נייר עמדה חלופות להסדר עם הפלסטינים רפאל כהן־אלמגור מאמר זה בוחן חלופות שונות להסדר היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. הכנתו התבססה על מחקר שיטתי של כל ההסכמים והדיונים בין ישראל לפלסטינים מאז ספטמבר ,1993כמו גם על שיחות וראיונות עומק עם אישים השותפים לתהליך השלום .המחקר כלל ניתוח מדוקדק של הסכמי אוסלו, פסגת שפרדסטאון ,הסכם עזה־יריחו ,שיחות קמפ דיויד ,שיחות טאבה, הפרמטרים של קלינטון ,הצהרת איילון־נוסייבה ,הסכמי ג'נבה ,יוזמת השלום הערבית ,תכנית ההתנתקות של שרון ,תכנית פיאד ושיחות אולמרט־עבאס. פרופסור רפאל כהן־אלמגור ,ראש הקתדרה לפוליטיקה וראש לימודי המזרח התיכון באוניברסיטת האל בבריטניה ,פרסם ספרים ומאמרים בנושאים שונים ,בהם :גבולות הסובלנות והחירות ( ;)1999 ,1994סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית ( ,)1999דילמות באתיקה רפואית ( )2002המלכוד הדמוקרטי ( )2007ואחריות ציבורית בישראל ( 2012עם אורי ארבל־גנץ ואסא כשר) .לימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וכן בפקולטה למשפטים ,בחוג לתקשורת ובלימודי מידענות באוניברסיטת חיפה; ייסד את המרכז לחקר הדמוקרטיה בחיפה, ועמד בראשו בשנים ;2007-2003היה פרופסור אורח בפקולטה למשפטים ובחוג לתקשורת באוניברסיטת UCLAובתכנית ללימודים מתקדמים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ,וכן עמית מחקר במרכז וודרו ווילסון ,וושינגטון. חלופות להסדר עם הפלסטינים 145 השיחות וראיונות העומק התקיימו עם שלמה בן־עמי ,דן מרידור ,אהרון מילר ,חוסיין איביש ,ישראל חסון ,גלעד שר ,אליקים רובינשטיין וגידי גרינשטיין. לדעתי ,החלופה הנכונה והצודקת ביותר היא זו החותרת לשתי מדינות לשני עמים ואשרטט קווים מנחים לחתימת הסכם שלום בין ישראל והרשות הפלסטינית. רקע מדינת ישראל נולדה אל תוך מלחמה .שעות מספר לאחר שדוד בן־גוריון הכריז על הקמתה ,תקפו צבאות ערב את המדינה הצעירה במטרה למגרה .היישוב היהודי נלחם על קיומו ובשוך הקרבות ,לאחר ההתגברות על האתגר ,המשיכה הנהגת העם בהליכי הקמת המדינה וביצורה. שנת ,1948הייתה שנה מכרעת בעיצוב הסכסוך הישראלי־פלסטיני. ההתייחסות למלחמה ולתוצאותיה ,בישראל וברשות הפלסטינית שונה באופן קוטבי .ישראל מכנה אותה מלחמת העצמאות ורואה בה אירוע מעצב ,מכונן, משמח ומעורר השראה .הרשות הפלסטינית ,לעומת זאת ,רואה את המלחמה כ"נאכבה" ,קטסטרופה ,מאורע טראומטי ,כואב ,מנשל ,מנצל ,מלא עד גדותיו בכאב ובעצב רב .מלחמת 1948יצרה את בעיית הפליטים ,העומדת בלב הסכסוך הישראלי־פלסטיני )1(.אין זו הבעיה היחידה ,אך זוהי בעיה אקוטית הדורשת פתרון. נקודת ציון משמעותית נוספת הייתה מלחמת ששת הימים .בעודו נישא על גלי ההתלהמות שהוא עצמו יצר ,ועקב רצונו להנהיג את כלל האומה הערבית ,פתח נשיא מצרים ,גמאל עבד אל נאצר ,בסדרת מהלכים נמהרים שהביאו להסלמה .מהלך נמהר אחד הוביל למשנהו ,ומדינת ישראל מצאה את עצמה במצור ביטחוני שהלך והתהדק סביבה ,במטרה מוצהרת להביא לחיסולה .המלחמה הסתיימה בניצחון מזהיר של ישראל ובכיבוש שטחים שנלקחו בכוח הזרוע ממצרים ,מסוריה ומירדן )2(.שטחים אלה נכבשו יחד עם תושביהם וברבות השנים נגזר עליהם גורל שונה :חצי האי סיני הוחזר למצרים ,מכוח הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים בשנת .1979 רצועת עזה לא הוחזרה למצרים ,ומשנת ,2005היא עומדת ברשות עצמה. אין בה נוכחות ישראלית ,אך כוחות ישראלים מכתרים אותה מכל הכיוונים, 146 רפאל כהן־אלמגור פרט לגבול העזתי עם מצרים .על רמת הגולן הוחלה ריבונות ישראל מכוח חוק רמת הגולן התשמ"ב־ )3(,1981ואילו הגדה המערבית נתונה ,מאז שנת ,1967תחת כיבוש ישראלי .הפלסטינים מעוניינים לייסד את מדינתם בגדה, במזרח ירושלים וברצועת עזה ,אולם עד עתה לא השכילו ישראל והרשות הפלסטינית להגיע לעמק השווה. הנחות יסוד המאמר נסמך על מספר הנחות יסוד: •הציונות הנה תנועה לאומית לגיטימית אשר ביקשה להביא מהפכה ,הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ,יצירת אדם חדשַ ,צ ָ ּבר ,במדינה ()4 חדשה ,תוך ריבונות מלאה. •יסודות החירות והשוויון הנם חיוניים לקיומם של חיים .אף אדם אינו רוצה לחיות את חייו באזיקים .כל אדם מבקש ליהנות מזכויות וחירויות יסוד -חופש הביטוי ,חופש ההתארגנות ,חופש האספה ,חופש דת ומדת, חופש המצפון ,חירות הבחירה ,הזכות לבחור ולהיבחר. •בני אדם הנם שווים בפני החוק .אין אדם נעלה על פני זולתו משום שהוא בן גזע נבחר ,משתייך לדת מסוימת ,ללאום מסוים ,לאחד משני המינים, או משום שהוא מחזיק באוריינטציה מינית מסוימת. •מכאן ,התנגדות נחרצת למצב של כיבוש .הכיבוש מנוגד לחירות ולשוויון. הוא ְמ ַמ ֵסד כפייה ואלימות .הוא משחית את הכובשים והורס את חיי הנכבשים .הכיבוש יוצר מנגנוני עוולה המביאים את הכובש להצדיק פעולות שאין להצדיקן .פעולות אלו אין הכובש מקבל במצב אחר ,אך הוא מספק להן הצדקות ותירוצים עקב הכיבוש .הדרך לשחרור הנכבש והכובש ממנגנוני הניצול והכפייה הפוגעים באנושיותם של שני הצדדים היא ביטול הכיבוש ללא כחל וסרק. •על מנת להמשיך ולהתקיים במשך שנים רבות ,שומה על מדינת ישראל להתקבל כחלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון ,אסור לה ,לישראל ,להיתפס כנטע זר וחריג באזור זה ,אלא להיות מדינה ככל שאר המדינות. •השלום הוא המפתח לקיומה של מדינת ישראל ולהצלחת המפעל הציוני, לאורך זמן .על ישראל לקיים יחסים של שלום ושכנות טובה עם כל שכנותיה ,בראש ובראשונה עם הפלסטינים. חלופות להסדר עם הפלסטינים 147 •הפלסטינים הם הגורם החלש ביותר ,בהשוואה לכל שכנותיה האחרות של ישראל ,אולם כינון יחסים שלווים עמם הוא המפתח לכינון יחסים שלווים עם שכנותיה של ישראל ,ולהתקבלותה במזרח התיכון .אין לישראל אפשרות לדלג מעליהם על מנת להגיע למצב של שלום ,שכנות טובה והתקבלות במזרח התיכון. •השלום הנו יקר ערך .ככל דבר בעל ערך ,יש לו מחיר .ללא הבנה באשר להכרח לשלם מחיר ,וללא נכונות לשלם אותו ,לא יהיה שלום לעולם. •שלום אינו יכול להיות כפוי .הוא חייב להיות בהסכמה ,מתוך הבנת צורכי הצדדים כולם ,תוך כבוד הדדי ,שוויון פרוצדורלי ותוך חתירה להגיע למכנה המשותף הרחב ביותר עליו ניתן להסכים .הליך בו אחד הצדדים חש נעלה על פני הצד האחר ,ו/או הליך בו אחד הצדדים חש נחות בהשוואה לצד האחר יוצר חשדנות וחוסר אמון. •בה בעת ,על ישראל לדאוג לביטחונה .אסור שהשלום יהיה חזות הכול .אין הוא יכול לבוא על חשבון עיגונים ביטחוניים מחויבי המציאות .שלום אין פירושו איבוד לדעת .שומה על ישראל לשמור על עקרונות אסטרטגיים החיוניים לביטחונה. ()5 •יסוד הפשרה הנו הכרחי .לשני הצדדים יש חלומות ,ואלה ,כדרכם של חלומות ,לא ניתנים תמיד להגשמה .המציאות גוזרת כי שני הצדדים יוותרו על חלק מחלומותיהם ,על מנת ליצור מציאות טובה יותר בעבורם. •על מנת להגיע להסכם יש צורך בצעדים בוני אמון אשר יכשירו את הקרקע למשא ומתן .שני הצדדים צריכים להבין את סוגיות הליבה של הצד השני, מה הם הנושאים עליהם ניתן להתפשר ,ומה הם הקווים האדומים .ללא תקשורת והבנה מוקדמת לא יצלח תהליך של שלום. במאמר זה מוּעלות אפשרויות שונות לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני. צורכי ההסדר עם סוריה ולבנון מצריכים דיון נפרד ,חשוב לכשעצמו ,בסדר גודל דומה .אטען כי האינטרס הישראלי מחייב שתי מדינות לשני עמים .זהו הפתרון הטוב ביותר עבור מדינת ישראל .הוא עדיף על כל החלופות האחרות, המועלות חדשות לבקרים. 148 רפאל כהן־אלמגור חלופה ראשונה – המשך המצב הקיים הכיבוש יוצר שלוש בעיות קשות: •הוא נורא לפלסטינים החיים תחתיו .התמונה של חיילים חמושים הנכנסים בשעה שלוש לפנות בוקר לתוך ביתם שלהם על מנת לעצור נער בן חמש־ עשרה החשוד בזריקת אבנים מעוררת פלצות; •הוא נורא לישראלים ,שכן הוא מרגיל אותם למראות האלה ,מבהם אותם, עושה אותםו לאכזרים ,לא אכפתיים ,לא אנושיים; •הוא נורא ,כי מעם סגולה שעורר הערצה ,מאנשים החיים את החלום הציוני ,אנו הופכים בתודעת העולם למדינה רעה ,מדכאת ,מפלה ,כזאת שיש להתגייס נגדה ,להחרים אותה ,להתנכל לה ולהתנכר לה .אנו מבודדים את עצמנו מידידנו הטובים ביותר ומצב זה כל כך מתסכל ומייאש. המשך המצב הקיים יביא למדינת אפרטהייד .ישראל תמשיך בשלה כיוון שהיא יכולה :בניית התנחלויות ,בניית כבישים עוקפים ,חיזוק הנוכחות היהודית ביהודה ושומרון ,החנקת החלום הפלסטיני למדינה עצמאית ,המשך הכיבוש, שלילת זכויות אדם בסיסיות מהאוכלוסייה הלא יהודית ואלימות בלתי פוסקת שכן אין אדם אשר יסכין לכיבוש ,וכי מדוע יסכין? האם אתה ,קורא יקר,היית מסכין? חלופה שנייה – מדינה אחת לפתרון המדינה האחת יש שלוש גרסאות: הגרסה הראשונה הנה החלופה הדיכאונית והמדכאת של מדינת אפרטהייד אשר תרחיק את ישראל ממשפחת העמים הדמוקרטיים ותביא לבידודה ,כפי ()6 שהתנסתה דרום־אפריקה תחת משטר האפרטהייד. הגרסה השנייה :מדינה דו־לאומית ,ישראלים ופלסטינים יחיו יחדיו במצב של שוויון .פירושו של דבר ,שבמשך הזמן הפלסטינים יהיו לרוב וזה יהיה סופה של הציונות .מדינת ישראל ,כפי שאנו מכירים אותה היום ,תהפוך למדינה עם רוב לא יהודי .הדרך היחידה לשמור על ישראל כמדינה יהודית תהיה על ידי הפיכתה למדינת אפרטהייד ,שבה היהודים ייחשבו כנעלים על פני זולתם. הגרסה השלישית :הפתרון החמאסי או האירני -פלסטין במקומה של מדינת ישראל .לפלסטינים יש סבלנות רבה .אלו אשר לא מוכנים להכיר במדינת חלופות להסדר עם הפלסטינים 149 ישראל ,קוראים לישראל פלסטין ,רואים את הולדתה בחטא ואת קיומה כעצם בגרון האומה הערבית ,אומרים שוב ושוב כי הם מוכנים להקריב קורבנות רבים ,ולהמתין מאות שנים עד להגשמת החלום הפלסטיני על חורבותיה של מדינת ישראל .כשם שהיה חורבן בית ראשון וחורבן בית שני ,כך יהיה גם חורבן בית שלישי .זה עניין של זמן ,התמדה וגיבוש היכולת ההרסנית שלה ,כאמור, תורמת ישראל בכך שהיא ממשיכה את הכיבוש ומעניקה לו לגיטימציה .עד כדי כך שיש רבים המכחישים את קיומו של הכיבוש ומכנים את המציאות המנשלת בכינויים שונים ומשונים שכל מטרתם לומר כי המצב איננו נורא כפי שמנסים לציירו .מובן שאותם אורווליאנים( )7לא טורחים לשאול את הפלסטינים באשר לרצונם להמשיך ולחיות תחת המציאות הזאת. אני דוחה את פתרון המדינה האחת על כל צורותיו ,משתי סיבות עיקריות: •אני מעוניין בהמשך קיומה של מדינה יהודית .היהודים זקוקים למדינה משלהם ,בה יוכלו לחיות את חייהם על פי צו מצפונם ,תרבותם ,דתם. יש צורך במדינה ליהודים כעוגן ,כמושא התייחסות קיומית לכל היהודים בעולם .ההיסטוריה לימדה אותנו כי בעת צרה מוטב שגורלנו יהיה בידינו ולא נצטרך לסמוך על זולתנו .החלום הציוני חשוב לי ,ולפי השקפתי, הקיום היהודי הישראלי חיוני וחשוב ביותר. •כאדם ,כיהודי וכישראלי ,קבלה וכינון של מציאות המבוססת על כפייה ושלילת זכויות הזולת זרים לי ,מקוממים אותי ,מנוגדים לכל הווייתי .אל לה למדינת ישראל להמשיך לכונן מציאות של כיבוש ,וחלילה לה מליצור מציאות של הפרדה מובנית המבוססת על ראייה גזענית ,נצלנית ומנכרת. הבחירה בכיבוש ובאפרטהייד תביא בהכרח למעגלי אלימות בלתי פוסקים, שכן אדם חסר תקווה לא יבחל באמצעים להסרת כבליו .לאנשים הגרים בין הירדן לים התיכון מגיע עתיד אחר ,עתיד של שלום ושלווה ,של יצירה משותפת ושל אחווה .עתיד המבוסס על כינון אלימות יביא לכך ,שאלו התרים אחר שלווה ילכו למקום אחר .במדינת ישראל יישארו רק אלו שאין להם ברירה אחרת אלא להישאר בה ,אלו שקשרו את גורלם בישראל מסיבות של דת ,של אין ברירה ,של כפייה. על מנת להגיע לחיים המבוססים על יסודות השלום ,השלווה והאחווה יש צורך קיומי בשתי מדינות לשני עמים .הפלסטינים צריכים לקבוע את גורלם בכוחות עצמם כפי שהישראלים קובעים את גורלם לעצמם .יש לכונן את מדינת פלסטין בה יוכלו הפלסטינים לממש את זכויותיהם ומורשתם על פי צו מצפונם ,על פי מצוות הדת ,התרבות וההיסטוריה הפלסטינית ,כפי שעושה 150 רפאל כהן־אלמגור זאת מדינת ישראל לגבי אזרחיה היהודים .מדינת פלסטין צריכה להיות בעלת גבולות מוגדרים ,חופשייה מנוכחות ישראלית ,בעלת סדרי שלטון קבועים פרי יצירה פלסטינית ,בירה אותה יקבעו הפלסטינים לעצמם ומרבית סממני הריבונות שיש למדינה עצמאית )8(.אל לה לישראל להמשיך להיות הגורם אשר יקבע לפלסטינים את גורלם .וכי מי שמנו? חלופה שלישית – שלוש מדינות ייתכן והפתרון יהיה של שלוש מדינות ,אלא שזו תהא החלטה פלסטינית ,לא החלטה של מדינת ישראל .אם הפלסטינים בגדה המערבית יחליטו כי הם מבקשים להתנתק מרצועת עזה ,יקבעו שהגדה ועזה הן שתי ישויות נפרדות ,כי רב המפריד ביניהן על המשותף ואין הם רוצים לקשור את גורלן בנו ,התוצאה תהא מדינת פלסטין בגדה ומדינת עזה ברצועת עזה .בעת כתיבת שורות אלה, אלו המעלים את פתרון שלוש המדינות הם בעיקר ישראלים המתנגדים לפתרון שתי מדינות לשני עמים )9(.הפלסטינים רוצים ליצור מתווה טריטוריאלי אשר יחבר בין הגדה לרצועת עזה ויאפשר הקמתה של פלסטין בגדה ובעזה. חלופה רביעית – קונפדרציה עם ירדן ,מצרים או שתיהן יש הטוענים כי המדינה שתקום בגדה ובעזה תהא חלשה מדי ,ללא יכולת לפתח כלכלה עצמאית ,ולכן על מנת לפתח יכולת כלכלית ומדינית ההצעה יש לחבר את הגדה לירדן( )10ואת רצועת עזה למצרים .זוהי הצעה הגיונית וטובה כל עוד אינה כרוכה בכפייה .רק אם הפלסטינים בגדה יסכימו לחבור לירדן ,וגם ירדן תסכים לכך ,תוכל לקום קונפדרציה בין ירדן לפלסטין .באותו אופן ,היה והפלסטינים בעזה וכן מצרים יסכימו לכינון קונפדרציה ביניהם, יש מקום לשקול פתרון זה .בשלב זה ,אף אחד מהצדדים אינו מעוניין בכינון קונפדרציות .הדברים עשויים להשתנות בעתיד .ההחלטה צריכה להיות של הצדדים המעורבים ,לא של מדינת ישראל. כמי שחוקר את הסכסוך ,במשך שנים רבות ,אני חש תסכול רב וזאת משתי סיבות :האחת ,שני הצדדים מגדירים את הוויית הסכסוך באותם מונחים ממש. שניהם טוענים :אני צודק; שניהם אומרים :הצד השני רע ומרושע; כל צד אומר חלופות להסדר עם הפלסטינים 151 על משנהו :הם מבינים רק כוח; שני הצדדים טוענים :מה שלא ילך בכוח ילך ביותר כוח; שניהם חושבים כי עם הזמן ,הניצחון יהיה שלהם ,כי הצד השני ייכנע ,כי הם ישכילו למצוא דרך למגר אותו .גם אם יש אנשים ,בשני המחנות, המבקשים שלום ,רובם אינם מאמינים כי בוא יבוא בקרוב .רבים התייאשו מלראות מציאות של שלום בימי חייהם; אין אמון בין הצדדים ועל כן שניהם מוכנים להמשיך לשלם מחיר דמים יקר; שני הצדדים מאמינים כי הם לא מוכרחים לכרות ברית שלום ,כי עומדות בפניהם חלופות אחרות העדיפות ,לפי שעה ,על פני סיומו של הסכסוך. הסיבה השנייה היא שהפתרון הנו אפשרי ,לפחות בעת כתיבת שורות אלו. המתווים ידועים .הם נרקמו במשך עשרות שנים של דיונים ,מאז חתימת הסכמי אוסלו בספטמבר ,1993עבוֹ ר לשיחות שטוקהולם )11(,קמפ דייויד ()13 וטאבה )12(,וכן שיחות אולמרט־אבו־מאזן ,עת הראשון כיהן כראש ממשלה. הכתובת רשומה באותיות קידוש לבנה מאירות ובכל זאת ,דומה ששני הצדדים עושים הכול לכסותה ולהסתירה .להלן ,המתווה הידוע המציע פשרה הוגנת. ודוֹ ק ,המתווה חייב להיות הוגן לגבי שני הצדדים ,אחרת לא יחזיק מעמד ויקרוס עת יגבר המרמור ותגבר היכולת לפגוע בצד השני. החלופה של שתי מדינות לשני עמים •גבולות :הגבול יהא מבוסס על המצב ,לפני מלחמת ששת הימים .ייתכן ויידרשו תיקוני גבול מסוימים על מנת להכיל את גושי ההתנחלויות הגדולים .תיקונים אלו חייבים להיות בהסכמה .ישראל תפצה את הפלסטינים עבור שטחים אלה באופן כזה ששטחה שדל מדינתם יהיה זהה בגודלו לשטח הגדה המערבית ורצועת עזה .כמו כן ,שני הצדדים יחתרו ליצירת רצף טריטוריאלי בין הגדה לרצועת עזה שיהיה חופשי מנוכחות ישראלית .עקרון החירות צריך להיות זהה :לא תהיה נוכחות ישראלית במדינת פלסטין ולא תהא נוכחות פלסטינית בישראל ,מלבד ערביי ישראל אשר יבחרו להמשיך לחיות את חייהם במדינה הציונית. •מעבר בטוח :יוקם מתווה אשר יחבר בין הגדה המערבית לרצועת עזה. מתווה זה יעבור בתוך שטח ישראל ,אך יהיה בריבונות ובאחריות של המדינה הפלסטינית .העוברים בו לא יצאו ממנו אל תוך שטח ישראל. •מעברי גבול בטוחים :בין ישראל לפלסטין יהיו מספר מעברי גבול אשר 152 רפאל כהן־אלמגור אך ורק דרכם יצאו וייכנסו אנשים וסחורות .עם בניית יחסי אמון בין שני הצדדים ,וכינון מציאות החופשית מאלימות ,ניתן יהיה לבטל מעברים אלו ולקיים גבולות פתוחים כפי שנהוג באירופה. •ביטחון :ביטחונם של שני הצדדים חיוני לכינון הסכם שלום .ללא ביטחון לא יהיה שלום .ישראל חרדה לביטחונה מסיבות מובנות .קיומה אותגר ללא הרף על ידי מלחמות ופעולות טרור .ישראל לא תסכים לחתום על הסכם שלום אם פירושו יהיה המשך הטרור .על כן ,הסכם שלום מחייב הסדרי ביטחון מסוימים. •מדינת פלסטין תהא מפורזת .לא יהיו לה כוחות צבא .יותר לה להחזיק כוחות שיטור לשמירת הסדר הפנימי ,אך לא יותר לה להקים כוח צבאי בעל יכולות התקפיות. •ישראל תכבד את ריבונותה של פלסטין באדמה ,באוויר ובים. •לאורך הגבול המזרחי יתקיימו פטרולים משותפים של ישראלים ופלסטינים לשמירת ביטחונם של שני הצדדים .ייתכן ושני הצדדים יסכימו גם לנוכחותו של כוח חיצוני בינלאומי אשר יסייע בביטחון הגבולות. •ישראל תקיים שתיים או שלוש תחנות להתראה מוקדמת בשטח פלסטין. תחנות אלו לא תהיינה מאוישות ,באורח קבע (במובחן מביקורים תקופתיים) ,בחיילים ישראלים .אם יש הכרח בנוכחות פיזית קבועה ומתמשכת ,הרי שזו תתקיים על ידי צד שלישי המוסכם על שני הצדדים. •מיגור טרור ואלימות :שני הצדדים יפעלו במשותף לכינון יחסי שלום משוחררים מאלימות כלשהי -פוליטית ,דתית או אחרת .שני הצדדים יכריזו על מדיניות של אפס סובלנות ביחס לאלימות ולטרור ,ועל אכיפה חד־משמעית של חוק וסדר ,כל צד בגבולותיו .עונשים חמורים יוטלו על כל מי שיבחר בדרך של אלימות וטרור כאשר לשני הצדדים תהא האפשרות לבחון כי אמצעי ההרתעה ,האכיפה והענישה אכן מיושמים כנגד העושים מעשי עוול ,פושעים וטרוריסטים. •בירה :שני הצדדים חופשיים להכריע לגבי זהות בירותיהם .צד אחד לא יוכל לכפות את זהות הבירה על משנהו. •ירושלים :זוהי בירת ישראל הנצחית .חלקה המערבי יהודי .חלקה המזרחי היה ביוני ,1967טרם פתיחת מלחמת ששת הימים ,בחזקתה של ירדן .ירדן ויתרה על חלקה .הרשות הפלסטינית רואה בחלק זה את בירתה המיועדת. בירושלים ייתכנו שני פתרונות .האחד ,חלוקת העיר בין ישראל לפלסטין על פי מתווה קלינטון ,האומר כי מה שיהודי יישאר יהודי ומה שפלסטיני חלופות להסדר עם הפלסטינים 153 יישאר פלסטיני )14(.אלא שישראל סיבכה ,בשנים האחרונות ,את המצב על ידי השתלטות על בתים ובנייה במזרח העיר ומסביבה .כעת ,מבחינתה של ישראל ,המחיר גבוה יותר ,שכן פירוש הדבר שיותר תושבים יצטרכו להתפנות .מכאן ,שניתן לחשוב גם על פתרון חלופי. ירושלים ירושלים היא עיר מיוחדת משום ששלוש דתות מציבות אותה בראש מאווייהם .ירושלים קדושה עבור היהודים ,המוסלמים והנוצרים .מעמדה המיוחד דורש מאתנו לשקול פתרון מיוחד דוגמת עיר פתוחה ,בירה משותפת לישראל ולפלסטין .בירושלים מתקיים עתה מרקם יחסים משותף ועדין בין ישראלים לפלסטינים .אם ישרור שלום אמיתי ,מרקם זה עשוי להתפתח ללא אלימות וירושלים תגלם את מהותו של השלום ותהווה דוגמה ומופת ליחסי שכנות טובה. •העיר העתיקה :אם יתקבל הפתרון של עיר פתוחה ומשותפת ,הרי שהבעיה תתייתר .אם לאו ,הרי שעקרון החלוקה נכון גם כאן .הרובעים היהודי והארמני יהיו בחזקת ישראל .הרובעים המוסלמי והנוצרי יהיו בחזקת פלסטין. •מקומות קדושים :תינתן גישה חופשית למאמינים לבקר במקומות הקדושים כפי שנהוג בכל רחבי העולם .אנשים חופשיים להאמין בדתם ולעבוד את אלוהיהם. •הארם אל שאריף :זהו מקום המקודש ביותר לאסלאם ,ועל כן עליו להיות בחזקת האסלאם .מוצע כי חזקה משותפת תינתן לפלסטין ,למרוקו ,לערב הסעודית ולירדן לתחזק את המקום ולהיות אחראי לו מכל הבחינות - דתית ,פוליטית ואחרת .בני דתות אחרות יוכלו לבקר במתחם כפי שיוכלו לבקר בכל המקומות הקדושים. •הכותל המערבי :יהיה בחזקת ישראל מתוקף מעמדו המיוחד והחשוב ליהודים ,כפי שההארם חשוב למוסלמים. •התנחלויות :בגדה המערבית חיים עתה למעלה מחצי מיליון יהודים .הם גרים במקום בברכתם של ממשלות ישראל ובעידודן .הממשלה אחראית לחייהם ולביטחונם .גושי ההתנחלויות סביב ירושלים יישארו על כנם .לפי מתווי קמפ דיוויד וטאבה ,שבעים עד שמונים אחוז מההתנחלויות ייוותרו 154 רפאל כהן־אלמגור בשטח ישראל )15(.השאר יפונו .אין לישראל שום אינטרס אמיתי להותיר על כנן התנחלויות מבודדות ,או התנחלויות הנמצאות בלב אוכלוסייה פלסטינית. אריאל מהווה אתגר ,שכן זוהי עיר גדולה אשר מיקומה עמוק בתוך שטח הרשות הפלסטינית .ביחס לאריאל יש צורך בפתרון יצירתי אשר יתחשב באינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר .ייתכן ויש מקום לבוררות בינלאומית אשר תכריע לגבי עתידה :האם תמשיך להתקיים ללא שינוי תמורת פיצוי הולם לפלסטינים ,האם ניתן להקטין את שטח העיר ,או לחלופין להזיזה דרומה ,קרוב או בתוך שטח ישראל .ארחיב אודות פתרון הבוררות להלן. פתרון בעיית הפליטים •פליטים :ייערך סקר בקרב הפליטים הפלסטינים בגדה המערבית ,בעזה, בירדן ,בלבנון ובסוריה .בסקר יישאלו הפליטים ,למעלה מגיל שמונה־עשר, באשר למקום בו היו מעדיפים לחיות את חייהם :מקום מושבם הנוכחי, ישראל ,הגדה המערבית ,עזה ,או אחר ,קרי ,מדינה אחרת אשר בשמה ינקבו .תוצאות הסקר ייתנו תמונה לגבי היקף הבעיה והמשאבים הנחוצים לפתרונה .פתרון יישוב בעיית הפליטים אל לו להיות כפוי. פליטים המבקשים להישאר במקום מושבם הנוכחי יקבלו סכום כסף המהווה פיצוי על מצב הפליטות אליו נקלעו .הסכום המדויק למשפחה ייקבע על ידי ועדת מומחים בינלאומית אשר תגייס את הכסף הדרוש למטרה זו באמצעות קרן בינלאומית .המדינות המפותחות בעולם ייקראו לסייע בתרומות לקרן זו ,ויש יסוד להאמין כי ישראל ,ארצות־הברית, מדינות המפרץ ,מדינות אירופה ,קנדה ,יפן ,אוסטרליה כמו גם מדינות נוספות יירתמו לסייע לפליטים. פליטים המבקשים לחיות את חייהם במדינת פלסטין ,בגדה או בעזה, יקבלו דיור חינם וכן סכום פיצויים אשר ייקבע מראש ויאפשר להם להתחיל חיים חדשים במדינתם. פליטים אשר יבקשו לחיות את חייהם בישראל יסבירו בפרוטרוט את רצונם .ברי שהם לא יוכלו לחזור לבתיהם שאותם נטשו ב־ .1948כל מקרה יישקל לגופו .ישראל לא תוכל לקלוט בגבולותיה מאות אלפי פליטים ,שכן חלופות להסדר עם הפלסטינים 155 פירוש הדבר יהא חיסול ההוויה הציונית .הסקר המוצע לעיל ייתן ,בפעם הראשונה ,אינדיקציה באשר להיקף האתגר ,ויבהיר ,בפעם הראשונה, בכמה אנשים מדובר שכן ההשערות הן רבות ומשונות אך אין הן בנויות על עובדות .ישראל תקבל על עצמה את האחריות על בעיית הפליטים, תביע צער על תרומתה השלילית ליצירתה ,ותסכים להכניס לשטחה מספר מסוים של פליטים על בסיס איחוד משפחות ומניעים הומניטריים .המספר ייקבע לאחר קבלת המידע על היקף הבעיה ותוך הצבת מכסות שנתיות, לאורך פרק זמן ארוך של שנים .הפליטים שיורשו לחזור לישראל יקבלו דיור חינם וסכום פיצויים מוסכם. פליטים אשר יבקשו לחיות את חייהם במדינות אחרות בעולם ישטחו את בקשותיהם בפני הנציגויות של אותן מדינות ,וידרגו את חמש המדינות העומדות בראש סולם העדפותיהם .כל מקרה יישקל שוב לגופו .ההנחה היא כי חלק ממדינות העולם יסכימו לקבל מכסה מסוימת של פליטים. אותם פליטים יקבלו דיור וסכום פיצויים ,הדרוש לייסוד חיים חדשים ,מן הקרן הבינלאומית .פליטים אשר לא יתקבלו במדינה הראשונה בה בחרו, בקשתם תוצג בפני המדינה השנייה בדירוג .התקווה היא כי אחת מחמש המדינות שבשמן נקבו תסכים לקלוט אותם .היה וכל חמש המדינות ישיבו בשלילה ,הפליטים יתבקשו לנקוב בשמותיהן של חמש מדינות נוספות, ()16 וחוזר חלילה ,עד למציאת מקום יישוב חדש. •אסירים ביטחוניים :מתוך רצון טוב ,שאיפה לפתיחת דף חדש בין ישראל ופלסטין ,ומתוך רצון למיסוד יחסים של שכנות טובה ושלום ,כל האסירים הביטחוניים ישוחררו מבתי הכלא ויחזרו לבתיהם .האסירים יתחייבו בכתב כי לא יהיו מעורבים בכל צורה שהיא בפעולות אלימות כלשהן .היה ויפרו תנאי זה ,שתי המדינות ,ישראל ופלסטין ,ידאגו כי אותם אנשים ימצאו עצמם מאחורי סורג ובריח לתקופות ההולמות את מעשי האלימות שביצעו לפני ואחרי שחרורם מן הכלא. •מים :שתי המדינות תפעלנה במשותף לסיפוק כל צורכי המים של אוכלוסיותיהן. •מיסוד יחסים כלכליים :שתי המדינות תבחנּה אפשרויות לשיתוף פעולה כלכלי לרווחת התושבים ,מתוך רצון למצות את הפוטנציאל הרב הגלום בישראל ובפלסטין. •סיוע הדדי :ישראל תסייע לפלסטין לפתח כלכלה עצמאית העומדת על שתי רגליים איתנות .היא תפעיל את קשריה בעולם לטובת העניין 156 רפאל כהן־אלמגור הפלסטיני .פלסטין תירתם להפיכתה של ישראל לחלק אינטגרלי מן המזרח התיכון ,מדינה ככל המדינות הזוכה לכבוד ולהערכה מצד שכנותיה הקרובות והרחוקות .ישראל לא תהא עצם התקועה בגרונן של מדינות ערב ,כי אם שכנה מקובלת עמה ניתן לכונן קשרים כלכליים ,תעשייתיים, תיירותיים ואחרים לרווחת כל מדינות המזרח התיכון. •חינוך :שתי המדינות תקבענה תכנית לימודים משותפת שתכלול תכנים כגון :שכנות טובה ,הכרת תרבות הזולת והבנת הערכים העומדים בבסיסה, הבנת דתו של האחר ,כיבוד הזולת ואי־פגיעה בו .תכנית הלימודים תחל בגן הילדים ,תימשך בבית הספר העממי ,התיכון ובאוניברסיטה .בכל קבוצת גיל יילמדו מושגים חיוניים להכרת השכן .תכנית לימודים זו הנה חיונית לכינון יחסים של אמון ושלום בין שני הצדדים. •הפסקת ההסתה ומיגור הגזענות :תכנית הלימודים המתוארת לעיל ,תסייע ודאי להפסקת ההסתה ולמיגור הגזענות ,אך אין בכך די .חינוך הוא פתרון לטווח ארוך .בטווח הקצר יש צורך בחוקים ,תקנות וצעדי אכיפה וענישה על מנת להבטיח כי קיום החיים המשותפים לא ייפגע כתוצאה ממעשי הסתה וגזענות. •תקשורת :ייפתחו ערוצי תקשורת משותפים בטלוויזיה ,ברדיו ,באינטרנט ובעיתונות בשתיים או בשלוש שפות :עברית ,ערבית ואנגלית .תקשורת ההמונים הנה חיונית למיסוד חיים של שכנות טובה. •לימוד שפות :הערבית תהיה שפת חובה בבתי ספר יהודיים ,והעברית תהא שפת חובה בבתי ספר פלסטיניים .שפה הנה מרכיב ראשון בחשיבותו לבניית גשרים וקשרים בין בני אדם ובין תרבויות .ישראלים ידעו ערבית כפי שהם יודעים אנגלית ,ופלסטינים ידעו עברית ברמה גבוהה של שפה שנייה נרכשת. •תיירות :ישראל ופלסטין תפעלנה במשותף לעידוד התיירות באזור ,זאת תוך שיתוף פעולה עם המדינות השכנות ,על מנת להעניק לתיירים ולצליינים אפשרויות ביקור וחוויות דתיות ותרבותיות שאין כמותן באזורים אחרים בעולם. •בריתות כלכליות :כל אחד מן הצדדים יהא חופשי לכרות בריתות כלכליות כרצונו לרווחת תושביו .בריתות ביטחוניות/צבאיות תהיינה נתונות לפיקוח תוך הבנת הרציונל העומד מאחוריהן ותוף שקיפות באשר לתוצאות המקוות מהן. •דיג :לישראל ולפלסטין יהיה חופש דיג במים הטריטוריאליים השייכים להן. חלופות להסדר עם הפלסטינים 157 •מסחר בינלאומי :שתי המדינות חופשיות לעסוק במסחר בינלאומי כרצונן. על מנת ליצור יחסי אמון בין שני הצדדים ,הדוחות באשר לתוכן הסחורות יימסרו לכל אחד מהם. ()17 •בוררות בינלאומית ,נוסח ההסכם הישראלי־מצרי ביחס לטאבה ,יחול גם על סוגיות קשות להסכמה :ירושלים ,אריאל ,פליטים ,מים טריטוריאליים, וכן ביחס לכל נושא אחר אשר ישראל ופלסטין תתקשינה להגיע לגביו לכלל הסכמה .הצוות ימנה מספר שווה של מומחים ישראלים ופלסטינים וכן מספר לא זוגי של מומחים בינלאומיים ,אשר זהותם תיקבע בהסכמה על ידי שני הצדדים .הצוות יכלול משפטנים ,כלכלנים ,אנשי זכויות אדם ומומחים לענייני המזרח התיכון .הכרעתם תהא סופית ,ללא יכולת ערעור, ושני הצדדים יתחייבו לקבל כל הכרעה שתתקבל על ידי צוות זה. אמון ,רצון טוב והבטחת ביטחון לצדדים על מנת להגיע לשלום בין ישראל לרשות הפלסטינית יש צורך באמון ,רצון טוב והבטחת ביטחונם של שני הצדדים .השלום הנו יקר ערך ועל כן שומה על שני הצדדים להבין כי על מנת לזכות בחיי שלום עבור אזרחיהם יש צורך בפשרות וצריך לשלם מחיר יקר .קווי המתאר של הסכם השלום שורטטו לעיל. הטקטיקה צריכה להתבצע בשלבים ,כשכל שלב מגביר את יחסי האמון וההבנה בין שני הצדדים עד להגשמתה המלאה של התכנית וההכרזה ההיסטורית על ״סופיות הסכסוך״ .על מנת להגיע להסכם כה חשוב ומהותי עבור הישראלים והפלסטינים צריכים להתקיים שלושה תנאים: •מנהיג ישראלי המבין את חשיבות השלום ומוכן לשלם את המחיר הנחוץ על מנת להגיע אליו; •מנהיג פלסטיני המבין את חשיבות השלום ומוכן לשלם את המחיר הנחוץ על מנת להגיע אליו; •הבשלת המאורעות .במונח ״הבשלת המאורעות״ הכוונה היא להכרה הדדית של שני הצדדים כי הסיטואציה ,בזמן נתון ,בשלה להגעה להסכם .הכרה המתנה נוספת אינה משרתת זו תיתכן עת כל אחד מהצדדים יחשוב כי ְ את האינטרסים שלו ,להפך ,הוא עלול להפסיד כתוצאה ממנה ,ולכן לשני הצדדים יהיה אינטרס משותף לגשר על הפערים ,להתפשר ולחתום על הסכם. 158 רפאל כהן־אלמגור כל אחד משלושת התנאים לעיל הנו הכרחי ,ואף אחד לכשעצמו אינו מספיק. עד עתה ,ישראל והרשות הפלסטינית לא היו במצב בו התקיימו שלושת התנאים הללו ולכן לא הושג הסכם .התוואי המוצע לעיל עשוי להביא להסכם המיוחל ולשלום בין שני העמים .ילדי שני העמים זכאים וראויים לעתיד טוב יותר ,עתיד של שלום ושלווה. הערות: 1 .1בני מוריס( 1948 ,ת״א :עם עובד.)2010 , 2 .2רפאל כהן־אלמגור ,״מלחמת ששת הימים -ראיונות עם השר עזר ויצמן וח״כ אבא אבן ,לקחים והארות״ ,סוגיות חברתיות בישראל ,כרך ,)2008( 6עמ׳ ;213-172 רפאל כהן־אלמגור ,״מלחמת ששת הימים -ראיונות עם פרופ׳ שמעון שמיר ואלוף (מיל ).אהרן יריב״ ,סוגיות חברתיות בישראל ,כרך ,)2013( 15עמ׳ .194-171 3 .3חוק רמת הגולן התשמ״ב־.http://www.golan.org.il/649/333.htm ,1981 4. Chaim Gans, A Just Zionism. On The Morality of the Jewish State (Oxford: Oxford University Press, 2008); Symposium on this book in Ethical 681.־Perspectives, Vol. 18(4) (2011): 625 5 .5לדיון אודות המושגים פשרה וכפייה ראו מאמרי: , Ratio Juris, Vol. 19, No. 4 (December״On Compromise and Coercion״ 455.־2006): 434 6 .6רן גרינשטיין ,״על אזרחות ואינטגרציה פוליטית :האם נוכל להפיק לקחים מעלייתו ונפילתו של משטר האפרטהייד?״ משפט וממשל ,כרך י׳ (תשס״ז) ,עמ׳ .150-117 7 .7ג׳ורג׳ אורוול( 1984 ,ת״א :עם עובד.)2004 , 8 .8מרבית סממני הריבונות ולא כולם שכן פלסטין צריכה להיות מפורזת ,בעלת כוח משטרתי לשמירת חוק וסדר אך ללא צבא סדיר .ארחיב להלן. , Ynet (May 3, 2012),״state solution־The 3״ 9. Mordechai Nisan, .html־http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L4198816,00 1010גיורא איילנד ,חלופות אזוריות לרעיון ״שתי מדינות לשני עמים״ ,מזכרי מרכז בס״א מס׳ ( 4ינואר .)2010 11. Ahmed Qurie, Beyond Oslo (London: Tauris, 2008): 6. לדיון נוסף ראו: ׳Ahmed Qurie, Negotiating Palestine: From the Second Intifada to Hamas Electoral Victory (London: I. B. Tauris, 2013). ־12. Yossi Beilin, The Path to Geneva (NY: RDV Books, 2004); Shlomo Ben Ami, Scars of War, Wounds of Peace (London: Phoenix, 2005); Gilead 2001: Within Reach־Palestinian Peace Negotiations, 1999־Sher, The Israeli (London: Routledge, 2006). 159 חלופות להסדר עם הפלסטינים , הסכם השלום שנשאר על המפית״: הפחד וההאשמות, ״התקווה,אבי יששכרוף1313 http://news.walla.co.il/?w=//2644736 ,)2013 מאי24( וואלה! חדשות 14. The Clinton Parameters, Clinton Proposal on Israeli־Palestinian Peace, White House (December 23, 2000), http://www.peacelobby.org/clinton_parameters.htm 15. From Oslo to Camp David to Taba: Setting the Record Straight, Featuring Dennis Ross, Margaret Warner, and Jim Hoagland, The Washington Institute for Near East Policy (August 8, 2001); Israeli Position on Three Main Points at Taba Talks (January 21, 2001); R. Cohen־Almagor, ״The Failed Peace Process in the Middle East 1993־2011״, Israel Affairs, Vol. 18, No. 4 (October 2012): 563־576. : ראו, לדיון נוסף1616 Joel Peters, ״Israel and the Palestinian Refugee Issue, ״in Elizabeth G. Matthews (ed.), The Israel־Palestine Conflict (London: Routledge, 2011). 17. ״International Arbitration on Taba Border Dispute Begins in Geneva״, JTA (11 December 1986), http://www.jta.org/1986/12/11/archive/international־ arbitration־on־taba־border־dispute־begins־in־geneva#ixzz2b6WV6rgg; Jay Rothman, From Confrontation to Cooperation (London: Sage Publications, 1992).
© Copyright 2024