‫הולכת מי קידוחי מגידו ומעיינות נחל קיני לנחל קישון‬ ‫בחינת חלופות ותכנון כללי‬ ‫במסגרת תוכנית המים לנחל קישון‬ ‫דצמבר ‪2102‬‬ ‫נערך ע"י‪:‬‬ ‫גבי שחם ‪ -‬מהנדס יועץ‬ ‫אלון ‪ -‬הגליל ‪02921‬‬ ‫טלפון‪/‬פקס ‪10 - 9991999‬‬ ‫‪151 - 5255092‬‬ ‫סלולרי‬ ‫עבודה זו הוכנה בסיוע כספי של המשרד להגנת הסביבה במסגרת קול קורא לשיקום נחלים‬ ‫‪-1-‬‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫רקע כללי‬ ‫‪.1‬‬ ‫מקורות המים‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ 2.1‬כללי‬ ‫‪ 2.2‬קידוח מגידו ‪1‬‬ ‫‪ 2.2‬קידוח מגידו ‪2‬‬ ‫‪ 2.4‬מעיינות הקיני‬ ‫נחל הקיני‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ 2.1‬ערכי טבע ורגישות נופית‬ ‫‪ 2.2‬מקטע תעלה ‪12‬‬ ‫‪ 2.2‬עיינות הקיני‬ ‫‪ 2.4‬סיכום והמלצות‬ ‫קידוח מגידו ‪ - 1‬שאיבת נסיון‬ ‫‪.4‬‬ ‫מאזן מים‬ ‫‪.5‬‬ ‫איתור החלופות למערכות הולכת מי הקידוחים לנחל הקישון‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ 6.1‬כללי‬ ‫‪ 6.2‬הגדרת החלופות‬ ‫‪ 6.2‬תיאור עקרוני של החלופות‬ ‫בחינת החלופות בהיבטים השונים (אקולוגיה‪ ,‬סביבה‪ ,‬הידרולוגיה‪ ,‬כלכלה ועוד)‬ ‫‪.7‬‬ ‫בחירת החלופה המומלצת‬ ‫‪.8‬‬ ‫אומדן השקעות‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪ .11‬סיכום והמלצות‬ ‫עמוד מס'‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫רשימת טבלאות‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1‬קידוח מגידו (נתוני איכות מים)‬ ‫טבלה מס' ‪ - 2‬מאזן מים לפי תוכנית המים לקישון (פלגי מים)‬ ‫טבלה מס' ‪ - 2‬אומדן השקעות‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪22‬‬ ‫שרטוטים ומפות‬ ‫שרטוט מס' ‪ - 1‬קידוח מגידו ‪( 1‬תפוקה – מליחות)‬ ‫שרטוט מס' ‪ - 2‬מפה כללית ‪ -‬חלופות (קנ"מ ‪)1 : 51,111‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪16‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח מס' ‪ - 1‬מסמך הנחיות לבחינת חלופות לתכנון כללי ‪( TOR -‬רשות נחל הקישון‪ ,‬מרץ ‪)2111‬‬ ‫נספח מס' ‪ - 2‬נחל קיני ‪ -‬ערכי טבע ורגישות נופית (ד"ר רחל עינב – אוגוסט ‪)2111‬‬ ‫נספח מס' ‪ - 2‬הנחיות כלליות לשיקום נחל הקיני במקטע תעלה ‪( 12‬רשות ניקוז קישון ‪)11.11.12 -‬‬ ‫נספח מס' ‪ - 4‬בחינת צרכים לתכנון עיינות הקיני במסגרת תוכנית המים לקישון (סיכום דיון מיום ‪) 27.8.12‬‬ ‫נספח מס' ‪ - 5‬סיכום ישיבת צוות מנחה מיום ‪18.6.12‬‬ ‫נספח מס' ‪ - 6‬אפשרויות הנחת צינור מים לאורך מעביר מים קיים בכביש ‪( 66‬ד"ר א‪ .‬קסלר ‪ -‬אוגוסט ‪)2112‬‬ ‫‪-2-‬‬ ‫הבעת תודה‬ ‫ברצוני להביע תודתי מקרב לב‪ ,‬לאלה שהיו שותפים לעבודתי זו‪ ,‬לד"ר רחל עינב שערכה את‬ ‫הסקר האקולוגי‪ ,‬לד"ר אבנר קסלר ששימש כיועץ לנושאים שוטפים ובמיוחד כחבר ועמית‬ ‫למקצוע‪.‬‬ ‫במיוחד ברצוני להודות לאנשי רשות נחל הקישון ובראשם מנכלית הרשות הגב' שרון ניסים‪,‬‬ ‫ותודתי המיוחדת למר גיל גוטמן ‪ -‬מהנדס סביבתי של הרשות שליווה את העבודה בכל שלביה‬ ‫והיה לי לעזר‪.‬‬ ‫רב תודות‬ ‫גבי שחם ‪ -‬מהנדס יועץ‬ ‫‪-3-‬‬ ‫הולכת מי קידוחי מגידו ומעיינות נחל הקיני לנחל הקישון‬ ‫(בחינת חלופות ותכנון כללי)‬ ‫‪ .1‬רקע כללי‬ ‫נחל הקישון‪ ,‬הינו הנחל השני בגודלו מבין נחלי החוף של ישראל‪ ,‬מהחשובים והמורכבים שביניהם‪ .‬אגן‬ ‫ההיקוות של הנחל משתרע על פני שטח של כ‪ 1,111 -‬קמ"ר‪ ,‬החל ממורדות הרי צפון השומרון ועד למפרץ‬ ‫חיפה‪ ,‬לאורך של כ‪ 71 -‬ק"מ‪ .‬אפיק הקישון הינו העורק הראשי‪ ,‬כאשר לכל אורכו מצטרפים נחלי צד‪ ,‬הן‬ ‫ממערב‪ ,‬מהרי מנשה והכרמל והן ממזרח מהרי נצרת‪ ,‬כאשר העיקריים שבהם הינם‪ :‬קיני‪ ,‬משמר העמק‪,‬‬ ‫השופט‪ ,‬הזורע‪ ,‬יגור‪ ,‬עדשים‪ ,‬ציפורי‪ ,‬גדורה ועוד‪...‬‬ ‫קטעי הנחל לאורכו הינם בעלי אופי שונה ומגוון‪ .‬באזורים שבמעלה ובמרכז עובר הנחל בלב איזור חקלאי‪.‬‬ ‫החל מאיזור התענכים ועד למורד מאגר כפר ברוך‪ ,‬באיזור ההיצרות של עמק יזרעאל‪ ,‬בצומת העמקים‬ ‫(ג'למי)‪ .‬בלב האיזור החקלאי ישנם קטעים בעלי ערכי מורשת‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬טבע ונוף יחודיים‪ .‬במורד הנחל‪,‬‬ ‫סבל הקישון לאורך עשרות שנים מזיהום כבד‪ ,‬הן תעשייתי והן סניטרי‪ ,‬שהביא לגויעתה של המערכת‬ ‫האקולוגית‪ ,‬ולהפיכת אפיק הנחל לתעלת שפכים שזרמה למפרץ חיפה‪ ,‬ופגעה גם בו‪ .‬מצבו של מורד הנחל‬ ‫לאורך שנים‪ ,‬וחוסר המעש למניעת הזיהום באיזור מפרץ חיפה‪ ,‬הניע את תהליך הקמת רשות נחל הקישון‪,‬‬ ‫שתפקידה המרכזי הוגדר ‪" -‬שיקום שימור ופיתוח נחל הקישון ויובלו ‪ -‬נחל גדורה"‪ .‬רשות נחל הקישון‬ ‫הוקמה בשנת ‪ 1994‬על פי החלטת ממשלה‪ ,‬מתוקף צו רשויות נחלים ומעיינות "רשות נחל הקישון ‪-‬‬ ‫התשנ"ה ‪."1994 -‬‬ ‫בין כל היעדים שהוגדרו‪ ,‬אחד היעדים הינו ‪ -‬שיקום הנחל והחזרת החיים למימיו וגדותיו‪ .‬לצורך שיקום‬ ‫הנחל ומימוש הפוטנציאל הגלום בו‪ ,‬יזמה רשות נחל קישון‪ ,‬תכנית אב‪ ,‬רב תחומית‪ ,‬כוללת וארוכת טווח‬ ‫המגדירה את מדיניות השיקום‪ ,‬השימור והפיתוח של נחל הקישון ונחל גדורה וכן את מרחבי השטחים‬ ‫וגדות הנחלים שלאורכם‪ ,‬כמו גם את האמצעים ליישום התכנית‪ .‬בתוכנית האב הוגדרו שימושי קרקע‬ ‫רצויים לאורך הנחל‪ ,‬והותווה תהליך שיקום המשולב בפיתוח בר קיימא‪ .‬התוכנית אושרה ביום‬ ‫‪ ,29.11.2111‬כהחלטת ממשלה ‪ -‬חמ‪ 2/‬החלטה מס' ‪.969‬‬ ‫לאור אישור תכנית האב הכוללת את פרק המים ובו תוכנית המים המוצעת לנחל (שלב א')‪ ,‬הוזמנה "תוכנית‬ ‫אספקת מים לנחל קישון" (שלב ב')‪ ,‬שהתבססה על לוח המים שהוגדר בהתאם לשלב א' בתוכנית ונערכה‬ ‫ע"י חברת פלגי מים – דצמבר ‪ .2118‬מטרת תוכנית המים הינה מימוש המלצות תוכנית האב‪ ,‬לכמויות‬ ‫המים אותן יש להוסיף לנחל‪ ,‬כדי לעמוד בדרישות האקולוגיות והנופיות‪ .‬התוכנית בחנה את מקורות המים‬ ‫האפשריים והמומלצים‪ ,‬וכן את משטר ההספקה הרצוי‪ .‬התוכנית מתרכזת בעיקרה‪ ,‬בקטע האיתן של נחל‬ ‫קישון ‪ -‬מאגם כפר ברוך במעלה ועד כניסת נחל ציפורי במורד הנחל – המהווה גבול השפעת כניסת מי הים‬ ‫לנחל‪ ,‬כתוצאה ממשטר הגיאות והשפל‪ .‬את תוכנית המים‪ ,‬ליווה צוות מנחה שכלל את נציגי רשות נחל‬ ‫קישון‪ ,‬רשות המים‪ ,‬רשות הניקוז קישון‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬גורמי אקדמיה‪,‬‬ ‫נציגי קק"ל וחברת "מקורות"‪.‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫מבחודש ינואר ‪ ,2111‬התקיים דיון בועדת השיפוט של רשות המים‪ ,‬שעסק בתוכנית המים לנחל קישון‪.‬‬ ‫בתכנית הוגדרו כלל מקורות המים ואיכותם שיוזרמו לאפיק הקישון‪ ,‬ביניהם קידוחים שחלקם מושבתים‪,‬‬ ‫קולחים משודרגים ומעיינות טבעיים שבחלקם מנוצלים לצורכי משק המים וישוחררו חזרה לטבע‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך כללה התוכנית מיתווה תכנון הנדסי ראשוני‪ ,‬להזרמת מקורות המים לעבר אפיק הקישון ואומדן‬ ‫השקעות חזוי‪.‬‬ ‫מקורות המים שנבחרו כשלב א' ביישום תוכנית המים הם‪:‬‬ ‫קידוח מגידו ‪ ,1‬קידוח מגידו ‪ ,2‬קידוח תענך ‪.4‬‬ ‫מעיינות קיני‪ ,‬מעיינות חרושת‪.‬‬ ‫כנגזרת ישירה מתוכנית האב וכפעולת המשך תכנונית‪ ,‬יזמה רשות נחל הקישון‪ ,‬בחינה הנדסית לבדיקת‬ ‫חלופות הנדסיות להזרמת קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬ומעיינות נחל הקיני לאפיק הקישון‪.‬‬ ‫מסמך ההנחיות לבחינת חלופות לתכנון כללי ‪( T.O.R -‬מרץ ‪ )2111‬מצורף כנספח מס' ‪ 1‬שלהלן‪.‬‬ ‫עבודת התכנון התנהלה במספר שלבים כמפורט‪:‬‬ ‫א‪ .‬איסוף הנתונים והתוכניות הרלוונטיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סיורי שטח ללימוד הנתונים והבעיות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גיבוש החלופות העקרוניות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫מפגשים עם גורמים ממסדיים שונים הקשורים לנושא (רשות המים‪ ,‬חברת "מקורות"‪ ,‬רשות הטבע‬ ‫והגנים‪ ,‬רשות ניקוז קישון וכו')‪.‬‬ ‫הצגת החלופות העקרוניות‪ ,‬וקיום דיון בצוות המנחה והמלווה (סיכום דיון מיום ‪.)27.7.11‬‬ ‫הכנת סקר נופי אקולוגי של נחל הקיני "נחל הקיני ערכי טבע ורגישות נופית" ‪ -‬ד"ר רחל עינב ‪ -‬אוגוסט ‪.)2111‬‬ ‫סיור עם חברת "מקורות" לבחינת רצף תוואי מערכות ההולכה הקיימות‪ ,‬הניתנות לשימוש‪ ,‬בעבור‬ ‫הזרמת מי קידוחי מגידו לקישון (סיכום סיור מיום ‪.)1.11.11‬‬ ‫שאיבת ניסיון בקידוחי מגידו ‪ 1‬למשך כ‪ 71 -‬שעות החל מ‪.21.7.12 -‬‬ ‫הכנת התוכנית ההנדסית לחלופה המומלצת כולל אומדני השקעות לאפשרויות השונות בשל תנאי אי‬ ‫הוודאות‪.‬‬ ‫כל העבודה מתחילתה לוותה בצמוד ע"י מר גיל גוטמן מהנדס הסביבה של רשות נחל הקישון‪ ,‬וכן ע"י צוות‬ ‫מנחה שכלל את נציגי רשות המים‪ ,‬רשות הטבע והגנים המשרד להגנה"ס ורשות הניקוז קישון‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫לחלופה המומלצת נבחנה מעטפת חלופות אפשריות לאור אי הוודאות כמפורטו להלן;‬ ‫ חלופה א' (השקעות מכסימליות) ‪ 5,815 -‬אלש"ח‪.‬‬‫ חלופה ב' (השקעות ביניים)‬‫‪ -‬חלופה ג' (השקעות מינימליות‬ ‫ ‪ 2,915‬אלש"ח‪.‬‬‫‪ 2,185 -‬אלש"ח‪.‬‬ ‫‪-5-‬‬ ‫‪ .2‬מקורות המים‬ ‫‪ 2.1‬כללי‬ ‫כאמור התוכנית שלהלן‪ ,‬בהתאם להנחיות התכנון‪ ,‬עוסקת אך ורק בקידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬ומעינות נחל הקיני‪.‬‬ ‫במסגרת תוכנית המים לנחל קישון (פלגי מים ‪ -‬דצמבר ‪ )2118‬נערכה סקירה מפורטת של כלל מקורות המים‬ ‫באגן הקישון‪ ,‬כאשר האקוויפרים השונים שבעוטף עמק יזרעאל נסקרו ע"י ד"ר חיים מיכלסון‪.‬‬ ‫קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬וכן קידוחי התענך‪ ,‬שייכים לאקוויפר חבורת יהודה (קינומן עליון ‪ -‬טורון)‪ ,‬שהינו‬ ‫אקויפר גירי דולומיטי‪ ,‬קרסטי‪ ,‬המשתרע בשולי עמק יזרעאל בחלקו הדרומי ‪ -‬אנטיקלינת אום אל פחם‪.‬‬ ‫כידוע גוף מים מלוחים (תמלחות) המוכר מאיזור גדעון ‪ -‬היוגב‪ ,‬גורם להמלחת קידוחי מגידו ותענך שחלקם‬ ‫הושבת‪ ,‬זאת כנראה בשל קשר הידראולי‪ ,‬שבין המים המתוקים המצויים בשולי העמק לבין גוף המים‬ ‫המלוחים‪ .‬כלומר קרוב לוודאי שקיים קשר בין השאיבה בקידוחים הנ"ל‪ ,‬המפלסים הדינמיים וההמלחה‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬קידוח מגידו ‪1‬‬ ‫להלן ריכוז נתונים בסיסיים של קידוח מגידו ‪ ,1‬שהינו בבעלות חברת "מקורות"‪.‬‬ ‫הקידוח מושבת‪ ,‬מאז שנות ה‪ 81 -‬של המאה הקודמת‪ ,‬עקב עליה במליחות‪ ,‬שעלתה למעל ‪ 1,111‬מגכ"ל‪.‬‬ ‫‬‫אקוויפר‬ ‫‬‫נ‪.‬צ‬ ‫‬‫רום טופוגרפי‬ ‫‬‫עומק קידוח‬ ‫‬‫ספיקה שעתית‬ ‫‬‫מליחות‬ ‫כמות חודשית מכסימלית ‪-‬‬ ‫קנומן עליון טורון‪.‬‬ ‫‪.217.71 / 721.8‬‬ ‫‪+121‬מ' (לערך)‪.‬‬ ‫‪ 229‬מ'‪.‬‬ ‫‪ 212‬מק"ש‪.‬‬ ‫כ‪ 1,211 -‬מגכ"ל‪.‬‬ ‫כ‪ 225,111 -‬מ"ק‪/‬חודש‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬קידוח מגידו ‪2‬‬ ‫להלן ריכוז נתונים בסיסיים של קידוח מגידו ‪ ,2‬שהינו בבעלות חברת "מקורות"‪.‬‬ ‫הקידוח פעיל‪ ,‬מספק מי שתיה למספר צרכנים‪ .‬בשנים ‪ 2112 - 2116‬היתה תפוקת הקידוח ‪151 - 251‬‬ ‫אלמ"ש‪ ,‬כיום ירדה התפוקה לכ‪ 2,111 -‬מ"ק‪/‬חודש בלבד‪ ,‬כאשר המליחות עומדת כיום על כ‪ 511 -‬מגכ"ל‪.‬‬ ‫‬‫אקוויפר‬ ‫‬‫נ‪.‬צ‬ ‫‬‫רום טופוגרפי‬ ‫‬‫עומק קידוח‬ ‫‬‫ספיקה שעתית‬ ‫‬‫מליחות‬ ‫כמות חודשית פוטנציאלית ‪-‬‬ ‫קנומן עליון טורון‪.‬‬ ‫‪.216.85 / 719.25‬‬ ‫‪+155‬מ' (לערך)‪.‬‬ ‫‪ 294‬מ'‪.‬‬ ‫‪ 226‬מק"ש‪.‬‬ ‫כ‪ 521 -‬מגכ"ל‪.‬‬ ‫כ‪ 241,111 -‬מ"ק‪/‬חודש‪.‬‬ ‫‪-6-‬‬ ‫מצ"ב שרטוט מס' ‪ ,1‬שבו נראה הקשר שבין תפוקת הקידוח משנת ‪ 1998‬ועד שנת ‪ 2111‬לבין רמת המליחות‪.‬‬ ‫ניתן לראות שעם התגברות השאיבה עלתה רמת המליחות מכ‪ 411 -‬מגכ"ל לכ‪ 521 -‬מגכ"ל והיא יציבה‬ ‫למרות הדעיכה בכמויות השאיבה‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬מעיינות נחל הקיני‬ ‫לאורך הנחל במעלה‪ ,‬מכביש מס' ‪ 66‬מערבה‪ ,‬לאורך של כ‪ 2.1 -‬ק"מ‪ ,‬מצויה סדרה של ‪ 4‬מעיינות שבמרכזה‬ ‫מעיינות הקיני‪ .‬בחלקו העליון של קטע הנחל הנדון‪ ,‬קיימת בריכה תפעולית‪ ,‬שממנה נשאבים המים‬ ‫ומנוצלים להשקיה ע"י קיבוץ מגידו‪ .‬כאמור במורד ה"אגם" נביעות נוספות‪ ,‬המזינות את הנחל החוצה את‬ ‫כביש מס' ‪ .66‬מכביש מס' ‪ 66‬מוסדר נחל הקיני ומשמש למעשה תעלת ניקוז ‪ -‬תעלה מס' ‪ ,12‬המתוחזקת ע"י‬ ‫רשות ניקוז הקישון‪ .‬גם מתעלה מס' ‪ 12‬קיימות נקודות תפיסה‪ ,‬בעיקר לניצול מי השטפונות הן של קיבוץ‬ ‫מגידו והן שלקיבוץ גבעת עוז‪.‬‬ ‫להלן ריכוז נתונים בסיסיים של מעיינות הקיני‬ ‫ ‪( 8241‬שירות הידרולוגי)‬‫מס' תחנה הידרומטרית‬ ‫ איאוקן‬‫אקוויפר‬ ‫ ‪216.91 /719.91‬‬‫נ‪.‬צ‬ ‫ ‪+152‬מ'‬‫רום טופוגרפי‬ ‫ ‪ 871,111‬מ"ק‪/‬שנה‬‫נפח שנתי ממוצע‬ ‫ ‪ 22,111‬מ"ק‪/‬חודש‬‫נפח חודשי קייצי (ממוצע)‬ ‫ספיקה שעתית קייצית (ממוצעת) ‪ 44 -‬מק"ש‬ ‫ ‪ 47‬מגכ"ל‬‫מליחות‬ ‫‪-7-‬‬ ‫‪ .2‬נחל הקיני‬ ‫‪ 2.1‬ערכי טבע ורגישות נופית‬ ‫בין משימות התכנון שהוגדרו במסמך ההנחיות (ראה נספח מס' ‪ ,)1‬נדרש לבצע סקירה אקולוגית‪ ,‬על סמך‬ ‫נתונים קיימים‪ ,‬לרבות מצאי הפאונה והפלורה בנחל קיני וסביבתו הקרובה‪ ,‬על פי מקטעיו השונים‪.‬‬ ‫הסקירה מרוכזת במסמך "נחל קיני ‪ -‬ערכי טבע ורגישות נופית‪ -‬סקר וחוות דעת לקראת הזרמת מי‬ ‫קידוחים מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬לנחל קישון" (ד"ר רחל עינב‪ -‬אוגוסט ‪ ,)2111‬המצ"ב בנספח מס' ‪ 2‬שלהלן‪.‬‬ ‫הסקירה הוצגה לצוות המנחה ביום ‪ 27.7.11‬וסוכם להפיצה בין חברי הצוות‪.‬‬ ‫עיקרי ממצאי הסקירה הינם‪:‬‬ ‫א‪ .‬מומלץ לאפשר רצף זרימה של המעיינות הטבעיים לפחות עד מעבר לכביש ‪ 66‬ותחילת תעלה מס' ‪.12‬‬ ‫ב‪ .‬לבריכה התפעולית ערך אקולוגי גבוה ורצוי להשאירה במתכונתה הקיימת‪ ,‬יתכן שבשילוב צנרת עוקפת‬ ‫או אפיק צדדי חפור (מגלש) לשמירת רציפות זרימה ושליטה מיטבית במשטר המפלסים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קיימים יתרונות אקולוגיים וסביבתיים של רציפות זרימה טבעית ‪ -‬מי מעיינות‪ ,‬גם בהמשך בתעלה מס' ‪.12‬‬ ‫‪ 2.2‬מקטע תעלה ‪12‬‬ ‫תעלה מס' ‪ 12‬מהווה המשך ישיר של נחל הקיני בתוככי עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫אורכה של התעלה כ‪ 6.1 -‬ק"מ‪ ,‬והיא משמשת כיום כתעלת ניקוז ומתוחזקת על ידי רשות הניקוז‪.‬‬ ‫בדיון שהתקיים ביום ‪ 27.7.2111‬בצוות המנחה הועלו הנושאים העיקריים ביחס לתעלה מס' ‪ ,12‬כמפורט‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬משטר האיבודים ‪ -‬חלחול והתאדות לאורך האפיק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדיניות משטר ניצול המים לאורך האפיק על ידי צרכנים קיימים‪ ,‬זרימת בסיס ושיטפונות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדיניות הסדרה‪ ,‬שיקום‪ ,‬תחזוקת התעלה והמשאבים הכספיים הכרוכים בכך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שמירה על משטר זרימה טבעי בלבד (מעינות ושטפונות)‪ ,‬לעומת שילוב מי קידוחים עם הזרימה הטבעית‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל נתבקשה רשות הניקוז להכין הערכת אומדנים לתחזוקת הנחל והצרכים הדרושים‪.‬‬ ‫בבחינה ראשונית שנערכה ע"י מר אורי רגב מהנדס הרשות הסתבר כי טווח האפשרויות משתרע בין ‪1.1‬‬ ‫מלש"ח לכ‪ 11.1 -‬מלש"ח‪ .‬כתוצאה מכך הכינה רשות הניקוז מסמך כללי‪" :‬הנחיות כלליות לשיקום נחל‬ ‫הקיני במקטע תעלה ‪( "12‬רן מולכו יועץ סביבתי ‪ .)11.11.2112‬המסמך הנ"ל מצורף בנספח מס' ‪ 2‬שלהלן‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬עיינות הקיני‬ ‫במסגרת הלימוד ואיסוף המידע שנעשה במהלך עבודת התכנון‪ ,‬וכן בדיונים השוטפים עם הצוות המנחה‪,‬‬ ‫הועלתה הערכה ע"י ד"ר אבנר קסלר‪ ,‬שהינו היועץ ההידרולוגי של רשות נחל קישון‪ ,‬שהתבססה גם על‬ ‫מספר סיורי שטח‪ ,‬האומרת כי קיימים פערים במידע ביחס לספיקות המדודות של כלל מעיינות נחל הקיני‪,‬‬ ‫ויתכן שנתוני השפיעה הטבעיים גדולים יותר מהרשום‪.‬‬ ‫לאור הנתונים הנ"ל סוכמו ביום ‪ ,27.8.2112‬בישיבת הצוות המנחה עיקרי הדברים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬נתוני שפיעת מעיינות הקיני לא יוכנסו בשלב זה למאזן המים הכולל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יש להמתין למידע שעשוי להתקבל מסקר מעיינות המתבצע עבור רט"ג באגן הקישון‪.‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫ג‪ .‬ריכוז מידע הידרולוגי של כלל מעיינות הקיני‪ ,‬יבוצע ע"י ד"ר אבנר קסלר‪ ,‬לבחינת ההיבט הכמותי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬גורל הבריכה התפעולית וממשק הנחל לאחר שחרור המעיינות לטבע‪ ,‬יבחן ע"י אקולוג מומחה בשיתוף‬ ‫רט"ג‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רשות הניקוז ורשות הנחל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חלוקת הזרימות החורפיות והעונתיות‪ ,‬אופן התפיסה‪ ,‬הפרטים ההנדסיים בתעלה מס' ‪ ,12‬יתבצעו‬ ‫בתיאום עם רט"ג‪ ,‬כולל פתרונות חלופיים לניצול מי המעיינות ע"י קיבוץ מגידו המתבססים על קולחי‬ ‫תשלובת הקישון בעונת הקיץ‪.‬‬ ‫סיכום מפורט לעיקרי הדברים הנ"ל נמצאים ב‪" -‬בחינת צרכים לתכנון עיינות קיני במסגרת תוכנית המים‬ ‫לקישון" ‪ -‬סיכום דיון מיום ‪ ,27.8.2111‬מצורף בנספח מס' ‪ 4‬להלן‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬סיכום והמלצות‬ ‫נחל קיני הינו פנינת טבע שניתן לשקמה וליצור בנחל רצף זרימה‪ ,‬מאזורי שפיעת המעיינות ועד לאפיק‬ ‫הקישון‪ ,‬הן במקטע המעלה ‪ -‬עד כביש ‪ ,66‬והן במורד במקטע תעלה ‪.12‬‬ ‫לצורך גיבוש מדיניות השיקום‪ ,‬יש להשלים פערי ידע במספר פרמטרים;‬ ‫א‪ .‬שפיעת המעיינות הכוללת‪ ,‬שנתית ועונתית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬משטר האיבודים‪ ,‬בעיקר בנוגע ל"בליעת מים" במקטעי הנחל השונים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בחינת הקשר ההידרולוגי הן בהיבט הכמותי והן בהיבט האיכותי שבין שפיעת המעיינות לבין קידוחי‬ ‫מגידו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫כמות המים השנתית והעונתית שתגיע לאפיק הקישון‪.‬‬ ‫מדיניות ניצול משאבי המים לחקלאות – חורפית וקייצית‪.‬‬ ‫מתן מענה בהצעת פתרונות חליפיים לניצול הקיים‪ ,‬באמצעות תשלובת הקישון‪.‬‬ ‫גיבוש מדיניות שיקום של נחל הקיני במקטע תעלה ‪.12‬‬ ‫עד להשלמת כל המטלות שלעיל‪ ,‬מי נחל הקיני לא ילקחו בחישוב מאזן המים (הכמותי) עבור הקישון‪ ,‬ומי‬ ‫המעיינות יוזרמו באופן חופשי לטבע באמצעות הפסקת התפיסות הקיימות כפי שסוכם ביום ‪.27.8.11‬‬ ‫‪ .2‬קידוח מגידו ‪ - 1‬שאיבת נסיון‬ ‫קידוח מגידו ‪ - 1‬כפי שנאמר – מושבת מזה כ‪ 25 -‬שנה‪ ,‬בשל העליה במליחות שהגיעה לכ‪ 1,211 -‬מגכ"ל‪.‬‬ ‫לאורך שנות השבתתו נגנבו‪ ,‬נשדדו‪,‬ופורקו מהקידוח חיבור החשמל‪ ,‬הטרנספורמטור‪ ,‬לוחות החשמל‬ ‫ואביזרים נוספים‪.‬‬ ‫כדי לדעת את מצבו של הקידוח הן בפן ההידרולוגי (ספיקה ואיכות) והן בפן הטכני (משאבה‪ ,‬מנוע‪ ,‬צנרת‬ ‫ניקוז וכדומה) נערכה בקידוח שאיבת נסיון למשך זמן של כ‪ 71 -‬שעות‪ ,‬שמועד תחילתה היה ביום‬ ‫‪.21.7.2112‬‬ ‫שאיבת הנסיון בוצעה ע"י חברת "מקורות" באמצעות ד‪.‬ג שהוצב בחצר הקידוח‪.‬‬ ‫לשאיבת הנסיון בקידוח מגידו ‪ ,1‬אמורות היו להיות ‪ 2‬מטרות עיקריות;‬ ‫‪-9-‬‬ ‫א‪ .‬בחינה טכנית של הקידוח וציודו וקבלת נתונים הידרולוגיים ראשוניים (ספיקה‪ ,‬איכות) באמצעות‬ ‫שאיבה לפרק זמן קצר‪ ,‬לטווח המיידי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחינה הידרולוגית לטווח הארוך‪ ,‬ניתוח הנתונים הן בהיבט הכמותי השנתי והן בהיבט האיכותי‪ ,‬תוך‬ ‫בחינת השפעתה על מקורות המים הסמוכים‪ .‬בחינה זו מחייבת שאיבה לפרק זמן ארוך של מספר‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בחינת אובדני המים ‪" -‬בליעה" בחלופות ההזרמה בתעלות‪.‬‬ ‫מכיוון ששאיבת הנסיון הנוכחית היתה לפרק זמן קצר‪ ,‬הושגה למעשה רק המטרה הראשונה וגם היא‬ ‫באופן חלקי‪.‬‬ ‫הבחינה ההידרולוגית בשאיבה ארוכת טווח בוודאי שלא הושגה‪ ,‬ובחינת אובדני המים אף היא לא הושגה‪,‬‬ ‫זאת מאחר ומי הקידוח בשאיבת הנסיון הנוכחית זרמו לאורך כ‪ 511 -‬מ'‪ ,‬בזרימה שהלכה ודעכה עד‬ ‫שנעלמה כליל‪ .‬מבחינת סדר העדיפויות‪ ,‬המטרה שבסעיף א' הינה החשובה ביותר והינה בעלת העדיפות‬ ‫הראשונה‪ ,‬כאשר שתי המטרות הנוספות הינן נגזרת של המטרה הראשונה‪ .‬ולהן השפעה על בחירת החלופה‬ ‫המועדפת‪ .‬במידה ותיבחר חלופת ההזרמה של קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬בצנרת‪ ,‬הרי שהמטרה המוגדרת בסעיף‬ ‫ג' לא תהיה רלוונטית כלל ולא יהיה צורך לבצעה‪.‬‬ ‫להלן תוצאות שאיבת הנסיון‪ ,‬כפי שהתקבלו מחברת "מקורות"‪ ,‬שהחלה כאמור ב‪.21.7.2112 -‬‬ ‫מפלס סטטי ‪ -‬עומק מפני קרקע ‪( 126.8‬כלומר רום טופוגרפי ‪ -6.8‬מ' לערך)‪.‬‬ ‫מפלס דינמי ‪ -‬עומק מפני קרקע ‪( 124.1‬כלומר רום טופוגרפי ‪ -14‬מ' לערך)‪.‬‬ ‫נפילה דינמית ‪ 7.2 -‬מ'‪.‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫קיים נתון של מפלס דינמי מיום ‪ 21.11.1981‬על עומק מפני קרקע שהיה ‪( 127.2‬כלומר רום טופוגרפי ‪ -7.2‬מ'‬ ‫לערך)‪.‬‬ ‫מפלס דינמי ‪ -‬גבוה יותר בכ‪ 6.7 -‬מ'‪.‬‬ ‫נתוני משאבה‪:‬‬ ‫ספיקה ‪ 222 -‬מק"ש‬ ‫גובה הרמה ‪ 179.8 -‬מ'‬ ‫יעילות משאבה ‪69.2% -‬‬ ‫תצרוכת חשמל ‪ 822 -‬וט‪/‬שעה למ"ק‬ ‫במהלך שאיבת נסיון נלקחו דגימות מים ע"י אלון בן מאיר מרשות נחל הקישון‪ ,‬כאשר התוצאות מפורטות‬ ‫בטבלה מס' ‪ 1‬שלהלן‪.‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫טבלה מס' ‪( - 1‬נתוני איכות המים)‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫‪ .5‬מאזן המים‬ ‫במסגרת תוכנית המם לקישון‪ ,‬שנערכה ע"י "פלגי מים" והוגשה לועדת השיפוט ברשות המים (ינואר ‪,)2111‬‬ ‫נערך מאזן המים שלהלן;‬ ‫טבלה מס' ‪ - 2‬מאזן מים לפי תכנית המים לקישון ("פלגי מים")‪.‬‬ ‫תקופה‬ ‫סתיו‬ ‫(אוקטובר – נובמבר)‬ ‫חורף‬ ‫(דצמבר – מרס)‬ ‫אביב‬ ‫(אפריל –מאי)‬ ‫קיץ‬ ‫(יוני – ספטמבר)‬ ‫ספיקה‬ ‫נדרשת‬ ‫(מק"ש)‬ ‫כמות‬ ‫חודשית‬ ‫ממוצעת‬ ‫קיימת‬ ‫(מ"ק לחודש)‬ ‫ספיקת בסיס‬ ‫ממוצעת‬ ‫קיימת‬ ‫(מק"ש)‬ ‫תוספת‬ ‫ספיקה‬ ‫נדרשת‬ ‫ממוצעת‬ ‫(מק"ש)‬ ‫נפח‬ ‫שנתי‬ ‫להשלמה‬ ‫(מלמ"ק)‬ ‫‪1,111‬‬ ‫‪292,111‬‬ ‫‪545‬‬ ‫‪455‬‬ ‫‪1.65‬‬ ‫‪2,111‬‬ ‫‪11,877,111‬‬ ‫‪16,495‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2,511‬‬ ‫‪1,661,111‬‬ ‫‪2,215‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪1.28‬‬ ‫‪1,511‬‬ ‫‪212,111‬‬ ‫‪425‬‬ ‫‪1,165‬‬ ‫‪2.17‬‬ ‫מאזן המים הנדון אושר ע"י הועדה שהנחתה את התוכנית‪.‬‬ ‫בהתאם ללוח המים הנדון ולהחלטת הועדה המנחה‪ ,‬ממצאי המאזן הינם‪:‬‬ ‫א‪ .‬תוספת כמות המים השנתית הנדרשת מעבר לזרימות הטבעיות בקישון‪ ,‬הינן כ‪ 4.1 -‬מלמ"ש‬ ‫בתוספת של כ‪ 11% -‬להשלמת איבודים לאורך התוואי‪ ,‬כלומר כ‪ 4.4 -‬מלמ"ש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תוספת הספיקה המכסימלית הנדרשת בחודשי הקיץ הינה כ‪ 1,111 -‬מק"ש‪.‬‬ ‫בהתאם לנתונים של קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬תפוקת הקידוחים ומליחותם הינה‪:‬‬ ‫קידוח מגידו ‪1:‬‬ ‫קידוח מגידו ‪2:‬‬ ‫‪ 212‬מק"ש‪ ,‬שהם כ‪ 225,222 -‬מ"ק‪/‬חודש‪ ,‬במליחות של כ‪ 222 -‬מגכ"ל‬ ‫‪ 223‬מק"ש‪ ,‬שהם כ‪ 222,222 -‬מ"ק‪/‬חודש‪ ,‬במליחות של כ‪ 1,222 -‬מגכ"ל‬ ‫סה"כ‪:‬‬ ‫‪ 326‬מק"ש‪ ,‬שהם כ‪ 235,222 -‬מ"ק‪/‬חודש‪ ,‬במליחות של כ‪ 032 -‬מגכ"ל‬ ‫לפיכך מאזן המים העונתי לאחר שילובם של קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ ,2 -‬ללא מעיינות הקייני יהיה‪:‬‬ ‫סתיו (אוקטובר ‪ -‬נובמבר) ‪-‬‬ ‫‬‫חורף (דצמבר ‪ -‬מרץ)‬ ‫‬‫אביב (אפריל ‪ -‬מאי)‬ ‫‬‫קיץ (יוני ‪ -‬ספטמבר)‬ ‫הספקה של כל הכמויות הנדרשות‪.‬‬ ‫לא נדרשות תוספות‪.‬‬ ‫הספקה של כל הכמויות הנדרשות‪.‬‬ ‫עדיין נדרשת תוספת של כ‪ 421 -‬מק"ש שהינה כמות שנתית של כ‪1.25 -‬‬ ‫מלמ"ש הכוללת גם את התוספת הנדרשת של כ‪ 11% -‬בגין האיבודים‪.‬‬ ‫‪- 12 -‬‬ ‫לסיכום‪ :‬התפוקה השנתית של קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬תהיה‪:‬‬ ‫ ‪ 1.65‬מלמ"ש‬‫סתיו (אוקטובר – נובמבר)‬ ‫מלמ"ש‬ ‫ ‪1‬‬‫חורף (דצמבר – מרץ)‬ ‫ ‪ 1.28‬מלמ"ש‬‫אביב (אפריל – מאי)‬ ‫ ‪ 1.87‬מלמ"ש‬‫קיץ (יוני – ספטמבר)‬ ‫‪-------------------‬‬‫‪-------------------------‬‬‫ ‪ 2.62‬מלמ"ש‬‫סה"כ‬ ‫‪ .3‬איתור החלופות למערכות הולכת מי הקידוחים לנחל הקישון‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬כללי‬ ‫עבודת התכנון בפרויקט‪ ,‬התקדמה במספר שלבים שכללו את עיקרי הדברים שלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬איסוף החומר הקיים בהתבסס על תוכניות קיימות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איסוף מידע מגורמים שונים שעסקו בנושא‪ ,‬שכללו שיחות ומפגשים עם רשות המים‪ ,‬רשות שמורות‬ ‫הטבע‪ ,‬רשות הניקוז ועוד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סיורי שטח פרטניים ל"הכרת הבעיות"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סיור שטח עם חברת "מקורות" ביום ‪ ,1.11.11‬לבחינת רצף תוואי מערכות הולכה קיימות‪ ,‬הניתנות‬ ‫לשימוש לצורך הזרמת מי הקידוחים לקישון‪.‬‬ ‫לאחר מיצוי כל הרכיבים שלעיל‪ ,‬נוצרה "בשלות" לביצוע הערכת חלופות איכותית – תוך התייחסות לכלל‬ ‫היתרונות והחסרונות‪ ,‬שתהווה בסיס לבחירת החלופה המועדפת‪ ,‬ולהכנת אומדן השקעות בגינה‪.‬‬ ‫ביום ‪ 24.11.2111‬הופץ מסמך "הולכת קידוחי מגידו ‪ -‬סקירת והערכת חלופות איכותית" שעיקריו מפורטים‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫‪ 3.2‬הגדרת החלופות‬ ‫מבחינה הידרולוגית בהיבט האגני‪ ,‬ניתן לחלק את הפרויקט ל‪ 2 -‬חלקים‪.‬‬ ‫א‪ .‬אגן מעלה נחל הקיני שממערב לכביש ‪ - 66‬אגן מקורות המים (קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬ועיינות הקיני)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אגן נחל הקישון שממזרח לכביש ‪.66‬‬ ‫המכנה המשותף לכל החלופות הינו שכל הפעילויות שתבוצענה באגן מעלה נחל הקיני ‪ -‬אגן מקורות המים‪,‬‬ ‫הן זהות‪( .‬ראה פירוט להלן)‪.‬‬ ‫לעומת זאת השונות שבין החלופות‪ ,‬מתמקדת באגן נחל הקישון וניתן לחלקה מבחינה הנדסית ל‪ 2-‬חלקים;‬ ‫א‪ .‬הולכת מקורות המים בתעלות ניקוז‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כנ"ל אולם בצנרת‪.‬‬ ‫‪- 13 -‬‬ ‫תחילתה של המערכת המתוכננת הינו במקורות המים הווה אומר קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ ,2 -‬כאשר עיינות הקיני‬ ‫בשלב זה‪ ,‬ללא התייחסות‪.‬‬ ‫קצה המערכת בהתאם ל"תוכנית המים לנחל הקישון (פלגי מים ‪ -‬ינואר ‪ ")2111‬מוגדר באפיק הקישון‬ ‫בנקודת המפגש בין תעלה ‪ 12‬לאפיק הקישון‪.‬‬ ‫קצה המערכת בחלופות שיוגדרו להלן הינו שונה‪ ,‬והוא מוגדר במורד מאגר כפר ברוך‪ ,‬או ליתר דיוק במורד‬ ‫המגלש של מאגר הגיא‪ ,‬שכיום אינו קיים ובמקומו נבנה מאגר צד‪.‬‬ ‫ההתייחסות לגבי היתרונות והחסרונות של נקודת הקצה תודגש בהמשך‪ ,‬אולם בשלב זה‪ ,‬כדי ליצור מישור‬ ‫יחוס אחיד לכל החלופות‪ ,‬נקודת הקצה הינה כאמור מורד מגלש מאגר כפר ברוך‪.‬‬ ‫להלן תיאור בסיסי וסכימתי של מכלול הפעילויות‪ ,‬הן במעלה‪ ,‬באגן נחל הקיני אגן מקורות המים‪ ,‬והן‬ ‫במורד בהתאם להגדרת החלופות‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬תיאור עקרוני של החלופות‬ ‫אגן נחל הקיני ‪ -‬אגן מקורות המים‬ ‫כאמור באגן זה הפתרון ההנדסי הינו אחיד ומשותף לכל החלופות והוא כולל את הרכיבים שלהלן;‬ ‫א‪ .‬שיקום קידוח מגידו ‪ ,1‬בהתאם לתוצאות שאיבת הנסיון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסדרת צנרת הניקוז‪ ,‬מקידוח מגידו ‪ 1‬ועד כביש ‪.66‬‬ ‫ג‪ .‬התאמת המשאבה בקידוח מגידו ‪ 2‬למשטר ההזרמה החדש לקישון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ביצוע קו מקביל לקו קיים בקוטר "‪ ,8‬באורך כ‪ 1.9 -‬ק"מ‪ ,‬בין בריכת מגידו לבין קידוח מגידו ‪ ,2‬כדי‬ ‫לתת מענה לצרכני מי שתיה קיימים‪ ,‬ולשלב את קידוח מגידו ‪ 2‬במערכת ההזרמה לקישון‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שחרור עיינות הקיני לזרימה חופשית בנחל‪ ,‬בחינת משטר האיבודים במהלך הזרימה‪ ,‬על סמך עבודות‬ ‫שנעשו בעבר ע"י תה"ל‪ ,‬תוך מתן מענה לצרכים ולשימושי המים של קיבוץ מגידו‪.‬‬ ‫אגן הקישון‬ ‫להלן הגדרת ותיאור החלופות השונות ‪.‬‬ ‫חלופה א' ‪ -‬חלופת ה"אפס" (החלופה המקורית)‬ ‫חלופה זו הינה החלופה שהוצגה בתוכנית המים לנחל הקישון (פלגי מים ‪ -‬דצמבר ‪.)2118‬‬ ‫עיקריה של החלופה הם‪ :‬הזרמת מי קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ ,2 -‬בצנרת קיימת‪ ,‬עד כמה שניתן‪ ,‬תוך השלמת החסר‬ ‫בצנרת חדשה‪ ,‬עד לראש תעלה ‪ 12‬בסמוך לכביש ‪ ,66‬ובהמשך צנרת חדשה‪ ,‬עד למפגש תעלה ‪ 12‬עם אפיק‬ ‫נחל הקישון‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬קצה המערכת המוצע‪ ,‬במסגרת בדיקת החלופות הנוכחית‪ ,‬הינו מורד מגלש מאגר כפר ברוך‪ ,‬מכאן‬ ‫שיהיה צורך בקטע צנרת נוסף באורך של כ‪ 6.2 -‬ק"מ מקצה תעלה ‪ 12‬ועד למורד המגלש‪.‬‬ ‫סך כל הצנרת מכביש ‪ ,66‬בקוטר "‪ 16‬ובאורך של כ‪ 12.2 -‬ק"מ‪.‬‬ ‫‪- 14 -‬‬ ‫חלופה ב' ‪ -‬חלופת הזרמה בתעלה ‪12‬‬ ‫בחלופה זו בשונה מחלופה א'‪ ,‬ההזרמה מראש תעלה ‪ 12‬ועד למפגשה עם אפיק הקישון תהיה בתעלה ולא‬ ‫בצנרת‪ .‬קצה המערכת בחלופה זו הינו מפגש תעלה ‪ 12‬עם הקישון‪( .‬מעלה מאגר כפר ברוך)‪ .‬לחילופין‪,‬‬ ‫בהתאם להגדרת הקצה החדשה‪ ,‬באמצעות תחנת שאיבה וצנרת נוספת‪ ,‬להזרים את המים למורד מגלש‬ ‫מאגר כפר ברוך‪.‬‬ ‫חלופה ג' ‪ -‬חלופת הזרמה בתעלות ‪ 9‬או ‪12‬‬ ‫בחלופה זו יוזרמו מי קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬לכיוון צפון מערב באמצעות צנרת קיימת‪ ,‬שתוסב לטובת ההזרמה‬ ‫לקישון‪ ,‬לעבר תעלת הניקוז ‪ 9‬או ‪ ,11‬בהתאם לאפשרויות וההסכמות הנדרשות‪"( ,‬מקורות"‪ ,‬מע"צ‪ ,‬רשות‬ ‫העתיקות‪ ,‬משרד הבריאות וכו') לעבר אפיק הקישון למורד מגלש מאגר כפר ברוך‪.‬‬ ‫חלופה ד' ‪ -‬חלופת ההזרמה בצנרת קיימת או‪/‬ו חדשה למורד מגלש כפר ברוך‬ ‫חלופה זו מושתתת בעיקרה על הזרמת מי קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬בצנרת הקיימת ו‪/‬או חדשה עד למורד מגלש‬ ‫מאגר כפר ברוך‪ .‬למעשה בפועל‪ ,‬קיימת צנרת כזו בשטח‪,‬ברצף‪ ,‬מקידוח מגידו ‪ 1‬ועד לנקודת הקצה‪ ,‬שניתן‬ ‫להסב אותה להזרמת הקידוחים לקישון‪ ,‬למעט ‪ 2‬מעברי כביש ואולי קטע צנרת קצר שיהיה צורך לחדשו‪,‬‬ ‫(לפי הערכה ראשונית כ‪ 511 -‬מ') פעולת שינוי הצנרת מחייבת החלטות בדרגים מנהלתיים‪ ,‬בין ממסדיים של‬ ‫הנוגעים הרלוונטיים‪ ,‬בעיקר מול חברת "מקורות"‪ ,‬מע"צ‪ ,‬משרד הבריאות ורשות העתיקות‪.‬‬ ‫להלן מפה כללית קנ"מ ‪ ,1:52,222‬של ארבע החלופות השונות‪.‬‬ ‫‪- 15 -‬‬ - 16 - ‫‪ .0‬בחינת החלופות בהיבטים השונים‬ ‫לכל אחת מהחלופות יתרונות וחסרונות‪ ,‬אולם בשל חלוקתן לשתי קבוצות על בסיס מערכות ההולכה‪ ,‬צנרת‬ ‫לעומת תעלות ייסקרו היתרונות והחסרונות לשתי המערכות תחילה‪ ,‬כאשר היתרונות של האחת הן‬ ‫החסרונות של השניה‪.‬‬ ‫היתרון העיקרי להזרמת מי הקידוחים בצנרת לעומת הזרמה בתעלות‪ ,‬הינו אי התלות וההפרדה שבין‬ ‫מערכות ההזרמה לקישון לבין מערכות הניקוז החקלאי‪.‬‬ ‫הזרמה תמידית בתעלות הניקוז‪ ,‬עשויה ליצור בעיות ניקוזיות הן במשטר ההזרמה והן בתחזוקת התעלות‬ ‫ומערכות הניקוז התת קרקעיות הקיימות בשטחים החקלאיים שלאורך התעלות‪ ,‬כאשר התעלה מהווה את‬ ‫בסיס הניקוז‪.‬‬ ‫חסרון נוסף‪ ,‬נובע מרמת המליחות של קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬שהינה בסביבות ‪ 711 - 811‬מגכ"ל ועשויה אולי‬ ‫לעלות ולהשפיע על הקרקעות החקלאיות שלאורך התעלות‪.‬‬ ‫בנוסף לכך בהזרמה בתעלות צפוי אובדן מים בדרך‪ ,‬הן מחילחול והן מהיתאדות (אופוטרנספירציה)‬ ‫ולפעמים גם מלקיחת מים לניצול ע"י החקלאים‪.‬‬ ‫היתרון העיקרי של ההזרמה בתעלות לעומת ההזרמה בצנרת הינו בהשקעות המינימליות שתדרשנה‪ ,‬מאחר‬ ‫והתעלות קיימות‪ ,‬לעומת ביצוע מערך צנרת חדש‪.‬‬ ‫להלן פירוט היתרונות והחסרונות של כל חלופה בנפרד‪.‬‬ ‫חלופה א' ‪ -‬חלופת ה"אפס"‬ ‫א‪ .‬מערכת צנרת חדשה לאורך תעלה ‪ ,12‬הכרוכה בהשקעות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוספת קטע צנרת ותחנת שאיבה (תוספת השקעות) מקצה תעלה ‪ 12‬ועד למורד מגלש מאגר כפר ברוך‬ ‫(לאורך הקישון)‪ .‬כדי שלא לפגוע במשטר השאיבות‪ ,‬לניצול מי הקישון במאגר כפר ברוך ‪ -‬מאגר הצד‪,‬‬ ‫שינוי הנובע מהגדרת קצה המערכת‪ :‬מורד מגלש מאגר כפר ברוך‪.‬‬ ‫חלופה ב' ‪ -‬חלופת הזרמה בתעלה ‪12‬‬ ‫א‪ .‬היווצרות תמהיל זרימה‪ ,‬בין עיינות נחל הקיני הטבעיים‪ ,‬לבין מי הקידוחים‪ ,‬שעשויות להיות לו‬ ‫השפעות בהיבטים האקולוגיים‪ ,‬בשל מליחות מי הקידוחים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סגירת האפשרות לשיקום נחל הקיני הטבעי עד לאפיק הקישון‪ ,‬כאשר הכוונה הינה למים טבעיים‬ ‫באפיק הנחל ללא מי קידוחים מליחים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קביעת משטר תפעולי מבוקר לא "חופשי"‪ ,‬כדי שלא לפגוע במשתמשי מי תעלה ‪ 12‬במורד‪ ,‬קיבוץ מגידו ומושב‬ ‫היוגב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כמו סעיף ב' בחלופה א'‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬שיקום נחל הקיני‪ ,‬מחייב תוכנית שיקום כוללת (לא במסגרת עבודה זו)‪ .‬רשות ניקוז קישון התבקשה‬ ‫לספק אומדנים לפעילות זו אולם הסתפקה במתן מתווה כולל‪ .‬במהלך הדיונים יהיה צורך לשקול האם יש‬ ‫להמליץ לקדם את תוכנית השיקום של נחל הקיני כמסגרת משלימה לתוכנית הקישון‪.‬‬ ‫‪- 17 -‬‬ ‫חלופה ג' ‪ -‬חלופת הזרמה בתעלות ‪ 9‬או ‪12‬‬ ‫א‪ .‬כל היתרונות והחסרונות שנסקרו לעיל בחלופת ההזרמה בתעלות‪.‬‬ ‫חלופה ד' ‪ -‬חלופת ההזרמה בצנרת קיימת ו'או חדשה למורד כפר ברוך‬ ‫א‪ .‬כל היתרונות שנסקרו לעיל בחלופת ההזרמה בצנרת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחלופה זו קיים רצף תוואי במערכות ההולכה מקידוחי מגידו ‪ 1‬ועד למורד מגלש מאגר כפר ברוך כלומר‬ ‫החסרון של השקעות בצנרת אינו קיים‪ ,‬וההשקעות הכרוכות במימוש חלופה זו הן קטנות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬החסרון היחיד שמסתמן בחלופה זו הינו ההליך הבירוקרטי ליישומה‪ .‬אולם חסרון זה מתגמד לעומת‬ ‫היתרונות שבחלופה זו‪.‬‬ ‫‪ .6‬בחירת החלופה המומלצת‬ ‫בהמשך לסקירת החלופות שנערכה לעיל‪ ,‬כולל נתוח היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן‪ ,‬על פניו יש‬ ‫יתרון מובהק ‪ -‬לחלופה ד'‪ .‬היתרון בולט בכל ההיבטים לעומת החלופות האחרות‪ ,‬זאת עוד ללא רכיב אומדן‬ ‫ההשקעות ההשוואתי בין החלופות‪.‬‬ ‫יתרונה של חלופה ד'‪ ,‬גובר ומתחזק‪ ,‬כאשר "קצה המערכת" מוסט למורד מגלש כפר ברוך‪ ,‬כאשר הרציונאל‬ ‫שבגינו קיימת ההעדפה להסטה הינו‪:‬‬ ‫א‪ .‬שמירה על ממשק המים ותפעול מערכת אגם כפר ברוך כפי שהיא מתבצעת כיום ע"י חברת "מקורות"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שמירה על ספיקת הנחל הדרושה בהתאם לתוכנת המים לנחל הקישון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שמירה על זכויות הצרכנים במורד הנחל כפי שנקבע בתוכנית המים לנחל (משאבים מתחדשים)‪ .‬אשר‬ ‫להם ספיקת תכן קשיחה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬להלן היתרונות של חלופה ד'‪:‬‬ ‫א‪ .‬הזרמת מי קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬בצנרת ולא בתעלות‪ ,‬בשל תפקודן של התעלות במערכת הניקוז של עמק‬ ‫יזרעאל ובעיות תחזוקה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מניעת אובדני מים שיוזרמו למורד הקישון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שמירת האפשרות לשיקום מורד נחל הקיני – תעלה ‪.12‬‬ ‫ד‪ .‬רציפות תוואי קיים של צנרת‪ ,‬מקידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬שניתן להשמישה להזרמת מי הקידוחים לקישון‪,‬‬ ‫בשל קיומה של צנרת חדשה מקבילה לשימושים האחרים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬על אף הסבירות הקיימת‪ ,‬שקטעים מסויימים לאורך התוואי‪ ,‬יהיה צורך להחליף‪ ,‬הרי ההשקעות‬ ‫שיתחייבו מכך הינן קטנות בהשוואה לחלופות האחרות‪ ,‬ובעיקר התגברות על ההליכים הסטטוטוריים‬ ‫בירוקרטיים הנובעים מצורך בתוואי חדש‪ ,‬באיזור שהוא רגיש ביותר בהיבטים השונים (ארכיאולוגיים‪,‬‬ ‫מע"צ חציית כבישים‪ ,‬משרד הבריאות ואחרים)‪.‬‬ ‫לאור הנ"ל מומלץ להתמקד בחלופה ד'‪ ,‬תוך מאמץ ממוקד‪ ,‬בעיקר בכיוונים של ההליכים הבירוקרטיים‬ ‫הכרוכים בחלופה זו‪.‬‬ ‫‪- 18 -‬‬ ‫ביום ‪ 18.6.12‬התכנס הצוות המנחה‪ ,‬ובו הוצגו החלופות השונות על יתרונותיהם וחסרונותיהם‪ ,‬כפי שנסקרו‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫סיכום הישיבה הנ"ל מצ"ב בנספח מס' ‪ 5‬שלהלן‪ ,‬כאשר עיקרי הסיכום הינם‪:‬‬ ‫א‪ .‬נקודת ה"קצה" המוסכמת עבור הזרמת קידוחי מגידו הינה מורד מגלש מאגר כפר ברוך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חלופה ד' ‪ -‬הינה החלופה המקובלת והנבחרת להמשך התכנון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עיינות הקיני יוזרמו בהזרמה ישירה להמשך נחל הקיני (תעלה ‪ )12‬ומשם לקישון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תוצאה מסיכום זה תגזרנה הפעילויות השונות להמשך התכנון (שאיבת ניסיון‪ ,‬בחינת תוואי הצנרת‬ ‫הקיימת וכו')‪.‬‬ ‫להלן תיאור הנדסי כולל של חלופה ד' על רכיביה בשונים; (ראה מפה כללית פרק ‪ 7‬לעיל)‪.‬‬ ‫א‪ .‬אגן נחל קיני (אגן מקורות המים)‬ ‫‪ .1‬קידוח מגידו ‪ - 1‬שיקום‬ ‫שאיבת הנסיון שבוצעה (ראה פרק ‪ 4‬לעיל) סיפקה תשובות חלקיות‪ .‬מעל לכל ספק‪ ,‬יש צורך לשקם את‬ ‫מערכת החשמל‪ ,‬הצנרת וההנדסה האזרחית כולל צנרת הניקוז‪.‬‬ ‫לגבי ציוד השאיבה (משאבה ומנוע) יהיה צורך לבדוק באם הציוד הקיים מתאים למשטר השאיבה הנדרש‬ ‫לאפיק הקישון‪ ,‬שהינו משטר לחצים נמוך ממשטר הלחצים שהיה‪ ,‬הן לגבי עקום המשאבה והן לגבי‬ ‫היעילות‪.‬‬ ‫‪ .2‬קידוח מגידו ‪ - 2‬התאמת ציוד ואביזרים‬ ‫לאור משטר השאיבה החדש יש להתאים את הציוד תוך ביצוע ניתוקים מתאימים מהמערכת הקיימת‪.‬‬ ‫‪ .2‬קו מחבר קידוח מגידו ‪ 2‬למערכת מי השתיה‬ ‫כדי שניתן יהיה ליעד את הקו הקיים "‪ 14‬להזרמת מי קידוח מגידו ‪ 2‬לקישון‪ ,‬בספיקה המתאימה כ‪241 -‬‬ ‫מק"ש‪ ,‬יש צורך בקו חדש שיחבר את מערכת מי השתיה האיזורית לצרכני קידוח מגידו ‪.2‬‬ ‫הקו המקביל לקו בקוטר "‪ 14‬הקיים‪ ,‬יהיה בקוטר "‪ 8‬ובאורך של כ‪1.9 -‬ק"מ‪ ,‬והוא יחובר לבריכת מגידו‬ ‫הקיימת בנפח ‪ 2,751‬מ"ק ברום ‪+152‬מ'‪ ,‬זאת לאחר ניתוקו של הקו הקיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אגן הקישון‬ ‫‪ .1‬קו מחבר קידוח מגידו ‪ - 1‬צומת היוגב‬ ‫כאמור חלופה ד' שהינה החלופה הנבחרת והמומלצת‪ ,‬מושתתת בעיקרה על רצף צנרת בין קידוחי מגידו‬ ‫לקישון‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קימת סבירות שיתכן וחלק מהמערכת הנ"ל קרסה בשל השבתתה לאורך מספר שנים‪.‬‬ ‫אחד הקטעים הנ"ל‪ ,‬הינו קטע הצנרת הקיימת בקוטר "‪ ,14‬בין קידוח מגידו ‪ 1‬לצומת היוגב‪ .‬לאור הנ"ל‬ ‫יהיה צורך לבדוק את מצבו של הקו‪ ,‬ובהתאם לקבל החלטה להחליפו בצינור בקוטר "‪ 16‬באורך כ‪ 1.5 -‬ק"מ‬ ‫לאורך כביש ‪.66‬‬ ‫‪- 19 -‬‬ ‫יש לציין כי האיזור שבין קידוחי מגידו וצומת היוגב‪ ,‬עשיר באתרים ארכיאולוגיים בשל קרבתו לתל מגידו‪,‬‬ ‫לכן אם יהיה צורך לבצע את החלפתו של קטע הקו הנ"ל‪ ,‬הוא יבוצע בתוואי הקו הקיים או לחילופין יבוצע‬ ‫כקו עילי‪.‬‬ ‫נקודה רגישה נוספת מבחינה ארכיאולוגית הינה חציית כביש ‪ ,66‬במורד קידוח מגידו ‪.1‬‬ ‫לצורך ענין זה נערכה בחינה הידרולוגית‪" ,‬אפשרויות הנחת צנור מים לאורך מעביר מים קיים בכביש ‪66‬‬ ‫"אותה ערך ד"ר אבנר קסלר ‪ -‬אוגוסט ‪ .2112‬בחינה זו המצ"ב בנספח מס' ‪ 6‬שלהלן‪ ,‬מאפשרת שימוש באחד‬ ‫ממעבירי המים הקיימים ללא קדיחה ו‪/‬או חפירה‪.‬‬ ‫במסגרת התכנון המפורט של הקטע הנ"ל (באם יתבצע)‪ ,‬יהיה צריך לתאם את השימוש הנ"ל עם מע"צ‪.‬‬ ‫‪ .2‬קו מחבר צומת היוגב ‪ -‬קו אגם הקישון‪.‬‬ ‫קטע זה הינו המשכו של הקטע הראשון ‪ -‬שבין קידוח מגידו ‪ 1‬לצומת היוגב‪.‬‬ ‫גם לגבי קטע זה‪ ,‬מצומת היוגב ועד לכניסה למושב היוגב לאורך כביש הכניסה‪,‬קיימים ספקות בנוגע‬ ‫לכשירותו‪ ,‬לפחות בקטע הסמוך לצומת היוגב‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לפני כל פעילות שתהיה כרוכה בהחלפת הקטע הנ"ל‪ ,‬יהיה הכרח לבצע בדיקת שדה מפורטת לגבי‬ ‫תקינותו של קטע זה‪.‬‬ ‫במידה ותוצאות הבדיקה יצדיקו את החלפת הקטע‪ ,‬הוא יוחלף בקו חדש בקוטר "‪ 16‬באורך של כ‪1.8 -‬‬ ‫ק"מ‪ ,‬לכל הקטע או רק בקטעים שימצא שאינם תקינים‪.‬‬ ‫החלפת הקטע הנ"ל כוללת גם את חציית כביש הכניסה למושב היוגב באמצעות קדיחה ע"י "חפרפר"‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתקן הגלשה לאפיק הקישון‬ ‫היעד של מי קידוחי מגידו הינו אפיק הקישון‪.‬‬ ‫בקצה מערכת ההולכה הקיימת שהינה בקוטר "‪ .21‬יהיה צורך לבצע ניתוק‪ ,‬בסמוך לאפיק הקישון‪ ,‬וליד‬ ‫מקום הניתוק לבצע מתקן הגלשה‪ ,‬שעיקר תפקידו שיכוך אנרגיה למניעת חתירה באפיק‪ .‬בנוסף רצוי לנצל‬ ‫הזדמנות זו ליצירת נקודה בעלת ערכיות אקולוגית ותיירותית אי לכך מתקן ההגלשה הנ"ל מחייב‪ ,‬בעת‬ ‫התכנון ‪ ,‬התייחסות נופית לשילובו באפיק הקישון‪.‬‬ ‫‪- 21 -‬‬ ‫‪ .9‬אומדן השקעות‬ ‫להלן טבלה מס' ‪ 2‬שבה מפורטים אומדני ההשקעות לחלופה ד' המומלצת‪ ,‬ב‪ 2-‬אפשרויות‪ ,‬היוצרות‬ ‫"מעטפת חלופות"‪ ,‬זאת בשל אי הוודאות ההנדסית הן בציודו של קידוח מגידו ‪ ,1‬והן בתקינותם של קטעים‬ ‫מסויימים במערכת ההולכה‪.‬‬ ‫להלן האפשרויות השונות שנבחנו‪:‬‬ ‫חלופה א' ‪ -‬השקעות מכסימליות‬ ‫חלופה זו מושתתת על הנחת עבודה שיהיה צורך לבצע את כל החלפות הציוד בקידוח מגידו ‪,1‬‬ ‫וכן להחליף את כל קטעי הצנרת‪ ,‬מקידוח מגידו ‪ 1‬ועד לכניסה למושב היוגב‪.‬‬ ‫חלופה ב' ‪ -‬השקעות ביניים‬ ‫בחלופה זו תתבצענה רק השקעות חלקיות‪.‬‬ ‫חלופה ג' ‪ -‬השקעות מינימליות‬ ‫חלופה המושתתת על הנחת עבודה שציודו של קידוח מגידו ‪ 1‬תקין‪ ,‬וכן מערכות ההולכה‪.‬‬ ‫‪- 21 -‬‬ ‫טבלה מס' ‪ - 2‬אומדן השקעות‬ ‫שם המתקן‬ ‫מחיר‬ ‫יחידה‬ ‫תיאור הנדסי‬ ‫מעטפת‬ ‫(אלש"ח)‬ ‫חלופה א'‬ ‫(השקעות‬ ‫מכסימליו‬ ‫ת)‬ ‫החלופות‬ ‫האפשריות הערות‬ ‫חלופה ב'‬ ‫(השקעות‬ ‫ביניים)‬ ‫חלופה ג'‬ ‫(השקעות‬ ‫מינימליות‬ ‫)‬ ‫‪ .1‬מקורות המים‬ ‫קידוח מגידו ‪1‬‬ ‫‪2,511‬‬ ‫‪------------------------------‬‬‫‪-‬‬‫סה"כ חלקי‬ ‫כ‪ 15% -‬בצ"מ‬ ‫תכנון ניהול‪ ,‬פיקוח‬ ‫‪------------------------------‬‬‫‪-‬‬‫סה"כ כולל‬ ‫קידוח מגידו ‪2‬‬ ‫ציוד – משאבות ומנוע‬ ‫מערכות חשמל‪-‬‬ ‫(הערכה)‬ ‫חיבורים‪,‬לוחות וכו'‬ ‫צנרת והנדסה אזרחית (הערכה)‬ ‫‪----------- -----------------------‬‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪----------- -----------------------‬‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫התאמת הערכה‬ ‫צנרת‪,‬‬ ‫משאבה‬ ‫והנדסה אזרחית‬ ‫‪)1( 851‬‬ ‫‪)2( 451‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪511‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪---------‬‬‫‪1,411‬‬ ‫‪511‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫‪1,111‬‬ ‫‪511‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫‪551‬‬ ‫‪--------------------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫‪1,151‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫‪625‬‬ ‫‪--------------------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪---------‬‬‫‪1,611‬‬ ‫‪151‬‬ ‫(‪ )1‬משאבה ומנוע‬ ‫(‪ )2‬מנוע בלבד‬ ‫‪ .2‬מערכות הולכה‬ ‫ קו מחבר קידוח מגידו ‪2‬‬‫למערכת מי השתיה‬ ‫כביש ‪66‬‬ ‫‪------------------------------‬‬‫‪--‬‬‫ קו מחבר קידוח מגידו ‪1‬‬‫צומת היוגב (כביש מס' ‪)66‬‬ ‫קוטר "‪ 1,511 - 16‬מ'‬ ‫‪------------------------------‬‬‫‪--‬‬‫קו מחבר צומת היוגב‪-‬‬ ‫קו אגם הקישון‬ ‫‪----------- -----------------------‬‬‫‬‫קוטר "‪ 1,811 - 16‬מ'‬ ‫‪/₪ 711‬מ'‬ ‫קוטר "‪ 1,911- 8‬מ'‬ ‫‪----------- -----------------------‬‬‫‬‫‪--‬‬ ‫‪-----------------------‬‬‫‪-- ------------------------------‬‬‫חיבור בין המערכות‬ ‫‪--‬‬‫מכשולים‬ ‫חציית‬ ‫חיבורי צנרת ומעברים‬ ‫ומעברים‬ ‫‪------------------------ ------------------------------‬‬‫‪-‬‬‫‪--‬‬‫ מתקן הגלשה לאפיק הנדסה אזרחית‬‫‪-----------------------‬‬‫הקישון‬ ‫‪-- ------------------------------‬‬‫‪--‬‬‫‬‫סה"כ חלקי‬ ‫‬‫כ‪ 15% -‬בצ"מ‬ ‫‪-----------------------‬‬‫תכנון ניהול ופיקוח‬ ‫‪-- ------------------------------‬‬‫‬‫‪--‬‬‫סה"כ מערכות הולכה‬ ‫סה"כ אומדן כולל‬ ‫‪/₪ 251‬מ'‬ ‫‪-‬‬ ‫‪/₪ 711‬מ'‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫(הערכה)‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫(הערכה)‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫‬‫‬‫‪----------‬‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪665‬‬ ‫‪665‬‬ ‫‪665‬‬ ‫‪----------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪----------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪----------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪1,151‬‬ ‫‪1,151‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪----------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪----------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪----------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪1,261‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪----------‬‬ ‫‪----------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪----------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪511‬‬ ‫‪---------‬‬‫‪51‬‬ ‫‪----------‬‬ ‫‪511‬‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫‪51‬‬ ‫‪----------‬‬‫‪-‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫‪2,615‬‬ ‫‪1,215‬‬ ‫‪511‬‬ ‫‪--------‬‬‫‪51‬‬ ‫‪--------‬‬‫‪2,525‬‬ ‫‪521‬‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫‪4,155‬‬ ‫‪5,615‬‬ ‫‪- 22 -‬‬ ‫‪2,265‬‬ ‫‪2,925‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪----------‬‬‫‬‫‪1,411‬‬ ‫‪2,165‬‬ ‫לצורך‬ ‫חיבור‬ ‫הספקת מי שתיה‬ ‫לצרכנים קיימים‬ ‫‪--------------------‬‬‫קו חליפי לקו קיים‬ ‫בקוטר "‪14‬‬ ‫(כנראה א‪.‬צ)‬ ‫‪--------------------‬‬‫‪-‬‬‫קו חליפי לקו קיים‬ ‫בקוטר "‪16‬‬ ‫(מצומת היוגב ועד‬ ‫לכניסה למושב)‬ ‫‪--------------------‬‬‫‬‫‪--------------------‬‬‫‬‫‪--------------------‬‬‫‪--‬‬ ‫‪--------------------‬‬‫‪--‬‬ ‫‪ .12‬סיכום והמלצות‬ ‫א‪ .‬התוכנית המצורפת הינה חלק מתוכנית המים לנחל הקישון (פלגי מים – דצמבר ‪ )2118‬שנידונה בועדת‬ ‫השיפוט של רשות המים בינואר ‪ ,2111‬כחלק בלתי נפרד מההליך הכולל להחייאת ושיקום נחל הקישון‪,‬‬ ‫המנותבת ע"י רשות נחל הקישון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יעדיה ומטרותיה העיקריים של התוכנית המצ"ב‪ ,‬הינם הזרמת מי קידוחי מגידו ‪ 1‬ו‪ 2 -‬לאפיק הקישון‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בנוסף עוסקת התוכנית בהליכי התכנון הראשוניים לשיקום נחל הקיני ומקורות המים – עיינות הקיני‪.‬‬ ‫ד‪ .‬במסגרת התוכנית נערך סקר אקולוגי בנחל הקיני "ערכי טבע ורגישות נופית" (ד"ר רחל עינב ‪-‬‬ ‫אוגוסט ‪.)2111‬‬ ‫ה‪ .‬במהלך הכנת התוכנית נבחנו חלופות עקרוניות להזרמת מי קידוחי מגידו‪ ,‬הן בתעלות והן במערכות‬ ‫הולכה צנרת‪.‬‬ ‫ו‪ .‬לאחר הצגת החלופות לצוות המנחה של התוכנית‪ ,‬הומלץ להתמקד בחלופה ד'‪ ,‬המושתתת בעיקרה על‬ ‫מערכות הולכה קיימות של חברת "מקורות" (ראה סיכום מיום ‪ 18.6.12‬המצ"ב בנספח מס' ‪.)5‬‬ ‫ז‪ .‬בהגדרת התכנון‪ ,‬חלק בלתי נפרד מהליך התכנון‪ ,‬הינו בחינת מקורות המים כמותם ואיכותם‪ ,‬במיוחד‬ ‫קידוח מגידו ‪ 1‬המושבת מזה כ‪ 21 -‬שנה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬לאור הנ"ל בוצעה בקידוח מגידו ‪ 1‬שאיבת נסיון של כ‪ 71 -‬שעות‪ ,‬שסיפקה אינדיקציה ראשונית אך לא‬ ‫מספקת להמשך התכנון‪.‬‬ ‫ט‪ .‬לאור אי הוודאות לגבי מצבו של קידוח מגידו ‪ 1‬וכן מצבם של קטעים מסויימים במערכות ההולכה‪,‬‬ ‫נערכו ונבדקו ‪ 2‬חלופות ברכיב אומדן ההשקעות של חלופה ד' המומלצת;‬ ‫חלופה א' (השקעות מכסימליות) ‪ 5,815 -‬אלש"ח‬ ‫ ‪ 2,915‬אלש"ח‬‫חלופה ב' (השקעות ביניים)‬ ‫חלופה ג' (השקעות מינימליות)‬ ‫‪ 2,185 -‬אלש"ח‬ ‫י‪ .‬שלוש החלופות יוצרות מעטפת לאומדן ההשקעות בפרויקט בתחום שבין כ‪ 2.2 -‬מלש"ח ל‪ 5.8 -‬מלש"ח‪.‬‬ ‫יא‪ .‬כדי לעדכן ולהגיע לאומדן יותר מדויק יש לבצע את הפעילויות שלהלן;‬ ‫ עדכון של עקום המשאבה (ספיקה ‪ -‬גובה הרמה ‪ -‬יעילות) של משאבת קידוח מגידו ‪ ,1‬בין אם‬‫באמצעות שאיבת נסיון ובין אם בכל דרך אחרת‪.‬‬ ‫ בדיקת תקינותן של מערכות ההולכה הקיימות בקטע מגידו ‪ 1‬לצומת היוגב‪ ,‬ובקטע צומת היוגב ‪-‬‬‫קו אגם הקישון בסמוך לכניסה למושב היוגב‪.‬‬ ‫‪- 23 -‬‬ ‫יב‪ .‬לאחר השלמת הבדיקות בסעיף י"א שלעיל‪ ,‬ניתן יהיה להשלים את מערכות ההולכה כולל שילובו של‬ ‫קידוח מגידו ‪ ,2‬ולהתחיל בהזרמת מי קידוחי מגידו לקישון‪ .‬יש להדגיש כי קידוח מגידו ‪ 1‬אינו עונה על‬ ‫היבטי איכות המים עקב ריכוז כלוריד וניטראט גבוה‪ ,‬אי לכך שילוב קידוח מגידו ‪ 2‬הנו הכרחי‪.‬‬ ‫יג‪ .‬כדי ליעל את תפעול המערכת השוטפת על כל רכיביה‪ ,‬מוצע לערוך הסכם תפעולי הכולל עלויות בין כל‬ ‫הגורמים הרלוונטיים ‪ -‬רשות המים ‪ -‬רשות נחל הקישון ‪ -‬חברת "מקורות"‪.‬‬ ‫יד‪ .‬במקביל לתחילת ההזרמה לקישון‪ ,‬יהיה צורך לבצע מעקב הידרולוגי בשני קידוחי מגידו‪ ,‬הן בהיבט‬ ‫הכמותי והן בהיבט האיכותי‪ ,‬כלומר מעקב מפלסים ואיכות המים‪ ,‬זאת כדי לקבוע את משטר ההפקה‬ ‫הרצוי‪.‬‬ ‫טו‪ .‬מעיינות נחל הקיני הינם כאמור חלק מהמערכת השיקומית של נחל הקישון וחשובים בעיקר בהיבט‬ ‫האקולוגי‪ .‬לכן‪ ,‬כדי להשלים את ה"מלאכה"‪ ,‬יש לבדוק את כל נושא המעיינות בנחל הן בהיבט‬ ‫ההידרולוגי‪ ,‬כולל הפתרון החלופי במי תשלובת הקישון בגין השימושים הקיימים של קיבוץ מגידו‪ ,‬וכן‬ ‫בהיבט השיקומי של מעלה הנחל ומורד הנחל ‪ -‬תעלה ‪.12‬‬ ‫נערך ע"י‪ :‬גבי שחם ‪ -‬מהנדס יועץ‬ ‫‪- 24 -‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח מס' ‪1‬‬ ‫מסמך הנחיות לבחינת חלופות לתכנון כללי ‪TOR‬‬ ‫)רשות נחל הקישון‪ ,‬מרץ ‪(2011‬‬ ‫הולכת מי הקידוחים מגידו ‪ 1‬ומגידו ‪ 2‬ומי עינות קיני במסגרת תוכנית המים לנחל קישון‬ ‫מסמך הנחיות לבחינת חלופות לתכנון כללי ‪TOR -‬‬ ‫‪ .1‬רקע‬ ‫במסגרת ישום תוכנית המים לנחל קישון‪ ,‬יסופקו לטובת הנחל מי הקידוחים מגידו ‪ 1‬ומגידו ‪ 2‬המושבתים‬ ‫כיום‪ ,‬זאת בהתאם ללוח מים שנקבע בתוכנית האספקה‪ .‬בנוסף מתכוננת אספקת מי עינות הקיני הנתפסים‬ ‫כיום לצרכי חקלאות ע"י קיבוץ מגידו‪ ,‬זאת במסגרת המרת מקורות מים לשימושים חקלאיים‪ ,‬באחריות‬ ‫רשות המים הממשלתית‪.‬‬ ‫נחל קיני מקיים מערכת אקולוגית יחודית ומורכבת‪ .‬בחלקו העליון מספר מתקני איגום ותפיסת מים‪.‬‬ ‫לאורך קטע זה של הנחל מתקיימת בין היתר אוכלוסיית דגי לבנון ליסנר המהווה דג נדיר ביותר במערכת‬ ‫נחלי החוף ומצוי בנחל זה בלבד‪ ,‬אוכלוסיית שחריר נחלים ועוד‪ .‬המים הזורמים בנחל‪ ,‬נתפסים לאחר‬ ‫המעבר בטחנת הקמח הישנה במתקן סכירה והטייה )‪.(217872E ; 719764N‬‬ ‫חלקו התחתון של הנחל במורד כביש ‪ 66‬עד למפגש עם נחל קישון‪ ,‬הוסדר כתעלה )תעלה ‪ ,(12‬אשר כיום‬ ‫אינה מוליכה מים למעט נגר‪ ,‬עקב תפיסת המים במעלה כביש ‪.66‬‬ ‫‪ .2‬מיקום הקידוחים והמעיינות על רשת ישראל החדשה )בקרוב טוב(‬ ‫‪217677E ; 720774N‬‬ ‫מגידו ‪:1‬‬ ‫‪216921E ; 719402N‬‬ ‫מגידו ‪:2‬‬ ‫עינות קיני‪217100E ; 720092N :‬‬ ‫איכות מי הקידוחים מבחינת מליחותם )מגידו ‪ 850 :1‬מגכ"ל‪ ,‬מגידו ‪ 510 :2‬מגכ"ל(‪ ,‬אף שמתאימה לנחל‬ ‫קישון‪ ,‬עלולה מחד להרע את איכות מי נחל קיני ולפגוע במערכת האקולוגית המתקיימת בחלקו הרטוב של‬ ‫הנחל‪ ,‬במידה וההולכה תבוצע בתוואי הנחל‪ .‬מאידך‪ ,‬הולכת מי הקידוחים בתוספת מי עינות קיני במורד‬ ‫כביש ‪ ,66‬הנה בעלת משמעויות מבחינת יכולת האפיק להוליך מים ללא איבודים וכן מבחינת תחזוקת‬ ‫האפיק‪ .‬הולכת מי הקידוחים באמצעות צנרת הנה בעלת משמעויות טכניות וכלכליות‪.‬‬ ‫‪ .3‬דרישות התכנון‬ ‫א‪ .‬סקירה אקולוגית‪ ,‬על סמך נתונים קיימים ותצפיות‪ ,‬לרבות מצאי הפאונה והפלורה בנחל קיני‬ ‫וסביבתו הקרובה‪ ,‬על פי מקטעיו השונים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איתור חלופות להולכת מי הקידוחים לנחל קישון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ביצוע מאזן מים )כמות ואיכות( על פי החלופות במקטעים השונים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ביצוע אמדני עלויות על פי החלופות המוצעות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בחינת החלופות בדגש על משמעויות אקולוגיות‪ ,‬סביבתיות‪ ,‬הידרולוגיות וכלכליות‪ ,‬לרבות עלויות‬ ‫ראשוניות ועלויות שוטפות‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מתן המלצה על החלופה המיטבית להולכת המים משלושת המקורות אל אפיק נחל קישון‪ ,‬בלווי‬ ‫חוות דעת אקולוגית‪.‬‬ ‫ז‪ .‬גליון תנוחה של החלופה הנבחרת בקנ"מ ‪.1:250‬‬ ‫‪ .4‬לוחות זמנים להגשה‬ ‫סעיפים ‪ 3‬א'‪-‬ד'‬ ‫סעיף ‪3‬ה'‪-‬ז'‬ ‫חודשיים מיום קבלת הזמנת עבודה ‪ -‬הגשת טיוטא לדיון‪.‬‬ ‫חודש לאחר אישור סעיפים ‪ 3‬א'‪-‬ד' ‪ -‬הגשת מסמך סופי‪.‬‬ ‫רשם‪ :‬גיל גוטמן ‪ -‬מהנדס הסביבה‪ ,‬רשות נחל הקישון‬ ‫‪-1-‬‬ ‫נספח מס' ‪2‬‬ ‫נחל קיני ‪ -‬ערכי טבע ורגישות נופית‬ ‫סקר וחוות דעת לקראת הזרמת מי קידוחים ‪ -‬מגידו ‪ 1‬ומגידו ‪ 2‬לנחל הקישון‬ ‫)ד"ר רחל עינב ‪ -‬אוגוסט ‪(2011‬‬ ‫נחל קיני‪ ,‬ערכי טבע ורגישות נופית‬ ‫סקר וחוות דעת לקראת הזרמת מי קידוחים מגידו‪1‬‬ ‫ומגידו ‪ 2‬לנחל קישון‬ ‫עורכת המסמך‪ :‬דר‪ .‬רחלי עינב‬ ‫‪BLUE ECOSYSTEMS‬‬ ‫מוגש לרשות נחל קישון‬ ‫טיוטא ראשונית‪ ,‬אוגוסט ‪2111‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫תוכן העניינים ‪2................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫רשימת הטבלאות ‪2........... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫נחל קיני ערכי טבע ונוף ‪3.................................... ................................ ................................‬‬ ‫איזכור הנחל במקורות ‪4.................................. ................................ ................................‬‬ ‫שמורת נחל קיני ‪4.......................................... ................................ ................................‬‬ ‫המעיינות ‪5................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫אתרים וארכיאולוגיה ‪5.................................... ................................ ................................‬‬ ‫רישומי חי וצומח‪5........................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫בעלי חיים אקווטיים ‪8..................................... ................................ ................................‬‬ ‫דגים בנחל ‪8................. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫לבנון ליסנר ‪10.............. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫טריטון הפסים ‪12.......................................... ................................ ................................‬‬ ‫נחל קיני בתמונות ‪13...................................... ................................ ................................‬‬ ‫המעינות ‪13.............. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מעינות נוספים ‪14...................................... ................................ ................................‬‬ ‫ה"אגם" סכר הבטון‪15............................... ................................ ................................ :‬‬ ‫הגשר האירי ‪15......................................... ................................ ................................‬‬ ‫התחנות המרכזיות ‪16................................. ................................ ................................‬‬ ‫תחנת הקמח המערבית ‪17.......................... ................................ ................................‬‬ ‫הערכת החלופות להולכת המים בהיבט הסביבתי ‪18................................ ................................‬‬ ‫הקטע הרטוב של נחל קיני ‪18....................... ................................ ................................‬‬ ‫סוגית הזרמת מי הקידוחים בתעלה ‪18...................................... ................................ 12‬‬ ‫מאגר כפר ברוך ‪19.................................... ................................ ................................‬‬ ‫רשימת ספרות ‪20.......................................... ................................ ................................‬‬ ‫נספחים ‪20................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫רשימת הטבלאות‬ ‫טבלה מספר ‪ :1‬תוצאות בדיקת ריכוזי כלורידים וחנקות במי המעינות בסביבה‪5.......................... .‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :2‬צמחיה טרסטרית מסביבת הנחל ‪6.................................. ................................‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :3‬בעלי חיים שנצפו באזור נחל קיני ‪6.................................. ................................‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :4‬מדדים שנילקחו בניטור של אוכלוסית הדגים בנחל קיני (גורן וקרוטמן‪8........ )2006 ,‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :5‬מיני הדגים שנדגמו בנחל קישון (גורן וקרוטמן‪ ;2006 ,‬גוטמן‪9.................. )2007 ,‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :6‬העדפות התזונה של הלבנון ע"פ גופן וחובריו‪11...................................... 1998 ,‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :7‬תיאור החלופות בהיבט סביבתי ‪19.................................. ................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נחל קיני ערכי טבע ונוף‬ ‫נחל קיני הוא הנחל האיתן היחידי ברמות מנשה‪ .‬ראשיתו ליד גבעה ‪ 400‬הוא מתנקז לנחל הקישון‬ ‫ונשפך אליו כ‪ 2-‬ק"מ מערבית למושב היוגב‪ .‬אורכו כ‪ 7-‬ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו מצומצם‪ ,‬כ‪9-‬‬ ‫ק"מר בלבד‪ .‬אין מספיק נתונים על זרימת מי השיטפונות בנחל (קטעים מנחל מדרך וכן נחל שלו‬ ‫הזורם אליו מנקזים את חלקו הצפון מזרחי של שטח אש ‪.)107‬‬ ‫ישראל תמיד סבלה ממחסור במים‪ ,‬במאה השנים האחרונות חלה עליה במספר התושבים וכן עליה‬ ‫ברמת החיים שמשמעותה הגברת צריכת המים לנפש‪ .‬כמעט כל מקורות המים מנוצלים וגם אל אלו‬ ‫שנותרו לוטשים עיניים‪ .‬בנוסף לתפיסת המים‪ ,‬גם תהליכים נוספים כגון הניקוז והייבוש גורמים‬ ‫לפגיעה במקווי המים בישראל ובעיה נוספת היא זיהום אתרים בשל הפניית מים באיכות ירודה‬ ‫אליהם‪ .‬חלק מהמעיינות המזינים את הנחלים יבשו כתוצאה מהדלדלות של האקויפרים המזינים‬ ‫אותם ועקב שאיבת יתר‪ .‬לאחרונה לאחר עשרות שנים שבהן הפכו מרבית נחלי ישראל‪ ,‬ומרבית‬ ‫המעיינות מפנינות טבע לתעלות שפכים וקולחים יש נכונות להשקיע במקווי מים במגמה לשקם‬ ‫אותם במסגרת "זכות הטבע למים"‪ .‬מינים רבים של צמחים ובעלי חיים האופיניים לבתי גידול לחים‬ ‫נעלמו מהנוף או שהם בסכנת הכחדה‪ .‬על פי נתוני הספר האדום (שמידע‪ ,‬פולק ופרגמן‪-‬ספיר‪)2011 ,‬‬ ‫‪ 30%‬ממיני הצמחים המופיעים בו הם צמחים של אזורים לחים שנעלמו או הפכו נדירים מאוד‬ ‫בעקבות הפגיעה בבית גידולם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בעלי החיים ובעיקר הצמחים של בתי גידול יבשתיים‬ ‫של מים מתוקים הם בעלי כושר התחדשות גבוה‪ .‬האופי הלא יציב של בית הגידול שלהם והתפוצה‬ ‫האוניברסלית של מינים רבים חייבו אותם לאבולוציה בת קימא ומבטיחים שעם החזרת המים וקצת‬ ‫עזרה מידידים השיקום שלהם יהיה מהיר יחסית‪.‬‬ ‫בגלל המסלע הקשה יחסית ובגלל הירידה התלולה לכיוון עמק יזרעאל נחל קיני התחתר ויצר גיא צר‪,‬‬ ‫בעל מדרונות תלולים‪ .‬בראשית הנחל‪ ,‬על יד גבעה ‪ 400‬נובעים עינות קיני‪ ,‬סדרת מעינות המחזיקים‬ ‫מים כל השנה‪ .‬במורד האפיק‪ ,‬סמוך למעינות נמצאת "טחנת הגשר" טחונת אל ג'סר‪ .‬תחנת קמח‬ ‫שנבנתה על יסודות של גשר מהתקופה הרומית‪ .‬שפיעת המעינות רבה יחסית והיא מגיעה לכמיליון‬ ‫וחצי קוב לשנה)‪ .‬שמו הערבי של הנחל הוא ואדי לג'ון ובעברית נקרא נחל קיני על שום תאורו של‬ ‫תחותימס השלישי משנת ‪ 1468‬לפני הספירה‪" :‬לדרומה של מגידו‪ ,‬אל שפת נחל קינה"‪.‬‬ ‫הדו"ח שלהלן מבוסס על ידע קיים ועל מידע שנאסף בשני ימי סיור‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫איזכור הנחל במקורות‬ ‫מלחמת ברק ודבורה נגד סיסרא שר צבא יבין מלך חצור‪ ,‬התנהלה בקישון‪ .‬הכתוב (שופטים פרק ד')‬ ‫בֹורה וַתֵ לֶ ְך עִ ם ב ָָרק‪ֶ ,‬קדְּ שָ ה‪ .‬וַ ַיזְּעֵ ק ב ָָרק‬ ‫מספר שהמלחמה התנהלה בין קדש להר תבור‪" :‬וַתָ ָקם ְּד ָ‬ ‫בֹורה‪ .‬וְּחֶ בֶר הַ קֵ ינִי נִפְּ ָרד‬ ‫אֶ ת זְּבּולֺ ן וְּאֶ ת נַפְּ תָ לִ י ֶקדְּ שָ ה‪ ,‬וַיַעַ ל ב ְַּרגְּלָ יו עֲ שֶ ֶרת ַאלְּ פֵ י אִ יש‪ ,‬וַתַ עַ ל עִ ּמֹו דְּ ָ‬ ‫מִ קַ י ִן‪ ,‬מִ ְּבנֵי חֹבָב ח ֹתֵ ן מ ֹשֶ ה‪ ,‬וַיֵט ָאהֳ לֹו עַ ד אֵ ילֹון ְּבצַעֲ ַננִים אֲ שֶ ר אֶ ת ֶק ֶדש‪ .‬וַ ַיגִדּו לְּ סִ יסְּ ָרא כִי עָ לָ ה‬ ‫ב ָָרק בֶן אֲ בִינ ֹעַ ם הַ ר תָ בֹור‪ .‬וַ ַיזְּעֵ ק סִ יסְּ ָרא אֶ ת כָל ִרכְּבֹו תְּ שַ ע מֵ אֹות ֶרכֶב ב ְַּרזֶל‪ ,‬וְּאֶ ת כָל הָ עָ ם אֲ שֶ ר‬ ‫אִ תֹו מֵ חֲ ר ֹשֶ ת הַ גֹוי ִם אֶ ל נַחַ ל ִקישֹון"‪.‬‬ ‫אחרי תבוסתו ברח סיסרא אל אוהל יעל אשת חבר הקיני‪" :‬וְּסִ יסְּ ָרא נָס ב ְַּרגְּלָ יו אֶ ל א ֹהֶ ל י ָעֵ ל אֵ שֶ ת‬ ‫חֶ בֶר הַ קֵ ינִי‪ ,‬כִי שָ לֹום בֵין יָבִין מֶ לֶ ְך חָ צֹור ּובֵין בֵית חֶ בֶר הַ קֵ ינִי"‪ .‬בשירת דבורה (שם פרק ה') מוזכרת‬ ‫גם מגידו כמקום ההתרחשות‪" :‬בָאּו מְּ לָ כִים נִלְּ חָ מּו‪ָ ,‬אז נִלְּ חֲ מּו מַ לְּ כֵי ְּכנַעַ ן‪ ,‬בְּתַ עְּ נְַך עַ ל מֵ י מְּ גִדֹו‪ֶ ,‬בצַע‬ ‫כֶסֶ ף ֹלא לָ ָקחּו"‪.‬‬ ‫פרופ' אדם זרטל שחפר באל‪-‬אחווט הסמוכה לישוב קציר שבגבעות נחל עירון וזיהה בו את "חרושת‬ ‫הגויים"‪ ,‬מזהה את קדש של יעל התנכית בתל‪-‬קדש שנמצא כשני ק"מ מצפון מזרח לצומת מגידו (מול‬ ‫המושב גבעת עוז)‪.‬‬ ‫גם תחותמס השלישי מלך מצרים מציין בזכרונותיו שהגיע "לדרומה של מגידו‪ ,‬אל שפת נחל קינה"‪.‬‬ ‫בהקשר לכך מעניין לציין נחל נוסף בשם נחל‪-‬קינה שנמצא ליד ערד‪ ,‬אף הוא קשור לבני יתרו הקיני‬ ‫ב ֶנגֶב‬ ‫ְּהּודה אֲ שֶ ר ְּ‬ ‫ְּהּודה מִ ְּדבַר י ָ‬ ‫(שופטים פרק א)‪ּ" :‬ו ְּבנֵי ֵקינִי ח ֹתֵ ן מ ֹשֶ ה‪ ,‬עָ לּו מֵ עִ יר הַ תְּ מָ ִרים אֶ ת ְּבנֵי י ָ‬ ‫עֲ ָרד‪ ,‬וַיֵלֶ ְך וַיֵשֶ ב אֶ ת הָ עָ ם"‪.‬‬ ‫שמורת נחל קיני‬ ‫שמורת הטבע משתרעת בשני גושים נפרדים‪ ,‬הנמצאים בגדה הדרומית של נחל קיני‪ ,‬מערבית לכפר‬ ‫אל‪-‬מושריפה אל‪-‬פווקא‪ ,‬בין נ"ג ‪( 402‬מערבית לכפר מוצמוץ) בדרום‪ ,‬לאפיק הנחל בצפון‪.‬‬ ‫הגבעות במעלה הנחל מכוסות בבתה עשבונית עשירה בגיאופיטים‪ ,‬ובפרט מרבדי עיריוני צהוב‪ .‬בתה‬ ‫העשבונית מתחלפת בבתת סירה קוצנית ואזוב מצוי‪ ,‬ובתחתית המדרון גדלים שפע שיחי קידה‬ ‫שעירה‪ .‬בעינות קיני העליונים (עין קיני במפה) גדלה חורשת עצי צפצפה מכסיפה‪ ,‬שרידי בוסתנים‬ ‫נטושים וצמחיית מים (פטל קדוש‪ ,‬נענה משובלת‪ ,‬טיון דביק ועוד)‪ .‬לאורך אפיק הנחל נטועים מטעי‬ ‫זיתים של כפרי הסביבה‪ .‬בנחל קיני התחתון‪ ,‬יש צמחיית מים שופעת ושרידי טחנות קמח‪ ,‬כמו גם‬ ‫חורשת אקליפטוסים‪ ,‬עצי אולמוס שעיר ובוסתנים (עצי תאנה‪ ,‬תמר ותות)‪.‬‬ ‫לגבי המצב סטטוטורי של השמורה‪ :‬השמורה אושרה כחלק מתוכנית ג‪ - 14937/‬יער מגידו‪ ,‬תוכנית‬ ‫המשותפת לקק"ל ורט"ג‪ .‬תוכנית זו מייעדת לשמורה שטח קטן בלבד בין נחל קיני לגבול מחוזות‬ ‫הצפון וחיפה‪ .‬ככל הנראה מתוכננת השלמה לשמורה בתחום מחוז חיפה (דרומית לשמורה‬ ‫המאושרת כיום)‪ .‬ההצעה המקורית לשמורה כללה גם קטע מנחל קיני התחתון‪ ,‬סמוך לקיבוץ מגידו‬ ‫(אזור עינות קיני)‪ .‬שטח זה יועד בתוכנית המאושרת ליער בניהול קק"ל‪ ,‬ואולי יוכלל בעתיד בתחום‬ ‫השמורה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫המעיינות‬ ‫סדרה של מעיינות מפרנסים את הנחל‪ ,‬שני מעיינות מערביים‪ ,‬עיינות קיני (עין אל‪-‬חג'ר‪ ,‬מעיין האבן)‬ ‫‪ 1636/2182‬המים נובעים מתוך הקרקע‪ ,‬בקייץ בריכה קטנה ואחר כך הם נבלעים באדמה ובחורף‬ ‫השפיעה עולה‪ .‬דרומה יותר עינות לגיו‪ ,‬ניראה שלאורך הנחל יש מעינות נוספים‪ ,‬חלקם פעילים רק‬ ‫בחורף‪.‬‬ ‫במהלך סקר אביב ‪ 1998‬שבוצע על ידי רשות הטבע והגנים (עינב‪ ,)1999 ,‬נלקחו דגימות מים‬ ‫מהמעיינות‪ ,‬עין גחם‪ ,‬עין עדה‪ ,‬עין ברקן‪ ,‬חרבת סבכי‪ ,‬נחל סבכי במעלה בראשית הזרימה‪ ,‬עין‬ ‫ספלול‪ ,‬עין קיני ונחל העמקים‪ .‬הדגימות נשלחו לבדיקה באיגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‪,‬‬ ‫חדרה‪ .‬נבדקו ריכוזי כלורידים וחנקות‪.‬‬ ‫במהלך איסוף המים נעשה מאמץ לדגום‪ ,‬ככל האפשר ישירות מגוף המים ולא מבריכות האגירה‪.‬‬ ‫קשה להגיע למסקנות משמעותיות על סמך בדיקה חד פעמית אולם ריכוזי הכלורידים יכול להוות סמן‬ ‫למקור המים‪ ,‬ככל הנראה מעינות שמימיהם בעלי אותו ריכוז כלורידים (‪ ,67‬למשל)‪ ,‬מוצאם מאותו‬ ‫אקויפר‪.‬‬ ‫ריכוזי החנקות מלמדים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על זיהום מקומי‪ .‬מקורות אפשריים לחנקות במים יכולים להיות‬ ‫תוצאה של פעילות של בעלי חיים שבאים לשתות ממי המעיין‪ ,‬תוצאה של דישון שדות (אם כי עיקרו‬ ‫של השטח משמש למרעה ולא לחקלאות)‪ ,‬או חדירה לאקויפר מבורות ביוב של הישובים הסמוכים‪.‬‬ ‫(מידע אישי‪ ,‬יובל סבר)‪ .‬כאמור אלו דגימות ראשוניות בלבד וחד פעמיות ועל כן קשה לפרשן נכונה‪.‬‬ ‫התוצאות מובאות בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :1‬תוצאות בדיקת ריכוזי כלורידים וחנקות במי המעינות בסביבה‪.‬‬ ‫סוג הבדיקה‬ ‫עין חגם עין ברקן חורבת סיבכי עין ספלול עין קיני שער העמקים‬ ‫‪CL mg/l‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪NO2-N mg/l‬‬ ‫‪1.33‬‬ ‫‪1.03‬‬ ‫‪2.62‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪0.99‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫אתרים וארכיאולוגיה‬ ‫לאורך נחל קיני יש מעיינות‪ ,‬צמחיה סבוכה ושרידי בוסתנים ולאורך כל הדורות ישבו כאן אנשים‪ .‬יש‬ ‫שרידים של ארבע תחנות קמח‪ ,‬במצבי התפוררות שונים‪ .‬טחונת א‪-‬ג'יסר‪ ,‬נשמרה יחסית במצב הטוב‬ ‫ביותר‪ ,‬במקום שרידי גשר אבנים קטן עם קשתות‪ ,‬מכוסה בצמחיה סבוכה‪ .‬משתי תחנות נוספות נשארו‬ ‫בעיקר שרידי אמת המים‪ .‬מצאתי עדויות שאחת מהן פעלה עד ‪ ,1948‬אבל לא ברורה המהימנות‪.‬‬ ‫עד מלחמת השיחרור ישב כאן הכפר לג'ון‪ .‬שמו של הכפר משמר את חשיבות האזור בעת העתיקה‪ .‬השם‬ ‫לג'ון מתייחס ללגיון הרומאי השישי‪ ,‬פראטה‪ ,‬שישב כפי הנראה לא הרחק ממקומו של הכלא היום ונקרא‬ ‫לגיו‪.‬‬ ‫לאתר נודעה חשיבות אסטרטגית בשל מיקומו סמוך לדרך הים שהוליכה מבירת הפרובינקה בקיסריה‬ ‫לבית שאן‪ .‬ממפקדת הלגיון נסללו כבישים גם לציפורי ועכו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רישומי חי וצומח‪:‬‬ ‫רישום צומח בוצע על ידי רשות הטבע והגנים (עינב‪ )1999 ,‬הרישום באתר מעל עין קיני (שטח אש‬ ‫‪ )107‬נ‪ .‬צ‪ )11(1637-2185 .‬בוצע על ידי ד"ר מרגרטה וולצ'אק‪ .‬בתאריך‪15.4.99 :‬‬ ‫תאור‪ :‬סלע גיר‪ 80% ,‬כיסוי של רב שנתיים‪ ,‬שליטה של סירה קוצנית‪ ,‬מפנה צפוני‪.‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :2‬צמחיה טרסטרית מסביבת הנחל‬ ‫אזוב מצוי‬ ‫אלה ארצישראלית‬ ‫אספסת קעורה‬ ‫ארבע כנפות מצויות‬ ‫אשחר ארצישראלי‬ ‫בולבוסן ארצישראלי‬ ‫ברומית איזמלנית‬ ‫ברזילון ענף‬ ‫גזר הגינה‬ ‫דל קרניים כרמלי‬ ‫דמומית קטנת פרי‬ ‫דרדר כחול‬ ‫זוטא לבנה‬ ‫זון אשון‬ ‫זלזלת הקנוקנות‬ ‫זעזועית גדולה‬ ‫זקנים כפול שבלת‬ ‫חגוית ב‪ .‬מ‪.‬‬ ‫חלבלוב השמש‬ ‫טופח מצוי‬ ‫טרשנית שרועה‬ ‫כף אווז האשפתות‬ ‫מוצית קוצנית‬ ‫מסרק איברי‬ ‫מצלתיים מצויים‬ ‫מרגנית השדה‬ ‫מרוות ירושלים‬ ‫מררית הגליל‬ ‫נוצנית הכדורים‬ ‫נורית אסיה‬ ‫ניסנית ארץ ישראלית‬ ‫סירה קוצנית‬ ‫סלסילה מצויה‬ ‫עריוני צהוב‬ ‫פעמונית קפחת‬ ‫פרג אגסני‬ ‫פרסיון גדול‬ ‫פרע צמיר‬ ‫פשתה שעירה‬ ‫ציבורת ההרים‬ ‫צמרנית הסלעים‬ ‫קוציץ סורי‬ ‫קידה שעירה‬ ‫קיפודן ב‪ .‬מ‪.‬‬ ‫קנאוטיה שתי שיניים‬ ‫רקפת מצויה‬ ‫שבולת שועל נפוצה‬ ‫שלהבית דביקה‬ ‫שעורת הבולבוסין‬ ‫שערור שעיר‬ ‫שרביטן מצוי‬ ‫תלתן חקלאי‬ ‫תלתן נאה‬ ‫טבלה מספר ‪ :3‬בעלי חיים שנצפו באזור נחל קיני‬ ‫(מקור הרשימה הוא מאגר המידע של רש"גל‪ ,‬בניהול ד"ר לינדה אולסוויג‪-‬ויטאקר)‪ .‬בעלי החיים‬ ‫שמתוארים בטבלה נרשמו בסביבת הנחל‪ ,‬ק"מ ספורים ממנו‪ .‬סביר להניח שכולם מגיעים לשתות‬ ‫מים או לצוד בסביבת הנחל‪.‬‬ ‫‪TaxonomicGroup‬‬ ‫‪Amphibian‬‬ ‫‪Amphibian‬‬ ‫‪Bird‬‬ ‫‪Bird‬‬ ‫‪Bird‬‬ ‫‪Bird‬‬ ‫‪Bird‬‬ ‫‪Bird‬‬ ‫‪Bird‬‬ ‫‪Bird‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪HebrewName‬‬ ‫טריטון פסים‬ ‫צפרדע נחלים‬ ‫אגמייה‬ ‫אוח‬ ‫בולבול‬ ‫בז אדום‬ ‫בז מצוי‬ ‫בז נודד‬ ‫בז עצים‬ ‫דיה מצויה‬ ‫‪LatinName‬‬ ‫‪Triturus vittatus vittatus‬‬ ‫‪Rana ridibunda ridibunda‬‬ ‫‪Fulica atra‬‬ ‫‪Bubo bubo‬‬ ‫‪Pycnonotus xanthopygos‬‬ ‫‪Falco naumanni‬‬ ‫‪Falco tinnunculus‬‬ ‫‪Falco peregrinus‬‬ ‫‪Falco subbuteo‬‬ ‫‪Milvus migrans‬‬ Passer domesticus Circus pygargus Circus macrourus Circus cyaneus Sturnus vulgaris Alectoris chukar Circaetus gallicus Carduelis carduelis Pluvialis apricaria Ciconia ciconia Ciconia nigra Tadorna tadorna Columba sp. Asio otus Athene noctua Coracias garrulus Burhinus oedicnemus Halcyon smyrnensis Strix aluco Anas clypeata Accipiter nisus Accipiter brevipes Dendrocopos syriacus Gyps fulvus Sylvia melanocephala Hoplopterus spinosus Grus grus Garrulus glandarius Aquila pomarina Galerida cristata Buteo buteo Francolinus francolinus Prinia gracilis Cettia cetti Clamator glandarius Vanellus vanellus Acrocephalus scirpaceus Anas querquedula Turdus merula Hippolais pallida Pelecanus onocrotalus Anas crecca Streptopelia turtur Streptopelia decaocto Caprimulgus europaeus Tyto alba Acanthobrama lissneri Lepus capensis Meles meles Martes foina ‫דרור בית‬ ‫זרון פס‬ ‫זרון שדות‬ ‫זרון תכול‬ ‫זרזיר‬ ‫חגלה‬ ‫חוויאי‬ ‫חוחית‬ ‫חופמי זהוב‬ ‫חסידה לבנה‬ ‫חסידה שחורה‬ ‫טדורנה‬ .‫מ‬.‫יונה ב‬ ‫ינשוף עצים‬ ‫כוס החרבות‬ ‫כחל‬ ‫כרוון‬ ‫חזה‬-‫לבן‬ ‫לילית מצויה‬ ‫מרית‬ ‫נץ מצוי‬ ‫אצבעות‬-‫נץ קצר‬ ‫נקר סורי‬ * ‫נשר‬ ‫ראש‬-‫סיבכי שחור‬ ‫סיקסק‬ ‫עגור אפור‬ ‫עורבני‬ * ‫עיט חורף‬ ‫עפרוני מצויץ‬ ‫עקב חורף‬ ‫פרנקולין‬ ‫פשוש‬ ‫צטיה‬ ‫קוקייה מצויצת‬ ‫קיווית מצויצת‬ ‫קנית קטנה‬ ‫קרקיר‬ ‫שחרור‬ ‫שיחנית קטנה‬ ‫שקנאי מצוי‬ ‫שרשיר‬ ‫תור מצוי‬ ‫תור צווארון‬ ‫תחמס אירופי‬ ‫תנשמת‬ ‫לבנון ליסנר‬ ‫ארנבת‬ ‫גירית‬ ‫דלק‬ Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Bird Fish Mammal Mammal Mammal 7 ‫דרבן‬ ‫זאב‬ ‫חזיר בר‬ ‫חתול ביצות‬ ‫חתול בר‬ ‫נמייה‬ ‫סמור‬ ‫צבוע מפוספס‬ ‫צבי ישראלי‬ ‫שועל מצוי‬ ‫תן‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Mammal‬‬ ‫‪Hystrix indica‬‬ ‫‪Canis lupus‬‬ ‫‪Sus scrofa‬‬ ‫‪Felis chaus‬‬ ‫‪Felis silvestris‬‬ ‫‪Herpestes ichneumon‬‬ ‫‪Vormela peregusna‬‬ ‫‪Hyaena hyaena‬‬ ‫‪Gazella gazella‬‬ ‫‪Vulpes vulpes‬‬ ‫‪Canis aureus‬‬ ‫בעלי חיים אקווטיים‬ ‫אין מערכת מסודרת של מעקב אחרי חסרי חוליות ימיים ואחרים‪ .‬יש תצפיות על לבנון ליסנר‪ ,‬ועל‬ ‫טריטונים וצפרדע הנחלים‪ .‬כמו כן חלק מהעופות (בטבלה ‪ )3‬הן עופות מים‪.‬‬ ‫בסיור קצר שערכנו נצפו לפחות ‪ 3‬פרטים של נחש מים משובץ‪ ,‬צב מים‪ ,‬לבנון ליסנר‪ ,‬גמבוזיות‬ ‫שחרירים ונשמע קולה של צפרדע הנחלים‪.‬‬ ‫מצאנו שחריר הנחלים‪ ,‬גמבוזיות‪ ,‬לבנון ליסנר וחסרי חוליות נוספים‪.‬‬ ‫דגים בנחל‬ ‫מנחם גורן‪ ,‬וירון קרוטמן‪ )2006( ,‬דגמו במסגרת סקר דגים בנחל קישון גם את נחל קיני (תחנה ‪,5‬‬ ‫אצלם)‪ .‬והם מתארים את הנחל בהיבט אכטיולוגי ‪.‬זהו נחל קטן עם זרימה חלשה‪ ,‬בעונה זו האפיק‬ ‫יבש והמים מתנקזים לבריכה מלאכותית שממנה הם נשאבים על ידי מקורות‪ .‬החיבור של הנחל‬ ‫לבריכה היה עד לחורף האחרון איזור צפוף בצמחייה וקרקע טינית אולם לאחר חורף‬ ‫‪2006‬והשיטפונות באזור נעלמה הצמחייה‪ ,‬בבריכת האיגום ובאזור הקשתות נתפסו ‪ 27‬פרטים של‬ ‫לבנון ליסנר ‪ ,‬לעומת ‪ 165‬פרטים בדיגום סתיו ‪ 2005‬ולעומת ממוצע של ‪ 55‬פרטים בשאר ניטורי‬ ‫האביב בתחנה‪ .‬הסיבות האפשריות שגרמו להידלדלות האוכלוסייה הן השיטפון שהיה באפריל‬ ‫שגרם לסחף והרס של הצמחייה באפיק הנחל‪ .‬אורך הדגים הממוצע שחושב היה נמוך יותר בדיגום‬ ‫הנוכחי )‪ (44.66‬מ"מ לעומת הדיגום האחרון )‪ 73.62‬מ"מ)‪ .‬ה תוצאה זו מצביעה על מיעוט בדגים‬ ‫בוגרים ומחייבת שמירה על האוכלוסייה הקיימת על מנת שאוכלוסיית הלבנונים תוכל להתאושש‪.‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :4‬מדדים שנילקחו בניטור של אוכלוסית הדגים בנחל קיני (גורן וקרוטמן‪,‬‬ ‫‪)2006‬‬ ‫‪pH‬‬ ‫)‪E.C (ms/cm‬‬ ‫)‪Temp (oC‬‬ ‫)‪D.O(mg/L‬‬ ‫)‪D.O(%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מליחות‬ ‫טמפרטורת המים‬ ‫חמצן מומס‬ ‫חמצן‪ %-‬רוויה‬ ‫אביב ‪2005‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪0.66‬‬ ‫‪21.6‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪87‬‬ ‫סתו ‪2005‬‬ ‫‪7.69‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫‪21.7‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪94‬‬ ‫אביב ‪2006‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪82‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :5‬מיני הדגים שנדגמו בנחל קישון (גורן וקרוטמן‪ ;2006 ,‬גוטמן‪)2007 ,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לבנון ליסנר‬ ‫לבנון ליסנר (‪ )Acanthobrama lissneri‬ממשפחת הקרפיונים‪ ,‬הוא דג שחי מרבית הזמן סמוך‬ ‫לקרקע במקווי מים עומדים ובנחלים שזרימתם איטית‪ .‬הוא ניזון מחסרי חוליות זעירים ומאצות שהוא‬ ‫מלקט בין האבנים‪ .‬עונת הרביה שלו חלה מינואר עד אפריל‪ ,‬הביצים מוטלות על הקרקעית‪ .‬אורכו ‪5-‬‬ ‫‪ )13( 10‬ס"מ סימן ההיכר‪ :‬בסיס סנפיר השת ארוך מבסיס סנפיר הגב‪ ,‬מספר בדידי הזימים על‬ ‫הקשת התחתונה עולה על ‪ .15‬ואין לו בינים (גולני ודרום‪ .)1997 ,‬לבנון ליסנר נפוץ במערכת הירדן‪,‬‬ ‫וגם באגמון החולה (‪ ) Degani et al., 1998‬וכן בנחלי קיני שהוא אחד היובלים של הקישון‪.‬‬ ‫הרגלי התזונה של לבנון ליסנר נחקרו בהרחבה באגמון החולה (‪,)Spataru and Gophen, 1985‬‬ ‫ועל פי הממצאים הוא ניזון ממגוון גדול יחסית של אצות‪ ,‬צמחים עילאיים וחסרי חוליות אקווטיים‪.‬‬ ‫ההעדפות שלו מתוארות בטבלה שלהלן‪ ,‬ע"פ משה גופן וחובריו ‪.)Gofen et al., 1998( 1998‬‬ ‫בחוות דעת של מנחם גורן (‪ )2007‬המוגשת לרשות נחל קישון הוא מתאר את האוכלוסיה המיוחדת‬ ‫של לבנון ליסנר בנחל קיני‪ .‬לדבריו‪ ,‬הדג מצוי בכל חלקי מערכת הירדן ובנחל קישון‪ .‬בכינרת הוא‬ ‫נפוץ במים הרדודים שבשולי האגם וניזון מבעלי חיים זעירים המצויים בין צמחי המים ומתחת‬ ‫לאבנים‪ .‬לבנון ליסנר מיוחד בהיותו נציג יחיד ממשפחת הקרפיוניים ששרד בקישון מגל ההגירה‬ ‫האחרון של דגים ממערכת הירדן למערכת החוף‪ .‬שאר מיני הדגים ממשפחה זו עגלסת הנחלים‪,‬‬ ‫חפף ויבלסת נכחדו כתוצאה מפגיעה במערכת המים הקישון בשנות השבעים‪ .‬מזלו של לבנון ליסנר‬ ‫הוא שהצליח לקיים אוכלוסיה קטנה בנחל קיני שמסיבות שונות נפגע פחות‪ .‬יש לציין שבגלל ניתוקה‬ ‫הממושך של אוכלוסיה זו ממערכת הירדן‪ ,‬יש להניח ייחודיות גנטית‪ .‬כיוון שיש חשש שנחל קיני יפגע‬ ‫בעתיד הקרוב‪ ,‬יש צורך לעשות כל מאמץ למניעת היכחדות אוכלוסיה זו‪ .‬צורך זה משתלב עם‬ ‫השאיפה לשקם את הקישון ולהחזיר לנחל את עולם החי שאבד‪.‬‬ ‫כתוכנית פיילוט להשבת הדג גורן מציע לאכלס את הדג במעיין אלרואי‪ ,‬תוכנית שאכן בוצעה בשנת‬ ‫‪( 2008‬גורן‪ ;2008 ,‬גוטמן‪.)2008 ,‬‬ ‫לבנון לייסנר – צילם גיל גוטמן‬ ‫‪11‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :6‬העדפות התזונה של הלבנון ע"פ גופן וחובריו‪1998 ,‬‬ ‫הטבלה שלהלן מתארת העדפות תזונה של דגים מאגמון החולה בעמודה הימנית העדפות של לבנון‬ ‫ליסנר מתוך ‪.Gofan et al., 1998‬‬ ‫‪11‬‬ ‫טריטון הפסים‬ ‫הטריטון הוא דו‪-‬חי ממשפחת הסלמנדריים‪ .‬טריטון הפסים הוא גדול יחסית ‪ -‬אורך גופו של הזכר הוא‬ ‫עד ‪ 12‬ס"מ ושל הנקבה עד ‪ 10.5‬ס"מ‪ .‬צבעו של טריטון הפסים חום‪-‬אפור‪ ,‬בטנו צהובה או כתומה‬ ‫עם פס לבן משני צדי הבטן המוקף לרוב בפסים שחורים‪ .‬הטריטונים מתרבים בחורף‪ .‬בעונת החיזור‬ ‫הזכר עובר שינוי בולט‪ :‬צבעו הופך לאפור מנוקד בשחור ובירוק‪ ,‬ועל גבו גדלה כרבולת משוננת‬ ‫ואפורה‪.‬‬ ‫טריטון הפסים‪ ,‬נמנה על סדרת בעלי הזנב שבמחלקת הדו‪-‬חיים‪ ,‬במחלקת הסלמנדריים‪ .‬טריטון‬ ‫הפסים מצוי בשלוליות החורף ואת רוב זמנו הוא מבלה בתוך המים‪ .‬הוא מגיע לאורך של ‪ 10‬ס"מ‪,‬‬ ‫גבו אפור‪-‬חום וגחונו כתום‪ .‬הטריטון פעיל בחורף ובאביב בשעות הלילה בקיץ הוא מצוי בתרדמה‬ ‫בתוך סדקים בקרקע‪ ,‬במחילות או במאורות שמתחת לאבנים או לעצים‪ .‬מבין כל מיני בעלי החוליות‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬זהו המין היחיד הנמצא בתרדמה במהלך כל הקיץ‪ .‬בעונת הגשמים‪ ,‬הטריטון מתקיים‬ ‫במקווי מים עומדים ורדודים ובהם הנקבה מטילה עשרות ביצים (הפריה פנימית)‪ ,‬אותן היא מדביקה‬ ‫לעלים המצויים‪ .‬במים הזכר גדול מן הנקבה ומקושט יותר ‪ -‬הוא מבריק ומקושט בכרבולת הבוגרים‬ ‫ניזונים מתולעים‪ ,‬חרקים וגם מראשנים המתפתחים בשלוליות‪ .‬משך החיים של הטריטון הוא כ‪25-‬‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫תחום תפוצתו של טריטון הפסים בטורקיה‪ ,‬בקווקז‪ ,‬בלבנון ובסוריה‪ .‬בישראל הוא נמצא באזורים‬ ‫בעלי אקלים ים‪-‬תיכוני‪ ,‬כגון‪ :‬הגליל‪ ,‬הגולן‪ ,‬הכרמל‪ ,‬ומישור החוף‪ .‬בארץ כל האוכלוסיה הדרומית‬ ‫נכחדה בגלל פגיעה בגופי המים‪.‬‬ ‫הסיבה העיקרית לפגיעה באוכלוסיית הטריטונים בארץ ובעולם היא הרס סביבות החיים שלהם‪.‬‬ ‫הטריטונים זקוקים לגופי מים המוקפים בסביבה יבשתית מתאימה‪ ,‬על מנת לתמוך בשלבים השונים‬ ‫בחייהם‪ .‬די בפגיעה באחד מאלה‪ ,‬כדי לגרום לפגיעה בטריטונים‪ .‬אוכלוסיית טריטון הפסים נפגעה‬ ‫קשות בישראל עקב הרס מקומות הרבייה כתוצאה מניקוז‪ ,‬מזיהום סביבתי ומריסוס בחומרי הדברה‪.‬‬ ‫תחומי התפוצה וגודל האוכלוסייה בישראל הצטמצמו והגיעו עד פחות מ‪ 5%-‬מגודלם לפני ‪ 30‬שנה‪.‬‬ ‫כיום נחשבת האוכלוסייה כעומדת בפני סכנת הכחדה‪ .‬הטריטון הוא בעל חיים מוגן בישראל (רוטרי‪,‬‬ ‫‪.)2000‬‬ ‫בארץ‪-‬ישראל נפוצים הטריטונים בשפלת החוף ובעמקים‪ ,‬אולם בגלל זיהום הנחלים ניקוז ויבוש מקוי‬ ‫המים העונתיים‪ ,‬הוא נמצא בסכנת הכחדה‪ .‬פרטים של טריטון הפסים נאספו בנחל קיני‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫נחל קיני בתמונות‬ ‫המעינות‬ ‫עין קיני‬ ‫בית המשאבות הממוקם מעל עין קיני‪.‬‬ ‫לבנון ליסנר בבריכת הנביעה‬ ‫‪13‬‬ ‫קצת לכלוך לא מפריעה לזרימת המים מהנביעה השניה‪.‬‬ ‫מעינות נוספים‬ ‫פינות חמד ומעיינות נוספים הם "עץ התות" ו"התות והתאנה"‪ ,‬על ידם נביעות של מים עצים גדולים‬ ‫מאוד ופינות ישיבה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫המאגר התפעולי ‪ -‬סכר הבטון‪:‬‬ ‫הסכר נמצא במרחק של ‪ 200‬מטרים מהנביעה‪ .‬הסכר יוצר מאגר תפעולי עם שני תאים קטן שרובו‬ ‫מתיבש בקיץ‪ .‬יש הזרמה של עודפי קולחין למאגר התפעולי‪ .‬המאגר נמצא מעבר לסכר תחנת‬ ‫השאיבה של קיבוץ מגידו‪.‬‬ ‫מימין הסכר‪ ,‬משמאל נקודת השאיבה וההסנקה של מגידו‪ ,‬למטה נחש מים משובץ‬ ‫נקודת שאיבה על יד התאנה הגדולה‬ ‫הגשר האירי‬ ‫סוף הקטע הרטוב‪ ,‬נקודת תפיסת המים המזרחית של קיבוץ מגידו על יד טחונת א‪-‬גסר ועל יד הגשר‬ ‫האירי‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫תחנות קמח‬ ‫שלוש תחנות קמח בחלקו הרטוב של הנחל והתחנה הרביעית‪.‬‬ ‫משתי התעלות האמצעיות יש שרידים בלבד של אמות המים‬ ‫לתחנות‪ .‬התחנה הרביעית בתחילתה של תעלה ‪( 12‬מעבר לכביש)‪.‬‬ ‫טחונת א‪-‬ג'יסר‬ ‫התחנות המרכזיות‬ ‫שרידי אמת המים‪ .‬שרידים נוספים על יד תחנת הדלק‬ ‫התחנה הרביעית‬ ‫‪16‬‬ ‫תחנת הקמח המערבית‬ ‫בתחום תעלה ‪.12‬‬ ‫חלקה נהרס (כנראה) עם הקמת הדרך‪ ,‬שרידי אמת המים ועצי תאנה‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫הערכת החלופות להולכת המים בהיבט הסביבתי‬ ‫מטרת העבודה היא הספקת מים לקישון‪ ,‬לשם כך הוקצו מי הקידוחים מגידו ‪ 1‬ומגידו ‪ .2‬קידוח מגידו‬ ‫‪ 1‬לא פעיל מזה כ‪ 20-‬שנה‪ ,‬כיוון שמליחות המים בו מגיעה לכ‪ 1000-‬מ"ג כלורידים‪ .‬מגידו ‪ 2‬מכיל‬ ‫‪ 600-700‬מ"ג כלורידים והוא עובד מספר שבועות בשנה להשלמת מים שנמהלים במי המוביל‬ ‫הארצי‪.‬‬ ‫לצורך העבודה נאסף ידע קיים על נחל קיני ועל תעלה ‪ 12‬ונערכו סיורים והתיעצויות עם אנשי רשות‬ ‫הטבע והגנים שמכירים את השטח שנים רבות (יובל סבר‪ ,‬אריה קלר ואנשי צוות התוכנית)‪.‬‬ ‫החלופות המוצעות נבחנות בהיבטים הנדסיים‪ ,‬סטטוטוריים וכלכליים‪ .‬אלא ידונו בפרק נפרד‪ .‬להלן‬ ‫הערכת החלופות המוצעות מבחינה סביבתית‪.‬‬ ‫הקטע הרטוב של נחל קיני‬ ‫נחל קיני‪ ,‬הוא נחל איתן יחיד באזור שמתנקז לנחל קישון‪ .‬חלקו העליון המעיינות ותחנות הקמח‪,‬‬ ‫מחזיק מים כל השנה‪ ,‬במרכזו "אגם" שממנו נשאבים עיקר המים של קיבוץ מגידו‪ .‬סוף הקטע הרטוב‪,‬‬ ‫בנקודת תפיסת המים של קיבוץ מגידו על יד טחונת א‪-‬גסר ועל יד הגשר האירי (מול תחנת הדלק)‪.‬‬ ‫בעבר היתה זרימה רציפה עד לקישון‪ .‬בקטע זה אין לפגוע בשום מיקרה‪.‬‬ ‫סוגית הזרמת מי הקידוחים בתעלה ‪12‬‬ ‫המשך נתיב הזרימה של נחל קיני (מעבר לכביש ‪ )65‬הוא בתעלה ‪ .12‬זו תעלה מוסדרת ומטופלת‬ ‫על ידי רשות הניקוז‪ .‬התעלה קולטת בחורף מי שטפונות וכן מי נקז מהשדות ואולי ממעיינות קטנים‬ ‫בדרך‪.‬‬ ‫על גדות התעלה יש מעט צמחי מים‪ .‬יש שאיפה עתידית להפוך את התעלה לנחל‪ .‬היפוך כזה יחייב‬ ‫הרחבת והסדרת האפיק וכן תכנון והקצאת מים‪ .‬הפיכת התעלה לנחל היא חיובית הן לגבי השיקום‬ ‫שלה והן ביצירת מסדרון אקולוגי רציף בין נחל קיני לקישון ויצירת אופציה להתרחבות של‬ ‫האורגניזמים האקווטיים וביניהם לבנון לייסנר שתפוצתם המוגבלת והמצומצמת מעמידה את‬ ‫האוכלוסיה כולה בסכנה‪.‬‬ ‫הזרמת המים המליחים של קידוחי מגידו דרך תעלה ‪ ,12‬תפיח חיים בצמחיה ובחי שם‪ ,‬בעיקר בקיץ‪.‬‬ ‫אולם מאידך יש חשש שהמלחת מי התעלה תשנה את אופי הצמחיה שבמקורות הוא צומח של מים‬ ‫מתוקים וכן שהצמחיה תיקצר על ידי רשות הניקוז שתפקידה הוא לדאוג לזרימת מים בתעלה ללא‬ ‫הצפה‪.‬‬ ‫כדי להזרים מים בתעלה ‪ 12‬יש לבצע הסדרה ולהפוך אותה בחזרה לנחל‪ ,‬במקום לתעלה וכן לשקול‬ ‫את הכדאיות שבהזרמת מים מליחים‪ .‬על פניו נראה שהאידאל הוא הסדרת הנחל והזרמת מימי נחל‬ ‫קיני‪ ,‬המתוקים אליו אבל זה לא נושא העבודה הזו ועל כן אקצר‪.‬‬ ‫בשלב זה ההמלצה שלי היא לדחות את ההזרמה בתעלה עד להסדרת התעלה לנחל ושיחרור כל מי‬ ‫נחל קיני לתעלה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מאגר כפר ברוך‬ ‫מאגר כפר ברוך הוקם בשנת ‪ 1953‬על ידי תה"ל‪ .‬והורחב בשנת ‪ .1983‬הוא סכר שנבנה על נחל‬ ‫קישון‪ ,‬בין היוגב לכפר ברוך‪ ,‬ומטרתו ליצור גוף מים שישמש להשקיה בעיקר בחלקו המערבי של‬ ‫עמק יזרעאל (יפה‪.)2000 ,‬‬ ‫במהלך השנים התברר שלצד שפע המים שהמאגר סיפק‪ ,‬הוא גרם להמלחה של הקרקעות‪ .‬גוף‬ ‫המים שנוצר הכביד על זרימת מי שטפונות ונפגעה השטיפה שלהן‪ .‬הוספת קולחין ומי מוביל הביאו‬ ‫גם הן להמלחה‪ .‬האגם הפלך לגוף מים סגור שהמלח לא נשטף ממנו‪ .‬לצד פעיוליות אחרות (ניקוז‬ ‫הקרקעות) הוחלט לפרוץ את הסכר ולאפשר למי הקישון להגיע לים‪ .‬התיקווה היא שאם ישטפו‬ ‫המלחים ניתן יהיה לחזור ולהשמיש אותו‪.‬‬ ‫הזרמה של מים מליחים למאגר כפר ברוך‪ ,‬תגרום להמשך ההמלחה ותעצור את השטיפה של‬ ‫הקרקעות‪ .‬על כן ההמלצה שלי היא להזרים את המים המליחים ממערב לסכר‪.‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :7‬תיאור החלופות בהיבט סביבתי‬ ‫תיאור החלופה‬ ‫היבטים סביבתיים‬ ‫‪1‬‬ ‫קידוח מגידו ‪ 1‬ומגידו ‪ 2‬באמצעות‬ ‫צנרת מושבתת של מקורות ‪ )" 11‬עד‬ ‫מגידו‪1‬‬ ‫והמשך באמצעות התעלה עד למפגש‬ ‫עם הקישון‪.‬‬ ‫יתרון‪ :‬שמירה על הקטע הרטוב של נחל קיני‬ ‫יתרון‪ :‬החיאת תעלה ‪ 12‬והפיכתה לנחל חי‬ ‫יתרון‪ :‬יצירת מסדרון אקולוגי מנחל קיני לקישון‬ ‫‪2‬‬ ‫קידוח מגידו ‪ 1‬ומגידו ‪ 2‬באמצעות יתרון‪ :‬שמירה על הקטע הרטוב של נחל קיני‬ ‫צנרת מושבתת של מקורות ‪ "14 )" 11‬יתרון‪ :‬לא יומלחו המים בתעלה ‪.12‬‬ ‫חסרון‪ :‬פחות מים יזרמו בתעלה‪ ,‬בעיקר בקיץ‬ ‫עד מגידו‪ 20" 1‬עד לראש תעלה ‪12‬‬ ‫והמשך באמצעות צינור (חדש) עד‬ ‫למפגש עם הקישון באחת משתי תת‬ ‫חלופות‪.‬‬ ‫המשך צנרת בצמוד לתעלה ‪ 12‬ומפגש יתרון‪ :‬מסדרון אקולוגי משפך הקיני לקישון‬ ‫עם הקישון במעלה מאגר כפר ברוך‪.‬‬ ‫המשך צנרת נוסף לכיוון צפון מערב יתרון‪ :‬עקיפת מאגר כפר ברוך (חשש מהגברת‬ ‫למפגש עם הקישון במורד מאגר כפר ההמלחה במאגר כפר ברוך)‬ ‫ברוך‪.‬‬ ‫קידוח מגידו ‪ 1‬ומגידו ‪ 2‬באמצעות יתרון‪ :‬עקיפת מאגר כפר ברוך (חשש מהגברת‬ ‫צנרת מושבתת של מקורות ("‪ )8‬לכיוון ההמלחה במאגר כפר ברוך)‬ ‫צפון מערב עד משמר העמק‪) ,‬דרוש‬ ‫תגבור בקו מקביל לאורך ‪ 2‬ק"מ‪.‬‬ ‫למורד מאגר כפר ברוך באמצעות יתרון‪ :‬עקיפת מאגר כפר ברוך (חשש מהגברת‬ ‫ההמלחה במאגר כפר ברוך)‬ ‫תעלה ‪ 12‬או תעלה‪9‬‬ ‫למורד מאגר כפר ברוך באמצעות יתרון‪ :‬עקיפת מאגר כפר ברוך (חשש מהגברת‬ ‫ההמלחה במאגר כפר ברוך)‬ ‫צנרת חדשה‪.‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪19‬‬ ‫חסרון‪ :‬חשש מהשפעת ההזרמה של מים מליחים‬ ‫על אופי הצמחיה בתעלה ‪.12‬‬ ‫חסרון‪ :‬חשש מאובדן המים ועל כן ירידה‬ ‫משמעותית בתרומה לקישון (מטרת הפרויקט)‬ ‫רשימת ספרות‬ ‫גוטמן‪ ,‬ג‪ .2005 .‬דו"ח ניטור סתיו‪ .‬רשות נחל קישון‪.‬‬ ‫גוטמן‪ ,‬ג‪ .2008 .‬מזכר בנושא העתקת דגי לבנון ליסנר למעיין אלרואי‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬ ‫גולני‪ ,‬ד‪ .‬ודרום‪ ,‬ד‪ .1997 .‬מדריך הדגים של ישראל‪ .‬הוצאת כתר‪.‬‬ ‫גורן‪ ,‬מ‪ .2007 .‬אישוש אוכלוסיית לבנון ליסנר בקישון‪ .‬חוות דעת מוגשת לרשות נחל קישון‪.‬‬ ‫גורן‪ ,‬מ‪ .2008 .‬אישוש אוכלוסיית הדג לבנון ליסנר במערכת הקישון – סיכום פעילות ‪ .2008‬חוות‬ ‫דעת מוגשת לרשות נחל קישון‪.‬‬ ‫גורן‪ ,‬מ‪ .‬וקרוטמן‪ ,‬י‪ .2006 .‬סקר דגים בנחל הקישון‪ ,‬קיץ ‪ .2006‬דו"ח מוגש לרשות נחל קישון‪.‬‬ ‫יפה‪ ,‬א‪ .2000 .‬אגם כפר ברוך והשפעתו על קרקעות עמק יזרעאל‪ .‬מים והשקיה ‪33-36 :402‬‬ ‫מאגר המידע של רשות הטבע והגנים‪ ,‬בניהולה של ד"ר לינדה אולסויג ויטאקר‪.‬‬ ‫מרקוס‪ ,‬מ‪ .1995 .‬רמת מנשה‪ ,‬סקר נוף ומסלולי טיול‪ .‬הוצאת רשות שמורות הטבע‪.‬‬ ‫עינב‪ ,‬ר‪ .1999 .‬סקר משאבי טבע‪ ,‬רמות מנשה‪ ,‬שטח אש ‪ .107‬מוגש לרשות לשמירת הטבע והגנים‬ ‫הלאומיים‪.‬‬ ‫רוטרי‪ ,‬נ‪ 2000 .‬האנציקלופדיה של עולם החי‪ .‬תקליטור בהוצאת מט"ח המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪.‬‬ ‫שמידע‪ ,‬א‪ ,.‬פולק‪ ,‬ג‪ .‬ופרגמן‪-‬ספיר‪ ,‬א‪ .2011 .‬הספר האדום‪ ,‬צמחים בסכנת הכחדה בישראל‪ .‬הוצאת‬ ‫‪Degani, G., Y. Yehuda, J. Jackson and M. Gophen. 1998. Temporal variation in fish‬‬ ‫‪community structure in a newly created wetland lake (Lake Agmon) in Israel.‬‬ ‫‪Wetland Ecology and Management 6: 151-158.‬‬ ‫‪Gophen, M. Y. Yehuda, A. Malinkov and G. Degani. 1998. Food composition of the‬‬ ‫‪fish community in Lake Agmon. Hydrobiologia, 380: 49-57.‬‬ ‫‪Spataru P.‬‬ ‫‪and Gophen M. 1985. Feeding behaviour of silver carp‬‬ ‫‪Hypophthalmichthys molitrix Val. and its impact on the food web in Lake‬‬ ‫‪Kinneret, Israel. Hydrobiologia 120(1): 53-61‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח מספר ‪ :1‬תצ"א‪ .‬המקור (גוגל ארץ)‬ ‫‪21‬‬ 21 ‫נספ‬ ‫‪22‬‬ 23 ‫נספח מס' ‪3‬‬ ‫הנחיות כלליות לשיקום נחל הקיני במקטע תעלה ‪12‬‬ ‫)רשות הניקוז קישון ‪ -‬רן מולכו יועץ סביבתי ‪(10.10.12 -‬‬ ‫רשות ניקוז קישון ‪Kishon Drainage Authority‬‬ ‫‪Yoqne'am Moshava, 20600 ISRAEL‬‬ ‫יוקנעם מושבה ‪20600‬‬ ‫פקס‪04-9597790 :‬‬ ‫טל‪04-9099800 :‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪10/10/2011‬‬ ‫לכבוד‪____________:‬‬ ‫הנדון‪ :‬הנחיות כלליות לשיקום נחל הקיני במקטע תעלה ‪12‬‬ ‫שיקום נחל הקיני במקטע תעלה ‪ 12‬מהווה אתגר מרתק ודוגמא לתיקון פעולות הנדסיות‬ ‫אשר נתנו מענה בתחום הניקוז אך פגעו מהותית בגוף הנחל על כל משמעויותיו‪.‬‬ ‫פעולות הנדסיות רבות נעשות כצורך וכמתן פיתרון לבעיות שצצות מהשטח‪ .‬אין עוררין על‬ ‫צרכים אלו‪ ,‬אך עם זאת תשומת לב‪ ,‬הבנה והקפדה על סוגיות נוספות הקיימות ובמיוחד‬ ‫בשטחים פתוחים ובמערכות טבעיות‪ ,‬יכולה לאפשר ביצוע מפעלים הנדסיים לצד קיום‬ ‫מארג אקולוגי תקין‪.‬‬ ‫הסוגיה מודגשת כאשר אנו עוסקים בנחלים אשר במהותם מהווים מסדרון אקולוגי‬ ‫המקיים מעבר בין חלקי ארץ שונים ובכך אחראים לשמירת הריבוי הטבעי והמגוון‬ ‫הביולוגי של צמחים ובעלי חיים‪.‬‬ ‫בעולם המפותח בו אנו חיים והניצול המירבי של משאבי הטבע‪ ,‬הנחלים מהווים חוט‬ ‫מקשר‪ ,‬לעיתים אחרון‪ ,‬בין שטחים פתוחים‪ .‬קטיעת רצף זה יכולה לגרום להרס‬ ‫אוכלוסיות צמחים ובעלי חיים מחד ולפריחת אחרים מאידך אשר נהנים מתחרות נמוכה‬ ‫בתנאים מסוימים‪.‬‬ ‫מחובתינו העוסקים במערכות טבעיות ובשטחים פתוחים לנהוג בזהירות וברגישות וליצור‬ ‫את האיזון הנכון והמתאים בין שימור‪ ,‬שיקום ופיתוח‪.‬‬ ‫בבואנו לדון בשיקום נחלים יש לחקור ראשית את ההיסטוריה של המקום‪ ,‬ללמוד את‬ ‫מעלה אגן ההיקוות ואת מורדו במספר היבטים‪:‬‬ ‫מאפיינים הפיזיים‪ :‬הטופוגרפיה הכללית והמקומית‪ ,‬שיפועים אורכיים ורוחביים‪ ,‬קרקע‪,‬‬ ‫תשתית האפיק והגדות‪ ,‬מסלע ותכסית‪ .‬יציבות הקרקע‪ ,‬משטר הסעת הסחף‪ ,‬נביעות‬ ‫ומעיינות‪ ,‬סביבה לחה‪ ,‬תדירות ומשטר הזרימות בנחל – ספיקות שיא ונפחי זרימה‪ .‬פשט‬ ‫ההצפה בהסתברויות השונות‪.‬‬ ‫רשות ניקוז קישון ‪Kishon Drainage Authority‬‬ ‫‪Yoqne'am Moshava, 20600 ISRAEL‬‬ ‫יוקנעם מושבה ‪20600‬‬ ‫פקס‪04-9597790 :‬‬ ‫טל‪04-9099800 :‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫סביבה‪ :‬קירבה לשדות חקלאיים‪ ,‬שיטות עיבוד הקרקע‪ ,‬ממשק הריסוסים שינוי הגידולים‬ ‫בעונות השנה ועם השנים כמו גם תכניות לעתיד‪ .‬סביבה עירונית וכפרית‪ ,‬סביבה‬ ‫תעשייתית‪ .‬מפגעי זיהום‪ ,‬קולחים תעשייתיים וביתיים ואו פסולת‪ .‬רעייה מבוקרת ורעיית‬ ‫לחץ‪.‬‬ ‫תשתיות‪ :‬שאיבות מים בנחל או בסביבתו‪ ,‬קווי תשתית עיליים ותת קרקעיים )בשל‬ ‫העובדה שהנחלים מהווים רצועה ציבורית מרבים להעביר בהם קווי תשתית(‪ ,‬כבישים‪,‬‬ ‫מעבירי מים‪ ,‬מתקני הטיה ותפיסת שיטפונות‪.‬‬ ‫אקולוגיה‪ :‬סקר אקולוגי צריך לכלול אפיון צומח )תצורה‪ ,‬הרכב‪ ,‬מצב הצמחייה(‪,‬‬ ‫מורכבות מבנית של האפיק )רוחב‪ ,‬עומק‪ ,‬שיפוע‪ ,‬תשתית ופיתול(‪ ,‬זרימת מים‪ ,‬רוחב‬ ‫רצועת החיץ ותפקידה בהגנה על הנחל כמסדרון אקולוגי‪ ,‬מינים פולשים‪ ,‬מתפרצים‬ ‫ומפגעים‪ .‬צמחייה אופיינית לאזור המיידי ולסביבה‪ ,‬מגוון בעלי חיים וציפורים‪.‬‬ ‫מקרקעין‪ :‬האם יש רצועת נחל מוכרזת‪ ,‬מה רוחבה‪ ,‬האם הנחל ממוקם בתוך רצועת הנחל‬ ‫או שסטה‪/‬הוטה ממנה ‪.‬‬ ‫לאחר לימוד המרכיבים לעיל יש לפעול על פי מספר עקרונות מרכזיים והכל בהתחשב‬ ‫במאפיינים השונים‪:‬‬ ‫הגברת המורכבות המיבנית‪ :‬העשרת בתי הגידול ע"י גיוון שיפוע הגדות‪ ,‬גיוון אופי‬ ‫הזרימה באמצעות חתך נחל משתנה שיכלול רצפי זרימה מהירה בחתך צר ואופי ברכתי‬ ‫בחתך רחב‪ ,‬שילוב מקטעים בעלי תשתית שונה‪ .‬פיזור אבנים ובולדרים בגדלים שונים לכל‬ ‫אורך האפיק‪.‬‬ ‫הנחל צריך להיות במקום הנמוך ביותר‪.‬מצב זה הוא המצב הטבעי אך לעיתים‪ ,‬בשל‬ ‫שינויים מהעבר מצב זה לא מתקיים‪.‬‬ ‫יש להרחיב את רצועת הנחל למירב האפשרי‪ .‬רצועת הנחל מתבססת על השטח המושפע‬ ‫מהנחל‪.‬‬ ‫יש ליצור את מגוון בתי הגידול הרב ביותר )בהתאם לצורך( ע"י הטרוגניות מירבית‬ ‫אפשרית הן בצמחיה ובמבנה הפיזי של האפיק‪.‬‬ ‫יש להתאים את גודל האפיק למשטר הזרימות הצפוי בנחל‪ .‬הגדלת שטח חתך האפיק‬ ‫הזורם אל מעבר לגודל ההנדסי המחושב תאפשר הגדלת החספוס )מקדם מאנינג( הנובע‬ ‫מצמחייה ומסלעות‪.‬‬ ‫בנחל בו קיימת זרימת מים דלה יש ליצור חריץ לריכוז הזרימה באפיק קיץ‪ .‬בחריץ זה‬ ‫יכולים להתקיים כל העקרונות המדוברים רק בקנה מידה קטן‪.‬‬ ‫רשות ניקוז קישון ‪Kishon Drainage Authority‬‬ ‫‪Yoqne'am Moshava, 20600 ISRAEL‬‬ ‫יוקנעם מושבה ‪20600‬‬ ‫פקס‪04-9597790 :‬‬ ‫טל‪04-9099800 :‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫פיתול האפיק כאמצעי לריסון הזרימות באפיק לצד ייצוב הגדות במקומות בהם יש לשמור‬ ‫על שטחים ותשתיות‪.‬‬ ‫מיתון הגדות בצד הגדה הפנימית בפיתולים במקום בו מתבסס סחף באופן טבעי‪.‬‬ ‫חיגור צמחייה בהתאם לדוח אקולוגי על כל אזור בנפרד‪ .‬התאמת החיגור לחתך האפיק‬ ‫הוא עקרוני ומהותי בהצלחת השבת הצומח הטבעי לנחל‪ .‬עשבים ושיחים חובבי מים‬ ‫במפלס התחתון‪ ,‬שיחים ועצים לרוחב הגדה‪ ,‬הכל בהתאם להנחיות השתילה‪.‬‬ ‫עידוד שרטונות וחצאי אי בהם גדלה צמחיה‪.‬‬ ‫מסלעות לא ייבנו בסדר מובנה אלה עם זיזים ובליטות‪.‬‬ ‫בהקשר פרטני של נחל קיני יש לשים לב שהנחל הוטה ויושר במקטע שמצפון לכביש ‪.66‬‬ ‫בתצלום אויר ניתן לראות בבירור סימנים של התוואי הקדום אליו יש לשאוף להחזיר את‬ ‫הנחל‪ .‬תזכורת לתוואי זה קיבלנו ב ‪ 2006‬באירוע נגר נדיר אשר בו הנחל חזר לאפיק‬ ‫המקורי שלו ועשה נזקים בשדות במורד עד לחיבור עם נחל קישון‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש לבנות תכנית מים להשבת מכסת מים בטוחה לנחל בתיאום עם רשות הטבע‬ ‫והגנים‪.‬‬ ‫בברכה‬ ‫רן מולכו‬ ‫יועץ סביבתי לרשות הניקוז‬ ‫נספח מס' ‪4‬‬ ‫בחינת צרכים לתכנון עיינות הקיני במסגרת תוכנית המים לקישון‬ ‫)סיכום דיון מיום ‪(27.8.12‬‬ ‫‪01.9.01‬‬ ‫הנדון‪ :‬בחינת צרכים לתכנון עיינות קיני במסגרת תוכנית המים לנחל קישון‬ ‫סיכום פגישה מיום ‪11.8.01‬‬ ‫משתתפים‪ :‬זאב אחיפז ‪ -‬ראש אגף תפעול‪ ,‬רשות המים‬ ‫גבי שחם ‪ -‬מתכנן יועץ לרשות נחל הקישון‬ ‫ד"ר אבנר קסלר ‪ -‬יועץ הידרולוגי לרשות נחל הקישון‬ ‫גיל גוטמן ‪ -‬מהנדס הסביבה‪ ,‬רשות נחל הקישון‬ ‫אבי אוזן ‪ -‬אקולוג בתי גידול לחים‪ ,‬רט"ג‬ ‫התנצל‪:‬‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫במסגרת תוכנית המים לנחל קישון נקבע כי עיינו תקיני ישולבו כחלק ממקורות המים לנחל כאשר תרומתם‬ ‫העיקרית הנה בהיבטים אקולוגיים ולא בהיבטים כמותיים‪.‬‬ ‫בישיבת הצוות המנחה של תוכנית המים‪ ,‬מתאריך ‪ ,81.6.81‬הוחלט כי עיינות קיני ישוחררו לטבע בזרימה‬ ‫חופשית לכיוון המשך הנחל (המכונה כיום תעלה ‪.)81‬‬ ‫בישיבה נאמר כי קיימים פערי מידע בנוגע לספיקות המדודות‪ .‬בשיחות שהתקיימו בין יועצי רשות הנחל‬ ‫ובין אנשי השירות ההידרולוגי התברר כי מעיינות לג'ון המצויים במעלה הבריכה התפעולית אינם נמדדים‬ ‫ע"י השירות הידרולוגי ומכאן נובע הפער‪ .‬בהקשר זה יודגש כי מבחינת תוכנית המים לנחל קישון עיינות‬ ‫לג'ון הם חלק מעיינות קיני וישוחררו לטבע במסגרת התוכנית‪.‬‬ ‫כנגד שחרור המעיינות לטבע‪ ,‬לצרכנים הקיימים (קיבוץ מגידו‪ ,‬קיבוץ גבעת עוז) יוסדרו מקורות מים‬ ‫אחרים המתבססים על קולחי תשלובת הקישון (בקיץ) ותפיסת שיטפונות חלקית בתעלה ‪ .81‬הנושא בטיפולו‬ ‫של זאב אחיפז‪.‬‬ ‫קיימת אי בהירות בנוגע לרכיב הקיצי של הזרימה המצרפית (עיינות קיני ועיינות לג'ון ללא תפיסה)‪.‬‬ ‫קיימת אי בהירות בנוגע לפוטנציאל הבליעה הקיים ככל הנראה עוד במעלה כביש ‪ 66‬ואי לכך ספק בכל‬ ‫הנוגע להמשך זרימת המים עד לנחל קישון‪.‬‬ ‫קיים צורך בתכנון משלים ובחינת ממשק נחל קיני במסגרת התוכנית‪ ,‬לרבות גורל הבריכה התפעולית‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪ .8‬בשל פערי המידע ועקב היבט כמותי זניח‪ ,‬שפיעת עיינות קיני ולג'ון לא יוכנסו בשלב זה למאזן המים‬ ‫המבוצע במסגרת תכנון הולכת מי קידוחי מגידו ‪.8,1‬‬ ‫‪ .1‬יש להמתין למידע שעשוי להתקבל מסקר מעיינות המבוצ עבור רט"ג באגן הקישון‪.‬‬ ‫‪ .3‬ריכוז מידע הידרולוגי של עיינות קיני ולג'ון לרבות מידע היסטורי קיים יבוצע ע"י ד"ר קסלר‪ ,‬לבחינת‬ ‫ההיבט הכמותי של המעיינות‪.‬‬ ‫‪ .4‬לפי הצעת זאב וגבי‪ ,‬גורל הבריכה התפעולית וממשק הנחל לאחר שחרורו לטבע ייבחן ע"י אקולוג‬ ‫מומחה בשיתוף רט"ג (אבי אוזן וניסים קשת)‪ ,‬קק"ל (יוסי שרייבר)‪ ,‬רשות נחל הקישון ורשות הניקוז‪.‬‬ ‫‪ .5‬חלוקת הזרימות החורפיות והעונתיות וכן אופן התפיסה ופרטי המכון ההנדסיים בתעלה ‪ ,81‬יתבצעו‬ ‫בתאום עם רט"ג‪.‬‬ ‫רשם‪ :‬גיל גוטמן‬ ‫תפוצה‪ :‬שרון נסים‪ ,‬משתתפים‪.‬‬ ‫‪-1-‬‬ ‫נספח מס' ‪5‬‬ ‫ישום תוכנית המים לקישון‬ ‫)סיכום ישיבת צוות מנחה מיום ‪(18.6.12‬‬ ‫‪08/07/2012‬‬ ‫ישום תוכנית המים לנחל קישון‬ ‫סיכום ישיבת צוות מנחה מיום ‪18.06.2012‬‬ ‫משתתפים‪:‬‬ ‫זאב אחיפז‪ ,‬אהוד קיטאי‬ ‫רשות המים‪:‬‬ ‫שרון נסים‪ ,‬גיל גוטמן‪ ,‬מתי שולימוביץ‪ ,‬אלון בן מאיר‪ ,‬גלית חכון‬ ‫רשות נחל הקישון‪:‬‬ ‫יועצים לרשות נחל הקישון‪ :‬גבי שחם‪ ,‬אבנר קסלר‬ ‫ניסים קשת‪ ,‬אבי אוזן‬ ‫רשות הטבע והגנים‪:‬‬ ‫דרור פבזנר‬ ‫המשרד להגנה"ס‪:‬‬ ‫רשות הניקוז קישון‪:‬‬ ‫אורי רגב‬ ‫שמוליק אורנסקי‬ ‫חברת מקורות‪:‬‬ ‫ד"ר רחלי עינב‬ ‫התנצלה‪:‬‬ ‫מהלך הישיבה‬ ‫שרון‪ :‬פותחת את הישיבה‪ .‬אנו נמצאים במהלך כולל של שיקום הנחל‪ ,‬טיפול בקרקעית וכו'‪ .‬מבקשת לקדם את התוכנית‬ ‫ומבקשת מזאב אחיפז לקדם את האישור הפורמלי לתוכנית המים שעברה שיפוט ברשות המים בשנת ‪.2011‬‬ ‫גיל‪ :‬מודה לגבי שחם על העבודה וגם לד"ר עינב שערכה סקירה אקולוגית על נחל קיני במסגרת זו ולא יכלה להגיע‬ ‫לישיבה היום‪.‬‬ ‫חלופות להזרמת הקידוחים מגידו ‪ ,1‬מגידו ‪2‬‬ ‫גבי‪:‬‬ ‫בתכנון המקורי של חברת פלגי מים‪ ,‬נקודת הקצה להזרמה לנחל הייתה החיבור על תעלה ‪ .12‬לאחר הפעלת שיקול‬ ‫דעת הגענו למסקנה כי ראוי להסיט את נקודת קצה למורד מגלש מאגר כפר ברוך ממספר שיקולים בעיקרם ניתוק‬ ‫השפעה של מי הקידוחים המוזרמים על תפעול המאגרים וליהפך‪.‬‬ ‫מציג את החלופות הזרמת קידוחי מגידו ועיינות קיני על פי חוות הדעת שנמסרה כרקע לישיבה‪ .‬החלוקה היא לשתי‬ ‫קבוצות עקרוניות‪ ,‬הזרמה באמצעות תעלות הניקוז או הזרמה ישירה באמצעות צנרת‪.‬‬ ‫החלופות‪:‬‬ ‫א‪ .‬באמצעות תעלה ‪.12‬‬ ‫ב‪ .‬באמצעות צנרת חדשה צמודה לתעלה ‪ 12‬ומנקודת הכניסה לקישון עד לנקודת הקצה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דרך תעלות ‪ 9‬או ‪ 10‬המגיעות ישירות לנקודת הקצה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬באמצעות צנרות מתפנות של חברת מקורות עד לנקודת הקצה‪.‬‬ ‫בכל החלופות הזרמת עינות קיני תהיה בזרימה חופשית להמשך הנחל )תעלה ‪.(12‬‬ ‫ממליץ לאמץ את חלופה ד' שהיא הטובה ביותר גם בהיבטים הסביבתיים של הפרדת מי מעיינות ומי קידוחים‪ ,‬גם‬ ‫בממשק מול צרכנים קיימים לאורך התעלות‪ ,‬תחזוקת תעלות‪ ,‬איבודי מים והמלחה‪.‬‬ ‫הדבר תלוי ראשית בהסכמה עקרונית של מקורות לייעד את הצנרת למטרה זו וכן במספר מכשולים והם מעברי‬ ‫כביש נדרשים‪ ,‬תקינות הצנרת‪ ,‬היבטים סטטוטוריים )משרד הבריאות‪ ,‬רשות העתיקות(‪.‬‬ ‫שמוליק‪ :‬מקורות שוקלת בחיוב‪ .‬הקו המדובר מתפנה בעוד חודש‪ .‬יש שני קטעים שלא היו בשימוש זמן רב‪ .‬צריך לצלם את‬ ‫הקו ולבדוק תקינות‪.‬‬ ‫זאבי‪ :‬מבקש משמוליק שמקורות תקדם הבדיקה‪.‬‬ ‫אבי‪ :‬בהתחשב בכך שבכל החלופות‪ ,‬מי עיינות קיני יוזרמו באופן חופשי‪ ,‬חלופה ד' היא המועדפת‪.‬‬ ‫אורי‪ :‬גם על תעלות ‪ 9‬ו‪ 10-‬יש מתקני תפיסה‪ .‬חלופה ד' עונה על כל מטרות התוכנית‪ .‬שיקום נחל קיני אינו חלק ממטרות‬ ‫אלו וצריך להפריד בין התוכניות‪.‬‬ ‫חיים חמי ביקש לכלול את שיקום הקיני בתוכנית‪ .‬בכל מקרה אין להפריד בין נושא המעיינות ותוכנית המים‪.‬‬ ‫גיל‪:‬‬ ‫המעיינות חלק אינטגרלי מהתוכנית‪ .‬שיקום הקיני מבורך בכל מקרה‪ .‬מבחינת רשות הנחל‪ ,‬חלופה ד' היא‬ ‫המועדפת להמשך תכנון‪.‬‬ ‫התקבל מרשות הניקוז מסמך הנחיות עקרוני לשיקום נחל קיני‪ .‬בבוא העת יצורף כנספח לתוכנית‪.‬‬ ‫גבי‪:‬‬ ‫שרון‪ :‬מבקשת להוסיף כי חברת משאבים מתחדשים מתקדמים וצפויים לשאוב ממי הנחל על פי התנאי לניצול מים‬ ‫במורד‪ .‬דבר זה לא נאפשר בכל מקרה ללא אספקת המים לנחל‪.‬‬ ‫‪-1-‬‬ ‫הפקת ניסיון קידוח מיגידו ‪1‬‬ ‫ניסים‪ :‬רשות הטבע הוציאה התחייבות חשבית לחברת מקורות על סמך האומדן שהגישו ‪ 172‬אלש"ח‪ .‬מביע דאגה בנוגע‬ ‫להשפעה של הפקת הקידוחים על אגן חרוד ובספק אם ניתן לקבל תשובה‪.‬‬ ‫זאבי‪ :‬ההשפעה תהיה זניחה כי מדובר בפינה המרוחקת של האגן‪ .‬גם הפעלה של תענך ‪ 4‬לנחל לא יצור הרעה מול המצב‬ ‫הקיים‪ .‬הנושא עלה גם בשיפוט וההחלטה הייתה להתקדם בשלבים כשמתחילים במגידו ‪ 1‬ו‪ .2 -‬לגבי תענך ‪ 4‬הנושא‬ ‫תקוע כרגע בין המרחב למטה במקורות‪ .‬המעיינות בלבד לא יתנו מענה לקישון בהיבט הכמותי‪.‬‬ ‫שמוליק‪ :‬תוקף אישור של ועדת התקשרויות פג‪ .‬יחודש בהקדם וניתן לבצע את הנסיון תוך חודש וחצי מהיום‪.‬‬ ‫שרון‪ :‬מברכת‪.‬‬ ‫גיל‪ :‬מבקש שמקורות ידאגו במסגרת התקציב גם לתוספת צנרת על מנת לא להזרים לשטח אלא לכיוון תעלה ‪.12‬‬ ‫ניסים‪ :‬צריך להגיש בקשה להיתר להזרים לנחל‪.‬‬ ‫הזרמת מי עיינות קיני‬ ‫גיל‪ :‬אחד הגורמים להוצאת עבודה זו הוא הידע שיש לנו בנוגע לערכיות האקולוגית הגבוהה של נחל קיני‪ .‬בנחל זה‬ ‫אוכלוסייה יחידה בארץ של לבנון ליסנר‪ .‬ד"ר עינב הכינה סקירה אקולוגית על הנחל ומצאה ערכים רבים נוספים‪.‬‬ ‫היה חשוב לבחון היבטים של מיהול שלושת מקורות והשפעה על המערכת האקולוגית בנחל‪ .‬בהקשר של הזרמה‬ ‫למורד הקיני ניתנה עמדה של רשות הניקוז קישון על שיקום כולל של המשך הקיני )כיום תעלה ‪ ,(12‬אם כי הנייר‬ ‫כללי וללא אומדני עלות‪.‬‬ ‫גבי‪ :‬בהתייעצות עם אבנר קסלר לצורך איסוף נתוני הזרימות של עיינות קיני‪ ,‬מצאנו שאין נתונים מסודרים‪ .‬להערכתנו‬ ‫זרימת המים מהמעיינות גבוה בהרבה מהמדווח בשירות ההידרולוגי‪.‬‬ ‫אבנר‪ :‬אין נתונים לגבי מה שקורה במורד הבריכה התפעולית בה נאגמים מי המעיינות ונשאבים לצריכה‪ .‬מה גם שמעלים‬ ‫לבריכה זו לעיתים מי קולחין מתשלובת הקישון‪ .‬מניח שכמות המים גדולה פי שניים מהדיווחים‪ .‬אנו מניחים כי‬ ‫הקיבוץ הצורך מודד את נתוני הצריכה אך הם לא לפנינו‪.‬‬ ‫גבי‪ :‬לצורך מאזן המים אנו זקוקים בכל מקרה לנתונים מדוייקים של השפיעה‪.‬‬ ‫גיל‪ :‬משיחה עם מר שוער מוותיקי הקיבוץ עולה כי בעבר הייתה בליעה של המים במספר מקומות הן מעל כביש ‪ 66‬והן‬ ‫מתחתיו‪ .‬יש לכך השלכה על הכמות שתגיע לנחל שוודאי תהיה פחותה‪ .‬בכל מקרה מי המעיינות אינם נכללים‬ ‫במאזן המים בהיבט הכמותי‪ .‬ראוי להפריד בין נתוני הזרימה של מי המעיינות ומי הקידוחים בעיקר עקב מליחות‪.‬‬ ‫מתי‪ :‬יש גם סיכון למי תהום‪.‬‬ ‫אבי‪ :‬דרושה עבודה הידרולוגית לאיפיון זרימה עונתית‪/‬שטפונית‪ .‬ניתן להתבסס גם על נתונים של עבודה של חברת ‪DHV‬‬ ‫עבור רט"ג שבביצוע‪ .‬אני אכתוב את ה‪.TOR-‬‬ ‫גבי‪ :‬בסיס הנתונים אינו מספק וצריך לקבל את נתוני הצריכה‪ .‬מבקש מזאבי נגישות לנתוני הקיבוץ‪.‬‬ ‫אורי‪ :‬מציין שיש תוכנית הרחבה למחלף מגידו‪ .‬צריך להכניס את הנושא לתוכנית של מע"צ‪.‬‬ ‫סיכום והחלטות‪:‬‬ ‫‪ .1‬נקודת הקצה המוסכמת עבור הזרמת קידוחי מגידו היא מורד מגלש מאגר כפר ברוך‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלופה ד' )העברת קידוחי מגידו בצנרת מתפנה של חברת מקורות( מקובלת ונבחרה להמשך תכנון‪.‬‬ ‫‪ .3‬עיינות קיני יוזרמו בהזרמה ישירה להמשך נחל קיני )תעלה ‪ (12‬ומשם לקישון‪.‬‬ ‫‪ .4‬תכונס ישיבה נוספת בנושא בחינת משטר הידרולוגי של עיינות קיני בהשתתפות אבי אוזן‪ ,‬אבנר קסלר ורשות נחל‬ ‫הקישון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫מקורות תתייחס בשבועיים הקרובים לישימות וללו"ז של בדיקת קטעי הצנרת הרלוונטיים ‪ -‬באחריות שמוליק‬ ‫אורנסקי‪.‬‬ ‫המשך תכנון כללי לחלופה ד' בשתי חלופות‪ ,‬האחת בתוואי הקיים על סמך צנרת קיימת‪ ,‬השנייה על סמך תוואי חדש‬ ‫במקומות הנדרשים ‪ -‬באחריות רשות נחל הקישון וגבי שחם‪.‬‬ ‫הפקת ניסיון מקידוח מגידו ‪ 1‬יבוצע תוך חודש וחצי מהיום ‪ -‬באחריות חברת מקורות )לרבות נושא צנרת גמישה(‪.‬‬ ‫תאום עם כל הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬משתתפים וחקלאים ‪ -‬באחריות חברת מקורות‪.‬‬ ‫בקשה לצו הרשאה להזרמה לצורך הפקת נסיון )הגורם המבקש – רשות המים(‪ -‬באחריות גיל גוטמן‪.‬‬ ‫רשמו‪ :‬גלית חכון‪ ,‬גיל גוטמן‬ ‫תפוצה‪ :‬למשתתפים ולמוזמנים‪.‬‬ ‫‪-2-‬‬ ‫נספח מס' ‪6‬‬ ‫אפשרויות הנחת צינור מים לאורך מעביר מים קיים בכביש ‪66‬‬ ‫)ד"ר אבנר קסלר ‪ -‬אוגוסט ‪(2012‬‬ ‫דר ' אבנר קסלר‬ ‫‪DR. AVNER KESSLER‬‬ ‫‪Environmental & Water Resources‬‬ ‫‪Engineering (2002) Ltd.‬‬ ‫הנדסת סביבה ומשאבי מים‬ ‫)‪ (2002‬בע"מ‪.‬‬ ‫אוגוסט‪2012 ,‬‬ ‫בחינה הידרולוגית‬ ‫אפשרויות הנחת צנור מים לאורך‬ ‫מעביר מים קיים בכביש ‪66‬‬ ‫כללי‬ ‫במסגרת פרוייקט "הולכת קידוחי מגידו ועיינות הקיני לקישון" שמקדמת רשות נחל הקישון‬ ‫נבחנה כאן אפשרות של חצייה תת‪-‬קרקעית של כביש מס' ‪) 66‬יוקנעם‪-‬מגידו(‪ .‬החצייה הנחוצה‬ ‫היא של צינור מים מפלדה בקוטר "‪ 16‬הניזון מקידוח מגידו ‪ ,1‬כמתואר בתרשים ‪.1‬‬ ‫מפאת הרגישות הארכיאולוגית הגבוהה של אזור החצייה‪ ,‬אפשרויות החצייה שנבחנו כאן הן‬ ‫באמצעות מעבירי מים הקיימים לאורך הכביש‪ .‬הדוח שלהלן נועד לאתר מעביר מים מתאים‬ ‫ולוודא מהבחינה ההידרולוגית את אפשרות חצייתו באמצעות צנור‪.‬‬ ‫מעבירי מים‬ ‫במסגרת סיור שנערך באתר ב‪ 15/8/12 -‬אותרו שלשה מעבירי מים קיימים לאורך כביש ‪66‬‬ ‫בקרבת הקידוח מגידו ‪ ,1‬כמתואר בתרשים ‪ .2‬להלן תמצית המידע על כל מעביר מים ואגן‬ ‫ההיקוות המתנקז באמצעותו‪:‬‬ ‫אגן ‪ -1‬שטח כולל של ‪ 0.177‬קמ"ר‪ .‬השטח הצמוד לכביש ‪ 66‬ושימש בעבר לגידול אבטיחים‪.‬‬ ‫קוטר מעביר המים מביטון של ‪ 1.0‬מטר‪ .‬משני צידי המעביר וצמוד לכביש תעלת ניקוז ברוחב‬ ‫ממוצע של ‪ 3‬מ' ועומק ‪ 1‬מ' )מתנקזת למוביל משני הכיוונים(‪ .‬קו פרשת מים בין אגן ‪ 1‬ו‪ 2 -‬הוא‬ ‫צינור מים ישן המתחבר לברכה בחורשה במעלה‪.‬‬ ‫אגן ‪ - 2‬שטח כולל של ‪ 0.164‬קמ"ר‪ .‬כולל מקשת אבטיחים לשעבר שבמרכזה הקידוח מגידו ‪.1‬‬ ‫שביל ג'יפים עולה בוואדי בין תל מגידו לבין הקיבוץ לכיוון בית הקברות‪ .‬קוטר מעביר המים‬ ‫מביטון של ‪ 1.0‬מטר‪ .‬אל המעביר מובילה תעלה קצרה מכיוון תל מגידו )אין סימנים לזרימת מים‬ ‫בהווה ובעבר(‪.‬‬ ‫אגן ‪ - 3‬שטח כולל של כ‪ 0.032 -‬קמ"ר הכולל את המורדות הצפון מזרחיים של תל מגידו‪ .‬השטח‬ ‫חשוף ומסולע ומתנקז למעביר מלבני מביטון במימדים של ‪ 1.0x1.2‬מטר‪.‬‬ ‫האורך המשוער של כל אחד מהמעבירים הוא כ‪ 22 -‬מטר בהתבסס על מספר חוליות הביטון‬ ‫שנספרו לאורכו‪.‬‬ ‫טל‪PH: 972-4-8389311 :‬‬ ‫רח' כלניות ‪ ,2‬חיפה ‪ ,34353‬ישראל‬ ‫פקס‪FAX: 972-4-8377301 :‬‬ ‫‪AVNER @ WATER-RESOURCES.COM‬‬ ‫‪Kalaniot St., Haifa 34353, Israel‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חציית כביש ‪ 66‬באמצעות צנור מים‬ ‫בחינה הידרולוגית‬ ‫ספיקות התכן‬ ‫מתוך הנחיות התכנון שפרסמה מע"צ )קובץ הנחיות לתכנון ניקוז‪ ,‬אוג' ‪:(2008‬‬ ‫"הסתברויות התכן לתכנון מתקני חצייה נגזרות כפונקציה של גודל הספיקה של האגן החוצה‪.‬‬ ‫בהתאם לגודל הספיקה המחושבת של הנחל או התעלה בנקודת המפגש עם הכביש המתוכנן‬ ‫בהסתברות של ‪ 1) 2%‬ל ‪ 50‬שנה( נגזרת ספיקת התכן לתכנון מתקן החצייה בהתאם‬ ‫לטבלאות בהמשך הפרק‪ .‬רצ"ב טבלה ובה פירוט ההסתברויות השונות לחישוב מתקני חצייה‬ ‫כתלות בגודל הספיקה בערוץ החוצה בהסתברות של ‪ 2%‬ובסיווג הכביש שחוצה את‬ ‫הנחל‪/‬תעלה‪".‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬הסתברויות לתכנון מתקני חצייה )מקור‪ :‬מע"צ טבלה ‪(3.1‬‬ ‫ספיקה‬ ‫בהסתברות ‪2%‬‬ ‫בערוץ החוצה‬ ‫)מ"ק‪/‬שנ'(‬ ‫כביש‬ ‫מהיר‬ ‫כביש‬ ‫ראשי‬ ‫וכביש‬ ‫אזורי‬ ‫כביש‬ ‫מקומי‬ ‫ודרכי‬ ‫שירות‬ ‫דרכי‬ ‫תחזוקה‬ ‫ודרכים‬ ‫חקלאיות‬ ‫גדול מ ‪250‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪50-250‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪5-50‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫קטן מ ‪5‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫הצפה‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫שתי התחנות המתאימות למדידת הגשם‪ ,‬בהתאם להנחיות מע"צ‪ ,‬הן של משמר העמק )‪30‬‬ ‫שנות מדידה( ואבן יצחק )‪ 45‬שנות מדידה(‪ .‬התחנה הנבחרת היא של משמר העמק שהינה‬ ‫מייצגת טוב יותר את משטר הגשמים בשוליים המזרחיים של רמות מנשה‪.‬‬ ‫זמן הריכוז משוער לאגנים ‪ 1,2‬הוא כ‪ 20 -‬דקות ולאגן ‪ 3‬כ‪ 5 -‬דקות‪ .‬עוצמות הגשם המתאימות‬ ‫להסתברות של ‪ 2%‬וזמני ריכוז של ‪ 5‬ו‪ 20 -‬דקות הן ‪ 152‬ו‪ 103 -‬מ"מ‪/‬שעה‪ ,‬בהתאמה‪ .‬בהנחה‬ ‫של מקדם נגר בערך ‪ 0.15‬חושבה ספיקת שיא בכניסה לכל אחד מהמעבירים בעזרת הנוסחה‬ ‫הרציונלית )מ"ק לשניה(‪:‬‬ ‫‪;Q1=0.76‬‬ ‫‪;Q2=0.70‬‬ ‫‪.Q3=0.20‬‬ ‫מאחר והספיקות כולן נמוכות בערכן מ‪ 5 -‬מ"ק לשנייה‪ ,‬על פי טבלה ‪ ,1‬ניתן להגדיל את‬ ‫דר' אבנר קסלר‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חציית כביש ‪ 66‬באמצעות צנור מים‬ ‫בחינה הידרולוגית‬ ‫הסתברות המתאימה לספיקת התכן עד ‪ 5‬אחוזים )אחת ל‪ 20-‬שנה(‪.‬‬ ‫בחישוב חוזר עבור ההסתברות המעודכנת התקבלו ספיקות התכן הבאות )מ"ק לשניה(‪:‬‬ ‫‪;Q1=0.60‬‬ ‫‪;Q2=0.56‬‬ ‫‪.Q3=0.18‬‬ ‫מסקנות והמלצות‬ ‫ספיקות התכן שחושבו בסעיף הקודם נמוכות דיין על מנת להעביר אותן באופן הידראולי בכל‬ ‫אחד ממעבירי המים הנדונים‪ ,‬אם ובלי תוספת צינור של "‪ .16‬האילוץ הכובל במקרה זה הוא‬ ‫לפיכך הקריטריון התכנוני עפ"י תקנות מע"צ של מעביר בקוטר מינימלי של ‪ 1.0‬מטר‪ .‬קריטריון‬ ‫תכנוני זה נועד למנוע אפשרות חסימה ע"י גזם או גרופת מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫מעבירים ‪ 1‬ו‪ 2 -‬הם כאמור בקוטר ‪ 1.0‬מטר ולפיכך תוספת צינור "‪ 16‬מהווה חריגה משמעותית‬ ‫מהקריטריון לעיל‪ .‬מאידך‪ ,‬מעביר ‪) 3‬בקרבת התל( הוא במימדים של ‪ 1.0x1.2‬מטר ושטח‬ ‫החתך הנותר לאחר ניכוי הצנור גדול מהמינימום הנדרש‪.‬‬ ‫לצורך המחשה מוצג חתך המעביר הקיים )מנוקד(‬ ‫בהשוואה עם שטח החתך המינימלי המותר בקוטר‬ ‫‪ 1.0‬מטר )מקווקו(‪ .‬כפי שניתן להיווכח תוספת צנור‬ ‫"‪) 16‬בלבן( מהווה חריגה מינורית בלבד ושטח‬ ‫החתך הנותר גדול מהמינימום הנדרש‪.‬‬ ‫• שטח חתך מעביר מלבני‪ 1.2 :‬מ"ר‪.‬‬ ‫• שטח חתך מעביר בקוטר ‪ 1‬מ'‪ 0.78 :‬מ"ר‪.‬‬ ‫• שטח חתך צינור בקוטר "‪ 0.13 :16‬מ"ר‪.‬‬ ‫• שטח חתך המעביר בניכוי חתך הצינור ‪1.07‬‬ ‫מ"ר )גדול יותר משטח החתך המינימלי של מעביר בקוטר ‪ 1.0‬מ'‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ניתן להעביר צינור "‪ 16‬לאורך מעביר מע"צ בכביש ‪ ,66‬הצמוד לתל מגידו‪ ,‬ללא הפרעה‬ ‫הידראוליות וללא הפרה של קריטריון המינימום הנחוץ למניעת חסימה בגרופת‪.‬‬ ‫דר' אבנר קסלר‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בחינה הידרולוגית‬ ‫‪1.0x1.2 m‬‬ ‫‪L=22 m‬‬ ‫‪D=1.0 m‬‬ ‫‪L=22 m‬‬ ‫חציית כביש ‪ 66‬באמצעות צנור מים‬ ‫אגן ‪3‬‬ ‫‪ 0.032‬קמ"ר‬ ‫אגן ‪2‬‬ ‫‪ 0.164‬קמ"ר‬ ‫קידוח מגידו ‪1‬‬ ‫‪D=1.0 m‬‬ ‫‪L=22 m‬‬ ‫אגן ‪1‬‬ ‫‪ 0.177‬קמ"ר‬ ‫תרשים ‪ :1‬תנוחה כללית של האתר ושלשת מעבירי המים הנדונים )באדום(‪.‬‬ ‫דר' אבנר קסלר‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חציית כביש ‪ 66‬באמצעות צנור מים‬ ‫בחינה הידרולוגית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬הפתחים המערביים של שלשת מעבירי המים שלאורך כביש ‪.66‬‬ ‫דר' אבנר קסלר‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫‪5‬‬