‫הרקע לצמיחת הזרם‪ - :‬מהפיכת ההשכלה ועליית האקדמיות‪.‬‬
‫ המהפכה התעשייתית ועליית הבורגנות‪.‬‬‫ המהפכה הצרפתית וירידת הדת‪.‬‬‫ זרם נגד לרוקוקו‪.‬‬‫ הגילוי של פומפיי וכתיבתו של וינקלמן על אמנות קלאסית‬‫נושאים‪- :‬אירועים היסטוריים בעלי מוסר השכל‪.‬‬
‫מיתוסים יווניים ורומיים‬‫אמנות מגויסת‪ ,‬דיוקנאות שליטים וגיבורי המהפכה‪.‬‬‫אוריינטליזם‪ -‬תיאורים של המזרח הקסום‪.‬‬‫השקפת עולם‪ - :‬שיבה אל האמנות והערכים הקלאסיים של יוון ורומא‪ ,‬המאופיינים‬
‫בהרמוניה‪ ,‬רציונליזם‪ ,‬איפוק‪ ,‬ובאידיאלים של גבורה‪ ,‬מוסריות‬
‫ופטריוטיות לאומית‪.‬‬
‫ תפיסה הומניסטית ששמה את האדם ומעשיו במרכז‪.‬‬‫‪ -‬תיאור אידיאלי (ייפוי) של הדמויות‪ .‬יפי הגוף כסמל ליפי הנפש‪.‬‬
‫מאפיינים אמנותיים‪:‬‬
‫אידיאליזציה בתיאור הדמויות‪ :‬יפות‪ ,‬צעירות‪ ,‬הירואיות‪ ,‬מאופקות‬‫‪-‬קומפוזיציה שלווה‪ ,‬ברורה‪ ,‬מאוזנת‪.‬‬
‫תפיסת חלל בימתית‪ -‬חלל רדוד‪ ,‬חסום‪.‬‬‫ליטוש של משיכות המכחול‪ .‬דיוק במרקמים‪.‬‬‫צורות סגורות ומוגדרות‪ .‬תחומות בקו מתאר‪.‬‬‫‪-‬צבע לוקלי‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד‬
‫ז'אק לואי דוד‪ ,‬שבועת ההוראטים‬
‫‪ ,1784 ,‬שמן על בד ‪ 420 × 326 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד‬
‫פרט‬
‫ז'אק לואי דוד‪ ,‬מות מארה‬
‫‪ ,1793 ,‬שמן על בד‪ 130X170 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד‬
‫ז'אק לואי דוד‪ ,‬מות מארה‬
‫נושא‪ :‬מותו של ז'אן פול מארה‪ ,‬מהפכן קיצוני בזמן המהפכה הצרפתית‪ ,‬מתואר כמות קדושים‪.‬‬
‫מאפיינים ניאו‪-‬קלאסיים‪:‬‬
‫סגנון‪ :‬ראליזם לצד אידיאליזציה‪ .‬התיאור אקדמי ושואף לאנטומיה "נכונה" ותיאור אשלייתי של מרקמים‬
‫וחלל‪ ,‬אבל הדמות והסיטואציה עברה ייפוי‪ -‬תווי הפנים שלווים ללא הבעת כאב‪ .‬יש איפוק בתיאור‬
‫המוות למרות אכזריות הרצח‪ ,‬הדמות מוצגת במלוא הדרה ושלמותה‪ ,‬בהשפעת התיאור הקלאסי‪.‬‬
‫תיאור נכון‪ :‬בדמותו של מארה יש פלסטיות ומתוארים פרטי גוף ‪ -‬שרירים רפויים כתוצאה מהמוות‪.‬‬
‫הדמות פיסולית – את פניו הוא צייר על פי מסכת גבס שנוצקה מפניו של הנפטר‪ .‬תיאור נכון של‬
‫החפצים‪ .‬יש מעברים הדרגתיים של אור וצל‪.‬‬
‫הירואיות‪ :‬דמותו של מארה מוצגת כקדוש‪ ,‬כישו המת בציורי פייטה‪ .‬הוא יפה ומושלם‪ ,‬ובכך הוא הופך‬
‫לגיבור שיש לחקותו כדמות חינוכית‪.‬‬
‫משמעות היצירה על רקע תקופתה‬
‫דוד השתמש באירוע היסטורי ורתם אותו לתועלת המהפכה‪ .‬הוא צייר את מארה המהפכן כמרטיר‬
‫(קדוש מעונה) של הרפובליקה הצרפתית אשר נפל על מזבח אמונתו‪ .‬האור הרך בחלקה העליון של‬
‫היצירה יוצר אווירה של קדושה‪ .‬זהו אמצעי להציג את מארה כקדוש המגלם ערכים של פטריוטיזם‬
‫והירואיות‪ .‬זוהי אמנות תעמולתית שמגויסת לקידום רעיונות המהפכה‪.‬‬
‫מאפיינים ניאו קלסיים‪:‬‬
‫ראליזם‪ -‬שאיפה ליצור אשליה של המציאות באנטומית הגוף‪ ,‬באופן תיאור נפילת האור‪ ,‬בבנית החלל‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד‬
‫"שרלוט קורדיי" צויר ע"י בודרי ‪ 70‬שנה‬
‫אחרי שדוד צייר את "מות מארה" שלו‪,‬‬
‫ומתאר את הסצנה מהציור של דוד מנקודת‬
‫מבט אחרת‪ ,‬בה ניתן לראות את הרוצחת‪.‬‬
‫מה לדעתכם משיג בודרי‬
‫בהתייחסות לציורו של דוד?‬
‫ז'אק אמי בודרי‪ ,‬שרלוט‬
‫קורדיי‪1860 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד‬
‫ז'אק לואי דוד‪ ,‬מאדאם רקמיה‬
‫‪ ,1800 ,‬שמן על בד ‪ 243 X 173,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד‬
‫פרנסואה ז'ראר‬
‫ז'אק לואי דוד‬
‫דיוקן מאדאם רקמיה ‪1805‬‬
‫מאדאם רקמיה ‪1800‬‬
‫מה ההבדל בין הציורים?‬
‫מדוע מאדם רקמיה לא היתה מרוצה מתוצאות הציור של דוד?‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד‬
‫ז'אק לואי דוד‪ ,‬מאדם רקמייה‬
‫נושא‪ :‬דיוקן מאדאם רקמייה‪ ,‬אשת החברה הגבוהה בצרפת בתחילת המאה ה‪ , 19 -‬ידועה כמארחת‬
‫חביבה ופטרונית של תרבות‪ ,‬אשר הזמינה מדוד את היצירה‪.‬‬
‫תיאור הדמות‪ :‬ראליסטית‪ ,‬התנוחה מבוימת‪ ,‬הדמות יציבה‪ ,‬קרת רוח ונטולת רגשות‪ ,‬פניה מאופקות‬
‫ואינן מסגירות דבר מטבעה התוסס של אשת החברה הזוהרת‪ .‬דמותה מוצגת בפשטות מחמירה‪ ,‬ללא‬
‫שום תוספת או קישוט‪ .‬תנוחתה ודמותה מעוצבות כשל אלה מהמיתולוגיה היוונית‪.‬‬
‫הסביבה‪ :‬ניקיון צורני‪ ,‬המושפע מהקלאסיקה‪ .‬הריהוט המפואר‪ ,‬לקוח מהקליני (ספה מהעת העתיקה)‪.‬‬
‫החדר מתואר בצבעוניות חמורה ומצומצמת‪ ,‬וכמעט אין יחס לרקע (בדומה ליצירות יוון ורומי)‬
‫אמצעים אמנותיים‪:‬‬
‫קומפוזיציה‪ :‬מרכזית‪ ,‬יציבה‪ ,‬המדגישה קווים אופקיים ואנכיים שמקנים ליצירה סטטיות‪ ,‬שלווה ושלמות‪.‬‬
‫תנוחתה של מאדאם רקמייה עונה כהד על צורת הספה האופקית‪ ,‬ופלג גופה העליון‪ ,‬האנכי‪ ,‬מהווה איזון‬
‫למשענות הספה ולעמוד הדקורטיבי‪.‬‬
‫תפיסת החלל‪ :‬רדוד‪ ,‬בדומה לבמה‪ .‬דמותה של מאדאם רקמייה חולשת על קדמת היצירה‪ ,‬והחלל‬
‫האחורי חסום על‪-‬ידי צבע כהה‪.‬‬
‫ציור אקדמי‪ ,‬דיוק במרקמים ובאנטומיה‪ :‬פניה וגופה מעוצבים על דרך האידיאליזציה‪ ,‬לפי חוקי‬
‫השלמות שאימצה האקדמיה מהאמנות הקלאסית‪.‬‬
‫אור וצל‪ :‬האור והצל מעניקים אשליה של נפחיות נכונה לפרטי היצירה‬
‫משיכות המכחול‪ :‬מלוטשות ומעובדות באופן מדויק‪ ,‬כך שלא ניכרת מעורבותו הרגשית של האמן‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ אנגר‬
‫פרט‬
‫דוד‪ ,‬נפוליאון חוצה את האלפים‬
‫‪ 230X270 ,1801 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ אנגר‬
‫הגרסה של דלרוש צוירה כמעט ‪ 50‬שנה אחרי‬
‫גרסתו של דוד‪ .‬ביצירה הוא מנסה לתת תיאור‬
‫ראליסטי יותר לסיפור ההיסטורי‪.‬‬
‫מה ההבדל בין היצירות?‬
‫כיצד מציג דוד את נפוליאון?‬
‫פול דלרוש‪ ,‬נפוליאון חוצה את האלפים‪.1848 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד‬
‫ז'אק לואי דוד‪ ,‬נפוליאון חוצה את האלפים‬
‫הנושא‪ :‬היסטורי‪ .‬נפוליאון חוצה את האלפים בראש הצבא הצרפתי‪ ,‬בדרך לכבוש את איטליה מידי‬
‫האוסטרים במהלך אסטרטגי מפתיע‪ .‬ברקע‪ -‬חיילים צרפתים ההולכים ברגל‪ ,‬גוררים את התותחים‪.‬‬
‫תיאור הדמות‪ :‬נפוליאון מתואר בתנוחה מלאכותית כאיש צעיר וחסון‪ ,‬פניו המאופקים מעוצבים לפי‬
‫הקאנון‪ ,‬הקלאסי‪ .‬הקיסר מניף ידו קדימה בתנועה המעידה על שליטה עצמית וקור רוח‪ .‬נפוליאון מתואר‬
‫בהירואיות ואידיאליזציה (יפה יותר מבמציאות)‪ .‬מבטו‪ ,‬הפונה אל הצופה‪ ,‬תנוחתו החלטית וגלימתו‬
‫המתבדרת אומרים נחישות ועוצמה‪ .‬בגדיו טקסיים ומהודרים‪ ,‬ולא בגדי קרב‪ .‬הוא רכוב על סוס (ולא על‬
‫הפרדה עליה חצה את ההרים בדרך אל הקרב ההיסטורי)‪ .‬שמזדקף על רגליו האחוריות‪ ,‬בשיא התנועה‪.‬‬
‫נפוליאון מייצג את שיא השליטה של האדם בטבע‪ ,‬הוא כל יכול‪ ,‬מתגבר על מכשולי טבע – מעברי ההרים‬
‫הצרים ותנאי מזג אוויר קשים‪.‬‬
‫המסר‪ :‬לציור אפקט פוליטי עצום‪ -‬נפוליאון מוצג כאסטרטג דגול וכובש‪ ,‬בדומה למצביאים נודעים אחרים‪,‬‬
‫ששמם חקוק על הסלעים שלמרגלות הסוס‪ .‬תפקיד היצירה להלל ולשבח אותו‪ ,‬ולהשוותו עם גדולי‬
‫המצביאים מההיסטוריה ‪ -‬קרל הגדול וחניבעל‪( ,‬מצביא קרתגו‪ ,‬אשר בטקטיקה מתוחכמת ניצח את‬
‫הרומאים כאשר איגף את צבאם והעביר פילים במעברי האלפים)‪.‬‬
‫מאפיינים ניאו‪-‬קלאסיים‪ :‬הירואיות ואידיאליזציה‪( :‬ראו תאור הדמות לעיל)‬
‫הנצחה‪ :‬תיאור ייצוגי ומבוים‪ .‬מטרת הציור ליצר תודעה היסטורית חיובית ותעמולה לטובת נפוליאון‪.‬‬
‫פרש על סוס‪ :‬דימוי הלקוח מתוך המודל הקלאסי של המצביא המנצח‪ ,‬בו מוצג המנהיג כפרש על סוס‬
‫ביד מונפת‪ ,‬כדי לבטא גבורה ופטריוטיות‪ ,‬דוגמת פסל מרקוס אורליוס או אלכסנדר הגדול בייצוגים שונים‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד ◄ מקורות השראה‬
‫פרט מתוך סרקופג אלכסנדר‪ ,‬המתאר את אלכסנדר הגדול נלחם‬
‫בפרסים‪ .‬שיש‪ ,‬המאה ה‪ 4 -‬לפנה"ס‪.‬‬
‫מקורות‬
‫השראה‬
‫דיוקן פטר הגדול (צאר רוסי)‪1766 -8 ,‬‬
‫אטיין מוריס פלקונה‬
‫פסל ברונזה‪6‬מטר גובה‪ ,‬סנט פטרסבורג‬
‫דיוקן מרקוס אורליוס (קיסר רומי)‬
‫פסל ברונזה‪ 145 ,‬לספירה‪ 3.5 .‬מטר‬
‫גובה‪ ,‬רומא‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ דוד‬
‫אמצעים אמנותיים להעצמת ההירואיות‪:‬‬
‫נקודת מבט‪ :‬הפרש מתואר מנקודת מבט נמוכה‪ ,‬המגדילה את הסוס ואת נפוליאון‪ ,‬ומעצימה את דמותו‬
‫ביחס לנוף ולחיילים הזעירים במרחק‪ .‬הוא נתפס כמצביא צבאי נערץ‪.‬‬
‫מרקמים‪ :‬הטקסטורות ביצירה מתוארות בריאליזם לפרטי פרטים‪ ,‬במיוחד הסוס המאובזר‪ ,‬ולבושו של‬
‫נפולאון‪ ,‬כדי לייצר תחושת עושר ואמינות‪.‬‬
‫קומפוזיציה‪ :‬מרכזית‪ ,‬אלכסונית‪ ,‬דינאמית‪ .‬דמותו של נפוליאון מונומנטלית וממוקמת במרכז‪ ,‬שולטת על‬
‫הפורמט במישור הקדמי וקרובה לצופה‪ ,‬דבר שמעצים את הרושם ואת הקשר הישיר עם הדמות‪ .‬זהו‬
‫אמצעי תעמולתי של אמנות המגויסת לטובת הקיסר‪.‬‬
‫התנועה האלכסונית של נפוליאון ושל סוסו מבליטה את הדינמיות של הקרב ושל אישיותו‪ .‬ידו המונפת‬
‫מצביעה קדימה ומשדרת מנהיגות‪ ,‬והובלת העם אל עתיד טוב יותר‪.‬‬
‫הנחת הצבע‪ :‬הצבעוניות בדמותו של נפוליאון לוקאלית (כל צבע מונח בגבולות ברורים‪ ,‬ללא השפעות‬
‫של צבעים שכנים)‪ .‬ברקע‪ ,‬הצבעוניות אטמוספרית‪ ,‬באדמה‪ ,‬בסלעים‪ ,‬בהרים ובשמים‪ ,‬יש הרכב של‬
‫גוונים חמים וקרים המונחים זה על גבי זה בשקיפויות‪ ,‬ומתמזגים למרקם עשיר‪.‬‬
‫תפיסת החלל‪ :‬עמוק הנוצר באמצעות פרספקטיבה אווירית‪ .‬האשליה של קרוב ורחוק‪ ,‬נוצרת גם‬
‫באמצעות הסתרה‪ ,‬הקטנה של אוביקטים רחוקים וחלוקה למישורים‪ -‬הפרש והסוס במישור הקדמי‪,‬‬
‫החיילים הצועדים במישור האמצעי ובהמשך‪ ,‬הנוף והשמים‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ אנגר‬
‫רפאל‪ ,‬המדונה של הכסא‬
‫אוגוסט אנגר‪ ,‬האודליסק‪ 89 X 162 ,1814 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ אנגר‬
‫אוגוסט אנגר‪ ,‬האודליסק‬
‫נושא‪ :‬אורינטליזם‪ -‬האודליסק (=שפחת הרמון) היא נושא אהוד על האמנים המערביים שראו בתרבות‬
‫המזרח קסם ומסתורין‪ .‬האודליסק העירומה נראית כצעירה אירופאית שלובשת טורבן‪ .‬היא שרועה על‬
‫ריפוד עשיר‪ ,‬עטוף סאטן‪ ,‬משי ופרוות‪ ,‬היא מחזיקה מניפה העשויה נוצות טווס‪ ,‬ובקצה מיטתה נרגילה‪.‬‬
‫תיאור הדמות‪ :‬חושנית‪ .‬תנוחתה דו‪ -‬משמעית‪ .‬פניה מסובבות לצופה בהזמנה‪ ,‬אך היא מפנה את גבה‬
‫לצופה‪ .‬האנטומיה של הדמות מעוותת‪ .‬אנגר האריך את הגב במטרה ליצור אפקט חושני‪.‬‬
‫אווירה‪ :‬חושנית ורגועה‪ .‬גודלה של האודליסק וקרבתה אל הצופה‪ ,‬כמו גם סגירת הקומפוזיציה על ידי‬
‫חפציה האישיים מעניקים לצופה תחושה של חדירה והצצה אל חדר השינה הפרטי‪.‬‬
‫מאפיינים ניאו קלאסיים‪:‬‬
‫השפעות מהאמנות הקלאסית והרנסנסית‪ :‬התנוחה והעירום מזכירים פסלים קלאסיים ורנסנסיים‪.‬‬
‫הדמות צעירה‪ ,‬יפה‪ ,‬אידיאלית והבעת פניה מאופקת בדומה לדמויות בפסלים הקלאסיים‪ .‬מרקמו וצבעו‬
‫של הגוף מזכיר שיש‪ ,‬חומר המאפיין את הפיסול הקלאסי‪.‬‬
‫אנגר העריץ את רפאל צייר הרנסנס‪ ,‬וציטט מציורו‪ ,‬את הפנים הבנויות לפי אידיאל היופי המושלם‪.‬‬
‫צבע‪ :‬אנגר עושה שימוש בצבעים משלימים ויוצר הרמוניה (שלמות) צבעונית‪ .‬הצבעוניות לוקאלית‪ .‬יש‬
‫עושר צבעוני‪ .‬הרקע הכהה של החדר מבליט את גופה הבהיר‪ ,‬הכמעט ‪-‬פיסולי‪.‬‬
‫קומפוזיציה‪ :‬סגורה מאוזנת וסטטית‪ .‬האדם במרכז היצירה‪.‬‬
‫חלל‪ :‬רדוד וחסום‪ .‬העומק נוצר ע"י שימוש בהסתרות ובמישורים‪ .‬מעברי אור וצל רכים שיוצרים נפחיות‪.‬‬
‫מרקם‪ :‬מרקם מלוטש‪ .‬יש אבחנה ודיוק בין החומרים והמרקמים השונים‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ניאו קלאסיקה◄ אנגר‬
‫אנטוניו קנובה‪ ,‬פולין בורגז'ה‬
‫כוונוס‪ ,1808 ,‬שיש‬
‫השקפת עולם‪:‬‬
‫• אורינטליזם ואקזוטיקה ‪ -‬סקרנות כלפי המזרח המסתורי‪( .‬בעיקר בצרפת)‬
‫• גישה רגשית‪ -‬ביטוי תחושות ורגשות של האמן‪ ,‬ושאיפה לעורר רגשות‬
‫אצל הצופה‪.‬‬
‫• גישה אנושית‪ -‬האדם מתואר על חולשותיו האנושיות‪.‬‬
‫• כמיהה אל העבר ‪ -‬כמייצג פאר קדום‪.‬‬
‫• כמיהה אל הטבע הנשגב‪ -‬כמייצג את הבריאה האלוהית ונצחיותה‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫קספר דוד פרידריך‪" ,‬הנזיר מול הים"‪ ,1810 – 1808 ,‬שמן‪ 110 X 171.5 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה בגרמניה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫פרידריך‬
‫הנזיר מול הים‬
‫נושא היצירה‪ -‬נוף ובו דמות קטנה של נזיר‪ .‬הציור מדגיש את ההוד והנשגבות של הטבע לנוכח האדם‬
‫הקטן ובן האל‪ -‬מוות‪..‬‬
‫הנזיר עומד בגבו אל הצופה ומתבונן אל הנוף שלפניו – אל האינסוף‪ .‬זהו האלמנט החשוב והמסתורי‬
‫ביותר בציור‪ .‬ההתבוננות בטבע הופכת לחוויה רוחנית ודתית‪ ,‬המתייחסת אל תכנים נוצריים ואמונה‪.‬‬
‫קומפוזיציה – פתוחה‪ ,‬אופקית‪ ,‬סטטית‪ ,‬מחולקת ל‪ 3-‬מישורים‪ :‬אדמה‪ ,‬ים ושמיים‪ .‬הריקנות‬
‫והאינסופיות של הנוף ודמות הנזיר הקטן והבודד מבטאות את העדר החומריות ומדגישות את הרוחני‪.‬‬
‫הים נראה כמו רצועה צרה ואינסופית המתערפלת ונעלמת אל האופק‪ ,‬יחד עם הערפל והשמים‪.‬‬
‫הגישה הרומנטית ביצירה מתבטאת ב‪-‬‬
‫הצגת הטבע כישות אלוהית‪ ,‬נשגבת בעלת אופי רגשי‪ ,‬רומנטי‪ ,‬קרוב לרוח השירה‪.‬‬‫האדם מתגמד לעומת איתני הטבע האינסופיים‪.‬‬‫רוחניות ואמונה באל‪ -‬האדם הקטן מוצג כבן חלוף לעומת הטבע הנצחי‪ .‬הנזיר כדמות שמקבלת עליה‬‫את האמונה הדתית ואת התובנה על קטנותו של האם ותפקידו לעבוד את עבודת הבורא‪.‬‬
‫‪-‬הצבעוניות המטשטשת והמתערפלת‪ ,‬מגבירה את המסתורין ואת הבלתי נודע‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫פרדריך‪ ,‬מנזר ביער‬
‫אלונים‪ 1809-10 ,‬שמן על בד‪ 171 X 110,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫פרדריך‪ ,‬מנזר ביער אלונים‬
‫נושא היצירה‪ :‬במרכז התמונה מופיעה חורבה של כנסייה גותית מוקפת בעצי אלון‪ .‬תהלוכת אנשים זעירים‬
‫עוברת דרך השער‪ ,‬הם נושאים ארון מתים אל תוך המבנה החשוף והחרב של כנסיית המנזר‪.‬‬
‫סמליות‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנסייה הגותית – התנועה הרומנטית בגרמניה דגלה בחזרה אל התרבות הגרמנית העתיקה‪ ,‬ובפרט אל‬
‫הגותיקה המסמלת את גדולת גרמניה של ימי הביניים‪ .‬הרומנטיקנים העריצו את הגותיקה כיוון שהגותיקה‬
‫מבוססת על רעיונות נשגבים והארכיטקטורה שלה היא היא שיר הלל לאלוהות ומטפורה לשאיפה למעלה‪ ,‬אל‬
‫עולמות עליונים ולניצחון הרוח על החומר‪.‬‬
‫מסיבות אלו קיבלה הגותיקה בגרמניה של המאה ה‪ 19 -‬משמעות לאומנית חזקה‪ .‬תמונות רומנטיות רבות‬
‫מתארות את הריסות של הכנסיות הגותיות‪ ,‬ששרדו על אף פגעי הזמן ועוד יקומו לתחייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עצי האלון –בסיפורי העם הגרמניים מופיע האלון כמוטיב חוזר‪ ,‬המסמל את חוסן האומה הגרמנית‪ .‬כאן‬
‫מוצגים עצי האלון כמתים – כסמל לחוסן האומה הגרמנית שנפגע‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלוויה – הדמויות הזעירות משדרות כבדות‪ ,‬קדרות ופסימיות‪ .‬הן נושאות ארון מתים המסמל את מצב‬
‫הגסיסה הלאומית של גרמניה של המאה ה‪ .19 -‬הניגוד בין גודלן המזערי של הדמויות לנוכח גודלו האינסופי‬
‫של הנוף‪ ,‬מגביר את אווירת הבדידות והדכדוך של התמונה‪.‬‬
‫שלושת סמלים אלו מבטאים כמיהה לאידיאל מן העבר ותקווה לממשו בעתיד‪.‬‬
‫מאפיינים רומנטיים‪:‬‬
‫הכמיהה אל העבר הגותי המועלה לדרגה של סמליות מיסטית‪ :‬גזעי העצים החשופים והחורבות הגותיות‬‫שרדו חרף פגעי הזמן ותלאותיו‪ ,‬ומבטאים את נצחיות העבר ותקומתו של העם הגרמני‪.‬‬
‫אור מיסטי וערפל שיוצר תחושת מסתורין‪ .‬הניגוד החריף בין החלק המואר לחשוך‪ ,‬סמלי לפאר העבר ותקוות‬‫העתיד אל מול ייאוש ההווה ואובדן הדרך ‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫יצירות נוספות של פרידריך‬
‫פרידריך צייר נושא‬
‫דומה מספר שנים‬
‫מאוחר יותר ביצירה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫במהלך מלחמת‬
‫העולם השניה היצירה‬
‫הושמדה ונשאר רק‬
‫צילום שחור לבן שלה‪.‬‬
‫התמונה הצבעונית‬
‫היא הערכה של‬
‫הצבעוניות המקורית‬
‫של היצירה‬
‫פרידריך‪ ,‬בית הקברות של קלויסטר‬
‫בשלג‪1817-19 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫יצירות נוספות של פרידריך‬
‫אשה ליד החלון‪ 44 X 37 ,1822 ,‬ס"מ‬
‫הנווד מעל ים הערפילים‪ 75 X 95 ,1818 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫פרידריך‪ ,‬הירח עולה על‬
‫דיג על‬
‫הקרח‪,‬‬
‫פרידריך‪ ,‬ים‬
‫‪1807‬ס"מ‬
‫‪33 1823-4‬‬
‫‪X50‬‬
‫על בד‬
‫שמן‬
‫‪, 1808‬‬
‫חוף הים‪,‬‬
‫בשלג‪,‬‬
‫קבר‬
‫פרידריך‪,‬‬
‫הים‪1822 ,‬‬
‫יצירות נוספות של פרידריך‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫יצירות נוספות של פרידריך‬
‫פרידריך‪ ,‬הצלב בהר‪( ,‬מזבח טטשן)‬
‫‪1807-1808‬‬
‫‪ 115 X 110‬ס"מ‪ ,‬שמן על בד‪.‬‬
‫פרידריך עיצב גם את המסגרת‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫פרט‬
‫פרידריך‪ ,‬בוקר בריזנגבירגה‪108 X 170 ,1811 ,‬ס"מ‬
‫יצירות נוספות של פרידריך‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫יצירות נוספות של פרידריך‬
‫הקתדרלה‪ ,‬פרט‬
‫הקתדרלה‪ ,1818 ,‬שמן‪ 152 X70.5 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫צלב ביער‪ ,1810 ,‬שמן‪ 42 X 32 ,‬ס"מ‬
‫עץ אלון בשלג‪1829 ,‬‬
‫יצירות נוספות של פרידריך‬
‫צלב בהר‪,‬‬
‫‪X37 ,1812‬‬
‫‪ 44‬ס"מ‬
‫נוף חורפי עם כנסיה‬
‫העצומים‪ 22,‬ס"‬
‫שמן‪X 31 ,‬‬
‫ריף סלעים ליד הים‪,1824 ,‬‬
‫‪,1835‬מ‪ 102 × 73.5‬ס"מ‬
‫ההרים‬
‫גבר ואשה מתבוננים בירח‪ ,1819 ,‬שמן על בד‬
‫שלבי החיים‪ 94 × 72.5 ,1835 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה בגרמניה◄ קספר דוד פרידריך‬
‫מאפייני יצירתו של פרידריך‬
‫נושאים עיקריים‪:‬‬
‫מוות‪ ,‬קדרות וייאוש‪ :‬עיסוק במותו של האדם לצד נצחיות הדת והטבע‪.‬‬‫נוף אינסופי וסמלי‪ :‬ים‪ ,‬הרים‪ ,‬זריחה‪ ,‬שקיעה‪ ,‬שלג‪ ,‬ערפל וכו'‪ .‬הנוף נשגב ומלא הוד‬‫לעומת האדם הקטן וחסר האונים לנוכח הגורל ואיתני הטבע‪.‬‬
‫נושאים דתיים בייצוג חדשני‪ .‬השאיפה לחזור אל הערכים והתרבות של העבר מבוטאת על‬‫ידי הצבה של אלמנטים נוצריים (הצלוב‪ ,‬הכנסיה‪ ,‬הנזיר) בתוך נוף קדומים רחב‪,‬‬
‫והקבלה ביניהם לטבע הנצחי והמיסתורי (עץ שמדמה את צורת הכנסיה וכו')‬
‫מאפיינים אמנותיים‪:‬‬
‫ סגנון ציור ראליסטי ואקדמי‪.‬‬‫ קומפוזיציות פתוחות‪.‬‬‫ חלל עמוק ואינסופי‬‫נוף חורפי עם כנסיה‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ וויליאם טרנר‬
‫ויליאם טרנר‪ ,‬סופת שלג‪:‬‬
‫‪ ,1812‬שמן‪ 146 X 237 ,‬ס"מ‪.‬‬
‫חניבעלבתיחוצה‬
‫האלפים‪1835 ,,‬‬
‫את עולים באש‬
‫הפרלמנט‬
‫טרנר‪,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ וויליאם טרנר‬
‫פרט‬
‫טרנר‪" ,‬ספינת העבדים משליכה לים את המתים והגוססים – סופה מתקרבת (הטייפון בא)"‪1840 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה באנגליה◄ וויליאם טרנר‬
‫טרנר‪ ,‬ספינת העבדים משליכה לים את המתים והגוססים – סופה מתקרבת (הטייפון בא)‬
‫תוכן היצירה – טרנר צייר את הציור כתגובה על שערוריה שאירעה באותן שנים‪ .‬סחר העבדים‬
‫פרח‪ ,‬ואוניות הובילו עבדים מאפריקה אל אירופה בתנאים מחפירים‪ .‬באחת מהספינות הללו‬
‫השליך רב החובל את החולים והגוססים בלב הים‪ ,‬מכיוון שעבורם לא יכול היה לקבל תשלום‬
‫(יחס לאנשים כחפצים חסרי ערך‪" ,‬סחורה פגומה")‪.‬‬
‫קומפוזיציה –‪ .‬הספינה מופיעה מרחוק‪ ,‬בצד‪ ,‬כשבמרכז הציור מי הים מלאים בגופות אדם‬
‫קטנות‪ .‬כמו ביצירות אחרות של טרנר‪ ,‬משתתפים כאן כל כוחות הטבע באירוע‪ :‬השמיים צבועים‬
‫באדום של השקיעה‪ ,‬המים גועשים ומאיימים להטביע את כל העבדים‪ .‬במרחק מתרגשת‬
‫סערה‪ ,‬שהיא‪ ,‬אולי‪ ,‬עונש על המעשה הלא מוסרי‪ ,‬עדות לטבעו הרע של האדם‪.‬‬
‫צבעוניות‪ -‬עזה‪ .‬משחקי צבעים חמים וקרים‪ .‬הציור הופך לבליל של סערה ומוות‪ ,‬בליל של‬
‫צבעים שיוצרים תנועה‪ ,‬דראמה‪ ,‬עוצמה‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ וויליאם טרנר‬
‫פרט‬
‫ויליאם טרנר‪" ,‬גשם קיטור מהירות – רכבת המערב הגדולה"‬
‫או‪" :‬גשם‪ ,‬קיטור וסערה"‪1844 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה באנגליה◄ וויליאם טרנר‬
‫ויליאם טרנר‪ ,‬גשם‪ ,‬קיטור ומהירות‬
‫נושא היצירה – נוף סגרירי וסוער שנפלח ע"י רכבת‪ ,‬המגיחה במהירות על הגשר ומתקרבת‬
‫אלינו‪ .‬בקטר לוהבת גחלת אש‪.‬‬
‫טרנר מדגיש את החוויה החדשה הקשורה להתפתחות הטכנולוגית– ההמצאה המודרנית של‬
‫הרכבת המהירה‪ .‬טרנר מעביר אלינו את עוצמת הרכבת ואת מושג "המהירות"‪.‬‬
‫התיאור היצירה‪ -‬ציור מתאר נוף רחב שמכוסה במעטה של ערפל וגשם ביום חורפי סוער‪.‬‬
‫שילוב של עשן‪ ,‬קיטור גשם וערפל היוצרים אטמוספרה מיוחדת‪ .‬בחלק העליון של הציור‬
‫מתוארים שמיים סוערים במשיכות מכחול קטנות‪ .‬בחלק התחתון נוף מטושטש‪ ,‬שבו ניתן בקושי‬
‫לזהות אובייקטים‪ ,‬כמו הרכבת המתקרבת מבעד לערפל הגשר עליו נוסעת הרכבת ופסי‬
‫המסילה מכניסים את הצופה אל עומק התמונה באלכסון חד‪ .‬מבעד לערפל ניתן לראות גשר‬
‫נוסף מצד שמאל של התמונה‪ ,‬וסירה קטנה מתנדנדת בנהר‪.‬‬
‫מסר וביקורת‪ -‬מהיצירה הזאת מבטאת את רוח התקופה משום שלראשונה במסגרת הציור‬
‫הרומנטי מתוארת הרכבת ובראשה הקטר‪ .‬טרנר מבטא את הכוח הממונע של המכונה ונותן‬
‫ביטוי למאבק בין כוחות הטבע להין כוחו ויצירתו של האדם‪.‬‬
‫יש כאן מחאה כנגד המהפיכה התעשייתית והשינוי שהביאה עמה‪ .‬לפי התפיסה הרומנטית‪,‬‬
‫עוצמתם של כוחות הטבע גוברת על כוחו של האדם‪ ,‬ואכן‪ ,‬בציור זה מנגיד טרנר את הרכבת‬
‫הקטנה והמהירה‪ ,‬והקטר הלוהב באש עם הסערה המתרגשת מעל והנוף הרחב שנפרס סביב‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ וויליאם טרנר‬
‫טירת נורהם‪ ,‬זריחה‪1845 ,‬‬
‫יצירות נוספות של טרנר‬
‫לונדון‪1809 ,‬‬
‫אגריפינה שבה עם אפרו של גרמניקוס‪1839 ,‬‬
‫רומא‬
‫העתיקה'‪1825-8 ,,‬‬
‫סטון הנג‬
‫‪1823‬‬
‫סופה (ספינה טובעת)‪,‬‬
‫סערה מתקרבת עם שקיעה‪1799 ,‬‬
‫טרנר‪,‬‬
‫ספינה טובעת‪1805 ,‬‬
‫וויליאם‬
‫חצית◄‬
‫רומנטיקה‬
‫טרנר על בד‬
‫‪ ,1815‬שמן‬
‫הנחל‪,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬טרנר‪,‬‬
‫התנוונותה של קרתגו (אימפריה צפון‬
‫אפריקאית‪,‬של טרנר‬
‫יצירות נוספות‬
‫‪1809‬‬
‫המקבילהלונדון‪,‬‬
‫והאמפריה הרומית)‪1817 ,‬‬
‫לתקופת יוון‬
‫‪1838‬‬
‫פלינט‪1834,‬‬
‫טירתונציה‪,‬‬
‫טרנר‪,‬‬
‫המלאך בשמש‪1846 ,‬‬
‫טרנר‪ ,‬בתי הפרלמנט עולים באש‪1835 ,‬‬
‫ספינה נטרפת בסופת שלגים‪ ,1842 ,‬שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה באנגליה◄ וויליאם טרנר‬
‫מאפייני יצירתו של וויליאם טרנר‬
‫נושאים מאפיינים‪:‬‬
‫כוחות הטבע ברגעי סערה ועוצמה (בעיקר הים) בהם הוא מתגלה כאדיר‪ ,‬הרסני ועל אנושי‪.‬‬‫‪-‬עימות בין אדם ותרבותו (או הטכנולוגיה שממציא האדם) והטבע‪.‬‬
‫אמצעים אמנותיים מאפיינים‪:‬‬
‫ משיכות מכחול ניכרות אשר יוצרות אטמוספרה מיוחדת ותחושה של ערפל‪ ,‬סערה‪ ,‬עשן וכו'‬‫ צורות מטושטשות‪ ,‬אי כניסה לפרטים‪ .‬האובייקטים בציוריו קטנים (לעיתים הם כמעט אינם נראים)‪.‬‬‫ הפשטה‪ -‬תיאור כמעט מופשט של מרחבים ואור‪.‬‬‫ אור זוהר בנקודה מסוימת בציו שיוצרת ניגודי אור‪ -‬צל חריפים‪.‬‬‫‪ -‬צבע אטמוספרי‪ .‬מיזוג של גוונים בסקלת צבעים ניגודית של חמים וקרים‪.‬‬
‫ספינה נטרפת בסופת שלגים‪ ,1842 ,‬שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ תאודור ג'ריקו‬
‫תיאודור ג'ריקו‪ ,‬רפסודת המדוזה‪ ,1819 ,‬שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה בצרפת◄ ג'ריקו‬
‫ג'ריקו‪ ,‬רפסודת המדוזה‬
‫רקע– הציור מתאר אירוע שערורייתי‪ ,‬שהתפרסם שנים ספורות לפני כן‪ .‬בשנת ‪ 1816‬התנפצה הספינה‬
‫הצרפתית "מדוזה"‪ ,‬שנשאה חיילים ומתיישבים צרפתיים אל אפריקה‪ .‬על הספינה היו שש סירות הצלה‬
‫שלא הספיקו לשאת את כל הנוסעים‪ .‬אנשי הפיקוד הצילו את עצמם והפקירו כ‪ 150 -‬איש על רפסודת‬
‫עץ מאולתרת‪ .‬גם ההנהגה הצרפתית לא שלחה מיד סיוע והאנשים על הרפסודה נאבקו על חייהםב משך‬
‫‪ 13‬ימים בים‪ .‬ביום ה‪ 13 -‬הבחינו הניצולים בספינה שיצאה לחפש אותם‪ ,‬הם אותתו לה בשארית‬
‫כוחותיהם אך הספינה לא הבחינה בהם והמשיכה בדרכה‪ .‬רק בדרך נס שבה הספינה לאחר כמה שעות‬
‫ומצאה אותם‪ .‬לבסוף ניצלו מהאסון רק ‪ 15‬איש‪ .‬שניים מהניצולים פרסמו את סיפור המקרה לאחר ששבו‬
‫לצרפת‪ .‬סיפורם זעזע את המדינה כולה וכלל תיאורים קשים על אובדן שפיות‪ ,‬מרד‪ ,‬קטיעת אברים‪ ,‬רעב‪,‬‬
‫צמא ולבסוף גם קניבליזם‪ .‬זהו סיפור אנושי מזעזע של התמודדות האדם עם הטבע ועם טבעו האנושי‪.‬‬
‫משמעות‪ -‬ז'ריקו ראה בסיפור הזה מקרה שחשף את טבעו האפל ביותר של האדם‪ ,‬ותיעד אותו ביצירה‬
‫כמחאה מוסרית ופוליטית כנגד מעשה ההפקרה ואחריות הממשלה המלוכנית של אז‪ .‬התמונה חושפת‬
‫את המעשה הקשה ומהווה ניגוד לתמונות ההרואיות של דויד והניאו קלאסיקנים‪ .‬ג'ריקו נהג בציור זה‬
‫כעיתונאי‪ :‬הוא נסע אל חופי הים כדי ללמוד את תנועת המים‪ ,‬הוא בנה בסטודיו שלו רפסודה ועיצב עליה‬
‫בשעווה את דמויות הניצולים‪ ,‬הוא גם ביקר בבתי חולים ובבתי קברות‪ ,‬על מנת לבחון מקרוב את‬
‫ההשפעות ההרסניות של מחלות ומוות על גוף האדם‪.‬‬
‫בחירת הרגע– ג'ריקו מתאר את הרגע שבו מבחינים הניצולים בספינת ההצלה שבאופק‪ ,‬שני אנשים‬
‫אוזרים כוח ומנפנפים לעברה בפיסות של אריג‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה בצרפת◄ ג'ריקו‬
‫רישומי הכנה‬
‫ז'ריקו הכין עשרות‬
‫רישומי הכנה עד שבחר‬
‫את הרגע בסיפור בו‬
‫הניצולים מנופפים‬
‫לספינה לאחר ‪ 13‬יום‬
‫בים‪ ,‬והיא לא מבחינה‬
‫בהם‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה בצרפת◄ ג'ריקו‬
‫ג'ריקו‪ ,‬רפסודת המדוזה (המשך)‬
‫אמצעים אמנותיים‬
‫קומפוזיציה – מאורגנת‪ ,‬דינמית‪ ,‬מלאת אלכסונים‪ .‬פירמידלית‪15 .‬הניצולים מסודרים כפירמידה‬
‫אנושית המקבילה לגל המאיים המתרומם משמאל‪ .‬זהו תיאור ריאליסטי בהעמדה דרמתית ומבוימת‪:‬‬
‫הדמויות מביעות את מנעד הרגשות שבין יאוש לתקווה‪ .‬בתחתית הפרמידה המתים והגוססים‬
‫השרועים בקדמת הרפסודה מביעים את היאוש והספקות‪ .‬לעומתם‪ ,‬הדמויות הזקופות בקצה השני של‬
‫הרפסודה‪ ,‬במעלה הפירמידה האנושית‪ ,‬מביעות תקווה‪ ,‬כשבשיא‪ -‬דמות המנפנפת לספינה שבאופק‪.‬‬
‫תאור הדמויות‪ -‬שריריות‪ ,‬עירומות למחצה (כנראה בהשראת ציורי מיכאלאנג'לו בקפלה הסיסטינית)‪.‬‬
‫מאופיינות בתווים אינדיבידואלים (זקנים‪,‬צעירים‪,‬כהים‪,‬בהירים)‪ ,‬בתנוחות מגוונות ובמצבי נפש שונים‪.‬‬
‫צבעים קודרים‪ ,‬מונוכרומטיים‬
‫אור‪ -‬צל בניגודים חריפים שמעצימים את הדראמה‪.‬‬
‫סגנון אקדמי‪ ,‬ציור אשלייתי שמעודד תחושה של אמינות‪ ,‬כמעט תיעודיות‪ ,‬של ציור המקרה‪.‬‬
‫הרומנטיקה בצרפת‪ -‬בניגוד לרומנטיקה הגרמנית השואבת את השראתה מהנוף‪ ,‬הרומנטיקה‬
‫הצרפתית מרבה לעסוק בדרמות אנושיות ובנפש האדם‪ .‬הנשגב נמצא במעמקי הנפש האנושית ויש‬
‫להציגו ביצירות אמנות על מנת לרגש את הצופה‪ .‬למרות הביקורת החברתית‪ ,‬הציור מתעלה מעל‬
‫לאירוע הספציפי‪ ,‬ומסמל את הייאוש האנושי המשתוקק לישועה לנוכח הבהוב מרוחק של תקווה‪.‬‬
‫הדמויות המתוארות על כל זוועותיהן‪ ,‬מנוגדות לתפיסה הניאו קלאסית‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ תאודור ג'ריקו‬
‫פרט‬
‫תיאודור ג'ריקו‪,‬‬
‫קצין בחיל הקלעים‬
‫‪1812‬‬
‫שמן על בד‪ 287 X 190 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ תאודור ג'ריקו‬
‫מה ההבדל בין יצירתו של דויד לבין זו של ג'ריקו?‬
‫דויד‪ ,‬נפוליון חוצה את האלפים‪1801 ,‬‬
‫תיאודור ג'ריקו‪ ,‬קצין בחיל הקלעים‪1812 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ דלקרואה‬
‫דלקרואה‪ ,‬מות‬
‫סרדנפלוס‪ ,1827 ,‬שמן על בד‪ 496*392 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ דלקרואה‬
‫פרט‪:‬‬
‫דרמה אנושית‪ ,‬כמייצגת‬
‫מאפיינים של הרומנטיקה‬
‫בצרפת‬
‫דלקרואה‪ ,‬מות סרדנפלוס‪ ,1827 ,‬שמן על בד (פרט)‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ דלקרואה‬
‫פרט‬
‫‪ :‬המלך האדיש שוכב על מיטתו כאשר משרתיו הורגים את נשותיו ובעלי החיים‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ דלקרואה‬
‫דלקרואה‪ ,‬מות סרדנפלוס‬
‫הנושא‪ :‬היסטורי‪ -‬ספרותי ואורינטליסטי‪ .‬המלך האשורי סרדנפלוס היה סמל לחיי מותרות ותענוגות‬
‫חושים‪ .‬המשורר האנגלי‪ ,‬ביירון‪ ,‬כתב על דמותו יצירה ספרותית‪ .‬בהשראת המחזה‪ ,‬צייר דלקרואה את‬
‫הסצנה המתארת את הרגעים לפני מותו של סרדנפלוס‪ .‬הוא מצווה על אנשי משמרו להרוג את סריסיו‪,‬‬
‫נשותיו‪ ,‬נעריו‪ ,‬אפילו את סוסיו וכלביו‪ ,‬כדי ששום דבר שהסב לו אושר בחייו לא יוסיף להתקיים אחריו‪.‬‬
‫הנושא הוא רומנטי טיפוסי – תיאור אכזרי‪ ,‬העוסק בפסימיות ובמוות‪ ,‬בחולשותיו ואכזריותו של האדם‬
‫באמצעות דמות אקזוטית‪ ,‬מזרחית‪ ,‬של שליט מיואש‪.‬‬
‫תיאור הדמויות‪ :‬עירומות או לבושות בבגדים ותכשיטים אוריינטליסיטים‪ .‬תנוחותיהם בשיא הדראמה‬
‫והתנועה‪ .‬המלך השוכב על גבי המיטה נראה משועמם ואדיש כלפי ההרג והזוועה שמתרחשים סביבו‪.‬‬
‫אור‪ :‬דרמטי ולא אחיד (מעברים חדים בין אור זוהר לעלטה)‪ .‬אלכסון בהיר חותך את הקומפוזיציה‬
‫מהחלק השמאלי העליון‪ ,‬לעבר החלק הימני התחתון‪ ,‬השאר נשאר חשוך‪.‬‬
‫קומפוזיציה‪ :‬דרמטית‪ ,‬לא מאוזנת‪ ,‬עמוסה‪ ,‬קטועה‪ ,‬דינמית‪ ,‬מלאה אלכסונים ופיתולים‪ .‬עומס רב של‬
‫דמויות וחיות הנחתכות ע"י הפורמט‪.‬‬
‫צבעוניות‪ :‬רגשית‪ ,‬מעוררת‪ ,‬חמה‪ ,‬דינמית‪ ,‬באמצעות שימוש באדום‪ ,‬שחור וצבע גוף בהיר‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ דלקרואה‬
‫דלקרואה‪ ,‬נשות אלז'יר‪ 229*180 1834 ,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ דלקרואה‬
‫דלקרואה‪" ,‬נשות אלג'יר"‬
‫הנושא‪:‬הציור מתאר חלל סגור‪ ,‬אנטימי המוקף בבדים רכים בו מוצבות שלוש דמויות נשים‪ .‬ביניהן על‬
‫הריצפה מונחים אביזרים שונים כנעליים‪ ,‬נרגילה לקטורת‪ .‬מאחור חלל חשוך המרמז על יתר התענוגות‬
‫בבית המרחץ‪ .‬הציור "נשות אלז'יר" הוצג בסלון ‪ 1834‬והיה הראשון מבין ציורים רבים שנושאם הוא‬
‫זיכרונות דלקרואה ממסעו בצפון אפריקה‪ .‬המזרח הקסים את דלקרואה ובמיוחד ההרמונות של הנשים‪.‬‬
‫תיאור הדמויות‪ :‬הנשים שרועות ברגיעה מוחלטת‪ .‬שתים משוחחות ביניהן בשקט והשלישית בוהה לעבר‬
‫הצופה‪ .‬המשרתת (השחורה) עוזבת את החדר תוך מבט חטוף בודקת שלא שכחה דבר‪.‬‬
‫מהמסע לצפון אפריקה הביא דלקרואה שפע של דימויים אקזוטיים‪ .‬יחד עם זאת הוא פיתח שם גם פלטה‬
‫צבעונית וזוהרת יותר‪.‬‬
‫הנחת הצבע‪ :‬הארוטיקה מוגברת בעזרת הטכניקה של דלקרואה‪ ,‬היוצרת עירבוב של צבע כך שהדמויות‬
‫והסובב אותן מתמזגים ברכות‪ .‬טשטוש קו המתאר נחשב לטכניקה לקויה בזמנו‪.‬‬
‫אור וצל‪ :‬ניגודים של אור וצל (כהה ובהיר)‪ .‬הנשים מוארות באור רך של חלון‪ ,‬ומאחור חשוך‪.‬‬
‫החלל‪ :‬חלל עמוק‪ ,‬סגור ואינטימי‪ .‬מוקף בדים רכים‪ ,‬אריחים ועיטורים מזרחיים‪ .‬מאחור חלל חשוך‬
‫המרמז על חדר תענוגות‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ דלקרואה‬
‫איז'אן דלקרואה‪ ,‬החירות מובילה את העם ב‪ ,1839 ,28.7.1830-‬שמן על בד‪260X235 ,‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ פרנצ'סקו דה גויה‬
‫פרנצ'סקו גויה‬
‫משפחת‬
‫קרלוס ה‪4-‬‬
‫‪1800‬‬
‫שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ פרנצ'סקו דה גויה‬
‫גויה‪" ,‬אתה שאינך מסוגל"‪( ,‬קפריצ'וס) ‪ ,1797-8‬תחריט ואקווטינטה (הדפס)‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ פרנצ'סקו דה גויה‬
‫גויה‪ ,‬זה גרוע יותר (זוועות המלחמה)‪ ,1812 ,‬תחריט‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬רומנטיקה◄ פרנצ'סקו דה גויה‬
‫גויה‪ ,‬סטורן אוכל את בנו‪ ,1820-3 ,‬שמן על טיח‬
‫רקע לצמיחת הזרם‪:‬‬
‫• תוצאות המהפכה התעשייתית‪ -‬נהירה לעיר‪ ,‬עבודה‬
‫זולה במפעלים‪ ,‬התפתחות מעמד נמוך ועני‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך נוצר מצב של תסיסה חברתית על רקע מעמדי‪.‬‬
‫• אנשי רוח והוגי דעות מגיבים למצב חברתי קשה זה‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬פרסום המניפסט הקומוניסטי ע"י מארק ואנגלס‬
‫• המצאת המצלמה‪ ,‬ושינוי תפיסת העולם הנובע מכך‪.‬‬
‫השקפת עולם‪:‬‬
‫• תגובה למצב החברתי דרך האמנות‪ -‬ייצוג של מצוקות החברה‬
‫• אין נסיון לייפות את המציאות‪ ,‬אלא להראות אותה כפי שהיא‪.‬‬
‫• הנושאים לקוחים מן המציאות ולא מהמתולוגיה‪ ,‬אלגוריה וכו'‪.‬‬
‫נושאים‪:‬‬
‫מחאה חברתית ושיקוף פני החברה של זמנם‪:‬‬
‫• חייהם ועמלם של האנשים הפשוטים‬
‫• מעמד האמן בחברה (קורבה)‬
‫• לעג לשלטון‪ ,‬לממסד ולבעלי הממון המושחתים ותאבי הבצע (דומיה)‪.‬‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ראליזם◄ גוסטב קורבה‬
‫"רצוני להיות בעמדה בה אוכל לתרגם את‬
‫הלבוש‪ ,‬הרעיונות והמראות של תקופתי על פי‬
‫התרשמותי‪ .‬להיות לא רק צייר‪ ,‬אלא גם אדם‪,‬‬
‫בקיצור מטרתי היא ליצור אומנות חיה"‪( .‬קורבה)‬
‫קורבה‪ ,‬מסתתי האבנים‬
‫‪ ,1849 ,‬שמן על בד‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ראליזם◄ גוסטב קורבה‬
‫גוסטב קורבה‪ ,‬הסטודיו של‬
‫האמן‪ ,1855 ,‬שמן על בד‪ 361 X 598,‬ס"מ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ראליזם◄ אונורה דומייה‬
‫דומייה‪ ,‬הטבח ברחוב‬
‫טראנסנונן‪ ,1834 ,‬ליטוגרפיה‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ראליזם◄ אונורה דומייה‬
‫אונורה דומייה‪ ,‬בתערוכה‪,‬‬
‫‪ ,1862‬צבע מים‪ ,‬פחם ועיפרון‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬ראליזם◄ אונורה דומייה‬
‫אונורה דומייה‪,‬‬
‫הכובסת‪,‬‬
‫‪ ,1860‬שמן על עץ‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬נטורליזם◄ ג'ון קונסטבל‬
‫ג'ון קונסטבל‬
‫שדה תבואה‬
‫‪1826‬‬
‫שמן על בד‬
‫‪ 143 × 122‬ס"מ‬
‫פרט‬
‫המאה ה‪ ◄ 19-‬נטורליזם◄ פרנסואה מילה‬
‫פרנסואה מילה‪ ,‬המלקטות‪ ,1857 ,‬שמן על בד‬
‫שאלת בגרות (‪)2004‬‬
‫אוריינטליזם ים–תיכוני‬
‫לפניך "האודליסק" של אנגר‪ ,‬ו"נשות אלג'יר" של דלקרואה‪.‬‬
‫( ‪ 2‬נק') א‪ .‬ציין לאיזה זרם שייכת כל אחת מהיצירות‪.‬‬
‫( ‪ 12‬נק') ב‪ .‬ציין שני מאפיינים של כל אחד מהזרמים והסבר כיצד הם באים לידי ביטוי‬
‫בכל אחת מהיצירות‪.‬‬
‫( ‪ 6‬נק') ד‪ .‬הסבר את המושג אוריינטליזם והדגם באמצעות תיאור הנשים בכל אחת‬
‫מהיצירות‪ .‬בתשובתך התייחס לנושא‪ ,‬ללבוש ולאביזרים‪ ,‬לתפאורה ולצבעוניות‪.‬‬