ספר שמיני פרק ב: הציוויליזציה החדשה
ולדימיר מגרה טקסי האהבה שמיני -החדשה הציוויליזציה ספרפרק ב' ישראל "גני מולדת" 2013 לטענת אנסטסיה ,לתפיסה טובה יותר של הטקסט ,מוטב לקרוא את הספר, כאשר אין משפיעים על השמיעה צלילים המיוצרים ע"י עצמים ומנגנונים מלאכותיים. צלילים טבעיים – שירת ציפורים ,צליל הגשם, רשרושי עלים על העצים – תורמים לתפיסה טובה יותר של המסרים הטמונים בו. תוכן -עניינים אהבה – ישות של היקום 3 ....................................... התואמים חיינו לתוכנית האלוהית?6 ......................... מדוע באה והולכת האהבה? 7 .................................. הצריך לחפש את החצי השני שלנו? 7 ........................ הדימוי המתעה 8 .................................................... טקסי החתונה 10 .................................................... לא רק הגוף משתתף ביצירת האדם 12 ...................... אל מעמקי ההיסטוריה 14 ........................................ על מה רצה לספר סוּנגיר? 16 .................................. הנוהג השושלתי 20 ................................................. התמרון העטוף במסתורין 21 .................................... האהבה וכושר הלחימה של המדינה 25 ...................... רוסיה המחוקה 26 .................................................. המשגה שעשו הזקנים 28 ........................................ מהיותך משרת – הינך נסיך כעת 28 .......................... לא לחזור על השגיאה 29 ......................................... המתן הגדול מהבורא 30 .......................................... האהבה של הילדים 30 ............................................ האהבה ,כבת משפחה לכל דבר 32 ........................... האהבה האמיתית ,בהכרח הדדית תהיה 33 ............... בבית-הספר הוודרוסי גם האהבה לימדה 35 ............... העשייה שקדמה לנישואים 38 ................................... "זורם נחל" 38 ....................................................... סטוּשקה ,דברי" 38 ............................................ ָ " ַצ' טקס קידושי הנישואים 40 ........................................ בריאת האדם 44 ..................................................... על טלגוניה אפשר להתגבר 46 ................................. הפסיכולוגיה של היווצרות והופעת האדם לעולם 48 ..... כשהגבר יילד את הילד49 .................................... ... טקס לאישה היולדת בלי הבעל 52 ............................ ואיפה נלד את הילדים שלנו? 54 ............................... לידה אצל הוודרוסים 55 ........................................... לא קרבו האחרון של ראדומיר 57 .............................. הם מהכוכבים יחזרו שוב לארץ 59 ............................ גם הכאוס הוא בר משמעות 63 ................................. מפגשים לנשמות תאומות 64 ................................... טקס קידושי הנישואים לנשים עם ילדים 66 ................ נשים מהחברה הגבוהה 68 ...................................... פגישה דרך אלפי שנים 71 ....................................... הקידושין לאנסטסיה 73 ........................................... אהבה – ישות של היקום אהבה – ישות של היקום האיש הזה איכשהו לפתע הופיע על הכביש .הוא עמד כמעט באמצע הדרך עם הגב לג'יפ המתקרב אליו .מיד התחלתי להאט ,כדי בזהירות לעקוף את איש-השיבה המוזר. כאשר רק כעשרה מטרים נשארו עד אליו ,הזקן פשוט הסתובב אלי ומוכנית אני לחצתי על דוושת הבלמים. לפני על הכביש עמד סבא של אנסטסיה .מיד הכרתי אותו .שיער וזקן השיבה ,בשום אופן לא השתלבו עם ברק העיניים הצעירות הלא רגיל ,וכזה חוסר שילוב מיד הבליט את הזקן על רקע זקנים רבים אחרים .וגם הגלימה האפורה הארוכה שלא מובן מאיזה בד נעשתה ועל-פי איזו גזרה הייתה מוכרת לי היטב .ויחד עם זאת ,לא האמנתי למראה עיניי .איך איש-השיבה הזה היה יכול להגיע מטייגת הסיביר לכאן ,למרכז רוסיה ,ולהופיע על הכביש המוביל מהעיר וולדימיר לעיר סוּזדָל .איך? עם איזו הסעה? איך בקלות המתבודד הסיבירי יכול להתמצא בסיבוכי מוסכמות התחבורה שלנו? אחרי הכל ,הרי אין לו שום תעודה מזהה המאפשרת נסיעה למרחקים ארוכים. את הכסף ,כמובן ,הוא היה יכול להשיג על-ידי מכירת פטריות מיובשות ,צנוברים ,כמו שעשתה זאת הנכדה שלו אנסטסיה .אבל בלי תעודה מזהה... נכון שאצלנו לחסרי בית רבים אין תעודה מזהה ,והמשטרה לא יכולה לעשות עם זה שום דבר .אבל לא הייתי אומר שסבא של אנסטסיה דומה לחסר בית. הוא לבוש ,כמובן ,בבגדים מרופטים וישנים ,אבל תמיד הם נקיים ,וגם המראה שלו מטופח למדי ,פנים בהירות ,על הלחיים סומק קל. אני כך גם המשכתי לשבת מאחורי ההגה של הג'יפ בלי תזוזה .הוא בעצמו התקרב לרכב ,ואני פתחתי לו את הדלת. היי ,וולדימיר ,נוסע לסוזדל? תקפיץ אותי? -שאל הזקן ,כאילו כלום לא קרה. כן ,בטח ,עלה .איך אתה כאן? איך הגעת עד לכאן מהטייגה? איך הגעתי ,אין לכך חשיבות ,העיקר ,לאיזו מטרה? נו אז לאיזו מטרה? לעשות איתך סיור בהיסטוריה האמיתית של רוסיה וגם להפיג את העלבון שלך עלי .כך צוותה לי הנכדה אנסטסיה.אמרה" :זה אתה ,סבא'לה ,אשם בעלבון" .אז הנה אני נוסע איתך לעשות סיור .הלא דרכך לסוזדל? כן ,רוצה לבקר במוזיאון .וזה שנפגעתי ממך ,באמת נכון ,רק שזה כבר עבר לי.בשתיקה נסענו במשך זמן מה .נזכרתי איך בקרירות נפרדו עם סבא של אנסטסיה בטייגה .אפילו שלום לא אמרנו אחד לשני .הנה מה שקרה. סבא של אנסטסיה ייעץ לי לייסד מפלגה והציע לקרוא לה "המפלגה שלנו". בכלל ההצעה להקים מפלגה המבוססת על הרעיונות של אנסטסיה כבר מזמן הועלתה על-ידי אנשים שונים .דעתם של רבים הייתה :אנחנו זקוקים למפלגה על מנת להקל על האנשים לקבל אדמה לבניית הנחלה השושלתית ובעתיד להגן עליהם מפני כל ההטרדות הביורוקרטיות של הפקידים ,מאחר שלצערנו הרב ,אף אחת מהמפלגות הקיימות אינה מתעסקת בנושאים האלה. בהתחשב בכך שישנם כוחות הפועלים נגד הרעיונות של אנסטסיה ,המנסים להכפיש את האידיאות עצמן בכל דרך אפשרית ,וגם את האנשים שעל לבם הן מדברות ,אותי ואת אנסטסיה ,הועלו הצעות לייסד מפלגה ,בלי שיושם דגש בסעיף "מטרות ויעדים" בתקנון שלה על נושאי יצירת תנאים נוחים לבניית הנחלה השושלתית .ובכלל הציעו לא להזכיר את האידיאות של אנסטסיה ,את הספרים מהסדרה "הארזים הצלצלניים של רוסיה" .שכנעו אותי שאחרת לא ירשמו את המפלגה .אז החלטתי בעניין הזה להתייעץ עם סבא של אנסטסיה ,וגם לשאול ,מה דעתו על המבנה של המפלגה ,על המטרות והיעדים העיקריים שלה .חשבתי :אם הוא מכיר היטב את מה שעשו הכהנים שתמיד היו יוצרים את המבנים החברתיים השונים ,את הדתות שקיימות כבר אלפי שנים ,אז כנראה הוא יודע גם על עקרונות הארגון הסודיים שהודות להם התצורות החברתיות האלו היו בעלות חיות שכזאת. חוץ מזה גם הוא עצמו לא אחרון בין הכוהנים .ואולי אף יותר חזק מאלה שהיום שולטים בעולם .ואם זה כך ,אז צריכים להיות ידועים לו העקרונות שלפיהם נוצר אפילו ארגון הכוהנים עצמם שהחיוּת שלו אפילו יותר חזקה מזו של הדתות. למעשה ,ארגון הכוהנים שהיה וקיים גם היום – מבנה על-דתי ,שכן דווקא הכוהנים היו אחראיים על יצירת הדתות והתצורות החברתיות החילוניות .זה מתגלה מההיסטוריה של מצרים העתיקה ושל הארצות האחרות. מכאן שסבא של אנסטסיה היה יכול לנסח עקרונות מסוימים של "המפלגה שלנו" ,מה שהיה הופך אותה לארגון רב עוצמה ,ואולי החזק ביותר. בלב תמים רציתי לשמוע את העצות שלו ולכן מצאתי רגע שבו ,כפי שהיה נראה לי ,הוא לא היה שקוע בחשיבה, ודיברתי אליו: דיברת כאן על המפלגה .גם הקוראים מזמן מדברים עליה .אבל יש מי שמציע שבתקנון שלה לא נזכיר את אנסטסיה,את הרעיונות שלה ,את הספרים .כדי שהרישום יעבור בלי כל הבעיות. הזקן עם שיער השיבה עמדה לפני ,נשען על המטה של אביו ,ושתק .הוא לא פשוט שתק ,במבט חודר הוא התבונן בי, כאילו ראה אותי בפעם ראשונה .המבט שלו איכשהו לא היה טוב ,אלא ביקורתי יותר .וכאשר ,אחרי שהייה ארוכה ,דיבר ,גם בקול שלו הורגשה נימה של מעין זלזול כזה: רישום ,אתה אומר .אז באת לבקש עצה? לבגוד או לא לבגוד? מה פתאום לבגוד? אני באתי להתייעץ ,איך לעשות כך שלא יהיו מכשולים לרישום המפלגה. הן הרישום הוא לא מטרה בפני עצמה ,וגם המפלגה היא לא מטרה בפני עצמה .בלי הרעיונות ,אתה אומר ,בלילהזכיר ,אבל איך אז הקוראים ידעו כי זו המפלגה שלהם? ולא מפלגה של בוגדים רודפי בצע? הציעו לך ליצור איזושהי צורה 3 חסרת משמעות ,לא מבוססת ,ללא אידיאה ,ללא סמלים שבעזרתם המנהיגות כבר יעודה למאות שנים .ואתה באת לשאול אותי ,הלא כדאי לנהוג כפי שייעצו .לא הצלחת בעצמך להבחין בתחבולה? הבנתי שיצרתי מצב טיפשי במידת-מה ובניסיון איכשהו לצאת ממנו ,שאלתי שאלה אחרת: כעקרון רציתי לדעת ,איזה עקרונות היית יכול לייעץ שעל-פיהם יגבשו את מבנה המפלגה ,המטרות והיעדים שלה?מה שקרה בהמשך ,פשוט הוציא אותי מהכלים .איך שזה היה נראה לי אז ,הזקן לא פשוט לא השיב על השאלות שלי, בהתנשאות הוא התחיל ללגלג לי .בהתחלה בפליאה הביט עלי ,השמיע איזשהו קול כברוגזה ,הפנה לי גב .אפילו עשה צעד אחד מפני .אחר-כך בכל זאת הסתובב אלי ואמר: האין אתה מבין ,וולדימיר ,כל התשובות לשאלות ,אותן אתה שואל ,צריכות להיוולד בתוכך עצמך ובכל מי שיחליטליצור איתך את המבנה .כמובן ,אני יכול לייעץ לך .ומחר מישהו אחר ייתן לך עצה ,אחריו עוד אחד ,ואתם לא תפעלו ,אלא רק תספגו עצות .תלכו ימינה ,אחר-כך שמאלה ,תתקדמו קדימה ושוב תחזרו אחורה או שבמעגל סגור תדשדשו מסיבת עצלות החשיבה. הנה האמרה הזו "מסיבת עצלות החשיבה" מאוד פגעה בי .אחרי הפגישה הראשונה עם אנסטסיה כבר לא שנה אחת אני מתאמץ לחשוב גם ביום ,וגם כשהולך לישון .אולי כבר יש לי עומס יתר בראש מהעבודה הרציפה והמאומצת .כתבתי שמונה ספרים ,בעצמי חשבתי על הנאמר בהם .לפעמים כמה פעמים הייתי בודק את נכונות המשמעות של אמירות יחידות. והרי את כל זה הזקן יודע. העלבון החל להתלהט ,ובכל זאת ,השתלטתי על עצמי והסברתי - :אבל לא מעט אנשים חושבים ומהרהרים ,נוסדים ארגונים שונים :קומוניסטיים ,דמוקרטיים ,מחנה המרכז .אבל ,כמו שאדם אחד אמר" :לא חשוב איזו מפלגה נקים ,בכל זאת בסופו של דבר נקבל את אותה הצרה". יפה אמר .הנה גם אני אומר לך :בחוג סגור אתם מדשדשים ,כי מתעצלים לחשוב. אבל מה פתאום מתעצלים לחשוב? אולי פשוט חסר מידע? אז חסר מידע ,ואתה באת אלי כדי לקבל אותו .ותוכל לרדת לעומקו בחשיבה העצלה?העלבון המשיך לגבור ,אבל החזקתי את הכעס ועניתי: נו אני כבר אנסה ,אתאמץ. אז תקשיב .המבנה צריך להיות דומה לזה כמו שהיה בוֵ ֵצ'ה* של נוֹבגוֹרוֹד** בתקופתו המוקדמת .ויותר מזה – תבינובהמשך. כזאת תשובה אפילו הכעיסה אותי .הזקן ידע טוב מאוד :בשום מקום אין תיעוד היסטורי על התקופה שלפני הנצרות ברוסיה ,הכל מחוק .לכן אף אחד לא יוכל להגיד ,איך עבד הוצ'ה הזה בנובגורוד ,קל וחומר לא בתקופה המוקדמת שלו .אז הוא פשוט צוחק עלי .אבל למה? מה עשיתי שהוא ככה ...ניסיתי לדבר בנימה רגועה ,מתוך הכבוד לגילו ,אמרתי - :סליחה שהפרעתי ,אתה אולי היית עסוק בעניינים חשובים ,אני הולך. והסתובבתי כדי ללכת ,והוא אחרי: והמטרה או היעד של "המפלגה שלנו" יהיה יצירת תנאים להשבת אנרגיית האהבה למשפחות .צריך להשיב אתהטקסים והחגים היכולים לעזור למצוא החצי השני שלך. מה? -שוב הסתובבתי אליו - .אהבה? למשפחות? אני מבין שאתה לא רוצה לדבר איתי על הדברים החשובים .אבללצחוק ,למה? לא לועג לך אני ,וולדימיר .זה אתה לא מסוגל להבין :אם לא תלמד בעצמך לחשוב ,יידרשו שנים להסביר לך. מה להסביר? לפחות בערך אתה בכלל יודע ,איזה מטרות ויעדים כותבות המפלגות בכל העולם בתקנון שלהן? יודע בערך. נו אז תגיד ,אם אתה יודע ,נו תגיד. הן מבטיחות כי בהכרח ישפרו את רווחת הכלל ,ייתנו יותר חופש לאנשים. הנה בדיוק .ואם עוד יותר לדייק :יפתחו את התעשייה ,יבטיחו דירה לכל אחד ,ימנעו אינפלציה. טיפשות שכמותה לא תיאמן - ,בבוז אמר הזקן. טיפשות? כן ,יהיה מטופש אם אני אקשיב לך וכיעד המרכזי בתקנון של המפלגה ארשום" :המפלגה תעסוק בפתרוןבעיית חיפוש החצי השני לכל אדם". ועוד גם תוסיף" :המפלגה תשיב לעם את אורח החיים והטקסים היכולים לשמור על האהבה במשפחות לתמיד". על מה אתה מדבר?! אתה ...רוצה לשים אותי לצחוק לפני העם? בעניינים האלה ,חיפוש החצי השני או איך שזהנקרא ,מתעסקות כל מיני סוכנויות לנישואים על בסיס מסחרי .ועם כאלה מטרות ויעדים נקבל לא מפלגה ,אלא איזושהי סוכנות שידוכין .והאהבה במשפחות – עניין אישי של כל משפחה ,ואף אחד לא רשאי להתערב בעניינים המשפחתיים ,שום מפלגה .זה לא מהעניינים המדיניים. והמדינה שלך ,הלא מהמשפחות מורכבת? האם לא המשפחות מהוות את היסוד של כל מדינה? מהוות ,מהוות ,אז הנה המדינה צריכה להעלות את רמת-החיים של המשפחות ושל כל אזרח. ומה ,אם תעלו את רמת-החיים במדינה ,תשיבו את האהבה להמוני המשפחות? לא יודע .אבל הרי מקובל לחשוב שכל המדינות צריכות לדאוג לרמת-החיים של האזרחים. וולדימיר ,תחשוב על המשמעות של צירוף המילים "רמת חיים" .בשקט תתעמק במשמעות שלו .עכשיו אומר אותוקצת אחרת :רמת החיים המאושרים .תחשוב ותבין :רק האהבה יכולה להעלות את רמת החיים של כל אדם לנקודה הגבוהה ביותר של אושר .לא כסף ,לא ארמונות ,אלא רק התחושה שהעניק הבורא לאדם – הרגשת האהבה. * וצ'ה – אספת בני יישוב למטרת פתרון ענייני הציבור במאות 15- 10ברוסיה. ** נובגורוד - -מרכז עירוני עתיק ברוסיה. 4 האהבה – היא ישות קוסמית .ישות חיה שחושבת ,עם אינטליגנציה במידה רבה .היא רבת עוצמה ולא במקרה אלוהים התפעל ממנה ,העניק את האנרגיה הכבירה שלה במתנה לאדם .צריך לנסות להבין את האהבה ,וגם ברמת המדינה לא להתבייש להקדיש לה תשומת-לב. והמדינה המורכבת מהמוני משפחות המביאות לעולם ילדים באהבה לא תסבול מאינפלציה ופשיעה. לה ,לכזאת מדינה ,אין צורך להילחם במידות רעות :הן תיעלמנה בחברה .וישתתקו כל הנביאים המתחכמים והמטעים .מאי-הבנתם הם לא הזכירו או שלא ידעו ,לא משנה ,אך את האנשים הם הסיחו מהעיקר אל איפה שהאהבה איננה. על כך הכוהנים ידעו ,ולכן בכך תמכו בנביאים. במהלך מאות שנים האנושות יצרה טקסים לעזור לחיים ולאהבה .ולא חשוב אם הבורא רמז על הטקסים ההם או שחכמת העם השיאה אותם אל הנקודה הנעלה ביותר .הם באמת בראו את הרגשת האושר ועזרו לצעירים לזכות באהבה ושמחה לעד .כל טקס התאפיין לא באמונה אוקולטית טפלה ,כמו היום .חינוך והשכלה הגבוהים ביותר הוא היה ,מבחן היקום .על טקס הנישואים הוודרוסי ממעמקי מאות השנים סיפרה לך אנסטסיה .רק בספר אחד אתה הצגת אותו ,והוא ראוי להיות מוזכר בכל אחד מהספרים .בינתיים לא עד הסוף הוא הובן על-ידך ועל-ידי האנשים החיים היום. תראה :היא גם סיפרה לך על דרכי חיפוש האדם האהוב העתיקות מאוד .אך גם להן לא עד הסוף נהייתם מודעים. אשמה גם אומר ,בכך ֵ הנכדה אמרה" :כנראה לא חזקים הדימויים שיצרתי" .כל האשמה היא לוקחת על עצמה ,אך אני ַ עצלות החשיבה שלך או שלכם. בכל אות ואות שמיטב מדענים יפרשו את טקס הנישאים הוודרוסי .והם לא ימצאו ,האמן ,וולדימיר ,לא ימצאו בו אף עשייה אוקולטית או אמונה טפלה .הוא רציונלי ומדויק לבריאת האהבה .על רקע שלו אתה תראה את האבסורד ,האוקולטיזם והאמונות הטפלות שבחגיגות המודרנית .עליך להבין :לאנסטסיה ידוע לאין שיעור יותר ממה שהיא אומרת לך .גם הכוהנים לא מיד מבינים את מה שהיא עושה ,את היגיון העשייה שלה ובהמשך רק מתפלאים מהיצירה של הנכדה. שאל אותה והשראה עורר בה בשאלתך .שאל אותה :איזה טקס היה לוודרוסים בהולדת הילדים? על כך היא לא תספר לך בעצמה .סבורה כי יש לדבר רק על מה שאתה מחשיב כמעניין .אבל אתה לא יודע איזו חוכמה גדולה ממאות השנים טמונה בטקסים הקדומים .הם בריאת העולמות הקוסמיים. לבוז יכול לזכות העם אשר שכח את החוכמה של מאות השנים מהאבות והאמהות שלו .ולא חשוב ,אם כל אחד בעצמו היה שוכח או בהשפעת הכוהנים השולטים במדעים האוקולטיים. שאל ובשאלתך עורר השראה בנכדה .וגם דע לקרוא למפלגה לבריאת האהבה .ואילו בינתיים ,מעט עניין אני מוצא בך. זמן רב נדרש להסביר לך את מה שעד כדי כך נראה בברור .סלח לי ,לזקן .לכה .על הלא נעים לא טוב לי לדבר ולחשוב. הזקן הסתובב ולאט הלך לדרכו .עמדתי לבדי בטייגה עם הרגשה ,כאילו ירקו עלי .העלבון שהופיע בתחילת השיחה איתו לא איפשר להבין את כל מה שאמר .אבל מאוחר יותר ,כשכבר חזרתי הביתה ,הרבה פעמים במחשבות שלי הייתי חוזר לשיחה בטייגה ,הייתי חושב ומנתח .מאוד רציתי להוכיח ,ואולי יותר לעצמי ,מאשר לסבא של אנסטסיה ,שלא עד כדי כך שקעתי בעצלות בחשיבה שלי. רציתי שבתוך עצמי יופרך או יאושר מה שאמר. בטייגה הזקן דיבר שכל עוד אנשים רק יקשיבו לעצות ועד שכל אחד בעצמו לא יתחיל לחשוב על מהות החיים ,החברה לא תיחלץ משרשרת האסונות החברתיים .ולא יהיה מאושר האדם. דומה שכך זה באמת. הוא גם דיבר על קיום התוכנית של אלוהים .במה מדובר? עד כמה חיי האדם של היום תואמים לתוכנית הזו? 5 התואמים חיינו לתוכנית האלוהית? התואמים חיינו לתוכנית האלוהית? אדם נולד בקומה השנייה בחדר הניתוחים של בית היולדות .לפליאת הרופאים ,הרך הנולד היה לגמרי בריא. שנייה אחר שנייה ,חלפו הימים והחודשים ,הקטן הלך לגן ,לבית-הספר ,לאוניברסיטה" .המלומדים והחכמים" – המחנכות ,המורים והפרופסורים הכניסו בו תוכנית חיים מסוימת. האדם החליט :העיקר בחיים – שיהיה לו הרבה כסף המאפשר לו לאכול טוב ,להיות בעל דירה ,מכונית ,להתלבש בבגדים טובים .והוא השתדל לעבוד הרבה ,לפעמים בשתי משמרות אפילו. ובאותה העת השניות ספרו שנים ,וכשהגיע לפנסיה ,הצליח להרוויח כסף לרכישת דירת שני חדרים ומכונית יד שניה. עוד לפני שפרש לפנסיה הוא התאהב ,התחתן ,התגרש ,שוב התחתן .מאשתו הראשונה נולד לו ילד ,אבל אחרי הגט נשאר עם אמא שלו .מאשתו השנייה גם נולד לו ילד ,אבל נסע רחוק ממנו לאזורי הצפון ,מטלפן אליו פעם-פעמיים בשנה. השניות מדדו את שנות הזקנה .האדם חלה ונפטר .כזהו גורלם המר של רוב בני-האדם החיים בעולם. יש מיעוט שמצליח להפוך לאומנים מפורסמים ,פוליטיקאים ,נשיאים ,מיליונרים .חיי סוג זה של אנשים נחשבים למאושרים יותר ,אך זוהי אשליה .גם להם לא פחות דאגות מהאחרים ,ובדיוק אותו הקץ :זקנה ,מחלות ומיתה .היכול להיות שכזה גורל ייעדה התוכנית האלוהית לבני-האדם החיים על הארץ? לא! הבורא לא יכל לייעד כזה גורל אכזר ועצוב לילידם שלו .זאת חברת בני-האדם עצמה ,תחת השפעת כוחות מסוימים, זנחה את התוכנית האלוהית ונעמדה בדרך ההשמדה והעינוי העצמיים. מישהו יכול לפקפק בקיום תוכנית חיי האדם האלוהית .הן לא מדברים עליה המדענים ,הפוליטיקאים. הדתות מפרשות את מיזמו של אלוהים ,אך תמיד דרך מתווכים ,ולרוב ,הפרשנויות שונות אחת מהשניה .הן מאוחדות רק בדעה אחת ,שיש אלוהים. בקיומה של הישות העליונה ,ברת התבונה והאינטלקט אשר בראה את העולם הגלוי לעינינו ,את החיים הארציים, מאמינים פילוסופים ומדענים רבים .ובכך אי אפשר שלא להאמין .כי בחכמה שכזו הכל קשור אחד עם השני בעולמנו .ואם כך ,אז הישות העל-נבונה יכלה לברוא רק עם משמעות ,רק את הנצחי ,ולייעד עתיד שמח לכולם ,ובראש ובראשונה ,לאדם האהוב שלה הדומה לה .במילים אחרות ,הוצע לאדם אורח חיים מסוים על כדור-הארץ המאפשר לו להתוודע לעצמו ,לעולם ומלואו .להכיר ולהמשיך לממש את התוכנית האלוהית ,בעוד הוא מביא אליה בריות נפלאות משלו .אלוהים רוצה מהבן- האדם בריאה משותפת ושמחת כולם מהמראה שלה. התוכנית של אלוהים קיימת ללא ספק ,ולהתוודע לתוכנית הזו יכולים לא אנשי סגולה יחידים ,אלא כל החפץ בכך. התוכנית האלוהית מתוארת לא באותיות או חרטומים על גיליונות פפירוס ,אלא בסימנים האופייניים רק לאלוהים עצמו החיים של הטבע אשר ברא .היכולת האינטלקטואלית ,השכלית של האנשים בתקופת רוסיה הקדומה עוד איפשרה לקרוא את הספר האלוהי הכביר הזה .היום רוב בני-האדם מכירים רק חלק קטנטן מתוך מיליארדי הסימנים-האותיות האלה ,ואנחנו נצטרך מחדש להתחיל ללמוד את הא"ב האלוהי. הספר שאני כותב עכשיו הוא לא בנושאים דתיים .ואין זה ניסיון לדון בנושאים פילוסופיים .הספר הזה – קריאה למחקר ,הכרת התוכנית האלוהית. אין בכוונתי ללמד מישהו או להטיף משהו .אני רק רוצה להביא לידיעת הקוראים את המידע על תרבות ההורים הקדמונים שלנו דרך הטקסים שחושבו על-ידי האישים המלומדים ונועדו לשמור על האהבה במשפחות ולקרוא לכולם לתקן או לאשר את המסקנות המוסקות. להוציא את החומר הבא לאור גרמו לי הנאמר והמסקנות הלוגיות של מתבודדי הטייגה ,ובראש ובראשונה – של אנסטסיה. יש צורך בהוצאת החומר הזה לאור על מנת להעביר את המידע דרך הרגשות של כל אחד ובמאמצים משותפים להתחיל לפעול כפי ההיגיון של החיים .ובתקווה כי הדור שלנו יתחיל לחשוב ומהר יותר יבנה את הציוויליזציה החדשה לעצמו ולילדים שלו. תפיסתית אנסטסיה תיארה ,אולי רק את הסעיף הראשון בתוכנית ההתפתחות של האנושות ,וזוהי המהות שלו" :על חברת בני-האדם להכיר את התוכנית האלוהית ,בשימושה בחומר שניתן לה על-ידי האלוהים ,ולהפוך את כל הארץ לנווה גן עדן מקסים ,ליצור חברת כל היצורים החיים המאוזנת בהרמוניה .בהגיעו של האדם לרמה כזו של החיים ,ייפתחו בו היכולות לבריאת חיים על כוכבי לכת האחרים בגלקסיות האחרות". עם כוונה לכזאת תפיסה אדירה ,תחילה אנסטסיה הציעה לבנות נחלות שושלתיות. אז בואו גם אנחנו נתחיל את מחקרינו מהבעיות הידועות והפשוטות כלפי חוץ. 6 מדוע באה והולכת האהבה? מדוע באה והולכת האהבה? אח ,כמה שירים וחיבורים פילוסופיים מוקדשים לרגש הזה .קשה למצוא יצירה ספרותית שבה ,במידה כזאת או אחרת, לא יתייחסו לנושא האהבה .כמעט כל הדתות מדברות על אהבה .נחשב כי הרגש הנעלה הזה על-ידי אלוהים הוענק לאדם. אבל מציאות חיי האדם של היום מציגה את רגש האהבה כתופעה הסדיסטית ביותר. בואו נדבר איך שהכל קורה באמת .הנתונים הסטטיסטיים מראים %70-60 :מהנישואים מתפרקים .לפירוק הזה קודמות שנות חיים כושלות של שני המאוהבים לשעבר .לפעמים השנים האלו עוברות בהעלבות הדדיות ,ריבים ואפילו מכות. הרגש כבהתחלה ,הנפלא ,המעורר השראה חולף ,ובמקומו באות – שנות הכעס ,הפגיעות ,השנאה ,וכתוצאה – ילדים אומללים. כזאת היא התוצאה המצערת של האהבה בימינו. האם בתוצאה כזאת ניתן לראות מתת האל? וודאי שלא! אך אולי זה אנחנו בעצמנו סוטים מאורח חיים מסוים שאופייני לאדם ,ולכן האהבה עוזבת ,ובכך מאותתת לנו" :איני יכולה לחיות בתנאים כאלה .אורח החיים שלכם הורג אותי .וגם אתם עצמכם גוססים". בשובי במחשבות שלי לשיחה בטייגה ,הייתי נזכר איך שלא רגיל דיבר המתבודד ,איש-השיבה על האהבה" :האהבה – זוהי האנרגיה הקוסמית בעלת העוצמה הרבה ביותר .איננה משוללת חשיבה .יש לה מחשבות ורגשות משלה .אהבה – זוהי יצור חי ,ישות עצמאית חיה. כרצונו של אלוהים ,היא נשלחה לארץ ומוכנה להעניק את האנרגיה הכבירה שלה לכל אדם החי על כדור הארץ ולהפוך את חייו נצחיים באהבה. היא באה לכל אחד ,בשפת הרגשות מנסה לספר על התוכנית האלוהית ,ואם אינו מקשיב לה האדם ,היא אלוצה לעזוב, לא מרצונה ,אלא על-פי רצון האדם". אהבה! רגש מסתורי ,ואף-על-פי שכמעט לכל אדם שאי-פעם חי על הארץ יצא לחוות אותו – ,עד היום הוא לא נחקר. מצד אחד ,נושא האהבה מוזכר ברוב יצירות השירה והפרוזה ,ברוב הז'אנרים של האומנות .מצד שני ,כל המידע בהם רק מציג כזאת תופעה כמו האהבה כעובדה ,ובמקרה הטוב מתאר את גילוייה החיצוניים ואת אופני ההתנהגויות של האנשים השונים תחת השפעת הרגש שהופיע בהם. אבל האם באמת עד כדי כך חשוב לחקור את רגש האהבה המוכר לכולם? המידע היוצא דופן שבשום מקום לא נתקלנו בו קודם לכן אשר קיבלתי בטייגה הסיבירית ,מעיד :מאוד הכרחי לחקור, ללמוד להבין את האהבה .אני חושב שאחת התשובות הנכונות ביותר לשאלה ,מדוע האהבה הולכת ,תהיה התשובה הפשוטה :היא עוזבת ,כי לא זכתה להבנה. ואילו בעבר אנשים הבינו אותה. בעצמכם תחשבו :לפני יותר מעשרת אלפים שנים הוודרוסים היו בעלי ידע שבעזרתו היו עושים את מה שהיה מחזק את האהבה ,ויתרה מזו ,היה עושה אותה נצחית .אחד המעשים האלה – טקס הנישואים הוודי הקדום .לאחר שהוא הוצג באחד הספרים שלי ,מדענים-חוקרים רבים החלו לנטות לטענה כי הריטואל הזה ,ביכולתו להפוך את הרגש שהתלהט בתחילה לנצחי .בעודי משווה אותו לטקסים של עמים שונים בעבר והיום ,יותר ויותר התחלתי להשתכנע במחשבה :טקס הנישואים הוודי הקדום מהווה עשייה רציונלית ,בה מחושבים כל ההיבטים על-ידי החכמה העממית ,וגם היום היא יכולה לעזור לזוגות רבים לזכות באהבה נצחית. אך הכל לפי הסדר .ונתחיל מהעיקרי. הצריך לחפש את החצי השני שלנו? הצריך לחפש את החצי השני שלנו? "החצי השני שלי" – כזה ביטוי נפוץ בעם .בואו נגדיר לעצמנו ,מהו "החצי השני שלי" .אני חושב ,רבים יוכלו להסכים עם ההגדרה הבאה :זהו אדם ,גבר או אישה ,הקרוב לכם ברוחו ,באיך שהוא רואה את החיים ,איתו נעים לכם להיות ביחד ,אליו אתם נמשכים ,בין השאר מדובר גם במראה החיצוני שלו ,ואשר ביכולתו לעורר בכם השראה לאהבה. האם צריך לחפש את הנפש התאומה שלנו ,או שבעצמה היא תימצא על-פי רצון הגורל? כפי שמראה ניסיונה של האנושות במאות השנים הרבות ,יש צורך בחיפוש מכוון .על כך מעידות ההגדות הרבות שבהן בחורים-גיבורים היו יוצאים למסעות ארוכים בחיפוש הנבחרה שלהם. יש טקסים עתיקי-יומין המסייעים בחיפוש החשוב ביותר בחיינו. ישנם גם טקסים עתיקים מאוד העוזרים לקבוע אם אינה מוטעית הבחירה שלנו? אם לא מהרע התחבר לנו החצי השני? חלקם הצגתי בספרים הקודמים .בדיבורי על הטקסים ,לא התייחסתי לאלה הידועים לכולם ,אלא בעיקר תיארתי את אלה שלא פגשנו בשום מקום קודם לכן .בספר הזה בהקשר אחר אני אחזור על החשוב בטקסים – טקס הנישואים שהוא גם הטקס הבוחן את נכונות הבחירה. 7 "נו אז קדימה ,שלוף את הטקסים ברי ההשפעה המפליאה - ,יחשבו חלק מהקוראים - ,בשביל מה צריך איזשהו שיפוט עליהם? אז דווקא כן צריך את השיפוט שלנו! אנחנו צריכים את ראיית המציאות של היום ,לנתח ,אחרת לא נבין את המשמעות המעמיקה של החוכמה העממית .הכול יחסי בעולם ,ולכן יש צורך בהשוואה. אז הנה בואו נראה ,אילו מצבי החיים של העולם המודרני יכולים לעזור לפגישה ואילו – להפריע לה. כמה שזה לא ייראה מוזר ,אך דווקא בזממנו המודרני ,וכפי שנראה לנו שהוא גם שופע במידע ,פחות ופחות יש מצבים העוזרים לפגישת שני החצאים. האנשים החיים בערים הגדולות המאוכלסות בצפיפות כאילו במחיצות בלתי-נראות מופרדים אחד מהשני. הרבה פעמים האדם החי בדירה המודרנית בבניין רב-קומות לא מכיר אפילו את השכנים לחדר-המדרגות .הנוסעים בתחבורה הציבורית ,אפילו העומדים ,נצמדים אחד לשני ,כל אחד שקוע בבעיות שלו. גם לעוברי-האורח ברחוב לא אכפת אחד מהאחר. באמריקה ,למשל ,אסור ארוכות להביט באישה ,שכן זה יכול להיחשב כהטרדה מינית. מכאן שאם יושבים בדירה או שאנחנו בדרך ללימודים ,לעבודה ,כמעט לא ניתן למצוא את הנפש התאומה שלנו. נניח ,העבודה שלכם מייעדת מגעים רבים .נניח ,אתם יושבים בקופה רושמת בסופרמרקט גדול .אבל כל אחד מהקונים העוברים דרככם לא מתכוון להכיר אתכם ,אתם ,קרוב לוודאי ,יותר נחשבים כתוסף לקופה. המכללה או האוניברסיטה ,בה מרוכזים אנשים צעירים רבים ,אף שמאפשרת לתקשר אחד עם השניה וליצור זוגות, אינה מהווה מקום בחירה המוני ,שהרי בכל זאת למוסד החינוכי פונקציה אחרת. היום מקובל להחשיב את הבארים ,המסעדות ,הדיסקוטקים ,אתרי הנופש כמקומות הנוחים ביותר להיכרויות .אבל מהיכרויות שכאלו ,אפילו אם הן מובילות לברית הנישואים ,ככלל ,לא יוצאים חיים מאושרים באהבה ובהבנה הדדית. בתשעים מתוך מאה מקרים ,כפי שמעידה הסטטיסטיקה ,נישואים כאלה מתפרקים. לרוב ,הסיבה נעוצה בדימוי הכוזב .למה אני מתכוון? הנה דוגמה. הדימוי המתעה הדימוי המתעה עוד לפני היכרותי עם אנסטסיה ,יצאתי לשיט תענוגות בים התיכון. במשך כל ארבעה-עשר הימים מאחורי השולחן בבאר של הספינה בעת הארוחה היוו לי חברה שתי בחורות ואיש צעיר אחד שעבדו במכון לתכנון בנובוסיבירסק .כל יום הבנות האלו היו באות למסעדה בלבוש אלגנטי חדש ,עם תסרוקות מעניינות .היה תענוג לתקשר איתן .וָליָה ונָאדיָה ,כך קראו להן ,הן היו תמיד חביבות ושמחות .פעם אחת ,כשהייתי בתא של השכן שלי לשולחן ,אמרתי לו: איזה בנות יפות וחביבות יושבות בשולחן שלנו ,אולי נחזר אחריהן? ולכך הוא השיב: אין לי שום רצון לפלרטט עם כאלה. מה לא בסדר איתן? הן לומדות איתי באותו מכון ,ואני יודע ,מה הפנים האמיתיות שלהן. על מה אתה מדבר? א' כל ,הן סקנדליסטיות .ב' כל ,רשלניות ועצלניות .זה כאן הן משתדלות להיראות טיפ-טופ ,משחקות אותה אדיבותוחכמות .ברור שבאו לכאן במיוחד כדי למצוא בעל עשיר .רק תראה איך הן מתחנחנות ,כשרואות גברים מהקבוצה הארמנית. עד כמה אחרת נראות הבחורות בעבודתן במכון ,יצא לי לראות ,כשבסוף היום אחרי הטיול הגעתי למכון כדי להתראות עם החברים שלי מההפלגה. החיצוניות שלהן באמת הייתה ,בלשון המעטה ,לא מרהיבה ,כמו במהלך השיט בספינה ,וגם השמחה והחביבות נעלמו לאן שהוא. כלומר ,על הספינה הן הפגינו דימוי שקרי. הרצון למצוא את החצי השני שלנו בעזרת הדימוי החיצוני שאינו תואם לטבעי ,אופייני לגברים ונשים רבים בעולמנו, כפי שהוא היום .אולי כזאת תופעה ברת הסוף המר ,מקורה בהשכחת האופנים האחרים? כתוצאה ,כל אחד מהשניים יוצא מרומה. הגבר מעניק פרחים ומתנות יקרות לדימוי שמצא חן בעיניו ואפילו מציע את הלב והחיים במשותף ,ואחרי החתונה פתאום רואה את האדם האמיתי שכלל אינו כלבבו ומעורר בו רגשי כעס וגעגועים לדימוי שהתפוגג. האישה פתאום רואה שמי שרק לא מזמן היה מחזר קשוב ואדיב כלל לא אוהב אותה ,לא מבין אותה .מדוע כדבר הזה קרה? העניין הוא שמעולם הוא גם לא אהב אותה ,הוא אהב את הדימוי. עד כמה נבדל הדימוי המעושה מהטבעי של האדם ,היטב אפשר לראות בדוגמת כוכבי הפופ ,במיוחד למי שיצא לראות אותם בחיי היומיום. מצב עגום לא פחות נוצר ,גם כאשר פעמים רבות בפתאומיות האישה משנה את החיצוניות שלה אחרי הנישואים. כאשר גבר מתאהב באישה ,במיוחד ממבט ראשון ,קשה לומר ,מה בדיוק עורר בו את רגש האהבה .אולי הצמה ההדוקה וצבע השיער ,אולי העיניים .נהוג לחשוב שאת רגש האהבה מעורר כל מכלול התכונות החיצוניות והפנימיות .וכאשר אישה משנה את החיצוניות שלה ,היא מעלימה חלק ממה שהלב אהב ,ובכך מחלישה את האהבה .וגם אם אחרי השינויים 8 החדים בלבוש ,תסרוקות ואיפור ,כולם מסביב יגידו :איזו יפה נהיית ,מושכת ,ואפילו אם האמירות האלו יתאימו למציאות. ואפילו אם הבעל יתפעל מן המראה החדש של אשתו ,אחרי זמן מה ,האהבה שלו עלולה להיחלש באופן ניכר או לגמרי להיעלם. לא מעט יפהפיות הוא ראה והרבה יותר זוהרות מהאישה שלו ,אבל הוא התאהב דווקא בה ,עם המראה הקודם שלה. ופתאום דמותה שהייתה איננה עוד .ותסכימו שכאשר הוא מתאהב בדמות החדשה ,הוא בוגד בקודמת. מדוע בזמני הקדם אנשים היו מאוד זהירים עם שינוי הלבוש שלהם? לא היה מספיק מבחר של בדים? היה מבחר .את כל סוגי המשי למיניהם הביאו מהארצות הרחוקות ,וגם בעצמם יכלו לארוג בדים ,גסים או עדינים .על-ידי צביעה יכלו לשים ציורים שונים על הבד או לרקום אותם. היה חסר הדמיון או האמצעים? הדמיון היה ,ובשפע .כל אדם שני היה אמן ומעצב מיומן .רק תסתכלו על הבתים העתיקים :הם כולם מעוצבים בעבודת גילוף יפהפייה. וכל אישה ידעה לרקום .ובאשר לאמצעים ,לא רק האנשים בעלי ההכנסה הממוצעת ,אלא גם האמידים למדי לא הרשו לעצמם החלפת בגדים תדירה וגוון בתסרוקות .מאוד בזהירות הם התייחסו לשינוי המראה החיצוני שלהם ,השתדלו לשמור על הדימוי. עולם האופנה המודרנית ,כמו בקליידוסקופ ,מחליף דימויים ,במיוחד של נשים. לתעשייה המייצרת בגדים ,מאוד רווחי השינוי החד :פריטי לבוש במצב טוב אנשים משליכים למזבלות בקנייתם את החדשים ,האופנתיים ,בתקווה שיקרה להם משהו חדש הדומה לאושר .אבל לא ,לא קורה .רק מופיע הדימוי החדש אשר מלאכותית נוצר על ידי מישהו ,והאדם מלביש אותו על עצמו ,כשעליו השפעת התעמולה האינטנסיבית. במציאות החיים של היום לא מצאתי מערכת מסודרת של פעילויות המסייעות לאדם בחיפוש בן או בת זוג .ויתר על כן, נוצר רושם כי חיי היומיום המודרניים ,כל אורח החיים נועד לכך ששני החצאים לא יוכלו להיפגש לעולם .אולי יש מי שאפילו מעוניין בכזה מצב .אדם שלא מסופק מהחיים ,כאשר אין לו מטרה ,משמעות בחיים ,נוח לרבים כאלה שעושים כסף .גם לבעלי השלטון נוח כזה אדם. ובתשובתנו לשאלה :האם אנחנו מחפשים את החצי השני שלנו – ,אני חושב ,יהיה נכון אם נאמר – לא ,לא מחפשים. לא יודעים לחפש .ואין תנאים לכזה חיפוש. 9 טקסי החתונה טקסי החתונה ניסיתי למצוא גרעין רציונאלי לחיפוש האדם האהוב בטקסי המאות האחרונות .אציג כאן כמה טקסי חתונה טיפוסיים. בואו נראה ,עד כמה הם רציונליים או שלהפך ,פרימיטיביים .בד בבד עם זה אני אציג פרשנות משלי ,אבל אם לא תסכימו איתה ,אז הישר בספר אתם יכולים פשוט למחוק בנוזל מחיקה ובמקום לרשום את שלכם. יותר ויותר באה אלי המחשבה :צודק סבא של אנסטסיה – אם אנחנו בעצמנו לא נתחיל לחשוב ,כך גם נמשיך לקבל את הטיפשות כחכמת החיים. לא אספר על החתונה כפי היום .שם ,חוץ מההשתכרות ,הנחת פרחים ל"אש התמיד" מה שנקרא ,נסיעה במכוניות ,לא נראה שום דבר אחר. בואו ננסה לבחון את טקסי החתונה המוקדמים יותר. אני אציג טקס טיפוסי שהיה נהוג ברוסיה עד לפני המהפכה ,כדי להסתכל עליו מנקודת מבט של הידרדרות החברה ביחסה לאהבה. השידוך שהיה נהוג בחבל-ארץ פֵּרם .ליושבי חבל-ארץ פרם המורכבות בעניין החתונה הייתה בפעילויות המקדימות השונות :היה צריך לבקש היתר מהממונים עליך בעבודה ,לבקש היתר מהכומר ,כאשר האב היה בוחר כלה לבן שלו .תמיד בעניין חתונה כמו זו החליטו ללא השתתפותו של החתן ,ולפיכך ,על פי המנהג הישן ,הסתפקו אך ורק בדעתם של קרובי המשפחה והחברים ,שאיתם ההתייעצות וההחלטה .וכך היה נקבע גורל החיים העתידיים הטובים של בן המשפחה הקרוב שלהם .ולפעמים החתן פגש את אשתו היעודה רק כשכבר היו לוחצים ידיים או שרק ביום החתונה; לעתים נדירות היה קורה שבן חבל-ארץ פרם הצעיר בעצמו שידך לו כלה .בדרך-כלל אבי החתן היה משדך כלה לבן עם נדוניה טובה ,וגם היה דואג שיהיה לה אופי טוב וגם נימוסים. לאחר ההחלטה הסופית – איזו מהבחורות לשדך – מתחיל השידוך עצמו .העניין הזה תמיד מוטל על ראש המשפחה, ואם הוא איננו ,אז על הסנדק ,או על אחד מקרובי המשפחה המבוגרים ובכלל על אדם אשר מנוסה בעניינים כאלה. בהמשך ,מסופר איך ומה צריכים לומר השדכנים ,אבל אני חושב :זאת עשייה כבר חסרת כל משמעות ,שהרי מלכתחילה מופר העיקרי. כפי שאנחנו רואים ,אין אפילו זכר לאהבת האנשים הצעירים במנהג המדובר .מצערת גם העובדה שיחד עם כל היחס הפוגעני לאנרגיית האהבה מערבים כאן גם את אלוהים. בעת החתונה אמו של החתן או בת משפחת הבית המבוגרת מביאה אל השולחן המכוסה במפה לחם המיועד לברכת החתן ,מלח ,בירה ומדליקה נר לפני האיקונין .החתן מתפלל ,עד הארץ משתחווה לפני אביו ואמו ,מבקש את ברכתם ,ואחרי שקרא את תפילת ישו ,נעמד מאחורי השולחן ,שאליו עם אותה התפילה זה אחר זה ניגשים כל האורחים ומבעד לשולחן בשתי ידיהם נותנים לחתן את המתנות אשר הביאו :מאפה או פיסת בשר חזיר לא מבושלת ,ותמיד על-גבי לחם ,וכל אחד אומר" :קבל נא ,נסיכנו הצעיר ,מנחות יקרות" ומלווה את דבריו בתפילת "אדוננו ישוע המשיח" וכן הלאה .על כך לכל אחד עונה החתן" :לתפילה שלך – אמן" ,ולאחר מכן מקבל ,גם כן בשתי הידיים ,את המנחות ,תחילה מניח אותן על ראשו ,אחר- כך על השולחן ומכבד כל אורח בבירה הביתית ,לעיתים רחוקות ביין ,בעוד אומר את התפילה של ישו ואחר-כך" :שתה נא לבריאות )פונה בשמו של האורח( .לכך האורח שוב משיב במילים" :לתפילה שלך – אמן" ,ובקבלו את הכוס עם השתייה ,קד קידה לחתן ואומר" :האל שנים ארוכות ייתן לך ,מזל רב ,בחיים ובאושר תזכה ,ובבהמה ,ובחיים שבעים ,ובלחם ובמלח, ובנסיכה-הבת הצעירה ,ולכנסייה תבוא איתה ,תחת כתר הזהב תעמדו ,את החוק האלוהי קבלו!" ,ואחרי כן האורח מתכבד ושותה. והנה עוד מידע מעניין. היה נדיר שבנות חבל-ארץ פרם הצעירות שמרו על בתולים ,אך החתנים לא ייחסו לכך חשיבות ולא זלזלו בהן ,ולהיפך, ברצון לקחו אותן ,ואפילו אם האישה הייתה בהריון ,היו בונים על כך שבקרוב יהיו ידיים עובדות במשפחה .מספרים גם שראשי המשפחות קבעו :במשפחה אשר בה הבנות נחשבות בתולות ,נעלבים ,אם באים לשדך אותן ,מגנים ואפילו מגרשים את השדכנים ,לפעמים מכים אותם אפילו ואומרים" :מה ,אם בתי אשמה?". יוצא שרוצים לא את ממשיך השושלת שקיבל את חייו באהבה ,אלא עובד במשק הבית. והאלמנטים הטיפוסיים הרבים של טקסי החתונה מאפיינים את אבותינו כברברים פראיים .עם זאת ,אני רוצה לציין כי לא כל הטקסים הידועים לנו ,מקורם במסורת הסלאבית ,אף-על-פי שלפעמים הם מכונים כמסורתיים בספרות השונה .הם באים מאותם זמנים שבהם הכנסייה אסרה את הטקסים שאכן היו מסורתיים וברי חכמה רבה ,ואילו במקום לא הוצע שום דבר נבון .הנה דוגמא לכך. חליצת מגפיים .במנהג המסורתי הרוסי היה מקובל ,וגם היום נהוג בחלק מהמקומות ,שהכלה תחלוץ את נעלי בעלה. בעת העתיקה המנהג הזה הביע צייתנות ,יחסי עבד ובעל ,השפלה אפילו ,כי הרי מי יחלוץ מגפיים לאחר ,אם האדם אינו כנוע לו .מההיסטוריה אנחנו יודעים כי המנהג הזה היה קיים בזמני הנסיך וולדימיר ,וגם ידוע המקרה ,כאשר בתו של הנסיך אשר מלך על פּוֹלוֹצק סירבה לחלוץ את מגפי בעלה. בגרמניה בתקופתו של לותר היה מנהג דומה ,שלפיו בליל הכלולות הכלה הצעירה הייתה חולצת מגפיים ומניחה אותם במראשות המיטה ,כאות לשליטת הגבר ,בעלה ,עליה ,האישה המשועבדת לו. נשׁטין מספרים כי בביקורם במוסקבה ,אפילו בחתונות האצילים והנסיכים ,הקפידו על מנהג החליצה ֵרבּ ֵ אוֹמרי וג ֵ ַ וההצלפה המשולשת בשוט ,שאותו יחד עם המנחה היו שמים בשידה .בליטא הריטואל הזה היה נמשך עד תקופת השלטון היגלוני ,ועד היום הוא נשמר במה שנהוג בחיי האיכר. 10 כמו שאנחנו רואים ,מגישים לנו את מנהג חליצת המגפיים והיחס לכלה כמו לעבד כמנהג מסורתי רוסי ,מה שאינו נכון. בכלל ,ברוסיה בתקופה שלפני שלטון הנסיכים עבדות לא הייתה קיימת .מה שאומר על כך שהמנהג הזה הוא לא במסורת העם שלנו ,אלא תקופת-ביניים ,והעם שלנו לא קיבל אותו. אבל אני חושב ,סיטואציה עוד יותר טיפשית ,אלימה ובלתי-מוסרית היא זאת שהייתה אופיינית לטקסי החתונה ,אפילו במאות ,XVIII-XIXשל עמים רבים. מנחה טקס החתונה היה עוטף את הצלחת עם הצלי כמסופר ,ברגע שיגישו את המנה האחרונה על השולחן ,הצלי-אשֶ , החם וביחד עם לחם ומלח לוקח אל מקום לינת הצעירים ,מניח על המיטה ,ולאחר-מכן הובילו לשם גם את הזוג הצעיר .ושם על-יד הדלת אבי הכלה היה מוסר אותה לידי הבעל ,מטיף לה מעט מוסר ומייעץ ,איך לחיות בחיי-הנישואין .וכשהתקרבו הצעירים למיטה ,אשתו של מנחה החתונה ,לכבוד הרגע הזה לבושה בשני מעילי פרווה ,אחד מהם לבשה כתמיד ,את השני – הפוך ,זרתה עליהם גרעיני תבואה ,כסף וכשות ,האכילה את הצעירים על המיטה. למחרת בבוקר ,כל משתתפי החתונה היו באים אל מקום הלינה של הצעירים ,היו מרימים ומותחים באוויר את השמיכה של הזוג הטרי ועל-פי הסימנים הידועים קבעו ,האם הכלה איבדה את בתוליה. החלק הזה של הטקס הוא הכי מחריד וסוטה ,גם אם בני הזוג אוהבים זה את זו .למראה כל האורחים ,הצעירים, מפוטמים ושיכורים ,חייבים להיכנס לחדר ובהכרח לקיים שם יחסי מין .במבטים תאוותניים ,כמו סוטים ,האורחים מלווים אותם ובמילים או בקריאות עידוד. א' כל ,אחרי כל הסמטוחה של החתונה ולפני החתונה ,אחרי שתיית האלכוהול והאכילה הרבה ,במשך זמן מסוים בכלל מוטב להימנע מהאינטימיות ,כדי לא להביא לעולם ילדים ,כשהגוף בכזה מצב. שנית ,בכלל ,מה פתאום הצעירים הנשואים דווקא ביום הזה בהכרח צריכים לבוא בקשר האינטימי ,ואחר-כך גם לתת דין וחשבון למתאספים על מה שעשו או לא? ומה אם דווקא ביום הזה לנערה יש מחזור? בכלל ,כל זה דומה לזיווג בעלי- חיים ואפילו עוד יותר גרוע. אף אחד לא יחשוב לזווג כלב עם כלבה ,פר עם פרה או כבש עם כבשה לא בזמן הייחום .וכאן תזדווגי וזהו ,אחרת תזכי לחרפה .הנה מה שסיפר לי זקן אחד בן שבעים ,כשנודע לו שאני מחפש מידע על הטקסים השונים: קסיוּשׁה קראו ָ התחתנתי כשחייתי בכפר .שידכו לי את הכלה בהסכמה ובאהבה ,שקטה כזאת ,טובת-לב היא הייתה,לה .בת תשע עשרה היא הייתה אז ,הייתי בן עשרים .חצי שנה היינו זורקים מבטים אחד על השניה ,התאהבנו כנראה. אז הנה כשהיום הראשון של הנישואים הגיע לתומו ,שלחו אותנו לחדר נפרד לישון .על-יד הדלת שמו שומר ,ובבוקר היו צריכים לבוא לבדוק את הסדין ,כדי שכולם יראו :אם יש עליו דם הבתולין או לא .וכשהגיע רגע הקרבה ,אני ,אולי מההתרגשות מהחתונה ,ואולי אכלתי משהו לא טוב ,רק אני מרגיש :שום דבר לא יוצא לי עם קסיושה .והיא ,מנסה לעזור לי, גם מראה לי את החזה בחוסר-ניסיון ,גם ניסתה לנשק אותי ,אחר-כך לגמרי התפשטה. רק כך גם שום דבר לא הגיב בי לנסיונות שלה .וזה בכלל גרם לי מבוכה .התיישבתי על המיטה ,עם הפנים לקיר .אני שומע ,קסיושה נצמדה לגב שלי עם הלחי ,נרעדת ,ודמעות זולגות לי על הגב .כאן גם אני בעצמי התחלתי לבכות מרוב הייאוש .וכך אנחנו יושבים על המיטה ובוכים .אחר-כך אני אומר לה: קסיושה ,אל תפחדי ,לפני כולם אני אודה שזה אני אשם.והיא עונה: לא צריך ,יצחקו עליך.ולפני השחר היא בעצמה עם אצבע קרעה לעצמה את מה שצריך ,יצא לה דם .אחר-כך בבוקר הראתה את הסדין לאורחים שבאו להפיג את מועקת-השיכרון .חצי שיכורים הם קוראים לנו ,צוחקים בגסות ו"לחיים" צועקים לנו לפני ששותים עוד כוסית. חצי שנה חיינו עם קסיושה בכפר ,אחר-כך נסענו לעיר ,התגרשנו .כך גם שום דבר לא הצליח לי בחצי השנה הזו. התחתנתי עם אישה אחרת ,עכשיו ארבעה ילדים יש לי ,בת ושלושה בנים ,יש גם נכדים .אבל את החתונה המלוכלכת הזו לא אשכח לעולם .ובקסיושה עד היום אני נזכר. 11 לא רק הגוף משתתף ביצירת האדם לא רק הגוף משתתף ביצירת האדם מי שקרא את "הספר השושלתי" זוכר :טקס קידושי הנישואים הוודרוסי ,סיומו היה ביצירת הילד על-ידי ראדומיר ולובומילה. אבל אז לא שאלתי אצל אנסטסיה ,האם יש משהו מיוחד שמאפיין את הולדת הילדים בציוויליזציה הוודרוסית ,ובכלל, האם צריך להקדיש תשומת לב מיוחדת לעניין הזה? אבל היא ,כאילו הרגישה כי תיתכן כזאת שאלה ואמרה: לוודרוסים הייתה הבנה גדולה למהות הולדת הילדים שלהם .אבל אני בינתיים לא יודעת איך בשפה מובנת לספר עלכך. מאוחר יותר ,כבר אחרי השיחה עם סבא של אנסטסיה וחיפוש הטקסים אשר יכולים לשמור על האהבה במשפחות של עמים שונים ,קיבלתי מידע על יצירת האדם והבנתי :לא אנסטסיה ,אלא אני עוד לא הייתי מוכן להבנת הנאמר על-ידה ,גם המדע המודרני ,נכון להיום ,עוד לא חקר את הנושא הזה במלואו. מדענים מנסים לעשות שיבוט לאדם ,אבל נראה שאם יעשו זאת ,הם יקבלו יצור שרק חיצונית דומה לאדם .שהרי ברגע העיבור משתתפים לא רק הזרעון והביצית ,אלא גם משהו שאינו נראה ,לא מוחשי כמו החומר. תיאור המידע שקיבלתי אולי יזעזע ויגרום הלם למישהו ,חצי שנה חשבתי האם כדאי להציג אותו לפני הקוראים .בסופו של דבר ,החלטתי – כדאי .והעניין הוא כזה. בעת הנוכחית משפחות רבות החיות בעולם ,בלי שבעצמן יודעות ,מגדלות את הילדים שהם לא בדיוק שלהן .ולכך יש הוכחות מבוססות. בעולם המדעי יש מונח ששמו " ֶטלֶגוִֹניָה" .ברפואה הוא מכונה "תופעת ה ָזכָר הראשון" .על הפנומן הזה משתדלים כמה שפחות לדבר .מהו? גילויו החל מכך שלפני בערך 150שנים באנגליה ,לורד ַמרטוֹן החליט ליצור גזע חדש של סוסים בעלי הסיבולת הגבוהה ביותר .לשם כך הוא הכליא סוסה אנגלית גזעית עם סוס-הרבעה-זברה .אבל לא יצאו צאצאים עקב אי-ההתאמה הגנטית של שני המינים .אחרי זמן-מה את הסוסה הזו הכליאו עם סוס אנגלי גזעי .כתוצאה ,לסוסה נולד סייח ,אבל ...עם עקבות ברורות של פסים כמו של זברה .אז הנה לורד מרטון קרא לתופעה הזו טלגוניה. לעיתים די קרובות המומחים לגידול בעלי-חיים נתקלים בתופעה הזו בעסקנות המעשית שלהם .לדוגמא ,כל מועדון אוהבי כלבים פוסל את הכלבה שהייתה גזעית ביותר ,אם היה לה משגל עם כלב מעורב .מכזאת כלבה לעולם כבר לא ייצאו גורים גזעיים ,גם אם יזווגו אותה עם הזכרים הכי גזעיים שיש. חובבי היונים מיד הורגים אפילו את הנקבה-היונה הכי מוערכת שגזעה טהור ,אם היה לה מגע עם הזכר-היונה שהוא לא גזעי .הניסיון מראה :כבר לעולם לא יהיו לה גוזלים מגזע טהור. מדענים ממדינות שונות ערכו מחקרים רבים המראים כי התופעה זו חלה גם על בני-האדם. ידועים מקרים של לידת ילדים עם עור שחור אצל בני-זוג שעורם לבן .ישנם גם מקרים שבהם נולדים ילדים עם צבע עור שחור עקב המגעים שהיו לסבתה או לאמה של היולדת עם גבר שחור .תמיד הסיבה לכזאת תופעה היא הקשר המיני שהיה לבחורה לפני הנישואים או לדורות האמהות שלה ,אם הגבר הראשון שלהן היה עם צבע עור שחור. אך אלו הן עובדות שנראות בבירור .וכמה כאלו שאינן גלויות עד כדי כך? יוצא שרבות הן מאוד .ואם כך ,אז אין להאשים אישה ,אם היא נישאת בהיותה לא בתולה .החברה שלנו ,התעמולה המפלצתית של הסקס ,תעשיית המין הפכו אותה לכזאת. במערב ההורים דואגים לספק לילדים שלהם ,שהם תלמידים בבית-ספר ,קונדומים ,בידיעה שהם כבר לא בתולים .אבל הם לא יודעים ששום קונדום לא יגן מפני "תופעת הזכר הראשון" או הטלגוניה .על כך מעידים מקרים קונקרטיים מחייהם של האנשים ובעלי-החיים. תורות ודתות עתיקות רבות גם כן מדברות על תופעת הטלגוניה ,רק מכנות אותה במילים אחרות .אבל זה לא משנה את המהות .גם לדעת המדענים ,גם לדעת החכמים מהעת העתיקה :הגבר הראשון בחיי הבתולה משאיר לה את הדמות של רוחו ודמו ,את הדיוקן הפיזי והנפשי של הילדים שאותם היא תלד .כל הגברים האחרים אשר ייכנסו למערכת יחסים אינטימית עם האישה הזו כדי להביא לעולם ילדים ,נותנים לה רק את הזרע והמחלות הגופניות. הלא בכך מקור אי-ההבנה שבין המוני האבות והילדים? מקור ההידרדרות של כל חברת בני-האדם המודרנית? המוני דוגמאות קונקרטיות מעידות כי אנרגיה מסוימת משתתפת בהתעברות .אבל אם זה כך ,אז לא רק המדע ,אלא גם כל בני-האדם צריכים לדעת עליה .האבות והאמהות שלנו מהדורות הלא רחוקים ,נראה ששיערו על כך .בחומרה הם השתדלו להקפיד שהבחורה הבאה בברית הנישואים תהיה בתולה בהכרח. אולי דווקא מהסיבה הזו אצל עמים רבים הייתה מסורת ,בזמן החתונה לנעול את הנשואים בחדר נפרד ,ולאחר מכן להוציא מהחדר את הסדין ולהראות לנוכחים את כתמי הדם אשר היוו אישור לכך שהכלה הייתה בתולה .אולם ההורים הקדמונים יותר שלנו סברו כי עובדת הבתולים אינה גורם מספק ללידת ממשיך השושלת .הם טענו כי במידה ובעת הקרבה המינית עם אחד האישה תחשוב על אחר ,אז ייוולד ילד הדומה לזה שעליו היא חשבה. כזה טיעון מורה על כך שאנשי העת העתיקה הניחו ,ואולי ידעו בוודאות :העיקרית ביצירת הילד היא המחשבה .וליתר דיוק ,האנרגיה של המחשבה. תופעת הטלגוניה ,גם היא מצביעה על כך .בזיכרונה אישה ,אולי בתת מודע ,שומרת את המידע על הגבר הראשון שלה ,כתוצאה ,נולד ילד שבאופן מלא או חלקית דומה לו. בהתחלה חשבתי :לא כדאי לכתוב בנושא הזה כדי לא לעורר אצל הילדים ,ההורים שלהם ובני-הזוג שאלות לא נעימות מאחד לאחר .שיהיו מאושרים באי-הידיעה שלהם .אבל הנה בדיוק שלא רואים אושר. ואולי הסיבה לכך היא בין השאר בחוסר הידיעה על תרבות העיבור. 12 כבר מזמן מעלים את נושא החינוך המיני לילדים בבתי הספר :מתווכחים ,האם צריך להנהיג אותו או לא .אם פירוש המגמה הזו הוא רק ללמד את הילדים איך להשתמש בקונדומים ,אז אין בשביל מה להנהיג אותו .לעומת זאת ,אם יסופר לילדים על הייעוד המרכזי של אישה ,על הגישה הנכונה לנושא עיבור הילדים – אז כזה מקצוע הוא חיוני. אלא שלשם כך ,על המורים להכיר את מהות העניין עצמה ,וצריכה לעמוד לרשותם הספרות המתאימה .צריך לדבר על זה ,אך לצערנו ,כיום באמצעי התקשורת אנחנו רואים רק את תעמולת הסקס. במדינות הדמוקרטיות ,כפי שהן נקראות ,הרבה מדברים על חופש האדם. אך האם אדם יכול להיחשב חופשי ,אם מוסתרים ממנו נושאי הקיום החיוניים ,ובמקום ,בעזרת התעמולה החופשית כביכול דוחפים לו את הסטיות המוגשות כברכה? בכזה מצב האדם הוא וודאי רק חופשי שלא לחיות את חיי האדם האמיתיים ,המאושרים. ובכל זאת ,לא הייתי מעז לכתוב על הטלגוניה ,אם לא היה נודע לי מאנסטסיה ,איך אפשר לתקן את המצב ,אפילו אם לאישה שמתחתנת כבר הייתה מערכת יחסים עם גבר אחר. ויותר מזה ,התברר שלוודרוסים היה פלא של טקס ,אשר בעזרתו ניתן להפוך את הילדים שהם "לא שלנו" לשלנו בדם וברוח. על התופעה ,אשר ברפואה המודרנית מכנים אותה "תופעת הזכר הראשון" ,ידעו היטב ההורים שלנו בני התרבות האלילית ,ועל אחת כמה וכמה הוודרוסים .ובעזרת טקסים מיוחדים הגנו על הנוער מפניה. כמו כן בעזרת פעולות-טקסים מסוימים החכמים המלומדים יכלו למחוק את הצופן הגנטי של "הזכר הראשון" ,ואפילו אם הבנות נאנסו ,כשתקפו האויבים ,יכלו לעשות אותן לגמרי טהורות .ההוכחה היא בכך שהם לא חששו לחתן איתן את הבנים שלהם. אבל ...את הטקסים של אנשי התרבות האלילית ,וקל וחומר ,את הטקסים הקדמונים של הוודרוסים אי-אפשר להבין ולשחזר רק בהכרת הפן החיצוני שלהם .צריך להכיר אותם עם הרגשות. מה יעזור לכתוב – צריך לאהוב ,להתכונן להופעת התינוק ,ללדת דווקא בבית ,במקום שבו חלה ההתעברות שלו. לאחד את שלוש הנקודות ,שלוש ָ מה הטעם פשוט לכתוב ש"למען לשמור את האהבה במשפחה לתמיד יש למזג התחושות ,שלושת ממדי ההוויה" .לא מספיק להבין את זה פשוט עם השכל ,צריך להרגיש את זה .להרגיש את הפילוסופיה של האמהות והאבות שלנו. והדבר הראשון שחייבים לעשות יכול להיות רק החרטה לפני ההורים שלנו שהיום מכנים אותם עובדי אלילים ,שאת שמם הכפישו ,ואנחנו בגדנו בהם .בגדנו בתרבות המסורתית הסלאבית של האבות והאמהות שלנו .תרבות אשר הייתה קיימת עשרות אלפי שנים. קראנו לנצרות מסורתית לעם הרוסי .ואילו היא הרי בסך-הכל אלף שנים קיימת ברוסיה ,ובשום אופן לא מתאים לה המונח "מסורתית". מדוע אנחנו זקוקים לחרטה? זה הרי מהסיבה הפשוטה שאם נמשיך לראות בהורים הקדמונים שלנו פראי אדם, ברברים מפגרים ,כמו שמתאמצים להחדיר זאת לתודעתנו ,אך יחד עם זאת נאמץ את הטקסים שלהם ,הם לא יהיו יעילים. הרי כל הטקסים שלהם מבוססים על הכרת הקוסמוס ,הייעוד של כוכבי הלכת ,המודעות לכוחה של האנרגיה הנפשית ולכוח המחשבה. בעזרת הטקסים שלהם אנחנו ננסה להפעיל את האנרגיה האדירה של מחשבתנו ,אבל לא נקבל תוצאה חיובית ,שכן למחשבה שלנו תתנגד המחשבה האחרת שלנו :הם היו מפגרים. פרדוקס .אתה – טיפש מטופש ,אך הפעולות שלך – נפלאות הן .האחד מונע או נוגד לשני. אולי זה לא מקרה שמסתירים מאיתנו את תרבות ההורים שלנו? באנשים נבערים מדעת ,מבולבלים ,מנותקים מהשורשים שלהם קל יותר לשלוט .אולי זה עונש מאלוהים לציוויליזציה שלנו? החוכמה העממית אומרת" :מה שתזרע – כזה יהיה היבול שתקצור" .קרענו את הקשר עם ההורים שלנו ,כתוצאה ,נקרעים החוטים המקשרים בינינו לילדים שלנו. מושג על הרמה היותר גבוהה של תרבות ההורים שלנו בני האמונה האלילית בעניין הולדת ילדים יכולה לתת לנו המסורת שעוד נשמרה בסין המודרנית ובמיוחד ביפן ,שם הגבר והאישה ,לפני הקרבה המינית במטרה להרות ,עוברים טקס מיוחד של טיהור .האמונות של סין העתיקה ,יפן ,הודו ,יוון הקדומה ,אשר במסורת שלהן אלו הן ארצות פגאניות ,מקדישות תשומת לב רבה לנושא עיבור האדם. אז מה נדרש לעשות לכל אדם שחפץ שיהיו לו צאצאים טובים? קודם צריך להשקיע זמן רב ללימוד החיבורים הרבים בנושא הזה? ועוד גם צריך להקדיש לא מעט זמן ללימוד המסכתות העוזרות בבחירת האדם המיועד ,חינוך הילדים? מייד אני אומר :להקדיש חלק מחיינו ללמוד אותם אין צורך .כמה שנים לקח לי לא ללמוד ,אלא רק לרכוש מידע עליהם, ופתאום הבנתי :את כל שלל החיבורים העצום הוודרוסים פשוט ריכזו למערכת טקסים פשוטים ,עליזים ורציונליים לכל מקרי החיים .נוצר רושם שהאלוהים עצמו עזר להם ביצירת הטקסים האלה ,כמו גם בהבנת המהות של חיי האדם. לפני שננסה להשתמש בניסיון ההורים הרחוקים שלנו ,עלינו להחליט ,מי אלה. כלומר :לפני כמה שנים ,באילו אזורים של רוסיה הנוכחית ישבו ההורים שלנו? כידוע ,הספרים ההיסטוריים ,כולל אלה הכתובים בשפה הרוסית ,מספרים על חיי האדם במצרים וברומא עד לפני חמשת אלפים שנים .בארצות האלו התנהלו ומתנהלות חפירות ארכיאולוגיות ולשם שם את פעמיו זרם תיירים עצום. על רוסיה ,בספרי ההיסטוריה שהם שלנו ,מסופר רק על אלף השנים האחרונות שלה. כביכול ,איזושהי עליבות הייתה באזורי ארצנו או שבכלל לא היה שום דבר .אך האם זה כך באמת? או שבמזיד מישהו מסתיר את ההיסטוריה שלנו מפנינו? כן ,מסתיר .כבר כתבתי על כך ,אבל עכשיו אציג לפניכם מידע ארכיאולוגי. אַרקאים ,המקום שבמישרין קשור בעניין הטלגוניה. אני אספר על ָ לדברי סבא של אנסטסיה ,דווקא שם לפני שלושה וחצי אלפי שנים נעשתה התגלית הגדולה. 13 אל מעמקי ההיסטוריה אל מעמקי ההיסטוריה ארקאים – האקדמיה של החכמים המלומדים בשנת ,1952לוויינים העבירו לכדור-הארץ תצלומים של כמה מעגלים לא רגילים ,אשר בבירור בלטו על פני שטחי ערבות דרום אוּרָל* .העובדה כי המעגלים האלה נוצרו באופן מלאכותי לא עוררה ספק אצל אף אחד .אבל לבטח איש לא יכל לומר ,מהם. באותה עת בחוגים האוקולטיים והמדעיים היה בשיאו הויכוח – היכן לחפש את מקור העמים ההודו-אירופיים .למדענים הייתה סיבה להניח כי בעבר מקורם של עמים אירופאיים רבים ,וכן עמי הודו ,פרס וחלק מאסיה היה בעם אחד מסתורי שהיום הוא מכונה – העם ההודו-אירופאי הקדום. חוקרים רבים חלמו למצוא את שרידי הארץ שבה חיו אנשי הגזע האגדי הארי הלבן .החוקרים שאפו לפחות לגעת בידע הקדום הנסתר שאבד ,אשר היה לארים הקדמונים. כשהחלו החפירות בעמק ארקאים ,הארכיאולוגים הודיעו לעולם המדע כי הם גילו עיר עתיקה מאוד ,אשר הייתה קיימת לפני יותר מארבעה אלפי שנים ,וכי בה חיו אנשי הציוויליזציה ההודו-אירופיות הקדומה .מאז החוקרים החלו לדבר על ארקאים כעל הן עיר ,הן מקדש והן מקום מצפה כוכבים. אם מישהו רוצה להתוודע להיפותזות של המדענים ,הן מתוארות בספרים הדנים בנושא הזה. כאן אני אתאר את מה שסיפר לי סבא של אנסטסיה על ארקאים .היגיון החשיבה שלו הרבה יותר מדויק ומעניין מאשר הלוגיקה שעליה ביססו את ההשערות המדעיות. הוא מיד אמר: ארקאים – לא עיר וגם לא מקדש .בנוגע למקום מצפה כוכבים – זה נכון ,אך כלל לא בכך החשיבותהמרכזית .ארקאים – אקדמיה ,כך אפשר לומר במונחים של היום .בארקאים חיו ועבדו מוריהם של החכמים המלומדים .כאן הם עסקו במחקר היקום ,קבעו את קשרי-הגומלין של גופי החלל ,השפעתם על האדם .את התגליות הכבירות שלהם הם לא תיעדו וגם לא הופיעו לפני הציבור עם הנאומים הארוכים .מתוך המחקרים שניהלו על-פני שנים ארוכות ,הם חישבו טקסים, הציעו אותם לעם ,ובהמשך ראו ,עד כמה הם יעילים .במידת הצורך תיקנו בהם דבר כזה או אחר .בסופו של דבר למחקרים הממושכים הם יכלו לקרוא במילה אחת קצרה או שתיים ,שמאחוריהן עמדה המהות של התגלית. לדוגמה ,הטקסים העתיקים מאוד :חג הדבש ,חוגגים אותו ב 14-ביולי ,וב 19-ביולי – חג עץ התפוח. עד לחג עץ התפוח אנשים לא אכלו תפוחים מהקטיף הראשון ,עד חג הדבש – לא אכלו את הדבש החדש. במהלך מחקרים ומעקב ארוכים החכמים המלומדים קבעו :עד לתאריך זה התפוח לא מביא תועלת משמעותית לבריאות האדם ,אפילו אם הוא כבר הבשיל .והעניין כאן הוא לא רק בתפוח עצמו .עד חג עץ התפוח מבשילים גרגרים, צמחים ושורשים אכילים רבים המועילים לאדם .אם האדם מתחיל לאכול תפוחים ,אז הוא לא מותיר מקום למאכל שיותר מועיל לבריאותו ברגע זה. דווקא החכמים המלומדים היו אלה אשר קבעו כי לא במקרה בטבע יש סדר מוגדר להבשלת הפירות .דווקא סדר זה הוא אותו התפריט האלוהי המיועד לאדם שבהמשך יחפש המדע במאות השנים ,אך ללא הועיל. אפשר לחבר חיבורים מרובי-כרכים שיספרו על מהלך המחקרים האלה. אלא שהחכמים המלומדים לא חיברו אותם ,לא הטריחו את האנשים בלימודם :הם הגישו לאנשים את המסקנה המוכנה בכמה מילים .והאנשים האמינו לחכמים המלומדים .תמיד החיים הוכיחו את מה שייעצו. נוסף על כן ,את החכמים הוודרוסיים ,אפילו אי-אפשר להשוות לחכמי יוון ,כוהני מצרים והמדענים בימינו .המלומד הוודרוסי לא קיבל שום פרסים או תואר על התגליות הכבירות שעשה ,לא היה יכול לצבור הון ושום שליטה לא הייתה בידיו, כמו ,לדוגמא ,לכוהני מצרים .ומעולם איש לא העריץ את החכם המלומד ,כמו שסוגדים היום למורים הרוחניים ,כפי שהם נקראים .הדבר היחידי שהיה מקבל המלומד הנודד ,בבואו ליישוב זה או אחר ,היה אוכל ,בגדים ,הנעלה ,אם היו מתבלים או נשחקים ,וכן מקום שבו היה יכול לנוח ,אך לפעמים גם על קורת-הגג היה מוותר החכם המלומד והיה לן תחת כיפת השמיים. עוד הוא זכה לכבוד הכנה ,האמיתי של האנשים. אז הנה כזה מצב במאות השנים בחר את מיטב הוגי-הדעות והמורים מהעם. ומתוך הכרת תודה ,כפי התכנון של החכמים המלומדים ,אנשים היו בונים להם מקומות הדומים לארקאים ,לשם החכמים המלומדים היו באים לחשוב ,שם הם היו יכולים להתחלף במחשבות אחד עם השני .שם ,כמו בועידה מדעית עליונה ,הם היו מספרים על התגליות שלהם ,מתארים את הטקסים המחושבים על-ידם על סמך התגליות האלו. לעיתים קרובות אנשים אפילו לא ידעו ,מי עמד מאחורי טקס זה או אחר ,למי להודות על הטקס החכם ,היעיל. הנה לדוגמא ,היה חכם אחד מלומד שרבה היא גדולתו בהיסטוריה האנושית ,פילוסוף ,אסטרונום ופסיכולוג ,הוא הקדיש תשעים שנה למחקר האופן ,בו ניתן להתגבר על התופעה שהיום קוראים לה טלגוניה. הוא מצא אותו והביא לאנשים טקס בר השפעה שמשכו הוא חמש עשרה דקות בלבד .אמנם ,ההכנה לטקס לוקחת זמן רב הרבה יותר .וולדימיר ,בקש מאנסטסיה ,אולי היא תספר עליו. רק מיד אני אומר :להבין ,להרגיש את הטקס הזה אפשר רק דרך הבנת רגשות האהבה אשר היו להורים הקדמונים שלנו ,פילוסופיית האהבה שלהם .ככל שעמוק יותר תצליח להגיע אל העבר במחשבה שלך ,כך גם הטקס מובן יותר יהיה. כדי להיווכח בנכונות הנאמר על-ידי סבא של אנסטסיה על הייעוד של ארקאים ,הבה נרכוש מידע על הארכיטקטורה שלה. * אורל -אזור בין אירופה המזרחית ושפלת הסיביר המערבית ,אליו משתייכת מערכת ההרים של אורל)יותר מ 2000-ק"מ(. 14 לארקאים הייתה צורת מעגל שקוטרו החיצוני כ 160 -מטרים .כפי שאנחנו רואים ,די מעט בשביל עיר .אבל אני אקרא לה עיר ,כפי שלעת עתה עושים זאת המדענים. היא הייתה מוקפת בתעלה שעומקה שני מטרים עם מים .החומה החיצונית מאסיבית מאוד .חמישה מטרים היה הרוחב שלה עם גובה של 5.5מטרים .בתוך החומה היו ארבע כניסות .הגדולה ביותר – דרומית-מערבית ,שלוש האחרות, קטנות יותר ,היו ממוקמות בצדדים המנוגדים. הנכנס לעיר מיד היה מוצא את עצמו ברחוב המעגלי היחיד ברוחב כ 5-מטרים אשר הפריד בין המעונות הצמודים לחומה החיצונית ומעגל הקירות הפנימי. רצפת הרחוב הייתה עשויה מעץ ותחתיה לכל אורכה נחפר ביב בעומק שני מטרים אשר היה מקושר עם התעלה החיצונית .לפיכך ,לעיר היה ביוב עם ניקוז בעזרת הגשמים :עודפי המים חלחלו דרך מדרכת-העץ אל הביב ולאחר-מכן הגיעו אל התעלה החיצונית. לכל המעונות שכמו פרוסות לימון היו צמודים לחומה החיצונית הייתה יציאה אל הרחוב הראשי .בסך-הכל נמצאו 35 מעונות של המעגל החיצוני .אפילו בשביל כפר זה מעט. בהמשך ,אנחנו רואים את מעגל החומה הפנימית המסתורי .היא הייתה אפילו עוד יותר מסיבית מהחיצונית .עם רוחב של שלושה מטרים ,גובהה הגיע עד כדי שבעה מטרים. על-פי נתוני החפירות ,בחומה הזו לא היה מעבר ,למעט מרווח קטן בדרום-מזרח .לפיכך ,למעשה 25 ,המעונות הפנימיים הזהים למעונות המעגל החיצוני היו מבודדים מהכל בחומה גבוהה ועבה .כדי לגשת לכניסה הקטנה אל המעגל הפנימי ,היה צריך ללכת לכל אורך הרחוב המעגלי .לכך הייתה משמעות נסתרת .הנכנס לעיר היה צריך לעבור את הדרך שעוברת השמש .ולבסוף ,סיומה של ארקאים בכיכר המרכזית שצורתה כמעט ריבועית ,כ 27x25-מטר. על-פי עקבות המדורות שמיקומן הוא בעל סדר מוגדר ,הייתה זו כיכר לעריכת טקסים כלשהם. לפיכך ,סכימטית ,אנחנו רואים ַמנ ָדלָה – ריבוע החסום במעגל .בטקסטים הקוסמוגוניים העתיקים מעגל מסמל את היקום ,ריבוע – את הארץ ,העולם החומרי שלנו .האיש הקדמון החכם שהיטב הכיר את מבנה הקוסמוס ,ראה באיזו הרמוניה וטבעיות הוא מאורגן .ולכן בבניית העיר ,כאילו מחדש הוא יצר את היקום בזעיר-אנפין. מראש ארקאים נבנתה על-פי תכנון שלפיו היא היוותה מכלול מורכב אחיד ,והכוונתו הייתה על-פי גופי החלל בדיוק רב מאוד! התמונה הנוצרת על-ידי ארבע הכניסות בחומה החיצונית של ארקאים מהווה צלב קרס המכוון על-פי תנועת השמש. צלב הקרס )בסנסקריט – "הנוגע לטוב"" ,ההצלחה הטובה ביותר"( – אחד הסמלים הארכאיים המקודשים ביותר שאותו אפשר לפגוש כבר בתקופה הפלאוליתית המאוחרת אצל עמי עולם רבים .הודו ,רוסיה העתיקה ,סין ,מצרים ואפילו ארץ בני מאיה המסתוריים במרכז אמריקה – הנה גיאוגרפיה חלקית של הסמל הזה .את צלב הקרס אנחנו יכולים לראות על האיקונין הפרבוסלאבי הישן .צלב הקרס – סמל לשמש ,הצלחה ,אושר ,יצירה .ולפיכך ,צלב הקרס ההפוך מסמל את החושך, החורבן" ,השמש הלילית" אצל בני-רוסיה הקדמונים .כפי שניתן לראות מהקישוטים העתיקים ,כדוגמת אלה שעל הקנקנים האריים אשר נמצאו בסביבות ארקאים ,השתמשו בשניהם )צלב-הקרס משמאל לימין וצלב-הקרס מימין לשמאל( .ובכך משמעות מעמיקה .מתחלפים יום ולילה ,זה אחר זה באים אור וחושך ,הלידה החדשה מחליפה את המוות – וזה סדר הדברים הטבעי ביקום .לכן בעת העתיקה לא היו צלב-הקרס ה"רע" וצלב-הקרס ה"טוב" – הם נתפסו כאחדות )כמו האנרגיות יִין ויאנג במזרח(. היה יפה המראה החיצוני של ארקאים :עיר עם צורה עיגולית מושלמת וצריחי השער הבולטים ,עם האורות הדולקים וה"חזית" המעוצבת להפליא .וודאי היה זה איזשהו ציור הנושא משמעות נסתרת .שהרי בארקאים בכל טמונה משמעות. בצדו האחד כל מעון היה צמוד לחומה החיצונית או הפנימית ,וצדו השני היה עם הפנים לרחוב הראשי ,המעגלי או לכיכר המרכזית .בפנים ב"מסדרון" המאולתר היה ניקוז מים מיוחד אשר הוציא את המים לביב שהיה מתחת לרחוב הראשי, היה ביוב לארים הקדמונים .יתר על כן ,בכל מעון היו באר ,תנור ומקום אחסון לא גדול שהיה בצורת כיפה. מעל פני המים מהבאר יצאו שתי תעלות סגורות בתוך האדמה .האחת הובילה אל התנור ,השניה – אל מקום האחסון הקשתי .לשם מה? כל מה שגאוני הוא פשוט .כולנו יודעים כי מהבאר ,אם להתכופף מעליה ,תמיד מרגישים רוח פרצים קרירה .אז הנה ,בתנור הארי האוויר הקריר הזה היה יוצר רוח פרצים בעוצמה כזאת שהיא אפשרה להתיך ברונזה ללא שימוש במפוחים! כזה תנור היה בכל מעון ,ולנפחים הקדמונים היה החופש המלא לשכלל את כישוריהם ולהתחרות באוּמנות שלהם! התעלה הסגורה השניה בתוך האדמה שהובילה אל מקום האחסון ,בזכותה כל הזמן נשמרה בו טמפרטורה נמוכה. אסטרו-ארכיאולוג רוסי ידוע ק.ק.בּיסטרוּשׁקין חקר את ארקאים כמקום מצפה כוכבים אסטרונומי והגיע למסקנה הבאה. ארקאים – לא פשוט מקום בעל מבנה מורכב ,אלא אפילו מורכב עד כדי מתוחכם .כשבחנו את התכנון שלה ,מיד התגלה כי היא דומה לשריד המפורסם סטונהנג' באנגליה .לדוגמה ,מציינים כי קוטר המעגל הפנימי של ארקאים בכל מקום הוא 85מטר ,לאמיתו של דבר – זהו מעגל עם שני רדיוסים 40 -ו 43.2 -מטרים) .נסו לשרטט!( והרדיוס של מעגל בורות אובריי בסטונהנג' הוא גם כן 43,2מטר! הן סטונהנג' ,והן ארקאים ממוקמים על אותו קו הרוחב ,שניהם במרכז עמק דמוי קערה .והרי ביניהם כמעט 4000קילומטרים... מדענים-חוקרים אומרים" :עם סך כל העובדות ניתן לומר :ארקאים – מקום מצפה כוכבים לפני קו האופק .מדוע לפני קו האופק? מפני שבמקום הזה לצורך המדידות והתצפיות היו משתמשים ברגעי הזריחה והשקיעה של השמש והירח על האופק .ועוד היו מודדים את רגע ה"ניתוק" )או המגע( של התחתית ,מה שמאפשר באופן המדויק ביותר לקבוע את מקום האירוע הזה .אם לעקוב אחרי זריחות החמה ,אנחנו נראה כי נקודת הזריחה כל פעם תזוז מהמיקום הקודם .תזוזת הנקודה הזו תהיה צפונה עד ה 22-ביוני ,ואז היא תנוע דרומה עד ל 22-בדצמבר .כזה הוא סדר האירועים הקוסמי .מספר הנקודות שבהן בבירור נצפית החמה – ארבע .שתיים – נקודות הזריחה ב 22-ביוני וב 22-בדצמבר ושתי נקודות דומות של ההינץ – בצד השני של האופק .ותוסיפו גם עוד שתי נקודות – רגעי השוויון של היום והלילה ב 22-במרץ וב 22-בספטמבר .זה היה נותן הגדרה מדויקת למדי של משך השנה .אך הרי במהלך השנה יש לא מעט מאורעות חשובים אחרים .אז אותם אפשר 15 לציין בעזרת הירח .על-אף הקשיים במעקב אחרי הירח ,בכל זאת האנשים הקדמונים הכירו את חוקי התנועה שלו על כיפת השמים .הנה כמה מהם: (1הירחים המלאים שהתאריך שלהם קרוב ל 22-ביוני ,נצפים בנקודת היפוך-החורף ) 22בדצמבר( ולהיפך. (2בנקודות ההיפוך האירועים של הירח עוברים עם מחזור של 19שנים )הירח ה"גבוה" וה"נמוך"(. ארקאים כמקום מצפה אפשרה לעקוב גם אחרי הירח .בסך הכל ,על החומות-המעגלים הענקיים האלה היה אפשר לציין 18מאורעות אסטרונומיים! שישה הנוגעים לשמש ושנים-עשר הקשורים לירח )כולל הירח ה"גבוה" ו -ה"נמוך"( .לשם השוואה :חוקרי סטונהנג' הצליחו להבליט רק 15מאורעות שמימיים. יחד עם העובדות המפליאות האלו התקבלו הנתונים הבאים :מידת האורך הארקאימית – 80סנטימטרים ,מרכז המעגל הפנימי מוסט ביחס למרכז המעגל החיצוני ב 5.25 -של המידה הארקאימית ,שזה קרוב לזווית ההטיה של מסלול הירח – 5מעלות 10 -9 ,דקות .לדברי ק.ק .ביסטרושקין ,זה משקף את היחס בין מסלולי הירח והשמש )בשביל הצופה מכדור-הארץ( .לפיכך ,המעגל החיצוני של ארקאים מוקדש לירח ,הפנימי – לשמש .יתרה מזו ,מדידות אסטרו-ארכיאולוגיות מורות על הקשר שבין חלק מהפרמטרים של ארקאים והנקיפה של ציר כדור-הארץ ,וזה כבר נחשב לרמה הכי גבוהה אפילו באסטרונומיה המודרנית. ובכן ,אנחנו רואים ש :בשום אופן לארקאים לא מתאים להיקרא "עיר". במעון המאוד קטן אין אפשרות להשתכן עם המשפחה. ואילו להרהוריו של הוגה-דעות הוא דווקא מאוד מתאים. זה שבימי הקדם לאישים המלומדים האלה רחשו כבוד של חכמים ומורים ידוע להיסטוריונים .מכאן ,ארקאים ,כגדול המרכזים המדעיים ,היה יכול להיות שייך רק לחכמים המלומדים .באותה תקופה מדענים אחרים פשוט לא היו. זה שהחכמים המלומדים היו מחשבים ולפעמים מתקנים את הטקסים על סמך הידע של הקוסמוס ,גם כן ידוע. השאלה היא ,איה היום הטקסים הייחודיים האלה? באיזו בערות זדונית כילו או מחביאים אותם מהאנשים? על מה רצה לספר סוּנגיר? סונגיר? על מה רצה לספר ּ ועכשיו אני אביא לידיעתכם מידע עוד יותר סנסציוני שמולו גוועות הפירמידות של מצרים והחורבות של רומא העתיקה. המידע הזה נחוץ גם כדי ,כמו שאמר המתבודד הסיבירי ,טוב יותר להבין את הגילויים ורמת הידע על היקום של ההורים הקדמונים שלנו .ולשם כך צריך עמוק כמה שיותר להסתנן אל ההיסטוריה. הוא אמר: תוכל המחשבה שלך להתעמק בשלושה אלפי שנים ,בהדרגה תתחיל להרגיש את הידע של שלושת אלפי השנים .אםבחמישה אלפי שנים ,אז את הידע של חמשת אלפי השנים .ואילו צריך להכיר את הידע של לפחות תשעה-עשר אלפי השנים האחרונות. כזאת התעמקות בעבר ההיסטורי של ארצנו נראתה לא מציאותית לגמרי .כבר הייתי מוכן לנסוע להודו ,לטיבט, אומרים ,שם אפשר ללמוד יותר על ההורים הרחוקים שלנו מאשר אצלנו .אבל לא היה צריך לנסוע לשום מקום .התברר שהכל ישנו בקרבתנו ,ועכשיו אני מציע לכל מי שקורא את השורות האלו להוביל את המחשבה שלו על האמהות והאבות שלנו אל יותר מתשעה-עשר אלפי שנים אחורה. התגלית הארכיאולוגית ,שעליה אני אספר לכם ,במקרה נעשתה על-יד העיר וולדימיר ,שגילה ,על פי נתונים רשמיים שונים ,כ 1015-שנים. בשנת ,1955במהלך העבודות במחצבה למען המפעל המייצר קרמיקה בוולדימיר נהג מחפר א.פ.נַ ָצ'רוב הבחין בעצמות של בעל-חיים מאוד גדול בכף של המחפר ,העצמות האלו נמצאו בעומק של 3מטרים באדמה .על המציאה הודיעו לארכיאולוגים... כבר החפירות הראשונות היממו את המדענים .שיירי בני-אדם אשר נמצאו בקברים ,התכשיטים וכלי הבית היוו ראייה לאיזושהי תרבות עתיקה מאוד .מחקר נוסף העלה :ההורים הרחוקים שלנו הגיעו אל גדות הנהר קליאָז' ָמה עוד בתקופת האבן העתיקה ,לפני כ 25-אלף שנים. מישהו יכול לחשוב :הם זחלו על ארבע או שרצו עם אלות ולבשו פרוות של בעלי-חיים .לא .עובדה אחרת היממה את המדענים. סביב השלדים ועליהם עצמם היו תכשיטים רבים ,בעזרתם שוחזר הלבוש של האנשים הקדמונים .התגלה כי הוא דומה לאוברול או שמלה מתורבתת לכל דבר. הגילוי הוא כזה שקל יותר לייחס את השרידים האלה לקבורת חוצנים ,אחרת צריך לבחון מחדש את כל ראיית-העולם ההיסטורית שלנו. באחד מהאולמות שלו המוזיאון ההיסטורי לידיעת הארץ שבוולדימיר ערך תצוגה המוקדשת למציאה הייחודית. פורסם ספרון ,אשר בו נאמר כי מקום מושבם של בני-האדם הקדמונים סונגיר – שריד ארכיאולוגי מעניין ביותר של רוסיה – מוכר היטב לארכיאולוגים של כל העולם .כאן לא פעם היו נערכים סימפוזיונים מדעיים בינלאומיים. סונגיר – אחד היישובים הצפוניים ביותר של האדם הקדמון באיזור השפלה הרוסית ובשטח מחוז וולדימיר .בעולם אין לו שווים מבחינת עושר החפצים ושימור השרידים הקדומים כל-כך. 16 הודות למאמצים המשותפים של הארכיאולוגים ,הגיאולוגים ,הפליאונטולוגים והפליאובוטנאים ,אנחנו יכולים לקבל מושג על חייהם של בני-האדם בזמנים ההם הרחוקים עד כדי לא ייאמן. כאן ,על-יד קצה הקרחון הייתה תחילת טונדרה ,האיזור שלפני הקוטב שאת צמחייתו היוו פה ושם יערות דלים של אשוחים ,אורנים ,עצי לבנה ואלמונים .היה מגוון רב של העולם החי. כאמור בעלון" :יושבי סונגיר הקדמונים צדו את איילי-הצפון ,סוסי פרא ,את השועל הצפוני ,בואש ,גרגרן ,ביזונים, דובים ,זאבים ,ארנבים ,עופות בר ,שחפים .וכמובן ,ממותות – החיה הענקית שהיום כבר איננה ,בגובה כמעט ארבעה מטרים ועם מסה של 6טונות .זה היה שלל נחשק :הבשר ,השלח אשר אין לו תחליף לבניית מקום מגורים ,והניבים – חומר עמיד ובעל ערך להכנת נשק ותכשיטים". מאוד מעניינים הכלים העשויים מהעצמות והקרניים :מיישרים לקתות או מוטות של כלי עבודה ,מכושים או מעדרים קטנים ,מוטות מחודדים ,חודים של חצים או חניתות ,מחרוזת העשויה מהניבים של ממותה ,תכשיטים משיני השועל הצפוני .יצירה נדירה של האמנות הקמאית – פסלון שטוח קטן של סוס עם ראש גדול – הפסלון הזה אשר נמצא בסונגיר ונהיה למפורסם מעוטר בציור של נקודות ואוכרה אדומה .מספר הנקודות עליו ,שהוא מכפולות של חמש ,מעיד על קיום מערכת ספירה שהייתה מבוססת על הערך חמש .והספירה המבוססת על שבע – מעידה על הידע שהיה לבני-האדם אשר חיו לפני 25אלף שנים .אבל את שמו העולמי סונגיר קנה בזכות הקבורה הייחודית של בני-האדם הקדמונים. בשנת ,1964בתוך שכבה עבה של אדמת אוכרה מצאו גולגולת של אישה ,ובשכבה מתחתיה – שרידים של איש מבוגר .על צווארו היה תכשיט מחלוקי אבנים ,על הידיים – 25צמידי-פסים מהניב של ממותה ,על הגולגולת ,לאורך הזרועות והרגליים ,על גופו ,ממוקמים בשורות ,היו כמעט 3.5אלפי חרוזים .המיקום שלהם על השלד איפשר לשחזר את הלבוש של בן-סונגיר הקדמון המקושט ברקמה .הוא הזכיר את לבוש-הפרווה של העמים שהיום חיים באיזורים הארקטיים .בתחתית של הקבר שלא היה כל-כך עמוק נמצאו סכין ומגרד עשויים מהצור. לא פחות עשיר היה הקבר שמצאו חמש שנים מאוחר יותר. בקבר נמצאו שרידי מבוגר ללא הגולגולת .לידו – מחרוזת העשויה מהניבים ,טבעת וצמד קרניים של אייל- הצפון .ובהמשך ,בעומק 65סנטימטרים מתחת לקבר העליון מצאו שני שלדי ילדים. ילד בן 13-12וילדה בת ,9-7הם הונחו לתוך הקבר שרועים לאורך ,ראשיהם צמודים בהידוק .ב"עולם הבא" את הילדים ילווה נשק לצורכי הציד מהניבים של ממותה 11 :כידונים 3 ,פגיונות ו 2חניתות .מעניינות במיוחד החניתות שהן גוף אחד שלם ,הן עשויות מניבים מפוצלים ומיושרים ,אורכן 2,5ו 1,5מטרים .כמו כן ,במקום הקבורה נמצאו שני "שרביטים" העשויים מהניב של ממותה ,מאוד מרשימים הפסלונים של סוס ושל ממותה ,דיסקים מחוררים ,כנראה השתמשו בהם בעשיית טקסים והקשר שלהם הוא לפולחן החמה והירח .גם הלבוש של הילדים היה מקושט ברקמה עם אלפי חרוזים ,ועל החזה הוא כופתר בעזרת סיכות שהיו עשויות מעצמות או ניבים .מאחור היו תפורים עליו חוטי מחרוזות שהיו מדמים זנבות של בעלי-חיים. המציאה הזו מעידה על טקס קבורה מורכב ועל אמונות דתיות מפותחות של האדם הקדמון בתקופת האבן .בבטחון אפשר להניח כי הם האמינו בחיים שאחרי המוות. החל משנת 1956ועד היום ,עם הפסקות לא גדולות ,בסונגיר נערכים מחקרים ארכיאולוגיים מקיפים .במשך כמעט 20 שנה את העבודות האלו ניהל ארכיאולוג ידוע ,ד"ר אוטו ניקולייביץ' ָבּדֶר .אנתרופולוג ,חבר אקדמיה מ.מֵ .גרַסימוב והתלמידות דינסקיָה וט.ס.סוּרנינָה ,הצליחו לשחזר את המראה של בני-סונגיר הקדמונים. ַ ֵבּ שלו ,ג.ב.ל ֵ כידוע ,די במדויק אנתרופולוגים יכולים לשחזר את פני האדם על-פי הגולגולת .אז הנה הופיעה ההזדמנות הנדירה להביט על פניהם של בני-האדם הקדומים .ואני ניצלתי את ההזדמנות הזו .פנים נבונות ,מביעות חכמה של הגבר .קצת עצובות – של הילדה ומהורהרות – של הילד. ואילו ההנחות בדבר הציד ,ובמיוחד כשמדברים על ממותה ,אינן מדויקות באיזושהי מידה. לקחתי את סבא של אנסטסיה אל האולם היחיד במינו של המוזיאון שבעיר וולדימיר .הזקן התהלך לאיטו לאורך כל היציעים ,לא עצר על-יד אף אחד מהם ,אחר-כך נעמד באמצע האולם והשתחווה ארבע פעמים ,ובכל פעם הסתובב בתשעים מעלות .כאשר סיפרתי לו על המסקנות של המדענים ,דברים רבים הוא הכחיש ,הנה מה שהוא אמר: האנשים האלה ,וולדימיר ,מעולם לא היו צדים ממותות .הממותות היו חיות הבית שלהם ,עוזרים מאוד טובים במשקהבית ,אמצעי הובלת משא .הן היו מבצעות סוגי עבודה רבים יותר מאשר הפילים שהיום בהודו מנוהלים על ידי הרוכבים. האנשים האלה ,בעמידה על ממותה ,יכלו לקטוף פירות מהעצים הגבוהים ולסדר אותם בתוך שקים וסלים קלועים, ואחר-כך להוביל לאן שהיה צריך. הממותה הייתה מנכשת את העצים הצעירים של היער שהיה פולש לקרחות-היער השושלתיות ,או שהיה מוטל עליה לנדנד ולאחר מכן לעקור עצים להרחבת קרחת-היער .במידה והיה צריך להעתיק את מקום מושב האדם למקום אחר ,על גב הממותה היו מעמיסים את הרכוש הביתי ומלאי של מצרכי מזון. זוהי חיית-בית עם המון טוב לב ,והיא גם חרוצה מאוד .אפילו ילד קטן עם האצבעות הקטנות שלו היה יכול לקחת את קצה החדק הרך ולהוביל אותה אחריו. ילדים אהבו לשחק עם הממותה ,היו מורים לה לשאוב מים עם החדק ולאחר-מכן להשקות אותם. נהנתה הממותה לראות איך קופצים וצווחים בשמחה הילדים הקטנים. תענוג עילאי היה בשביל הממותה ,כאשר בעזרת כלי מיוחד הדומה למגרפה היו מסרקים את השיער שלה ומקבלים צמר .האדם היה רוחץ את הצמר ,מייבש ואחר-כך השתמש בו לצרכיו האישיים ,לדוגמא ,לערוך מיטה. לאנשים האלה לא היה צורך לצוד ממותה .אפילו על-פי המידע שקיבלת מהעלון ,אפשר להבין זאת .דבר אחד סותר בו דבר אחר. למה סותר? בעצמך תחשוב .מפרטים שם סוגים רבים של בשר חיות ציד ,אותן בקלות אפשר ללכוד בעזרת מלכודות מיוחדותובכמות הרצויה .בהריגת ממותה שהיא בעלת מסה של 6טונות ,האדם לא היה מסוגל מיד לאכול את כל הבשר. 17 ואם הרבה אנשים? הרבה לא יכלו להיות .בימי הקדם לא חיו בני-האדם כל-כך צפוף כמו היום בערים או ביישובים .לכל שושלת היו שטחיאדמה משלה .לכל משפחה הייתה הטריטוריה ,הבית שלה .בשטח של 3קילומטרים יכלו לחיות לא יותר מ 100בני-אדם. לאכול פגר שהמסה שלו היא 6טונות הם לא יכלו ב 2-3-ימים ,גם אם מלבד הבשר לא היו צורכים שום מזון אחר .הבשר המתקלקל היה מתחיל להירקב והיה מושך אליו המוני חרקים ,היה יכול לגרום למגיפה. אבל אולי הם היו מזמינים אורחים לסעודה החגיגית מהאזורים האחרים? מה הטעם ללכת קילומטרים רק כדי לאכול את הבשר שגם בבית מצוי בשפע ? אבל אם אתה אומר שהפגר המתרקב של הממותה היה יכול להוות איום של מגיפה ,אז אותו איום היוותה גםהממותה הביתית ,כשהייתה מתה. וולדימיר ,מעולם הממותה לא הייתה מתה במשפחה .כאשר הזדקנה וחשה כי פטירתה קרבה ,הייתה מתרחקת קצתמהבית ,שלוש פעמים השמיעה תרועה ולאחר-מכן עשתה דרך ארוכה אל בית-הקברות של הממותות ושם היא מתה .גם אתה בעצמך אמור לדעת זאת ,הן גם היום כך עושים פילי הפרא ההודיים .לפני מותם הם משמיעים תרועה ועוזבים את העדר שלהם. אז זה אומר שיש לנו מושג מוטעה לגבי התזונה של האדם הקדום? כן ,זה אכן כך .אולי זה משום הרצון להצדיק את היחס האכזרי לבעלי-החיים היום .ככל שמתעמקים בעבר ההיסטורי,כך פחות אנשים אוכלי בשר נוכל לפגוש .הספיק להם המזון מן הצומח בכמות שהייתה רצויה .ומן החי הם אכלו רק את מה שבעלי-החיים בעצמם היו נותנים לאדם ,החלב והביצים ,למשל .קיבת האדם בן העידן הראשון הייתה יכולה להינזק מן הבשר. עוד הוכחה לכך שבשביל האדם הקדמון הציד לא היה המקור העיקרי להשגת מזון היא באי-הרציונליות שלו בהשוואה לדרכי קבלת מזון האחרות. אילו אחרות? מאת החיות המאולפות ,המבויתות .תאר לך אדם שבמשק הבית שלו יש נקבת ממותה ,פרה ,עז ,שאותן אפשרלחלוב וכל יום לקבל מוצר טרי באיכות גבוהה .במשק-הבית יש לאדם גם העוף המבוית :האווז ,הברווז ,התרנגולת המביאות לו ביצים ואינן דורשות טיפול מיוחד .הוא יכול גם לקחת חלק מהדבש ואבקת הפרחים מהדבורים ,ובקרבתו גם המוני ירקות שורשיים והצמחים האכילים .ופתאום האדם כאילו יוצא מדעתו .הוא הורג את כל חיות הבית ,שמלבד לכל השאר גם שמרו על שינתו ,אוכל אותן ומתחיל לצוד את חיות הבר ובכך חושף את עצמו לסכנה ,וכבר לו ולמשפחה שלו לא מובטחת סדירות בהספקת מוצרי מזון טריים. במקום הסביבה הידידותית והאהבה של חיות הבית הוא מקבל את הסביבה העוינת לבדה אשר בה ,אפשר לומר, כמעט בלתי-אפשרי למשפחה שלו לשרוד. אבל רגע ,מה ,האנשים הראשונים מיד התחילו להתעסק בביות ואילוף בעלי-חיים? אולי כך זה קרה בתקופהמאוחרת יותר? אך הרי שום תקופה מאוחרת יותר לא הייתה יכולה להיות לאדם ,אם מיד הוא היה מראה את עצמו כתוקפן .הרי,וולדימיר ,ידוע לך על העובדות ,כאשר אפילו זאבים ,חיות-טרף ,יכלו להיניק תינוק שהיה נקלע לסביבה יערית ,ואילו באותו היער להקת הזאבים הייתה יכולה לטרוף אדם מבוגר .משום מה כה שונה היה היחס כלפי האדם? קשה לי לומר. זה משום שבמקרה הראשון ,לילד-עולל אין אגרסיה ,ואילו במקרה השני – ישנם האגרסיה והפחד ,והם גורמיםהרגשה לא נעימה לסביבה. באנשים הראשונים לא היו רגשי הפחד והאגרסיה ,על הכל הייתה בהם האהבה וההתעניינות הכנה בעולם הסובב אותם .על כן כלל הם לא היו צריכים להשקיע מאמץ מיוחד לביות ואילוף החיות והעופות ,החשוב ביותר בשבילם היה לקבוע את הייעוד של כל יצר חי אשר אפשר לפגוש על הארץ .וזה מה שהם עשו .לגבי החיות ,אז זה כבר ידוע לך :האושר העילאי בשבילן הוא תחושת האהבה ותשומת לב האדם כלפיהן. בפעם הראשונה הבשר נאכל על-ידי אדם לקוי ,אותו אדם אשר עזבה אותו האנרגיה של האהבה .הוא כאילו יצא מדעתו או לקה במחלה הנוראית מכולן .גם עד ימי היום המחלה ההיא הגיעה. אבל איזה קשר יכול להיות בין אהבה לתחילת אכילת בשר על-ידי האדם? ישיר .האדם החי באהבה איננו מסוגל להריגה. יכול להיות .ואתה היית יכול לקבוע ,מאיזו סיבה מתו הילדים האלה לפני 25אלפי שנים? למה הם קבורים ככהאיכשהו לא רגיל ,ראש צמוד לראש? אני יכול ,כמובן ,אבל מאוד ארוך יהיה הסיפור .וחוץ מזה ,כעת נחוץ לך לקבוע ,לא משום מה פקדה אותם מיתה ,אלאבשביל מה? בשביל מה? הנה שוב ,וולדימיר ,הכל שאלות אתה שואל .בעצמך מתעצל לחשוב .רק אתה אל תיעלב עלי על כאלו מילים כמוששם ,בטייגה ,אחז בך העלבון .יותר טוב ,תתעמק ותחשוב ,מה משמעות הסיפור שלי? יותר נזק יהיה ממנו ,כאשר לא תלמד בעצמך לחשוב. אני אומר ,אתה מקשיב ,ובזמן הזה המחשבה שלך אינה עובדת על המסקנות של עצמך ,רק מציינת את אלו שלי. הצבת לעצמך מטרה ,בימי העבר למצוא את התנאים שבהם לתמיד האהבה יכלה לחיות עם האדם ולהשיבם אל ימי היום ,זה טוב ,הדרך נכונה ,והמטרה היא החשובה מהכל. מנסה אתה לקבוע ,מאז אילו זמנים האהבה חיה עם בני-האדם ,הסתכל ,לפניך תאריך ,תחשוב .לפניך מונחים שני שלדי ילדים .לשווא מותם בגיל כה צעיר ,אם אנשים לא יוכלו לקבוע ,מהו המידע החשוב הטמון בקבורה שלהם. המוות שלהם יקבל משמעות ,אם עכשיו אתה תיקח את המידע. 18 לא נעלבתי על הזקן בגלל המילים שלו על עצלות החשיבה .כבר מזמן מובן נהיה לי :בשימושו באיזשהן שיטות משלו, לא פעם הוא מנסה ללמד איכשהו אחרת לשלוט במחשבה העצמית .אבל אני הרי לא עברתי את ה"בית-ספר" שהם עברו בעבודה על המחשבה שלהם מהילדות .אני למדתי בבית ספר רגיל שהוא ככל הנראה דווקא מנתק את המחשבה. והנה אני עומד לנגד שלדים של ילדים ,מאמץ את המחשבה ולא מסוגל להבין ,איך אפשר בלהביט עליהם לפחות משהו לדעת על האהבה שהייתה קיימת לפני 25אלף שנים .וגם בכלל ,האם היא הייתה בזמנים ההם? הייתה - ,פתאום הזקן אמר. אבל משום מה כך אתה חושב? הרי על השילוט במוזיאון אפילו מילה לא נאמרה על אהבה. לא נאמרה ,אז מה? בתשומת-לב הסתכל .על-פי השלדים רואים כי אלה הם ילדים .ילד בן שתים-עשרה וחצי ,וילדה,היא בת שמונה. על השלדים שלהם מאות חרוזי שנהב .ועל פי המיקום שלהם ,המדענים שלכם קבעו ,מה הילדים לבשו .אך האם רק על כך חרוזי השנהב מעידים? ומה עוד אפשר ללמוד מהם? על-פיהם ,וולדימיר ,אפשר ללמוד כי ההורים מאוד אהבו את הילדים האלה .אהבו את הילדים שלהם וגם זה אתזו.רק ההורים האוהבים היו יכולים להקדיש זמן כה רב להכנת עיטור הלבוש המצריך עבודה כה רבה לילדים שלהם .זה גם אומר על כך שהיה להם די והותר זמן פנוי לעסוק באומנויות ,לבנות וליצור ,ולאחר-מכן גם להכין בגדים טובים. בין העצמים הנמצאים בקבר אין אף לא כלי הרג אחד. והכידונים? מה ,זה לא נשק? כמובן שלא .ואין זה אפילו צלצל המיועד לדיג ,שהרי הוא לא משונן בקצה .קצה הכלי אשר קראו לו כידון ,אפילו לאחד כל-כך .בעזרת כידון כל-כך קל ודק היה קשה להרוג או לפצוע מישהו. אז למה הכלי הזה שימש? לאילוף ושליטה בחיות .ראה איך הוא דומה למקל שעמו עובדים היום המאלפים ,המקל שבעזרתו שולטים בפיליםבימינו. אבל למה הם היו צריכים להכין את זה משנהב? הם יכלו גם כן לקחת מקל ולא לבזבז זמן ליישור הניב ,לקישוט. מקל לא יוכל להאריך ימים ,ואילו החיות מתרגלות למשהו אחד ,לצורה שלו ,לריח הנוצר ממגע יד הבעלים. אוקי ,די משכנע כל מה שאתה אומר ,אבל יש שם גם מה שדומה לחודים של חצים .והרי חץ מיועד להרוג. לבני-האדם הספציפיים האלה ,אשר אינם בני התקופה המוקדמת ביותר של חיי האדם על הארץ ,החצים שימשולהברחת חיות-טרף ,כשהיו תוקפות אותם. בין הכלים האחרים יש כאלה הדומים למעדרים קטנים .זהו אכן כלי המיועד לזריעה והוצאת ירקות שורשיים מן האדמה. והתכשיטים? הנה הרי חרוזים משיני השועל הצפוני .וגם הביגוד ,כמו שמשערים המדענים ,נעשה מעור בעלי-חיים,כלומר ,בכל זאת הם היו הורגים בעלי-חיים. זה שהביגוד שלהם היה עשוי עור ,נכון משערים המדענים ,אך לשם כך לא היה כל צורך להרוג בעל-חיים .היו קיימיםזוחלים אשר השילו את העור הישן שלהם .היה קורה ,הזוחלים היו מתים מאיזושהי סיבה ,ואז נמלים היו אוכלות את כל הפּנים שלהם ,בעור הן לא נגעו ,והוא מאוד התאים לייצור בגדים .במצב כזה טיפשי לבזבז זמן להריגת בעל חיים ,להתעסק ְ עם הפגר ,לעבד ולייבש את העור ,לרכך אותו .בשביל מה? אם אפשר לקחת את מה שכבר מוכן ובמצב אידיאלי .הטבע האלוהי מראש דואג למה שזקוק לו האדם .ואת שיני השועל הצפוני בשביל החרוזים גם הרבה יותר פשוט לקחת מהשלד אשר היטב מעובד ומיובש על-ידי הטבע. כאן אני אפסיק את סיפורו של הסבא על הממצא היחיד במינו של הארכיאולוגים. בעלון שפירסם המוזיאון הממלכתי בוולדימיר ,מצוירות שתי תמונות של ביתני התערוכה ,פארק הארכיטקטורה "סונגיר" ,המתחם "סונגיר" של המוזיאון .נאמר שם כי לרגל הממצא הייחודי נערכו סימפוזיונים בינלאומיים. רק אל לכם למהר לצאת לדרך כדי לבקר באתר החפירות הייחודי של התרבות העתיקה .במקום הזה אין שום ביתנים – רק החורבות שבנייתן לא הושלמה .והעבודות הארכיאולוגיות מתבצעות לא בקצב הדרוש .המדינה לא מוצאת אמצעים לעבודות רציניות .הן מתבצעות ,אפשר לומר ,מהיוזמה דלת האמצעים של המדענים והרשויות המקומיות. הגעתי למקום המיוחד הזה בסוף השבוע .באחת מהמחפורות ראיתי שני אנשים הלוקחים דגימות מהאדמה ובעדינות שמים אותן בתוך שקיות ניילון .הם היו עובדי המכון הארכיאולוגי המדיני ואישרו כי סונגיר הוא מקום מושב האדם הקדמון העשיר ביותר בעולם מבחינת הממצאים הארכיאולוגיים. התצוגה של המוזיאון בוולדימיר – אחת ויחידה ברוסיה .הם סיפרו כי לפעמים באתר החפירות בסונגיר מבקרים תיירים ,אבל בעיקר מיפן ,כי בטוקיו במוזיאון הלאומי הארכיאולוגי יש תצוגה על סונגיר והיא טובה יותר משלנו. מוזר ,חשבתי ,יוצא שביפן עם יותר כבוד מתייחסים להורים הקדמונים אשר חיו באזור המדינה שלנו ,מאשר אנחנו בעצמנו .תודה לכם ,אנשי יפן ,על שימור התרבות של האמהות והאבות שהם שלנו ושלכם. אנחנו מדברים על הייעוד הנעלה של רוסיה ,על רוחניות ,על הצורך לתמוך בתדמית של המדינה ,אבל על איזו תמיכה אנחנו מדברים ,אם התיירים הזרים במו-עיניהם רואים את היחס שלנו להיסטוריה. טוב ,נקווה שאולי הצאצאים שלנו התרבותיים יותר יגלו ,איזה עוד סודות נשארו נסתרים בסונגיר. היה לי הכבוד לגלות כי לפני 25אלפי שנים ההורים הרחוקים שלנו היו אנשים תרבותיים ,הם ידעו לאהוב בעדנה ולנצח לשמור על האהבה. 19 הנוהג השושלתי הנוהג השושלתי ככל הנראה ,בכדי להשיב את המסורת והטקסים רבי ההשפעה המסייעים לשמור את האהבה במשפחות ,צריך לקבל יותר שלמות מידע על חיי ההורים הקדמונים שלנו. לשם כך דרוש לנו להתעמק בעבר ההיסטורי ,עד למבנה החברתי הקהילתי-השושלתי ,כאשר גבר ואישה שהיו מתאהבים זה בזו ,יצרו קהילה שושלתית מלוכדת מהילדים ,הנכדים והנינים שלהם. היום בקרבת הגבר והאישה לא נשארים אפילו בני המשפחה הקרובים ביותר –הילדים שלהם .זה עתה רק התבגרו, והם כבר שואפים לעזוב את ההורים שלהם .הולכים לחיות במעונות ,שוכרים דירה ,פעמים רבות על חשבון הרווחה הכלכלית ,אבל עוזבים. והילדים זה עוד כלום! זוגות רבים מתפרקים עוד לפני הופעת הילדים או זמן קצר לאחר הופעתם. אלפי שנים רבות התקיים המבנה החברתי הקהילתי-השושלתי ברוסיה לפני שלטון הנסיכים .הוא התאפיין בהיעדר גירושים ובמשפחות המלוכדות ,בהשוואה למבנים החברתיים הבאים אחריו .רק אהבה אמיתית יכולה ליצור שושלת .בעבר, לילדים שהתבגרו היה הרבה יותר קל לעזוב את המשפחה ,מאשר היום .אני מתכוון לתקופה שלפני הנסיכים ברוסיה ,כאשר הצעירים המאוהבים זה בזו ,אם הם לא היו מרוצים מהיחסים עם ההורים ,יכלו לעזוב את הבית ,בעצמם לבנות להם מבנה למגורים במקום שבחרו ,להשיג את מזונם ביער ,ואחר-כך לעבד את האדמה ולהקים משק .אבל הם לא עשו זאת .כלומר, בכירי השושלת התייחסו אליהם בהבנה ובאהבה. אנחנו צריכים ללמוד על התקופה הזו ומתוכה לקחת אל החיים המודרניים את הרציונלי שיכול לעזור לנו לבנות משפחות חזקות. אבל איך ,באיזה אופן אפשר להגיע אל המידע על תקופה זו של חיי האדם ,אם ההיסטוריה הרוסית מתארת רק את התקופה הנוצרית? הסיבה להכיר את העבר ההיסטורי של העם שלנו ,היא גם כדי לקבוע :האם הטקסים והתרבות העתיקים נעלמו מעצמם ,כי כבר לא היה בהם צורך ,או שמא במכוון הודברה המסורת רבת אלפי השנים? אם הם נעלמו מעצמם ,אז גם אין מה לנבור בעבר ההיסטורי ,שכן העם בעצמו דחה את התרבות הקדומה חסרת התועלת ,ולכן גם עכשיו לא יקבל אותה. אם במכוון כילו את המסורת העתיקה ,אז הכרחי להבהיר לעצמנו ,מי ולאיזה צורך עשה זאת .להבהיר ,למצוא אותה ולהציג להערכת האנשים. אולי הטקסים והמסורות העתיקים מכילים בהם כאלה סודות חיי אדם ,שבלי לגלות אותם ,נמשיך אנחנו להתקדם אל עבר התהום ,תמשיך התמותה שלנו והסבל בסכסוכים המשפחתיים .פעמים רבות אנחנו מדברים על מלחמות גדולות .והרי ברוב המקרים הסכסוך המשפחתי הוא יותר מכאיב לכל אחד מהמשתתפים שלו מהידיעה על המלחמה בעיראק או את ההתנגשויות בישראל. בזיכרוני העליתי כל מה שהיה ידוע לי על ההיסטוריה של רוסיה הקדומה ,והחלטתי :החוט היחיד שיוכל להוביל דרך מבוך השקרים ההיסטוריים אולי יהיה ,כמה שזה לא ייראה מוזר ממבט ראשון ,הכובש הגדול ג'נגיז חאן .או במילים אחרות, התקופה שאנחנו קוראים לה שלוש-מאות שנות עול של הטטארים-המונגולים על רוסיה .מדוע? הן משום שהתקופה הזו החלה זמן קצר אחרי הניצור ,כאשר עוד לא לגמרי הושמדה המסורת של האמהות והאבות שלנו .וגם משום שג'נגיז חאן היה אולי האישיות הבולטת ,המעניינת ,הנאורה ביותר בזמנו .וזה לא רק בגלל שהוא והצאצאים שלו כבשו חצי מהעולם – מעניין איך הם עשו זאת .מייד אני אומר ,בעניין הזה הצבא שלהם שיחק תפקיד משני .ממקורות היסטוריים שונים ידוע :לארצות רבות ,עד כדי סין והודו ,ג'נגיז חאן היה שולח מסעות ,אשר עמם בחזרה הם היו מביאים לו חכמים .חלק ניכר מזמנו הוא בילה בשיחות עם החכמים .ניסה להבין את משמעות הקיום האנושי על הארץ ,למצוא חיי אלמוות .במילים אחרות ,הוא אסף את חכמת העמים השונים ובהחלט היה יכול להיות לו מידע על המבנה החברתי ברוסיה העתיקה. וכפי שהתברר ,אכן המידע הזה היה לו .אני משוכנע :הודות למידע הזה ,השושלת שלו ,הבנים והנכדים שלו יכלו להכפיף לשליטתם את אנשי המעמד הגבוה ,כפי שהם נקראים ,של ארצות רבות במשך מאות שנים .ולא נכשלתי בלשוני, כשאמרתי שלא את הארצות ,לא את העם הוא הכפיף לשליטתו ,אלא דווקא את רמי-המעלה אשר השתלטו על עמי הארצות האלו. מישהו יחשוב :אבל איזה קשר יכול להיות בין הכרת המסורות העתיקות של המשפחות ,הטקסים היכולים לשמור על האהבה וההצלחה בהכנעת ארצות? אל תמהרו להתפלא – הקשר הוא ישיר ביותר ,והידע הזה הוא איתן יותר מהחרבות של מיליוני לוחמים ואפילו הנשק המתקדם ביותר. אין בכוונתי להתייחס כאן לכל אותה התקופה בת שלוש-מאות השנים של העול הטטארי-המונגולי על רוסיה .אני אתאר רק מאורע אחד ,אבל הוא מאוד מאפיין וגם מעניין – זהו כיבוש הנסיכוּת של האיזור וולדימיר-סוזדל. מידע עליו אספתי ממקורות שונים .את המסקנות ,ביחד בואו ננסה להסיק. 20 התמרון העטוף במסתורין התמרון העטוף במסתורין על עובדת התמרון המשונה ואפילו מסתורי של חאן ָבּאטו ,נכדו של ג'נגיז חאן ,על-יד העיר וולדימיר באביב בשנת 1238מוזכר בדברי הימים ,במקורות ההיסטוריים של ימינו ,בספרות הכנסייתית .במה המסתוריות שלו? הנה מה שמספרים דברי הימים: ""אחרי שבשנת 1237כבש באטו את העיר ריאזאן ,באביב בשנת 1238עם הפרשים שלו הוא פרץ את שערי העיר סוזדל" ,וכפי שבהמשך מסופר במקורות כנסייתיים רבים ,שרף את סוזדל ,המית חלק מהאוכלוסייה ,וחלק לקח בשבי .וכאן גם הרבה מספרים על "מעשי הזוועה שבוצעו נגד העם". עם זאת ,ההיסטוריונים החילוניים מתארים את המצב באופן יותר מדויק ואובייקטיבי .לדוגמא ,ברישומי המוזיאון הממלכתי לוולדימיר-סוזדל על האירועים הללו נאמר: "אז הטטרים הקימו את המחנות שלהם על-יד העיר וולדימיר ,אולם הלכו וכבשו את סוזדל ,ואת קתדרלת "האם הקדושה" בזזו ,ואת חצר הנסיך שרפו ,ועמו את המנזר של הקדוש דמיטרי ,ואת האחרים גם כן בזזו; את הכמרים ,את הנזירים ,את הנזירות הזקנים ,את העיוורים והפיסחים ,את החירשים והחלשים ,ואת כלל האנשים היכו בחרבות ,ואילו את הנזירים המתבגרים ,את הנזירים ,את הכמרים ונשותיהם ,ואת שרתי הכנסייה ונשותיהם ,ואת בנותיהם ואת בניהם – אל מחנותיהם את כולם לקחו ,ואחרי כן אל-עבר וולדימיר". כפי שאנחנו רואים ,כלל לא את אוכלוסיית העיר כולה באטו שבה .הוא הוציא להורג את הנזירים הבכירים ,את הצעירים שבהם לקח בשבי .שרף ובזז לא את כל העיר ,אלא את מקום מושבו של הנסיך ,את הכנסיות והמנזרים של סוזדל. ועכשיו נסו לפענח תעלומה סופר-היסטורית .מדוע ,כפי שנאמר בתעודה" :על-יד העיר וולדימיר הטטרים הקימו את המחנות שלהם ,ואילו בעצמם הלכו והשתלטו על סוזדל"? כל מי שבקיא בהיסטוריה הצבאית וגם כל מפקד צבא בימינו יאשר כי כזה תמרון נוגד את הטקטיקה הצבאית. להקים מחנה מלפני חומות עיר מבוצרת גדולה ,לעזוב אותו ויחד עם החיילים ללכת לכבוש עיר יותר קטנה .זה יכול להתפרש רק כהתאבדות. מוולדימיר של אז עד סוזדל 35קילומטרים .בתנאי דרכים בקושי עבירות – רכיבה של יום על סוסים. להשתלט על סוזדל היה לוקח עוד כמה ימים לכל הפחות ,ולאחר מכן – עוד יום בדרך חזרה. והרי רק יום אחד היה מספיק ללוחמים – המגנים על וולדימיר ,כדי לצאת מהעיר המבוצרת ולהביס את המחנה שנשאר בלי החיל .לקחת את הסוסים השמורים להחלפה ,את האשפות הרזרביות עם החצים ,את מלאי המזון ,את הסולמות לטיפוס על החומות ,את המרגמות ,ובכך לשלול מהאויב לא רק את אפשרות התקיפה ,אלא גם בכלל את יכולת הלחימה. אבל הם לא יצאו .מדוע? אולי הם לא ידעו כי הגיסות של באטו עזבו את המחנה? ידעו .מגובה החומות היה אפשר לראות זאת ,וגם הסיירים היו מדווחים על כך. אולי הצבא של באטו היה כה רב ,שהיה מספיק להשאיר את השומרים על המחנה שהיו הודפים את המתקפה? בהתחלה כך גם הסבירו זאת ההיסטוריונים .אמרו שמספר חיילי האויב היה אולי אפילו מיליון .אחר-כך חזרו בהם והתחילו להפחית את המספר :עד 130אלף ,וחלק בכלל דיברו על 30אלף חיילים. כמובן ,בעזרת גורם המספר הרב מאוד של חיילי האויב היה הכי קל להסביר את התבוסה שלנו .אלה מהחוקרים שהיו יותר אובייקטיביים ציינו כי באותה תקופה כלל בלתי-אפשרי היה לנוע עם צבא בן מיליון חיילים. למיליון לוחמים – יחד עם העגלות יידרשו שלושה מיליוני סוסים .כזה עדר ,אם יוחזק במקום אחד ,אפילו בקיץ ימות מרעב ,שהרי ברגליו ירמוס סביבו את כל העשב .ובחורף בכלל שום מספוא לא יספיק לו. אז הנה ירד המספר עד 130-30אלף .מאוד מביש .בקלות אחת אחרי השניה הכוח של החאן באטו בן בסך-הכל מאה ושלושים אלף איש כובש את הנסיכויות הרוסיות וארצות שלמות. אבל גם מספר זה מופרז .כדי להכניע את הנסיכים הרוסיים של אז ,כשיש הידע שירשו הצאצאים מג'נגיז חאן ,לא היה כל צורך אפילו בצבא עם חמישים אלפי לוחמים. היה מספיק הידע על אורח חיי העם הרוסי ,אורח חיי המשפחות הרוסיות והמדיניות הנכונה המבוססת על הידע הזה. וכשבאטו הקים את המחנה שלו על-יד העיר וולדימיר ,לא עם הצבא שלו הוא הלך לכבוש את סוזדל ,אלא שלח פלגה קטנה להשתלט על העיר .זאת הסיבה לכך שלא יצאו יושבי וולדימיר מן העיר המבוצרת ולא הביסו את המחנה ,ולא השמידו את המערכים הצבאיים של האויב. ואתם יודעים כמה ימים ולילות נדרשו לפלגה הקטנטונת של באטו לכבוש את אחד המרכזים הרוחניים של רוסיה באותה תקופה ,עם לפחות חמש מצודות-מנזרים מסביב ,את העיר האגדית סוזדל ? אף לא יום ולא לילה ,מסתבר .הם פשוט ישר נכנסו לעיר ושרפו את מקום מושבו של הנסיך אשר נמלט יחד עם גיסות שלו ,המיתו לגמרי את כל אנשי הכמורה מן הדרג העליון ,את הנזירים הצעירים שבו .אחרי-כן גם את הנסיך עם הפמליה והחיילים שלו השיגו והרגו המונגולים על נהר סיט. מישהו יחשוב ,אבל איך ייתכן ? איפה העם הרוסי האמיץ ,רוחו הלא כנועה ושוחרת החופש? וכאן מיד אני אגיד ,הכל בסדר עם העם הרוסי והרוח שלו .ההיגיון הוא ש :העם הריע לפלגה הקטנה של באטו, כשהייתה בדרך חזרה מסוזדל .ולאורך כל הדרך עד המחנה על-יד העיר וולדימיר כיבדו אותם בשתייה מרעננת. כל העניין הוא שבזמנים ההם בעיני העם סוזדל לא הייתה עיר אשר היא שלו .ואם לדייק ,בשבילו הנסיכים החיים בה היו בוגדים ,ואילו הכמורה – פולשים ומשעבדים זרים .זאת מדוע בעם מעת לעת היו פורצות התקוממויות נגד השעבוד הבלתי-נסבל. במסמכים של המוזיאון הממלכתי לערי וולדימיר-סוזדל נאמר: 21 "בשלהי המאה ה 13-בסוזדל היו 8מנזרים .הם הוקמו ע"י הנסיכים ונציגי הדת הנוצרית והיה להם תפקיד חשוב ביצירת תנאי חיים על האדמה החדשה וכן הם שישמשו כמבצר למקרה סכנת מלחמה ". "בסוף המאה ה – XV-תחילת המאה ה XVI-בבעלות הכנסייה היו שליש ממיטב הקרקעות של הממלכה והיא שאפה להטיל את חסותה על שלטון הנסיכים .מאז סוף המאה ה XV-הממלכה מנסה להגביל את הבעלות על הקרקעות של המנזרים והכנסיות ,וכן כליל לשלול מהם את זכות בעלי הקרקעות .בחוג הכנסייתי עניין האדמה עורר בתוכו שני זרמים אידיאולוגיים :את הראשון מאפיינת הגנה על רכוש המנזר ,את השני – רעיון ההשתלמות העצמית הווֹלוֹקוֹלמי יוסף, ָ הפנימית ,גינוי אהבת הבצע של שרתי המנזר .האידיאולוג של התפיסה הראשונה היה אב המנזר מנגד יצא הנזיר ניל סוֹרסקי מן המנזר קירילוֵֹ -בּלוֹזֵרסקי .בתקיפות הכמורה והמנזרים של סוזדל ,אשר היו בעלי קרקעות גדולים ,תמכו בתפיסה של יוסף .והנה במאה ה XVI-הנסיכים לא הצליחו לבטל את הבעלות של הדת על הקרקעות ,ועושרה של הכנסייה המשיך לרבות ,אם כי בהיקף מצומצם ". תראו מה מסתבר ...שליש מאדמות רוסיה היו שייכות לכמורה ולבני החסות שלה אשר הגיעו מקונסטנטינופול. המנזרים הפכו למצודות צמיתים גדולות .ולא הנזירים עבדו את האדמה ,עסקו בגידול הבהמה ,אלא איכרים-צמיתים. ואפילו כשכבר הנסיכים ניסו להשיב חלק מן הממלכה האבודה ,לא צלח להם. אז איך באה לידי ביטוי ההעשרה הרוחנית שקיבלו האיכרים ,שהאדמות שלהם ,שמאז ומתמיד היו נחלת השושלת שלהם ,פתאום נהיו שייכות למנזרים? מה הוצע לאנשים במקום המסורת והטקסים בני אלפי השנים הרבות שהוגדרו כברבריים? כפי שמעידים כל אותם מסמכי הארכיון ,הנה מה שהתרחש: "אגרות וקנסות לאיכרים אשר הם צמיתים במנזר פּוֹקרוֹבסקי בשנת :1635 על צליית בשר – 2אַלטינים ,עוף אחד וצמר ראשון מטלה. על קניית: סוס – ֵ 2דנגות. פרה – דנגה אחת. על מכירת: תבואה ,סוס ,פרה ,חציר – רובל על כל אחד מבין אלה. מסגרת-שלד הבית – דנגה על כל פינה. על פתירת מחלוקות: בדבר אדמת השדה – 2אלטינים ו 2-דנגות. בדבר אדמת החצר – 4אלטינים ו 2-דנגות. מס על ענייני המשפט: ֵרסטה . על הנסיעה אל מקום הבירור – דנגה אחת על כל ו ָ על הנסיעה במקרה של זיכוי – 2דנגות על כל ורסטה. מהאשם – אלטין אחד מכל רובל. מהזכאי – 7אלטינים ו 2-דנגות. על השבועה – 4אלטינים ו 2-דנגות. * מס בעבור החתונה: מהחתן – 3אלטינים ו 3-דנגות. מהכלה בעבור השולחן – 2אלטינים ו 2-דנגות. מחתן מחבל-ארץ אחר – 2גריבנות. מבישול בירה לחג, לחתונה ,ללוויה – דלי בירה אחד. עונשים: על הכנת שיקוי משכר בזיקוק לצורכי עצמך ללא היתר או למכירה – 5רובלים ,הלקאה במקלות ומעצר. על שתיית משקה משכר בימי חול – 8אלטינים ו 2-דנגות והלקאה במקלות". והנה רשימת מצאי הנכסים של משרת דת בכיר: הילאריוֹן: "פירוט האנשים והרכוש של מטרופוליט ָ 16אישי-שיבה 6 ,פקידים ,מנהלי הרכוש 66 ,איש – משמרו האישי 23 ,איש – משרתים 25 ,זמרים 2 ,פקידי דת זוטרים 13 ,המצלצלים בפעמונים 59 ,בעלי-מלאכה ועובדים. 180איש בסך הכל. * ורסטה – מידת מרחק עתיקה ברוסיה )בערך 1.06ק"מ (. 22 נשק – 93כלי נשק ,מערכת כלי שולחן – עשויי כסף ,משקלם פּוּד** 1ו 20-ליטרות ,כלי שולחן – עשויי בדיל, משקלם יותר מ 16-פוד 112 ,סוסים מן החווה של המטרופוליט 5 ,כרכרות 8 ,מזחלות ומרכבות 147 ,ספרים". )מתוך ספר המפקד של בית ההגמון(1701 , מסמך ייחודי .אין בו אי דיוקים היסטוריים באשר יהיו .זה פשוט ִמפרט הרכוש בבית ההגמון ,אבל הוא מעלה שאלות רבות. בשביל מה צריך לא אחד ,לא שניים ,אלא 6מנהלי הרכוש? בשביל מה אדם אחד צריך 23משרתים? ו 93כלי הנשק ,מה ,גם הם לעריכת טקסי הכנסייה ? ושימו לב ,כל זה לא נכסי המנזר ,אלא הנכס האישי .למנזרים היו נכסים משלהם. מפני מי היה צורך בכזה משמר כדי להתגונן? מספר המאבטחים בו הוא רב יותר ממספר מאבטחי נשיאי ארה"ב הראשונים. כמובן ,מפני העם הרוסי נועדו להגן המאבטחים הרבים ,כמו גם חומות המנזר הגבוהות .שום חשיבות אסטרטגית למטרות הצבאיות לא הייתה לחומות המנזרים של סוזדל. אז מדוע כמעט כל המקורות ההיסטוריים מדברים על החומות הגבוהות של המנזרים עם אשנבי-ירי כעל מצודות מבוצרות המגנות על העם מפני האויב ? למה לפחות חודש לא יכלו להחזיק מעמד המצודות המבוצרות ,כפי שהן נקראות? אז הנה הסיבה לכך היא שהן לא נועדו להגנה מפני האויב החיצון ,ועוד אחד כזה שכלל לא היה טיפש. בשביל הלוחמים של הנכד של ג'נגיז חאן כאלה ביצורים בכלל היו מטרה לשעשוע .אם בעלי המצודות המצחיקות האלו לא היו נענים לדרישת כניעה מיידית ,הם היו מארגנים סוללה ,תל-עפר בגובה קצת רב יותר מזה של החומה ,העמידו עליו מרגמה .אחר-כך בחרו באחת מהאפשרויות הרבות ,לדוגמא :היו שמים במרגמה שק שהיה קשור בחבל ארוך ,השליכו את השק אל מבעד לחומה של המנזר. לפני שהשק הגיע לקרקע ,הוא היה נפתח ,ומתוכו על האנשים המסתתרים מאחורי החומות היה נופל בשר נגוע .ואחרי כן פשוט היו יורים באנשים שניסו להימלט משערי העיר החוצה. מה שכן ,החומות הגבוהות של המנזר היו מצילות מפני הצמיתים שלנו ,וליתר דיוק ,עבדי המנזר שהיו מתקוממים מעת לעת. דווקא במאמצי הרוחניות הנעלה של הכמורה שהגיעה מקונסטנטינופול הושרשה הצמיתות ברוסיה. מסמך מהארכיון של המוזיאון בסוזדל מעיד: "במאה ה XVII-כמקודם על-פי רוב בסוזדל הבעלות על הקרקעות הייתה של הכנסייה .המנזרים ובית ההגמון היו פיאודלים גדולים בעלי ממון רב ועבודת חינם של אלפי צמיתים. ֶפימיֶב היה במקום חמישי בין הפיאודלים הרוחניים של רוסיה .רווחתו הייתה תלויה לחלוטין ספּסוֹ-י ִ המנזר ָ במענקי הקרקעות וההשקעות .במחצית השנייה של המאה ה XVII-הבעלות על האדמה ,שכבר לפני כן התגבשה ,לא הורחבה ,שכן הצמיחה הרבה של הפאודליזם בין המנזרים נבלמה ע"י שלטון הממלכה .האיכרים סבלו כפליים מהניצול :מצד הבעלים )העבדה ,גביית מסים( ומצד השליטים )היטל כספי והיטל באמצעות עבודה(. או הנה ציטוט מעוד מסמך דומה מההיסטוריה של מנזר נשים פוקרובסקי המקודש: "עמלם של האיכרים הצמיתים ושלל משרתים הבטיח חיים שבעים ללא כל דאגה לנזירות; הבעלות על הקרקעות של המנזר פוקרובסקי התעשרה בזכות ההשקעות הרבות והמענקים מהשושלות הרוסיות המכובדות ביותר, כולל הנסיכים ומשפחת הצאר". אז הנה כך זה היה :ככל שיש יותר אדמות – כך יהיו יותר צמיתים ,ירבו האוצרות. אבל נשוב למאה השלוש עשרה. מה אם כן קרה ,כשהתקרבה הפלגה של באטו לסוזדל? ואיך זה קשור למסורת ולאהבה? באותה עת האוכלוסייה של סוזדל הייתה פחות מארבעת אלפים איש .בעיקרון ,אלה היו מקורבי הנסיך והלוחמים שלו, ומי ששירת אותו ,ובעלי-מלאכה ,ונכבדי הכמורה עם המוני משרתים שעבדו בשבילם ללא תשלום ,הם אשר הסתתרו מהעם מאחורי חומות המנזר. מסביב לוולדימיר וסוזדל חיו עשרות אלפי משפחות איכרים ,ובהחלט הם יכלו להתנגד לתוקפן .אבל הם לא עשו זאת, לא התגייסו כנגדו ,לא הלכו אל מאחורי חומות המנזר להגן על הכמורה .פשוט הם שנאו אותה .לא את אלוהים ,אלא את המדכאים שלהם ,את האלוהים העם אהב ורחש לו כבוד רב. מאותה סיבה העם לא קם להגן על העיר וולדימיר גם כן. באטו המתין שישה ימים לפני שיצא למתקפה על וולדימיר .הוא חיכה עד שתופץ הבשורה :לא את העם אני כובש ,אלא את המדכאים שלו. ואחרי ההמתנה תוך יום אחד בלבד השתלט על עיר שהייתה מבוצרת היטב .לשם כך ,כפי שראינו ,הוא יצא לפני כן לסוזדל ,ולא הייתה לזה שום חשיבות מנקודת מבט צבאית ,אך בזכות כך הוא מנע מהשליטים את תמיכת העם. ** פוד – בערך 16.38ק"ג. 23 ומה היו הצעדים הבאים של הכובשים? הם ראו :לא יימצאו משגיחים וגובים טובים יותר מהנסיכים בשיתוף עם הכמורה ,והחלו לתת לנסיכים את סמכות השליטה והזכות לגבות מהעם הרוסי מסים שאת חלק הם היו צריכים לשלוח אל ארץ הכובשים .ומנזרים רבים הם בכלל פטרו מתשלום ההיטל. ואת כל זה מאשרים עדויות ומסמכים .וכדי שלא יאשימו אותי או את עובדי המדע ,את ההיסטוריונים החילוניים ,הבה נפנה לספרות הכנסייתית עצמה. בספר היסטורי לא רע אשר הוצא לאור על-ידי מנזר הנשים פוקרובסקי המקודש ,עם ברכת הארכיבישוף הממונה על וולדימיר וסוזדל ,נאמר: "ההגמון ֵפאוֹדוֹר ,הבישוף הראשון בעיר סוזדל ,היה מיוון .הוא הגיע לרוסיה בשנת 987בהרכב הפמליה אשר ליוותה את ההגמון מיכַאיל אשר בא מקונסטנטינופול. בעיר קוֹרסוּנ' מיכאיל הטביל את הנסיך הגדול וולדימיר ,ומאוחר יותר נהיה המטרופוליט הראשון בקייב*. לאחר שהוטבלו לנצרות היושבים בקייב בשנת ,988הנסיך ,כשליח ישו ,יחד עם הבנים שלו וההגמון מיכאיל ,עבר בערים הרוסיות ובלהיטות הפיץ את האמונה הנוצרית .בערים ֵצ'רניגוֹבֵ ,בּלגוֹרוֹדֵ ,פּרֵסלַבל ,נוֹבגוֹרוֹד ,וולדימיר-ווֹלינסקי מונו בישופים". כפי שעולה מהידיעה הזו ,וכן גם ממקורות אחרים ,ברוסיה הופיעו אידיאולוגים זרים ,קהל שלם בבת אחת ,ועוד עם שומרים-שכירי חרב ,ויחד עם הפמליה של הנסיך באו לערים הרוסיות והחלו לערער את מה שהיה נהוג באלפי השנים הרבות ,להלביש על האנשים את האידיאולוגיה הנוחה להם ולמנות ראשי ערים זרים. מסמכים היסטוריים רבים מעידים איך התנגד לכך העם ,רק נראה שלא היה מאורגן כיאות ולא ציפה שיבגוד בו הנסיך שהוא אחד משלנו. בצורה כזו התבצעה פלישת זרים המונית על רוסיה ,הודות לבגידת הנסיכים .ומה שהכי מצער ,כל זה התנהל בשם האלוהים .לא יאומן ,איזה חילול! אבל אולי הנסיך וולדימיר והבישופים שנשלחו מקונסטנטינופול באמת בכל לבם האמינו במצוות המשיח? האירועים לאחר-מכן מראים :בעליהם האמיתיים – הם ההפך הגמור מהאלוהים .והנסיכים והבישופים – המשרתים של ההפך הזה שהיטב ידעו להפנט את העם ,לשעבד לעצמם את הרוח ,הרצון והחופש שלו .הם החדירו לתודעת האדם :אתה עבד של אלוהים ,ובכך התכוונו – אתה עבד שלי .והחל לשכוח האדם שאין וגם לא יכולים להיות עבדים לאלוהים .אלא האדם – בנו של אלוהים ,והוא בן אהוב. כל הציטוטים המובאים בספר הזה לקוחים ממקורות היסטוריים ,גישה אליהם קיבלתי לא באיזשהם ארכיונים סודיים שסגורים לקהל הרחב ,אלא בתשלום 15רובלים על הכניסה למוזיאון הממלכתי ו 30רובלים על האפשרות לצלם את התצוגה .צילמתי את הסטנדים המוצגים לראוות כל החפץ .אחד מהם כך גם נקרא" :המנזרים כפיאודלים רוחניים". והמקור הממלכתי הרשמי הזה כלל איננו יחיד – יש עוד רבים כמותו. למשל ,הנה אחד שהוא בעל השפעה לאין ערוך רבה יותר ,במיוחד על הנוער ,ספר לימוד לכיתה י' בבית-הספר התיכון שיצא לאור בבית הוצאת-ספרים " חינוך והשכלה" בשנת 2003והומלץ על-ידי משרד החינוך שלנו .ספר הלימוד הזה הוצא לאור באופן מאוד איכותי ,הוא בעריכתם של ו.א.בּוּגָנוב וא.נַ .ס ַחרוב .שם בעמוד 63כתוב: "יחד עם זאת ,הכנסייה רדפה את התרבות הישנה של העם ,הפגאנית ,וכן יצאה נגד הנצרות ,כפי גרסתה הרומית, וקראה לה "התורה הלטינית" וכפירה באמונה .עקב כך היו נפגעים הקשרים של רוסיה עם הארצות שדתם הייתה קתולית, וזה גם תרם לבידודה מן התרבות האירופאית המערבית. במשקים הכנסייתיים החלו להשתמש בעמלם של האנשים התלויים אשר עבדו בכפייה .חלק משרתי הכנסייה וכן גם המנזרים היו עוסקים בהלוואה בריבית וגזלו כספים מאנשים .היו גם מקרים ,בהם אישי כנסייה בולטים השתתפו בתככים פוליטיים .והנה פעמים רבות מה שהכנסייה דיברה לא תאם את מה שהיא עשתה ,וזה היה מעורר תרעומת בעם". בספר-הלימוד הזה גם נאמר כי הנסיך וולדימיר אשר הטביל את רוסיה לנצרות בשנת ..." :987היה בנם של הנסיך לוּשׁה .לכן בין בניו של הנסיך מעמדו היה יותר נחות". סביאָטוֹסלָב ומשרתת האם שלו ָמ ָ בהמשך ,נודע לנו" :במשך שנתיים וחצי שהה וולדימיר בארצות נכר ,וכשהופיע בקרבת העיר נובגורוד ,הוביל אחריו חיל ורנגים* איתן. במהירות הוא השיב את שלטונו בנובגורוד והחל בהכנת המסע דרומה .בדרך וולדימיר השתלט על העיר פולוצק ,בה הוא הרג את הורנג רוֹגבוֹלד ,אשר שלט עליה כנסיך ,וכן את בניו ,ועל בתו רוֹגנֶדָה הוא כפה להתחתן איתו". בהמשך ,באותו ספר הלימוד מסופר ,איך הנסיך אשר מלך בקייב ,יָרוֹפּוֹלק ,אחיו של וולדימיר ,בא לשאת ולתת עמו ,ו: "ברגע שנכנס לחדר ,שומרי הראש של וולדימיר דקרו אותו בחרבותיהם". מספרים גם על הניצור ועל המחויבות בשבועה לשלם %10מן המס שייגבה מהעם לכנסייה .כאן יש לציין כי באותה תקופה הכנסייה הייתה כפופה לפטריארך הראשי של קונסטנטינופול ,ברוסיה לא היה אז פטריארך ,מכאן שבקונסטנטינופול עשו מה שרצו עם ה %10-האלה – המס שנגבה מהעם הרוסי. פּיוֹטר אז אולי בעובדות היסטוריות כמו אלו חבויות התשובות לשאלה :מדוע העם לא קם להגנת הכנסייה ,כאשר הצאר ֵ הגדול סגר שליש מהמנזרים ,כאשר מפעמוני הכנסייה הוא היה יוצק תותחים ,וגם כאשר הצארינה יקתרינה ה II-יזמה הפקעת קרקעות של המנזרים )כתוצאה מכך הנזירים שלפני כן היו עשירים נאלצו לקבץ נדבות למחיה ולהתקיים ,כפי חסד המלכים( .ובזמן שהבולשביקים היו מוציאים להורג את שרתי האמונה ופוצצו כנסיות ,חלק מן העם השתתף בבזיזת הרכוש של הכנסייה. * קייב – בירת רוסיה )עד תחילת המאה ה .(12- * ורנגים – מוצאם מן השבטים הסקנדינביים .היו מתאחדים לקבוצות מזוינות לצורכי סחר ובזיזה ,לפעמים ,היו מתיישבים ברוסיה ומשרתים בחילות של הנסיכים. 24 בהתייחסותי לנושא הכנסייה ,הסתמכתי על עובדות ותעודות היסטוריות קונקרטיות ,והמטרה שלי הייתה – לקרוא לבכירי הכנסייה אשר חושבים בתבונה ,לזקנים הנבונים ,וכאלה וודאי ישנם ,לעשות מהכנסייה כפי שהיא היום ,מוסד שהוא באמת רוחני ואשר ביכולתו לעזור לחברה שלנו לצאת מן המשבר הכלכלי והרוחני. האהבה וכושר הלחימה של המדינה האהבה וכושר הלחימה של המדינה אבל איך יכולים להיות קשורים ,יכול הקורא לחשוב ,כיבוש רוסיה והאהבה? הקשר הוא ישיר .ה"צוות" שנשלח מקונסטנטינופול ,כשהשתלט על אדמות רוסיה ושיעבד את האיכרים הרוסיים ,ואסר את הטקסים שעזרו לאהבה להיבנות, בכך החל למנוע את היווצרות המשפחות החזקות והאוהבות ,שלא לדבר כבר על ההתיישבויות השושלתיות .למעשה ,כמעט מיד הונהגה הצמיתות. אהבה של צמיתים – ככלל ,זוהי אהבה אומללה. כדי לשמור על תחושת האהבה שהתעוררה בצעירים ,צריך מרחב משלהם ,ואם המרחב איננו ,בדרך-כלל האהבה הולכת .ואיזה מרחב היה יכול להיות לצמית? שום מרחב. בואו נשאל את עצמנו ,מדוע ,עד שהופיעו הנסיכים ברוסיה ,במשך אלפי שנים איש לא כבש את הטריטוריה שלנו? הרי היו הצבא המצרי ,לגיונות המעצמה הרומית ,אבל הצבאות שלהם עם החיילים המוכשרים והחמושים היטב במושגים של אז, לא השתלטו על האדמות שלנו .כדי לענות על השאלה הזו ,הבה נדמיין לנו כי הצבא של ג'נגיז חאן תקף את רוסיה בתקופתה שלפני שלטון הנסיכים. בזמנים ההם באיזורי המדינה שלנו ,כפי שהיא היום ,כמעט כל האנשים חיו בהתיישבויות שושלתיות. כאשר התקרב צבא אויב עם מספר חיילים באשר יהיה ,כדי לשמור ולהגן על השושלת ,חלק ממלאי המזון המתיישבים הסתירו ,חלק לקחו איתם ועזבו אל היערות .גם את חיות הבית הם לקחו איתם .על גבם הפרות והסוסים נשאו את הרכוש המשפחתי .צבא האויב היה יכול להתקדם אל תוך הטריטוריה שלנו רק באותה מידה שבה הספיק לו מלאי מצרכי המזון שנשא איתו .אבל זה היה כבר צבא שהיה צפוי לו קץ חיים .חזרתו אל מאיפה שהגיע הייתה הופכת לבלתי אפשרית. הם לא יכלו לצוד ביערות ,שהרי ניתן לעשות זאת רק בקבוצות קטנות ,קהל גדול מיד היה מבריח את החיות ,ואילו כאשר הקבוצות הקטנות היו מתקדמות אל תוך היער ,בו במקום הן היו נהרגות ,כי היה צפוי להן מארב. אז הם היו אוכלים בעיקר את בשר הסוסים שלהם שכבר בעצמם נהיו כחושים ,מספרם הצטמצם במהרה ,התנועה בכלל הייתה הופכת בעייתית. לכל אורך דרך הנסיגה המשוערת של האויב ובתוך היער ,וגם על המים האבות והאמהות שלנו עשו המוני מלכודות מתוחכמות .למשל ,הטביעו עץ ענק עם ענפים חדים ,קשרו אליו חבל עבה ,את הקצה השני של החבל קיבעו על הגדה; כאשר הספינה או הארבה של האויב התקרבה למקום ,העץ היה עולה אל פני המים ,עם הענפים החדים היה נתפס בדופן שלה ,ושוב טבע והפך אותה .ומגדות הנהר עפו חצים וצלצלים על החיילים הנסוגים .אבל כאשר האויב אשר התפרש בשיירה התאסף יחד לחיל אחד ויצא אל הגדה ,לא מצא אף אחד שם. האנשים היו עושים סוף עם האויב שבא למולדתם .היה להם על מה להגן .לא מולדת אבסטרקטית הייתה להם שרק במילים יפות מסומלת ,מילים שמאחוריהן אין כוונה אפילו לא לפיסת אדמה אשר היא שלך. הייתה להם האדמה השושלתית אשר עליה חיו ההורים שלהם ,וכעת הם עם המשפחות שלהם ,עם הילדים ,הנכדים והנינים .ובמשפחות שלהם הייתה אהבה .והם הגנו על האמהות ,על האבות ועל הילדים האהובים שלהם .הם הגנו על האהבה! ולכן לנצח אותם לא היה ניתן. 25 רוסיה המחוקה רוסיה המחוקה בשתיקה אני וסבא של אנסטסיה נסענו .כאשר מרחוק הופיעה העיר סוזדל ,אני אמרתי לו: תראה ,זאת סוזדל – עיר שהיא בת אלף שנים בערך .לנסיכות אחת היא והעיר וולדימיר היו שייכות .זאת ,למעשה,אחת הבירות הרוחנית בתקופה ההיא. בשביל מה ,וולדימיר ,אתה נוסע לשם? עוד פעם אני רוצה לבקר במוזיאון ,להביט על המבנים העתיקים ,כדי להבין את חיי האנשים שחיו באלף השנים הזה. נסה להבין את חייהם לפני הכניסה לעיר .כל אשר סביבה ראוי לתשומת לב רבה הרבה ,הרבה יותר. רק שדות וכפרים שכבר גוססים מסביב .אין מידע שאיתו אפשר לחשוב. וולדימיר ,עצור את המכונית :לא יטיב לנו לדבר תוך-כדי. אל תפחד ,אני נוהג לא רע. אני לא מפחד .אני יודע ,ולכן יוטב לי לנצור את פי.עצרתי את המכונית על שולי הכביש .מאוחר יותר הבנתי :התנועה במהלך השיחה הייתה בלתי אפשרית .העניין הוא שבדומה לאנסטסיה ,סבא שלה לפעמים יכול לדבר עם איזשהן אינטונציות מיוחדות ,ולפני האדם המאזין מופיעות תמונות ממשיות ,כאילו הולוגרמה מופיעה במרחב .כזה אופן דיבור מאפשר להראות תמונה מהעבר או מהעתיד .להראות חיים על כוכב-לכת אחר ,כמו שכבר פעם עשתה אנסטסיה .קשה להגיד ,על מה התופעה הזו מבוססת .אולי זאת היפנוזה ,אולי איזושהי יכולת מסתורית של אנשים בעלי ייחוס מסוים של כוהנים .ואולי כאלו יכולות היו לכל האנשים שחיו בעולם בעת המאוד עתיקה .שחקן מוכשר ,על הבמה ,גם הוא יוצר תמונות ,דמויות לפני הקהל עם אינטונציות וחוויית הרגשות העצמיים. אמנם ,הן לא כה מוחשיות ולא בפרטי פרטים כמו אלו של אנסטסיה .אבל הרי דווקא המיומנות של השחקנים מאשרת כי כאלו יכולות קיימות באדם. אז יוצא שבני-האדם הקדומים לא היו צריכים טלוויזיה ,עם כל צוות העובדים הענק שלה וכל הטכניקה ,עד ללוויינים. מתברר – האדם ,עם אובדן היכולות הטבעיות שלו שאלוהים העניק לו ,החליף אותן במלאכותית ומגושמות ,ומסורבלות שהן לאין ערוך הרבה פחות מושלמות .ועוד הוא גם גאה בהן ,קורא להמצאות שלו הישג. אבל העצוב ביותר הוא ש :בימינו האנושות מתחילה לאבד את היכולת לחשוב בהיגיון .זאת לא פשוט עובדה מצערת, אלא אולי המגיפה הנוראה ביותר שעלולה להפוך את האנושות של היום ללהקה של מכרסמים אחוזי טירוף המכחידים אחד את השני והמשמידים את סביבת החיים העצמית שלהם .מכרסמים-מתאבדים. מה שסבא של אנסטסיה סיפר בשדה ,דורש חשיבה .ומזה ניתן להסיק :אנשי כדור הארץ ,עם אובדן היכולת לחשוב בהיגיון ,כבר לא רואים ולא מבינים את המצב העגום שאליו מושכים אותם .ראו בעצמכם. החניתי את הג'יפ בקרבת שולי הכביש .איש-השיבה הזקן יצא מהמכונית ,הלך בשדה ,ואני אחריו .עד מהרה הוא נעצר ,השתחווה עד הארץ ואמר: בריאות למחשבותיכם ולשאיפותיכם ,אנשים טובים.את המילים האלו הוא אמר בהבעה מאוד כנה ובנימה כזאת ,כאילו באמת איזשהם אנשים עמדו לפניו .והנה ,מה שקרה בהמשך ,בינתיים ,לא ידוע ,איך לקרוא לזה. בהתחלה התרחשה איזושהי תנועה באוויר ,מתוך האדמה עלה ערפל בקושי נראה ,הוא כאילו התעבה עד אשר נהייתה גלויה לעין דמות של איזשהו אדם .היא הפכה יותר ויותר ברורה .והנה לפנינו הופיע גבר בגיל מבוגר בעל מבנה גוף חסון .שערו הבהיר היה קשור בסרט ,הבעת פנים רגועות ,מבט עצוב במעט. מאחוריו ,מרחוק נראו גנים ,חורשות קטנות ובתים יפים בסגנון בנייה עתיק .היה נדמה ,השדות אשר היום שוממים ,היו מיושבים בהמוני משפחות. ללא קול דיבר משהו הגבר שעמד לנגדנו לזקן בן-הסיביר .החיזיון נמשך כמה דקות .אחר כך לאט החל להיעלם ,כאילו מחק אותו מישהו לא נראה .מחק את רוסיה האמיתית ,את ההיא שלא הומצאה. החיזיון נעלם לגמרי ,כשסבא של אנסטסיה הסתובב לכוון סוזדל .במשך זמן-מה בשתיקה הוא התבונן בכיוון העיר, אחר-כך הסתובב אלי ושאל: וולדימיר ,מה אתה חושב על הייעוד המקורי של העיר שאותה אנחנו רואים מרחוק ? מה יש כאן לחשוב? מההיסטוריה ידוע לכולם :בעיר הזו הייתה הכמורה מרוכזת .הבישופים הנוצריים הראשונים חיוכאן .עד היום נשמרו המנזרים והמצודה שבה התכנסו רמי-המעלה .זאת עובדה היסטורית. אכן ,היסטורית .אלא שלכל ערי רוסיה העתיקות ישנן שתי היסטוריות .הראשונה מביניהן היא החשובה יותר. ההיסטוריה הראשונה כבר בטח אף פעם לא תהיה ידועה לנו. תהיה ידועה ,וולדימיר ,עכשיו בהגיון שלך אתה תגדיר אותה ,תוכל לראות אותה אפילו .אך בתור התחלה ,בעצמךבתוכך קבע את הסיבה שבגללה היו מתהוות ערים ,ומה היה הייעוד המקורי שלהן. אני חושב שהייעוד היה בכך שביחד היה קל יותר לחיות ,להתגונן מפני פלישת האויב .בסוזדל ,למשל ,חוץ מהכמורהוהאצילים חיו בעלי-מלאכה רבים .הם עשו רתמות לסוסים ,עגלות ,מזחלות ,כדי-חרס ,מחרשות ומשדדות .את כל זה היו מוכרים ,וזאת הייתה הפרנסה שלהם. למי היו מוכרים? לאיכרים ,כמובן. הנה בדיוק :מכרו או התחלפו ,התוצרת שלהם בעד מוצרי מזון .והרי מוצרי המזון סופקו לעיר מהנחלות הרבות אשרהיו סביבה. -כן ,נכון. 26 אך מה היה המקורי או העיקרי במקום הזה – הנחלות או העיר ? אני חושב ,הנחלות .הבנאים ובעלי המלאכה כל יום רוצים לאכול .ואם הם היו מקימים עיר בשדה ,לא היה להםמאיפה לקחת את מה שיאכלו. אכן כן .אז הנה הגענו למסקנה :רק לפני קצת יותר מאלף שנים מסביב לעיר הזו השדות היו מיושבים בנחלותעשירות מרהיבות .ואילו המקום ,בו היום ממוקמת העיר סוזדל ,היה מקום הירידים שלהם .מכל הסביבה בימים מוגדרים במקום הזה היו מתאספים אנשים ליריד ,כדי להתחלף בסחורה ,לרכוש את כלי-הבית הדרושים .היו מתחלפים בניסיון. נערכו חגיגות המוניות ,משחקים ,שירים ומחול לצעירים שהיו עוזרים למצוא את הנבחרה או הנבחר. עוד כאן היו מתכנסים זקני השושלות לוֵ ֶצ'ה* ,והם היו אלה שחוקקו את חוקי החיים הלא כתובים .שם הם גם יכלו לנזוף באשמים במעשים לא נאים ,אף כי זה היה נדיר .הנזיפות שלהם היו חמורות יותר מכל העמדה לדין או ענישה פיזית. ומי היה אחראי על ניהול העניינים של כל הסביבה? משרת ,מילה אחרת לא עולה בראשי .המשרת היה אחראי על ניהול עניינים במקום הירידים .אולם הוא לא עמדבראש ,אלא ביצע את מה שהחליטו הזקנים. לדוגמה ,אם הם יחליטו לבנות מקום לקשירת סוסים ,דרך חדשה או אסם גדול ,אז מכל נחלה יקצו אנשים למימוש ההחלטה .לפעמים ,על המשרת עצמו הוטל למצוא אנשים שכירים הדומים לו. כמו כן ,תפקידו היה לשמור על ניקיון וסדר במקום הירידים כולו .לדוגמה ,הסתיים היריד ,התפזרו האנשים .צריך לסדר את מקום קשירת הסוסים ואחריהם לנקות את הזבל בכל מקום .אז המשרת יחד עם העוזרים היה מבצע את המשימה. אם לא מילא את תפקידו כיאות ,הזקנים יכלו לשחרר אותו מתפקידו .ואז המשרת הלך לחפש עבודה במקום ירידים אחר ,או שנשאר באותו המקום ,אלא שהפעם כעוזר בהרכב צוותו של המשרת .קשה היה לזקנים למצוא משרתים :כמעט כל האנשים בנחלות שלהם רצו לחיות .אז הנה לכן לפעמים – הם חיפשו סדרנים למקום הירידים מארצות אחרות. ברוסיה המבנה החברתי הוודרוסי בתקופה שלפני שלטון הנסיכים התקיים במשך אלפי שנים רבות .הוא היה מושלם יותר מכל המערכות החברתיות שהיום בעולם קיימות .הוא חל על כל היבשות של כדור הארץ. וכאשר השיגעון אחז בעולם ,ושועבדו מצרים ורומא ,בכל זאת ברוסיה במשך חמישה וחצי אלפי שנים עדיין נשאר המבנה החברתי הוודרוסי. אבל למה התוהו ובוהו בא במקום המבנה החברתי הוודרוסי? יותר מעניין לך לדעת על רומא ,מצרים הקדומה ,או רוסיה ,אף שכמעט אותו תסריט היה בכל אחת מהן? אם אותו תסריט ,אז מוטב על רוסיה .אני כבר יודע ,היא נחשפה לתקיפות מבחוץ ,ובמהלך ההתקפה הזו הודברוהמסורת והתרבות של הציוויליזציה רבת הגדולה. תקפו אותה ,אך לא רק בזה העניין .לראשונה ,בארצות האחרות השתנה המבנה החברתי הוודרוסי ,כאשר עוד לאהיה למי לתקוף .צבאות אז לא היו .ולא היו מלחמות ,שהרי לא הייתה להן סיבה .על-פני כל הארץ היו אז נחלות יפהפיות. כבירה הייתה התרבות של העם והמושגים .כל אחד ידע :לא יטיב לקחת פרי מהגן אשר אינו שלך בגניבה או בכוח – הוא יהיה לא מועיל וגם מסוכן. רק הפירות הניתנים מהרצון יכולים להועיל. גם לקחת בעלי חיים מהנחלה הזרה במרמה או בכוח לא יהיה טוב .לאדם זר לא תתיר להתקרב הפרה .גם הכלב אשר אינו שייך לך לא כחבר ,אלא כאויב יהיה פתאום .הסוס ,ברגע שיזדמן ,על הארץ את הרוכב יפיל ,אם הוא לא הסוס שלו. עם כאלה מושגים מי יתקוף אז? עם כזאת תובנה – לתקוף חסר כל טעם .לרוב ,הסטייה מדרך הישר קרתה מחמת אי- הידיעה ,או ,ליתר דיוק ,הבגידה ,אפילו בדברים קטנים ,בתרבות האמהות והאבות שלך ,באורח החיים שלהם .השרשרת השושלתית שלנו מובילה אותנו לאלוהים .לבגוד במשמעות חיי ההורים ,משמע ,בתוך עצמך לכלות את האלוהים. כן ,אכן ברוסיה הוליכו שולל את העם ,כבר היטב בתכסיסים שלהם הכהנים היו מנוסים .וגם היום הטכניקות האלו פועלות .בזמנו ,לא הבחינו הזקנים במהלך מתוחכם ,עד היום על השגיאה שלהם ביוקר הדורות הבאים אחריהם משלמים. *וצ'ה – ראו הערה למילה זו בפרק הראשון. 27 המשגה שעשו הזקנים המשגה שעשו הזקנים מהיותך משרת – הינך נסיך כעת מהיותך משרת – הינך נסיך כעת בתחילת התקופה הנוכחית ,בארצות רבות כבר היו קיסרים ,פרעונים ,מלכים .צורת השלטון ,לפיה בראש ממלכה גדולה עמד אדם יחיד ,היא בלתי-טבעית .לשום עם בעולם היא לא הביאה חיים טובים ,מאושרים ,ולעולם לא תביא .כזאת צורת שלטון נוחה לכהנים אשר היו משחקים עם הארצות דרך השליטים .הרי עִם עַם שלם קשה להגיע להסכם ,ואילו עם אדם אחד יותר קל. רק ברוסיה לבדה לא הלך להם להמליך שליט יחיד .ברוסיה בכל שלטו מועצות זקני השושלות .את המועצות האלו לא היה ניתן לשחד או על-ידי איום לאלץ לקבל החלטה שתלחץ על העם .מי יקבל החלטה רעה לילדים שלו? אז הנה לא פעם עוזרי הכוהנים היו מנסים כך לעשות ,ששליט אחד ישלוט על העם .במקומות שונים בדרכים שונות, בעזרת תחבולות ועורמה ,שאפו העוזרים של הכהנים להנהיג שלטון נסיכים על העם. באיזור זה ,לדוגמא ,הנה כך זה קרה. יום אחד אל מקום הירידים הוודרוסי ,הוא עמד איפה שעומדת סוזדל כעת ,הגיע איש זר מרחוק .בדומה למלומדים, לשחקנים הנודדים ,הוא היה רשאי לקבל מזון ומקום אשר בו ילון. במשך שבועיים התגורר שם האיש ,אולם לא התעסק בשום דבר מועיל .המנהל-המשרת שאל אותו: במה ,נודד נכבד ,תוכל למקום הירידים להועיל ?והתשובה שקיבל: במאום לא ,אולם בשבילך אוכל לעשות טובה גדולה מאוד .שמעתי ,הזקנים אינם שבעי-רצון מהשירות שלך .שנה -חצי-שנה תעבור ,תודח מן התפקיד .אך אם תשמע לעצתי ,לפניך יזחלו על ברכיהם הזקנים .מכל נחלה שתרצה תוכל לחתן לעצמך אישה .בעוד היום ,אף אחת מהן אינה רוצה לחיות לצדך .אני כך אוכל לעשות ,שאת החלטותיך ,ולא את החלטת הזקנים ,יקיימו כולם. הסכים המשרת – הממונה על מקום הירידים והאחראי על הניקיון – לשמוע בקולו של האורח הזר – הסוכן של הכהנים .והאיש הזר הציע לו: כאשר מכל הסביבה יתאספו אנשים במקום הירידים ,עד למחרת ילכו לישון ,בלילה עם הסכין חתוך לעצמך אתהפנים ,קח את סוסך ויחד עם עוזריך הנאמנים ממקום הירידים הסתלק ,כדי בערב לשוב עם סוסים לגמרי תשושים. בלילה אני יחד עם העוזרים שלי )הם כבר פה ,מסווים כשחקנים ובעלי-מלאכה( אקח מכאן את הסוסים הקשורים, ואתה תשיב אותם בערב ,כביכול נאבקת עליהם עם פושעים .פצוע ,תבקש מהזקנים לארגן משמר עם לוחמים חמושים, לצורך ההגנה .הם יסכימו .ואתה תיקח את החברים שלי ללוחמים :הם יצייתו לך בכל אשר תגיד. המשרת הסכים לזימה .הכל עשה כמו שהוצע לו. כשחזר בערב "פצוע" עם עדר הסוסים הגנובים ,נודע לו :העוזרים של הנודד הזר לא רק גנבו את הסוסים ,אלא גם שלושה אנשים הרגו ,שרפו את הנפחייה ,את האסם. שיחק את תפקידו המשרת ה"פצוע" מלפני הזקנים .סיפר ,איך יחד עם העמיתים שלו רדף אחרי הפושעים ,אך לא שווים היו הכוחות – הוכו הם על-ידי הנבלים .והחל לבקש מהזקנים לתת לו את האמצעים הדרושים להחזקת כוח לוחמה רציני ולאפשר לו לבדו לקבל החלטות למען הביטחון של כולם. הזקנים נדהמו ממעשי זוועה שכאלה שלא נראו כמותם והסכימו לפרנס את החוליה הלוחמת ,אלא שלא רצו להסיח את הבנים שלהם מהנחלות .והציעו להרכיב אותה מתוך הבאים הזרים ,וקבעו להקציב אגרה מהנחלות להחזקתה .כדוגמתם, גם במקומות אחרים במקום הירידים החלו להיווצר חילות חמושים. אז הנה המשרתים ,כשבידיהם נהיה כוח ,החלו להיעשות לנסיכים .וביניהם היו מנהלים קרבות ,ואילו לזקנים הציגו אותם כהכרחיים בתור מכה מקדימה. היה נראה לנסיכים ,עוצמה רבה בידיהם נהייתה .ואילו במציאות ,במאות השנים ,ברוב המקרים בלי שבעצמם מבינים, הם נהגו בדיוק כפי עצת הכוהנים .כך מערכת השלטון עצמה הסתדרה .המשרת המשיך לשרת – רק הוחלפו הבעלים. באופן לא רגיל אכזריים למשרתים היו בעליו החדשים. על-פני אלפי שנים משרתי הכוהנים הורגים אחד את השני ,קושרים קשרים ,יוצרים תככים בשאיפה לשליטה ,אליה הם כה משתוקקים. הן מההיסטוריה המוכרת ידוע לך ,כמה רציחות חוללו הנסיכים בדרכם לשלטון .אפילו את האבות והאחים שלהם היו הורגים .כך בכל מקום בארצות השונות היה ,וגם היום לא הרבה השתנה. והנה ברוסיה כך החלה תקופת הנסיכים ,כפי שכבר הייתה מזמן בארצות האחרות .מכאן ואילך ההיסטוריה כבר ידועה לך .וגם היום בכל המקומות משרתים למישהו החילות. השתנו ההצטיידות ,אמצעי הלחימה ,ואילו המהות היא אותה אחת .ולא פוחתים הפשעים ,רבים יותר נהיים הם ,ובכל פעם הם מתוחכמים יותר ויותר. שגו הזקנים .אתם ,אשר ברצונכם מפלגה להקים ,רק שלא תחזרו על השגיאה שלהם. 28 לא לחזור על השגיאה לא לחזור על השגיאה במה בדיוק הייתה השגיאה שלהם? בכך שהם יצרו חילות מהשכירים הזרים? אבל עכשיו כך הכל בנוי שהמדינה לאיכולה להתקיים בלי המשטרה והצבא. וולדימיר ,כאן לא הם הגורם העיקרי .הוא הרבה יותר עמוק ,הוא בפסיכולוגיה.איני יודע איך לומר זאת כך שיהיה מובן יותר ,הגורם הוא בהשכחת המצוות של האמהות והאבות ,כהשכחת המצוות של אלוהים .בעצמך תחשוב :לכל בני-האדם ולכל אחד לחוד אלוהים נתן את אותה עוצמת השליטה .מכאן שרק המבנה החברתי שבו אין מרכז שליטה יכול להיות מושלם .בו אצל כל אדם יכולת השליטה היא שווה. כאשר אתה נותן את קולך למישהו ,לאמיתו של דבר ,לרשות איש אינך נותן שליטה ,אלא אתה נותן את הקול שלך לאדם ובכך גורם לו לבוא בתלות במערכת שנוצרה .ובכך מרצונך החופשי גם מעצמך אתה מונע את יכולת השליטה שאלוהים נתן לך .ובמאות השנים אצל אנשים רבים מתגבשת המנטליות המעוותת :המושל והממשלות צריכים להתעסק בפתרון עניינים חשובים במקומנו .אצל אנשים כאלה המחשבה לא מהרהרת על מבנה החיים. אז מה עכשיו ,לא נצביע? כך אנחנו לא נוכל להקים מפלגה .לפי החוק ,רק בעזרת ההצבעה אפשר. אם רק בעזרתה אפשר ,אז הצביעו לכך שכל אדם – לא אחד יהיה אחראי על החיים. אם אתה מתכוון לאספות וצ'ה ,כאלו כמו שהיו ברוסיה הוודית ,אז זה בלתי אפשרי .לא יכול העם כל הזמן להתכנסלאספות מקצות הארץ השונים .וחוץ מזה גם לא יכולים לתת תוקף רשמי לכזאת מפלגה. בשביל מה להתכנס? נצלו את כל ההמצאות העכשוויות לטובתכם .את התקשורת למיניה ,את אמצעי המחשב.והתוקף הרשמי ...זה הרי מצחיק בשביל מפלגת הרוב של העם .אתם בעצמכם צפויים להיות הרשמים. והעיקר בעניין הזה הוא לא איזשהו רישום .העיקר – לא להתיר יצירת מרכז שליטה ,כפי שהוא נקרא. כל מי שיעבוד בממסד המרכזי ,אם אתם זקוקים לו בהכרח על פי החוק שלכם ,בכל מקרה צריך שהוא יהיה שכיר .וגם שלא תהיה לו כל גישה לכסף .בכלל אין לרכז כספים במקום אחד. אבל לפי החוק ,את הועד המרכזי של המפלגה בהכרח צריך לבחור. נו אז בחרו לשם את כל חברי המפלגה או את כל ראשי הקבוצות. בעניין הזה צריך עוד לחשוב .בהתחלה ,כשהגדרת את המשימה העיקרית של המפלגה – להשיב אהבה למשפחות,מאוד כעסתי בגלל זה .חשבתי ,אתה לועג לי ,רוצה לשים אותי לצחוק. כן ,אני יודע. אבל עכשיו .הרבה חשבתי על הבעיה הזו והגעתי למסקנה :היא באמת לא פשוט אחת העיקריות ,אלא העיקרית לפניהכל .וגם למציאת החצי השני שלנו צריך ליצור ממש איזשהם תנאים ,לערוך פעילויות במיוחד לשם כך .צריך לפרסם ברבים את הטקסים הרוסיים העתיקים ,גם את המדע צריך לגייס לפתרון הבעיות האלו ,וגם את ממסד התרבות ,וגם את התעמולה האידיאולוגית .כאלו בעיות צריכות להיות פתורות ברמת המדינה .ועד כמה תרבותית מדינה כזאת או אחרת ,זה צריך להתבטא במספר המשפחות המאושרות ,האוהבות החיות בה. ברכותיי. על מה? על ההבנה. עוד חכה עם הברכות .אני לא מצליח לנסח את היעד הזה של המפלגה כך שלא יצחקו על התקנון שלה ,וגם עלי ,וגםעליה עצמה ,העתידית... נו אז שיצחקו. איך זה? אם יתחילו לצחוק ,אז כך גם אשאר רק אני בהרכב המפלגה עם התקנון הזה .ולא רשמית תהיה המפלגההזו ,ועוד עם תקנון מצחיק שתומך בו רק אדם אחד .חבר מפלגה זוטר. למה אחד? שניים .גם אני אתמוך בו .הון אנחנו נצבור ,נשכור לנו מזכיר שיהיה אחראי על הביצוע. מה ,ברצינות? מה ,אתה תחבור למפלגה הזו? לא .לא אחבור אליה .וגם לפי החוק ,כמו שאתה אומר ,שלכם ,לא ירשמו אותי.בכל לבי אתמוך ב"מפלגה שלנו" מהטייגה. וזה שרק אנחנו שנינו נהיה ,אז הרי תמיד את כל הדברים הגדולים לא ההמונים היו מתחילים ,אלא רק אדם אחד .זה כבר אחר-כך ,אחרי שנים ,הקהילה האנושית תצחק ,רק לא עליך ,מעצמה היא תצחק ,ומאושרת תהיה. אוקיי ,אני אנסה ,עוד אחשוב על הניסוח .אפנה גם לקוראים בבקשה ,שגם הם יחשבו. וולדימיר ,היית מבקש מאנסטסיה ,ביתר פירוט לספר על טקס הנישואים .הן מהלידה הוא היה מתחיל אצל העםהוודרוסי. אבל איך טקס נישואים יכול להתחיל בלידת אדם? אצל הוודרוסים ללידה הראשונה הייתה נחשבת לא הופעת הגוף ,אלא ההארה של האהבה .כמו שאנסטסיה יכולה,נראה שהיום בעולם איש לא יראה זאת .בקש ממנה לשחזר תמונת חייה של משפחה וודרוסית אחת. *** לא אספר איך ואיפה הייתה הפגישה הזו עם אנסטסיה .מההתחלה אתאר את מה שסיפרה על היחס לאהבה במשפחה אחת וודרוסית. מי שיוכל להבין ,להרגיש את המשמעות הטמונה בתרבות האהבה שלהם ,אולי יהיה ביכולתו להבין גם את החכמה הרבה והמהות הקוסמית של הטקסים הוודרוסיים. 29 המתן הגדול מהבורא המתן הגדול מהבורא האהבה של הילדים האהבה של הילדים עם איזושהי שמחה כמו של ילדים והשראה אנסטסיה החלה לספר על הטקסים הוודרוסיים הקשורים לאנרגיה של האהבה: מה שנהגו לעשות הוודרוסים – השכלה ללא סוף ,בית-ספר גדול ,שמח של החיים המודעים.לכל החגים הוודרוסיים אפשר לקרוא ִהתחרות בבינה ובמיומנות .אפשר לומר עליהם כי אלה הם שיעורי חכמה לצעירים ,תזכורת למבוגרים .אבל גם בימי עונות העבודה המאומצת בשמחה היא הייתה עוברת אצל הוודרוסים .חשיבות רבה יותר הייתה לעבודה ,מאשר העשייה החומרית. הבט ,וולדימיר ,הנה עונת-הקציר .היום המקסים בהיר .עם עלות השחר כל היישוב ,מגדול ועד קטן ,מחישים את פעמיהם לשדות .הסתכל :הנה על שתי עגלות בדרכה כל המשפחה .רק הזקנים נשארו בבית ,כדי שלא יהיו משועממים בעלי-החיים בנחלה. הבחורים – החבר'ה הצעירים – ברכיבה על הסוסים שעליהם רק הקולרים ,מחזיקים במושכות ,והן מאוד ארוכות .על הסוסים האלה בעזרת המשוכות הארוכות ,אל חרוטי השחת הגדולים הם יגררו את ערימות החציר הקטנות. עם הלהב כלפי מעלה מחזיקים את החרמשים האבות-הגברים שבעגלות ,ולידם הנשים שלהם והילדים הגדולים יותר עם המגרפות :יבחשו את החציר שיקצרו הגברים. עוד בעגלות נמצאים גם ילדים ,עודם ממש קטנים .לשם מה? זה הרי בלי כל סיבה ,פשוט כי מעניין להם ,רוצים להיות בין האחרים ,להשתובב ,לשחק ,להביט על המבוגרים. כולם לבושים לא בבגדי עבודה ישנים וטלואים .חולצות לבנות ,ראה ,פרחים שזורים בצמות אצל הנשים ,והשמלות עם רקמה .מדוע הלבוש שלהם הוא ,כאילו הם נוסעים לחגוג? התשובה ,וולדימיר ,היא בכך שאין להם כל צורך במיוחד לקצור את החציר .בנחלה אצל כל אחד יש ערמות השחת .כמובן ,לשעת הצורך מוטב שתהיינה כמה ערמות משותפות שמורות במלאי. אך בעשייה המשותפת העיקר ומה שלא נאמר בקול – להראות את עצמך בעבודה .ובלי מישים גם להביט על האחרים, ובאשר לצעירים ,הבחורים והבחורות – להכיר אחד את השניה תוך כדי המעשה .הנה על-כן בשמחה רבה באים הצעירים לקציר מההתיישבויות השכנות. התחיל – ראה. בטור בהבעה מתונה הולכים הגברים-הקוצרים .על כל אחד מהם להיות בקצב אחד עם האחרים .הנשים שלהם הופכות את העשב מאתמול ,למען יתייבש ,ומזמרות .את החציר שהוא כבר יבש – הנערים והנערות אוספים לערמות .אלה מהם הבוגרים יותר מרכיבים מהן את חרוטי השחת. הנה ,רואה :על-גבי החרוט שני בחורים עומדים ,אחד בן שמונה-עשרה ,בן עשרים – השני ,מסדרים עליו את החציר שאותו שש בנות מגישות להם מלמטה. הורידו מעצמם את החולצות .את גופם ,השזוף כערד ,שוטפת זיעה .אבל הם משתדלים לעמוד בקצב ,לא להיכנע לצחקניות. אם על חרוט השחת שניים עומדים ,אז למטה ארבע בנות צריכות להיות ,וכאן הנה הן שש ,מתבדחות וצוחקות, מלמטה מנסות להטביע את החברה ברוב השחת. אביהם של השניים ניגש לחרוט כדי לשתות ,מייד מבין את המצב .שני הבנים שלו מנסים לא לפגר אחרי שש הבנות .רק שלא ינחלו בושה .אולי בין הבנות הזריזות והמצחקקות מתחת ,שתיים כלות תהיינה לבנים שלו .הוא שותה, אחר-כך צועק אל מעלה לבנים: הי ,בנים שלי ,לא יודע ,נמאס לי כבר לקצור ,אולי אעלה ,אעזור לכם ,אם שש ,לא ארבע למטה עומדות? בשביל מה ,אבא - ,ענה הבכור ,בלי שהפסיק את עבודתו - ,אני ואחי ,שנינו כאן ,אבל אפילו לא התחממנו עוד. ואני בכלל מרגיש ,עוד מעט אירדם - ,הוסיף השני ,בסתר מחה ממצחו זיעה.ולמטה הבדחניות הבחינו בכך ואחת מהן קראה ,וצחקו כולן: רק תראה ,שלא תירטב כולך כשתישן.האב ,מרוצה ,חייך ,שוב נכנס לטור הקוצרים שהחל להסתדר. מהשדה הרחוק התקדמה לעברם שיירה שבה ארבעה סוסים ,הובילו אותם ,אוחזים ברסן ,ארבעה נערים. את הסוס האחרון הוביל הצעיר מביניהם ראדומיר .שמונה שנים מלאו לו לפני תחילת הקיץ ,הוא עכשיו בשנה התשיעית שלו .אך בוגר יותר משנותיו היה ראדומיר ,הילד. על בני-גילו הוא התעלה לא רק בגובה ,אלא גם מהר יותר מהאחרים הפנים את המדעים ,היה הטוב מכולם במשחקים .וכאן ,בקציר ,היה גאה בכך שקיבל עבודה שאותה היו עושים הילדים הגדולים יותר .ועכשיו בהכרח הוא היה צריך להיות בקצב אחד איתם. מהר עם המושכות בעצמו הוא השתדל לקשור מסביב את ערימת השחת ,והסוס נשמע לו .ואף שראדומיר הלך אחרון בשיירה ,בכל זאת הוא לא פיגר אחרי האחרים. קצת מרחוק ,בקרבת היער ,השתובבו ילדים קטנים .כשראו את השיירה עם הסוסים ,חיש מהר כולם רצו אליהם לקבל הסעה על הערמות. במהירות רצו הילדים ,ורק ילדה אחת ,בקושי ארבע שנים מלאו לה ,נשארה מאחוריהם .כל הילדים כבר היו על-יד הערמות .והיא ,מלאת ייאוש ,כדי לקצר את דרכה ,החליטה הישר דרך הביצה לרוץ .הביצה כבר הייתה יבשה כמעט ,אבל 30 הגבשושיות עוד היו גדולות .מגבשושית אחת לשניה הילדונת קיפצה ,כבר היו כה קרובים הסוסים המושכים את הערימות .אבל פתאום ,בניסיון לקפוץ על הגבשושית הבאה ,הילדה החליקה ונפלה ,ובדרך עם מקל את הברך שרטה, ובשלולית לכלכה את השמלה ,את הפנים .מהר קמה .ומייד שוב נפלה ,ומרוב עלבון בבכי מר התייפחה. ערימת השחת האחרונה חלפה מולה. ראדומיר ,דעתו מיושבת עליו ,שמע כי ילדה בוכה .את סוסו עצר ,הלך לקול הבכי מכוון הביצה .ראה :ילדה קטנה התלכלכה ,בשלולית יושבת ,עם האגרוף הקטן על פניה המלוכלכות את הדמעות מורחת ומייללת בכל הכוח. תפס ראדומיר את הילדה תחת זרועותיה ,מן השלולית הרים אותה ,העמיד במקום יבש ושאל: מה את בוכה ,זאטוטונת ,מרה כל כך?בבכי מר היא התייפחה ,דרך הבכי הסבירה: אני רצתי ,רצ תי לי ,לא הספקתי ,אחר-כך נפלתי .כל הערימות כבר נסעו ,אני נשארתי .כל הילדים רוכבים עכשיו עלהערמות ,ואני בשלולית יושבת. לא כולם נסעו - ,ענה ראדומיר - ,הנה אני נשארתי ,ושם הערימה שלי .אם תפסיקי לבכות ,ארכיב אותך עליה .אבלאת מלוכלכת כולך .נו כבר ,תפסיקי ליילל ,עוד תחרישי לי את האוזניים. ראדומיר תפס את שולי השמלה של הילדה ,את החלק היבש קירב לאף הקטן שלה ,בחומרה אמר: נו ,קנחי את האף.מרוב שלא ציפתה ,הילדה השמיעה "אוי" ,בידיה הקטנות מהר הסתירה את מערומיה ,אחר-כך פעם ,ועוד פעם את האף קינחה ,וכבר לא בכתה .ראדומיר שיחרר את שולי השמלה שלה ,במט ביקורתי בחן את הילדה הקטנה העומדת לפניו, מלוכלכת ועם מראה פרוע ,ואמר: בעצם ,בכלל תורידי את השמלה שלך. לא - ,היא הודיעה בתקיפות. תורידי אותה ,אסתובב אלייך עם הגב .באגם אשטוף את השמלה המלוכלכת שלך ,את בינתיים תשבי כאן ביןהעשב .הנה ,את החולצה שלי תקחי .עד העקבים שלך היא תהיה ,החולצה שלי יותר ארוכה מהשמלה שלך. באגם ראדומיר שטף את שמלתה של הילדה הקטנה ,והיא ,מתעטפת בחולצה שלו ,הציצה ,ישבה בתוך העשב. ואז כמו חץ ננעצה מחשבה נוראה בילדה .היא נזכרה במילים שפעם אחת בסתר שמעה ,כשסבא אמר לסבתא: מעשה כל-כך נורא קרה ביישוב השכן ,לפני הנישואים בחור אחד מגונה הרים את השמלה אצל בחורה. הרים את שמלתה ,משמע ,שבר את חייה - ,הסבתא נאנחה.הילדה הקטנה חשבה שגם אצלה משהו יישבר ,אם בחור שאותו היא לא מכירה הרים את השמלה שלה .היא בחנה את הידיים ,את הרגליים שלה ,ואף שהכל היה בסדר גמור ,שום דבר לא שבור ,לא נמוג הפחד. אם לדעת סבא וסבתא ,כאשר מרימים את השמלה ,משהו נשבר ,אז גם אצלה יישבר. מהר הילדה קמה ,כשהיא בתוך העשב ,וצעקה לראדומיר ששטף את השמלה שלה: אתה – בחור מגונה ונורא.ראדומיר הזדקף ,הסתובב לילדה העומדת בין העשב והלובשת את החולצה שלו ושאל: מה את שוב צועקת? לא הבנתי ,מה רצית? אליך אני צועקת ,אתה – בחור מוגנה ונורא .לפני הנישואים הרמת שמלה של בחורה .הכל שברת לה.בהתחלה ראדומיר הביט על הילדה ,מלוכלכת כולה ,אחר-כך צחק בקול רם ,אמר: שמעת שמועה ,רק לא יודעת מאיפה היא באה .כן ,זה באמת מעשה מגונה ,לפני הנישואים להרים שמלה שלבחורה .אבל אני הרי לא הרמתי שמלה של בחורה. הרמת ,הרמת ,אני זוכרת ,הרמת את שולי השמלה שלי. את שולי השמלה שלך הרמתי - ,הסכים ראדומיר - ,אבל את הרי לא בחורה. למה לא? -בפליאה הילדה שאלה. כי לכל הבחורות החזה נפוח ,ואצלך לא .אצלך במקום חזה של בחורה יש שני חצ'קונים שבקושי רואים אותם .זהאומר שאת לא בחורה. אז מי אני? -בבלבול הילדה שאלה. את עודך ילדונת .ובלי יותר מדי דיבורים תשבי שם בתוך העשב ,אין לי פנאי לדבר איתך.שוב הוא נכנס למים ,שטף ,אחר-כך סחט את השמלה ,על הדשא פרש אותה בצורה מסודרת וקרא לילדה. גשי ,ילדונת ,למים ,צריך להתרחץ.רחץ אותה ,כשבהכנעה היא ניגשה אליו ,שקטה .אמר: ועכשיו נלך ,ארכיב אותך על הערימה. רק תחזיר לי את השמלה - ,בשקט ביקשה הילדה. אבל היא הרי עוד לא התייבשה .בינתיים תהיי בחולצה שלי .את השמלה שלך אני אקח איתי .עד שנגיע לחרוט ,היאתתייבש יותר ,ושם תלבשי אותה. לא ,תתן לי את השמלה שלי - ,עמדה על שלה הילדה - .גם אם היא רטובה ,אני אלבש אותה .שתתייבש עלי. קחי ,בבקשה - ,ראדומיר הושיט לה את השמלה ולמקום שבו הסוסשלו עמד הלך. מהר את השמלה הילדה לבשה .חיש-מהר על-יד ערימת החציר את ראדומיר השיגה. הנה ,אני כאן - ,מתנשפת ,אמרה - .קח את החולצה שלך. נו בטח .את – צרה צרורה שלי .כבר כל החבר'ה בדרכם חזרה ,ואני מתעסק איתך .בואי ,עלי למעלה.הוא עזר לה לטפס על הערמה .אחז ברסן ,והם יצאו לעבר חרוט השחת. 31 בשמלה הרטובה הילדה הקטנה ישבה על ערימת החציר שלאיטה התנועעה לה וכמנצחת צהלה .היא לבדה עליה ישבה ,לא כמו כולם ,בזוג או בשלשה .ועל פניה אושר ,כאילו פתאום נהייתה אלה. אח ,אם החברות שלה היו רואות ,איך היא לא בין כולם בשיירה ,אלא רק היא .רק אותה מרכיב ...היא הביטה על ראדומיר שהוליך את הסוס ,ומגבו יותר כבר לא הסיטה את עיניה .החל לפעום הלב של הילדה הקטנה ביתר שאת .ובכל גופה – חום .וודאי ,הילדה הקטנטונת לא יכלה להבין :היא התאהבה. אח ,האהבה הזו של הילדים! כה טהורה היא – מתנה מאלוהים .רק מדוע כה מוקדם היא באה לפעמים ,מסעירה לבבות של הילדים הקטנים? לשם מה? איזו משמעות יש לה ,אשר באה כה מוקדם? אז הנה מתברר ,משמעות גדולה באהבה המוקדמת ,ועליה ידעו הוודרוסים. בהגיעם לחרוט השחת ,ראדומיר שב אל הערימה. בואי ,רדי למטה ,אל תפחדי ,אני תופס אותך.הוא תפס את הילדונת ,כשקפצה אליו ,הוריד אותה על האדמה ,שאל: מאיפה את? אני מהיישוב השכן ,לובומילה אני .כאן מתארחות אני ואחותי ,עוזרות לאח שלנו - ,היא ענתה. נו אז יפה ,לכי לאחותך - ,השיב ,מתרחק ממנה ,ראדומיר .אף לא פעם אחת לא הסתובב אליה אפילו.והיא עמדה ולא הפסיקה להביט ,איך הוא שיחרר את הערימה מהמושכות ,טיפס על חבית ,על הסוס עלה ודהר להביא עוד ערימה חדשה. האהבה ,כבת משפחה לכל דבר האהבה ,כבת משפחה לכל דבר הביתה יחד עם אחותה שבה לובומילקה הקטנה .בדיוק עמדה לאכול ארוחת ערב המשפחה .רק לא רצתה לובומילקה לשבת לארוחה ,היא חיבקה את הסבתא וביקשה: בואי ,סבתוש ,איתי לגינה .רק לך לבדך אני רוצה לספר על הנס.כשהאב שמע את בקשתה ,אמר: לא יאה ,יקירה שלי ,ללכת ,כשהמשפחה סביב השולחן מתאספת .ועוד את סבתא איתך את לוקחת...על פני בתו הביט האב וחייך .הכירו הוודרוסים את ברכת האהבה של הילדים .ידעו לעשות נעים לאהבה ,כמתנה מהשמיים לקבל אותה למשפחה ,לא לצחוק על האהבה ,אלא לכבד. העריכו את ברכת האנרגיה ברת הגדולה ,הנה לכן בשמחה רבה האהבה הייתה באה אליהם. טוב ,שם בגינה יחד עם סבתא תאכלו את פירות היער - ,כאילו בשוויון נפש אמר האב.אז הנה בגינה בפינה הרחוקה לובומילקה הושיבה את הסבתא היקרה שלה על ספסל ומייד בהתרגשות סיפרה: סבתוש ,שם ,איפה שהיה הקציר ,עם החברות שיחקתי .ואז הן כולן פתחו בריצה ,איפה שירכיבו אותן על הערימות.ואני לא ממש רציתי לרכב עליהן .נו אז סתם כך אני הולכת לי .פתאום בחור צעיר אחד ,כזה יפה ,הכי נדיב שיש ,עצר את הסוס שלו ,מתקרב אלי .כן ,סבתוש ,ממש ניגש אלי קרוב ,הנה כמו שעכשיו אני עומדת לידך .כזה יפה כולו וממש אדיב. עומד לפני ,אומר" :ילדה ,אני מאוד מבקש ."...לא ,לא כך הוא אמר .אמר לי" :ילדה ,לא פשוט אני מבקש ממך ,מתחנן אפילו שתרכבי קצת על הערימה שלי" .אז הסכמתי .הנה .הבנת ,סבתוש? קרה לו משהו ? לך קרה ,נכדתי .ואיך קוראים לו? לא יודעת .שום דבר הוא לא אמר. תחילה ,לובומילוצ'קה ,הכל ספרי לי ,והשתדלי לא לשכוח ,איך הכל היה באמת. איך היה באמת - ,את עיניה לובומילקה השפילה -,הכל איך שהיה באמת? נפלתי לשלולית ,הוא רחץ את השמלהשלי ,אחר-כך הרכיב אותי על הערימה ,אבל איך קוראים לו לא אמר .זאטוטונת קרא לי ,וכשהלך ,אף לא פעם אחת לא הביט עלי - ,לסבתא סיפרה לובומילקה ובבכי פרצה .דרך הבכי המשיכה לספר: ואני רק עמדתי והבטתי ,איך שעזב .רק הוא אפילו פעם אחת לא הביט עלי ,ואיך קוראים לו לא אמר.את הנכדה חיבקה הסבתא .את שיערה הבהיר ליטפה ,כאילו פינקה בו את האנרגיה של האהבה .ובשקט ,כתפילה, לחשה" :הו ,אנרגיה נשגבת מהאלוהים .בטוב הנעלה שבך עזרי לנכדה .אל צרבי לבה שעוד אין בו הכוח .לבריאה השרי". ובקול ללובומילקה אמרה: נכדתי ,את רוצה ,הבחור המאוד אדיב ההוא ,תמיד רק עליך יביט ? כן ,סבתוש ,רוצה .רוצה! אז אם כן ,דאגי ששלוש שנים לא יראה אותך. למה? מלוכלכת בבוץ ,הוא ראה אותך .ילדונת קטנה וחסרת אונים שבוכה .כך נשארה הדמות הזו שלך בעיניו .בשלושהשנים את תגדלי ,תהפכי יפה ונבונה יותר ,אם בעצמך תשתדלי. מאוד-מאוד אשתדל .רק ,סבתוש ,תגידי לי ,איך להשתדל? את כל הסודות ,נכדתי ,אגלה לך .אם תקפידי לנהוג על-פיהם ,תהיי יפה יותר מכל הפרחים שעל האדמה ,יקסיםהמראה שלך את עיניהם של האנשים .לא אותך ,אלא את עצמך תוכלי לבחור את האהוב. סבתוש ,דברי ,הכל אני אעשה ,דברי מהר יותר - ,האיצה לובומילקה הקטנה בסבתה ,בקוצר-רוח משכה את שוליהשמלה שלה. 32 ולאט ,משמיעה את המילים בהבעה חגיגית ,הסבתא גילתה לנכדה: בבקרים לקום מוקדם יותר צריך .ואת מתפנקת במיטה .לקום ולרוץ למעיין ,שם לשטוף את עצמך במים הזכים שבו.בשובך הביתה ,מעט דייסה לאכול .ואת תמיד דורשת את פירות-היער המתוקים. סבתוש ,אבל למה שאתאמץ לעשות את זה בבית ,אם הוא לא יראה אותי? איך שאני מתרחצת במעיין בבוקר ואיךשאוכלת את הדייסה? -התפלאה לובומילקה. את זה הוא ,כמובן ,לא יראה .אך המאמצים שתשקיעי יניבו את יופייך החיצוני .וגם בך האנרגיה תופיע.לובומילקה השתדלה לנהוג כפי שסבתא ייעצה .לא תמיד זה היה מצליח לה ,במיוחד בשנה הראשונה .אבל אז בבוקר סבתא הייתה מתיישבת על המיטה שלה ואומרת" :אם לא תקומי יחד עם החמה ,לא תרוצי אל המעיין ,ביום הזה לא תיעשי יפה יותר". ולובומילקה הייתה קמה .בשנה השנייה כבר התרגלה לסדר היום ,בקלילות הייתה מתרחצת בבוקר ,בשמחה את הדייסה אכלה. עד המועד שעליו סבתא דיברה – שלוש השנים – רק חודש אחד נשאר .מהיישובים השונים אל מקום הירידים באו אנשים ליריד .העגלות עם האנשים היו חולפות מול הנחלה שבה חיה לובומילקה .יחד עם אחותה הגדולה יקטרינה לובומילקה הביטה על העוברים ממול .ופתאום אחת מהעגלות סטתה מהדרך ופנתה אל השער ,לידו שתי הבנות עמדו .ובה, בעגלה המתקרבת ...מיד לובומילקה זיהתה אותו .בין האנשים האחרים ישב וכיוון את הסוס ראדומיר האהוב שלה שכבר התבגר. לבה של הילדה נסער ,כשהעגלה עצרה על-יד השער. הגבר המבוגר מכל היושבים ,כנראה האב ,אמר: בנות ,שלום לכן .שלום לאביכן ולאמכן ,ולמבוגרים .אותנו כבדו נא במשקה מרענן .את שלנו שכחנו לקחת.במלוא הקיטור לובומילקה רצה ואת דלת הבית פתחה ,קראה: מסר שלום לכולכם .ואיפה הכד? נו איפה הכד שלנו עם השתייה? אה ,נכון ,הוא במחסן ,מתקרר - .ורצה לשם,הפילה את הדלי שבפתח הדלת עמד .הסתובבה לסבא וסבתא ומהר אמרה - :ששש ,...את השלולית אנגב ,כשאחזור. את הכד תפסה ואצה לשער ,נעצרה ,הסדירה את נשימתה ,כבשה את ההתרגשות ,לאט מן השער יצאה ,הגישה את הכד עם המשקה לגבר המבוגר. כל אותו הזמן שאב המשפחה שתה מן הכד ,בלי להסיר את עיניה רק על ראדומיר היא הסתכלה .אבל מבטו נח על יקטרינה. כשהתור הגיע אליו ,הוא שתה את היתרה מהכד ,קפץ מן העגלה וליקטרינה הושיט ,אמר: תודה .בידיים טובות הוכנה השתייה.העגלה התרחקה .לובומילקה הביטה בעקבותיה ורצה לספסל שבגן בפינה הרחוקה ,לא התיישבה עליו ,אלא צנחה, במרירות התייפחה. מה שוב את מרה כל-כך ,לובומילקה? -באה אליה סבתא ולידה ישבה.בעוד בוכה ,סיפרה לובומילקה לסבתא על מה שקרה: הם באו ,ביקשו לשתות ,היה שם הנער הזה שהרכיב אותי על הערימה לפני שלוש שנים .הוא עוד יותר יפה נהיה.אני רצתי ,הבאתי את הכד עם השתייה .כולם שתו ושיבחו .גם הוא שתה ,אחר-כך את הכד החזיר ליקטרינה .סבתוש ,לא לי ,אלא לה ,ליריבה שלי ,ליקטרינה .ולא לי ,אלא לה אמר "תודה" .היא ,כזאת מגודלת ,בזמן שרצתי להביא את השתייה, דיברה איתו על משהו והביטה עליו .גם הוא הביט עליה ואפילו חייך .אחותי ,אחות שלי – יריבה .כזאתי מגודלת. אך מדוע העלבון שלך על אחותך? אין האשמה שלה .שלך האשמה. אבל סבתוש ,במה היא? מה לא עשיתי טוב? הקשיבי היטב .רקמה צבעונית ,מאוד יפה רקמה אחותך על שרוולי השמלה שלה .בעצמך לעשות הכל רצית גם את,רק עקלקלה יצאה הרקמה על השמלה שלך. בחרוזים אחותך גם יודעת לדבר ,במזמורי החג היא הכי טובה ,ואילו את אינך רוצה עם החכמים המלומדים להיפגש: הם מלמדים לקרוא ולחבר שירים. נבחרך ,הוא וודאי נער נבון ויודע להעריך את היפה ובר החכמה. מה ,סבתוש ,עוד שלוש שנים עלי ללמוד? -אולי שלוש .ואולי חמש. האהבה האמיתית ,בהכרח הדדית תהיה האהבה האמיתית ,בהכרח הדדית תהיה חלפו עשר שנים .יחד עם חברו הטוב עם שם לא רגיל אַרגָה ראדומיר הלך ביריד שלכבוד החג נערך. ארגה ידע ליצור תגליפים מפליאים ,צייר תמונות מופלאות .כייר פסלונים ,כמו חיים ,מחימר .מסבו את הכישורים האלה ירש ,ומאביו – את המיומנות של נפח .הדוכנים הארוכים עם המאכלים מכל המינים מעט עניינו את שני החברים. גם הדוכנים עם המגוון הרב של כלי-הבית לא משכו את תשומת-לבם של החבר'ה הצעירים .בכלל ,העיקר היה לא ברכישות החומריות באשר תהיינה ביריד .העיקר – המפגש ,ההיכרויות ,חילופי הניסיון. 33 החבר'ה החליטו לשים את פעמיהם למקום ,בו הייתה צפויה להיערך הצגה מרהיבה של השחקנים הנודדים .פתאום קראו להם: ראדומיר ,ארגה ,ראיתם אותה?ארגה וראדומיר הסבו את ראשיהם לאחור .שלושה בחורונים מהיישוב שלהם עמדו קצת מרחוק ודיברו ביניהם על משהו בהתלהבות ,ובמחווה הציעו להם להצטרף. מה או מי ראיתם? -בגשת אליהם ,ראדומיר שאל. החולצה המדהימה הזו .מבד חלק היא עשויה ,והרקמה עם כאלה אורנמנטים ,כמוהם לא נראו .כנראה יש בהםאיזושהי משמעות סמויה - ,ענה אחד משלושת הבחורים ,השני תיקן אותו: החולצה יפה ,אבל ההיא שמוכרת את החולצה ,היופי שלה ...מכל הסביבה כאלו בחורות היריד עוד לא ראה. ואיפה כזה פלא? -שאל ארגה.כל החמישה הלכו אל הדוכנים ,עליהם מכרו תכשיטים ,יצירות עבודת-יד מופלאות ,לבוש יפהפה. על-יד אחת מהעגלות התקהלו יותר אנשים מהרגיל .הקסים אותם המראה בעל היופי הלא רגיל של חולצה שעל מקל הייתה תלויה .הרוח הקלילה מעט הניעה את הבד ,והיה נראה היטב ,איך בקלילותו והעדן שבו הוא נבדל מהבד הגס הרגיל. וגם הציורים הרקומים על הצווארון והשרוולים מורכבים ומהממים היו. כזה עיטור ראוי לאומן דגול - ,בהתפעלות אמר ארגה בקול. עזוב אותך עיטור ,דרך הקהל תתקדם ,תראה מי לידו - ,אמר שכן מהיישוב שלהם.מהצד השני החברים הקיפו את הקהל ,התקרבו לעגלה וראו עלמה. הצמה הבהירה ההדוקה ,ועיניה – כחול שמיים .הקשתות-הגבות ,ועל שפתיה ,במעט נסתר ,החיוך .התנועות זורמות, אך כאילו איזושהי אנרגיה רוחפת בהן .לא מיד היה אפשר להסיר מבט מהעלמה. היא גם עם לשון חריפה ויודעת לדבר בחריזה ובפתגמים - ,כמעט בלחש אמר הנער החסון מביניהם. וגם נראה שהיא מלאת עדנה ,רק שומרת על מרחק - ,השני הוסיף - .נסו ,דברו איתה. אני לא יכול .כאילו אין לי נשימה - ,אמר ראדומיר.עם הבחורה פתח לדבר ארגה: אמרי לנו ,עלמה נכבדה ,הלא את יצרת את החולצת-הפלא? כן ,אני - ,בלי להרים את עיניה הבחורה ענתה - .כדי שקצרים יותר יהיו ערבי החורף ,פן אשועמם ארגתי לי .גםכשהיה עולה השחר ,לפעמים הייתי רוקמת. איזה תשלום את רוצה על העבודה שלך? -ארגה שאל ,כדי לשמוע שוב את דבריה המלודיים של העלמה.היא הרימה את עיניה על הבחורים הצעירים ומייד את כולם כאילו סחפה אל מרום גן עדן שמיימי .על ראדומיר קצת עיכבה את מבטה .וכאילו פיזרה אותו בתכלת הכחול .את מה שהיה בהמשך הוא חווה כאילו בחלום לא ממשי ולא רגיל. איזה תשלום? הנה אסביר - .המשיכה היפהפייה הישובה בעגלה - :ללא תשלום את החפץ הזה אוכל לתת במתנהרק לאדם טוב-לב שהוא גם איש צעיר נועז .לי למזכרת אקח ממנו ,נו אולי דבר של מה בכך – סוס מובחר ,לדוגמא. איזוהי היפה! תשובה הולמת ,אומנית אכן! -נשמעו קריאות בקהל - .דבר של מה בכך ,אומרת ,סוס מובחר.היפהפייה לא תחמיץ את שלה. וכך נמשכו הקריאות ,רק לא התפזרו האנשים בקהל .ופתאום משני הצדדים לשניים התפצל הקהל. סוס צעיר בצע אדמוני-בהיר עם רעמה וזנב כהים הוביל אחריו ארגה .בעל מזג חם ועודו לא מאולף הוא היה ,קיפץ במקום וקפץ בקימור גב. איזה סוס! סוס להפליא! היכול להיות שהבחור יוותר עליו? -התפשט בקהל הרחש.ארגה התקרב לעגלה ,אמר: את הסוס הזה אבי נתן לי .לך ,יפיפייה ,אותו בעד החולצה אני נותן. תודה - ,ברוגע העלמה ענתה - .אך אמרתי ,ושמע העם ,את החולצה איני מוכרת ,רק במתנה אוכל לתת ,לך אולי,או אולי לאיש צעיר אחר. אהה ,פוחדת היפה שלנו .כמובן ,הסוס חם-מזג ,גם לא לכל בחור נועז יתאים .רצתה סוס מובחר ,התגאתה- ,נשמעו צחקוקים בקהל - .הנה קיבלה רגליים קרות ,נו אז לא נורא ,מסוס כזה כל אחד ייזהר ,מאוד הוא נלהב ,והוא גם לא מאולף. חיוך ערמומי עלה על פני העלמה ,על הקהל היא הביטה ובקלילות מדהימה על הארץ קפצה מן העגלה. באותה שנייה נדמו כל הקריאות בקהל .כאילו אומן פיסל ,מה יפה הייתה הגזרה של העלמה .בכל יופייה היא הופיעה לפני כולם ,עם חיוך על הסוס הסתכלה ,בקושי נוגעת באדמה ,שלושה צעדים לעבר ארגה עשתה ,כאילו ריחפה. מרוב תדהמה ,את חבל ההובלה שיחרר מידיו ארגה .התרומם על רגליו האחוריות הסוס החמום ,אך בידה העלמה הספיקה לתפוס את המושכה. ואז ...ואז לפליאת האנשים העומדים בקהל ...בידה השמאלית במיומנות העלמה לחצה את נחיריו של הסוס .עזבה את המושכה וביד הימנית את פרצופו ליטפה .והסוס המחומם פתאום נרגע .אל הארץ את ראשו היא כופפה .הסוס קצת התנגד, אך בכל זאת הוריד את ראשו לאדמה .למטה יותר ויותר ...ופתאום הסוס המשלהב על ברכיו ירד לפני העלמה. מהקהל יצא זקן עם שיער שיבה לבן ,אמר: כך לאלף חיות רק הזקנים המלומדים יודעים ,וגם ,לא כולם .אבל את – בחורה צעירה .מה שמך? ולמי השיוך שלך? אני – לובומילה מהיישוב השכן .ולמי שייכת? לאף-אחד .אני פשוט בת לאב .והנה הוא אבי המחמיר עמי. אם הייתי מחמיר - ...אביה אשר שב מענייניו אמר - ,מה שוב עוללת כאן ,לובומילקה? לא כלום בעצם .רק עם הסייח החביב שיחקתי מעט. -מעט? אני רואה .שחררי את הסוס .זמננו הביתה לחזור... 34 בבית -הספר הוודרוסי גם האהבה לימדה בבית-הספר הוודרוסי גם האהבה לימדה מה קרה ללובומילקה בשנים האלו ,איה פתאום למדה מיומנות וחכמה? בבית-הספר הוודרוסי. בבית-ספר הזה מימי הילדות הראשונים עד הזקנה המופלגת כל אחד למד .ובכל שנה היו מבחנים .בבית-הספר הזה תוכנית הלימודים הורכבה ,פרט קטן ועוד פרט ,החל מאז בריאת העולם ובמאות השנים הועשרה .ואת החכמה לימדו בלי טורח .השיעורים היו לא כמו שזה היום בבתי-הספר. וולדימיר ,פעם אמרת לי על כזאת מימרה שבה נהגתם להשתמש .כאשר היה קורה ,ילד היה הופך בעייתי ,התנהג בגסות ,קיבל הרגלים רעים ,הייתם אומרים כי "הרחוב חינך אותו" ,קלקל אותו החופש המופרז. בלי חשש הוודרוסים אפשרו חופש לילדים שלהם .כולם ידעו :מערכת החגים והטקסים עד-כדי כך חושבה בגישה נכונה ובחכמה שריתקה את דעתם של כל הילדים ,להתכונן אליהם .היה נדמה ,בסך-הכל הם משחקים ,לאמיתו של דבר ,בעצמם הם התלמדו ,הרבה פעמים בלי המבוגרים ,רכשו בקיאות במדעים שונים. בבית-הספר הוודרוסי המבחנים דמו לחגיגה ,פעילויות ומשחקים הבאים זה אחר זה. לדוגמא ,יש כזה חג – קוֹליאַדקי .בימי החג ילדים הולכים ומזמרים מזמורים לכל שכניהם .בעצמם מחברים את השירים ,המנגינות והתנועות הריקודיות. הרבה לפני תחילת החגיגות מכינים הילדים את ההופעה שלהם ובעניין אמיתי מפצירים בבני-המשפחה הגדולים ,אחד בשני ,בחכמים המלומדים ,לגלות להם ,איך ללמוד לחבר שירים יותר טוב ,איך לשיר ולעשות את תנועות הריקוד טוב יותר. כמובן שבמידה שונה כל ילד מוכשר .מי שפיגר אחרי האחרים בדבר זה או אחר ,הפציר בהורים שלו ,שילמדו אותו. ולפעמים ,ההורים היו משתמשים בשאיפה של הילדים לידיעה לשתף אותם בעזרה בענייני הבית. למשל ,נכד דבק לסבתא: נו סבתא ,יקרה שלי ,קראי לי שיר .נו בבקשה ,סבתא.והסבתא עונה: הרבה דברים יש לי לעשות ,היית עוזר לי ,אז אקרא לך בערב.ברצון הילד היה עוזר ואחר-כך בשימת-לב הקשיב לסבתא ,השתדל לזכור את כל השירים או המנגינות שלה ,ביקש שתלמד אותו תנועות מחול .אחר-כך ביקש מסבא ,גם מאמא ומאבא ,שלפחות קצת ילמדו אותו .ואסיר תודה היה להוריו, כשקיבל את שיעוריהם. וולדימיר ,השווה את הפעילות הזו לשיעור בבית-ספר של ימינו – לשיעורי ספרות ,לדוגמא. נכון ,אי-אפשר אפילו להשוות .אצל הוודרוסים מאז הילדות בעצמו הילד שאף להיעשות משורר. המגוון הרב של חגי השמחה שהיו לאנשי העת הוודרוסית – זוהי מערכת העוזרת להכיר את העולם וללמד את הילדים חכמה פשוטה של החיים. * החכמים המלומדים – מורים נודדים ומיידעים על המתרחש בעולם .גם הבּוֹיאַנים ,הבארדים הזכירו על האירועים מן העבר והיו חוזים את העתיד ,והיללו את עולם התחושות המופלאות או גינו את עושי המעשים הלא נאים. איש לא הכריח את הילדים ללכת לשיעוריהם שבאופן קבוע נערכו בכל יישוב .היה נחשב כי כל מורה בעצמו צריך לדעת לעורר את עניינו של הילד במה שדיבר על המדע ,עליו הוא עמד לספר. במאות השנים כאלו כללים יותר ויותר השלימו את החכמים-המורים. ואם אחד מהמורים-החכמים המלומדים ,כדי למשוך את תשומת-הלב של הילדים ,במקום ללמד אותם איזשהו מדע,רק ישחק איתם? אילו זה היה קורה ,החכם המלומד היה מאבד את תוארו .ההורים ,בשיחה עם הילדים שלהם בבית ,מיד יכלו להבין:לא לימדו את הילדים מדע .הבשורה על ההתנהגות הלא נאה יכלה להתפשט ביישובים האחרים ,ובבוא החכם המלומד שהכתים את עצמו ,יבקשו ממנו לעזוב. עד שהאהבה הופיעה בלובומילקה הקטנטנה היא לא שאפה לבקר בשיעוריהם של החכמים המלומדים ולהאזין לשיריהם של הבארדים והבויאנים .ההורים לא הכריחו את הילדים שלהם ללמוד ,אבל כשהייתה הזדמנות ,בלי מישים יכלו לרמוז להם. באנרגיה שלה האהבה עטפה את הילדונת הקטנה .במשפחה וודרוסית הופעת האהבה הייתה כהופעת חבר משפחה חדש מאלוהים שלעזרתם נשלח .והם ידעו ,איך בהסכמה עם האהבה אפשר את חיי הילדה נפלאים לעשות .אז הנה סבתא ייעצה ללובומילקה ללכת לחכמים המלומדים וללמוד ידע .לא ללמוד בלי לדעת בשביל מה ,אלא במטרה – להיעשות הטובה ביותר למען האהוב .לובומילקה הסכימה והחליטה :כשיבוא החכם המלומד שילמד ,איך עם הקול לשיר שירים יפים ,ביחד עם החברות היא תלך אליו. אך לא בא החכם המלומד ,לו היא ציפתה .לובומילקה החליטה סתם כך ללכת לזה שכרגע בא .הגיעה והחלה להקשיב. החכם המלומד דיבר על ייעוד הצמחים השונים ,על הריחות שלהם ואיך ניתן לרפא אדם בעזרתם. "בשביל מה זה נחוץ לי? בכלל אין לי צורך בזה - ,בלבה לובומילקה החליטה - ,גם כך כולם יודעים איך לרפא ,אמא יודעת ,וגם סבתא ,וגם אחותי – כולם יודעים .ואפילו אם יותר מכולם אדע על העשבים השונים ,איך יראה את זה הנבחר שלי? בכלל הוא לא יראה את זה". *בויאנים – זמרים -מספרי שירים ,לשיריהם הייתה השפעה חיובית מכרעת על המאזינים ,בדומה לבארדים )ראה פרק "החרב הצלצלנית של בארד" בספר השני(. 35 ולא בקשב לובומילקה שמעה את דבריו של החכם המלומד .סתם כך ,יחד עם החברות על הבול-עץ ישבה .ולפעמים שמחה ,כשהחכם המלומד סיים את דבריו וכולם התכוננו הייתה קמה ומתרחקת מהם ,ולבדה משוטטת בקרחת-היערַ . לחזור הביתה. ופתאום הזקן המלומד פנה ללובומילקה: אמרי לי ,ילדה ,דבריי לא היו מעניינים לך? אני פשוט אפילו קצת לא צריכה את זה לעניין הסודי שלי - ,בשקט סיפרה לובומילקה הקטנה לאיש-שיבה החכם.המורה המלומד רק טיפה חייך .הוא ,שהיטיב להביט לנפש האדם ,הכל הבין על ענייניה הסודיים של הילדה ,אמר לה: אולי ,בתי ,צודקת את ואין לך צורך בכזה ידע בינתיים .הן עודך את ילדה קטנה .ואילו אני נותן את הידע לעלמותצעירות ,איך להיעשות היפה מכל ואיך לברוא את מרחב האהבה למען האהוב .כשיראה אותו ,בהכרח ירצה לדעת ,מי היה זה שיכל לברוא יופי כה מדהים? ויתפעל מזו שכבורא תצא אליו .כמו כן אגלה לעלמות את הסוד ,איך לשזור זר-עטרה וגם איך להכין חליטת צמחים לאהוב ,במה אפשר לרחוץ את הגוף בבקרים ,כך שידיף ניחוח כמו של פרח .עוד גם אספר לעלמות... לובומילקה הקטנה הקשיבה לאיש הזקן ויותר ויותר הצטערה על כך שלא ביקרה בפגישות איתו .כבר יותר משבוע הוא מתארח ביישוב .סודות חשובים הוא מגלה לעלמות ,היא לא יודעת שום דבר עליהם .ולובומילקה שאלה את האיש: עוד הרבה זמן תתארח ביישוב שלנו ? אחרי יומיים לדרכי אלך - ,הזקן אמר. אחרי יומיים? -את אכזבתה הילדה לא הסתירה - .אחרי יומיים ...אני מאוד ,מאוד מבקשת ממך שתלון אצלנו בשניהלילות האחרונים. לבתים האחרים הוזמנתי וכבר את הסכמתי נתתי - ,השיב החכם - .אך במחשבה שנייה ,אם את רוצה... כן ,מאוד-מאוד אני זקוקה לדעת ממך על הצמחים השונים.במהלך הערבים הזקן החכם שוחח עם לובומילקה המאוהבת. ידע האיש בר החכמה :תוך יום אחד ההשראה של האהבה תעזור לילדה להתוודע למהות המדע ,לאחרים לא תספיק לכך שנה .ובעוזבו ,כשליוותה לובומילקה את החכם עד קצה היישוב ,לילדה הקטנה הוא אמר: אחריי חכם מלומד אחר יבוא אליכם .הוא ידבר על הכוכבים ,על הלבנה במרחב השמיים ,על החמה והעולמות הלאנראים .מי שיוכל להבינו ,יהיה ביכולתו להדליק כוכב שבשמיים יזהר ויהיה מורה דרך לנבחר האהוב ,ולעולם לשניים הכוכב הזה יאיר. אחרי-כן יגיע אליכם החכם המלומד אשר ידוע לו ,כיצד ניתן לאלף את הסוס הכי סורר ,כדי שיהיה חיה נאמנה וחבר לאהוב ,וכן לביית את החיות האחרות. עוד גם יגיע אליכם בארד ,ידוע לו ,כיצד לכתוב שירים ומנגינות ולשיר אותם בקול כזה שאנשים רבים יתאהבו בקול הזה ,ואחר-כך – בכל אשר יצא מפיו .וכן מחול יכול הוא ללמד. בבקשה ,תגיד לי ,ולאיזה מהחכמים המלומדים אין לי בשביל מה ללכת? -פתאום את הזקן שאלה לובומילקה - .הןלא יכולה אני רק להקשיב למורים המלומדים כל הזמן. את חיוכו הערמומי שוב הסתיר החכם הזקן וברצינות השיב לילדה: אכן ,את צודקת .אם לכולם תלכי ,לא יהיה לך שום זמן לשחק .אל תלכי אל כולם .באמת ,בשביל מה ,לדוגמא ,אתצריכה ללכת ללמוד לצייר? לרקום ציורים ולהחביא בהם משמעות נסתרת .בשביל מה לך המדע הזה ,אם כבר יש לך אחות גדולה ,והיא ,כפי דעתי ,תהיה אומנית מאין כמוה בתחום הזה. וגם למה לך ,לדוגמא ,ללכת ללמוד ,איך אפשר להשכין רגשות טובים בחולצה ,כשתופרים אותה ,וכזאת חולצה מפני צרות רבות תשמור. וגם איך אפשר להכין דייסה באהבה לאנשים הקרובים ,כשלא רק את גופם הם ישביעו ,אלא גם את הנשמה .טעם הדייסה ההיא ,אין לו שווים .גם את זה באופן אידיאלי יכולה לעשות ילדה ,שכנה שלך ,חברה של אחותך. כשתרצי לקבל שמלה יפה או להעניק חולצה מפליאה למישהו במתנה ,ושכולם יתפעלו ממנה ,בקשי מאחותך ,הנה היא תיצור את יצירות-הפלא. ואם תרצי לכבד מישהו בדייסה או משקה לא רגילים ,מחברה של אחותך תבקשי. לא אבקש מאף-אחד - ,לובומילקה שכחה ופלטה פתאום ,אפילו ברגל רקעה - ,הן יריבות שלי. יריבות? אך במה? -ברצינות הזקן שאל.וללא ביישנות לובומילקה ענתה לאיש: יש ילד אחד ,הוא הכי טוב ,אבל לא שם לב אלי ,כי המגודלות האלו הספיקו לגדול לפני .כל הזמן הן מחייכות לו.ראיתי ,איך במקום הירידים רקדו את המחול במעגל .ואני עוד אהיה צריכה להעניק לו במתנה חולצה מאחותי ומשקה – מהחברה שלה?! לעולם זה לא יהיה! לעולם! אך מדוע? הן אמרת ,הוא הטוב מכל הבנים. הוא הכי טוב .את זה אני יודעת. אז אם כן ,אמרי לי ,משום מה הטוב מכולם לא יקבל את החולצה הטובה ביותר במתנה ,וגם את הדייסה והמשקההכי טובים? וגם - ...איש-השיבה החכם הפסיק את דבריו לרגע ובשקט ,כאילו לעצמו ,הוסיף - :אני חושב ,יהיה צודק ,אם יקבל גם את הכלה הטובה מבין האחרות. כלה? -סומק התלהט על הלחיים של לובומילקה. כן ,כלה - ,ענה לה הזקן - ,הן את הטוב תייחלי לו? אז שתהיה לו הטובה שבכלות.לובומילקה הביטה על האיש החכם ולא מצאה מילים .הרגשות גדשו אותה וצרבו את לבה .ופתאום היא נעתקה מהזקן ורצה קדימה .אבל אחרי מרחק קצר עצרה ,הסתובבה למורה החכם וצעקה: 36 -הוא ראוי לטובה שבכלות .כזאת כלה אני אהיה! *** בהתעניינות רבה לובומילקה הלכה לכל חכם מלומד שהיה בא ליישוב .ראשונה היא הייתה באה לשוחח איתו וגם עזבה אחרי כולם ,בשאלות שלה הפתיעה את החכמים .זכרה כל מה שדיברו אישי-החכמה .כזאת התלמדות תיתכן ,רק כאשר לא סתם כך הילד בא לשיעור ,אלא בדיוק יודע ,איפה ייישם את הידע שרכש. כאשר הלימוד מעיק על התלמיד ,אין הוא מניב פרי .כאשר יש לאדם מטרה שאותה אפשר להשיג בלימוד מדעים שונים – ,הלמידה היא עם שמחה וכפלי כפליים מהירה יותר תהיה ההפנמה. ואילו כאשר האהבה משתתפת בהוראה – התוצאה היא כזאת שאין כמוה .האהבה יכולה לסרוק מחשבה של כל חכם, לפעמים כמה מילים בלבד שהמורה אמר מספיקות כדי שתוך רגע אחד האהבה תסביר לתלמיד את כל הנושא ואפילו הלאה תזמין את המחשבה שלו. המתת של אלוהים – האנרגיה ברת הגדולה – האהבה הייתה העיקרית בלימודים של לובומילקה. ובבית בהתעניינות לא רגילה הילדה עקבה אחרי אמא או סבתא המכינות ארוחה למשפחה .ודרשה שפרטי-פרטים יסבירו לה כל עשייה ,וגם בעצמה השתדלה ליצור את סוגי המאכלים השונים .ויצירות מפליאות היו יוצאות לילדה הקטנה. יום אחד בחג ַמסלֵניצָה* קרובי המשפחה באו לסעודת פנקייקים ,אנשים רבים ניגשים לשולחן ,משתי ערימות שולפים פנקייק .אחת מהן אמא וסבתא אפו ,את השניה – לובומילקה .טעם הפנקייקים שלה מצא חן בעיני האורחים יותר מהאחרים. ובשמחה מן הפינה הרחוקה ראתה הילדונת ,איך מהר יותר מהערימה השנייה מתמעטת ערימת הפנקייקים שלה. וכשכל המשפחה הייתה מתיישבת לסעוד בימי חול ,את המרק סבא היה דולה ראשון עם הכף .היה טועם ואומר: ללא ספק אני יודע ,מי הכין את זה .על כזה טעם מעודן ומנעים לא יתעלה אף טעם. נו בוודאי - ,היה מוסיף האב - ,יש בו לא רק מרקם צמחים ייחודי – יש בו הרגש.בקלות לובומילקה הקטנה רכשה בקיאות במדעים ,בבית בכל שבידיה עשתה אומנית מאין כמוה נהייתה וגם ביופייה החיצוני הלא רגיל פרחה. מהחכם המלומד הראשון ,בלי שבעצמה ידעה ,היא נחלה את האמת הגדולה של האהבה .עם אל את רוצה להיות – בעצמך היי אלה. * מסלניצה -חג מסורתי שמשכו שבוע בימי פברואר המאוחרים או ימי מרץ המוקדמים המציין את ביאת האביב ,מתכוננים אליו טקסית ,וכן בחג הזה נהוג לאכול פנקייקים. 37 העשייה שקדמה לנישואים העשייה שקדמה לנישואים הילדים גדלו .הגיעה העת לחפש את האדם האהוב .בעשייה חשובה נערכו פעילויות העוזרות לצעירים. פעמים רבות בערבים במקום מוסכם ,בדרך-כלל מעט מחוץ ליישוב היו מתאספים הוודרוסים הצעירים .הדליקו מדורה, דיברו ביניהם או שרו .ופעם בשבוע הייתה חגיגה בחיק הטבע לכל השלושה או הארבעה יישובים יחד במקום האהוב. בחגיגה המשותפת גם כן הדליקו מדורות ושרו שירים ,ושוחחו .אך היו גם פעילויות שיכולות לעזור למצוא את האהובה או האהוב. חיצונית פשוטות הן ,אך בפשטות הזו משמעות כבירה הייתה. "זורם נחל" "זורם נחל" הנה משחק כזה ,לדוגמא ,היה .בזוגות האנשים הצעירים היו נעמדים אחד אחרי השני ,היו מחזיקים ידיים והרימו אותן מעלה .בהתחלה בחור עם בחור ,נערה עם נערה עמדו .אלה שלא מצאו לעצמם בן או בת זוג או שעמדו ראשונים הלכו אל סוף "הנחל" ,התכופפו ועברו תחת הידיים המורמות אל ההתחלה שלו. העובר דרך "הנחל" לא הביט למעלה .באקראי הוא טפח על ידו של מישהו ובכך זמנית בחר לעצמו בת או בן זוג. הנבחר הלך אחריו וביחד הם היו נעמדים מלפני הזוגות האחרים .וזה שנשאר לבד הלך אל סוף הטור ובאותה הדרך שוב בחר לעצמו בן-זוג. המשחק פשוט ,אך הנה בעצמך תחשוב ,וולדימיר ,שני הצעירים שלראשונה היו אוחזים ידיים ,לא מעט רגשות יכלו לשדר זה לזו ללא מילים .הוקרה ,הודאה ואהבה או מאידך ,דחייה .עם המשך המשחק הזוגות התחלפו ובקלות היה אפשר להשוות ,ידו של מי יותר מכל נעימה לך. סטוּשקה ,דברי " ָ " ַצ' * סטושקה ,דברי" "ַצ' ּ ָ המשחק הזה הוא עתיק מאוד ,הרבה יותר קשה מכל שאר המשחקים-הפעילויות .הצ'סטושקות של ימינו ,אותן עד היום אנשים שרים ,מן המשחק הזה באות. "צ'סטושקה ,דברי" ,משחק לנישואים קדום ,הוא היה כזה .זו מול זו היו נעמדות שתי שורות .האחת הייתה מבחורים צעירים ,והשנייה – בחורות .הבחורה האחרונה בשורה הייתה מקדישה צ'סטושקה בת ארבע שורות לבחור האחרון בשורת הבנים שעמד ממולה .השיר שלה היה מלווה גם בתנועות ריקוד .ברגע שסיימה לשיר את הצ'סטושקה ,מהר הבחורות האחרות היו פעמיים רוקעות ברגליהן ושלוש פעמים מוחאות כפיים .ואם בזמן הזה הבחור העומד ממול לא הספיק לחבר או להיזכר בתשובה ראויה ,הבחורה שרה צ'סטושקה חדשה כבר לבחור הבא העומד בשורת הבנים. אם האיש הצעיר היה מספיק למצוא תשובה הולמת ,נמשכה ביניהם השיחה בעזרת הצ'סטושקות השנונות .אך לעיתים רחוקות כך היה קורה. על-אף שהוודרוסים הצעירים הכירו המוני שירים ,בכל זאת לא כל אחד יכל להתאים תשובה יאה תוך פרק זמן קצר ,קל וחומר כשיריביו העומדים מצידיו מאוד השתדלו להפריע לו בכך שרקעו ברגליהם ומחאו כפיים. אז הנה באחד ממפגשי הצעירים מן היישובים השונים הופיעה לובומילה .חמשת החברים של ראדומיר שראו את הבחורה הלא רגילה ביריד הגניבו מבטים עליה .חברו הקרוב של ראדומיר ארגה ,הוא בכלל לא הסיט את עיניו מהעלמה. כשהתחיל המשחק "זורם נחל" ,ראדומיר ,בדרך-כלל החלטי ומלא העזה ,כשעבר תחת ידי הזוגות העומדים ,ובכוונתו לקחת את היד של לובומילה וליצור איתה זוג ,פתאום לא העז לעשות זאת .בהתכופף תחת הזוגות ,כשעבר ,הרגיש אותה. גם בעיניים עצומות היה מרגיש אותה .אך כשהתקרב ללובומילה אשר עמדה בזוג עם חברה שלה ,רק האט את צעדיו, ואחרי כן בכלל הלך כאילו בחלום ואחז בידו של אחד מהנערים מהיישוב השכן. ואילו החבר שלו ארגה היה יותר בטוח בעצמו .כשהגיע תורו "לזרום בנחל" ,ארגה הגיע עד לובומילה ,לקח את ידה והתייצב עם בת-זוגו הבלתי-רגילה בראש הזוגות העומדים ,זוכה בקנאת כל שאר הבנים. מאוחר יותר שאלו אותו: איך היא החזיקה את היד שלך? החזיקה אותה טוב או שסתם כך ,באדישות? לא יודע - ,השיב להם ארגה - .כלום לא זוכר ,אני חושב ,להטה היד שלי .תגעו ,הנה גם עכשיו נשאר החום הזה.* צ'סטושקה – שיר מהתלי ,בד "כ בן 4שורות) ,דומה לחמשיר( ,לפעמים עם ליווי מוסיקלי .השם עצמו בא משורש המילה שברוסית פירושה "דיבור מהיר" ,וכזה הוא גם קצב השיר. 38 ,וואו ,היא מדהימה! -התפלאו הבנים-הגיבורים - ,היא עוד גם משלהבת ,כאילו איזושהי אש מסתורית לוהטת בה.כל זה שמע ראדומיר ,שתק .גם בו מזמן האש להטה .עוד מאותו הרגע ,כשראה את העלמה הלא רגילה ביריד. ומשהיה מתעורר בבוקר ,לא הפסיק לחשוב עליה .וגם בחלום ראה אותה ,אך אפילו בחולמו לא יכל לגעת בה. תמיד בר הצלחה במעשיו ,היה לראדומיר שם של משורר ,וכאן הנה לפתע לא מצא מילים פשוטות ,לומר את דעתו על הבחורה. כשהמשחק "צ'סטושקה ,דברי" החל ,הוא עמד באמצע בשורת הבנים על-יד החבר שלו ארגה .לובומילה עמדה כמעט בקצה השורה של בנות .כשהגיע תורה עם ריקוד לשיר צ'סטושקות ,קלי קליל היא שרה אותן .ומיד הובהר לכולם :להתחרות עם העלמה הלא רגילה אי-אפשר. במהירות היא הייתה משנה נושאים .שרה בתים שאותם קודם איש לא שמע .לפי התור אחד אחרי השני היא הייתה מנצחת את החבר'ה הצעירים ,אף שצעירה יותר מכולם הייתה. כשבא תורו של ארגה ,בכל זאת תשובה שובבה הוא הצליח להשיב לה ,אף אם אחרי הפוגה קצרה ,הוא ענה לה בארבע שורות ,אבל היא מייד ,בלי לחכות לרקיעות הרגליים ומחיאות הכפיים ,בפתאומיות שינתה נושא והביאה בדיחה שירית כל-כך טובה על השורות האחרונות של ארגה ,שאחז בו בלבול ,הוא אפילו לא ניסה לתת לה שיר מנגד. הבא בתור היה ראדומיר .לובומילה שרה לו עם ריקוד מלהיט בקצב אחד עם השיר שלה: בחור נועז ,חריף לשון ,מוצלח וחברה'מן .באגם הקטן את שמלתי שטפת ,האם שכחת?מישהו צחק כי חשב שזאת בדיחה .מישהו ,כמו גם ראדומיר עצמו ,לא הבין ,על מה דיברה .ואם לא הבין – אז גם אי- אפשר לתת תשובה. וראדומיר לא הצליח להגיד שום דבר ללובומילה .כשתמו הרקיעות ומחיאות-הכפיים המודדות את הזמן המוקצב להכנת התשובה ,הוא הבין כי אם זמנו יילך ,לא יוכל להשיבו ,והאם יכל לתת לזה לקרות? כמו שוכח על הכל ,עשה צעד אל-עבר לובומילה ,עוד צעד ,ועוד אחד .ממש קרוב ניגש אליה .לא מבינים ,מדוע הפר את כללי המשחק ,השתתקו כולם. בלא מילים ראדומיר עמד מול לובומילה .ופתאום כל העומדים בשתי השורות שמעו איך בדממה שנוצרה לפני כולם עם נשימה עצורה ראדומיר אומר את וידוי האהבה הוודרוסי: איתך ,אלה נפלאה ,אוכל לברוא את מרחב האהבה לעולמים.דממו כולם בצפייה לתשובה שהאישה הצעירה שכמו אש מלהיטה תוכל לתת לו. היא פתאום עצמה חסרת בטחון נהייתה .עם מבוכה השפילה את עיני המבט הלוהט ,וכשהרימה אותן ,דמעות זלגו, והיא לחשה: לך מוכנה אני להיות עזרה בבריאה הגדולה.בבחורה המהממת הכיר ראדומיר את אותה הילדה שאת שמלתה שטף בילדות .הכיר אותה ואת ידה לקח .יחד הם הלכו וכבר לא ראו אף-אחד .בשתיקה זו מול זו עמדו השורות ומבטי כולם ליוו את האהבה הפוסעת אל הנצח. 39 טקס קידושי הנישואים טקס קידושי הנישואים וולדימיר ,אתה כבר יודע על טקס הנישואים הוודרוסי וגם כתבת עליו ב"ספר לדורות" .אני אזכיר את עצם מעשי הטקס הגדולים. ביחד האוהבים עמדו לבחור מקום לנחלה העתידית שלהם .בדרך-כלל היא והוא היו הולכים אל מבעד לגבולות היישוב שבו הוא חי עם ההורים ,אחר-כך אל קרבת היישוב שבו היא חיה .ולהורים על כוונותיהם לא היו צריכים להודיע השניים המאוהבים .הן גם כך ביישובים כל אחד הבין וידע על העתיד להיות. על חלקת האדמה שגודלה הקטר או יותר ,אותה הם בחרו ,המאוהבים תכננו את פרויקט החיים הממשיים .במחשבות היו צריכים לתכנן בית ,מיקום למגוון רב של צמחים בצורה כזאת שהכל יהיה בקשר הדדי ויעזור אחד לשני. לובומילה וראדומיר מהר מצאו את המקום לנחלה העתידית שלהם .כאילו שמקודם הסכימו עליו ,הלכו אל מחוץ ליישוב איפה שהייתה חורשה לא גדולה ונחל כמעט לא נראה שנבע ממעיין. גם לפני כן ראדומיר ביקר כאן .היה יושב ,חולם על העתיד ,על החיים עם האהובה. פעמיים בלי ראדומיר לובומילה עברה כאן ברכיבה על סוסה המסור .בעצמה לא ידעה למה ,פעם אחת היא עצרה את הסוס על-יד הנחל ,התהלכה אל החורשה ,התירה את צמתה ,קשרה את השיער בסרט וארוכות עמדה על-יד לבנה קטן. עתה שני המאוהבים עמדו במקום הזה. אהבתי להיות כאן לבד ,הייתי רוצה שתימשך כאן השושלת שלנו - ,אמר ראדומיר. גם ללבי המקום הזה - ,לחשה לובומילה.למחרת ,עוד רק עם עלות השחר ,אל המקום הנבחר ראדומיר הביא כלמעלה מתריסר מוטות-עץ ,נצרי עץ ערבה ארוכים ויתדות לא גדולים ,חרמש בעגלה .רק החל לקצור את העשב ,רואה ,על סוסה לובומילה דוהרת .הוקסם ראדומיר מן המראה ,והמה הלב שלו .שלושה מטרים מגבול החלקה שלהם שלא נראה עודו היפה הנפלאה קפצה מגבו של הסוס שלא נעצר ורצה לראדומיר. יום שחרי לך ,בורא - ,אמרה לובומילה לראדומיר עם חיוך - .מתחיל להיות טוב היום ,החלטתי להביא סרט צבעוני,לציין את מקום הנטיעות העתידיות שלנו. תודה לך על היופי ,אותו את מביאה ליום הזה - ,השיב ראדומיר.לא התנשקו וגם לא התחבקו המאוהבים .לפני הנישואים כזה נוהג לא היה לוודרוסים .ובכך משמעות כבירה הייתה: לפני יצירת הילד את החיבוק והנשיקה הם לא היו הופכים למה שרגיל ביומיום .ולכן ,כשהיה בא הרגע לברוא את הילדים, האנרגיות אצלם היו בנקודה העילאית .וגם מעולם הם לא היו קובעים פגישה. בעצמו כל אחד הלך אל המקום הנבחר ,כשרצה. תמיד ראשון ,עם הזריחה ,כל יום ראדומיר היה בא ,אחרי זמן-מה לובומילה הופיעה על הסוס שלה. כעבור שבוע ראדומיר בנה סוכה הדומה לבית קטן מופלא .שניים וחצי מטר רוחב ושלושה לאורך .תקע את מוטות-העץ באדמה ומזרדים קלע קירות ,את הגג הכין ממוטות וענפים. את כל זה האוהבים חיפו בעשב יבש ,ומבפנים את כל הקירות ,את התקרה לובומילה כיסתה בבד ארוג .ושתי מיטות עשתה :מתחת קש ,מעל חציר ,ואריג כיסה את המיטה. כשהושלמה יצירת הבית הקטן והמופלא ,פעמים רבות האוהבים היו לנים בו ,אך ביניהם מגע אינטימי לא היה .כזאת קרבה לפני החתונה ,לפני בריאת ה"קן" הייתה נחשבת להשפלת הילדים העתידיים. נוסף על כן ,לאוהבים היה מה לעשות .ראדומיר הביא לוח-עץ רחב ועליו באזמל תיאר את תכנון החלקה וציין את הצפון ,הדרום ,המערב והמזרח ,את הינץ ושקיעת החמה ,וגם את הינץ הירח .גם ביום ,גם בלילה היה מסמן בתכנון את עוצמת התנועה ,הכוון של הרוח. לובומילה הרבתה לגשת לקצות החלקה ,ארוכות עמדה שם ובדמיונה ציירה את התמונות עם הנטיעות העתידיות, והייתה ניגשת גם לתכנון של ראדומיר ,השוותה ,שלא תזיק להן הרוח או הצל. כשבא החורף ,פחות לובומילה ביקרה בטריטוריה שלהם של האהבה .בבית ההורים שלה אריגים היא ארגה ,באהבה חולצה לראדומיר רקמה. אבל ראדומיר תכופות ביקר בנחלה העתידית ,כמקודם רשם את תנועת הרוחות ,זכר היכן ואיך שלג נח. כך משנה לשנה עשו את לוח-מזג-האוויר הוודרוסים .בכל משפחה וודרוסית היו כאלה לוחות-עץ עם התרשים ,בדיוק יכלו לחזות אז את מזג-האוויר לשנה ,ואפילו לשנתיים או שלוש .כמובן ,אפשר לחשוב כי פשוט יותר היה להעתיק את לוח- מזג-האוויר מזה של ההורים ,אך לא כל-כך מדויק הוא יהיה .תמונת הנוף שונה בכל מקום ,ורוח יכלה להיבלם בגבעה או עצים .בחורף שונות יכלו להיות טרידות השלג. עם ביאת האביב במחשבות הן של ראדומיר ,והן של לובומילה הושלם התכנון ,בימי האביב המוקדמים הם שוב החלו לחיות יחד בבית הקטנטון שלהם .עתה היה עליהם לסמן את כל הנטיעות ביתד עם סרט ,זה עם זו לתאם את פרטי הפרויקט .כמו כן היה על ראדומיר לחפור באר ולגדר את המעיין. שבועיים נשארו עד שיהיה אפשר לנטוע את הנטעים באדמה ,והאוהבים החלו להתכונן לקידושי הנישואים. תחילה הלכו אל היישוב שבו חי החתן ,אחר-כך אל היישוב של הכלה .ולכל בית היו נכנסים ואת בעלי הבית הזמינו לחתונה .בכל בית בהתרגשות ציפו לביאה שלהם .כל אחד רצה להביט על האהבה שלהם ולהחליט על המתנה לביתם החי לעתיד .כשהיה נכנס הזוג הצעיר לגן ,לחצר המשק או לבית ,מעט מילים הם היו אומרים לבעלים .אמרה אחת בלבד לכל אחד .כזאת הנה לדוגמא" :הו ,מה יפה עץ-התפוח שלכם" או "נבון המבט אצל החתלתול"" ,חרוץ ומנומס אצלכם הדובי". לכל אדם ששמע את שבח המאוהבים לאילן הצומח בגן או לחתלתול החי אצלם זה היה אומר הכרה בחיים היפים של בעלי המקום וכן כי גם הם עצמם היו רוצים שיהיה להם כזה צמח או בעל-חיים. 40 לא הזמינו לבית את הצעירים וכלל לא כיבדו אותם .לא פשוט אצל הוודרוסים כך היה נהוג .הן לא יהיה יפה ,אם יסרבו הצעירים להזמנה ולכיבוד ,אך אם כל פעם היו מקדישים את זמנם להתארח ,לא היו מספיקים לעשות את הסבב בין כל המשפחות עד החתונה. מעט הפר את הכללים ארגה ,חבר מהילדות של ראדומיר .כשאל ביתם נכנסו האוהבים ופתחו לדבר עם האב ,לפתע ארגה הופיע ,מן האורווה הוביל אחריו את סוס-הפלא שעורר את התפעלותם של כל בני היישוב ,בהתרגשות דיבר: נא קחו ממני סוס .כמקודם הוא לא מתיר לאיש להתקרב אליו ,מאז לובומילה אילפה אותו ביריד.בערמומיות האב הביט על הבן ,אמר: ארגה ,אולי אתה זה שלא נותן לאיש לאלף אותו? וגם בעצמך משום-מה לא עושה זאת.קצת נבוך ,השיב ארגה: לא מאלף אותו .החלטתי ,שתמיד הסוס הזה יהיה חופשי ,אבל עכשיו שיניתי את דעתי ,קחו אותו ,זה ממני- ,והושיט את המושכה ללובומילה. תודה - ,בתשובה לובומילה אמרה - ,לא אוכל לקחת אותו ,לאדם אחר הוא רגיל ,אך אם הוא הוליד סייח ,אנו נודהלך ,אם תיתן לנו אותו במתנה. כשסיימו הצעירים לסובב בנחלות ובא היום שנקבע לכולם ,לאור השחר משני היישובים מיהרו לבוא לחלקה שלהם גם הילדים ,גם המבוגרים ,גם הזקנים. נעמדו האנשים לאורך ההיקף של חלקת האדמה שהצעירים סימנו בזרדים היבשים .ובמרכז ,על-יד הסוכה התנשאה גבעת אדמה ,מקושטת בפרחים .על הגבעה הזו ראדומיר עלה ,את דבריו הנרגשים על פרויקט הנחלה העתידית הציג לפני האנשים שהתאספו. ובכל פעם כשהיה העלם מצביע על המקום שבו נועד לגדול כזה צמח או אחר ,מקרב המקשיבים לו היה יוצא אדם ונעמד במקום שעליו ראדומיר הצביע .בידיו האדם הזה החזיק את שתיל הצמח שבשמו נקב ראדומיר .ולכל אדם חדש שהיה יוצא קדימה קדו קידה כולם .הן האדם הזה זכה לשבח הצעירים ,כשהיו עושים סבב בין הנחלות ,על כך שהצמיח דבר נפלא. וזה היה אומר כי הוא ראוי לשבחו של הבורא – האב לכל ,האלוהים שאת כולנו אוהב. כשסיים ראדומיר להכריז על הפרויקט ,ירד מן הגבעה ,ניגש למקום שבו לובומילה שלו עמדה ובהתרגשות ובלב נפעם עקבה אחרי כל המתרחש ,בידה לקח ,באווירה חגיגית הוליך אותה אל התל .עתה על הגבעה ביחד המאוהבים עומדים. וראדומיר דבריו משמיע לפני כולם: כאן את מרחב האהבה לא רק אני בראתי .הנה ,אנשים ,לצדי ולעיניכם ,השראתי המקסימה.בהתחלה לפני כולם הבחורה השפילה את עיניה ,אך מוטב עלמה לקרוא לה. לכל אישה יש היופי שלה .אך בחיי כל אישה יכולים להיות רגעים ,כשעל כולם היא מתעלה .בתרבות של היום רגעים כאלה אין .אבל אז... הנה לובומילה נשאה את מבטה לאנשים. בקול התפעלות אחד התמזגו קולות הנוכחים .חיוך לא עז-מצח ,אך נועז מאיר על הפנים שלה .כל כולה היא מלאה באנרגיה של האהבה .עז מתמיד הסומק על הלחיים .הגוף של העלמה השופע בחיי בריאות ואור העיניים בחום נעים עטפו את האנשים ואת כל המרחב סביבם .לרגע אחד נדם הכל מסביב. בכל יופייה נגהה האלה הצעירה לפני האנשים .הוקסמו הם מן המראה המעורר התפעלות שכזאת. ועל-כן לא מייד בהליכה מתונה ,בליווי בני כל המשפחה מגדול ועד קטן ,הורי הבחורה ניגשו לתל ,עליו המאוהבים עמדו. מלפני התל הם נעצרו ובהתחלה המשפחה החוו קידה לצעירים ,אחר-כך האם שאלה את בתה – העלמה: בך כל החכמה מהדורות המייסדים של משפחתנו ,אז ,בתי ,אמרי לנו ,האם את עתיד האדמה שאותה בחרת אתרואה? כן ,אמא ,רואה - ,לובומילה ענתה. בתי ,אמרי לי - ,המשיכה האם - ,המוצא חן בעינייך הכל בעתיד המתואר ? הפרויקט המתואר הוא ללבי .אולם בכל זאת רוצה אני להוסיף אך מעט משלי.מהתל מהר קפצה ,ופתאום בין האנשים רצה העלמה אל קצה הגן העתידי .נעמדה ואמרה: כאן עץ עם עלווה מחטנית צריך לצמוח ,ולידו לִבנֶה .כשהרוח תנשב מן הצד ההוא ,עם ענפי האורן היא תיפגש ,אחר-כך עם הענפים של הלבנה ,ואחרי כן מענפי האילנות שבגן תבקש הרוח מנגינה לשיר .על עצמה במדויק היא לא תחזור אף פעם ,אך בכל פעם תסב נחת לנשמה .כאן - ,הבחורה רצה קצת הצידה - ,כאן פרחים צריכים לגדול .בהתחלה שילהט הצבע האדום ,כאן מעט מאוחר יותר הצבע הסגול ,כאן בורדו. כמו פיה ,בגן העתידי רקדה הבחורה הצעירה .ושוב תזוזה החלה בין האנשים הנשארים במעגל ,ממהרים ,בידיהם זרעים נשאו אל אותן הנקודות על האדמה שעליהן בלהיטות הצביעה העלמה. כשסיימה את הריקוד שלה ,שוב היא רצה לגבעה ,לצד הנבחר שלה נעמדה ואמרה: עתה כאן יהיה המרחב נפלא .תמונה פלאית תצמיח האדמה. לכל האנשים אמרי ,בתי - ,לעלמה שוב האם פנתה - ,מעל כל מה שבמרחב הזה הנהדר להפליא למי העטרה? מכלבני-האדם ,שעל הארץ חיים ,בידך להניח את העטרה על ראשו של מי היית יכולה? והכלה הסתובבה לחתן ,אמרה: ראוי לעטרה הוא זה אשר מחשבתו יכולה לברוא את העתיד אשר נפלא הוא - ,ובידה נגעה בכתפו של האהוב העומדלצדה .הוא כרע לפניה ברך .ובחגיגיות על ראשו העלמה הניחה זר-עטרה יפהפה שאותו בידיה מעשב ריחני ופרחים קלעה. אחרי כן שלוש פעמים בידה הימנית העבירה בשיערו של הזוכה בעטרה ,וביד שמאל קלות כופפה את ראשו לכוונה .אחר-כך התרומם על רגליו ראדומיר המקודש בעטרה .ולובומילה ירדה מן התל ובכניעות קלה את ראשה הרכינה לפניו. 41 ועתה ,כנהוג ,לגבעה ניגש אביו של העלם עם כל המשפחה .עם התקרבו לתל ,בהבעת כבוד הוא נעצר ,ושאל האב את בנו הנושא את העטרה ,כשמעל כולם הוא נשגב: מי הוא אתה בר המחשבה היכולה לברוא את מרחב האהבה?וראדומיר נשא תשובה: אני הבן שלך ובנו של הבורא. על ראשך העטרה הונחה – מבשרת הייעוד הגדול .מה תעשה אתה ,בר העטרה ,כשבידיך השליטה על המרחבשהוא שלך? אברא עתיד נפלא. מאין כוח והשראה תשאב ,בני והבן המקודש בעטרה של הבורא? מהאהבה!ושאלה חדשה נשמעה: דרך היקום כולו יכולה להיות האנרגיה של האהבה .איך תוכל לראות את ההשתקפות של אהבת היקום על הארץ? אבי ,יש נערה אחת ,ובשבילי – היא ההשתקפות של אנרגיית האהבה שביקום על פני הארץ - ,במילים אלו הוא לעברהעלמה ירד ,בידה לקח ועל הגבעה שוב העלה אותה. ושתי המשפחות ,מתאחדות לקבוצה אחת ,התחבקו ,ובידחו וכולם צחקו. אחר-כך לכולם העלם הודה ,והחלו כולם לנטוע את הדורונות החיים שלהם באותם המקומות שעליהם מקודם הצביע. מי שלא נקבע בשבילו מקום לנטיעה הלכו לאורך הגבול המסומן של החלקה ובשיר ותהלוכה במעגל זרקו זרעים לאדמה שהביאו עמם .רק כמה דקות עברו ,וכבר ניטע הגן המופלא .ושוב העלם המקודש בעטרה הרים ידו מעלה ובשקט שנוצר אמר: החיות שהעניק לאדם הבורא ,שיחיו בחברות על-ידנו.ואלה שהכינו בשבילם בעלי-חיים כמתנה היו ניגשים לסוכה ,נושאים בידיהם חתלתול או כלבלב ,או מובילים אחריהם עגל ,דובון .ארגה ,הוא החבר של ראדומיר ,הביא להם את הסייח שהבטיח. אחר-כך מהר בעזרת גדר-נצרים הצמידו מכלאות לסוכה .ולאחר מעט זמן מקום המגורים הזמני של הזוג הצעיר התמלא בבעלי-חיים ,גם הם צעירים .ולכך משמעות גדולה הייתה :בהתערבבם זה עם זה ,לעולם בחברות הם יחיו ,ידאגו ויעזרו אחד לשני. אחרי שקיבלו הצעירים את הדורונות ,שוב הם הודו לכולם ואחרי-כן ,כנהוג ,החלה החגיגה השמחה עם המחול במעגל והשירים .ואילו הם עצמם יחד עם חברי המשפחה פרשו כל אחד לביתו .עתה שני לילות ויום אחד הם לא יראו זה את זו. ובזמן הזה מיטב האומנים משני היישובים יעבירו את ה"שלד" של הבית מעץ ,שמקודם הוכן ,לנחלה ,ישימו גג ,רצפה, יסתמו את כל החריצים בעשב ובטחב .יביאו הנשים את הפירות הטובים ביותר לבית החדש .באריג-פשתן שתי האמהות יכסו את המיטה .ובלילה השני כל האנשים עזבו את הנחלה .מעליה ריחפה האנרגיה של האהבה בציפייה לצעירים המאוהבים. *** הסתכל מה שיוצא ,וולדימיר .המשפחה הוודרוסית ,במקרה הזה המשפחה של לובומילה הקטנה ,קיבלה את הופעת רגש האהבה בילדה כמתת מאלוהים .והתייחסה להופעת הרגש הזה כלחבר חדש של המשפחה שלה שאלוהים שלח כדי שיהיה עוזר בחינוכה של הילדה הקטנה .ואולי גם המחנך הראשי .כתוצאה ,סבתא עזרה לילדה להבין ,מה האנרגיה הגדולה של האהבה רוצה ממנה ,כשבשפה פשוטה ומובנת לילדה הורתה על מעשים קונקרטיים. בהשראה הילדה מתחילה להכיר מדעים ,את צידי החיים השונים ,בשכללה את הגוף והרוח שלה. למי הייתה ההשפעה הרבה ביותר בהצלחה של לובומילה? לסבתא ,למורים המלומדים החכמים ,לילדה עצמה או לאנרגיה הכבירה ,שהיא תמיד כמעיין מתגבר ,של האהבה? אני חושב ,אם להשמיט את המאמצים של אנרגיית האהבה ,אז כל שאר המשתתפים בחינוך של הילדה ,ספק אםהיו מצליחים להביא אותה אפילו למחצית המושג. כלומר ,אירעה הבריאה במשותף והשמחה לכולם מראותה .והרי זה בדיוק מה שחפץ האל מהאדם. אני מסכים .טקס הנישואים עצמו – זה בכלל חג-יצירת-מופת שאין למעלה ממנו ביופי ,במשמעות וברציונליות שלו.אם להשוות אותו לטקס הנישואים היום ,אז יוצא שנעשינו אידיוטים עובדי פולחן נחות .מה נשאר לצעירים אחרי החתונה המודרנית? זכרונות על הטיול במכונית משום-מה ל"אש-התמיד" ,החינגה השתויה בבית-קפה או במסעדה ,הצעקות "לחיים" והנשיקות הפומביות שמבזבזות את האנרגיה שנועדה לעיבור הילד. אחרי טקס הנישואים הוודרוסי לצעירים נשארים לא זכרונות ,אלא בית ריאלי שבשמחה בנו מיטב אומנים ,גן עם מגוון רב של צמחים שניטעו בידיים של קרובי-משפחה ,חברים ,שכנים לפרויקט של הזוג הצעיר המאוהב. למעשה נשאר להם המרחב האמיתי של האהבה .ה"קן" הקדוש ,האלוהי באמת ,החי שבהמשך יתרחש בו עיבורהילד. כעדים בטקס הנישואים הוודרוסי מופיעים לא שני חברים ,כמו היום ,אלא כל קרובי-המשפחה ,כל אנשי הסביבה, וחותמים לא על פיסת נייר ,אלא בבריאה חיה על האדמה. הנה גם הצעירים ,כאן ביחד הם נבחנים לפני כל היישוב כשמספרים על הפרויקט שלהם לנחלה השושלתית העתידית. וודאי אצדק אם אומר כי מה שהם מציגים ,לאין ערוך עולה על הדוקטורטים של ימינו. כמובן וללא ספק ,ההגשמה החומרית של המרחב החי ,הבית ,המשק ,היופי של המעשים ,בעזרתם כל זה נברא ,הם גורמים חשובים .אך לא פחות חשוב הוא עוד אספקט אחד מדהים .תראה ,את הצעירים מי מקדש? לא הורים ,לא איזשהו אדם זר מהלשכה לרישום נישואים או כומר שלרוב רואים אותו בפעם הראשונה והאחרונה. 42 לובומילה בעצמה מקדשת את ראדומיר! לפני כל הנוכחים היא מניחה על ראשו עטרה .אכן הילדים של האל יכולים לעשות כזה מעשה .הגורם הפסיכולוגי הזה הוא לא פשוט כפי שהוא נראה על-פניו. אדם שמאפשר לרשום את האהבה שלו לאנשים ארעיים ,בתת-מודע כבר מוריד מעצמו את האחריות לגורל העתידי של המשפחה. היום מוסכמות רבות בין הזוג הצעיר הרושם את נישואיו לאלוהים .אלה הם גם הברכה של ההורים ,גם הרישום בלשכה ,גם הכומר בכנסייה .בין הזוג הוודרוסי הצעיר והאלוהים – אף אחד .מכאן שרק האלוהים עצמו יכול לברך את הנישואים שלהם. והוא אכן עושה זאת בממשות עוד לפני הנחת העטרה .הוא שולח להם אהבה הדדית .הוודרוסים ידעו איך לקבל אותה ולעשותה נצחית. אז מה התרחש לפני יצירת האדם בעידן החיים הוודרוסי של בני-האדם? 43 בריאת האדם בריאת האדם נערך טקס קידושי הנישואים .אך הצעירים לא מייד קופצים למיטה לעשייה הידועה בליל הנישואים הראשון אחרי שתיית השיכרון בחתונה .קרובי המשפחה לא מכריחים אותם להיכנס למיטה ולאחר-מכן לכל הנוכחים בחתונה להראות את הסדין עם כתמי הדם ,כמו שהיו עושים זאת בטקסי חתונה רבים ,במיוחד בקווקז. המאוהבים הצעירים הולכים ,כל אחד לבית ההורים שלו .ישנים ,אחר-כך הטבילה-הרחצה .ובפעולות האלו גם כן טמונה משמעות גדולה. נמוגות ההתרגשויות הרבות מהגשת הפרויקט של הנחלה ,מהנישואים עצמם ,איפה שהם לגמרי היו עסוקים זה בזו ונמצאו בשיא המתח הנפשי ,אף כי היה נעים. הם נחים ,משתקמים בשינה בבית ההורים שלהם ,כמובן ,כשחושבים ,היא עליו ,הוא עליה. אחרי יומיים מתרחשת הפגישה הראשונה שלהם כשל בעל ואישה .ולקראת הרגע הזה הכל מוכן לבריאת הילד שלהם. העניין כאן הוא לא רק בנוחיות החומרית .כמובן ,חשובים הבית ,מקום אחזקת בעלי-החיים המוגן מפני קור ,גם הגינה והגן. אך בנוסף ,יהיו חשובים המצב הנפשי והפיזי של הצעירים. לפני השחר התעורר ראדומיר .את אף אחד לא העיר ,את הנזר חבש על ראשו ,לקח עמו חולצה ,רקומה בידיו אמו. הוא רץ לנחל שנבע מן המעיין. הירח האיר את הדרך לפני הזריחה ,ועוד המחרוזות המכוכבות נצנצו במרום .התרחץ בנחל ואת החולצה לבש ,מהר הלך אל הברייה היקרה לו מכל .התבהרו השחקים. והנה הוא לבדו עומד במקום הזה ,איפה שלשני היישובים החג הצוהל היה לא מזמן ,המקום שעם חלומו הוא ברא. איזו עוצמת תחושות ,רגשות יכולה להיות באדם ברגע כזה – לא יובן למי שלא חווה זאת אף פעם. אפשר לומר ,רגשות ותחושות אלוהיים הופיעו באדם .בלב הומה הם גברו והתעצמו בצפייה לקרן אור השחר שבה... הנה היא! היא ,לובומילה שלו שאין נפלאות ממנה! בקרן האור השחרית מוארת ,היא רצה לפגוש אותו ואת הבריאה שלה. חיזיון בהתגלמות של אישה אץ לראדומיר .אין כמובן גבול לשלמות ,אך פתאום לשניהם הזמן עצר .בערפל הרגשות הם נכנסו לבית החדש .על השולחן מיני מאכל רבים ,הניחוח המושך של פרחים יבשים נודף מן האריג הרקום ,בו מכוסה המיטה: על מה אתה חושב עכשיו? -בלהט הלחישה היא שאלה אותו. עליו .על הילד העתידי שלנו - ,ונרעד ראדומיר בהביטו על לובומילה - .הו ,כמה שיפה את! -לא התאפק ובעדינותבידו נגע בכתפה ובלחי שלה. לא פשוט שמחה על הלב הייתה ללובומילה וראדומיר :ברינה חסרת קול הם הביטו זה על זו. "בעלי - ,ללא הקול בלבה לובומילה לחשה - ,בעלי ,תודה לשמיים ולכל היקום .איזה אושר – חיים בתוך אהבה אתה נותן לבני-האדם ,אלי הצודק". "אשתי" - ,במבטו על לובומילה ראדומיר חשב .היה כמעט עוצם את עיניו ,ופוקח אותן שוב ,כדי כאילו לפתע לראות אותה .כחיזיון הטוב ביותר שיש בעולם .כמו הופעת האלה החשובה ביותר לפניו .אך לא "כמו" הוא ראה לפניו את האלה לובומילה .בממשות אלה ראדומיר ראה. הנשימה החמה את שניהם עטפה ונשאה אל המרום הלא נודע. במיליוני השנים בפרטים איש לא יוכל לתאר את מה שקורה לו ולה ,כאשר באהבה בפרץ הדדי בהתמזגם לאחד למען הבריאה יוצרים בני-האדם את שדומה להם ולאלוהים. אך בוודאות ידעו האלים-בני-האדם נושאי התרבות הוודית :כאשר הפלא שאינו מוסבר קורה באיחוד השניים ,בהמשך הוא עצמו כל אחד יהיה .ובו בעת ברגע שאין לו הסבר היקום נרעד כשהמראה לעיניו :ברגליה היחפות על-פני הכוכבים ,אל הארץ שואפת ,מחישה את פעמיה הנשמה של התינוק ,על-ידי עצמה מגשימה את ההתגלמות של השניים והשלישי ביחיד. הזריחה עברה ליום המאושר .ועלתה השמש מעל פני הארץ .ויותר באור בקרן דקיקה היא האירה אל המקום ההוא שבו עמדו על הארץ האלים .ויותר מאור החמה בנוגה לא נראה ומבורך אנרגיית האהבה ,המתנה לאלי הארץ מאלוהים, הציפה אותם באורה שלה .ושמחה צוהלת לאנרגיית האהבה הייתה! אך האם יש לה תבונה? כן! כרגשות כולם – הם חלקיקי התבונה ,בין כולם חשובה ביותר היא הייתה לאלוהים .כשחולל את בריאת הארץ הגדולה ,דיבר אלוהים לאהבה: מהרי ,אהבתי ,מהרי בלי ההרהור .עם הניצוץ האחרון שבך מהרי .באנרגיית הברכה הכבירה עטפי אותם ,את כלהבנים והבנות העתידיים שלי. ועתה ,כאשר באהבה התרחש העיבור מלובומילה וראדומיר ,קראה האהבה לאלוהים: אינך נראה ,בורא כביר .אולם נראים הם הילדים שלך .וכן גם לא נראית הייתי .עתה רואה אני השתקפותי על פניהילדים שלך .הם שלך וכאילו הם שלי .את הילדים שיהיו להם רוצה אני לפנק ולהבין ,איך מראש יכולת לצפות אתה ,הבורא הגדול ,כשמפניך את כל כולי ללא יתרה נתת? איך יכולת לחזות את הברכה הארצית? בכל ָהדָרך ובגדולתך הופע נא למראה הילדים. בלחש רוח שכמעט בה לא חשים האלוהים השיב לאהבה: בהופעתי להסיח את הילדים שלי מבריאתם הגדולה וברת ההשראה לא אחשוב .והן את ,אהבתי ,אל צרבילבבותיהם הצעירים בפרץ הרינה שלך .זוכר אני ,איך בי צרבה הברכה של האנרגיה אשר לך .ומרגיש אני ,כמו אז ,עכשיו עם הרינה בילדים שלנו את צורבת. אלי ,אין זה צורב ,אלא מחמם .אמרת "ילדים שלנו" .אך מעט עבר בי רעד ,לרגע התעצמה בי האנרגיה .אולם עצרתיבעדה ,ולא היה צורב להם .אמרת "ילדים שלנו" ,אז זה אומר שהם גם טיפ-טיפה שלי. -הנולדים באהבה יבינו ,מי להם האב ומי האם. 44 *** וולדימיר ,אולי לא קל ,אך בכל זאת נסה להבין .כלל לא המגעים האינטימיים היו העיקריים בעיבור הילד אצלהוודרוסים .מה שהיום מחוללים בני-האדם במיטה ,כשקוראים לעשייה הזו לעשות אהבה ,רק פוגע באהבה ,את האלוהים משפיל .אך רק לרגע הם מקבלים את הסיפוק מהתאווה ,והוא ,וודאי אפילו במאית לא ישתווה למה שהועיד אלוהים לאדם. לא מטרה לסיפוק הגוף ראו אחד בשנייה הוודרוסים ,אלא את האחר. כאשר בלובומילה ובראדומיר הופיע הרצון לברוא את הילד ,הם לא ראו אותו לחוד מהם .תרבות הרגשות אחרת הייתה בזמנים ההם .הבעל והאישה האוהבים אחד את השנייה ראו את הילד ,הוא בה ,והיא בו .ומזה שונות היו הלטיפות, הנשיקות ,הנגיעות .לא בתשוקת המשגל הם נמשכו אחד לשנייה .אלא בשאיפה הכבירה לבריאה המשותפת. וראדומיר ,כאת ילדו ,חיבק לובומילה .ובידו בעדנה ליטף את שיערה ,נגע בחזה הטוב שלה ,ליטף את כתפיה ,את כפות-ידיה נישק .היא בידיה בפנים ובכתפיים שלו נגעה .בעדנה אחזה את צווארו ואל החזה שלה ,כתינוק קירבה... יש בעולם כתבים רבים המנסים ללמד אנשים את הקרבה האינטימית .אך לא היה ,לא יהיה כזה כתוב שיוכל לתאר את עיבור הילד אצל הוודרוסים. כאן לא תפקיד ראשי היה לגוף של המאוהב והמאוהבת .הגוף בסך-הכל מילא את רצונם של שני בני-האדם .בזמן כזה במימד אחר היו השניים .וכשהיה נשלם המעשה בר הגדולה ,לארץ הם היו שבים .לא רגעי ובר-חלוף היה הסיפוק ,אותו הם קיבלו .לעולם הוא היה נשאר עמם ,כאילו בשלב אחד היה מרומם את האדם אל השלמות העילאית. אז הנה ברגע הבריאה ראדומיר כבשכחה ,כאילו עוד לא חזר מן המימד שקודם לא ידע ,נישק את לובומילה ,כאת ילדו שרק נולד ,ונרדם בחלום המאושר .לא יכולים שלא להירדם הגברים ,אולי מפני ששוב רוצים הם לחזור לשם. ואילו לובומילה לא ישנה .כאילו חשה את החלקיק הלא רגיל בתוכה .מהמיטה קמה ,לחלון ניגשה .אליו השמש האירה וחילקה את אדן החלון לחלק הבהיר והמוצל. על-פני גבול האור והצל עם אצבע לובומילה עברה .סביב שורש כף-היד שלה היה קשור סרט מפשתן ,אז היא הניחה אותו על מפגש הצל והאור .תמיד את רגע בריאת הילד הוודרוסים ציינו. בהמשך ,באותו מקום שבו התרחשו הנישואים עץ נטעו ,אחד כזה שגזעו יהיה ישר .ממולו נטעו את העץ השני באותו רגע שבו על אדן-החלון האור והצל במפגש שלהם היו באותו מקום שבו הונח סרט הפשתן .את העץ השני היו נוטעים בצל מהגזע הראשון .כזה מעשה איפשר להם להיזכר תמיד ברגע יצירת הילד .וההורוסקופ ,אם יחושב החל מהרגע הזה ,תמיד מדויק יותר יהיה .ואף-על-פי שידעו הוודרוסים על מיקום כוכבי-הלכת ,על השפעתם על הגוף האדם ,הם ,על-אף גרמי השמיים ,יכלו לחולל מעשים צלחים ,לשליטתם האנרגיה הגדולה נתונה הייתה. בהמשך ,בין העצים האלו היו שופכים את מי-השפיר ושמים את השליה באדמה .והאדם שהתבגר שכב לישון במקום ההוא ביום הולדתו .מיקום כוכבי-הלכת השתנה מעט משנה לשנה ,ובשנתו בליל כזה יכל לחוש האדם את כל המידע הבא מהיקום .לא עם המודע ,יותר וודאי עם התת-מודע ,עם ההרגשה – עד כל הארצי שהאל ברא .ואם היה איזה מיחוש או צער, במקום הזה הופג הוא בשינה .אך לעיתים נדירות מאוד יכל מיחוש לפקוד את גוף הוודרוסים. המקום ,בו חל העיבור שלהם ,בעיקר שימש להם לשינה ,התוודעות לעולם ומלואו. 45 על טלגוניה אפשר להתגבר על טלגוניה אפשר להתגבר אנסטסיה ,שמעתי :החכמים המלומדים ידעו איך להתגבר על תופעת הטלגוניה ,אני מתכוון להשלכות של יחסי מיןלפני הנישואים .אם לאישה היה סקס לפני שנישאה ,אז כפי שנודע עכשיו ,לגבר הראשון שלה בהכרח תהיה השפעה על החיצוניות והאופי של הילד שיהיה מהגבר האחר ,נו ,לדוגמא ,הבעל שלה .אם לפני העיבור של הילד הם יעברו את טקס הנישואים שעליו את סיפרת ,אז ההשלכה של היחסים שהיו לאישה לפני הנישואים תוסר אחת ולתמיד? וולדימיר ,לא תמיד הילד צריך להיות דומה לגבר הראשון .קורה שעוז חוויית המאורע החדש ,התחושה הרגשיתמוחקים את המידע על היחסים הקודמים שלא עלו יפה .אך בכל זאת לוודרוסים יש טקס שביכולתו לעזור למחוק את הישן שלא צריך .את הגבר ,את האישה הוא מטהר ,על שלוש מחשבות להשתתף בו .של מי הן ,בעצמך נסה להבין. יותר טוב ישר בעצמך ספרי ,אנסטסיה .אצלי גם כך כבר הראש לוהט מרוב כל המידע הזה. טוב ,אספר .אך חשוב מאוד שהאנשים בעצמם ילמדו להסיק מסקנות הדרושות להם. הם ילמדו מתישהו ,אבל עכשיו יותר טוב שתספרי על זה ,כי העניין מאוד חשוב. אז שאל את השאלה המעוררת בך את העניין הזה במידה המלאה. איך זה במידה המלאה? וולדימיר ,הן ידוע לך שהתופעה הזו נוגעת לא רק לנשים ,אלא באותה המידה גם לגברים .ליחסים של הגבר לפניהנישואים בדיוק אותה השפעה על הילד העתידי .ומנערה הגונה ביותר ובתולה יכול להיוולד לא ילד שלה ,אם הגבר אינו בתול .אתה יודע על כך ,וולדימיר ? כן ,אנסטסיה ,זה ידוע לי ,לצערי .קראתי על איך שחייל סיים לשרת בצבא ובדרכו הביתה השתכר בתחנת-רכבתושכב עם פרוצה-אסיאתית .בא לכפר שלו ,התחתן עם בחורה שחיכתה לו ,נולד להם ילד עם עור שחום ועיניים כאלה כמו לאסיאתים .כולם האשימו את הבחורה ,למרות ששם בסביבה אפילו לא היה זכר לאסיאתים .אבל חשבתי לי ,לא בהכרח צריך לדבר גם על גברים. בהכרח גם על גברים צריך לדבר :להם עיקר התפקיד בטקס.והטקס הוא כזה .במקום שבו חיים בני-הזוג בטבע הגבר צריך להציע מיטה תחת שמי כוכבים .בעצמו עליו להציע לעצמו ולאישה שלו .במשך שלושה ימים עליהם לצום ,שלושה ימים לישון תחת השמיים הככובים .ובכל פעם לפני השינה הגבר את האישה שלו ירחץ במים ממעיין ואת עצמו גם כן .הגבר ינגב את האישה במה שארוג מפשתן ,אך לא גם את עצמו, אלא רק בידיו יסיר את טיפות המים מגופו .רטוב עדיין ,הגבר צריך לשכב עם האישה במיטה .בכל שלושה הימים האלה קרבה אינטימית לא תהיה ביניהם. בלילה הראשון בטרם יירדמו תחת השמיים המכוכבים ,שיסלחו אחד לשנייה על העבר ,ומן ההתחלה ,מהלילה הראשון ,שידמיינו על הילד העתידי. הגבר צריך לחשוב שהילד יהיה דומה לאישה שלו ,והאישה ,שתדמיין אותו דומה לגבר. כששלושת הימים האלה יעברו ,אפשר לבוא בקשר האינטימי ,כוכבי-הלכת ימחקו בהם את המידע על העבר ,על הילדים שלא קיבלו ראשית לחייהם. אולם לפני שיקיים את יחסי המין עם האישה ,הגבר גם יקדש אותה לנישואים .בטקס הנישואים הוודרוסי בחורה עושה זאת :היא מניחה את הזר-העטרה על ראש הנבחר שלה ,אך בטקס שעליו אני מספרת לך הגבר יקדש את האישה. את הטקס הזה לא חייבים לעבור אותם בני-זוג שביחד חיפשו את המקום לנחלה העתידית שלהם ,מצאו אותו וחיים בו. למה הם לא חייבים? החיפוש עצמו ,כבר שלושה הימים הראשונים של הדאגה למקום החדש יטהרו אותם ,אם במשך שלושה ימים הםיחלמו על הילד העתידי עוד מבלי לשים ראשית לחייו... אנסטסיה ,ואיפה המחשבה השלישית? אמרת ,צריך שלוש מחשבות ביחד. כן ,אמרתי ,ובמקרה הזה שלוש מחשבות היו .כבר בלילה השלישי ,כשהגבר והאישה ישנו תחת השמיים ,במחשבהשלו עזר להם הילד העתידי. ואיפה הוא היה? שם ,איפה שכל הילדים מחכים להתגלמות בגוף גשמי לפני ההתעברות.אז הנה זה כל הטקס שאותו חכם מלומד גדול חישב והעניק לאנשים ,ובעצמו שמח ,עד כמה שהטקס הוא בר השפעה. יותר משפחות מאושרות נהיו בזכותו. הכל הבנת ,וולדימיר ,על הטקס הזה תוכל לספר לאנשים? בטח ,הבנתי ,הכל אני אספר. ולא תוסיף מאום לסיפור שלי ? לא ,לא אוסיף. אז לא מועיל הטקס יהיה. איך? למה? לא תפעל המחשבה של האמהות והאבות שלנו. אה ,נכון ,אמר לי על זה הסבא ,שאנחנו צריכים להודות לפניהם באשמה שלנו .אני אזכיר על כך לקוראים .אם כי לאכל-כך מובן לי ,למה דווקא הדור שלנו צריך להרגיש את החרטה? הרי לא אנחנו הסתרנו והכחדנו את התרבות שלהם. כמובן ,אפשר גם כך לחשוב" :לא אנחנו" .אך יוטב אם מחשבה אחרת תבוא. -איזו? 46 לדור שלנו הכבוד הגדול והברכה להשיב את תרבות ההורים הקדמונים שלנו .לקשור עמם את החוט הקרוע .רק אז הגילויים הגדולים יחלו באנשים .רק אז המחשבות של הורינו יעזרו לשלנו .ואילו כעת אי-ההבנה שלנו מאלצת אותן להיות כנגדנו. 47 הפסיכולוגיה של היווצרות והופעת האדם לעולם הפסיכולוגיה של היווצרות והופעת האדם לעולם בהתייחסות לנושא הזה ,מראש צריך לציין כי לפי המידע של אנסטסיה ,תהליך העיבור ,ההיריון והופעת האדם לעולם – בעיקרו הוא תהליך לא פיסיולוגי ,אלא פסיכולוגי .זוהי פסגת היצירה במשותף של גבר ואישה .זוהי תוצאת העבודה העילאית של המחשבות ,הרגשות ,האינטלקט שלהם. בתחילה אצלי ,כמו גם ,אני חושב ,אצל קוראים רבים ,כזאת טענה עוררה תמיהה ,והנה על-כן אציג את הדו-שיח שלנו בנושא הזה יותר במפורט. אנסטסיה ,נו אבל למה את אומרת שהוא פסיכולוגי בעיקרו? הרי בבטן של אמא מתפתח עובר ממשי ,חומרי.האישה חווה תחושות פיסיולוגיות ממשיות ,לפעמים כאבים .המון ספרים נכתבו בנושא ההריון והלידה ,ובחלק מהם בפרטי- פרטים מסופר ,מה ואיך אישה הרה צריכה לעשות דווקא ברמה הפיסיולוגית .זה אומר שבכל זאת במקום הראשון פיזיולוגיה. כן ,אכן כזאת דעה הושרשה היטב בחברת בני-האדם ,זאת עובדה מאוד מעציבה והיא אומרת על כך שהמרכיבהעיקרי של ה"אני" האנושי נדחה לאחור או שכליל נמנע .הנה זאת מדוע נולדים לעולם בני-אדם שהישות שלהם רחוקה מהדמות של אלוהים. בעצמך תחשוב ,וולדימיר ,ברחמה של אם העובר חי ומתפתח ,לא מפני שמישהו רשם כתבים כלשהם בנושא הזה, אלא מפני שכך ייעד זאת הבורא ,הטבע .להתערב בתהליך הזה שהוא מושלם במידה העילאית ,זה אומר להמיר את הטבעי, המושלם במלאכותי ופחוּת בשלמותו. תכנון הפיזיולוגיה של התהוות גוף האדם ע"י הבורא נעשה ,והיא יכולה להתנהל מעצמה ,בלי להטריח את האם והאב בתדרוך לתהליך הזה. הפסיכולוגיה ,הפילוסופיה של הולדת האדם – תהליך ברמה לאין ערוך גבוהה יותר ,ולגמרי הוא כולו בשליטת האם והאב .זוהי בריאה משותפת של האדם והאל. הכאב שקורה ברגע לידת התינוק מעיד על הגישה הפסיכולוגית הלקויה של ההורים לתהליך הלידה. בתנאים הטבעיים של הטבע המוני בעלי-חיים מולידים את הצאצאים שלהם ,ואף-אחד לא מת בלידה ,לא מתענה בכאב .וגם לברייה האהובה שלו ,לאדם ,הבורא לא חשב על כאב .כמו שההורים האוהבים לא ירצו כאב לילדים שלהם. בהגשמת הייעוד הנעלה ביותר שלה – בריאת האדם-האל – מתנה גדולה הבורא ייעד לאישה שבבטנה נשאה את העובר האלוהי .המתנה – תחושת רוב הברכה ,שרשרת רגעי התפעלות ושמחה בעת הלידה ,ולא כאב .להיפך ,תהליך לידת האדם ,עליו להיות נעים ,שמח. מרומה בידע האוקולטי ,בהשאה של הצד שאין הוא אור ,בהתערבותו המותעית האדם בעצמו עשה את לידת העולל כואבת לאם שלו ,הלם ממית לעולל עצמו. על איזה הלם ,שהוא עוד גם קטלני לעולל ,את מדברת? הוא הרי בסך-הכל נולד. כן ,נולד ,רק לא מבין ,מדוע בלידתו בגסות משהו דוחף אותו החוצה מהחלל המושלם והנעים ומדוע אמו מתענהוחווה כאב .מאוד סובל הוא מהכאב של אמא. מה ,ממש בלי שום כאב יכולה להיות הלידה? לא פשוט בלי כאב ,אלא בהנאה הרבה ביותר ושמחה. נו אז הנה היום הרפואה יכולה להבטיח לידה כמעט בלי כאב עם הרדמה. ההרדמה מפחיתה מהכאב של האם ,אך תעצים את כאבו הנפשי של הוולד ,הן בהרדמה הוא מאבד את הקשר עםאמא .כזאת תחושה תשכין בו פחד ,חוסר בטחון עצמי ,הם יהיו בו ,אפילו כשהוא כבר מבוגר ,גם בימי הזקנה המופלגת .הם ימנעו ממנו שוב להתגלם בחיים. אבל למה כך זה קורה? כשחי האדם ברחם של אמא שלו ,כה נוח ,נעים ,שקט לו שם .כל מה שהוא זקוק לו פיזית הוא מקבל .היעדר בעיותהאופייניות לחיי היומיום של האדם מאפשר לו להרגיש את הבריאה כולה. בתשעת החודשים מאת בריאת העולם נודע לו כל המידע על הבריאה המופלאה ,על הייעוד של האדם. נפלא הוא עולמו ברחמה של האם וכה נרחב. ופתאום מאושרו העילאי בגסות משהו רוצה לדחוף אותו החוצה .כל הנשים יודעות :זה התחילו הצירים ,כמו מה שבא ואין מנוס ממנו ,ולכן אנשים לא חושבים על התחושות שעלול לחוות מהם היילוד .ובעולם העכשווי נשים מעטות יודעות שלא להפחיד ,אלא להיפך ,להרגיע הן יכולות את הילד שלהן כשבאים הצירים ,לדבר אליו ,לתקשר איתו ,להזמין להיוולד לעולם, בעוד בעצמן לא ירגישו כאב. את הקול הקורא של אמא ושל אבא שלו הוא ישמע ,את הלוחץ אותו יראה כמחבק וקורא לו ,ירצה להתוודע לחדש הלא רגיל עם הרצון שלו לבוא לעולם. עם הרצון שהוא שלו לבוא לעולם ,בכך טמונה חשיבות לא רגילה .כל המידע מהאלוהים יהיה שמור בו בכזאת לידה. כאשר אישה נבהלת מהצירים ,ברחמה חש את הפחד האדם. כשהאישה חווה כאב מהצירים ורק על עצמה חושבת ,כפליים כואב לאדם שבבטן שלה ,הוא מרגיש נטוש ,והעיקר – חסר אונים ומגן .כאלה רגשות הם מזיקים ואינם עוזבים .הם מוחקים את המידע שלפני כן קיבל על העולם כולו .מוחקים, כיוון שנוגדים לו .בתנאי כזאת לידה לראשונה בחייו האדם חש את עצמו לא שליט העולם ,אלא חדל-אישים שעליו שליטה של איזשהם כוחות. נולד הגוף של האדם ,אלא שבו לא תיוולד רוח האדם השליט והבורא בטוב-הלב .דמותו של כזה אדם לא תהיה כזו של אלוהים ,אלא הוא יהיה רק עבד לישות אחרת ,במשך כל חייו ללא הועיל ינסה להשתחרר מהשעבוד. 48 מלכי העולם ,הנשיאים ,בדומה לשומרים ,למשרתים שלהם ,גם הם הרי עבדים לנסיבות הקיימות .כאילו שמחליטים דברים חשובים ,שואפים להשיג לעצמם חיים מאושרים ,אך רק יותר ויותר אומללים נהיים החיים שלהם ואין מוצא ,המים משחירים והאוויר. בעת הלידה המחשבה על היעדר מוצא ,שאותה לתודעה מחדיר הכאב ,לא מתירה לחברת בני-האדם לקבל החלטות נכונות. כן ,תמונה זוועתית יוצאת עם כזאת לידה .אולי באמת טוב שיש היום נשים שעושות ניתוח קיסרי? אז דבר כזה לאקורה ,איך את חושבת? קורה .קשה לקרוא לזה לידה של אדם ,יותר זה דומה לניתוח רגיל .בכך מי מביא את האדם לעולם ,האמא שלאילדה את היילוד ,או הכירורג החותך את העובר מגופה של האם? עוד לא הופיע לעולם ,לפתע הוא מאבד את הקשר עם אמא ,ומכאן שגם עם כל העולם .אחר-כך בכוח שולפים אותו מן הרחם .לשם מה? לאן? ולמה בגסות שכזאת? ולמה שום דבר לא תלוי בו? בשבילו כל העולם קורס! אנשים חושבים ,נולד האדם הקטן ,אבל הוא בלידה מרגיש כי אבדו חייו .ובד בבד עם כך שנראה כי חי היילוד-האדם, לאמיתו של דבר רק הגוף חי נשאר .עם השאריות העלובות מישות הרוח שלו כל חייו הוא ינסה למצוא את ה"אני" האלוהי שלו .בכך רק אביו ואמו אשמים. אנסטסיה ,כפי שהבנתי ,בנשים תלוי העתיד של הצאצאים שלהן ,באופן שבו הן עוברות את ההריון ויולדות אתהילדים ,והעתיד של כל הציוויליזציה האנושית .נכון ? -כן ,וולדימיר ,נכון .אך לא פחות ,אלא באותה המידה לידת האדם תלויה באב ,בגבר. כשהגבר יילד את הילד... כשהגבר יילד את הילד... אבל רגע ,אנסטסיה ,תסבירי ,למה את מתכוונת במילים "הגבר יילד את הילד"? הרי גבר לא יכול ללדת .פיזיולוגיתהוא לא יכול. אך הרי בדיוק בזה כל המרמה .כשגרמו לרוב האנשים להאמין כי בלידה העיקר – התהליך הפיזיולוגי ,בכך הדיחומהלידה את רוחו הכבירה של הבורא-האב .וליתר דיוק ,מהאל-האב מנעו את הלידה .והנה חוסר נוכחותו בא לידי ביטוי בכאב אצל האישה ,אחר-כך בסבל של האנשים. תפרטי יותר ,מה התפקיד של גבר בלידה? ולמה זה שהוא מורחק מהלידה –שווה הדחה של אלוהים? הגבר-האבצריך ליילד את האישה שלו? כלל לא בהכרח הגבר צריך ליילד ,מספיק שיהיה נוכח לצדה ,לא בכך עיקר ייעודו של האב. נו אז במה עיקר הייעוד? כדי להבין ,צריך להבהיר לעצמך :הרחם של האם מזינה את גוף העובר שקיבל בה את ראשית חייו מהגבר האהוב.את גופו היא מזינה ,לגוף החשיבות שלו ,אך העיקר הרי לא בגוף עצמו. העובר מגיב למצבה הנפשי ,לרגשות של אמו ובאותה המידה לרגשות של האב. כשהבעל מדבר לאשתו ההרה ,העובר לא מבין את דברי ההורים שלו ,עד הסוף הוא לא מבין את משמעות המילים הנאמרות ,אך ברגישות חש את רגשות ההורים שלו. לפעמים הגברים ,בפרץ רגשי עדנה ,יכולים ללטף את בטנה של האישה ההרה ,ויקרבו אוזן להקשיב לתזוזות של הקטן .כזה מגע של גבר נעים לאישה ,אך העובר החי בה ,על-אף הנראה כי פיזית הוא לא יכול להרגיש את המגע ,הוא חש בו ברמה לאין ערוך יותר גבוהה. שטף הרגשות מהאם והאב בא אליו ,בשמחה גדולה הוא מקבל אותו ,בהרגשת ברכה. ברמת הרגשות גם את המחשבות מבין העובר. כשההורים עוברים את חודשי הצפייה לילד באהבה ,בהבנה הדדית ,חושבים עליו ,אז משרק חלה ההתעברות שלו ,כל הזמן הוא נמצא בשדה האנרגטי של האם והאב ,והוא נעים לו. דרך הרגשות של אמו ואביו הילד חש את המרחב הסובב שהוא מבעד לרחם האימהית. אם האב שנמצא לצד האישה ההרה ישמע את ציוץ הזמיר וישמח לו ,אז ברחם של אמא העובר ירגיש גם את השירה של הזמיר ,וגם את השמחה של אביו .כשייוולד ,יגדל ,גם הוא ,כמו אז ,בבטן של אמא ,ישמח לשירה של זמיר. אם האבא או האמא ייבהלו פתאום ,כשיראו נחש ,גם האדם הנולד תמיד ייבהל כשיראה נחש .כשעוד היה ברחם ,הוא כמובן לא יכל לראות את הנחש ,אך דרך הנראה על-ידי ההורים המידע עליו יישמר בתת-מודע לכל ימי החיים. כשהאב יודע לשיר שירים לאישה ההרה ,האדם הקטן ,כשיגדל ,ישיר אותם לא רע יותר ממנו .אם במחשבותיו על הכוכבים יהרהר האב ,אחר היוולדו יגלה בהם עניין הצאצא. גם אני שמעתי על איך שמלחין אחד הרבה פעמים היה מנגן בפסנתר לאשתו ,כאשר הייתה בהריון ,ובין האחרות כלפעם היה חוזר על המנגינה שאשתו אהבה .אבל אחר-כך הם נפרדו עוד לפני שנולד להם בן .כשהילד גדל ,האישה שלחה אותו ללמוד בבית-ספר למוסיקה .ויום אחד האישה שמעה איך הילד הקטן ניגן את המנגינה של אבא בפסנתר .ברגע ששמעה את זה ,האישה ההמומה חשבה שהבן שלה מצא איפשהו את התווים הישנים ,כי המנגינה הזו לא הושמעה בשום קונצרט ,התווים לא פורסמו בשום מקום .כשנכנסה לחדר ,ראתה שהבן שלה ניגן בכלל לא לפי תווים .היא שאלה אותו: 49 יקירי ,מי לימד אותך את המנגינה הזו? אף אחד - ,ענה הילד - ,אני פשוט איפשהו שמעתי אותה ,רק איפה שמעתי ,לא זוכר .אני אוהב אותה .ואת ,אמא? גם אני מאוד אוהבת אותה - ,האישה ענתה ושאלה אותו - :אבל איך יכולת לזכור אותה ,הרי כשאתה לומד מוסיקהבבית-הספר ,אפילו עם תווים ,לא מייד אתה מצליח לנגן את היצירות החדשות? כן ,לא מייד ,אבל את זאתי משום-מה מהר זכרתי .כאילו שבי היא הייתה .אני רוצה להמשיך אותה ועוד להוסיףבאותו הסולם. הילד המשיך את המנגינה של אבא ששמע כשהיה ברחם .גם הוא ,כמו אבא שלו ,נעשה מלחין. דוגמא טובה הבאת ,וולדימיר ,והיא לא יחידה .דוגמאות רבות אומרות על כך שאת חינוך האדם צריך להתחיל מעודהוא ברחם האם שלו .ואפילו קצת לפני שחלה ההתעברות שלו. איך לפני? הרי לפי העיבור אין עוד אף-אחד? הנה ,וולדימיר ,אמרת לי על הטלגוניה ,על כך שהילד הנולד לאישה ,קורה שהוא דומה לגבר הראשון שלה ,ולא לזהשאיתו מתרחש ההריון החומרי .אז הנה בדיוק התופעה הזו אומרת על כך שהאדם ,אפילו עוד לא היה העיבור שלו ,אלא רק עודו עומד בתור ,קורא את המידע של האב. מה ,יש כזה תור? כן .ברגע שאירעה קרבה אינטימית בין גבר ואישה ,במרחב נולדת רוח המוכנה להתגלם בגוף גשמי. ואפילו אם המגע האינטימי היה סתם כך ,לא בשביל הלידה? הרוח מופיעה ,כשהגבר מסופק. את מתכוונת לאורגזמה? המילה הזו לא ללבי ,וולדימיר ,מאחוריה מידע כוזב על המהות. נו בסדר ,שיהיה מסופק .אבל נו לפחות איכשהו את יכולה להוכיח שמופיעה הרוח הזו? את ההוכחות ,וולדימיר ,אתה תמצא בעצמך ,באם תרצה .הן לאדם אחד מהות העניין הזה תהיה מובנת רק ממיליםספורות שנאמרו ,לאדם אחר יהיה צריך להקדיש שנים ,להמציא הוכחות מרובות ,אבל גם אז הוא עשוי לא לרצות להבין. והמדע המודרני יכול לתת הוכחות ,עקיפות לפחות ,למה שאמרת? בוודאי. איזה מהמדעים זה יהיה ,ביולוגיה ,גנטיקה? אני צריך לדעת את זה כדי שיהיה קל יותר לחפש הוכחות. וולדימיר ,בפיזיקה תוכל למצוא אותן בנקל. בפיזיקה? מה זה קשור לפיזיקה? הרי דיברת על רוחני ,כאן אזוטריקה צריך ,לא פיזיקה. בפיזיקה יש חוק שימור אנרגיה. נו ואיך זה קשור ? במהלך יחסי המין בגבר עולה וגוברת אנרגיה בעלת עוצמה בלתי-רגילה ,וברגע מסוים הוא פולט אותה .על-פי חוקשימור האנרגיה ,היא לא יכולה כך סתם להיעלם לשום מקום ,אלא יכולה לעבור ממצב אחד למצב אחר .אז הנה במקרה הזה האנרגיה האדירה של הגבר ,השחרור המבזיק שלה מגבש את הרוח. כן ,משכנע .אבל יחד עם זה גם מצער .רק לחשוב ,כמה רוחות יצרו גברים ,והן לא קיבלו את ההגשמה החומריתשלהן? יש אותן בטח פי כמה וכמה יותר מבני-האדם החיים בעולם? כן ,פי הרבה מאוד. הן סובלות או שנשארות אנרגיה שכלום לא מבינה? יש להן רגשות .לא לתאר את הייסורים שלהן. ומי שמקבל את ראשית החיים ,מייד מתחיל להרגיש את ההורים? כן ,מייד ,ובמידה שווה גם את האם ,וגם את האב.בתשעת החודשים שבהם חי האדם הקטן ברחמה של אמו דברים רבים יכולים ללמד אותו ההורים .ועל החומר הנלמד אין צורך לחזור ,בו ברגע ולכל ימי חייו זוכר הוא את כל אינפורמציה הבאה דרך ההורים שלו. האב השולט בידע במלוא המידה ,במשך כל תשעת החודשים האלה כאילו נושא ,מגבש את ה"אני" הרוחני והאינטלקטואלי של הילד שלו. דווקא הוא ,האב ,אחראי למרכיב העליון של האדם ,ובכך תפקידו הוא כמו זה של אלוהים. דווקא האב יולד את המרכיב הרוחני של האדם .לכל תשעת החודשים האבות צריכים להרכיב תוכנית המגבשת את הרוח ,האופי ,האינטלקט של האדם לעתיד. אנסטסיה ,מה שאת מדברת עליו זה תכנית ,אבא ששולט במלוא הידע על תהליך החינוך לילד שלו שעוד ברחםהאם?.. אני מדברת לא על חינוך הילד על-ידי האב ,אלא על ההולדה .האב לא מחנך ,אלא דווקא יולד את ה"אני" השני הלאחומרי של בנו העתידי או בתו העתידית. אצלנו כזה מושג ,אני חושב ,בכלל לא קיים .וחבל .נחשב שעיקר התפקיד של גבר נגמר עם תחילת ההיריון שלהאישה .אחר-כך במקרה הטוב האב עוזר בענייני הבית לאישה ההרה שלו ,מספק לה את כל מה שצריך. למרבה הצער ,אכן על-פי רוב כך זה קורה. אז בתנאים כאלה מי מגבש את המרכיב הרוחני הראשי של האדם ,אם האבא לא מבין את הייעוד שלו? המקרי או מי שירצה ,מי שיודע על הייעוד הזה ורוצה לנצל אותו לתועלתו האישית. אז יוצא שגברים שלא יודעים על היכולת שלהם להשתתף במלוא המידה ביצירת התכונות של הילדים שלהם ,החלמההתעברות ,אחר-כך מגדלים ילדים שהם כאילו לא עד הסוף שלהם? 50 מצער מאוד ,אך פעמים רבות כך זה קורה.אני חושב שהתחלתי להבין את משמעות הדברים של אנסטסיה ועל רקע הזה ,גם עד כמה שדפוקים החיים שלנו .אולי כל הזעזועים החברתיים קורים דווקא בגלל שאנחנו ,רוב רובנו ,אפילו כאשר נמצאים עם הילדים שלנו ,למעשה מעט במה מהווים קרובי משפחה שלהם .אנחנו זורקים אותם לראוּת עיני הגורל ,מפקידים אותם בידי מישהו .אבל במהלך השיחה בנושא הזה עם אנסטסיה לא הנסיבות החברתיות ,אלא אישיות עוררו בי רגשות מרים ,אולי אפילו מרים עד כי אין מוצא בכל החיים .ואפילו לא רציתי יותר להגיד שום דבר. וולדימיר ,החוורת ,כבו העיניים ,מדוע? -אמרה אנסטסיה ,כשראתה מה שהיה איתי. כבר אין כוח יותר לדבר על זה ,אנסטסיה. בערך אני יודעת ,מה עכשיו קרה לך .אך יוקל לך ,אם אתה בעצמך תוכל לנסח את הגורמים להרגשתך המרה. מה יש פה לנסח ,גם ככה הכל ברור .כשהבנתי את כל החשיבות שבמידע שלך על לידת ילדים ,אז ביחד עם זה גםהבנתי שלא השתתפתי ,כמו שהייתי צריך ,בלידת הבת שלי פולינה .אבל אז לא אני ,לא אשתי לא ידענו ,איך ,מתברר ,צריך להתייחס להולדת ילדים .אבל את ידעת את המידע הזה ,ילדת לי בן ,בת ,ואני ,ויוצא ששוב לא בעניין .את ידעת ,ועדיין ,לא סיפרת לי בזמן ,מה אבא צריך לעשות .ואפילו אני עוד זוכר איך אמרת שבכלל במשך זמן מסוים אני לא צריך לראות את הבן שלי ,אפילו כשכבר יחיה בעולם .למה כך עשית ,אנסטסיה ? כן ,וולדימיר ,כך אמרתי לך .אבל תחשוב בעצמך ,מה היית מלמד את הבן בחיותך לצדי בתשעה החודשים בטייגה?רוצה ,אני אגלה לך את התשובה? נו. הרי בימים ההם ביקשת שאעזוב את קרחת-היער של השושלת שלי בטייגה ,את מרחב האהבה שלי שאותו גיבשועוד ההורים שלי .רצית שאלד בעיר ,בבית-חולים .אחר-כך אמרת שאת הבן שלנו צריך לרשום לגן-הילדים ובית-הספר הטובים ביותר ,שתעשה ממנו איש-עסקים ויהיה עליו להמשיך את העסקים שלך. נו אמרתי ,הרבה דברים אז לא ידעתי ,אחר-כך בכל זאת השלמתי עם זה שאת לא יכולה או לא רוצה לחיות בעיר,אבל גם אז לא הצעת לי להישאר איתך בטייגה. ואם הייתי מציעה ,היית נשאר? לא יודע ,אולי. ומה היית אז עושה? כמו כולם ,איזושהי עבודה שעושים גברים בבית. אך ,וולדימיר ,הן אתה יודע ,שום עזרה פיזית אין אני צריכה ,הכל כאן מוכן לשירות בלי לדרוש תמורה :גם האוויר,גם המים ,גם בעלי-החיים ,גם הצמחים .בשאלות על ההתעסקויות שלך את העיקר רציתי לדעת ,על מה היו המחשבות בציפייה להולדת הבן? עכשיו אתה שותק .אך הן הרי היו כמו המילים שלך ,כזה כמו שהיית אז. והיית מצטער שלא הצלחת לשכנע אותי לחיות בעיר .עוד גם נשאת בראשך תכנית ,איך בכפייה לקחת אותי ללדת בבית-חולים .נכון? תודֶה. כן ,לא הרבה זמן ,אבל הייתה לי כזאת מחשבה. עכשיו תאר לך ,וולדימיר ,מה יכול להרגיש הבן שלנו עם כאלה מחשבות שבאות מהאב .ועוד כשאלו מחשבותאגרסיביות. כן ,אני מבין עכשיו ,לא היה יכול להיות לו טוב .אבל בכל זאת ,מר לי מזה שעכשיו אני ...נו ,כאילו יוצא שאני לא כל-כך אבא .וגם את הבן ואת הבת את ילדת לקויים כאלה. האמן ואל דאגה ,וולדימיר ,מר-נפש אל היה ,כל מלוא האבהות שלך היא לילדים שלנו .עד תום הכל הם קיבלו .הבןשלנו אפילו קצת עמוס מן המידה באינפורמציה ובתחושתיות ,הסבא-רבא משה מעט עשה יותר משצריך ,מעט איבד שליטה פעם אחת. אבל איך זה? הרי לא הייתי איתך ,כשהיית בהריון ,לא הכנתי את התכנית ,לא נכחתי בזמן הלידה ,לא קראתי לילדים שלי להיוולד לעולם ,ובכל זאת ,לפי מה שאת אומרת ,נשארתי אב במלוא המשמעות של זה .הרי לפני רגע הראית שההפך הוא הנכון. 51 טקס לאישה היולדת בלי הבעל טקס לאישה היולדת בלי הבעל וולדימיר ,בציוויליזציה הוודרוסית טקסים רבים היו .המילה "טקס" לא כל-כך מתאימה להם ,פשוט מילה אחרת לאיכולה אני למצוא .לקיצור ,אנחנו נשתמש בה ,רק תבין ,לטקס הוודרוסי אפשר לקרוא מכלול פעולות רציונאלי ומדעי של אדם בשפה של ימינו ,והוא מבוסס על הכרת כל האנרגיות של היקום ,יחסי-הגומלין שלהן עם נשמת האדם .כפי שכבר אתה יודע, דורות של חכמים מלומדים גדולים חישבו אותם ,עם הכוכבים תיאמו .דורות אחרים בדקו אותם מעשית ושכללו משנה לשנה. בין השאר ישנו טקס לנשים שהיו צריכות לעבור את חודשי ההריון ,ללדת רחוק מהבעל .אף כי לעיתים נדירות מאוד, אך כאלו מקרים היו בציוויליזציה הוודרוסית .היה קורה ,למסע ארוך היה צריך לצאת הגבר .אז הנה אשתו ההרה שבבית נשארה הייתה עושה טקס שחיצונית פשוט הוא ,אך זמן רב הוא מצריך וקשה הוא לתבונה ולכוח הרצון .אם לאישה ההיא אהבה חזקה הייתה לאבי הילד שלה ,אז בכוחות עצמה היא הייתה משיגה את המטרה בלידת ילד שאין בו ליקוי .בכך האהבה – האנרגיה הכבירה – סייעה לה. ואיזה פעולות היא הייתה צריכה לעשות בטקס הזה? גם בחיים שלנו יש נשים שמאולצות להיות בהריון וללדת בליהבעל ,הטקס שעליו את מדברת גם להן יכול לעזור. האישה שנכנסה להריון ונמצאת רחוק מהאב של הילד שלה ,במשך תשעה חודשים מדי יום לא פחות משלוש שעותבמחשבותיה צריכה לתקשר עם הילד בשם האב .לפעמים ,במחשבות לדבר עם האב על עתידו של הילד ,יכולה להתווכח, אך בשום פנים ואופן לא להתיר אגרסיביות אפילו אם תוך-כדי הוויכוח .הדו-שיח של ההורים ,עליו להיות אך ורק ברוח טובה הן אחד כלפי השניה ,והן כלפי הילד. רצוי שהדוח-שיח יתרחש בשעה קבועה .את השיחה של האישה עם הילד בשם האב אפשר לחלק לשני חלקים ,בבוקר ובערב .לפני בערך 19-15דקות לדו-שיח המחשבתי עם הילד בשם האב דרוש לאישה ליטול כמות מעטה של מזון שמתעכל בקלות או משקה הנעים לה ולילד שלה. במשך כל תשעת החודשים זה צריך להיות אותו משקה שתשתה לפני הדו-שיח במחשבות .בשום זמן אחר מלבד הדו- שיח במחשבות אין לשתות אותו בכלל. אני ,למשל ,הייתי מכינה משקה המכיל בערך מאה גרם חלב אגוזי הארז ,שלוש טיפות שמן אגוזי הארז ,קומץ אבקת פרחים ,עם מקל קטן הייתי לוקחת קצת דבש ,את כל זה בחשתי במכתש לא גדול שעשוי מעץ ושתיתי בלגימות מאוד קטנות. את המשקה אפשר להרכיב גם ממוצרי-מזון אחרים ,אך הם צריכים להיות בהכרח טבעיים ,אורגניים ,להתעכל מהר בגופה של האמא ,להיות מועילים לבריאות ונעימים לילד השרוי ברחמה של האם .זה מאוד חשוב. אם המשקה שהאם שותה לא יהיה בריא ונעים לילד ,הוא יקשר את השיחה עם האב עם מה שלא נעים ובהמשך ידחה את אביו ,יתנגד לתקשר איתו. אחרי הולדת הילד את המשקה הזה האישה צריכה לשתות זמן קצר לפני אותה הנקה שבה היא מתכננת שיחה בשם האב. אם וכאשר הילד הגדל יפסיק לשתות את חלב האם ,ואילו האב עוד לא חזר ,אף פעם אין לתת את המשקה הנבחר ע"י האישה לילד .המשקה יינתן לו ברגע המגע הראשון עם האב. עוד על האישה לבחור בשמי הכוכבים את הכוכב שדרכו היא תתקשר עם הגבר האהוב שלה .ובכל פעם לפני הדו-שיח המחשבתי עם הילד להיזכר בכוכב הזה. בשיחה במחשבות עם הילד האישה צריכה לדמיין את דמות האבא שלו כמה שיותר במדויק :את האופי ,נימות הדיבור, ראיית העולם ,ולא לפסוח על מה שלא טוב או לנסות לייפות את הגבר .ואם יש משהו ,לגביו היא לא מסכימה איתו ,לעשות מאמצים להסביר ,כיצד היא מבינה את זה ,לא עם אגרסיה ,אלא באהבה .את האשמה באי-ההבנה לא להטיל על הגבר, אלא לראות את עצמה כלא מצליחה להסביר את העניין באופן משכנע ומובן .או אולי בעוד יותר תשומת-לב לחשוב על מה שהגבר אמר. עוד בזמן הדו-שיח האישה ההרה ,שתלטף את בטנה ובזמן הזה גם תדמיין את דמותו של האב. וכן גם מאוד חשוב בדו-שיח עם הגבר שלה למנוע את כל הגילויים השליליים ,אם מקודם הם באו לידי ביטוי .להיזכר רק בטוב בשיחה איתו. במשך כל תשעת החודשים כזאת אישה צריכה להשתדל כמה שיותר להיות בהתייחדות עם עצמה .אז הילד ירגיש גם אותה ,וגם את אבא שלו .ואפילו שלא יהיה בקרבה הגבר-האב ,בכל זאת בהילה שלו הילד יימצא. אם כך האישה תבצע את הטקס הזה ,יבוא אליה הגבר שלה ,ישוב אליה ואל הילד שלו .ואפילו אם לפני כן חלשה האהבה שלו הייתה או שבכלל לא הייתה ,בעוצמה לא רגילה תתלהב בו האהבה ,למעשים טובים תקרא לו. הרבה נשים וודרוסית ידעו על ההשפעה ,הכוח של הטקס המדובר .בהמשך ,החכמים המלומדים השתדלו למחוק אותו מזיכרונן של הנשים והשתמשו בו ,רק כאשר היו בטוחים כי אין לאישה את הרגשות הנלוזים. איזה מין רגשות נלוזים ,אנסטסיה? בעזרת הטקס האישה שהייתה מאוהבת וסוטה מדרך הישר יכלה לתפוס שליטה בגבר שלא אהב אותה .אפילו אםעם אישה אחרת הוא חי .ואפילו אם לא הייתה ביניהם קרבה אינטימית. אבל איך בלי קרבה אינטימית? בלי זה לא יהיה לה ילד ,ולמי היא תספר על האב? האישה יכלה להרות ,לא חשוב מאיזה גבר ,ואילו לתקשר עם העובר בשם האהוב .ובכך למשוך אליה את הגברשאותו אהבה .והילד גם כלפי חוץ יהיה דומה לגבר האהוב ,לא לזה שחלק איתה את המיטה באמת .על כך אתה צריך לדעת ,וולדימיר ,מהטלגוניה. כן ,אני יודע ,אבל ,אנסטסיה ,למה את מגלה את מה שהחביאו המלומדים החכמים .עכשיו יהיו נשים שיגנבו גבריםמהמשפחות בעזרת הטקס שלנו .אסור לפרסם אותו. 52 ללא חשש פרסם אותו ,וולדימיר .ביטלתי אחד מהאלמנטים של הטקס ,עתה משפחה מאושרת הוא לא יחריב. אבל אם את הצלחת לבטל איזשהו אלמנט ,אז למה המלומדים החכמים לא ביטלו אותו? החכמים המלומדים לא ידעו ,מה אפשר לעשות ִבּמקום. החכמים לא ידעו ,ואת איך ידעת? הרי גם אמרת ,אנסטסיה ,תמיד מעשית החכמים המלומדים בדקו ,עד כמהיעילים הטקסים שלהם .ואת הרי לא יכולת לבדוק. יכולתי. מתי? על מי???הו ,אלוהים! נזכרתי במילים שאנסטסיה אמרה לפני שנים .אז לא ייחסתי להן שום חשיבות ,אבל עכשיו ...הנה מה שאמרה" :וולדימיר ,אשיב לך את הכבוד של בתך והאהבה של אשתך" .אני לא מאמין ,היא עשתה את זה! אבל למה אשתי לא מקנאה לאנסטסיה? ולמה הבת שלי מכבדת אותה? השנה הייתי במשפחה .לא יעלה על דעת מה שאנסטסיה עשתה. לא מובן איך ,באיזה כוח ,אבל היא הצליחה. אפילו ביחד כל המוסדות שבעולם שמתרברבים בהישגים הטכנולוגיים שלהם לא יכולים לפתור את העניין החשוב ביותר בעולם – להחזיר את האהבה והכבוד למשפחות ,והיא יכולה .הו אלי! רק לחשוב ,כמה אדיר ,באמת אלוהי הידע שהאנושות מאבדת .ולמה? מי ייתן תשובה? ובאיזו עוצמה צריכה להיות האהבה שעצמה אנסטסיה ראויה לה! מה שהיא עשתה ,נראה שיעריכו יותר הדורות הבאים ,מאשר אנחנו היום. רציתי לעשות לה משהו טוב ,ניגשתי לאנסטסיה ,נעמדתי על ברך ואת היד שלה נישקתי .גם היא את ברכיה כרעה ,את צווארי חיבקה .שמעתי את פעימות הלב שלה ,הרחתי את הארומה הלא רגילה מהשערות שלה ,ובנשימתה את ראשי היא סחררה ,הריח מהחלב שבחזה שלה כאילו מאמא ,לחשתי לה: מה אוכל לעשות ,כדי להיות ראוי לך ,אנסטסיה?רק היא לא ענתה ויותר חיבקה את ראשי לחזה שלה .לא ראו חיי רגעים ושעות ,וימים מאושרים מהרגע הזה. 53 ואיפה נלד את הילדים שלנו? ואיפה נלד את הילדים שלנו? כמה שקשה לכתוב את זה בשפה יבשה ,ובכל זאת צריך ביישוב דעת ,בלי התרגשויות להבהיר לעצמנו ,איפה ,אם כך, יותר טוב ,יותר נוח להורים ולרך הנולד שתתרחש הלידה? בחדר הניתוחים בבית-חולים או באווירה של הבית? עד כמה שידוע לי ,בתי-היולדות הראשונים הופיעו במצרים ורומא העתיקות ,כשהיה העבד והבעלים שלו .את בתי- היולדות האלה בנו לנשים המשועבדות ,כשהיו צריכות ללדת. במשך 5עד 9ימים אחרי הלידה כזאת אישה הייתה עם התינוק ,אחר-כך שוב הייתה שבה לעבודה ,וביקרה את היילוד לצורך הנקה וגם הייתה איתו בלילה. כך זה היה נמשך 6או 12חודשים .במקומות שונים הנוהגים האלה נבדלו ,זה היה תלוי באיך שהתייחסו הבעלים לעבדים שלהם .אחרי הפרדת האם מהתינוק בהתחלה התעסקו איתו שמרטפיות מחוג העבדים שבמיוחד הוכשרו לכך, מאוחר יותר ,כשהילד גדל ,הוא התחנך אצל עבדים אחרים ,בהתאם לתפקיד שהוגדר לילד על-ידי הבעלים שלו. בנים ,למשל ,היו מפקידים בידי מומחים שהכשירו אותם ללוחמה .כאלה לוחמים שלא הכירו את ההורים ,אחרי שעברו הכשרה פיזית מיוחדת ועיבוד פסיכולוגי ,היו הכי מסורים לבעלים שלהם .משחר הילדות הושרש אצלם בתודעה כי בשבילם הבעלים הם האמא והאבא ,והאלוהים .אפילו פותחה דת מיוחדת לצורך ההשאה. ותראו כמה שדומה מצב העניינים הקדום למציאות שלנו .בית-יולדות – פעוטון – גן-ילדים – בית-ספר – אוניברסיטה – העבד מוכן .והיות שהשולט בעבד אינו נראה ,העבד מחשיב את עצמו כחופשי ,ומכאן שלא יתקומם. אנשי האצולה של רומא ,מצרים הקדומות ,וגם מעמד הביניים ,אפילו בחלום-בלהות לא יכלו לתאר לעצמם את לידת הילד היקר שלהם מחוץ לבית. הם היו מזמינים הביתה את הנשים-המיילדות ,מאוחר יותר רופאים ,מגדי עתידות. ברוסיה בתי-היולדות הראשונים הועדו לנשים המופקרות ,לזונות ופרוצות .לפעמים ,הקטגוריה הזו של נשים הלכה ללדת במחנות צועניים ושם גם השאירה את הילדים הלא רצויים שלה לחינוך .וקיבלו אותם הצוענים. בכלל ,בית-יולדות – זה טמטום .הוא מהווה דוגמא בולטת לכך שהאישה איבדה את יכולת יצר הלידה ושהאדם של ימינו איבד את הידע לא רק של מקורות-הראשית ,אלא אפילו את תרבות הרגשות הבסיסית .איבד את רגש האהבה האמיתית לאישה ולילד שלו ,שהוא חלק ממנו וההמשך שלו. ילד הנולד בבית-יולדות אינו יכול להיות רק שלכם .הוא גם של עוד מישהו .בתהליך הלידה כלולים ההתעברות ,ההריון והופעת היילוד לעולם .והאחרון הזה הוא לא פחות חשוב מכל האחר .אם במהלכו אתם נותנים את הוולד לידיים של אדם זר שבגדול לא איכפת לו מכם ומהילד שלכם ,אז הקשר שלכם לילדכם הוא חלקי .כתוצאה ,כלפיו לא יופיעו בכם רגשות אבהיים בערכם המלא ,והוא ירגיש את זה ,אחרי זמן יחזיר לכם בהיעדר רגשות חזקים של הבן או של הבת שלכם. וגם האהבה תהיה לקויה .כאלה ילדים לא יוכלו לאהוב לא רק את ההורים שלהם ,אלא גם את החיים .מאז הרגע הראשון שהופיע לעולם לא מצאו חן בעיניו כאלה חיים. על כזה אובדן ,כמובן ,אפשר לפצות בעזרת פעולות מסוימות כלפי הנולד ,אך זה לא פשוט. אצל עמים שונים הולדת ילדים יכולה להיחשב כמושלמת יותר ככל שמתעמקים יותר אחורנית בהיסטוריה ופרימיטיבית עד כדי אבסורד בימינו. בעולם המודרני של ימינו היא דומה להוצאת תוספתן מגופו של אדם חולה. זאת למה הרצון הוא לדבר על משהו שמח יותר .בכל זאת האנושות מתחילה לחשוב על מהות המתרחש. ברוסיה ,בארה"ב ,בצרפת מתחילים להופיע "בתי-ספר למיילדוּת רוחנית" .כבר בשורה של מדינות פועלת "ההתאחדות להשכלה טרם הלידה". מתפקדים קורסים ללידה בתנאי הבית במוסקבה ובסנקט-פטרבורג .אנשים מנסים להשיב את הידע והמסורת האבודים .את האהבה שאיבדנו. אז בואו נראה ,איך אירעה לידת ילדים במשפחה וודרוסית .מהסיפור של אנסטסיה הנה איך זה היה. 54 לידה אצל הוודרוסים לידה אצל הוודרוסים הסבתא והאמא סיפרו ליולדת ,אילו סימפטומים ,תחושות צפויים להופיע אצלה אור ללידה .אז הנה גם סבתא של לובומילה סיפרה איך היא ילדה את ילדיה במפורט. בדרך-כלל ,האישה הוודרוסית ילדה בבית שלה ,בשוקת-אמבט מעץ ,דומה לאמבטיה שלנו ,רק צר יותר באורכו ועם פחות עומק .במיוחד הוא היה מיועד ללידה ,ובהמשך גם השתמשו בו כבעריסה לתינוק. היו שופכים לתוכו מי מעיין זכים המחוממים עד הטמפרטורה של הגוף .בצדי האמבט ,מהעבר החיצוני היו זיזים שעליהם האישה הייתה שמה את כפות-הרגליים. קצות האמבט היו מעוקמים בצורה כזאת שיהיה נוח להיאחז בהם .את טמפרטורת החדר לא מדדו אז בעזרת מדחום, היו אומרים שעליה להיות כזאת שגוף האדם בערום לא ירגיש לא חום ולא קור במנוחה. האמבט ליולדות היה מוצב על הרצפה ומוקם בצורה כזאת שהאישה היושבת בו תביט לאיפה שהשמש זורחת. על-יד האמבט היו שמים עוד מכל אחד עם מים ,קטן יותר. על ספסל שהעמידו ליד האמבט הונחו ארבע מגבות פשתן ללא רקמה וציור .הבד היה צריך להיות לא גס. בעת הלידה הוודרוסית בחדר עם היולדת נמצא רק הבעל שלה. לא הנשים-המיילדות המנוסות ,לא ההורים או בני המשפחה הקרובים לא נמצאו בחדר. לפני תחילת הצירים האב היה מצית את המדורה שמראש הוכנה בכניסה לנחלה ,מהמדורה יצא עשן לבן ,ריחני .אז הנה ליד המדורה הזו התאספו ,בדרך-כלל בני המשפחה הקרובים ,באה גם אישה-מיילדת מנוסה ,ברוב המקרים גם אחד מהאישים המלומדים. קושרים בצרור ,וגם בסלים הורי האישה היולדת והורי בעלה הביאו עמם אוכל ,משקאות ,היו מתיישבים על ספסלים תחת סככה שהקים בעלה של היולדת על-יד המדורה. לפי הכללים הוודרוסיים ,איש מהם לא היה רשאי לעבור את גבול הנחלה .בעלה של היולדת גם הוא לא היה צריך להתקרב אליהם ואפילו לדבר מרחוק. כללים כאלה אין נובעים מאמונה תפלה ,זוהי גישה מאוד מדויקת ובדוקה פסיכולוגית .אף אחד ושום דבר לא צריכים להסיח את מחשבותיו של האב ,קל וחומר את מחשבותיה של היולדת מפגישת הילד שלהם. אולם לנוכחותם של ההורים והאישה-המיילדת המנוסה בכניסה לנחלה אכן הייתה השפעה מרגיעה על הצעירים- ההורים העתידיים .במקרה של מצב חריג וסכנה תמיד הם יכלו לבוא לעזרה .לעיתים נדירות מאוד זה היה קורה. בעת צירי הלידה האם כל הזמן דיברה עם הילד הבא להיוולד ,עודדה אותו ,עזרה לו לבוא אל העולם החדש לו בלי פחד .הבינו היטב הוודרוסים ,כמה חשוב במחשבות ובקול לדבר עם האדם כשהוא נולד ,כך משתתפים בתהליך האם ,הילד והאב. כמו כן מאוד חשוב שמבטה הראשון של האם על היילוד יהיה בלי היבהלות מהמראה שלו )האף הקטן שנראה כמעוך, צבע העור וכולה( ,שהמבט יהיה כמלטף ,עם התפעלות. את הילד הנולד לתוך המים מן המים היה מושה האב ומיד עם הפה מצץ את הריר מאפו ומפיו והניח על בטן האם שהייתה אז נותנת לו לינוק .זה היה גורם לשליה לצאת ,ואותה האב היה שם בכלי שמראש הוכן ,ואחר-כך עם סכין ,שאותה חיטא על להבת אש ,חתך את חבל הטבור וקשר אותו. לאחר-מכן האב היה לוקח את הילד על מגבת ,רחץ אותו ,עטף במגבת השנייה ,הניח על מיטה ,רחץ את האישה במים מן המיכל הנוסף העומד על-יד השוקת-האמבט ,ניגב אותה במגבת נקייה ,ליווה אל המיטה שעליה הילד שכב. אחר-כך עם פיו או בידיו האב היה יונק חלב מהחזה של האישה ומתיז על סדין שהיה ארוג מפשתן ,ועם הסדין כיסה את אשתו והעולל השוכב לה על הבטן או החזה. בהמשך ,האב ישב ,בשתיקה הביט על אשתו ,ואם רצתה ,דיברה איתו ,ואם נרדמה ,את החדר הוא לא עזב. אחר-כך ,כעבור רבע שעה בערך ,הצית את גזרי העץ באח שמראש הכין. את המים שבהם התרחשה הלידה וכן את המים שבהם התרחצה היולדת הוא שפך בין שני העצים שניטעו זמן קצר אחרי שהתעבר הילד .שם גם היה מטמין את השליה באדמה. קרובי המשפחה שהתאספו בכניסה לנחלה ראו את העשן מהארובה ,הבינו כי הלידה עברה בהצלחה ,והחל מהרגע הזה החלו לברך אחד את השני ולכבד במאכלים או המשקאות שהביאו עמם ,אחרי-כן התפזרו ,כל אחד לביתו הלך. הבינו הוודרוסים :עוד ברחם אמו האדם הקטן חש את מחשבות ורגשות ההורים .עם הביאה לעולם הוא ממשיך להימצא בהילה שלהם .אם בחדר יהיה עוד מישהו ,אפילו אם זה קרובי המשפחה ,ואפילו עם מחשבות טובות עליו ,בכל זאת הרגשות שלהם ,אף אם טובים הם ,אינם מוכרים ליילוד ,בגללם דרוך הוא יהיה. וגם עם או בלי כוונה קרובי המשפחה יסיחו את מחשבות ההורים שלו ממנו ,כאשר בשדה הפסיכולוגי שלהם הוא מרגיש הכי בטוב. כהוכחה לכך אפשר לעשות ניסוי. נשים רבות יודעות כי בעת הנקת תינוק אסור שדעתן תוסח לשיחות ,מחשבות אקראיות ,במיוחד על השלילי .הן מתרכזות על הילד שלהן ,על ההנקה ,במחשבות משוחחות עמו. כדי לקבל הוכחה לכך שהתינוק אכן מרגיש את המחשבות של אמו ,נסו להיכנס לחדר שבו היא מניקה אותו ופתחו בשיחה עם האם המניקה .מיד התינוק יאבד שלווה ,יכול אפילו להפסיק לינוק ,לפרוץ בבכי .הוא התחיל להרגיש לא נוח, המחשבה של אמא עליו התרופפה או לאן שהוא עזבה אותו. אך אולי עורר את דאגתו של התינוק קולו של האדם שנכנס לחדר או הריח? נקה. שׁ ָ צלצלתי לבת שלי פולינה .היא ענתה ,החלה לדבר איתי .אחרי חצי דקה שמעתי קול בכי של הנכדה שלי ַמ ֵ 55 למה היא בוכה? -שאלתי את הבת. אבא ,אני מניקה אותה - ,ענתה פולינה - ,היא לא אוהבת כשאני מסיחה את דעתי ממנה.השתדלתי כמה שיותר מהר לסיים את השיחה .וכך עשיתי בכל פעם שהתקשרתי ברגע לא נוח .תמיד הייתה מתחילה לבכות הנכדה. הרבה מהנשים המניקות ,שלהן ידועה תרבות הנקת תינוקות ,מאשרות זאת. לתינוק ,שהאמא שלו לא יודעת על חשיבות הקשר הפסיכולוגי עמו וחופשי מדברת בזמן ההנקה או חושבת על הבעיות שלה ,בכלל לא קורה שום דבר דומה .מדוע? כי הילד שלה בכלל אינו יודע ,מהו קשר פסיכולוגי עם אמו .אף פעם הוא לא היה להם ,ומכאן שאין לילד גם עם מה להשוות. יש כזאת אמרה עתיקה" :עוד כשינק ,עם החלב הוא ספג את זה"* .ומה היום סופגים התינוקות עם החלב של אמא? חברת בני-האדם למדה ליצור לוויינים וטילים ביניבשתיים למיניהם .אבל איבדה את החשוב יותר – את תרבות לידת וחינוך האדם .כתוצאה ,הנה בני-האדם מכוונים טילים אחד על השני. ואם יישאל ,מה הקשר בין תרבות החינוך שלפני הלידה ,הנקת התינוק והמלחמות ,אז הקשר הוא ישיר! יקטילו בעיר רוֹסטוֹב .הוא ביצע בזכרונם רבים עוד שומרים את הסיפור עם הקניבל ,הפדופיל והרוצח הסדרתי צ' ַ מעשים סדיסטיים בנשים צעירות ,אחר-כך היה הורג אותן .כאלה מטורפים המטילים אימה על האוכלוסייה צצים גם בערים רבות אחרות. בכל פעם אנשי משטרה רבים מופעלים לעצירתם. אך הנה מעניינן מה שחוזר על עצמו – נקבע לגבי לפחות שלושה אנסים ורוצחים ברוסטוב :לאמהות שלהם היו ניסיונות לא מוצלחים להרוג את העובר עוד כשהיה אצלן ברחם .כתוצאה ,העובר שנולד ואחר-כך גדל היה מתחיל להתנקם בנשים. אז הנה אחרי מחשבה תגידו ,מה יותר חשוב לבוגרת בית-ספר תיכון ,לקבל ציון מעולה בפיזיקה ,כימיה ,שפה זרה או להצטיין בהכרת תרבות העיבור של הילד ,תהליך ההריון וחינוך האדם? לדעתי ,השני לאין ערוך חשוב יותר .והרי מקצועות שמהם היה אפשר לקבל כזה ידע בכלל לא מופיעים בתוכנית הלימודים הבית-ספרית .אז הנה יולדות בוגרות בתי-הספר מזה שנכנסו להריון במקרה .ולעיתים קרובות חושבות ,האם בכלל כדאי ללדת ,אולי להפיל עדיף ? ואם כן יולדות ,אז איזה בני-אדם? כאלה שאסור לתת להם להתקרב לא רק להישגי הפיזיקאים ,הכימאים ,אלא גם את הסכינים והמקלות כמה שיותר רחוק צריך להחביא מפניהם. בתנאי הקדמה המדעית-הטכנית במיוחד חשובה לידת אדם ברמה רוחנית גבוהה. זה שהמטורף צ'יקטילו הרג ועינה נשים איום ונורא .אבל טוב לפחות שמטורף כמוהו לא יושב על-יד מתג המפעיל פצצה גרעינית. זה כמובן טוב ,אבל כל-כך אני רוצה להוסיף ולומר :בינתיים לא יושב .הוא יישב שם ,אם החברה לא תשנה את היחס שלה לתרבות לידת האדם. *** בהכירם את התרבות הזו ,ראדומיר ולובומילה יישמו את מעבר הבן הבכור שלהם מרחמה של אמו אל העולם החדש בנוח למדי ובלי אי-נעימויות לתינוק .אולי אפילו בשמחה הן לעצמם ,והן ליילוד. לובומילה חוותה את הלידה בקלות וללא חשש .ועם עליזות אפילו .כשהוולד החל לצאת ,היא השמיעה לא קריאת כאב, אלא קריאת שמחה ,קריאת "ברוך הבא" .בעצמה משתה אותו מן המים וקירבה לחזה. כשרחץ את לובומילה ראדומיר במים הזכים וכשניגב אותה ,רצה לנשק כל איזור קטן בגופה .עוד הוא רצה לרדת לפניה על הברכיים .והוא עשה את זה ,כשלובומילה המחייכת שכבה עם הינוקא-הבן תחת הסדין .ירד על ברכיו ובקול לא רם, בהתרגשות אמר: תודה ,לובומילה .בראת ,את אלה .את יכולה חלום להגשים. -שנינו בראנו ,ראדומיר - ,עם חיוך בתשובה לובומילה ענתה לו. * פירוש האמרה :זה טבוע בו מאז ראשית חייו. 56 לא קרבו האחרון של ראדומיר לא קרבו האחרון של ראדומיר בחיי אושר השנים עברו .וכבר בנחלות שלהם חיו הילדים ,הנכדים ,הנינים .אך לא עזבה האהבה את ראדומיר ולובומילה .ואף כי השיבה צבעה את שיערם ,עם כל שנה חדשה כמאושרים יותר היו הם. ראדומיר ,איש שיבה זקן ,לבדו עמד ביציאה מהנחלה שלו .הביט על הדרך שהוליכה לגבעה ומאחוריה ההמשך שלה. בדרך הזו לפני יומיים יצאו להילחם הבנים והנכדים שלו .אפילו הנכדות שעודן קטינות הלכו. אויב לא רגיל היה מולם .הביא עמו הנסיך איזשהם אנשים לבושי גלימה שחורה מארץ זרה ,נזירים משום מה קראו להם .והודיעו לכל היישובים כי עד עכשיו לא כהלכה חיו כולם .כי את האמונות והטקסים שהיו יש לבטל ,לפני אל אחר לכופף ראש. וכך עשו הנסיך עם הפמליה ואנשי-המשמר שלו .וברגע שהנסיך קיבל אמונה זרה ,לובשי השחור הכריזו כי שלטונו הוענק לו בידי האל. יחד עם אנשי השחור באו חיילים שהולבשו בחליפות חיל הלוחמים של הנסיך. על יישוב אחד אחרי השני הם היו מסתערים ודרשו מכולם לחשוב אחרת על אלוהים .מי שלא הסכים להשתחוות לאלוהים שלהם ,היכו בו בחרבות ,שרפו את הבתים ואת הגנים. זקני בתי-האב התייעצו ,כיצד לנהוג? המועצה קראה לנזירים ולנסיך להתייצב מולם ,אך הנזירים והנסיך אמרו להם על הברכה העילאית שלכולם יביא האלוהים החדש ,בכך בלבלו אותם בתורה שאיש לא הבין .בתופעה ,לא נראתה כמוה, נתקלה מועצת הזקנים .כשאויב ממשי היה תוקף יישוב ,במהרה גברים מכל השושלות היו מתאחדים להגנה ,בכוח מלוכד מאדמתם נישלו את האויב. אלא שכאן הנזירים השחורים על אהבה דיברו ,על הכניעות חזרו ואמרו .דיברו על הברכה ועל חיי גן-עדן מופלאים לכל אדם שיציית לאמונה החדשה. ולמועצת הזקנים לא מייד הובן כי מאחורי דיבורים יפים ,כמאחורי מגן ,הסתתרה ישות שכלל לא מאלוהים נשלחה אליהם. לא עם החרב האלוהים של הוודרוסים נהג לפעול .ואילו מאחורי הנזירים עמדו חילות תוקפניים .תושבי חלק מהיישובים עזבו ליערות .אחרים היו מתאחדים לקרב .היו כאלה גם ששקעו בהירהור עמוק. ולאור הזריחה ראדומיר ראה איך עזבו את הנחלה הנכדים ,הבנים שלו מהנחלות השכנות .בשעה מוקדמת התאספו על-יד הנחלה של ראדומיר כאילו מראש סיכמו. "בוודאי ,מראש הם סיכמו על כך" - ,החליט ראדומיר ,הן אמש הבן הבכור של לובומילה ושלו אמר: מחר נצא למשחקי לוחמה .נלמד איך למנוע מהאובים לפלוש לאדמה שלנו. הם הלכו ,וכבר שקיעת היום השני הייתה קרובה ,אבל הם עוד לא חזרו .וראדומיר הזקן לא הסיט את עיניו מהדרך. פתאום על הגבעה פרש הופיע .בשיא המהירות הוא דהר בדרך המובילה לנחלה של ראדומיר .איש כבר זקןכראדומיר ישב כפרש מיומן על הסוס הנמרץ .ראדומיר אימץ את עיניו ומרחוק הכיר את חבר הילדות שלו ארגה. מהמאמץ מתאנח ,ירד מהסוס הזקן ומהר דיבר לראדומיר: מי אצלך נשאר בנחלה? רק מהר תענה. לובומילה עסוקה עם ארוחת-הערב ועוד הנין הצעיר לא מניח לה עם השאלות - ,בקול רגוע ראדומיר השיב והוסיף- :מוזר איכשהו ,ארגה ,פתחת לדבר איתי הישר עם השאלה ,אפילו לשלומי לא בירכת. אין לי זמן לזה ,ממהר אני .גם אתה תזדרז ,קח שני סוסים ומזון לשלושה ימים ויחד עם לובומילה והנין תיכף מיידנדהר. לאן ? ליערות ,איפה שדרֵבליאַנים* .יש שם משפחה אחת מוכרת לי היטב ,הם ייתנו לנו מקלט .בעומקי היערות לא ימצאאותנו האויב .שנים יעברו ,אולי העם יתפקח ויבין .את הנין ,ראדומיר ,אתה תציל .מה שאומר ,השושלת תינצל. ואני חשבתי ,לעזרתי באת ,ארגה .הנה אצלך שני חרבות וודרוסיים תלויים על האוכף ,בשביל מה אתה צריך אותם,אם בכוונתך להסתתר מפני האויב ביערות ? החרבות הם סתם .לא מתכוון אני להילחם באף אחד .הם המונים ,ינצחו אותנו .בשביל מה למות כשאין לזהמשמעות? כן ,ארגה ,אני יודע ,אף פעם לא השתתפת בקרבות ,אפילו בחג מסלניצה לא השתתפת במשחקי הלוחמה שלהגברים. לא זה מה שחשוב עכשיו .ראדומיר ,אתה יודע ,וגם אני :חיי האדם יכולים להיות לנצח ,הנשמה שוב יכולה להתגלםבגוף הגשמי .אך לשם כך אסור שהאדם יחשוב על המוות לפני המיתה .את המחשבה צריך לשלוח לעתיד הנפלא .איפה שתהיה המחשבה ,שם שוב יחזור לחייו האדם. את כל זה ,ארגה ,אני יודע ,איתך ביחד למדנו אצל החכמים. נו אז ,ראדומיר ,אתה אמור לזכור ,בקרב אתה עלול להיהרג מבלי שתספיק לחשוב על ההתגלמות החדשה שלך. אני זוכר ,אבל ,ארגה ,לא אוכל לנטוש את הנחלה השושלתית .היא חיה ,היא לא תבין ,מדוע הבעלים-החברים שלהפתאום בוגדים במרחב שהעניק להם את האהבה? מפקירים אותה לסופה המר מידי האויבים. * דרבליאנים – כך כונתה התאחדות שבטים סלאביים בעבר המזרחי שהתקיימה עד המאה ה 10-לספירה .מקור השם הוא בשורש "דרב" שפירושו הן מה שקשור לעץ ,והן המורשת העתיקה .בעקבות התנגדותם המלחמתית לפלישת הנסיכים שהביאה לשפיכות דמים והוצאת אזרחים שלווים להורג ,עד אמצע המאה העשירית שטחיהם סופחו לממלכת קייב הרוסית ,אף כי מאבקם בשליטים ובכנסייה הנוצרית נמשך למאות שנים אחרי כן. 57 "חיה ,לא תבין" ...תמיד רגשן היית ,ראדומיר ,כזה גם אתה עכשיו .נו אז תישאר .תישאר.מהר ארגה התהלך הלוך ושוב ,פער את הרעמה של הסוס ,ניגש שוב לראדומיר .שני אישי-שיבה עמדו אחד מול השני ושתקו .על מה דיברה פעימת הלבבות שלהם ,מי יאמר עכשיו? אולי על השונה היו המחשבות אצל שני הידידים הבאים בימיהם .ושוב בקול נרגש דיבר ארגה ראשון. אם כך החלטת ,ראדומיר ,תישאר .אבל ...אבל ...תן לי את לובומילה ,את הנין וגם אחד מהסוסים שלך :לפחות הםיינצלו .ואתה תישאר ,אם אתה לא רוצה להיפרד מהמרחב החי שלך. הביט ראדומיר על החבר שלו ,השיב: ארגה ,בעצמך אתה תוכל לדבר עם לובומילה .אני יודע ,כל החיים אהבת אותה .לכן גם עם אף בחורה אחרת לאהתחתנת ,לא הקמת את הנחלה השושלתית שלך. מי? אני? אהבתי? איזו שטות! -ארגה פתאום שוב התחיל להתהלך במהירות וכאילו את עצמו שיכנע - :אני אומן ,כלהחיים רציתי לצייר תמונות ופסלונים לגלף .בשביל מה אני צריך אישה? אני – חבר שלך ,רציתי לעזור לך את השושלת להציל .ובאשר ללובומילה ,שכחתי אותה בכלל. אומן גדול אתה ,ארגה .ובגילוף אין משתווים לך .ביישובים רבים פסלים שבידך עשויים מקשטים את הבתים .רקאנשים יודעים ,כל הנשים ,אותן אתה מצייר ,תמיד דומות ללובומילה .הפסלונים גם הם. דומות? נו אז מה? בכל תמונה חדשה אני מסב שלמות רבה יותר לאותו סוג פנים אחד. כל החיים ,ארגה ,הקפדת להסתיר את האהבה שלך .גם כעת זאת אתה עושה .על-יד האורן הייתי ,ההוא שלבדועומד בקרבת היער בקצה .אני יודע ,רבות אהבת לשבת שם בגילוף הפסלונים שלך .שם לא מזמן מצאתי את מקום הסתר שלך ,החבאת בו את היצירה שלך שלא השלמת .בה עלמה-יפהפייה מאלפת סוס חמום .כך רק לובומילה ידעה לעשות, וזאת אני ואתה יודעים. אהבתי ,לא אהבתי ,ציירתי ,פיסלתי .לא זה מה שחשוב עכשיו ,תבין - ,אחרי שתיקה קצרה ארגה קרא ,כמעטבצעקה: ראדומיר! ראדומיר ,כל הבנים שלך ניספו בקרב ,ניספו הנכדים שלך כולם.ראדומיר ,כלפי חוץ רגוע ,הביט על ארגה ושתק. תציל את עצמך - ,ארגה המשיך - .לפני הקרב ראיתי את כולם .ניסיתי לכשנע אותם לא להילחם בקרב שהכוחות בולא שווים .הבן הגדול שלך ,הבכור ,הוא ,כמוך בדיוק – צלם שלך... אתה ,ארגה ,מתמהמה ,דבר ,איזו תשובה נתן בני הבכור? -כאילו שליו ,את ארגה ראדומיר שאל. הוא אמר" :אנחנו נשיב בקרב .את הנזירים השחורים נעכב לפחות בשעה או שעתיים"" - .אבל בשביל מה להיהרג?בשביל מה אתם צריכים את השעתיים האלו?" -שאלתי את הבן שלך. "כך התייעצה וקבעה כל המשפחה שלנו" - ,ענה הבן הבכור שלך ,ראדומיר .הוא אמר" :שלפחות לעוד שעתיים יהיו חייהם המאושרים של ההורים שלנו – ראדומיר ,לובומילה". יום שלם ביחד עם הילדים מהיישוב השכן לשלכם הם עכבו את הנזירים השחורים שעלו עליהם במספר .אחר-כך את כל הילדים הרגו בחרבות הנזירים ,חזרו למאורה שלהם ,ובשעות המוקדמות של הבוקר ייצאו על הנחלה שלך. ראדומיר הקשיב לחבר שלו ושתק .ואילו ארגה ,נסער ,המשיך: דהרתי עד לכאן לעזור לכם את השושלת להציל .אני יודע וגם אתה :על הארץ אפשר שוב להתגלם .אך סיכויים רביםיותר יהיו להתגלם בגוף של אחד מבני השושלת .עכשיו רק הנין יכול לתת המשך לשושלת .תן לי את לובומילה עם הנין, אותם אני... פתאום ארגה כאילו נתקע בדבריו ,השתתק ,הביט על-פני ראדומיר .וראדומיר הסתובב לצד ההוא .מאחוריו ,נשענת על עץ ,עמדה לובומילה ,דמעות זלגו מעיניה ,והיד הצמודה לחזה רעדה. שמעת מה שאמר ארגה? -את לובומילה שאל ראדומיר. כן ,שמעתי - ,בקול רועד היא ענתה. נו אז מדוע ,לובומילה ,את בוכה? -ראדומיר התקרב אליה ,את שיערה ליטף ואת ידה נישק - .את חייהם נתנוהילדים שלנו ליומנו המאושר .חמור יהיה אם נחיה אותו בעצב. אכן כן - ,דרך הדמעות חייכה לובומילה. בך חוכמה ,אישה שלי .יותר טוב מאחרים לחוכמה התוודעת מהמלומדים החכמים .תני רעיון ,איך באושר תהיהשארית היום שלנו ,גם הלילה ,והבוקר גם. אני אחשוב ,כדי לא להעציב את הילדים שלנו ,בוא נלך אל מרחב האהבה שלנו .שם הנין ,עכשיו הזמן לתת לולאכול. ויד ביד אוחזים ,הם פנו אל הכניסה לנחלה השושלתית. על סוסו ארגה עלה ,בעקבותיהם קרא: יצאתם מדעתכם! אידיוטים רגשנים שניכם .תצילו את עצמכם .אם תילחמו נגדם ,אתם יכולים להיהרג ,אז לאתספיקו לשלוח למרחב את המחשבה על ההתגלמות שלכם .אני הנה עכשיו מסתלק מפה ,בטוח מציל את עצמי .וגם לכם מציע לעשות זאת. בכניסה לנחלה ראדומיר הסתובב וענה לחברו הזקן: ארגה ,בעצמך תציל את החיים שלך .דהר אל המחסה ביער ,דרך אחרת לנו להינצל.ברגליו ארגה המריץ את הסוס ,ההוא התרומם על רגליו האחוריות ,ובמלוא המהירות הם דהרו אל היער. 58 הם מהכוכבים יחזרו שוב לארץ הם מהכוכבים יחזרו שוב לארץ כשהלכו אל ביתם ,איפה שהנין ניקוֹדים ציפה לבואם ,אמרה לובומילה: ראדומיר ,אני חושבת שעכשיו צריך ליזום לנו משחק על החיים עם הילד שלנו. מהו המשחק? לא שמעתי עליו - ,התפלא ראדומיר. מעולם לא שיחקתי בו .אך בילדותי שמעתי איך שני חכמים זקנים דיברו עליו אחד עם השני .משמעות המשחק הזההיא שאחד מגלם עם הילד את כל שלבי החיים ,השני – בפרטים במחשבותיו כל מה שהוא יודע על החיים מהר-מהר נזכר. במחשבות יספר עליהם לילד .ואם המחשבה של זה המספר מובהרת היטב ,בתת-מודע הילד יזכור את המסופר .במהלך התבגרותו יוכל למצוא בתוך עצמו רמזים רבים לחיים. מי ישחק איתו ,איך ,לובומילה ,את חושבת? אתה ,ראדומיר .ואני במחשבותיי אספר. אבל איך תספיקי את כל החוכמה על החיים לספר בשעה? הן עוד שעה ,והזמן לניקודים לישון. אשתדל להספיק ,אתה תתחיל את המשחק ,במחיאת כף ציין את שלבי החיים.רץ לעברם ניקודים בן הארבע ,פורס את ידיו .ראדומיר תפס אותו והעלה לאוויר ,אחר-כך הוריד על האדמה ואמר: לא מזמן נודע לי על משחק מעניין .רוצה ,נשחק? רוצה - ,ענה ניקודים - ,אבל מה כללי המשחק? במילים אני אתאר משהו מהחיים ,ואתה בלי מילים ,במעשים ,במחוות ,לפחות משהו מזה תתאר .וסבתא תביט עלהפעולות ,המחוות שלך. וואי ,מעניין - ,מהשמחה קפץ במקומו ניקודים - ,ממש עכשיו בואו נתחיל לשחק. נתחיל - ,ראדומיר מחא כפיים ,המשיך - :נולד ניקודים .עוד כה פצפון הוא ,עודו תינוק ,עולל.הילד הקטן מהר נשכב על האדמה ,פרש את ידיו לצדדים ,קיפל ברכיים" ,אוווה ,אוווה "...כתינוק קרא: ראדומיר שוב מחא כף ,המשיך: החל לקום על רגליו הפעוט.ומייד ניקודים קם ,כאילו בפעם ראשונה בחייו עשה צעד ,התנדנד ,אחר-כך על ארבע כמטר זחל ושוב קם ,הפעם כבר בהליכה יציבה הלך. שוב מחיאת כף .וראדומיר המשיך: הכל בחיים היה מעניין לילד :התבונן ארוכות בחיפושיות ,בצמחים ,איך התפוחים גדלים ניסה להבין ,מדוע השמשעולה בבוקר ולמה בין כל הסובב כל-כך טוב לו גם בקיץ ,וגם כשהחורף בא. ניקודים הקטן היה מתכופף ,בין הצמחים התבונן בחיפושיות ,הביט על השמיים וקפץ בשמחה ,אחר-כך פתאום רץ לסבא ,חיבק את רגליו ואז אץ לסבתא היושבת על הדשא .את הצוואר שלה חיבק ,בלחיו נצמד ללחי שלה ונישק אותה. ראדומיר מחא כפיים ,אמר: כך קרה ,כל האנשים הלכו מהנחלות שלהם .לא בדרכים הלכו ,אלא לא ידוע לאן .אולי אל הכוכבים כציפורים עפו .עלהנחלה שבה הילד הקטן נשאר הלכו אויבים ,כדי לשרוף את הבתים ואת הגנים לכרות. ניקודים הקטן הקשיב לסיפור המחריד של סבא ,לא זז ,שום דבר לא תיאר ,אחר-כך אמר: לא רוצה כך לשחק .כך לא צריך לקרות בחיים. כן ,בחיים כך לא צריך לקרות .אך זה הרי משחק - ,לנין ענה ראדומיר. ואני לא אשחק בו - ,ברגל קטנה הנין רקע וקרא - :לא אשחק! אני אשחק - ,הודיעה לובומילה ,מהדשא קמה - .כשהילד ראה את האויבים ,בשקט קרא לדובי שאיתו שיחק עודכשפעוט היה .וכפי שפעמים רבות עשה זאת ,נתפס בעורפו .חזק אחז בפרווה של הדוב ,על-גביו הסתלק במהירות ליער. במילים אלו לובומילה הסתובבה לעבר חורשה לא גדולה שבה חיו חיות הבית שלהם וקראה: הי ,דוביל'ה ,בוא אלי! נו מהר!מהחורשה זינק דוב ובקפיצות אץ ללובומילה .היא ליטפה את פרצופו ,כשלידה נעמד .לחשה לו משהו על האוזן .פרעה את שיערותיו המסומרות כרעמה ,אחר-כך בידיה נתפסה בפרווה שלו ועל גבו מהר עלתה. אהאי ,אהאי! -צעקה לו.במלוא המהירות הוא רץ במעגל עד אשר עצרה אותו. ולמה על דוב ,לא על סוס הוא אץ ליער? -ראדומיר שאל ,ולובומילה ענתה: בשדה הסוס ירוץ מהר יותר משהדוב יכול .אבל ביער לא יעזור הסוס .ביער הדוב ימצא מזון ומחסה .והטובשבשומרים יהיה הדוב ביער .זאת למה .נו אז בואו נמשיך לשחק. אץ ליער הדוב וביער הסתיר את הילד מהאויבים .דאג לו ושמר עליו ,כל עוד ביער התבגר האדם. וכשהתבגר ,פעם אחת בקרחת-יער ראה בחורה שליקטה גרגרים ,והיא מצאה חן בעיניו ,הוא – בעיניה .אחר-כך בברית הנישואים הם באו .על האדמה מצאו מקום שחבוי היטב מעין לא ידידותית ,בנו נחלה ,הביאו ילדים לעולם .כל קרובי המשפחה שפעם אל הכוכבים הלכו חזרו אליהם. בהירדמו ניקודים הקטן חשב על המשחק :לא ללבו הוא היה. ובאותו הזמן לובומילה וראדומיר עשו סבב בנחלה השושלתית שלהם והעלו זכרונות על החיים שלהם .כל חייהם עברו בשמחה. כילדה צחקה לובומילה למראה ראדומיר שניסה לחקות אותה ,כשקטנטונת עמדה אז בין העשב. 59 את זוכרת? זוכרת איך אז צעקת שאני בחור מגונה ונורא – כי הרמתי את השמלה שלך? אני ניגבתי לך את הדמעותעם השמלה ,ואת דיברת על החרפה שהמטתי עליך. כן ,הכל אני זוכרת - ,דרך הצחוק אשתו ענתה לו - .אבל עכשיו חשבתי לי :עם שולי החולצה שלך יכולת לנגב לי אתהדמעות. ילד חכם הייתי .החלטתי :בשביל מה ללכלך חולצה ,כשהשמלה גם כך מלוכלכת וצריך לשטוף אותה. באמת ילד חכם .ובכל זאת את השמלה שלי הרמת ,ויש לגנות אותך .אוי ,תראה ,הנה במקום שלנו ,על גבעתהנישואים פרחים חדשים .הו ,הארז ,כמה ששגיא הוא נהיה .כה פצפון היה ,כשביום הנישואים נטענו אותו. על הגזע שמה את כפות-ידיה ועם הלחי התרפקה עליו לובומילה .השתתקה .את כתפיה חיבק ראדומיר שכפעם היה מאוהב בה ,אמר: איפה נישן הלילה :כאן או בבית? -איפה שתגיד ,אהוב שלי. *** בבוקר כחמישים חיילים נכנסו לנחלה .ביניהם שני נזירים בלבוש שחור היו .ראו :על-יד הארז זקן עם שיער שיבה עומד .בגבה נצמדה אליו אישה זקנה .היא והוא בכל יד החזיקו חרב. אתם רואים - ,הנזיר הבכיר צעק לחיילים - .אתם רואים ,הנה כופרים עומדים .מכאלה כופרים היו נולדים ילדים .לאבחצים ,בחרבות קרעו אותם לגזרים! מעברים שונים שני חיילים ניגשו לזקנים ואת החרבות הרימו .ניסו להנחית מכה ,אך עם החרב שלו הדף ראדומיר את הנשק מידי הלוחם .וגם לובומילה הדפה את המתקפה .זוג הזקנים הדפו גם את המתקפה השנייה והשלישית .אז מול כל אחד מהם יצאו שני חיילים .אבל שתי חרבות החזיק ראדומיר ,כברקים הם ,ובעת אחת היה הודף מתקפות של שני הלוחמים ,אך לא שפך את דמם. צוחקת ,גם לובומילה ,כסופת-שיער ,הדפה את המתקפות שלהם. חדל ,כולם - ,צעק הנזיר הבכיר - .כוחות הרשע עוזרים להם! -לסגת לאחור ,כולם .עם הקשתות הרגו אותם.החיילים שלחמו בחרבות סרו לאחור .אחרים נערכו להיכון עם הקשתות ,אבל כשכבר מתחו את המיתרים ,לבני-שיער, הזקנים לפתע הפילו את החרבות ,הסתובבו אחד לשנייה והתחבקו .ראדומיר לחשב משהו ללובומילה ,ובתשובה היא חייכה לו. מדוע משתהים? לירות! -הנזיר צווח - .הם כופרים! בידי האלוהים נשלחתם! תירו או שאמיט קללה על כולכם!בלובומילה חץ ננעץ ובראדומיר שני חיצים .אך כאילו לא חשים את הכאב ,כמקודם מחובקים עמדו הזקנים. והועפו חיצים .ודם על הארץ נשפך .ולאט ירדו על האדמה ,ואולי אל הכוכבים עפו לובומילה וראדומיר .כשעל הארץ כבר היה שרוע הגוף שלהם ,הנזיר הבכיר ,שליחו של הכוהן ,בהביטו על הפנים שלהם לחש לעצמו" :הם לא חשבו על המוות לפני המיתה .על החיים המחשבה שלהם הייתה .על פניהם לא פחד ,לא עצב .מה אפשר לעשות ,כדי ששוב לא יתגלמו בחיים?" -עם פחד בקדחתנות ניסה לחשוב. פתאום מאחורי גבו נשמעו קולות נסערים .הוא הסתובב וראה :תחת עץ תפוח היו שרועים על הארץ שישה חיילים מתים ,לכל אחד ביד הייתה שארית מהתפוח .הובן לנזיר מה שקרה .ידע שליחו של הכוהן העליון :פירות מופלאים מניבים הגנים של הוודרוסים ,אך לאכול אותם טוב ,רק כאשר הבעלים של הגן מכבדים .לאילנות ,לפרחים היחס של הוודרוסים היה כליצור חי ,ובתשובה הם העניקו את האהבה שלהם .כשראו העצים והפרחים איך נהגו הפולשים בבני-האדם שנתנו להם אהבה ,מהר מיצים אחרים עץ-התפוח שאב והביא לפירות מהאדמה ,והרווה אותם ברעל חזק מאוד. אל תגעו! שום דבר שלא תאכלו כאן - ,צעק הנזיר - .אמרתי לכם :בני שטן אלה כולם ,והמקום כאן טמא .הכל ,הכלכאן לכרות – בשם הקדוש ברוך הוא אני מצווה. תראו - ,קרא אחד מהחיילים - ,תראו ,שם - ,ובידו הצביע על היציאה מהנחלה.כולם הסתובבו וראו איך לאורך קצה הגן בדילוגים גדולים רץ דוב אל היציאה .על גבו ,אוחז בפרווה שלו ,שכב ילד קטן. הדוב יצא מהנחלה והחיש את פעמיו ליער. לתפוס ,לתפוס אותם! -צרח הנזיר - .לא לחזור עד שלפיסות לא תחתכו את התולדה של השטן!הוא ידע שאם לפחות אחד מהשושלת של הוודרוסים יינצל ,השושלת כולה שוב תחיה על האדמה .על כך הוא לא אמר לחיילים .רק שוב ושוב הזכיר להם על הרצון של אלוהים: תפסו אותם! אלוהים ציווה ,כל מה שטמא למחות מפני האדמה! רואים ,כמה שטמא כאן הכל!לעשרה מהחיילים מפקד הגדוד נתן פקודה לרדוף אחרי הדוב ,לתפוס ולהרוג את הילד. החיילים עלו על הסוסים ,פתחו בדהרה בעקבות הדוב והילד. בדילוגים מאוד מהר הדוב רץ ליער .אך זמן רב לרוץ בקצב כזה לא יכל .והסוסים היו קרובים להשיגם .המרחק ביניהם והפרשים ,אף כי לאט ,בכל זאת הלך והתקצר .עד היער נשארו כמאה מטרים ,כשאחד מהפרשים השיג אותם .הוא דהר על- ידם ,הרים את חרבו כדי לשסע את הילד ,אך פתאום על רגליו האחוריות הדוב נעמד וקיבל את המכה על עצמו .ומזה בהתרומם על רגליו הסוס נרתע לאחור .הדוב הפצוע שוב פתח בריצה אל היער .רק כחמישים מטרים נשארו לו עד היער, אלא שעתה פלגת הפרשים כבר עמדה להשיג אותם .הם הרימו את החרבות ,אך פתאום ראו החיילים :מן היער הישר עליהם על סוס מלא מרץ דוהר פרש .איש-שיבה זקן היטב ישב על הסוס .ברוח התנוססו שיערו והזקן הלבנים .ובכל יד חרב הוא החזיק ,ברגליו כיוון את הסוס שלו: אהאי ,אהאי! -צעק הזקן ואת הדהרה המפליאה של הסוס האיץ. -הוא מתכונן להילחם בנו ,היכונו לקרב עם המטורף הזה - ,קרא מפקד הפלגה. 60 אבל הוא אחד ,אנחנו עשרה .וגם מה יש לפחד מזקן? -אמר אחד מהלוחמים - .במרדף צריך להמשיך. כן ,הוא אחד ,אבל וודרוס מולכם ,היכונו לקרב ,אם לא פחדנים אתם.סביב הפלגה דהר הסוס של הזקן שהתקיף אותם .בחרבות הוא הדף את הנשק מידי הלוחמים הקיצוניים ,אצל שני סוסים הספיק לחתוך את הרצועות המחזיקות את האוכף ,כשחץ חדר לגופו של הסוס המופלא שלו. אך לא ליער דהר איש-השיבה הזקן על הסוס הפצוע שלו ,לאורך היער הוא דהר ,את כולם סחף למרדף אחריו .על-יד קצה היער ,איפה שהאורן לבדו עמד ,מעד ליפול הסוס תחתיו .על הארץ צנח .ואז מהר הזקן קם מהאדמה ורץ לאורן .בין העשב משהו חיפש .הפלגה כבר הייתה קרובה. אל חזהו קיבל האורן שבעה חצים ,אך בחזה של ארגה החץ השמיני ננעץ .על העשב הוודרוס נשכב ,אבל לא נאנק מהכאב .מחזהו נחל דם זלג .לא ידע האורן העצי לבכות ,למרום עלו מחשבות ארגה הנועזות: "לא אחשוב על לידה חדשה לעצמי, לבריאה אתן להם מחשבתי. לאושרם ,להשראה שלהם את מחשבתי אני נותן. תתגלמו ,תיפגשו ,תחיו לעולמים, לא יריב ,חברכם אני ,לובומילה ,ראדומיר". על העשב שכוב הוודרוס ,מכאבו לא נאנק .בכל זאת ,מאבד כוחו ,את הפסלון הצליח לקרב לחזה ,את האהובה שלו. "יהיה טוב בעולם" - ,לאהובה שלו לחש כבשכחה .והאורן העצי החל לבכות .על הגזע זלג שרף משונה בדמעות. פתאום את עיניו פקח הוודרוס ,וצלול המבט .ובקושי מטביע את המילים ,אמר: אל היה עצוב ,אורן יקר ,הכל לא חשוב ,אין דבר .את דרכה מחשבתי תפלס דרך מאות השנים האכזרות .שובתבואנה העתים היפות .ולכל האלות הארציות בבקרים תבשר המחשבה שלי :יהיו זמנים יפים. לא הצליחו להדביק את הילד והדוב החיילים .כשליער נכנסו ,לא ידידותי הוא היה .הסוסים היו נוחרים בפחד ,השבילים היו נעלמים ממש מתחת לרגליים .וחזרו החיילים ,לנזיר אמרו שאת הילד הם הרגו. *** לא שנים רבות חלפו ,והחלו אנשים לדבר כי כשהלכו ללקט פטריות ביער ,שם ראו ילד בן תשע או אולי יותר .מבעד לשיחים הוא הביט עליהם ,אך חשש לגשת קרוב יותר .ואיתו דוב זקן וצולע היה תמיד. ומאוחר יותר שני בנים תעו ביער ,ויצא אליהם ,המבוהלים ,נער ,במחווה הוא קרא להם אחריו והוליך אותם מהיער לדרך שהובילה אל היישוב ,ואילו הוא עצמו נעלם בין הסבכים .אחרי המקרה הזה אנשים כבר יותר לא פחדו מהנער היערי. וכאשר אחרי שנה הוא יצא לקראת הנערות שאספו גרגרים על קרחת-היער ,הן לא נבהלו ממנו ולא ברחו. תמיר הוא היה ,ועיניו תכולות ,הבגדים קלועים מעשב .הוא עמד בקצה קרחת-היער ומשום-מה רק על נערה אחת הביט ,זאת ששמה היה פּרַסקוֹביָה .לא הסיר את עיניו ממנה ,והן כולן הפסיקו לאסוף את הגרגרים והתבוננו בו. אחר-כך לאט מאוד ,כדי שלא ייבהלו ,הוא עשה כמה צעדים לעבר קבוצת הנערות ,נעצר .כשראה שהן לא בורחות ולא פוחדות ,ניגש לפרסקוביה ,נעמד מולה ,מעט סידר את השיער ,אמר ,עם קושי משמיע את המילים: איתך ,נערה נפלאה ,הייתי יכול לברוא את מרחב האהבה לעולמי עולמים.מהמילים האלו שום דבר פרסקוביה לא הבינה ,אך משום-מה סמקה ודיברה לנער: היכן אתה חי? כולם אומרים ,לבדך אתה חי ביער. לעת עתה על הארץ לבדי אני חי - ,הנער ענה. אתה לבד? אך הרי איפה שהוא חיים ההורים שלך? לא יכול להיות אדם בלי שיהיה לו מישהו מהמשפחה. כן ,חיים .אבי ואמי ,ואחיי הגדולים ,והאחיות שלי .וגם סבא שלי ראדומיר ,וגם לובומילה – סבתי. ואיפה הם חיים? גם ביער ? הם אל-על עפו ,אל הכוכבים .יחזרו כולם ,כשאת הנבחרה שלי אמצא .כשאת מרחב האהבה אברא ,ובו ייוולדוהילדים שלנו. אבל איך נבחרת לבך תמצא ביער? כבר מצאתי אותה? ומי זו? את היפה מכל העלמות .אני מבקש ,נלך אל מרחב האהבה שלי ,כבר התחלתי ליצור אותו .אבנה בית ,רק כלי-עבודה אני צריך .בלי כלי-העבודה בינתיים בניתי סוכה .מרחוק התבוננתי באיך שאנשים עשו את זה. הנערות התלחשו ביניהן ,וכבר לגמרי לא חוששות ,צחקו עליו. פרסקוביה ,לא עונה להצעה שלו ,הלכה והצטרפה לחברות שלה. נשאר לבדו ,הוא קצת עמד ,אחר-כך הביט על השמיים ופישק את ידיו בחוסר אונים ,כאילו התנצל לפני מישהו ,ולאט הלך מקרחת-היער. הנערות השתתקו .בעקבותיו פרסקוביה הביטה ופתאום בבטחון ובקול קראה לנער: חכה לי כאן מחר .בלי שיראה ,אקח מאבי את כלי-העבודה שלו ,הם יהיו הנדוניה.מהר הנער הסתובב ,רץ אליה. ראו הבחורות איך לראשונה הוא חייך .והלחיים של כולן סמקו .לא רגיל היה החיוך שלו ,אור הפיצו העיניים. הוא נפלא! חבל שלי לא קרא - ,אחת מהנערות לחשה. גם אני מוכנה ללכת איתו - ,השניה פלטה פתאום.והנער אומר לפרסקוביה ,לא רואה אף אחד סביב: 61 בלי שיראה אי-אפשר .לא טוב המעשה. צחקתי ,בעצמו אבי ייתן לי הכל.מאז אף פעם אנשים לא ראו את הנער היערי ואת פרסקוביה ,שלא ידוע לאן הלכה עמו. 62 גם הכאוס הוא בר משמעות גם הכאוס הוא בר משמעות על הארץ נמשכו החיים .אלא שחיים אחרים .הציוויליזציה הוודרוסית בגדולתה ,המסורת שלה ,הטקסים והתרבות שעשרות אלפי שנים התקיימו ,הוחלפו במבנה ברברי כאוטי של חברת בני-האדם .בארצנו תחילתו היוותה ממלכת רוסיה בשליטת הנסיכים .החלה אז תקופת העבדות ועד היום היא נמשכת. ובמקומות האחרים של העולם הציוויליזציה הוודרוסית הוכחדה עוד לפני זה? אני זוכר ,אנסטסיה ,את אמרת שאורחחיים וודרוסי היה לאנשים שחיו על שטחים שהם היום גרמניה ,אנגליה ,פולין והמדינות הבלטיות. כן ,אמרתי .כל זה עם אחד היה ,שפה אחת ,תרבות אחת .ביותר תשומת לב הסתכל ,וולדימיר ,הן חיצונית אפילוהם כולם דומים אחד לשני .וזה אל-עף שעוד לפני יותר מאלפיים שנים הדם שלהם התערבב בדמם של האסיאתים. אבל למה ,אנסטסיה ,למה כך זה קרה? אמרת – ציוויליזציה בגדולתה ,תרבות גדולה ,והנה אחת-שתיים והרגו אתהציוויליזציה הזו עם חרב ,עם אש ועם חצים. לא הרגו ,וולדימיר ,כאן מילה זו לא מתאימה .כל עוד ,לפחות לתשעה בני-אדם החיים על כוכב-הלכת שלנו ישהשאיפה להכרת ההוויה האלוהית הארצית – חיה הציוויליזציה הוודרוסית .והרי לא תשעה ,אלא מאות אלפי בני-אדם יותר ויותר מגלים את האמת שבם ומשנים את אורח-החיים .זמן רב לא יעבור ,והם יהיו מיליונים ,אך לפני כן על מאה האלפים למצוא בהם את התשובה .להבין את הסיבה לקטסטרופה שקרתה. ואם לא יבינו? הנה באינטרנט ,באתר שלנו ,הרבה מאוד אנשים כבר לא שנה אחת מנסים להגדיר ,מהי הטעותשעשתה האנושות בעידן הדימויים של חייה .יש שם כזה פורום .הוא כך גם נקרא "השגיאה בעידן הדימויים" .אבל עד עכשיו אנשים כך גם לא הגדירו אותה .הרבה גרסאות מציעים ,אבל תשובה שתהיה אחת לכולם אין .אולי אנשים בכלל לא יצליחו להגדיר את הטעות הזו? יצליחו .אולי אחרי יום או אחרי חמש-תשע שנים .הם יגדירו אותה. למה את כל-כך בטוחה? וולדימיר ,בעצמך תחשוב ,כלל לא מזמן איש לא דיבר עליה ואפילו לא היו כל נסיונות לחשוב בכוון הזה ,עתה בעצמךאתה אומר לי שאנשים רבים שואפים לפתור את התעלומה .המחשבה מופעלת ,כנבט שנובט מזרעון היא את דרכה לאור תמצא. מתישהו תמצא אולי .אבל לרוב ,אנשים נמצאים במרוצת ענייני היומיום .לסבים שלך ולך יש הרבה יותר אפשרותלהקדיש זמן למחשבה .וגם עומד לרשותכם מידע בנפח הרבה יותר גדול על העבר ,והרי יש לכם דעה משלכם .למה שלא תשתפו בה את האחרים? לא תעזרו עם הפתרון? וולדימיר ,במילים אחרות אתה רוצה שאנתק את המחשבה של האנשים? מה פתאום אני רוצה שתנתקי אותה? למה הרמז שתתנו יכול לעשות את זה? כשכל האנשים שהיום עם המחשבה שלהם מנסים למצוא את הפתרון יקבלו את הנאמר כאמת אחת ,בו ברגע הםיעצרו את עבודת המחשבה שלהם .אחר-כך יצפו לעוד רמזים .ומיד מכל עבר בשטף הם יבואו .כך גם עכשיו זה קורה .כל רגע מציעים לאנשים רמזים ,מה בריא להם לאכול ולשתות .איך צריך להתלבש ,היכן יותר טוב לנפוש ,איפה את האלוהים לחפש .ומה התוצאה? יותר ויותר גרועים הופכים החיים .על-ידי המחשבה אלוהים ברא את העולם ,לאדם ניתנה על-ידו מחשבה .ומישהו לא חדל לנסות לעצור אותה. אז את יודעת מה הפתרון ,אבל לא רוצה לגלות? לא יודעת ,משערת. נו ,לפחות תגידי ,מה ההשערות שלך? אולי עידן הכאוס ,עידן השגיאות היה נחוץ ,כדי שהאנושות תוכל לקבע הבנתן בתודעה ולהבא לא לחזור עליהן .זהקורה בהיסטוריה ,כשהאנושות עומדת לפני תגלית גדולה .תגלית בקנה-מידה של היקום. השערה טובה והיא באמת נוטעת תקווה ...אנסטסיה ,לסיפור שלך על המשפחה הוודרוסית ,על לובומילה ,ראדומירהסוף מר ,כל-כך זה לא דומה לאופטימיות שאופיינית לך תמיד. וולדימיר ,משום מה זה החלטת כי זה הסוף של הסיפור? החיים נמשכים ,וזה אומר – שום סיפור על החיים ,איןלהחשיבו כגמור. אני זוכר ,הנין ניקודים הלך עם פרסקוביה והם נתנו המשך לשושלת ,אבל בכל זאת כואב הלב על האנשים –ראדומיר ,לובומילה והאחרים .עליהם הסיפור כבר לא יכול להימשך .רק על הדורות הבאים אפשר לדבר .אם את יכולה לספר משהו ,אז ספרי עוד ,בבקשה ,אנסטסיה. בסדר ,אספר על האירועים שקרו בעתיד הקרוב. 63 מפגשים לנשמות תאומות מפגשים לנשמות תאומות בא כזה זמן ,כשאנשים החלו להבין את הצורך בחיפוש האדם האהוב .לפני כן היו מחדירים לתודעה כי כביכול מעצמו, כרצון הגורל ,צריכים להיפגש האוהבים .זה כך ,כמובן ,אך הרי גם בעצמו האדם יכול לשלוט בגורל שלו .או לפחות לתת לגורל סימן ,מה הוא עצמו מצפה ממנו. ובערים שונות אנשים החלו לארגן אירועים מיוחדים העוזרים לשתי הנפשות התאומות להיפגש .ואפילו השתמשו בחלק מהטקסים של העידן הוודורסי אחרי שקצת שינו אותם כדי שיתאימו למציאות של היום. ובסתיו ,כשהיו מסתיימים ענייני הקיץ ,בערים שונות נערכו מפגשים גדולים .למפגשים האלה היו באים אנשים צעירים, אנשים כבר מבוגרים ,מי שלא הייתה לו משפחה מאושרת. בעיקר ,וולדימיר ,אלה הקוראים שלך .אלה מהם ששאפו להקים נחלה שבה ,הנה תהיה הראשית לשושלת המאושרת. חודשיים ,לפעמים שלושה חודשים היו נמשכים המפגשים האלה .מראש היו מודיעים עליהם לקוראים שלך .וממקומות שונים וגם ממדינות אחרות הם היו באים .מי לשבוע ,מי לחודש ימים .ולקוראים היה יתרון גדול יחסית לכל מי ששאף להקים משפחה מאושרת .לכל המתאספים הייתה אותה מטרה – המודעות וההבנה ,איך ליצור תנאים לחייה המאושרים של המשפחה העתידית שלהם. אנסטסיה ,חכי ,אבל למה דווקא לקוראים היה יתרון גדול? הרי לזוגות נשואים רבים ,שהם לא מקרב הקוראים ,ישמטרה משותפת .הנה לדוגמא ,שחקנים ,יש הרבה כאלה שמתחתנים אחד עם שנייה ,מקימים משפחה .אבל רובם מתגרשים ,ויותר מפעם אחת .גם להם אותה מטרה ,אותן שאיפות ,אבל אין חיים מאושרים. על מטרות שונות ,וולדימיר ,אנחנו מדברים איתך .המקצוע לא יכול ,לא צריך להיות מטרת חיי האדם .אם זה קורה,בעצמו האדם משפיל את עצמו. הנה תחשוב ,יש כזה מקצוע – מוכר בחנות .הטבעי לבנו של אלוהים או לבת שלו לראות רק את המכירה כמטרת החיים? או אם זה נהיגת מכוניות ,כביסת בגדים ,עבודה קבועה במפעל ,בבית-חרושת ,כל פעם לעשות את אותו הדבר? אנסטסיה ,אמנם הזכרת מקצועות שאי-אפשר בלעדיהם ,אבל לא כאלה שהם ברמה .והרי יש מקצועות שנחשביםלמכובדים בעיני כל האנשים .למשל ,כירורג מפורסם או אסטרונאוט ,ראש צבא ,מרשל או נשיא מדינה. כל חשיבותן של המשרות האלו היא רק בכך שהן יוצרות אשליה רבה יותר מאשר האחרות ,אשליה של חשיבותויוקרה .מי יודע ,אולי במכוון פיתו את האדם שנעשה ראש צבא או נשיא באשליית החשיבות של המקצועות ,המשרות שלהם ,כדי לא לתת להתפתח לרוח שיכולה לחולל עשייה ברמה של היקום .העשייה שלהם היא לא לעניינו של אלוהים, ואילו כאשר האדם אישית בעצמו הקים מרחב גן-עדן על הארץ ונהיה מייסד שושלת מאושרת ביותר ,העשייה שלו הייתה כזו של האלוהים ,ואל הוא עצמו הפך להיות. וגם לקוראים שהיו מתאספים לכנס הזה הייתה מטרה אצילה ,אותה מטרה הן לנשים ,והן לגברים .היתרון שלהם היה בכך שבחלומות שלהם הגברים ,הנשים גיבשו את אורח חיי עצמם ואורח חיי המשפחה העתידית שלהם .וכשהיו נפגשים, הנושא לשיחה היה מעניין לשניהם. הן לך ,וולדימיר ,ידוע ,כמה שהרבה קורה שבמשפחות של ימינו בין בני-הזוג כליל אין אף נושא מעניין משותף לשיחה. אין עשייה משותפת ושאיפות משותפות אין .לאחר שהתחתנו ,שני האנשים חיים במשותף באותו הבית ,ואילו כל אחד חושב ,חולם על שלו .כאלה אנשים הופכים זרים זו לזה ,והחיים במשותף רק מרגיזים אותם. לכנס הזה היו באים אנשים לא נשואים ,אך אפילו בלי שהכירו ,היא אותו ,והוא אותה ,הם היו קרובים אחד לשנייה יותר מרבים שבאו בברית הנישואים. הם היו יוצאים לסיור ,מארגנים מופעי מדגמנים שבהם השתתפו נשים בכל הגילאים .אחר-כך גברים .בתצוגות האלו הציגו לבוש שהנשים בעצמן תפרו או קנו בחנות. בערבים בפארקים העירוניים או באיזשהו במקום בקרחת-יער שיחקו במשחקים העוזרים למצוא את האדם האהוב, שיחקו ב" זורם נחל" ,למשל ,המשחק שעליו סיפרתי לך. ולא התביישו ,לא הסתירו שהם מחפשים בן או בת זוג לחיים .והנשים שנשארו בלי בעל עם ילדים הביאו את הילדים שלהן לכנס .והסבירו לילדים ,מה מטרת הביאה שלהם .ההשתתפות ,המחשבה של הילדים הייתה עוזרת להן .תראה ,הנה אראה לך תמונה – מה אנשים עשו במפגשים האלה. הנה תיאטרון-קיץ תחת כיפת השמיים ,מלא באנשים בני גילאים שונים ,ויש שם גם ילדים. כאן מהבמה הם היו מציגים את עצמם .מי שלא התבייש היה עולה על הבמה ,חמש או עשר דקות היו נותנים לו כדי לספר על עצמו ,לענות על שאלות .לפעמים דיברו על עצמם בהלצה .יכלו לשיר צ'סטושקה מבדחת וגם לרקוד משהו .חופש מלא היה להם להצגה .הנה הסתכל. לבמה עלתה בחורה בת כעשרים וחמש .עם תסרוקת אופנתית ,לובשת בגד צמוד ,למיקרופון הלכה רק שני צעדים, ופתאום עשתה סלטה ,צחקה .כאילו דוגמנית מקצועית על פודיום הילכה ,הסתובבה סביב עצמה .אחר-כך עם היד מעט סידרה את השיער ,למיקרופון ניגשה ,בעליזות שובבה אומרת: מה ,גברים ,אחת שווה זאתי?הקהל צחק ,אחר-כך מחיאות כפיים ,ובאותה הנימה הבחורה ממשיכה לספר על עצמה: איך שאני נראית זה לא הנכס העיקרי שלי – בהצטיינות סיימתי את אקדמיית הנחלות השושלתיות .בהצטיינות אנייכולה להכין לאכול ,עם חליטות יודעת לגרש כל חולי מהגוף ,וגם להציע מיטה לא רגילה .יכולה ללדת ילדים-גיבורים ...את עצמי לא מציעה לאף אחד מכם ,אלא על תחרות ביניכם מכריזה .והתחרות לא קלה .שיעשה המועמד כל מה שהוא רוצה, יראה את עצמו .המנצח יהיה זה שבו אתאהב. אחרי הבחורה הזו ילד עלה לבמה ,התקרב למיקרופון: 64 שלום ,אני דימה .זה השם שלי .אני בן אחת-עשרה .נו בעצם כמעט אחת-עשרה ,עוד מעט ,בדצמבר .לאמא שליסבט ַלנָה ,או סבטלנה ניקוֹ ַליֶבנָה .היא טבחית מאוד טובה במסעדה .יותר נכון ,הייתה ,עכשיו היא כבר לא עובדת קוראים ֵ במסעדה .בהתחלה ,כשהפסיקה לעבוד ,בכתה ,אבל עכשיו מאוד יפה היא עורכת סעודות לחגים לאנשים עשירים .היא פרסמה מודעה בעיתון ,והם פונים אליה בטלפון. אני לומד בבית-ספר .אמא אומרת שאני לומד לא כל-כך טוב .אבל אני יודע שזה לא נכון .פשוט אני לא צריך "מאיות", גם "שבעים" מספיק לי. אני ואמא באנו לכאן כדי לפגוש את הבעל העתידי שלה ,ואני צריך אבא .ואז תהיה לנו משפחה טובה ,מלוכדת .אמא שלי אדם מאוד טוב .היא יפה ,רק שבשום אופן לא מצליחה לרזות .בכל אופן היא יפה .הרבה ערבים אמא ואני מדמיינים, איך נחיה כולנו משפחה אחת .ובינתיים ,אנחנו גרים בדירה עם חדר אחד ועל הדירה הזו צריך לשלם כסף .אבל כשתהיה לנו משפחה ,בית אנחנו נבנה וניטע גן. לאמא כבר נתנו אדמה ,שם בקיץ באוהל חודש שלם היינו .היה טוב. היא ,אמא שלי ,לא עולה לבמה ,מתביישת .ואני אומר לה :צריך ,אם לא ,אז בשביל מה באנו לכאן והרבה כסף בזבזנו, כסף שחסכנו לבית. אמא ,בואי ,צאי לכאן - ,הילד פנה לאמא שלו בקהל. אבל אף אחד לא יצא לבמה ,ואז האנשים היושבים בקהל החלו למחוא כפיים ,כדי לעודד את האמא לעלות על הבמה. בסופו של דבר אישה לא גבוהה ,מלאה במעט ,כבת שלושים הלכה לבמה .היא נעמדה על-יד הילד ,הסמיקה מרוב מבוכה ,הניחה את ידיה על הכתפיים שלו ,אבל שום דבר לא דיברה .ואז במחווה עניינית מכיס המכנסיים שלו הילד הוציא פתק והקריא: * אני ואמא חיים במחוז בּריאַנסק ,בעיר נוֹבוֹזיבּקוב .פעם הייתה שם קרינה ,אבל עכשיו היא פחתה ,ובעתיד תפחתעוד יותר .כאן בכנס המספר שלנו הוא ,2015אם מישהו רוצה ,יכול לכתוב לנו .זהו. האישה אחזה בידו של הילד ,והם ירדו מהבמה ,מלווים במחיאות כפיים של הקהל ,כאשר פתאום הילד שיחרר את היד של אמו ומהר ,כמעט רץ ,שוב בא למיקרופון. שכחתי להגיד ,כי לא כתבתי בפתק ,בגלל זה שכחתי .אמא שלי יודעת לנגן בגיטרה ולשיר שירים יפים ,רק עצוביםהשירים שלה .ועוד גם אמא יודעת לצייר .גם את הבית והגן היא ציירה .ואני עוזר לה לבנות את המשפחה .וגם את הבית אעזור לה לבנות .כשבעיר שלנו היו בחירות ,הדבקתי עלונים על גדרות ,ועל זה שילמו לי כסף .ועוד מעט שוב יהיו בחירות. האנשים בקהל שוב מחאו כפיים ,והילד שב לאמא שלו .ויד ביד הם הלכו ,התיישבו במקומותיהם בקהל. בקהל החלו לקום ארבעה גברים שעמדו לעלות לבמה .ראשון הלך ,קצת צולע ,גבר כבן ארבעים .אך מן העבר השני עקפו אותו ,והוא מצא את עצמו עומד אחרון בתור למיקרופון .הגברים הראשונים אחד אחרי השני סיפרו על עצמם ,אך ישירות לא הציעו את לבם לאישה .שהרי בכנס לא היה נהוג לעשות הצעת נישואים בפומבי .היה צריך לכתוב על כך .אך מעצם זה שהם יצאו ,כבר היה אפשר להסיק על רצונם יותר מקרוב להכיר את האישה והבן שלה .כשהגיע תורו של הגבר שהיה מעט צולע ,בהתקרב למיקרופון אמר: קוראים לי איוַן .מתגורר במוסקבה בדירה בבעלות הפרטית שלי .עוד מעט אני אהיה בן ארבעים .קצין צנחניםלשעבר .לפני שלוש שנים שוחררתי מהשירות עקב סעיף הנכות .עכשיו יש לי עבודה במרקטינג ,נמאסה עלי .יש לי אוהל, גרזן ,קלחת .בקיצור ,במתנה החבר'ה מהשירות הביאו לי כל מה שצנחן צריך במסע .החלום שלי – את האוהל הזה להציב בקרבת העיר נובוזיבקוב .על-יד האוהל שלכם ,דימה .בתמורה לשטח פריסת האוהל שלי אהיה ידיים עובדות .יש לי הכשרה לבנות מקום מחסה בקרב ,אני חושב ,אוכל לבנות גם בית ,רק אין לי ידע לטפל בגן-גינה. לי יש ידע ,אז אראה לך - ,דימה קפץ ממקומו.יום אחרי ,סבטלנה ניקולייבנה ,הבן שלה דימה והקצין צנחנים לשעבר איוון פרשו ממפגש האוהבים. -אנסטסיה ,בבקשה ,ספרי ,מה היה הלאה בגורל של שלושת האנשים האלה? *העיר נובוזיבקוב ממוקמת במרחק די לא רב מצ'רנוביל ,שם ב 1986-אירע אסון התאונה הגרעינית ,כאשר הזיהום הרדיואקטיבי התפשט למאות קילומטרים מסביב. 65 טקס קידושי הנישואים לנשים עם ילדים טקס קידושי הנישואים לנשים עם ילדים היה טוב הגורל שלהם .איוון הזמין את סבטלנה עם הבן להתארח אצלו ,ובמשך שבוע הם חיו עמו בדירה שלו ,אחר-כך התכתבו .כשבא האביב ,איוון השכיר את הדירה שלו במוסקבה בעד דמי שכירות טובים ,ואילו בעצמו נסע לעיר נובוזיבקוב .את האוהל שלו הוא הקים על-יד האוהל של סבטלנה ודימה .לצנחן בדימוס היה כל מה שנחוץ לחיים בתנאי שטח .אפילו תנור חימום המותאם במיוחד לאוהל .בלהיטות איוון חפר את התעלה ליסודות של הבית העתידי .ובלהיטות רבה עוד יותר עזר לו דימה שהיה בא עם אמא בסופי שבוע .כשהחלה פגרת הלימודים ,שלושתם כבר חיו באוהל אחד .כל ערב היו מתאספים סביב המדורה ודנים בתכנון הנחלה העתידית. יום אחד ,כששעת השינה כבר הייתה קרובה והמדורה דעכה ,דימה אמר: במשפחות נורמאליות בעל ואישה ישנים ביחד בחדר אחד ,הילדים שלהם בחדר אחר .איוון ,אולי באוהל שלך אניאישן ,ואתה ואמא באוהל שלנו? אבל עוד אנחנו לא בעל ואישה - ,העירה סבטלנה.איוון קם ,הושיט את ידו לסבטלנה לעזור לה לקום ובחגיגיות ,קצת נרגש ,אמר: איתך ,אלה נפלאה ,ויחד עם הגיבור-הבן שלנו הייתי יכול לברוא את מרחב האהבה לעולמים.בשקט סבטלנה ענתה לו: להיות לך עזרה בבריאה הגדולה מוכנים אנחנו.דימה קפץ ממקומו ומחא כפיים ,אחר-כך תחת השמיים המלאים בכוכבים הם עברו את טקס קידושי הנישואים והפכו בעל ואישה ,ובאותו הזמן גם עשו את טקס האימוץ ,ודימה נהיה ממש בנו של איוון. נהיה בן מאומץ שלו ,זה מה שרצית להגיד ,אנסטסיה ? בכל מלוא המובן של המילה הוא הפך להיות בן שלו. אבל ,אנסטסיה ,איך כזה דבר יכול לקרות? הרי זה נוגד לכל הביולוגיה. אך לא נוגד לשמיים .לחוקי השמיים הוודרוסים היו מודעים .איוון ,דימה וסבטלנה כבר ידעו על טקס קידושי הנישואיםהוודרוסי לנשים שיש להן כבר ילדים .אז הנה הם עברו אותו. איזה טקס? מאיפה הם ידעו עליו ? אתה תיארת אותו. לא תיארתי. אך הרי אני ,וולדימיר ,מספרת לך על האירועים שיתרחשו בעתיד .ואתה עוד תכתוב על הקטס הזה ,אספר לך.בטקס הזה את הכוח העיקרי מהוות המחשבות ,השאיפות של שלושת האנשים במשותף לבנות את העתיד .עיקר התפקיד בהכנה לקראת הטקס הזה הוא לנשים .צריכה האישה לדעת להסביר לילד ,מדוע הם יחיו משפחה אחת ,מדוע הוא זקוק לאבא ויחד איתו ליצור את הנחלה ,לבנות בית ,לנטוע גן .כשיופיע בילד כזה רצון ,צריך לשתף אותו בחיפוש בן-הזוג והאב העתידי .כל אמא מכירה את הילד שלה יותר טוב מכל אחד אחר ,ואין דרך אחת לכולן להשיג את התוצאה הרצויה, לכל אמא יכולה להיות דרך משלה ,העיקר – להשיג את מטרה. בילדים רבים כלל לא מההתחלה מופיע הרצון שלאמא שלהם ,בבית שלהם יהיה עוד איזשהו אדם .וכל עוד לא יהיה לילד הרצון שהיה לו אבא ולחפש אותו ביחד עם אמא ,מוטב לא להביא אף אחד הביתה. התפקיד של האם בהכנה לטקס הנישואים הינו עיקרי רק בתחילה .ברגע עשיית הטקס הכוח האנרגטי הראשי יהיה המחשבה של הילד. אם הגבר והאישה החליטו לחיות חיים משותפים ,והילד של האישה הוא עודו ממש קטן ,הם יכולים לחיות ביחד בלי שעברו את הטקס עד שהילד יגדל ובמודע יבין את משמעות חייהם כמשפחה אחת .אז הנה להבנתו המודעת על האישה והגבר לעשות מאמצים משותפים .אם ,כשהילד גדֵל ,הוא מחשיב את אביו החורג כאבא שלו ,בכל זאת יש צורך בטקס הזה. שכן ביכולתו לקשור את האב והבן או הבת שאימץ בקרבה משפחתית ברוח ובדם .לטקס הזה יכולה להיות השפעה טובה כבירה ,רק אם הוא מתרחש על אדמת הנחלה השושלתית העתידית ,ואין כאן חשוב אם הגבר היה ראשון שהחל לדאוג לה או האישה ,העיקר שהיא תמצא חן בעיני כולם ,ובראש ובראשונה בעיני הילד. הטקס ,עליו להתרחש במקום פתוח תחת השמיים המלאים בכוכבים .צריך שתדלק מדורה או שלושה נרות .לסבטלנה ואיוון המזל האיר פנים :אחרי ווידוים ההדדי ברצון ביחד לבנות חיים ,מעליהם בשמיים האירו המוני כוכבים ,המדורה עוד דלקה ולא היה צריך לחכות ללילה אחר ,אלא באותו הרגע הם קידשו את הנישואים .והכל נכון הם עשו: סבטלנה ,איוון נעמדו מול דימה ,וראשון דיבר איוון ,אחר שעל הכוכבים הביט: כאן ,על אדמת הנחלה השושלתית ברצוני להביא את השושלת שלנו אל החיים המאושרים .בית לבנות ,לנטוע גן.דימה ,הבקשה שלי אליך שתתן את ההסכמה שלך לקידוש הנישואים עם אמא שלך לעולמים ולהיות לי בן שלי. איוון ,מאוד אשמח אם אתה תחיה איתי ועם אמא .ואולי אפילו אלמד יותר טוב .אפשר ,אקרא לך אבא? בטח שאפשר - ,איוון ענה.אחר-כך גם סבטלנה אמרה: תודה לך ,יקירי ,שעזרת למצוא לי בעל .להיות לו אישה נאמנה אני מוכנה .לדאוג לבעל צריכה האישה .בן ,תרשה ליגם את אבא שלך ,איוון ,להקיף באהבה. כן ,כן ,בטח .אמא ,בהכרח תדאגי לאיוון .וגם אני אדאג לו .בואי נקנה לאבא תותב חדש .ראיתי איך הוא מתקן אתהתותב הישן שלו עם איזולירבנד. 66 בטקס הזה אין כזה כלל לשנן את אותן המילים .בו עיקרית המחשבה ,אותה צריכים לשמוע כוכבי-הלכת שבאותו רגע עומדים מעל הזוג הבא בברית הנישואים והילד או הילדים שלהם .לשם כך על כל אחד מהמשתתפים מתוך כלי עם פייה רחבה ,לדוגמא ,כוס או ספל ,שהביאו מראש ,לקחת ולשתות מים לא פחות משלוש לגימות וגם לשפוך את המים על כף-היד ולהרטיב את השיער .אחר-כך לא פחות מתשע דקות כל השלושה שוכבים על הדשא ,ראשו של אחד צמוד לראשו של האחר ,אוחזים ידיים ומביטים על השמיים המכוכבים ,במחשבותיהם מבקשים מכוכבי-הלכת העומדים מעליהם לסייע לשושלת לבנות את החיים מאושרים וגם מבקשים מהאהבה להשתכן בנחלה השושלתית .וכך זה יקרה ,אם לכל אחד מהשלושה המחשבה תהיה כנה וחזקה. לא בהכרח צריכה האהבה להיות חזקה ברגע קידוש הנישואים .מספיק שתהיה סימפתיה הדדית או שרק יחבבו אחד את השנייה .בהכרח תבוא אליהם אהבה חזקה .אצל הוודרוסים ,למשל ,תמיד היא הייתה כזאת אחרי שנה או שנתיים. הטקס הזה הוא בר עוצמה רבה ביותר ,ואין הוא אוקולטי .כשלפחות חלק מהידע שבעבר היה לאנשים ישיבו האסטרונומים ,הפסיכולוגים ,הם יבינו את העוצמה הקוסמית שבו. וולדימיר ,האם הבנת? בו משתתפים הצמחים ,המים ,הארץ ,כוכבי-הלכת והמחשבה של האדם .במתמזג לרצון אחד של האנשים ,לטובה העצמית הוא מכוון את כוחות הטבע ואת המהות האלוהית של היקום. הן אתה ,וולדימיר ,כבר יודע ,עד כמה הדוקים הם קשרי-הגומלין של כוכבי-הלכת עם עלי העשב והפרחים ,החרקים וכל החי שהוא של הארץ .תחת השפעת כוכבי-הלכת משנים את עצמם המים מגאות לשפל. כמובן ,בתחומים רבים גם חייו של האדם מתרחשים תחת השפעתן של הפלנטות ,אך במקרה הזה בחולל כזהו טקס, שלושת האנשים ,בהתמזגות לאחד ,מטילים על כוכבי-הלכת משימה או בקשה לחזק את הברית לטובה שלהם .הבקשה של האדם ,כשהמטרה שלו תואמת לתוכנית של האלוהים ,היא מתנה גדולה לכוכבי-הלכת וסיבה להיות גאים בעצמם ובאדם. הפנייה הכנה והמודעת שלו מביאה כוכבי-לכת רבים להאצה רבת התפעלות ותחושת הברכה בשמיים .גרמי השמיים שברגעים האלה עומדים מעל בני-האדם השוכבים על הארץ כורתים ביניהם ברית לא גלויה על העזרה לאנשים האלה במעשיהם. את התגלית הזו עשה חכם מלומד ,תשעים שנה הוא הקדיש לתגלית שלו .עקב אחרי כוכבי-הלכת ,השווה עם מה שעשו האנשים. כאשר ניסו המדענים-החכמים המלומדים לרדת לעומק הבנת הטקס זה ,הגיעו למסקנה :באיזשהו פלא כוכבי-הלכת או כוח האנרגיות של היקום מוחק את זכרונות העבר הלא נעימים מתודעתם של האנשים ונותן מקום לתחושות בהירות חדשות. ונוסף לכך ,האנרגיות האלה קושרות את שלושת האנשים בקשר משפחתי ביניהם. הנה אמרת לי ,וולדימיר ,על טלגוניה – שלמדע של היום נודע כי איזשהן אנרגיות משתתפות ביצירת הגוף הפיזי של בעל-חיים או אדם .שים לב ,אנרגיות שהעין אינה רואה אותן ,ולא בחומר הנראה הן מצויות ,אולם בר השפעה הכוח שלהן. ומה עוד שההשתתפות שלהן מתרחשת על-פי רצון האדם .ואילו כאשר מהרצון המודע הן פועלות ,אז כפלי כפליים מתעצמות הפעולות שלהן. וחשוב לומר כי מהות הטקס היא בכך שלהיפך מהטלגוניה אין היא מממשת את פלישת הקשר הישן לברית החדשה, אלא מגרשת את כל האנרגיות של הברית הישנה ,מקנה עוצמה חדשה ,חיים חדשים היא נותנת. פשוט מדהים ...ממש קצרצר הטקס הזה ,אבל איזו השפעה מהממת יש לו .בקשר רוח ודם הוא קושר אנשים. קצרצר? וולדימיר ,ביתר תשומת לב הסתכל .ההכנה לטקס שהוא כה קצר ,כמו שאמרת – קורה שהיא נמשכת לאשנה אחת .לטקס הזה קודמים שני נוהגים חשובים. ניקח לדוגמא את האחד :צריכה להכין את הילד שלה האם .אחר-כך ,שים לב ,הן תחילה איוון אמר כי הוא רוצה להציב את האוהל שלו לידם ובעד נתינת המקום מוכן להיות ידיים עובדות במשק. הרעיון הזה לקוח ממנהג-טקס אחר .כל בּובּיל – כך בעבר היו קוראים לגבר רווק שכבר לא צעיר – פעם בשנה במשך חודש היה צריך לעבוד במשק של אישה שהייתה אלמנה בודדה או בין אם הייתה חיה עם הילדים .ולאו דווקא היה עליו לעבוד אצל אותה אלמנה אחת .הבוביל יכל לעבוד שבוע אצל אחת ,אחר-כך ללכת להציע את שירותיו לאחרת .המנהג זה, כמובן ,לא נועד לעזור לאישה בודדה במשק שלה .המטרה שלו – ששני האנשים יכירו ביניהם ולעזור להם ליצור משפחה. הבוביל בא לאישה ואומר: בעלת הבית ,אני מחפש בשבילי עבודה .אולי יש לך עיסוק לתת לי?אם כבר מהמבט הראשון האישה לא מצאה בבוביל עניין ,הייתה עונה לו: כל העיסוקים כבר נעשו .וגם לעת עתה לא אוכל לתת שכר.אם הגבר מצא חן בעיני האישה ,היא הייתה נותנת לו איזושהי עבודה ליומיים או שלושה ימים .אחר-כך עוד עיסוקים הייתה מוצאת לו .ולא חשוב ,אם במיומנות ובזריזות העבודה הייתה מתבצעת ,העיקר – האם שני האנשים התאימו זה לזו. פּרימק .ואילו ָ אם כן – אז האישה יכלה לבקש מהגבר להישאר ליותר מחודש אחד ,ואם הוא היה נשאר ,כבר היה מכונה אחרי שנת עשיית העניינים במשותף הם יכלו להתחתן או להיפרד. תגידי ,אנסטסיה ,אחרי הטקס הזה המקודשים בנישואים צריכים ללכת למשרד לרישום נישואים ?המוסכמות ,אם הן הכרחיות לחיים ,אפשר לנהוג על-פיהן ,באשר יהיו ,אך לעיקר הן כבר לא יוכלו להפריע בשום צורה שהיא. 67 נשים מהחברה הגבוהה נשים מהחברה הגבוהה כשכבר סיימתי לכתוב את הפרק הקודם ,חשבתי :בהצלחה כזה טקס אפשר להנהיג גם בימינו .היום במחוזות רבים של רוסיה אנשים ,בעיקר אלה הם קוראי הספרים "הארזים הצלצלניים של רוסיה" ,מתאספים בקבוצות ,לוקחים הקטר אדמה ,נוטעים שם גנים ,בונים בתים ,דואגים למולדת הקטנה שלהם .עושות את זה בדרך-כלל משפחות .אך בקבוצות האלו יש גם מספר ניכר של נשים בודדות .יותר ביקרתי בהתיישבות תחת העיר וולדימיר .כעת בהתיישבות הזו ישנן יותר משישים נחלות הנמצאות בתהליכי בנייה .כבר גדלים הילדים שנולדו בהן .אך ישנן גם נשים בודדות .הן לקחו הקטר אדמה ומי עם עזרת הילדים שלהן ,מי בכוחות עצמן בונות את הנחלה שלהן .אתם מתארים? אישה לבדה בונה בית ,נוטעת גן .דואגת לא בסך-הכל לדצ'ה קטנטונת על שש עשיריות הקטר ,אלא בונה נחלה באמת .האם קשה להן? במובן הכלכלי כן .אני מכיר אישה אחת שמשכירה את הדירה שלה במוסקבה ובכסף הזה בונה בית בשדה. מסיבת חוסר אמצעים כלכליים לא תמיד היא יכולה לשכור עובדים וחלק ניכר מהעבודה עושה בעצמה .ועושה את זה בשמחה .יש לה מטרה ,שמחה מההתקדמות למטרה ,ואפילו אם לאט ,בכל זאת כל זה מפצה על הקשיים ,והיא כאילו לא רואה אותם. אחרי שהתוודעתי למידע שבא מההתיישבויות השונות ,אני משוכנע :דחוף צריכים לכתוב עליהן ספר .וזה יהיה באמת ספר היסטורי .צריכים לדעת הצאצאים שלנו ,איך ומי התחיל לבנות את הציוויליזציה המאושרת שלהם. ואילו בינתיים ,ביקשתי מאשתו של אחד המסיידים של ההתיישבות "רוֹדנוֹיֶה" * במחוז העיר וולדימיר לאפיין את הנשים שאינן נשואות ואת הפועל שלהן ,והנה מה שסיפרה בקצרה: חוֹבקה ָ למ ַל יבגניה ט – .מוצאה ממולדביה ,בת ,53גיאולוג ,יפהפייה – החיוך שלה יזהר יותר מכל חיוך הוליוודיַ . שבאזור מוסקבה ,שם הדירה שלה ,לא נוסעת ,אומרת" :הבית שלי כאן". את המקום שלנו באה לראות ב .2003-הלכה ליער ללקט פטריות. "הזהירו אותי מראש" – מספרת יבגניה" - ,היער כאן הוא לא ככל היערות" .עניתי להם" :אני גיאולוג ,אין סיכוי שאתעה" .ברדיוס שלושה קילומטרים 12שעות)!( הסתובבתי במקום אחד .לקראת חצות הלילה נחלצתי עם רגליים "מתות" :עכשיו כבר הייתי בטוחה – זה המקום שלי! השכרתי את הדירה במלחובקה בעד 10500רובל לחודש* .בכסף סטוּדנצוֹבוֹ ,לא רחוק מהחלקה שלי ,בבית הזה כעשר שנים התנור כבר לא ֵ הזה התחלתי עם הבנייה ,שכרתי בית בכפר הוסק ,הבית נהיה עקום .מהארובה הוצאתי קן שבנו ציפורים – לא יכולתי להסיק תנור .בכפר הזה רק אני נשארתי לחורף .לפעמים ביקרתי בכפר קוניאַיֶבוֹ באותה הסביבה .חסכתי כל עץ להסקה ,את התנור הייתי מסיקה פעם ביומיים, במקום מה שנורמלי ,פעם ביום .בסתיו עשיתי את היסודות ,עליהם הצבתי את המבנה למרחץ** ,ארבעה מטרים לאורך, ארבעה לרוחב .כל החורף סתמתי את החריצים בקירות של הבית עם ַפּקליָה*** .עכשיו אני יודעת ,איזה צליל יש לפתיתי השלג הנופלים .בתוך הבית הייתי לובשת עלי שלושה זוגות מכנסיים ,שלושה סוודרים ,מעיל-חורף וכובע-פרווה חורפי. אבל כשהייתי יוצאת החוצה לעשות איזושהי עבודה – עם בגד קל עלי הייתי .כשבא האביב ,עם סכין הייתי מגרדת את שאירות הקליפה שנשארה על המבנה הטרי של הבית החדש .עכשיו הוא נראה ,כאילו עם מקצועה עברו עליו .אביב עכשיו ,אני שומעת איך נמס השלג ...אני צריכה מי שיידע לתקן את תנור-הלבנים שלי .אז אני מתלבשת טוב-טוב, לוקחת חכה )קרס אין עליה( ,הולכת לאגם ,איפה שדגים הגברים הכפריים .טובלת את החוט של החכה במקום שכבר אין שם קרח )חס וחלילה שהגברים יראו איך שאני "דגה" בלי קרס( ,מנהלת איתם שיחות-נפש ,תוך כדי מוצאת לי אחד כזה שיידע לתקן לי את התנור .ואם אני צריכה טרקטור – יוצאת על הכביש ועוצרת את הראשון שרואה". בגינה הכל אצלה מסודר ,הכל יפה צומח .בשנה הראשונה קלעה שירותים ומטבח-קיץ מנצרים .כשכבר ממש אין מה לאכול ,אוכל דייסה עם שמן דגים .מבשלת מעולה .כבר את כולם עם הפעלתנות שלה היא מעייפת – הכפריים המקומיים בורחים מאיתנו – אבל הבית כבר עומד! * בפּרם ,את העשרים האחרות – בצימליאַנסק שבמחוז לוּבּוֹב י – .נולדה במזרח הרחוק ,בת 27 ,58מתוכן חיה ֵ רוסטוב ,איכטיולוג ,עבדה ברשות להגנה על דגים ,עכשיו כבר יצאה לפנסיה .יש לה אמא בת ,84בן בגיל ,30מתגורר בפרם )שני נכדים( ,לבן השני מלאו ,18מתגורר בצימליאנסק. השנה החלה לספור את שנותיה לאחור ,אומרת ,עכשיו בת 57תהיה .את הנחלה שלה החלה להקים בסתיו .2003 באה ל 10-ימים ,כיסחה את העשב השוטה ,שתלה גדר )אשוחים ,אורנים ,לבנה ,צפצפות רעניות ,טיליות ,אדרים( .על החלקה שלה סדר אידיאלי .בחורף הביאה איתה 50,000רובל – כל מה שאמא חסכה ,הציבה את המבנה של הבית ,את הגג כיסתה עם רוברואיד .באביב באה עם בעלה לשעבר ,הקפיץ אותה בדרך לפרם .ביחד עבדו על החלקה .אומרת" :אם גם לפני זה כך זה היה ,לא הייתי עוזבת אותו ."...אחר-כך באה בקיץ ,ב 9-ליולי )מאוד מיהרה ,רצתה להספיק לחגיגת יום איוון המטביל**( .היא כל-כך אוהבת חגים ,שרה ,מנגנת בגיטרה ,רוקדת .פנסיה 2000רובל .לעונת הקיץ התפטרה מהעבודה – אמרה ,הכסף הזה יספיק לה .רק צריך עוד להוצאות על הדרך .עזרנו לה להשיג לבנים ,צמנט ,עצים לבנייה. תוך חודש בעצמה עשתה יסודות לתנור-הלבנים ,וגם את היסודות של הבית ,וגם את מחזיקי הרצפה היא עשתה ,אטמה * ברוסית פירוש המילה "רודנויה" – מה שקרוב ללב ,מה ששלך רוחנית ופיזית. * שער הדולר יחסית לרובל היה אז בסביבות אחת לשלושים ,אך בפועל יכולת הרכישה הייתה אחת לשבע ים בערך. ** המבנה למרחץ – מדובר בבית קטנטון שמיועד למרחץ ומורכב מבולי -העץ היושבים אחד על השני ,בפנים הוא דומה לסאונה .בו מאז ומתמיד התרחץ והסב נחת לגוף ולנפש העם הרוסי ,ואילו כיום בעיקר תושבי הכפרים. *** פקליה – נעורת סיבים גסים שמתקבלת מעיבוד פשתן ,קנבוס ואחרים ,בה משתמשים לאיטום מקום מגורים מפני קור. * פרם – אחת הערים המרכזיות ,מרוחקת ב 1500-ק"מ ממוסקבה לכוון מזרח ; מחוז רוסטוב הוא צפונית לים השחור. ** יום איוון המטביל – חג רוסי קדום ,חוגגים אותו יחד עם היפוך הקיץ. 68 את כל החריצים שהיו בגוף של הבית ,עשתה סוכך ,בנתה את תנור-הלבנים ,אחר-כך תנור לבישול בקיץ .גררה עגלות עם אבנים ,חול ,חצץ ,חשבה לא תוכל – אבל הנה עובדה! התחזקה ,רזתה ,התחילה לשחות באגם לצד השני ובחזרה )לפני זה לא יכלה( .עכשיו נראית ,כאילו נהייתה צעירה יותר בעשור )וחלמה להיות בסך-הכל צעירה יותר בשנה אחת(. העיניים זוהרות ,החיוך לא יורד מהפנים ,מתיידדת ומתחברת עם כולם .את הבית בונה בשביל עצמה ,בשביל אמא שאיתה מתכוננות לעבור לגור בו באביב .רוצה שהבן שלה יוכל לבוא מפרם עם הנכדים ,בינתיים רק לבוא לבקר ,אחר- כך נחיה ונראה .כסף אין וגם אין מאיפה לצפות לו .מה שכן יש זה כינור איטלקי עתיק ,אבא שלה הביא לה אותו מהמלחמה ,לפני 15שנים הערכת מומחים עליו הייתה מינימום 10,000-15,000דולר עוד לפני שחזור .מאוד מקווה למכור אותו .הכינור מיועד לנגינה ,לא למוזיאון .אם זה יקרה – העניינים ילכו מהר יותר ,אם לא – הכל בעצמה יהיה עליה לעשות .רק הנה לרצפה ותקרה צריך חומרי עץ .דואגת שאין לה לזה כסף ,אבל תראו – ממשיכה לבנות את הבית. בספטמבר שוב תבוא ,עוד פעם לחודש .בחורף הייתה בפרם אצל הנכדים ,בדרך ביקרה בשדה שלה יום אחד :רק כדי להתהלך ,לעמוד פה ,אף שהייתה רכבת ישירה לרוסטוב... בווֹלוֹגדה* ,באה לכאן ממוסקבה ,שתי בנות – אחת בת ,2השנייה בת .5 ָ נטליה ד – .השורשים שלה מאז סוף מאי גרה באוהל .גרושה ,את ילדיה רוצה לקחת מהעיר כדי לא לאלף אותם במסגרות של המערכת .הקיץ קריר ,גשום .שום תלונה לא תשמעו ממנה .הביאו קרוון ענתיקה לחלקה שלה ,קרצפה ,ניקתה שם הכל ,מאוד רוצה לחפות הכל בסיידינג ולהבטיח אטימות מירבית .מתחילה לרכוש עכשיו את כל חומרי הבניין הדרושים .אין כסף ,מה שבעלה לשעבר נותן לה מספיק רק כדי לקנות אוכל לילדים ,עכשיו היא גרה עם הילדים ,מתפרנסת מהעבודות בשדה ועוזרת לגברים לעשות יסודות .חולמת להישאר בנחלה ,אם לא בחורף הזה ,אז נקווה שבחורף הבא זה יקרה .לומדת את כל סוגי הפרויקטים האפשריים לבית שאותו בעצמה תוכל לבנות )בית מלבני טיט או מחפורת( .הילדים שלה נהיו שלווים יותר ,יותר שמחים. ** לוּבּה י .ורואה מה שהיא הצליחה לעשות ,אומרת" :אם את הצלחת ,אז גם אני אוכל ,אני הרי כשנכנסת לבית של ָ יותר צעירה ,יותר חזקה ממך" .והיא תוכל! תמיד מחייכת ,שרה בקול מאוד יפה .השכלה גבוהה .הנשמה יפה. סלחו לי על האמוציות ,מאוד את כולן אני אוהבת... * ַדז' ָדה ז – .חוואית מביילורוסיה .אחרי האסון בצ'רנוביל עם המשפחה עברה לחיות לא רחוק מהעיר אָזוֹב ,אחר- נֵ בפּ ֵרצקויֶה על-ידי סוזדל )בזמן שחיכו למתן השדה לבעלותם( ,בינתיים מתגוררת בקוניאיבו בבית שכור. כך שנה הם חיו ַ בקיץ החלה לבנות את הבית שלה .שני ילדיה ,מבוגרים ,חיים בינתיים במוסקבה .הבת שלה ואחותה לקחו עוד כל אחת חלקה לעצמה .רוצים להיות ביחד כולם .הבעל והילדים עובדים ,נדז'דה עסוקה עם המשק ,מנהלת את הבנייה וגם בעצמה בונה .שנים רבות רקדה בלהקת ריקוד מקצועית ,היציבה שלה כמו של רקדנית בלט – כשמובילה עגלה עם זבל – תיהנו לראות .מחזיקה 2כלבים 4 ,חתולים )בגלל עכברים( ,ארנבונים ,תרנגולות )מזן סמירנוב שנשמר במהפכה בין הכפרים( ,עז ,יונים .בתוך הבית – ים של פרחים מכל הסוגים ,גם הפשוטים ,גם האקזוטיים .ידע אנציקלופדי בכל מה שנחוץ לה .הבעל והילדים תומכים בה ,אבל נאלצת לעשות הכל בעצמה ,אצלם ,בינתיים ,חיים אחרים .בבטחון ,ביד חזקה ובזרוע נטויה היא בונה את העתיד .לא מזמן שברה את היד הימנית )נפלה מהאופניים שהילדים שלה הביאו לה במתנה לרגל יובל החמישים שלה ,כדי שתספיק הכל ובכל מקום( .הפסקה – יום אחד .ביום השני כבר בחשה חציר )לבעלי-החיים לחורף( .עכשיו צובעת ומקציעה חלק מלוחות-העץ .לשאלה" :איך?" עונה" :עם האחת השמאלית שלי". תמיד חייכנית ,אוהבת לשיר ,בכל חוג אנשים היא הרוח החיה ,אהובת כולם ,אוצר ידע ,יועצת ,מדריכה שלנו .לא גבוהה ורזונת ,תמירה ,משענת למשפחה שלה .איפה שהיא נמצאת ,שם תמיד הכל היא מספיקה :בין אם בתוך הבית ,או בבנייה ,או עם בעלי-החיים ,או בגינה ,או בהכנת שימורים לחורף ,ואיזה ליקרים מפירות היא עושה!!! בשום מקום אין לה לא דירה שאליה הייתה יכולה לחזור ,וגם לא בית .לקראת החורף את הבית שהיא שוכרת בכפר צריך לפנות ,באים לשם בעלי הבית .את החורף היא תחיה כבר בבית החדש! את המידע הזה קיבלתי לפני שנה .עכשיו כל הנשים שהוזכרו כאן כבר בנו לעצמן בתים ואינן מתכוונות לסגת מהמטרה .זה ,וודאי ,הנה בדיוק על כאלה נשים נאמר" :אחת כזאת תעצור סוס דוהר ולבית אחוז להבות תיכנס" .ואני עוד אוסיף" :בעצמה תבנה נחלה ,את הגבר שלה תשיא אל הנצח" .רק איפה הגבר הזה שלה? איך היא תפגוש אותו ,אם בעצמה מבוקר ועד ערב עסוקה בעשייה הנשגבת שלה? וכמה יש עוד בחורות ונשים צעירות בקצווי הארץ השונים שחולמות על הבריאה המשותפת בנחלה השושלתית! טוב היה אם עד הקמתה הן היו מוצאות בן-זוג לחיים. אז הנה חשבתי ,ומה אם לארגן מאגר נתונים שבו יהיה מידע על נשים כאלו ,ואילו הגברים ,כעובדים זמניים ,יבקרו אותן? אז אולי הן יוכלו לבחור להן את האדם האהוב .לא הגברים צריכים לבחור אותן ,אלא הן את הגברים. יש כזה ביטוי "אישה מהחברה הגבוהה" ,כשהכוונה לאישה מחברת האליטה כביכול ,של העשירים והידוענים .אבל איזו מין חברה גבוהה זו ,אם היא לא מביאה אף לא טיפת תועלת אחת לחברה שלנו ,רק הרכילויות על עמודי הצהובונים .ומה עוד ,כפי שכבר נאמר מפי גברים רבים ,אחרי שמתחתנים איתן ,תקבלו רק קפריזות ודרישות אינסופיות. אז דעתי היא שנשות החברה הגבוהה – אלו אותן נשים ,בין אם הן כן או לא נשואות ,שהיום בונות נחלות שושלתיות ורוצות ללדת בהן ילדים בריאים או להעביר את מה שנבנה לילדים שלהן שכבר נולדו. רק הן יוכלו להביא טוב כמו לגברים ,כך גם למדינה בכללותה .והילדים שלהן יהיו פניה של הציוויליזציה העתידית. ואלף פעם צדק סבא של אנסטסיה ,כשדיבר על הצורך לפתור את הבעיות בעניין המשפחה ברמת המדינה .איך שהן נפתרות היום – המשפחות בעצמן יודעות את זה יותר טוב מאחרים ,בין אם זה ברוסיה ,ובין אם בארצות אחרות. * וולוגדה – עיר 400 ,ק"מ צפונה ממוסקבה. ** לובה – שם חיבה לשם המלא לובוב. * אזוב לא רחוקה מהעיר רוסטוב. 69 הכרחי איכשהו לפתור את נושא ארגון הפועל המיועד לעזור לנשים האלו שמקימות את המולדת הקטנה שלהן ,ויותר נכון ,לגברים להכיר אותן. אני פונה למנהלי האתר " "www.anastasia.ruבבקשה לחשוב היטב ,איך לשפר את מדור ההיכרויות באתר .כדי שכל אישה וגבר לא נשואים מקרב הקוראים שלי יוכלו לפרסם בו את הכתובות והמידע עליהם .מי שאין לו מחשב ,אני מזכיר שכמעט בכל עיר ישנם מועדוני-אינטרנט שבהם אפשר לקרוא הודעות מהאתרים ,כמו-כן סניפי הדואר מציעים את שירות העברת המידע דרך האינטרנט. מה שנוגע אלי ,אני אכתוב כאן את טקס הפנייה לגברים של כל המדינות שבהן יוצאים לאור הספרים שלי ואבקש מכל המתרגמים של אירופה ,אמריקה במיוחד להבליט אותו. חבריי הגברים ,רבים מכם ובייחוד מי שלא הצליח בחיי המשפחה ,היה רוצה לפגוש את אותה האישה האחת והיחידה שאיתה יוכל לחוות את שמחת חיי המשפחה המשותפים .אך היכן אפשר למצוא כזאת אישה? נראה אפילו שהדרך היחידה – לפנות לאחת מסוכנויות השידוך הרבות מאוד .אך תנו דעתכם ,כמעט הן כולן במקום הראשון מציבות את הנתונים החיצוניים ,את הגיל ,ורק במעט מייחסות עניין לאופי ולשאיפות בחיים .וגם ה"במעט" הזה לא מהימן .והמהימנות ...היום יש לא מעט נשים שבגלוי מציעות את השנים הצעירות שלהן ,את היופי והחיוך ,ומוכנות לחתום איתכם על חוזה נישואין בתנאי שאתה עשיר ויכול להבטיח לה חיי מותרות .במוסקבה אפילו כבר יש בתי-קפה ,לשם באות מועמדות יפות לחתנים עשירים .התופעה הזו לא חדשה" .אבל מה רע בה? -יהיו גברים שכך יחשבו לעצמם - .יש לי מספיק אמצעים ואני יכול להרשות לעצמי לחתום על חוזה נישואין עם יפהפייה צעירונת .שתענג אותי במיטה ,ואיזה כיף – כשיראו אותנו ביחד, יקנאו בי כולם ,וגם חוץ מזה כידוע ,אם אתה בקשר עם אדם צעיר יותר ממך ,אתה מחזיר לעצמך את הנעורים" .כל זה נכון ,אבל ...על מה חושבת וחולמת הבת-זוג הצעירה שלכם? היא הרי אדם חי ויכולה להתאהב ,ואילו אהוב לבה הוא גבר אחר .אז הנה כאן צץ הרצון להיפטר ממכם כממכשול בדרך לאושר .ולא ניקח את המקרה הקיצוני ,כשהיא מזמינה את מותכם ,אף שכידוע ,זה קורה ,אז לא ,בבוקר היא לא תשים לכם רעל בקפה .מספיקה המחשבה ואפילו אם זאת מחשבה בתת-מודע על העלמתכם .אז הנה ,בחושבכם כי אל ביתכם אתם מביאים בחורה חתיכה וטובת-לב ,ומלאת רוך ואהבה ,לאמיתו של דבר ,במו-ידיכם הבאתם הביתה נחש ארסי .ההבדל הוא רק במראה החיצוני ,ובגלל זה ,במקום שתשימו את הנחש הזה באקווריום עם זכוכית-מגן טובה ,אתם משכיבים אותו לצדכם במיטה. אולי כנגד התופעות ההרסניות של חיינו הנה הופיעו נשים-מבשרות הציוויליזציה המאושרת החדשה. הן ,שבונות את הנחלות השושלתיות ,לא פשוט קורת-גג שתחפה על הראש מקימות ,הן מניחות את יסוד החיים החדשים .את הראשית! מיליארדר גוסס יקום לתחייה ,כשפוגש כזאת אישה .איש-עסקים מצליח –כפרח יבול בלעדיה .לא הכסף מאריך את החיים ,אלא המחשבה של האהובה שלכם ומרחב האהבה שביחד איתה נברא .ולא פשוט הם מאריכים חיים ,אלא עושים אותם נצחיים ,מבטיחים תנאים להתגלמות מהירה ומודעת בגלגול חדש. אכתוב מילים ואביא נימוקים באשר יהיו ,הם לא ייגעו ללבכם איך שיכולה לעשות זאת ההיכרות עם הנשים האלו .נסו להיפגש עם האלות של הנצח בהתגלמותן הארצית. ואולי הפגישה שלכם תהיה דומה לזו שעליה סיפרה אנסטסיה. 70 פגישה דרך אלפי שנים פגישה דרך אלפי שנים באחד מהימים באה לכנס בחורה בשם לובה ,בערך בת עשרים וחמש היא הייתה .לובה לבשה חצאית פשוטה עם שוליים קצת מתחת לברכיים וחולצת פשתן עם רקמה .על כתפה תיק לא גדול על רצועה אחת תלוי היה ובו רק כמה דברי לבוש להחלפה .ברחוב הלכה הבחורה בתקווה למצוא איזשהו מקום זמני להתגורר בו בשכונת הבתים הפרטיים .למשך התקופה של הכנס מראש אנשים הזמינו את כל המקו מות במלונות ,אכסניות ובתי-ההארחה .וגם לא היה לבחורה כסף לתשלום על חדרי מלון יקרים ,זאת למה היא חיפשה משהו פשוט יותר .אך כשהיו נערכים הכנסים ,לא פשוט היה למצוא מקום למגורים בשיכוני הבתים .כבר עם מעט תקווה ,לובה פנתה לאישה שעמדה על-יד פשפש של אחד הבתים: שלום .תגידי ,בבקשה ,האין בבית שלך מקום ללינה? כמה שיותר זול ,יותר טוב לי.האישה ענתה: לשווא את מחפשת ,הכל תפוס מזמן .דרך לשכת הדיור מראש כל הדיירים מזמינים .אל תבזבזי זמן ,יותר טוב ,לכילתחנת-הרכבת ,כי עוד מעט גם שם לא יהיה איפה לשבת. על העצה שלך תודה לך ,נראה שכך באמת אעשה - ,ענתה לה לובה והמשיכה ללכת ברחוב לכוון תחנת הרכבת. חכי .בואי שנייה - ,קראה לה האישה ,ולובה שבה אליה. חשבתי לי ,הנה מה תעשי – נסי לדפוק שם או שצלצלי בפעמון ,שם ,הבית ההוא ,במרחק ארבעה בתים ממני .יששם כפתור על הפשפש – אז תלחצי עליו .אולי תצא זקנה עם אף כמו של מכשפה באגדות ,היא יוונייה .בעלי אומר :כל היווניות יפהפיות כשהן צעירות ,אבל כשמזדקנות ,כולן כמכשפות כאלה עם האף שלהן .נו אז בקשי ממנה ,אולי תיקח אותך. פעם ,כשעוד בעלה היה חי ,הרבה אנשים היו עוצרים אצלם ללילה או ליותר ,אבל מאז שהלך לעולמו – כבר שנה שלישית לא מכניסה לבית אף-אחד ,אבל נסי ,בקשי ממנה ,לכי תדעי ,אולי תשנה את דעתה בשבילך. תודה לך ,אנסה - ,אמרה לובה .והתקרבה לבית שעליו האישה הצביעה .לחצה על לחצן הפעמון פעם אחת ,אחר-כךאחרי דקה עוד פעם ,אבל אף אחד לא יצא אליה .עשר דקות עברו ,ואז דלת הבית חרקה ומתוכו יצאה ישישה כפופת גב. מתאנחת ,על השביל המוקף בגפן הלכה אל הפשפש ,פתחה אותו ובלי שאפילו בירכה לשלום דיברה: מה את כזאת עקשנית ,אה? -בקול לא מרוצה שאלה. רוצה אני לבקש ממך לחיות בביתך .אישה טובה ,שכנה שלך ,ייעצה לי. לא טובה זאתי ,צחקה עלייך .כבר מזמן לא נותנת לינה לאף אחד. אני יודעת ,גם על זה היא אמרה לי .אבל כל היום חיפשתי לי קורת-גג ושום דבר לא מצאתי ,אז החלטתי לנסות,אולי יתמזל לי המזל. יתמזל לך המזל ...בשבילך אין לי כזה מזל .כולכם באתם לפה מזל לחפש לכם .מה ,גם את מחפשת לעצמך חתן? את הנבחר שלי אני רוצה לפגוש .בבקשה ,סלחי לי שהפרעתי לך ,לתחנת-הרכבת אלך ,את הלילה אבלה שם.החל לטפטף גשם ,והזקנה רטנה: אין מנוס מבחורות כאלו .אין מנוס .וגם עכשיו הגשם התחיל .טוב ,אתן לך מקום תחת הסככה בגן .יש שם ערסל,ספסל ,מסמרים ,תתלי עליהם את הבגדים .ועל כל לילה תשלמי לי חמש-מאות. חמש-מאות? -לובה התפלאה. למה ,כמה חשבת? פה זה לא ביקור קרובי-משפחה. אני מוכנה לחמש-מאות .פשוט רציתי להיות כאן עשרה ימים .אבל לא נורא ,אהיה רק חמישה ימים .אני ,סבתא,מסכימה לתנאים שלך. נו אז בואי ,אראה לך את מקום הלינה שלך ,ועל כל יום מראש תשלמי לי.עברו חמישה ימים .ובבוקר במסודר לובה החלה להניח את החפצים הפשוטים שלה בתיק .עם התאנחות ,נשענת על מקל ,אליה הזקנה ניגשה. מה ,ילדונת ,עוזבת? כן ,סבתא ,חמישה ימים כבר עברו. עברו .כרטיס קנית כבר? -הזקנה שאלה ועל הספסל התיישבה. כן ,עוד מההתחלה כרטיסי הלוך ושוב קניתי .מועד החזרה הוא אחרי חמישה ימים ,אבל אולי אצליח להחליף אתהתאריך להיום או למחר. לא תצליחי ,הנה תראי כמה אנשים התנחלו פה .יודעת מה ,תהיי כאן עוד חמישה ימים עד היום שבו את עוזבת. לא אוכל .אין לי במה לשלם. אין לך במה לשלם – אל תשלמי ,כך פשוט תהיי לך. תודה ,סבתא. "תודה" היא אומרת לי ,רק שום דבר לא ייצא לך מהשהות שלך כאן. למה? הסתכלתי עלייך .כך היום לא מחשפים חתן .עם השחר את קמה כל יום ,בשביל מה? בשעה כה מוקדמת החתניםישנים עדיין .והולכת לישון מוקדם .בדיוק כשבערב המסיבות מתחילות .עד חצות כל החתנים מבלים .את בעשר כבר ישנה. מתלבשת כמו נזירה ,לא משתמשת בקוסמטיקה .בימינו לא כך מחפשים חתן. סבתא ,אני את הגוף שלי מכינה לפגישה עם האהוב ,הנה לכן משתדלת להקפיד על שעות שינה קבועות.בקוסמטיקה לא משתמשת ,כדי שיוכל לזהות אותי. 71 לזהות? את ,ילדונת ,עם מוזרויות בראש שלך. גם אמא אומרת לי את זה .אבל כלום לא יכולה לעשות עם עצמי .הרבה פעמים אני חולמת חלום איך שהוא מחפשאותי בכל העולם ,אבל לא יכול למצוא. חלום? וגם כאן חלמת אותו ? כן ,כבר פעמיים .פעם אחת ,כאילו אני בגינה גדולה מטיילת ,וגם הוא היה שם ,אבל כך גם לא ניגשנו ,הוא אלי ,ואניאליו .אחר-כך שמעתי את הקול שלו ,כל הזמן קרא לי" :איפה את? איפה את?". את הקול שלו שמעת? אני רואה ,לרופא את צריכה לפנות .עד כדי טירוף כל המחשבות שלך על הנבחר שלך .אפילובחלום את שומעת קולות. לפעמים ,בחלום אני רואה איך שפעם מזמן-מזמן היו לנו חיים ביחד .וגם היו לנו ילדים ,נכדים. היו לכם חיים ביחד? מה ,ילדונת ,גם איך הוא נראה את יודעת? יודעת :הוא חצי ראש גבוה יותר ממני ,עם שיער בהיר .ועיניים חומות-כהות .ויש לו חיוך טוב ,ומרווח קטן ביןהשיניים .הליכה מתונה. מרווח בין השיניים? הליכה מתונה? ואם גבר אחר ייגש אלייך? אחרים כבר היו ניגשים .בבית אמא כל הזמן כועסת עלי ,אומרת שהחלומות שלי אשמים בזה שאני לא נשואה. החלומות אשמים? נכון .עם כאלה חלומות לא תמצאי ,לא תוכלי לפגוש חתן .את יודעת מה ,שמעי מה שאגיד לך.היום בערב אתן לך את המטפחת הצבעונית שלי .שימי על הכתפיים ותקשרי אותה ,שיהיה אופנתי .וטיילי על הטיילת. תודה ,סבתא ,על הדאגה שלך .אבל אסור לי לשים מטפחת על החולצה .על החולצה במו-ידיי רקמתי אורנמנטים.ראיתי אותם בחלום .כאילו פעם בחולצה עם כאלה אורנמנטים בדיוק טיילתי לי בגן עם האהוב שלי. אורנמנטים? בגן טיילת? נו ,ילדונת ,הרי את ...אלוהים רואה הכל .שם ליד הבית על השולחן חלב ,וגם עשיתיפיתות ,תאכלי ,אני אצל השכנים אהיה. מתאנחת ,הקשישה הלכה ,רטנה לעצמה" :לזקנתי המאוחרת השגתי לי דיירת .נו ,לא טיפשה? עכשיו כואב הלב עליה. את הבן של השכנה אלך לשכנע :שיחזר אחריה .כן ,שיחזר .אבל הוא עם שיער שחור ,והיא רוצה שהשיער יהיה בהיר ועוד עם מרווח בין השיניים ,אין אף אחד כזה אצלנו .לשנותיי המאוחרות השגתי לי בעיות". בשעות הבוקר לובה טיילה בגן העירוני .בצהריים קנתה מאפה עם תפוחי-אדמה .כשעברה מול מסעדה ,מתוכה יצאה קבוצת גברים .הם צחקו ובעליזות דיברו אחד עם השני בשפה זרה .כשראו את לובה ,פנו אליה בשפה שלהם ,אבל לובה לא הבינה אותם והמשיכה בדרכה .הגברים החלו לפנות לבחורות אחרות. ופתאום ,בלי שהסתכלה לאחור הרגישה :מישהו אחד מקבוצת הגברים הלך אחריה .היא לבטח ידעה שדווקא אחריה הוא הולך .אפילו את צעדיו ספרה ולא האיצה את קצב ההליכה ,ומשום-מה הלב שלה הלם בחוזקה .היא חשה את הנשימה שלו ,ופתאום בשפה לא מובנת דיבר הגבר שמאחוריה הלך: - Mit dir, die wünderschöne Göttin, dürfte ich den ewigen Raum der Liebe schaffen. )איתך ,אלה נפלאה ,הייתי יכול לברוא מרחב אהבה לעולמים – )גרמנית((. את המילים האלו לובה לא יכלה להבין .אבל משום-מה לחשה: אני מוכנה להיות לך עזרה בבריאה הנשגבת הגדולה - ,והסתובבה לגבר הזר.לפניה עמד איש צעיר ,בחצי ראש יותר גבוה ממנה .בהיר שיער ,עיניו בצבע חום-כהה ,על פניו חיוך טוב ובין השיניים מרווח קטן .הוא הושיט את ידיו ללובה ,ולא מרגישה את עצמה ,בלי לדעת מה שקרה ,לובה התרפקה על החזה שלו .הוא חיבק את הגוף הנרעד שלה ,כאילו כבר נצח הכיר אותה. וברוב ההתפעלות בכוכבי-הלכת הלא נראים עבר רעד :הו ,כמה רצפי אירועים ,קשרי גורל הם היו צריכים לחולל דרך מאות השנים! אבל הם הצליחו! נפגשו השניים וחיבקו זה את זו! ראדומיר עם לובומילה המקסימה .ואפילו שלא זוכרים הם את העבר – הנשמות שלהם יבראו את העתיד נפלא. על חוף הים תהו אנשים :בשביל מה הבחור והבחורה משרטטים איזושהי סכימה או ציור על החול .בשפות שונות הם דיברו ,אבל כאילו הבינו זו את זה .היו דנים במצויר ,פעם מעט התווכחו או שפתאום בהתלהבות הסכימו על אותו הדבר. וכשדעתם נתונה לציור ,גם לובומילה וראדומיר עצמם לא ידעו כי על החול הם מציירים את פרויקט הנחלה המופלאה שאותו יצרו לפני שנישאו ,לפני חמשת אלפים שנים. כאן צריך בריכה ,היא צריכה להיות עגולה - ,בשפה שלו דיבר ראדומיר ובחול חפר גומה עגולה. לא ,לא - ,לחשה לובומילה - ,בצורת אליפסה הבריכה תהיה - ,ותיקנה את העיגול לאליפסה. כן ,באמת איכשהו יותר טוב בריכה-אליפסה - ,ראדומיר הסכים איתה ,כאילו העלה את זה מזכרונו.ובערב הם באו לבית ,שם לובומילה התאכסנה .מבעלת הבית-הזקנה היא ביקשה רשות ,שבן-לווייתה יהיה איתה לפני השינה .והיא הסכימה. עם חיוך לובומילה נרדמה בערסל ,הוא על הספסל ישב ,את הערסל נידנד קלות ובזהירות את היתושים הרחיק .ומאוד- מאוד בשקט שר משהו. ומהחלון של הבית ,מעט מסיטה את הווילון ,הזקנה עד שעות השחר הביטה עליהם. בבוקר על השולחן מלפני הבית כד עם חלב עמד ,פיתות ,הכל מכוסה בבד לבן .שם גם היה פתק ,כתוב ביד זקנה. לובומילה קראה אותו: נסעתי לעשות סידורים .אחרי יומיים אחזור .תשמרו על הבית ,בשביל זה בחדר הגדול תשתכנו .יש אוכל במקרר...ביחד נסעו לובומילה וראדומיר .לאן? במאות השנים ייוודע ,היכן השושלת תקום לתחייה. 72 הקידושין לאנסטסיה הקידושין לאנסטסיה לפני שנפרדנו עם סבא של אנסטסיה ,אמרתי לו: סלח לי על אי-ההבנה שלי ,כששם בטייגה דיברנו על המטרות והיעדים של המפלגה .עכשיו אני מבין :ככל שחזקיותר המעמד של המשפחות במדינה ,כך יותר משפחות מאושרות יחיו בה ויותר סדר יהיה במדינה. צריך להשיב את המנהגים המודעים ,את הטקסים של ההורים הקדמונים שלנו .רק איכשהו צריך להתאים אותם להיום. בכלל ,עכשיו אני מתחיל להבין שאלה לא טקסים במובן הרגיל של המילה .זה מדע חיים כביר .והאישים המלומדים – חכמים ומדענים גדולים. ועוד אתה יודע ,על מה אני מצטער עכשיו? על כך שלא ידעתי אז ,עוד לפני הפגישה הראשונה עם אנסטסיה ,שום דבר לא ידעתי על הטקסים .על כך שבעזרתם אפשר להשתמש בהשפעה של כוכבי-הלכת לטובת המשפחה .לא ידעתי על זה, ואנסטסיה נאלצה ללדת את הבן ,אחר-כך את הבת בלי שהייתה מקודשת בנישואים. באיזושהי ערמומיות הסבא הביט עלי ,חייך בתוך שפם-השיבה שלו ואמר: ועכשיו הנה זה נודע לך ואתה חושב עכשיו ,האם זה ממך אנסטסיה ילדה את הבת ואת הבן? נו לא ממש חושב על זה .אבל בכל זאת ,לא יפריע שאני ואנסטסיה נעבור את הטקס שצריך. זה טוב ,וולדימיר ,שאתה מצטער .זה אומר שאתה מתחיל להבין את מהות הקיום ואיפה האנושות עכשיו נמצאת.אך לחינם אתה מצטער בקשר לאנסטסיה .היא כבר הייתה מקודשת ,כשהייתה איתך בלילה הראשון. במשך כמה זמן אפילו לא יכולתי לדבר ,אחר-כך עשיתי מאמץ ואמרתי: למי? הרי אני לא עברתי את טקס הקידושין ,זה אני בטוח זוכר. אתה לא מקודש ,אבל רק הקידושין שלה כבר היו יותר מדי בשבילנו .שלושה ימים אבי לא יכל להתאושש מהתחמוןשלה .כזה תחמון שבמיליוני השנים אף חכם לא יכל לחשוב עליו .נו בקיצור ,היא מקודשת. למי ? אולי לך. אבל אני הרי לא קודשתי .ולמה "אולי"? מה ,בטוח אתה לא יודע ? למה שהיא עשתה ,וולדימיר ,בינתיים אין למי לתת הערכה .אולי היא יצרה את הטקס הגדול מכולם ואפשרה לכלהנשים לעשות את הילדים הלא חוקיים שלהן לחוקיים .אולי עוד משהו היא חוללה בשמיים .את מה שעשתה אולי רק אחד מהחכמים המלומדים היה יודע להעריך .אני ,מוטב ,אספר על הכל לפי הסדר. כשבפעם הראשונה באת עם אנסטסיה לקרחת-היער של הנכדה והתארגנת לשינה במחפורת שלה ,היינו צריכים לבוא לקרחת-היער שלה. בשביל מה? היא קראה לנו .הרגשנו את זה ,ביחד עם אבא שלי באנו לאגם.אנסטסיה עמדה על הגדה ,בידיה החזיקה זר קלוע מפרחים וכולה הייתה חגיגית כזאת ,מטופחת ככלה .כשניגשנו אליה ,אבא שאל בחומרה: אנסטסיה ,אילו מאורעות התירו לך לקטוע הלך מחשבותינו לעת ערב? יקרים שלי ,אבל למי עוד אוכל לקרוא ,רק אתם יכולים להבין אותי. דברי - ,אבי התיר לה רשות לדבר. הנה רוצה אני לנישואים להתקדש ,וכעדים לקידושין שלי לכם קראתי. נישואים? -שאלתי את אנסטסיה - ,לנישואים להתקדש? ואיפה החתן שלך?לא הייתי צריך לדבר בזמן שאבי מנהל את הדו-שיח .הוא הביט עלי בחומרה .אבל לא אלי ,אליו ,כלבכיר המשפחה היא אמרה: כאשר טקס הקידושין נערך ,תחילה שואלים את הצעירים ,איך ייראו החיים סביב .איזהו המרחב הנברא.אבי ידע על כך ,וכדי לא להפר את הכללים ,הסכים .והנה כאן ,דומה שהנכדה הפנטה אותנו ,כמו שאתם אומרים ,או שהקסימה כבחלום נפלא. אנסטסיה החלה לספר על השכנים העתידיים שלה .עם המחשבה שלה היא יודעת לבנות הולוגרמות ,על כך ,וולדימיר, אתה יודע. כן. אבל בפעם ההיא מעל פני האגם במהירות לא רגילה היא החליפה תמונות על העתיד הארצי .ססגוניות ומוחשיותבאופן לא רגיל ,ומרתקות את הדעת היו התמונות שלה. פעם ראינו אנשים הולכים בשדרות מוקפות בפרחים ,על פניהם חיוך ובטחון ,ונינוחות .אחר-כך ילדים רצים בשדה לכוון הנהר ,כמו מלאכים .פעם כאילו מגבוה באגם הנפלא ראינו את ההשתקפות של כוכבי-הלכת. והיו המוני תמונות אחרות ומקרים מפליאים מהחיים ,ונופים בעלי יופי מדהים. ופתאום ,כאילו מתוך ערפל מעל האגם הופיע גבר אחד .ואילו כל היתר נעלם פתאום .האדם הזה עמד במרכז האגם לבדו והביט עלינו .זמן קצר אחרי ,מימין ניגש עוד גבר אחר ,אחר-כך בחורה יפה באופן לא רגיל ,אחר-כך עוד אחת והשלישית .אחר-כך ניגשו ונעמדו לידם שני בנים-אחים תאומים ,מחזיקים ידיים .אנשים רבים מאוד התאספו שם ,כולם תמירים ,גבוהים היו .עם החיוך הטוב הם הסתכלו עלינו ,ומזה חום נעים התפשט בגופנו .ברגעים האלה שמענו את הקול של הנכדה: 73 סבים אהובים שלי ,ראו :אלה הנינים חושבים עליכם עם החיוך המחמם .הסתכל ,סבא משה שלי ,שם בקצה עומדפעוט ,לך הוא דומה ,והמבט שלו בנשמה שלך מאיר. כשכל ההולוגרמות נעלמו ,ואנחנו המשכנו להיות שרויים תחת הרושם הלא רגיל ,אנסטסיה פתאום אמרה: מה דעתכם ,מיהו זה היכול לקדש אותי?ואבא שלי ,לא מרגיש את התחבולה שלה ,כפי שנוהגים בקטס הנישואים ,שאל: מי לקדש אותך יוכל ,עלמה?והיא בתשובה: אני בעצמי את עצמי מקדשת לפניכם ולפני הגורל שלי - .ובעצמה הניחה את הזר על הראש שלה. ואיה הוא נבחרך - ,שאלתו של אבי הייתה. הוא נערך לשינה .אך גם בהיותו ער ,הוא בתרדמה שרוי .על הטקסים דבר אינו יודע .אחרי שנים ,מאוחר יותר ,ישגם אותו לשאול. את הכללים הפרת ,אנסטסיה - ,אבי אמר בחומרה - .את המדע העתיק מהמלומדים החכמים .שניים משתתפיםבטקס ,רק אחד עם השנייה נישואיהם יכולים לקדש .כאן טקס הקידושין לא היה. סבא'לה ,האמן ,הוא בהחלט כן היה ,עתה לעיני השמיים אני מקודשת .בטקס משתתפים שני האנשים .אך הן תמידתחילה שואלים אחד מהם ,אחר-כך את השני על הרצון להיות נשואים. אותי שאלו – את תשובתי נתתי .ואילו נבחרי ,שיחשוב ,כמה שנים שיהיו .איש לא ציין את מידת הזמן שיעבור בין שתי השאלות .דקה או עשר שנים .אך אפילו אם שלילית תהיה התשובה ,לפנַי אמשיך להיות מקודשת .ולא אפר את הצוואה של מאות השנים. עוד משהו אבי רצה לומר ,הוא אפילו פתח לדבר ,אך נשמע רעם בשמיים והחריש כל מילותיו .ואז הוא הסתובב והלך, לא בוחר את דרכו .כך הוא היה עושה ,כשהיה נסער .בקושי הספקתי אחריו ,שמעתי ,איך מהר הוא דיבר לעצמו: עקשנית ,פיקחית וערמומית היא ,לא מיד תמצא מה לומר לה .כאילו שתמיד השמיים מספקים רצונה .את השפעת-הגומלין אשר לכוכבי-הלכת היא משנה .מה ,אם כן ,עתה נשים יכולות בעצמן לקדש נישואיהן ועל בסיס חוקי להביא לעולם ילדים? יש להבין מה שהיא עשתה ,אך תחילה להשיב כל חוקי ההוויה הקודמים .לא לשווא הן היו הם במאות השנים .למען להשיבם ,נימוק משכנע עלי להביא לה .אלא שלא צלח לי :ערמומית ,פיקחית היא ...אך הנה ,מצאתי מה לטעון כנגדה ולבטל הטקס. בתנועה חדה אבי הסתובב פתאום והחיש את פעמיו לאגם .בהתקרבנו ,עוד לא יצאנו מהשיחים ,כשמעל האגם ראינו אור לא רגיל שהיה בקושי נראה .והכוכבים השתקפו במים .והיו נופלים ,כאילו מפל כוכבים קרה .והנכדה שלנו לבדה ישבה על האורן השרוע על הארץ ,ועל ראשה היה נזר הפרחים שלה ,היא הביטה לעבר המאורה שבה ישנת ובשקט שרה. אבי לא יצא מהשיחים ,הקשיב לשירה שלה ואמר: היא מקודשת - .והקיש עם המטה באדמה - .לאיש אין השליטה לבטל הקידושין שלה .כוחם ,אין לו שווים ,ו - ,בקשטהוא הוסיף - :קידשו אותה השמיים או היא עצמה – היינו הך. ומה שרה אנסטסיה? איזה שיר? -הנה: את עצמי קידשתי לי – ועתה שלך אני. יחידי הוא זה אתה, והחלומות – בחיים תהא הגשמתם. על כוכב-הלכת ,על הארץ התכולה מאושר יהיה הבן ,שלי הוא ושלך. כה יפה וחכמה תהיה בתנו – הרבה טוב לאנשים יביאו ילדינו. בסעדיה דשמיא קודשתי ללבך ולעולמים אישה אני שלך. על כוכב-הלכת הרחוק והגדול יחיו הנכדים אשר לך ולי יהיו. המשך יבוא... 74 לקבלת מידע הנוגע לתנועת "הארזים הצלצלניים" בישראל והקמת ישובים על בסיס אורח חיים של אנסטסיה ,באפשרותכם לפנות לאתר של אגודה "גני מולדת" – . GaneyMoledet.org © כל הזכויות שמורות ליד וולדימיר מגרה, יבגני פרונצ'ק – תרגום, הוצאת "גני מולדת" אין להעתיק קטעים מספר זה בשום צורה שהיא ובשום אמצעי, או לעבדם בדרך כלשהי ,לרבות צילום והקלטה ,ללא אישור בכתב. מסת"ב ?ISBN 978-965-7486-??- Printed in Israel 2013 75
© Copyright 2024