חלופות להסדר עם הפלסטינים

‫נייר עמדה‬
‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬
‫רפאל כהן־אלמגור‬
‫מאמר זה בוחן חלופות שונות להסדר היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫הכנתו התבססה על מחקר שיטתי של כל ההסכמים והדיונים בין ישראל‬
‫לפלסטינים מאז ספטמבר ‪ ,1993‬כמו גם על שיחות וראיונות עומק עם אישים‬
‫השותפים לתהליך השלום‪ .‬המחקר כלל ניתוח מדוקדק של הסכמי אוסלו‪,‬‬
‫פסגת שפרדסטאון‪ ,‬הסכם עזה־יריחו‪ ,‬שיחות קמפ דיויד‪ ,‬שיחות טאבה‪,‬‬
‫הפרמטרים של קלינטון‪ ,‬הצהרת איילון־נוסייבה‪ ,‬הסכמי ג'נבה‪ ,‬יוזמת השלום‬
‫הערבית‪ ,‬תכנית ההתנתקות של שרון‪ ,‬תכנית פיאד ושיחות אולמרט־עבאס‪.‬‬
‫פרופסור רפאל כהן־אלמגור‪ ,‬ראש הקתדרה לפוליטיקה וראש לימודי המזרח התיכון‬
‫באוניברסיטת האל בבריטניה‪ ,‬פרסם ספרים ומאמרים בנושאים שונים‪ ,‬בהם‪ :‬גבולות הסובלנות‬
‫והחירות (‪ ;)1999 ,1994‬סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית (‪ ,)1999‬דילמות באתיקה רפואית‬
‫(‪ )2002‬המלכוד הדמוקרטי (‪ )2007‬ואחריות ציבורית בישראל (‪ 2012‬עם אורי ארבל־גנץ‬
‫ואסא כשר)‪ .‬לימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וכן בפקולטה למשפטים‪ ,‬בחוג‬
‫לתקשורת ובלימודי מידענות באוניברסיטת חיפה; ייסד את המרכז לחקר הדמוקרטיה בחיפה‪,‬‬
‫ועמד בראשו בשנים ‪ ;2007-2003‬היה פרופסור אורח בפקולטה למשפטים ובחוג לתקשורת‬
‫באוניברסיטת ‪ UCLA‬ובתכנית ללימודים מתקדמים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס‪ ,‬וכן עמית‬
‫מחקר במרכז וודרו ווילסון‪ ,‬וושינגטון‪.‬‬
‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬
‫‪145‬‬
‫השיחות וראיונות העומק התקיימו עם שלמה בן־עמי‪ ,‬דן מרידור‪ ,‬אהרון‬
‫מילר‪ ,‬חוסיין איביש‪ ,‬ישראל חסון‪ ,‬גלעד שר‪ ,‬אליקים רובינשטיין וגידי‬
‫גרינשטיין‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬החלופה הנכונה והצודקת ביותר היא זו החותרת לשתי מדינות לשני‬
‫עמים ואשרטט קווים מנחים לחתימת הסכם שלום בין ישראל והרשות‬
‫הפלסטינית‪.‬‬
‫רקע‬
‫מדינת ישראל נולדה אל תוך מלחמה‪ .‬שעות מספר לאחר שדוד בן־גוריון הכריז‬
‫על הקמתה‪ ,‬תקפו צבאות ערב את המדינה הצעירה במטרה למגרה‪ .‬היישוב‬
‫היהודי נלחם על קיומו ובשוך הקרבות‪ ,‬לאחר ההתגברות על האתגר‪ ,‬המשיכה‬
‫הנהגת העם בהליכי הקמת המדינה וביצורה‪.‬‬
‫שנת ‪ ,1948‬הייתה שנה מכרעת בעיצוב הסכסוך הישראלי־פלסטיני‪.‬‬
‫ההתייחסות למלחמה ולתוצאותיה‪ ,‬בישראל וברשות הפלסטינית שונה באופן‬
‫קוטבי‪ .‬ישראל מכנה אותה מלחמת העצמאות ורואה בה אירוע מעצב‪ ,‬מכונן‪,‬‬
‫משמח ומעורר השראה‪ .‬הרשות הפלסטינית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬רואה את המלחמה‬
‫כ"נאכבה"‪ ,‬קטסטרופה‪ ,‬מאורע טראומטי‪ ,‬כואב‪ ,‬מנשל‪ ,‬מנצל‪ ,‬מלא עד גדותיו‬
‫בכאב ובעצב רב‪ .‬מלחמת ‪ 1948‬יצרה את בעיית הפליטים‪ ,‬העומדת בלב‬
‫הסכסוך הישראלי־פלסטיני‪ )1(.‬אין זו הבעיה היחידה‪ ,‬אך זוהי בעיה אקוטית‬
‫הדורשת פתרון‪.‬‬
‫נקודת ציון משמעותית נוספת הייתה מלחמת ששת הימים‪ .‬בעודו נישא‬
‫על גלי ההתלהמות שהוא עצמו יצר‪ ,‬ועקב רצונו להנהיג את כלל האומה‬
‫הערבית‪ ,‬פתח נשיא מצרים‪ ,‬גמאל עבד אל נאצר‪ ,‬בסדרת מהלכים נמהרים‬
‫שהביאו להסלמה‪ .‬מהלך נמהר אחד הוביל למשנהו‪ ,‬ומדינת ישראל מצאה‬
‫את עצמה במצור ביטחוני שהלך והתהדק סביבה‪ ,‬במטרה מוצהרת להביא‬
‫לחיסולה‪ .‬המלחמה הסתיימה בניצחון מזהיר של ישראל ובכיבוש שטחים‬
‫שנלקחו בכוח הזרוע ממצרים‪ ,‬מסוריה ומירדן‪ )2(.‬שטחים אלה נכבשו יחד‬
‫עם תושביהם וברבות השנים נגזר עליהם גורל שונה‪ :‬חצי האי סיני הוחזר‬
‫למצרים‪ ,‬מכוח הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים בשנת ‪.1979‬‬
‫רצועת עזה לא הוחזרה למצרים‪ ,‬ומשנת ‪ ,2005‬היא עומדת ברשות עצמה‪.‬‬
‫אין בה נוכחות ישראלית‪ ,‬אך כוחות ישראלים מכתרים אותה מכל הכיוונים‪,‬‬
‫‪146‬‬
‫רפאל כהן־אלמגור‬
‫פרט לגבול העזתי עם מצרים‪ .‬על רמת הגולן הוחלה ריבונות ישראל מכוח‬
‫חוק רמת הגולן התשמ"ב־‪ )3(,1981‬ואילו הגדה המערבית נתונה‪ ,‬מאז שנת‬
‫‪ ,1967‬תחת כיבוש ישראלי‪ .‬הפלסטינים מעוניינים לייסד את מדינתם בגדה‪,‬‬
‫במזרח ירושלים וברצועת עזה‪ ,‬אולם עד עתה לא השכילו ישראל והרשות‬
‫הפלסטינית להגיע לעמק השווה‪.‬‬
‫הנחות יסוד‬
‫המאמר נסמך על מספר הנחות יסוד‪:‬‬
‫ •הציונות הנה תנועה לאומית לגיטימית אשר ביקשה להביא מהפכה‪ ,‬הקמת‬
‫בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪ ,‬יצירת אדם חדש‪ַ ,‬צ ָ ּבר‪ ,‬במדינה‬
‫(‪)4‬‬
‫חדשה‪ ,‬תוך ריבונות מלאה‪.‬‬
‫ •יסודות החירות והשוויון הנם חיוניים לקיומם של חיים‪ .‬אף אדם אינו‬
‫רוצה לחיות את חייו באזיקים‪ .‬כל אדם מבקש ליהנות מזכויות וחירויות‬
‫יסוד ‪ -‬חופש הביטוי‪ ,‬חופש ההתארגנות‪ ,‬חופש האספה‪ ,‬חופש דת ומדת‪,‬‬
‫חופש המצפון‪ ,‬חירות הבחירה‪ ,‬הזכות לבחור ולהיבחר‪.‬‬
‫ •בני אדם הנם שווים בפני החוק‪ .‬אין אדם נעלה על פני זולתו משום שהוא‬
‫בן גזע נבחר‪ ,‬משתייך לדת מסוימת‪ ,‬ללאום מסוים‪ ,‬לאחד משני המינים‪,‬‬
‫או משום שהוא מחזיק באוריינטציה מינית מסוימת‪.‬‬
‫ •מכאן‪ ,‬התנגדות נחרצת למצב של כיבוש‪ .‬הכיבוש מנוגד לחירות ולשוויון‪.‬‬
‫הוא ְמ ַמ ֵסד כפייה ואלימות‪ .‬הוא משחית את הכובשים והורס את חיי‬
‫הנכבשים‪ .‬הכיבוש יוצר מנגנוני עוולה המביאים את הכובש להצדיק‬
‫פעולות שאין להצדיקן‪ .‬פעולות אלו אין הכובש מקבל במצב אחר‪ ,‬אך הוא‬
‫מספק להן הצדקות ותירוצים עקב הכיבוש‪ .‬הדרך לשחרור הנכבש והכובש‬
‫ממנגנוני הניצול והכפייה הפוגעים באנושיותם של שני הצדדים היא ביטול‬
‫הכיבוש ללא כחל וסרק‪.‬‬
‫ •על מנת להמשיך ולהתקיים במשך שנים רבות‪ ,‬שומה על מדינת ישראל‬
‫להתקבל כחלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון‪ ,‬אסור לה‪ ,‬לישראל‪ ,‬להיתפס‬
‫כנטע זר וחריג באזור זה‪ ,‬אלא להיות מדינה ככל שאר המדינות‪.‬‬
‫ •השלום הוא המפתח לקיומה של מדינת ישראל ולהצלחת המפעל הציוני‪,‬‬
‫לאורך זמן‪ .‬על ישראל לקיים יחסים של שלום ושכנות טובה עם כל‬
‫שכנותיה‪ ,‬בראש ובראשונה עם הפלסטינים‪.‬‬
‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪147‬‬
‫•הפלסטינים הם הגורם החלש ביותר‪ ,‬בהשוואה לכל שכנותיה האחרות‬
‫של ישראל‪ ,‬אולם כינון יחסים שלווים עמם הוא המפתח לכינון יחסים‬
‫שלווים עם שכנותיה של ישראל‪ ,‬ולהתקבלותה במזרח התיכון‪ .‬אין לישראל‬
‫אפשרות לדלג מעליהם על מנת להגיע למצב של שלום‪ ,‬שכנות טובה‬
‫והתקבלות במזרח התיכון‪.‬‬
‫•השלום הנו יקר ערך‪ .‬ככל דבר בעל ערך‪ ,‬יש לו מחיר‪ .‬ללא הבנה באשר‬
‫להכרח לשלם מחיר‪ ,‬וללא נכונות לשלם אותו‪ ,‬לא יהיה שלום לעולם‪.‬‬
‫•שלום אינו יכול להיות כפוי‪ .‬הוא חייב להיות בהסכמה‪ ,‬מתוך הבנת צורכי‬
‫הצדדים כולם‪ ,‬תוך כבוד הדדי‪ ,‬שוויון פרוצדורלי ותוך חתירה להגיע למכנה‬
‫המשותף הרחב ביותר עליו ניתן להסכים‪ .‬הליך בו אחד הצדדים חש נעלה‬
‫על פני הצד האחר‪ ,‬ו‪/‬או הליך בו אחד הצדדים חש נחות בהשוואה לצד‬
‫האחר יוצר חשדנות וחוסר אמון‪.‬‬
‫•בה בעת‪ ,‬על ישראל לדאוג לביטחונה‪ .‬אסור שהשלום יהיה חזות הכול‪ .‬אין‬
‫הוא יכול לבוא על חשבון עיגונים ביטחוניים מחויבי המציאות‪ .‬שלום אין‬
‫פירושו איבוד לדעת‪ .‬שומה על ישראל לשמור על עקרונות אסטרטגיים‬
‫החיוניים לביטחונה‪.‬‬
‫(‪)5‬‬
‫•יסוד הפשרה הנו הכרחי‪ .‬לשני הצדדים יש חלומות‪ ,‬ואלה‪ ,‬כדרכם של‬
‫חלומות‪ ,‬לא ניתנים תמיד להגשמה‪ .‬המציאות גוזרת כי שני הצדדים יוותרו‬
‫על חלק מחלומותיהם‪ ,‬על מנת ליצור מציאות טובה יותר בעבורם‪.‬‬
‫•על מנת להגיע להסכם יש צורך בצעדים בוני אמון אשר יכשירו את הקרקע‬
‫למשא ומתן‪ .‬שני הצדדים צריכים להבין את סוגיות הליבה של הצד השני‪,‬‬
‫מה הם הנושאים עליהם ניתן להתפשר‪ ,‬ומה הם הקווים האדומים‪ .‬ללא‬
‫תקשורת והבנה מוקדמת לא יצלח תהליך של שלום‪.‬‬
‫במאמר זה מוּעלות אפשרויות שונות לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני‪.‬‬
‫צורכי ההסדר עם סוריה ולבנון מצריכים דיון נפרד‪ ,‬חשוב לכשעצמו‪ ,‬בסדר‬
‫גודל דומה‪ .‬אטען כי האינטרס הישראלי מחייב שתי מדינות לשני עמים‪ .‬זהו‬
‫הפתרון הטוב ביותר עבור מדינת ישראל‪ .‬הוא עדיף על כל החלופות האחרות‪,‬‬
‫המועלות חדשות לבקרים‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫רפאל כהן־אלמגור‬
‫חלופה ראשונה – המשך המצב הקיים‬
‫הכיבוש יוצר שלוש בעיות קשות‪:‬‬
‫ •הוא נורא לפלסטינים החיים תחתיו‪ .‬התמונה של חיילים חמושים הנכנסים‬
‫בשעה שלוש לפנות בוקר לתוך ביתם שלהם על מנת לעצור נער בן חמש־‬
‫עשרה החשוד בזריקת אבנים מעוררת פלצות;‬
‫ •הוא נורא לישראלים‪ ,‬שכן הוא מרגיל אותם למראות האלה‪ ,‬מבהם אותם‪,‬‬
‫עושה אותםו לאכזרים‪ ,‬לא אכפתיים‪ ,‬לא אנושיים;‬
‫ •הוא נורא‪ ,‬כי מעם סגולה שעורר הערצה‪ ,‬מאנשים החיים את החלום‬
‫הציוני‪ ,‬אנו הופכים בתודעת העולם למדינה רעה‪ ,‬מדכאת‪ ,‬מפלה‪ ,‬כזאת‬
‫שיש להתגייס נגדה‪ ,‬להחרים אותה‪ ,‬להתנכל לה ולהתנכר לה‪ .‬אנו מבודדים‬
‫את עצמנו מידידנו הטובים ביותר ומצב זה כל כך מתסכל ומייאש‪.‬‬
‫המשך המצב הקיים יביא למדינת אפרטהייד‪ .‬ישראל תמשיך בשלה כיוון שהיא‬
‫יכולה‪ :‬בניית התנחלויות‪ ,‬בניית כבישים עוקפים‪ ,‬חיזוק הנוכחות היהודית‬
‫ביהודה ושומרון‪ ,‬החנקת החלום הפלסטיני למדינה עצמאית‪ ,‬המשך הכיבוש‪,‬‬
‫שלילת זכויות אדם בסיסיות מהאוכלוסייה הלא יהודית ואלימות בלתי פוסקת‬
‫ שכן אין אדם אשר יסכין לכיבוש‪ ,‬וכי מדוע יסכין? האם אתה‪ ,‬קורא יקר‪,‬‬‫היית מסכין?‬
‫חלופה שנייה – מדינה אחת‬
‫לפתרון המדינה האחת יש שלוש גרסאות‪:‬‬
‫הגרסה הראשונה הנה החלופה הדיכאונית והמדכאת של מדינת אפרטהייד‬
‫אשר תרחיק את ישראל ממשפחת העמים הדמוקרטיים ותביא לבידודה‪ ,‬כפי‬
‫(‪)6‬‬
‫שהתנסתה דרום־אפריקה תחת משטר האפרטהייד‪.‬‬
‫הגרסה השנייה‪ :‬מדינה דו־לאומית‪ ,‬ישראלים ופלסטינים יחיו יחדיו ‪ ‬במצב של‬
‫שוויון‪ .‬פירושו של דבר‪ ,‬שבמשך הזמן הפלסטינים יהיו לרוב וזה יהיה סופה‬
‫של הציונות‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותה היום‪ ,‬תהפוך למדינה עם‬
‫רוב לא יהודי‪ .‬הדרך היחידה לשמור על ישראל כמדינה יהודית תהיה על ידי‬
‫הפיכתה למדינת אפרטהייד‪ ,‬שבה היהודים ייחשבו כנעלים על פני זולתם‪.‬‬
‫הגרסה השלישית‪ :‬הפתרון החמאסי או האירני ‪ -‬פלסטין במקומה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬לפלסטינים יש סבלנות רבה‪ .‬אלו אשר לא מוכנים להכיר במדינת‬
‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬
‫‪149‬‬
‫ישראל‪ ,‬קוראים לישראל פלסטין‪ ,‬רואים את הולדתה בחטא ואת קיומה כעצם‬
‫בגרון האומה הערבית‪ ,‬אומרים שוב ושוב כי הם מוכנים להקריב קורבנות‬
‫רבים‪ ,‬ולהמתין מאות שנים עד להגשמת החלום הפלסטיני על חורבותיה של‬
‫מדינת ישראל‪ .‬כשם שהיה חורבן בית ראשון וחורבן בית שני‪ ,‬כך יהיה גם חורבן‬
‫בית שלישי‪ .‬זה עניין של זמן‪ ,‬התמדה וגיבוש היכולת ההרסנית שלה‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫תורמת ישראל בכך שהיא ממשיכה את הכיבוש ומעניקה לו לגיטימציה‪ .‬עד כדי‬
‫כך שיש רבים המכחישים את קיומו של הכיבוש ומכנים את המציאות המנשלת‬
‫בכינויים שונים ומשונים שכל מטרתם לומר כי המצב איננו נורא כפי שמנסים‬
‫לציירו‪ .‬מובן שאותם אורווליאנים(‪ )7‬לא טורחים לשאול את הפלסטינים באשר‬
‫לרצונם להמשיך ולחיות תחת המציאות הזאת‪.‬‬
‫אני דוחה את פתרון המדינה האחת על כל צורותיו‪ ,‬משתי סיבות עיקריות‪:‬‬
‫ •אני מעוניין בהמשך קיומה של מדינה יהודית‪ .‬היהודים זקוקים למדינה‬
‫משלהם‪ ,‬בה יוכלו לחיות את חייהם על פי צו מצפונם‪ ,‬תרבותם‪ ,‬דתם‪.‬‬
‫יש צורך במדינה ליהודים כעוגן‪ ,‬כמושא התייחסות קיומית לכל היהודים‬
‫בעולם‪ .‬ההיסטוריה לימדה אותנו כי בעת צרה מוטב שגורלנו יהיה בידינו‬
‫ולא נצטרך לסמוך על זולתנו‪ .‬החלום הציוני חשוב לי‪ ,‬ולפי השקפתי‪,‬‬
‫הקיום היהודי הישראלי חיוני וחשוב ביותר‪.‬‬
‫ •כאדם‪ ,‬כיהודי וכישראלי‪ ,‬קבלה וכינון של מציאות המבוססת על כפייה‬
‫ושלילת זכויות הזולת זרים לי‪ ,‬מקוממים אותי‪ ,‬מנוגדים לכל הווייתי‪ .‬אל‬
‫לה למדינת ישראל להמשיך לכונן מציאות של כיבוש‪ ,‬וחלילה לה מליצור‬
‫מציאות של הפרדה מובנית המבוססת על ראייה גזענית‪ ,‬נצלנית ומנכרת‪.‬‬
‫הבחירה בכיבוש ובאפרטהייד תביא בהכרח למעגלי אלימות בלתי פוסקים‪,‬‬
‫שכן אדם חסר תקווה לא יבחל באמצעים להסרת כבליו‪ .‬לאנשים הגרים‬
‫בין הירדן לים התיכון מגיע עתיד אחר‪ ,‬עתיד של שלום ושלווה‪ ,‬של יצירה‬
‫משותפת ושל אחווה‪ .‬עתיד המבוסס על כינון אלימות יביא לכך‪ ,‬שאלו‬
‫התרים אחר שלווה ילכו למקום אחר‪ .‬במדינת ישראל יישארו רק אלו‬
‫שאין להם ברירה אחרת אלא להישאר בה‪ ,‬אלו שקשרו את גורלם בישראל‬
‫מסיבות של דת‪ ,‬של אין ברירה‪ ,‬של כפייה‪.‬‬
‫על מנת להגיע לחיים המבוססים על יסודות השלום‪ ,‬השלווה והאחווה יש‬
‫צורך קיומי בשתי מדינות לשני עמים‪ .‬הפלסטינים צריכים לקבוע את גורלם‬
‫בכוחות עצמם כפי שהישראלים קובעים את גורלם לעצמם‪ .‬יש לכונן את‬
‫מדינת פלסטין בה יוכלו הפלסטינים לממש את זכויותיהם ומורשתם על פי‬
‫צו מצפונם‪ ,‬על פי מצוות הדת‪ ,‬התרבות וההיסטוריה הפלסטינית‪ ,‬כפי שעושה‬
‫‪150‬‬
‫רפאל כהן־אלמגור‬
‫זאת מדינת ישראל לגבי אזרחיה היהודים‪ .‬מדינת פלסטין צריכה להיות בעלת‬
‫גבולות מוגדרים‪ ,‬חופשייה מנוכחות ישראלית‪ ,‬בעלת סדרי שלטון קבועים‬
‫פרי יצירה פלסטינית‪ ,‬בירה אותה יקבעו הפלסטינים לעצמם ומרבית סממני‬
‫הריבונות שיש למדינה עצמאית‪ )8(.‬אל לה לישראל להמשיך להיות הגורם אשר‬
‫יקבע לפלסטינים את גורלם‪ .‬וכי מי שמנו?‬
‫חלופה שלישית – שלוש מדינות‬
‫ייתכן והפתרון יהיה של שלוש מדינות‪ ,‬אלא שזו תהא החלטה פלסטינית‪ ,‬לא‬
‫החלטה של מדינת ישראל‪ .‬אם הפלסטינים בגדה המערבית יחליטו כי הם‬
‫מבקשים להתנתק מרצועת עזה‪ ,‬יקבעו שהגדה ועזה הן שתי ישויות נפרדות‪ ,‬כי‬
‫רב המפריד ביניהן על המשותף ואין הם רוצים לקשור את גורלן בנו‪ ,‬התוצאה‬
‫תהא מדינת פלסטין בגדה ומדינת עזה ברצועת עזה‪ .‬בעת כתיבת שורות אלה‪,‬‬
‫אלו המעלים את פתרון שלוש המדינות הם בעיקר ישראלים המתנגדים לפתרון‬
‫שתי מדינות לשני עמים‪ )9(.‬הפלסטינים רוצים ליצור מתווה טריטוריאלי אשר‬
‫יחבר בין הגדה לרצועת עזה ויאפשר הקמתה של פלסטין בגדה ובעזה‪.‬‬
‫חלופה רביעית – קונפדרציה עם ירדן‪ ,‬מצרים או שתיהן‬
‫יש הטוענים כי המדינה שתקום בגדה ובעזה תהא חלשה מדי‪ ,‬ללא יכולת‬
‫לפתח כלכלה עצמאית‪ ,‬ולכן על מנת לפתח יכולת כלכלית ומדינית ההצעה‬
‫יש לחבר את הגדה לירדן(‪ )10‬ואת רצועת עזה למצרים‪ .‬זוהי הצעה הגיונית‬
‫וטובה כל עוד אינה כרוכה בכפייה‪ .‬רק אם הפלסטינים בגדה יסכימו לחבור‬
‫לירדן‪ ,‬וגם ירדן תסכים לכך‪ ,‬תוכל לקום קונפדרציה בין ירדן לפלסטין‪ .‬באותו‬
‫אופן‪ ,‬היה והפלסטינים בעזה וכן מצרים יסכימו לכינון קונפדרציה ביניהם‪,‬‬
‫יש מקום לשקול פתרון זה‪ .‬בשלב זה‪ ,‬אף אחד מהצדדים אינו מעוניין בכינון‬
‫קונפדרציות‪ .‬הדברים עשויים להשתנות בעתיד‪ .‬ההחלטה צריכה להיות של‬
‫הצדדים המעורבים‪ ,‬לא של מדינת ישראל‪.‬‬
‫כמי שחוקר את הסכסוך‪ ,‬במשך שנים רבות‪ ,‬אני חש תסכול רב וזאת משתי‬
‫סיבות‪ :‬האחת‪ ,‬שני הצדדים מגדירים את הוויית הסכסוך באותם מונחים ממש‪.‬‬
‫שניהם טוענים‪ :‬אני צודק; שניהם אומרים‪ :‬הצד השני רע ומרושע; כל צד אומר‬
‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬
‫‪151‬‬
‫על משנהו‪ :‬הם מבינים רק כוח; שני הצדדים טוענים‪ :‬מה שלא ילך בכוח ילך‬
‫ביותר כוח; שניהם חושבים כי עם הזמן‪ ,‬הניצחון יהיה שלהם‪ ,‬כי הצד השני‬
‫ייכנע‪ ,‬כי הם ישכילו למצוא דרך למגר אותו‪ .‬גם אם יש אנשים‪ ,‬בשני המחנות‪,‬‬
‫המבקשים שלום‪ ,‬רובם אינם מאמינים כי בוא יבוא בקרוב‪ .‬רבים התייאשו‬
‫מלראות מציאות של שלום בימי חייהם; אין אמון בין הצדדים ועל כן שניהם‬
‫מוכנים להמשיך לשלם מחיר דמים יקר; שני הצדדים מאמינים כי הם לא‬
‫מוכרחים לכרות ברית שלום‪ ,‬כי עומדות בפניהם חלופות אחרות העדיפות‪ ,‬לפי‬
‫שעה‪ ,‬על פני סיומו של הסכסוך‪.‬‬
‫הסיבה השנייה היא שהפתרון הנו אפשרי‪ ,‬לפחות בעת כתיבת שורות אלו‪.‬‬
‫המתווים ידועים‪ .‬הם נרקמו במשך עשרות שנים של דיונים‪ ,‬מאז חתימת‬
‫הסכמי אוסלו בספטמבר ‪ ,1993‬עבוֹ ר לשיחות שטוקהולם‪ )11(,‬קמפ דייויד‬
‫(‪)13‬‬
‫וטאבה‪ )12(,‬וכן שיחות אולמרט־אבו־מאזן‪ ,‬עת הראשון כיהן כראש ממשלה‪.‬‬
‫הכתובת רשומה באותיות קידוש לבנה מאירות ובכל זאת‪ ,‬דומה ששני הצדדים‬
‫עושים הכול לכסותה ולהסתירה‪ .‬להלן‪ ,‬המתווה הידוע המציע פשרה הוגנת‪.‬‬
‫ודוֹ ק‪ ,‬המתווה חייב להיות הוגן לגבי שני הצדדים‪ ,‬אחרת לא יחזיק מעמד‬
‫ויקרוס עת יגבר המרמור ותגבר היכולת לפגוע בצד השני‪.‬‬
‫החלופה של שתי מדינות לשני עמים‬
‫ •גבולות‪ :‬הגבול יהא מבוסס על המצב‪ ,‬לפני מלחמת ששת הימים‪ .‬ייתכן‬
‫ויידרשו תיקוני גבול מסוימים על מנת להכיל את גושי ההתנחלויות‬
‫הגדולים‪ .‬תיקונים אלו חייבים להיות בהסכמה‪ .‬ישראל תפצה את‬
‫הפלסטינים עבור שטחים אלה באופן כזה ששטחה שדל מדינתם יהיה זהה‬
‫בגודלו לשטח הגדה המערבית ורצועת עזה‪ .‬כמו כן‪ ,‬שני הצדדים יחתרו‬
‫ליצירת רצף טריטוריאלי בין הגדה לרצועת עזה שיהיה חופשי מנוכחות‬
‫ישראלית‪ .‬עקרון החירות צריך להיות זהה‪ :‬לא תהיה נוכחות ישראלית‬
‫במדינת פלסטין ולא תהא נוכחות פלסטינית בישראל‪ ,‬מלבד ערביי ישראל‬
‫אשר יבחרו להמשיך לחיות את חייהם במדינה הציונית‪.‬‬
‫ •מעבר בטוח‪ :‬יוקם מתווה אשר יחבר בין הגדה המערבית לרצועת עזה‪.‬‬
‫מתווה זה יעבור בתוך שטח ישראל‪ ,‬אך יהיה בריבונות ובאחריות של‬
‫המדינה הפלסטינית‪ .‬העוברים בו לא יצאו ממנו אל תוך שטח ישראל‪.‬‬
‫ •מעברי גבול בטוחים‪ :‬בין ישראל לפלסטין יהיו מספר מעברי גבול אשר‬
‫‪152‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫רפאל כהן־אלמגור‬
‫אך ורק דרכם יצאו וייכנסו אנשים וסחורות‪ .‬עם בניית יחסי אמון בין שני‬
‫הצדדים‪ ,‬וכינון מציאות החופשית מאלימות‪ ,‬ניתן יהיה לבטל מעברים אלו‬
‫ולקיים גבולות פתוחים כפי שנהוג באירופה‪.‬‬
‫•ביטחון‪ :‬ביטחונם של שני הצדדים חיוני לכינון הסכם שלום‪ .‬ללא ביטחון‬
‫לא יהיה שלום‪ .‬ישראל חרדה לביטחונה מסיבות מובנות‪ .‬קיומה אותגר‬
‫ללא הרף על ידי מלחמות ופעולות טרור‪ .‬ישראל לא תסכים לחתום על‬
‫הסכם שלום אם פירושו יהיה המשך הטרור‪ .‬על כן‪ ,‬הסכם שלום מחייב‬
‫הסדרי ביטחון מסוימים‪.‬‬
‫•מדינת פלסטין תהא מפורזת‪ .‬לא יהיו לה כוחות צבא‪ .‬יותר לה להחזיק‬
‫כוחות שיטור לשמירת הסדר הפנימי‪ ,‬אך לא יותר לה להקים כוח צבאי‬
‫בעל יכולות התקפיות‪.‬‬
‫•ישראל תכבד את ריבונותה של פלסטין באדמה‪ ,‬באוויר ובים‪.‬‬
‫•לאורך הגבול המזרחי יתקיימו פטרולים משותפים של ישראלים ופלסטינים‬
‫לשמירת ביטחונם של שני הצדדים‪ .‬ייתכן ושני הצדדים יסכימו גם לנוכחותו‬
‫של כוח חיצוני בינלאומי אשר יסייע בביטחון הגבולות‪.‬‬
‫•ישראל תקיים שתיים או שלוש תחנות להתראה מוקדמת בשטח פלסטין‪.‬‬
‫תחנות אלו לא תהיינה מאוישות‪ ,‬באורח קבע (במובחן מביקורים‬
‫תקופתיים)‪ ,‬בחיילים ישראלים‪ .‬אם יש הכרח בנוכחות פיזית קבועה‬
‫ומתמשכת‪ ,‬הרי שזו תתקיים על ידי צד שלישי המוסכם על שני הצדדים‪.‬‬
‫•מיגור טרור ואלימות‪ :‬שני הצדדים יפעלו במשותף לכינון יחסי שלום‬
‫משוחררים מאלימות כלשהי ‪ -‬פוליטית‪ ,‬דתית או אחרת‪ .‬שני הצדדים‬
‫יכריזו על מדיניות של אפס סובלנות ביחס לאלימות ולטרור‪ ,‬ועל אכיפה‬
‫חד־משמעית של חוק וסדר‪ ,‬כל צד בגבולותיו‪ .‬עונשים חמורים יוטלו על‬
‫כל מי שיבחר בדרך של אלימות וטרור כאשר לשני הצדדים תהא האפשרות‬
‫לבחון כי אמצעי ההרתעה‪ ,‬האכיפה והענישה אכן מיושמים כנגד העושים‬
‫מעשי עוול‪ ,‬פושעים וטרוריסטים‪.‬‬
‫•בירה‪ :‬שני הצדדים חופשיים להכריע לגבי זהות בירותיהם‪ .‬צד אחד לא‬
‫יוכל לכפות את זהות הבירה על משנהו‪.‬‬
‫•ירושלים‪ :‬זוהי בירת ישראל הנצחית‪ .‬חלקה המערבי יהודי‪ .‬חלקה המזרחי‬
‫היה ביוני ‪ ,1967‬טרם פתיחת מלחמת ששת הימים‪ ,‬בחזקתה של ירדן‪ .‬ירדן‬
‫ויתרה על חלקה‪ .‬הרשות הפלסטינית רואה בחלק זה את בירתה המיועדת‪.‬‬
‫בירושלים ייתכנו שני פתרונות‪ .‬האחד‪ ,‬חלוקת העיר בין ישראל לפלסטין‬
‫על פי מתווה קלינטון‪ ,‬האומר כי מה שיהודי יישאר יהודי ומה שפלסטיני‬
‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬
‫‪153‬‬
‫יישאר פלסטיני‪ )14(.‬אלא שישראל סיבכה‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬את המצב‬
‫על ידי השתלטות על בתים ובנייה במזרח העיר ומסביבה‪ .‬כעת‪ ,‬מבחינתה‬
‫של ישראל‪ ,‬המחיר גבוה יותר‪ ,‬שכן פירוש הדבר שיותר תושבים יצטרכו‬
‫להתפנות‪ .‬מכאן‪ ,‬שניתן לחשוב גם על פתרון חלופי‪.‬‬
‫ירושלים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ירושלים היא עיר מיוחדת משום ששלוש דתות מציבות אותה בראש‬
‫מאווייהם‪ .‬ירושלים קדושה עבור היהודים‪ ,‬המוסלמים והנוצרים‪ .‬מעמדה‬
‫המיוחד דורש מאתנו לשקול פתרון מיוחד דוגמת עיר פתוחה‪ ,‬בירה‬
‫משותפת לישראל ולפלסטין‪ .‬בירושלים מתקיים עתה מרקם יחסים‬
‫משותף ועדין בין ישראלים לפלסטינים‪ .‬אם ישרור שלום אמיתי‪ ,‬מרקם‬
‫זה עשוי להתפתח ללא אלימות וירושלים תגלם את מהותו של השלום‬
‫ותהווה דוגמה ומופת ליחסי שכנות טובה‪.‬‬
‫•העיר העתיקה‪ :‬אם יתקבל הפתרון של עיר פתוחה ומשותפת‪ ,‬הרי שהבעיה‬
‫תתייתר‪ .‬אם לאו‪ ,‬הרי שעקרון החלוקה נכון גם כאן‪ .‬הרובעים היהודי‬
‫והארמני יהיו בחזקת ישראל‪ .‬הרובעים המוסלמי והנוצרי יהיו בחזקת‬
‫פלסטין‪.‬‬
‫•מקומות קדושים‪ :‬תינתן גישה חופשית למאמינים לבקר במקומות‬
‫הקדושים כפי שנהוג בכל רחבי העולם‪ .‬אנשים חופשיים להאמין בדתם‬
‫ולעבוד את אלוהיהם‪.‬‬
‫•הארם אל שאריף‪ :‬זהו מקום המקודש ביותר לאסלאם‪ ,‬ועל כן עליו להיות‬
‫בחזקת האסלאם‪ .‬מוצע כי חזקה משותפת תינתן לפלסטין‪ ,‬למרוקו‪ ,‬לערב‬
‫הסעודית ולירדן לתחזק את המקום ולהיות אחראי לו מכל הבחינות ‪-‬‬
‫דתית‪ ,‬פוליטית ואחרת‪ .‬בני דתות אחרות יוכלו לבקר במתחם כפי שיוכלו‬
‫לבקר בכל המקומות הקדושים‪.‬‬
‫•הכותל המערבי‪ :‬יהיה בחזקת ישראל מתוקף מעמדו המיוחד והחשוב‬
‫ליהודים‪ ,‬כפי שההארם חשוב למוסלמים‪.‬‬
‫•התנחלויות‪ :‬בגדה המערבית חיים עתה למעלה מחצי מיליון יהודים‪ .‬הם‬
‫גרים במקום בברכתם של ממשלות ישראל ובעידודן‪ .‬הממשלה אחראית‬
‫לחייהם ולביטחונם‪ .‬גושי ההתנחלויות סביב ירושלים יישארו על כנם‪ .‬לפי‬
‫מתווי קמפ דיוויד וטאבה‪ ,‬שבעים עד שמונים אחוז מההתנחלויות ייוותרו‬
‫‪154‬‬
‫רפאל כהן־אלמגור‬
‫בשטח ישראל‪ )15(.‬השאר יפונו‪ .‬אין לישראל שום אינטרס אמיתי להותיר‬
‫על כנן התנחלויות מבודדות‪ ,‬או התנחלויות הנמצאות בלב אוכלוסייה‬
‫פלסטינית‪.‬‬
‫אריאל מהווה אתגר‪ ,‬שכן זוהי עיר גדולה אשר מיקומה עמוק בתוך שטח‬
‫הרשות הפלסטינית‪ .‬ביחס לאריאל יש צורך בפתרון יצירתי אשר יתחשב‬
‫באינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר‪ .‬ייתכן ויש מקום לבוררות‬
‫בינלאומית אשר תכריע לגבי עתידה‪ :‬האם תמשיך להתקיים ללא שינוי‬
‫תמורת פיצוי הולם לפלסטינים‪ ,‬האם ניתן להקטין את שטח העיר‪ ,‬או‬
‫לחלופין להזיזה דרומה‪ ,‬קרוב או בתוך שטח ישראל‪ .‬ארחיב אודות פתרון‬
‫הבוררות להלן‪.‬‬
‫פתרון בעיית הפליטים‬
‫ •פליטים‪ :‬ייערך סקר בקרב הפליטים הפלסטינים בגדה המערבית‪ ,‬בעזה‪,‬‬
‫בירדן‪ ,‬בלבנון ובסוריה‪ .‬בסקר יישאלו הפליטים‪ ,‬למעלה מגיל שמונה־עשר‪,‬‬
‫באשר למקום בו היו מעדיפים לחיות את חייהם‪ :‬מקום מושבם הנוכחי‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬הגדה המערבית‪ ,‬עזה‪ ,‬או אחר‪ ,‬קרי‪ ,‬מדינה אחרת אשר בשמה‬
‫ינקבו‪ .‬תוצאות הסקר ייתנו תמונה לגבי היקף הבעיה והמשאבים הנחוצים‬
‫לפתרונה‪ .‬פתרון יישוב בעיית הפליטים אל לו להיות כפוי‪.‬‬
‫פליטים המבקשים להישאר במקום מושבם הנוכחי יקבלו סכום כסף‬
‫המהווה פיצוי על מצב הפליטות אליו נקלעו‪ .‬הסכום המדויק למשפחה‬
‫ייקבע על ידי ועדת מומחים בינלאומית אשר תגייס את הכסף הדרוש‬
‫למטרה זו באמצעות קרן בינלאומית‪ .‬המדינות המפותחות בעולם ייקראו‬
‫לסייע בתרומות לקרן זו‪ ,‬ויש יסוד להאמין כי ישראל‪ ,‬ארצות־הברית‪,‬‬
‫מדינות המפרץ‪ ,‬מדינות אירופה‪ ,‬קנדה‪ ,‬יפן‪ ,‬אוסטרליה כמו גם מדינות‬
‫נוספות יירתמו לסייע לפליטים‪.‬‬
‫פליטים המבקשים לחיות את חייהם במדינת פלסטין‪ ,‬בגדה או בעזה‪,‬‬
‫יקבלו דיור חינם וכן סכום פיצויים אשר ייקבע מראש ויאפשר להם‬
‫להתחיל חיים חדשים במדינתם‪.‬‬
‫פליטים אשר יבקשו לחיות את חייהם בישראל יסבירו בפרוטרוט את‬
‫רצונם‪ .‬ברי שהם לא יוכלו לחזור לבתיהם שאותם נטשו ב־‪ .1948‬כל מקרה‬
‫יישקל לגופו‪ .‬ישראל לא תוכל לקלוט בגבולותיה מאות אלפי פליטים‪ ,‬שכן‬
‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪155‬‬
‫פירוש הדבר יהא חיסול ההוויה הציונית‪ .‬הסקר המוצע לעיל ייתן‪ ,‬בפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬אינדיקציה באשר להיקף האתגר‪ ,‬ויבהיר‪ ,‬בפעם הראשונה‪,‬‬
‫בכמה אנשים מדובר שכן ההשערות הן רבות ומשונות אך אין הן בנויות‬
‫על עובדות‪ .‬ישראל תקבל על עצמה את האחריות על בעיית הפליטים‪,‬‬
‫תביע צער על תרומתה השלילית ליצירתה‪ ,‬ותסכים להכניס לשטחה מספר‬
‫מסוים של פליטים על בסיס איחוד משפחות ומניעים הומניטריים‪ .‬המספר‬
‫ייקבע לאחר קבלת המידע על היקף הבעיה ותוך הצבת מכסות שנתיות‪,‬‬
‫לאורך פרק זמן ארוך של שנים‪ .‬הפליטים שיורשו לחזור לישראל יקבלו‬
‫דיור חינם וסכום פיצויים מוסכם‪.‬‬
‫פליטים אשר יבקשו לחיות את חייהם במדינות אחרות בעולם ישטחו את‬
‫בקשותיהם בפני הנציגויות של אותן מדינות‪ ,‬וידרגו את חמש המדינות‬
‫העומדות בראש סולם העדפותיהם‪ .‬כל מקרה יישקל שוב לגופו‪ .‬ההנחה‬
‫היא כי חלק ממדינות העולם יסכימו לקבל מכסה מסוימת של פליטים‪.‬‬
‫אותם פליטים יקבלו דיור וסכום פיצויים‪ ,‬הדרוש לייסוד חיים חדשים‪ ,‬מן‬
‫הקרן הבינלאומית‪ .‬פליטים אשר לא יתקבלו במדינה הראשונה בה בחרו‪,‬‬
‫בקשתם תוצג בפני המדינה השנייה בדירוג‪ .‬התקווה היא כי אחת מחמש‬
‫המדינות שבשמן נקבו תסכים לקלוט אותם‪ .‬היה וכל חמש המדינות ישיבו‬
‫בשלילה‪ ,‬הפליטים יתבקשו לנקוב בשמותיהן של חמש מדינות נוספות‪,‬‬
‫(‪)16‬‬
‫וחוזר חלילה‪ ,‬עד למציאת מקום יישוב חדש‪.‬‬
‫•אסירים ביטחוניים‪ :‬מתוך רצון טוב‪ ,‬שאיפה לפתיחת דף חדש בין ישראל‬
‫ופלסטין‪ ,‬ומתוך רצון למיסוד יחסים של שכנות טובה ושלום‪ ,‬כל האסירים‬
‫הביטחוניים ישוחררו מבתי הכלא ויחזרו לבתיהם‪ .‬האסירים יתחייבו‬
‫בכתב כי לא יהיו מעורבים בכל צורה שהיא בפעולות אלימות כלשהן‪ .‬היה‬
‫ויפרו תנאי זה‪ ,‬שתי המדינות‪ ,‬ישראל ופלסטין‪ ,‬ידאגו כי אותם אנשים‬
‫ימצאו עצמם מאחורי סורג ובריח לתקופות ההולמות את מעשי האלימות‬
‫שביצעו לפני ואחרי שחרורם מן הכלא‪.‬‬
‫•מים‪ :‬שתי המדינות תפעלנה במשותף לסיפוק כל צורכי המים של‬
‫אוכלוסיותיהן‪.‬‬
‫•מיסוד יחסים כלכליים‪ :‬שתי המדינות תבחנּה אפשרויות לשיתוף פעולה‬
‫כלכלי לרווחת התושבים‪ ,‬מתוך רצון למצות את הפוטנציאל הרב הגלום‬
‫בישראל ובפלסטין‪.‬‬
‫•סיוע הדדי‪ :‬ישראל תסייע לפלסטין לפתח כלכלה עצמאית העומדת‬
‫על שתי רגליים איתנות‪ .‬היא תפעיל את קשריה בעולם לטובת העניין‬
‫‪156‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫רפאל כהן־אלמגור‬
‫הפלסטיני‪ .‬פלסטין תירתם להפיכתה של ישראל לחלק אינטגרלי מן‬
‫המזרח התיכון‪ ,‬מדינה ככל המדינות הזוכה לכבוד ולהערכה מצד שכנותיה‬
‫הקרובות והרחוקות‪ .‬ישראל לא תהא עצם התקועה בגרונן של מדינות‬
‫ערב‪ ,‬כי אם שכנה מקובלת עמה ניתן לכונן קשרים כלכליים‪ ,‬תעשייתיים‪,‬‬
‫תיירותיים ואחרים לרווחת כל מדינות המזרח התיכון‪.‬‬
‫•חינוך‪ :‬שתי המדינות תקבענה תכנית לימודים משותפת שתכלול תכנים‬
‫כגון‪ :‬שכנות טובה‪ ,‬הכרת תרבות הזולת והבנת הערכים העומדים בבסיסה‪,‬‬
‫הבנת דתו של האחר‪ ,‬כיבוד הזולת ואי־פגיעה בו‪ .‬תכנית הלימודים תחל בגן‬
‫הילדים‪ ,‬תימשך בבית הספר העממי‪ ,‬התיכון ובאוניברסיטה‪ .‬בכל קבוצת‬
‫גיל יילמדו מושגים חיוניים להכרת השכן‪ .‬תכנית לימודים זו הנה חיונית‬
‫לכינון יחסים של אמון ושלום בין שני הצדדים‪.‬‬
‫•הפסקת ההסתה ומיגור הגזענות‪ :‬תכנית הלימודים המתוארת לעיל‪ ,‬תסייע‬
‫ודאי להפסקת ההסתה ולמיגור הגזענות‪ ,‬אך אין בכך די‪ .‬חינוך הוא פתרון‬
‫לטווח ארוך‪ .‬בטווח הקצר יש צורך בחוקים‪ ,‬תקנות וצעדי אכיפה וענישה‬
‫על מנת להבטיח כי קיום החיים המשותפים לא ייפגע כתוצאה ממעשי‬
‫הסתה וגזענות‪.‬‬
‫•תקשורת‪ :‬ייפתחו ערוצי תקשורת משותפים בטלוויזיה‪ ,‬ברדיו‪ ,‬באינטרנט‬
‫ובעיתונות בשתיים או בשלוש שפות‪ :‬עברית‪ ,‬ערבית ואנגלית‪ .‬תקשורת‬
‫ההמונים הנה חיונית למיסוד חיים של שכנות טובה‪.‬‬
‫•לימוד שפות‪ :‬הערבית תהיה שפת חובה בבתי ספר יהודיים‪ ,‬והעברית‬
‫תהא שפת חובה בבתי ספר פלסטיניים‪ .‬שפה הנה מרכיב ראשון בחשיבותו‬
‫לבניית גשרים וקשרים בין בני אדם ובין תרבויות‪ .‬ישראלים ידעו ערבית‬
‫כפי שהם יודעים אנגלית‪ ,‬ופלסטינים ידעו עברית ברמה גבוהה של שפה‬
‫שנייה נרכשת‪.‬‬
‫•תיירות‪ :‬ישראל ופלסטין תפעלנה במשותף לעידוד התיירות באזור‪ ,‬זאת תוך‬
‫שיתוף פעולה עם המדינות השכנות‪ ,‬על מנת להעניק לתיירים ולצליינים‬
‫אפשרויות ביקור וחוויות דתיות ותרבותיות שאין כמותן באזורים אחרים‬
‫בעולם‪.‬‬
‫•בריתות כלכליות‪ :‬כל אחד מן הצדדים יהא חופשי לכרות בריתות‬
‫כלכליות כרצונו לרווחת תושביו‪ .‬בריתות ביטחוניות‪/‬צבאיות תהיינה‬
‫נתונות לפיקוח תוך הבנת הרציונל העומד מאחוריהן ותוף שקיפות באשר‬
‫לתוצאות המקוות מהן‪.‬‬
‫•דיג‪ :‬לישראל ולפלסטין יהיה חופש דיג במים הטריטוריאליים השייכים להן‪.‬‬
‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬
‫‪157‬‬
‫ •מסחר בינלאומי‪ :‬שתי המדינות חופשיות לעסוק במסחר בינלאומי כרצונן‪.‬‬
‫על מנת ליצור יחסי אמון בין שני הצדדים‪ ,‬הדוחות באשר לתוכן הסחורות‬
‫יימסרו לכל אחד מהם‪.‬‬
‫(‪)17‬‬
‫ •בוררות בינלאומית‪ ,‬נוסח ההסכם הישראלי־מצרי ביחס לטאבה‪ ,‬יחול גם‬
‫על סוגיות קשות להסכמה‪ :‬ירושלים‪ ,‬אריאל‪ ,‬פליטים‪ ,‬מים טריטוריאליים‪,‬‬
‫וכן ביחס לכל נושא אחר אשר ישראל ופלסטין תתקשינה להגיע לגביו‬
‫לכלל הסכמה‪ .‬הצוות ימנה מספר שווה של מומחים ישראלים ופלסטינים‬
‫וכן מספר לא זוגי של מומחים בינלאומיים‪ ,‬אשר זהותם תיקבע בהסכמה‬
‫על ידי שני הצדדים‪ .‬הצוות יכלול משפטנים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬אנשי זכויות אדם‬
‫ומומחים לענייני המזרח התיכון‪ .‬הכרעתם תהא סופית‪ ,‬ללא יכולת ערעור‪,‬‬
‫ושני הצדדים יתחייבו לקבל כל הכרעה שתתקבל על ידי צוות זה‪.‬‬
‫אמון‪ ,‬רצון טוב והבטחת ביטחון לצדדים‬
‫על מנת להגיע לשלום בין ישראל לרשות הפלסטינית יש צורך באמון‪ ,‬רצון‬
‫טוב והבטחת ביטחונם של שני הצדדים‪ .‬השלום הנו יקר ערך ועל כן שומה‬
‫על שני הצדדים להבין כי על מנת לזכות בחיי שלום עבור אזרחיהם יש צורך‬
‫בפשרות וצריך לשלם מחיר יקר‪ .‬קווי המתאר של הסכם השלום שורטטו לעיל‪.‬‬
‫הטקטיקה צריכה להתבצע בשלבים‪ ,‬כשכל שלב מגביר את יחסי האמון וההבנה‬
‫בין שני הצדדים עד להגשמתה המלאה של התכנית וההכרזה ההיסטורית על‬
‫״סופיות הסכסוך״‪ .‬על מנת להגיע להסכם כה חשוב ומהותי עבור הישראלים‬
‫והפלסטינים צריכים להתקיים שלושה תנאים‪:‬‬
‫ •מנהיג ישראלי המבין את חשיבות השלום ומוכן לשלם את המחיר הנחוץ‬
‫על מנת להגיע אליו;‬
‫ •מנהיג פלסטיני המבין את חשיבות השלום ומוכן לשלם את המחיר הנחוץ‬
‫על מנת להגיע אליו;‬
‫ •הבשלת המאורעות‪ .‬במונח ״הבשלת המאורעות״ הכוונה היא להכרה הדדית‬
‫של שני הצדדים כי הסיטואציה‪ ,‬בזמן נתון‪ ,‬בשלה להגעה להסכם‪ .‬הכרה‬
‫המתנה נוספת אינה משרתת‬
‫זו תיתכן עת כל אחד מהצדדים יחשוב כי ְ‬
‫את האינטרסים שלו‪ ,‬להפך‪ ,‬הוא עלול להפסיד כתוצאה ממנה‪ ,‬ולכן לשני‬
‫הצדדים יהיה אינטרס משותף לגשר על הפערים‪ ,‬להתפשר ולחתום על‬
‫הסכם‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫רפאל כהן־אלמגור‬
‫כל אחד משלושת התנאים לעיל הנו הכרחי‪ ,‬ואף אחד לכשעצמו אינו מספיק‪.‬‬
‫עד עתה‪ ,‬ישראל והרשות הפלסטינית לא היו במצב בו התקיימו שלושת‬
‫התנאים הללו ולכן לא הושג הסכם‪ .‬התוואי המוצע לעיל עשוי להביא להסכם‬
‫המיוחל ולשלום בין שני העמים‪ .‬ילדי שני העמים זכאים וראויים לעתיד טוב‬
‫יותר‪ ,‬עתיד של שלום ושלווה‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪1 .1‬בני מוריס‪( 1948 ,‬ת״א‪ :‬עם עובד‪.)2010 ,‬‬
‫‪2 .2‬רפאל כהן־אלמגור‪ ,‬״מלחמת ששת הימים ‪ -‬ראיונות עם השר עזר ויצמן וח״כ אבא‬
‫אבן‪ ,‬לקחים והארות״‪ ,‬סוגיות חברתיות בישראל‪ ,‬כרך ‪ ,)2008( 6‬עמ׳ ‪;213-172‬‬
‫רפאל כהן־אלמגור‪ ,‬״מלחמת ששת הימים ‪ -‬ראיונות עם פרופ׳ שמעון שמיר ואלוף‬
‫(מיל‪ ).‬אהרן יריב״‪ ,‬סוגיות חברתיות בישראל‪ ,‬כרך ‪ ,)2013( 15‬עמ׳ ‪.194-171‬‬
‫‪3 .3‬חוק רמת הגולן התשמ״ב־‪.http://www.golan.org.il/649/333.htm ,1981‬‬
‫‪4. Chaim Gans, A Just Zionism. On The Morality of the Jewish State (Oxford:‬‬
‫‪Oxford University Press, 2008); Symposium on this book in Ethical‬‬
‫‪681.‬־‪Perspectives, Vol. 18(4) (2011): 625‬‬
‫‪ 5 .5‬לדיון אודות המושגים פשרה וכפייה ראו מאמרי‪:‬‬
‫‪, Ratio Juris, Vol. 19, No. 4 (December‬״‪On Compromise and Coercion‬״‬
‫‪455.‬־‪2006): 434‬‬
‫‪6 .6‬רן גרינשטיין‪ ,‬״על אזרחות ואינטגרציה פוליטית‪ :‬האם נוכל להפיק לקחים מעלייתו‬
‫ונפילתו של משטר האפרטהייד?״ משפט וממשל‪ ,‬כרך י׳ (תשס״ז)‪ ,‬עמ׳ ‪.150-117‬‬
‫‪7 .7‬ג׳ורג׳ אורוול‪( 1984 ,‬ת״א‪ :‬עם עובד‪.)2004 ,‬‬
‫‪8 .8‬מרבית סממני הריבונות ולא כולם שכן פלסטין צריכה להיות מפורזת‪ ,‬בעלת כוח‬
‫משטרתי לשמירת חוק וסדר אך ללא צבא סדיר‪ .‬ארחיב להלן‪.‬‬
‫‪, Ynet (May 3, 2012),‬״‪state solution‬־‪The 3‬״ ‪9. Mordechai Nisan,‬‬
‫‪.html‬־‪http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L4198816,00‬‬
‫‪1010‬גיורא איילנד‪ ,‬חלופות אזוריות לרעיון ״שתי מדינות לשני עמים״‪ ,‬מזכרי מרכז בס״א‬
‫מס׳ ‪( 4‬ינואר ‪.)2010‬‬
‫‪11. Ahmed Qurie, Beyond Oslo (London: Tauris, 2008): 6.‬‬
‫לדיון נוסף ראו‪:‬‬
‫׳‪Ahmed Qurie, Negotiating Palestine: From the Second Intifada to Hamas‬‬
‫‪Electoral Victory (London: I. B. Tauris, 2013).‬‬
‫־‪12. Yossi Beilin, The Path to Geneva (NY: RDV Books, 2004); Shlomo Ben‬‬
‫‪Ami, Scars of War, Wounds of Peace (London: Phoenix, 2005); Gilead‬‬
‫‪2001: Within Reach‬־‪Palestinian Peace Negotiations, 1999‬־‪Sher, The Israeli‬‬
‫‪(London: Routledge, 2006).‬‬
159
‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬
,‫ הסכם השלום שנשאר על המפית״‬:‫ הפחד וההאשמות‬,‫ ״התקווה‬,‫אבי יששכרוף‬1313
http://news.walla.co.il/?w=//2644736 ,)2013 ‫ מאי‬24( ‫וואלה! חדשות‬
14. The Clinton Parameters, Clinton Proposal on Israeli‫־‬Palestinian Peace,
White House (December 23, 2000),
http://www.peacelobby.org/clinton_parameters.htm
15. From Oslo to Camp David to Taba: Setting the Record Straight, Featuring
Dennis Ross, Margaret Warner, and Jim Hoagland, The Washington Institute
for Near East Policy (August 8, 2001); Israeli Position on Three Main
Points at Taba Talks (January 21, 2001); R. Cohen‫־‬Almagor, ‫״‬The Failed
Peace Process in the Middle East 1993‫־‬2011‫״‬, Israel Affairs, Vol. 18, No. 4
(October 2012): 563‫־‬576.
:‫ ראו‬,‫ לדיון נוסף‬1616
Joel Peters, ‫״‬Israel and the Palestinian Refugee Issue,‫ ״‬in Elizabeth G.
Matthews (ed.), The Israel‫־‬Palestine Conflict (London: Routledge, 2011).
17. ‫״‬International Arbitration on Taba Border Dispute Begins in Geneva‫״‬, JTA
(11 December 1986), http://www.jta.org/1986/12/11/archive/international‫־‬
arbitration‫־‬on‫־‬taba‫־‬border‫־‬dispute‫־‬begins‫־‬in‫־‬geneva#ixzz2b6WV6rgg;
Jay Rothman, From Confrontation to Cooperation (London: Sage
Publications, 1992).