סוגיות מתודולוגיות בלימודי תרבות, סמסטר א` תשע"א

‫גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת‬
‫על הבניות גבריות במגזין הישראלי "בלייזר"‬
‫תרגיל מסכם‬
‫במסגרת הקורס‪" :‬סוגיות מתודולוגיות בלימודי תרבות"‬
‫מוגש לד"ר סיגל גולדין‬
‫מגיש‪:‬‬
‫גלעד סרי לוי‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬סמסטר א' תשע"א‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫יעקב אורלנד‪ ,‬בשיר "נגן עוגב" משנת ‪ 1947‬מתאר את דמות הגבר‪ ,‬האיש ללא חת‪.‬‬
‫נושא א" ת מ! כאובו‬
‫כ'ל &איש ‪#‬‬
‫לע‪ #‬ת יאב! ד לו כוכ'בו‪.‬‬
‫&אם &איש !רך רוח! הוא מאוד‬
‫!י "כנו "שב" ר‪ ,‬י!ך בו שד‪,‬‬
‫א‪ /‬ב' ל &אם ג"ב" ר הוא‪& ,‬אם ג"ב" ר‬
‫ו'שב" ר‪.‬‬
‫לא י& שברוהו שד "‬
‫הגבר שבגברים יודע להתמודד עם קשיים‪ ,‬ואשה שלא תענה לחיזוריו "הוא ירדפנה עד פי קבר"‪,‬‬
‫כי הוא גבר‪ .‬כשמרטין גל‪ ,‬פזמונאי בן זמננו מבקש לדבר על גבר שאהובתו נטשה אותו הוא קורא‬
‫לשיר "דמעות של גבר" ומתפייט ‪" -‬אחי‪ ,‬איך אוכל להסביר את הכאב ‪/‬כשאתה אותי שואל "למה‬
‫אתה שותק" ‪/‬אחי‪ ,‬אותך ראיתי בשקט מזיל דמעה ‪ /‬גם החזק שבגברים היה מזיל דמעות איתך‪“.‬‬
‫נושא המחקר שאני מבקש לערוך כאן הוא גבריות ישראלית בת זמננו‪ .‬מטרת המחקר היא לברר‬
‫מה הן האסטרטגיות המשמשות גברים בעת הזאת כדי להתמודד עם הפרויקט החברתי של‬
‫הגבריות‪.‬‬
‫המחקר יעסוק במגזין "בלייזר" המגדיר את עצמו כ"מגזין הגברים של ישראל"‪ .‬אני אבקש לבחון‬
‫מה הם הנושאים הנתפסים בישראל במעניינים גברים באשר הם גברים בעיני העורכים‬
‫והמפרסמים‪ .‬אשאל מה יחסם של הגברים הללו להומוסקסואליות וארצה לראות כיצד באות‬
‫לידי ביטוי סוגיות של מעמד כלכלי ואנסה להבין מה מקומה של הפורנוגרפיה בחייהם‪ .‬כיצד‬
‫מתפרשת גבריות‪ ,‬בתוך ההקשר התרבותי הגלובאלי והלוקאלי ‪ -‬צרכנות בעידן הקפיטליזם‬
‫המאוחר‪ ,‬מיליטריזם ישראלי‪ ,‬מתחים אתניים בתוך החברה היהודית ומחוצה לה ובד בבד‬
‫התמודדות עם ביקורת פמיניסטית ברוחה על גברים וגבריות המגיעה יחד עם ציפיות תרבותיות‬
‫לשינוי חברתי‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי בעבר הלא רחוק‪ ,‬בתפיסה החברתית הרווחת‪ ,‬וגם במדעי החברה נשים ונשיות‬
‫נתפסו כמהות שהוגדרה כ"לא גבר"‪ .‬הגברים היו נקודת ההתייחסות ולפיכך אין טעם לחקור‬
‫אותם בתור גברים כשלעצמם אלא בתור מייצגי הקיום האנושי באשר הוא‪ .‬כניסתה של‬
‫הפרספקטיבה המגדרית למדעי החברה‪ ,‬הביאה את התובנה שדפוסים חברתיים רבים יתבארו‬
‫בצורה טובה יותר כאשר תבוטל ההנחה הסמויה לפיה יש זהות בין גבריות לאנושיות‪ .‬מתוך כך‬
‫עולה הצורך לחקור את הגבריות בתור דבר כשלעצמו‪ ,‬ולא בהכרח כניגוד לנשיות‪.‬‬
‫בשל כך המיקוד בעבודה זו אינו ביקורת על ייצוגים של נשיות בתרבות פופולארית‪ ,‬נושא שעסקו‬
‫בו רבות‪ ,‬אלא על זיהוי וניתוח ביקורתי של הבניות הגבריות כמגדר‪ .‬כך לדוגמה לא אתמקד‬
‫בשאלה מהי הדמות התרבותית של האישה המוחפצת בעיני המבט הגברי‪ ,‬אלא אנסה לראות‬
‫כיצד פועל גבר הרוכש עיתון שעליו תמונות נשים‪ ,‬ומהי דמות הגבר ה"אידיאלי" )בשתי‬
‫המשמעויות של המונח( בעיני הכותבים והעורכים במגזין‪ .‬ארצה לראות מה עשוי לרכוש גבר‬
‫שכזה‪ ,‬בעיני החברות המפרסמות‪ ,‬ומחלקת המודעות בעיתון‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫נפתח במבט אל הכתיבה המחקרית בתחום המגדר‪ .‬הגישה הראשונה שנסקור היא גישת "תפקידי‬
‫המין" במסגרתה כתבה מרגרט מיד )‪ (1935‬את ספרה "מין ומזג בשלוש חברות פרימיטיביות"‪.‬‬
‫היא מתארת כיצד בתוך שטח גיאוגרפי לא גדול במיוחד‪ ,‬שלשה שבטים בהם תפקידי המין בחברה‬
‫שונים זה מזה ורחוקים מאלו המוכרים באמריקה של זמנה‪ .‬שבט האראפש יושבי ההר‪ ,‬להם‬
‫אישיות נוחה עדינה ונענית‪ ,‬המיוחסת לנשים‪ .‬השני הוא המונדוגומרים‪ ,‬ולו סגנון בוטה ואורח‬
‫חיים חסר האמון ההדדי המאפיין הן את גברי המונדגמור והן את נשיהן‪ ,‬שאינן עומדות בציפיות‬
‫המקובלות מנשים עדינות‪ .‬השלישי הוא הצ'אמבולי‪ ,‬המאופיין בדפוסי התנהגות שנהוג לשייכם‬
‫לנשים בחברה האמריקאית דווקא‪ .‬מיד‪ ,‬בגישה שנחשבה חדשנית לזמנה‪ ,‬טוענת כי גישות מזגיות‬
‫המיוחסות לגברים ולנשים בחברה האמריקאית אינן "טבעיות" אלא תלויות תרבות‪ .‬עם זאת היא‬
‫מבחינה בין תפקידי דברים לאלה של נשים‪ ,‬בכל חברה נתונה‪ .‬מחקרה של מיד שנוי במחלוקת‬
‫מתודולוגית‪ ,‬וקמו עליו מערערים לא מעטים‪.‬‬
‫גילמור )‪ ,(1990‬אף הוא אנתרופולוג‪ ,‬בטקסט מאוחר הרבה יותר אינו מסכים עם גישתה של מיד‪.‬‬
‫הוא טוען כי קימת אחידות חוצת תרבויות בקביעת תפקידיהם של הזכר והנקבה‪ .‬לדבריו למרות‬
‫ההיתכנות התיאורטית לחלוקה שונה של תפקידי מגדר‪ ,‬היא איננה בנמצא כמעט בעולם‬
‫האמפירי‪ .‬גילמור מוסיף ואומר "לא נולדים גברים‪ ,‬אלא נעשים כאלה" וטוען כי רוב החברות‬
‫מחזיקות במודל של אידיאל גברי והגבריות היא דבר שיש לזכות בו ואינה מובנת מאליה‪ .‬הוא‬
‫מדגים את טענתו זו דרך סקירה של מגוון תרבויות‪ ,‬חלקן שבטיות וחלקן מערביות‪,‬בהן הגבריות‬
‫נרכשת דרך מבחנים קשים ומפרכים‪ .‬הגבריות‪ ,‬בהקשרה התרבותי אינה מקבילה לנשיות‪ .‬נשיות‬
‫היא משהו שמבשיל מעצמו ואילו גבריות צריך לרכוש על ידי השגים מסוימים‪ .‬דוגמה לגישה זו‬
‫היא מחקרו של הרדט )‪ (1982‬על שבט ה"סמביה" בו נהוגים טקסים מורכבים ונוקשים לחניכה‬
‫לגבריות‪ ,‬הכוללים טקסים של יניקת זרע על ידי הצעירים מהלוחמים הוותיקים‪ ,‬המסמלים‬
‫העברה של תמצית הגבריות‪ .‬גישה זו היא פונקצינאליסטית וטוענת שזו הדרך היחידה שניתן‬
‫לייצר בה לוחמים‪ ,‬היא גם טוענת שגבריות היא בפועל מה שגברים מבחינה ביולוגית עושים‪ .‬גם‬
‫בילו )‪ (2000‬מציג טקסי מעבר בחברה החרדית המכוננים את המעבר מילד לגבר‪ ,‬כחלק מתהליך‬
‫הבנית הגבריות‪ .‬הטקסים אינם כה בוטים כמו אלה של הסמביה‪ ,‬אך הם מודגשים ומקבלים‬
‫מקום חשוב בחברה החרדית המנסה לכונן גבריות חרדית שבמרכזה עולם התורה אל מול‬
‫הגבריות ההגמונית החילונית‪.‬‬
‫הסוציולוגית ריווין קונל ) ‪ ( 2005‬טוענת כי הגבריות אינה מהות‪ ,‬או תופעה חד משמעית אלא‬
‫הבניה חברתית‪ .‬היא מתנגדת לדיבור על גבריות כתופעה נורמטיבית‪ ,‬ואומרת גבריות אינה אוסף‬
‫מסוים של תכונות‪ .‬לדבריה הגבריות מתכוננת באמצעות פרקטיקות‪ ,‬המשוקעות בהקשר החברתי‬
‫הכלכלי והמוסדי‪" .‬היחסים המגדריים הם שמהווים אוביקט קוהרנטי‪ ,‬נתון לידיעה מדעית‪ .‬ידע‬
‫הגבריות מתקבל במסגרת חקירתם של היחסים המגדריים"‪) .‬עמ' ‪ (67‬קונל טוען כי אין גבריות‬
‫אחת‪ ,‬אלא גברויות הרבה‪ .‬אך לא מדובר באוסף של גברויות מגוונות‪ ,‬מהן כל החפץ ליטול יבוא‬
‫וייטול אלא במערכת מורכבת המתייחסת אל "הגבריות ההגמונית" )הגמונית במשמעותה‬
‫הגרמשאינית(‪ .‬הגבריות ההגמונית היא "מקבץ הפרקטיקות המגדריות המגלמות את התשובה‬
‫המקובלת בזמן נתון לבעיית הלגיטימציה של הפטריארכיה‪ ,‬ומבטיחות )או נתפסות כמי‬
‫שמבטיחות(בדרך זו את עליונותם השלטת של הגברים ואת הכפפתן של הנשים"‪ .‬כל סוג כזה‬
‫גבריות מתייחס אל "גבריות הגמונית" ‪ ,‬ומקיים איתה קשרים מורכבים אם בדרך של הסכמה‬
‫ואם בדרך של התנגדות‪ .‬אורנה ששון לוי הולכת בעקבות קונל‪ ,‬ומדגימה מרחב של גברויות‬
‫‪3‬‬
‫המתממשות בסוגי שירות שונים בתוך הצבא בישראל‪ ,‬אל מול הגבריות ההגמונית‪ ,‬זו של הלוחם‬
‫הקרבי‪.‬‬
‫רולאן בארת‪ (1977) ,‬במאמרו הקלאסי "הרטוריקה של הדימוי"‪ ,‬בודק את דרך פעולתו של‬
‫הדימוי בתקשורת ההמונים באמצעות ניתוח פרסומת לפסטה‪ .‬בארת‪ ,‬בניתוח סמיוטי רוצה‬
‫לעמוד על הדרך בה נוצרים המסרים באמצעות ניתוח שיטתי ומסודר של תכולת הדימויים‬
‫ומערכות יחסים ביניהם‪ .‬בארת מיחס כח רב לצילום מאחר שהוא נתפס כתיואר המציאות כפי‬
‫שהיא‪ .‬עם זאת הוא נותן משקל רב לטקסט המלווה דימויים וממסגר את המשמעות דרך שבה‬
‫יוצר המסר מעונין‪ .‬בארת מבקש לטעון כי תפקידו של הדימוי הדנוטאטיבי הוא לטבען את הדימוי‬
‫הקונוטטיבי‪ ,‬ובכך הוא מפרק את התהליך הפרסומי לרכיביו ומראה כיצד נוצר הרושם של‬
‫ה“מובן מאליו“ הנחשב לטבעי‪ .‬קון )‪ (1985‬עוסקת אף היא בדימויים‪ .‬היא בוחנת את הדרך בה‬
‫פורנוגרפיה "רכה" מבנה נשיות ומיניות נשית‪ .‬היא בוחנת את המוסכמות בתחום הפורנוגרפיה‬
‫ועומד על המהלך המתוחכם בדרך שהם פועלות על הצופה הגבר‪ .‬היא מראה כיצד פרגמנטציה של‬
‫גוף האישה‪ ,‬והגדרת טאבו על הצגת עירום גברי יוצרים החפצה של נשים‪ .‬היא מסבירה כיצד‬
‫הצגה של המצולמת כאילו נתפסה בעדשת המצלמה מטבענת את המהלך ומראה כאילו "כךנשים‬
‫אמיתיות מתנהגות"‪ .‬המבט הגברי הממשמע נוכח כל זמן בתוך התמונות‪ ,‬המייצגות צפייה גברית‬
‫אינסופית‪.‬‬
‫וסטרגארד טורבר ושרווד קים )‪ (1985/2003‬במאמרם "אסטרטגיות של פנייה‪ :‬מין ומעמד"‬
‫עורכים השוואה בין פרסומות שונות‪ ,‬המיועדות למכור את אותם מוצרים‪ ,‬או מוצרים מקבילים‪,‬‬
‫ורואים כיצד הן נחתכות בשני צירים‪ .‬מין ומעמד‪ .‬פרסומות המופיעות בעיתונים לנשים‪ ,‬לעומת‬
‫אלו המיועדות לגברים מעבירות מסר שונה‪ .‬כך לדוגמה אצל הגברים המיניות מודגשת יותר‪,‬‬
‫ואצל הנשים מוצנעת‪ .‬וככלל הן מיועדות לשמר ולחזק את העליונות הגברית על הנשים‪ .‬פרסומות‬
‫המיועדות למעמד הבינוני מאשררת ומתקפת את מעמדו הגבוה יחסית‪ ,‬בעוד שאלה המכוונות‬
‫לקהל הפועלים מניח כי שאיפתו היחידה של בן מעמד הפועלים הוא להצטרף למעמד הבינוני‪,‬‬
‫ומדריך אותו בפטרוניות כיצד עליו להצטייד במוצרים המתאימים לכך‪ .‬מעניין לראות שאינם‬
‫בודקים את כל הקשרים‪ ,‬ולא משווים למשל בין גברים בני המעמד הגבוה לגברים בני מעמד‬
‫הפועלים‪.‬‬
‫סוזאן מ‪ .‬אלכסנדר )‪ (2003‬חקרה את מגזין הגברים האמריקאי "‪ ."Men's Health‬במאמרה היא‬
‫טוענת שהמגזין יוצר הבנית גבריות פוסטמודרנית שבה הזהות הגברית מבוססת על הצריכה‪,‬‬
‫תפקיד מסורתי של נשים‪ ,‬יותר מאשר ייצור – התפקיד המזוהה עם גבריות‪ .‬אלכסנדר מכנה את‬
‫התופעה "גבריות ממותגת" ורואה בה שינוי משמעותי לעומת הגבריות ההגמונית של הדורות‬
‫הקודמים‪ ,‬גבריות בה ניתן מקום לחספוס וחוסר עידון‪ .‬היא טוענת שהגבריות הזו ממוקדת ברכש‬
‫של מותגים בדומה להבניות נשיות‪ ,‬שהוגות פמיניסטיות ראו כמנגנון חברתי דכאני וקראו לנשים‬
‫להשתחרר מהן‪ .‬היא טוענת שבחסות הקפיטליזם הרב לאומי נוצרת גבריות צרכנית‪ ,‬מה שלא‬
‫ומתיר מקום לגבריות אותנטית לצמוח‪ .‬אלכסנדר גם מציגה במאמרה מתודולוגיה אפשרית‬
‫לניתוח תרבותי של מגזינים‪ ,‬המבקשת להכליל מתוך יחידות טקסט תימות תרבותיות המייצרות‬
‫הבניה של גבריות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫בחרתי במגזין כאתר מועדף למחקר ‪ ,‬מאחר שמגזין כסוגה תרבותית הוא יצירה אך גם "מוצר"‪,‬‬
‫השואף להימכר בשוק הקפיטליסטי ועל כן יוצריו מניחים הנחות תרבותיות אודות קהל הצרכנים‬
‫האפשרי ומנסים לדבר בשפתם‪" .‬מגזיני גברים" אינם מגזינים שמחקר קריאה יראה שרוב‬
‫קוראיהם הם גברים‪ ,‬אלא נישה מובחנת בתוך עולם המגזינים‪ ,‬ובתור שכאלה הם ממוקדים‬
‫בגבריות כפי שהיא נתפסת ומופעלת‪.‬‬
‫מגזין בלייזר מתאים לניתוח‪ ,‬מאחר שהוא מגדיר את עצמו כ "כל מה שמעניין גברים"‪ .‬נוסף‬
‫לכך המגזין נכתב בישראל ואינו גרסה מתורגמת של מגזין בינלאומי‪ ,‬בין הכותבים עיתונאים‬
‫מהזרם המרכזי של העיתונות בישראל‪ ,‬והוא חלק מקבוצת ידיעות אחרונות‪ ,‬שהיא קבוצה גדולה‬
‫ומשמעותית בשדה התקשורת הישראלית‪ .‬המגזין‪ ,‬על פי נתוני סקר ‪ TGI‬זוכה לחשיפה גבוהה‬
‫בציבור הישראלי‪ .‬בשל כל אלה אני מוצא את המגזין כאתר מתאים לבחינה של גבריות בהקשר‬
‫ישראלי‪.‬‬
‫אני מבקש לנתח את תוכן המגזין ‪ .‬הראשון הוא ספירה ומיון של יחידות תוכן‪ ,‬במטרה להכליל‬
‫מתוכן את המיקוד הכללי של המגזין‪ .‬לאחר מכן אערוך ניתוח צמוד לתוכן הטקסטואלי של‬
‫הכתבות‪ ,‬ולדימויים העולים מהפרסומות‪ .‬תשומת לב נוספת תינתן לחומרים מערכתיים מרובי‬
‫תמונות‪.‬‬
‫בחומר המערכתי אנסה לזהות מה הדברים ברמה המפורשת והמבוטאת בכתבה ומה ניתן לחלץ‬
‫מתוכן‪ .‬בפרסומות אנסה לנתח מה מכלול המוצרים‪/‬שרותים המוצעים במסגרת הגיליון ומה ניתן‬
‫להבין מהם על דמות הקורא של המגזין‪ .‬הניתוח של הגיליון יעשה מתוך הגיליון עצמו‪ ,‬ובהשוואה‬
‫להקשר התרבותי הישראלי הכללי‪ ,‬כמובן מתוך התייחסות לקונטקסט התיאורטי הרלבנטי‪ ,‬הן‬
‫המתודולוגי והן זה העוסק בהבניות מגדרית בכלל וגבריות בפרט‪.‬‬
‫אני סבור שמתודולוגיה זו מתאימה לחקר העיתון כטקסט וכארטיפקט תרבותי‪ .‬מצד אחד היא‬
‫שיטתית ומובנית‪ ,‬ומצד שני היא מאפשרת גמישות תיאורטית בשלב ההכללה‪ ,‬ובחינה מחדש של‬
‫הנחות ראשוניות של החוקר טרם המחקר‪ .‬בשל הקפה המצומצם של עבודה זו‪ ,‬חקרתי בפירוט‬
‫גיליון אחד בלבד‪ ,‬והתייחסתי באופן חלקי לגיליונות אחרים‪ .‬מחקר מעמיק יותר יבחן מספר רב‬
‫יותר של גיליונות לאורך תקופה‪ ,‬ויוכל לתת יותר תוקף לממצאים‪ .‬מחקר משלים יכול לבחון את‬
‫אתר האינטרנט של המגזין‪ ,‬אם כי לא בהכרח במתודולוגיה שברחתי כאן‪.‬‬
‫ניתן לבקר את בחירתי במגזין כאתר מועדף‪ ,‬וכן את הבחירה לנתח את המגזין כשלעצמו‪ ,,‬מאחר‬
‫הניתוח לא יכלול בדיקה של דרך הייצור של המגזין‪ ,‬רוצה לומר בחינה של "כוונת המחבר"‬
‫המקורית‪ ,‬אל מול אילוצים הנגזרים מהשוק בו הוא פועל‪ ,‬אלא של המגזין "כפי שהוא" מוגש‬
‫בפנינו כמוצר סופי‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא אבדוק את דרך ההתקבלות של הטקסט ואת מקומן של קהילות‬
‫פרשניות אפשריות לטקסט‪ .‬תשובה אפשרית לביקורת זו היא "לא עליך המלאכה לגמור"‪ ,‬גם‬
‫לניתוח של מקטע בשרשרת הייצור וההפצה של ארטיפיקטים תרבותיים יש ערך תיאורטי‬
‫ופוליטי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פירוט הממצאים‬
‫הגיליון שנבחר לניתוח בעבודה זו הוא גיליון ‪ 113‬הנושא את התאריך דצמבר ‪) .2010‬קראתי גם‬
‫את גיליונות ‪ 114‬ו ‪ , 115‬במקומות שנדרשה השוואה‪ ,‬אך הם לא נותחו באופן מלא‪ (.‬בגיליון ‪196‬‬
‫עמודים‪ .‬מתוכו כ ‪ 83‬מוקדשים לפרסומות‪ ,‬כ ‪ 112‬עמודים לחומר מערכתי )כולל השער(‪ .‬אפתח‬
‫בניתוח החומר המערכתי‪ ,‬ואחר כך הפרסומות‪.‬‬
‫חומר מערכתי‬
‫לגליון מבנה קבוע למדי‪ ,‬והוא חוזר על עצמו ‪,‬למעט תחרות "האישה הסקסית" שנערכת פעם‬
‫בשנה‪.‬‬
‫טבלה ‪1‬א‬
‫נושא מרכזי‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪24‬‬
‫יפורט בנפרד‬
‫‪44‬‬
‫יפורט בנפרד‬
‫‪2‬‬
‫ראיון‬
‫יעוץ בנושא מיניות ‪2‬‬
‫חידון הומוריסטי ‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫בדיחות‬
‫‪1‬‬
‫תשבץ‬
‫‪1‬‬
‫טור אישי‬
‫‪29‬‬
‫תמונות נשים‬
‫‪112‬‬
‫עמוד פתיחה ותוכן ענינים‬
‫מכתבים למערכת‬
‫הדו"ח – קטעים קצרים בנושאים שונים‬
‫כתבות‬
‫מה למדתי‬
‫נותנת בראש‪ -‬קארין ארד‬
‫המקדחה‬
‫תבינו לבד‬
‫התשמץ‬
‫גם אני לא מופיע באריאל‬
‫והאישה הכי סקסית בעולם היא‬
‫סה"כ‬
‫עמודים‬
‫מתוך החומר המערכתי מוקדש כרבע ממספר העמודים לפרויקט "האשה הסקסית"‪ ,‬שליש‬
‫לכתבות‪ ,‬שליש לטורים המאוגדים תחת הכותרת "הדו"ח"‪.‬‬
‫השער‬
‫עמוד השער של מגזין אינו עוד עמוד מערכתי‪ ,‬מטרתו להציג את תעודת הזהות של המגזין כלפי‬
‫קורא פוטנציאלי המתלבט בין עיתונים המונחים על הדוכן‪ ,‬וליצור אלמנט מוכר אצל קורא חוזר‪.‬‬
‫השער משתמש בקונבנציות תרבותיות המזהות את הסוגה של המגזין‪ .‬כדי לקבל תמונה על‬
‫המקובל בתחום שערי מגזיני הגברים חיפשתי חיפוש ב"גוגל תמונות" את המלים ‪men's‬‬
‫‪ magazine cover‬ובחנתי את מאה התוצאות הראשונות‪ .‬כולם כוללים תמונה של אדם אחד או‬
‫שניים על השער המסתירים מעט את שמו של המגזין והפניות אל כתבות בתוך המגזין‪.‬‬
‫המצולמים על השער מחולקים לשלש קבוצות – ידוענים בתחום התרבות והפוליטיקה )בעיקר‬
‫גברים( ודוגמנים או דוגמניות‪ ,‬עם ייצוג גבוה בהרבה לנשים‪ .‬הידוענים לבושים הדוגמנים פחות‪,‬‬
‫והדוגמניות אפילו פחות מזה‪) .‬במיוחד בהתחשב בהבדלים המיוחסים בתרבות בת זמננו לחזה‬
‫חשוף של גבר לעומת זה של אשה(‪ .‬לשם ההשוואה צפיתי בצילומים של שערי המגזין בגיליונות‬
‫‪ 72-113‬המופיעים באתר האינטרנט של המגזין‪ .‬בכל הגיליונות מופיעות רק נשים‪ .‬כולן נשים‬
‫‪6‬‬
‫צעירות ולא לבושות במיוחד‪ .‬הרוב בבגדי ים או בגדים תחתונים‪ ,‬יש כאלה ללא חלק עליון‬
‫ומסתירות טפח באמצעות הידיים‪ ,‬או שהן מפנות את הגב להסתרת החזה‪ .‬יש גם כמה תמונות‬
‫בהן ניכר שהמצולמות אינן לבושות כלל והן מכוסות חלקית במגבת‪ .‬הנשים מאופרות‪ ,‬עם איפור‬
‫המדגיש את העיניים‪ ,‬ואת השפתיים‪ .‬ובדרך כלל מביטות אל המצלמה במבט עקיף‪ .‬הן אינן‬
‫מישירות מבט אליה‪ ,‬הפה פתוח במקצת‪ .‬מהתמונות הוסר כל רקע או נוף‪ ,‬והנשים מוצגות שם‬
‫כשלעצמן ללא הקשר של עיסוק או פעילות‪.‬‬
‫בנוסף לשם המגזין‪ ,‬התמונה הגדולה יש טקסט נוסף על השער‪.‬הגיליון אותו ניתחתי כולל בתוכו‬
‫"פרויקט" מיוחד הנערך פעם בשנה ונקרא "‪ 100‬הנשים הסקסיות בעולם"‪ .‬נושא זה נכתב בפונט‬
‫בגודל הכותרת כרקע‪ .‬בשאר הגיליונות יש הפניות למאמרים בתוך המגזין‪ .‬בחלק מהם יש פניה‬
‫ישירה אל הקורא‪ .‬או התייחסות בגוף ראשון של הכותבים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בחלק מהגיליונות מופיע‬
‫בתוך כוכב אדום כיתוב הפונה לקוראים‪ .‬כך למשל על גיליון ינואר מופיעה בתוך כוכב אדום‬
‫הכיתוב "קנו את הגליון הזה‪ ,‬שיהיה לנו כסף לחגורה בשביל יבה דון"‪ .‬יבה דון היא הדוגמנית‬
‫המצולמת על השער‪ ,‬ללא חולצה ומכנסיה גולשים מעט וחושפים חלק מאחוריה‪ .‬על גיליון‬
‫פברואר כתוב )גם כאן בתוך כוכב אדום( ”מערכת בלייזר מתביישת להודיע שגם לגיליון זה‬
‫מצורף בקבוק של קאווה חינם לכל מנוי"‪.‬‬
‫עמוד הפתיחה‪ ,‬התוכן ומכתבים למערכת‪:‬‬
‫מוסכמה מקובלת במגזינים היא דף פותח ובו "דבר העורך"‪ ,‬בדרך כלל עם תמונתו‪ .‬העורך‬
‫מתייחס לנושאים שעל סדר היום‪ ,‬וממסגר בכך את "תעודת הזהות" של המגזין‪ .‬בטור בוחר‬
‫העורך לדבר על הכיתוב שמתחת לתמונה‪ ,‬ומבקש להפנות תשומת לב לחידוש בתחום בגיליון זה‪.‬‬
‫מטרתו‪ ,‬כפי שהוא אומר "כאילו‪ ,‬חוץ מלגרום לאיציק ולרם לרבי מי ילך ראשון הביתה ומי‬
‫יישאר למצוא כיתוב לתמונת לוח השעונים של הב‪.‬מ‪.‬וו‪ .‬החדשה – היא לנסות ולעכב אתכם כמה‬
‫שיותר זמן על כל עמוד"‪ .‬הוא מסיים את הטור כשהוא עונה כביכול על השאלה מדוע זה חשוב‬
‫באמירה "וחוץ מזה‪ ,‬על מה אני אכתוב כשיש פה את מאה הנשים הכי סקסיות בעולם?“‪.‬‬
‫מתחת לטור העורך‪ ,‬כחצי עמוד תופסת הפינה "משתתפים" ובה כמה מלים להצגת שלשה‬
‫מהכותבים‪) .‬בכל גיליון מוצגים שלשה אחרים(‪ .‬כך למשל מתואר גל לשם‪“:‬בן ‪ .22‬פעם מעפולה‬
‫והיום בהוד השרון‪ .‬רוצה להיות אסטרונאוט כשיהיה גדול‪ .‬לכבוד הופעתו הראשונה ב"בלייזר"‬
‫רוצה למסור ד"ש למשפחה שלו‪ .‬היי אימא‪ ,‬אבא‪ ,‬מאי וחגי‪ .‬תראו אני בעיתון"‪.‬‬
‫העמוד הפותח מאופיין בכתיבה ישירות לקורא‪ ,‬ללא רשמיות תוך שימוש בהומור עצמי‪.‬‬
‫שני עמודים מוקדשים להפניות לכתבות המרכזיות של הגיליון‪ .‬כל נושא מקבל תמונה‪ ,‬מספר‬
‫העמוד‪ ,‬כותרת בצבע אדום‪ ,‬והתייחסות בגופן קטן יותר‪ .‬בצד ימין פרסומת למבצע מנויים‪ .‬גם‬
‫כאן נעשה שימוש מרכזי בכתיבה הומוריסטית‪ .‬בבחירת הכותרות )הארוכות למדי( לכתבות‬
‫ובהתייחסות אליהן‪ .‬כך למשל לכתבה העוסקת ביומן של לוחם הנדסה קרבית ממבצע "עופרת‬
‫יצוקה" ניתנה הכותרת "קמתי התרחצתי פוצצתי" הרומזת למערכון ישן של דן בן אמוץ‪ ,‬בדברי‬
‫ההסבר הצמודים הם כותבים "יומן מבצע "עופרת יצוקה" של גל לשם‪ ,‬לוחם ההנדסה הקרבית‬
‫היחיד שמצאנו שנשארו לו מספיק אצבעות בשביל לכתוב"‪ .‬הרומז ל"בדיחות מילואים" על חיילי‬
‫הנדסה קרבית‪ .‬למבצע המנויים ניתנה הכותרת "עשה מנוי לחצי שנה למגזין בלייזר‪ ,‬וקבל בחינם‬
‫ספר שמצאנו סטוקים שלו פה במחסן"‪ .‬מדור המכתבים למערכת הוא זירה להתכתשויות‬
‫מילוליות והקנטות הדדיות בין הכותבים למערכת ברוח פרועה למדי‪ .‬למשל כותב צור גרין‬
‫‪7‬‬
‫"ציינתם שחיטוט באף בזמן הנהיגה נגרם כתוצאה מהמיזוג ברכב" הוא מסביר שברכב הישן שלו‬
‫אין מיזוג והוא מחטט באף ואף "סופג על כך כאפות מבת הזוג"‪ .‬תגובת המערכת היא "על מי‬
‫אתה עובד‪ ,‬אתה נוהג ב ‪ DL‬שנת ‪ 93‬ויש לך בת זוג?“‪.‬‬
‫עמוד פתיחה‪ ,‬עמודי תוכן ומדור מכתבי קוראים הם מרכיבים קבועים בכל מגזין‪ ,‬וניתן לראות‬
‫מהגרסה של בלייזר לאלמנטים הללו‪ ,‬את גישתם למוסכמות חברתיות‪ .‬הם עושים שימוש פרוע‬
‫בקונבנציות העיתונאית‪ ,‬ובכך מבטאים את "חוסר הרצינות" כעיקרון המכונן של העיתון‪.‬‬
‫המדור "הדו"ח"‪:‬‬
‫המדור הוא ריכוז מערכתי של מגוון טורים קצרים העוסקים בנושאים שונים‪ .‬הוא עוסק באוסף‬
‫של נושאים המזוהים כולם עם גבריות‪ .‬אך למעט כתבה אחת )זו העוסקת במניות( כולן משלבות‬
‫הומור‪ ,‬עוקצני יותר או פחות‪ .‬אם זה בגוף הפרק‪ ,‬במפורש ואם זה על ידי הוספת כיתובים‬
‫לתמונות‪.‬‬
‫טבלה ‪1‬ב‬
‫הדו"ח ‪ :‬הבת של השכן‬
‫הדו"ח ‪ :‬קצרים‬
‫הדו"ח ‪ :‬מדעי טכני‬
‫הדו"ח ‪ :‬צעצועים‬
‫הדו"ח ‪ :‬ספורט‬
‫הדו"ח ‪ :‬כסף‬
‫הדו"ח ‪ :‬תרבות‬
‫הדו"ח ‪ :‬אוכל‬
‫הדו"ח ‪ :‬שתיה‬
‫נושא מרכזי‬
‫אשה צעירה בלבוש חלקי ‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫הומור‬
‫‪1‬‬
‫לשרוד בחלל‬
‫‪3‬‬
‫טכנולוגיה‬
‫‪4‬‬
‫ספורט‬
‫‪1‬‬
‫מניות נפט‬
‫קולנוע מוזיקה וספרות ‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫טחינה‬
‫‪5‬‬
‫בשר בירה‬
‫‪24‬‬
‫עמודים‬
‫"הבת של השכן" הוא כפולת עמודים שמרביתה תמונות המיועדת להצגת אשה צעירה שאינה‬
‫דוגמנית מקצועית‪ .‬הנשים עצמן שולחות את התמונות למערכת בתקווה להתפרסם‪ ,‬ומקבלת פרס‬
‫בעל ערך לא גבוה‪ .‬כותרת הטור היא "שליחה‪ ,‬את באה לכאן הרבה בלי חולצה? ” ומציינת את‬
‫העובדה שהיא מצולמת ללא חולצה‪ .‬אם כי‪ ,‬כפי שציינתי למעלה מסתירה חלקית את החזה‬
‫באמצעות לבוש עליון או בעזרת היד‪ .‬הכתבה כוללת "עשרה דברים שלא ידעתם על " וכוללת‬
‫עשרה משפטים קצרים‪ ,‬הכוללים התיחסות למיניות ולהומור‪ .‬כך למשל הם אומרים ‪,‬כרגע היא‬
‫לבד‪ .‬עד מזמן לא היה חבר אבל זה נגמר כי 'הוא בליין‪ ,‬אז לא התאמנו'‪ .‬פייר אנחנו במקומו היינו‬
‫נשארים כל היום בבית ומשחקים צוללות"‪ .‬פרק ה"קצרים" כולל קטעים הומוריסטיים קצרים‬
‫מאד‪ ,‬שאפשר להגדיר אותם בעדינות כ"הומור לא מעודן במיוחד" מ"האברם הכי אתיופי" ועד‬
‫"המקום הכי מגעיל לשערות"‪ .‬המגזין "אוטו" הוא מטרה להתבדחויות ועקיצות רבות‪.‬‬
‫"מדעי טכני" עוסק בשאלה כיצד ימות מי שיוצא לחלל ללא חליפה‪ .‬כולל פינה על עובדות בנימה‬
‫מבודחת‪ ,‬כמו למשל הידיעה שהגפרור הראשון היה באורך ‪ 90‬ס"מ המסתיימת בקביעה כי "היום‬
‫נמצא הגפרור בעיקר בשימוש כמרים וערסים שמישהו דפק להם את המצית"‪.‬‬
‫פרק ה"צעצועים" עוסק בגאדג'טים שונים‪ .‬קורא דיגיטלי‪ ,‬משחק מחשב‪ ,‬וסמארטפונים‪ .‬בפרק‬
‫שילוב של ביקורת מנומקת על המוצרים השונים‪ ,‬יחד עם טור הנקרא "חדש ומטופש" שכותרתו‬
‫‪8‬‬
‫"ערוץ הקבלה מאחור" וסוקר בזלזול שלט רחוק המופעל בתנועות ונראה לכותב מתאים לגברים‬
‫הומוסקסואלים בלבד‪ .‬פרק ה"ספורט" סוקר שחקני פוטבול מבטיחים‪ ,‬תחרות אגרוף שנערכה‬
‫בישראל בכותרת ”אוי לגויים“‪ ,‬מרוץ אופנועים וכדורגל‪ .‬לתמונות המדור מצורף כיתוב מתבדח‪.‬‬
‫הפרק "כסף" עוסק בהרצת מניות ספקולטיבית‪” .‬תרבות" עוסק בסרטי אימה‪ ,‬מוזיקת היפ הופ‬
‫וספרות‪ .‬והוא כולל התייחסות של הכותבים לכתבה כ"רב שיח של חנונים"‪ .‬פרקי ה"אוכל"‬
‫וה"שתייה" הם למעשה כתבות קצרות הסוקרות מסעדת בשר בנצרת‪ ,‬כתבה על כוסות בירה‪,‬‬
‫והמשך של פרויקט בו מכינים בירה באיכות גבוהה‪ .‬הכתבות פונות אל הקורא‪ ,‬וכוללות בתוכן‬
‫התייחסות אל הכותבים‪ ,‬בביקורת עצמית‪.‬‬
‫פרויקט ‪ 100‬הנשים הכי סקסיות בעולם‪:‬‬
‫הפרויקט הוא תוצאה של משאל בין קוראי המגזין וגולשי האתר באינטרנט‪ .‬על פי הנכתב‬
‫השתתפו בו ‪ 125,676‬מצביעים‪ .‬שלא כמו במדור "הבת של השכן" הנשים אינן אנונימיות ויש‬
‫להניח שנבחרו על ידי הגולשים לא רק בשל תמונותיהן אלא גם בשל המוניטין שיצאו להן‪ .‬לא‬
‫כולן צעירות מאד‪ .‬רובן ישראליות‪.‬‬
‫הוא נפתח בכפולת עמודים בה מצולם פלג הגוף התחתון של אשה השוכבת על בטנה ליד ברכה‪,‬‬
‫ולבושה בבגד ים מסוג ”חוטיני“‪ .‬מצד שמאל למעלה מופיע כיתוב "עאלק ‪ 20‬שקל לכסא"‪ .‬שאר‬
‫העמודים מוקדשים לתמונות המשתתפות בתחרות‪ .‬מתוך מאה הנשים‪ ,‬שמונים ושבע מופיעות‬
‫בשולי הדף בתמונה קטנה יחסית שמתחתיה שמה‪ ,‬המיקום לו זכו הפעם ובסוגריים המיקום‬
‫בשנה שעברה‪ .‬המדורגות עד המקום העשרים מצולמות בתמונת פנים‪ ,‬ואלה שמשם והלאה‬
‫בתמונה גדולה מעט יותר‪.‬‬
‫מתוך כל המאה עשרים ושלוש זכו לתמונה גדולה )שלש מתוכן על שני עמודים‪ ,‬עשרים על עמוד‬
‫אחד בלבד( ‪ .‬לתמונה מצורף כיתוב כמו לכל השאר‪ ,‬אך נוסף לו משפט המתאר את המצולמת‪.‬‬
‫לעשרת המקומות הראשונים כיתוב יותר ארוך‪ ,‬והן לא חולקות את הדף עם מצולמות אחרות‪.‬‬
‫מתוך ‪ 23‬הנשים שנרשם מהו מקצוען‪ 11 ,‬דוגמניות‪ 8 ,‬שחקניות‪ ,‬רקדנית אחת וזמרת אחת‪ .‬סגנון‬
‫הלבוש שלהן משתנה‪ .‬יש בתוכן כאלה בלבוש מלא‪ ,‬אחרות בבגד יום או בגדים תחתונים‪ .‬ויש כמה‬
‫שאינן לבושות בפלג גופן העליון‪ ,‬והן פונות הצידה או מסתירות את החזה בידיהן‪.‬‬
‫הכיתוב המצורף לתמונות הגדולות כולל התייחסות אל המצולמת‪ ,‬ולפעמים אל הקוראים‪ .‬הם‬
‫משלבים אינפורמציה על המצולמת יחד עם הומור‪ .‬כך למשל ליד תמונתה של השחקנית מוניקה‬
‫בלוצ'י נכתב ש"הייתה בשכבה עם יוספוס פלביוס" ‪ ,‬ואודות השחקנית מלי לוי נאמר‪“:‬ירידה של‬
‫תשעה שלבים לשחקנית "המשרד"‪ ,‬סדרת הפנטזיה הישראלית‪ .‬מה למה פנטזיה‪ ,‬במשרד שלכם‬
‫יש מישהי שבאמת נראית ככה?“ ‪ .‬במקום הראשון זכתה בר רפאלי‪ ,‬והכיתוב ליד תמונתה ברובו‬
‫אינו מתייחס אליה‪” .‬שנה שנייה ברציפות במקום הראשון * קיבלה כמעט חמישית מהקולות‬
‫בגמר * ולא רחוק מ־‪ 40‬אחוז מהקולות ביום שלה בשלב המוקדמות‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬השנייה‬
‫שהעפילה לגמר באותו יום ‪ -‬נועה תשבי‪ ,‬מה את עומדת ‪ -‬זכתה ב־‪ 17‬אחוז * היינו מוסיפים‬
‫"בלבד"‪ ,‬אבל גם זה די המון * טוב‪ ,‬זאת נועה תשבי * מה נזכרת עכשיו‪ ,‬אנחנו אמורים לדבר פה‬
‫על בר רפאלי * עזוב נו‪ ,‬אפשר לחשוב שמישהו קורא את השטויות האלה * ברור שקוראים * זין‬
‫קוראים * קוראים אני אומר לך * לך לך‪ ,‬מי אתה בכלל‪ ,‬יא אפס * איה * אח יא מניאק * בוא בוא"‬
‫‪9‬‬
‫פרויקט "האשה הסקסית ביותר" מנוהל ומבוצע כצפוי בעתון גברים‪ ,‬אוסף של נשים הנמדדות על‬
‫פי מראן‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש בו טוויסט והתחכמות באמצעות הכיתובים לתמונות‪ ,‬שהשיא שלהן הוא‬
‫בכיתוב לזוכה במקום הראשון‪ ,‬שכפי שציטטתי לעיל מסתיים במריבת גברים מטופשת‪.‬‬
‫כתבות‪:‬‬
‫הכתבות בגיליון תופסות כמעט מחצית מהחומר המערכתי‪ ,‬והן בנות שני עמודים עד שמונה‪ .‬כל‬
‫הכתבות הן בסגנון הניו ג'ורנליזם שבו הכותב דעותיו ומחשבותיו תופסים מקום מרכזי בכתבה‪,‬‬
‫לעתים על חשבון הנושא המסוקר‪ .‬ברבות מהן פונה הכותב ישירות אל הקורא‪.‬‬
‫טבלה ‪1‬ג‬
‫אלף לילה וטקילה‬
‫למה לא שווה לקום מהכורסה בשביל אליפות‬
‫העולם בפוקר‬
‫ההיסטוריה המאוירת של המוזיקה המזרחית‬
‫קמתי התרחצתי פוצצתי‬
‫רכבת זרים‬
‫אל תפיל את החצי מיליון‬
‫איש נשך אשך‬
‫רק תנו לו להריח אספלט‬
‫מחוץ לקופסה‬
‫איך שינו חמש דקות במושב הנוסע את כל מה‬
‫שאני יודע על מושב הנהג‬
‫נושא מרכזי‬
‫סיפורים‬
‫עמודים‬
‫‪1‬‬
‫פוקר‬
‫תרבות‬
‫מלחמה‬
‫ספורט‬
‫ספורט‬
‫אוכל‬
‫אופנועים‬
‫רכב ספורטיבי‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫רכב ספורטיבי‬
‫‪4‬‬
‫‪44‬‬
‫הנושאים הכלולים בכתבות הם ברובם "גבריים"‪ .‬שלשה עשר עמודים מוקדשים לספורט‪ ,‬שנים‬
‫עשר לכלי רכב‪ ,‬ושמונה עמודים ליומן שכתב לוחם‪ .‬הכתבה "ההיסטוריה המאוירת של המוזיקה‬
‫המזרחית" היא בבחינת חריג מכלל זה‪ .‬אך גם בתוך הכתבות ה"גבריות" יש הכוללות בתוכן‬
‫נקודות מבט ונושאים מורכבים יותר‪ .‬בנושא הספורט הכתבה "אל תפיל את החצי מיליון" מדברת‬
‫בהרחבה על יניב גרין‪ ,‬שחקן במכבי תל אביב‪.‬לעומת זאת הכתבה העוסקת בשחקני כדורגל‬
‫ונקראת "רכבת זרים" מדברת על מהגרים אפריקאים ומזרח‪-‬תיכוניים המשחקים בליגות‬
‫מקצועניות באירופה‪,‬מציגה את המורכבות החברתית ומגנה את הגזענות‪ .‬בכתבה "למה לא שווה‬
‫לקום מהכורסה בשביל אליפות העולם בפוקר" מתאר העורך שטס לראות את התחרות‪ ,‬את‬
‫שלבי התחרות ומי ניצח והפסיד‪ ,‬ומדגיש כי לא כדאי לראות את התחרות אלא לצפות בה‬
‫בטלוויזיה‪ .‬כתבות הרכב כוללות סקירת אופנוע בה הכתב מתאר יכולות מנוע‪ ,‬סל"ד וכח סוס‪,‬‬
‫וגם כתבה על פורשה ‪ , 911‬מכונית ספורט נחשבת מאד בתחומה‪ ,‬ה ‪u‬כה לפתיח "בסך הכל בחור‬
‫טוב ההל פוסק הזה‪ ,‬אבל אידיוט‪ .‬לנהוג בפורשה ‪ 911‬תחת פיקוחו של וולטר רוהל – פעםמנהגי‬
‫הראלי הגדולים בתבל‪ ,‬והיום נהג המבחן הל שיצרנית הגרמנית – ואז לדפוק עקיפה שגורמת‬
‫לרוהל להגיד 'יופי ילד‪ ,‬ועכשיו תשב לידי ותראה מה זה נהיגה מהירה באמת'? אין‪,‬אמרנו לכם‪,‬‬
‫אידיוט"‪ .‬בכתבה מתאר הלל פוסק את התנהגותו המטופשת ואת הפער העצום שיש בין יכולת‬
‫הנהיגה שלו לבין זו של נהג מירוצים מקצוען‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הכתבה "קמתי התרחצתי פוצצתי" היא יומן של לוחם ממבצע "עופרת יצוקה"‪ .‬הכתיבה אינה‬
‫מציגה אירועים הירואיים ומתארת בסגנון אישי‪ ,‬עוקצני במקרים רבים את חוויות המלחמה‪,‬‬
‫שרובן טריביאליות וכוללות קשיים פיזיים שאינם מגיעים לכלל "גבורה" ונכתבים יותר כ"שיח‬
‫קיטורים"‪ .‬למשל "בכל מקרה‪ ,‬הלכנו והיה קר‪ .‬מכירים שאתם מצ'טטים עם מישהו ואומרים‬
‫שקרררר לכם? אז לנו היה יותר קר‪ .‬אף אחד לא הרגיש כלום בגפיים חוץ מכאב‪ .‬וזה לא שהלכנו‬
‫כל הדרך‪ :‬רוב הזמן ישבנו וחיכינו‪ .‬ואז קמנו‪ ,‬הלכנו ‪ 50‬מטר‪ ,‬ושוב ישבנו וחיכינו חצי שעה‪ .‬כאילו‬
‫המח"ט משחק איתנו דג מלוח"‪ .‬או "אחרי מרחק קצר החליטו הצנחנים להסתער על קבוצה של‬
‫בתים ריקים בין השדות‪ .‬הם נתנו מכת אש די רצינית שבמהלכה נהרגו שני קירות ודלי‪ ,‬ואורלנד‬
‫ירה שני מטולים נפיצים כדי לעשות וידוא הריגה לגג‪.“.‬‬
‫המדורים הקבועים האחרים‪:‬‬
‫במגזין עוד כמה מדורים קבועים‪ .‬הראשון שהם הוא טור ייעוץ העוסק בחיי המין של גברים‪,‬‬
‫במתכונת שאלות ותשובות‪ .‬את הטור כותבת אשה‪ ,‬קארין ארד‪ .‬הוא נקרא "קארין ארד יורדת‬
‫לעם" משחק מלים וולגארי למדי‪ .‬הטור כולל בתוכו התיחסויות שונות‪ .‬לשאלה על שעמום‬
‫ביחסים קבועים היא עונה "זוגיות זה משעמם‪ ,‬תתמודדו"‪ ,‬ועונה ברגישות יחסית לגבר המתלונן‬
‫על חוסר תפקוד מיני‪.‬‬
‫המדור "המקדחה" הוא חידון נושא פרסים‪ .‬צריך לנחש תשובה נכונה מתוך ארבע אפשרויות‪.‬‬
‫השאלות עוסקות בנושאי ספורט‪ ,‬רכב ואוכל‪ .‬גם כאן לא נפקד מקומו של ההומור‪ .‬התשובה‬
‫הרביעית לכל שאלה מיועדת להצחיק‪ ,‬כמו למשל שמשמעות ראשי התיבות של ‪ YNCA‬היא‬
‫‪. Yalla Yaher Cvar Arba‬‬
‫מדור הבדיחות כולל בתוכו בדיחות שוביניסטיות לרוב‪ ,‬אך גם כמה כאלה המציגות גברים כמי‬
‫שאינן מבחינים במה שקורה סביבם‪ .‬התשבץ גם הוא מורכב מהגדרות המבקשות לשעשע בהומור‬
‫בוטה למדי‪.‬‬
‫סיכום החומר המערכתי‬
‫החומר המערכתי בעיתון – כתבות‪ ,‬מאמרים וטורים כולל בתוכו את מה שניתן לתאר כ"גבריות‬
‫הגמונית"‪ .‬הטקסטים שלו כוללים התייחסויות שוביניסטיות מובהקות לנשים‪ ,‬וסלידה‬
‫מהומוסקסואלים‪ .‬בד בבד לאורך כל העיתון נעשה שימוש בהומור שעל אף שאינו אנין במיוחד‪,‬‬
‫קרבנותיו במקרים רבים הם הכותבים עצמם וקוראיהם הגברים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ונעבור לפרסומות‪:‬‬
‫פרסומות הן המרכיב העיקרי בהכנסות מעיתונות ומגזינים‪ .‬הפרסומות בעיתון מוגדרות ומופקות‬
‫על ידי המפרסמים אך יש להן חשיבות בניתוח משתי סיבות‪ .‬הראשונה‪ ,‬כי למרות הכיתוב לפיו‬
‫המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‪ ,‬הן מבוקרות על ידי המערכת כדי לבחון האם הפרסומת‬
‫מתאימה לקונספט של המגזין‪ .‬השניה כי הן מעידות איך נתפסים הקוראים הפוטנציאלים בעיני‬
‫המפרסמים המעונינים למכור את מרכולתם‪ .‬בגליון ‪ 61‬פרסומות שונות התופסות כשמונים‬
‫ושלשה עמודים‪.‬‬
‫טבלה ‪2‬א‬
‫מספר עמודים‬
‫מתחת ל ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪12‬‬
‫סה"כ עמודים‬
‫‪1.2‬‬
‫‪50‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪83.2‬‬
‫מספר פרסומות‬
‫‪4‬‬
‫‪50‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪60‬‬
‫מיון הפרסומות מראה כי יש ‪ 32‬מוצרים או שירותים המפורסמים בגליון זה‪ .‬אני קיבצתי אותם ל‬
‫‪ 11‬קטגוריות על‪ ,‬כמפורט בטבלה ‪2‬ב )הממוינת לפי מספר העמודים הכולל‪ ,‬בסדר יורד( ‪ .‬סקירת‬
‫המוצרים המוצעת למכירה בגליון מראה שלא מדובר אמנם במוצרים בסיסיים‪ ,‬כמו מרכולים או‬
‫מוצרי מזון "רגילים" אך מצד שני לא נמצאים כאן כמעט מוצרים השייכים במובהק לשכבת‬
‫"האלפיון העליון" אלא למעמד הבינוני והבינוני גבוה‪ .‬השיוך המגדרי אינו חד משמעי ניתן לראות‬
‫שהנושאים ברובם הם "גבריים" אך ניתוח מפורט יותר מראה שהתמונה אינה חד משמעית‪.‬‬
‫טבלה ‪2‬ב‬
‫נושא‬
‫אופנה‬
‫רכב‬
‫אלכוהול‬
‫שעונים‬
‫טכנולוגיה‬
‫עישון‬
‫מזון אחר‬
‫תרבות‬
‫פנאי‬
‫מיניות‬
‫מוצרי צריכה‬
‫שירות בצבא‬
‫מספר עמודים‬
‫‪28‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.58‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪83.18‬‬
‫מספר פרסומות‬
‫‪15‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪61‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה‪ ,‬פרסומות אופנה תופסות את המקום המרכזי בגליון‪ .‬אחת מהן היא‬
‫פרסומת מהסוג המכונה "תוכן שיווקי"‪ .‬מקטע פרסומי המשולב בתוך הגיליון ונראה כאילו הוא‬
‫חומר מערכתי‪ .‬כללי האתיקה של העתונות מחייבים לציין אותו בדרך כלשהי‪ ,‬ואכן כאן הוא‬
‫מזוהה בכך שאין מספור לעמודים ויש פס אדום בראש הדף‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא מנסה להשתלב בסגנון‬
‫‪12‬‬
‫המערכתי‪ .‬הפרסומת הזו נקראת "עשה את הדבר הנכון" )ורומזת לסרט שנוי במחלוקת בשם זה‬
‫בבימויו של ספייק לי ( מדריכה את הגבר כיצד להתלבש נכון‪ .‬היא עושה זאת באמצעות צמד‬
‫תמונות בכל דף המוכתרות ב"עשה" ו"אל תעשה"‪ .‬הייעוץ‪ ,‬כמו בגליון כולו‪ ,‬נעשה באמצעות‬
‫פניות אל הקורא‪ .‬באופן ישיר ולא עדין במיוחד‪ .‬למשל תחת "אל תעשה" אומר המפרסם "פפיון?‬
‫ווסט? משקפי קרן? לא לגיטימי‪ .‬בהנחה שאתה לא מנסה לשדר את המסר "ברוכים הבאים אני‬
‫אהיה המלצר שלכם להערב"‪.‬‬
‫רוב הפרסומות בתחום האופנה פונות גם לנשים וגם לגברים‪ .‬כך למשל הפרסומת הראשונה‬
‫בעתון )שהיא בין היקרות למפרסם( מציגה גבר ושתי נשים‪ ,‬בלי שום הבחנה משמעותית ביניהם‬
‫בדרך בה הם מוצגים‪ .‬יש גם פרסומות לנעלי נשים‪.‬‬
‫ברוח ניתוחו של בארת אפשר להסביר שתי פרסומות הכוללות דימוי יחד עם טקסט‪ .‬הראשונה‬
‫ללבני נשים מציגה אשה בבגדים תחתונים המביטה למצלמה‪ ,‬ומאחוריה גבר מלופף בסרט מתנה‪.‬‬
‫הכותרת היא ‪ ...The after party us the best party‬ולמטה כיתוב ‪ Who's the boss‬גם הפרסומת‬
‫למוצר "לשיפור חיי המין" מראה במטושטש גבר שככל הנראה נמצא בתוך המיטה‪ ,‬ואשה עומדת‬
‫בגבה למצלמה‪ ,‬לבושה במכנסונים ובחולצה קצרה ומסתירה מאחורי גבה את המוצרים‪ .‬הכיתוב‬
‫אומר ? ‪ .What's your play‬נראה כי כוונתם של הכיתובים הוא לציין שבהקשרים אינטימיים גם‬
‫האישה היא זו השולטת בסיטואציה‪.‬ובפרסומת למצלמות האישה היא זו שמצלמת את הגבר‪.‬‬
‫מצד שני יש גם פרסומות רבות לשעוני יד‪ ,‬היודעים כמסמן לגבריות קפיטליסטית‪ .‬ישנה פרסומת‬
‫המציגה שני גברים צעירים המשחקים במשחק מחשב‪ ,‬אך הפרסומת לקורא הספרים האלקטרוני‬
‫מציגה אשה היושבת בנחת וקוראת ספר כשהיא מחייכת‪ .‬אמנם הפרסומת לבירה אומרת "רק‬
‫תחליט אם אתה בקטע של בלונדינית או ברונטית" כדי להציג בירות כהות ובהירות‪ ,‬אך הדוגמנית‬
‫והדוגמן שותים שניהם מהבקבוק‪ .‬פרסומת לביגוד הגנה לרוכבי אופנוע אומרת "גבר‪ ,‬הבנו שאתה‬
‫אוהב להראות טוב על האופנוע‪ ,‬אבל מה איתה?“‪ .‬רוב כלי הרכב המוצעים לקניה הם‬
‫"משפחתיים"‪ ,‬יעדי החופשות מוצעים למשפחה או למצער לזוג‪.‬‬
‫סיכום הפרסומות‬
‫החומר המפורסם בעיתון – כולל בתוכו פרסומות למוצרים "גבריים" רבים אך גם למוצרים‬
‫אחרים שהשיוך המגדרי שלהם אינו חד משמעי‪ .‬בתוך הפרסומות יש פניה לגברים‪ ,‬אך יש בהן‬
‫שפונות ישירות לנשים‪ .‬המוצרים בדרך כלל אינם מוצרי יוקרה המיועדים לאנשים בשכבות‬
‫הגבוהות‪ ,‬אך גם לא למוצרי צריכה בסיסיים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מסקנות‬
‫קונל טוענת שכל הגברויות מתייחסות אל "הגבריות ההגמונית"‪ .‬ההגדרה שלה אומרת כי‬
‫הגבריות ההגמונית היא "מקבץ הפרקטיקות המגדריות המגלמות את התשובה המקובלת בזמן‬
‫נתון לבעיית הלגיטימציה של הפטריארכיה‪ ,‬ומבטיחות )או נתפסות כמי שמבטיחות( בדרך זו את‬
‫עליונותם השלטת של הגברים ואת הכפפתן של הנשים"‪ .‬ההגדרה הזו‪ ,‬עד כמה שיש לה ערך‬
‫פוליטי בהבנת יחסי הכוח המגדריים לא מסייעת בזיהוי ואפיון גבריות הגמונית בהקשרים‬
‫תרבותיים ספציפיים‪ ,‬והיא מחייבת את החוקר לעשות שימוש בסטראוטיפים מקומיים‪ ,‬אולי‬
‫כאלה שהוא עצמו מחזיק בהם כדי לנסות לדמיין את הגבריות ההגמונית של זמנו‪ .‬נראה לי‬
‫שהגבריות אליה מתייחס המגזין היא עירוב מורכב של סטראוטיפים ישראליים על גבריות‬
‫חילונית‪ .‬הווי מילואימניקים כמו בסרט הקאלט "גבעת חלפון"‪ ,‬הקנטות הדדיות‪ ,‬גסות רוח‬
‫לשמה‪ ,‬וכמובן‪ ,‬פורנוגרפיה‪ .‬רוב המגזין נכתב כפניה ישירה אל הקוראים‪ ,‬ונעשה שימוש רב‬
‫במונחים "אתם" ו"אנחנו" במובן הכותבים והקוראים גם יחד‪ .‬הפניה הלא רשמית הזו מאפיינת‬
‫גבריות ישראלית‪ ,‬בלתי רשמית‪ .‬גבריות בה גבר הוא "סחבק" ולא מנהל בכיר‪ ,‬ספורטאי צמרת או‬
‫פוליטיקאי מצליח‪.‬‬
‫פתגם אמריקאי ידוע אומר "אם זה נראה כמו ברווז‪ ,‬הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז ‪ -‬זה‬
‫ברווז“‪ .‬ואכן‪ ,‬בלייזר נראה כמו עיתון גברים וגם הולך כמו עיתון גברים‪ .‬זה שעונה לדימוי הרווח‬
‫על גבריות הגמונית‪ ,‬מחוספסת ועוסקת בנושאים החשובים בעיני 'גברים אמיתיים'‪ .‬יש תמונה על‬
‫השער‪ ,‬ויש תחרות "האשה הסקסית" המשתמשת בכל הקונבנציות וההבניות אותן מנתחת קון‪.‬‬
‫בכתבות מידע על בירה וסיגריות‪ ,‬סקירות על צעצועים אלקטרוניים חדשים‪ ,‬כתבות על מכוניות‬
‫ספורט ואופנועים מהירים‪ ,‬יחד עם תיאור חוויות משירות צבאי קרבי‪ .‬גם הפרסומות כוללות את‬
‫הסחורה המצופה מעיתון שכזה – רכב‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬מסעדות‪ ,‬הצעות לשיפור חיי המין ופרסומת‬
‫לעידוד השירות בצבא‪ .‬אלא מה‪ ,‬אם נמשיך קצת את הפתגם‪ ,‬בלייזר לא עושה קולות של ברווז‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬זה דומה אבל לא ממש זה‪ .‬אני מבקש לטעון שמגזין בלייזר מייצר מהלך תרבותי מורכב‪,‬‬
‫הפועל בכמה רמות בו זמנית‪ .‬ניתן לקרוא אותו כמגזין גברים "רגיל"‪ ,‬ומצד שני מייצר מהלך‬
‫פארודי על אותה גבריות בדיוק‪” .‬מגזין בלייזר" וכותביו‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬פועלים במכוון על מנת‬
‫לפעול בתוך הגבריות הזו‪ ,‬ובבד בבד להגחיך אותה‪ .‬ראשית‪ ,‬מוקד ההזדהות מול ה"גבריות‬
‫הישראלית" שהיא בעצמה גרסה מרופטת לגבריות פטריארכלית קלאסית‪ ,‬מציג את הפרויקט‬
‫המבקש להכפיף את הנשים כמגוחך‪.‬‬
‫הכותבים עושים שימוש רב בסאב‪-‬טקסט‪ ,‬לא מפורש באמצעות השימוש התכוף בהומור‪ .‬האחד‬
‫בדיחות וולגאריות ושוביניסטיות בכל קנה מידה‪ ,‬והשני הקנטות המגחיכות את הפרויקט הגברי‪.‬‬
‫כך למשל האמירה היא ש'גברים אמיתיים' צופים בפורנוגרפיה רכה‪ ,‬אבל הטקסטים המלווים את‬
‫הכיתובים אומרים לך בעצם שלהגיע לסיפוק מיני מול תמונה של אשה צעירה זה עניין מגוחך‪.‬‬
‫אני נוטה לחשוב שהעקיצות המפוזרות לאורך הגיליון כלפי מגזין "אוטו" העוסק ברצינות בכלי‬
‫רכב‪ ,‬היא חלק מהרצון להגחיך את העיסוק הגברי בנושא‪.‬‬
‫אם אלכסנדר מזהה במגזין שחקרה מקום משמעותי לצרכנות ולעיסוק בבניית הגוף הגברי השלם‪.‬‬
‫בלייזר מתיחס לגבריות צרכנית מתוחכמת כ"הומואיות" שהיא כמובן האנטי תיזה של הגבר‬
‫האמיתי‪ .‬מצד שני הוא מציין שהכתבים לא באמת יודעים לנהוג במכונית ספורט‪ ,‬או להכין בירה‬
‫כמו שצריך ואינם אלא לא יוצלחים המשחקים ב"נדמה לי"‪ .‬דמויות הדומות לגברים המוצגים‬
‫‪14‬‬
‫כיום בחלק מהקומדיות הפופולאריות גברים כמו הדמויות ב"רמזור"‪ ,‬או בסדרה האמריקאית‬
‫"כולם אוהבים את ריימונד" שהנשים בחייהם למעשה מנהלות אותם בכל ההבטים‪ ,‬לא רק‬
‫הביתיים‪.‬‬
‫פרסומות אינן יכולות להרשות לעצמן להתבדח יותר מדי‪ .‬המפרסמים רוצים למכור ושימוש‬
‫בהומור לעולם יהיה כפוף למה שתופס הפרסומאי כאינטרס של המפרסם‪ .‬תמהיל הפרסומות‬
‫מראה את מה שחושבים המפרסמים על הקורא הפוטנציאלי‪ .‬אמנם‪ ,‬מיפוי של הנושאים אינו‬
‫שונה בצורה קיצונית ממה שהיינו מצפים‪ ,‬או מהשוואה )בשינויים המתחייבים ממיקוד הגיליון(‬
‫למגזין הגברים שחקרה אלכסנדר‪ .‬אך עיון בתכני המודעות מראה וקהל היעד המצופה הוא‬
‫גברים נשואים בעלי משפחה מהמעמד הבינוני‪ .‬הם מניחים‪ ,‬כך נראה‪ ,‬שבין קוראי המגזין יש גם‬
‫נשים‪ ,‬ושלא כמו בניתוח של וסטרגארד טורבר ושרווד קים‪ ,‬הצרכנים אינם מבקשים אפיון מגדרי‬
‫בוטה במיוחד‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬דמות הגבר במגזין היא גבר עירוני מהמעמד הבינוני‪ ,‬נוסע ברכב משפחתי‪ ,‬מגדל‬
‫את ילדיו ורואה את עצמו ואת אשתו כשותפים אחראים למשפחה‪ .‬גבריות היא לא להיות הומו‪,‬‬
‫לצפות בנשים צעירות יפות ולא לבושות למדי‪ ,‬למחוק את ההיסטוריה מהדפדפן‪ ,‬אבל לא את הכל‬
‫כדי ש"האישה" לא תדע‪ .‬גברים שלא עוסקי בספורט פעיל‪,‬אם לא נכלול בזה את הצפייה‬
‫בערוצים בטלוויזיה הוא משתעשע בגבריות סטראוטיפית אבל יודע שזה "לא באמת"‪.‬‬
‫עם זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק משמעותי מהגיליון‪ ,‬כולל השער‪ ,‬עוסק בעיקר‬
‫בתמונות של נשים המוצגות לראווה בבגדים מועטים‪ ,‬וההומור המגדרי מציג במקרים רבים נשים‬
‫כחסרות ערך‪.‬‬
‫כמו שאומרת קונל‪ ,‬רבים מהגברים בני זמננו‪ ,‬לא תופסים את עצמם כפטריארכים מדכאים‪.‬‬
‫הללו לא עוסקים בשאלות הכלליות של המגדר והפוליטיקה‪ ,‬ולא בהכרח מודעים‪ ,‬או מוטרדים‬
‫מהמשמעות הכוללת של מעשיהם בכל הקשור למבנה יחסי הכח החברתי‪ .‬אפשר אולי לקבל את‬
‫חוסר המודעות הזה‪ ,‬דבר שיהיה קשה יותר לגבי השותפים לכתיבת מגזין בלייזר והפקתו‪ .‬עם‬
‫זאת‪,‬מאחר שהמחקר הקטן הזה לא כלל בתוכו תצפיות או ראיונות אני יכול רק לשער השערות‬
‫בעניין זה‪ ,‬שאיני יכול לתמוך אותן כאן בראיות מחקריות‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫בלייזר נראה כמו מגזין גברים רגיל‪ ,‬והוא עונה לציפיות ממגזין כזה‪ .‬יש בו כל מה ש'גבר אמיתי'‬
‫צריך‪ .‬הקריאה בו מראה שהוא הופך את הגבריות לגרסה ישראלית עממית‪ ,‬משהו בסגנון סרט‬
‫בקאלט 'גבעת חלפון' המציג גברים לא מתוחכמים במיוחד‪ .‬תכני הכתבות והפרסומות‪ ,‬יחד עם‬
‫שימוש מתוחכם בהומור‪ ,‬יוצרים מהלך כפול – מצד אחד מגחיך את הגבריות ההגמונית‬
‫כילדותית‪ ,‬מצד שני מייצר מקום מפלט משועשע מהרצינות הקודרת של דרישות החיים‪ .‬המהלך‬
‫הפארודי בסופו של דבר מאושש את הגישות הפמיניסטיות המבקשות להביא לשינוי חברתי‬
‫ביחסים המגדריים‪ .‬אך מאחר שהוא מורכב‪ ,‬רב רבדי‪ ,‬הוא חשוף תמיד לסיכון שהפארודיה‬
‫תתקבל כפשוטה‪ ,‬והגבריות שהוא מבנה תמשיך לחזק את התשובה המקובלת בזמן נתון לבעיית‬
‫הלגיטימציה של הפטריארכיה‪ ,‬ולהבטיח בדרך זו את עליונותם השלטת של הגברים ואת הכפפתן‬
‫של הנשים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫על גבר הכותב על מגזין גברים‬
‫בחרתי לכתוב על "מגזין גברים" מכמה סיבות‪ .‬ראשית‪ .‬רציתי להתנסות בכתיבת עבודה‪ ,‬גם אם‬
‫בהיקף מצומצם המנתחת מוצר תרבותי מובחן‪ ,‬כיחידה בפני עצמה‪ .‬במסגרת לימודי הקודמים‬
‫בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה תרגלתי מחקרים המבוססים על ראיונות ותצפיות‪ ,‬וחשבתי‬
‫שמחקר כזה בו אתה יושב בחדרך ומנתח חומר שהוא יחידת תוכן "מוכנה" שנבנתה בתור שכזו‬
‫תהיה התנסות מתודולוגית מעניינת מבחינתי‪ ,‬לקראת כתיבת תיזה במסגרת התכנית ללימודי‬
‫תרבות‪ .‬שנית – תיאורטית‪ .‬לטעמי יש חשיבות רבה לתיאוריות שלמגדר בהבנת עולמנו החברתי‬
‫והתרבותי‪ ,‬אך חקר המגדר נמצא חסר אם הוא מתמקד רק במגדר אחד מבין השניים‪ ,‬ולכן‬
‫תיאוריות העוסקות בגבריות ענינו אותי מזה זמן‪.‬‬
‫תוצאות המחקר היו שונות מאלה שציפיתי להן בתחילת הדרך‪ .‬שיערתי שהמגזין יעשה שימוש‬
‫בדימויים גבריים ישראליים‪ ,‬כמו "הלוחם" או מצד שני "המילואימניק"‪ ,‬יחד עם כאלה השאובים‬
‫מעולמות תוכן אחרים כמו "הפרש הבודד"‪ ,‬או איש העולם הגדול הצרכן המתוחכם‪ .‬וינסה ליצור‬
‫תמונה מועדפת של גבריות הגמונית‪ ,‬ולתמוך בה ולגנות את אלה שאינם מחזיקים בה‪ .‬כפי‬
‫שכתבתי בגוף העבודה‪ ,‬מתברר שהתמונה מורכבת יותר‪ .‬השימוש בהומור עצמי הפתיע אותי‪,‬‬
‫והוביל אותי למסקנה שצוינה למעלה‪,‬שיש פה שימוש חתרני בהבניות הגבריות כדי להגחיך אותן‪.‬‬
‫בתהליך בחירת הנושא לעבודה ראיתי בדוכן עיתונים בקיוסק קטן בו ישבתי את המגזין‬
‫"בלייזר"‪ .‬שמעתי עליו פעם‪ ,‬אך לא חשבתי לרכוש עיתון ”מהסוג הזה“‪ ,‬בשל החפצת הנשים‬
‫הבולטת על שערו‪ ,‬וגם כי חשבתי שהוא יהיה "נמוך מצח" ‪ -‬פשוט ולא מעניין‪ .‬לצורך המחקר‬
‫קניתי כמה גיליונות וקראתי אותם‪ .‬אני מודה שהרגשתי לא נוח לעשות זאת ברחוב ולקחתי אותו‬
‫הביתה‪ ,‬וגם זה אחרי שהסברתי לאשתי שמדובר כאן בפרויקט מחקרי‪ .‬ספגתי באומץ גם כמה‬
‫הערות שנונות מבנותי‪ ,‬ונזכרתי באלה ש"קונים את פלייבוי בשביל המאמרים"‪ .‬ההתבדחות‬
‫מעידה על העובדה שעיסוק ב“חומרים כאלה" הוא דבר שטעון הסבר‪ ,‬והרגשתי צורך להצדיק‬
‫זאת גם בפני עצמי‪ .‬הרי אני לא יכול להיות אדיש לחומר הזה שאינו ניטרלי מבחינתי‪ .‬אני מגדיר‬
‫את עצמי כ'בעל תודעה פמיניסטית' )וגם זה רק כדי להתחמק מהדיון המורכב האם גברים‪ ,‬בתור‬
‫שכאלה‪ ,‬יכולים להיות "באמת" פמיניסטים או שמקומם תמיד יהיה חיצוני(‪ ,‬מנסה לא להסתפק‬
‫בתודעה ולנסות גם לפעול בתחום זה‪ .‬בתוך ההקשר הבית‪-‬משפחתי בהתנהלות היום יומית‪,‬‬
‫בחינוך הבנות וגם הבנים‪ .‬אני מנסה גם לפעול בהקשר יותר רחב כדי לקדם נשים ולהעצימן‬
‫במסגרת הארגון בו אני עובד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא אכחד ‪ -‬אני גבר‪ ,‬מההיבט הביולוגי והמגדרי כאחד‪.‬‬
‫עברתי סוציאליזציה לתפקיד‪ ,‬ואני משתמש בפרקטיקות גבריות לנהל את חיי כגבר‪ .‬אני עובד‬
‫בארגון בעל מאפיינים גבריים והירארכיה ניהולית קשיחה‪ .‬נשוי והטרוסקסואל כל ימי‪ .‬בתור‬
‫שכזה‪ ,‬גם אם אני לא מרגיש אחראי לעוולות החברתיות והתרבויות של הפטריארכיה באופן אישי‬
‫ומלא‪ ,‬אי אפשר להתעלם מהעובדה שאני נהנה מהן במובן המעשי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬למרות שנחשפתי אל‬
‫הפמיניזם כבר בגיל צעיר )גם אם לא להיבטיו התאורטיים‪-‬אקדמיים( והוא לא היה בשבילי גילוי‬
‫מפתיע‪ ,‬הגבריות ההגמונית גם היא משוקעת בתוכי ואני בה‪ .‬ולכן הדילמה הזו‪ ,‬כיצד להיות גבר‬
‫בעולם בו ישנו פמיניזם שאתה מסכים עם עיקרי דבריו‪ ,‬היא בעיני אתגר‪ .‬קודם כל מוסרי ואחר‬
‫כך גם תאורטי‪ .‬אתגר שנדרשתי להתמודד איתו גם בעת כתיבת עבודה זו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬
‫בארת רולאן ) ‪" ( 1977/2003‬הרטוריקה של הדימוי‪ ".‬בתוך תקשורת כתרבות‪ :‬טלוויזיה‬
‫‪ .‬כסביבה של חיי היומיום עורכות ליבס תמר וטלמון מירי מקראה כרך א'‪ ,‬עמ' ‪303-337‬‬
‫בילו יורם ‪,‬ממילה למלה‪ :‬ניתוח פסיכו‪-‬תרבותי של הבניית זהות גברית בטקסי ילדות בחברה‬
‫החרדית ‪ :‬בתוך‪ :‬אלפיים‪ ,‬כרך ‪ ,(2000) ,19‬ע' ‪46-16‬‬
‫וסטרגארד טורבר ושרווד קים ) ‪ ( 1985/2003‬אסטרטגיות של פנייה‪ :‬מין ומעמד" בתוך‬
‫תקשורת כתרבות‪ :‬טלוויזיה כסביבה של חיי היומיום‪ ,‬עורכות ליבס תמר וטלמון מירי מקראה‬
‫‪ .‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪303-33‬‬
‫מיד‪ ,‬מ‪ .(1935) .‬מין ומזג‪ :‬בשלוש חברות פרימיטיביות‪ .‬רמת גן‪ :‬הוצאת מסדה‪ .‬תורגם ‪.1974‬‬
‫קון‪ ,‬אנט ) ‪" ( 1995/2003‬צפייה חסרת גבולות" בתוך תקשורת כתרבות‪ :‬טלוויזיה כסביבה של‬
‫‪ .‬חיי היומיום עורכות ליבס תמר וטלמון מירי מקראה כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪-153‬‬
‫קונל רייווין‪ (2005.2009) ,‬גברויות חיפה‪ ,‬פרדס‬
‫ששון לוי ארנה ‪,‬כינון זהויות מגדריות בצבא הישראלי – חיבור לשם קבלת תואר דוקטור‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪2000,‬‬
‫"‪Alexander Susan M., “Stylish Hard Bodies: Branded Masculinity in "Men's Health‬‬
‫‪Magazine”, in Sociological Perspectives, Vol. 46, No. 4, Media, Popular Culture, and‬‬
‫‪the Arts (Winter, 2003), pp. 535-554‬‬
‫‪Gilmore, David D, manhood puzzle: in: Manhood in the making : cultural concepts‬‬
‫‪of masculinity New Haven ,Yale University Press, 1990‬‬
‫‪Stoller RJ, Herdt GH. The development of masculinity: a cross-cultural‬‬
‫‪.contribution. J Am Psychoanal Assoc. 1982;30(1):29-59‬‬
‫‪17‬‬