‫גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת‬ ‫על הבניות גבריות במגזין הישראלי "בלייזר"‬ ‫תרגיל מסכם‬ ‫במסגרת הקורס‪" :‬סוגיות מתודולוגיות בלימודי תרבות"‬ ‫מוגש לד"ר סיגל גולדין‬ ‫מגיש‪:‬‬ ‫גלעד סרי לוי‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬סמסטר א' תשע"א‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫יעקב אורלנד‪ ,‬בשיר "נגן עוגב" משנת ‪ 1947‬מתאר את דמות הגבר‪ ,‬האיש ללא חת‪.‬‬ ‫נושא א" ת מ! כאובו‬ ‫כ'ל &איש ‪#‬‬ ‫לע‪ #‬ת יאב! ד לו כוכ'בו‪.‬‬ ‫&אם &איש !רך רוח! הוא מאוד‬ ‫!י "כנו "שב" ר‪ ,‬י!ך בו שד‪,‬‬ ‫א‪ /‬ב' ל &אם ג"ב" ר הוא‪& ,‬אם ג"ב" ר‬ ‫ו'שב" ר‪.‬‬ ‫לא י& שברוהו שד "‬ ‫הגבר שבגברים יודע להתמודד עם קשיים‪ ,‬ואשה שלא תענה לחיזוריו "הוא ירדפנה עד פי קבר"‪,‬‬ ‫כי הוא גבר‪ .‬כשמרטין גל‪ ,‬פזמונאי בן זמננו מבקש לדבר על גבר שאהובתו נטשה אותו הוא קורא‬ ‫לשיר "דמעות של גבר" ומתפייט ‪" -‬אחי‪ ,‬איך אוכל להסביר את הכאב ‪/‬כשאתה אותי שואל "למה‬ ‫אתה שותק" ‪/‬אחי‪ ,‬אותך ראיתי בשקט מזיל דמעה ‪ /‬גם החזק שבגברים היה מזיל דמעות איתך‪“.‬‬ ‫נושא המחקר שאני מבקש לערוך כאן הוא גבריות ישראלית בת זמננו‪ .‬מטרת המחקר היא לברר‬ ‫מה הן האסטרטגיות המשמשות גברים בעת הזאת כדי להתמודד עם הפרויקט החברתי של‬ ‫הגבריות‪.‬‬ ‫המחקר יעסוק במגזין "בלייזר" המגדיר את עצמו כ"מגזין הגברים של ישראל"‪ .‬אני אבקש לבחון‬ ‫מה הם הנושאים הנתפסים בישראל במעניינים גברים באשר הם גברים בעיני העורכים‬ ‫והמפרסמים‪ .‬אשאל מה יחסם של הגברים הללו להומוסקסואליות וארצה לראות כיצד באות‬ ‫לידי ביטוי סוגיות של מעמד כלכלי ואנסה להבין מה מקומה של הפורנוגרפיה בחייהם‪ .‬כיצד‬ ‫מתפרשת גבריות‪ ,‬בתוך ההקשר התרבותי הגלובאלי והלוקאלי ‪ -‬צרכנות בעידן הקפיטליזם‬ ‫המאוחר‪ ,‬מיליטריזם ישראלי‪ ,‬מתחים אתניים בתוך החברה היהודית ומחוצה לה ובד בבד‬ ‫התמודדות עם ביקורת פמיניסטית ברוחה על גברים וגבריות המגיעה יחד עם ציפיות תרבותיות‬ ‫לשינוי חברתי‪.‬‬ ‫חשוב לזכור כי בעבר הלא רחוק‪ ,‬בתפיסה החברתית הרווחת‪ ,‬וגם במדעי החברה נשים ונשיות‬ ‫נתפסו כמהות שהוגדרה כ"לא גבר"‪ .‬הגברים היו נקודת ההתייחסות ולפיכך אין טעם לחקור‬ ‫אותם בתור גברים כשלעצמם אלא בתור מייצגי הקיום האנושי באשר הוא‪ .‬כניסתה של‬ ‫הפרספקטיבה המגדרית למדעי החברה‪ ,‬הביאה את התובנה שדפוסים חברתיים רבים יתבארו‬ ‫בצורה טובה יותר כאשר תבוטל ההנחה הסמויה לפיה יש זהות בין גבריות לאנושיות‪ .‬מתוך כך‬ ‫עולה הצורך לחקור את הגבריות בתור דבר כשלעצמו‪ ,‬ולא בהכרח כניגוד לנשיות‪.‬‬ ‫בשל כך המיקוד בעבודה זו אינו ביקורת על ייצוגים של נשיות בתרבות פופולארית‪ ,‬נושא שעסקו‬ ‫בו רבות‪ ,‬אלא על זיהוי וניתוח ביקורתי של הבניות הגבריות כמגדר‪ .‬כך לדוגמה לא אתמקד‬ ‫בשאלה מהי הדמות התרבותית של האישה המוחפצת בעיני המבט הגברי‪ ,‬אלא אנסה לראות‬ ‫כיצד פועל גבר הרוכש עיתון שעליו תמונות נשים‪ ,‬ומהי דמות הגבר ה"אידיאלי" )בשתי‬ ‫המשמעויות של המונח( בעיני הכותבים והעורכים במגזין‪ .‬ארצה לראות מה עשוי לרכוש גבר‬ ‫שכזה‪ ,‬בעיני החברות המפרסמות‪ ,‬ומחלקת המודעות בעיתון‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נפתח במבט אל הכתיבה המחקרית בתחום המגדר‪ .‬הגישה הראשונה שנסקור היא גישת "תפקידי‬ ‫המין" במסגרתה כתבה מרגרט מיד )‪ (1935‬את ספרה "מין ומזג בשלוש חברות פרימיטיביות"‪.‬‬ ‫היא מתארת כיצד בתוך שטח גיאוגרפי לא גדול במיוחד‪ ,‬שלשה שבטים בהם תפקידי המין בחברה‬ ‫שונים זה מזה ורחוקים מאלו המוכרים באמריקה של זמנה‪ .‬שבט האראפש יושבי ההר‪ ,‬להם‬ ‫אישיות נוחה עדינה ונענית‪ ,‬המיוחסת לנשים‪ .‬השני הוא המונדוגומרים‪ ,‬ולו סגנון בוטה ואורח‬ ‫חיים חסר האמון ההדדי המאפיין הן את גברי המונדגמור והן את נשיהן‪ ,‬שאינן עומדות בציפיות‬ ‫המקובלות מנשים עדינות‪ .‬השלישי הוא הצ'אמבולי‪ ,‬המאופיין בדפוסי התנהגות שנהוג לשייכם‬ ‫לנשים בחברה האמריקאית דווקא‪ .‬מיד‪ ,‬בגישה שנחשבה חדשנית לזמנה‪ ,‬טוענת כי גישות מזגיות‬ ‫המיוחסות לגברים ולנשים בחברה האמריקאית אינן "טבעיות" אלא תלויות תרבות‪ .‬עם זאת היא‬ ‫מבחינה בין תפקידי דברים לאלה של נשים‪ ,‬בכל חברה נתונה‪ .‬מחקרה של מיד שנוי במחלוקת‬ ‫מתודולוגית‪ ,‬וקמו עליו מערערים לא מעטים‪.‬‬ ‫גילמור )‪ ,(1990‬אף הוא אנתרופולוג‪ ,‬בטקסט מאוחר הרבה יותר אינו מסכים עם גישתה של מיד‪.‬‬ ‫הוא טוען כי קימת אחידות חוצת תרבויות בקביעת תפקידיהם של הזכר והנקבה‪ .‬לדבריו למרות‬ ‫ההיתכנות התיאורטית לחלוקה שונה של תפקידי מגדר‪ ,‬היא איננה בנמצא כמעט בעולם‬ ‫האמפירי‪ .‬גילמור מוסיף ואומר "לא נולדים גברים‪ ,‬אלא נעשים כאלה" וטוען כי רוב החברות‬ ‫מחזיקות במודל של אידיאל גברי והגבריות היא דבר שיש לזכות בו ואינה מובנת מאליה‪ .‬הוא‬ ‫מדגים את טענתו זו דרך סקירה של מגוון תרבויות‪ ,‬חלקן שבטיות וחלקן מערביות‪,‬בהן הגבריות‬ ‫נרכשת דרך מבחנים קשים ומפרכים‪ .‬הגבריות‪ ,‬בהקשרה התרבותי אינה מקבילה לנשיות‪ .‬נשיות‬ ‫היא משהו שמבשיל מעצמו ואילו גבריות צריך לרכוש על ידי השגים מסוימים‪ .‬דוגמה לגישה זו‬ ‫היא מחקרו של הרדט )‪ (1982‬על שבט ה"סמביה" בו נהוגים טקסים מורכבים ונוקשים לחניכה‬ ‫לגבריות‪ ,‬הכוללים טקסים של יניקת זרע על ידי הצעירים מהלוחמים הוותיקים‪ ,‬המסמלים‬ ‫העברה של תמצית הגבריות‪ .‬גישה זו היא פונקצינאליסטית וטוענת שזו הדרך היחידה שניתן‬ ‫לייצר בה לוחמים‪ ,‬היא גם טוענת שגבריות היא בפועל מה שגברים מבחינה ביולוגית עושים‪ .‬גם‬ ‫בילו )‪ (2000‬מציג טקסי מעבר בחברה החרדית המכוננים את המעבר מילד לגבר‪ ,‬כחלק מתהליך‬ ‫הבנית הגבריות‪ .‬הטקסים אינם כה בוטים כמו אלה של הסמביה‪ ,‬אך הם מודגשים ומקבלים‬ ‫מקום חשוב בחברה החרדית המנסה לכונן גבריות חרדית שבמרכזה עולם התורה אל מול‬ ‫הגבריות ההגמונית החילונית‪.‬‬ ‫הסוציולוגית ריווין קונל ) ‪ ( 2005‬טוענת כי הגבריות אינה מהות‪ ,‬או תופעה חד משמעית אלא‬ ‫הבניה חברתית‪ .‬היא מתנגדת לדיבור על גבריות כתופעה נורמטיבית‪ ,‬ואומרת גבריות אינה אוסף‬ ‫מסוים של תכונות‪ .‬לדבריה הגבריות מתכוננת באמצעות פרקטיקות‪ ,‬המשוקעות בהקשר החברתי‬ ‫הכלכלי והמוסדי‪" .‬היחסים המגדריים הם שמהווים אוביקט קוהרנטי‪ ,‬נתון לידיעה מדעית‪ .‬ידע‬ ‫הגבריות מתקבל במסגרת חקירתם של היחסים המגדריים"‪) .‬עמ' ‪ (67‬קונל טוען כי אין גבריות‬ ‫אחת‪ ,‬אלא גברויות הרבה‪ .‬אך לא מדובר באוסף של גברויות מגוונות‪ ,‬מהן כל החפץ ליטול יבוא‬ ‫וייטול אלא במערכת מורכבת המתייחסת אל "הגבריות ההגמונית" )הגמונית במשמעותה‬ ‫הגרמשאינית(‪ .‬הגבריות ההגמונית היא "מקבץ הפרקטיקות המגדריות המגלמות את התשובה‬ ‫המקובלת בזמן נתון לבעיית הלגיטימציה של הפטריארכיה‪ ,‬ומבטיחות )או נתפסות כמי‬ ‫שמבטיחות(בדרך זו את עליונותם השלטת של הגברים ואת הכפפתן של הנשים"‪ .‬כל סוג כזה‬ ‫גבריות מתייחס אל "גבריות הגמונית" ‪ ,‬ומקיים איתה קשרים מורכבים אם בדרך של הסכמה‬ ‫ואם בדרך של התנגדות‪ .‬אורנה ששון לוי הולכת בעקבות קונל‪ ,‬ומדגימה מרחב של גברויות‬ ‫‪3‬‬ ‫המתממשות בסוגי שירות שונים בתוך הצבא בישראל‪ ,‬אל מול הגבריות ההגמונית‪ ,‬זו של הלוחם‬ ‫הקרבי‪.‬‬ ‫רולאן בארת‪ (1977) ,‬במאמרו הקלאסי "הרטוריקה של הדימוי"‪ ,‬בודק את דרך פעולתו של‬ ‫הדימוי בתקשורת ההמונים באמצעות ניתוח פרסומת לפסטה‪ .‬בארת‪ ,‬בניתוח סמיוטי רוצה‬ ‫לעמוד על הדרך בה נוצרים המסרים באמצעות ניתוח שיטתי ומסודר של תכולת הדימויים‬ ‫ומערכות יחסים ביניהם‪ .‬בארת מיחס כח רב לצילום מאחר שהוא נתפס כתיואר המציאות כפי‬ ‫שהיא‪ .‬עם זאת הוא נותן משקל רב לטקסט המלווה דימויים וממסגר את המשמעות דרך שבה‬ ‫יוצר המסר מעונין‪ .‬בארת מבקש לטעון כי תפקידו של הדימוי הדנוטאטיבי הוא לטבען את הדימוי‬ ‫הקונוטטיבי‪ ,‬ובכך הוא מפרק את התהליך הפרסומי לרכיביו ומראה כיצד נוצר הרושם של‬ ‫ה“מובן מאליו“ הנחשב לטבעי‪ .‬קון )‪ (1985‬עוסקת אף היא בדימויים‪ .‬היא בוחנת את הדרך בה‬ ‫פורנוגרפיה "רכה" מבנה נשיות ומיניות נשית‪ .‬היא בוחנת את המוסכמות בתחום הפורנוגרפיה‬ ‫ועומד על המהלך המתוחכם בדרך שהם פועלות על הצופה הגבר‪ .‬היא מראה כיצד פרגמנטציה של‬ ‫גוף האישה‪ ,‬והגדרת טאבו על הצגת עירום גברי יוצרים החפצה של נשים‪ .‬היא מסבירה כיצד‬ ‫הצגה של המצולמת כאילו נתפסה בעדשת המצלמה מטבענת את המהלך ומראה כאילו "כךנשים‬ ‫אמיתיות מתנהגות"‪ .‬המבט הגברי הממשמע נוכח כל זמן בתוך התמונות‪ ,‬המייצגות צפייה גברית‬ ‫אינסופית‪.‬‬ ‫וסטרגארד טורבר ושרווד קים )‪ (1985/2003‬במאמרם "אסטרטגיות של פנייה‪ :‬מין ומעמד"‬ ‫עורכים השוואה בין פרסומות שונות‪ ,‬המיועדות למכור את אותם מוצרים‪ ,‬או מוצרים מקבילים‪,‬‬ ‫ורואים כיצד הן נחתכות בשני צירים‪ .‬מין ומעמד‪ .‬פרסומות המופיעות בעיתונים לנשים‪ ,‬לעומת‬ ‫אלו המיועדות לגברים מעבירות מסר שונה‪ .‬כך לדוגמה אצל הגברים המיניות מודגשת יותר‪,‬‬ ‫ואצל הנשים מוצנעת‪ .‬וככלל הן מיועדות לשמר ולחזק את העליונות הגברית על הנשים‪ .‬פרסומות‬ ‫המיועדות למעמד הבינוני מאשררת ומתקפת את מעמדו הגבוה יחסית‪ ,‬בעוד שאלה המכוונות‬ ‫לקהל הפועלים מניח כי שאיפתו היחידה של בן מעמד הפועלים הוא להצטרף למעמד הבינוני‪,‬‬ ‫ומדריך אותו בפטרוניות כיצד עליו להצטייד במוצרים המתאימים לכך‪ .‬מעניין לראות שאינם‬ ‫בודקים את כל הקשרים‪ ,‬ולא משווים למשל בין גברים בני המעמד הגבוה לגברים בני מעמד‬ ‫הפועלים‪.‬‬ ‫סוזאן מ‪ .‬אלכסנדר )‪ (2003‬חקרה את מגזין הגברים האמריקאי "‪ ."Men's Health‬במאמרה היא‬ ‫טוענת שהמגזין יוצר הבנית גבריות פוסטמודרנית שבה הזהות הגברית מבוססת על הצריכה‪,‬‬ ‫תפקיד מסורתי של נשים‪ ,‬יותר מאשר ייצור – התפקיד המזוהה עם גבריות‪ .‬אלכסנדר מכנה את‬ ‫התופעה "גבריות ממותגת" ורואה בה שינוי משמעותי לעומת הגבריות ההגמונית של הדורות‬ ‫הקודמים‪ ,‬גבריות בה ניתן מקום לחספוס וחוסר עידון‪ .‬היא טוענת שהגבריות הזו ממוקדת ברכש‬ ‫של מותגים בדומה להבניות נשיות‪ ,‬שהוגות פמיניסטיות ראו כמנגנון חברתי דכאני וקראו לנשים‬ ‫להשתחרר מהן‪ .‬היא טוענת שבחסות הקפיטליזם הרב לאומי נוצרת גבריות צרכנית‪ ,‬מה שלא‬ ‫ומתיר מקום לגבריות אותנטית לצמוח‪ .‬אלכסנדר גם מציגה במאמרה מתודולוגיה אפשרית‬ ‫לניתוח תרבותי של מגזינים‪ ,‬המבקשת להכליל מתוך יחידות טקסט תימות תרבותיות המייצרות‬ ‫הבניה של גבריות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫בחרתי במגזין כאתר מועדף למחקר ‪ ,‬מאחר שמגזין כסוגה תרבותית הוא יצירה אך גם "מוצר"‪,‬‬ ‫השואף להימכר בשוק הקפיטליסטי ועל כן יוצריו מניחים הנחות תרבותיות אודות קהל הצרכנים‬ ‫האפשרי ומנסים לדבר בשפתם‪" .‬מגזיני גברים" אינם מגזינים שמחקר קריאה יראה שרוב‬ ‫קוראיהם הם גברים‪ ,‬אלא נישה מובחנת בתוך עולם המגזינים‪ ,‬ובתור שכאלה הם ממוקדים‬ ‫בגבריות כפי שהיא נתפסת ומופעלת‪.‬‬ ‫מגזין בלייזר מתאים לניתוח‪ ,‬מאחר שהוא מגדיר את עצמו כ "כל מה שמעניין גברים"‪ .‬נוסף‬ ‫לכך המגזין נכתב בישראל ואינו גרסה מתורגמת של מגזין בינלאומי‪ ,‬בין הכותבים עיתונאים‬ ‫מהזרם המרכזי של העיתונות בישראל‪ ,‬והוא חלק מקבוצת ידיעות אחרונות‪ ,‬שהיא קבוצה גדולה‬ ‫ומשמעותית בשדה התקשורת הישראלית‪ .‬המגזין‪ ,‬על פי נתוני סקר ‪ TGI‬זוכה לחשיפה גבוהה‬ ‫בציבור הישראלי‪ .‬בשל כל אלה אני מוצא את המגזין כאתר מתאים לבחינה של גבריות בהקשר‬ ‫ישראלי‪.‬‬ ‫אני מבקש לנתח את תוכן המגזין ‪ .‬הראשון הוא ספירה ומיון של יחידות תוכן‪ ,‬במטרה להכליל‬ ‫מתוכן את המיקוד הכללי של המגזין‪ .‬לאחר מכן אערוך ניתוח צמוד לתוכן הטקסטואלי של‬ ‫הכתבות‪ ,‬ולדימויים העולים מהפרסומות‪ .‬תשומת לב נוספת תינתן לחומרים מערכתיים מרובי‬ ‫תמונות‪.‬‬ ‫בחומר המערכתי אנסה לזהות מה הדברים ברמה המפורשת והמבוטאת בכתבה ומה ניתן לחלץ‬ ‫מתוכן‪ .‬בפרסומות אנסה לנתח מה מכלול המוצרים‪/‬שרותים המוצעים במסגרת הגיליון ומה ניתן‬ ‫להבין מהם על דמות הקורא של המגזין‪ .‬הניתוח של הגיליון יעשה מתוך הגיליון עצמו‪ ,‬ובהשוואה‬ ‫להקשר התרבותי הישראלי הכללי‪ ,‬כמובן מתוך התייחסות לקונטקסט התיאורטי הרלבנטי‪ ,‬הן‬ ‫המתודולוגי והן זה העוסק בהבניות מגדרית בכלל וגבריות בפרט‪.‬‬ ‫אני סבור שמתודולוגיה זו מתאימה לחקר העיתון כטקסט וכארטיפקט תרבותי‪ .‬מצד אחד היא‬ ‫שיטתית ומובנית‪ ,‬ומצד שני היא מאפשרת גמישות תיאורטית בשלב ההכללה‪ ,‬ובחינה מחדש של‬ ‫הנחות ראשוניות של החוקר טרם המחקר‪ .‬בשל הקפה המצומצם של עבודה זו‪ ,‬חקרתי בפירוט‬ ‫גיליון אחד בלבד‪ ,‬והתייחסתי באופן חלקי לגיליונות אחרים‪ .‬מחקר מעמיק יותר יבחן מספר רב‬ ‫יותר של גיליונות לאורך תקופה‪ ,‬ויוכל לתת יותר תוקף לממצאים‪ .‬מחקר משלים יכול לבחון את‬ ‫אתר האינטרנט של המגזין‪ ,‬אם כי לא בהכרח במתודולוגיה שברחתי כאן‪.‬‬ ‫ניתן לבקר את בחירתי במגזין כאתר מועדף‪ ,‬וכן את הבחירה לנתח את המגזין כשלעצמו‪ ,,‬מאחר‬ ‫הניתוח לא יכלול בדיקה של דרך הייצור של המגזין‪ ,‬רוצה לומר בחינה של "כוונת המחבר"‬ ‫המקורית‪ ,‬אל מול אילוצים הנגזרים מהשוק בו הוא פועל‪ ,‬אלא של המגזין "כפי שהוא" מוגש‬ ‫בפנינו כמוצר סופי‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא אבדוק את דרך ההתקבלות של הטקסט ואת מקומן של קהילות‬ ‫פרשניות אפשריות לטקסט‪ .‬תשובה אפשרית לביקורת זו היא "לא עליך המלאכה לגמור"‪ ,‬גם‬ ‫לניתוח של מקטע בשרשרת הייצור וההפצה של ארטיפיקטים תרבותיים יש ערך תיאורטי‬ ‫ופוליטי‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פירוט הממצאים‬ ‫הגיליון שנבחר לניתוח בעבודה זו הוא גיליון ‪ 113‬הנושא את התאריך דצמבר ‪) .2010‬קראתי גם‬ ‫את גיליונות ‪ 114‬ו ‪ , 115‬במקומות שנדרשה השוואה‪ ,‬אך הם לא נותחו באופן מלא‪ (.‬בגיליון ‪196‬‬ ‫עמודים‪ .‬מתוכו כ ‪ 83‬מוקדשים לפרסומות‪ ,‬כ ‪ 112‬עמודים לחומר מערכתי )כולל השער(‪ .‬אפתח‬ ‫בניתוח החומר המערכתי‪ ,‬ואחר כך הפרסומות‪.‬‬ ‫חומר מערכתי‬ ‫לגליון מבנה קבוע למדי‪ ,‬והוא חוזר על עצמו ‪,‬למעט תחרות "האישה הסקסית" שנערכת פעם‬ ‫בשנה‪.‬‬ ‫טבלה ‪1‬א‬ ‫נושא מרכזי‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪24‬‬ ‫יפורט בנפרד‬ ‫‪44‬‬ ‫יפורט בנפרד‬ ‫‪2‬‬ ‫ראיון‬ ‫יעוץ בנושא מיניות ‪2‬‬ ‫חידון הומוריסטי ‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בדיחות‬ ‫‪1‬‬ ‫תשבץ‬ ‫‪1‬‬ ‫טור אישי‬ ‫‪29‬‬ ‫תמונות נשים‬ ‫‪112‬‬ ‫עמוד פתיחה ותוכן ענינים‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫הדו"ח – קטעים קצרים בנושאים שונים‬ ‫כתבות‬ ‫מה למדתי‬ ‫נותנת בראש‪ -‬קארין ארד‬ ‫המקדחה‬ ‫תבינו לבד‬ ‫התשמץ‬ ‫גם אני לא מופיע באריאל‬ ‫והאישה הכי סקסית בעולם היא‬ ‫סה"כ‬ ‫עמודים‬ ‫מתוך החומר המערכתי מוקדש כרבע ממספר העמודים לפרויקט "האשה הסקסית"‪ ,‬שליש‬ ‫לכתבות‪ ,‬שליש לטורים המאוגדים תחת הכותרת "הדו"ח"‪.‬‬ ‫השער‬ ‫עמוד השער של מגזין אינו עוד עמוד מערכתי‪ ,‬מטרתו להציג את תעודת הזהות של המגזין כלפי‬ ‫קורא פוטנציאלי המתלבט בין עיתונים המונחים על הדוכן‪ ,‬וליצור אלמנט מוכר אצל קורא חוזר‪.‬‬ ‫השער משתמש בקונבנציות תרבותיות המזהות את הסוגה של המגזין‪ .‬כדי לקבל תמונה על‬ ‫המקובל בתחום שערי מגזיני הגברים חיפשתי חיפוש ב"גוגל תמונות" את המלים ‪men's‬‬ ‫‪ magazine cover‬ובחנתי את מאה התוצאות הראשונות‪ .‬כולם כוללים תמונה של אדם אחד או‬ ‫שניים על השער המסתירים מעט את שמו של המגזין והפניות אל כתבות בתוך המגזין‪.‬‬ ‫המצולמים על השער מחולקים לשלש קבוצות – ידוענים בתחום התרבות והפוליטיקה )בעיקר‬ ‫גברים( ודוגמנים או דוגמניות‪ ,‬עם ייצוג גבוה בהרבה לנשים‪ .‬הידוענים לבושים הדוגמנים פחות‪,‬‬ ‫והדוגמניות אפילו פחות מזה‪) .‬במיוחד בהתחשב בהבדלים המיוחסים בתרבות בת זמננו לחזה‬ ‫חשוף של גבר לעומת זה של אשה(‪ .‬לשם ההשוואה צפיתי בצילומים של שערי המגזין בגיליונות‬ ‫‪ 72-113‬המופיעים באתר האינטרנט של המגזין‪ .‬בכל הגיליונות מופיעות רק נשים‪ .‬כולן נשים‬ ‫‪6‬‬ ‫צעירות ולא לבושות במיוחד‪ .‬הרוב בבגדי ים או בגדים תחתונים‪ ,‬יש כאלה ללא חלק עליון‬ ‫ומסתירות טפח באמצעות הידיים‪ ,‬או שהן מפנות את הגב להסתרת החזה‪ .‬יש גם כמה תמונות‬ ‫בהן ניכר שהמצולמות אינן לבושות כלל והן מכוסות חלקית במגבת‪ .‬הנשים מאופרות‪ ,‬עם איפור‬ ‫המדגיש את העיניים‪ ,‬ואת השפתיים‪ .‬ובדרך כלל מביטות אל המצלמה במבט עקיף‪ .‬הן אינן‬ ‫מישירות מבט אליה‪ ,‬הפה פתוח במקצת‪ .‬מהתמונות הוסר כל רקע או נוף‪ ,‬והנשים מוצגות שם‬ ‫כשלעצמן ללא הקשר של עיסוק או פעילות‪.‬‬ ‫בנוסף לשם המגזין‪ ,‬התמונה הגדולה יש טקסט נוסף על השער‪.‬הגיליון אותו ניתחתי כולל בתוכו‬ ‫"פרויקט" מיוחד הנערך פעם בשנה ונקרא "‪ 100‬הנשים הסקסיות בעולם"‪ .‬נושא זה נכתב בפונט‬ ‫בגודל הכותרת כרקע‪ .‬בשאר הגיליונות יש הפניות למאמרים בתוך המגזין‪ .‬בחלק מהם יש פניה‬ ‫ישירה אל הקורא‪ .‬או התייחסות בגוף ראשון של הכותבים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בחלק מהגיליונות מופיע‬ ‫בתוך כוכב אדום כיתוב הפונה לקוראים‪ .‬כך למשל על גיליון ינואר מופיעה בתוך כוכב אדום‬ ‫הכיתוב "קנו את הגליון הזה‪ ,‬שיהיה לנו כסף לחגורה בשביל יבה דון"‪ .‬יבה דון היא הדוגמנית‬ ‫המצולמת על השער‪ ,‬ללא חולצה ומכנסיה גולשים מעט וחושפים חלק מאחוריה‪ .‬על גיליון‬ ‫פברואר כתוב )גם כאן בתוך כוכב אדום( ”מערכת בלייזר מתביישת להודיע שגם לגיליון זה‬ ‫מצורף בקבוק של קאווה חינם לכל מנוי"‪.‬‬ ‫עמוד הפתיחה‪ ,‬התוכן ומכתבים למערכת‪:‬‬ ‫מוסכמה מקובלת במגזינים היא דף פותח ובו "דבר העורך"‪ ,‬בדרך כלל עם תמונתו‪ .‬העורך‬ ‫מתייחס לנושאים שעל סדר היום‪ ,‬וממסגר בכך את "תעודת הזהות" של המגזין‪ .‬בטור בוחר‬ ‫העורך לדבר על הכיתוב שמתחת לתמונה‪ ,‬ומבקש להפנות תשומת לב לחידוש בתחום בגיליון זה‪.‬‬ ‫מטרתו‪ ,‬כפי שהוא אומר "כאילו‪ ,‬חוץ מלגרום לאיציק ולרם לרבי מי ילך ראשון הביתה ומי‬ ‫יישאר למצוא כיתוב לתמונת לוח השעונים של הב‪.‬מ‪.‬וו‪ .‬החדשה – היא לנסות ולעכב אתכם כמה‬ ‫שיותר זמן על כל עמוד"‪ .‬הוא מסיים את הטור כשהוא עונה כביכול על השאלה מדוע זה חשוב‬ ‫באמירה "וחוץ מזה‪ ,‬על מה אני אכתוב כשיש פה את מאה הנשים הכי סקסיות בעולם?“‪.‬‬ ‫מתחת לטור העורך‪ ,‬כחצי עמוד תופסת הפינה "משתתפים" ובה כמה מלים להצגת שלשה‬ ‫מהכותבים‪) .‬בכל גיליון מוצגים שלשה אחרים(‪ .‬כך למשל מתואר גל לשם‪“:‬בן ‪ .22‬פעם מעפולה‬ ‫והיום בהוד השרון‪ .‬רוצה להיות אסטרונאוט כשיהיה גדול‪ .‬לכבוד הופעתו הראשונה ב"בלייזר"‬ ‫רוצה למסור ד"ש למשפחה שלו‪ .‬היי אימא‪ ,‬אבא‪ ,‬מאי וחגי‪ .‬תראו אני בעיתון"‪.‬‬ ‫העמוד הפותח מאופיין בכתיבה ישירות לקורא‪ ,‬ללא רשמיות תוך שימוש בהומור עצמי‪.‬‬ ‫שני עמודים מוקדשים להפניות לכתבות המרכזיות של הגיליון‪ .‬כל נושא מקבל תמונה‪ ,‬מספר‬ ‫העמוד‪ ,‬כותרת בצבע אדום‪ ,‬והתייחסות בגופן קטן יותר‪ .‬בצד ימין פרסומת למבצע מנויים‪ .‬גם‬ ‫כאן נעשה שימוש מרכזי בכתיבה הומוריסטית‪ .‬בבחירת הכותרות )הארוכות למדי( לכתבות‬ ‫ובהתייחסות אליהן‪ .‬כך למשל לכתבה העוסקת ביומן של לוחם הנדסה קרבית ממבצע "עופרת‬ ‫יצוקה" ניתנה הכותרת "קמתי התרחצתי פוצצתי" הרומזת למערכון ישן של דן בן אמוץ‪ ,‬בדברי‬ ‫ההסבר הצמודים הם כותבים "יומן מבצע "עופרת יצוקה" של גל לשם‪ ,‬לוחם ההנדסה הקרבית‬ ‫היחיד שמצאנו שנשארו לו מספיק אצבעות בשביל לכתוב"‪ .‬הרומז ל"בדיחות מילואים" על חיילי‬ ‫הנדסה קרבית‪ .‬למבצע המנויים ניתנה הכותרת "עשה מנוי לחצי שנה למגזין בלייזר‪ ,‬וקבל בחינם‬ ‫ספר שמצאנו סטוקים שלו פה במחסן"‪ .‬מדור המכתבים למערכת הוא זירה להתכתשויות‬ ‫מילוליות והקנטות הדדיות בין הכותבים למערכת ברוח פרועה למדי‪ .‬למשל כותב צור גרין‬ ‫‪7‬‬ ‫"ציינתם שחיטוט באף בזמן הנהיגה נגרם כתוצאה מהמיזוג ברכב" הוא מסביר שברכב הישן שלו‬ ‫אין מיזוג והוא מחטט באף ואף "סופג על כך כאפות מבת הזוג"‪ .‬תגובת המערכת היא "על מי‬ ‫אתה עובד‪ ,‬אתה נוהג ב ‪ DL‬שנת ‪ 93‬ויש לך בת זוג?“‪.‬‬ ‫עמוד פתיחה‪ ,‬עמודי תוכן ומדור מכתבי קוראים הם מרכיבים קבועים בכל מגזין‪ ,‬וניתן לראות‬ ‫מהגרסה של בלייזר לאלמנטים הללו‪ ,‬את גישתם למוסכמות חברתיות‪ .‬הם עושים שימוש פרוע‬ ‫בקונבנציות העיתונאית‪ ,‬ובכך מבטאים את "חוסר הרצינות" כעיקרון המכונן של העיתון‪.‬‬ ‫המדור "הדו"ח"‪:‬‬ ‫המדור הוא ריכוז מערכתי של מגוון טורים קצרים העוסקים בנושאים שונים‪ .‬הוא עוסק באוסף‬ ‫של נושאים המזוהים כולם עם גבריות‪ .‬אך למעט כתבה אחת )זו העוסקת במניות( כולן משלבות‬ ‫הומור‪ ,‬עוקצני יותר או פחות‪ .‬אם זה בגוף הפרק‪ ,‬במפורש ואם זה על ידי הוספת כיתובים‬ ‫לתמונות‪.‬‬ ‫טבלה ‪1‬ב‬ ‫הדו"ח ‪ :‬הבת של השכן‬ ‫הדו"ח ‪ :‬קצרים‬ ‫הדו"ח ‪ :‬מדעי טכני‬ ‫הדו"ח ‪ :‬צעצועים‬ ‫הדו"ח ‪ :‬ספורט‬ ‫הדו"ח ‪ :‬כסף‬ ‫הדו"ח ‪ :‬תרבות‬ ‫הדו"ח ‪ :‬אוכל‬ ‫הדו"ח ‪ :‬שתיה‬ ‫נושא מרכזי‬ ‫אשה צעירה בלבוש חלקי ‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הומור‬ ‫‪1‬‬ ‫לשרוד בחלל‬ ‫‪3‬‬ ‫טכנולוגיה‬ ‫‪4‬‬ ‫ספורט‬ ‫‪1‬‬ ‫מניות נפט‬ ‫קולנוע מוזיקה וספרות ‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫טחינה‬ ‫‪5‬‬ ‫בשר בירה‬ ‫‪24‬‬ ‫עמודים‬ ‫"הבת של השכן" הוא כפולת עמודים שמרביתה תמונות המיועדת להצגת אשה צעירה שאינה‬ ‫דוגמנית מקצועית‪ .‬הנשים עצמן שולחות את התמונות למערכת בתקווה להתפרסם‪ ,‬ומקבלת פרס‬ ‫בעל ערך לא גבוה‪ .‬כותרת הטור היא "שליחה‪ ,‬את באה לכאן הרבה בלי חולצה? ” ומציינת את‬ ‫העובדה שהיא מצולמת ללא חולצה‪ .‬אם כי‪ ,‬כפי שציינתי למעלה מסתירה חלקית את החזה‬ ‫באמצעות לבוש עליון או בעזרת היד‪ .‬הכתבה כוללת "עשרה דברים שלא ידעתם על " וכוללת‬ ‫עשרה משפטים קצרים‪ ,‬הכוללים התיחסות למיניות ולהומור‪ .‬כך למשל הם אומרים ‪,‬כרגע היא‬ ‫לבד‪ .‬עד מזמן לא היה חבר אבל זה נגמר כי 'הוא בליין‪ ,‬אז לא התאמנו'‪ .‬פייר אנחנו במקומו היינו‬ ‫נשארים כל היום בבית ומשחקים צוללות"‪ .‬פרק ה"קצרים" כולל קטעים הומוריסטיים קצרים‬ ‫מאד‪ ,‬שאפשר להגדיר אותם בעדינות כ"הומור לא מעודן במיוחד" מ"האברם הכי אתיופי" ועד‬ ‫"המקום הכי מגעיל לשערות"‪ .‬המגזין "אוטו" הוא מטרה להתבדחויות ועקיצות רבות‪.‬‬ ‫"מדעי טכני" עוסק בשאלה כיצד ימות מי שיוצא לחלל ללא חליפה‪ .‬כולל פינה על עובדות בנימה‬ ‫מבודחת‪ ,‬כמו למשל הידיעה שהגפרור הראשון היה באורך ‪ 90‬ס"מ המסתיימת בקביעה כי "היום‬ ‫נמצא הגפרור בעיקר בשימוש כמרים וערסים שמישהו דפק להם את המצית"‪.‬‬ ‫פרק ה"צעצועים" עוסק בגאדג'טים שונים‪ .‬קורא דיגיטלי‪ ,‬משחק מחשב‪ ,‬וסמארטפונים‪ .‬בפרק‬ ‫שילוב של ביקורת מנומקת על המוצרים השונים‪ ,‬יחד עם טור הנקרא "חדש ומטופש" שכותרתו‬ ‫‪8‬‬ ‫"ערוץ הקבלה מאחור" וסוקר בזלזול שלט רחוק המופעל בתנועות ונראה לכותב מתאים לגברים‬ ‫הומוסקסואלים בלבד‪ .‬פרק ה"ספורט" סוקר שחקני פוטבול מבטיחים‪ ,‬תחרות אגרוף שנערכה‬ ‫בישראל בכותרת ”אוי לגויים“‪ ,‬מרוץ אופנועים וכדורגל‪ .‬לתמונות המדור מצורף כיתוב מתבדח‪.‬‬ ‫הפרק "כסף" עוסק בהרצת מניות ספקולטיבית‪” .‬תרבות" עוסק בסרטי אימה‪ ,‬מוזיקת היפ הופ‬ ‫וספרות‪ .‬והוא כולל התייחסות של הכותבים לכתבה כ"רב שיח של חנונים"‪ .‬פרקי ה"אוכל"‬ ‫וה"שתייה" הם למעשה כתבות קצרות הסוקרות מסעדת בשר בנצרת‪ ,‬כתבה על כוסות בירה‪,‬‬ ‫והמשך של פרויקט בו מכינים בירה באיכות גבוהה‪ .‬הכתבות פונות אל הקורא‪ ,‬וכוללות בתוכן‬ ‫התייחסות אל הכותבים‪ ,‬בביקורת עצמית‪.‬‬ ‫פרויקט ‪ 100‬הנשים הכי סקסיות בעולם‪:‬‬ ‫הפרויקט הוא תוצאה של משאל בין קוראי המגזין וגולשי האתר באינטרנט‪ .‬על פי הנכתב‬ ‫השתתפו בו ‪ 125,676‬מצביעים‪ .‬שלא כמו במדור "הבת של השכן" הנשים אינן אנונימיות ויש‬ ‫להניח שנבחרו על ידי הגולשים לא רק בשל תמונותיהן אלא גם בשל המוניטין שיצאו להן‪ .‬לא‬ ‫כולן צעירות מאד‪ .‬רובן ישראליות‪.‬‬ ‫הוא נפתח בכפולת עמודים בה מצולם פלג הגוף התחתון של אשה השוכבת על בטנה ליד ברכה‪,‬‬ ‫ולבושה בבגד ים מסוג ”חוטיני“‪ .‬מצד שמאל למעלה מופיע כיתוב "עאלק ‪ 20‬שקל לכסא"‪ .‬שאר‬ ‫העמודים מוקדשים לתמונות המשתתפות בתחרות‪ .‬מתוך מאה הנשים‪ ,‬שמונים ושבע מופיעות‬ ‫בשולי הדף בתמונה קטנה יחסית שמתחתיה שמה‪ ,‬המיקום לו זכו הפעם ובסוגריים המיקום‬ ‫בשנה שעברה‪ .‬המדורגות עד המקום העשרים מצולמות בתמונת פנים‪ ,‬ואלה שמשם והלאה‬ ‫בתמונה גדולה מעט יותר‪.‬‬ ‫מתוך כל המאה עשרים ושלוש זכו לתמונה גדולה )שלש מתוכן על שני עמודים‪ ,‬עשרים על עמוד‬ ‫אחד בלבד( ‪ .‬לתמונה מצורף כיתוב כמו לכל השאר‪ ,‬אך נוסף לו משפט המתאר את המצולמת‪.‬‬ ‫לעשרת המקומות הראשונים כיתוב יותר ארוך‪ ,‬והן לא חולקות את הדף עם מצולמות אחרות‪.‬‬ ‫מתוך ‪ 23‬הנשים שנרשם מהו מקצוען‪ 11 ,‬דוגמניות‪ 8 ,‬שחקניות‪ ,‬רקדנית אחת וזמרת אחת‪ .‬סגנון‬ ‫הלבוש שלהן משתנה‪ .‬יש בתוכן כאלה בלבוש מלא‪ ,‬אחרות בבגד יום או בגדים תחתונים‪ .‬ויש כמה‬ ‫שאינן לבושות בפלג גופן העליון‪ ,‬והן פונות הצידה או מסתירות את החזה בידיהן‪.‬‬ ‫הכיתוב המצורף לתמונות הגדולות כולל התייחסות אל המצולמת‪ ,‬ולפעמים אל הקוראים‪ .‬הם‬ ‫משלבים אינפורמציה על המצולמת יחד עם הומור‪ .‬כך למשל ליד תמונתה של השחקנית מוניקה‬ ‫בלוצ'י נכתב ש"הייתה בשכבה עם יוספוס פלביוס" ‪ ,‬ואודות השחקנית מלי לוי נאמר‪“:‬ירידה של‬ ‫תשעה שלבים לשחקנית "המשרד"‪ ,‬סדרת הפנטזיה הישראלית‪ .‬מה למה פנטזיה‪ ,‬במשרד שלכם‬ ‫יש מישהי שבאמת נראית ככה?“ ‪ .‬במקום הראשון זכתה בר רפאלי‪ ,‬והכיתוב ליד תמונתה ברובו‬ ‫אינו מתייחס אליה‪” .‬שנה שנייה ברציפות במקום הראשון * קיבלה כמעט חמישית מהקולות‬ ‫בגמר * ולא רחוק מ־‪ 40‬אחוז מהקולות ביום שלה בשלב המוקדמות‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬השנייה‬ ‫שהעפילה לגמר באותו יום ‪ -‬נועה תשבי‪ ,‬מה את עומדת ‪ -‬זכתה ב־‪ 17‬אחוז * היינו מוסיפים‬ ‫"בלבד"‪ ,‬אבל גם זה די המון * טוב‪ ,‬זאת נועה תשבי * מה נזכרת עכשיו‪ ,‬אנחנו אמורים לדבר פה‬ ‫על בר רפאלי * עזוב נו‪ ,‬אפשר לחשוב שמישהו קורא את השטויות האלה * ברור שקוראים * זין‬ ‫קוראים * קוראים אני אומר לך * לך לך‪ ,‬מי אתה בכלל‪ ,‬יא אפס * איה * אח יא מניאק * בוא בוא"‬ ‫‪9‬‬ ‫פרויקט "האשה הסקסית ביותר" מנוהל ומבוצע כצפוי בעתון גברים‪ ,‬אוסף של נשים הנמדדות על‬ ‫פי מראן‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש בו טוויסט והתחכמות באמצעות הכיתובים לתמונות‪ ,‬שהשיא שלהן הוא‬ ‫בכיתוב לזוכה במקום הראשון‪ ,‬שכפי שציטטתי לעיל מסתיים במריבת גברים מטופשת‪.‬‬ ‫כתבות‪:‬‬ ‫הכתבות בגיליון תופסות כמעט מחצית מהחומר המערכתי‪ ,‬והן בנות שני עמודים עד שמונה‪ .‬כל‬ ‫הכתבות הן בסגנון הניו ג'ורנליזם שבו הכותב דעותיו ומחשבותיו תופסים מקום מרכזי בכתבה‪,‬‬ ‫לעתים על חשבון הנושא המסוקר‪ .‬ברבות מהן פונה הכותב ישירות אל הקורא‪.‬‬ ‫טבלה ‪1‬ג‬ ‫אלף לילה וטקילה‬ ‫למה לא שווה לקום מהכורסה בשביל אליפות‬ ‫העולם בפוקר‬ ‫ההיסטוריה המאוירת של המוזיקה המזרחית‬ ‫קמתי התרחצתי פוצצתי‬ ‫רכבת זרים‬ ‫אל תפיל את החצי מיליון‬ ‫איש נשך אשך‬ ‫רק תנו לו להריח אספלט‬ ‫מחוץ לקופסה‬ ‫איך שינו חמש דקות במושב הנוסע את כל מה‬ ‫שאני יודע על מושב הנהג‬ ‫נושא מרכזי‬ ‫סיפורים‬ ‫עמודים‬ ‫‪1‬‬ ‫פוקר‬ ‫תרבות‬ ‫מלחמה‬ ‫ספורט‬ ‫ספורט‬ ‫אוכל‬ ‫אופנועים‬ ‫רכב ספורטיבי‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רכב ספורטיבי‬ ‫‪4‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הנושאים הכלולים בכתבות הם ברובם "גבריים"‪ .‬שלשה עשר עמודים מוקדשים לספורט‪ ,‬שנים‬ ‫עשר לכלי רכב‪ ,‬ושמונה עמודים ליומן שכתב לוחם‪ .‬הכתבה "ההיסטוריה המאוירת של המוזיקה‬ ‫המזרחית" היא בבחינת חריג מכלל זה‪ .‬אך גם בתוך הכתבות ה"גבריות" יש הכוללות בתוכן‬ ‫נקודות מבט ונושאים מורכבים יותר‪ .‬בנושא הספורט הכתבה "אל תפיל את החצי מיליון" מדברת‬ ‫בהרחבה על יניב גרין‪ ,‬שחקן במכבי תל אביב‪.‬לעומת זאת הכתבה העוסקת בשחקני כדורגל‬ ‫ונקראת "רכבת זרים" מדברת על מהגרים אפריקאים ומזרח‪-‬תיכוניים המשחקים בליגות‬ ‫מקצועניות באירופה‪,‬מציגה את המורכבות החברתית ומגנה את הגזענות‪ .‬בכתבה "למה לא שווה‬ ‫לקום מהכורסה בשביל אליפות העולם בפוקר" מתאר העורך שטס לראות את התחרות‪ ,‬את‬ ‫שלבי התחרות ומי ניצח והפסיד‪ ,‬ומדגיש כי לא כדאי לראות את התחרות אלא לצפות בה‬ ‫בטלוויזיה‪ .‬כתבות הרכב כוללות סקירת אופנוע בה הכתב מתאר יכולות מנוע‪ ,‬סל"ד וכח סוס‪,‬‬ ‫וגם כתבה על פורשה ‪ , 911‬מכונית ספורט נחשבת מאד בתחומה‪ ,‬ה ‪u‬כה לפתיח "בסך הכל בחור‬ ‫טוב ההל פוסק הזה‪ ,‬אבל אידיוט‪ .‬לנהוג בפורשה ‪ 911‬תחת פיקוחו של וולטר רוהל – פעםמנהגי‬ ‫הראלי הגדולים בתבל‪ ,‬והיום נהג המבחן הל שיצרנית הגרמנית – ואז לדפוק עקיפה שגורמת‬ ‫לרוהל להגיד 'יופי ילד‪ ,‬ועכשיו תשב לידי ותראה מה זה נהיגה מהירה באמת'? אין‪,‬אמרנו לכם‪,‬‬ ‫אידיוט"‪ .‬בכתבה מתאר הלל פוסק את התנהגותו המטופשת ואת הפער העצום שיש בין יכולת‬ ‫הנהיגה שלו לבין זו של נהג מירוצים מקצוען‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הכתבה "קמתי התרחצתי פוצצתי" היא יומן של לוחם ממבצע "עופרת יצוקה"‪ .‬הכתיבה אינה‬ ‫מציגה אירועים הירואיים ומתארת בסגנון אישי‪ ,‬עוקצני במקרים רבים את חוויות המלחמה‪,‬‬ ‫שרובן טריביאליות וכוללות קשיים פיזיים שאינם מגיעים לכלל "גבורה" ונכתבים יותר כ"שיח‬ ‫קיטורים"‪ .‬למשל "בכל מקרה‪ ,‬הלכנו והיה קר‪ .‬מכירים שאתם מצ'טטים עם מישהו ואומרים‬ ‫שקרררר לכם? אז לנו היה יותר קר‪ .‬אף אחד לא הרגיש כלום בגפיים חוץ מכאב‪ .‬וזה לא שהלכנו‬ ‫כל הדרך‪ :‬רוב הזמן ישבנו וחיכינו‪ .‬ואז קמנו‪ ,‬הלכנו ‪ 50‬מטר‪ ,‬ושוב ישבנו וחיכינו חצי שעה‪ .‬כאילו‬ ‫המח"ט משחק איתנו דג מלוח"‪ .‬או "אחרי מרחק קצר החליטו הצנחנים להסתער על קבוצה של‬ ‫בתים ריקים בין השדות‪ .‬הם נתנו מכת אש די רצינית שבמהלכה נהרגו שני קירות ודלי‪ ,‬ואורלנד‬ ‫ירה שני מטולים נפיצים כדי לעשות וידוא הריגה לגג‪.“.‬‬ ‫המדורים הקבועים האחרים‪:‬‬ ‫במגזין עוד כמה מדורים קבועים‪ .‬הראשון שהם הוא טור ייעוץ העוסק בחיי המין של גברים‪,‬‬ ‫במתכונת שאלות ותשובות‪ .‬את הטור כותבת אשה‪ ,‬קארין ארד‪ .‬הוא נקרא "קארין ארד יורדת‬ ‫לעם" משחק מלים וולגארי למדי‪ .‬הטור כולל בתוכו התיחסויות שונות‪ .‬לשאלה על שעמום‬ ‫ביחסים קבועים היא עונה "זוגיות זה משעמם‪ ,‬תתמודדו"‪ ,‬ועונה ברגישות יחסית לגבר המתלונן‬ ‫על חוסר תפקוד מיני‪.‬‬ ‫המדור "המקדחה" הוא חידון נושא פרסים‪ .‬צריך לנחש תשובה נכונה מתוך ארבע אפשרויות‪.‬‬ ‫השאלות עוסקות בנושאי ספורט‪ ,‬רכב ואוכל‪ .‬גם כאן לא נפקד מקומו של ההומור‪ .‬התשובה‬ ‫הרביעית לכל שאלה מיועדת להצחיק‪ ,‬כמו למשל שמשמעות ראשי התיבות של ‪ YNCA‬היא‬ ‫‪. Yalla Yaher Cvar Arba‬‬ ‫מדור הבדיחות כולל בתוכו בדיחות שוביניסטיות לרוב‪ ,‬אך גם כמה כאלה המציגות גברים כמי‬ ‫שאינן מבחינים במה שקורה סביבם‪ .‬התשבץ גם הוא מורכב מהגדרות המבקשות לשעשע בהומור‬ ‫בוטה למדי‪.‬‬ ‫סיכום החומר המערכתי‬ ‫החומר המערכתי בעיתון – כתבות‪ ,‬מאמרים וטורים כולל בתוכו את מה שניתן לתאר כ"גבריות‬ ‫הגמונית"‪ .‬הטקסטים שלו כוללים התייחסויות שוביניסטיות מובהקות לנשים‪ ,‬וסלידה‬ ‫מהומוסקסואלים‪ .‬בד בבד לאורך כל העיתון נעשה שימוש בהומור שעל אף שאינו אנין במיוחד‪,‬‬ ‫קרבנותיו במקרים רבים הם הכותבים עצמם וקוראיהם הגברים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ונעבור לפרסומות‪:‬‬ ‫פרסומות הן המרכיב העיקרי בהכנסות מעיתונות ומגזינים‪ .‬הפרסומות בעיתון מוגדרות ומופקות‬ ‫על ידי המפרסמים אך יש להן חשיבות בניתוח משתי סיבות‪ .‬הראשונה‪ ,‬כי למרות הכיתוב לפיו‬ ‫המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‪ ,‬הן מבוקרות על ידי המערכת כדי לבחון האם הפרסומת‬ ‫מתאימה לקונספט של המגזין‪ .‬השניה כי הן מעידות איך נתפסים הקוראים הפוטנציאלים בעיני‬ ‫המפרסמים המעונינים למכור את מרכולתם‪ .‬בגליון ‪ 61‬פרסומות שונות התופסות כשמונים‬ ‫ושלשה עמודים‪.‬‬ ‫טבלה ‪2‬א‬ ‫מספר עמודים‬ ‫מתחת ל ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סה"כ עמודים‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪83.2‬‬ ‫מספר פרסומות‬ ‫‪4‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪60‬‬ ‫מיון הפרסומות מראה כי יש ‪ 32‬מוצרים או שירותים המפורסמים בגליון זה‪ .‬אני קיבצתי אותם ל‬ ‫‪ 11‬קטגוריות על‪ ,‬כמפורט בטבלה ‪2‬ב )הממוינת לפי מספר העמודים הכולל‪ ,‬בסדר יורד( ‪ .‬סקירת‬ ‫המוצרים המוצעת למכירה בגליון מראה שלא מדובר אמנם במוצרים בסיסיים‪ ,‬כמו מרכולים או‬ ‫מוצרי מזון "רגילים" אך מצד שני לא נמצאים כאן כמעט מוצרים השייכים במובהק לשכבת‬ ‫"האלפיון העליון" אלא למעמד הבינוני והבינוני גבוה‪ .‬השיוך המגדרי אינו חד משמעי ניתן לראות‬ ‫שהנושאים ברובם הם "גבריים" אך ניתוח מפורט יותר מראה שהתמונה אינה חד משמעית‪.‬‬ ‫טבלה ‪2‬ב‬ ‫נושא‬ ‫אופנה‬ ‫רכב‬ ‫אלכוהול‬ ‫שעונים‬ ‫טכנולוגיה‬ ‫עישון‬ ‫מזון אחר‬ ‫תרבות‬ ‫פנאי‬ ‫מיניות‬ ‫מוצרי צריכה‬ ‫שירות בצבא‬ ‫מספר עמודים‬ ‫‪28‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.58‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.35‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪83.18‬‬ ‫מספר פרסומות‬ ‫‪15‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪61‬‬ ‫כפי שניתן לראות בטבלה‪ ,‬פרסומות אופנה תופסות את המקום המרכזי בגליון‪ .‬אחת מהן היא‬ ‫פרסומת מהסוג המכונה "תוכן שיווקי"‪ .‬מקטע פרסומי המשולב בתוך הגיליון ונראה כאילו הוא‬ ‫חומר מערכתי‪ .‬כללי האתיקה של העתונות מחייבים לציין אותו בדרך כלשהי‪ ,‬ואכן כאן הוא‬ ‫מזוהה בכך שאין מספור לעמודים ויש פס אדום בראש הדף‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא מנסה להשתלב בסגנון‬ ‫‪12‬‬ ‫המערכתי‪ .‬הפרסומת הזו נקראת "עשה את הדבר הנכון" )ורומזת לסרט שנוי במחלוקת בשם זה‬ ‫בבימויו של ספייק לי ( מדריכה את הגבר כיצד להתלבש נכון‪ .‬היא עושה זאת באמצעות צמד‬ ‫תמונות בכל דף המוכתרות ב"עשה" ו"אל תעשה"‪ .‬הייעוץ‪ ,‬כמו בגליון כולו‪ ,‬נעשה באמצעות‬ ‫פניות אל הקורא‪ .‬באופן ישיר ולא עדין במיוחד‪ .‬למשל תחת "אל תעשה" אומר המפרסם "פפיון?‬ ‫ווסט? משקפי קרן? לא לגיטימי‪ .‬בהנחה שאתה לא מנסה לשדר את המסר "ברוכים הבאים אני‬ ‫אהיה המלצר שלכם להערב"‪.‬‬ ‫רוב הפרסומות בתחום האופנה פונות גם לנשים וגם לגברים‪ .‬כך למשל הפרסומת הראשונה‬ ‫בעתון )שהיא בין היקרות למפרסם( מציגה גבר ושתי נשים‪ ,‬בלי שום הבחנה משמעותית ביניהם‬ ‫בדרך בה הם מוצגים‪ .‬יש גם פרסומות לנעלי נשים‪.‬‬ ‫ברוח ניתוחו של בארת אפשר להסביר שתי פרסומות הכוללות דימוי יחד עם טקסט‪ .‬הראשונה‬ ‫ללבני נשים מציגה אשה בבגדים תחתונים המביטה למצלמה‪ ,‬ומאחוריה גבר מלופף בסרט מתנה‪.‬‬ ‫הכותרת היא ‪ ...The after party us the best party‬ולמטה כיתוב ‪ Who's the boss‬גם הפרסומת‬ ‫למוצר "לשיפור חיי המין" מראה במטושטש גבר שככל הנראה נמצא בתוך המיטה‪ ,‬ואשה עומדת‬ ‫בגבה למצלמה‪ ,‬לבושה במכנסונים ובחולצה קצרה ומסתירה מאחורי גבה את המוצרים‪ .‬הכיתוב‬ ‫אומר ? ‪ .What's your play‬נראה כי כוונתם של הכיתובים הוא לציין שבהקשרים אינטימיים גם‬ ‫האישה היא זו השולטת בסיטואציה‪.‬ובפרסומת למצלמות האישה היא זו שמצלמת את הגבר‪.‬‬ ‫מצד שני יש גם פרסומות רבות לשעוני יד‪ ,‬היודעים כמסמן לגבריות קפיטליסטית‪ .‬ישנה פרסומת‬ ‫המציגה שני גברים צעירים המשחקים במשחק מחשב‪ ,‬אך הפרסומת לקורא הספרים האלקטרוני‬ ‫מציגה אשה היושבת בנחת וקוראת ספר כשהיא מחייכת‪ .‬אמנם הפרסומת לבירה אומרת "רק‬ ‫תחליט אם אתה בקטע של בלונדינית או ברונטית" כדי להציג בירות כהות ובהירות‪ ,‬אך הדוגמנית‬ ‫והדוגמן שותים שניהם מהבקבוק‪ .‬פרסומת לביגוד הגנה לרוכבי אופנוע אומרת "גבר‪ ,‬הבנו שאתה‬ ‫אוהב להראות טוב על האופנוע‪ ,‬אבל מה איתה?“‪ .‬רוב כלי הרכב המוצעים לקניה הם‬ ‫"משפחתיים"‪ ,‬יעדי החופשות מוצעים למשפחה או למצער לזוג‪.‬‬ ‫סיכום הפרסומות‬ ‫החומר המפורסם בעיתון – כולל בתוכו פרסומות למוצרים "גבריים" רבים אך גם למוצרים‬ ‫אחרים שהשיוך המגדרי שלהם אינו חד משמעי‪ .‬בתוך הפרסומות יש פניה לגברים‪ ,‬אך יש בהן‬ ‫שפונות ישירות לנשים‪ .‬המוצרים בדרך כלל אינם מוצרי יוקרה המיועדים לאנשים בשכבות‬ ‫הגבוהות‪ ,‬אך גם לא למוצרי צריכה בסיסיים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מסקנות‬ ‫קונל טוענת שכל הגברויות מתייחסות אל "הגבריות ההגמונית"‪ .‬ההגדרה שלה אומרת כי‬ ‫הגבריות ההגמונית היא "מקבץ הפרקטיקות המגדריות המגלמות את התשובה המקובלת בזמן‬ ‫נתון לבעיית הלגיטימציה של הפטריארכיה‪ ,‬ומבטיחות )או נתפסות כמי שמבטיחות( בדרך זו את‬ ‫עליונותם השלטת של הגברים ואת הכפפתן של הנשים"‪ .‬ההגדרה הזו‪ ,‬עד כמה שיש לה ערך‬ ‫פוליטי בהבנת יחסי הכוח המגדריים לא מסייעת בזיהוי ואפיון גבריות הגמונית בהקשרים‬ ‫תרבותיים ספציפיים‪ ,‬והיא מחייבת את החוקר לעשות שימוש בסטראוטיפים מקומיים‪ ,‬אולי‬ ‫כאלה שהוא עצמו מחזיק בהם כדי לנסות לדמיין את הגבריות ההגמונית של זמנו‪ .‬נראה לי‬ ‫שהגבריות אליה מתייחס המגזין היא עירוב מורכב של סטראוטיפים ישראליים על גבריות‬ ‫חילונית‪ .‬הווי מילואימניקים כמו בסרט הקאלט "גבעת חלפון"‪ ,‬הקנטות הדדיות‪ ,‬גסות רוח‬ ‫לשמה‪ ,‬וכמובן‪ ,‬פורנוגרפיה‪ .‬רוב המגזין נכתב כפניה ישירה אל הקוראים‪ ,‬ונעשה שימוש רב‬ ‫במונחים "אתם" ו"אנחנו" במובן הכותבים והקוראים גם יחד‪ .‬הפניה הלא רשמית הזו מאפיינת‬ ‫גבריות ישראלית‪ ,‬בלתי רשמית‪ .‬גבריות בה גבר הוא "סחבק" ולא מנהל בכיר‪ ,‬ספורטאי צמרת או‬ ‫פוליטיקאי מצליח‪.‬‬ ‫פתגם אמריקאי ידוע אומר "אם זה נראה כמו ברווז‪ ,‬הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז ‪ -‬זה‬ ‫ברווז“‪ .‬ואכן‪ ,‬בלייזר נראה כמו עיתון גברים וגם הולך כמו עיתון גברים‪ .‬זה שעונה לדימוי הרווח‬ ‫על גבריות הגמונית‪ ,‬מחוספסת ועוסקת בנושאים החשובים בעיני 'גברים אמיתיים'‪ .‬יש תמונה על‬ ‫השער‪ ,‬ויש תחרות "האשה הסקסית" המשתמשת בכל הקונבנציות וההבניות אותן מנתחת קון‪.‬‬ ‫בכתבות מידע על בירה וסיגריות‪ ,‬סקירות על צעצועים אלקטרוניים חדשים‪ ,‬כתבות על מכוניות‬ ‫ספורט ואופנועים מהירים‪ ,‬יחד עם תיאור חוויות משירות צבאי קרבי‪ .‬גם הפרסומות כוללות את‬ ‫הסחורה המצופה מעיתון שכזה – רכב‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬מסעדות‪ ,‬הצעות לשיפור חיי המין ופרסומת‬ ‫לעידוד השירות בצבא‪ .‬אלא מה‪ ,‬אם נמשיך קצת את הפתגם‪ ,‬בלייזר לא עושה קולות של ברווז‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬זה דומה אבל לא ממש זה‪ .‬אני מבקש לטעון שמגזין בלייזר מייצר מהלך תרבותי מורכב‪,‬‬ ‫הפועל בכמה רמות בו זמנית‪ .‬ניתן לקרוא אותו כמגזין גברים "רגיל"‪ ,‬ומצד שני מייצר מהלך‬ ‫פארודי על אותה גבריות בדיוק‪” .‬מגזין בלייזר" וכותביו‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬פועלים במכוון על מנת‬ ‫לפעול בתוך הגבריות הזו‪ ,‬ובבד בבד להגחיך אותה‪ .‬ראשית‪ ,‬מוקד ההזדהות מול ה"גבריות‬ ‫הישראלית" שהיא בעצמה גרסה מרופטת לגבריות פטריארכלית קלאסית‪ ,‬מציג את הפרויקט‬ ‫המבקש להכפיף את הנשים כמגוחך‪.‬‬ ‫הכותבים עושים שימוש רב בסאב‪-‬טקסט‪ ,‬לא מפורש באמצעות השימוש התכוף בהומור‪ .‬האחד‬ ‫בדיחות וולגאריות ושוביניסטיות בכל קנה מידה‪ ,‬והשני הקנטות המגחיכות את הפרויקט הגברי‪.‬‬ ‫כך למשל האמירה היא ש'גברים אמיתיים' צופים בפורנוגרפיה רכה‪ ,‬אבל הטקסטים המלווים את‬ ‫הכיתובים אומרים לך בעצם שלהגיע לסיפוק מיני מול תמונה של אשה צעירה זה עניין מגוחך‪.‬‬ ‫אני נוטה לחשוב שהעקיצות המפוזרות לאורך הגיליון כלפי מגזין "אוטו" העוסק ברצינות בכלי‬ ‫רכב‪ ,‬היא חלק מהרצון להגחיך את העיסוק הגברי בנושא‪.‬‬ ‫אם אלכסנדר מזהה במגזין שחקרה מקום משמעותי לצרכנות ולעיסוק בבניית הגוף הגברי השלם‪.‬‬ ‫בלייזר מתיחס לגבריות צרכנית מתוחכמת כ"הומואיות" שהיא כמובן האנטי תיזה של הגבר‬ ‫האמיתי‪ .‬מצד שני הוא מציין שהכתבים לא באמת יודעים לנהוג במכונית ספורט‪ ,‬או להכין בירה‬ ‫כמו שצריך ואינם אלא לא יוצלחים המשחקים ב"נדמה לי"‪ .‬דמויות הדומות לגברים המוצגים‬ ‫‪14‬‬ ‫כיום בחלק מהקומדיות הפופולאריות גברים כמו הדמויות ב"רמזור"‪ ,‬או בסדרה האמריקאית‬ ‫"כולם אוהבים את ריימונד" שהנשים בחייהם למעשה מנהלות אותם בכל ההבטים‪ ,‬לא רק‬ ‫הביתיים‪.‬‬ ‫פרסומות אינן יכולות להרשות לעצמן להתבדח יותר מדי‪ .‬המפרסמים רוצים למכור ושימוש‬ ‫בהומור לעולם יהיה כפוף למה שתופס הפרסומאי כאינטרס של המפרסם‪ .‬תמהיל הפרסומות‬ ‫מראה את מה שחושבים המפרסמים על הקורא הפוטנציאלי‪ .‬אמנם‪ ,‬מיפוי של הנושאים אינו‬ ‫שונה בצורה קיצונית ממה שהיינו מצפים‪ ,‬או מהשוואה )בשינויים המתחייבים ממיקוד הגיליון(‬ ‫למגזין הגברים שחקרה אלכסנדר‪ .‬אך עיון בתכני המודעות מראה וקהל היעד המצופה הוא‬ ‫גברים נשואים בעלי משפחה מהמעמד הבינוני‪ .‬הם מניחים‪ ,‬כך נראה‪ ,‬שבין קוראי המגזין יש גם‬ ‫נשים‪ ,‬ושלא כמו בניתוח של וסטרגארד טורבר ושרווד קים‪ ,‬הצרכנים אינם מבקשים אפיון מגדרי‬ ‫בוטה במיוחד‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬דמות הגבר במגזין היא גבר עירוני מהמעמד הבינוני‪ ,‬נוסע ברכב משפחתי‪ ,‬מגדל‬ ‫את ילדיו ורואה את עצמו ואת אשתו כשותפים אחראים למשפחה‪ .‬גבריות היא לא להיות הומו‪,‬‬ ‫לצפות בנשים צעירות יפות ולא לבושות למדי‪ ,‬למחוק את ההיסטוריה מהדפדפן‪ ,‬אבל לא את הכל‬ ‫כדי ש"האישה" לא תדע‪ .‬גברים שלא עוסקי בספורט פעיל‪,‬אם לא נכלול בזה את הצפייה‬ ‫בערוצים בטלוויזיה הוא משתעשע בגבריות סטראוטיפית אבל יודע שזה "לא באמת"‪.‬‬ ‫עם זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק משמעותי מהגיליון‪ ,‬כולל השער‪ ,‬עוסק בעיקר‬ ‫בתמונות של נשים המוצגות לראווה בבגדים מועטים‪ ,‬וההומור המגדרי מציג במקרים רבים נשים‬ ‫כחסרות ערך‪.‬‬ ‫כמו שאומרת קונל‪ ,‬רבים מהגברים בני זמננו‪ ,‬לא תופסים את עצמם כפטריארכים מדכאים‪.‬‬ ‫הללו לא עוסקים בשאלות הכלליות של המגדר והפוליטיקה‪ ,‬ולא בהכרח מודעים‪ ,‬או מוטרדים‬ ‫מהמשמעות הכוללת של מעשיהם בכל הקשור למבנה יחסי הכח החברתי‪ .‬אפשר אולי לקבל את‬ ‫חוסר המודעות הזה‪ ,‬דבר שיהיה קשה יותר לגבי השותפים לכתיבת מגזין בלייזר והפקתו‪ .‬עם‬ ‫זאת‪,‬מאחר שהמחקר הקטן הזה לא כלל בתוכו תצפיות או ראיונות אני יכול רק לשער השערות‬ ‫בעניין זה‪ ,‬שאיני יכול לתמוך אותן כאן בראיות מחקריות‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫בלייזר נראה כמו מגזין גברים רגיל‪ ,‬והוא עונה לציפיות ממגזין כזה‪ .‬יש בו כל מה ש'גבר אמיתי'‬ ‫צריך‪ .‬הקריאה בו מראה שהוא הופך את הגבריות לגרסה ישראלית עממית‪ ,‬משהו בסגנון סרט‬ ‫בקאלט 'גבעת חלפון' המציג גברים לא מתוחכמים במיוחד‪ .‬תכני הכתבות והפרסומות‪ ,‬יחד עם‬ ‫שימוש מתוחכם בהומור‪ ,‬יוצרים מהלך כפול – מצד אחד מגחיך את הגבריות ההגמונית‬ ‫כילדותית‪ ,‬מצד שני מייצר מקום מפלט משועשע מהרצינות הקודרת של דרישות החיים‪ .‬המהלך‬ ‫הפארודי בסופו של דבר מאושש את הגישות הפמיניסטיות המבקשות להביא לשינוי חברתי‬ ‫ביחסים המגדריים‪ .‬אך מאחר שהוא מורכב‪ ,‬רב רבדי‪ ,‬הוא חשוף תמיד לסיכון שהפארודיה‬ ‫תתקבל כפשוטה‪ ,‬והגבריות שהוא מבנה תמשיך לחזק את התשובה המקובלת בזמן נתון לבעיית‬ ‫הלגיטימציה של הפטריארכיה‪ ,‬ולהבטיח בדרך זו את עליונותם השלטת של הגברים ואת הכפפתן‬ ‫של הנשים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫על גבר הכותב על מגזין גברים‬ ‫בחרתי לכתוב על "מגזין גברים" מכמה סיבות‪ .‬ראשית‪ .‬רציתי להתנסות בכתיבת עבודה‪ ,‬גם אם‬ ‫בהיקף מצומצם המנתחת מוצר תרבותי מובחן‪ ,‬כיחידה בפני עצמה‪ .‬במסגרת לימודי הקודמים‬ ‫בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה תרגלתי מחקרים המבוססים על ראיונות ותצפיות‪ ,‬וחשבתי‬ ‫שמחקר כזה בו אתה יושב בחדרך ומנתח חומר שהוא יחידת תוכן "מוכנה" שנבנתה בתור שכזו‬ ‫תהיה התנסות מתודולוגית מעניינת מבחינתי‪ ,‬לקראת כתיבת תיזה במסגרת התכנית ללימודי‬ ‫תרבות‪ .‬שנית – תיאורטית‪ .‬לטעמי יש חשיבות רבה לתיאוריות שלמגדר בהבנת עולמנו החברתי‬ ‫והתרבותי‪ ,‬אך חקר המגדר נמצא חסר אם הוא מתמקד רק במגדר אחד מבין השניים‪ ,‬ולכן‬ ‫תיאוריות העוסקות בגבריות ענינו אותי מזה זמן‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר היו שונות מאלה שציפיתי להן בתחילת הדרך‪ .‬שיערתי שהמגזין יעשה שימוש‬ ‫בדימויים גבריים ישראליים‪ ,‬כמו "הלוחם" או מצד שני "המילואימניק"‪ ,‬יחד עם כאלה השאובים‬ ‫מעולמות תוכן אחרים כמו "הפרש הבודד"‪ ,‬או איש העולם הגדול הצרכן המתוחכם‪ .‬וינסה ליצור‬ ‫תמונה מועדפת של גבריות הגמונית‪ ,‬ולתמוך בה ולגנות את אלה שאינם מחזיקים בה‪ .‬כפי‬ ‫שכתבתי בגוף העבודה‪ ,‬מתברר שהתמונה מורכבת יותר‪ .‬השימוש בהומור עצמי הפתיע אותי‪,‬‬ ‫והוביל אותי למסקנה שצוינה למעלה‪,‬שיש פה שימוש חתרני בהבניות הגבריות כדי להגחיך אותן‪.‬‬ ‫בתהליך בחירת הנושא לעבודה ראיתי בדוכן עיתונים בקיוסק קטן בו ישבתי את המגזין‬ ‫"בלייזר"‪ .‬שמעתי עליו פעם‪ ,‬אך לא חשבתי לרכוש עיתון ”מהסוג הזה“‪ ,‬בשל החפצת הנשים‬ ‫הבולטת על שערו‪ ,‬וגם כי חשבתי שהוא יהיה "נמוך מצח" ‪ -‬פשוט ולא מעניין‪ .‬לצורך המחקר‬ ‫קניתי כמה גיליונות וקראתי אותם‪ .‬אני מודה שהרגשתי לא נוח לעשות זאת ברחוב ולקחתי אותו‬ ‫הביתה‪ ,‬וגם זה אחרי שהסברתי לאשתי שמדובר כאן בפרויקט מחקרי‪ .‬ספגתי באומץ גם כמה‬ ‫הערות שנונות מבנותי‪ ,‬ונזכרתי באלה ש"קונים את פלייבוי בשביל המאמרים"‪ .‬ההתבדחות‬ ‫מעידה על העובדה שעיסוק ב“חומרים כאלה" הוא דבר שטעון הסבר‪ ,‬והרגשתי צורך להצדיק‬ ‫זאת גם בפני עצמי‪ .‬הרי אני לא יכול להיות אדיש לחומר הזה שאינו ניטרלי מבחינתי‪ .‬אני מגדיר‬ ‫את עצמי כ'בעל תודעה פמיניסטית' )וגם זה רק כדי להתחמק מהדיון המורכב האם גברים‪ ,‬בתור‬ ‫שכאלה‪ ,‬יכולים להיות "באמת" פמיניסטים או שמקומם תמיד יהיה חיצוני(‪ ,‬מנסה לא להסתפק‬ ‫בתודעה ולנסות גם לפעול בתחום זה‪ .‬בתוך ההקשר הבית‪-‬משפחתי בהתנהלות היום יומית‪,‬‬ ‫בחינוך הבנות וגם הבנים‪ .‬אני מנסה גם לפעול בהקשר יותר רחב כדי לקדם נשים ולהעצימן‬ ‫במסגרת הארגון בו אני עובד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא אכחד ‪ -‬אני גבר‪ ,‬מההיבט הביולוגי והמגדרי כאחד‪.‬‬ ‫עברתי סוציאליזציה לתפקיד‪ ,‬ואני משתמש בפרקטיקות גבריות לנהל את חיי כגבר‪ .‬אני עובד‬ ‫בארגון בעל מאפיינים גבריים והירארכיה ניהולית קשיחה‪ .‬נשוי והטרוסקסואל כל ימי‪ .‬בתור‬ ‫שכזה‪ ,‬גם אם אני לא מרגיש אחראי לעוולות החברתיות והתרבויות של הפטריארכיה באופן אישי‬ ‫ומלא‪ ,‬אי אפשר להתעלם מהעובדה שאני נהנה מהן במובן המעשי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬למרות שנחשפתי אל‬ ‫הפמיניזם כבר בגיל צעיר )גם אם לא להיבטיו התאורטיים‪-‬אקדמיים( והוא לא היה בשבילי גילוי‬ ‫מפתיע‪ ,‬הגבריות ההגמונית גם היא משוקעת בתוכי ואני בה‪ .‬ולכן הדילמה הזו‪ ,‬כיצד להיות גבר‬ ‫בעולם בו ישנו פמיניזם שאתה מסכים עם עיקרי דבריו‪ ,‬היא בעיני אתגר‪ .‬קודם כל מוסרי ואחר‬ ‫כך גם תאורטי‪ .‬אתגר שנדרשתי להתמודד איתו גם בעת כתיבת עבודה זו‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫רשימה ביבליוגרפית‬ ‫בארת רולאן ) ‪" ( 1977/2003‬הרטוריקה של הדימוי‪ ".‬בתוך תקשורת כתרבות‪ :‬טלוויזיה‬ ‫‪ .‬כסביבה של חיי היומיום עורכות ליבס תמר וטלמון מירי מקראה כרך א'‪ ,‬עמ' ‪303-337‬‬ ‫בילו יורם ‪,‬ממילה למלה‪ :‬ניתוח פסיכו‪-‬תרבותי של הבניית זהות גברית בטקסי ילדות בחברה‬ ‫החרדית ‪ :‬בתוך‪ :‬אלפיים‪ ,‬כרך ‪ ,(2000) ,19‬ע' ‪46-16‬‬ ‫וסטרגארד טורבר ושרווד קים ) ‪ ( 1985/2003‬אסטרטגיות של פנייה‪ :‬מין ומעמד" בתוך‬ ‫תקשורת כתרבות‪ :‬טלוויזיה כסביבה של חיי היומיום‪ ,‬עורכות ליבס תמר וטלמון מירי מקראה‬ ‫‪ .‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪303-33‬‬ ‫מיד‪ ,‬מ‪ .(1935) .‬מין ומזג‪ :‬בשלוש חברות פרימיטיביות‪ .‬רמת גן‪ :‬הוצאת מסדה‪ .‬תורגם ‪.1974‬‬ ‫קון‪ ,‬אנט ) ‪" ( 1995/2003‬צפייה חסרת גבולות" בתוך תקשורת כתרבות‪ :‬טלוויזיה כסביבה של‬ ‫‪ .‬חיי היומיום עורכות ליבס תמר וטלמון מירי מקראה כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪-153‬‬ ‫קונל רייווין‪ (2005.2009) ,‬גברויות חיפה‪ ,‬פרדס‬ ‫ששון לוי ארנה ‪,‬כינון זהויות מגדריות בצבא הישראלי – חיבור לשם קבלת תואר דוקטור‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪2000,‬‬ ‫"‪Alexander Susan M., “Stylish Hard Bodies: Branded Masculinity in "Men's Health‬‬ ‫‪Magazine”, in Sociological Perspectives, Vol. 46, No. 4, Media, Popular Culture, and‬‬ ‫‪the Arts (Winter, 2003), pp. 535-554‬‬ ‫‪Gilmore, David D, manhood puzzle: in: Manhood in the making : cultural concepts‬‬ ‫‪of masculinity New Haven ,Yale University Press, 1990‬‬ ‫‪Stoller RJ, Herdt GH. The development of masculinity: a cross-cultural‬‬ ‫‪.contribution. J Am Psychoanal Assoc. 1982;30(1):29-59‬‬ ‫‪17‬‬