אשת רוח בין רגבי עפר
הבחורות ההן נשים שעשו היסטוריה אשת רוח בין רגבי עפר שירת חייה של מרים גלסנר אלידע בר שאול שעת לילה מאוחרת ביישוב עפרה שבנחלת בנימין. שתי סטודנטיות מהלכות בדרכן חזרה מביתה של מרים גלסנר. בגוף ראשון על חייה באירועי 'חומה ומגדל' ,כמקימה וכתושבת יישוב חילוני זה ואחר כך אחר ,כשהיא ובני משפחתה חיים ושומרים שם על אורח חיים דתי. זו לא הפעם הראשונה שפגשו בה .בבקיאותה בתחומים רבים ובציטוטי השירה והסיפורת שקלחו מפיה הייתה אבן שואבת לצעירים מתעניינים וחפצי דעת .באמתלה של עזרה בנשיאת מצרכים או מסירת דברי דואר שוחחו עמה על ענייני השעה ורוו נחת מניסיון חייה ומאבחנותיה שהובעו באופן קצר וקולע. לשאלות כמו "איך הסתדרתם?" ענתה "בפעם אחרת", ונפרדה מהן כשחיוך קטנטן נגלה על שפתותיה. בערב זה שמעו הצעירות ,תלמידות החוג להיסטוריה של ארץ ישראל ,מספר עובדות שסופרו מפי מרים 18פנימה אב תשע"ב סקרנותן גברה ועד שימצאו סיבה לשוב אל הקשישה המלבבת הידפקו השתיים בבית ִ ּבתה נועה אלון, הלוא היא "הגננת המנגנת" שלהן שהתגוררה בשכנות, וביקשו ממנה ליישב את תמיהותיהן .מסכת חייה של האם שנפרשה באוזניהן הפתיעה אף יותר. מרים גלסנר ,נערה צעירה בליטא בת עשרים ושתיים הייתה מרים בהגיעה אל חופי ארץ ישראל .לבדה באה על מנת להישאר ולהכות שורשים באדמה שעליה חלמה. ניסו לצרפה לקיבוץ הקיים ,אך ברצונה להיות חקלאית ומיישבת חברה להכשרה של הייקים במזרח פתח תקווה שכונתה קיבוץ רודגס. בבית המשפחה שהותירה מאחור הייתה הפרוטה מצויה .אביה ,הרב אברהם עקיבא רודנר ,בחר עם רעייתו מרת פנינה ,נצר למשפחת רבנים (דור שישי לרב אהרן אחי הגאון מווילנא) בדרך של "אהב את המלאכה ושנא את הרבנות" ומפעל השוקולד המשפחתי היה מקור פרנסתם. תוך שהיא מגשימה את חזון החיבור האמיתי לרגבי העפר ותנובת היבולים נקשרו קשרי אהבה בין מרים לאחד מרעיה לקבוצה, יליד פרנקפורט ,אריה גלסנר. בבית זעיר בורגני זה בקובנא אשר בליטא ספגה מרים ערכי תורה ומצוות .היא התחנכה בגימנסיה העברית 'תרבות' ,השתתפה כחברה בתנועת הנוער צ.ס( .צעירים סוציאליסטיים) ,ולאחר לימודיה באוניברסיטה שלטה מלבד בשפות העברית ,היידיש והרוסית ,גם בגרמנית ובאנגלית. מרודגס יצאו השניים לרעננה, שם נערכה חתונתם הצנועה במסעדה קטנה של חברים ,ובתום מספר חודשי עבודה בפרדסים עברו לשדה יעקב .במושב נולד בכורם דניאל-שמואל ,ובטקס פדיון הבן גדלה משפחתם עם הגעת הוריה שעקרו מאירופה בה גאו הרוחות הרעות. מרים עמלה בגידול הבן ,בטיפוח הגן ובסיוע לחקלאי כפר יהושע, והשתתפה עם אריה וחבריו ברצונם להעניק לילדים שבגרו מראות ותכנים של תפילה וניגון לקחו אריה ומרים על עצמם לשקם בניין נטוש ,לארגן תשמישי קדושה וספרים ולאסוף אנשים למניין וייסדו בית כנסת ראשון עלה אחיה דוד והצטרף למקימי קיבוץ גבעת ברנר .בתרצ"ג נפרדה מרים מהוריה ומאחיותיה אסתר-רבקה ומטלה ,ושמה פעמיה אל המולדת. כבר בבואה הוצעה לצעירה המשכילה והרהוטה עבודה מסודרת כמזכירה בבנק אפ"ק .אחיה וחבריו 20פנימה אב תשע"ב בעבודות הייעור ַעל ִג ְּבעֹות ֵשׁייח' ַא ְּב ֵריקּ ְ ,ביָ ִמים ֲא ֻד ִּמים ֶשׁל ּ ְפ ָרעֹות 1 וְ ָד ִמים ,בין שומרים כאלכסנדר זייד וחבריו הרכובים. עמלם ותרומתם הניכרת לא השביעו את נפשם של בני הזוג הצעיר ששאפו ליותר .להגיע אל חבלי ארץ שטרם נגעה בהם יד הפועל העברי ולברוא יש מאין. דווקא למול הנוחות היחסית והידידות שנרקמה עם שכנים במושב הדתי קרא הקול הפנימי לנדוד ולחבור לחברה הכללית ובתוכה למצות את כלל הערכים התלויים ביישוב הארץ. בשומעם על יוזמת יהודה סנדלר והקמת 'ארגון משק משותף' הצטרפו לדרך שדגלה ביישוב שיתופי באמצעי הייצור אך עצמאי בניהול משק הבית. בהמתנה לקבלת אדמתם הקימו חברי הארגון הגברים מחנה שממנו יצאו בכל יום למאבק על כיבוש עבודות הסבלות בנמל חיפה כתגובה לחבלות ולשביתות היזומות של המרד הערבי הגדול. מרים נותרה בחדר שכור בשדה יעקב מטופלת בילד קט ובשלבי היריון מתקדמים ,וקרוב ללידה עברה לדירה הקטנה של הוריה בחיפה .2בשניים וחצי חדרים התגוררו גם אחיותיה של מרים, ובדירה נערכה ברית המילה למשה- יאיר ,בן שני למשפחת גלסנר. כך חיו כשנה ,אך "איש לא אמר צר לי המקום .כולם באהבה ובמסירות עזרו לנו להקל עלינו".3 מרים נדדה עם נשות הארגון לקריית בנימין (שבקריית אתא) ומשם למטולה ,שם שימשה כמחסנאית ,והגברים עסקו בהקמת "מצודות אוסישקין" – הקיבוצים דן ודפנה .בכ"א בטבת ת"ש הגיעו אל נחלתם באזור צפון החּולה, שלאחר מספר חודשים נקראה בית הלל .4באייר תש"ב ביקרה ברכה חבס במושב ותיארה בעיתון 'דבר' את רשמיה תחת הכותרת "יישוב מקופח"" :נזדמנתי לתוך חומת האבן האפורה של בית הלל ,הוא מושב המשק המשותף באדמת לזזה ,בתחום יישובי מצודת אוסישקין .ודומה היה עלי כאילו נסוגותי שלוש שנים אחורנית בדרך ההתיישבות בארץ .עשרים וארבע משפחות עם ילדים ופעוטים בקומץ צריפים עלובים ,מכווצים בתוך החומה ,כתף אל כתף ללא הסידורים האלמנטרים הדרושים לחיי יישוב וגידולו". באחד הצריפים שחולק לארבעה חדרים עבור ארבע משפחות התגוררו אריה ,מרים והילדים. מאמצי ההקמה ,הכלכלה הלא יציבה והלבטים שאפפו את החברים על אופי ההתיישבות התקדמו בקושי ,והיו שהתלוצצו כי שם הכפר הערבי הסמוך לזזה דבק גם בהתיישבותם ש"לא זזה"... לגלסנרים הייתה מכולם התמודדות נוספת ,יומיומית, כמשפחה דתית יחידה" .עם האוכל היה בעיה ואכלנו רק דברים שמותר. לא אכלנו בשר כי לא היה איפה לקבל כשר ,רק אצל ההורים אכלנו בשר בחגים שנסענו". העבודה הייתה בששת ימי המעשה ,אך ביום השביעי רק בחלקתם הייתה שביתה וכן במועדי ישראל .הלחץ החברתי האב הר' אברהם עקיבא רודנר ,מרים ,אחיותיה ובני משפחה בטיול באזור יקנעם ,תרצ"ו כשאריה חלה בקדחת ושבת ממלאכתו סייעו הילדים בעבודת המשק" ,משה עישב חלקת בוטנים כמו גדול. דניאל העמיס עגלה בתלתן ונועל'ה שטפה כלים" לא הניעם לשנות ממסורת אבות. "גידלנו בוטנים ואחרי זמן שפורסים אותם ומייבשים הרבה עבודה בזה .מכונת דיש .התור שלנו הגיע לשבת .כמובן כשומרי שבת אנחנו היחידים לא דשנו ,ולכן שוב לחכות שיתייבשו ולפרוס ,ובינתיים גשם הורס .הרבה יש הפסד .עמדנו ברוך ד' בזה וכנראה גם הפסדנו איזה חלק ,אבל העיקר אמרנו בעשרים וחמש שנה לחתונה שלנו את האמרה הזאת 'השבת שמרה עלינו יותר ממה שאנו שמרנו על השבת'. מתכוונים שכוח השבת עלינו נחשבת יותר ממה שאנו בכוחנו משקיעים בשבת". 21 לאחר התייעצות עם מומחה הפכה המשפחה כולה לצמחונית ומצב בריאותו השתפר .כששבת ממלאכתו סייעו הילדים" .משה עישב חלקת בוטנים כמו גדול .דניאל העמיס עגלה בתלתן ונועל'ה שטפה כלים" .וכששוב תקפה קדחת את אריה גמרו אומר לעזוב את האזור. "בעיתון אריה ראה שדרוש מזכיר בכפר מעש" הסמוך לפתח תקווה .המשפחה עברה לעוד יישוב שהוגדר כלא-דתי ותאם לאידיאולוגיית החיבור לכלל ישראל .בכפר נולד בן הזקונים יעקב .עם התייצבות הכפר ,חברה משפחת גלסנר למייסדי משמר השבעה "בתור מושב צמחוני ,אבל לא כך יצא ,לא באו צמחונים .רק שלוש משפחות."... לייצוב כלכלתם עבד אריה בחברת החשמל ואחר הצהריים במשק ו"באהבה רבה ומסירות הקים משק לדוגמה .כל העצים .לא היה פרי שלא היה אצלנו ,חוץ מכאלה שלא היה בשביל האקלים טוב .הכול אורגני ומטופל הכי טוב .אריה קרא הרבה ספרות אורגנית וגם ענייני בריאות צמחונית". אריה גלסנר עם שני בניו ,דניאל ומשה בתקופות מסוימות שימש אריה כמזכיר חוץ של המושב ונעדר לסידורים במהלך השבוע .בשובו הייתה השבת ייחודית ומאחדת את המשפחה. בשדה המשפחתי ראו ברכה בלידת הבת נועה בערב סוכות התש"ג .בעזרת הסבא רודנר 22פנימה אב תשע"ב הוסיפו חדר וסביב ביתם הקט נטע אריה אורנים שאהב במיוחד. בתעלת המים במושב רחצו וכיבסו, והילדים גדלו לחיי עמל בנוף עוצר נשימה" .כשצפיתי לחרמון אמרתי: עד סוף ימיי לא אעזוב את הגליל". אריה אך וכשהתאושש בקדחת חלה חלה בכליותיו. בצימאון לרוח ישראל סבא וברצון להעניק לילדים שבגרו מראות ותכנים של תפילה וניגון לקחו אריה ומרים על עצמם לשקם בניין נטוש ,לארגן תשמישי קדושה וספרים ולאסוף אנשים למניין וייסדו בית כנסת" .אריה בכוחות עצמו ניהל וגם היה קורא בתורה ,עד שמֹשינקה היה כבר גדול והיה לו לעזר בכול" .את כל ילדי העובדים המפא"יניקים לימד אריה הפטרה וברכות ,ובבר המצווה עלו לתורה לעיני הוריהם הנרגשים. החיבור בין קודש לחול והרוחניות שקרנה מהליכות משפחת גלסנר היוו מימד ייחודי ומוערך בעיני שכניהם בכפר ובמושב .מעונם וספרייתם שימשו מקור לא אכזב להתרפקות על מקורות העבר ופרשנות ההווה. הקרבה למרכז הארץ אפשרה ִ לאריה ולמרים ליטול חלק פעיל בדיוני חוג 'אמנה' של תלמידי מרטין בובר כפרופסור שמואל הוגו ברגמן ,ד"ר נתן חופשי ,שמואל בן ארצי ,פרופ' אליעזר שביד ואחרים שלמדו תנ"ך בצוותא וחיפשו איך לעורר את החברה הישראלית להתחדשות מסורתית רעננה.5 "נסענו לכל מיני מקומות ,גם לפעמים לשבתות .אנשים מיוחדים. ספגנו הרבה מאוד חוויות ולימוד". במשך שנים השתתפו ברציפות בחוג של ד"ר יצחק דמיאל.6 בי"ג אב תשל"ג נפטר אריה ונטמן לבקשתו באדמת שדה יעקב שאותה עיבד בראשית דרכו החקלאית .מרים הפעילה לבדה את המשק ובין שלל עיסוקיה ונדודיה לסידורי בירוקרטיה ואחזקה הקפידה על נסיעות לבני משפחה רחוקים ,לחברים ולידידים קרובים, לשמחות ולניחומים ולביקורי חולים .פעמיים בשנה נסעה להשתטחות ולהתבודדות במירון. הגיעה לכנסים ,לשיעורי תורה מרים גלסנר עם שניים מבניה ,משה ויעקב ,וכלתה טילי במשמר השבעה הבאים מקרוב ומרחוק להשיח לִ בם ולהקשיב לחכמתה ולמכתמיה של מרים ,אהבו לצטט מפיה ש"אדם זקוק לשלושה דברים - לתורה ,גינה ומנגינה" ולאסיפות לדבר מצווה. בסיפוק רב עקבה אחר ילדיה ונכדיה שהמשיכו ליישב את הארץ בכפר הרואה ,בעפרה ,בקדומים ובמשמר השבעה .רבות הגתה בהצלחתם ובהתקדמותם ביומנה ובאוזני מי שבאו מקרוב ומרחוק להשיח לִ בם ולהקשיב לחכמתה ולמכתמיה .רבים אהבו לצטט מפיה ש"אדם זקוק לשלושה דברים לתורה ,גינה ומנגינה".לעת זקנתה נמכר המשק ומרים עברה לדירה קטנה ביישוב עפרה שבו גרה ִבתה נועה. מהנחלה שעזבה נטלה עמה את הטורייה ,באומרה" :עבורי הטורייה היא כמו הכינור ליהודי מנוחין". 23 מעפרה נסעה שוב ושוב לשיעורים ולהרצאות בירושלים .בערבי קריאה ושירה יישוביים התמוגגה ,למדה ולימדה את הסובבים .מי שליווה אותה למעונה ונכנס ִעמה לעובי הקורה התרשם מרוחב השכלתה וידיעותיה .במחיצת הצעירים שלא נרתעו מארשת רצינותה ומהעברית הגבוהה שבפיה ובאו לחקור ולשאול נפתחו מעט השערים ,הוסרו סוגרים ופה ושם גילתה מצפונותיה .גם עצות לתזונה נכונה וצמחונות שמעו מפיה כשבעצמה גילמה את אי- התלות ברפואה המודרנית. את מכאוביה ואובדנה שמרה לעצמה .בחייה ליוותה למנוחת עולמים שניים מבניה שנפטרו בטרם עת ,וכל ששמעו מפיה היה "בקרוביי אקדש". בט' בתמוז תשס"ב ,כשנה לאחר שחצתה את גיל תשעים ,ניחתה מכה אנושה על ראשה כשבתה נועה ונינתה גל נרצחו בפיגוע בגבעה הצרפתית. לעת דמדומים עברה לתחנה האחרונה בארץ הבחירה ,בבית בן הזקונים יעקב ביישוב קדומים. מרים נלב"ע בכ"ה באייר תשס"ה. עד יומה האחרון לא פסק פיה משירה ותודה וראיית הטוב שבכל ברואי העולם. .1אלכסנדר זייד הותקף מהמארב ונפל על משמרתו בי"א בתמוז תרצ"ח. 24פנימה אב תשע"ב מרים בחתונת הנכד אברהם ,תשנ"ט .2האב ,הרב רודנר ,שברח כל ימי חייו מהרבנות ,נעתר בזקנתו לבקשת קריית אליהו וכיהן בה כרב וכדיין. .3מתוך יומן שכתבה מרים בשנותיה האחרונות .רצוף פרקי השגחה פרטית והתבוננויות בחסדי ד' יתברך. .4על שם "הרופא על הסוס" – הד"ר הלל יפה. .5סיכומים ומאמרים מדיוני החוג ראו אור בחוברות 'פרוזדור'. תודה לחגִ י בן ארצי הי"ו ,שסקר בפניי את יריעת הוויית החוג ותולדותיו. .6ד"ר יצחק דמיאל (שוויגר) ,מחנך, הוגה דעות וסופר ,חזר בערוב ימיו לשמירת מצוות במלואן וחיבר את: "משני העברים"" ,שבותנו אלינו", והטרילוגיה" :לפני הסף"" ,על הסף" ו"מהסף ולפנים" ,אך נודע בעיקר כמחבר סיפור הילדים "שמלת השבת של חנה'לה". * תודה לאיילה רסיסטל ולאביחי אברהם הי"ו ,על עזרתם
© Copyright 2024