‫מעגל של נשמות מתגבשות מסביב לציר‬
‫פנימי‪ ,‬והתומכות זו את זו שלא 'להתפרק'‬
‫ולהיות מושלכות אל המציאות הריקה‬
‫שאורבת בחוץ‪.‬‬
‫בשלב זה תשומת הלב מופנית לתיקון‬
‫החיים שבפועל ולא לשינוי התודעה‪ ,‬מתוך‬
‫הנחה שמערכת חיים בעלת אופי שונה‬
‫בונה 'עולם אלטרנטיבי' בתוכו תוכל לצמוח‬
‫אחר כך תודעה חדשה‪ .‬כעת ההנחה היא‬
‫שתיקון עולם תלוי בהתחלה נכונה‪ ,‬ביצירת‬
‫'גרעין קשה' ויציב‪ ,‬בחינת "כנישתא חדא"‬
‫שתשובתה יכולה להביא גאולה לעולם כולו‪.‬‬
‫ג‪ .‬תשובה מאהבה‬
‫אכן‪ ,‬עם כל היסודיות שבתיקון של חיזוק‬
‫חומות הדת‪ ,‬יש בו גם משהו מקומם‪ .‬לא רק‬
‫שתשומת הלב מופנית למעגל צר‪ ,‬אלא שיש‬
‫בזה גם דחיה ועשיית חייץ כלפי כל מי שנותר‬
‫מחוץ למעגל‪ .‬הרי "ה' הוא הכל והכל הוא‬
‫ה'"‪ ,‬ולכן ודאי שהתכלית אינה רק להצטמצם‬
‫בתוך החוגים של "אנשי שלומנו"‪.‬‬
‫מי ש'יומרה' משיחית דוחפת אותו לפעול‪,‬‬
‫חרד למצבו של כלל העם‪ ,‬ומתעורר קודם‬
‫כל שלא להשלים עם תהליך ההתבוללות‪,‬‬
‫שמהווה היום סכנה מוחשית לא רק בחו"ל‬
‫אלא גם לעם היושב בציון‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כיוון שתהליך ההתבוללות נעשה‬
‫(בדרך כלל) בהסכמת המשתתפים בו‪ ,‬לא‬
‫תועיל כאן פעילות מלחמתית מתנצחת‪,‬‬
‫אלא יש לעסוק בתשובה מאהבה‪ ,‬ולדרכנו‬
‫נפרש אהבה זו קודם כל כאהבת ישראל‪.‬‬
‫אהבת ישראל שפועמת בתוך הדאגה לכולם‪,‬‬
‫זו שעתידה להזכיר לכולם לאן הם שייכים‪,‬‬
‫ולאסוף אותם הביתה ברחמים גדולים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תורה חדשה‬
‫כל הפעולות עד כה – המאבק להצלת‬
‫העם והארץ‪ ,‬חיזוק הדת‪ ,‬ואהבת כל ישראל‬
‫הפועלת נגד התבוללות וכו' – הן עדיין‬
‫תגובה ישירה לבעיות שהתעוררו בשטח‪.‬‬
‫אבל יש תחושה אמתית שכל זמן שרק נגיב‬
‫לבעיות היא לא תצלח‪.‬‬
‫על כן פעילות משיחית מלאת חדוות‬
‫חידוש היא הפנייה אל המעיין של פנימיות‬
‫התורה‪ ,‬ויכולת להפיצו בלא למקד ולקוון את‬
‫מה שנובע ממנו להישגים מסוימים בשטח‪.‬‬
‫האור החדש הזה – "תורה חדשה מאתי‬
‫תצא" – עתיד להיות "שמש צדקה ומרפא‬
‫בכנפיה"‪ ,‬הנשמות הנבולות עתידות לפרוח‪,‬‬
‫ואת מה שיוולד וייבקע כשיפתחו הניצנים‪,‬‬
‫אפילו המשפיע אינו יודע לשער‪.‬‬
‫אצל האומות ותסכול עצום בתוכנו פנימה‪.‬‬
‫יהודים רבים שואלים עצמם ללא הרף איזו‬
‫מין אמת היא זו שאין לה מה לבשר למציאות‬
‫האנושית? ומדוע במקום להיטיב עם כולם‪,‬‬
‫כחפץ לבבנו הפנימי‪ ,‬אנחנו צריכים לחוש‬
‫ללא הרף איום סמוי ולעסוק בהתגוננות‬
‫מפניו‪ .‬הרוח המשיחית היא רוח של אמון‬
‫שעם ישראל ותורת ישראל רלוונטיים‬
‫לכל העולם‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬הוא הסיכוי שלהם‪.‬‬
‫בחיצוניות אמנם שונאים אותנו כי אנו‬
‫טורדים את שלוותם‪ ,‬אבל בפנימיות השנאה‬
‫היא בגלל שאיננו מצליחים לחדור לעולמם‬
‫ולגאול אותו‪.‬‬
‫פעולות משיח בתחום הזה הינן להפיץ‬
‫שבע מצוות בני נח‪ ,‬ומה ששייך ומתאים‬
‫לכלל האנושות מתוך פנימיות התורה‪ .‬לגוים‬
‫אסור לבדות דת חדשה (כפסק הרמב"ם)‪,‬‬
‫אבל אין פירוש הדבר שאסור להם לפתח‬
‫ולבטא חיים דתיים‪ ,‬אלא שצריכים הם לינוק‬
‫אותם מתורת ישראל כפי כחם לקבל‪.‬‬
‫התקשרות לרבי משיחי‬
‫והנה‪ ,‬חמש המדרגות בהתקשרות לרבי‬
‫מקבילות לחמש שדות הפעולה המשיחיים‬
‫הנ"ל‪ :‬מעשי הצדיקוּת שלומדים מהרבי‬
‫קרובים מאוד לפעילותו ולדקדוקיו של‬
‫הרבי למען חיזוק הדת‪ .‬אהבת ישראל‬
‫שלומדים מהרבי דומה לאהבת ישראל של‬
‫הרבי‪ ,‬שמכוחה פועל ללא לאות להציל‬
‫מהתבוללות‪ .‬תורה וצורת חשיבה שלומדים‬
‫מהרבי דומות לתורה חדשה שיוצאת מאתו‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫שתי המדרגות העליונות של התקשרות‬
‫לרבי – היציאה לשליחות ולמבצעים בכלל‪,‬‬
‫ומבצע משיח בפרט – הופכות כעת לעניין‬
‫אחד ממש‪ ,‬כי כל מה שעוסקים בו חדור באורו‬
‫של משיח‪ .‬דוקא ההתקשרות למשיחיות‬
‫של הרבי מעוררת לפנות אל השטח‪ ,‬אל‬
‫"הצלת העם והארץ" ולהלחם עליהם‪ ,‬כשם‬
‫שמעוררת לפנות לתקן את העולם כולו‪.‬‬
‫מעובד מתוך דבריו של הרב יצחק גינזבורג‬
‫בחוברת "התקשרות לאחר ג' תמוז"‪.‬‬
‫ה‪ .‬תיקון עולם‬
‫מגמותיו של משיח הן ללא גבולות‪,‬‬
‫רוצה הוא בתיקון העולם כולו‪ .‬הפריצה‬
‫מגבול ישראל היא "עת שלום" האמיתית‪.‬‬
‫עיסוק בעצמנו בלבד מטפח זרות ושנאה‬
‫מוגש על ידי תא חב"ד של תנועת "דרך חיים"‪.‬‬
‫תנועת "דרך חיים" הינה תנועה עממית הפועלת למען הובלת‬
‫עם ישראל להנהגת חייו הציבוריים על פי תורה‪ ,‬ברוח הדברים הללו‪.‬‬
‫לפרטים והצטרפות‪www.derech-chaim.org | 053-4243770 :‬‬
‫התקשרות לרבי‬
‫לאחר ג' תמוז‬
‫עשו כל אשר‬
‫ביכלתכם‬
‫להביא‬
‫בפועל את‬
‫משיח צדקנו‬
‫ה‬
‫תקשרות לרבי היא‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬לאהוב את הרבי אהבת‬
‫נפש‪" ,‬מים רבים לא יוכלו לכבות‬
‫את האהבה" של חסיד לרבו‪ .‬אך המעשה‬
‫הוא העיקר‪ ,‬והתקשרות אמתית מתבטאת‬
‫במעשה בפועל‪ ,‬ועליה לחדור בכל שיעור‬
‫הקומה של החסיד המקושר‪.‬‬
‫חמש דרגות של התקשרות‬
‫נראה שההתקשרות מתבטאת בשתי‬
‫בחינות כלליות‪ ,‬המתחלקות לחמש בחינות‬
‫פרטיות‪ .‬הבחינה הכללית הראשונה היא‬
‫להסתכל על הרבי וללמוד ממנו‪ ,‬והשניה היא‬
‫לקיים את הוראותיו‪.‬‬
‫• הבחינה הראשונה‪ ,‬ללמוד מהרבי‪ ,‬נחלקת‬
‫לשלוש‪:‬‬
‫א‪ .‬לומדים ממעשיו הגלויים‪ ,‬ומנסים‬
‫לעשות כמותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬לומדים ממידותיו‪ ,‬מרגישים את‬
‫המידות הטובות שיש ברבי‪ ,‬ובפרט את‬
‫אהבת ישראל שהוא מקרין ללא גבול‪ ,‬כדברי‬
‫אדה"ז שאהבת ישראל היא שלימות אהבת‬
‫ה' (לאהוב מה שהאהוב אוהב)‪.‬‬
‫ג‪ .‬לומדים את תורתו‪ ,‬ואת דרך חשיבתו‪.‬‬
‫• הבחינה הכללית השניה – קיום הוראות‬
‫הרבי – היא כבר התקשרות מסוג אחר‪ .‬הרבי‬
‫כינה את הוראותיו במושג הצבאי "מבצעים"‪,‬‬
‫ומכאן כבר יש ללמוד שהוראות אלו מכוונות‬
‫במיוחד לגלות את כוח מסירות הנפש‬
‫של היהודי‪ ,‬כמו חייל נאמן‪ .‬ההתקשרות‬
‫הפשוטה היא בבחינת "בית ספר" בו נצמדים‬
‫לאישיות הגלויה ולומדים אותה‪ ,‬אבל אחר‬
‫כך מתבגרים 'ויוצאים לחיים'‪ ,‬ומגלים‬
‫שדווקא החיים שבפועל מאפשרים להופיע‬
‫את הכוחות העמוקים‪ ,‬ודווקא השליחות‬
‫אליהם מחברת את השליח אל הממדים‬
‫הנסתרים שבמשלח ע"י התבטלותו הפנימית‬
‫אליו‪ ,‬עד ש"שלוחו של אדם כמותו"‪.‬‬
‫ההתקשרות הזו בבחינת קיום הוראות‬
‫מתחלקת לשתים‪:‬‬
‫המדרגה הראשונה (והרביעית מהתחלה)‬
‫היא כל המבצעים עד מבצע משיח (ולא עד‬
‫בכלל) ‪ -‬דהיינו הפצת יהדות בכל ההתרחבות‬
‫האפשרית‪" ,‬ופרצת"‪ .‬במדרגה הזאת תופסת‬
‫מקום בראש הפצת המעינות‪ ,‬התפשטות‬
‫פנימיות התורה "להחיות עם רב"‪ .‬אכן‪ ,‬גם‬
‫כשעוסקים בהפצת יהדות בלא להתייחס‬
‫ישירות למשיח‪ ,‬גם אז המגמה הפנימית היא‬
‫המשיח‪ ,‬הן כשמלמדים פנימיות התורה –‬
‫שהרי אז עוסקים בציור השלמות הצפויה‪,‬‬
‫ומעוררים חשק להגיע לזה סוף סוף – והן‬
‫כשעוסקים בהגברת קיום מצוות וחיים‬
‫יהודיים‪ ,‬שהרי כל מצוה מקרבת את הגאולה‪,‬‬
‫וכל קרוב של יהודי לתורה ומצוות מצטרף‬
‫ל"מאסה קריטית" שתהווה קרקע קולטת‬
‫ומפרה את בשורת הגאולה‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬
‫עניין המשיח נשאר עדיין בהסתר יחסית‪,‬‬
‫ופנימיות הנפש שלנו עדיין אינה 'נסחטת'‬
‫ומתמצה להתקשר לפנימיותו ול'ציפור‬
‫נפשו' של הרבי‪.‬‬
‫משיח"‪ ...‬אבל השתדלות זו היתה במובן‬
‫של מילוי מקום‪ ,‬ולא של התמנות עצמית‬
‫לתפקיד‪.‬‬
‫לכן יש מדרגה נוספת בהתקשרות –‬
‫הצטרפות למבצע משיח (המדרגה החמישית‪,‬‬
‫המשיחית)‪ .‬מאז שהנושא הזה עלה על סדר‬
‫היום (על ידי הרבי עצמו)‪ ,‬זהו העיקר‪ ,‬ורק‬
‫על ידי זה ההתקשרות לרבי היא פנימית‬
‫ועצמית‪ ,‬עד להתקשרות "היחידה שבנפש"‬
‫ממש‪ .‬כמובן‪" ,‬מבצע משיח" משפיע על כל‬
‫המבצעים‪ ,‬ונותן להם 'צבע' ברור ותכלית‬
‫מכוונת‪.‬‬
‫אמנם אחר כך יותר ויותר הושם הדגש על‬
‫זיהוי‪ ,‬והתברר שהרבי מצפה שכולם יחפשו‬
‫וימצאו את האיש המתאים וימסרו עצמם‬
‫אליו‪.‬‬
‫פעולות משיח וזיהוי משיח‬
‫לדעתנו‪ ,‬לאחר ג' תמוז‪ ,‬צריך לעבור‬
‫לפעולות משיח במדרגה אחרת ובאופן אחר‪.‬‬
‫כשהרבי התחיל בגלוי את 'מבצע משיח'‬
‫היו בזה בכללות שני נושאים‪ :‬פעולות‬
‫משיח‪ ,‬וזיהוי משיח‪ .‬בתחילה הושם הדגש‬
‫על פעולות משיחיות‪ ,‬אפילו עם מגמה‬
‫להדחיק את השאלה מי הדמות שהכי‬
‫מתאימה למעלות המשיחיות (הרבי סבר אז‬
‫שהמצב בוסרי מדי‪ ,‬ואמר בפירוש כי במצב‬
‫כזה הזיהוי יזיק להפצת המעיינות‪ ,‬שבה‬
‫ראה את המסלול העיקרי לקידום הגאולה)‪.‬‬
‫היה אפשר אז לפרש שהרבי שמוביל את כל‬
‫המהלך הוא הכי 'מעין משיח' שמוכר כרגע‬
‫בעולם‪ ,‬ואפשר היה לפרש שהרבי מקיים‬
‫בעצמו "במקום שאין משיח השתדל להיות‬
‫והיום‪ ,‬אחרי ג' תמוז‪ ,‬לא מספיק לומר‬
‫שזו ירידה צורך עליה‪ ,‬אלא צריך להתבונן‬
‫מה באמת נקראת עליה‪ .‬גם לא מספיק לומר‬
‫שמה שעשינו לפני ג' תמוז צריך לעשות‬
‫כעת בתוספת מרובה‪ .‬יש לומר שירידה צורך‬
‫עליה היינו שהרבי ְמ ַפנה את הנוכחות החזקה‬
‫והגלויה שלו כדי "לנער" את המשיחיות‬
‫שבנו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל מה שנעשה על פי הוראות‬
‫ישירות של הרבי‪ ,‬מבלי התעוררות פנימית‬
‫ועצמית לדבר‪ ,‬זוהי יחסית עבודה של‬
‫אתכפיא‪ ,‬עבודה שלא מכח עצמו‪ .‬כך התריע‬
‫הרבי בכ"ח בניסן תנש"א‪ ,‬כשאמר שצועקים‬
‫"עד מתי" לא בפנימיות‪ ,‬אלא משום שהרבי‬
‫הורה לצעוק‪ .‬הרבי פינה את הזירה (והצמצום‬
‫אינו כפשוטו‪ ,‬כידוע) כדי שאנחנו נתעורר‬
‫לפעול בקום ועשה‪ ,‬דוקא כאשר אין גשר של‬
‫ברזל לצעוד עליו‪ .‬הרי משיחיות מטבעה היא‬
‫נכונות לקפוץ לדבר לא ידוע‪ ,‬מהיש אל האין‪,‬‬
‫מתוך ודאות שככה אי אפשר להמשיך‪.‬‬
‫דוקא על גבי המדרגה הזאת – של פעולות‬
‫משיח הנעשות מתוך הזדהות אתו עד‬
‫כדי נכונות לקום ולפעול מעצמנו – צריך‬
‫להופיע בממד חדש גם זיהוי המשיח‪ .‬צריך‬
‫שתבוא התעוררות לזהות מיהו המשיח‬
‫מתוך התעוררות ניצוץ המשיח שבכל אחד‬
‫ואחד‪ .‬היגיעה היא לפעול פעולות משיח‪,‬‬
‫עד שמרוב מאמץ בכיוון זה מתעוררת נקודת‬
‫המשיח שבכל יהודי – זו שממנה בא הכח‬
‫לפעול פעולות שכאלה – והיא המזהה את‬
‫המשיח האמיתי שבחוץ‪ ,‬בחינת "מצא מין‬
‫את מינו"‪.‬‬
‫שתי המדרגות שהיו לפני ג' תמוז –‬
‫פעולות משיח וזיהוי משיח – צריכות‬
‫להופיע בממד חדש לאחר ג' תמוז‪ .‬אז היו הן‬
‫בבחינת "הנגלות"‪ ,‬הרבי אמר והורה דברים‬
‫מפורשים‪ ,‬ולכן היתה בזה אתכפיא (של‬
‫בהירות שכלית גמורה)‪ ,‬וכעת שתי המדרגות‬
‫הללו עתידות להופיע בבחינת "הנסתרות"‪,‬‬
‫במקום שהנפש במעמקיה מזדהה מעצמה‬
‫עם המשיח ולא רק מוסרת עצמה אליו‪ ,‬זוהי‬
‫כבר אתהפכא‪.‬‬
‫חמשה שדות פעולה משיחיים היום‬
‫כעת נתבונן באלו 'פעולות משיח' יש‬
‫לפעול מתוך הרוח שהנחיל לנו הרבי‪ ,‬ובאלו‬
‫תחומים וכיוונים מתבקש לפעול‪ ,‬כאשר‬
‫מאמינים שאפשר וצריך להזיז ולגאול את‬
‫כלל המציאות (ולא רק לנגוס ולהציל ממנה‬
‫קטעים בודדים)‪.‬‬
‫נראה שאפשר לזהות חמשה ענינים‬
‫כלליים‪ :‬הצלת העם והארץ‪ ,‬חזוק הדת‪,‬‬
‫תשובה מאהבה‪" ,‬תורה חדשה"‪ ,‬ותיקון עולם‬
‫במלכות שדי‪.‬‬
‫א‪ .‬שלמות הארץ‬
‫הפעילות למען ארץ ישראל היא משיחית‬
‫גם מפני שזה גופא ההבדל בין ההקדמות‬
‫למשיח לבין משיח עצמו‪ .‬משיח היינו כבר‬
‫כניסה להתמודד עם המציאות עצמה‪ ,‬לפעול‬
‫פעולות מסוג אלו שכותרות העיתונים‬
‫חייבות להתייחס אליהן‪ .‬עד אז הפעולות‬
‫הן יחסית התכוננות למהפכה במחנה סגור‪,‬‬
‫באופן שהעולם יכול 'להרשות לעצמו'‬
‫להישאר בשלוותו בלא להתייחס‪.‬‬
‫מי שמתבונן על מה שעבר על הרבי עד ג'‬
‫תמוז‪ ,‬רואה שהתסיסה המשיחית צעדה יחד‬
‫עם המעורבות שגילה הרבי במתרחש כאן‬
‫באה"ק‪ ,‬והתהליך שהסתיים בג' תמוז היה‬
‫קשור בקשר הדוק בעגמת הנפש ממה שקורה‬
‫בעניין ארץ ישראל‪ .‬מי שרוצה 'להוסיף חיים'‬
‫אצל הרבי‪ ,‬חייב להתעורר קודם כל להציל‬
‫את הארץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיזוק הדת‬
‫מהעיסוק בהצלת הכלל מופנית כעת‬
‫תשומת הלב אל החוג הקרוב‪ .‬אפשר שחוג זה‬
‫ילך ויתרחב‪ ,‬ויאסוף אליו עוד ועוד נשמות‪,‬‬
‫אבל לעולם תהיה תנועת ההשפעה באופן‬
‫הזה; כלומר‪ ,‬באופן של נכונות להכנס לתוך‬