‫כ"ג יורדי הסירה – ביה"ס לקציני‪-‬ים עכו ‪ /‬מגמת מכונאות ימית‬ ‫פתרון מבחני הבגרות במכונאות כללית‪1985-2009 ,‬‬ ‫הנושא‪ :‬שמנים ודלקים‬ ‫הדלק מהווה כיום את ההוצאה הגדולה ביותר בתפעול האנייה‪ .‬בדרך כלל נשלחת לפחות דוגמת‬ ‫דלק אחת לבדיקה מעבדתית מכל מקור המספק את אניות החברה‪ .‬הסבר בקצרה את‬ ‫המשמעות המעשית של התכונות הנבדקות הבאות‪) :‬א( צמיגות‪) ,‬ב( צפיפות‪) ,‬ג( ערך קלורי‪) ,‬ד(‬ ‫תכולת גופרית‪) ,‬ה( תכולת פיח )שיירי שריפה(‪] .‬קיץ ‪[2009‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫צמיגות היא תכונת הנוזל המבטאת את התנגדותו לזרימה‪ .‬ההתנגדות לזרימה היא פנימית‪,‬‬ ‫בין שכבות הנוזל עצמו‪ .‬לנוזל סמיך צמיגות גבוהה ולנוזל דליל צמיגות נמוכה‪ .‬הצמיגות תלויה‬ ‫בטמפרטורת הנוזל ובלחצו; היא קטנה עם עליית הטמפרטורה של הנוזל וגדלה עם עליית‬ ‫לחצו‪ .‬לצמיגות הדלק השפעה ישירה על אופן זרימתו בצנרת המערכת ואביזריה‪ .‬דלק בעל‬ ‫צמיגות גבוהה‪ ,‬כמו דלק שאריתי ודלק כבד‪ ,‬אינו זורם בקלות‪ ,‬ולכן יש לחמם אותו כדי להקל‬ ‫על שאיבתו מהמכל ועד המנוע‪ .‬בכניסה למנוע‪ ,‬לפני משאבות ההזרקה‪ ,‬מחומם הדלק‬ ‫לטמפרטורה גבוהה עוד יותר‪ .‬הסיבה היא‪ ,‬כי העלאת לחץ הדלק במשאבות ההזרקה מגדילה‬ ‫את צפיפותו‪ ,‬וכתוצאה מכך הוא אינו מתפרק לטיפות זעירות במרסס הדלק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫צפיפות היא היחס בין מסת הדלק לנפחו בטמפרטורה נתונה‪ .‬לדלקים בשימוש ימי צפיפות‬ ‫של ‪ .800-1010 kg/m3‬נתון הצפיפות נחוץ לחישוב כמויות הדלק במכלים )נפח או משקל( וכן‬ ‫לבחירת דסקת סכר מתאימה במטהר צנטריפוגלי פשוט‪ .‬הצפיפות משתנה עם הטמפרטורה‪.‬‬ ‫ככל שהטמפרטורה עולה‪ ,‬הצפיפות יורדת ולהפך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ערך קלורי או ערך הסק מבטא את כמות האנרגיה שניתן להפיק משריפה מושלמת של יחידת‬ ‫משקל אחת של דלק‪ .‬היחידות הן קילו‪-‬ג'אול לקילוגרם )‪ .(kJ/kg‬לנתון זה השפעה ישירה על‬ ‫הספק המנוע‪ ,‬משום שככל שהאנרגיה המשתחררת בשריפה של כמות דלק נתונה גדולה‬ ‫יותר‪ ,‬כך גדל הכוח בו דוחפים גזי השריפה את הבוכנה‪ .‬לדלקים שאריתיים ערך הסק של ‪40-‬‬ ‫‪.42 MJ/kg‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הדלק הגולמי‪ ,‬במצבו הטבעי‪ ,‬מכיל כמות קטנה של גופרית‪ .‬מאחר שלגופרית הנשרפת במנוע‬ ‫השפעה קורוזיבית‪ ,‬רצוי כי הכמות תהיה קטנה ככל האפשר‪ .‬תחמוצת גופרית )‪ (SO2‬הנוצרת‬ ‫בשריפה עלולה להפוך לחומצה גופרתית )‪ (H2SO4‬כתוצאה מהתעבותה והתחברותה עם מים‬ ‫המצויים בגזי הפליטה‪ .‬לחומצה הגופרתית השפעה קורוזיבית על חלקי המנוע‪ ,‬והיא מגבירה‬ ‫את שחיקתם‪ .‬טמפרטורת ההתעבות של חומצה גופרתית נעה בין ‪ 1200C‬ל‪ ,1600C-‬ולכן‬ ‫חשוב לשמור על טמפרטורת מי קירור מנוע וטמפרטורת גזי פליטה גבוהות מספיק למניעת‬ ‫התעבותה‪ .‬ניתן להקטין את נזקי הגופרית גם על ידי שימוש בשמנים מיוחדים לסיכת‬ ‫הצילינדרים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תחמוצות הגופרית המצויות בגזי השריפה ונפלטות לאטמוספרה‬ ‫מזהמות את הסביבה‪ .‬תכולת הגופרית המקסימלית המותרת בדלקים שאריתיים היא בין ‪3.5‬‬ ‫ל‪ 4.5-‬אחוזים )אחוזי משקל(‪.‬‬ ‫ה‬ ‫שיירי פיח היא תכונה המציינת את נטיית הדלק ליצור משקעי פיח במהלך שריפתו בצילינדר‪.‬‬ ‫כאשר דלק נחשף לטמפרטורה גבוהה‪ ,‬חלק מהמולקולות שלו עלולות להתפרק‪ .‬במצב זה‬ ‫נוצרים משקעי פיח‪ ,‬הסותמים בהדרגה את חריצי טבעות הבוכנה ומצטברים על כתר הבוכנה‬ ‫ודופן הצילינדר בחלקו העליון )מעל נמ"ע(‪.‬‬ ‫פתרון מבחני הבגרות במכונאות כללית ‪ /‬שמנים ודלקים )‪(1985-2009‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪5‬‬ ‫כ"ג יורדי הסירה – ביה"ס לקציני‪-‬ים עכו ‪ /‬מגמת מכונאות ימית‬ ‫באנייה שמנים מסוגים שונים‪ .‬הסבר באופן כללי את הדרישות מקבוצות השמנים הבאות‪ :‬שמנים‬ ‫למנועי שריפה פנימית‪ ,‬שמנים לממסרות‪ ,‬שמנים למדחסי אוויר ובנוסף שמנים למדחסי קירור‪.‬‬ ‫האם‪ ,‬לדעתך‪ ,‬שמן מנוע ארבע‪-‬פעימות ללא ראש צלב שונה משמן מנוע בעל ראש צלב? מדוע?‬ ‫]קיץ ‪[2008‬‬ ‫התכונות הנדרשות משמני סיכה שונים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫שמני סיכה למנועי שריפה פנימית‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקטנת החיכוך והשחיקה של המסבים השונים )מסבים ראשיים‪ ,‬מסבי טלטלים‪ ,‬מסבי‬ ‫גל פיקות וכו'(‪ ,‬טבעות הבוכנה והצילינדרים‪ ,‬גלגלי השיניים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרחקת חום מן המסבים והחלקים איתם הוא בא במגע‪.‬‬ ‫‪ .3‬מניעת היווצרות משקעים‪ ,‬בעיקר בחריצי הבוכנה והטבעות ובצד התחתון של הבוכנה‪.‬‬ ‫‪ .4‬ניטרול השפעת חומצות הנוצרות בשריפת הדלק בצילינדר‪.‬‬ ‫‪ .5‬השמן צריך לספוח לתוכו חלקיקי לכלוך ופיח‪ ,‬למנוע את התגבשותם לגושים‪ ,‬ולהסיע‬ ‫אותם אל המסננים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שמנים לממסרות )‪:(gear oils‬‬ ‫‪ .1‬הקטנת החיכוך והשחיקה וקירור גלגלי שיניים ומסבים בתיבות תמסורת‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגנה על החלקים הפנימיים של הממסרות מפני קורוזיה‪.‬‬ ‫‪ .3‬עליהם לעמוד בלחצים גבוהים במיוחד‪ ,‬משום ששכבת השמן נלחצת בין השינים‬ ‫המשתלבות אחת בשנייה‪ ,‬ולכן גם צמיגותם גבוהה משל שמני סיכה רגילים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שמנים למדחסי אוויר‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקטנת החיכוך והשחיקה של המסבים‪ ,‬טבעות הבוכנה והצילינדרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬צריכים להכיל תוסף למניעת התחמצנות ותוסף אחר להקטנת הקורוזיה‪ ,‬אשר נגרמת‬ ‫בעיקר עקב נוכחות מים באוויר הנדחס‪.‬‬ ‫‪ .3‬השמן צריך להיות בעל צמיגות המתאימה לטמפרטורות עבודה גבוהות‪ ,‬במיוחד‬ ‫במדחסי אוויר רב‪-‬דרגתיים ללחצים גבוהים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שמנים למדחסי קירור‪:‬‬ ‫‪ .1‬נדרשים להיות בעלי יציבות תרמית‪ ,‬כלומר לא רגישים לשינויי טמפרטורה קיצוניים‬ ‫הקיימים במערכת‪ ,‬כי השמן נסחף בחלקו עם הגז‪ .‬במדחס‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שוררות‬ ‫טמפרטורות עבודה גבוהות‪ ,‬ולעומת זאת במאדה טמפרטורות נמוכות מאד‪.‬‬ ‫‪ .2‬נדרשים להיות בעלי יציבות כימית‪ ,‬כלומר שלא תיווצר ריאקציה כימית בין שמן הסיכה‬ ‫לגז הקירור הנמצאים כל הזמן במגע אחד עם השני;‬ ‫‪ .3‬נקודת נזילות נמוכה‪ ,‬שתאפשר לשמן להישאר נוזלי גם בחלקים הקרים של המערכת‪.‬‬ ‫‪ .4‬צמיגות נמוכה‪ ,‬שתאפשר לשמן לקיים תכונות סיכה טובות בטמפרטורות גבוהות‬ ‫)במדחס( ויחד עם זאת יוכל לזרום בחופשיות במערכת‪.‬‬ ‫ההבדלים בין שמן סיכה של מנוע ארבע‪-‬פעימות לבין שמן סיכה של מנוע ראש‪-‬צלב‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫התכונות הנדרשות משמן בית גל הארכובה של מנוע ארבע‪-‬פעימות שונות מאלו של מנוע‬ ‫ראש‪-‬צלב‪ .‬הסיבה היא‪ ,‬כי השמן לא רק משמן ומקרר את המסבים )מסבים ראשיים‪ ,‬מסבי‬ ‫טלטלים‪ ,‬מסבי פיני בוכנות וכו'(‪ ,‬אלא גם את שרוולי הצילינדרים‪ ,‬ולכן עליו להתמודד עם‬ ‫חומצות הנוצרות בשריפה ועם מוצרי השריפה עצמם‪ .‬במנוע ראש‪-‬צלב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שימון‬ ‫הצילינדרים נעשה על ידי מערכת נפרדת‪ ,‬ולכן שמן בית גל הארכובה אינו מזדהם על ידי‬ ‫מוצרי השריפה‪.‬‬ ‫פתרון מבחני הבגרות במכונאות כללית ‪ /‬שמנים ודלקים )‪(1985-2009‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪5‬‬ ‫כ"ג יורדי הסירה – ביה"ס לקציני‪-‬ים עכו ‪ /‬מגמת מכונאות ימית‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הוא צריך להיות בעל צמיגות המתאימה לטמפרטורות עבודה גבוהות‪ ,‬כדי שתתקיים שכבת‬ ‫שמן סיכה בחלקים העליונים של דופן הצילינדר‪ ,‬שם הטמפרטורה עשויה להגיע ל‪.1900C-‬‬ ‫לכן‪ ,‬הצמיגות של שמן בית גל ארכובה של מנוע ארבע‪-‬פעימות בינוני גבוהה מהצמיגות של‬ ‫שמן בית גל ארכובה של מנוע ראש‪-‬צלב‪ .‬גם מדד הצמיגות של שמן מנוע ארבע‪-‬פעימות גבוה‬ ‫יותר‪ ,‬כלומר כושרו לשמור על צמיגותו בתחום רחב של טמפרטורות גדול יותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫השמן מכיל דטרגנטים‪ ,‬אשר מסלקים את משקעי הפיח מחריצי הטבעות ומדופן חללי הקירור‬ ‫בכתר הבוכנה‪ ,‬שומרים על נקיונם ומונעים היווצרות בוצה )‪ (sludge‬ושכבת לכה; שמן בית גל‬ ‫ארכובה של מנוע ראש‪-‬צלב מכיל גם הוא דטרגנטים‪ ,‬אך בכמות פחותה‪ ,‬בעיקר משום שאינו‬ ‫מזדהם במוצרי השריפה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫צריכה להיות לשמן תכונת תיפזור טובה‪ ,‬אשר תחזיק את מוצרי השריפה שנקלטו לתוכו‬ ‫במצב של ריחוף עד הסעתם אל המסננים‪.‬עליו להיות נוגד חימצון‪ ,‬כדי למנוע התחמצנות‬ ‫השמן והפיכתו לחומצי‪ ,‬במיוחד בטמפרטורות עבודה גבוהות‪ .‬תכונה זו מודגשת יותר במנוע‬ ‫ארבע‪-‬פעימות‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫עליו להיות אלקאלי‪ ,‬כלומר מנטרל חומצות‪ .‬במהלך השריפה של הדלק בצילינדר נוצרות‬ ‫חומצות חזקות‪ ,‬בעיקר תחמוצת גופרית‪ .‬השמן מכיל תוספים אלקאליים המנטרלים את‬ ‫התרכובות החומציות‪ .‬מידת האלקאליות מיוצגת על ידי מספר הבסיס )‪.(Base Number, BN‬‬ ‫לשמן בית גל ארכובה של מנוע ראש‪-‬צלב מספר בסיס ‪ ,6-8‬ואילו לשמן בית גל ארכובה של‬ ‫מנוע ארבע פעימי מספר בסיס ‪ ,40-50‬אם הוא שורף דלקים שאריתיים‪.‬‬ ‫הגדר את המושגים הבאים וציין למה מתייחסים המושגים‪ :‬נקודת נזילות )‪ ,(pour point‬נקודת‬ ‫הבזק )‪ ,(flash point‬נקודת הצתה )‪ ,(ignition point‬תכולת אפר )‪ ,(ash content‬צמיגות‬ ‫)‪ ,(viscosity‬ערך קלורי )‪ ,(calorific value‬צפיפות )‪ ,(density‬מה חשיבותם וכיצד נקבע‬ ‫ערכם? ]קיץ ‪[2007‬‬ ‫סעיפים א'‪-‬ג'‪ ,‬ה'‪-‬ז' ראו תשובה לשאלה מקיץ ‪.1988‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תכולת אפר היא כמות החומרים לא אורגניים המצויים בדלק ושאינם נשרפים‪ .‬מקור החומרים‬ ‫בדלק הגולמי עצמו‪ ,‬ואחרים מתווספים לדלק בתהליך הזיקוק הקטליטי או כתוצאה מלכלוך‪.‬‬ ‫תכולת האפר נמדדת באחוזי משקל של דגימת הדלק‪ .‬החומרים הלא אורגניים‪ ,‬כמו ואנאדיום‪,‬‬ ‫סודיום‪ ,‬אלומיניום וסיליקון‪ ,‬נותרים בצילינדר לאחר השריפה‪ ,‬וגורמים לשחיקה מוגברת‪,‬‬ ‫להיווצרות משקעים ולקורוזיה‪.‬‬ ‫שיטת המדידה‪ :‬את תכולת האפר מודדים לאחר מדידת משקעי הפחמן‪ .‬מגבירים במידה‬ ‫ניכרת את טמפרטורת השריפה של שאריות דגימת הדלק‪ ,‬כדי להיפטר מכל שאריות החומרים‬ ‫הבוערים‪ ,‬ומודדים את משקל האפר שנותר לאחר השריפה‪.‬‬ ‫לפניך שישה מושגים המתייחסים לתכונות הדלק‪ .‬הסבר אותם ותאר את צורת בדיקתם‪) :‬א(‬ ‫נקודת הבזקה; )ב( נקודת הצתה; )ג( נקודת שפיכה )נזילות(; )ד( צמיגות; )ה( צפיפות; )ו( ערך‬ ‫קלורי‪] .‬קיץ ‪[1998‬‬ ‫ראו תשובה לשאלה מקיץ ‪.1988‬‬ ‫הסבר את מהותם ואת חשיבותם של המונחים הבאים‪ ,‬המתייחסים לתכונות הדלק‪) :‬א( נקודת‬ ‫הבזקה‪) .‬ב( נקודת הצתה‪) .‬ג( נקודת נזילות‪) .‬ד( צמיגות‪) .‬ה( צפיפות‪) .‬ו( מדד )אינדקס(‬ ‫צמיגות‪] .‬קיץ ‪[1996‬‬ ‫סעיפים א'‪-‬ה' – ראו תשובה לשאלה מקיץ ‪.1988‬‬ ‫פתרון מבחני הבגרות במכונאות כללית ‪ /‬שמנים ודלקים )‪(1985-2009‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪5‬‬ ‫כ"ג יורדי הסירה – ביה"ס לקציני‪-‬ים עכו ‪ /‬מגמת מכונאות ימית‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מדד צמיגות )‪ (viscosity index‬מבטא את מידת הרגישות של צמיגות השמן לשינויי‬ ‫טמפרטורה‪ .‬זה אינו גודל פיסיקלי‪ ,‬אלא גודל השוואתי חסר יחידות‪ .‬מדד הצמיגות של שמן‪,‬‬ ‫בעל צמיגות ידועה ב‪ 400C -‬וב‪ ,1000C -‬נקבע על ידי השוואתו עם שני שמנים סטנדרטיים‪,‬‬ ‫שלאחד מדד צמיגות ‪) 0‬רגישות גבוהה( ולשני מדד צמיגות ‪) 100‬רגישות נמוכה(‪ ,‬ואשר‬ ‫צמיגותם ב‪ 1000C -‬זהה לזו של השמן הנבדק‪.‬‬ ‫שמנים בעלי מדד צמיגות גבוה משמשים היכן שנדרשת צמיגות קבועה יחסית בתחום רחב‬ ‫של טמפרטורות משתנות‪ .‬במנועים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שמן הסיכה חייב לזרום בחופשיות מספקת‪ ,‬כדי‬ ‫לאפשר התנעה במזג אוויר קר‪ ,‬אך באותה שעה חייב להיות צמיג מספיק לאחר התחממות‬ ‫המנוע‪ ,‬כדי לקיים סיכה נאותה‪ .‬כך גם במערכות הידראוליות )מערכות הגה‪ ,‬מכונות סיפון‬ ‫וכו'(‪ ,‬הפועלות בתנאי מזג אוויר המשתנים בצורה קיצונית‪.‬‬ ‫הסבר את משמעותם של המונחים האלה‪ :‬נקודת הבזקה )‪ ,(flash point‬נקודת הצתה‬ ‫)‪ ,(ignition point‬נקודת נזילות )‪ ,(pour point‬צמיגות )‪ ,(viscosity‬ערך קלורי ) ‪calorific‬‬ ‫‪ ,(value‬צפיפות )‪ .(density‬מהי חשיבותם וכיצד נקבע ערכם? ]קיץ ‪[1988‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫נקודת הבזקה היא הטמפרטורה הנמוכה ביותר‪ ,‬שבה הדלק משחרר מספיק אדים‪,‬‬ ‫המאפשרים להצית תערובת של אדי דלק ואוויר על ידי ניצוץ או להבה גלויה בתנאים‬ ‫מבוקרים‪ .‬תכונה זו מצביעה על הטמפרטורה המרבים שבה ניתן לאחסן את הדלק באופן‬ ‫בטוח‪ .‬התקנות קובעות‪ ,‬כי נקודת ההבזקה המותרת הנמוכה ביותר לדלקים באוניות מנוע היא‬ ‫‪ .660C‬אסור לחמם את הדלק במכלים לטמפרטורה מעל ‪.520C‬‬ ‫שיטת המדידה‪ :‬את המדידה מבצעים במכשיר הנקרא "פנסקי מרטנס" )‪.(Pensky-Martens‬‬ ‫דגימת הדלק מחוממת בהדרגה בתוך כלי סגור תוך כדי בחישה מתמדת‪ .‬להבה קטנה‬ ‫מוחדרת לתוך הכלי עד אשר מבחינים בהבזק‪ .‬נקודת ההבזקה היא הטמפרטורה הנמוכה‬ ‫ביותר‪ ,‬שבה גרמה הלהבה להתלקחות אדי הדלק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫נקודת הצתה היא הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה הדלק מסוגל לבעור ברציפות וללא עזרת‬ ‫מקור חום חיצוני‪ .‬לתכונה זו חשיבות מסוימת מן הבחינה הבטיחותית‪ ,‬אך היא אינה נכללת‬ ‫במפרט התקני של דלקים שאריתיים ותזקיקים בשימוש ימי‪ .‬במקומה מציינים את נקודת‬ ‫ההבזקה‪ .‬איכות ההצתה של דלקים שאריתיים ותזקיקים מבוטאת על ידי מספר צטן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫נקודת נזילות היא הטמפרטורה הנמוכה ביותר בה הדלק נותר נוזלי‪ .‬הדלק במכלי האנייה‬ ‫צריך להימצא ‪ 50C‬לפחות מעל נקודת הנזילות‪ ,‬כדי שניתן יהיה לשאוב אותו‪.‬‬ ‫שיטת המדידה‪ :‬מקררים בהדרגה את דגימת הדלק בתוך מבחנה‪ .‬שיעורה של נקודת הנזילות‬ ‫הוא ‪ 3‬מעלות מעל הטמפרטורה‪ ,‬שבה המבחנה מוחזקת במצב אופקי למשך ‪ 5‬שניות מבלי‬ ‫שתובחן תנועה כלשהי של הדלק‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫צמיגות היא תכונת הנוזל המציינת את התנגדותו לזרימה‪ .‬ההתנגדות לזרימה היא פנימית‪ ,‬בין‬ ‫שכבות הנוזל עצמו‪ .‬לנוזל סמיך צמיגות גבוהה ולנוזל דליל צמיגות נמוכה‪ .‬הצמיגות תלויה‬ ‫בטמפרטורת הנוזל ובלחצו; היא קטנה עם עליית הטמפרטורה של הנוזל וגדלה עם עליית‬ ‫לחצו‪.‬‬ ‫שיטת המדידה‪ :‬מפילים כדור מתכת דרך מבחנה נטויה‪ ,‬המכילה דגימת דלק בטמפרטורה‬ ‫נתונה )‪ 400C‬לגבי תזקיקים‪ 500C ,‬לגבי דלקים שאריתיים( ומודדים את הזמן בשניות בו‬ ‫עובר הכדור מרחק סטנדרטי נתון‪ .‬יחידת המדידה היא ‪ mm2/sec‬או סטיסטוקס‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ערך היסק )ערך קלורי( מבטא את כמות האנרגיה שניתן להפיק משריפה מושלמת של יחידת‬ ‫משקל אחת של דלק‪ .‬היחידות הן קילו‪-‬ג'אול לקילוגרם )‪.(kJ/kg‬‬ ‫שיטת המדידה‪ :‬ערך ההיסק נמדד בקלורימטר פצצה‪ .‬דגימת הדלק מוכנת לתוך כלי סגור‪,‬‬ ‫אליו מסופק חמצן בלחץ גבוה ובכמות הגדולה פי כמה מזו הנחוצה לשריפה מושלמת‪ .‬הפצצה‬ ‫טבולה בכלי מבודד מלא מים‪ ,‬שכמותם נקובה‪ .‬דגימת הדלק מוצתת על ידי ניצוץ חשמלי‪,‬‬ ‫פתרון מבחני הבגרות במכונאות כללית ‪ /‬שמנים ודלקים )‪(1985-2009‬‬ ‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪5‬‬ ‫כ"ג יורדי הסירה – ביה"ס לקציני‪-‬ים עכו ‪ /‬מגמת מכונאות ימית‬ ‫ועליית הטמפרטורה של המים נמדדת באמצעות תרמומטר‪ .‬מאחר שידועים מראש החום‬ ‫הסגולי של הפצצה )הכלי עצמו( ושל המים‪ ,‬ניתן לחשב את אנרגית החום המשתחררת‬ ‫בשריפה מושלמת של דגימת הדלק באמצעות הנוסחה ‪. Q = m c ∆t‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫צפיפות היא היחס בין מסת חומר לבין נפחו בטמפרטורה נתונה )בדלקים ‪ .(150C‬יחידות‬ ‫המידה הן ‪ . kg/m3‬לדלקים בשימוש ימי צפיפות של ‪ .800-1010 kg/m3‬לנתון זה חשיבות‬ ‫כפולה‪ :‬הוא נחוץ לחישוב כמויות הדלק )נפח או משקל( וכן לבחירת דיסקת סכר מתאימה‬ ‫במטהר‪ .‬הצפיפות משתנה עם הטמפרטורה‪ ,‬ובדרך כלל היא נמדדת בטמפרטורה שבה הדלק‬ ‫מאוחסן באנייה‪ .‬ככל שהטמפרטורה עולה‪ ,‬הצפיפות יורדת ולהפך‪.‬‬ ‫שיטת המדידה‪ :‬דגימת הדלק מחוממת בכלי ל‪ ,500C-‬מודדים את הצפיפות )או את המשקל‬ ‫הסגולי( באמצעות הידרומטר‪ ,‬ולאחר המדידה מתקנים את הקריאה ל‪.150C-‬‬ ‫פתרון מבחני הבגרות במכונאות כללית ‪ /‬שמנים ודלקים )‪(1985-2009‬‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪5‬‬