סוף העונה סוף העונה
רישום :מרב סודאי הקבוצה ע”ש קדושי פינסק השנה ה 80-׀ גליון )3478( 3 יום שישי ,ל' בתשרי ,התשע"ד04.10.13 , סוף העונה סוף העונה סוף עונת החגים עד הפעם הבאה... יום כיפור עדיין מהדהד בראשנו וביומן. דפים רבים לא יספיקו כדי להכיל את מה שיש לומר על המלחמה הארורה ,על הנופלים ועל יום כיפור בכלל ...אך יש עדיין (וכנראה תמיד יהיו) דברים שיושבים בלב -כפי שכתבה נוגה שחר- ראובני ,בת כיתתו של חיליק פלצר ז"ל. מילים :רוני ערן לחן :יצחק קלפטר סוף העונה ,כל חלון מראה כבר את סוף העונה ,בלילות כאלה היא לא ישנה ,משהו עומד באוויר. פרק נגמר ,כל הסימנים שהקיץ עבר ,יש לה הרגשה שהעצב מוכר ,שוב הגיע סתיו אל העיר. תודה שנשכחה ביומן הקודם -לדבורה צליל על היומן הישן מיום הכיפורים. ילדות גדולות בוכות עכשיו כל שנה בסתיו ,כל שנה בסתיו. מחכות שכבר ייפול כוכב, כל שנה בסתיו ,מה יהיה עכשיו. סוף עונת הקיץ ואיתו הסוף ליצירת הפסיפס בבריכה -בכתבה של כרמית בן-חיים. ועוד כמה נושאים שקשורים לסוף... אך יכולים להיות גם התחלה של משהו חדש... כבר ממחר היא תהיה אחרת לבד זה מוזר ,היא אולי תבין שמדי מאוחר ,שום דבר חשוב לא קרה. שוב עננים ,עוד מעט הגשם בינתיים שתיקה ,עוד מעט הקשת דממה ארוכה ,שבע השנים הבאות. סוף שבוע נעים ילדות גדולות בוכות... סוף העונה כל חלום מראה כבר את סוף העונה. בלילות כאלה היא לא ישנה, משהו עומד באוויר. ילדות גדולות בוכות... ילדות גדולות בוכות עכשיו כל שנה בסתיו ,כל שנה בסתיו. עריכה :חגית שני *כל הכתוב ברשימות הוא באחריות הכותב בלבד. יומן גבת גליון 04.10.2013 3 1 [email protected] מלחמת יום הכיפורים כמדי שנה במשך 40שנה מתכנסים המשפחה ,חברים ובני הכתה לציון יום נפילתו של חיליק במלחמת יום כיפור בקרב על החווה הסינית .מצורפים דבריה של נוגה שחר –ראובני ,בת כתתו של חיליק: דברים שיושבים בלב – ,24.09.2013כ' בתשרי תשע"ד כל כך הרבה זמן וזה נראה רק אתמול שלשום וכשמעלים זיכרונות הם מיד מחזירים אותנו לשנים התמימות. ימים של שמחה ,שובבות ,חיפוש ,וחלומות שנשנה את העולם. עדין לא נתקלנו במלחמה ,בשכול ובמציאות נוראה של כאב עצבות ויתמות. ימי זיכרון הם ימים של חשבון והעלאת תמונות נשכחות 40שנה עברו וזה מעורר בי הרהורים ומחשבות. אנחנו עסוקים ביום יום ,פוסעים בנתיבי החיים ראינו את העולם ,בנינו משפחות ,רכשנו השכלה ,חברים ותחביבים. אנחנו כבר בשלב שקוצרים את הבר וקוטפים את הפרי, ולכן זה כל כך מכאיב שחיליק לא זכה לבנות ,לחיות להיות. חיליק ואני היינו חברים מאז תחילת הנעורים. חברות קרובה השזורה באהבה כל כך גדולה. במרחק השנים זה נראה לי מפליא ונדיר. קשר רגשי עמוק ,משתף ,מפרגן ,מפרה ומלא שמחת חיים. הפגישה האחרונה שלנו הייתה בראש השנה. רפי הלך לישון .חיליק ואני רקדנו ,השתוללנו וצחקנו. אני כבר בהריון בחודש שישי. בלילה חיליק ליווה אותי לבית ההורים. הלכנו חבוקים מדברים ומנסים למלא חסרים. חברה חדשה כבר שבועיים ותוכניות לעתיד, ובדרך פגשנו את בלהה בן דור בעיניים בורקות וחיוך ערמומי "נו עד מתי זה יימשך"... הפרידה הייתה כל כך קרובה .זאת הפגישה האחרונה... בחיליק התמזגו תכונות נהדרות :רגישות ,טוב לב ועדינות, נבונות ,תבונת כפיים ,גוף יפה ורוקד ופנים קורנות עם חיוך. שנים לאחר שחיליק נהרג עוד חיפשתי אותו בכל חבריי את הרגישות ,הפתיחות ואותו קשר מיוחד שחסר לי כל כך. השכול פגע בביתנו והותיר את משפחתי כואבת ואבלה. כשחיליק נהרג ידעתי את משמעות העצב בכל נימי גופי. נוהגים לומר "במותם ציוו לנו את החיים" ואני משתדלת לזכור ולקיים ולהיות ראויה אני רוצה להרגיש שבמותם של יקיריי נתן משמעות לחיי, שהכאב הגדול והאובדן גרמו לי להיות יותר רגישה לזולת, מתחשבת באחר ובמצוקותיו ,תורמת מעצמי כדי להיות אדם טוב, כדי שארגיש שמותם לא היה לשווא. נוגה שחר -ראובני יומן גבת גליון 04.10.2013 3 2 [email protected] השגחה עליונה או יד המקרה -סיפור לזכרו של שעיה כהן ז"ל לחברי גבת היקרים שלום, ברמת-הגולן מוצבות לצערנו עשרות אנדרטאות המספרות סיפורם של לוחמים. אל אנדרטה אחת מיוחדת במינה נקשרתי מאוד -אנדרטת הנגמ"ש והארז ליד מושב אלוני הבשן. במקצועי אני מדריך טיולים המסתובב בשבילי הגולן ודרכיו .לפני כשנתיים בעודי מדריך את קבוצת "בסוד היחד" מקיבוץ גבת ,ברמת-הגולן ,התוודעתי בצורה עמוקה ולא אנונימית אל אנדרטת הנגמ"ש והארז ,אל סיפורו של שעיה כהן בן הקיבוץ שנפל במקום. פתאום תוך כדי טיול ,תוך ביקור באתר ,פרץ הסיפור -קולח ,קשה ,מכאיב ואמיתי ,מפיה של ציפי הרדוף אלמנתו של שעיה .הקשר עם ציפי אלמנתו של שעיה נוצר. עבר זמן ,מכתב של הבת טלי אל אביה החייל התפרסם ברבים והרטיט לבבות. ואילו אני ,ממשיך להסתובב בגולן ,הסיפור של שעיה כהן בליבי ומכתבה של טלי תמיד איתי בתרמיל הטיולים שלי ,וכך עוברים הימים. לאחר אין ספור ביקורים באתר הנגמ"ש עם קבוצות מטיילים שונות החלטתי לעשות מעשה -ליצור נחמה ומזור במקום שיש בו רק שכול וכאב. החלטתי שכל ביקור באתר עם מטיילים יסתיים בטלפון ממני אל ציפי בגבת וכך זה נעשה :אנחנו מבקרים במקום ,ציפי שומעת בטלפון שאנחנו שם ואז נאמרת תפילת קדיש לזכרם של שעיה וחבריו. לפני כחודשיים הדרכתי באתר הנגמ"ש משפחה חרדית מחסידות בעלז' בירושלים .בקשתי מאב המשפחה משה ,בעל סופרמרקט חרדי להגיד קדיש לזכרם של שעיה וחבריו .האיש הסביר לי שאין לומר קדיש ללא מניין ולכן נסתפק באמירת פרק מתהילים .משה ראה כמה סימני אכזבה בפני והטיול המשיך אל צפון הגולן. לאחר זמן מה הטיול הסתיים .כשנפרדתי לשלום מהמשפחה הבטיח משה להגיד קדיש בערב סוכות לזכרו של שעיה בבית-הכנסת הגדול של קהילת בעלז בירושלים. הקיץ עבר ,חגי תשרי בפתח וברחבי הארץ אזכרות ועצרות התייחדות עם לוחמי המלחמה הנוראה ההיא. ערב סוכות תשע"ד -אני מתכונן לצאת לארוחת חג אצל משפחתי ופתאום הטלפון מצלצל .קול לא מוכר נשמע מדבר איתי" :אתה זוכר אותי ,אני משה מהטיול לרמת-הגולן" .הסברתי לאיש מעבר לקו שאני ממהר לארוחת החג ואני לא זוכר. הקול מעבר לקו אמר" :אני משה בעל הסופרמרקט החרדי מירושלים וכפי שהבטחתי לך אני עומד עם עוד מתפללים בבית הכנסת של חסידות בעלז בירושלים וכולנו מתכוננים לאמירת קדיש לזכרו של שעיה וחבריו. ברקע נשמע תחילתו של קדיש "יתגדל ויתקדש שמי רבא". השעה הייתה עשרה לחמש בערב ממש כמו אז לפני 40שנה ערב סוכות תשל"ד צמרמורת עברה לי בגוף ובראשי מתנגן השיר ביידיש -בעלז' מיינה שטייטלה בעלז'. האש ששרפה והחריבה את העיירה בעלז' היא האש שבערה אז בנג"מש בערב סוכות תשל"ד. היא האש שבוערת אצלנו בלבבות עכשיו בערב סוכות תשע"ד. בדמעות ובקול חנוק התקשרתי לציפי ובשרתי לה כי משה מירושלים קיים את הבטחתו. קהילת בעלז' מירושלים אמרה קדיש לזכרם של שעיה וחבריו. "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן". גיל ברנר -מדריך טיולים יומן גבת גליון 04.10.2013 3 3 [email protected] יום הכיפורים תשע"ג ,כבכל שנה ,יום של חשבון נפש לאומי וקיבוצי. מעבר להיותו של יום הכיפורים יום של צום חשבון נפש ותפילה לרבים ,טבוע הוא בתודעת הציבור הישראלי כיום בו פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים ,שהותירה אותנו פגועים וחבולים ,ועל אף שגבורת הלוחמים ,שחירפו נפשם, הביאה לנו ,לבסוף את הניצחון ,הרי בעודנו נדהמים וכואבים ומונים את הנופלים ,בתוכם 470רק מהקיבוצים ,במערכה הקשה ההיא ,כבר עלתה במלוא חומרתה השאלה – איך ולמה קרה לנו כך. עם כל ההבחנה הנדרשת וההבדל הברור לכל ,משבר הקיבוצים והסדר החובות שבא בעקבותיו באמצע שנות השמונים, בלי שהיינו מוכנים וערוכים לקראתו ,היה עבור המערכות האזוריות ,התנועתיות והקיבוצים על חבריהם ברחבי הארץ, "יום הכיפורים שלנו" -גם בשל בואו עלינו בהפתעה גמורה וגם בתוצאותיו החמורות ,שאמנם לא היו כרוכות באבדות בנפש ,אך הביאו עמם כאב גדול ,אבדן אמונה בדרך ואמון במנהיגות והקשה מכל – קיבוצים פגועים כלכלית ומוראלית, ובהם חברים רבים שלפתע חשו ,כי גם קיומם היומיומי ובעיקר עתידם האישי – אינו בטוח עוד כפי שהאמינו. במלחמת יום הכיפורים השתתפתי כקצין צעיר ומ"פ בחטיבת גולני ונטלתי חלק בקרבות רמת הגולן ,המובלעת הסורית ובכיבוש החרמון. בעיצומו של משבר הקיבוצים נבחרתי לתפקיד גזבר הקיבוץ והמפעל בקיבוצי ,גבת .עם כל ההבדל בין מלחמת יום הכיפורים ו"משבר הקיבוצים" ואסור לטשטש הבדל זה – מצאתי עצמי כמו רבים אחרים ,נאלץ ליטול חלק במערכה, שלא היינו מוכנים לקראתה ונגררנו לתוכה .כשנסתיימה ,מצאנו עצמנו בנקודה ,שגם אם הותירה אותנו חיים ופועלים, חידדה בנו שתי שאלות מרכזיות ,איך זה קרה לנו ,וגם ,איך ממשיכים הלאה ,ובה בעת מונעים מחדל כזה בעתיד. במדינת ישראל הביאה מלחמת יום הכיפורים ,אמנם כתוצאה לא מידית ,אך די וודאית – למהפך שלטוני שביטא רעידת אדמה קשה במובן הרחב של המילה .בתנועה הקיבוצית החל בעקבות המשבר והסדר הקיבוצים חשבון נפש קיבוצי- תנועתי ,שהביא עמו שינוי באורחות חיי הקיבוץ ובהתנהלותו הכלכלית ,ועמו גם השינוי המתחייב במערכת התנועתית, שינוי ,שנועד – כך קיוו מחולליו – להתמודד עם המציאות המשתנה ,לחזק את תחושת הביטחון של אותם חברים ,שגם בעקבות המשבר לא עזבו את קיבוציהם אף כי רבים מהם מצאו עצמם בקשיים בלתי צפויים. בימים אלה ,כשאנו מציינים ארבעים שנים למלחמה ,כשאנו נדרשים לחשבון נפש לאומי ,עולה כמו מאליו הרצון ועמו הצורך לחשבון נפש קיבוצי תוך התייחסות למשבר הקיבוץ כאל "יום הכיפורים שלנו" גם מבחינת עצמת ההפתעה, עצמת המשבר ,שהיציאה ממנו אל דרך חדשה דורשת כוחות וגם הביאה עמה ספקות עד כדי אבדן האמון של חברים וקיבוצים ,לא רק ב"שיטה" אלא גם במי שאמור היה להנהיגם ,לראות את הנולד ,להיערך לקראתו כפי שצריך – ולמנוע את ההפתעה ,שהביאה עימה משבר וחוסר אמון במנהיגות ואף בדרך ,ואת שחיקת מעמדנו בבחברה הישראלית כדרך חיים ייחודית ,ראויה ואפשרית. היום ,כחצי יובל ל"הסדר החובות של הקיבוצים" ולעת השלמת המהלך אנו עדים לתהליכים מעודדים של התחדשות וצמיחה בקיבוצים רבים .אחת התופעות המרנינות היא – "חזרת משפחות הבנים" ,אשר מימשו חזרה לסביבה ערכית ייחודית עם יכולת מימוש עצמי והגשמת השאיפות ,בה גדלו והתחנכו .חזרתם היא גם בעלת ערך עבורם ,אך בעיקר לקיבוציהם ,משום חזרתם 'הביתה' לקיבוץ ,כשותפים תורמים הנוטלים אחריות בקהילה הקיבוצית. צמיחת המגזר הקיבוצי מחייבת היערכות נכונה של מנהיגות הקיבוץ ,האיזור והתנועה בכדי ללוות ולקדם את התהליך בכל קיבוץ ואיזור בדרכים ובכלים ,שיבטיחו את ביטחונם של החברים בעתידם האישי ובעתיד ביתם הקיבוצי לאורך זמן .ובה בעת גם להתוות דרך לשיבתה של התנועה הקיבוצית לעמדה של תרומה והשפעה ,כראוי לתנועה שבכל שנות קיומה ופעילותה הייתה הפתרון ולא הבעיה ,כשהיא וחבריה התגייסו לכל שליחות לאומית בהתיישבות – על ידי הקמת מאות קיבוצים ,שרובם בגליל ובנגב ,בביטחון – על ידי התגייסות מוגברת של חבריה לכוחות הביטחון ונטילת אחריות פיקודית בכל הדרגים והתפקידים ,גם בסדיר ,גם בקבע ובמילואים ,השתלבות ראויה בשירות הציבורי ומעורבות פעילה בחינוך הנוער באמצעות מערכות החינוך ותנועות הנוער ,שעשרות אלפים צעירים נמנים עד היום עם חניכיהן ומדריכיהן. עלינו לחזור ולהיות מעצבי המדיניות ולא קורבנותיה. ימי המלחמה הנוראה מלווים אותי מאז ועד היום בכל אשר אלך ואפנה .אני נושא עימי את המראות והחברים כמעין צוואה .אינני שוכח גם את השנים הקשות של משבר הקיבוץ .המשתמע מאלה הוא לא עוד מחדל ,יציאה מהקיפאון, להוביל ולא להיגרר ולא להיות מופתע ,ולצפות פני עתיד -הן ברמת המדינה ,והן ברמת התנועה האיזור והקיבוץ היחיד. עלינו לחזור להנהגת המדינה ולפיקוד הבכיר בצה"ל ,להובלתה בדרך אחראית ולעודד את הדור הבא של המנהיגות בקיבוץ ובתנועה לאור לקחים אלו. אנחנו בהנהגת התנועה הקיבוצית דהיום נעשה כל מאמץ -בהיערכות ובהפקת לקחים -כדי להבטיח כי השנים הבאות תהיינה שנים של צמיחה וגידול בקיבוצים .עיניינו תהיה פקוחה וצופיה על מנת ,שלא נהיה שוב מופתעים ולרעה .נעשה הכל שתהא זו שנה יותר טובה ,שנת ביטחון ושלום. איתן ברושי יומן גבת גליון 04.10.2013 3 4 פורסם בידיעות הקיבוץ [email protected] קיץ של פסיפס /כרמית בא אבא ואמר חצי בצחוק " -ומה עם הקיר השני?" בא תמיר ואמר " -מה עם הקיר השני?" הרעיון של בת הים הגיע גם הוא מאבא שלי. התיישבתי על המחשב ,אספתי כמה תמונות שמצאו חן בעיני והכנתי סקיצה קטנה .במקביל ,שוב אספתי הוראות עבודה ,כי הפסיפס החדש ,כולל עבודה עדינה לפי צבעים ,כמו ציור ולא ידעתי איך לעשות את זה ומה ייצא... "צריך להוסיף עוד משהו לפסיפס" אמר לי יונתן שפיגל בן ה.4- יונתן עם שאר משפחת שפיגל ,ניצן גור ,עמית יריב, נועה רוגל עדן פוקס ,אבא שלי חיים ואני הגענו בחג השני של סוכות לסיים את פסיפס בת הים בבריכה. ונחזור 3חודשים לאחור... בחגיגה של פתיחת הבריכה ב ,1.6הצטרפה וועדת איכות הסביבה והתבקשתי לחשוב על פעילות יצירה אקולוגית לילדים והורים .ההברקה הגיעה מנעה יוחנן .לעשות פסיפס על הקיר משברי קרמיקה. "זה יוצא מקסים וזה ממש פשוט" נעה אמרה לי בביטחון .קצת אחרי זה ,נועה חלתה ואני נשארתי עם רעיון הפסיפס המדליק ועם שום כלום ידע וניסיון ביצירת פסיפס .התאריך התקרב והלחץ עלה ,כי כבר התחייבתי וכבר פרסמנו ...בחנות של "אלי לבן" היה מוכר בעל ניסיון בתחום ומפיו רשמתי את שלבי יצירת הפסיפס .גלית צור-יוסף ציירה סקיצה יפה של גל גדול עם דג ושמש ואני העתקתי עם הקיר. ביום הפתיחה ,אנשים באו בהמונים והביאו איתם, כמו שביקשנו ,כלי קרמיקה לשבירה .הפטיש נכנס לפעולה לשמחת הילדים ,כלים עם דבק ה"חומוס" חולקו לכל דורש והעבודה יצאה לדרך. שלב ההעתקה לקיר הגדול היה מאתגר ולקח זמן. כשיצא לי לבוא לצייר על הקיר בבקרים ,ראיתי את הילדים מהגן עוברים ליד הפסיפס ומלטפים אותו. ואז התחלנו באחת השבתות את בת הים. והמשכנו ככה ,לאט לאט ,כשהיה זמן וחשק .כל פעם הצטרפו ילדים ומבוגרים שבאו להתרחץ .וכמעט כל מי שעבר גם עצר להסתכל ,לומר מילה טובה ,או להעיר .יש פה בגבת קהילה נהדרת! דמות מרכזית בשלב הזה היתה נורית לאור ,שיכולות הארגון והתכנון המופלאות שלה זירזו מאוד את התקדמות הפרוייקט. וביום האחרון של עונת הבריכה ,התגייסנו ועבדנו במרץ ואז&%#@ -פחחחחחח! נגמר ה"חומוס" ממש קצת לפני הסיום... אז מה היה לנו :קיץ אחד ,פעמיים קיר ,שלושה חודשים של פסיפס ,ארבעה קילו "חומוס" והרבה הרבה כיף! בסוף היום ,נשאר עוד הרבה שטח ריק .בשבתות הבאות המשכנו .אבא שלי קינח את השחייה היומית בעבודה סבלנית ומדוייקת על הקיר ,ונגמר לו הפסיפס הראשון. יומן גבת גליון 04.10.2013 3 5 [email protected] שאילתא ותגובתא אזור רכב תפעולי? לאחרונה הוצבו בשתי הכניסות לקיבוץ שלטי ענק המתריעים ב 3-שפות על כניסה ל"אזור רכב תפעולי" עבור כל אלו שמשום מה לא הבחינו בשלטים אלו ,הוצבו גם שלטים בכיוון ההפוך המודיעים על יציאה מ"אזור רכב תפעולי". ישנן לא מעט שאלות שמתעוררות בקשר לשלטים אלו: · האם שטח הקיבוץ הוא אכן אזור רכב תפעולי? מה הופך אותו לכזה? במה הוא שונה מקיבוצים אחרים? · היכן הוחלט על הצבת השלטים? · מה אמור אדם שקורא את השלט לעשות עם המידע הרב המופיע בו? · האם שלטים אלו הם זמניים ,או שנאלץ לחיות איתם לעד? פוטנציאל הסכנה ששלט כזה יכול לגרום (הסחת דעת ,התנגשות בשלט) גבוה בהרבה מהתועלת שבו. בנוסף ,מדובר גם במפגע אסתטי חמור ,הפוגע בחזות הכפרית של הישוב. אסף קצין תשובה לשאילתא של אסף קצין עפ"י דרישת משרד התחבורה ובכדי שרכבים שאין להם מספרי רישוי יוכלו לנוע ברכבי הקיבוץ בצורה חוקית גבת חייבת להתאים עצמה לדרישות של "אזור תפעולי" המוכרז ע"י משרד התחבורה. עברנו תהליך ארוך של התדיינות מול המשרד ,הכרזנו על אשרף (הבעלים של המוסך) כקצין הרכב שלנו שמחובתו לבדוק את תקינות הרכבים (בלמים ,מערכת היגוי וכו') ,הצבנו שלטים בכניסה וביציאה בשני שערי גבת (השלטים ,גודלם ,וניסוחם מוכתבים) ,עלינו להעביר מפות תעבורה פנימיות של גבת חתומות ע"י מהנדס המועצה ,הכול בכדי לעמוד בדרישות החוק שדרך אגב מטיל אחריות אישית על בעלי התפקידים בקיבוץ וכבר הוזהרתי מפורשות במכתב רשמי של הגורם הממונה במשרד התחבורה. אודי ברקין מתכון מתוק לסתיו קראמבל תפוחים וחמוציות מצרכים: 4-6מנות 6תפוחים מקולפים וחתוכים לקוביות קטנות 2-3כפות קלבדוס או ברנדי טוב 250ג´ סוכר חום 200ג´ קמח 150ג´ חמאה 1מקל קינמון 1מסמר ציפורן אופן ההכנה: מעבירים את התפוחים לסיר מוסיפים כ 150 -ג´ סוכר, קינמון ,ציפורן מכסים ומבשלים על אש קטנה כ1/2 - שעה ,מידי פעם מערבבים. כשהתפוחים מבושלים מקררים ,מוסיפים את האלכוהול, מערבבים ומעבירים לתבנית חסינת אש. בקערה נפרדת מערבבים את החמאה עם שאריות הסוכר ובעזרת האצבעות מערבבים עד לקבלת בצק במרקם של חול .מפזרים את הבצק מעל התפוחים ואופים ב 150 מעלות כ 30 -דקות עד שפירורי הבצק מזהיבים. להגשה :שמנת מתוקה מוקצפת או גלידת וניל. מגישים עם קצפת או גלידת וניל. יומן גבת גליון 04.10.2013 3 6 [email protected] כותבים ומציעים בכל זאת אני עוד כאן הכל התחיל בעצם מכדור אנטיביוטיקה קטן שהתגלה בסוף כבעל תכונות של כדור 9מ"מ. אותו כדור נרשם לי כתרופה לזרוז תהליך מסוים. וכל מה שזכור לי לאחר שנטלתי אותו הוא שהספקתי להגיד "אני מרגיש לא טוב". הראשונה שעלתה על הבעיה היתה אסתר (אשתי) ,שלמרות שהתמחותה היא בשיניים ,הבינה מיד שמשהו כאן לא תקין -אפטיות ,החלפת צבעים ,ירידת דופק ,עיניים מתגלגלות ,ועוד. היא ניסתה להעיר אותי ,אבל אין עם מי לדבר .בזריזות יוצאת מהרגיל היא זינקה למרפאה והצליחה למצוא שם את הגר שהגיעה מיד עם כל מערכת ההחייאה ובמקביל הזעיקה את ד"ר עיני ,ואמבולנס נט"ן. וכאן בעצם מתחיל הסיפור שלי .שמעתי הרבה על אנשים שבמצבים כאלו חוו גם מה שנעשה בצד השני. והנה פתאום הרגשתי שאני מרחף באויר ,מה שהסתבר שזה היה מטלטולי האמבולנס ,שטס בנסיעה מטורפת לבית-החולים .היו עוד כמה תמונות שראיתי ,וההרגשה היתה של "הי אחד גדול". בין לבין שמעתי קולות שהחזירו אותי קצת למציאות ,שמעתי מדי פעם את המשפט ,קחו אותו מיד לפנימית ד', וזה חזר על עצמו מס' פעמים .ולמרות הכל לא ידעתי היכן אני נמצא. רק בבוקר כשהתעוררתי מהארוע התבהרה כל התמונה והתחלתי להבין היכן הייתי ובאיזה מצב. ולסיום מסכת תודות: לאסתר ,על האבחון המהיר של המצב ,על הזעקת העזרה ,והעזרה בטיפול. לד"ר עיני ולהגר ,על הטיפול הדחוף והמסור ,ועל הנחישות בקבלת ההחלטות. לצוות הנט"ן ולנהג הנהדר שכל נהגי המרוצים קטנים על ידו. ואחרונים חביבים ,כל הצוות המסור של מח' פנימית ד' בבית החולים העמק :לרופאים ,לאחיות ,האחים ,וכל כוחות העזר של המחלקה ,שבלעדיהם אולי לא הייתי יכול לכתוב את הרשימה הזאת. אמנון דותן "בית אשל" השבוע ,הוזמנו ,צבי ואנוכי" ,לבית–אשל" למסיבת יום–הולדת ולציון חג הסוכות .השולחן היה ערוך לתפארה, ובאמצעו "ארבעת-המינים" .המסובים ישבו סביב השולחן והצוות סביבם. שלומית הסבירה את מהותו של החג ואף שאלה שאלות :כמה שמות יש לחג הסוכות? ומה מסמלים ארבעת המינים? יש שידעו ויש מי שלמדו מן ההסברים של שלומית. בהמשך ליוותה אסנת בנגינה את השירה .הורמו "גביעי זהב" "לחיים"! היה כיבוד יפה והעיקר אוירה חגיגית ונעימה. אני מודה ומתוודה שהייתה תקופה בה התקשיתי לבוא ל"בית-אשל". הפגישה עם חברינו במצבם כאשר אתה עצמך נמצא בגיל מבוגר "כחרס-הנשבר" ואינך יודע אם "האלצהיימר" או "הפרקינסון" יפסחו עליך ,זה מפחיד .עכשיו אני מודה שהביקורים חיזקו אותי ,אני רואה את הבית החם, את נאוה ,המנהלת אותו במקצועיות רבה ובאהבה ,את רוחלה הותיקה והמתמידה .אני הייתי זו ששיכנעתי אותה ואת הקבוץ שתצא לקורס מטפלות במבוגרים והבחירה הייתה מוצלחת. יש להעריך את יתר אנשי הצוות ,שחלקו מתמיד בעבודה שנים רבות ובמסירות רבה .חשוב לציין את האסתטיקה והניקיון בכל פינה .עלינו להודות שזכינו לבית כזה וברמה כזאת. יבואו על הברכה והתודה כל מי שנותן את ידו ולבו לכך. חג שמח ושנה טובה למטופלים ולצוות! אטי שהם יומן גבת גליון 04.10.2013 3 7 [email protected] חשבון נפש (כתגובה לרשימתם של איה ושלמה ביומן הקודם) יום הכיפורים הינו יום של אפשרות לחשבון נפש של הפרט ,החברה בגבת ובכלל. ביום זה ניתן לעשות חשבון נפש ,הזכרת הנופלים וחברי גבת שהלכו לעולמם כפי שנהוג בחלק מהקיבוצים .במקום לדרוש או ליזום פעילות יצאו שלמה ואיה "במתקפה" ,שאינה מכבדת את חברי גבת. כל אדם רשאי לחיות על פי דרכו ואמונתו כל עוד אינה נכפית על האחר .בשם הדמוקרטיה וחופש הביטוי קבלנו רשימה של שטנה ורוע לב בכל נושאי היהדות וחילול קודש התורה .מאחר שישנם אנשים שמתנהגים לפי אמות מידה השונות משלכם. כיוון שהכנסתם את נושא השכול שהינו נושא קדוש לטעמינו ולא היה ראוי להשתמש בו ברשימה אני נאלץ להשתמש בנושא השואה ,שבו במשך שנים רבות אני מתמודד באי קבלת השונה שבתקופת השואה הגיע לשיאו והיהודים באשר הם ,בגלל דתם ,גם אם לא קיימו את המצוות כהלכתם נגזרה עליהם כליה. עלינו כחברה נאורה כחברה קיבוצית שמנסה לשמר את המסורת הקיבוצית על פי חגי ישראל ומנסה לראות בכל אדם -אדם באשר הוא משתמשת במסורת היהודית כחלק מאורח חייה (סוכות ,פסח ,שבועות ועוד) .לא יתכן להשמיץ ,להכפיש ולזלזל באנשים הנוהגים אחרת. אף אחד לא ביקש משלמה איה ואחרים להגיע למוזיאון ביום הכיפורים ,אך עליהם עם כל הכבוד לתת את חופש הבחירה לכל אותם אנשים שהגיעו למוזיאון ביום הכיפורים והיו רבים כאלה. קצת כבוד ודרך ארץ לא יזיקו לפני שמעלים רשימות שכאלה ליומן. בשם מה לקחתם לכם את הזכות לפגוע בחלק מחברי גבת ובאלו שהגיעו מבחוץ כדי להיות איתנו ביום זה?. לידיעתכם שלמה ואיה כל חברי גבת שהגיעו למוזיאון התקבלו במאור פנים ללא שום ניסיון של כפיה כל שהיא -נהפוך הוא. כמו כן רובם ככולם שירתו בצבא. מאחלים לכולם שנמשיך להיות סבלנים וסובלניים האחד לשני כדי שאכן נהיה חברה ערכית. ניר ואורית כנעני לאורית וניר כנעני היקרים אלפי תודות על כוונתכם הטובה ללמדנו "כבוד ודרך ארץ" בנשימה אחת עם "שיטנה ורוע לב" שאת שניהם היטחתם בנו בחריקת שיניים .חן חן על "הברכות" ,על הייעוץ וההטפה היפה "לעשייה" [ממתיי נותנת הביצה לתרנגולת עצה?] בניגוד לכם לא עלה בדעתנו לכוון לגופם של אנשים ,היו בטוחים כי לא לרמה כזו נדרדר את הויכוח בינינו על אמונות ודעות. קצת קשה לעיכול היא העובדה כי יום הכיפורים ה 40-למלחמה ונפילת הבנים עבר כאן כאילו כלום ,אבל כתחליף בתפילה של חברים "לכפרת עוונות" במוזיאון .כאילו יש לנו עניין עם "היושב במרומים" ולא בינינו לבין עצמנו.להזכירכם -זה המועד להזכרת נשמות .לא אנחנו "הכנסנו את השכול" [כטענתכם] ,אלא מחוללי המלחמה ההיא ,ומאז הוא בלתי נפרד בכל בית בישראל. לעולם לא נכפור בזכותם של אנשים לאמונה דתית ,להתפלל בביתם ולדבוק ב"קודשי ישראל" לפי הבנתם .אמרנו ונשוב ונאמר ,כי הזרם האורטודוקסי ששליחי המיצווה שלו "התארחו" אצלנו ,על אף מתק השפתיים" ,מיסיונרי" באופיו ,בלתי סובלני [רודף "רפורמים"] ,ונוטה באופן מובהק "למשיחיות" .גם כאן הפכתם את היוצרות וטעיתם בכתובת .ובתוך כך שכחתם "בלהט הקרב" ,כי אין לשאת את שם השואה לשווא .בשימוש שעשיתם בשמה [כאילו בידכם קלף מנצח] תרמתם לזילותה .על מה ולמה גררתם גם אותה אל תוך השיח -לאלוהים פתרונות. קשה להבין איך נשים בעלות מודעות עצמית גבוהה ,הופכות צייתניות וכנועות נוכח פסקי הלכה מפלים שמקורם בעולם העתיק ובחברה השבטית .תפילת "כל נדרי" יכולה לצלצל בקולות האלט והסופראן לא פחות טוב מקול הבס והטנור .מחול "ההקפות" היה יכול לרגש אילמלא היה סגור ושמור לחברי המועדון ממין זכר שמרקדים מול קהל מעריצות שמציצות מאחורי הפרגוד .האם לא הגיע הזמן להתעוררות נשית למען שוויון מוחלט בין המינים? והרי שניהם ברואי אלוהים .ועוד נזכור ,כי קצרה הדרך בין "עזרת נשים" בבית הכנסת לבין הדרת נשים בראש חוצות בשיר, בהספד ,או בדחיקתן לירכתי האוטובוסים שבקווי "המהדרין" .אוי לנו אם אלה הם "קודשי ישראל". שאלנו מי אישר לקיים תפילה בכלל וכזו בפרט במבנה ציבור בלי לשאול את הציבור -ובמעמד שהופך את כולנו לשותפים? ואיך חברינו שנוכחו במקום לא חשו שמץ בושה מעצם "ההפרדה" שאינה תורה מסיני? והרי תודו כי לא כך חונכנו ולא לכך גם חינכנו .שתיקתכם בעניין הזה מדברת בעד עצמה .ומאחר ואינכם מתביישים כלל על אף "חשבון הנפש" שנשבעתם לו אמונים ,נאמר במלוא החברות :הסירו נא דאגה מליבכם -הנה אנחנו כבר מתביישים ונעשה זאת הפעם גם במקומכם. איה ושלמה צפריר יומן גבת גליון 04.10.2013 3 8 [email protected] הודעה חשובה ביותר רכשנו מכשיר החייאה ,מציל חיים – דפיברילטור. המכשיר יהיה בשימוש ,בשעת הצורך לכל הציבור בהגשת עזרה בהחייאה. המכשיר יהיה בבית אשל בכניסה -בדלפק האחיות. בית אשל פתוח 24שעות ומיקומו הטוב (באמצע הקיבוץ) מאפשר זמינות מהירה .חשוב לציין שהמכשיר שוקל 1.9ק"ג ,הוא קל ונוח לנשיאה ,מתאים לשימוש על ידי כל אדם ללא צורך בהסמכה רפואית ,הפעלה פשוטה על ידי שני לחצנים בלבד .המכשיר נותן הוראות קוליות ברורות ופשוטות בעברית (כולל קצב לביצוע עיסויים). שלבי החייאה: (שלבי - ,3 ,2 ,1לוודא תוך 10שניות). .1לוודא הכרה( .קריאה בשם ,ניעור או צביטה בשכמות). .2מישוש דופק – בצוואר או בשורש כף היד. .3בדיקת נשימה -הסתכלות על עליה וירידה של בית החזה. .4לקרוא לעזרה – אדם נוסף שמזעיק את מד'א ומביא את מכשיר הדפיברילטור מבית אשל. .5להתחיל עם עיסויים על בית החזה 100 -לדקה. .6לחבר מדבקות של מכשיר הדפיברילטור :מדבקה אחת מעל פיטמה ימנית ,מדבקה שניה מתחת לפיטמה שמאלית צידית. .7ללחוץ על כפתור ON-OFF .8לשמוע הוראות קוליות של המכשיר .9ללחוץ על כפתור לשוק חשמלי. .10להמשיך עיסויים עד להגעת צוות מיקצועי ,לא להוריד מדבקות. מספרי טלפון חשובים: מד'א – 101 שורש ( 7171 , 1-700-700-752 ,03-6190579 -טלפון מקוצר) יפה שני 050-2064345 - נאווה יריב 054-2408252 - יפה שני מוכנה לתת הדרכה קצרה (ולעניין) לשימוש במכשיר ההחייאה. הדרכות יפורסמו כמה ימים מראש. כולם מוזמנים (גם בני נוער). לחברי גבת הפנסיונרים ולאלו שנמצאים רגע משם במסגרת תפקידי כרכזת ותיקים אני מבקשת להזמין אתכם ,פנסיונרים צעירים וותיקים ואלו שקרובים ליציאה לגמלאות ,למפגש חברתי ראשון. מטרת המפגש לשמוע מכל אחד ואחת על ההעדפות והרצונות שלו/שלה ביחס לזמן החופשי שנוצר מאז יצא/ה לפנסיה. במפגש ננסה להעלות מחשבות ראשוניות למציאת דרכים להגשמת ומימוש שעות הפנאי במסגרת אישית, קיבוצית וקהילתית. אני מזמינה אתכם לשיח חברתי ,פתוח ,נינוח ולא שיפוטי ,שיח שמאפשר חשיבה אחרת על היום-יום ומהווה הזדמנות להתבוננות אישית וקבוצתית. אז נתראה במוזיאון ,ביום רביעי ה 09/10בשעה .17:00 קפה ועוגה מובטחים לירית גולן -רכזת ותיקים יומן גבת גליון 04.10.2013 3 9 [email protected] ליאור מגן מביאה לידיעתכם: מבצע במוסך המוסמכים בע"מ -קיבוץ גבת (מוסך מורשה לכל סוגי הרכב) טיפול 10,000כולל: בדיקת בלמים ,החלפת שמן מנוע 4 ,מצתים ,מסנן אויר +מסנן שמן 350ש"ח כולל מע"מ בין שירותי המוסך :הכנת רכב לטסט ,העברת רכב טסט במכון רישוי, שטיפת רכב פנימי/חיצוני רק ב 40-ש"ח כולל מע"מ על טיפול 10,000במוסך -שטיפה חיצונית מתנה בנוסף: לקוח ותיק שמביא לקוח חדש מקבל תוסף דלק במתנה! כל הקודם זוכה 04-6549427 יומן גבת גליון 04.10.2013 3 10 [email protected] לזכר מלכה מירן ,ז"ל 28יולי 2013 אימא שלי היקרה והאהובה עלתה השמיימה במהירות ונחישות שאפיינו אותה .באותו יום בו מסרתי את מפתח הבית שלה לגבת -עצמה עיניה .יומיים אח"כ כבר לא הייתה איתנו .ואני הרגשתי כאילו אמרה לעצמה" :זהו ,סיימתי את הפרק הזה כאן"! אימא שלנו בת העמק הזה צברית ,מעשית ותכליתית מאד. תמיד עם הפנים קדימה ,תמיד השאלה שכיוונה את עשייתה הייתה "מה התועלת בכך" .לפתע אני מבינה שאת תורת האימון ,החדשה יחסית ,שאני מלמדת ומנחילה ינקתי מאימא.זה היה כל כך חזק בתוכה שגם כשכבר שכחה המון דברים ורצינו לדובב אותה על העבר הרחוק ,שעוד זכרה ,הייתה מסרבת על פי רוב לענות ואומרת" :מה זה יעזור עכשיו? למה זה נחוץ?". אימא הייתה אישה חזקה .אמיצה .חיה חיים סוערים ועשירים. הגנה על ילדותנו הצעירה כפי שהבינה אז ולצד זה פעלה רבות למען החברה .היא הייתה אשת קריירה כבר בשנות ה 60-וגם את זה ינקנו ממנה לילך ואני. לפני 8שנים החלה לאבד את הזיכרון .משה ז"ל ,בעלה התומך והאוהב ליווה אותה עד יומו האחרון ,לפני כשנתיים ,באהבה ומסירות ובודאי המתיק עליה את התהליך של השכחה. אימא שכחה יותר ויותר ויותר .היא שכחה כמעט הכול .חוץ מלהיות אדם ואימא. הייתה מתפעלת שוב ושוב מיפי הקירות והקישוטים בבית אשל ,מלטפת ידה של המטפלת שלה ואומרת לה כמה היא נעימה ויפה ,כשרחל'ה מנטל התכופפה לנעול לה נעלים אמרה לה "רחל'ה אל תעבדי כל כך קשה". הייתה משבחת אותי בכול פעם שהגעתי לבקרה -איזו ילדה נפלאה אני .במסעותיה בין לונדון ,תל אביב, עפולה וכפר יהושע זכיתי תמיד לקרדיט נוסף על זה שהצלחתי למצוא אותה היכן שהיא הייתה באותו רגע. לילך ,שהייתה באמת בכול העולם ,הייתה מתקשרת אי מפה אי משם ואימא רק שומעת את צליל קולה ויודעת "לילכי". אימא שכחה הכול ולא שכחה להיות אמא .אני ניצלתי את זה. אם הייתי עצובה או מוטרדת הייתי משתפת אותה ומתייעצת איתה .מהמקום האימהי העמוק כל כך שבה הייתה מנחמת אותי ,מסבירה לי דברים ונותנת עצות חכמות ואוהבות ,כדרכה ,מפעם פעם. אימא יקרה. עשית את שלך בחייך .בכבוד ,בהדר ,בתשומת לב אנושית וערכית רבה. חיית חיים מאושרים ומלאים. מלאים גם בקשיים ומאבקים ,אך בסה"כ מלאי חוויות ועשייה ,תרומה לקהל וקהילה. היית לי אימא נפלאה ואוהבת וסבתא גזעית ומשקיענית לילדי. ראיתיך דווקא בשנים האחרונות ,באישיותך וערכיך כשלא היה בהם שום זיוף או צורך לרצות איש .היית כה אופטימית ,מתחשבת אוהבת ,וגם לפעמים עוד מדברת ונואמת נאומים מרשימים של מזכירת הקיבוץ שבך. לסיום ,בשמי ובשם לילך וכול ילדינו רוצים להודות לכול בית גבת על הטיפול הנפלא שזכתה אימא. שנים של טיפול ,מעקב צמוד ,ליווי ואכפתיות כשהייתה בבית ע"י ד"ר עיני וצוות המרפאה ויותר מכול ע"י הגר שהייתה לי לעזר ומענה בכול עת. תודה מיוחדת לנוקי חברתי הטובה שליוותה את כול המהלכים והייתה לנו תמיד לתמיכה וייעוץ. וכמובן לבית אשל .על כמעט שנה של טיפול אוהב ומסור ,תשומת לב אישית ורגשית לכול דבר ,לאימא בפרט ולנו בכלל .מכול הצוות הנהדר של בית אשל ונאווה המלאכית האמיתית" ,מלאך העל" שבראש!! אשרי אימא שלנו שזכתה ואשרינו אנו. סיגל שיפמן יוקנעם יומן גבת גליון 04.10.2013 3 11 [email protected] זיכרונות שלי מאמא (אמא בת ,80יום הולדת בגבת ,שבת 28יוני )2008 שבתות בלול אני ולילך הולכות ללול .אמא מסיימת לאסוף ביצים ,אוספת את התרנגולות החולות ושוספת את גרונן עם סכין. הייתי מסתתרת ומציצה .משהו קצת הזוי .פחד ובכל זאת סקרנות. אמא תמיד נראתה לי מאד בטוחה בעשייתה וגם מאד מחויבת ,אחראית ,משקיענית. להיות מישהו ,משהו .מגיל צעיר זוכרת אותה טרודה בענייני העבודה שלה כמרכזת הלול ומביאה את הלחצים הביתה. כילדה במשפחה מאד מצומצמת -הייתה לדברים שלה השפעה מאד חזקה עלי. זיכרונות של לילה אמא השכיבה אותי מהר .אני נפרדתי בקלות כי ידעתי שדני (הדרי) יגיע וישיר שיר ערש לחמוטל ואני ארדם בשמחה ובטחון. זיכרון של פינוק סבא וסבתא היו איזשהו זיכרון של פינוק של השנים ההן כשהיו באים מכפר יהושע לפני היות המקררים אצלנו ומביאים איתם גלידה בתרמוס אדום עם כסף. בשעות הפנאי אמא עובדת בגינה ,בעיקר בשבתות .היה ברור שהיא מאד אוהבת וגם מאד מחויבת .אני ממש לא אהבתי אבל הרגשתי חובה לעזור ובודאי להיות ילדה טובה .אמא הייתה עצמאית ונתנה לנו עצמאות ומרחב. הבילוי בבית היה מצומצם -זוכרת בעיקר את ערבי החורף עם משחקי ה"שבצנה" וספרי הילדות הקסומים כמו "אלה קארי הילדה מלפלנד"" ,נוריקיו סאן הילדה מיפאן" ואחרים ,מסוגם ,שאולי הולידו אצל לילך את אהבת הבינלאומיות וההתעניינות הבלתי נדלית בכלכלות ותרבויות אנושיות .וגם ,יודעת בעל פה את "מגש הכסף" של אלתרמן שאמא אהבה והקריאה לי פעמים רבות. העבודה היא כול חיינו כשהייתי באה אמא תמיד הייתה עסוקה במשהו .אם הייתי יושבת על הספה ובוהה הייתה שואלת" :נו .מה את עושה עכשיו?" מאז ,אני שואלת אותו דבר את אושרה ,ביתי .גם אני ,ובודאי לילך ,נשות עשייה בלתי פוסקת. אמא עובדת בת"א החלטתה לצאת לעבודה בת"א הייתה עבורי מאד קשה .הייתי בכיתה ה' .התנגדתי .שיחה עם מירי המחנכת שלי. בדיעבד לאחר שיצאה אינני זוכרת קושי .אלא את הממתקים המיוחדים שהייתה מביאה ,שלא הכרנו.וגם חופשות של כמה ימים ובילויים בת"א דבר שהיה מאד לא שיגרתי במקומותינו. אמא כמזכירת הקיבוץ ועוד מילאה תפקידים בכירים .תמיד רואה בגדול .מבינה דברים אחרת .מובילה קדימה .יוצרת ומחדשת .אישה בנוף מאד גברי. מחויבות למילוי המשימות במלואן ,גם אם לא פופולאריות וחוסר נכונות ל"עגל" פינות – משלמת מחיר חברתי ואישי. ספגנו שתינו את האוירה ש"להיות מישהו ומשהו" בכול עשייה שלנו .את המסר ,הבלתי מדובר ,שיש לנו יכולת, שאנחנו בעלות השפעה על אנשים ,שראוי לעשות דברים משמעותיים בחיינו. שנים רבות אחרי -אמא כאשת משפחה סבתא מסורה וצעירה ברוחה .הולכת עם הבנים לבריכה ,לפיקניקים עם הסל ובו תפריט קבוע של טונה וטחינה ופיתות .מפנקת אותנו בדברי מאפה ששמם הלך לפניהם :השטרודלים של סבתא ועוגיות שמרים עם קקאו .שיחות על נושאים ברומו של עולם -אני לא הייתי פרטנרית טובה לשיחות אלו ,בנושאי קיבוץ ,פוליטיקה או היסטוריה .הן היו שמורות לבארי ועוד יותר ליונתן. הנישואים עם משה בגיל 65 אמא ומשה ,זוג אריות. החיים ב"כלוב" אחד היו צפופים מידי .השכלתם ,בתבונתכם ,לשמור על מה שטוב עבורכם ולהמשיך את החיים כול אחד ביישובו. אנו הרווחנו את משה .עם אהבה ונתינה ושמחת חיים מופלאה ואיתו משפחה מורחבת גדולה :יוחאי ואורנה ונוקי ובני זוגם הנפלאים וילדיהם וכמובן רוני ז"ל וילדיה וקיבלתם אותנו למשפחתכם בחום ואהבה עם שירים ומפוחיות והמון שמחת חיים .ולראשונה היינו למשפחה יותר רחבה. אמא היית לי אמא אוהבת ותומכת בכול דרך ובכול שלב .נתת לי בדרכך את דרכי. ועל כול אלו אני מודה לך מעומק הלב. שלך סיגל יומן גבת גליון 04.10.2013 3 12 [email protected] מלכה שנים רבות צעדנו יחד באותם שבילים ,גידלנו יחד ילדים; הייתה עבודה ,היו אסיפות, ויכוחים ,ימי אבל וימי חג. מה שאפיין אותך היה הרצון והצורך לפעילות בתחומים שונים ורבים .היית אשת עבודה ועמדת על דעותייך. עם השנים והגיל דברים רבים השתנו .התרככו והתמתנו. בשנותייך האחרונות היה עצוב ללוותך הולכת ומתרחקת, אבל עדיין קשורה בחוט דק עם מי שהיה קרוב לליבך. אזכור אותך בפעילותך, במרצך ובחותם שהשארת בליבי ובשבילי גבת. הביאה לפרסום :צפרה מוניקה יומן גבת גליון 04.10.2013 3 13 [email protected] מלכה ,חברתי הטובה עכשיו זו פרידה סופית כמה פעמים נפרדו דרכינו לאורך שנות חיינו ,אבל תמיד חזרנו ונפגשנו וכאילו מעולם לא נפרדנו. פרידה ראשונה היתה לאחר סיום בית הספר ,כשאת יצאת להדרכה במחנות העולים ואני לפלמ"ח ,אבל שבנו ונפגשנו לאחר מלחמת העצמאות .כשחיפשתי את דרכי בחיים ,את היית הכתובת הראשונה שלי .באתי אז אלייך, לפלמחים ,שהיית בין מייסדיו ,שלא פעם הזכרת שאת זו שהצעת את השם הזה לקבוץ ,והוא התקבל על כולם. לאחר שבנך בכורך התינוק רן ,נפטר ,באת את אלי לגשר ,בחפשך קבוץ אחר לחיות בו .בחרת אז בגבת, שנעשה ביתך וגם מלאת בו תפקידי מפתח ,אבל הקשר בינינו נשמר. פרידה כמעט אחרונה היתה ,לאחר שנים רבות ,כשלקחתי אותך למפגש של בנות כיתתנו .כרגיל ,העלנו זיכרונות ילדות ולפתע אמרת" :כאילו לא היינו באותה כיתה .אני לא זוכרת את כל הדברים האלה". בפעם הבאה כשבאתי לבקרך ,זיהית אותי וקראת לי בשם ילדותי ,אבל כבר לא הייית את" .אני לא יודעת מה קורה לי במוח" אמרת לי ולבי נקרע. מאז שאני זוכרת את עצמי ,היינו יחד .בכפר הקטן ,הסגור והאינטימי של ימי ילדותנו ,ללא כל אמצעי הקשר של ימינו ,היינו אנו חבורת ילדים מלוכדת: הגרעין החברתי היו ילדי הכיתה ,שמלכה בלטה בה בין התלמידות הטובות. לאחר שעות הלימודים ,לפנות ערב במשחקים על "הדרך" מול הבית של מלכה ושכניה ,היו מתאספים כל ילדי השכונה מכל הגילים במשחקי החברה של אותם ימים :מחבואים ,חצי מחניים ,משחקי חבל ,סוס ארוך, ועוד ,עד שהיה מחשיך. בכל אלה ניכרה מציאותה של מלכה. ובגיל הנעורים – חברויות ראשונות ,התלבטויות ,בילויים במועדון הנוער ובטיולים – תמיד יחד ,בגילוי לב ובחברות עמוקה. לא היו טלפונים והקשר בינינו נשמר ע"י מכתבים .מלכה שמרה אותם בסדר האופייני לה ולפני שנים אחדות קבלתי ממנה את צרור המכתבים ששלחתי לה במשך השנים .בקריאתם ,נוכחתי לדעת שוב עד כמה היא היתה משמעותית עבורי ,במהלך החיים. עם כל התהפוכות בחייה ,היו למלכה חיים מלאים ומאושרים. נוסף לעניין שמצאה במילוי התפקידים הרבים שמלאה ,היא הייתה גאה בבנותיה ואח"כ גם בנכדיה וכולכם הסבתם לה אושר רב. תהיי זו נחמתכם. בתיה כא' אב תשע"ג 28.7.2013 יומן גבת גליון 04.10.2013 3 14 [email protected] דיווח מהשטח הרפת מתרחבת לכיוון מזרח .צילום :עינב נהרן ארכיון בתמונה :אברהם כנעני (סבא של ניר ונטע) מוסק זיתים. אברהם היה רוב שנותיו בתפקידים שונים בגבת ומחוצה לה – במרכז החקלאי ,במשרד החקלאות ועוד. בגדי עבודה לא היו הלבוש שהיה רגיל בו. כאן הוא נראה בגיוס למסיק זיתים ,כנראה בשנת 1954או .1955 כיום עוסקים במסיק זיתים בגבת חברים העושים זאת בשעות הפנאי ולשם תצרוכת עצמית (מי שנוהגים לפי החלטות גבת) .בעבר היה ענף הזיתים ענף ככל הענפים שיבוליו נמכרו ל"תנובה". מטע הזיתים היה במדרון הצפוני שמעבר לכביש .73 הצילום המובא כאן הוא אחד מקבוצת תמונות שצילם אוריאל ריינגולד ז"ל ביום של "גיוס" למסיק הזיתים ובה יש גם צילומים של חברים נוספים (כולם כבר לא אתנו) באותו 'גיוס'. רמי יומן גבת גליון 04.10.2013 3 15 [email protected] לזכרם 1939 1948 1948 1953 1964 1967 1968 1972 1973 1974 חודש אוקטובר בן-יוחנן צבי כהן שרה (שרק'ה) רוזנטל-קרוגלין אשר כנעני מרדכי שריג איסר רבניצקי ליפמן שרון רוני כרמי שושנה כהן אלישע יעקובוביץ צפורה 1983 1983 1986 1990 1990 1993 1995 1996 1996 2000 בן-הלוי יצחק סידלניק ישעיהו צולר אברהם שביט צבי שהם בנימין שפירא לנה ברוקר ראובן (ראלף) מיטל סלובה שכטר-כהן שושנה הרצהפט חנה 2002 2002 2003 2003 2004 2004 2004 2005 2005 2011 2012 מרגלית בלה רבינוב ברכה וייס פנחס שמר ורדה בנקיר אריאלה יהלומי אליעזר פלצר לאה בן-דור אמציה שכטר חיים רז אפרים אוחנה שלמה ברכות ואיחולים ברכות ליציאה לפנסיה מערכת היומן מזמינה את החברים והתושבים לקבל ברכה על יציאתם לפנסיה. כל מה שצריך לעשות הוא לעדכן את המערכת מזל טוב! ליהודית בן הלוי לאריה ואתי נתיב מזל טוב והרבה נחת להולדת הנכדה בת לאביתר וניצן שפע ברכות ,נחת ואושר לכל המשפחה לנעה לוצקי ואלון זמק להולדת הבת לאסתי ומשה לוצקי להולדת הנכדה שפע ברכות ,נחת ואושר לכל המשפחה מזל טוב! מזל טוב! לסוניה ודני כהן להולדת הנכדה בת ללביא ואריקה שפע ברכות ,נחת ואושר לכל המשפחה יומן גבת גליון 04.10.2013 3 מזל טוב! 16 לאמנון ומור יעקב להולדת התאומים (בת ובן) שפע ברכות ,נחת ואושר לכל המשפחה [email protected]
© Copyright 2024