יד לנספים של האגודה, אפריל 2015
יום השואה תשע"ה "יד לנספים" קרובי משפחה של חברי אגודת הסופרים חלק ראשון: לזכר דור ראשון ודור שני לשואה שהלכו מעמנו לאחרונה אסתר אייזן ,ז"ל (1929־)2014 משפחתה הקרובה שנרצחה בשואה: אבא -יהושע (פליק) ציגלברג אימא -רבקה (רוז'יה) ציגלברג אחיה -סאלק ציגלברג. מרים עקביא ,ז"ל מתעדת בשיר 20בנובמבר 16 -1927 ,בינואר 2015 , ֹפלאה עם שק של זוועה ,גור שומרון איך כלתה הרעה, ִאשה מ ְ הנייר מחוויר אשה טובת לב מכאב ,מכלימה. עם שק של זוועה, כבר זָקנה ,שח גבה ושיסף ורצח וביתר ואנס ושרף וטרף שנושאת על גבה והשק לא הוקל, והשמש שתקה – מילדות עד שיבה. לא יבשה דמעתה לא יכלה לזוועה. האור בעיניה לא שקט לה לילה... כילדה נמלטה לא כבתה נשמתה, אשה קטנה והשק על גבה בפגיון עֵ טה ואור בליבה – ושישים שנה היא חורטת שירה, נר נשמה מהלך היא נושאת המשא, איך הפך מלומד גרמני לדור שּכבה, מחלקת זוועות לחיה, אוד מוצל ממדורת השואה. לשומעים המומים שלוקחים ביראה קמצוץ של אימים, מלכה נתנזון ,ז"ל נולדה בגרמניה ,בא' באב תש"ו 29 ,ביולי 1946להורים ניצולי שואה. נפטרה בכ"א באדר תשע"ה 12 ,במארס 2015אחרי מחלה קשה שני אחים ואחות שלה נרצחו על ידי הנאצים ,ושניים אחרים נפטרו. האחים חיה ודויד מנדלוביץ' הוצאו מקבריהם וגופותיהם הועברו לקבר אחים באוקראינה חלק שני : הנצחת קרובי משפחה של חברי האגודה אבי -משה גנוזוביץ' דודי – חיים גנוזוביץ ,רעייתו חסיה ,ילדיו פרידה ,שרה ופיוול . דודי – אהרון יעקב ברעם – רעייתו מאשה ,בתו חנה דודתי – בתיה חנה ובעלה אשר ספוזניקוב ,ילדיהם חנה ואליהו, דודתי -פייגל ,בעלה וילדיה, הָ יָה לי חָ בֵ רְׁ ,שמ ֹו לֵיְׁ יבלה רִדדי, סָ ח ֵליְיבלר ּד י דבְ מַ ע קוֹטֵ עַ ָשנים ש ַּננְׁתי את ְׁשמ ֹו, סדפַ ת ַּעַ ם וָ אֵ ׁש. וַּ אֲ נ ְַּׁחנִד יְׁ לָדים בְׁ טרם בַּ ר מ ְׁצוָ ה יצחק גנוז מ ְׁתחַּ פְׁ רים עַּ ל פ ְׁסגַּת הַּ ר ְׁנב ֹו. " ְד ָּכֵינד מ ְתפַ ְצלוֹת וְ אֵ ין איׁש י ֹו ֵ עַ צָ ָרה הַּ ס ְׁמטָ הַ ,אט ַאט מזְׁ ַּדחלת רִדדי ְלַלְ ִמיד ּכִ ַָתֵ נִד ַאר ֵיה לֵיְ יֶּלה ִ ְ מָ ַתי ׁשדב נפָ גֵׁש". מֵ הַּ גבְׁ עָ ה לַּמ ְׁדר ֹון ֲע ָגלָה וְׁ סִדסָ ה. "דכְ ֵ י ׁשנזְ כֹּ חֲ בֵ ּים לַכ ָתר שבְׁ ֵרי אֲ בָ נים ְׁמ ֻרצפת ,פָ ָרה וְׁ ַּגם רפת ָאז בוֹא נְ סַ כֵם וְ נ ְַחליט, ִדבוֹר לְׁ עֵ ת מַּ חֲ בוֹא. בְ כָל ַל ְילָר עם ְקּיַאת ְׁשמַ ע ׁשעַ ל רַ מ ָטר מַּ ְׁשאֵ בָ ה בְׁ בֵ יתָ ם ַּכיָאה לנְׁגידים נ ָזכֵּ איׁש בְ ֵּעֵ רדָ ,י י ". כי אֵ ין מַּ ים זו ְֹׁרמים בְׁ בָ ֵתינִד. "נ ֵֵשב"– ,הִדא ָאמַּ ר לי" ,נ ְַּׁחשֹב ר ַּגע ָקט, ַאָּּ ָָמן ַאּיֵר ,נַעַ ּ יִַּיּ בְ ְ ֵליְיבלר ְ נ ְׁרקֹם ָנא חֲ ל ֹום ב ְׁשביל ְׁשנֵינִד". דמ ְקלֵעַ , בְ לי כתּ ,בְ לי חּב בְ לי ַׁש ְּביט ַ בְ לֵילוֹת אֱ ׁשדן חׁשְך ,בְ ַח ְׁש ַּת צאֱ לים עֵ ינָיו עַּ ְׁרמוֹנים בבְׁ ַּרק שמש לוֹהֲ טים, ְדמדת ֹו צָ לְ לָר בְ נַרֲ ּוֹת ֵנ ָכּ תדח, ש וֹת קטל וְ ספדן בַ ָים רַ פָ ַ ְֹ ְׁשעָ ר ֹו זפְׁ ָתניַּ ,תלְׁ ַּתל גַּלים פָ רִדעַּ . בְ עַ ְּפלֵי זכְ ּ ֹונֵנד ,בְ ְמדדמֵ י רעָ בָ ּ. "מלְׁ חָ מָ ה כְׁ בָ ר בָ אֹפק" ,ה ְׁצטָ ֵרד מ ְׁתנ ֵַּשם, בְ ר ְמיַת ְּגָׁש ֹות כ ְתפלַת עֲ ָשבים "מַּ צָ בֵ נִד גָרִדעַּ ,גָרִדעַּ ". ּדח. נ ָָשאנד את זכְ ָּם עם רָ ַ "אַּ בָ א ָאמַּ ר ,יֵש לָקִדם וְׁ לָלכת, עֵ ת עָ לינד אֱ ֵלי קבּ בְ אּ ז ָָּר, ֹאשנִד –ג ְׁמגֵם הַּ ָשכֵן, ֲענָנים עַּ ל ר ֵ אּ נ ֹו ַּבָ ר ,נד י, ַארצֵ נִד אֲ ֻר ָכהְׁ ,מפָ רכת וְׁ הַּ דרְך לְׁ ְׁ לְ ַחבֵ ק עֲ פַ ּ ַאחים בְ יַעַ ּ עָ ֹבת – וְׁ לָנִד ֹלא מַּ טהֹ ,לא מָ גֵן". יִַּיּיֵ ,ליְיבלר ּד י. לימור שריר שרייבמן נוח ומשפחתו אליעזר שרייבמן –במרכז עם ידידו שנספה בשואה. שרייבמן חיה-שרה שרייבמן חיה דבורה שרייבמן גדליהו, שרייבמן דוד שרייבמן שלמה שרייבמן צבי, שרייבמן מרים שרייבמן לאה שרייבמן פרלה שרייבמן אליעזר שרייבמן חיה דבורה שרייבמן יצחק שרייבמן שרה ומשפחתה שרייבמן יוסף שרייבמן שאול ומשפחתו שרייבמן יוכקה שרייבמן ישראל ומשפחתו שרייבמן חיים שרייבמן יחיאל במרכז אליעזר שרייבמן מורה בבי"ס תרבות בוילנה עם תלמידיו שנספו בשואה "אבי עלה לארץ לפני השואה מפולניה ומווילנה ושימש מורה בבית הספר 'תרבות'. כל תלמידיו נספו בשואה בעוד שהוא חי שנים בארץ והמשיך בפועלו החינוכי כאן" . דוד מלמד "סבי -מרדכי מלמד, דודי -ישראל מלמד ,אשתו וילדיו, ודודתי אסתר פרייר לבית מלמד, בעלה וילדיה. כולם נרצחו ומקום קבורתם לא נודע. לא זכיתי להכיר איש מהם.". תמונה יחידה ששרדה ממשפחת אבי שנספתה :דודתי אסתר פרייר לבית מלמד לנשמת סבתי רבקה קליין זצ"ל אדלינה קליין ָסבָ ִתי מָ ה הו ִֹתירִד הָ ע ֲֵקבוֹת ּׁשר ִִׁשים מָ ה הו ִֹתירִד הְל ָ גְלעְ גִדעיהָ – יָם הְל חוֹרִׁש הָ ָסבִדְך ּכִ סִדפיהָ – ְשדֵ רוֹת הְל יְל נְ קִדת הְל גָנִדז* הוֹריהָ ִהגְ רִד לְ ארץ הְל ִַ ְק ָוה ְֶּ גְלפָ ּה ִָׁשבָ ה פֵ ְלית הְל יְל עְל ר ְִׁשחו ְלֹרת הְל ְלַלְ ְלַלִ ים ַאדמוֹתיהָ הְל ְמכ ָֻּׁשפוֹת אל ְ ִָׁשבָ ה ְַכִדלְלת הָ עֵ י ְלניִ ם ל ְְלחֶֹּק יָם ִרגִד ִִׁשים וָיְ ִהי יוֹם וְ ִהיא ְֶּל ת עְ ְש ִרים ְדבֵ ָקה ְֶּ ַאלְ מָ ן וְ לוֹ חֲ ִמ ָּׁשה יְ תו ִֹמים ְלטלְ טֵ לְלת הָ עִ ִַיםְַ ,ל ִָמים ְַל ִָמים עֵ יניהָ ֶּוֹהֲ קוֹת ְֶּ אוֹר יְלהֲ לו ִֹמים ּכְ ֵר ָסּה ֵֶּ ין ִִׁשניהָ ּכָ ל ִַ ְִׁשעָ ה יְ ָר ִחים ּכוֹכָ בִ ים צָ ְפנִד לָּה חֲ ִמ ָּׁשה ְפנִ ינִ ים ֵֶּ ין ִק ְפלֵי ְֶּ גָדיהָ ִה ְִׁשַוֹבְ בִד ְספִדגֵי ַאהֲ בָ ה ּכָ ל הְל יָ ִמים. ִמּׁשפָ ְרחִד מֵ הְל ֵקן לְ ְלד ְרּכָ ם, נו ְֹתרִד נכְ דוֹתיהָ הְל ְּׁש ְלַיִ ם לִ ְד ֶֹּק ְֶּ מְל ְחלְ צוֹתיהָ . עוֹד ְִׁשלָגִ ים לְ בָ נִ ים נע ֱָר ִמים עְל ל ְליעֲרוֹת הָ עְל ד – ֲגִדמים הְל ְּׁשחו ִֹרים ,הְל ְדוִדיִ ם ,הָ ע ִ ִׁשל מְל חֲ נוֹת הְל מָ ות ְֶּ או ְֹשוִ יץ אֲ רֻ ֶּוֹת עֵ י ְלניִ ם מֵ תוֹת, ּכְ מוֹ ְפקִדחוֹת מְל ִֶּ יטוֹת ִׁשוֹאֲ לוֹת – מָ ה הו ִֹתירִד הְל ָּׁש ָר ִִׁשים?! גְלעְ גִדעָ יְך – אל יָם הְל חוֹרִׁש הְל ָסבִדְך, ּכִ סִדפָ יְך – לִ ְשדֵ רוֹת הְל יְל נְ קִדת הְל גָנִדז, נִ ְִׁש ְלַ ְמרִד לְ זִ כְ ֵרְך ָסבָ ִתי – ִִׁשיר נצְל ח לִ ְמ ְלראֲ ִׁשוֹתְל יִ ְך! רבקה אשר הוריה היגרו מהונגריה סבתי לארה"ב בילדותה ,שבה בבגרותה לארץ מוצאה .משם נשלחה לאושוויץ .היא נספתה יחד עם כלתה ונכדותיה מבנה בכורה אסתר ח"ג ויתקון אסתר -דודתו של אבי שמחה חיה-גולדה -סבתו של אבי שמחה מרים -סבתה של אימי רבקה אברהם זילבר -אביו של אבי אדם נולד ָאדם נוֹלָד עִ ם ְלשק עִ צְ בוֹנוֹת ְמנ ָֻקב ָ מֻ לְ חָ ם אל לִדחְל לִ ֶּוֹ ִׁשֹּלא יִ גְ אה ִמ ְפלָס הְל צְל עְל ר, וְ ִת ְטְֶּל ע נִ ְִׁשמָ תוֹ ְֶּ ִמ ְשֶָּ ָריו ָאדם ֵנר ִשכְ לוֹ הְל דוֹלֵק ְֶּ מְל כְ אוֹבָ יו הן יְ ְלִׁשמֵ ר ָ ּכְ פָ נָס ְֶּ מֵ צְל ח ּכו ֵֹרה פחָ מָ יו בִדקת זִ כְ רוֹנוֹ ֶּוֹערת הִדדי אֲ ְל וְ ֹלא יִ ְִׁשמֹר יְ ִ ְֶּ ח ְִׁשכְל ת אֲ גְלם-יְלעְל ר עְל ד דליס אלאלוף ברכות על היוזמה לשמר ולהזכיר ללא סוף את עניין השואה ,את הנספים ,את המקומות משם נלקחו. לעולם לא נפסיק להזכיר לנו ,לבנינו ולעולם. אשמח אם בני משפחת אבי יוזכרו במצגת. הם נלקחו מסלוניקי לאושוויץ ולא חזרו. אמא -וידה אלאלוף בנותיה: ויולט ,גלאדיס, קורדליה ,לינדה ואוליביה אלאלוף תפארת חקק משפחה של אבא שמואל רבי (סבא שלי) בן 55בערך ,אשתו רבקה פייצביץ (סבתא שלי) בת ,50 נובוסונג' בפולין נספו במחנה השמדה לא ידוע ,או אושוויץ או מיידנק (שמואל נשרף חי). גיטה רבי שלמה רבי ,אחיו של אבי ,בן , 29נרצח במהלך בריחה בין המחנות. בת ,16אחותו של אבי ,נספתה במחנה השמדה – לא ידוע משפחה של אמא דינה בבנסקה רבקה קלדרובסקי (דודה של אימי) ,בת 45מגורים סובלקי בפולין ,בן הזוג רפאל ,נספו (סבתא של אימי) ,בת 75מגורים סובלקי בפולין ,נספתה במחנה השמדה לוקוב. במחנה ריכוז לוקוב. קיילה לוינסקי (דודה של אימי) ,בת 50מגורים בסובלקי בפולין ,בן הזוג וולף ,ניספו במחנה השמדה לא ידוע. יונה לנדאו מגורים סובלקי ,בת זוג בתיה (הורים של אימי) ,ניספו בגיטו לוקוב. אפרים לנדאו (אחיה של אימי) ,מגורים בסובלקי ,בת זוג חיה (חבוסבקה) ,מקום מוות לא ידוע. אברהם לנדאו (אחיה של אימי) ,מגורים לומז'ה בפולין ,תלמיד ישיבה ,נספה במחנה השמדה לא ידוע. שמואל רבי ,האבא של אליעזר רבי נספה בשואה ב ,1944 -בן 55במותו גיטה רבי, נספתה בשואה בהיותה בת 16 דיתה שביט ּכָ תִדב ֶָּ עוֹר ּכָ ל ּכְ תִדב-עוֹר הְל חְל י ֵֶּ ינֵינִד - ָאדם -לְ מְל עֲשה - לִ כְ או ָֹרה ּכְ ַאחְל ד הָ ָ אִדד מִדצָ ל ִמּכִ בְ ִָׁשן הָ ר ְלִׁשע הְל סוֹטה - גְלל-עֵ ד -חְל י -מֵ ת ֶָּ אֱ מת,עָ טִדף ְֶּ אְל דרת ִִׁשלִד ִמים לְ ְלרפֵ ד ּכְ אֵ ב-הְל לֵב הְל ִמ ְתפְל ֵּׁשט, עֵ ת עלְ ֶּוֹן הְל פצְל ע הְל ְמ ְלדמֵ םִ ,מ ְת ְלקּׁשה לְ ִהֶָּ לְלע ,לְ הֵ ָרפֵ א, לְ ִה ָגלֵד זוֹעֵ ק לֵאלוֹהָ יו - ְֶּ קוֹל צְ עָ ָקה ִׁשאֵ ין ָלּה הֵ ד. שמות קרובי משפחתי שנספו בשואת יהודי הונגריה: סבתי דורה קליין לבית טבוביץ דודתי אליזבט ארג'י לבית קליין - בעלה ושני בניה דודתי לילי קליין חניתה ה .הלוי כאב " (אושוויץ בירקנאו מידאנק הייתי באושוויץ, הייתי בבירקנאו, הייתי במידאנק. אתם יודעים גם שם זורחת השמש, שם בפולין. לא נגעאו בגרגרי החול, הרגשנו בכל גרגר עפר, שוכב יהודי. מאום לא נשתנה, דבר לא משתנה, הכל שונה. אין לאן להגיע, אין מה לממש, הכל כאן. העצים כואבים, מלי לסבל. טיפות הגשם, בוכות מבלי להרגיש. הרוחות שוקרות מתייסרות\,סתם בורחות מעצמן. הכל מיבב, מסתובב סחור סחור. הנשמות משוטטות זועקות האם יש שומע? כשאני נוגעת בכאב ,אני חשה חיה למה? כי איננו יכולים להיכנס לנעליהם. אנחנו צריכים ללכת הלאה, ל ח י י ם. רבקה רודניק ,סבתי 3אחיות של אמי -ומשפחותיהם :אסתר ,שרה ,חנה לאה הרפז עוף השמים מוליך את הקול :שוב טובחים ביהודים ְֶּ קלְ צה. אני שומעת את הפורעים" :היהודים זוחלים מכל החורים כמו חולדות! 1946 Kielceוהפצועים שהגיעו pogromבין הגוויות juneאני מתרוצצת הספיק!" צריך לגמור מה שהיטלר לא לגשר ,בניסיון נואש להמשיך ללכת אל האור .בניסיון להציל מישהו מהפגועים ולקחת איתי אל החיים. רוצה לבדוק אם אבא ביניהם אבל אי אפשר להביט בהם ,הם מכוסים דם ובלתי ניתנים לזיהוי .נראה לי שאין לאן לשוב .טוב שהתחלתי לערום את האבנים הפזורות כאן. עוד כמה חודשים יבוא הכפור .יהיה צורך במחסה לכולנו .עדיף להישאר על הגשר ולבנות כאן בית. © כל הזכויות שמורות ללאה הרפז סבי (אבי אבי) לייזר גולדברג. סבתי רחל גולדברג. סבי (מצד אמי) זעיליג קירשנבלט דודי שלמה קירשנבלט עם אשתו ובנם הקטן. דודתי ביילה קירשנבלט מרים נייגר-פליישמן ניספו באושוויץ : אשר (איגנץ) ורוזה פליישמן שמואל פרלמן מאריקה פליישמן אחותי ,בת אבי ניספה בבוכנוולד : ארמין פרלמן סבי מצד אמי שמואל פרלמן אחותי מאריקה שנרצחה בגיל .10 (הרישום שלי על סמך תמונה מקורית קטנה שהלכה לאיבוד) סבתי רוזה פליישמן (לבית אדלר) פנינה עמית ְשבָ ִרים אֵ ם ִדמ ִרימוֹת את הְל ְמחְל ִטים הָ אֲ בִדדוֹת ,אֲ ִפלִד אצְ בְ עוֹתְל יִ ְך ְמל ְְלטפוֹת ְ הְל דו ְֹקרוֹת. ַאחֲ ֵרי שג ְלֹר ְש ְת הֻ ְרעְל בְ ְת ָקבְל ְר ְת ְֶּ מוֹ י ְלָדיִ ְך את בְ כו ֵֹרְך ִאבְל ְד ְת את בִ תֵ ְך ,תָ פְל ְר ְת. פרת – תָ ְ לִ ְשרֹד וְ לִ ְמצֹא אוֹתָ ְךָ ,אמְל ְר ְת. דת יסה וְ אֵ יְך ִאְֶּל ְ ִדק ִר ָ וְלאֲ נִ י זוֹכרת אֵ ש צְ עָ ָקה ְ או ִֹתי מוֹתֵ ְך את אותי תָ ִמיד .אֲ נִ י חָ ְלשף את האֱ מתַ :את מָ צָ ְ תָ ִמיד ִאבְל ְד ִתי אוֹתָ ך שם אחי המוזכר בשיר: אילינקה בוכווארג דור שני לשואה * אסתי קושמרו -אברהם כְׁ שאַּ ָתה ְׁמסַּ פֵ ר לי עַּ ל א ְׁמָך דוֹמה כְׁ מ ֹו ספַּ ְׁר ָת עַּ ל אמי ִדכְׁ שאַּ ָתה ְׁמ ַּדבֵ ר עַּ ל בֵ ית ָאביָך נ ְׁדמה שג ַָּדלְׁ ָת בְׁ בֵ ית ָאבי. ד ֹור ֵשני לְׁ אֵ ימַּ ת הַּ שוָֹאה הַּ נו ָֹרָאה, ד ֹור ֵשני לַּחֲ ָרדוֹת מ ְׁמציאִדת ש ֹו ָנה. כָל ָכְך דוֹמים בְׁ מַּ הִדתָ ם הַּ ספִדרים, וְׁ ַּקימת הֲ בָ ָנה בֵ ינֵינִד של חֲ וָ י ֹות דוֹמוֹת וְׁ הזְׁ ַּדהִדת עֲמֻ ָקה עם הַּ קוֹרוֹת. ק ַֹּר ְׁצנִד מֵ ֹחמר ֵדי דוֹמה ירה וְׁ סָ פַּ גְׁ נִד את אוֹתָ ּה הָ אֲ ו ָ ִד ַּכיוֹם ָאנִד ְׁמנַּסים לְׁ ה ְׁתמ ֹו ֵדד בְׁ הַּ ְׁצלָחָ ה ַאף שלְׁ עתים נְׁחִדצָ ה לָנִד ְׁתמיכָה. ָאנִד ד ֹור הַּ צַּ עַּ ר ,הָ עצב ,הַּ פַּ חַּ ד וְׁ הַּ ד ְׁמעָ ה ְׁמנַּסים י ֹום יוֹם לְׁ נ ֵַּתב ְׁד ָר ֵכינִד בְׁ צִד ָרה ב ֹונָה. רִדרה חִדשה עֲמֻ ָקה ִדבְׁ ָ ת ֹוְך ְׁת ָ שמֻ טלת עָ לֵינִד חוֹבַּ ת הַּ הַּ נְׁ צָ חָ ה. * מצרפת לך את התמונה היחידה שיש לי- משפחת המקור של אמי שבע קושמרו לבית סגל ז"ל. מופיעים בתמונה (משמאל לימין): זלמן ז"ל -דודי -ששרד את טרנסניסטריה אסתר סגל לבית פרנפס ,סבתי ז"ל ,שנספתה בשואה אמי ז"ל -בת שבע ששרדה סבי ז"ל -אהרון אברהם ששרד את השואה (הסב היחיד שהכרתי) שלוימ'לה שיר זה מוקדש לזכרן של שתי סבתותי שאני נושאת את שמן. אבי ליטמן קושמרו -שני הוריו ,ציפורה (צופה) וכןליטמן אבי אחד מאחיו -מנדל קושמרו -נספו בשואה ז"ל -עילוי צעיר שנספה בשואה. רחל אושרוב רבים מבני משפחתי ניספו בשואה. אני מצרפת רק שם אחד בלבד: אבי -אויגן יצחק ליבוביץ -נולד ב, 1900- "ניצוד" ברחוב בצ'כוסלובקיה ,בעיר ז'ילינה ,באפריל 1942 וניספה בלובלין ,פולין. תצהיר של יד ושם התצהיר הוגש על ידי אחותי -רות וודה. טרבלינקה ָאבי נלְׁ ַּקח לְׁ הָ קים מ ְׁש ָרפוֹת בְׁ למו ֵֹדי הַּ גֵיאוֹגְׁ ַּרפְׁ יָה ֹלא י ַָּדענִד כי ְׁטרבְׁ לינ ְָׁקה ְׁשמָ ה כבְׁ ְׁשנֵי אֵ ש בָ ּה בָ עֲרִד יָמים אֲ ֻרכים ָאדם חָ זְׁ רִד צלְׁ לֵי ָ כְׁ בִדיים סתע ֲָרה עַּ ל הַּ חַּ יים אמי ה ָ לְׁ ֹלא ְׁדמָ עוֹת כְׁ צפ ֹור ְׁטרִדפַּ ת ָכ ָנף בְׁ נסָ יוֹן ַאחֲ רוֹן לָעִדף א הֵ בַּ נְׁתי. וַּ אֲ ני יַּלְׁ ָדה ל ֹ חריתת שמותיהם והנצחתם של הניספים באולם הטהרה בבית הקברות היהודי בעיר ז'ילינה ממנה נלקח. אבי אויגן יצחק ליבוביץ חיה בנצל נעלים בוכות * השואה גזלה ממני את כל משפחת אבי שחיה בהונגריה בבודפסט ובאגר ואת משפחת אימי שחיה בזמנו בפולין בעיירה קטנה ליד לבוב . היחידה ,ממשפחה ענפה ,ששרדה את השואה הייתה אחותה הצעירה של אימי. אמי דבורה צלר ז”ל ואבי יהודה פנצל ז”ל עלו לארץ ,כל אחד כשליח משפחתו עוד לפני השואה, נפגשו בארץ והקימו בה משפחה. ניספו בשואה :יעקב-אביה של אימי העיר של אבא 08.10.2012 אדלה ומלצ’ה אחיותיה של אימי בנק-ברוך אחיה של אימי. ארפד-אברהם אביו של אבי אסתר -אימו של אבי. ויולה-אחות אבי דיורי -אחיו של אבי *בעקבות ביקור באנדרטת הנעליים בבודפשט ,ספטמבר 2012 הָ עִ יר ִׁשל אְל ֶָּ א ּכְ בָ ר ֹלא ִׁשלוֹ. הְל ְֶּל יִ ת ִׁשל אְל ֶָּ א ִדמסִדגָר ָסגִדר ְ אֵ ין יוֹצֵ א וְ אֵ ין ֶָּ א. הְל ְּׁשכֵ נִ ים ֶּו ִֹהים ְֶּ עֵ ינְליִ ם ָקרוֹת מְל ְפנִ ים מְל ֶָּ ִטים לְ עֵ בר ִָׁשמְל יִ ם ִדמו ְִֹׁשכִ ים ְֶּל ּכְ תֵ פְל יִ ם. הָ יָה?! ֹלא הָ יָה?! הְל ְרחוֹב זוֹהֵ ר ְֶּ ִׁשמִׁש ְסתָ וִ ית וְ ָדבָ ר ֹלא נוֹתָ ר ֹלא ִסימָ ןֹ ,לא תָ וִ ית, גְלם קוֹלוֹ ִׁשל הְל ָדם שנִ יגָר וְ ָז ָרם ֹ נאֱ לָם וְ נ ְלָדם. הֵ ם נוֹרִד ְֶּל ְרחוֹב הִדִׁשלְ כִד לְ אֵ יִָׁ -שם ְ וְ אֵ ין לָהם קבר לְ הְל ְרווֹתוֹ ִֶּ ְדמָ עוֹת. עְל ל מֵ י הְל ָדנִדֶָּ ה הְל צִ פ ֳִּרים ֹלא שוֹחוֹת וְ עְל ל הְל ְלטילת ּכְ בָ ר ֹלא ְמחְל ּכות ִֶּ ְדמָ מָ ה מִדנָחוֹת הָ מוֹן ְלנ ֲע ְלליִ ם ֶּוֹכוֹת . שרה אהרונוביץ' קרפנוס אשתו הראשונה של אבי: ציפורה/צילה אהרונוביץ בתו: נלה/נלי אהרונוביץ עְל יִ ן וְ ַאיִ ן /שרה אהרונוביץ קרפנוס נוֹפֵ ף לְ ִָׁשלוֹם ּכְ תֵ פָ יו זָעִד' ,א ְחזֹר' ָסבְל ב וְ ֹלא יָדְל ע עֵ יניהָ ֶָּ הִד. ְֶּ ִׁשִדבוֹ ִמ ִּׁשבְ יוֹ ֹלא הָ יִד וְ כָ ְך ֵֶּ יתוֹ עֵ ינָיו ֶָּ הִד. יוֹבֵ ל נָבְל ר ַָר עֵ יניהָ ִֶּ ְִׁשאוֹל ִדבהִד עֵ ינָיו ֶָּ הִד. ּכְ תֵ פָ יו ְלִׁשחִד עֵ ינָיו ָּכהִד עְל ד ִהגִ יעְל יוֹמוֹ עֵ יניהָ ֹלא ֶָּ הִד. 9.4.13 ©כל הזכויות שמורות שושיה בארי דותן זִ ּכָ רוֹן י ִָחיד/אדלינה קליין * חָ ְפ ִִׁשי ִמ ְתגְללְ גֵל ֶָּ רִדחְל ִפ ָסת זִ ּכָ רוֹן ִׁשנוֹתָ ר ֹלא י ְלָדע לְ ִהצְ ָט ֵרף אל הָ אלף ִֶּ זְ מְל ן הָ ִרּׁשִדם ְֶּל מְל אֲ גָר ִָׁשם ּכְ בָ ר ִמזְ מְל ן יִֵׁש "ּכְל ִדרת" זִ כְ רוֹנוֹת רוֹחֲ ִִׁשים ּכְ " ִמ ְק ָסם" אֵ ין ִאיִׁש יוֹדֵ עְל ְֶּ רמז מְל דִדעְל מֹחְל ם נאֱ ְלטם יִֵׁש ל ֵַָת לוֹ לָנִדעְל ְֶּ ִׁשקט חָ ְפ ִִׁשי ְמאֻ ָּׁשר ּכְ מוֹ פְל ְרפָ ר "זִ ּכָ רוֹן" אחָ ד ִמנִ י אלף נִ ְִׁשַאר לְ הָ עִ יד ּכִ י נוֹתָ ר. *אני מסכימה כי תפרסמי את שירי" :זכרון יחיד" והוא ישמש נר זיכרון למשפחתה של שושיה בארי-דותן: משפחת ברמן ומשפחת מושקובסקי שניספו בפולין. שבעים שנה לשחרור מהתופת יפה לורנצי © ַפת ִִׁשבְ עִ ים ִָׁש ָנה ל ְִלּׁש ְחרִדר מֵ הְל ֹ ֵיהנוֹם ֲעלֵי אֲ ָדמוֹת מֵ הְל ג ִ הְל ּׁשמִׁש ֹלא ז ְָרחָ ה ֹלא הֵ ִפיחָ ה ִַ ְק ָוה עְל נְ נֵי העָ ִָׁשן ּכִ סִדהָ חר את ְִׁשמֵ י הְל ְַכֵלת. צָ בְ עִד ְֶּ ִָׁש ֹ העָ ִָׁשן עָ ָלה וְ ִה ְלַמֵ ר ִמּכִ בְ ְִׁשנֵי הְל ְש ֵרפָ ה ִׁשפָ עֲלִד לְ ֹלא הְל ְפ ָס ָקה ִֶּ ְד ִחיפִדת יְ תֵ ָרה ּכְ דֵ י לְ הְל ְס ִפיק לְ חְל סֵ ל ּכְל מָ ה ִׁשיוֹתֵ ר הָ ְלרּכָ בוֹת ְֶּ רצף ִהגִ יעִד ְמלֵאוֹתְ ,דחִדסוֹת, הְל ְמלָאכָה מֵ רֻ ֶָּ ה, ִדמ ְת ָק ְרבִ ים. צִ בְ אוֹת הְל ְֶּ ִרית הוֹלְ כִ ים ִ הְל הְל זְ מָ נָה לְלטקס ּכְ ִמדֵ י ִָׁש ָנה מְל גִ יעָ ה - יסה, ירהְ ,לִׁשעְל ר ּכְ נִ ָ אֲ פ ָֹרה ּכְ אֵ פרּ ,כְ עָ ִָׁשןִ ,מגְ ְלדל ְִׁש ִמ ָ פְל סֵ י ְלרּכבת אוֹר ִחִדֵר ִׁשל להָ בוֹת צוֹבֵ עְל את הָ אֹפק. הְל פוֹלָנִ ים ְמנ ְִלסים את הְל זְ וָעָ ה לְ בְל טֵ א וְ אֵ ין ִמלִ ים וְ אֵ ין צִ יִדר וְ אֵ ין ִׁשִדם א ְמצָ עִ י ִׁשיָ כוֹל - לָתֵ ת ִֶּ טִדי לְלזְ וָעָ ה ִׁש ִה ְת ְלרחֲ ִָׁשה יר ְק ָנאִד ְֶּ ,מְל חֲ נוֹת הְל הְל ְִׁשמָ ָדה ִדבְל פוֹגְ רו ִֹמים. ְֶּ או ְִֹׁשוִ ויץ ְ ִֶּ - וְ אְל ַָה ֹלא ּכָ אן ִא ַָנִד ִמזה ְִׁשמוֹנה ע ְש ֵרה ִָׁשנָה וְ הֵ ם ֹלא יו ְֹדעִ ים וְ אֵ ינִ י רוֹצָ ה ִׁשיֵ ְדעִד. אמו של בעלי :בלה לורנצי לבית גולדשטיין. אחיותיה :גיטה ,גולדי .ניספו באושויץ מקום ומועד קבורתן לא נודע. סבו וסבתו של בעלי מנשה לורנצי :יוסף יהודה ובריינדל. בנותיהם וילדיהן נשלחו הישר לקרמטוריום ברדתם מהרכבת מהונגריה ב.1944 - בעלי ואחותו התאומה נשלפו ע"י דר' מנגלה לצורך ניסוייו. הם שוחררו ע"י בנות הברית ,ב 27 -בינואר .1945 משפחות אימי ואבי עליהם השלום ,ניספו במיתות שונות ומקום קבורתם לא נודע. בס"ד א' בטבת תשע"ה אני ,וילהלמינה מלבוב בת הירש ומלה ברנדס מקרקוב, זכרם לברכה, מתייצבת כאן ועכשיו בפניכם , בפני בית הדין של ההיסטוריה ובפני מכחישי השואה וזו עדותי: כן ,היתה שואה. כן ,היתה מלחמה ,והיו מות ,שכול ורעב . אני יודעת. אני הייתי שם. ואני זוכרת. וילהלמינה זיוה עדות מנצחים* אני ,זיוה מישראל אלמנת צהל ,אשת פרופ' זאב סוסק זכרו לברכה, אמא לאילון ,אודליה ואורנה , סבתא לאורי ,עידן ,סתיו , גומא ,נהוראי ,ליאו וקאי, מתייצבת כאן ועכשיו בפניכם להעיד : נקראנו "פליטים", נקראנו "עקורים", נקראנו "שורדים", נקראנו "ניצולים", ולפעמים גם נקראנו "סבונים". ואני קוראת לנו "מנצחים" ומספרת את סיפורה של וילהלמינה , סבי -סולומון ברנדס ילדת מלחמה קטנה , סבתי -אסתר ברנדס תמיד רעבה , דודי – שמעון קינסטלר אשהיים אבל מנצחת דודתי -אדלה קינסטלר אשהיים ולא שוכחת ! ארבעת אחי אבי -לייקה ,קרול, מונדק ,מונייק ברנדס *לקראת הדלקת משואה בשנת 2004 עריכה :וילהלמינה יעוץ טכני :שלמה שביט
© Copyright 2024