סתיו לא סתווי לאור הנר יוסי גמזו : מילים נתן יונתן , שירי עפר ורוח : מתוך

‫סתיו לא סתווי‬
‫מילים‪ :‬יוסי גמזו‬
‫בכל העולם נהוג שהסתיו‬
‫אפוף מן תוגה מדכדכת‪.‬‬
‫כי שמש נסתרת מבעד לעב‬
‫ועל מדרכות‪ ,‬כדמעות של זהב‪,‬‬
‫נושרים העלים בשלכת‪...‬‬
‫אך אצלנו ‪ -‬בצחוק לבבי‬
‫מצטחק לו מן סתיו לא‪ -‬סתווי‬
‫)כאחד‪ ,‬שעוד טרם שמע פה‬
‫שסתווים נכנסים לנשמה פה(‬
‫ומציע‪ ,‬במקום נימוקים‪,‬‬
‫שמש‪ -‬פז‬
‫ושדות ירוקים‪...‬‬
‫בכל העולם נהוג שהסתיו‬
‫חוטף‪ ,‬כל שנה‪ ,‬מצב‪ -‬רוח‪...‬‬
‫וקר בו‪ ,‬וזר בו ללב הניכאב‬
‫שאין לו‪ ,‬לפתע‪ ,‬לא אם ולא אב‬
‫אי ‪ -‬שם‪ ,‬בסגריר הפרוע‪...‬‬
‫אך אצלנו‪...‬‬
‫בכל העולם נהוג שהסתיו‬
‫מן דלף טורד וקצוב לו‪.‬‬
‫ומי שכותב לאחת שאהב‬
‫מילים‪ ,‬שהחלו פשוט במיכתב ‪-‬‬
‫כותב פתאום שיר‪ ,‬כי עצוב לו‪...‬‬
‫אך אצלנו‪...‬‬
‫לאור הנר‬
‫מתוך ‪ :‬שירי עפר ורוח‪ ,‬נתן יונתן‬
‫וְָכ ְך ָה ִאישׁ יָצַר ֶאת דְּמוּת ַהנֵּר‪:‬‬
‫ְחוֵּר‬
‫ָקח לוֹ ֵחלֶב ַר ְך ו ִ‬
‫ִמן ַה ֵח ָמר ל ַ‬
‫ְאל תּוֹכוֹ ֶאת ְפּ ִתיל ַחיָּיו ִח ֵבּר‬
‫וֶ‬
‫שׁלֵם‪.‬‬
‫וְאָז ָהיָה ַהנֵּר ָ‬
‫ְבּ ֵאשׁ ְק ַטנָּה ִה ְדלִיק אוֹתוֹ וּכְמוֹ אָדָם‪:‬‬
‫ְאטּוֹ‪,‬‬
‫חוֹשׁ ְך ל ִ‬
‫ָתּ ִמיד עַד תֹּם ָבּעַר ַבּ ֶ‬
‫נּוֹשׁב‪.‬‬
‫רוּח ַה ֵ‬
‫ִשׁ ַמת ָה ַ‬
‫וּמ ַה ְב ֵהב כְּמוֹ נ ְ‬
‫לוֹהט ְ‬
‫ֵ‬
‫ְפּרִים‪,‬‬
‫אוֹהב ֶאת ַמ ְעגַּל ַה ַפּר ָ‬
‫ֵ‬
‫ְמעוֹת עַל ַה ְסּ ָפרִים‪,‬‬
‫זוֹלֵג ַה ֵחלֶב ִכּד ָ‬
‫שׁל ַה ְמּשׁוֹרֵר‪.‬‬
‫ְחנוֹ ֶ‬
‫שׁל ָ‬
‫ַעל ֻ‬
‫גּוֹמר‪.‬‬
‫ְתּב ֵ‬
‫אָהלוֹ ֶאת ַה ִמּכ ָ‬
‫ַחיָּל ְבּ ֳ‬
‫וּבלֵיל ַסעַר ְמ ֻא ָחר‪,‬‬
‫ְ‬
‫שׁ ַמיִם‪,‬‬
‫רוֹאים ָ‬
‫שׁכָה וְלא ִ‬
‫נוֹפלִים ַבּ ֲח ֵ‬
‫ְשׁ ְר ָע ִמים ְ‬
‫כֶּ‬
‫זוֹהר‪,‬‬
‫לא כּוֹכַב ֵ‬
‫שׁ ֵארִית ַהנֵּר‬
‫ִיקים ֶאת ְ‬
‫אָז ַמ ְדל ִ‬
‫ִת ַבּ ֵהר‪.‬‬
‫שׁ ָהעוֹלָם יָשׁוּב וְי ְ‬
‫וְיֵשׁ ִתּ ְקוָה ֶ‬