‫הכנס השנתי הארבעה‪-‬עשר של האגודה הישראלית‬ ‫להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים‬ ‫תכנית מורחבת‬ ‫‪Extended Program‬‬ ‫‪The Israeli Society for History & Philosophy of Science‬‬ ‫‪Fourteenth Annual Conference‬‬ ‫‪December 22, 2013‬‬ ‫‪The Bloomfield Science Museum Jerusalem‬‬ ‫יום ראשון‪ ,‬יט בטבת‪ ,‬תשע"ד‪ 22 ,‬בדצמבר ‪2013‬‬ ‫מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים‬ ‫ועדה מארגנת‪ :‬נדב דוידוביץ‪ ,‬רז חן‪-‬מוריס‪ ,‬ענת לייבלר‪ ,‬בועז מילר‪ ,‬יוסי שוורץ‪ ,‬אורלי שנקר‬ Contacts Last Name First Name Ataria Yochai Admon-Rick Gaby Allori Hebrew Name Affiliation Email ‫יוחאי עתריה‬ Hebrew University [email protected] ‫ריק‬-‫גבי אדמון‬ Bar Ilan University [email protected] Valia Northern Illinois University [email protected] Altarescu Gheona Hebrew University [email protected] Anson Best Lael [email protected] Aradi Naomi ‫החברה הישראלית לכירורגית חזה‬ ‫כללית‬ Hebrew University Arbel Tal ‫טל ארבל‬ Harvard University [email protected] Bar Ian ‫אילן בר‬ Kaplan Medical Center [email protected] Baranes Avinoam [email protected] Barell Ari Hebrew University/Lifshitz College of Education Ben Gurion University Baumgarten Eliezer ‫אליעזר באומגרטן‬ University of Haifa [email protected] Beit-Hallahmi Benjamin ‫בנימין בית הלחמי‬ University of Haifa [email protected] Belfer Israel Ben Gurion University [email protected] Ben-Menahem Yemima Hebrew University Berkovitz Joseph University of Toronto [email protected] [email protected] Breger-Kolitz Gilia ‫גיליה ברגר קוליץ‬ Tel Aviv University [email protected] Chajes Yossi ‫יוסי חיות‬ University of Haifa [email protected] Chen Morris Raz ‫מוריס‬-‫רז חן‬ Bar Ilan University [email protected] Chikurel Idit ‫עידית צ'יקורל‬ Tel Aviv University [email protected] Cohen Uri ‫אורי כהן‬ Tel Aviv University [email protected] Dacome Lucia University of Toronto [email protected] Davidovitch Nadav Ben Gurion University [email protected] Earon Chen ‫חן עירון‬ Tel Aviv University [email protected] Efron Noah ‫נח עפרון‬ Bar Ilan University [email protected] Feldhay Rivka ‫רבקה פלדחי‬ Tel Aviv University [email protected] Fisch Menachem ‫מנחם פיש‬ Tel Aviv University [email protected] Fisher Maya ‫מאיה פישר‬ Tel Aviv University [email protected] Freiman Ori ‫אורי פריימן‬ Bar Ilan University [email protected] Fresco Nir ‫ניר פרסקו‬ University of Wollongong [email protected] Freudenthal Gideon ‫גדעון פרוידנטל‬ Tel Aviv University [email protected] Fried Talia ‫טליה פריד‬ Bar Ilan University [email protected] Galili Igal ‫יגאל גלילי‬ Hebrew University [email protected] Gelerenter Lior ‫ליאור גלרנטר‬ Bar Ilan University [email protected] Gissis Snait ‫סנאית גיסיס‬ Tel Aviv University [email protected] Glasner Ruth ‫רות גלזנר‬ Hebrew University [email protected] Golan Tal University of California San Diego [email protected] Golani Motti Tel Aviv University [email protected] ‫ליאל הנסון בסט‬ ‫נעמי ארדי‬ ‫אבינועם ברנס‬ ‫ארי בראל‬ ‫ישראל בלפר‬ ‫ימימה בן מנחם‬ ‫יוסי ברקוביץ‬ ‫נדב דוידוביץ‬ ‫טל גולן‬ ‫מוטי גולני‬ -1- [email protected] [email protected] Gross Sky ‫סקיי גרוס‬ Tel Aviv University [email protected] Hager Tamar ‫תמר הגר‬ Tel-Hai College [email protected] Harman Oren ‫אורן הרמן‬ Bar Ilan University [email protected] Haufe Chris Case Western Reserve University [email protected] Hetzroni Guy ‫גיא חצרוני‬ Hebrew University [email protected] Ikne Oshrit ‫אושרית יקנא‬ Bar Ilan University [email protected] Inbar Adi ‫עדי ענבר‬ Ben Gurion University [email protected] Ish-Shalom Piki ‫פיקי איש שלום‬ Hebrew University [email protected] Ittach Yossi ‫יוסי איטח‬ Bar Ilan University [email protected] Kadman Yaniv ‫יניב קדמן‬ Tel Aviv University [email protected] Kama Amit ‫עמית קמה‬ Yizreel Valley College [email protected] Katchergin Ofer ‫עופר קצ'רגין‬ Katz Ori Katzir Shaul Katz-Kimchi Merav Key Zivia ‫זיויה קיי‬ Kirsh Nurit Klein ‫אורי כץ‬ Levinsky College College Hebrew University ‫שאול קציר‬ Tel Aviv University [email protected] ‫קמחי‬-‫מרב כץ‬ Tel Aviv University [email protected] Bezalel/The Technion [email protected] ‫נורית קירש‬ Bar Ilan University [email protected] Meir ‫מאיר קליין‬ Bar Ilan University [email protected] Knoll Amnon ‫אמנון קנול‬ Tel Aviv University [email protected] Krampf Arie Tel Aviv-Yaffo Academic College [email protected] Krieger William University of Rhode Island [email protected] Leibler Anat ‫ענת לייבלר‬ Bar Ilan University [email protected] Leissner Omi ‫אומי לייסנר‬ Bar Ilan University [email protected] Levchter Noa ‫נעה לויכטר‬ Ben Gurion University [email protected] Levine Hagai ‫חגי לוין‬ Hebrew University [email protected] Levy Avi ‫אבי לוי‬ University of Haifa [email protected] Lison Elad ‫אלעד ליסון‬ Jerusalem College [email protected] Maliniak Zohar ‫זהר מליניאק‬ University of Haifa [email protected] Miller Boaz Mor Lila ‫לילה מור‬ Mor Wurm Arie ‫אריה מור וורם‬ Motzkin Gabriel Neuber Matthias Nissan Ittay November ‫אריה קרמפף‬ ‫בועז מילר‬ ‫גבי מוצקין‬ and Bar Ilan University/Tel University Zefat Academic College Oranim [email protected] [email protected] Aviv [email protected] [email protected] Achva Acedmic College [email protected] Van Leer Institute [email protected] University of Tübingen ‫איתי ניסן‬ Hebrew University [email protected] [email protected] Danny ‫דני נובמבר‬ Hebrew University [email protected] Novick Tamar ‫תמר נוביק‬ University of Pennsylvania [email protected] Oryan Dori ‫דורי אוריין‬ Bar Ilan University [email protected] Pear Rachel ‫רחל פאר‬ Bar Ilan University [email protected] Penchev Vasil Bulgarian Academy of Sciences [email protected] -2- Pilpel Avital ‫אביטל פלפל‬ University of Haifa [email protected] Raanan Avner ‫אבנר רענן‬ Bar Ilan University [email protected] Rabinovitch Oded ‫עודד רבינוביץ‬ Tel Aviv University [email protected] Rapoport Michal ‫מיכל רפפורט‬ Tel Aviv University [email protected] Ratzon Hili ‫הילי רצון‬ Hebrew University [email protected] Raz Shoey ‫שועי רז‬ Bar Ilan University [email protected] Reznikov Vladimir [email protected] Ruah Midbar Marianna Institute of Philosophy and Law, SBRAS Zefat Academic College Safrai Uri ‫אורי ספראי‬ Ben Gurion University [email protected] Scharf Rachel ‫רחל שרף‬ Ben Gurion University [email protected] Schwartz Yosef ‫יוסי שוורץ‬ Tel Aviv University [email protected] Segev Stela ‫סטלה שגב‬ Lifshitz-Hezog College [email protected] Shagrir Oron ‫אורון שגריר‬ Hebrew University [email protected] Shavit Ayelet ‫אילת שביט‬ Tel-Hai College [email protected] Shech Elay University of Pittsburgh [email protected] SheferMossensohn Shenker Miri ‫מוסנזון‬-‫מירי שפר‬ Tel Aviv University [email protected] Orly ‫אורלי שנקר‬ Hebrew University [email protected] Shushan Sara ‫שרה שושן‬ Bar Ilan University [email protected] Silver Yaeli ‫יעל סילבר‬ Hebrew University [email protected] Spector Shirtz Aviv ‫אביב ספקטור שירץ‬ Hebrew University [email protected] Tal-Socher Michal ‫מיכל טל סוחר‬ Bar Ilan University [email protected] Tamari Assaf ‫אסף תמרי‬ Ben Gurion University [email protected] Tamir Boaz ‫בעז תמיר‬ Bar Ilan University [email protected] Timmermann Cristian Ben Gurion University [email protected] Tubi Omri ‫עומרי טובי‬ Tel Aviv University [email protected] Wallach Efraim ‫אפרים וולך‬ Hebrew University [email protected] Weinstein Haim ‫חיים וינשטיין‬ Hebrew University [email protected] Wellner Galit ‫גלית ולנר‬ Bar Ilan University [email protected] Yaari Jonathan ‫יונתן יערי‬ Hebrew University [email protected] Zimran Adiel ‫עדיאל זימרן‬ Hebrew University [email protected] Zinger Nimrod ‫נמרוד זינגר‬ Achva College [email protected] Zuckerman Shachar ‫שחר צוקרמן‬ Hebrew University [email protected] ‫מדבר‬-‫מריאנה רוח‬ -3- [email protected] ‫‪Program‬‬ ‫‪08:30-09:00‬‬ ‫‪09:00-10:30‬‬ ‫הרשמה‪ ,‬התכנסות וכיבוד קל ‪Registration and Refreshments‬‬ ‫מושב ראשון ‪ -‬פאנלים מקבילים ‪First Panel - Parallel Sessions‬‬ ‫נושאים בתורת הקוונטים‬ ‫מרכז משאבים‬ ‫‪Resource Center‬‬ ‫יו"ר‪ :‬אורלי שנקר‪ ,‬האונ' העברית‬ ‫גיא חצרוני‪ ,‬האונ' העברית‪ :‬הפיסיקה הקלסית והפיסיקה הקוונטית‪ :‬מודל חדש ליחס בין תאוריות פיסיקליות?‬ ‫הפיסיקה הקוונטית מתארת עולם הנראה שונה מאוד מזה המתואר על ידי הפיסיקה הקלסית‪ .‬בעולם הקלסי לחלקיקים יש‬ ‫תכונות מוגדרות כמו מיקום ותנע‪ ,‬הקיימות באופן בלתי תלוי זו בזו‪ ,‬ובנפרד מתכונותיהם של חלקיקים אחרים‪ .‬בפיסיקה‬ ‫הקוונטית לעומת זאת מצב כללי הוא סופרפוזיציה של ערכים שונים של התכונות‪ ,‬ללא ערך מוגדר לכל תכונה‪ .‬בנוסף –‬ ‫שזירה קוונטית מונעת לפעמים ייחוס מצב לחלקיק מסויים‪ ,‬אלא מאפשרת ליחס מצב רק למערכת חלקיקים )היכולים‬ ‫להיות רחוקים זה מזה(‪ .‬כיצד ניתן להבין את העובדה ששתי התאוריות מנסות לתאר את אותו העולם ?‬ ‫כדי לבחון את השאלה‪ ,‬אדון בקשרים העיקריים בין התאוריות‪ ,‬ואראה שאף שלא ניתן לשלול גישה רדוקציוניסטית‪ ,‬היחס‬ ‫ביניהן אינו מתאים לאף אחת מהסכימות המקובלות של רדוקציה בפיסיקה ואציע קווים לדמותו של היחס הבין‪-‬תיאורטי‬ ‫החדש המסתמן מהקשרים בין התאוריות‪.‬‬ ‫סכימה אחת של רדוקציה מבוססת על הניסיון להראות כי משוואותיה של תורה יסודית יותר נותנת בגבול מסויים את‬ ‫משוואותיה של תורה יסודית פחות‪ .‬דוגמה פרדיגמטית מוצלחת של גישה זו היא צמצומן של משוואות תורת היחסות‬ ‫הפרטית למשוואות התנועה של ניוטון בגבול של מהירויות נמוכות ‪ (v/c→0).‬קיים ניסיון מקביל להראות שמשוואות תורת‬ ‫הקוונטים מקבלות צורה דומה לשל משוואות ניוטון בגבול של פעולה ‪ S‬גבוהה בהרבה מקבוע פלנק )‪ . (԰/S→0‬תנאי זה אינו‬ ‫מספיק‪ ,‬והוא כושל במקרים רבים אף לספק הסבר לתכונות יסוד בפיסיקה הקלסית‪.‬‬ ‫גישה שונה מנסה להסביר את תמונת העולם הקלסית מתוך הקוונטית בעזרת מנגנון המבוסס על תופעת הדקוהירנס‬ ‫)‪ (decoherence‬כלומר על אינטרקציה בין מערכת קוונטית לסביבתה‪ .‬באינטרקציה אובדת הפאזה בין רכיבים שונים של‬ ‫המצב הקוונטי; סופרפוזיציה קוונטית מוחלפת בתערובת סטטיסטית‪ .‬למנגנון זה שני תפקידים‪ .‬הראשון – דיכוי של ה"מוזרות‬ ‫הקוונטית"‪ ,‬כלומר ניסיון להסביר מדוע שזירה וסופרפוזיציה נעדרות ממערכות מקרוסקופיות‪ .‬השני – המנגנון מסביר כיצד‬ ‫יכול להיווצר בתוך העולם הקוונטי מצב שיש לו דמיון רב למרחב הפאזה הקלסי – כלומר לעולם המאוכלס בחלקיקים עם‬ ‫מיקום ומהירות מוגדרים‪.‬‬ ‫לכאורה – תמונה זו עשויה להראות דומה לנסיון רדוקציה פרדיגמטי ידוע בפיסיקה – הוא הנסיון להעמיד את התכונות‬ ‫התרמודינמיות ואת חוקי התרמודינמיקה על אינטרקציות בין מספרים גדולים של חלקיקים‪ ,‬בעזרת המכניקה הסטטיסטית‪.‬‬ ‫בשני המקרים מדובר בעולם מיקרוסקופי המאופיין באופן סטטסטי‪ ,‬ממנו מנסים לגזור תורה מקרוסקופית דטרמיניסטית‬ ‫קיימת‪ .‬בהרצאה אראה כי מבט מעמיק יותר מגלה כי המקרים שונים מאוד‪ .‬במקרה התרמודינמי תכונה תרמודינמית יסודית‬ ‫כמו לחץ או טמפרטורה מוסברת על ידי קיום מקבילה לתכונה זו בתכונות החלקיקים המיקרוסקופיים )למשל – תנע ממוצע‬ ‫או אנרגיה קינטית ממוצעת(‪ .‬לעומת זאת לתכונה קלסית )כמו מיקום מוגדר( אין מקבילה ישירה קוונטית‪ .‬הסבר התכונה‬ ‫דורש מנגנון המשלב עקרונות וחוקים שונים מתורת הקוונטים‪ .‬תכונות קלסיות אחרות – דורשות הסבר מורכב שונה‪.‬‬ ‫התמונה המתגבשת היא של יחס בין תאוריות המורכב מקשרים רבים בינהן‪ ,‬כך שכל מושג בסיסי בתורה הקלסית‪ ,‬אינו‬ ‫מקביל למושג בסיסי בתורה הקוונטית אלא דורש מנגנון שלם ויחודי כדי להסבירו‪.‬‬ ‫זהר מליניאק‪ ,‬אונ' חיפה‪ :‬האמנם מסלולים סוריאליסטיים בפרשנות של בוהם?‬ ‫ב ‪ 1992‬פירסמו מספר חוקרים – אנגלרט‪ ,‬סקלי‪,‬וולטר וסוזמן ‪ (ESSW 1992),‬מאמר שכותרתו הייתה ‪– Surrealistic Bohm‬‬ ‫‪ .trajectories‬במאמר זה טענו החוקרים שהפרשנות של בוהם לתורת‪-‬הקוונטים‪ ,‬שמתיימרת להיות פרשנות ריאליסטית היא‬ ‫לאמתו של דבר פרשנות סוריאליסטית‪ .‬חוקרים אלו ולאחר מכן חוקרים נוספים ) אהרונוב‪ ,‬ווידמן‪ ,‬נעמן‪-‬מרום( העלו בסדרת‬ ‫מאמרים שמתפרשת על ‪ 20‬שנים את הטענה‪ ,‬כי ישנם מקרים בהם ישנו מרחק מאקרו‪-‬סקופי בין המסלול הבוהמייני של‬ ‫החלקיק )המסלול שמחושב על‪-‬פי הפרשנות של בוהם( לבין המיקום הממשי שלו )זה שנמדד בפועל בניסוי( ולכן ראוי לתת‬ ‫למסלולים כאלו משמעות סוריאליסטית ולא משמעות ריאליסטית‪ .‬טענות אלו נענו בשורה של נימוקים ומאמרים שונים‬ ‫)גולדשטיין‪ ,‬בארט‪ ,‬טארה‪-‬קונהה‪ ,‬הולנד והיילי( שניסו לסתור טענה זו‪ .‬התשובות התמקדו בניתוח המסלולים בפרשנות של‬ ‫בוהם והצגה כיצד ובאיזה אופן המסלול הבוהמייני מושפע מהמערך הניסויי‪ .‬בהרצאתי אציג תחילה באופן תמציתי את‬ ‫הטענה של ‪ ESSW‬ולאחר‪-‬מכן אנסה להראות כי טענתם של ‪ ESSW‬מוטעית ונובעת מניתוח שגוי של מבנה המסלולים‬ ‫בתורת‪-‬בוהם‪ .‬אטען שכנראה גם הווריאנטים השונים לניסוי המחשבתי המקורי של ‪ ESSW‬שהעלו במשך‪-‬השנים אהרונוב‪,‬‬ ‫ויידמן ונעמן‪-‬מרום סובלים מאותם ליקויים ואם מנתחים אותם באופן מדויק אין בהם שום דבר סוריאליסטי‪.‬‬ ‫אבי לוי‪ ,‬אונ' חיפה‪ :‬תיאורמת הרצון החופשי‬ ‫‪Conway and Kochen (2006, 2008) have argued that in an EPR experiment, if the experimenter is free to choose the‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫‪spin observable to be measured, then the outcome of the measurement cannot be determined by whatever‬‬ ‫‪happened in the world past to the measurement. This has been called “The Free Will Theorem”. From this result they‬‬ ‫‪deduced that "neither hidden variable theories nor mechanisms of the GRW type for wave function collapse can be‬‬ ‫‪made relativistic".‬‬ ‫‪The free will theorem is based on essentially two assumptions: the free choice of the setting of the experiment and a‬‬ ‫‪type of relativistic causality. Bassi and Ghirardi (2006) and Tumulka (2007) have criticized Conway and Kochen mainly‬‬ ‫‪by refuting the validity of the causality assumption. Goldstein et al. 2010 argued that the stronger version of the free‬‬ ‫‪will theorem from 2008 merely re-formulates Bell’s non-locality argument.‬‬ ‫‪In this talk we will review the free will theorem and will present the various counter arguments that were raised to‬‬ ‫‪refute it.‬‬ ‫היסוד התבוני והתגוונויותיו בתולדות המדעים באירופה הקדם‪-‬מודרנית‬ ‫דרך המים‬ ‫‪Waterways‬‬ ‫יו"ר‪ :‬שועי רז‪ ,‬בר אילן‬ ‫שוֹעי רז‪ ,‬בר אילן‪ :‬שֹפינוזה על אחדוּת השכל והאדם החופשי‬ ‫ִ‬ ‫הרצאתי תיוחד להבנת רקען של תפישות התבונה והאדם החופשי אצל ברוך שֹפינוזה )‪ .(1677-1632‬בשלהי החלק השני‬ ‫ובחלקים השלישי והרביעי מן האתיקה‪ ,‬סיפרו המאוחר שראה אור רק אחר פטירתו‪ ,‬הדגיש שֹפינוזה כי בפני האדם המבקש‬ ‫לצעוד לאור התבונה עומד תהליך קשה של התמודדות עם הריגשות‪ ,‬וכן התמודדות עם כל אותם גורמים חברתיים‪-‬אנושיים‪,‬‬ ‫דתיים ואזרחיים‪ ,‬המונעים ממנו להגיע כדי פעילות תבונית טבעית‪ ,‬וכופות עליו אמונות ונומוסים‪ ,‬כדוֹגמוֹת‪ ,‬שאין לחרוג מהן‪.‬‬ ‫מדבריו עולה‪ ,‬כי רק האדם שהצליח לפדות עצמו מעם ריגשותיו ומן התביעות התיאולוגיות והאידיאולוגיות שדורשים אותו‪,‬‬ ‫יצליח להבין מדוע ההליכה לאור התבונה היא הכרחית וטבעית‪ ,‬כלומר‪ :‬האדם ההופך את התבונה לכוח המוליך את חייו‬ ‫מוכרח להבין מדוע כל ברירה אחרת הינה כפייה מן הפנים או מחוץ‪ ,‬וכל בחירה אחרת הינה 'חלום בעיניים פקוחות'‪.‬‬ ‫כפי שאראה‪ ,‬פנים לכך‪ ,‬כי שֹפינוזה הגיע לתפישה זו דווקא על יסוד פעילותו המדעית‪ .‬משום שיש בהתחקות אחר המדע‬ ‫התאחדוּת עם התבונה הטבועה בטבע‪ ,‬כאשר התבונה האנושית פוגשת את התבונה היקומית‪ ,‬ולמעשה הופכת בא‪-‬כוח‬ ‫ארצי שלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אבקש להעיר על שורת הוגים קודמים עימם מקיים שֹפינוזה כעין שיח נסתר‪ :‬רמב"ם‪ ,‬אבן רשד‪ ,‬רמון‬ ‫סבונד ומישל דה מונטיין— כולם הוגים דתיים‪ ,‬שביטאו במידה זו או אחרת את המעבר בין תיאולוגיה טבעית ובין פילוסופיה‬ ‫טבעית; כמו גם‪ ,‬זכו כולם לגינוי רבתי ולעתים אף לחרם מצד חלקים נכבדים מן הגורמים התיאולוגיים בדתות אליהם‬ ‫השתייכו‪.‬‬ ‫בניגוד להארי וולפסון שראה במחשבתו של שֹפינוזה את שבירתה של המסורת הפילוסופית הסינתטית‪-‬הרמוניסטית בין דת‬ ‫למדע בימי‪-‬הביניים; אנסה להראות מדוע אין מדובר בשבר כלל ועיקר‪ ,‬אלא דווקא בתהליך פרוגרסיבי‪-‬המשכי שבו חילץ‬ ‫שפינוזה את תורת אחדות השכל שנשאה בימי הביניים וברנסנס מאפיינים תיאולוגיים מובהקים‪ ,‬לכדי פילוסופיה טבעית‪,‬‬ ‫הרואה בתבונה האימננטית כעומדת בזיקה‪ ,‬ומסמנת את תבונתו הטבעית של האדם‪ .‬כלפי אותה תבונה טבעית השוררת‬ ‫ביקום יכיר האדם התבוני את אותה ענווה‪ ,‬אהבה והערכה‪ ,‬אשר האדם המאמין חש כלפי האלוהות הדתית )למעט אותם‬ ‫מיתוסים על זעם האל ועונשיו‪ ,‬שבהם ייבדל הראשון מן האחרון(‪ ,‬אלא שאצל שפינוזה מדובר בזיקה טבעית ואימננטית‬ ‫לגמרי‪ ,‬הפונה לכלל בני האדם‪ ,‬ואשר בני האדם כולם עשויים לנטול בה חלק‪.‬‬ ‫ד"ר אלעד ליסון‪ ,‬מכללה ירושלים‪ :‬על המרחב המנטאלי המוחלט של אלוהים על פי לייבניץ‬ ‫בחליפת המכתבים המפורסמת שהתקיימה במהלך ‪ 1616-1615‬בין לייבניץ לבין סמואל קלארק מיודעו של אייזיק ניוטון‪ ,‬תקף‬ ‫לייבניץ את ניוטון על שבחר לאפיין את המרחב המוחלט כאיבר החישה של אלוהים‪ .‬אפיון כזה משווה לאלוהים מעמד של‬ ‫נשמת העולם‪ ,‬בניגוד לדעת לייבניץ‪ ,‬ואולי אפילו רומז רמיזות שפינוציסטיות שנחשבו מגונות באותה תקופה‪.‬‬ ‫אולם אם בוחנים את תפיסת המרחב של לייבניץ לעומקה מגלים שלייבניץ דווקא האמין בקיומו של מרחב מוחלט‪ ,‬שאינו כה‬ ‫רחוק מהגדרתו הבעייתית של ניוטון‪ .‬לייבניץ מוכרח לאפיין את המרחב המנטאלי של השכל האינסופי האלוהי על מנת‬ ‫להבחין את שיטתו מזו של שפינוזה ולהגן על רעיון החופש האלוהי שלו ועל רעיון אינסוף העולמות האפשריים שמהם בורא‬ ‫האל את העולם הטוב מכולם‪ .‬מרחב מנטאלי כזה אמור לשמש כתנאי אפשרות לכל העולמות האפשריים הואיל ובאמצעותו‬ ‫אלוהים קובע מהו העולם האופטימאלי‪ .‬מעמדו של המרחב המנטאלי המוחלט הזה אצל לייבניץ הוא כמעמדן של האמיתות‬ ‫הנצחיות‪ ,‬והוא נכנס לדיון על התכונות ההכרחיות שלו – הומוגניות‪ ,‬רציפות‪ ,‬סדירות וקיום בו‪-‬זמני – תכונות שאמורות לדעתו‬ ‫לאפיין כל עולם אפשרי באשר הוא‪.‬‬ ‫המרחב האידיאלי האינסופי והמוחלט של לייבניץ איננו המרחב הקונספטואלי הייחודי של עולם אפשרי נתון‪ ,‬אחד מאינסוף‬ ‫מרחבים קונספטואליים אפשריים שרק אחד מהם מתממש בעולם שנבחר להיברא כטוב מכל העולמות האפשריים‪ .‬אותו‬ ‫מרחב קונספטואלי אופטימאלי בא לידי ביטוי מוחשי במרחב הפנומנולוגי בין הגופים המכוננים את העולם‪.‬‬ ‫המרחב האידיאלי האינסופי והמוחלט של לייבניץ בוודאי גם אינו המרחב האידיאלי )גרידא( שעליו לייבניץ מדבר במהלך‬ ‫ההתכתבות עם קלארק‪ ,‬לו הוא מייחס מעמד שולי של מחשבה בעלמא בשכלו של האל‪ .‬המרחב האידיאלי הזה הוא‬ ‫‪-5-‬‬ ‫הפשטה של היחס המרחבי מכל מאפיין אקטואלי המקנה לו מעמד של אמת על העולם ועל כן הוא נותר יחס מרחבי כללי‬ ‫ובנאלי‪.‬‬ ‫למרחב האידיאלי האינסופי והמוחלט של לייבניץ ישנה חשיבות עליונה עבורו בגישור הפער שבין האל האחד לבין הריבוי‬ ‫האינסופי‪ ,‬המתבטא בראש ובראשונה באינסוף העולמות האפשריים המורכבים בעצמם לאינסוף‪ .‬שורשו של המרחב טמון‬ ‫לדעת לייבניץ בהוויה‪-‬לאין‪-‬מידה של האל )‪ ,(Immensum‬דהיינו בנוכחותו האינסופית‪ ,‬שהינה ביטוי לשלמות האל כאשר‬ ‫בוחנים אותה באופן מרחבי‪.‬‬ ‫עידית צ'יקורל‪ ,‬אונ' תל אביב‪ :‬שלמה מימון‪ :‬על הגאון והממציא המתודי בפילוסופיה ובמדעים‬ ‫בשנת ‪ 1795‬פרסם שלמה מימון את המאמר "על הגאון והממציא המתודי" )‪.(Das Genie und der methodische Erfinder‬‬ ‫העיסוק בדמות הגאון ובגאונות היה בשיאו במחצית השנייה של המאה ה‪ ,18-‬שכונתה גם "תקופת הגאונות" )‪.(Geniezeit‬‬ ‫העיסוק בדמות הגאון במאה ה‪ 18-‬החליף את העיסוק בדמות הממציא המתודי‪ ,‬דמות אשר הופיעה ברבים מכתביהם של‬ ‫פילוסופים מהמאה ה‪ .17-‬אני מבקשת לבחון את ייחודה של עבודתו של מימון אשר מחזירה את דמות הממציא המתודי‬ ‫למרכז הדיון בתקופתו‪ .‬מימון עסק רבות לאורך כל שנות עבודתו ביצירת כללים לשיפור דרכי פעולתו של הממציא המתודי‪,‬‬ ‫השוקד במציאת והמצאת ידע חדש ודאי‪ .‬זאת בהשראת פילוסופים כגון בייקון‪ ,‬דקארט ולייבניץ שכתבו על הנושא‪ ,‬ואשר את‬ ‫עבודותיהם הכיר מימון היטב‪.‬‬ ‫מימון כותב על הגאון והממציא המתודי בעיקר ביחס למדעים‪ ,‬בראשן המתמטיקה‪ .‬בעוד שהעיסוק בממציא המתודי במאה‬ ‫ה‪ 17-‬התרכז בעיקר בתחום המדעים‪ ,‬הכתיבה על הגאון במאה ה‪ 18-‬התאפיינה לרוב בהתמקדות באסתטיקה‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫בביקורת כוח השיפוט )‪ (1790‬גורס קאנט שגאונות היא כשרון של האמנות‪ ,‬ולא של המדעים‪ .‬אדון בהבדלים בגישותיהם של‬ ‫מימון וקאנט ביחס שבין הגאון והממציא המתודי ואציג את הדמות השלישית בדיון‪ ,‬דמות ה"חקיין ‪".‬‬ ‫לפי מימון‪ ,‬הגאונות היא "מתנת טבע" הניתנת לאדם ולכן בעבודתו הוא מתרכז בעיקר בממציא המתודי ובדרכי שיפור‬ ‫פעולתו‪ .‬מימון מתרכז בכתיבת כללי המצאה במתמטיקה משום שלטענתו המתמטיקה הינה התחום הטוב ביותר באמצעותו‬ ‫יכול הממציא המתודי לשפר את כושר ההמצאה‪ .‬הוא מציג כללים לשיפור עבודתו של הממציא המתודי הן במתמטיקה והן‬ ‫בפילוסופיה‪ .‬בפילוסופיה מציג מימון שלושה קריטריונים המבחינים בין "פילוסוף אמיתי"‪ ,‬שממציא ידע חדש על בסיס‬ ‫המצאות של קודמיו‪ ,‬ובין מה שהוא מכנה "מחשבון פילוסופי"‪ ,‬שרק מחקה את עבודותיהם של אחרים מבלי שתהיה לו הבנה‬ ‫אמיתית שלהם‪.‬‬ ‫מעולם לא היינו פוסט‪-‬מודרניים? דיון במעמדה העכשווי של הפרדיגמה המודרנית‬ ‫סדנא ‪) 1‬בית מרקחת(‬ ‫)‪Workshop 1 (Pharmacy‬‬ ‫יו"ר‪ :‬עדי ענבר‪ ,‬אונ' בן גוריון‬ ‫על רקע טענות מאז שנות ה‪ 1970-‬בדבר מותה של הפרדיגמה המודרנית‪ ,‬הן כמצב תרבותי והן כפרספקטיבת ניתוח‪ ,‬מציג‬ ‫המחקר החברתי מן השנים האחרונות‪ ,‬וזה העוסק בחקר המדע ויחסי מדע‪-‬חברה בכללו‪ ,‬יותר ויותר עדויות מחקריות בדבר‬ ‫נוכחותה המתמשכת והתפקיד שהיא ממלאת עדיין כמנגנון חברתי ותרבותי משמעותי‪.‬‬ ‫בפרט‪ ,‬יש לציין שני פרויקטים חשובים שצמחו מתחום לימודי המדע והטכנולוגיה – זה של קולינס העוסק ב'מודרניות‬ ‫מבחירה )‪' (Elective Modernity‬וזה של לטור בדבר 'מצבי קיום – )‪' (Modes of Existence‬המצביעים על מציאות אמפירית‬ ‫מרובדת המתקיימת בפערים שבין ההצהרות בדבר מותה של המודרנה ובין המולטיריאליזם העכשווי‪.‬‬ ‫המושב הנוכחי מבקש לחבור למגמה עכשווית זו ולבחון את מעמדה של הפרדיגמה המודרנית – כאתיקה ופרקטיקה – וזאת‬ ‫בהתבסס על עדויות אמפיריות ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות‪ .‬כל מחקר יציג זווית אמפירית ייחודית‪ ,‬והמושב יבקש‬ ‫לבחון את כלל המחקרים יחדיו‪ ,‬וזאת כבסיס לדיון במשמעויות התיאורטיות הנגזרות ממקבץ עדויות אלו‪.‬‬ ‫ליאור גלרנטר‪ ,‬בר אילן‪ :‬התרבות האפיסטמית של וויקיפדיה‪ :‬בין פרה‪-‬מודרניות‪ ,‬מודרניות ופוסט‪-‬מודרניות‬ ‫דיונים אודות מקומה של ויקיפדיה בחברת הידע העכשווית מתמקדים לרוב באופן שבו היא מפרה את הציוויים וההנחות‬ ‫המודרניים בנוגע לייצור ידע‪ .‬בדיונים אלו רווחים ביטויים כגון "דמוקרטיזציה של הידע"‪" ,‬נפילתה של המומחיות"‪" ,‬פולחן‬ ‫החובב"‪" ,‬מוח כוורת"‪" ,‬חוכמת ההמונים"‪" ,‬מאואיזם דיגיטאלי" ועוד‪ .‬ביטויים אלו‪ ,‬בין אם הם משמשים לחיוב או לשלילה‪,‬‬ ‫מצביעים כולם על ויקיפדיה כאתר הדוחה את העמדה המיוחסת של מומחים ביחס למושאי הידע שלהם – עמדה הנתפסת‬ ‫לרוב כחלק בלתי נפרד מתפיסת הידע המודרנית‪ .‬בהרצאה זו אבקש להציג תמונה מורכבת יותר של עמדתה של ויקיפדיה‬ ‫ביחס למומחיות‪.‬‬ ‫בחינה של קווי מדיניות התוכן המרכזיים )‪ (core content policies‬בויקיפדיה האנגלית מעלה כי אלו מציגים עמדה‬ ‫אמביוולנטית ביחס למומחיות‪ .‬מחד‪ ,‬כל גולש מוזמן ליצור ולערוך ערכים בויקיפדיה ללא תלות במידת המומחיות או ההסמכה‬ ‫שלו בתחום‪ .‬למומחים לא מוענקת עמדה מועדפת ביחס לעורכים אחרים‪ ,‬חסרי הסמכה‪ ,‬גם כאשר הם כותבים אודות‬ ‫הנושאים בהם הם נחשבים כמומחים‪ .‬מאידך‪ ,‬ויקיפדיה מעניקה מעמד מועדף לטענות המגובות על ידי מקורות חיצוניים‬ ‫הנחשבים מהימנים‪ .‬קוי המדיניות של ויקיפדיה דורשים מהכותבים להשתמש במקורות חיצוניים על מנת לתמוך בטענות‬ ‫שעלולות להיות שנויות במחלוקת‪ ,‬ומצביעים על מדרג של מקורות המבוסס במידה רבה על מידת המומחיות וההסמכה של‬ ‫מחבריהם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ויקיפדיה לא מעניקה מעמד שווה לכל הגישות הקיימות ביחס לנושאים המופיעים בה‪ ,‬וטענות‬ ‫‪-6-‬‬ ‫הנמצאות בקונצנזוס בקרב המומחים בתחום מקבלות מעמד מועדף כאשר הן מיוצגות בערכיה‪.‬‬ ‫בהרצאה זו אנסה לבחון כיצד עמדה זו מצליחה להכיל בו זמנית יסודות אפיסטמולוגיים פרה‪-‬מודרניים‪ ,‬מודרניים ופוסט‪-‬‬ ‫מודרניים‪ ,‬ועדיין להיתפס כיעילה וקוהרנטית בעיני אלו המסתמכים עליה באופן יומיומי‪.‬‬ ‫נועה לויכטר‪ ,‬אונ' בן גוריון‪ :‬בעזרת השם הכל יבוא על מקומו‪ :‬בחינה אתנוגרפית של הרציונליות של הביורוקרטיה‬ ‫תצורות ביורוקרטיות התקיימו בהקשרים ובסביבות שונות מזה מאות ואף אלפי שנים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬החשיבה על ביורוקרטיה‬ ‫כצורת ארגון וניהול השתרשה ונקשרה בטבורה ברעיונות אודות המודרניות והקדמה שעלו והתחזקו במאתיים השנים‬ ‫האחרונות לערך‪ ,‬עד כדי שהפכה מזוהה לחלוטין עמה‪ .‬עקב כך‪ ,‬הכתיבה התיאורטית על ביורוקרטיה‪ ,‬שהתנדנדה מראשיתה‬ ‫בין דיסציפלינות שונות‪ ,‬מהנדסה ומכניקה ועד אנתרופולוגיה‪ ,‬עוצבה רובה ככולה על ידי התפיסות המודרניסטיות של‬ ‫רציונליות והפשטת הקסם מן העולם )‪ .(disenchantment‬הרציונליות של הביורוקרטיה הוצגה כעובדה כמעט בלתי ניתנת‬ ‫לערעור של החיים החברתיים‪ ,‬ובאמצעות הכלים של אידיאולוגיה זו נחקרה והופנמה המציאות החברתית‪ .‬תפיסות אלו‬ ‫אודות טבעה ומהותה של הביורוקרטיה חלחלו גם לשיח הציבורי ולציפיות המשתתפים במערכות אלו‪ ,‬ועיצבו את החוויה‬ ‫הביורוקרטית בצורה כה מקיפה‪ ,‬עד כדי שנדמה כי לא ניתן להשתחרר מהן‪ .‬למרות דימויים שליליים של פורמליות מוגזמת‪,‬‬ ‫סחבת וחוסר אנושיות‪ ,‬הרי שמשתתפים במערכות ביורוקרטיות מתקשים להיחלץ מן הציפיות של יעילות‪ ,‬שקיפות וסדר‬ ‫הנגזרות מהנחת הרציונליות המודרניסטית‪.‬‬ ‫הרצאה זו נסמכת על עבודת מחקר העוסקת במפגשים של לקוחות ועובדים בביורוקרטיה ציבורית ישראלית‪ ,‬והמניחה כי‬ ‫ניתן ורצוי לראות בביורוקרטיות מדינתיות אתרים בהם מכוננות ומגולמות תפיסות אידיאולוגיות וערכיות‪ ,‬ובהם נפגשים‬ ‫רעיונות‪ ,‬הבנות ואינטרסים מגוונים ואף סותרים של אינדיוודואלים וקבוצות חברתיות שונות‪ .‬דרך הצגת חלקים מתוך מחקר‬ ‫זה אראה כי החוויה של המפגש הביורוקרטי היא חוויה השזורה באי וודאות וחרדה מפני הלא נודע‪ .‬כדי להתמודד עם אלו‪,‬‬ ‫פונים לקוחות ועובדים כאחד להיסמך על דימויים פרימורדיאליים ופרקטיקות בעלות אופי דתי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ובאופן פרדוקסלי‬ ‫משהו‪ ,‬אראה גם כי כדי להצדיק כלים והתנהגויות אלו מגויסת רטוריקה של המודרניות וערכיה‪ .‬ביחס לכך‪ ,‬אבקש לשאול‬ ‫מהן המשמעויות האפשריות העולות בהתייחס לשאלת מקומה של אידיאולוגיית הרציונליות והשפעתה‪ ,‬גם בחוויה‬ ‫הביורוקרטית וגם במחקר האקדמי‪.‬‬ ‫עדי ענבר‪ ,‬אונ' בן גוריון‪ :‬רשתות של בידול‪ :‬מדע מודרני כקו גבול עכשווי בתהליכי יצור ידע מדעי‪-‬יישומי באקדמיה‬ ‫מהם מאפייני מערכת היחסים שבין מדעני אקדמיה ובין קהילות ופרטים‪' ,‬משתמשי‪-‬קצה'‪ ,‬במסגרת תהליכי יצור ידע יישומי‬ ‫באקדמיה כיום? שאלה זו עמדה במוקד עבודה מחקר )מתודולוגיה משולבת( שנערכה בשנים האחרונות במכונים לחקר‬ ‫המדבר על‪-‬שם יעקב בלאושטיין‪ ,‬פקולטה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב הממוקמת בקמפוס בסמוך לקיבוץ שדה בוקר‪ ,‬בלב‬ ‫מדבר הנגב הישראלי‪.‬‬ ‫ההרצאה הנוכחית תתמקד בשני ממצאים מרכזיים‪ :‬ראשית‪ ,‬כי במקביל למחויבות מדעני האקדמיה ליצורו של ידע יישומי‪,‬‬ ‫כלומר כזו המכיל בתוכו התייחסות מודעת ל'חברה'‪ ,‬בפועל נצפו פרקטיקות יצור ידע שכוונו ליצורו ושימורו של קו גבול בין‬ ‫מה שנחשב 'מדעי' לבין מה שנחשב 'לא‪-‬מדעי'‪ .‬הדבר הוביל לעיצובן של רשתות יצור ידע בעלות מבנה ייחודי בו 'אמון' ו‪-‬‬ ‫'חלוקת עבודה' בין השחקנים ההטרוגניים – האקדמיים והמקומיים ‪ -‬משלימים זה את זה‪ .‬מודל יחסים זה‪ ,‬אותו כיניתי 'רשת‪-‬‬ ‫בידול ‪' (Distinction Network),‬נתמך וקודם הן על‪-‬ידי המדענים והן על‪-‬ידי אנשי הקהילה המקומית בה נערך הניסוי‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬כי נטייתם של המדענים לבחור ולקדם רשתות מסוג זה במסגרת יחסיהם עם שחקנים לא‪-‬אקדמיים נובעת בעיקר‬ ‫מהתייחסותם לשני גורמים מרכזיים‪ :‬הגדרת הקהילה המדעית בדבר 'מהו מדע טוב' וההגדרה המוסדית בדבר 'מצוינות‬ ‫אקדמית'‪ .‬בפרט‪ ,‬נראה כי ההגדרה המדעית ניזונה מהאתוס המדעי המודרני )כגון אוניברסליזם‪ ,‬אובייקטיביות‪ ,‬אמפיריציזם‪,‬‬ ‫שיטתיות וכד'(‪ ,‬וכי ההגדרה האקדמית בדבר מצוינות מאמצת תפיסה זו )כפי שניתן לראות למשל במבנה מערך הקידום(‪,‬‬ ‫ומפצלת בין יצורו של ידע המוקדש ל'פיתוח' ובין יצורו של ידע המוקדש ל'מדע'‪.‬‬ ‫בחינתם המשותפת של ממצאי המחקר מעלה תמונה לפיה האתיקה המדעית המודרנית‪ ,‬שרבים קבעו כי לא רק שאבד‬ ‫עליה הכלח אלא אף כי מעולם לא סימנה גבול אמפירי ממשי בין 'המדעי' ובין 'הלא‪-‬המדעי' אלא רק יצוג סימבולי של יחסי‬ ‫כוח‪ ,‬מהווה עדין בפועל מנגנון משמעותי בעיצובם של תהליכי יצור הידע הנידונים‪ .‬ממצא זה הופך משמעותי עוד יותר לנוכח‬ ‫מודעותם של יצרני הידע שזוהו ותועדו לביקורת המושמעת ב‪ 40 -‬השנים האחרונות ביחס להיבטיו המודרניים של מדע‪ ,‬כמו‪-‬‬ ‫גם לחשיבות הערכית שהם מעניקים לשיתוף פעולה עם תבניות יצור ידע אחרות‪.‬‬ ‫‪History of Medicine‬‬ ‫צל ואור ‪ -‬הסלון‬ ‫‪Shadow & Light - Living Room‬‬ ‫‪Chair: Otniel Dror, Hebrew U‬‬ ‫‪Lucia Dacome, U Toronto: Modelling Childbirth: Anatomy, Midwifery and Material Culture in Eighteenth-Century Italy‬‬ ‫‪In the last decade the history of eighteenth-century anatomical collections has become the object of increasing‬‬ ‫‪scholarly interest. Yet, midwifery collections have received comparatively little attention. This paper focuses on the‬‬ ‫‪midwifery collection gathered in Bologna by the surgeon Gian Antonio Galli (1708–1782). Galli’s collection consisted of‬‬ ‫‪-7-‬‬ ‫‪an impressive sequence of about two hundred models in wax, clay and glass. Placing three-dimensional anatomical‬‬ ‫‪visualizations at the center of midwifery training, it included specimens of the pelvis, waxworks that displayed the‬‬ ‫‪anatomy of the parts of generation, and dozens of models in clay of the gravid uterus presenting the unborn child in‬‬ ‫‪a multiplicity of situations. Seeking to unveil pregnancy in all its possible circumstances, Galli’s collection promised to‬‬ ‫‪provide a means for mapping and clarifying the uncertainties and ambiguities that proverbially characterized the‬‬ ‫‪complex domains of generation and pregnancy. It also enacted a special form of midwifery training that presupposed‬‬ ‫‪blindfolding the midwives who practised on the models. Defining a multifunctional space of both curiosity and‬‬ ‫‪training practice, the collection mediated anatomical knowledge of generation and pregnancy to lay viewers as well‬‬ ‫‪as to midwives and medical students. In 1757, it was purchased by pope Benedict XIV, who donated it to the‬‬ ‫‪Bolognese Institute of the Sciences. This paper considers the early history of Galli’s midwifery collection in light of‬‬ ‫‪changing views of the pregnant body and shifting midwifery practices and licensing regulations.‬‬ ‫‪Historians have drawn attention to early modern views of the pregnant body as an ambiguous body whose uncertain‬‬ ‫‪signs changed in unforeseeable and potentially deceitful ways. In the mid-eighteenth century, midwifery collections‬‬ ‫‪staged visually impressive material archives of the pregnant body that promised to mark the triumph of anatomical‬‬ ‫‪knowledge over the proverbially elusive character of early modern corporealities. This paper reconstructs how‬‬ ‫‪models’ visualizations of pregnancy and childbirth participated in shaping views of the female body while, at the‬‬ ‫‪same time, re-defining midwives’ realms of competence and expertise. It suggests that by spelling out the‬‬ ‫‪uncertainties and mysteries of the pregnant body, Galli’s collection translated midwifery tacit, gestural knowledge into‬‬ ‫‪a demonstrative regime of learning that created new forms of transfer and control of midwifery knowledge.‬‬ ‫‪Miri Shefer-Mossensohn, Tel Aviv U: Ottoman Generation Theories and Practices in the Early Modern Period‬‬ ‫הרצאה זו מציגה את התפיסות שהיו קיימות בחברה העוסמאנית המוסלמית של העת החדשה המוקדמת )מאות ‪ (17 – 16‬על‬ ‫רביה אנושית כתהליך רב‪-‬מימדי‪ ,‬הכולל היבט פיסי‪-‬ביולוגי‪ ,‬וגם נפשי‪-‬דתי וחברתי‪-‬תרבותי‪ :‬חשיבות שני ההורים כתורמי זרע ;‬ ‫שלבי ההתפתחות של העובר; רגע הפחת הנשמה בעובר; ועוד‪ .‬המקורות‪ ,‬בתורכית‪-‬עוסמאנית ובערבית‪ ,‬הם חיבורים‬ ‫מדעיים‪ ,‬רפואיים וביולוגיים‪ ,‬על רביה וילודה; חיבורים תיאולוגיים על התפיסה המוסלמית על הפחת רוח חיים כמרכיב‬ ‫משמעותי בהתפתחות עובר; ופרוטוקולים מבתי המשפט המוסלמייים במקרים של הפלות‪ .‬העבודה שתוצג בכנס אינה‬ ‫מתרכזת בהפלות אלא ברביה באופן נרחב יותר‪ ,‬אך הפלות הם רגעי משבר שיכולים להחצין תפיסות חברתיות ותרבויות‪.‬‬ ‫הסוגיה המרכזית עמה אתמודד היא האופנים שבהם דוברים שונים‪ ,‬ובהם אנשי דת ורופאים‪ ,‬הציגו עצמם כממשיכים את‬ ‫המסורת הגאלנית בעיבודהּ לערבית בעוד שבפועל הם שינו אותה והתאימו אותה לצרכיהם המשתנים‪ .‬העבודה תראה‬ ‫שלאנשי דת ומשכילים עוסמאנים היה חשוב לקשר עצמם לגאלנוס‪ ,‬בין אם מתוך רצון בלגיטימציה או מתוך תפיסה כנה של‬ ‫היותם ממשיכי דרכו‪ .‬יחד עם זאת הם שינו את המסורת הגאלנית באופן משמעותי‪ .‬ניתוח התפיסות העוסמאניות מלמד אם‬ ‫כך על השרידות של המסורת הרפואית‪-‬גאלנית במזרח התיכון המוסלמי‪ :‬זו התוצאה של שילוב של ייחוס חשיבות לגאלנוס‬ ‫תוך גמישות פרשנית שהדוברים המאוחרים הרשו לעצמם‪.‬‬ ‫‪Nimrod Zinger, Achva College: Hayal'e Neuestadt and the Offenbach Community: Jewish Midwives in Early Modern‬‬ ‫‪Central Europe‬‬ ‫בראשית העת החדשה רובן המוחלט של הלידות התבצע על ידי מיילדות‪ ,‬כאשר רק במקרים מיוחדים נכח בחדר הלידה‬ ‫רופא או מנתח‪ ,‬וניתן לומר כי חדר היולדת היה מרחב נשי בעיקרו‪ .‬אך למרות הדומיננטיות הנשית‪ ,‬בעבר ההיסטוריוגרפיה‬ ‫הרפואית "הישנה" התמקדה בעיקר בדמותם של הרופאים בוגרי האוניברסיטאות ובמלחמתם לכאורה במה שתואר כאמונות‬ ‫תפלות וחוסר הידע של הנשים‪ .‬נקודת המבט הנשית ומאפייניהן של המיילדות עצמן‪ ,‬לא זכו להתעניינות מחקרית מעמיקה‪.‬‬ ‫בעוד שבעשורים האחרונים חל שינוי עמוק בגישה זו ונכתבו מחקרים רבים מספור אודות פעילותן של המיילדות בחברה‬ ‫האירופאית בראשית העת החדשה‪ ,‬דמותה של המיילדת היהודייה בתקופה זו כמעט ולא זכתה לתשומת לב מצד החוקרים‪.‬‬ ‫התעלמות זו נבעה בין השאר מהעדר מקורות ראשוניים אשר כללו מקורות על פעילותן‪ ,‬וכמובן מהעדר מקורות פרי עטן‪,‬‬ ‫אשר הקשו על ההיסטוריונים לשחזר את תפקידן ומקומן של המיילדות היהודיות בעולם הרפואי בתקופה‪.‬‬ ‫בהרצאה זו ברצוני לשרטט קווים לדמותה של המיילדת היהודייה במרכז אירופה ולבחון את פעילותה על רקע התמורות‬ ‫בשוק הרפואי בתקופה‪ .‬בדברי אתמקד במקור אחד יוצא דופן‪ :‬בפנקס קהילת אופנבך‪ ,‬הכולל מידע רב על פעילותה ותנאי‬ ‫עסקתה של המיילדת חיהל'ה אשת לייב נייאשטעט אשר פעלה בקהילה בשנות השישים של המאה השמונה עשרה‪.‬‬ ‫בהתבסס על מקור ייחודי זה ועל סמך מקורות נוספים כדוגמת ספרי זיכרונות‪ ,‬חיבורים רפואיים שונים‪ ,‬וספרי שאלות‬ ‫ותשובות‪ ,‬אדון במעמדן החברתי ובשכרן של המיילדות‪ ,‬יחסן מול הקהילה ואל מול הרשויות ואנתח את עמדותיהם של‬ ‫הרבנים ושל הרופאים כלפיהן‪ .‬בהרצאתי אטען כי הצגת סיפורן של המיילדות אך ורק כחלק ממלחמתם של הרופאים‬ ‫"המלומדים" בבערות ובאמונות התפלות‪ ,‬או אך ורק כמאבק מגדרי‪ ,‬הינו פשטני ומחמיץ מאפיינים מרכזיים בעולם הרפואי‬ ‫בעת החדשה המוקדמת‪.‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫דת‪ ,‬רוחניות עכשווית ומדיות טכנולוגיות‬ ‫צל ואור – ניצוצות‬ ‫‪Shadow & Light - Sparks‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר מריאנה רוח‪-‬מדבר‪ ,‬המכללה האקדמית צפת‬ ‫מושב זה ידון בהשפעות של המדיות הטכנולוגיות על התפתחותן של הדתות והרוחניות העכשווית‪.‬‬ ‫ד"ר לילה מור‪ ,‬המכללה האקדמית צפת‪ :‬הרשת של האלמוות‪ :‬חווית חיי הנצח והאחדות באמצעות צפייה בסרטים על מסכי‬ ‫מחשב וטלפון ניידים‬ ‫הרשת של האלמוות‪ :‬חווית חיי הנצח והאחדות באמצעות צפייה בסרטים על מסכי מחשב וטלפון ניידים‪ .‬התיאורטיקנית של‬ ‫הקולנוע לורה מאלווי בספרה ‪ Death 24x a Second‬טוענת שהטכנולוגיות הדיגיטאליות שהשתלטו על המערכת הקולנועית‬ ‫והביאו משהו 'חדש'‪ ,‬באופן פרדוקסלי ואקראי תרמו עוד יותר להדגשת המאפיין 'הישן' שלה‪ .‬לדעת מאלווי‪ ,‬המאפיין המיוחד‬ ‫לאפראט הקולנועי הוא היכולת ליצור תיאורים וחוויות מהסוג העל טבעי‪ ,‬המוזר‪ ,‬המסתורי והמופלא‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא מדגימה‬ ‫כיצד באפראט הקולנועי החידושים הטכנולוגיים עוברים תהליך של רגולציה באופן שבו 'החדש' נטמא ב'ישן' וממשיך לשרת‬ ‫מטרה זהה‪ .‬תפיסתה של מאלווי מאפשרת התייחסות לקולנוע ברצף היסטורי שאינו נקטע לאור ההמצאות הטכנולוגיות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הקולנוע לא הגיע לסוף ימיו בגלל המדיה החדשים אלא הוא ממשיך להתפתח ולספוג חידושים‪ .‬בהרצאה זו אתייחס‬ ‫לתופעות עכשוויות של שימוש במדיה חדשים‪ ,‬בעיקר צפייה בסרטים ברשת ועל מסכי מחשב וטלפון ניידים‪ ,‬בתוך ההקשר‬ ‫ההיסטורי של הצילום והקולנוע‪ .‬אלא שמטרתי לדון באופן ספציפי באשליית האלמוות שהרשת מספקת לאנושות ובחוויה‬ ‫הנלוות‪ ,‬המוחשית אך גם הערטילאית של האחדות‪ ,‬שבכוחה להתגבר על תחושות הניכור והחידלון הקיומיות‪ .‬החלק‬ ‫הראשון של ההרצאה עוסק ברקע ההיסטורי לצורך בחוויית האלמוות ובאמצעים הטכנולוגיים המאפשרים את סיפוקה‪.‬‬ ‫מאלווי כותבת שבסוף המאה ה‪ 19-‬פרויד זיהה צורך זה כשגילה שבלא‪-‬מודע מקוננים הפחדים הלא רציונאליים של‬ ‫האנושות‪ ,‬כשהמשמעותי והרציונאלי ביותר שביניהם הוא הפחד מהמוות‪ .‬בתקופתו ההיסטורית נכנס הקולנוע לתרבות‬ ‫הפופולארית ויצר אפשרות לצורך האנושי לתת ביטוי לאירועים שבלא‪-‬מודע ובדמיון תוך כדי תיווך ביניהם לבין המציאות‪.‬‬ ‫אסביר כיצד הקולנוע‪ ,‬ששורשיו בפעלולי "מאגיה טבעית" ובמדיום הצילום שמקפיא את הזמן‪ ,‬מאפשר את סיפוק הצורך‬ ‫בחוויה מטאפיזית ומסתורית המגשרת בין ממדי החיים‪ ,‬המוות והאלמוות‪ .‬בחלק השני אתייחס בקצרה להתפתחויות‬ ‫שהשפיעו על אופן הצפייה בסרטים מסוף שנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 20-‬במיוחד השימוש בווידיאו ו‪ .DVD-‬אדגיש את השימוש‬ ‫בשלט רחוק כדי לעצור תמונות או להריץ סרט אחורה או קדימה‪ .‬על בסיס תיאוריות של קולנוע ומדיה חדשים כפולחן‬ ‫ומאגיה מודרניים‪ ,‬אתייחס לשלט כמטה קסם‪ ,‬שמאפשר שליטה‪ ,‬גם אם היא מדומה‪ ,‬על אירועים בזמן ושמחוץ לזמן‬ ‫הכרונולוגי‪ .‬בחלק השלישי אתמקד בטכנולוגיות המאה ה‪ 21-‬ואדגים כיצד צפייה בסרטים דרך הרשת מגבירה את הסיפוק‬ ‫מחוויות האלמוות והאחדות‪ .‬אביא דוגמא משדה הניו‪-‬אייג' הישראלי ואנתח את השימוש בטכנולוגיה של מתקשר החוצנים‬ ‫אדריאן דביר‪ ,‬שלדעתי הושפע באופן ישיר או עקיף מסדרות הטלוויזיה "מסע בין כוכבים"‪ .‬לאחר מותו של דביר התקשורים‬ ‫שצולמו בזמן אמת משודרגים באופן מושגי וחוויתי באמצעות היוטיוב‪ .‬בדוגמא השנייה אבחן צפייה בסרטים מדיטטיביים‬ ‫ברשת על מסכים ניידים וקטנים‪ .‬אטען‪ ,‬שבניגוד לאפקט כובש החושים של המסך הגדול‪ ,‬המסך הקטן יוצר התמקדות‬ ‫ואינטימיות פיזית ורוחנית עם הסרט ושליטה בזמן הרץ או העומד מלכת דרך מסך המגע‪ .‬האינטרנט‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מאפשר‬ ‫חוויה של אחדות כשהצפייה האישית ממוקמת בקונטקסט גלובאלי של שיתוף עם צופים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪Couldry, Nick, Media Rituals, London: Sage, 2003‬‬ ‫‪Morin, Edgar, The Cinema or the Imaginary Man, University of Minnesota Press, 2005‬‬ ‫‪Mulvey, Laura, Death 24x a Second, Reaktion Books, 2006‬‬ ‫‪Moore, Rachel O., Savage Theory: Cinema as Modern Magic, Duke University Press, 2000‬‬ ‫‪Welsby, Chris, 'Cybernetics, Expanded Cinema and New Media: From Representation to‬‬ ‫‪Performative Practice', in Expanded Cinema: Art, Performance, Film (eds.) A. L. Rees, Duncan, White, Steven Ball and‬‬ ‫‪David Curtis, Tate Publishing, 2011‬‬ ‫שלי לויט‪ ,‬אונ' תל אביב‪ :‬מאחת לרבות‪ :‬פמיניזם רוחני ב"באפי קוטלת הערפדים"‬ ‫בעשרים השנים האחרונות ניתן לראות גל של כתיבה נשית של ספרי ערפדים והופעה של סדרות טלוויזיה פופולאריות רבות‬ ‫שמציגות נרטיבים אשר במרכזן עומדות דמויותיהן של נערות ונשים צעירות‪ .‬נרטיבים שמופיעים במדיה ובתקשורת ההמונים‬ ‫מיצרים מודלים להזדהות ובכך משפיעים על תהליך עיצוב הזהות של נערות ונשים רבות אשר עוקבות אחר סדרות הספרים‪,‬‬ ‫הסרטים וסדרות הטלוויזיה וראות בגיבורותיהן מי שמציעות אלטרנטיבות לדרך חייהן‪ ,‬לנרטיבי התשוקה שלהן ולכינון זהותן‬ ‫הסובייקטיבית‪ .‬אבקש להראות כי התמה המהווה בסיס לשינוי חברתי דרך המדיה מתגלמת במעבר שמגלמת הנערה‪-‬‬ ‫הגיבורה בסדרות הערפדים מדמות פגיעה בלבד ‪ -‬הנתונה לאיום וזקוקה להצלה על ידי גבר‪ -‬לדמותה של לוחמת בעלת‬ ‫כוחות להילחם ולהגן על עצמה ועל אחרות ואחרים מהאיום העל טבעי‪ .‬הגיבורה בסדרות הערפדים‪ ,‬חווה את הפגיעות‬ ‫הגופנית והרגשית שחוות נערות בעולמן הגשמי והיומיומי‪ ,‬אך מציעה במגוון פרקטיקות ונתיבי יציאה מעמדת הפגיעות‬ ‫הגופנית הפסיבית אל עמדה אקטיבית ובעלת עוצמה‪ ,‬פיזית ורוחנית שמהווה מודל לחיקוי עבור נערות ונשים צעירות‪ .‬אדגים‬ ‫‪-9-‬‬ ‫זאת באמצעות הדיון בדמותה של באפי קוטלת הערפדים המתוארת בסדרה כ"אחת" הנבחרת‪ ,‬אשר נועדה להגן על העולם‬ ‫מהאיום הקטלני של הערפדים‪ .‬היא נדרשת‪ ,‬על ידי ההגמוניה הגברית )המיוצגת בסדרה עלי ידי מועצת "הצופים"( להקריב‬ ‫את עצמה על מנת להגן על הכלל‪ .‬הרעיון של סובייקטיביות כזהות נפרדת מוגנת ושלמה הינה תפיסה פאלוצנטריסטית‬ ‫טוענות התיאוריות הפמיניסטיות‪ .‬באפי נדרשת להחזיק את כל הכוח בידיה ולא לשחרורו‪ -‬דבר שאינו מאפשר לה לשרוד‬ ‫תחת האיומים העל טבעיים שמולם היא מתמודדת‪ .‬באפי‪ ,‬בעונה השביעית של הסדרה‪ ,‬חוקרת את ההיסטוריה של‬ ‫הקוטלות דרך מסע רוחני ומיסטי שהיא עוברת‪ .‬באמצעות גילוי סיפור הדיכוי וההכנעה של הכוח הנשי לזה הגברי‪ ,‬שעומד‬ ‫בבסיס שושלת הקוטלות הנשית‪ ,‬באפי מחליטה להתחבר באופן רוחני‪ ,‬בנפשה‪ ,‬אל הקוטלת הראשונה ולבקש ממנה‬ ‫תשובות‪ .‬היא לומדת מדמותה המיסטית‪ ,‬המגיעה אליה בחזיונות "שהמוות הוא המתנה שלה" יש בכוחה להביא מוות על‬ ‫העולם– בניגוד לכוח הנשי הקלאסי שהינו להביא חיים לעולם‪ .‬באפי מחליטה לשנות את הסיפור באמצעות קשר עמוק של‬ ‫חברות‪-‬רוחנית אחיות ‪- sisterhood‬עם ווילו המכשפה‪ .‬הן מייצרות קסם‪ ,‬הנובע מכוחה של האלה‪ ,‬שיאפשר לבאפי לחלוק‬ ‫את הכוח העצור בשושלת הקוטלות הנשית ולחלוק אותו עם נשים אחרות‪ .‬כוח הקוטלת הופך להיות כוחן של רבות במקום‬ ‫כוחה של אחת‪ .‬באמצעות הפנייה של נשים אל מהות הקסם והכוח הנשי המגולמת בקשר עם נשים אחרות ובהיסטוריה‬ ‫המשותפת להן‪ ,‬ביציאה מעול שעבודם של הגברים מצליחות הנשים יחד להגן על העולם מהשמדתו‪ .‬אך מעבר לכך‪ ,‬הן‬ ‫משנות את העולם והופכות אותו למקום שבו נשים מחוברות לכוחן‪ .‬באמצעות התקשורת מוצגת נשיות‪-‬רוחנית המאפשרת‬ ‫לצופה לזהות את עצמה‪ ,‬אף היא‪ ,‬כאישה בעלת עוצמה וכוח‪.‬‬ ‫הילי רצון‪ ,‬האונ' העברית‪ :‬הזקנה והרשת‪ :‬דימוי עצמי והתמודדות עם בדידות בקרב נשים פגאניות בגיל השלישי ברשתות‬ ‫חברתיות‬ ‫הרצאה זאת תתמקד בשימוש ברשת החברתית בקרב פגאניות בגיל השלישי ככלי למניעת בדידות ולשיפור הדימוי העצמי‪.‬‬ ‫בדת הוויקאנית האלה מופיעה בשלושה אופנים‪ ,‬שכל אחד מהם מהווה את התגלמותה בתקופות חיים שונות‪ :‬הנערה‪,‬‬ ‫האישה‪-‬האם והזקנה‪ .‬בהיבט של האלה כזקנה‪ ,‬היא נתפשת כמייצגת את החכמה‪ .‬ייצוג דומה קיים גם אצל הוויקאנים‪,‬‬ ‫הנוהגים לערוך טקסי מעבר לגיל השלישי‪ ,‬בהם הנשים הפגאניות חוגגות את מעברן לגיל החכמה והחופש‪ .‬התפתחותן של‬ ‫הרשתות החברתיות מאפשרת לפגאנים בקבוצת גיל זו ליצור קבוצות הייחודיות להם‪ ,‬דרכן מתאפשר להם לפגוש בפגאנים‬ ‫בני גילם מארצות שונות ולדון על מקומה של הזקנה בחייהם הדתיים ועל השינויים שהם עוברים‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬בני גיל‬ ‫הזהב חשים בדידות עקב השינוי במבנה החברתי‪ ,‬כיוון שהפרישה מהחיים המקצועיים גורמת לחוסר בפעילויות‬ ‫חברתיות )‪ .(Aylaz, 2012‬בנוסף לכך‪ ,‬אנשים בני הגיל השלישי נוטים לסבול מדימוי עצמי נמוך עקב הסטריאוטיפים הנפוצים‬ ‫במדיה על זקנים ומבוגרים בני גילם‪ ,‬שמוצגים באופן לעגני וחסר כבוד )‪ .(Sijuwade, 2009‬הרשתות החברתיות מאפשרות‬ ‫לאנשים מעל גיל חמישים לחזק קשרים חברתיים עם בני משפחה ועם חברים קרובים וליצור קשרים חברתיים חדשים‬ ‫‪(David et al, 2010).‬כמו כן‪ ,‬אנשים בגיל השלישי נעזרים בדת בכדי להישאר פעילים‪ ,‬דבר המסייע להם לגלות עניין במתרחש‬ ‫בחייהם ובכך תחושת השווי העצמי שלהם עולה )‪ .(Krause & Hayward, 2013‬בדת הוויקאנית ניתן לראות ביטוי לתחושות אלו‬ ‫בטקסי המעבר לגיל הזקנה‪ ,‬הנקראים ‪ Croning‬בהם חוגגים מעבר זה כמעבר לשלב אחר בחיים‪ ,‬המקושר לחכמה שנצברה‬ ‫עם השנים ולהישגים שהשיגה האישה בחייה )‪ .(Manning, 2012‬במחקר נעשה שימוש בשיטה של ניתוח תוכן הדיונים‬ ‫בקבוצת ‪ Crones and Elders‬ברשת החברתית ‪ WiccanTogether‬המונה כ‪ 271-‬חברים‪ .‬הנשים מהוות רוב בקבוצה‪,‬‬ ‫משתייכות לטווח הגילאים שבין ‪ 24‬ל‪ 72 -‬ומרביתן מתגוררות בארצות הברית‪ .‬לפי ממצאי מחקר זה‪ ,‬הקבוצה היוותה מקום‬ ‫נוח עבור הנשים המבוגרות לשוחח על מעברן לגיל הזקנה ועל התמודדותן עם מעבר זה‪ .‬המשתתפות חלקו חוויות שונות‬ ‫מחייהן בתחום המאגי ושיתפו לחשים שונים כאמצעי להתמודדות עם דילמות שונות‪ .‬המעבר לזקנה לא נתפס כמובן מאליו‬ ‫והעיסוק בשאלות מתי אדם נחשב לזקן ומהי משמעותה של הזקנה עבור האישה הפגאנית תפסו תפקיד משמעותי בדיונים‬ ‫הקבוצתיים‪ .‬לפי מסקנות המחקר‪ ,‬ניתן לראות כי באמצעות הקבוצה ברשת החברתית‪ ,‬יכולות הנשים המבוגרות ליצור‬ ‫לעצמן מקום ייחודי משלהן‪ ,‬בו ניתן לדון עם בנות גילן בנושאים שמרתקים אותן וחשובים להן‪ .‬הקבוצה אפשרה יצירה של‬ ‫חברויות‪ ,‬שימשה כאמצעי לשיתוף דילמות חברתיות ודתיות והעניקה למשתתפות בה תחושות של שייכות ושל אמפתיה‪.‬‬ ‫דברים אלו אפשרו למשתתפות הקבוצה לגלות כי גם פגאנים אחרים מתמודדים עם הזקנה באופן דומה וכי הן אינן לבדן‪,‬‬ ‫ובכך סייעו להפחית את תחושת הבדידות של המשתתפות בקבוצה‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪Aylaz, R., Aktürk, Ü., Erci, B., Öztürk, H., & Aslan, H. (2012). Relationship between depression and loneliness in elderly‬‬ ‫‪and examination of influential factors. Archives of Gerontology and Geriatrics, 55(3), 548-554.‬‬ ‫‪Faigin, C. A., & Pargament, K. I. (2011). Strengthened by the spirit: Religion, spirituality, and resilience through‬‬ ‫‪adulthood and aging. In Resilience in Aging (pp. 163-180). Springer New York.‬‬ ‫‪Hogeboom, D. L., McDermott, R. J., Perrin, K. M., Osman, H., & Bell-Ellison, B. A. (2010). Internet use and social‬‬ ‫‪networking among middle aged and older adults. Educational Gerontology, 36(2), 93-111.‬‬ ‫‪Manning, L. K. (2012). Experiences from Pagan women: A closer look at croning rituals. Journal of aging studies, 26(1),‬‬ ‫‪102-108.‬‬ ‫‪Sijuwade, P. O. (2009). Attitudes towards old age: a study of the self-image of aged. Stud Home Community Science,‬‬ ‫‪3(1), 1-5.‬‬ ‫‪- 10 -‬‬ ‫‪Schieman, S., Bierman, A., & Ellison, C. G. (2010). Religious involvement, beliefs about God, and the sense of mattering‬‬ ‫‪among older adults. Journal for the Scientific Study of Religion, 49(3), 517-535.‬‬ ‫למידה ומחקר אצל מתמטיקאים יהודים בימי הביניים‬ ‫פינת הדגמות‬ ‫‪Demonstration Corner‬‬ ‫יו"ר‪ :‬פרופ' רות גלזנר‪ ,‬האונ' העברית‬ ‫מלבד התרגומים לחיבורים הקלאסיים )כמו היסודות(‪ ,‬ישנם לא מעט חיבורים מתמטיים שנכתבו ע"י יהודים בימי הביניים‪.‬‬ ‫במושב יידונו מספר סוגיות הנוגעות לחיבורים אלה‪ .‬חלקן כלליות ‪ -‬כמניעים לכתיבת חיבורים בעלי אופי שאיננו מעשי‬ ‫בהכרח וכמוטיבציה לעיסוק במתמטיקה בכלל‪ ,‬וחלקן נוגעות לחיבורים ספציפיים ‪ -‬כמו שיטות ייחודיות להנמקת טענות‬ ‫אריתמטיות בעזרת שיקולים גיאומטריים אצל הרא"ם‪ ,‬וכמסורת שונה ככל הידוע של העקומה המכונה "קונכואידה" ושל‬ ‫שימושיה להתרת חלק מן הבעיות הקלאסיות‪.‬‬ ‫ד"ר סטלה שגב‪ ,‬מכללת ליפשיץ‪-‬הרצוג‪ :‬טיעונים והוכחות ב‪"-‬ספר המספר" של אליהו מזרחי )תחילת המאה ה‪,16 -‬‬ ‫קונסטנטינופול(‬ ‫אליהו מזרחי‪ ,‬הרא"ם‪ ,‬חי בסוף המאה ה‪ 15 -‬ותחילת המאה ה‪ 16 -‬בקונסטנטינופול‪ .‬הוא מוכר בעיקר בזכות כתביו‬ ‫ההלכתיים הרבים‪ ,‬ביניהם "פירוש על פירוש רש"י על התורה"‪ ,‬אך הוא עסק גם בנושאים מדעיים‪ .‬חיבורו "ספר המספר" הינו‬ ‫חיבור מקיף באריתמטיקה שזכה לתפוצה רבה גם בזמנו וגם מאוחר יותר‪" .‬ספר המספר" הנו חיבור גדול‪ ,‬כ‪ 200 -‬דפים‪,‬‬ ‫העוסק בנושאים שונים באריתמטיקה‪ :‬פעולות חשבון בשיטה העשרונית‪-‬פוזיציונית של מספרים שלמים‪ ,‬שברים‪ ,‬שברים‬ ‫בבסיס ‪ ,60‬הוצאת שרשים ריבועיים ומעוקבים ויחסים )יחסים מספריים‪ ,‬יחסים גיאומטריים ויחסים מוסיקליים(‪ .‬הפרק‬ ‫האחרון כולל בעיות מילוליות(‪ .‬בהרצאה זו אתמקד בשיטות הייחודיות של מזרחי להצדקה ‪ /‬הוכחה של טענות אריתמטיות‪.‬‬ ‫מזרחי מציג בספרו מגוון אלגוריתמים לביצוע פעולות חשבון במספרים שלמים ובשברים‪ ,‬כאשר הוא מקפיד לנמק אותם‬ ‫לפרטי פרטים‪ .‬בהרצאה אציג מספר דוגמאות ‪:‬‬ ‫א‪ .‬שימוש במשפטים גיאומטריים מהיסודות של אוקלידס )ספר ‪ (II‬להצדקת אלגוריתמים של כפל בעל פה של שלמים‪.‬‬ ‫במקרה זה מזרחי מפרש את המשפטים הגיאומטריים של אוקלידס כמשפטים הדנים במספרים )ולא בגדלים‬ ‫גיאומטריים(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שימוש במשפטים של אוקלידס )ספר ‪ (V‬ובטענות עזר נוספות להוכחת אלגוריתמים לביצוע פעולות חשבון‬ ‫בשברים‪.‬‬ ‫נעמי ארדי‪ ,‬האונ' העברית‪ :‬גורמים ונסיבות לכתיבת ספרי לימוד חשבון בעברית בימה"ב‬ ‫"ומהם מי שכלה זמנו במספר‪ ,‬ובמעשים הזרים‪ ,‬כמו האיש אשר רצה לבשל חמשה עשר רבעי תירוש עד שובו אל השליש‪,‬‬ ‫ובשלו עד שחסר ממנו הרביע‪ ,‬ונשפך מהנשאר שני רביעים‪ ,‬ואחר נתבשל עד שחסר ממנו באש רובע‪ ,‬ונשפך ממה שנשאר‬ ‫שני רביעים‪ ,‬אל כמה ישיב הנשאר כפי ערך מה שרצה‪ ,‬והדומים לאלה ההבלים‪ ,‬אשר באולי לא יקרו לעולם‪ ,‬ויחשבו שבהם‬ ‫ישובחו בחכמת המספר‪ ,‬וכן בדברים פרטיים מחכמת התשבורת‪ .‬ואמנם ההכרחי בהם באמת‪ ,‬מה שמביא אל חכמת‬ ‫התכונה לבד‪ .‬רבי אברהם אבן דאוד הלוי" )ראב"ד הראשון‪ ,‬טולדו‪ .(1110-1180 ,‬דברים אלו של הראב"ד משקפים את העמדה‬ ‫המקובלת בקרב משכילים יהודיים בימי‪-‬הביניים כלפי לימוד המתמטיקה‪ ,‬היינו‪ ,‬הגבלת העיסוק במתמטיקה לצורך חידוד‬ ‫והכשרת השכל ללימודי המטאפיסיקה בלבד‪ ,‬או כמבוא למדעים בעלי תועלת שימושית מעשית‪ ,‬כמו הרפואה או‬ ‫האסטרונומיה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ענף האלגברה נתפס על ידי מרבית המלומדים היהודים אך ורק כטכניקה לפתרון משוואות‪,‬‬ ‫חסרת ערך פילוסופי או פרקטי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬בעוד טובי המתמטיקאים הערבים השקיעו מאמץ ניכר בפיתוח שיטתי של‬ ‫תחום זה‪ ,‬בספרות האריתמטית העברית נמצאו עד כה רק מקרים חריגים בודדים של עיסוק באלגברה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בעיות‬ ‫מילוליות היפותטיות‪ ,‬כדוגמת זו שמתאר אבן דאוד לעיל‪ ,‬מופיעות בשפע בספרים העבריים ללימוד חשבון‪ ,‬על אף שחלקן‬ ‫מבטאות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מצבים בלתי‪-‬מעשיים ובלתי‪-‬מציאותיים‪ .‬על ידי התבוננות במדגם קטן ובלתי מייצג של הקדמות לספרי‬ ‫לימוד חשבון עבריים מימי‪-‬הביניים‪ ,‬בכוונתי לבחון מי היו אותם שהעזו "לכלות זמנם" בפתרון בעיות מסוג זה‪ ,‬מה הביאם‬ ‫לכתיבת ספרם ומהם הצידוקים שהציגו להוראת המתמטיקה‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫‪ .1‬רבי אברהם אבן דאוד הלוי‪ ,‬ספר האמונה הרמה‪ ,‬דפוס פרנקפורט‪ ,‬מאמר שני‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬שורה ‪.20-26‬‬ ‫)‪.(http://www.daat.ac.il/daat/vl/Emonarama/Emonarama04.pdf‬‬ ‫‪ .2‬גד פרוידנטל‪" ,‬מקום המדע בקהילות היהודיות בימי הביניים"‪ ,‬זמנים‪) 42 ,‬קיץ ‪ ,(1992‬עמ' ‪Gad Freudenthal, .40-51‬‬ ‫‪.“Science in the Medieval Jewish Culture of Southern France”, History of Science 33 (1995), pp. 23-58‬‬ ‫אבינועם ברנס‪ ,‬האונ' העברית ומכללת ליפשיץ‪ :‬הקונכואידה ושימושיה ב"מיישר עקוב" לאבנר מבורגוש‬ ‫”‪ .(Georg Cantor) “In mathematics the art of asking questions is more valuable than solving problems.‬משפט זה‬ ‫מצביע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על קיומן של שאלות מתמטיות תמימות לכאורה‪ ,‬שהובילו להתפתחות משמעותית של המתמטיקה‪,‬‬ ‫בהבאתן ליצירת תת‪-‬תחומים חדשים לחלוטין ולעיתים אף בגרימתן לשינוי תפישתי מהותי‪ .‬כך‪ ,‬שלוש הבעיות הקלאסיות‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫של המתמטיקה היוונית ‪ -‬הכפלת הקוביה‪ ,‬ריבוע העיגול וחלוקת הזווית לשלושה חלקים שווים ‪ -‬הביאו ליצירת ולחקירת‬ ‫כלים מכניים ועקומות גיאומטריות מיוחדות‪ ,‬אשר הקונכואידה היא אחת מהן‪ .‬גילוי הקונכואידה וחקירת תכונותיה מיוחסים‬ ‫למתמטיקאי היווני ניכומדס‪ .‬הוא אף השתמש בה על מנת להציע פתרון לשתיים מן הבעיות הקלאסיות של העת העתיקה‪:‬‬ ‫חלוקת הזווית לשלושה חלקים שווים והכפלת הקוביה‪ .‬יישומי העקומה בעת העתיקה מיוחסים כולם לניכומדס; מניחים כי‬ ‫העניין בה התחדש רק בסוף המאה ה‪ .16-‬אמנם‪ ,‬כנראה לא כך הם פני הדברים‪ :‬ב"מיישר עקוב"‪ ,‬חיבור מתמטי‪-‬פילוסופי‬ ‫שנכתב בספרד במאה ה‪ ,14-‬מתאר המומר אבנר מבורגוש‪ ,‬הידוע גם בשם אלפונסו דוולדוליד‪ ,‬את אופן בנית הקונכואידה‪,‬‬ ‫ומשתמש בה לשם פתרון שלוש בעיות‪ :‬שתי הבעיות הקלאסיות שהוזכרו לעיל‪ ,‬ובעיה נוספת‪ ,‬מעניינת בפני עצמה‪ ,‬שאיננה‬ ‫מוכרת מן המקורות היווניים‪ .‬יתרה מזו‪ :‬יחודיות הבניות שלו והאופן בו משתמש בקונכואידה‪ ,‬עשויים ללמד על מסורת אחרת‬ ‫של עיסוק בעקומה שלא היתה ידועה עד כה‪ .‬לאחר הצגת העקומה ותכונותיה‪ ,‬תבוסס טענה זו ע"י עיון בטיפול בעקומה‬ ‫ובשימוש בה בחיבור "מיישר עקוב"‪ ,‬וע"י השוואה למקורות ידועים נוספים מן המסורות היוונית והערבית‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫‪ .1‬עקומה המייצגת את המקום הגיאומטרי של כל הנקודות אשר מרחקן מנקודת החיתוך של הישרים העוברים דרכן‬ ‫ודרך נקודה קבועה )קוטב‪ (pole ,‬נתונה עם ישר קבוע )סרגל‪ (ruler ,‬נתון ‪ -‬הוא גודל קבוע‬ ‫‪ .2‬לפי הערכה נולד ‪ 280-264‬לפנה"ס‬ ‫‪ .3‬השימוש היה בתכונה שלה המאפשרת סוג מסויים של בניה שאינה ניתנת לביצוע באמצעים הקלאסיים ‪ -‬סרגל‬ ‫ומחוגה‪ :‬דרך נקודה כלשהי מחוץ לזווית נתונה‪ ,‬להעביר ישר שיחתוך משוקי הזווית קטע באורך נתון; בניה זו הינה‬ ‫מקרה פרטי של קבוצת בניות המכונה ‪ neusis:‬בניות בהן נדרש למקם קו )בד"כ באורך נתון( בין שני קווים אחרים‬ ‫)בד"כ ישר וקו עקום( כך שאם יוארך‪ ,‬יעבור דרך נקודה נתונה הוא יתקרב אליה‪.‬‬ ‫‪Toomer,‬‬ ‫‪Biography‬‬ ‫‪in‬‬ ‫‪Dictionary‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Scientific‬‬ ‫‪Biography‬‬ ‫‪(New‬‬ ‫‪York‬‬ ‫‪1970-1990).‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪http://www.encyclopedia.com/doc/1G2-2830903168.html‬‬ ‫‪10:30-10:45‬‬ ‫‪10:45-12:45‬‬ ‫הפסקה )קפה וכיבוד קל( ‪Coffee and Refreshments‬‬ ‫מושב שני ‪ -‬פאנלים מקבילים ‪Second Panel - Parallel Sessions‬‬ ‫סקירת ספרה של אווה אילוז "גאולת הנפש המודרנית"‬ ‫מרכז משאבים‬ ‫‪Resource Center‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר ענת לייבלר‪ ,‬בר אילן‬ ‫מארגנים‪ :‬ד"ר רז חן‪-‬מוריס וד"ר ענת לייבלר‬ ‫משתתפים‪:‬‬ ‫פרופ' משה צוקרמן‪ ,‬מכון כהן‪ ,‬אונ' ת"א‬ ‫פרופ' אורי הדר‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אונ' ת"א‬ ‫ד"ר מאיה קציר‪ ,‬סמינר הקיבוצים‬ ‫מדע‪ ,‬טכנולוגיה ודת בסוף המאה ה‪ 20-‬ותחילת המאה‬ ‫ה‪ :21-‬פרספקטיבות סוציולוגיות ופילוסופיות‬ ‫דרך המים‬ ‫‪Waterways‬‬ ‫יו"ר‪ :‬רחל פאר‪ ,‬בר אילן‬ ‫שרה שושן‪ ,‬בר אילן‪ :‬כניסת השו"ת ההלכתי לאינטרנט כמשקפת ומחוללת שינוי חברתי‪-‬תרבותי‬ ‫סופה של המאה ה‪ 20-‬ותחילתה של המאה ה‪ 21-‬הביאו עמם פריצת דרך טכנולוגית בתחום הפצת ידע‪ ,‬פרסומו ושיתופו‪ .‬ידע‬ ‫שהיה שמור קודם לכן בתוך גבולות דיסציפלינריים‪ ,‬מעמדיים או מוסדיים הפך לבר השגה‪ ,‬לבר שינוי ולניתן לערעור‪,‬‬ ‫והבעלות על הידע הופקעה מידי ה"מומחים" והועברה אל ההמון‪ .‬תהליכים אלו מתרחשים בארבעת העשורים האחרונים‬ ‫בתחומים שונים וביניהם הדת‪ .‬אחת מצורות הביטוי של הדמוקרטיזציה של הידע בקרב הציבור הדתי‪-‬לאומי בישראל היא‬ ‫כניסתו של השו"ת ההלכתי לאינטרנט‪ .‬השו"ת )שאלות ותשובות( ההלכתי הוא כינוי לאחת מהצורות החשובות שבהן‬ ‫ההלכה היהודית התפתחה ותועדה‪ ,‬והוא מכיל שאלות שנשאלות על ידי הציבור ותשובות הניתנות ע"י הרבנים הפוסקים‪.‬‬ ‫כניסת השו"ת לאינטרנט יצרה תופעות חדשות בעולם הדתי‪ :‬היא נישלה את הרב הקהילתי מסמכותו הבלעדית כפוסק‬ ‫הלכה לבני קהילתו ואפשרה את היווצרותו של "דור חדש" של שואלים‪ -‬מתווכחים עם הרב‪ ,‬חולקים על תשובותיו ומשאירים‬ ‫את המילה ההלכתית האחרונה בידיים שלהם‪ .‬בתוך מהלכים רחבים יותר‪ ,‬מעניין יהיה לזהות את תפקידו של שינוי טכנולוגי‪-‬‬ ‫דתי שכזה בתוך החברה הדתית‪-‬לאומית בישראל‪.‬‬ ‫ישראל בלפר‪ ,‬אונ' בן גוריון‪ :‬יחסי הדת והמדע בעידן האינפורמציה‪ :‬וויכוח אבולוציה‪-‬בריאה‬ ‫‪- 12 -‬‬ ‫ שהצד השווה בהם הוא‬,‫ היבטים מדעיים וחברתיים רבים עברו שינויים משמעותיים‬,‫תעשייתי‬-‫בעידן האינפורמציה הפוסט‬ ‫ למעתק זה מגוון ביטויים – מפיתוח חסר תקדים של טכנולוגיות העברת ועיבוד מידע ועד ליסודות ההיסק‬.‫אינפורמציה‬ ,‫ אינפורמציה מחלחלת עמוק לתוך השיח החברתי והמדעי‬,‫ ככלי תיאורטי או כהקשר טכנולוגי‬,‫ כרעיון מופשט‬.‫המדעי‬ .‫ומתמזגת עם מערכת הקואורדינטות הקונספטואלית הבלתי נראית – הרקע של הנורמליות‬ ‫הבניות קונספטואליות מרחיקות לכת )ולעיתים מסוכנות( בנוגע למעמדו של המידע בביולוגיה מצטרפות לעבודה מדעית‬ ‫מידע של הטבע‬-‫ תיאורים רוויי‬.‫ ובכך מודגשות בעיות העומק של הוויכוח סביב האבולוציה‬,‫רצינית בשיח האבולוציוני‬ ‫ מיהדות ועד הינדואיזם( עשויים לסייע במיפוי‬,‫)המשמשים מגוון דיסציפלינות מדעיות ודתות – מפיסיקה ועד ביולוגיה‬ (style of reasoning), ‫האינפורמציה כסגנון מדעי חדש‬-‫ הטמעת המדע רווי‬.‫ הנוטים לעיתים לערפול‬,‫ובהבהרת וויכוחים אלה‬ ‫ שהיא ממלאת תפקיד מכריע‬,‫אבולוציה‬-‫עשויה להמחיש את ייחודיותן של נקודות מבט מסויימות בנושאים כמו בריאה‬ .‫בעיצובם‬ Borrowing the Authority of Science to Bolster Religion :‫ אונ' חיפה‬,‫בנימין בית הלחמי‬ What the image of science has been stimulating in the private and public imaginations have been mostly fantasies of power and superiority. Over the past two centuries, there have been numerous examples of religionists feeling a strong need to obtain legitimacy from the power of the new social institution which rose in prestige above revelation. The rising authority of science has led religionists to claim it in the most direct and magical way. Since the nineteenth century, we have seen the founding of hundreds of religious movement, using the term science in their official names and claiming a unity of science and religion. The best known is the "healing" movement of Christian Science, founded in 1879 by Mary Baker Eddy (1821-1910), as the First Church of Christ, Scientist. Eddy’s ideas were totally animistic, of course, and the science label reflected her magical thinking about the power of words, and the desire to appear powerful (Bloom, 1992). Christian Science was followed by Divine Science, Religious Science, and Jewish Science. A little-known early version of African-American Islam was founded in Newark, New Jersey in 1913, as the Moorish Science Temple of America (Fauset, 1944). The magical gesture of using the term ‘science’ had little effect on the fortunes of these movements. There have been several movements which expressed the desire to grab the mantle of science in the defense of generic animism. The modern movement to establish “scientifically” the existence of the human soul is a case in point. This started in the heyday of spiritualism, and led to the founding of the Society for Psychical Research (SPR) in London in 1882. The Society, led by such luminaries as Henri Bergson, William James, and Arthur James Balfour, was energized by the dreams of some nineteenth-century intellectuals, who were seeking physical evidence for the existence of the soul through the investigation of “psychics” and “paranormal” events. This elite version of spiritualism in turn brought about the development of “parapsychology” in the United States (Mauskopf & McVaugh, 1980; Moore, 1977). Advances in the natural sciences and technologies have led to various fantasies about proving the existence of the eternal soul by mechanical means. These historical developments will be discussed in the context of secularization and the persistence of religious ideas. ‫ הרטוריקה של המדע אצל הרבי מלובביץ‬:"‫ "מדע" ו"חכמות חיצוניות‬:‫ בר אילן‬,‫מאיר קליין‬ ‫( ניתן לזקוף הישגים ארגוניים מרשימים לצד הגות דתית מעמיקה ורחבת‬1902-1994) ‫לזכותו של הרב מנחם מנדל שניאורסון‬ ‫ הוא הפך קבוצה קטנה ומרוסקת של פליטים ממזרח אירופה לתנועה‬20-‫ במשך המחצית השנייה של המאה ה‬.‫היקף‬ ‫ כלי ההשפעה העיקרי של הרבי מלובביץ היה מילים‬.‫ וביסס את תדמיתה כזרם החרדי הפתוח ביותר למודרנה‬,‫חובקת עולם‬ ‫ בפגישותיו האישיות ובאלפי מכתביו הוא התייחס לא‬,‫ שנים‬44 ‫ בנאומיו הפומביים במשך‬.‫כלל נחרצת‬-‫ועמדתו היתה בדרך‬ ‫ הוא מצהיר כי אין לו כל כוונה‬,‫ כבעל הכשרה מדעית בעצמו‬.‫אחת למדע המודרני ולמשמעויותיו עבור האדם המאמין‬ ‫ אך יחד עם זאת הוא התנגד‬,"‫"להמעיט בהישגיו של המדע" ושעמדתו אף "מעניקה למדע יותר קרדיט ממה שזה תובע לעצמו‬ ‫לכאורה‬-‫ הצהרות סותרות‬.‫באופן עקבי לכל אפולוגטיקה דתית כלפי המדע ואף התבטא שלימוד המדעים "מטמא" את השכל‬ ‫ באמצעות‬.‫ אתוס וסמנטיקה‬,‫ קהל יעד‬,‫ העוסק בשאלות של הקשר פוליטי‬,‫מעין אלה מזמינות את הניתוח הרטורי‬ ‫ את מידת‬,‫( ניתן לבחון את מניעיו של הרבי‬Perelman) ‫( וחיים פרלמן‬Burke) ‫עבודותיהם של חוקרי רטוריקה כקנת בורק‬ .‫הקוהרנטיות שבעמדותיו ואת טיב השינויים שהוא ביקש לחולל אצל שומעיו‬ ‫ אוניברסיטת בר אילן‬,‫ חברה וטכנולוגיה‬,‫ בוגרת התכנית למדע‬,‫ רחל פאר‬:‫מגיבה‬ ‫ קבלה ומדע בפרספקטיבה של חקר השיח בעת החדשה המוקדמת‬:‫בין שפות‬ (‫ )בית מרקחת‬1 ‫סדנא‬ Workshop 1 (Pharmacy) ‫ אונ' חיפה‬,‫ ד"ר יוסי חיות‬:‫יו"ר‬ - 13 - ‫אחת השאלות המתמידות בחקר הקבלה היא השאלה בדבר היחס בין הקבלה לשדות ידע אחרים בימה"ב ובראשית העת‬ ‫החדשה‪ ,‬ובעיקר היחס בין קבלה לפילוסופיה ובין קבלה למדע‪ .‬ואולם שאלה זו הניחה‪ ,‬דרך כלל‪ ,‬קיומה של הבחנה יציבה בין‬ ‫התחומים‪ ,‬והתמקדה‪ ,‬במסורת ההיסטוריה של הרעיונות‪ ,‬בתוכן המושגי כמושא הניתוח‪ .‬בשנים האחרונות גוברים הנסיונות‬ ‫לאמץ פרספקטיבה דיסקורסיבית במחקר‪ ,‬המבכרת להתמקד בשפות המשמשות בכתיבה הקבלית‪ ,‬באופני הביטוי שלה‪,‬‬ ‫כמפתח לבחינתה‪ .‬המושב המוצע יבקש להציג עבודות אחדות המייצגות מפנה זה‪ ,‬ודרכן את האופקים הנפתחים באמצעותו‪.‬‬ ‫כעוגן למושב תשמש קבלת האר"י ותולדות התקבלותה באירופה‪ ,‬בין השאר על רקע מרכזיות השפות המדעיות הן‬ ‫לכתיבתה של הקבלה הלוריאנית במאה ה‪ ,16-‬והן לקריאותיה ולעיבודיה בשתי המאות הבאות הן בקרב יהודים והן בקרב‬ ‫נוצרים‬ ‫אורי ספראי‪ ,‬אונ' בן גוריון‪ :‬כדמיון הגלגל המעלה המים ‪ -‬קבלה וטכנולוגיה בראשית העת החדשה‬ ‫ראשית העת החדשה ידועה בשינויים הנרחבים שחלו במישורים של תחומי החיים האנושיים ‪ -‬תחילתו של המדע החדש‬ ‫וחידושים מדעיים כמו הדפוס‪ ,‬המנוף וכן הלאה; תפיסות תיאולוגיות חדשות; גילויי ארצות ועוד‪ .‬גם בחברה היהודית חלו‬ ‫שינויים רבים ‪ -‬יהודי ספרד נפוצו והתפזרו בכל תפוצות ישראל‪ ,‬ספרי לימוד רבים נדפסו והופצו והידע הפך זמין הרבה יותר‪,‬‬ ‫ואף הקבלה הפכה לבעלת מעמד מרכזי בקהילות השונות‪.‬‬ ‫הרצאה זו עוסקת ביחסים שבין ההתפתחות בתוך העולם היהודי‪-‬קבלי לבין ההתפתחויות הטכנולוגיות של תקופה זו‪.‬‬ ‫בכוונתי להתמקד בזיקות שבין הפעילות הקבלית בזמן התפילה לבין החידושים בתחום המטלורגיה ושיטות השינוע והחציבה‬ ‫בני הזמן‪ ,‬כאשר המקובלים שאבו מושגים ודימויים הלקוחים מתחום זה ויישמו אותם על פעילותם הקבלית‪.‬‬ ‫השיטות החדשות של חציבה ושל שינוע מחצבים וכך גם כלי הנשק החדשים‪ ,‬הניווט ועוד נזכרים לרוב בכתבי המקובלים של‬ ‫ראשית העת החדשה ומשמשים אותם בכדי להסביר ולהדגים רעיונות קבליים שונים‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬בהרצאה זו אבקש להראות כי ההפנמה של חידושים טכנולוגיים אלה משליכה לא רק על הטרמינולוגיה‬ ‫והרטוריקה הקבלית‪ ,‬אלא גם משנה לחלוטין את תפיסתם של המקובלים בכל הנוגע לכוח האנושי וליכולת הפעולה של‬ ‫האדם בעולם‪ .‬בדומה לאותם חידושים טכנולוגיים שאפשרו להפעיל ולהניע מערכות שלמות ומסובכות ‪ -‬כמו המנוף‪ ,‬התותח‬ ‫או המצפן ‪ -‬באמצעות השקעת מאמץ פיזי מינימלי לחלוטין‪ ,‬כך גם המקובלים ביקשו להניע מערכות שלמות ומורכבות ואף‬ ‫את האלהות בעצמה באמצעות פעולות פשוטות ביותר כמו תפילה וברכה‪ .‬רעיונות אלה חלחלו אל הספרות הקבלית והיוו‬ ‫נדבך חשוב במהפכה הקבלית של ראשית העת החדשה‪.‬‬ ‫אליעזר באומגרטן‪ ,‬אונ' חיפה‪ :‬שימוש במושגים מדעיים אצל מקובלים במאה ה‪ 17-‬באיטליה‬ ‫סוגיית היחסים בין מדע וקבלה היוותה חלק חשוב בדיון על הקבלה באיטליה מזמן 'חכמת ישראל' במאה ה‪ 19‬ועד היום‪.‬‬ ‫הקבלה באיטליה במאה השבע עשרה עמדה על צומת דרכים חשובה של ידע מסוגים שונים‪ .‬מחד ידע מדעי חדש‪ ,‬אשר הגיע‬ ‫מהאוניברסיטאות של פאדובה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬ידע קבלי חדש ‪ -‬הידע של קבלת האר"י אשר הגיע מארץ ישראל לאיטליה‪ ,‬ומשם‬ ‫עבר לשאר המרחבים של אירופה‪ .‬צומת זו‪ ,‬הייתה כר פורה לעיצוב של תפיסות חדשות ליחסים בין תיאולוגיה ובין מדע‪.‬‬ ‫דיון זה תלוי בין השאר בסוגיה פרשנית אשר הייתה במוקד השיח הקבלי באיטליה של המאה ה‪ ,17‬בנוגע לדרך פרשנותם של‬ ‫המושגים הקבליים‪ .‬סוגיה זו‪ ,‬הייתה קשורה למהפכות הפילוסופיות בנוגע ליחס בין תיאולוגיה ובין מדעי הטבע אשר אפיינו‬ ‫את ראשית העת החדשה‪ .‬שאלות אלו נדונו בין המקובלים דרך הפרשנות שהם נתנו למושגים קבליים‪ .‬הדיון ביחס בין‬ ‫הקבלה ובין גופי הידע המדעיים היה אחד מההשלכות של דיון זה‪.‬‬ ‫בהרצאה זו ברצוני להדגים תופעה זו‪ ,‬דווקא על ידי עיסוק במקובלים אשר באופן מוצהר התנגדו לשילוב בין קבלה ובין מדע‪,‬‬ ‫וקבעו כי תחומים אלו הם תחומים בלתי נושקים‪ .‬גם מקובלים אלה‪ ,‬אשר פעמים רבות נחשבו למסורתיים יותר בין‬ ‫המקובלים‪ ,‬לא נמנעו משימוש במושגים מתחומי המדע לתיאור דיונים קבליים‪ .‬שימוש זה בשפה מדעית מעיד על מקומה‬ ‫התרבותי של השפה המדעית‪.‬‬ ‫בין הדמויות הבולטות אשר ברצוני להציג בהרצאה זו נמצאים מקובלים כמו ר' משה זכות‪ ,‬ר' מנחם עזריה מפאנו ור' אהרן‬ ‫ברכיה ממודינה‪ .‬מקובלים אלו שימושו בתפקיד מרכזי בהפצתה ובהפנמה של הידע הלוריאני באיטליה‪ .‬ברצוני להראות כי‬ ‫גם דמויות אלו‪ ,‬אשר דגלו בהסגרות יחסית של הקהילה היהודית כלפי ידע חיצוני‪ ,‬ואשר טענו כי הידע הקבלי צריך להיות‬ ‫מפורש מתוכו‪ ,‬ולא על ידי שימוש במקורות ידע חיצוניים לו‪ ,‬לא נמנעו‪ ,‬ואולי לא יכלו להמנע משימוש בכלים מהעולם‬ ‫התרבותי בו הם פעלו‪ ,‬וכחלק מזה שימוש במושגים מדעיים‪.‬‬ ‫אסף תמרי‪ ,‬אונ' בן גוריון‪" :‬כאשר רצה המאציל"‪ :‬רצון‪ ,‬פעולה ושפה מדעית בקבלת האר"י‬ ‫שאלת הרצון האלוהי מילאה תפקיד חשוב בקריאה של קבלת האר"י כבר מראשיתה‪ ,‬כבעיית יסוד שלה‪ .‬כבר תשבי‪,‬‬ ‫במחקרו פורץ הדרך על תפיסת הרע בקבלת האר"י‪ ,‬ביקש להצביע על מבוכתו וקשייו של רח"ו אל מול הפגיעה בריבונות‬ ‫הרצון האלוהי והכפפתו להכרח‪ ,‬בתהליכי היווצרות העולמות‪ .‬אכן‪ ,‬מן המפורסמות היא‪ ,‬כי שאלה זו מילאה תפקיד מרכזי גם‬ ‫באחדות מן הבולטות בקריאותיה של קבלת האר"י בראשית העת החדשה‪ ,‬סביב הפולמוס על פירוש הצמצום לדוגמא‪,‬‬ ‫ובאופן המובהק ביותר אולי אצל רמח"ל‪ .‬בהרצאה המוצעת כאן אבקש לחזור לשאלה זו‪ ,‬אך מפרספקטיבה חדשה‪ :‬ראשית‪,‬‬ ‫ולאור ההתפתחויות המשמעותיות שחלו במחקר קבלת האר"י העשורים האחרונים‪ ,‬ארחיב את שאלת הרצון וההכרח גם‬ ‫לעיסוק במקובל הלוריאני‪ .‬כדי לעשות כן‪ ,‬אציב את האלוהי ואת האנושי על מישור אחד‪ ,‬המאפשר לשאול באופן עקרוני על‬ ‫תנאי האפשרות של הפעולה העולים מקריאה של קבלה זו‪ .‬הצבה זו בפני עצמה מתאפשרת כאשר בוחנים את שיח הגוף‬ ‫‪- 14 -‬‬ ‫הלוריאני‪ ,‬שבו מופיעים גופים רבים ומגוונים‪ ,‬אלוהיים ואנושיים‪ ,‬שהגבולות ביניהם‪ ,‬בראש ובראשונה מבחינה שיחנית‪ ,‬אינם‬ ‫תמיד ברורים‪ .‬שנית‪ ,‬אבחן שאלה זו על רקע מקומם של שיחים מדעיים שונים‪ ,‬ובראש ובראשונה הרפואי והכימי‪ ,‬בהגותו של‬ ‫רח"ו‪ ,‬ומתוך ההקשר של הפרקטיקה שלו עצמו‪ .‬אציע כי כמה מן ההבחנות של עמוס פונקנשטיין ז"ל ביחס למהפיכה‬ ‫המדעית במאה ה‪ - 17-‬ובכלל זה הדיון באומניפוטנטיות האלוהית ובשובו של האל אל העולם‪ ,‬כמו גם הדיונים באידיאלים‬ ‫ביחס לשפה המדעית בהקשר זה ‪ -‬עשויות להיות פוריות מאד גם לדיון בקבלת האר"י‪ ,‬על רקע ההקשרים הדיסקורסיביים‬ ‫המדעיים האמורים‪ .‬לבסוף‪ ,‬על רקע דברים אלה‪ ,‬אבקש לטעון כי למרכזיות הגוף בשיח הלוריאני השלכות משמעותיות על‬ ‫עיצוב תפיסת הפעולה ביחס הן לאל והן למקובל‪ ,‬האופן הקשור קשר הדוק לאופנים שבהם השיח הרפואי בפרט והמדעי‬ ‫בכלל מעצב את אופני הדיבור והמחשבה על הגוף בקבלת האר"י‪.‬‬ ‫עדיאל זימרן‪ ,‬האונ' העברית‪" :‬מי שיש לו בעצמו קץ ותכלית יש לכוחו קץ תכלית" ‪ -‬גלגולה של הוכחה לבריאת העולם‬ ‫'בריאת העולם' או נצחיותו‪ ,‬היא מן הסוגיות הגדולות בפילוסופיה ובתיאולוגיה של הימי הביניים‪ ,‬בה עסקו הוגים מכל שלוש‬ ‫הדתות‪ :‬יהודים‪ ,‬מוסלמים ונוצרים‪ .‬המסורות הדתיות בכתבי הקודש של שלוש הדתות מתארות את בריאת העולם על ידי אל‬ ‫טרנסצנדנטי המחדש את הבריאה בשבעה ימים 'יש מאין )‪ .'(creatio ex nihilo‬מנגד‪ ,‬הפילוסופיה האריסטוטלית ְש ַהחל‬ ‫מהמאה השמינית קרנה עלתה‪ ,‬אף בקרב דתות אלה‪ ,‬שוללת בריאה יש מאין‪ ,‬ומחייבת את נצחיותו של הקוסמוס על כל‬ ‫חלקיו‪ :‬שכלים‪ ,‬גרמים שמימיים ועולם ההתהוות והכליה‪ .‬המתח בין שני תיאורי הבריאה הוביל לקונפליקט תיאולוגי‪,‬‬ ‫ולניסיונות רבים לגשר על הפער שמציגות שתי התיאוריות‪.‬‬ ‫אחד מן הטעונים שהועלה כהוכחה לבריאת העולם‪ ,‬נעוץ בדבריו של אריסטו עצמו‪ ,‬בהוכחה למציאותו של 'מניע בלתי מונע'‬ ‫נפרד מחומר )פיסיקה ‪ .(XIII, 1074a 35-38‬לטענת אריסטו‪ ,‬לגוף מוגבל לא יתכן כוח בלתי מוגבל; כיון שתנועת השמים היא‬ ‫נצחית בהכרח ישנו 'מניע בלתי מונע' שכוחו לא מוגבל והוא המאפשר את התנועה הנצחית‪ .‬חלק ממפרשי אריסטו טענו כי‬ ‫מבנה הטענה המשמש את אריסטו לקיומו של מניע בלתי מונע המסביר את התנועה הנצחית‪ ,‬יכול לשמש כהוכחה גם‬ ‫לקיומו הזמני של העולם‪ ,‬ובכך גם להיותו נברא‪ .‬לטענתם‪ ,‬מדברי אריסטו עולה שכל גוף בעל מימדים )=העולם( בהכרח‬ ‫מוגבל לא רק בתנועתו‪ ,‬אלא גם בזמניותו‪ ,‬ומכיוון שהעולם הוא בעל מימדים ניתן להסיק מכך שהוא בהכרח אף זמני‪ .‬סתירה‬ ‫זו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בדברי אריסטו שמשה כדי לסתור את טענתו על נצחיות העולם וכהוכחה לבריאת העולם כבר אצל פילופונוס‬ ‫)‪ (A.D. 490-570‬וממנו היא עברה‪ ,‬בוריאציות שונות‪ ,‬להוגים יהודים מוסלמים ונוצרים בתקופות מאוחרות יותר‪.‬‬ ‫בהרצאה זו אבקש לבחון טענה זו‪ ,‬להראות את מקורותיה וגלגוליה‪ ,‬ובפרט לבחון את ביטויה אצל ההוגים היהודים‪ :‬סעדיה‬ ‫גאון‪ ,‬יצחק אבן לטיף וחסדאי קרשרש‪.‬‬ ‫חיים ויצמן – בין ציונות למדע‬ ‫צל ואור – הסלון‬ ‫‪Shadow & Light - Living Room‬‬ ‫יו"ר ומגיב‪ :‬פרופ' מוטי גולני‪ ,‬אונ' ת"א‬ ‫ד"ר אורי כהן‪ ,‬אונ' תל‪-‬אביב‪ :‬מעבדה‪ ,‬מכון מחקר‪ ,‬עיר מדע‪ :‬ממכון דניאל זיו למכון ויצמן‪1949-1934 ,‬‬ ‫ד"ר שאול קציר‪ ,‬אונ' תל‪-‬אביב‪ ,‬וד"ר נורית קירש‪ ,‬אונ' בר‪-‬אילן‪ :‬המשכה של המדיניות בדרכים אחרות? פעילותו המדעית של‬ ‫ויצמן בשנות השלושים והארבעים‬ ‫ב‪ ,1931-‬בעקבות הדחתו מנשיאות ההסתדרות הציונית‪ ,‬חזר חיים ויצמן לפעילות מדעית לאחר הפסקה של למעלה מעשור‪.‬‬ ‫ויצמן זכה להכרה על פיתוח שיטה להפקת אצטון ששימשה את הבריטים במלחה"ע הראשונה‪ ,‬אך היה מוכר עוד יותר‬ ‫כמנהיג ציוני‪ .‬ה"קרירה המדעית השניה" בה החל‪ ,‬מעלה מספר סוגיות הסטוריות מעניינות אך לא זכתה עד כה לעיסוק‬ ‫היסטורי משמעותי‪ .‬בהרצאה זו נתמקד בשתי סוגיות מפתח‪ .‬נבחן את האמצעים שנקט ויצמן בכדי לחזור אל מחקר מדעי‬ ‫פעיל לאחר תקופה ארוכה‪ ,‬צעד בלתי שגרתי שדרש מאמצים וגם משאבים שויצמן גייס בזכות נסיונו‪ ,‬המוניטין שלו וקשרים‬ ‫שצבר הן בשדה הכימיה והן בשדה הפוליטי‪ .‬במישור אחר נבחן את תחומי המחקר המדעי והטכנולוגי המרכזיים של ויצמן‬ ‫ושותפיו בשנות השלושים והארבעים ונראה שבחירת נושאי המחקר של ויצמן‪ ,‬ובכך פעילותו המדעית‪ ,‬עוצבו במידה רבה על‬ ‫ידי תפיסתו את המטרות האסטרטגיות של התנועה הציונית בתקופה‪.‬‬ ‫מגיב‪ :‬פרופ' מוטי גולני‬ ‫טכנולוגיה במדע ובחיי היום‪-‬יום‬ ‫צל ואור ‪ -‬ניצוצות‬ ‫‪Shadow & Light - Sparks‬‬ ‫יו"ר‪ :‬יעקב גארב‪ ,‬אונ' בן גוריון‬ ‫גלית ולנר‪ ,‬בר אילן‪ ,‬וזיויה קיי‪ ,‬בצלאל והטכניון‪ :‬טקסטילים מתוגברים‬ ‫טכנולוגיות טקסטיל הן אבן יסוד בהתפתחות תרבות החומר האנושית‪ .‬עם התפתחות האלקטרוניקה ומאוחר יותר הננו‬ ‫‪- 15 -‬‬ ‫טכנולוגיה‪ ,‬החיבור בין טקסטילים מסורתיים לבין טכנולוגיות מתקדמות היה בלתי נמנע‪ .‬הפיתוח הטכנולוגי של הטקסטיל‬ ‫משלב שימוש בסיבים אופטיים‪ ,‬חומרים פולימריים‪ ,‬מרכיבים אלקטרוניים ועוד‪ ,‬בטכניקות שנועדו לשפר את הטקסטילים‬ ‫ולהקנות להם מאפיינים חדשים ואפשרויות שימוש נוספות‪ .‬כיווני המחקר התיאורטיים והפרקטיים של טקסטילים‬ ‫טכנולוגיים היום נשענים על תפישות שהתגבשו בסוף המאה העשרים‪ ,‬כגון אינטליגנציה מלאכותית ומציאות וירטואלית‬ ‫)‪ (Virtual Reality‬ועל בסיסן הם מסווגים כפריצות דרך טכנולוגיות‪ .‬הסיווגים הקיימים בוחנים את האופנים בהם הטקסטילים‬ ‫מגיבים לסביבה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬סיווג לפי תגובה פסיבית או אקטיבית‪ .‬בגישה זו הכינוי הרווח לטקסטילים החדשניים הינו‬ ‫"טקסטילים חכמים" )‪.(Xiaoming Tau, 2001‬‬ ‫אנו מציעות מערכת סיווג אלטרנטיבית המבוססת על מושג המציאות המתוגברת )‪ (augmented reality‬מחליף בראשית‬ ‫המאה ה‪ 21-‬את המציאות הוירטואלית של סוף המאה ה‪ .20-‬גישה זו מתמקדת באופני הפעולה של הטקסטילים עם‬ ‫המשתמשים ומשקפת את מכלול ההבטים הכרוכים ביישום עכשווי ועתידני של טקסטילים טכנולוגיים כחומרים מתוגברים‪.‬‬ ‫בהנחה שתפישת המשתמשים היא מרכיב עקרוני בהתפתחות התרבות )‪ (Mirzoeff, 1998‬וברוח "המציאות המתוגברת"‬ ‫טבענו את המושג "טקסטילים מתוגברים‪ ".‬כך פתחנו את האפשרות לבחון אותם כחומר גלם חדש ולהציע כיווני מחקר‬ ‫המשלבים בין השאר את בחינת האפקטיביות של חומר הגלם החדש על פי תפיסותיהם של המשתמשים‪.‬‬ ‫אני מציעות לסווג את הטקסטילים המתוגברים על פי תפישת המשתמשים את הפעולות שהם מבצעים‪ :‬טקסטיל‬ ‫תקשורתי‪ ,‬טקסטיל אקטיבי‪ -‬ארגונומי‪ ,‬טקסטיל אקטיבי‪-‬כימי‪ ,‬טקסטיל וירטואלי ועוד‪ .‬סיווג כזה יהיה צעד חשוב בפיתוח‬ ‫הפוטנציאל שלהם לחולל שינוי בתרבות החומרית‪ .‬האפקטים של הטקסטילים המתוגברים ינותחו בשני ערוצים מקבילים‬ ‫ושזורים זה בזה—ההשפעות על המשתמש וההשפעות על העולם‪ ,‬בהתאם לנוסחא הפוסט‪-‬פנומנולוגית של אני‪-‬טכנולוגיה‪-‬‬ ‫עולם )‪ .(Ihde 1990, 2009‬ההשפעות על המשתמש ייבחנו דרך יחסי ה‪ embodiment-‬והטרנספורמציות שהטקסטילים‬ ‫מאפשרים בהם )‪ (Calefato, 2004‬כמו כן ייבחנו ההשפעות על המרקם החברתי‪/‬סביבתי‪/‬תרבותי כתוצאה משימוש‬ ‫בטכנולוגיות אלה‪.‬‬ ‫בכנס נציג ממצאים ראשונים של מחקר הנמצא בראשיתו‪ .‬מהממצאים עד כה עולה כי גישתנו יכולה להסביר מחד מדוע‬ ‫פיתוחים של טקסטילים טכנולוגיים הם נקודתיים ולא משפיעים על הכלכלה‪ ,‬הסביבה והחברה‪ ,‬כפי שהמומחים בתחום צפו‬ ‫כבר לפני ‪ 3‬עשורים‪ ,‬ומאידך גישה כזו תאפשר להרחיב את השימושים הפרקטים והתיאורטיים ב"טקסטילים מתוגברים"‬ ‫ותהפוך אותם למרכיבים משפיעים בכלכלה בחברה ובתרבות‪.‬‬ ‫אורי פריימן‪ ,‬בר אילן‪ :‬תיאוריות קשר באינטרנט‪ :‬אתגרים לסוגיות עכשוויות באפיסטמולוגיה חברתית‬ ‫המושג "תיאוריית קשר" )קונספירציה( הוא רחב ומעורפל‪ ,‬ולכן דרכים רבות להגדירו‪ .‬בעוד שישנם מי שיניחו באופן א‪-‬פריורי‬ ‫את אי‪-‬הנכונות‪ ,‬לפחות בסבירות גבוהה‪ ,‬של תיאוריות הקשר‪ ,‬למשל שתוכנן הוא מטבעו בלתי‪-‬רציונאלי‪ ,‬תוצאה של‬ ‫פראנויה או חשיבה אשלייתית‪ ,‬אחרים יזהו כי תיאוריית קשר היא רק תיאוריה שמניחה קשירת קשר‪ .‬ככזאת‪ ,‬תיאוריית קשר‬ ‫אינה חשודה מבחינה אפיסטמית יותר מתיאוריות אחרות‪ .‬כשמאמצים השקפה זו‪ ,‬תיאוריות קשר אמנם אינן יכולות להיחשב‬ ‫כנכונות‪ ,‬אלא אם‪-‬כן הוצדקו‪ ,‬אך בהחלט לא ניתן לבטלן ללא טיעון‪ .‬תומכים בהשקפה זו עושים שימוש בדוגמאות היסטוריות‬ ‫על‪-‬מנת להראות כי תיאוריות קשר יכולות להיות מוצדקות‪ ,‬מאוששות היטב‪ ,‬רציונאליות‪ ,‬ואמיתיות‪ .‬מרצח יוליוס קיסר‪ ,‬דרך‬ ‫משפט דרייפוס‪ ,‬פרשת ווטרגייט‪ ,‬ועד לפעילויות ה ‪-NSA‬שנחשפו לאחרונה ‪:‬תיאוריות קשר אכן מתרחשות‪ .‬תיאוריות קשר‬ ‫באינטרנט משמשות כמקרה מבחן אפיסטמי קיצוני ולכן מהוות פריזמה אידיאלית דרכה ניתן לבחון באופן ביקורתי השקפות‬ ‫מקובלות בפילוסופיה של המדע ובאפיסטמולוגיה חברתית‪ .‬בהרצאתי אציג את תיאוריית הקשר הרווחת באינטרנט לגבי‬ ‫קריסת מגדלי התאומים באירועי ‪ 11‬בספטמבר‪ ,‬אבחן מקצת האופנים שבהם היא מאתגרת את השקפות הקיימות לגבי‬ ‫התנאים המספיקים לאישוש תיאוריה או לידיעה‪ ,‬הנסיבות בהן אנו רשאים להאמין לעדותו של הזולת ובפרט לעדותו של‬ ‫מומחה‪ ,‬הקשר בין קונצנזוס מדעי או סמכות מדעית לבין האמת‪ ,‬ואפשרות קיומה של אי‪-‬הסכמה רציונאלית בין עמיתים‬ ‫אפיסטמיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אעמוד על הצורך בהמשך המחקר של הסוגיות האפיסטמיות העולות בהקשר לתיאוריות הקשר‪.‬‬ ‫טליה פריד‪ ,‬בר אילן‪Waste Management in Israel: Environmental Responsibility between Ideology and Science :‬‬ ‫‪Israel is currently undergoing a ‘green revolution’ with respect to household waste management. Only a decade ago,‬‬ ‫‪household sorting programs in Israel were nonexistent, landfilling was an unremarkable and broadly accepted waste‬‬ ‫‪treatment method, and waste received almost no attention in the education system or on the evening news. Today all‬‬ ‫‪this has changed dramatically: Several new laws regulate the reclamation or minimization of solid waste, over 60 local‬‬ ‫‪authorities have initiated recycling programs, and last month the cornerstone was laid for the nation's first major‬‬ ‫‪waste-to-energy plant at the site of the former Hiriya landfill. These shifts have been accompanied by well-funded‬‬ ‫‪environmental education programs in schools and broad public relations campaigns. Response to these measures is‬‬ ‫‪usually enthusiastic: Israel is finally catching up to the West as a “normal,” clean, environmentally advanced country.‬‬ ‫‪Environmentalists and experts typically frame the waste problem as imminently manageable if only a transition is‬‬ ‫‪made from the "waste as nuisance" paradigm to the new model of "waste as a resource." My paper seeks to trouble‬‬ ‫‪this view, and, following Clarke and Star (2008), to ask a different question: How are conceptions of environmental‬‬ ‫‪harm and responsibility being shifted by new technologies and practices in the waste management field? Based on‬‬ ‫‪ethnographic research alongside waste workers (policymakers, planners, consultants, and sorters), I show that the‬‬ ‫‪- 16 -‬‬ ‫‪social and material organization of the new waste infrastructure is precariously balanced given the indeterminacy of‬‬ ‫‪waste categories and of waste’s environmental harms. Making the waste interface run smoothly requires the everyday‬‬ ‫‪labor of commodifying, aestheticizing, and surveilling wastes and of civilizing and recruiting the public into the new‬‬ ‫‪'waste regime' (Gille, 2007). These processes hinge on a commonsense understanding of progressive waste‬‬ ‫‪management that warrants closer examination, since it may inhibit critical appreciation of why waste is a problem and‬‬ ‫‪what can be done about it.‬‬ ‫‪References‬‬ ‫‪Clarke, A. E., & Star, S. L. (2008). “The social worlds framework: A theory/methods package.” In E. J. Hackett, O.‬‬ ‫– ‪Amsterdamska, M. Lynch, and J. Wajcman (eds.), The handbook of science and technology studies (3rd Ed., pp. 111‬‬ ‫‪137). Cambridge, MA: MIT Press.‬‬ ‫‪Gille, Z. (2007). From the cult of waste to the trash heap of history: The politics of waste in socialist and postsocialist‬‬ ‫‪Hungary. Bloomington: Indiana University Press.‬‬ ‫מיכל רפפורט‪ ,‬אונ' ת"א‪ :‬טכנולוגיות מעקב לשימוש ביתי‪ :‬המשגות חדשות במפגשי אדם‪-‬טכנולוגיה‪-‬מרחב‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי בהופעתן של טכנולוגיות מעקב במרחב הציבורי‪ .‬בין אם במקום העבודה‪ ,‬באזורי מסחר או‬ ‫בשטחי ציבור‪ ,‬החיים המודרניים מתאפיינים בנוכחותם המוגברת של מצלמות‪ ,‬חיישנים ואמצעי זיהוי ביומטריים שעניינם‬ ‫שמירה על הסדר‪ ,‬הבטחת תפוקה ויעילות‪ ,‬זיהוי גורמים עוינים‪ ,‬ועוד‪ .‬לשוק הולך וגדל זה של מוצרים טכנולוגיים מצטרפים‬ ‫אלו המיועדים לשימוש ביתי אשר מבטיחים הגנה מוגברת על רכוש ונפש‪ .‬אלו מותקנים על ידי דיירי הבית לצורך מעקב‬ ‫אחרי בני משפחותיהם‪ ,‬רכושם‪ ,‬והם עצמם‪ .‬כך‪ ,‬הופך אותו המרחב המקושר לפרטיות והאמור לספק מקלט מהעין‬ ‫הציבורית הבוחנת –הבית – לזירה חשופה‪ ,‬שקופה ומתועדת שבה מנהלים הדיירים את אורחות חייהם וקשריהם‬ ‫האינטימיים‪ .‬יחד עם שינוי בהמשגת הבית עובר גם מושג המעקב תהליך של פירוק ובנייה מחדש בשעה שיחסי הרואה‪-‬‬ ‫ניראה האופייניים למעקב מתעצבים מחדש‪.‬‬ ‫הרצאתי יוצאת מנקודת ההנחה שחוויית הנראות בבית שונה במהותה מזו של נראות בכיכר‪ ,‬ברחוב או במשרד‪ .‬כמו כן אטען‬ ‫שהמפגש המתקיים בתוך הבית בין האדם‪ ,‬טכנולוגיית המעקב והמרחב‪ ,‬מבנה ומייצר כל אחד מישויות אלו באופן שונה מזה‬ ‫המאפיין מעקב במרחב הציבורי‪ .‬אטען שהקורלציה בין מוחשיותו וממשיותו של הגוף לבין שאלת הזהות של היחיד ממקמת‬ ‫את הבית בשיח פוסט‪-‬הומניסטי ביחס לגוף הדיגיטלי ולוירטואליות‪ ,‬שהפרדיגמות הבינאריות המאפיינות את מושג המעקב‬ ‫מתערערות ושמעקב מרצון מייצר אפשרויות חדשות להתנגדות והעצמה‪ ,‬ושהבית כסביבה מתנהל יותר כ'מרחב' ופחות‬ ‫כ'מקום ‪'.‬‬ ‫הבית במעקב הינו ישות הראויה לבדיקה מעמיקה בכך שהוא משמש כנדבך נוסף ב‪ surveillance society-‬בו אנו חיים‪.‬‬ ‫החדירה של טכנולוגיות מעקב למרחב הביתי היא בבחינת עליית מדרגה בנראות מתמשכת ובמישמוע הנגזר ממנה‪ .‬אך‬ ‫בנוסף למקרה הפרטי של הבית‪ ,‬קריאת הבית במעקב כישות אונטולוגית הנוצרת במפגש אדם‪-‬טכנולוגיה‪-‬מרחב‪-‬שיח עשוי‬ ‫לשמש כמודל לבחינת ישויות טכנולוגיות נוספות‪ ,‬מודל הלוקח בחשבון את חשיבותו של המרחב בו מתקיים המפגש ואף‬ ‫מכיר בטיבו המשתנה של מרחב זה‪ ,‬ומכיל את העושר והמורכבות הטמונים במושגים המייצרים אותו‪ .‬הצעתי היא‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫ללכת צעד מעבר לגישות היברידיות של מפגשי אדם‪-‬מכונה )כפי שלו באות לידי ביטוי בכתיבתם של ‪Latour, Haraway‬‬ ‫ואחרים(‪ ,‬ולבחון את הבית במעקב כזירה מרובת מרכיבים הנמצאים במצב של התהוות והבנייה הדדית מתמשכת‪.‬‬ ‫אקדמיה‪ ,‬מומחיות‪ ,‬וקהילה בישראל‬ ‫פינת הדגמות‬ ‫‪Demonstration Corner‬‬ ‫יו"ר‪ :‬פיקי איש‪-‬שלום‪ ,‬האונ' העברית‬ ‫עמית קמה‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‪ :‬תהליכים סוציו‪-‬היסטוריים בהתגבשות שדה המחקר הלסבי‪/‬הומו‪/‬טרנס‪/‬בי‬ ‫בישראל‬ ‫ההרצאה מבוססת על סקירת ספרות‪ ,‬שהינה הנסיון הראשון למפות את שדה‪-‬המחקר הלהט"בי )לסבי‪/‬הומו‪/‬טרנס‪/‬בי(‬ ‫בישראל‪ .‬הניתוח בוצע על מאגר מידע הכולל את כלל האוכלוסייה )‪ (N=338‬של העבודות והמחקרים המקוריים )עבודות‬ ‫תיזה לתואר שני‪ ,‬חיבורי דיסרטציה לתואר שלישי‪ ,‬מאמרים בכתבי‪-‬עת אקדמיים וספרים( שנעשו בתחום זה בישראל ו‪/‬או על‬ ‫המתאר הסוציו‪-‬היסטוריים לפיהם מתארגן שדה‪-‬‬ ‫ישראל ופורסמו מאז ‪ 1942‬ועד ‪ .2012‬מטרות הניתוח היו )א( שרטוט קווי‪ִ -‬‬ ‫הידע; )ב( בחינת התפלגות השדה על פי משתנים שונים )תחומי‪-‬ידע‪ ,‬נשוּאי המחקר‪ ,‬סוגת הפרסום‪ ,‬מין ודרגת המחבר וכו'(‬ ‫במבטים דיאכרוני וסינכרוני‪ .‬הקורפוס כלל ‪ 338‬פריטים‪ ,‬אשר נכתבו על ידי ‪ 239‬חוקרים מקומיים ושמונה זרים‪ 217 .‬מן‬ ‫הפריטים פורסמו בעברית‪ 118 ,‬באנגלית‪ ,‬שניים בצרפתית ואחד בערבית‪ .‬בין המימצאים העיקריים יש להצביע על ‪ 1998‬כעל‬ ‫שנת המהפך מבחינת היקף הפרסומים‪ ,‬אותו ניתן לייחס להתפתחויות מחוץ לעולם האקדמי‪ .‬מבחינת הקבוצה הנחקרת על‬ ‫פי נטייתם המינית של חבריה‪ ,‬נמצא כי הומואים מהווים מושא למחקר בשכיחות כפולה מאשר לסביות‪ ,‬פער המשקף את‬ ‫המציאות החברתית‪ .‬ביסקסואלים וטרנסקסואלים‪/‬טרנסג'נדרים מהווים מיעוט זניח‪ .‬בהקשר של תחומי‪-‬ידע‪ ,‬גם אם התיחוּם‬ ‫הדיסציפלינארי איננו ברור או מובהק‪ ,‬ניתן לראות כי בחמישה תחומי‪-‬ידע פורסמו יותר משלושים עבודות‪ :‬פסיכולוגיה‪,‬‬ ‫‪- 17 -‬‬ ‫סוציולוגיה‪ ,‬משפטים‪ ,‬תקשורת ועבודה סוציאלית‪ .‬ניכר כי התופעה ההומו‪-‬לסבית עדיין ממוסגרת במידה מסוימת בהקשר‬ ‫פתולוגי‪ ,‬דהיינו כמובחנת מן הנטייה המינית ה'נורמטיבית'; ולכן שיעור גבוה יחסית )כשליש( מן המחקרים עליה מבוצעים‬ ‫במסגרת הדיסציפלינה הטיפולית )פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית(‪ .‬כלומר‪ ,‬ההיבטים הפתולוגיים של ההומו‪-‬לסביוּת מהווים‬ ‫עדיין מושא לחקירה‪ ,‬ומעוררים קושיות בנוגע ליכולת ההישרדות של התפיסה המהותנית‪ ,‬המכוננת את ההומו‪/‬לסבית כבני‪-‬‬ ‫אדם מ"זן" אחר‪ .‬מבחינת נושאי המחקר המימצא המעניין הוא לגבי הוֹרוּת הזוכה לתשומת לב מתגברת בעשור האחרון‪ ,‬ובכך‬ ‫משקפת את המגמה המתגברת של הרצון ְלהורוּת בקרב הומואים‪/‬לסביות ומאבקיהם להכרה כהורים וכמשפחה‪ .‬נושאים‬ ‫מסוימים התגבשו ותפסו מקום מרכזי כנראה רק עקב כניסתם של חוקר אחד או שניים אל תוך השדה‪ .‬כלומר‪ ,‬חלק מן‬ ‫המחקר על הומואים‪/‬לסביות זוכה לתסיסה בעיקר בזכות נחישות וחריצות של מספר מצומצם של חוקרים‪ .‬המסקנה‬ ‫העיקרית העולה מהמחקר מראה כי השינויים במציאות החברתית ובזירה הפוליטית )הכוללת חקיקה ופסיקה( בהקשר‬ ‫הלהט"בי הקדימו את הצמיחה הפתאומית בשדה האקדמי‪ ,‬שהתרחשה בשלהי שנות התשעים של המאה העשרים‪ .‬ניתן‬ ‫להצביע בבירור על האצה של המחקר שהתרחשה רק בעקבות התבססות "המהפכה ההומוסקסואלית" במציאות‬ ‫החברתית‪ .‬הסובלנות המעוגנת כעת בחוק כמו‪-‬גם הנינוחות הגבוהה‪-‬יחסית מבחינה חברתית והנוכחות הגוברת של בני‬ ‫הקבוצה במרחב הציבורי הניחו תשתית עבור החוקרים‪ ,‬שבזכות הישגים אלו יכולים 'להרשות לעצמם' להפנות תשומת‪-‬לב‬ ‫מחקרית לסוגיה‪ ,‬שהייתה אולי עלולה לפגוע בהם קודם לכן‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ככל שהתחום מתבסס נוצר אפקט אדווה של‬ ‫התפשטות המחקר בקרב חוקרים נוספים ובמסגרות דיסציפלינריות מגוונות‪ ,‬דהיינו לא רק במסגרת המחקר הפסיכולוגי‪,‬‬ ‫שרווח במיוחד בעידן שבו שלטה האפיסטמולוגיה הפתולוגית‪.‬‬ ‫אמנון קנול‪ ,‬אונ' תל אביב‪ :‬שיח מומחים‪ ,‬ידע המונים ולגיטימיות פוליטית‪ :‬המחאה החברתית ודמוקרטיה דיונית‬ ‫והשתתפותית‬ ‫המחאה החברתית הרחבה שפרצה בישראל בקיץ ‪ ,2011‬בעקבות מחאות דומות ושונות בעולם הרחב‪ ,‬ביטאה אכזבה‬ ‫וביקורת קשה כלפי מדיניות הממשלה בנושאים חברתיים וכלכליים‪ .‬הלגיטימיות הפוליטית של הממשל‪ ,‬אך יחד עמה גם של‬ ‫המערכת הפוליטית הייצוגית כולה‪ ,‬עורערה ובמקומה עלתה קריאה להרחבת השפעת המרחב והשיח הציבוריים באופן‬ ‫ישיר על שינוי המדיניות החברתית‪-‬כלכלית‪ .‬קריאה זו זכתה להצלחה משמעותית‪ ,‬במונחים ישראליים ובינלאומיים כאחד‪,‬‬ ‫הצלחה שבאה לידי ביטוי בהגדלת מעורבות האזרחים בפעולות המחאה ובהרחבת מעגלי הידע והשיח הציבורי שנוצרו‬ ‫במאהלים השונים ובתקשורת הממוסדת והאלטרנטיבית‪ .‬ידע המונים הטרוגני זה שימש‪ ,‬במידה מוגבלת ובצורה שונה‬ ‫אמנם‪ ,‬הן את ועדת המומחים שמונתה מטעם הממשלה והן את ועדת המומחים האלטרנטיבית‪ ,‬לשיח המומחים הפנימי‬ ‫שלהן ולעיצוב עמדות ודרישות שונות לפעולה‪ .‬למרות ההתייחסות המוגבלת לידע ההמונים ולמרות שהועדות השונות לא‬ ‫ניהלו ביניהן שיח ישיר ומחלוקת‪ ,‬הן הוועדה לשינוי כלכלי חברתי )טרכטנברג( והן ועדת המומחים למען צדק חברתי )ספיבק‪-‬‬ ‫יונה( הדגישו בסיכומיהן‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬את חשיבות הדמוקרטיה ההשתתפותית‪ ,‬את חשיבות הדמוקרטיה המתדיינת ואת הביטוי‬ ‫שכל ועדה נתנה למימוש דמוקרטיה מסוג זה בעבודתה‪.‬‬ ‫בהרצאה זאת אמפה ואבחן בצורה מושגית‪ ,‬נורמטיבית ותיאורית את עיקרי קשרי הגומלין שבין ידע המונים‪ ,‬ידע מקומי‪ ,‬ידע‬ ‫מומחים ולגיטימיות חברתית ופוליטית‪ ,‬ואת צורת מימוש קשרי גומלין אלו בדמוקרטיה דיונית‪ ,‬השתתפותית ורדיקלית בכלל‪,‬‬ ‫כמו גם את הצורה שבה באו קשרי גומלין אלו לידי ביטוי במחאה בישראל‪ ,‬ומהם הלקחים האפשריים שניתן להפיק מכך‪.‬‬ ‫החלק הראשון של ההרצאה יהיה מושגי‪-‬נורמטיבי ולאחר מיפוי כללי יתמקד )ויציג נימוקים למיקוד זה( בנושא ידע המומחים‬ ‫)לרבות שילוב ידע ההמונים וידע מקומי בתוכו( בסוגי הדמוקרטיה השונים ובמיוחד בתפיסות נורמטיביות שונות של‬ ‫דמוקרטיה דיונית ‪ -‬אפיסטמיות ופרוצדורליות‪ ,‬מבוססות השגת קונצנזוס וכאלה שאינן מבוססות השגת קונצנזוס‪ .‬בחלק‬ ‫השני התיאורי‪ ,‬אנתח את הדגש הרב יחסית שקיבל ידע המומחים‪ ,‬מסיבות שונות‪ ,‬ביחס למחאות אחרות בעולם הרחב‪ ,‬ואת‬ ‫המקום המרכזי‪ ,‬המפורש והמשתמע‪ ,‬שתפסה שאלת הלגיטימיות החברתית והפוליטית בעבודת הועדות השונות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫אציג את הנימוקים לכך שהמחאה בישראל‪ ,‬בניגוד למחאות אחרות בעולם‪ ,‬לא ניתנת לסיווג כדמוקרטיה רדיקלית‪ ,‬ויחד עם‬ ‫זאת איננה ניתנת לסיווג לא כדמוקרטיה השתתפותית ולא כדמוקרטיה דיונית‪ .‬כמו כן אמפה את גורמי העומק של ההסכמות‬ ‫ושל אי ההסכמות בין קבוצות שונות במחאה‪ ,‬ואת צורת ההתייחסות של משתתפי המחאה ומוביליה לגורמי עומק אלו‪.‬‬ ‫בחלק האחרון של ההרצאה אטען כי המציאות הייחודית של המחאה החברתית בישראל‪ ,‬שכללה השתתפות ציבורית‬ ‫רחבה‪ ,‬שינוי תודעתי ציבורי‪ ,‬ומאמצי זמן ומשאבים ניכרים מצד משתתפים אקטיביסטים ומומחים‪ ,‬מציבה אתגר משמעותי‬ ‫לגבי בחינת גבולות אפשרויות היישום של חלק מהמודלים הנורמטיביים של הדמוקרטיה הדיונית וההשתתפותית‪ ,‬ולגבי‬ ‫השינוי הנגזר מהאמור בנושא כיווני המיקוד של מודלים נורמטיביים אלו והפעולות הנדרשות ליישומם‪.‬‬ ‫יעל סילבר‪ ,‬האונ' העברית‪ ,‬ואילת שביט‪ ,‬המכללה האקדמית תל חי‪" :‬יחסי מדע‪-‬קהילה‪' :‬שותפות' במקום 'תרומה'‪ .‬מקרה‬ ‫החקר של "אקדמיה בכיכר"‬ ‫אנו נטען כי מקרה החקר של "אקדמיה בכיכר" מאפשר תיאור חדש ליחסי מדע‪-‬קהילה ממנו עולה הצורך בהרחבת הקשר‬ ‫הצידוק והקשר הגילוי‪" .‬אקדמיה בכיכר" היא יוזמה חברתית התנדבותית שצמחה ממאהל המחאה בקרית שמונה‪ ,‬ופועלת‬ ‫כבר שנתיים וחצי לבניית קהילה לומדת‪ ,‬המייצרת – בשותפות בין לומדים ומלמדים – ידע רלוונטי‪ ,‬ביקורתי‪ ,‬חינמי ומעצים‬ ‫מחוץ לקירות הקמפוס‪ .‬בספרות מקובלת ההערכה כי חוקרים המתנדבים בקהילה – ובמקרה שלנו מעבירים קורסים בעיר –‬ ‫זוכים בעיקר בתחושת סיפוק מעצם התרומה‪ ,‬וקיים וויכוח רב שנים האם לפרש התנהגות זו כאלטרואיזם או אגואיזם‪ .‬אנו‬ ‫ננסה להצביע על יתרונות מטפורת השותפות על פני ה"תרומה" או ה"ירידה ממגדל השן"‪ ,‬עבור האקדמיה והקהילה כאחד‪.‬‬ ‫‪- 18 -‬‬ ‫באופן ספציפי‪ ,‬אנו נטען כי המגוון והחריגה הפיזית והחברתית המובנים לפרויקט מקדמים תיעוד ידע סמוי באמצעות אישוש‬ ‫רובוסטי; וכיוון שרובוסטיות היא קרטריון מרכזי לאישוש ידע מדעי אזי גם "אקדמיה בכיכר" מייצרת ידע מוצק ומוצדק‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫תהלך בניית הידע ע"י עשייה משותפת וביקורתית של הלומדים והמלמדים‪ ,‬מפחית את אי ההכרה בזהות המיעוט‪ ,‬ובמובן זה‬ ‫מייצר ידע פוליטי צודק‪ ,‬הפועל לשינוי מציאות חברתית בעיתית‪ .‬לסיכום‪ ,‬כיוון ש"אקדמיה בכיכר "נוטה באופן שיטתי לבנות‬ ‫ידע מוצדק וצודק‪ ,‬יש לעודד ולהרחיב את יישומה לצד האקדמיה המקובלת‪.‬‬ ‫גיליה ברגר‪-‬קוליץ‪ ,‬אונ' ת"א‪ :‬אידיאלים והתפכחות בתכנון עירוני‪ :‬מדוע התעלמה עיריית תל אביב‪-‬יפו מתכנית האב של ציון‬ ‫השמשוני?‬ ‫מה מסתתר מאחורי תשריט המלווה תכניות מתאר? כיצד משרת התכנון מבנה חברתי‪-‬פוליטי? כיצד ניתן לחזק או להחליש‪,‬‬ ‫לייצר או לגשר מעל גבולות פיזיים וקוגניטיביים במרחב העירוני? אילו שינויים חלו בתחום התכנון בשלהי שנות השישים‬ ‫וכיצד הם משקפים את השינויים שחלו בחברה הישראלית?‬ ‫ב‪ ,1964-‬בעוד מחירי הדיור בעיר מאמירים והגירה שלילית החלה מסמנת את צמיחתו של המטרופולין‪ ,‬הוזמנה תכנית אב‬ ‫חדשה לתל אביב ששמה לה למטרה להפוך את תל אביב למרכז פיננסי ארצי ולמוקד תיירותי ותרבותי‪ .‬בראש צוות התכנון‬ ‫זומן לעמוד אינג' ציון השמשוני‪ ,‬אשר הקים צוות תכנון רחב‪ ,‬צעיר ושאפתני‪.‬‬ ‫חילוקי הדעות בין עיריית תל‪-‬אביב לצוות התכנון התגלעו כבר מן ההתחלה‪ .‬בעת הזמנת התכנית‪ ,‬כבר היו לראשי העיר‬ ‫תכניות והתחייבויות שונות לגבי אזורים שונים בעיר‪ ,‬ובראשם אזור מנשייה‪ ,‬בו התכוונה העירייה להקים את מרכז העסקים‬ ‫הראשי החדש של העיר‪ .‬צוות התכנון הרחב והצעיר שהוקם‪ ,‬נדרש להתאים את התכנון החדש לתכניות הקיימות‪.‬‬ ‫על מנת להתמודד עם המגבלות הרבות שהוטלו על צוות התכנון‪ ,‬הקים השמשוני צוות משנה לתכנון‪ ,‬אשר יתכנן במקביל‬ ‫לשאר חברי הצוות תכנון "ללא מגבלות כלל"‪ ,‬ויציג חלופה תכנונית של מה שנתפש על ידי הצוות כתכנון נכון ורצוי לעיר‪.‬‬ ‫במהלך שנות העבודה‪ ,‬נקלעו צוות התכנון והעומד בראשו לעימות חריף עם ראש העיר וסגנו‪ ,‬אשר נסוב בראש ובראשונה‬ ‫אודות השאלות אותן חלופה תכנונית זו ביקשה להעלות לדיון ציבורי‪ ,‬שאלות המייצגות סדר יום אזרחי‪ ,‬בו טובת הציבור אינה‬ ‫פועל יוצא של האינטרסים של השלטון‪.‬‬ ‫המחקר עוסק בשאלות שהוצגו לעיל תוך התמקדות בניצני המפנה האידאולוגי שחל בתחום התכנון העירוני בשלהי שנות‬ ‫השישים‪ .‬המחקר מתמקד ב"סיפור התכנוני "של תכנית האב ובוחן את תהליך התפתחותם של קולות חדשים בשדה התכנון‬ ‫הקוראים תיגר על האינטראקציה שהיתה קיימת עד אז בין המתכננים לפוליטיקאים וחושפים את השבר המתגלה במעמדו‬ ‫המקצועי של המתכנן כמקבל ההחלטות‪.‬‬ ‫כמסגרת אנליטית למחקר שימשו שני גופי ידע עיקריים‪ :‬הראשון והמרכזי הוא תאוריות בתכנון‪ ,‬עם התמקדות בדיון‬ ‫בפרדיגמות מודרניסטיות ופוסט מודרניסטיות‪ .‬השני הוא התאוריה הפוסט‪-‬קולוניאלית‪ ,‬גוף ידע החיוני להבנת התהוותו‬ ‫ובעיותיו של המרחב הישראלי בכלל ושל התל אביבי בפרט לאחר קום המדינה‪.‬‬ ‫בהרצאתי אתמקד בהשוואה בין שתי החלופות לתכנית האב המייצגות את השינויים שחלו בתחום תאוריות בתכנון‪ .‬בעוד‬ ‫החלופה אותה קידמה העירייה מציגה תפיסה מודרניסטית של תכנון המוכתב מלמעלה‪ ,‬חלופת צוות התכנון מסתמכת על‬ ‫ניתוח המצב הקיים על רבדיו השונים‪ -‬פיזיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ -‬תוך חיפוש אחר דרכים וכלים חדשים בתכנון‪ .‬אדגים כיצד‬ ‫כל חלופה מייצגת סדר יום שונה‪ ,‬מטשטשת או לחילופין מנציחה גבולות פיזיים המייצגים גבולות חברתיים‪ ,‬פוליטיים‬ ‫וקוגניטיביים‪ ,‬וכיצד גבולות אלו הם נגזרת של מבנה חברתי פוליטי אותו משרת התכנון ככלי‪ ,‬באופן בלתי ביקורתי‪.‬‬ ‫‪Realism, Representation, and Confirmation‬‬ ‫בר אשליות‬ ‫‪Illusions Bar‬‬ ‫‪Chair: Yemima Ben Menachem, Hebrew U‬‬ ‫?‪Matthias Neuber, U Tübingen: Is Logical Empiricism Compatible with Scientific Realism‬‬ ‫‪Scientific realism is the view that the theoretical entities of science exist. Atoms, forces, electromagnetic fields, and so‬‬ ‫‪on, are not merely instruments for organizing observational data but are real and causally effective. This view seems‬‬ ‫‪to be hardly compatible with the logical empiricist agenda: As common wisdom has it, logical empiricism is mainly‬‬ ‫‪characterized by a strong verification criterion of meaning, i.e., by the project of defining the meaning of theoretical‬‬ ‫‪terms by virtue of the meaning of purely observational terms. However, it has been largely ignored by the historians‬‬ ‫‪of logical empiricism that there indeed existed a realist faction within the logical empiricist movement. Among the‬‬ ‫‪few authors who have recognized both the historical and the programmatic relevance of this realist faction is Stathis‬‬ ‫‪Psillos who, in two recent papers, attempts to emphasize the important role played in this connection by Herbert‬‬ ‫‪Feigl (see Psillos 2011a) and by Hans Reichenbach (see Psillos 2011b). According to Psillos, it was these two thinkers‬‬ ‫‪who documented in their writings the compatibility of logical empiricism and scientific realism.‬‬ ‫‪Like Psillos I am of the opinion that the realist faction within the logical empiricist movement deserves more attention‬‬ ‫‪than it has received so far. However, I will come to a different result than Psillos. According to the view I wish to‬‬ ‫‪defend, Feigl and Reichenbach (and with them Psillos) are still too optimistic about the ontological impact of‬‬ ‫‪- 19 -‬‬ language. In order to establish the intended realist account of logical empiricism, more metaphysics is needed than Feigl and Reichenbach (and with them Psillos) would allow. As will be shown, among the logical empiricists themselves it was Eino Kaila (1890-1958) who came closest to this—less linguistic and more metaphysical—kind of approach. References Psillos, S. 2011a. “Choosing the Realist Framework”, Synthese 180: 301-316. —2011b. “On Reichenbach’s Argument for Scientific Realism”, Synthese 181: 23-40. Joseph Berkovitz, U Toronto: On the Mathematical Explanation of Physical Facts Modern physics is highly mathematical, and this may suggest that mathematics is bound to play some role in explaining the physical reality. Yet, there is an ongoing controversy about the prospects of mathematical explanations of physical facts and the nature of such explanations. A popular view has it that mathematics provides a rich and indispensable language for describing the physical reality but could not play any role in explaining physical facts. Even more prevalent is the view that physical facts are to be sharply distinguished from mathematical facts. Indeed, both sides of the debate seem to hold this view. Accordingly, the idea that mathematical facts could explain physical facts seems particularly puzzling: how could facts about abstract, non-physical entities possibly explain physical facts? In this paper, I challenge these common views. I argue that (1) in addition to its descriptive role, mathematics plays a constitutive role in modern physics: some fundamental features of the physical reality, as reflected by modern physics, are essentially mathematical; and that (2) this constitutive role is the source of mathematical explanations of physical facts. On the basis of this argument, I suggest a new account of mathematical explanation of physical facts. I conclude by comparing this account to other existing accounts of mathematical explanations of physical facts. Boaz Miller Bar Ilan/Tel Aviv U: What is Hacking's Argument for Entity Realism Anyway? ‫ ריאליזם מדעי הוא עמדה פילוסופית הטוענת כי מטרת‬.‫ריאליזם חלקיקי הוא עמדה המשתייכת לזרם הריאליזם המדעי‬ - ‫ וכי תיאוריות מדעיות בשלות ומצליחות מבחינה אמפירית אכן משיגות מטרה זו‬,‫המדע היא לגלות את האמת על הטבע‬ ‫ריאליסטים נוגע לשאלת אמיתותן של טענות מדעיות על אודות‬-‫ הוויכוח בין ריאליסטים ואנטי‬.‫לכל הפחות באופן מקורב‬ ‫ סביב שאלת קיומם‬:‫ או במלים אחרות‬,‫ כגון אלקטרונים ודנ"א‬,‫( בלתי ניתנים לצפייה‬entities) ‫חלקיקים או ישים תיאורטיים‬ .‫של ישים תיאורטיים אלה‬ ‫ מרבית‬,‫מאחר שגם תיאוריות מדעיות בשלות ומוצלחות מבחינה אמפירית נוטות להשתנות או להתחלף עם חלוף הזמן‬ ,‫הפילוסופים הריאליסטים אינם דוגלים בריאליזם גורף כלפי כל טענות המדע אודות ישים תיאורטיים בלתי ניתנים לצפייה‬ ‫ ויכוח מרכזי‬.‫ הנוטות להשתמר בהתחלפות תיאוריה או בהשתנותה‬,‫אלא רק כלפי קבוצה מצומצמת יותר של טענות ליבה‬ ‫ מה כוללת הקבוצה של הישים התיאורטיים הבלתי‬- ‫ או בניסוח אחר‬,‫בפילוסופיה של המדע הוא לגבי מה כוללת אותה ליבה‬ .‫ ושבקיומם אנו רשאים להאמין‬,‫ניתנים לצפייה שאכן קיימים‬ ‫ עם הפילוסוף איאן‬,‫ בין היתר‬,‫( המזוהה‬entity realism) ‫אחת מהעמדות הריאליסטיות המובילות היא ריאליזם חלקיקי‬ ‫ אנו רשאים להאמין בקיומם של ישים תיאורטיים שעליהם מדענים מצליחים לעשות מניפולציות‬,‫ לפי האקינג‬.‫האקינג‬ ‫ הסיסמא שטבע האקינג‬.‫ במטרה לחקור תופעות וחלקיקים אחרים‬,‫ כגון לירות מאקדח חלקיקים או מרובה לייזר‬,‫מדויקות‬ ‫ לפי הריאליזם‬.(“if you can spray them, they exist”) "‫ הם קיימים‬,‫ "אם אתה יכול לרסס אותם‬:‫בעבור ריאליזם חלקיקי היא‬ ‫ חלקיקים‬,‫ כגון חורים שחורים‬,‫ ישים תיאורטיים בלתי נראים שעליהם מדענים אינם מבצעים מניפולציות כאלה‬,‫החלקיקי‬ .‫ אנו לא רשאים להאמין בקיומם‬- ‫ וחוקי טבע‬,‫אלמנטריים‬ .‫ קשה לחלץ ממנו טיעון מובנה בזכות העמדה‬,‫ ומשכנעת‬,‫ מושכת‬,‫אף על פי שהאקינג מציג את עמדתו בצורה אינטואיטיבית‬ ‫ לפי‬.‫אני מציג שלוש פרשנויות אפשריות שונות המנסות לשחזר את מבנה הטיעון של האקינג בזכות ריאליזם חלקיקי‬ ‫ לפי‬.(no-miracle argument) "‫ הטיעון של האקינג הוא היסק להסבר הטוב ביותר או טיעון "אין נסים‬,‫הפרשנות הראשונה‬ ‫ מדובר בטיעון‬,‫ לפי הפרשנות השלישית‬.(indispensability argument) ‫ האקינג מציע טיעון מהיעדר תחליף‬,‫הפרשנות השנייה‬ ‫ שאותה נראה כאילו האקינג‬,‫ וטוען שדווקא האפשרות הראשונה‬,‫ במאמר אני מסביר את הפרשנויות השונות‬.‫טרנסצנדנטי‬ .‫ היא זו שנותנת את ההגנה החזקה ביותר על עמדת הריאליזם החלקיקי‬,‫דוחה במפורש‬ Jonathan Yaari, Hebrew U: Confirming Complex Hypotheses The subject of the paper has to do with the limits of confirmation theories. The argument relies on insights gleaned from the theory of Computational Complexity, purporting to show that traditional theories of confirmation (notably Bayesian confirmation theory) are apt to fall short when confronted with hypotheses that involve complex computations. Specifically, I shall argue that Bayesian confirmation cannot –- in principle –- confirm (or disconfirm) empirical hypotheses regarding Quantum Computation, hypotheses that may well be of significance to scientists. - 20 - Lunch Break (‫הפסקת צהריים )ניתן לקנות אוכל בקפיטריה של המוזיאון‬ ‫מושב שלישי )אודיטוריום( – מושב מליאה מיוחד לזכר יהודה אלקנה‬ Third Panel (Auditorium) - Special Plenum Session in Memory of Yehuda Elkana 12:45-13:30 13:30-14:45 ‫ פרופ' רבקה‬,(‫ פרופ' גבי מוצקין )מכון ון ליר‬:‫מוריס )בר אילן(; דוברים‬-‫ ד"ר רז חן‬:‫יו"ר‬ (‫ אונ' ת"א‬,‫ ד"ר שאול קציר )מכון כהן‬,‫ פרופ' גדעון פרוידנטל‬,‫פלדחי‬ Chair: Dr. Raz Chen-Morris (Bar Ilan U); Speakers: Prof. Gabriel Motzkin (Van Leer Institute), Prof. Rivka Feldhay, Prof. Gideon Freudenthal, Dr. Shaul Katzir (Cohn Instituite, Tel Aviv U) Coffee and Refreshments (‫הפסקה )קפה וכיבוד קל‬ Fourth Panel - Parallel Sessions ‫ פאנלים מקבילים‬- ‫מושב רביעי‬ ‫היסטוריה ופילוסופיה של הביולוגיה‬ ‫מרכז משאבים‬ Resource Center Chair: Oren Harman, Bar Ilan U 14:45-15:00 15:00-17:00 Chris Haufe, Case Western Reserve U: Wonderful Death Stephen Jay Gould concludes his 2002 magnum opus by embracing the "paradoxical situation" to which his rich and varied evolutionary musings had inevitably led him (Gould 2002, 1338). His popular legacy, which he there acknowledged and endorsed, was that of champion of the uniqueness of the biological world and the high degree of contingency associated with the particular evolutionary endpoints that inhabit it. But he had also spent his entire professional career campaigning for a seat at evolutionary theory’s "high table" for his own discipline of paleontology, a campaign whose success required — as it had for Darwin, Fisher, Wright, Hamilton, and the rest of the "grownups" — the formulation of general evolutionary laws (Maynard Smith 1984, 401). Thus, the “paradox” (technically, just an inconsistent triad of commitments): Gould believed that the biological facts could have been otherwise (the “Replay Thesis”). If the biological facts could have been otherwise, then there are no evolutionary laws (the “Evolutionary Contingency Thesis”) Gould believed that there were evolutionary laws. Due in no small part to the excellent description, analysis, and extension of the Replay Thesis by John Beatty (Beatty 1995, 2006; Beatty and DesJardin 2009) and the vast literature it has inspired, we now have a deeper and more formal grasp of the significance of Gould’s views on biological contingency and on what it would take for some generalization to qualify as a “distinctively biological law” (Beatty 1995: 54). Little if any attention has been devoted to the positive, equally fervent views on evolutionary laws to which Gould alludes in the final pages of The Structure of Evolutionary Theory (Sepkoski 2012 is a notable exception). This article aims to partially fill that gap in the record. There are reasons beyond a contribution to Gould scholarship why we should be interested in what Gould has to say about evolutionary laws. As will become evident, Gould’s views on this subject are part of a surprisingly well-integrated philosophy of science which connects laws with their unique role in scientific inquiry and in the conceptual foundations of disciplinary autonomy. Of equal and related interest is his own understanding of how biological contingency and evolutionary lawfulness fit together, and what that relationship implies for the scientific study of evolution. These views offer some general and valuable ways of thinking about laws in relation to occurrent facts and in relation to scientific explanation. Aviv Spector Shirtz, Hebrew U: Georges Cuvier - A Rationalist in Denial ‫ כנציגה של אסכולת המעשים‬,19-‫ הזואולוג הצרפתי החשוב בן המאה ה‬,‫העמדה המקובלת בספרות רואה בז'ורז' קובייה‬ ‫ בהרצאה זו‬.‫ הוא עצמו התהדר בהיותו מדען המתייחס לעובדות ומכליל אך ורק מתוכן‬.‫העומדת כנגד אסכולת המחשבות‬ ‫ אראה כיצד הוא עצמו הגיע‬.‫ אטען כי קובייה כשל מלעמוד בסטנדרט הגבוה שהציב לעמיתיו למקצוע‬,‫ובניגוד לדימוי המקובל‬ ‫ בכדי לבסס ולהצדיק את טענתי אתמקד‬.‫להכללותיו באמצעות תיאוריות ואמונות יסוד ולא מתוך התבוננות אדוקה גרידא‬ (correlation ‫ חוק ההתאמה בין החלקים‬-‫ אשר לטעמי היווה בסיס לכל הקריירה שלו‬,‫בחוק האנטומי הראשון שחוקק קובייה‬ ‫ בין השפעות של החוק‬.‫ חוק זה גורס כי בין כל האיברים של כל יצור חי מתקיימת התאמה פונקציונלית הרמונית‬of parts). ‫( אותו גזר מהחוק הראשון‬subordination of characters) ‫הראשון על עבודותיו של קובייה ניתן למצוא את החוק השני שלו‬ - 21 - ‫ועליו ביסס את שיטת המיון שלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתוך החוק הראשון הוא הסיק כי השתנות בעלי החיים אינה אפשרית ולכן דחה את‬ ‫תורת האבולוציה של למרק‪ .‬בכוונתי להראות‪ .1 :‬כי הרצון של קובייה לתור אחר חוקים זאולוגים הוא תוצר של אמונה בכך‬ ‫שהאל יצר עולם הכפוף לחוקיו‪2. .‬כי החוק עוצב כך שיבטא את הגישה הטלאולוגית של אריסטו אשר אומצה על ידי‬ ‫הכנסייה‪ .‬אינני טוען כי קובייה לא התבונן באלפי ממצאים )כפי שהעיד על עצמו(‪ ,‬אלא כי אמונות יסוד הנחו את תהליך‬ ‫הסקת המסקנות שלו והוליכו את הכללותיו לכיוון מסוים בזמן שחסמו כיוונים אחרים‪.‬‬ ‫‪Efraim Wallach, Hebrew U: The Natufian culture as a paradigmatic case of cultural niche construction‬‬ ‫בשם "יצירת גומחה" מכוּנֶ ה תהליך של עולם החי בו אורגניזם‪ ,‬על ידי פעולותיו‪ ,‬משנה את משאבי הסביבה באופן שיכול‬ ‫להשפיע על הכשירות שלו‪ ,‬של צאצאיו ושל יצורים נוספים‪ .‬כאשר מדובר בפעילות )בדרך כלל אבל לא בהכרח‪ ,‬אנושית(‬ ‫המכוונת על ידי דפוסים תרבותיים ‪ -‬זוהי "יצירת גומחה תרבותית"‪.‬‬ ‫תפישה שהועלתה בשנות השמונים של המאה הקודמת וזוכה היום לפופולריות רבה היא שיש לראות ביצירת גומחה תהליך‬ ‫משלים לברירה הטבעית הדרווינית‪ ,‬אשר השפעתו על ההתפתחות יכולה במקרים רבים להיות שקולה לה או אפילו חזקה‬ ‫ממנה‪ .‬לאחרונה התפרסמו עבודות רבות אשר מייחדות ליצירת גומחה תרבותית תפקיד חשוב בתולדות האדם‪.‬‬ ‫לפני כחמשה עשר אלף שנים הופיעה במזרח התיכון התרבות הנאטופית‪ ,‬אשר שלבה אורח חיים של ציידים לקטים עם‬ ‫מגורי קבע‪ ,‬בתי קברות ומאפיינים ייחודיים וראשוניים נוספים‪ .‬יש סבורים שהיא הייתה שלב מקדים והכרחי לתרבות‬ ‫הניאוליתית שבאה בעקבותיה‪.‬‬ ‫תוך הפעלת מערכת המושגים והכלים האפיסטמיים של תאוריות יצירת גומחה על התרבות נאטופית אנסה לענות על‬ ‫השאלות הבאות ‪:‬‬ ‫ האם המאפיינים של התרבות הנאטופית מתאימים להגדרה של "יצירת גומחה תרבותית"?‬‫ האם ובאיזו מידה ניתן לומר שתאוריית יצירת גומחה מסבירה את מה שידוע לנו על התרבות הזאת?‬‫המסקנה היא חיובית בקשר לשאלה הראשונה‪ ,‬אבל היא מסויגת )ובמידה רבה שלילית( באשר לשנייה ואנסה להצביע על‬ ‫סיבות אפשריות לכך‪.‬‬ ‫טכנו‪-‬מדע ב"אומה חדשה"‪ :‬מקומיות ואוניברסליות בישראל של שנות החמישים והשישים‬ ‫דרך המים‬ ‫‪Waterways‬‬ ‫יו"ר‪ :‬נורית קירש‪ ,‬בר אילן‬ ‫המושב יעסוק בהגירה של ידע טכנו‪-‬מדעי אל ומתוך ישראל בעשורים הראשונים לקיום המדינה‪ ,‬תוך התמקדות בתהליכים‬ ‫של לוקליזציה ותרגום תרבותי )או כשלונם(‪ .‬דגש מיוחד יושם על המתח שבין הסירקולציה העל‪-‬לאומית של רעיונות‪,‬‬ ‫חומרים‪ ,‬מכשירים‪ ,‬ואנשים במדעי האדם והחברה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה וראשית המלחמה הקרה ‪ -‬לבין‬ ‫השפעתם של האיפיונים המקומיים ‪ -‬החברתיים‪ ,‬התרבותיים והפוליטיים ‪ -‬של "אומה חדשה" )‪ (new nation‬ו"מדינת פיתוח"‬ ‫)‪ (developmental state‬פוסט‪-‬קולוניאלית על תהליכי ייצור‪ ,‬ייצוב ואוניברסליזציה של ידע מדעי וטכנולוגי‪.‬‬ ‫טל ארבל‪ ,‬אונ' הארוורד‪ :‬מה רוצה האומה? מחקרי סקר בישראל וההיסטוריה הגלובלית של מדעי ההתנהגות‬ ‫הרצאתי תבחן דפוסים טרנסלאומיים של הגירת ידע בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה וראשית המלחמה הקרה‪,‬‬ ‫תוך התמקדות בתהליכי התרגום‪ ,‬ההתאמה‪ ,‬והייעוד מחדש )‪ (repurpusing‬של "המהפכה ההתנהגותית" במדעי החברה‪,‬‬ ‫מסביבה אקדמית ניסיונית באוניברסיטאות מחקר מובילות בארה"ב לפרויקטים מדינתיים ובינלאומיים של בינוי אומה‬ ‫ומודרניזציה ב"מדינות הלאום החדשות ‪" (new nations).‬כפי שאטען‪ ,‬תהליך הורנקולריזציה של המושגים התיאורטיים‪,‬‬ ‫שיטות המחקר‪ ,‬אמצעי המדידה‪ ,‬והערכים האפיסטמיים שנקשרו בעליית הפרדיגמה ההתנהגותית במדעי החברה ‪ --‬תהליך‬ ‫שמהווה בפני עצמו דוגמה מוקדמת לניכוסן והלאמתן של "עובדות מדעיות" בהקשר הפוסטקולוניאלי ‪ --‬תרם בתורו דווקא‬ ‫לייצובן )‪ (stabilization‬וביסוסן של טענות‪-‬ידע )‪ (knowledge claims‬מרחיקות לכת אודות התנהגות אנושית ולאמינותם‬ ‫הכוללת של מוסדות חדשים שהתפתחו לאחר המלחמה למרכזים עולמיים של ייצור ידע חברתי ‪ -‬בראש ובראשונה מכונים‬ ‫למחקרי סקר)‪. (survey research institutes‬‬ ‫למרות ש"האמריקניזציה של מדעי החברה" היתה למטבע‪-‬לשון היסטוריוגרפית‪ ,‬הספרות הקיימת אינה מספקת דין וחשבון‬ ‫אודות המנגנונים הסוציו‪-‬תרבותיים המעורבים בפועל בהגירה ותפוצה של מה שלימים יקרא "מדעי ההתנהגות‪ ",‬כמו גם‬ ‫לאופן שבו סקרי דעת‪-‬קהל החלו לשמש סטנדרט לאינטלגביליות של תהליכי קבלת החלטות פוליטיים וקביעת מדיניות‪.‬‬ ‫הרצאתי תשאף לספק מענה ללקונה הזו באמצעות קונקרטיזציה של התהליכים השלובים של אוניברסליזציה‪ ,‬רציונליזציה‪,‬‬ ‫ו"אמריקניזציה" של ידע חברתי מעשי בפרקטיקות היומיומיות‪ ,‬אורח החיים‪ ,‬והאתוס של מדענים יחידים‪ .‬ההרצאה הנוכחית‬ ‫תעסוק במקרה של הסוציולוג והמתמטיקאי היהודי‪-‬אמריקאי לואי )אליהו( גוטמן‪ ,‬שהיה בין האדריכלים של פרויקט "החייל‬ ‫האמריקאי‪ ",‬מומחה למדידה פסיכו‪-‬חברתית‪ ,‬וחלוץ ביישומן של שיטות חדשניות בחקר דעות ועמדות לתכנון חברתי‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ההתחקות אחר מסלול הקריירה של גוטמן‪ ,‬שיתופי הפעולה המדעיים שקיים‪ ,‬ומאמציו היזמיים )‪ (entrepreneurial‬במיסודו‬ ‫של סקר דעת הקהל המדעי בפלסטין‪/‬ישראל של שנות ה‪ 50-‬וראשית ה‪ ,60-‬כמו גם בארצות מתפתחות אחרות‪ ,‬יאפשר לי‬ ‫לשאול שאלות אודות מה שסטיבן שייפין כינה "החיים המדעיים" של טיפוס המומחה הנייד והאדפטיבי הזה‪.‬‬ ‫‪- 22 -‬‬ ‫תמר נוביק‪ ,‬אונ' פנסילבניה‪" :‬להפוך שתן לזהב"‪ :‬פרגונל ושורשי שגעון ה)אי(פוריות בישראל‬ ‫נשים ישראליות ידועות כצרכניות הטובות ביותר של טיפולי פוריות בעולם כולו‪ .‬בעוד תשומת לב רבה הוקדשה למחקר‬ ‫אנתרופולוגי וסוציולוגי של התופעה (קהאן ‪ ,2000‬בירנבוים‪-‬כרמלי ‪ ,2010‬טימאן ‪ ,2010‬השילוני‪-‬דולב ‪ ,(2013‬מעט מאוד ידוע על‬ ‫התהליכים ההיסטוריים שהביאו ליצירתה‪ .‬הרצאתי תתמקד בייצור של תרופת הפוריות "פרגונל" במחצית המאה העשרים‪,‬‬ ‫תהליך בו היו שותפים מוסדות רפואיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬ופוליטיים‪ ,‬כמו גם חברות תרופות מסחריות )‪. (pharmaceutical companies‬‬ ‫פרגונל‪ ,‬המופקת משתן של נשים ב"גיל הבלות"‪ ,‬נוסתה לראשונה על נשים ישראליות בשנות החמישים‪ ,‬נכנסה לשימוש‬ ‫בישראל ובעולם המערבי בשנות השישים‪ ,‬ועודנה נפוצה בעולם כולו‪ .‬ייצורה של התרופה היה גם אבן דרך בפיתוח של‬ ‫טיפולי הפרייה חוץ גופית‪.‬‬ ‫היסטוריונים של המדע הראו כי שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים היו תור הזהב של המחקר בהורמוני מין‪,‬‬ ‫וטענו כי לאחר מלחמת העולם השנייה הקהילה המדעית הבינלאומית עברה לעסוק בהגבלת ילודה ופיתוח הגלולה למניעת‬ ‫הריון )אאודשורן ‪ ,1994‬גודילייר ‪ ,2005‬לוגן ‪ ,2007‬נורלונד ‪ ,(2007‬וזאת עד שנות השבעים המאוחרות‪ .‬בניגוד למגמה זאת‪,‬‬ ‫קבוצה של מדענים אירופיים‪ ,‬אשר היגרו לפלסטין במהלך המלחמה‪ ,‬הקדישו את חייהם לקידום ילודה ומאבק בעקרות‬ ‫בתקופה זו ממש‪ .‬כמסגרת עבודתם‪ ,‬שתן‪ ,‬ושתן של נשים לאחר גיל המעבר במיוחד‪ ,‬הפך למקור העיקרי להורמוני מין‪.‬‬ ‫בהרצאתי אטען כי תשומת הלב המחקרית הרבה שניתנה לבעיות פוריות בפלסטין המנדטורית ובמדינת ישראל בעשורים‬ ‫הראשונים קשורה קשר אמיץ עם תופעת "שגעון הפוריות" בעשורים האחרונים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬אראה כי המשאבים שהושקעו‬ ‫היו חלק מנסיון רחב יותר לייצר סביבה פורייה בפלסטין‪/‬ישראל ‪ -‬ליצור ארץ קודש מודרנית‪ .‬לבסוף‪ ,‬אני מדגימה כיצד‬ ‫התהליך המחקרי‪ ,‬כמו גם ייצור התרופה וצריכתה היה קשור בתנועה של אנשים‪ ,‬רעיונות וחומרי פסולת בסביבת הים‪-‬‬ ‫התיכון והעולם כולו‪ ,‬ובאופן מפתיע‪ ,‬קשור בתנועה בין מוסדות מדעיים ומוסדות דתיים‪ .‬בייצורה של ארץ של שפע‪ ,‬שתן קישר‬ ‫בין המרפאה והמעבדה בישראל עם חברת התרופות באיטליה; הוא הגיע ממנזרים איטלקיים ובתי אבות בישראל; לטובת‬ ‫פרויקט הפוריות‪ ,‬השתן זרם בין משרד ראש הממשלה והותיקן‪ .‬במסגרת פרויקט האיסוף‪ ,‬שהתרחב והתעצם בחלוף‬ ‫השנים‪ ,‬נשים מבוגרות הפכו חלק מהותי בייצור הטכנולוגי של חיים חדשים‪.‬‬ ‫אריה קרמפף‪ ,‬המכללה האקדמית ת"א‪-‬יפו‪ :‬לאומיות שוק במדינה מתפתחת‪ :‬תרגום רעיונות כלכליים אנגלו‪-‬אמריקאיים‬ ‫למציאות הישראלית‪1948-1967 ,‬‬ ‫ההרצאה שלי תהייה על ייבוא של רעיונות כלכליים אנגלו‪-‬סקסיים לישראל בשנות החמישים והשישים כמקרה של מעבר‬ ‫ידע כלכלי מכלכלה ליברלית למדינה מתפתחת‪ .‬אעקוב אחרי תהליכי התרגום של פרקטיקות של כלכלת שוק מסביבה‬ ‫המאופיינות בתרבות ליברלית לסביבה המאופיינת במדינה חזקה ואידיאולוגיות לאומיות דומיננטיות‪ .‬אטען כי בתהליך‬ ‫התרגום פרקטיקות של כלכלת שוק פורקו מן המטען הנורמטיבי הליברלי והוטמעו כפרוייקט לאומי‪ .‬התוצאה היא מה שאני‬ ‫מכנה "לאומיות שוק" )‪.(Market Nationalism‬‬ ‫דורי אוריין‪ ,‬בר אילן‪ :‬רוחה של המכונית הישראלית‬ ‫תעשית הרכב הפרטית בישראל התקיימה בין השנים ‪ 1951-1982‬שנים בהן החברה הישראלית והכלכלה הישראלית עוברות‬ ‫תמורות משמעותיות מכלכלה בעלת מאפינים סוציאליסטים לכלכלה בעלת נטיות קפיטלסטיות מובהקות‪ .‬מחברה העוסקת‬ ‫במידה רבה בהניתה שלה עצמה לכזו המעמידה במרכז את הפרט‪.‬‬ ‫הסוסיתא‪ ,‬כאוביקט ספציפי והן כ"מכונית הישראלית" היתה חלק מדרך הביטוי של תופעות אילו ובחלק מהמקרים אף‬ ‫היוותה חלק מהתהליכים עצמם‪ .‬בהרצאה אתאר את התפקיד הכפול הזה בכלים היסטורים ובכלים של חקר תרבות‬ ‫חומרית‪.‬‬ ‫בהרצאה אבחן את ההבניה ההדדית )‪ (Jasanoff, 2005‬בין מושג המכונית הישראלית לבין המכונית הישראלית דרך‬ ‫התפתחותה של מכונית הסוסיתא‪ ,‬המכונה "המכונית הישראלית" בפי רבים‪ .‬אנסה להדגים בעזרת מקרה מבחן זה כיצד‬ ‫צומח אובייקט לאומי מתוך אילו הסכמות והגבלות ומה כוחו על הספירה הציבורית מרגע שהוא נוצר‪.‬‬ ‫‪In Hebrew, the word ‘ghost’ also means ‘spirit.’ This work will deal with the development of material-semiotic object, a‬‬ ‫"‪ghost of sorts — the Israeli car, called "Susita.‬‬ ‫‪The private car industry in Israel was active from 1951 to 1982, years in which Israeli society and economy were‬‬ ‫‪undergoing a significant shift from a socialist to a capitalist orientation, from a society mainly concerned with‬‬ ‫‪constructing national image to one where the place of the individual in society becomes paramount. The Israeli car‬‬ ‫‪took part in these changes both as a subject and object, and it is these roles that I will describe in the paper using‬‬ ‫‪historical and material-cultural tools.‬‬ ‫‪Specifically, I seek to explore how the lens of co-construction (Jasanoff, 2002) can help to illuminate the production of‬‬ ‫‪the Susita as a national object: How it came into being, with what stakes, and what power it possesses in the national‬‬ ‫‪sphere in which it was created.‬‬ ‫‪- 23 -‬‬ ‫היסטוריה של המיחשוב‬ ‫סדנא ‪) 1‬בית מרקחת(‬ ‫)‪Workshop 1 (Pharmacy‬‬ ‫יו"ר‪ :‬אבנר רענן‪ ,‬בר אילן‬ ‫יוסי איטח‪ ,‬בר אילן‪ :‬מיחשוב בעולם העתיק ‪ -‬מנגנון אנטיקיתרה‬ ‫בשנת ‪ ,1900‬שולי ספוגים יווניים שנקלעו לסערה מגלים את התגלית האריכאולוגית התת מימית הראשונה בעולם‪ .‬אחד‬ ‫האובייקטים הללו הוא מנגנון מכאני מורכב‪ ,‬שזוכה לשם "מנגנון אנטיקיתרה"‪ ,‬ומתוארך למאה הראשונה לפנה"ס‪.‬‬ ‫במשך קרוב למאה השנים הבאות המכשיר נתפס ככלי ניווט ימי מעניין‪ ,‬עד ששימוש בכלי מחקר מתקדמים ב‪ 1997‬מגלה‬ ‫שהמנגנון מורכב לאין שיעור מכל מה שאי פעם חשבנו על טכנולוגיה בעת העתיקה‪ .‬בדיקות ‪ CT‬ותוכנות הדמייה תלת‬ ‫מימדיות מגלות שהמכשיר הוא מודל מתמטי מורכב מאוד של היקום ברמת תחכום הנדסית שכמותה יראה המין האנושי רק‬ ‫אלף שנים לאחר מכן‪ ,‬בתום ימי הביניים‪.‬‬ ‫אך מה קרה לטכנולוגיה ששימשה לייצור המנגנון? עבור טכנולוגיה כזו‪ ,‬יצירה של שעונים ומכשירי מדידה האנלוגיים אמורה‬ ‫להיות פשוטה‪ .‬היכן כל המנגנונים הללו? מדוע הטכנולוגיה שייצרה אותו לא שימשה לייצור של מכשירי חישוב ידניים‬ ‫ומכונות חישוב אנלוגיות )מלבד המנגנון עצמו(? מדוע אין לנו תיעוד של אף מכשיר אחר ?‬ ‫בעז תמיר‪ ,‬בר אילן‪ :‬מן ה‪ ENIAC-‬ל‪ EDVAC-‬והולדתה של ארכיטקטורת החישוב המודרנית‬ ‫מחשב ה ‪ ENIAC‬של שנות הארבעים של המאה העשרים לא כלל מערכת הפעלה כל שהיא וגם מושג זה עוד לא היה קיים‪.‬‬ ‫את המחשב היה צריך להכין לפני פעולת החישוב‪ ,‬פעולה שעשו מפעילי המחשב ולעיתים דרשה שעות עבודה רבות‪.‬‬ ‫המחשב החדש שמציע וון נוימן‪ ,‬ה ‪ EDVAC‬נועד לפתור בעיה זו‪ .‬וון נוימן מושפע מאוד מן התורה החדשה של ‪MacCuloch‬‬ ‫‪ and Pitts‬אודות מבנה הנוירון ותפקידיו ברשת נוירונים‪ .‬רכיבי המחשב )השערים הלוגיים( של וון נוימן בנויים מיחידות‬ ‫בסיסיות שנראות כמו נוירונים‪.‬‬ ‫ב ‪ EDVAC‬מציג וון נוימן חזון למחשב החדש אשר כולל חלוקה ברורה של המחשב לרכיבים‪ ,‬יחידת עיבוד‪ ,‬יחידת בקרה‪ ,‬יחידת‬ ‫זכרון‪ ,‬התקני כניסה ויציאה‪ ,‬תוך ציון תפקידו של כל רכיב‪ .‬היחידה הבסיסית של זכרון היא ה‪ .Delay line-‬אחת ההצעות‬ ‫למימוש רכיב כזה מגיעה מ ‪ Eckert‬מצוות ה‪ : ENIAC‬שפופרת כספית ובקצוותיה גבישי קוורץ‪.‬‬ ‫וון נוימן חושב על ישום בסיסי אחד לפחות והוא הטיפול במערך של כרטיסי נתונים‪ .‬לצורך זה הוא מציג זכרון 'ענק' של‬ ‫‪ 256,000‬ביטים המתאים לטיפול בכ‪ 800-‬כרטיסים‪.‬‬ ‫ה‪ EDVAC‬למרות שהוא בגדר רעיון בלבד ואיננו מכונה‪ ,‬מהווה קפיצת דרך לעבר המחשב המודרני ומה שמוכר יותר מאוחר‬ ‫כארכיטקטורת וון נוימן‪ .‬רוב הרעיונות האלו מיושמים כמה שנים מאוחר יותר ב‪. UNIVAC-‬‬ ‫אריה מור וורם‪ ,‬המכללה האקדמית אחוה‪ :‬צ'רלס באבג' )‪ (Charles Babbage‬והמחשוב המכני‬ ‫צ'רלס באבג' )‪ (1791-1871‬ידוע בעיקר בזכות שתי יצירות טכנולוגיות מופלאות‪ :‬מנוע ההפרשים )‪ (Difference Engine‬והמנוע‬ ‫האנליטי‪ . Analytic Engine‬מנוע ההפרשים היה אמור להיות כלי שימושי מאוד לחישוב לוחות לוגריתמים‪ ,‬חישובי גאות ושפל‬ ‫וחישובים אסטרונומיים‪ .‬מכונה זו‪ ,‬מבוססת על גלגלי שיניים ומרכיבים מכניים נוספים‪ .‬באבג' הציג אב‪-‬טיפוס )‪ ,(1822‬אך לא‬ ‫השלים את הפיתוח )אם כי גרסאות מתקדמות יוצרו ונמכרו על‪-‬ידי אחרים )‪ – (Georg & Edvard Scheutz‬המנוע האנליטי היה‬ ‫פרויקט שאפתני עוד יותר – מחשב בעל זיכרון‪ ,‬מערכת עיבוד מרכזית )באבג' כינה אותה מטחנה( ויכולת להסתעפות‬ ‫מותנית‪ .‬המנוע האנליטי היה מתוכנת – הפקודות היו אמורות להינתן בכרטיסים מנוקבים‪.‬‬ ‫במפגש אתאר את קווי המתאר של המכונות‪ ,‬מספר פרטים היסטוריוגרפיים ואדרש לקושיה האם עבודת באבג' תרמה‬ ‫להתפתחות המחשוב או רק היוותה גורם מפריע‪ .‬מחד‪ ,‬עבודתו הייתה פורצת דרך‪ .‬עמיתתו עדה לאבלייס ‪Augusta Ada‬‬ ‫‪ ,King, Countess of Lovelace‬נחשבת למתכנתת הראשונה‪ ,‬בזכות תכנות המנוע האנליטי‪ .‬מאידך‪ ,‬רבים לא העזו לבנות‬ ‫מחשבים אלטרנטיביים – אם גאון כזה לא הצליח ליישם ולו פרויקט יחיד‪ ,‬מה לנו כי נעבוד בתחום? עקה זו‪ ,‬מלווה את‬ ‫הפיתוח הטכנולוגי והמדעי גם כיום‪.‬‬ ‫ישראל בלפר‪ ,‬אונ' בן גוריון‪" :‬ידידי‪ ,‬הבה נחשב" –המיחשוב האוניברסלי מלייבניץ ועד אונטולוגיה דיגיטאלית‬ ‫עבודתו של גוטפריד וילהלם פון לייבניץ חבקה את רוב תחומי הידע האנושי‪ .‬בין השאר הוא כידוע המציא את החשבון‬ ‫הדיפרנציאלי ותכנן מכונת חישוב שהתעלתה על זו של פסקל‪ .‬אך לייבניץ לא רק יצק את היסודות של הכלים המתמטיים‬ ‫והחישוביים בהם אנו משתמשים היום‪.‬‬ ‫נתחקה אחר צדדים שונים של מחקריו המתבטאים כיום במודלים פיסיקליים‪-‬חישוביים מרחיקי לכת‪ :‬הוא תר אחר שפה‬ ‫אוניברסלית שתתמזג עם לוגיקה ברת‪-‬חישוב תיאורטי ויישומי; תיאר מערכת יחסים אונטולוגית ייחודית של המונאדות –‬ ‫;‪ pre-established harmony‬זיהה שפה מתמטית בינארית הן עבור מכונת חישוב והן אצל האיי‪-‬צ'ינג‪ .‬בעידן הנוכחי חישוב‬ ‫מהווה מטאפורה מרכזית עבור מערכות טבעיות ועבור המציאות כולה כתהליך חישובי‪ .‬דרכה צדדים שונים אלה של לייבניץ‬ ‫מקבלים בסיס משותף אונטולוגי‪-‬חישובי בדמות ה‪ digital physics‬או ‪.extreme digital ontology‬‬ ‫נתבונן ביסודות הפילוסופיים של מחקרי לייבניץ כפי שהם מתיישבים אלה עם אלה‪ ,‬ובשאלה ההיסטורית של שאיפותיו עבור‬ ‫המדעים‪ ,‬השפה והחישוב‪ .‬לשאיפות אלה הדים במסורת מחקרית של דורות של מתמטיקאים ופיסיקאים עד לימינו‪.‬‬ ‫‪- 24 -‬‬ ‫מדע‪ ,‬מדינה‪ ,‬וציונות‬ ‫צל ואור – הסלון‬ ‫‪Shadow & Light - Living Room‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ארי בראל‪ ,‬אונ' בן גוריון‬ ‫עומרי טובי‪ ,‬אונ' ת"א‪ :‬יתושים ואנשים‪ :‬מלריה וההתיישבות היהודית בפלסטינה המנדטורית‬ ‫לאחר מלחמת העולם הראשונה סבלה אוכלוסיית ארץ ישראל‪ ,‬יהודים וערבים כאחד‪ ,‬ממצב רפואי ירוד ושיעורי תחלואה‬ ‫גבוהים במיני מחלות שונות‪ .‬בין המחלות הנפוצות ביותר הייתה מחלת המלריה‪ .‬המצב הביא את הבריטים‪ ,‬עם כניסתם אל‬ ‫הארץ בסוף המלחמה‪ ,‬להפעיל שירותי רפואה מרוכזים ומתואמים שחסרו בתקופה העות'מאנית‪ .‬בין היתר‪ ,‬הם החלו בייבוש‬ ‫ביצות‪ ,‬מבצעי חיסונים לאוכלוסייה ועוד‪ .‬למרות שלא היו בלתי יעילים נותרו אמצעים אלה מוגבלים בהיקפם והותירו פעמים‬ ‫רבות מרווח פעולה לשחקנים אחרים‪ ,‬ביניהם ארגונים יהודיים‪.‬‬ ‫מלריה היוותה בעיה חמורה במיוחד עבור הישוב היהודי המתפתח‪ .‬מסיבות שונות‪ ,‬הקימו היהודים את יישוביהם באזורים‬ ‫מלאי ביצות ומוכי מלריה והתחלואה השנתית ביישובים אלה הגיעה למאות אחוזים‪ .‬לא לחינם היא כונתה בידי חוקרים‬ ‫"המכשול הגדול ביותר להתיישבות בארץ וללא ספק האויב מספר אחד של הרעיון הציוני"‪ .‬מצב זה הביא לנקיטת מספר‬ ‫צעדים בקרב הישוב‪ ,‬ביניהם הקמת מכוני מחקר דוגמת המכון לחקר המלריה )‪ .(Malaria Research Unit‬מכון זה‪ ,‬אשר מומן‬ ‫ברובו על ידי הג'וינט‪ ,‬היווה חלק ממחלקת הבריאות של הממשלה הבריטית ופעל בראש ובראשונה כדי להבטיח את‬ ‫בריאותו של היישוב היהודי‪.‬‬ ‫במחקר מקיף שבחן את הקשר שבין המחלה והדברתה לפרויקט הציוני הדגישה ההיסטוריונית סנדרה סופיאן את הקשר בין‬ ‫לאומיות‪ ,‬טכנולוגיה ובריאות‪ .‬לטענתה‪ ,‬השיח הרפואי הציוני תרם לקידום בינוי האומה‪ ,‬לרכישת אדמות ולהתיישבות ועבודה‪.‬‬ ‫היא מתייחסת גם לחשיבותו של המכון ומכנה אותו "המוסד הציוני המרכזי לעבודה אנטימלרית בתקופת המנדט המוקדמת"‪.‬‬ ‫תוך התבססות על עבודתה של סופיאן והתמקדות במכון זה אני ברצוני להאיר את הקשר שבין הדברת המחלה ובינוי המדינה‬ ‫היהודית בפלסטינה מזווית שונה‪ .‬למרות פירוק המכון בתחילת שנות ה‪ ,'30-‬עבודתו הניחה למעשה את התשתית לחיסול‬ ‫המחלה בארץ‪ .‬המכון פיתח דרכים שונות להדברתה‪ ,‬אגר ידע והפעיל מפקחים אנטימלריים בעוד התושבים ביצעו את‬ ‫העבודות‪ .‬לאחר התפרקותו עברו חלק מעובדיו לקק"ל והועסקו במגוון ארגונים שנזקקו לשירותיהם‪.‬‬ ‫אני מבקש להראות כיצד השתלבו רפואה ופוליטיקה וסייעו לכונן את המדינה היהודית בפלסטינה‪ .‬תוך התמקדות בעבודת‬ ‫המכון‪ ,‬ביסודות שהניח‪ ,‬ובמקרה מחקר של הקמת המועצה האזורית עמק חפר‪ ,‬המועצה האזורית הראשונה בארץ‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ ,1940‬אראה כיצד השתלבה העבודה האנטימלרית מבית מדרשו של המכון עם פרקטיקות של ממשל וממשל עצמי יהודי‬ ‫בארץ ישראל וכיצד נוצלו פרויקטים מוצלחים בניסיונות להגביר את העלייה לארץ‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אראה כיצד סייעו פעולות‬ ‫אנטימלריות לכונן שליטה של אוכלוסיית מתיישבים על הטריטוריה אליה הגיעו‪ .‬מקרה המחקר שלי יראה כיצד היוו מאמצים‬ ‫אנטימלריים‪ ,‬ארגון העבודה וגביית המיסים שנלוותה לכך‪ ,‬מן הגורמים המרכזיים בהקמתה של המועצה ולמעשה‪ ,‬תרמו‬ ‫לייצור אזוריה היהודיים של פלסטינה כגוף מובחן ולכינון סמכות פוליטית יהודית רשמית על השטחים שנרכשו בידי המוסדות‬ ‫המיישבים כחלק מתהליך הקולוניזציה היהודית בפלסטינה‪.‬‬ ‫גבי אדמון‪-‬ריק‪ ,‬בר אילן‪" :‬אין הם מוכנים לקבל על עצמם עול זה"‪ :‬שיקום והערכה רפואית של מוגבלות‪ ,‬והדיון על הלאמת‬ ‫ביטוח תאונות עבודה ‪1952-1953‬‬ ‫בשנת ‪ 1953‬נחקק פרק נפגעי תאונות עבודה בחוק הביטוח הלאומי ואיתו הוחלפה השיטה שהונהגה בתקופת המנדט‬ ‫הבריטי של "פקודת הפיצויים לעובדים"‪ ,‬על פיה המעסיקים היו אחראים לתשלום פיצויים בעת תאונת עבודה; ובמקומה‬ ‫יוסדה שיטת הביטוח הלאומי‪ ,‬שבה המדינה לקחה את עצמה את האחריות לכך‪ .‬תהליך זה תואר בעבר כיישום מדיניות‬ ‫חברתית על ידי ממשלת ישראל בשנותיה הראשונות‪ ,‬וכהמשך לפיתוח השירותים הסוציאליים על ידי היישוב היהודי בא"י‪.‬‬ ‫תהליך חקיקת פרק זה בחוק הביטוח הלאומי לווה בהתנגדות ובפעילות סינגור בכנסת של האיגוד הישראלי של חברות‬ ‫לביטוח אשר טען בתוקף כי אין צורך לחוקק אותו‪ ,‬משום שהם יכולים לדאוג לעובדים שנפצעו כפי שעשו עד כה‪ ,‬ולקחת על‬ ‫עצמם כל חובה נוספת שייקבע בחוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬ועדת הכנסת שחוקקה את החוק‪ ,‬אף כי נפגשה מספר פעמים עם נציגי‬ ‫חברות הביטוח‪ ,‬ושקלה מספר אלטרנטיבות‪ ,‬המשיכה בתהליך וחוקקה את החוק‪ .‬זאת למרות שחלק מחברי הועדה‪ ,‬חברי‬ ‫המפלגות מן הצד הימני – ליברלי של המפה הפוליטית‪ ,‬ניסו בתחילת הדרך לשמור על האינטרס של החברות הפרטיות‪.‬‬ ‫בהרצאה זו אבקש לתאר את התהליך ההדרגתי שבו השתנה מבנה הידע הכרוך באותם עובדים שנפצעו בתאונות עבודה‬ ‫ובצורכיהם‪ .‬בתהליך‪ ,‬הוגדרו מחדש עובדים שנפצעו כ"נכים" הסובלים מ"פגימות" גופניות‪ ,‬והצרכים שלהם הוגדרו כרפואיים‬ ‫ושיקומיים‪ .‬בד בבד‪ ,‬נוצרה הסכמה גורפת בין חברי הכנסת‪ ,‬ללא קשר לזהותם הפוליטית והאידיאולוגית לגבי המומחיות‬ ‫הדרושה לאבחון ולטיפול ב"נכי – עבודה"‪ ,‬והכרה כי הגורם היחיד המחזיק במומחיות זו היא המדינה‪.‬‬ ‫תפיסה זו של נפגעי העבודה‪ ,‬לא עלתה בקנה אחד עם התפיסה הרווחת של חברות הביטוח שהתבססה על קשר אישי‪,‬‬ ‫משא ומתן ודאגה לעתידו הכלכלי של האדם‪ .‬אבקש לטעון כי מרגע שהתקבע מבנה ידע‪ ,‬חברי הועדה לא יכלו להכיר‬ ‫באלטרנטיבה אחרת לחקיקת החוק‪ ,‬ולראות בחברות הביטוח יישויות היכולות לפעול בהצלחה בתחום‪.‬‬ ‫‪- 25 -‬‬ ‫מרב כץ‪-‬קמחי‪ ,‬אונ' ת"א‪ :‬היסטוריה ופוליטיקה של המאבק להכרה במפגעי האסבסט בגליל המערבי )‪ :(1991-2011‬ניתוח‬ ‫שיח‬ ‫על חוף ימה של נהריה פעל במשך כחמישה עשורים )‪ (1952-1997‬מפעל איתנית )לשעבר ישאסבסט( לייצור מוצרי אסבסט‪.‬‬ ‫חשיפה נשימתית לסיבי אסבסט )שם כולל לקבוצת מינרלים סיליקטיים( של עובדי מפעלי אסבסט ושל חברי קהילות‬ ‫הסמוכות למפעלים‪ ,‬ידועה בספרות הרפואית של מאה השנים האחרונות כמחוללת מחלות שונות‪ ,‬בכללן סרטן מסוגים‬ ‫שונים‪ ,‬לאחר תקופת חביון של ‪ 10-30‬שנים )‪ .(Craighead & Gibbs (eds.), 2008‬פסולת האסבסט של איתנית נמכרה במהלך‬ ‫השנים לתושבים בגליל המערבי‪ ,‬לשימושים בחצרות בתים‪ ,‬ואף הוטמנה‪ ,‬באופן לא חוקי‪ ,‬במטמנה לא מוסדרת סמוך לכפר‬ ‫הערבי שייח' דנון )פיש‪ .(2005 ,‬משום כך‪ ,‬הגליל המערבי‪ ,‬על המגוון הלאומי והיישובי שלו‪ ,‬נחשב לאחד ממוקדי הזיהום‬ ‫הגדולים בעולם עם אחוזי תחלואה ותמותה השניים בעולם )הכהן‪ ;2004 ,‬רינת‪ .(2005 ,‬באביב ‪ ,2011‬לאחר מאבק ציבורי בן‬ ‫יותר מעשר שנים של עמותות אזרחיות שונות – שהוביל מצדו לשורה של סקרים סביבתיים מטעם המשרד להגנת הסביבה‬ ‫)בשנים ‪ - (2007 2001, ,1999‬ובטרם נכנס לתוקפו חוק האסבסט באוגוסט ‪ ,2011‬הוחל בפינוי האסבסט מן הגליל המערבי‬ ‫לאתר מטמנות אפעה בנגב‪.‬‬ ‫המחקר המוצע שהוא מחקר חלוץ בישראל יבחן באופן ביקורתי את השיח על מפגעי האסבסט והרטוריקה של המאבק‬ ‫במסמכי מדיניות )למשל‪ ,‬תמ"א ‪/16‬ה'‪( 1/‬התכנית להטמנת אסבסט פריך באתר אפעה(; מסמך של מרכז המחקר והמידע‬ ‫של הכנסת‪ ,‬תכנית להטמנת חומרים מסוכנים באתר אפעה בנגב; חוק האסבסט‪), 2011 ,‬בפרסומים של עמותות אזרחיות‬ ‫)למשל‪ ,‬פרסומי העמותה לאיכות החיים והסביבה בנהריה(‪ ,‬בחומרים משפטיים )למשל‪ ,‬עתירת עמותת אזרחים למען איכות‬ ‫החיים והסביבה בנהריה נ' עיריית נהריה בפרשת אתר מדינת הילדים; מסמכי תביעת מזותליומה סביבתית( ובסיקור‬ ‫העיתונאי )ראה‪ (Schwartze, 2003 :‬תוך השוואה למקרים דומים בארצות‪-‬הברית‪ ,‬בבריטניה‪ ,‬בדרום‪-‬אפריקה ובהודו‬ ‫)‪ (Waldman, 2010‬בהקשר של מאבקים לצדק סביבתי )‪ (Harvey, 1996; Pezzulo, 2009‬בעידן "חברת הסיכון" – )‪(Beck, 1992‬‬ ‫השלב השני והמאוחר של המודרניות‪ ,‬המציב בפנינו סיכונים שהם תולדות בלתי צפויות של ההצלחה המדעית של‬ ‫המודרניות בשלביה המוקדמים‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫הכהן‪ ,‬ד‪" ,2004 .‬להכריז על נהריה אזור מוכה אסבסט"‪ ,‬חדשות ‪ ynet,‬אוגוסט‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-.24 ,‬‬ ‫‪2968083,00.html‬‬ ‫פיש‪ ,‬ד‪" ,2005 .‬צדק סביבתי בישראל‪ :‬המפגש בין דיני זכויות האדם ודיני איכות הסביבה"‪ ,‬משפט וממשל ז'‪.911-943 ,‬‬ ‫רינת‪ ,‬צ‪" ,2005 .‬נתוני משרד הבריאות‪ :‬עלייה חדה במקרי סרטן הנגרמים מאסבסט"‪ ,‬אתר הארץ‪ ,‬יוני ‪.5‬‬ ‫‪http://www.haaretz.co.il/misc/1.1016352‬‬ ‫להביא או לא להביא‪ :‬מהגלולה ועד הפריה באמצעות זרע של מת‬ ‫צל ואור ‪ -‬ניצוצות‬ ‫‪Shadow & Light - Sparks‬‬ ‫יו"ר‪ :‬סנאית גיסיס‪ ,‬מכון כהן‪ ,‬אונ' תל אביב‬ ‫ד"ר אושרית יקנה‪ ,‬בר אילן‪ :‬מניעת הריון – עידוד ילודה הילכו שניהם יחדיו במדינת ישראל?‬ ‫בקום המדינה חרת בן גוריון על דגלו את חשיבות המדע‪ .‬הוא ראה חשיבות עליונה במדע ובטכנולוגיה כמעוף לקידום המדינה‬ ‫החדשה‪ .‬הוא חיזק את מוסדות ההשכלה הגבוהה ואימץ טכנולוגיות חדישות‪ .‬בשנת ‪ 1960‬הגלולה למניעת הריון אושרה‬ ‫לשימוש על ידי ה‪ .FDA-‬הגלולה למניעת הריון‪ ,‬הטכנולוגיה המדעית הרפואית החדשה‪ ,‬הגיעה לפתחה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫האם השתמשו בה נשות המדינה בתחילת דרכה? כיצד מדינת ישראל התמודדה באותן שנים עם האתגר של אמצעי טכנולוגי‬ ‫חדיש הנוגד את מדיניות עידוד הילודה? בהרצאתי אבדוק סוגיה זו ואראה כיצד הבניות תרבותיות‪ ,‬דתיות וחברתיות של מדינת‬ ‫ישראל ערערו את השימוש בגלולה למניעת הריון‪ .‬אראה כיצד המערכת הרפואית על כל גווניה‪ :‬רופאי נשים‪ ,‬רופאי משפחה‬ ‫ואחיות טיפות החלב התמודדו עם רצונן של חלק מהנשים בשימוש בגלולה ועם הצהרת המדינה במדיניות עידוד הילודה‪.‬‬ ‫אצביע על כך שהלכי הרוח של תקופה זו משפיעים עלינו עד עצם היום הזה בתובנות ובתפיסת הפריון במדינת ישראל‪.‬‬ ‫מאיה פישר‪ ,‬אונ' ת"א‪ :‬מהו "טבעי" בעולם ההפריה החוץ גופית?‬ ‫עבודת המחקר שלי בוחנת את האופן שבו נתפס המושג "טבעי" ביחידות של הפריה חוץ גופית )‪ (IVF‬במספר מרכזים‬ ‫רפואיים בארץ‪ .‬בהרצאה זו אציג את האופן שבו אמבריולוגיות קליניות תופסות את המושג בהקשר של עבודתן היומיומית‬ ‫במעבדה ואראה כיצד תפיסתן את ה"טבעי" עשויה להשפיע )משפיעה?( על הפרקטיקה ביחידת ה ‪.IVF‬‬ ‫אמבריולוגיות קליניות משתמשות בשתי פרוצדורות בניסיון להשיג הפריה‪ :‬הזרעה ומיקרו‪-‬מניפולציה )המכונה בקרב‬ ‫המומחים בתחום "איכסי" ‪ .Intracytoplasmic Sperm Injection, ICSI‬תהליך ההזרעה‪ ,‬האמבריולוגיות מניחות בצלחת פטרי‬ ‫ביצית אחת וכחמישים אלף זרעים‪ ,‬הצלחת שוהה באינקובטור למשך ‪ 24‬שעות ולמחרת בודקות האמבריולוגיות אם‬ ‫התרחשו הפריות‪ .‬בשיטת האיכסי זרע אחד נבחר על ידי אחת האמבריולוגית‪ ,‬בהתאם לקריטריונים מסוימים‪ ,‬הוא מושתק‬ ‫ומוזרק לתוך ביצית‪ .‬גם כאן‪ ,‬בודקים לאחר ‪ 24‬שעות‪ ,‬באם התרחשו הפריות‪ .‬על פי הספרות הרפואית אחוז ההפריות‬ ‫בשיטת האיכסי גבוה יותר מזה שבשיטת ההזרעה ולמרות זאת‪ ,‬עולה מתוך הראיונות שערכתי עם האמבריולוגיות‪ ,‬כי‬ ‫במקרים בהם לא אובחנה באופן מובהק בעיה של פוריות בגבר )ולכן יש הכרח להשתמש בשיטת האיכסי( הן בכל זאת‬ ‫‪- 26 -‬‬ ‫מעדיפות להשתמש בשיטת ההזרעה‪.‬‬ ‫טענתי היא שערכים מוסריים ואפיסטמולוגיים יכולים להסביר העדפתם זו‪ ,‬לפחות באופן חלקי‪ .‬נראה כי קיים מתח בין‬ ‫הרצון‪/‬מחויבות להשיג הצלחה בהפריה‪ ,‬בין עצם קיומן של שתי פרוצדורות הפרייה ובין שאלה של אחריות חברתית‪ .‬מבחינה‬ ‫סטטיסטית‪ ,‬הצלחה בהפריה דוחפת לבחירה באיכסי‪ ,‬אבל שאלת הבחירה מתקשרת אצלן לאופן שבו הן מדמות את‬ ‫הפרוצדורה של ההזרעה כתהליך של "ברירה"‪ -‬הביצית היא זו שבוררת את הזרע; לעומת זאת‪ ,‬במקרה של איכסי‪,‬‬ ‫האמבריולוגית היא שעושה זאת‪ .‬במקרה האחרון‪ ,‬הן מרגישות‪ ,‬שהאחריות להפריה כמו גם אחריות לגבי הדור הבא )שכן‪,‬‬ ‫הפריה באמצעות איכסי עלולה להעביר את אי‪-‬הפוריות לצאצא(‪ ,‬עוברת מהביצית אליהן‪ .‬היבטים נוספים המשפיעים על‬ ‫תפיסתן את "הטבעי" קשורים לאופי הספציפי שבו תופסות האמבריולוגיות את תפקידן‪ :‬מעבר לעבודתן הטכנית הן רואות‬ ‫בעבודתן שליחות‪ ,‬רוצות להיות חלק משרשרת קבלת ההחלטות‪ ,‬רוצות לשמח את המטופלים תופעה אשר מורגשת באופן‬ ‫חזק במרכזים המסוימים בהם קיימת אווירה של "משפחתיות "שם הן מעדיפות את המקרה הפרטי על גבי המקרה הכללי‪.‬‬ ‫כאשר נרצה להחיל את פרוטוקול האיכסי נאלץ להסתמך על סטנדרט מורפולוגי אוניברסלי ל'זרע טוב' בעת בחירת הזרע‪,‬‬ ‫משמע ההיבטים של המקרה הפרטי כגון היסטוריית הזוג המטופל המסוים ושל הביצית והזרע הספציפי לא יכולים להיות‬ ‫חלק מתהליך קבלת ההחלטה של האמבריולוגית‪.‬‬ ‫אורי כ"ץ‪ ,‬האונ' העברית‪ :‬עד טיפת הזרע האחרונה‪ :‬הפריה באמצעות זרע של מת בישראל‬ ‫מזה שנים ספורות מתמודדות מערכות הרפואה והמשפט בישראל עם בקשות למימוש זרע מוקפא של מת‪ .‬במשא ומתן‬ ‫החברתי‪ ,‬המתנהל סביב האפשרות למימוש זרע של מת לצרכי הפריה‪ ,‬נוטלים חלק סוכנים חברתיים רבים‪ ,‬וביניהם אנשי‬ ‫רפואה‪ ,‬משפטנים‪ ,‬אנשי תקשורת‪ ,‬נשים המבקשות להרות מזרע זה ובני משפחת הנפטר‪ .‬שדה תרבותי חדש זה משמש כר‬ ‫פורה למאמרים משפטיים ואתיים‪ ,‬אולם מעט מאוד נכתב על הנושא מנקודת מבט סוציולוגית ואנתרופולוגית‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫מתנהל שיח סוציולוגי רחב על המפגש שבין טכנולוגיות חדשות לידע תרבותי מקומי‪ .‬הרצאה זו מבקשת לתרום לשיח הזה‬ ‫מתוך מקרה תרבותי ייחודי‪ ,‬שבו הטכנולוגיה החדשה מוטמעת בשדה הרפואי‪ ,‬המשפטי והחברתי בישראל‪ ,‬לאור חיבור בין‬ ‫כמה שדות ידע מרכזיים‪ ,‬ובראשם המשפחה והפריון מחד‪ ,‬והשכול האבל מאידך‪ .‬השאלה שתעמוד בלב ההרצאה היא אפוא‬ ‫כיצד הידע התרבותי המקומי אודות 'משפחה'‪' ,‬המשכיות' ‪',‬שכול'‪' ,‬אבל' ו'זיכרון' מעצב את תהליך הנטורליזציה שעוברת‬ ‫פרקטיקת השימוש בזרע של מת בישראל‪ .‬המחקר מבוסס על ראיונות עומק מובנים למחצה )‪ (N=14‬עם שחקנים מרכזיים‬ ‫בשדה‪ :‬אלמנות והורים שכולים‪ ,‬שיקיריהם שנפטרו הותירו אחריהם זרע )בין אם בחייהם ובין אם שנשאב לאחר מותם(‪,‬‬ ‫משפטנים מומחים לנושא‪ ,‬מנהלי בנקי‪-‬זרע ומחלקות לפוריות הגבר וסוכני תיווך נוספים‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחקר עושה שימוש‬ ‫בניתוח תוכן של מסמכים משפטיים‪ ,‬פרוטוקולים של ועדות הכנסת‪ ,‬אתרי אינטרנט והכיסוי התקשורתי של הנושא‪ .‬כל אלה‬ ‫חושפים משא ומתן חברתי אודות המיסוד הנורמטיבי של הטכנולוגיה החדשה‪ ,‬המתאפשר באמצעות אינטרסים משותפים‬ ‫של הורים שכולים‪ ,‬עבורם הפוטנציאל הגלום בזרע המוקפא מאפשר להקנות למוות משמעות של אי‪-‬סופיות‪ ,‬של נשים‬ ‫המבקשות להרות מזרע של אדם שלא הכירו על מנת להביא ילד זהות אביו ידועה‪ ,‬ושל אלמנות המבקשות להתגבר על‬ ‫האובדן תוך הגדלת המשפחה האחידה‪-‬גנטית‪ .‬שחקנים אלה משתמשים בנורמות תרבותיות קיימות על מנת להפוך‬ ‫פרקטיקה חדשה ל'נורמלית' חרף קשיים משפטיים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים‪ .‬כך משמש זרעו של המת כאובייקט אפיסטמי‪,‬‬ ‫אשר בכוחו לעצב ולשנות ידע תרבותי מקומי‪ .‬תהליך זה‪ ,‬במסגרתו הופכת פרקטיקה טכנולוגית 'לא נורמלית 'ל'נורמלית'‪,‬‬ ‫היא מעניינו של הרצאה זו‪.‬‬ ‫סקיי גרוס‪ ,‬אונ' ת"א‪" :‬מת באמת‪ .‬או שלא"‪ :‬טכנולוגיה ואוטוריטה בקביעת מוות מוחי בישראל‬ ‫המחקר מתמקד בעימות הישראלי בנוגע למוות‪-‬מוחי‪ ,‬ומטרתו להשיג הבנה טובה יותר ליסודות ה"מאמתים" מוות‪,‬‬ ‫וספציפית‪ ,‬מוות שכולו תוצר הטכנולוגיה‪ :‬מוות‪-‬מוחי‪ .‬למעשה‪ ,‬לפני המצאת מכשירי ההנשמה המלאכותיים בשנות‬ ‫החמישים‪ ,‬אדם שמוחו חדל מלתפקד כליל היה מת מוות לבבי‪-‬נשימתי תוך דקות‪ .‬הטכנולוגיה‪ ,‬אם כך‪ ,‬אפשרה קיומו של‬ ‫מת‪-‬חי‪ ,‬אדם שכלל תפקודי מוחו אינם )בניגוד למצב "צמח" שבו חלקים מהמוח עדיין פעילים ומתאפשרת נשימה עצמונית(‪,‬‬ ‫אך ליבו עודו פועם‪ ,‬חזהו עולה ויורד‪ ,‬ונראה לצופה שקוע בשינה יותר מאשר "מת"‪ .‬מדוע‪ ,‬אם כך נדרש לקבוע את מותו של‬ ‫אדם זה‪ ,‬במקום להמתין למוות לבבי‪-‬נשימתי? גורם משמעותי בדיון במוות‪ -‬מוחי )תצויין ועדת הרווארד מ‪ 1968-‬שייסדה את‬ ‫העקרונות שעדיין מלווים אותנו(‪ ,‬הוא נושא השתלות האיברים‪ .‬יחד עם הטכנולוגיות שאפשרו קיומו של המת‪-‬מוחית‪,‬‬ ‫התפתחו גם טכנולוגיות המאפשרות להשתיל איברים חיוניים בגופם של חולים הזקוקים להם‪ .‬אלא שעל חלק מן האיברים‬ ‫להגיע במצב "מחומצן" היטב‪ ,‬כלומר מתורם שעדיין נשם בעת ה"קצירה"‪ .‬המת‪-‬מוחית איפשר קיום של פרקטיקה רפואית‬ ‫חשובה זו‪ ,‬ומכאן החשיבות הרבה בקביעת מצבו של אדם שכזה כ"מת" ולפתור את המשתיל מאשמת רצח‪.‬‬ ‫רוב מדינות המערב קיבלו על עצמן הגדרה זו והקונצנזוס בעניין זה מרשים למדי‪ .‬יפן היתה מן המאוחרות לאמץ חוק מוות‪-‬‬ ‫מוחי )ב‪ ,(1997‬ואילו בישראל‪ ,‬רק ב‪ 2008‬הגיע החוק לאישור בכנסת‪ .‬הסיבה‪ :‬התנגדות מצד רבנים המפרשים את הכתובים‬ ‫כך שמוות נקבע על‪-‬ידי קריטריון לבבי בלבד‪ ,‬ובמקרה המקל‪ ,‬על‪-‬ידי קריטריון נשימתי‪ .‬הרבנות הראשית מצידה נקרעה בין‬ ‫פוסקים המכנים רופאים משתילים "רוצחים" לבין פוסקים שמבקשים להציג את המוות‪-‬המוחי כתואם להלכה‪ ,‬ואף כמצווה‪,‬‬ ‫לאור היותו מציל חיים‪.‬‬ ‫מרתק במיוחד הוא האופן שבו הטכנולוגיה – שאינה אלא זו אשר הביאה לעולם את המוות‪-‬המוחי מלכתחילה‪ -‬מהווה אמצעי‬ ‫ל"הוכחה" דווקא מן הצד הדתי‪ .‬זו למעשה עומדת ביסוד פעולתה של קבוצת רבנים בשם "ערבים" אשר העמידה לעצמה‬ ‫כמטרה להכשיר את המוות‪-‬המוחי הן בפני הגורמים הרבניים השונים‪ ,‬והן בפני משפחות החולה‪/‬מת‪ ,‬וזאת על ידי השגחה‬ ‫‪- 27 -‬‬ ‫צמודה על הרופאים בעת קביעתם מוות‪-‬מוחי‪ .‬גורם מרכזי בפעילותם הוא ב"אימות" המוות באמצעות מכשירים (בניגוד‬ ‫לקביעה קלינית‪ ,‬המקובלת יותר על הממסד הרפואי(‪ .‬המכשירים במקרה זה מקבלים מעמד של אורקל‪ ,‬עוצמתיים עד כי‬ ‫יפרו את האינטואציה לפיה אותו אדם הנדמה כישן ‪ -‬למעשה "באמת" מת‪ .‬המחקר עוסק בכוחם של המכשירים הללו‪,‬‬ ‫המציגים פרוסה של המציאות שנתמכת באוטוריטה ייחודית‪ ,‬המשלבת אוטוריטה רבנית עם אוטוריטה שיסודה בכוחו של‬ ‫תמונת המוניטור הרפואי‪ ,‬של התדפיס הכביכול "אובייקטיבי" בגילויו חוסר פעילות‪ ,‬ולמעשה "מוות"‪ .‬שילוב זה כיניתיו‬ ‫"אוטוריטה כימרית"‪ ,‬או "סמכות כלאיים"‪ .‬באמצעות דיון בדינמיקה הפוליטית‪ ,‬בדינמיקה שלצד מיטתו של החולה‪/‬מת‪,‬‬ ‫ובדינמיקה של הדיונים הבין‪-‬רבניים‪ ,‬אבקש לחשוף את הקשר שבין טכנולוגיה ל"אמת"‪ ,‬בין אם אמת הלכתית‪ ,‬אמת‬ ‫אינטואיטיבית‪ ,‬או אמת שיש בה כוח לשלב את כל הגורמים‪.‬‬ ‫סקירת ספרם של עופר גל ורז חן‪-‬מוריס‪Baroque Science :‬‬ ‫פינת הדגמות‬ ‫‪Demonstration Corner‬‬ ‫יו"ר‪ :‬פרופ' יוסף שוורץ‪ ,‬מכון כהן‪ ,‬אונ' ת"א‬ ‫מארגנת‪ :‬ד"ר ענת לייבלר‪ ,‬התוכנית למדע טכנולוגיה וחברה‪ ,‬בר אילן‬ ‫משתתפים‪:‬‬ ‫ד"ר חנן יורן‪ ,‬היסטוריה כללית‪ ,‬אונ' בן‪-‬גוריון‬ ‫פרופ' דרור וורמן‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬האונ' העברית‬ ‫ד"ר עודד רבינוביץ‪ ,‬היסטוריה כללית‪ ,‬אונ' ת"א‬ ‫ד"ר מיקי אלעזר‪ ,‬מכון כהן‪ ,‬אונ' ת"א‬ ‫‪The Status of Sets of States in Physics and Philosophy‬‬ ‫בר אשליות‬ ‫‪Illusions Bar‬‬ ‫‪Chair: Joseph Berkovitz, U Toronto‬‬ ‫‪Elay Shech, U Pittsburgh: Phase Transitions and Scientific Representation‬‬ ‫‪“Phase Transitions” include a wide variety of common and not so common phenomena in which the qualitative‬‬ ‫‪macroscopic properties of a system or a substance change abruptly. In particular, one of the main mysteries‬‬ ‫‪associated with PT includes the alleged claim that “No phase transitions occur in systems with a finite number of‬‬ ‫‪degrees of freedom.” This is taken as a basis for warranting such scholarly claims to the effect that PT are irreducible‬‬ ‫‪emergent phenomena, which necessitate the development of new physical theory, and for inducing a wide array of‬‬ ‫‪literature that argues to the contrary. In this paper I investigate what exactly is the “paradox” of PT, which is meant to‬‬ ‫‪license the type of scholarly conclusions and discussions noted above. I present a novel approach to the scholarly‬‬ ‫‪debate that has arisen with respect to the philosophical import one should infer from scientific accounts of phase‬‬ ‫‪transitions by appealing to a distinction between “representation” understood as “denotation” and “faithful‬‬ ‫‪representation” understood as a type of “guide to ontology.” It is argued that the entire debate is misguided, for it‬‬ ‫‪stems from a pseudo-paradox that does not license the type of claims made by scholars and that what is really‬‬ ‫‪interesting about phase transitions is the manner by which they force us to rethink issues regarding scientific‬‬ ‫‪representation, idealizations, and realism.‬‬ ‫‪Orly Shenker, Hebrew U: The Status of Sets in Physics‬‬ ‫בהרצאתי אציג )באופן לא פורמאלי( את "משפט ‪ "H‬המפורסם של בולצמן‪ ,‬אשר מתיימר לתת בסיס מכניסטי לחוק השני‬ ‫של האנטרופיה‪ ,‬ואסביר כמה הנחות שעומדות ביסודו ואשר מעניקות לו את חשיבותו )אף על פי שהוא‪ ,‬כידוע‪ ,‬לא מבוסס(‪.‬‬ ‫ההנחות שבהן אתרכז עוסקות במעמדן של קבוצות מצבים בפיזיקה‪ ,‬ובפרט בשאלה מה מעניק לקבוצת מצבים )שרק אחד‬ ‫מהם אקטואלי והשאר נוגדי מציאות( את מעמדה האונטולוגי בתיאוריה‪.‬‬ ‫‪Meir Hemmo, Haifa U: Macroscopic Quantum States‬‬ ‫אחד המושגים המרכזיים במכניקה הסטטיסטית הבולצמנית הוא המושג 'מצב מקרו'‪ .‬אנטרופיה למשל היא תכונה של מצב‬ ‫מקרו‪ .‬האם ישנם מצבי מקרו קוונטיים? השאלה מתעוררת מכיוון שמצב מקרו ‪ A‬במכניקה הסטטיסטית הקלאסית מיוחס‬ ‫למערכת תרמודינמית לאחר מדידה‪ ,‬כאשר המצב האקטואלי של המערכת הוא אחד ממצבי המיקרו ששייכים ל‪ .A-‬מצב‬ ‫עניינים כזה הוא בלתי אפשרי בתורת הקוונטים הסטנדרטית‪ ,‬למעט אולי במקרים מסויימים של מדידות של משתנים‬ ‫מנוונים‪ .‬בהרצאה נבחן את השאלה ואת השלכותיה‪.‬‬ ‫‪- 28 -‬‬ Danny November, Hebrew U: Mathematical Concepts of Size Mathematically speaking, what is "size"? The widely accepted view is that the mathematical concept of measure is the generalization (or abstraction) of our pre-theoretic notions of size such as length, area and volume. However, this view ignores the fact that there are other mathematical concepts which are treated as expressing size. Specifically, in set theory, ordinal and cardinality are two different concepts claiming to express the size of a set. Recently a new mathematical concept for expressing the size of a set, named "numerosity" has been introduced. It has generated a discussion in the literature surrounding it in comparison to cardinality and ordinal and already was heavily criticized. Here I will advocate for the view that our pre-formal notion of size is actually a collection of principles or intuitions that we usually associate with size. And that these principles can be seen as a criteria for a concept to be considered as a size notion. However, there are cases when these principles contradict each other, specifically when discussing infinite sizes. For example, the concept of numerosity satisfies the Whole-Part Principle (WPP), which states that a set is strictly greater than any of its proper subsets, but it does not satisfy the Correspondence Principle (CP), which states that two sets have the same size if there is a one-to-one correspondence between all elements of the first set with all the elements of the second set. Cardinality, on the other hand, satisfies only the latter and not the former, while measure does not adhere to either. The example above demonstrates a key point about size, namely that the principles which are commonly associated with it, are not shared by all the different size concepts. And that maintaining a consistent subset of these principles is apparently sufficient for being considered as a notion of size. In light of this, I claim that each of the size concepts can be seen as a way of capturing a different part of the essence of "size". Here I wish to present a new conceptual framework for analyzing size concepts. I will use this framework to reveal the underlying principles associated with size notions and to classify the main mathematical concepts according to the criteria of principles to which they adhere. Hopefully, the analysis through the novel conceptual framework, would take us one step further in answering the question "what is size?". Break ‫הפסקה‬ 17:00-17:15 Fifth Panel - Parallel Sessions ‫ פאנלים מקבילים‬- ‫מושב חמישי‬ 17:15-18:45 (1910-1978) ‫ הסיפור של פרופ' יהודה פאוזנר‬- ‫ התפתחותה של כירורגית החזה בישראל‬- ‫ רפואה וביוגרפיה‬,‫היסטוריה‬ ‫מרכז משאבים‬ Resource Center ‫ פתיח והצגת הנושא‬:‫ יו"ר החברה הישראלית לכירורגית חזה כללית‬,‫ פרופ' ליאל הנסון בסט‬:‫יו"ר‬ ‫ חקר סיפור חייו של אדם‬.‫אחד המקומות המעניינים בהם נפגשות ההיסטוריה והרפואה הינו הז'אנר והמחקר הביוגראפי‬ ‫ כזה הוא סיפורו של יהודה פאוזנר‬.‫שופך אור חזק ובהיר על פינות חשוכות בהיסטוריה אשר רק מעטים מודעים היום לקיומם‬ ‫ אך בעלת זהות יהודית‬,‫ משפחה דלת אמצעים‬,‫ הצעיר בחמשת אחיו ואחיותיו‬,‫שנולד בעירה קטנה הסמוכה לפלונסק‬ ‫ אחותו הבכירה היא שהנחילה לו לימודי יסוד ואז‬.‫ אחד מאחיו הבוגרים עלה לפלשתינה בעלייה השלישית‬:‫ואוריינטציה ציונית‬ ‫ במאמץ לימודי וכלכלי אדיר הצליח פאוזנר להגיע ללייז' שבבלגיה כדי ללמוד‬.‫עבר לרומניה כדי להשלים את לימודי התיכון‬ ‫( עלו לארץ והוא התגייס‬1936) ‫ עם סיום לימודיהם‬.‫ בלייז' נישא לז'ניה לבית הורביץ שבאה להשלים לימודי רוקחות‬.‫רפואה‬ ‫ החל לעבוד בביה"ח בילינסון ככירורג כללי ואח"כ יצא‬1939-‫ ב‬.‫לפרויקט "חומה ומגדל" ושימש כרופא של כפר מנחם‬ ‫ כשהפך תל‬.‫ כשפרצה מלחמת העצמאות הוזעק פאוזנר לשוב לארץ ע"י ד”ר חיים שיבא‬.‫להשתלם בארה"ב בניתוחי חזה‬ ‫ מה שנתן את‬,‫לטוינסקי לבי"ח צבאי – במהלך ההפוגה הראשונה בקרבות מלחמת העצמאות – הוא משך את פאוזנר אליו‬ ‫ בסופו של דבר הוא הועסק‬.‫האות לעימות בין קופ"ח – בשרותה עבד בבילינסון – למשרד הבריאות שמימן את תל השומר‬ .‫בשני התפקידים‬ ‫אחרי תום המלחמה קיבל עליו פאוזנר את המשימה להדביר את מחלת השחפת שעשתה שמות בקרב ניצולי מחנות‬ ‫ ניסוים ושיטות‬,‫ לאחר שורה ארוכה של מחקרים‬.‫ כמו גם בקרב עולי ארצות המזרח‬,‫ההשמדה ומחנות העקורים באירופה‬ ‫ הוא עבר השתלמויות ארוכות בארה"ב‬.‫ אז התפנה לתחום חדשני אחר – ניתוח הלב הפתוח‬.‫ הודברה המגיפה‬- ‫טיפול‬ ‫ החלפת‬,‫ בהמשך עסק רבות בתיקונם של מומי לב מולדים‬.‫ המכשור והידע‬,‫ובאירופה מתוך מטרה להביא לארץ את השיטה‬ .‫ שהיום הינו מוכר וידוע‬,‫ידיו את ענף כירורגית החזה בישראל‬-‫מסתמי לב ולמעשה הקים במו‬ ‫ את סיפור חייו של פאוזנר וימקמו בהקשרים ההיסטוריים בהם‬- ‫בהרצאה הראשונה יציג ד”ר יניב קדמן – היסטוריון וביוגרף‬ ‫ בהרצאה השנייה יציג‬.‫ הרעיונות בהם האמין ובשמם פעל והמילייה האנושי ממנו היה חלק‬,‫ נקודות מפנה שעבר‬,‫התנהלו‬ ,‫ את הקשיים עמם התמודד‬,‫ד"ר אילן בר – כירורג חזה – את תרומתו של פאוזנר לפרקטיקה של הכירורגיה ולמחקר הרפואי‬ - 29 - ‫ ד”ר דוד‬,‫ בנו של יהודה פאוזנר‬.‫ את החותם שהשאיר אחריו בקריירה הרפואית שלו‬,‫את שיטות העבודה אותן גילה או שכלל‬ .‫ יוסיף דברים בנימה אישית‬,‫ גם הוא רופא‬,‫פאוזנר‬ ‫דרך בתחומו ומי שתרם תרומה‬-‫אנו סבורים כי הצגת סיפורו של פאוזנר תהווה ראשית של הנצחה לה הוא ראוי בהיותו פורץ‬ ‫ יקרב אותם אל‬,‫ תוסיף הרבה ידע לאנשי הרפואה – ובעיקר למנתחים ומנתחי חזה‬,‫ למדינתו ולאנושות כולה‬,‫גדולה לעמו‬ .‫מקורותיהם המקצועיים ויצור המשך לשיתופי פעולה שכאלה בין אנשי רפואה להיסטוריונים‬ ‫ נקודות ביוגרפיות בסיפור חייו של פרופ' פאוזנר‬:‫ד"ר יניב קדמן‬ ‫ בישראל‬60-‫ וה‬50-‫ על הטיפול הכירורגי בשחפת בשנות ה‬:‫ וותיק הכירורגים בישראל כיום‬,‫פרופ' דוב וייסברג‬ ‫ כירורגיית החזה בישראל מפאוזנר ועד ימינו‬:‫ מרכז רפואי קפלן‬,‫ מנהל היחידה לניתוחי חזה‬,‫ד"ר אילן בר‬ ‫ בנימה אישית על אביו‬:‫ גניקולוג בכיר במרכז הרפואי סורסקי ת״א‬,‫ד"ר דוד פאוזנר‬ History of Physics ‫דרך המים‬ Waterways Chair: Shaul Katzir, Tel Aviv U Valia Allori, Northern Illinois U: Quantum Mechanics and Paradigm Shift It has been argued that the transition from classical to quantum mechanics is an example of a Kuhnian scientific revolution, in which there is a shift from the simple, intuitive, straightforward classical paradigm, to the quantum, convoluted, counterintuitive, amazing new quantum paradigm. In this paper, after having clarified what these quantum paradigms are supposed to be, I analyze whether they constitute a radical departure from the classical paradigm. Contrary to what is commonly maintained, I argue that, in addition to radical quantum paradigms, there are also legitimate ways of understanding the quantum world that do not require any substantial change to the classical paradigm. Avital Pilpel, U Haifa: Roentgen and Belief Change As is well known, Roentgen has discovered X rays in early November 1895. He was very keen to publish his discovery – so keen that he willingly published it in an obscure journal a few weeks later, instead of presenting it in the world's most prestigious journals. This is surely understandable, since many people were working with similar equipment on similar problems (indeed, after his discovery it was noted that X-ray photographs were accidentally taken, but their importance was not recognized, before Roentgen). But the question is why he had waited as long as that! His own account shows that he was in fact convinced of the reality of the rays and their extraordinary properties within a few days of the initial discovery at most, and yet he spent the following weeks – taking the risk of being trumped at every moment – on investigating properties (such as the rays deflection or lack thereof in an electric field) that had little, if anything, to do with the existence of the rays. We argue that the best way to understand Roentgen's behavior is to assume he was (implicitly) following, not so much any objective wish to "find out as much as possible" about the rays or using Bacon's "inductive method of inquiry", for example, nor that he was confronted with a "new paradigm" that was unexplainable with current knowledge (as Kuhn thought), but that he was following the logical path of Rational Belief Change Theory: the goal of science is to offer us new error-free information, and Rontgen's experiments were done with the goal of maximizing the potential informational content of his discovery. We argue that Roentgen's experiments were done with the hope of discovering a whole new world of "rays" – neither "cathode rays" (today known to be particles) not electromagnetic radiations – and that he had good reasons to think that X-rays were such a third species of rays; indeed it was not until the 1910s that it was conclusively proven X-rays were part of the electromagnetic spectrum. This was informationally far more important (if, eventually, it turned out to be wrong) than merely finding a new "species" of rays; it was much more like finding, so to speak, a new "kingdom" of rays. This was worth the risk of being "trumped" (for Roentgen, at least). We argue that it was in order to check this possibility that he conducted his experiments immediately after the discovery. Igal Galili, Hebrew U: Teaching Cultural Knowledge of Physics through a Summative Lecture - Example from Optics - 30 - ‫‪Cultural Content Knowledge (CCK) was suggested as a framework of knowledge studied at schools at the‬‬ ‫‪introductory level (1). Its counterpart is disciplinary knowledge which is usually framed within one fundamental theory‬‬ ‫‪of mechanics, electromagnetism, etc. Cultural knowledge structures any theory to its nucleus-body-periphery and‬‬ ‫‪displays the content knowledge in its affiliation to a few basic theories. We suggested providing this knowledge to the‬‬ ‫‪students in the form of a summative lecture after a regular course of physics in high school. Optics was chosen for an‬‬ ‫‪experiment for this domain includes three theories already in introductory instruction (2). A natural narrative of‬‬ ‫‪presentation is historical excurse. I will briefly describe the experiment held in two Italian high schools and some of its‬‬ ‫‪findings (3). Among them, we may mention students' interest to the theory-model relationship, hierarchical structure‬‬ ‫‪of the scientific knowledge, appreciation of the historical perspective of conceptual nature as a bridge to humanities‬‬ ‫‪and revealing the nature of physics knowledge.‬‬ ‫‪(1) Galili, I. (2011). 'Promotion of Content Cultural Knowledge through the use of the History and Philosophy of‬‬ ‫‪Science', Science & Education, 21(9), 1283-1316‬‬ ‫‪(2) Galili, I. (2013). 'Teaching Optics: A Historico-Philosophical Perspective.' In M. R. Matthews (ed.). International‬‬ ‫‪Handbook of Research in History and Philosophy for Science and Mathematics Education, Springer.‬‬ ‫‪(3) Levrini, O., Bertozzi, E., Gagliardi, M., Grimellini-Tomasini, N., Pecori, B., Tasquier, G., & Galili, I. (2013). 'Meeting the‬‬ ‫‪Discipline-Culture Framework of Physics Knowledge: An Experiment in Italian Secondary School', Science & Education‬‬ ‫)‪(in revision‬‬ ‫‪Haim Weinstein, Hebrew U: Aryans against Germans German Physics and self destruction of science in Germany,‬‬ ‫‪1933-1945‬‬ ‫לשגשוג חסר תקדים זכתה הפיסיקה בתקופת וימאר בגרמניה‪ .‬ב‪ 1930 -‬כ‪ 25% -‬מחברי הסגל היו יהודים שנטלו חלק‬ ‫בפיתוח תורת היחסות והקוונטים‪ ,‬מהפיכות מדעיות שנתקלו גם במתנגדים‪ .‬פיליפ לינארד לא יכל לשאת את דחיית האתר‬ ‫על ידי איינשטיין‪ ,‬ויוהנס שטארק סבר שתורת הקוונטים מנוגדת לעקרונות יסוד‪ .‬במקום מודלים "דוגמאטיים" ו"פיסיקה‬ ‫יהודית"‪ ,‬הציעו לינארד ושטארק את הפיסיקה הארית של אמני הניסוי ו"רודפי הדיוק והאמת"‪.‬‬ ‫חוקי הגזע מאפריל ‪ 1933‬הובילו לבריחת מוחות‪ ,‬כולל ‪ 11‬חתני נובל בפיסיקה‪ .‬וזו היה רק גל הרס מקדים‪ .‬מתוך אמונה שיש‬ ‫להפנים אאת הידיאולוגיה הנאצית גם באקדמיה‪ ,‬פעל שטארק להפוך את עצמו ל"מנהיג" המדעי ולסלק גרמנים במדע‬ ‫הנושאים עדיין "רוח היהודית"‪ .‬הוא נתקל בנחישות של פלאנק ופון לאו שהצליחו לשמר את האוטונומיה במכוני המחקר של‬ ‫אגודת קייסר‪-‬וילהלם‪ .‬במקביל התפתח מאבק כוחות פוליטי על מינויים אקדמיים )בין מיניסטריון החינוך‪ ,‬ליגת המרצים‬ ‫הפאקולטות ומרכז המפלגה( שגרמו לחיכוך ארי‪/‬גרמני‪ :‬ב‪ 1934-‬נותרו ‪ 17‬משרות לא מאוישות ‪-‬גל הרס שני‪.‬‬ ‫מאבק מר במיוחד התנהל על מחליף לסומרפלד‪ .‬הייזנברג‪ ,‬שהושמץ כ"יהודי לבן במדע" לא נבחר‪ ,‬ובמקומו מונה וילהלם‬ ‫מולר‪ ,‬טכנוקרט שמרגע שנכנס לתפקידו בדצמבר ‪ 1939‬פסקו לימודי הפיסיקה מודרנית‪ .‬בעקבות גל הרס זה ‪ -‬שלישי ‪ -‬כ‪-‬‬ ‫‪ 20%‬מראשי הקתדרות בפיסיקה היו תומכיה של הפיסיקה הארית‪.‬‬ ‫חוסר התוחלת בגישה ה"הנורדית" ומאידך הפנמת חיוניות המדע הבסיסי עבור התעשייה והצבא הוביל לדיכוי מתנגדיה של‬ ‫הפיסיקה המודרנית‪ .‬במאי ‪ 1939‬החליף אסהו את שטארק בראש מכון התקנים‪ ,‬חודש מאוחר יותר זוכה הייזנברג על ידי‬ ‫הימלר ובנובמבר ‪ 1940‬התקיימו "שיחות פיוס" עם נציגי הפיסיקה הארית‪ .‬בסיומן ברור היה שאידיאולוגיה הנאצית נוצחה‬ ‫וכבודה של הפיסיקה העיונית בגרמניה הוחזר‪ .‬גרמנים ניצחו את הארים‪.‬‬ ‫אבל גל הרס משני עדיין כירסם‪ :‬אחרוני עמיתים לא ארים של האגודה הגרמנית לפיסיקה אולצו להתפטר‪ ,‬גרמנים‬ ‫מהאקדמיה עברו לתעשייה‪ ,‬משרות שבוטלו לא חודשו והצמצום במספר הסטודנטים לפיסיקה תיאורטית התגבר‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 1942‬פנה קרל רמזאור אל מיניסטר החינוך והציג דו"ח נזק‪ :‬תוצאות ההרס העצמי של איכות המחקר‪ ,‬ההוראה‬ ‫והתשתית במדעי הפיסיקה‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬אם באמריקה היו ‪ 30‬מאיצים‪ ,‬בגרמניה היה אחד בלבד‪ .‬בבנייה‪.‬‬ ‫גם בפרויקט האורניום הגרמני ניתן לזהות מנגנון הרס עצמי שהוביל לכישלונו‪ .‬אחרי המלחמה‪ ,‬חוסר קבלת אחריות מוסרית‬ ‫של פיסיקאי הרייך לפשעי המשטר‪ ,‬גרם לעיכוב בחזרתה של גרמניה אל העולם המדעי‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה האם קהילה המתנהלת באופן אכזרי‪ ,‬שרירותי וחורג מכללי מוסר מקובלים – יכולה לקיים מדע עיוני מבלי‬ ‫שיתקיים בתוכה מנגנון מובנה הגורם לתהליך של השמדה עצמית‪.‬‬ ‫מדע וספרות‬ ‫‪- 31 -‬‬ ‫סדנא ‪) 1‬בית מרקחת(‬ ‫)‪Workshop 1 (Pharmacy‬‬ ‫יו"ר‪ :‬עודד רבינוביץ‪ ,‬אונ' ת"א‬ ‫תמר הגר‪ ,‬מכללת תל חי‪ :‬לכתוב את הפצצה‪ :‬סודי‪ ,‬וולס וזילארד והדיון הגרעיני‬ ‫הפצצה האטומית נבראה במדע הבדיוני‪ .‬הסופר האנגלי המפורסם ה‪.‬ג'י‪ .‬וולס המציא אותה לפני המדענים‪ ,‬עוד ב‪1914-‬‬ ‫בספרו "‪ ."The World Set Free‬הוא סיפר שהרעיון עלה במוחו כשקרא את ספרו ‪ Interpretation of Radium‬של המדען‬ ‫פרדריק סודי‪ ,‬זוכה פרס נובל בכימיה מ‪ .1908-‬כמה עשורים אחר כך הפיזיקאי ליאו זילארד‪ ,‬אחד היוזמים של פרויקט מנהטן‪,‬‬ ‫הפרויקט של הפצצה הגרעינית האמריקאית סיפר שהספר של וולס הוא שגרם לו להבין את סודה של המסה הקריטית‪.‬‬ ‫אחרי הירושימה ונגסקי‪ ,‬כשזילארד הפך ללוחם נגד הפצצה ומרוץ החימוש‪ ,‬הוא כתב בעצמו סיפורי מדע בדיוני‬ ‫אפוקליפטיים‪ ,‬בין השאר את ‪ The Voice of the Dolphins and Other Stories‬וקיווה באמצעותם לשכנע את הרוסים‬ ‫והאמריקאים לכרות ברית שלום‪.‬‬ ‫סיפור זה שמסופר שוב ושוב בהיסטוריות שנכתבו על ההיסטוריה של האטון מוכיח שסופרי המדע הבדיוני סיפקו רעיונות‬ ‫למדענים בתחילת הדרך‪ .‬המדענים היו אלה שהפכו את החלומות האלה למציאות‪ ,‬לחלק מהעולם כמו שאנחנו מכירים אותו‬ ‫היום‪ .‬לפעמים החלומות האלה‪ ,‬כמו במקרה של הפצצה הגרעינית‪ ,‬היו סיוטים על כלי משחית ועל האופציה שהם‪/‬אנחנו‬ ‫נחסל את העולם‪ .‬ההרצאה הזאת תעסוק בקשרים המורכבים הללו שבין ספרות המדע הבדיוני והמדע‪ .‬באמצעות סיפורם‬ ‫של סודי‪ ,‬וולס וזילארד ייבדק האופן בו עוזרת הספרות למדע "לברוא" את העולם‪ .‬כמו כן אנסה להסביר כיצד ומדוע הפכו וולס‬ ‫וזילארד ולפיכך קשרים אלה בין הספרות למדע למיתוסים מכוננים בהיסטוריה הרשמית של הפצצה הגרעינית‪.‬‬ ‫מיכל טל‪-‬סוחר‪ ,‬בר אילן‪ :‬הסופר איטלו קאלווינו ויחסו הנפתל למדע – המקרה של תיאוריית המורכבות‬ ‫כתיבתו של הסופר האיטלקי איטלו קאלווינו )‪ (1985-1923‬מהווה דוגמה ייחודית במורכבותה להתמודדות של איש תרבות‬ ‫הספר עם מדע המאה העשרים‪ .‬מצד אחד קאלווינו גדל במשפחת מדענים ובעשורים האחרונים לחייו היה חובב מדע רציני‪,‬‬ ‫בעיקר בתחום האסטרונומיה‪ .‬בכתיבתו הלא בדיונית הוא הסתייג מביקורות על המדע ועל מורשת הנאורות שרווחו באקלים‬ ‫התרבותי שבו פעל‪ .‬כמו כן הוא התעניין בתפיסות בנות המאה העשרים ששואפות לגשר בין "שתי התרבויות" על ידי זיהוי‬ ‫לוגוס במיתוס‪ ,‬פונקציה קוגניטיבית בכתיבה הספרותית‪ .‬מצד שני‪ ,‬בבחרותו המרקסיסטית הדגיש את כפיפות התבונה‬ ‫המדעית לתבונה המעשית; ולאחר שהתנער מתפיסתו זו‪ ,‬נראה שיצירותיו הבדיוניות מביעות ספק עקרוני ברוח‬ ‫פוסטמודרנית ביכולת התבונה התיאורטית להשיג את האמת‪ ,‬בהתאם לגישה השלטת במילייה האינטלקטואלי‪-‬פוליטי שלו‪.‬‬ ‫איני סבורה שקאלווינו נעשה באמת לפוסטמודרניסט אפיסטמולוגי‪ :‬לפרשנותי‪" ,‬ביקורת" התבונה התיאורטית היא משנית‬ ‫בכתיבתו ומסתירה את העניין האמיתי שלו במידת חופש הפעולה האנושי בתחומים שונים‪ ,‬בין היתר בחירות האמנותית של‬ ‫היוצר‪ .‬קאלווינו קיבל היבטים מסוימים של תמונת האדם הנטורליסטית העולה מחלק מאגפי המדע המרכזיים‪ ,‬אך נראה‬ ‫שדחה אחרים‪ .‬מה שהפריע לו בגישה המדעית ובגישות נוספות שראה כקרובות לה נאמר ביצירות הבדיוניות בדרכי עקלתון‬ ‫שיש להתחקות אחריהן בזהירות‪ .‬אדגים את האמביוולנטיות של קאלווינו באמצעות יחסו לתיאוריית המורכבות במדע‪,‬‬ ‫שאליה הוא הגיב בחיוב בכתיבתו הלא בדיונית‪ ,‬אך בחר להשתמש בה כצל חמקמק בלבד בספרו הבדיוני הארוך האחרון‪,‬‬ ‫"מר פלומר"‪ .‬בספר תיאורים זה גישות אחרות תופסות את קדמת הבמה‪ .‬ננסה להבין את משמעותה של תיאוריית‬ ‫המורכבות עבור קאלווינו‪ ,‬את היחסים בינה לבין הגישות האחרות בספר ומדוע בתהליך העיצוב הספרותי נוכחותה של‬ ‫תיאוריית המורכבות עומעמה למדי‪ .‬התשובות ילמדו אותנו על צרכים ספרותיים‪ ,‬על צרכים רעיוניים‪ ,‬ועל כניעות והתנגדויות‬ ‫לתפיסות רווחות בתרבות‪.‬‬ ‫רחל שרף‪ ,‬אונ' בן גוריון‪" :‬קייט המשוגעת" כמפגש של "שגעון נשי" ספרות‪ ,‬מגדר‪ ,‬רפואה ומדע‬ ‫היצירות של הצייר האנגלי יליד שוויצריה‪ ,‬הנרי פוסלי )‪ ,(1741-1825‬משלבות בין התרבות הויזואלית של תקופתו‪ ,‬לבין שירה‬ ‫וספרות גותיים‪ ,‬רומנטיסיזם וספרות מדעית‪ ,‬ולבין תרבות אופיינית לאנגליה של תקופת הנאורות‪ .‬יצירתו "קייט המשוגעת"‬ ‫)‪ (1806‬מציגה שגעון נשי‪ ,‬כמפגש בין תרבות‪ ,‬מדע‪ ,‬מגדר‪ ,‬ורפואה‪ ".‬קייט המשוגעת" התפרסמה ב‪ 1785-‬בפואימה ‪The Task‬‬ ‫של המשורר האנגלי ‪ .William Cowper‬ביצירה מוצגת נערה משרתת עם שיער סבוך ופזור‪ ,‬כמשוגעת חולת אהבה‪ .‬שגעון‬ ‫נשי היתה מוסכמה חברתית באנגליה של המאה ה‪ 18-‬ועד לאמצע המאה ה‪ ,19-‬ששפטה נשים וסימנה אותן כפגומות‬ ‫נפשית ואשפזה אותן בכפייה‪ .‬לפוסלי היו מפגשים אישיים עם שגעון והיה מודע לתסמיניו‪ .‬הוא צייר את דמותה של קייט‬ ‫מתוך מילות הפואמה תוך שילוב הדמות במראה הויזואלי של בלט עיניים ובלט תיארואיד‪ ,‬זאת על רקע נוף "עצבני וסוער"‬ ‫כנפשה המשוגעת‪ .‬סימפטומים אלה מוכרים החל מ‪ ,1835-‬בשם מחלת גרייבס‪ ,‬הנובעת מפעילות יתר של התירואיד )בלוטת‬ ‫התריס(‪ .‬פוסלי היטיב להגדיר בציורו את המבט החודר של קייט‪ ,‬שגורם אי נוחות למתבוננים בה‪ .‬הוא הכיר בחשיבותו של‬ ‫המבט הישיר והחודר ועוצמתו‪ ,‬דבר שאושר אמפירית במחקר השנים האחרונות של מדעי המוח כגורם לתחושת אי נוחות‬ ‫ומועקה לצופה המתבונן‪ .‬הוא עשה זאת בעזרת מבטה של קייט‪ ,‬בעזרת ההתרסה שבמבט ומתוך הנחה כי‪" :‬הסוכנים‬ ‫הויזואליים הם מנועים הדוחפים לתודעה ולדעה יוצאת דופן אחת‪ ,‬שאינה נכנעת‪ ...‬ציורה של קייט היה בעל מסרים מגדריים‬ ‫ובלט בשונותו בהשוואה לכל ציור בנושא השגעון הנשי בתקופתו‪ ".‬הסימביוזה בין ספרות וציור‪ ,‬יצרו אצל פוסלי ואחרים‬ ‫מומנטום של התרסה כנגד מציאות מראות הנשים "המשוגעות"‪ ,‬לכיוון מציאות של מהפיכה במובן מגדרי‪ ,‬שהחלה להתהוות‬ ‫ולחלחל‪.‬‬ ‫‪- 32 -‬‬ Philosophy and Sociology of Medicine ‫ הסלון‬- ‫צל ואור‬ Shadow & Light - Living Room Chair: Hagai Levine, Hebrew U Cristian Timmermann, Ben Gurion U: Antibiotic resistance, consumable knowledge and the patent bargain Patents are tools created by society to stimulate innovation. Temporary exclusive rights are granted to innovators who are willing to fully disclose the information needed for someone skilled in the art to carry out the invention. After the 20-year patent protection time elapses, society should be able to make freely use of the information described in the patent document, which is deemed useful enough to justify the temporary monopoly over the invention. Secrecy is thereby reduced – industry and academia gain wider knowledge on what type of research has been already carried out. Bacterial resistance to antibiotics destroys the usefulness of information listed in patent documents over time. The invention, here the antibiotic, will have a decreased effectiveness once it enters the public domain. Bacterial resistance can be slowed down, if antibiotic use is limited, by optimal compliance and by avoiding therapies with multiple antibiotics. Stimulating proper use is not compatible with pure market incentives of the patent holder, since she has to be able to maximize profits in order to recoup research and development costs and satisfy her obligations to the company’s stakeholders. Another incentive system is needed to ensure longevity of antibiotics, which at the same time does not hamper incentives for undertaking research. Inefficient use of antibiotics comes at a great cost for the global poor and public health budgets. The effective life of an antibiotic could last shorter than the time required for generic options to become legally available. If the possibility to develop new antibiotics is limited, it will also have a huge impact on the well-being of future generations. Ofer Katchergin, Levinsky College and Oranim College: Between a medical fact and 'a socio-educational phenomenon: The strange case of 'learning disabilities' in Israel A genealogical investigation of the 'learning disabilities' category formation in the psychiatric DSMs uncovers its' solidification processes up into its' current form as ' a clinical biological entity'. The current paper follows these intricate processes from the very beginning of the first mentioning of 'educational problems' in the 1952 DSM to the current 'neurological' manifestation of this entity in the contemporary medical text. More than that, the paper examines the conceptions and understandings of Israeli 'learning –disability' diagnosticians and experts regarding their clinical subject of expertise as well as regarding the aforementioned important psychiatric texts. It is revealed that while the DSM is considered as the canonical medical text in these professional cycles as well as the legitimizing source for their diagnostic and therapeutic practices, their actual conceptualizations of the 'learning disabilities' entity greatly diverge from, and sometimes even contrast with, its portrayal within the DSM. The paper then describes these divergences and contrasts in relation to the areas of etiology, symptomatology, prevalence, diagnosis methods and prognosis of this seemingly objective 'disability'. The paper also reveals the reaction strategies of 50 Israeli 'learning disability' professionals to the exposed narrative gap between the psychiatric textual portrayal and the educational portrayal (that was uncovered via 50 interviews). It is interestingly revealed, among other things, that the 'learning disability' professionals' narrative deconstructs not only the disability description and characterization (as codified in their own legitimizing medical text), but also the very claimed 'factual nature' of these clinical categories. The paper concludes with explicating the aforementioned 'learning disability' professionals' basic tension of accepting the DSM text as 'scientific' and canonical while diverging from it conceptually and practically (and even opposing it) at the same time. The claim is made that this tension can partly be explained by the specific political, social and cultural configurations of the 'learning disability' professionals' community who struggles vis-a-vis other medical or paramedical professional communities for a symbolic and economic share in the prospering 'learning disability' social field. Omi Leissner, Bar Ilan U: How to prove that you're the Mom: from the Judgment of Solomon to the Population Registry Law (amendment no. 9), 2005 ‫עשרה‬-‫ מדובר באב משפחה ירושלמית שאנס באופן שיטתי נערה בת שש‬.‫ נחשף בתקשורת סיפור מזעזע‬2005 ‫בינואר‬ ‫ אלא‬,‫ הוזעק רופא למקום‬,‫ מיד לאחר מכן‬.‫ הנערה הרתה לו וילדה ילד – בבית המשפחה‬.‫ששהתה בביתו כמטפלת לילדיו‬ ‫ כך הביאו‬.‫ רעייתו של האב נכנסה למיטה יחד עם התינוק והעמידה פנים כאילו זה עתה ילדהו‬,‫שבעוד הנערה גורשה למטבח‬ .‫המטפלת כבנם לכל דבר‬-‫בני הזוג לרישום תינוקה של הנערה‬ - 33 - ‫בעקבות חשיפת מקרה זה‪ ,‬הזדרזה חברת כנסת חדשה וחרוצה להביא לידי תיקון חוק מרשם האוכלוסין‪ ,‬התשכ"ה – ‪.1965‬‬ ‫בתיקון נקבעו מספר תנאים חדשים‪ ,‬נוקשים למדי‪ ,‬לרישום ילד – ולמעשה‪ ,‬לווידוי זהות אימו ‪ --‬כאשר הוא נולד בלידה‬ ‫שאירעה "במקום שאינו מוסד ולא טיפלו בה רופא או מיילדת"‪ .‬במקרה כזה נקבע שיצורפו להודעת הלידה "כל אלה"‪(1) :‬‬ ‫תצהירים מטעם הורי הילוד בדבר היותה של האם הילוד אמו הטבעית; )‪ (2‬אישור רפואי‪ ,‬שניתן בידי גינקולוג על מעקב אחר‬ ‫הריון‪ ,‬שנערך החל מהשבוע ה‪ 28-‬להריון; )‪ (3‬אישור רפואי‪ ,‬שניתן בידי גינקולוג אשר בדק את אם הילוד בתוך ‪ 24‬שעות‬ ‫מהלידה‪ .‬בהמשך נקבע שבהעדר המסמכים שצוינו‪ ,‬תצטרך האישה לעבור בדיקה גנטית לשם קביעת אימהות‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬אם כן‪ ,‬החליט המחוקק הישראלי בן זמננו להתמודד עם מצב של אי‪-‬וודאות בדבר זהותה של האם הביולוגית‪ .‬נשאל‪:‬‬ ‫איפה האב )הביולוגי( בכל הסיפור הזה ?ואיך הוראת חוק זו נמדדת מבחינת מדעית וכן מבחינת השמירה על זכויות אדם‪.‬‬ ‫בהצגה זו‪ ,‬אשאף לענות על שאלות אלה על‪-‬ידי אבחון החוק הנדון בראי היסטורי –תרבותי‪.‬‬ ‫"אז ָתּבֹאנָ ה ְשׁ ַתּיִ ם נָ ִשׁים זֹנוֹת ֶאל‬ ‫נקודת השוואה בולטת היא "משפט שלמה" כשפי שהוא מובא בספר מלכים א' )ה ‪',‬יא( – ָ‬ ‫ַה ֶמּ ֶל ‪. ..‬וַ יָּ ָמת ֶבּן ָה ִא ָשּׁה ַהזֹּאת‪ ....‬וָ ָא ֻקם ַבּבּ ֶֹקר ְל ֵהינִ יק ֶאת ְבּנִ י‪ ,‬וְ ִהנֵּ ה ֵמת; וָ ֶא ְתבּוֹנֵ ן ֵא ָליו ַבּבּ ֶֹקר‪ ,‬וְ ִהנֵּ ה א ָהיָ ה ְבנִ י ֲא ֶשׁר יָ ָל ְד ִתּי‪".‬‬ ‫כידוע‪ ,‬במקרה הזה פסק המלך שלמה להביא אליו את חרבו וכו'‪ .‬הפתרון עליו חשב המלך זיכה אותו בשבחים‪ .‬אך נשאלת‬ ‫השאלה‪ :‬איך היינו מעריכים את הצעתו של המלך שלמה על‪-‬פי מדדי המדע של ימנו וכן מול שיח השמירה על זכויות אדם בר‬ ‫ימננו ?‬ ‫נקודת השוואה אחרת תהיה המדרש על שרה אימנו ודרך ההתמודדות שלה ושל אברהם אבינו עם השמועות שרווחו לאחר‬ ‫לידת יצחק כי כלל לא בנם הוא‪ .‬בהמשך‪ ,‬נרחיק לכת לאירופה של מלכים ולדרך בה נהגו בני מלכות להוכיח זהותם‬ ‫האמיתית של יורשי עצר ואף למחזה של ברטולט ברכט ‪ --‬מעגל הגיר הקווקזי )‪ .(1944‬שוב נשאל איפה האב )הביולוגי(‬ ‫ומדוע גילוי זהותה של האם הביולוגית חשוב כל כך? אסיים ואציין את מסקנתי כי הדרישות "המדעיות" שהציב המחוקק בן‬ ‫זמננו עוברות את גבולות המידתיות ופוגעות שלא בצדק בזכויות ובחירויות של נשים יולדות‪.‬‬ ‫בן‪-‬כן‪ ,‬עיניים כחולות‪ -‬לא; ‪Shachar Zuckerman, Sigal Gooldin, Ephrat Levy Lahad, and Altarescu Gheona, Hebrew U:‬‬ ‫יישומים מקובלים לטכנולוגיית אבחון טרום השרשה בקרב משתמשי הטכנולוגיה‬ ‫אחת מטכנולוגיות הפריון החדשות שהתהוו בעשרים השנה האחרונות הינה אבחון טרום השרשה ‪Preimplantation genetic‬‬ ‫)‪ .diagnosis (PGD‬בתהליך זה‪ ,‬המבוסס על הפריה חוץ גופית )‪ (IVF‬נערכת בדיקה של תא אחד מהעובר‪ ,‬קביעת מעמדו‬ ‫הגנטי והחזרה לרחם האשה עוברים בריאים בלבד‪ .‬בעזרת טכנולוגיה זו ניתן לבצע אבחון של כל מצב רפואי‪ ,‬כמו גם תכונה‪,‬‬ ‫הקשורה בחומר הגנטי‪.‬‬ ‫בראשית הדרך פותח תהליך זה כאלטרנטיבה לאבחונים טרום לידתיים מסורתיים לזוגות הנמצאים בסיכון להולדת צאצא‬ ‫חולה במחלה חמורה‪ ,‬אבחונים הכרוכים בהחלטות לגבי הפסקת הריון‪ ,‬במידה ומזוהה עובר חולה‪ .‬עם השנים התרחב‬ ‫השימוש בטכנולוגיה למצבים רפואיים בדרגות חומרה שונות ועד למצבים חברתיים‪ ,‬כגון מין העובר‪.‬‬ ‫בשל העובדה כי התהליך מערב החלטות ושאלות כבדות משקל מהבחינה הרפואית‪ ,‬האישית החברתית והמוסרית‪ ,‬ברחבי‬ ‫העולם נערכים דיונים משמעותיים בקהילייה המדעית לגבי הטכנולוגיה ויישומיה‪ ,‬והמחלוקות האתיות לגבי שימושי‬ ‫הטכנולוגיה וההצדקה להם מעוררים דיון סוער בקרב פילוסופים‪ ,‬סוציולוגים‪ ,‬גנטיקאים וכיו"ב‪ .‬ברם‪ ,‬מידע לגבי עמדות‬ ‫המשתמשים בטכנולוגיה כמעט ואינו קיים‪ .‬ביקורת הועלתה גם לגבי החלטות של מועצות ביו‪-‬אתיות שונות שהתעלמו‬ ‫מעמדות הציבור בעניין זה‪.‬‬ ‫תהליך ה ‪ PGD‬מבוצע בישראל לשימוש קליני מזה עשור ומגזרים רבים של האוכלוסייה משתמשים בו‪ .‬הקווים המנחים‬ ‫לקביעת ההתוויה לשימוש ב ‪-PGD‬נקבעו על ידי מומחים ביו‪-‬אתיים ורפואיים באופן בלעדי‪ ,‬ללא שיתוף נציגי המשתמשים או‬ ‫הציבור וללא קבלת מידע על עמדותיהם‪.‬‬ ‫כחלק ממחקר מקיף על חוויות ועמדות של משתמשים ‪ PGD‬באוכלוסייה הישראלית‪ ,‬נערכו ‪ 34‬ראיונות עומק חצי מובנים עם‬ ‫משתמשי‪ PGD.‬המרואיינים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬נשאים למצבים רפואיים מסוגים שונים ובעלי רקע סוציו‪-‬אקונומי מגוון‪ .‬במהלך‬ ‫הראיונות נבדקו עמדות לגבי צדדים אתיים וחברתיים של תהליך ה ‪ PGD,‬לצד חוויות‪ ,‬חששות והחלטות הכרוכים בתהליך‪.‬‬ ‫בתגובה להצגת מספר מקרי מבחן עם שימושים שונים של‪ PGD,‬גרסו כמעט כל הנבדקים כי ‪ PGD‬הינו מוצדק לכל שימוש‬ ‫רפואי‪ ,‬כולל למצבים שאינם מסכני חיים )כגון חרשות( ולמצבים שיש להם גיל פריצה מאוחר )כגון נטייה לסרטן(‪ .‬למרות‬ ‫שלא הוצג מקרה של ‪ PGD‬לברירת עוברים על בסיס תכונות אסטטיות )כגון עיניים כחולות‪-‬שיער בלונדיני(‪ ,‬רבים מהנבדקים‬ ‫העלו בעצמם אפשרות תיאורטית זו‪ ,‬והביעו התנגדות עזה לה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ברירת מין עובר מסיבות שאינן רפואיות )כגון‬ ‫איזון משפחתי( נראתה מוצדקת מוסרית למרבית המשתתפים‪ ,‬ורבע מהם אף אמרו כי היו משתמשים בה‪ ,‬לו היה ניתן‪.‬‬ ‫עיקרון האוטונומיה של ההורים היה העיקרון החזק ביותר בקביעת השימושים המותרים ב ‪ PGD‬לדעת הנבדקים‪.‬‬ ‫עמדותיהם של המשתמשים ב ‪ PGD‬ושל הציבור בכלל צריכות להוות מרכיב חשוב בדיונים המקצועיים הנערכים לגבי‬ ‫השימוש המוסרי בטכנולוגיות פריון‪ ,‬ובכללן ‪ PGD,‬והן יתרמו נקודת מבט נוספת ובעלת חשיבות עצומה בעיצוב קביעת‬ ‫המדיניות בתחום זה‪.‬‬ ‫‪- 34 -‬‬ Science & Technology in Zionist Ideology & Imagination ‫ ניצוצות‬- ‫צל ואור‬ Shadow & Light - Sparks Chair: Menachem Fisch, Tel Aviv U From their earliest 19th century formulations, Zionist ideologies of almost every sort found inspiration and solace in modern Western science and technology. Early Zionist polemics often read like scientific utopias, and many later attempts to justify Jewish settlement of Palestine found virtue in the ability of immigrants to modernize the Levant by bringing with them the most advanced European knowledge and techniques. From the very first (and indeed until today), science and technology have served as ideological, political and practical tools for Jews wishing to settle in Palestine and form a state there, funding unique and complicated forms of colonialism and orientalism, and shedding light on the history of the region over the past 150 years. Tal Golan, UCSD: The Scientific Imagination and the Origins of Zionism My talk will examine the best-known Zionist Jewish Utopia – Herzl 1902 Altneuland against the background of Western utopian imagination, starting with the famous New Atlantis, published in 1626 by Francis Bacon. Herzl and Bacon shared much in common - both were lawyers by education, proliferated writers by nature, and famed statesmen by destiny. Both early 17th-centuries Christian society and late 19th-century Jewish society saw their religious and social hierarchies coming under increasing pressure, and both Bacon and Herzl devised ambitious plans to salvage their society, and in both cases, science, pure and applied, figured front and central in the restoration project. Finally, both Bacon and Herzl turned to the utopian genre after seeing their political agenda coming to a bitter end. New Atlantis and Altneuland were their last major publication, and contained their final dream in its purest form. New Atlantis has long been recognized as an origin story for modern Western society. But in what sense can we recognize New-Old Land as an origin story for modern Israel? Noah Efron, Bar Ilan U: "Our Country Stands at a Crossroad": Science as a Bridge between East and West in Zionist Ideology In the swelter of August, 1960, 120 notables representing forty emerging African and Asian nations, gathered at the Weizmann Institute of Science for a conference on “The Role of Science in the Advancement of New States.” The event was conceived two years earlier by Abba Eban, then Israel’s ambassador to the United States, who had since become President of the Institute and Israel's Minister of Education. “The history of our times,” Eban explained, “will be written largely by the two groups of men who came together for the first time at the Conference —the statesmen of developing nations and the leaders of scientific disciplines.” Israel alone could mediate between these two groups, for Israel alone stands “in simultaneous kinship to the scientists and to the representatives of new states.” Eban's persuasion that Israel could harmonize between West and East, developed counties and developing, scientific cultures and pre-, was an expression of an ideological tradition reaching back to the earliest days of the Zionist movement. This tradition saw Zionists as mediators between East and West. In it, science was prized for bringing the best of Western progress to the underdeveloped East. Still, the ultimate aim was not full Westernization, but bridging the developed, but decadent West with the more vital undeveloped nations of Africa, Asia and the Middle East. This paper will describe this mélange of colonialism, orientalism and ambivalence about Jews' place in Western culture, and its place in the formation of Zionist attitudes towards science and technology. Nadav Davidovich, Ben Gurion U: Health and nation building: Exploring Zionism and public health in context During the last decades, numerous studies have pointed out the significant role of medicine and public health in shaping national identity formation, as well as in the nation-building process, especially in immigrant nations. Recently, taking the "social history turn" in the history of medicine, I want to challenge Asaf Likhovsky's claim that a new generations of Israeli historians has emerged, whom he describes as “post-post-Zionists.” In this paper I use recent studies in the history of medicine and public health in Palestine/Israel to argue that Likhovsky's prism is too narrow. Recent works in the field of history of medicine and public health in the Israeli context should be understood in a wider context of shifts in general historiography and not only in the narrow local discussion of post-Zionism, revisionism or "post-post Zionism." Israeli historians' choice of topics and their way of analysis should be understood as part of the writing of social history of medicine and public health as it has changed and continue to change in Israel as in other countries. Clearly, these new studies did not emerge in a vacuum and were influenced by current debate on Zionism and post Zionism. However, the main change in framework expressed in such studies, derive from - 35 - broader processes that are taking place in history of medicine as a discipline, including new areas of research and the new methodologies used by social historians. Philosophy of Social Science ‫פינת הדגמות‬ Demonstration Corner Chair: Ittay Nissan, Hebrew U Piki Ish-Shalom, Hebrew U: Democratic Peace: A Political Biography The paper, which is based on my recently published book, will portray the political biography of the theories of democratic peace, analyzing the complex socio-political process by which they migrated outside academia and had various effects on the political realities of the day; effects which contravenes the common understanding of academe as an ivory tower. But paraphrasing Marx, the theories made history, but not under circumstances chosen by their theoreticians, and consequently, not as intended by them (see, for example, the theories' contribution for the war in Iraq). So, although the political biography of democratic peace indeed contravenes the common and positivist understanding of academe as an ivory tower, it does not necessarily confirm the naivety of many critical theoreticians regarding the political powerfulness of academe. The paper confronts this startling phenomenon of the discrepancy between hopes, expectations, and intentions, on the one hand, and actual real-world ramifications on the other hand. It deals with it theoretically, offering a model of theory as a hermeneutical mechanism; theory that migrates outside academia with the help of interested political agents, making its way to the public and political worlds, evermore politicized in the process. It is there in the public and political arenas, that the theory's political metamorphosis is completed, where it is stripped of its academic robe and translated into public and political representations and misrepresentations that only slightly resemble its academic origin yet carry grave real-world ramifications. No less importantly, the paper also confronts the phenomenon ethically. It concludes by raising the issue of the responsibilities of theoreticians for those real-world ramifications, political harms, and moral wrongs that theories cause; ramifications, political harms, and moral wrongs that more often than not are not fully controlled by the theoreticians. William Krieger, University of Rhode Island: Philosophy, Archaeology, and the Black Market In the last century, 'scientific archaeologists' have split from their antiquarian colleagues over the role that provenience (context) plays in the value of an artifact. These archaeologists changed the focus of archaeology, in part, by connecting Hempelian models of science to archaeological practice. These archaeologists are at odds with nonarchaeologist excavators because, unlike other relic hungers, an archaeologist’s emphasis is on documenting an artifact's context s/he removes it from its original location. Archaeologists use the contextual information they gather to place ‘their’ artifacts within a larger assemblage and hopefully within a particular time and space. Once analyzed, the artifacts found in a site or region can be used to document, to understand, and explain the past. Given the central place of context for archaeological excavation, archaeologists have done everything in their power to combat the black market. Arguing that an artifact’s value must be solely associated with its find-spot, archaeologists have used a combination of ethical arguments and international legislation to demand that nonarchaeologists stop digging and to force the return of materials gathered by illicit means. The archaeological position runs counter to other stakeholders’ beliefs surrounding the value of artifacts, leading to questions about whether other voices have a legitimate claim on artifacts. Additional questions stem from the means used to stop local digging. The measures currently in effect have not stopped these practices. Additionally, archaeologists’ efforts have alienated groups living at the sites archaeologists visit. In this paper, I will argue that only by understanding the value of artifacts to all stakeholders can archaeologists effectively combat the black market. To this end, I will suggest some theoretical and ground level best practices to help archaeologists better serve both the academy and the local economy. Yochai Ataria, Hebrew U: Boundaries and Ownership: Where Does the Subject End and the World Begin? The Case of Mindfulness This paper examines the questions of where one ends and the world begins; the nature of the boundary between the individual and the world, and whether the sense of ownership can be reduced to one's physical boundaries? To this end it utilizes the results from a study of twenty seven seniors meditators (<10,000 hours), since the ability of meditators to introspect upon the bodily level of experience, including theirs sense of boundaries is well recognized. - 36 - The main conclusions of this paper are that (a) the boundaries of the body-as-object are not equivalent to the individual's sense of boundaries; (b) the sense of boundaries depends upon sensory activity, for instance hearing by itself, independently of the sense of sight, cannot generate a sense of separation from the world; furthermore, (c) sense of boundaries should be defined by the level of flexibility. In addition, (d) the sense of ownership cannot be reduced to the sense of boundaries, yet (e) the sense of ownership depends on the level of flexibility of the sense of boundaries. Chen Earon, Tel Aviv U: The Natural Price for Adam Smith as a Moral Basis of the Commodities Market ‫ מקובל לראות במחיר הטבעי‬.‫הרצאה זו תעסוק במושג המחיר הטבעי כפי שהוא מופיע בעושר העמים של אדם סמית‬ ‫ של המושג מחיר שווי משקל כפי שיופיע כמאה וחמישים שנה מאוחר יותר בתיאוריית שווי‬,‫ או מקדימה‬,‫כגרסה גולמית‬ . ‫המשקל הכללי‬ ,‫ לצד כתביו על מוסר ומשפט‬,‫ בכוונתי להראות שבחינת הכתבים הכלכליים של אדם סמית‬.‫אני אבקש להפריך טענה זו‬ ‫מעלה את האפשרות שסמית ייחס למחיר הטבעי תפקיד שונה לגמרי מזה אשר יוחס לו על ידי התומכים של תיאוריית שווי‬ : ‫המשקל הכללי‬ ‫המחיר הטבעי לאדם סמית אינו המחיר אליו מגיעים הסוחרים בסופו של מיקוח ואשר בו נמכרת הסחורה בסופו של יום‬ ‫עסקים אלא להיפך – זהו המחיר הראשוני המונח "על השולחן" עוד בטרם החל המשא ומתן ואשר אם הוא הוגן יתקיים עליו‬ . ‫משא ומתן‬ ‫המחיר הטבעי מאפשר לאדם סמית לתאר את השוק כמוסד חברתי המבוסס על הוגנות אשר בו באים לידי ביטוי שני‬ ‫ הוא משמש עבור סמית כליבו הפועם של השוק כמוסד‬.‫ אהבה עצמית והרגישות לצורכי הזולת‬:‫מאפיינים עיקריים של האדם‬ .‫ מצד אחד בסיס להסכמה ומן הצד השני סלע מחלוקת‬- ‫חברתי‬ ‫בניגוד לתיאוריית שווי המשקל הכללי בה מידת ההגינות של המסחר נמדדת על פי מחירה של הסחורה בסופו של התהליך‬ ‫)עד כמה המחיר קרוב או רחוק ממחיר שווי המשקל המחושב( הרי שלפי אדם סמית כל מחיר שיתקבל יהיה הוגן כל עוד‬ . ‫ מחיר פתיחה הוגן )מחיר טבעי( ומסחר הוגן‬:‫נתקבל בדרכים ישרות ועל פי חוקי המוסר וההוגנות‬ Philosophy of Physics, Probability, and Information ‫בר אשליות‬ Illusions Bar Chair: Oron Shagrir, Hebrew U Vladimir Reznikov, Institute of Philosophy and Law, SBRAS: On the analysis of Kolmogorov’s conditions of the probability theory application Unlike Kolmogorov’s axiomatics, of probability theory which all mathematicians know, his requirements to the probabilities of events, so that they can be studied in the applications of probability theory, are not popular. Kolmogorov’s requirements to probabilities include two conditions. The A postulate states that, for large number of trials, the event’s frequency is approximately equal to its probability. The B postulate states, if in a single conducted experiment a low-probability event is realized, which is a consequence of the investigated statistical hypothesis, then the hypothesis is refuted. The B postulate is the strong form of Cournot’s principle. Kolmogorov’s requirements to the application of probability theory are topical. For example, on one hand, the principle has a pragmatic significance, since it plays the role of a bridge, connecting mathematics with the application practice. On the other hand, they have not been analyzed until very recently. In some works Shafer and Vovk proposed several explanations of the undesirable dependence of the A postulate on the B postulate on the basis of Bernoulli’s theorem, which had been discovered earlier by Borel, Levy. In our work, the most convincing of the explanations are determined. The first is based on the independent significance of the A postulate due to its affinity to the frequentist interpretation. The second is connected with the difficulties of application of Bernoulli’s theorem. In my work I reinforce the second explanation and suggest my own explanation. The second explanation is fortified on the basis of argumentation of the Bernoulli’s theorem correctness for the weakly dependent variables. Thus, due to the difficulties of checking the data independence, indicated by Shafer and Vovk, there are added the problems of verification of the Markov dependence and others. My own explanation is built on the criticism of the B postulate due to the philosophical, logical and pragmatic reasons. It is shown Cournot’s principle has not a probabilistic but a probabilistic-deterministic nature; it does not take into account the intellectual and other resources for determination of the small probabilities of events. This principle is not universal: there are presented several structures, for which Cournot’s principle is not adequate. - 37 - As a result, I have demonstrated that the dependence of the A postulate on the B postulate on the basis of Bernoulli’s theorem is not an essential shortcoming. Vasil Penchev, Bulgarian Academy of Sciences: Incompleteness: Gödel and Einstein The thesis is: Einstein, Podolsky and Rosen’s argument (1935, Can Quantum-Mechanical Description of Physical Reality Be Considered Complete?) is another interpretation of the famous Gödel incompleteness argument (1931, Über formal unentscheidbare Sätze der Principia mathematica und verwandter Systeme I) in terms of quantum mechanics. The close friendship between the Princeton refugees Einstein and Gödel might address that fact. However the outlines of a common set-theory structure interpretable in both ways are much more essential concerning the incompleteness (or openness) of infinity: An arbitrary infinite countable set “A” and another set “B” so that their intersection is empty are given. One constitutes their union “C”, which will be an infinite set whatever B is. Utilizing the axiom of choice, a one-to-one mapping “f ” exists. One designates the image of B into A through f by “B(f)” so that B(f) is a true subset of A. If the axiom of choice holds, there is always an internal and equivalent image as B(f) for any external set as B. Thus, if one accepts that B(f) coincides with B, whether an element b of B belongs or not to A is an undecidable problem as far as b(f) coincides with b. However if the axiom of choice is not valid, one cannot guarantee that f exists and should display how a constructive analog of “f” can be built. If one shows how f to be constructed at least in one case, this will be a constructive proof of undecidability as what Gödel’s is. The EPR argument interprets the same structure: There is an initial quantum system Q, which is divided to two other systems P and S moving with some relative speed to each other in space-time. For Q, P, and S are quantum systems and they are represented by three infinite-dimensional Hilbert spaces, the EPR argument can be bared to the following set-theory core: There is an initial infinity Q, which is divided into two infinities P and S, each of which suggests an external viewpoint to the other. So each of the two pairs (P, Q) and (Q, P) models the above structure and can serve to demonstrate the “incompleteness of quantum mechanics”, which produces that description of reality. However the cause is the paradoxical properties of infinity rather than the description of quantum mechanics once forced to introduce infinity in itself. Nir Fresco, U Wollongong: The Structuring of Data In an era when vast amounts of information are available, an immediate question arises: ‘How can information processing be done both efficiently and effectively?’. The Internet is a source of just few types of information. Other types of abundant information are available in the genome, in the rings of a tree trunk, in sound waves reflected from some surface and in ultraviolet rays from the Sun. One obvious partial answer to the question above is through the structuring of data. Whilst the structuring of data plays an essential role in information processing artifacts, such as computers, modems, routers and telephone exchange systems, they are also present in natural systems, such as biological organisms. For example, hemoglobin is formed in the human body by structuring individual pieces of “data” such as iron, copper, folate and B12. But how are we to understand the structuring of data? According to the Kantian paradigm in epistemology, for example, our experience of the physical world consists of perceived objects on the basis of being ordered and organized to be comprehensible (Illari, 2013, §1.4). And, similarly, in classical physics, “[w]e are concerned not so much with the existence of things as with the objective validity of relations; and all our knowledge of atoms can be led back to, and depends on, this validity” (Cassirer, 1956, p. 143). In this paper, we focus on the question: ‘What are the distinguishing features of structured data in data-processing systems?’. Whilst a single datum cannot have any non-reflexive relationship, when two or more data exist, there is the potential for a non-reflexive relationship obtaining among those data. At the very least, there is the potential for both spatial and temporal ordering of the data. And each relationship that obtains between two, or more, pieces of data is itself a datum. The main thesis of this paper is that it is the data-processing system that structures data. Our analysis is restricted to computational systems. Some computational systems can perform their work on unstructured data, whereas others, more complex, systems require that the data be structured. References Cassirer, E. (1956). Determinism and indeterminism in modern physics: historical and systematic studies of the problem of causality. Yale University Press. Illari, P. (Ed.). (2013). The Philosophy of Information: a Simple Introduction (2nd ed.). Retrieved from http://socphilinfo.org/teaching/book-pi-intro/preface - 38 -