Ankara Üniversitesi İlahiyat Fakültesi Dergisi 54:2 (2013), ss.1-48 DOI: 10.1501/Ilhfak_0000001389 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu YASİN MERAL Ankara Üniv. İlahiyat Fakültesi [email protected] Öz İbn Meymūn’un Yemen Mektubu, Yahudi-Müslüman reddiye geleneğinde önemli bir rol oynamaktadır. İbn Meymūn mektubunda Tevrat’ta Hz. Muhammed’in müjdelendiğine dair iddiaları yanıtlayarak İslam, Hz. Muhammed ve Müslümanlarla ilgili değerlendirmelere yer vermektedir. Bu mektup İbrani harfleriyle Arapça (Judeo-Arabic) yazıldığı için İbrani harflerine aşina olmayanlar için bilinmezliğini korumuştur. Mektubun İngilizce tercümeleri olmakla birlikte bu durum, orjinal metni okumanın verdiği avantajla kıyas edilemez. Bu yüzden biz de mektubun orjinalini Arap harflerine aktararak yayınlamaya karar verdik. Judeo-Arabic metinlerde Tevrat’tan yapılan alıntılar ve Yahudilik’e ait tabirler İbranice muhafaza edilmektedir. Biz bu İbranice ifadeleri Arapça’ya tercüme ederek dipnotta verdik. Metinde, İbn Meymūn’un İbrani dilinin gramerini Arapça’ya uygulamasından kaynaklanan, bazı gramer hataları görülmektedir. Biz metne sadık kalma adına bunları olduğu gibi bıraktık. İbn Meymūn’un Yemen Mektubu’nun Judeo-Arabic orjinal metnini Arap harflerine çevirirken Yahudi akademi çevrelerinde en muteber edisyon olan 1952 tarihli Abraham Shlomo Halkin edisyonunu esas aldık. Anahtar Kelimeler: Yemen Mektubu, İbn Meymūn, Beşairü’n-nübüvve, Judeo-Arabic, İggeret Teyman, Abstract Arabic Original of Maimonides’ Epistle to Yemen in Arabic Letters Maimonides’ epistle to Yemen plays an important role in Jewish-Muslim polemical literature. In his epistle, Maimonides mentions Islam, the Prophet Muhammad, and Muslims in his reply to the Muslims’ arguments for the prophethood of the Prophet Muhammad. Because the epistle was written in Judeo-Arabic, it long remained unknown to those who are not familiar with Hebrew letters. Although there are English translations of the epistle, the advantage of reading the original text cannot be compared with the translation. Accordingly, we decided to publish the original text in Arabic letters so that the Arabic readers can read the epistle in its original text. In the Judeo-Arabic texts, verses from Torah and special religious expressions are preserved in original Hebrew script. These verses and expressions have been translated into Arabic and presented in the footnotes. We have detected some Arabic grammatical mistakes resulting from Maimonides’ application of Hebrew grammer into Arabic; however, we have left them as they are with a view to being faithful to the text. Finally, our transliteration of Maimonides’ epistle in Judeo-Arabic is based on the Abraham Shlomo Halkin edition of the Epistle to Yemen of 1952, which is accepted as the most esteemed version in Jewish academic circles. Keywords: Epistle to Yemen, Maimonides, Prophecies for Prophet Muhammad, JudeoArabic, Medieval Ages. 2 Yasin Meral Giriş Orta Çağ Yahudi dünyasının en büyük düşünürlerinden biri olan İbn Meymūn (ö.1204), 1138 yılında Kurtuba’da doğdu. İbn Meymūn, Murābıṭlar, Muvaḥḥidler, Fāṭimīler ve Eyyūbīler olmak üzere dört farklı İslam devletinin egemenliği altında yaşamıştır. Özellikle Mısır’da bulunduğu dönemde Yahudi cemaatinin liderliğini yapan İbn Meymūn, başta Mısır olmak üzere Yemen, Fas, Endülüs, Filistin, Suriye ve Irak gibi değişik bölgelerdeki Yahudi cemaatlerinin de kendisinden fetva ve fikir istediği bir lider olmuştur. İbn Meymūn’un yetiştiği siyaset, ilim ve kültür ortamı onun zihin dünyasına etki etmiştir. Bu etkinin izleri eserlerinde açıkca görülmektedir. Kendisine farklı bölgelerden gönderilen mektuplara yazdığı cevaplar bunun en güzel örneklerini oluşturmaktadır. İbn Meymūn, mektupları cevaplarken hem muhataplarının içinde bulunduğu siyasî-dinî durumu hem de kendi hayat tecrübesini dikkate almaktadır. Bu durum, en iyi şekilde Yemen Mektubu’nda görülmektedir. Yemen Mektubu, 1172 yılında Yemen Yahudi cemaati lideri Ya kov ben Natanel’e hitaben yazılmıştır. Ya kov ben Natanel, kendisi gibi Yemen Yahudi liderlerinden olan ve Bustānu’l- Uḳūl adlı eserin sahibi Natanel ben Feyyūmī’nin (ö.1165) oğludur. Yemen Mektubu, Ya kov ben Natanel’in İbn Meymūn’a gönderdiği mektuba cevap olarak yazılmıştır. Onun İbn Meymūn’a gönderdiği mektup günümüze ulaşmamıştır. O, İbn Meymūn’dan, baskı altında bulunan Yemen Yahudi cemaatine rehberlik etmesini istemektedir.1 Yemen Mektubu’nun yazılmasından iki yıl kadar sonra Ṣalāḥuddīn el-Eyyūbī’nin (ö.1193) büyük kardeşi Tūrān Şāh, Yemen’i ele geçirmiş ve Yemen Yahudi cemaati baskılardan kurtulmuştur.2 İbn Meymūn, Fransa’nın Lunel bölgesindeki hahamlara gönderdiği bir mektupta da Yemen Mektubu’ndan bahsetmektedir. Yemen’deki Yahudi cemaatinin bazı konularda kendisinden görüş istediğini aktaran İbn Meymūn, bir kaç farklı risale kaleme aldığını ifade etmektedir. Bu İbn Meymûn, İggeret Teyman, ed. Abraham S. Halkin (New York: American Academy for Jewish Research, 1952), s.84; İbn Meymûn, “İggeret Teyman,” Yitshak Şilat (ed.), İggerot ha-Rambam (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.1, s.106. 2 Herbert Davidson, Moses Maimonides: The Man and His Works (Oxford: Oxford University Press, 2005), s.489. 1 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 3 ifadelerden dolayı, bazı araştırmacılar, Yemen Mektubu’nun bu risalelerin birleştirilmesinden oluşturulduğunu düşünmektedirler.3 Yemen Mektubu’nun Arapça adı er-Risāletu’l-Yemeniyye, İbranice adı ise İggeret Teyman’dır. Mektubun müellif nüshası elimize ulaşmadığı için İbn Meymûn’un bu mektubu hangi başlıkla isimlendirdiği belli değildir. Bununla birlikte günümüze ulaşan Judeo-Arabic yazmalarında başlık erRisāletu’l-Yemeniyye şeklinde olduğu için, mektubun orjinal isminin erRisāletu’l-Yemeniyye olması kuvvetle muhtemeldir.4 Mektubun Orta Çağ’daki mütercimlerden Nahum ha-Maaravi ise bu mektubu Petah Tikva (Ümit Kapısı/Başlangıcı) olarak adlandırmaktadır.5 Bu mektubun Orta Çağ’a ait üç İbranice tercümesi vardır. Bunlar, Samuel İbn Tibbon (ö.1230), Abraham İbn Hasday (ö.1240) ve Nahum ha-Maaravi (13. yüzyıl) tarafından yapılmıştır. Mektubun İçeriği ve Önemi İbn Meymūn, Yemen Mektubu’nda çok farklı konulara değinmektedir. Bu konuların Yemen Yahudi cemaatinin öğrenmek istediği konular olduğu açıktır. Zira İbn Meymūn “Bahsettiğin üzere…” diye başlayan ifadeleriyle Ya kov ben Natanel’in sorularına gönderme yapmaktadır. Mektubun ana konuları arasında, Yemen Yahudilerinin gördüğü baskılar, Yemen’de Mesihlik iddiasında bulunanlar, Tevrat’ta Hz. Muhammed’e işaret eden ifadeler (beşā iru’n-nubuvve), Tevrat’ın tahrifi ve Musa şeriatının neshi gibi konular yer almaktadır. İbn Meymūn’un İslam, Hz. Muhammed ve Kur’an hakkındaki görüşleri daha sonraki Yahudi bilginler için de başvuru kaynağı olmuştur. Başta İbn Meymūn olmak üzere Orta Çağ Yahudi bilginleri arasında yaygın olan, İslam’ın Yahudilik’ten esinlenerek oluşturulan bir din, Kur’an’ın da Tevrat’tan yararlanılarak yazılan bir kitap olduğu şeklindeki algı günümüzde de devam etmektedir.6 Bkz. İbn Meymûn, “İggeret el Hahmey Montpeşlir al Gzirat ha-Kohavim,” Yitshak Şilat (ed.), İggerot ha-Rambam, (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.2, s.489; Halkin, “Mukaddime” (İggeret Teyman), s.ix. 4 Bkz. Halkin, “Mukaddime” (İggeret Teyman), s.ix. 5 Halkin, “Mukaddime” (İggeret Teyman), s.ix; Şilat, “Mukaddime” (“İggeret Teyman”), İggerot haRambam, ed. Şilat, c.1, s.79. Petah Tikva isimlendirmesi, Yosef ben Yitshak Sambari (ö.1703) tarafından da zikredilmektedir. Bkz. Yosef ben Yitshak Sambari, Sefer Divrei Yosef, ed. Shimon Shtober (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 1994), s.164. Bu bilgiyi dikkatime sunan Doç. Dr. Nuh Arslantaş’a teşekkür ederim. 6 Konuyla ilgili çalışmalar için bkz. M. Schwabe, “Asarat Haverav ha-Yahudim şel Muhammed,” Tarbits 2 (1930), ss.74-89; J. Leveen, “Mohammed and His Jewish Companion,” Jewish Quarterly Review 16:4 (1926), ss.399-406; Özcan Hıdır, “İslam’ın Yahudi Kökeni Teorisi ile İlgili İddialar ve Çalışmalar,” İLAM Araştırma Dergisi 3:1 (1998), ss.155-169; Erwin Rosenthal, Judaism and Islam (Londra: T. Yoseloff, 1961); Charles Torrey, Jewish Foundation of Islam (New York: Jewish Institute of Religion Press, 1933); Abraham Katsh, Judaism and the Koran: Biblical and Talmudic Backgrounds of the Koran (Philadelphia, PA: Bloch Publishing Co., 1954); Abraham Geiger, Was hat Mohammed aus dem 3 4 Yasin Meral İbn Meymūn’a göre Yemen Yahudilerinin başlarına gelenler, Allah tarafından kendilerine verilen bir imtihandır. Ona göre, sabredip Tevrat’ın kurallarına uygun bir şekilde yaşandığı takdirde bu musibetler geçecektir. O, kendilerini Mesih ya da Mesih’in müjdecisi gibi gösteren Yahudileri de dikkate almamaları konusunda Yemen Yahudilerini uyarmaktadır. İbn Meymūn, ayrıca İsfahan’da Mesihlik iddiasıyla ortaya çıkan bir şahsın Yahudi cemaatini nasıl kandırdığını naklederek Yemen Yahudilerini aynı hataya düşmemeleri konusunda ikaz etmektedir.7 Yemen Mektubu, İbn Meymūn’un İslam ve Müslümanlarla ilgili en fazla malzeme barındıran eseridir. Özellikle beşā iru’n-nubuvve konusundaki açıklamaları hiçbir Yahudi din bilgininin eserinde görülmeyecek kadar detay içermektedir. İbn Meymūn’un, mektupta Hz. Muhammed’in peygamberliğini reddetmek ve Müslümanların Tevrat’tan yaptıkları çıkarımları çürütmek için Kur’an’dan yararlanması dikkat çekicidir. Hz. Muhammed’in ismini Tevrat’ta “Muhammed” şeklinde arayanları eleştiren İbn Meymūn, eṣ-Ṣaff Suresi altıncı ayeti8 delil göstererek İslam peygamberinin –eğer aranacaksa— Tevrat’ta aranması gereken adının “Ahmed” olduğunu belirtmektedir. Bu durum Müslüman reddiye yazarlarında olduğu gibi muhatabın kutsal metnini kullanarak karşı tarafın iddialarını çürütme gayretini göstermesi açısından önemlidir. İbn Meymūn, mektubun girişinde çocuklar ve kadınlar da dahil bütün Yahudi cemaati tarafından kolayca anlaşılabilmesi için mektubu Arapça (Laşon Kedar) kaleme aldığını ifade etmektedir.9 O, Yemen Mektubu’nu Arapça kaleme almış, fakat İbrani harflerini kullanmıştır. Judeo-Arabic dediğimiz bu yazı stili, Orta Çağ Yahudileri arasında yaygın şekilde kullanılmaktaydı.10 Arapça bildiği halde İbrani harflerine aşina olmayan okurlar için mektubun orijinali bilinemezliğini korumuştur. Mektubun Judentume aufgenommen? (Bonn: F. Baaden, 1833); Alfred Guillaume, “The Influence of Judaism on Islam,” E. R. Bevan and C. Singer (ed.), Legacy of Israel (Oxford: Clarendon, 1928) içinde, ss.129-172; Nahman Paris, “İyunim be-Yahaduto şel ha-Kuran,” Norman Paris (ed.), Braha le-Menahem (St. Louis, MO, 1955) içinde, ss.309-337; Nuh Arslantaş, Yahudilere Göre Hz. Muhammed ve İslamiyet (İstanbul: İz Yayıncılık, 2011). 7 İbn Meymūn, İggeret Teyman, ed. Halkin, ss.98, 100; İbn Meymūn, “İggeret Teyman,” İggerot haRambam, ed. Şilat, c.1, ss.109-110. 8 “Hatırla ki, Meryem oğlu İsa: Ey İsrailoğulları! Ben size Allah'ın elçisiyim, benden önce gelen Tevrat'ı doğrulayıcı ve benden sonra gelecek Ahmed adında bir peygamberi de müjdeleyici olarak geldim, demişti.” 9 İbn Meymûn, İggeret Teyman, ed. Halkin, s.3; İbn Meymūn, “İggeret Teyman,” İggerot ha-Rambam, ed. Şilat, c.1, s.83. 10 Detaylı bilgi için bkz. Yasin Meral, “Ortaçağ Yahudileri Arasında Judeo-Arabic Kullanımı,” Asife Ünal ve diğerleri (ed.), Bütün Yönleriyle Yahudilik (Ankara: Türkiye Dinler Tarihi Derneği Yayınları, 2012) içinde, ss. 319-332. AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 5 İngilizce çevirileri de her tercümede görüldüğü gibi, aslını yansıtmaktan uzaktır. Özellikle İbn Meymūn’un hangi İslamî terimleri kullandığı, Kur’an’dan naklettiği ayeti ne derece metne sadık kalarak yaptığı gibi pek çok önemli ayrıntı İngilizce çeviride fark edilememektedir. Bu çalışmada İbn Meymūn’un Yemen Mektubu’nun Judeo-Arabic orjinal metni, Arap harfleriyle okuyucunun dikkatine sunulacaktır. Böylece Arapça bilen okurlar, Yemen Mektubu’yla ilgili yapacakları çalışmalarda metni aslından takip etme fırsatı bulacaklardır. Bilindiği üzere Judeo-Arabic yazı türünde Tevrat’tan yapılan alıntılar orjinal İbranice olarak korunmaktadır. Ayrıca Yahudi dini ve kültüründe yer etmiş bazı terim ve ifadeler de yine İbranice olarak kullanılmaktadır. Bu gelenek Yemen Mektubu’nda da devam ettirilmiştir. İbn Meymūn da Tevrat’tan yaptığı bütün alıntıları ve Yahudiliğe ait terimleri İbranice olarak korumuştur. Çalışmamızda İbranice olan bu kısımları Arapça’ya çevirerek dipnotta verdik.11 Mektupta Arap dilinin gramer kurallarına uymayan bazı kullanımlar olduğu görülmektedir. Bunlar müellifin Arapçasının zayıf olmasından değil, İbrani dilinin kuralların Arapça’ya uyarlanarak kullanmasından kaynaklanmaktadır. Orijinalini koruma adına metne hiçbir müdahelede bulunulmamıştır. Ayrıca metinde akıcılığın sağlanması adına Tora, Moşe, Daniel ve Yeşa yahu gibi özel isimler Arapça’daki yaygın olan telaffuz ve yazılışlarıyla yazılacaktır. Örneğin, Tora yerine Tevrat, Moşe yerine Musa kelimeleri kullanılmıştır.12 Yemen Mektubu’nun orijinal JudeoArabic metni, Orta Çağ’a ait İbn Tibbon, Nahum ha-Maaravi ve Abraham İbn Hasday tercümeleri ile birlikte 1952 yılında Abraham Şlomo Halkin tarafından neşredilmiştir. Bu edisyon Yahudi akademi çevrelerinde en muteber edisyon olarak kabul edilmektedir. Elinizdeki makalede ele adlığımız Yemen Mektubu’nun Arapça metni, bu edisyon esas alınarak hazırlanmıştır. Arapça çevirideki yardımları için Doç. Dr. Necati Avcı Bey’e teşekkürü bir borç bilirim. Tevrat’tan yapılan alıntılar http://st-takla.org/pub_oldtest/Arabic-Old-Testament-Books/Arabi-BibleOld-Testament-Chapters.html/ adlı sitedeki Tevrat’ın Arapça çevirisinden alınmıştır. (15.01.2014) 11 12 6 Yasin Meral אגרת תימן לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם הנחמד היקר הנכבד בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל פיומי הנגיד המיומן נגיד ארץ תימן ראש הקהילות ושוע המקהלות אוח ה' תניחנו ולכלל כל הנלוים וכל תלמידי הקהילות בארץ תימן ישמרם צורם ויגן בעדם מאת אשר אהובו לשמע אזנים ואם לא ראהו משה בן מימון בן יוסף בן עובדיהו זצ"ל. על שרשי האמת יעידו גזעיהם ועל טוב המעינות יסהידו נובעיהם ואמנם כי משרש האמת והצדקה פרח נצר נאמן וממעין החסד נחל גדול נמשך בארץ תימן להשקות בו כל גנים להפריח הנצנים והנה הוא לאטו נדבר לכל עיף וצמא במדבר ובו מצאו ספקם ודים כל עוברי דרך ואיי הים .לכן העבירו קול בספרד ובספרוים מקצה השמים ועד קצה השמים .הוי כל צמא לכו למים והסוחרים וכל הכנענים כלם יחד לשואליהם עונים כי מצאו מטע יפה ונעמן ,ומרעה טוב כל רזה בו ישמן ,ורועיהם בו רועה נאמן יושבי ארץ תימן וכי הם מעוז לדל נותני לחמו מסעד לעשיר מקדימי שלומו הליכות שבא קוו למו וידם לכל עוברי דרך מתוחה ,וביתם פתוח לרוחה ,ועמם מצאו הכל מנוחה ,ונסו יגון ואנחה ,וכל היום הוגים בתורת משה ,הולכים בדרך הורה רב אשי ,רודפי הצדק ,ומחזקי הבדק ,מעמידי עקרי התורה על תלם ,מקבצים נפזרי עם ה' במלולם ,מקימי כל המצות בדקדוקיהם במקהלותם ,אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותם, ברוך ה' אשר לא השבית מקימי תורה שומרי חקים באיים הרחוקים כאשר הבטיחנו בטובו ובחסדו על ידי ישעיהו עבדו ואתם האות כאשר הודענו מכנף הארץ זמירות שמענו. וכאשר יצאנו מן המערב לחזות בנועם ה' ולבקר מקום קדשו, שמענו כי נחה נפשו ,ימציאהו אלהי צדקו וטובו ,יבא שלום וינוח על משכבו ,וישלח ליה מלאכי רחמין ,וינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין, וזה לך ידידנו יקירנו מחמד נפשנו האות כי אלהים רצה מעשהו ויכפיל שכרו ,ויקרא לו שלום באמרו כי אתה בנו ,ותעמוד על כנו, להקים דת וחקה ,לשמור משפט וצדקה ,לשמור מצותו ודתו ,לאחוז בבריתו יהי ה' אלהיך עמך כאשר היה עם אבותיך ,אל יעזבך ואל יטשך ,ויתן לך לב רחב לשפט עמו ,ולא ימושו דבריו מפיך ומפי זרעך כנאמו ותחת אביך תהיה לנגיד עמו ,וייטיב אלהים את שמך משמו. AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 7 וכאשר הגיע אלינו כתבך ידידנו יקירנו למצרים נעמו לשמעו כל אזנים ותאוה הוא לעינים והוא העיד בפנינו עליך כי ממשרתי אדני אתה היושבים בחבלו החונים על דגלו ומרודפי התורה ואוהבי דתותיה ,השוקדים על דלתותיה ,יפתח ה' לך מצפוניה ,וימלא בטנך מצפוניה ,וישים כתרה ראש כתריך ,ויתן ענקיה על גרגרותיך ,ויהיו דבריה נר לרגליך ,ואור לנתיבותך ,ובהם יקרא שמך ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ,וזה אשר אמרת ידידנו בכתבך כי שמעת מקצת אחינו אנשי גאולתנו ,ישמרם צורם שהם מהללים אותי מרבים ומשננים ועורכים אותי לגאונים איתנים לפי אהבתם ספרו ובטובם וחסדם דברו וחברו ודבר דבור על אפניו ממני שמע ,ואל אדם אחר אל תשע ,אני קטן מקטני חכמי ספרד ,אשר עדים בגלות הורד ,ותמיד אשקוד במשמרותי ,ולא השגתי חכמת אבותי ,כי ימים רעים וקשים פגענו ,ובשלוה לא התלוננו ,יגענו ולא הונח לנו ,והיאך תתברר הלכה .לגולה מעיר לעיר ומממלכה אל ממלכה אבל רצתי אחרי הקוצרים בכל שבילים ואלקטה בשבלים אקבץ הבריאות והמלאות ובצנומות הדקות לא אבעט וזה שבתי הבית מעט ,ולולא ה' שהיה לנו ואבותינו ספרו לנו ,לא השגתי המעט אשר אצבור ,וממנו תמיד אשבור ,ועל אודות ידידנו תלמידנו ר' שלמה סגן הכהנים החכם הנבון ,אשר אמרת כי הוא מרחיב פיהו במהללינו ומאריך לשונו בשבחינו ,לשון הבאי דבר כפי תשוקתו והגדיל לספר באהבתו ובחמלתו ,ישמרו צורו ,ויהי כגן פורח, ויחזירהו אלינו שלם שמח ,ושאר עניני כתבך אשר שאלת להשיבך עליהם ראיתי להשיב התשובה בלשון קדר וניבו ,למען ירוץ קורא בו מכל האנשים והטף והנשים ,כי תשובת ענינו יחד ,ראויה לעמוד עליה כל קהלותיכם כאחד. 13 .)5511 8 Yasin Meral גזר שמד על ישראל שמועה רעה כל שומעה תצלנה שתי אזניו الשמד אלצרות מזרח ומערב .)55511 .)52561 )65512 )52561 14 15 16 17 18 19 )5551 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 9 ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ואמר אדני אלהים חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא חבלי משיח תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה אוי מי יחיה משמו אל الגלות יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו בה' ובמשה עבדו ומן המשכילים יכשלו 20 )6651 21 (155 22 23 (1565 24 (61561 25 26 )10:12 27 28 (35:11 10 Yasin Meral רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בהם ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים עמלק וסיסרא וסנחריב ונבוכדנצר וטיטוס ואדרינוס ולא זה יצלח ולא זה יצלח כל כלי יוצר עליך לא 29 30 31 32 33 (51552 (555 (151 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 11 יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו יושב בשמים ישחק ה' ילעג גלותنا למו ישוע הנצרי שחיק עצמות גוי ישראלית ממזר גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר זכורים לברכה 34 (55511 35 (1-1 56 36 37 38 39 40 41 42 - 11آ) 12 Yasin Meral ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו משוגע 43 44 (51555 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 13 משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרה מן קדמיה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופס ממלל רברבן ויסבר להשניה זמנין ודת 45 (155 46 (6155 14 Yasin Meral ברוח הקדש الשמדות والגזירות רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי נבוכדנצר הרשע לעבודה זרה בית שני מלכות יון הרשעה גזרו שמדות אין בחילול שבת לו חלק בה' אלהי ישראל פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 )65562 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 15 ישראל כך וכך גזרו עליהם כך וכך שמדא עביד דבטיל והיה זרעך כעפר הארץ וגו' الגלות חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם כה אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה' ואף גם זאת בהיותם בארץ איוביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם 57 58 59 -1ب( (51561 60 61 (:2:2 62 (251 63 (15515 64 (11562 16 Yasin Meral الשמדות בשרידים אשר ה' קרא עמדו אבותיהם על הר סיני ושמעו הדבור מפי הגבורה נעשה ונשמע לנו ולבנינו עד עולם מעמד הר סיני הנה אנכי בא אליך בעב הענן וכו' וגם בך יאמינו לעולם לא עמדו אבותיו על הר סיני הנפוצים בקצוות 65 66 (151 67 68 69 (62561 70 71 72 73 (2552 -62آ( AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 17 ספר התורה פה אל בראשית עד לעיני כל ישראל פה אדבר בו השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך וכו' השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש الשמדות כי לבעבור נסות אתכם נסיון בא האלהים וכו' 74 75 76 )1556 77 (52-251 78 (1651 79 (1151 80 81 82 (52562 18 Yasin Meral כלך יפה רעיתי ומום אין בך מחנה ישראל ומחנה אלהים שובי שובי השולמית זה לעומת זה שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים שולמית ומחולת המחנים מחנה ישראל מעמד הר סיני ויוצא משה את העם לקראת האלהים רכב אלהים רבותים אלפי מן המחנה ,ומחנה אלהים שנאן الפסוק שובי מלכויות 83 (551 84 85 (555 86 87 88 89 90 91 92 93 (55552 (51521 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 19 ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם וכו' כי לא תשכח מפי זרעו ואני זאת בריתי אותם الשמדות אמר ה' וגו' כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה ז"ל כי עליך זה דורו של שמד מדרש חזית כקרבן כליל על גבי המזבח מלאו ידכם היום לה' ולתת עליכם היום ברכה השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך ,ונאמן הוא לשלם שכר טוב בעולם הזה ולעולם הבא 94 95 (6151 96 97 ) ) ( 65512 (65512 98 99 (61511 100 101 102 103 104 105 (62516 20 Yasin Meral חילול שבת الעגלים ירבעם בן נבט שחיק עצמות חטא الסוכה בהם והחטיא את ישראל סוכות الפושע במאד מאד הופיע מהר פארן מאחיך נביא מקרבך לישמעאל ונתתיו לגוי גדול والפושעים 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 )62555 (:222 (51551 (62555 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 21 الפסול גוי גדול עובדי עבודה זרה גוים גדולים ועצמים מכם במאד מאד וברכתיו במאד מאד אברכנו במאד מאד והרביתי וגם את בן 118 119 120 121 122 (61555 (62555 123 124 125 126 (62555 22 Yasin Meral האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא כי ביצחק יקרא לך זרע ויקרא בהם שמי ושם אבותי יקרא אברהם ויצחק והייתי להם לאלהים ואת בריתי אקים את יצחק הנה ברכתי אתו ויתן לך ברכת אברהם אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקוב לחק לישראל ברית עולם الישמעאלים الפושעים במאד מאד 127 מים חית מים דאל )13 525 128 (56565 129 130 131 (52511 (1555 132 133 134 135 136 137 (65555 (62555 (1561 )55-52552 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 23 אלף חית מים דאל במאד מאד ויופיע מהר הופיע מהר פארן הופיע פארן מעמד הר סיני ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן פארן למו הופיע זרח וישכן כבוד ה' על הר סיני מסיני בא במעמד הר סיני 138 139 140 141 142 (6511 143 144 145 146 (6511 147 148 149 150 151 152 153 154 (52561 שעיר 24 Yasin Meral ה' בצאתך משעיר בצאתך משדה אדום וגו' ז"ל כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע בא וזרח והופיע נביא מקרבך מאחיך מקרבך מקרבך מקרבך מאחיך לא תשמע אל עבודה זרה דברי הנביא ההוא ועבדתם שם אלהים אחרים וגו' 155 (151 156 157 (5561 158 159 (51551 160 161 162 163 )1551 164 165 (52555 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 25 الפסוק נביא מקרבך الפרשה מקרבך כמוני מאחיך לבני עשו כה אמר אחיך ישראל יעקב בכמוני 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 (51562 כמוני מן בני ולא קם נביא 26 Yasin Meral الפרשה עוד בישראל כמשה לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו' תהיה וגו' וחבר חבר וגו' תמים ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך נביא מקרבך الמעוננים والקוסמים כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה מקרבך מאחיך איוב וצופר ובלדד ואליפז ואליהו חנניה בן עזור נביא שקר רבן של קרב אתה כל הנביאים לא ושמע לא תוסף בשמים היא 176 (52511 177 178 179 180 (52551 (55551 )51551 181 (51551 182 183 (9:9 184 185 186 187 188 189 (6551 (56512 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 27 עליו ולא תגרע ממנו הנסתרת לה' אלהינו וגו' כהן או לוי או עמלקי עד עולם ובא האות והמופת לא תשמע לע"ז לא תעבדו ע"ז מתנבא בשם ע"ז נביא עד עולם שקר וגם בך יאמינו לעולם 190 (5551 191 (61562 192 193 194 195 (1-1 551 196 197 198 199 200 (2552 28 Yasin Meral מעמד הר סיני מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים מעמד הר סיני אומות העולם ז"ל 201 202 203 204 205 (555 תורה שבעל AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 29 الמינים מהרה יאבדו פה שמד חכמים והתלמידים ומדרשות חכמים וגבורים בתורה ובמעשים טובים על פי התורה الישמעאלים الקצין רבינו סעדיה זצ"ל الקץ כי סתמים וחתמים הדברים ישטטו רבים ותרבה 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 (2556 30 Yasin Meral הדעת קצין ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר الקץ גלות מצרים ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה الשעבוד מעמד בין הבתרים ארבע מאות שנה למעמד בין הבתרים الגלות الגאולה בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב والקץ כי ביצחק יקרא לך זרע 217 כי גר יהיה זרעך בארץ לא (1556 218 219 (156 220 221 222 (51551 223 224 225 226 227 228 (2551 229 230 (56565 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 31 الגירות להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה الפסוק للגירות الקץ الקץ הלעולם תאנף בנו תמשך אפך الגלות לדר דר ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו الקצים الקץ תפוח דעתן של מחשבי קצים לרבינו סעדיה זצ"ל 231 (51551 232 233 234 235 236 237 (2511 238 239 (66561 240 241 242 243 ( -25 Yasin Meral الקצים 32 ז"ל כל מעשיו לשם שמים الקצים الמכות אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ ה' צבאות על מצרים נבוכדנצר הרשע יעמדו נא וישיעך הברי שמים החוזים בכוכבים וגו' מהרה יגלה 244 245 246 247 248 (56552 249 250 251 (51515 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 33 מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לישרושלם תושב ולערי יהודה תבנינה לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר ויחכם מכל האדם עמודו של עולם כסא הכבוד שנאמר אבות הן המרכבה الאבות ויעל מעליו אלהים 252 (62-61 511 253 (51562 254 255 256 257 258 259 (51511 34 Yasin Meral ً AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 35 الמבול הכצעקתה הבאה וגו' الתוכחה. אם תלכו עמי בקרי והלכתי אף אני וגו' וקרי שבע על חטאתיכם קץ 260 261 (65551 262 263 (65 562 264 265 266 (61562 36 Yasin Meral וגזר שמד الגלות חזקו ויעמץ לבבכם כל המיחלים לה' חזקו מהרה יגלה ידים רפות וברכים כושלות אמצו الגלות ותאמר ציון התשכח אשה עולה מרחם בן עזבני ה' וה' שכחני וגו' כי אל רחום ה' בטנה וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב וכו' והיה אדום ירשה ואפס עצור ועזוב 267 268 269 (61515 270 271 (1511 272 273 ( 51512 274 (51512 275 276 (3551 (1512 277 278 279 (55 561 (58 561 (12516 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 37 ומי יכלכל את יום בואו פלוני משוגע רכב חמור רכב גמל צמד פרשים רכב חמור עני ורכב על חמור רכב גמל צמד פרשים אדום וישמעאל الצלם גלותنا זצ"ל וגלות ירושלם אשר בספרד 280 (651 281 282 283 )5565 284 285 (252 286 287 288 289 290 291 292 293 (62 ירושלם 38 Yasin Meral רדו רדו שמה רבינו כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ גלות המלך יהויכין נושנתם בלעם כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל ששת ימי בראשית מה פעל אל الסימן בתמח גאולים ליצירה והיה אחרי כן אשפוך וגו' ובנותיכם 294 קץ (6516 295 296 297 (6151 (65561 298 299 ( 61561 300 301 302 303 304 305 306 (551 (551 ונבאו בניכם AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 39 ועת צרה היא ליעקב וממנה מלחמת גוג ומגוג יושע שער גירון אל לנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי מתנבא בשם ע"ז את אשר לא צויתי לדבר וגו' והריחו ביראת ה' וכו' 307 (5512 308 309 310 311 312 (62551 (1555 ונחה עליו Yasin Meral רוח ה' 40 והיה צדק אזור מתניו וגו' בני אתה היום כי ילד ילד לנו ילדתיך אין הנבואה שורה אלא גבור כובש יצרו ועשיר עשיר על חכם גבור ועשיר בדעתו עם הארץ עמי הארץ ואם החרם יחרים איש מכל אשר לו כל אשר לו מכל אשר לו ולא המבזבז אל יבזבז יותר מחומש للעניים עשירים בין الעניים والעשירים חוזר חלילה 313 ( 6555 314 315 316 ( 1555 (251 (556 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 הם עניים والעניים ( -61 12 ( AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 41 ופתאם יבוא אל היכלו הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציח לירושלם השלח בים צירים וכו' עליו יקפצו מלכים פיהם והכה ארץ בשבט פיו 327 (551 328 (5652 329 ( 6511 330 331 (6551 332 (51516 333 (1555 42 Yasin Meral ישוע הנצרי שחיק עצמות בזדון الגוים الגוים للגוים الגוים ואויבינו פלילים ברוח הקדש אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר 334 335 336 337 338 339 340 (15516 341 342 (15562 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 43 משוגע כעפר לדוש ויפל מן הצבא ומן הכוכבים ארצה מהרה יכנע וירמסם וגו' ואהי כחרש אשר לא שמע וכאלם לא ז"ל יפתח פיו ומשמע ודומה ומשא גוי נתתי למכים ולחיי למרטים אני שלום וכי אדבר המה למלחמה 343 344 345 346 (5251 347 (51511 348 349 (51561 350 351 (5512 (55562 44 Yasin Meral עבר הנהר נעוג מכה אלהים الגלות الקהילות במר ז"ל זצ"ל רבי נ"ע 352 353 354 355 356 357 358 359 (1511 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 45 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש וכו' מרחשון الגוים ז"ל זצ"ל שאלת חלום 360 361 362 363 364 365 366 (151 46 Yasin Meral קנס ונדוהו الגוים ועם ענני שמיא כבר אינש אתי ברוח הקדש الגלות השבעתי אתכם בנות ירושלם ולא תעירו את האהבה עד וגו' שתחפץ 367 368 369 370 (51 55 371 372 373 374 (151 (7:2 AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 47 ובורא עולם במדת רחמים יזכור אותנו ואתכם במדת רחמים לקבץ גליות נחלתו וחבלו לחזות בנעם ה' ולבקר להיכלו ,ויוציאנו מגיא הצלמות אשר הושיבנו בו ,ויסיר מחשך עינינו ומאפל לבנו, ויקים בימינו ובימיכם העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ,ויחשיך באפו ובעברתו על כל הקמים עלינו ויאיר מחשכינו כאשר הבטיחנו כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח ה' ושלום עליך ידידנו ויקירנו בעל החכמות אוסף התבונות ועל כל התלמידים אחינו ועל כל הארץ שלום שלום כאור זורח ורב שלום עד בלי ירח אמן סלה. מצדיקי הרבים אומות העולם רשע הצדקת הרבים וסוד אלהים ליריאיהו שלוחי מצוה אין ניזקין ולא מצוה ושלום על כל ישראל ,שלים. 375 9:9 )06:2 376 377 378 379 380 381 382 383 384 8 ( 48 Yasin Meral KAYNAKÇA Arslantaş, Nuh. Yahudilere Göre Hz. Muhammed ve İslamiyet. İstanbul: İz Yayıncılık, 2011. Davidson, Herbert. Moses Maimonides: The Man and His Works. Oxford: Oxford University Press, 2005. Geiger, Abraham. Was hat Mohammed aus dem Judentume aufgenommen? Bonn: F. Baaden, 1833. Guillaume, Alfred. “The Influence of Judaism on Islam,” Edwyn R. Bevan and Charles Singer (ed.), Legacy of Israel (Oxford: Clarendon, 1928) içinde, ss.129-172. Hıdır, Özcan. “İslam’ın Yahudi Kökeni Teorisi ile İlgili İddialar ve Çalışmalar,” İLAM Araştırma Dergisi 3:1 (1998), ss.155-169. İbn Meymûn, Musa. “İggeret el Hahmey Montpeşlir al Gzirat ha-Kohavim,” İggerot haRambam. Ed. Yitshak Şilat, 3. Baskı (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.2 içinde, ss.478-490. ----------. “İggeret Teyman,” İggerot ha-Rambam. Ed. Yitshak Şilat. 3. Baskı (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.1, ss.82-102. ----------. İggeret Teyman. Ed. Abraham S. Halkin. New York: American Academy for Jewish Research, 1952. Katsh, Abraham. Judaism and the Koran: Biblical and Talmudic Backgrounds of the Koran. Philadelphia, PA: Bloch Publishing Company, 1954. Leveen, J. “Mohammed and His Jewish Companion,” Jewish Quarterly Review 16:4 (1926), ss.399-406. Meral, Yasin. “Ortaçağ Yahudileri Arasında Judeo-Arabic Kullanımı,” Asife Ünal, Hüsamettin Karataş, Yasin Meral ve Dilek Özbey (ed.), Bütün Yönleriyle Yahudilik (Ankara: Türkiye Dinler Tarihi Derneği Yayınları, 2012) içinde, ss.319-332. Paris, Nahman. “İyunim be-Yahaduto şel ha-Kuran,” Norman Paris (ed.) Braha le-Menahem (St. Louis, MO, 1955) içinde, ss.309-337. Rosenthal, Ervin. Judaism and Islam. Londra: T. Yoseloff, 1961. Sambari, Yosef ben Yitshak. Sefer Divrei Yosef. Ed. Shimon Shtober. Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 1994. Schwabe, M. “Asarat Haverav ha-Yahudîm şel Muhammed,” Tarbits 2 (1930), ss.74-89. Torrey, Charles. Jewish Foundation of Islam. New York: Jewish Institute of Religion Press, 1933.
© Copyright 2024