‫הקליניקה האורבנית‬
‫היא גוף אקדמי‪-‬מעשי‬
‫הפועל משנת ‪2014‬‬
‫במחלקה לגיאוגרפיה‬
‫בפקולטה למדעי החברה‬
‫באוניברסיטה העברית‬
‫במטרה ליצור‪ ,‬לתווך‬
‫ולהטמיע ידע לקידום‬
‫ערים הוגנות בישראל‪.‬‬
‫אנשי הקליניקה מתמחים‬
‫בנושאים של מדיניות‬
‫דיור‪ ,‬התחדשות עירונית‬
‫ופיתוח קהילתי‪.‬‬
‫הקליניקה מקיימת‬
‫קורסים‪ ,‬מחקר יישומי‪,‬‬
‫סיורים וליווי פרויקטים‪,‬‬
‫בדגש על שיתוף פעולה‬
‫בין המגזר הציבורי‪,‬‬
‫החברה האזרחית‬
‫והמגזר הפרטי במהלכו‬
‫השותפים נחשפים לידע‬
‫ונסיון מקומי ובינלאומי‪,‬‬
‫המסייע לגיבוש כלים‬
‫והמלצות לאורבניזם‬
‫חברתי בישראל‪.‬‬
‫סדרת "סיורי שישי"‬
‫נועדה ליצור זירת‬
‫מפגש במהלכה יוכלו‬
‫המשתתפים להחשף‬
‫להיבטים חברתיים‬
‫בתכנון מקומי‪.‬‬
‫מימוש שטחי ציבור‬
‫בשכונת רוממה‬
‫רשמים מהסיור‬
‫הקליניקה האורבנית‬
‫מודה לאנשי מינהל‬
‫קהילתי רוממה הדס‬
‫וייס ‪ -‬העובדת‬
‫הקהילתית‪ ,‬נועם סגל‬
‫ יו"ר הועדה הפיזית‪,‬‬‫ויונתן הימן ‪ -‬המתכנן‬
‫האורבני ‪ -‬על האירוח‪,‬‬
‫התובנות וההדרכה‪.‬‬
‫אנחנו מקווים שמדובר‬
‫בהתחלה של שיתופי‬
‫פעולה רבים בעתיד‪.‬‬
‫ספרון זה מתעד סיור‬
‫שנערך בדצמבר ‪2014‬‬
‫ומסמן כיוונים להמשך‬
‫העבודה לטובת פיתוח‬
‫שכונת רוממה עבור‬
‫תושביה הנוכחיים‬
‫והעתידים לבוא‪.‬‬
‫יצאנו לסיור בעקבות מימוש שטחי ציבור בקרב האוכלוסייה‬
‫החרדית בשכונת רוממה‪.‬‬
‫במהרה התברר כי אחת הבעיות‬
‫הגדולות של שכונה בתנופת בינוי‬
‫כה מאסיבית הם שטחי הפיתוח‬
‫ה"זמניים"‪ :‬העירייה לא רואה טעם‬
‫להסדיר שטחים שנמצאים בבניה‬
‫ויוסדרו לצמיתות כאשר הפרויקט‬
‫יסתיים‪ .‬אבל כאשר הפרויקטים רק‬
‫מתווספים‪ ,‬הילדים מתקשים ללכת‬
‫לבית הספר ברגל‪ ,‬רעש וחוסר‬
‫בטיחות יוצרים מטרדים‪ ,‬והתושבים‬
‫חשים שהם ננטשו על ידי העירייה‬
‫ומפתחים התנגדות להמשך הבנייה‪.‬‬
‫יש שימושים חורגים רבים בשכונה‪,‬‬
‫חלקם פוגעים וחלקם מועילים‪ ,‬אך זקוקים‬
‫להתאמה‪ .‬למשל‪ ,‬תקני חניה גבוהים מדי‬
‫ללא ביקוש מצד התושבים הביאו לבניית‬
‫דירות ומכולות בחניונים ובתי כנסת נבנים‬
‫במבנים ארעיים‪ .‬השימושים החורגים‬
‫מעידים כי התכנון אינו תואם את הצרכים‬
‫הקיימים‪ ,‬ובראשם דירות קטנות וזולות‬
‫שייבנו בצורה נאותה‪ ,‬והקצאת שטחים‬
‫למסחר שכונתי בקנה מידה קטן‪.‬‬
‫צומת האספלט הזו היא שטח ציבורי פתוח בשכונת רוממה‪ .‬במגרש הזה נוצרים עומסים‬
‫רבים בגלל פעילות מרכז עירוני של עמותה שקיבלה הקצאת קרקע בשכונה‪ .‬בניגוד‬
‫לקהילות אחרות‪ ,‬הקהילה החרדית לרוב לא תתנגד למבני סיעוד מסיבות חברתיות ‪ -‬אבל‬
‫היא כן מתנגדת לנשיאת העול העירוני על גבה כאשר היא אינה מקבלת שירותים שכונתיים‪.‬‬
‫צוות התכנון ייעד מעברים כאלה כשטחים ציבוריים‪ ,‬אבל בפועל הם לא מתממשים‬
‫והאוכלוסייה המקומית נותרת עם כניסות מוזנחות למוסכים הפזורים באזור‬
‫התעשייה המתחדש‪ .‬במהלך הסיור פעמים רבות מישהו היה שואל בבלבול "אבל‬
‫איפה אנחנו על המפה?" ואז אחד המדריכים היה עונה ‪" -‬בשטח ציבורי פתוח"‪,‬‬
‫כאשר בפועל עמדנו בחניון נטוש שבצידו ערימה של פסולת בניה‪.‬‬
‫חלק מהשטחים הציבוריים‬
‫ממתינים למימוש במסגרת‬
‫מטלות יזם‪ .‬עד שהיזמים יישמו‬
‫את התכניות‪ ,‬הקהילה נשארת עם‬
‫מבנים נטושים ומוזנחים ומחסור‬
‫במבני ציבור‪.‬‬
‫קבוצת פעילות בשכונה שואלת מה יהיה על נחל רוממה ‪ -‬האם הוא יהפוך לעוד שטח‬
‫בנוי או שהוא יהפוך לשטח ציבורי פתוח ויונגש לתושבים על מנת להקל על המחסור‬
‫בשטחים פתוחים בשכונה? "אני עובדת ברחביה ורואה את כל השטחים הפתוחים שיש‬
‫להם‪ .‬לילדים שלנו אין איפה לשחק"‪.‬‬
‫האם אפשר יהיה להגיע לפשרה שתאפשר פיתוח לדיור מצד אחד‪ ,‬אך גם תייצר עוד‬
‫שטחים פתוחים נגישים לשכונה הקיימת? כרגע כל קרקע שמאושרת לבניה מאיימת‬
‫על התושבים בעקבות הניסיון עם פיתוח לא מבוקר‪.‬‬
‫חלק מהשטחים הציבוריים‬
‫בשכונה מפותחים באופן‬
‫לא נגיש לתושבים‪ .‬במקרה‬
‫המוצג בתמונה השמאלית‪,‬‬
‫חלק גדול מהשטח הציבורי‬
‫מוקדש למעבר‪.‬‬
‫הנגשת איזורי משחק‬
‫לילדים לאמהות עם עגלות‬
‫היא חשובה במיוחד עבור‬
‫האוכלוסייה החרדית‬
‫המאופיינת בריבוי ילדים‪.‬‬
‫הניתוק של שטחי הציבור‬
‫מפחית מאיכות מרחב הרחוב‬
‫ויוצר אווירה חמורה ולא‬
‫נעימה בשכונה‪.‬‬
‫שאלנו את הדס (העובדת הקהילתית) ויונתן (המתכנן האורבני) איך הם רואים את‬
‫התפקיד שלהם מול הקהילה‪ .‬הדס‪" :‬הרבה פעמים עובדים קהילתיים מרגישים שאין‬
‫להם ידע מקצועי‪ ,‬ולוקח זמן להבין שבעצם יש להם ידע שונה‪ ,‬אבל בעל ערך רב‪.‬‬
‫לתווך את הקהילה זה לבוא לבעלי המקצוע ולעזור להם להגיע להחלטות נכונות‪.‬‬
‫במסגרת תפקידי אני יכולה לערוך פעילויות תרבות וקהילה‪ ,‬אבל אם בסופו של דבר‬
‫מה שמעיק על התושבים זה סוגיות של תכנון‪ ,‬אז זה התפקיד והיכולת של העובדת‬
‫הקהילתית למנוע מהמתכננים לקבל החלטות מקצועיות שיפגעו בהם"‪.‬‬
‫יונתן‪" :‬המקצוע והרצונות של התושבים מתנגשים לפעמים‪ .‬הקהילה פה‪ ,‬למשל‪ ,‬הרבה‬
‫פעמים לא רוצה שטחים פתוחים לא מפותחים‪ .‬הם לא רוצים שהילדים יחזרו הביתה‬
‫עם חול בנעליים ומעדיפים שהכל יהיה מסודר‪ .‬כמתכנן זה מטריד‪ ,‬כי אני רואה שחסר‬
‫פה ירוק‪ .‬אז מגיעים לפשרות‪ ,‬ומנסים להבין איפה נכון להנגיש להולכי רגל ואיפה נכון‬
‫להשאיר שטח לא מפותח וטבעי"‪.‬‬
‫במהלך הסיור ניכר כי שיתוף פעולה בין ההתמחות הקהילתית והתכנונית במינהל‬
‫הקהילתי הוא מרכיב חשוב בקידום פתרונות לבעיות מרחביות בשכונה‪.‬‬
‫סיקור הסיור | שגיא גנות‬
‫"פיתוח ללא פיתוח"‪ :‬מסע בעקבות‬
‫שטחי ציבור בשכונת רוממה‬
‫בבוקר שישי אביבי (לפחות ביחס‬
‫לירושלים בדצמבר)‪ ,‬יצאתי עם קבוצה‬
‫של עשרה אנשי מקצוע וסטודנטים‬
‫בתחומי האדריכלות והתכנון לסיור‬
‫הראשון במסגרת סדרת סיורי שישי של‬
‫הקליניקה האורבנית‪ ,‬בנושא מימוש‬
‫שטחי ציבור בשכונת רוממה‪ .‬מסיור‬
‫שנמשך ארבע שעות בלבד יצאנו רובנו‬
‫בעיקר עם בלבול ותחושה שיש לנו עוד‬
‫הרבה מה ללמוד‪ .‬מהמורכבות החברתית‪,‬‬
‫הפוליטית והבירוקרטית של התחדשות‬
‫עירונית‪ ,‬דרך הניואנסים העדינים‬
‫המלווים את עבודת התכנון ושיתוף‬
‫הציבור בשכונה חרדית‪ ,‬ועד לשאלות על‬
‫התנהלות מערך התכנון ברמה הפוליטית‬
‫והבירוקרטית‪ ,‬נדמה שהסיור העלה לא‬
‫פחות שאלות מתשובות‪.‬‬
‫התחושה שמדובר בעיר אחרת התחילה‬
‫עוד לפני שהגעתי למינהל הקהילתי‬
‫ברחוב זכרון יעקב‪ .‬זו הפעם הראשונה‬
‫מזה שנים בירושלים שהצטרכתי‬
‫להגיע למקום שאין אליו אוטובוס ישיר‬
‫ממרכז העיר (וסליחה על‪ ...‬מה ההפך‬
‫מפרובינציאליות?) הבעיה היא שהעיר‬
‫האחרת הזו עדיין מנוהלת מכיכר ספרא‬
‫(ועל כך בהמשך)‪ .‬את פנינו קיבלו‬
‫במינהל הקהילתי הדס וייס‪ ,‬העובדת‬
‫הקהילתית; נועם סגל‪ ,‬יו"ר הועדה‬
‫הפיזית במינהל; ויונתן הימן‪ ,‬המתכנן‬
‫האורבני‪ .‬לאחר סרט קצר שהופק במינהל‬
‫והציג בפנינו את השכונה ומצוקותיה‪,‬‬
‫יצאנו לדרך‪.‬‬
‫שכונת רוממה מורכבת בחלקה מבנייני‬
‫מגורים‪ ,‬רובם בני ‪ 4-3‬קומות‪ ,‬בהם‬
‫מתגוררת בעיקר אוכלוסיה חרדית‪,‬‬
‫ומאזור שהכיל בעבר מבני תעשייה‬
‫ומלאכה נמוכים יחסית (כולל מוסך‬
‫שהציל אותי פעם ממקרה אקוטי של‬
‫חברה דומעת)‪ .‬עם עליות המחירים בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ברור היה שאזורי התעשייה‪,‬‬
‫על קרבתם למרכז העיר‪ ,‬יהפכו במהרה‬
‫לקרקע מבוקשת שתיחטף על ידי יזמים‪.‬‬
‫לאחר שאושרו מספר תב"עות באופן‬
‫נקודתי‪ ,‬ומתוך הבנה של הצורך בתכנון‬
‫כולל לשכונה שעתידה להתפתח בקצב‬
‫מואץ‪ ,‬אושרה ב‪ 2006-‬בהליך מזורז‬
‫תוכנית אב חלקית (ללא תוקף סטטוטורי)‬
‫לשכונה‪ ,‬שנועדה להסדיר את פיתוח‬
‫האזור והסבת אזורי התעשייה לשימוש‬
‫מגורים‪ .‬בעיה מהותית אחת הייתה ברורה‬
‫לכותבי התוכנית‪ :‬השטח התעשייתי היה‬
‫רובו ככולו בבעלות פרטית‪ ,‬ולא נותרו בו‬
‫עתודות קרקע משמעותיות לצורך הקמת‬
‫מבני ציבור ופיתוח שצ"פים (שטחי ציבור‬
‫פתוחים)‪ .‬התוכנית אושרה כשהיא מקצה‬
‫לשצ"פים כחצי מהתקן המקובל לנפש‪.‬‬
‫אולם גם המכסה המצומצמת הזאת נותרה‬
‫בחלקה הגדול על הנייר‪ ,‬כפי שנראה‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫תנופת דיור‪ ,‬אבל איפה הציבור?‬
‫כצפוי‪ ,‬היזמים אכן באו‪ ,‬והצמיחו יער‬
‫של מגדלים שהולך וצומח בלב רוממה‪.‬‬
‫תושבי השכונה נוהגים לציין באירוניה‬
‫את העובדה שרוב הפרויקטים החדשים‬
‫באזור מתחילים במילה "גני"‪ ,‬בעוד‬
‫שבפועל מדובר במונומנטים עשויי‬
‫בטון ואבן שהירוק הוא מהם והלאה‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬בסמוך ללב ההיסטורי של אחת‬
‫הערים ה"עירוניות" בישראל‪ ,‬נבנו‬
‫מגדלים מונוליתיים ומונוטוניים כמו‬
‫באחרון הפרברים‪ .‬תהליכי הבניה יוצרים‬
‫מפגעים בטיחותיים וסביבתיים עבור‬
‫תושבי השכונה‪ .‬העירייה טוענת שמדובר‬
‫במטרד זמני‪ ,‬אולם בהנחה שהפרויקטים‬
‫לא נבנים כולם באותו זמן‪ ,‬ה"זמניות"‬
‫הזו יכולה להימשך עשר שנים או יותר‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬אין מעברי חציה מספיקים‪,‬‬
‫יש רעש ולכלוך‪ ,‬לא ברור עד כמה‬
‫מטופל הזיהום שהשאירו אחריהם מפעלי‬
‫התעשייה ולא נראה כי הקמת המגדלים‬
‫האלו מיתרגמת בינתיים לשיפור איכות‬
‫חייהם של תושבי השכונה‪ .‬העומס על‬
‫התשתיות הפיזיות והציבוריות גדל‬
‫בעקבות הוספת מאות יחידות דיור‪ ,‬אולם‬
‫גם המענה המצומצם שביקשה תוכנית‬
‫האב לתת מומש באופן חלקי ובקושי‬
‫רב‪" .‬פיתוח ללא פיתוח" תיאר זאת יו"ר‬
‫הועדה הפיזית‪ ,‬נועם סגל‪.‬‬
‫אז אם כל הפיתוח הזה לא מיטיב עם‬
‫תושבי השכונה‪ ,‬מי מרוויח ממנו? די‬
‫ברור שקהל היעד לדירות ארבעה חדרים‬
‫שעולות ‪ 2‬מיליון ש"ח בשכונה חרדית‬
‫מקומית הוא מצומצם למדי‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬משכו הפרויקטים החדשים בעיקר‬
‫אוכלוסיה של תושבי חוץ – בין אם‬
‫רוכשי דירות נופש ובין אם תלמידי‬
‫ישיבות שחוזרים לארצם לאחר מספר‬
‫שנים ואינם מתערים בשכונה‪ .‬ואם זה‬
‫לא מספיק‪ ,‬הפרויקטים החדשים נבנו‬
‫עם מספר חניות התואם את התקן‪ ,‬אך‬
‫גבוה מדי לצרכי התושבים‪ .‬בסופו‬
‫של דבר נמצא פתרון לחלק מהחניות‬
‫הנטושות‪ ,‬המבזבזות שטח ומגדילות את‬
‫עלות הבניה‪ :‬הן הפכו לדירות מגורים‬
‫מאולתרות‪" .‬העובדה שנעשה שימוש‬
‫בחניונים למגורים מוכיחה יותר מכל דבר‬
‫אחר את הצורך בדירות קטנות וזולות‬
‫באזור"‪ ,‬ציינה אחת ממשתתפות הסיור‪.‬‬
‫התיאוריה והפרקטיקה‪" :‬לא חותמים‬
‫נגד תורה"‬
‫מתוך אינספור הסיפורים ששמענו‬
‫במהלך הסיור‪ ,‬שניים ממחישים במיוחד‬
‫את הדרך שבה גם השאיפה הצנועה‬
‫של תוכנית האב לחזק את התשתית‬
‫הציבורית בשכונה נותרה במידה רבה‬
‫על הנייר‪ .‬הנקודה הראשונה בסיור‬
‫הייתה אזור שסומן בתוכנית האב כשצ"פ‬
‫המשמעותי ביותר בשכונה‪ .‬במקום זאת‪,‬‬
‫קידם את פנינו השילוש הקדוש הבא‪:‬‬
‫מגדל מגורים שבלוני‪ ,‬מוסך מתפורר‬
‫שעודנו נושא בגאון את סמל חברת‬
‫טויוטה‪ ,‬והמרכז העירוני של עמותת‬
‫על"ה (עמותה לטיפול בילדים ובני‬
‫נוער הסובלים מפיגור שכלי ונכויות)‪.‬‬
‫כך שגם מתוך המכסה המצומצמת של‬
‫שטחים עבור מבני ציבור שהוקצתה‬
‫לשכונה‪ ,‬חלקה נלקח עבור מוסדות‬
‫כלל‪-‬עירוניים שמעמיסים על התשתיות‬
‫בשכונה אולם אינם תורמים לה באופן‬
‫ישיר‪ .‬ייתכן שיש כאן היבט של תופעת‬
‫הנימב"י‪ :‬תושבי אזור מסוים תומכים‬
‫מאוד בהקמת מוסדות ציבור העלולים‬
‫להוות מטרד‪ ,‬כל עוד זה לא לידם‪ .‬ובכל‬
‫זאת‪ ,‬בשכונה שבה מצוקת מבני הציבור‬
‫והעומס על התשתיות גדולים גם כך‪,‬‬
‫ייתכן שהיה צריך לחשוב פעמיים לפני‬
‫הקמת המרכז דווקא כאן‪ .‬במקרה הזה‪,‬‬
‫כמו במקרה של ערכי הקרקע שמשכו‬
‫יזמים‪ ,‬הנגישות היחסית של השכונה‬
‫היא דווקא בעוכריה‪ .‬שילוש זה צומח על‬
‫מצע אספלט רענן‪ ,‬במקום שבו הייתה‬
‫אמורה להיות ריאה ירוקה מרכזית‪.‬‬
‫הסיפור השני עוסק בבניין מגורים ברחוב‬
‫ירמיהו ‪ ,60‬מגדל שהקומה התחתונה‬
‫שלו נועדה לשמש כבית כנסת וספריה‪.‬‬
‫אולם התכנון‪ ,‬כמו במקרים רבים אחרים‪,‬‬
‫לא התחשב במשתמש העתידי‪ .‬הגישה‬
‫לספריה הייתה אך ורק דרך בית הכנסת‪,‬‬
‫שפועל בו בית מדרש לאורך כל שעות‬
‫היממה‪ ,‬וכך נשים לא יכלו לעבור שם‪.‬‬
‫הספריה נסגרה‪ ,‬והשטח בסופו של דבר‬
‫צורף לבית הכנסת‪ ,‬שהפך לכולל של‬
‫תושבי חוץ‪ .‬התושבים שקלו להתנגד‪,‬‬
‫אבל החליטו שהם "לא יכולים לחתום‬
‫נגד תורה" באופן עקרוני‪ ,‬וכך נותרו‬
‫ללא ספריה‪ .‬במקום אחר המאבק‬
‫הציבורי דווקא נשא פרי – שטח שיועד‬
‫ללשכת רווחה עירונית הוסב לשימושים‬
‫קהילתיים מקומיים‪.‬‬
‫הקרב על נחל רוממה‬
‫על כל המורכבויות שלה‪ ,‬רוממה מכילה‬
‫גם סיפור אחד בנוסח הקלאסי של‬
‫ירוק מול אפור‪ ,‬תושבים מול יזמים‪,‬‬
‫איכות חיים מול פיתוח – סיפורו של‬
‫נחל רוממה‪ .‬עוד לפני שאנחנו מגיעים‬
‫לשטח המריבה עצמו‪ ,‬אנחנו יורדים‬
‫בגרם מדרגות תלול ומוזנח אל השצ"פ‬
‫החמוד שמעליו‪ .‬מדרגות זה אולי‬
‫ירושלמי ורומנטי‪ ,‬אבל פחות אטרקטיבי‬
‫למשפחות עם עגלות‪ .‬לטענת התושבים‪,‬‬
‫הייתה בעבר דרך נגישה לרדת אל‬
‫השצ"פ‪ ,‬רק שזו גודרה ללא הסבר על‬
‫ידי מוסד סמוך‪ .‬גם כשיש קצת ירוק‬
‫בשכונה‪ ,‬לא פשוט להגיע אליו‪.‬‬
‫ממרומי השצ"פ אנחנו משקיפים למטה‬
‫על העמק המכונה נחל רוממה‪ ,‬המוקף‬
‫משלושה צדדים במדרונים תלולים‬
‫היורדים מהשכונה‪" .‬אין ברירה‪ ,‬חייבים‬
‫לבנות בנחל רוממה"‪ ,‬אמר גורם בכיר‬
‫בעיריה לתושבים‪ .‬התכנון הוא ל‪800-‬‬
‫יחידות דיור (המינימום הנדרש מבחינה‬
‫כלכלית כדי לפתח את השטח על שיפועיו‬
‫החדים)‪ ,‬שייהנו מחיבור נוח לכביש בגין‬
‫הסמוך וממבטיהם של תושבי השכונה‬
‫הקיימים שיסתכלו עליהם ממרומים‪.‬‬
‫אך חלק מן התושבים‪ ,‬שהתארגנו בועד‬
‫פעולה למען שימור השטח הפתוח‬
‫הגדול ביותר בשכונה‪ ,‬דורשים להקים‬
‫פארק בשטח של ‪ 150‬דונם שיצטרף‬
‫לשצ"פים קטנים יותר שיפוזרו ברחבי‬
‫השכונה‪ .‬כנראה שהן התושבים והן‬
‫יזמים פוטנציאליים לא מרוצים ממעמדו‬
‫הנוכחי כמזבלה מאולתרת‪ ,‬אבל כל‬
‫פתרון שלא יהיה יצטרך להתמודד עם‬
‫מכשולי הטופוגרפיה והבירוקרטיה‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫על רוממה אפשר לכתוב הררי מילים‪,‬‬
‫וכמובן שארבע שעות לא מספיקות‬
‫לרדת לעומקם של דברים‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬
‫כמה מחשבות‪:‬‬
‫(‪ )1‬תכנון זה חשוב ‪ -‬יער המגדלים‬
‫ברוממה הוא דוגמה למה שעשוי לקרות‬
‫כשנותנים לשוק לפעול את פעולתו‬
‫באופן חופשי כמעט לגמרי ממעורבות‬
‫ממשלתית ו‪/‬או קהילתית‪ .‬מן הבחינה‬
‫הכלכלית‪ ,‬יש כאן הצלחה‪ :‬נראה כי גם‬
‫היזמים וגם הקונים מרוצים‪ .‬אבל חוקי‬
‫הכלכלה לא מתעניינים בשאלה מי הם‬
‫הקונים ומה ההשפעה ברמה השכונתית‬
‫והעירונית‪ .‬דרושה כאן מעורבות של‬
‫נבחרי ציבור ואנשי מקצוע שרואים‬
‫את האינטרס הרחב יותר לנגד עיניהם‪,‬‬
‫ולחברה האזרחית יש אחריות להצביע‬
‫על הקשיים והפתרונות האפשריים‪.‬‬
‫בשנים הקרובות כנראה ייבנו בישראל‬
‫אלפי יחידות דיור חדשות במרוץ מטורף‬
‫להורדת מחירי הדיור; כאן יש לנו הוכחה‬
‫שכמות אינה תמיד איכות‪.‬‬
‫(‪ )2‬חשיבות התכנון הכולל ‪ -‬בטופס‬
‫ההתנגדות הסטנדרטי להיתרי בניה של‬
‫עיריית ירושלים מצוין כי "בכל הליך‬
‫של בניה ייתכן ויהיה מטרד זמני‪[ ,‬ו]‬
‫מטרד זה אינו יכול להיות מניעה לאישור‬
‫בניה"‪ .‬זה אולי הגיוני אם מסתכלים‬
‫על רמת הבניין הבודד‪ ,‬אבל מה קורה‬
‫כששכונה שלמה הופכת לאתר בניה‬
‫למשך שנים ארוכות? מיזם של פרויקט‬
‫אחד קשה לדרוש לענות על הצרכים‬
‫של שכונה שמכפילה את עצמה‪ ,‬אבל‬
‫מה עם יזמים של עשרה או עשרים‬
‫פרויקטים? בלי תכנון כולל – ורצוי בעל‬
‫תוקף סטטוטורי – כל פרויקט מממש‬
‫את "עקרון הטרמפיסט"‪ ,‬והתוצאה‬
‫היא שכונה שנושאת על גבה את מחיר‬
‫הפיתוח בלי ליהנות מהפירות‪.‬‬
‫(‪ )3‬האיזון בין צרכי השכונה‬
‫להיתכנות הכלכלית – בפרויקטים של‬
‫פינוי‪-‬בינוי המושג המשמעותי ביותר‬
‫הוא המכפיל‪ ,‬שמשמעו כמה דירות יש‬
‫להקים בבניין החדש על כל דירה קיימת‬
‫על מנת שהפרויקט יהיה רווחי עבור‬
‫היזם במידה מספקת כדי שייקח את‬
‫הסיכון‪ .‬מנגד‪ ,‬יש גבול עליון לכמות‬
‫יחידות הדיור שהשכונה יכולה לתמוך‬
‫בהן מבחינת מבני ציבור ושטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬ולצורך זה יש להכין פרוגרמה‬
‫לשכונות שעוברות התחדשות עירונית‬
‫בדיוק כמו לשכונה חדשה‪ .‬האיזון בין‬
‫ההיתכנות הכלכלית לבין האפשרות‬
‫לענות על צרכי השכונה הוא שאמור‬
‫לייצר את כמות יחידות הדיור האידיאלית‬
‫לשכונה‪ ,‬ומכאן כמה ניתן להוסיף אליה‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬כל תוספת יחידות דיור‬
‫תועיל ליזמים‪ ,‬אך לא לשכונה ולעיר‪.‬‬
‫ואם המסקנה היא שלא ניתן להוסיף בלי‬
‫לשמור על איכות חיי התושבים הקיימים‬
‫– אז לא מוסיפים‪ .‬וכמובן – במפגש‬
‫מעניין נוסף בין המציאות הכלכלית‬
‫והחברתית‪ ,‬המכפיל הנדרש לפינוי‪-‬בינוי‬
‫עשוי ליצור מבנים בגובה שכלל אינו‬
‫רלוונטי בשכונות חרדיות‪ ,‬שתושביהן‬
‫אינם משתמשים במעליות שבת ולא יעלו‬
‫שמונה או עשר קומות ברגל בשבת‪.‬‬
‫(‪ )4‬הצורך בחשיבה מחודשת על הליכי‬
‫התכנון בערים הגדולות – ירושלים‬
‫גדולה פי ‪ 20‬מרמת השרון‪ ,‬אולם בכל‬
‫אחת מהן פועלת ועדה מקומית אחת‪.‬‬
‫בועדה המקומית בירושלים עולות‬
‫עשרות תוכניות‪ ,‬ולעתים למעלה ממאה‪,‬‬
‫בכל שבוע‪ .‬גם ללא כל המכשולים‬
‫האחרים‪ ,‬אין סיכוי לנבחרי הציבור‬
‫להספיק להתעמק בכל התוכניות שעולות‬
‫על הפרק על מורכבויותיהן‪ .‬ולירושלים‬
‫כמובן המורכבויות שלה‪ .‬לחבר מועצה‬
‫חילוני שצריך גם להתמקצע בנושא‬
‫התכנון והבניה‪ ,‬גם לשרת את בוחריו‬
‫וגם לרדת לעומקן של המורכבויות‬
‫בשכונה חרדית או ערבית‪ ,‬אין שום סיכוי‬
‫לבצע עבודה ראויה לשמה‪ .‬פרופ' רוני‬
‫אלנבלום‪ ,‬לשעבר ראש החוג לגיאוגרפיה‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬אמר לי פעם ש"ירושלים‬
‫גדולה מדי בשביל שיהיה אפשר לתכנן‬
‫אותה"; כל עוד חוקי התכנון והבניה‬
‫נותנים לה מעמד שווה לזה של רמת‬
‫השרון‪ ,‬ייתכן שהוא צודק‪.‬‬
‫(‪ )5‬מורכבות התכנון והעבודה‬
‫הקהילתית בחברה החרדית – בין אם‬
‫זו החלוקה למגזרים וחצרות‪ ,‬שהופכת‬
‫את הקצאת הקרקעות לצרכי ציבור‬
‫לתהליך מורכב יותר מיישום פשוט של‬
‫הוראות התדריך של משרד הבינוי;‬
‫המבנה הפוליטי‪ ,‬שמחייב היכרות עם‬
‫הרגישויות ויחסי הכוחות‪ ,‬ועבודה עם‬
‫המנהיגות הרבנית ולא רק עם נבחרי‬
‫הציבור; והצרכים השונים‪ ,‬כמו בניינים‬
‫נמוכים והעדפה מסוימת לגני משחקים‬
‫על פני שצ"פים – העבודה התכנונית‬
‫והסוציאלית במגזר החרדי עולה‬
‫כמומחיות משל עצמה‪ ,‬שלא ברור עד‬
‫כמה הדרג הפוליטי והמקצועי מכירים‬
‫בה ונכונים ללמוד אותה‪.‬‬
‫(‪ )6‬חשיבות התשתית החברתית‬
‫לתכנון – ראש הקליניקה האורבנית‪,‬‬
‫ד"ר אמילי סילברמן‪ ,‬העירה במהלך‬
‫הסיור שנראה כי הרבה מתפקידה של‬
‫הדס כעובדת קהילתית הוא "תרגום מה‬
‫שיונתן [המתכנן האורבני] אומר עבור‬
‫לא‪-‬מתכננים"‪ .‬הפער שבין תפיסת‬
‫העולם והז'רגון של אנשי המקצוע לזה‬
‫של הצרכנים (גם אם אף אחד מהם‬
‫לא דובר יידיש) ניכר בתחומי עיסוק‬
‫רבים‪ ,‬אבל דווקא בתכנון חשיבות‬
‫ה"תרגום" הולכת לעתים קרובות‬
‫לאיבוד‪ .‬המתכננים יכולים למתוח קווים‬
‫על הנייר ולהקצות שטחים – אולם הם‬
‫לעתים רחוקות אלה שצריכים לחיות‬
‫עם ההשלכות החברתיות‪ ,‬הכלכליות‬
‫והסביבתיות של החלטותיהם‪ .‬מכאן‬
‫לטעמי נובעת הרבה מחשיבות תפקידו‬
‫של המתכנן האורבני במינהלים‬
‫הקהילתיים‪ ,‬ושל ההיכרות וההעמקה‬
‫של העובדים הקהילתיים בנושאי‬
‫תכנון‪ .‬כפי שציינה הדס‪" ,‬הרבה פעמים‬
‫עובדים קהילתיים מרגישים שאין להם‬
‫ידע מקצועי‪ ,‬במיוחד מול המתכננים‪.‬‬
‫אבל ככל שאני עובדת אני מבינה שבלי‬
‫התיווך של העובד קהילתי‪ ,‬מתכננים לא‬
‫ידעו לקבל את ההחלטות המקצועיות‬
‫הנכונות"‪.‬‬
‫המילה האחרונה‬
‫"אני רוצה [מבני ציבור ושטחים‬
‫פתוחים] כמו ברחביה‪ ,‬שם אני‬
‫עובדת‪ ...‬רק מה שמגיע לנו"‬
‫אומרת תושבת השכונה‪ ,‬שנדרשה‬
‫לאישור רבני על מנת להופיע בסרט‪,‬‬
‫במבטא צפון‪-‬אמריקאי מורגש‪.‬‬
‫בתווך שבין המחסור האובייקטיבי‬
‫בשטחים פנויים‪ ,‬הנתק שקיים לעתים‬
‫בין כיכר ספרא ורח' זכרון יעקב‪,‬‬
‫והמציאות של השוק החופשי‪ ,‬השאלה‬
‫נותרת פתוחה – איך‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬
‫מביאים את רחביה לרוממה?‬
‫איך ניתן לגבש וליישם מודל תכנוני‬
‫וחברתי המותאם לקהילה החרדית?‬
‫מתגובות המשתתפים‬
‫‪ | 1‬יעל גולד‪-‬ארד‬
‫בדיון שיתפתי את ההתרשמות שלי‬
‫כי קומות הקרקע במרבית הפרויקט‬
‫החדשים יותר מוקדשות לחניונים‪.‬‬
‫בכך בעודנו מסיירים במקום למעשה‬
‫"נלקחה" מהולכי הרגל והשוהים בעיר‬
‫החוויה שבקשר בין הבינוי לרחוב‪.‬‬
‫סיירנו לצד קירות ארוכים ואטומים‬
‫של חניונים‪ .‬החזיתות הללו יכלו להיות‬
‫שטחים לטובת הציבור‪ ,‬או אפילו אם‬
‫הם היו מגורים פרטיים‪ ,‬העיצוב שלהם‬
‫יכול להיות יותר "נגיש" לרחוב‪ .‬כיוון‬
‫שרוממה הינה שכונה בבנייה והמינהל‬
‫הקהילתי פונה למהלך של הגשת תכנית‬
‫מטעמו אני חושבת שחשוב מאוד לאתר‬
‫את המגרשים הבאים‪ ,‬את אלו שטרם‬
‫פותחו ולקבוע נהלים לגבי קומות‬
‫הקרקע‪ .‬אמנם מדובר בפרויקטים של‬
‫יזמים פרטיים‪ ,‬אך מדובר במערכת‬
‫יחסים של תן וקח‪ .‬אם למשל לא נאשר‬
‫בקומת הקרקע חניון אלא רק גישה‬
‫לחניון וחנייה חלקית אולי נוכל להעניק‬
‫ליזם יתרונות והקלות בדברים אחרים‬
‫(אחוזי בנייה‪ ,‬הקלות בהיטלים ועוד)‪.‬‬
‫ציינתי בדיוק את תכנית המתאר של‬
‫בית הכרם אשר עומדת לפני הפקדה‪.‬‬
‫אני לא חושבת שניתן להשוות בין‬
‫השכונות באופן ישיר אחד לאחד‪.‬‬
‫מדובר באוכלוסיות‪ ,‬צפיפויות ורקע‬
‫היסטורי שונים לחלוטין‪ .‬עם זאת ניתן‬
‫לראות למשל את ההתייחסות שלה‬
‫לנושא החנייה‪ .‬הם אוסרים על קומות‬
‫שלמות בקומת הקרקע של קירות‬
‫וחניונים שכן הם הורסים את המרקם‬
‫השכונתי המסורתי של בית הכרם‪.‬‬
‫באותה נשימה התכנית מגדילה את‬
‫זכויות הבנייה באופן משמעותי‪.‬‬
‫אני מאמינה שכדאי ללמוד מתקדימים‬
‫של שכונות נוספות בירושלים על הקשר‬
‫העדין והשברירי בין נדל"ן לבין ערכים‬
‫פיזיים ותרבותיים שפעמים רבות מידי‬
‫נפגע בעת יצירת התכנית עבור רוממה‪.‬‬
‫‪ | 2‬אלה זילברפרב‬
‫היה משהו מרתק ומטריד כאחד‬
‫בהתבוננות בתוצר של אותם "כתמי צבע"‬
‫שנצבעים במשרד עת הכנת התכנית‪.‬‬
‫(למה הפכו כל אותם "כתמים ירוקים"‬
‫שייעד המתכנן לשצ"פים למשל‪ .)...‬כמה‬
‫מחשבות שעלו לי תוך כדי ואחרי הסיור‪:‬‬
‫(‪ )1‬בעקבות התחושות שלי שהבעיות‬
‫בשכונה מרובות ומורכבות‪ ,‬ולאור‬
‫דבריה של הדס בסיכום בנוגע לדילמה‬
‫המשתקת של "מאיפה להתחיל"‪ ,‬נזכרתי‬
‫בפרויקט שאני שותפה בו בעיר העתיקה‪:‬‬
‫תכנית למרחב הציבורי ולשיפור רווחת‬
‫דיור ברובעים הנוצרי והמוסלמי‪ .‬מבלי‬
‫להלאות ברקע לפרויקט (על‪-‬אף שהוא‬
‫מעניין מאד‪ ,‬אבל זה בהזדמנות אחרת‪)..‬‬
‫ כיוון שהעיר העתיקה מורכבת מאין‬‫כמוה והבעיות בה רבות ומגוונות‪ ,‬זכורה‬
‫לי היטב התחושה של "איך מתחילים"‬
‫בכל הנוגע להתערבות במרחב‪ .‬אימצנו‬
‫גישה לפיה במקביל לקידום התכנית‬
‫הכללית‪ ,‬יוצעו פרויקטים או אופני‬
‫התערבות נקודתיים שניתן ליישם באופן‬
‫מיידי‪ .‬למעשה‪ ,‬גובשה מתודה של‬
‫"תיקי פרויקט" בקנ"מ משתנים‪ ,‬שכונו‬
‫בהתאמה לסדר הגודל של הפרויקט‬
‫והיקף הפעולה שהוא דורש‪ .‬מתודולוגיה‬
‫זו יושמה לאחר מכן גם במסקנות תכנית‬
‫אב לרובע הארמני‪( .‬פרויקט נוסף‬
‫שהייתי שותפה בו)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוצע לקדם פרויקטים של‬
‫בניה‪/‬תכנית חדשה (‪ )L‬דוגמת תכנית‬
‫למבנה מעונות לסמינר‪ ,‬במקביל‬
‫לפרויקטים של פיתוח הקיים (‪,)M‬‬
‫למשל‪ :‬פיתוח שצ"פ שסובל מהזנחה‬
‫או טיפול בתשתיות‪ ,‬ופרויקטים קטנים‬
‫ונקודתיים כמו התקנת נדנדות בשצ"פ‬
‫מסויים שזוהה כפוטנציאלי לכך‪ .‬נקודת‬
‫ההנחה היתה‪ ,‬שיש גם בפעולות הקטנות‬
‫(דוגמת התקנת נדנדה‪ )..‬כדי להועיל‬
‫למרחב הציבורי‪ ,‬ולא בהכרח צריך‬
‫"לחכות" לאישורה של התכנית הגדולה‬
‫(תכנית כללית למרחב הציבורי‪ )..‬כדי‬
‫לשפר את חיי התושבים‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי‬
‫לכל פרויקט זוהו מקומת קונקרטיים‬
‫והצועו אופני הפעולה‪ ,‬כדי שההמלצות‬
‫יהיו ישימות‪.‬‬
‫דומני שאולי מתודולוגיה זו יכולה‬
‫להתאים בכל סביבה מורכבת שמכילה‬
‫מגוון רב של בעיות מקני‪-‬מידה שונים‪,‬‬
‫ומתוך כך ‪ -‬חשבתי שאולי כדאי לשקול‬
‫משהו דומה ברוממה‪( .‬ליצור מעין "סל‬
‫פרויקטים" שמפרטים הצעות לאופן‬
‫התערבות בקנ"מ שונים‪ ,‬שלפי גודלם‬
‫יוכלו המינהל הקהילתי והתושבים לקדם‬
‫פרויקטים בשכונה)‪.‬‬
‫(‪ )2‬בכל הנוגע לתכנון הבניינים‪ ,‬שדומה‬
‫שאינו מתייחס למרחב הציבורי כלל‬
‫ועקר (דוגמת החניות הגבוהות ממפלס‬
‫הרחוב‪ ,‬בהמשך להצעתה של יעל בדיון‬
‫הסיכום‪ )...‬חשבתי שכדאי לקדם מנגנון‬
‫של מטלות יזם‪ ,‬שיופעל בפרויקטים‬
‫עתידיים בשכונה‪ .‬למשל‪ :‬לאפשר ליזם‬
‫זכויות בניה בתמורה לשצ"פ או גג‬
‫ירוק‪ ,‬או (אם להמשיך בדוגמת החניות)‬
‫לדרוש מהיזם לפתח את המרחב הציבורי‬
‫שלמרגלות הבניינים‪.‬‬
‫חייבת להודות שהיה לי קשה להישאר‬
‫אדישה נוכח התמונה שעלתה מהסיור‬
‫בשטח ומדבריהם של הדס‪ ,‬יונתן‬
‫והתושבים‪ ,‬והתחושות שעלו בי בעקבות‬
‫הסיור עדיין מלוות אותי‪ ,‬כך שככל‬
‫שתהיה פלטפורמה על‪-‬גביה ניתן‬
‫להמשיך לקדם פתרונות באופן מעשי ‪-‬‬
‫אשמח לקחת חלק‪.‬‬
urbanclinic.huji.ac.il
2015 © ‫הקליניקה האורבנית‬