)צדוק( צאלח םיחי מארי
זיכרו להולכי
מארי חיי ב משה צאלח )צדוק( זצ"ל
נתבקש לבית עולמו
אור ליו חמישי י"א בכסלו ה'תשע"ד
תנצב"ה
מאת
אד ב נו
יו שישי ערב שבת קודש וישב ,י"ט בכסלו ה'תשע"ד
©
כל הזכויות שמורות
0507397700
לק"י
פעמי רבות שוחח אתי מארי חיי צאלח על השעה שבה יסתלק מ העול ,וציווה עליי שאדאג
לכמה דברי שהיו חשובי לו ,ביניה :שהלווייתו תתקיי על פי מנהג תימ בעי"ת צנעא ,מי
יהיה מסדר ההלוויה ,כיצד ישבו עליו שבעה בני משפחתו וכדו'.
פע א& ביקש שאבוא ע ד& ועט ,ושארשו את הדברי מפיו .וכ' עשיתי ,כלשו הפסוק )ירמיה
לו ,יח(" :מפיו יקרא אלי את הדברי ,ואני כותב על הספר בדיו" .מארי חיי ביקש שאקרא את
הדברי ,והוא היה מתק ומשפ* את הנוסח עד שערבו לו הדברי.
באחת הפעמי אמר לי שאבקש ממורנו ורבנו הגאו הגדול הרב שלמה קרח שיספיד אותו.
לבקשתי ,כתב הרב דברי קצרי.
דברי זיכרו קצרי
מאת זק רבני תימ
מורנו ורבנו הגאו הגדול הרב שלמה עמר קרח שליט"א
רב העיר בני ברק
מארי חיי צאלח מחייב סגיאי נהור
מארי חיי צאלח תפקד בעיניי פקוחות ,הוא ריב* תורה ואמר דרשות בעל פה ,והיה דוגמא חיה
לאמונה וקבלת היסורי ללא שו הרהור.
היו לו נגינות מיוחדות בשירה ֵֶ ,ה ָד נשמע מתו' המקדש .ביניה שיר אחד שביקשתי לפני כמה
שני מיד" הרב אד ב נו שליט"א שיקליטו ,וכדרכו בקודש אמר ועשה ,יבור' מפי עליו על כל
פעליו לשמר מסורת אבותינו הקדושי.
מארי חיי צאלח זכה והארי' ימי עד לגיל 105שני .צדקתו ותמותו מפורסמת עוד בהיותו
בתימ .התגורר בגדרה ,והיו רבי ש סגיאי נהור בשכונה אחת ,והוא היה לה למורה דר' –
לברכות ועצות ועזרה ,על א& שהיה עצמו סגי נהור.
אבדה לנו דמות הוד ממנה אפשר כמו לעשות קל וחומר :ומה א בעיוורונו הגיע לכליל מעלות ,קל
וחומר א היה פקוח .אבל כיו שהלל מחייב העניי ג מארי חיי צאלח מחייב סגיאי נהור.
תנצב"ה
1
פרק א – תולדות חייו בתימ
מארי חיי היה מורי ורבי מקטנות .על א& הפרשי הגילי העצו בינינו הוא היה ג חברי הקרוב
במש' שני רבות .במש' כשלושי שנה סיפר לי מארי חיי סיפורי רבי על ימי חייו מאז ימי
ילדותו ,ותמיד היה מוסי& "א היית לידי בצנעא ."...בסיפוריו היו משפטי שחזרו כמו מנטרה,
ביניה" :עברו עלינו מי הזדוני"" ,קיבלנו הייסורי"" ,הל' העול"" ,אתה מזכיר לנו עול
שהל'" ועוד.
הסיפורי מפוזרי בי מאות ההקלטות הרבות שהקלטתי אותו ,בגיליונות הספרי שבה
למדתי אתו ,ועל מאות דפי ורשימות .מי יודע אולי פע אמצא את הזמ לרכז את כל ההקלטות,
לתמלל אות ,לאסו& את הסיפורי ולכתוב לי למזכרת את סיפור חייו המלא כפי ששמעתי ממנו.
א' עד שתגיע שעת הכושר ,עיינתי ברשימותיי הזמינות ושמעתי מעט מההקלטות ,בניסיו לשחזר
מעט פרטי ששמעתי ממנו ,ולחבר לסיפור אחד .משימה זו לא הייתה פשוטה 1,מכמה סיבות:
האחת ,שכ אמרו חז"ל "אפילו שיחת חולי של תלמיד חכ צריכה תלמוד"; השנייה ,סיפורי
מארי חיי עניי במקו אחד ועשירי במקו אחר; והשלישית מארי חיי היה מגלה טפח
ומכסה טפחיי ,ודי לחכימא ברמיזא.
מאמר זה כתבתי בדר' ובשיטה שכתבתי את המאמר "זיכרו להולכי – מארי עזרי ב מארי
חיי צאלח )צדוק( זצ"ל" מהרצלייה .וכפי שכתבתי ש:
"במאמר זה אכתוב מעט זיכרונות על האיש ומעשהו רק ממה שסיפר לי הוא בעצמו או ממה
שראיתי בעיניי .לא ערכתי ראיונות ]מקיפי[ ע בני המשפחה ,ע חבריו הקרובי וע
מתפללי בית הכנסת 2.כ %שאי אני בא להקי $את דמותו הענקית ,אלא רק להעלות ניצוצות וקווי
אור שיהיו נגד עיניי לזיכרו".
גזע תרשישי
מארי חיי צאלח נולד בעי"ת צנעא ,למשפחה רמת מעלה ומיוחסת .משפחת אביו היא משפחת
צאלח )צדוק( הידועה ,שהעמידה תלמידי חכמי רבי שהאירו את שמי תימ .המפורס שבה
הוא כמוהר"ר יחיא צאלח – המהרי"* 3.וזהו ייחוסו של מארי חיי צאלח 4:חיי ב משה ב
יחיא ב דוד 5ב יחיא 6ב דוד 7ב צאלח 8ב יחיא ב יוס& 9ב צאלח ב סאל.
1לכ לא יימנע שיימצאו אי אילו טעויות בסדר הדברי ובחשבו השני ,וכ' טבעו של עול .ויש לזכור שג כשאנו
הצעירי מספרי על חבר זה או אחר שהוא גדול מאתנו בשנתיי ,אי הכוונה שבדקנו את תארי' הלידה ,אלא כ'
נראה לנו בער' על פי השערות שונות ,ולאחר בדיקה ייתכ שהחבר גדול בשנה או בשלוש שני ואולי בכלל השנתו
זהה .קל וחומר כשזק משחזר תאריכי וסיפורי מלפני למעלה מיובל שני.
2בחוברת הנוכחית השלמתי כמה פרטי בעזרת האח יוס& והב עזרי ,ובעזרת ידידי ינו רדיע ב הכפר .כא המקו
להודות לרב עזרא קרח ,לרב יוס& עראקי ולרב אליקי צדוק שהאירו את עיניי בנקודות חשובות.
3צנעא .1805–1715 ,מגדולי רבני תימ ,כיה כראב"ד וחיבר ספרי רבי .הוא ער' את תכלאל )=סידור( "ע* חיי"
בצירו& פירוש רחב היק& .בתכלאל זה השתדל מהרי"* להכריע כמסורת תימ ,ואול הוא שילב בו ג תפילות
ומנהגי חדשי ומעט גרסאות שרווחו בזמנו .סידור זה מהווה מעי פשרה בי החדש לבי היש ,והוא שימש יסוד
לנוסח התפילה הנקרא "בלדי" .למעשה תכלאל זה הוא שעצר את הסח& של מסורת תימ לכיוו מסורת ספרד.
4את השושלת )עד מהר"* סבו של מהרי"*( קיבלתי מעזרי צאלח )מושב תרו( .את שאר השושלת המפורטת קיבלתי
מגיסי ר' אלעזר צדוק על פי מה שהעלה ממסמכי ומרשימות שהתפרסמו בספרי שוני .לאחר מכ מצאתי שכ
נכתב ברשימה שקיבלתי משמעו צדוק )מעלה שומרו( בכתב ידו של אביו ר' שלו.
2
אמו של מארי חיי צאלח היא גנא )רינה( בת סאל ב חיי
הכוהני המפורסמת.
10
למשפחת עראקי – משפחת
מארי סעיד עזירי נשא לו לאישה את זהרה אחותו של מארי חיי צאלח .וכמו שכתב הרב יוס&
צובירי" 11:זהרה בתו של הצדיק ר' משה צאלח ז"ל ,בת טובי ממשפחת אצילי ורבני".
באחת הפעמי שאלתי את מארי חיי צאלח מדוע נקרא בש "חיי" ,והוא השיבני שאביו משה
קרא לו חיי על ש הסבא יחיא .שכ א& שמקובל שהש יחיא מתורג בדר' כלל לש זכריה,
יש שהתנגדו לתרגו זה .ראה למשל מה שכתב מהרי"*" 12:וכ ראינו טועי ...מי ששמו יחיא
מכני לו ש זכריא .וזה הבל וכזב אי בו טע וריח" .אלה היו מתרגמי את הש יחיא
13
לחיי.
כפי שאכתוב לקמ ,מארי חיי נולד שנתיי לפני פטירת סבו יחיא ,ודבר זה היה מקובל בתימ
שילד נקרא על ש סבו החי ואפילו על ש אביו החי.
יש לציי שסבא יחיא זה ברח ב"חוזת אלנפאר" 14לאסנא& )במחוז כולא( ,וחי ש כמה שני .עד
יומו האחרו לא כהתה עינו ולא נס לחו .מארי חיי סיפר ששמע מאביו שיו שישי אחד הל' סבו
יחיא לבית הכנסת בית אלאוסטא כדרכו ,והתיישב במקומו .הציבור המתינו לו שיפתח שיר
השירי ,וכשראו שאינו פותח ואינו מגיב ,הלכו למקומו ,ומצאוהו שכבר מת מיתת נשיקה 15.הרב
אליקי צדוק שמע ממארי חיי שא& הספיקו לקברו לפני שבת – ללמד' עד כמה היו מקדימי
לקרוא שיר השירי .יש להוסי& שבאותו הזמ הייתה אשתו בחודש השלישי להריונה בבנה יחיא
שנקרא על ש אביו.
שנת הולדתו
אגדות רבות מתהלכות סביב גילו האמתי של מארי חיי צאלח – יש המאחרי ויש המקדימי.
ג למארי חיי צאלח עצמו היה קשה לקבוע מסמרות בסוגיה זו .כשנשאל לגילו ,אמר בכל פע
5יש להעיר שמארי חיי צאלח אמר לי שסבו של אביו הוא סאל צאלח ובהזדמנות אחרת אמר לי ששמו אברה,
וכנראה שלא הייתה לו ידיעה ברורה בזה.
6הוא יחיא צאלח אלגזאר שקנה את בית כנסת בית אלכוחלאני.
7אח של יוס& אבי מהרי"*.
8מהר"* – סבא של מהרי"*.
9כ הוא ג ברשימת שמעו צדוק הנ"ל .ברשימות אחרות נכתב סעדיה.
10שימש כרב בשכונת היהודי ,והוכר כמשורר.
11בחוברת "נפש לכהר"ר סעדיה בר' יוס& עוזירי זצוק"ל" ,עמ' .5
12פעולת צדיק ,חלק א ,סו& סי' קה; ועיי עוד בסי' קו; ובחלק ג ,סי' צו .וביתר הרחבה ראה אצל פרופ' יהודה רצהבי,
במעגלות תימ" ,גלגולי השמות יחיא ,זכריה וחיי" ,עמ' .96
13וכ קרא מהרי"* )מארי יחיא צאלח( לספרו חלק הדקדוק" ,תוצאות חיי" לרמוז בזה את שמו.
14כ' נקרא המצור על צנעא שבו מצאו את מות כשני שלישי מהקהילה ,ובכלל גדולי הרבני.
15מספרי שהיה אז ב מאה ואחת ,א' נראה שיש כא גוזמה.
3
גיל אחר 16.חידה זו שבתה את לבי מאז ומעול .ועל כ פעמי רבות כששמעתי מפי מארי חיי
צאלח את סיפור חייו ,ניסיתי לדלות פרטי שיוכלו להיות לי לעזר .במש' השני בדקתי היטב
את הפרטי מפיו ,וא& עשיתי הצלבות בי נתוני שוני שהוא מסר לי במש' השני בהזדמנויות
שונות.
על פי מה שהעליתי בחכתי ,ברור לי לחלוטי שמארי חיי צאלח נולד בשנת ה'תרס"חה'תרס"ט
) .(19081909לפי זה מארי חיי צאלח נפטר בגיל .105104
להל אציי מקצת העדויות התומכות את דבריי:
א .פע שאלתי את מארי חיי 17א הוא יודע א הוא נולד לפני המצור על צנעא )"חוזת
אלנפאר"( או אחריו .מארי חיי צאלח ענה לי בוודאות שאמו תמיד הייתה מספרת שהיא הייתה
בת שתי עשרה ב"חוזת אנפאר" .לדבריה היא התחתנה ע אביו משה שנתיי אחרי המצור
כשהייתה בת ארבע עשרה ,ובנ חיי נולד ארבע שני לאחר המצור .מאחר שידוע לנו שהמצור
היה בשנת ה'תרס"ה ) ,(1905עולה ששנת הולדתו היא שנת ה'תרס"ט ).(1909
ב .בהזדמנות אחרת כששוחחנו אודות הרב אברה צאלח )צדוק( מקריית בנימי ,שאלתי את
מארי חיי צאלח ,מי יותר גדול מבי שניה .מארי חיי ענה שהוא גדול ממארי אברה
בשנתיי .מאחר שאנו יודעי בוודאות שהרב אברה צאלח )צדוק( נולד בראש השנה ה'תרע"א
) ,(4.10.1910יוצא ששנת הולדתו של מארי חיי צאלח היא ה'תרס"ט ).(1909
ג .מארי חיי צאלח היה מספר לי שהוא זוכר את אמו של מארי יוס& צובירי המובילה את בנה
הקט יוס& ללימוד הלילה בבית הכנסת בית אלאוסטא – ידה האחת אוחזת בידו וידה השנייה
אוחזת בפנס להאיר לה את חשכת הלילה .לדברי מארי חיי צאלח הוא היה גדול מהרב יוס&
צובירי בכמה שני .כששאלתי את הרב צובירי בכמה שני מארי חיי גדול ממנו ,הוא ענה
שבער' בשמונה שני .כיוו שהרב צובירי נולד בחג השבועות בשנת ה'תרע"ו ) ,(1916נמצא שמארי
חיי נולד בשנת ה'תרס"ח ).(1908
ד .מארי חיי צאלח סיפר לי שכשסבו יחיא צאלח נפטר ,הייתה אשתו בחודש השלישי להריונה
בבנ יחיא )מקריית אונו( שנקרא על ש אביו .בפטירת הסבא היה מארי חיי צאלח בער' ב
שנתיי .מאחר שיחיא ב יחיא צאלח נולד בשנת ה'תר"ע ) 18,(1910יוצא שמארי חיי צאלח נולד
בשנת ה'תרס"ח ).(1908
16ובפרט בשני האחרונות ,שכדרכ של זקני שכבר עברו את גיל המאה ,ה סופרי את השני בזוגות או א&
בשלשות.
17על פי עצתו של הרב יוס& עראקי הכה .וטעמו ונימוקו עמו ,שאצל בני אותו הדור "חוזת אלנפאר" הייתה נקודת
ציו חשובה ומשמעותית ,ואירועי חשובי תוארכו על פיה )לפני החוזה או אחריה(.
18כ' שמעתי מבנו ר' ניסי צדוק.
4
ה .פע סיפר לי מארי חיי צאלח שהרב שלו גמליאל )סאל סעיד אלגמאל( גדול ממנו בער'
בשנה .תארי' לידתו של הרב שלו גמליאל הוא ז' בניס ה'תרס"ז ) 19.(22.03.1907יוצא א כ,
ששנת לידתו של מארי חיי צאלח היא ה'תרס"ח ).(1908
בית הכנסת שבו התפלל
עד גיל ארבע התפלל מארי חיי צאלח ע אביו משה בבית הכנסת בית צאלח .לאחר מכ עברו
לבית הכנסת שבו התפלל הסבא סאל עראקי הלוא הוא בית הכנסת בית אלאוסטא – אחד מבתי
הכנסת הגדולי בעי"ת צנעא שהכיל מאות מתפללי ,ובו היו מתפללי בנוסח שאמי.
וזאת יש לדעת ,שלמרות גדלו של בית הכנסת בית אלאוסטא ,הוא היה צר מהכיל את כל
המתפללי ,ולכ היה קושי לקלוט מתפללי חדשי 20.בבית כנסת זה מקומות הישיבה היו
עוברי בירושה ,ולבני משפחת צאלח היו שמורי מקומות של משפחת הסבא סאל עראקי,
21
שנספו ב"חוזת אלנפאר".
מאז התפללו בקביעות בבית כנסת זה עד שעלו ארצה ,א& על פי שלמעשה בית הכנסת של
משפחת היה בית אלכוחלאני )שג בו התפללו אז א' ורק בנוסח שאמי( .בבית כנסת בית
אלאוסטא גדל מארי חיי צאלח והסתופ& בי ברכי החכמי ,והיה מתלמידיו הקבועי של מארי
סעיד עזירי שלימי נהיה גיסו )שכ מארי סעיד נשא את זהרה אחות מארי חיי צאלח(.
פעמי רבות היה מארי חיי מספר בערגה על ריבו* התורה ועל התפילות המיוחדות והמרגשות
בבית כנסת זה ,ובפרט בימי נוראי שהיו עוברי לפני התיבה מארי סעיד עזירי ,ועל ידו צמח
משרקי ,מנח צאלח ועוד .כמו כ תיאר בפניי כיצד היו ערי כל ליל כיפור ,וקוראי תהילי
וכדו' 22,ובפרט תיאר את ברכת כוהני מפי עשרות הכוהני שבבית הכנסת.
]מזקני שמעתי 23שלאחר תפילת מוס& בראש השנה וביו הכיפורי ,היו מגיעי משאר בתי
הכנסת בצנעא לבית הכנסת בית אלאוסטא לשמוע את קירוי הכוהני מפי מארי סעיד ואת ברכת
24
הכוהני המיוחדת היוצאת מפיה של עשרות כוהני ממשפחת עראקי[.
ג בתקופה שסגרו את בתי הכנסת )בעקבות המחלוקת( והיו מתפללי בבתי ,היה הול' מארי
חיי להתפלל ע מארי סעיד עזירי בביתו של אברה שאער שהיה עשיר גדול ,והקצה למתפללי
25
בית הכנסת בית אלאוסטא מקו תפילה בביתו למש' תקופה מסוימת.
19כפי שכתב פעמי רבות בספריו .ראה למשל ,בתי הכנסת בצנעא בירת תימ ,חלק א ,עמ' .43
20
שלא כמו בית כנסת בית גרשי שהיה גדול ע מעט מתפללי ,וכלשונו של ר' מחפו*' גרופי )הביאו פרופ' אהר
גימאני ,מגיד צדק – על בתי כנסת שבצנעא ,כנישתא ,3עמ' פו(" :עיר גדולה ואנשי בה מעט ] [...היו בה בער' מ' איש
בקר זוית" .וכפי שביאר ש )בהערה (56גימאני" :מפני גודלו של בית הכנסת ,ואי בו אלא ארבעי איש ,התרכזו
כול בפינה אחת של בית הכנסת כדי שיוכלו להתפלל בצוותא כראוי ולא ישבו בתפזורת בכל פינות בית הכנסת".
21מקו ישיבתו היה ליד יוס& יהודה עראקי סבו של הרב יוס& עראקי הכה מבני ברק.
22ראה הרב יוס& צובירי ,סידור כנסת הגדולה ע אמ"ת ויצי"ב ,חלק ד ,עמ' קעו.
23ובפרט מר' פינחס ב מארי אלעזר קרח.
24מאחר שבבית אלאוסטא התפללו תפילת מוס& של ראש השנה לחש וחזרה ,ובבתי הכנסת המתפללי בנוסח בלדי
התפללו מוס& תפילה אחת היו מספיקי .וכמוב שביו הכיפורי הספיקו ,מאחר שתפילת מוס& בנוסח השאמי
ארוכה יותר.
5
מארי סעיד עזירי ,שהיה הרב והמנהיג בבית כנסת בית אלאוסטא ,העמיד תלמידי רבי שבי
השאר היו בעלי תפילה מיוחדי .לא פע נקראו תלמידיו לשמש בתפקידי שוני בבתי כנסת
אחרי 26.ג מארי חיי צאלח נקרא לשמש בעל תוקע ובעל תפילה בבית כנסת בית אלגמאל
ולאחר מכ בבית כנסת בית אלכוחלאני ,כמו שאציי לקמ.
לימודיו אצל המארי
בילדותו למד אצל כמה מאריי .בתחילה ,בגיל צעיר מאוד למד אצל מארי דהבאני ומארי דערור –
ש היו הילדי לומדי את אותיות הא"ב ולאחר מכ היו לומדי קריאה .בגילאי אלה היו
הילדי מתפללי תפילת שחרית אצל המארי .אחר הצהריי היה מארי דערור לוקח את הילדי
להתפלל בבית כנסת בית אלשי' .מארי חיי צאלח סיפר לי שהוא עוד זוכר את מארי נתנאל
27
אלשי' )שנפטר בשנת ה'תרפ"א.(1921 ,
לאחר מכ למד עד בער' גיל 1312אצל מארי חיי מדינה שנמנה על מתפללי בית כנסת בית
אלאוסטא ,ואחר כ' למד תקופה קצרה אצל מארי שלו קרח .כפי שסיפר לי מארי חיי צאלח,
כשהיה תלמיד שלא היה מביט בספר ,היה מארי שלו קרח מניח אב אחת על ראשו ,ואב אחת
28
מתחת לסנטרו ,ואוי ואבוי לתלמיד א אחת האבני הייתה נופלת.
אחר כ' למד מארי חיי צאלח אצל מארי חיי ב סלימא צאלח 29עד גיל ) 16ש למדו כשלושי
ילדי( .למותר לציי שמארי חיי המלמד לימד אותו כפי מנהג הקריאה בבית הכנסת בית
אלאוסטא 30.לבקשתי ניסה מארי חיי לשחזר את סדר הלימוד :יו ראשו – בבוקר פרשת שבוע
25מפי הרב יוס& עראקי הכה שמעתי ששמע מהרב יוס& צובירי שלאחר שמשפחת אלגמאל )שבית היה מול בית
הכנסת בית אלאוסטא( עלו לאר* ישראל ,מתפללי בית אלאוסטא התפללו ש ,וש הייתה שבת החתונה של הרב
יוס& צובירי.
26
ראה למשל את מארי מאיר צובירי )שלימי כיה כרבה של גדרה( ,שנקרא לשמש כמארי בבית הכנסת אלחגאגי
)אהר גימאני ,בית הכנסת חגאגי שבצנעא והנהגתו של הרב מאיר צובירי(.
27תארי' פטירתו המדויק הוא יו ב ט"ז באלול ברל"ב לשטרות ]ה'תרפ"א ,[1921 ,כפי שמצאתי ברשימות כתב יד
שתחת ידי.
28סח לי הרב פינחס קרח )נכדו של הרב שלו קרח( שפעמי היה סבו מניח חוט במקו אב.
29משפחת צאלח זו היא מזרע הרב שלמה צאלח אחיו של מהרי"* .חיי ב אברה ב שלמה ב אברה ב צאלח ב
הרב שלמה צאלח )מחבר זבח פסח אחי מהרי"*( .וכמוב מש והלאה השושלת תואמת לשושלת מארי חיי צאלח
שהזכרתי לעיל :ב יוס& ב צאלח ב יחיא ב יוס& )ב צאלח ב סאל(.
30לדוגמה אעתיק כא מעשה שכתב לי הרב יוס& עראקי הכה בזה"ל :סח לי מר שמעו גרשי )נפטר לאחרונה
בירושלי( כי משפחתו נמנתה על המתפללי הקבועי בבית הכנסת הגדולה בית אלאוסטא .בילדותו ,הכניסו אביו
ללמוד כמו רבי מילדי בית הכנסת אצל מארי יוס& צובירי זצ"ל שבמש' כמה שני לימד תינוקות של בית רב בחדר
שהקצו לו בעליית בית הכנסת .מאחר ועל תלמידיו נמנו ג כאלה שלא היו ממתפללי בית אלאוסטא ,ולה בכמה
מקומות במקרא או בתרגו נוסחאות אחרות ,היה מורנו ורבנו זצ"ל מקפיד להעיר לתשומת לב כל ילד וללמדו
לקרוא או לתרג כמסורת בית הכנסת שבו הוא מתפלל.
כשנסע מארי יוס& זצ"ל לאר* ישראל בשנת תש"ד ,העביר אותו אביו ללמוד אצל מארי חיי צאלח זצ"ל המלמד
)שהתיישב בהרצלייה( .והנה הגיע תורו לתרג את פרשת במדבר .כמוב שכל אותו שבוע שינ היטב את התרגו אצל
מארי חיי צאלח המלמד ,כי לתרג בבית הכנסת לפני מארי סעיד אלעזיירי לא יעז א& ילד לקו א לא שגור
התרגו בפיו על בריו.
הגיעה השבת ,ושמעו גרשי עמד לימי הקורא והחל לתרג ברהיטות כשבבית הכנסת קול דממה דקה .והנה א' הגיע
לפסוק השני שאו וכו' למשפחות לבית אבות וכו' ,תרג את הפסוק ואמר לזרעֲיתהו לבית אבהתהו בשווא פתח
6
והפטרה ,ובצהריי נביאי; יו שני – בבוקר משנה 31,ובצהריי נביאי; ביו שלישי – בבוקר
32
עי יעקב ,ובצהריי נביאי; ביו רביעי – בבוקר פרשה בתיקו סופרי ,ובצהריי כתיבה;
ביו חמישי – בבוקר גמרא ,ובצהריי כתיבה.
יש להעיר שמארי חיי סיפר לי שבצעירותו העתיק ספר שלוש מגילות בכתב ידו ע תרגו
ותפסיר ,א' הוא נעל לו.
כפי שהזכרתי במקו אחר 33,פרקי מנורת המאור של החגי היו שגורי בפיו על פה ,כי בילדותו
הרב חיי ב שלמה צאלח היה בוח אותו בפרקי הללו על פה .ומעשה שהיה כ' היה .ג מארי
חיי צאלח המלמד היה נוהג לקחת את הילדי לפעמי 34להתפלל מנחה וערבית בבית כנסת בית
אלשי' .פע אחת נשמט הילד חיי צאלח ולא הל' ע כל התלמידי למנחה וערבית בבית
אלשי' ,והתקופה הייתה לפני ראש השנה .למחרת ובימי שלאחר מכ ,הושיב מארי חיי צאלח
המלמד את הילד חיי צאלח מהבוקר עד הצהריי בחצר בית הכנסת ]= ֲחוִ י[ ללמוד את כל פרקי
מועדי תשרי בעל פה ,כשהוא מדרבנו ומזרזו ללמוד בעזרת ענ& שחת' מע* הרימוני שהיה בחצר.
]יש להעיר שפה באר* ישראל נפגשו מארי חיי צאלח המלמד ומארי חיי צאלח התלמיד בשכונת
התקווה כמה פעמי ,וכמו שסיפר לי מארי חיי צאלח ,מורו ורבו היה מכבדו עד מאוד ,והיה
מתכבד בו שזהו תלמידו[.
לזרעיתהו בחירק תחת העי" .באחת הופר השקט ,ונשמע קול
ִ
תחת העי" ,בעוד שנוסחת התרגו בבית אלאוסטא
נהימה של הקהל המורה על טעות בקריאה .המתרג לא הבי על מה ולמה .מארי סעיד שעמד על יד הספר לא העיר
מאומה ,והקריאה נמשכה .הגיעו לפסוק י"ח ,וש חוזרת תיבת למשפחות ,ושוב תרג הנער לזרעֲיתהו בשווא פתח
תחת העי" .כא התגבר טו הנהימה כשהוברר שזו לא טעות חד פעמית אלא כ' שגור תרגו התיבה על לשונו של
המתרג .ג כא לא החזירו מארי סעיד והקריאה נמשכה .הגיעו לפס' כ' ושוב חזר על עצמו הדבר בתיבת
למשפחות ,ועצמת הנהימה התגברה יותר )זאת יש לזכור כי מדובר על כ 400מתפללי( .כא כבר ק אבי הילד
שהדבר גר לו עלבו וסטר על לחיו של הילד .הילד החל להזיל דמעות ,ולא הבי מה רוצי ממנו ,שהרי כ' למד ושינ
אצל המארי .מארי סעיד שהבי את מקור הטעות ושלא הילד אש ,מה ג שעוד הרבה תיבות למשפחות יש בהמש'
הפרשה דפק על התיבה ואמר ,מה את רוצי מהילד ,הניחו לו לתרג כמו שלמד .אחרי הגיבוי שקיבל הילד ממארי
סעיד ,המשי' לתרג את כל תיבות למשפחות לזרעֲיתהו בשווא פתח תחת העי" מבלי פוצה פה ומצפצ&.
ביו ראשו בבוקר ,אחר תפילת שחרית והשילוש ,יצא מארי סעיד מבית הכנסת וש פעמיו לאלמג'זרה )בית
המטבחיי( ,מאחר וידע שמארי חיי צאלח מגיע בבוקר לקנות בשר .כשראה את מארי חיי צאלח החל גוער בו,
מדוע ככה לימדת את הילד ,הרי יודע אתה שהוא מתפלל אצלנו בבית הכנסת ותורו לתרג השבת ,ואצלנו תרגו
לזרעיתהו הוא בחירק תחת העי" ,אתה יודע מה גרמת לילד ,ואיזו הברה הייתה בבית הכנסת?
ִ
תיבת
בינתיי בבית משפחת גרשי הילד שמעו מסרב בכל תוק& ללכת למארי כי יודע הוא שחבריו ללימודי שנמנו על
מתפללי בית הכנסת ילעגו לו ויספרו למארי חיי אי' ק יכסר התרגו )שבר את קריאת התרגו( בשבת .לאחר
הפצרות מרובות ושידולי הסכי ללכת .והנה א' נכנס לחדר הלימוד ,החלו חבריו ללעוג לו ולספר למארי חיי על
מה שהיה בשבת .רק החלו לספר ,ומארי חיי מיד הפסיק ואמר ,הניחו לו ,העור' די שלו כבר היה אצלי השכ
בבוקר.
31ברשות הרב אהר קאפח יש משנה מנוקדת .לדברי הרב אהר קאפח ,מארי חיי ב סלימא צאלח מלמד הילדי,
היה מבקש מה את המשנה כדי לבדוק ניקוד מילי קשות בסדר טהרות.
32כתב מרובע )אשורי( וכתב הנקרא שכ'ט ,והוא כעי הכתב המוכר בש כתב רש"י.
33מבוא למנורת המאור מהדורת שתילי זיתי ,עמ' ,117הערה נא.
34א' בדר' כלל התפללו כל אחד בבית כנסת שלו.
7
לאחר מכ הל' מארי חיי צאלח ללמוד אצל הרב יחיא קאפח )נכדו הרב יוס& קאפח היה עדיי
ילד קט ,והוא היה מכי את הקפה ללומדי( .לאחר כשישה חודשי ראה שמדברי ש דברי
35
ליצנות על הזוהר ,הדבר חרה לו והוא פרש מה.
לימוד שחיטה
בטר מלאו לבחור חיי עשרי שנה ,כבר למד הלכות שחיטה אצל מארי אברה עמראני .יחד
אתו למד ג מארי סאל אבהר )התגורר בתימ בתנע ,ובאר* היה רב הקהילה התימנית
באשקלו( .על תעודת הסמיכה חתמו ג מארי יחיא נדא& )מבני בהלול( ורבה הראשי של יהדות
תימ – מארי יחיא יצחק הלוי.
שמו של מארי חיי צאלח כשוחט מומחה הל' לפניו .הוא עסק בשחיטה בצנעא ,וכפי שאכתוב
לקמ א& נקרא לעזור לשוחט המקומי בעיר עד ,ולאחר מכ נקרא לשמש כשוחט באסמרה.
לימוד בבתי הכנסת
מארי חיי צאלח קיי מאמר חז"ל "הוי גולה למקו תורה" .וכפי שאמר לי" :הייתי הול'
ללמוד בכל בתי כנסיות".
בלילות החול עד זמ תפילת שחרית היה לומד זוהר ותלמוד בבית כנסת בית אלאוסטא ע חבורת
משכימי קו שהזכיר הרב יוס& צובירי – אותה חבורה שהרב שמעו צאלח 36הכחיש את קיומה
ולדבריו היו יושבי שניי שלושה לשתות קפה .כמה התרע מארי חיי על ידיד נעוריו הרב
37
שמעו צאלח ,שהכחיש את המציאות.
בתקופה אחרת היה לומד משנה בבית הכנסת בית אלשרעבי לפני הרב אהר אלכה 38,ובשני
האחרונות לשהותו בצנעא למד משנה בבית כנסת בית אלשי' לפני מארי חיי כסאר.
בלילות שבת לאחר חצות היה הול' לבית הכנסת בית אלשי' )אע"פ שהייתה רחוקה מאוד מביתו(
לקריאת תהילי 39ולאמירת בקשות 40.הייתה תקופה שמארי חיי היה מגיע ראשו והוא זה
שהיה פותח את בית הכנסת .בבית אלשי' היה נפגש ע חברו מבית אלאוסטא מארי סאל טייבי.
לאחר מכ היו הולכי מארי חיי צאלח ומארי סאל טייבי ללמוד משנה אצל מארי יוס& שמ.
בי בחול ובי בשבת ,כשהגיע זמ התפילה ,החיש פעמיו מארי חיי לתפילת שחרית בבית הכנסת
הקבוע שלו הוא בית אלאוסטא.
35בדיוק כמו שהיה ע הרב יוס& צובירי ,ראה אמנו שלומי ,הרקע לחיבור הספר אמונת ה' וזהות מחברו ,תהודה 22
)תשס"ב( ,עמ' .8378
36הערות על תכלאל ע* חיי ,חלק א ,רא ע"ב – רב ע"א.
37על דברי הרב שמעו צאלח האלה כבר השיב הרב יוס& צובירי ,מבוא לראשי בשמי ,עמ' .7ג ר' יהודה טובי
)אחרית לאיש שלו ,עמ' (33הזכיר לימוד זה שבו השתת& ג אביו מארי סאל טייבי ,וא& ציי את שמות הלומדי.
וראה עוד מה שאכתוב על זה במבוא לשישה סדרי משנה מהדורת "נוסח תימ".
38ראה בחוברת בית אלשרעבי ,ש ציי המו"ל הרב צפניה שרעבי את תיאור הלימוד ושמות הלומדי כפי ששמע
ממארי חיי צאלח.
39תמיד היה מזכיר את ספר התהילי של יחיא נדא& שהיה בכתיבת יד ,ע אותיות גדולות במיוחד.
40ממארי סלימא ב סלימא קארה שהשתת& ג הוא באמירת התהילי בבית הכנסת בית אלשי' שמעתי שבעלי
הקולות ש היו :משה חבשוש ,יוס& בדיחי ואחד ממשפחת תנעמי.
8
יש לציי שתקופה מסוימת למד מארי חיי צאלח גמרא בלילות שבת בבית מדרשו של מארי
אברה בדיחי ע עוד כאחד עשר בחורי .ולפעמי היה הול' ללמוד בבית המדרש של הרב יחיא
יצחק הלוי )ש היה מלמד ג מארי חיי חובארה(.
בבוקר לאחר השילוש ,היה הול' לאכול ארוחת בוקר בביתו ,וחוזר ללמוד משנה בבית אלאוסטא.
למרות שלמד תורה אצל הרבה רבני ,רבו המובהק היה מארי סעיד עזירי שלימי נהיה גיסו,
עליו דיבר בהערצה שלא תתואר.
מקצוע הצורפות
הסבא סאל עראקי היה צור& אומ והוא לימד את נכדו את מלאכת הצורפות .הרב אלקי צדוק
מספר ששמע מר' חיי צאלח הזהב שמארי חיי השתל בצורפות אצל אביו ,מארי יוס& צאלח
הזהב .מארי חיי צאלח עסק בצורפות ,ובמש' שלוש וחצי שני עבד בבית האימא על
המטבעות יחד ע הרב שמעו צאלח ואחיו חיי .כפי שסיפר לי ,את כלי הצורפות הכי לו האומ
מארי עזרי גיאת.
מארי חיי צאלח ג לימד אחרי את מלאכת הצורפות במש' תקופות קצרות ,בי הלומדי:
מארי יוס& קאפח ,מארי יוס& קרח ,משה גמליאל ועוד .יוס& מדינה )מב"ב( סיפר לי שהוא היה
עובד אצל מארי חיי בצורפות בער' שנה.
לדברי מארי חיי צאלח ,ברו' ה' ,באותה תקופה הפרנסה הייתה מצויה ,ולא היו לחוצי לכס&.
נישואיו הראשוני
41
אשתו הראשונה הייתה תורכייה בת פינחס עראקי אלכלא* – ממשפחת הכוהני .בילדותי
ניסיתי לבדוק באיזו שנה הייתה החתונה ,אול מה שזכר מארי חיי צאלח הוא שהחתונה הייתה
ביו חמישי ערב שבת קודש יתרו.
בהזדמנות אחרת סיפר לי מארי חיי צאלח שהיה אמור לקדש אותו מארי יחיא יצחק ,א' הוא
נפטר כמה חודשי לפני כ ,לכ בסופו של דבר קידש אותו מארי עמר קרח 42.מאחר שידוע לנו
שמארי יחיא יצחק נפטר בי"א בסיו ה'תרצ"ב ) ,(1932יוצא שמארי חיי צאלח התחת ביו
חמישי ,ערב שבת יתרו של שנת ה'תרצ"ג )] .(1933כ' בשבט ה'תרצ"ג ,[16.02.33 ,והוא ב .2425
דבר זה מתאשר ג על ידי מה שסיפר לי שעזרי נדא& שורר ביו החתונה שלו )ביו חמישי( ,וביו
ראשו כבר עלה לאר* ישראל .לפי הידוע לנו 43עזרי נדא& עלה לאר* בשנת ה'תרצ"ג ).(1933
למארי חיי צאלח נולדו חמישה ילדי מאשתו הראשונה תורכייה ,ארבעה מתוכ נפטרו .בתו
הבכורה הייתה חמאמה שנפטרה בער' בת שנתיי ]ייזכר לטוב יוס& אחיו של מארי חיי שהיה
יטרי[ .ואחריה) ,בשנת ,(1936נולד בנו עזרי 44ה' ישלח לו
לוקח אותה שוב ושוב לרופא האנגלי ִ< ִ
41על פינחס עראקי זה ראה אצל חבארה ,בתלאות תימ ,עמ' ,60ובעמ' 61תראה את תמונתו.
42לשאלתי מדוע לא קידש אותו מארי סעיד ,ענה מארי חיי שמארי סעיד לא היה מקדש באותה תקופה.
43
כפי ששמעתי מבנו של ר' עזרי נדא& – חמי הרב אריה נדב ,מחתנו – הרב אית יצחק הלוי ומתלמידו המובהק
בשירה – הרב יוס& עראקי הכה.
44על פי דברי מארי חיי צאלח בהמש' שכשיצא מצנעא לראשונה היה ב 33ובנו עזרי היה ב שלוש וחצי ,עולה
שעזרי נולד כשהיה מארי חיי ב 29וחצי.
9
סימ שנפטר בער' ב חודש ,בת בש חמאמה )שנקראה על ש
רפואה שלמה .אחר כ' נולד לו ב ָ
אחותה הבכורה( שנפטרה ג היא בער' בת שנתיי ,וב בש יוס& שנפטר בער' ב חודש.
מחלוקת העיקשי והדרדעי
באותו הזמ רעשה צנעא ממחלוקת שזעזעה וקרעה את הקהילה – מחלוקת הדרדעי והעיקשי.
עיקרה של המחלוקת נסוב סביב הכפירה בקבלה בכלל ובספר הזוהר בפרט .על מחלוקת זו נכתבו
ספרי ומאמרי רבי על ידי כותבי משני הצדדי .רוב סיפוריו של מארי חיי כבר נחקקו על
דפי ההיסטוריה ואי טע לכופל פה ,א' אציי מספר נקודות.
כמצופה מתלמידו המובהק של מארי סעיד עזירי ,היה ג מארי חיי צאלח עיקשי קיצוני .מארי
חיי נטל חלק פעיל ב"מלחמה" נגד הדרדעי ,וכבחור צעיר א& היה שות& בתגרות ידיי )לאחר
שנכנס מארי סעיד עזירי לכלא( .פע אחת אפילו נכנס לכלא למש' כמה ימי בעטיה של
45
המחלוקת ,והיה מספר לי כמה סבל ש מהכיני.
חשוב לציי שפה באר* עשה מארי חיי עשה הפרדה ברורה ומוחלטת בי המלחמה על הדר' ,על
השיטה ועל האמונה לבי מלחמה אישית ושנאת אחי .כ' יצא שלא פע תו' כדי שדיבר אתי
בתקיפות נגד ה"דרדעה" ,היה אומר "דע ל' ,מארי יחיא קאפח היה תלמיד חכ וישר מאי
כמוהו" ,או "מארי יחיא קאפח היה אר' אפיי" 46.ג ע הרב יוס& קאפח היו לו קשרי ידידות
טובי ,והיה מספר לי שפעמי רבות כשהיה מזדמ לירושלי ,היה מתפלל ע מארי יוס& קאפח,
ומארי יוס& היה שמח בו שמחה גדולה ,וזכר לו חסד נעורי שלימדו את מלאכת הצורפות.
העניות והיציאה מצנעא
מחלוקת זו איבדה בי השאר ג את הכספי משני הצדדי )מאחר ששני הצדדי שילמו כספי
רבי כשוחד לשופטי] .המחשה לזה סיפר לי הרב יוס& עראקי הכה מה שסח לו מארי אברה
צאלח )צדוק( מקריית בנימי ,שפע היה משפט בי שני הצדדי ,סאל יהודה עראקי בא כוח
העיקשי נת שוחד הגו לשופט ,ומנגד ג סאל סעיד אלגמאל )הרב שלו גמליאל( בא כוח
הדרדעי נת שוחד לשופט המוסלמי .ראה השופט כ' ,אמר לה לכו תסתדרו ביניכ .[...ג גש
לא ירד באותה התקופה ,וכבר לא הייתה עבודה ,עד שהגיע מצב שכבר לא היה מה לאכול ,וכלשונו
של מארי חיי ,הייתה לה "עניות דקה מ הדקה" .לדעת מארי חיי צאלח הרעב בא בגלל שהיו
מבזי בזוהר.
כדי לנסות ולכלכל את בני ביתו לקח מארי חיי צאלח הלוואות ,א' לא היה באפשרותו להחזיר
אות .אביו משה היה מסתובב בכפרי הסמוכי לצנעא ומוכר את מרכולתו .מארי חיי היה כה
נואש ,עד שבאחת מהעדריותיו של אביו ,משכ מארי חיי צאלח את כתבי היד היקרי של אביו.
זקני מספרי שכשחזר משה צאלח לביתו וראה שכתבי היד מושכנו ,הקפיד מאוד על בנו חיי,
ואמר משהו מעי "אתה סימאת את עיניי ,יסמא האלוהי את עיני'" .בעטיה של "קללה" זו
איבד מארי חיי את מאור עיניו כמה שני לאחר מכ .חייב אני לציי שכששאלתי את מארי
חיי א אכ אביו קיללו ,מארי חיי הכחיש את הדבר ,וטע שזהו שקר וכזב ,אביו אהב אותו
45אגב יש להעיר מה ששמעתי ממארי סלימא ב סלימא קארה ,שקבלה ביד התימני שהכיני שהיו במצרי ה
הנקראי ֳח ַלא ,שאלו כיני הנכנסי מתחת העור ,והיו מוציאי אות ע מחט מלובנת.
46ביטוי זה שמעתי ג ממארי סלימא ב סלימא קארה.
10
מאוד ,וכיצד יעלה על הדעת שיקללו ...א' המצחיק שבאותה שיחה נכחה אשתו והיא התפרצה
לשיחה ואמרה "אבל אני שמעתי שזה נכו ...ככה אמרו".
על כל פני ,באותה תקופה ,כשהמצב הכלכלי החמיר ,והנושי רדפוהו ,כבר לא היה למארי חיי
צאלח מה לעשות בצנעא – בפרט לאור מצבו המשפחתי ע פטירת ילדיו.
חצי שנה בעד
באותו הזמ בא יהודי אחד והציע למארי חיי ללכת לעד ולנסות ש את מזלו במציאת עבודה.
מארי חיי הסכי ,ועזב את אשתו ובנו עזרי שהיה אז ילד קט )ולא חזר לראות בצנעא אלא
כעבור ארבע שני(.
על פי המידע שאספתי מבני משפחת מארי חיי צאלח )אחיו יוס& ובנו עזרי( נראה שמארי חיי
עזב את צנעא כשהיה עזרי בער' ב שנתיי 47,דהיינו בסביבות שנת .1938
בעד למד מארי חיי בישיבת בית בני .לדבריו 48,ייחודה של ישיבה זו שג בזמ שהלומדי היו
הולכי לעסקיה ,תמיד דאגו שיהיה ש לימוד של עשרה לומדי )שנקראו בש "עשרה
בטלני"( – 49עשרה באי ועשרה הולכי .במקביל עבד מארי חיי צאלח בעיר עד ג בצורפות.
בעד היה בדר' כלל שוחט אחד 50,ואב"ד עד )הנקרא בלשונ "השריעה"( בא למארי חיי צאלח
וביקש ממנו שיעזור לשוחט המקומי .מארי חיי הסכי ,והוא היה שוחט בעד במש' חצי שנה.
שנה וחצי באסמרה
לאחר חצי שנה בא אליו שוב אב"ד עד ,ואמר לו שבאסמרה מחפשי שוחט .מארי חיי צאלח
נסע באונייה לאסמרה ,א' התעכב בדר' בגלל סערות שהיו בי.
באסמרה שחט במש' חצי שנה .א' השחיטה הייתה קשה עליו ,שכ היה עליו ג ללכת לשוק
לקנות 12ראשי – כבשי ועיזי ,לשחוט ליד בית הכנסת חצי ביו שני וחצי ביו חמישי ולחלק
את הבשר בבתי .לכ הוא חזר לעבוד בצורפות עוד שנה וחצי .בינתיי זק אחד לימד אותו כיצד
להפיק זהב ממתכות זולות .היו מביאי לו מהמחצבי בהרי שקי ע אבני ,בעזרת "מי אש"
הוא היה מפריד את העופרת ואת הנחושת ,והיה מוציא זהב טהור.
שנתיי בנאפולי באיטליה
באותה תקופה אסמרה הייתה תחת שלטו איטליה ,והיה קשר בי המקומות .יו אחד הגיע
לאסמרה עשיר גדול ]"עשיר מעושר" כלשונו של מארי חיי צאלח[ בש ציו כה מנאפולי
שבאיטליה ,שהיה לו מחצב באיטליה 51,ושכנע אותו לבוא לעשות לו עבודות באיטליה.
47שכ לדברי עזרי הוא נולד בשנת .1936כשמארי חיי צאלח סיפר את סיפור חייו הוא אמר שהוא חושב שעזרי היה
אז בער' ב שלוש.
48עניי זה אישר לי ג ידידי ר' דורו יעקב חוקר קהילת עד.
49ראה רש"י סנהדרי יז ע"ב.
50ג עניי זה אישר לי ג ידידי ר' דורו יעקב חוקר קהילת עד.
11
מארי חיי צאלח נסע אתו באונייה לנאפולי ע עוד כעשרה תימני – שלושה אנשי שמוצא
מרדאע )ביניה :יוס& לוי מקטרה ,מליחי שגר בחיפה( ,שניי שמוצא מעד ,ועוד מצנעא
)ביניה :יוס& צאלח מפתח תקווה ,ילדי משפחת אלגמאל ,ועוד(.
לציו כה היה בית כנסת מפואר מצופה כולו בזהב ,הוא הביא לה מש ספר תורה וספרי קודש,
והקצה לה חדר אחד בביתו ,וש ה התפללו ולמדו בנוסח התימני .כל יו לאחר תפילת שחרית
)באחד החדרי בביתו של ציו כה( היו משלשי 52,כל אחד מבני הקבוצה היה הול' לעבודה שלו
)היה אחד שעזר למארי חיי צאלח בצורפות ,אחד היה סוחר וכ על זו הדר'( ,בשתיי בצהריי
ה היו חוזרי ממקו עבודת ,נפגשי שוב ,ואוכלי כול על שולח אחד .אחד מחברי
הקבוצה – יוס& לוי מרדאע ,שקיבל משאר בני הקבוצה משכורת חודשית ,היה אחראי על האוכל.
הוא היה קונה כבש או עז או תיש ,וה היו שוחטי ואוכלי במש' כל השבוע.
ס' הכול ישב מארי חיי צאלח באיטליה קרוב לשנתיי ,(19431945) .וש למד את השפה
האיטלקית.
פע שנייה באסמרה ואיבוד הראייה
כשהגיע מארי חיי צאלח לאסמרה בפע השנייה ,חזר לעבוד בצורפות .בדר' כלל היו שולחי
למארי חיי מאיטליה בקבוקי זכוכית גדולי ) ַ@ ַמ ַ?'אנַאת( של מי אש ,אטומי בבטו ,לצור'
הפרדת הזהב מהפסולת .פע אחת הביאו לו מי אש בבקבוקי האטומי בע* .מי האש אכלו את
הע* ,נוצר אוויר בפני ,ומי האש החלו לבעבע בתו' הבקבוקי.
יו שישי אחד אחר הצהריי ,נשארה למארי חיי עבודה קטנה – לנקות מעט זהב ע מי האש
כדי שיוכל אחר כ' לצפות אותו .ברגע שמארי חיי רק נגע בבקבוק ,מי האש המבעבעי דחפו את
המכסה ,קפצו לו לפני ושרפו לו את העיניי .מארי חיי היה לבדו באותו זמ .עד שהגיעו
אנשי )ביניה חיי אלגמאל( להביא לו מי לרחו* את הפני כבר עברו בער' חמש עשרה דקות
קריטיות .יתירה מכ' ,ג לאחר ששט& את פניו ועיניו ,עדיי היו מטפטפי מי האש על פניו משולי
הכובע שעל ראשו.
מארי חיי צאלח התעוור מיד ,נשאר באסמרה עוד כחודשיי ,וחזר לצנעא כשהוא סגי נהור .בס'
הכול היה מארי חיי צאלח מחו* לצנעא בער' ארבע שני.
חזרה לצנעא כסגי נהור
לאחר חודשיי מההתעוורות באסמרה ,חזר מארי חיי צאלח לצנעא לאשתו ולבנו עזרי שכבר
היה בער' ב שש ,נראה שהיה זה בער' בשנת 53.19421941מארי חיי צאלח הגיע לצנעא ע
51לדברי מארי חיי צאלח היה לו ג בית דפוס באיטליה ,אול לא הצלחתי לאתר באיטליה בית דפוס שלבעליו
קראו ציו כה .אולי הוא היה שות& ,ואולי רק עסק בקניית ספרי .תודתי לידידי ר' יואל אושרי חוקר תרבות הספר
שעזר לי בחיפוש המידע.
52
כ' נקרא הלימוד הנהוג לאחר תפילת שחרית בש "שילוש" – שליש במשנה ,שליש בנביאי ושליש בכתובי,
ולאחר מכ קוראי מעט ראשית חכמה.
53הדברי מתאשרי ג על פי עדות של עזרי צאלח )מושב תרו( ור' יוס& ב ימי קרח )הרצלייה( ,שזוכרי את
הזמ שבו חזר מארי חיי צאלח.
12
ספרי שהביא אתו מאיטליה :ארבעה ְז ָה ִרי ]=ספרי זוהר[ 54,שישה סידורי של תפילת החודש,
250ספרי שלוש מגילות שהדפיס בבית הדפוס של בעל הבית שלו ציו כה 55.מארי חיי חשב
שיעוטו על הספרי ויוכל להרוויח כס& להחזיר את חובותיו ,א' לא כ' היו הדברי ,עד שבסופו
של דבר מכרו את כל כמות הספרי הנותרת לסוחר אחד כמעט במחיר הפסד.
אחד הנושי הערבי א& דאג להכניסו לבית הסוהר .בתימ בית הסוהר לא סיפק אוכל לאסירי,
ובני ביתו של האסיר היו באי לבית הכלא ודואגי לב משפחת .זכור לטוב יוס& אחיו של מארי
חיי צאלח שהיה בא ונות לו אוכל ,באחת הפעמי הצטר& אליו ג הילד עזרי.
בשובו לביתו נכנסה תורכייה אשת מארי חיי צאלח להריו בתאומי .כשהגיעה שעת הלידה חל
סיבו' כלשהו ,ובסופו של דבר תורכייה ההרה נפטרה ,א' התינוקות היו עדיי חיי ופרפרו בבט.
יטרי ,וזה חשב שצרי' לנתח
אחיה של תורכייה – יוס& עראקי ,הזעיק את חברו הרופא האנגלי ִ< ִ
56
את האישה ,א' המשפחה התנגדה ,ולכ היו חובטי אות בבצל עד שימותו.
על נוהג זה כתב הרב יוס& קאפח" 57:א חלילה מתה היולדת בהקשותה ,ועדיי חי הולד במעיה,
היו מביאי בצל ירוק ע עליו ,מחזיקי בשרשו וחובטי באות עלי בחזקה על בט הא,
כמה פעמי ,כדי שימות הולד .זקני ז"ל ]הרב יחיא קאפח .אב"[ התריע על כ %והזהיר שזה
רצח גמור ,ושחובה להוציא את הולד ואפילו לחיי שעה".
כפי שסיפר לי יוס& – אחיו הקט של מארי חיי צאלח ,באותו זמ הוא הסתובב ע מארי חיי
צאלח בכפרי מחו* לצנעא כדי למכור את מרכולת .ה לא ידעו שתורכייה נפטרה ע
התאומי ,וכשבאו לצנעא הגיעו באמצע ה"שבעה".
כ' נשאר מארי חיי ללא מאור עיניו ,ללא אשתו וללא ילדיו ,ורק בנו עזרי היה לו לנחמה .מאחר
שכבר לא יכל לעסוק לא בצורפות ולא בשחיטה ,היו מביאי לו חוטי ובדי לצבוע בצבעי
שוני .את הבדי והחוטי היה תולה על הגג לייבוש ,ולאחר מכ היה מוכר אות ומזה היה
מתפרנס .במקביל היה ג מסתובב בכפרי שליד צנעא ע עוד יהודי אחד )יצ"ק( כדי למכור
תבליני ,לדברי בני משפחת מארי חיי צאלח )אחיו יוס& ובנו עזרי( ,יהודי זה רימה את אביה
וגנב את כספו .האח יוס& עלה לאר* ב ,1943ולאחר מכ ,מארי חיי צאלח התחיל להסתובב
בכפרי ע בנו עזרי .יש לציי שמארי חיי צאלח לא היה עור' רשימות ,והוא זכר בעל פה למי
מכר ,מה מכר ,וכמה כל אחד חייב לו.
54הכוונה לשישה סטי.
55ראה מה שכתבתי לעיל .יש להעיר מה שסיפר לי מארי שלו אפרי כה זצ"ל )מב"ב( שהוא זוכר את מארי חיי
צאלח חוזר לצנעא ע הספרי ,וא& הוא קנה ממנו ספר שלוש מגילות אחד שנשמר אצלו עד היו.
56עזרי בנו של מארי חיי צאלח היה נוכח ג הוא באותו מעמד ,א' בני הבית הרחיקו אותו מאמו המתה .מהגב' יונה
קרח )רמת עמידר( שמעתי שה היו גרי בשכנות לבית מארי חיי צאלח ,והיא זוכרת את היו שבו נפטרה אשתו,
וצעקות בני הבית עדיי מהדהדות באזניה .אימה של הגב' יונה קרח יצאה לבית מארי חיי צאלח ,ואחר כ' סיפרה
לבתה כיצד היו חובטי את התינוקות בבצלי.
57הליכות תימ ,עמ' .156
13
נסיעה לאיטליה פע שנייה)?(
פעמי רבות סיפר לי מארי חיי על יו חזרתו מאיטליה .לדבריו ,באחת השבתות נורה הערי*
האיטלקי מוסוליני על ידי שוביו הפרטיזני .לדברי מארי חיי 58סחבו את הגופה ברחובות העיר
כשהיא קשורה על הסוס .מארי חיי פחד מפוגרו ביהודי ,וכבר במוצאי אותה השבת ארז
במהירות את חפציו ,וברח מאיטליה כל עוד רוחו בו.
אנו יודעי שמוסוליני נרצח בתארי' ט"ו באייר ה'תש"ה ) .(28.4.1945כפי שאכתוב לקמ ,ברור
)על פי הכתובה שבידינו( שחתונתו השנייה של מארי חיי צאלח הייתה ביו שישי ערב חג
הסוכות )י"ד בתשרי( ה'תש"ו ) .(21.9.1945יוצא א כ שהיו רק חמישה חודשי בי יציאתו
מאיטליה לחתונתו השנייה .בזמ שהותו באיטליה היה מארי חיי רואה כמוב ,שכ עבד ש
קרוב לשנתיי כצור& .כאמור לעיל ,התעוורותו הייתה לאחר שובו לאסמרה .לא ייתכ לאחר את
יציאתו מאיטליה לשנת 1945מכמה סיבות .ראשית ,אנו יודעי שלאחר יציאתו מאיטליה כרואה,
שוב חזר מארי חיי לאסמרה ,התעוור ,שהה ש מעט ,חזר לצנעא )לאחר העדרות של ארבע
שני( ,אשתו הראשונה נכנסה להריו ,שלמו חודשי הריונה ,היא נפטרה ,והוא היה שרוי במש'
שלוש שני ללא אישה .כל זה צרי' לקחת לפחות ארבע שני ...דבר נוס& ,אחיו יוס& זוכר את
שובו של מארי חיי לצנעא ,והוא א& היה מלווה אותו במש' שני מועטות כפי שכתבתי לעיל.
יוס& עלה לאר* בשנת ,1943על כרחנו מארי חיי יצא מאיטליה כמה שני לפני כ ולא ברצח
מוסליני.
כששוחחתי ע אחיו של מארי חיי – יוס& ,וע בנו עזרי ,ה סיפרו לי שמארי חיי סיפר
שהרופא האנגלי בצנעא שלח את מארי חיי לרומא שבאיטליה בתקווה שיוכלו להציל את מאור
עיניו .לפי זה נראה לומר שמארי חיי היה פעמיי באיטליה :פע ראשונה כרואה ,ש עבד
בצורפות במש' כמעט שנתיי כפי שסיפר לי בפרוטרוט .ופע שנייה כעיוור ,אחרי שחזר לצנעא,
וזה על מנת להתרפא .א כ' ,כנראה מה שסיפר מארי חיי שברח מאיטליה ב 1945ברציחת
מוסוליני היה בנסיעה השנייה ,ואז אחיו יוס& כבר לא היה בתימ.
59
נישואיו השניי
באותה התקופה כבר החליט מארי חיי שלא יתחת יותר ,א' אמו ומארי סעיד עזירי ומארי יוס&
שמ לחצו עליו להתחת.
על פי הכתובה שבידינו ,ביו שישי ערב חג הסוכות )י"ד בתשרי( ה'תש"ו ) (21.9.1945התחת
מארי חיי צאלח ע חמאמה בת יוס& ערוסי ,והוא בער' ב .3837המקדש היה מארי יוס& שמ.
לשאלתי מדוע לא קידשו רבו המובהק מארי סעיד עזירי ,ענה לי מארי חיי שמארי סעיד לא יכל
לקדש אותו ,כי כבר הוזמ קוד לכ לקדש אצל משפחה אחרת )של עשירי(.
58כנראה משמועה ,שכ היה זה במילאנו הרחוקה .ועיי לקמ בפרק "מארי חיי סגי נהור" .האמנ?
59אול בנו עזרי טוע בתוק& שמאז שאביו חזר לצנעא ,הוא לא יצא שוב .א' מאחר שבנו היה אז בער' ב תשע,
ייתכ שהסתירו ממנו שאביו עזב שוב את תימ ,או שנסיעה זו נשמטה מזיכרונו במש' עשרות השני האלה.
14
מארי חיי תלה את מזלו הרע
והייסורי שתכפוהו בזה שנשא
כוהנת .לא פע אמר לי את דברי
חז"ל 60על ישראל הנושא כוהנת,
עלול להגיע לידי שלושה דברי:
עניות ,גלות ומיתה – וכול נתקיימו
בו 61.לדבריו ,מאז שהתחת באישה
השנייה ,חזר לו המזל ברו' ה'.
מאשתו זאת נולדו לו שלושה בני
ושמונה בנות שיחיו.
החיי חוזרי למסלול
אחרי שחזר לצנעא ראה שהדרדעי
לא חזקי כמו קוד אלא מחפשי
לעשות שלו .הייתה אסיפה של
כחמישי איש אצל חיי משרקי,
וש תבעו העיקשי שהדרדעי
יפסיקו לזלזל בזוהר ובמי שלומד בו,
א' בסופו של דבר לא החזיק שלו
זה מעמד ,וכלשונו של מארי חיי:
"הצבע כבר נצבע ,ואי הלבבות
שלמות".
מארי חיי המשי' להתפרנס
מצביעת חוטי ובדי ,וממסחר
בכפרי הסמוכי לצנעא .בעלייה
הגדולה ב 1949עלה מארי חיי ארצה ע משפחתו ,לאחר קליטתו באר* ,שיכנו אותו בגדרה
בשיכו עיוורי.
60ראה גמרא פסחי ד& מט ע"א.
61בגמרא מבואר שמיתה פירושו או שהיא קוברת אותו או שהוא קובר אותה ,וכ היה למארי חיי שקבר את אשתו,
א' אפשר לומר שכוונתו לזה שהתעוור ,וכמו שאמרו חז"ל סומא חשוב כמת.
15
פרק ב – על דמותו של מארי חיי צאלח מנקודת מבטי
מארי חיי צאלח היה אישיות מיוחדת במינה .היו בו מכלול מידות טובות והנהגות מיוחדות .היה
בו כושר מנהיגות ,מאור הפני ,חריצות ,שמחת חיי ,חוש הומור ,נחישות ,פיקחות ,ועוד .ובכלל
עצ היותו שריד אחרו לחכמי תימ מעבירי המסורת בני דורו ,והעיוור האחרו בכפר עיוורי.
תו' כדי כתיבה נזכרתי בזיכרונות לא מסודרי שצפו ועלו בתודעתי .לא יכלתי להעלות את כל
הזיכרונות על הכתב ,ולכ ציינתי רק מעט נקודות קצרות שיהיו לי למשמרת .בשורות אלה ברצוני
לעמוד על מעט מ המעט מתכונותיו הבולטות והנהגותיו המיוחדות שהיו חלק מאישיותו רבת
הפני ,וכמוב שהכול מנקודת מבטי.
שיכו עיוורי – כפר אוריאל
כפר אוריאל היה מיז ליישוב ושילוב בתעסוקה של עולי עיוורי ובני משפחותיה בגדרה .בי
השני 19671950שוכנו עולי בעלי ליקויי ראייה בשיכו מגורי שבסמו' לו פעל מפעל
תעסוקתי .המפעל כלל חמש מחלקות שייצרו מזרני ,מטאטאי ,סלי ,נברשות ומחצלות.
תחילה כונה הכפר "כפר העיוורי" או "שיכו העיוורי" ,עד שבמר* 1951בחרה המועצה
המקומית של גדרה בש הסמלי "כפר אוריאל" כשמו של השיכו .משמעות הש היא כי ג
בהיעדר מאור עיניי האל הוא אור של התושבי .הרב מאיר צוברי התמנה לרב הכפר וסיפק
62
את צורכי הדת של התושבי.
בית הכנסת אור מציו
בי העיוורי הרבי ששוכנו בכפר זה )כפר אוריאל( היה ג מארי חיי צאלח .בכפר זה הוק
בית הכנסת "אור מציו" ,המוכר לבני הכפר בש "בית התרבות" .ומדוע? בתחילה היה לבני הכפר
צרי& – חציו שימש מרפאה וחציו בית כנסת .לאחר מכ מלב" )מוסדות לטיפול בעולי נחשלי(
הקצו לבני הכפר מבנה שישמש כ"בית תרבות" .אמרו הזקני" ,אנחנו נתפלל בצרי& ,והמבנה
ישמש כבית תרבות?!" 63ומאז הפכו את "בית התרבות" לבית הכנסת.
שני רבות )בעיקר לאחר פטירת סבי הרב סעיד עווא*' שרעבי( שימש מארי חיי צאלח בתפקיד
המארי ,התוקע ,שליח הציבור ,המעאז ,הגבאי ,ההנהלה והוועד בבית הכנסת .בבית כנסת זה
התפללו בנוסח שאמי ,והוא היה מלא מפה לפה .בי המשפחות הקבועות שאני זוכר בילדותי היו
משפחות אכווע )אקווע ,עקיבא( ,בורה ,ג'בלי ,גמליאל ,כובאני ,מדאר ,מנצור ,סודמי ,עווא*' )ב
חיי( ,פרחי ,קריטי ,רדיע ,שוכר )שוקר( ,שרעבי ועוד.
מנקודת מבטי כילד ,בית כנסת זה היה מעניי מאוד וריתק את תשומת לבי .היו בו זקני רבי
ומענייני ,חלק היו עיוורי בשתי עיניה ,היה זק אחד ע שש אצבעות 64,וזק אחר שהיה
לבוש לבוש תימני ,ועוד דברי שמשכו את תשומת לבי כילד ,לדוגמה ספרי ישני עבי כרס
הכתובי בכתב ברייל.
62על פי ויקיפדיה.
63
על דר' מה שאמר דוד המל' לנת הנביא )שמואל ב ז ,ב(" :ראה נא אנכי יושב בבית ארזי וארו האלהי ישב
בתו' היריעה".
" 64מסדס" ויש האומרי "אבו סית".
16
איני יכול לשכוח את השמחה בשמחת תורה – שמחה אמתית שלא ראיתי בא& בית כנסת .לראות
את מארי חיי צאלח רוקד ע ספר התורה ,זה מחזה שלא יישכח .הרב יוס& צובירי 65תיאר את
הריקוד בשמחת תורה בתימ .לדבריו" :הוא רוקד ע הספר ,באופ שהוא מניע עצמו וכופ$
ברכיו קצת ,ושוב עולה וזוק $עצמו תכופות ובנחת ,ובכל פע פונה קצת לימינו ולשמאלו" .בדיוק
כ' היה רוקד מארי חיי ע ספר התורה.
בית הכנסת שוכ מול בית סבי )שלא זכיתי להכירו( ,סבתי ע"ה ודודיי שיחיו .בבית זה התארחנו
בכל המועדי והזמני המיוחדי )במש' כל ימי חג הסוכות ,כל ימי חג הפסח ,שבועות ,ראש
השנה ,יו הכיפורי ,פורי ,תשעה באב ,ועוד( ,מלבד שבתות רבות וימי חול .מטבע הדברי
בבית כנסת זה ספגתי את היסודות והתשתית של המורשת התימנית וההווי התרבותי – קרי
מנהגי התפילה ,נוסחאותיה ,סדריה ונעימותיה.
תחילת קריאתי בלשו חכמי על פי מסורת תימ
דיי לי א אזכיר את היכרותי הראשונה ע מסורת לשו חכמי ,דהיינו מבטא של בני תימ
בלימוד תורה שבעל פה 66.בשנות ילדותי המוקדמות הייתי מגיע מוקד לפינה הצפוניתמזרחית
בבית הכנסת ש ישב מארי חיי צאלח ליד ההיכל ,כשלידו ישבו מעט מחבריו המבוגרי שכבר
הלכו לעולמ .מארי חיי צאלח היה סגי נהור ולחבריו כבר הייתה קשה הראייה ,וביקשו ממני
לקרוא לה שולח ערו' ע שתילי זיתי .לתומי התחלתי לקרוא בהברה "עברית" ,כדר'
הקריאה שלמדנו בבית הספר .עוד בטר סיימתי את המשפט הראשו ,התחילה מהומה בי
חבורת הזקני שהחלו להזדעק .האחד בכלל לא הבי מה אמרתי ורט בקול ר "מה הוא אומר",
חברו השיבו "עזוב ,הוא מהצעירי" ,והשלישי ענהו "ולא יזבחו עוד את זבחיה לשעירי".
לאחר שהבנתי שכוונת שאקרא במבטא תימני ,מיד המרתי את תנועת הקמ* לחול העברי ,ואת
תנועת הסגול לפתח ,וקראתי בהברה תימנית .לא אשכח את המשפט הראשו שקראתי שבו
הופיעו המילי "יו טוב שני של גלויות" אני קראתי " ֶ,ל ?ָלDיCת" ,וכול מתקני אותי " ֶEַ ,
ר,Dל ִמי",
ְ
ַמרי" וה מתקני אותי " GHרנְ גCל"' "יְ
למי"ְ " ,לג ֵ
רִ ,D
ָלCFת" ,אני קורא " ַGרנְ גCל"" ,יְ ַ
?ִ
גמ ֵרי" ,וכ על זו הדר' .מיד במוצאי השבת והחג הייתי מזדרז להנציח את תיקוניה וניקודיה
" ִל ַ
על הספר שבידי ,והייתי משנ את המילי שוב ושוב עד שלאט לאט רכשתי את יסודות המסורת
לשו חכמי התימנית.
יש לציי שלרב יוס& צובירי ולפרופ' שלמה מורג התוודעתי בגיל "מאוחר" יחסית – סמ' לבר
המצווה.
השכמה לבית הכנסת בכל מצב
פע סיפר לי 67מארי חיי צאלח אי' כשצעד לבדו לפנות בוקר לבית הכנסת ,חנתה משאית בפינת
הרחוב במקו האסור לחנייה ,ומארי חיי שהיה הול' בצד הכביש )ליד המדרכה( התקד לעברה
ו"נתקע" בה .מארי חיי נחבל והשתטח מלוא קומתו ארצה .כפי שסיפר לי ,הבעיה העיקרית
65סידור כנסת הגדולה ע אמ"ת ויצי"ב ,חלק ב ,עמ' תרז.
66כמו שהזכרתי במבוא למנורת המאור ,עמ' עד ,הערה ט.
67סיפור זה סיפר ג אלי רדיע בלוויה.
17
הייתה שכובעו נשמט מראשו ,וכיצד ייל' לבית הכנסת ללא כובע" .השתטחתי על הכביש וזחלתי
כמעט חצי שעה עד שמצאתי את הכובע מתחת למשאית" ,סיפר לי .א' דא עקא ,כשהתרומ,
מרוב הסיבובי על הכביש ,כבר איבד את הכיווני ולא ידע לאיזה כיוו עליו לפנות כדי להגיע
לבית הכנסת .השעה ארבע לפנות בוקר ואי נפש חיה ברחוב ...בסופו של דבר ה' האיר את עיניו
ומצא את דרכו לבית הכנסת.
ג לאחר נפילה זו ,היה ממשי' ללכת לבדו לבית הכנסת .שו דבר לא מנע ממנו ללכת לבית
הכנסת ,וכמו ששגור בפי זקני תימ "בבית אלוהי נהל' ברגש" – ראשי תיבות ברד ,רוח ,גש
ושלג .פע אחרת סיפר לי אי' באו נרקומני לגנוב את קופות הצדקה לפנות בוקר כשהוא לבדו
בבית הכנסת ,וא& דחפוהו והפילוהו .מאז היה נכנס לבית הכנסת ,נועל את עצמו בפני ויושב ש
לבדו עד שיגיע ראשו המתפללי.
תיקו חצות ,אמירת בקשיות ותהילי
מארי חיי היה מעורר את השחר .כל ימי חייו היה ק באשמורת הבוקר לבית הכנסת ,א& לאחר
שנסתלקו כל הזקני ,והיו שני רבות שהיה יושב בבית הכנסת לבדו .רבי תמהי מה היה עושה
מארי חיי צאלח לפנות בוקר לבדו בבית הכנסת ,כשהוא סגי נהור ואינו יכול לקרוא מספר
בכוחות עצמו .בפעמי הראשונות שהייתי בא אליו ,תמיד היו שפתיו רוחשות תפילה .במש' הזמ
שמעתי ממנו שבשעות אלה הוא אומר בעיקר שלושה דברי :תיקו חצות ,בקשיות ומזמורי
תהילי.
מארי חיי צאלח מעול לא ויתר על אמירת סדר תיקו חצות המקובל בידיו שהוא שונה מעט
מנוסח הדפוסי .לא פע אמר לי שזה הנוסח שאמרו בלילות שבת בבית הכנסת בית אלשי'.
נוסח זה אמרתי אתו פעמי רבות ,וכמוב שג הקלטתיו ממנו באחד מימי החול.
למארי חיי הייתה אהבה מיוחדת לבקשיות .הוא היה אומר אות בקול נוגה ומרגש .בתחילה
היה אומר את הבקשיות לבדו ,אחר כ' היה מזרזני שאומר אתו בקול אחד ואלמד את הנעימה,
ובתקופה מאוחרת יותר היינו אומרי בית הוא ובית אני .יש להעיר שחלק מהבקשיות לא הודפס
עד היו ,ובמש' השני מצאתי את חלק בכתבי יד שוני .מלבד שתי הבקשות המפורסמות אל
מסתתר ואור הגנוז ,בי הבקשות שאמרנו יחד היו :ידיד נפש ,כל ברואי מעלה ,דודי ירד לגנו,
אזעק אקרא אל אל נורא ,שחר אביע ,אלהי אלהי אתה אדו ואני עבד ,ועוד.
לא אשכח אי' פע בל"ג בעומר אמר בפניי את כל שירו של הב איש חי – ואמרת כה לחי אדוננו
בר יוחאי על פה מתחילתו עד סופו ,כשאני עומד נדה ומשתומ ,ותוהה בלבי כמה פעמי הוא
שמע אותו שוב ושוב עד שהוא נחרט בזיכרונו.
מארי חיי צאלח היה מספר על אברה משרקי אלמתמל )שכ של מארי יחיא קאפח( שהיה אומר
בבית הכנסת בית אלשי' כל מיני בקשות מיוחדות ומרגשות .ועל חיי נחו מצנעא היה מספר
שהיה רגיל לומר את הבקשה אודה לאל לבב חוקר בדמעות שליש ,ובלשונו של מארי חיי "ארבע
68
בארבע".
68זהו ביטוי השגור בפי זקני תימ ,שלא ברור מקורו ,ומבטא בכי רב ,וריבוי של דמעות .וראה רצהבי )אוצר לשו
הקדש שלבני תימ ,עמ' (21שהסתפק בזה ,שכ כתב" :ארבע בארבע – בשפע ,לרוב )?(" .א' כאמור ,ביטוי זה משמש
א' ורק בהקשר של ריבוי דמעות ולא בהקשר של שאר ריבויי )ריבוי ממו ,ריבוי ימי וכדו'(.
18
מלבד הבקשיות ,דבקה נפשו של מארי חיי בספר התהילי .בזמני פנויי ,כשהיה יושב לבדו,
היו שפתיו רוחשות מזמורי תהילי.
לימודינו בלילות ולפנות בוקר
מארי חיי צאלח היה משכי קו לבית הכנסת כבר בשעה שלוש .משחר ילדותי כשהיה יודע
שאני מתארח בבית סבתי ודודיי ,היה עובר לפנות בוקר ליד בית וקורא לי בקול ר על מנת
69
לזרזני לקו וללמוד אתו.
כשהייתי מספר לו כמה חשוב לי הלימוד אתו ,ושאני רוצה שילמד אתי כמה שיותר ,היה אומר לי,
"ואתה חושב שאני איני רוצה?!" ,והמשי'" :יותר ממה שהעגל רוצה לינוק ,הפרה רוצה להניק".
הייתה תקופה בימי בחרותי ,שהייתי מגיע לגדרה בכל ליל שישי ,ולומד אתו במש' כל הלילה עד
תפילת שחרית .יחד קראנו ולמדנו נושאי רבי ,שוני ומגווני ,שא אתחיל למנות ,יכלה
הזמ והמה לא יכלו .ביניה :פרשת השבוע וההפטרה ,ספרי אמ"ת )איוב ,משלי ותהילי(,
הקטעי הארמיי בדניאל ובעזרא ,משנה ,גמרא ,מדרש ,עי יעקב ,מנורת המאור ,זוהר ,רש"י,
רמב" ,שולח ערו' ,חק לישראל ועוד.
באות זמני מארי חיי צאלח לימד אותי פרק בשיר 70.יחד שוחחנו רבות ,הוא סיפר לי על חיי
היהודי בתימ על מאורעות שחווה או ששמע ,וסיפורי על הנהגותיה של חכמי תימ שאות
הכיר .למעשה הוא זה שפתח בפניי צוהר לפרקי היסטוריה של עיר הולדתו צנעא.
כשהיינו
ג
יחד
משתתפי
העיו
בשבתות
שאורגנו על ידי
"מוסדות בנתיבות
אמת" ,שבה היינו
מסתופפי בצלו של
71
הרב יוס& צובירי,
הייתי קובע ע
מארי חיי צאלח
כהרגלו
שיקו
לפנות בוקר ללמוד ,ואני אוביל אותו לבית הכנסת של בית המלו ואלמד אתו .באחת השבתות
69המעניי שג בדור האחרו הכרוז בצנעא היה ר' שלו ג'ובי שהיה א& הוא סגי נהור ,ובקי בכל רחובות צנעא
ובשמות דייריה.
70אול את עיקר יסודות השירה למדתי מהרב יוס& עראקי הכה שהקדיש לי זמ רב על מנת ללמדני.
71לשבתות אלו התקבצו רבי מכל רחבי האר* ,צעירי ע זקני תורה ,כדי ליהנות מזיוו והדרו של הרב יוס& צובירי,
בתפילתו ,בדברי תורתו ,בשירתו ,ואפילו באכילתו ובשתייתו .נזכר אני בהספדו של הרב יחיאל ת שאמר "כשהיינו
יושבי אתו בסעודות מצווה ,היינו מרגישי את השכינה מחופפת עלינו" .לא אשכח אי' היה שר את הבקשיות
והשירי של סעודה שלישית בנעימותיה הנוגות והמרגשות ,כשהוא נושא עיניו למרו ,עי אחת בוכה ועי אחת
שמחה .ג באכילתו היה יושב כמלא' ה' ע כל גינוני ה"דר' אר*" ,וחבל על דאבדי .אגב אעיר ,שג לאחר פטירתו
מתקיימות שבתות אלו באותו הסדר ובאותה המתכונת על ידי הרב יוס& עראקי.
19
הגענו לבית הכנסת של המלו ,אול דא עקא ,לא מצאנו בבית הכנסת ספרי לימוד .לאחר חיפוש
רב מצאתי משנה מסכת ידיי .ישבתי לקרוא לפניו ,והוא משלי את המשפטי יחד אתי ,וא&
72
מבאר לי את המשנה ומדגי לי בידיו.
מארי חיי סגי נהור .האמנ?
על א& היותו סגי נהור ,היה הול' לבית
הכנסת לפנות בוקר בצדי הכביש )סמו'
למדרכה( בקומה זקופה ומקלו בידו .זוכר
אני כיצד היה מגיע לשער בית הכנסת,
מוציא מפתח מהצרור ,ופותח את השער.
נכנס ,ומנתק את האזעקה .מש צעד
למטבח ,הרי את המיח לבדוק א יש
מי ,א היה צור' ,היה מוסי& מי,
ומרתיח את המיח .בינתיי היה מוציא
כוס זכוכית ,כפית ,ומכי לו קפה .במידה
והרגיש שקופסת הקפה ריקה ,היה מוציא
שוב את הצרור ופותח את הארו שבו
נמצאות שקיות הקפה ,ממלא את הכלי,
מחזיר את השקית למקומה ,נועל את
הארו מכי קפה ,וכ על זו הדר' .והכול
בסדר ובניקיו מופתי ,עד שכל המביט בו
ישתומ ולא יאמי שהישיש סגי נהור.
ג בדיבורו לא היה ניכר שהוא סגי נהור.
אפרש את כוונתי .פע סיפר לי בהתרגשות
איזו עיר יפה קריית ספר .ותו' כדי שיחה היה מדגי לי בידיו אי' הבתי בנויי על צלע ההר.
כששאלתי אותו אי' אתה יודע כיצד נראית העיר ,אמר לי "אני הייתי ש וראיתי" .וכשהוספתי
לשאול" ,אי' ראית ,הלוא אתה סגי נהור ואינ' רואה" .ענה לי בתמימות" :ראיתי ע החת שלי
]הרב ישי סנוואני[".
ג כששמע שכמה ממתפללי בית הכנסת קנו ממני סידורי וחומשי ,קרא לי ואמר לי" ,למה לא
הבאתי לי ספרי ,מה ,אני לא יהודי?!" .הבאתי לו את הספרי שביקש ,ולמחרת הוא סיפר לי
שהוא קרא את המבוא שכתבתי .כששאלתי אותו "כיצד קראת ,הרי אינ' רואה" ,ענה לי מיד
"קראתי ע הבת שלי זהבה"....
פע היינו בבית מלו ,ליוויתי אותו לבית הכנסת ,ומארי חיי אומר לי ,תראה אי' בית המלו
יפה ומפואר .אמרתי לו אי' אתה יודע ,ענה לי מיד" :מה ,אינ' רואה אי' המעקה עבה"...
72במקו אחר )מבוא למנורת המאור ע הפירושי נפש יהודה וחק יעקב – מהדורת שתילי זיתי ,עמ' ,71הערה ג(
הזכרתי ש"את ספרי הנ"' ,המשנה ,התלמוד ,הרמב" והשולח ערו' היו לומדי בני תימ על הסדר מתחילה ועד
סו& וחוזר חלילה ,כ' שלא היה הפרש בידיעותיה ובבקיאות במסורת הקריאה בי ספר שמות לספר דניאל ,בי
מסכת ברכות למסכת אהלות ובי הלכות שבת להלכות חליצה וייבו וכדו'".
20
לאחר שמארי יוס& צובירי היה בגדרה ,סיפר לי מארי חיי צאלח כיצד נהנה לשבת במחיצתו ,א'
בחושו המיוחד הבחי שמארי יוס& כבר לא בכוחו ,מארי חיי התעצב מאוד על כ' ש"מארי יוס&
צובירי חלש ,וכבר אינו כמו מקוד"...
בכל שנות היכרותי אתו ,זכור לי שרק פע אחת הזכיר בעצב את מוגבלותו כסגי נהור .היה זה
כאשר הזמי מישהו לקרוא בתורה ,היהודי סירב ,ומארי חיי פנה לחברו וג הוא סירב ,וכ' פנה
לכמה אנשי זה אחר זה וכול סירבו .מארי חיי התרע ואמר "תאמינו לי ,א הייתי רואה,
הייתי קורא הכול ולא משאיר לכ כלו"...
קנאות לנוסח השאמי
מארי חיי היה קנאי למנהגו ולמסורת אבותיו .הנוסח השאמי שאליו הורגל מיו שעמד על
דעתו ,קנה שביתה בפיו ולא מש ממנו עד יומו האחרו .עד סו& ימיו המשי' להתפלל בנוסח
השאמי שעליו הורגל בבית הכנסת בית אלאוסטא.
בילדותי ראיתי שהרב יוס& צובירי שהנציח את סדר התפילה בבית הכנסת בית אלאוסטא העלה
לקיו את הפזמו יגדל אלהי חי וישתבח לפני ערבית של שבת )לאחר קדיש דרבנ קוד מזמור
שיר ליו השבת( .הדבר היה תמוה בעיניי ,שכ לא ראיתי מנהג זה בא& בית כנסת ,ג לא בבית
הכנסת "אור מציו" בגדרה .כששאלתי את מארי חיי ,הא נכו מה שכתב הרב צובירי ,ענה לי,
שבוודאי .ושכ הנהיג בשבת הראשונה שהגיעו לגדרה ,א' המתפללי השרעבי לא הסכימו
ל"שינוי זה".
כשבא אליו בעל תשובה צעיר שמוצאו מאחד הכפרי שבה התפללו בנוסח שאמי ,והחל להטי&
למארי חיי על הנוסח הבלדי שאותו אימ* ,קטע אותו מארי חיי ואמר לו" ,א אנחנו כבר
מדברי על נוסח בלדי ,הבלדי הוא שלנו ,של בית צאלח ,אבל אתה מה הביא אות' לעזוב מנהג
אבותי' ולהתפלל בנוסח בלדי"...
זיכרו מופלא
מארי חיי צאלח היה בעל זיכרו מופלא .מסכתות משנה רבות היו שגורות על פיו על פה ,וזאת
מלבד בקיאותו בתנ"' ובתרגומיו ,בתפילות ימי נוראי ,בשירי ,בבקשות ,ועוד ,הכול על פה.
אגב יש להעיר ,שא& שמיו הולדתו עד יו מותו התפלל בנוסח שאמי ,הוא ידע בעל פה סליחות
רבות הנאמרות ביו כיפור רק בנוסח הבלדי ,כגו שלומי עליו ,דרכי שבעה רועי ,ילוד יעקב
יצעק ועוד .סליחות אלה לא יכיר מקומ בסידור התפילה השאמי ,על א& שהיו נוהגי לאמר
בתימ בכינוסי תפילה ציבוריי .פע אמר לי שלעתי רחוקות ,א לאחר שאמרו את כל סדר
האשמורות מבלי דילוג ,ונשאר מעט זמ עד תפילת שחרית ,היו מוסיפי לאחר המרנות סליחה
אחת מאלה.
אני זוכר אי' פע הרב יוס& עראקי יז כנס תפילה ואמירת סליחות ,וביקש ממני להזמי את
מארי חיי שיעבור לפני התפילה .כשבאתי למארי חיי ,אמרתי לו שהרב יוס& ביקש שיתפלל
ויאמר את שני הפיוטי הנ"ל ,ואני אעמוד לידו להזכיר לו מעט את נוסח הפיוטי .מארי חיי
הזדעק ואמר" :וכי אתה חושב שאני לא יודע את הפיוטי האלה ,ואני צרי' שאתה תבוא ותעזור
לי?!" ,ותכ& לאמירה אמר לי את הפיוטי על פה.
21
מה ששבה אותי בעיקר בזיכרונו של מארי חיי ,היה הסדר המופתי שבו היו הדברי מונחי
בזיכרונו .למשל ,מארי חיי ידע את כל ספר התהילי על פה .א' ע יד על הלב ,איני רואה בכ'
רבותא כל כ' גדולה ,יש הרבה יהודי שיודעי מזמורי תהילי רבי על פה .א' המיוחד במארי
חיי שהוא יכול לומר את כל ספר התהילי בעל פה מתחילתו עד סופו ,באופ שהוא מסיי
מזמור ומיד מתחיל לבדו את המזמור הבא אחריו ,מבלי שיצטר' תזכורת אי' מתחיל המזמור
הבא .ומי כמוני יודע ,שהרי אני הקלטתי אותו במש' תקופה את כל ספר התהילי ,בכל מפגש
הקלטתי כמה פרקי .זוכר אני כיצד לפני כל הקלטה הייתי מנסה להיזכר עד איזה מזמור הגענו
ומהיכ עלינו להתחיל היו .עוד אני מדפד& בספר התהילי ,ומנסה לבדוק את ההקלטה
האחרונה ,ומארי חיי שזכר היטב עד היכ הגענו ,התחיל מיד את המזמור הנכו.
דבר זה מזכיר מה שסיפר לי אלי רדיע 73,שכ' היה ג בספר משלי .מארי חיי הנהיג שבמש' כל
שבתות השנה ,בכל שבת לאחר תפילת מנחה יקראו פרק אחד ממשלי .בעוד הציבור מדפדפי
ומנסי להיזכר לאיזה פרק הגיעו ,מארי חיי לא רק שהיה זוכר לאיזה פרק הגיעו ,אלא א& היה
זוכר כיצד מתחיל הפרק והיה אומר את הפסוק הראשו על פה.
מלבד הזיכרו שלו בדברי תורה ,מארי חיי זכר סיפורי רבי ופרטי רבי משנות ילדותו
בדיוק רב .כמדומני שהוא הכיר את כל תושבי צנעא ,שמותיה ,בניה ובנותיה ,כינוייה,
הסיבות לכינוייה ,ע מי התחתנו ,ועוד.
בלימוד הציבורי בבית הכנסת
כשהיינו יושבי לפניו לפני מנחת שבת לקרוא רש"י ,היה מקפיד ומעיר אפילו על קוצו של יו"ד,
פעמי הקשיב בדממה ,ופעמי שפתיו ממלמלות ע הקורא ,ובדר' כלל היה משלי את סופי
המשפטי ע הקורא.
כשהיינו קוראי לפניו את שלוש המגילות שניי מקרא ואחד תרגו כמנהג ,קרה שלאחר שבעל
התור קרא את המקרא והציבור חזרו אחריו ,היה בעל התור מתמהמה מעט עד שהיה מוצא את
התרגו של הפסוק )מאחר שבספרי הישני התרגו לא הודפס מיד לאחר המקרא( .עד שבעל
התור היה "מאתר" את התרגו שעליו לקרוא ,מארי חיי כבר היה מתחיל לקרוא את התרגו
על פה ,וכשבעל בתור המתמהמה היה מוצא את התרגו ,מארי חיי כבר היה באמצעו.
א בלימוד הציבורי בבית הכנסת עסקינ ,יש להזכיר אי' מארי חיי היה עירני לסדר ולתCר
בבית הכנסת .לפעמי כשבעל התור נמנ או סת התמהמה ולא החל לקרוא בתורו ,מארי חיי
ול=] "Iהתור של'[ .ג כשהיה מצטר&
היה עוקב וזוכר תורו של מי ,והיה קורא לו בשמו ואומר " ַ@ ַ
עוד מישהו למעגל הלומדי מארי חיי היה ש לב אליו .וכשבעל התור לא הבחי במצטר& החדש
והיה מדלג על תורו ,מיד היה מארי חיי מעיר לקורא שדילג על פלוני.
הרבני ה"חדשי"
מארי חיי צאלח היה מספר בערגה על רבני תימ שאות הכיר – צדקות ,תמות ,ענוותנות,
ישרות וגדלות בתורה .א' ג את רבני חכמי תימ פה באר* הערי' מאוד ,וא& התכבד בה
פעמי רבות .לא פע שמעתי ממנו דברי שבח והערצה על הרב יוס& קלזא ,הרב שלמה קרח ,הרב
פינחס קרח ,הרב אריה נדב ,הרב שלמה מחפוד ,הרב שלו צדוק ,הרב שלמה צדוק ,הרב יחיאל
73והזכיר זאת בקצרה בהספד בהלוויה.
22
ת ,הרב יוס& שרעבי ,הרב אברה שמ ,ועוד .את חלק הכיר היטב באופ אישי ,ואת חלק
הכיר רק משמועה א' הכיר את אביה ואת משפחת כבר מתימ.
א' ע כל זה בהקלטותיי יש עשרות רבות של שיחות ששוחחנו ובה היה מתרע מארי חיי על
רבני בודדי )בעיקר ילידי האר* ,א' לא רק( שהחלו לעשות שינויי במנהגי ובמסורות
הקריאה על פי הבנת ,שיקול דעת ,או על פי כתבי יד עתיקי שמצאו 74.לרבני אלה היה קורא
"הרבני החדשי" .בפרט היה כועס ורותח על מי שהיה מלעיג בדר' קבע על מקו גידולו של
מארי חיי צאלח – הלוא הוא בית הכנסת בית אלאוסטא ,על מארי סעיד עזירי רב בית הכנסת,
ועל שאר רבני בית הכנסת ,חבריו בני גילו של מארי חיי שהיו מתפללי שמה ,ובפרט על הרב
יוס& צובירי .המעניי הוא שלאחר מכ היה אותו אחד שולח אליו לשאול אותו שאלות במנהגי...
לא פע סיפר לי מארי חיי אי' יצא לו להיפגש ע אחד מ"הרבני החדשי" באירועי שוני.
אותו הרב היה שואל שאלות ,ומארי חיי היה משתדל להתחמק ממנו ולומר "אני לא יודע".
כמוב שיש לי הרבה מה להארי' בנושא ,א' מפאת הכבוד קיצרתי.
שריד אחרו למשוררי תימ
מארי חיי צאלח היה משורר ששר באירועי שוני .כבר מגיל קט נמש' לשירת תימ .כשהיה
קט נשארו שני משוררי אחרי המצור )חוזת אלנפאר( :מארי חיי צאלח אלברטי ואברה
משרקי אלמתמל .חיי צאלח הילד היה הול' בקטנותו לשמוע הנעימות שלה ובעיקר את
נעימותיו המיוחדות של מארי חיי צאלח אלברטי.
לאחר מכ המשורר הראשי בצנעא היה מארי סעיד עזירי .כבר בגיל 1617הוכר מארי חיי צאלח
כמשורר והיה שר בחתונות .טבעי אפוא שכשמארי סעיד ריכז מסביבו חבורת משוררי ,ביניה:
מארי חיי חובארה ,מארי יוס& צובירי ,מארי סאל קלזא ,עזרי נדא& ,שמואל כה ,סעיד
אלגמאל ,ציר& אליה בתחילה ג את מארי חיי צאלח ,אלא שכפי שסיפר לי ,כשתקפוהו
75
הצרות ועזב את צנעא כבר לא חזר להיות משורר רשמי.
למארי חיי צאלח היה קול חזק ונעי ,פע סיפר לי שמארי חיי כסאר היה אוהב את השיר
קאל אלאדיב נומי תשרד .וכשהיה מארי חיי צאלח שר איתו היה אומר לו מארי חיי כסאר
"תנמי' את הקול"...
להבדיל משאר משוררי צנעא שהכירו את נעימות צנעא ,מארי חיי צאלח הכיר ג נעימות רבות
מחו* לצנעא .פע סח לי הרב שלמה קרח שהוא שמע את מארי חיי שר שיר שאינו מוכר בצנעא,
74
יש לציי שהתמרמרות זו שמעתי שוב ושוב מכל עשרות זקני תימ שאית ישבתי ,מבלי יוצא מהכלל .והדברי
מוקלטי.
75מסיבה זו לא הונצחה תמונתו של מארי חיי בפתיחה לדיוא "אפתחה שיר" ע תמונות שאר המשוררי
הקבועי .יש להעיר שהיה רב אחד צדיק שהוכר באר* כמשורר .כפי שכתבו בני משפחתו ,כששכח נעימות שירי היה
מבקש מעזרי נדא& שיקליט בעבורו את הנעימות שכבר שכח .והנה ,לאחר שיצא לאור הדיוא "אפתחה שיר"
כשבראשו תמונת ראש המשוררי מארי סעיד עזירי וסביבו תלמידיו המשוררי ,התרעמו בני משפחתו מדוע לא
הוכנסה תמונת ראש משפחת שלדבריה היה ממשוררי צנעא .א' כפי ששאלתי זקני רבי וביניה הרב יוס&
צובירי ,אותו רב לא נמנה ע המשוררי הרשמיי בצנעא .ג את מארי חיי צאלח שאלתי על דבר זה )ועל עוד
אגדות שיוחסו לו( בכמה הזדמנויות .מלבד מה ששאלתיו לבדי והקלטתיו ,א& הבאתי לביתו רבני שוני – כל פע
רב אחר ,כדי שישמעו את הדברי מפיו .בי הרבני הרב איתמר חיי כה ,הרב אברה אריה ,הרב מאיר נהארי,
ועוד .וב"ה כל הדברי מוקלטי.
23
והוא "אהבת צביית ח" .הרב שלמה קרח זרזני להקליט מפיו את נעימת השיר בטר תאבד,
76
וכדברו כ עשיתי ,והקלטתי כמה פעמי את כל השיר מתחילתו ועד סופו.
מעבר לשירי המוכרי שלמדתי ממנו ,וששרנו יחד ,נמשכתי לשירי שאינ מוכרי ,שירי
שה בגדר מת מצוה .בי השירי הלא מוכרי שהקלטתי ממנו את תחילת אפשר למנות את
אבדא במ הוא עלי אשא ,סובחא אלי סמאהו ואלכל צנעהו ,אלעזב ואלמזווג ,קאלת תעיז ,ועוד.
למותר לציי שאת כל השירי היה שר על פה .לפעמי כשהיה מנסה להיזכר במילי של השירי
שאינ ידועי ,היה אומר לי "א תעזבני יו ,יומיי אעזב'" .וכמה היה מתעצב כשהיה חוזר
מאירועי שהמשתתפי לא ידעו לענות לו בשיר.
מארי חיי צאלח היה אוהב
לשיר .דובבתי אותו לשיר כמעט
בכל הזדמנות ,לפנות בוקר לפני
סדר תיקו חצות ,בלילות שישי
שבה היינו ערי ולומדי במש'
הלילה ,בחדר בבית המלו
בשבתות עיו של "בנתיבות
אמת" ,ואפילו בנסיעות שהסעתי
אותו לכל מיני מקומות .כול
זוכרי אי' מארי חיי היה נוסע
לכל אירוע שהוזמ על מנת לשמח
את בעל השמחה .א' בדידי הווה עובדה ,לא פע ולא פעמיי ,שהזמנתי אותו לאירועי )בר
מצווה ,שבע ברכות ועוד( של אנשי שמארי חיי בכלל לא הכיר ,א' היו משתוקקי למארי
מבוגר שישורר באירוע שלה.
בעל תוקע
כבר בתימ הוכר מארי חיי צאלח כבעל תוקע מומחה.
וא& שבמש' כל ימות השנה הוא קבע את מקו תפילתו
בבית אלאוסטא ,כשהזמי אותו אהרו דאר לתקוע בראש
השנה בכניס בית אלגמאל ,הסכי מארי חיי ותקע ש
שנתיי ,וא& התפלל ש מוס& של ראש השנה יו אחד,
וביו השני התפלל מוס& יחיא אלחייבי.
לאחר מכ במש' 1516שני היה הול' לבית כנסת
אלכוחלאני בראש השנה וביו הכיפורי לתקוע ש ,וא&
שימש ש כבעל תפילה – יו אחד התפלל ש מוס&
76במש' השני שמעתי את השיר ג ממארי חיי כרי& ,מארי פינחס גהסי ,הרב יחיאל לגאמי ,הרב יוס& עראקי
הכה ,הרב יעקב מועל ,ועוד .והתברר לי ששיר זה דווקא מוכר במחוזות שמח* לצנעא.
24
אברה קארה ויו אחד מארי חיי צאלח 77.בתקופה שהיה מארי חיי באסמרה היה הוא
התוקע ושליח הציבור במוס& ,כפי שאמר לי בעצמו.
מארי חיי צאלח היה תוקע בחסד עליו .ג באר* ישראל היה תוקע במש' עשרות שני בבית
הכנסת "אור מציו" ב"כפר אוריאל – שיכו עיוורי" בגדרה בשני ימי ראש השנה .יש לציי שהוא
היה תוקע מאה תקיעות כמנהג השאמי ,והיו שני שלאחר התקיעות היה הול' לעוד בית כנסת
לתקוע לה.
עד היו מהדהדת באוזניי "התרועה הגדולה" שהיה תוקע באומנות מיוחדת .אנו הילדי היינו
נפעמי כיצד ישיש זה עוצר את נשימתו לכל כ' הרבה זמ.
אשת חבר
איני יכול לסיי את המאמר מבלי להזכיר את אשתו של
מארי חיי – חמאמה ,יארי' ה' ימיה בטוב ושנותיה
בנעימי .חמאמה היא אישה מסורה מאי כמוה
שתמכה רבות בבעלה הסגי נהור .ד"ר רפאל ב חיי
סיפר בהלוויה ,אי' הייתה מובילה אותו בנאמנות לבית
הכנסת לפנות בוקר בחור& ובגש ,יושבת ומחכה
ומכוונת את הזמ לשעה שהיה חוזר מתפילת שחרית.
ג אמי ודודיי ומתפללי בית הכנסת הוותיקי זוכרי
זאת .א' בתקופתי ,ובפרט בשני האחרונות ,הייתה
מלווה אותו לבית הכנסת בתו זהבה שתחי' במסירות
ובנאמנות ,עד שהיא מגיעה אתו לבית סבתי ודודיי ,ומש ליוויתי אותו אני .בתקופה האחרונה
כבר הייתי אני מגיע לביתו ומלווה אותו מש כדי לא להטריח את בתו המסורה זהבה.
חמאמה דאגה למארי חיי צאלח במסירות אי ק* ,ובכלל זה דאגה להופעתו הנקייה ,המסודרת
והמכובדת .באחת הפעמי כשהסרטתי את מארי חיי כשהוא יושב על מיטתו ומספר את סיפור
חייו ,היא נכנסה לפתע .היא לא הסכימה שנמשי' בהסרטה עד שהביאה לו את משקפי השמש
הכהות המסתירות את עיניו ,כדי שייראה "יפה" בהסרטה .וא& כשהחזיק בידו מגבת ,לא הניחה
לו עד שלקחה אותה מידו ,כדי שייראה מכובד בהסרטה.
נזכר אני באחת הפעמי כשתיאר בפניי כמה צרות וייסורי עברו עליו :עניות ,התעוורות ,פטירת
ילדיו ואשתו הראשונה ועוד ,אמר" :כשהתחתנתי בשנייה ,התחילו ללכת הגזרות קצת קצת".
אשתו שהייתה נוכחת אמרה לי" :הוא התחיל להשתפר בזכותי" .ומארי חיי צחק ואמר" ,זה
נכו .למה נשקר"...
תמלול שיחה לדוגמה
מצאתי לנכו להעלות כא תמליל מונולוג קצר ,שממנו נית לעמוד על כוח ההישרדות של מארי
חיי למרות מוגבלותו ולמרות הייסורי שעברו עליו:
77ג מר' אהר קארה )ישלח לו ה' רפואה שלמה( שהיה ממתפללי בית אלכוחלאני ,שמעתי שהוא זוכר כיצד מארי
חיי היה תוקע אצל בבית הכנסת.
25
אני עשיתי טעות ,נשאתי כוהנת ] [...משנכנסה אצלי ,הל %המזל .שלוש עשרה שנה החל המזל
עד שהתרגזתי על עצמי ,על המזל ,והלכתי לעד .בגלל המחלוקת ע הדרדעה איבדנו כל מה
שהיה לנו .שנתיי וחצי הפסדנו אלפי .כשהיו לי ילדי חמישה מהאישה הראשונה ,מתו
כול חו) מעזרי ,שני בני ושתי בנות ,והיא הלכה בעצמה .קיבלנו ייסורי .מה לעשות ,עברו
עלינו מי הזדוני .החזקתי עצמי שלא אתרגז ולא אעשה לעצמי משהו .קוד נפטרו הילדי,
והיא נפטרה ויש לה בבט עוד שניי ] [...והיו חובטי אותה בבצל עד שימותו .היו לי ייסורי
קשי .הייתי בלי אישה ] [...באו אליי אימא שלי ,מארי יוס $שמ ומארי סעיד .כשהתחתנתי
בשנייה ,התחילו ללכת הגזרות קצת קצת .מה לעשות יא אכי ,עברו עלינו מי הזדוני .החזקתי
מעמד בזכות הסבלנות .אמרתי לעצמי א אני אתרגז ,למה לי אתחמל עוו פי עצמי ]=למה לי
אשא עוו על עצמי[ .אני הייתי הול %ללמוד בכל בתי כנסיות ][...
פרק ג – מפניני מארי חיי צאלח
אמירת פיטו הקטורת
סגולתו של פיטו הקטורת גדולה .כבר הזכירו שכשהיה ,לא עלינו ,מגפה בעי"ת צנעא ,היה מארי
סעיד עזירי מחלק כמה אנשי לארבע קבוצות ,כל קבוצה הייתה הולכת לפינה אחרת של שכונת
היהודי )"קאע אל יהוד"( ,וש היו מדליקי קטורת ואומרי את פיטו הקטורת .כפי שכתבתי
במקו אחר 78בש עזרי צאלח )מהרצלייה( ,היו אומרי אז ג את הקרבנות שבפרשת ויקרא
ובפרשת צו 79.ממארי חיי צאלח שמעתי שסדר זה היה נוהג בשעות הבוקר דווקא ,לאחר
השילוש.
כמו כ סיפר לי מארי חיי צאלח שג במקרי שהיה מישהו גוסס תקופה ארוכה" ,לא חי ולא
מת" ,היו הולכי לביתו ואומרי פיטו הקטורת ע עוד כמה מזמורי תהילי ,כדי להקל על
יציאת הנשמה 80.וכ היה מעשה ע אמו של מארי עזרי גיאת ובפע אחרת ע יחיא מדינה
אלמקצ* ,שהיו גוססי כמה חודשי ,הלכו לומר אצל פיטו הקטורת ,וה נפטרו בסמו'.
מארי חיי חובארה בתולה
בצנעא נהגו להדביק כינויי לשמות משפחה כדי להבדיל בי המשפחות השונות ,וא& אנשי
פרטיי התכנו בכינויי .חלק מהכינויי היו על ש מקו המוצא ,המקצוע של ראש המשפחה,
מעשה שהיה ,תיאור האד ,תכונת אופי בולטת ,ועוד .ברוב הכינויי אלה השתמשו לא רק המו
הע ,אלא ג תלמידי החכמי המובהקי.
כינויו של מארי חיי חובארה היה "בתולה" .מקובל לומר )וכ שמעתי מזקני( שכינוי זה
הודבק לו בגלל שהיה יפה תואר .א' מארי חיי צאלח היה אומר שלא כ' ה הדברי ,והיו עוד
81
" 78זיכרו להולכי – מארי עזרי ב מארי חיי צאלח )צדוק( זצ"ל" ,עמ' .14
79לאחר שכתבתי זאת העירוני שכ כתב יצחק צובירי ,מצנעא עד ציו ,עמ' .29
80וראה בדברי הרב יוס& צובירי )סידור כנסת הגדולה ע אמ"ת ויציב ,חלק ד ,עמ' קג( שכתב שנהגו לומר את נוסח
ההיתר "להתיר נדריו ,כדי להקל עליו צער ועיכוב יציאת הנשמה" .ומהרב אליקי צדוק שמעתי שיש שהיו מסירי
את המזוזה מהחדר שבו נמצא הגוסס.
81ובפרט ממארי סלימא ב סלימא קארה.
26
רבני יפי תואר ,כמו מארי אהר הכה ועוד .אלא שפע הציעו לו להתחת ע גרושה ,ומארי
חיי חובארה סירב ,כי רצה בתולה.
אפע
אהר ְַ -כ ַל ֵ
ְז ַו ִ
כשתיאר לי מארי חיי צאלח אי' היו הדרדעי מבזי את הזוהר ,אמר לי שהיו מה אומרי
"זואהר בכלאפע" .כדי להבי את המושג ,ראיתי לנכו להעתיק את פירוש המילי מדברי הרב
יוס& קאפח" .זואהר – כינוי לפרי הרימי הנקרא בתימ 'דו' ,ובערבית 'נבק'"" 82.כלאפע –
נעליי בלות .בזמ שמבשיל פרי הרימי הנקרא בתימ 'דו' ובערבית 'נבק' ,מחזרי הרוכלי
ורה' ]=מעי סל העשוי מקש[ מלאה רימי ,וצועקי בקול זמר:
ברחובות קריה כשעל ראש ' ֵַ G
'זואהר בכלאפע' .וכל מי שיש לו נעליי בלות שאינ ראויות עוד לשימוש ,מוציא לה ומקבל
83
תמורת מעט רימי".
ביו שישי בצהריי היו נוהגי )העיקשי כמוב( לקרוא זוהר בבתי הכנסת 84,ובפרט בבית כנסת
בית אלאוסטא לש התקב* ציבור ג משאר בתי הכנסת .כמו שכתב הרב יוס& קאפח 85,לאחר
מכ "הכול היו יוצאי לשוק סמו' לשבת לקנות 'דו' )רימי( ומיני מתיקה לכבוד השבת".
מאחר שבזמ שהיו מתאספי לקרוא זוהר ,היו הרוכלי צועקי "זואהר בכלאפע" ,היו
מהדרדעי שהיו קוראי לזוהר "זואהר בכלאפע" .זואהר הוא כינוי זלזול לזוהר ,ורצונ לומר,
86
הזוהר תמורת נעליי בלות.
ַק ַ/א צנעא ולא מארי אלבלאד
87
פתג ידוע זה שגור בפיפיות זקני צנעא ,ותרגומו הוא" :הירק של צנעא ולא מארי של הכפרי".
מקובל לומר שפתג זה הוא זלזול בבני הכפרי ובמאריי שלה ,שעדי& להיות ירק בצנעא,
ולא להיות מארי בכפרי .א' ממארי חיי צאלח שמעתי שבמקורו הפתג לא בא לזלזל .לדבריו,
בתימ לא היו לוחות שנה ,ותלמידי החכמי היו יודעי במדויק באיזה יו בשבוע יחולו החגי.
88
לעומת ריכוז תלמידי החכמי בצנעא ,היו כפרי קטני שמנו מניי או שניי ,ולה היה מארי
אחד .פע קרה מקרה שמארי של אחד הכפרי הגיע לצנעא בראש השנה כי טעה בחשבו הימי,
82הרב יוס& קאפח ,הליכות תימ ,עמ' .312
83הרב יוס& קאפח ,הליכות תימ ,עמ' .317
84ראה הרב יוס& צובירי ,סידור כנסת הגדולה ע אמ"ת ויצי"ב ,חלק א ,עמ' שלה; הרב יוס& קאפח ,הליכות תימ,
עמ' ;4ועוד.
85ש.
86ראה במכתבו של הרב רצ'א צארו )הובא בשני המאורות ,חלק ב ,עמ' (138136ש כתב )בתרגו לעברית(" :ביו
שישי ,אחר צאתנו מבית המרח* ,לפני קריאת אלזואהר".
87ד"ר מנשה ענזי )יהודי צנעא בעיד של תמורות ,דיו היסטורי במרחב הציבורי :הכיבוש העת'מאני ועד עליית
לישראל ,19501872חיבור לש קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה ,עמ' (295ציי שפתג זה מקביל לפתג מוסלמי
המוזכר בספרות המוסלמית" :קשא צנעא ולא שי' אלבלאד" .לדבריו" ,פלא הוא שהמוסלמי מכירי פתג זה
וא& במחקר הוא מוזכר ,וג היהודי מכירי פתג זה ,וא& אחד לא השווה בי שני הפתגמי!" .יש להעיר שש
כתב "ולא מארי פי בלאד" ,א' כפי ששמעתי מזקני רבי הלשו הוא "ולא מארי אלבלאד" ,בהתאמה לפתג
הערבי .ופשוט ,שכ הפתג מבקר את המארי של בני הכפרי ,ולא את המארי של בני צנעא המלמד בכפרי.
88לדברי ענזי )ש ,עמ' " (271הקשא נתפס בעיני הצנעאני כחבר במעמד הנחות ביותר".
27
וחשב שעדיי לא הגיע יו ראש השנה .ועל זה משבח הפתג את הירק הצנעני שיודע מתי יחולו
החגי ,והוא יודע מתי להביא את ההושענות ,את ההדס ,ומתי להביא את המרור וכד' ,מה שאי
כ מארי הכפר שיכול לטעות בזה.
ֵדע האד את עתו
לא י ַ
מארי הרגיש כל ימיו שהוא עראי בעול הזה ,ומי יודע מה ילד יו .מסיבה זו היה אומר לי פעמי
רבות כיצד הוא רוצה שתתנהל ההלווייה שלו ,ושהוא רוצה שהרב יוס& עראקי הכה יערו' את
ההלווייה כפי מנהג צנעא .כל פע שקבעתי אתו משהו לעתיד ,ואפילו ליו המחרת ,היה אומר
"א נחיה".
כשהיה מספר לי על זק כלשהו ,הייתי שואל אותו "הוא עוד חי" ,הוא לא היה עונה "כ" ,אלא
"קאלו" ]=אמרו[ ,כלומר ,מי יודע ,אולי מאז הפע האחרונה ששמעתי עליו ,כבר הל' לעולמו.
כל המזכיר את הרשע ואינו מקללו ,אי אלהי אברה בעזרו
מארי חיי היה אהוב על ציבור המתפללי בבית הכנסת
"אור מציו" בגדרה ,ואלה החזירו לו אהבה בדרכ
המשעשעת .כמו שהזכיר ר' אלי רדיע בהספדו בהלוויה ,בכל
שמחת תורה היו שרי לו "מארי חיי צאלח מל' השכונה".
באחת משבתות השנה קנה אחד המתפללי עלייה לספר
תורה ,ולא הסכי לקו לספר התורה עד שמארי חיי יקו
ויאמר את פיוט "אצולה לפני" ,מארי חיי שית& פעולה
ואמר את הפיוט לקול שמחת המתפללי .פע אחרת
התעקש אחד המתפללי שמארי חיי יעשה מי שביר'
לפוליטיקאי אחד – נבחר ציבור שאינו נמנה על "שלומי
אמוני ישראל" )כמוב שהיה זה לקנתור בעלמא( .כא לא
שית& מארי חיי פעולה .זוכר אני כיצד ק ממקומו ואמר
בקול ר" :כל המזכיר את הרשע ואינו מקללו ,אי אלוהי
אברה בעזרו".
בהקשר זה יש להוסי& שלפעמי כשהיה מדבר על יהודי רשע היה אומר" :הוא מ הצדיקי"...
ֵע ָ1ו ולב
ידוע שבני תימ השתמשו בפסוק "הלעיטני נא מ האד האד הזה" )בראשית כה ,ל( כשביקשו
לאכול אוכל שצבעו אדו 89.ובפרט כשביקשו לטעו מהקוניאק .מארי חיי היה קורא לקוניאק
"עשו" על ש שהיה עשו אדמוני וא& נקרא ֱאדו .בהתא לזה לעראק היה מארי חיי קורא
"לב".
89ראה משה גברא ,כי במקלי – מ ההווי וההומור של יהודי תימ ,עמ' .114
28
ָהר ֶ/ִ 2ַ 4ינָה
כשמארי חיי רצה להסביר מדוע אחד המתפללי ק מאוחר ולא השתת& בתפילה ,היה אומר
"יש לו ָהר ֶKִ Eַ ,ינָה".
הברכה בשעת פרידה
לסיו ,מצאתי לנכו להעתיק כא את ברכתו שהיה מבר' אותי כשהייתי נפרד ממנו" :ה' יעזור
ל ,%יציל אות %מכל צרה וצוקה ,ישלח ל %רפואה שלמה ,יארי %ימי %בטוב ושנותי %בנעימי,
ויסייע אות %על מעשה רצונו".
29
© Copyright 2024