תוכניה - הבימה
מאת שחר פנקס ,עפ"י א.ב .יהושע By A. B. Yehoshua Adapted by: Shahar Pinkas Directed by: Shir Goldberg Set dsigned by: Shani Tur Costumes designed by: Natasha Tuchman Poliak Music by: Shlomo Gronich Dramaturge: Maya Arad Movement by: Sharon Gal Lighting by: Martin Adin שחר פנקס:עיבוד שיר גולדברג:בימוי שני טור:עיצוב תפאורה נטשה טוכמן פוליאק:עיצוב תלבושות שלמה גרוניך:מוסיקה מאיה ערד:דרמטורגיה שרון גל:תנועה אסנת שגיא:עיצוב פיאות מרטין עדין:תאורה THE CAST: Adam: Yigal Sade Asia, his wife: Osnat Fishman Daffi, their daughter: Hila Shalev Gavriel: Ran Danker Vaduche, his grandmother: Dvora Keydar/Shosha Goren Naim: Sheffi Marziano Officer, worker, Naim's father: Amos Buaron Soldier, Jamal, Worker: Oded Eherlich Missing persons soldier, Naim's mother: Rotem Blotnik :משתתפים יגאל שדה:אדם אסנת פישמן: אשתו,אסיה הילה שלו: בתם,דאפי רן דנקר:גבריאל : סבתו של גבריאל,ודוצ'ה שושה גורן/דבורה קידר שפי מרציאנו:נעים : אבא של נעים, פועל,קצין עמוס בוארון עודד אהרליך: פועל, ג'מאל,חייל ,פקידת אתור נעדרים רותם בלוטניק:אמא של נעים Production Manager: Kineret Tzur Assistant Director: Michal Izik Arrangements and Musical production: Shlomo Gronich and Guy Weingarten כנרת צור:מנהלת הפקה מיכל אייזיק:עוזרת בימאי :עיבודים והפקה מוסיקלית שלמה גרוניך וגיא וינגרטן Program editors: Ruth Tonn, Rami Semo Photographer: Gerard Allon Program designed by Nutelstudio 3 יהושע.ב.עפ"י א רות טון ורמי סמו:עריכת תכנייה ג'ראר אלון:צילום נוטלסטודיו:עיצוב תכנייה 2 המחזה עיבוד חדש לבמה לספרו הנודע של א.ב .יהושע ,שהסעיר אלפי קוראים. "המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב א.ב .יהושע ,ומיד עם פרסומו ב 1977-הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראלית. 4 The play הוא תורגם ל 23-שפות ,נלמד לבגרות ,עובד להצגה בתיאטרון חיפה ופעמיים לסרט בארץ ובאירופה .שש נפשות מצאו מחבר ובמונולוגים ,שתי וערב ,הן מספרות על עצמן בישראל של מלחמת יום הכיפורים ואחריה .מלחמה טראומטית זו ,ערערה את השלווה והשאננות שליוו את ישראל בין 1967-1973וגרמה זעזוע עמוק לכל המערכת הצבאית והפוליטית. וכך כתב מבקר הספרות פרופ' גרשון שקד ,מיד עם הופעתו של הרומן" :מעבר לכל הפירושים והמשמעויות ,הרומן "המאהב" הוא ספר מרתק הנקרא בנשימה עצורה. זהו ספר גדוש בהומור ואבחנה אנושית חריפה". שחר פנקס ושיר גולדברג,שתי היוצרות הצעירות ,ששפתן הבימתית הייחודית ,באה לידי ביטוי בהצגות "אדם לא מת סתם" בהבימה ו"תהילה" ו"האדרת" בתיאטרון החאן ,חברו שוב למפגש מסעיר עם העיבוד לספר מופתי זה שהפך ,זה מכבר ,לאחד מנכסי צאן ברזל של הספרות העברית. “The Lover,” is a new stage adaptation based on A.B. Yehoshua’s famous book of the same name. The novel, Yehoshua’s first romance, excited and captured countless readers in Israel and abroad. Immediately after its publication in 1977 it became one of the most beloved and popular books of its time, and was translated into 23 languages. “The Lover,” became required reading for Israeli students, was adapted for the stage at The Haifa Theatre, and has been adapted into film twice. In “The Lover,” six characters tell their story through monologues, which are influenced by the Yom Kippur War and the period following. This traumatic war undermined the complacency of Israeli citizens between 1967 and 1973, and shocked Israel’s military and political system. הצגה ראשונה 18:בינואר,2014 , אולם מסקין משך הצגה :שעתיים ,כולל הפסקה Opening 18 January, 2014, The Meskin Theatre Length: 2 hours, including interval 5 העיבוד החדש לבמה של שחר פנקס ושיר גולדברג לרומן "המאהב" שיצא לאור ב ,1977-מזמין אותי לתאר את תהליך לידתו של הרומן הזה ,ואת הכוונות הספרותיות החברתיות והפוליטיות שעמדו ביסוד כתיבתו .זה היה הרומן הראשון שכתבתי ובגיל ארבעים ,גיל הנחשב היום כגיל מתקדם עבור סופר שכבר עמדו מאחוריו שלושה קבצי סיפורים ושני מחזות .הרומן הפך פופולארי מיד עם הופעתו ,נכלל בתוכנית הלימודים ,תורגם לפחות ל 24שפות ,עלה כהצגת תיאטרון בשם "נעים" בתיאטרון חיפה ,וגם עובד לשני סרטים באורך מלא ,הראשון בהפקה ישראלית והשני בהפקה איטלקית. החשש מכתיבת רומן נבע אצלי מיראת כבוד ,אולי קצת מוגזמת ,שהיתה לי כלפי הז'אנר הזה ,שמחייב לפי דעתי את הסופר להשקפת עולם כוללת. אבל מלחמת יום הכיפורים ,והטלטלה הפוליטית חברתית ואידיאולוגית שעברה על המציאות הישראלית עוררה בי דחף עז לחרוג מן התבנית של הסיפור הקצר ולנסות להעיז ולבטא את המציאות הישראלית באמצעות רומן .כאן באו לעזרתי הרומנים הנפלאים של הסופר האמריקאי הגדול ויליאם פוקנר, "הקול והזעם" ו"בשוכבי גוועת" .רומנים אשר שינו את הנוסח הקלאסי של הרומן הנמסר בידי מספר יודע כל שמוביל ומפרש את גיבוריו ,ובמקום זאת הפקידו בידי כל דמות ברומן את הסמכות לדבר גם בשם עצמה וגם כמפרשת של הדמויות האחרות .כך ניסיתי לגלות את המציאות הישראלית ולנסות לבטא אותה דרך שש הדמויות שבחרתי ,וכאשר שאלו אותי פעמים רבות מי בעצם הגיבור של "המאהב" תשובתי היתה – החלל שנלכד בין המונולוגים המתחלפים של שש דמויותיו. פיצול הרומן למונולוגים מתחלפים בין שש דמויות נראה לי נכון בגלל שהחברה הישראלית עצמה לאחר מלחמת יום הכיפורים ועם הופעתן של תנועות מחאה שונות ועלייתם של כוחות פוליטיים חדשים איבדה את הסמכות המרכזית שהובילה אותה במשך שנים רבות והחלה כחברה פלורליסטית ,לדבר בקולות שונים ואפילו סותרים. הניצוץ שהדליק את כתיבת הרומן היתה תופעת הנעדרים במלחמה הזאת .כיוון שהמלחמה החלה בהפתעה גמורה כמה מן הלוחמים שנלכדו בסערה, אם כשבויים ואם כפצועים ,נעלמו בתוך המדבר ועקבותיהם עד עצם היום הזה נותרו עלומים .וזאת למרות החיפושים האינטנסיביים אחריהם. 6 א.ב .יהושע על "המאהב" בהבימה אז עלה בדמיוני רעיון שחייל אחד ,איש לא צעיר" ,יורד" שבא לקבל ירושה של סבתא שנחשבה כמתה ,נלכד שלא ברצונו במלחמה הזאת ,ניצל את המהומה והכאוס הצבאי של הימים הראשונים כדי לערוק מן המלחמה ולא רק להציל את נפשו ,אלא גם כדי להתנתק מסערת ההיסטוריה הישראלית ולחזור למצב הקלאסי של חיים בתוך בועה יהודית בקהילה החרדית של ירושלים. מכאן התחילה כתיבת הרומן הזה והמונולוג היחיד של גבריאל הפך לבסיס הרומן ,אף שמקומו של המונולוג הזה הוא רק ברבע האחרון שלו .סביב המאהב גבריאל נבנתה המשפחה הישראלית שמשכה אותו אליה .וזה בהשראת המחזה "המאהב" של הרולד פינטר ,שבו גבר מרגיש שאין בו די אנרגיה וליבידו להזין את אשתו ולכן הוא מביא לה מאהב כדי להחיות באמצעותו את נישואיהם .זהו אדם ,בעל המוסך ,ולידו אשתו ובתו. אבל למרות שכבר התרוצצו בדמיוני חמש דמויות ביניהן וודוצ'ה ,הסבתא הירושלמית של גבריאל וודוצ'ה "שאיבדה את הכרתה לפני המלחמהומצאה אותה חזרה בעקבותיה" ,הרגשתי שעדיין חסרה לפסיפס שיצרתי דמות נוספת .בשנת 1975 יצאתי עם הטיוטות הראשונות של הרומן לשנת שבתון באוקספורד .והנה שם בעיר האוניברסיטאית המפורסמת ,ודווקא בספרייה הבודליאנית העתיקה מימי הביניים ,בעוד אני משוטט נבוך בין ספרים עתיקים הכתובים בלטינית שעליהם גוהרים מלומדים נכבדים ,עלתה ברוחי לפתע כמין תקיעת חצוצרה, קולו המתפרץ של הנער הערבי ישראלי נעים ,שקרא לי לצרף גם אותו לחבורת הדמויות ,כמין מאהב נוסף, צעיר ,ונועז של דאפי המרדנית ,בתו של מנהל המוסך. וכך במשך שנת השבתון באוקספורד ,הרחק מן המציאות הישראלית ,נשלמה כתיבתו של הרומן. מאז מלחמת יום הכיפורים חלפו ארבעים שנה ,אבל דווקא מלחמה זו ולא מלחמת ששת הימים ואפילו לא מלחמת השחרור הגורלית והחשובה היא שמעסיקה עדיין את החברה הישראלית .נכון ,דרך הכישלונות ההפתעה וניפוץ היוהרה הסתיימה המלחמה גם בהישגים צבאיים ,ובעיקר בסלילת הדרך לשלום עם מצרים והפרדת הכוחות עם סוריה .אבל הטראומה של ההפתעה עדיין מחלחלת בלב החברה הישראלית .האם נלמד הלקח? כן ולא .מכל מקום קולו של נעים ,הנער הערבי-ישראלי שנכתב באהבה ובאמפטיה החזקים ביותר תובע עדיין את תיקונו .וזה יבוא רק בהשלמת תהליך השלום עם אחיו הפלשתינאים שמעבר לגבול. 7 צילום :לאונרדו צנדמו א .ב .יהושע ,מבכירי הסופרים ואנשי הרוח בישראל .בעל פרס ישראל .1995 ,נולד ב 1936 -בירושלים .בוגר האוניברסיטה העברית ,ושימש במשך שנים רבות כפרופסור מן המניין במחלקה לספרות באוניברסיטת חיפה ,וכפרופסור אורח בפריז ,רומא, פרינסטון ושיקגו. ספריו תורגמו לעשרות שפות .ועובדו לסרטים ומחזות ולאופרה. הוא גם זכה לפרסים רבים ברחבי העולם .ובראשם פרס ישראל לספרות ב.1995 - כתב כמה קובצי סיפורים – "מות הזקן"" ,מול היערות" ו"בתחילת קיץ "1970וכן כעשרה רומנים" :המאהב"" ,גירושים מאוחרים", "מולכו"" ,מר מאני"" ,השיבה מהודו"" ,מסע אל תום האלף", "הכלה המשחררת"" ,שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"" ,אש ידידותית" ו"חסד ספרדי". בין מחזותיו" :לילה במאי"" ,טיפולים אחרונים"" ,חפצים"" ,הילכו שניים יחדיו". בין ספרי המסות החשובים שלו" :בזכות הנורמאליות"" ,אחיזת מולדת" ו"כוחה הנורא של אשמה קטנה" .ספרי מחקר רבים נכתבו על יצירותיו ,ביניהם אסופות של מאמרי מחקר על יצירה בודדת כמו – "הכיוון הנגדי" על "מר מאני" ,ו"מסות על מסע אל תום האלף" – לפני שנתיים יצא כרך גדול של מחקרים על יצירתו בשם – "מבטים מצטלבים". 8 9 מצבימ שהמ על גבול הריאליה ראיונ עמ א.ב יהושע י.ד תמיד ידעת שתהיה סופר? א.ב.י :לא ,אני לא חשבתי שאהיה סופר .רציתי להיות היסטוריון או פרקליט .אני חושב שהגעתי לספרות דרך כתיבה של פיליטונים ,מעין סקצ'ים של ארבעה חמישה עמודים ,שאותם הייתי כותב למסיבות הכיתה ולמסיבות תנועת הנוער ,ובהם הייתי ממזג כמה מן המאורעות שקרו בחברה ,בכיתה ,עם איזה אבסורדים, עם תבניות סוריאליסטיות .והמזיגה בין הלוקלי ביותר ,קודים שרק החבר'ה שם ידעו במה מדובר ,ובין מצבים סוריאליסטיים יצרה סוג של תבשיל מיוחד .והייתי קורא את זה לפני הקהל ותיכף קיבלתי משוב של צחוק והנאה .ואני חושב שזה במובן מסוים היה הבסיס למשיכה שלי לכתיבה ,שפתאום הרגשתי את הכוח של הדמיון .ברמה מסוימת ,הסוג הזה של הסוריאליזם לא עזב אותי מעולם .עד היום אני יכול למצוא אותו בכל מה שאני עושה ,משהו שמעמיד את הדברים פתאום באיזו זווית אחרת ,מצבים שהם על גבול הריאליה – י.ד יותר קשה לך לכתוב משהו קצר מאשר רומאן? א.ב.י :נדמה לי .אמנם צ'כוב וקפקא לא היו מסכימים לקביעה הזאת ,הם היו אמנים של הטקסט הקצר וידעו לכתוב אותו בקלות רבה ,ודווקא רומנים ארוכים היו קשים לשניהם .כשהרגשתי שאני בשל לרומן ,פניתי אליו. בהתחלה זה היה הרומן "המאהב" שמורכב ממונולוגים מתחלפים ,מיחידות קטנות ,וגם "גירושים מאוחרים", הם עדיין שמרו על היחידה הקצרה .רק ב"מולכו" הגעתי לכתיבה נרטיבית זורמת ,ולא מקוטעת .אני חושב שהגעתי לזה מתוך תחושה שכדי להגיע ללב הרומן ,להגיע לתפיסה יותר רחבה ,אתה צריך להיות בשל יחסית. י.ד התחלת לכתוב בחיפה? א.ב.י :לא .כשהייתי עוד סטודנט בירושלים כתבתי את הסיפור הסוריאליסטי הראשון שלי" ,מות הזקן". אחר כך כתבתי בפריז את ארבעת הסיפורים של "מול היערות" ופה התחלתי בשלב השלישי של כתיבתי, שהיה קשור בעיקר למחזות" .לילה במאי"" ,טיפולים אחרונים" ותחילת "המאהב" שגמרתי בשנת השבתון באוקספורד .כבר הייתי סופר כשהגעתי לחיפה. י.ד איך הגעת לחיפה? א.ב.י :לחיפה הגענו מתוך החלטה שלקחנו לקראת סיום שנות ההשתלמות שלנו בפריז .ב – 1963נסענו אני ואשתי לפריז לארבע שנים .שמשתי כמזכיר כללי של ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים. אז הכרתי את הבעיה היהודית כפי שהשתקפה אז סביב מהפכות הסטודנטים .היינו חופשיים מהמשפחות בארץ .האנונימיות שטעמנו ממנה הייתה מפתה .רצינו לחזור וליהנות ממנה גם בארץ .על כן החלטנו לא לחזור לערים שבהן גרות המשפחות – ירושלים ותל אביב .עבורי העזיבה של ירושלים ,במיוחד אותה ירושלים שאחרי ,1967שהתחילה עם כל הקדושה וההדר ,והמיתוסים הללו שהחלו להתעצם בה ,בהחלט הייתה מאוד טובה לי .אין זאת אומרת שירושלים לא מעסיקה אותי כל הזמן .במיוחד בהתחשב בשורשים הביוגרפיים העמוקים שיש לי בה ובשניים עשר ספרי הפולקלור שכתב אבי עליה .אבל באותה נקודה בחיי היה לי חשוב להשתחרר ממנה .דווקא משום שהיא כל כך עמוקה בתוכי .להשתחרר מן הירושלמיות הזאת" .העגנונית" או "העמיחית" הזאת .ואני מדבר על שני יוצרים שאהובים עלי מאוד .אבל רציתי לצאת לארץ ישראל ,וחיפה היא ארץ ישראל מובהקת .מזיגה של ים והר ,מזיגה של הגליל והשפלה ,וכל ההטרוגניות הישראלית הטובה והמשובחת. י.ד וכמובן הערבים .המאהב :אדם ,אסיה ,גבריאל ,נעים הערבי ודאפי ,ששוברים את המונולוגים בדו שיח. אחרי האין ערבים של הציונות ,אין פלשתינאים של גולדה ,הפרא האציל ,בן הארץ ,המודל לתקופת המקרא, דרך הראיה האליטיסטית המתנשאת. 10 הישראלי כאיש התרבות המערבית ,מול הערבי המתואר כנווד ,פרימיטיבי .בשנים האחרונות – ניסיונות מאוזנים יותר .הערבי כבן אדם שווה זכויות ,שווה ערך ,מרתק מבחינה תרבותית. א.ב.י :כמובן הערבים שאותם אני נושא ,דרך אבי המזרחן ,עוד מירושלים .והם חשובים לי ביותר גם מבחינה אמוציונלית .וחיפה היא מקום שאתה רואה ואומר – זהו האידיאל שאתה רוצה לגבי כלל המדינה ,ואתה חושב על סוג האיזונים הקיימים בה בין ערבים ויהודים ,בין העדות השונות ובין דתיים לחילוניים .יש כאן איזו הרמוניה ,כמובן יחסית, אבל בכל זאת. י.ד ב"מאהב" יש רק שיח אחד ,והוא בין נעים ובין דאפי .הדבר נועד להדגיש את הייחוד של נעים? א.ב.י :זה לא דיאלוג ,אלא שני מונולוגים קטועים, שמשתלבים זה בזה ,במעשה האהבה ביניהם וכל אחד רואה את השני בדרך משלו" .המאהב" בנוי על כך שהמציאות הישראלית היא קליידוסקופית, שהיא בנויה מכמה קולות ,שאין עוד קול מרכזי כמו שהיה קודם ,אין מי שיכול לקחת את הנרטיב לעצמו ,המרכז מתחיל להתפרק .מבחינה זאת, "המאהב" סימן את מה שהתחיל להיות בחברה הישראלית בכל מה שקשור לקולות השונים, והגיבור המרכזי הוא החלל שמתהווה ביניהם, ולא דמות אחת שאפשר לומר עליה שהיא הדמות הראשית .נעים הוא ערבי ישראלי צעיר ,בגיל ארבע עשרה ,שעדיין היו לו תקוות להיכנס עמוק יותר ובאופן פנימי לחברה הישראלית .רציתי לסמן את מה שהוא יכול לעשות ולהזהיר אותו מפני מה שהוא לא יכול .כיום יש לי קצת שינוי בדעות. בזמנו אמרתי ,אתם הערבים מיעוט לאומי ,מיעוט שווה זכויות ,תשתתפו אתנו באזרחות ,אבל לא מעבר לזה .היום אני בתחושה שצריך לתקן משהו הרבה יותר מהותי אצלנו ,ולהגיע להפרדה אמתית בין הדת ובין הלאומיות .אז אני יכול לראות בעתיד הרחוק מאוד ,כאשר יבוא השלום המלא ,בעוד חמישים ,מאה שנה ,שחלק מן הערבים ,נוצרים או מוסלמים או דרוזים ,ירצו להיכנס עמוק יותר אל הלאומיות שלנו .ואין כל סיבה שלא יעשו זאת, אבל בלי שיידרשו להמיר את דתם .כמו שבצרפת או באנגליה קיבלו את היהודים מבלי לדרוש מהם להמיר את דתם לנצרות. מתוך "דיוקן 2/אברהם ב .יהושע .מאת יותם הראובני .הוצאת נמרוד .2003 11 אדם" :באותו יום שבת אחר הצהרים ,שבוע לפני פתיחת הלימודים הלך לחבר שלו שגר ארבעה בתים בסמוך לבית שלנו .החבר לא היה בבית ,ואז החליט לחזור הביתה וכנראה ,איני בטוח ,הפסיק את המכשיר בדרך חזרה .לפתע ראה בעבר השני של הכביש את החבר משחק עם ילדים אחרים ,הם נופפו לו להצטרף אליהם ,ואז עבר את הכביש ,עדין נתון בשקט מוחלט. מכונית שנסעה במורד ,לא במהירות צפרה לאזהרה מתוך אמונה שהוא יספיק לעצור ,אבל הוא המשיך לחצות את הכביש בדממה שלו ,לא בריצה ,אלא בהליכה איטית ישר לתוך המכונית". אסיה" :ממש רעדתי .כבר שנים לא לאבד אותו שוב. נצמדתי לחלום .יגאל .הוא נסע הלוך ושוב על המדרכה הרחבה באופנים גדולים ,כי הוא היה בעצמו גדול ורזה, ואני חושבת –הוא חי ,איזה אושר". 12 גבריאל" :ולפתע בודד .מאוד בודד ,ואיזה חלל בלב .אתם מבחינים בי בתוך כל המהומה הזאת .יושב בתוך כל הגייסות ליד שרשרת הזחל"ם ,מסתתר בפיסת צל לוהט ,בריח המבחיל של בנזין שרוף .כבר בגדי מזוהמים כאילו שתי מלחמות עברו עלי ,רואה איך הכל מתארגן לקראת מותי". דאפי" :זוג משונה .אני תוהה למה הם בכלל התקשרו זה לזה .מה הם רוצים .לא זוכרת שראיתי אותם מתחבקים או מתנשקים .בקושי משוחחים .אבל גם לא רבים -כמו שני זרים-לזה קוראים אהבה? לפעמים אני נתקפת פחד שאולי הם רוצים להתגרש ולהניח אותי לבד"... נעים" :זה היה כמו חלום .כל אותו יום שישי .חלום מתוק כי ישנתי בבית שלה ואכלתי אתה ארוחת ערב וארוחת בוקר ,ואפילו שאולי עשיתי משהו פלילי עדין הייתי מאושר". ודוצה" :שכח אותו אצלי .שכח גם אותי. אני כאן לבד עם ערבי קטן וכך זה ייגמר. מוזר .אין משפחה, אין קרובים ,אין איש וזה הפרצוף האחרון שאראה לפני מותי". 13 כבר נטו צללי ערב אהרונ אמיר ההתחלה החלה בסתיו .1958חוברת ראשונה של הרבעון 'קשת' עתה זה הופיעה. אני עוסק ,בתוך השאר ,בחיפוש אחר 'כישרונות' ,ורצוי שיהיו חדשים ,חדשנים, צעירים .בשיחה חטופה עם פרופסור שמעון הלקין בקפה 'חרמון' שברחביה רואה הלז להסב את שימת לבי למספר חדש וחדשן, צעיר ומעניין בשם אברהם יהושע ,שכבר יש מאחוריו כמה פרסומים מבטיחים ב'משא', המוסף הספרותי של 'למרחב' .כדאי לך 'לקרב אותו' ,הוא אומר לי .אני יוצר את הקשר .סמוך לאחר מכן אתה מופיע אצלי, בחור בן ,22בלורית שופעת ועיניים טובות ורכות דיבור מתלהם קמעה ,בדירתי עבת הכתלים ,גבוהת הקימורים במושבה היוונית שבירושלים .השעה היא שעה של לפנות ערב. ו'באמתחתך' אם אין זכרוני מטעני ,סיפור שעתה זה הושלם ושמו 'מסע הערב של יתיר'. הוא יידפס בחוברת ב' של 'קשת' ,ומעתה ועד תום הופעתו יהיה הרבעון אכסניה של קבע ליצירתך ,ואתה תהיה לו ציץ תפארת, ועם הזמן גם שותף בעריכה .אגב גמיעת קוניאק )צרפתי ,כמדומה( מתנהלת שיחתנו. תוך שאני משתדל לתהות על קנקנך אתה תוהה על תכליתו של 'קשת' ,דרכו ,מגמותיו. נתארכה אז מעט השיחה ,להנאת שנינו .עד שקמת ללכת ,כבר נטו צללי ערב. מתוך" :ואני בשלי" .אהרון אמיר .הוצאת ירון גולן1997 . 14 משפחה ישראלית בצל מלחמת יומ הכיפורימ, נחלה כלכלית ללא מנוחה נפשית פרופ' גרשונ שקד – על "המאהב" המרחב האפי של הרומן מוצדק ,שכן הוא מקיף את ההווי וההוויה של חברה שלמה ,וגם תלוי במערכת "הזמן" של היצירה .כשם ש"לילה במאי" ו"בתחילת קיץ "1970קשורים לזמנם ,למקומם ולאירועים החברתיים המכריעים שבגורל החברה המעוצבת ,כך יוצא גם "המאהב" מתקופת מפנה והכרעה בחיי החברה – מלחמת יום-הכיפורים .זמן הסיפר מקיף את החודשים שלפני מלחמת יום-הכיפורים ואת החודשים שלאחריה. מה מתחולל בחייה של משפחה ישראלית ממוצעת בחודשים הללו? לכאורה מטביעה המלחמה את חותמה רק על דמות אחת המופיעה בשולי הרומן )אף ששם הרומן נקרא עליה( ,אך למעשה מכוון כל הרומן כולו להסביר את מה שנתחולל מתחת לסף ההכרה והקיום של הישראלי של כל ימות השנה ,שהביא למלחמת יום-הכיפורים .זו אינה נתפשת כמאורע היסטורי חד פעמי ,אלא כסימפטום של מחלה ,כחוליה בשרשרת שנתחשלה ונתהדקה באורח דיאלקטי במשך כל שנות המדינה ,ובעיקר בשנים שבין מלחמת ששת-הימים למלחמת יום-הכיפורים .ואכן ,זמן-הסיפור של הרומן מתחיל הרבה לפני כן .תרצה ,הרי אלה שנות חייה של ודוצ'ה הזקנה :זו בת העיר העתיקה מירושלים ,שבילתה את מיטב שנותיה שם )שנות קיומו של "היישוב הישן"( ונתגלגלה לעת זקנה לחיפה .תרצה ,אלה הן שנות האהבים ,הנישואים וההתבססות הכלכלית של משפחת אדם ואסיה שהחלו את דרכם המשותפת בבית-הספר העממי והתיכון ,נתגלגלו יחד בתנועת-הנוער ובמחנות הנוער ,עד שמצאו את עצמם תחת החופה .זו בתו של איש הביטחון הישראלי ,וזה צעיר שמעולם לא היה מגיבורי המלחמה ומנושאי דגלה ,אלא איש-שוליים ,שעבד את עמו באמונה במוסך עד שנעשה בעל-מוסך גדול ,משל עצמו ,שהלך והתרחב ,הלך והתעשר .וכך ,עצמאי ועשיר ,הוא מתגלה לפנינו בזמן הסיפר של היצירה .מבחינת יחסי זמן הסיפר וזמן הסיפור זהו אפוא רומן שגרתי למדי – תולדות משפחה ישראלית רגילה ,שהחלה בצעדים כושלים והגיעה אל הנחלה הכלכלית ,בלא שתגיע אל המנוחה הנפשית – בני דור-ארבעים-ושמונה ,שהפכו בחשאי לבני דור-שבעים-ושלוש .זוהי מעין "סאגה" משפחתית בזעיר-אנפין, שבעיותיה הגלויות וסבכיה הנסתרים מתפרצים כגעש בימי רעידת-האדמה של מלחמת יום-הכיפורים .כך מתחוור לנו שסיפור ההצלחה הגלוי אינו אלא סיפור של כישלון סמוי ,וככל שגדל צד האור בחיי המשפחה והחברה ,כן נמשך צלם ומתארך. מספרו "גל אחרי גל בספרות העברית" עמוד ,41הוצאת כתר 15 כתיבה על מלחמה – מכשלה גדולה הדורשת זהירות הרומן זכה לכשישים תגובות בביקורת בשנה שלאחר צאתו לאור ,ועוד כעשרים רשימות ומאמרים הוקדשו לעיבודו הדרמטי בתיאטרון חיפה בשנה שלאחר מכן .הספר עשוי כפסיפס של שישה קולות דוברים, הרוקמים יחד דיוקן גרוטסקי ועתיר פרדוקסים של משפחה חיפאית :אדם בעל המוסך ,אשתו המורה אסיה ובתם המתבגרת דאפי .אל המשפחה הזו חודרים ביוזמתו או בעידודו הסמוי של אדם שני מאהבים ,של האם ושל הבת .האחד ,גבריאל ארדיטי, הוא ישראלי-לשעבר שבא מצרפת לקבל את ירושת סבתו ודוצ'ה )אשר גם קולה נשמע ברומן( .השני הוא הנער הערבי נעים ,עובד המוסך ,שאדם מגייס אותו לחיפושים ליליים ממושכים בכבישי הארץ אחרי מכונית המוריס העתיקה של גבריאל ,לאחר שזה נעלם במהומת מלחמת יום הכיפורים .בד בבד אדם שב ופוקד את משרדי היחידה הצבאית לאיתור נעדרים בחיפושים עקשניים שאינם מעלים דבר. רק כעבור חודשים רבים נפתרת חידת היעלמו של גבריאל ,כאשר מתברר שנטש את זירת המלחמה בסיני ,נמלט לירושלים ונטמע שם בקהילה חסידית באחת השכונות החרדיות .גבריאל מגולל בפני אדם בפירוט רב את קורותיו מאז שהתייצב לרישום במחנה הצבאי כדי שלא ייחשב לעריק .במקום שישולח לדרכו מצא את עצמו לכוד בידי רב-סרן אימתני שדאג לחיולו המזורז ,והסיע אותו בעצמו עד רפידים מתוך שאיפה סמויה – כך חש גבריאל בבירור – להביא למותו במלחמה כנקמה אישית על שנות היעדרותו הארוכות מישראל .הימים בסיני, בעודו מסופח ליחידה של לוחמים צעירים ,הצטיירו בעיניו כמהומה של תזוזות וחניות חסרות פשר בין שריקות והתפוצצויות של פגזים ,עד שגמר אומר בנפשו להימלט והצליח להיחלץ מסיני עטוי תחפושת של חרדי. חזית הלחימה מבליחה ברומן מן השוליים ,מן הצד האחורי ,מגובה פני הקרקע ומזווית ראייתו המטושטשת של חייל-לא-חייל פסיבי ,המנוכר לסביבתו ואינו מבין את המתרחש סביבו: 16 "שוכבים ,מגרדים קצת את האדמה ושוב עולים על כלי הרכב ונעים .מפעם לפעם פותחים באש מכל הכלים אל מטרות צהובות שהיו רוחשות אף הן במין סהרוריות באופק המאובק. אני לא יריתי .הבזוקה אמנם היתה תלויה עלי כל הזמן ,אבל הפצצות טמונות עמוק מתחת לאחד הספסלים .אני הייתי יושב מכווץ ,הקסדה מכסה את פני ,הופך את עצמי למין חפץ ,אובייקט ,חסר רצון, יצור מת שרק מפעם לפעם מציץ אל הנוף הקרוב, המדבר האין-סופי והלא משתנה" )עמ' .(371 בראיון לרגל צאת הספר תיאר יהושע את הזהירות שניגש בה לכתוב על המלחמה ,ואת המגבלות שהטיל על עצמו' :נכון ,כתיבה על המלחמה היא מכשלה גדולה .ברומן שלי אני עוסק רק באספקט מסוים של המלחמה – בבעיית הנעדרים .זה נושא שהכאיב לי מאוד וגם פיתה אותי מבחינת האפשרויות הספרותיות הטמונות בו' )נורית ברצקי' ,נחוץ אומץ לב לכתוב על מקומות מוכרים' ,מעריב.(18.2.1977 , אולם מקומה של מלחמת יום הכיפורים ב"המאהב" רחב ומורכב מן המשתמע מדברים אלה ,והוא טמון בעיקר ברבדים הסמליים הסמויים שהרומן משופע בהם .העלילה המשפחתית הגרוטסקית ניתנת להיקרא גם כמערך אלגורי ,הבוחן את התהליכים החברתיים הממושכים שהביאו לשבר של ,1973 ובנידון זה כמה וכמה אובייקטים בסיפור משמשים בתפקיד כפול-פנים ,כחלק מן המציאות המוחשית וכסמל הקורא למדרש פרשני .כזוהי מכונית המוריס המשוקמת מודל '47בצבע תכלת ,שנצבעה בשחור ונהפכה לרכב הסעות של חרדים בין ירושלים לבני ברק ,וכזהו גם המוסך החיפאי שהתרחב מאוד אחרי 1967תוך התבססות על עבודתם של פועלים ערבים' .מה קרה אפוא למודלים 48-47 של חיינו?' שאל גרשון שקד' .האם נתגלגל מודל זה לידי יורדים ועריקים ,והניסיון לשקמו בין שתי המלחמות האחרונות לא עלה יפה?' לפי פירושו, מועלות ב"המאהב" שאלות יסוד על טיבו וגורלו של הקיום הישראלי בחסות המפעל הציוני ,ועל גרעין החורבן המאיים עליו מבפנים – סוגיות שהתחדדו בצל החרדות הישנות שצפו ועלו אחרי מלחמת יום הכיפורים. מתוך מאמר "מכוות אש :ארבעים שנות כתיבה על מלחמת יום הכיפורים", "אות" ,כתב עת לספרות ולתיאוריה מס20 ,4 . 17 המאהב -מפר למחזה הקבוצה מול היחיד לפני למעלה משנה וחצי ,שיר גולדברג ואני קבלנו מאילן רונן הצעה לעבד את "המאהב" להצגה .מאד התרגשתי .את הספר קראתי עוד כתלמידת תיכון ואהבתי אותו מאוד .גם כששבתי לקרוא אותו עכשיו ,התרגשתי עד דמעות והיה לי ברור כי לא אוכל לסרב .התחלנו לעבוד וההתרגשות התחלפה במהירות בבהלה גדולה- שעה שהתחלנו לעכל את האתגר העצום שלקחנו על עצמנו. המעבר מספר להצגה מלווה תמיד בקשיים רבים .ספר טוב ,כמעט תמיד ,הנו טקסט רב שבילים ,פתלתל ועשיר באפשרויות – בכל שביל בו יבחר המחזאי ,המחזה יספר סיפור אחר. לכן שלב הבחירה הוא בעיניי השלב הקריטי ,המכריע והקשה ביותר ,קשה אף ממלאכת הכתיבה עצמה .שכן זהו שלב הוויתור .בחרת בשביל אחד וויתרת על רבים אחרים. כל ספר או סיפור שעיבדתי בעבר היוו עבורי אתגר גדול ,הן ברמת העלילה והן ברמת השפה .יחד עם זאת ,דומה כי הקשיים הפעם היו רבים וגדולים יותר משציפיתי והתנסיתי בהם עד כה. החל מהרגע הראשון הנחת העבודה שלי הייתה כי המבנה של הספר ,משמע ה"איך" חשוב לא פחות מהעלילה ,משמע ה"מה" .העובדה שהספר לא מציע עלילה מסודרת, מאורגנת ,ליניארית ואחידה ,נראתה לי חשובה ואף הכרחית כתנאי להעברת הספר לבמה ,וכן ,העובדה שא.ב .יהושע בחר למקם את יום כיפור כצומת התרחשות של מרבית העלילה .מלחמת יום כיפור כצומת לא רק לפרט שבחברה ,אלא לחברה כולה, שהחל מהמלחמה התפצלה לקולות רבים .המיקום המסוים הזה של העלילה ,נראה לי חיוני והחלטתי לשמר את כל הקולות שבספר ולנסות ליצור מהם עלילה אחת. בחירה זו ,העלתה קשיים רבים ,כשהעיקרי הוא המיקוד .האתגר הגדול עבורי היה להבין ,באיזו עלילה עלי להתמקד .לאחר שלב ארוך של ניסוי וטעייה ,מצאתי כי עלי להתמקד בסיפור המשפחה הגרעינית עם דגש על חיפוש המאהב ודרכה בדמויות האחרות הנקלעות אל תוך העלילה. זהו אם כן ,סיפורה של משפחה שאיבדה את בנה הקטן בתאונת דרכים .האשמה המלווה את אדם ,האב והבעל והנתק השורר בינו ובין אסיה ,אשתו ,מביא אותו לחפש תחליף .מעין חלק חילוף לחלק שאבד להם .הוא מכניס אל ביתם את גבריאל והאחרון מסייע לאסיה בכתיבת ספר הדרכה למורים בנושא המהפכה הצרפתית. לאחר שאדם מגלה את דבר הרומן הוא מנצל את הכאוס השורר עם פריצת מלחמת יום כיפור ודוחף אותו לנסוע לאחד הבסיסים בכדי להסדיר את מצבו .גבריאל נוסע ואינו שב .אדם מתמלא ברגשות אשם ויוצא לחפש אחריו .החיפוש הופך כמעט לאובססיה ,חוסר המוכנות להשלים עם כך שאדם נוסף נעלם )ואולי יש לו בכך חלק( אינו מאפשר לו להרפות .במסעו אחר המאהב ,הוא מכניס דמויות נוספת אל חייהם, את נעים ,מעין חלק חילוף לתחליף שאבד .ואת ודוצ'ה. זהו סיפורה של משפחה שהפרטים בתוכה מנותקים אך כמהים לקשר ,מבררים דרך "האחר" את זהותם ,שייכותם והגדרתם האישית .וזהו ,בעיניי ,גם סיפורה של החברה הישראלית .החל מהתקופה שקדמה למלחמה ,דרך מלחמת יום כיפור והשינוי שהיא חוללה עד ימינו אנו ,בהגדרתנו את זהותנו ,אחריותנו ושייכותנו כפרטים בתוך החברה. את הרומן "המאהב" למדתי כילדה בתיכון ,בחדרה עיר הולדתי .במיוחד נחרטו לי דמויות האיש המתקתק – הלוא הוא הסופר ונעים ,הנער הערבי שמתאהב בדאפי, בת המוסכניק המרדנית .עוד אני זוכרת את ריח הים וחיפה על העליות והמורדות שבה ,שעלו וצצו מבין דפי הספר .כילדה ,ההתייחסויות למלחמה המופיעות בספר, לא עניינו אותי במיוחד., לאחר שאילן רונן הציע לשחר ולי ,לעבד את הספר להצגה וחזרתי לקרוא בו שוב מצאתי דווקא שהתפקיד של מלחמת יום כיפור בספר הנו משמעותי ביותר.החוויה האישית שלי מאותה תקופה התעוררה לחיים -הצבעים והקולות ,האנשים, שידורי הרדיו ,השבתות .דרך הקריאה עלו בי חוויות ילדות של סוף שנות השבעים, בישראל .אני זוכרת ריח פרדסים ,עיר בה כולם מכירים את כולם ,בתים פתוחים, חברים ותחושת ערבות הדדית ו"יחד" .חלק מהעבודה ,היה ניסיון ללמוד ולהבין טוב יותר את הנסיבות שהביאו למלחמת יום כיפור ועל השפעותיה של המלחמה על החברה ועל הפרטים שבתוכה .רק אז ,הבנתי לעומק לאיזה שבר נורא היא גרמה. מצאתי פרסומות בעיתונים ישנים מהימים שלפני המלחמה :למכוניות ,לאבקות כביסה ,סיסמאות המכירה העולות מן הדפים" :בשבילנו"" ,עבורכם" -כאילו הכול נקרא אז ברבים ולכולם .לכולנו .ואחריה ,לאחר המלחמה ההיא " -כדאי לך", "במיוחד בשבילך" -בפרסומות הפכנו פרטים ,יחידים ,קולות מפוצלים. גם כשחיפשתי תמונה ,בין תמונות מלחמה איקוניות ,לא מצאתי את האחת שמזוהה עם מלחמת יום כיפור ,תמונה הרואית מובהקת כמו אלה המוכרות לנו כל כך ממלחמת העצמאות או ממלחמת השחרור ,כל שמצאתי הן תמונות מצמררות של טנקים שרופים. החלל כאימאג' -בעקבות החלטתה של שחר לשמר את ששת הסיפורים על ששת הגיבורים המרכזיים וקולותיהם הנפרדים ,חשתי כי עליי למצוא את הצורה הבימתית המיוחדת לחומר זה ,המקומי ,מן הבית ,שהוא שלי ושלך ,חומר מוכר לנו כל כך. לכן החלטתי לנסות ולהביא את הקבוצה מול היחיד כצורה .אותנו כחברה ,ואותנו כקולות בודדים ,מפוצלים במרחב .החלטתי למקם את כל הדמויות על הבמה, לעיתים מגיבות ,לעיתים פועלות במקביל וממשיכות את פעולתן היומיומית גם מחוץ לסצנות הנבנות מולנו ולעיתים אף בונות ומפרקות את חלל הסצנה. זהו חלל ניטראלי המאכלס בתוכו את כל הדמויות ,אך גם כזה המכיל בתוכו את המוסך ,את הבית ,את הדרך מהכפר ומאוחר יותר ,את החלון הצופה אל הים ,אל חיפה. קולות היחידים וקולות הקבוצה /הקבוצות השונות במחזה באים לידי ביטוי ,בין היתר ,בבחירה להלחין חלקים מתוך הטקסט .שלמה גרוניך ,שזו לי עבודה ראשונה אתו ,הצליח לשלב בין הצלילים המוכרים של ישראל בשנות השבעים ,עם זיק השיגעון ,הפירוק והעושר המוסיקלי הייחודיים לו. בעזרתה של שרון גל הכוריאוגרפית ,ניסיתי ליצור מעמדים של קבוצות שונות תוך דגש על הפרט בתוכם) .נסיעה בטרנזיט ,סצנות המלחמה ,המתנה בתור ,פועלים במוסך ,ועוד( רגעים אלה אפשרו לי להתעסק בסיפור ה"מקרו" -שלנו ,לצד סיפור ה"מיקרו" -סיפור המשפחה ,אליה מוכנס המאהב. המאהב ,עבורי לפחות ,משוכפל להמון מאהבים ,גם בשר ודם כמו אלה המופיעים בספר ובמחזה ואחד גדול יותר -שאבד לנו מאז. שחר פנק 18 שיר גולדברג 19 ארבעימ שנה למלחמת יומ הכיפורימ מבט לאחור ד"ר מרדכי נאור לאחר מלחמת העצמאות ,המלחמה הקשה והארוכה בתולדות מדינת ישראל )למעלה משנה וחצי( ,התרגל העם בישראל למלחמות קצרות ולהצלחות גדולות .כך היה במלחמת סיני בשלהי ,1956ועוד יותר מכך במלחמת ששת הימים ביוני .1967הניצחון הישראלי היה סוחף ומדהים והוא הפך את ישראל לכל-יכולה, וכמעט למעצמה צבאית .צה"ל נתפס בארץ ובעולם כצבא שאין שני לו" .מעולם לא היה מצבנו טוב יותר" נהוג היה לומר בשנות ה 70-הראשונות ,תקופה של פריחה כלכלית ,שקט בגבולות וקליטת רבבות של עולים מברית המועצות ומארצות המערב. חגיגות ה 25-למדינה ,באביב ,1973נערכו ברוב עם ובמצעד-ענק של צה"ל .השמחה והעוצמה המדינית והצבאית השתלבו זו בזו .ישראל חשה עצמה בטוחה בגבולותיה הארוכים ובמעמדה הבינלאומי .המנהיגים ואיתם אמצעי התקשורת הפגינו אופטימיות ואף זחיחות-דעת :לשום מדינה אין יכולת מעשית לתקוף את ישראל .נשיא מצרים ,אנוואר סאדאת ,נתפס כאדם חלש המרבה לאיים ,מבלי יכולת – ככל הנראה – לממש את איומיו .גם סוריה ,האויב מצפון ,לא נראתה מסוכנת יתר על המידה. באביב 1973צלצלו פעמוני האזהרה .במצרים ובסוריה נתגלו יותר ויותר היערכויות למלחמה .ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא דבק בעמדתו ,שלא חל כל שינוי מהותי במצב :מצרים לא מוכנה למלחמה ,ואין מקום לדאגה .הביטחון העצמי וזחיחות-הדעת שלטו בכל .הסיסמה הייתה" :יהיה בסדר". רק בשעות לפנות בוקר של יום הכיפורים 6 ,באוקטובר ,1973הוברר סופית כי פני מצרים וסוריה למלחמה .אף שמצב חירום הוכרז כבר יום קודם ,חומרת המצב לא חילחלה למפקדים וליחידות .הרמטכ"ל תבע לאשר לו מכה אווירית מקדימה ,אולם שר הביטחון והממשלה לא נענו לו .המלחמה פרצה ב 2-אחר הצהריים וישראל נתפסה בלתי מוכנה. המלחמה נמשכה 18יום ) 24-6באוקטובר .(1973במלחמה נפלו למעלה מ 2,500-חיילי צה"ל 7,500 ,נפצעו ו 300-נפלו בשבי .הופלו כ 100-מטוסים ונפגעו כ 800-טנקים .העובדה שלצבאות ערב התוקפים היו אבדות ונזקים גדולים פי כמה ,ושצה"ל נחלץ ממצבים קשים וזכה להישגים ניכרים במהלך הקרבות ,לא ניחמה את הישראלים .הפגיעה המוראלית בישראל הייתה קשה ,הן בשל האבדות הרבות והן בשל ההפתעה והתערערות בכוחו של צה"ל .ההישגים הצבאיים בסוף המלחמה לא יכלו לחפות על העובדה שההפתעה תפסה את צה"ל בלתי מוכן. מלחמת יום הכיפורים הייתה קו-שבר בקורותיה של מדינת ישראל .הכל חיפשו אשמים :ועדת אגרנט שהוקמה כדי לבדוק את המוכנות למלחמה ואת התנהלותה בימיה הראשונים ,התקשורת ,חיילים וקצינים מתוסכלים שחזרו משדות הקרב ויצאו להפגנות נגד ההנהגה הצבאית-מדינית שכשלה .אצבע מאשימה הופנתה לעבר התקשורת ,בעיקר הכתובה .נשא המדינה דאז ,הפרופ' אפרים קציר ,מצא את האשמים בקבעו :כולנו אשמים. לשיח הציבורי חדרה המילה "מחדל" .היא כוונה לאי-המוכנות ,לזחיחות-הדעת ,לביטחון העצמי המופרז של גנרלים ומדינאים ,לכישלונות הצבאיים בראשית המלחמה ולאי-הרצון של ההנהגה הישראלית לחפש פתרון מדיני שהיה מונע את המלחמה על תוצאותיה הקשות .מסקנות ועדת אגרנט שהדיחה את הרמטכ"ל אלעזר ושורה של קצינים בכירים ולא נגעה לרעה במדינאים ,הוסיפו חמיצות לאווירה הקשה ממילא .אבל ,גולדה מאיר ומשה דיין נאלצו לרדת מהבמה הפוליטית )דיין חזר מאוחר יותר( וצה"ל ,בפיקודו של הרמטכ"ל החדש מרדכי )מוטה( גור ,החל בתהליך שיקום ממושך. מלחמת יום הכיפורים הייתה שיעור כואב :עוצמה צבאית אינה חזות הכל .מוּכנות ,הכרה טובה יותר של האויב ושיקול-דעת צבאי ומדיני יכולים לחסוך הרבה דם ודמים. המחבר הוא סופר וחוקר תולדות ארץ-ישראל .כתב ספרים ומאמרים על מלחמות ישראל. 20 21 המאהב הפקות קודמות בתיאטרונ ובקולנוע " – 1978נעים" התיאטרון העירוני חיפה )במה (3 – קבוצת הפרויקט של נולה צ'לטון עיבוד ובימוי :נולה צ'לטון משתתפים :אסיה :חוה אורטמן ,אדם :דליק ווליניץ ,דאפי :אירית בן-צור, נעים :איציק ויינגרטן ,ודוצ'ה :עפרה ויינגרטן "– 1986המאהב" ,סרטה של מיכל בת אדם בהשתתפות :אסיה :מיכל בת-אדם ,אדם :יהורם גאון ,גבריאל :רוברטו פולק ,דאפי :אביגיל אריאלי, נעים :עאבס חאטיב ,ודוצ'ה :פאני ליוביץ' L'amante Perduto - 1999 סרטו של רוברטו פאנזה בהשתתפות :אסיה :ג'ולייט אוברי ,אדם :קירן היינדס ,גבריאל :סטיוארט בונס ,דאפי :קלרה בריאנט ,נעים :אריק ואזקז ,ודוצ'ה :פילידה לאו 22 23 יוצרי ההצגה שלמה גרוניכ )מויקה( שחר פנק )עיבוד( מחזאית ודרמטורגית .בוגרת תואר שני בבימוי ,הפקולטה לתיאטרון ,אוניברסיטת תל אביב .בין עבודותיה כמחזאית" :תזוזה" -כתיבה ובימוי)תיאטרון האוניברסיטה(" ,איש לכת" כתיבה ובימוי משותף עם שיר גולדברג ומשה פרלשטין )פסטיבל עכו(",פרסאוס ומדוזה" )המשכן לאמנויות חיפה(" ,בשר -גבירותי ורבותי" )אנסמבל הרצליה(",אבא שלי לא ציפור" )פסטיבל ישראל(" ,תהילה" עפ"י ש"י עגנון" ,האדרת" עפ"י גוגול )תיאטרון החאן(" ,אדם לא מת סתם" עפ"י סיפורי דבורה בארון )תיאטרון הבימה( .בין עבודותיה כדרמטורגית" :פסטיבל צו קריאה" למחזאות מקורית)תיאטרון צוותא(" ,אם יש גן עדן" )תיאטרון הבימה(" ,ארץ חדשה"" ,השבועה" )כתיבה עם שי פיטובסקי ,קבוצת צעירי הבימה(" ,אורסטס ואלקטרה משפט רצח" )התיאטרון הלאומי קפריסין(" ,שרי המלחמה", "הסוחר מוונציה" ,לא אשנא" עפ"י ספרו של דר' איזלדין אבו אלעייש. שיר גולדברג )בימוי( בימאית ,בוגרת תואר שני בבימוי ) (MFAבחוג לאמנות התיאטרון ,הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל-אביב .בין עבודותיה" :תהילה"" ,האדרת")תיאטרון החאן(" ,אבא שלי לא ציפור" )פסטיבל ישראל ,תיאטרון הקאמרי( ,האופרה "דון ג'ובאני")האקדמיה למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה(" ,בשר גבירותי ורבותי")אנסמבל הרצליה(" ,חושים")תיאטרון תמונע(" ,קונצרט החליל")התזמורת הפילהרמונית הישראלית(" ,היי יפה" )זוכת פרס הבימאית המבטיחה בפסטיבל ישראל על ההצגה 2006ופרס היצירה המקורית בפסטיבל ,encounter 2007צ'כיה ,על הצגה זו( )פסטיבל ישראל ,צוותא ,תיאטרון החאן ,תיאטרון חיפה ,תיאטרון הקאמרי() "Walk(wo)man" ,פסטיבל עכו " ,(2006אדם לא מת סתם" )תיאטרון הבימה( .במסגרת עבודות בימוי בבתי ספר למשחק" :הנפש הטובה מסצ'ואן", "פונדק הרוחות"" ,מרה סאד"" ,המדמה"" ,אנטיגונה"" ,המשרתות"" ,רדיו " ,2עשב השדה", "זמן אמת"" ,נגמר?!". שני טור )עיצוב תפאורה( בוגרת המסלול לעיצוב במה בסמינר הקיבוצים .בין ההצגות להן עיצבה תפאורה/ תלבושות-בתיאטרון הבימה" :מישהו ימות בסוף"" ,אושרי"" ,נתתי לה חיי"" ,הסוחר מוונציה"" ,איש חסיד היה"" ,אדם לא מת סתם" .בתיאטרון החאן" :האדרת" .בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער" :לשמור על הכדור" ",הנחשול"" ,מרק כפתורים"" ,תיאטרון פצפון" .בתאטרונטו הצגות ילדים " :2010אבא אחר" .בתיאטרון "המדיטק" :הפקת המחול "סיפורי אלף לילה ולילה" .בסמינר הקיבוצים" :בית מטבחיים '" ,"5ווייצק" "הרדופים"" ,הומאז"" ,פולורויד" בתיאטרון נוצר" :חסד" .באנסמבל הרצליה" :בשר גבירותי ורבותיי" .בתיאטרון הקיבוץ" :האוצר שבהר" .בפסטיבל עכו ) "25" :2010זוכת פרס ההצגה המצטיינת( .הפקת תיאטרון מחול ."DIStanz" :בפסטיבל ישראל בדימונה: "שלג ויער". נטשה טוכמנ פוליאק )עיצוב תלבושות( בעלת תואר שני בהצטיינות בעיצוב במה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל- אביב ) (2007וזוכת מלגה על הישגים ראויים להערכה בחוג לאמנות התיאטרון ).(2005 שמשה כאסיסטנטית למעצבים רוני תורן ,אנה חרושצ'ובה ,במבי פרידמן ורוני כרמל .בין עבודותיה :בתיאטרון הבימה" :אדם לא מת סתם" )תלבושות(" ,השבועה" )תלבושות(. בתיאטרון החאן" :תהילה" )תפאורה( .אנסמבל הרצליה" :לילה טוב ,אמא" )תלבושות(. האופרה "דון ג'ובאני" )תפאורה ותלבושות ,האקדמיה למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה(. "הנפש הטובה מסצ'ואן")תפאורה ותלבושות ,בי"ס ניסן נתיב ,ירושלים( ,תפאורה עבור פסטיבל תיאטרון קצר )צוותא" ,(2011 ,אהבתה של פדרה"" ,הצילו"" ,תזוזה"" ,מוריס שימל")אוניברסיטת תל-אביב(. 24 זמר ,פסנתרן ,מלחין ומעבד .למד במדרשה למוסיקה בתל אביב ובMannes College of - musicניו יורק .הוציא לאור 21אלבומים ,ביניהם אלבומו האחרון "אחרי הכול" ,אלבומי סולו" :צמר גפן מתוק"" ,למה לא סיפרת לי"" ,נטו "LIVEושיתופי פעולה" :מאחורי הצלילים"" ,קצת אחרת"" ,מקהלת שבא" .הלחין עד היום כ 1,000 -יצירות – החל משירי פופ וכלה ביצירות לתזמורת ומקהלה ,לסרטי קולנוע רבים) ,ביניהם "קרקס פלשתינה", "מתחת לאף"" ,אלף נשיקות קטנות"" ,אבא גנוב"" ,סיפורי תל אביב"" ,מקס ומוריץ", "מעבר לים"( מופעי מחול) ,ללהקות בת שבע ,ענבל ,קול ודממה( תכניות טלוויזיה) .ביניהן "זהו זה"" ,תקומה"( הלחין מוסיקה לעשרות הצגות תיאטרון ,ביניהן" :מעגל הגיר הקווקזי" לתיאטרון הבימה" ,טרטיף"" ,מאחורי הסורגים"" ,מחול המוות"" ,משיח"" ,סינדרלה", "הכפיל' ו"יאיר" לתיאטרון חיפה" ,אגדת' חורף "לתיאטרון החאן" ,אילוף הסוררת", "קומדיה של טעויות" ו"מפיסטו" .לתיאטרון באר שבע" ,ברקיע השביעי" לפסטיבל עכו" ,פצפונת ואנטון"" ,הרקדן" ו"תעלומת המלים הבודדות" לתיאטרון אורנה פורת. הלחין מחזות זמר נוספים לחו"ל ,ביניהם "Amerika" :ע"פ קפקא שהוצג בארצות הברית ובישראל" ,הגולם" שהוצג בפראג" ,טייס החלומות" שנכתב והוצג ביפן .בין הפרסים בהם זכה 3 :פרסי האוסקר הישראלי 3 ,פרסי אקו"ם ,פרס כינור דוד ,פרס השופטים בפסטיבל קוניאק ,אות מיזם האיכות ,פרס אמונה ,פרס יוניסונג ,פרס ליבהברGold Camera , .Award מאיה ערד )דרמטורגיה( מצטיינת תואר שני בדרמטורגיה מהאוניברסיטה של אמסטרדם ובעלת תואר ראשון בלימודי התיאטרון מהאוניברסיטה העברית .בשנים האחרונות עבדה כדרמטורגית הפקה בתיאטרון ההולנדי ובשיתופי פעולה עם תיאטרונים בצרפת ,גרמניה ופורטוגל. מתמחה בליווי במאי או שחקן-יוצר בפיתוח טקסט בימתי ובליווי מחזאי בפיתוח מחזה דרמטי .בעלת ניסיון עשיר בתיאטרון דוקומנטרי וב Devised Theatre-כמו גם בעיבוד סרטי קולנוע לבמה .את הסטאז' שלה עשתה בהפקה הבלגית-הולנדית של הבמאי Johan - Simonsעיבוד בימתי לקלאסיקה הקולנועית "לה גרנד בופ" .בשנת 2010הייתה עבודת המאסטר שלה "נרטולוגיה ויזואלית בתיאטרון הפוסט-דרמטי" מועמדת לפרס המכון ההולנדי לתיאטרון ויצאה לאור כספר בגרמניה .העבודה עוסקת בפוטנציאל של גוף השחקן למלא את פונקצית המספר הוויזואלי בדומה למצלמת הקולנוע .פיתחה והעבירה, בשיתוף הבמאי ההולנדי אילאי דן בור ,סדנה בשם "חשיבות המחקר" באקדמיה לאמנויות הבמה באדן וורטמברג )גרמניה( .מחזה פרי עטה The Diamond Starsזכה במקום הראשון בתחרות המחזאות הבינלאומית של המכון הבינלאומי לתיאטרון של אונסק"ו בשנת .2010 המחזה שנכתב במקור באנגלית תורגם לגרמנית ולנורבגית. שרונ גל )עיצוב תנועה( כוריאוגרפית ומורה למחול .בוגרת ביה"ס למחול במכללת "סמינר הקיבוצים" .בין עבודותיה" :החוטם" )זוכת פרס התיאטרון 2009לכוריאוגרפיה על עבודתה זו(" ,מסייה דה פורסוניאק"" ,ארץ חדשה" ,השבועה" )קבוצת צעירי הבימה(" ,האדרת" )תיאטרון החאן(. מרטינ עדינ )עיצוב תאורה( עיצב תאורה להפקות תיאטרון ,מחול ומוסיקה בארץ ובעולם .בשנת 2009הצטרף ל"קבוצת פירומניה" ומאז הוא יוצר שותף בכל עבודות הקבוצה .בין עבודותיו :פסטיבל עכו ,פסטיבל ישראל ,הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים ונוער ,המשכן לאומנויות הבמה, תיאטרון הקאמרי ,תיאטרון הבימה ,צוותא ,תיאטרון תמונע ,פסטיבל עכו ,סטודיו למשחק ניסן נתיב .זוכה פרס עיצוב התאורה פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים ,2005 ,זוכה פרס "קיפוד הזהב" על עיצוב תאורה2011 , 25 השחקנימ יגאל שדה )אדמ( בוגר בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .1986בין תפקידיו: בתיאטרון הבימה" :ירמה"" ,ליל העשרים"" ,חתונת דמים"" ,בחורים טובים"" ,מלך היהודים"" ,משרתם של שני אדונים"" ,זעקי ארץ אהובה", "שלוש אחיות"" ,ביקור הגברת הזקנה"" ,השושנה המקועקעת"" ,החייל האמיץ שוויק"" ,נמר חברבורות"" ,הר לא זז"" ,מרי לו")ריקרדו(" ,חודש בכפר")ראקיטין(" ,מלחמה")ה'(" ,אנטיגונה")קריאון(" ,דיבוקים"" ,טיקוצ'ין", "אותו הים")הסופר /קשיש יווני(" ,איולף הקטן")אלפרד אלמרס(" ,כוכב יאיר")גבריאל(" ,מסילה לדמשק")קפלן(" ,שרי המלחמה"" ,איש חסיד היה", "הסוחר מוונציה")שיילוק( .בתיאטרון באר שבע" :תמונות ציד"" ,אהובת החייל"" ,מותו של סוכן"" ,אילוף הסוררת"" ,דודתו של צ'רלי"" ,הנפש הטובה מסצ'ואן"" ,טובת המולדת"" ,הביצה"" ,בורגנים"" ,דון ז'ואן"" ,מפיסטו". תיאטרון הספריה" :בשפל" .בתיאטרון החאן" :אנה גלקתיה")סורדו(" ,נוף ילדות")ריימונד(" ,מידה כנגד מידה")אנג'לו(" ,שמיים")שילר(" ,הבתולה מלודמיר"" ,האשה מן הים")הזר(" ,השחף")קוסטיה(" ,השיבה למדבר")עזיז(, "נדל"ן")ריקי רומא( .תיאטרון הרצליה" :תנינים")נאדל( ,ערב שירי אלתרמן. אנת פישמנ )איה( בוגרת בית-צבי .1995 ,זוכת מלגת קרן תרבות אמריקה ישראל לשנים .'95 '94 ,'93בין תפקידיה :בתיאטרון הבימה" :קופסה שחורה" )אילנה(, "חודש בכפר" )נטליה פטרובנה(" ,מלחמה" )האם(" ,נמר חברבורות" )רוחמה(" ,חתונה מושלמת" )ג'ודי(" ,החותנת" )מיקה(" ,משוגעת" )טומי( ",החגיגה")הלן(" ,השחף")ארקדינה(" ,מונוגמיה")מיקי(" ,קוויאר ועדשים" )ולריה(" ,אם הבית")בקי( .בתיאטרון הקאמרי" :קומדיה של טעויות" )לוצ'יאנה(" ,הלילה ה) "12-אוליביה(" ,אדון וולף" )אסתר(" ,אלמה" )אלמה(" ,המורדים" )מרתה(" ,רצח" )הכלה(" ,המפקח בא" )שירה(" ,הרב קמע" )מיקי( ,דוניה רוסיטה הרווקה" )רוסיטה(" ,אקורדיונים" )דפנה(. בטלוויזיה" :שבתות וחגים"" ,מיכאלה"" ,תמרות עשן"" ,ראש גדול" .זוכת פרס קלצ'קין לשחקנית מצטיינת .2003 רנ דנקר )גבריאל( יליד 1984ארה"ב .למד ב Neighborhood plays house/N.Y -וב- Larry Moss .workshopsבין תפקידיו :בתיאטרון :בתיאטרון "הבימה": "השבועה" )דיהון( .במשכן לאמנויות הבמה" :צלילי המוסיקה")רולף(. בטלוויזיה" :תא גורודין" )אייל גורדין(" ,מסכים ) "2נמרוד(" ,דני הוליווד" )דני 2 ,עונות(" ,השיר שלנו" )זוהר 4 ,עונות( .בקולנוע" :כלבת" )מייק(, "עיניים פקוחות" )עזרי( .השתתף בתחרות 'מצלמת הזהב' בפסטיבל קאן 2009עם הסרט "חסר מנוחה" )צח עמר( .הסרט זכה בפרס איגוד בתי הקולנוע הגרמניים בפסטיבל ברלין .2008ב 2007-הוציא את אלבום הבכורה שלו "שווים" עם עילי בוטנר. הילה שלו )דאפי( בוגרת הסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין .2012בין תפקידיה :בתיאטרון "הבימה"" :גבירתי הנאווה"" ,השבועה" )שדה/מפעילת בובת ילד(" ,שרוליק" )סל"ה בשיתוף ת .הקאמרי(" .כטוב בעיניכם" )ת .המדיטק בשיתוף ת .בית ליסין(" ,מומו" )ת .המדיטק(. 26 27 דבורה קידר )ודוצ'ה( בוגרת האולפן הדרמטי שליד תיאטרון "הבימה" בהדרכת צבי פרידלנד. שיחקה בתאטרונים" :המטאטא"" ,הקאמרי"" ,הבימה"" ,העונות"" ,בית ליסין"" ,התאטרון העירוני חיפה"" ,תאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער", "בימות"" ,החאן הירושלמי"" ,התאטרון העירוני באר שבע" .בין תפקידיה: "הילד המושחת" )הצגה ראשונה שלה על הבמה ,כמחליפה של השחקנית רוזה ליכטנשטיין ,בתאטרון המטאטא" ,(1945 ,יום לאחר המלחמה"" ,יום מנוחה"" ,כובע הקש האיטלקי" ",השדכנית העליזה"" ,ז'וליט ורומנוב", "דון פרלימפלין"" ,אשת הסנדלר"" ,אגדות לוד"" ,מלאך האבן"" ,רוזנים ואביונים"" ,חתונת הדמים"" ,ליזיסטרטה"" ,המלך אובו"" ,הגברת עם הקמליות"" ,מה קרה למר שפיץ?"" ,איפה הכסף"" ,ביוגרפיה ,לאחר הנפילה"" ,מטמורפוזה"" ,המשוגעת משאיו"" ,עצבים"" ,יאקיש ופופצ'ה", "הביצה"" ,פילומנה"" ,בורגנים"" ,חגיגת חורף"" ,רביזור"" ,נומה עמק", "היורשת" ",חמץ"" ,הבית של מרווין" .בתיאטרון הבימה" :מעגל הגיר הקווקזי")טבחית(" ,חגיגת חורף"" ,לב טוב")רוזה(" ,תמרה" )דודה נחמה(, "משפחה")האמא(",חודש בכפר")אנה סמיונובה איסלייבה(" ,מועדון האלמנות העליזות")דוריס(" ,לילה במאי")רחל שריד(" ,החותנת" )חיותה( " ,מוריס שימל")טלגרפציה/הזונה ברבובה(" ,מלכת היופי של לינאן" )מג פולן(" ,רעל ותחרה")מרתה ברוסטר( .בקולנוע" :אסקימו לימון")האמא של בנצי(" ,מבצע אנטבה"" ,נקמתו של איציק פינקלשטיין" .בטלוויזיה" :קשר משפחתי"" ,נסים ונפלאות" .פרסים :פרס על שם שחקנית הבימה -תמר רובינס ) ;(1993פרס גוטליב וחנה רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב ,על מפעל חיים ) ;(2002פרס האקדמיה למפעל חיים בתיאטרון ) ;(2005פרס מטעם תיאטרון הבימה)(2006 עמו בוארונ )קצינ /פועל /אבא של נעימ( בוגר סמינר הקיבוצים .בין תפקידיו :בתיאטרון הבימה" :יוליוס קיסר"" ,לב טוב"" ,כריש פטיש"" ,מראה מעל הגשר"" ,נשיקת אשת העכביש"" ,חבילות מאמריקה"" ,ללכת עד הסוף"" ,ביקור הגברת הזקנה"" ,אם הבית")מיכה(. בימוי וכתיבה :״שפוי לא שפוי״ .טלוויזיה" :שמש"" ,הפיג׳מות"" ,כן או לא", "אהבה מעבר לפינה"" ,צימרים" .בקולנוע" :אחד פלוס עשר". עודד אהרליכ )חייל /ג'אמל /פועל( בוגר הסטודיו של יורם לווינשטיין .2005 ,בין תפקידיו בתיאטרון :בהבימה: "מסילה לדמשק"" ,אם יש גן עדן"" ,ארץ חדשה"" ,השבועה" )יורד ים/גבאי/ מאנשי העיר( )קבוצת צעירי הבימה( .ת' אורנה פורת" :הקסם של ארנה". תיאטרון גושן" :הענק בגנו" .בקולנוע" :טיול לצפון" .בטלוויזיה" :הום לנד").(BBC רותמ בלוטניק )פקידת אתור נעדרימ /אמא של נעימ בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב ) .(2012בין תפקידיה :בתיאטרון האינקובטור" :פגע וברח"" ,אני סנדביץ'" ,צוותא" :ליידי לץ")פסטיבל ליצנות( .זה לה תפקידה הראשון בתיאטרון הרפרטוארי. שושה גורנ )ודוצ'ה( למדה משחק בברוקלין קולג' בניו-יורק .את קריירת המשחק שלה החלה בגיל ,40עם הצלחתה המיידית בהצגת היחיד שלה "נשים של ממש" ,על נשים מזרחיות לא סטריאוטיפיות .הקימה בשנת 1982את "בימת קדם" עם בן זוגה הסופר והמחזאי יצחק גורן והמחזאי רפאל אהרון ,והחזיקה את התיאטרון על כתפיה 30שנה .בין שאר תפקידיה העלתה במסגרתו שמונה הצגות יחיד ,בארץ ובחו"ל – כולל בשפה האנגלית ובערבית-עיראקית. כמו-כן ,הופיעה בתפקידים מרכזיים בתיאטראות הקאמרי ,חיפה ,באר- שבע ,בית ליסין ,תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ובתיאטרון המסחרי. הופיעה בסדרות רבות ,ביניהן תפקיד ראשי בסרט "נסיעת מבחן", רחוב סומסום ובקולנוע. שפי מרציאנו )נעימ( בוגר הסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין .2013זה לו תפקיד ראשון בתיאטרון הרפרטוארי. 28 29 זוכה פר ישראל אגודת ידידי הבימה אגודת ידידי הבימה תומכת בפרוייקטים מיוחדים ושותפה בעשייה התרבותית והחברתית-קהילתית של התיאטרון .אנו ,באגודת הידידים של התיאטרון הלאומי ,גאים להיות חלק מהווייה שאינה מפסיקה להתחדש, גם בגוף – המשכן המחודש של התיאטרון וגם בנפש – טיפוח ושכלול היצירה והשפה האמנותית .אגודת הידידים של תיאטרון הבימה ,שמה לה למטרה לפתח את היצירה התיאטרונית ולאפשר לקהל צעיר ,הן במרכז והן בפריפריה ,ללמוד ולחוות ,באופן בלתי אמצעי ,את קסמה של אמנות התיאטרון .אגודת הידידים מכירה גם בחשיבות הדיאלוג עם מדינות שונות בעולם ועל כן מסייעת לתיאטרון ,כחבר בארגון תיאטרוני אירופה המכובד, ה ,UTE-בנסיעותיו לחו"ל ובחשיפת היצירה הישראלית בתיאטרונים רבים בעולם ופיתוח הדיאלוג עם יוצרים ואנשי תיאטרון ממדינות שונות. יו"ר אגודת ידידי התיאטרון הלאומי הבימה :עו"ד ,ציפי רובין חברי הנהלה: ארליך גל ,הראל אורה ,חיימוביץ רונית לנדאו ליאורה ,סביר רינת ,רביד נאוה רוזנברג ריקי – גזברית כבוד מייסדת ונשיאת כבוד :גולדנברג אורה מזכ"ל :כהן פולין ידידימ הבימה אבידן בריר ברוריה ודר' אברהם בריר אדלר רונית וראובן אהובי יגאל אור מיכאלה ותיאודור אחיטוב אורינובסקי ארזה אפרת צבי ודרורה אונגר יעל ורמי איזקסון אירית אילין שרה איתן פולט אלאלוף שרה אלאלוף אילנה וג'קי אלון אידה ושמעון אלחנני איטה אלקון עידית אפרתי אורית ודוד אקרשטיין סטפני וגיורא ארליך גל ומישל ארליך מירה וגיורא ארקין דוריס ומורי בארינבוים צביקה ונטלי בלנש קיי בלומנטל נעמי בנק לאומי בנק הפועלים בהר יוסי ועירית בר ריבה וצבי בר שלמה ברק אהרון ואליקה ברטפלד אסי ברניצקי קוני ודן גבריאלי עדנה וארנן גבאי נרדה ועזרא גולדנברג אורה גור אלן גורביץ מוניק גורביץ אריאלה וגרשון גיגר מיכה ושרה גלר אתי ואהוד גרינברג יפית ודר' בני ארד גרנות נעמי ויוסי דואק אבלין דנקנר אורלי ונוחי החברה לישראל הורביץ דליה הירש תמי הכהן יעקב וציפי דר' אביקם ואורה הראל וילנר חגית זמיר רינה ויצחק זיו צבי וג'וספין זרניצקי אורה ויוסי חיימוביץ רונית חכמי קנפר ניצה חכמי יוסף דוד חנן אריה ופסיה טייק עירונה טייק יהודית ודר' הנרי טלר גדען ים שחור נעמי ומנחם ינאי שלמה ואהובה יפו עליזה ירון גיורא וצילה יונס אלי וחנה כהן אלי ואיילה כהן פיני ופנינית כרמל שוש לוי גיטה ליאון אמנון ומלכה ליבאי דוד לנדאו מרינה ואילן בן זאב לנדאו ליאורה ואלי לנדסברג ברונו לנדסברג דיתי ואלכס לסט רותי וגבי מאור גליה ויהושע מטלון מוריאל וענת מיתר עפרה ואלי אפשטיין מלמד אלדד ודליה נאמן אייבי ודליה נמרודי עופר ורוית נתנאל ענגי ועוזי סביר רינת סגול טובה וסמי פרופ' סוארי יצחק ועדיה סטיבה אורה ואיתן סמית רלי סלע יהודית סדן שמחה עופר עידן ובתיה עזריאלנט איה פדרמן ליאורה ומיכאל פישמן טובה ואליעזר פלדמן איה וזאב פלטק שרה ואבנר פרופר אתי וגד פרופ' פרשקר יוסף ודליה צ'רניאק עפרה קונדה אפרים וציפי קורת אורי ועפרה קוריצקי נירה קז נילי וישראל קפלן שרה קצין יהודית קרן מיקה ורוני קריב נילי רב חן רפי רב-הון יעל רבינוביץ רונית רביד נאוה ואברהם רהב רני והילה רובין ציפי ופנחס רובינשטיין מיכל ומאיר שמגר רוזנברג מילו ורחל רוזנברג ריקי רוטר גבריאל ואסתר ריס איטה רפפורט עירית שוסטר דליה שטראוס בן דרור רעיה שלזינגר שמואל שפיגלר רותי שקד שושנה וישעיהו שקד חיה רות לבהר שרון שריזלי דניאלה ודני שרף רותי ואהרון תאומים מושיק ועירית תשובה יצחק וחיה התיאטרון הלאומי "הבימה" טל' | 03-5266666 :פקס 03-526677 :קופה | 03-6295555 :אתר אינטרנטwww.habima.org.il : 30 מועצת הנאמנים של התיאטרון | יו“ר :דוד בועז פרופ‘ מירה זכאי ,יוכי דביר ,אדריאן הרשקוביץ ,דוד סיני ,עמירה דותן דירקטוריון הבימה | יו“ר :יוחנן צנגן | סגנית יו“ר :נורית דאבוש אסתי אפלבאום פולני ,אמנון דיק ,אורלי מלסה ,שאול משעל ,בן עמי עינב ,יוסי שחק מנכ"ל :אודליה פרידמן | מנהל אמנותי :אילן רונן | סמנכ"ל :בני צרפתי במאי בית וחבר הנהלה אמנותית :חנן שניר מנהלת מחלקה אמנותית ומלהקת :רות טון-מנדלסון מנהל פרויקטים מיוחדים :גדי בר עוז מנהלת פרסום ויחסי ציבור :אסנת חן ,ריאל שמיר מנהלת פיתוח עסקי וגיוס משאבים :יונית וייס שחקני התיאטרונ: אורי אברהמי ,נירית אהרוני-שוויצר ,עודד אהרליך ,ג'סיקה אוזן ,טלי אורן ,אלון אופיר, תמר אילנאי ,דורון אורן ,אושרת אינגדשט, גורג‘ אסכנדר ,אניטל אלבכר ,נצר אלוני, אביב אלוש ,גילה אלמגור ,אהרון אלמוג ,עידן אלתרמן ,יפית אסולין ,עמית אפשטיין ,ליאת אקטע ,עדי ארד ,נעמה ארמון ,דפנה ארמוני, אורי בדר ,עמוס בוארון ,רותם בלוטניק, דייוויד בילנקה ,ריקי בליך ,שמיל בן-ארי, אורי בנאי ,טליה בן-מזי"א ,שמחה ברבירו, ליליאן ברטו ,שלומי ברטונוב ,עידו ברטל, דוית גביש ,מרים גבריאלי ,רינת גולדמן, שושה גורן ,גלית גיאת ,לאה גלפשטיין, אשוט גספריאן ,אילנית גרשון ,תומר דהן, גבי אוהד-דוד ,יבגניה דודינה ,יואב דונט, נתן דטנר ,רן דנקר ,ארז דריגס ,אורי הוכמן, צחי הלוי ,רוברט הניג ,דור הררי ,אמנון וולף, אתי וקנין ,גיא זו-ארץ ,ניר זליחובסקי ,אורן חבוט ,סיגי חזמה-פריצקר ,ענת טוביה, לירון יואלי ,איציק כהן ,יעקב כהן ,שמוליק כהן ,שמעון כהן ,שני כהן ,מיכאל כורש ,לילך כספי ,אדם להב ,קובי ליבנה ,אמיר לוי ,אילן ליבוביץ ,מוטי לוגסי ,לירון לוי ,רותי לנדאו, דני לשמן ,קובי מאור ,תות מולאור ,אבינועם מור חיים ,הראל מורד ,יגאל מזרחי ,רוי מילר, רינת מטטוב ,מאיה מעוז ,שפי מרציאנו, ערן חגי נויברג ,אלון נוימן ,לואי נופי ,נעמה נחום ,אורית נחמיאס ,דוריס נמני ,נתן נתנזון, דניאל סבג ,שחף סגל ,עמי סמולרצ'יק ,גאסן עבאס ,יוסף סוויד ,מיכאל עינב ,דורון עמית, גבי עמרני ,רוברטו פולק ,רובי פורת-שובל, אסנת פישמן ,מיקי פלג ,הילה פלדמן ,אלינור פלקסמן ,רונה פרמצ‘נקו ,נעמי פרומוביץ, פיני קדרון ,נדיה קוצ‘ר ,אבי קושניר ,יותם קושניר ,דבורה קידר ,רותם קינן ,ליא קניג, טטיאנה קנליס-אולייר ,גיל קפטן ,רועי קקון, אלכס קרול ,ראודה ,נתן רביץ ,ארז רגב ,עופר רגירר ,אייל רדושיצקי ,אילת רובינסון ,אורנה רוטברג ,שחר רז ,דב רייבי ,דב רייזר ,פולי רשף ,סנדרה שדה ,יגאל שדה ,נגה שחר ,ניר שיבר ,קארין שיפרין ,אייל שכטר ,הילה שלו, יובל שלומוביץ ,תומר שרון ,עודד תאומי ,יפה תוסיה-כהן ,נלי תגר ,יון תומרקין להצגת "המאהב" מנהל כספים :יגאל ספיבק מנהל שיווק :יגאל הרטל השחקנימ הוותיקימ: יהודה אפרוני ,ישראל בידרמן ,שלמה בר שביט, רולף ברין ,מרים זוהר ,שמואל עצמון, פנינה פרח ,דליה פרידלנד ,אתל קובינסקה, אלכס פלג מנהלת לשכת מנכ“ל :רונית עוזיאל מנהל כח-אדם :שוש בן-דוד פקידת כח-אדם :טל אבו-גוז מנהלה -אחזקה: מנהל הבית :חיים אמויאל חשמלאי הבית :סלומון עובדיה מרכזיה :אסנת אורן ,טלי דובינסקי ,יעלה סגל מנהל רכש וסדרנים :יניב איתן ס .מנהל מחלקת סדרנים :עמית אופנר, יוסי דיל סדרן אחראי :נתי חכים ,יאיר טלמור, יואב אמיר ,בועז וולנשטיין אחראית מחלקת כספים :אורית מושקוביץ מח‘ כספים :תקוה גחפי ,שרית דניאל, קרן קורקוס הנהלת חשבונות: מנהלת חשבונות ראשית :שרה שדה מנהלת מדור שכר :עדי ארזי מחלקת שיווק ומכירות: מנהלת מכירות :חתונה קיפניס עוזרת למנהל מחלקת שיווק :ענת נתן מנהלת מחלקה חינוכית :ניצה שכנר מנהל מחלקת שיווק מגזר עסקי :איתן אדר שיווק פרויקטים ומכירה לקבוצות: סיגל סויד ,שרית בן מיכאל ,פריאל דלל, אנטון גלאשוילי ,איילת רובינזון מנהל מחלקת שרות לקוחות-מנויים: אילן וולשטיין מנהלות משמרת :שני לוייפעת פרג' חסן קופאים :עליזה וילחוביק ,שירלי כהן ,אחינועם לוי ,רונית פרידמן מנהלת מחלקת הפקות :רויטל שקורי מנהל במה :איציק חיים סגן :אורן רוזן דהן תאורן :ראובן יצחק סאונד :מורן דוידיאן/תמיר שמש מנהלי הצגות :אבי גז ,כרמית חלק ,דנה כץ- נעמן ,חגית נמרודי ,יעל פורת ,דנה פלסר, דקלה פרבר ,כנרת צור דבורי ריס ,מיכל שטרנליב ,עדו שנון מנהל מחלקת במה :מאיר אלון מנהל ייצור :איתן סיביליה עוזר למנהל מח'במה :אורן חדידה מחלקת במה :שמואל בושארי ,גידי בלילתי, יוסי ברכה ,משה דוד ,טל זוהר ,יצחק חיים ,ניקי לוי ,דוד מלכה,דרור מנדלסון ,גיא פיילר ,יוסי דבח ,קונסטנטין מרקובאנו ,מיכאל רוקובסקי, יוסף שרייבר ,סלימאן שתאת נגר :רוני סלם מחלקת תאורה :יורק אורוושר ,ראובן יצחק, ליאור לוין ,איתן ממיה ,אבי פקלר ,רונן צור ,יוסי רווח ,שלומי שטרית ,חזי שלמה מנהל מחלקת קול ווידאו :אריק אביגדור סגן מנהל :ליאוניד פרל תפעול קול :אוהד ורסנו ,סאשה דולגוב ,יאשה ניקולשין ,שלומי גילר ,מורן דוידיאן ,דפנה ביאליסטוק ,שי זר ,איציק נחמיאס ,מאור עידן מנהלת מחלקת ייצור אביזרים: טלי זליגמן-שטוקהמר מחלקת אביזרים :ויטלי רוזנזפט מעצבת ומנהלת מחלקת פיאות: אסנת שגיא פיאניות :עירית אבידן ,אווה אוסנה, ליאת אמיר ,עינב וינשטיין-קרן ,נדיה סמורגון, קוסטי צ'באנה ,לילך שם טוב מנהלת מתפרה :ילנה קלריך תפירה :ואדים לוין ,לודמילה קוזלוב מנהלת תפעול אבזרים ותלבושות: ענבל יונה לוי מחלקת תפעול אבזרים ותלבושות: עופרה אדרי ,נועה אתגר ,מינה בן לולו ,אלה בקר ,נועה בקר ,אושרית טרבלסי ,אפרת כהן, הילה כהן ,יוליה לוי ,רונית מאק ,ג‘טה מילר, לירון מינקין,אביטל פלג ,אברהם פפו ,רחל צמח ,מיכל רואף ,לינה שניר ארכיון הבימה פתוח לקהל בימים ג' 10:00עד 14:00 ויום ה' 14:00עד 18:00 טלפון03-5266720 : מייל[email protected] : פאות :עירית אבידן/אווה אוסנה תלבושות ואביזרים :נועה אתגר/ אאידה ויינר/עופרה אדרי/מיכל רואף/ נועה בולוניה/מרינה גרשמן 31
© Copyright 2024