‫מסלול הסביבה הימית‬ ‫מושב אקולוגיה ימית ‪1‬‬ ‫מושב אקולוגיה ימית ‪2‬‬ ‫מושב הכנרת ואגן ההיקוות‬ ‫מושב אקולוגיה ימית ‪1‬‬ ‫הערכת פיזור כספית אנתרופוגנית במרחב ובעומק תוך בדיקת ריכוזים ותהליכי הסעה‬ ‫בסדימנטים באזור מפרץ חיפה‪.‬‬ ‫ברקת מירב ‪ ,*1‬בוקמן רויטל ‪ 1‬וחרות ברק‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 1‬בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 2‬המכון לחקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬חיפה‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫אזור מפרץ חיפה סובל מזיהום עיקרי מחומר חלקיקי‪ ,‬נוטריינטים ומתכות כבדות שמקורם‬ ‫בשפכים תעשייתיים ומוניציפאליים‪ .‬כספית‪ ,‬מתכת כבדה שיתכנו לה השפעות בריאותיות‬ ‫חמורות על הסביבה הימית‪ ,‬נמצאה במפרץ חיפה מעל ערכי הרקע של סדימנטים בפני השטח‬ ‫במזרח הים‪-‬התיכון‪ .‬ריכוזי הכספית בסדימנטים של המים הרדודים ובביוטה מנוטרים בקביעות‬ ‫ע"י "המכון לחקר ימים ואגמים לישראל" כחלק מתוכנית הניטור הלאומית ומראים ריכוזים‬ ‫גבוהים ביחס לשאר חופי ישראל‪ .‬בכמה מקרים רמות הכספית בביוטה באזור אף חרגו‬ ‫מהערכים המותרים לפי תקני הבריאות‪.‬‬ ‫‪ 2‬מקורות זיהום כספית נקודתיים עיקריים נמצאו במפרץ חיפה‪ )1( :‬מפעל תעשיות אלקטרו‪-‬‬ ‫כימיות שפעל עד ‪ 2002‬והזרים את שפכיו לצפון מפרץ חיפה‪ ,‬ו(‪ )2‬שפך הקישון שמנקז לדרום‬ ‫המפרץ שפכים מכמה תעשיות‪ .‬בנוסף למקורות אלו ישנה גם דיפוזיה מהסעה באטמוספרה‬ ‫ומנגר עילי‪ .‬למרות שמפרץ חיפה נחשב כאגן סופי לסדימנטים שמקורם בנילוס‪ ,‬יתכן‬ ‫שסדימנטים מוסעים הלאה מהמפרץ ונושאים עמם גם זיהום‪.‬‬ ‫במחקר זה נלקחו גלעיני סדימנטים ודגימות פני שטח מתוך ומחוץ למפרץ חיפה באופן המייצג‬ ‫פיזור מרחבי‪ .‬ריכוזי כספית נבדקו לצורך הערכת תרומה מחודשת והסעה של כספית באזור‪.‬‬ ‫‪ 2‬גלעינים נלקחו על ידי מחפר קופסא ב ‪ 2002-2010‬מאזור רכס הכורכר "בוסתן הגליל" המצוי‬ ‫צפונית למפרץ וממדף היבשת מערבית למפרץ חיפה‪ .‬גלעין שלישי נאסף ידנית בצלילה ב‪2011‬‬ ‫מתוך המפרץ בחלקו הצפוני‪.‬‬ ‫הגלעין מהחלק הפנימי של המפרץ מראה ירידה בריכוז הכספית הכולל בהשוואה לריכוזים‬ ‫שנמדדו בתחנה זו בשנים קודמות‪ .‬בנוסף‪ ,‬פרופיל ריכוז הכספית לעומק מייצג את מגמת הירידה‬ ‫בריכוזי כספית אנתרופוגנית מאז הופסקה פעילות המפעל‪ 2 .‬הגלעינים שנלקחו מחוץ למפרץ‬ ‫חיפה מראים העשרה משמעותית בריכוזי הכספית בסנטימטרים העליונים (פי ‪ 2‬ופי ‪ 6‬מרמות‬ ‫הרקע)‪ ,‬ומשקפים את ההרחפה המחודשת והסעה לכיוון הים הפתוח של חלקיקים מועשרים‬ ‫בכספית‪.‬‬ ‫אנליזת כספית של דגימות פני שטח שנאספו השנה תספק מידע נוסף על תפוצת הכספית בפני‬ ‫השטח של הסדימנטים במפרץ חיפה ומחוצה לו‪ .‬תיארוך באמצעות עופרת‪ 210-‬והתפלגות גדלי‬ ‫גרגר של גלעיני העומק יאפשרו הערכת השינוי בשטפי כספית בזמן ובמרחב והבנת מנגנוני‬ ‫הסעה‪.‬‬ ‫ארגז הכלים של ניהול ממשק הדיג בישראל‬ ‫דור אדליסט‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עבודה זו פותחת את ארגז הכלים של מנהלי ממשק הדיג בישראל ומוצאת בו שמונה כלים‬ ‫רלוונטיים העשויים להיות מיושמים בנפרד או בשילוב לאישוש הדיג והמערכת הימית‪ .‬כאן אני‬ ‫מציע תיאור איכותני של הכלים‪ ,‬בוחן בקצרה את ישימותם וממליץ על מתווה כללי ליישומם‪.‬‬ ‫(‪ )1‬הגדלת הסלקטיביות של הרשתות‪ :‬כלי קל לאכיפה וזול ליישום‪ .‬עשוי להביא לעליה בערך‬ ‫השלל דרך הגברת שרידות פרטים צעירים‪ )2( .‬סגר על הדיג באביב‪ :‬קל מאד לאכיפה‪ ,‬בשנים‬ ‫הראשונות יצריך פיצוי לדייגים‪ .‬נמצא בלב הקונצנזוס ובעל פוטנציאל גבוה‬ ‫לסייע לשיקום‬ ‫משאבי הדגה‪ )3( .‬צמצום הצי ע" י רכישת רישיונות וגריטת ספינות‪ :‬קל מאד לאכיפה אך יקר‬ ‫לביצוע‪ .‬בנוסף נדרש תחילה צמצום חלקו הלא פעיל של הצי‪ )2( .‬קיום שמורות ימיות כאזורים‬ ‫מוגנים מדיג‪ :‬יקר למדי לאכיפה אך מבטיח הגנה גם על בית הגידול הקרקעי ולא רק על משאבי‬ ‫הדגה‪ )5( .‬הגדלת העומק המינימאלי לדיג מכמורת‪ :‬שיקולי רווח ואכיפה כשל שמורות ימיות‪,‬‬ ‫בפריסה גיאוגרפית וסקטוריאלית שונה (דיג מכמורת בלבד)‪ )6( .‬מעבר לדיג מכמורת במים‬ ‫עליונים‪ :‬מחייב פיתוח שוק לדגי מים עליונים בישראל‪ ,‬שכמעט ואינו קיים כיום‪ )7( .‬הקפאה‪,‬‬ ‫הגבלה וייקור של הרישיונות לדיג ספורטיבי‪ :‬לעומת הדיג המסחרי המצטמצם‪ ,‬סקטור זה‬ ‫מתפתח ומצריך שליטה על מאמץ דיג המרוכז במערכות אקולוגיות רגישות‪ )8( .‬הסדרת מעמד‬ ‫הדייגים החופיים מול רשויות המס ככלי לצמצום הצי‪ :‬סקטור הדיג החופי מוזנח מסורתית ויש‬ ‫לתמוך בפיתוחו כדיג בר קיימא‪.‬‬ ‫שמונה כלים אלו מוכרים כבר לכל הצדדים‪ ,‬אם כי מחקר סוציו‪-‬כלכלי‪-‬אקולוגי משולב מקיף‬ ‫יידרש בכדי לבצע כוונון מדויק של התעדוף‪ .‬הבעיה היא שבעודנו ממתינים למחקר נוסף‪ ,‬שעון‬ ‫החול של הים ושל הדייגים הולך ואוזל‪ .‬לכן אני ממליץ‪ ,‬כצעד ראשון‪ ,‬על השבתת דיג המכמורת‬ ‫בעונת האביב (ו\או הגדלת הסלקטיביות של הרשתות) ככלי לאישוש משאב הדגה ועל ייסוד‬ ‫שמורות ימיות ככלי משלים להגנה קבועה על בתי הגידול‪ ,‬כאשר הטיפול בדיג החובבני והדיג‬ ‫החופי מתנהל במקביל‪ .‬הידע שבידנו מספיק בכדי להתחיל לנוע‪ .‬נלמד עוד תוך כדי תנועה‪.‬‬ ‫האם יש השלכות חיוביות של קידוחי הגז‪ ,‬הפקתו והולכתו על הסביבה הימית והחופית?‬ ‫אהוד שפניר ודור אדליסט‬ ‫החוג לציויליזציות ימיות והמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי‪ ,‬ביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון‬ ‫צ'רני‪ ,‬הפקולטה למדעי הטבע‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫למערכות קידוח‪ ,‬הפקה והולכה של גז בים השפעות שליליות רבות על הסביבה הימית‪ .‬כולל‬ ‫השפעות אקוסטיות‪ ,‬דליפות לא מתוכננות‪ ,‬השפעות של בוץ הקידוח ושאריות כימיקלים‬ ‫שונים המשמשים לקידוח‪ ,‬תחזוקה ועוד‪ .‬האם‪ ,‬בצד הסכנות הסביבתיות‪ ,‬עשויות להיות‬ ‫לקידוחי הגז‪ ,‬הפקתו והולכתו השלכות חיוביות על הסביבה הימית?‬ ‫מתקני קידוח‪ ,‬הפקה והולכה של גז בסביבה הימית הם מתקנים אדירים בגודלם‪ ,‬מקרקעית‬ ‫הים העמוקה אל פני הים (עד מאות מטרים) או באורכם (עשרות עד מאות ק"מ) כאשר‬ ‫מדובר במערכות הובלה מנקודת ההפקה אל החוף‪ .‬במקומות בהם הם בולטים מעל‬ ‫לקרקעית‪ ,‬הם מהווים שוניות מלאכותיות עצומות המרכזות סביבן חי ימי רב שחלקו בעל‬ ‫ערך מסחרי לדייג ואף משמשים מצע להתיישבות של צמדה מגוונת‪ .‬קיימת כבר שנים לא‬ ‫מעטות בארה"ב תכנית של )‪ Rigs-to-Reefs (RTR‬במסגרתה מתקני קידוח והפקה ימיים‬ ‫הופכים‪ ,‬עם סיום ההפקה‪ ,‬לשוניות מלאכותיות‪ .‬פירוק מבני ענק אלה כרוך בעלות כלכלית‬ ‫גבוהה ובסיכונים סביבתיים‪ .‬בפרויקט ‪ RTR‬מפורק רק חלקו העליון של המתקן והשארית‬ ‫הופכת לבית ג ידול מלאכותי פורה ולמקור דיג חשוב‪ .‬שלל הדיג סביב שוניות מלאכותיות‬ ‫ממתקני קידוח והפקה של גז ונפט עשוי להיות גדול פי ‪ 30-50‬מאשר במים הפתוחים‬ ‫בסביבה הקרובה‪ .‬דיג ה )‪ Red Snapper (Lutjanus campechanus‬בחופי צפון מפרץ‬ ‫מקסיקו תלוי במידה רבה בשוניות מלאכותיות אלה ממקור הפקת אנרגיה ימית‪.‬‬ ‫יש לקרוא לחברות המפיקות גז מקרקעית הים במים הכלכליים של ישראל לסייע לנטר את‬ ‫מצבן של אוכלוסיות הדגים בקרבתן‪ ,‬כולל זיהומים ברקמות בכדי לכמת את השפעת מתקני‬ ‫הקידוח‪ ,‬ההפקה וההולכה‪.‬‬ ‫סקר שנערך בצינור הגז מול חופי ת"א חשף מאסף דגים פלאגים בעלי ערך מסחרי‪ ,‬מידע‬ ‫הידוע ומנוצל היטב ע"י הדייגים‪ .‬מתקני קידוח בים הפתוח והעמוק עשויים להוות גם בסיס‬ ‫להשגת מידע מדעי חשוב על החי הימי במים הפתוחים‪ ,‬מידע שאינו קיים כמעט באזורנו‪.‬‬ ‫האזורים האסורים בדיג סביב מתקני ההפקה והקידוח עשויים לשמש לבחינת יעילותם של‬ ‫שטחים סגורים באישוש אוכלוסיות שנחשפו לדיג יתר‪ .‬כל זאת בתנאי שחברות הגז ישתפו‬ ‫פעולה במיזמים סביבתיים כאלה‪.‬‬ ‫סקרים ביוטיים בחופי אשדוד‬ ‫אהרון דותן‪ ,‬מכללת בית‪-‬ברל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫חופי אשדוד חשופים להשפעות אנתרופוגניות ממקורות רבים וביניהם שפכים‬ ‫תעשייתיים‪ ,‬תמלחות ממתקני התפלה‪ ,‬שפכי נחלים מזוהמים וכן מבנים ימיים המשבשים את‬ ‫הסעת החול לאורך החוף‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נערכים סקרים ביוטיים רבים שבודקים את החי הימי באזור‪ .‬סקרים אלה‬ ‫מתבצעים כחלק מתוכניות ניטור שונות ואמורים להוות בסיס להחלטות תיכנוניות ולאפשר‬ ‫הערכת השפעה סביבתית )‪ (Environmental Impact Assessment‬של המוצאים הימיים‬ ‫ממקורות ההזרמה באזור‪ .‬לאחרונה התקיים סקר ביוטי מדרום אשדוד ועד לפלמחים ובעומקים‬ ‫של עד ‪ 30‬מ'‪ .‬הסקר נערך כחלק מתסקיר השפעה סביבתית לתכנית להרחבת נמל אשדוד והוא‬ ‫התבצע בצלילה‪.‬‬ ‫בכל בתי הגידול שנבדקו נמצאה שליטה של מינים פולשים אינדו‪-‬פסיפיים – "מהגרים לספסיים"‪.‬‬ ‫על מצע רך בכל העומקים שנדגמו‪ ,‬האורגניזם הבולט ביותר הוא החילזון סטרומבוס מקושט‬ ‫‪ ,Conomurex persicus‬שצפיפותו מין זה מגיעה לעשרות פרטים למ"ר‪ .‬החילזון המהגר‬ ‫ארגמון תלת‪-‬טורי ‪ Murex tribulus‬נמצא גם הוא בשטח‪ .‬בעומק של כ‪ 20-‬מ' ראינו ערימה של‬ ‫עשרות חלזונות ממין זה שהתקבצו כנראה למטרת הטלה מקובצת‪.‬‬ ‫בבתי הגידול הסלעיים בולטת בעיקר הצדפה המהגרת בוצית פרעונית ‪Brachidontes‬‬ ‫‪ pharaonis‬שיוצרת על גבי הסלעים כתמים רצופים וגדולים‪.‬‬ ‫על גבי המצעים המלאכותיים בבריכת נמל אשדוד‪ ,‬מתבססות בעיקר צדפות ממוצא אינדו‪-‬פסיפי‬ ‫כדוגמת שדרנית קוצנית ‪ ,Spondylus spinosus‬פטישון שכיח ‪ ,Malleus regula‬פנינית‬ ‫פשוטה ‪ ,Pinctada radiate‬בוצית פרעונית וחמה פסיפית ‪ .Chama pacifica‬כל אלה‬ ‫מתפקדים כ"מינים מהנדסים" ‪ -‬יוצרי בית גידול חדש‪ ,‬אותו מנצלים גם יצורים אחרים‪.‬‬ ‫ממצאי הסקרים מעלים שאלות כלליות‪:‬‬ ‫ מהו המידע החיוני לקבלת החלטות תיכנוניות מושכלות לגבי הסביבה הימית?‬‫ אילו ערכי טבע ראויים לשימור במי החופים של הים התיכון בארץ?‬‫‪ -‬כיצד יש להתייחס למינים פולשים לסביבה הימית והחופית?‬ ‫מושב אקולוגיה ימית ‪2‬‬ ‫פילוגנזה של אלמוגים שמונאים ממשפחת הקסנאים‬ ‫אנה הלס‪ ,Robert Toonen3, Roxanne Haverkort3 , Catherine S. McFadden2 ,1‬יהודה‬ ‫‪1‬‬ ‫בניהו‬ ‫‪ - 1‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪Harvey Mudd College, USA -2 - 2‬‬ ‫‪Hawai'i institute of marine biology, University of Hawai'i, USA - 3‬‬ ‫*‪[email protected]‬‬ ‫אלמוגי שמונה ממשפחת הקסנאים מהווים מרכיב אקולוגי חשוב בשוניות באזור האינדו‪-‬פסיפי‪,‬‬ ‫ובמיוחד בשוניות ים סוף‪ .‬אלמוגים ממשפחה זו מאופיינים בשיעור רבייה מינית וא‪-‬מינית גבוה‬ ‫ויכולת אכלוס שוניות טבעיות ומלאכותיות ביעילות ובמהירות‪ .‬מיון הקסנאים לרמת המין משקף‬ ‫את הבעיה הטקסונומית שקיימת במשפחה זו‪ ,‬מאחר והוא מתבסס על מספר קטן יחסית של‬ ‫תכונות בעלות טווח שונות‪ ,‬שלעיתים אף חופף בין מינים שונים‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי הנה‬ ‫ללמוד את פילוגנזה של המינים בקבוצה זו בעזרת טקסונומיה קלאסית וכלים מולקולאריים‪ ,‬תוך‬ ‫כדי התבססות על רצפים מיטוכונדריאלים וגרעיניים וזאת בכדי לבחון‪ ,‬מהי מידת ההתאמה בין‬ ‫הקבוצות המונופילטיות למינים המורפולוגים‪ .‬המחקר מתבצע בחלקו על דגימות‪ ,‬שנאספו בעבר‬ ‫באזור האינדו‪-‬פסיפי ובים סוף ובחלקו‪ ,‬על דגימות טריות שנאספות בצלילה‪ .‬המחקר משלב‬ ‫בחינה של דוגמאות המקור ‪ - Types -‬באמצעים מתקדמים‪ ,‬כמו מיקרוסקופיה אלקטרונית‬ ‫סורקת‪ .‬עד כה נבחנו כ‪ 20 -‬דגימות מקור מארבעה סוגים ושמונה מינים שעברו שיוך חדש‬ ‫לרמת הסוג וכן אוחדו מספר מינים‪ .‬תוצאות אלו מדגישות את חשיבות העבודה המורפולוגית‬ ‫לצורך המחקר הפילוגנטי‪ .‬תוצאות מולקולארית ראשוניות מראות‪ ,‬כי המשפחה היא מונופילטית‬ ‫וכך גם רוב הסוגים שנבדקו עד כה‪ .‬בסוג ‪ Ovabunda‬נמצאה חוסר התאמה בין המינים‬ ‫המוגדרים מורפולוגית לחמשת הקבוצות הגנטיות שלהם שויכו‪ .‬בחינה של המינים בכלים‬ ‫מולקולאריים ושימוש בנתונים מורפומטריים תביא לזיהוי התכונות המורפולוגיות בעזרתן ניתן‬ ‫לשייך את המינים לטקסון המתאים‪ .‬תוצאות המחקר יוליכו אל רויזיה של מיני המשפחה‪ ,‬נושא‬ ‫שיש לו חשיבות גם במחקרים אקולוגיים העוסקים במיני המשפחה בשוניות האלמוגים‪.‬‬ ‫‪( Sarcophyton auritum‬בצקנית) אלמוג שמונאי מים סוף‪ :‬רבייה מינית ומאפיינים‬ ‫מיקרוסקופיים ייחודים בסיבי הקולגן‬ ‫‪1‬‬ ‫יעל מנדלברג‪ , 1‬רמי חאג' – עלי‪ , 2‬יהודה בניהו‬ ‫‪1‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬הפקולטה למדעי החיים ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪2‬בית הספר להנדסה מכאנית‪ ,‬הפקולטה להנדסה ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫*‪[email protected]‬‬ ‫שמונאים הינה תת מחלקה בין האלמוגאים‪ ,‬המהווה חלק משמעותי משוניות האלמוגים באזור‬ ‫ההינדו‪-‬פסיספי ונחשבת לקבוצה השנייה בחשיבותה לאחר אלמוגי האבן בשוניות אלו‪ .‬מחקרנו‬ ‫עוסק באלמוג השמונאי‬ ‫‪( Sarcophyton auritum‬בצקנית)‬ ‫‪,Verseveldt & Benayahu,‬‬ ‫‪ ,1978‬הנחשב מין אנדמי לים האדום‪ .‬אך עם זאת‪ ,‬מין זה אינו נפוץ יחסית למיני הבצקנית‬ ‫האחרים בשוניות ים סוף‪ .‬המושבות גדלות בקבוצות של כ ‪ 2-10‬מושבות בעומקים של ‪ 3-8‬מ'‬ ‫וקוטרן נע בין ‪ 20-50‬ס"מ‪ .‬המין ‪ S.auritum‬הינו חד–מיני‪ ,‬כאשר הגונדות הנקביות מראות שני‬ ‫מחזורי התפתחות חופפים לאורך השנה‪ .‬הבשלת האאוציטים נעשית תוך ‪ 20-22‬חודשים; בעוד‬ ‫שלגונדות הזכריות מחזור התפתחות של ‪ 10-11‬חודשים‪ .‬דגימה חודשית של המושבות ובחינתן‬ ‫ההיסטולוגית מצביעה על אירוע שחרור מסונכרן של תאי המין בקיץ (יולי)‪.‬‬ ‫בדיקה מיקרוסקופית של רקמת האלמוג מגלה המצאות של סיבי קולגן ייחודיים הערוכים לאורך‬ ‫המחיצות (‪ )mesenteries‬של הפוליפים‪ ,‬ונמשכים מהאזור הבאזאלי שלהם ועד ללוע הפוליפ‪.‬‬ ‫המאפיינים הקולגניים של הסיבים אושרו על ידי צביעה היסטולוגית ספציפית וכן במיקרוסקופיה‬ ‫אלקטרונית‪ .‬בפוליפ כל סיב דחוס במחיצה במבנה דמוי קפיץ‪ ,‬קוטרו ~‪10‬מיקרון והינו בנוי‬ ‫פיברילות הערוכות במבנה דמויי מארג ספוגי מורכב ומיוחד‪ .‬ההנחה היא‪,‬כי לסיבי קולגן אלו‬ ‫תפקידים ביומכאניים‪ ,‬המקנים למושבת האלמוג גמישות ועמידות לתנאי זרימה חזקה ואנרגית‬ ‫גלים‪ .‬מאפייני הקולגן הייחודיים הללו בעלי פוטנציאל עתידי בשימושי הביו רפואי‪.‬‬ ‫ניהול בר‪-‬קיימא של חקלאות ימית‪ :‬מחקר משווה בישראל וגרמניה‬ ‫שירה פרימן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ‪[email protected]‬‬ ‫חקלאות המים(‪ )AQUACULTURE‬נמנית עם התעשיות המובילות בעולם בקצב צמיחתן‬ ‫ומספקת כיום למעלה ממחצית מהיקף השוק העולמי במונחי מוצרי מזון ממים מתוקים וממי ים‪.‬‬ ‫קצב התפתחות היצור מקדים את קצב החקיקה והרגולציה בתחום‪ .‬הפיגור בבתחום החקיקתי‬ ‫והניהולי מסכנים את המשך ההתפתחות של חקלאות המים בארץ ובעולם‪ .‬המאמר הנוכחי‬ ‫מסכם מחקר משווה רב‪-‬שנתי שנערך בגרמניה ובישראל בשנים ‪ .2008-2010‬בשתי המדינות‬ ‫קיימת חקלאות ימית וישנו פוטנציאל רב לגידול והתפתחות של הסקטור‪ .‬המחקר ביקש לבחון‬ ‫כיצד שיפור בניהול בר‪-‬קיימא עשוי להגדיל את המשך הצלחת הענף‪ .‬תהליך המחקר כלל זיהוי‬ ‫של בעלי עניין‪ ,‬סקר דעת קהל בנוגע לחקלאות ימית וסקר של נכונות לשלם (‪willingness-to-‬‬ ‫‪ )pay‬עבור דגים שגודלו בתנאים 'ידידותיים לסביבה'‪ .‬בהתאם לכך פותח מודל מחקרי שהועמד‬ ‫לבחינה אמפירית ומשווה בתנאים קרובים‪ .‬הגדרנו קיימות במחקר הזה באמצעות שלושה‬ ‫מדדים‪ :‬מדד סביבתי‪ ,‬מדד כלכלי ומדד חברתי‪ .‬ניתוח התוצאות התייחס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למידת‬ ‫ההתאמה בין מרכיבי הקיימות בסקר הישראלי וכן בהשוואה בין המרכיבים הללו בין שתי‬ ‫המדינות‪.‬‬ ‫הממצאים מראים שהציבור הן בישראל והן בגרמניה מתייחס לחקלאות ימית כשימוש‬ ‫הוגן ו"כשר" במשאבי החוף ולעומת זאת‪ ,‬בעלי העניין מדגישים את הקונפליקטים בין בעלי‬ ‫העניין כמכשול עיקרי לענף‪ .‬הסיכון הסביבתי הקשור לחקלאות ימית צוין כנושא מדאיג הן ע"י‬ ‫הציבור הרחב והן ע"י בעלי העניין‪ ,‬אך מסתבר שהציבור חסר רקע בנושא ולא ממש מבין את‬ ‫מהות הסיכונים‪ .‬תפיסות שונות בנוגע לנושאים הסביבתיים בקרב הנשאלים בגרמניה בהשוואה‬ ‫למשיבים מישראל הובילו להבדלים באחוזי התמיכה בחקלאות ימית‪ ,‬עם תמיכה רבה יותר‬ ‫בקרב הגרמנים‪ .‬בסה" כ בעלי העניין היו מעודכנים והביעו הבנה וידע בנוגע לנושאים סביבתיים‪.‬‬ ‫כלכליים וחברתיים אך הם לא הכירו את החלופות השונות לגידול דגים באופן ידידותי לסביבה‪.‬‬ ‫בעלי עניין גרמניים הביעו אופטימיים נמוכה יותר בהשוואה לעמיתיהם בישראל בנוגע לפיתוח‬ ‫ענף מדגה מקומי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עצם העובדה שהצרכנים שנשאלו בשתי המדינות הביעו נכונות‬ ‫לשלם יותר עבור מוצר (דג) ידידותי יותר תומך בגישה המבקשת לפתח ולהרחיב את ענף‬ ‫החקלאות הימית‪ .‬התרשמנו שבגרמניה יותר קל למקבלי ההחלטות לבצע אינטגרציה של המידע‬ ‫המתקבל ממקורות שונים מאשר בישראל‪ .‬בישראל האתגר העיקרי העומד בפני הרחבת ענף‬ ‫החקלאות הימית כרוך ברצון פוליטי‪ .‬לסיכום‪ ,‬מעבר לערך הממוקד של תוצאות סקר דעת קהל‬ ‫והבהנת הנכונות לשלם עבור מצרכים ידידותיים לסביבה‪ ,‬למחקר ערך מוסף בהפגנת היעילות‬ ‫והתרומה של שילוב מידע ממקורות שונים‪ ,‬בעיקר בכלים השוואתיים ואמפיריים המבוססים על‬ ‫תיאוריות ושיטות ממדעי ההתנהגות והפוליטיקה‪ ,‬בשילוב הגישות האקולוגיות המקובלות בתחום‬ ‫זה‪.‬‬ ‫הגנה מנסיגת המצוק בבית ינאי‪ :‬בחינת חלופות וניתוח העדפות הציבור‬ ‫מור רוזמן‪ ,*1‬ד"ר ציפי עשת‪ ,1‬ד"ר מייקל לזר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 1‬החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 2‬החוג למדעים גיאו‪-‬ימיים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫המטרות המרכזיות של עבודה זו הינן בחינת העדפת הציבור והחשיבות המיוחסת למאפיינים‬ ‫שונים של חלופות הגנה להאטת קצב נסיגת מצוק הכורכר הניתנות ליישום בחוף בית ינאי‪,‬‬ ‫והסקה על חלופת ההגנה המועדפת על ציבור המבקרים בחוף בית ינאי‪.‬‬ ‫נסיגת מצוקי החוף היא תופעה טבעית המתרחשת במקומות רבים בעולם‪ ,‬היוצרת בעיה מיוחדת‬ ‫בעיקר באזורים מאוכלסים בצפיפות בהם בנויים נכסים לאורך קו החוף ושמתקיימת בהם פעילות‬ ‫כלכלית מפותחת‪ .‬מצוקי הכורכר לאורך חופי ישראל בכלל‪ ,‬ולאורך חופי השרון בפרט‪ ,‬נחקרו‬ ‫בהרחבה בהיבטים שונים בשנים האחרונות‪ .‬קיימת הסכמה בקרב החוקרים על מגמה כללית של‬ ‫נסיגת המצוק‪ .‬לנסיגת המצוק ולהתמוטטויות השלכות על תשתיות אזרחיות‪ ,‬שטחים פתוחים‬ ‫וערכי מורשת‪ ,‬וסיכון חיי אדם‪ .‬הנזק הכלכלי הצפוי כתוצאה מנסיגת המצוק תלוי‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫בקצב הנסיגה‪ ,‬ונאמד ב ‪ 800‬מיליון שקלים בקצב נסיגה של ‪ 0.5‬מטר בשנה‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬המחויבת לניהול משולב של אזורי חוף‪ ,‬החליטה על מדיניות להתמודדות עם‬ ‫נסיגת המצוק הכוללת הקמת מיגון פיזי יבשתי וימי‪ ,‬הזנה בחול והסדרת ניקוז נגר עילי‪ .‬חלופות‬ ‫הגנה פיזיות להאטת קצב נסיגת מצוקי חוף‪ ,‬שונות זו מזו על פי הטכניקה המיושמת בשורה של‬ ‫היבטים בעלי חשיבות‪ ,‬הן בעבור הרשויות המתכננות והן בעבור המשתמשים בחוף‪ .‬לפתרונות‬ ‫ההגנה עלויות ישירות שונות‪ ,‬וכמוצר סביבתי‪ ,‬גם עלויות ותועלות חיצוניות משתנות‪ ,‬המשפיעות‬ ‫על העדפות הצרכן‪ .‬תכנון וביצוע בר‪-‬קיימא של חלופות ההגנה חייב להתחשב במאפיינים‬ ‫השונים והשפעתם על היבטי כלכלה‪ ,‬סביבה ותרבות פנאי‪.‬‬ ‫על מנת לבחון את אופי השפעתן של חלופות הגנה שונות על העדפות הצרכן‪ ,‬נבחר כמקרה בוחן‬ ‫החוף המצוקי בבית ינאי‪ .‬חוף בית ינאי ממוקם במרכז הארץ‪ ,‬ומהווה מוקד של נופש וקייט‪,‬‬ ‫ספורט יבשתי וימי‪ ,‬ופעילות חינוכית‪ .‬במושב בית ינאי‪ ,‬הממוקם בעורף המצוק‪ ,‬מצויים בתי‬ ‫מגורים‪ ,‬מוסד חינוכי ומבני משק‪ .‬מגמת נסיגת המצוק בבית ינאי תימשך אם לא יינקטו פעולות‬ ‫לבלימתה‪ .‬תכנון וביצוע פתרונות ארוכי‪-‬טו וח בחוף בית ינאי עדיין נמצא בחיתוליו‪ ,‬ואופן חלוקת‬ ‫הנטל למימון עבודות הגנה לא נקבע‪.‬‬ ‫העבודה עושה שימוש בגישות מקובלות במחקר כלכלי של משאבי טבע וסביבה‪ ,‬ובוחנת את‬ ‫חשיבותם של מאפייני פתרונות הגנה הניתנים ליישום בעיני ציבור המבקרים בחוף בית ינאי‬ ‫באמצעות סקר בטכניקת דרוג חלופות (‪ ,)Contingent Ranking‬ואת ההעדפה החזותית‬ ‫לפתרונות הגנה באמצעות סקר בטכניקת בחירת החלופה המועדפת (‪.)Choice Experiments‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נעשה ניסיון למפות את העדפות תושבי בית ינאי‪.‬‬ ‫מהעבודה עולה‪ ,‬כי נכונות הציבור לשלם בעבור חלופות הגנה להאטת נסיגת המצוק בחוף בית‬ ‫ינאי מושפעת הן מההיבטים הכספיים‪ ,‬הן מהסביבתיים‪ ,‬והן מהיבטים של תרבות פנאי; ולכן‬ ‫פעולות עתידיות להאטת קצב נסיגת המצוק בבית ינאי חייבות להתבצע בתכנון מדוקדק‪ ,‬ולקחת‬ ‫בחשבון השלכות כלכליות‪ ,‬סביבתיות וחברתיות‪ ,‬תוך שקלול האינטרס הציבורי אל מול האינטרס‬ ‫של הפרט‪ .‬התוצאות מראות‪ ,‬כי הציבור נכון לשלם בעבור חלופת הגנה שאינה נראית לעין‬ ‫ושאינה זקוקה לתחזוקה מתמדת‪ ,‬אינה משפיעה על איכות מי הים או על בתי גידול של חיות בר‬ ‫ואינה מורידה מרמת הביטחון של המתרחצים‪ .‬לא נמצא הבדל מובהק בנכונות לשלם בעבור‬ ‫פתרונות הגנה לפי יישוב המגורים‪ ,‬וייתכן שמבחינת חלוקת הנטל‪ ,‬המועצה האזורית עמק חפר‬ ‫אינה בהכרח המקור העיקרי למימון עבודות ההגנה‪ .‬עוד עולה מהתוצאות‪ ,‬כי פתרון ההגנה‬ ‫המועדף מבחינה חזותית על ציבור המבקרים בחוף בית ינאי הוא פתרון המשתלב בנוף ושומר‬ ‫על המראה הטבעי של החוף‪.‬‬ ‫מבין ה פתרונות האפשריים שהוצעו למיגון המצוק בבית ינאי עולות שתי טכניקות הגנה העונות‬ ‫על העדפות הציבור‪ :‬סוללת רובד אבנים ושובר גלים מטובע‪ .‬התוצאות מצביעות‪ ,‬כי ציבור‬ ‫המבקרים בחוף מעדיף את יישומם של פתרונות אלו ויהיה נכון לשלם בעבורם‪.‬‬ ‫תוצאות העבודה מראות‪ ,‬כי יש מק ום למחקר עתידי המתמקד בהשוואה בין סוללת רובד אבנים‬ ‫ושובר גלים מטובע כחלופות הגנה הניתנות ליישום בחוף בית ינאי‪.‬‬ ‫מושב הכנרת ואגן ההיקוות‬ ‫‪ - Peridinium gatuenense‬נוכח נפקד בכנרת‪ :‬גורמים סביבתיים ופיסיולוגיים המעורבים‬ ‫בדינמיקה הרב‪-‬שנתית של הפריחה האביבית‬ ‫‪1‬‬ ‫אסף סוקניק‪ ,1‬אהרון קפלן‪ ,2‬עמינדב נשרי‬ ‫‪1‬המעבדה לחקר הכנרת‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‬ ‫‪2‬המכון למדעי החיים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫במשך שנים המערכת האקולוגית של הכנרת הוגדרה כיציבה כפי שהשתקף מתבנית רב‪-‬שנתית‬ ‫קבועה של אוכלוסיות הפיטופלנקטון‪ .‬אולם‪ ,‬בשני העשורים האחרונים התבנית היציבה‬ ‫התערערה‪ ,‬כאשר אוכלוסיות הפיטופלנקטון הקיציות נשלטות על ידי ציאנובקטריה חוטיות‪,‬‬ ‫מקבעות חנקן שמייצרות רעלנים‪ ,‬והפריחה האביבית שאופיינה ע"י שליטה של הדינופלגלאט‬ ‫‪ Peridinium gatuenense‬אינה תדירה כבעבר ועוצמת הפריחה משתנה‪ .‬בהקשר של‬ ‫היעדרות הפריחה האביבית של הפרידיום עולות שאלות הקושרות תמורות בממשק האגם עם‬ ‫תגובות אוכלוסיית הפרידיניום לשינויים אלו‪ .‬אולם השאלה המרכזית היא כיצד אורגניזם חד‪-‬תאי‬ ‫שממדיו גדולים וקצב הגידול שלו איטי הגיע לכלל תפוצה גבוהה ולדומיננטיות בכנרת? ניתוח‬ ‫התגובות הפיסיולוגיות של פרידיניום ליסודות קורט ולזמינות פחמן אורגני מחזקת את הקשר‬ ‫שבין הפריחה האביבית ושיטפונות החורף‪ .‬נמצאה דרישה ליסוד סלניום שמקורו באגן ההיקוות‬ ‫של הכנרת ובעיקר בשטחי הכבול של עמק החולה‪ .‬הוכחה קליטה של תרכובות אורגניות‬ ‫פשוטות על ידי פרידיניום כחלק מתזונה מיקסותרופית של אורגניזם זה והודגמה יכולת של‬ ‫האוכלוסייה לצמצמם התפתחות של מינים מתחרים על ידי הפרשת חומרים אללופאטיים‪.‬‬ ‫אירועים של עליית מפלסים מהירה והצפה של שטחים בהם התבססה צמחיית גדות‪ ,‬לווו בשנים‬ ‫האחרונות בפריחה מאסיבית של פרידיניום‪ .‬באירועים אלו אוכלוסיית הפרידיניום נהנתה‬ ‫מזמינות גבוהה של מזינים אך גם ניצלה את האזורים המוגנים יחסית של הצמחייה המוצפת‬ ‫(אזורי "קנון") לגידול מנתי נימשך ומוגן משטיפה ומיהול‪ .‬בהינתן זרימה שיטפונית מחודשת‪,‬‬ ‫ תוך המשך גידול‬,‫האוכלוסייה שגדלה והתבססה באזורי "הקנון" נשטפה אל המים הפתוחים‬ .‫מוגבל ושמירה על מבנה ברור של כתם המוסע באגם בהתאם לתבנית הזרמים‬ Species-specific imprint of the phytoplankton assemblage on ecosystemlevel carbon and nitrogen dynamics in Lake Kinneret, Israel Aram Goodwin1,2*, Jonathan Erez1, K. David Hambright3, Nir Koren2, Eugene Barkan1 and Tamar Zohary2 1 2 Institute of Earth Sciences, The Hebrew University of Jerusalem, Israel Kinneret Limnological Laboratory, Israel Oceanographic and Limnological Research 3 Dept. of Biology, University of Oklahoma, USA Following documented changes in phytoplankton assemblage in Lake Kinneret, we compared the annual δ13C cycle of particulate organic matter from surface water (POMsurf.) between two types of years: years in which the massive winterspring bloom of the dinoflagellate Peridinium gatunense occurred and years in which it did not (“non-Peridinium years”). In non-Peridinium years the spring δ13C-POM peaks were lower on average by 3.3 ‰. These lower spring peaks were also seen in two of POM’s major sink terms: POM from sediment traps (POMsed. trap) and zooplankton (lower by 6.8 and 6.9 ‰ respectively). The lower spring δ13C peaks suggest that these changes in phytoplankton assemblage involve changes in the carbon balance of the lake. To further examine how well the isotopic composition of POMsurf. is generally reflected in POMsed. trap and zooplankton, their δ15N were also recorded during 2007-2009. The resulting δ15N time series of these three components were found strikingly similar to each other, even more so than their respective δ13C. This suggests that nitrogen isotopes are more homogenously distributed than carbon isotopes in the different particles comprising the bulk POM. A best fit model approximated the δ 15N-zooplankton time series to that of POMsurf. when the zooplankton series was shifted downwards by 3.4 ‰ and backwards in time by 10.1 days. This suggests that a complete nitrogen turnover in the lake’s zooplankton is on average 10 days. Our study reveals a species-specific imprint of the phytoplankton assemblage on ecosystem-level carbon and nitrogen dynamics. INVASION DYNAMICS OF THE SNAIL THIARA SCABRA IN LAKE KINNERET Joseph Heller1, Adina Dolev2, Tamar Zohary2, Gideon Gal2 1 Dept of Evolution, Ecology and Animal Behavior, the Hebrew University of Jerusalem, Israel 2 Kinneret Limnological Laboratory, Israel Oceanographic & Limnological Research This study originally intended to record the abundance and density of native snails around Lake Kinneret. It so turned out that actually it recorded the dispersal around the lake of an alien snail, Thiara scabra Müller (Thiaridae), first spotted in the lake in the mid 2000s. Dispersal around the lake was completed by 2010, when >95% of the snails in Lake Kinneret were of this invasive species. Very little remains of the native snail fauna, that have existed in the region for the last 2 million years consisting predominantly of Melanopsis costata, Melanoides tuberculata and Theodoxus jordani. When the invasion occurred the native snail fauna of Lake Kinneret was impoverished. Additional factors contributing to the rapid spread of T. scabra include: the tendency of young individuals to float about by hanging from the water film, and passively drift to new shores; its flexibility to various types of substratum; its ability to reproduce asexually, so one individual can colonise a new dispersal site; and its viviparous mode of reproduction, which shortens the period a newborn snail grows to a size-refuge in which it is safe from predators ‫ניוד מפלסים‪ ,‬קריסת הדייג‪ ,‬הצמחייה החופית ותפקוד הכנרת כמערכת אקולוגית‬ ‫תמר זהרי‪ ,‬המעבדה לחקר הכנרת‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל ‪[email protected]‬‬ ‫ארבעים ושלוש שנות ניטור בכנרת יצרו בסיס נתונים רב‪-‬היקף המעיד על כך שהכנרת התנהגה‬ ‫בעבר כמערכת אקולוגית יציבה‪ ,‬לפחות בתקופה שבין ‪( 1262‬תחילת הניטור) ועד אמצע שנות‬ ‫התשעים‪ .‬מאז‪ ,‬המערכת נמצאת במצב של יציבות מופחתת‪ ,‬המתבטא בתופעות שונות‪ :‬פריחת‬ ‫אצת הפרידיניום האביבית‪ ,‬שהייתה אירוע שחזר על עצמו משנה לשנה‪ ,‬מתקיימת רק בשנים‬ ‫גשומות; אצות כחוליות מייצרות רעלנים פלשו לכנרת והן פורחות מדי שנה בקיץ; שלל הדייג‬ ‫הגיע לשפל של כל הזמנים ב‪ ;2008-‬אוכלוסיות הזואופלנקטון קרסו ב‪ 1223-‬ושוב ב‪ 2002-‬וב‪-‬‬ ‫‪ .2010‬חלזון פולש השתלט על חופי הכנרת תוך דחיקת המינים הטבעיים‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫הכנרת עלתה לכותרות בעיקר בשני נושאים‪ )1( :‬הדגה‪ ,‬ובפרט התכנית להשבתת הדייג‬ ‫שנועדה לשפר את מצב הדגה באגם‪ ,‬אושרה על ידי הממשלה‪ ,‬אך לבסוף לא יצאה לפועל‪ ,‬ו‪)2(-‬‬ ‫הצמחיה החופית‪ ,‬עקב דרישת גורמים שונים לסלק את הצמחייה העבותה שהתפתחה ברצועת‬ ‫תנודות המפלס בשנות המפלסים הנמוכים וכוסתה במים עם עליית המפלס של חורף ‪.2012‬‬ ‫בהרצאה אבחן את הגורמים שהובילו לקריסת הדייג ב‪ ,2008-‬בעיקר של מין הדגל של הכנרת ‪-‬‬ ‫אמנון הגליל‪ ,‬את המ חקרים שיצאו לדרך לאחרונה שמטרתם לענות על פערי ידע הקשורים במין‬ ‫זה‪ .‬אתייחס לשאלה – מה ניתן וצריך לעשות כדי לאושש את הדגה – תוך התייחסות לתפקיד‬ ‫צמחיית החופים המוצפת‪.‬‬ ‫אבהיר את הרקע להמלצה להגביל כיסוח "גורף" של הצמחייה‬ ‫החופית מ‪ 20-‬ק"מ של חופי כנרת‪ ,‬ואסכם במצב הידע הקיים על תפקודה העכשווי של הכנרת‬ ‫כמערכת אקולוגית‪.‬‬ ‫פיתוח מודל אקולוגי לכנרת המאפשר קבלת החלטות מושכלת לניהול הדיג‬ ‫‪2‬‬ ‫איל אופיר‪ 1‬גדעון גל‪ 2‬ג'ימי שפירו‪ 3‬ומנחם גורן‬ ‫‪ .1‬אוניברסיטת חיפה‪ .‬החוג לציוויליזציות ימיות‪[email protected] ,‬‬ ‫‪ .2‬חקר ימים ואגמים‪ ,‬המעבדה לחקר הכנרת ‪[email protected]‬‬ ‫‪ .3‬אגף הדייג ‪[email protected]‬‬ ‫‪ .2‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ‪[email protected]‬‬ ‫במהלך שני העשורים האחרונים מתרחשים באגם הכנרת מגוון רחב של שינויים המשפיעים על‬ ‫אוכלוסיות הדגים ועל מארג המזון‪ .‬על מנת להבין את המתרחש בכנרת ולאור מורכבות‬ ‫התהליכים‪ ,‬יש צורך בשימוש במודל אקולוגי מתאים‪ .‬בעזרת המודל ניתן יהיה לבחון את‬ ‫הקשרים בין הגורמים השונים במארג המזון‪ ,‬ובסופו של דבר לקבל החלטות מושכלות לגבי‬ ‫ניהול הדיג‪ .‬בעולם קיימות כיום תוכנות רבות לבניית מ ודלים לניהול דייג ואחת המוכרות בהן‬ ‫היא התוכנה ‪ .(www.ecopath.org) EwE -Ecopath With Ecosim‬התוכנה היא חינמית‬ ‫ומפותחת במקביל ע" י מספר רב של משתמשים ונמצאת כיום בשימוש במקומות רבים‬ ‫בעולם‪ .‬התוכנה מאפשרת בניית מודל של מארג המזון של הכנרת ובחינת אסטרטגיות לניהול‬ ‫ממשק הדיג תוך קביעת יעדים לניהול הדיג כמו למשל ייצוב אוכלוסיית הדגים לביומסה‬ ‫מסוימת‪ ,‬אופטימיזציה למאמץ דייג ועוד‪ .‬כך שבעזרת המודל ניתן לקבל החלטות מושכלות לגבי‬ ‫כמות האכלוס של הדגה בכנרת‪ ,‬מדיניות הדיג וסוגיות נוספות המשפיעות על דגת הכנרת ועל‬ ‫הרכב המזון‪.‬מטרת המחקר היא פיתוח מודל דיג בעזרת תוכנת ‪ EwE‬אשר יאפשר בחינת‬ ‫הגורמים המשפיעים על אוכלוסיות הדגים ובחינת תרחישי ניהול הדיג והאגם‪ .‬במסגרת תוכנת‬ ‫‪ EwE‬יש לבנות תחילה מודל סטטי‪ ,‬מאזני‪( ,‬מודל מהסוג ‪ )Ecopath‬ועל בסיסו ניתן לפתח‬ ‫מודל דינאמי בזמן (מודל מהסוג ‪.)Ecosim‬על מנת לבנות את המודל היה צורך בבניית בסיס‬ ‫נתונים של מארג המזון בכנרת‪ .‬לצורך זה נעשה שימוש רב בנתונים הנאספים בשגרה במעבדה‬ ‫לחקר הכנרת ובאגף הדיג‪ .‬ובמקביל פותח בסיס נתונים רחב בעזרת מדידות נוספות ומודלים‬ ‫המקובלים בעולם לצורך מענה קונקרטי לפרמטרים הנדרשים למידול מארג המזון‪ ,‬כמו למשל‬ ‫יכולת היצרנות והצריכה ועוד‪ .‬לצורך כיול ואימות המודל בנינו מודל הנשען על השנים ‪2000-‬‬ ‫‪ 2005‬ואת תוצאותיו השוונו למחקרים אחרים העוסקים במארג המזון ולתוצאות המדידות‬ ‫בכנרת בין השנים ‪ 2005-2010‬ובסך הכל ההתאמה הייתה טובה‪.‬‬ ‫ככל הנראה השינויים המתרחשים בכנרת הם תוצאה של מספר משתנים‪ .‬בימים אלו אנו בוחנים‬ ‫בעזרת המודל את השפעתם של הג ורמים שלהבנתנו רלוונטיים ליצירת השינויים בשלל הדיג‬ ‫בכנרת (קורמורנים‪ ,‬שינוי מפלס‪ ,‬שינוי בזמינות המזון ועוד)‪ .‬במהלך הכנס בכוונתנו להציג את‬ ‫המודל ואת התובנות שנלמדו בעזרת הרצות המודל בכל הקשור לגורמים הביוטיים ואביוטיים‬ ‫המשפיעים על אוכלוסיות הדגים‪.‬‬