תיק עבודות - BAAD מרכז לאמנות

‫מפולת מפלים‬
ATALIA SHACHAR
WATERFALLS FALL
ATALIA SHACHAR
‫עתליה שחר‬
‫עתליה שחר‬
Introduction
‫הקדמה‬
Ilan Wizgan
Atalia Shachar’s current exhibition, summing up two
years of work, signals a turning point in the work of
the artist, who for years has created paintings of a
formative nature, filled with imagery and clear-cut,
socially conscious, and nostalgic themes, while using
recurring motifs and manual stamping techniques.
The new works are characterized by free and
generous brush strokes in grey and blue hues. They
create an impression of chaos, disorder, primordial
landscape, before cosmic order was defined. Shachar
disengages herself from the aesthetics of kitsch in
which she critically engaged in her previous works,
and the vestiges of which are confronted with modern
expressive aesthetics. She digs beneath the imagery,
the “objects”, arriving at the abstract foundation which
itself becomes the theme of the painting.
This is not a modern abstract work that aspires to
achieve minimalism and spiritualism, but rather, abstraction
loaded with energy, one that has not relinquished the
image, but rather seeks images of a new kind, that will
create themselves, emerging from the chaos, compelled
by the Force of Creation. A dominant image is the
waterfall that appears in different forms in several
of the paintings. Waterfalls are virtually absent from
contemporary art, which scornfully rejects culture based
on ornamentation and kitsch. What makes Shachar
once again display the image of the waterfall that
typifies kitsch and is detached from its natural context?
Shachar takes a modest, emotional, yet unsentimental
step through and within the language of painting; her
waterfalls are also avalanches, they express the personal
and public mindset, they serve as warning signs calling
for awakening and change.
One painting, titled Fence, Waterfalls, is somewhat
of a call for discipline. What appears to be a gushing
torrent of water inhabits nearly the entire painting,
while in the upper portion there is a patch of sky
denoting the act of creation in the Book of Genesis1. In
the lower portion there is some sort of fence, an image
which reinforces the new order and the attempt to take
control, to prevail. An additional painting, Movimento,
appears to be depicting an overflowing waterfall, at
the bottom of which there is a red rope tassel, possibly
swept up in the current, or possibly struggling to justify
its existence. The image of the rope tassel invites the
observer to take another look at the waterfall that can
also be interpreted as a folded up curtain that has lost
‫אילן ויזגן‬
its grip on the tassel. A symbolic reading of the painting
may suggest an internal process whereby Atalia Shachar
is liberated from the need for old images, from grasping
onto the personal remnants of culture and history,
and may imply that she is embarking on a new path.
A possible sign of such a path is the image of the
Tower of Babel that appears in the center of the series’
later paintings, against the backdrop of abstract paint
streaks. Shachar’s Tower of Babel rises up from the
chaos, emerges from the tempest of paint, and floats
similarly to Magritte’s Castle2.
Shachar chose Pieter Bruegel the Elder’s The Tower
of Babel as a source of inspiration3. This is a fascinating
choice of imagery, seeing as it once again elucidates
that Shachar is contending with painting-related
problems, with the aspect of creating art and the act
of creation in the painting as well as with the tradition
of painting. If the series begins with a reference to the
story of creation, and continues with the torrent that
threatens to drown everything, as in the story of the
Flood, at this stage she reaches the story of the Tower
of Babel; three adjacent and consecutive stories in the
biblical source that resonate as the implied allegorical
subtext of Shachar’s later works.
As mentioned, Noah’s descendants sought to
build “a city and tower whose top [may reach] unto
heaven”4, and in response to this, God “mixed up” their
language and scattered them all over the earth. One
cultural center and a uniform and dominant language
were exchanged for a multitude of centers and multiple
languages. It is possible that Atalia Shachar is on one end
of the spectrum offering us the failure of modernism
and the dismantling of cultural centers as an allegory,
while on the other end of the spectrum, suggesting
the blossoming of the peripheries, and the multiple
artistic languages; on the one hand chaos, and on the
other hand the Tower of Babel; chaos of the primordial
unification and merging vs. separation and dispersion
throughout the earth. Her works exist amid these two
extremes, the whole and the dismantled, the unified
and the dispersed, the chaotic and the neatly arranged.
1 "Let there be an expanse in the midst of the waters,
and let it separate the waters from the waters",
Genesis Chapter 1, Verse 6.
2 R. Magritte, The Castle in the Pyrenees, 1959.
3 The smaller version, dated 1563.
4 Genesis, Chapter 11, Verse 4.
‫וממשיכה בשצף המים המאיימים להטביע הכל כמו בסיפור‬
‫ היא מגיעה בשלב זה לסיפור מגדל בבל; שלושה‬,‫המבול‬
‫ המהדהדים‬,‫סיפורים סמוכים ועוקבים במקור המקראי‬
.‫כמשלים סמויים בעבודותיה האחרונות של שחר‬
‫ צאצאי נח ביקשו להקים "עיר ומגדל וראשו‬,‫כזכור‬
‫ ובתגובה לכך האל "בלל" את שפתם והפיץ‬,4"‫בשמים‬
‫ מרכז תרבותי אחד ושפה אחידה‬.‫פני כל הארץ‬-‫אותם על‬
‫ לא מן הנמנע‬.‫ושלטת הומרו בריבוי מרכזים וריבוי שפות‬
‫שעתליה שחר מציעה לנו כנמשל את כשלונו של המודרניזם‬
‫ ומנגד‬,‫ ואת התפרקותם של המרכזים התרבותיים‬,‫באמנות‬
‫את פריחתן של הפריפריות וריבוי השפות האמנותיות; מצד‬
‫ ומצד שני מגדל בבל; מצד אחד כאוס של‬,‫אחד תוהו ובוהו‬
‫ ומצד שני הפרדה ופיזור על פני כל‬,‫איחוד ומיזוג בראשיתי‬
,‫ השלם והמפורק‬,‫ יצירתה נעה בין שני הקצוות האלה‬.‫הארץ‬
.‫ הכאוטי והמסודר‬,‫המאוחד והמפוזר‬
‫בראשית‬,"‫"יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים‬
.'‫ פסוק ו‬,'‫פרק א‬
.1959 ,‫ הטירה בפירינאים‬,‫ מגריט‬.‫ר‬
.1563 ‫ משנת‬,‫הגרסה הקטנה‬
.'‫ פסוק ד‬,‫בראשית פרק י"א‬
1
2
3
4
‫ המסכמת שתי שנות‬,‫התערוכה הנוכחית של עתליה שחר‬
‫ שעסקה‬,‫ מסמנת מפנה ביצירתה של האמנית‬,‫עבודה‬
,‫במשך שנים בציור בעל אופי צורני ודימויי שנושאיו ברורים‬
‫ תוך שימוש מרובה במוטיבים חוזרים‬,‫חברתיים ונוסטלגיים‬
.‫ובטכניקות ידניות של הטבעה‬
‫הציורים החדשים מאופיינים במשיכות מכחול‬
‫ הרושם שנוצר‬.‫חופשיות ונדיבות בגווני האפור והכחול‬
‫ טרום‬,‫ של נוף בראשיתי‬,‫ של תוהו ובוהו‬,‫הוא של כאוס‬
‫ שחר מתפרקת מאסתטיקת הקיטש בה‬.‫סדר וטרום בריאה‬
‫ וששרידיה‬,‫עסקה באופן ביקורתי בעבודותיה הקודמות‬
‫ היא‬.‫מעומתים כאן עם אסתטיקה מודרנית אקספרסיבית‬
‫ אל המצע‬,"‫ מתחת ל"אובייקטים‬,‫חופרת מתחת לדימויים‬
.‫המופשט שהופך להיות בעצמו נושא הציור‬
‫אך אין זה מופשט מודרניסטי השואף אל הצמצום ואל‬
‫ כזו שלא ויתרה על‬,‫ אלא הפשטה טעונה באנרגיה‬,‫הרוחני‬
‫ שייוולדו‬,‫הדימוי אלא מחפשת אחר דימויים ממין חדש‬
‫ דימוי דומיננטי‬.‫ מכורח הבריאה‬,‫ מתוך הכאוס‬,‫מעצמם‬
.‫שכזה הוא המפל שמופיע בצורות שונות בכמה מן הציורים‬
,‫המפלים נעדרים כמעט לגמרי מן האמנות העכשווית‬
,‫ ובכן‬.‫הדוחה בשאט נפש את תרבות הקישוט והקיטש‬
‫ הקיטשי‬,‫מה מביא את שחר להידרש שוב אל דימוי המפל‬
‫ רגשי‬,‫והמנותק מהקשרו הטבעי? שחר נוקטת במהלך צנוע‬
‫ מתוך ובתוך שפת הציור; המפלים שלה הם‬,‫אך לא רגשני‬
‫ תמרורי‬,‫ הם מבטאים הלך נפש אישי וציבורי‬,‫גם מפולות‬
.‫אזהרה הקוראים להתעוררות ולשינוי‬
‫ הוא סוג של קריאה‬,‫ מפלים‬,‫ הקרוי גדר‬,‫ציור אחד‬
‫ מה שנראה כמים שוצפים מכסה כמעט את כל פני‬.‫לסדר‬
‫ כשבחלקו העליון של הציור מתגלה פיסת שמים‬,‫הציור‬
.1 ‫באופן המאזכר את מעשה הבריאה בספר בראשית‬
‫ דימוי המחזק את‬,‫בחלקו התחתון של הציור מעין גדר‬
‫ ציור‬.‫ לעמוד בפרץ‬,‫הסדר החדש ואת הניסיון להשתלט‬
‫ ובתחתיתו‬,‫ נראה כמתאר מפל שוצף‬,movimento ,‫נוסף‬
.‫ ספק מתעקש על קיומו‬,‫ ספק נסחף בזרם‬,‫גדיל חבל אדום‬
‫דימוי הגדיל מזמין התבוננות חוזרת במפל שיכול להתפרש‬
‫ קריאה‬.‫עכשיו גם כווילון מכונס שאיבד את אחיזתו בגדיל‬
‫סימבולית של הציור יכולה לרמז על תהליך פנימי שבו עתליה‬
‫ מההיאחזות‬,‫שחר משתחררת מן הצורך בדימויים הישנים‬
.‫ ועל יציאה לדרך חדשה‬,‫בשיירי תרבות והיסטוריה אישיים‬
‫סימן אפשרי לדרך שכזו הוא דימוי מגדל בבל‬
,‫המופיע במרכזם של הציורים המאוחרים יותר בסדרה‬
‫ מגדל בבל של שחר‬.‫על רקע משיחות הצבע המופשטות‬
‫ מרחף כמו הטירה‬,‫ מתוך סערת הצבע‬,‫עולה מן התוהו‬
‫ שחר בחרה כהשראה את מגדל‬.2‫הסוריאליסטית של מגריט‬
,‫ הבחירה בדימוי זה מרתקת‬3‫בבל של פיטר ברויגל האב‬
‫מפני שהוא מבהיר שוב כי שחר מתמודדת עם בעיות‬
‫ ועם המסורת‬,‫ עם היבט היצירה והבריאה בציור‬,‫ציוריות‬
,‫ אם הסדרה מתחילה באזכור סיפור הבריאה‬.‫הציורית‬
‫"והרוח תקום"‬
‫*‬
‫על עבודותיה החדשות של עתליה שחר‬
‫רז סמירה‪ ,‬אוצרת‬
‫רּוח ְסעָ ָרה ע ָֹׂשה ְד ָברֹו"‬
‫"אׁש ָּוב ָרד ֶׁשלֶ ג וְ ִקיטֹור ַ‬
‫ֵ‬
‫(תהלים קמ"ח ח')‬
‫עתליה שחר מציגה בתערוכת יחיד זו‪ ,‬סדרת ציורים‬
‫חדשה ייחודית ומפתיעה‪ .‬סדרה זו‪ ,‬שנושאה הוא נוף‪ ,‬היא‬
‫המשך ושבירה לעבודותיה הקודמות‪ .‬שחר עסקה רבות בנוף‪,‬‬
‫נוף מקומי ונוף ביתי וסדרתי‪ ,‬לעיתים כאורנמנט ולעיתים‬
‫כמושא להערצה וביטחון‪ .‬הפעם היא בוחרת בנוף לא מקומי‪,‬‬
‫אלא נוף רחוק‪ ,‬מלא מפלי מים‪ ,‬הרים גבוהים‪ ,‬ענני גשם‬
‫כבדים ועוד‪ .‬זהו נוף מלא עוצמה המכיל איתני טבע רבים‬
‫במלוא תפארתם‪ .‬זהו נוף מרוקן מאדם‪ .‬שחר אינה מתייחסת‬
‫לנוף או למקום ספציפי‪ .‬נופיה בנויים מזיכרון‪ ,‬דמיון‪ ,‬חלום‪,‬‬
‫פחד‪ ,‬תחושות של מקומות שלא ברור אם הם קיימים והיכן‪.‬‬
‫מקומות אלה מהווים לגבי האמנית אלגוריה על מצב החברה‬
‫והאדם‪ .‬שחר יוצרת במשיכות מכחול רחבות וספונטניות‬
‫ומשלבת נזילות צבע (במספר כיוונים) היוצרות יחד נוף‬
‫משוחרר ודינמי הנראה בתנועה מתמדת‪ .‬הצבע לעיתים מונח‬
‫על מצע העץ בשכבות עבות ולעיתים דליל וכמעט שקוף‪.‬‬
‫האמנית בוחרת לעבוד על מצעים שונים כמו‪ :‬לוחות דיקט‪,‬‬
‫מגירות או מדפי עץ רדי־מייד אותם היא מוצאת ברחוב‪.‬‬
‫העץ הוא חומר קשיח וחם בו זמנית ומאפשר לעבוד עם‬
‫צבעים תעשיתיים ואקריליק באופן ישיר וראשוני‪.‬‬
‫במבט ראשוני התערוכה נראית פסטורלית‪ ,‬שקטה‬
‫ומונוכרומטית ואכן שחר מתמקדת בצבעי אפור‪ ,‬כחול‪,‬‬
‫תכלת ולבן‪ .‬למרות סקלת צבעים מצומצמת זו היא יוצרת‬
‫עושר צבעוני רב המכיל גוונים ותתי־גוונים רבים‪ .‬השקט‬
‫הצבעוני מופר בתחושת מסתורין ומועקה הגורמת לצופה‬
‫לחוש אי־נוחות ולהבחין בכל העיוותים והפרות הסדר‬
‫שבמרחבי הנוף‪ .‬למשל‪ :‬בתוך נוף פסטורלי של מפל מים‬
‫צוננים‪ ,‬נהר הזורם בשבילי אבנים או בקימורי ההרים יופיע‬
‫כתם מתפשט המאיים להשמיד את השלווה‪ ,‬או ענן או‬
‫סערה המאיימים למחוק הכל‪ .‬המתח בין הקו לכתם‪ ,‬ובין‬
‫המתוכנן לאקראי משרה תחושת דרמטיות של עמידה על‬
‫הסף‪ ,‬הקצה‪ ,‬של חיים התלויים ברגע‪ ,‬רגע של בלימה‪.‬‬
‫שחר יוצרת בציוריה נופים מיוחדים ללא נוכחות‬
‫אדם‪ ,‬ההופכים לנופי נפש אישיים המזכירים את תנועת‬
‫הרומנטיקה של שלהי המאה ה־‪ .18‬הרומנטיקה ובעקבותיה‬
‫האמנית‪ ,‬עוסקים בעוצמתם של כוחות הטבע הגדולים‬
‫של הבריאה‪ .‬האמנית אינה יוצאת לטבע‪ ,‬אלא נשענת על‬
‫מטען הזיכרון האישי והקולקטיבי‪ .‬העולם נברא ומתפרק‬
‫בסטודיו‪ .‬זמן התרחשות הסצנה אף הוא אינו ברור‪ ,‬ספק‬
‫יום ספק לילה‪ .‬הכל טובל בתחושת מלנכוליה ובידוד‪.‬‬
‫האימה המתקרבת‪ ,‬הנמצאת בעבודות החדשות‪ ,‬נבנית על‬
‫ידי השימוש הרגיש בבחירת הצבעים והן בדרך העבודה‪.‬‬
‫זו אימה מאיתני הטבע המבהירים שוב ושוב לאדם את‬
‫מקומו וחוסר יכולתו לשלוט בהם או בגורלו‪ .‬בציורים ניתן‬
‫לחוש מחד יראה והתפעמות מהנוף ומאידך פחד ואפסות‬
‫למולו‪ .‬שחר מוסיפה "המקור ליצירה נובע מתוך אווירת‬
‫כאוס מהקורה בקרבינו הן כאינדיבידואלים והן כחברה‬
‫גלובלית"‪ .‬תחושות אלו נמצאות גם בציוריו של האמן‬
‫הרומנטיקן הגרמני‪ ,‬קספר דויד פרידריך‪ ,‬בן המאה ה־‪.19‬‬
‫פרידריך מצייר נופי נשגב מלאי אור וקדושה בהם ניצבים‬
‫בני אנוש למול יופיו רחב העוצמה של הטבע‪ .‬הנוף הצפוני‬
‫המופיע בציורים מלא זוהר וקדושה בגלל אופיו והאור‬
‫הבוקע ממנו‪ ,‬יצירותיו הן דתיות במהותן‪ .‬כמו פרידריך‬
‫גם שחר חשה הוד‪ ,‬וקדושה רליגיוזית למול פלאי הטבע‬
‫אך בניגוד לביטחון המוחלט של פרידריך באל‪ ,‬שחר חשה‬
‫כל הזמן בבעירה פנימית המתחוללת מתחת לפני השטח‪.‬‬
‫עבודותיה מאותתות על סכנה מתקרבת‪.‬‬
‫הסכנה המתקרבת מתממשת בציוריו של הצייר‬
‫הרומנטיקן האנגלי‪ ,‬ויליאם טרנר‪ .‬טרנר ראה את הטבע‬
‫כמשתנה כל הזמן‪ ,‬משוחרר‪ ,‬שיש בו תופעות וכוחות‬
‫אלימים‪ .‬טרנר הרבה לתאר סערות ומערבולות‪ .‬בציורו‬
‫“סופת שלגים ‪ -‬אניית קיטור בפתח נמל“ הסערה הדרמטית‬
‫מתוארת באמצעות ניגודי צבעים ומשיחות מכחול‪ ,‬שאפשר‬
‫להבחין בהן ולדמיין את תנועת היד שציירה אותן ‪ -‬התנועות‬
‫המעגליות של משיחות המכחול יוצרות רושם של מערבולת‬
‫וסערה‪ .‬הרוח‪ ,‬השלג וענני סערה‪ ,‬מתערבבים עם זוהר‬
‫חיוור ומרוחק של שמש‪ .‬האנייה‪ ,‬שבוודאי נמצאים בתוכה‬
‫בני אדם‪ ,‬קטנה בהשוואה למרחבי הים והשמים‪ ,‬וכוחותיו‬
‫תורן האנייה‬
‫האדירים של הטבע מאיימים לבלוע אותה‪ֶ .‬‬
‫נוטה על צדו‪ ,‬דבר הממחיש את הסערה המטלטלת את‬
‫האנייה‪ .‬טרנר יצר תחושה של דינמיות וחוסר יציבות‪ .‬את‬
‫השמים הכחולים אפשר בקושי לראות מבעד לסופה‪ .‬גם‬
‫בציור "בבל" של שחר ישנה תחושה שהמגדל עוד דקה יקרוס‬
‫ויפול ואנו צופים ברגעיו האחרונים‪ .‬כל כולו מתכסה‪-‬טובע‬
‫במים‪ .‬סיפור המגדל מתפרש כאלגוריה לתרבות האנושית‬
‫המכלה את עצמה‪ .‬צורתו מזכירה את צורת הקולוסאום‬
‫הרומי הבנוי לגובה בקשתות ואת ציורו "מגדל בבל" של‬
‫פיטר ברויגל האב מ־‪ 1563‬מהרנסאנס הצפוני המצויר‬
‫בדרמטיות וגרנדיוזיות‪ .‬בשלושת העבודות המונחות על‬
‫רצפת הגלריה‪ ,‬שרידי המבנה נעלמים סופית בשיטפון‬
‫המים והמבט של הצופה מלמעלה למטה‪ ,‬והמרחק של‬
‫הצופה מהיצירות מגבירים את תחושת הטביעה‪ ,‬טביעת‬
‫התרבות והאנושות‪.‬‬
‫למרות השוני בגודל וסוג מצע הציורים שבתערוכה‪,‬‬
‫בכולם רואים כיצד כוחות הטבע זורעים הרס וחורבן‬
‫בסביבה‪ .‬לא תמיד ברור באיזה אסון טבע גיאולוגי מדובר‬
‫האם ברעידת אדמה הגורמת להתמוטטות האזור‪ ,‬מפולת‬
‫אבנים‪ ,‬התפרצות געשית‪ ,‬סערת ים‪ ,‬שיטפון‪ ,‬צונאמי או‬
‫מפולת שלגים המועכת וגוררת איתה את כל מה שנמצא‬
‫בדרכה‪ .‬אסונות הטבע מתאפיינים בחוסר יכולת של‬
‫האדם למנוע את האירוע‪ .‬שחר בעבודותיה "חותרת‬
‫תחת התמימות ומבטלת באכזריות את היופי והשלווה‬
‫שדגם הנוף הזה אמור לייצג‪ .‬העבודות נוגעות במשהו‬
‫אפוקליפטי מבשר רע‪ ,‬בלתי נמנע כנראה" (עדה נעמני‬
‫מתוך טקסט למיצב "קצה" ‪.)2004‬‬
‫באחת הופך דימוי האווירה הפסטורלית‪ ,‬לאווירה‬
‫של ערעור היציבות והשגרה‪ .‬הסטת הנוף המרגיע הופכת‬
‫לסערה נפשית הבודקת את יחסי מגן‪-‬מוגן‪ .‬הנופים‪ ,‬נעים‬
‫בין מציאות לדמיון‪ ,‬בין ממשי לחזיוני‪ ,‬בין פסטורליה לאי־‬
‫שקט‪ .‬בכל הציורים חלוקת הנוף הקלאסית בין שמיים וארץ‬
‫מתערערת והכל קורס פנימה לתוך המים‪ .‬הגורם לשקיעה‬
‫ולטביעת המקום המתואר בציור לא ידוע אך נראה שהוא‬
‫מתחיל בשמיים וממשיך לתוך המים‪ .‬השקיעה הפיזית‬
‫מועצמת על ידי נזילות צבע המכסות חלקים ניכרים ממשטח‬
‫התמונה‪ .‬נזילות הצבע מלמעלה למטה ולהיפך‪ ,‬יוצרות‬
‫מעטה שדרכו מבחינים בדימוי‪ .‬נזילות הצבע‪ ,‬מגבירות את‬
‫תחושת השקיעה‪-‬טביעה של המקום‪ .‬ההתרחשות הציורית‬
‫הופכת לחזיון תיאטרלי ודרמטי המתרחש בטבע קסום‪ ,‬בעל‬
‫מרחבים ואגמים רחבים‪ .‬זהו טבע מושלם‪ ,‬יפה ואסטטי‪ .‬ישנה‬
‫תחושה שהכל נע לעבר אירוע סופני אפוקליפטי‪ .‬בציורים‬
‫יש תנועה חזקה וגם קיפאון‪ ,‬הנמצאים שניהם על סף של‬
‫רגע קריטי‪ ,‬בעוד רגע כלום לא יישאר והתרבות המיוצגת‬
‫בבניה האנושית‪ ,‬תעלם כלא הייתה על ידי ובתוך הטבע‪ .‬זו‬
‫מציאות משתנה ושברירית‪.‬‬
‫הציור של עתליה הוא רב־שכבתי‪ ,‬מסתיר וחושף‪.‬‬
‫היא מציירת ישירות על הבד‪ ,‬ללא רישומי הכנה‪ .‬התמונות‬
‫מצוירות בגוונים אפרפרים‪ ,‬תכלת‪ ,‬לבן ושחור ´מקוררים´‪.‬‬
‫נוצרת צבעוניות אטמוספרית‪ :‬הצבעים מתערבבים זה בזה‬
‫ויוצרים מימד של חלל עמוק‪ .‬משיכות המכחול חופשיות‬
‫והבעתיות‪ ,‬יוצרות תנועה פנימית וטשטוש‪ ,‬המונעת‬
‫את האפשרות של הבחנה חד־משמעית בין פנים לחוץ‪.‬‬
‫הכיתמיות‪ ,‬כמעט אמורפית ומופשטת‪ .‬הצבעים מפקיעים‬
‫מן היצירות את מימד החיים‪ .‬הקומפוזיציות דינאמיות‪,‬‬
‫בנויות על כתמי צבע המתמזגים זה בזה עם הרבה גווני‬
‫ביניים‪ ,‬שבאמצעותם מודגשת האווירה הדרמטית‪ .‬הסגנון‬
‫הציורי כתמי‪ ,‬רווי צבע וציטוטים מן האמנות‪ ,‬רחוק מ”דלות‬
‫החומר” המקומית‪.‬‬
‫ברישום המופיע בקטלוג‪ ,‬הלקוח מסדרת רישומים‬
‫מהשנה האחרונה‪ ,‬ניתן למצוא עולם רווי סכנה‪ ,‬ומוות‪.‬‬
‫הנופים האורבניים כגון‪ :‬כנסייה‪ ,‬גרם מדרגות‪ ,‬מבנים‬
‫מאסיביים‪ ,‬מגדלים ועוד‪ ,‬אינם שקטים‪ ,‬היבשה והרקיע‬
‫מתערבבים‪ .‬כמו בציורים גם כאן נוצר מתח בין עבר להווה‪,‬‬
‫בין טבע לתרבות‪ ,‬בין מציאות לדמיון‪.‬‬
‫העבודות של שחר מציגות דימויים העומדים על סף‬
‫העלמות‪ ,‬אובדן‪ .‬הכל רטוב וקר הן מבחינה תוכנית וצורנית‬
‫והטביעה הפיזית הופכת לטביעה תרבותית ואישית‪.‬‬
‫האמנית בדומה לגיבורת הסיפור הקצר של ססיל בודקר‪,‬‬
‫מרתה "היא לא ראתה דבר מלבד השלג‪ ,‬האבקה הלבנה‬
‫שהלכה והעכירה‪ ,‬שהחלה עתה להתמוסס למים‪**".‬‬
‫* שם התערוכה לקוח מתוך שירו של נתן אלתרמן "עוד חוזר‬
‫הניגון" שהתפרסם בספר כוכבים בחוץ‪.1938 ,‬‬
‫‬
‫* * מתוך‪ :‬ססיל בודקר‪ ,‬שלג‪ ,‬בתוך‪ :‬זוהר הצפון ‪ -‬סיפורים דניים‪,‬‬
‫ספרית מעריב‪ ,1990 ,‬ע"מ ‪.)33‬‬
‫‬
"And the Spirit shall Rise Up”*
New Works by Atalia Shachar
Raz Samira, Curator
“Lightning and hail, snow and clouds, stormy winds
that do his bidding” (Psalms 148, 8)
In this solo exhibit, Atalia Shachar presents a
new series of paintings that is both unique and
surprising. This series is at once a sequel to and a
clean break from her previous works. Shachar has
engaged a great deal in the subject of landscape, local
and home settings, as well as repetitive landscape,
at times as an ornament and at times as an object
of admiration and security. This time around she has
chosen not a local landscape, but rather a remote one,
full of waterfalls, high peaks, heavy rain clouds and
other forms of nature. This is a very intense scenery,
devoid of humankind, that contains multitudinous
forces of nature, capturing them in all their splendor.
Shachar does not refer to a specific landscape or
location, her settings are constructed from memory,
imagination, dreams, fears, and a sense of places
whose very existence is questionable and whose
exact location is ambiguous. For the artist, these
places serve as an allegory of the state of society
and humankind. In her work, Shachar uses broad and
impulsive brush strokes, combining paint liquidity
(in several directions) that together make for an
unrestrained and dynamic setting that appears
to be in constant motion. The paint is sometimes
applied to the wooden surface in thick layers and
sometimes in diluted and nearly transparent color.
She chooses to work on diverse surfaces, namely:
plywood boards, drawers, or ready-made wooden
shelves that she finds on the street. Wood is a tough,
yet warm material that enables direct and primal
work with industrial and acrylic paints.
At first glance, the exhibit appears idyllic, quiet
and monochromatic and indeed Shachar focuses
on greys, blue, baby blue and white. And despite
this limited spectrum of colors, she creates colorful
richness that contains many hues and sub hues.
The colorful tranquility is disturbed by a sense of
mystery and discomfort, making the observer feel
ill at ease, and giving the spectator the impetus to
discern all the distortions and disorder that exist
within these expanses of landscape, for example:
within the pastoral view of cool water cascades, a
river flowing over stones, or amid mountain slopes,
there will appear a stain that spreads and threatens
to destroy the peace, or a cloud or a storm that
portend utter destruction. The tension between the
line and the stain and between the planned and the
random induce the sensation of a dramatic event
of being close to the edge, of life that depends on
the moment, a moment of restraint.
In her paintings, Shachar creates unique settings
that are barren of human life, and these are transformed
into personal landscapes of the soul reminiscent of
the Romantic movement of the late 18th century.
Romanticism, and the artist, in keeping with the
theme of this movement, explore the power of the
greater forces of nature of creation. The artist does
not venture out into the world of nature; but rather,
relies on personal and collective memory. The world
is created and dismantled in the studio. It is even
difficult to pinpoint the exact timeframe in which
the scene transpires; it could be night or day. All is
immersed in a sense of melancholy and isolation.
The looming threat of terror that pervades
in the artist’s new works is constructed via her
thoughtful selection of colors, as well as her work
method. This is the fear of the forces of nature that
time and again put humankind in its place and
elucidate humanity’s incapacity to control them
or even its own destiny. On the one hand, in these
paintings, one may sense awe and wonder when
observing the landscape, and on the other hand, one
may experience fear and futility when faced with
these surroundings. Shachar adds “the wellspring of
creativity derives from the chaos inhabiting our inner
world, both as individuals and as a global society”.
These feelings are also evident in the paintings of
19th century German Romantic artist, Caspar David
Friedrich. Friedrich paints sublime landscapes full
of light and sanctity, in which human beings are in
the presence of the intense beauty of nature. The
northern landscape which serves as the setting
for Friedrich’s works is brimming with splendor
and holiness due to its nature and the light that it
emits; Friedrich’s paintings are essentially religious
in nature. Like Friedrich, Shachar also senses glory
and religious sanctity in the face of the wonders
of nature, however contrary to Friedrich’s absolute
faith in God, Shachar constantly feels an inner
fire ablaze beneath the surface. Her works signal
imminent danger.
The imminent danger is realized in the paintings
of the English Romantic painter, William Turner.
Turner viewed nature as ever-changing, unbridled,
containing violent phenomena and forces. Turner
often depicted storms and whirlwinds. In his work
Snow Storm – Steam-Boat off a Harbour’s Mouth,
the dramatic storm is depicted using discernible
color contrasts and brush strokes, enabling one to
imagine the movement of the hand that painted
them – the round movements of the brush strokes
create an image of a whirlwind and storm. The wind,
snow and storm clouds, blend with the pale and
distant glow of the sun. The boat, obviously inhabited
by people, is tiny in comparison to the expanse of
the sea and the sky, and the tremendous forces of
nature threaten to engulf it. The boat’s mast is tilted
to the side, illustrating the storm rocking the boat.
Turner has created a sense of dynamics and lack of
stability. One can hardly see the blue sky through
the storm. In the painting “Babel” one also gets the
sense that the tower is about to collapse and topple,
and we observe its final moments. It is entirely
covered/submerged in water. The story of the tower
is interpreted as an allegory of the self-annihilation
of human culture. Its shape is reminiscent of the
Roman Coliseum that was built up in the form of
arches as well as of the “Tower of Babel” painting
by Pieter Bruegel the Elder, dating from 1563, of
the northern Renaissance, painted dramatically and
grandiosely. In the three works placed on the floor
of the gallery, the remnants of the building finally
disappear in the flood, and the observer’s view from
top to bottom, and his/her distance from the works
enhance the sense of drowning, the submergence
of culture and humankind.
Despite the difference in size and the type
of surface used in the paintings exhibited, in all
of them we see how the forces of nature plant
the seed of destruction and devastation in the
environment. It is not always clear as to what
geological natural disaster this involves, whether
it is an earthquake causing the region to collapse,
a landslide, a volcanic eruption, a storm, flood,
tsunami, or avalanche that squashes and brings down
everything it touches. Natural disasters exemplify
humankind’s inability to prevent the event. Shachar
in her works “undermines innocence and cruelly
nullifies the beauty and tranquility that this form of
landscape supposedly represents. The works touch
upon something apocalyptic, a harbinger of evil,
seemingly inevitable” (Ada Naamani, excerpt from
the art installation “Katze” [Edge] 2004).
All at once, the image of the tranquil atmosphere
is transformed into an atmosphere of undermined
stability and disturbed routine. The calming scenery
shifts into an emotional storm that explores the
relationship between the protector/protected. The
sceneries range from the real to the imaginary,
the tangible to the visionary, the tranquil to the
restless. In all these works, the classic division of sky
and earth is undermined, and everything collapses
inward into the water. The cause of the immersion
and the submergence of the locale depicted in
the painting is unknown, however it appears that
it begins in the sky and continues into the water.
The physical submergence is intensified by the
drips of paint that cover significant portions of the
area of the painting. The color from top to bottom,
and vice versa, creates an encasement through
which we may discern an image. The drips of color
increase the sense of submergence/drowning of the
place. The occurrence in the painting becomes a
theatrical and dramatic vision that unfolds in the
magical world of nature, boasting wide expanses
and lakes. This is flawless, beautiful and esthetic
nature. It feels as though everything is moving
towards an apocalyptic event. In these paintings
there is strong movement and also frigidity, both
on the verge of the critical moment; in a fleeting
moment nothing shall remain, and the culture
embodied in the human construction, shall vanish
at the hands of nature, enveloped within it. This is
a changing and fragile reality.
Shachar’s multi-layered work seems at once to
conceal and reveal. She paints directly on canvas,
without any preparatory sketches. The paintings
are executed in greyish, baby blue, white and black
“chilly” hues. Atmospheric colorfulness is generated:
the colors blend with one another, and create a
dimension consisting of profound space. The free
and expressive strokes of the brush create an inner
movement and confusion, preventing the capacity
for unequivocal distinction between internal and
external. The staining is virtually amorphous and
abstract. The colors expropriate the dimension
of life from the paintings. The compositions are
dynamic, built upon stains of color that blend with
one another and with many interim hues, through
which the dramatic atmosphere is underlined. The
picturesque, stained style, full of color, and quotes
from the art world, is far from the local “paucity
of material”.
In the drawing appearing in the catalogue,
taken from a series of drawings from over the past
year, one may find a world replete with danger
and death. Urban landscapes such as the church,
a stairwell, massive buildings, skyscrapers and other
scenic objects are not at peace; dry land and the
heavens blend with one another. The same tension
that pervades the paintings also pervades this
sketch – a friction between the past and the present,
between nature and culture, and between reality
and imagination.
Shachar’s works present images that are on the
verge of extinction, annihilation. Everything is wet
and cold both in terms of content and form and the
physical drowning becomes a cultural and personal
submergence. The artist, akin to the protagonist of
Bodker’s short story, Martha, “she saw nothing but
snow, the white powder that became increasingly
muddy, that now began to melt into water.”**
* The name of the exhibit is taken from Nathan
Alterman’s poem “Od Hozer Hanigun” (The Melody
Still Returns) published in the book Stars Outside,
1938.
** Excerpt from Cecil Bodker, Snow, in: The Radiance of
the North – Danish Stories, Sifriat Maariv, 1990,
p. 33.
‫‪Atalia Shachar‬‬
‫‪Born in Israel and works in Givatayim‬‬
‫עתליה שחר‬
‫חיה ועובדת בגבעתיים‬
‫‬
‫‪2 0 1 1‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2 001‬‬
‫‬
‫‪1 997‬‬
‫‪1995‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מבחר תערוכות יחיד‬
‫מפולת מפלים‪ ,‬בית האמנים‪ ,‬תל־אביב (קטלוג)‬
‫‪ ,Movimento‬קיר אמן‪ ,‬בית האמנים‪ ,‬תל־אביב‬
‫קצה‪ ,‬מיצב‪ ,‬בית האמנים‪ ,‬תל־אביב‬
‫בטון מזוין‪ ,‬מיצב ציור‪ ,‬גלריה לימבוס‪,‬‬
‫תל־אביב (קטלוג)‬
‫מרקם עדין‪ ,‬בית האמנים ירושלים‬
‫תשוקה זה דבר שאי אפשר להסתיר‪ ,‬גלריה‬
‫קדמת עדן‪ ,‬תל־אביב‬
‫מבחר עבודות‪ ,‬גלריה העין השלישית‪,‬‬
‫קיבוץ הסוללים‬
‫‪2 003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‬
‫‪2 000‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪1998‬‬
‫‬
‫‪1 999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‬
‫‪1996‬‬
‫‬
‫‪2 011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪2009‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪2008‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪2007‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מיצבים‬
‫עמודים‪ ,‬בית מפלגת העבודה גבעתיים‬
‫כניסה חופשית‪ ,‬גלריה פופולוס‪ ,‬תל־אביב‬
‫זימון‪ ,‬השתקפות אור‪ ,‬משכן אמנים‪,‬‬
‫הרצליה (קטלוג)‬
‫זמן ריקבון מר מתוק‪ ,‬גלריה לימבוס‪ ,‬תל־אביב‬
‫מבחר תערוכות קבוצתיות‬
‫אודה לים‪ ,‬לילה לבן‪ ,‬גלריה צדיק‪ ,‬יפו‬
‫שיתוק שינה‪ ,‬מקום לאמנות‪ ,‬קיבוץ גלויות ‪,45‬‬
‫תל־אביב‬
‫ציפורי טרף ציפורי שיר‪ ,‬לילה לבן‪,‬‬
‫גלריה צדיק‪ ,‬יפו‬
‫‪ ,w.i.m.‬גלריה איזבל בילבאו‪ ,‬ברלין‬
‫חשבון נפש‪ ,‬הייטאצ’‪ ,‬מקום לאמנות עכשווית‪,‬‬
‫הרצליה‬
‫חצות‪ ,‬גלריה סלון ‪, 22‬יפו‬
‫לילה בעיר‪ ,‬הסדנא לאמנות‪ ,‬ראשון לציון‬
‫פריחה‪ ,‬הסדנה לאמנות יבנה‬
‫זיכרון סלקטיבי‪ ,‬משכנות שאננים‪ ,‬ירושלים‬
‫בדוי‪ ,‬גלריה עירונית‪ ,‬כפר סבא (קטלוג)‬
‫רובדי זיכרון ‪ -‬אמנים "דור שני" לשואה‪,‬‬
‫בית האמנים‪ ,‬תל־אביב (קטלוג)‬
‫האיש ההוא‪ ,‬מכון המים‪ ,‬הגלריה העירונית‪,‬‬
‫גבעתיים (קטלוג)‬
‫דור המדבר‪ ,‬בית האמנים‪ ,‬ירושלים; גלריה‬
‫הקיבוץ תל־אביב; גלריה לאמנות‪ ,‬אמסטרדם‪,‬‬
‫הולנד‬
‫רקמות‪ ,‬רקמה וקליגרפיה באמנות העכשווית‬
‫בישראל‪ ,‬אונ' בן גוריון בנגב (קטלוג)‬
‫בחירה מאונס‪ ,‬גלריה ברבור‪ ,‬ירושלים‬
‫בור‪ ,‬הסדנא לאמנות‪ ,‬רמת אליהו‬
‫אתה לא נראה לי רעב‪ ,‬גלריה לימבוס‪ ,‬תל־אביב‬
‫אוכל קדימה אוכל‪ ,‬מוזיאון בת־ים (קטלוג)‬
‫ריטואלים‪ ,‬הגלריה לאמנות‪ ,‬בית יד לבנים‪,‬‬
‫רמת השרון‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪1996‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪1994‬‬
‫חדירה‪ ,‬אודיטוריום וייל‪ ,‬כפר שמריהו‬
‫האמיני יום יבוא‪ ,‬גלריה רוזנפלד‪ ,‬תל־אביב;‬
‫גלריה לאמנות‪ ,‬אום־אל־פאחם‬
‫אסיף רימונים‪ ,‬מוזיאון אשדוד; גלריה עירונית‪,‬‬
‫יבנה; גלריה עירונית‪ ,‬כפר סבא (קטלוג)‬
‫עושים באהבה או שלא עושים בכלל‪ ,‬גלריה‬
‫לימבוס‪ ,‬תל־אביב‬
‫אמנות חדשה מישראל‪ ,‬גלריה דוסטאר‪,‬‬
‫יוסטון טקסאס‪ ,‬ארה"ב (קטלוג)‬
‫מרחב מחייה‪ ,‬גלריה פופולוס‪ ,‬תל־אביב‬
‫דרישת שלום‪ ,‬המרכז לאמנות‪ ,‬גבעת חביבה‬
‫מיניארטורה‪ ,‬מוזיאון אומבריה‪ ,‬איטליה (קטלוג)‬
‫כניסה חופשית‪ ,‬תערוכת בכורה‪ ,‬גלריה‬
‫פופולוס‪ ,‬תל־אביב‬
‫הו מאמא‪ ,‬מוזיאון לאמנות ישראלית‪ ,‬רמת־גן‬
‫(קטלוג)‬
‫זימון‪ ,‬משכן אמנים‪ ,‬הרצליה (קטלוג)‬
‫זהות‪ ,‬הרהורים‪ ,‬חזון‪ ,‬תיעוד דוקומנטרי‬
‫ותערוכה‪ ,‬גלריה אמן‪ ,‬חדרה; גלריות‬
‫ומוזיאונים‪ ,‬דטרויט; מישיגן ארה”ב‬
‫רקמה אחרת‪ ,‬גלריה לאמנות‪ ,‬אום־אל־פאחם‬
‫ערבסק‪ ,‬גלריה לאמנות‪ ,‬אום־אל־פאחם‬
‫ירושלים ‪ -‬העיר על ההר‪ ,‬סדנא משותפת‬
‫לאמנים ישראלים‪ ,‬גרמנים ואוסטריים‪ ,‬מנזר‬
‫האחיות מציון‪ ,‬עין כרם‪ ,‬ירושלים; גרץ אוסטריה‬
‫כחול‪ ,‬בית האמנים‪ ,‬תל־אביב‬
‫השכלה‬
‫‬
‫‪ 0 7–2004‬תואר בחינוך מיוחד‪ ,‬גישות בתרפיות באמנות‪,‬‬
‫סמינר הקיבוצים‬
‫‬
‫‪ 9 3–1990‬המדרשה לאמנות‪ ,‬בית ברל‬
‫‪ 8 3–1980‬המדרשה למוסיקה‪ ,‬תל־אביב‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫מאמרים וביקורות‬
‫מפולת מפלים (קטלוג)‪ ,2011 ,‬רז סמירה‪,‬‬
‫אילן ויסגן‬
‫‪ , 2008 ,Jewish Quarterly‬אנגליה‪,‬‬
‫פרופ' כריסטיון וייס‬
‫מדור אמנות‪ ,‬העיר תל־אביב‪,1995 ,‬‬
‫ד"ר ברוך בליך‬
‫מרחב מחייה‪ ,‬גלריה פופולוס‪ ,1998 ,‬חגי שגב‬
‫קצה‪ ,‬מיצב ציור‪ ,‬בית האמנים תל־אביב‪,‬‬
‫‪ ,2004‬עדה נעמני‬
‫מיצבים (קטלוג)‪ ,2001 ,‬פרופ' משה צוקרמן‬
‫רקמות‪ ,‬רקמה וקליגרפיה באמנות העכשווית‬
‫בישראל (קטלוג)‪ ,2007 ,‬חיים מאור‬
‫)‪Ustar Gallery, Houston, Texas (catalog‬‬
‫‪Mandell l. Berman Center, Michigan, USA‬‬
‫)‪Umbria Museum, Italy (catalog‬‬
‫‪Gubbio Gallery, Italy‬‬
‫)‪Minoriten Gellery, Graz, Austria (catalog‬‬
‫‪Her works are spread in private and public‬‬
‫‪collections in Israel and abroad.‬‬
‫‬
‫‪Education‬‬
‫‪2004-07Degree in Special Education,‬‬
‫‬
‫‪Attitudes in Art Therapies,‬‬
‫‬
‫‪Kibbutzim College‬‬
‫)‪1990-93Beit Berl Art College (Hamidrasha‬‬
‫‪1980-83Music College, Tel Aviv‬‬
‫‪A selection of solo exhibitions‬‬
‫‪Waterfalls Fall, The Artists House,‬‬
‫)‪Tel Aviv, (catalog‬‬
‫‪Movimento, Artist’s wall, The Artists‬‬
‫‪House, Tel Aviv‬‬
‫‪Edge, painting installation, The Artists‬‬
‫)‪House, Tel Aviv (site specific installation‬‬
‫‪Reinforced Concrete, painting‬‬
‫‪installation, Limbus bomb shelter art‬‬
‫)‪space, Tel Aviv (catalog‬‬
‫‪Delicate Texture, The Jerusalem‬‬
‫‪Artists House‬‬
‫‪You Can’t Hide Passion, Kidmat Eden‬‬
‫‪Gallery ,Tel Aviv‬‬
‫‪A selection of works, Third Eye Gallery,‬‬
‫‪Kibbutz Hasolelim‬‬
‫‬
‫‪2011‬‬
‫‬
‫‪2010‬‬
‫‬
‫‪2004‬‬
‫‬
‫‪2001‬‬
‫‬
‫‬
‫‪1997‬‬
‫‬
‫‪1995‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪Site specific installations‬‬
‫‪Pillars, Labor Party House, Givatayim‬‬
‫‪Free Entrance, Populus bomb shelter‬‬
‫‪art space, Tel Aviv‬‬
‫‪Summons, The Artists Residence,‬‬
‫)‪Herzliya (catalog‬‬
‫‪Bitter Sweet Decay Time, Limbus‬‬
‫‪bomb shelter art space, Tel Aviv‬‬
‫‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‬
‫‪1997‬‬
‫‬
‫‪1996‬‬
‫‬
‫‪A selection of Group Exhibitions,‬‬
‫‪1993-2011:‬‬
‫‪Umm El-Fahem Art Gallery / Bat‬‬
‫‪Yam Museum (catalog) / Ben-Gurion‬‬
‫‪University of the Negev (catalog) /‬‬
‫‪The Museum of Israeli Art, Ramat Gan‬‬
‫‪(catalog) / Ashdod Museum (catalog) /‬‬
‫‪Limbus bomb shelter art space, Tel‬‬
‫‪Aviv / The Artists Residence, Herzliya‬‬
‫)‪(catalog‬‬
‫‪Abroad‬‬
‫‪Isabel Bilbao Gallery, Berlin‬‬
‫‪Art Gallery, Amsterdam, Holland‬‬
2011 ,‫בבל‬
60x60 ,‫אקריליק על עץ לבוד‬
Babel, 2011
Acrylic on plywood, 60x60
2011 ,‫קוואדרטורה‬
59x59x4 ,‫טכניקה מעורבת על עץ ופרספקס‬
Quadratura, 2011
Mixed media on wood and perspex, 59x59x4
2011 ,‫בבל‬
50x50 ,‫אקריליק על עץ ופרספקס‬
Babel, 2011
Acrylic on wood and perspex, 50x50
‫פרט‬
Detail
2010 ,‫ללא כותרת‬
55x50 ,‫אקריליק על עץ‬
Untitled, 2010
Acrylic on wood, 55x50
2011 ,‫ללא כותרת‬
60x60 ,‫אקריליק על עץ לבוד‬
Untitled, 2011
Acrylic on plywood, 60x60
2011 ,‫ללא כותרת‬
60x60 ,‫אקריליק וצבע תעשייתי על עץ לבוד‬
2011 ,‫ללא כותרת‬
61x61 ,‫אקריליק על עץ לבוד‬
Untitled, 2011
Acrylic and idustrial paint on plywood, 60x60
Untitled, 2011
Acrylic on plywood, 61x61
,
Movimento 2009
114x76 ,‫אקריליק על עץ לבוד‬
Movimento, 2009
Acrylic on plywood, 114x76
2009 ,‫אבנים בזרם‬
103x73 ,‫אקריליק על עץ לבוד‬
2009 ,‫ מפלים‬,‫גדר‬
103x73 ,‫אקריליק על עץ לבוד‬
Stones on a Stream, 2009
Acrylic on plywood, 103x73
Fence, Waterfalls, 2009
Acrylic on plywood, 103x73
2011 ,‫ללא כותרת‬
71x50 ,‫אקריליק ועפרונות שמן על נייר‬
Untitled, 2011
Acrylic and oil pencils on paper, 71x50
2011 ,‫ללא כותרת‬
100x70 ,‫עפרונות שמן על נייר‬
Untitled, 2011
Oil pencils on paper, 100x70
2010 ,‫מפולת מפלים‬
51x33x6 ,‫מייד‬-‫טכניקה מעורבת על מדף רדי‬
Waterfalls Fall, 2010
Mixed media on a ready-made shelf, 51x33x6
2010 ,‫ונוס‬
51x33x6 ,‫מייד‬-‫טכניקה מעורבת על מדף רדי‬
Venus, 2010
Mixed media on a ready-made shelf, 51x33x6
2010 ,‫ליל כוכבים‬
52x35x3 ,‫מייד‬-‫טכניקה מעורבת על מדף רדי‬
Starry Night, 2010
Mixed media on ready-made shelf, 52x35x3
2010 ,‫סערה‬
40x51x4 ,‫מייד‬-‫אקריליק וצבע תעשייתי על מדף רדי‬
Storm, 2010
Acrylic and industrial paint on ready-made shelf, 40x51x4
2011 ,‫קוואדרטורה‬
59x59x4 ,‫טכניקה מעורבת על עץ ופרספקס‬
Quadratura, 2011
Mixed media on wood and perspex, 59x59x4
2011 ,‫קוואדרטורה‬
59x59x4 ,‫טכניקה מעורבת על עץ ופרספקס‬
Quadratura, 2011
Mixed media on wood and perspex, 59x59x4
>
‫פרט‬
Detail
2009 ,‫מפולת מפלים‬
55x55 ,‫אקריליק וצבע תעשייתי על עץ‬
2011 ,‫מפולת מפלים‬
60x60 ,‫אקריליק וצבע תעשייתי על עץ לבוד‬
Waterfalls Fall, 2009
Acrylic and industrial paint on wood, 55x55
Waterfalls Fall, 2011
Acrylic and industrial paint on plywood, 60x60
‫עתליה שחר‬
‫מפולת מפלים‬
2011 ‫ספטמבר‬
‫ רז סמירה‬:‫אוצרת‬
‫ טליה בר‬:‫עיצוב‬
‫ אבי אמסלם‬:‫צילום‬
‫שגב בע"מ‬-‫ תמליל‬:‫תרגום‬
‫ בע"מ‬.‫ר‬.‫ אופסט ע‬:‫לוחות והדפסה‬
‫ גובה‬x ‫) רוחב‬x ‫ (עומק‬,‫המידות נתונות בסנטימטרים‬
‫ כל הזכויות שמורות‬- 2011 ©
‫ ב' גבעתיים‬13 ‫ רחוב המרי‬:‫סטודיו עתליה שחר‬
*
Atalia Shachar
Watefalls Fall
September 2011
Curator: Raz Samira
Catalog design: Talia Baer
Photography: Avi Amsalem
Translation: Tamlil-Segev Ltd.
Plates and printing: A.R. Printing Ltd.
Dimensions in centimeters, height x width (x depth)
© 2011 - All rights Reserved
*
[email protected]
‫בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי‬
‫תל־אביב‬
‫מפולת מפלים‬
ATALIA SHACHAR
WATERFALLS FALL
ATALIA SHACHAR
‫עתליה שחר‬
‫עתליה שחר‬