ארגון יוצאי קרקוב בישראל ZW I AZEK K RAKO WI AN W I ZRAELU A S S O CI A T I O N OF CR A C OW I A NS I N I S R A EL כתיבה ,עריכה והבאה לדפוס :לילי הבר כתובת :ת.ד 17209 .תל אביב 69051 דואר אלקטרוני[email protected] : טלפון ,054-4436366 :פקס09-9579540 : גליון ,52דצמבר 2010כסלו תשע“א בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל קצרים ” י ד ו שם “ פונ ה לנ י צול י השואה ובני משפחותיהם לקחת חל ק ב מ ב צ ע א י ס ו ף ו ת ע ו ד מס מ כ ים ,ח פ צ ים ,י ומ ני ם , תצלומים ,עדויות ,סרטי מקור, יצירות אומנות או כל חומר אחר מתקופת השואה -מעליית הנאצים לשלטון עד השחרור ומחנות העקורים .למסמכים אשר תמסרו ל"יד ושם" למשמרת עולם ,יחד עם הסיפור האישי המלווה אותם ,תפקיד משמעותי בהנצחת קורותיהם של הי ה ו די ם בש ו א ה ו ב שי מ ו ר הזיכרון למען הדורות הבאים. " יד ושם " ערוכים לקלוט , לש מ ר ,לק ט ל ג ו ל ה פ ו ך א ת החומרים לנגישים ,כדי לאפשר ל צי בו ר ה ח וק ר ים ,לא ו צ ר י תערוכות ,לאנשי חינוך ולקהל הרחב לעשות בהם שימוש. לתיאום מסירת חומרים טלפון 02-6443703 :דוא"ל @collecting.pieces yadvashem.org.il ♣♣♣ ב ש נ י ם 1 9 3 0 -1 9 3 9פ ע ל בקרקוב ארגון ציוני ימי בשם "זבולון " .היו " ר היה דר ' ארנפרייס ,המזכיר היה מאוריצי גולדברגר ובין החברים הי ה מ ר שט רן ,א חי הם של יצחק ונתן שטרן .המשרד שכן ברחוב דוניובסקיגו .כל היודע פרטים נוספים מתבקש לכתוב למערכת. עמנואל מלצר היקר, ברכות בהגיעך לגיל תשעים, שנאמר: בן תשעים לשוח. חבריך בארגון תל אביבים וקרקובאים מנגנים ביחד הנכם מוזמנים לקונצרט של משלחת תלמידי ביה"ס היסודי המקיף למוסיקה OSMבקרקוב .בקונצרט ינגנו תלמידים סולנים ,מורים המלוים את המשלחת והרכב קאמרי משותף הכולל תלמידים פולנים וישראלים כאחד . במאי השנה אירח ביה"ס הקרקובאי משלחת של תלמידים של הקוסרבטוריון הישראלי למוסיקה בתל אביב והקונסרבטוריון העירוני נוה אליעזר , והתלמידים משתי הארצות ניגנו יחד בקרקוב .בואה של המשלחת מקרקוב מהוה ביקור גומלין. הקונצרט יתקיים ביום רביעי 8.12.2010בשעה 19.00במרכז פליציה בלומנטל ,רח ' ביאליק 26בתל אביב. הכניסה חינם כנס לזכרו של פרופ‘ הלל קליין ז“ל במלאת 25שנים לפטירתו של הפסיכיאטר יליד קרקוב פ רופ ' הלל קליין ז"ל ,מראשוני חוקרי השוא ה ,מנ הל בי ה" ח "איתנים" ומראשי החברה הפסיכואנליטית בישראל , נקיים החודש את " כנס הלל קליין מס' "5לזכרו. ביום רבי עי ,ה15 - בדצמבר יתקיים ערב עיון, בעברית ובפולנית ,בתיכון עירוני ה ' ,רח ' בן יהודה ) 227אולם " יצחק "( בתל אביב ,משעה " ( 17:30על מסע הזכרון לפולין ,המשך לסמינר הישראלי -פולני : " הנוער – עתידנו " ,שבו התחלנו בקרקוב. בתכנית :הרצאות קצרות ודיונים בהשתתפות הקהל עם האורחים הנ " ל זכרון השואה בדור השלישי וחצי ; גישות חדשות של חילופי נוער ; ו " על עתיד הזכרון " – דבר הניצולים / השורדים. בי ום חמ י ש י ,ה 16 - בדצמבר יערך מושב בוקר בנושא " הלל קליין וטיפול פסיכיאטרי בקהילה " ,עם סניף ירושלים של איגוד הפסיכיאטריה הישראלי , במוזיאון ארצות המקרא בירושלים ,החל מהשעה .9:00 כל הארועים פתוחים לקהל והינ כם מוזמנים להשתתף. לפ רטים נ וספים נ א ל התקש ר אל ד ר ' ח י י ם ק נ ו ב ל ר 0 5 2 -5 7 0 3 7 1 3 מפולין ו כן ד ר ' י ול נטה אמברושוביץ-ג'ייקובס ,על משלחות ישראליות בעיניים פולניות ; תפקיד המשלחות כחלק מהוראת השואה; הסברים לכשלון מפגשי נוער ישראלי-פולני; משל חות צ ה " ל לפולין ; [email protected] מנהל חדש למוזיאון היהודי גליציה יעקב נובקובסקי נבחר לאחרונה לשמש כמנהל המוזיאון היהודי גליציה, במקומה של גב' קרדי .נובקובסקי ,יליד הרובע קז ' ימייז ' ,הוא בעל תואר מ .א . בהיסטו ריה מה חוג למ דעי הי הדות באוניברסיטה היגלונית – עבודת המסטר שלו עסקה בהתנגדות היהודית בקרקוב בזמן מלחמת העולם השניה – וכן בעל תעודה בני הול ושיווק .יעקב עוב ד במו זי או ן מא ז ,200 5ו ז כ ה לע בו ד במחיצתו של מייסד המוזיאון ,הצלם היהודי -בריטי כריס שוורץ ז " ל ,אשר שם לו למטרה לתעד את מי שהיתה אחת הקהילות המפוארות ביותר בפולין. מוזיאון יהודי גליציה נמצא במבנה ששימש בעבר כבית חרושת יהודי ,ב - Dajwor 6ברובע קז'ימייז' ,והתערוכה המרכזית " עקבות של זיכרון “ כוללת עשרות צילומי צבע גדולים המנציחים את שרידי הקהילה היהודית העניפה שחיה בגליציה .המו זיאון מצי ג גם תע רוכות מתחלפות ,יש בו א רכיון סרטים ,חנות ספרים המציעה מבחר גדול של ספרים על חיי הקהילה היהודית בגליציה וספרים על השואה ,וכן אולם ה ר צאות המשמ ש לתו כניות חינו ך המיועדות בעיקר לתלמידי בתי ספר וסטודנטים. בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נוביני קרקובסקיה הצעדים הראשונים במחתרת חברי המפקדה הראשית של הקבוצה הלוחמת בגטו קרקוב ) דולק ליבסקינד ,שמשון דרנגר ולאבאן( החליטו שיש לעשות את כל צעדי ההתנגדות וההצלה האפשריים באמצעים העומדים לרשות המחתרת. לשם כך חולקו אנשינו לשתי קבוצות :קבוצה אחת כללה חברים שבגלל חזותם היהודית לא יכלו להשתתף באופן פעיל בפעולות המחתרת .אנשי קבוצה זו צוידו בתעודות מתאימות כדי שיוכלו ,בדרך לא דרך ,להגיע לאותו חלק של אירופה ) הונגריה ( שממנו אפשר יהיה להתקדם הלאה .הקבוצה השניה ,קבוצת הלוחמים , נחלקה לחמישיות ,וחבריה פוזרו ביערות טרנוב ורדום. בשל מראי השמי המובהק ,הייתי בקבוצה הראשונה , אשר יכלה לעסוק רק בפעולות הצלה .כפי שהתברר מאוחר יותר ,לא עמדה חלוקה זו במבחן המציאות דאז ,בשל האירועים שרדפו זה את זה בקצב מסחרר. נוסק } נתן פריזר ,חברו של שמעון לוסטגרטן מימי ביה " ס ; חניך פלוגת " שרון ב ' " בקן " עקיבא " בקרקוב [ עמוד 2 במלאת 68שנה לפעולות המרד של חברי תנועות הנוער מקרקוב ,פעולות שבוצעו בדצמבר 1942והידועות בשם ” ציגנריה“ ,אנו מפרסמים מזכרונותיו של אחד הלוחמים ,שמעון לוסגרטן .רשימה בכתב יד שנמצאה בעזבונו של שמעון לוסטגרטן .פורסם בספר לזכרו : שמעון לוסטגרטן – שימק ,אדם ,רע ,לוחם ,עמ' .38-35 ההתרחשויות סביבנו לא השאירו זמן ללבטים ותבעו הכרעה מיידית .בנסיבות החדשות שנוצרו לאחר פעולות הגירוש ,נותרנו בלי שם ובלי בית ,שכולים ובודדים ,חסרי משפחה וחסרי אמצעים .החלטנו לאסוף את מה שנותר מיגיע כפיהם של הורינו שאבדו ,לרכז במקום אחד את הרכוש שעליו עמלו כל ימי חייהם .ריכוז הרכוש היה ברחוב יוזפינסקה ...קשרי המחתרת – הלינקה ) רובניק ( מהעיר טומשוב -מאזובייצקי ,הלה שיפר מוורשה ,אדווין וייס ואחרים ] הכוונה לחמישייה הראשונה שיצאה ליער ערב יום הכיפורים תש"ג[ צוידו במזון ובשאר צידה לדרך, ויצאו לטרנוב ,לרדום ולמקומות אחרים .המציאות לימדה אותנו חיש מהר ,כי אין לחלום על הצלה , אלא יש לנצל ביעילות מירבית את כל האמצעים הקיימים לצורך עבודת המחתרת .לאור זאת חילקנו בינינו את התפקידים. התפקיד הפעיל הראשון שנפל בחלקי והיווה מעין טבילת אש בעבודת המחתרת, היה לעקוב אחרי שפיץ .שפיץ היה אחד ממשתפי הפעולה המסוכנים ביותר עם הנאצים ...עד כמה שידוע לי החליטה המ פ ק ד ה ל ס ל ק א ת מ ש ת פ י ה פ ע ו ל ה הי הו דים ,א ך לעשות זאת בצו רה כ זו ש ה ג ר מנ ים ל א י ח ש ד ו בי הו די ם אל א ב " א רים " ,זאת כ די לא לסכן את חיי היהודים בגטו קרקוב .זכורה לי הרגשתי כאשר שימק ]שמשון[ דרנגר קרא לי לחצר של ה בית ב ר חו ב לימנו בסקי ,בית בו התגוררו אז רבקה ודולק ליבסקינד ] דירתם שימשה כמפקדת המחתרת[ .שימק הסביר לי בפרוטרוט את תפקידי בביצוע המשימה, שמטרתה היתה סילוקו של שפיץ ,אחת מרכז המחתרת היהודית ברחוב יוזפינסקה ,13קרקוב .צלם :איציק מוזן 2010 ,ולתמיד .הוטל עלי ) ועל חברים נוספים שעליהם לא ידעתי מאומה באותו זמן ( ואני ,נשלחנו לגטו וולברום ] כ 90 -ק "מ צפונית לקרקוב [ לוודא מתי בדיוק נמצא שפיץ בביתו בגפו ,ומתי הוא נעדר כדי להתרחק מקרקוב בזמן הגירוש מן הגטו שהתחולל ממנו .היה עלי לדעת היכן וכיצד הוא מבלה את זמנו מחוץ ב 28-באוקטובר .1942צויידנו במסמכים המעידים שהננו לבית בגטו .אמור הייתי לרכז את מרב הפרטים עליו ,וכל שליחי י.ס.ס] .ראשי תיבות בגרמנית ויידיש :עזרה יהודית זאת בלא לצאת מן הגטו. ...אם זכרוני אינו מטעני ,עקבתי ובלשתי אחרי שפיץ סוציאלית[ הנוסעים במסגרת תפקידם לוולברום ,וכי עלינו לחזור כעבור שבועיים לקרקוב .לאחר שחזרתי עם נוסק במשך שלושה שבועות .את העבודה הזאת עשיתי ,מטעמי מגטו וולברום לגטו קרקוב פגשתי את אחי רומק ) שלפי בטחון ,עם אלזה לאפה ,ובסיומה מסרנו את הפרטים שהיו ההוראה נשאר בגטו( ,מבכה את אובדן הורינו .ממנו נודע ברשותנו לשימק דרנגר .לבסוף הוחלט לחסלו .באותו ערב הצטרף אלינו שימק דרנגר ,שהיה אמור לחסל את שפיץ לי כי אבי ואמי גורשו ונשלחו בטרנספורט לכיוון בלז'ץ. באותו זמן הוציאה אלזה לאפה ,חברת המחתרת ,את בירייה .בערב יצא שפיץ מבית הקפה אשר בגטו ) רחוב אמה של גוסטה ] דוידזון[ ואנשים אחרים אל מחוץ לגטו .לימנובסקי 1בחצר ,מעבר לרחוב יוזפינסקה( ,אשר בו נהג אלזה היתה כל הזמן עם הוריה בנייפולומיצה )עייריה ליד לשבת מדי יום ביומו ,בשעות קבועות .הוא המשיך בדרכו קרקוב ( ,והיתה מפרנסת את ביתה בסחר עם איכרי לכיוון משטרת הגטו ,לאורך רחוב לימנובסקי ,שצידו האחד "יהודי" ,וצידו השני "ארי" ,ורק גדר תיל מפרידה הסביבה ,תמורת מזון. עם שובי מוולברום הפכה דירתנו – דירת הורי ברחוב בין שני החלקים .באותו רגע יצא שימק מהגטו והפך בו יוזפינסקה – 13לנקודת מרכז ולבסיס לאנשינו שנמנו עם במקום ל " ארי " טהור .שפיץ המשיך בדרכו ברחו ב חברי הקבוצה הלוחמת .זאת למעט אנשי המפקדה ,לימנובסקי ,בעוד אלזה ואני פוסעים אחריו בצד ה"יהודי" שהופיעו כאן רק לעיתים רחוקות .הדירה שימשה לנו של הרחוב ,ושימק מתקדם מולנו בצד ה"ארי". ראינו את שימק מכניס את ידו לכיס הימני שבו היה כתובת מרכזית .אנשי " החלוץ " היו מרוכזים ברחוב טמון האקדח ,ובכל רגע קיווינו לשמוע את הירייה. קראקוסה. עמוד 3 נוביני קרקובסקיה בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל ד“ר פליציה קראי כלת פרס יד ושם למפעלים חינוכיים ברוכת כשרונות היא פליציה שלנו, ושנים רבות מאד היא עוסקת במחקר היסטורי של השואה .השנה זכתה פליציה קראי לפרס מאת " יד ושם " למפעלים חינוכיים בנושא השואה , ופ רס ז ה מ צ ט ר ף לש ו ר ת פ ר סי ם אחרים בהם זכתה ,ביניהם תואר "יקיר העיר ראשון לציון". ד " ר פליציה קראי נולדה בשנת 1927בפולין ,ליוסף ולפשה רוזה שכטר אשר ניספו בשואה .את זוועות התקופה חוות ה כנע רה בשלוש ה מחנות עבודה ,ובכוח אישיותה שרדה את התופת ,עמדה בבחינות הבגרות ולמדה בבית הספר הגבוה לדרמה בקרקוב .בשנת 1950עלתה לישראל וכאן בנתה את משפחתה .פלה סיימה את לימודי ההיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ,ובמשך שנים רבות העמידה דורות של מורים ותלמידים ,וכל זאת בכישרון וביסודיות ,מתוך ידע מקיף וגישה יצירתית .היא הרצתה במסגרות רבות נוספות וכינוסים בנ ו ש א י ה צ י ו נ ות ו ח ק ר ה ש ו א ה בישראל ובעולם .בשנת 1990הוענק לה תוא ר דוקטו ר והיא ממשי כ ה אקציה ואנשי ה -ס .ס .פשטו על בתי היהודים והוציאו אותם לטרנספורט. לעסוק במחקר ובכתיבה. אני ברחתי .היה כבר חורף .על בטקס חלוקת פרסי יד ושם אמרה פלה " :שאלו אותי לא פעם מ דוע השדות נערם כבר השלג הראשון . בעבודת המחקר ההיסטורי שלי פניתי דווקא לחקר תקופת השואה .בכדי לענות עלי לחזור כמה עשרות שנים אחורה .היתה זו השנה .1942ישבנו בעיירה בז ' סקו ) (Brzeskoשאליה ברחנו מגטו קרקוב .אך גם כאן השיג אותנו הגורל האיום .בעיירה היתה הצעדים הראשונים במחתרת )המשך( ברגע מסויים היה שפיץ קרוב מאד לגדר התיל ,בדיוק כאשר הגיע שימק מולו .ראינו את שימק מכוון את האקדח ,אך כעבור שנייה התרחק שפיץ ופנה לרחוב יוזפינסקה ,מבלי שנשמעה יריה .שימק לא ירה ,משום מה ...מכיוון שהתקרבה שעת העוצר, היה הרחוב כמעט ריק מאדם ,אבל אלזה ואני לא יכולנו לחזור לבסיסינו ברחוב יוזפינסקה מבלי לראות את שימק .כעבור שניות ספורות הופיע שימק בתוך הגטו ,נסער וזועף .הוא היה לבוש במעילו השחור ונעל מגפים גבוהים ,כו בעו האפור על ראשו וה " ארמבינדה " ) סרט השרוול ( על שרוולו הימני .עמו היה אידק ]יהודה טננבאום ,חבר " עקיבא "[ .בראותו את התמיהה בעינינו אמר כי הפעם שיחק מזלו של שפיץ ,שכן הכדור "נתקע" באקדח .הבטנו אינסטינקטיבית בשעונים ,ובלי לומר מילה החלטנו לרוץ הביתה .בפניה לרחוב יוזפינסקה הופיעו פתאום לפני נו שתי דמ ויות ,ש לפי ק צ ב צעידתם ידעתי כי אלה הם נציגי " הגזע העליון " .היה מאוחר מכדי לח זו ר .שימק הו ר ה לנו בק צ ר ה להמשיך ללכת .אם ישאלו אותנו מאין ולאן ,עלינו לענות" :מהעבודה". התקרבנו זה מול זה .בידי אחד מהם היה אקדח שלוף והוא צעק" :עמוד ! מי א ת ך ? " ב ש מע ו א ת ה צ עק ו ת המלוות קללות ,פנה אידק במהירות אחורה והחל לברוח .הגרמני ירה בכיוונו .היה ז ה היי ד ריך ,ראש הגסטפו ב " גנרל גוברנמן " ,הממונה הישיר של אידק ,אידק עבד בגסטפו ונשלח לעבודה זו על ידי הקבוצה הלו חמת .חשבנו כי הפגישה לא תיגמר בטוב. זיהנו את עצמו בפני הגרמנים באמצעות "קנקרטה" )תעודת הזהות( .חיכיתי לאות משימק ,שכן ידעתי שיש עמו ניירות " אריים " ורשיונות לנשיאת אקדח .אבל שימק הוציא את ה"קנקרטה" שלו בשלווה גמורה וידו הימנית נתונה כל העת בכיסו .זאת ,למרות צ רחתם של הנאצים "הנדה הוך!" )ידיים למעלה( .לו ערך אחד האדונים האלה חיפוש בכליו של שימק היתה פגישה זו מסתיימת בצורה שונה לגמרי . באותו רגע הם חשו ,כנראה ,מעין אי- בטחון אישי ,והודות לכך פקדו עלינו להסתלק בריצה ,תוך שהם יורים מספר כדורים בכיווננו .רק במקרה לא פגעו בנו. הלכתי בשדה .היה חושך מצרים .אמא ואבא כבר לא היו בחיים ,אבל אני עדיין לא ידעתי זאת .אחיותי התפזרו. פחדתי נורא .נדמה היה לי שמאחורי כל שיח מסתתר חייל ס .ס .עם רובה ביד .בכיתי .רציתי ללכת הביתה . איפה אמא? איפה אבא? אבל אין אמא ואבא ,ואין כבר בית .היה רק חושך , שדה ריק ,והאימה. ואז נדרתי נדר .לא אלך לטרנספורט כפי שהלכו רבים אחרים. לעולם לא ! אחיה ולא אמות ,בכדי לספר על הכל .כל מה שעוללו לנו הגרמנים .על הזוועה ,על החורבן. ומאז אני מספרת .חוקרת ומספרת .אנשים רבים עזרו לי במשימתי :המשפחה ,אוניבסיטת תל- אביב ,יד ושם ועשרות רבות של ניצולי שואה שמסרו לי את סיפורם וזכרונותיהם .ועל כך נתונה להם תודתי .במבט לאחור עלי לציין כי כל המ חק ר שלי ,כל ס פ ריי ומאמ ר י התייחסו בצורה זו או אחרת לגורלם של יהו די קרקוב :ב גטו ,במחנות ריכוז ,במחנות עבודה ,בצעדת המוות – בכל שבילי ודרכי השואה .גם רוב העדים שראיינתי או שבעדויותיהם עיינתי היו אנשי קרקוב ,שרבים מהם עודדו אותי ותמכו בעבודתי". לזכרה של סטפה הי“ד הסיפור הזה הוא אחד ממיליוני הסיפורים ,שלכולם ביחד קוראים השואה של העם היהודי .החלטתי לדלות מכל הטרגדיות שעיניי ראו ונשמתי ספג ה ,סיפור קצר ,סיפו ר שנמשך שניות מספר ,סיפור על רציחתה של סטפה ז"ל. סטפה היית ה אשתו של א ח ד המ כונאים ,שאתם עב דתי במוס ך במחנה הריכוז פלשוב .אישה צעירה , מלאת חיים ,שעב דה במתפ רה של המחנה .מדי פעם הייתה קופצת למוסך כדי להחליף כמה מילים עם בעלה . ולפעמים הייתה גם מביאה לו חתיכת לחם שהצליחה להשיג. ביום קיצי אחד ,יום שטוף שמש , הגיעה סטפה למוסך כהרגלה ופתאום, כאילו מתחת לאדמה הופיע השטן , כלומר מפקד המחנה .הופיע ברכבו הנהוג על ידי נהגו האוקראיני איוון .מה את עושה כאן ? מדוע את לא עובדת ? שאל אתה ובלי להמתין לתשובתה פקד על נהגו ,בגרמנית ,תשכיב אותה .תוך שניה סטפה פרפרה על הכביש החולי , מתבוססת בדמה .נשמע רק בכי חריש של בעלה .כך סיימה את חייה הצעירים סטפה .אחת משישה מיליונים. הלפרן אשר בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל עמוד 4 נוביני קרקובסקיה בית ספר יהודי מקצועי לבנות Ognisko pracyספרים בית הספר הוקם בקרקוב בשנת ,1916כמוסד לימודי מקצועי לבנות , במטרה ללמד נערות יהודיות ,בעיקר יתומות מלחמה וכאלה שמצבן הכלכלי קשה ,את מלאכת התפירה . המוסד התפתח לבית ספר ,ובשנת 1923הוקמו במוסד מחלקות לתפירה, סריגה ,רקמה ומשק בית. בנוסף ללימודי התפירה נלמדו במקום גם מקצועות עיוניים ומקצועות יהדות ,והתלמידות זכו בחינוך ברו ח ה השכל ה היהו דית , ומקצוע שאיפשר להן עצמאות .בבית הספ ר למדו תלמי דות ממשפחות עשירות ,לצד תלמידות ממשפחות מעוטות יכולת ,אשר היו פטורות מתשלום שכר הלימוד. בתחילה שכן בית הספר ברחוב מיקולאיסקה ,ומאוחר יותר עב ר לבניין חדש ברחוב ויטורה ,לא רחוק מרחוב סקאבינסקה בוצ'נה .המהנדס של המבנה החדש היה יעקב שטנדיג והתורם היה יעקב פרנקל ,בעלה של מנ הל ת בי ת ה ספ ר ,ג ב רת ע לי ז ה פרנקל .בין המורות והמחנכות נמנו הגברות :אופן ,בלזם ,דים ,גרינבאום, הורוביץ ,לפלהולץ ,הירש-שטלצר ויטי אניספלד אשר ניספתה בשטוטהוף. בשנת 1936הגיע מספר התלמידות במוסד ל .200 -בין התלמידות היו : אסתר להרפלד ,נטקה פלאום ומינדה טייכטל. חנוכה אז והיום זה היה ב ד צמ ב ר .1944מ חנ ה את השיר שחיברתי אז אני זוכרת עד הריכוז אושוויץ-בירקנאו .הייתי בת היום: .14החורף היה קשה .עבדנו כל היום בחוץ ,בקור עז ובגשם שוטף .כותנות -אותו ערב חורפי במחנה, הפסים שלנו -בגדנו היחיד -היו ישבנו קפואות ,נפוחות ,שותקות. ספוגות מים וקפואות. על חג החנוכה הנפלא חולמות. לילה .שכבנו קפואות ורועדות על מישהי מצאה בדל נר, הדרגשים ,מנסות להתחמם .לפתע ניצוץ של אור קטנטן ונפלא, נש מ ע פי צ ו ץ ו ה א ו ר כ ב ה .ח ו ש ך שהאיר את החושך באותו ערב חנוכה. השתרר )האנגלים הפגיזו את המחנה ,וניצוץ האור הזה הקטן, לא ביעילות רבה ובאיחור רב עבור פיזר את הכפור ,גרש את הענן, ר ב י ם מ א ת נו ( .א ח ר אי ת ה ב ל ו ק והעניק לנו חום ותקווה ,געגועים הדליקה נר קטן ואז מישהי קראה ואשליה. " חנוכ ה !" לא היה לנו מוש ג מהו העלה בנו זכרונות נהדרים ,בלתי התאריך המדוייק ,אבל בלי להוסיף נשכחים: מי ל ה י ר דנ ו כ ו לנ ו מ ן ה ד ר גש י ם בדמיוננו אנו לביבות חמות זוללות, והתאספנו סביב הנר הבודד .מישהי לועסות סופגניות חמות ומתוקות, התחילה לזמזם שירי-חנוכה מוכרים בריבה "תוצרת אמא" ממולאות, ו ה א ח ר ו ת ה צ ט ר פ ו .ח ל ק ב כ ו מטוגנות בשמן-זית זהבהב. כשזכרונות חגי חנוכה מאושרים בחיק והמעיים שלנו מתכווצים ולא רק המשפחה עלו בזכרון. מרעב – מילדותי חיברתי שירים קצרים ,אלא גם מגעגועים לאותם מטעמים. ובאותו רגע התחיל להתחבר במוחי לאוכל ולמה שהוא מסמל: שיר ואותו התחלתי לדקלם בקול רם .כל בני המשפחה מתאספים, שקט השתרר ,שהופר רק בנשימה סביב השולחן מסובים, הכבדה של הבנות המקוררות .כל ולאור הנרות הדולקים אחת חשבה על משפחתה האובדת .שרים את השירים היפים. אבל הנר כבה מהר ואנו חזרנו כל אחת היה זה חג של שמחה וניסים. למקומה בלב כבד וכואב מזכרונות. היכן אתם עכשיו ,יקירי? היום אנחנו חוגגים את חג-החנוכה אתם תמיד במחשבותי! בביתנו שלנו .האוכל מצוי בשפע ,אולי בזכות החג – החדר חמים ומואר .הנרות זוהרים תהיה זו השנה האחרונה למלחמה? בחנוכיה החגיגית .סביבנו הילדים ,ויקרה לנו נס ,ונרות הפלאים, הנכדים והנינים .פני כולם שמחות ,יאירו לנו בכל קשת הצבעים, כולם שרים יחד שירי -חנוכה .לפתע ושוב נהיה כולנו יחד עם היקירים? עובר בי גל קור ואני מרגישה על גופי תרגום :שושנה רצינסקה את כתונת הפסים הרטובה ,והנר הקטן ההוא דולק מול עיני. אסתר פרידמן במחסן הספרים של הארגון שנמצא בבית הספר תיכון עירוני ה' הצטברו ספרים שהוצאו לאור על ידי הארגון או בתמיכתו ,ואנו מציעים לכם לרכוש ספרים בעברית ,במחיר מוזל במיוחד: "תול דות היהוד ים בק ר אקו ב ובקאז ' ימייז ' "1304-1868 ,מאת פרופ' מאיר באלאבאן .מחיר הספר על שני חלקיו )למעלה מאלף עמודים( 100 -ש“ח. " ת ע ו ד בת י ה עלמ י ן ה י ה ו ד י י ם בקרקוב " תעוד של למעלה מ6,500- מצבות בבית הקברות במיודב ה שבוצע בשנים האחרונות 50 -ש"ח. " תולדות הקולנוע היהודי בפולין "1950-1910מאת נתן גרוס 20 - ש"ח. "בין צללי עיר" מאת מאיר בוסאק: ההיסטוריה של קז ' ימייז ' בשילוב קטעי זכרונות אישיים 30 -ש"ח. " והאייל נאחז בסבך " מאת יוסף בוסאק :קורות משפחת דודו על רקע השמדת קהילת קרקוב 30 -ש"ח. "מחוץ לחומות הגטו בקרקוב הכבושה" מאת מרים פלג ומרדכי בן צבי 35 -ש"ח. " פ ר י דה ממ יל א "18מאת הל ה רופאייזן-שיפר :סיפורה של קשרית שנעה בין גטאות ורשה וקרקוב 30 - ש"ח. " משנת הציונות של אגודת הנוער העברי עקיבא " מאת אורנשטיין , נזר ,לנדאו ,וירט 25 -ש"ח. " עקיבא " מאת ברוך יחיאלי :על צמיחתה של תנועת עקיבא ולחימתה בשנות השואה 30 -ש"ח. "מרדכי גבירטיג ,אגדה על משורר נגר" מאת נתן גרוס 50 -ש"ח. " עולם לפני האסון -יהודי קרקוב בין שתי מלחמות העולם אלבום התערוכה )בעברית( 100 -ש"ח. ” בית מרקחת בגטו קרקוב “ ,מאת תדאוש פנקביץ 50 -ש“ח. נא לשלוח לכתובת הארגון ,ת .ד . 17209תל אביב ,את רשימת הספרים שאתם מעונינים לרכוש בצירוף המחאה על הסכום המתאים ועוד 10ש"ח עבור המשלוח .הספרים ישלחו בחוזר. משתתפים בצער המשפחה ואבלים על פטירתה של חברתנו היקרה מלווינה לושיה הוכבאום ז“ ל לבית מסינגר מקרקוב
© Copyright 2024