‫נייר עמדה‬ ‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬ ‫רפאל כהן־אלמגור‬ ‫מאמר זה בוחן חלופות שונות להסדר היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית‪.‬‬ ‫הכנתו התבססה על מחקר שיטתי של כל ההסכמים והדיונים בין ישראל‬ ‫לפלסטינים מאז ספטמבר ‪ ,1993‬כמו גם על שיחות וראיונות עומק עם אישים‬ ‫השותפים לתהליך השלום‪ .‬המחקר כלל ניתוח מדוקדק של הסכמי אוסלו‪,‬‬ ‫פסגת שפרדסטאון‪ ,‬הסכם עזה־יריחו‪ ,‬שיחות קמפ דיויד‪ ,‬שיחות טאבה‪,‬‬ ‫הפרמטרים של קלינטון‪ ,‬הצהרת איילון־נוסייבה‪ ,‬הסכמי ג'נבה‪ ,‬יוזמת השלום‬ ‫הערבית‪ ,‬תכנית ההתנתקות של שרון‪ ,‬תכנית פיאד ושיחות אולמרט־עבאס‪.‬‬ ‫פרופסור רפאל כהן־אלמגור‪ ,‬ראש הקתדרה לפוליטיקה וראש לימודי המזרח התיכון‬ ‫באוניברסיטת האל בבריטניה‪ ,‬פרסם ספרים ומאמרים בנושאים שונים‪ ,‬בהם‪ :‬גבולות הסובלנות‬ ‫והחירות (‪ ;)1999 ,1994‬סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית (‪ ,)1999‬דילמות באתיקה רפואית‬ ‫(‪ )2002‬המלכוד הדמוקרטי (‪ )2007‬ואחריות ציבורית בישראל (‪ 2012‬עם אורי ארבל־גנץ‬ ‫ואסא כשר)‪ .‬לימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וכן בפקולטה למשפטים‪ ,‬בחוג‬ ‫לתקשורת ובלימודי מידענות באוניברסיטת חיפה; ייסד את המרכז לחקר הדמוקרטיה בחיפה‪,‬‬ ‫ועמד בראשו בשנים ‪ ;2007-2003‬היה פרופסור אורח בפקולטה למשפטים ובחוג לתקשורת‬ ‫באוניברסיטת ‪ UCLA‬ובתכנית ללימודים מתקדמים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס‪ ,‬וכן עמית‬ ‫מחקר במרכז וודרו ווילסון‪ ,‬וושינגטון‪.‬‬ ‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬ ‫‪145‬‬ ‫השיחות וראיונות העומק התקיימו עם שלמה בן־עמי‪ ,‬דן מרידור‪ ,‬אהרון‬ ‫מילר‪ ,‬חוסיין איביש‪ ,‬ישראל חסון‪ ,‬גלעד שר‪ ,‬אליקים רובינשטיין וגידי‬ ‫גרינשטיין‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬החלופה הנכונה והצודקת ביותר היא זו החותרת לשתי מדינות לשני‬ ‫עמים ואשרטט קווים מנחים לחתימת הסכם שלום בין ישראל והרשות‬ ‫הפלסטינית‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫מדינת ישראל נולדה אל תוך מלחמה‪ .‬שעות מספר לאחר שדוד בן־גוריון הכריז‬ ‫על הקמתה‪ ,‬תקפו צבאות ערב את המדינה הצעירה במטרה למגרה‪ .‬היישוב‬ ‫היהודי נלחם על קיומו ובשוך הקרבות‪ ,‬לאחר ההתגברות על האתגר‪ ,‬המשיכה‬ ‫הנהגת העם בהליכי הקמת המדינה וביצורה‪.‬‬ ‫שנת ‪ ,1948‬הייתה שנה מכרעת בעיצוב הסכסוך הישראלי־פלסטיני‪.‬‬ ‫ההתייחסות למלחמה ולתוצאותיה‪ ,‬בישראל וברשות הפלסטינית שונה באופן‬ ‫קוטבי‪ .‬ישראל מכנה אותה מלחמת העצמאות ורואה בה אירוע מעצב‪ ,‬מכונן‪,‬‬ ‫משמח ומעורר השראה‪ .‬הרשות הפלסטינית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬רואה את המלחמה‬ ‫כ"נאכבה"‪ ,‬קטסטרופה‪ ,‬מאורע טראומטי‪ ,‬כואב‪ ,‬מנשל‪ ,‬מנצל‪ ,‬מלא עד גדותיו‬ ‫בכאב ובעצב רב‪ .‬מלחמת ‪ 1948‬יצרה את בעיית הפליטים‪ ,‬העומדת בלב‬ ‫הסכסוך הישראלי־פלסטיני‪ )1(.‬אין זו הבעיה היחידה‪ ,‬אך זוהי בעיה אקוטית‬ ‫הדורשת פתרון‪.‬‬ ‫נקודת ציון משמעותית נוספת הייתה מלחמת ששת הימים‪ .‬בעודו נישא‬ ‫על גלי ההתלהמות שהוא עצמו יצר‪ ,‬ועקב רצונו להנהיג את כלל האומה‬ ‫הערבית‪ ,‬פתח נשיא מצרים‪ ,‬גמאל עבד אל נאצר‪ ,‬בסדרת מהלכים נמהרים‬ ‫שהביאו להסלמה‪ .‬מהלך נמהר אחד הוביל למשנהו‪ ,‬ומדינת ישראל מצאה‬ ‫את עצמה במצור ביטחוני שהלך והתהדק סביבה‪ ,‬במטרה מוצהרת להביא‬ ‫לחיסולה‪ .‬המלחמה הסתיימה בניצחון מזהיר של ישראל ובכיבוש שטחים‬ ‫שנלקחו בכוח הזרוע ממצרים‪ ,‬מסוריה ומירדן‪ )2(.‬שטחים אלה נכבשו יחד‬ ‫עם תושביהם וברבות השנים נגזר עליהם גורל שונה‪ :‬חצי האי סיני הוחזר‬ ‫למצרים‪ ,‬מכוח הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים בשנת ‪.1979‬‬ ‫רצועת עזה לא הוחזרה למצרים‪ ,‬ומשנת ‪ ,2005‬היא עומדת ברשות עצמה‪.‬‬ ‫אין בה נוכחות ישראלית‪ ,‬אך כוחות ישראלים מכתרים אותה מכל הכיוונים‪,‬‬ ‫‪146‬‬ ‫רפאל כהן־אלמגור‬ ‫פרט לגבול העזתי עם מצרים‪ .‬על רמת הגולן הוחלה ריבונות ישראל מכוח‬ ‫חוק רמת הגולן התשמ"ב־‪ )3(,1981‬ואילו הגדה המערבית נתונה‪ ,‬מאז שנת‬ ‫‪ ,1967‬תחת כיבוש ישראלי‪ .‬הפלסטינים מעוניינים לייסד את מדינתם בגדה‪,‬‬ ‫במזרח ירושלים וברצועת עזה‪ ,‬אולם עד עתה לא השכילו ישראל והרשות‬ ‫הפלסטינית להגיע לעמק השווה‪.‬‬ ‫הנחות יסוד‬ ‫המאמר נסמך על מספר הנחות יסוד‪:‬‬ ‫ •הציונות הנה תנועה לאומית לגיטימית אשר ביקשה להביא מהפכה‪ ,‬הקמת‬ ‫בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪ ,‬יצירת אדם חדש‪ַ ,‬צ ָ ּבר‪ ,‬במדינה‬ ‫(‪)4‬‬ ‫חדשה‪ ,‬תוך ריבונות מלאה‪.‬‬ ‫ •יסודות החירות והשוויון הנם חיוניים לקיומם של חיים‪ .‬אף אדם אינו‬ ‫רוצה לחיות את חייו באזיקים‪ .‬כל אדם מבקש ליהנות מזכויות וחירויות‬ ‫יסוד ‪ -‬חופש הביטוי‪ ,‬חופש ההתארגנות‪ ,‬חופש האספה‪ ,‬חופש דת ומדת‪,‬‬ ‫חופש המצפון‪ ,‬חירות הבחירה‪ ,‬הזכות לבחור ולהיבחר‪.‬‬ ‫ •בני אדם הנם שווים בפני החוק‪ .‬אין אדם נעלה על פני זולתו משום שהוא‬ ‫בן גזע נבחר‪ ,‬משתייך לדת מסוימת‪ ,‬ללאום מסוים‪ ,‬לאחד משני המינים‪,‬‬ ‫או משום שהוא מחזיק באוריינטציה מינית מסוימת‪.‬‬ ‫ •מכאן‪ ,‬התנגדות נחרצת למצב של כיבוש‪ .‬הכיבוש מנוגד לחירות ולשוויון‪.‬‬ ‫הוא ְמ ַמ ֵסד כפייה ואלימות‪ .‬הוא משחית את הכובשים והורס את חיי‬ ‫הנכבשים‪ .‬הכיבוש יוצר מנגנוני עוולה המביאים את הכובש להצדיק‬ ‫פעולות שאין להצדיקן‪ .‬פעולות אלו אין הכובש מקבל במצב אחר‪ ,‬אך הוא‬ ‫מספק להן הצדקות ותירוצים עקב הכיבוש‪ .‬הדרך לשחרור הנכבש והכובש‬ ‫ממנגנוני הניצול והכפייה הפוגעים באנושיותם של שני הצדדים היא ביטול‬ ‫הכיבוש ללא כחל וסרק‪.‬‬ ‫ •על מנת להמשיך ולהתקיים במשך שנים רבות‪ ,‬שומה על מדינת ישראל‬ ‫להתקבל כחלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון‪ ,‬אסור לה‪ ,‬לישראל‪ ,‬להיתפס‬ ‫כנטע זר וחריג באזור זה‪ ,‬אלא להיות מדינה ככל שאר המדינות‪.‬‬ ‫ •השלום הוא המפתח לקיומה של מדינת ישראל ולהצלחת המפעל הציוני‪,‬‬ ‫לאורך זמן‪ .‬על ישראל לקיים יחסים של שלום ושכנות טובה עם כל‬ ‫שכנותיה‪ ,‬בראש ובראשונה עם הפלסטינים‪.‬‬ ‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪147‬‬ ‫•הפלסטינים הם הגורם החלש ביותר‪ ,‬בהשוואה לכל שכנותיה האחרות‬ ‫של ישראל‪ ,‬אולם כינון יחסים שלווים עמם הוא המפתח לכינון יחסים‬ ‫שלווים עם שכנותיה של ישראל‪ ,‬ולהתקבלותה במזרח התיכון‪ .‬אין לישראל‬ ‫אפשרות לדלג מעליהם על מנת להגיע למצב של שלום‪ ,‬שכנות טובה‬ ‫והתקבלות במזרח התיכון‪.‬‬ ‫•השלום הנו יקר ערך‪ .‬ככל דבר בעל ערך‪ ,‬יש לו מחיר‪ .‬ללא הבנה באשר‬ ‫להכרח לשלם מחיר‪ ,‬וללא נכונות לשלם אותו‪ ,‬לא יהיה שלום לעולם‪.‬‬ ‫•שלום אינו יכול להיות כפוי‪ .‬הוא חייב להיות בהסכמה‪ ,‬מתוך הבנת צורכי‬ ‫הצדדים כולם‪ ,‬תוך כבוד הדדי‪ ,‬שוויון פרוצדורלי ותוך חתירה להגיע למכנה‬ ‫המשותף הרחב ביותר עליו ניתן להסכים‪ .‬הליך בו אחד הצדדים חש נעלה‬ ‫על פני הצד האחר‪ ,‬ו‪/‬או הליך בו אחד הצדדים חש נחות בהשוואה לצד‬ ‫האחר יוצר חשדנות וחוסר אמון‪.‬‬ ‫•בה בעת‪ ,‬על ישראל לדאוג לביטחונה‪ .‬אסור שהשלום יהיה חזות הכול‪ .‬אין‬ ‫הוא יכול לבוא על חשבון עיגונים ביטחוניים מחויבי המציאות‪ .‬שלום אין‬ ‫פירושו איבוד לדעת‪ .‬שומה על ישראל לשמור על עקרונות אסטרטגיים‬ ‫החיוניים לביטחונה‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫•יסוד הפשרה הנו הכרחי‪ .‬לשני הצדדים יש חלומות‪ ,‬ואלה‪ ,‬כדרכם של‬ ‫חלומות‪ ,‬לא ניתנים תמיד להגשמה‪ .‬המציאות גוזרת כי שני הצדדים יוותרו‬ ‫על חלק מחלומותיהם‪ ,‬על מנת ליצור מציאות טובה יותר בעבורם‪.‬‬ ‫•על מנת להגיע להסכם יש צורך בצעדים בוני אמון אשר יכשירו את הקרקע‬ ‫למשא ומתן‪ .‬שני הצדדים צריכים להבין את סוגיות הליבה של הצד השני‪,‬‬ ‫מה הם הנושאים עליהם ניתן להתפשר‪ ,‬ומה הם הקווים האדומים‪ .‬ללא‬ ‫תקשורת והבנה מוקדמת לא יצלח תהליך של שלום‪.‬‬ ‫במאמר זה מוּעלות אפשרויות שונות לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני‪.‬‬ ‫צורכי ההסדר עם סוריה ולבנון מצריכים דיון נפרד‪ ,‬חשוב לכשעצמו‪ ,‬בסדר‬ ‫גודל דומה‪ .‬אטען כי האינטרס הישראלי מחייב שתי מדינות לשני עמים‪ .‬זהו‬ ‫הפתרון הטוב ביותר עבור מדינת ישראל‪ .‬הוא עדיף על כל החלופות האחרות‪,‬‬ ‫המועלות חדשות לבקרים‪.‬‬ ‫‪148‬‬ ‫רפאל כהן־אלמגור‬ ‫חלופה ראשונה – המשך המצב הקיים‬ ‫הכיבוש יוצר שלוש בעיות קשות‪:‬‬ ‫ •הוא נורא לפלסטינים החיים תחתיו‪ .‬התמונה של חיילים חמושים הנכנסים‬ ‫בשעה שלוש לפנות בוקר לתוך ביתם שלהם על מנת לעצור נער בן חמש־‬ ‫עשרה החשוד בזריקת אבנים מעוררת פלצות;‬ ‫ •הוא נורא לישראלים‪ ,‬שכן הוא מרגיל אותם למראות האלה‪ ,‬מבהם אותם‪,‬‬ ‫עושה אותםו לאכזרים‪ ,‬לא אכפתיים‪ ,‬לא אנושיים;‬ ‫ •הוא נורא‪ ,‬כי מעם סגולה שעורר הערצה‪ ,‬מאנשים החיים את החלום‬ ‫הציוני‪ ,‬אנו הופכים בתודעת העולם למדינה רעה‪ ,‬מדכאת‪ ,‬מפלה‪ ,‬כזאת‬ ‫שיש להתגייס נגדה‪ ,‬להחרים אותה‪ ,‬להתנכל לה ולהתנכר לה‪ .‬אנו מבודדים‬ ‫את עצמנו מידידנו הטובים ביותר ומצב זה כל כך מתסכל ומייאש‪.‬‬ ‫המשך המצב הקיים יביא למדינת אפרטהייד‪ .‬ישראל תמשיך בשלה כיוון שהיא‬ ‫יכולה‪ :‬בניית התנחלויות‪ ,‬בניית כבישים עוקפים‪ ,‬חיזוק הנוכחות היהודית‬ ‫ביהודה ושומרון‪ ,‬החנקת החלום הפלסטיני למדינה עצמאית‪ ,‬המשך הכיבוש‪,‬‬ ‫שלילת זכויות אדם בסיסיות מהאוכלוסייה הלא יהודית ואלימות בלתי פוסקת‬ ‫ שכן אין אדם אשר יסכין לכיבוש‪ ,‬וכי מדוע יסכין? האם אתה‪ ,‬קורא יקר‪,‬‬‫היית מסכין?‬ ‫חלופה שנייה – מדינה אחת‬ ‫לפתרון המדינה האחת יש שלוש גרסאות‪:‬‬ ‫הגרסה הראשונה הנה החלופה הדיכאונית והמדכאת של מדינת אפרטהייד‬ ‫אשר תרחיק את ישראל ממשפחת העמים הדמוקרטיים ותביא לבידודה‪ ,‬כפי‬ ‫(‪)6‬‬ ‫שהתנסתה דרום־אפריקה תחת משטר האפרטהייד‪.‬‬ ‫הגרסה השנייה‪ :‬מדינה דו־לאומית‪ ,‬ישראלים ופלסטינים יחיו יחדיו ‪ ‬במצב של‬ ‫שוויון‪ .‬פירושו של דבר‪ ,‬שבמשך הזמן הפלסטינים יהיו לרוב וזה יהיה סופה‬ ‫של הציונות‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותה היום‪ ,‬תהפוך למדינה עם‬ ‫רוב לא יהודי‪ .‬הדרך היחידה לשמור על ישראל כמדינה יהודית תהיה על ידי‬ ‫הפיכתה למדינת אפרטהייד‪ ,‬שבה היהודים ייחשבו כנעלים על פני זולתם‪.‬‬ ‫הגרסה השלישית‪ :‬הפתרון החמאסי או האירני ‪ -‬פלסטין במקומה של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬לפלסטינים יש סבלנות רבה‪ .‬אלו אשר לא מוכנים להכיר במדינת‬ ‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬ ‫‪149‬‬ ‫ישראל‪ ,‬קוראים לישראל פלסטין‪ ,‬רואים את הולדתה בחטא ואת קיומה כעצם‬ ‫בגרון האומה הערבית‪ ,‬אומרים שוב ושוב כי הם מוכנים להקריב קורבנות‬ ‫רבים‪ ,‬ולהמתין מאות שנים עד להגשמת החלום הפלסטיני על חורבותיה של‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬כשם שהיה חורבן בית ראשון וחורבן בית שני‪ ,‬כך יהיה גם חורבן‬ ‫בית שלישי‪ .‬זה עניין של זמן‪ ,‬התמדה וגיבוש היכולת ההרסנית שלה‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫תורמת ישראל בכך שהיא ממשיכה את הכיבוש ומעניקה לו לגיטימציה‪ .‬עד כדי‬ ‫כך שיש רבים המכחישים את קיומו של הכיבוש ומכנים את המציאות המנשלת‬ ‫בכינויים שונים ומשונים שכל מטרתם לומר כי המצב איננו נורא כפי שמנסים‬ ‫לציירו‪ .‬מובן שאותם אורווליאנים(‪ )7‬לא טורחים לשאול את הפלסטינים באשר‬ ‫לרצונם להמשיך ולחיות תחת המציאות הזאת‪.‬‬ ‫אני דוחה את פתרון המדינה האחת על כל צורותיו‪ ,‬משתי סיבות עיקריות‪:‬‬ ‫ •אני מעוניין בהמשך קיומה של מדינה יהודית‪ .‬היהודים זקוקים למדינה‬ ‫משלהם‪ ,‬בה יוכלו לחיות את חייהם על פי צו מצפונם‪ ,‬תרבותם‪ ,‬דתם‪.‬‬ ‫יש צורך במדינה ליהודים כעוגן‪ ,‬כמושא התייחסות קיומית לכל היהודים‬ ‫בעולם‪ .‬ההיסטוריה לימדה אותנו כי בעת צרה מוטב שגורלנו יהיה בידינו‬ ‫ולא נצטרך לסמוך על זולתנו‪ .‬החלום הציוני חשוב לי‪ ,‬ולפי השקפתי‪,‬‬ ‫הקיום היהודי הישראלי חיוני וחשוב ביותר‪.‬‬ ‫ •כאדם‪ ,‬כיהודי וכישראלי‪ ,‬קבלה וכינון של מציאות המבוססת על כפייה‬ ‫ושלילת זכויות הזולת זרים לי‪ ,‬מקוממים אותי‪ ,‬מנוגדים לכל הווייתי‪ .‬אל‬ ‫לה למדינת ישראל להמשיך לכונן מציאות של כיבוש‪ ,‬וחלילה לה מליצור‬ ‫מציאות של הפרדה מובנית המבוססת על ראייה גזענית‪ ,‬נצלנית ומנכרת‪.‬‬ ‫הבחירה בכיבוש ובאפרטהייד תביא בהכרח למעגלי אלימות בלתי פוסקים‪,‬‬ ‫שכן אדם חסר תקווה לא יבחל באמצעים להסרת כבליו‪ .‬לאנשים הגרים‬ ‫בין הירדן לים התיכון מגיע עתיד אחר‪ ,‬עתיד של שלום ושלווה‪ ,‬של יצירה‬ ‫משותפת ושל אחווה‪ .‬עתיד המבוסס על כינון אלימות יביא לכך‪ ,‬שאלו‬ ‫התרים אחר שלווה ילכו למקום אחר‪ .‬במדינת ישראל יישארו רק אלו‬ ‫שאין להם ברירה אחרת אלא להישאר בה‪ ,‬אלו שקשרו את גורלם בישראל‬ ‫מסיבות של דת‪ ,‬של אין ברירה‪ ,‬של כפייה‪.‬‬ ‫על מנת להגיע לחיים המבוססים על יסודות השלום‪ ,‬השלווה והאחווה יש‬ ‫צורך קיומי בשתי מדינות לשני עמים‪ .‬הפלסטינים צריכים לקבוע את גורלם‬ ‫בכוחות עצמם כפי שהישראלים קובעים את גורלם לעצמם‪ .‬יש לכונן את‬ ‫מדינת פלסטין בה יוכלו הפלסטינים לממש את זכויותיהם ומורשתם על פי‬ ‫צו מצפונם‪ ,‬על פי מצוות הדת‪ ,‬התרבות וההיסטוריה הפלסטינית‪ ,‬כפי שעושה‬ ‫‪150‬‬ ‫רפאל כהן־אלמגור‬ ‫זאת מדינת ישראל לגבי אזרחיה היהודים‪ .‬מדינת פלסטין צריכה להיות בעלת‬ ‫גבולות מוגדרים‪ ,‬חופשייה מנוכחות ישראלית‪ ,‬בעלת סדרי שלטון קבועים‬ ‫פרי יצירה פלסטינית‪ ,‬בירה אותה יקבעו הפלסטינים לעצמם ומרבית סממני‬ ‫הריבונות שיש למדינה עצמאית‪ )8(.‬אל לה לישראל להמשיך להיות הגורם אשר‬ ‫יקבע לפלסטינים את גורלם‪ .‬וכי מי שמנו?‬ ‫חלופה שלישית – שלוש מדינות‬ ‫ייתכן והפתרון יהיה של שלוש מדינות‪ ,‬אלא שזו תהא החלטה פלסטינית‪ ,‬לא‬ ‫החלטה של מדינת ישראל‪ .‬אם הפלסטינים בגדה המערבית יחליטו כי הם‬ ‫מבקשים להתנתק מרצועת עזה‪ ,‬יקבעו שהגדה ועזה הן שתי ישויות נפרדות‪ ,‬כי‬ ‫רב המפריד ביניהן על המשותף ואין הם רוצים לקשור את גורלן בנו‪ ,‬התוצאה‬ ‫תהא מדינת פלסטין בגדה ומדינת עזה ברצועת עזה‪ .‬בעת כתיבת שורות אלה‪,‬‬ ‫אלו המעלים את פתרון שלוש המדינות הם בעיקר ישראלים המתנגדים לפתרון‬ ‫שתי מדינות לשני עמים‪ )9(.‬הפלסטינים רוצים ליצור מתווה טריטוריאלי אשר‬ ‫יחבר בין הגדה לרצועת עזה ויאפשר הקמתה של פלסטין בגדה ובעזה‪.‬‬ ‫חלופה רביעית – קונפדרציה עם ירדן‪ ,‬מצרים או שתיהן‬ ‫יש הטוענים כי המדינה שתקום בגדה ובעזה תהא חלשה מדי‪ ,‬ללא יכולת‬ ‫לפתח כלכלה עצמאית‪ ,‬ולכן על מנת לפתח יכולת כלכלית ומדינית ההצעה‬ ‫יש לחבר את הגדה לירדן(‪ )10‬ואת רצועת עזה למצרים‪ .‬זוהי הצעה הגיונית‬ ‫וטובה כל עוד אינה כרוכה בכפייה‪ .‬רק אם הפלסטינים בגדה יסכימו לחבור‬ ‫לירדן‪ ,‬וגם ירדן תסכים לכך‪ ,‬תוכל לקום קונפדרציה בין ירדן לפלסטין‪ .‬באותו‬ ‫אופן‪ ,‬היה והפלסטינים בעזה וכן מצרים יסכימו לכינון קונפדרציה ביניהם‪,‬‬ ‫יש מקום לשקול פתרון זה‪ .‬בשלב זה‪ ,‬אף אחד מהצדדים אינו מעוניין בכינון‬ ‫קונפדרציות‪ .‬הדברים עשויים להשתנות בעתיד‪ .‬ההחלטה צריכה להיות של‬ ‫הצדדים המעורבים‪ ,‬לא של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫כמי שחוקר את הסכסוך‪ ,‬במשך שנים רבות‪ ,‬אני חש תסכול רב וזאת משתי‬ ‫סיבות‪ :‬האחת‪ ,‬שני הצדדים מגדירים את הוויית הסכסוך באותם מונחים ממש‪.‬‬ ‫שניהם טוענים‪ :‬אני צודק; שניהם אומרים‪ :‬הצד השני רע ומרושע; כל צד אומר‬ ‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬ ‫‪151‬‬ ‫על משנהו‪ :‬הם מבינים רק כוח; שני הצדדים טוענים‪ :‬מה שלא ילך בכוח ילך‬ ‫ביותר כוח; שניהם חושבים כי עם הזמן‪ ,‬הניצחון יהיה שלהם‪ ,‬כי הצד השני‬ ‫ייכנע‪ ,‬כי הם ישכילו למצוא דרך למגר אותו‪ .‬גם אם יש אנשים‪ ,‬בשני המחנות‪,‬‬ ‫המבקשים שלום‪ ,‬רובם אינם מאמינים כי בוא יבוא בקרוב‪ .‬רבים התייאשו‬ ‫מלראות מציאות של שלום בימי חייהם; אין אמון בין הצדדים ועל כן שניהם‬ ‫מוכנים להמשיך לשלם מחיר דמים יקר; שני הצדדים מאמינים כי הם לא‬ ‫מוכרחים לכרות ברית שלום‪ ,‬כי עומדות בפניהם חלופות אחרות העדיפות‪ ,‬לפי‬ ‫שעה‪ ,‬על פני סיומו של הסכסוך‪.‬‬ ‫הסיבה השנייה היא שהפתרון הנו אפשרי‪ ,‬לפחות בעת כתיבת שורות אלו‪.‬‬ ‫המתווים ידועים‪ .‬הם נרקמו במשך עשרות שנים של דיונים‪ ,‬מאז חתימת‬ ‫הסכמי אוסלו בספטמבר ‪ ,1993‬עבוֹ ר לשיחות שטוקהולם‪ )11(,‬קמפ דייויד‬ ‫(‪)13‬‬ ‫וטאבה‪ )12(,‬וכן שיחות אולמרט־אבו־מאזן‪ ,‬עת הראשון כיהן כראש ממשלה‪.‬‬ ‫הכתובת רשומה באותיות קידוש לבנה מאירות ובכל זאת‪ ,‬דומה ששני הצדדים‬ ‫עושים הכול לכסותה ולהסתירה‪ .‬להלן‪ ,‬המתווה הידוע המציע פשרה הוגנת‪.‬‬ ‫ודוֹ ק‪ ,‬המתווה חייב להיות הוגן לגבי שני הצדדים‪ ,‬אחרת לא יחזיק מעמד‬ ‫ויקרוס עת יגבר המרמור ותגבר היכולת לפגוע בצד השני‪.‬‬ ‫החלופה של שתי מדינות לשני עמים‬ ‫ •גבולות‪ :‬הגבול יהא מבוסס על המצב‪ ,‬לפני מלחמת ששת הימים‪ .‬ייתכן‬ ‫ויידרשו תיקוני גבול מסוימים על מנת להכיל את גושי ההתנחלויות‬ ‫הגדולים‪ .‬תיקונים אלו חייבים להיות בהסכמה‪ .‬ישראל תפצה את‬ ‫הפלסטינים עבור שטחים אלה באופן כזה ששטחה שדל מדינתם יהיה זהה‬ ‫בגודלו לשטח הגדה המערבית ורצועת עזה‪ .‬כמו כן‪ ,‬שני הצדדים יחתרו‬ ‫ליצירת רצף טריטוריאלי בין הגדה לרצועת עזה שיהיה חופשי מנוכחות‬ ‫ישראלית‪ .‬עקרון החירות צריך להיות זהה‪ :‬לא תהיה נוכחות ישראלית‬ ‫במדינת פלסטין ולא תהא נוכחות פלסטינית בישראל‪ ,‬מלבד ערביי ישראל‬ ‫אשר יבחרו להמשיך לחיות את חייהם במדינה הציונית‪.‬‬ ‫ •מעבר בטוח‪ :‬יוקם מתווה אשר יחבר בין הגדה המערבית לרצועת עזה‪.‬‬ ‫מתווה זה יעבור בתוך שטח ישראל‪ ,‬אך יהיה בריבונות ובאחריות של‬ ‫המדינה הפלסטינית‪ .‬העוברים בו לא יצאו ממנו אל תוך שטח ישראל‪.‬‬ ‫ •מעברי גבול בטוחים‪ :‬בין ישראל לפלסטין יהיו מספר מעברי גבול אשר‬ ‫‪152‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫רפאל כהן־אלמגור‬ ‫אך ורק דרכם יצאו וייכנסו אנשים וסחורות‪ .‬עם בניית יחסי אמון בין שני‬ ‫הצדדים‪ ,‬וכינון מציאות החופשית מאלימות‪ ,‬ניתן יהיה לבטל מעברים אלו‬ ‫ולקיים גבולות פתוחים כפי שנהוג באירופה‪.‬‬ ‫•ביטחון‪ :‬ביטחונם של שני הצדדים חיוני לכינון הסכם שלום‪ .‬ללא ביטחון‬ ‫לא יהיה שלום‪ .‬ישראל חרדה לביטחונה מסיבות מובנות‪ .‬קיומה אותגר‬ ‫ללא הרף על ידי מלחמות ופעולות טרור‪ .‬ישראל לא תסכים לחתום על‬ ‫הסכם שלום אם פירושו יהיה המשך הטרור‪ .‬על כן‪ ,‬הסכם שלום מחייב‬ ‫הסדרי ביטחון מסוימים‪.‬‬ ‫•מדינת פלסטין תהא מפורזת‪ .‬לא יהיו לה כוחות צבא‪ .‬יותר לה להחזיק‬ ‫כוחות שיטור לשמירת הסדר הפנימי‪ ,‬אך לא יותר לה להקים כוח צבאי‬ ‫בעל יכולות התקפיות‪.‬‬ ‫•ישראל תכבד את ריבונותה של פלסטין באדמה‪ ,‬באוויר ובים‪.‬‬ ‫•לאורך הגבול המזרחי יתקיימו פטרולים משותפים של ישראלים ופלסטינים‬ ‫לשמירת ביטחונם של שני הצדדים‪ .‬ייתכן ושני הצדדים יסכימו גם לנוכחותו‬ ‫של כוח חיצוני בינלאומי אשר יסייע בביטחון הגבולות‪.‬‬ ‫•ישראל תקיים שתיים או שלוש תחנות להתראה מוקדמת בשטח פלסטין‪.‬‬ ‫תחנות אלו לא תהיינה מאוישות‪ ,‬באורח קבע (במובחן מביקורים‬ ‫תקופתיים)‪ ,‬בחיילים ישראלים‪ .‬אם יש הכרח בנוכחות פיזית קבועה‬ ‫ומתמשכת‪ ,‬הרי שזו תתקיים על ידי צד שלישי המוסכם על שני הצדדים‪.‬‬ ‫•מיגור טרור ואלימות‪ :‬שני הצדדים יפעלו במשותף לכינון יחסי שלום‬ ‫משוחררים מאלימות כלשהי ‪ -‬פוליטית‪ ,‬דתית או אחרת‪ .‬שני הצדדים‬ ‫יכריזו על מדיניות של אפס סובלנות ביחס לאלימות ולטרור‪ ,‬ועל אכיפה‬ ‫חד־משמעית של חוק וסדר‪ ,‬כל צד בגבולותיו‪ .‬עונשים חמורים יוטלו על‬ ‫כל מי שיבחר בדרך של אלימות וטרור כאשר לשני הצדדים תהא האפשרות‬ ‫לבחון כי אמצעי ההרתעה‪ ,‬האכיפה והענישה אכן מיושמים כנגד העושים‬ ‫מעשי עוול‪ ,‬פושעים וטרוריסטים‪.‬‬ ‫•בירה‪ :‬שני הצדדים חופשיים להכריע לגבי זהות בירותיהם‪ .‬צד אחד לא‬ ‫יוכל לכפות את זהות הבירה על משנהו‪.‬‬ ‫•ירושלים‪ :‬זוהי בירת ישראל הנצחית‪ .‬חלקה המערבי יהודי‪ .‬חלקה המזרחי‬ ‫היה ביוני ‪ ,1967‬טרם פתיחת מלחמת ששת הימים‪ ,‬בחזקתה של ירדן‪ .‬ירדן‬ ‫ויתרה על חלקה‪ .‬הרשות הפלסטינית רואה בחלק זה את בירתה המיועדת‪.‬‬ ‫בירושלים ייתכנו שני פתרונות‪ .‬האחד‪ ,‬חלוקת העיר בין ישראל לפלסטין‬ ‫על פי מתווה קלינטון‪ ,‬האומר כי מה שיהודי יישאר יהודי ומה שפלסטיני‬ ‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬ ‫‪153‬‬ ‫יישאר פלסטיני‪ )14(.‬אלא שישראל סיבכה‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬את המצב‬ ‫על ידי השתלטות על בתים ובנייה במזרח העיר ומסביבה‪ .‬כעת‪ ,‬מבחינתה‬ ‫של ישראל‪ ,‬המחיר גבוה יותר‪ ,‬שכן פירוש הדבר שיותר תושבים יצטרכו‬ ‫להתפנות‪ .‬מכאן‪ ,‬שניתן לחשוב גם על פתרון חלופי‪.‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ירושלים היא עיר מיוחדת משום ששלוש דתות מציבות אותה בראש‬ ‫מאווייהם‪ .‬ירושלים קדושה עבור היהודים‪ ,‬המוסלמים והנוצרים‪ .‬מעמדה‬ ‫המיוחד דורש מאתנו לשקול פתרון מיוחד דוגמת עיר פתוחה‪ ,‬בירה‬ ‫משותפת לישראל ולפלסטין‪ .‬בירושלים מתקיים עתה מרקם יחסים‬ ‫משותף ועדין בין ישראלים לפלסטינים‪ .‬אם ישרור שלום אמיתי‪ ,‬מרקם‬ ‫זה עשוי להתפתח ללא אלימות וירושלים תגלם את מהותו של השלום‬ ‫ותהווה דוגמה ומופת ליחסי שכנות טובה‪.‬‬ ‫•העיר העתיקה‪ :‬אם יתקבל הפתרון של עיר פתוחה ומשותפת‪ ,‬הרי שהבעיה‬ ‫תתייתר‪ .‬אם לאו‪ ,‬הרי שעקרון החלוקה נכון גם כאן‪ .‬הרובעים היהודי‬ ‫והארמני יהיו בחזקת ישראל‪ .‬הרובעים המוסלמי והנוצרי יהיו בחזקת‬ ‫פלסטין‪.‬‬ ‫•מקומות קדושים‪ :‬תינתן גישה חופשית למאמינים לבקר במקומות‬ ‫הקדושים כפי שנהוג בכל רחבי העולם‪ .‬אנשים חופשיים להאמין בדתם‬ ‫ולעבוד את אלוהיהם‪.‬‬ ‫•הארם אל שאריף‪ :‬זהו מקום המקודש ביותר לאסלאם‪ ,‬ועל כן עליו להיות‬ ‫בחזקת האסלאם‪ .‬מוצע כי חזקה משותפת תינתן לפלסטין‪ ,‬למרוקו‪ ,‬לערב‬ ‫הסעודית ולירדן לתחזק את המקום ולהיות אחראי לו מכל הבחינות ‪-‬‬ ‫דתית‪ ,‬פוליטית ואחרת‪ .‬בני דתות אחרות יוכלו לבקר במתחם כפי שיוכלו‬ ‫לבקר בכל המקומות הקדושים‪.‬‬ ‫•הכותל המערבי‪ :‬יהיה בחזקת ישראל מתוקף מעמדו המיוחד והחשוב‬ ‫ליהודים‪ ,‬כפי שההארם חשוב למוסלמים‪.‬‬ ‫•התנחלויות‪ :‬בגדה המערבית חיים עתה למעלה מחצי מיליון יהודים‪ .‬הם‬ ‫גרים במקום בברכתם של ממשלות ישראל ובעידודן‪ .‬הממשלה אחראית‬ ‫לחייהם ולביטחונם‪ .‬גושי ההתנחלויות סביב ירושלים יישארו על כנם‪ .‬לפי‬ ‫מתווי קמפ דיוויד וטאבה‪ ,‬שבעים עד שמונים אחוז מההתנחלויות ייוותרו‬ ‫‪154‬‬ ‫רפאל כהן־אלמגור‬ ‫בשטח ישראל‪ )15(.‬השאר יפונו‪ .‬אין לישראל שום אינטרס אמיתי להותיר‬ ‫על כנן התנחלויות מבודדות‪ ,‬או התנחלויות הנמצאות בלב אוכלוסייה‬ ‫פלסטינית‪.‬‬ ‫אריאל מהווה אתגר‪ ,‬שכן זוהי עיר גדולה אשר מיקומה עמוק בתוך שטח‬ ‫הרשות הפלסטינית‪ .‬ביחס לאריאל יש צורך בפתרון יצירתי אשר יתחשב‬ ‫באינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר‪ .‬ייתכן ויש מקום לבוררות‬ ‫בינלאומית אשר תכריע לגבי עתידה‪ :‬האם תמשיך להתקיים ללא שינוי‬ ‫תמורת פיצוי הולם לפלסטינים‪ ,‬האם ניתן להקטין את שטח העיר‪ ,‬או‬ ‫לחלופין להזיזה דרומה‪ ,‬קרוב או בתוך שטח ישראל‪ .‬ארחיב אודות פתרון‬ ‫הבוררות להלן‪.‬‬ ‫פתרון בעיית הפליטים‬ ‫ •פליטים‪ :‬ייערך סקר בקרב הפליטים הפלסטינים בגדה המערבית‪ ,‬בעזה‪,‬‬ ‫בירדן‪ ,‬בלבנון ובסוריה‪ .‬בסקר יישאלו הפליטים‪ ,‬למעלה מגיל שמונה־עשר‪,‬‬ ‫באשר למקום בו היו מעדיפים לחיות את חייהם‪ :‬מקום מושבם הנוכחי‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬הגדה המערבית‪ ,‬עזה‪ ,‬או אחר‪ ,‬קרי‪ ,‬מדינה אחרת אשר בשמה‬ ‫ינקבו‪ .‬תוצאות הסקר ייתנו תמונה לגבי היקף הבעיה והמשאבים הנחוצים‬ ‫לפתרונה‪ .‬פתרון יישוב בעיית הפליטים אל לו להיות כפוי‪.‬‬ ‫פליטים המבקשים להישאר במקום מושבם הנוכחי יקבלו סכום כסף‬ ‫המהווה פיצוי על מצב הפליטות אליו נקלעו‪ .‬הסכום המדויק למשפחה‬ ‫ייקבע על ידי ועדת מומחים בינלאומית אשר תגייס את הכסף הדרוש‬ ‫למטרה זו באמצעות קרן בינלאומית‪ .‬המדינות המפותחות בעולם ייקראו‬ ‫לסייע בתרומות לקרן זו‪ ,‬ויש יסוד להאמין כי ישראל‪ ,‬ארצות־הברית‪,‬‬ ‫מדינות המפרץ‪ ,‬מדינות אירופה‪ ,‬קנדה‪ ,‬יפן‪ ,‬אוסטרליה כמו גם מדינות‬ ‫נוספות יירתמו לסייע לפליטים‪.‬‬ ‫פליטים המבקשים לחיות את חייהם במדינת פלסטין‪ ,‬בגדה או בעזה‪,‬‬ ‫יקבלו דיור חינם וכן סכום פיצויים אשר ייקבע מראש ויאפשר להם‬ ‫להתחיל חיים חדשים במדינתם‪.‬‬ ‫פליטים אשר יבקשו לחיות את חייהם בישראל יסבירו בפרוטרוט את‬ ‫רצונם‪ .‬ברי שהם לא יוכלו לחזור לבתיהם שאותם נטשו ב־‪ .1948‬כל מקרה‬ ‫יישקל לגופו‪ .‬ישראל לא תוכל לקלוט בגבולותיה מאות אלפי פליטים‪ ,‬שכן‬ ‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪155‬‬ ‫פירוש הדבר יהא חיסול ההוויה הציונית‪ .‬הסקר המוצע לעיל ייתן‪ ,‬בפעם‬ ‫הראשונה‪ ,‬אינדיקציה באשר להיקף האתגר‪ ,‬ויבהיר‪ ,‬בפעם הראשונה‪,‬‬ ‫בכמה אנשים מדובר שכן ההשערות הן רבות ומשונות אך אין הן בנויות‬ ‫על עובדות‪ .‬ישראל תקבל על עצמה את האחריות על בעיית הפליטים‪,‬‬ ‫תביע צער על תרומתה השלילית ליצירתה‪ ,‬ותסכים להכניס לשטחה מספר‬ ‫מסוים של פליטים על בסיס איחוד משפחות ומניעים הומניטריים‪ .‬המספר‬ ‫ייקבע לאחר קבלת המידע על היקף הבעיה ותוך הצבת מכסות שנתיות‪,‬‬ ‫לאורך פרק זמן ארוך של שנים‪ .‬הפליטים שיורשו לחזור לישראל יקבלו‬ ‫דיור חינם וסכום פיצויים מוסכם‪.‬‬ ‫פליטים אשר יבקשו לחיות את חייהם במדינות אחרות בעולם ישטחו את‬ ‫בקשותיהם בפני הנציגויות של אותן מדינות‪ ,‬וידרגו את חמש המדינות‬ ‫העומדות בראש סולם העדפותיהם‪ .‬כל מקרה יישקל שוב לגופו‪ .‬ההנחה‬ ‫היא כי חלק ממדינות העולם יסכימו לקבל מכסה מסוימת של פליטים‪.‬‬ ‫אותם פליטים יקבלו דיור וסכום פיצויים‪ ,‬הדרוש לייסוד חיים חדשים‪ ,‬מן‬ ‫הקרן הבינלאומית‪ .‬פליטים אשר לא יתקבלו במדינה הראשונה בה בחרו‪,‬‬ ‫בקשתם תוצג בפני המדינה השנייה בדירוג‪ .‬התקווה היא כי אחת מחמש‬ ‫המדינות שבשמן נקבו תסכים לקלוט אותם‪ .‬היה וכל חמש המדינות ישיבו‬ ‫בשלילה‪ ,‬הפליטים יתבקשו לנקוב בשמותיהן של חמש מדינות נוספות‪,‬‬ ‫(‪)16‬‬ ‫וחוזר חלילה‪ ,‬עד למציאת מקום יישוב חדש‪.‬‬ ‫•אסירים ביטחוניים‪ :‬מתוך רצון טוב‪ ,‬שאיפה לפתיחת דף חדש בין ישראל‬ ‫ופלסטין‪ ,‬ומתוך רצון למיסוד יחסים של שכנות טובה ושלום‪ ,‬כל האסירים‬ ‫הביטחוניים ישוחררו מבתי הכלא ויחזרו לבתיהם‪ .‬האסירים יתחייבו‬ ‫בכתב כי לא יהיו מעורבים בכל צורה שהיא בפעולות אלימות כלשהן‪ .‬היה‬ ‫ויפרו תנאי זה‪ ,‬שתי המדינות‪ ,‬ישראל ופלסטין‪ ,‬ידאגו כי אותם אנשים‬ ‫ימצאו עצמם מאחורי סורג ובריח לתקופות ההולמות את מעשי האלימות‬ ‫שביצעו לפני ואחרי שחרורם מן הכלא‪.‬‬ ‫•מים‪ :‬שתי המדינות תפעלנה במשותף לסיפוק כל צורכי המים של‬ ‫אוכלוסיותיהן‪.‬‬ ‫•מיסוד יחסים כלכליים‪ :‬שתי המדינות תבחנּה אפשרויות לשיתוף פעולה‬ ‫כלכלי לרווחת התושבים‪ ,‬מתוך רצון למצות את הפוטנציאל הרב הגלום‬ ‫בישראל ובפלסטין‪.‬‬ ‫•סיוע הדדי‪ :‬ישראל תסייע לפלסטין לפתח כלכלה עצמאית העומדת‬ ‫על שתי רגליים איתנות‪ .‬היא תפעיל את קשריה בעולם לטובת העניין‬ ‫‪156‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫רפאל כהן־אלמגור‬ ‫הפלסטיני‪ .‬פלסטין תירתם להפיכתה של ישראל לחלק אינטגרלי מן‬ ‫המזרח התיכון‪ ,‬מדינה ככל המדינות הזוכה לכבוד ולהערכה מצד שכנותיה‬ ‫הקרובות והרחוקות‪ .‬ישראל לא תהא עצם התקועה בגרונן של מדינות‬ ‫ערב‪ ,‬כי אם שכנה מקובלת עמה ניתן לכונן קשרים כלכליים‪ ,‬תעשייתיים‪,‬‬ ‫תיירותיים ואחרים לרווחת כל מדינות המזרח התיכון‪.‬‬ ‫•חינוך‪ :‬שתי המדינות תקבענה תכנית לימודים משותפת שתכלול תכנים‬ ‫כגון‪ :‬שכנות טובה‪ ,‬הכרת תרבות הזולת והבנת הערכים העומדים בבסיסה‪,‬‬ ‫הבנת דתו של האחר‪ ,‬כיבוד הזולת ואי־פגיעה בו‪ .‬תכנית הלימודים תחל בגן‬ ‫הילדים‪ ,‬תימשך בבית הספר העממי‪ ,‬התיכון ובאוניברסיטה‪ .‬בכל קבוצת‬ ‫גיל יילמדו מושגים חיוניים להכרת השכן‪ .‬תכנית לימודים זו הנה חיונית‬ ‫לכינון יחסים של אמון ושלום בין שני הצדדים‪.‬‬ ‫•הפסקת ההסתה ומיגור הגזענות‪ :‬תכנית הלימודים המתוארת לעיל‪ ,‬תסייע‬ ‫ודאי להפסקת ההסתה ולמיגור הגזענות‪ ,‬אך אין בכך די‪ .‬חינוך הוא פתרון‬ ‫לטווח ארוך‪ .‬בטווח הקצר יש צורך בחוקים‪ ,‬תקנות וצעדי אכיפה וענישה‬ ‫על מנת להבטיח כי קיום החיים המשותפים לא ייפגע כתוצאה ממעשי‬ ‫הסתה וגזענות‪.‬‬ ‫•תקשורת‪ :‬ייפתחו ערוצי תקשורת משותפים בטלוויזיה‪ ,‬ברדיו‪ ,‬באינטרנט‬ ‫ובעיתונות בשתיים או בשלוש שפות‪ :‬עברית‪ ,‬ערבית ואנגלית‪ .‬תקשורת‬ ‫ההמונים הנה חיונית למיסוד חיים של שכנות טובה‪.‬‬ ‫•לימוד שפות‪ :‬הערבית תהיה שפת חובה בבתי ספר יהודיים‪ ,‬והעברית‬ ‫תהא שפת חובה בבתי ספר פלסטיניים‪ .‬שפה הנה מרכיב ראשון בחשיבותו‬ ‫לבניית גשרים וקשרים בין בני אדם ובין תרבויות‪ .‬ישראלים ידעו ערבית‬ ‫כפי שהם יודעים אנגלית‪ ,‬ופלסטינים ידעו עברית ברמה גבוהה של שפה‬ ‫שנייה נרכשת‪.‬‬ ‫•תיירות‪ :‬ישראל ופלסטין תפעלנה במשותף לעידוד התיירות באזור‪ ,‬זאת תוך‬ ‫שיתוף פעולה עם המדינות השכנות‪ ,‬על מנת להעניק לתיירים ולצליינים‬ ‫אפשרויות ביקור וחוויות דתיות ותרבותיות שאין כמותן באזורים אחרים‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫•בריתות כלכליות‪ :‬כל אחד מן הצדדים יהא חופשי לכרות בריתות‬ ‫כלכליות כרצונו לרווחת תושביו‪ .‬בריתות ביטחוניות‪/‬צבאיות תהיינה‬ ‫נתונות לפיקוח תוך הבנת הרציונל העומד מאחוריהן ותוף שקיפות באשר‬ ‫לתוצאות המקוות מהן‪.‬‬ ‫•דיג‪ :‬לישראל ולפלסטין יהיה חופש דיג במים הטריטוריאליים השייכים להן‪.‬‬ ‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬ ‫‪157‬‬ ‫ •מסחר בינלאומי‪ :‬שתי המדינות חופשיות לעסוק במסחר בינלאומי כרצונן‪.‬‬ ‫על מנת ליצור יחסי אמון בין שני הצדדים‪ ,‬הדוחות באשר לתוכן הסחורות‬ ‫יימסרו לכל אחד מהם‪.‬‬ ‫(‪)17‬‬ ‫ •בוררות בינלאומית‪ ,‬נוסח ההסכם הישראלי־מצרי ביחס לטאבה‪ ,‬יחול גם‬ ‫על סוגיות קשות להסכמה‪ :‬ירושלים‪ ,‬אריאל‪ ,‬פליטים‪ ,‬מים טריטוריאליים‪,‬‬ ‫וכן ביחס לכל נושא אחר אשר ישראל ופלסטין תתקשינה להגיע לגביו‬ ‫לכלל הסכמה‪ .‬הצוות ימנה מספר שווה של מומחים ישראלים ופלסטינים‬ ‫וכן מספר לא זוגי של מומחים בינלאומיים‪ ,‬אשר זהותם תיקבע בהסכמה‬ ‫על ידי שני הצדדים‪ .‬הצוות יכלול משפטנים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬אנשי זכויות אדם‬ ‫ומומחים לענייני המזרח התיכון‪ .‬הכרעתם תהא סופית‪ ,‬ללא יכולת ערעור‪,‬‬ ‫ושני הצדדים יתחייבו לקבל כל הכרעה שתתקבל על ידי צוות זה‪.‬‬ ‫אמון‪ ,‬רצון טוב והבטחת ביטחון לצדדים‬ ‫על מנת להגיע לשלום בין ישראל לרשות הפלסטינית יש צורך באמון‪ ,‬רצון‬ ‫טוב והבטחת ביטחונם של שני הצדדים‪ .‬השלום הנו יקר ערך ועל כן שומה‬ ‫על שני הצדדים להבין כי על מנת לזכות בחיי שלום עבור אזרחיהם יש צורך‬ ‫בפשרות וצריך לשלם מחיר יקר‪ .‬קווי המתאר של הסכם השלום שורטטו לעיל‪.‬‬ ‫הטקטיקה צריכה להתבצע בשלבים‪ ,‬כשכל שלב מגביר את יחסי האמון וההבנה‬ ‫בין שני הצדדים עד להגשמתה המלאה של התכנית וההכרזה ההיסטורית על‬ ‫״סופיות הסכסוך״‪ .‬על מנת להגיע להסכם כה חשוב ומהותי עבור הישראלים‬ ‫והפלסטינים צריכים להתקיים שלושה תנאים‪:‬‬ ‫ •מנהיג ישראלי המבין את חשיבות השלום ומוכן לשלם את המחיר הנחוץ‬ ‫על מנת להגיע אליו;‬ ‫ •מנהיג פלסטיני המבין את חשיבות השלום ומוכן לשלם את המחיר הנחוץ‬ ‫על מנת להגיע אליו;‬ ‫ •הבשלת המאורעות‪ .‬במונח ״הבשלת המאורעות״ הכוונה היא להכרה הדדית‬ ‫של שני הצדדים כי הסיטואציה‪ ,‬בזמן נתון‪ ,‬בשלה להגעה להסכם‪ .‬הכרה‬ ‫המתנה נוספת אינה משרתת‬ ‫זו תיתכן עת כל אחד מהצדדים יחשוב כי ְ‬ ‫את האינטרסים שלו‪ ,‬להפך‪ ,‬הוא עלול להפסיד כתוצאה ממנה‪ ,‬ולכן לשני‬ ‫הצדדים יהיה אינטרס משותף לגשר על הפערים‪ ,‬להתפשר ולחתום על‬ ‫הסכם‪.‬‬ ‫‪158‬‬ ‫רפאל כהן־אלמגור‬ ‫כל אחד משלושת התנאים לעיל הנו הכרחי‪ ,‬ואף אחד לכשעצמו אינו מספיק‪.‬‬ ‫עד עתה‪ ,‬ישראל והרשות הפלסטינית לא היו במצב בו התקיימו שלושת‬ ‫התנאים הללו ולכן לא הושג הסכם‪ .‬התוואי המוצע לעיל עשוי להביא להסכם‬ ‫המיוחל ולשלום בין שני העמים‪ .‬ילדי שני העמים זכאים וראויים לעתיד טוב‬ ‫יותר‪ ,‬עתיד של שלום ושלווה‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬בני מוריס‪( 1948 ,‬ת״א‪ :‬עם עובד‪.)2010 ,‬‬ ‫‪2 .2‬רפאל כהן־אלמגור‪ ,‬״מלחמת ששת הימים ‪ -‬ראיונות עם השר עזר ויצמן וח״כ אבא‬ ‫אבן‪ ,‬לקחים והארות״‪ ,‬סוגיות חברתיות בישראל‪ ,‬כרך ‪ ,)2008( 6‬עמ׳ ‪;213-172‬‬ ‫רפאל כהן־אלמגור‪ ,‬״מלחמת ששת הימים ‪ -‬ראיונות עם פרופ׳ שמעון שמיר ואלוף‬ ‫(מיל‪ ).‬אהרן יריב״‪ ,‬סוגיות חברתיות בישראל‪ ,‬כרך ‪ ,)2013( 15‬עמ׳ ‪.194-171‬‬ ‫‪3 .3‬חוק רמת הגולן התשמ״ב־‪.http://www.golan.org.il/649/333.htm ,1981‬‬ ‫‪4. Chaim Gans, A Just Zionism. On The Morality of the Jewish State (Oxford:‬‬ ‫‪Oxford University Press, 2008); Symposium on this book in Ethical‬‬ ‫‪681.‬־‪Perspectives, Vol. 18(4) (2011): 625‬‬ ‫‪ 5 .5‬לדיון אודות המושגים פשרה וכפייה ראו מאמרי‪:‬‬ ‫‪, Ratio Juris, Vol. 19, No. 4 (December‬״‪On Compromise and Coercion‬״‬ ‫‪455.‬־‪2006): 434‬‬ ‫‪6 .6‬רן גרינשטיין‪ ,‬״על אזרחות ואינטגרציה פוליטית‪ :‬האם נוכל להפיק לקחים מעלייתו‬ ‫ונפילתו של משטר האפרטהייד?״ משפט וממשל‪ ,‬כרך י׳ (תשס״ז)‪ ,‬עמ׳ ‪.150-117‬‬ ‫‪7 .7‬ג׳ורג׳ אורוול‪( 1984 ,‬ת״א‪ :‬עם עובד‪.)2004 ,‬‬ ‫‪8 .8‬מרבית סממני הריבונות ולא כולם שכן פלסטין צריכה להיות מפורזת‪ ,‬בעלת כוח‬ ‫משטרתי לשמירת חוק וסדר אך ללא צבא סדיר‪ .‬ארחיב להלן‪.‬‬ ‫‪, Ynet (May 3, 2012),‬״‪state solution‬־‪The 3‬״ ‪9. Mordechai Nisan,‬‬ ‫‪.html‬־‪http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L4198816,00‬‬ ‫‪1010‬גיורא איילנד‪ ,‬חלופות אזוריות לרעיון ״שתי מדינות לשני עמים״‪ ,‬מזכרי מרכז בס״א‬ ‫מס׳ ‪( 4‬ינואר ‪.)2010‬‬ ‫‪11. Ahmed Qurie, Beyond Oslo (London: Tauris, 2008): 6.‬‬ ‫לדיון נוסף ראו‪:‬‬ ‫׳‪Ahmed Qurie, Negotiating Palestine: From the Second Intifada to Hamas‬‬ ‫‪Electoral Victory (London: I. B. Tauris, 2013).‬‬ ‫־‪12. Yossi Beilin, The Path to Geneva (NY: RDV Books, 2004); Shlomo Ben‬‬ ‫‪Ami, Scars of War, Wounds of Peace (London: Phoenix, 2005); Gilead‬‬ ‫‪2001: Within Reach‬־‪Palestinian Peace Negotiations, 1999‬־‪Sher, The Israeli‬‬ ‫‪(London: Routledge, 2006).‬‬ 159 ‫חלופות להסדר עם הפלסטינים‬ ,‫ הסכם השלום שנשאר על המפית״‬:‫ הפחד וההאשמות‬,‫ ״התקווה‬,‫אבי יששכרוף‬1313 http://news.walla.co.il/?w=//2644736 ,)2013 ‫ מאי‬24( ‫וואלה! חדשות‬ 14. The Clinton Parameters, Clinton Proposal on Israeli‫־‬Palestinian Peace, White House (December 23, 2000), http://www.peacelobby.org/clinton_parameters.htm 15. From Oslo to Camp David to Taba: Setting the Record Straight, Featuring Dennis Ross, Margaret Warner, and Jim Hoagland, The Washington Institute for Near East Policy (August 8, 2001); Israeli Position on Three Main Points at Taba Talks (January 21, 2001); R. Cohen‫־‬Almagor, ‫״‬The Failed Peace Process in the Middle East 1993‫־‬2011‫״‬, Israel Affairs, Vol. 18, No. 4 (October 2012): 563‫־‬576. :‫ ראו‬,‫ לדיון נוסף‬1616 Joel Peters, ‫״‬Israel and the Palestinian Refugee Issue,‫ ״‬in Elizabeth G. Matthews (ed.), The Israel‫־‬Palestine Conflict (London: Routledge, 2011). 17. ‫״‬International Arbitration on Taba Border Dispute Begins in Geneva‫״‬, JTA (11 December 1986), http://www.jta.org/1986/12/11/archive/international‫־‬ arbitration‫־‬on‫־‬taba‫־‬border‫־‬dispute‫־‬begins‫־‬in‫־‬geneva#ixzz2b6WV6rgg; Jay Rothman, From Confrontation to Cooperation (London: Sage Publications, 1992).