)צדוק( צאלח םיחי מארי

‫זיכרו להולכי‬
‫מארי חיי ב משה צאלח )צדוק( זצ"ל‬
‫נתבקש לבית עולמו‬
‫אור ליו חמישי י"א בכסלו ה'תשע"ד‬
‫תנצב"ה‬
‫מאת‬
‫אד ב נו‬
‫יו שישי ערב שבת קודש וישב‪ ,‬י"ט בכסלו ה'תשע"ד‬
‫©‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫‪0507397700‬‬
‫לק"י‬
‫פעמי רבות שוחח אתי מארי חיי צאלח על השעה שבה יסתלק מ העול‪ ,‬וציווה עליי שאדאג‬
‫לכמה דברי שהיו חשובי לו‪ ,‬ביניה‪ :‬שהלווייתו תתקיי על פי מנהג תימ בעי"ת צנעא‪ ,‬מי‬
‫יהיה מסדר ההלוויה‪ ,‬כיצד ישבו עליו שבעה בני משפחתו וכדו'‪.‬‬
‫פע א& ביקש שאבוא ע ד& ועט‪ ,‬ושארשו את הדברי מפיו‪ .‬וכ' עשיתי‪ ,‬כלשו הפסוק )ירמיה‬
‫לו‪ ,‬יח(‪" :‬מפיו יקרא אלי את הדברי‪ ,‬ואני כותב על הספר בדיו"‪ .‬מארי חיי ביקש שאקרא את‬
‫הדברי‪ ,‬והוא היה מתק ומשפ* את הנוסח עד שערבו לו הדברי‪.‬‬
‫באחת הפעמי אמר לי שאבקש ממורנו ורבנו הגאו הגדול הרב שלמה קרח שיספיד אותו‪.‬‬
‫לבקשתי‪ ,‬כתב הרב דברי קצרי‪.‬‬
‫דברי זיכרו קצרי‬
‫מאת זק רבני תימ‬
‫מורנו ורבנו הגאו הגדול הרב שלמה עמר קרח שליט"א‬
‫רב העיר בני ברק‬
‫מארי חיי צאלח מחייב סגיאי נהור‬
‫מארי חיי צאלח תפקד בעיניי פקוחות‪ ,‬הוא ריב* תורה ואמר דרשות בעל פה‪ ,‬והיה דוגמא חיה‬
‫לאמונה וקבלת היסורי ללא שו הרהור‪.‬‬
‫היו לו נגינות מיוחדות בשירה ֶ‪ֵ ,‬ה ָד נשמע מתו' המקדש‪ .‬ביניה שיר אחד שביקשתי לפני כמה‬
‫שני מיד" הרב אד ב נו שליט"א שיקליטו‪ ,‬וכדרכו בקודש אמר ועשה‪ ,‬יבור' מפי עליו על כל‬
‫פעליו לשמר מסורת אבותינו הקדושי‪.‬‬
‫מארי חיי צאלח זכה והארי' ימי עד לגיל ‪ 105‬שני‪ .‬צדקתו ותמותו מפורסמת עוד בהיותו‬
‫בתימ‪ .‬התגורר בגדרה‪ ,‬והיו רבי ש סגיאי נהור בשכונה אחת‪ ,‬והוא היה לה למורה דר' –‬
‫לברכות ועצות ועזרה‪ ,‬על א& שהיה עצמו סגי נהור‪.‬‬
‫אבדה לנו דמות הוד ממנה אפשר כמו לעשות קל וחומר‪ :‬ומה א בעיוורונו הגיע לכליל מעלות‪ ,‬קל‬
‫וחומר א היה פקוח‪ .‬אבל כיו שהלל מחייב העניי ג מארי חיי צאלח מחייב סגיאי נהור‪.‬‬
‫תנצב"ה‬
‫‪1‬‬
‫פרק א – תולדות חייו בתימ‬
‫מארי חיי היה מורי ורבי מקטנות‪ .‬על א& הפרשי הגילי העצו בינינו הוא היה ג חברי הקרוב‬
‫במש' שני רבות‪ .‬במש' כשלושי שנה סיפר לי מארי חיי סיפורי רבי על ימי חייו מאז ימי‬
‫ילדותו‪ ,‬ותמיד היה מוסי& "א היית לידי בצנעא‪ ."...‬בסיפוריו היו משפטי שחזרו כמו מנטרה‪,‬‬
‫ביניה‪" :‬עברו עלינו מי הזדוני"‪" ,‬קיבלנו הייסורי"‪" ,‬הל' העול"‪" ,‬אתה מזכיר לנו עול‬
‫שהל'" ועוד‪.‬‬
‫הסיפורי מפוזרי בי מאות ההקלטות הרבות שהקלטתי אותו‪ ,‬בגיליונות הספרי שבה‬
‫למדתי אתו‪ ,‬ועל מאות דפי ורשימות‪ .‬מי יודע אולי פע אמצא את הזמ לרכז את כל ההקלטות‪,‬‬
‫לתמלל אות‪ ,‬לאסו& את הסיפורי ולכתוב לי למזכרת את סיפור חייו המלא כפי ששמעתי ממנו‪.‬‬
‫א' עד שתגיע שעת הכושר‪ ,‬עיינתי ברשימותיי הזמינות ושמעתי מעט מההקלטות‪ ,‬בניסיו לשחזר‬
‫מעט פרטי ששמעתי ממנו‪ ,‬ולחבר לסיפור אחד‪ .‬משימה זו לא הייתה פשוטה‪ 1,‬מכמה סיבות‪:‬‬
‫האחת‪ ,‬שכ אמרו חז"ל "אפילו שיחת חולי של תלמיד חכ צריכה תלמוד"; השנייה‪ ,‬סיפורי‬
‫מארי חיי עניי במקו אחד ועשירי במקו אחר; והשלישית מארי חיי היה מגלה טפח‬
‫ומכסה טפחיי‪ ,‬ודי לחכימא ברמיזא‪.‬‬
‫מאמר זה כתבתי בדר' ובשיטה שכתבתי את המאמר "זיכרו להולכי – מארי עזרי ב מארי‬
‫חיי צאלח )צדוק( זצ"ל" מהרצלייה‪ .‬וכפי שכתבתי ש‪:‬‬
‫"במאמר זה אכתוב מעט זיכרונות על האיש ומעשהו רק ממה שסיפר לי הוא בעצמו או ממה‬
‫שראיתי בעיניי‪ .‬לא ערכתי ראיונות ]מקיפי[ ע בני המשפחה‪ ,‬ע חבריו הקרובי וע‬
‫מתפללי בית הכנסת‪ 2.‬כ‪ %‬שאי אני בא להקי‪ $‬את דמותו הענקית‪ ,‬אלא רק להעלות ניצוצות וקווי‬
‫אור שיהיו נגד עיניי לזיכרו"‪.‬‬
‫גזע תרשישי‬
‫מארי חיי צאלח נולד בעי"ת צנעא‪ ,‬למשפחה רמת מעלה ומיוחסת‪ .‬משפחת אביו היא משפחת‬
‫צאלח )צדוק( הידועה‪ ,‬שהעמידה תלמידי חכמי רבי שהאירו את שמי תימ‪ .‬המפורס שבה‬
‫הוא כמוהר"ר יחיא צאלח – המהרי"*‪ 3.‬וזהו ייחוסו של מארי חיי צאלח‪ 4:‬חיי ב משה ב‬
‫יחיא ב דוד‪ 5‬ב יחיא‪ 6‬ב דוד‪ 7‬ב צאלח‪ 8‬ב יחיא ב יוס&‪ 9‬ב צאלח ב סאל‪.‬‬
‫‪ 1‬לכ לא יימנע שיימצאו אי אילו טעויות בסדר הדברי ובחשבו השני‪ ,‬וכ' טבעו של עול‪ .‬ויש לזכור שג כשאנו‬
‫הצעירי מספרי על חבר זה או אחר שהוא גדול מאתנו בשנתיי‪ ,‬אי הכוונה שבדקנו את תארי' הלידה‪ ,‬אלא כ'‬
‫נראה לנו בער' על פי השערות שונות‪ ,‬ולאחר בדיקה ייתכ שהחבר גדול בשנה או בשלוש שני ואולי בכלל השנתו‬
‫זהה‪ .‬קל וחומר כשזק משחזר תאריכי וסיפורי מלפני למעלה מיובל שני‪.‬‬
‫‪ 2‬בחוברת הנוכחית השלמתי כמה פרטי בעזרת האח יוס& והב עזרי‪ ,‬ובעזרת ידידי ינו רדיע ב הכפר‪ .‬כא המקו‬
‫להודות לרב עזרא קרח‪ ,‬לרב יוס& עראקי ולרב אליקי צדוק שהאירו את עיניי בנקודות חשובות‪.‬‬
‫‪ 3‬צנעא‪ .1805–1715 ,‬מגדולי רבני תימ‪ ,‬כיה כראב"ד וחיבר ספרי רבי‪ .‬הוא ער' את תכלאל )=סידור( "ע* חיי"‬
‫בצירו& פירוש רחב היק&‪ .‬בתכלאל זה השתדל מהרי"* להכריע כמסורת תימ‪ ,‬ואול הוא שילב בו ג תפילות‬
‫ומנהגי חדשי ומעט גרסאות שרווחו בזמנו‪ .‬סידור זה מהווה מעי פשרה בי החדש לבי היש‪ ,‬והוא שימש יסוד‬
‫לנוסח התפילה הנקרא "בלדי"‪ .‬למעשה תכלאל זה הוא שעצר את הסח& של מסורת תימ לכיוו מסורת ספרד‪.‬‬
‫‪ 4‬את השושלת )עד מהר"* סבו של מהרי"*( קיבלתי מעזרי צאלח )מושב תרו(‪ .‬את שאר השושלת המפורטת קיבלתי‬
‫מגיסי ר' אלעזר צדוק על פי מה שהעלה ממסמכי ומרשימות שהתפרסמו בספרי שוני‪ .‬לאחר מכ מצאתי שכ‬
‫נכתב ברשימה שקיבלתי משמעו צדוק )מעלה שומרו( בכתב ידו של אביו ר' שלו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אמו של מארי חיי צאלח היא גנא )רינה( בת סאל ב חיי‬
‫הכוהני המפורסמת‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫למשפחת עראקי – משפחת‬
‫מארי סעיד עזירי נשא לו לאישה את זהרה אחותו של מארי חיי צאלח‪ .‬וכמו שכתב הרב יוס&‬
‫צובירי‪" 11:‬זהרה בתו של הצדיק ר' משה צאלח ז"ל‪ ,‬בת טובי ממשפחת אצילי ורבני"‪.‬‬
‫באחת הפעמי שאלתי את מארי חיי צאלח מדוע נקרא בש "חיי"‪ ,‬והוא השיבני שאביו משה‬
‫קרא לו חיי על ש הסבא יחיא‪ .‬שכ א& שמקובל שהש יחיא מתורג בדר' כלל לש זכריה‪,‬‬
‫יש שהתנגדו לתרגו זה‪ .‬ראה למשל מה שכתב מהרי"*‪" 12:‬וכ ראינו טועי‪ ...‬מי ששמו יחיא‬
‫מכני לו ש זכריא‪ .‬וזה הבל וכזב אי בו טע וריח"‪ .‬אלה היו מתרגמי את הש יחיא‬
‫‪13‬‬
‫לחיי‪.‬‬
‫כפי שאכתוב לקמ‪ ,‬מארי חיי נולד שנתיי לפני פטירת סבו יחיא‪ ,‬ודבר זה היה מקובל בתימ‬
‫שילד נקרא על ש סבו החי ואפילו על ש אביו החי‪.‬‬
‫יש לציי שסבא יחיא זה ברח ב"חוזת אלנפאר"‪ 14‬לאסנא& )במחוז כולא(‪ ,‬וחי ש כמה שני‪ .‬עד‬
‫יומו האחרו לא כהתה עינו ולא נס לחו‪ .‬מארי חיי סיפר ששמע מאביו שיו שישי אחד הל' סבו‬
‫יחיא לבית הכנסת בית אלאוסטא כדרכו‪ ,‬והתיישב במקומו‪ .‬הציבור המתינו לו שיפתח שיר‬
‫השירי‪ ,‬וכשראו שאינו פותח ואינו מגיב‪ ,‬הלכו למקומו‪ ,‬ומצאוהו שכבר מת מיתת נשיקה‪ 15.‬הרב‬
‫אליקי צדוק שמע ממארי חיי שא& הספיקו לקברו לפני שבת – ללמד' עד כמה היו מקדימי‬
‫לקרוא שיר השירי‪ .‬יש להוסי& שבאותו הזמ הייתה אשתו בחודש השלישי להריונה בבנה יחיא‬
‫שנקרא על ש אביו‪.‬‬
‫שנת הולדתו‬
‫אגדות רבות מתהלכות סביב גילו האמתי של מארי חיי צאלח – יש המאחרי ויש המקדימי‪.‬‬
‫ג למארי חיי צאלח עצמו היה קשה לקבוע מסמרות בסוגיה זו‪ .‬כשנשאל לגילו‪ ,‬אמר בכל פע‬
‫‪ 5‬יש להעיר שמארי חיי צאלח אמר לי שסבו של אביו הוא סאל צאלח ובהזדמנות אחרת אמר לי ששמו אברה‪,‬‬
‫וכנראה שלא הייתה לו ידיעה ברורה בזה‪.‬‬
‫‪ 6‬הוא יחיא צאלח אלגזאר שקנה את בית כנסת בית אלכוחלאני‪.‬‬
‫‪ 7‬אח של יוס& אבי מהרי"*‪.‬‬
‫‪ 8‬מהר"* – סבא של מהרי"*‪.‬‬
‫‪ 9‬כ הוא ג ברשימת שמעו צדוק הנ"ל‪ .‬ברשימות אחרות נכתב סעדיה‪.‬‬
‫‪ 10‬שימש כרב בשכונת היהודי‪ ,‬והוכר כמשורר‪.‬‬
‫‪ 11‬בחוברת "נפש לכהר"ר סעדיה בר' יוס& עוזירי זצוק"ל"‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫‪ 12‬פעולת צדיק‪ ,‬חלק א‪ ,‬סו& סי' קה; ועיי עוד בסי' קו; ובחלק ג‪ ,‬סי' צו‪ .‬וביתר הרחבה ראה אצל פרופ' יהודה רצהבי‪,‬‬
‫במעגלות תימ‪" ,‬גלגולי השמות יחיא‪ ,‬זכריה וחיי"‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬
‫‪ 13‬וכ קרא מהרי"* )מארי יחיא צאלח( לספרו חלק הדקדוק‪" ,‬תוצאות חיי" לרמוז בזה את שמו‪.‬‬
‫‪ 14‬כ' נקרא המצור על צנעא שבו מצאו את מות כשני שלישי מהקהילה‪ ,‬ובכלל גדולי הרבני‪.‬‬
‫‪ 15‬מספרי שהיה אז ב מאה ואחת‪ ,‬א' נראה שיש כא גוזמה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫גיל אחר‪ 16.‬חידה זו שבתה את לבי מאז ומעול‪ .‬ועל כ פעמי רבות כששמעתי מפי מארי חיי‬
‫צאלח את סיפור חייו‪ ,‬ניסיתי לדלות פרטי שיוכלו להיות לי לעזר‪ .‬במש' השני בדקתי היטב‬
‫את הפרטי מפיו‪ ,‬וא& עשיתי הצלבות בי נתוני שוני שהוא מסר לי במש' השני בהזדמנויות‬
‫שונות‪.‬‬
‫על פי מה שהעליתי בחכתי‪ ,‬ברור לי לחלוטי שמארי חיי צאלח נולד בשנת ה'תרס"חה'תרס"ט‬
‫)‪ .(19081909‬לפי זה מארי חיי צאלח נפטר בגיל ‪.105104‬‬
‫להל אציי מקצת העדויות התומכות את דבריי‪:‬‬
‫א‪ .‬פע שאלתי את מארי חיי‪ 17‬א הוא יודע א הוא נולד לפני המצור על צנעא )"חוזת‬
‫אלנפאר"( או אחריו‪ .‬מארי חיי צאלח ענה לי בוודאות שאמו תמיד הייתה מספרת שהיא הייתה‬
‫בת שתי עשרה ב"חוזת אנפאר"‪ .‬לדבריה היא התחתנה ע אביו משה שנתיי אחרי המצור‬
‫כשהייתה בת ארבע עשרה‪ ,‬ובנ חיי נולד ארבע שני לאחר המצור‪ .‬מאחר שידוע לנו שהמצור‬
‫היה בשנת ה'תרס"ה )‪ ,(1905‬עולה ששנת הולדתו היא שנת ה'תרס"ט )‪.(1909‬‬
‫ב‪ .‬בהזדמנות אחרת כששוחחנו אודות הרב אברה צאלח )צדוק( מקריית בנימי‪ ,‬שאלתי את‬
‫מארי חיי צאלח‪ ,‬מי יותר גדול מבי שניה‪ .‬מארי חיי ענה שהוא גדול ממארי אברה‬
‫בשנתיי‪ .‬מאחר שאנו יודעי בוודאות שהרב אברה צאלח )צדוק( נולד בראש השנה ה'תרע"א‬
‫)‪ ,(4.10.1910‬יוצא ששנת הולדתו של מארי חיי צאלח היא ה'תרס"ט )‪.(1909‬‬
‫ג‪ .‬מארי חיי צאלח היה מספר לי שהוא זוכר את אמו של מארי יוס& צובירי המובילה את בנה‬
‫הקט יוס& ללימוד הלילה בבית הכנסת בית אלאוסטא – ידה האחת אוחזת בידו וידה השנייה‬
‫אוחזת בפנס להאיר לה את חשכת הלילה‪ .‬לדברי מארי חיי צאלח הוא היה גדול מהרב יוס&‬
‫צובירי בכמה שני‪ .‬כששאלתי את הרב צובירי בכמה שני מארי חיי גדול ממנו‪ ,‬הוא ענה‬
‫שבער' בשמונה שני‪ .‬כיוו שהרב צובירי נולד בחג השבועות בשנת ה'תרע"ו )‪ ,(1916‬נמצא שמארי‬
‫חיי נולד בשנת ה'תרס"ח )‪.(1908‬‬
‫ד‪ .‬מארי חיי צאלח סיפר לי שכשסבו יחיא צאלח נפטר‪ ,‬הייתה אשתו בחודש השלישי להריונה‬
‫בבנ יחיא )מקריית אונו( שנקרא על ש אביו‪ .‬בפטירת הסבא היה מארי חיי צאלח בער' ב‬
‫שנתיי‪ .‬מאחר שיחיא ב יחיא צאלח נולד בשנת ה'תר"ע )‪ 18,(1910‬יוצא שמארי חיי צאלח נולד‬
‫בשנת ה'תרס"ח )‪.(1908‬‬
‫‪ 16‬ובפרט בשני האחרונות‪ ,‬שכדרכ של זקני שכבר עברו את גיל המאה‪ ,‬ה סופרי את השני בזוגות או א&‬
‫בשלשות‪.‬‬
‫‪ 17‬על פי עצתו של הרב יוס& עראקי הכה‪ .‬וטעמו ונימוקו עמו‪ ,‬שאצל בני אותו הדור "חוזת אלנפאר" הייתה נקודת‬
‫ציו חשובה ומשמעותית‪ ,‬ואירועי חשובי תוארכו על פיה )לפני החוזה או אחריה(‪.‬‬
‫‪ 18‬כ' שמעתי מבנו ר' ניסי צדוק‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ה‪ .‬פע סיפר לי מארי חיי צאלח שהרב שלו גמליאל )סאל סעיד אלגמאל( גדול ממנו בער'‬
‫בשנה‪ .‬תארי' לידתו של הרב שלו גמליאל הוא ז' בניס ה'תרס"ז )‪ 19.(22.03.1907‬יוצא א כ‪,‬‬
‫ששנת לידתו של מארי חיי צאלח היא ה'תרס"ח )‪.(1908‬‬
‫בית הכנסת שבו התפלל‬
‫עד גיל ארבע התפלל מארי חיי צאלח ע אביו משה בבית הכנסת בית צאלח‪ .‬לאחר מכ עברו‬
‫לבית הכנסת שבו התפלל הסבא סאל עראקי הלוא הוא בית הכנסת בית אלאוסטא – אחד מבתי‬
‫הכנסת הגדולי בעי"ת צנעא שהכיל מאות מתפללי‪ ,‬ובו היו מתפללי בנוסח שאמי‪.‬‬
‫וזאת יש לדעת‪ ,‬שלמרות גדלו של בית הכנסת בית אלאוסטא‪ ,‬הוא היה צר מהכיל את כל‬
‫המתפללי‪ ,‬ולכ היה קושי לקלוט מתפללי חדשי‪ 20.‬בבית כנסת זה מקומות הישיבה היו‬
‫עוברי בירושה‪ ,‬ולבני משפחת צאלח היו שמורי מקומות של משפחת הסבא סאל עראקי‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫שנספו ב"חוזת אלנפאר"‪.‬‬
‫מאז התפללו בקביעות בבית כנסת זה עד שעלו ארצה‪ ,‬א& על פי שלמעשה בית הכנסת של‬
‫משפחת היה בית אלכוחלאני )שג בו התפללו אז א' ורק בנוסח שאמי(‪ .‬בבית כנסת בית‬
‫אלאוסטא גדל מארי חיי צאלח והסתופ& בי ברכי החכמי‪ ,‬והיה מתלמידיו הקבועי של מארי‬
‫סעיד עזירי שלימי נהיה גיסו )שכ מארי סעיד נשא את זהרה אחות מארי חיי צאלח(‪.‬‬
‫פעמי רבות היה מארי חיי מספר בערגה על ריבו* התורה ועל התפילות המיוחדות והמרגשות‬
‫בבית כנסת זה‪ ,‬ובפרט בימי נוראי שהיו עוברי לפני התיבה מארי סעיד עזירי‪ ,‬ועל ידו צמח‬
‫משרקי‪ ,‬מנח צאלח ועוד‪ .‬כמו כ תיאר בפניי כיצד היו ערי כל ליל כיפור‪ ,‬וקוראי תהילי‬
‫וכדו'‪ 22,‬ובפרט תיאר את ברכת כוהני מפי עשרות הכוהני שבבית הכנסת‪.‬‬
‫]מזקני שמעתי‪ 23‬שלאחר תפילת מוס& בראש השנה וביו הכיפורי‪ ,‬היו מגיעי משאר בתי‬
‫הכנסת בצנעא לבית הכנסת בית אלאוסטא לשמוע את קירוי הכוהני מפי מארי סעיד ואת ברכת‬
‫‪24‬‬
‫הכוהני המיוחדת היוצאת מפיה של עשרות כוהני ממשפחת עראקי[‪.‬‬
‫ג בתקופה שסגרו את בתי הכנסת )בעקבות המחלוקת( והיו מתפללי בבתי‪ ,‬היה הול' מארי‬
‫חיי להתפלל ע מארי סעיד עזירי בביתו של אברה שאער שהיה עשיר גדול‪ ,‬והקצה למתפללי‬
‫‪25‬‬
‫בית הכנסת בית אלאוסטא מקו תפילה בביתו למש' תקופה מסוימת‪.‬‬
‫‪ 19‬כפי שכתב פעמי רבות בספריו‪ .‬ראה למשל‪ ,‬בתי הכנסת בצנעא בירת תימ‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' ‪.43‬‬
‫‪20‬‬
‫שלא כמו בית כנסת בית גרשי שהיה גדול ע מעט מתפללי‪ ,‬וכלשונו של ר' מחפו*' גרופי )הביאו פרופ' אהר‬
‫גימאני‪ ,‬מגיד צדק – על בתי כנסת שבצנעא‪ ,‬כנישתא ‪ ,3‬עמ' פו(‪" :‬עיר גדולה ואנשי בה מעט ]‪ [...‬היו בה בער' מ' איש‬
‫בקר זוית"‪ .‬וכפי שביאר ש )בהערה ‪ (56‬גימאני‪" :‬מפני גודלו של בית הכנסת‪ ,‬ואי בו אלא ארבעי איש‪ ,‬התרכזו‬
‫כול בפינה אחת של בית הכנסת כדי שיוכלו להתפלל בצוותא כראוי ולא ישבו בתפזורת בכל פינות בית הכנסת"‪.‬‬
‫‪ 21‬מקו ישיבתו היה ליד יוס& יהודה עראקי סבו של הרב יוס& עראקי הכה מבני ברק‪.‬‬
‫‪ 22‬ראה הרב יוס& צובירי‪ ,‬סידור כנסת הגדולה ע אמ"ת ויצי"ב‪ ,‬חלק ד‪ ,‬עמ' קעו‪.‬‬
‫‪ 23‬ובפרט מר' פינחס ב מארי אלעזר קרח‪.‬‬
‫‪ 24‬מאחר שבבית אלאוסטא התפללו תפילת מוס& של ראש השנה לחש וחזרה‪ ,‬ובבתי הכנסת המתפללי בנוסח בלדי‬
‫התפללו מוס& תפילה אחת היו מספיקי‪ .‬וכמוב שביו הכיפורי הספיקו‪ ,‬מאחר שתפילת מוס& בנוסח השאמי‬
‫ארוכה יותר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מארי סעיד עזירי‪ ,‬שהיה הרב והמנהיג בבית כנסת בית אלאוסטא‪ ,‬העמיד תלמידי רבי שבי‬
‫השאר היו בעלי תפילה מיוחדי‪ .‬לא פע נקראו תלמידיו לשמש בתפקידי שוני בבתי כנסת‬
‫אחרי‪ 26.‬ג מארי חיי צאלח נקרא לשמש בעל תוקע ובעל תפילה בבית כנסת בית אלגמאל‬
‫ולאחר מכ בבית כנסת בית אלכוחלאני‪ ,‬כמו שאציי לקמ‪.‬‬
‫לימודיו אצל המארי‬
‫בילדותו למד אצל כמה מאריי‪ .‬בתחילה‪ ,‬בגיל צעיר מאוד למד אצל מארי דהבאני ומארי דערור –‬
‫ש היו הילדי לומדי את אותיות הא"ב ולאחר מכ היו לומדי קריאה‪ .‬בגילאי אלה היו‬
‫הילדי מתפללי תפילת שחרית אצל המארי‪ .‬אחר הצהריי היה מארי דערור לוקח את הילדי‬
‫להתפלל בבית כנסת בית אלשי'‪ .‬מארי חיי צאלח סיפר לי שהוא עוד זוכר את מארי נתנאל‬
‫‪27‬‬
‫אלשי' )שנפטר בשנת ה'תרפ"א‪.(1921 ,‬‬
‫לאחר מכ למד עד בער' גיל ‪ 1312‬אצל מארי חיי מדינה שנמנה על מתפללי בית כנסת בית‬
‫אלאוסטא‪ ,‬ואחר כ' למד תקופה קצרה אצל מארי שלו קרח‪ .‬כפי שסיפר לי מארי חיי צאלח‪,‬‬
‫כשהיה תלמיד שלא היה מביט בספר‪ ,‬היה מארי שלו קרח מניח אב אחת על ראשו‪ ,‬ואב אחת‬
‫‪28‬‬
‫מתחת לסנטרו‪ ,‬ואוי ואבוי לתלמיד א אחת האבני הייתה נופלת‪.‬‬
‫אחר כ' למד מארי חיי צאלח אצל מארי חיי ב סלימא צאלח‪ 29‬עד גיל ‪) 16‬ש למדו כשלושי‬
‫ילדי(‪ .‬למותר לציי שמארי חיי המלמד לימד אותו כפי מנהג הקריאה בבית הכנסת בית‬
‫אלאוסטא‪ 30.‬לבקשתי ניסה מארי חיי לשחזר את סדר הלימוד‪ :‬יו ראשו – בבוקר פרשת שבוע‬
‫‪ 25‬מפי הרב יוס& עראקי הכה שמעתי ששמע מהרב יוס& צובירי שלאחר שמשפחת אלגמאל )שבית היה מול בית‬
‫הכנסת בית אלאוסטא( עלו לאר* ישראל‪ ,‬מתפללי בית אלאוסטא התפללו ש‪ ,‬וש הייתה שבת החתונה של הרב‬
‫יוס& צובירי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ראה למשל את מארי מאיר צובירי )שלימי כיה כרבה של גדרה(‪ ,‬שנקרא לשמש כמארי בבית הכנסת אלחגאגי‬
‫)אהר גימאני‪ ,‬בית הכנסת חגאגי שבצנעא והנהגתו של הרב מאיר צובירי(‪.‬‬
‫‪ 27‬תארי' פטירתו המדויק הוא יו ב ט"ז באלול ברל"ב לשטרות ]ה'תרפ"א‪ ,[1921 ,‬כפי שמצאתי ברשימות כתב יד‬
‫שתחת ידי‪.‬‬
‫‪ 28‬סח לי הרב פינחס קרח )נכדו של הרב שלו קרח( שפעמי היה סבו מניח חוט במקו אב‪.‬‬
‫‪ 29‬משפחת צאלח זו היא מזרע הרב שלמה צאלח אחיו של מהרי"*‪ .‬חיי ב אברה ב שלמה ב אברה ב צאלח ב‬
‫הרב שלמה צאלח )מחבר זבח פסח אחי מהרי"*(‪ .‬וכמוב מש והלאה השושלת תואמת לשושלת מארי חיי צאלח‬
‫שהזכרתי לעיל‪ :‬ב יוס& ב צאלח ב יחיא ב יוס& )ב צאלח ב סאל(‪.‬‬
‫‪ 30‬לדוגמה אעתיק כא מעשה שכתב לי הרב יוס& עראקי הכה בזה"ל‪ :‬סח לי מר שמעו גרשי )נפטר לאחרונה‬
‫בירושלי( כי משפחתו נמנתה על המתפללי הקבועי בבית הכנסת הגדולה בית אלאוסטא‪ .‬בילדותו‪ ,‬הכניסו אביו‬
‫ללמוד כמו רבי מילדי בית הכנסת אצל מארי יוס& צובירי זצ"ל שבמש' כמה שני לימד תינוקות של בית רב בחדר‬
‫שהקצו לו בעליית בית הכנסת‪ .‬מאחר ועל תלמידיו נמנו ג כאלה שלא היו ממתפללי בית אלאוסטא‪ ,‬ולה בכמה‬
‫מקומות במקרא או בתרגו נוסחאות אחרות‪ ,‬היה מורנו ורבנו זצ"ל מקפיד להעיר לתשומת לב כל ילד וללמדו‬
‫לקרוא או לתרג כמסורת בית הכנסת שבו הוא מתפלל‪.‬‬
‫כשנסע מארי יוס& זצ"ל לאר* ישראל בשנת תש"ד‪ ,‬העביר אותו אביו ללמוד אצל מארי חיי צאלח זצ"ל המלמד‬
‫)שהתיישב בהרצלייה(‪ .‬והנה הגיע תורו לתרג את פרשת במדבר‪ .‬כמוב שכל אותו שבוע שינ היטב את התרגו אצל‬
‫מארי חיי צאלח המלמד‪ ,‬כי לתרג בבית הכנסת לפני מארי סעיד אלעזיירי לא יעז א& ילד לקו א לא שגור‬
‫התרגו בפיו על בריו‪.‬‬
‫הגיעה השבת‪ ,‬ושמעו גרשי עמד לימי הקורא והחל לתרג ברהיטות כשבבית הכנסת קול דממה דקה‪ .‬והנה א' הגיע‬
‫לפסוק השני שאו וכו' למשפחות לבית אבות וכו'‪ ,‬תרג את הפסוק ואמר לזרעֲיתהו לבית אבהתהו בשווא פתח‬
‫‪6‬‬
‫והפטרה‪ ,‬ובצהריי נביאי; יו שני – בבוקר משנה‪ 31,‬ובצהריי נביאי; ביו שלישי – בבוקר‬
‫‪32‬‬
‫עי יעקב‪ ,‬ובצהריי נביאי; ביו רביעי – בבוקר פרשה בתיקו סופרי‪ ,‬ובצהריי כתיבה;‬
‫ביו חמישי – בבוקר גמרא‪ ,‬ובצהריי כתיבה‪.‬‬
‫יש להעיר שמארי חיי סיפר לי שבצעירותו העתיק ספר שלוש מגילות בכתב ידו ע תרגו‬
‫ותפסיר‪ ,‬א' הוא נעל לו‪.‬‬
‫כפי שהזכרתי במקו אחר‪ 33,‬פרקי מנורת המאור של החגי היו שגורי בפיו על פה‪ ,‬כי בילדותו‬
‫הרב חיי ב שלמה צאלח היה בוח אותו בפרקי הללו על פה‪ .‬ומעשה שהיה כ' היה‪ .‬ג מארי‬
‫חיי צאלח המלמד היה נוהג לקחת את הילדי לפעמי‪ 34‬להתפלל מנחה וערבית בבית כנסת בית‬
‫אלשי'‪ .‬פע אחת נשמט הילד חיי צאלח ולא הל' ע כל התלמידי למנחה וערבית בבית‬
‫אלשי'‪ ,‬והתקופה הייתה לפני ראש השנה‪ .‬למחרת ובימי שלאחר מכ‪ ,‬הושיב מארי חיי צאלח‬
‫המלמד את הילד חיי צאלח מהבוקר עד הצהריי בחצר בית הכנסת ]= ֲחוִ י[ ללמוד את כל פרקי‬
‫מועדי תשרי בעל פה‪ ,‬כשהוא מדרבנו ומזרזו ללמוד בעזרת ענ& שחת' מע* הרימוני שהיה בחצר‪.‬‬
‫]יש להעיר שפה באר* ישראל נפגשו מארי חיי צאלח המלמד ומארי חיי צאלח התלמיד בשכונת‬
‫התקווה כמה פעמי‪ ,‬וכמו שסיפר לי מארי חיי צאלח‪ ,‬מורו ורבו היה מכבדו עד מאוד‪ ,‬והיה‬
‫מתכבד בו שזהו תלמידו[‪.‬‬
‫לזרעיתהו בחירק תחת העי"‪ .‬באחת הופר השקט‪ ,‬ונשמע קול‬
‫ִ‬
‫תחת העי"‪ ,‬בעוד שנוסחת התרגו בבית אלאוסטא‬
‫נהימה של הקהל המורה על טעות בקריאה‪ .‬המתרג לא הבי על מה ולמה‪ .‬מארי סעיד שעמד על יד הספר לא העיר‬
‫מאומה‪ ,‬והקריאה נמשכה‪ .‬הגיעו לפסוק י"ח‪ ,‬וש חוזרת תיבת למשפחות‪ ,‬ושוב תרג הנער לזרעֲיתהו בשווא פתח‬
‫תחת העי"‪ .‬כא התגבר טו הנהימה כשהוברר שזו לא טעות חד פעמית אלא כ' שגור תרגו התיבה על לשונו של‬
‫המתרג‪ .‬ג כא לא החזירו מארי סעיד והקריאה נמשכה‪ .‬הגיעו לפס' כ' ושוב חזר על עצמו הדבר בתיבת‬
‫למשפחות‪ ,‬ועצמת הנהימה התגברה יותר )זאת יש לזכור כי מדובר על כ‪ 400‬מתפללי(‪ .‬כא כבר ק אבי הילד‬
‫שהדבר גר לו עלבו וסטר על לחיו של הילד‪ .‬הילד החל להזיל דמעות‪ ,‬ולא הבי מה רוצי ממנו‪ ,‬שהרי כ' למד ושינ‬
‫אצל המארי‪ .‬מארי סעיד שהבי את מקור הטעות ושלא הילד אש‪ ,‬מה ג שעוד הרבה תיבות למשפחות יש בהמש'‬
‫הפרשה דפק על התיבה ואמר‪ ,‬מה את רוצי מהילד‪ ,‬הניחו לו לתרג כמו שלמד‪ .‬אחרי הגיבוי שקיבל הילד ממארי‬
‫סעיד‪ ,‬המשי' לתרג את כל תיבות למשפחות לזרעֲיתהו בשווא פתח תחת העי" מבלי פוצה פה ומצפצ&‪.‬‬
‫ביו ראשו בבוקר‪ ,‬אחר תפילת שחרית והשילוש‪ ,‬יצא מארי סעיד מבית הכנסת וש פעמיו לאלמג'זרה )בית‬
‫המטבחיי(‪ ,‬מאחר וידע שמארי חיי צאלח מגיע בבוקר לקנות בשר‪ .‬כשראה את מארי חיי צאלח החל גוער בו‪,‬‬
‫מדוע ככה לימדת את הילד‪ ,‬הרי יודע אתה שהוא מתפלל אצלנו בבית הכנסת ותורו לתרג השבת‪ ,‬ואצלנו תרגו‬
‫לזרעיתהו הוא בחירק תחת העי"‪ ,‬אתה יודע מה גרמת לילד‪ ,‬ואיזו הברה הייתה בבית הכנסת?‬
‫ִ‬
‫תיבת‬
‫בינתיי בבית משפחת גרשי הילד שמעו מסרב בכל תוק& ללכת למארי כי יודע הוא שחבריו ללימודי שנמנו על‬
‫מתפללי בית הכנסת ילעגו לו ויספרו למארי חיי אי' ק יכסר התרגו )שבר את קריאת התרגו( בשבת‪ .‬לאחר‬
‫הפצרות מרובות ושידולי הסכי ללכת‪ .‬והנה א' נכנס לחדר הלימוד‪ ,‬החלו חבריו ללעוג לו ולספר למארי חיי על‬
‫מה שהיה בשבת‪ .‬רק החלו לספר‪ ,‬ומארי חיי מיד הפסיק ואמר‪ ,‬הניחו לו‪ ,‬העור' די שלו כבר היה אצלי השכ‬
‫בבוקר‪.‬‬
‫‪ 31‬ברשות הרב אהר קאפח יש משנה מנוקדת‪ .‬לדברי הרב אהר קאפח‪ ,‬מארי חיי ב סלימא צאלח מלמד הילדי‪,‬‬
‫היה מבקש מה את המשנה כדי לבדוק ניקוד מילי קשות בסדר טהרות‪.‬‬
‫‪ 32‬כתב מרובע )אשורי( וכתב הנקרא שכ'ט‪ ,‬והוא כעי הכתב המוכר בש כתב רש"י‪.‬‬
‫‪ 33‬מבוא למנורת המאור מהדורת שתילי זיתי‪ ,‬עמ' ‪ ,117‬הערה נא‪.‬‬
‫‪ 34‬א' בדר' כלל התפללו כל אחד בבית כנסת שלו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לאחר מכ הל' מארי חיי צאלח ללמוד אצל הרב יחיא קאפח )נכדו הרב יוס& קאפח היה עדיי‬
‫ילד קט‪ ,‬והוא היה מכי את הקפה ללומדי(‪ .‬לאחר כשישה חודשי ראה שמדברי ש דברי‬
‫‪35‬‬
‫ליצנות על הזוהר‪ ,‬הדבר חרה לו והוא פרש מה‪.‬‬
‫לימוד שחיטה‬
‫בטר מלאו לבחור חיי עשרי שנה‪ ,‬כבר למד הלכות שחיטה אצל מארי אברה עמראני‪ .‬יחד‬
‫אתו למד ג מארי סאל אבהר )התגורר בתימ בתנע‪ ,‬ובאר* היה רב הקהילה התימנית‬
‫באשקלו(‪ .‬על תעודת הסמיכה חתמו ג מארי יחיא נדא& )מבני בהלול( ורבה הראשי של יהדות‬
‫תימ – מארי יחיא יצחק הלוי‪.‬‬
‫שמו של מארי חיי צאלח כשוחט מומחה הל' לפניו‪ .‬הוא עסק בשחיטה בצנעא‪ ,‬וכפי שאכתוב‬
‫לקמ א& נקרא לעזור לשוחט המקומי בעיר עד‪ ,‬ולאחר מכ נקרא לשמש כשוחט באסמרה‪.‬‬
‫לימוד בבתי הכנסת‬
‫מארי חיי צאלח קיי מאמר חז"ל "הוי גולה למקו תורה"‪ .‬וכפי שאמר לי‪" :‬הייתי הול'‬
‫ללמוד בכל בתי כנסיות"‪.‬‬
‫בלילות החול עד זמ תפילת שחרית היה לומד זוהר ותלמוד בבית כנסת בית אלאוסטא ע חבורת‬
‫משכימי קו שהזכיר הרב יוס& צובירי – אותה חבורה שהרב שמעו צאלח‪ 36‬הכחיש את קיומה‬
‫ולדבריו היו יושבי שניי שלושה לשתות קפה‪ .‬כמה התרע מארי חיי על ידיד נעוריו הרב‬
‫‪37‬‬
‫שמעו צאלח‪ ,‬שהכחיש את המציאות‪.‬‬
‫בתקופה אחרת היה לומד משנה בבית הכנסת בית אלשרעבי לפני הרב אהר אלכה‪ 38,‬ובשני‬
‫האחרונות לשהותו בצנעא למד משנה בבית כנסת בית אלשי' לפני מארי חיי כסאר‪.‬‬
‫בלילות שבת לאחר חצות היה הול' לבית הכנסת בית אלשי' )אע"פ שהייתה רחוקה מאוד מביתו(‬
‫לקריאת תהילי‪ 39‬ולאמירת בקשות‪ 40.‬הייתה תקופה שמארי חיי היה מגיע ראשו והוא זה‬
‫שהיה פותח את בית הכנסת‪ .‬בבית אלשי' היה נפגש ע חברו מבית אלאוסטא מארי סאל טייבי‪.‬‬
‫לאחר מכ היו הולכי מארי חיי צאלח ומארי סאל טייבי ללמוד משנה אצל מארי יוס& שמ‪.‬‬
‫בי בחול ובי בשבת‪ ,‬כשהגיע זמ התפילה‪ ,‬החיש פעמיו מארי חיי לתפילת שחרית בבית הכנסת‬
‫הקבוע שלו הוא בית אלאוסטא‪.‬‬
‫‪ 35‬בדיוק כמו שהיה ע הרב יוס& צובירי‪ ,‬ראה אמנו שלומי‪ ,‬הרקע לחיבור הספר אמונת ה' וזהות מחברו‪ ,‬תהודה ‪22‬‬
‫)תשס"ב(‪ ,‬עמ' ‪.8378‬‬
‫‪ 36‬הערות על תכלאל ע* חיי‪ ,‬חלק א‪ ,‬רא ע"ב – רב ע"א‪.‬‬
‫‪ 37‬על דברי הרב שמעו צאלח האלה כבר השיב הרב יוס& צובירי‪ ,‬מבוא לראשי בשמי‪ ,‬עמ' ‪ .7‬ג ר' יהודה טובי‬
‫)אחרית לאיש שלו‪ ,‬עמ' ‪ (33‬הזכיר לימוד זה שבו השתת& ג אביו מארי סאל טייבי‪ ,‬וא& ציי את שמות הלומדי‪.‬‬
‫וראה עוד מה שאכתוב על זה במבוא לשישה סדרי משנה מהדורת "נוסח תימ"‪.‬‬
‫‪ 38‬ראה בחוברת בית אלשרעבי‪ ,‬ש ציי המו"ל הרב צפניה שרעבי את תיאור הלימוד ושמות הלומדי כפי ששמע‬
‫ממארי חיי צאלח‪.‬‬
‫‪ 39‬תמיד היה מזכיר את ספר התהילי של יחיא נדא& שהיה בכתיבת יד‪ ,‬ע אותיות גדולות במיוחד‪.‬‬
‫‪ 40‬ממארי סלימא ב סלימא קארה שהשתת& ג הוא באמירת התהילי בבית הכנסת בית אלשי' שמעתי שבעלי‬
‫הקולות ש היו‪ :‬משה חבשוש‪ ,‬יוס& בדיחי ואחד ממשפחת תנעמי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫יש לציי שתקופה מסוימת למד מארי חיי צאלח גמרא בלילות שבת בבית מדרשו של מארי‬
‫אברה בדיחי ע עוד כאחד עשר בחורי‪ .‬ולפעמי היה הול' ללמוד בבית המדרש של הרב יחיא‬
‫יצחק הלוי )ש היה מלמד ג מארי חיי חובארה(‪.‬‬
‫בבוקר לאחר השילוש‪ ,‬היה הול' לאכול ארוחת בוקר בביתו‪ ,‬וחוזר ללמוד משנה בבית אלאוסטא‪.‬‬
‫למרות שלמד תורה אצל הרבה רבני‪ ,‬רבו המובהק היה מארי סעיד עזירי שלימי נהיה גיסו‪,‬‬
‫עליו דיבר בהערצה שלא תתואר‪.‬‬
‫מקצוע הצורפות‬
‫הסבא סאל עראקי היה צור& אומ והוא לימד את נכדו את מלאכת הצורפות‪ .‬הרב אלקי צדוק‬
‫מספר ששמע מר' חיי צאלח הזהב שמארי חיי השתל בצורפות אצל אביו‪ ,‬מארי יוס& צאלח‬
‫הזהב‪ .‬מארי חיי צאלח עסק בצורפות‪ ,‬ובמש' שלוש וחצי שני עבד בבית האימא על‬
‫המטבעות יחד ע הרב שמעו צאלח ואחיו חיי‪ .‬כפי שסיפר לי‪ ,‬את כלי הצורפות הכי לו האומ‬
‫מארי עזרי גיאת‪.‬‬
‫מארי חיי צאלח ג לימד אחרי את מלאכת הצורפות במש' תקופות קצרות‪ ,‬בי הלומדי‪:‬‬
‫מארי יוס& קאפח‪ ,‬מארי יוס& קרח‪ ,‬משה גמליאל ועוד‪ .‬יוס& מדינה )מב"ב( סיפר לי שהוא היה‬
‫עובד אצל מארי חיי בצורפות בער' שנה‪.‬‬
‫לדברי מארי חיי צאלח‪ ,‬ברו' ה'‪ ,‬באותה תקופה הפרנסה הייתה מצויה‪ ,‬ולא היו לחוצי לכס&‪.‬‬
‫נישואיו הראשוני‬
‫‪41‬‬
‫אשתו הראשונה הייתה תורכייה בת פינחס עראקי אלכלא* – ממשפחת הכוהני‪ .‬בילדותי‬
‫ניסיתי לבדוק באיזו שנה הייתה החתונה‪ ,‬אול מה שזכר מארי חיי צאלח הוא שהחתונה הייתה‬
‫ביו חמישי ערב שבת קודש יתרו‪.‬‬
‫בהזדמנות אחרת סיפר לי מארי חיי צאלח שהיה אמור לקדש אותו מארי יחיא יצחק‪ ,‬א' הוא‬
‫נפטר כמה חודשי לפני כ‪ ,‬לכ בסופו של דבר קידש אותו מארי עמר קרח‪ 42.‬מאחר שידוע לנו‬
‫שמארי יחיא יצחק נפטר בי"א בסיו ה'תרצ"ב )‪ ,(1932‬יוצא שמארי חיי צאלח התחת ביו‬
‫חמישי‪ ,‬ערב שבת יתרו של שנת ה'תרצ"ג )‪] .(1933‬כ' בשבט ה'תרצ"ג‪ ,[16.02.33 ,‬והוא ב ‪.2425‬‬
‫דבר זה מתאשר ג על ידי מה שסיפר לי שעזרי נדא& שורר ביו החתונה שלו )ביו חמישי(‪ ,‬וביו‬
‫ראשו כבר עלה לאר* ישראל‪ .‬לפי הידוע לנו‪ 43‬עזרי נדא& עלה לאר* בשנת ה'תרצ"ג )‪.(1933‬‬
‫למארי חיי צאלח נולדו חמישה ילדי מאשתו הראשונה תורכייה‪ ,‬ארבעה מתוכ נפטרו‪ .‬בתו‬
‫הבכורה הייתה חמאמה שנפטרה בער' בת שנתיי ]ייזכר לטוב יוס& אחיו של מארי חיי שהיה‬
‫יטרי[‪ .‬ואחריה‪) ,‬בשנת ‪ ,(1936‬נולד בנו עזרי‪ 44‬ה' ישלח לו‬
‫לוקח אותה שוב ושוב לרופא האנגלי ִ< ִ‬
‫‪ 41‬על פינחס עראקי זה ראה אצל חבארה‪ ,‬בתלאות תימ‪ ,‬עמ' ‪ ,60‬ובעמ' ‪ 61‬תראה את תמונתו‪.‬‬
‫‪ 42‬לשאלתי מדוע לא קידש אותו מארי סעיד‪ ,‬ענה מארי חיי שמארי סעיד לא היה מקדש באותה תקופה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫כפי ששמעתי מבנו של ר' עזרי נדא& – חמי הרב אריה נדב‪ ,‬מחתנו – הרב אית יצחק הלוי ומתלמידו המובהק‬
‫בשירה – הרב יוס& עראקי הכה‪.‬‬
‫‪ 44‬על פי דברי מארי חיי צאלח בהמש' שכשיצא מצנעא לראשונה היה ב ‪ 33‬ובנו עזרי היה ב שלוש וחצי‪ ,‬עולה‬
‫שעזרי נולד כשהיה מארי חיי ב ‪ 29‬וחצי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫סימ שנפטר בער' ב חודש‪ ,‬בת בש חמאמה )שנקראה על ש‬
‫רפואה שלמה‪ .‬אחר כ' נולד לו ב ָ‬
‫אחותה הבכורה( שנפטרה ג היא בער' בת שנתיי‪ ,‬וב בש יוס& שנפטר בער' ב חודש‪.‬‬
‫מחלוקת העיקשי והדרדעי‬
‫באותו הזמ רעשה צנעא ממחלוקת שזעזעה וקרעה את הקהילה – מחלוקת הדרדעי והעיקשי‪.‬‬
‫עיקרה של המחלוקת נסוב סביב הכפירה בקבלה בכלל ובספר הזוהר בפרט‪ .‬על מחלוקת זו נכתבו‬
‫ספרי ומאמרי רבי על ידי כותבי משני הצדדי‪ .‬רוב סיפוריו של מארי חיי כבר נחקקו על‬
‫דפי ההיסטוריה ואי טע לכופל פה‪ ,‬א' אציי מספר נקודות‪.‬‬
‫כמצופה מתלמידו המובהק של מארי סעיד עזירי‪ ,‬היה ג מארי חיי צאלח עיקשי קיצוני‪ .‬מארי‬
‫חיי נטל חלק פעיל ב"מלחמה" נגד הדרדעי‪ ,‬וכבחור צעיר א& היה שות& בתגרות ידיי )לאחר‬
‫שנכנס מארי סעיד עזירי לכלא(‪ .‬פע אחת אפילו נכנס לכלא למש' כמה ימי בעטיה של‬
‫‪45‬‬
‫המחלוקת‪ ,‬והיה מספר לי כמה סבל ש מהכיני‪.‬‬
‫חשוב לציי שפה באר* עשה מארי חיי עשה הפרדה ברורה ומוחלטת בי המלחמה על הדר'‪ ,‬על‬
‫השיטה ועל האמונה לבי מלחמה אישית ושנאת אחי‪ .‬כ' יצא שלא פע תו' כדי שדיבר אתי‬
‫בתקיפות נגד ה"דרדעה"‪ ,‬היה אומר "דע ל'‪ ,‬מארי יחיא קאפח היה תלמיד חכ וישר מאי‬
‫כמוהו"‪ ,‬או "מארי יחיא קאפח היה אר' אפיי"‪ 46.‬ג ע הרב יוס& קאפח היו לו קשרי ידידות‬
‫טובי‪ ,‬והיה מספר לי שפעמי רבות כשהיה מזדמ לירושלי‪ ,‬היה מתפלל ע מארי יוס& קאפח‪,‬‬
‫ומארי יוס& היה שמח בו שמחה גדולה‪ ,‬וזכר לו חסד נעורי שלימדו את מלאכת הצורפות‪.‬‬
‫העניות והיציאה מצנעא‬
‫מחלוקת זו איבדה בי השאר ג את הכספי משני הצדדי )מאחר ששני הצדדי שילמו כספי‬
‫רבי כשוחד לשופטי‪] .‬המחשה לזה סיפר לי הרב יוס& עראקי הכה מה שסח לו מארי אברה‬
‫צאלח )צדוק( מקריית בנימי‪ ,‬שפע היה משפט בי שני הצדדי‪ ,‬סאל יהודה עראקי בא כוח‬
‫העיקשי נת שוחד הגו לשופט‪ ,‬ומנגד ג סאל סעיד אלגמאל )הרב שלו גמליאל( בא כוח‬
‫הדרדעי נת שוחד לשופט המוסלמי‪ .‬ראה השופט כ'‪ ,‬אמר לה לכו תסתדרו ביניכ‪ .[...‬ג גש‬
‫לא ירד באותה התקופה‪ ,‬וכבר לא הייתה עבודה‪ ,‬עד שהגיע מצב שכבר לא היה מה לאכול‪ ,‬וכלשונו‬
‫של מארי חיי‪ ,‬הייתה לה "עניות דקה מ הדקה"‪ .‬לדעת מארי חיי צאלח הרעב בא בגלל שהיו‬
‫מבזי בזוהר‪.‬‬
‫כדי לנסות ולכלכל את בני ביתו לקח מארי חיי צאלח הלוואות‪ ,‬א' לא היה באפשרותו להחזיר‬
‫אות‪ .‬אביו משה היה מסתובב בכפרי הסמוכי לצנעא ומוכר את מרכולתו‪ .‬מארי חיי היה כה‬
‫נואש‪ ,‬עד שבאחת מהעדריותיו של אביו‪ ,‬משכ מארי חיי צאלח את כתבי היד היקרי של אביו‪.‬‬
‫זקני מספרי שכשחזר משה צאלח לביתו וראה שכתבי היד מושכנו‪ ,‬הקפיד מאוד על בנו חיי‪,‬‬
‫ואמר משהו מעי "אתה סימאת את עיניי‪ ,‬יסמא האלוהי את עיני'"‪ .‬בעטיה של "קללה" זו‬
‫איבד מארי חיי את מאור עיניו כמה שני לאחר מכ‪ .‬חייב אני לציי שכששאלתי את מארי‬
‫חיי א אכ אביו קיללו‪ ,‬מארי חיי הכחיש את הדבר‪ ,‬וטע שזהו שקר וכזב‪ ,‬אביו אהב אותו‬
‫‪ 45‬אגב יש להעיר מה ששמעתי ממארי סלימא ב סלימא קארה‪ ,‬שקבלה ביד התימני שהכיני שהיו במצרי ה‬
‫הנקראי ֳח ַלא‪ ,‬שאלו כיני הנכנסי מתחת העור‪ ,‬והיו מוציאי אות ע מחט מלובנת‪.‬‬
‫‪ 46‬ביטוי זה שמעתי ג ממארי סלימא ב סלימא קארה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מאוד‪ ,‬וכיצד יעלה על הדעת שיקללו‪ ...‬א' המצחיק שבאותה שיחה נכחה אשתו והיא התפרצה‬
‫לשיחה ואמרה "אבל אני שמעתי שזה נכו‪ ...‬ככה אמרו"‪.‬‬
‫על כל פני‪ ,‬באותה תקופה‪ ,‬כשהמצב הכלכלי החמיר‪ ,‬והנושי רדפוהו‪ ,‬כבר לא היה למארי חיי‬
‫צאלח מה לעשות בצנעא – בפרט לאור מצבו המשפחתי ע פטירת ילדיו‪.‬‬
‫חצי שנה בעד‬
‫באותו הזמ בא יהודי אחד והציע למארי חיי ללכת לעד ולנסות ש את מזלו במציאת עבודה‪.‬‬
‫מארי חיי הסכי‪ ,‬ועזב את אשתו ובנו עזרי שהיה אז ילד קט )ולא חזר לראות בצנעא אלא‬
‫כעבור ארבע שני(‪.‬‬
‫על פי המידע שאספתי מבני משפחת מארי חיי צאלח )אחיו יוס& ובנו עזרי( נראה שמארי חיי‬
‫עזב את צנעא כשהיה עזרי בער' ב שנתיי‪ 47,‬דהיינו בסביבות שנת ‪.1938‬‬
‫בעד למד מארי חיי בישיבת בית בני‪ .‬לדבריו‪ 48,‬ייחודה של ישיבה זו שג בזמ שהלומדי היו‬
‫הולכי לעסקיה‪ ,‬תמיד דאגו שיהיה ש לימוד של עשרה לומדי )שנקראו בש "עשרה‬
‫בטלני"(‪ – 49‬עשרה באי ועשרה הולכי‪ .‬במקביל עבד מארי חיי צאלח בעיר עד ג בצורפות‪.‬‬
‫בעד היה בדר' כלל שוחט אחד‪ 50,‬ואב"ד עד )הנקרא בלשונ "השריעה"( בא למארי חיי צאלח‬
‫וביקש ממנו שיעזור לשוחט המקומי‪ .‬מארי חיי הסכי‪ ,‬והוא היה שוחט בעד במש' חצי שנה‪.‬‬
‫שנה וחצי באסמרה‬
‫לאחר חצי שנה בא אליו שוב אב"ד עד‪ ,‬ואמר לו שבאסמרה מחפשי שוחט‪ .‬מארי חיי צאלח‬
‫נסע באונייה לאסמרה‪ ,‬א' התעכב בדר' בגלל סערות שהיו בי‪.‬‬
‫באסמרה שחט במש' חצי שנה‪ .‬א' השחיטה הייתה קשה עליו‪ ,‬שכ היה עליו ג ללכת לשוק‬
‫לקנות ‪ 12‬ראשי – כבשי ועיזי‪ ,‬לשחוט ליד בית הכנסת חצי ביו שני וחצי ביו חמישי ולחלק‬
‫את הבשר בבתי‪ .‬לכ הוא חזר לעבוד בצורפות עוד שנה וחצי‪ .‬בינתיי זק אחד לימד אותו כיצד‬
‫להפיק זהב ממתכות זולות‪ .‬היו מביאי לו מהמחצבי בהרי שקי ע אבני‪ ,‬בעזרת "מי אש"‬
‫הוא היה מפריד את העופרת ואת הנחושת‪ ,‬והיה מוציא זהב טהור‪.‬‬
‫שנתיי בנאפולי באיטליה‬
‫באותה תקופה אסמרה הייתה תחת שלטו איטליה‪ ,‬והיה קשר בי המקומות‪ .‬יו אחד הגיע‬
‫לאסמרה עשיר גדול ]"עשיר מעושר" כלשונו של מארי חיי צאלח[ בש ציו כה מנאפולי‬
‫שבאיטליה‪ ,‬שהיה לו מחצב באיטליה‪ 51,‬ושכנע אותו לבוא לעשות לו עבודות באיטליה‪.‬‬
‫‪ 47‬שכ לדברי עזרי הוא נולד בשנת ‪ .1936‬כשמארי חיי צאלח סיפר את סיפור חייו הוא אמר שהוא חושב שעזרי היה‬
‫אז בער' ב שלוש‪.‬‬
‫‪ 48‬עניי זה אישר לי ג ידידי ר' דורו יעקב חוקר קהילת עד‪.‬‬
‫‪ 49‬ראה רש"י סנהדרי יז ע"ב‪.‬‬
‫‪ 50‬ג עניי זה אישר לי ג ידידי ר' דורו יעקב חוקר קהילת עד‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מארי חיי צאלח נסע אתו באונייה לנאפולי ע עוד כעשרה תימני – שלושה אנשי שמוצא‬
‫מרדאע )ביניה‪ :‬יוס& לוי מקטרה‪ ,‬מליחי שגר בחיפה(‪ ,‬שניי שמוצא מעד‪ ,‬ועוד מצנעא‬
‫)ביניה‪ :‬יוס& צאלח מפתח תקווה‪ ,‬ילדי משפחת אלגמאל‪ ,‬ועוד(‪.‬‬
‫לציו כה היה בית כנסת מפואר מצופה כולו בזהב‪ ,‬הוא הביא לה מש ספר תורה וספרי קודש‪,‬‬
‫והקצה לה חדר אחד בביתו‪ ,‬וש ה התפללו ולמדו בנוסח התימני‪ .‬כל יו לאחר תפילת שחרית‬
‫)באחד החדרי בביתו של ציו כה( היו משלשי‪ 52,‬כל אחד מבני הקבוצה היה הול' לעבודה שלו‬
‫)היה אחד שעזר למארי חיי צאלח בצורפות‪ ,‬אחד היה סוחר וכ על זו הדר'(‪ ,‬בשתיי בצהריי‬
‫ה היו חוזרי ממקו עבודת‪ ,‬נפגשי שוב‪ ,‬ואוכלי כול על שולח אחד‪ .‬אחד מחברי‬
‫הקבוצה – יוס& לוי מרדאע‪ ,‬שקיבל משאר בני הקבוצה משכורת חודשית‪ ,‬היה אחראי על האוכל‪.‬‬
‫הוא היה קונה כבש או עז או תיש‪ ,‬וה היו שוחטי ואוכלי במש' כל השבוע‪.‬‬
‫ס' הכול ישב מארי חיי צאלח באיטליה קרוב לשנתיי‪ ,(19431945) .‬וש למד את השפה‬
‫האיטלקית‪.‬‬
‫פע שנייה באסמרה ואיבוד הראייה‬
‫כשהגיע מארי חיי צאלח לאסמרה בפע השנייה‪ ,‬חזר לעבוד בצורפות‪ .‬בדר' כלל היו שולחי‬
‫למארי חיי מאיטליה בקבוקי זכוכית גדולי ) ַ@ ַמ ַ?'אנַאת( של מי אש‪ ,‬אטומי בבטו‪ ,‬לצור'‬
‫הפרדת הזהב מהפסולת‪ .‬פע אחת הביאו לו מי אש בבקבוקי האטומי בע*‪ .‬מי האש אכלו את‬
‫הע*‪ ,‬נוצר אוויר בפני‪ ,‬ומי האש החלו לבעבע בתו' הבקבוקי‪.‬‬
‫יו שישי אחד אחר הצהריי‪ ,‬נשארה למארי חיי עבודה קטנה – לנקות מעט זהב ע מי האש‬
‫כדי שיוכל אחר כ' לצפות אותו‪ .‬ברגע שמארי חיי רק נגע בבקבוק‪ ,‬מי האש המבעבעי דחפו את‬
‫המכסה‪ ,‬קפצו לו לפני ושרפו לו את העיניי‪ .‬מארי חיי היה לבדו באותו זמ‪ .‬עד שהגיעו‬
‫אנשי )ביניה חיי אלגמאל( להביא לו מי לרחו* את הפני כבר עברו בער' חמש עשרה דקות‬
‫קריטיות‪ .‬יתירה מכ'‪ ,‬ג לאחר ששט& את פניו ועיניו‪ ,‬עדיי היו מטפטפי מי האש על פניו משולי‬
‫הכובע שעל ראשו‪.‬‬
‫מארי חיי צאלח התעוור מיד‪ ,‬נשאר באסמרה עוד כחודשיי‪ ,‬וחזר לצנעא כשהוא סגי נהור‪ .‬בס'‬
‫הכול היה מארי חיי צאלח מחו* לצנעא בער' ארבע שני‪.‬‬
‫חזרה לצנעא כסגי נהור‬
‫לאחר חודשיי מההתעוורות באסמרה‪ ,‬חזר מארי חיי צאלח לצנעא לאשתו ולבנו עזרי שכבר‬
‫היה בער' ב שש‪ ,‬נראה שהיה זה בער' בשנת ‪ 53.19421941‬מארי חיי צאלח הגיע לצנעא ע‬
‫‪ 51‬לדברי מארי חיי צאלח היה לו ג בית דפוס באיטליה‪ ,‬אול לא הצלחתי לאתר באיטליה בית דפוס שלבעליו‬
‫קראו ציו כה‪ .‬אולי הוא היה שות&‪ ,‬ואולי רק עסק בקניית ספרי‪ .‬תודתי לידידי ר' יואל אושרי חוקר תרבות הספר‬
‫שעזר לי בחיפוש המידע‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫כ' נקרא הלימוד הנהוג לאחר תפילת שחרית בש "שילוש" – שליש במשנה‪ ,‬שליש בנביאי ושליש בכתובי‪,‬‬
‫ולאחר מכ קוראי מעט ראשית חכמה‪.‬‬
‫‪ 53‬הדברי מתאשרי ג על פי עדות של עזרי צאלח )מושב תרו( ור' יוס& ב ימי קרח )הרצלייה(‪ ,‬שזוכרי את‬
‫הזמ שבו חזר מארי חיי צאלח‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ספרי שהביא אתו מאיטליה‪ :‬ארבעה ְז ָה ִרי ]=ספרי זוהר[‪ 54,‬שישה סידורי של תפילת החודש‪,‬‬
‫‪ 250‬ספרי שלוש מגילות שהדפיס בבית הדפוס של בעל הבית שלו ציו כה‪ 55.‬מארי חיי חשב‬
‫שיעוטו על הספרי ויוכל להרוויח כס& להחזיר את חובותיו‪ ,‬א' לא כ' היו הדברי‪ ,‬עד שבסופו‬
‫של דבר מכרו את כל כמות הספרי הנותרת לסוחר אחד כמעט במחיר הפסד‪.‬‬
‫אחד הנושי הערבי א& דאג להכניסו לבית הסוהר‪ .‬בתימ בית הסוהר לא סיפק אוכל לאסירי‪,‬‬
‫ובני ביתו של האסיר היו באי לבית הכלא ודואגי לב משפחת‪ .‬זכור לטוב יוס& אחיו של מארי‬
‫חיי צאלח שהיה בא ונות לו אוכל‪ ,‬באחת הפעמי הצטר& אליו ג הילד עזרי‪.‬‬
‫בשובו לביתו נכנסה תורכייה אשת מארי חיי צאלח להריו בתאומי‪ .‬כשהגיעה שעת הלידה חל‬
‫סיבו' כלשהו‪ ,‬ובסופו של דבר תורכייה ההרה נפטרה‪ ,‬א' התינוקות היו עדיי חיי ופרפרו בבט‪.‬‬
‫יטרי‪ ,‬וזה חשב שצרי' לנתח‬
‫אחיה של תורכייה – יוס& עראקי‪ ,‬הזעיק את חברו הרופא האנגלי ִ< ִ‬
‫‪56‬‬
‫את האישה‪ ,‬א' המשפחה התנגדה‪ ,‬ולכ היו חובטי אות בבצל עד שימותו‪.‬‬
‫על נוהג זה כתב הרב יוס& קאפח‪" 57:‬א חלילה מתה היולדת בהקשותה‪ ,‬ועדיי חי הולד במעיה‪,‬‬
‫היו מביאי בצל ירוק ע עליו‪ ,‬מחזיקי בשרשו וחובטי באות עלי בחזקה על בט הא‪,‬‬
‫כמה פעמי‪ ,‬כדי שימות הולד‪ .‬זקני ז"ל ]הרב יחיא קאפח‪ .‬אב"[ התריע על כ‪ %‬והזהיר שזה‬
‫רצח גמור‪ ,‬ושחובה להוציא את הולד ואפילו לחיי שעה"‪.‬‬
‫כפי שסיפר לי יוס& – אחיו הקט של מארי חיי צאלח‪ ,‬באותו זמ הוא הסתובב ע מארי חיי‬
‫צאלח בכפרי מחו* לצנעא כדי למכור את מרכולת‪ .‬ה לא ידעו שתורכייה נפטרה ע‬
‫התאומי‪ ,‬וכשבאו לצנעא הגיעו באמצע ה"שבעה"‪.‬‬
‫כ' נשאר מארי חיי ללא מאור עיניו‪ ,‬ללא אשתו וללא ילדיו‪ ,‬ורק בנו עזרי היה לו לנחמה‪ .‬מאחר‬
‫שכבר לא יכל לעסוק לא בצורפות ולא בשחיטה‪ ,‬היו מביאי לו חוטי ובדי לצבוע בצבעי‬
‫שוני‪ .‬את הבדי והחוטי היה תולה על הגג לייבוש‪ ,‬ולאחר מכ היה מוכר אות ומזה היה‬
‫מתפרנס‪ .‬במקביל היה ג מסתובב בכפרי שליד צנעא ע עוד יהודי אחד )יצ"ק( כדי למכור‬
‫תבליני‪ ,‬לדברי בני משפחת מארי חיי צאלח )אחיו יוס& ובנו עזרי(‪ ,‬יהודי זה רימה את אביה‬
‫וגנב את כספו‪ .‬האח יוס& עלה לאר* ב‪ ,1943‬ולאחר מכ‪ ,‬מארי חיי צאלח התחיל להסתובב‬
‫בכפרי ע בנו עזרי‪ .‬יש לציי שמארי חיי צאלח לא היה עור' רשימות‪ ,‬והוא זכר בעל פה למי‬
‫מכר‪ ,‬מה מכר‪ ,‬וכמה כל אחד חייב לו‪.‬‬
‫‪ 54‬הכוונה לשישה סטי‪.‬‬
‫‪ 55‬ראה מה שכתבתי לעיל‪ .‬יש להעיר מה שסיפר לי מארי שלו אפרי כה זצ"ל )מב"ב( שהוא זוכר את מארי חיי‬
‫צאלח חוזר לצנעא ע הספרי‪ ,‬וא& הוא קנה ממנו ספר שלוש מגילות אחד שנשמר אצלו עד היו‪.‬‬
‫‪ 56‬עזרי בנו של מארי חיי צאלח היה נוכח ג הוא באותו מעמד‪ ,‬א' בני הבית הרחיקו אותו מאמו המתה‪ .‬מהגב' יונה‬
‫קרח )רמת עמידר( שמעתי שה היו גרי בשכנות לבית מארי חיי צאלח‪ ,‬והיא זוכרת את היו שבו נפטרה אשתו‪,‬‬
‫וצעקות בני הבית עדיי מהדהדות באזניה‪ .‬אימה של הגב' יונה קרח יצאה לבית מארי חיי צאלח‪ ,‬ואחר כ' סיפרה‬
‫לבתה כיצד היו חובטי את התינוקות בבצלי‪.‬‬
‫‪ 57‬הליכות תימ‪ ,‬עמ' ‪.156‬‬
‫‪13‬‬
‫נסיעה לאיטליה פע שנייה)?(‬
‫פעמי רבות סיפר לי מארי חיי על יו חזרתו מאיטליה‪ .‬לדבריו‪ ,‬באחת השבתות נורה הערי*‬
‫האיטלקי מוסוליני על ידי שוביו הפרטיזני‪ .‬לדברי מארי חיי‪ 58‬סחבו את הגופה ברחובות העיר‬
‫כשהיא קשורה על הסוס‪ .‬מארי חיי פחד מפוגרו ביהודי‪ ,‬וכבר במוצאי אותה השבת ארז‬
‫במהירות את חפציו‪ ,‬וברח מאיטליה כל עוד רוחו בו‪.‬‬
‫אנו יודעי שמוסוליני נרצח בתארי' ט"ו באייר ה'תש"ה )‪ .(28.4.1945‬כפי שאכתוב לקמ‪ ,‬ברור‬
‫)על פי הכתובה שבידינו( שחתונתו השנייה של מארי חיי צאלח הייתה ביו שישי ערב חג‬
‫הסוכות )י"ד בתשרי( ה'תש"ו )‪ .(21.9.1945‬יוצא א כ שהיו רק חמישה חודשי בי יציאתו‬
‫מאיטליה לחתונתו השנייה‪ .‬בזמ שהותו באיטליה היה מארי חיי רואה כמוב‪ ,‬שכ עבד ש‬
‫קרוב לשנתיי כצור&‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬התעוורותו הייתה לאחר שובו לאסמרה‪ .‬לא ייתכ לאחר את‬
‫יציאתו מאיטליה לשנת ‪ 1945‬מכמה סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬אנו יודעי שלאחר יציאתו מאיטליה כרואה‪,‬‬
‫שוב חזר מארי חיי לאסמרה‪ ,‬התעוור‪ ,‬שהה ש מעט‪ ,‬חזר לצנעא )לאחר העדרות של ארבע‬
‫שני(‪ ,‬אשתו הראשונה נכנסה להריו‪ ,‬שלמו חודשי הריונה‪ ,‬היא נפטרה‪ ,‬והוא היה שרוי במש'‬
‫שלוש שני ללא אישה‪ .‬כל זה צרי' לקחת לפחות ארבע שני‪ ...‬דבר נוס&‪ ,‬אחיו יוס& זוכר את‬
‫שובו של מארי חיי לצנעא‪ ,‬והוא א& היה מלווה אותו במש' שני מועטות כפי שכתבתי לעיל‪.‬‬
‫יוס& עלה לאר* בשנת ‪ ,1943‬על כרחנו מארי חיי יצא מאיטליה כמה שני לפני כ ולא ברצח‬
‫מוסליני‪.‬‬
‫כששוחחתי ע אחיו של מארי חיי – יוס&‪ ,‬וע בנו עזרי‪ ,‬ה סיפרו לי שמארי חיי סיפר‬
‫שהרופא האנגלי בצנעא שלח את מארי חיי לרומא שבאיטליה בתקווה שיוכלו להציל את מאור‬
‫עיניו‪ .‬לפי זה נראה לומר שמארי חיי היה פעמיי באיטליה‪ :‬פע ראשונה כרואה‪ ,‬ש עבד‬
‫בצורפות במש' כמעט שנתיי כפי שסיפר לי בפרוטרוט‪ .‬ופע שנייה כעיוור‪ ,‬אחרי שחזר לצנעא‪,‬‬
‫וזה על מנת להתרפא‪ .‬א כ'‪ ,‬כנראה מה שסיפר מארי חיי שברח מאיטליה ב‪ 1945‬ברציחת‬
‫מוסוליני היה בנסיעה השנייה‪ ,‬ואז אחיו יוס& כבר לא היה בתימ‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫נישואיו השניי‬
‫באותה התקופה כבר החליט מארי חיי שלא יתחת יותר‪ ,‬א' אמו ומארי סעיד עזירי ומארי יוס&‬
‫שמ לחצו עליו להתחת‪.‬‬
‫על פי הכתובה שבידינו‪ ,‬ביו שישי ערב חג הסוכות )י"ד בתשרי( ה'תש"ו )‪ (21.9.1945‬התחת‬
‫מארי חיי צאלח ע חמאמה בת יוס& ערוסי‪ ,‬והוא בער' ב ‪ .3837‬המקדש היה מארי יוס& שמ‪.‬‬
‫לשאלתי מדוע לא קידשו רבו המובהק מארי סעיד עזירי‪ ,‬ענה לי מארי חיי שמארי סעיד לא יכל‬
‫לקדש אותו‪ ,‬כי כבר הוזמ קוד לכ לקדש אצל משפחה אחרת )של עשירי(‪.‬‬
‫‪ 58‬כנראה משמועה‪ ,‬שכ היה זה במילאנו הרחוקה‪ .‬ועיי לקמ בפרק "מארי חיי סגי נהור"‪ .‬האמנ?‬
‫‪ 59‬אול בנו עזרי טוע בתוק& שמאז שאביו חזר לצנעא‪ ,‬הוא לא יצא שוב‪ .‬א' מאחר שבנו היה אז בער' ב תשע‪,‬‬
‫ייתכ שהסתירו ממנו שאביו עזב שוב את תימ‪ ,‬או שנסיעה זו נשמטה מזיכרונו במש' עשרות השני האלה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מארי חיי תלה את מזלו הרע‬
‫והייסורי שתכפוהו בזה שנשא‬
‫כוהנת‪ .‬לא פע אמר לי את דברי‬
‫חז"ל‪ 60‬על ישראל הנושא כוהנת‪,‬‬
‫עלול להגיע לידי שלושה דברי‪:‬‬
‫עניות‪ ,‬גלות ומיתה – וכול נתקיימו‬
‫בו‪ 61.‬לדבריו‪ ,‬מאז שהתחת באישה‬
‫השנייה‪ ,‬חזר לו המזל ברו' ה'‪.‬‬
‫מאשתו זאת נולדו לו שלושה בני‬
‫ושמונה בנות שיחיו‪.‬‬
‫החיי חוזרי למסלול‬
‫אחרי שחזר לצנעא ראה שהדרדעי‬
‫לא חזקי כמו קוד אלא מחפשי‬
‫לעשות שלו‪ .‬הייתה אסיפה של‬
‫כחמישי איש אצל חיי משרקי‪,‬‬
‫וש תבעו העיקשי שהדרדעי‬
‫יפסיקו לזלזל בזוהר ובמי שלומד בו‪,‬‬
‫א' בסופו של דבר לא החזיק שלו‬
‫זה מעמד‪ ,‬וכלשונו של מארי חיי‪:‬‬
‫"הצבע כבר נצבע‪ ,‬ואי הלבבות‬
‫שלמות"‪.‬‬
‫מארי חיי המשי' להתפרנס‬
‫מצביעת חוטי ובדי‪ ,‬וממסחר‬
‫בכפרי הסמוכי לצנעא‪ .‬בעלייה‬
‫הגדולה ב‪ 1949‬עלה מארי חיי ארצה ע משפחתו‪ ,‬לאחר קליטתו באר*‪ ,‬שיכנו אותו בגדרה‬
‫בשיכו עיוורי‪.‬‬
‫‪ 60‬ראה גמרא פסחי ד& מט ע"א‪.‬‬
‫‪ 61‬בגמרא מבואר שמיתה פירושו או שהיא קוברת אותו או שהוא קובר אותה‪ ,‬וכ היה למארי חיי שקבר את אשתו‪,‬‬
‫א' אפשר לומר שכוונתו לזה שהתעוור‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל סומא חשוב כמת‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫פרק ב – על דמותו של מארי חיי צאלח מנקודת מבטי‬
‫מארי חיי צאלח היה אישיות מיוחדת במינה‪ .‬היו בו מכלול מידות טובות והנהגות מיוחדות‪ .‬היה‬
‫בו כושר מנהיגות‪ ,‬מאור הפני‪ ,‬חריצות‪ ,‬שמחת חיי‪ ,‬חוש הומור‪ ,‬נחישות‪ ,‬פיקחות‪ ,‬ועוד‪ .‬ובכלל‬
‫עצ היותו שריד אחרו לחכמי תימ מעבירי המסורת בני דורו‪ ,‬והעיוור האחרו בכפר עיוורי‪.‬‬
‫תו' כדי כתיבה נזכרתי בזיכרונות לא מסודרי שצפו ועלו בתודעתי‪ .‬לא יכלתי להעלות את כל‬
‫הזיכרונות על הכתב‪ ,‬ולכ ציינתי רק מעט נקודות קצרות שיהיו לי למשמרת‪ .‬בשורות אלה ברצוני‬
‫לעמוד על מעט מ המעט מתכונותיו הבולטות והנהגותיו המיוחדות שהיו חלק מאישיותו רבת‬
‫הפני‪ ,‬וכמוב שהכול מנקודת מבטי‪.‬‬
‫שיכו עיוורי – כפר אוריאל‬
‫כפר אוריאל היה מיז ליישוב ושילוב בתעסוקה של עולי עיוורי ובני משפחותיה בגדרה‪ .‬בי‬
‫השני ‪ 19671950‬שוכנו עולי בעלי ליקויי ראייה בשיכו מגורי שבסמו' לו פעל מפעל‬
‫תעסוקתי‪ .‬המפעל כלל חמש מחלקות שייצרו מזרני‪ ,‬מטאטאי‪ ,‬סלי‪ ,‬נברשות ומחצלות‪.‬‬
‫תחילה כונה הכפר "כפר העיוורי" או "שיכו העיוורי"‪ ,‬עד שבמר* ‪ 1951‬בחרה המועצה‬
‫המקומית של גדרה בש הסמלי "כפר אוריאל" כשמו של השיכו‪ .‬משמעות הש היא כי ג‬
‫בהיעדר מאור עיניי האל הוא אור של התושבי‪ .‬הרב מאיר צוברי התמנה לרב הכפר וסיפק‬
‫‪62‬‬
‫את צורכי הדת של התושבי‪.‬‬
‫בית הכנסת אור מציו‬
‫בי העיוורי הרבי ששוכנו בכפר זה )כפר אוריאל( היה ג מארי חיי צאלח‪ .‬בכפר זה הוק‬
‫בית הכנסת "אור מציו"‪ ,‬המוכר לבני הכפר בש "בית התרבות"‪ .‬ומדוע? בתחילה היה לבני הכפר‬
‫צרי& – חציו שימש מרפאה וחציו בית כנסת‪ .‬לאחר מכ מלב" )מוסדות לטיפול בעולי נחשלי(‬
‫הקצו לבני הכפר מבנה שישמש כ"בית תרבות"‪ .‬אמרו הזקני‪" ,‬אנחנו נתפלל בצרי&‪ ,‬והמבנה‬
‫ישמש כבית תרבות?!"‪ 63‬ומאז הפכו את "בית התרבות" לבית הכנסת‪.‬‬
‫שני רבות )בעיקר לאחר פטירת סבי הרב סעיד עווא*' שרעבי( שימש מארי חיי צאלח בתפקיד‬
‫המארי‪ ,‬התוקע‪ ,‬שליח הציבור‪ ,‬המעאז‪ ,‬הגבאי‪ ,‬ההנהלה והוועד בבית הכנסת‪ .‬בבית כנסת זה‬
‫התפללו בנוסח שאמי‪ ,‬והוא היה מלא מפה לפה‪ .‬בי המשפחות הקבועות שאני זוכר בילדותי היו‬
‫משפחות אכווע )אקווע‪ ,‬עקיבא(‪ ,‬בורה‪ ,‬ג'בלי‪ ,‬גמליאל‪ ,‬כובאני‪ ,‬מדאר‪ ,‬מנצור‪ ,‬סודמי‪ ,‬עווא*' )ב‬
‫חיי(‪ ,‬פרחי‪ ,‬קריטי‪ ,‬רדיע‪ ,‬שוכר )שוקר(‪ ,‬שרעבי ועוד‪.‬‬
‫מנקודת מבטי כילד‪ ,‬בית כנסת זה היה מעניי מאוד וריתק את תשומת לבי‪ .‬היו בו זקני רבי‬
‫ומענייני‪ ,‬חלק היו עיוורי בשתי עיניה‪ ,‬היה זק אחד ע שש אצבעות‪ 64,‬וזק אחר שהיה‬
‫לבוש לבוש תימני‪ ,‬ועוד דברי שמשכו את תשומת לבי כילד‪ ,‬לדוגמה ספרי ישני עבי כרס‬
‫הכתובי בכתב ברייל‪.‬‬
‫‪ 62‬על פי ויקיפדיה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫על דר' מה שאמר דוד המל' לנת הנביא )שמואל ב ז‪ ,‬ב(‪" :‬ראה נא אנכי יושב בבית ארזי וארו האלהי ישב‬
‫בתו' היריעה"‪.‬‬
‫‪" 64‬מסדס" ויש האומרי "אבו סית"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫איני יכול לשכוח את השמחה בשמחת תורה – שמחה אמתית שלא ראיתי בא& בית כנסת‪ .‬לראות‬
‫את מארי חיי צאלח רוקד ע ספר התורה‪ ,‬זה מחזה שלא יישכח‪ .‬הרב יוס& צובירי‪ 65‬תיאר את‬
‫הריקוד בשמחת תורה בתימ‪ .‬לדבריו‪" :‬הוא רוקד ע הספר‪ ,‬באופ שהוא מניע עצמו וכופ‪$‬‬
‫ברכיו קצת‪ ,‬ושוב עולה וזוק‪ $‬עצמו תכופות ובנחת‪ ,‬ובכל פע פונה קצת לימינו ולשמאלו"‪ .‬בדיוק‬
‫כ' היה רוקד מארי חיי ע ספר התורה‪.‬‬
‫בית הכנסת שוכ מול בית סבי )שלא זכיתי להכירו(‪ ,‬סבתי ע"ה ודודיי שיחיו‪ .‬בבית זה התארחנו‬
‫בכל המועדי והזמני המיוחדי )במש' כל ימי חג הסוכות‪ ,‬כל ימי חג הפסח‪ ,‬שבועות‪ ,‬ראש‬
‫השנה‪ ,‬יו הכיפורי‪ ,‬פורי‪ ,‬תשעה באב‪ ,‬ועוד(‪ ,‬מלבד שבתות רבות וימי חול‪ .‬מטבע הדברי‬
‫בבית כנסת זה ספגתי את היסודות והתשתית של המורשת התימנית וההווי התרבותי – קרי‬
‫מנהגי התפילה‪ ,‬נוסחאותיה‪ ,‬סדריה ונעימותיה‪.‬‬
‫תחילת קריאתי בלשו חכמי על פי מסורת תימ‬
‫דיי לי א אזכיר את היכרותי הראשונה ע מסורת לשו חכמי‪ ,‬דהיינו מבטא של בני תימ‬
‫בלימוד תורה שבעל פה‪ 66.‬בשנות ילדותי המוקדמות הייתי מגיע מוקד לפינה הצפוניתמזרחית‬
‫בבית הכנסת ש ישב מארי חיי צאלח ליד ההיכל‪ ,‬כשלידו ישבו מעט מחבריו המבוגרי שכבר‬
‫הלכו לעולמ‪ .‬מארי חיי צאלח היה סגי נהור ולחבריו כבר הייתה קשה הראייה‪ ,‬וביקשו ממני‬
‫לקרוא לה שולח ערו' ע שתילי זיתי‪ .‬לתומי התחלתי לקרוא בהברה "עברית"‪ ,‬כדר'‬
‫הקריאה שלמדנו בבית הספר‪ .‬עוד בטר סיימתי את המשפט הראשו‪ ,‬התחילה מהומה בי‬
‫חבורת הזקני שהחלו להזדעק‪ .‬האחד בכלל לא הבי מה אמרתי ורט בקול ר "מה הוא אומר"‪,‬‬
‫חברו השיבו "עזוב‪ ,‬הוא מהצעירי"‪ ,‬והשלישי ענהו "ולא יזבחו עוד את זבחיה לשעירי"‪.‬‬
‫לאחר שהבנתי שכוונת שאקרא במבטא תימני‪ ,‬מיד המרתי את תנועת הקמ* לחול העברי‪ ,‬ואת‬
‫תנועת הסגול לפתח‪ ,‬וקראתי בהברה תימנית‪ .‬לא אשכח את המשפט הראשו שקראתי שבו‬
‫הופיעו המילי "יו טוב שני של גלויות" אני קראתי " ֶ‪,‬ל ?ָל‪D‬י‪C‬ת"‪ ,‬וכול מתקני אותי " ֶ‪Eַ ,‬‬
‫ר‪,D‬ל ִמי"‪,‬‬
‫ְ‬
‫ַמרי" וה מתקני אותי " ‪GH‬רנְ ג‪C‬ל"' "יְ‬
‫למי"‪ְ " ,‬לג ֵ‬
‫ר‪ִ ,D‬‬
‫ָל‪CF‬ת"‪ ,‬אני קורא " ַ‪G‬רנְ ג‪C‬ל"‪" ,‬יְ ַ‬
‫?ִ‬
‫גמ ֵרי"‪ ,‬וכ על זו הדר'‪ .‬מיד במוצאי השבת והחג הייתי מזדרז להנציח את תיקוניה וניקודיה‬
‫" ִל ַ‬
‫על הספר שבידי‪ ,‬והייתי משנ את המילי שוב ושוב עד שלאט לאט רכשתי את יסודות המסורת‬
‫לשו חכמי התימנית‪.‬‬
‫יש לציי שלרב יוס& צובירי ולפרופ' שלמה מורג התוודעתי בגיל "מאוחר" יחסית – סמ' לבר‬
‫המצווה‪.‬‬
‫השכמה לבית הכנסת בכל מצב‬
‫פע סיפר לי‪ 67‬מארי חיי צאלח אי' כשצעד לבדו לפנות בוקר לבית הכנסת‪ ,‬חנתה משאית בפינת‬
‫הרחוב במקו האסור לחנייה‪ ,‬ומארי חיי שהיה הול' בצד הכביש )ליד המדרכה( התקד לעברה‬
‫ו"נתקע" בה‪ .‬מארי חיי נחבל והשתטח מלוא קומתו ארצה‪ .‬כפי שסיפר לי‪ ,‬הבעיה העיקרית‬
‫‪ 65‬סידור כנסת הגדולה ע אמ"ת ויצי"ב‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמ' תרז‪.‬‬
‫‪ 66‬כמו שהזכרתי במבוא למנורת המאור‪ ,‬עמ' עד‪ ,‬הערה ט‪.‬‬
‫‪ 67‬סיפור זה סיפר ג אלי רדיע בלוויה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הייתה שכובעו נשמט מראשו‪ ,‬וכיצד ייל' לבית הכנסת ללא כובע‪" .‬השתטחתי על הכביש וזחלתי‬
‫כמעט חצי שעה עד שמצאתי את הכובע מתחת למשאית"‪ ,‬סיפר לי‪ .‬א' דא עקא‪ ,‬כשהתרומ‪,‬‬
‫מרוב הסיבובי על הכביש‪ ,‬כבר איבד את הכיווני ולא ידע לאיזה כיוו עליו לפנות כדי להגיע‬
‫לבית הכנסת‪ .‬השעה ארבע לפנות בוקר ואי נפש חיה ברחוב‪ ...‬בסופו של דבר ה' האיר את עיניו‬
‫ומצא את דרכו לבית הכנסת‪.‬‬
‫ג לאחר נפילה זו‪ ,‬היה ממשי' ללכת לבדו לבית הכנסת‪ .‬שו דבר לא מנע ממנו ללכת לבית‬
‫הכנסת‪ ,‬וכמו ששגור בפי זקני תימ "בבית אלוהי נהל' ברגש" – ראשי תיבות ברד‪ ,‬רוח‪ ,‬גש‬
‫ושלג‪ .‬פע אחרת סיפר לי אי' באו נרקומני לגנוב את קופות הצדקה לפנות בוקר כשהוא לבדו‬
‫בבית הכנסת‪ ,‬וא& דחפוהו והפילוהו‪ .‬מאז היה נכנס לבית הכנסת‪ ,‬נועל את עצמו בפני ויושב ש‬
‫לבדו עד שיגיע ראשו המתפללי‪.‬‬
‫תיקו חצות‪ ,‬אמירת בקשיות ותהילי‬
‫מארי חיי היה מעורר את השחר‪ .‬כל ימי חייו היה ק באשמורת הבוקר לבית הכנסת‪ ,‬א& לאחר‬
‫שנסתלקו כל הזקני‪ ,‬והיו שני רבות שהיה יושב בבית הכנסת לבדו‪ .‬רבי תמהי מה היה עושה‬
‫מארי חיי צאלח לפנות בוקר לבדו בבית הכנסת‪ ,‬כשהוא סגי נהור ואינו יכול לקרוא מספר‬
‫בכוחות עצמו‪ .‬בפעמי הראשונות שהייתי בא אליו‪ ,‬תמיד היו שפתיו רוחשות תפילה‪ .‬במש' הזמ‬
‫שמעתי ממנו שבשעות אלה הוא אומר בעיקר שלושה דברי‪ :‬תיקו חצות‪ ,‬בקשיות ומזמורי‬
‫תהילי‪.‬‬
‫מארי חיי צאלח מעול לא ויתר על אמירת סדר תיקו חצות המקובל בידיו שהוא שונה מעט‬
‫מנוסח הדפוסי‪ .‬לא פע אמר לי שזה הנוסח שאמרו בלילות שבת בבית הכנסת בית אלשי'‪.‬‬
‫נוסח זה אמרתי אתו פעמי רבות‪ ,‬וכמוב שג הקלטתיו ממנו באחד מימי החול‪.‬‬
‫למארי חיי הייתה אהבה מיוחדת לבקשיות‪ .‬הוא היה אומר אות בקול נוגה ומרגש‪ .‬בתחילה‬
‫היה אומר את הבקשיות לבדו‪ ,‬אחר כ' היה מזרזני שאומר אתו בקול אחד ואלמד את הנעימה‪,‬‬
‫ובתקופה מאוחרת יותר היינו אומרי בית הוא ובית אני‪ .‬יש להעיר שחלק מהבקשיות לא הודפס‬
‫עד היו‪ ,‬ובמש' השני מצאתי את חלק בכתבי יד שוני‪ .‬מלבד שתי הבקשות המפורסמות אל‬
‫מסתתר ואור הגנוז‪ ,‬בי הבקשות שאמרנו יחד היו‪ :‬ידיד נפש‪ ,‬כל ברואי מעלה‪ ,‬דודי ירד לגנו‪,‬‬
‫אזעק אקרא אל אל נורא‪ ,‬שחר אביע‪ ,‬אלהי אלהי אתה אדו ואני עבד‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לא אשכח אי' פע בל"ג בעומר אמר בפניי את כל שירו של הב איש חי – ואמרת כה לחי אדוננו‬
‫בר יוחאי על פה מתחילתו עד סופו‪ ,‬כשאני עומד נדה ומשתומ‪ ,‬ותוהה בלבי כמה פעמי הוא‬
‫שמע אותו שוב ושוב עד שהוא נחרט בזיכרונו‪.‬‬
‫מארי חיי צאלח היה מספר על אברה משרקי אלמתמל )שכ של מארי יחיא קאפח( שהיה אומר‬
‫בבית הכנסת בית אלשי' כל מיני בקשות מיוחדות ומרגשות‪ .‬ועל חיי נחו מצנעא היה מספר‬
‫שהיה רגיל לומר את הבקשה אודה לאל לבב חוקר בדמעות שליש‪ ,‬ובלשונו של מארי חיי "ארבע‬
‫‪68‬‬
‫בארבע"‪.‬‬
‫‪ 68‬זהו ביטוי השגור בפי זקני תימ‪ ,‬שלא ברור מקורו‪ ,‬ומבטא בכי רב‪ ,‬וריבוי של דמעות‪ .‬וראה רצהבי )אוצר לשו‬
‫הקדש שלבני תימ‪ ,‬עמ' ‪ (21‬שהסתפק בזה‪ ,‬שכ כתב‪" :‬ארבע בארבע – בשפע‪ ,‬לרוב )?("‪ .‬א' כאמור‪ ,‬ביטוי זה משמש‬
‫א' ורק בהקשר של ריבוי דמעות ולא בהקשר של שאר ריבויי )ריבוי ממו‪ ,‬ריבוי ימי וכדו'(‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מלבד הבקשיות‪ ,‬דבקה נפשו של מארי חיי בספר התהילי‪ .‬בזמני פנויי‪ ,‬כשהיה יושב לבדו‪,‬‬
‫היו שפתיו רוחשות מזמורי תהילי‪.‬‬
‫לימודינו בלילות ולפנות בוקר‬
‫מארי חיי צאלח היה משכי קו לבית הכנסת כבר בשעה שלוש‪ .‬משחר ילדותי כשהיה יודע‬
‫שאני מתארח בבית סבתי ודודיי‪ ,‬היה עובר לפנות בוקר ליד בית וקורא לי בקול ר על מנת‬
‫‪69‬‬
‫לזרזני לקו וללמוד אתו‪.‬‬
‫כשהייתי מספר לו כמה חשוב לי הלימוד אתו‪ ,‬ושאני רוצה שילמד אתי כמה שיותר‪ ,‬היה אומר לי‪,‬‬
‫"ואתה חושב שאני איני רוצה?!"‪ ,‬והמשי'‪" :‬יותר ממה שהעגל רוצה לינוק‪ ,‬הפרה רוצה להניק"‪.‬‬
‫הייתה תקופה בימי בחרותי‪ ,‬שהייתי מגיע לגדרה בכל ליל שישי‪ ,‬ולומד אתו במש' כל הלילה עד‬
‫תפילת שחרית‪ .‬יחד קראנו ולמדנו נושאי רבי‪ ,‬שוני ומגווני‪ ,‬שא אתחיל למנות‪ ,‬יכלה‬
‫הזמ והמה לא יכלו‪ .‬ביניה‪ :‬פרשת השבוע וההפטרה‪ ,‬ספרי אמ"ת )איוב‪ ,‬משלי ותהילי(‪,‬‬
‫הקטעי הארמיי בדניאל ובעזרא‪ ,‬משנה‪ ,‬גמרא‪ ,‬מדרש‪ ,‬עי יעקב‪ ,‬מנורת המאור‪ ,‬זוהר‪ ,‬רש"י‪,‬‬
‫רמב"‪ ,‬שולח ערו'‪ ,‬חק לישראל ועוד‪.‬‬
‫באות זמני מארי חיי צאלח לימד אותי פרק בשיר‪ 70.‬יחד שוחחנו רבות‪ ,‬הוא סיפר לי על חיי‬
‫היהודי בתימ על מאורעות שחווה או ששמע‪ ,‬וסיפורי על הנהגותיה של חכמי תימ שאות‬
‫הכיר‪ .‬למעשה הוא זה שפתח בפניי צוהר לפרקי היסטוריה של עיר הולדתו צנעא‪.‬‬
‫כשהיינו‬
‫ג‬
‫יחד‬
‫משתתפי‬
‫העיו‬
‫בשבתות‬
‫שאורגנו על ידי‬
‫"מוסדות בנתיבות‬
‫אמת"‪ ,‬שבה היינו‬
‫מסתופפי בצלו של‬
‫‪71‬‬
‫הרב יוס& צובירי‪,‬‬
‫הייתי קובע ע‬
‫מארי חיי צאלח‬
‫כהרגלו‬
‫שיקו‬
‫לפנות בוקר ללמוד‪ ,‬ואני אוביל אותו לבית הכנסת של בית המלו ואלמד אתו‪ .‬באחת השבתות‬
‫‪ 69‬המעניי שג בדור האחרו הכרוז בצנעא היה ר' שלו ג'ובי שהיה א& הוא סגי נהור‪ ,‬ובקי בכל רחובות צנעא‬
‫ובשמות דייריה‪.‬‬
‫‪ 70‬אול את עיקר יסודות השירה למדתי מהרב יוס& עראקי הכה שהקדיש לי זמ רב על מנת ללמדני‪.‬‬
‫‪ 71‬לשבתות אלו התקבצו רבי מכל רחבי האר*‪ ,‬צעירי ע זקני תורה‪ ,‬כדי ליהנות מזיוו והדרו של הרב יוס& צובירי‪,‬‬
‫בתפילתו‪ ,‬בדברי תורתו‪ ,‬בשירתו‪ ,‬ואפילו באכילתו ובשתייתו‪ .‬נזכר אני בהספדו של הרב יחיאל ת שאמר "כשהיינו‬
‫יושבי אתו בסעודות מצווה‪ ,‬היינו מרגישי את השכינה מחופפת עלינו"‪ .‬לא אשכח אי' היה שר את הבקשיות‬
‫והשירי של סעודה שלישית בנעימותיה הנוגות והמרגשות‪ ,‬כשהוא נושא עיניו למרו‪ ,‬עי אחת בוכה ועי אחת‬
‫שמחה‪ .‬ג באכילתו היה יושב כמלא' ה' ע כל גינוני ה"דר' אר*"‪ ,‬וחבל על דאבדי‪ .‬אגב אעיר‪ ,‬שג לאחר פטירתו‬
‫מתקיימות שבתות אלו באותו הסדר ובאותה המתכונת על ידי הרב יוס& עראקי‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הגענו לבית הכנסת של המלו‪ ,‬אול דא עקא‪ ,‬לא מצאנו בבית הכנסת ספרי לימוד‪ .‬לאחר חיפוש‬
‫רב מצאתי משנה מסכת ידיי‪ .‬ישבתי לקרוא לפניו‪ ,‬והוא משלי את המשפטי יחד אתי‪ ,‬וא&‬
‫‪72‬‬
‫מבאר לי את המשנה ומדגי לי בידיו‪.‬‬
‫מארי חיי סגי נהור‪ .‬האמנ?‬
‫על א& היותו סגי נהור‪ ,‬היה הול' לבית‬
‫הכנסת לפנות בוקר בצדי הכביש )סמו'‬
‫למדרכה( בקומה זקופה ומקלו בידו‪ .‬זוכר‬
‫אני כיצד היה מגיע לשער בית הכנסת‪,‬‬
‫מוציא מפתח מהצרור‪ ,‬ופותח את השער‪.‬‬
‫נכנס‪ ,‬ומנתק את האזעקה‪ .‬מש צעד‬
‫למטבח‪ ,‬הרי את המיח לבדוק א יש‬
‫מי‪ ,‬א היה צור'‪ ,‬היה מוסי& מי‪,‬‬
‫ומרתיח את המיח‪ .‬בינתיי היה מוציא‬
‫כוס זכוכית‪ ,‬כפית‪ ,‬ומכי לו קפה‪ .‬במידה‬
‫והרגיש שקופסת הקפה ריקה‪ ,‬היה מוציא‬
‫שוב את הצרור ופותח את הארו שבו‬
‫נמצאות שקיות הקפה‪ ,‬ממלא את הכלי‪,‬‬
‫מחזיר את השקית למקומה‪ ,‬נועל את‬
‫הארו מכי קפה‪ ,‬וכ על זו הדר'‪ .‬והכול‬
‫בסדר ובניקיו מופתי‪ ,‬עד שכל המביט בו‬
‫ישתומ ולא יאמי שהישיש סגי נהור‪.‬‬
‫ג בדיבורו לא היה ניכר שהוא סגי נהור‪.‬‬
‫אפרש את כוונתי‪ .‬פע סיפר לי בהתרגשות‬
‫איזו עיר יפה קריית ספר‪ .‬ותו' כדי שיחה היה מדגי לי בידיו אי' הבתי בנויי על צלע ההר‪.‬‬
‫כששאלתי אותו אי' אתה יודע כיצד נראית העיר‪ ,‬אמר לי "אני הייתי ש וראיתי"‪ .‬וכשהוספתי‬
‫לשאול‪" ,‬אי' ראית‪ ,‬הלוא אתה סגי נהור ואינ' רואה"‪ .‬ענה לי בתמימות‪" :‬ראיתי ע החת שלי‬
‫]הרב ישי סנוואני["‪.‬‬
‫ג כששמע שכמה ממתפללי בית הכנסת קנו ממני סידורי וחומשי‪ ,‬קרא לי ואמר לי‪" ,‬למה לא‬
‫הבאתי לי ספרי‪ ,‬מה‪ ,‬אני לא יהודי?!"‪ .‬הבאתי לו את הספרי שביקש‪ ,‬ולמחרת הוא סיפר לי‬
‫שהוא קרא את המבוא שכתבתי‪ .‬כששאלתי אותו "כיצד קראת‪ ,‬הרי אינ' רואה"‪ ,‬ענה לי מיד‬
‫"קראתי ע הבת שלי זהבה"‪....‬‬
‫פע היינו בבית מלו‪ ,‬ליוויתי אותו לבית הכנסת‪ ,‬ומארי חיי אומר לי‪ ,‬תראה אי' בית המלו‬
‫יפה ומפואר‪ .‬אמרתי לו אי' אתה יודע‪ ,‬ענה לי מיד‪" :‬מה‪ ,‬אינ' רואה אי' המעקה עבה‪"...‬‬
‫‪ 72‬במקו אחר )מבוא למנורת המאור ע הפירושי נפש יהודה וחק יעקב – מהדורת שתילי זיתי‪ ,‬עמ' ‪ ,71‬הערה ג(‬
‫הזכרתי ש"את ספרי הנ"'‪ ,‬המשנה‪ ,‬התלמוד‪ ,‬הרמב" והשולח ערו' היו לומדי בני תימ על הסדר מתחילה ועד‬
‫סו& וחוזר חלילה‪ ,‬כ' שלא היה הפרש בידיעותיה ובבקיאות במסורת הקריאה בי ספר שמות לספר דניאל‪ ,‬בי‬
‫מסכת ברכות למסכת אהלות ובי הלכות שבת להלכות חליצה וייבו וכדו'"‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫לאחר שמארי יוס& צובירי היה בגדרה‪ ,‬סיפר לי מארי חיי צאלח כיצד נהנה לשבת במחיצתו‪ ,‬א'‬
‫בחושו המיוחד הבחי שמארי יוס& כבר לא בכוחו‪ ,‬מארי חיי התעצב מאוד על כ' ש"מארי יוס&‬
‫צובירי חלש‪ ,‬וכבר אינו כמו מקוד‪"...‬‬
‫בכל שנות היכרותי אתו‪ ,‬זכור לי שרק פע אחת הזכיר בעצב את מוגבלותו כסגי נהור‪ .‬היה זה‬
‫כאשר הזמי מישהו לקרוא בתורה‪ ,‬היהודי סירב‪ ,‬ומארי חיי פנה לחברו וג הוא סירב‪ ,‬וכ' פנה‬
‫לכמה אנשי זה אחר זה וכול סירבו‪ .‬מארי חיי התרע ואמר "תאמינו לי‪ ,‬א הייתי רואה‪,‬‬
‫הייתי קורא הכול ולא משאיר לכ כלו‪"...‬‬
‫קנאות לנוסח השאמי‬
‫מארי חיי היה קנאי למנהגו ולמסורת אבותיו‪ .‬הנוסח השאמי שאליו הורגל מיו שעמד על‬
‫דעתו‪ ,‬קנה שביתה בפיו ולא מש ממנו עד יומו האחרו‪ .‬עד סו& ימיו המשי' להתפלל בנוסח‬
‫השאמי שעליו הורגל בבית הכנסת בית אלאוסטא‪.‬‬
‫בילדותי ראיתי שהרב יוס& צובירי שהנציח את סדר התפילה בבית הכנסת בית אלאוסטא העלה‬
‫לקיו את הפזמו יגדל אלהי חי וישתבח לפני ערבית של שבת )לאחר קדיש דרבנ קוד מזמור‬
‫שיר ליו השבת(‪ .‬הדבר היה תמוה בעיניי‪ ,‬שכ לא ראיתי מנהג זה בא& בית כנסת‪ ,‬ג לא בבית‬
‫הכנסת "אור מציו" בגדרה‪ .‬כששאלתי את מארי חיי‪ ,‬הא נכו מה שכתב הרב צובירי‪ ,‬ענה לי‪,‬‬
‫שבוודאי‪ .‬ושכ הנהיג בשבת הראשונה שהגיעו לגדרה‪ ,‬א' המתפללי השרעבי לא הסכימו‬
‫ל"שינוי זה"‪.‬‬
‫כשבא אליו בעל תשובה צעיר שמוצאו מאחד הכפרי שבה התפללו בנוסח שאמי‪ ,‬והחל להטי&‬
‫למארי חיי על הנוסח הבלדי שאותו אימ*‪ ,‬קטע אותו מארי חיי ואמר לו‪" ,‬א אנחנו כבר‬
‫מדברי על נוסח בלדי‪ ,‬הבלדי הוא שלנו‪ ,‬של בית צאלח‪ ,‬אבל אתה מה הביא אות' לעזוב מנהג‬
‫אבותי' ולהתפלל בנוסח בלדי‪"...‬‬
‫זיכרו מופלא‬
‫מארי חיי צאלח היה בעל זיכרו מופלא‪ .‬מסכתות משנה רבות היו שגורות על פיו על פה‪ ,‬וזאת‬
‫מלבד בקיאותו בתנ"' ובתרגומיו‪ ,‬בתפילות ימי נוראי‪ ,‬בשירי‪ ,‬בבקשות‪ ,‬ועוד‪ ,‬הכול על פה‪.‬‬
‫אגב יש להעיר‪ ,‬שא& שמיו הולדתו עד יו מותו התפלל בנוסח שאמי‪ ,‬הוא ידע בעל פה סליחות‬
‫רבות הנאמרות ביו כיפור רק בנוסח הבלדי‪ ,‬כגו שלומי עליו‪ ,‬דרכי שבעה רועי‪ ,‬ילוד יעקב‬
‫יצעק ועוד‪ .‬סליחות אלה לא יכיר מקומ בסידור התפילה השאמי‪ ,‬על א& שהיו נוהגי לאמר‬
‫בתימ בכינוסי תפילה ציבוריי‪ .‬פע אמר לי שלעתי רחוקות‪ ,‬א לאחר שאמרו את כל סדר‬
‫האשמורות מבלי דילוג‪ ,‬ונשאר מעט זמ עד תפילת שחרית‪ ,‬היו מוסיפי לאחר המרנות סליחה‬
‫אחת מאלה‪.‬‬
‫אני זוכר אי' פע הרב יוס& עראקי יז כנס תפילה ואמירת סליחות‪ ,‬וביקש ממני להזמי את‬
‫מארי חיי שיעבור לפני התפילה‪ .‬כשבאתי למארי חיי‪ ,‬אמרתי לו שהרב יוס& ביקש שיתפלל‬
‫ויאמר את שני הפיוטי הנ"ל‪ ,‬ואני אעמוד לידו להזכיר לו מעט את נוסח הפיוטי‪ .‬מארי חיי‬
‫הזדעק ואמר‪" :‬וכי אתה חושב שאני לא יודע את הפיוטי האלה‪ ,‬ואני צרי' שאתה תבוא ותעזור‬
‫לי?!"‪ ,‬ותכ& לאמירה אמר לי את הפיוטי על פה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מה ששבה אותי בעיקר בזיכרונו של מארי חיי‪ ,‬היה הסדר המופתי שבו היו הדברי מונחי‬
‫בזיכרונו‪ .‬למשל‪ ,‬מארי חיי ידע את כל ספר התהילי על פה‪ .‬א' ע יד על הלב‪ ,‬איני רואה בכ'‬
‫רבותא כל כ' גדולה‪ ,‬יש הרבה יהודי שיודעי מזמורי תהילי רבי על פה‪ .‬א' המיוחד במארי‬
‫חיי שהוא יכול לומר את כל ספר התהילי בעל פה מתחילתו עד סופו‪ ,‬באופ שהוא מסיי‬
‫מזמור ומיד מתחיל לבדו את המזמור הבא אחריו‪ ,‬מבלי שיצטר' תזכורת אי' מתחיל המזמור‬
‫הבא‪ .‬ומי כמוני יודע‪ ,‬שהרי אני הקלטתי אותו במש' תקופה את כל ספר התהילי‪ ,‬בכל מפגש‬
‫הקלטתי כמה פרקי‪ .‬זוכר אני כיצד לפני כל הקלטה הייתי מנסה להיזכר עד איזה מזמור הגענו‬
‫ומהיכ עלינו להתחיל היו‪ .‬עוד אני מדפד& בספר התהילי‪ ,‬ומנסה לבדוק את ההקלטה‬
‫האחרונה‪ ,‬ומארי חיי שזכר היטב עד היכ הגענו‪ ,‬התחיל מיד את המזמור הנכו‪.‬‬
‫דבר זה מזכיר מה שסיפר לי אלי רדיע‪ 73,‬שכ' היה ג בספר משלי‪ .‬מארי חיי הנהיג שבמש' כל‬
‫שבתות השנה‪ ,‬בכל שבת לאחר תפילת מנחה יקראו פרק אחד ממשלי‪ .‬בעוד הציבור מדפדפי‬
‫ומנסי להיזכר לאיזה פרק הגיעו‪ ,‬מארי חיי לא רק שהיה זוכר לאיזה פרק הגיעו‪ ,‬אלא א& היה‬
‫זוכר כיצד מתחיל הפרק והיה אומר את הפסוק הראשו על פה‪.‬‬
‫מלבד הזיכרו שלו בדברי תורה‪ ,‬מארי חיי זכר סיפורי רבי ופרטי רבי משנות ילדותו‬
‫בדיוק רב‪ .‬כמדומני שהוא הכיר את כל תושבי צנעא‪ ,‬שמותיה‪ ,‬בניה ובנותיה‪ ,‬כינוייה‪,‬‬
‫הסיבות לכינוייה‪ ,‬ע מי התחתנו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בלימוד הציבורי בבית הכנסת‬
‫כשהיינו יושבי לפניו לפני מנחת שבת לקרוא רש"י‪ ,‬היה מקפיד ומעיר אפילו על קוצו של יו"ד‪,‬‬
‫פעמי הקשיב בדממה‪ ,‬ופעמי שפתיו ממלמלות ע הקורא‪ ,‬ובדר' כלל היה משלי את סופי‬
‫המשפטי ע הקורא‪.‬‬
‫כשהיינו קוראי לפניו את שלוש המגילות שניי מקרא ואחד תרגו כמנהג‪ ,‬קרה שלאחר שבעל‬
‫התור קרא את המקרא והציבור חזרו אחריו‪ ,‬היה בעל התור מתמהמה מעט עד שהיה מוצא את‬
‫התרגו של הפסוק )מאחר שבספרי הישני התרגו לא הודפס מיד לאחר המקרא(‪ .‬עד שבעל‬
‫התור היה "מאתר" את התרגו שעליו לקרוא‪ ,‬מארי חיי כבר היה מתחיל לקרוא את התרגו‬
‫על פה‪ ,‬וכשבעל בתור המתמהמה היה מוצא את התרגו‪ ,‬מארי חיי כבר היה באמצעו‪.‬‬
‫א בלימוד הציבורי בבית הכנסת עסקינ‪ ,‬יש להזכיר אי' מארי חיי היה עירני לסדר ולת‪C‬ר‬
‫בבית הכנסת‪ .‬לפעמי כשבעל התור נמנ או סת התמהמה ולא החל לקרוא בתורו‪ ,‬מארי חיי‬
‫ול‪=] "I‬התור של'[‪ .‬ג כשהיה מצטר&‬
‫היה עוקב וזוכר תורו של מי‪ ,‬והיה קורא לו בשמו ואומר " ַ@ ַ‬
‫עוד מישהו למעגל הלומדי מארי חיי היה ש לב אליו‪ .‬וכשבעל התור לא הבחי במצטר& החדש‬
‫והיה מדלג על תורו‪ ,‬מיד היה מארי חיי מעיר לקורא שדילג על פלוני‪.‬‬
‫הרבני ה"חדשי"‬
‫מארי חיי צאלח היה מספר בערגה על רבני תימ שאות הכיר – צדקות‪ ,‬תמות‪ ,‬ענוותנות‪,‬‬
‫ישרות וגדלות בתורה‪ .‬א' ג את רבני חכמי תימ פה באר* הערי' מאוד‪ ,‬וא& התכבד בה‬
‫פעמי רבות‪ .‬לא פע שמעתי ממנו דברי שבח והערצה על הרב יוס& קלזא‪ ,‬הרב שלמה קרח‪ ,‬הרב‬
‫פינחס קרח‪ ,‬הרב אריה נדב‪ ,‬הרב שלמה מחפוד‪ ,‬הרב שלו צדוק‪ ,‬הרב שלמה צדוק‪ ,‬הרב יחיאל‬
‫‪ 73‬והזכיר זאת בקצרה בהספד בהלוויה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ת‪ ,‬הרב יוס& שרעבי‪ ,‬הרב אברה שמ‪ ,‬ועוד‪ .‬את חלק הכיר היטב באופ אישי‪ ,‬ואת חלק‬
‫הכיר רק משמועה א' הכיר את אביה ואת משפחת כבר מתימ‪.‬‬
‫א' ע כל זה בהקלטותיי יש עשרות רבות של שיחות ששוחחנו ובה היה מתרע מארי חיי על‬
‫רבני בודדי )בעיקר ילידי האר*‪ ,‬א' לא רק( שהחלו לעשות שינויי במנהגי ובמסורות‬
‫הקריאה על פי הבנת‪ ,‬שיקול דעת‪ ,‬או על פי כתבי יד עתיקי שמצאו‪ 74.‬לרבני אלה היה קורא‬
‫"הרבני החדשי"‪ .‬בפרט היה כועס ורותח על מי שהיה מלעיג בדר' קבע על מקו גידולו של‬
‫מארי חיי צאלח – הלוא הוא בית הכנסת בית אלאוסטא‪ ,‬על מארי סעיד עזירי רב בית הכנסת‪,‬‬
‫ועל שאר רבני בית הכנסת‪ ,‬חבריו בני גילו של מארי חיי שהיו מתפללי שמה‪ ,‬ובפרט על הרב‬
‫יוס& צובירי‪ .‬המעניי הוא שלאחר מכ היה אותו אחד שולח אליו לשאול אותו שאלות במנהגי‪...‬‬
‫לא פע סיפר לי מארי חיי אי' יצא לו להיפגש ע אחד מ"הרבני החדשי" באירועי שוני‪.‬‬
‫אותו הרב היה שואל שאלות‪ ,‬ומארי חיי היה משתדל להתחמק ממנו ולומר "אני לא יודע"‪.‬‬
‫כמוב שיש לי הרבה מה להארי' בנושא‪ ,‬א' מפאת הכבוד קיצרתי‪.‬‬
‫שריד אחרו למשוררי תימ‬
‫מארי חיי צאלח היה משורר ששר באירועי שוני‪ .‬כבר מגיל קט נמש' לשירת תימ‪ .‬כשהיה‬
‫קט נשארו שני משוררי אחרי המצור )חוזת אלנפאר(‪ :‬מארי חיי צאלח אלברטי ואברה‬
‫משרקי אלמתמל‪ .‬חיי צאלח הילד היה הול' בקטנותו לשמוע הנעימות שלה ובעיקר את‬
‫נעימותיו המיוחדות של מארי חיי צאלח אלברטי‪.‬‬
‫לאחר מכ המשורר הראשי בצנעא היה מארי סעיד עזירי‪ .‬כבר בגיל ‪ 1617‬הוכר מארי חיי צאלח‬
‫כמשורר והיה שר בחתונות‪ .‬טבעי אפוא שכשמארי סעיד ריכז מסביבו חבורת משוררי‪ ,‬ביניה‪:‬‬
‫מארי חיי חובארה‪ ,‬מארי יוס& צובירי‪ ,‬מארי סאל קלזא‪ ,‬עזרי נדא&‪ ,‬שמואל כה‪ ,‬סעיד‬
‫אלגמאל‪ ,‬ציר& אליה בתחילה ג את מארי חיי צאלח‪ ,‬אלא שכפי שסיפר לי‪ ,‬כשתקפוהו‬
‫‪75‬‬
‫הצרות ועזב את צנעא כבר לא חזר להיות משורר רשמי‪.‬‬
‫למארי חיי צאלח היה קול חזק ונעי‪ ,‬פע סיפר לי שמארי חיי כסאר היה אוהב את השיר‬
‫קאל אלאדיב נומי תשרד‪ .‬וכשהיה מארי חיי צאלח שר איתו היה אומר לו מארי חיי כסאר‬
‫"תנמי' את הקול"‪...‬‬
‫להבדיל משאר משוררי צנעא שהכירו את נעימות צנעא‪ ,‬מארי חיי צאלח הכיר ג נעימות רבות‬
‫מחו* לצנעא‪ .‬פע סח לי הרב שלמה קרח שהוא שמע את מארי חיי שר שיר שאינו מוכר בצנעא‪,‬‬
‫‪74‬‬
‫יש לציי שהתמרמרות זו שמעתי שוב ושוב מכל עשרות זקני תימ שאית ישבתי‪ ,‬מבלי יוצא מהכלל‪ .‬והדברי‬
‫מוקלטי‪.‬‬
‫‪ 75‬מסיבה זו לא הונצחה תמונתו של מארי חיי בפתיחה לדיוא "אפתחה שיר" ע תמונות שאר המשוררי‬
‫הקבועי‪ .‬יש להעיר שהיה רב אחד צדיק שהוכר באר* כמשורר‪ .‬כפי שכתבו בני משפחתו‪ ,‬כששכח נעימות שירי היה‬
‫מבקש מעזרי נדא& שיקליט בעבורו את הנעימות שכבר שכח‪ .‬והנה‪ ,‬לאחר שיצא לאור הדיוא "אפתחה שיר"‬
‫כשבראשו תמונת ראש המשוררי מארי סעיד עזירי וסביבו תלמידיו המשוררי‪ ,‬התרעמו בני משפחתו מדוע לא‬
‫הוכנסה תמונת ראש משפחת שלדבריה היה ממשוררי צנעא‪ .‬א' כפי ששאלתי זקני רבי וביניה הרב יוס&‬
‫צובירי‪ ,‬אותו רב לא נמנה ע המשוררי הרשמיי בצנעא‪ .‬ג את מארי חיי צאלח שאלתי על דבר זה )ועל עוד‬
‫אגדות שיוחסו לו( בכמה הזדמנויות‪ .‬מלבד מה ששאלתיו לבדי והקלטתיו‪ ,‬א& הבאתי לביתו רבני שוני – כל פע‬
‫רב אחר‪ ,‬כדי שישמעו את הדברי מפיו‪ .‬בי הרבני הרב איתמר חיי כה‪ ,‬הרב אברה אריה‪ ,‬הרב מאיר נהארי‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬וב"ה כל הדברי מוקלטי‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫והוא "אהבת צביית ח"‪ .‬הרב שלמה קרח זרזני להקליט מפיו את נעימת השיר בטר תאבד‪,‬‬
‫‪76‬‬
‫וכדברו כ עשיתי‪ ,‬והקלטתי כמה פעמי את כל השיר מתחילתו ועד סופו‪.‬‬
‫מעבר לשירי המוכרי שלמדתי ממנו‪ ,‬וששרנו יחד‪ ,‬נמשכתי לשירי שאינ מוכרי‪ ,‬שירי‬
‫שה בגדר מת מצוה‪ .‬בי השירי הלא מוכרי שהקלטתי ממנו את תחילת אפשר למנות את‬
‫אבדא במ הוא עלי אשא‪ ,‬סובחא אלי סמאהו ואלכל צנעהו‪ ,‬אלעזב ואלמזווג‪ ,‬קאלת תעיז‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫למותר לציי שאת כל השירי היה שר על פה‪ .‬לפעמי כשהיה מנסה להיזכר במילי של השירי‬
‫שאינ ידועי‪ ,‬היה אומר לי "א תעזבני יו‪ ,‬יומיי אעזב'"‪ .‬וכמה היה מתעצב כשהיה חוזר‬
‫מאירועי שהמשתתפי לא ידעו לענות לו בשיר‪.‬‬
‫מארי חיי צאלח היה אוהב‬
‫לשיר‪ .‬דובבתי אותו לשיר כמעט‬
‫בכל הזדמנות‪ ,‬לפנות בוקר לפני‬
‫סדר תיקו חצות‪ ,‬בלילות שישי‬
‫שבה היינו ערי ולומדי במש'‬
‫הלילה‪ ,‬בחדר בבית המלו‬
‫בשבתות עיו של "בנתיבות‬
‫אמת"‪ ,‬ואפילו בנסיעות שהסעתי‬
‫אותו לכל מיני מקומות‪ .‬כול‬
‫זוכרי אי' מארי חיי היה נוסע‬
‫לכל אירוע שהוזמ על מנת לשמח‬
‫את בעל השמחה‪ .‬א' בדידי הווה עובדה‪ ,‬לא פע ולא פעמיי‪ ,‬שהזמנתי אותו לאירועי )בר‬
‫מצווה‪ ,‬שבע ברכות ועוד( של אנשי שמארי חיי בכלל לא הכיר‪ ,‬א' היו משתוקקי למארי‬
‫מבוגר שישורר באירוע שלה‪.‬‬
‫בעל תוקע‬
‫כבר בתימ הוכר מארי חיי צאלח כבעל תוקע מומחה‪.‬‬
‫וא& שבמש' כל ימות השנה הוא קבע את מקו תפילתו‬
‫בבית אלאוסטא‪ ,‬כשהזמי אותו אהרו דאר לתקוע בראש‬
‫השנה בכניס בית אלגמאל‪ ,‬הסכי מארי חיי ותקע ש‬
‫שנתיי‪ ,‬וא& התפלל ש מוס& של ראש השנה יו אחד‪,‬‬
‫וביו השני התפלל מוס& יחיא אלחייבי‪.‬‬
‫לאחר מכ במש' ‪ 1516‬שני היה הול' לבית כנסת‬
‫אלכוחלאני בראש השנה וביו הכיפורי לתקוע ש‪ ,‬וא&‬
‫שימש ש כבעל תפילה – יו אחד התפלל ש מוס&‬
‫‪ 76‬במש' השני שמעתי את השיר ג ממארי חיי כרי&‪ ,‬מארי פינחס גהסי‪ ,‬הרב יחיאל לגאמי‪ ,‬הרב יוס& עראקי‬
‫הכה‪ ,‬הרב יעקב מועל‪ ,‬ועוד‪ .‬והתברר לי ששיר זה דווקא מוכר במחוזות שמח* לצנעא‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫אברה קארה ויו אחד מארי חיי צאלח‪ 77.‬בתקופה שהיה מארי חיי באסמרה היה הוא‬
‫התוקע ושליח הציבור במוס&‪ ,‬כפי שאמר לי בעצמו‪.‬‬
‫מארי חיי צאלח היה תוקע בחסד עליו‪ .‬ג באר* ישראל היה תוקע במש' עשרות שני בבית‬
‫הכנסת "אור מציו" ב"כפר אוריאל – שיכו עיוורי" בגדרה בשני ימי ראש השנה‪ .‬יש לציי שהוא‬
‫היה תוקע מאה תקיעות כמנהג השאמי‪ ,‬והיו שני שלאחר התקיעות היה הול' לעוד בית כנסת‬
‫לתקוע לה‪.‬‬
‫עד היו מהדהדת באוזניי "התרועה הגדולה" שהיה תוקע באומנות מיוחדת‪ .‬אנו הילדי היינו‬
‫נפעמי כיצד ישיש זה עוצר את נשימתו לכל כ' הרבה זמ‪.‬‬
‫אשת חבר‬
‫איני יכול לסיי את המאמר מבלי להזכיר את אשתו של‬
‫מארי חיי – חמאמה‪ ,‬יארי' ה' ימיה בטוב ושנותיה‬
‫בנעימי‪ .‬חמאמה היא אישה מסורה מאי כמוה‬
‫שתמכה רבות בבעלה הסגי נהור‪ .‬ד"ר רפאל ב חיי‬
‫סיפר בהלוויה‪ ,‬אי' הייתה מובילה אותו בנאמנות לבית‬
‫הכנסת לפנות בוקר בחור& ובגש‪ ,‬יושבת ומחכה‬
‫ומכוונת את הזמ לשעה שהיה חוזר מתפילת שחרית‪.‬‬
‫ג אמי ודודיי ומתפללי בית הכנסת הוותיקי זוכרי‬
‫זאת‪ .‬א' בתקופתי‪ ,‬ובפרט בשני האחרונות‪ ,‬הייתה‬
‫מלווה אותו לבית הכנסת בתו זהבה שתחי' במסירות‬
‫ובנאמנות‪ ,‬עד שהיא מגיעה אתו לבית סבתי ודודיי‪ ,‬ומש ליוויתי אותו אני‪ .‬בתקופה האחרונה‬
‫כבר הייתי אני מגיע לביתו ומלווה אותו מש כדי לא להטריח את בתו המסורה זהבה‪.‬‬
‫חמאמה דאגה למארי חיי צאלח במסירות אי ק*‪ ,‬ובכלל זה דאגה להופעתו הנקייה‪ ,‬המסודרת‬
‫והמכובדת‪ .‬באחת הפעמי כשהסרטתי את מארי חיי כשהוא יושב על מיטתו ומספר את סיפור‬
‫חייו‪ ,‬היא נכנסה לפתע‪ .‬היא לא הסכימה שנמשי' בהסרטה עד שהביאה לו את משקפי השמש‬
‫הכהות המסתירות את עיניו‪ ,‬כדי שייראה "יפה" בהסרטה‪ .‬וא& כשהחזיק בידו מגבת‪ ,‬לא הניחה‬
‫לו עד שלקחה אותה מידו‪ ,‬כדי שייראה מכובד בהסרטה‪.‬‬
‫נזכר אני באחת הפעמי כשתיאר בפניי כמה צרות וייסורי עברו עליו‪ :‬עניות‪ ,‬התעוורות‪ ,‬פטירת‬
‫ילדיו ואשתו הראשונה ועוד‪ ,‬אמר‪" :‬כשהתחתנתי בשנייה‪ ,‬התחילו ללכת הגזרות קצת קצת"‪.‬‬
‫אשתו שהייתה נוכחת אמרה לי‪" :‬הוא התחיל להשתפר בזכותי"‪ .‬ומארי חיי צחק ואמר‪" ,‬זה‬
‫נכו‪ .‬למה נשקר‪"...‬‬
‫תמלול שיחה לדוגמה‬
‫מצאתי לנכו להעלות כא תמליל מונולוג קצר‪ ,‬שממנו נית לעמוד על כוח ההישרדות של מארי‬
‫חיי למרות מוגבלותו ולמרות הייסורי שעברו עליו‪:‬‬
‫‪ 77‬ג מר' אהר קארה )ישלח לו ה' רפואה שלמה( שהיה ממתפללי בית אלכוחלאני‪ ,‬שמעתי שהוא זוכר כיצד מארי‬
‫חיי היה תוקע אצל בבית הכנסת‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫אני עשיתי טעות‪ ,‬נשאתי כוהנת ]‪ [...‬משנכנסה אצלי‪ ,‬הל‪ %‬המזל‪ .‬שלוש עשרה שנה החל המזל‬
‫עד שהתרגזתי על עצמי‪ ,‬על המזל‪ ,‬והלכתי לעד‪ .‬בגלל המחלוקת ע הדרדעה איבדנו כל מה‬
‫שהיה לנו‪ .‬שנתיי וחצי הפסדנו אלפי‪ .‬כשהיו לי ילדי חמישה מהאישה הראשונה‪ ,‬מתו‬
‫כול חו) מעזרי‪ ,‬שני בני ושתי בנות‪ ,‬והיא הלכה בעצמה‪ .‬קיבלנו ייסורי‪ .‬מה לעשות‪ ,‬עברו‬
‫עלינו מי הזדוני‪ .‬החזקתי עצמי שלא אתרגז ולא אעשה לעצמי משהו‪ .‬קוד נפטרו הילדי‪,‬‬
‫והיא נפטרה ויש לה בבט עוד שניי ]‪ [...‬והיו חובטי אותה בבצל עד שימותו‪ .‬היו לי ייסורי‬
‫קשי‪ .‬הייתי בלי אישה ]‪ [...‬באו אליי אימא שלי‪ ,‬מארי יוס‪ $‬שמ ומארי סעיד‪ .‬כשהתחתנתי‬
‫בשנייה‪ ,‬התחילו ללכת הגזרות קצת קצת‪ .‬מה לעשות יא אכי‪ ,‬עברו עלינו מי הזדוני‪ .‬החזקתי‬
‫מעמד בזכות הסבלנות‪ .‬אמרתי לעצמי א אני אתרגז‪ ,‬למה לי אתחמל עוו פי עצמי ]=למה לי‬
‫אשא עוו על עצמי[‪ .‬אני הייתי הול‪ %‬ללמוד בכל בתי כנסיות ]‪[...‬‬
‫פרק ג – מפניני מארי חיי צאלח‬
‫אמירת פיטו הקטורת‬
‫סגולתו של פיטו הקטורת גדולה‪ .‬כבר הזכירו שכשהיה‪ ,‬לא עלינו‪ ,‬מגפה בעי"ת צנעא‪ ,‬היה מארי‬
‫סעיד עזירי מחלק כמה אנשי לארבע קבוצות‪ ,‬כל קבוצה הייתה הולכת לפינה אחרת של שכונת‬
‫היהודי )"קאע אל יהוד"(‪ ,‬וש היו מדליקי קטורת ואומרי את פיטו הקטורת‪ .‬כפי שכתבתי‬
‫במקו אחר‪ 78‬בש עזרי צאלח )מהרצלייה(‪ ,‬היו אומרי אז ג את הקרבנות שבפרשת ויקרא‬
‫ובפרשת צו‪ 79.‬ממארי חיי צאלח שמעתי שסדר זה היה נוהג בשעות הבוקר דווקא‪ ,‬לאחר‬
‫השילוש‪.‬‬
‫כמו כ סיפר לי מארי חיי צאלח שג במקרי שהיה מישהו גוסס תקופה ארוכה‪" ,‬לא חי ולא‬
‫מת"‪ ,‬היו הולכי לביתו ואומרי פיטו הקטורת ע עוד כמה מזמורי תהילי‪ ,‬כדי להקל על‬
‫יציאת הנשמה‪ 80.‬וכ היה מעשה ע אמו של מארי עזרי גיאת ובפע אחרת ע יחיא מדינה‬
‫אלמקצ*‪ ,‬שהיו גוססי כמה חודשי‪ ,‬הלכו לומר אצל פיטו הקטורת‪ ,‬וה נפטרו בסמו'‪.‬‬
‫מארי חיי חובארה בתולה‬
‫בצנעא נהגו להדביק כינויי לשמות משפחה כדי להבדיל בי המשפחות השונות‪ ,‬וא& אנשי‬
‫פרטיי התכנו בכינויי‪ .‬חלק מהכינויי היו על ש מקו המוצא‪ ,‬המקצוע של ראש המשפחה‪,‬‬
‫מעשה שהיה‪ ,‬תיאור האד‪ ,‬תכונת אופי בולטת‪ ,‬ועוד‪ .‬ברוב הכינויי אלה השתמשו לא רק המו‬
‫הע‪ ,‬אלא ג תלמידי החכמי המובהקי‪.‬‬
‫כינויו של מארי חיי חובארה היה "בתולה"‪ .‬מקובל לומר )וכ שמעתי מזקני( שכינוי זה‬
‫הודבק לו בגלל שהיה יפה תואר‪ .‬א' מארי חיי צאלח היה אומר שלא כ' ה הדברי‪ ,‬והיו עוד‬
‫‪81‬‬
‫‪" 78‬זיכרו להולכי – מארי עזרי ב מארי חיי צאלח )צדוק( זצ"ל"‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬
‫‪ 79‬לאחר שכתבתי זאת העירוני שכ כתב יצחק צובירי‪ ,‬מצנעא עד ציו‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬
‫‪ 80‬וראה בדברי הרב יוס& צובירי )סידור כנסת הגדולה ע אמ"ת ויציב‪ ,‬חלק ד‪ ,‬עמ' קג( שכתב שנהגו לומר את נוסח‬
‫ההיתר "להתיר נדריו‪ ,‬כדי להקל עליו צער ועיכוב יציאת הנשמה"‪ .‬ומהרב אליקי צדוק שמעתי שיש שהיו מסירי‬
‫את המזוזה מהחדר שבו נמצא הגוסס‪.‬‬
‫‪ 81‬ובפרט ממארי סלימא ב סלימא קארה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫רבני יפי תואר‪ ,‬כמו מארי אהר הכה ועוד‪ .‬אלא שפע הציעו לו להתחת ע גרושה‪ ,‬ומארי‬
‫חיי חובארה סירב‪ ,‬כי רצה בתולה‪.‬‬
‫אפע‬
‫אהר ְ‪ַ -‬כ ַל ֵ‬
‫ְז ַו ִ‬
‫כשתיאר לי מארי חיי צאלח אי' היו הדרדעי מבזי את הזוהר‪ ,‬אמר לי שהיו מה אומרי‬
‫"זואהר בכלאפע"‪ .‬כדי להבי את המושג‪ ,‬ראיתי לנכו להעתיק את פירוש המילי מדברי הרב‬
‫יוס& קאפח‪" .‬זואהר – כינוי לפרי הרימי הנקרא בתימ 'דו'‪ ,‬ובערבית 'נבק'"‪" 82.‬כלאפע –‬
‫נעליי בלות‪ .‬בזמ שמבשיל פרי הרימי הנקרא בתימ 'דו' ובערבית 'נבק'‪ ,‬מחזרי הרוכלי‬
‫ורה' ]=מעי סל העשוי מקש[ מלאה רימי‪ ,‬וצועקי בקול זמר‪:‬‬
‫ברחובות קריה כשעל ראש ' ַ‪ֵ G‬‬
‫'זואהר בכלאפע'‪ .‬וכל מי שיש לו נעליי בלות שאינ ראויות עוד לשימוש‪ ,‬מוציא לה ומקבל‬
‫‪83‬‬
‫תמורת מעט רימי"‪.‬‬
‫ביו שישי בצהריי היו נוהגי )העיקשי כמוב( לקרוא זוהר בבתי הכנסת‪ 84,‬ובפרט בבית כנסת‬
‫בית אלאוסטא לש התקב* ציבור ג משאר בתי הכנסת‪ .‬כמו שכתב הרב יוס& קאפח‪ 85,‬לאחר‬
‫מכ "הכול היו יוצאי לשוק סמו' לשבת לקנות 'דו' )רימי( ומיני מתיקה לכבוד השבת"‪.‬‬
‫מאחר שבזמ שהיו מתאספי לקרוא זוהר‪ ,‬היו הרוכלי צועקי "זואהר בכלאפע"‪ ,‬היו‬
‫מהדרדעי שהיו קוראי לזוהר "זואהר בכלאפע"‪ .‬זואהר הוא כינוי זלזול לזוהר‪ ,‬ורצונ לומר‪,‬‬
‫‪86‬‬
‫הזוהר תמורת נעליי בלות‪.‬‬
‫ַק ַ‪/‬א צנעא ולא מארי אלבלאד‬
‫‪87‬‬
‫פתג ידוע זה שגור בפיפיות זקני צנעא‪ ,‬ותרגומו הוא‪" :‬הירק של צנעא ולא מארי של הכפרי"‪.‬‬
‫מקובל לומר שפתג זה הוא זלזול בבני הכפרי ובמאריי שלה‪ ,‬שעדי& להיות ירק בצנעא‪,‬‬
‫ולא להיות מארי בכפרי‪ .‬א' ממארי חיי צאלח שמעתי שבמקורו הפתג לא בא לזלזל‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫בתימ לא היו לוחות שנה‪ ,‬ותלמידי החכמי היו יודעי במדויק באיזה יו בשבוע יחולו החגי‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫לעומת ריכוז תלמידי החכמי בצנעא‪ ,‬היו כפרי קטני שמנו מניי או שניי‪ ,‬ולה היה מארי‬
‫אחד‪ .‬פע קרה מקרה שמארי של אחד הכפרי הגיע לצנעא בראש השנה כי טעה בחשבו הימי‪,‬‬
‫‪ 82‬הרב יוס& קאפח‪ ,‬הליכות תימ‪ ,‬עמ' ‪.312‬‬
‫‪ 83‬הרב יוס& קאפח‪ ,‬הליכות תימ‪ ,‬עמ' ‪.317‬‬
‫‪ 84‬ראה הרב יוס& צובירי‪ ,‬סידור כנסת הגדולה ע אמ"ת ויצי"ב‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' שלה; הרב יוס& קאפח‪ ,‬הליכות תימ‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;4‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 85‬ש‪.‬‬
‫‪ 86‬ראה במכתבו של הרב רצ'א צארו )הובא בשני המאורות‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמ' ‪ (138136‬ש כתב )בתרגו לעברית(‪" :‬ביו‬
‫שישי‪ ,‬אחר צאתנו מבית המרח*‪ ,‬לפני קריאת אלזואהר"‪.‬‬
‫‪ 87‬ד"ר מנשה ענזי )יהודי צנעא בעיד של תמורות‪ ,‬דיו היסטורי במרחב הציבורי‪ :‬הכיבוש העת'מאני ועד עליית‬
‫לישראל ‪ ,19501872‬חיבור לש קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬עמ' ‪ (295‬ציי שפתג זה מקביל לפתג מוסלמי‬
‫המוזכר בספרות המוסלמית‪" :‬קשא צנעא ולא שי' אלבלאד"‪ .‬לדבריו‪" ,‬פלא הוא שהמוסלמי מכירי פתג זה‬
‫וא& במחקר הוא מוזכר‪ ,‬וג היהודי מכירי פתג זה‪ ,‬וא& אחד לא השווה בי שני הפתגמי!"‪ .‬יש להעיר שש‬
‫כתב "ולא מארי פי בלאד"‪ ,‬א' כפי ששמעתי מזקני רבי הלשו הוא "ולא מארי אלבלאד"‪ ,‬בהתאמה לפתג‬
‫הערבי‪ .‬ופשוט‪ ,‬שכ הפתג מבקר את המארי של בני הכפרי‪ ,‬ולא את המארי של בני צנעא המלמד בכפרי‪.‬‬
‫‪ 88‬לדברי ענזי )ש‪ ,‬עמ' ‪" (271‬הקשא נתפס בעיני הצנעאני כחבר במעמד הנחות ביותר"‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫וחשב שעדיי לא הגיע יו ראש השנה‪ .‬ועל זה משבח הפתג את הירק הצנעני שיודע מתי יחולו‬
‫החגי‪ ,‬והוא יודע מתי להביא את ההושענות‪ ,‬את ההדס‪ ,‬ומתי להביא את המרור וכד'‪ ,‬מה שאי‬
‫כ מארי הכפר שיכול לטעות בזה‪.‬‬
‫ֵדע האד את עתו‬
‫לא י ַ‬
‫מארי הרגיש כל ימיו שהוא עראי בעול הזה‪ ,‬ומי יודע מה ילד יו‪ .‬מסיבה זו היה אומר לי פעמי‬
‫רבות כיצד הוא רוצה שתתנהל ההלווייה שלו‪ ,‬ושהוא רוצה שהרב יוס& עראקי הכה יערו' את‬
‫ההלווייה כפי מנהג צנעא‪ .‬כל פע שקבעתי אתו משהו לעתיד‪ ,‬ואפילו ליו המחרת‪ ,‬היה אומר‬
‫"א נחיה"‪.‬‬
‫כשהיה מספר לי על זק כלשהו‪ ,‬הייתי שואל אותו "הוא עוד חי"‪ ,‬הוא לא היה עונה "כ"‪ ,‬אלא‬
‫"קאלו" ]=אמרו[‪ ,‬כלומר‪ ,‬מי יודע‪ ,‬אולי מאז הפע האחרונה ששמעתי עליו‪ ,‬כבר הל' לעולמו‪.‬‬
‫כל המזכיר את הרשע ואינו מקללו‪ ,‬אי אלהי אברה בעזרו‬
‫מארי חיי היה אהוב על ציבור המתפללי בבית הכנסת‬
‫"אור מציו" בגדרה‪ ,‬ואלה החזירו לו אהבה בדרכ‬
‫המשעשעת‪ .‬כמו שהזכיר ר' אלי רדיע בהספדו בהלוויה‪ ,‬בכל‬
‫שמחת תורה היו שרי לו "מארי חיי צאלח מל' השכונה"‪.‬‬
‫באחת משבתות השנה קנה אחד המתפללי עלייה לספר‬
‫תורה‪ ,‬ולא הסכי לקו לספר התורה עד שמארי חיי יקו‬
‫ויאמר את פיוט "אצולה לפני"‪ ,‬מארי חיי שית& פעולה‬
‫ואמר את הפיוט לקול שמחת המתפללי‪ .‬פע אחרת‬
‫התעקש אחד המתפללי שמארי חיי יעשה מי שביר'‬
‫לפוליטיקאי אחד – נבחר ציבור שאינו נמנה על "שלומי‬
‫אמוני ישראל" )כמוב שהיה זה לקנתור בעלמא(‪ .‬כא לא‬
‫שית& מארי חיי פעולה‪ .‬זוכר אני כיצד ק ממקומו ואמר‬
‫בקול ר‪" :‬כל המזכיר את הרשע ואינו מקללו‪ ,‬אי אלוהי‬
‫אברה בעזרו"‪.‬‬
‫בהקשר זה יש להוסי& שלפעמי כשהיה מדבר על יהודי רשע היה אומר‪" :‬הוא מ הצדיקי‪"...‬‬
‫ֵע ָ‪1‬ו ולב‬
‫ידוע שבני תימ השתמשו בפסוק "הלעיטני נא מ האד האד הזה" )בראשית כה‪ ,‬ל( כשביקשו‬
‫לאכול אוכל שצבעו אדו‪ 89.‬ובפרט כשביקשו לטעו מהקוניאק‪ .‬מארי חיי היה קורא לקוניאק‬
‫"עשו" על ש שהיה עשו אדמוני וא& נקרא ֱאדו‪ .‬בהתא לזה לעראק היה מארי חיי קורא‬
‫"לב"‪.‬‬
‫‪ 89‬ראה משה גברא‪ ,‬כי במקלי – מ ההווי וההומור של יהודי תימ‪ ,‬עמ' ‪.114‬‬
‫‪28‬‬
‫ָהר ֶ‪/ִ 2ַ 4‬ינָה‬
‫כשמארי חיי רצה להסביר מדוע אחד המתפללי ק מאוחר ולא השתת& בתפילה‪ ,‬היה אומר‬
‫"יש לו ָהר ֶ‪Kִ Eַ ,‬ינָה"‪.‬‬
‫הברכה בשעת פרידה‬
‫לסיו‪ ,‬מצאתי לנכו להעתיק כא את ברכתו שהיה מבר' אותי כשהייתי נפרד ממנו‪" :‬ה' יעזור‬
‫ל‪ ,%‬יציל אות‪ %‬מכל צרה וצוקה‪ ,‬ישלח ל‪ %‬רפואה שלמה‪ ,‬יארי‪ %‬ימי‪ %‬בטוב ושנותי‪ %‬בנעימי‪,‬‬
‫ויסייע אות‪ %‬על מעשה רצונו"‪.‬‬
‫‪29‬‬