תוכניה - הבימה

‫מאת שחר פנקס‪ ,‬עפ"י א‪.‬ב‪ .‬יהושע‬
By A. B. Yehoshua
Adapted by: Shahar Pinkas
Directed by: Shir Goldberg
Set dsigned by: Shani Tur
Costumes designed by:
Natasha Tuchman Poliak
Music by: Shlomo Gronich
Dramaturge: Maya Arad
Movement by: Sharon Gal
Lighting by: Martin Adin
‫ שחר פנקס‬:‫עיבוד‬
‫ שיר גולדברג‬:‫בימוי‬
‫ שני טור‬:‫עיצוב תפאורה‬
‫ נטשה טוכמן פוליאק‬:‫עיצוב תלבושות‬
‫ שלמה גרוניך‬:‫מוסיקה‬
‫ מאיה ערד‬:‫דרמטורגיה‬
‫ שרון גל‬:‫תנועה‬
‫ אסנת שגיא‬:‫עיצוב פיאות‬
‫ מרטין עדין‬:‫תאורה‬
THE CAST:
Adam: Yigal Sade
Asia, his wife: Osnat Fishman
Daffi, their daughter: Hila Shalev
Gavriel: Ran Danker
Vaduche, his grandmother:
Dvora Keydar/Shosha Goren
Naim: Sheffi Marziano
Officer, worker, Naim's father:
Amos Buaron
Soldier, Jamal, Worker: Oded Eherlich
Missing persons soldier, Naim's mother:
Rotem Blotnik
:‫משתתפים‬
‫ יגאל שדה‬:‫אדם‬
‫ אסנת פישמן‬:‫ אשתו‬,‫אסיה‬
‫ הילה שלו‬:‫ בתם‬,‫דאפי‬
‫ רן דנקר‬:‫גבריאל‬
:‫ סבתו של גבריאל‬,‫ודוצ'ה‬
‫שושה גורן‬/‫דבורה קידר‬
‫ שפי מרציאנו‬:‫נעים‬
:‫ אבא של נעים‬,‫ פועל‬,‫קצין‬
‫עמוס בוארון‬
‫ עודד אהרליך‬:‫ פועל‬,‫ ג'מאל‬,‫חייל‬
,‫פקידת אתור נעדרים‬
‫ רותם בלוטניק‬:‫אמא של נעים‬
Production Manager: Kineret Tzur
Assistant Director: Michal Izik
Arrangements and Musical production:
Shlomo Gronich and Guy Weingarten
‫ כנרת צור‬:‫מנהלת הפקה‬
‫ מיכל אייזיק‬:‫עוזרת בימאי‬
:‫עיבודים והפקה מוסיקלית‬
‫שלמה גרוניך וגיא וינגרטן‬
Program editors: Ruth Tonn, Rami Semo
Photographer: Gerard Allon
Program designed by Nutelstudio
3
‫ יהושע‬.‫ב‬.‫עפ"י א‬
‫ רות טון ורמי סמו‬:‫עריכת תכנייה‬
‫ ג'ראר אלון‬:‫צילום‬
‫ נוטלסטודיו‬:‫עיצוב תכנייה‬
2
‫המחזה‬
‫עיבוד חדש לבמה לספרו הנודע של‬
‫א‪.‬ב‪ .‬יהושע‪ ,‬שהסעיר אלפי קוראים‪.‬‬
‫"המאהב" הוא הרומן הראשון‬
‫שכתב א‪.‬ב‪ .‬יהושע‪ ,‬ומיד עם פרסומו‬
‫ב‪ 1977-‬הפך לאחד הרומנים‬
‫האהובים והנקראים ביותר בספרות‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪The play‬‬
‫הוא תורגם ל‪ 23-‬שפות‪ ,‬נלמד‬
‫לבגרות‪ ,‬עובד להצגה בתיאטרון‬
‫חיפה ופעמיים לסרט בארץ‬
‫ובאירופה‪ .‬שש נפשות מצאו מחבר‬
‫ובמונולוגים‪ ,‬שתי וערב‪ ,‬הן מספרות‬
‫על עצמן בישראל של מלחמת‬
‫יום הכיפורים ואחריה‪ .‬מלחמה‬
‫טראומטית זו‪ ,‬ערערה את השלווה‬
‫והשאננות שליוו את ישראל בין‬
‫‪ 1967-1973‬וגרמה זעזוע עמוק לכל‬
‫המערכת הצבאית והפוליטית‪.‬‬
‫וכך כתב מבקר הספרות פרופ'‬
‫גרשון שקד‪ ,‬מיד עם הופעתו של‬
‫הרומן‪" :‬מעבר לכל הפירושים‬
‫והמשמעויות‪ ,‬הרומן "המאהב" הוא‬
‫ספר מרתק הנקרא בנשימה עצורה‪.‬‬
‫זהו ספר גדוש בהומור ואבחנה‬
‫אנושית חריפה"‪.‬‬
‫שחר פנקס ושיר גולדברג‪,‬שתי‬
‫היוצרות הצעירות‪ ,‬ששפתן‬
‫הבימתית הייחודית‪ ,‬באה לידי‬
‫ביטוי בהצגות "אדם לא מת סתם"‬
‫בהבימה ו"תהילה" ו"האדרת"‬
‫בתיאטרון החאן‪ ,‬חברו שוב למפגש‬
‫מסעיר עם העיבוד לספר מופתי זה‬
‫שהפך‪ ,‬זה מכבר‪ ,‬לאחד מנכסי צאן‬
‫ברזל של הספרות העברית‪.‬‬
‫‪“The Lover,” is a new stage‬‬
‫‪adaptation based on A.B.‬‬
‫‪Yehoshua’s famous book of the‬‬
‫‪same name. The novel, Yehoshua’s‬‬
‫‪first romance, excited and captured‬‬
‫‪countless readers in Israel and‬‬
‫‪abroad. Immediately after its‬‬
‫‪publication in 1977 it became‬‬
‫‪one of the most beloved and‬‬
‫‪popular books of its time, and was‬‬
‫‪translated into 23 languages. “The‬‬
‫‪Lover,” became required reading for‬‬
‫‪Israeli students, was adapted for the‬‬
‫‪stage at The Haifa Theatre, and has‬‬
‫‪been adapted into film twice.‬‬
‫‪In “The Lover,” six characters tell‬‬
‫‪their story through monologues,‬‬
‫‪which are influenced by the‬‬
‫‪Yom Kippur War and the period‬‬
‫‪following. This traumatic war‬‬
‫‪undermined the complacency of‬‬
‫‪Israeli citizens between 1967 and‬‬
‫‪1973, and shocked Israel’s military‬‬
‫‪and political system.‬‬
‫הצגה ראשונה‪ 18:‬בינואר‪,2014 ,‬‬
‫אולם מסקין‬
‫משך הצגה‪ :‬שעתיים‪ ,‬כולל הפסקה‬
‫‪Opening 18 January, 2014,‬‬
‫‪The Meskin Theatre‬‬
‫‪Length: 2 hours, including interval‬‬
‫‪5‬‬
‫העיבוד החדש לבמה של שחר פנקס ושיר גולדברג‬
‫לרומן "המאהב" שיצא לאור ב‪ ,1977-‬מזמין אותי‬
‫לתאר את תהליך לידתו של הרומן הזה‪ ,‬ואת הכוונות‬
‫הספרותיות החברתיות והפוליטיות שעמדו ביסוד‬
‫כתיבתו‪ .‬זה היה הרומן הראשון שכתבתי ובגיל‬
‫ארבעים‪ ,‬גיל הנחשב היום כגיל מתקדם עבור סופר‬
‫שכבר עמדו מאחוריו שלושה קבצי סיפורים ושני‬
‫מחזות‪ .‬הרומן הפך פופולארי מיד עם הופעתו‪ ,‬נכלל‬
‫בתוכנית הלימודים‪ ,‬תורגם לפחות ל‪ 24‬שפות‪ ,‬עלה‬
‫כהצגת תיאטרון בשם "נעים" בתיאטרון חיפה‪ ,‬וגם‬
‫עובד לשני סרטים באורך מלא‪ ,‬הראשון בהפקה‬
‫ישראלית והשני בהפקה איטלקית‪.‬‬
‫החשש מכתיבת רומן נבע אצלי מיראת כבוד‪ ,‬אולי‬
‫קצת מוגזמת‪ ,‬שהיתה לי כלפי הז'אנר הזה‪ ,‬שמחייב‬
‫לפי דעתי את הסופר להשקפת עולם כוללת‪.‬‬
‫אבל מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬והטלטלה הפוליטית‬
‫חברתית ואידיאולוגית שעברה על המציאות‬
‫הישראלית עוררה בי דחף עז לחרוג מן התבנית של‬
‫הסיפור הקצר ולנסות להעיז ולבטא את המציאות‬
‫הישראלית באמצעות רומן‪ .‬כאן באו לעזרתי הרומנים‬
‫הנפלאים של הסופר האמריקאי הגדול ויליאם פוקנר‪,‬‬
‫"הקול והזעם" ו"בשוכבי גוועת"‪ .‬רומנים אשר שינו‬
‫את הנוסח הקלאסי של הרומן הנמסר בידי מספר‬
‫יודע כל שמוביל ומפרש את גיבוריו‪ ,‬ובמקום זאת‬
‫הפקידו בידי כל דמות ברומן את הסמכות לדבר גם‬
‫בשם עצמה וגם כמפרשת של הדמויות האחרות‪ .‬כך‬
‫ניסיתי לגלות את המציאות הישראלית ולנסות לבטא‬
‫אותה דרך שש הדמויות שבחרתי‪ ,‬וכאשר שאלו אותי‬
‫פעמים רבות מי בעצם הגיבור של "המאהב" תשובתי‬
‫היתה – החלל שנלכד בין המונולוגים המתחלפים של‬
‫שש דמויותיו‪.‬‬
‫פיצול הרומן למונולוגים מתחלפים בין שש דמויות‬
‫נראה לי נכון בגלל שהחברה הישראלית עצמה לאחר‬
‫מלחמת יום הכיפורים ועם הופעתן של תנועות‬
‫מחאה שונות ועלייתם של כוחות פוליטיים חדשים‬
‫איבדה את הסמכות המרכזית שהובילה אותה‬
‫במשך שנים רבות והחלה כחברה פלורליסטית‪ ,‬לדבר‬
‫בקולות שונים ואפילו סותרים‪.‬‬
‫הניצוץ שהדליק את כתיבת הרומן היתה תופעת‬
‫הנעדרים במלחמה הזאת‪ .‬כיוון שהמלחמה החלה‬
‫בהפתעה גמורה כמה מן הלוחמים שנלכדו בסערה‪,‬‬
‫אם כשבויים ואם כפצועים‪ ,‬נעלמו בתוך המדבר‬
‫ועקבותיהם עד עצם היום הזה נותרו עלומים‪ .‬וזאת‬
‫למרות החיפושים האינטנסיביים אחריהם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫א‪.‬ב‪ .‬יהושע‬
‫על "המאהב" בהבימה‬
‫אז עלה בדמיוני רעיון שחייל אחד‪ ,‬איש לא צעיר‪" ,‬יורד"‬
‫שבא לקבל ירושה של סבתא שנחשבה כמתה‪ ,‬נלכד‬
‫שלא ברצונו במלחמה הזאת‪ ,‬ניצל את המהומה והכאוס‬
‫הצבאי של הימים הראשונים כדי לערוק מן המלחמה‬
‫ולא רק להציל את נפשו‪ ,‬אלא גם כדי להתנתק מסערת‬
‫ההיסטוריה הישראלית ולחזור למצב הקלאסי של חיים‬
‫בתוך בועה יהודית בקהילה החרדית של ירושלים‪.‬‬
‫מכאן התחילה כתיבת הרומן הזה והמונולוג היחיד של‬
‫גבריאל הפך לבסיס הרומן‪ ,‬אף שמקומו של המונולוג‬
‫הזה הוא רק ברבע האחרון שלו‪ .‬סביב המאהב גבריאל‬
‫נבנתה המשפחה הישראלית שמשכה אותו אליה‪ .‬וזה‬
‫בהשראת המחזה "המאהב" של הרולד פינטר‪ ,‬שבו גבר‬
‫מרגיש שאין בו די אנרגיה וליבידו להזין את אשתו‬
‫ולכן הוא מביא לה מאהב כדי להחיות באמצעותו את‬
‫נישואיהם‪ .‬זהו אדם‪ ,‬בעל המוסך‪ ,‬ולידו אשתו ובתו‪.‬‬
‫אבל למרות שכבר התרוצצו בדמיוני חמש דמויות‬
‫ביניהן וודוצ'ה‪ ,‬הסבתא הירושלמית של גבריאל‬
‫ וודוצ'ה "שאיבדה את הכרתה לפני המלחמה‬‫ומצאה אותה חזרה בעקבותיה"‪ ,‬הרגשתי שעדיין‬
‫חסרה לפסיפס שיצרתי דמות נוספת‪ .‬בשנת ‪1975‬‬
‫יצאתי עם הטיוטות הראשונות של הרומן לשנת‬
‫שבתון באוקספורד‪ .‬והנה שם בעיר האוניברסיטאית‬
‫המפורסמת‪ ,‬ודווקא בספרייה הבודליאנית העתיקה‬
‫מימי הביניים‪ ,‬בעוד אני משוטט נבוך בין ספרים‬
‫עתיקים הכתובים בלטינית שעליהם גוהרים מלומדים‬
‫נכבדים‪ ,‬עלתה ברוחי לפתע כמין תקיעת חצוצרה‪,‬‬
‫קולו המתפרץ של הנער הערבי ישראלי נעים‪ ,‬שקרא‬
‫לי לצרף גם אותו לחבורת הדמויות‪ ,‬כמין מאהב נוסף‪,‬‬
‫צעיר‪ ,‬ונועז של דאפי המרדנית‪ ,‬בתו של מנהל המוסך‪.‬‬
‫וכך במשך שנת השבתון באוקספורד‪ ,‬הרחק מן‬
‫המציאות הישראלית‪ ,‬נשלמה כתיבתו של הרומן‪.‬‬
‫מאז מלחמת יום הכיפורים חלפו ארבעים שנה‪ ,‬אבל‬
‫דווקא מלחמה זו ולא מלחמת ששת הימים ואפילו לא‬
‫מלחמת השחרור הגורלית והחשובה היא שמעסיקה‬
‫עדיין את החברה הישראלית‪ .‬נכון‪ ,‬דרך הכישלונות‬
‫ההפתעה וניפוץ היוהרה הסתיימה המלחמה גם‬
‫בהישגים צבאיים‪ ,‬ובעיקר בסלילת הדרך לשלום עם‬
‫מצרים והפרדת הכוחות עם סוריה‪ .‬אבל הטראומה של‬
‫ההפתעה עדיין מחלחלת בלב החברה הישראלית‪ .‬האם‬
‫נלמד הלקח? כן ולא‪ .‬מכל מקום קולו של נעים‪ ,‬הנער‬
‫הערבי‪-‬ישראלי שנכתב באהבה ובאמפטיה החזקים‬
‫ביותר תובע עדיין את תיקונו‪ .‬וזה יבוא רק בהשלמת‬
‫תהליך השלום עם אחיו הפלשתינאים שמעבר לגבול‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫צילום‪ :‬לאונרדו צנדמו‬
‫א‪ .‬ב‪ .‬יהושע‪ ,‬מבכירי הסופרים ואנשי הרוח בישראל‪ .‬בעל פרס‬
‫ישראל‪ .1995 ,‬נולד ב‪ 1936 -‬בירושלים‪ .‬בוגר האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ושימש במשך שנים רבות כפרופסור מן המניין במחלקה‬
‫לספרות באוניברסיטת חיפה‪ ,‬וכפרופסור אורח בפריז‪ ,‬רומא‪,‬‬
‫פרינסטון ושיקגו‪.‬‬
‫ספריו תורגמו לעשרות שפות‪ .‬ועובדו לסרטים ומחזות ולאופרה‪.‬‬
‫הוא גם זכה לפרסים רבים ברחבי העולם‪ .‬ובראשם פרס ישראל‬
‫לספרות ב‪.1995 -‬‬
‫כתב כמה קובצי סיפורים – "מות הזקן"‪" ,‬מול היערות" ו"בתחילת‬
‫קיץ ‪ "1970‬וכן כעשרה רומנים‪" :‬המאהב"‪" ,‬גירושים מאוחרים"‪,‬‬
‫"מולכו"‪" ,‬מר מאני"‪" ,‬השיבה מהודו"‪" ,‬מסע אל תום האלף"‪,‬‬
‫"הכלה המשחררת"‪" ,‬שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"‪" ,‬אש‬
‫ידידותית" ו"חסד ספרדי"‪.‬‬
‫בין מחזותיו‪" :‬לילה במאי"‪" ,‬טיפולים אחרונים"‪" ,‬חפצים"‪" ,‬הילכו‬
‫שניים יחדיו"‪.‬‬
‫בין ספרי המסות החשובים שלו‪" :‬בזכות הנורמאליות"‪" ,‬אחיזת‬
‫מולדת" ו"כוחה הנורא של אשמה קטנה"‪ .‬ספרי מחקר רבים נכתבו‬
‫על יצירותיו‪ ,‬ביניהם אסופות של מאמרי מחקר על יצירה בודדת‬
‫כמו – "הכיוון הנגדי" על "מר מאני"‪ ,‬ו"מסות על מסע אל תום‬
‫האלף" – לפני שנתיים יצא כרך גדול של מחקרים על יצירתו בשם‬
‫– "מבטים מצטלבים"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫מצבימ שהמ על גבול הריאליה‬
‫ראיונ עמ א‪.‬ב יהושע‬
‫י‪.‬ד תמיד ידעת שתהיה סופר?‬
‫א‪.‬ב‪.‬י‪ :‬לא‪ ,‬אני לא חשבתי שאהיה סופר‪ .‬רציתי להיות היסטוריון או פרקליט‪ .‬אני חושב שהגעתי לספרות‬
‫דרך כתיבה של פיליטונים‪ ,‬מעין סקצ'ים של ארבעה חמישה עמודים‪ ,‬שאותם הייתי כותב למסיבות הכיתה‬
‫ולמסיבות תנועת הנוער‪ ,‬ובהם הייתי ממזג כמה מן המאורעות שקרו בחברה‪ ,‬בכיתה‪ ,‬עם איזה אבסורדים‪,‬‬
‫עם תבניות סוריאליסטיות‪ .‬והמזיגה בין הלוקלי ביותר‪ ,‬קודים שרק החבר'ה שם ידעו במה מדובר‪ ,‬ובין מצבים‬
‫סוריאליסטיים יצרה סוג של תבשיל מיוחד‪ .‬והייתי קורא את זה לפני הקהל ותיכף קיבלתי משוב של צחוק‬
‫והנאה‪ .‬ואני חושב שזה במובן מסוים היה הבסיס למשיכה שלי לכתיבה‪ ,‬שפתאום הרגשתי את הכוח של‬
‫הדמיון‪ .‬ברמה מסוימת‪ ,‬הסוג הזה של הסוריאליזם לא עזב אותי מעולם‪ .‬עד היום אני יכול למצוא אותו בכל‬
‫מה שאני עושה‪ ,‬משהו שמעמיד את הדברים פתאום באיזו זווית אחרת‪ ,‬מצבים שהם על גבול הריאליה –‬
‫י‪.‬ד יותר קשה לך לכתוב משהו קצר מאשר רומאן?‬
‫א‪.‬ב‪.‬י‪ :‬נדמה לי‪ .‬אמנם צ'כוב וקפקא לא היו מסכימים לקביעה הזאת‪ ,‬הם היו אמנים של הטקסט הקצר וידעו‬
‫לכתוב אותו בקלות רבה‪ ,‬ודווקא רומנים ארוכים היו קשים לשניהם‪ .‬כשהרגשתי שאני בשל לרומן‪ ,‬פניתי אליו‪.‬‬
‫בהתחלה זה היה הרומן "המאהב" שמורכב ממונולוגים מתחלפים‪ ,‬מיחידות קטנות‪ ,‬וגם "גירושים מאוחרים"‪,‬‬
‫הם עדיין שמרו על היחידה הקצרה‪ .‬רק ב"מולכו" הגעתי לכתיבה נרטיבית זורמת‪ ,‬ולא מקוטעת‪ .‬אני חושב‬
‫שהגעתי לזה מתוך תחושה שכדי להגיע ללב הרומן‪ ,‬להגיע לתפיסה יותר רחבה‪ ,‬אתה צריך להיות בשל יחסית‪.‬‬
‫י‪.‬ד התחלת לכתוב בחיפה?‬
‫א‪.‬ב‪.‬י‪ :‬לא‪ .‬כשהייתי עוד סטודנט בירושלים כתבתי את הסיפור הסוריאליסטי הראשון שלי‪" ,‬מות הזקן"‪.‬‬
‫אחר כך כתבתי בפריז את ארבעת הסיפורים של "מול היערות" ופה התחלתי בשלב השלישי של כתיבתי‪,‬‬
‫שהיה קשור בעיקר למחזות‪" .‬לילה במאי"‪" ,‬טיפולים אחרונים" ותחילת "המאהב" שגמרתי בשנת השבתון‬
‫באוקספורד‪ .‬כבר הייתי סופר כשהגעתי לחיפה‪.‬‬
‫י‪.‬ד איך הגעת לחיפה?‬
‫א‪.‬ב‪.‬י‪ :‬לחיפה הגענו מתוך החלטה שלקחנו לקראת סיום שנות ההשתלמות שלנו בפריז‪ .‬ב – ‪ 1963‬נסענו‬
‫אני ואשתי לפריז לארבע שנים‪ .‬שמשתי כמזכיר כללי של ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים‪.‬‬
‫אז הכרתי את הבעיה היהודית כפי שהשתקפה אז סביב מהפכות הסטודנטים‪ .‬היינו חופשיים מהמשפחות‬
‫בארץ‪ .‬האנונימיות שטעמנו ממנה הייתה מפתה‪ .‬רצינו לחזור וליהנות ממנה גם בארץ‪ .‬על כן החלטנו לא‬
‫לחזור לערים שבהן גרות המשפחות – ירושלים ותל אביב‪ .‬עבורי העזיבה של ירושלים‪ ,‬במיוחד אותה ירושלים‬
‫שאחרי ‪ ,1967‬שהתחילה עם כל הקדושה וההדר‪ ,‬והמיתוסים הללו שהחלו להתעצם בה‪ ,‬בהחלט הייתה מאוד‬
‫טובה לי‪ .‬אין זאת אומרת שירושלים לא מעסיקה אותי כל הזמן‪ .‬במיוחד בהתחשב בשורשים הביוגרפיים‬
‫העמוקים שיש לי בה ובשניים עשר ספרי הפולקלור שכתב אבי עליה‪ .‬אבל באותה נקודה בחיי היה לי חשוב‬
‫להשתחרר ממנה‪ .‬דווקא משום שהיא כל כך עמוקה בתוכי‪ .‬להשתחרר מן הירושלמיות הזאת‪" .‬העגנונית" או‬
‫"העמיחית" הזאת‪ .‬ואני מדבר על שני יוצרים שאהובים עלי מאוד‪ .‬אבל רציתי לצאת לארץ ישראל‪ ,‬וחיפה‬
‫היא ארץ ישראל מובהקת‪ .‬מזיגה של ים והר‪ ,‬מזיגה של הגליל והשפלה‪ ,‬וכל ההטרוגניות הישראלית הטובה‬
‫והמשובחת‪.‬‬
‫י‪.‬ד וכמובן הערבים‪ .‬המאהב‪ :‬אדם‪ ,‬אסיה‪ ,‬גבריאל‪ ,‬נעים הערבי ודאפי‪ ,‬ששוברים את המונולוגים בדו שיח‪.‬‬
‫אחרי האין ערבים של הציונות‪ ,‬אין פלשתינאים של גולדה‪ ,‬הפרא האציל‪ ,‬בן הארץ‪ ,‬המודל לתקופת המקרא‪,‬‬
‫דרך הראיה האליטיסטית המתנשאת‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הישראלי כאיש התרבות המערבית‪ ,‬מול הערבי‬
‫המתואר כנווד‪ ,‬פרימיטיבי‪ .‬בשנים האחרונות –‬
‫ניסיונות מאוזנים יותר‪ .‬הערבי כבן אדם שווה‬
‫זכויות‪ ,‬שווה ערך‪ ,‬מרתק מבחינה תרבותית‪.‬‬
‫א‪.‬ב‪.‬י‪ :‬כמובן הערבים שאותם אני נושא‪ ,‬דרך אבי‬
‫המזרחן‪ ,‬עוד מירושלים‪ .‬והם חשובים לי ביותר‬
‫גם מבחינה אמוציונלית‪ .‬וחיפה היא מקום שאתה‬
‫רואה ואומר – זהו האידיאל שאתה רוצה לגבי כלל‬
‫המדינה‪ ,‬ואתה חושב על סוג האיזונים הקיימים בה‬
‫בין ערבים ויהודים‪ ,‬בין העדות השונות ובין דתיים‬
‫לחילוניים‪ .‬יש כאן איזו הרמוניה‪ ,‬כמובן יחסית‪,‬‬
‫אבל בכל זאת‪.‬‬
‫י‪.‬ד ב"מאהב" יש רק שיח אחד‪ ,‬והוא בין נעים ובין‬
‫דאפי‪ .‬הדבר נועד להדגיש את הייחוד של נעים?‬
‫א‪.‬ב‪.‬י‪ :‬זה לא דיאלוג‪ ,‬אלא שני מונולוגים קטועים‪,‬‬
‫שמשתלבים זה בזה‪ ,‬במעשה האהבה ביניהם וכל‬
‫אחד רואה את השני בדרך משלו‪" .‬המאהב" בנוי‬
‫על כך שהמציאות הישראלית היא קליידוסקופית‪,‬‬
‫שהיא בנויה מכמה קולות‪ ,‬שאין עוד קול מרכזי‬
‫כמו שהיה קודם‪ ,‬אין מי שיכול לקחת את הנרטיב‬
‫לעצמו‪ ,‬המרכז מתחיל להתפרק‪ .‬מבחינה זאת‪,‬‬
‫"המאהב" סימן את מה שהתחיל להיות בחברה‬
‫הישראלית בכל מה שקשור לקולות השונים‪,‬‬
‫והגיבור המרכזי הוא החלל שמתהווה ביניהם‪,‬‬
‫ולא דמות אחת שאפשר לומר עליה שהיא הדמות‬
‫הראשית‪ .‬נעים הוא ערבי ישראלי צעיר‪ ,‬בגיל ארבע‬
‫עשרה‪ ,‬שעדיין היו לו תקוות להיכנס עמוק יותר‬
‫ובאופן פנימי לחברה הישראלית‪ .‬רציתי לסמן‬
‫את מה שהוא יכול לעשות ולהזהיר אותו מפני‬
‫מה שהוא לא יכול‪ .‬כיום יש לי קצת שינוי בדעות‪.‬‬
‫בזמנו אמרתי‪ ,‬אתם הערבים מיעוט לאומי‪ ,‬מיעוט‬
‫שווה זכויות‪ ,‬תשתתפו אתנו באזרחות‪ ,‬אבל לא‬
‫מעבר לזה‪ .‬היום אני בתחושה שצריך לתקן משהו‬
‫הרבה יותר מהותי אצלנו‪ ,‬ולהגיע להפרדה אמתית‬
‫בין הדת ובין הלאומיות‪ .‬אז אני יכול לראות בעתיד‬
‫הרחוק מאוד‪ ,‬כאשר יבוא השלום המלא‪ ,‬בעוד‬
‫חמישים‪ ,‬מאה שנה‪ ,‬שחלק מן הערבים‪ ,‬נוצרים או‬
‫מוסלמים או דרוזים‪ ,‬ירצו להיכנס עמוק יותר אל‬
‫הלאומיות שלנו‪ .‬ואין כל סיבה שלא יעשו זאת‪,‬‬
‫אבל בלי שיידרשו להמיר את דתם‪ .‬כמו שבצרפת‬
‫או באנגליה קיבלו את היהודים מבלי לדרוש מהם‬
‫להמיר את דתם לנצרות‪.‬‬
‫מתוך "דיוקן‪ 2/‬אברהם ב‪ .‬יהושע‪ .‬מאת יותם‬
‫הראובני‪ .‬הוצאת נמרוד ‪.2003‬‬
‫‪11‬‬
‫אדם‪" :‬באותו יום שבת אחר הצהרים‪ ,‬שבוע לפני‬
‫פתיחת הלימודים הלך לחבר שלו שגר ארבעה בתים‬
‫בסמוך לבית שלנו‪ .‬החבר לא היה בבית‪ ,‬ואז החליט‬
‫לחזור הביתה וכנראה‪ ,‬איני בטוח‪ ,‬הפסיק את המכשיר‬
‫בדרך חזרה‪ .‬לפתע ראה בעבר השני של הכביש את‬
‫החבר משחק עם ילדים אחרים‪ ,‬הם נופפו לו להצטרף‬
‫אליהם‪ ,‬ואז עבר את הכביש‪ ,‬עדין נתון בשקט מוחלט‪.‬‬
‫מכונית שנסעה במורד‪ ,‬לא במהירות צפרה לאזהרה‬
‫מתוך אמונה שהוא יספיק לעצור‪ ,‬אבל הוא המשיך‬
‫לחצות את הכביש בדממה שלו‪ ,‬לא בריצה‪ ,‬אלא‬
‫בהליכה איטית ישר לתוך המכונית‪".‬‬
‫אסיה‪" :‬ממש רעדתי‪ .‬כבר‬
‫שנים לא לאבד אותו שוב‪.‬‬
‫נצמדתי לחלום‪ .‬יגאל‪ .‬הוא‬
‫נסע הלוך ושוב על המדרכה‬
‫הרחבה באופנים גדולים‪ ,‬כי‬
‫הוא היה בעצמו גדול ורזה‪,‬‬
‫ואני חושבת –הוא חי‪ ,‬איזה‬
‫אושר‪".‬‬
‫‪12‬‬
‫גבריאל‪" :‬ולפתע בודד‪ .‬מאוד‬
‫בודד‪ ,‬ואיזה חלל בלב‪ .‬אתם‬
‫מבחינים בי בתוך כל המהומה‬
‫הזאת‪ .‬יושב בתוך כל הגייסות‬
‫ליד שרשרת הזחל"ם‪ ,‬מסתתר‬
‫בפיסת צל לוהט‪ ,‬בריח המבחיל‬
‫של בנזין שרוף‪ .‬כבר בגדי‬
‫מזוהמים כאילו שתי מלחמות‬
‫עברו עלי‪ ,‬רואה איך הכל‬
‫מתארגן לקראת מותי‪".‬‬
‫דאפי‪" :‬זוג משונה‪ .‬אני‬
‫תוהה למה הם בכלל‬
‫התקשרו זה לזה‪ .‬מה‬
‫הם רוצים‪ .‬לא זוכרת‬
‫שראיתי אותם מתחבקים‬
‫או מתנשקים‪ .‬בקושי‬
‫משוחחים‪ .‬אבל גם לא‬
‫רבים‪ -‬כמו שני זרים‪-‬לזה‬
‫קוראים אהבה?‬
‫לפעמים אני נתקפת פחד‬
‫שאולי הם רוצים להתגרש‬
‫ולהניח אותי לבד‪"...‬‬
‫נעים‪" :‬זה היה כמו חלום‪ .‬כל‬
‫אותו יום שישי‪ .‬חלום מתוק כי‬
‫ישנתי בבית שלה ואכלתי אתה‬
‫ארוחת ערב וארוחת בוקר‪ ,‬ואפילו‬
‫שאולי עשיתי משהו פלילי עדין‬
‫הייתי מאושר‪".‬‬
‫ודוצה‪" :‬שכח אותו‬
‫אצלי‪ .‬שכח גם אותי‪.‬‬
‫אני כאן לבד עם ערבי‬
‫קטן וכך זה ייגמר‪.‬‬
‫מוזר‪ .‬אין משפחה‪,‬‬
‫אין קרובים‪ ,‬אין איש‬
‫וזה הפרצוף האחרון‬
‫שאראה לפני מותי‪".‬‬
‫‪13‬‬
‫כבר נטו צללי ערב‬
‫אהרונ אמיר‬
‫ההתחלה החלה בסתיו ‪ .1958‬חוברת‬
‫ראשונה של הרבעון 'קשת' עתה זה הופיעה‪.‬‬
‫אני עוסק‪ ,‬בתוך השאר‪ ,‬בחיפוש אחר‬
‫'כישרונות'‪ ,‬ורצוי שיהיו חדשים‪ ,‬חדשנים‪,‬‬
‫צעירים‪ .‬בשיחה חטופה עם פרופסור שמעון‬
‫הלקין בקפה 'חרמון' שברחביה רואה הלז‬
‫להסב את שימת לבי למספר חדש וחדשן‪,‬‬
‫צעיר ומעניין בשם אברהם יהושע‪ ,‬שכבר יש‬
‫מאחוריו כמה פרסומים מבטיחים ב'משא'‪,‬‬
‫המוסף הספרותי של 'למרחב'‪ .‬כדאי לך‬
‫'לקרב אותו'‪ ,‬הוא אומר לי‪ .‬אני יוצר את‬
‫הקשר‪ .‬סמוך לאחר מכן אתה מופיע אצלי‪,‬‬
‫בחור בן ‪ ,22‬בלורית שופעת ועיניים טובות‬
‫ורכות דיבור מתלהם קמעה‪ ,‬בדירתי עבת‬
‫הכתלים‪ ,‬גבוהת הקימורים במושבה היוונית‬
‫שבירושלים‪ .‬השעה היא שעה של לפנות ערב‪.‬‬
‫ו'באמתחתך' אם אין זכרוני מטעני‪ ,‬סיפור‬
‫שעתה זה הושלם ושמו 'מסע הערב של יתיר'‪.‬‬
‫הוא יידפס בחוברת ב' של 'קשת'‪ ,‬ומעתה‬
‫ועד תום הופעתו יהיה הרבעון אכסניה של‬
‫קבע ליצירתך‪ ,‬ואתה תהיה לו ציץ תפארת‪,‬‬
‫ועם הזמן גם שותף בעריכה‪ .‬אגב גמיעת‬
‫קוניאק )צרפתי‪ ,‬כמדומה( מתנהלת שיחתנו‪.‬‬
‫תוך שאני משתדל לתהות על קנקנך אתה‬
‫תוהה על תכליתו של 'קשת'‪ ,‬דרכו‪ ,‬מגמותיו‪.‬‬
‫נתארכה אז מעט השיחה‪ ,‬להנאת שנינו‪ .‬עד‬
‫שקמת ללכת‪ ,‬כבר נטו צללי ערב‪.‬‬
‫מתוך‪" :‬ואני בשלי"‪ .‬אהרון אמיר‪ .‬הוצאת‬
‫ירון גולן‪1997 .‬‬
‫‪14‬‬
‫משפחה ישראלית בצל מלחמת יומ הכיפורימ‪,‬‬
‫נחלה כלכלית ללא מנוחה נפשית‬
‫פרופ' גרשונ שקד – על "המאהב"‬
‫המרחב האפי של הרומן מוצדק‪ ,‬שכן הוא מקיף את ההווי וההוויה של חברה שלמה‪ ,‬וגם תלוי במערכת "הזמן"‬
‫של היצירה‪ .‬כשם ש"לילה במאי" ו"בתחילת קיץ ‪ "1970‬קשורים לזמנם‪ ,‬למקומם ולאירועים החברתיים‬
‫המכריעים שבגורל החברה המעוצבת‪ ,‬כך יוצא גם "המאהב" מתקופת מפנה והכרעה בחיי החברה – מלחמת‬
‫יום‪-‬הכיפורים‪ .‬זמן הסיפר מקיף את החודשים שלפני מלחמת יום‪-‬הכיפורים ואת החודשים שלאחריה‪.‬‬
‫מה מתחולל בחייה של משפחה ישראלית ממוצעת בחודשים הללו? לכאורה מטביעה המלחמה את חותמה‬
‫רק על דמות אחת המופיעה בשולי הרומן )אף ששם הרומן נקרא עליה(‪ ,‬אך למעשה מכוון כל הרומן כולו‬
‫להסביר את מה שנתחולל מתחת לסף ההכרה והקיום של הישראלי של כל ימות השנה‪ ,‬שהביא למלחמת‬
‫יום‪-‬הכיפורים‪ .‬זו אינה נתפשת כמאורע היסטורי חד פעמי‪ ,‬אלא כסימפטום של מחלה‪ ,‬כחוליה בשרשרת‬
‫שנתחשלה ונתהדקה באורח דיאלקטי במשך כל שנות המדינה‪ ,‬ובעיקר בשנים שבין מלחמת ששת‪-‬הימים‬
‫למלחמת יום‪-‬הכיפורים‪ .‬ואכן‪ ,‬זמן‪-‬הסיפור של הרומן מתחיל הרבה לפני כן‪ .‬תרצה‪ ,‬הרי אלה שנות חייה של‬
‫ודוצ'ה הזקנה‪ :‬זו בת העיר העתיקה מירושלים‪ ,‬שבילתה את מיטב שנותיה שם )שנות קיומו של "היישוב‬
‫הישן"( ונתגלגלה לעת זקנה לחיפה‪ .‬תרצה‪ ,‬אלה הן שנות האהבים‪ ,‬הנישואים וההתבססות הכלכלית של‬
‫משפחת אדם ואסיה שהחלו את דרכם המשותפת בבית‪-‬הספר העממי והתיכון‪ ,‬נתגלגלו יחד בתנועת‪-‬הנוער‬
‫ובמחנות הנוער‪ ,‬עד שמצאו את עצמם תחת החופה‪ .‬זו בתו של איש הביטחון הישראלי‪ ,‬וזה צעיר שמעולם‬
‫לא היה מגיבורי המלחמה ומנושאי דגלה‪ ,‬אלא איש‪-‬שוליים‪ ,‬שעבד את עמו באמונה במוסך עד שנעשה‬
‫בעל‪-‬מוסך גדול‪ ,‬משל עצמו‪ ,‬שהלך והתרחב‪ ,‬הלך והתעשר‪ .‬וכך‪ ,‬עצמאי ועשיר‪ ,‬הוא מתגלה לפנינו בזמן‬
‫הסיפר של היצירה‪ .‬מבחינת יחסי זמן הסיפר וזמן הסיפור זהו אפוא רומן שגרתי למדי – תולדות משפחה‬
‫ישראלית רגילה‪ ,‬שהחלה בצעדים כושלים והגיעה אל הנחלה הכלכלית‪ ,‬בלא שתגיע אל המנוחה הנפשית – בני‬
‫דור‪-‬ארבעים‪-‬ושמונה‪ ,‬שהפכו בחשאי לבני דור‪-‬שבעים‪-‬ושלוש‪ .‬זוהי מעין "סאגה" משפחתית בזעיר‪-‬אנפין‪,‬‬
‫שבעיותיה הגלויות וסבכיה הנסתרים מתפרצים כגעש בימי רעידת‪-‬האדמה של מלחמת יום‪-‬הכיפורים‪ .‬כך‬
‫מתחוור לנו שסיפור ההצלחה הגלוי אינו אלא סיפור של כישלון סמוי‪ ,‬וככל שגדל צד האור בחיי המשפחה‬
‫והחברה‪ ,‬כן נמשך צלם ומתארך‪.‬‬
‫מספרו "גל אחרי גל בספרות העברית" עמוד ‪ ,41‬הוצאת כתר‬
‫‪15‬‬
‫כתיבה על מלחמה –‬
‫מכשלה גדולה הדורשת זהירות‬
‫הרומן זכה לכשישים תגובות בביקורת בשנה שלאחר‬
‫צאתו לאור‪ ,‬ועוד כעשרים רשימות ומאמרים הוקדשו‬
‫לעיבודו הדרמטי בתיאטרון חיפה בשנה שלאחר‬
‫מכן‪ .‬הספר עשוי כפסיפס של שישה קולות דוברים‪,‬‬
‫הרוקמים יחד דיוקן גרוטסקי ועתיר פרדוקסים של‬
‫משפחה חיפאית‪ :‬אדם בעל המוסך‪ ,‬אשתו המורה‬
‫אסיה ובתם המתבגרת דאפי‪ .‬אל המשפחה הזו‬
‫חודרים ביוזמתו או בעידודו הסמוי של אדם שני‬
‫מאהבים‪ ,‬של האם ושל הבת‪ .‬האחד‪ ,‬גבריאל ארדיטי‪,‬‬
‫הוא ישראלי‪-‬לשעבר שבא מצרפת לקבל את ירושת‬
‫סבתו ודוצ'ה )אשר גם קולה נשמע ברומן(‪ .‬השני‬
‫הוא הנער הערבי נעים‪ ,‬עובד המוסך‪ ,‬שאדם מגייס‬
‫אותו לחיפושים ליליים ממושכים בכבישי הארץ‬
‫אחרי מכונית המוריס העתיקה של גבריאל‪ ,‬לאחר‬
‫שזה נעלם במהומת מלחמת יום הכיפורים‪ .‬בד בבד‬
‫אדם שב ופוקד את משרדי היחידה הצבאית לאיתור‬
‫נעדרים בחיפושים עקשניים שאינם מעלים דבר‪.‬‬
‫רק כעבור חודשים רבים נפתרת חידת היעלמו של‬
‫גבריאל‪ ,‬כאשר מתברר שנטש את זירת המלחמה‬
‫בסיני‪ ,‬נמלט לירושלים ונטמע שם בקהילה חסידית‬
‫באחת השכונות החרדיות‪ .‬גבריאל מגולל בפני אדם‬
‫בפירוט רב את קורותיו מאז שהתייצב לרישום‬
‫במחנה הצבאי כדי שלא ייחשב לעריק‪ .‬במקום‬
‫שישולח לדרכו מצא את עצמו לכוד בידי רב‪-‬סרן‬
‫אימתני שדאג לחיולו המזורז‪ ,‬והסיע אותו בעצמו‬
‫עד רפידים מתוך שאיפה סמויה – כך חש גבריאל‬
‫בבירור – להביא למותו במלחמה כנקמה אישית על‬
‫שנות היעדרותו הארוכות מישראל‪ .‬הימים בסיני‪,‬‬
‫בעודו מסופח ליחידה של לוחמים צעירים‪ ,‬הצטיירו‬
‫בעיניו כמהומה של תזוזות וחניות חסרות פשר בין‬
‫שריקות והתפוצצויות של פגזים‪ ,‬עד שגמר אומר‬
‫בנפשו להימלט והצליח להיחלץ מסיני עטוי תחפושת‬
‫של חרדי‪.‬‬
‫חזית הלחימה מבליחה ברומן מן השוליים‪ ,‬מן‬
‫הצד האחורי‪ ,‬מגובה פני הקרקע ומזווית ראייתו‬
‫המטושטשת של חייל‪-‬לא‪-‬חייל פסיבי‪ ,‬המנוכר‬
‫לסביבתו ואינו מבין את המתרחש סביבו‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫"שוכבים‪ ,‬מגרדים קצת את האדמה ושוב עולים‬
‫על כלי הרכב ונעים‪ .‬מפעם לפעם פותחים באש מכל‬
‫הכלים אל מטרות צהובות שהיו רוחשות אף הן במין‬
‫סהרוריות באופק המאובק‪.‬‬
‫אני לא יריתי‪ .‬הבזוקה אמנם היתה תלויה עלי‬
‫כל הזמן‪ ,‬אבל הפצצות טמונות עמוק מתחת לאחד‬
‫הספסלים‪ .‬אני הייתי יושב מכווץ‪ ,‬הקסדה מכסה את‬
‫פני‪ ,‬הופך את עצמי למין חפץ‪ ,‬אובייקט‪ ,‬חסר רצון‪,‬‬
‫יצור מת שרק מפעם לפעם מציץ אל הנוף הקרוב‪,‬‬
‫המדבר האין‪-‬סופי והלא משתנה" )עמ' ‪.(371‬‬
‫בראיון לרגל צאת הספר תיאר יהושע את הזהירות‬
‫שניגש בה לכתוב על המלחמה‪ ,‬ואת המגבלות שהטיל‬
‫על עצמו‪' :‬נכון‪ ,‬כתיבה על המלחמה היא מכשלה‬
‫גדולה‪ .‬ברומן שלי אני עוסק רק באספקט מסוים‬
‫של המלחמה – בבעיית הנעדרים‪ .‬זה נושא שהכאיב‬
‫לי מאוד וגם פיתה אותי מבחינת האפשרויות‬
‫הספרותיות הטמונות בו' )נורית ברצקי‪' ,‬נחוץ אומץ‬
‫לב לכתוב על מקומות מוכרים'‪ ,‬מעריב‪.(18.2.1977 ,‬‬
‫אולם מקומה של מלחמת יום הכיפורים ב"המאהב"‬
‫רחב ומורכב מן המשתמע מדברים אלה‪ ,‬והוא טמון‬
‫בעיקר ברבדים הסמליים הסמויים שהרומן משופע‬
‫בהם‪ .‬העלילה המשפחתית הגרוטסקית ניתנת‬
‫להיקרא גם כמערך אלגורי‪ ,‬הבוחן את התהליכים‬
‫החברתיים הממושכים שהביאו לשבר של ‪,1973‬‬
‫ובנידון זה כמה וכמה אובייקטים בסיפור משמשים‬
‫בתפקיד כפול‪-‬פנים‪ ,‬כחלק מן המציאות המוחשית‬
‫וכסמל הקורא למדרש פרשני‪ .‬כזוהי מכונית המוריס‬
‫המשוקמת מודל ‪ '47‬בצבע תכלת‪ ,‬שנצבעה בשחור‬
‫ונהפכה לרכב הסעות של חרדים בין ירושלים‬
‫לבני ברק‪ ,‬וכזהו גם המוסך החיפאי שהתרחב‬
‫מאוד אחרי ‪ 1967‬תוך התבססות על עבודתם של‬
‫פועלים ערבים‪' .‬מה קרה אפוא למודלים ‪48-47‬‬
‫של חיינו?' שאל גרשון שקד‪' .‬האם נתגלגל מודל‬
‫זה לידי יורדים ועריקים‪ ,‬והניסיון לשקמו בין שתי‬
‫המלחמות האחרונות לא עלה יפה?' לפי פירושו‪,‬‬
‫מועלות ב"המאהב" שאלות יסוד על טיבו וגורלו של‬
‫הקיום הישראלי בחסות המפעל הציוני‪ ,‬ועל גרעין‬
‫החורבן המאיים עליו מבפנים – סוגיות שהתחדדו‬
‫בצל החרדות הישנות שצפו ועלו אחרי מלחמת יום‬
‫הכיפורים‪.‬‬
‫מתוך מאמר "מכוות אש‪ :‬ארבעים שנות כתיבה על‬
‫מלחמת יום הכיפורים"‪,‬‬
‫"אות"‪ ,‬כתב עת לספרות ולתיאוריה מס‪20 ,4 .‬‬
‫‪17‬‬
‫המאהב ‪ -‬מפר למחזה‬
‫הקבוצה מול היחיד‬
‫לפני למעלה משנה וחצי‪ ,‬שיר גולדברג ואני קבלנו מאילן רונן הצעה לעבד את‬
‫"המאהב" להצגה‪ .‬מאד התרגשתי‪ .‬את הספר קראתי עוד כתלמידת תיכון ואהבתי‬
‫אותו מאוד‪ .‬גם כששבתי לקרוא אותו עכשיו‪ ,‬התרגשתי עד דמעות והיה לי ברור כי‬
‫לא אוכל לסרב‪ .‬התחלנו לעבוד וההתרגשות התחלפה במהירות בבהלה גדולה‪-‬‬
‫שעה שהתחלנו לעכל את האתגר העצום שלקחנו על עצמנו‪.‬‬
‫המעבר מספר להצגה מלווה תמיד בקשיים רבים‪ .‬ספר טוב‪ ,‬כמעט תמיד‪ ,‬הנו טקסט‬
‫רב שבילים‪ ,‬פתלתל ועשיר באפשרויות – בכל שביל בו יבחר המחזאי‪ ,‬המחזה יספר‬
‫סיפור אחר‪.‬‬
‫לכן שלב הבחירה הוא בעיניי השלב הקריטי‪ ,‬המכריע והקשה ביותר‪ ,‬קשה אף‬
‫ממלאכת הכתיבה עצמה‪ .‬שכן זהו שלב הוויתור‪ .‬בחרת בשביל אחד וויתרת על‬
‫רבים אחרים‪.‬‬
‫כל ספר או סיפור שעיבדתי בעבר היוו עבורי אתגר גדול‪ ,‬הן ברמת העלילה והן ברמת‬
‫השפה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬דומה כי הקשיים הפעם היו רבים וגדולים יותר משציפיתי‬
‫והתנסיתי בהם עד כה‪.‬‬
‫החל מהרגע הראשון הנחת העבודה שלי הייתה כי המבנה של הספר‪ ,‬משמע ה"איך"‬
‫חשוב לא פחות מהעלילה‪ ,‬משמע ה"מה"‪ .‬העובדה שהספר לא מציע עלילה מסודרת‪,‬‬
‫מאורגנת‪ ,‬ליניארית ואחידה‪ ,‬נראתה לי חשובה ואף הכרחית כתנאי להעברת הספר‬
‫לבמה‪ ,‬וכן‪ ,‬העובדה שא‪.‬ב‪ .‬יהושע בחר למקם את יום כיפור כצומת התרחשות של‬
‫מרבית העלילה‪ .‬מלחמת יום כיפור כצומת לא רק לפרט שבחברה‪ ,‬אלא לחברה כולה‪,‬‬
‫שהחל מהמלחמה התפצלה לקולות רבים‪ .‬המיקום המסוים הזה של העלילה‪ ,‬נראה‬
‫לי חיוני והחלטתי לשמר את כל הקולות שבספר ולנסות ליצור מהם עלילה אחת‪.‬‬
‫בחירה זו‪ ,‬העלתה קשיים רבים‪ ,‬כשהעיקרי הוא המיקוד‪ .‬האתגר הגדול עבורי היה‬
‫להבין‪ ,‬באיזו עלילה עלי להתמקד‪ .‬לאחר שלב ארוך של ניסוי וטעייה‪ ,‬מצאתי כי עלי‬
‫להתמקד בסיפור המשפחה הגרעינית עם דגש על חיפוש המאהב ודרכה בדמויות‬
‫האחרות הנקלעות אל תוך העלילה‪.‬‬
‫זהו אם כן‪ ,‬סיפורה של משפחה שאיבדה את בנה הקטן בתאונת דרכים‪ .‬האשמה‬
‫המלווה את אדם‪ ,‬האב והבעל והנתק השורר בינו ובין אסיה‪ ,‬אשתו‪ ,‬מביא אותו‬
‫לחפש תחליף‪ .‬מעין חלק חילוף לחלק שאבד להם‪ .‬הוא מכניס אל ביתם את גבריאל‬
‫והאחרון מסייע לאסיה בכתיבת ספר הדרכה למורים בנושא המהפכה הצרפתית‪.‬‬
‫לאחר שאדם מגלה את דבר הרומן הוא מנצל את הכאוס השורר עם פריצת מלחמת‬
‫יום כיפור ודוחף אותו לנסוע לאחד הבסיסים בכדי להסדיר את מצבו‪ .‬גבריאל נוסע‬
‫ואינו שב‪ .‬אדם מתמלא ברגשות אשם ויוצא לחפש אחריו‪ .‬החיפוש הופך כמעט‬
‫לאובססיה‪ ,‬חוסר המוכנות להשלים עם כך שאדם נוסף נעלם )ואולי יש לו בכך חלק(‬
‫אינו מאפשר לו להרפות‪ .‬במסעו אחר המאהב‪ ,‬הוא מכניס דמויות נוספת אל חייהם‪,‬‬
‫את נעים‪ ,‬מעין חלק חילוף לתחליף שאבד‪ .‬ואת ודוצ'ה‪.‬‬
‫זהו סיפורה של משפחה שהפרטים בתוכה מנותקים אך כמהים לקשר‪ ,‬מבררים‬
‫דרך "האחר" את זהותם‪ ,‬שייכותם והגדרתם האישית‪ .‬וזהו‪ ,‬בעיניי‪ ,‬גם סיפורה של‬
‫החברה הישראלית‪ .‬החל מהתקופה שקדמה למלחמה‪ ,‬דרך מלחמת יום כיפור והשינוי‬
‫שהיא חוללה עד ימינו אנו‪ ,‬בהגדרתנו את זהותנו‪ ,‬אחריותנו ושייכותנו כפרטים בתוך‬
‫החברה‪.‬‬
‫את הרומן "המאהב" למדתי כילדה בתיכון‪ ,‬בחדרה עיר הולדתי‪ .‬במיוחד נחרטו לי‬
‫דמויות האיש המתקתק – הלוא הוא הסופר ונעים‪ ,‬הנער הערבי שמתאהב בדאפי‪,‬‬
‫בת המוסכניק המרדנית‪ .‬עוד אני זוכרת את ריח הים וחיפה על העליות והמורדות‬
‫שבה‪ ,‬שעלו וצצו מבין דפי הספר‪ .‬כילדה‪ ,‬ההתייחסויות למלחמה המופיעות בספר‪,‬‬
‫לא עניינו אותי במיוחד‪.,‬‬
‫לאחר שאילן רונן הציע לשחר ולי‪ ,‬לעבד את הספר להצגה וחזרתי לקרוא בו שוב‬
‫מצאתי דווקא שהתפקיד של מלחמת יום כיפור בספר הנו משמעותי ביותר‪.‬‬‫החוויה האישית שלי מאותה תקופה התעוררה לחיים‪ -‬הצבעים והקולות ‪,‬האנשים‪,‬‬
‫שידורי הרדיו‪ ,‬השבתות‪ .‬דרך הקריאה עלו בי חוויות ילדות של סוף שנות השבעים‪,‬‬
‫בישראל‪ .‬אני זוכרת ריח פרדסים‪ ,‬עיר בה כולם מכירים את כולם‪ ,‬בתים פתוחים‪,‬‬
‫חברים ותחושת ערבות הדדית ו"יחד"‪ .‬חלק מהעבודה‪ ,‬היה ניסיון ללמוד ולהבין טוב‬
‫יותר את הנסיבות שהביאו למלחמת יום כיפור ועל השפעותיה של המלחמה על‬
‫החברה ועל הפרטים שבתוכה‪ .‬רק אז‪ ,‬הבנתי לעומק לאיזה שבר נורא היא גרמה‪.‬‬
‫מצאתי פרסומות בעיתונים ישנים מהימים שלפני המלחמה‪ :‬למכוניות‪ ,‬לאבקות‬
‫כביסה‪ ,‬סיסמאות המכירה העולות מן הדפים‪" :‬בשבילנו"‪" ,‬עבורכם" ‪ -‬כאילו‬
‫הכול נקרא אז ברבים ולכולם‪ .‬לכולנו‪ .‬ואחריה‪ ,‬לאחר המלחמה ההיא ‪" -‬כדאי לך"‪,‬‬
‫"במיוחד בשבילך"‪ -‬בפרסומות הפכנו פרטים‪ ,‬יחידים‪ ,‬קולות מפוצלים‪.‬‬
‫גם כשחיפשתי תמונה‪ ,‬בין תמונות מלחמה איקוניות‪ ,‬לא מצאתי את האחת שמזוהה‬
‫עם מלחמת יום כיפור‪ ,‬תמונה הרואית מובהקת כמו אלה המוכרות לנו כל כך‬
‫ממלחמת העצמאות או ממלחמת השחרור‪ ,‬כל שמצאתי הן תמונות מצמררות של‬
‫טנקים שרופים‪.‬‬
‫החלל כאימאג'‪ -‬בעקבות החלטתה של שחר לשמר את ששת הסיפורים על ששת‬
‫הגיבורים המרכזיים וקולותיהם הנפרדים‪ ,‬חשתי כי עליי למצוא את הצורה הבימתית‬
‫המיוחדת לחומר זה‪ ,‬המקומי‪ ,‬מן הבית‪ ,‬שהוא שלי ושלך‪ ,‬חומר מוכר לנו כל כך‪.‬‬
‫לכן החלטתי לנסות ולהביא את הקבוצה מול היחיד כצורה‪ .‬אותנו כחברה‪ ,‬ואותנו‬
‫כקולות בודדים‪ ,‬מפוצלים במרחב‪ .‬החלטתי למקם את כל הדמויות על הבמה‪,‬‬
‫לעיתים מגיבות‪ ,‬לעיתים פועלות במקביל וממשיכות את פעולתן היומיומית גם‬
‫מחוץ לסצנות הנבנות מולנו ולעיתים אף בונות ומפרקות את חלל הסצנה‪.‬‬
‫זהו חלל ניטראלי המאכלס בתוכו את כל הדמויות‪ ,‬אך גם כזה המכיל בתוכו את‬
‫המוסך ‪,‬את הבית‪ ,‬את הדרך מהכפר ומאוחר יותר‪ ,‬את החלון הצופה אל הים‪ ,‬אל‬
‫חיפה‪.‬‬
‫קולות היחידים וקולות הקבוצה‪ /‬הקבוצות השונות במחזה באים לידי ביטוי‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בבחירה להלחין חלקים מתוך הטקסט‪ .‬שלמה גרוניך‪ ,‬שזו לי עבודה ראשונה‬
‫אתו‪ ,‬הצליח לשלב בין הצלילים המוכרים של ישראל בשנות השבעים‪ ,‬עם זיק‬
‫השיגעון‪ ,‬הפירוק והעושר המוסיקלי הייחודיים לו‪.‬‬
‫בעזרתה של שרון גל הכוריאוגרפית‪ ,‬ניסיתי ליצור מעמדים של קבוצות שונות תוך‬
‫דגש על הפרט בתוכם‪) .‬נסיעה בטרנזיט‪ ,‬סצנות המלחמה‪ ,‬המתנה בתור‪ ,‬פועלים‬
‫במוסך‪ ,‬ועוד( רגעים אלה אפשרו לי להתעסק בסיפור ה"מקרו"‪ -‬שלנו‪ ,‬לצד סיפור‬
‫ה"מיקרו"‪ -‬סיפור המשפחה‪ ,‬אליה מוכנס המאהב‪.‬‬
‫המאהב‪ ,‬עבורי לפחות‪ ,‬משוכפל להמון מאהבים‪ ,‬גם בשר ודם כמו אלה המופיעים‬
‫בספר ובמחזה ואחד גדול יותר‪ -‬שאבד לנו מאז‪.‬‬
‫שחר פנק‬
‫‪18‬‬
‫שיר גולדברג‬
‫‪19‬‬
‫ארבעימ שנה‬
‫למלחמת‬
‫יומ הכיפורימ‬
‫מבט לאחור‬
‫ד"ר מרדכי נאור‬
‫לאחר מלחמת העצמאות‪ ,‬המלחמה הקשה והארוכה בתולדות מדינת ישראל )למעלה משנה וחצי(‪ ,‬התרגל‬
‫העם בישראל למלחמות קצרות ולהצלחות גדולות‪ .‬כך היה במלחמת סיני בשלהי ‪ ,1956‬ועוד יותר מכך‬
‫במלחמת ששת הימים ביוני ‪ .1967‬הניצחון הישראלי היה סוחף ומדהים והוא הפך את ישראל לכל‪-‬יכולה‪,‬‬
‫וכמעט למעצמה צבאית‪ .‬צה"ל נתפס בארץ ובעולם כצבא שאין שני לו‪" .‬מעולם לא היה מצבנו טוב יותר"‬
‫נהוג היה לומר בשנות ה‪ 70-‬הראשונות‪ ,‬תקופה של פריחה כלכלית‪ ,‬שקט בגבולות וקליטת רבבות של עולים‬
‫מברית המועצות ומארצות המערב‪.‬‬
‫חגיגות ה‪ 25-‬למדינה‪ ,‬באביב ‪ ,1973‬נערכו ברוב עם ובמצעד‪-‬ענק של צה"ל‪ .‬השמחה והעוצמה המדינית‬
‫והצבאית השתלבו זו בזו‪ .‬ישראל חשה עצמה בטוחה בגבולותיה הארוכים ובמעמדה הבינלאומי‪ .‬המנהיגים‬
‫ואיתם אמצעי התקשורת הפגינו אופטימיות ואף זחיחות‪-‬דעת‪ :‬לשום מדינה אין יכולת מעשית לתקוף את‬
‫ישראל‪ .‬נשיא מצרים‪ ,‬אנוואר סאדאת‪ ,‬נתפס כאדם חלש המרבה לאיים‪ ,‬מבלי יכולת – ככל הנראה – לממש‬
‫את איומיו‪ .‬גם סוריה‪ ,‬האויב מצפון‪ ,‬לא נראתה מסוכנת יתר על המידה‪.‬‬
‫באביב ‪ 1973‬צלצלו פעמוני האזהרה‪ .‬במצרים ובסוריה נתגלו יותר ויותר היערכויות למלחמה‪ .‬ראש אמ"ן‪,‬‬
‫האלוף אלי זעירא דבק בעמדתו‪ ,‬שלא חל כל שינוי מהותי במצב‪ :‬מצרים לא מוכנה למלחמה‪ ,‬ואין מקום‬
‫לדאגה‪ .‬הביטחון העצמי וזחיחות‪-‬הדעת שלטו בכל‪ .‬הסיסמה הייתה‪" :‬יהיה בסדר"‪.‬‬
‫רק בשעות לפנות בוקר של יום הכיפורים‪ 6 ,‬באוקטובר ‪ ,1973‬הוברר סופית כי פני מצרים וסוריה למלחמה‪ .‬אף‬
‫שמצב חירום הוכרז כבר יום קודם‪ ,‬חומרת המצב לא חילחלה למפקדים וליחידות‪ .‬הרמטכ"ל תבע לאשר לו‬
‫מכה אווירית מקדימה‪ ,‬אולם שר הביטחון והממשלה לא נענו לו‪ .‬המלחמה פרצה ב‪ 2-‬אחר הצהריים וישראל‬
‫נתפסה בלתי מוכנה‪.‬‬
‫המלחמה נמשכה ‪ 18‬יום )‪ 24-6‬באוקטובר ‪ .(1973‬במלחמה נפלו למעלה מ‪ 2,500-‬חיילי צה"ל‪ 7,500 ,‬נפצעו‬
‫ו‪ 300-‬נפלו בשבי‪ .‬הופלו כ‪ 100-‬מטוסים ונפגעו כ‪ 800-‬טנקים‪ .‬העובדה שלצבאות ערב התוקפים היו אבדות‬
‫ונזקים גדולים פי כמה‪ ,‬ושצה"ל נחלץ ממצבים קשים וזכה להישגים ניכרים במהלך הקרבות‪ ,‬לא ניחמה את‬
‫הישראלים‪ .‬הפגיעה המוראלית בישראל הייתה קשה‪ ,‬הן בשל האבדות הרבות והן בשל ההפתעה והתערערות‬
‫בכוחו של צה"ל‪ .‬ההישגים הצבאיים בסוף המלחמה לא יכלו לחפות על העובדה שההפתעה תפסה את צה"ל‬
‫בלתי מוכן‪.‬‬
‫מלחמת יום הכיפורים הייתה קו‪-‬שבר בקורותיה של מדינת ישראל‪ .‬הכל חיפשו אשמים‪ :‬ועדת אגרנט שהוקמה‬
‫כדי לבדוק את המוכנות למלחמה ואת התנהלותה בימיה הראשונים‪ ,‬התקשורת‪ ,‬חיילים וקצינים מתוסכלים‬
‫שחזרו משדות הקרב ויצאו להפגנות נגד ההנהגה הצבאית‪-‬מדינית שכשלה‪ .‬אצבע מאשימה הופנתה לעבר‬
‫התקשורת‪ ,‬בעיקר הכתובה‪ .‬נשא המדינה דאז‪ ,‬הפרופ' אפרים קציר‪ ,‬מצא את האשמים בקבעו‪ :‬כולנו אשמים‪.‬‬
‫לשיח הציבורי חדרה המילה "מחדל"‪ .‬היא כוונה לאי‪-‬המוכנות‪ ,‬לזחיחות‪-‬הדעת‪ ,‬לביטחון העצמי המופרז של‬
‫גנרלים ומדינאים‪ ,‬לכישלונות הצבאיים בראשית המלחמה ולאי‪-‬הרצון של ההנהגה הישראלית לחפש פתרון‬
‫מדיני שהיה מונע את המלחמה על תוצאותיה הקשות‪ .‬מסקנות ועדת אגרנט שהדיחה את הרמטכ"ל אלעזר‬
‫ושורה של קצינים בכירים ולא נגעה לרעה במדינאים‪ ,‬הוסיפו חמיצות לאווירה הקשה ממילא‪ .‬אבל‪ ,‬גולדה‬
‫מאיר ומשה דיין נאלצו לרדת מהבמה הפוליטית )דיין חזר מאוחר יותר( וצה"ל‪ ,‬בפיקודו של הרמטכ"ל החדש‬
‫מרדכי )מוטה( גור‪ ,‬החל בתהליך שיקום ממושך‪.‬‬
‫מלחמת יום הכיפורים הייתה שיעור כואב‪ :‬עוצמה צבאית אינה חזות הכל‪ .‬מוּכנות‪ ,‬הכרה טובה יותר של‬
‫האויב ושיקול‪-‬דעת צבאי ומדיני יכולים לחסוך הרבה דם ודמים‪.‬‬
‫המחבר הוא סופר וחוקר תולדות ארץ‪-‬ישראל‪ .‬כתב ספרים ומאמרים על מלחמות ישראל‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫המאהב‬
‫הפקות קודמות בתיאטרונ ובקולנוע‬
‫‪" – 1978‬נעים" התיאטרון העירוני חיפה )במה ‪(3‬‬
‫– קבוצת הפרויקט של נולה צ'לטון‬
‫עיבוד ובימוי‪ :‬נולה צ'לטון משתתפים‪ :‬אסיה‪ :‬חוה‬
‫אורטמן‪ ,‬אדם‪ :‬דליק ווליניץ‪ ,‬דאפי‪ :‬אירית בן‪-‬צור‪,‬‬
‫נעים‪ :‬איציק ויינגרטן‪ ,‬ודוצ'ה‪ :‬עפרה ויינגרטן‬
‫‪"– 1986‬המאהב"‪ ,‬סרטה של מיכל בת אדם‬
‫בהשתתפות‪ :‬אסיה‪ :‬מיכל בת‪-‬אדם‪ ,‬אדם‪ :‬יהורם‬
‫גאון‪ ,‬גבריאל‪ :‬רוברטו פולק‪ ,‬דאפי‪ :‬אביגיל אריאלי‪,‬‬
‫נעים‪ :‬עאבס חאטיב‪ ,‬ודוצ'ה‪ :‬פאני ליוביץ'‬
‫‪L'amante Perduto - 1999‬‬
‫סרטו של רוברטו פאנזה‬
‫בהשתתפות‪ :‬אסיה‪ :‬ג'ולייט אוברי‪ ,‬אדם‪ :‬קירן‬
‫היינדס‪ ,‬גבריאל‪ :‬סטיוארט בונס‪ ,‬דאפי‪ :‬קלרה‬
‫בריאנט‪ ,‬נעים‪ :‬אריק ואזקז‪ ,‬ודוצ'ה‪ :‬פילידה לאו‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫יוצרי ההצגה‬
‫שלמה גרוניכ )מויקה(‬
‫שחר פנק )עיבוד(‬
‫מחזאית ודרמטורגית‪ .‬בוגרת תואר שני בבימוי‪ ,‬הפקולטה לתיאטרון ‪ ,‬אוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ .‬בין עבודותיה כמחזאית‪" :‬תזוזה"‪ -‬כתיבה ובימוי)תיאטרון האוניברסיטה(‪" ,‬איש‬
‫לכת" כתיבה ובימוי משותף עם שיר גולדברג ומשה פרלשטין )פסטיבל עכו(‪",‬פרסאוס‬
‫ומדוזה" )המשכן לאמנויות חיפה(‪" ,‬בשר‪ -‬גבירותי ורבותי" )אנסמבל הרצליה(‪",‬אבא‬
‫שלי לא ציפור" )פסטיבל ישראל(‪" ,‬תהילה" עפ"י ש"י עגנון‪" ,‬האדרת" עפ"י גוגול )תיאטרון‬
‫החאן(‪" ,‬אדם לא מת סתם" עפ"י סיפורי דבורה בארון )תיאטרון הבימה(‪ .‬בין עבודותיה‬
‫כדרמטורגית‪" :‬פסטיבל צו קריאה" למחזאות מקורית)תיאטרון צוותא(‪" ,‬אם יש גן עדן"‬
‫)תיאטרון הבימה(‪" ,‬ארץ חדשה"‪" ,‬השבועה" )כתיבה עם שי פיטובסקי‪ ,‬קבוצת צעירי‬
‫הבימה(‪" ,‬אורסטס ואלקטרה משפט רצח" )התיאטרון הלאומי קפריסין(‪" ,‬שרי המלחמה"‪,‬‬
‫"הסוחר מוונציה"‪ ,‬לא אשנא" עפ"י ספרו של דר' איזלדין אבו אלעייש‪.‬‬
‫שיר גולדברג )בימוי(‬
‫בימאית‪ ,‬בוגרת תואר שני בבימוי )‪ (MFA‬בחוג לאמנות התיאטרון‪ ,‬הפקולטה לאמנויות‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬בין עבודותיה‪" :‬תהילה"‪" ,‬האדרת")תיאטרון החאן(‪" ,‬אבא‬
‫שלי לא ציפור" )פסטיבל ישראל‪ ,‬תיאטרון הקאמרי(‪ ,‬האופרה "דון ג'ובאני")האקדמיה‬
‫למוסיקה ע"ש בוכמן‪-‬מהטה(‪" ,‬בשר גבירותי ורבותי")אנסמבל הרצליה(‪" ,‬חושים")תיאטרון‬
‫תמונע(‪" ,‬קונצרט החליל")התזמורת הפילהרמונית הישראלית(‪" ,‬היי יפה" )זוכת פרס‬
‫הבימאית המבטיחה בפסטיבל ישראל על ההצגה ‪ 2006‬ופרס היצירה המקורית בפסטיבל‬
‫‪ ,encounter 2007‬צ'כיה‪ ,‬על הצגה זו( )פסטיבל ישראל‪ ,‬צוותא‪ ,‬תיאטרון החאן‪ ,‬תיאטרון‬
‫חיפה‪ ,‬תיאטרון הקאמרי(‪) "Walk(wo)man" ,‬פסטיבל עכו ‪" ,(2006‬אדם לא מת סתם"‬
‫)תיאטרון הבימה(‪ .‬במסגרת עבודות בימוי בבתי ספר למשחק‪" :‬הנפש הטובה מסצ'ואן"‪,‬‬
‫"פונדק הרוחות"‪" ,‬מרה סאד"‪" ,‬המדמה"‪" ,‬אנטיגונה"‪" ,‬המשרתות"‪" ,‬רדיו ‪" ,2‬עשב השדה"‪,‬‬
‫"זמן אמת"‪" ,‬נגמר?!"‪.‬‬
‫שני טור )עיצוב תפאורה(‬
‫בוגרת המסלול לעיצוב במה בסמינר הקיבוצים‪ .‬בין ההצגות להן עיצבה תפאורה‪/‬‬
‫תלבושות‪-‬בתיאטרון הבימה‪" :‬מישהו ימות בסוף"‪" ,‬אושרי"‪" ,‬נתתי לה חיי"‪" ,‬הסוחר‬
‫מוונציה"‪" ,‬איש חסיד היה"‪" ,‬אדם לא מת סתם"‪ .‬בתיאטרון החאן‪" :‬האדרת"‪ .‬בתיאטרון‬
‫אורנה פורת לילדים ולנוער‪" :‬לשמור על הכדור" ‪",‬הנחשול"‪" ,‬מרק כפתורים"‪" ,‬תיאטרון‬
‫פצפון"‪ .‬בתאטרונטו הצגות ילדים ‪" :2010‬אבא אחר"‪ .‬בתיאטרון "המדיטק"‪ :‬הפקת‬
‫המחול "סיפורי אלף לילה ולילה"‪ .‬בסמינר הקיבוצים‪" :‬בית מטבחיים ‪'" ,"5‬ווייצק"‬
‫"הרדופים"‪" ,‬הומאז"‪" ,‬פולורויד" בתיאטרון נוצר‪" :‬חסד"‪ .‬באנסמבל הרצליה‪" :‬בשר‬
‫גבירותי ורבותיי"‪ .‬בתיאטרון הקיבוץ‪" :‬האוצר שבהר"‪ .‬בפסטיבל עכו ‪) "25" :2010‬זוכת‬
‫פרס ההצגה המצטיינת(‪ .‬הפקת תיאטרון מחול‪ ."DIStanz" :‬בפסטיבל ישראל בדימונה‪:‬‬
‫"שלג ויער"‪.‬‬
‫נטשה טוכמנ פוליאק )עיצוב תלבושות(‬
‫בעלת תואר שני בהצטיינות בעיצוב במה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב )‪ (2007‬וזוכת מלגה על הישגים ראויים להערכה בחוג לאמנות התיאטרון )‪.(2005‬‬
‫שמשה כאסיסטנטית למעצבים רוני תורן‪ ,‬אנה חרושצ'ובה‪ ,‬במבי פרידמן ורוני כרמל‪ .‬בין‬
‫עבודותיה‪ :‬בתיאטרון הבימה‪" :‬אדם לא מת סתם" )תלבושות(‪" ,‬השבועה" )תלבושות(‪.‬‬
‫בתיאטרון החאן‪" :‬תהילה" )תפאורה(‪ .‬אנסמבל הרצליה‪" :‬לילה טוב‪ ,‬אמא" )תלבושות(‪.‬‬
‫האופרה "דון ג'ובאני" )תפאורה ותלבושות‪ ,‬האקדמיה למוסיקה ע"ש בוכמן‪-‬מהטה(‪.‬‬
‫"הנפש הטובה מסצ'ואן")תפאורה ותלבושות‪ ,‬בי"ס ניסן נתיב‪ ,‬ירושלים(‪ ,‬תפאורה עבור‬
‫פסטיבל תיאטרון קצר )צוותא‪" ,(2011 ,‬אהבתה של פדרה"‪" ,‬הצילו"‪" ,‬תזוזה"‪" ,‬מוריס‬
‫שימל")אוניברסיטת תל‪-‬אביב(‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫זמר‪ ,‬פסנתרן‪ ,‬מלחין ומעבד‪ .‬למד במדרשה למוסיקה בתל אביב וב‪Mannes College of -‬‬
‫‪ music‬ניו יורק‪ .‬הוציא לאור ‪ 21‬אלבומים‪ ,‬ביניהם אלבומו האחרון "אחרי הכול"‪ ,‬אלבומי‬
‫סולו‪" :‬צמר גפן מתוק"‪" ,‬למה לא סיפרת לי"‪" ,‬נטו ‪ "LIVE‬ושיתופי פעולה‪" :‬מאחורי‬
‫הצלילים"‪" ,‬קצת אחרת"‪" ,‬מקהלת שבא"‪ .‬הלחין עד היום כ‪ 1,000 -‬יצירות – החל משירי‬
‫פופ וכלה ביצירות לתזמורת ומקהלה‪ ,‬לסרטי קולנוע רבים‪) ,‬ביניהם "קרקס פלשתינה"‪,‬‬
‫"מתחת לאף"‪" ,‬אלף נשיקות קטנות"‪" ,‬אבא גנוב"‪" ,‬סיפורי תל אביב"‪" ,‬מקס ומוריץ"‪,‬‬
‫"מעבר לים"( מופעי מחול‪) ,‬ללהקות בת שבע‪ ,‬ענבל‪ ,‬קול ודממה( תכניות טלוויזיה‪) .‬ביניהן‬
‫"זהו זה"‪" ,‬תקומה"( הלחין מוסיקה לעשרות הצגות תיאטרון‪ ,‬ביניהן‪" :‬מעגל הגיר הקווקזי"‬
‫לתיאטרון הבימה‪" ,‬טרטיף"‪" ,‬מאחורי הסורגים"‪" ,‬מחול המוות"‪" ,‬משיח"‪" ,‬סינדרלה"‪,‬‬
‫"הכפיל' ו"יאיר" לתיאטרון חיפה‪" ,‬אגדת' חורף "לתיאטרון החאן‪" ,‬אילוף הסוררת"‪,‬‬
‫"קומדיה של טעויות" ו"מפיסטו"‪ .‬לתיאטרון באר שבע‪" ,‬ברקיע השביעי" לפסטיבל‬
‫עכו‪" ,‬פצפונת ואנטון"‪" ,‬הרקדן" ו"תעלומת המלים הבודדות" לתיאטרון אורנה פורת‪.‬‬
‫הלחין מחזות זמר נוספים לחו"ל‪ ,‬ביניהם‪ "Amerika" :‬ע"פ קפקא שהוצג בארצות הברית‬
‫ובישראל‪" ,‬הגולם" שהוצג בפראג‪" ,‬טייס החלומות" שנכתב והוצג ביפן‪ .‬בין הפרסים בהם‬
‫זכה‪ 3 :‬פרסי האוסקר הישראלי‪ 3 ,‬פרסי אקו"ם‪ ,‬פרס כינור דוד‪ ,‬פרס השופטים בפסטיבל‬
‫קוניאק‪ ,‬אות מיזם האיכות‪ ,‬פרס אמונה‪ ,‬פרס יוניסונג‪ ,‬פרס ליבהבר‪Gold Camera ,‬‬
‫‪.Award‬‬
‫מאיה ערד )דרמטורגיה(‬
‫מצטיינת תואר שני בדרמטורגיה מהאוניברסיטה של אמסטרדם ובעלת תואר ראשון‬
‫בלימודי התיאטרון מהאוניברסיטה העברית‪ .‬בשנים האחרונות עבדה כדרמטורגית הפקה‬
‫בתיאטרון ההולנדי ובשיתופי פעולה עם תיאטרונים בצרפת‪ ,‬גרמניה ופורטוגל‪.‬‬
‫מתמחה בליווי במאי או שחקן‪-‬יוצר בפיתוח טקסט בימתי ובליווי מחזאי בפיתוח מחזה‬
‫דרמטי‪ .‬בעלת ניסיון עשיר בתיאטרון דוקומנטרי וב‪ Devised Theatre-‬כמו גם בעיבוד‬
‫סרטי קולנוע לבמה‪ .‬את הסטאז' שלה עשתה בהפקה הבלגית‪-‬הולנדית של הבמאי ‪Johan‬‬
‫‪ - Simons‬עיבוד בימתי לקלאסיקה הקולנועית "לה גרנד בופ"‪ .‬בשנת ‪ 2010‬הייתה עבודת‬
‫המאסטר שלה "נרטולוגיה ויזואלית בתיאטרון הפוסט‪-‬דרמטי" מועמדת לפרס המכון‬
‫ההולנדי לתיאטרון ויצאה לאור כספר בגרמניה‪ .‬העבודה עוסקת בפוטנציאל של גוף‬
‫השחקן למלא את פונקצית המספר הוויזואלי בדומה למצלמת הקולנוע‪ .‬פיתחה והעבירה‪,‬‬
‫בשיתוף הבמאי ההולנדי אילאי דן בור‪ ,‬סדנה בשם "חשיבות המחקר" באקדמיה לאמנויות‬
‫הבמה באדן וורטמברג )גרמניה(‪ .‬מחזה פרי עטה ‪ The Diamond Stars‬זכה במקום הראשון‬
‫בתחרות המחזאות הבינלאומית של המכון הבינלאומי לתיאטרון של אונסק"ו בשנת ‪.2010‬‬
‫המחזה שנכתב במקור באנגלית תורגם לגרמנית ולנורבגית‪.‬‬
‫שרונ גל )עיצוב תנועה(‬
‫כוריאוגרפית ומורה למחול‪ .‬בוגרת ביה"ס למחול במכללת "סמינר הקיבוצים"‪ .‬בין‬
‫עבודותיה‪" :‬החוטם" )זוכת פרס התיאטרון ‪ 2009‬לכוריאוגרפיה על עבודתה זו(‪" ,‬מסייה דה‬
‫פורסוניאק"‪" ,‬ארץ חדשה"‪ ,‬השבועה" )קבוצת צעירי הבימה(‪" ,‬האדרת" )תיאטרון החאן(‪.‬‬
‫מרטינ עדינ )עיצוב תאורה(‬
‫עיצב תאורה להפקות תיאטרון‪ ,‬מחול ומוסיקה בארץ ובעולם‪ .‬בשנת ‪ 2009‬הצטרף‬
‫ל"קבוצת פירומניה" ומאז הוא יוצר שותף בכל עבודות הקבוצה‪ .‬בין עבודותיו‪ :‬פסטיבל‬
‫עכו‪ ,‬פסטיבל ישראל‪ ,‬הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים ונוער‪ ,‬המשכן לאומנויות הבמה‪,‬‬
‫תיאטרון הקאמרי‪ ,‬תיאטרון הבימה‪ ,‬צוותא‪ ,‬תיאטרון תמונע‪ ,‬פסטיבל עכו‪ ,‬סטודיו למשחק‬
‫ניסן נתיב‪ .‬זוכה פרס עיצוב התאורה פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים‪ ,2005 ,‬זוכה‬
‫פרס "קיפוד הזהב" על עיצוב תאורה‪2011 ,‬‬
‫‪25‬‬
‫השחקנימ‬
‫יגאל שדה )אדמ(‬
‫בוגר בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" ‪ .1986‬בין תפקידיו‪:‬‬
‫בתיאטרון הבימה‪" :‬ירמה"‪" ,‬ליל העשרים"‪" ,‬חתונת דמים"‪" ,‬בחורים‬
‫טובים"‪" ,‬מלך היהודים"‪" ,‬משרתם של שני אדונים"‪" ,‬זעקי ארץ אהובה"‪,‬‬
‫"שלוש אחיות"‪" ,‬ביקור הגברת הזקנה"‪" ,‬השושנה המקועקעת"‪" ,‬החייל‬
‫האמיץ שוויק"‪" ,‬נמר חברבורות"‪" ,‬הר לא זז"‪" ,‬מרי לו")ריקרדו(‪" ,‬חודש‬
‫בכפר")ראקיטין(‪" ,‬מלחמה")ה'(‪" ,‬אנטיגונה")קריאון(‪" ,‬דיבוקים"‪" ,‬טיקוצ'ין"‪,‬‬
‫"אותו הים")הסופר‪ /‬קשיש יווני(‪" ,‬איולף הקטן")אלפרד אלמרס(‪" ,‬כוכב‬
‫יאיר")גבריאל(‪" ,‬מסילה לדמשק")קפלן(‪" ,‬שרי המלחמה"‪" ,‬איש חסיד היה"‪,‬‬
‫"הסוחר מוונציה")שיילוק(‪ .‬בתיאטרון באר שבע‪" :‬תמונות ציד"‪" ,‬אהובת‬
‫החייל"‪" ,‬מותו של סוכן"‪" ,‬אילוף הסוררת"‪" ,‬דודתו של צ'רלי"‪" ,‬הנפש הטובה‬
‫מסצ'ואן"‪" ,‬טובת המולדת"‪" ,‬הביצה"‪" ,‬בורגנים"‪" ,‬דון ז'ואן"‪" ,‬מפיסטו"‪.‬‬
‫תיאטרון הספריה‪" :‬בשפל"‪ .‬בתיאטרון החאן‪" :‬אנה גלקתיה")סורדו(‪" ,‬נוף‬
‫ילדות")ריימונד(‪" ,‬מידה כנגד מידה")אנג'לו(‪" ,‬שמיים")שילר(‪" ,‬הבתולה‬
‫מלודמיר"‪" ,‬האשה מן הים")הזר(‪" ,‬השחף")קוסטיה(‪" ,‬השיבה למדבר")עזיז(‪,‬‬
‫"נדל"ן")ריקי רומא(‪ .‬תיאטרון הרצליה‪" :‬תנינים")נאדל(‪ ,‬ערב שירי אלתרמן‪.‬‬
‫אנת פישמנ )איה(‬
‫בוגרת בית‪-‬צבי‪ .1995 ,‬זוכת מלגת קרן תרבות אמריקה ישראל לשנים‬
‫‪ .'95 '94 ,'93‬בין תפקידיה‪ :‬בתיאטרון הבימה‪" :‬קופסה שחורה" )אילנה(‪,‬‬
‫"חודש בכפר" )נטליה פטרובנה(‪" ,‬מלחמה" )האם(‪" ,‬נמר חברבורות"‬
‫)רוחמה(‪" ,‬חתונה מושלמת" )ג'ודי(‪" ,‬החותנת" )מיקה(‪" ,‬משוגעת" )טומי(‬
‫‪",‬החגיגה")הלן(‪" ,‬השחף")ארקדינה(‪" ,‬מונוגמיה")מיקי(‪" ,‬קוויאר ועדשים"‬
‫)ולריה(‪" ,‬אם הבית")בקי(‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪" :‬קומדיה של טעויות"‬
‫)לוצ'יאנה(‪" ,‬הלילה ה‪) "12-‬אוליביה(‪" ,‬אדון וולף" )אסתר(‪" ,‬אלמה"‬
‫)אלמה(‪" ,‬המורדים" )מרתה(‪" ,‬רצח" )הכלה(‪" ,‬המפקח בא" )שירה(‪" ,‬הרב‬
‫קמע" )מיקי(‪ ,‬דוניה רוסיטה הרווקה" )רוסיטה(‪" ,‬אקורדיונים" )דפנה(‪.‬‬
‫בטלוויזיה‪" :‬שבתות וחגים"‪" ,‬מיכאלה"‪" ,‬תמרות עשן"‪" ,‬ראש גדול"‪ .‬זוכת‬
‫פרס קלצ'קין לשחקנית מצטיינת ‪.2003‬‬
‫רנ דנקר )גבריאל(‬
‫יליד ‪ 1984‬ארה"ב‪ .‬למד ב‪ Neighborhood plays house/N.Y -‬וב‪-‬‬
‫‪ Larry Moss .workshops‬בין תפקידיו‪ :‬בתיאטרון‪ :‬בתיאטרון "הבימה"‪:‬‬
‫"השבועה" )דיהון(‪ .‬במשכן לאמנויות הבמה‪" :‬צלילי המוסיקה")רולף(‪.‬‬
‫בטלוויזיה‪" :‬תא גורודין" )אייל גורדין(‪" ,‬מסכים ‪) "2‬נמרוד(‪" ,‬דני הוליווד"‬
‫)דני‪ 2 ,‬עונות(‪" ,‬השיר שלנו" )זוהר‪ 4 ,‬עונות(‪ .‬בקולנוע‪" :‬כלבת" )מייק(‪,‬‬
‫"עיניים פקוחות" )עזרי(‪ .‬השתתף בתחרות 'מצלמת הזהב' בפסטיבל קאן‬
‫‪ 2009‬עם הסרט "חסר מנוחה" )צח עמר(‪ .‬הסרט זכה בפרס איגוד בתי‬
‫הקולנוע הגרמניים בפסטיבל ברלין ‪ .2008‬ב‪ 2007-‬הוציא את אלבום‬
‫הבכורה שלו "שווים" עם עילי בוטנר‪.‬‬
‫הילה שלו )דאפי(‬
‫בוגרת הסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין ‪ .2012‬בין תפקידיה‪ :‬בתיאטרון‬
‫"הבימה"‪" :‬גבירתי הנאווה"‪" ,‬השבועה" )שדה‪/‬מפעילת בובת ילד(‪" ,‬שרוליק"‬
‫)סל"ה בשיתוף ת‪ .‬הקאמרי(‪" .‬כטוב בעיניכם" )ת‪ .‬המדיטק בשיתוף ת‪ .‬בית‬
‫ליסין(‪" ,‬מומו" )ת‪ .‬המדיטק(‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫דבורה קידר )ודוצ'ה(‬
‫בוגרת האולפן הדרמטי שליד תיאטרון "הבימה" בהדרכת צבי פרידלנד‪.‬‬
‫שיחקה בתאטרונים‪" :‬המטאטא"‪" ,‬הקאמרי"‪" ,‬הבימה"‪" ,‬העונות"‪" ,‬בית‬
‫ליסין"‪" ,‬התאטרון העירוני חיפה"‪" ,‬תאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער"‪,‬‬
‫"בימות"‪" ,‬החאן הירושלמי"‪" ,‬התאטרון העירוני באר שבע"‪ .‬בין תפקידיה‪:‬‬
‫"הילד המושחת" )הצגה ראשונה שלה על הבמה‪ ,‬כמחליפה של השחקנית‬
‫רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬בתאטרון המטאטא‪" ,(1945 ,‬יום לאחר המלחמה"‪" ,‬יום‬
‫מנוחה"‪" ,‬כובע הקש האיטלקי‪" ",‬השדכנית העליזה"‪" ,‬ז'וליט ורומנוב"‪,‬‬
‫"דון פרלימפלין"‪" ,‬אשת הסנדלר"‪" ,‬אגדות לוד"‪" ,‬מלאך האבן"‪" ,‬רוזנים‬
‫ואביונים"‪" ,‬חתונת הדמים"‪" ,‬ליזיסטרטה"‪" ,‬המלך אובו"‪" ,‬הגברת עם‬
‫הקמליות"‪" ,‬מה קרה למר שפיץ?"‪" ,‬איפה הכסף"‪" ,‬ביוגרפיה‪ ,‬לאחר‬
‫הנפילה"‪" ,‬מטמורפוזה"‪" ,‬המשוגעת משאיו"‪" ,‬עצבים"‪" ,‬יאקיש ופופצ'ה"‪,‬‬
‫"הביצה"‪" ,‬פילומנה"‪" ,‬בורגנים"‪" ,‬חגיגת חורף"‪" ,‬רביזור"‪" ,‬נומה עמק"‪,‬‬
‫"היורשת" ‪",‬חמץ"‪" ,‬הבית של מרווין"‪ .‬בתיאטרון הבימה‪" :‬מעגל הגיר‬
‫הקווקזי")טבחית(‪" ,‬חגיגת חורף"‪" ,‬לב טוב")רוזה(‪" ,‬תמרה" )דודה נחמה(‪,‬‬
‫"משפחה")האמא(‪",‬חודש בכפר")אנה סמיונובה איסלייבה(‪" ,‬מועדון‬
‫האלמנות העליזות")דוריס(‪" ,‬לילה במאי")רחל שריד(‪" ,‬החותנת" )חיותה(‬
‫‪" ,‬מוריס שימל")טלגרפציה‪/‬הזונה ברבובה(‪" ,‬מלכת היופי של לינאן" )מג‬
‫פולן(‪" ,‬רעל ותחרה")מרתה ברוסטר(‪ .‬בקולנוע‪" :‬אסקימו לימון")האמא של‬
‫בנצי(‪" ,‬מבצע אנטבה"‪" ,‬נקמתו של איציק פינקלשטיין"‪ .‬בטלוויזיה‪" :‬קשר‬
‫משפחתי"‪" ,‬נסים ונפלאות"‪ .‬פרסים ‪ :‬פרס על שם שחקנית הבימה ‪ -‬תמר‬
‫רובינס )‪ ;(1993‬פרס גוטליב וחנה רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב‪ ,‬על‬
‫מפעל חיים )‪ ;(2002‬פרס האקדמיה למפעל חיים בתיאטרון )‪ ;(2005‬פרס‬
‫מטעם תיאטרון הבימה)‪(2006‬‬
‫עמו בוארונ )קצינ‪ /‬פועל‪ /‬אבא של נעימ(‬
‫בוגר סמינר הקיבוצים‪ .‬בין תפקידיו‪ :‬בתיאטרון הבימה‪" :‬יוליוס קיסר"‪" ,‬לב‬
‫טוב"‪" ,‬כריש פטיש"‪" ,‬מראה מעל הגשר"‪" ,‬נשיקת אשת העכביש"‪" ,‬חבילות‬
‫מאמריקה"‪" ,‬ללכת עד הסוף"‪" ,‬ביקור הגברת הזקנה"‪" ,‬אם הבית")מיכה(‪.‬‬
‫בימוי וכתיבה‪ :‬״שפוי לא שפוי״‪ .‬טלוויזיה‪" :‬שמש"‪" ,‬הפיג׳מות"‪" ,‬כן או לא"‪,‬‬
‫"אהבה מעבר לפינה"‪" ,‬צימרים"‪ .‬בקולנוע‪" :‬אחד פלוס עשר"‪.‬‬
‫עודד אהרליכ )חייל‪ /‬ג'אמל‪ /‬פועל(‬
‫בוגר הסטודיו של יורם לווינשטיין‪ .2005 ,‬בין תפקידיו בתיאטרון‪ :‬בהבימה‪:‬‬
‫"מסילה לדמשק"‪" ,‬אם יש גן עדן"‪" ,‬ארץ חדשה"‪" ,‬השבועה" )יורד ים‪/‬גבאי‪/‬‬
‫מאנשי העיר( )קבוצת צעירי הבימה(‪ .‬ת' אורנה פורת‪" :‬הקסם של ארנה"‪.‬‬
‫תיאטרון גושן‪" :‬הענק בגנו"‪ .‬בקולנוע‪" :‬טיול לצפון"‪ .‬בטלוויזיה‪" :‬הום‬
‫לנד")‪.(BBC‬‬
‫רותמ בלוטניק )פקידת אתור נעדרימ‪ /‬אמא של נעימ‬
‫בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב )‪ .(2012‬בין תפקידיה‪ :‬בתיאטרון‬
‫האינקובטור‪" :‬פגע וברח"‪" ,‬אני סנדביץ'"‪ ,‬צוותא‪" :‬ליידי לץ")פסטיבל‬
‫ליצנות(‪ .‬זה לה תפקידה הראשון בתיאטרון הרפרטוארי‪.‬‬
‫שושה גורנ )ודוצ'ה(‬
‫למדה משחק בברוקלין קולג' בניו‪-‬יורק‪ .‬את קריירת המשחק שלה החלה‬
‫בגיל ‪ ,40‬עם הצלחתה המיידית בהצגת היחיד שלה "נשים של ממש"‪ ,‬על‬
‫נשים מזרחיות לא סטריאוטיפיות‪ .‬הקימה בשנת ‪ 1982‬את "בימת קדם"‬
‫עם בן זוגה הסופר והמחזאי יצחק גורן והמחזאי רפאל אהרון‪ ,‬והחזיקה את‬
‫התיאטרון על כתפיה ‪ 30‬שנה‪ .‬בין שאר תפקידיה העלתה במסגרתו שמונה‬
‫הצגות יחיד‪ ,‬בארץ ובחו"ל – כולל בשפה האנגלית ובערבית‪-‬עיראקית‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬הופיעה בתפקידים מרכזיים בתיאטראות הקאמרי‪ ,‬חיפה‪ ,‬באר‪-‬‬
‫שבע‪ ,‬בית ליסין‪ ,‬תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ובתיאטרון המסחרי‪.‬‬
‫הופיעה בסדרות רבות‪ ,‬ביניהן תפקיד ראשי בסרט "נסיעת מבחן"‪,‬‬
‫רחוב סומסום ובקולנוע‪.‬‬
‫שפי מרציאנו )נעימ(‬
‫בוגר הסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין ‪ .2013‬זה לו תפקיד ראשון‬
‫בתיאטרון הרפרטוארי‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫זוכה‬
‫פר‬
‫ישראל‬
‫אגודת ידידי הבימה‬
‫אגודת ידידי הבימה תומכת בפרוייקטים מיוחדים ושותפה בעשייה התרבותית והחברתית‪-‬קהילתית של‬
‫התיאטרון‪ .‬אנו‪ ,‬באגודת הידידים של התיאטרון הלאומי‪ ,‬גאים להיות חלק מהווייה שאינה מפסיקה להתחדש‪,‬‬
‫גם בגוף – המשכן המחודש של התיאטרון וגם בנפש – טיפוח ושכלול היצירה והשפה האמנותית‪ .‬אגודת‬
‫הידידים של תיאטרון הבימה‪ ,‬שמה לה למטרה לפתח את היצירה התיאטרונית ולאפשר לקהל צעיר‪ ,‬הן במרכז‬
‫והן בפריפריה‪ ,‬ללמוד ולחוות‪ ,‬באופן בלתי אמצעי‪ ,‬את קסמה של אמנות התיאטרון‪ .‬אגודת הידידים מכירה גם‬
‫בחשיבות הדיאלוג עם מדינות שונות בעולם ועל כן מסייעת לתיאטרון‪ ,‬כחבר בארגון תיאטרוני אירופה המכובד‪,‬‬
‫ה‪ ,UTE-‬בנסיעותיו לחו"ל ובחשיפת היצירה הישראלית בתיאטרונים רבים בעולם ופיתוח הדיאלוג עם יוצרים‬
‫ואנשי תיאטרון ממדינות שונות‪.‬‬
‫יו"ר אגודת ידידי התיאטרון הלאומי הבימה‪ :‬עו"ד‪ ,‬ציפי רובין‬
‫חברי הנהלה‪:‬‬
‫ארליך גל‪ ,‬הראל אורה‪ ,‬חיימוביץ רונית‬
‫לנדאו ליאורה‪ ,‬סביר רינת‪ ,‬רביד נאוה‬
‫רוזנברג ריקי – גזברית כבוד‬
‫מייסדת ונשיאת כבוד‪ :‬גולדנברג אורה‬
‫מזכ"ל‪ :‬כהן פולין‬
‫ידידימ הבימה‬
‫אבידן בריר ברוריה ודר' אברהם בריר‬
‫אדלר רונית וראובן‬
‫אהובי יגאל‬
‫אור מיכאלה ותיאודור‬
‫אחיטוב אורינובסקי ארזה‬
‫אפרת צבי ודרורה‬
‫אונגר יעל ורמי‬
‫איזקסון אירית‬
‫אילין שרה‬
‫איתן פולט‬
‫אלאלוף שרה‬
‫אלאלוף אילנה וג'קי‬
‫אלון אידה ושמעון‬
‫אלחנני איטה‬
‫אלקון עידית‬
‫אפרתי אורית ודוד‬
‫אקרשטיין סטפני וגיורא‬
‫ארליך גל ומישל‬
‫ארליך מירה וגיורא‬
‫ארקין דוריס ומורי‬
‫בארינבוים צביקה ונטלי‬
‫בלנש קיי‬
‫בלומנטל נעמי‬
‫בנק לאומי‬
‫בנק הפועלים‬
‫בהר יוסי ועירית‬
‫בר ריבה וצבי‬
‫בר שלמה‬
‫ברק אהרון ואליקה‬
‫ברטפלד אסי‬
‫ברניצקי קוני ודן‬
‫גבריאלי עדנה וארנן‬
‫גבאי נרדה ועזרא‬
‫גולדנברג אורה‬
‫גור אלן‬
‫גורביץ מוניק‬
‫גורביץ אריאלה וגרשון‬
‫גיגר מיכה ושרה‬
‫גלר אתי ואהוד‬
‫גרינברג יפית ודר' בני ארד‬
‫גרנות נעמי ויוסי‬
‫דואק אבלין‬
‫דנקנר אורלי ונוחי‬
‫החברה לישראל‬
‫הורביץ דליה‬
‫הירש תמי‬
‫הכהן יעקב וציפי‬
‫דר' אביקם ואורה הראל‬
‫וילנר חגית‬
‫זמיר רינה ויצחק‬
‫זיו צבי וג'וספין‬
‫זרניצקי אורה ויוסי‬
‫חיימוביץ רונית‬
‫חכמי קנפר ניצה‬
‫חכמי יוסף דוד‬
‫חנן אריה ופסיה‬
‫טייק עירונה‬
‫טייק יהודית ודר' הנרי‬
‫טלר גדען‬
‫ים שחור נעמי ומנחם‬
‫ינאי שלמה ואהובה‬
‫יפו עליזה‬
‫ירון גיורא וצילה‬
‫יונס אלי וחנה‬
‫כהן אלי ואיילה‬
‫כהן פיני ופנינית‬
‫כרמל שוש‬
‫לוי גיטה‬
‫ליאון אמנון ומלכה‬
‫ליבאי דוד‬
‫לנדאו מרינה ואילן בן זאב‬
‫לנדאו ליאורה ואלי‬
‫לנדסברג ברונו‬
‫לנדסברג דיתי ואלכס‬
‫לסט רותי וגבי‬
‫מאור גליה ויהושע‬
‫מטלון מוריאל וענת‬
‫מיתר עפרה ואלי אפשטיין‬
‫מלמד אלדד ודליה‬
‫נאמן אייבי ודליה‬
‫נמרודי עופר ורוית‬
‫נתנאל ענגי ועוזי‬
‫סביר רינת‬
‫סגול טובה וסמי‬
‫פרופ' סוארי יצחק ועדיה‬
‫סטיבה אורה ואיתן‬
‫סמית רלי‬
‫סלע יהודית‬
‫סדן שמחה‬
‫עופר עידן ובתיה‬
‫עזריאלנט איה‬
‫פדרמן ליאורה ומיכאל‬
‫פישמן טובה ואליעזר‬
‫פלדמן איה וזאב‬
‫פלטק שרה ואבנר‬
‫פרופר אתי וגד‬
‫פרופ' פרשקר יוסף ודליה‬
‫צ'רניאק עפרה‬
‫קונדה אפרים וציפי‬
‫קורת אורי ועפרה‬
‫קוריצקי נירה‬
‫קז נילי וישראל‬
‫קפלן שרה‬
‫קצין יהודית‬
‫קרן מיקה ורוני‬
‫קריב נילי‬
‫רב חן רפי‬
‫רב‪-‬הון יעל‬
‫רבינוביץ רונית‬
‫רביד נאוה ואברהם‬
‫רהב רני והילה‬
‫רובין ציפי ופנחס‬
‫רובינשטיין מיכל ומאיר שמגר‬
‫רוזנברג מילו ורחל‬
‫רוזנברג ריקי‬
‫רוטר גבריאל ואסתר‬
‫ריס איטה‬
‫רפפורט עירית‬
‫שוסטר דליה‬
‫שטראוס בן דרור רעיה‬
‫שלזינגר שמואל‬
‫שפיגלר רותי‬
‫שקד שושנה וישעיהו‬
‫שקד חיה‬
‫רות לבהר שרון‬
‫שריזלי דניאלה ודני‬
‫שרף רותי ואהרון‬
‫תאומים מושיק ועירית‬
‫תשובה יצחק וחיה‬
‫התיאטרון הלאומי "הבימה" טל'‪ | 03-5266666 :‬פקס‪ 03-526677 :‬קופה‪ | 03-6295555 :‬אתר אינטרנט‪www.habima.org.il :‬‬
‫‪30‬‬
‫מועצת הנאמנים של התיאטרון | יו“ר‪ :‬דוד בועז‬
‫פרופ‘ מירה זכאי‪ ,‬יוכי דביר‪ ,‬אדריאן הרשקוביץ‪ ,‬דוד סיני‪ ,‬עמירה דותן‬
‫דירקטוריון הבימה | יו“ר‪ :‬יוחנן צנגן | סגנית יו“ר‪ :‬נורית דאבוש‬
‫אסתי אפלבאום פולני‪ ,‬אמנון דיק‪ ,‬אורלי מלסה‪ ,‬שאול משעל‪ ,‬בן עמי עינב‪ ,‬יוסי שחק‬
‫מנכ"ל‪ :‬אודליה פרידמן | מנהל אמנותי‪ :‬אילן רונן | סמנכ"ל‪ :‬בני צרפתי‬
‫במאי בית וחבר הנהלה אמנותית‪ :‬חנן שניר‬
‫מנהלת מחלקה אמנותית ומלהקת‪ :‬רות טון‪-‬מנדלסון‬
‫מנהל פרויקטים מיוחדים‪ :‬גדי בר עוז‬
‫מנהלת פרסום ויחסי ציבור‪ :‬אסנת חן‪ ,‬ריאל שמיר‬
‫מנהלת פיתוח עסקי וגיוס משאבים‪ :‬יונית וייס‬
‫שחקני התיאטרונ‪:‬‬
‫אורי אברהמי‪ ,‬נירית אהרוני‪-‬שוויצר‪ ,‬עודד‬
‫אהרליך‪ ,‬ג'סיקה אוזן‪ ,‬טלי אורן‪ ,‬אלון אופיר‪,‬‬
‫תמר אילנאי‪ ,‬דורון אורן‪ ,‬אושרת אינגדשט‪,‬‬
‫גורג‘ אסכנדר‪ ,‬אניטל אלבכר‪ ,‬נצר אלוני‪,‬‬
‫אביב אלוש‪ ,‬גילה אלמגור‪ ,‬אהרון אלמוג‪ ,‬עידן‬
‫אלתרמן‪ ,‬יפית אסולין‪ ,‬עמית אפשטיין‪ ,‬ליאת‬
‫אקטע‪ ,‬עדי ארד‪ ,‬נעמה ארמון‪ ,‬דפנה ארמוני‪,‬‬
‫אורי בדר‪ ,‬עמוס בוארון‪ ,‬רותם בלוטניק‪,‬‬
‫דייוויד בילנקה‪ ,‬ריקי בליך‪ ,‬שמיל בן‪-‬ארי‪,‬‬
‫אורי בנאי‪ ,‬טליה בן‪-‬מזי"א‪ ,‬שמחה ברבירו‪,‬‬
‫ליליאן ברטו‪ ,‬שלומי ברטונוב‪ ,‬עידו ברטל‪,‬‬
‫דוית גביש‪ ,‬מרים גבריאלי‪ ,‬רינת גולדמן‪,‬‬
‫שושה גורן‪ ,‬גלית גיאת‪ ,‬לאה גלפשטיין‪,‬‬
‫אשוט גספריאן‪ ,‬אילנית גרשון‪ ,‬תומר דהן‪,‬‬
‫גבי אוהד‪-‬דוד‪ ,‬יבגניה דודינה‪ ,‬יואב דונט‪,‬‬
‫נתן דטנר‪ ,‬רן דנקר‪ ,‬ארז דריגס‪ ,‬אורי הוכמן‪,‬‬
‫צחי הלוי‪ ,‬רוברט הניג‪ ,‬דור הררי‪ ,‬אמנון וולף‪,‬‬
‫אתי וקנין‪ ,‬גיא זו‪-‬ארץ‪ ,‬ניר זליחובסקי‪ ,‬אורן‬
‫חבוט‪ ,‬סיגי חזמה‪-‬פריצקר‪ ,‬ענת טוביה‪,‬‬
‫לירון יואלי‪ ,‬איציק כהן‪ ,‬יעקב כהן‪ ,‬שמוליק‬
‫כהן‪ ,‬שמעון כהן‪ ,‬שני כהן‪ ,‬מיכאל כורש‪ ,‬לילך‬
‫כספי‪ ,‬אדם להב‪ ,‬קובי ליבנה‪ ,‬אמיר לוי‪ ,‬אילן‬
‫ליבוביץ‪ ,‬מוטי לוגסי‪ ,‬לירון לוי‪ ,‬רותי לנדאו‪,‬‬
‫דני לשמן‪ ,‬קובי מאור‪ ,‬תות מולאור‪ ,‬אבינועם‬
‫מור חיים‪ ,‬הראל מורד‪ ,‬יגאל מזרחי‪ ,‬רוי מילר‪,‬‬
‫רינת מטטוב‪ ,‬מאיה מעוז‪ ,‬שפי מרציאנו‪,‬‬
‫ערן חגי נויברג‪ ,‬אלון נוימן‪ ,‬לואי נופי‪ ,‬נעמה‬
‫נחום‪ ,‬אורית נחמיאס‪ ,‬דוריס נמני‪ ,‬נתן נתנזון‪,‬‬
‫דניאל סבג‪ ,‬שחף סגל‪ ,‬עמי סמולרצ'יק‪ ,‬גאסן‬
‫עבאס‪ ,‬יוסף סוויד‪ ,‬מיכאל עינב‪ ,‬דורון עמית‪,‬‬
‫גבי עמרני‪ ,‬רוברטו פולק‪ ,‬רובי פורת‪-‬שובל‪,‬‬
‫אסנת פישמן‪ ,‬מיקי פלג‪ ,‬הילה פלדמן‪ ,‬אלינור‬
‫פלקסמן‪ ,‬רונה פרמצ‘נקו‪ ,‬נעמי פרומוביץ‪,‬‬
‫פיני קדרון‪ ,‬נדיה קוצ‘ר‪ ,‬אבי קושניר‪ ,‬יותם‬
‫קושניר‪ ,‬דבורה קידר‪ ,‬רותם קינן‪ ,‬ליא קניג‪,‬‬
‫טטיאנה קנליס‪-‬אולייר‪ ,‬גיל קפטן‪ ,‬רועי קקון‪,‬‬
‫אלכס קרול‪ ,‬ראודה‪ ,‬נתן רביץ‪ ,‬ארז רגב‪ ,‬עופר‬
‫רגירר‪ ,‬אייל רדושיצקי‪ ,‬אילת רובינסון‪ ,‬אורנה‬
‫רוטברג‪ ,‬שחר רז‪ ,‬דב רייבי‪ ,‬דב רייזר‪ ,‬פולי‬
‫רשף‪ ,‬סנדרה שדה‪ ,‬יגאל שדה‪ ,‬נגה שחר‪ ,‬ניר‬
‫שיבר‪ ,‬קארין שיפרין‪ ,‬אייל שכטר‪ ,‬הילה שלו‪,‬‬
‫יובל שלומוביץ‪ ,‬תומר שרון‪ ,‬עודד תאומי‪ ,‬יפה‬
‫תוסיה‪-‬כהן‪ ,‬נלי תגר‪ ,‬יון תומרקין‬
‫להצגת‬
‫"המאהב"‬
‫מנהל כספים‪ :‬יגאל ספיבק‬
‫מנהל שיווק‪ :‬יגאל הרטל‬
‫השחקנימ הוותיקימ‪:‬‬
‫יהודה אפרוני‪ ,‬ישראל בידרמן‪ ,‬שלמה בר שביט‪,‬‬
‫רולף ברין‪ ,‬מרים זוהר‪ ,‬שמואל עצמון‪,‬‬
‫פנינה פרח‪ ,‬דליה פרידלנד‪ ,‬אתל קובינסקה‪,‬‬
‫אלכס פלג‬
‫מנהלת לשכת מנכ“ל‪ :‬רונית עוזיאל‬
‫מנהל כח‪-‬אדם‪ :‬שוש בן‪-‬דוד‬
‫פקידת כח‪-‬אדם‪ :‬טל אבו‪-‬גוז‬
‫מנהלה ‪ -‬אחזקה‪:‬‬
‫מנהל הבית‪ :‬חיים אמויאל‬
‫חשמלאי הבית‪ :‬סלומון עובדיה‬
‫מרכזיה‪ :‬אסנת אורן‪ ,‬טלי דובינסקי‪ ,‬יעלה סגל‬
‫מנהל רכש וסדרנים‪ :‬יניב איתן‬
‫ס‪ .‬מנהל מחלקת סדרנים‪ :‬עמית אופנר‪,‬‬
‫יוסי דיל‬
‫סדרן אחראי‪ :‬נתי חכים‪ ,‬יאיר טלמור‪,‬‬
‫יואב אמיר‪ ,‬בועז וולנשטיין‬
‫אחראית מחלקת כספים‪ :‬אורית מושקוביץ‬
‫מח‘ כספים‪ :‬תקוה גחפי‪ ,‬שרית דניאל‪,‬‬
‫קרן קורקוס‬
‫הנהלת חשבונות‪:‬‬
‫מנהלת חשבונות ראשית‪ :‬שרה שדה‬
‫מנהלת מדור שכר‪ :‬עדי ארזי‬
‫מחלקת שיווק ומכירות‪:‬‬
‫מנהלת מכירות‪ :‬חתונה קיפניס‬
‫עוזרת למנהל מחלקת שיווק‪ :‬ענת נתן‬
‫מנהלת מחלקה חינוכית‪ :‬ניצה שכנר‬
‫מנהל מחלקת שיווק מגזר עסקי‪ :‬איתן אדר‬
‫שיווק פרויקטים ומכירה לקבוצות‪:‬‬
‫סיגל סויד‪ ,‬שרית בן מיכאל‪ ,‬פריאל דלל‪,‬‬
‫אנטון גלאשוילי‪ ,‬איילת רובינזון‬
‫מנהל מחלקת שרות לקוחות‪-‬מנויים‪:‬‬
‫אילן וולשטיין‬
‫מנהלות משמרת‪ :‬שני לוייפעת פרג' חסן‬
‫קופאים‪ :‬עליזה וילחוביק‪ ,‬שירלי כהן‪ ,‬אחינועם‬
‫לוי‪ ,‬רונית פרידמן‬
‫מנהלת מחלקת הפקות‪ :‬רויטל שקורי‬
‫מנהל במה‪ :‬איציק חיים‬
‫סגן‪ :‬אורן רוזן דהן‬
‫תאורן‪ :‬ראובן יצחק‬
‫סאונד‪ :‬מורן דוידיאן‪/‬תמיר שמש‬
‫מנהלי הצגות‪ :‬אבי גז‪ ,‬כרמית חלק‪ ,‬דנה כץ‪-‬‬
‫נעמן‪ ,‬חגית נמרודי‪ ,‬יעל פורת‪ ,‬דנה פלסר‪,‬‬
‫דקלה פרבר‪ ,‬כנרת צור דבורי ריס‪ ,‬מיכל‬
‫שטרנליב‪ ,‬עדו שנון‬
‫מנהל מחלקת במה‪ :‬מאיר אלון‬
‫מנהל ייצור‪ :‬איתן סיביליה‬
‫עוזר למנהל מח'במה‪ :‬אורן חדידה‬
‫מחלקת במה‪ :‬שמואל בושארי‪ ,‬גידי בלילתי‪,‬‬
‫יוסי ברכה‪ ,‬משה דוד‪ ,‬טל זוהר‪ ,‬יצחק חיים‪ ,‬ניקי‬
‫לוי‪ ,‬דוד מלכה‪,‬דרור מנדלסון‪ ,‬גיא פיילר‪ ,‬יוסי‬
‫דבח‪ ,‬קונסטנטין מרקובאנו‪ ,‬מיכאל רוקובסקי‪,‬‬
‫יוסף שרייבר‪ ,‬סלימאן שתאת‬
‫נגר‪ :‬רוני סלם‬
‫מחלקת תאורה‪ :‬יורק אורוושר‪ ,‬ראובן יצחק‪,‬‬
‫ליאור לוין‪ ,‬איתן ממיה‪ ,‬אבי פקלר‪ ,‬רונן צור‪ ,‬יוסי‬
‫רווח‪ ,‬שלומי שטרית‪ ,‬חזי שלמה‬
‫מנהל מחלקת קול ווידאו‪ :‬אריק אביגדור‬
‫סגן מנהל‪ :‬ליאוניד פרל‬
‫תפעול קול‪ :‬אוהד ורסנו‪ ,‬סאשה דולגוב‪ ,‬יאשה‬
‫ניקולשין‪ ,‬שלומי גילר‪ ,‬מורן דוידיאן‪ ,‬דפנה‬
‫ביאליסטוק‪ ,‬שי זר‪ ,‬איציק נחמיאס‪ ,‬מאור עידן‬
‫מנהלת מחלקת ייצור אביזרים‪:‬‬
‫טלי זליגמן‪-‬שטוקהמר‬
‫מחלקת אביזרים‪ :‬ויטלי רוזנזפט‬
‫מעצבת ומנהלת מחלקת פיאות‪:‬‬
‫אסנת שגיא‬
‫פיאניות‪ :‬עירית אבידן‪ ,‬אווה אוסנה‪,‬‬
‫ליאת אמיר‪ ,‬עינב וינשטיין‪-‬קרן‪ ,‬נדיה סמורגון‪,‬‬
‫קוסטי צ'באנה‪ ,‬לילך שם טוב‬
‫מנהלת מתפרה‪ :‬ילנה קלריך‬
‫תפירה‪ :‬ואדים לוין‪ ,‬לודמילה קוזלוב‬
‫מנהלת תפעול אבזרים ותלבושות‪:‬‬
‫ענבל יונה לוי‬
‫מחלקת תפעול אבזרים ותלבושות‪:‬‬
‫עופרה אדרי‪ ,‬נועה אתגר‪ ,‬מינה בן לולו‪ ,‬אלה‬
‫בקר‪ ,‬נועה בקר‪ ,‬אושרית טרבלסי‪ ,‬אפרת כהן‪,‬‬
‫הילה כהן‪ ,‬יוליה לוי‪ ,‬רונית מאק‪ ,‬ג‘טה מילר‪,‬‬
‫לירון מינקין‪,‬אביטל פלג‪ ,‬אברהם פפו‪ ,‬רחל‬
‫צמח‪ ,‬מיכל רואף‪ ,‬לינה שניר‬
‫ארכיון הבימה פתוח לקהל‬
‫בימים ג' ‪ 10:00‬עד ‪14:00‬‬
‫ויום ה' ‪ 14:00‬עד ‪18:00‬‬
‫טלפון‪03-5266720 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫פאות‪ :‬עירית אבידן‪/‬אווה אוסנה‬
‫תלבושות ואביזרים‪ :‬נועה אתגר‪/‬‬
‫אאידה ויינר‪/‬עופרה אדרי‪/‬מיכל רואף‪/‬‬
‫נועה בולוניה‪/‬מרינה גרשמן‬
‫‪31‬‬