שבת בשבתו
שבת בשבתו גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען ב"ה ,שנה י"ג ,גליון תשנ"ב עש"ק כ"ד מנחם-אב תשס"ט ראה הדלקת הנרות 20.47 :פלג המנחה19.35 : מוצאי ש"ק 22.00 :ר"ת22.16 : דף היומי בבא מציעא קי"א Nr 752 14 AUGUSTUS 2009 נא לשמור על קדושת הגליון מפנינים יקרים את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' וגו' והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' א-להיכם וגו' (יא,כז-כח) יש לדקדק ,למה בברכה קאמר "אשר" תשמעו ,ובקללה כתוב "אם" לא תשמעו? יש לפרש על פי מה שכתב הרמב"ם בהל' תשובה ,שהברכות הגשמיות הכתובים בתורה אינן בגדר שכר ,אלא הם הבטחות שיהא להם כל טוב למען יוכלו גם להבא לקיים כל המצוות בהרחבת הדעת בלי שום מניעות עוה"ז .וזה שהדגיש הכתוב ,את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' ,שאינן בגדר שכר ,אלא כדי שתוכלו לשמוע גם בעתיד למצות ה' בלי שום מניעות. ולכן נאמר אשר תשמעו ,כלומר כדי שתשמעו. (תפארת שלמה) לא תעשון כן לה' א-להיכם (יב,ד) ונראה לפרש ,דהנה למעלה כתוב אבד תאבדון וגו' את אלהיהם על ההרים ,ודרשו חז"ל (ע"ז מה) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם, שאם הגוים עובדים להרים אינן נאסרין בהנאה דמחובר אינו נאסר .אולם קיי"ל (רמב"ם פ"ד מאיסורי מזבח ה"ז) המשתחוה להר אע"פ שהוא מותר בהנאה אבניו אסורין למזבח ,כי לגבוה נאסר אף מחובר. וי"ל דזה כונת הכתוב ,דאחר שאמר הכתוב למעלה את אלהיהם על ההרים ,ודרשו חז"ל מזה דבר בעתו מה טוב יום כפור קטן ערב ראש חודש אלול נהגו רבים להתענות ולעשות סדר יום כפור קטן אף במקום שאין נוהגין לעשות כסדר הזה בשאר חדשים כדי שיכינו לבם לתשובה (מטה אפרים) .ועיין בספר שער יששכר (מאמר ח' אלול) שיוצא מדבריו דבאמת עיקר אמירת יום כפור קטן הוא בכ"ט אב ער"ח אלול ,שכתב טעם על מה שנקרא יום כפור קטן ,דרש"י כתב בפ' עקב (ט-יח) דארבעים יום האמצעים שהי' משה בהר לרצות על חטא העגל, היו כלים בכ"ט באב ,ובו ביום נתרצה הקב"ה לישראל ,וארבעים יום האחרונים היו כלים ביום כפור ,ובו ביום נתרצה לישראל "בשמחה" ,נמצא דגם בכ"ט באלול נתרצה הקב"ה ,אלא שלא היה בשמחה עד יום כפור ,ועל כן נקרא הסליחות שאומרים בכ"ט באב ער"ח אלול יום כפור קטן, שאז נתרצה הקב"ה כמו יו"כ ,אלא שלא נתרצה בשמחה ,על כן אינו אלא יום כפור קטן ,ועל שם המושאל זה קראו גם לשאר ערב ר"ח יום כפור קטן עיי"ש .ולפי זה עיקר אמירת יום כפור קטן אינו אלא בכ"ט באב. (מנהג ישראל תורה ,סימן תקפ"א ס"א) ולא ההרים אלהיהם ,אמר הכתוב דזהו דוקא להדיוט ,אבל לא תעשון כן לה' א-להיכם לקחת אבנים מהרים האלה לגבוה ,כי לשמים כן נאסרו (פרשת דרכים ,דרוש יד) אף שמחוברים המה. ובאת שמה וגו' והבאתם שמה (יב,ה-ו) מסמיכות זו למדו חז"ל (חגיגה ד,ב) שטמא פטור מהבאת עולת ראיה (דהיינו ,שאינו חייב לשלוח את עולת הראיה על ידי שליח -רש"י) ,שכן נאמר "ובאת שמה -והבאתם שמה" ,כל שישנו בביאה ישנו בהבאה ,וכל שאינו בביאה אינו בהבאה. לכאורה קשה טובא ,למה נזקקו חז"ל ללימוד זה ,והלא ממילא אין חייב להביא קרבן אלא מי שמקיים מצות ראיה ,שנאמר "ולא יראו פני ריקם" ,וראיה זו היא בעזרה דוקא ולא בהר הבית, והלא כל טמא אסור להכנס לעזרה ,ואם נכנסו הרי הם בכרת ,ואם כן מכיון שאין הטמא נכנס ואינו מקיים מצות ראיה ,ממילא לא מתחייב כלל בהבאת עולת ראיה? וי"ל שמדובר בכהן טמא שנכנס כדי להקריב קרבן ציבור ,וכניסה זו מותרת שהרי טומאה הותרה בציבור .כהן זה התחייב לכאורה בקרבן ראייה ,שהרי בפועל נראה במקדש ,אולם מן הסמיכות בפסוק למדנו שהוא פטור ,שכן צריך להיות ראוי לביאה כדי להתחייב בקרבן ראיה, אבל אם ראוי הוא לבוא רק מצד דין אחר ,אינו נחשב כראוי לענין חיוב הבאת "עולת ראיה", אלא הוא פטור. עוד יש לומר ,שמדובר באדם טהור ,שביום הראשון של הרגל התחייב להביא "עולת ראיה", אבל טרם הביא את הקרבן ,וביום השני לרגל נטמא .יכולנו להעלות על דעתנו שאף שעתה הוא טמא ,יתחייב לשלוח את הקרבן על ידי אחרים, שהרי כבר התחייב בכך מאתמול ,אך חכמינו ז"ל למדו מן הסמיכות בפסוק שפטור ,כיון שצריך שיהיה ראוי לביאה בשעת הבאת הקרבן. (טורי אבן) ואכלתם שם לפני ה' א-להיכם ושמחתם בכל נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו (טו,י) אל הרה"ק ר' מרדכי דוב מהארנסטייפל זצוק"ל נכנס פעם יהודי אחד שהיה מקודם גביר ונעשה יורד רח"ל .כשקרא הרה"ק את הפתקא שלו נאנח מאוד ,והוציא סכום גדול מאוד ונתן להיהודי .אח"כ שוב לקח הרה"ק את הפתקא והתחיל לקרוא עוד הפעם ,ושוב הוציא סכום גדול ונתן להיהודי .נענה היהודי וטען :רבי ,הלא לא באתי עבור זה שהרבי יעניק לי כל כך .השיב לו הרה"ק :כתוב בתורה נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו ,פי' שתתן לו כל כך עד כדי שכבר לא יכאב לך לבך מצרתו .וסיים הרה"ק :מה אעשה, הלא עדיין הלב כואב לי מצרתך .ולא נחה דעתו של הרה"ק ,עד שהיהודי נעתר ליקח ממנו את כל (ילקוט מאורי אור) המעות שהיו אז אצלו. קריאת שמע ליל ש"ק ראה משעה 21.52 * סוף זמן ק"ש ש"ק ראה בבוקר מג"א - 9.31/9.06 :גר"א10.07 : משלח ידכם (יב,ז) ושמחתם לפני ה' אלקיכם -עבדו את ה' בשמחה ,כראוי לכל עובד מאהבה .בכל משלח ידכם -כי אז תצליחו את דרכיכם ואז תשכילו (ספורנו). בפירושו של ה"ספורנו" אפשר להבין מה שכתוב בפרשת כי תבוא (כח,כז) "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" ,שבו ראינו כי נענשים על כך שלא עובדים את ה' בשמחה ,ולכאורה קשה ,היכן היא האזהרה שהעבודה צריכה להיות מתוך שמחה? אלא שלפי ה"ספורנו" שביאר שה"ושמחתם" מתייחס למה שנאמר לפני כן "לפני ה' א-להיכם" ,כאילו נאמר (המשך בעמוד ד) מתוך לוח הקהלה שבת פ' ראה ,כ"ה מנחם־אב. הדלקת הנרות( 20.47 :פלג המנחה)19.35 : מפטירין "עניה סערה" (ישעיה נד) עד "כי פארך", מברכין חודש אלול "יהיה ביום החמישי וביום הששי""( ,דער מולד וועט זיין דאנערשטיג ביינאכט 10 ,אזייגער 3 ,מינוטען און 6חלקים") אין אומרים אב הרחמים .במנחה אומרים צדקתך. אבות פרק ה'. מוצאי שבת( 22.00 :לשיטת ר"ת)22.16 : יום ד' שפטים ,כ"ט מנחם־אב ,יום כיפור קטן, אין נופלין על פניהם במנחה( .אף במקומות שלא מסדרים יום כיפור קטן בכל ערב ראש חודש ,אמנם בערב ראש חודש אלול נהגו הרבה לאומרו). א' דראש חודש ,יום ה' פ' שפטים ,ל' מנחם־אב. נוהגין בו כבכל ראש חודש ,שמונה־עשרה ,יעלה ויבא ,חצי הלל ,קריאת התורה ומוסף. ב' דראש חודש ,יום ו' פרשת שפטים ,א' אלול. שחרית ומוסף ,נוהגין בו כבכל ראש חודש. תקיעת שופר ,בחודש אלול ,בכל בוקר אחר עלינו ,תוקעין בשופר תשר"ת ,ומתחילין אחר תפלת מוסף דיום ב' דר"ח עד ערב ראש השנה ולא עד בכלל. מתחילים לומר "לדוד ה' אורי" ,ואומרים אותו בבוקר ובערב (יש נוהגין לאמרו במנחה ויש נוהגין לאמרו במעריב) עד שמיני עצרת ועד בכלל. יש אומרים מזמורי תהלים בכל יום על פי הסדר כמנהגם (הסדר עיין במטה אפרים). שבת פ' שפטים ,ב' אלול. הדלקת הנרות( 20.33 :פלג המנחה)19.23 : גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php 1 וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך (ו,ח) עובדות וסיפורים בענין מצות תפילין (ג) השאיל התפלין שמעתי מהרה"ח ר' משה פרנס ,ששמע מזקינו הרה"ק ר' אשר מאיר אב"ד באכניא שהיה נכד להרה"ק מצאנז זי"ע :מנהג זקינו הרה"ק מצאנז היה ליתן לכל נכד תפלין על הבר מצוה ,וכשנתן לר' אשר מאיר אמר לו אני משאיל לך את התפלין .וכשלשה שנים אח"ז נסע פעם הרה"ק מצאנז אל 'קור ארט' והגיע שם באמצע הלילה בשעה אחת ולא היה יכול לילך להאכסניא שלו על כן נסע לבית מלון. והבעה"ב נתן לו חדר על הקומה השני' ,ובקומה הראשונה היה שם פריצה אחת ,וכידוע שהרה"ק מצאנז קרא ק"ש בהתלהבות גדול והיה רגיל לומר אז אני מאמין ,וכשהתחיל לקרוא ק"ש דפק ברגליו על רצפת הקרקע ועורר את הפריצה ,והיא התחלה לצעוק בקולות על שערר אותה מהשינה .הבעה"ב בא להרה"ק מצאנז ואמר לו סכנת נפשות היא ,כי היא פריצה גדולה ותלך לקבול עלי ואהיה מוכרח לסגור הבית מלון .ומיד חבשו את העגלה ונסעו, ובתוך הבהלה שכחו התפלין .ובבקר אמר הרה"ק מצאנז לזקיני :אשר מאיר השאלתי לך תפלין ,עכשיו תן לי אותם בחזרה. ותמצית המעשה היה שהרה"ק מצאנז מעולם לא התפלל בתפלין של אחרים ,על כן השאיל אז את התפלין לזקיני כדי שעכשיו שהיה נצרך לתפלין יהיה לו תפלין משלו ,ואח"כ החזיר לו הרה"ק מצאנז את התפלין ואמר ,עכשיו אני נותנם לך במתנה. (שיח זקנים ח"א) שמר תם וראה ישר הגה"ח ר' אלטר קופטשיק ז"ל כשלמד בבחרותו בישיבת קישינוב ,הזכיר פעם את עצמו לפני הרה"ק ר' דוד מסקווירא זצוק"ל על שמירה שיוכל להפטר מעבודת הצבא .צוה לו הרה"ק שיתחיל להניח תפלין דר"ת ,אף שזה היה עוד קודם נישואיו ,ואמר רמז לזה דכתיב שמר תם וראה ישר ,שישמור להניח תפלין דר"ת ותפלין דרש"י ,יש"ר אותיות רש"י ,ועל ידי זה אחרית לאיש שלום ,יהיה לו שלום ושלוה שלא יגייסו אותו לעבודת הצבא( .ילקוט מאורי אור) בינו שנות דור ודור כ"ה אב תקנ"ה :רבי יששכר בער מזלאטשוב -בת עיני תקצ"ט :רבי יעקב אורנשטיין -ישועות יעקב כ"ו אב תשל"ב :רבי שלמה חיים פרידמאן -האדמו"ר מסאדיגער תשל"ט :רבי יואל טייטלבוים -האדמו"ר מסאטמאר -דברי יואל כ"ז אב רבי יהושע חריף -רב דקראקא -מגיני ת"ח: שלמה תרמ"ג :רבי נחום דוב בער פרידמאן מסאדיגער תש"ב :רבי יהודה משה פתיה -בית לחם יהודה כ"ח אב תרנ"ד :רבי נפתלי צבי יהודה בערלין -הנצי"ב מוואלאז'ין -העמק דבר כ"ט אב תרס"ט :רבי שמואל סאלאנט -רב דירושלים תש"ב :הקדוש רבי מנחם מענדל אלטער -רב דפאביאניץ תשמ"ב :רבי אליעזר זוסיא פארטוגאל -האדמו"ר מסקולען א' אלול ג'תשכ"ח :שמעיה ואבטליון תנ"ד :רבי שמואל אבוהב -דבר שמואל תרמ"ד :רבי חנוך העניך מאלעסק -לב שמח תשי"א :רבי ישראל פרידמאן מבאיאן 2 היסח הדעת כבר ידוע אזהרת חז"ל שלא יסיח דעתו מן התפלין ק"ו מציץ ,על כן בהתפלל זמירות וברכות ימשמש בתפלין כל שעה שלא יסיח דעתו מהם ח"ו ,והיה מעשה בתלמיד ותיק אחד של האריז"ל שנפטר והלך לעולמו ,לאחר כמה ימים ראה אותו האריז"ל בחלום ושאל לו על מעמדו בעוה"ב ,אמר לו טוב מאוד רק בשביל דבר אחד דקדקו עמי קצת, כשהייתי מגיע לתפלת למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה של ובא לציון הייתי מכוין שם ביותר כי היא תפלה עצומה ומחמת הכיון הגדול הסחתי דעתי אז מן התפלין .ובזה ראה עונש המסיח דעתו מן התפלין מחמת מחשבות זרות ח"ו ,זולת בתפלת י"ח אז אין צריך למשמש בהם ,ויתפלל בכונה ואין לחשוש אם יסיח דעתו מן התפלין בשביל הכונה כדאיתא בסודי (אור צדיקים) האריז"ל ע"ש. זוהי מדריגה על שני סיפורים אמר כ"ק האדמו"ר ה"אמרי חיים" מויזניץ זצ"ל שהם עושים עליו רושם יותר ממי שהחיה את המת .א) הסיפור הידוע מהרה"ק הרבי ר' מיכל'ע מזלוטשוב שאשתו נשכה את הפיטם של האתרוג אחר שמישכן בעדו את תפיליו, וקרא הרה"ק ואמר :תפלין אין לי ,אתרוג אין לי ,האם גם לא אקיים שמחת יו"ט ,גיב מיר די וועש צו גיין אין מקוה ,והלך למקוה. והסיפור השני :מחסיד זקן שמצאו בתפיליו פסול מעיקרא ויצא שהיה קרקפתא דלא מנח תפלין עשרות שנים .ואמר החסיד הרי הייתי יכול עוד כמה שנים לברך ברכה לבטלה ולמות כן ,עכשיו שהקב"ה עזר לי שמהיום והלאה אניח תפלין ,לא אהיה בשמחה? -על סיפור זה הוסיף ה"אמרי חיים" (אור חיינו) זצ"ל :ס'איז א מדריגה . ובמצות תפלין בפרט .אמונה -על כי הקב"ה מוכיח לנו את השגחתו הפרטית גם בעת הסתר פנים שכזו .ותפלין -שכן אנו יכולים ללמוד מכך על כחם וסגוליותם ,שהרי במקרה הנ"ל 'צועקים' התפלין (עלינו לשבח ח"ב) כביכול ומצביעים על שאירע . הבתים של בעל התניא בספרו הקדוש "כתם אופיר" ,בפסוק (אסתר ח,טז) "ויקר" אלו תפלין (מגילה טז,ב) ,כתב הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע :ומענין ה"פוטרינוק" שנותנין תחתיו לחיזוק ,הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק וכו' וכן ראיתי לבתים של הגה"ק מו"ה רבי זלמן בעל התניא ,שהקדוש הזה היה מדקדק מאוד בכל מצוה שיהיה בלי פקפוק כלל ,והם עם פוטרינוק לחזק ,עכ"ל. וסיפר איש מופלג ביראת השם ,חסיד מפורסם, ששאל להרה"ק מקאמרנא :האיך ראה הבתים של הגה"ק מו"ה רבי זלמן (כי לפי הנשמע נאבדו מהעולם)? והשיב לו ,כי בעת כתב ספרו הנ"ל והגיע למקום הנ"ל ,נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה ,ובא אליו הגה"ק מו"ה רבי זלמן ,ותפלין בידו ,והראה לו שכך נעשו ,וצוה לו לכתוב כן בספרו .וסיים הרה"ק מקאמרנא" :און פאר די וועלט ,האב איך דאס נישט געוואלט ארויסשרייבן ,וכתבתי סתם שראיתי (עשר קדושות) הבתים". קשר התפלין כשנסתלק הרה"ק מצאנז ,בקש הרה"ק משינאווא מאחיו הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט להביא לפניו את תפיליו (הרה"ק משינאווא היה מבוגר במ"ו שנים מאחיו הרה"ק מראצפערט) ,והבין רבי שלום אליעזר שבדעתו לשנות צורת הקשר של התפלין שקיבל מאביו הקדוש (כי היה לו בזה חילוקי דעות עם אביו) ,ויען לו שאביו הזהירו שאם ירצה מאן דהוא לשנות את קשר התפלין לא יניחנו .אמר לו הרה"ק משינאווא שבטח נתכוין אביו באזהרתו הזאת עליו ,ואם כן לא (י"ג אורות ח"א) יגע בהקשר. אין לוחצים הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק זצ"ל היה נוהג בכריכת הרצועות בתפלין של יד כרך כל הרצועה על צד אחד לא על הצד של היוד ,ופעם כרך בחור א' התפלין ולא ידע מזה וכרך על שני הצדדים וקרא אותו רבי איציקל ואמר לו שיסלק הרצועות מצד השני ואמר :אויף א יוד דריקט מען נישט. פחד ובושה הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זי"ע אמר פעם אחת" :בעת הנחת תפלין ,יש לי יציאת הנפש מפחד והבושה ,שעל ראש כזה ,אניח התפלין (עשר עטרות) הקדושים". פסול בתפלין מספר הגר"י זילברשטיין :כאשר מתרגשת צרה על יהודי ,חלילה ,הוא מנסה לבדוק את כליו, כדי לדעת בשל מה ובשל מי הרעה הגדולה הזו. הגיע אלינו סיפור מזעזע שהתרחש בראשון לציון, בעת הפיגוע שהיה שם בחורף תשס"ב .אחד מ15- האנשים מתושבי העיר שנהרגו בפיגוע ,היה ישראל שיקאר הי"ד ,שהשאיר אחריו משפחה עם ילדים, שביכו את האבידה הגדולה .אביו ,יבדל לחיים ,ר' יעקב שיקאר ,יהודי שומר מצוות ,שדאב במיוחד את רצח בנו ,הופנה על ידי אחד מרבני העיר ראשון לציון ל'מכון פאר' של הרב ישראל יוד בבני ברק, כדי לבדוק את התפלין שלו (של האב) .והתוצאה היתה מזעזעת .אות הנו"ן במילה 'בניכם' ,נכתבה ללא ראש .האבא שבא לקבל את התפלין ,התעלף בו במקום ,ואחד מחברי המכון שהוא גם איש 'הצלה' אץ לטפל בו. עד מהרה התברר להרב ישראל יוד שהיתה לר' יעקב סיבה טובה להתעלף .הרמז היה כל כך שקוף, שאם הוא לא היה מתעלף ,לא היה מנוס מלומר שיש לו לב של אבן' ...באותו לילה שבו התרחש הפיגוע ,סיפר האב ,כאשר אנשי זק"א באו לטפל בבן שלי ,הי"ד ,הם גילו שגופו היה ממש שלם .רק הראש נפגע מ 3-רסיסים שחדרו לשם ,והנה עכשיו אתם מראים לי שבמלה 'בניכם' ,נכתבה הנו"ן בלי ראש' - - - לדידנו יש בכך חיזוק גדול באמונה בכלל, (אבות על בנים) איפה השלישי?... בואו ותשמעו כיצד מנצל יהודי את ה'ראש היהודי' החכם שנתן לו בוראו ,כדי להציל תפלין מיד הגוים. הרב אהרן זינגר ,איש רעננה ,מספר לנו שבתקופה שלפני השואה עשו הגוים ביום השבת פוגרום בעיירה שלו בחו"ל .ביום ראשון שלאחר השבת הנוראה ,פגש גוי אחד את הרב זינגר ברחוב, ובקש למכור לו זוג תפלין ששדד מאחד היהודים. ראיתי שהתפלין שייכים לאחד מחבריי הטובים, ורציתי להצילם מהגוי ,אבל הוא דרש מחיר מופרז ביותר ,שלא היה באפשרותי להשיגו בשום אופן, מספר הרב זינגר .פניתי אל הקב"ה בתפלה ,ובקשתי ממנו שיתן לי חכמה ובינה כדי שאוכל לפדות את התפלין .והקב"ה שמע לתפילתו של הרב זינגר, שפנה אל הגוי בשאלה 'תמימה'' :אני רואה כאן רק שני תפלין ,אחד של ראש ואחד של יד .איפה השלישי'? ...הרשע ,בשומעו את השאלה ,פונה אל הרב זינגר בתמהון ,ואומר שבשקית התפלין היו רק 2תפלין ,ואין הוא יודע על דבר נוסף שהיה כאן .אבל היהודי הפקח אינו מותר ואומר שבשקית התפלין יש 'חסרון' גדול מאוד ,כיון שיהודים מניחים 3תפלין, האחד על הראש ועוד שנים על ...שתי הידים, (המשך בעמוד ג) פרקי אבות א יידיש ווארט כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים (פ"ה מי"ז) והקשו המפרשים הא אדרבה אם הוא לשם שמים אין צריך להתקיים ,כדיליף בגמרא (קידושין ל,ב) מהפסוק (במדבר כא,יד) את והב בסופה ,דתלמידי חכמים העוסקים בתורה ונעשים אויבים זה את זה אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה? יש לומר עפ"י מילתא דבדיחותא כי יש מחלוקת על ידי עסקי עוה"ז ועל ידי קנאה שמקנא אחד לחבירו והוא שנאה שתלוי בדבר שאין לו קיום ,כי כל עניני עוה"ז חולפים וכלים ,לכן גם השנאה לא יוכל להתקיים ובטל דבר בטלה השנאה .אולם יש פירוד לבבות ע"י עסקי שמים כמו שנוהג עתה בעוה"ר רוב מחלוקת הוא על עסקי שמים ,זה לא במהרה ינתק כי תולין הדבר ביסוד ושורש חזק ואינו דבר בטל ,זה יותר גרוע ממחלוקת הראשון כי הוא עולה עד לשמים ושומר נפשו ירחק מהם כמטחוי קשת כי הוא כמו אש שורף. וזה פירוש המשנה :כל מחלוקת שהיא לשם שמים היינו שהיצה"ר דבר בלבו שיקנא קנאת ה' צב-אות והוא לשם שמים -זה סופה להתקיים ובכל פעם יעלה יותר כיון דרוח רוח .וכל מחלוקת שאינה לשם שמים רק עבור עסקי עוה"ז והוא דבר בטל -אין סופה להתקיים ,להודיע שיותר צריך להתרחק מזה אשר נדמה בעיניו שהוא (עבודת הגרשוני) לשם שמים. בנים אתם לה' א-להיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת (יד,א) א ייד וואס זיין טאטע איז ל"ע נפטר געווארען, דארף ער זיך נישט מתגודד זיין ,ווייל ער איז נישט געווארען פאר'יתום'ט ,ער איז השם יתברך'ס א קינד וואס לעבט אויף שטענדיג. וקשרתם לאות (המשך) וממילא לא שוה לו לקנות את התפלין הללו .הסוף היה שבעוד שהגוי דרש כאמור מחיר מופרז ביותר, הצליח הרב זינגר לשכנעו שאף אחד לא יקנה את התפלין הללו ,בשל היעדרו של השלישי ,והוציא ממנו את שקית התפלין במחיר זול מאוד ,ממש (עלינו לשבח ח"ה) פרוטות מעטות. לימוד זכות הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע היה ידוע האיך שלימד זכות על כל יהודי באשר הוא .פעם ביקר אצלו הרב הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן מפוניביז' ואמר למרן ,היות שקרובה שעת הגאולה יש להכין כמות גדולה של תפלין בשביל בני הקיבוצים שיחזרו בתשובה .תיקן מרן מיד את דבריו ואמר :שצריכים להכין תפלין דרבינו תם. פעם ביקר אחד שלא היה מתנהג כדבעי ,אמר מאן דהוא אל מרן שהוא מכיר את הפושע ישראל הזה שאינו מניח תפלין ,ענה לו מרן מבעלזא ז"ל: אין פרי מגדים שטייט פארקערט פון דיר (או"ח סי' ל"ז) "הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתם כראוי לא הוי בכלל פושעי ישראל" ער איז אודאי איינער וואס איז חושש שאין לו גוף (בקדושתו של אהרן) נקי. הייתי מתיירא שמעתי מידידי ותיק וחסיד ,מוה"ר אברהם גאטסמאן ז"ל יליד מונקאטש ,שבא אליו איש כפרי אחד ובישר לו שאביו ירש לו מעזבונו התפלין של רבה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע ,ולפשר שאלתו מה יעשה בהם ויחיה .עצתו אמונה שיוליכם אחר כבוד למשכן קדשו של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע ,כשהגיע לביתו נאוה קודש חקרו ודרשו הגה"ק מבעלזא כדי לודא שאכן הם של רבינו העט"צ, וכשנתאמת אצלו הדבר בבירור ,אמר לו שאלה גדולה אליך בני ,אם כבר הנחת תפלין אלו ,אמר אפשר לקבל בחנם את ה"שבת בשבתו" דרך ה E-mail-בכל מקום בעולם. נא לפנות: [email protected] על הגר"י קמינצקי זצ"ל מסופר ,שפעם ראו תלמידיו תלמיד חכם ישיש כבן שמונים המניח תפלין של רבינו תם ,שאלו את רבם מדוע הוא אינו מניח את התפלין הללו ,השיב להם בדרך בדיחותא: "כשאגיע לגילו של אותו איש ,גם אני אניח"... תלמידיו של הגר"י מספרים שכאשר הגיע לשנת השמונים שלו ,החל גם הוא להניח תפלין דר"ת ,בגין אותו משפט שיצא מפיו שלא יכול לשוב ריקם. (דעת זקנים מבעלי התוספות) לו הכפרי ברוב תמימותו ,אכן כשנתתי תפלין שלי להסופר סת"ם לבודקם כדי לעמוד על כשרותם או אז הנחתי תפלין אלו .הפטיר הגה"ק מבעלזא לעומתו אני הייתי מתיירא להניחם ,מפני שזקיני הק' העיד עליו שמיום ה' אחר הצהריים אינו רואה מפני קדושת השבת הממשמש ובא 'אני הייתי מתיירא (ילקוט עטרת צבי) להניח תפלין כאלו!' אל תגע בו יד סיפר הרה"צ מוהר"ר בן ציון יהודה לייב טווערסקי זצ"ל מעשה ששמע מפי בעל העובדא עצמו שהיה אחד מהרבנים החשובים ברוסיא והיו לו תפלין שנכתבו ע"י הרה"ק בעל אור פני משה מפשעווארסק זי"ע ,ובעת בדיקתם מצא הסופר אות אחת שנראית כאילו שנפסקה ובקשו הרב שיוסיף עליה דיו לתקנה כדי שלא תפסל לגמרי ,אך הסופר מיאן להעביר בקולמסו על גבי כתב הרה"ק מפשעווארסק .פנה הרב אל סופר אחר ,אך גם הלה מיאן .הרב בראותו שהסופרים נמנעים מלגעת בכת"י הרה"ק מפשעווארסק ,פנה לסופר אחר מבלי לגלות לו מי כתבם .כשטבל הסופר קולמסו בדיו והושיט ידו לתקנה נפל לפתע על הפרשה ספר אחד מארון הספרים שעמד סמוך לשלחן ,העומדים סביב נבהלו אך כשהרימו את הספר נכחו לראות שסר כל האבק מן הפרשה ונתגלה שלא היה נפסק כלל, ומה גדל תמהונם שכשבקשו להחזיר הספר למקומו ראו שלא היה זה ספר אחר מאשר הספה"ק אור פני משה להרה"ק מוהר"מ מפשעווארסק זי"ע. נדפס על נייר Natuurvriendelijk - arm aan chloor (ילקוט צורת האותיות) מתמלא יראה הרה"ק מלעכוויטש זצ"ל הראה להרה"ק ר' אשר מסטאלין שני קוויטלאך ,אחד מר' נחום שוחט שכתב שכשמניח התפלין של יד הוא מתמלא כל כך יראת השם עד שאינו יכול להניח את השל ראש, ואחד מהקוברינער זצ"ל שכתב שה' יעזור לו שיוכל (בית אברהם) לעת זקנתו לשבר את קשה ערפו. בקשת הרבינו תם סיפר הרה"ג ר' שמואל טרויבע נ"י ,בשם אביו הרה"ח ר' אפרים ז"ל ,שבהיותו משב"ק אצל מרן מהר"א מבעלזא זצ"ל ,טעה פעם והגיש למרן להנחת תפלין ,את תפלין דר"ת במקום תפלין דרש"י .וכאשר גלה זאת ,היתה לאביו עגמת נפש גדולה ,הרגיעו מרן ואמר :רבינו תם האט זעך אויס געבעטען שכל יהודי המניח גם תפלין דר"ת ,יטעה פעם בחייו ויברך (דבר חן) בטעות על תפלין דר"ת. בקשת מחילה פעם היה הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זי"ע חולה ,וכשחלץ תפיליו אחרי תפילתו נתנם למשמשו לכרכם כי היה תש כח מאד רח"ל ,ובשעת מעשה בקש מקודם "סליחה" מהתפלין ואמר: תפלין! אני מבטיח לכם דברצות השם כשאשוב לבריאותי אכרוך אתכם לבדי ,אבל עכשיו אין לי (נר ישראל) כח. ככל היוצא מפיו יעשה גדולי ישראל שבכל הדורות ידעו את החשיבות הכבירה שיש לכל מלה היוצאת מפיהם ,ולעתים בשל מלה אחת כזו -גזרו על עצמם גזירות לכלחייהם. (טובך יביעו ח"ב) מדריגות הצדיקים עובדא הוי בהרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע ,שפעם ראו תלמידיו שנמנע הוא מלהניח תפלין דר"ת למשך מספר ימים .על תמיהתם אמר להם, שהיות דנפסק בשו"ע (סימן לד סעיף ב) שרק יראי- שמים יניחו את התפלין דר"ת ,והנה באחד הלילות בשעה מאוחרת דפק אחד על חלון ביתו וחרה לו קצת על שמפריעים לו באישון ליל ,אך כשפתח החלון נוכח שהיה זה הזכרה למקשה לילד ,ואח"כ התבונן ,שאילו היתה זאת בתו שהיתה מקשה לילד, וכי לא היה ברצונו לעזור לה אף באמצע הלילה? ומה נשתנתה בתו מבת ישראל אחרת? ולכן אמר לעצמו שאינו ראוי להניח תפלין דר"ת ,הואיל ואינו מרגיש (שיחות ישרים) בצער הזולת כצערו . מסופרו של הבעש"ט הרה"ק מהר"ם מענדל מקאסוב ז"ל ירש מאביו שני מרגליות טובות ואלו הן "שתי זוגות תפלין" דרש"י ור"ת ,שהיה למר אביו ז"ל מכתיבת יד הרה"ק מו"ה צבי סופר ז"ל שהיה הסופר של מרן הבעש"ט ז"ל (ונזכר בס' שבחי הבעש"ט ובס' משנת אברהם על דיני סת"ם) .ואחרי מותו נפלו בירושה לבנו הה"ק מו"ה דוד מזאבלטוב ז"ל בעל צמח דוד עה"ת .ואחרי מותו נפלו התפלין של רש"י בגורלו של בנו הרה"צ ר' יחיאל מיכל האגער ז"ל מסטריזיניץ .ושל ר"ת נפלו בגורלו של בנו הה"צ מו"ה יעקב ז"ל אבד"ק זאבלטוב .ושאל הה"צ ר' יחיאל מיכל ז"ל את חותנו זקנו הגה"ק מרן ר' שלום רוקח ז"ל אבד"ק בעלז, אם יניח תפלין הללו ,והשיב לו אם תרגיש אצלך שביכולתך להניח התפלין של זקנך הק' אז תניחם. ולא הניחם כל ימיו ,כי לא הרהיב עוז בנפשו לומר שירגיש שביכולתו להניחם .והתפלין הללו הם כעת תחת יד בנו הה"צ ר' שלום האגער (שי') ז"ל מסטריזיניץ ,והוא אמר שיש סברא שהתפלין הללו הניחם גם הבעש"ט לפרקים. וגם הה"צ ר' יעקב ז"ל הנז' לא היה מניח תפלין דר"ת האלה ,רק פעם אחת בערב יו"כ קידש עצמו למאוד ,והניח תפלין האלה ,ובאותה שנה נסתלק ר"ל .והתחרט על שהניח תפלין האלה. (אבן שתיה פ"א,ט) ד' אמות של הלכה אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה ,שכידוע אין הנידון דומה תמיד לראיה ,וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים ,וע"כ תמיד יש להתייעץ עם מורה מוסמך. המערכת שאלה: אם זקן שהגיע לשבעים שנה יברך שהחיינו. תשובה: לדעתי אין להוסיף דברים חדשים וברכות חדשות שלא נמצא בש"ס ,ואין זה דומה לקנה בית חדש וכלים חדשים דמבואר בש"ס ברכות (נד ,א) ושו"ע או"ח סימן רכ"ג דמברך שהחיינו, דהתם ההנאה מוכנת מכאן ולהבא ,אבל לענין הזקנה אין ההנאה מוכנת מכאן ולהבא ,דאדרבה ימי הזקנה ימי הרעה הם כמו שכתוב בקהלת, וכיון שלא נמצא בש"ס לברך על זה אין מברכין (שו"ת מהרש"ג ח"ד סי' מ"ט, כנ"ל. להג"ר שמעון גרינפעלד אבד"ק סעמיהאלי) 3 מפנינים יקרים (המשך) "ושמחתם לפני ה' א-להיכם" ,הרי האזהרה שצריך לקיים את המצוות מתוך שמחה נאמרה (דרכי חיים) בפסוק זה. לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך וגו' (יב,יז) רבי יהושע בן קרחה אומר ,יכול אתה אבל אינך רשאי (רש"י). ולמה הוציא הכתוב את האיסור בלשון "לא תוכל"? אלא ללמד בא שיהיו כל הדברים שאין אדם רשאי כאילו אינו יכול .כי כמו הדבר שאינו יכול לעשותו אם מפני כובד המשא ואם מפני ריחוק המקום ,דבר זה אינו מעלהו במחשבתו כלל ,כן יהיו אצלו הדברים שאינו רשאי לעשות (תורת חיים) על פי התורה הק'. השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך וגו' לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני .לא תעשה כן לה' א-להיך (יב,ל-לא) לכאורה תמוה ,שאחרי שיראו שנשמדו הגוים האלה ,יבוא מי שיאמר "אעשה כן גם אני"? גם קשה הלשון "לא תעשה כן לה' א-להיך" ,וכי בזה עושין דבר מה לה' ,והלא אמר הכתוב (איוב לה,ו) אם חטאת מה תפעל בו? ונראה לומר בכונת הכתוב שבא להזהיר שלא יעלה על דעת בני ישראל לחפוץ לעבוד את השי"ת באותם אופנים ומנהגים שנהגו האומות לעבוד ע"ז ,וכמו שרואים בדורנו באותן הרחוקים מיראת ה' שבונים בתי כנסיות באופן שהאומות בונים בית הטומאה ומכניסים כלי שיר כמותם ,אוי לה לאותה בושה .וזה שאמר הכתוב ,שלא תאמר "איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני" ,שיהא נראה בעיניך מנהגיהם ותעשה כן גם אתה לעבוד בזה את ה' ,לכן מזהיר הכתוב "לא תעשה כן לה' אלקיך" ,שלא תעבוד את ה' כן, "כי כל תועבות ה' אשר שנא עשו לאלהיהם" ,כי כל דרכיהם ומנהגיהם מתועבים ומאוסים בעיני (דברי אברהם) ה'( ,ועיין גם ברמב"ן כאן). אחרי ה' א-להיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון (יג,ה) אותם הדברים נאמרו בעצם גם בפרשה הקודמת ,בלשון יחיד" :את ה' א-להיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק" (י,כ) ,ולמה איפוא חזרה תורה ואמרה זאת כאן בלשון רבים? וי"ל ,אם בימים כתקונם מסוגל כל אחד להיות ירא שמים ועובד השם ביחידות ,הרי בזמן שיש מסיתים ומדיחים בעולם ,אין בכחו של היחיד לפעול מאומה ,אלא מן ההכרח שיוצר מכל היחידים כח רבים מלוכד כדי להתגונן מפני ההסתות וההדחות .לפיכך ,כאן בפרשה המדברת בהדחתו של נביא שקר ,חוזרת התורה ואומרת אותם הדברים בלשון רבים ,לפי שאז חייבים היחידים להתלכד יחד ,למען יוכלו לקיים" :אתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ואותו תעבדו ובו (אמרי אמת) תדבקון". ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש (יג,יז) אם יכולה היתה עיר שלמה להכשל בעבודה זרה ,הרי סימן הוא זה כי אנשים היו שטופים רק בעניני רוחי ממון ולא נתנו דעתם על כל ענין נעלה מזה .על כן נטמטם לבם כל כך עד כי נוח היה להדיחם .ממילא ראוי גם הונם ורכושם ,אשר (אבני אזל) גרמו לידי כך ,להשמד כולו באש. וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק Periode: vanaf 02 t.e.m. 24 augustus open open gesloten 02/08 t/m 23/08 gesloten 02/08 t/m 23/08 open gesloten 02/08 t/m 23/08 wo en vr: 10:00-14:00, do: 12:00-17:00 ma en woe: 10:00-13.00, don: 10:00-13.00 en 16:00-18:00, vr: 10:00-12:30 gesloten 02/08 t/m 23/08 ma en woe: 10:00-13.00, don: 10:00-13.00 en 16:00-18:00, vr: 9:00-12:30 Mercatorstraat 20 Terliststraat 1 Provinciestraat 206 Mercatorstraat 40 Lange Kievitstraat 64 gesloten 02/08 t/m 23/08 Producten worden geleverd aan winkels 4 GOTTESFELD HEIMISCHE KLEINBLATT LAROMME STEINMETZ Beenhouwerijen: BERKOWITZ Isabellalei 9 DRESDNER Simonsstraat 10 MOSZKOWITZ Lange Kievitstraat 47 Gevogeltehandelaars: FRESH PACK tel: 03/281.72.34 MANDELOWITZ Isabellalei 96 Isabellalei 50/ Hovenierstraat 42 gesloten 02/08 t/m 16/08 Lge Herentalsestr. 70 open Lge Kievitstraat 52 open Pl. en Moretuslei 10 open Lange Leemstraat 138 gesloten 29/07 t/m 18/08 Lge Herentalsestr. 58 vanaf 02/08 t/m 23/08 open tussen 17:30-21:00 gesloten 02/08 t/m 24/08 gesloten 31/07 t/m 19/08 gesloten 02/08 t/m 16/08 don. 06/08 en 13/08 open tussen 9.00-14.00 gesloten 04/08 t/m 18/08 Bakkerijen: Restaurants: AL HAËSH BLUE LAGOON HOFFY’S MAMA MIA PASTERSNACK TIME OUT Viswinkels: BERNSTEIN Simonsstraat 16 DAGIM Mercatorstraat 70 HOFFMAN Lge Kievitstraat 85 KORNIK Isabellalei 33 Zuivelhandel: HERCZL & GOLD Provinciestraat 216 גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php ממך המקום וגו' (יד,כד) יש לדקדק מה שכופל ואומר "כי ירבה ממך הדרך" " -כי ירחק ממך המקום"? ונראה לומר כי הנה בעבודת השי"ת נאמר כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, ומי שמרגיש שעבודת ה' היא אצלו יגיעה כבידה, סימן הוא כי רחוק הוא מהשי"ת ,כי אם היה קרוב לה' באהבה רבה אז לא היה מרגיש שום טורח ועמל .וזה שאמר הכתוב "וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו" ,שיהיה עליך הדבר לעול ולמשא, אז ראיה הוא "כי ירחק ממך המקום" ,שרחוק (אלשיך הק') אתה מהמקום ב"ה מהשי"ת. השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר וגו' ורעה עינך באחיך האביון (טו,ט) מהו הלשון "דבר עם לבבך"? יש לבאר ,דהנה אמרו חז"ל (בבא בתרא י,א): "כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה" ,והביאור הוא שהרי אדם זה רואה מה שכתוב בתורה" :כי בגלל הדבר הזה יברכך וגו'", ושנוי בנביאים" :הלוא פרוס לרעב לחמך וגו'", ומשולש בכתובים" :וצדקה תציל ממות רודף צדקה וחסד ימצא חיים" ,וכן יודע מה שדרשו חז"ל במעלות הצדקה ,ואם למרות כל אלה הוא מעלים עיניו ,הרי מורה הוא שאינו מאמין בתורה ובנביאים ובכתובים ובדברי חז"ל ,ואינו מאמין לא בשכר ולא בפורענות ,ואם כן הרי הוא ככופר וכאילו עובד עבודה זרה .ולמה רק "כאילו"? זאת משום שבכל זאת יש הבדל :כי בעוד שבעבודה זרה אפילו מחשבה רעה מצטרפת ,הרי בצדקה אינו נחשב כעבודה זרה אלא כאשר ידבר גם כן, וזאת למדנו מן הפסוק שלפנינו" :פן יהיה דבר עם לבבך בליעל" -גם "דבר" וגם "עם לבבך". (החיד"א בשם רבי חיים ויטאל) תורנות בתי מרקחת שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא )Weekenddienst (tot 22 uur van vrijdagmorgen 14 augustus - 9.00u. tot zondagavond 16 Augustus - 22.00u. Peys, Pothoekstraat 12 236.02.42 Waelput, Mechelsesteenweg 181239.24.38 Godelaine, Berkenlaan 85 827.09.23 * ):ליל ש"ק( Na 22u. op 14 augustus Waelput, Mechelsesteenweg 181 Apotheek Zuid, Amerikalei 82 * )Weekdienst (tot 22 uur van maandagmorgen 17 Augustus - 9.00u. tot donderdagavond 20 Augustus - 22.00u. Peys, Pothoekstraat 12 236.02.42 Waelput, Mechelsesteenweg 181239.24.38 Van Reeth, Grote Steenweg 241 239.31.28 Godelaine, Berkenlaan 85 827.09.23 * )Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min. HATZOLOH - 03.289.00.00 הצלה: שמירהSHMIRA - 03.218.91.00 : מלב ללבHULPLIJN - 03.232.22.27 : בקור חוליםBIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35 : שידוך-לייןSHIDDUCH LINE - 03.230.77.70 : שלוהSHALVA - 03.239.88.57 : חבריםCHAVERIM - 03.80.80.424 : גמ"ח תרופותAlbertstraat 44 :
© Copyright 2024