yosef, O. (eds.), Neandertals and Modern Humans in western Asia. New York, Plenum, pp. 39-56. Barkai, R. Gopher, A. Lauritzen, S. E. and Frumkin, A. 2003. Uranium series dates from Qesem Cave, Israel, and the end of the Lower Palaeolithic. Nature 423: 977-979. Barkai, R. Gopher, A. and Shimelmitz, R. 2005. Middle Pleistocene blade production in the Levant: an Amudian assemblage from Qesem Cave, Israel. Eurasian Prehistory 3 (2): 39-74. Barkai, R. Lemorini, C. Shimelmitz, R. Lev, Z. Stiner, M.C. and Gopher A. 2009. A blade for all season? making and using Amudian blades at Qesem cave, 2009, Israel. Human Evolution 24(1): 57-75. Binford, L.R. 1973. Interassemblage Variability – the Mousterian and the Functional Argument. In Renfrew, C. (ed.) Explanations of Culture Change: Models in Prehistory. Duckworth, London, pp. 227-254. Binford, L.R. and Binford, S.R. 1966. A Preliminary Analysis of Functional Variability in the Mousterian of Levallois Facies. American Anthropologist 68: 238-295. Boaretto E., Barkai R., Gopher A., Berna F., Kubik P.W., Weiner S., 2009. Specialized Flint Procurement Strategies for Hand Axes, Scrapers and Blades in the Late Lower Palaeolithic: A 10Be Study at Qesem cave, Israel. Human Evolution 24(1): 1-12. Boëda, E. Griggo, C. and Noël-Soriano, S. 2001. Différents modes d’occupation du site d’Umm El Tlel au cours du Paléolithique moyen (El Kowm, Syrie centrale). Paléorient 27: 13-27. Bordes, F. 1955. Le Paléolithique inférieur et Moyen de Jabroud (Syrie) et la question du préaurignacien. L'Anthroplogie 59: 486-507. Bordes, F. 1961a. Typologie du Paléolithique Ancien et Moyen. Centre National de la Recherche Scientifique, Bordeaux. 130 Bordes, F. and Sonneville-Bordes, D. 1970. The Significance of Variability in Paleolithic Assemblages. World Archaeology 2(1): 61-73. Bourguignon, L. 2001. Apports de l’expérimentation et de l’analyse techno-morpho-fonctionnelle à la reconnaissance des processus d’aménagement de la retouche Quina, In Bourguignon, L. Ortega, I. Frère-Sautot, M-C. (eds.), Préhistoire et approche expérimentale, Préhistoires n° 5. Monique Mergoil Editions, Montagnac, pp. 35-66. Cann, R.L. Stoneking, M. and Wilson, A.C. 1987. Mitochondrial DNA and human evolution. Nature 329 :31–36. Cauvin, M.-C. Cauvin, J. and Stordeur, D. 1979. Recherches préhistoriques à el-Kowm (Syrie). Cahiers. de l'Euphrate 2: 80-117. Copeland, L. 1983a. Abri Zumoffen, 1958, in Retrospect and the Extension, 1963 . In Roe, D. (ed.) Adlun in the Stone Age. The Excavations of D.A.E. Garrod in Lebanon 1958-1963. BAR International Series 159, Oxford, pp. 75-88. Copeland, L. 1983b. The Stone Industries. In Roe, D. (ed.) Adlun in the Stone Age. The Excavations of D.A.E. Garrod in Lebanon 1958-1963. BAR International Series 159, Oxford, pp. 89365. Copeland, L. 2000. Yabrudian and related industries: The State of Research in 1996. In A. Ronen, and M. Weinstein-Evron, (eds.) Toward Modern Humans: Yabrudian and Micoquian, 40050 kyears ago. BAR International Series 850, Oxford: 97-117. Debénath, A. and Dibble, H. L. 1994. Handbook of Paleolithic Typology Vol I: The Lower and Middle Paleolithic of Europe. The University Museum: University of Pennsylvania. Dibble, H.L. 1984. Interpreting Typological Variation of Middle Paleolithic Scrapers: Function, Style, or Sequence of Reduction? Journal of field Archeology 11: 431-436. Dibble, H.L. 1987. The Interpretation of Middle Paleolithic Scraper Morphology. American Antiquity 52(1): 109-117. Dibble, H.L. 1995. Middle Paleolithic Scraper Reduction: Background, Clarification, and Review of the Evidence to Date. Journal of Archeological Method and Theory 2(4): 299-368. Dibble, H.L. and Rolland, N. 1993. On the Variability in the Middle Paleolithic of Western Europe. In Dibble, H.L. and Mellars, P. (eds.), The Middle Paleolithic: Adaptation, Behavior, and Variability. The University Museum: University of Pennsylvania, pp. 1-28. Druck, D. 2004. Flint Exploitation by the Prehistoric Inhabitants of Nahal Me’arot Caves, Mount Carmel. Unpublished MA Dissertation, University of Haifa, Haifa. Eren, M.I. Dominguez-Rodrigo, M. Le, I. Adler, D. Kuhn, S. Bar-Yosef, O., 2005. Defining and measuring reduction in unifacial scrapers. Journal of Archaeological Science 32: 11901201. 131 Farrand, W. 1970. Geology, climate and chronology of Yabrud rockshelter I. In Gripp, K. Schütrumpf, R. and Schabedissen, H. (eds.), Frühe Menschheit und Umwelt. Köln: Böhlau Verlag, pp. 212-223. Frumkin, A. Karkanas, P. Bar-Matthews, M. Barkai, R. Gopher, A. Shahack-Gross, R. and Vaks, A. 2008. Gravitational deformations and fillings of aging caves: the example of Qesem karst system, Israel. Geomorphology 106: 154-164. Gallagher, J. P. (1977). Contemporary stone tool use in Ethiopia: Implications for archaeology. Journal of Field Archaeology 4: 407-414. Garrod, D.A.E. and Bate D.M.A. 1937. The stone-age of Mount Carmel. Vol I. Oxford: Oxford University Press. Garrod, D.A.E. 1956. Acheuleo-Jabrudian et Pre-Aurignacian de la Grotte du Taboun (Mont Carmel): étude stratigraphique et chronologique. Quaternaria 3: 39-59. Garrod, D.A.E. 1962. The Middle Palaeolithic of the Near East and the problem of Mount Carmel Man. The Journal of the Royal Anthropological Institute of Great Britain and Ireland 92(2): 232-259. Garrod D.A.E. 1970. Pre-Aurignacian and Amudian: A comparative study of the earliest blade industries of the Near East. In Gripp, K. Schütrumpf, R. and Schabedissen, H. (eds.), Frühe Menschheit und Umwelt. Köln: Böhlau Verlag, pp. 224-229. Garrod, D.A.E. and Kirkbride, D. 1961. Excavation of the Abri Zumoffen, a Paleolithic rock-shelter near Adlun, south Lebanon, 1958. Bulletin du Musée dé Beyrouth 16: 7-46. Gautier. A. 1970. The fauna of Masloukh. Bulletin du Musée dé Beyrouth XXIII: 174. Gisis, I. and Bar-Yosef, O. 1974. New excavations in Zuttiyeh Cave, Wadi Amud, Israel. Paléorient 5: 175-180. Gisis, I. and Ronen, A. 2006. Bifaces from the Acheulian and Yabrudian layers from Tabun Cave, Israel. In Goren-Inbar, N. and Sharon, G. (eds.), Axe Age: Acheulian Tool-Making from Quarry to Discard. Equinox: London, pp.137-154. Gopher, A. Barkai, R. Shimelmitz, R. Khalaily, M. Lemorini, C. Hershkovitz, I. and Stiner, M. 2005. Qesem Cave: An Amudian site in central Israel. Journal of the Israel Prehistoric Society 35: 69-92. Goren-Inbar, N. 1995. The Lower Paleolithic of Israel. In Levy, T. (ed.), The Archaeology of Society in the Holy Land. London: Leicester University Press, pp. 93-109. Grün, R. Stringer, C. B. and Schwarcz, H. P. 1991. ESR dating of teeth from Garrod’s Tabun cave collection. Journal of Human Evolution 20: 231-248. Grün, R. and Stringer, C. B. 2000. Tabun revisited: revised ESR chronology and new ESR and Useries analyses of dental material from Tabun C1. Journal of Human Evolution 39: 601-612. 132 Heinzelin, J. de. 1966. Révision du site de Yabroud. Annales Archéologiques Arabes Syriennes XVI: 121-154. Hiscock, P. and Clarkson, C. 2005. Experimental evaluation of Kuhn's geometric index of reduction and the flat-flake problem, Journal of Archaeological Science 32: 1015–1022 Hiscock, P. and Clarkson, C. 2008. The construction of morphological diversity: A study of Mousterian implement retouching at Combe Grenal. In: Andrefsky, W. (ed.) Lithic Technology: Measures of Production, Use, and Curation, Cambridge University Press, pp. 106–135. Hiscock, P. and Clarkson, C. 2009a. The reality of reduction experiments and the GIUR: reply to Eren and Sampson. Journal of Archaeological Science 36: 1576-1581. Hiscock, P. Turq, A. Faivre, J-P. and Bourguignon, L. 2009b. Quina procurement and tool production. In Adams, B. and Blades, B.S. (eds.), Lithic Materials and Paleolithic Societies. Blackwell, pp. 232-246. Holdaway, S. Barb, R. and McPherron, S. 1996. Notched tool reuse and raw material variability in French Middle and Lower Paleolithic sites. American Antiquity 61: 377–87. Hovers, E and Belfer-Cohen, A. 2006. ''Now you see it, now you don't'' - modern human behavior in the Middle Paleolithic. In Hovers, E. and Kuhn, S.L. (eds.), Transitions before the Transition: Evolution and Stability in the Middle Paleolithic and Middle Stone Age. New York: Springer, pp. 295-304. Jelinek, A.J. 1975. A preliminary report on some lower and Middle Paleolithic industries from the Tabun Cave, Mount Carmel (Israel). In Wendorf, F. and Marks, A.E. (eds.), Problems in Prehistory: North Africa and the Levant. Dallas: SMU Press, pp. 297-315. Jelinek, A.J. 1981. The Middle Paleolithic in the Southern Levant from the prospective of the Tabun Cave. In Cauvin, J. and Sanlaville, P. (eds.), Préhistoire du Levant. Paris: Editions du CNRS, pp. 256-280. Jelinek, A.J. 1982a. The Tabun Cave and Paleolithic Man in the Levant. Science 216: 1369-1375. Jelinek, A.J. 1982b. The Middle Paleolithic in the southern Levant, with comments on the appearance of Modern Homo Sapiens. In Ronen, A. (ed.), The Transition from Lower to Middle Palaeolithic and the Origin of Modern Man. BAR International Series 151. Oxford: BAR, pp. 57-104. Jelinek, A.J. 1990. The Amudian in the context of the Mugharan Tradition at the Tabun Cave (Mount Carmel), Israel. In Mellars, P. (ed.), The Emergence of Modern Humans. Ithaca: Cornell University Press, pp. 81-90. 133 Karkanas, P. Shahack-Gross, R. Ayalon, A. Bar-Matthews, M. Barkai, R. Frumkin, A. Gopher, A. Stiner, M. C. 2007. Evidence for habitual use of fire at the end of the Lower Paleolithic: Site formation processes at Qesem Cave, Israel. Journal of Human Evolution 53(2): 197-212. Kirkbride, D. 1983. The Soundings at the Mugharat El-Bezez. In Roe, D. (ed.), Adlun in the Stone Age. The Excavations of D.A.E. Garrod in Lebanon 1958-1963. BAR International Series 159, Oxford, pp. 23-52. Klein RG (2008) Out of Africa and the evolution of human behavior. Evolutionary Anthropology 17: 267–281. Kuhn, S.L. 1990. A geometric index of reduction for unifacial stone tools. Journal of Archaeological Science 17: 583–593. Kuhn, S.L. 1992. Blank Form and Reduction as Determinants of Mousterian Scraper Morphology. American Antiquity 57(1): 115-128. Lemorini, C. Stiner, M.C. Gopher, A. Shimelmitz, R. and Barkai, R. 2006. Use-wear analysis of an Amudian laminar assemblage from Acheuleo-Yabrudian Qesem Cave, Israel. Journal of Archaeological Science 33: 921-934. Le Tensorer, J.-M. Jagher, R. Rentzel, P. Hauck, T. Ismail-Meyer. K. Pümpin, C. Wojtczak, D. 2007. Long-term site formation processes at the natural springs Nadaouiyeh and Hummal in the El Kowm Oasis, Central Syria. Geoarcheology 22: 621-640. McCown, T. and Kieth A. 1939. The stone age of Mount Carmel II. Clarendon press, Oxford. Mellars, P. 1989. Technological Changes across the Middle Palaeolithic Transition: Economic, Social and Cognitive Perspectives. In Mellars, P. and Stringer, C. (eds.), The Human Revolution. Edinburgh University Press. Edinburgh, pp. 338-365. Mellars, P. 2005. The Impossible Coincidence. A Single-Species Model for the Origins of Modern Human Behavior in Europe. Evolutionary Anthropology 14: 12-27. Meignen, L. 1998. Hyonim Cave Lithic Assemblages in the Context of the Near Eastern Middle Paleolithic. In Akazawa, T. Aoki, K. and Bar-Yosef, O. (eds.), Neandertals and Modern Humans in western Asia. New York, Plenum, pp. 165-180. Meignen, L. Delagnes, A. and Bourguignon, L. 2009. Patterns of lithic material procurement and transformation during the Middle Paleolithic in Western Europe. In Adams, B. and Blades, B.S. (eds.), Lithic Materials and Paleolithic Societies. Blackwell, pp. 15-24. Mercier, N. Valladas, H. Valladas, G. Jelinek, A. Meignen, L. Joron, J.L. and Reyss, J.L. 1995 TL dates of burnt flints from Jelinek's excavations at Tabun and their implications. Journal of Archaeological Science 22: 495-509. 134 Mercier, N. Valladas, H.. Froget, L. Joron, J.-L. Reyes, J.-L. Weiner, S. Goldberg, P. Meignen, L. Bar-Yosef, O. Belfer-Cohen, A. Chech, M. Kuhn, S.L. Stiner, M.C. Tillier, A.-M. Arensburg, B. and Vandermeersch, B. 2007. Hayonim Cave: a TL-Based Chronology for the Levantine Mousterian Sequence. Journal of Archeological Science 34(7):1064-1077. Millard, A. R. 2008. A critique of the chronometric evidence for hominid fossils: I. Africa and the Near East 500-50 ka. Journal of Human Evolution 54: 848-874. Mix, A.C. Pisias, N.G. Rugh, W. Wilson, J. Morey, A. and Hagelberg, T. 1995. Benthic foraminiferal stable isotope record from Site 849, 0-5 Ma: Local and global climate changes. Proceedings of the Ocean Drilling Program, Scientific Results 138: 371-412. Moncel, M.H. Chacón, M.G. Coudenneau, A. and Fernandes, P. 2009. Points and convergent tools in the European Early Middle Palaeolithic site of Payre (SE, France). Journal of Archaeological Science 36: 1892-1909. Perkins, D. 1968. The Pleistocene fauna from the Yabroud rockshelters. Annales Archéologiques Arabes Syriennes XVIII 1/2: 123-130. Rink, W.J. Schwarcz, H.P. Ronen, A. and Tastskin, A. 2004. Confirmation of a near 400 ka age for the Yabrudian industry at Tabun Cave, Israel. Journal of Archaeological Science 31: 15-20. Roe, D. 1983. Adlun in the Stone Age. The Excavations of D.A.E. Garrod in Lebanon 1958-1963. BAR International Series 159, Oxford. Rolland, N. and Dibble, H.L. 1990. A new synthesis of Middle Paleolithic variability. American Antiquity 55: 480-499. Ronen, A. and Tsatskin, A. 1995. New interpretation of the oldest part of the Tabun Cave sequence, Mount Carmel, Israel. In Ullrich, H. (ed.), Man and Environment in the Paleolithic. (ERAUL 62). Liége: University of Liége Press, pp. 265-281. Ronen, A. Shifroni, A. Laukhin, S. and Tsatzkin, A. 2000. Observations on the Acheulean of Tabun Cave, Israel. In Mester, Z. and Ringer A. (eds.), A la Recherche de l'Homme Préhistorique. (ERAUL 95). Liége: University of Liége Press, pp. 209-224. Rust, A. 1950. Die Hohlenfunde von Jabrud (Syrien). Neumunster: Karl Wachholtz. (Translated to Hebrew By: Barkai, R. and Eyal, R. 2003.) Shifroni, A. and Avraham, R. 2000. Observations on the Yabrudian of Tabun Cave, Israel. . In Ronen, A. and Weinstein-Evron, M. (eds.), Toward Modern Humans: Yabrudian and Micoquian, 400-50 kyears ago. BAR International Series 850. Oxford: BAR, pp. 119-132. Shott, M.J. Bradbury, A.P. Carr, P.J. and Odell, H.O. 2000. Flake size from platform attributes: Predictive and empirical approaches. Journal of Archaeological Science 27: 877-894. 135 Shott, M.J. and Weedman, K.J. 2007. Measuring Reduction in Stone Tools: an Ethnoarchaeological Study of Gamo Hidescrapers from Ethiopia. Journal of Archaeological Science 34(7): 10161035. Skinner, J.H. 1970. El Masloukh: A Yabrudian site in Lebanon. Bulletin du Musée de Beyrouth XXIII: 143-172. Solecki, R. L. and Solecki, R. S. 1986. A reappraisal of Rust’s cultural stratigraphy of Yabroud Shelter I. Paléorient 12(1): 53-60. Solecki, R.S. 1970. A Sketch of the Columbia University Archaeological Investigations at Yabroud (Syria). In Gripp, K. Schütrumpf, R. and Schabedissen, H. (eds.), Frühe Menschheit und Umwelt. Köln: Böhlau Verlag, pp. 199-211. Solecki, R. S. and Solecki, R. L. 1966. New data from Yabroud Syria. Preliminary report. the Columbia University archaeological investigation. Annales Archéologiques Arabes Syriennes XVI: 121-154. Solecki, R.S. 1992. More on Hafted Projectile Points in the Mousterian. Journal of Field Archaeology 19: 207-212. Stiner, M.C. Barkai, R. and Gopher, A. 2009.Cooperative hunting and meat sharing 400-200 kya at Qesem Cave, Israel. Proceedings of the National Academy of Sciences 106(32): 1320713212. Straus, L. G. and Bar-Yosef, O. 2001. (ed.), Out of Africa in the Pleistocene. Quaternary International 75: 1-130. Stringer, C. 1998. Chronological and biogeographic perspectives on later human evolution. In Akazawa, T. Aoki, K. and Bar-Yosef, O. (eds.), Neandertals and Modern Humans in Western Asia. New York: Plenum, pp. 29-37 Trinkaus, E. 1982. Evolutionary continuity among archaic Homo Sapiens. In Ronen, A. (ed.), The Transition from Lower to Middle Palaeolithic and the Origin of Modern Man. BAR International Series 151. Oxford: BAR, pp. 301-315. Turq, A. 1989. Approche technologique et économique du faciès Moustérien de type Quina : étude préliminaire. Bulletin de la Société préhistorique Française 86: 244-256. Turq, A. 1992. Raw material and Technological Studies of the Quina Mousterian Mousterian in Perigord . In: Dibble, H.L. and Mellars, P. (eds.), The Middle Palaeolithic: Adaptation, Behavior and Variability. University Museum Pennsylvania, Philadelphia, pp. 75-85. Turq, A. 2000. Paléolithique inférieur et moyen entre Dordogne et Lot. Paléo 2: 1-456. Turville-Petre, F. 1927. Researches in Prehistoric Galilee (1925-1926). Bulletin of the British School of Archaeology in Jerusalem, vol. XIV. 136 Vandermeersch, B. 1982. The First Homo Sapiens Sapiens in the Near East. In Ronen, A. (ed.), The Transition from Lower to Middle Palaeolithic and the Origin of Modern Man. BAR International Series 151. Oxford: BAR, pp. 297-299. Vishnyatsky, L.B. 1994. Running ahead of time in the development of Palaeolithic Industries. Antiquity 68: 134-140. Vishnyatsky, L.B. 2000. The Pre-Aurignacian and Amudian as an Intra-Yabrudian episode. . In Ronen, A. and Weinstein-Evron, M. (eds.), Toward Modern Humans: Yabrudian and Micoquian, 400-50 kyears ago. BAR International Series 850. Oxford: BAR, pp. 145-150. Weedman, K.J. 2006. An Ethnoarchaeological Study of Hafting and Stone Tool Diversity among the Gamo of Ethiopia. Journal of Archaeological Method and Theory 13(3): 189-238. Weinstein-Evron, M. Tsatskin, A. Porat, N. and Kronfeld, J. 1999. A 230TH/234U date for the Acheulo-Yabrudian layer in the Jamal Cave, Mount Carmel, Israel. South African Journal of Science 95: 186-188. Weinstein-Evron, M. Bar-Oz, G. Zaidner, Y. Tsatskin, A. Druck, D. Porat, N. and Hershkovitz, I. 2003. Introducing Misliya Cave, Mount Carmel, Israel: A new continuous Lower/Middle Paleolithic sequence in the Levant. Journal of Eurasian Prehistory 1(1):31-55. Wright, G. A. 1966. The university of Michigan archaeological collections from Et-Tabun Palestine: Levels F and E. Papers of the Michigan Academy of Science, Arts and Letters 51: 407-423. Zaidner, Y. Druck, D. Nadler, M. and Weinstein-Evron, M. 2005 The Acheulo-Yabrudian of Jamal Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of the Israel Prehistoric Society 35: 93-116. Zaidner, Y. Druck, D. and Weinstein-Evron, M. 2006 Acheulo-Yabrudian Handaxes from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. In Goren-Inbar, N. and Sharon, G. (eds.), Axe Age: Acheulian Tool-Making from Quarry to Discard. Equinox: London, pp. 243-266. Zeitoun, V. 2001. The taxonomical position of the skull of Zuttiyeh. Comptes Rendus de l'Académie des Sciences, série IIa: Sciences de la Terre et des Planètes 332: 521-525. 137 נספח גבהים של יחידות החפירה לפי תתי-ריבועים של 0.25מ"ר .גבהים מתחת לנקודת אפס הנמצאת מעל לכל הסדימנטים שנחפרו. להלן יחידות החפירה השייכות למכלול הכתום: תת-ריבוע תת-ריבוע תת-ריבוע תת-ריבוע ריבוע a b c d E/11 590–515 540–525 540–475 540–470 E/12 540–515 540–520 530–460 530–525 530–513 F/11 535–523 535–530 535–523 535–526 G/9 520–460 520–465 520–455 520–470 G/10 525–420 525–500 525–510 H/9 520–463 520–495 520–510 F/10 520–510 להלן יחידות החפירה השייכות למכלול החום: ריבוע תת-ריבוע תת-ריבוע תת-ריבוע תת-ריבוע a b c d 590–540 585–540 585–540 E/11 E/12 590–540 590–540 540–530 540–530 F/11 540–535 540–535 540–535 G/9 540–520 540–520 540–520 540–520 G/10 540–525 540–525 540–525 540–530 H/9 540–520 540–520 540–520 540–520 F/10 540–530 להלן יחידות החפירה השייכות לריבועים :H/8, I/8-9 תת-ריבוע תת-ריבוע תת-ריבוע תת-ריבוע ריבוע a b c d H/8 510–397 510–375 515–432 515–462 I/8 510–425 510–365 515–470 515–485 I/9 510–500 510–500 138
© Copyright 2024