‫יולי ‪2014‬‬ ‫עיתון המועצה האזורית מגידו | המרחב הביוספרי רמת מנשה‬ ‫״זה‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫יום זה הרגע‬ ‫החופש‬ ‫קו‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫לח‬ ‫יים חדשים„‬ ‫מסיבת סיום י"ב‪ -‬בי"ס מגידו‬ ‫לא יוקם מתקן גז‬ ‫באתר חגית‬ ‫סוגר מעגל‬ ‫על המזח‬ ‫יש בית‬ ‫מיוחד בדליה‬ ‫נפרדים ויוצאים‬ ‫לדרך חדשה‬ ‫עמ' ‪4‬‬ ‫עמ' ‪6‬‬ ‫עמ' ‪10‬‬ ‫עמ' ‪13‬‬ ‫במועצה‬ ‫סיורי ראש המועצה ביישובים‬ ‫במסגרת המגמה של ראש המועצה‪ ,‬אותה הציג הן לקראת הבחירות והן בשיחותיו הרבות עם הגורמים הרלוונטיים מאז שנבחר לתפקידו‪ ,‬נמשכת המסורת של סיורי‬ ‫ראש המועצה וצוות מהמועצה ביישובים השונים‪.‬‬ ‫החודש נערכו ‪ 3‬ביקורים‪ ,‬באליקים‪ ,‬ביקנעם מושבה וברמות מנשה‪ .‬במהלך סיורים אלה נחשפים ראש המועצה ואנשי המועצה הנלווים אליו‪ ,‬לקשיים ולבעיות איתם מתמודדים‬ ‫היישובים‪ ,‬באמצעות מפגש עם בעלי תפקידים ביישוב וסיור בשטח‪ .‬בהמשך מתקיים מפגש פתוח עם תושבים במועדון היישוב‪.‬‬ ‫בכל אחד משלושת היישובים הגיעו כ‪ 20 -‬תושבים ונציגי הוועד‪ .‬התושבים העלו בפני אנשי המועצה שאלות ובקשות‬ ‫ושמו דגשים על תחומים שהיו מעוניינים שהמועצה תהיה מעורבת בהם‪.‬‬ ‫איציק חולבסקי‪ ,‬ראש המועצה‪ ,‬עידכן את התושבים בהתפתחויות הנוגעות לכל ישוב וכן נרשמו הנושאים שהתושבים העלו‪.‬‬ ‫לאחר המפגש יוצא סיכום לכל ישוב‪ ,‬ובו אופן ההתקדמות על פיו המועצה ביחד עם ועד היישוב ימשיכו לטפל בנושאים‬ ‫שעלו‪ .‬מהתושבים שמענו על החשיבות שהם מייחסים למפגשים אלה‪ ,‬המאפשרים תקשורת ישירה וקבלת אינפורמציה‬ ‫רלוונטית לישוב‪.‬‬ ‫ראש המועצה וצוותו באליקים‪.‬‬ ‫נפרדים מיואל‬ ‫צילום השער‪ :‬פוטו דיגי‪-‬טלי‪ ,‬ביג יקנעם‬ ‫מוקד המועצה פועל ‪ 24‬שעות ביממה‬ ‫וזמין לקבלת דיווחים ופניות באמצעות‬ ‫הטלפון‬ ‫ובאמצעות אתר האינטרנט של המועצה‪.‬‬ ‫מטלפון ביתי‪107 :‬‬ ‫מטלפון נייד‪04-9598404 :‬‬ ‫מגידון –‬ ‫עיתון המועצה האזורית מגידו‬ ‫‪www.megido.org.il‬‬ ‫עורכת וכתבת‪ :‬רותי כהן‬ ‫‪[email protected] • 052-3750050‬‬ ‫רכזת מערכת וצלמת‪ :‬יעל ברניר‬ ‫‪[email protected] • 052-3790613‬‬ ‫חברי מערכת‪ :‬ליאת אורן‪ ,‬קרין שטרן‪ ,‬יפעת שרון‪,‬‬ ‫הגר ראובני‪ ,‬נועה גופר‪ ,‬ערד חכים‪ ,‬זיוה סלע‪ ,‬ציפי חכים‪ ,‬נתי וירבה‪,‬‬ ‫שלומי גרנוב‪ ,‬שרון קינן‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬סוזן רז ‪“ -‬מקושקשת”‬ ‫דפוס‪ :‬ג‪.‬פרוייקטים צפון בע”מ‬ ‫מו”ל‪ :‬מועצה אזורית מגידו‬ ‫‪ 2‬מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫יואל סיגל היועץ האסטרטגי של המועצה נפרד אחרי ‪ 15‬שנות פעילות‬ ‫יואל הגיע למועצה בזמן הכהונה‬ ‫השנייה של חיים חכים‪ ,‬לצורך‬ ‫הכנת תוכנית אסטרטגית לחמש‬ ‫שנים‪ ,‬כמומחה לשיתוף ציבור‬ ‫ובניית אסטרטגיה‪ .‬לאחר הגשת‬ ‫התוכנית נשאר ללוות את התוכנית‬ ‫וליישם אותה כיועץ אסטרטגי‪.‬‬ ‫במהלך השנים הוקמה היחידה הסביבתית‪ ,‬מחלקת נוער‪ ,‬מרכז תעסוקה "מעברים"‪ ,‬נעשתה‬ ‫עבודה מקיפה על הרחבות היישובים‪ ,‬כשיואל מולווה ומוביל את התהליכים‪.‬‬ ‫כשנבחר חנן ארז לעמוד בראש הרשות‪ ,‬נכנס מושג חדש לשיח המועצה ‪ -‬המרחב הביוספרי‪.‬‬ ‫יואל היה יועץ ושותף בתהליך שיתוף הציבור ויצירת תוכנית האב של המרחב‪ .‬ברגעים‬ ‫הקריטיים של ההגשה לאונסקו באו לידי ביטוי החשיבה היצירתית‪ ,‬השליטה שלו באנגלית‬ ‫ויכולתו לחבר רעיונות ואנשים ועזרו מאד להשגת היעד – הכרה של אונסקו במרחב‬ ‫הביוספרי רמת מנשה‪.‬‬ ‫את הקמת אזור התעשייה ליווה יואל מיומו הראשון‪ .‬מתוך ידע רב הוא קידם את חקיקת‬ ‫חוקי העזר שאיפשרו גבייה של היטלי פיתוח על הקרקע ממנהל מקרקעי ישראל והיה חבר‬ ‫בפורום קבוע שדחף וקידם את אזור התעשייה‪ ,‬גיוס מימון ועוד‪ .‬יואל המשיך ללוות את‬ ‫הרחבות היישובים‪ ,‬יחד עם הדס בשן‪ ,‬מהנדסת המועצה דאז‪ ,‬יזם את הסכמי הפיתוח בין‬ ‫המועצה לישובים וסייע רבות בתהליך האיכלוס‪ ,‬הקליטה ופיתוח הקהילות‪.‬‬ ‫בשנתיים האחרונות קידם יואל‪ ,‬יחד עם אברהם אזולאי‪ ,‬מנכ"ל המועצה‪ ,‬את תוכנית העבודה‬ ‫מקושרת תקציב‪ .‬גם כאן זכינו ליהנות מהידע הרחב‪ ,‬ההיכרות עם התחום והאמונה של יואל‬ ‫בדרך ובאנשים‪.‬‬ ‫במפגש הפרידה נכחו ראש המועצה הנוכחי איציק חולבסקי‪ ,‬ראש המועצה היוצא חנן ארז‪,‬‬ ‫מנכ"ל המועצה והצוות הבכיר של מנהלי המועצה‪.‬‬ ‫הנוכחים הביעו הערכה רבה לפועלו ותרומתו של יואל לאורך השנים וציינו בדברי הפרידה‪:‬‬ ‫"הבאת איתך תפיסת עולם מגובשת‪ ,‬ידע רחב ורבגוני‪ ,‬יכולת להמשיך ללמוד‪ ,‬להתפתח‬ ‫ולהתמחות‪ .‬אישיותך‪ ,‬החיבור שלך לאנשים‪ ,‬אהבת האדם שבך ויכולתך לשים את האגו‬ ‫בצד‪ ,‬יחד עם הלבביות‪ ,‬החמימות‪ ,‬הסבלנות‪ ,‬עשו אותך שותף לדרך ולעבודה שתענוג‬ ‫לעבוד איתו‪ ,‬ללמוד ממנו ולהיעזר בו‪ .‬היית חלק ממשפחת המועצה"‪.‬‬ ‫במועצה‬ ‫חברי הכנסת עומר בר לב וסתו שפיר מהעבודה‪,‬‬ ‫ביקרו במועצה‬ ‫החכ"ים שפיר ‪ -‬חברת ועדת הכספים של הכנסת ובר לב ‪ -‬העומד בראש השדולה החקלאית בכנסת‪ ,‬אנשי מפלגת העבודה‪ ,‬נענו להזמנתם של ראש המועצה‪,‬‬ ‫איציק חולבסקי ומנכ"ל מרכז חקלאי העמק‪ ,‬משה בן שחר (טושקו) ובאו לביקור במועצה‪.‬‬ ‫הביקור כלל מפגש עם מנהלי הגד"ש של ישובי המועצה‪ ,‬בפינה קסומה בלב שדה החמניות בסמוך לקיבוץ מגידו‪ .‬סיור בקיבוץ רמות מנשה‪ ,‬ממנו אף צפו על אתר חגית ועמדו‬ ‫מקרוב על האיומים שהוסרו מעל ליישובים הסמוכים‪ ,‬בעקבות החלטת המועצה הארצית שלא להקים במקום את אתר הגז‪ .‬בשטח הפתוח‪ ,‬המשקיף על שטחי המרעה במועצה‪,‬‬ ‫נפגשו החכ"ים עם אנשי הבקר של גלעד‪ ,‬עין השופט ומשמר העמק‪ .‬בהמשך נפגשו האורחים עם רכזי המשק‪ ,‬חברי מליאת המועצה ונציגי הנהלת המועצה‪ ,‬קיבלו הסבר‬ ‫על המרחב הביוספרי ותפקידו ונחשפו לצרכי היישובים‪ ,‬לאור הצמיחה הדמוגרפית‪.‬‬ ‫כן הוצגה בפניהם תוכנית הפיתוח הכלכלי של המועצה‪ :‬פיתוח צומת אליקים‪ ,‬פיתוח אזור התעשייה מבוא כרמל‪ ,‬פיתוח מתחם המועצה‪ ,‬שידרוג אולם עין השופט‪,‬‬ ‫כמרכז תרבות אזורי ומרכז כנסים עסקי‪ ,‬קידום ופיתוח מתחם התיירות בצומת מגידו והקמת אשכול בתי כלא‪ ,‬קידום עסקים קטנים ותיירות וסינרגיה ביניהם ובין המרחב‪.‬‬ ‫ראש המועצה‪ ,‬איציק חולבסקי‪ ,‬קרא לחברי הכנסת בר לב ושפיר להשפיע במאבקים בהם המועצה עוסקת‪ ,‬ביניהם המאבק נגד סיפוח יקנעם מושבה לעיר יקנעם עלית‪ ,‬מאבק‬ ‫משותף עם מושב אליקים נגד העברת ‪ 140‬דונם חקלאיים ליקנעם עלית ובמאבק נגד הפיכת מנחת מגידו לשדה תעופה‪ .‬כמו כן הדגיש חולבסקי את חיוניות הקמת מפעל ההשבה‪,‬‬ ‫שאמור להביא לרמת מנשה מים מושבים מאזור רמת הנדיב‪ ,‬מפעל קריטי לפיתוח חקלאות בהר‪.‬‬ ‫טושקו‪ ,‬מנכ"ל מרכז חקלאי העמק‪ ,‬הציג את הנושאים המרכזיים עימם מתמודדים חקלאי האזור‪,‬‬ ‫בכללם האיומים וההזדמנויות לחקלאות במרחב‪ .‬האיומים‪ :‬שינויים תכופים במדיניות ומחיר‪ .‬פתיחת‬ ‫מגבלות היבוא והורדת המכס‪ ,‬ייקור מחיר המים המושבים‪ .‬ההזדמנויות‪ :‬שטחים גדולים‪ ,‬חקלאות‬ ‫תעשייתית‪ ,‬הון אנושי ותשתית מודרנית‪.‬‬ ‫סתו שפיר‪" :‬אני שמחה שבאנו ומתרשמת מהמהלכים וההתנהלות המיוחדת של אזורכם בשיתוף‬ ‫ציבור‪ .‬אני יושבת בוועדת הכספים ומזמינה אתכם להיות עימי בקשר ישיר‪ .‬בין תפקידי לסקור את‬ ‫היעדים אליהם מופנים הכספים‪ .‬תציפו את הצרכים שלכם‪ ,‬כדי שאוכל לנסות לעזור בהפניית‬ ‫הכספים"‪.‬‬ ‫חבר הכנסת עומר בר לב התייחס לשמירה על השטחים הפתוחים וההתמודדות עם אחזקת החקלאות‬ ‫בתנאים הקשים‪" ,‬אני מבקש מכם‪ ,‬תחזיקו מעמד בשיניים‪ ,‬נכון לעכשיו הינכם לבד‪ ,‬בשל מדיניות‬ ‫הממשלה הנוכחית‪ .‬לצערי אני לא אופטימי‪ .‬בנושאים שאנו יכולים להפנות את תשומת הלב ולהקשות‬ ‫על משרדי הממשלה אנו נעשה ככל יכולתנו"‪.‬‬ ‫איציק חולבסקי ראש המועצה‪" :‬נפגשתי בכנסת עם חברי הכנסת עומר בר לב וסתיו שפיר‪ ,‬שניהם מגויסים לתמיכה וחיזוק ההתיישבות‪ ,‬החקלאות והמועצה האזורית מגידו‬ ‫ומבינים יותר טוב לאחר הסיור החשוב שערכו היום‪ ,‬את האתגרים החשובים בפניהם ניצבת המועצה‪ ,‬יישוביה בכלל והחקלאים בפרט‪ .‬אני שמח שישי לנו שותפים רציניים‬ ‫ואמינים בכנסת"‪.‬‬ ‫פנים חדשות – נעים‬ ‫להכיר‬ ‫איל רום נבחר לתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית‬ ‫איל רום‪ ,‬יקנעם מושבה‪ ,60 ,‬נשוי לעדי‪ ,‬אב לשלושה ילדים סב לשלוש נכדות‪.‬‬ ‫איל בוגר כלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬כיהן בעבר כגזבר‬ ‫"אגרא" יקנעם מושבה ומנהל חברת המיחשוב של ארגון קניות מושבי הצפון‪.‬‬ ‫בעל קריירה של יותר מ ‪ 25 -‬שנה בתפקידי יזמות‪ ,‬פיתוח עסקי‪,‬‬ ‫גיוס משאבים‪ ,‬ניהול ושיווק בינלאומי בתחום ההייטק‪ ,‬כולל שהות של עשר‬ ‫שנים בארה"ב‪ ,‬כמנכ"ל חברה‪.‬‬ ‫איל החל בתפקידו במהלך חודש יוני‪ .‬איציק חולבסקי ראש המועצה‪" :‬אני‬ ‫מברך את איל רום על בחירתו לתפקיד‪ ,‬אני משוכנע ביכולתו‪ ,‬בניסיונו‬ ‫וביצירתיות והיזמות שלו‪ .‬יחד נקדם את הפיתוח הכלכלי במרחב המועצה‪.‬‬ ‫מאחל לאיל הצלחה"!‬ ‫אריאל ירון נבחר לתפקיד מנהל מחלקת הספורט‬ ‫אריאל ירון‪ ,‬עין השופט‪ ,‬נשוי ליערה ואב לשני ילדים‪ .‬יחליף את יובל גולן‪ ,‬שמסיים את‬ ‫תפקידו‪ .‬אריאל‪ ,‬בעל ניסיון בניהול ספורט‪ ,‬בעבר אימן וניהל קבוצות ספורט של נוער‬ ‫ובוגרים‪ ,‬ניהל את תחום הכדורסל במועצה‪ ,‬אימון נערות בעמק יזרעאל‪ ,‬שימש עוזר מאמן‬ ‫הפועל מרנין טבעון בליגה הלאומית‪ ,‬ניהל בית ספר לכדורסל בעין השופט‪ ,‬ניהל את‬ ‫קבוצת הבוגרים טבעון מגידו‪ ,‬מאמן ראשי של בוגרים מכבי מוצקין וקבוצת נוער לאומית‪.‬‬ ‫עבד כקופירייטר בכיר במשרדי פרסום מובילים בארץ ואף ניהל מסלול לימודי פרסום‬ ‫במכללת תילתן‪ ,‬בוגר לימודי תעודת מנכ"ל בכיר בספורט במכללת וינגייט‪.‬‬ ‫אריאל יכנס לתפקידו במהלך חודש יולי ‪. 2014‬‬ ‫איציק חולבסקי ראש המועצה‪" :‬אני מברך את אריאל ירון עם בחירתו למנהל מחלקת‬ ‫הספורט של המועצה‪ .‬אריאל הוא האיש הנכון להתמודד עם האתגרים הגדולים והציפיות‬ ‫הגבוהות‪ .‬הוא מוכשר‪ ,‬מנוסה ומלא אנרגיה ויחד איתו נקדם את הספורט במועצה‪.‬‬ ‫אני מודה ליובל גולן על שנים ארוכות של עשייה חשובה בתחום הספורט‬ ‫ומאחל לו הצלחה בעתיד"‪.‬‬ ‫מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫‪3‬‬ ‫במועצה‬ ‫ניצחון סוחף‬ ‫המועצה הארצית לתכנון ובנייה‪ :‬לא יוקם מתקן גז יבשתי באתר חגית‬ ‫בתום חודשים של מאבק ציבורי שנוהל על ידי מספר רשויות‪ ,‬החליטה המועצה הארצית בישיבתה ביום ג‘ ‪ ,10.6.14‬לקבל את ההשגות‪ ,‬ההערות והפניות‪ ,‬אשר הוגשו בנושא והחליטה‪:‬‬ ‫• לתת עדיפות לטיפול מקסימלי בים • לתת עדיפות מקסימלית להרחבת תשתיות קיימות של גז טבעי‪ ,‬לצורך הקמת המתקנים שיידרשו בשלבי ההפקה הראשוניים‪.‬‬ ‫התוכנית להקמת מתקן גז יבשתי באתר חגית‪ ,‬שעמדה על הפרק כבר ב – ‪ ,2012‬הביאה להקמת מטה מאבק במועצה‪ ,‬אשר פעל הן באופן עצמאי והן בשיתוף פעולה‬ ‫עם רשויות נוספות‪ ,‬שגם בתחומן תוכננה הקמת מתקן גז יבשתי‪.‬‬ ‫את המאבק הוביל חנן ארז‪ ,‬ראש המועצה דאז‪ ,‬אשר העביר את הלפיד לאיציק חולבסקי‪ ,‬עם היבחרו לראשות המועצה‪.‬‬ ‫חולבסקי המשיך במאבק ללא לאות‪ ,‬כשהוא נעזר במנהל המאבק‪ ,‬לירון שפירא‪ ,‬ברועי מלמד‪ -‬נציג התושבים‪ ,‬בעובדי המועצה ובעשרות תושבים מתנדבים‪.‬‬ ‫מובילי המאבק‪ ,‬אשר ראו בהקמת מתקן זה איום אמיתי על איכות החיים באזור ועל איפיונו וייחודו כמרחב ביוספרי‪ ,‬לא חסכו באמצעים‪ ,‬עמדו על המשמר‪ ,‬עם היד על הדופק‬ ‫והתייצבו כל פעם שהיה צורך להשמיע את קולם של התושבים ושל ראשי האזור‪ .‬כן הפעילו מובילי המאבק כל גורם מקצועי אפשרי‪ ,‬על מנת להוכיח שלא רק שייגרם נזק‬ ‫עצום ובלתי הפיך לאזור‪ ,‬אם יוקם המתקן‪ ,‬אלא שנכון יותר וזול יותר להקים את המתקן בים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬על אף החלטות קודמות‪ ,‬מצאה לנכון לבסוף המועצה הארצית לתכנון ובנייה‪ ,‬להתייחס ולהתחשב בחוות הדעת שהונחו על שולחנה ולהחליט להעדיף את החלופה‬ ‫הימית‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי המאבק‪ ,‬הפעילות הרחבה והמקיפה של אלפי תושבים והשימוש המושכל בהתייחסויות מקצועיות‪ ,‬נשאו פרי‪.‬‬ ‫איציק חולבסקי‪ ,‬ראש המועצה‪ ,‬רואה בסיפוק רב את החלטת המועצה הארצית‪,‬‬ ‫מרוצה מההישג ומבין שעוד לא תמה העבודה‪" ,‬החלטת המועצה הארצית מהווה‬ ‫הישג חשוב למאבק הנחוש‪ ,‬המקצועי והעקבי‪ ,‬שניהלו תושבים מסורים בשילוב‬ ‫ותיאום עם צוות של המועצה‪ ,‬שריכז והוביל את המאבק הצודק בחצי השנה‬ ‫האחרונה‪ .‬נמשיך להיאבק יחד עם התושבים הנפלאים שלנו למניעת איומים‬ ‫עתידיים פוטנציאליים על איכות החיים של תושבי המועצה‪ ,‬בכל מרחב המועצה‬ ‫ובפרט באזור אתר חגית"‪.‬‬ ‫לירון שפירא‪ ,‬מנהל היחידה הסביבתית במועצה ומנהל המאבק‪ ,‬מסכם‪" :‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫בנוגע למאבק למניעת האתר בחגית נחלנו ניצחון מלא‪ .‬במאבק למניעת שיריון שטח‬ ‫יבשתי לשימוש עתידי בחגית‪ ,‬הצלחנו חלקית‪ .‬סביר שיהיה צורך בפעולות תכנוניות‬ ‫ופוליטיות על מנת לבטל את השטח היבשתי שאושר‪ ,‬כל זאת כדי למנוע "שידור‬ ‫חוזר" של המאבק הנוכחי בעתיד‪ .‬הפעולות למחיקת השטח היבשתי מהתמ"א הן‬ ‫מתמשכות ואופיין תכנוני – פוליטי בעיקרו‪.‬‬ ‫סיכום ביניים‪ :‬הסיבה העיקרית לתוכנית הטיפול בגז בים היא הניתוח ההנדסי – כלכלי של נובל אנרג‘י‪ .‬המאבק שלנו על כל צורותיו (ציבורי‪ ,‬משפטי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬תכנוני וכו‘‪ )...‬הינו‬ ‫בעל משמעות גדולה לא על משרדי הממשלה‪ ,‬אלא בעיקר על החברות והיזמים‪ ,‬כיוון שהם רגישים לתדמיתם הציבורית‪ ,‬לעיכובים בלוחות הזמנים ולהפסדים הכלכליים‬ ‫הנובעים מכך‪.‬‬ ‫מהי "חלוקת" האחוזים באחריות להצלחת המאבק בין שתי הסיבות שפורטו? או במילים אחרות‪:‬‬ ‫עד כמה אנחנו משפיעים ורלוונטיים? אין ולא תהיה תשובה חד משמעית‪ .‬ההערכות לגבי חלקנו בהעברת הטיפול בגז לים‪ ,‬נעות בין ‪ 30% - 50%‬וזה המון!‬ ‫ברור שאם היינו יושבים בשקט בבית‪ ,‬היו דורסים אותנו‪ .‬לכן‪ ,‬ברור שיש לנו חלק משמעותי ביותר בקביעת עתיד האזור‪ .‬ישר כוח לכולם"!‬ ‫אלעד טיראן – עין העמק‬ ‫"אני תושב עין העמק‪ .‬הבית שלי נמצא ‪ 3.5‬ק"מ מהנקודה המדוברת‪ .‬זה נפל עלינו מהשמים‪ .‬מאוד לא מתאים לסביבה‪ .‬התחלתי ללמוד את הנושא‪ ,‬גם מבחינת‬ ‫הגז וגם מבחינת חוק התכנון והבנייה‪ .‬אני עדיין לומד כל הזמן דברים חדשים‪ .‬היו לנו פגישות שבועיות ברמות מנשה‪ .‬התחלקנו לצוותים ונעשתה המון עבודה‪.‬‬ ‫יש דברים שאזרחים יכולים לעשות וגופים ממוסדים לא יכולים‪ ,‬כמו הפגנות וכדומה‪ .‬יש בין התושבים אנשים שהם מומחים ובעלי מקצוע‪ ,‬שיכולים להאיר המון נקודות‪,‬‬ ‫שהגוף המימסדי לא מכיר ולא יודע‪ ,‬שאם היה צריך לשלם בעבור שירותיהם‪ ,‬זה היה עולה הון תועפות‪.‬‬ ‫המתנדבים השקיעו אינספור שעות עבודה‪ ,‬לימוד‪ ,‬כתיבת מסמכים והשתתפות במפגשים‪ .‬אני מעריך שהמטה השקיע עשרות אלפי שעות בעניין הזה‪.‬‬ ‫אני חושב שההשפעה העיקרית היא בתחום הידע שאנשים הביאו למאבק‪ ,‬הקשרים‪ .‬לירון אמר‪ ,‬שאם היינו יושבים בשקט‪ ,‬היו דורסים אותנו‪ .‬אני מאמין בזה‪.‬‬ ‫עשינו המון רעש‪ ,‬שגוף ממוסד לא יכול לעשות‪ .‬יש לזה אפקט‪.‬‬ ‫אני מאמין שהפעילות שלנו עוררה גם את המועצה לפעול יותר בנחישות‪.‬‬ ‫אנחנו לא רואים את הניצחון הסוחף‪ .‬לדעתנו המאבק נכשל‪ .‬כי משרד הפנים אישר את התוכנית להקים מתקן באתר חגית‪ .‬אנחנו נאבקנו לבטל כליל את האופציה הזאת‬ ‫והיא נותרה על כנה‪ .‬רק שכרגע נובל אנרג‘י הודיעה שהיא תעשה את הטיפול בים‪ .‬אסור לנו לשקוט על השמרים‪ ,‬אסור לנו להירדם‪ .‬זה עוד יכול לבוא עלינו שוב"‪.‬‬ ‫‪ 4‬מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫במועצה‬ ‫יועד צור – משמר העמק‬ ‫משמש כראש התוכנית ללימודים מתקדמים באנרגיה‪ ,‬בטכניון‪ .‬וכן כראש תוכנית הגז והנפט בטכניון‪.‬‬ ‫"אני מלמד קורס שפיתחתי בשם אתגרים לאומיים וגלובליים באנרגיה‪ .‬במסגרת הקורס‪ ,‬אני והסטודנטים בוחרים ביחד נושאים‪ .‬הם רצו לבדוק ולהעמיק בנושא הגז וכך נכנסנו‬ ‫לאתרי הקליטה של הגז‪ .‬נכנסתי לנושא וחשכו עיניי‪ .‬הבנתי שמדינת ישראל עושה שטויות‪ .‬הסתבר לי שפועל מטה מאבק בנושא והצעתי להם את עזרתי‪.‬‬ ‫אני קטונתי‪ .‬יש פה צוות של אנשיים מאוד מסורים שמקדישים לנושא מאמצים בלתי נדלים וכל הכבוד להם‪ .‬אני בסך הכל ייעצתי לאנשי הצוות באספקטים שאני מבין בהם יותר‪.‬‬ ‫אני חושב שהסיבה העיקרית להחלטת המועצה הארצית‪ ,‬היא הודעתה של נובל אנרג‘י שבכוונתה לעשות טיפול בים‪ .‬זה פתאום חיזק בבת אחת את מה שאמרנו כל הזמן‪.‬‬ ‫אני לא יודע לומר עד כמה הפעילות של מטה המאבק השפיעה על ההחלטות של נובל אנרג‘י‪ .‬הם ודאי שיקללו את עניין הניראות הציבורית שלהם‪ ,‬העיכובים והמאבקים הצפויים‬ ‫להם וכו‘‪ .‬ודאי שיש לזה השפעה‪ ,‬קשה למדוד אותה‪ .‬כשנכנסתי לנושא‪ ,‬דובר כל הזמן על הון–שילטון‪ ,‬תשובה וכו‘‪ .‬והנה אנחנו רואים שנובל אנרג‘י ממלאת פה את תפקיד המבוגר‬ ‫האחראי‪ .‬צריך לשלוח להם פרחים"‪.‬‬ ‫פארק מבוא כרמל הוכר כאזור פיתוח א'‬ ‫פארק מדע ותעשייה "מבוא כרמל" ממוקם בצמוד לכביש ‪ ,6‬ליד צומת אליקים‪ ,‬בשטח המועצה‪ .‬הפארק הוא מיזם משותף‬ ‫לארבע רשויות שכנות‪ :‬מגידו‪ ,‬יקנעם עלית‪ ,‬דליית אל כרמל ועוספיא‬ ‫יתרונו העיקרי של הפארק הוא מיקומו המעולה‪ ,‬במרחק נסיעה קצר ממרכזי אוכלוסין איכותיים‪ ,‬בהם מרכזי פיתוח‪ ,‬גופי אקדמיה ומחקר‪ ,‬מרכזי בריאות ובתי חולים‪.‬‬ ‫הפארק נמצא באמצע הדרך בין המרכז לגליל‪ .‬השלמת כביש ‪ 6‬צפונה ושלוחת הרכבת מחיפה לבית שאן‪ ,‬מגדילה את הנגישות לפארק בטווח השנים הקרובות‪.‬‬ ‫בימים אלה הוכר הפארק כאזור פיתוח א‘‪ ,‬מה שמעניק יתרונות כמו‪ :‬החזר חלקי להשקעות והטבות מס ויגרום ליזמים נוספים לבחון את כדאיות הקמת‪/‬העברת מפעליהם‬ ‫לפארק‪ .‬בשלב זה מתקדם פיתוח מואץ של פיתוח תשתיות‪ :‬עבודות עפר‪ ,‬מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬ניקוז‪ ,‬פיתוח כבישים‪ ,‬תאורת רחובות‪ ,‬מצלמות‪ ,‬גינון צומת הכניסה לפארק ומט"ש אזורי‬ ‫הנבנה בסמוך‪ ,‬שישרת גם את ישובי ההר‪.‬‬ ‫בשלב א’ שווקו בהצלחה ונמכרו ‪ 22‬מתוך ‪ 45‬מגרשים ובהחלט אפשר לסכם שלב זה בהצלחה‪.‬‬ ‫בישיבת מליאת המועצה האחרונה‪ ,‬הציג ניסים אפריים ‪ -‬מנכ"ל פארק התעשייה מבוא כרמל‪ ,‬את תמונת המצב מבחינת התשתיות ושיווק הפארק‪.‬‬ ‫תכנון הפארק כולל בין היתר בניין מינהלה‪ ,‬משרדים‪ ,‬שטח ציבורי לבילוי תושבי האזור ובו גני משחקים‪ ,‬שטח למסחר ומפעלים‪.‬‬ ‫הבנייה תעמוד בקריטריונים מוקפדים של תוכנית הבנוי ובנייה ירוקה‪ ,‬על פי תכנון של מומחים בנושא‪ .‬כן הרחיב אפריים בדבריו על ההישג בהכרת הפארק כאזור פיתוח א‘‪.‬‬ ‫בדבריו במליאה אמר איציק חולבסקי – ראש המועצה‪" :‬אנו בנקודת זינוק מבחינת הפארק‪ .‬נמכרו מגרשים רבים‪ ,‬הפארק הוכר כאזור פיתוח עדיפות א‘‪ ,‬בשנת ‪2015‬‬ ‫אנו מתכננים לקדם בנייה‪ .‬החל מ ‪ ,2016‬אני מקווה‪ ,‬הפארק יניב ארנונה ויספק תעסוקה לתושבי האזור‪ .‬זהו בהחלט אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים שהמועצה מקדמת‪.‬‬ ‫מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ישובים‬ ‫שוב על המזח בלה‪-‬ספציה‬ ‫בחודש מאי השנה‪ ,‬עמד משה מרמלשטיין‪-‬שהם‪ ,87 ,‬על המזח בעיר הנמל לה‪-‬ספציה שבאיטליה‪ ,‬ושר את ’התקווה‘‪ ,‬בפעם השנייה בחייו‪.‬‬ ‫הפעם הראשונה היתה לפני ‪ 68‬שנה‪ ,‬עת יצא מפה‪ ,‬יחד עם חבריו‪ ,‬ניצולי השואה‪ ,‬בדרכם לארץ ישראל הנכספת ובהמשך לקיבוץ רמות מנשה‬ ‫בתום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬לאחר שהשתחרר ממחנה הריכוז דאכאו‪ ,‬שבע עינויים‪ ,‬רעב והתעללויות‪ ,‬שב משה הצעיר לעיר הולדתו‪,‬‬ ‫מונקטש בהונגריה וגילה כי לא נותר בחיים איש מבני משפחתו‪ .‬היה ברור לו שיש לו רק מקום אחד עלי אדמות‪ ,‬ארץ ישראל‪ .‬משה הגיע לבודפשט‪,‬‬ ‫שם חבר לקבוצת צעירים כמוהו ויחד יצאו בדרך הארוכה והקשה לכיוון איטליה‪ ,‬כדי להפליג משם לארץ ישראל‪.‬‬ ‫לומדים קיבוץ‬ ‫"היינו ‪ 6‬נערים"‪ ,‬נזכר משה‪" ,‬הגענו לגרץ‪ ,‬באוסטריה ושם התאחדנו עם קבוצת‬ ‫נערים מפולין והקמנו את הקיבוץ שנקרא בוני הנגב‪ .‬המשכנו בדרך שהיתה‬ ‫רצופה קשיים וסכנות לאיטליה‪ ,‬וכשהגענו התמקמנו באוסטיה‪ ,‬על יד רומא‪.‬‬ ‫ישבנו שם כשנה ועברנו הכשרה לחיי קיבוץ‪ ,‬כשאנחנו מחכים להודעה על‬ ‫מועד עלייתנו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫זה היה בערב שמח במיוחד‪ ,‬התכנסנו לחגוג חתונה של שניים מחברינו‪,‬‬ ‫זאב ורחל רונן (אז רוזנבלט) כשהתקבלה ההושעה שעלינו לעלות על משאיות‬ ‫מיד ולצאת לעיר הנמל לה‪-‬ספציה"‪.‬‬ ‫‪ .1946‬ניצולי שואה מצטופפים על המזח בלה ספציה‬ ‫חיים על המזח‬ ‫‪ .2014‬שוב על המזח‪ ,‬חוזר לגיל ‪ .17‬משה‬ ‫‪ 1.400‬איש‪ ,‬כולם ניצולי שואה שכל רצונם להגיע אל הארץ המובטחת‪ ,‬הגיעו לנמל ועלו על האונייה‬ ‫בתחושת ציפייה עצומה‪ .‬אבל היו בין תושבי העיר מי שחשדו שמדובר בגרמנים שמנסים להימלט על‬ ‫נפשם מאימת הדין והם הלשינו למי שהלשינו והסגירו את הנוסעים לידי האנגלים‪.‬‬ ‫האנגלים לא איפשרו את הפלגת האונייה לישראל ואילצו את הנוסעים לרדת חזרה אל המזח‪.‬‬ ‫"ירדנו והתמקמנו על המזח"‪ ,‬מספר משה‪" ,‬התושבים‪ ,‬שהתחרטו מאוד‪ ,‬סייעו לנו לארגן חיים שלמים‪.‬‬ ‫הם דאגו לנו לשירותי סניטציה ולמזון‪ ,‬למרות שגם הם חיו במחסור גדול‪ .‬הם השתתפו איתנו בחגיגת ליל‬ ‫הסדר שערכנו שם ואנחנו השתתפנו איתם במצעד האחד במאי‪.‬‬ ‫לאחר כשישה שבועות‪ ,‬החלטנו על פתיחה בשביתת רעב‪ ,‬לאות מחאה על שלא מאפשרים לנו להפליג‪.‬‬ ‫במשך ‪ 3‬ימים שבתנו רעב‪ .‬כולם‪ ,‬כולל זקנים וחולים והיו אפילו תושבים מלה‪-‬ספציה שהצטרפו אלינו‪.‬‬ ‫לאות הזדהות איתנו הוכרזה שביתת רעב גם בארץ‪ .‬זה עשה רעש גדול בעולם וכעבור ‪ 3‬ימים קיבלנו‬ ‫סרטיפיקטים לעלות ארצה"‪.‬‬ ‫את העלייה חזרה על סיפונן של האונייות‪‘ ,‬דב הוז‘ ו‘אליהו גולמב‘‪ ,‬עשו המעפילים תוך שהם שרים את‬ ‫התקווה‪ ,‬מלווים בתזמורת העיר לה‪-‬ספציה ובאלפי תושבים שעומדים על המזח דקות ארוכות ומנופפים‬ ‫לשלום ליהודים שיוצאים בדרכם הביתה‪.‬‬ ‫גם כשהגיע משה ארצה‪ ,‬עוד נכונו לו גלגולים שונים‪ ,‬כנער בחברת נוער ברמת השופט וכחייל במלחמת‬ ‫השחרור‪ ,‬ביחיעם הנצורה‪ ,‬עד שהצטרף שוב אל קבוצת חבריו ויחד הקימו את קיבוץ רמות מנשה‪.‬‬ ‫זוכרים ומוקירים‬ ‫לה‪-‬ספציה‪ ,‬עיר נמל קטנה באיטליה‪ ,‬זכתה ברבות השנים לכינוי ’שער ציון’ על שום מאור הפנים ופתיחת שערי העיר והנמל לאלפי היהודים שהפליגו ממנה לישראל‪ ,‬בעלייה‬ ‫ב’‪ .‬מזה שנים מטפחת עיריית לה‪-‬ספציה את הפרק הזה בהיסטוריה שלה ומעניקה מידי שנה את ’פרס אקסודוס’ לשלום ולסובלנות‪ ,‬לגופים ו‪/‬או אנשים שונים בארץ‪.‬‬ ‫"לפני כשנתיים נוצר קשר בין אנשי רמות מנשה לאנשי לה‪-‬ספציה"‪ ,‬מספרת שרה אוסצקי‪-‬לזר‪ ,‬חברת הקיבוץ‪ ,‬המכונה בפי חבריה ‘שרת החוץ המקומית’ ומי שהיתה הרוח‬ ‫החיה מאחורי המהלך‪" ,‬קשר שהלך והתהדק עוד יותר בעקבות ביקור ראש העיר לה‪-‬ספציה‪ ,‬מאסימו פדריצ‘י‪ ,‬בקיבוץ בתחילת השנה והגיע לשיאו עם החלטת העיר להעניק‬ ‫השנה את פרס אקסודוס לקיבוץ רמות מנשה"‪.‬‬ ‫שרה לקחה על עצמה לארגן ולדאוג ליציאת משלחת מהקיבוץ ללה‪-‬ספציה לקבלת הפרס‪".‬הורי‪ ,‬ששהו באיטליה כשלוש שנים אחרי המלחמה ועסקו בארגון עלייה ב‘"‪,‬‬ ‫חושפת שרה סיבה נוספת להתגייסותה‪" ,‬ראו באיטליה מקום של חופש וחירות‪ ,‬ארץ שהחזירה להם את שמחת החיים ואת התקווה לאחר האובדן והסבל שחוו"‪.‬‬ ‫‪ 6‬מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫ישובים‬ ‫יוצאים ללה‪-‬ספציה‬ ‫ההודעה הרשמית על הענקת הפרס הגיעה ועימה ארבעה כרטיסי טיסה והזמנה‬ ‫לאירוח מלא‪ .‬גיורא רץ – מנהל הקהילה‪ ,‬בן קיבוץ‪ ,‬שאביו עסק אף הוא בהברחת יהודים‬ ‫לארץ לאחר המלחמה‪ ,‬גם כן ראה בהצטרפותו למשלחת מקבלי הפרס‪ ,‬כנציג הקיבוץ‪,‬‬ ‫כמעין סגירת מעגל אישית‪ .‬אך יותר מכל‪ ,‬ריגשה אותו יציאתו של משה במשלחת‪.‬‬ ‫"במהלך השנים"‪ ,‬מספר גיורא‪" ,‬לא היה הפרק של לה‪-‬ספציה מהמיתוסים שעליהם‬ ‫גדלנו‪ .‬גם בספרו של אברשקה ורד‪ ,‬ממייסדי הקיבוץ‪ ,‬שגם הוא היה באתה עת בלה‪-‬‬ ‫ספציה‪ ,‬מתוארת האפיזודה הזו בשורות אחדות בלבד‪ .‬אני במשך שנים רבות לא ידעתי‬ ‫שמשה היה שם‪ .‬הוא תמיד היה שתקן‪ ,‬נחבא אל הכלים ולא ידענו את סיפורו‪ .‬נחשפנו‬ ‫אליו רק לפני שנתיים‪ ,‬כשביקר כאן סגן ראש העיר לה‪-‬ספציה‪ .‬כשהגיעה ההזמנה‬ ‫התברר לי שמבין כל הוותיקים שהיו שם‪ ,‬ולא יוכלו לנסוע מסיבות רפואיות‪ ,‬יוכל רק‬ ‫משה לנסוע‪ ,‬הייתי נרגש מאוד‪ .‬כשבאתי אליו והחזקתי בידי את ההזמנה כדי למסור לו‬ ‫אותה‪ ,‬הייתי מצומרר מהתרגשות"‪.‬‬ ‫עם התקרב מועד הנסיעה עלה והתחזק הרעיון לצרף למשלחת את מקהלת רמות‬ ‫מנשה‪ ,‬המונה ‪ 12‬חברים‪ ,‬בניצוחה של מרב רביד‪ ,‬תושבת ההרחבה‪ .‬במאמץ משותף‪,‬‬ ‫בסיוע הקהילה‪ ,‬המועצה האזורית ועיריית לה‪-‬ספציה‪ ,‬נאסף הכסף הדרוש‪.‬‬ ‫‪ 19‬חברי רמות מנשה יצאו במאי ‪ 68 ,2014‬שנה אחרי‪ ,‬לעיר לה‪-‬ספציה באיטליה‪.‬‬ ‫למעלה‪ :‬שרים את התקווה בגרון חנוק‪ .‬למטה‪ :‬לא אפסיק לספר‪ .‬משה בטקס‬ ‫כל עוד בלבב‬ ‫משה שב אל המזח‪ ,‬הפעם מלווה בצוותי תקשורת מקומיים ובבני הדור השני והשלישי‬ ‫של רמות מנשה‪ ,‬וסיפר את סיפורו המרגש שוב ושוב‪ .‬הוא סיפר כי עד גיל ‪ 70‬בחר שלא‬ ‫לדבר על מה שעבר עליו בשואה‪ ,‬כיוון שרצה להפוך לצבר ישראלי ולהעניק לילדיו‬ ‫חיים נורמליים ומאושרים‪ .‬אולם לאחר שבגרו ומאז שנתן עדות מפורטת במסגרת פרוייקט איסוף העדויות של ספילברג‪ ,‬החליט שאסור לו יותר לשתוק‪" .‬עכשיו לא‬ ‫אפסיק לדבר"‪ ,‬אמר לקהל הרב שהקשיב לו‪" ,‬כי עוד מעט לא יישאר מי שיספר"‪ .‬שלושה טקסים נערכו בלה‪-‬ספציה‪ .‬אחד בצהרי היום על המזח‪ ,‬אחד באחד מבתי הספר‬ ‫בעיר והטקס המרכזי באולם העירייה‪" .‬בטקס הענקת הפרס השתתפו גם שגריר איטליה בישראל פרנצ‘סקו טאלו‪ ,‬סגן שגריר ישראל באיטליה דן האזרחי‪ ,‬מושל מחוז‬ ‫ליגוריה אליו משתייכת העיר לה ספציה‪ ,‬רב הקהילה היהודית הקטנה ורבים רבים מנכבדי העיר ותושביה‪ ,‬ביניהם תלמידים ומורים בני המקום"‪ ,‬מספרת שרה‪" ,‬בבוקר‬ ‫אותו יום הוקרן באולם דאנטה אליג ֶירי‪ ,‬בפני מאות תלמידי תיכון‪ ,‬סרט שנעשה על הפרשה לפני מספר שנים ובו רואיינו חברים מרמות מנשה‪ ,‬שחלקם כבר אינם עימנו‬ ‫היום‪ .‬הייתה זו תחושה סוריאליסטית לראותם על המסך הגדול מספרים על אותם שישה שבועות גורליים בהם היו בעיר וזכו לסיוע חם מתושביה‪ ,‬שבעצמם חיו חיי‬ ‫מחסור ודחק אחרי המלחמה‪.‬‬ ‫בנאומו בטקס הענקת הפרס‪ ,‬אמר ראש העיר‪ ,‬כי באמצעות הביקור שלנו הם לומדים מחדש פרק חשוב בהיסטוריה של העיר ובעיצוב זהותה‪ ,‬שחלק מתושביה היום אינם‬ ‫מודעים לו‪ .‬הטקסים עוררו התרגשות רבה‪ .‬הנאומים‪ ,‬שירת המקהלה ובעיקר דבריו היוצאים מהלב‪ ,‬של משה‪ .‬אבל אין ספק שהכי מרגשת היתה העובדה‪ ,‬ששישים ושמונה שנים‬ ‫אחרי‪ ,‬עמדנו על אותו מזח ומקהלת רמות מנשה‪ ,‬יחד עם מקהלת הילדים של לה‪-‬ספציה שרו יחד את ‘התקווה‘ בהתרגשות רבה‪ ,‬ורבים מאיתנו מחו דמעה"‪ ,‬מסכמת שרה‪.‬‬ ‫גיורא‪ ,‬אשר הודה בחום‪ ,‬בנאום באנגלית מהוקצעת למארחים על קבלת הפנים והאירוח הלבבי והבטיח לעשות הכל כדי לשמור על הקשר הוא בנוסף לתפקידו הרשמי‬ ‫גם חבר במקהלה‪" .‬כשהצטרפו אלינו ילדי לה‪-‬ספציה בשירת התקווה‪ ,‬אני חושב שהם שרו לבד‪ ,‬כי אנחנו היינו כולנו בגרון חנוק מהתרגשות"‪ ,‬הוא מעיד‪.‬‬ ‫"הם קיבלו אותנו מאוד בחום ועשו הכל כדי שנרגיש בבית‪ .‬לא עזבו אותנו לרגע"‪ ,‬מספר משה‪" ,‬הטקס בנמל"‪ ,‬הוא מדגיש‪" ,‬היה חוויה מיוחד בשבילי‪ .‬צלמים ביקשו שאלך‬ ‫לאורך המזח‪ ,‬ומצאתי את עצמי חוזר לגיל ‪ .17‬זו היתה חוויה מיוחדת‪ ,‬לחזור אחורה‪ ,‬לטייל שם‪ ,‬להיזכר‪ .‬ילדי המקום שרו יחד עם המקהלה שלנו את התקווה וזה היה‬ ‫מרגש עד דמעות‪ .‬הרגשתי כל כך טוב‪ ,‬לחזור לשם היום‪ ,‬ישראלי‪ ,‬דובר עברית‪ ,‬חבר קיבוץ"‪.‬‬ ‫מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫‪7‬‬ ‫המרחב הביוספרי‬ ‫בוא אלי פרפר נחמד – ניטור אזרחי של פרפרים במרחב הביוספרי‬ ‫מאת‪ :‬אלון לוטן‪ -‬אקולוג‬ ‫בעשורים האחרונים‪ ,‬עקב פיתוח מואץ ועליה מתמדת בפעילות האנושית‪ ,‬נפגעים שטחים טבעיים רבים‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪.‬‬ ‫כדי להבין את השפעת הפעילות האנושית‪ ,‬מבלי לערוך מחקר יסודי וארוך על קבוצות שונות של מינים‪ ,‬נהוג בקרב המדענים להשתמש בקבוצת מינים מסוימת של‬ ‫בעלי חיים כביואינדיקטורים (סמנים ביולוגיים)‪ .‬באמצעות מעקב אחר מינים אלה ניתן ללמוד על מצבן של קבוצות בעלי חיים אחרות‪ ,‬חברות צומח ובתי גידול שונים‪,‬‬ ‫וכן על מצב המערכת האקולוגית בכללותה‪ .‬קבוצת מיני פרפרי היום נחשבת לאחת מקבוצות הביואינדיקטורים הטובות ביותר‪.‬‬ ‫למה ניטור פרפרים במרחב הביוספרי רמת מנשה?‬ ‫על מנת לנהל את השטחים הפתוחים במרחב‪ ,‬ובייחוד את הממשק האקולוגי בהם‪ ,‬יש צורך בנתונים המעידים על מצבם האקולוגי של שטחים אלה‪ ,‬נתונים אשר חסרים‬ ‫לנו‪ .‬בהיותם ביו‪-‬אינדיקטורים‪ ,‬אוכלוסיית הפרפרים יכולה להעיד על מצבם של בתי גידול כאלה ואחרים ועל תהליכים אקולוגיים המתרחשים בהם לאורך זמן‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬באזורנו נמצאת אחת האוכלוסיות האחרונות בישראל של פרפר בשם כחליל הקדד‪ .‬ניטור פרפרי היום בכלל וכחליל הקדד בפרט יאפשר לנו לדעת מה מצב בתי‬ ‫הגידול באזורנו ולהחליט על מה וכיצד כדאי לשמור‪.‬‬ ‫ניטור אזרחי – מה זה?‬ ‫כשמו כן הוא‪ ,‬ניטור אזרחי מתבצע על ידי אזרחים‪ .‬מדובר על מתנדבים‪ ,‬שנוטלים חלק בפעילות הניטור בקרבת‬ ‫מקום מגוריהם ובתחום שמעניין אותם‪.‬‬ ‫למה ניטור אזרחי במרחב הביוספרי רמת מנשה?‬ ‫מאפיין מרכזי של מרחב ביוספרי הוא אחריות התושבים להתנהלות בשטחי המרחב ומעורבותם בתהליכי קבלת‬ ‫ההחלטות בציר של אדם וסביבה‪ .‬לתושבים רבים יש מגע קרוב עם השטחים הפתוחים‪ ,‬היכרות רבת שנים עם‬ ‫הסביבה הטבעית ו‪/‬או עניין בעולם הטבע הסובב אותנו‪ .‬כל יישובי המועצה נגישים לשטחים הפתוחים‪ ,‬אשר‬ ‫מהווים בין היתר מקום נכבד בתרבות הפנאי והספורט באזור‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט אנו מבקשים לאסוף קבוצה של מתנדבים‪ ,‬אשר יעברו הכשרה מתאימה על‪-‬מנת להכיר‬ ‫ולזהות את פרפרי היום באזורנו ועל‪-‬מנת ללמוד את דרכי העבודה‪.‬‬ ‫כל המעוניין בפרטים נוספים‬ ‫מוזמן לפנות להגר ראובני ‪ ,052-3990615‬אילנה שבתאי ‪ , 052-3689893‬אלון לוטן ‪054-6747082‬‬ ‫‪ 8‬מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫שירותים חברתיים‬ ‫מככבים בתחרות זמר‬ ‫ילדי מועדונית "עוצמה" של המועצה‪ ,‬כיכבו בתחרות הזמר הארצית של מועדוניות חינוך ורווחה‪ ,‬אשר נערכה בתיאטרון ירושלים‪ ,‬במעמד סגן שר החינוך‬ ‫את המועצה ייצגו‪ ,‬בכבוד רב‪ ,‬ילדי מועדונית "עוצמה"‪ ,‬בשיר "בטי בם"‪ ,‬בהדרכת אלה כהן‪ ,‬הכוראוגרפית והמנחה השנתית של המועדונית‪ ,‬אשר השקיעה רבות בהעמדת‬ ‫המופע‪ .‬התחרות נערכה על ידי אגף שח"ר (שירותי חינוך ורווחה) של משרד החינוך והייתה שיאו המרגש של תהליך‪ ,‬בו לקחו חלק ילדי המועדונית במהלך כל השנה‪.‬‬ ‫ילדי המועדונית נהנים מידי שנה מחוגי העשרה בתחום השירה והתנועה‪ .‬השנה נבחרה המועדונית של מועצת מגידו לייצג את מחוז הצפון בתחרות הארצית‪.‬‬ ‫בעקבות זאת זכו הילדים למפגשים עם יוצרים מתחום הבידור כמו דוד קריבושי‬ ‫ויוני רועה‪ ,‬אשר התארחו במועדונית ועבדו עם הילדים לקראת מופע זה‪.‬‬ ‫בבוקר המופע יצאו כל ילדי המועדונית והוריהם לטיול מהנה בעיר העתיקה‬ ‫בירושלים‪ ,‬בהדרכת בנות השירות הלאומי המסייעות במועדונית‪ .‬לאחר הסיור‬ ‫הצטרפו ההורים לקהל המעודד שצפה בילדים‪.‬‬ ‫ילדי מועדונית "עוצמה" הקסימו את קהל הצופים ביכולות השירה והתנועה‬ ‫שלהם וסחפו תשואות רמות מהקהל!‬ ‫מועדונית "עוצמה" הינה מסגרת חינוך בלתי פורמלית‪ ,‬לילדים בכיתות‬ ‫א’‪-‬ו’‪ ,‬הפועלת בשיתוף של מחלקת החינוך ומחלקת הרווחה במועצה‪.‬‬ ‫הילדים במועדונית מגיעים מיישובי המועצה לאחר סיום יום הלימודים וזוכים‬ ‫במקום לתמיכה לימודית‪ ,‬חברתית ורגשית‪.‬‬ ‫למועדונית צוות מסור‪ ,‬עליזה סאלם‪ ,‬שושי טובול ובנות השירות‪ ,‬המלוות את‬ ‫הילדים והמשפחות באכפתיות ואהבה רבה‪ ,‬הניכרים בהישגי הילדים‪ .‬מלווה‬ ‫על ידי ליאת הדרי‪-‬כרכום‪ ,‬עו"ס המועדונית‪.‬‬ ‫מגידון | יולי ‪9 2014‬‬ ‫קוטפים ליאיר כוכבים מהשמיים‬ ‫מאת‪ :‬מור גל‬ ‫לפני כחודשיים נפתח "הבית" בקיבוץ דליה‪ .‬בית מוגן לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫המנוע מאחורי הפרוייקט המורכב הזה‪ ,‬הם חברי הקיבוץ‪ ,‬דרורית ואפרים אברהם‪ ,‬הורים ליאיר‪ ,‬בן ‪ ,30‬עם תסמונת דאון‬ ‫מתוך רצון לתרום לחשיפה של מפעל ייחודי זה‪ ,‬ביקשתי מדרורית ואפרים להתראיין בנושא הדרך שהובילה לפתיחת הבית‪ .‬הם נעתרו בשמחה‪.‬‬ ‫ספרו מעט על התפיסה שלכם בנוגע לטיפול ביאיר‪.‬‬ ‫דרורית‪" :‬כשיאיר נולד נחשפנו לשתי תפיסות בנוגע לגידול ילדים מיוחדים‪ .‬האחת‪ ,‬גידול במסגרת אנשים כמותם‪ ,‬עם התמיכה הנלווית והשנייה‪ ,‬גידול במסגרת החברה‬ ‫הרגילה‪ ,‬תוך שילובם בה‪ .‬תפיסה זו הייתה חדשה כשיאיר נולד‪ .‬השיטה דוגלת בשילובם המלא של הילדים בחברה הנורמטיבית‪ ,‬מתוך שאיפה שבוגרי השיטה ישתלבו‬ ‫בחברה הבוגרת ויתרמו לה‪ .‬הוגה ומייסד תפיסה זו הוא פרופ’ ראובן פוירשטיין‪ ,‬חתן פרס ישראל‪ ,‬שנפטר באפריל השנה‪ ,‬שאיתו נפגשנו חודש לאחר שיאיר נולד‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫נפגשנו עם הקהילה של עמותת ית"ד (ילדי תסמונת דאון – מ‪.‬ג)‪ .‬זה היה מפגש גורלי עבורנו‪ .‬החלטנו "ללכת על זה" ולהתמסר לתפיסה של השילוב‪ .‬החלטה זו הייתה מכרעת‬ ‫לאורך כל חייו של יאיר"‪.‬‬ ‫מהם עקרונות היסוד של התפיסה המשלבת?‬ ‫דרורית‪" :‬ראשית‪ ,‬חשוב להבין שהחיקוי הוא מה שמוביל את הלמידה של ילדים עם תסמונת דאון‪ .‬התפיסה המשלבת אומרת‪ ,‬שכדי שילדים עם תסמונת דאון יתפתחו טוב‬ ‫יותר‪ ,‬המודל לחיקוי צריך להיות נורמטיבי – משמע עליהם להיות מוקפים בחברה ’רגילה’‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬שילובם של הילדים מוכרח לבוא עם תיווך‪ ,‬עם ליווי‪ .‬חשוב להביא את העולם אל הילד‪ .‬הסקרנות אצל ילד עם תסמונת דאון היא פחותה‪ ,‬ולכן צריך להביא את העניין‬ ‫אליו‪ .‬קיומו של מתווך‪ ,‬אדם נוסף שמודע לצורך של הילד‪ ,‬הוא קריטי – בין אם מדובר בילד אחר או במחנך‪ .‬פרופ‘ פוירשטיין גרס‪ ,‬ובצדק‪ ,‬שמנת המשכל (‪ )IQ‬יכולה להתפתח‬ ‫ולצמוח‪ .‬ככל שהמוח יעבוד יותר – מנת המשכל תגדל‪ .‬וזה נכון אצל יאיר"‪.‬‬ ‫בחרתם בגישה המשלבת כשיטה שתנחה אתכם בגידולו של יאיר‪.‬‬ ‫איך התקדמתם משם‪ ,‬הלכה למעשה?‬ ‫דרורית‪" :‬משפט מפתח – עברנו מחלום לחלום"‪ .‬אפרים‪" :‬מתישהו צריך להתעורר"!‬ ‫דרורית‪" :‬אנחנו באופן מאוד מודע יצרנו דרך שהייתה רצופה יעדים‪ .‬עשינו הרבה תהליכים‬ ‫של קירוב לבבות בקיבוץ (למשל חוגים‪ ,‬הצגות וכד’‪ ,)...‬כדי לזכות בשיתוף הפעולה‬ ‫ההכרחי להגשמת חזון השילוב בחברה הרגילה"‪.‬‬ ‫היתה הרבה בורות בנושא?‬ ‫צריך לדאוג ליאיר לבית בדליה‪ .‬דרורית‪ ,‬יאיר ואפרים‬ ‫דרורית‪" :‬כן‪ .‬זה משהו לא מוכר‪ ,‬שמפחיד את האנשים‪ .‬ידע מסיר חששות‪ .‬הכשרת‬ ‫הלבבות לא הסתיימה כשיאיר היה בגיל הרך‪ .‬מדובר בפרויקט מתמשך‪ .‬לאורך השנים‬ ‫היה לנו חשוב מאוד ליצור מפגשים בלתי אמצעיים‪ :‬נופשונים של ילדי תסמונת דאון‬ ‫בקיבוץ ופעילויות אחרות‪ .‬הנראות בנושא זה חשובה מאוד‪ .‬המהלכים האלה היו מאוד‬ ‫מתוכננים‪ ,‬מתוך ראייה של עתיד חייו של יאיר בקיבוץ‪ .‬כבר אז התחלנו להכין את הקרקע‬ ‫הרעיונית להקמת הבית בדליה"‪.‬‬ ‫רצים לטווחים ארוכים‪ ...‬אבל לפני הבית בדליה‪ ,‬צריך היה לדאוג למסגרת עבור יאיר בחטה"ב ובתיכון‪.‬‬ ‫דרורית‪" :‬להכניס את יאיר לתיכון רגיל היה צעד חלוצי‪ ,‬כי שילוב של אנשים כמוהו בתיכון עוד לא היה בארץ‪ .‬ב‪ 1997 -‬נפתחה ללא תקציב כיתה שהורכבה משני נערים‬ ‫עם תסמונת דאון – יאיר ורעות‪.‬‬ ‫הכיתה‪ ,‬שכונתה ’יחד’‪ ,‬הייתה פעילה במשך ‪ 10‬שנים‪ .‬השנתיים הראשונות היו ללא תקציב – התשלומים היו מית"ד וגם מבית ספר מגידו ומהקיבוצים‪ .‬הוביל את זה‬ ‫עמרם בנוביץ’ ז"ל‪ ,‬שהתייחס לפרויקט בזווית מאוד ערכית‪ .‬עם השנים הכיתה גדלה והגיעה ל ‪ 12 -‬תלמידים"‪.‬‬ ‫ומה קרה בסוף י"ב?‬ ‫דרורית‪" :‬בגילאים ‪ ,18-21‬כשהחברים הלכו לצבא‪ ,‬ילדי כיתת יחד נשארו בביה"ס ועברו תוכנית של הכנה לחיים‪ ,‬כשהמסגרת היא תיכון מגידו‪ .‬התוכנית כללה שירות בצה"ל‬ ‫(בבסיס הגדנ"ע בג‘וערה)‪ ,‬התנסות במקומות עבודה בקיבוצים‪ ,‬פעילות ב"מגדלור" – מרכז הכנה לחיים לבעלי צרכים מיוחדים (מתמחה בעיוורים)‪ ,‬שם הם למדו לבשל‪,‬‬ ‫מלאכות הבית וכד‘‪ .‬ההתנדבות והשילוב עם הנוער בביה"ס המשיכה"‪.‬‬ ‫איך יאיר הגיב לשלב הזה?‬ ‫דרורית‪" :‬כשיאיר היה בן ‪ 18‬הוא התחיל להבין‪ ,‬בתור בחור מאוד קשור לבית ולמקום‪ ,‬את השינוי שמתרחש‪ .‬אחרי שהוא פגש ילדי תסמונת דאון אחרים‪ ,‬שגרו במסגרות שונות‬ ‫בארץ‪ ,‬הוא אמר לי‪" ,‬כל האחים שלי בדליה – אני לא עוזב את דליה"! הוא הבין מה קורה ומה עלול לקרות בעתיד"‪.‬‬ ‫אפרים‪" :‬ההבדל בינו ובין אדם רגיל הוא היכולת ללמוד לחיות במקום חדש"‪.‬‬ ‫דרורית‪" :‬לי קפץ משהו בלב‪ .‬כמו ששילבנו אותו בקיבוץ‪ ,‬בעומרים ובכיתת יחד‪ ,‬יאיר מסר לנו מסר‪ :‬הוא רוצה להמשיך לחיות בקיבוץ דליה‪ .‬צריכים לדאוג לו לבית בדליה‪.‬‬ ‫אנחנו נקים בקיבוץ דליה דיור מוגן"!‬ ‫אתגר רודף אתגר‪ ,‬מהלך חלוצי אחד מוביל למהלך חלוצי שני‪ .‬כמה כוחות צריך בשביל כל זה‪...‬‬ ‫דרורית‪" :‬אנחנו חשים שאנחנו קוטפים ליאיר כוכבים מהשמיים ומכל השאר נהנים‪ .‬הוא זה שמוביל אותי קדימה בכל הדברים שאני עושה‪ .‬אני רוצה שהוא יהיה הכי מאושר‬ ‫בעולם‪ .‬אני הבנתי שיאיר יהיה הכי מאושר בחייו הבוגרים בקיבוץ דליה‪ .‬לכן צריך להקים דיור מוגן בקיבוץ"‪.‬‬ ‫איפה מתחילים?‬ ‫דרורית‪" :‬התהליך התחיל ב‪ ,2003 -‬כשלראשונה נפגשתי עם רפי קרפול‪ ,‬בימים ההם מנהל הקהילה‪ .‬התחלתי לדבר איתו על הנושא‪ .‬נסענו ל’כפר מכבי’ (דיור מוגן – מ‪.‬ג) ומשם‬ ‫התחיל להתגלגל התהליך‪ .‬מי שעזר לנו מאוד בהתחלת התהליך היה אילן בנצור‪ ,‬אותו הכרנו אישית לפני כן‪ .‬עו"ס בהכשרתו‪ ,‬שהיה בזמנו מנהל מערכת התעסוקה במערך‬ ‫הדיור המוגן באזור הקריות‪ .‬אילן בא לקיבוץ במטרה לעזור לנו להבין את הנושא – לאן ללכת‪ ,‬למי לפנות‪ .‬כך התחילה דרך של ‪ 11‬שנה שהובילה להיום"‪.‬‬ ‫‪ 10‬מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫• וואו‪ 11 .‬שנה‪...‬‬ ‫דרורית‪" :‬היה תהליך ארוך מאוד של הכשרת הלבבות‪ ,‬והייתה גם הפסקה באמצע‪ .‬חשוב להבין שמדובר בתהליך מאוד ממושך לא רק בקיבוץ דליה‪ ,‬אלא גם מול משרד‬ ‫הרווחה‪ .‬היינו צריכים להראות להם שישנן משפחות שמעוניינות שהבן שלהם יהיה בדיור בדליה‪ .‬בקבוצה הגרעינית היו חלק מכיתת יחד‪ ,‬וחלק נוסף מהאזור‪ .‬אני החזקתי‬ ‫אותם ‪ 10‬שנים כקבוצה‪ ,‬שנוכל להראות למשרד הרווחה שישנה קבוצה שמעוניינת בפרויקט"‪.‬‬ ‫אפרים‪" :‬קשה מאוד להחזיק קבוצה כזו‪ .‬לוקח זמן למשפחות להתרגל לרעיון שהילד יצא מהבית‪ .‬הזמן לא תמיד איתך‪ .‬היו כאלה שכבר לא יכלו להחזיק את הילד בבית"‪.‬‬ ‫דרורית‪" :‬המאמצים שלנו היו בשני נתיבים‪ .‬אחד בדליה‪ .‬מסלול מאוד ארוך‪ ,‬טעון רגשית ועמוס‪ .‬נקלענו לתקופה של ההפרטה‪ ,‬ובתקופה הזו של השינוי כל דבר שזז הפחיד‬ ‫את האנשים‪ .‬בשנים שלפני ‪ 2008‬העת לא הייתה מתאימה לקדם את העניין‪ ,‬והוא הוחזק על אש קטנה הבנו שזה לא זמן טוב לכך‪ .‬אחרי שהשינוי עבר – העברנו הילוך בנושא‪.‬‬ ‫היו כמה משימות – הראשונה הייתה לבחור בית‪ .‬עברו שנים של דיונים‪ ,‬צפו הרבה רגישויות‪ .‬בסוף אמרתי לאפרים – צריך מקום שגם יהיה מתאים לבוגרים וגם כזה שאין בו‬ ‫עניין ציבורי רב‪ .‬לכן נמצא המקום הנוכחי‪ ,‬שאין עבורו תכנון אחר‪.‬‬ ‫שחם‪ ,‬מזכיר הקיבוץ‪ ,‬אז והיום‪ ,‬התנה שלאחר ההסכמה על מיקומו של הבית יש להביא את העניין כהצעה לאישור בקלפי‪ .‬אני חששתי‪ .‬זה רגע של כן או לא‪ .‬שחם מאוד עודד‬ ‫את העניין ונתן מינוף רב‪ .‬הוא זה שנתן את הכוח‪ ,‬התעוזה‪ .‬לקראת ההצבעה בקלפי שוב הכשרנו את הלבבות והסברנו במה מדובר‪ .‬בהצבעה‪ ,‬שנערכה ב‪ ,2011 -‬ההצעה‬ ‫עברה ב‪ 65% -‬מהמצביעים‪ .‬היינו מרוצים מהתוצאה‪.‬‬ ‫המסלול השני הוא משרד הרווחה‪ ,‬שלב המימון‪ .‬דיור שכזה הוא פרויקט מופרט של משרד הרווחה‪ .‬המשרד מאתר זכיינים‪ ,‬שצריכים לעמוד בקריטריונים מאוד קפדניים‪.‬‬ ‫הם מקבלים את זכות ההקמה וההפעלה‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬הזכיינית הייתה חברת אלאור"‪.‬‬ ‫• אז אישור מדליה יש‪ ,‬זכיין יש‪ ,‬מימון ממשרד הרווחה יש‪ ...‬כל שנותר הוא לבנות‪.‬‬ ‫דרורית‪" :‬הלוואי‪ ...‬לקח שנתיים וחצי להקים את הבית – היה צריך לעבור תהליכים משפטיים וחוזיים ממושכים מול הקיבוץ‪ .‬אילולא אלאור ואורך הרוח שלהם‪ ,‬העניין היה נופל‪.‬‬ ‫כאן חובה לציין את אלון אלרואי ‪ -‬הבעלים של החברה‪ ,‬ואת ריקי רביווב ‪ -‬מנהלת מערך הדיור‪ .‬שני האנשים האלו גילו אורך‪-‬רוח בלתי רגיל‪ ,‬ועברו את כל המשוכות שזימן‬ ‫להם התהליך‪ .‬הייתה בהם אופטימיות ואמונה שבסוף זה יקרה‪ .‬מה שעמד כרציונאל של הקמת הבית בדליה היה שזה יהיה "‪ - "win win situation‬ששני הצדדים ייהנו ככל‬ ‫הניתן מהפרויקט‪ .‬לשם כך נחוץ שדליה ישקיעו כמה שפחות ויקבלו כמה שיותר‪ .‬משמע שדליה רק ישכירו את המבנה ויהנו משכר דירה קבוע‪ .‬מפתיחת מקורות תעסוקה‬ ‫לחברי קיבוץ דליה‪ .‬ומשירותים שהבית מקבל מהקיבוץ – מכבסה‪ ,‬מרפאה‪ ,‬אחזקה וכד'‪.‬‬ ‫• זה לא רק עניין כלכלי‪...‬‬ ‫דרורית‪" :‬כמובן שלא‪ .‬מבחינה ערכית‪ ,‬פתחנו מקום שנותן‬ ‫הזדמנות וזמינות לקהילה בקיבוץ להכיל בתוכה אנשים‬ ‫שונים‪ ,‬לחנך את הילדים שלנו לקבל את האחר וללמוד‬ ‫ממנו‪ .‬זו זכות גדולה – וזה באמת משהו שאנחנו כחברה‬ ‫יכולים לקחת למקום של נתינה‪ ,‬ערכיות‪ ,‬הזדמנות‬ ‫להתנדב ולהנחיל ערכים‪ .‬יש עניין מצד חברים ותושבים‬ ‫בקיבוץ ובאזור לתרום ולהתנדב"‪.‬‬ ‫• איך יצא השיפוץ?‬ ‫" המקום שופץ כל כך יפה‪ ,‬עם כל כך הרבה כבוד‪ .‬הכול‬ ‫מאוד מסודר‪ .‬נעשה פה הרבה מעבר למינימום הנדרש"‪.‬‬ ‫ככל שהמוח יעבוד יותר – מנת המשכל תגדל‪ .‬יאיר וההורים‬ ‫⋅ מי הם אנשי הצוות?‬ ‫דרורית‪" :‬הצוות מופלא‪ ,‬ודנה בראשו‪ .‬דנה עושה את הקליטה של הדיירים כל כך נכון‪ .‬היא לוקחת כל דייר וממפה את החיים שלו‪ ,‬מה הוא אוכל‪ ,‬מה סדר היום שלו‪ ,‬מה‬ ‫הצרכים שלו‪ ,‬והיא מביאה את הכול לשם‪ .‬היא מקלה על הקליטה וה"שוק" של המעבר‪ .‬לדוגמא עם יאיר‪ ,‬את כל מערך השבוע שלו היא משאירה על כנו‪ .‬הפעולות שלה‬ ‫מגדילות משמעותית את הסיכוי להיקלט‪ .‬מילות המפתח אצל דנה הן‪ :‬גמישות‪ ,‬קבלה והכלה‪ .‬הצוות כולו יוצא מהכלל‪ .‬הקליטה של יאיר הפתיעה אותנו מאוד לטובה"‪.‬‬ ‫• איך הופכים את הקהילה לשותפה?‬ ‫"עם הרבה פתיחות וחשיפה‪ .‬עם הסרת חסמים ובורות"‪.‬‬ ‫מחשבותיי נודדות בדרכי מבית משפחת אברהם חזרה לדירתי‪ .‬דבריהם של דרורית ואפרים הותירו בי חותם‪.‬‬ ‫נדמה לי שהבנתי מה הניע אותי לקיים את הראיון‪ :‬משקפיים‪ .‬לא אלה הפיזיות‪ ,‬אלא אלה שאנו "שמים" על עצמנו כל בוקר‪ ,‬ודרכן אנו רואים את העולם‪ ,‬ובוחרים כיצד‬ ‫לנהוג‪ .‬העובדה המוגמרת היחידה בסיפור של משפחת אברהם‪ ,‬היא הולדתו של יאיר‪ .‬כל מה שהתרחש מאז‪ ,‬הוא כוחה של בחירה‪ :‬בחירה במחשבה חיובית‪ ,‬בחירה‬ ‫בפעולה חיובית‪ ,‬ראיית משברים כאתגר וכהזדמנות‪ .‬בחירה זו איננה מובנת מאליה כלל ועיקר‪ .‬היא דורשת אומץ‪ ,‬כוח ומודעות‪.‬‬ ‫אני נושם‪ ,‬אני חבוק בזרועותייך‬ ‫אני רואה בך בית חם ומשפחה‬ ‫ואור בהיר בחלונות שאת פותחת‬ ‫אני חופשי‪ ,‬אך אין לי מנוחה‪.‬‬ ‫ילדים קטנים‪ ,‬ילדים גדולים‪,‬‬ ‫ילדים טובים וילדים רעים‬ ‫את יודעת אמא‪,‬‬ ‫כולנו ילדים של החיים‪.‬‬ ‫(מתוך‪ :‬ילדים של החיים ‪ /‬שלום חנוך)‬ ‫מגידון | יולי ‪11 2014‬‬ ‫חינוך‬ ‫הוקרה וציון לשבח‬ ‫פרוייקט תיעוד ניצולי שואה‪ ,‬של תלמידי המגמה לעיצוב גרפי בתיכון מגידו‪ ,‬זכה להוקרה וציון לשבח‬ ‫פרוייקט תיעוד ניצולי שואה‪ ,‬שהתקיים ביוזמת פופסי ‪ -‬מנהלת גיל אור וקבוצת עמך‪ ,‬בשיתוף תלמידי מגמת העיצוב הגרפי של שכבת י"א מתיכון אזורי מגידו‪ ,‬עליו דיווחנו‬ ‫בהרחבה בגליון אפריל (עדות מהדהדת)‪ ,‬זכה לתעודת הוקרה וציון לשבח מטעם יד ושם במסגרת פרסי חינוך המוענקים מדי שנה במסגרת הוראת והנצחת השואה‪.‬‬ ‫תלמידי המגמה בליווי עינב יוגב‪ -‬מורה לעיצוב גרפי ומזל גלילי ‪ -‬מנהלת מלר"ת אמנויות‪ ,‬תיעדו את סיפורי הניצולים ככרזות מעוצבות‪.‬‬ ‫בטקס הענקת התעודה‪ ,‬שהתקיים ביד ושם‪ ,‬הופיעו בשירה ונגינה איתי בן יקר‪ ,‬שלי גונן ועדן אלדר‪.‬‬ ‫סיור להכרת המרחב הביוספרי‬ ‫מחלקת החינוך של המועצה ממשיכה להוביל תהליך אסטרטגי ייחודי לעיצוב‬ ‫פניו של החינוך היסודי במועצה‬ ‫התהליך החל במהלך שנת הלימודים האחרונה‪ ,‬בעבודה מקבילה של שלושה צוותים ‪ -‬קהילה‪,‬‬ ‫חינוך בלתי פורמלי ומודלים פדגוגיים‪.‬‬ ‫בפגישה של צוות המודלים הפדגוגיים עלה מקרב התשובים השותפים בצוות‪ ,‬ביטוי בצורך‬ ‫להיכרות מעמיקה וקרובה עם המרחב הביוספרי ועקרונותיו‪ .‬לצורך כך הצוות המוביל של התהליך‬ ‫כולו יזם סיור במרחב‪.‬‬ ‫הסיור הודרך על ידי אילנה שבתאי ‪ -‬מנחה בבתי הספר מטעם החברה להגנת הטבע‬ ‫ולירון שפירא ‪ -‬מנהל היחידה הסביבתית‪.‬‬ ‫הסיור כלל הסברים על מפת האיזור‪ ,‬הבנת מושגים‪ ,‬סוגיות שונות ועקרונות התנהלות במרחב‪.‬‬ ‫בסיור השתתפו כ‪ 30 -‬תושבים מהמועצה‪.‬‬ ‫יפעת שרון‪ -‬מנהלת החינוך המיוחד ומובילת הצוות הפדגוגי‪ ,‬בשיתוף עם נורית פישביין‪" :‬הסיור‬ ‫היה מאוד מוצלח ובהחלט תאם את ציפיותינו‪ .‬נוכחנו שוב כי אין תחליף ליציאה לשטח בכדי להבין‬ ‫לעומק את הנושא‪ .‬כך נכון עם המבוגרים וכך בכוונתנו לעשות גם עם הילדים ‪ -‬למידה חוויתית‬ ‫ומשמעותית‪ .‬במידת הצורך ועל פי פניות הציבור אנו נכונים לקיים סיורים נוספים"‪.‬‬ ‫‪ 12‬מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫חינוך‬ ‫נפרדים מבית הספר‬ ‫רגע אחרי שסיימו י“ב ורגע לפני שהם פונים לדבר הבא בחייהם‪ ,‬עצרנו כמה יב“תניקים לסיכום אישי קצרצר‬ ‫תומר כהן – גלעד‬ ‫זו היתה תקופה ארוכה ומלאת חוויות‪ .‬מעבר ללימודים העיוניים‪ ,‬דואגים להביא לבית הספר הרבה ערכים‪ .‬עושים מאמצים‬ ‫להביא הרבה פעילויות שלא קשורות רק ללימודים ואני חושב שזה מאוד חשוב‪ ,‬כמו חינוך חברתי בכישורי חיים‪ .‬נותנים הרבה‬ ‫ידע שחשוב לנו כאנשים‪ ,‬לאו דווקא כתלמידים‪ ,‬שצריכים לשנן חומר‪ .‬אני חושב שאנחנו יוצאים לחיים עם ארגז כלים מאוד מלא‪,‬‬ ‫מאוד עשיר‪ .‬אני מנגן‪ ,‬מלחין‪ ,‬למדתי בהצטיינות במגמת מוסיקה‪ .‬נלחמנו על זה שהיא תיפתח והצלחנו ואני חושב שזה תרם המון‬ ‫למי שלמד שם‪ .‬זה מאוד מפתח‪ ,‬מאוד מוסיף‪ .‬עד הגיוס מתכנן להמשיך ללמוד מוסיקה ככל שיתאפשר‪ .‬מתגייס בינואר‪ ,‬עוד לא‬ ‫יודע לאן‪.‬‬ ‫רינת מרכוס – דליה‬ ‫בסך הכל מסכמת עם טעם טוב‪ 6 .‬שנים לא פשוטות‪ ,‬עם הרבה מאבקים שלי עם עצמי‪.‬‬ ‫קיבלתי הרבה סיוע מיועצת השכבה‪ ,‬מהצוות החינוכי‪ ,‬משתי המחנכות שלי לאורך השנים‪ ,‬שאליהן תמיד יכולתי לפנות ולקבל‬ ‫הרבה תמיכה‪ .‬זה בית ספר יוצא דופן‪ ,‬מבחינת האנשים‪ .‬הדגש שהמורים שמים על התלמידים לא מובן מאליו‪ .‬יש ממש השקעה‬ ‫בכל תלמיד ורואים את זה‪ .‬אני הייתי במגמת קולנוע‪ .‬מגמה מאוד קטנה‪ .‬היה קשה להגיע לתוצאות סופיות‪ ,‬לסרטי גמר‪ ,‬אבל זה‬ ‫העשיר לי מאוד את הידע בקולנוע‪ .‬לא מתחרטת על ‪ 3‬השנים האלה ומאוד גאה בתוצר הסופי‪.‬‬ ‫שאלתי את עצמי ואת החברים שלי לא מעט על נושא החלוקה למלר"תים‪ .‬אין לי כל כך למה להשוות‪ ,‬אבל נראה לי חיובי שלא‬ ‫סגורים כל היום במבנה אחד ועוברים כל הזמן ממקום למקום‪ ,‬למרות שסוחבים המון ציוד על הגב‪ ,‬זה נראה לי נכון ומוסיף‪.‬‬ ‫אני אהבתי את זה‪ .‬יוצאת לשנת שירות בשומר הצעיר במסלול שח"ק (שליחות חברתית קיבוצית) הולכת לשנה לקיבוץ ברעם‪.‬‬ ‫מתן באוטר – גבעת עוז‬ ‫אני אהבתי את בית ספר‪ .‬מבחינתי שיטת המלר"תים היתה טובה‪ .‬זה נותן אפשרות של יציאה ממסגרת הכיתה‪ ,‬להיות קצת בחוץ‪.‬‬ ‫אין לי אמנם למה להשוות את זה אבל לי זה היה טוב‪ .‬בין שיעור מתמטיקה לאנגלית‪ ,‬יש את הרגע של היציאה החוצה‪ ,‬רואים אנשים‬ ‫אחרים‪ ,‬שמש‪ ,‬דשא‪ .‬בבית ספר שלנו יש מערכת יחסים מאוד טובה בין מורים לתלמידים‪ .‬יוצא להתחבר עם המורים‪ ,‬הם רואים אותך גם‬ ‫מעבר להיותך תלמיד ואתה רואה אותם מעבר להיותם מורים‪ .‬המחנכת שלי בשלוש השנים האחרונות היתה מדהימה‪ .‬תמיד היתה שם‪,‬‬ ‫תמיד היוותה כתובת‪.‬אני חושבת שבסופו של דבר קיבלתי המון‪ .‬יצאתי עם ארגז כלים לחיים‪ ,‬עם שאלות לשאול ורצון לקבל תשובות‪.‬‬ ‫לי ספציפית יותר קל ללמוד ולהקשיב‪ ,‬אז גם נהניתי מרוב המקצועות שלמדתי‪ .‬אני למדתי במגמת מחשבת ישראל ועיצוב גרפי‪ .‬יוצאת‬ ‫באוגוסט לשנת שירות של הסוכנות היהודית בקונטיקט‪ ,‬ארה"ב‪ .‬ראיתי את המודעה הזו‪ ,‬הלכתי לבדוק מה זה וזה מאוד התחבר לי‬ ‫ללימודי מחשבת ישראל‪ .‬בינתיים עוד חושבת מה אעשה בצבא‪.‬‬ ‫יונתן גנז – יקנעם מושבה‬ ‫אני תלמיד כיתת אתגר‪ ,‬יוצא ללא תעודת בגרות מלאה‪ ,‬אלא עם בגרות טכנולוגית‪ .‬למדתי במגמה‬ ‫של תכנון בעזרת מחשב‪ .‬אני אוהב את שיטת המלר"תים‪ .‬אוהב את האפשרות להסתובב בין הכיתות‪.‬‬ ‫באופן כללי עם רוב המורים והמחנכים היו יחסים מצויינים‪ .‬אפשר לפנות אליהם תמיד‪ ,‬עוזרים‬ ‫ותומכים‪ .‬בשנתיים האחרונות כל הלימודים שלי היו רק בתחומים שעשיתי בגרות‪.‬‬ ‫התחום החברתי פחות עניין אותי‪ .‬הייתי מוכן להתחיל את בית הספר מחדש‪ ,‬מכיתה ז'‪.‬‬ ‫עדיף על להתגייס‪ ...‬הולך לחי"ר‪ ,‬עוד לא יודע לאן‪.‬‬ ‫מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫‪13‬‬ ‫חינוך‬ ‫כיתת א’ חלוצית ב"קשת התקווה"‬ ‫במשך שנתיים ימים נערך בית הספר הממ"ד "קשת התקווה" להצטרף למגמת החינוך המשותף לדתיים וחילוניים‪ ,‬בעידוד המועצה‬ ‫ומשרד החינוך ובשותפות יוצאת דופן של קבוצת הורים‪ ,‬בליווי צו פיוס‬ ‫הרעיונות והחלומות החלו להתגבש לכלל תוכנית פעולה בתהליכי ההתאמה של בית הספר לחינוך המשותף‪ .‬כל המעורבים‪ ,‬צוות המורים‪ ,‬ההורים והילדים‪ ,‬נדרשו לתהליכים‬ ‫מורכבים ומאתגרים‪ .‬תקצר היריעה מלתאר את המהלך המרתק שעברנו יחד עם הורי וילדי הכיתה‪ ,‬כדי ללמוד לחיות יחד‪ ,‬תוך כבוד לכל קבוצה בזהות הייחודית של חברתה‪.‬‬ ‫קבלת הסידור‬ ‫טקס קבלת הסידור הוא אחד מרגעי השיא הרבים של החינוך המשלב‪.‬‬ ‫תלמידי כיתה א’ מבית חינוך "קשת התקווה " יצאו יחד עם הוריהם‪ ,‬מחנכות הכיתה אורית ירון ואורית דרעי‪,‬‬ ‫רב בית החינוך יאיר שטראוס ומנהלת בית החינוך סמדר עקרי‪ ,‬לחוג את טקס קבלת הסידור במצודת ביריה‬ ‫בצפת‪ .‬הטקס נפתח בברכות של מנכ"ל המועצה אברהם אזולאי‪ ,‬שאמר בין היתר‪ ,‬כמה הוא מתרגש מהתהליך‬ ‫החינוכי מהמעמד ושותפות ההורים בתהליך‪ .‬מנהלת מחלקת החינוך ‪ -‬קרין שטרן‪ ,‬הודתה לקק"ל על השותפות‬ ‫בפעילויות החינוכיות של בית הספר‪ .‬ועד הורים כיתתי הודה למחנכות היקרות על המסירות והתהליך החינוכי‪.‬‬ ‫מנהלת בית החינוך סמדר עקרי הוסיפה לדברים ואמרה‪" :‬עבורי התהליך החינוכי מתואר היטב בפסוק המתאר‬ ‫את חניית שבטי ישראל סביב המחנה‪’ִ ,‬איׁש ַעל ִּדגְ לֹו ְבאֹתֹת לְ ֵבית ֲאב ָֹתם’ (במדבר ב’‪ ,‬א‪-‬ב)‪ .‬איש על דגלו ‪ -‬לכל‬ ‫שבט היה דגל משלו וצבעו של האחד שונה מן השני‪.‬‬ ‫"באותות" ‪ -‬לכל אחד יש את האות מבית אביו‪.‬‬ ‫ואכן טקס זה מציין ומבטא את הייחודיות של כל אחד‪ ,‬דתיים וחילוניים אך מבטא בעוצמה רבה את הביחד של עם‬ ‫ישראל"‪ .‬בתום הברכות החל המופע של התלמידים באומר‪ ,‬צליל ומחול‪ .‬הטקס הסתיים בחלוקת שי לתלמידים‪:‬‬ ‫סידור‪ ,‬חומש וספר סיפורי תנ"ך של אפרים סידון‪ .‬מיד בתום הטקס הרשמי הילדים נהנו מסדנה של סופר סת"ם‬ ‫ומפעילות של יצירה בחימר‪ .‬היום הסתיים בארוחת צהריים בעיר צפת‪.‬‬ ‫חג השבועות‬ ‫דוגמה נוספת לדרך הייחודית של החינוך המשלב‪ ,‬הוא חג השבועות‪.‬‬ ‫בימים ראשון ושני התקיימה פעילות חוויתית לתלמידים‪ .‬תלמידי בית החינוך נהנו מפעילות בתחנות שונות‪:‬‬ ‫מתן תורה‪ ,‬ביכורים ומגילת רות‪.‬‬ ‫בתחנת מתן תורה התקיימה פעילות חווייתיות בנושא "לשמוע את הקולות"‪ .‬הילדים ציירו בעקבות הקולות‪,‬‬ ‫ציור הר סיני כפי שהיה במעמד‪ .‬הבוגרים צפו בסרטון על עבודת סופר סת"ם‪ .‬הליכה לבית הכנסת‪.‬‬ ‫התייחסות ליופי של ספר התורה‪.‬‬ ‫בתחנת ביכורים חוו התלמידים את משמעות הביכורים תוך המחזה משעשעת ומבדרת ודגש על ערך‬ ‫הנתינה‪ .‬לסיום הכינו טנא אישי‪.‬‬ ‫בתחנת מגילת רות התבצעה למידה בראי האמנות‪ .‬סיפור המגילה דרך הכנת מיצגים (תמונות קפואות)‬ ‫של מספר סצנות מתוך המגילה לצד ציורי אמנים‪.‬‬ ‫את היום השני לפעילות פתחו התלמידים בכיתה בהכנת טנא ערכים כיתתי‪ .‬בהמשך סעדו פת שחרית‬ ‫משותפת סביב שולחנות ערוכים והשתתפו בשירה בציבור‪ .‬ולסיום הכנו טנא בית ספרי ‪ -‬טנא הערכים‬ ‫שלנו‪ .‬ערכים של החינוך המשלב‪.‬‬ ‫סמדר עקרי – מנהלת בית הספר‪:‬‬ ‫"אחד הדברים הייחודיים והחשובים שעשינו‪ ,‬הוא יצירת שיח מתמשך עם ההורים בבתי המדרש‪ ,‬התכנים‬ ‫שהועברו בבית המדרש היו מקבילים לתכנים שלמדו הילדים בכיתה‪.‬‬ ‫הוראת פרשת השבוע‪ ,‬נעשתה באופן מאוד מיוחד ברוח ערכי המרחב הביוספרי‪ ,‬הסביבה והחברה‪,‬‬ ‫כאשר המיקוד היה בחיפוש אחרי ערכים משותפים בפרשה ולמידה חוויתית של סיפורי המקרא‪.‬‬ ‫צוות המחנכות לווה בהדרכה פדגוגית צמודה של צו פיוס‪ ,‬לגבי תכני ההוראה בנושאים השונים‪.‬‬ ‫פנינו לקראת שנת הלימודים תשע"ה בקליטת תלמידים נוספים לכיתה ב‘ ובפתיחת כיתה א‘ נוספת בחינוך‬ ‫המשלב‪ .‬בשנת הלימודים הבאה מספר התלמידים שילמדו בכיתה א‘ כפול ממספר התלמידים הלומדים‬ ‫בכיתה ב‘ (א’ חלוצית של החינוך המשלב) בכל כיתה תחנכנה שתי מורות‪ ,‬אחת דתיה ואחת חילונית‪.‬‬ ‫ילדי כיתה א‘ והוריהם השתתפו בתוכנית מעברים מהגן לכיתה א’ וחוו תהליך גיבוש כיתתי‪.‬‬ ‫במהלך הקיץ ייפגשו התלמידים ומורותיהם למפגשים נוספים ‪.‬‬ ‫אנחנו יוצרים פריצה ברוח ערכי המרחב הביוספרי באזור‪ .‬מחברים קהילות לחיים משותפים‪,‬‬ ‫מצמיחים פה דור שמכיר‪ ,‬יודע ומכבד‪ ,‬את תרבותו של האחר‪ .‬פנינו לשנה מעניינת ומאתגרת"‪.‬‬ ‫‪ 14‬מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫קשרי חוץ‬ ‫ח"י שנות שותפות‬ ‫יום של חגיגה בשותפות יקנעם עלית ‪ /‬מגידו עם אטלנטה ‪ -‬חוגגים ח"י שנות "שותפות ביחד" עם הקהילה היהודית מאטלנטה‬ ‫כ ‪ 300 -‬מחברי הקהילה היהודית מאטלנטה‪ ,‬הגיעו נרגשים לאזור יקנעם עלית ‪ /‬מגידו לציון ‪ 18‬שנים של "שותפות ביחד"‪.‬‬ ‫השותפות המחברת בין הקהילה היהודית באטלנטה לקהילות יקנעם עלית ומגידו‪ ,‬מטפחת קשרים אישיים ומפעילה פרוייקטים רבים ומיוחדים‪ ,‬התורמים לפיתוח האזור‪,‬‬ ‫במהלך שנים רבות‪.‬‬ ‫בפתיחה חגיגית בתל יקנעם‪ ,‬נתקבלה המשלחת המכובדת על ידי ראשי הרשויות סימון אלפסי מיקנעם ואיציק חולבסקי‪ ,‬ממגידו‪ .‬האורחים‪ ,‬שהתניידו בשישה אוטובוסים‪,‬‬ ‫סיירו בבתי הספר ביקנעם‪ ,‬והתקבלו בחום רב על ידי התלמידים‪ ,‬במרכז לוטם שבקיבוץ דליה‪ ,‬בעמק השלום‪ ,‬במושב אליקים שם פגשו בלהקה התימנית‪.‬‬ ‫כן ביקרו האורחים במחסום סאלם ושמעו מפי חיילי מג"ב על האתגרים הביטחוניים‪ ,‬לקחו חלק בסדנאות בבתי אמניות ביוקנעם מושבה ובמפעל ההיטק ביוסנס ביקנעם‪,‬‬ ‫שם גם פגשו בתלמידי אורט‪-‬יקנעם שהציגו בפניהם את שיתופי הפעולה בין התעשייה לתיכון‪.‬‬ ‫צעירי תגלית אשר הגיעו באוטובוס נוסף נפגשו עם צעירי יקנעם עלית‪ ,‬שארגנו מפגש חברתי בקיבוץ הזורע ופעילות משותפת בבריכה‪ .‬כמאה משפחות מיקנעם עלית‬ ‫ומיישובי המועצה האזורית מגידו‪ ,‬פתחו את בתיהם וליבם ואירחו את חברי המשלחת לארוחת ערב בבתיהם‪.‬‬ ‫"המוטו של יחידת השותפויות בסוכנות היהודית"‪ ,‬אומרת לבנה קארו‪ ,‬מנהלת השותפות‪" ,‬הוא שאזור השותפות הוא ‪‘ , Your Home Away from Home‬הבית‘‪ ,‬לחברי‬ ‫הקהילה השותפה וזו הייתה הדרך המרגשת ביותר להמחיש את זה"‪.‬‬ ‫הווארד פיינסנד‪ ,‬נשיא פדרציית אטלנטה הנכנס‪ ,‬שזה לו ביקור ראשון בישראל‪ ,‬אמר‪" ,‬מצאתי חברים חדשים והרגשתי כמו בבית‪ ,‬בין בני משפחה" ואף הוסיף ואמר כי היום‬ ‫הזה מרגש מאוד והדגיש את חשיבות פיתוח הקשר בין קהילות השותפות‪.‬‬ ‫לקראת שקיעה התקבצו יחד כל האורחים מאטלנטה והמארחים לאירוע מרגש בפארק נחל קרת‪ .‬במעמד זה הודו ראשי הרשויות לקהילה היהודית באטלנטה‬ ‫ולפדרציה על עמידתם האיתנה לצידנו בכל עת‪.‬‬ ‫מברכתו של איציק חולבסקי ‪ -‬ראש מועצת מגידו‪:‬‬ ‫"אנחנו חוגגים הערב ח"י שנים לשותפות של יקנעם עלית ‪ /‬מגידו‪ -‬אטלנטה ויש לנו את כל‬ ‫הסיבות להיות גאים ושמחים על כך‪ .‬הצמיחה הדמוגרפית המרשימה במועצה האזורית‬ ‫מתחברת לסיוע היפה של קהילת אטלנטה‪ ,‬לפרוייקטים חינוכיים וחברתיים יוצאים מהכלל‪.‬‬ ‫אני מאחל לנו עוד שנים רבות של שותפות מוצלחת‪ ,‬שתעמיק את הקשר עם הקהילה היהודית‬ ‫באטלנטה ותסייע למועצה האזורית‪ ,‬יישוביה ומוסדותיה‪ ,‬בצמיחה כלכלית‪ ,‬חברתית ותרבותית"‪.‬‬ ‫על המסך הוקרן סרט מרגש על השותפות‪ ,‬צעירי יוקנעם עלית יחד עם להקת דסטה והמקהלה‬ ‫הווקאלית של מגידו הנעימו את הערב בצליל ומחול‪.‬‬ ‫את שירת "התקווה" שחתמה יום מרגש מלא באהבה והוקרה‪ ,‬שרו האמריקאים והישראלים‬ ‫חבוקים‪ ,‬מתקשים להיפרד ומצפים למפגשים הבאים‪.‬‬ ‫ומה אומרים המארחים?‬ ‫אנשים חמים ונעימים‪ .‬שרה ופיליפ עם אורחיהם‬ ‫שרה ופיליפ פרידלנדר – הזורע‪:‬‬ ‫"היה מאוד מוצלח‪ ,‬אנשים מאוד נחמדים והיתה‬ ‫כימיה נהדרת‪ .‬שני פנסיונרים‪ ,‬יהודים חמים‪,‬‬ ‫שגילו המון התעניינות‪ .‬דיברנו המון על הקיבוץ‪,‬‬ ‫על ישראל‪ .‬זו פעם ראשונה שאנחנו משתתפים‬ ‫באירוח כזה‪ .‬היתה בקיבוץ מודעה שהזמינה‬ ‫אנשים להתנדב לארח וגם מישהו ביקש מפיליפ‬ ‫(בעלי) באופן אישי והסכמנו והיה נחמד הרבה‬ ‫יותר מאשר ציפיתי‪ .‬הם סיפרו לנו על העזרה‬ ‫הם היו רעבים למידע‪ .‬לילך עם ג׳פרי‬ ‫שלהם פה בארץ‪ ,‬גם בכסף וגם בעשייה‪.‬‬ ‫הם כבר שלחו לנו במייל תמונות וכתבו תודות ושהם מרגישים כמו בני משפחה ומקווים להמשיך‬ ‫בקשר‪ .‬ענינו להם שאם הם מגיעים לארץ הם מוזמנים אלינו‪ ,‬כי באמת היה לנו מאוד נעים יחד"‪.‬‬ ‫לילך לוי – עין העמק‪" :‬אירחנו את ג׳פרי ובס קן‪ .‬זוג אנשים כבני ‪ ,60‬שזו להם הפעם הראשונה בארץ‪ .‬הם הגיעו אלינו אחרי סיור ארוך בארץ‪ .‬אני מתנדבת בכל מיני דברים‬ ‫במועצה‪ ,‬והקשר הזה מאוד מעניין אותי‪ .‬אני חושבת שזו סוג של שליחות‪ .‬לקרב‪ ,‬לחזק את הקשר‪ .‬ישבנו איתם יחד עם הילדים והם היו פשוט רעבים למידע‪ .‬רצו לדעת מה‬ ‫דעתנו על השטחים‪ ,‬על אובמה‪ ,‬על ארה"ב‪ ,‬על החגים ובתי הכנסת‪ ,‬אפילו על מערכות הביטוח‪ .‬הכל עניין אותם‪.‬‬ ‫הם התלהבו מהבית‪ ,‬נדלקו על הילדים‪ .‬במהלך האירוע לא נפרדנו ומאז אנחנו כל הזמן בקשר במיילים‪ .‬באמת אנשים נחמדים במיוחד‪ .‬כשהם חזרו הביתה‪ ,‬הם כתבו לנו‪,‬‬ ‫שהביקור אצלנו היה ההיילייט של כל הביקור שלהם בארץ ושהם מאוד רוצים לבוא שוב"‪.‬‬ ‫מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ספורט‬ ‫תג מחיר ושכנות טובה‬ ‫יצחק רבין ז"ל‪" :‬האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה"‬ ‫פעולות תג מחיר חרגו מהאזורים הסמוכים לקו הירוק והגיעו אף לאזורנו‪ .‬ביקנעם ובשטח המועצה האזורית מגידו‬ ‫נוקבו צמיגים ורוסס גרפיטי על מכוניות של ישראלים‪-‬ערבים‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬רוססו על קירות מסגד "אל רחמה" בפורדיס סמלי מגן דוד וכתובת "מסגדים סוגרים במקום‬ ‫ישיבות" ובכ‪ 20-‬כלי רכב סביב למסגד נוקבו צמיגים‪.‬‬ ‫שתי נשים מקיבוץ דליה‪ ,‬אור ורדי ושני בירן‪ ,‬הרגישו שאל להן לשתוק אל מול התופעה האלימה והמכוערת‪.‬‬ ‫הן יצרו קשר עם מר הישאם אבו ערישה‪ ,‬מנהל תחום הכדורסל במועצה המקומית פורדיס והפיקו‪ ,‬בעידוד המועצה‪,‬‬ ‫מפגש ידידות ושכנות טובה‪ ,‬ספורטיבי‪ ,‬לכל המשפחה‪ ,‬בין קיבוץ דליה לתושבי פורדיס‪ ,‬במטרה לגנות את האלימות‬ ‫"ברגלים" ולהפגין רוח אחרת‪.‬‬ ‫َ‬ ‫ِ‬ ‫במפגש‪ ,‬שנערך בראשית החודש בקיבוץ דליה‪ ,‬תחת הכותרת‪" :‬ואהבת לרעך כמוך" ‪" -‬نُحب ل َغريِنا ما نُحب ألنف ُِسنا "‪ ,‬נכחו כ‪ 250 -‬משתתפים מחצית מכל ישוב‪ ,‬שהגיעו מלאי‬ ‫רוח טובה ורצון להראות מציאות דו‪-‬קיום אפשרית וטובה‪.‬‬ ‫את המשתתפים ברכו מר רפעת מרעי ‪ -‬מנכ"ל מ‪.‬מ‪ .‬פרדיס‪ ,‬איציק חולבסקי ‪ -‬ראש מ‪.‬א‪ .‬מגידו‪,‬‬ ‫שחם מיטלר ‪ -‬מזכיר ומנהל הקהילה בקיבוץ דליה‪ ,‬שאף החליפו בניהם מגני ידידות עליהם נכתב‬ ‫באופן אחיד "בידידות ושכנות טובה"‪.‬‬ ‫רפעת מרעי הדגיש את הרצון של תושבי פרדיס בשכנות טובה ובדו‪-‬קיום עם היישובים היהודיים‬ ‫באזור‪ .‬שחם מיטלר הדגיש את חשיבות היוזמה של חברות קיבוץ דליה‪ ,‬במרקם היחסים בין יהודים‬ ‫וערבים‪ .‬איציק חולבסקי גינה בצורה חריפה את אירועי "תג מחיר" והדגיש את תמיכתו האישית ואת‬ ‫תמיכת המועצה ביחסי שכנות טובה עם היישובים הערביים באזור‪ .‬כמו כן הדגיש חולבסקי את חשיבות‬ ‫התמיכה של המשתתפים בהסדר עם הפלסטינאים‪ .‬המפגש כלל פעילות הפנינג משפחתית על‬ ‫מדשאת הקיבוץ ולאחר מכן משחק קט‪-‬סל ילדים (גילאי ה‘‪-‬ו‘) וכדורסל בוגרים‪.‬‬ ‫המשתתפים משני הצדדים הביעו שמחה על היוזמה ועצם קיום האירוע ותוך‪-‬כדי נרקמו קשרים‬ ‫להמשך פעילויות ידידות נוספות‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬עילית ינישבסקי‬ ‫סיכום עונת הכדורגל‬ ‫קבוצות הילדים של הפועל רמות מנשה מגידו בכדורגל סיימו את עונת המשחקים ‪2013-14‬‬ ‫ארבע הקבוצות אשר מכילות ילדים מכיתה ד‘ ועד כיתה ט‘ סיימו כולן את העונה בחלק העליון של הטבלה בליגות השונות‪ ,‬עם מאזן ניצחונות‪/‬הפסדים חיובי‪.‬‬ ‫‪ 90‬ילדים‪ ,‬רובם הגדול מיישובי המועצה‪ ,‬לוקחים חלק בפעילות‪ .‬את הילדים מהמועצה מחזקים מספר ילדים מיקנעם עלית ומספר ילדים מהיישוב מוסמוס‪ ,‬בוואדי ערה‪.‬‬ ‫הקבוצה הבוגרת ביותר הינה נערים ג‘‪ ,‬הכוללת ילדים מכיתות ח’‪-‬ט’‪ .‬קבוצה זו‪ ,‬בהדרכת המאמן‬ ‫אנדרי פלדמן‪ ,‬סיימה את העונה בליגת מפרץ במקום החמישי‪ ,‬עם מאזן של ‪ 13‬ניצחונות‪,‬‬ ‫תיקו אחד ו‪ 10-‬הפסדים‪ .‬השחקנים הבולטים בקבוצה הם עדי פורת (ממשמר העמק)‬ ‫והקפטן שחר תושיה‪.‬‬ ‫במהלך השנה ניצחה הקבוצה בדרבי האזורי את צעירי אחווה מגידו בתוצאה ‪ 5:2‬בשני המפגשים‬ ‫בין הקבוצות (בבית ברמות מנשה ובחוץ בזכרון יעקב)‪.‬‬ ‫קבוצת ילדים ב’‪ ,‬עם המאמן אורי גפן‪ ,‬סיימה את השנה במקום השני עם מאזן של ‪ 14‬ניצחונות‪,‬‬ ‫‪ 3‬תוצאות תיקו ו ‪ 7‬הפסדים‪ .‬הקבוצה שיחקה לראשונה העונה על מגרש כדורגל גדול עם ‪11‬‬ ‫שחקנים‪ .‬השחקנים הבולטים של הקבוצה הם שני הבלמים רותם בן ששון‬ ‫והקפטן אחמד אגבאריה‪ .‬הכובש המצטיין גם הוא ממוסמוס‪ ,‬מרואן אגבאריה‪.‬‬ ‫קבוצת ילדים ג’ (כיתה ו’) סיימה במקום השלישי בליגת צפון‪ .‬השחקנים שבלטו הם אייל ברק‬ ‫מעין השופט וניתאי יוסף מקיבוץ דליה‪ .‬את הקבוצה מאמן רותם ליבדינסקי‪.‬‬ ‫קבוצת טרום א’ זכתה השנה במקום הראשון בליגת מפרץ ‪ .1‬הקבוצה סיימה את הליגה במאזן‬ ‫של ‪ 22‬ניצחונות ‪ 2‬הפסדים ותוצאת תיקו אחת‪ .‬במחזור האחרון ניצחה הקבוצה בדרבי המקומי‬ ‫את הפועל יוקנעם בתוצאה ‪ 10-4‬במגרש ביוקנעם‪ .‬השחקנים הבולטים היו מאור באום‬ ‫(גבעת עוז) יהב מרקוביץ (הזורע) אייל בן אשר (גלעד) והכובש המצטיין של הקבוצה אלון נוטקין‬ ‫(עין השופט)‪ .‬את הקבוצה אימן אלעד בר צור‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬רותם ליבדינסקי‬ ‫‪ 16‬מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫ספורט‬ ‫ריצות לאור הירח‬ ‫מאת‪ :‬נועם רז‬ ‫זו כבר השנה השלישית‪ ,‬שזה קורה פעם בחודש‪ ,‬בין האביב לסתיו‪.‬‬ ‫עשרות‪ ,‬לעיתים אף מאות אנשים‪ ,‬מתכנסים בליל ירח מלא באחד מיישובי המועצה‪ ,‬למטרה משותפת אחת‪.‬‬ ‫לרוץ או ללכת יחד‪ ,‬לאור הירח‪ .‬בין המשתתפים אפשר למצוא נשים וגברים‪ ,‬אצנים ותיקים לצד מתחילים‪,‬‬ ‫סבים ונכדים‪.‬‬ ‫המתכונת דומה‪ .‬נפגשים במקום שנקבע מראש‪ ,‬תדריך קצר‪ ,‬הסבר על המסלול ואחריו נזרקים אל תוך‬ ‫הלילה‪ ,‬אל השקט‪ ,‬אל שבילי אזורנו‪ ,‬המוארים באור הירח‪ .‬סטיקלייטים זוהרים מראים למשתתפים את‬ ‫הדרך‪ ,‬במסלולים שאורכם חמישה או עשרה קילומטרים‪ .‬אפשר בריצה‪ ,‬אפשר בהליכה‪ .‬כל אחד ברמה שלו‪,‬‬ ‫כל אחד והקצב שלו‪.‬‬ ‫שחם ברקת (רמות מנשה)‪ ,‬אשר יזם את הרעיון‪ ,‬יחד עם ינון נבו (עין השופט)‪ ,‬מספר מאיפה בא הרעיון‬ ‫ואיך הכול התחיל‪" :‬היוזמה החלה לפני שנתיים‪ ,‬כאשר ינון ואני נחשפנו לטרנד הריצות בליל ירח מלא‪ ,‬שהחלו‬ ‫לצוץ במספר מקומות בארץ‪ .‬חשבנו לעצמנו שהאזור שלנו‪ ,‬עם הטבע והאנשים‪ ,‬יתאים מאוד לריצות כאלה‪.‬‬ ‫הרעיון היה לקיים אירוע עממי‪ ,‬לאנשים שאוהבים לרוץ ויהווה מפגש חברתי אזורי‪ .‬אירוע פשוט להפקה וארגון‬ ‫ולא יקר‪ ,‬שימשוך משתתפים רבים וכזה שיתאים לכולם – גם לאצנים מקצוענים וגם לרצים חובבים ואנשים‬ ‫שבאים להליכה‪ .‬פרסמנו את האירוע בעיקר לחברים והופתענו כשהגיעו כשבעים משתתפים"‪ ,‬נזכר שחם‬ ‫בריצה הראשונה‪ ,‬שהתקיימה ברמות מנשה בקיץ ‪" ,2012‬נוכחנו לראות עד כמה אנשים נהנים מהקונספט‬ ‫של האירוע‪ .‬כמה מהמשתתפים אף הציעו לארגן אירוע דומה בקיבוצם‪ .‬משם התגלגל הרעיון שבכל חודש‬ ‫ישוב אחר יארח ויפיק בעצמו את האירוע‪ ,‬כאשר אנחנו מפקחים ומספקים את הציוד הדרוש‪ .‬מריצה לריצה‬ ‫ומשנה לשנה‪ ,‬כמות המשתתפים הלכה וגדלה‪ .‬היו כבר ריצות בהן השתתפו כ‪ 400-‬איש"‪.‬‬ ‫גם המועצה האזורית מגידו‪ ,‬נרתמה ליוזמה‪ ,‬ומעניקה לאירועים תמיכה לוגיסטית וכספית‪.‬‬ ‫"ריצות ליל ירח הן יוזמה ספורטיבית נהדרת של צעירים ביישובי המועצה"‪ ,‬אומר איציק חולבסקי‪,‬‬ ‫ראש המועצה ומשתתף קבוע בריצות‪" ,‬יש להן ערך רב כאירוע ספורט‪ ,‬בהכרת שטחי המועצה וכמפגש‬ ‫חברתי וקהילתי יוצא דופן‪ .‬אני מברך את כל מי ששותף ליוזמה לארגון ולביצוע‪ .‬המועצה תמשיך לתמוך‬ ‫ולהעצים את האירוע המדהים הזה"‪.‬‬ ‫השנה הצטרף גם נועם רז מרמת השופט לצוות המארגן והחלטנו לשים דגש רב יותר על המשפחתיות‬ ‫והעממיות של האירוע‪ .‬הוספנו את "המסלול המשפחתי" ‪ -‬מסלול נוח‪ ,‬באורך של כשני ק"מ‪ ,‬המאפשר לכל‬ ‫הגילאים‪ ,‬כולל משפחות עם ילדים קטנים‪ ,‬לקחת חלק באירוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנחנו מעוניינים שהאירוע יהווה במה‬ ‫ליוזמות מקומיות בישובים המארחים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מיתגנו מחדש את האירוע עם לוגו חדש ופתחנו עמוד פייסבוק‬ ‫בו אפשר למצוא את כל העידכונים לקראת הריצות הקרובות ותמונות מריצות קודמות‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי ההשתתפות באירוע הינה בחינם‪ ,‬אבל המשתתפים מוזמנים לתרום‬ ‫לקופת הריצות על פי רצונם‪ ,‬על מנת שנוכל להמשיך לקיים את האירועים‪.‬‬ ‫האירוע הקרוב יתקיים ברמת השופט‪ ,‬ביום חמישי‪.10.7.14 ,‬‬ ‫פרטים נוספים בפייסבוק‪.‬‬ ‫הכדור רך‪,‬‬ ‫השחקנים חזקים‬ ‫קבוצת הסופטבול “יקנעם‪-‬מגידו קרדינלס” זכתה במקום השני‬ ‫באולימפיאדת הילדים שנערכה בנתניה‪.‬‬ ‫את הקבוצה מאמן בשנתיים האחרונות יוסף (ג’יי) רוס‪ ,‬מאמן סופטבול ובייסבול ותיק‪,‬‬ ‫שעלה מארה”ב‪.‬‬ ‫הקבוצה מתאמנת באופן קבוע במגרשי הספורט של בית הספר התיכון מגידו‪.‬‬ ‫לפרטים והצטרפות‪ :‬יוסף רוס ‪054-2618859 -‬‬ ‫צילום‪ :‬דן גושן‬ ‫מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תרבות‬ ‫מחול‪ ...‬בסתם יום של חול‬ ‫סתם יום של חול‪ ,‬השעה ‪ ,18:30‬על דשא במרכז הקיבוץ‪ ,‬התקבצו תושבים‪ ,‬מבוגרים‪,‬‬ ‫צעירים‪ ,‬הורים וילדים‪ ,‬תינוקות‪ ,‬עגלות וכלבים‪ .‬יושבים על מחצלות בלב דשא ירוק‪,‬‬ ‫השקיעה ממערב‪ ,‬האוויר הלח החל להצטנן‪ .‬קבוצה קטנה של רקדניות‪ ,‬לבושות בשמלות‬ ‫שחורות‪ ,‬החלה לנוע במרחב‪ ,‬המוסיקה הנעימה החלה להתנגן והשקיטה את המולת‬ ‫האנשים שהגיעו לצפות במופע‬ ‫תמר לרנר וניקול מאהלר‪ ,‬מורות ובוגרות מחול עם רקע ריקודי מקצועי‪ ,‬פתחו את המופע‬ ‫"דרכי" בדואט מתואם‪ ,‬מדויק ומרתק‪ ,‬עם שפת מחול ייחודית ואסתטית‪ .‬שלוש בנות‬ ‫הסדנא הצעירות המשיכו בחלקו השני של הריקוד‪ ,‬בשיח ביניהן ובסולו אישי של כל‬ ‫אחת מהן‪ .‬הריקוד כולו שנמשך כ ‪ 35 -‬דקות‪ ,‬הצליח לרתק את קהל הצופים‪ ,‬מפעוטות‬ ‫עד קשישים‪ ,‬שישב קשוב ומסוקרן למתרחש‪.‬‬ ‫תמר לרנר‪ ,‬רקדנית‪ ,‬יוצרת ומורה‪ ,‬בת קיבוץ דליה וכיום מתגוררת ברמות מנשה‪ ,‬הקימה‬ ‫את "קבוצה לומדת"‪ ,‬במסגרת אולפנת מחול מגידו‪ .‬סדנה מקצועית להכשרת רקדנים‪,‬‬ ‫הפועלת במסלול שנתי‪ ,‬שפועל ‪ 4‬ימים בשבוע במתחם יד לבנים‪.‬‬ ‫לסדנא התקבצו רקדניות‪ ,‬אחרי צבא‪ ,‬עם רקע במחול אמנותי‪ ,‬אשר באו ללמוד שיעורי‬ ‫בלט קלאסי‪ ,‬מודרני‪ ,‬רפרטואר‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬אימפרוביזציה ועוד‪.‬‬ ‫יוזמת הקבוצה תמר ושותפיה לצוות המורים והיוצרים‪ ,‬החלו לגבש קבוצת רקדנים‬ ‫שתקבל הכשרה מקצועית‪ ,‬תבנה רפרטואר להופעות‪ ,‬במטרה להיות חלק משפיע‬ ‫ופעיל תרבותית בקהילות היישוביות ובמופעי במה‪.‬‬ ‫תמר והרקדניות הביאו משהו אחר‪ ,‬מיוחד ובעל ערך אמנותי‪ ,‬לאחר הצהריים‬ ‫הקיצי והחם‪ ,‬משב רוח רענן ומקצועי של מופע מחול זורם ומותאם לצופים ולמקום‪.‬‬ ‫מומלץ בחם להגיע‪ ,‬לצפות ולהיכבש בתרבות המקומית היפה‪.‬‬ ‫אירועי תרבות בעין השופט‬ ‫לאחרונה התקיימו בקיבוץ עין השופט שני אירועי תרבות מיוחדים‪ ,‬ובהצטרף ל”תיקון ליל (שאחרי) שבועות״ שהתקיים ברמות מנשה שבוע לפני כן‪,‬‬ ‫זהו כבר רצף של אירועים אזוריים‬ ‫מופע המחול תחת כיפת השמיים מחוץ לדלת‬ ‫אירוע ״מחוץ לדלת״ התקיים בשעות אחר הצהריים‪ ,‬על הדשא הגדול של עין השופט‪ 3 .‬יצירות מחול ”פרינג‘יות״ עכשוויות‪ ,‬ואחריהן אלתור תלוי מקום למרגלות ועל‬ ‫עץ הפיטולקה שבמרכז הדשא הגדול‪ ,‬היו בהחלט משהו שלא נראה שם כל יום‪...‬‬ ‫הילדים הקטנים שהיו במקום זחלו מסביב‪ ,‬וחלקם אף טיפסו על העץ‪ ,‬ולקראת ההופעה האחרונה היה צורך במאמצים חינוכיים‪ ,‬כדי לשכנע אותם לרדת ממנו‪.‬‬ ‫לאחר מכן החל מופע האילתור בו (בין השאר) טיפס עילי אלפרוביץ’ על העץ לצלילי הליווי של הנבל עליו פרט איל חיים פרידמן‪.‬‬ ‫חוויה ייחודית עבור הקהל המגוון שהתכנס שם‪ .‬הפיקו את האירוע תמר לרנר ‪ -‬יוצרת מחול‪ ,‬המנהלת קבוצת מחול מקומית שמתאמנת ב“יד לבנים“‬ ‫ואף פתחה את רצף ההופעות‪ ,‬ונטע שפירא ‪ -‬רכז התרבות של עין השופט‪ .‬מהמארגנים נמסר שעכשיו כבר מכינים את האירוע של השנה הבאה‪.‬‬ ‫תערוכת הצילום “נפילים“‬ ‫פתיחת תערוכת הצילום “נפילים“ מאת גיא רז‪ ,‬העוסקת באסמים בתנועה הקיבוצית‪ ,‬לה התלווה‬ ‫יום עיון בנושאי אדריכלות שונים‪.‬‬ ‫בתערוכת הצילום "נפילים" חוקר האמן והאוצר גיא רז אסמים בקיבוצים שונים‪ .‬התערוכה ממוקמת‪,‬‬ ‫איך לא‪ ,‬בחלל הפנימי העגול והמיוחד של האסם המשופץ בעין השופט‪.‬‬ ‫במועדון התקיים מפגש עיון בנושא שימור מבנים‪ ,‬תיעוד אדריכלות ואדריכלות קיבוצית עכשווית‪,‬‬ ‫בהשתתפות נציגי מוסדות המחקר יד טבנקין ויד יערי‪ ,‬המועצה לשימור מבנים ואתרים‪ ,‬בצלאל‪,‬‬ ‫ארכיון אדריכלות ישראל וגם האמן עצמו‪.‬‬ ‫הקהל הרב שגדש את המועדון השתתף בצורה פעילה‪ ,‬בעיקר כשדובר בנושאי תכנון עכשווי‬ ‫בקיבוצים‪ ,‬וניכר היה שהנושא "חם"‪.‬‬ ‫התערוכה פתוחה לפחות עד סוף יולי בסופי שבוע‪ ,‬בימים שישי ושבת בין ‪.12.00-14.00‬‬ ‫סיורים מיוחדים אפשר לתאם בטלפון ‪ 050-7266534‬הכניסה לתערוכה חופשית‬ ‫‪ 18‬מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫תרבות‬ ‫פסטיבל יערות מנשה – מי אתה בכלל?‬ ‫מאת‪ :‬מאת יואל וירבה*‬ ‫פסטיבל יערות מנשה‪ ,‬בשנתו השישית‪ ,‬זוכה לסיקור בכל כלי התקשורת בישראל‪ .‬מרבית הכתבים והבלוגרים מדווחים על איכות המופעים השונים‪ ,‬מתייחסים ללהקות‬ ‫שהפתיעו וריגשו אותם‪ ,‬מספרים על גדילת הפסטיבל‪ ,‬בדרך כלל מחמיאים להתנהלות התקינה ולאווירה החיובית באירוע‪ ,‬ולפעמים מתלוננים על איכות דוכני המזון‪ ,‬או על‬ ‫הדרך הארוכה מהחנייה‪.‬‬ ‫אבל למגידון מגיע יותר! אנחנו יודעים היטב‪ ,‬שהפסטיבל הוא יותר מאוסף של הופעות טובות וקהל מקסים‪ ,‬ושחלק משמעותי מרוח הפסטיבל‪,‬‬ ‫הוא האנשים שיוצרים אותו בהתנדבות‪ ,‬בשותפות‪ ,‬ביער‪ .‬הקוראים מוזמנים להכיר ארבעה מהמעורבים בדבר‪.‬‬ ‫זיו עופר‪ ,42 ,‬רמות מנשה‪ ,‬עובד בעיצוב‪ ,‬הפקה‪ ,‬בנייה‪ ,‬אירועים‪ ,‬תפאורות ועוד‪.‬‬ ‫"שמעתי על היוזמה לפני שהפכה להיות ’פסטיבל’‪ ,‬ובאותה תקופה הייתי מאוד מעורב בתרבות של רמות‬ ‫מנשה והיה לי חשוב לקחת חלק‪ .‬בשנתיים הראשונות הייתי מעורב בצוות מנהלה‪ ,‬ואחר כך לקחתי את‬ ‫מתחם ילדים‪ ,‬שהפך להיות הבייבי שלי ומאז אני מתרכז בו‪.‬‬ ‫המתחם בא לתת מענה לילדים בכל גיל‪ ,‬שמחפשים בתוך היער מקום שאפשר לשחק בו‪ ,‬להכיר וליהנות‪.‬‬ ‫רנה ממשמר העמק הביאה בשנים הראשונות חלק גדול מהציוד‪ ,‬הרעיונות ומהרוח שלה למתחם הזה‪ ,‬ואני‬ ‫את תחום החבלים‪ ,‬נדנדות וחיבור לעצים‪ .‬הרעיון הוא לא לעשות גן שעשועים רגיל אלא להתחבר ליער‬ ‫ולטבע ולאפשר לילדים חיבור עמוק איתם‪.‬‬ ‫אני אישית מאוד אוהב את היער‪ ,‬ושמח על "התירוץ" להגיע לשם‪ .‬האופי של העבודה על הפסטיבל‪ ,‬עבודה‬ ‫מאומצת בצוותא‪ ,‬עם ארוחות משותפות‪ ,‬מחזיר אותי פתאום לתקופות קודמות ויפות של הקיבוץ‪ ,‬ויוצר‬ ‫משהו מאוד משותף ומחבר‪ .‬בפסטיבל עצמו‪ ,‬מגיעים עוד ועוד אנשים‪ ,‬ונוצרים חיבורים מיוחדים‪ ,‬הכרויות‬ ‫חדשות‪ ,‬וגם סוג של מפגש מחזור‪ ,‬שאני זוכה לראות בו אנשים מהאזור‪ ,‬מכל מיני תקופות‪ ,‬שלא ראיתי‬ ‫המון זמן‪ .‬לשנים הבאות‪ ,‬אני מאחל להמשיך ברצינות שבה המעורבים לוקחים את העניין‪ ,‬באיכות ובעומק‬ ‫שהדברים קורים‪ ,‬בהתייחסות לפרטים הקטנים; שהפסטיבל יהיה גמיש להיווצר כל פעם מחדש‪ ,‬על ידי‬ ‫הקשבה למסקנות שעולות‪ .‬אני מאוד מאמין וסומך על האנשים שנמצאים‪ ,‬ועל הרוח שנוצרה בפסטיבל‪,‬‬ ‫שהיא בעצם כבר דבר חי בפני עצמו‪.‬‬ ‫ולעצמי‪ ,‬אני מאחל להתפתח בתחום שאותו אני עושה בפסטיבל‪ ,‬שניקח אותו בשנים הבאות לרמה חדשה‪,‬‬ ‫שבה נוצר עולם ילדים שלם ביער‪ ,‬עם עוד חוויות מסוגים שונים‪ .‬אשמח גם למצוא הזדמנויות לעשות דברים‬ ‫דומים‪ ,‬גם במקומות אחרים"‪.‬‬ ‫יואל (במרכז)‪ .‬צילום‪ :‬אייל לבקוביץ’‬ ‫אביב וחברים‪ .‬צילום‪ :‬רן פרץ‬ ‫אשל (קוקו) לב אור‪ ,23 ,‬משמר העמק‬ ‫"החיבור שלי לפסטיבל התחיל בצד האמנותי‪ ,‬כשניגנתי כנער בכמה הרכבים‪ .‬זה עודד אותי ליצור‪,‬‬ ‫להכיר עוד מוזיקאים ואנשי הפקה‪ ,‬והיה בשבילי חיבור מאוד מיוחד כחלק ממשהו גדול‪ .‬פה נוצר גם‬ ‫רצון להיות חלק מהיצירה הזאת בהמשך‪.‬‬ ‫לקראת השחרור מצה"ל שאלתי את נתי וירבה איך אני יכול לעזור והגענו לזה שארכז את תחום‬ ‫הסדנאות בפסטיבל‪ .‬זה היה בשבילי עניין ואתגר חדש להתעסק בו‪.‬‬ ‫התקציב לתחום הזה הוא לא גדול‪ ,‬ולמרות זאת הרבה מנחים שמחים לבוא במחיר סמלי בלבד‪ .‬אני‬ ‫רואה בחיוב את רוח ההתנדבות‪ ,‬גם של האמנים וגם של הצוות‪ .‬חלק מהמנחים הם תושבי האזור‪,‬‬ ‫למשל אבא שלי ואח שלי בתחום האקרובטיקה‪ ,‬יעל ארנון ממגידו במוזיקה‪ ,‬חמוטל ג"ח ממשמר‬ ‫העמק שלימדה מלאכות עתיקות‪ .‬ואחרים‪ ,‬מכל הארץ‪ .‬לחלק מהסדנאות הגיעו כמאה איש (!) שזה‬ ‫המקסימום שסדנא יכולה להכיל‪.‬‬ ‫אני מעוניין בשנים הבאות להמשיך לרכז את תחום הסדנאות בפסטיבל‪ ,‬ומאתגר אותי לנסות ליצור‬ ‫חוויה שתמשיך עם האנשים גם אחרי שהפסטיבל נגמר‪ .‬מעניין אותי לצמצם את הפער שבין קהל צרכני‬ ‫וצוות יצרני‪ .‬אני מזמין את כולם להיות מעורבים‪ ,‬להבין שדבר כזה לא נוצר מעצמו‪ ,‬להצטרף ולהיות‬ ‫חלק מהיצירה‪ .‬אני נהניתי גם מהתהליך וגם מהתוצאה"‪.‬‬ ‫מחזקים‪ ,‬מפרגנים‪ ,‬משתפים‪ .‬צילום‪ :‬טל ארגוב‬ ‫תומר אילן‪ ,27 ,‬גר בחברת נעורים "רעות"‪ ,‬חבר קואופרטיב‬ ‫הגברה ותאורה "שומעים חזק"‬ ‫"הצטרפתי לפסטיבל בשנה שעברה‪ ,‬כשעבדתי כמחנך רעות‪,‬‬ ‫בתפקיד מנהלן –כחלק מההפקה מהשלב המקדים עד לדקה‬ ‫האחרונה של החיסול‪ .‬שמחתי להכיר צוות מיוחד של אנשים‬ ‫שמחזקים זה את זה ומפרגנים; מצד אחד יודעים את העבודה‪,‬‬ ‫ומצד שני פתוחים לקבל אנשים חדשים ולשמוע רעיונות נוספים‪.‬‬ ‫בשבוע ההקמה אני פוגש את רוב האנשים בנקודות המכריעות –‬ ‫בארוחות‪ .‬יש הנאה בלתת לאנשים את התנאים הנוחים לעבוד‪.‬‬ ‫עושים את המקסימום כדי שלמרות שאנחנו עובדים בשטח‪ ,‬בלי‬ ‫מזגן ומקלחת‪ ,‬יהיו תנאים נעימים‪ .‬כיף להיות ביחד ביער כצוות‪,‬‬ ‫ולראות כל חצי יום את התקדמות העבודה והיווצרות הפסטיבל‪.‬‬ ‫זה נותן אנרגיה להמשיך‪ .‬וגם העוגות של רותם וירבה נותנות‬ ‫אנרגיה"‪.‬‬ ‫מה אתה מבקש לעצמך ולפסטיבל לשנים הבאות?‬ ‫"להחליף את נתי‪( ...‬צוחק)‪ .‬סתם‪ ,‬הייתי רוצה לראות את עצמי‬ ‫פה‪ ,‬ולהבין ביחד איך הפסטיבל יכול מצד אחד לגדול‪ ,‬ולמרות‬ ‫זאת להמשיך לגעת בקהל המקומי‪ ,‬שהוא זה שמייצר את הווייב‬ ‫הייחודי של הפסטיבל"‪.‬‬ ‫אביב פז‪ ,40 ,‬דליה‪ ,‬רכז נוער ביקנעם מושבה‬ ‫"הגעתי להתנדב בפסטיבל לפני כמה שנים‪ ,‬כי הבטיחו לי כרטיס‬ ‫אם אני עובד יומיים; הגעתי‪ ,‬התלהבתי מהאווירה‪ ,‬ונשארתי לכל‬ ‫השבוע הקמה‪ ,‬ובדיעבד גם לשבועות הקמה של הפסטיבלים‬ ‫הבאים‪ .‬באתי בגלל הכסף – נשארתי בגלל השירות‪ .‬החבר‘ה‬ ‫הצעירים‪ ,‬העשייה‪ ,‬השטח – הכל דיבר אלי‪ .‬התחלתי מלעזור‬ ‫בדברים הפשוטים‪ ,‬וכל שנה לקחתי על עצמי עוד כמה תחומי‬ ‫אחריות‪.‬‬ ‫משתדל להגיע גם לצוות ההיגוי‪ ,‬שמייצג בעיני את החיבור‬ ‫לקהילה‪ ,‬ואת האפשרות של התושבים להביע דעה ולהשפיע‬ ‫על האופי של הפסטיבל‪ .‬בכלל‪ ,‬החיבור לקהילה הוא מהותי‬ ‫בפסטיבל – כרכז נוער היה לי חשוב להזמין את החבר‘ה לעבוד‬ ‫ביחד ביער ולהיות חלק מהעשייה‪ .‬חשוב שהנערים יתחברו‬ ‫גם למרחב הפיזי‪ ,‬ולטבע שסביבם‪ ,‬וגם ליצירה התרבותית‪,‬‬ ‫שישתתפו כיוזמים ולא רק לבוא לבלות‪.‬‬ ‫אשמח לראות עוד יותר כוחות מקומיים בעשייה‪ ,‬כולל נוער‪.‬‬ ‫אני חושב שהפסטיבל הוא מסגרת מצוינת ליצירה מכל הסוגים –‬ ‫רק תחלמו על משהו ויעזרו לכם לבצע"‪.‬‬ ‫*גילוי נאות‪ :‬גם הכותב מעורב בארגון הפסטיבל‪ .‬מאחל שבהמשך המגידון ישלח כתבים שאינם מעורבים לסקר את האירועים והסוגיות השונות ברחבי המועצה‪.‬‬ ‫מגידון | יולי ‪2014‬‬ ‫‪19‬‬ ‫המיחזור מתחיל בבית‬ ‫בישובי מועצה אזורית מגידו הוצבו מיכלים בצבעים שונים המיועדים למיחזור‪ ,‬לצד המיכלים הרגילים‪.‬‬ ‫מוקד ‪107‬‬ ‫או ‪04-9598404‬‬ ‫‪www.megido.org.il‬‬ ‫רוצים ללמוד עוד על‬ ‫הפרדת אריזות? היכנסו‬ ‫ל‪www.arizot.org.il :‬‬