חשוון תשע"ה - נובמבר 2014 - המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

‫מהנדסים לרעיונות גדולים‬
‫עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון | גיליון ‪ | 34‬חשוון תשע"ה | נובמבר ‪2014‬‬
‫רעיונות גדולים‬
‫מתחילים כאן‪.‬‬
‫| עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון | ‪3‬‬
‫‪ | 2‬גיליון ‪34‬‬
‫דבר העורכת‬
‫‪ SCE‬למען הלוחמים‬
‫השנה החדשה מציבה בפנינו מטרות ואתגרים‬
‫חדשים להמשך צמיחתה והתפתחותה של המכללה‪.‬‬
‫בגיליון שלפניכם תוכלו לקרוא על שלל גווניה‬
‫של העשייה‪.‬‬
‫תושבים מכל קצות הארץ וסטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים‬
‫הצטרפו לסטודנטים של ‪ ,SCE‬שהובילו מבצע נרחב ומאומץ לגיוס‬
‫כספים‪ ,‬איסוף ברכות וחבילות ומגוון יוזמות נוספות למען חיילי‬
‫צה"ל שנלחמו במבצע "צוק איתן"‬
‫פרויקטי הגמר של הסטודנטים שלנו זוכים‬
‫לכותרות בתקשורת ולפניות ממשקיעים‪ .‬על‬
‫כמה מהם תוכלו לקרוא בהרחבה בגיליון זה‪.‬‬
‫עוד תוכלו לקרוא על פעילותו הענפה של‬
‫המרכז ליזמות ולחדשנות‪ ,‬שהוביל את אירועי‬
‫"ליל המדענים" עם יותר מ‪ 2000-‬מבקרים בשני‬
‫הקמפוסים של המכללה!‬
‫ברצוני לאחל לכולנו ‪ -‬סטודנטים‪ ,‬בוגרים‪ ,‬ידידי‬
‫המכללה‪ ,‬חברי הסגל האקדמי‪ ,‬המנהלי והטכני‬
‫ שנה של אושר ובריאות‪ ,‬צמיחה ושגשוג; שנה‬‫של התפתחות ושל פריצות דרך בכל תחומי חיינו‪,‬‬
‫אם במדע ואם בחיים האישיים‪.‬‬
‫בהצלחה בלימודים ובעשייה‬
‫וקריאה מהנה‪,‬‬
‫‬
‫‬
‫טליה גרש‬
‫רמ"ד קשרי ציבור‬
‫מדי יום ביומו עמלו הסטודנטים‪ ,‬חברי סגל‬
‫ותושבים מתנדבים‪ ,‬על איסוף ברכות וחבילות‪,‬‬
‫על גיוס כספים לתרומות ועל קנייה של המוצרים‬
‫הנדרשים ואריזתם‪ .‬העבודה נמשכה משעות‬
‫הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות‪,‬‬
‫עת יצאה משאית עם חבילות שנארזו לשטחי‬
‫הכינוס‪ .‬יוזמות רבות נוספות התקיימו במקביל‪,‬‬
‫בהן ערבי "על האש" וערבי קריוקי ללוחמים‬
‫שיצאו לרענון קצר בשטחי הכינוס‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הסטודנטים שמרו על קשר הדוק עם קצינים‬
‫ונגדים‪ ,‬לתיאום האירועים והעברת החבילות‪.‬‬
‫התוצאות מרשימות במיוחד בשל סגירת הקמפוסים בימי‬
‫הלחימה וביטול בחינות ואירועים‪ ,‬כולל הימים הפתוחים‬
‫‪ 823‬סטודנטים חדשים הצטרפו השנה ל‪5,000-‬‬
‫הסטודנטים הלומדים ב‪ SCE-‬המכללה האקדמית‬
‫להנדסה ע"ש סמי שמעון‪ .‬בכך רשמה המכללה‬
‫גידול של ‪ 6%‬לעומת אשתקד‪.‬‬
‫במהלך מבצע "צוק איתן" התגייסה המכללה‪,‬‬
‫בשיתוף עם אגודת הסטודנטים‪ ,‬לאיסוף חבילות‬
‫ולפעילויות נוספות למען חיילי צה"ל‪ .‬סטטוס‬
‫אחד בפייסבוק שהעלתה הילה אלמלם‪ ,‬רכזת‬
‫סטודנטים במנהל‪ ,‬גרף למעלה מ‪3000-‬‬
‫שיתופים ותגובות ‪ -‬והמלאכה החלה‪.‬‬
‫תושבים מכל קצות הארץ וסטודנטים ממוסדות‬
‫אקדמיים שונים הצטרפו לסטודנטים של ‪,SCE‬‬
‫שהובילו את מבצע האיסוף מיומו הראשון‪ .‬רבים‬
‫הגיעו לעזור‪ ,‬ורבים אחרים שלחו תרומות עבור‬
‫מבצע האיסוף‪.‬‬
‫למרות "צוק איתן"‪ :‬גידול של ‪ 6%‬במספר‬
‫הנרשמים ל‪SCE-‬‬
‫תוצאות אלה מרשימות במיוחד לאור מיקומם‬
‫של הקמפוסים באשדוד ובבאר שבע‪ ,‬סגירתם‬
‫בימי הלחימה בהתאם להנחיות פיקוד העורף‬
‫וביטול הימים הפתוחים‪ ,‬בחינות‪ ,‬אירועים ועוד‪.‬‬
‫מתנדבים ביקרו מדי יום את החיילים שנפצעו‬
‫ואושפזו במרכז הרפואי סורוקה והעניקו לכל‬
‫אחד מהם תיק של המכללה והאגודה‪ ,‬מלא בכל‬
‫טוב‪ .‬במקביל‪ ,‬מתנדבים נוספים ערכו הפעלות‬
‫לילדי העובדים בבתי החולים‪ ,‬במטרה לאפשר‬
‫לעובדים לעשות את מלאכתם ב"ראש שקט"‪.‬‬
‫המחלקות המובילות במספר הנרשמים הן הנדסת‬
‫בניין ‪ -‬עם עלייה של ‪ ,11%‬הנדסת מכונות ‪ -‬עם‬
‫עלייה של ‪ ,7%‬והנדסת תוכנה ‪ -‬עם עלייה של‬
‫‪ .9%‬שיעור הנשים שהתעניינו בלימודי הנדסה‬
‫עומד על כ‪.25%-‬‬
‫גידול משמעותי‪ ,‬של כ‪ ,15%-‬נרשם במספר‬
‫הסטודנטים מתכנית עתידים ‪ -‬תכנית המרכזת‬
‫עתודאים מצטיינים מערי הפריפריה בכל רחבי‬
‫הארץ ‪ -‬שיתחילו ללמוד השנה במכללה‪.‬‬
‫כמוסד המכשיר אלפי מהנדסים‪ ,‬המכללה‬
‫נותנת מענה לצורך בטיפוח הדור הצעיר בתחומי‬
‫ההנדסה והטכנולוגיה‪ ,‬מסייעת בהדבקת הביקוש‬
‫העצום לאנשי מקצוע מעולים ומהווה נדבך חשוב‬
‫בבניית המשק הישראלי בכלל‪ ,‬כמו גם בפיתוחו‬
‫הכלכלי‪ ,‬האקדמי והחברתי של אזור הדרום‪.‬‬
‫המכללה ממשיכה בקידום סביבת הלימודים‬
‫של הסטודנטים ובהתאמתה לטכנולוגיה של‬
‫המאה ה‪.21-‬‬
‫במהלך מבצע "צוק איתן"‪ ,‬המכללה פעלה‬
‫ביתר שאת כדי לתת מענה הולם למצב המיוחד‬
‫שאליו נקלענו ‪ -‬במתן סיוע‪ ,‬בהכרה ובבניית‬
‫מערכת תמיכה מתחשבת לכלל הסטודנטים‪,‬‬
‫ובפרט לאלו ששירתו במילואים‪ .‬המבצע הדגים‬
‫יותר מכול את הרוח ההתנדבותית ואת שיתוף‬
‫הפעולה של הסטודנטים וחברי הסגל‪ ,‬הראויים‬
‫להערכה רבה‪.‬‬
‫המבצע עורר הדים רבים והצליח לגייס תרומות‬
‫רבות של כספים‪ ,‬ביגוד וטואלטיקה‪ ,‬ארוחות‬
‫חמות לגדודים שלמים ועוד מיני מחוות יפות‪ .‬כל‬
‫אלה בתיווך ובליווי של אגודת הסטודנטים ושל‬
‫סגל המכללה‪ .‬תודתנו נתונה לכל מי שתרמו‪,‬‬
‫התנדבו ופעלו למען מטרה חשובה זו‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬מדינת הסטארט‪-‬אפים‪ ,‬כמהה‬
‫למהנדסים גם בתחום הביטחוני ‪ -‬ממהנדסי‬
‫מכונות המייצרים נשק הגנתי המשנה את פני‬
‫הלוחמה כמו "כיפת ברזל"‪ ,‬ועד למהנדסי תוכנה‬
‫המשתלבים בקו ההגנה הקיברנטי של ישראל‬
‫ומגנים מפני מתקפות סייבר‪ .‬המבצע האחרון‬
‫הוכיח את הצורך בהגדלת מספר המהנדסים‬
‫בארץ והכשרתם בכל תחומי ההנדסה‪.‬‬
‫עיתון המכללה האקדמית להנדסה‬
‫ע"ש סמי שמעון‬
‫גיליון ‪ | 34‬חשוון תשע"ה | נובמבר ‪2014‬‬
‫חברי הסגל במכללה עשו וממשיכים לעשות‬
‫כל שביכולתם כדי לאפשר לכם‪ ,‬הסטודנטים‪,‬‬
‫להצליח בלימודיכם‪ .‬לרשותכם עומדת מערכת‬
‫תמיכה רחבה של מלגות‪ ,‬תגבורים ויחס אישי‪.‬‬
‫מוציא לאור‪ :‬מדור קשרי ציבור‬
‫עורכת‪ :‬טליה גרש‬
‫חברי המערכת‪ :‬יפה דניאלי‪ ,‬זהר וולפרט כהן‪,‬‬
‫הילה מהרבני‪ ,‬דבורה כורם‪ ,‬דקלה בר‬
‫צילומים‪ :‬קנר הפקות‪ ,‬דודי גרינשפן‪ ,‬אפי צור‪,‬‬
‫נמרוד סונדרס‬
‫כתובת‪ :‬רח' ביאליק ‪ ,56‬באר שבע‬
‫טל‪ | 08-6475602 .‬פקס‪08-6475801 .‬‬
‫עיצוב והפקה‪ :‬סטודיו רווה‪-‬פלג‪08-6460012 ,‬‬
‫‪[email protected] | www.sce.ac.il‬‬
‫משולחן הנשיא‬
‫אני מאחל לכולנו שנת לימודים פורייה וטובה‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‬
‫‬
‫סטודנטים של ‪ sce‬בעת מבצע האיסוף‬
‫סטודנטים חוגגים את פתיחת שנה"ל‬
‫פרופ' יהודה חדד‬
‫נשיא‬
‫‪ | 4‬גיליון ‪34‬‬
‫חדשות ואירועים‬
‫| עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון | ‪5‬‬
‫‪ :CYBER NIGHT‬הכנס השנתי הראשון בישראל לאתגרי סייבר‬
‫הודות לקריאתו של ראש הממשלה להפוך את באר שבע למרכז הסייבר של ישראל‪,‬‬
‫כנס ‪ CYBER NIGHT 325‬שנערך ב‪ SCE-‬משך את מיטב הכוחות הפועלים בישראל בתחום הסייבר‬
‫ב‪ 25 -‬במרץ ‪ 2013‬הכריז ראש הממשלה בנימין‬
‫נתניהו כי באר שבע תהיה בירת הסייבר של‬
‫חצי הכדור המזרחי‪" :‬יש בדרום הון אנושי‪ ,‬ואנו‬
‫מורידים דרומה את היחידות המיוחדות‪ ,‬את‬
‫‪ ,8200‬את מטה הסייבר שלנו‪ ",‬אמר‪.‬‬
‫כנס ‪,"CYBER NIGHT 325- Body of Knowledge"-‬‬
‫שנערך בחודש מאי ‪ 2014‬ב‪ ,SCE-‬ריכז את‬
‫המאמצים והכוחות הקיימים בתחום למפגש‬
‫פסגה שנתי‪ .‬בכנס נדונו נושאים כמו האתגרים‬
‫וההזדמנויות בכלכלת הסייבר הלאומית‪ ,‬מרחב‬
‫האיום העתידי על ישראל‪ ,‬הסיכויים והסיכונים‬
‫בהשקעה בסייבר‪ ,‬תפקיד ושל הסייבר בתחום‬
‫המשפט ועוד‪.‬‬
‫מימין לשמאל‪ :‬ח"כ אראל מרגלית; מנכ"ל הבורסה‪ ,‬מר יוסי ביינארט; שר המודיעין‪ ,‬ד"ר יובל שטייניץ;‬
‫גדי תירוש ‪ ,JVP‬פרופ' יהודה חדד; נשיא המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון‪.‬‬
‫בכנס השתתפו בין היתר בכירי מערכת הביטחון‬
‫והסייבר‪ ,‬בהם השר לענייני מודיעין ואסטרטגיה‬
‫ד"ר יובל שטייניץ‪ ,‬מפקד ממר"ם אל"מ חנן‬
‫איסרוביץ' ומפקד יחידת הסייבר בלהב ‪ 433‬סנ"צ‬
‫מאיר חיון‪ .‬השתתפו גם ד"ר נמרוד קוזלובסקי‬
‫ שותף בקרן ‪ ,JVP‬היזם דב מורן‪ ,‬ח"כ אראל‬‫מרגלית‪ ,‬סמנכ"לית ‪ IBM‬מריסה ויורוס‪ ,‬בכירים‬
‫מתעשיית הסייבר ורבים נוספים‪ .‬במסגרת הכנס‬
‫נערך טקס פתיחת יום המסחר בבורסה לניירות‬
‫ערך‪ ,‬במעמד מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט ונשיא‬
‫‪ SCE‬פרופ' יהודה חדד‪.‬‬
‫במהלך הכנס נערך במקום משחק הסייבר‬
‫הגדול בישראל ‪ ,Cyber(K)night -‬שאפשר לגעת‬
‫בסוגיות שבהן נתקלים מומחי הסייבר בישראל‪.‬‬
‫המשחק כלל תרחיש של תאונות רכבות קשות‬
‫המתרחשות בכל רחבי הארץ‪ ,‬ובנוסף תשתיות‬
‫חשמל קורסות‪ ,‬מאגרי מים המאיימים להחריב‬
‫את כל הערים המרכזיות בישראל‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫יותר מ‪ 300-‬משתתפים‪ ,‬בהם סטודנטים‪,‬‬
‫חיילים מיחידת ממר"ם בצה"ל ויוצאי מערכת‬
‫הביטחון‪" ,‬נטרלו" את "מתקפת הסייבר"‪.‬‬
‫מבין הקבוצות שהצליחו לנטרל את מתקפות‬
‫הסייבר בזמן הקצר ביותר הוכתרה הקבוצה‬
‫הזוכה כ"אבירת הסייבר"‪ ,‬וכל חבריה זכו במלגות‬
‫לימודים במכללה‪ .‬הקבוצות שהגיעו למקום‬
‫השני והשלישי זכו בארוחת ערב משותפת עם‬
‫דב מורן‪ ,‬חמי פרס וליאון רקנטי‪.‬‬
‫נשיא ‪ ,SCE‬פרופ' יהודה חדד‪:‬‬
‫"כמדינה שחשופה במיוחד למתקפות סייבר‬
‫מצד גורמים עוינים‪ ,‬ישראל צריכה להציב‬
‫אבירי הלילה בעת טורניר הסייבר‪ ,‬מתמודדים עם מגוון תרחישים‬
‫בראש סדר העדיפויות הביטחוני שלה את‬
‫הצורך בהיערכות‪ ,‬עם קו חזית של מומחי‬
‫סייבר המסוגלים לתת מענה למתקפות מסוג‬
‫זה‪ .‬לצורך כך עליה להפנות משאבים למכללות‬
‫ולאקדמיות המכשירות מומחי סייבר ולהקים‬
‫מסלולים אקדמיים שבהם יוכשרו סטודנטים‬
‫על פי דרישות האבטחה שתכתיב המדינה‪...‬‬
‫משחק הסייבר הגדול בישראל מאפשר נגיעה‬
‫אמיתית בסוגיות שבהן נתקלים מומחי הסייבר‬
‫בישראל ומסייע בהכשרת דור העתיד של מגני‬
‫הסייבר בארץ‪".‬‬
‫השר לענייני מודיעין ואסטרטגיה‪ ,‬ד"ר‬
‫יובל שטייניץ‪:‬‬
‫"לוחמת סייבר היא הזירה החדשה שבה נדרשת‬
‫ישראל להיערך אל מול האיום האיראני‪ ...‬סוגיית‬
‫הסייבר הופכת להיות סוגיה מרכזית במלחמות‬
‫המודיעין ואנו עדים ליצירתו של ממד חדש‪ ,‬ולא‬
‫פחות חשוב‪ ,‬שבו מתבצעת הלחימה‪".‬‬
‫ד"ר מיכאל אורלוב‪ ,‬ראש תכנית הסייבר‬
‫בחוג להנדסת תוכנה במכללה‪:‬‬
‫"עלינו ללמוד מארה"ב‪ ,‬שבה פועלים מרכזים לאומיים‬
‫למצוינות אקדמית (‪)National Centers of Academic Excellence‬‬
‫הנתמכים על ידי ה‪NSA-‬ה(‪.)National Security Agency‬‬
‫הגופים הביטחוניים בארה"ב מודעים לצורך במומחי‬
‫סייבר‪ ,‬ויותר מכך לעובדה שהם עצמם אינם מסוגלים‬
‫להכשיר כראוי את המספר הנדרש של מהנדסים‪ .‬לכן‬
‫הם מפנים תמיכה כספית ואקדמית למרכזי לימוד‬
‫אלה‪ ,‬לצורך לימוד סייבר הגנתי ואפילו סייבר התקפי‪".‬‬
‫הצורך להקים קו הגנה של סייבר אינו רק ביטחוני‪.‬‬
‫מדינת ישראל כבר הבינה את היתרון התחרותי‬
‫הטמון בהפיכת ישראל לאומת הסייבר ובאר‬
‫שבע כעיר הסייבר‪ ,‬שממנה ייצאו הפיתוחים‬
‫המובילים בתחום‪.‬‬
‫מחקר‬
‫‪ | 6‬גיליון ‪34‬‬
‫| עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון | ‪7‬‬
‫תמרור לפניך?‬
‫ועדה לאתיקה‬
‫במחקר הוקמה‬
‫ב‪SCE-‬‬
‫מחקר חדש ב‪ SCE-‬קובע‪ :‬הנהגים הישראליים מתקשים בהבנת משמעותם של תמרורים‬
‫בהיותם לא שכיחים בכבישים‪ ,‬אך בעיקר בכך‬
‫שאינם מעוצבים על פי עקרונות ארגונומיים‬
‫נכונים לעיצוב סמלים ולכן אינם מאפשרים‬
‫לנהג להבין את משמעותם באופן אינטואיטיבי‪.‬‬
‫עיצוב שאינו ארגונומי מחייב את הנהג לזכור את‬
‫משמעותו של התמרור בעל פה‪ .‬הוא יתקשה‬
‫לעשות זאת לאורך זמן‪ ,‬לאחר מבחן התיאוריה‪,‬‬
‫ובעיקר כשהתמרור אינו נפוץ‪ .‬כאשר הנהג אינו‬
‫מבין את משמעותו של תמרור במהלך נהיגה‪,‬‬
‫התגובה הטבעית תהיה התעלמות והמשך‬
‫נהיגה לפי ראות עיניו‪ .‬מובן מאליו כי עלולות‬
‫להיות לכך תוצאות קשות‪ .‬תוצאות חמורות‬
‫עוד יותר עלולות להיות במקרים שבהם הנהג‬
‫מפרש את התמרור באופן הפוך למשמעותו‬
‫האמיתית‪".‬‬
‫הנהגים הישראליים אינם מכירים את התמרורים‬
‫המוצבים בדרכי הארץ‪ ,‬וגרוע מכך ‪ -‬הם מפרשים‬
‫את חלקם בצורה הפוכה למשמעותם האמיתית‪.‬‬
‫כך עולה ממחקר שנערך ב‪ SCE-‬על ידי ד"ר‬
‫תמר בן בסט‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬חלק מסדרת מחקרים בנושא הבנת‬
‫תמרורים שערכה ד"ר בן בסט בשנים האחרונות‪,‬‬
‫בחן את רמת ההבנה של תמרורים ישראליים‬
‫בקרב נהגים בני גילים שונים‪ ,‬והאם הסביבה שבה‬
‫מוצג התמרור משפיעה על הבנת משמעותו‪.‬‬
‫במהלך המחקר נעשה גם ניסיון ראשוני לבחון‬
‫אם שיפור בעיצוב התמרורים שאינם מובנים‬
‫לנהגים עשוי לשפר את מידת ההבנה‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 120‬נבדקים (‪ 60‬גברים ו‪60-‬‬
‫נשים) גילאי ‪ ,59-17‬שכולם‪ ,‬פרט לצעירים‬
‫ביותר‪ ,‬בעלי ותק נהיגה של שלוש שנים ומעלה‪.‬‬
‫‪ 20‬תמרורים‪ ,‬שנלקחו מתוך לוח התמרורים‬
‫של משרד התחבורה‪ ,‬הוצגו לנבדקים פעמיים‬
‫ תחילה על רקע לבן ואחר כך בהקשר של‬‫סביבת הנהיגה שבה הם מוצגים‪.‬‬
‫המחקר הצביע על הבדלים מהותיים ברמת‬
‫ההבנה של התמרורים השונים‪ :‬בעוד שחלקם‬
‫הובנו בצורה מושלמת על ידי כלל הנהגים‪,‬‬
‫אחרים לא הובנו כלל או שהובנו בצורה הפוכה‬
‫למשמעותם‪ .‬עוד עלה מן המחקר כי הצגת‬
‫ההקשר שבו מוצג התמרור לנהג‪ ,‬בסביבת‬
‫הנהיגה שלו‪ ,‬משפרת את הבנת התמרור‬
‫בכ‪ 7%-‬לעומת הצגת התמרור על רקע לבן‬
‫בלבד‪ ,‬כפי שנעשה במבחן התיאוריה‪.‬‬
‫הבנתם של שלושה תמרורים בלטה לרעה‬
‫במיוחד‪:‬‬
‫‪ .1‬התמרור שזכה לציון הנמוך ביותר במידת‬
‫ההיכרות של הנבדקים עמו‪ ,‬עד כדי כך‬
‫שחלקם תהו אם הוא בכלל קיים בלוח‬
‫התמרורים בישראל‪ ,‬הוא זה המסמל את‬
‫"קצה הדרך שבה יש לך זכות קדימה"‪.‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫הצגת ההקשר שבו מוצג התמרור משפרת את ההבנה‬
‫‬
‫‪ 83%‬מהנהגים לא הבינו את משמעות‬
‫התמרור וכלל לא הכירו אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬תמרור נוסף‪ ,‬שלחוסר הבנתו יכולות להיות‬
‫השלכות משמעותיות‪ ,‬הוא זה האוסר כניסה‬
‫לדרך משני הכיוונים ("הדרך סגורה בפני כל‬
‫רכב‪ ,‬לרבות עגלת יד וכל רכב אחר מונע ביד‬
‫משני הכיוונים")‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬רוב הנהגים‬
‫(‪ )70%‬לא הבינו את משמעות התמרור‬
‫וסיפקו תשובות לא נכונות‪.‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪30‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ .3‬תמרור נוסף שנמצא בעייתי היה זה המציין‬
‫סיום קטע דרך המאפשר מהירות מיוחדת ‪-‬‬
‫‪ 30‬קמ"ש למשאיות ו‪ 50-‬קמ"ש למכוניות‪.‬‬
‫‪ 67%‬מהנבחנים לא הבינו את משמעות‬
‫התמרור‪.‬‬
‫‪ .4‬התמרור האחרון ששיעורי הזיהוי שלו‬
‫היו נמוכים במיוחד הוא זה המציין "זכות‬
‫קדימה בקטע דרך צרה לתנועה מהכיוון‬
‫הנגדי"‪ .‬התמרור זוהה בצורה מדויקת על ידי‬
‫‪ 10‬נבדקים בלבד (‪ ,)16.67%‬וגרוע מכך ‪-‬‬
‫כרבע מהנבדקים זיהו את משמעותו בצורה‬
‫הפוכה למשמעותו המקורית והעניקו את‬
‫זכות הקדימה לרכב הנוסע בכיוון התנועה‬
‫שלהם‪ ,‬ולא לזה הבא מולם‪.‬‬
‫ד"ר בן בסט‪" :‬בתום חלקו הראשון של המחקר‪,‬‬
‫גילינו שיש תמרורים שהנהגים פשוט אינם‬
‫מבינים את משמעותם‪ .‬תמרורים אלה מאופיינים‬
‫בחלקו השני של המחקר עוצבו מחדש חלק‬
‫מהתמרורים הבעייתיים על פי שלושה עקרונות‬
‫ארגונומיים לעיצוב סמלים‪ .‬עקרונות אלו‪ ,‬לפי‬
‫ד"ר בן בסט‪ ,‬מסייעים בהגברת ההבנה של‬
‫הסמלים המופיעים בתמרור‪ .‬העיקרון הראשון‬
‫עוסק בהיכרות עם התמרור ‪ -‬ככל שתמרור נפוץ‬
‫יותר בכביש‪ ,‬הוא יהיה מוכר יותר לנהגים והם‬
‫יזהו את משמעותו ביתר קלות‪ .‬העיקרון השני‬
‫עוסק במידת התאימות של התמרור ‪ -‬עד כמה‬
‫אותו סמל דומה לייצוג שלו במציאות ומתחבר‬
‫לאסוציאציות של הנהג (למשל‪ ,‬סמל בצורה‬
‫של מטוס יוצר אסוציאציה של שדה תעופה)‪.‬‬
‫העיקרון השלישי עוסק במידת ההתאמה של‬
‫התמרור לתקן המגדיר סוגי תמרורים‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫כל התמרורים המורים על איסור כלשהו צריכים‬
‫להיות מעוצבים כעיגול בעל מסגרת אדומה וקו‬
‫חוצה אלכסוני‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות לתמרור שעוצב מחדש בשלב‬
‫זה של המחקר הוא "תן זכות קדימה לרכב‬
‫הבא ממול"‪ .‬בעיצוב החדש הובלט החץ של‬
‫הנתיב ממול‪ ,‬שלו מגיעה זכות הקדימה‪ ,‬ואילו‬
‫החץ האדום המורה על נתיב הנסיעה של הנהג‬
‫הוקטן‪ .‬בעקבות השינוי בעיצוב‪ ,‬מידת ההבנה‬
‫גדלה בלמעלה משליש ‪ -‬מ‪ 17%-‬ל‪- 53%-‬‬
‫ושיעור הנהגים שהבינו את התמרור בצורה‬
‫הפוכה ממשמעותו הנכונה ירד מ‪ 23%-‬ל‪.0%-‬‬
‫תמרור נוסף שהשינוי הגרפי שבוצע בו השפיע‬
‫באופן ניכר על מידת ההבנה שלו היה התמרור‬
‫שציין כי "הכניסה אסורה משני הכיוונים לכל‬
‫סוגי הרכב"‪ .‬כשנוספו לו קו חוצה אדום מודגש‬
‫וסמלים של רכבים ממונעים שונים‪ ,‬מידת‬
‫ההבנה גדלה מ‪ 30%-‬ל‪.94%-‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שהבינו את‬
‫התמרור‬
‫‪30%‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שהבינו את‬
‫התמרור‬
‫‪94%‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שלא הבינו את‬
‫התמרור‬
‫‪70%‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שלא הבינו את‬
‫התמרור‬
‫‪3%‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שנתנו משמעות‬
‫הפוכה לתמרור‬
‫‪0%‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שנתנו משמעות‬
‫הפוכה לתמרור‬
‫‪3%‬‬
‫"המחקר מדגים כיצד שינוי קטן בתמרור משפיע‬
‫משמעותית על מידת ההבנה שלו ויכול לסייע‬
‫לנהג לפרשו נכונה‪ ",‬אומרת ד"ר בן בסט‪.‬‬
‫מימין‪ :‬התמרור המקורי; משמאל ‪ -‬השינוי המוצע‬
‫שיעור האנשים‬
‫שהבינו את‬
‫התמרור‬
‫‪17%‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שלא הבינו את‬
‫התמרור‬
‫‪60%‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שנתנו משמעות‬
‫הפוכה לתמרור‬
‫‪23%‬‬
‫פרשו את‬
‫התמרור כ"זכות‬
‫קדימה שלי‬
‫בדרך צרה"‬
‫שיעור האנשים‬
‫שהבינו את‬
‫התמרור‬
‫‪53%‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שלא הבינו את‬
‫התמרור‬
‫‪47%‬‬
‫שיעור האנשים‬
‫שנתנו משמעות‬
‫הפוכה לתמרור‬
‫‪0%‬‬
‫בימים אלה מתבצע מחקר המשך‪ ,‬הבודק‬
‫את הבנת התמרורים בישראל על ידי תיירים‬
‫מארה"ב שנוהגים בישראל מבלי ללמוד את‬
‫משמעות התמרורים המקומיים (אשר שונים‬
‫מאוד מהתמרורים בארצם)‪ .‬מלבד זאת מתוכנן‬
‫מחקר נוסף‪ ,‬שיבחן באופן מעמיק ורחב יותר‬
‫את ההשפעה של שינוי העיצוב של התמרורים‬
‫על מידת הבנתם‪.‬‬
‫המכללה משתלבת במגמה‬
‫העולמית לקיום תהליך פיקוח‬
‫מבוקר על מחקרים המערבים‬
‫בני אדם‪ ,‬במטרה לוודא כי‬
‫נשמר שלומם של המשתתפים‬
‫לאחרונה הוקמה במכללה ועדה לאתיקה במחקר‪.‬‬
‫זהו גוף שנועד לטפל בהיבטים אתיים הקשורים‬
‫למחקרים המערבים בני אדם (נבדקים אנושיים)‪.‬‬
‫בראש הוועדה עומדת ד"ר עדי כץ‪ ,‬וחברים בה ד"ר‬
‫תמר בן בסט וד"ר שלמה מארק‪.‬‬
‫בעת ביצוע מחקר המערב בני אדם כנבדקים‬
‫(באמצעות מניפולציות ניסוייות‪ ,‬ראיונות‪,‬‬
‫תצפיות‪ ,‬שאלונים וכדומה)‪ ,‬על החוקר האחראי‬
‫חלה החובה לשמור על קודי האתיקה המיועדים‬
‫להגנה על המשתתפים במחקר‪ .‬החוקר חייב לוודא‬
‫שהמשתתפים מבינים את טבעו של המחקר‪ ,‬יודעים‬
‫מראש מה יתבקשו לעשות במסגרתו וגם יודעים מה‬
‫יקבלו בתמורה להשתתפותם‪ .‬על החוקר לוודא כי‬
‫במהלך המחקר המשתתפים יטופלו בכבוד‪ ,‬רווחתם‬
‫לא תיפגע ותכובד זכותם לפרטיות‪ .‬לפני כל מחקר‬
‫המערב בני אדם‪ ,‬יש לוודא כי נמנעים ‪ -‬או לפחות‬
‫ממוזערים ‪ -‬הסיכונים למשתתפים בו‪.‬‬
‫הוועדה עומדת לעתים בפני דילמות‪ ,‬מאחר‬
‫שעמידה בכל הדרישות האתיות עלולה לפעמים‬
‫לפגוע במחקר‪ .‬במקרים אלה‪ ,‬עליה לשקול את‬
‫הסיכונים למשתתפים אל מול התועלת שבמחקר‪.‬‬
‫המגמה העולמית כיום במחקרים המערבים בני‬
‫אדם היא שייערך תהליך פיקוח מבוקר‪ ,‬שבמהלכו‬
‫יקראו כמה חוקרים את הפרוצדורה המחקרית לפני‬
‫ביצועה ויוודאו כי שלומם של המשתתפים נשמר‪.‬‬
‫כמו במוסדות אקדמיים רבים אחרים בארץ‪ ,‬גם‬
‫ב‪ SCE-‬אנו מקפידים לעמוד בסטנדרטים גבוהים‬
‫של אתיקה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי בשנים האחרונות הולכת וגוברת‬
‫הדרישה של עורכי כתבי עת מכובדים לעמידה‬
‫בקריטריונים אתיים כתנאי לפרסום מאמרים‪ .‬חוקר‬
‫שביצע מחקר המערב בני אדם חייב להצהיר כי‬
‫נערך הליך בשיתוף עם ועדת האתיקה המוסדית‪ ,‬וכי‬
‫המחקר המוגש לפרסום אושר על ידי ועדה כזאת‪.‬‬
‫‪ | 8‬גיליון ‪34‬‬
‫מחקר‬
‫| עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון | ‪9‬‬
‫לבחור את המנהל‬
‫המתאים‬
‫כנס דוקטורנטים בינלאומי בשדה בוקר פתח את אירועי כנס‬
‫‪ ECIS 2014‬למערכות מידע‬
‫מנהל מוצלח בעל כישורים הולמים‬
‫הוא מגורמי ההצלחה הקריטיים לכל‬
‫פרויקט במסגרת מחקר שנערך‬
‫במחלקה להנדסת תעשייה וניהול‬
‫הוצעה מערכת תומכת החלטות‪,‬‬
‫המסייעת בבחירת המנהל המתאים‬
‫לכל פרויקט‬
‫כיו"ר המקומית של כנס הדוקטורנטים שימשה דוקטור עדי כץ מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול‬
‫בחודש יוני השנה התקיים בארץ כנס בינלאומי‬
‫לדוקטורנטים (‪ - )DC - Doctoral Consortium‬אירוע‬
‫ראשון בסדרת אירועי הכנס הבינלאומי הגדול ‪ECIS 2014‬‬
‫(‪,)European Conference of Information Systems‬‬
‫שנערך בתל אביב בתאריכים ‪ 11-9‬ביוני‪.‬‬
‫הצלחתו של פרויקט תלויה בכמה גורמים קריטיים‪ ,‬שאחד‬
‫מהם הוא צוות פרויקט בעל כישורים הולמים שבראשו מנהל‬
‫פרויקט מתאים ובעל ניסיון מוכח‪ .‬במסגרת ההכשרה שמקבלים‬
‫הסטודנטים במחלקה להנדסת תעשייה וניהול‪ ,‬הם לומדים‬
‫כיצד לנהל מגוון פרויקטים המתבצעים בתעשייה‪ ,‬בשירותים‬
‫ובתחום הבנייה‪.‬‬
‫את כנס הדוקטורנטים‪ ,‬שנערך ב‪ 8-5-‬ביוני‬
‫במדרשת שדה בוקר‪ ,‬ארגנה ד"ר עדי כץ מן‬
‫המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה‪.‬‬
‫בסיומו חברו הדוקטורנטים למאות משתתפי‬
‫‪ ECIS 2014‬האחרים‪.‬‬
‫כנס הדוקטורנטים נועד ליצור סביבת עבודה‬
‫אינטימית שתאפשר קבלת תמיכה וביקורת‬
‫בונה על עבודת המחקר ‪ -‬מדוקטורנטים‬
‫אחרים ובעיקר ממומחי אקדמיה בכירים בתחום‬
‫מערכות המידע‪ .‬השתתפו בו ‪ 20‬דוקטורנטים‬
‫ו‪ 10-‬חברי סגל‪ ,‬ממגוון מוסדות אקדמיים בעולם‬
‫ גרמניה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬ברזיל‪ ,‬דנמרק‪ ,‬פינלנד‬‫ועוד‪ .‬בין הדוקטורנטים‪ ,‬שנבחרו בקפידה‪ ,‬היו‬
‫גם סטודנטית מאוניברסיטת בן גוריון וסטודנט‬
‫פלסטיני מאוניברסיטת אל קודס שבמזרח‬
‫ירושלים‪ ,‬שאת עבודת הדוקטורט שלו כותב‬
‫בארה"ב‪ .‬יושבי הראש (‪ )Co-chairs‬היו פרופ'‬
‫אולריך פרנק מגרמניה ופרופ' פרנץ רואה‬
‫מצרפת‪ .‬ד"ר עדי כץ מונתה כיו"ר המקומית‬
‫(‪.)Local chair‬‬
‫מטיילים בעין עבדת‬
‫מטיילים בעין עבדת‬
‫במסגרת המחקר‪ ,‬ביצועי הפרויקטים נבחנו על פי שבעה‬
‫קריטריונים שהוגדרו על ידי המחברים ועל פיהם נקבע הציון‬
‫היחסי של כל פרויקט‪ .‬כל אחד מהפרויקטים שנבחרו דורג‬
‫באמצעות שיטת דירוג מקובלת‪ ,‬על פי הציון היחסי שקיבל‪.‬‬
‫הציון של כל מועמד נקבע על פי ממוצע הדירוגים של‬
‫הפרויקטים שביצע‪ .‬ההבדלים באיכות של ביצועי העבר של‬
‫המועמדים נבחנו סטטיסטית באמצעות מבחן ‪Mann-Whitney-‬‬
‫‪.Wilcoxon U test‬‬
‫בכנס התקיימו הרצאות‪ ,‬פאנלים והצגת המחקרים‬
‫על ידי הדוקטורנטים בפורום רחב ובקבוצות עבודה‬
‫קטנות‪ .‬לכל קבוצת עבודה צוותו שני אנשי סגל‪.‬‬
‫עדי נטלה חלק בהנחיה‪ ,‬ניהלה את לוחות הזמנים‬
‫וגם ארגנה את הפעילות החברתית‪ ,‬שכללה ערב‬
‫קומזיץ‪ ,‬ערב משחקי חברה‪ ,‬טיולים לעין עבדת‪,‬‬
‫נחל צין‪ ,‬קברו של בן גוריון ועוד‪.‬‬
‫"זו היתה חוויה מיוחדת במינה‪ .‬פגשתי ‪ 29‬אנשים‬
‫נפלאים ונהניתי מאוד‪ ",‬היא מסכמת‪" .‬היה‬
‫אינטנסיבי‪ ,‬אבל מתגמל מאוד‪ .‬תחושת הסיפוק‬
‫לאחר שמונה חודשים של עבודה מאומצת‪,‬‬
‫ובעיקר לאחר העבודה 'מסביב לשעון' בכנס‬
‫עצמו‪ ,‬גדולה מאוד‪ .‬מעבר לחוויה ולסיפוק האישי‪,‬‬
‫ארגון כנס הוא הזדמנות מצוינת להגדיל את מעגל‬
‫הקשרים‪ ,‬ליצור שותפויות מחקר חדשות וללמוד‬
‫היבטים נוספים‪ ,‬הרלוונטיים לתחומי המחקר‪".‬‬
‫פרופ' יוסי חדד‪ ,‬ד"ר ברוך קרן ופרופ' זהר לסלו מהמחלקה‬
‫להנדסת תעשייה וניהול ביצעו מחקר שבו הוצעה מערכת‬
‫תומכת החלטות (‪)DMSS - decision-making support system‬‬
‫לבחירת מנהלי פרויקטים‪ .‬המערכת מאפשרת לדרג את‬
‫המנהלים ובכך מסייעת בבחירה של המנהל המתאים ביותר‬
‫לפרויקט חדש‪ .‬ההערכה והדירוג של כל אחד מהמנהלים‬
‫מתבססים על ביצועי העבר שלו; כלומר‪ ,‬כל מועמד לניהול של‬
‫פרויקט עתידי נבחן על פי הביצועים היחסיים של פרויקטים‬
‫שניהל בעבר בהשוואה לביצועים של פרויקטים שנוהלו על‬
‫ידי מנהלים אחרים‪.‬‬
‫המחקר מאפשר להגדיר תת קבוצה של מועמדים מובילים‪,‬‬
‫שמהם יש לבחור את המנהל הטוב ביותר‪ .‬המועמד הסופי‬
‫נבחר מתוך תת קבוצה זו בהתאם לכישוריו האישיים והתאמתו‬
‫לפרויקט מסוים‪.‬‬
‫בערב הגאלה של כנס ‪ .ECIS‬מימין לשמאל‪ :‬חסן הפלסטיני‪ ,‬קרולין מדרום אפריקה‪ ,‬טטיאנה מברזיל‪ ,‬עדי‬
‫מ‪ ,SCE-‬איודל מניגריה‪ ,‬ברהנו מאתיופיה‬
‫תמונה קבוצתית על רקע הנוף המרהיב‪ ,‬מדרשת שדה בוקר‬
‫הבחירה של מנהל פרויקט באמצעות המערכת שהוצעה נבחנה‬
‫על פי נתונים של חברת תוכנה גדולה בישראל‪ ,‬שמפתחת‬
‫ומיישמת פרויקטי ‪ .IT‬המערכת דירגה את המועמדים על פי‬
‫ביצועי העבר שלהם ובכך סייעה למקבלי ההחלטות לבחור את‬
‫המנהל המתאים ביותר לביצוע פרויקט עתידי בעל חשיבות‬
‫אסטרטגית לחברה‪ .‬תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת‬
‫‪ ,International Journal of Project Management‬שנחשב‬
‫לעיתון המוביל בתחום ניהול פרויקטים‪.‬‬
‫‪ | 10‬גיליון ‪34‬‬
‫חידושים והמצאות‬
‫| עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון | ‪11‬‬
‫פיתוח מציל חיים‪ :‬סטודנטים מ‪ SCE-‬פיתחו מערכת לזיהוי פעוט‬
‫שנשכח ברכב‬
‫פתרונות העתיד כבר כאן‪:‬‬
‫‪ 82‬פרויקטים הוצגו בכנס של המחלקה להנדסת מכונות‬
‫המערכת המתקדמת מזהה פעוט שהושאר ברכב ונמצא בסכנה‪ ,‬שולחת התראות ‪ ,SMS‬מפעילה את‬
‫צופר הרכב ופותחת את החלונות‬
‫מערכת לזיהוי פעוט שנשכח ברכב‪ ,‬רובוט לביעור עשבים שוטים בשדה‪ ,‬רכב עם יכולות ריחוף מעל‬
‫מכשולים‪ ,‬מושב של כיסא גלגלים המתרומם לגובה ‪ -‬אלו הם רק חלק מהפרויקטים המרתקים‬
‫שהוצגו בכנס הפרויקטים של המחלקה להנדסת מכונות‬
‫ליאור בושושה ואביאל ברביבאי מהמחלקה‬
‫להנדסת מכונות פיתחו מערכת מתקדמת‬
‫ומצילת חיים‪ ,‬שתמנע מכם לשכוח את הילד‬
‫ברכב‪ .‬המערכת‪ ,‬שפועלת באמצעות חיישני‬
‫משקל וטמפרטורה‪ ,‬מזהה מצב שבו תינוק‪/‬‬
‫פעוט נשכח ברכב ונמצא בסכנת חיים ופועלת‬
‫באופן הבא‪ :‬היא שולחת התראת ‪ SMS‬לטלפונים‬
‫הניידים של ההורים‪ ,‬מפעילה את צופר הרכב‬
‫כדי למשוך תשומת לב וגם פותחת את חלונות‬
‫הרכב ‪ -‬פעולה מצילת חיים‪ .‬המערכת הוצגה‬
‫לראשונה בכנס פרויקטי הגמר של המחלקה‬
‫להנדסת מכונות‪.‬‬
‫את המערכת פיתחו ביחד הסטודנטים ליאור‬
‫בושושה ואביאל ברביבאי‪ ,‬שמספרים כי הרעיון‬
‫נולד בעקבות התופעה המצערת של שכחת‬
‫תינוקות ברכב‪ ,‬בארץ ובחו"ל‪ .‬לאור הנתונים‬
‫המדאיגים‪ ,‬הם החליטו למצוא פתרון יעיל‪.‬‬
‫"המערכת שלנו‪ ",‬מספר ליאור‪" ,‬היא ייחודית‬
‫ושונה ממערכות אחרות בעיקר בשל השימוש‬
‫שנעשה בחיישן טמפרטורה‪ ,‬שמזהה טמפרטורה‬
‫המהווה סכנת חיים‪ .‬אם המערכת מזהה‬
‫טמפרטורה כזאת יחד עם זיהוי של נוכחות תינוק‬
‫ברכב‪ ,‬היא פותחת מיד את החלונות‪ ,‬שולחת‬
‫מסרונים לטלפונים שהוגדרו מראש ומפעילה‬
‫את צופרי הרכב‪ .‬שתי הפעולות האחרונות הן‬
‫חידוש ופיתוח מקורי שלנו ואינן קיימות במערכות‬
‫אחרות הקיימות כרגע בשוק‪ ".‬ליאור מוסיף כי‬
‫המערכות הקיימות בשוק פועלות על סוללות‬
‫חיצוניות‪ ,‬כך שאם הסוללה התרוקנה והמבוגר‬
‫שכח להחליפה ‪ -‬המערכת לא תפעל בעת סכנה‪.‬‬
‫"המערכת שאנחנו פיתחנו עובדת על המצבר‬
‫של הרכב‪ ,‬כך יש פחות תלות בגורם האנושי‬
‫והמערכת תפעל תמיד‪ ",‬הוא מציין‪.‬‬
‫אבטיפוס שנבנה בחן במגוון סימולציות את‬
‫יכולתה של המערכת לזהות באופן מלא נוכחות‬
‫של תינוק הלכוד במושב הבטיחות ברכב‪ .‬בניסויים‬
‫אלו נבדקה יעילות המערכת לפי הדרישות הבאות‪:‬‬
‫יעילות הזיהוי של תינוק במושב הבטיחות‪ ,‬יעילות‬
‫ההתראות שהמערכת מבצעת ותכונות רלוונטיות‬
‫נוספות‪ .‬הניסויים העלו כי המערכת אכן עובדת‪,‬‬
‫ומצליחה באופן מלא לזהות נוכחות של תינוק‬
‫הלכוד במושב הבטיחות ברכב‪.‬‬
‫הגשת פרויקט הגמר נעשית בשנת הלימודים‬
‫האחרונה לתואר‪ ,‬בתום תהליך של הגדרת‬
‫מטרות הפרויקט‪ ,‬גיבוש הנושא והרעיון‬
‫ועבודה על הפרויקט במהלך השנה כולה‪ .‬ברוב‬
‫הפרויקטים הסטודנטים מתכננים מערכת‬
‫חדשה‪ ,‬שכלל אינה קיימת‪ ,‬תוך שימת דגש על‬
‫תחומים הנלמדים במהלך התואר‪ :‬תיכון ופיתוח‬
‫מוצרים‪ ,‬רובוטיקה‪ ,‬מכטרוניקה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬בקרה‪,‬‬
‫תכנון וייצור פרויקטי חקר ועוד‪.‬‬
‫השנה הוצגו בכנס ‪ 82‬פרויקטים‪ ,‬במגוון תחומים‪.‬‬
‫בתחום הגאדג'טים‬
‫מתקן להרמת מכסה האסלה בלחיצת כפתור;‬
‫רובוט המנקה חלונות במבנים; יד רובוטית‬
‫אנושית‪.‬‬
‫בתחום הטכנולוגיה‬
‫מושב אוניברסלי לכיסא גלגלים המתרומם לגובה‬
‫הרמת מכסה האסלה בלחיצת כפתור‬
‫יצירת מדפסת המייצרת את המוצרים בגודל‬
‫פיזי אמיתי ולא אבי‪-‬טיפוס‪.‬‬
‫בתחום מיזוג האוויר‬
‫אגירת קור‪/‬חום של מערכת מיזוג אוויר להוזלת‬
‫עלויות; תכנון מערכת מיזוג אוויר ביתית‬
‫היברידית‪.‬‬
‫בתחום הבריאות‬
‫הליכון לקשישים ‪ -‬ישיבה‪/‬עמידה; מושב‬
‫אוניברסלי מתפרק המותאם לכיסא גלגלים‬
‫ומתרומם לגובה; מעלית לנכה עם כיסא גלגלים‪.‬‬
‫בתחום הרכב‬
‫מתקן המאפשר הורדה והעלאה של אופניים‬
‫לגג הרכב; רכב נוסע בעל יכולת ריחוף לפי תנאי‬
‫שטח מתקבלים‪.‬‬
‫בתחום התעופה‬
‫תכנון וייצור של מסוק קל משקל בעל ארבעה‬
‫מדחפים‪ ,‬המבוסס על מערכת אנרגיה היברידית;‬
‫דאון אוטונומי עם מערכת טעינה חשמלית‬
‫בעזרת אנרגיית רוח‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬הדגמה של המערכת המצליחה לזהות באופן מלא נוכחות של תינוק במושב הבטיחות‬
‫טיל אוטונומי המונחה על ידי בקר ובעל יכולת שינוי‬
‫כיוון בעזרת הגאי הטיל‬
‫בתחום החקלאות‬
‫פיתוח ראשוני של רובוט עישוב בסביבה חקלאית‪.‬‬
‫הורים וילדים‬
‫אלו הם‪ ,‬כמובן‪ ,‬רק חלק קטן מן הפרויקטים‬
‫שהוצגו‪.‬‬
‫מערכת המתחברת לעגלת תינוק ומסייעת‬
‫להתנייע במדרגות; מערכת בקרה למניעת‬
‫הישארות תינוקות באוטו לאחר כיבויו‪.‬‬
‫דיקן המחלקה להנדסת מכונות‪ ,‬ד"ר גדליה מזור‪,‬‬
‫בירך את הסטודנטים ואמר‪" :‬דרישת המשק‬
‫הליכון לישיבה ולעמידה‬
‫למהנדסי מכונות מיומנים ומוכשרים‪ ,‬בעלי ראייה‬
‫חדשנית ופורצת דרך‪ ,‬הולכת וגוברת‪ .‬הפרויקטים‬
‫הנהדרים שמוצגים כאן מגלמים חשיבה כזאת‪,‬‬
‫המנסה לענות על האתגרים של היום באמצעות‬
‫הפתרונות של המחר‪ .‬אני חושב שבזכות שיתוף‬
‫הפעולה ההדוק עם התעשייה ועם הצרכים‬
‫האמתיים שלה‪ ,‬בוגרי המכללה יוצאים עם יתרון‬
‫מובנה בתהליך ההשתלבות בשוק התעסוקה‪".‬‬
‫‪ | 12‬גיליון ‪34‬‬
‫בוגרים‬
‫| עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון | ‪13‬‬
‫המכללה הסמיכה השנה ‪ 687‬מהנדסות ומהנדסים‬
‫איך להגיע לריאיונות עבודה?‬
‫שיעור המהנדסות בקרב בוגרי המכללה בתשע"ד גבוה משמעותית משיעורן בשוק‬
‫התעסוקה בצאתן לשוק‪ ,‬בוגרות ‪ SCE‬יסייעו מעט לצמצם את הפער המגדרי הקיים במשק‬
‫הישראלי בתחום חיוני זה‬
‫כולנו מכירים את האתגרים שעמם מתמודד בוגר‬
‫טרי במקצועות ההנדסה‪ ,‬אשר עושה את צעדיו‬
‫הראשונים בשוק העבודה ובתעשיית ההיי‪-‬טק‬
‫כשבידיו זכאות לתואר‪ ,‬גיליון ציונים ולעתים גם‬
‫ניסיון תעסוקתי מועט‪ .‬הקושי נובע מהיצע רחב‬
‫מאוד ואיכותי של מהנדסים‪ ,‬שאף גדל בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬כמו גם מביקוש תנודתי ומשתנה‬
‫בשוקי ההיי‪-‬טק והתעשייה‪ .‬תעודה טובה‪ ,‬ואפילו‬
‫ניסיון תעסוקתי‪ ,‬אינם מספיקים בימינו כדי למצוא‬
‫את המשרה הנחשקת‪ .‬האתגרים הם כלל‪-‬ארציים‬
‫ומשפיעים על בוגרי מכללות ואוניברסיטאות‬
‫כאחד‪.‬‬
‫כיווני המגמה שנויים במחלוקת‪ .‬אנו שומעים‬
‫על בוגרים מצטיינים‪ ,‬בעלי ניסיון רב‪ ,‬שאינם‬
‫מצליחים להשתלב בתחומם‪ ,‬וגם על בוגרים‬
‫בעלי ציונים ממוצעים וללא כל ניסיון‪ ,‬שמצליחים‬
‫להתברג למשרות מהשורה הראשונה‪ .‬השאלה‬
‫הנשאלת היא איך ומדוע זה קורה‪ .‬בוודאי תאמרו‪:‬‬
‫"פרוטקציה"‪ ,‬אלא שזה לא תמיד המקרה‪.‬‬
‫כדי להמחיש את העיקרון‪ ,‬דמיינו לעצמכם לרגע שאתם‬
‫נוהגים במשך כמה שעות‪ ,‬והנוף שאתם רואים הוא‬
‫קילומטרים על גבי קילומטרים של פרות שכולן לבנות עם‬
‫כתמים שחורים‪ .‬לפתע‪ ,‬באמצע הדרך‪ ,‬עיניכם פוגשות‬
‫בפרה סגולה‪ .‬אני מניח שזה יסקרן אתכם כל כך‪ ,‬שתעצרו‬
‫את הרכב בצד הדרך ותלכו לראות במה מדובר‪ .‬עיקרון‬
‫זה נקרא עקרון "הפרה הסגולה"‪ ,‬והאסטרטגיה נמצאת‬
‫בשימוש כבר שנים רבות בעולם העסקים והשיווק‪.‬‬
‫ועכשיו‪ ,‬בואו נשליך את העיקרון על מעסיק שמחפש‬
‫כרגע מהנדס פיתוח מוכשר‪ ,‬בעל ראש גדול ומוטיבציה‬
‫רבה להשתלב בתחום; מוטיבציה שנמצאת בשפע‬
‫בקרב בוגרים טריים‪ .‬המעסיק מקבל בממוצע כמה‬
‫מאות קורות חיים‪ ,‬ולפעמים כמה אלפים לאותה משרה‪.‬‬
‫אגלה לכם סוד קטן‪ :‬מתוך קורות החיים הללו‪ ,‬רק‬
‫עשרות בודדות נקראות באמת‪ .‬הסינון הראשוני מבוצע‬
‫בסריקה ממוחשבת‪ ,‬המחפשת מילות מפתח מסוימות‪.‬‬
‫תארו לעצמכם‪ :‬אם בטופס קורות החיים שלכם ישובצו‬
‫כל מילות המפתח הרלוונטיות למשרה‪ ,‬תוכלו להבטיח‬
‫שהוא ייקרא על ידי אדם ולא על ידי מכונה‪.‬‬
‫שני בוגרי המכללה מהמחלקה להנדסת חשמל‪,‬‬
‫יהודה ניב ותימור וקסלנדר‪ ,‬שמכירים את הנושא‬
‫מניסיונם האישי‪ ,‬גייסו צוות של אנשי מקצוע‬
‫והקימו את ‪ CV-Tech‬קורות חיים להיי‪-‬טק‬
‫ולתעשייה‪ .‬המיזם מציע שירות כתיבת קורות חיים‬
‫ממוקדי משרה‪ ,‬המתבסס על מאגר מילות מפתח‬
‫שמחולק לפי משרות‪ .‬לכל סוג משרה ‪ -‬מילות‬
‫מפתח משלה‪ .‬מילות המפתח משובצות בקורות‬
‫החיים ומאפשרות למועמד לעבור את הסינון‬
‫הראשוני‪ .‬בסיום הכתיבה‪ ,‬עורך לשון מקצועי עובר‬
‫על קורות החיים‪ ,‬מוודא שאין שגיאות ומעניק‬
‫להם ליטוש סופי‪ ,‬שעושה את כל ההבדל‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬צוות ‪ CV-Tech‬מציע שירות כתיבת קורות‬
‫חיים באנגלית ושירות בניית פרופיל ב־‪.Linkedin‬‬
‫אם גם אתם מעוניינים בקורות חיים ממוקדי משרה‬
‫שיכניסו אתכם אל ראיונות העבודה‪ ,‬אתם מוזמנים‬
‫להיכנס לאתר של ‪:CV-Tech‬ע‪www.cv-tech.co.il‬‬
‫ליצירת קשר חייגו‪ ,054-7940256 :‬או ׁשלחו דוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫העיקרון פשוט למדי‪ ,‬וככל שנקדים להבין אותו‬
‫נזרז את תהליך קבלתנו למשרה בתחום שמעניין‬
‫אותנו ובתנאים המתאימים לנו‪ :‬העיקרון הוא‬
‫להתבלט בכל דרך אפשרית ‪ -‬בקורות החיים‪,‬‬
‫בראיון הטלפוני ובראיון עצמו‪.‬‬
‫אלא שגם זה לא תמיד מספיק‪ :‬נתון שנחשף לאחרונה‬
‫לציבור העלה כי ‪ 58%‬מקורות החיים שהגיעו אל‬
‫חברת "גוגל" נזרקו לפח בשל שגיאות כתיב ולשון‪.‬‬
‫ואם זו המגמה ב"גוגל" ‪ -‬תהיו בטוחים ששאר החברות‬
‫מיישרות קו ומתאימות עצמן למגמה זו‪.‬‬
‫זכרו‪ ,‬קורות החיים הם כרטיס הביקור שלכם אצל‬
‫המעסיק‪ ,‬הם הרושם הראשוני שלו מכם‪ ,‬ולעשות‬
‫רושם ראשוני טוב ‪ -‬יש רק הזדמנות אחת‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫תכנון קריירה והכוון תעסוקתי‬
‫המדור להכוון תעסוקתי ב‪ SCE-‬מציע מגוון שירותי ייעוץ והכוון תעסוקתי לסטודנטים ולבוגרים‪ ,‬עד‬
‫לקליטתם המוצלחת בשוק העבודה‬
‫‪ - SCE‬המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי‬
‫שמעון‪ ,‬הסמיכה בתום שנת הלימודים התשע"ד‬
‫‪ 687‬מהנדסות ומהנדסים‪ ,‬שמצטרפים מעתה‬
‫לשוק העבודה ומהווים כ‪ 10%-‬ממספר המהנדסים‬
‫במשק הישראלי‪.‬‬
‫רוב הבוגרים מרוכזים במחלקה להנדסת חשמל‬
‫ואלקטרוניקה‪ .‬במקום השני בכמות הבוגרים‬
‫ניצבת המחלקה להנדסת מכונות‪ ,‬ואילו במחלקה‬
‫להנדסת בניין הוכשרו ‪ 44‬בוגרים‪.‬‬
‫לפי נתונים שהוגשו לאחרונה לוועדה לקידום מעמד‬
‫האישה ולשוויון מגדרי בכנסת‪ ,‬מספר המהנדסות‬
‫הפעילות כיום בשוק התעסוקה הישראלי עומד‬
‫על פחות מרבע מכלל העוסקים במקצוע‪198 .‬‬
‫הנשים שסיימו השנה את התואר בהנדסה במכללה‬
‫יסייעו במעט לצמצם פער זה‪ .‬שיעור בוגרות לימודי‬
‫ההנדסה במכללה‪ ,‬כמעט ‪ 30%‬מכלל הבוגרים‪,‬‬
‫גבוה יותר משיעורן של המהנדסות בשוק‪.‬‬
‫מספר הבוגרות ושיעורן בקרב המסיימים את‬
‫לימודיהם גדלו לעומת השנה שעברה‪ ,‬אז היוו‬
‫הנשים רק ‪ 25%‬מכלל הבוגרים‪ .‬את הגידול‬
‫אפשר לייחס למלגות‪ ,‬לסדנאות להעצמת נשים‬
‫ולפעילויות נוספות שהמכללה מקיימת במטרה‬
‫לעודד נשים ללימודי הנדסה‪.‬‬
‫פרופ' יהודה חדד‪ ,‬נשיא המכללה‪" :‬המהנדסות‬
‫יוצאות לשוק תעסוקה הכמה לנשים‪ .‬שיעור‬
‫הנשים בתחום נותר יציב יחסית‪ ,‬ובשנים‬
‫האחרונות עלה רק באחוזים בודדים‪ .‬כדי‬
‫לשנות את המצב‪ ,‬יש לחזק את תחום המדע‬
‫והטכנולוגיה עוד בתיכון‪ ,‬להשקיע בהשכלה‬
‫הגבוהה ולתמרץ סטודנטיות הבוחרות לפנות‬
‫לתחומים אלה‪".‬‬
‫על פי סקר שבוצע לאחרונה‪ ,‬רוב המהנדסות‬
‫בשוק העבודה עובדות בתחומי ההנדסה הכימית‬
‫(‪ )54%‬ובהנדסת תעשייה וניהול (‪ .)28%‬נתונים‬
‫אלו תקפים גם לבוגרות המכללה‪.‬‬
‫כחלק מהפעילות המקיפה של המכללה לרווחת‬
‫הסטודנט פועל בה מדור להכוון תעסוקתי‪ ,‬שמטרתו‬
‫לסייע לסטודנטים ולבוגרי המכללה להשתלב‬
‫במקומות עבודה בכל שלבי הלימודים והקריירה‬
‫שלהם‪ .‬פעילות המדור כוללת שירותי ייעוץ והכוון‬
‫תעסוקתי לסטודנטים ולבוגרים‪ ,‬עד לקליטתם‬
‫המוצלחת בשוק העבודה‪.‬‬
‫המדור פועל להרחבת קשרי אקדמיה‪-‬תעשייה‬
‫בכל הארץ ובדרום בפרט‪ ,‬במטרה לחשוף את‬
‫המכללה ואת הסטודנטים שלה בפני מעסיקים‬
‫ולעודד שיתופי פעולה בביצוע של פרויקטי גמר‪,‬‬
‫העסקת סטודנטים ובוגרים בתחומים התואמים את‬
‫תחומי הלימוד שלהם‪ ,‬קידום ההשתתפות בכנסים‬
‫אקדמיים וביצוע מחקרים משותפים‪.‬‬
‫המדור מציע מגוון שירותים לסטודנטים ולבוגרים‪:‬‬
‫פרסום משרות‬
‫פרסום משרות לסטודנטים ולבוגרים בתחום ההנדסה‪.‬‬
‫סדנאות הכשרה לפיתוח קריירה‬
‫המכללה עורכת סדנאות לתכנון קריירה בהנחיית‬
‫אנשי מקצוע‪ .‬הכלים הנרכשים בסדנאות אלה‬
‫מאפשרים לכל משתתף לסגל דפוסי חשיבה‪,‬‬
‫פעולה ואינטראקציה עם עולם ההשכלה והעבודה‪,‬‬
‫שיגדילו את סיכויי ההצלחה שלו ויסייעו לו להגיע‬
‫בביטחון למסלול המתאים לו ביותר‪ .‬בקיץ תשע"ד‬
‫התקיימה סדנה חדשה‪ ,‬המכינה סטודנטים ובוגרים‬
‫לקראת מבחני דינמיקה קבוצתית הנערכים במרכזי‬
‫הערכה‪.‬‬
‫ייעוץ אישי בכתיבת קורות חיים‬
‫ייעוץ והכוונה אישית לכתיבת קורות חיים והכנה‬
‫לקראת ראיונות עבודה ניתנים לסטודנטים במהלך‬
‫לימודיהם ולבוגרים בכל שלבי הקריירה‪.‬‬
‫ירידי תעסוקה‬
‫המדור עורך מדי שנה מפגשי תעסוקה בשני‬
‫הקמפוסים‪ ,‬במפגשים אלו מציגות חברות שונות‬
‫אפשרויות תעסוקה לסטודנטים ולבוגרים של‬
‫המכללה‪ .‬בשנת הלימודים תשע"ה ייערך יריד‬
‫תעסוקה בקמפוס אשדוד בתאריך ‪ 13‬במאי ‪,2015‬‬
‫ובקמפוס באר שבע בתאריך ‪ 14‬במאי ‪.2015‬‬
‫המדור פועל בשיתוף פעולה עם התעשייה ועם‬
‫גופים ממשלתיים לשילוב סטודנטים בעבודה‬
‫במהלך לימודיהם‪ .‬אחד הפרויקטים בתחום הוא‬
‫פרויקט "עתיד נאור" של חברת החשמל‪,‬‬
‫המופעל זו השנה החמישית ובמסגרתו משלבת‬
‫חברת החשמל סטודנטים להנדסה בעבודה בחברה‪.‬‬
‫הסטודנטים נהנים ממלגת שכר לימוד ומליווי‬
‫בביצוע של פרויקט הגמר‪ .‬עם תום לימודיהם‪ ,‬הם‬
‫מתחייבים לשלוש שנות עבודה בחברה‪ .‬תכנית‬
‫נוספת היא תכנית המלגות מוטות התעסוקה של‬
‫המשרד לפיתוח הנגב והגליל והרשות לפיתוח‬
‫הנגב‪ .‬התכנית מבקשת להבטיח לסטודנטים בשנת‬
‫לימודיהם האחרונה אופק תעסוקתי‪ ,‬שיאפשר להם‬
‫להישאר בנגב בתום לימודיהם‪.‬‬
‫‪ | 14‬גיליון ‪34‬‬
‫סטודנטים‬
‫| עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון | ‪15‬‬
‫מסלול חדש ליזמות ולחדשנות נפתח‬
‫ב‪SCE-‬‬
‫המסלול משלב קורסים אקדמיים וחוץ אקדמיים אשר יעמיקו את‬
‫הידע בתחום היזמות‪ ,‬יעודדו פיתוח של מיזמים ויקנו לסטודנטים‬
‫יתרון מובהק בצאתם לשוק העבודה‬
‫‪ - EIC‬המרכז ליזמות ולחדשנות במכללה‪ ,‬הוקם‬
‫במטרה לחשוף ולעודד יזמות בקרב סטודנטים‪,‬‬
‫בוגרים וחברי הסגל האקדמי‪ .‬השירותים‬
‫המוצעים במרכז חושפים את המשתתפים‬
‫למגוון רחב של כלים וידע‪ ,‬שמכשירים אותם‬
‫לענות על צורכי השוק המשתנה תדיר בצורה‬
‫יצירתית‪ ,‬חדשנית וייחודית‪.‬‬
‫בשנה"ל תשע"ה פותח המרכז ליזמות‬
‫ולחדשנות מסלול חדש ‪ -‬מסלול יזמות‬
‫וחדשנות‪ .‬המסלול משלב קורסים אקדמיים‬
‫וקורסים חוץ אקדמיים‪ ,‬שביחד מקנים לסטודנט‬
‫ערך מוסף ויתרון מובהק בצאתו לשוק העבודה‪.‬‬
‫זהו מסלול ייחודי דו‪-‬שנתי‪ ,‬המיועד לסטודנטים‬
‫שנה ג' ונועד להניעם להעמיק את ידיעותיהם‬
‫בתחום היזמות ולעודד פיתוח של מיזמים‪ .‬בוגרי‬
‫המסלול יקבלו תעודת סיום מסלול ותעודת‬
‫הכשרה בינלאומית‪ .‬בין הקורסים המוצעים‬
‫במסלול זה‪:‬‬
‫תכנית המאיץ ‪Startup SCE‬‬
‫תכנית ייחודית המיועדת לסטודנטים‪ ,‬בוגרים‬
‫וחברי סגל בעלי רצון ופוטנציאל להיות יזמים‬
‫מצליחים ובעלי חברות הזנק‪ .‬היא מציעה מסלול‬
‫המיועד לפרויקטים קיימים שיש להם פוטנציאל‬
‫מסחור ומסלול המיועד להפוך רעיון למציאות‪.‬‬
‫שיאה של התכנית יהיה הצגת המיזמים השונים‬
‫בפני פאנל משקיעים מכובד כדי לגייס משאבים‪,‬‬
‫כאשר המרכז ממשיך ומלווה את הסטודנטים‬
‫בגיבוש ובפיתוח של המיזם‪.‬‬
‫חשיבה המצאתית שיטתית‬
‫קורס המשלב לימוד תיאורטי בהתנסות‬
‫מעשית באמצעות תוכנות מחשב ופעילות‬
‫חווייתית חינוכית‪ ,‬תוך שימוש אינטגרטיבי‬
‫בידע הנרכש במהלך התואר‪ .‬הקורס תומך‬
‫בגישת ה‪ Project Oriented -‬בכך שהוא מעודד‬
‫התמודדות עם בעיות הנדסיות מאתגרות‬
‫בעזרת מתודולוגיה מוכחת לניסוח בעיה‪,‬‬
‫העלאת רעיונות לפתרונה וגיבוש קונספט‬
‫לפתרון הבעיה‪ .‬הקורס משלב שימוש בתוכנה‬
‫לפתרון בעיות המבוססת על מתודולוגיית‬
‫‪ I-TRIZ‬לחשיבה המצאתית‪ ,‬אשר נלמדת‬
‫ביותר מעשרים אוניברסיטאות ברחבי העולם‬
‫והוכרה על ידי חברת ‪ Boeing‬כמערכת הטובה‬
‫מסוגה לחשיבה המצאתית ולפתרון בעיות‪.‬‬
‫בוגרי הקורס יקבלו תעודת הכשרה בינלאומית‪.‬‬
‫שיטות מתקדמות בחשיבה המצאתית‬
‫קורס שנועד להקנות לסטודנטים כלים‬
‫לחיזוי ולניתוח של כשלים באמצעות שיטות‬
‫לחשיבה המצאתית שיטתית‪ .‬הקורס יחשוף‬
‫את הסטודנטים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למושגים בתחום‬
‫הנדסת האמינות ושיטות סטטיסטיות לחיזוי‬
‫כשלים‪.‬‬
‫לגור ביחד‬
‫יוזמה חדשה‪ :‬סטודנטים של‬
‫המכללה יוכלו לשכור דירות‬
‫בבניין דירות חדש שנבנה בעיר‬
‫העתיקה וליהנות מצביון מגורים‬
‫סטודנטיאלי במרחב העירוני‬
‫‪SCE‬‬
‫מתוך ראייה של טובת הסטודנטים שלה‪,‬‬
‫חותרת לסייע להם במציאת פתרונות דיור‬
‫הולמים‪ .‬לאחרונה פנתה המכללה ליזם פרטי‪,‬‬
‫במטרה לממש יוזמה להקצאת מתחם מגורים‬
‫משותף לסטודנטים מהמכללה‪ ,‬שיאפשר לייצר‬
‫צביון מגורים סטודנטיאלי במרחב העירוני‪.‬‬
‫מבוא לניהול בסביבת הייטק‬
‫סטודנטים מהמחלקה להנדסת בניין זכו במקום השני בתחרות‬
‫השטת סירות קאנו מבטון‬
‫שוב מוכיחים סטודנטים מהמכללה שבטון יכול לצוף! בתחרות השטת סירות קאנו מבטון זכו סטודנטים‬
‫של ‪ SCE‬במקום השני ‪ -‬לאחר שנתיים רצופות במקום הראשון‬
‫כחלק מפעילויות חופשת הפסח נערכה באגם‬
‫המונפורט‪ ,‬ליד מעלות‪ ,‬תחרות בין סטודנטים‬
‫להנדסת בניין‪ .‬התחרות כללה בנייה והשטה‬
‫של סירות קאנו מבטון והשתתפו בה סטודנטים‬
‫מהטכניון‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪ SCE ,‬ומוסדות‬
‫אקדמיים נוספים‪.‬‬
‫הסטודנטים של ‪ SCE‬הגיעו לתחרות עם שתי סירות‬
‫קאנו ‪" -‬אווטאר" ו‪ ,SCE Navy-‬שנבנו בבנייה ירוקה‪,‬‬
‫מחומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה‪ .‬בהתאם‬
‫לתקנון התחרות‪ ,‬הסטודנטים יצקו לתוך תבנית‬
‫עץ משולבת ביריעת פי‪.‬וי‪.‬סי את תערובת הבטון‬
‫שפיתחו ‪ -‬שהייתה קלה‪ ,‬אך חזקה מספיק כדי‬
‫לעמוד במאמצים שונים‪ .‬בתום ארבעה מקצים‪,‬‬
‫‪ SCE‬זכתה במקום השני בתחרות השיט‪ .‬פרס‬
‫התחרות‪ ,‬שהוענק מטעם איגוד המהנדסים ועיריית‬
‫מעלות‪-‬תרשיחא‪ ,‬עמד על ‪ 15‬אלף ש"ח לזוכים‬
‫במקום הראשון ו‪ 7,500-‬ש"ח לזוכים במקום שני‪.‬‬
‫"התחרות דורשת יישום של ידע הנדסי תיאורטי‬
‫שהסטודנטים רכשו במהלך לימודיהם‪ .‬אני גאה‬
‫מאוד בסטודנטים שלנו‪ ,‬שהצליחו לעמוד באתגר‬
‫ולהביא לידי ביטוי עבודת צוות ומחשבה מקצועית‬
‫ויצירתית‪ ",‬אמר ד"ר רמי עיד‪ ,‬דיקן הנדסת בניין‬
‫במכללה‪" .‬מדי שנה ‪ -‬וגם בתחרויות הקודמות‪,‬‬
‫שבהן זכתה המכללה במקום הראשון ‪ -‬אנו‬
‫לומדים מהתחרות ומלמדים את הסטודנטים‬
‫שלנו כיצד להסיק מסקנות ולשפר את הביצועים‬
‫ההנדסיים‪ .‬תהליך זה משקף את אופי הלימוד‬
‫במכללה‪ ,‬אשר שואף למצוינות‪".‬‬
‫קורס מבוא המציג עקרונות והיבטים שונים של‬
‫ניהול‪ ,‬כולל אסטרטגיה‪ ,‬שיווק‪ ,‬מימון‪ ,‬טכנולוגיות‬
‫מידע‪ ,‬משאבי אנוש ועוד‪ .‬הקורס מציע למידה‬
‫תוך שילוב של תיאוריה ומעשה‪ ,‬גישות מסורתיות‬
‫ומודרניות והתייחסות גלובלית ומקומית‪ .‬הקורס‬
‫מפתח את הכישורים והידע הנדרשים בסביבה‬
‫העסקית התחרותית של היום‪.‬‬
‫יזמות עסקית‬
‫מטרת הקורס היא ליצור היכרות עם אחד‬
‫התחומים החשובים במנהל עסקי‪ ,‬העוסק‬
‫ביזמות עסקית תוך התמקדות בטבע‪ ,‬בסביבה‬
‫ובסיכונים‪ ,‬בגיבוש יוזמות חדשות ובמסחור‬
‫טכנולוגיה‪ .‬המיזמים העסקיים עשויים לשמש‬
‫מנוע לצמיחה כלכלית‪ ,‬חברתית ואישית‪,‬‬
‫והם מתבססים על יצירת ערך כלכלי‪ ,‬נטילת‬
‫סיכונים‪ ,‬חדשנות ויצירתיות ועיצוב ומימוש של‬
‫אסטרטגיה עסקית‪ .‬נושאים נוספים הנלמדים‬
‫בקורס‪ :‬זיהוי הזדמנויות‪ ,‬קניין רוחני והערכות‬
‫שוק‪ ,‬פיתוח המבנה הארגוני ומימון פיתוח‬
‫הרעיון למוצר או השירות החדש‪ ,‬תהליך תכנון‬
‫עסקי‪ ,‬פיתוח מיומנויות הנדרשות למיזם וניתוח‬
‫מעמיק של נתונים ומידע‪.‬‬
‫יזמות בינלאומית‬
‫הקורס מקנה כלים להערכה ולניתוח‬
‫של הזדמנויות בינלאומיות ושל סוגיות‬
‫אוניברסליות‪ ,‬ללא תלות במיקום התעשייה‬
‫בעולם ותוך חשיפה לניסיונם של יזמים בעלי‬
‫מוניטין בינלאומי‪ .‬ייערכו הרצאות אורח של‬
‫יזמים ישראליים בעולם‪.‬‬
‫הבניין החדש‪ .‬מתחם סטודנטיאלי התורם להתחדשות‬
‫העירונית‬
‫לשם כך נשכר בניין דירות חדש‪ ,‬שנבנה לאחרונה‬
‫בעיר העתיקה בבאר שבע‪ ,‬ובו יתגוררו כבר‬
‫בשנת הלימודים הקרובה כ‪ 40-‬סטודנטים של‬
‫המכללה‪ .‬הם יצטרפו ל‪ 100-‬הסטודנטים שכבר‬
‫מתגוררים בעיר העתיקה‪ .‬הדירות מאובזרות כולן‬
‫במיזוג אוויר‪ ,‬מיטות‪ ,‬ארונות‪ ,‬שולחנות כתיבה‪,‬‬
‫ריהוט‪ ,‬מוצרי חשמל ועוד‪.‬‬
‫עיריית באר שבע‪ ,‬בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב‬
‫והגליל‪ ,‬מציעים מלגות חודשיות בסך ‪ 500‬ש"ח‬
‫לסטודנטים המתגוררים בעיר העתיקה‪ .‬המלגות‬
‫מאפשרות לסטודנטים להתגורר במתחם‬
‫סטודנטיאלי במחיר הוגן‪ ,‬ובה בעת תורמות‬
‫להתפתחותה ולהתחדשותה של העיר העתיקה‪.‬‬
‫הסטודנטים שהשתתפו בתחרות השטת סירות קנו מבטון‬
‫תחרות בניית סירות הקאנו מבטון הגיעה‬
‫לישראל מארצות הברית‪ .‬בשנת ‪ 1971‬נערכה‬
‫התחרות המאורגנת הראשונה בין אוניברסיטאות‬
‫בארה"ב והפכה בהמשך למסורת לאומית‪ .‬על פי‬
‫תקנון התחרות השנה‪ ,‬הסירות נדרשו להיבנות‬
‫באורך של חמישה מטרים וברוחב של מקסימום‬
‫‪ 80‬סנטימטר‪ .‬הסירות של המכללה היו במשקל‬
‫של כ‪ 100-‬ק"ג כל אחת‪ ,‬וכל סירה הושטה על‬
‫ידי שני סטודנטים בלבד‪.‬‬
‫בתחרות נערכו ארבעה מקצים‪ :‬שני מקצים‬
‫לבנים ושניים לבנות‪ .‬הניקוד ניתן על פי כמה‬
‫מדדים‪ ,‬שכללו את תכנון הסירה‪ ,‬בנייתה בפועל‪,‬‬
‫שימוש בחומרים ירוקים‪ ,‬עיצוב‪ ,‬וכמובן ‪ -‬הניצחון‬
‫בשיט‪.‬‬
‫‪ | 16‬גיליון ‪34‬‬
‫חשיפה אישית‬
‫| עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון | ‪17‬‬
‫חדשות המנהל האקדמי‬
‫ד"ר אריאלה בורג‬
‫חברת סגל אקדמי במחלקה להנדסה כימית‬
‫שכללה כימיה וביולוגיה‪ ,‬ובשנת ‪ ,1993‬לאחר‬
‫שנתיים של שירות צבאי‪ ,‬הגעתי לבאר שבע‪,‬‬
‫ללימודי כימיה באוניברסיטת בן גוריון‪".‬‬
‫"לראשונה התאהבתי בעולם הכימיה כשהייתי‬
‫בת ‪ .15‬שכנה שלנו‪ ,‬ליאורה‪ ,‬הייתה מורה לכימיה‬
‫ומדי פעם הגעתי אליה כדי ללמוד‪ .‬הלימודים‬
‫אצלה לא היו כמו בבית הספר ‪ -‬היא אהבה‬
‫את הנושא והמחישה את האפשרויות הגלומות‬
‫בעיסוק בו‪ .‬שם‪ ,‬בין הספרים שלה‪ ,‬החלטתי‬
‫שכשאהיה גדולה אמשיך ללמוד כימיה‪".‬‬
‫"את לימודיי בבית הספר התיכון ע"ש עמוס‬
‫דה שליט ברחובות סיימתי עם תעודת בגרות‬
‫"הלימודים לתואר הראשון היו מרתקים בעיניי‪,‬‬
‫והמשכתי לתואר השני‪ .‬במהלך לימודיי לתואר‬
‫השני פרסמתי את המאמר הראשון שלי‪,‬‬
‫בשיתוף עם פרופ' דן מאירשטיין ופרופ' חיים כהן‪,‬‬
‫שבהמשך גם היו המנחים שלי לדוקטורט‪ .‬באותה‬
‫תקופה ובשנים הבאות‪ ,‬המעבדה הייתה לי לבית‬
‫שני‪ ,‬שבו ביליתי את מרבית שעות היום ולא מעט‬
‫ערבים ושבתות‪ .‬במקביל‪ ,‬בחיי האישיים‪ ,‬פגשתי‬
‫את יוני בעלי‪ ,‬אז סטודנט להנדסת מכונות והיום‬
‫עובד באלתא‪ .‬במהלך השנים נולדו לנו אורי‪ ,‬נעם‬
‫ומיכל המקסימים‪".‬‬
‫"בשנת ‪ 2003‬סיימתי את לימודי התואר השלישי‬
‫בתחום הכימיה האיאורגנית‪ .‬לאורך שנותיי‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬הבנתי שהאקדמיה מאפשרת כר‬
‫גדול למחקר ופניתי למכללה האקדמית להנדסה‬
‫ע"ש סמי שמעון‪ .‬במשך מספר שנים עבדתי‬
‫כמתרגלת‪ ,‬ועם התפתחותה של המחלקה‬
‫להנדסה כימית הקמתי את מעבדת המחקר שלי‪.‬‬
‫היום‪ ,‬עיקר המחקר שלי עוסק בחקר תהליכים‬
‫קטליטיים המתרחשים במערכות הומוגניות‬
‫והטרוגניות ובחקר מנגנון תגובת פנטון‪ .‬במסגרת‬
‫המחקר אני מנחה סטודנטים בפרויקט הגמר‬
‫שלהם וסטודנטים לתואר שני ושלישי‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫אני מלמדת בקורסים מבוא לכימיה‪ ,‬כימיה‬
‫אנליטית וכימיה פיזיקלית‪ ,‬שלושתם קורסים‬
‫חשובים למהנדסי כימיה‪".‬‬
‫"ובנימה אישית‪ ,‬זכיתי לעסוק בדברים שמעניינים‬
‫אותי ‪ -‬וזה אינו מובן מאליו‪".‬‬
‫ראש מחלקת מערכות מידע‬
‫מאיר קטורזה החל את עבודתו ב‪ SCE-‬בשנת‬
‫‪ ,2009‬כמנהל רשת מכללתית‪ .‬באותה שנה מונה‪,‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לתפקיד נאמן אבטחת המידע של המכללה‪.‬‬
‫במהלך השנים התמקצע בתפקידו‪ ,‬תוך שהוא‬
‫תורם רבות לפיתוחו ולביסוסו של מערך המחשוב‬
‫ומערכות המידע בשני הקמפוסים‪ .‬בשנת ‪2012‬‬
‫מונה לתפקיד ראש מחלקת מערכות מידע‪ ,‬ויחד‬
‫עם כל צוות המחלקה הוא ממשיך לעבוד על שיפור‬
‫מתמיד במגוון הנושאים הקשורים בתחום שתחת‬
‫אחריותו ‪ -‬לטובת הסטודנטים‪ ,‬הסגל האקדמי‬
‫והסגל המנהלי במכללה‪.‬‬
‫"על המחלקה מוטלת אחריות רבה‪ ",‬הוא מספר‪.‬‬
‫"צוות מערכות מידע נמצא בכוננות מתמדת‪ ,‬כאשר‬
‫חלק גדול מהפעילות שלנו מתבצע בשעות לא‬
‫שגרתיות‪ .‬עובדי המחלקה מגלים גמישות רבה‪,‬‬
‫את השכלתו המקצועית רכש מאיר בלימודי הנדסאות‬
‫מחשבים במכללה הטכנולוגית באר‪-‬שבע‪ ,‬ובהמשך‬
‫במגוון קורסים מקצועיים כגון קורס ניהול רשתות‬
‫תקשורת‪ ,‬וירטואליזציה וקורס טכנאי מחשבים‬
‫מוסמך‪" .‬זהו תחום שמתפתח ומשתנה כל הזמן‪,‬‬
‫וצוות מערכות המידע במכללה משקיע רבות בלמידת‬
‫התחום ובהתמקצעות ‪ -‬הן באמצעות הכשרות‬
‫מקצועיות‪ ,‬קורסים וכנסים‪ ,‬והן דרך למידה עצמאית‬
‫או בצוות‪".‬‬
‫לפני שהגיע למכללה שימש מאיר כמנהל רשת‬
‫ואיש אבטחת מידע בחברת ‪,Gold and Honey Ltd‬‬
‫ולפני כן היה איש סיסטם בחברת הראל טכנולוגיות‬
‫וטכנאי מחשבים ורשתות‪" .‬ניסיוני המקצועי סיפק‬
‫את הבסיס לעבודתי במכללה‪ ,‬אך במהלך שנות‬
‫בתאריך ‪ 19‬באוקטובר ‪ 2014‬נערך מפגש היכרות‬
‫לסטודנטים חדשים המתחילים בלימודי שנה א'‬
‫במכללה‪ .‬למפגש הוזמנו כל הסטודנטים שנרשמו‬
‫ללימודים במחלקות האקדמיות‪ ,‬כולל תלמידי‬
‫המכינה שהתחילו את שנת הלימודים באקדמיה‬
‫בסמסטר הסתיו של תשע"ה‪.‬‬
‫רישום לקורסים ‪ -‬סמסטר א' תשע"ה‬
‫מטרת המפגש היתה ליצור היכרות עם המערכות‬
‫השונות הפועלות במכללה ועם הסגל המנהלי‬
‫והאקדמי ולהסביר את תהליך הרישום לקורסים‪.‬‬
‫המפגש המוקדם‪ ,‬לפני תחילת שנת הלימודים‪,‬‬
‫מקנה לסטודנטים החדשים ידע וכלים בסיסיים‬
‫שיסייעו בקליטתם לשנת הלימודים הראשונה‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫מפגש זרקור למחלקות האקדמיות‬
‫בתחילת ספטמבר נערכו בשני הקמפוסים מפגש‬
‫זרקור‪ ,‬בהשתתפות תלמידי המכינות ונרשמים‬
‫חדשים ללימודים אקדמיים לשנת הלימודים תשע"ה‪.‬‬
‫המפגש נועד לחשוף את כלל הנרשמים ללימודים‬
‫אקדמיים לתכניות הלימודים הייחודיות במכללה‬
‫ולהציג מסלולי התמחות חדשים‪ .‬בסיומו נערכו‬
‫מפגשים וייעוצים אישיים עם אנשי הסגל האקדמי‬
‫מכל המחלקות‪.‬‬
‫מר מאיר קטורזה‬
‫במטרה לקיים ולשמור את רצף הנתונים ואת‬
‫המידע האקדמי והתפעולי‪ .‬זהו תחום תובעני ודינמי‬
‫מאוד‪ ,‬הדורש טיפול של ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬שבעה‬
‫ימים בשבוע‪ .‬אני גאה להיות חלק מצוות המחלקה‪,‬‬
‫המורכב מאנשים טובים ומוכשרים אשר תורמים ‪-‬‬
‫כל אחד בתחומו ‪ -‬למתן מענה לצורכי המכללה‪,‬‬
‫הנוכחיים והעתידיים‪ ,‬בשני הקמפוסים‪ .‬עבודתם‬
‫במשך שעות מרובות‪ ,‬כולל ימי שישי ופגרות‪,‬‬
‫מוערכת על‪-‬ידי רבים במכללה‪ ,‬ואני בראשם‪".‬‬
‫יום היכרות לסטודנטים חדשים‬
‫לוח מועדים לשנת הלימודים תשע"ה‬
‫לוח מועדי שנת הלימודים תשע"ה‪ ,‬המציין את‬
‫מועדי תחילת הסמסטר וסיומו‪ ,‬תקופת הבחינות‪,‬‬
‫הפגרות והחופשות‪ ,‬פורסם באתר המכללה‪.‬‬
‫סטודנטים המעוניינים בלוח מודפס יוכלו לקבלו‬
‫במדור רישום‪.‬‬
‫עבודתי כאן חוויתי התפתחות מקצועית מדהימה‪.‬‬
‫מדובר בארגון גדול‪ ,‬מורכב ומאתגר בהיבטים של‬
‫מערכות המחשוב‪ ,‬הפרויקטים ורמת התחזוקה‬
‫שהוא מצריך‪ ,‬ואני שמח לקחת חלק באתגר זה‪".‬‬
‫מאיר נשוי לגלית ואב לארבע בנות‪" .‬אני מודה‬
‫לאשתי ולבנותיי על תמיכתן ועל ההבנה שהן מגלות‬
‫לשעות העבודה המרובות שלי‪ ",‬הוא מדגיש‪.‬‬
‫על עבודתו בימים אלה הוא מספר‪" :‬אנו בעיצומו‬
‫של פרויקט אבטחת מידע מורכב‪ ,‬שסוד ההצלחה‬
‫בו טמון ביכולת לבצע מהלכים מורכבים מבלי‬
‫לפגוע ברצף העבודה של המשתמשים‪ .‬ייאמר‬
‫לזכות הנהלת המכללה שהיא תומכת במחלקה‬
‫במימוש כל חזון שלנו ומאפשרת לנו משאבים בלתי‬
‫טריוויאליים‪ ,‬תוך חשיבה מחוץ לקופסה בהיבטים‬
‫שקשורים בשיפור תשתיות המחשוב ומעבר לכך‪".‬‬
‫במכתבי ההערכה וההמלצות שהועברו למחלקת‬
‫משאבי אנוש לאורך השנים‪ ,‬מאיר מוערך כעובד‬
‫מקצועי‪ ,‬בעל ידע נרחב‪ ,‬יוזמה וחשיבה יצירתית‪,‬‬
‫אדיב וסבלני‪ ,‬המגלה אמינות ויושר יוצאי דופן‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 2014‬נבחר מאיר כמצטיין הנשיא‬
‫לשנת הלימודים תשע"ג‪.‬‬
‫רכזות הסטודנטים ערכו את השיבוץ לקורסים‬
‫לכלל הסטודנטים ששילמו מקדמת שכר לימוד‪.‬‬
‫לסטודנטים ניתנת אפשרות להחליף קבוצות‬
‫לימוד באופן עצמאי דרך אתר האינטרנט‪,‬‬
‫בתפריט "רישום לקורסים"‪.‬‬
‫להלן הלו"ז לביצוע החלפה בין קבוצות הלימוד‪:‬‬
‫שנה א' ‪ -‬החל בתאריך ‪ 19‬באוקטובר ‪,2014‬‬
‫מפגש ההיכרות‪.‬‬
‫שנה ד' ‪ -‬החל בתאריך ‪ 20‬באוקטובר ‪.2014‬‬
‫שנה ג' ‪ -‬החל בתאריך ‪ 21‬באוקטובר ‪.2014‬‬
‫שנה ב' ‪ -‬החל בתאריך ‪ 22‬באוקטובר ‪.2014‬‬
‫קורסים כלליים לסמסטר א' תשע"ה‬
‫בסמסטר א' תשע"ה נפתחו במכללה הקורסים‬
‫הכלליים הבאים (‪ 2‬נק"ז כל אחד)‪:‬‬
‫קמפוס באר שבע‬
‫ החוויה התיאטרונית (בשיתוף תיאטרון באר שבע)‬
‫ חוויה בתזמורת (בשיתוף הסינפונייטה באר שבע)‬
‫ סוגיות במחשבת היהדות‬
‫ מבוא לתקשורת ועיתונות‬
‫ טניס למתחילים ולמתקדמים‬
‫קמפוס אשדוד‬
‫ טעימות בתרבות ובשפה הסינית‬
‫ מבוא לפילוסופיה של הטכנולוגיה (קורס עם‬
‫פעילות לטובת הקהילה)‬
‫ מגדר וטכנולוגיה (קורס עם פעילות לטובת‬
‫הקהילה)‬
‫בנוסף‪ ,‬מתוכננים להיפתח הקורסים הבאים‪:‬‬
‫ פולו‪-‬קיאק באגם פארק אשדוד ים‬
‫ קורס טעימות בשפה הספרדית‬
‫פרסי כניסה למצטיינים‬
‫הנהלת המכללה החליטה להעניק מלגות בגובה‬
‫מחצית שכר הלימוד לשנה הראשונה לבעלי נתוני‬
‫הכניסה הגבוהים ביותר מקרב הסטודנטים החדשים‪.‬‬
‫נוסחת הסכם כוללת שקלול של ציון בבחינה‬
‫הפסיכוטכנית‪ ,‬ציון במתמטיקה ‪ 5‬יח"ל‪/‬ציון מכינה‬
‫במתמטיקה וציון בפיזיקה ‪ 5‬יח"ל‪/‬ציון מכינה‬
‫בפיזיקה‪.‬‬
‫‪ | 18‬גיליון ‪34‬‬
‫קהילה‬
‫מוסיפים צבע‬
‫לדירות הקשישים‬
‫עשרות סטודנטים של ‪,SCE‬‬
‫המתגוררים בעיר העתיקה‬
‫בבאר שבע‪ ,‬השתתפו במבצע‬
‫לצביעה ולניקוי של בתי‬
‫קשישים כחלק מפרויקט‬
‫המגורים בעיר העתיקה‪,‬‬
‫הסטודנטים מובילים פעילויות‬
‫חברה ותרבות שנועדו להפוך‬
‫אותה למוקד משיכה לתושבי‬
‫הנגב ולצעירים נוספים‬
‫עשרות סטודנטים להנדסה מהמכללה השתתפו‬
‫במבצע לצביעה‪ ,‬ניקוי דירות וניקוי חצרות‬
‫של בתי קשישים בעיר העתיקה בבאר שבע‪.‬‬
‫הפעילות התקיימה בשיתוף עם אגף הרווחה‬
‫בעיריית באר שבע ומנהלת העיר העתיקה‪.‬‬
‫| עיתון המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון | ‪19‬‬
‫"צוללים במדע"‬
‫לומדים לחשוב מתמטיקה‬
‫הודעות‬
‫כחלק מאירועי "ליל המדענים" הבינלאומי‪ SCE ,‬פתחה‬
‫את שעריה לקהל הרחב לאחר צהריים מרתק של אירועים‬
‫ופעילויות בנושא המים‬
‫תכנית ייחודית שמפעילה ‪ SCE‬בבתי ספר באזור הדרום‬
‫מלמדת חשיבה מתמטית ומחוללת שינוי של ממש ביחסם‬
‫של התלמידים לשיעורי המתמטיקה וללימודים בכלל‬
‫הסטודנטים המשתתפים בתכנית נהנים ממלגת לימודים‬
‫נגישות‬
‫ליל המדענים הבינלאומי צוין במכללה ב‪18-‬‬
‫בספטמבר‪ ,‬בשעות אחה"צ‪ ,‬באירוע גדול שכלל‬
‫מגוון פעילויות מדעיות מרתקות לכל המשפחה‬
‫בנושא המים‪ :‬בניית מודל ענק של מולקולות מים‪,‬‬
‫מפגשים "בגובה העיניים" עם מדענים בשיתוף‬
‫פארק קרסו למדע‪ ,‬סיורים במעבדות‪ ,‬הרצאות‬
‫וסדנאות‪ ,‬מתחם קולנוע שהוקרן בו סרט מצויר‪,‬‬
‫עמדות יצירה ועוד‪ .‬למעלה מאלפיים איש נענו‬
‫להזמנה והשתתפו באירוע‪.‬‬
‫אירועי "ליל המדענים" נערכים מדי שנה במגוון‬
‫מוסדות להשכלה גבוהה ומרכזי מחקר‪ ,‬בארץ‬
‫ובעולם‪ ,‬במטרה לחשוף את הציבור הרחב למדע‬
‫וליצירה המדעית באמצעות הרצאות‪ ,‬סדנאות‪,‬‬
‫התנסויות‪ ,‬סיורים ומפגש עם מדענים‪.‬‬
‫באירוע פעלו ברחבי המכללה כמה תחנות‪,‬‬
‫שכללו פעילויות וניסויים קלילים ומהנים אשר‬
‫נועדו להדגים את התהליכים העומדים מאחורי‬
‫התנסויות יומיומיות‪ :‬התנסות עם בועות סבון‪,‬‬
‫בריכה טובענית‪ ,‬בדיקת חומציות לאחר אכילה‪,‬‬
‫הורדת נקודת הקיפאון ועוד‪.‬‬
‫פרופ' אמיר אליעזר‪ ,‬דיקן הרשות למחקר ופיתוח‬
‫וראש המרכז ליזמות וחדשנות במכללה‪" :‬ליל‬
‫המדענים הוא הזדמנות מצוינת לגלות את עולם‬
‫המדע וליהנות מחוויה מיוחדת‪ .‬במהלך האירוע‬
‫קיימנו מגוון פעילויות לילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים‪,‬‬
‫בכמה רמות במקביל‪ .‬הכניסה הייתה חופשית‪,‬‬
‫ואני שמח על כך שהגיעו תושבים רבים‪ ,‬שנחשפו‬
‫לפעילות באקדמיה ולאירוע מדעי מרתק‪".‬‬
‫ד"ר אבשלום דנוך‪ ,‬עוזר הנשיא וראש המנהל‬
‫האקדמי במכללה‪" :‬פעילות זו היא חלק‬
‫מפעילות קהילתית התנדבותית שסטודנטים‬
‫מהמכללה נדרשים לבצע במסגרת מגוריהם‬
‫בעיר העתיקה‪ .‬אנו גאים בפעילות זו ובתרומת‬
‫הסטודנטים לסביבה שבה הם מתגוררים‪.‬‬
‫הסתובבתי במשך היום בין הצוותים השונים‬
‫וראיתי צעירים חדורי רצון ומוטיבציה לסייע‬
‫לקשישים‪ .‬נמלאתי גאווה על כך שאלה הם‬
‫הסטודנטים שלנו‪".‬‬
‫לא מעט ילדים מתקשים מאוד במתמטיקה‪.‬‬
‫הבעיה נעוצה במידה רבה בשיטת הלימוד‬
‫הקיימת‪ ,‬המלמדת את הילדים לפתור דילמה‬
‫מתמטית ולאו דווקא להבין אותה‪ ,‬או לפתור‬
‫משוואה בשיטת הפתרון לפי שלבים מבלי‬
‫להבין את המטרה‪ .‬בתכנית "פיתוח חשיבה‬
‫מתמטית"‪ ,‬הרעיון שעומד בבסיס התכנית הוא‬
‫ללמד את הילדים לא רק כיצד לפתור דילמות‬
‫מתמטיות או לזכור איך פותרים משוואה‬
‫כלשהי‪ ,‬אלא חשיבה מתמטית‪.‬‬
‫התכנית‪ ,‬ביוזמת ראש היחידה למתמטיקה‬
‫ב‪ SCE-‬מרים דגן‪ ,‬צוות המחלקה ודיקנאט‬
‫הסטודנטים‪ ,‬פועלת מזה כמה שנים‪ .‬כל‬
‫הסטודנטים המשתתפים בה עוברים קורס‬
‫אקדמי לפיתוח חשיבה מתמטית‪ ,‬שבו נלמדות‬
‫שיטות הוראה ואסטרטגיות למידה‪ ,‬ואחר כך‬
‫עובדים בבתי הספר עם קבוצות קטנות של‬
‫תלמידים‪ .‬ההשתתפות מזכה את הסטודנטים‬
‫במלגת לימודים‪.‬‬
‫הסטודנטים מתגוררים בעיר העתיקה במסגרת‬
‫מיזם משותף של המכללה‪ ,‬המשרד לפיתוח‬
‫הנגב והגליל ועיריית באר שבע‪ .‬המיזם מאפשר‬
‫דיור בר השגה בעיר העתיקה בבאר שבע‬
‫לעשרות סטודנטים‪ ,‬ובמסגרתו כבר מתגוררים‬
‫‪ 100‬סטודנטים של ‪ SCE‬בבניין דירות של ארבע‬
‫קומות‪ ,‬ששופץ והותאם לפרויקט‪ .‬כל סטודנט‬
‫משלם שכר דירה בסך ‪ 650‬ש"ח ומקבל‬
‫מענק חודשי בסך ‪ 500‬ש"ח במימון המשרד‬
‫לפיתוח הנגב והגליל ועיריית באר שבע‪ .‬בסך‬
‫הכול משלם כל סטודנט שכר דירה חודשי בסך‬
‫‪ 150‬שקלים בלבד‪ .‬בבניין דירות נוסף‪ ,‬שנבנה‬
‫לאחרונה ונשכר על ידי המכללה‪ ,‬ישוכנו עוד‬
‫‪ 40‬סטודנטים‪.‬‬
‫הסטודנטים מובילים ויוזמים פעילויות חברתיות‬
‫ותרבותיות ברחבי העיר העתיקה‪ ,‬במטרה להפוך‬
‫אותה למוקד משיכה תרבותי לכל תושבי הנגב‬
‫ולמשוך צעירים נוספים לעבור להתגורר בה‪.‬‬
‫תכנית לפיתוח חשיבה מתמטית פועלת בבתי‬
‫ספר שונים בדרום‪ ,‬ביוזמת המכללה האקדמית‬
‫להנדסה ע"ש סמי שמעון‪ ,‬ויוצרת שינוי בתפיסת‬
‫לימודי המתמטיקה‪.‬‬
‫מעודדים את‬
‫מהנדסות העתיד‬
‫קבוצת תלמידות מצטיינות‬
‫ממקיף ז' בבאר שבע סיירה‬
‫ב‪ SCE-‬ונפגשה עם חלק‬
‫ממרצות המכללה‪ ,‬לשיחה על‬
‫קריירה מצליחה גם במקומות‬
‫שבהם קיים רוב גברי‬
‫תושבי האזור לוקחים חלק בפעילות ליל המדענים במכללה‬
‫כיתה מביה"ס אמי"ת‪ .‬במקןם הראשון ב"מרוץ‬
‫תחרותי" במתמטיקה‬
‫בבית הספר אמי"ת בבאר שבע מופעלת‬
‫התכנית מזה שנתיים‪ .‬אחת מכיתות בית‬
‫הספר‪ ,‬המשתתפת בפרויקט‪ ,‬השתתפה במרוץ‬
‫תחרותי בתחום המתמטיקה שנערך במסגרת‬
‫הפעילות של פארק קרסו למדע וזכתה במקום‬
‫הראשון‪.‬‬
‫אומר מנהל אמי"ת‪ ,‬אלישע פלג‪" :‬הפרויקט‬
‫הוביל לשינוי ניכר ביחסם של התלמידים‬
‫לשיעורי המתמטיקה בפרט וללימודים בכלל‪.‬‬
‫בין התלמידים לסטודנטים של המכללה נוצר‬
‫קשר אישי וקרוב‪ ,‬קשר בונה ומקדם‪ ,‬שלא תמיד‬
‫מתאפשר לבנות כמותו בהוראה הרגילה‪".‬‬
‫‪ 22‬תלמידות כיתה ט' בתיכון מקיף ז'‪ ,‬הלומדות‬
‫בכיתת מצוינות ומשתתפות בתכנית לקידום בנות‬
‫למקצועות מדעיים וטכנולוגיים‪ ,‬סיירו ב‪SCE-‬‬
‫ונפגשו עם מספר מרצות במכללה‪ SCE .‬רואה‬
‫חשיבות רבה בקידום לימודי המדעים וההנדסה‬
‫בקרב נשים בפרט‪ ,‬ובמפגשים עם הקהילה בכלל‪.‬‬
‫הבנות נפגשו תחילה עם פרופ' דורית תבור‪,‬‬
‫דיקנית הנדסה כימית ויועצת הנשיא לקידום וייצוג‬
‫נשים‪ ,‬שפרסה בפניהן את היתרונות והאתגרים‬
‫העומדים בפני נשים הבוחרות במקצוע ההנדסה‪.‬‬
‫בהמשך נפגשו עם ד"ר מירב ארוגטי וד"ר בלה‬
‫גורביץ ‪ -‬מרצות במחלקה להנדסת מכונות‪ ,‬עם‬
‫ד"ר אינה כץ וד"ר סבטלנה ברונשטיין ‪ -‬מרצות‬
‫במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬ועם‬
‫החוק המוביל כיום את נושא הנגישות לאנשים‬
‫עם מוגבלויות הינו חוק שוויון זכויות לאנשים עם‬
‫מוגבלות‪ ,‬התשנ"ח ‪.1998‬‬
‫בשנת ‪ 2005‬תוקן החוק ונוסף בו פרק נוסף בנושא‬
‫הנגישות‪.‬‬
‫הגדרת הנגישות‪" :‬אפשרות הגעה למקום‪ ,‬תנועה‬
‫והתמצאות בו‪ ,‬שימוש והנאה משירות‪ ,‬קבלת‬
‫מידע הניתן או מופק במסגרת מקום או שירות או‬
‫בהקשר אליהם‪ ,‬שימוש במתקניהם והשתתפות‬
‫בתכנית ובפעילויות המתקיימות בהם‪ .‬והכול‬
‫באופן שוויוני‪ ,‬מכובד‪ ,‬עצמאי ובטיחותי"‪.‬‬
‫החוק חל על מוסדות ציבור‪ ,‬ובכללם מוסדות‬
‫להשכלה גבוהה‪ SCE .‬פועלת ליישום החוק על‬
‫פי מתווה של פעולות ולוח זמנים שקבע החוק‬
‫ואמורה לסיים את הפעולות עד נובמבר ‪.2017‬‬
‫המכללה רואה חשיבות רבה בהנגשה של כל‬
‫מתקניה ומעמידה בעדיפות גדולה את יישום‬
‫התקנות‪ ,‬תוך הקצאת משאבים אנושיים וכספיים‪.‬‬
‫מנחם אספיט‪ ,‬ממונה הבטיחות‪ ,‬מונה כרכז‬
‫נגישות מטעם המכללה‪.‬‬
‫החלפת מחיצות באולמות מינקוף‬
‫המכללה פועלת בהתמדה לשיפור מתקניה‪,‬‬
‫ליצירת סביבת לימודים נאותה‪.‬‬
‫במהלך חודש אוגוסט נעשו שינויים באולמות‬
‫האודיטוריום בבניין מינקוף‪ .‬המחיצות הוחלפו‬
‫במחיצות חדשות‪ ,‬המופעלות בטכנולוגיה חדשה אשר‬
‫מאפשרת פתיחה קלה‪ ,‬זמינות ושיפור באקוסטיקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוחלפה התאורה באולמות לתאורת ‪LED‬‬
‫חסכנית‪ ,‬עם אורך חיים משופר‪.‬‬
‫סטודנטית שנה ג' במכללה‪ .‬מפגשים אלה כללו‬
‫שיחות וביקור במעבדות‪ .‬המרצות סיפרו לנערות‬
‫מדוע וכיצד בחרו בתחום הלימודים והעבודה‬
‫שלהן‪ ,‬כיצד הן משלבות בין קריירה לבין משפחה‬
‫וכיצד הן פועלות בהצלחה במקומות שבהם קיים‬
‫רוב גברי‪ .‬הנערות גילו עניין רב ושאלו שאלות‬
‫רבות‪.‬‬
‫רכזת הפרויקט‪ ,‬שליוותה את הנערות בביקורן‪,‬‬
‫אמרה‪" :‬הנשים שדיברו עם הנערות עודדו אותן‬
‫לשאוף גבוה‪ .‬פרופ' תבור סיפרה כיצד היא‬
‫משלבת בין קריירה מצליחה באקדמיה לבין‬
‫משפחה לתפארת‪ ,‬ובטוחני שהודות להרצאות‬
‫אלו השתנתה התפיסה שאישה המגיעה לעמדה‬
‫בכירה משלמת מחיר כבד בתחום חיי המשפחה‪".‬‬
‫הנדסת תוכנה‬
‫ הנדסת בניין‬
‫ הנדסה כימית‬
‫ הנדסת מכונות‬
‫ הנדסת תעשייה וניהול‬
‫ הנדסת חשמל ואלקטרוניקה‬
‫מתחברים לרעיונות גדולים‬
‫‪1-800-207-777‬‬