دﻟﻴﻞ ﻟﺮﺳﻢ اﻟﺨﺮاﺋﻂ وﻻﻓﺘﺎت اﻟﺸﻮارع ﰲ اﳌﺠﺎﻟﺲ اﳌﺤﻠﻴﺔ اﻟﻌ
دﻟﻴﻞ ﻟﺮﺳﻢ اﻟﺨﺮاﺋﻂ وﻻﻓﺘﺎت اﻟﺸﻮارع ﰲ اﳌﺠﺎﻟﺲ اﳌﺤﻠﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﻃﻮيب اﻟﻔﻨﺪاري ﻃﻮين ﺑﺮاون اذار ٢٠١١ ﻗﺎمئﺔ ﺑﺄﺳامء أﻋﻀﺎء اﻟﻔﺮﻳﻖ ﰲ ﻛﻼ اﳌﴩوﻋني ﻓﺮﻳﻖ ﺳﺨﻨني اﻟﺴﻴﺪ ﻃﻮيب اﻟﻔﻨﺪاري اﻟﺴﻴﺪ ﻧﻌﻴﻢ داوود اﳌﻬﻨﺪس ﺳﻠﻴامن ﻋﺜامن اﻟﺴﻴﺪ ﻃﻮين ﺑﺮاون اﳌﻬﻨﺪس ﻋﲇ اﺑﻮ ﺻﺎﻟﺢ اﳌﻬﻨﺪس ﻓﺆاد ﺧﻼﻳﻠﺔ اﳌﻬﻨﺪس ﻋﺒﺪ ﻏﻨﺎﻳﻢ اﳌﻬﻨﺪس أﺣﻤﺪ زﺑﻴﺪات اﳌﻬﻨﺪس ﺳﺎﻣﺮ اﺑﻮ رﻳﺎ اﻟﺴﻴﺪ ﻋﺮان ﺑﺮاﻳﺲ ﻣﺪﻳﺮ اﳌﴩوع ,ﺟريان ﻣﺮﻛﺰ اﳌﴩوع ,ﺟريان ﻣﻬﻨﺪس اﳌﺪﻳﻨﺔ ﻣﺴﺘﺸﺎر ﻧﻈﺎم اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﺠﻐﺮاﻓﻴﺔ ,ﺟريان ﻣﻬﻨﺪس ﻣﺤﲇ ﻣﺮﻛﺰ ﻣﺤﲇ ﻣﺮﻛﺰ ﻣﺤﲇ ﻣﺮﻛﺰ ﻣﺤﲇ ﻣﺮﻛﺰ ﻣﺤﲇ ﺗﺼﻤﻴﻢ وإﻧﺘﺎج اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ ﻓﺮﻳﻖ ﺟﺪﻳﺪة -اﳌﻜﺮ اﻟﺴﻴﺪ ﻃﻮيب اﻟﻔﻨﺪري اﻟﺴﻴﺪ ﻧﻌﻴﻢ داوود اﳌﻬﻨﺪس اﻧﻄﻮن اﺑﻮ ﺳﻤﺮة اﻟﺴﻴﺪ ﻣﺤﻤﺪ ﺧﻠﻴﻞ اﳌﻬﻨﺪس ﻣﺠﺪ ﻣﻼ اﻟﺴﻴﺪ وﺟﻴﻪ ﺻﻴﺪاوي د.ﻣﺤﻤﺪ ﺷﺒﻞ اﳌﻬﻨﺪس ﻣﺤﻤﺪ ﻋﺮايب اﻟﺴﻴﺪة ﻣﻨﺎل دﺑﺪوب اﻟﺴﻴﺪة اﻟﻬﺎم اﺑﻮ ﻋﻴﺸﻪ ﻣﺪﻳﺮ اﳌﴩوع ,ﺟريان ﻣﺮﻛﺰ اﳌﴩوع ,ﺟريان ﻣﻬﻨﺪس اﳌﺠﻠﺲ ﻗﺎﺋﻢ ﻣﻘﺎم رﺋﻴﺲ اﳌﺠﻠﺲ ﻣﺴﺘﺸﺎر أوﺗﻮﻛﺎد ﻋﻀﻮ ﻓﺮﻳﻖ وﺗﻨﻔﻴﺬ ﻣﻴﺪاين اﳌﺨﻄﻂ اﻟﺮﺋﻴﴘ ﻟﻠﻤﺠﻠﺲ ﻣﺮﻛﺰ ﻣﺤﲇ ﻣﺮﻛﺰة ﻣﺤﻠﻴﺔ ﻣﺮﻛﺰة ﻣﺤﻠﻴﺔ اﳌﺤﺘﻮﻳﺎت ﺻﻔﺤﺔ اﻟﺸﻜﺮ ٥ ﻣﻮﺟﺰ ﺗﻨﻔﻴﺬي ٦ اﻟﺨﻠﻔﻴﺔ )ﺧﻠﻔﻴﺔ ﻋﺎﻣﺔ( ٨ اﳌﺸﺎﻛﻞ اﻟﺮﺋﻴﺴﻴﺔ اﻟﻨﺎﺟﻤﺔ ﻣﻦ ﻧﻘﺺ اﻟﻌﻨﺎوﻳﻦ ٨ دﻓﻊ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ إﱃ اﻷﻣﺎم ١٠ ﺗﺸﻜﻴﻞ اﻟﺪﻟﻴﻞ ١٠ أمنﺎط ﰲ ﺗﺨﻄﻴﻂ اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ واﻟﱰﻗﻴﻢ ١١ أﺳامء أو أرﻗﺎم ١١ ﻣﻼمئﺔ ﻟﻮﺿﻊ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ ١٢ اﻟﻌﻤﻞ ﺣﺴﺐ ﺧﻄﺔ اﻟﻼﻓﺘﺎت اﻟﺘﻲ ُﻧﻔﺬت ﺳﺎﺑﻘﺎ ١٢ ﺗﺴﻠﺴﲇ ﻣﻘﺎﺑﻞ اﻟﺘﺠﺰﺋﺔ ١٣ اﳌﺒﻨﻰ اﻟﺠﻐﺮاﰲ ”ﺗﻀﺎرﻳﺲ اﳌﻜﺎن“ ١٤ اﻟﺘﻘﺴﻴﻢ ﳌﻨﺎﻃﻖ ١٤ ﺣﻠﻮل اﳌﻌﻀﻼت ﺧﻼل ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ ١٦ إﴍاك اﻟﺠﻤﻬﻮر واﳌﻬﺘﻤني ﺑﺎﻷﻣﺮ ١٦ ﻣﺤﻄﺎت ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ ١٩ ﺗﻨﻈﻴﻢ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ٢٠ ﻣﻮرﻓﻮﻟﻮﺟﻴﺎ اﳌﻨﻄﻘﺔ ”اﻟﺒﻨﺎء اﻟﻬﻴﻜﲇ“ ٢١ ﺟﻤﻊ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﻴﺪاﻧﻴﺔ ٢٣ ﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻨﻬﺎﺋﻴﺔ ٢٦ ﻋﻨﺎﴏ ﻟﺘﺤﻀري اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ ٢٦ ﺗﺤﺪﻳﺪ ﺷﻜﻞ اﻟﻼﻓﺘﺎت وﺗﺼﻤﻴﻤﻬﺎ ٢٩ 5 ﺻﻔﺤﺔ ﺷﻜﺮ ﻣﴩوع رﺳﻢ اﻟﺨﺮاﺋﻂ وﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺸﻮارع ﺑﺎﻟﻘﺮى اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﺟﺪﻳﺪة-ﻣﻜﺮ وﻣﻨﻄﻘﺔ ﺳﺨﻨني أﻧﺠﺰ ﺑﺘﻤﻮﻳﻞ اﳌﺘﱪع ﺻﻨﺪوق ﻏﻮﻟﺪﻣﺎن ).(Goldman Foundationﻧﺤﻦ ﻧﺸﻜﺮ اﳌﺘﱪﻋني ﺑﻬﺬا اﻟﺼﻨﺪوق ﻋﲆ ﺛﻘﺘﻬﻢ ودﻋﻤﻬﻢ ﺑﻬﺬا اﳌﴩوع اﳌﻬﻢ. اﻟﺸﻜﺮ أﻳﻀﺎ ﻟﺮؤﺳﺎء اﳌﺠﺎﻟﺲ اﳌﺤﻠﻴﺔ اﻟﺴﻴﺪ ﻣﺎزن ﻏﻨﺎﻳﻢ رﺋﻴﺲ ﺑﻠﺪﻳﺔ ﺳﺨﻨني واﻟﺴﻴﺪ ﻣﺤﻤﺪ ﺷﺎﻣﻲ رﺋﻴﺲ ﻗﺮﻳﺔ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ ,وﳌﻬﻨﺪﳼ اﳌﺠﺎﻟﺲ اﳌﻬﻨﺪس ﺳﻠﻴامن ﻋﺜامن ﻣﻦ ﺳﺨﻨني و اﳌﻬﻨﺪس اﻧﻄﻮن أﺑﻮ ﺳﻤﺮة ﻣﻦ ﺟﺪﻳﺪة اﳌﻜﺮ اﻟﺬﻳﻦ ﺑﺪورﻫﻢ ﺳﺎﻋﺪوا ﻋﲆ ﺗﻘﺪم واﻧﺠﺎز ﻫﺬا اﳌﴩوع . اﻟﺸﻜﺮ ﳌﺴﺘﺸﺎري رﺳﻢ اﻟﺨﺮاﺋﻂ ﻃﻮين ﺑﺮوان و ﻣﺠﺪ ﻣﻼ ﻋﲆ ﻋﻤﻠﻬﻢ اﳌﻬﻨﻲ اﳌﻤﻴﺰ وﺑﺬل ﻋﻤﻞ وﺟﻬﺪ ﻓﻮق اﳌﺘﻮﻗﻊ. ﺷﻜﺮ ﺧﺎص ﻟﻠﺴﻴﺪ وﺟﻴﻪ ﺳﻴﺪاوي ﻣﻦ ﺟﻤﻌﻴﺔ اﳌﻨﺘﺪى اﻟﺘﻘﺪﻣﻲ اﻟﺬي أﻃﻠﻖ ﻓﻜﺮة اﳌﴩوع وﻛﺎن ﴍﻳﻜﺎ ﻣﺮﻛﺰﻳﺎ ﻟﺘﻄﻮﻳﺮه وإﺧﺮاﺟﻪ إﱃ ﺣﻴﺰ اﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﰲ اﻟﺠﺪﻳﺪة واﳌﻜﺮ. ﺷﻜﺮا ﻟﻄﺎﻗﻢ اﻟﻠﺠﻨﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ ﻟﻠﺘﺨﻄﻴﻂ واﻟﺒﻨﺎء ”ﻗﻠﺐ اﻟﺠﻠﻴﻞ“ ﻋﲆ ﺗﻘﺪﻳﻢ اﳌﺴﺎﻋﺪة ﰲ ﻣﻮﺿﻮع اﳌﻌﻄﻴﺎت واﻟﺨﺮاﺋﻂ واﺳﺘﻌامل ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ أﻟﺠﻐﺮاﰲ اﳌﺤﻮﺳﺐ ).(GIS ﺷﻜﺮا ﻟﻠﻤﺤﺎﻣﻲ روﻧني رﺟﺐ ﻛﺒري ﻣﻦ ﺟﻤﻌﻴﺔ ”ﺛﻘﺔ اﻟﺠﻤﻬﻮر“ اﻟﺬي راﻓﻘﻨﺎ ﺑﻨﺼﺎﺋﺤﻪ اﻟﻘﻀﺎﺋﻴﺔ واﻟﺠامﻫريﻳﺔ. ﺷﻜﺮا ﻷﺳﺘﻮدﻳﻮ Yوﻣﺪﻳﺮه اﻟﻌﺎم ﻋﺮان ﺑﺮاﻳﺲ ﻋﲆ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﻬﻤﺔ اﻟﺘﻲ ﺷﺎرﻛﻨﺎ ﺑﻬﺎ. ﺷﻜﺮا ﻷﻋﻀﺎء إدارة ﺟﻤﻌﻴﺔ ﺟريان اﻟﺬﻳﻦ ﻣ ّﻮﻟﻮا وﺷﺎرﻛﻮا ﺑﻨﺼﺎﺋﺤﻬﻢ اﳌﻬﻤﺔ ﻟﺘﻄﻮﻳﺮ اﳌﴩوع واﺑﺪوا اﻟﺪﻋﻢ اﻟﻜﺎﻣﻞ ﺣﺘﻰ اﻟﻨﻬﺎﻳﺔ. ﺷﻜﺮا ل ﻧﻌﻴﻢ داوود ﻣﺪﻳﺮ ﻋﺎم ﻣﺸﺎرك ﻟﺠﻤﻌﻴﺔ ﺟريان وﻣ ّﺮﻛﺰ اﳌﴩوع اﻟﺬي راﻓﻖ اﳌﴩوع وﺣﺮص ﻋﲆ اﻧﺠﺎزه ﺑﺎﻟﺸﻜﻞ اﻟﺘﺎم. ﺷﻜﺮا ﻟﻠﺴﻴﺪة ﻣﻨﺎل ﺑﺪارﻧﺔ ﻣﺴﺎﻋﺪة ﻣﻬﻨﺪس ﻣﺪﻳﻨﺔ ﺳﺨﻨني اﻟﺘﻲ راﻓﻘﺖ اﳌﴩوع ﺑﻌﻄﺎﺋﻬﺎ اﳌﺴﺘﻤﺮ. ﺷﻜﺮا ﻷﻋﻀﺎء اﻟﻄﺎﻗﻢ ﺑﻜﻼ اﻟﻘﺮﻳﺘني ﻋﲆ ﻋﻤﻠﻬﻢ اﻷﻣني ومبﺴﺎﻋﺪﺗﻬﻢ ﻹمتﺎم اﳌﴩوع. ﺷﻜﺮا ل دﻓﻨﺎ ﺑﻦ ﺑﺎروخ ﻣﺪﻳﺮة ﻋﺎﻣﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺔ ﻟﺠﻤﻌﻴﺔ ﺟريان ﻋﲆ ﻣﻼﺣﻈﺎﺗﻬﺎ وﺗﺼﺤﻴﺤﺎﺗﻬﺎ ﻟﻬﺬا اﳌﴩوع. ﻃﻮيب اﻟﻔﻨﺪاري ﻣﺪﻳﺮ اﳌﴩوع ﺟﻤﻌﻴﺔ ”ﺟريان – ﻟﻠﺘﻄﻮﻳﺮ اﳌﺸﱰك ﺑﺎﻟﺠﻠﻴﻞ“ 6 ﻣﻮﺟﺰ ﺗﻨﻔﻴﺬي ﻣﻌﻈﻢ اﳌﺠﺎﻟﺲ اﳌﺤﻠﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ اﻟﺒﻼد ﻻ متﻠﻚ أرﻗﺎم وﻋﻨﺎوﻳﻦ ﻟﻠﺒﻴﻮت واﻟﺸﻮارع ﺑﺎﳌﺮة .ﻷﺳﺒﺎب ﻣﺘﻨﻮﻋﺔ , واﻟﻨﺘﻴﺠﺔ ﺗﻌﻜﺲ ﺳﻠﺒﺎ ﻋﲆ ﺣﺎﺟﻴﺎت اﻟﺴﻜﺎن اﳌﺨﺘﻠﻔﺔ ﻣﻦ ﺧﺪﻣﺎت اﻟﻄﻮارئ ﻣﺜﺎل :ﺳﻴﺎرة اﻻﺳﻌﺎف اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ ﻟﻠﻤﺮﻳﺾ وﺣﺘﻰ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻴﻮﻣﻴﺔ ﻣﻦ ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﱪﻳﺪ وﺧﺪﻣﺎت اﻟﺰﺑﺎﺋﻦ .ﰲ اﳌﺪة اﻷﺧرية وﻣﻊ إدﺧﺎل ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ GPSﻟﻼﺳﺘﻌامل اﻟﻮاﺳﻊ ﻟﻠﻤﻮاﻃﻨني ,ﻋﺪم وﺟﻮد أرﻗﺎم وﻋﻨﺎوﻳﻦ ﻳﺨﺮج اﻟﻘﺮى اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﻣﻦ اﻟﺨﺮﻳﻄﺔ ﰲ دوﻟﺔ إﴎاﺋﻴﻞ. ﺧﻼل اﻟﺴﻨﺘني اﻷﺧريﺗني ﻧﻔﺬت ”ﺟﻤﻌﻴﺔ ﺟريان“ ﻟﻠﺘﻄﻮﻳﺮ اﳌﺸﱰك ﰲ اﻟﺠﻠﻴﻞ ﻣﴩوﻋني ﻣﻦ ﺗﺮﻗﻴﻢ وﻋﻨﻮﻧﺔ ﺑﺎﻟﺴﻠﻄﺘني اﳌﺤﻠﺘني اﻟﻌﺮﺑﺘني ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ) ١٥٠٠٠ﻧﺴﻤﺔ( وﻣﺪﻳﻨﺔ ﺳﺨﻨني اﻟﺘﻲ ﺗﻀﻢ) ٢٥٠٠٠ﻣﻮاﻃﻦ(. ﻫﺬه اﻟﺒﺎدرة اﻟﻨﻮﻋﻴﺔ مبﺜﺎﺑﺔ ﻣﻮدﻳﻞ أول ﻟﻌﻨﻮﻧﺔ اﻟﻘﺮى اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﳌﺒﻨﻴﺔ ﺑﺼﻮرة ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ وﻣ ّﻮزﻋﺔ ﺑﺸﻜﻞ ﻋﺸﻮايئ.ﻋﺪا اﳌﻘﺎﻳﻴﺲ اﻟﻘﺎﻧﻮﻧﻴﺔ واﻟﺘﻘﻨﻴﺔ اﳌﺘﻌﻠﻘﺔ ﺑﻬﺬا اﳌﴩوع ﻳﺠﺐ اﻷﺧﺬ ﺑﺎﻟﺤﺴﺒﺎن ﻣﻘﺎﻳﻴﺲ واﻟﺤﺴﺎﺳﻴﺔ اﻟﺨﺎﺻﺔ ﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮيب ) ﻣﺜﺎل :ﻣﺨﺎوف اﳌﻮاﻃﻨني ﻣﻦ اﻟﺨﻄﺔ,وﺗﺄﻫﻴﻞ ﻋامل ﻟﻘﺴﻢ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ,ﻣﺨﺎوف ﺳﻴﺎﺳﻴﺔ ,واﻟﺘﻮﺗﺮ اﻟﺬي ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ أن ﻳﻨﺸﺄ ﺑﺴﺒﺐ إﻋﻄﺎء أﺳامء ﻟﻠﺸﻮارع وإﻟﺦ(.. اﻟﺘﺠﺮﺑﺔ اﳌﻜﺜﻔﺔ ﰲ اﻟﺴﻨﻮات اﻷﺧرية,أﻇﻬﺮ اﻟﺘﺤﺪﻳﺎت واﻟﺼﻌﻮﺑﺎت اﳌﻨﻄﻮﻳﺔ ﺑﻬﺬا اﳌﻮﺿﻮع. اﳌﻘﺎﻳﻴﺲ ﻻﺧﺘﻴﺎر اﻟﻘﺮى ﻟﻬﺬا اﳌﻮﺿﻮع ﻫﻲ :أن ﺗﻜﻮن اﻟﺒﻠﺪة ﻣﺘﻮﺳﻄﺔ ﻋﺪد اﻟﺴﻜﺎن ,وان ﻳﻜﻮن ﺑﻬﺎ ﻗﻴﺎدة ﺟﺎدة اﻟﺘﻲ ﺗﻜﻮن ﻗﺎدرة ﻋﲆ اﻻﻟﺘﺰام ﰲ ﺗﻨﻔﻴﺬ اﳌﴩوع ,وان ﺗﻜﻮن ﻟﺪﻳﻬﺎ ﻗﺴﻢ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ وان ﻳﻜﻮن ﳌﻬﻨﺪس اﻟﺒﻠﺪة اﳌﻘﺪرة اﳌﻬﻨﻴﺔ ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﻣﻮاﺿﻴﻊ ﻣ ّﺮﻛﺒﺔ ,وان ﺗﻜﻮن ﻫﻨﺎك ﻟﺠﻨﺔ ﻣﺤﻠﻴﺔ ﻟﻠﺘﺨﻄﻴﻂ واﻟﺒﻨﺎء ﻣﻌﻨﻴﻪ ﻟﻠﺘﻌﺎون وﻟﺪﻳﻬﺎ ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ أﻟﺠﻐﺮاﰲ اﳌﺤﻮﺳﺐ ) (GISوﺑﺮاﻣﺞ ﻣﺘﻄﻮرة. ﺗﺴﻠﺴﻞ اﻟﻔﻜﺮة ﻟﺼﻴﻐﺔ ﻣﴩوع اﻟﱰﻗﻴﻢ اﺳﺘﺪﻋﺖ ﻟﻨﺎ اﻹﺟﺎﺑﺔ ﻋﻦ أﺳﺌﻠﺔ ﻛﺜرية ﻣﺜﺎل :ﻫﻞ ﻳﺠﺐ اﺳﺘﻌامل أﺳامء ﻟﻠﺸﻮارع أو ﻧﺴﺘﻌﻤﻞ اﻷرﻗﺎم؟وﻟﻜﻠﺘﺎ اﻟﺤﺎﻟﺘني ﻳﻮﺟﺪ اﻳﺠﺎﺑﻴﺎت وﺳﻠﺒﻴﺎت واﺧﺘﻴﺎر إﺣﺪاﻫﻢ ﻳﺘﻮﻗﻒ ﻋﲆ ﻣﻘﺪرة اﻟﻘﺮﻳﺔ اﳌﺨﺘﺎرة ﻋﲆ ﺗﻌﺠﻴﻞ اﻷﻣﻮر وﺗﻌﻴني ﻟﺠﻨﺔ ﺗﺴﻤﻴﺎت. اﻟﺠﺰء اﳌﻬﻢ ﻣﻦ ﻫﺬا اﳌﴩوع ﻛﺎن إﴍاك اﳌﻬﺘﻤني ﺑﻬﺬا اﳌﻮﺿﻮع ﰲ اﳌﴩوع .ﻣﺜﻞ :اﳌﻮاﻃﻨني ,إدارة اﻟﺴﻠﻄﺎت, أﻋﻀﺎء اﻟﺴﻠﻄﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ ,ﻣﺮﻛﺰﻳﻦ ﻣﺤﻠﻴني وﻗﺴﻢ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ.ﺗ ّﻮﺿﺢ ﻟﻨﺎ اﻟﺘﺠﺮﺑﺔ اﻧﻪ ﻣﻦ اﳌﺤﺒﺬ ﰲ ﻣﻮاﺿﻴﻊ ﻣﻬﻨﻴﺔ أن ُﺗﺘﺨﺬ اﻟﻘﺮارات ﺑﺈﴍاك اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني وﻣﻤﺜﲇ اﻟﺒﻠﺪﻳﺔ.ﰲ اﳌﻮاﺿﻴﻊ اﻷﺧﺮى ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ أن ﻧﻌﻠﻢ اﻟﺠﻤﻬﻮر ﺑﺸﻜﻞ ﻣﺒﺎﴍ ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ اﻟﺴﻠﻄﺎت ورؤﺳﺎء اﻟﺴﻠﻄﺎت ﺑﻮاﺳﻄﺔ وﺳﺎﺋﻞ اﻻﻋﻼم اﳌﺤﻠﻴﺔ. ﻟﻠﺘﻠﺨﻴﺺ,ﻫﺬا اﳌﺮﺷﺪ ﻳﺤﺎول أن ﻳﻌﻄﻲ اﻷدوات ﻣﻦ ﻟﺤﻈﺔ اﺗﺨﺎذ اﻟﻘﺮار ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﻣﴩوع اﻟﱰﻗﻴﻢ واﻟﻌﻨﻮﻧﺔ وﺣﺘﻰ أن ﺗﺨﺮج اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ إﱃ ﺣﻴﺰ اﻟﺘﻨﻔﻴﺬ. ﻣﺮاﺣﻞ اﻟﻌﻤﻞ اﳌﺘﻄﻠﺒﺔ ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﻣﴩوع ﻋﻨﻮﻧﺔ وﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺸﻮارع ﻫﻢ : ﺗﻨﻈﻴﻢ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌ ّﻮﺳﻊ -إﻗﺎﻣﺔ وإدارة ﺷﺒﻜﺔ ﻋﻨﺎوﻳﻦ رﻗﻤﻴﺔ“دﻳﺠﺘﺎﻟﻴﺖ“ ﻋﲆ أﺳﺎس ﻣﺴﺘﻮﻳﺎت دﻳﺠﺘﺎﻟﻴﺔ ”ﻣﺪﻋﻮﻣﺔ“وﻣﺜﺒﺘﺔ ,ﻣﺜﺎل ”اورﺗﻮﻓﻮﺗﻮ“اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻬﻴﻜﻠﻴﺔ,وﻣﺨﻄﻄﺎت ﻣﻔﺼﻠﺔ,اﻟﺦ.. 7 ﻓﺤﺺ اﻟﺒﻨﻴﺔ“ﻣﻮرﻓﻮﻟﻮﺟﻴﺎ“ -اﻟﻬﺪف ﻣﻦ ذﻟﻚ ,اﻟﺘﺸﺨﻴﺺ مبﺴﺎﻋﺪة اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني,ﻣﺒﻨﻰ ﻳ ّﻮﺿﺢ ﺷﻜﻞ اﻟﺒﻠﺪة اﳌﻤﻴﺰ. إﻗﺮار ﻫﻴﻜﻠﺔ ﻣﻮاﺻﻼت -ﻟﻜﻞ اﻟﺸﻮارع ﺑﺎﻟﻘﺮﻳﺔ. ﺗﺮﻛﻴﺰ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻦ اﳌﻴﺪان -إﻗﺮار اﻟﺸﻮارع وﻣﺎﻫﻴﺔ اﳌﺒﺎين اﻟﺘﻲ ﺗﻨﺘﻤﻲ ﻟﻬﺬا اﻟﺸﺎرع. اﻟﺘﺤﻘﻖ ﻣﻦ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني ﻛﻞ ﺣﺴﺐ اﳌﻨﻄﻘﺔ اﻟﺘﻲ اﻟﺨﺮوج ﻟﻠﻌﻤﻞ اﳌﻴﺪاينّ - أﻗﺮت ﻟﻪ. ﺟﻤﻊ اﳌﻌﻄﻴﺎت -إمتﺎم اﻟﻮﺿﻊ اﻟﻘﺎﺋﻢ,إﻗﺮار اﻟﺸﻮارع ,ﻧﺴﺐ اﳌﺒﺎين ,اﺳﺘﻌامﻻت ﻟﻴﺴﺖ ﻟﻠﺴﻜﻦ ,ﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺒﻴﻮت ,وﺗﺮﻗﻴﻢ ﺑﻴﻮت ﻏري ﻗﺎمئﺔ ﺑﺎﻟﻮﻗﺖ اﻟﺤﺎﱄ. ﻟﺠﻨﺔ ﺗﺴﻤﻴﺎت -ﻣﻊ اﺗﺨﺎذ اﻟﻘﺮارات ﻟﺘﺴﻤﻴﺔ اﻟﺸﻮارع ﻳﺠﺐ اﻟﻌﻤﻞ ﻣﻊ رﺋﻴﺲ اﻟﺴﻠﻄﺔ ﻹﻗﺎﻣﺔ ﻟﺠﻨﺔ ﺗﺴﻤﻴﺎت واﻟﺘﻲ ﺗﻌﻤﻞ ﻣﻌﺎ واﻟﺘﻲ ﺗﻜﻮن ﺣﺎﴐة ﻣﻊ أﺳامء ﻣﺘﻔﻖ ﻋﻠﻴﻬﺎ. إﻗﺮار اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻨﻬﺎﺋﻴﺔ -إدﺧﺎل ﻛﻞ ﻣﻌﻄﻴﺎت اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني ,وﻓﺤﺺ إﺿﺎﰲ ﻟﻬﺬه اﳌﻌﻄﻴﺎت ﻣﻦ أﺟﻞ اﳌﺼﺎدﻗﺔ اﻟﻨﻬﺎﺋﻴﺔ ﻟﻜﻞ اﻟﻘﺮارات اﻟﺘﻲ اﺗﺨﺬت وإدﺧﺎل ﻛﻞ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻟﻠﱪﻧﺎﻣﺞ أﻟﺠﻐﺮاﰲ اﳌﺤﻮﺳﺐ ).(GIS 8 ﺧﻠﻔﻴﺔ ﻋﺎﻣﺔ ﻏﺎﻟﺒﻴﺔ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﻻ متﻠﻚ ﻋﻨﺎوﻳﻦ ﻣﻨﻈﻤﺔ وﻣﺮﺗﺒﺔ ﻛام ﻫﻮ ﰲ اﻟﻮﺳﻂ اﻟﻴﻬﻮدي أو ﻏريﻫﺎ ﰲ اﻟﻌﺎمل اﻟﻐﺮيب.اﻷﺳﺒﺎب ﻧﺎﺗﺠﺔ ﻣﻦ ﺗﻄﻮﻳﺮ ﺗﻠﻘﺎيئ ﻟﻠﻤﺒﺎين ﰲ اﻟﺒﻠﺪة وذﻟﻚ ﺑﺴﺒﺐ اﻟﺤامﺋﻞ واﻟﻌﺸﺎﺋﺮﻳﺔ ﰲ اﻟﻘﺮى اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ,ﺣﺘﻰ اﻧﻪ ﰲ اﻟﺴﻨﻮات اﻷﺧرية مل ﻧﺮى ﺣﺎﺟﺔ ﻓﻌﻠﻴﺔ ﻣﻦ اﳌﻮاﻃﻨني اﻟﻌﺮب ﻟﻌﻨﻮﻧﺔ وإﻋﻄﺎء أﺳامء ﻟﺒﻴﻮﺗﻬﻢ . إﺣﺪى اﻷﺳﺒﺎب ﻣﻦ ﻋﺪم وﺟﻮد ﻋﻨﺎوﻳﻦ ﻫﻮ ﻋﺪم اﻫﺘامم اﻟﺪوﻟﺔ ﺑﺬﻟﻚ,وأﻳﻀﺎ ﺑﺴﺒﺐ ﻃﺮﻳﻘﺔ ﺑﻨﺎء اﻟﺒﻴﻮت ﺑﺎﻟﻘﺮى اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ وﻋﲆ ﺻﻌﻴﺪ آﺧﺮ ﻧﺮى أﺑﻨﻴﺔ اﻟﺘﺠﻤﻌﺎت اﻟﻴﻬﻮدﻳﺔ واﺿﺤﺔ وﻣﻤﻴﺰة ﺑﺴﺒﺐ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ اﻟﻮاﺿﺢ ﻣﻦ اﻷﺳﺎس, وﺑﺎﳌﻘﺎﺑﻞ ﻧﺮى اﻷﺑﻨﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﺗﺘﻤﻴﺰ ﻋﻦ ﻏريﻫﺎ ﻣﻦ اﻟﺨﺼﺎﺋﺺ وﻫﻲ ﻛﺎﻟﺘﺎﱄ: أ ﻣﺒﻨﻰ ﺣﺴﺐ اﳌﻠﻜﻴﺔ وﻟﻴﺲ ﺣﺴﺐ اﻟﺸﺨﺺ أو اﻟﺠﻮار ب ﻳﺘﻢ اﻟﺒﻨﺎء ﻋﲆ اﻷﻏﻠﺐ ﺣﺴﺐ ﺣﺎﺟﺔ اﻟﻌﺎﺋﻠﺔ,ﻋﻨﺪﻣﺎ ﻳﺤني اﻟﻮﻗﺖ أن ﻳﺤﺘﺎج اﺣﺪ أﺑﻨﺎء اﻟﻌﺎﺋﻠﺔ ﻟﺒﻨﺎء ﺑﻴﺘﻪ ﻣﻦ أﺟﻞ اﻟﺰواج وﺑﻨﺎء اﻟﻌﺎﺋﻠﺔ. ج ﻳﻘﻮم اﻟﺒﻨﺎء ﻋﲆ اﻷﻏﻠﺐ مبﺒﺎدرة ﺷﺨﺼﻴﺔ ﻟﺼﺎﺣﺐ اﻷرض وﺑﺪون ﺗﺪﺧﻞ أي ﻋﺎﻣﻞ ﺧﺎرﺟﻲ ﻣﺜﻞ ﻣﻘﺎول ﺑﻨﺎء اﻟﺬي ّﻳﺤﴬ اﻷﺳﺲ ﻟﺒﻨﺎء ﻣﺠﻤﻊ ﺳﻜﻨﻲ ﻛﺎﻣﻞ )ﻟﻜﻞ اﻟﺤﻲ( أﺣﺪى اﻟﻨﺘﺎﺋﺞ ﻟﻬﺬه اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﻫﻲ ﺑﻨﺎء ﻣﺒﻌرث ﻏري ﻣﻨﻈﻢ ﻟﻜﻞ اﻷﺣﻴﺎء اﳌﺨﺘﻠﻔﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺘﻮﺳﻊ ﻛﻞ اﻟﻮﻗﺖ اﱃ اﻟﻌﺮض واﻻرﺗﻔﺎع ﺣﺴﺐ ﻣﻠﻜﻴﺔ اﻷرض ,وﺣﺴﺐ ﺣﺎﺟﺔ ﻣﺎﻟﻜﻬﺎ ﰲ اﻟﺒﻨﺎء. ﰲ ﻛﻞ اﻷوﻗﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﻌﺘﱪ ﻓﻴﻬﺎ اﻷﺣﻴﺎء ﻣﺆﻗﺘﺔ وﻏري ﻧﻬﺎﺋﻴﺔ ﻣﻦ ﺣﻴﺚ اﻟﺒﻨﺎء ﻳﻜﻮن ﻣﻦ اﻟﺼﻌﺐ ﻋﻨﻮﻧﺔ وﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺒﻴﻮت أو اﻟﺸﻮارع ,وﻟﻬﺬه اﻷﺳﺒﺎب مل ﺗﺤﻘﻖ ﰲ اﻟﻘﺮى اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ أو ﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺸﻮارع. 9 اﳌﺸﺎﻛﻞ اﻟﺮﺋﻴﺴﻴﺔ اﻟﻨﺎﺟﻤﺔ ﻣﻦ ﻧﻘﺺ اﻟﻌﻨﺎوﻳﻦ أ. ﻛرثة اﻟﻌﻨﺎوﻳﻦ – أﺳامء ﻛﺜرية ﻣﺘﻜﺮرة ﺑﻨﻔﺲ اﻟﻌﺎﺋﻠﺔ ,إذ أن ﻟﻜﻞ ﻣﻮاﻃﻦ ﰲ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﻳﻮﺟﺪ ﻫﻨﺎك ﻋﺪد آﺧﺮ ﻳﺤﻤﻞ ﻧﻔﺲ اﻻﺳﻢ .وﺑﻐﻴﺎب ﻋﻨﻮان واﺿﺢ ﺑﺮﻗﻴﺎت ﻋﺪﻳﺪة ﻣﻦ ﺿﻤﻨﻬﺎ وﺛﺎﺋﻖ ﻗﻀﺎﺋﻴﺔ ﻣﻬﻤﺔ ﺗﺼﻞ إﱃ ﻋﻨﺎوﻳﻦ ﻏري ﺻﺤﻴﺤﺔ وﺗﺨﻠﻖ ﻣﺸﺎﻛﻞ ﻗﻀﺎﺋﻴﺔ ﺻﻌﺒﺔ.وﻛﺬﻟﻚ إﻗﺮار أرﻗﺎم ﻟﺼﻨﺎدﻳﻖ اﻟﱪﻳﺪ مل ﺗﺤﻞ اﳌﺸﻜﻠﺔ,وﺑﺴﺒﺐ ﻋﺪم اﳌﻘﺪرة ﻣﻦ اﻹﺷﺎرة إﱃ ﺻﻨﺪوق اﻟﱪﻳﺪ ﰲ اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﳌﺮات ﻳﺼﻞ اﻟﱪﻳﺪ ﺣﺴﺐ اﻻﺳﻢ واﻟﺒﻠﺪة ﻓﻘﻂ. ب .ﺗﺮاﻛﻢ دﻳﻮن وﺗﻌﻘﻴﺪات ﻗﻀﺎﺋﻴﺔ -اﻟﻔﺸﻞ ﰲ ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﱪﻳﺪ اﻟﺬي ﻳﺨﺺ اﻟﺤﺴﺎﺑﺎت اﳌﺮﺳﻠﺔ ﻟﻠﻤﻮاﻃﻨني ﻟﻘﺎء ﺧﺪﻣﺎت أو وﺛﺎﺋﻖ ﻗﻀﺎﺋﻴﺔ وﺗﻮزﻳﻌﻬﺎ إﱃ ﻋﻨﺎوﻳﻦ ﻏري ﺻﺤﻴﺤﺔ ﺗﺴﺒﺐ ﰲ ﺗﺄﺧري ﻣﺴﺘﻤﺮ ﺑﺪﻓﻊ اﻟﺤﺴﺎﺑﺎت وﺗﺮاﻛﻢ ﻓﻮاﺋﺪ ودﻓﻊ ﻏﺮاﻣﺎت ﳌﻜﺎﺗﺐ اﻟﺠﺒﺎﻳﺔ اﻟﺘﻲ ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ أن ﺗﺤﺪث دون أن ﻳﻌﺮف ﺻﺎﺣﺐ اﻟﺪﻳﻦ .ﺑﻬﺬا اﻷﻣﺮ.ﺣﺴﺐ اﳌﻜﺘﺐ اﳌﺮﻛﺰي ﻟﻺﺣﺼﺎﺋﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ٪٣٧٫٥ﻣﻦ اﻟﺒﺎﻟﻐني ﰲ اﻟﻮﺳﻂ اﻟﻌﺮيب واﺟﻬﻮا ﺳﻨﺔ ٢٠٠٧ﻗﻄﻊ اﻟﻜﻬﺮﺑﺎء واﻟﺘﻠﻔﻮن ﺑﺎﳌﻘﺎﺑﻞ ٪٧٫٥ﻣﻦ اﻟﺒﺎﻟﻐني ﰲ اﻟﻮﺳﻂ اﻟﻴﻬﻮدي .ﻓﺠﻮة ﻛﺒرية ﻫﺬه ﰲ ﻗﺴﻤﻬﺎ اﻷﻛﱪ ﻧﺘﻴﺠﺔ اﻟﻔﺸﻞ ﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﱪﻳﺪ وﺟﺒﺎﻳﺔ اﻟﺪﻳﻮن. ﻩ .ﺗﺤﺮﻳﻒ وﺗﺸﻮﻳﻪ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻻﻧﺘﺨﺎﺑﺎت -ﻗﺎﻧﻮن ﻻﻧﺘﺨﺎﺑﺎت ﻳﻘﺮ ﺑﺄن ﺗﺤﺪد اﻟﺼﻨﺎدﻳﻖ ﺣﺴﺐ ﻋﻨﻮان اﻟﺴﻜﻦ ﻣﻦ أﺟﻞ وﺻﻮل اﳌﻮاﻃﻨني اﻟﺬﻳﻦ ﻳﻌﻴﺸﻮن ﰲ ﻣﺠﺎل ﻣﻘ ّﻠﺺ ﻧﺴﺒﻴﺎ إﱃ ﺻﻨﺪوق اﻻﻗﱰاع . وﺑﺴﺒﺐ ﻏﻴﺎب ﻋﻨﺎوﻳﻦ ﺳﻜﻦ ﰲ اﻟﻘﺮى اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﻟﻨﺘﻴﺠﺔ ﻫﻲ أن ﺻﻨﺎدﻳﻖ اﻻﻗﱰاع ﺗﻘﺎم ﺣﺴﺐ اﻷﺣﺮف اﻷﺑﺠﺪﻳﺔ ﻷﺳامء اﻟﻌﺎﺋﻼت.ﻫﺬا اﻟﻮﺿﻊ ﻳﺆدي إﱃ ﺗﺠﻤﻴﻊ ﻛﻞ ﻋﺎﺋﻠﺔ وﻋﺎﺋﻠﺔ ﰲ ﺻﻨﺪوق اﻻﻗﱰاع.ﻣام ﻳﺆدي إﱃ ﻛﺸﻒ ﻃﺎﺑﻊ اﻻﻗﱰاع وﺗﻮﺟﻬﺎﺗﻪ ﻟﺪى ﻛﻞ ﻋﺎﺋﻠﺔ وﻋﺎﺋﻠﺔ اﻟﺬي ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ أن ﻳﻀﻊ ﻫﺬه اﻟﻌﺎﺋﻼت ﰲ ﻣﻮﺿﻊ ﺿﻐﻂ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ أﺻﺤﺎب اﻷﻣﺮ اﳌﺤﻠﻴني أو اﻟﻘﻄﺮﻳني وﺑﻬﺬه اﻟﻄﺮﻳﻘﺔ ﻳﻬﺪر ﺣﻖ ﻫﺬه اﻟﻌﺎﺋﻼت ﰲ ﴎﻳﺔ اﻻﻧﺘﺨﺎﺑﺎت..اﻷﻣﺮ اﻟﺬي ﻳﻨﺎﻗﺾ ﻗﺎﻧﻮن أﺳﺎﳼ ﻟﺪى اﳌﻮاﻃﻦ اﻹﴎاﺋﻴﲇ. د. ﺧﺪﻣﺎت اﻟ ُﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﻴﺔ واﻟﺼﻴﺎﻧﺔ -ﻛﻞ ﺧﺪﻣﺎت اﻟ ُﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﻴﺔ اﻷﺳﺎﺳﻴﺔ اﳌﺘﻌﻠﻘﺔ ﻣﺒﺎﴍة ﰲ اﻟﻌﻨﻮان ﻣﺜﻞ ,ﻣﻴﺎه ,ﻣﺠﺎري,ﻛﻬﺮﺑﺎء,ﺗﻮﺻﻴﻞ اﻟﻐﺎز وﻏريﻫﺎ ﻣﻦ اﻟﻮﻗﻮد ,اﺗﺼﺎﻻت ﺳﻠﻜﻴﺔ ,ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﺼﺤﻒ ,ﺗﺨﻠﻖ ﻣﺸﺎﻛﻞ ﺻﻌﺒﺔ ﺑﻐﻴﺎب ﻋﻨﻮان واﺿﺢ ﺗﺴﺘﺼﻌﺐ اﻟﴩﻛﺎت ﻣﻦ ﺗﻮﺻﻴﻞ اﻟﺨﺪﻣﺎت وﻣﻦ اﻟﻮﺻﻮل إﱃ اﻟﺒﻴﺖ اﳌﻄﻠﻮب وﺗﻔﻘﺪ ﺳﺎﻋﺎت ﻋﻤﻞ ﻛﺜرية وﻣﻬﻤﺔ إﺿﺎﻓﺔ إﱃ اﳌﺒﺎﻟﻎ اﻹﺿﺎﻓﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﻳﺪﻓﻌﻬﺎ اﳌﻮاﻃﻦ ﺑﺴﺒﺐ اﻟﺘﺄﺧري . ﻩ .ﻣﺸﺎﻛﻞ ﰲ ﺗﻄﻮﻳﺮ اﻟﺘﺠﺎرة واﳌﺸﺎرﻳﻊ اﻟﺨﺎﺻﺔ -أﻋامل وﻣﺸﺎرﻳﻊ ﻋﺮﺑﻴﺔ ﻏري ﻣﻮﺟﻮدة ﻋﲆ ﺧﺎرﻃﺔ اﻷﻋامل ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺗﺴﺘﺼﻌﺐ أن ﺗﻔﺘﺢ أﺑﻮاﺑﺎ ﻟﻐري ﺟﻤﻬﻮرﻫﺎ اﳌﺤﲇ ﰲ اﻟﻘﺮى واﻟﺒﻠﺪات ,وﺑﺬﻟﻚ ﺗﻔﻘﺪ اﻟﻘﺪرة ﻋﲆ ﺗﺴﻮﻳﻖ ﺗﺠﺎرﺗﻬﺎ أو ﻣﺸﺎرﻳﻌﻬﺎ ﻟﻠﺠﻤﻬﻮر اﻟﻮاﺳﻊ.أﺣﺪ ﻓﺮوع ﻫﺬه اﳌﺸﻜﻠﺔ ﻫﻲ ﻋﺪم اﺳﺘﻌﺪاد اﳌﺰودون ﺑﺘﺰوﻳﺪ ﺧﺪﻣﺎت ﻟﻬﺬه اﻟﺒﻠﺪات وﻟﻮ ﻓﻘﻂ ﺑﺴﺒﺐ اﻟﻮﻗﺖ اﻟﻐﺎﱄ اﻟﻀﺎﺋﻊ ﰲ إﻳﺠﺎد ﻫﺆﻻء رﺟﺎل اﻷﻋامل ﺧﻼل ﻳﻮم اﻟﻌﻤﻞ. 10 ر. ﻧﻘﺺ ﰲ اﻟﺘﻄﻮﻳﺮ اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻲ -ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻌﺘﻤﺪ ﻋﲆ ﻋﻨﺎوﻳﻦ دﻗﻴﻘﺔ ﻣﺜﻞ GPSوﻛﺬﻟﻚ ﺷﺒﻜﺔ اﻻﻧﱰﻧﺖ ﻻ ميﻜﻦ ﺗﺤﻘﻴﻘﻬﺎ ﰲ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﺘﻲ ﻻ متﻠﻚ ﻋﻨﺎوﻳﻦ دﻗﻴﻘﺔ ﻣام ﻳﺠﻌﻠﻬﺎ ﺷﻔﺎﻓﺔ ﳌﺴﺘﻌﻤﲇ ﻫﺬه اﻟﺸﺒﻜﺎت. ز. ﻋﺪم إﳌﺎم اﻟﺠريان – اﻟﺠريان اﳌﻌﻨﻴﻮن ﻟﻠﻮﺻﻮل إﱃ اﻟﻘﺮى اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ أن ﻛﺎن ذﻟﻚ ﻷﻫﺪاف اﺟﺘامﻋﻴﺔ أو ﻷﻫﺪاف ﺗﺠﺎرﻳﺔ أو ﻟﻠﺴﻴﺎﺣﺔ ﻳﻘﻄﻌﻮن أرﺟﻠﻬﻢ ﻣﻦ ﻫﺬه اﻟﻘﺮى وﻳﺠﺪون ﺣﺎﺟﻴﺎﺗﻬﻢ ﰲ ﻣﻨﺎﻃﻖ أﺧﺮى ﻳﻠﻤﻮن ﺑﻬﺎ ﺑﺸﻜﻞ واﺿﺢ. دﻓﻊ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ إﱃ اﻷﻣﺎم اﳌﴩوع ﺑﺪأ ﻣﻦ ﺧﻼل ﻣﺸﺎرﻛﺔ ﺟﻤﻌﻴﺔ ﺟريان وﺟﻤﻌﻴﺔ اﳌﻨﺘﺪى اﻟﺘﻘﺪﻣﻲ ﰲ ﻋﺮﻋﺮة وﻣﺪﻳﺮﻫﺎ وﺟﻴﻪ ﺳﻴﺪاوي اﻟﺬي ﻃﻠﺐ ﻟﺘﺤﺮﻳﻚ ﻣﺜﻞ ﻫﺬا اﳌﴩوع ﻣﻦ أﺟﻞ ﻧﴩ اﻟﺪميﻘﺮاﻃﻴﺔ وﺗﻘﻠﻴﺺ اﻟﺘﺄﺛري ﻋﲆ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻻﻧﺘﺨﺎﺑﺎت ﰲ اﻟﻘﺮى اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ .اﻟﻘﺮار ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﻣﺜﻞ ﻫﺬه اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﺗﻄﻠﺐ اﻧﺘﻘﺎء ﻣﻘﺎﻳﻴﺲ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ﻻﺧﺘﻴﺎر اﻟﺒﻠﺪة اﻟﺘﻲ ﺳﻴﺘﻢ ﻓﻴﻬﺎ اﳌﴩوع اﻷول. اﳌﻘﺎﻳﻴﺲ ﻻﺧﺘﻴﺎر ﻣﺜﻞ ﻫﺬه اﻟﺒﻠﺪة: .١أن ﺗﻜﻮن اﻟﺒﻠﺪة ﻛﺒرية أو ﻣﺘﻮﺳﻄﺔ -ﻣﻦ أﺟﻞ اﻟﻌﻤﻞ ﻋﲆ ﻗﻀﻴﺔ ﻣﻌﻘﺪة ﻟﺘﻮﺳﻴﻊ اﻟﺨﱪة. .٢ﺑﻠﺪة ﺗﻜﻮن ﻓﻴﻬﺎ ﻗﻴﺎدة ﺛﺎﺑﺘﺔ وﻗﻮﻳﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺴﺘﻄﻴﻊ أن ﺗﺄﺧﺬ ﻋﲆ ﻋﺎﺗﻘﻬﺎ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻐﻴري. .٣ﺑﻠﺪة اﻟﺘﻲ ﺗﻬﺘﻢ ﺑﺘﻨﻔﻴﺬ ﻫﺬا اﳌﴩوع. .٤أن ﻳﻜﻮن ﺑﻬﺎ ﻗﺴﻢ ﻫﻨﺪﺳﺔ وﻣﻬﻨﺪس ذوي أﺻﺤﺎب ﻛﻔﺎءات ﻣﻬﻨﻴﺔ ﻹمتﺎم ﻫﺬا اﳌﴩوع. .٥ﻟﺠﻨﺔ ﻣﺤﻠﻴﺔ ﺟﺪﻳﺮة ﺑﻌﻤﻠﻬﺎ واﻷﻛرث ﻣﺘﻘﺪﻣﺔ ﺑﱪاﻣﺠﻬﺎ. .٦ﻛﻴﺎن ﻣﻌﺮﰲ ﺣﺪﻳﺚ ﻟﻠﺴﻜﺎن اﳌﺤﻠﻴني. .٧رﺳﻢ دﻗﻴﻖ –ﺳﻄﺢ أرض -ﻣﺮﻳﺢ ﻟﻠﻤﻨﻄﻘﺔ ﻟﺌﻼ ﺗﺤﺪث ﻣﺸﺎﻛﻞ ﻣ ّﺮﻛﺒﺔ. .٨ﻗﺮﻳﺔ ﻋﺮﺑﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﻓﻜﺮت ﺑﺎﳌﴩوع ﺑﺎﻟﺴﺎﺑﻖ وﺗﺮﻳﺪ ﺗﻨﻔﻴﺬه. اﺧﺘريت اﻟﻘﺮﻳﺔ اﻷوﱃ ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﻫﺬا اﳌﴩوع ﻗﺮﻳﺔ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ ,اﻟﺘﻲ وﻗﻔﺖ ﺑﺠﺪارة ﺑﻜﻞ اﳌﻘﺎﻳﻴﺲ اﳌﻨﺎﺳﺒﺔ ﻹﻧﺠﺎح ﻫﺬا اﳌﴩوع.ﺑﻌﺪ ﺳﻨﺔ ﻣﻦ ﺑﺬل ﺟﻬﺪ ﺑﻬﺬا اﳌﴩوع ,ﻗﺮرﻧﺎ ﺗﻨﻔﻴﺬ ﻣﴩوع آﺧﺮ –ﺑﻘﺮﻳﺔ أﻛﱪ ﻣﻦ ﻗﺮﻳﺔ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ ..ﻫﺬه اﳌﺮة ﻣﻊ ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ ﻣﺘﻘﺪم :ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ أﻟﺠﻐﺮاﰲ اﳌﺤﻮﺳﺐ ) , (GISﺑﺘﻮﻓﺮ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﱰﻗﻴﻢ ﻗﺮرﻧﺎ ﺑﺎﻹﺟامع ﻣﻊ ﻗﻴﺎدوا ﻫﺬه اﻟﺒﻠﺪة أن ﻳﺘﻢ اﳌﴩوع ﰲ ﺑﻠﺪة ﺳﺨﻨني . 11 ﺗﺸﻜﻴﻞ اﻟﺪﻟﻴﻞ ُﺷﻜﻞ اﻟﺪﻟﻴﻞ ﻋﲆ اﳌﴩوﻋني اﻟﺬي ﻧﻔﺬﺗﻪ ﺟﻤﻌﻴﺔ ”ﺟريان“ ﻣﻊ ﴍﻛﺎء ﻣﻦ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ ﺳﻨﺔ ٢٠٠٨-٢٠٠٩ .وﻣﻦ ﺳﺨﻨني ﺳﻨﺔ .٢٠١٠-٢٠٠٩ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ ﺗﺎﺑﻌﻨﺎ اﻟﺘﺠﺮﺑﺔ اﻟﺘﻲ ﻧﻔﺬت ﰲ ﻗﺮﻳﺔ اﻟﺮاﻣﺔ ﻟﻠﺪراﺳﺔ اﻹﺿﺎﻓﻴﺔ. اﳌﴩوع اﻷول ,ﰲ ﻗﺮﻳﺔ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮُ ,ﻧﻔﺬ ﺑﻮاﺳﻄﺔ ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ اوﺗﻮﻛﺎد أﻣﺎ اﳌﴩوع اﻟﺜﺎين ﰲ ﺳﺨﻨني ﻧﻔﺬ ﺑﻐﺎﻟﺒﻴﺘﻪ ﺿﻤﻦ ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ أﻟﺠﻐﺮاﰲ اﳌﺤﻮﺳﺐ ).(GISﺗﺎﺑﻊ اﳌﴩوﻋني ﺧﺒري ﰲ رﺳﻢ اﻟﺨﺮاﺋﻂ وﻋﻨﻮﻧﺔ اﻟﺸﻮارع اﳌﺨﺘﺺ ﺑﺎﻟﱪاﻣﺞ اﳌﺘﻘﺪﻣﺔ. ﰲ ﻛﻼ اﳌﴩوﻋني ﺗﻢ أﴍاك اﻟﺠﻤﻬﻮر ﰲ ﺟﺪﻳﺪة اﳌﻜﺮ ﻣﻊ ﺟﻤﻬﻮر اﳌﻮاﻃﻨني أﻣﺎ ﰲ ﺳﺨﻨني ﻓﺒﻤﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻘﻴﺎدة اﻟﺮﺳﻤﻴﺔ وأﻋﻀﺎء إدارة اﳌﺪﻳﻨﺔ وأﻋﻀﺎء اﻟﺒﻠﺪﻳﺔ. اﳌﴩوع ﰲ ﻗﺮﻳﺔ ﺟﺪﻳﺪة اﳌﻜﺮ ﻧﻔﺬ ﺑﻮﺳﺎﺋﻞ ﻗﻠﻴﻠﺔ ﺟﺪا أﻣﺎ اﳌﴩوع ﰲ ﺳﺨﻨني ﻓﻘﺪ ﺧﺼﺼﺖ ﻟﻪ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻣﻨﺬ اﻟﺒﺪاﻳﺔ ﻛﺠﺰء ﻣﻦ ﺧﻄﺔ ”اﻻﻫﺘامم اﻟﺨﺎص“ اﻟﺬي ﺗﻠﻴﻪ اﻟﺪوﻟﺔ ﻟﺒﻠﺪﻳﺔ ﺳﺨﻨني ,ﻟﺬﻟﻚ ﻧﻔﺬ ﺑﻮﺳﺎﺋﻞ وﻣﻘﺎﻳﻴﺲ ﻋﺎﻟﻴﺔ ﺟﺪا. إﺧﺮاج اﻟﻌﻤﻞ ”ﻋﻨﻮﻧﺔ اﻟﺸﻮارع وﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺒﻴﻮت“اﱃ ﺣﻴﺰ اﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﰲ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ ﻋﲆ ﻳﺪ ﺟﻤﻌﻴﺔ ”ﺟريان“ ﻛﺠﺰء أﺳﺎﳼ ﻣﻦ اﳌﴩوع ,أﻣﺎ ﰲ ﺳﺨﻨني ﻓﻨﻔﺬ ﻋﲆ ﻳﺪ ﺑﻠﺪﻳﺔ ﺳﺨﻨني مبﺮاﻓﻘﺔ ﺟﻤﻌﻴﺔ ﺟريان.ﺗﻨﻔﻴﺬ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﺑﺄﻛﻤﻠﻬﺎ ﻣﻦ ﺗﻔﺎﺻﻴﻞ ﺗﻘﻨﻴﺔ ,ﻣﻨﺎﻗﺼﺔ,وﺗﺼﻤﻴﻢ ,وأﻓﻜﺎر ﺣﻮل اﻟﺒﻨﺎء زودﻧﺎ ﺑﺄﻓﻜﺎر ﺣﻮل ﻣﻮاﺿﻴﻊ إﺿﺎﻓﻴﺔ ﺟﺪﻳﺪة مل ﺗﻜﻦ واﺿﺤﺔ ﰲ اﻟﺪﻟﻴﻞ. ﰲ اﳌﴩوع ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ ,ﺗﻘﺮر ﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺸﻮارع ,اﻷﻣﺮ اﻟﺬي مل ﻳﺤﺘﺎج إﱃ ﺗﻔﻌﻴﻞ ﻟﺠﻨﺔ أﺳامء ﻣﺤﻠﻴﺔ..أﻣﺎ ﰲ ﺳﺨﻨني ﺗﻘﺮر أن ﺗﻌﻄﻰ أﺳامء ﻟﻠﺸﻮارع ﻟﺬﻟﻚ أﻗﻴﻤﺖ ﰲ اﳌﻘﺎﺑﻞ ﻷﻋامل اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ ﻟﺠﻨﺔ ﺗﺴﻤﻴﺔ ﺣﺴﺐ اﻟﻘﺎﻧﻮن وﻗﺪ ﻛﺎﻧﺖ ﺑﻌﻼﻗﺔ ﻣﺒﺎﴍة وﻣﺸﱰﻛﺔ ﻣﻊ ﻓﺮﻳﻖ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ. ُﻛﺘﺐ اﻟﺪﻟﻴﻞ ﺑﺸﻜﻞ ﻣﺨﺘﴫ وواﺿﺢ ﻣﻦ أﺟﻞ وﺿﻊ أدوات ﻋﻤﻞ ﺑني أﻳﺪي ﻣﻬﻨﺪﳼ اﻟﺴﻠﻄﺎت اﳌﺤﻠﻴﺔ وﻣﺪﻳﺮي ﻣﺸﺎرﻳﻊ ﻣﺴﺘﻘﺒﻠﻴﺔ ﺑﺘﻨﻔﻴﺬ ﻣﴩوع ﻣامﺛﻞ. اﻟﻔﺼﻮل اﳌﺬﻛﻮرة ُﺗ ّﻔﺼﻞ اﳌﻮاﺿﻴﻊ اﳌﻌﻘﺪة اﻟﺘﻲ واﺟﻬﻨﺎﻫﺎ واﻟﺘﻲ اﺗﺨﺬﻧﺎ ﺑﻬﺎ اﻟﻘﺮار ﺧﻼل ﺗﻨﻔﻴﺬ اﳌﴩوع وﺗﻔﺼﻴﻞ ﻣﺮاﺣﻞ اﻟﻌﻤﻞ اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﻣﺜﻞ ﻫﺬه اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﰲ اﻟﺒﻠﺪات اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ. 12 أمنﺎط ﰲ ﺗﺨﻄﻴﻂ اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ واﻟﱰﻗﻴﻢ ﺧﻼل اﻟﻨﻘﺎش ﻟﺘﻄﻮﻳﺮ منﻂ اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ اﳌﻄﻠﻮب واﺟﻬﻨﺎ ﺗﻌﻘﻴﺪات ﻛﺜرية ّ ﺗﻄﻠﺐ إﻳﺠﺎد ﺣﻠﻮل ﻓﻮرﻳﺔ .ﻣﻦ ﻫﺬه اﻟﺘﻌﻘﻴﺪات اﳌﺮﻛﺰﻳﺔ ﻣﺎ ﻳﲇ: أﺳامء أو أرﻗﺎم؟ اﳌﻌﻀﻠﺔ اﳌﺮﻛﺰﻳﺔ ﰲ ﻫﺬا اﳌﻮﺿﻮع ﻫﻲ :ﻫﻞ ﻳﺠﺐ ﻣﻨﺬ اﻟﺒﺪاﻳﺔ إﻋﻄﺎء أﺳامء ﻟﻠﺸﻮارع أم أرﻗﺎم ,ﻛام ﻫﻮ ﻣﺘﺒﻊ ﰲ ﻣﺪﻳﻨﺔ ﻧﻴﻮﻳﻮرك وﻣﺪن أﺧﺮى ﺑﺎﻟﻌﺎمل .اﻟﱰﻗﻴﻢ ﻫﻮ ﻃﺮﻳﻘﺔ ﺳﻬﻠﺔ ﻟﻠﻔﻬﻢ اﻟﺘﻲ ﺗﺴﺎﻋﺪ أﻳﻀﺎ مبﻌﺮﻓﺔ واﻹﳌﺎم ﺑﺎﳌﻨﻄﻘﺔ ﺑﺼﻮرة ﺟﻴﺪة. اﻳﺠﺎﺑﻴﺎت ﻃﺮﻳﻘﺔ اﻟﺘﺴﻤﻴﺔ: Y اﻟﻄﺮﻳﻘﺔ ﻻ ﺗﻄﻠﺐ ﻣﻨﻬﺞ ﺧﺎص ﻟﺘﻘﺮﻳﺮ اﻷﺳامء .ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ ﺗﺤﺪﻳﺪ ﻋﺎﻣﻞ ﻣﺮﻛﺰي ﻣ ّﻌني ﻣﺜﻞ أﺳامء أﺷﺠﺎر .أزﻫﺎر ,أو ﺣﻴﻮاﻧﺎت ,اﻟﺦ.. Y ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ إﻳﺠﺎد أﻳﻀﺎ ﻣﻨﻬﺠﻴﺔ ﺟﺰﺋﻴﺔ ﻟﻠﺘﻌﺮف ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ ﺗﺠﺰﺋﺔ اﻟﺒﻠﺪة ﳌﻨﺎﻃﻖ ﺗﺤﻤﻞ أﺳامء ﻣﻌﻴﻨﺔ –ﻣﺜﻞ ﺣﻲ اﻟﺰﻫﻮر ,ﺣﻲ اﻷﺷﺠﺎر ,ﺣﻲ اﻷﻟﻮان..اﻟﺦ Y ﻫﺬا اﻟﺘﻮﺟﻪ ﻳﻼﺋﻢ ﺣني ﺗﻜﻮن ﻫﻨﺎك إﺿﺎﻓﺔ ﺷﻮارع ﰲ ﻣﻨﺎﻃﻖ ﺟﺪﻳﺪة وﺑﺨﻄﻂ ﺑﻨﺎء ﺟﺪﻳﺪة .ﻧﻮاﻗﺺ وﺳﻠﺒﻴﺎت ﻃﺮﻳﻘﺔ اﻟﺘﺴﻤﻴﺔ: Y ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ ﺧﻠﻖ ﻣﺸﺎﻛﻞ واﺣﺘﻜﺎﻛﺎت اﺟﺘامﻋﻴﺔ وﺳﻴﺎﺳﻴﺔ ﺑﺈﻗﺮار ﺗﺴﻤﻴﺎت ﻷﺣﻴﺎء ﻣﻌﻴﻨﺔ. Y ﺻﻌﻮﺑﺔ ﺑﺎﻟﺘﻌﺮف ﻋﲆ اﻟﺤﻲ واﻟﻮﺻﻮل إﱃ اﻟﻌﻨﻮان اﳌﻄﻠﻮب ﻓﻴﻪ )ﺣﺘﻰ ﻟﻮ ﻛﺎﻧﺖ أﺣﻴﺎء ﺗﺤﻤﻞ أﺳامء ﺗﻜﻮن ﻫﺬه اﻷﺳامء دﻟﻴﻼ ﻟﻠﺤﻲ وﻟﻴﺲ ﺑﺪاﺧﻠﻪ(. Y ﻫﺬه اﻟﻄﺮﻳﻘﺔ ﻻ ّ ﺗﺸﻜﻞ ﺑﺪﻳﻼ ﻋﻦ إﻋﻄﺎء أرﻗﺎم ﺣﺘﻰ ﻳﺘﻢ ﺗﻐﻴريﻫﺎ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﻟﺠﻨﺔ ﺗﺴﻤﻴﺔ إذا مل ﻳﺘﻢ إﻗﺮار ﻋﻮاﻣﻞ ﻣﺮﻛﺰﻳﺔ . 13 ﻣﻼمئﺔ ﻟﻠﻮﺿﻊ اﻟﺘﺨﻄﻴﻄﻲ اﻟﻘﺎﺋﻢ ﻣﻔﻬﻮم ﻫﺬه اﻟﻔﻜﺮة :ﻫﻲ ﺗﺒﻨﻲ اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻬﻴﻜﻠﻴﺔ اﻟﺘﻲ ُﺣﺪد ﺑﻬﺎ اﻟﺸﻮارع واﻟﻄﺮﻗﺎت ,ﻛام ﻫﻲ. اﻻﻳﺠﺎﺑﻴﺎت: Y ﻣﺤﺪد ,ﺣﺘﻰ ومل ﻳﻜﻦ ﻣﻌﺮوﻓﺎ ﻟﻨﺎ ﻳﺠﺐ اﻟﱰﻗﻴﻢ ﻗﺪ ُﻧﻔﺬ ﺑﺎﻟﺴﺎﺑﻖ,ﻋﲆ أﺳﺎس ﻋﻘﻼين وﻋﻠﻤﻲ ّ اﺳﺘﻐﻼﻟﻪ. Y ﻣﻊ اﳌﺼﺎدﻗﺔ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ ﻟﺠﻨﺔ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ ﻳﺜ ّﺒﺖ اﻟﻮﺿﻊ وﻻ ﻳﺘﻄﻠﺐ ﺗﻘﺪميﻪ ﻟﻘﺒﻮل اﳌﺼﺎدﻗﺔ ﻋﻠﻴﻪ ﻣﺮة أﺧﺮى. Y ﺗﻨﻔﻴﺬ اﻟﱰﻗﻴﻢ ﻳﻜﻮن ﺑﺸﻜﻞ ﺗﺪرﻳﺠﻲُ -ﻳﻼﺋﻢ ﺗ ّﻮﺳﻊ وﺧﻄﻂ اﻟﺒﻨﺎء ﰲ اﻟﺒﻠﺪة ,وﻟﺬﻟﻚ ﺗﻜﻮن اﻟﺤﻠﻮل ﻣﻄﺎﺑﻘﺔ ﻟﻠﺘﻮﺳﻊ ﺑﺸﻜﻞ ﻋﺎم. ﺳﻠﺒﻴﺎت: Y ﻻ ﻳﻮﺟﺪ ﺣﻞ ﻋﻘﻼين ﻣﺮﺷﺪ ,ﻻ ﻟﻘﻄﺎع ﻣﻨﻔﺮد وﻻ أﻳﻀﺎ ﻟﱪﻧﺎﻣﺞ اﻟﺬي ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ ﻓﻬﻤﻪ وﺗﻄﺒﻴﻘﻪ ﻋﲆ ﺟﻤﻴﻊ اﻟﻘﻄﺎﻋﺎت. Y ﰲ اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﳌﺮات ﻳﻜﻮن اﻟﱰﻗﻴﻢ ﻋﺸﻮاﺋﻴﺎ ﰲ ﺧﺎرﻃﺔ ﻫﻴﻜﻠﻴﺔ ﺟﺰﺋﻴﺔ اﻟﺬي ﻻ ﻳﺘﻌﻠﻖ ﺑﺒﺎﻗﻲ أﺟﺰاء اﻟﺒﻠﺪة وﰲ ﻣﺮات ﻋﺪﻳﺪة ﺗﺘﻜﺮر اﻷرﻗﺎم ﰲ ﻣﻨﺎﻃﻖ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ. Y ﻣﻨﺎﻃﻖ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ﻳﺘﻢ ﺗﻄﻮﻳﺮﻫﺎ ﰲ ﻣﺮاﺣﻞ ﻣﺘﻔﺎوﺗﺔ ﺗﺄﺧﺬ أرﻗﺎم ﻋﺸﻮاﺋﻴﺔ ﺣﺴﺐ اﻟﺘﺠﻤﻌﺎت اﻟﺴﻜﻨﻴﺔ اﻟﻘﺮﻳﺒﺔ ﻟﻠﻤﻨﻄﻘﺔ اﳌﻘﺮرة. 5 6 ﺗﺴﻠﺴﲇ 6 ُﻣ ّﺠﺰء 14 7 اﻟﻌﻤﻞ ﺣﺴﺐ ﺧﻄﺔ اﻟﻼﻓﺘﺎت اﻟﺘﻲ ُﻧﻔﺬت ﰲ اﳌﺎﴈ ﻫﺬا اﻟﻨﻤﻂ ﻳﻌﻮد إﱃ ﺗﺠﺮﺑﺔ ﻋﻨﻮﻧﺔ اﻟﺸﻮارع ﰲ ﺟﺪﻳﺪة اﳌﻜﺮ,اﻟﺬي مل ُﻳﻨﺠﺰ ﺑﺸﻜﻞ ﻛﺎﻣﻞ ﻟﻌﺪة أﺳﺒﺎب .ﻟﻮﺟﻮد ﺧﺎرﻃﺔ أﺳﺎﺳﻴﺔ ﻣﺘﻔﻖ ﻋﻠﻴﻬﺎ ﺗﺤﻮي ﻋﻨﻮﻧﺔ ﺟﺰﺋﻴﺔ ﺟﺪا اﻟﺘﻲ ﻧﻔﺬت ﰲ ﻋﺪد ﻣﻦ اﻟﺒﻴﻮت .واﻟﺴﺆال اﳌﻄﻠﻮب ﻫﻞ ﻛﺎن ﻋﻠﻴﻨﺎ ﺿﻢ ﻫﺬه اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ واﻟﱰﻗﻴﻢ وإمتﺎم اﻟﻨﺎﻗﺺ ﻣﻨﻬﺎ ﺑﺸﻜﻞ ﻣﻼﺋﻢ .أم ﻻ ؟ اﻻﻳﺠﺎﺑﻴﺎت: Y رﺳﻢ ﺧﺮﻳﻄﺔ ﺣﺴﺐ ﻣﻘﺎﻳﻴﺲ اﻟﺘﻲ ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ إﻋﺎدة ﺗﺠﺮﺑﺘﻬﺎ. Y اﻟﺨﺮﻳﻄﺔ اﻟﺘﻲ ﺑﻘﻴﺖ ﻣﻦ اﳌﺎﴈ ,أﻋﻄﻲ ﻋﻠﻴﻬﺎ ﺗﴫﻳﺢ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ اﳌﺠﻠﺲ اﳌﺤﲇ. Y وﺟﻮد ﺧﺎرﻃﺔ ﺟﺰﺋﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ أن ﺗﻮﻓﺮ ﰲ اﻟﺘﻜﺎﻟﻴﻒ. اﻟﻨﻮاﻗﺺ: Y ﻳﺼﻌﺐ إمتﺎم اﻟﻌﻤﻞ ﰲ اﳌﻨﺎﻃﻖ وﺟﻮد ﺻﻌﻮﺑﺔ ﻹﻋﺎدة اﳌﻨﻬﺞ اﻟﺬي ﻋﻤﻠﻮا ﺑﻪ ﰲ اﳌﺎﴈ,اﻷﻣﺮ اﻟﺬي ّ اﻟﺠﺪﻳﺪة. Y ﻋﺪم إﴍاك اﻟﺠﻤﻬﻮر ﻳﻀﻌﻒ ﻣﻦ ﴍﻋﻴﺔ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ. Y إمتﺎم اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ واﻟﱰﻗﻴﻢ اﳌﻮﺟﻮد ﻣﺴﺒﻘﺎ ﻳﺘﻄﻠﺐ اﺳﺘﻄﻼع ودراﺳﺔ ﻣﺎ ﻫﻮ ﻣﻮﺟﻮد ,اﻷﻣﺮ اﻟﺬي ﻳﺘﻄﻠﺐ ﺗﻜﺎﻟﻴﻒ أﺿﺎﻓﻴﺔ .ﻣام ﻳﻌﻨﻲ اﻟﺤﻔﺎظ ﻋﲆ اﻟﺼﻴﻐﺔ اﻟﺴﺎﺑﻘﺔ أو إزاﻟﺘﻬﺎ ﻛﺠﺰء ﻣﻦ ﻋﻤﻠﻴﺔ ﺗﺮﻛﻴﺐ اﻟﻼﻓﺘﺎت اﻟﺠﺪﻳﺪة ,وذﻟﻚ ﻳﺘﻄﻠﺐ ﺗﻜﺎﻟﻴﻒ إﺿﺎﻓﻴﺔ ﻹزاﻟﺔ اﻟﻼﻓﺘﺎت اﻟﻘﺪميﺔ,وﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ أن ﻳﺤﺪث أﴐار ﻋﲆ اﻟﺠﺪران اﻟﺘﻲ ﻋُ ﻠﻘﺖ ﻋﻠﻴﻬﺎ. ﺗﺴﻠﺴﲇ ﻣﻘﺎﺑﻞ اﻟﺘﺠﺰﺋﺔ ﻫﺬا اﻟﻨﻤﻂ ﻳﺪرس ﻗﻀﻴﺔ إﻋﻄﺎء أرﻗﺎم ﻟﻠﺸﻮارع .اﻟﺴﺆال ﻫﻞ ﻋﻠﻴﻨﺎ إﻋﻄﺎء أرﻗﺎم ﻟﺸﺎرع ﻣﻌني ﻣﻦ ﺑﺪاﻳﺘﻪ ﺣﺘﻰ ﻧﻬﺎﻳﺘﻪ أو ﺑﺎﻟﻌﻜﺲ أي ﺗﻘﺴﻴﻤﻪ ﳌﻘﺎﻃﻊ ﺑني ﻛﻞ ﻣﻔﱰق ﻃﺮق. ﺗﺴﻠﺴﲇ ﻣﻘﺎﺑﻞ اﻟﺘﺠﺰﺋﺔ ﺗﺮﻗﻴﻢ داﺋﺮي ﺗﺮﻗﻴﻢ ﺗﺼﺎﻋﺪي ﻣﻊ اﻟﺘﻀﺎرﻳﺲ 15 ﻣﻨﻬﺞ اﻟﺘﺴﻠﺴﻞ اﻻﻳﺠﺎﺑﻴﺎت: Yﻫﺬا اﳌﻨﻬﺞ ﻳﻌﻄﻴﻨﺎ اﻹﺣﺴﺎس مبﻌﺮﻓﺔ اﳌﻜﺎن ,ﺣﻴﺚ ﻳﻌﻄﻲ ﻟﻠامرة إدراﻛﺎ ﺑﺄﻧﻪ ﻣﻮﺟﻮد ﻋﲆ ﻧﻔﺲ اﻟﺸﺎرع ﺣﺘﻰ ﻟﻮ اﻧﺘﻘﻞ ﻣﻦ ﻃﺮف اﻟﺒﻠﺪة إﱃ اﻟﻄﺮف اﻵﺧﺮ. Yﺣﺴﺐ ﻫﺬا اﳌﻨﻬﺞ ﻧﺤﺼﻞ ﻋﲆ ﻋﺪد ﻗﻠﻴﻞ ﻧﺴﺒﻴﺎ ﻣﻦ اﻟﺸﻮارع ﰲ اﻟﺒﻠﺪة اﻷﻣﺮ اﻟﺬي ﻳﺴﻬﻞ ﻣﻌﺮﻓﺔ اﻟﻌﻨﺎوﻳﻦ. ﺳﻠﺒﻴﺎت: Yرﻗﻢ اﻟﺸﺎرع اﻟﺬي ميﺮ ﻣﻦ ﻃﺮف اﻟﺒﻠﺪة إﱃ ﻃﺮﻓﻬﺎ اﻵﺧﺮ ﻋﲆ ﻃﻮﻟﻪ ﻳﻘﻠﻞ ﻣﻦ إدراﻛﻨﺎ وﻣﻌﺮﻓﺘﻨﺎ ﻋﲆ اﳌﺴﺘﻮى اﻷوﺳﻊ,ﺣني ﺗﻜﻮن ﻫﻨﺎك ﺷﻮارع ﻃﻮﻳﻠﺔ ﰲ اﻟﺒﻠﺪة ﻳﻈﻬﺮ رﻗﻢ ﻫﺬا اﻟﺸﺎرع ﰲ ﻋﺪة ﻣﻨﺎﻃﻖ ميﺮ ﺑﻬﺎ داﺧﻞ اﻟﻘﺮﻳﺔ وﻟﺬﻟﻚ ﻻ ميﻜﻨﻪ إﻋﻄﺎﺋﻨﺎ دﻟﻴﻼ واﺿﺤﺎ ﳌﻜﺎن ﻣﻌني داﺧﻞ اﻟﻘﺮﻳﺔ. Yﺑﺎﻟﻄﺮﻳﻘﺔ اﻟﺘﺴﻠﺴﻠﻴﺔ,ﺑﺴﺒﺐ ﻃﻮل اﻟﺸﺎرع ﺗﻜﻮن أرﻗﺎم اﻟﺒﻴﻮت اﳌﻤﺘﺪة ﻋﲆ ﻫﺬا اﻟﺸﺎرع ذات ﻗﻴﻤﺔ ﻛﺒرية ﻧﺴﺒﻴﺎ ﻃﺮﻳﻘﺔ اﻟﺘﺠﺰﺋﺔ اﱃ ﻣﻘﺎﻃﻊ اﻻﻳﺠﺎﺑﻴﺎت: Yﻛﻞ ﻣﻘﻄﻊ ﻣﻦ ﺷﺎرع رﺋﻴﴘ ﻳﺄﺧﺬ رﻗ ًام ﻣﻌﻴﻨﺎً ﺣﺘﻰ اﳌﻔﱰق اﻟﻘﺎدم ,ﺑﺤﻴﺚ ﻳ ّﻘﺴﻢ اﻟﻘﺮﻳﺔ ﻟﻌﻨﺎوﻳﻦ ﺟﺰﺋﻴﺔ اﻷﻣﺮ اﻟﺬي ﻳﻌﻄﻴﻨﺎ إﳌﺎم وﻣﻌﺮﻓﺔ أوﺳﻊ ﺑﺎﳌﻨﻄﻘﺔ ﻛﻜﻞ .أرﻗﺎم اﳌﻘﺎﻃﻊ اﳌﺨﺘﻠﻔﺔ ﺗﺘﺨﺬ ﺷﻜﻼ ﻣﺘﺼﺎﻋﺪاً ﻛﻠام اﺗﺠﻬﻨﺎ إﱃ اﺗﺠﺎه ﻣﺤﺪد ﻣﺴﺒﻘﺎً.وﻫﻜﺬا ﺗ ّﻘﺴﻢ اﻟﺒﻠﺪة إﱃ أﺣﻴﺎء وأﺣﻴﺎء ﺛﺎﻧﻮﻳﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺤﻤﻞ أﺳامء ﺑﺤﺠﻢ ﻣﻌني .وﻫﻜﺬا ميﻜﻨﻨﺎ ﺗﺸﺨﻴﺺ أرﻗﺎم ﺷﻮارع ﻣﻦ ١-١٥ﻋﲆ أﻧﻬﺎ ﺗﻌﻮد إﱃ ﻣﻨﻄﻘﺔ ﻣﺤﺪدة واﻷرﻗﺎم ﻣﻦ ١٦-٣٠ﺗﻜﻮن ﺗﺎﺑﻌﺔ إﱃ ﻣﻨﻄﻘﺔ اﻟﻘﺎدﻣﺔ .وﻫﻜﺬا ميﻜﻨﻨﺎ اﳌﺮور ﻣﻦ ﻣﻨﻄﻘﺔ إﱃ أﺧﺮى,وﻳﺴﻬﻞ ﻋﻠﻴﻨﺎ ﻣﻌﺮﻓﺔ اﻷرﻗﺎم اﻟﻘﺎدﻣﺔ. Yﺑﺎﻟﻄﺮﻳﻘﺔ اﻟﺠﺰﻳﺌﻴﺔ ﻻ ﺗﺼﻞ أرﻗﺎم اﻟﺒﻴﻮت إﱃ أرﻗﺎم ﻋﺎﻟﻴﺔ ﺑﺴﺒﺐ اﻟﱰﻗﻴﻢ اﻟﺬي ﻳﺒﺪأ ﰲ ﻛﻞ ﻣﻘﻄﻊ ﻣﻦ ﺟﺪﻳﺪ. اﻟﺴﻠﺒﻴﺎت: Yﻛﻞ ﻣﻘﻄﻊ ﻳﺄﺧﺬ رﻗ ًام اﻟﺬي ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ أن ﻳﺴﺒﺐ اﻟﺒﻠﺒﻠﺔ ﻟﻠﻤﺴﺘﻌﻤﻞ اﳌﺎر,إذ ُﻳ ّﺼﻌﺐ ﻋﻠﻴﻪ ﻓﻬﻢ اﺳﺘﻤﺮارﻳﺔ اﻟﺸﺎرع ﺣﺘﻰ ﻧﻬﺎﻳﺘﻪ,ﻓﺸﺎرع ﻃﻮﻳﻞ ﻳﺤﺘﻮي ﻋﲆ أرﻗﺎم ﺟﺰﺋﻴﺔ ﻛﺜرية ُﻳ ّﺼﻌﺐ ﻋﻠﻴﻨﺎ اﺳﺘﻴﻌﺎب ﺑﺄﻧﻬﺎ ﺗﻌﻮد إﱃ ﺷﺎرع واﺣﺪ ﻃﻮﻳﻞ. Yﺑﻬﺬه اﻟﻄﺮﻳﻘﺔ ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ أن ﻧﺼﻞ ﻟﻌﺪد أﻛﱪ ﻣﻦ اﻷرﻗﺎم ,اﻷﻣﺮ اﻟﺬي ُﻳﺤﺪث ﺑﻠﺒﻠﺔ وﻳﺘﻄﻠﺐ ﻣﻨﺎ أن ﻧﺘﺬﻛﺮ ﻋﺪداً ﻛﺒرياً ﻣﻦ اﻟﺸﻮارع ﺣﺴﺐ ﻛﱪ اﻟﺒﻠﺪة. 16 اﳌﺒﻨﻰ اﻟﻄﺒﻮﻏﺮاﰲ ﺑﻠﺪات ذات ﺗﻀﺎرﻳﺲ ﺻﻌﺒﺔ ,ﻳﺠﺐ إﺿﺎﻓﺔ أدوات ﻋﻤﻞ ﺟﺪﻳﺪة ميﻜﻨﻬﺎ أن ﺗ ّﻘﺮر ﻃﺮﻳﻘﺔ ﻋﻨﻮﻧﺔ وﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺸﻮارع .ﺟﻬﺎز اﻟﻌﻤﻞ ﻫﺬا ﻳﻌﻄﻴﻨﺎ ﺗﴫﻳﺤﺎً واﺿﺤﺎً ﻟﻠﻔﺮوﻗﺎت اﻟﻄﺒﻮﻏﺮاﻓﻴﺔ واﻻﺧﺘﻼف ﰲ ﺗﻀﺎرﻳﺲ اﳌﻜﺎن ﻟﺘﺤﺪﻳﺪ أرﻗﺎم ﺗﺼﺎﻋﺪﻳﺔ ,ﻣﻊ اﻟﺼﻌﻮد إﱃ اﻷﻋﲆ .وﻫﻜﺬا ﻳﺴﺘﻄﻴﻊ اﳌﻮاﻃﻨﻮن أو اﻟﺰوار أن ُﻳﺸﺨﺼﻮا اﳌﻨﻄﻘﺔ ﺑﺄﻧﻪ ﻛﻠام ارﺗﻔﻊ رﻗﻢ اﻟﺸﺎرع ﻳﻜﻮن ﻫﺬا اﻟﺸﺎرع ﺻﺎﻋﺪاً إﱃ اﻷﻋﲆ.أﻣﺎ ﰲ ﺣﺎل ﻛﺎﻧﺖ ﺗﻀﺎرﻳﺲ اﳌﻨﻄﻘﺔ ﻃﻮﻟﻴﺔ أو داﺋﺮﻳﺔ ﺻﺎﻋﺪة ﻟﻠﻘﻤﺔ ﻣﻦ ﻛﻞ ﺟﺰء ﰲ اﻟﻘﺮﻳﺔ ﻳﺠﺐ ﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺸﻮارع ﺑﺸﻜﻞ داﺋﺮي اﻟﺬي ﻳﺘﺼﺎﻋﺪ ﻣﻦ اﳌﻨﻄﻘﺔ اﻟﺴﻔﲆ ﺣﺘﻰ اﻷﻋﲆ. ﺗﻀﺎرﻳﺲ ﺗﺼﺎﻋﺪﻳﺔ وﺗﻀﺎرﻳﺲ داﺋﺮﻳﺔ اﻻﻳﺠﺎﺑﻴﺎت: إﺿﺎﻓﺔ ﻋﻨﴫ اﻟﺘﻌﺮف واﻹﳌﺎم ﺑﺪاﺧﻞ اﻟﺒﻠﺪة. اﻟﺴﻠﺒﻴﺎت: ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ أن ُﻳﺤﺪث ﺗﺼﺎدم ﺑني اﻟﺘﻮﺟﻬﺎت اﳌﺨﺘﻠﻔﺔ ﻹﻗﺮار اﻷرﻗﺎم. اﻟﺘﻘﺴﻴﻢ ﳌﻨﺎﻃﻖ اﻟﻘﻀﻴﺔ اﻷوﱃ :ﻫﻞ ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ ﺗﻘﺴﻴﻢ اﻟﺒﻠﺪة ﳌﻨﺎﻃﻖ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ﺣﺴﺐ اﻟﺘﻮﺟﻬﺎت اﳌﺨﺘﻠﻔﺔ ,ﻣﺜﺎل :أﺣﻴﺎء ﺗﺎرﻳﺨﻴﺔ ,اﻟﻨﺴﻴﺞ اﻻﺟﺘامﻋﻲ ,أﺣﻴﺎء ﻣﻌﺮوﻓﺔ ,ﻣﻨﺎﻃﻖ وﻇﺎﺋﻔﻴﺔ :ﻣﺒﺎين ﺗﻌﻠﻴﻤﻴﺔ ,ﻣﻨﺎﻃﻖ ﺗﺠﺎرﻳﺔ,ﻣﻮﻗﻊ اﻟﺒﻠﺪﻳﺔ اﻟﺦ ,وﻫﻞ ﻳﺴﻬﻞ ﻫﺬا اﻟﺘﻘﺴﻴﻢ ﻣﻌﺮﻓﺔ وﺗﺤﺪﻳﺪ أﺳامء اﻟﺸﻮارع ؟ اﻣﺔ,ﺗﺒني اﻧﻪ ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ ﺗﻘﺴﻴﻢ اﻟﺒﻠﺪة إﱃ ٣٠ﻣﻨﻄﻘﺔ أو أﺣﻴﺎء ﻣﻌﺮوﻓﺔ ﻷﺑﻨﺎء اﳌﻨﻄﻘﺔ.ﻫﺬا اﻷﻣﺮ ﰲ ﻗﺮﻳﺔ اﻟﺮ ّ ﻛﺎن ﻋﺎﻣ ًﻼ ﻣﺤﺪداّ ﻟﺘﻘﺮﻳﺮ ﻋﻤﻠﻴﺔ ﻣﺪروﺳﺔ وإﻳﺠﺎد ﺣﻞ ﻟﱰﻗﻴﻢ اﻟﺸﻮارع. ﰲ ﻗﺮﻳﺔ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ ﻫﻨﺎﻟﻚ ٦ﻣﻨﺎﻃﻖ ﻣﺘﻤﻴﺰة:ﻫﻨﺎك اﻟﺸﻴﻜﻮﻧﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﻀﻢ ﻣﻮاﻃﻨﻲ ﻋﻜﺎ ﺳﺎﺑﻘﺎً,ﺣﻲ ﺑﺮﺑﻮر اﻟﺬي ﻳﻀﻢ اﻟﺴﻜﺎن اﻟﺒﺪو,وﻧﻮاة ﺟﺪﻳﺪة ,وﻧﻮاة اﳌﻜﺮ ,واﻟﺠﺪﻳﺪة اﻟﻀﺎﺣﻴﺔ واﳌﻜﺮ اﻟﻀﺎﺣﻴﺔ,ﻛﻞ ﻣﻨﻄﻘﺔ ﻣﻦ وﺳﻜﺎين ﻣﻤﻴﺰ وﻣﺨﺘﻠﻒ وﺑﺎﻷﺧﺺ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﻷﺻﻞ واﻟﺠﻴﻞ. ﻫﺬه اﳌﻨﺎﻃﻖ ﺗﺘﻤﻴﺰ ﺑﻨﺴﻴﺞ ﺑﻨﺎيئ ُ أﻣﺎ ﰲ ﻣﺪﻳﻨﺔ ﺳﺨﻨني ﻓﻘﺪ اﺗﻀﺢ ﻣﻊ دراﺳﺔ ﺷﻜﻞ اﻷﺣﻴﺎء اﻟﻘﺎﺋﻢ ﻳﻌﻄﻴﻨﺎ أﻓﻀﻠﻴﺔ ﻣﻌﻴﻨﺔ وﻳﺴﺎﻋﺪﻧﺎ ﻹﻳﺠﺎد ﺑﺸﻜﻞ أﺳﻬﻞ أﺣﻴﺎء ﻣﻌﺮوﻓﺔ ﺑﺎﺳﻤﻬﺎ ﻟﺠﻤﻴﻊ اﳌﻮاﻃﻨني.ﻋﺪد اﻷﺣﻴﺎء اﻟﺬي ﺗﻘ ّﺮر ﰲ ﺳﺨﻨني وﺻﻞ ﺣﺘﻰ ١٢ﺣﻴﺎً ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ ﻟﻨﻮاة اﻟﺘﻲ ﻋﺮﻓﺖ ﺑﺸﻜﻞ ﻣﻨﻔﺮد. 17 اﻻﻳﺠﺎﺑﻴﺎت: Y ﻋﻨﴫ ﻣ ّﻮﺟﻪ -إذا ﻛﺎن ﻟﻠﺤﻲ دﻟﻴﻞ ﻣ ّﻮﺟﻪ ﻫﻜﺬا ﺗﻜﻮن أﺳامء اﻟﺸﻮارع ﻓﻴﻪ وﻓﻘﺎّ ﻟﻬﺬا اﻟﺪﻟﻴﻞ اﳌﻮﺟﻪ, ﻣﺜﺎل ﻋﲆ ذﻟﻚ :اذا ﻛﺎن اﻟﺤﻲ ﻳﺤﻤﻞ اﺳﻢ ﺣﺎرة اﻟﻮرود ﺗﺴﺎﻋﺪﻧﺎ ﻋﲆ إﻳﺠﺎد ﻛﻞ اﻟﺸﻮارع اﻟﺘﻲ ﺗﺤﻤﻞ اﺳﻢ وردة. Y ﺗﺼﻤﻴﻢ اﻟﺸﻜﻞ -إذا ﻛﺎﻧﺖ ﻟﻮاﺋﺢ اﻟﺸﻮارع واﻟﺒﻴﻮت ذات ﻟﻮن واﺣﺪ وﻣﺤﺪد ﻳﺴﺎﻋﺪﻧﺎ ﻋﲆ ﻣﻌﺮﻓﺔ اﳌﻨﻄﻘﺔ.ﻣﺜﺎل ﻋﲆ ذﻟﻚ ”اﻟﺤﻲ اﻷزرق“ . ﻳﺴﻬﻞ ﻫﺬا اﻷﻣﺮ ﻣﻌﺮﻓﺔ اﳌﻜﺎن ﰲ ﺗﺎرﻳﺨﻴﺎً -إذا ﻛﺎن ﻟﻠﺤﻲ اﺳام ﺗﺎرﻳﺨﻴﺎً ﻣﻌﺮوف ﻟﺪى اﳌﻮاﻃﻨني ّ اﻟﺒﻠﺪة. Y ﺿﻢ ﺧﺮﻳﻄﺔ أﻟﺴﻠﺒﻴﺎت: Y ﺗﻘﺴﻴﻢ ﻋﻔﻮي – ﺗﻘﺴﻴﻢ اﻷﺣﻴﺎء ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ ان ﻳﻜﻮن ﻋﻔﻮﻳﺎً وﻏري ﻣﻨﻈﻢ وذﻟﻚ ﺑﺴﺒﺐ اﻟﺒﻨﺎء اﳌﻨﻔﺮد وﻏري اﳌﻨﻈﻢ. Y إﺿﺎﻓﺔ زاﺋﺪة -ﺗﻘﺴﻴﻢ اﻷﺣﻴﺎء ﻣﻤﻜﻦ أن ﻳﻀﻴﻒ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت أﻛرث ﻣﻦ اﳌﻄﻠﻮب ,اﻷﻣﺮ اﻟﺬي ُﻳﺜﻘﻞ وﻳﺼﻌﺐ ﻋﲆ اﳌﻮاﻃﻦ اﻟﺬي ﻳﺴﺘﻌﻤﻞ ﺧﺮﻳﻄﺔ اﻟﻌﻨﺎوﻳﻦ. ّ ﻧﻨّﻮه ,ﺑﺄﻧﻪ ﰲ ﻣﴩوع اﻟﻌﻨﺎوﻳﻦ ﰲ ﺳﺨﻨني أﺿﻴﻒ ﻟﻮح ﺗﻮﺟﻴﻪ إﺿﺎﰲ ,واﻟﻬﺪف ﻣﻦ ذﻟﻚ ﻟﺘﻮﺟﻴﻪ اﻟﻨﺎس ﳌﺆﺳﺴﺎت ﺑﻠﺪﻳﺔ وﻣﻨﺎﻃﻖ ﻣﻮﺟﻮدة ﰲ اﳌﺪﻳﻨﺔ.ﻣام ﺧﻠﻖ ﺣﺎﺟﺔ ﻟﺘﻌﺮﻳﻒ اﻷﺣﻴﺎء وإﻋﻄﺎﺋﻬﺎ أﺳامء ﺣﺘﻰ ﻳﺘﺴﻨﻰ ﻟﻨﺎ إرﺷﺎد اﳌﻮاﻃﻦ ﻟﻠﻮﺻﻮل ﳌﺒﻨﻰ اﻟﺠﻤﻬﻮر اﻟﻮاﻗﻊ ﰲ داﺧﻞ اﻟﺤﻲ. 18 ﺣﻞ اﳌﻌﻀﻼت ﺧﻼل ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ ﻣﻨﻄﻘﺔ ﻣﺨﻄﻄﺔ ﻣﻨﺎﻃﻖ ﻛﺜرية داﺧﻞ اﻟﺒﻠﺪة مل ُﺗﺒﻨﻰ ﻟﻐﺎﻳﺔ اﻟﻴﻮم ,ﻋﲆ اﻟﺮﻏﻢ ﻣﻦ وﺟﻮد ﺧﺮﻳﻄﺔ ﺑﻨﺎء ﻣﺼﺎدﻗﺔ ﻋﻠﻴﻬﺎ ﻣﻦ ﺳﻠﻄﺎت اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ او ﻫﻲ ﺑﻄﺮﻳﻘﻬﺎ ﻟﻠﻤﺼﺎدﻗﺔ .ﺣﺘﻰ ﻳﺘﺴﻨﻰ ﻟﻨﺎ ﺿﻢ اﳌﻨﺎﻃﻖ ﻫﺬه وﻋﻨﻮﻧﺘﻬﺎ ﻳﺘﻮﺟﺐ ﻋﻠﻴﻨﺎ إدﺧﺎﻟﻬﺎ ﺿﻤﻦ ﻫﺬا اﳌﴩوع ”ﻣﴩوع اﻟﱰﻗﻴﻢ“ واﻟﻌﻤﻞ ﻋﻠﻴﻬﺎ. ﻓﻴام ﻳﲇ ﻋﺪة ﻧﻘﺎط ﺑﺨﺼﻮص ﻫﺬا اﳌﻮﺿﻮع: Y مبﺠﺮد ﺗﻨﻔﻴﺬ اﻟﺘﻄﺒﻴﻖ ،ﺗﺼﺒﺢ ﻫﺬه اﳌﻨﻄﻘﺔ ﻣﺜﻞ أي ﻣﻨﻄﻘﺔ ﻣﺒﻨﻴﺔ ﻓﻌﻠﻴﺎً وﺗﻨﻔﻴﺬ اﻷﺳﻠﻮب اﳌﺨﺘﺎر أﻳﻀﺎ ﰲ ﻫﺬه اﳌﻨﻄﻘﺔ. Y ﻳﺠﺐ ﺗﻌﺮﻳﻒ ﻫﺬه اﻟﻄﺒﻘﺔ ﺑﺸﻜﻞ ﻣﻨﻔﺼﻞ,ﺣﺘﻰ ﻳﺘﺴﻨﻰ ﻟﻨﺎ إزاﻟﺘﻬﺎ وﻗﺖ ﺗﻨﻔﻴﺬ اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ .وﺑﻬﺬا ﻧﺘﻤﻜﻦ ﻣﻦ اﻟﱰﻛﻴﺰ ﻓﻘﻂ ﻋﲆ اﻟﻼﻓﺘﺎت اﳌﻮﺟﻮدة..ﻫﺬه اﻟﻄﺒﻘﺔ ﺗﺨﺪم اﻟﺴﻠﻄﺔ ,إذا ﺗﻢ ﺗﻨﻔﻴﺬﻫﺎ ﻓﻌﻠﻴﺎً ﻋﲆ أرض اﻟﻮاﻗﻊ. Y إذا ﺗﺒني ﻟﻘﺴﻢ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ ,أن اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﺤﺎﻟﻴﺔ ﻟﻴﺴﺖ ﻣﺼﺎدﻗﺔ ﻋﻠﻴﻬﺎ واﻧﻪ ﺗﻮﺟﺪ أﻓﻜﺎر ﺟﺪﻳﺪة ﺣﻮل ﺗﺨﻄﻴﻂ اﳌﻨﻄﻘﻪ ,ﻳﺘﻮﺟﺐ ﻫﻨﺎ دراﺳﺔ اﻻﺗﺠﺎﻫﺎت اﳌﱰﺗﺒﺔ ﻣﻦ ﻫﺬه اﻟﺘﻐﻴريات ﻋﲆ ﻣﺴﺎر ﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺸﻮارع اﻟﻌﺎم. اﳌﻨﺎﻃﻖ دون ﺗﺨﻄﻴﻂ اﳌﻨﺎﻃﻖ اﻟﺘﻲ مل ﻳﺘﻢ ﺑﻬﺎ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ ,وﺗﻘﻊ داﺧﻞ ﻣﺴﻄﺢ اﻟﺒﻨﺎء اﻟﻘﺎﺋﻢ وﰲ ﻧﻬﺎﻳﺔ اﳌﻄﺎف ﺳﺘﺘﺤﻮل اﱃ ﻣﻨﺎﻃﻖ ﺑﻨﺎء ,ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ اﻟﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻌﻬﺎ ﺑﺼﻮرة ﻣامﺛﻠﺔ.أي إﻳﺠﺎد ﻣﻘﻴﺎس ﻟﺘﺤﺪﻳﺪ ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع و ﻋﺪد اﻟﺒﻴﻮت اﳌﺘﻮﻗﻊ داﺧﻞ ﻣﺴﻄﺢ اﻟﺒﻨﺎء وذﻟﻚ ﻣﻦ اﺟﻞ اﳌﺤﺎﻓﻈﺔ ﻋﲆ ﻋﺪد اﻟﺒﻴﻮت ﺑﺎﻷﻣﺎﻛﻦ اﻟﺘﻲ ﺗﻜﻮن ﻓﻴﻬﺎ ﻣﺴﻄﺤﺎت اﻟﺒﻨﺎء ﺟﺰء ﻣﻦ اﻟﺒﻨﺎء اﳌﻮﺟﻮد .ﻟﻬﺬا ﻧﻮﴆ ﺑﻔﺤﺺ ﻋﺪد اﳌﺴﻄﺤﺎت اﳌﺘﺸﺎﺑﻪ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﻟﺤﺠﻢ ﻹﻗﺮار ﻣﻘﻴﺎس ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع واﻟﺒﻴﻮت ﰲ ﻛﻞ دوﻧﻢ .ﻫﺬا اﳌﻘﻴﺎس ﻳﺠﺐ ﺗﺄﻛﻴﺪه ﻋﲆ اﳌﻨﺎﻃﻖ اﻟﻐري ﻣﺒﻨﻴﺔ يك ﻧﺨﺼﺺ ﻟﻬﺎ ﻋﺪد ﻣﻦ اﻟﺸﻮارع اﳌﻼمئﺔ ﻛﻞ ﻣﺴﻄﺢ ﻛﻬﺬا ﻳﺠﺐ وﺿﻊ إﺷﺎرة ﺧﺎﺻﺔ ﻋﻠﻴﻬﺎ وإدﺧﺎﻟﻬﺎ ﺿﻤﻦ ﺟﻬﺎز اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ ﻛﻤﻠﺤﻖ ﻹﻗﺮار ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع ﰲ ﻫﺬا اﳌﺴﻄﺢ ﰲ اﳌﺴﺘﻘﺒﻞ 19 إﴍاك اﻟﺠﻤﻬﻮر واﳌﻬﺘﻤني ﺑﺄﻻﻣﺮ ﺑﺎﻟﺴﻨﻮات اﻷﺧرية ﺗﱪز اﻷﻫﻤﻴﺔ ﰲ إﴍاك اﻟﺠﻤﻬﻮر مبﺮاﺣﻞ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ وإدارة اﻟﺒﻠﺪة ﺑﺸﻜﻞ ﻋﺎم .ﻫﺬه اﳌﺸﺎرﻛﺔ ﺗﺄيت مبﻨﻔﻌﺔ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت واﻷﻓﻜﺎر ﻟﻠﻤﺨﻄﻄني وﳌﺘﺨﺬي اﻟﻘﺮارات وأﻳﻀﺎ ميﻜﻨﻬﺎ أن ﺗﻘﻠﺺ اﻻﻋﱰاﺿﺎت وان ﺗﺨﻠﻖ ﺗﻌﺎﻃﻒ واﻧﺘامء .وﺑﺠﺎﻧﺐ ﻫﺬا ﺗﻘﻮي اﻟﻘﻴﻢ اﻟﺪميﻘﺮاﻃﻴﺔ واﻟﻌﻼﻗﺔ ﺑني اﻟﺴﻜﺎن واﻹدارة اﳌﺤﻠﻴﺔ .يك ﻳﺘﻢ إﴍاك اﻟﺠﻤﻬﻮر ﻳﺠﺐ اﻧﺘﻘﺎء اﳌﻬﺘﻤني مبﻮﺿﻮع ﻋﻨﻮﻧﺔ اﻟﺸﻮارع ورﺳﻢ اﻟﺨﺮاﺋﻂ وﺗﻘﺮﻳﺮ ﻣﻦ و ﻣﺘﻰ ميﻜﻨﻬﻢ اﳌﺸﺎرﻛﺔ ﰲ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ .ﻋﲆ اﻷﻏﻠﺐ ميﻜﻦ ﺣﻴﺎﻛﺔ ﻧﻔﺲ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﻟﻜﻞ ﺳﻠﻄﺔ ﺣﺴﺐ اﻟﻌﺎدات اﳌﺤﻠﻴﺔ واﳌﺴﺘﻮى اﻟﺘﻨﻈﻴﻤﻲ وﻗﺪراﺗﻬﺎ. أﺻﺤﺎب اﻷﻣﺮ اﻟﺬﻳﻦ ﺷﺎرﻛﻮا مبﺮاﺣﻞ اﳌﴩوع ﰲ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ وﺳﺨﻨني :ﺟﻤﻬﻮر اﳌﻮاﻃﻨني,أدارة اﻟﺴﻠﻄﺔ,أﻋﻀﺎء اﻟﺒﻠﺪﻳﺔ,ﻣﺮﻛﺰﻳﻦ ﻣﺤﻠﻴني,ﻗﺴﻢ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ.ﻣﻦ أﺟﻞ ﻣﺤﺎﻛﺎة ودراﺳﺔ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﳌﺸﺎرﻛﺔ اﳌﻼمئﺔ ُﻗﺪﻧﺎ ﻃﺮق ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ :ﰲ ﺟﺪﻳﺪة واﳌﻜﺮ ﻋﻤﻠﻨﺎ ﻣﻊ ﺳﻜﺎن ﻣﻦ أﺣﻴﺎء ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ,أﻣﺎ ﰲ ﺳﺨﻨني ﻓﻘﺪ ﺗﻘﺮر اﻟﻌﻤﻞ ﻣﻊ اﻹدارة اﻟﺮﺳﻤﻴﺔ –أدارة اﳌﺪﻳﻨﺔ أﻋﻀﺎء اﳌﺠﻠﺲ ﺣﻴﺚ أردﻧﺎ أن ﻧﻔﺤﺺ أي ﻣﻦ ﻫﺬه اﻟﻄﺮق أﻛرث ﻓﺎﻋﻠﻴﺔ ﺧﻼل ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ. ﻣﻬﻨﺪس اﻟﺴﻠﻄﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ وﻗﺴﻢ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ -ﻣﺸﺎرﻛﺔ ﻣﻬﻨﺪس اﻟﺒﻠﺪة ذو أﻫﻤﻴﺔ ﻗﺼﻮى ﺑﺴﺒﺐ ﻓﻬﻤﻪ اﻟﻌﻠﻤﻲ اﳌﻬﻨﻲ وﺑﺴﺒﺐ ﻗﺪرﺗﻪ أن ﻳﺮﺑﻂ ﺑني اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ اﻟﺠﺎرﻳﺔ واﻟﻌﻤﻠﻴﺎت اﻟﻘﺎمئﺔ وﺧﻄﻂ إﺿﺎﻓﻴﺔ ذات ﺻﻠﺔ ﺑﺎﳌﻮﺿﻮع. اﳌﻬﻨﺪس ﻳﻜﻮن مبﺜﺎﺑﺔ اﻟﺮاﺑﻂ ﺑني رﺋﻴﺲ اﻟﺴﻠﻄﺔ,اﻟﻠﺠﻨﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ ,اﻹدارة ,أﻋﻀﺎء اﻟﺴﻠﻄﺔ واﻟﺠﻤﻬﻮر.ﻛام أن ﺑﺎﺳﺘﻄﺎﻋﺘﻪ ان ﻳﻘﺪم ﻗﺮارات اﻟﺘﻲ ﺗﺤﻮي أﻣﻮراً ذات أﻫﻤﻴﺔ داﺧﻠﻴﺔ وﻣﺎ ﻳﺨﺺ اﳌﻴﺰاﻧﻴﺔ.ﻣﻬﻨﺪس اﻟﺴﻠﻄﺔ ﻳﺘﺴﺎﻋﺪ أﻳﻀﺎ ﻣﻊ أﻋﻀﺎء إﺿﺎﻓﻴني ﻣﻦ ﻗﺴﻢ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ اﳌﺴﺌﻮﻟني ﻋﻦ ﺟﻮاﻧﺐ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ وﺗﻮﺟﺪ ﻟﻬﻢ أﻳﻀﺎ ﻣﺴﺎﻫﻤﺔ ﻛﺒرية ﰲ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ. ﻣﺆﺳﺴﺎت اﻟﺴﻠﻄﺔ -مبﺎ ﰲ ذﻟﻚ رﺋﻴﺲ اﻟﺴﻠﻄﺔ,إدارة اﻟﺴﻠﻄﺔ ,اﻟﺴﻠﻄﺔ اﻟﻌﺎﻣﺔ-ﻣﻦ اﳌﻬﻢ ﺧﻠﻖ ﻗﻮة داﻓﻌﺔ واﻳﺠﺎﺑﻴﺔ واﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ ﻣﺒﺎرﻛﺔ ﻣﻦ ﻫﺬه اﻟﻬﻴﺌﺎت اﻟﺜﻼﺛﺔ .وﻧﺤﻦ ﻛﻤﻤﺜﲇ اﻟﺠﻤﻌﻴﺔ ﻓﻌﻠﻨﺎ ذﻟﻚ ﻣﻘﺎﺑﻞ رﺋﻴﺲ اﻟﺴﻠﻄﺔ وﻣﻬﻨﺪس اﻟﺴﻠﻄﺔ ﰲ اﻟﺒﻠﺪﻳﻦ وﺣﺼﻠﻨﺎ ﻋﲆ ﻣﺒﺎرﻛﺔ ودﻋﻢ رﺋﻴﺲ اﻟﺴﻠﻄﺔ .اﻟﻌﻤﻞ ﰲ اﻟﺪاﺋﺮة واﻹدارة ﻳﺘﻌني اﻟﻘﻴﺎم ﺑﻪ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ رﺋﻴﺲ اﻟﺴﻠﻄﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ وﻣﻬﻨﺪس اﳌﺠﻠﺲ وأﻋﻀﺎء إدارة اﳌﺪﻳﻨﺔ واﻟﻮﻗﻮف ﻋﻨﺪ ﺗﴫﻓﻬﻢ ﻋﻨﺪ ﻋﺮض اﳌﴩوع ,ﻋﺎﻣﻞ ﻣﻬﻢ آﺧﺮ ﻫﻮ ﻟﺠﻨﺔ اﻷﺳامء )اﻟﺘﺴﻤﻴﺔ( اﻟﺘﻲ ﻳﻨﺒﻐﻲ أن ﺗﺘﻌﺎﻣﻞ ﻣﻊ اﻟﻀﻐﻮط اﳌﺨﺘﻠﻔﺔ اﻟﻘﺎدﻣﺔ ﻣﻦ أدﻧﺎه .وﻫﻨﺎ أﻳﻀﺎ ﻳﺠﺐ ﺗﺮك اﳌﻬﻤﺔ ﻟﺮﺋﻴﺲ اﻟﺴﻠﻄﺔ ,ﺣﻴﺚ اﳌﻮﻇﻔني اﻟﻔﻨﻴني ﺗﺤﺖ ﺧﺪﻣﺘﻪ. اﻟﺴﻜﺎن -ﰲ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ ﻧﻈﻤﺖ ﻋﺪة ﻟﻘﺎءات ﻣﻊ اﻟﺠﻤﻬﻮر ,واﻟﺘﻲ ﻧﻈﻤﺖ ﻋﲆ أﻳﺪي اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني,ﻛﻞ 20 ﻣﺮﻛﺰ ﰲ ﺣ ّﻴﻪ.ﰲ اﻻﺟﺘامﻋﺎت ﻗﺪﻣﺖ اﻟﺨﻄﺔ اﳌﻘﱰﺣﺔ,ﻣﻊ إﻣﻜﺎﻧﻴﺔ ردود اﻟﻔﻌﻞ ﻣﻦ اﻟﺠﻤﻬﻮر .ﻫﺬه اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﻛﺎﻧﺖ ﻣﻬﻤﺔ ﻟﻴﺲ ﻓﻘﻂ ﻟﻠﺘﺨﻄﻴﻂ واﳌﻼﺣﻈﺎت ,وﻟﻜﻦ أﻳﻀﺎ ﻟﺨﻠﻖ اﻟﻮﻋﻲ اﻟﻌﺎم ﺑني اﻟﺠﻤﻬﻮر .ﰲ ﻧﻬﺎﻳﺔ اﳌﻄﺎف أدت ﻫﺬه اﻻﺟﺘامﻋﺎت إﱃ ﴍﻋﻴﺔ ﻋﻤﻠﻴﺔ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ وﻣﻊ ذﻟﻚ ﺗﺠﺪر اﻹﺷﺎرة اﻧﻪ ﻣﻊ اﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ووﺻﻮل ﻓﺮﻳﻖ اﻟﻌﻤﻞ اﳌﺴﺘﻘﻞ ﻟﻠﺒﻴﻮت ﻓﻬﻤﻮا أن ﻣﻌﻈﻢ اﻟﺴﻜﺎن مل ﻳﻌﺮﻓﻮا ﺑﻬﺬا اﳌﴩوع ﻋﲆ اﻟﺮﻏﻢ ﻣﻦ ﻧﴩه ﰲ اﻟﺼﺤﻒ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ وإﻋﻼن اﳌﺠﻠﺲ ﻟﻬﺬا اﳌﴩوع. وﻳﻨﺒﻐﻲ إﺑﻼغ اﻟﺴﻜﺎن ﻋﻦ اﳌﴩوع ﺑﺎﻟﻮﺳﺎﺋﻞ اﳌﻮﺿﻮﻋﺔ ﺗﺤﺖ ﺗﴫف اﻟﺴﻠﻄﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ :ﺻﺤﻒ,ﻣﻮاﻗﻊ اﻻﻧﱰﻧﺖ ,إرﺳﺎل اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻟﻠﻤﻨﺎزل ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ اﻟﱪﻳﺪ ,اﻟﻐﺎﻳﺔ ﻣﻦ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﻫﻲ ﻣﻌﺮﻓﺔ اﻟﺠﻤﻬﻮر ﻟﻠﻤﻨﺘﺞ اﻟﻨﻬﺎيئ. اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني -إﴍاك أﺻﺤﺎب اﳌﻬﻦ اﳌﺆﻫﻠﺔ ﻫﻮ ﻋﺎﻣﻼ ﻣﻬ ًام ﰲ ﺑﻨﺎء اﳌﴩوع.ﻫﺆﻻء اﻟﺴﻜﺎن ﻳﻌﺮﻓﻮن اﳌﻨﻄﻘﺔ اﻟﺘﻲ ُوﻟﺪوا وﺗﺮﻋﺮﻋﻮا ﺑﻬﺎ,وﻳﻌﻴﺸﻮن ﺑﻬﺎ ﻟﻠﻴﻮم.وﻳﻌﺮﻓﻮن اﻟﺴﻜﺎن وﻣﻦ ﻫﻢ ﻣﺆﻫﻠﻮن ﳌﺴﺎﻋﺪة إﻧﺠﺎح ﻫﺬا اﳌﴩوع ﻻﺧﺘﻴﺎر ﻣﻨﺴﻘني ﻣﺤﻠﻴني ,ﻳﻠﻔﻮن اﳌﻨﻄﻘﺔ ﻟﺠﻤﻊ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ,ﻳﻜﻮﻧﻮن ﺑﺒﺚ ﻣﺒﺎﴍ ﻣﻊ اﻟﺴﻜﺎن أﺛﺒﺘﺖ ﻧﻔﺴﻬﺎ ﰲ اﳌﴩوﻋني وﺑﺸﺪة. ﻨﺴﻖ ﻣﺤﲇ ميﺜﻞ اﳌﻨﻄﻘﺔ آﻟﻴﺎت اﻟﻌﻤﻞ ﺗ ّﺮﻛﺰت ﻣﻦ ﺧﻼل اﻟﺘﻮزﻳﻊ اﳌﻜﺎين ﻷﻣﺎﻛﻦ ﻣﺘﻤﻴﺰة,وﻟﻜﻞ ﻣﻨﻄﻘﺔ ﺗﻘﺮر ُﻣ ّ و.ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ ﻟﺬﻟﻚ ,ﻛﺎن اﳌﻨﺴﻖ اﳌﺤﲇ ﺟﺰءاً ﻣﻦ ﻓﺮﻳﻖ ﺗﺨﻄﻴﻂ اﳌﴩوع.ﺑﺎﻟﺮﻏﻢ ﻣﻦ اﳌﺴﺆوﻟﻴﺔ اﻟﺠﺴﻴﻤﺔ اﳌﻨﺴﻖ إﻻ اﻧﻪ وﺑﻄﺒﻴﻌﺔ اﻟﺤﺎل أﺧﺬ ﻋﲆ ﻋﺎﺗﻘﻪ ﻧﻘﻞ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت أﻳﻀﺎ ﻋﲆ اﻷﻣﺎﻛﻦ اﻟﺘﻲ ﺗﻘﻊ ﻋﲆ ﻫﺬا ّ اﻷﺧﺮى ﻣﻦ اﻟﺒﻠﺪ. اﳌﻨﺴﻘني اﳌﺤﻠﻴني ﺑﺎﻟﺘﺸﺎور ﻣﻊ اﻟﺴﻠﻄﺔ.وﻛﺎن اﻟﴩط ﻫﻮ اﺧﺘﻴﺎر ﻣﺤﱰﰲ ﰲ اﳌﻬﻨﺔ واﻟﺘﺼﻤﻴﻢ: ﺗﻢ اﺧﺘﻴﺎر ّ ﻣﺴﺎﺣني,ﻣﻬﻨﺪﺳني ﻣﻌامرﻳني ,ﻣﺨﻄﻄني ,وﻗﺪ ﻃﻠﺒﻮا ﻟﻬﺬه اﳌﻮاﺻﻔﺎت ﻧﻈﺮا ً ﻷﻧﺸﻄﺘﻬﻢ ﻣﻨﺴﻘنيّ , ﻣﻬﻨﺪﳼ ﺑﻨﺎءّ , اﳌﻬﻨﻴﺔ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ وﺧﻄﻄﻬﻢ اﻷﻟﻴﻔﺔ واﳌﻌﺮوﻓﺔ,أﺻﺤﺎب اﳌﻬﻦ ﰲ ﻗﺴﻢ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ واﻟﻠﺠﻨﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ ﻟﻠﺘﺨﻄﻴﻂ وﺑﺴﺒﺐ ﻣﻌﺮﻓﺘﻬﻢ وﻣامرﺳﺘﻬﻢ ﻟﻠﻌﻤﻞ ﻣام ﻳﺆدي إﱃ ﻧﺠﺎح ﻫﺬا اﻟﻌﻤﻞ.ﻣﻌﺮﻓﺔ اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني ﻟﻠﺒﻠﺪة أﺧﺬت ُﺑﻌﺪاً إﺿﺎﻓﻴﺎً ﺑﺎﻟﺠﻮﻻت ﺣﻴﺚ أﴍﻛﺖ ﺳﻜﺎن آﺧﺮون ﻣﻦ اﻷﺣﻴﺎء ﺑﺎﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﻨﺎﻗﺼﺔ.وﻣﻊ اﻟﻮﻗﺖ ﻛﺎﻧﻮا ﴍﻛﺎء ﻣﻬﻤني ﳌﻮاﺿﻴﻊ أﺧﺮى ﻣﺜﻞ :ﺗﺼﻤﻴﻢ اﻟﺨﺮاﺋﻂ ,اﺳﺘﻴﻌﺎب اﻟﻔﻜﺮة وﻧﴩ ﻣﺎﻫﻴﺘﻬﺎ ﰲ اﻟﺒﻠﺪة. مبﻮﺿﻮع اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني ﻧﻨﺼﺢ ﺑﺈﻗﺎﻣﺔ ﻃﺎﻗﻢ ﻳﺤﻮي أﻋﻀﺎء ذوي ﺧﻠﻔﻴﺔ ﻣﻬﻨﻴﺔ ﺑﺎﻟﺘﺨﻄﻴﻂ,ﻳﺴﻜﻨﻮن ﰲ ﻣﻨﺎﻃﻖ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ﺑﺎﻟﺒﻠﺪة وﻳﻘﻴﻤﻮن ﻋﻼﻗﺔ ﻋﻤﻞ ﺟﻴﺪة ﻣﻊ اﻟﺴﻠﻄﺔ واﻟﻠﺠﻨﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ وﻳﻌﻤﻠﻮن ﺑﺘﺨﻄﻴﻂ ﻳﻮﻣﻲ داﺧﻞ اﻟﺴﻠﻄﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ.وأﻳﻀﺎً ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ اﺳﺘﺌﺠﺎر ﻣﻦ ٥-٦ﻣﺮﻛﺰﻳﻦ وﻟﻴﺲ أﻛرث ﺣﺘﻰ ﻳﻜﻮن ﰲ اﳌﺴﺘﻄﺎع إدارة اﻟﻌﻤﻞ ﺑﺄﺣﺴﻦ ﺻﻮرة.وﺗﺤﺪﻳﺪ ﻟﻘﺎءات ﺑﺸﻜﻞ أﺳﻬﻞ ,ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ أن ﻳﻜﻮن اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ ﻣﻦ أﺟﻴﺎل ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ,وﻋﺎﺋﻼت ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ,وﻣﻬﻦ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ وﻣﻌﺮﻓﺔ ﻛﺎﻣﻠﺔ ﺑﺎﻟﺤﺎﺳﻮب. 21 ﻟﺘﻠﺨﻴﺺ ﻣﻮﺿﻮع إﴍاك اﻟﺠﻤﻬﻮر واﳌﻬﺘﻤني ﰲ اﻷﻣﺮ ﻳﺠﺐ ﺗﺤﺪﻳﺪ ﻋﺪة أﻫﺪاف وﻣﺤﺎوﻟﺔ ﺗﺤﻘﻴﻘﻬﺎ ﻣﻦ ﺧﻼل اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ: اﻟﻬﺪف أدوات .١اﻟﻨﴩ ﻋﻦ ﺑﺪاﻳﺔ اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﻛﺘﺎﺑﺔ ﻣﻘﺎل ﰲ اﻟﺼﺤﻒ اﳌﺤﻠﻴﺔ .٢ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﺴﻜﺎن ﰲ ﺗﺴﻤﻴﺔ اﻟﺸﻮارع ﻋﻤﻞ ﻟﺠﻨﺔ اﻟﺘﺴﻤﻴﺔ أﻣﺎم ﻣﻤﺜﲇ اﻷﺣﻴﺎء .٣ﺗﻌﺮﻳﻒ ﻣﺎ ﻫﻮ ﺑﻴﺖ وﻣﺎ ﻫﻮ ﺷﺎرع اﻟﻌﻤﻞ ﻣﻊ اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠني وﻗﺴﻢ اﻟﻬﻨﺪﺳﺔ .٤ﻧﻘﻞ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﻔﻌﲇ ﻋﻦ ﺗﻨﻔﻴﺬ اﻟﻌﻤﻞ ﻣﻨﺎﺷري ,ﻣﻘﺎﻻت ﺻﺤﻔﻴﺔ ,ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ ﺣﺴﺎﺑﺎت اﻷرﻧﻮﻧﺎ .٥ﻧﻘﻞ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻦ اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻨﻬﺎﺋﻴﺔ ﻃﺒﺎﻋﺔ ﺧﺮﻳﻄﺔ ﻋﻦ اﻟﻌﻤﻞ اﻟﻨﻬﺎيئ وﻧﴩﻫﺎ ﺑﺒﻴﻮت اﻟﻌﺠﺰة .٦ﺧﺎرﻃﺔ ﻋﻨﻜﺒﻮﺗﻴﻪ“اﻧﱰﻧﺖ“ ﻋﺮض اﻟﺨﺮﻳﻄﺔ ﰲ ﻣﻮﻗﻊ اﻻﻟﻜﱰوين ﻟﻠﻤﺠﻠﺲ ان ُوﺟﺪ .٧ﺗﻘﺪﻳﻢ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻟﻠﻤﺆﺳﺴﺔ ﻧﻘﻞ ﻛﻞ اﳌﻠﻔﺎت ﻟﺪاﺋﺮة اﻻﺣﺼﺎء اﳌﺮﻛﺰﻳﺔ )وﻣﻦ ﺛﻢ ﳌﻜﺘﺐ اﻟﺪاﺧﻠﻴﺔ( .٨ﺗﻘﺪﻳﻢ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻟﻠﺠﻤﻬﻮر اﻟﻮاﺳﻊ وﺿﻊ ﺧﺎرﻃﺔ ﻛﺒرية مبﺪﺧﻞ اﻟﻘﺮﻳﺔ – وﻧﴩ ﺧﺮاﺋﻂ ﰲ إﻧﺤﺎء اﻟﻘﺮﻳﺔ 22 ﻣﺤﻄﺎت ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ أﻣﺎﻣﻚ ﺧﺮﻳﻄﺔ ﺗﻮﺿﺢ ﻣﺮاﺣﻞ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ اﻟﺘﻲ ﻗﻤﻨﺎ ﺑﻬﺎ ﰲ ﺑﻠﺪيت ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ وﺳﺨﻨني .ﻟﻌﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ ﻫﻨﺎك ﻣﺮاﺣﻞ أﺳﺎﺳﻴﺔ اﳌﺮﺗﺒﻄﺔ ﺑﺒﻌﻀﻬﺎ اﻟﺒﻌﺾ.ﺷﺎﻫﺪ اﻟﺘﻔﺼﻴﻞ واﻟﴩح ﻋﻦ ﻛﻞ ﻣﺮﺣﻠﺔ: ﺗﻨﻈﻴﻢ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻮرﻓﻮﻟﻮﺟﻴﺎ اﳌﻨﻄﻘﺔ ﺗﺮﻛﻴﺰ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻦ اﳌﻨﻄﻘﺔ إﻏﻼق اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻨﻬﺎﺋﻴﺔ ﺗﺤﻀري ﻹﻗﺎﻣﺔ اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ ﺗﺼﻤﻴﻢ اﻟﻼﻓﺘﺎت إﻧﺘﺎج اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ ﺗﻨﻔﻴﺬ 23 ﺗﻨﻈﻴﻢ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل اﳌﺴﺎﺣﺔ اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻨﻔﻴﺬ ﺷﺒﻜﺔ ﻋﻨﺎوﻳﻦ رﻗﻤﻴﺔ ﺗﺘﻜﻮن ﻣﻦ ٣ﻣﺴﺘﻮﻳﺎت: .١ﺧﻂ ﻳﺘﻮﺳﻂ اﻟﺸﺎرع. .٢ﻣﻀﻠﻊ ﻳﺼﻒ ﺗﻐﻄﻴﺔ اﳌﺒﻨﻰ. .٣ﻧﻘﻄﺔ ﰲ داﺧﻞ اﳌﻀﻠﻊ ﺗﺸري ﻟﻠﻤﺪﺧﻞ اﻟﺮﺋﻴﴘ ﻟﻠﻤﺒﻨﻰ وﺗﺤﻤﻞ رﻗﻢ اﳌﺒﻨﻰ. ﻣﻦ أﺟﻞ ﺧﻠﻖ ﻫﺬه اﳌﺴﺘﻮﻳﺎت ﻫﻨﺎك ﺣﺎﺟﺔ ﻟﻌﺪد ﻛﺒري ﻣﻦ اﳌﺴﺘﻮﻳﺎت اﻟﺮﻗﻤﻴﺔ اﻟﺪاﻋﻤﺔ ,ﻣﺜﻞ: .١ﺗﺼﻮﻳﺮ ﺟﻮي -ﻫﺬا اﳌﺴﺘﻮى ﻋﻤﲇ وﻣﻬﻢ ﺟﺪاً ﻹﻳﺠﺎد ﻧﻈﺎم اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ,وﻳﻜﻮن ﻣﺼﺪر ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻬﻢ ﻟﻠﻤﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﺮﺋﻴﺔ ﻣﻦ أﺟﻞ اﻟﺘﺸﺨﻴﺺ ,واﳌﺸﺎرﻛﺔ ﺑني اﳌﺸﺎرﻛني ﰲ اﳌﴩوع .ﻣﻦ اﳌﻬﻢ ان ﺗﻜﻮن اﻟﺘﺼﻮﻳﺮ اﻟﺠﻮي ﺣﺪﻳﺚ ومبﺴﺘﻮى دﻗﻲ وﻣﻔﺼﻞ .ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ اﻣﺘﻼك ﺗﺼﻮﻳﺮ ﺟﻮي ﺣﺪﻳﺚ ﻣﻦ ﻣﺮﻛﺰ رﺳﻢ اﻟﺨﺮاﺋﻂ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ,وﻣﻦ أﺳﻮاق ﺧﺎﺻﺔ وأن ﻳﻜﻮن ﻣﻼمئﺎً ﻟﻠﻌﻤﻞ مبﻘﺎﻳﻴﺲ ١:٢,٥٠٠و١:١,٢٥٠- ﻟﻜﻞ ﻣﻨﺎﻃﻖ اﻟﺒﻼد. .٢اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻬﻴﻜﻠﻴﺔ اﻷﺧرية -ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ أن ﺗﻜﻮن ﻧﺴﺨﺔ ُﻣﻨﻘﺤﺔ وﺗﺘﻼﺋﻢ ﻣﻊ اﳌﻨﻄﻘﺔ. .٣ﺧﺮاﺋﻂ ﻣﻔﺼﻠﺔ -اﻟﺨﺮاﺋﻂ ﻣﻬﻤﺔ ﻫﻲ اﻟﺘﻲ ﺗﻜﻮن مبﺮاﺣﻞ اﳌﺼﺎدﻗﺔ ﻋﻠﻴﻬﺎ أو ﺗﻢ اﻟﺘﺼﺪﻳﻖ ﻋﻠﻴﻬﺎ ﻣﻨﺬ رﺳﻢ اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻬﻴﻜﻠﻴﺔ ,وﺑﺴﺒﺐ ﺗ ّﻌﺪد اﻟﺨﺮاﺋﻂ ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ اﺳﺘﻴﻌﺎب ﺑﺎﻟﺮﻗﻤﻨﺔ ﺣﺪود اﻟﺨﺎرﻃﺔ )اﻟﺨﻂ اﻷزرق( ,ﺣﺘﻰ ﻳﺘﺴﻨﻰ ﻟﻨﺎ ﻓﺤﺺ وإرﺳﺎء اﻟﺨﺮاﺋﻂ اﳌﻨﺎﺳﺒﺔ ﰲ اﳌﻨﻄﻘﺔ. .٤ﺧﺎرﻃﺔ اﳌﻮﺟﻪ ﻟﻠﻤﻮاﺻﻼت -دراﺳﺔ ﻣﺸﺎﺑﻪ ﻟﻠﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻬﻴﻜﻠﻴﺔ. .٥اﻟﺨﺮاﺋﻂ ﻟﺘﻌﺒﻴﺪ اﻟﺸﻮارع -دراﺳﺔ ﻣﺸﺎﺑﻪ ﻟﻠﺨﺮاﺋﻂ اﳌﻔﺼﻠﺔ. .٦ﻃﺒﻘﻪ ﻟﻼﺣﻮاض واﻟﻘﺴﺎﺋﻢ -ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ اﻣﺘﻼﻛﻬﺎ ﻣﻦ ﻣﺮﻛﺰ اﻟﺨﺮاﺋﻂ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ أو ﻣﻦ ﻣﺼﺎدر ﺧﺎﺻﺔ. .٧ﺣﺪود اﻟﺒﻠﺪة -ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ اﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻦ ﻣﻜﺘﺐ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ ﰲ وزارة اﻟﺪاﺧﻠﻴﺔ. http://www.moin.gov.il/Subjects/GeographicInformation/medatichnon1/Pages/ default.aspx .٨ﺧﺮاﺋﻂ ﺗﺎرﻳﺨﻴﺔ ﻟﻠﺒﻠﺪة ) -ﻣﺜﺎل :ﻣﻦ ﻓﱰة اﻻﻧﺘﺪاب اﻟﱪﻳﻄﺎين( .٩ﺧﺎرﻃﺔ ﺗﺼﻮﻳﺮﻳﺔ -ﻣﻦ اﳌﻌﺘﺎد ﺗﻨﻔﻴﺬ ﺧﺎرﻃﺔ ﺗﺼﻮﻳﺮﻳﺔ ﻷي ﺑﻠﺪة ﻛﻞ ﻋﺪة ﺳﻨﻮات ,ﻫﺬه اﻟﺨﺮﻳﻄﺔ ﻣﺼﺪر ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻬﻢ ﻟﻌﺪد ﻣﻦ اﳌﺴﺘﻮﻳﺎت ﰲ ﻧﻈﺎم اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ: Y ﺗﻐﻄﻴﺔ اﳌﺒﺎين . Y ﺧﻄﻮط اﻻرﺗﻔﺎع. Y ﻣﺒﺎين اﻟﺠﻤﻬﻮر وﻧﻘﺎط ﻣﻬﻤﺔ ﰲ اﻟﺒﻠﺪة. 24 ﻣﻼﺣﻈﺎت ﺣﻮل رﺳﻢ اﻟﺨﺮاﺋﻂ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮي -ﻣﻦ اﳌﻬﻢ ﰲ ﻣﻨﺎﻃﻖ ﻣﺰدﺣﻤﺔ)ﻣﺜﺎل :ﻣﺮﻛﺰ ﺗﺎرﻳﺨﻲ ﻟﻠﻘﺮﻳﺔ( ,أن ﺗﻨﻔﺬ اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮﻳﺔ ﺑﻌﺪ ﻓﺤﺺ دﻗﻴﻖ ﻋﲆ اﻷرض ﻣﻦ أﺟﻞ اﺳﺘﻴﻌﺎب ﻫﺬه اﳌﺒﺎين ﺑﺸﻜﻞ ﻣﻨﻔﺮد ,وﻟﻴﺲ ﺿﻤﻦ ﺑﺎﻗﻲ اﳌﺒﺎين وﻣﻦ اﳌﻬﻢ أﻳﻀﺎ ﺗﻮﺿﻴﺢ ﺧﻂ ﻳﻔﺼﻞ ﺑني ﻣﺠﻤﻌﺎت ﺳﻜﻨﻴﺔ ﰲ ﻣﺒﺎين ﺗﺤﻮي ﻋﺎﺋﻠﺘني أو أﻛرث ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﺰوﻳﺪ أرﻗﺎم ﺧﺎﺻﺔ ﻟﻜﻞ وﺣﺪة ﺳﻜﻦ. ﻫﻨﺎك إﻣﻜﺎﻧﻴﺔ ﻻﺗﺨﺎذ ﺧﻄﻮط ﺗﻘﺴﻢ اﻟﺸﻮارع ﻣﻦ ﺧﻼل اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮﻳﺔ وﻟﻜﻦ اﻷﻣﺮ ﻳﺘﻄﻠﺐ اﻟﺘﺸﺪﻳﺪ ﻋﲆ وﺳﺎﺋﻞ اﻻﺳﺘﻴﻌﺎب ,وأﻳﻀﺎ ﻓﺤﺺ وﺗﻘﻴﻴﻢ ﻏﺮاﰲ ﺑﺸﻜﻞ ﺷﺎﻣﻞ. اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮﻳﺔ ﺗﻀﻢ أﻳﻀﺎ ارﺗﻔﺎع اﳌﺒﺎين ,ﻫﺬا اﻷﻣﺮ ﻣﻬﻢ ﺟﺪاً ﻟﻼﺳﺘﻤﺮار ﺑﺘﻄﻮﻳﺮ ﻣﺴﺘﻘﺒﲇ ﻟﺠﻬﺎز اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ,ﺣﻴﺚ ﻳﻌﻄﻰ ﻟﻜﻞ وﺣﺪة ﺳﻜﻦ مبﺠﻤﻊ ﺳﻜﺎين ﻋﻨﻮان ﺧﺎص. ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ أن ﻳﻜﻮن ﺗﻼؤم ﻛﺎﻣﻞ ﺑني اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮﻳﺔ واﻟﺼﻮرة اﻟﻬﻮاﺋﻴﺔ وﻟﻜﻦ اﻷﻣﺮ ﻏري إﺟﺒﺎري. ﻣﻦ اﳌﻬﻢ ان ﺗﻜﻮن ﻛﻞ اﳌﻌﻄﻴﺎت ﻋﻦ اﳌﻜﺎن ﻣﻮﺟﻮدة ﺷﺒﻜﺔ إﺣﺪاﺛﻴﺎت ”קואורדינאטות“ )اﳌﻌﺮوﻓﺔ ﻛﺸﺒﻜﺔ (ITM ﺑﺮﻣﺠﺔ وأﺟﻬﺰة -ﻣﻦ اﳌﻌﺘﺎد اﺳﺘﻴﻌﺎب وإدارة وﻓﺤﺺ ﻛﻞ اﳌﻌﻄﻴﺎت اﳌﺬﻛﻮرة أﻋﻼه ﺑﻮاﺳﻄﺔ ﺑﺮﻧﺎﻣﺞ ﻣﻦ ﻧﻮع GISأو CADﻟﻜﻞ ﻧﻮع ﻣﻦ اﻟﱪﻣﺠﺔ ﻫﻨﺎك اﻳﺠﺎﺑﻴﺎ وﺳﻠﺒﻴﺎت ,ﻟﻜﻦ ﻛﻠﺘﺎﻫام متﻜﻨﺎن ﻣﻦ وﺟﻮد ﺣﻞ ﺟﺰيئ أو ﻛﺎﻣﻞ ﻹﻗﺎﻣﺔ وإدارة ﺟﻬﺎز اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ,ودﻣﺞ ﺟﻬﺎز اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ ﻣﻊ أﺟﻬﺰة اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﻷﺧﺮى ﰲ اﻟﺴﻠﻄﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ. ﻣﺘﻄﻠﺒﺎت اﻷﺟﻬﺰة ﻫﻲ ﻣﺤﺮك ﻛﺒري ﻳﺴﺘﻄﻴﻊ أن ﻳﻀﻢ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻛﺜرية ﻻن اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﺠﻐﺮاﻓﻴﺔ ﺗﺘﻄﻠﺐ ﻣﻜﺎﻧﺎً ﻛﺒرياً وﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ أﻳﻀﺎ ﺗﺮﻛﻴﺐ ﺷﺎﺷﺔ ﻛﺒرية ذات ﺟﻮدة ﻋﺎﻟﻴﺔ ﻣﻦ أﺟﻞ اﻟﺮﺳﻢ اﻟﺠﻐﺮاﰲ ,وأﻳﻀﺎ ﻃﺎﺑﻌﺔ ﺑﺎﻷﻟﻮان ﺑﺤﺠﻢ .A3 ﺗﻨﻔﻴﺬ اﻟﺮﻗﻤﻨﺔ -اﺳﺘﻴﻌﺎب اﻟﺜﻼث ﻣﺴﺘﻮﻳﺎت اﳌﻬﻤﺔ ﻟﺠﻬﺎز اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ إﻻ وﻫﻲ اﻟﺨﻄﻮط اﻟﻮﺳﻄﻴﺔ ﻟﻠﺸﻮارع أرﻗﺎم اﻟﺒﻴﻮت واﳌﺒﺎين ﺗﺘﻢ ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ اﻟﺮﻗﻤﻨﺔ ﻋﲆ اﻟﺮﺳﻢ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮي ﻣﻦ ﺧﻼل ﺷﺎﺷﺔ اﻟﻜﻤﺒﻴﻮﺗﺮ .ﺑﺎﻗﻲ ﻣﺴﺘﻮﻳﺎت اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﺬﻛﻮرة أﻋﻼه ﻫﻲ ﻣﺴﺘﻮﻳﺎت ﻣﺴﺎﻋﺪة ﺗﺴﺎﻋﺪﻧﺎ ﻋﲆ إﻳﺠﺎد ﺣﻞ أﺣﺴﻦ ودﻗﻲ أﻛرث. دﻗﻴﻪ اﳌﻌﻄﻴﺎت ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ اﻟﺮﻗﻤﻨﺔ ﻋﲆ ﺷﺎﺷﺔ اﻟﻜﻤﺒﻴﻮﺗﺮ ﻫﻮ أﺿﻌﻒ ﻣﻦ ﺗﻠﻚ اﳌﺄﺧﻮذة ﻣﻦ اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮﻳﺔ وﻟﻜﻦ ﻛﺎﻓﻴﺎً ﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت اﻟﻌﻨﻮﻧﺔ .ﻣﻦ ﺑني اﻟﺜﻼث ﻣﺴﺘﻮﻳﺎت ﻳﻬﻤﻨﺎ أن ﻳﻜﻮن رﻗﻢ اﻟﺒﻴﺖ اﻷﻛرث دﻗﻴﻘﺎ. ﻣﻬﻢ ﺟﺪاً ﻣﺘﺎﺑﻌﺔ وﻣﻼﺣﻘﺔ ﻃﺮﻳﻘﺔ ﺗﺨﺰﻳﻦ واﺳﺘﻴﻌﺎب اﳌﻌﻄﻴﺎت )اﻟﺮﻗﻤﻨﺔ ,اﻟﺨﺮﻳﻄﺔ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮﻳﺔ ,ﻗﻴﺎس اﳌﺴﺎﺣﺔ(GPS , ﻣﻦ أﺟﻞ إﻣﻜﺎﻧﻴﺔ إﻋﺎدة دراﺳﺔ ﻃﺮﻳﻘﺔ اﻟﺘﺨﺰﻳﻦ ﻋﻨﺪﻣﺎ ﻧﻮاﺟﻪ ﻗﻀﺎﻳﺎ ﺗﺤﺘﺎج اﻟﺪﻗﺔ .ﻣﺜﺎل :ﺑﻨﻈﺎم GISميﻜﻦ ﺗﺴﺠﻴﻞ ﻧﻮع اﻟﺘﺨﺰﻳﻦ ﺑﻼﺋﺤﺔ اﻟﺴامت ”” attribute ﻣﺴﺘﻮى آﺧﺮ ﻣﻦ اﳌﻬﻢ اﺳﺘﻴﻌﺎﺑﻪ ﺑﻮاﺳﻄﺔ اﻟﺮﻗﻤﻨﺔ ﻫﻮ ﻣﺴﺘﻮى اﳌﺒﺎين اﻟﺠامﻫريﻳﺔ ,ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﺴﺠﻴﻞ ﻻﻓﺘﺎت ﻣ ّﻮﺟﻬﻪ:ﻣﻦ اﳌﻬﻢ اﺳﺘﻴﻌﺎب ﻣﺒﺎين ﺑﺄﻛﻤﻠﻬﺎ )ﻣﺜﺎل :ﻣﺪارس ﻣﻊ اﻟﺠﺪران اﻟﺘﻲ ﺗﺤﺪﻫﺎ ,وﺣﺪود ﻛﻞ ﻣﺴﻄﺢ ﺑﻨﺎء وﻟﻴﺲ ﻛﻞ ﺑﻨﺎء داﺧﻞ اﳌﺪرﺳﺔ .ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ اﺳﺘﻴﻌﺎب وﺿﻢ ﻣﺒﺎين ﻣﻨﻔﺮدة )ﻣﺜﺎل :ﻋﻴﺎدة ﻃﺒﻴﺔ ﺣﺴﺐ اﻷﺿﻼع اﻟﺘﻲ ﺗﺸﻜﻞ اﳌﺒﻨﻰ( . 25 ﻣﻮرﻓﻮﻟﻮﺟﻴﺎ اﻟﺒﻠﺪة ”اﻟﺒﻨﺎء اﻟﻬﻴﻜﲇ“ دراﺳﺔ اﳌﻮرﻓﻮﻟﻮﺟﻴﺎ -ﰲ ﻫﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ ﻋﻠﻴﻨﺎ دراﺳﺔ ﻣﻮرﻓﻮﻟﻮﺟﻴﺎ اﻟﺒﻠﺪة ﻣﻊ اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني أﻋﻀﺎء ﻃﺎﻗﻢ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ .واﻟﻬﺪف ﻣﻦ ذﻟﻚ ﺗﺤﺪﻳﺪ وﺗﺸﺨﻴﺺ ﻣﺒﻨﻰ ميﻴﺰ اﻟﺒﻠﺪة.ﻣﺜﻼ ﰲ ﺳﺨﻨني ﺗﻘﺮر اﻟﺸﺎرع اﻟﺮﺋﻴﴘ ﻛﺨﻂ ﻓﺎﺻﻞ وﻣام ﺟﻌﻠﻨﺎ منﻴﺰ ﺑني ﻧﻮاﺣﻲ اﳌﺪﻳﻨﺔ اﳌﻮﺟﻮدة ﺣﻮل اﻟﺸﺎرع اﻟﺮﺋﻴﴘ ﻣﻊ أﺣﻴﺎء ﺷامﻟﻴﺔ ﻟﻠﺸﺎرع وﺟﻨﻮﺑﻴﺔ .ﻫﺬا اﻟﺸﺎرع أﺧﺬ ﻃﺎﺑﻌﺎً ﺧﺎص ﺑﺴﺒﺐ ﺗﺤﺪﻳﺪ ﺳﺎﺣﺎت رﺋﻴﺴﻴﺔ ﻋﲆ اﻣﺘﺪاده .اﻟﻨﺘﻴﺠﺔ اﻟﺮﺋﻴﺴﻴﺔ ﻟﻬﺬا اﻟﺘﺤﺪﻳﺪ ﺳﺎﻋﺪت ﺑﺄن ﻳﻜﻮن اﻟﺸﺎرع اﻟﺮﺋﻴﴘ وﻛﻞ اﻟﻄﺮق اﳌﺆدﻳﺔ إﻟﻴﻪ ُﻳﺮﺳﻤﻮا ﻋﲆ اﻟﺨﺮﻳﻄﺔ ﻣﻦ اﻟﻐﺮب ﻟﻠﴩق .وﺑﺎﻗﻲ اﻟﻄﺮق اﻟﺜﺎﻧﻮﻳﺔ ﻳﺮﺳﻤﻮا ﻋﲆ اﻟﺨﺎرﻃﺔ ﻣﻦ ﺑﺪاﻳﺔ اﻟﺸﺎرع اﻟﺮﺋﻴﴘ :اﻷﺣﻴﺎء اﻟﺸامﻟﻴﺔ -ﻣﻦ اﻟﺸﺎرع اﻟﺮﺋﻴﴘ ﺑﺎﺗﺠﺎه اﻟﺸامل :اﻷﺣﻴﺎء اﻟﺠﻨﻮﺑﻴﺔ اﺑﺘﺪءاً ﻣﻦ اﻟﺸﺎرع اﻟﺮﺋﻴﴘ ﺑﺎﺗﺠﺎه اﻟﺠﻨﻮب. ﰲ ﺟﺪﻳﺪة-اﳌﻜﺮ ﺑﺎﳌﻘﺎﺑﻞ,اﳌﻮرﻓﻮﻟﻮﺟﻴﺎ ﺗﺤ ّﺪدت ﻋﲆ ﻳﺪ ﺷﻮارع رﺋﻴﺴﻴﺔ اﻟﺘﻲ اﻋﺘﱪت ﻛﻬﻴﻜﻞ رﺋﻴﴘ واﺗﺨﺬت أرﻗﺎﻣﺎً ﺗﻮﺟﻴﻬﻴﻪ ﻋﲆ ﻃﻮﻟﻬﺎ وﺟﻌﻠﻮا ﺑﺎﻗﻲ اﻟﺸﻮارع ﻛﺸﻮارع ﻣﻨﺴﻮﺑﺔ ﻟﻬﺬه اﻟﺸﻮارع )اﻟﺮﺋﻴﺴﻴﺔ(. ﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﺒﻨﺎء اﻟﻬﺮﻣﻲ ﻟﻠﻤﻮاﺻﻼت -ﻫﻨﺎ ﻳﺠﺐ ﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﺒﻨﺎء اﻟﻬﺮﻣﻲ ﻟﻠﻤﻮاﺻﻼت ﰲ اﻟﺒﻠﺪة .ﻋﲆ ﺳﺒﻴﻞ اﳌﺜﺎل ﰲ ﻣﻨﻄﻘﺔ ﺳﺨﻨني ﺑﺎﻟﻠﺤﻈﺔ اﻟﺬي ﻛﺎن اﻟﺘﻮﺟﻪ ﻟﻠﺸﺎرع اﻟﺮﺋﻴﴘ ﻛﻨﻘﻄﺔ اﻧﻄﻼق ﺑﺪأ ﺑﻌﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻔﺘﻴﺶ ﻋﻦ ﺗﺴﻠﺴﻞ ﺑﺎﻗﻲ اﻟﺸﻮارع ﰲ اﳌﺪﻳﻨﺔ .ﻫﺬا اﻟﻬﻴﻜﻞ ﺗﺤﺪد ﺣﺴﺐ ﺧﺮﻳﻄﺔ ﻣﻨﺬ ﺳﻨﺔ ١٩٤٠اﻟﺘﻲ أﺣﴬﻫﺎ أﺣﺪ أﻋﻀﺎء اﻟﻄﺎﻗﻢ وﺗﻘﺮر ﺣﺴﺒﻬﺎ أن ﺗﻀﻢ اﻟﺸﻮارع اﻟﺮﺋﻴﺴﻴﺔ اﻟﺸﻮارع اﻟﺘﺎرﻳﺨﻴﺔ وأﺣﻴﺎء ﺗﺎرﻳﺨﻴﺔ )أﻧﻈﺮ ﻟﻠﺨﺮﻳﻄﺔ( وﻋﲆ ﻫﺬا اﻷﺳﺎس ﺣﺪدت ﺧﺎرﻃﺔ ﻫﺮﻣﻴﺔ ﻟﻠﺸﻮارع. 26 ﺟﻤﻊ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﻴﺪاﻧﻴﺔ ﻧﺴﺐ اﻟﺒﻴﻮت ﻟﻠﺸﻮارع – ﻣﻦ أﺟﻞ ﻧﺴﺐ أي ﻣﻦ اﳌﺒﺎين ﻳﻨﺘﻤﻲ إﱃ ﻫﺬا اﻟﺸﺎرع أو آﺧﺮ ﻋﻠﻴﻨﺎ ﰲ اﳌﺮﺣﻠﺔ اﻷوﱃ أن ﻧﻌﻄﻲ أﺳامء ﻣﺆﻗﺘﺔ ﻟﻠﺸﻮارع وأن ﻧﻔﺤﺺ أي اﳌﺒﺎين ﺗﻨﺘﻤﻲ إﻟﻴﻬﻢ )أﻧﻈﺮ ﻟﻠﺨﺎرﻃﺔ أﻋﻼه( ﻳﻨﺘﺞ ﻋﻦ ﻫﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ :ﻗﺮارات أوﻟﻴﺔ أي ﺷﺎرع ﻳﺠﺐ ﺗﺴﻤﻴﺘﻪ وأي ﺑﻴﻮت ﺗﻨﺘﻤﻲ ﻟﻠﺸﻮارع اﳌﺆﻗﺘﺔ ,وإﺑﻘﺎء ﻣﺒﺎين ﻣﻌﻴﻨﺔ اﻟﺘﻲ ﻻ ﺗﻨﺘﻤﻲ ﰲ ﻫﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ ﻷي ﺷﺎرع .ﻫﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ ُﺗﻨﻔﺬ ﻋﲆ ﻳﺪ اﻟﻄﺎﻗﻢ ﻛﻔﻌﻞ ﺗﻘﻨﻲ ﺑﺤﺖ -ﺣﺴﺐ ﻓﻬﻢ اﻟﺒﻨﺎء اﻟﻬﻴﻜﲇ ﻟﻠﻘﺮﻳﺔ ﻛام ﻫﻮ ﻣﻮﺟﻮد ﰲ اﻟﺨﺮﻳﻄﺔ ,ﻫﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ ُﺗﺼﺤﺢ ﻓﻴام ﺑﻌﺪ ﻋﲆ ﻳﺪ اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﻟﺬﻳﻦ ﺳﻴﻔﺤﺼﻮن ﻫﺬا اﳌﻔﻬﻮم وﻳﻘﱰﺣﻮن ﺗﺼﺤﻴﺤﺎت ﻋﲆ أﺳﺎس ﻣﻌﺮﻓﺘﻬﻢ ﺑﺎﳌﻨﻄﻘﺔ )أﻧﻈﺮ ﺗﻔﺼﻴ ًﻼ ﰲ اﳌﺮﺣﻠﺔ اﻟﻘﺎدﻣﺔ( اﻟﺨﺮوج ﻟﻠﻌﻤﻞ اﳌﻴﺪاين -ﰲ ﻫﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ ُﻳﺮﺳﻞ اﳌﺮﻛﺰون اﳌﺤﻠﻴﻮن ﻟﻠﻤﻨﻄﻘﺔ ﺣﺘﻰ ﻳﺆﻛﺪوا اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﺘﻲ ﺟﻤﻌﺖ ﺣﺘﻰ ﻫﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ ﻫﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ ﺗﻨﻔﺬ ﻋﲆ ﺧﺮاﺋﻂ ﻣﻦ اﻟﻮرق ,ﺑﴩط أن ﺗﺪﺧﻞ اﳌﻌﻄﻴﺎت ﻛﺎﻣﻠﺔ ﺣﺴﺐ ﻗﻮاﻋﺪ ﻣﺘﻔﻖ ﻋﻠﻴﻬﺎ .ﺗﻘﺴﻢ ﻣﺴﺎﺣﺔ اﻟﺒﻠﺪة إﱃ أﻗﺴﺎم – ﺣﺴﺐ ﻛﱪ اﻟﺒﻠﺪة وﻋﺪد اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني )اﻧﻈﺮ إﱃ ﺧﺎرﻃﺔ ﺳﺨﻨني( .ﻛﻞ ﻣﺮﻛﺰ ﻳﻮﺿﻊ ﰲ ﻣﻨﻄﻘﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻀﻢ ﻣﻜﺎن ﺳﻜﻨﻪ ﺑﺴﺒﺐ ﻣﻌﺮﻓﺘﻪ اﻟﺠﻴﺪة ﻟﻬﺎ. 27 Y ﺟﻤﻊ اﳌﻌﻄﻴﺎت -اﳌﻌﻄﻴﺎت اﻟﺘﻲ ﻳﺠﺐ ﺗﺮﻛﻴﺰﻫﺎ ﰲ ﻫﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ: إمتﺎم اﻟﻮﺿﻊ اﻟﻘﺎﺋﻢ – إذا وﺟﺪﻧﺎ ﻣﻦ ﺧﻼل اﻟﺘﺠﻮل ﰲ اﳌﻨﻄﻘﺔ ﺑﻴﻮﺗﺎً أو ﻣﺆﺳﺴﺎت أو ﺷﻮارع اﻟﺘﻲ مل ﺗﻨﺪرج ,ﻳﺠﺐ إﻋﻄﺎﺋﻬﺎ ﻋﻼﻣﺎت ﻣﻤﻴﺰة . Y ﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﺸﻮارع – اﻟﻔﺤﺺ ﻳﻌني أن ﻛﺎن اﻟﺸﺎرع ﻫﻮ ﺷﺎرع ﻣﻦ ﺑﺪاﻳﺘﻪ ﺣﺘﻰ ﻧﻬﺎﻳﺘﻪ أو ﻳﺠﺐ ﺗﻘﺴﻴﻤﻪ إﱃ ﺷﻮارع ﻣﺘﻔﺮﻋﺔ ,ﻫﻞ ﺷﻮارع ﻣﺘﻌﺎﻗﺒﺔ ﻫﻲ ﰲ اﻟﻮاﻗﻊ ﺷﺎرع واﺣﺪ .اﻟﻔﺮﺿﻴﺔ ﺑﻬﺬه اﳌﺮﺣﻠﺔ ﻫﻲ أن ﻧﻘﻠﺺ ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع ﻟيك ﻧﺠﻌﻞ ﺧﺎرﻃﺔ اﻟﺸﻮارع أﻓﻀﻞ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ ﻋﺪدﻫﺎ. Y ﺿﻢ اﳌﺒﺎين -ﻫﻨﺎ ﻳﺠﺐ ﺗﻨﻔﻴﺬ ﻣﺮﺣﻠﺘني ﻣﺘﺘﺎﺑﻌﺘني: .١أن ﻧﻔﺤﺺ إذا ﻛﺎﻧﺖ اﳌﺒﺎين اﻟﺘﻲ ُﺿﻤﺖ إﱃ ﺷﺎرع ﻣﻌني ﻫﻲ ﺑﺎﻟﻔﻌﻞ ﺗﺎﺑﻌﺔ ﻟﻬﺬا اﻟﺸﺎرع ؟ .٢ﺿﻢ ﻛﻞ ﺗﻠﻚ اﳌﺒﺎين اﻟﺘﻲ مل ُﺗﻨﺴﺐ ﺣﺘﻰ اﻵن ,ﻟﻠﺸﻮارع اﻟﺤﻘﻴﻘﻴﺔ ﻟﻬﺎ . اﻟﻀﻢ ﻳﺘﻢ – ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ ﺗﺸﺨﻴﺺ ﻣﺪاﺧﻞ اﻟﺒﻴﻮت ) ﻻﺣﻆ اﻷﺳﻬﻢ ﻋﲆ اﻟﺨﺎرﻃﺔ( اﺳﺘﻌامﻻت ﻟﻴﺴﺖ ﻟﻠﺴﻜﻦ – اﻟﺘﺸﺨﻴﺺ ووﺿﻊ اﻟﻌﻼﻣﺎت ﻟﻜﻞ اﻻﺳﺘﺨﺪاﻣﺎت ﻋﲆ اﳌﺴﺘﻮى اﻟﺒﻠﺪي– ﻣﺒﺎين اﻟﺠﻤﻬﻮر ,ﺧﺪﻣﺎت اﺟﺘامﻋﻴﺔ ,ﻣﺮاﻛﺰ ﺗﺠﺎرﻳﺔ ,وﻏريﻫﺎ وإﻋﻄﺎﺋﻬﺎ اﻻﺳﻢ اﻟﻜﺎﻣﻞ .ﻫﺬه اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﺗﺴﺎﻋﺪﻧﺎ ﻻﺣﻘﺎً ﻫﻲ ﻣﻦ ﺣﻴﺚ ﺗﺨﻄﻴﻂ ﻟﻮاﺋﺢ ﺗﻮﺟﻴﻪ )أن ﺗﻨﻔﺬ ﰲ اﻟﺒﻠﺪة( أو ﺑﺈﻳﺠﺎد ﺧﺎرﻃﺔ ﻧﻬﺎﺋﻴﺔ ﻋﲆ اﻟﻮرق أو ﻛﻼﺋﺤﺔ ﻣﻤﻐﻨﻄﺔ ﻟﻠﺠﻤﻬﻮر. ﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺒﻴﻮت -ﺗﺮﻗﻴﻢ اﻟﺒﻴﻮت ﰲ ﻛﻞ ﺷﺎرع )ﻋﺪد ﻓﺮدي ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﻟﻴﺴﺎر وزوﺟﻲ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﻟﻴﻤني( ﺑﺸﻜﻞ ﻣﺘﺘﺎﺑﻊ ﺣﺴﺐ اﻟﺸﻮارع اﻟﺘﻲ ُﺣﺪدت .ﻋﻨﺪﻣﺎ ﺗﻮﺟﺪ ﺑﻴﻮت اﻟﺘﺎﺑﻌﺔ ﻟﺸﺎرع ﻣﻌني وﻟﻜﻦ وﺟﻬﺘﻬﺎ ﺗﻘﻊ ﺧﻠﻒ اﻟﺸﺎرع ﻳﺠﺐ ﺗﺮﻗﻴﻤﻬﺎ ﻋﲆ اﻟﺠﻬﺔ اﳌﻘﺎﺑﻠﺔ ﰲ اﻟﺸﺎرع ﻣﻊ إﺿﺎﻓﺔ أ,ب واﻟﺦ... 28 ﺗﺮﻗﻴﻢ ﺑﻴﻮت ﻏري ﻣﻮﺟﻮدة ﺑﻌﺪ -إذا ﻛﺎن ﻧﺘﻴﺠﺔ ﻣﻦ ﻋﺪم اﻟﺒﻨﺎء ﰲ اﻟﺤﺎﴐ ووﺟﻮد ﺧﺎرﻃﺎت ﺑﻨﺎء ﻣﺴﺘﻘﺒﻠﻴﺔ ﻳﺠﺐ إﻋﻄﺎﺋﻬﺎ أرﻗﺎم ﻣﺘﺘﺎﺑﻌﺔ ﺣﺴﺐ ﻃﺎﺑﻊ اﻟﺒﻨﺎء اﳌﻮﺟﻮد ﰲ ﻧﻔﺲ اﻟﺸﺎرع. ﻃﺮﻳﻘﺔ ﺗﺮﻛﻴﺰ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت -اﻟﻄﺮﻳﻖ اﻟﺘﻲ اﺳﺘﺨﺪﻣﻨﺎﻫﺎ ﰲ ﻣﴩوع ﺳﺨﻨني ﻛﺎﻧﺖ ﺗﺸﻜﻴﻞ ﺧﺮاﺋﻂ ﺑﺤﺠﻢ A0 ﻟﻜﻞ ﻣﻨﻄﻘﺔ ﻋﲆ ﺣﺪه وﺗﺮﻛﻴﺰ ﻛﻞ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻨﻬﺎ .ﻣﻦ اﳌﺤﺒﺬ :ﺗﺮﻛﻴﺰ اﳌﻌﻄﻴﺎت ﻋﲆ ﻛﻞ ﺻﻮرة ﺟﻮﻳﺔ ﻟﻠﻤﻨﻄﻘﺔ ﻣﻦ ﻧﻮع ﺷﻔﺎف ﻋﻠﻴﻪ ﻧﻄﺒﻊ ﺑﻨﻔﺲ اﳌﻘﻴﺎس ﻫﻴﻜﻞ اﻷﺑﻨﻴﺔ وﺧﻂ اﻟﻮﺳﻂ ﻟﻠﺸﻮارع .ﺑﻌﺪ إمتﺎم ﻛﻞ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻳﺠﺐ أن ﻧﺴﺠﻞ ﺑﺨﻂ ﻳﺪ واﺿﺢ ﺣﺴﺐ اﻟﻮرق اﻟﺸﻔﺎف أرﻗﺎم اﻟﺒﻴﻮت ,ﻟﻴﻜﻮن ﺑﺈﻣﻜﺎﻧﻨﺎ ﺟﺮد واﺳﺘﻴﻌﺎب أﻛﱪ ﻋﺪد ﻣﻦ أرﻗﺎم اﻟﺒﻴﻮت.ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ أن ﺗﻜﻮن ﻣﺮاﻗﺒﺔ ﺷﺨﺼﻴﺔ إﺿﺎﻓﻴﺔ ﻟﺘﺼﺤﻴﺢ ﺗﻠﻚ اﻟﺘﻲ مل ﺗﺴﺘﻮﻋﺐ ﻋﲆ اﻟﻮرق اﻟﺸﻔﺎف .ﻣﻦ أﺟﻞ أن ﻳﻜﻮن ﰲ اﻹﻣﻜﺎن اﻟﺘﺠﻮل ﺑﻬﺬا اﻟﱰﻛﻴﺰ ﻣﻦ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﰲ اﳌﻴﺪان ﻳﺠﺐ ﺗﺮﺗﻴﺒﻪ ﻛﺨﺮاﺋﻂ ﻣﺮﺗﺒﺔ واﺣﺪة ﻓﻮق اﻷﺧﺮى أو ﻛﺪﻓﱰ ﻣﻘﺴﻢ إﱃ ورق A 2ﺣﻴﺚ متﻜﻨﻨﺎ اﻟﺘﺠﻮل ﻣﻴﺪاﻧﻴﺎً وﺗﺴﺠﻴﻞ ﻣﻼﺣﻈﺎﺗﻨﺎ ﺑﺸﻜﻞ ﻣﺒﺎﴍ. اﻟﻌﻼﻗﺔ ﻣﻊ ﻟﺠﻨﺔ اﻟﺘﺴﻤﻴﺎت -ﻣﻊ اﺗﺨﺎذ اﻟﻘﺮار ﻟﺘﺤﺪﻳﺪ أﺳامء اﻟﺸﻮارع ﻳﺠﺐ اﻟﻌﻤﻞ ﻣﻊ رﺋﻴﺲ اﻟﺴﻠﻄﺔ اﳌﺤﻠﻴﺔ ﻹﻗﺎﻣﺔ ﻟﺠﻨﺔ ﺗﺴﻤﻴﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﻌﻤﻞ ﻣﻌﺎً ﻟﺘﴪﻳﻊ اﳌﴩوع وأن ﺗﻜﻮن ﺣﺎﴐة ﻣﻊ أﺳامء ﻣﺘﻔﻖ ﻋﻠﻴﻬﺎ, ﻟﻬﺬه اﻟﻠﺠﻨﺔ ﻳﺠﺐ ﺗﻘﺪﻳﻢ ﺧﺮاﺋﻂ اﻟﺸﻮارع اﳌﺘﻔﻖ ﻋﻠﻴﻬﺎ ﻣﻊ أﺳامء اﻟﺮﻣﻮز ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻐﻴري ﻫﺬه اﻟﺮﻣﻮز إﱃ أﺳامء .ﻃﺒﻴﻌﺔ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻳﺠﺐ أن ﺗﻜﻮن ﺣﺴﺐ أﺣﻴﺎء ﻣﺤﺪدة واﻟﺒﻨﺎء اﻟﻬﺮﻣﻲ ﻟﻠﺸﻮارع ﻟﻴﺘﻢ إﻋﻄﺎﺋﻬﺎ أﺳامء ﺑﺎﳌﺜﻞ .ﻟﺠﻨﺔ اﻟﺘﺴﻤﻴﺔ ﺑﺈﻣﻜﺎﻧﻬﺎ أن ﺗﺸﻜﻞ ﺟﺴﻢ ﻓﺎﺣﺺ إﺿﺎﰲ وأن ﺗﺒﻌﺚ رﻳﺤﺎً داﻓﻌﺔ ﻟﻄﺎﻗﻢ اﻟﻌﻤﻞ. ﻃﺎﻗﻢ اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ اﻗﱰح ﻋﲆ اﻟﻠﺠﻨﺔ ,أن ﺗﻌﻄﻲ ﻣﻤﻴﺰات ﻟﻜﻞ ﺣﻲ ﺣﺴﺐ ﻋﻮاﻣﻞ ﻣﻮﺟﻬﻪ ,وأن ﺗﻌﻄﻲ ﻟﻠﺸﻮارع أﺳامء اﻟﻨﺎﺑﻌﺔ ﻣﻦ ﻫﺬا اﻟﻌﺎﻣﻞ اﳌﺮﺷﺪ .ﻫﺬه اﻟﻄﺮﻳﻘﺔ ﺗﺴﺎﻋﺪﻧﺎ ﺑﺎﻟﺘﻌﺮف ﻣﺴﺘﻘﺒ ًﻼ ,ﺣني ﻳﻜﻮن ﻣﻌﺮوﻓﺎً ﻟﺪى اﻟﺒﺎﺣﺜني ﻋﻦ اﻟﻌﻨﺎوﻳﻦ اﻟﻌﻮاﻣﻞ اﳌﻮﺟﻬﺔ اﳌﻮﺟﻮدة ﰲ ﻛﻞ ﺣﻲ وﺣﻲ .أﻓﻀﻠﻴﺔ أﺧﺮى ﻧﺎﺑﻌﺔ ﻣﻦ إﻋﻄﺎء أﺳامء 29 ﺣﻴﺎدﻳﺔ ﺑﺪون ﺣﺴﺎﺳﻴﺔ ﻛﻬﺬه أو ﺗﻠﻚ – ميﻜﻦ أن ﻳﺴﺎﻋﺪ ﻟﺠﻨﺔ اﻟﺘﺴﻤﻴﺎت أﻣﺎم اﳌﻮاﻃﻨني أو أﻣﺎم ﻣﻜﺘﺐ اﻟﺪاﺧﻠﻴﺔ اﻟﺬي ﻣﻦ ﺷﺄﻧﻪ أن ﻳﻌﻄﻲ ﺗﴫﻳﺤﺎً ﻷﺳامء اﻟﺸﻮارع .ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ ﻟﺬﻟﻚ ﻳﺴﺎﻋﺪﻧﺎ اﻟﻌﺎﻣﻞ اﳌﻮﺟﻪ ﰲ ﺗﺼﻤﻴﻢ ﻣﻼﺋﻢ ,أو ﻟﻮن ﻣﻤﻴﺰ ﻣام ﻳﺴﺎﻋﺪ ﰲ اﻟﺘﻌﺮف أﻛرث ﻋﲆ اﳌﻨﻄﻘﺔ .ﺑﺎﻟﺮﻏﻢ ﻣﻦ أن ﻫﺬا اﻟﺘﻮﺟﻪ مل ﻳﻜﻦ ﻧﺎﺗﺠﺎً ﻋﻦ ﻟﺠﻨﺔ ﺗﺴﻤﻴﺎت ﰲ ﺳﺨﻨني اﻟﺘﻲ ﻓﻀﻠﺖ اﻟﻌﻤﻞ ﺑﺎﺗﺠﺎﻫﺎت أﺧﺮى ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ. ﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﺨﺎرﻃﺔ اﻟﻨﻬﺎﺋﻴﺔ إدﺧﺎل ﻛﻞ ﻣﻌﻄﻴﺎت اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠني – ﻣﻦ أﺟﻞ إدﺧﺎل ﻛﻞ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻟﺨﺎرﻃﺔ ﻧﻬﺎﺋﻴﺔ واﺣﺪة ﻳﺠﺐ ﺗﻐﻴري اﻟﺨﺎرﻃﺔ ﻣﻦ ﻧﻈﺎم اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﺠﻐﺮاﻓﻴﺔ ) (GISﻟﺨﺮﻳﻄﺔ ﺑﻨﻈﺎم ”أوﺗﻮﻛﺎد“ ﻋﻠﻴﻨﺎ اﺳﺘﺨﺪام رﺳﺎم ﺧﺮاﺋﻂ ذو ﺧﱪة وﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ أن ﻳﻜﻮن ﻣﻦ ﺳﻜﺎن اﳌﻨﻄﻘﺔ ﺣﺘﻰ ﻳﻜﻮن ﺑﺈﻣﻜﺎﻧﻪ أن ﻳﺒﺚ ﰲ ﻣﻮاﺿﻴﻊ ﻳﻜﻮن ﻋﻠﻴﻬﺎ ﺧﻼﻓﺎً ﺑني اﻷﻃﺮاف .ﰲ ﺣﺎل اﺳﺘﺨﺪﻣﺖ ﻃﺮﻳﻘﺔ اﻟﱰﻛﻴﺰ ﻋﲆ ﺧﺎرﻃﺔ ﺷﻔﺎﻓﺔ )أﻧﻈﺮ إﱃ اﻟﺒﻨﺪ اﻟﺴﺎﺑﻖ( ﻣﻦ أﺟﻞ ﻓﺤﺺ وﺗﺤﻮﻳﻞ ﻷرﻗﺎم ﰲ اﻟﺮﺳﻢ اﻟﺘﺨﻄﻴﻄﻲ وإمتﺎﻣﻬﺎ وﻓﺤﺼﻬﺎ ﻳﺪوﻳﺎً. ﻣﺮﺣﻠﺔ اﻟﻔﺤﺺ واﻟﺘﺪﻗﻴﻖ -ﻣﻦ أﺟﻞ اﳌﺼﺎدﻗﺔ اﻟﻨﻬﺎﺋﻴﺔ ﻟﻠﺨﺎرﻃﺔ ﻳﺠﺐ ﻧﻘﻠﻬﺎ إﱃ اﳌﺮﻛﺰﻳﻦ اﳌﺤﻠﻴني,وﺗﺼﺤﻴﺢ ﻣﺎ ﻳﺠﺐ ﺗﺼﺤﻴﺤﻪ ﻗﺒﻞ اﻟﺘﻨﻔﻴﺬ اﻟﻨﻬﺎيئ. إدﺧﺎل ﻛﻞ اﳌﺎدة اﱃ ﻧﻈﺎم اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﺠﻐﺮاﻓﻴﺔ ) – (GISﻳﺠﺐ ﺗﺤﻮﻳﻞ ﻛﻞ اﳌﺎدة اﻟﺘﻲ اﺳﺘﻮﻋﺒﺖ ﻣﻦ اﻟﺮﺳﻢ اﻟﺘﺨﻄﻴﻄﻲ أوﺗﻮﻛﺎد ﻧﻈﺎم اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﺠﻐﺮاﻓﻴﺔ ) (GISﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﺤﻀري ﻣﻔﺼﻞ ﺗﻘﻨﻲ وﺧﺮاﺋﻂ ﻋﻤﻞ. 30 ﻋﻨﺎﴏ ﻟﺘﺤﻀري اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ ﻳﺘﻄﻠﺐ إﺧﺮاج اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ إﱃ ﺣﻴﺰ اﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﻋﻨﴫﻳﻦ أﺳﺎﺳني: .١ﻣﻔﺼﻞ ّﻛﻤﻲ -وﻳﺨﺘﺺ ﺑﻌﺪد ﻟﻮاﺋﺢ اﻟﺒﻴﻮت وﻟﻮاﺋﺢ اﻟﺸﻮارع اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ .٢ﻣﻔﺼﻞ ﺗﺸﻜﻴﲇ -وﻳﺨﺘﺺ ﺑﺸﻜﻞ وﻧﻮع اﻟﻠﻮاﺋﺢ اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ وﺗﻜﺎﻟﻴﻔﻬﺎ? ﻫﺬه اﳌﻌﻄﻴﺎت أﺳﺎﺳﻴﺔ وﻣﻬﻤﺔ ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻘﺪﻳﻢ اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ ,وﻫﻲ ﻣﱰاﺑﻄﺔ اﻟﻮاﺣﺪة ﺑﺎﻷﺧﺮى :أﻧﻮاع اﻟﻠﻮاﺋﺢ اﳌﺨﺘﻠﻔﺔ ﺗﺤﺪد ﻟﻨﺎ ﻛﻤﻴﺘﻬﺎ وﺑﺎﻟﺘﺎﱄ ﺗﻜﺎﻟﻴﻔﻬﺎ اﻟﻌﺎﻣﺔ. أﻣﺎﻣﻚ ﺗﻔﺼﻴﻞ ﻷﻧﻮاع اﻟﻠﻮاﺋﺢ وﻋﻨﺎﴏﻫﺎ اﳌﺨﺘﻠﻔﺔ ,ﻣﻊ اﻳﺠﺎﺑﻴﺎت وﺳﻠﺒﻴﺎت ﻛﻞ ﻧﻮع وﻧﻮع .ﰲ ﻧﻬﺎﻳﺔ ﻫﺬا اﻟﻔﺼﻞ ﻧﻌﻄﻲ ﺣﺴﺎب ﻣﺎﱄ ﻋﺎم اﻟﻘﺎﺋﻢ ﻋﲆ أﺳﻌﺎر ﺳﻮق اﻟﻠﻮاﺋﺢ اﻷرﺧﺺ وﻣﻊ ذﻟﻚ ﻳﻼﺋﻢ اﳌﻘﺎﻳﻴﺲ اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ. ﻛﻞ إﺿﺎﻓﺔ ﰲ اﻟﺘﺼﻤﻴﻢ واﻟﺘﺰﻳني ﺗﻀﻢ إﺿﺎﻓﺔ ﰲ اﻟﺘﻜﺎﻟﻴﻒ وﻳﺠﺐ ﻓﺤﺼﻬﺎ ﻋﲆ ﺣﺪه. اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ ﻟﺘﻘﺪﻳﻢ اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ ﻫﻲ: .١ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع – ﻳﺠﺐ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﺑني ﺷﻮارع ﻗﺎمئﺔ ﻋﻠﻴﻬﺎ ﻳﺠﺐ ﺗﻌﻠﻴﻖ ﻟﻮاﺋﺢ اﻹرﺷﺎد وﺑني ﺷﻮارع ﻣﺨﻄﻂ ﻟﺒﻨﺎﺋﻬﺎ ﻻ ُﺗﻜﻮن ﺿﻤﻦ اﳌﻨﺎﻗﺼﺔ. .٢ ﻋﺪد اﻟﺒﻴﻮت – وﻫﻨﺎ أﻳﻀﺎ ﻳﺠﺐ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﺑني ﺑﻴﻮت ﻗﺎمئﺔ وﺑﻴﻮت ﻣﺨﻄﻂ ﻟﺒﻨﺎﺋﻬﺎ. .٣ﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت -ﻫﻨﺎ ﻳﺠﺐ اﻟﻨﻈﺮ ﰲ ﻧﻮع وﺷﻜﻞ ﻟﻮاﺋﺢ اﻹرﺷﺎد اﻟﺘﻲ ﺳﻨﺴﺘﻌﻤﻠﻬﺎ: ﻟﻮاﺋﺢ ﻣﻌﻠﻘﺔ ﻋﲆ ﻋﻤﺪان – ﻟﻮاﺋﺢ ﻛﻬﺬه ﺗﻮﺿﻊ ﰲ ﻣﻔﺎرق اﻟﻄﺮق ﻓﻘﻂ وﻫﻲ ﺗﺸري ﰲ ﻛﻞ زاوﻳﺔ ﺷﺎرع ﻋﲆ اﻟﺸﻮارع اﳌﺘﻔﺮﻋﺔ ﻣﻦ اﳌﻔﱰق .ﻣﺜﻞ ﻫﺬه اﻟﻼﺋﺤﺔ ﺗﻌﻠﻖ ﺑﻮاﺳﻄﺔ ﻋﺎﻣﻮد وﺗﻜﺎﻟﻴﻔﻬﺎ أﻛرث .ﻣﻊ ذﻟﻚ ﺗﺮﻛﻴﺒﻬﺎ ﻏري ﻣﺘﻌﻠﻖ مبﺪاﺧﻞ ﺑﻴﻮت ﺧﺎﺻﺔ وﻫﻲ ﺗﻮﺿﻊ ﰲ ﻣﻨﺎﻃﻖ ﻋﻤﻮﻣﻴﺔ. اﺳﺘﻌامل ﻫﺬه اﻟﻠﻮاﺋﺢ ﻳﻌﻄﻴﻨﺎ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ ﻋﻦ ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع وﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت .ﻳﺠﺐ ﺗﺤﺪﻳﺪ ﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت اﻟﻄﺮق ﻟﻜﻞ ﺷﺎرع ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﺤﺪﻳﺪ ﻋﺪد ﻟﻮاﺋﺢ اﻹرﺷﺎد اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ ﻧﻬﺎﺋﻴﺎً. ﻻﺋﺤﺔ إرﺷﺎد ﻋﲆ زاوﻳﺔ اﻟﺸﺎرع – ﻻﺋﺤﺔ ﻛﻬﺬه ﺗﻮﺿﻊ ﻋﲆ ﺑﻴﺖ ﻣﻮﺟﻮد ﰲ زاوﻳﺔ اﻟﺸﺎرع ﻣﻦ أﺟﻞ اﻹﺷﺎرة ﻋﲆ اﻟﺸﺎرع .إذا ﻛﺎن اﻟﺸﺎرع ﻃﻮﻳ ًﻼ ﺗﻮﺿﻊ ﻟﻮاﺋﺢ إﺿﺎﻓﻴﺔ وﻟﻴﺲ ﻓﻘﻂ ﰲ ﻣﻔﱰﻗﺎت اﻟﻄﺮق اﻳﺠﺎﺑﻴﺎت ﻫﺬه اﻟﻼﺋﺤﺔ ﻫﻮ اﺳﺘﻌامل ﺑﻴﻮت ﻗﺎمئﺔ ﻣﻦ أﺟﻞ وﺿﻊ اﻟﻠﻮاﺋﺢ .ﺳﻠﺒﻴﺎﺗﻬﺎ: ﻻﺋﺤﺔ إرﺷﺎد ذات ﻃﺎﺑﻊ ﻋﻤﻮﻣﻲ ﻣﻮﺿﻮﻋﺔ ﻋﲆ ﺑﻴﺖ ﺧﺎص – ﻣﻦ اﳌﻤﻜﻦ أن 31 ﺗﺤﺪث اﺣﺘﻜﺎﻛﺎً ﻣﻊ اﻟﺴﻜﺎن ,إذ ﻫﻨﺎك ﺣﺎﺟﺔ ﻟﻮﺿﻊ ﻟﻮاﺋﺢ إرﺷﺎد ﻣﻦ ﻛﻞ ﻧﺎﺣﻴﺔ ﻣﻦ اﻟﺒﻴﺖ ﺣﺴﺐ أﺳامء اﻟﺸﻮارع اﳌﺘﻔﺮﻋﺔ ﻣﻦ ﻣﻔﱰق اﻟﻄﺮق. ﰲ ﺣﺎﻻت ﻏري ﻗﻠﻴﻠﺔ ﻧﻮاﺟﻪ ﻣﺸﻜﻠﺔ ﻋﺪم وﺟﻮد ﺑﻴﺖ ﰲ زاوﻳﺔ اﻟﺸﺎرع ﻣام ﻳﺘﻄﻠﺐ اﻳﺠﺎد ﺣﻠﻮل ﺑﻮاﺳﻄﺔ ﻋﻤﺪان ﺧﺎﺻﺔ ﻣام ﻣﻌﻨﺎه ﺗﺼﻤﻴﻢ أﺷﻜﺎل وﺗﺮﻛﻴﺒﺎت ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ﻣﻦ اﻟﻠﻮاﺋﺢ. إذا ﻛﺎن ﻋﻠﻴﻨﺎ اﺳﺘﻌامل ﻻﺋﺤﺔ ﻛﻬﺬه ﻋﻠﻴﻨﺎ ﺗﺤﺪﻳﺪ ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع ,وﻋﺪد ﻣﻔﱰﻗﺎت اﻟﻄﺮق وﻛﻢ ﻣﻦ اﻟﺒﻴﻮت واﻗﻌﺔ ﻋﲆ زواﻳﺎ اﻟﺸﻮارع وﺑﺄي زاوﻳﺔ ﺷﺎرع ﻳﺠﺐ وﺿﻊ ﻋﺎﻣﻮد. ﻻﺋﺤﺔ إرﺷﺎد ﺗﺨﺺ ﺑﻴﺖ وﺷﺎرع ﻣﻌﺎً – ﻻﺋﺤﺔ إرﺷﺎد ﻫﺬه ﺗﻜﻮن ﻛﻮﺣﺪة واﺣﺪة وﺗﻮﺿﻊ ﰲ ﻛﻞ ﺑﻴﺖ وﺑﻴﺖ. اﻳﺠﺎﺑﻴﺎﺗﻬﺎ :ﺗﻮﻓﺮ ﻋﻠﻴﻨﺎ مثﻦ ﻻﺋﺤﺘني)ﺷﺎرع وﺑﻴﺖ( ,وﻻ ﻳﺘﻄﻠﺐ وﺿﻊ ﻋﻮاﻣﻴﺪ ﰲ زواﻳﺎ ﺷﻮارع ﺧﺎﻟﻴﺔ ﻣﻦ اﻟﺒﻴﻮت وﻳﺨﻠﻖ اﺳﺘﻤﺮارﻳﺔ ﺑﺈﻋﻄﺎء ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻋﻦ اﻟﻌﻨﺎوﻳﻦ ﰲ اﻟﺒﻠﺪة. اﻟﺴﻠﺒﻴﺎت :ﻳﺘﻄﻠﺐ أﻳﺠﺎد ﻻﺋﺤﺔ إرﺷﺎد أﻛﱪ ﻣﻊ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت أﻛرث وﻳﻜﻠﻒ مثﻨ ُﺎ أﻛرث.وﰲ ﺣﺎﻟﺔ أردﻧﺎ ﺗﻐﻴري اﺳﻢ اﻟﺸﺎرع ﻋﻠﻴﻨﺎ ﺗﻐﻴري ﻛﻞ ﻟﻮاﺋﺢ اﻟﺸﺎرع.. اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ ﻫﻲ ﻋﺪد اﻟﺒﻴﻮت اﻟﻘﺎمئﺔ ﺑﺎﻟﻔﻌﻞ 32 ﺗﺤﺪﻳﺪ ﺷﻜﻞ اﻟﻠﻮاﺋﺢ وﺗﺼﻤﻴﻤﻬﺎ اﳌﻘﺎﻳﻴﺲ اﻟﺘﻲ ﺣﺪدت ﻟﺘﺼﻤﻴﻢ ﺷﻜﻞ اﻟﻠﻮاﺋﺢ ﻛﺎﻟﺘﺎﱄ: .١واﺿﺤﺔ ﻟﻠﻌﻴﺎن -ﻋﲆ اﻟﻼﺋﺤﺔ أن ﺗﻜﻮن ﻣﺮﺋﻴﺔ ﺑﻮﺿﻮح ﻟﻴ ًﻼ أو ﻧﻬﺎراً. .٢ﺗﺤﺪﻳﺪ اﻟﺸﻜﻞ – أن ﻳﻜﻮن ﺗﺼﻤﻴﻢ اﻟﻠﻮاﺋﺢ ﻣﻤﻴﺰ وﺟﺬاب. .٣ذو ﺻﻴﺎﻧﺔ ﻋﺎﻟﻴﻪ -ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ اﺧﺘﻴﺎر ﻣﻮاد ذات ﺟﻮده ﺣﺘﻰ ﻻ ﻧﻀﻄﺮ ﻟﺘﻐﻴريﻫﺎ ﻣﻊ اﻟﺰﻣﻦ. .٤أن ﻧﺨﺘﺎر ﻣﻮاد ﻗﻮﻳﻪ -ميﻜﻨﻬﺎ اﻟﻮﻗﻮف أﻣﺎم ﺗﻐريات اﻟﻄﻘﺲ أو ﻳﺪ اﻹﻧﺴﺎن. .٥اﺧﺘﻴﺎر اﳌﻨﺘﺞ -أن ﻧﺨﺘﺎر ﻣﻨﺘﺠﺎ ﻣﺴﺘﻘﺮا ﻳﻜﻮن ﺣﺎﴐا ﻟﺼﻨﻊ ﻟﻮاﺋﺢ ﺟﺪﻳﺪة إذا ﺗﻄﻠﺐ اﻷﻣﺮ ذﻟﻚ. .٦أن ﺗﻜﻮن اﻟﻠﻮاﺋﺢ واﺿﺤﺔ وﻣﻌﺮوﻓﻪ وﺑﺴﻴﻄﺔ. .٧ﻻﻓﺘﺎت إرﺷﺎد اﻟﺸﻮارع -اﻟﻼﺋﺤﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺪل ﻋﲆ ﺷﺎرع ﻣﻌني ﺗﻮﺿﻊ ﰲ ﻣﻨﻄﻘﻪ ﻋﺎﻣﻪ وﺗﻜﻮن ﻣﻜﺸﻮﻓﺔ ﺑﻌﻜﺲ ﻟﻮاﺋﺢ اﻟﺒﻴﻮت اﳌﺤﻤﻴﺔ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ أﺻﺤﺎب اﻟﺒﻴﺖ وﻟﺬﻟﻚ ﻳﺠﺐ أن ﺗﻘﻒ ﻟﻮاﺋﺢ اﻟﺸﻮارع مبﻘﺎﻳﻴﺲ ﺟﺪﻳﻪ أﻛرث .ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ ﻟﺬﻟﻚ ﻋﻠﻴﻬﺎ أن ﺗﻜﻮن ﻣﺼﻤﻤﻪ ﺑﺸﻜﻞ آﺧﺮ وان ﻳﺆﺧﺬ ﺑﺎﻟﺤﺴﺒﺎن إﻣﻜﺎﻧﻴﺔ ﺗﻌﻠﻴﻘﻬﺎ ﻋﲆ أو ﺟﺪار واﻟﺦ... .٨ﻻﻓﺘﺎت إرﺷﺎد ﰲ اﻟﺴﺎﺣﺎت -ﻋﲆ ﻫﺬه اﻟﻠﻮاﺋﺢ أن ﺗﻜﻮن ﻣﺼﻤﻤﻪ ﺑﺸﻜﻞ آﺧﺮ وﺣﺠﻢ اﻛﱪ وﺧﺎص ﻣﻦ اﺟﻞ أن ﺗﻮﺟﻪ اﻟﻨﺎس ﻷﺣﻴﺎء ﻣﻌﺮوﻓﻪ أو ﻣﺆﺳﺴﺎت ﺟامﻫريﻳﻪ ﻣﻌﺮوﻓﻪ. .٩اﻟﱰﻛﻴﺐ -ﻣﻮﺿﻮع اﻟﱰﻛﻴﺐ ﻳﺠﺐ أن ﻳﻜﻮن ﺑﺴﻴﻄﺎ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﻟﺰﻣﻦ اﳌﻄﻠﻮب وﺑﻮﺳﺎﺋﻞ اﻟﺮﺑﻂ )ﺑﺮاﻏﻲ.. ﺻﻤﻎ...ﺟﺒﺲ( اﻟﺦ ..وأﻳﻀﺎ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﻟﺘﻜﺎﻟﻴﻒ. .١٠اﻟﺘﻜﺎﻟﻴﻒ -ﻳﺠﺐ اﻟﻮﻗﻮف ﰲ أﳌﻴﺰاﻧﻴﻪ أﳌﺨﺼﺼﻪ ﻟﻬﺬا اﳌﻮﺿﻮع. .١١ﺗﻨﻔﻴﺬ ﻣﺤﲇ -ﻧﻮﴆ ﺑﺎﺳﺘﺨﺪام ﻣﻨﺘﺠني ﻣﺤﻠﻴني يك ﻧﻘﻮي اﻻﻗﺘﺼﺎد اﳌﺤﲇ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ وﻟﻴﺴﻬﻞ ﻋﻠﻴﻨﺎ ﺗﻠﺒﻴﺔ اﻟﻄﻠﺒﺎت ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ أﺧﺮى. 33 ﻻﺋﺤﺔ ﻣﻠﺨﺼﺔ ﻻﻓﺘﺎت ﺑﻴﻮت وﺷﻮارع ﻣﻌﺎً اﳌﻮﺿﻮع ﻻﻓﺘﺎت ﺷﻮارع ﻻﻓﺘﺎت ﻋﲆ ﻋﺎﻣﻮد ﻋﺎﻣﻮد ﻣﻊ ﺟﻨﺎﺣني ١و ٢ ﻻﻓﺘﺎت ﺷﻮارع وﻻﻓﺘﺎت ﺑﻴﻮت ﻻﻓﺘﺎت ﰲ زواﻳﺎ اﻟﺸﻮارع ﻻﻓﺘﺎت إﺿﺎﻓﻴﺔ ﻋﲆ ﻃﻮل اﻟﺸﺎرع ﻻﻓﺘﺔ ﺷﻮارع وﺑﻴﻮت ﻣﻌﺎ ﻻﻓﺘﺔ ﺷﻮارع ﰲ زواﻳﺎ اﻟﺘﻲ ﻻ ﺗﺤﻤﻞ اﺳﻢ اﻟﺸﺎرع ﻣﻔﱰﻗﺎت ﻃﺮق دﻣﺞ ﻻﻓﺘﺎت اﻟﻌﻤﺪان دﻣﺞ ﻻﻓﺘﺎت ﻋﲆ ﻃﻮل اﻟﺸﻮارع ﻻﻓﺘﺎت ﺑﻴﻮت اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﳌﻄﻠﻮﺑﺔ ﻛام ﻫﻮ أﻋﻼه ﻛام ﻫﻮ أﻋﻼه ﻻﻓﺘﺔ ﺷﻮارع ﰲ ﻧﺎﺣﺘﻲ اﻟﺒﻴﺖ ﺑﺰواﻳﺎ ﻻ ﻳﻮﺟﺪ ﺑﻬﺎ ﺑﻴﻮت ﻣﺒﻨﻴﺔ ﰲ ﺷﻮارع ﻃﻮﻳﻠﺔ ﻓﻘﻂ ﻋﲆ ﺑﻴﻮت ﻗﺎمئﺔ ﻳﻔﻀﻞ ﰲ زواﻳﺎ ﻻ ﻳﻮﺟﺪ ﺑﻬﺎ ﺑﻴﻮت – ﻏري إﺟﺒﺎري ﻻ ﺗﻮﺟﺪ ﺣﺎﺟﺔ ﻻﻓﺘﺔ ﻋﲆ ﻛﻞ ﺑﻴﺖ ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع ﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت ﻣﻊ ﺑﻴﻮت ﻣﺒﻨﻴﺔ ﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت ﺑﺪون ﺑﻴﻮت ﻣﺒﻨﻴﺔ ﻋﺪد اﻟﺒﻴﻮت ﻋﺪد ﺷﻮارع ﻃﻮﻳﻠﺔ,ﺑﺤﻴﺚ ﻳﻜﻮن اﻟﺒﻌﺪ ﺑني ﻛﻞ ﻣﻔﱰق وﻣﻔﱰق أﻛرث ﻣﻦ ١٠٠ﻣﱰ. ﻹﺿﺎﻓﺔ ﻻﻓﺘﺎت ﻋﲆ ﻃﻮل اﻟﺸﺎرع ﻓﺤﺺ إﺿﺎﻓﺔ ﻻﻓﺘﺎت ﺷﻮارع ﻋﲆ ﺷﻮارع ﺑﺪون ﻣﻔﱰﻗﺎت ﻣﻦ أﺟﻞ ﺧﻠﻖ ﺗﺴﻠﺴﻠﻴﺔ ﰲ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت دراﺳﺔ اﻟﻌﺪد اﳌﻄﻠﻮب ﻣﻦ ﻻﻓﺘﺎت اﻟﺸﻮارع مبﻔﱰﻗﺎت ﺑﺪون ﺑﻴﻮت ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع ﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت ﻣﻊ اﻟﺒﻴﻮت ﻋﺪد اﻟﻼﻓﺘﺎت ﻋﲆ ﻃﻮل اﻟﺸﺎرع ﻋﺪد اﻟﻌﻤﺪان ﻋﺪد اﻷﺟﻨﺤﺔ ﻣﻘﺎﺑﻞ اﻟﻌﻤﺪان ﻋﺪد اﻟﺒﻴﻮت ﻻﻓﺘﺔ ﻣﻮﺣﺪة ﻋﺪد ﺑﻴﻮت ﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت ﻣﻊ ﺑﻴﻮت ﻣﺒﻨﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺄﺧﺬ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻦ اﻟﺸﺎرع اﻟﻘﺎﺋﻢ ﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت ﺑﺪون ﺑﻴﻮت )ﻟيك ﺗﺴﻤﺢ إﺿﺎﻓﺔ ﻟﻮاﺋﺢ ﻋﻤﺪان( ﰲ ﺷﻮارع ﻃﻮﻳﻠﺔ ﻻﻓﺘﺔ ﻋﲆ ﻛﻞ ﺑﻴﺖ ﻋﺪد ﺷﻮارع ﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت ﻋﲆ ﻛﻞ ﺷﺎرع ﻋﺪد اﻟﺒﻴﻮت ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع ﻃﻮﻳﻠﺔ,ﺑﺤﻴﺚ ﻳﻜﻮن اﻟﺒﻌﺪ ﺑﻴﻨﻬﺎ أﻛرث ﻣﻦ ١٠٠ﻣﱰ. ﻹﺿﺎﻓﺔ ﻻﻓﺘﺎت ﻋﲆ ﻃﻮل اﻟﺸﺎرع. ﻟﻠﻔﺤﺺ واﻟﺪراﺳﺔ ﻣﻦ اﳌﻔﻀﻞ ﺗﻘﻠﻴﺺ ﻋﺪد اﻟﺸﻮارع :ﺑﻮاﺳﻄﺔ ﺗﻮﺣﻴﺪ ﺷﻮارع ﺛﺎﻧﻮﻳﺔ ,ﺿﻢ ﺑﻴﻮت ﻣﻮﺟﻮدة ﺑﺎﻷزﻗﺔ ﻟﺸﻮارع ﻗﺎمئﺔ ﻣﻔﺼّ ﻞ ﻋﺪد اﻟﻌﻤﺪان ﻋﺪد اﻷﺟﻨﺤﺔ )ﻻﻓﺘﺔ ﺷﺎرع( ﻋﺪد ﻻﻓﺘﺎت اﻟﺒﻴﻮت ﻋﺪد اﳌﻔﱰﻗﺎت ﻣﻊ ﻻﻓﺘﺎت ﻣﺰدوﺟﺔ )ﻣﻔﱰق +٣ﻃﺮق( 34 دراﺳﺔ اﻟﻌﺪد اﳌﻄﻠﻮب ﻣﻦ ﻻﻓﺘﺎت اﻟﺸﻮارع مبﻔﱰﻗﺎت ﺑﺪون ﺑﻴﻮت ﻋﺪد اﻟﺒﻴﻮت أﺧﺬ اﻟﺘﻜﺎﻟﻴﻒ ﺑﺎﻟﺤﺴﺒﺎن ﺗﺮﻛﻴﺐ اﻟﻼﻓﺘﺎت اﻳﺠﺎﺑﻴﺎت ﺳﻠﺒﻴﺎت ﻳﺘﻄﻠﺐ ﻋﻤﺪان ﻟﻼﻓﺘﺎت اﻟﺸﻮارع – ﻣام ﻳﺆدي إﱃ ﺗﻜﺎﻟﻴﻒ ﺑﻨﺎء إﺿﺎﻓﻴﺔ. ﻻﻓﺘﺔ اﻟﺸﺎرع ﺗﻈﻬﺮ ﰲ ﻛﻞ ﻣﻔﱰق ﻣﻦ ﻏري اﳌﻤﻜﻦ )وﻣﻦ ﻏري اﳌﺤﺒﺬ ﺗﺮﻛﻴﺐ أﻛرث ﻣﻦ ﺟﻨﺎﺣني ﻋﲆ ﻧﻔﺲ اﻟﻌﺎﻣﻮد( ﻳﺘﻄﻠﺐ ﻻﻓﺘﺎت ﺑﻴﻮت ﻟﻜﻞ ﺑﻴﺖ ﻧﻮﻋني – ﻻﻓﺘﺎت ﺷﻮارع ﻣﻊ ﻋﻤﺪان +ﻻﻓﺘﺎت ﺑﻴﻮت أﻗﻞ اﺣﺘﻜﺎﻛﺎً ﻣﻊ اﻟﺴﻜﺎن: ﻻﺋﺤﺎت ﺷﻮارع ﺗﺨﺺ اﻟﺴﻠﻄﺔ وﻻﺋﺤﺎت ﺑﻴﻮت ﺗﺨﺺ اﻟﻔﺮد. ﺗﻌﺮف أﻛرث ﻋﲆ اﳌﻜﺎن – ﻣﻌﺮﻓﺔ اﻟﺸﺎرع ﻗﺒﻞ اﻟﻮﺻﻮل ﻟﻠﻤﻔﱰق إﺿﺎﻓﺎت ﺗﺸﻜﻴﻠﻴﺔ ﺗﻀﻴﻒ إﱃ ﺟامﻟﻴﺘﻪ ﺳﻬﻞ اﻟﺼﻴﺎﻧﺔ ﺗﻜﺎﻟﻴﻒ ﻋﺎﻟﻴﺔ اﻟﺤﺎﺟﺔ ﻹﻳﺠﺎد ﻣﺴﺎﺣﺔ ﻟﻮﺿﻊ اﻟﻌﻤﺪان ﻣﻔﺼﻞ دﻗﻲ أﻛرث إﱃ ﻳﺤﺘﺎج ّ ﻣﺸﻜﻠﺔ ﰲ ﺗﺴﻠﺴﻠﻴﺔ اﻟﻼﻓﺘﺎت ﻳﺘﻄﻠﺐ ﻧﻮﻋني ﻣﻦ اﻟﻼﻓﺘﺎت : ﻋﲆ اﻟﺒﻴﻮت وﻋﲆ اﻟﻌﻤﺪان )ﺑﺰواﻳﺎ ﻣﻦ ﻏري ﺑﻴﻮت( .ﻣﻌﻨﻰ اﻷﻣﺮ ﺗﺼﻤﻴﻢ إﺿﺎﰲ وإﺿﺎﻓﺔ ﻧﻮﻋني ﻣﻦ اﻟﻼﻓﺘﺎت. ﺗﻜﺎﻟﻴﻔﻪ أﻗﻞ ﻧﺴﺒﻴﺎً ,ﻋﺪد اﻟﻼﻓﺘﺎت ﻛﻌﺪد اﻟﺒﻴﻮت. ﻳﺘﻄﻠﺐ ﺑﺎﳌﻘﺎﺑﻞ ﻻﻓﺘﺔ أﻛﱪ يك ﺗﻀﻢ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت إرﺷﺎدﻳﺔ أﻛرث ﻳﺘﻄﻠﺐ ﻻﻓﺘﺎت ﺑﻴﻮت ﻟﻜﻞ ﺑﻴﺖ ٣أﻧﻮاع :ﻻﻓﺘﺎت ﻋﲆ ﻋﻤﺪان, ﻋﲆ اﻟﺸﻮارع وﻋﲆ اﻟﺒﻴﻮت ﺗﻌﻄﻲ ﺗﺴﻠﺴﻠﻴﺔ ﰲ ﻻﻓﺘﺎت اﻟﺸﻮارع ﺧﺎﺻ ًﺔ ﰲ اﻟﺸﻮارع اﻟﻄﻮﻳﻠﺔ ﻣﻌﺮﻓﺔ أﻛرث ﰲ داﺧﻞ اﻟﺸﺎرع إﺿﺎﻓﺔ ﺟﺰﺋﻴﺔ ﻟﻠﺠامﻟﻴﺔ أﻛرث ﺳﻬﻮﻟﺔ ﰲ ﺗﻐﻴري اﺳﻢ اﻟﺸﺎرع ﻋﻨﺪﻣﺎ ﻳﺘﻄﻠﺐ اﻷﻣﺮ أﻗﻞ ﻋﺮﺿ ًﺔ ﻷﻋامل اﻟﺨﺮاب واﻟﺸﻐﺐ ﻳﺘﻄﻠﺐ إﻳﺠﺎد ﻻﻓﺘﺎت أﻛرث ﻟﺨﻠﻖ ﺗﺴﻠﺴﻠﻴﺔ ﰲ اﳌﻌﻠﻮﻣﺎت اﺣﺘﻜﺎك أﻛرث ﻣﻊ اﻟﺠﻤﻬﻮر – ﻻﻓﺘﺎت أﻛرث وﺑﻌﺾ اﻷﺣﻴﺎن أﻛرث ﻣﻦ ﻻﻓﺘﺔ واﺣﺪة اﻟﺤﺎﺟﺔ ﻟﻨﻮﻋني ﻣﻦ اﻟﱰﻛﻴﺐ ﻣﺸﻜﻠﺔ اﻻزدواﺟﻴﺔ ﻋﻨﺪﻣﺎ ﻳﺒﻨﻰ ﺑﻴﺖ اﻟﺰاوﻳﺔ اﻟﻨﺎﻗﺺ ﰲ اﳌﺴﺘﻘﺒﻞ 35 ﻧﻮع واﺣﺪ :ﺗﺮﻛﻴﺐ ﻻﻓﺘﺎت ﻣﺪﻣﻮﺟﺔ ,ﻛﻌﺪد ﻻﻓﺘﺎت اﻟﺒﻴﻮت ﺗﺼﻤﻴﻢ ﺷﻜﲇ واﺣﺪ ﺗﺮﻛﻴﺐ ﻣﻮﺣﺪ زﻳﺎدة اﻟﺘﻌﺮف ﺑﺴﺒﺐ ﺗﺴﻠﺴﻠﻴﺔ اﻟﺸﻮارع ﻻ ﻳﺘﻄﻠﺐ ﺑﻨﺎء ﻋﻤﺪان أﻗﻞ ﻋﺮﺿ ًﺔ ﻷﻋامل اﻟﺘﺨﺮﻳﺐ أﻗﻞ ﺗﻜﻠﻔﺔ أﻗﻞ ﺟامﻟﻴﺔ ﺗﺮﻛﻴﺐ ﻛﻞ ﻻﻓﺘﺔ ﻋﲆ ﺣﺪه وﺗﻌﺪدﻳﺔ ﰲ اﻟﻼﻓﺘﺎت ﻣام ﻳﺤﺘﺎج إﱃ ﻋﻤﻞ وإدارة أﻛﱪ ﺻﻌﻮﺑﺔ أﻛرث ﰲ ﺗﻐﻴري اﺳﻢ اﻟﺸﺎرع – اذا ﺗﻄﻠﺐ اﻷﻣﺮ מדריך לביצוע מיפוי ושילוט רחובות ובתים ביישובים ערביים בישראל טובי אלפנדרי טוני בראון פברואר 2011 רשימת חברי הצוות צוות סח'נין מנהל הפרויקט ,עמותת שכנים טובי אלפנדרי מרכז הפרויקט ,עמותת שכנים נעים דאוד מהנדס העיר סלימן עותמאן יועץ ממ“ג ,עמותת שכנים טוני בראון אדר' עלי אבו סלאח מרכז מקומי מרכז מקומי פואד חליאלה מרכז מקומי עבד גנאים מרכז מקומי יאסר גנאים מרכז מקומי אחמד זבידאת מרכז מקומי סאמר אבו ריא עיצוב והפקת המכרז ערן פרייס צוות ג‘דיידהמכר מנהל הפרויקט ,עמותת שכנים מר טובי אלפנדרי מרכז הפרויקט ,עמותת שכנים מר נעים דאוד אינג' אנטון אבו סמרה מהנדס המועצה מ“מ ראש המועצה מר מוחמד ח‘ליל יועץ אוטוקאד אדר' מג‘ד מולא חבר צוות וביצוע בשטח מר וג'יה סידאווי מתכנן ראשי במח' הנדסה ד“ר מוחמד שיבל אדר' מוחמד עוראבי מרכז מקומי מרכזת מקומית גב' סאהר מלחם מרכזת מקומית גב' אלהם הנהלת עמותת ”שכניםלפיתוח משותף בגליל“ אדר' מוסטפא אבו רומי יו“ר אדר' עלי אבו סלאח אדר' דפנה נבו אדר' דניאל כהנא אינג' אלבר אנדריא אמירם גולדין מנהלים נעים דאוד דפנה בן ברוך * כל הזכויות שמורות לעמותת ”שכניםלפיתוח משותף בגליל“ .2011 סח'נין2011 , תוכן העניינים דף תודות 4 תקציר מנהלים 5 רקע כללי 6 הבעיות המרכזיות הנובעות מחוסר בכתובות 6 הנעת התהליך 7 גיבוש המדריך 8 סוגיות בתכנון המיפוי 9 שמות או מספרים? 9 התאמה למצב התכנוני 9 התאמה לתכנית שילוט שנעשתה בעבר 10 רציפות מול מקטעיות 10 מבנה טופוגרפי 12 חלוקה לאזורים 12 פתרון בעיות בתהליך המיפוי 13 שיתוף הציבור ובעלי עניין 14 אבני הדרך בתהליך התכנון 17 ארגון המידע 18 מורפולוגיה של היישוב 19 ריכוז מידע מהשטח 21 סגירת המפה הסופית 24 מרכיבים להכנת המכרז 24 עיצוב השילוט 27 39 דף תודות פרויקט מיפוי ושילוט רחובות בישובים הערביים ג'דידהמכר וסח'נין נעשה במימונה הנדיב של קרן גולדמן ) .(Goldman Foundationאנו מודים לאנשי קרן ”גולדמן“ על האמון והתמיכה בפרויקט חשוב זה. תודה לראשי הרשויות המקומיות מר מאזן ג'נאים מסח'נין ומר מוחמד שאמי מג‘דיידה מכר .למהנדסי הרשויות אינג' סולימן עותמן מסח'נין ואדר' אנטון אבו סמרה מג‘דיידהמכר ששיתפו פעולה והיוו גורם מרכזי בקידום הפרויקט. תודה ליועצי המיפוי טוני בראון ואדר' מאג'ד מולא על עבודתם המקצועית והשקעת מאמץ ושעות מעבר למצופה. תודה מיוחדת לוג'יה סידאווי מעמותת החוג המתקדם )מונתדא אלתקדומי( שהגה את הפרויקט והיה שותף מרכזי בקידומו ובביצועו בג‘דיידהמכר. תודה לאנשי הוועדה מקומית לתכנון ובנייה ”לב הגליל“ על סיועם הרב בנושא נתונים ומפות ואפשרות להשתמש בתוכנת הממ“ג. תודה לעו“ד רונן רגב כביר מעמותת ”אמון הציבור“ שליווה אותנו בעצותיו המשפטיות והציבוריות. תודה לסטודיו Yולמנכ“ל ערן פרייס על המידע החשוב שהעבירו ועל שיתוף הפעולה המלא תודה לחברי הנהלת שכנים שמימנו וסייעו בעצות מקצועיות בקידום הפרויקט ועמדו מאחורינו לכל אורכו. תודה לנעים דאוד מרכז הפרויקט שעשה ימים כלילות לקידום הפרויקט וניהולו התקין. תודה לגב' מנאל בדארנה עוזרת מהנדס העיר בסח'נין על ליוויה המסור את הפרויקט. תודה למשתתפים הרבים בתהליך שיתוף הציבור בשני היישובים. תודה לחברי הצוות בשני היישובים שעשו עבודתם נאמנה וסייעו יותר מכל לקדם את הפרויקט. תודה לדפנה בן ברוך מנהלת שותפה של עמותת ”שכנים“ ,על הערותיה ותיקוניה לדוח זה. טובי אלפנדרי מנהל הפרויקט עמותת ”שכנים לפיתוח משותף בגליל“ 40 תקציר מנהלים ברוב הרשויות המקומיות הערביות בארץ ,לא קיימת מערכת מיפוי ומספור רחובות כלל. הסיבות לכך רבות ומגוונות והתוצאות ,מביאות לפגיעה משמעותית באספקת שירותים שונים לתושבים ,משירותי חירום ,כגון אמבולנס הנדרש לחולה ועד לשירות יומיומי של חלוקת דואר ו/או שירות לקוחות כגון חשמל ,מים ,בזק ,משלוחים שונים .בשנים האחרונות עם הכנסת מערכות GPSלשימוש אזרחי נרחב ,אי קיום כתובות מדיר את הישובים הערביים מהמפה במדינת ישראל )תרתי משמע( והופך אותם לבלתי נגישים כמעט לצורכי תיירות ,מסחר וכד'. במהלך השנתיים האחרונות ביצעה עמותת ”שכנים לפיתוח משותף בגליל“ ,שני פרויקטים של מיפוי ומספור בשתי רשויות ערביות :ג'דידה מכר )כ 15,000תושבים( והעיר סח'נין )כ 25,000תושבים(. מהלך פורץ דרך זה ,מהווה מודל ראשון למיפוי ישובים ערביים ,הבנויים בצורה מפוזרת ,לא עקבית ולא אחידה על פני השטח .פרט לשיקולים החוקיים והטכניים הקשורים בפרויקט זה, קיימים גם שיקולים חברתיים ותרבותיים הייחודיים למגזר הערבי כגון :חששות תושבים מהמהלך חשש משינוי ,צורך בהכשרת עובדי מחלקות ההנדסה ,שיקולים פוליטיים ,מתיחויות וחילוקי דעות על רקע צורך במתן שמות לרחובות ועוד. הניסיון האינטנסיבי בשנתיים האחרונות ,העלה על פני השטח את האתגרים והמורכבות של הנושא. הקריטריונים לבחירת יישוב לפרויקט מודל )פיילוט( זה היו :יישוב בינוני גדול ,עם מנהיגות חזקה ,המוכן להתחייב ולבצע את התהליך ,קיום מחלקת הנדסה ומהנדס רשות ,שלהם יכולת מקצועית לתהליכים מורכבים ,וועדה מקומית לתכנון ובניה משתפת פעולה המצוידת במערכת מידע ותוכנות מתקדמים. תהליך החשיבה לעיצוב הפרויקט זימן לנו שאלות וסוגיות עליהן היינו צריכים לתת תשובה ,כגון: האם לקרוא בשמות לרחובות או במספרים? לשתי השיטות יתרונות וחסרונות ובחירה האחת מהן נעשתה בהתאם ליישוב ויכולתו לממש תהליכים כמו הקמת ועדת שמות. חלק אינטגראלי ומשמעותי בתהליך היה שיתוף בעלי העניין בפרויקט .להלן רשימה חלקית: ציבור התושבים ,הנהלת הרשות ,מליאת המועצה ,רכזים מקומיים ,מחלקת ההנדסה .הניסיון מראה שבנושאים מקצועיים ,ההחלטות תתקבלנה בשיתוף רכזים מקומיים עם נציגי העירייה. בנושאים אחרים עדיף לידע את הציבור באופן ישיר ע“י הרשות וראש הרשות באמצעות אמצעי התקשורת המקומית. שלבי העבודה הנדרשים לביצוע פרויקט מיפוי כתובות הם: ארגון המידע המרחבי הקמה וניהול מערכת כתובות דיגיטאלית על בסיס שכבות דיגיטאליות נושאיות ”תומכות“ ,כגון :אורתופוטו ,תכנית המתאר ,תכניות מפורטות ,ועוד. בחינת המורפולוגיה המטרה לזהות ,ביחד עם הרכזים המקומיים ,מבנה מאבחן של היישוב. 41 קביעת היררכיה תחבורתית של כלל הרחובות ביישוב. ריכוז מידע מהשטח לצורך החלטה ראשונית לגבי מהו רחוב ,ואיזה מבנים משתייכים אליו. יציאה לעבודת השטח אימות המידע ע“י הרכזים המקומיים כל אחד באזור שנקבע לו. איסוף הנתונים השלמת נתוני המצב הקיים ,קביעת הרחובות ,שיוך מבנים ,שימושים לא למגורים ,מספור בתים ,מספור בתים עתידיים )שאינם קיימים בפועל כיום(. וועדת שמות עם קבלת ההחלטה לקביעת שמות לרחובות יש לפעול עם ראש הרשות להקמת וועדת שמות שתעבוד במקביל ושתהיה מוכנה עם שמות מוסכמים לקראת סוף התהליך. סגירת המפה הסופית הכנסת כלל נתוני הרכזים מקומיים ,בדיקה נוספת של הרכזים מקומיים על מנת שיאשרו סופית את כלל ההחלטות שנתקבלו .קליטת כלל החומר לממ“ג. לסיכום ,מדריך זה מנסה לתת כלים ,מרגע ההחלטה לבצע פרויקט מיפוי וקביעת כתובות למבנים עד הוצאת המכרז לקראת ביצוע שילוט. 42 רקע כללי ליישובים הערביים בישראל ,ברובם המכריע ,אין כתובות מסודרות כמו בישובים היהודיים או בכל מקום אחר בעולם המערבי .הסיבות לכך נובעות ,כנראה ,מהתפתחות ספונטאנית של הבנייה ביישוב ,מחלוקת המרחב בפועל עפ“י שיוך משפחתי )חמולות( ומהיכרות אישית אינטימית של תושבי הישוב .נראה ,שעד לשנים האחרונות כל עוד הישוב היה יחסית קטן ואינטימי ,לא היה צורך ממשי ודרישה מצד התושבים לקיומה של כתובת רשמית לביתם. חלק מאי קיום הכתובות נובע מחוסר אכיפה מצד המדינה ,אך יותר מכך נובע מדרך הבנייה של היישוב הערבי .בעוד שהיישוב היהודי נבנה ,בדרך כלל ,בשכונות ומבננים ברורים ,הנבנים יחדיו או שמתוכננת להם תשתיות משותפת מראש ,הרי שהבנייה בישוב הערבי ,מאופיינת במאפיינים משלה המצוינים להלן: Yבנייה לפי בעלות על חלקה ולא לפי מבנן או שכונה. Yהבנייה מתבצעת לפי צורך של משפחה,לרוב ,כאשר אחד מבניה מגיע לפרקו ונדרש לבנות בית לקראת נישואין והקמת משפחה. Yהבנייה ,רובה ככולה ,היא על בסיס יוזמה פרטית של בעל הקרקע ,כך שאין מעורבות של גורם על כמו קבלן שיידרש במקביל לבנות ולהכין את התשתיות הנדרשות לכלל השכונה/מבנן. Yאחת התוצאות של התהליך היא פיתוח אקראי ולא רציף של השכונות השונות, שמתפתחות בציר הזמן לרוחב ,לגובה ולשטחים חדשים .הפיתוח נעשה על פי הבעלות על קרקע ,התזמון נעשה על פי הצרכים המיידיים והיוזמה לפיתוח :פרטית. ידוע שבכל נקודת זמן נתונה התמונה של השכונה הבנויה היא זמנית ואינה מייצגת מצב סופי כלשהו ,הרי שגם מערך הכתובות הופך להיות בלתי רלוונטי ועל כן לא ממומש ע“י רשויות מקומיות. 43 הבעיות המרכזיות הנובעות מחוסר בכתובות א. ב. ג. ד. ה. ו. ריבוי מענים שמות רבים חוזרים באותה חמולה פעמים רבות ,כך שלכל תושב ביישוב ערבי יש ”כפילים“ רבים הנושאים את אותו השם .בהיעדר כתובת ברורה ,מכתבים רבים ביניהם מסמכים משפטיים חשובים מגיעים לכתובות לא נכונות ויוצרים בעיות משפטיות קשות .גם קביעת מספר תא דואר לא פתרה את הבעיה ,היות ובמקרים רבים אין אפשרות לציין את תא הדואר והמכתב מגיע לפי שם ויישוב בלבד. היווצרות חובות מנופחים והסתבכויות משפטיות הכשל בהפצת דואר נוגע ,בין היתר ,גם לחשבונות הנשלחים ללקוחות עבור צריכת שירותים ואף למסמכים משפטיים חשובים .העובדה שהחשבונות והמכתבים המשפטיים מגיעים לכתובות לא נכונות גורמת לאיחורים תדירים בתשלום חשבונות ולצבירת ריביות והוצאות גבייה מיותרות ולעתים אף יוצרים בעיות משפטיות קשות כגון הליכי הוצאה לפועל המתקיימים ללא מודעות של החייב לקיום ההליך ולעתים אף לעצם החוב .כך למשל ,על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל 37.5%מהבוגרים בציבור הערבי חוו בשנת 2007ניתוק חשמל או טלפון לעומת 7.5%מהבוגרים בציבור היהודי .פער עצום זה הוא בחלקו תולדה של הכשלים בשירותי הדואר ובהליכי גביית החובות. עיוות תהליך הבחירות חוק הבחירות קובע שאת הקלפיות יש לסדר לפי כתובת מגורים, על מנת להנגיש את הקלפיות לתושבים .אי קיום כתובות מגורים ביישובים הערביים מביא לכך שהקלפיות נערכות לפי סדר הא“ב ,על פי שמות משפחה .מצב זה גורם ,בפועל, לריכוז משפחות מורחבות )חמולות( בקלפיות ויוצר זיקה ישירה בין כל קלפי למשפחה מורחבת מסוימת .מצב זה חושף את אופן הבחירה של החמולה,דבר שעלול לגרום ללחץ מצד בעלי עניין מקומיים או ארציים על המצביעים .במציאות זו ,מופרת אחד מזכויות היסוד של האזרח בישראל והיא אנונימיות מלאה בעת ההצבעה בבחירות השונות. שירותי תשתיות ותחזוקה בכל השירותים והתשתיות הבסיסיות הקשורות ישירות למען ,כמו :מים ,ביוב ,חשמל ,אספקת גז ודלקים ,תקשורת קווית ,חלוקת עיתונים ,נוצרות בעיות קשות של נגישות .בהיעדר כתובת ברורה מתקשה החברה מספקת השירות לאתר את בית המתלונן ומבוזבזות שעות עבודה רבות ויקרות על איתור זה .עלות התיקונים וזמן ביצועם מתארך בצורה משמעותית ביישוב הערבי והופך שירות זה ליקר מאד לחברות אלה. בעיה בפיתוח עסקי עסקים ערביים ,שאינם על המפה העסקית של ישראל ,מתקשים לפרוץ מעבר ללקוחות המקומיים של יישובם ואינם מנצלים את מלוא הפוטנציאל האפשרי שלהם .חלק מהבעיה מתבטא באי נכונות של ספקים לספק שירותים ליישובים אלה ,ולו רק בגלל הזמן היקר המבוזבז לאיתור כתובת במהלך יום העבודה. חוסר פיתוח טכנולוגי טכנולוגיות שונות המתבססות על כתובת מדויקת ,כמו ג'י פיאס ) (GPSומיפוי אינטרנטי ,אינן מיושמות ביישובים הערביים והם הופכים ל“חורים“ במפות אלה .המשתמשים בהן ,מעדיפים ”לעקוף“ יישובים אלה בהיעדר אמצעי טכנולוגי מתקדם להתמצאות בהם .למעשה ,הישובים הערביים הופכים ל“שקופים“ למשתמשים במערכות אלה. 44 ז. חוסר התמצאות של שכנים שכנים המעוניינים להגיע ליישובים ערביים אם למטרות חברתיות ,אם למטרות עסקיות ואם למטרות תיירותיות מדירים את רגליהם מיישובים אלה ומוצאים את צרכיהם במקומות בהם ההתמצאות נוחה וברורה יותר. הנעת התהליך הפרויקט החל משיתוף פעולה בין עמותת ”שכנים“ לעמותת ”החוג המתקדם“ )מונתדא אל תקדומי( מערערה ,שמנהלה וג'יה סידאווי ,ביקש לקדם פרויקט כזה מטעמים של עידוד הדמוקרטיה והקטנת ההשפעה על תהליכי הבחירות ביישובים הערביים בישראל .בתחילת תהליך התכנון נבחרו קריטריונים שונים על מנת להגיע להחלטה מושכלת בבחירת היישוב בו יתבצע הפיילוט הראשון. הקריטריונים לבחירה היו כדלקמן: א .יישוב בינוניגדול על מנת שנעסוק בסוגיה מורכבת ומתאימה למרבית הישובים הערבים ולצורך העמקת הלמידה. ב .יישוב שבו מנהיגות שיכולה לקחת על עצמה תהליך שינוי. ג .יישוב שמעוניין לבצע תהליך מסוג זה. ד .מחלקת הנדסה ומהנדס רשות בעלי יכולת מקצועית מוכחת לתהליכים מורכבים. ה .וועדה מקומית בעלת מערך מידע ותוכנה מהמתקדמים ביותר. ו .קיומו של מידע עדכני לגבי היישוב המועמד. ז .טופוגרפיה נוחה על מנת לא להוסיף מורכבויות נוספות. ח .יישוב שביצע חלקית או ניסה לבצע תהליך של קביעת כתובות גם בעבר. היישוב הראשון שנבחר היה ג'דיידהמכר ,שעמד בכל הקריטריונים .עם תום הפרויקט בג'דידה מכר ,החלטנו להרחיב את המודל לישוב גדול יותר :סח'נין ,שבו עשינו את המיפוי וכן ליווינו את תהליך השילוט בפועל. גיבוש המדריך גיבוש המדריך התבסס על שני פרויקטים שביצעה עמותת ”שכנים“ עם שותפים בג'דיידה מכר בשנים 20082009ובסח'נין בשנים .20092010בנוסף עקבנו אחרי ניסיון שנערך בראמה ללימוד נוסף. הפרויקט הראשון ,בג'דידה מכר ,נעשה בעזרת תוכנת אוטוקאד ואילו השני ,בסח'נין ,בעיקר ע“י תוכנת ממ“ג ) .(GISשני הפרויקטים לווו ע“י מומחה מיפוי המתמחה בתוכנה המובילה. בשני הפרויקטים נעשו תהליכים שונים של שיתוף ציבור :בג'דיידה מכר עם ציבור התושבים ואילו בסח'נין מול המנהיגות הפורמאלית חברי הנהלת העיר וחברי המליאה. 45 הפרויקט בג'דיידה מכר בוצע באמצעים מועטים מאד ואילו הפרויקט בסח'נין שתוקצב מראש, כחלק מ“מיקוד מאמץ“ ממשלתי ביישוב ,בוצע בהתאם לתקנים וסטנדרטים גבוהים הרבה יותר. ביצוע השילוט בפועל בשטח ,בוצע בג'דיידה מכר ע“י עמותת ”שכנים“ כחלק אינטגראלי מהפרויקט ,ואילו הביצוע של השילוט בפועל בסח'נין ,בוצע ע“י עיריית סח'נין בליווי עמותת ”שכנים“ .ביצוע התהליך במלואו עם עיריית סח'נין מפרט טכני ,מכרז ,שיקולי עיצוב ,שיקולי קונסטרוקציה ועוד לימד אותנו נושאים נוספים רבים שהוטמעו גם הם במדריך. בפרויקט ג'דיידה מכר ,הוחלט לקבוע מספרים לרחובות ,ולכן לא היה צורך בהפעלת וועדת שמות יישובית .בסח'נין ,הוחלט לתת שמות לרחובות ,ובמקביל לעבודת התכנון הוקמה וועדת שמות ,כחוק ,והייתה בקשר ישיר ובתיאום מלא עם צוות התכנון. המדריך נכתב בצורה תמציתית ובהירה על מנת לתת כלי עבודה בידי מהנדסי רשויות ומנהלי פרויקטים עתידיים בביצוע פרויקט דומה .הפרקים להלן מפרטים דילמות בפניהן עמדנו ולגביהן קיבלנו החלטה תוך כדי ביצוע הפרויקט ופירוט של שלבי העבודה הנדרשים לביצוע תהליך דומה ביישוב ערבי בישראל. סוגיות בתכנון המיפוי במהלך הדיונים לפיתוח מודל המיפוי הרצוי עלו דילמות רבות עליהם נדרשנו לתת פתרונות מיידיים .להלן מספר סוגיות מרכזיות שעלו בדיונים אלו שמות או מספרים? הסוגיה המרכזית שעולה כאן ,היא האם לתת מראש שמות לרחובות או לתת לרחובות מספור ,כנהוג בניויורק וערים אחרות בעולם .המספור הינו שיטה קלה להבנה שמסייעת גם בהתמצאות ביישוב. יתרונות שיטת השמות: Yאינה דורשת שיטתיות בקביעת השמות .ניתן כמובן לקבוע מוטיב מרכזי שמות עצים, פרחים חיות וכד'. Yניתן ליצור גם כאן שיטתיות חלקית להתמצאות ע“י חלוקה למתחמים נושאיים רובע הפרחים ,רובע העצים ,רובע הצבעים וכד'. Yגישה זו היא המתאימה ביותר לגישה תוספתנית של רחובות באזורים חדשים ובתכניות חדשות. חסרונות שיטת השמות: Yיכולה ליצור בעיות וחיכוכים חברתיים ופוליטיים בקביעת שמות לאזורים מסוימים. Yקושי בהתמצאות והגעה ליעד )גם אם תיווצר שיטתיות מסוימת בשיטת רבעים נושאיים היא תהיה עד לרמת הרובע אבל לא בתוכו(. 46 התאמה למצב התכנוני משמעות תפיסה זו אומרת שקיומה של תכנית מתאר בה נקבעו בפועל סימון כבישים ודרכים, מתבקש לאמצה כפי שהיא. היתרונות: Yהמספור כבר נעשה בעבר ,ע“פ רציונל מסוים ,גם אם הוא לא ידוע לנו וכדאי לנצלו. Yעצם אישור התכניות בוועדות התכנון מקבע את המצב והופך אותו לסטטוטורי ולא נדרש לעבור שוב תהליכי אישור נוספים. Yביצוע המספור יתבצע בהדרגה בהתאם להתפתחות התכנון ופיתוח היישוב בפועל ,ועל כן הפתרונות הם תוצר של חשיבה מתחמית כוללת. החסרונות: Yאין רציונל מוביל ,לא למתחם בודד וגם לא לכל התכנית אותו ניתן להבין ולהכליל. Yבמקרים רבים המספור הוא שרירותי ונעשה ע“י המתכנן של תוכנית מתאר חלקית ,שלא התייחס לשאר היישוב .במקרים רבים יש כפילות של מספרים. Yאזורים בתוך היישוב שמפותחים בשלב מאוחר יותר מקבלים מספרים שרירותיים, בהתייחס למתחמים הקרובים לאזור המתוכנן. התאמה לתכנית שילוט שנעשתה בעבר הסוגיה מתייחסת לניסיון שילוט רחובות בג'דיידה מכר ,שלא הושלם בגלל סיבות שונות. נוצר מצב בו קיימת מפת בסיס ,עליה יש הסכמה וקיים מערך שילוט חלקי ביותר ,שכבר בוצע והורכב בחלק מהבתים .השאלה המתבקשת הייתה האם לקבל את המיפוי מהעבר ולהשלים את השילוט החסר בהתאמה .או שלא? היתרונות: Yנוצרה מפה על פי קריטריונים שניתן אולי לנסות ולשחזר. Yהמפה שבוצעה בעבר ,אושרה כסכמה ברמה של המועצה המקומית Yקיים מערך שילוט חלקי ,המאפשר חיסכון בעלויות. החסרונות: Yקיים קושי בשחזור המתודולוגיה בה נקטו בעבר ,מקשה על קביעת המשך המיפוי באזורים החדשים. Yהיעדר שיתוף ציבור ברמה כלשהי מונעת לגיטימציה לתהליך. Yהשלמת השילוט הקיים ידרוש סקר מכין של המצאי הקיים ,שידרוש עלויות נוספות. פירוש הדבר שמירה על העיצוב הקודם )הנצחה של שילוט שאולי אינו מעוצב כראוי או בלתי ניתן לשחזור( או לחילופין הסרת כלל השילוט הקודם כחלק מתהליך ההתקנה של החדש )עלויות נוספות של ההסרה ופגיעה ויזואלית בקירות בהן הוא הותקן קודם(. 47 רציפות מול מקטעיות הסוגיה התייחסה למקרה של מתן מספרים לרחובות .השאלה הייתה האם לתת אותו מספר מהתחלה ועד סוף הרחוב ,או לחילופין לחלקו למקטעים עד לכל צומת. תרשים מס‘ 1 5 6 רציפות 6 7 מקטעיות שיטת הרציפות היתרונות: Yיש תרומה לתחושת ההתמצאות ,כאשר המשתמש ברחוב יודע כל הזמן שהוא נמצא על אותו ציר ראשי ,גם אם הוא עובר מקצה אחד של היישוב ועד קצהו השני. Yבגישה זו נגיע למספר קטן מאד יחסית של רחובות בישוב ,דבר שיקל על ההתמצאות. החסרונות: Yהמספר שעובר מקצה אחד של היישוב לכל אורכו מקטין את התפיסה המרחבית ,כאשר ביישובים עם צירים ארוכים מספר הרחוב יכול להופיע באזורים נרחבים מאד מהיישוב ואינו יכול להוות אינדיקציה למיקום יחסי בתוך היישוב. Yבגישה הרציפה ,מספרי הבתים לאורך הרחוב יכולים להגיע לערכים גבוהים יחסית. שיטת המקטעיות היתרונות: Yכל קטע של ציר ראשי ,מקבל מספור עד הצומת הבאה .בצורה זו ,חלוקת היישוב ליעדי ביניים משפרת את ההתמצאות המרחבית הכוללת .מספרי המקטעים השונים עולים ככל שנעים לכיוון מסוים )שנקבע מראש( .התוצאה היא :יישוב מחולק בפועל למעין רבעי משנה ,הכוללים מספרי רחובות מסדר גודל מסוים .לדוגמה מספרי הרחובות 115יהיו באזור מובחן קטן והמספרים 1630ינועו למתחם הבא וכן הלאה .עם התנועה בשטח, יוצאים מאזור מובחן אחד למשנהו ובקלות מזהים את המספרים הבאים. Yבגישה המקטעית מספרי הבתים לא יגיעו לערכים גבוהים מאד בגלל מספור המתחיל בכל מקטע מחדש. 48 החסרונות: Yכל מקטע יקבל מספר שונה ,אשר עלול להקשות על התמצאות ועל הבנת רציפות הרחוב לאורכו :לרחוב ארוך מאד יהיה מספר רב של קטעי רחוב עם מספרים שונים ,דבר מקשה להבין שמדובר ברחוב אחד ארוך. Yבגישה זו אנו עלולים להגיע למספר גדול עד מאד של מקטעים עם מספרים שונים דבר שיביא לסרבול ולצורך לזכור מספר רב של רחובות ביחס לגודל היישוב. מבנה טופוגרפי ביישובים בהם הטופוגרפיה קשה ,יש להוסיף מנגנון נוסף חשוב על כל מנגנון אחר שייקבע כשיטה להתוויית מספרי הרחובות .מנגנון זה הוא ביטוי להפרשי הטופוגרפיה ע“י מספרים עולים עם עליית הגובה .כך יינתן בידי התושב/המבקר כלי חשוב להתמצאות ביישוב כאשר הוא יידע שככל שמספר הרחוב גבוה יותר יש להניח שהוא גם גבוה יותר במעלה היישוב .במידה והטופוגרפיה היא ליניאריתמעגלית ועלייה לפסגה מכל חלקי היישוב יש לתת מספור מעגלי שעולה מהאזור הנמוך לגבוה. תרשים מס‘ 2 טופוגרפיה עולה וטופוגרפיה מעגלית מספור מספור הטופוגרפיה עם עולה מספור היתרונות: Yמתווסף עוד אלמנט התמצאות חשוב בתוך היישוב. החסרונות: Yיכול להביא להתנגשות בין התוויות מתודולוגיות של הגישות השונות לקביעת המספר. 49 חלוקה לאזורים הסוגיה :האם רצוי לחלק את היישוב לאזורים מובחנים לפי גישות שונות כגון :שכונות היסטוריות, מרקמים ,סוגי אוכלוסייה ,שכונות ידועות ,מתחמי תפקוד כגון :אזור החינוך ,אזור המסחר ,אזור המועצה וכד'? השאלה שנשאלת :האם חלוקה לאזורים תורמת בנושאי ההתמצאות ובקביעת שמות הרחובות? בראמה ,התברר ,שניתן לחלק את היישוב לכ 30מתחמים או שכונות מזוהות וידועות לתושבי היישוב .דבר זה היווה גורם בצורך לקבוע תהליך מושכל ומבנה למספר רחובות. בג'דיידהמכר ישנם ששה אזורים מובחנים :השיכונים )הכוללים את תושבי עכו לשעבר(; שכונת ברבור )בדואים(; גרעין ג'דיידה; גרעין מכר; ג'דיידה הפרברים; מכר הפרברים .כל אזור כזה מתאפיין במרקם בנוי מיוחד ובאוכלוסייה שונה מבחינת מוצא וגיל. בסח'נין ,התייחסות למערך השכונתי הקיים ,מהווה יתרון שיאפשר ,לאתר ביתר קלות שכונות המוכרות לתושבים בשמן .בסח'נין נקבעו שתים עשרה שכונות ,בנוסף ל“גלעין הכפר“ ההיסטורי שהוגדר בנפרד. היתרונות: Yמוטיב מוביל אם לשכונה יש מוטיב מוביל ,שמות הרחובות שלה יהיו תחת מוטיב זה. לדוגמה שכונת ה“פרחים“ תסייע למצוא את כל הרחובות ששמם הוא פרח. Yעיצוב על פי צבע :אם שלטי הרחובות והבתים בכל אזור יקבלו צבע מסוים ,יסייע הדבר בהתמצאות באזור זה :שכונה ”כחולה“ ,שכונה ”אדומה“ וכד'. Yהיסטורי אם לשכונה יש שם מקובל ומוכר היסטורית ,והוא שגור בקרב התושבים ,שם זה מגביר את יכולת ההתמצאות ביישוב. חסרונות: Yחלוקה שרירותית מהווה אילוץ ,ואינה משקפת בהכרח את האופי והמרקם של כל השכונה. Yהעמסה מיותרת חלוקה לשכונות עלולה להוסיף עודף מידע המכביד על המשתמש במפת הכתובות. יש לציין ,שלפרויקט הכתובות בסח'נין ,נוסף נדבך נוסף של שלטי הכוונה ,שמטרתם להפנות למוסדות עירוניים ואזוריים הממוקמים בעיר .נוצר הצורך להגדיר שכונות ולקרוא להן בשם ,כך שניתן לכוון למבנה הציבור הממוקם בשכונה ,בעזרת הכוונה כללית לשכונה ,ובתוכה לשלט בשלטי הכוונה משניים למוסדות הציבור הנמצאים בה. 50 פתרון בעיות בתהליך המיפוי אזור מתוכנן אזורים בתוך היישוב שאינם בנויים כיום ,אך עם זאת הם כלולים בתכנית בינוי ערים )תב“ע( בתוקף או בתהליכי תכנון שונים .על מנת לשלב אזורים אלה בתכנית יצירת הכתובות ,יש להטמיעם לתוך התכנית הכוללת של תכנית השילוט. להלן מספר התייחסויות בנושא זה: Yמרגע שהתוכנית לאזורים המיועדים לבניה הוטמעה ,היא הופכת להיות כמו כל אזור בנוי בפועל ויש להחיל את השיטה שנבחרה גם על אזור זה. Yיש להגדיר במערכת הממוחשבת שכבה זו בנפרד ,על מנת שנוכל להסירה בשלב ביצוע השילוט בפועל ,זאת על מנת שנוכל להתמקד אך ורק בשילוט המבנים הקיימים .שכבה זו תשתמש את הרשות ,אם וכאשר תכניות הבינוי יבוצעו בפועל. Yאם מתברר ממידע שמספקת מחלקת ההנדסה של הישוב ,שהתכנית )תב“ע( הקיימת אינה בתוקף ויש מחשבות חדשות לגבי התכנון יש לברר היטב את הכיוונים ,ולבחון את ההשלכות של השינוי המתוכנן על מתווה הרחובות הכולל. אזורים ללא תכנון לאזורים שאין בהם עדיין תכנון ,ועם זאת הם ממוקמים בתוך מרקם הבנייה הקיים ,וידוע ,שיהפכו ברבות הימים לאזורי בנייה ,יש למספר את הרחובות ולמספר את הבתים הצפויים במתחם. לצורך זה ,מומלץ לבצע בדיקה במספר מתחמים דומים מבחינת גודל השטח לקביעת מדד של מספר רחובות ומספר הבתים לדונם .מדד זה יש לממש על האזורים הלא בנויים ולהקצות להם בהתאם מספרי רחובות מתאימים .כל מתחם כזה יש לסמן במספר ייחודי ולהכניסו לתקנון התכנית כנספח לקביעת מספרי רחובות למתחם זה לעתיד. 51 שיתוף הציבור ובעלי עניין בשנים האחרונות עולה החשיבות של שיתוף הציבור בתהליכי תכנון וניהול היישוב .שיתוף זה מביא איתו גם תרומה של ידע רב ורעיונות למתכננים ומקבלי ההחלטות וגם ממתן התנגדויות יוצר הזדהות ותחושת שייכות .בצד אלה עומדים גם חיזוק הערכים הדמוקרטיים ,חיזוק הקשר בין התושבים לבין המנהיגות המקומית ובין התושבים לבין עצמם. כדי לשתף את הציבור ,יש לזהות את בעלי העניין בנושא השילוט והמיפוי ,להחליט מי ואיך ישתתפו בתהליך .לרוב ,יש ”לתפור“ את תהליך שיתוף הציבור לכל רשות ,בהתאם למנהגים המקומיים ,לתרבות הארגונית ,ליכולות הארגוניות וכד'. בעלי העניין שהשתתפו בתהליך שיתוף הציבור בפרויקטים בג'דיידה מכר ובסח'נין היו: התושבים ,הנהלת הרשות ,מליאת המועצה ,רכזים מקומיים ,1מחלקת ההנדסה. בשני הישובים בהם עבדנו ,הובלו תהליכי שיתוף ציבור שונים :בג'דיידה מכר עבדנו עם תושבים משכונות שונות ,ואילו בסח'נין הוחלט לעבוד יותר עם המנהיגות הפורמאלית הנהלת העיר והמליאה. מהנדס הרשות ומחלקת ההנדסה השתתפותו של מהנדס היישוב הינה קריטית ,הן בגלל הבנתו המקצועית ,הן בגלל יכולתו לחבר את המהלך עם תהליכים קיימים ותכניות רלוונטיות נוספות .המנדס מהווה גורם המקשר עם ראש הרשות ,הוועדה המקומית ,ההנהלה ,המליאה והציבור .כמו כן ביכולתו להוביל קבלת החלטות שיש להן עניינים עקרוניים פנימיים והיבטים תקציביים .מהנדס הרשות נעזר גם בממלאי תפקידים נוספים ממחלקת ההנדסה האחראים על היבטים שונים וגם להם יש כמובן תרומה גדולה לתהליך. מוסדות הרשות ראש הרשות ,ההנהלה ומליאת הרשות :חשוב לקבל את ברכתם של שלושת גופים אלה על ידי יצירת מומנטום חיובי. אנו כנציגי עמותת ”שכנים“ עשינו זאת מול ראש הרשות יחד עם מהנדס הרשות .בשני היישובים וקיבלנו את ברכת ראש הרשות וגיבויו. קבלת ההחלטות מול המליאה וההנהלה צריכה להתבצע ע“י ראש הרשות ומהנדס הרשות, החבר גם בהנהלת העיר .מהנדס הרשות גם יעמוד לרשותם כאשר צריך להציג את הפרויקט בפניהם. 2 גורם חשוב נוסף היא וועדת השמות היישובית שצריכה להתמודד עם לחצים שונים המגיעים מלמטה .גם כאן יש להשאיר את העבודה לראש הרשות ,כאשר הצוות המקצועי יעמוד לרשותו לכשיידרש. תושבים בג'דיידה מכר נערכו מספר מפגשים עם הציבור ,שאורגנו ע“י הרכזים המקומיים, כל אחד בשכונתו .במפגשים הוצגה התכנית המוצעת ,עם אפשרות לקבלת משוב מהציבור. תהליך זה היה חשוב לא רק כמקור להערות תכנוניות ,אלא גם ליצירת מודעות ציבורית לתהליך ,וחשיפתו לתושבים רבים ככל האפשר בסופו של דבר ,מפגשים אלה יצרו לגיטימציה ביישוב לתהליך .יחד עם זאת יש לציין שברגע הביצוע וההגעה לכל בית בנפרד של צוות 1 2 רכזים מקומיים הם מהנדסים/מתכננים מקומיים ,המייצגים אזורים שונים של היישוב ,שצוותו לצוות התכנון כאנשי מקצוע על מנת לשקף מידע מקומי בצורה הנאמנה ביותר. ועדת שמות יישובית ועדת חובה של הרשות שתפקידה לבחור שמות לרחובות ושכונות ביישוב .החלטותיה צריכות לעבור אישור של משרד הפנים. 52 ההתקנה ,כמות התושבים שלא ידעה על הפרויקט הייתה רבה ,וזאת למרות כתבות בעיתונות הערבית המקומית והוצאת כרוז של המועצה בתחום. מומלץ ליידע את התושבים על התהליך באמצעים העומדים לרשות הרשות המקומית :עיתונים, אתרי אינטרנט וגם יש להוציא אינפורמציה בדיוור ישיר לבתים .רצוי לעשות זאת בסוף תהליך התכנון ,בו ניתן לראות את המוצר המוגמר. רכזים מקומיים שיתוף בעלי מקצוע מקומיים שנקראים ”רכזים“ היווה גורם משמעותי בבניית הפרויקט .רכזים אלה מכירים פיסית את השכונה בה גדלו ,וחיים בה עד היום .הם מכירים את התושבים והלכי הרוח ,וגם מביאים יכולות מקצועיות לתהליך .תפיסה זו ,שיש לבחור רכזים מקומיים ,שיסתובבו בשטח ,יאספו אינפורמציה ,ידברו עם התושבים ,הוכיחה את עצמה בשני ישובי הפרויקט ומומלצת מאוד. דרך הפעולה התמקדה בחלוקה מרחבית לאזורים מובחנים ,כשלכל אזור,נקבע רכז מקומי שייצג את האזור ובחן אותו .בנוסף ,היווה הרכז המקומי חלק מצוות התכנון של הפרויקט. למרות האחריות של כל מרכז מקומי על אזורו שלו ,הוא לקח באופן טבעי אחריות גם על שאר האזורים ע“י העברת מידע והערות לכל אזור ואזור בנפרד. הרכזים המקומיים נבחרו בעצה אחת עם הרשות .הדרישה הייתה לבחור אנשי מקצוע בתחום התכנון :מהנדסים ,הנדסאי בניין ,מודדים ,אדריכלים או מתכננים .נדרשו רכזים שמכירים את התכניות השונות בישוב ,את בעלי התפקידים במחלקת ההנדסה ובוועדה המקומית לתכנון ואת נהלי העבודה בקרב הגורמים המקצועיים השונים הפועלים ביישוב. היכרות הרכזים המקומיים עם היישוב ,קיבלה משמעות נוספת בסיורים שנערכו ביישוב ויצרה מעורבות ושותפות תושבים אחרים מהשכונות לגבי מידע חסר .בהמשך הם היו שותפים משמעותיים לתשומות נוספות בנושא כגון :העיצוב ,ההטמעה וההפצה של המסרים ביישוב. בנושא הרכזים המקומיים ,מומלץ להקים צוות ,שחבריו יהיו בעלי רקע מקצועי בתכנון ,גרים באזורים שונים ביישוב ,מקיימים יחסי עבודה תקינים עם הרשות והוועדה המקומית ,ועוסקים בתכנון שוטף בתוך הרשות המתוכננת .כמו כן ,רצוי לשכור לא יותר מ 56רכזים על מנת שניתן יהיה לנהל בצורה מיטבית את מפגשי העבודה ,ולתאם מפגשים ביתר קלות .רצוי שרכזים אלה יהיו מגוונים מבחינת גילאית ,משפחת מוצא ,מקצוע ,ושליטה במערכות מחשוב. לסיכום תהליך שיתוף הציבור ובעלי העניין יש לציין מספר מטרות ולנסות להשיגן בתהליך: המטרה אמצעים א .פרסום התחלת התהליך בקרב הציבור כתבת פתיחה במקומונים עם ראש הרשות ב .שיתוף התושבים במתן שמות הרחובות עבודה של וועדת השמות מול נציגי שכונות עבודה עם מרכזים מקומיים ומחלקת הנדסה ג .החלטה לגבי הגדרת רחובות ובתים כרוזים ,כתבות עיתונות ,דרך חשבון ארנונה ד .העברת מידע לגבי הביצוע בפועל הדפסת מפה עם סיום העבודה והפצתה בכל בתי האב ה .העברת מידע לגבי המפה הסופית להציג באתר העירייה )אם יש( ו .מפה אינטרנטית העברת כלל הקבצים ללמ“ס )ודרכם למשרד הפנים( ז .העברה לממסד הצבת מפה גדולה בכניסות ליישוב הפצת מפות בעירייה ח .העברה לציבור הרחב 53 אבני הדרך בתהליך התכנון להלן תרשים זרימה של תהליך התכנון המבוסס על התהליכים שעשינו בישובים ג'דיידה מכר וסח'נין .לתהליך התכנון ישנם מספר שלבים עקרוניים הכרוכים זה בזה .ראה להלן פירוט והסבר על כל שלב )ר' תרשים מס‘ 3להלן(: תרשים מס‘ 3 ארגון המידע מורפולוגיה של היישוב ריכוז מידע מהשטח סגירת המפה הסופית הכנה לביצוע מכרז עיצוב השילוט הפקת המכרז ביצוע 54 ארגון המידע המידע המרחבי הנחוץ לצורך הקמה וניהול של מערכת כתובות דיגיטאלית מורכב משלוש ”שכבות“: .1קו אמצע של רחוב. .2מצולע )פוליגון( של תיאור התכסית של מבנה. .3נקודה בתוך פוליגון תכסית המבנה ,שמתאר בקרבה את הכניסה הראשית למבנה ,ומכיל את מספר המבנה. על מנת ליצור שכבות האלה ,יש צורך במספר רב של שכבות דיגיטאליות נושאיות ”תומכות“, כגון: .1אורתופוטו )צילום אוויר מיושר( זו השכבה החשובה והשימושית ביותר בשלב ייצור מערכת הכתובות ,ומהווה מקור עשיר של מידע ויזואלי לצורך זיהוי ,בקרה ושיתוף בין משתתפי הפרויקט .חשוב ורצוי אורתופוטו עדכני וברמת דיוק ופירוט )רזולוציה( גבוהה. ניתן לרכוש אורתופוטו מעודכן מהמרכז למיפוי ישראל )מפ“י( ומשווקים פרטיים מתאים לעבודה בקנ“מ 1:2,500וב 1:1,250עבור רוב אזורי הארץ. .2תכנית המתאר האחרונה רצוי עותק סרוק ומעוגן במרחב ,אך עותק ווקטורי גם מקובל )לדוגמה ,כקובץ אוטוקאד ,אך רצוי מאד שהמידע יהיה בפורמט מבא“ת של משרד הפנים(. .3תכניות מפורטות התכניות החשובות הן אלה שנמצאות בתהליכי אישור או אושרו מאז עשיית התשריט של תכנית המתאר .בגלל ריבוי התכניות,רצוי לקלוט בדיגיטציה את גבול התכנית )קו הכחול( ,ולסרוק ולעגן במרחב את התכנית להתייחסות במקרה הצורך. .4תכנית אב לתחבורה טיפול זהה לתכנית המתאר. .5תכניות כבישים טיפול זהה לתכניות מפורטות. .6שכבת הקדסטר )גושים וחלקות( ניתן לרכוש ממפ“י )מרכז מיפוי ישראל( או מספקים פרטיים. .7גבול הישוב ניתן לקבל מהמרכז המידע התכנוני במנהל התכנון שבמשרד הפנים. http://www.moin.gov.il/Subjects/GeographicInformation/medatichnon1/ Pages/default.aspx .8 .9 מפות היסטוריות של הישוב )לדוגמה ,מתקופת המנדט הבריטי(. מיפוי פוטוגרמטרי נהוג להזמין כיסוי פוטוגרמטרי של הישוב כל כמה שנים .הכיסוי הינו מקור מצוין למספר שכבות חשובות למערכת כתובות: תכסיות של מבנים קווי גובה מבני ציבור וציוני דרך ) (landmarksחשובים. 55 הערות לגבי מיפוי פוטוגרמטרי באזורים צפופים )לדוגמה ,במרכז ההיסטורי של הישוב( ,יש לדרוש מספק הפוטוגרמטריה לבצע בדיקות בשטח ,על מנת לוודא שהמבנים נקלטו כמבנים נפרדים ,ולא כרצף של מבנים .כמו כן ,חשוב לזהות את קו ההפרדה בין יחידות דיור במבנים של דו ותלתמשפחתיים .כל זה על מנת לאפשר אספקת מספר ייחודי לכל יחידת דיור. קיימת אפשרות לקליטת קווי אמצע של רחובות תוך כדי קליטה פוטוגרמטרית ,אך הדבר דורש הקפדה על כללי קליטה מסוימים ,וכמו כן ביקורת ועריכה גראפית לאחר הקליטה. גובה המבנים בד“כ נקלט בפוטוגרמטריה באופן אוטומטי .פריט זה הינו חשוב להמשך הפיתוח העתידי למערכת הכתובות ,כך שלכל יחידת הדיור בבנין דירות תהיה כתובת ייחודית. אם מתאפשר תיאום מלא בין יצור הפוטוגרמטריה ויצור אורתופוטו )למשל ע“י ספק יחיד עבור שני המוצרים( ,אז הסיכוי גדל לתיאום מושלם יותר בין שכבות המידע ,אך הדבר אינו הכרחי. חשוב שכל הנתונים המרחביים יהיו ברשת קואורדינאטות של ישראל החדשה )ידועה כרשת .(ITM תוכנה וחומרה נהוג לקלוט ,לנהל ,ולתשאל את הנתונים לעיל באמצעות תוכנות מסוג GISאו .CADלכל סוג תוכנה יש את היתרונות והחסרונות שלה ,אך שתיהן יכולות לספק פתרון חלקי או מלא להקמה וניהול של מערכת כתובות ,ושילובה של מערכת כתובות בשאר מערכות המידע של רשות מקומית. דרישות החומרה הן בד“כ לפי מפרט הפתרון התוכנה המוצע :כונן גדול שכן מידע גראפי צורך הרבה מקום .מומלץ להתקין מסך גדול ואיכותי לצורך עריכה גראפית ,וכמו כן מדפסת צבעונית בגודל .A3 ביצוע דיגיטציה קליטת שלושת השכבות החשובות למערכת כתובות ,דהיינו מבנים ,קווי אמצע של רחובות ,ומספרי מבנים ,מתבצעת בד“כ דרך ”דיגיטציה“ )כלומר :קליטה גראפית( על גבי שכבת האורתופוטו דרך מסך המחשב .שאר שכבות המידע המצוינים לעיל הינן שכבות עזר ,אשר מכוונים את קולט המידע לכיוון של פתרון טוב ומדויק יותר .דיוק הנתונים שנקלטים דרך דיגיטציה על המסך בד“כ נופל מזה של פוטוגרמטריה ,אך הדיוק הוא ”מספיק טוב“ לצרכי כתובות .בין שלושת השכבות הללו ,פריט המידע שדיוקו החשוב ביותר הינו הנקודה שמציינת את מספר הבית. חשוב לעקוב אחרי שיטת קליטת הנתונים )דיגיטציה ,פוטוגרמטריה ,מדידה (GPS ,על מנת לאפשר שיחזור של שיטת הקליטה כאשר נתקלים בשאלות של דיוק .לדוגמה :במערכת GIS ניתן לרשום את סוג הקליטה בשדה בטבלת ה.attributes שכבה נוספת שחשוב לקלוט באמצעות דיגיטציה הינה שכבת מבנים ציבוריים ,וזה לצורכי שילוט הכוונה :חשוב לקלוט מתחמים בשלמותם )דוגמה :בית ספר לפי הגדר התוחמת או גבול מגרש ,ולא כל מבנה בבית הספר( .ניתן לקלוט מבנים בודדים )דוגמה :מרפאה( לפי פוליגון התכסית של המבנה. 56 מורפולוגיה של היישוב בחינת המורפולוגיה בשלב זה יש לבחון את המורפולוגיה העירונית ביחד עם הרכזים המקומיים חברי צוות התכנון .המטרה לזהות מבנה מאבחן של היישוב .בסח'נין ,לדוגמא ,נקבע הציר הראשי כציר חוצה ועל כן האבחון היה של עיר הבנויה סביב ציר ראשי עם שכונות צפוניות לכביש הראשי ודרומיות לכביש הראשי .ציר זה קיבל בולטות נוספת בגלל קביעת ככרות ראשיות לכל אורך הציר .התוצר המרכזי של קביעה זו לעניינו קבעה שהכביש הראשי וכלל הרחובות המקבילים אליו ימופו ממערב למזרח .כלל הצירים המשניים ימופו החל מהכביש הראשי :השכונות הצפוניות מהכביש הראשי כלפי הצפון; השכונות הדרומיות החל מהכביש הראשי כלפי דרום. בג'דיידהמכר ,לעומת זאת ,המורפולוגיה הוכתבה ע“י צירים ראשיים שהוגדרו כשלד הראשי וקיבלו מספרים מובילים לכל אורכם והותירו את שאר הרחובות כמתייחסים לצירים אלה. קביעת היררכיה תחבורתית כאן יש להגדיר את ההיררכיה של כלל הרחובות ביישוב .בסח'נין לדוגמה :מרגע שהמורפולוגיה התייחסה לכביש הראשי כנקודת ההתייחסות הוחל בתהליך של חיפוש ההיררכיה של כלל הרחובות בעיר .שלד זה התקבע לאור מפה ישנה מ1940 שהובאה ע“י אחד מחברי הצוות וקבעה שהצירים הראשיים חופפים לגמרי לצירים היסטוריים ושכונות היסטוריות )ר' מפה( .על בסיסה נקבעה מפה עם היררכיה של דרכים )ר' להלן(. תרשים מס‘ 4 תרשים מס‘ 5 57 ריכוז מידע מהשטח שיוך בתים לרחובות על מנת לבחון איזה מהמבנים משתייך לאיזה רחוב יש לתת בשלב ראשון שמות זמניים לרחובות ולבחון איזה מבנים משתייכים אליהם )ר' מפה להלן( .תוצאת שלב זה הן :החלטה ראשונית לגבי מהו רחוב )שיקבל שם(; החלטה ראשונית לגבי שיוך מבנים לרחובות הזמניים; והותרת מבנים מסוימים ככאלה שאינם משתייכים )בשלב זה( לאף רחוב. שלב זה נעשה ע“י הצוות ,כאקט טכני לחלוטין על פי הבנתו את המורפולוגיה של היישוב כפי שהיא באה לידי ביטוי במפה .שלב זה יתוקן ע“י הרכזים שיבדקו את קונספציה זו ויציעו תיקונים על בסיס היכרותם את השטח )ר' פירוט בשלב הבא(. תרשים מס‘ 6 יציאה לעבודת השטח בשלב זה נשלחים הרכזים המקומיים לשטח ,כדי לאמת את המידע שנאסף עד שלב זה .שלב זה יתבצע כולו על גבי מפות נייר ,כאשר הנתונים הדרושים יוכנסו ע“פ כללים מוסכמים .שטח העיר יחולק לחלקים לפי גודל היישוב ומספר הרכזים מקומיים )ר' מפה לדוגמה בסח'נין להלן( .כל רכז שובץ לאזור הכולל את שטח מגוריו אותו הוא מכיר באופן טבעי יותר. תרשים מס‘ 7 58 איסוף הנתונים הנתונים אותם יש לרכז בשלב זה של העבודה הם: Yהשלמת המצב הקיים אם כתוצאה מסיור בשטח ואו הכרות אישית ,מזוהים בתים, מוסדות ,או רחובות שלא נקלטו ,יש להשלימם בסימונים מיוחדים. Yקביעת הרחובות הבדיקה תבחן ,האם רחוב שנקבע הוא רחוב לכל אורכו או שיש לפצלו לרחובות ביניים או לחילופין ,האם מספר רחובות רציפים הם למעשה רחוב אחד בפועל .ההנחיה בשלב זה היא לצמצם את מספר הרחובות על מנת לייעל את מפת הרחובות מבחינת מספרם. שיוך מבנים כאן יש לבצע שני שלבים עוקבים: .1לבדוק האם כלל המבנים ששיוכו לרחוב מסוים אכן שייכים אליו בפועל? .2לשייך את כל אותם מבנים ,שלא שויכו עד כה ,לרחובות האמיתיים שלהם. דרך השיוך ע“פ זיהוי כניסות בפועל לבתים )מסומן בחצים במפה להלן(. תרשים מס‘ 8 Y Y Y שימושים שלא למגורים זיהוי וסימון של כל שימוש ברמה העירונית מבנה ציבור, שצ“פ ,מרכז מסחרי ,או אחר ולתת את שמו המלא .פעולה זו תשרת אותנו בהמשך הן בתכנון שלטי ההכוונה )אם תבוצע ביישוב( והן ביצירת המפה הסופית על נייר וכמדיה מגנטית עבור הציבור. מספור בתים מספור הבתים בכל רחוב )אי זוגי בצד שמאל וזוגי בצד ימין (,ברצף לפי הרחובות שזוהו .כאשר יש בתים המשתייכים לרחוב מסוים אך נמצאים מאחורי הבית בחזית הרחוב יש לתת להם את מספורו של הבית בחזית עם תוספת של א ,ב ,וכו'. מספור בתים לא קיימים עדיין אם כתוצאה מאי בנייה עדיין ואם כתכנית עתידית לבתים אלה יש לתת מספור רציף כאילו שהיו בנויים בהתייחס לדפוס הבנייה באותו הרחוב. 59 תרשים מס‘ 9 דרך ריכוז הנתונים הדרך בה נקטנו בפרויקט סח'נין הייתה הפקת מפות בגודל A0של כל אזור בנפרד וריכוז כלל המידע עליו .מומלץ :לרכז את הנתונים על שכבת אורתופוטו עם דף שקוף עליו יודפס באותו קנה מידה מתאר הבתים וקו האמצע של הרחובות .לאחר השלמת כלל המידע יש לרשום בכתב יד ברור את מספרי הבתים ע“פ הנייר השקוף ,על מנת שניתן יהיה לסרוק אותו ולקלוט כך את מירב מספורי הבתים .כדאי לעשות בקרה ידנית נוספת לתיקון אלה שלא נקלטו .ריכוז זה על מנת שניתן יהיה להסתובב איתו בשטח יכול להיעשות או כמפות שיושבות אחת על השנייה או כמחברת של חלקים קטנים יותר של A2איתה ניתן לסייר בשטח לעדכן בזמן אמת. הקשר לוועדת שמות עם קבלת ההחלטה לקביעת שמות לרחובות יש לפעול עם ראש הרשות להקמת וועדת שמות שתעבוד במקביל להתקדמות הפרויקט כולו ושתהיה מוכנה עם שמות מוסכמים בסופה .לוועדה זו יש לספק את מפת הרחובות המוסכמים עם שמות הקוד שלהם על מנת שתוכל לעבוד על החלפת הקודים בשמות .אופי המידע צריך להיות לפי שכונות מזוהות והיררכיה של רחובות ,כדי לאפשר מתן שמות בהתאם .יש לציין שוועדת השמות יכולה להוות גם בקר נוסף לתהליך ויכולה להעביר משוב לצוות העבודה. צוות התכנון הציע לוועדה ,לתת אפיון לכל שכונה לפי מוטיב מסוים ולתת לכל הרחובות שמות הנובעים ממוטיב מוביל זה .דרך זו יכולה לסייע בהתמצאות בעתיד ,כאשר ידוע למחפשי הכתובות המוטיב המוביל של השכונה בה הם מסתובבים .יתרון נוסף נובע ממתן שמות ניטראליים ללא רגישות כזו או אחרת דבר שיכול לסייע לוועדה הן מול התושבים והן מול משרד הפנים שצריך לאשר רשימת רחובות זו .בנוסף מוטיב מוביל יכול להוביל לעיצוב מתאים, או צבע מייחד שיגדיל שוב את ההתמצאות .למרות שגישה זו לא התקבלה ע“י וועדת השמות בסח'נין שהיא בעלת הסמכות והיא בחרה לפעול בכיוונים אחרים. 60 סגירת המפה הסופית הכנסת כלל נתוני הרכזים מקומיים על מנת להכניס את כלל הנתונים שנאספו למפה סופית אחת.יש להמיר את מפת הממ“ג למפות אוטוקאד .יש להשתמש בשירותיו/ה של שרטט/ת אוטוקאד מנוסה רצוי תושב/ת היישוב ,על מנת שי)ת(פעיל גם הוא/היא שיקול דעת נוסף ברגעים של מחלוקת ,על מנת להכניס סופית את כלל הנתונים .במידה וננקטה שיטת הריכוז עם מפה שקופה )ר' סעיף קודם( יש לסרוק ולהמיר למספרים באוטוקאד ולאחר מכן להשלים ולבקר ידנית. שלב בקרה את המפה הסופית יש להעביר לבדיקה נוספת של הרכזים מקומיים ,כדי שיאשרו סופית את כלל ההחלטות שנתקבלו .אם יש תיקונים יש לעדכנם לפני הביצוע. קליטת כלל החומר לממ“ג יש להמיר את כלל המידע שהתקבל מרמת האוטוקאד לרמת הממ“ג לצורך הכנת מפרט טכני ומפות ביצוע. מרכיבים להכנת המכרז להכנת המכרז לביצוע נדרשים שני מרכיבים עיקריים: .1מפרט כמותי מהווה תשובה לכמה שלטי בתים ושלטי רחובות יידרשו? .2מפרט עיצובי מהווה תשובה לסוג השלטים ועלותם? נתונים אלה הם נתוני הבסיס החשובים ביותר על מנת לגשת להכנת המכרז ,והם נמצאים בזיקה חזקה מאד אחד לשני :סוגי השילוט השונים מגדירים את הכמות ודרכם את התקציב הכולל. להלן פירוט סוגי השילוט השונים ,על מרכיביהם השונים כולל יתרונות וחסרונות לכל סוג וסוג. מפרט כמותי: .1מספר רחובות יש להבחין בין רחובות קיימים שיבוצעו בשלב זה לבין רחובות מתוכננים שעבורם לא נזמין שילוט במכרז זה. .2מספר בתים גם כאן יש להבחין בין בתים קיימים למתוכננים או לא בנויים כרגע. .3מספר צמתים כאן יש להתייחס לסוג שלט הרחוב בו אנו רוצים להשתמש: 61 מפרט עיצובי: שלט על עמוד שלט זה מוצב בצמתי רחובות בלבד ובכך מצביעים בכל פינת רחוב על הרחובות המתחברים לצומת .שלט זה מוצב על עמוד ועלותו גבוהה יותר .יחד עם זה התקנתו אינו תלויה בכניסה לבתים פרטיים והוא מוצב בשטח הציבורי. אם משתמשים בשלט זה המידע המבוקש הוא מספר הרחובות ומספר הצמתים .יש לבחון כמה צמתים יש בכל רחוב על מנת לבחון את מספר השלטים הדרוש הסופי. שלט פינת רחוב שלט זה מוצב על בית פינתי בכל צומת להצבעה על הרחוב .אם הרחוב ארוך יוצבו שלטים נוספים לא רק בצמתים. היתרונות של שלט כזה הוא :שימוש בבתים קיימים לצורך הצבת השלט. חסרונות :שלט שמהותו ציבורי מוצב על בית פרטי פוטנציאל חיכוך עם האוכלוסייה. על בית פינתי כזה יש צורך בהצבת שני שלטים בכל פאה של בית בהתאמה לשמות הרחובות המתחברים בצומת. במקרים לא מעטים יש בעיה שאין בית פינתי בנוי ואז יש צורך בעמודים )ר' הקודם( שמשמעותם עיצובים שונים של שלטים והתקנות שונות. אם משתמשים בשלט זה יש לבחון את מספר הרחובות ,את מספר הצמתים ומהם לבחון בכמה יש בית פינתי ובמה אין )להעמדת שלט על עמוד(. שלט בית ורחוב יחדיו שלט זה מודפס כחטיבה אחת ומוצב בכל בית ובית .היתרונות :חוסך יצירת שני סוגי שלטים )רחובות ובתים( ,אינו מחייב הצבת עמודים בפינות שאין בהם בתים ,יוצר רציפות במתן מידע על הכתובות ביישוב .החסרונות :דורש שלט גדול יותר עם יותר אינפורמציה ויותר יקר ,במקרה של החלפת שם רחוב המשמעות היא החלפת כלל שלטי הרחוב. המידע הנדרש כאן הוא מספר הבתים הקיימים בפועל. 62 עיצוב השילוט בין הקריטריונים לבחינת עיצוב השלט עמדו הקריטריונים הבאים: .1נראות השלט צריך להיות מספיק בולט על מנת שייראה ביום ובלילה. .2עיצוב העיצוב צריך לשאוף להיות ייחודי למקום אטרקטיבי .3עמידות לאורך זמן רצוי לבחור בחומרים שיהיו עמידים לאורך זמן ארוך ככל האפשר, על מנת לצמצם בעלויות ההחלפה. .4חוזק רצוי לבחור חומרים חזקים שיעמדו בתנאי מזג אויר או חבלות מעשה ידי אדם. .5בחירת היצרן יש לבחור ביצרן יציב ומקצועי שיוכל לחזור ולבצע שלטים חדשים לבתים נוספים או לשלטים שנפגעו .יש לקבוע חומרים ברורים וידועים ושיטות רישום ידועות ופשוטות .רצוי לבחור יצרן זמין לרשות. .6שילוט רחובות השילוט המסמן רחוב ,הוא בשטח ציבורי וחשוף יותר לעומת השלט הביתי המוגן ע“י בני הבית ולכן הוא צריך לעמוד בקריטריונים הנ“ל בצורה יותר מחמירה. בנוסף הוא צריך להיות מעוצב באופן שונה וגם צורת ההתקנה שלו צריכה לקחת בחשבון אפשרות של התקנה על עמוד ,על חומה ,על גדר וכד‘. .7שילוט כיכרות אלה צריכים להיות בעיצוב אחר ,גדול יותר ומיוחד על מנת שיוכלו לכוון את האנשים לשכונות ידועות או מוסדות ציבור ידועים. .8התקנה נושא ההרכבה צריך להילקח בחשבון הן בפשטות ,הן בזמן הנדרש ,באמצעי החיבור )ברגים ,דבק ,גבס וכד‘( והן בעלויות העבודה המתבטא גם בזמן. .9עלויות יש לעמוד בתקציב שהועמד לצורך העניין בפרויקט. .10ביצוע מקומי מומלץ להשתמש ביצרנים מקומיים ,לחיזוק הכלכלה המקומית מחד גיסא ולשיפור הזמינות לחלפים מאידך גיסא. 63 שילוט טבלת סיכום שלטים על עמוד הנושא שלטי רחובות עמוד עם כנף 1עד 2 שלטי רחובות ושלטי בתים שלטים בפינות רחובות שלטים נוספים לאורך הרחוב כנ“ל כנ“ל שלט רחוב בשתי פאות הבית בפינות בהם אין בית בנוי שלטי בתים כוללים רחובות שלט מאוחד של רחובות ובתים שלט רחוב בלבד בפינות שאינן מקבלות את שם הרחוב רק על בתים קיימים רצוי בפינות בלי בתים לא מחייב ברחובות ארוכים ברחובות ארוכים אין צורך שלט על כל בית מספר רחובות מספר צמתים על כל רחוב מספר בתים מספר רחובות ארוכים,שהמרחק מצומת לצומת עולה על 100 מטר .לתוספת שילוט לאורך הרחוב שלט על כל בית מספר רחובות מספר צמתים עם בית בנוי מספר צמתים ללא בית בנוי מספר בתים מספר רחובות ארוכים ,שהמרחק מצומת לצומת עולה על 100 מטר .לתוספת שילוט לאורך הרחוב לבחון את התוספת של שלטי רחוב לאורך רחובות ארוכים או ללא צמתים על מנת ליצור רציפות של התמצאות בחינה עד כמה נדרשים עמודי שילוט רחוב בצמתים ללא בתים מס' רחובות מס' צמתים עם בתים מס' שלטי רחוב לאורך רחוב מס' עמודים מס' כנפיים עבור העמודים מס' בתים נדרשים שני סוגי שלטי בתים :על בתים ועל עמודים )בפינות ללא בתים( .המשמעות עיצוב +ביצוע של שני סוגים. שלטי בתים יידרשו בכל בית שלט מאוחד מספר בתים מספר צמתים עם בתים שמקבלים את המידע מהרחוב הניצב מספר צמתים ללא בית )לאפשרות הוספת שלטי עמודים( צמתים שילוב שלטי עמוד שילוב שלטי רחוב לאורך רחובות שלטי בתים מידע דרוש לבחינה רצוי להקטין את מספר הרחובות: ע“י האחדת תתי רחובות ברצף, קליטת בתים בסמטאות לרחובות קיימים מפרט מס' עמודים מס' כנפיים )שלט רחוב( מס' שלטי בתים מס' צמתים עם שילוט כפול )צומת של 3+דרכים( שיקולי תמחיר דורש עמודים לשלטי רחוב המוסיפים עלות קונסטרוקציה. שלט הרחוב יופיע בכל צומת לא ניתן )ולא כדאי לקבוע יותר משתי כנפיים בעמוד( שלטי בתים יידרשו בכל בית 2סוגים שלטי רחובות עם עמודים +שלטי בתים פחות חיכוך עם הציבור :שלטי הרחובות ברשות הציבור ושלטי בתים ברשות הפרט. התמצאות טובה יותר זיהוי הרחוב עוד לפני הגעה לצומת פריטים מעוצבים מוסיפים לאסטטיקה קל יותר לתחזוקה התקנה יתרונות חסרונות עלויות גבוהות יותר צורך בחיפוש שטח לעמודים דורש יצירת מפרטים מפורטים ומדויקים יותר בעיה ברציפות של שילוט הרחוב )הנמצא אך ורק בצמתים( בחינה עד כמה נדרשים עמודי שילוט רחוב בצמתים ללא בתים מספר בתים חסכוני יחסית כי מספר השלטים הוא כמספר הבתים .דורש מנגד שלט גדול יותר על מנת להכניס יותר מידע 3סוגים :שלטי רחובות על בתים ,סוג אחד :התקנת שלטים משולבים ,כמספר שלטי בתים על עמודים ושלטי רחוב יצירת רצף של שלטי רחובות עיצוב אחד בעיקר ברחובות ארוכים התקנה אחת התמצאות טובה יותר בתוך הרחוב הגדלת ההתמצאות בגלל רציפות שם הרחוב תרומה בינונית לאסטטיקה לא דורש קונסטרוקציה של קלות גבוהה יותר בהחלפת שם עמודים רחוב אם יידרש חשיפה פחותה לוונדליזם )הצבה חשיפה בינונית לוונדליזם )הצבה בשטחים פרטיים( חלקית בשטחים פרטיים( עלויות מופחתות דורש יותר שלטי רחובות לצורך יצירת רציפות חיכוך גדול עם הציבור יותר שלטים ולעתים קרובות יותר משלט רחוב אחד )בבתים פינתיים( דרישה לשתי סוגי התקנות בעיית כפילות כאשר הבית הפינתי החסר ייבנה בעתיד 64 תרומה נמוכה לאסטטיקה כלל ההתקנה ברשות הפרט )פוטנציאל לחיכוך( צורך ביצירת כל שלט בנפרד )חוסר מודולאריות( :צורך גדול יותר באחסון ביניים של השלטים וניהול ההתקנה קושי גבוה יותר בהחלפת שם רחוב אם יידרש
© Copyright 2024