‫אתר תנועת אריאל‬ ‫‪www.tariel.co.il‬‬ ‫מרכז הפעולות והצ'ופרים המקוון‬ ‫מילים כדרבנות ‪ /‬אורית כרמלי‬ ‫פעם הייתי דברן גדול‪ .‬הייתי אומר כל מה שחשבתי בלי לחשוב אם זה מתאים או לא‪ .‬לפעמים זה היה‬ ‫מצחיק‪ ,‬לפעמים סתם לא שייך‪ ,‬אבל פעם אחת אמרתי לאחותי משהו שהצטערתי עליו מיד‪ ,‬ומאז הכול‬ ‫השתנה‪.‬‬ ‫אחותי יפעת בת שש־עשרה‪ ,‬והיא לא כל כך טובה בבישול‪ .‬היא אמנם לומדת‪ ,‬אבל בדרך כלל נשרפים‬ ‫לה המאכלים בסירים‪ .‬אבל היא אינה מתייאשת‪ ,‬ומנסה שוב ושוב‪ .‬הבנות בכיתה שלה כבר מתחרות‬ ‫מי מבשלת הכי טוב‪ ,‬אז היא לא מפסיקה לנסות‪ .‬יום חמישי אחד היא נכנסה למטבח‪ ,‬והכריזה שהיא‬ ‫מכינה עוגה‪ .‬היא עמלה על הכנת העוגה שעה ארוכה‪ .‬ריח האפייה שהתפשט במטבח היה נפלא‪.‬‬ ‫יצאתי מהחדר שלי‪ ,‬ואת אפי קידם ריח נפלא של שוקולד חם וטרי‪ ,‬אך כמו שאמרתי קודם‪ ,‬לא נהגתי‬ ‫לחשוב הרבה לפני שדיברתי‪ ,‬לצערי‪ .‬נכנסתי למטבח‪ ,‬חתכתי לי פרוסה מהעוגה‪ ,‬ואמרתי בפה מלא‪:‬‬ ‫"אוי‪ ,‬זה נורא! מה זה הדבר הזה? את בטוחה שזה לא רעיל?!"‬ ‫המבטים ההמומים על פניהן של יפעת ושל אמא הבהירו לי ברגע אחד כמה אני לא בסדר‪ .‬אחותי לא‬ ‫אמרה דבר‪ ,‬ונעלמה לחדר שלה‪ ,‬אבל אמא שלי לא נתנה לי לברוח‪.‬‬ ‫"שוקי"‪ ,‬היא אמרה לי‪" ,‬מה היה המשפט הזה?! לא מספיק שלא שאלת אם אפשר לקחת פרוסה‬ ‫מהעוגה והחלטת לבד‪ ,‬אתה גם מעליב בצורה נוראית כזאת? למה?"‬ ‫התביישתי‪ .‬אף פעם לא התביישתי ככה‪ ,‬וההחלטה שקיבלתי על עצמי תעיד על כך‪.‬‬ ‫אם אני לא יודע לחשוב לפני שאני מדבר ‪ -‬אני לא מדבר‪ .‬כנראה לעולם‪' .‬תענית דיבור'‪ ,‬מכירים? אז‬ ‫זה מה שהחלטתי לעשות‪ .‬אני אהיה אילם אם אצטרך‪ ,‬מפני שהדיבור שלי פשוט מזיק‪ .‬השתיקה היא‬ ‫שתציל אותי מכל מיני בושות שאני עושה‪...‬‬ ‫כל אותו יום נשארתי בחדרי‪ ,‬ולא הוצאתי מילה מפי‪ .‬גם כשאבא ניגש אלי (אחרי שאמא דיברה אתו‬ ‫כנראה)‪ ,‬הנהנתי לו לשלום‪ ,‬אך לא אמרתי דבר‪ .‬למחרת בבוקר נתתי לר"מ שלי פתק שכתבתי בו‪" :‬אני‬ ‫בתענית דיבור"‪ .‬הוא אמר לי "בהצלחה"‪ ,‬והתיישבתי במקומי‪ .‬בשעת הלימודים זה לא היה קשה‬ ‫במיוחד‪ .‬ממילא אין עניין לדבר‪ ,‬אבל בהפסקה הראשונה התחלתי להרגיש את הקושי שבעניין‪ .‬רפי‪,‬‬ ‫החבר הכי טוב שלי התכתב אתי קצת‪ ,‬אבל רצה לצאת למגרש‪ .‬נשארתי בכיתה‪ ,‬לבד‪ .‬זה לא היה קל‬ ‫בכלל‪ ,‬אבל אני חושב שסוף סוף הצלחתי להבין מה עשיתי לאחותי‪ ,‬וכמה נורא לומר דברים מעליבים‪.‬‬ ‫זה בכלל לא מצחיק‪ ,‬זה פשוט פוגע ומעליב‪.‬‬ ‫כשהלכתי הביתה‪ ,‬הרגשתי שלמדתי משהו חשוב‪ ,‬ושטוב שאני שותק‪ .‬נראה היה לי שאולי כדאי לשתוק‬ ‫לתמיד‪ .‬אבל פתאום ראיתי תאונה‪ .‬אני לא מאחל לאף אחד לראות תאונת דרכים‪ ,‬זה נורא ואיום‪ .‬אישה‬ ‫מבוגרת נפגעה ממכונית חולפת‪ ,‬ונפלה על המדרכה שמולי‪ .‬ראיתי את הרכב הפוגע‪ ,‬ראיתי אפילו את‬ ‫הנהג‪ ,‬אבל הוא אפילו לא יצא מהאוטו‪ .‬הוא פשוט ברח מהמקום‪.‬‬ ‫כמה אנשים התאספו ליד האישה‪ ,‬אבל היא לא הצליחה לקום‪ .‬הזמינו אמבולנס‪ ,‬נשארתי קצת כדי‬ ‫לוודא שיש מי שנשאר אתה‪ ,‬והלכתי הביתה‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו‪ ,‬אני רוצה לספר לכם שיש לי זיכרון מצוין‪ .‬האחים שלי תמיד מנסים אותי במשחקי זיכרון‪,‬‬ ‫ותמיד אני מנצח‪ .‬לא יודע‪ ,‬הכול רשום לי בראש‪ ,‬בעיקר מספרים‪ .‬למה אני טורח להזכיר את זה עכשיו?‬ ‫כי זכרתי את המספר של האוטו הפוגע‪ .‬הוא נצרב לי בזיכרון‪.‬‬ ‫מרכז ההדרכה המקוון של תנועת אריאל ‪http://www.tariel.co.il/?CategoryID=1680‬‬ ‫פעולות‪ ,‬ערבים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬משחקים ועוד‪.‬‬ ‫אתר תנועת אריאל‬ ‫‪www.tariel.co.il‬‬ ‫מרכז הפעולות והצ'ופרים המקוון‬ ‫חזרתי הביתה מבוהל‪ .‬רצתי לאמא שלי‪ ,‬וחיבקתי אותה‪ .‬אח"כ הלכתי לחדר שלי‪ ,‬וסגרתי את‬ ‫הדלת‪.‬‬ ‫החדשות על התאונה עברו מהר ‪ -‬ניצה השכנה באה לאמא שלי‪ ,‬ואמרה לה שהיא ראתה אותי באזור‬ ‫האמבולנס‪ .‬אמא שלי לא ידעה בכלל מה קרה‪ ,‬וקראה לי אליה‪ .‬באתי‪.‬‬ ‫"שוקי‪ ,‬קרה משהו היום בדרך הביתה?"‬ ‫לא עניתי‪.‬‬ ‫"למה אתה לא מדבר אתי?"‬ ‫לקחתי פתק קטן‪ ,‬וכתבתי לה‪" ,‬אחרי מה שקרה אתמול עם יפעת‪ ,‬קיבלתי על עצמי תענית דיבור"‪.‬‬ ‫"תענית דיבור? באמת? לא דיברת כל היום?" היא הופתעה‪.‬‬ ‫נענעתי בראשי ללאו‪.‬‬ ‫"שוקי"‪ ,‬היא ה תכופפה אלי‪" ,‬אתה יודע שאני גאה בך מאוד? יש בך כל כך הרבה טוב‪ .‬מה שקרה‬ ‫אתמול רק מבהיר לי שוב כמה אתה מיוחד‪ .‬תראה מה קרה"‪ ,‬היא חייכה אלי‪" ,‬אתמול עשית מעשה‬ ‫לא נעים‪ ,‬וכעסתי עליך‪ ,‬אבל אתה ילד כ"כ טוב ‪ -‬לקחת על עצמך אחריות‪ ,‬והחלטת לתקן את דרכך‪ .‬זו‬ ‫התנהגות בוגרת ונפלאה! אני רוצה שתדע את זה‪ .‬אני גם בטוחה שבמשך היום‪ ,‬כששתקת‪ ,‬ודאי הבנת‬ ‫מה רצוי לומר‪ ,‬ומה לא רצוי לומר"‪.‬‬ ‫הנהנתי שוב‪ .‬סירבתי להאמין שאוכל שוב לדבר אי פעם‪ .‬השתיקה הייתה לי מעין חומה שמאפשרת לי‬ ‫להימנע מכל טעות‪.‬‬ ‫אבל אמא הפתיעה אותי‪ ,‬ואמרה‪" :‬העניין הוא שלפעמים צריך לדבר‪ .‬אם הקב"ה היה רוצה לברוא‬ ‫אותנו אילמים חלילה‪ ,‬הוא לא היה נותן לנו את המתנה הנפלאה הזאת של יכולת הדיבור‪ .‬זה מה‬ ‫שמבדיל אותנו מבעלי החיים‪ .‬רק באמצעות דיבור אפשר להתפלל‪ ,‬רק במילים אפשר להתעניין בשלומו‬ ‫של חבר‪ .‬אתה מבין? כשאנחנו מבקשים לתקן את הדיבור שלנו‪ ,‬איננו מתבקשים לשתוק לעולם‪ ,‬אלא‬ ‫לדעת לדבר נכון"‪.‬‬ ‫"אני מבין"‪ ,‬לחשתי‪.‬‬ ‫"היית עד לתאונת דרכים"‪ ,‬אמא החזירה אותי למציאות‪" ,‬וממה שהבנתי מניצה‪ ,‬הנהג ברח מהמקום‪.‬‬ ‫זו התנהגות לא נאותה‪ ,‬ואסור לתת לו לברוח בלי לתת את הדין על מעשיו‪ .‬עכשיו תגיד לי‪ ,‬אתה ודאי‬ ‫זוכר את המספר של המכונית‪ ,‬נכון?"‬ ‫הנהנתי בראשי‪" .‬אני זוכר גם איך הנהג נראה"‪.‬‬ ‫"אתה יודע מה זה אומר?" אמא שאלה אותי‪.‬‬ ‫"לא כל כך"‪.‬‬ ‫"זה אומר שעלינו לנסוע לתחנת המשטרה הקרובה‪ ,‬ולהעיד על מה שאתה זוכר ‪ -‬מהו מספר הרכב‪,‬‬ ‫ואיך נראה הנהג‪ .‬אסור לברוח מאחריות‪ .‬אתה למדת את זה על בשרך היום ואתמול‪ ,‬ויישמת את הלקח‬ ‫באופן נפלא‪ .‬עכשיו גם הנהג הזה שפגע בגברת יצטרך ללמוד את זה"‪.‬‬ ‫לפני שהלכתי לישון‪ ,‬עשיתי עוד משהו אחד מאוד חשוב‪.‬‬ ‫הלכתי ליפעת‪ ,‬חיבקתי אותה וביקשתי סליחה‪.‬‬ ‫גם ביקשתי עוד חתיכה מהעוגה‪...‬‬ ‫מרכז ההדרכה המקוון של תנועת אריאל ‪http://www.tariel.co.il/?CategoryID=1680‬‬ ‫פעולות‪ ,‬ערבים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬משחקים ועוד‪.‬‬