‫פרתנון‬
‫מבט על הפרתנון באתונה‬
‫הפרתנון הוא הבניין המפורסם ביותר מתקופת יוון העתיקה‪ ,‬ואחד הבניינים המפורסמים ביותר בעולם‪.‬‬
‫הבניין ניצב על גבי האקרופוליס של אתונה מזה כ‪ 0022-‬שנה‪ ,‬ונבנה כהודאה לאתנה‪ ,‬האלה הפטרונית‬
‫של העיר‪ ,‬לישועת אתונה והיוונים במלחמה היוונית‪-‬פרסית‪ .‬הבנין נקרא רשמית "המקדש של אתנה‬
‫הבתולה"‪ ,‬והשם הפופלרי שלו מגיע מהמילה היוונית לבתולה‪" ,‬פרתנוס"‪.‬‬
‫הפרתנון החליף מקדש קודם שנהרס על ידי הפרסים‪ .‬מלבד היותו מקדש‪ ,‬הפרתנון שימש כבית אוצר‪,‬‬
‫ומשנת ‪ 404‬לפנה"ס מוקם שם האוצר של הליגה האטית‪-‬דלית‪ ,‬שמאוחר יותר הפכה לאימפריה‬
‫האתונאית‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ 1‬תכנון ובניה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2‬עיטורים‬
‫‪ 3‬היסטוריה מאוחרת‬
‫‪ 4‬בזמן האחרון‬
‫‪ 5‬ראו גם‬
‫‪ 6‬קישורים חיצוניים‬
‫תכנון ובניה‬
‫הפרתנון נבנה ביוזמתו של פריקלס‪ ,‬הפוליטיקאי האתונאי המשפיע ביותר במאה החמישית לפני הספירה‪.‬‬
‫הוא נבנה תחת השגחתו הכללית של הפסל פידיאס‪ ,‬שהיה גם אחראי על העיטור הפיסולי‪ .‬האדריכלים היו‬
‫איקטינוס וקליקרטס‪ .‬הבנייה החלה ב‪ 444-‬לפנה"ס והבניין הושלם ברובו ב‪ 434-‬לפנה"ס‪ ,‬אך העבודה‬
‫על העיטורים המשיכה לפחות עד ל‪ 443-‬לפנה"ס‪ .‬חלק מהחשבונות הכספיים של בניית הפרתנון שרדו‪,‬‬
‫והם מראים כי העלות הגבוהה ביותר הייתה של שינוע האבן מהר פנטליקוס‪ ,‬כ‪ 61-‬ק"מ מאתונה‬
‫לאקרופוליס‪ .‬ב‪ 404-‬לפנה"ס‪ ,‬האוצר של הליגה האטית‪-‬דלית הועבר מהמקדש הפן‪-‬הלני בדלוס‬
‫לאקרופוליס‪.‬‬
‫למרות שמקדש הפייסטוס הקרוב הוא השריד השלם ביותר של מקדש דורי‪ ,‬הפרתנון‪ ,‬בימיו‪ ,‬נחשב‬
‫כ"טוב ביותר"‪ .‬למקדש‪ ,‬כתב ג'ון יוליוס נורוויץ'‪ ,‬יצא מוניטין כמקדש הדורי המושלם ביותר שנבנה אי‬
‫‪1‬‬
‫פעם‪ .‬אפילו בעת העתיקה‪ ,‬הדיוק הארכיטקטוני של המבנה יצא למרחוק‪ ,‬ובמיוחד היחס העדין בין הקער‬
‫של הסטילובייט (הרצפה שעליה עומדים העמודים)‪ ,‬העיקום של קירות הנאוס והאנטסיס (התרחבות ככל‬
‫שעולים מעלה) של העמודים‪ .‬הסטילובייט מתעקם קלות למעלה מסיבות אופטיות‪ .‬ההתרחבות של‬
‫העמודים היא כדי לתקן את האפקט האופטי של ההסתכלות מעלה‪ .‬האפקט הכללי שגורמים הקיעורים‬
‫הקלים האלה הוא של סימטריות גדולה יותר מכפי שהיא באמת‪ .‬מידותיו של הפרתנון‪ ,‬במדרגה העליונה‬
‫הוא ‪ 32.3‬מטר על ‪ 13.0‬מטר‪ .‬ה"סלה" הייתה ‪ 03.4‬מטר על ‪ 63.0‬מטר‪ ,‬עם שתי שורות עמודים דוריים‬
‫פנימיים‪ ,‬ההכרחיים לצורך החזקת הגג‪ .‬מבחוץ‪ ,‬העמודים הדוריים הם ‪ 0.4‬מטר בקוטר‪ ,‬ו‪ 62.4-‬מטר‬
‫בגובה‪ .‬העמודים בפינות הם גדולים יותר במעט‪ .‬הסטילובייט הוא בעל קמר של ‪ 12‬מילימטר במזרח‬
‫ובמערב‪ ,‬ו‪ 662‬מילימטר בצדדים‪.‬‬
‫עיטורים‬
‫הפרתנון קושט בפסלים משיש מבפנים ומבחוץ‪ .‬רק חלק מאלה שרדו‪ ,‬אך יש תיאורים טובים של החלקים‬
‫שאבדו‪ .‬בפדימנט (המשולש שמעל לעמודים בחזית ובאחור של המקדש) המזרחי‪ ,‬היה תיאור של לידתה‬
‫של אתנה‪ .‬הפדימנט המערבי הראה את מאבקה של אתנה עם פוסידון לבעלות על ארץ אטיקה‪ .‬מעל‬
‫לעמודים‪ ,‬בארבעת צידי המקדש‪ ,‬היו גילופים של הקרב בין הלפיתים והקנטאורים (בצד הדרומי)‪ ,‬הקרב‬
‫של האלים והטיטאנים (בצד המזרחי)‪ ,‬והקרב של היוונים והאמזונות (בצד המערבי)‪ .‬לא ידוע מה תואר‬
‫בצד הצפוני‪ ,‬אך הסברה המקובלת כי היו שם תיאורים של מלחמת טרויה‪.‬‬
‫מבפנים‪ ,‬היה גילוף גדול שהראה את התהלוכה הגדולה של הפנתניה‪ ,‬הפסטיבל השנתי לכבוד אתנה‪ .‬בצד‬
‫המזרחי‪ ,‬תוארו כל האלים של הפנתיאון היווני‪ .‬למרות שהשיש הלבן והטהור של המקדשים היווניים‬
‫ששרדו מתאים לטעם המודרני‪ ,‬במקור הפרתנון‪ ,‬כמו כל הבניינים העתיקים‪ ,‬היה צבוע לפחות חלקית‪ ,‬אם‬
‫כי המלומדים חולקים לגבי היקף הצביעה ובאיזה צבעים מדובר‪ .‬ידוע כי התקרות הפנימיות נצבעו בכחול‬
‫עמוק‪ ,‬וכי קבוצות הפסלים על הפדימנטים נצבעו בצבעים בהירים ועזים‪ .‬יש הסבורים כי החלקים‬
‫העליונים של הפנתיאון נצבעו באדום וכחול בוהקים‪ ,‬כך שהפסלים יהיו בולטים יותר במבט מלמטה‪.‬‬
‫היסטוריה מאוחרת‬
‫הפרתנון שרד כמקדש החשוב ביותר של הדת היוונית הקדומה לקרוב לאלף שנה‪ .‬הוא בוודאי היה עדיין‬
‫שלם במאה הרביעית לספירה‪ ,‬כאשר הוא היה ישן כמו שהנוטרדם של פריז כיום‪ ,‬וישן בהרבה מסט‪.‬‬
‫פיטר ברומא‪ .‬אך באותו זמן אתונה הייתה רק עיר פרובנציאלית באימפריה הרומאית‪ ,‬אמנם עם עבר‬
‫מפואר‪ .‬בזמן כלשהו במאה החמישית הפסל הגדול של אתנה נבזז של ידי אחד מהקיסרים‪ ,‬ונלקח‬
‫לקונסטנטינופול‪ ,‬שם הוא נהרס מאוחר יותר‪ ,‬יתכן במהלך ביזת העיר במסע הצלב הרביעי ב‪ .6024-‬זמן‬
‫קצר לאחר מכן הפרתנון הוסב לכנסייה נוצרית‪ .‬בתקופה הביזנטית הוא היה הכנסייה של התאותוקוס‬
‫(מרי‪ ,‬אימו של ישו)‪ ,‬ובזמן האימפריה המערבית נעשה לכנסייה הקתולית של הגבירה‪ .‬כחלק מההסבה‬
‫של המקדש לכנסייה‪ ,‬הוסרו העמודים הפנימיים וחלק מהקירות של ה"סלה"‪ ,‬ויצרו גומחה בצד המזרחי‪.‬‬
‫דבר זה הוביל‪ ,‬בהכרח‪ ,‬להסרת חלק מהפסלים‪ .‬אלה שתיארו אלים פאגניים כנראה הוסרו במתכוון‪ ,‬ויתכן‬
‫כי נהרסו‪.‬‬
‫ב‪ 6401-‬אתונה נפלה בידי האימפריה העות'מאנית‪ ,‬והפרתנון הוסב שוב למסגד‪ .‬בניגוד לאגדות שקמו‪,‬‬
‫העות'מאנים כיבדו בדרך כלל מונומנטים עתיקים בשטחים שלהם‪ ,‬ולא הרסו בכוונה את עתיקות אתונה‪,‬‬
‫אף שלא הייתה גם תכנית לשימורם‪ .‬בזמני מלחמה הם היו מוכנים להרוס אותם על מנת לספק חומר גלם‬
‫לקירות וביצורים‪ .‬הוסף לפנתיאון מינארט‪ ,‬אך חוץ מזה הוא לא נהרס‪ .‬מבקרים אירופאיים במאה ה‪64‬‬
‫העידו כי המבנה שלם ברובו‪.‬‬
‫ב‪ 6144-‬הפרתנון ספג את המכה הגדולה ביותר כאשר הוונציאנים התקיפו את אתונה‪ ,‬והעות'מנים ביצרו‬
‫את האקרופוליס והשתמשו בפנתיאון כמחסן לאבק שריפה‪ .‬ב‪ 01-‬בספטמבר פגז ונציאני התפוצץ במחסן‬
‫הנשק והבנין נהרב חלקית‪ .‬המבנים הפנימיים נהרסו‪ ,‬מה שנשאר מהגג התמוטט‪ ,‬וחלק מהעמודים‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫במיוחד בצד הדרומי‪ ,‬נפלו‪ .‬הפסלים סבלו מאד‪ .‬רבים נפלו‪ ,‬וחלקיהם נהיו אחר כך למזכרות‪ .‬לאחר מכן‬
‫הבנין נהפך לחורבה‪.‬‬
‫בזמן האחרון‬
‫בסוף המאה ה‪ 64-‬ביקרו אירופאים רבים באתונה‪ ,‬והחורבות של הפרתנון צוירו רבות‪ ,‬דבר שעזר לעורר‬
‫אהדה בדעת הקהל הבריטית והצרפתית לעצמאות יוונית‪ .‬ב‪ 6426-‬השגריר הבריטי בקונסטנטינופול‪,‬‬
‫תומאס ברוס‪ ,‬הארל מאלגין‪ ,‬קיבל "פירמן" (אישור) מהסולטלן להעתיק ולצייר את בנייני האקרופוליס‪,‬‬
‫להסיר מבנים קיימים על מנת לאפשר צפייה של העתיקות‪ ,‬ולהסיר פסלים מהם‪ .‬הוא ראה אישור זה‬
‫כאישור לקחת כמה פסלים שיכול‪ .‬חלק הוא לקח מהמבנה עצמו‪ ,‬אחרים הוא אסף מהקרקע‪ ,‬ואחרים הוא‬
‫קנה מהאוכלוסיה המקומית‪.‬‬
‫היום פסלים אלה נמצאים במוזיאון הבריטי‪ ,‬שם הם ידועים כ"שיש אלגין"‪ .‬פסלים אחרים מהפנתיאון‬
‫נמצאים בלובר בפריז ובקופנהגן‪ .‬רוב השאר נמצאים במוזיאון האקרופוליס שנמצא כמה מטרים מדרום‬
‫מזרח לפרתנון‪ .‬כמה מהם עדיין מצויים על הבניין עצמו‪ .‬הממשלה היוונית מנסה זה כמה שנים להשיב את‬
‫הפסלים מהמוזיאון הבריטי ליוון‪ .‬המוזיאון סירב לבקשות‪ ,‬וממשלות בריטיות לא ניסו לכפות זאת על‬
‫המוזיאון‪.‬‬
‫כאשר יוון העצמאית השיגה את השליטה באתונה ב‪ ,6430-‬המינארט הוסר מהפנתיאון וכל המבנים‬
‫המודרניים ומימי הביניים באקרופוליס הוסרו‪ .‬האזור נעשה לאתר היסטורי‪ ,‬שנשלט על ידי ממשלת יוון‪.‬‬
‫היום הוא מושך מליוני תיירים בשנה‪ ,‬שעולים בשביל בצד המערבי של האקרופוליס‪ ,‬דרך הפרופיליאה‬
‫המשוחזרת‪ ,‬ובמעלה הדרך הפנתנאיית עד הפרתנון‪ ,‬שמוקף בגדר נמוכה על מנת למנוע נזק‪.‬‬
‫האיומים הגדולים ביותר על הפרתנון היום הם סביבתיים‪ .‬אתונה גדלה מאד מאז מלחמת העולם השנייה‬
‫ויש לה בעיות תנועה וזיהום אויר קשות‪ .‬ויברציות וכלי הרכב של אתונה מאיימים על היסודות של‬
‫הפרתנון‪ ,‬ואיכול של השיש שלו על ידי גשם חומצי מאיימים על הפסלים שנותרו ועל המקדש עצמו‪.‬‬
‫בעשרים שנה האחרונות‪ ,‬הממשלה היוונית והעיר אתונה התקדמו מעט בנושאים אלה‪ ,‬אך עדיין יש מקום‬
‫לדאגה בקשר לעתידו של הפרתנון‪.‬‬
‫ראו גם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המקדש היווני‬
‫ארכתיאון‬
‫קישורים חיצוניים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הפסלים במוזיאון הבריטי‬
‫האתר הרשמי של הפרתנון‬
‫אתר של משרד התרבות היווני‬
‫‪3‬‬
‫הפיסטוס‬
‫מקדש הפיסטוס מצד מערב‬
‫הפיסטוס או בשמו הרומי וולקן הוא אל האש במיתולוגיה היוונית‪ .‬הוא היה בנם של זאוס והרה (יש‬
‫מקומות שמייחסים אותו להרה בלבד)‪ ,‬ולפי גרסאות אחדות ‪ -‬בעלה של אפרודיטה‪ .‬הוא נחשב אל "טוב"‬
‫ורודף שלום‪ ,‬אהוב בשמיים ובארץ‪ ,‬המשען והסמל של חיי תרבות‪ ,‬ואפוטרופסם של הנפחים‪.‬‬
‫הפיסטוס היה בן האלמוות היחיד שהיה מכוער ופיסח‪ .‬מסופר שאמו חסרת הבושה השליכה אותו‬
‫מהאולימפוס כאשר ראתה שהוא בעל‪-‬מום‪ .‬הפיסטוס ניצל כי הוא נפל לתוך הים‪ ,‬שם הוא גודל ע"י אלי‬
‫הים‪ .‬משגדל‪ ,‬החליט הפיסטוס לנקום באמו ויצר בשבילה כס מלכות מפואר‪ ,‬אשר כפת אותה אך‬
‫התיישבה עליו‪ .‬רק התערבותו של דיוניסוס‪ ,‬אל היין‪ ,‬אשר השקה את הפיסטוס עד אשר שכח את עלבונו‪,‬‬
‫הצילה את הרה‪ .‬במיתוסים אחרים הפיסטוס דווקא קרוב מאוד להרה‪ :‬פעם אחת זאוס השליכו‬
‫מהאולימפוס כיוון שהגן עליה‪ ,‬ועפ"י המסופר ב"איליאדה" הרה נעזרה בו במהלך מלחמת טרויה ‪-‬‬
‫הפיסטוס הציל את אכילס מנהר הסקמנדר שאיים להטביעו‪.‬‬
‫יש המתארים את הפיסטוס כשוכן האולימפוס‪ ,‬נפח וחרש ברזל אצל האלים שהתייחסו אליו בכבוד ויקר‬
‫(אם כי אצל הומרוס ב"איליאדה" הם מקימים "צחוק אשר עוד לא נשמע" למראה הליכתו הצולעת)‪ .‬בין‬
‫העבודות המיוחסות לו ניתן למצוא את תיבת פנדורה ואת פנדורה עצמה‪ ,‬את חרבו של פרסאוס‪ ,‬את חציו‬
‫של אפולו וגם את גביע היין של גנימדס שהיה מוזג הנקטר של האלים‪ .‬יש משוררים האומרים שנפחייתו‬
‫של הפיסטוס נמצאת תחת הר‪-‬געש וגורמת להתפרצותו‪.‬‬
‫הפיסטוס אומץ לפנתיאון הרומי ונקרא שם בשם "וולקן" ‪ -‬שם‪ ,‬שהפך לשם‪-‬דבר ל"הר געש" בשפות‬
‫אירופיות רבות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫פרסאוס‬
‫פרסאוס עם הראש של מדוזה‬
‫פרסאוס ‪ -‬גיבור במיתולוגיה היוונית‪ .‬הרג את מדוזה והציל את אנדרומדה‪.‬‬
‫פרסאוס היה בנו של דנאה‪ ,‬אשר הייתה בתו היחידה של אקריסיוס מלך ארגוס‪ .‬האחרון‪ ,‬מאוכזב מכך‬
‫שלא היה לו יורש עצר‪ ,‬פנה לאורקל ושאל האם זה ישתנה‪ .‬האורקל סיפר לו שיום אחד הוא ייהרג על ידי‬
‫בנו של בתו‪ .‬באותו זמן היא הייתה עדיין חסרת ילדים‪ ,‬ולכן החליט אקריסיוס לנעול אותה בחדר אטום‬
‫מברזל‪ ,‬במטרה לשמור עליה כך‪ .‬אולם זאוס בא אליה בצורה של גשם‪ ,‬ועיבר אותה‪ .‬לאחר זמן קצר‪,‬‬
‫ילדם פרסאוס נולד‪.‬‬
‫אקריסיוס לא היה שמח על כך‪ ,‬אולם כיוון שלא רצה להעלות עליו את זעם האלים‪ ,‬החליט לא להרוג את‬
‫בתו ונכדו אלא לשלח אותם על פני הים בתוך קופסת עץ‪ .‬הם נשטפו לחוף של האי סריפוס‪ ,‬שם הם‬
‫נלקחו על ידי דיקטיס‪ ,‬אחיו של המלך פולידקטס‪ ,‬אשר גידל את הילד עד בגרותו‪ .‬לאחר כמה זמן‬
‫פולידקטס התאהב בדנאה‪ ,‬ולכן רצה להעלים את פרסאוס‪ .‬לכן הוא תכנן תוכנית ‪ -‬לשלוח את פרסאוס‬
‫למשימת התאבדות‪.‬‬
‫פולידקטס נתן לפרסאוס כמה רמזים עבים על כך שהוא היה שמח לקבל את ראשה של מדוזה‪ ,‬אחת‬
‫מהגורגונות‪ ,‬אשר מבטה הופך אנשים לאבן‪ .‬לאחר מכן הוא הצהיר שהוא חושק בהיפודמיה ולכן הוא‬
‫זקוק לכך שאנשיו יתנו לו סוסים (כחלק ממיתוס אחר)‪ .‬בוש ונכלם מכך שאין לו דבר לתת‪ ,‬פרסאוס עזב‬
‫בשביל לתת לו את ראשה של מדוזה‪ .‬הוא ידע שמשימה זו לא קלה‪ ,‬ובמשך זמן רב הוא התהלך ללא‬
‫מטרה‪ ,‬וללא תקווה למצוא את מדוזה או ביכולת לסיים את משימתו אם הוא אכן ימצא אותה‪.‬‬
‫האלים הרמס ואתנה באו לעזרתו‪ .‬הם הובילו אותו לגראהאה‪ ,‬שלוש נשים זקנות אלמותיות עם עין אחת‬
‫ושיניים ביניהן‪ ,‬ואחיות של הגורגוניות‪ .‬פרסאוס לקח את העין ואמר שלא יחזירה כל עוד לא ייקבל‬
‫הכוונה‪ .‬פרט לכך הוא קיבל גם סנדלים מכונפות‪ ,‬ארנק מכושף‪ ,‬כובע של האדס אשר הפך אותו לבלתי‬
‫נראה‪ ,‬מגל ומגן עם מראה בצידו החיצוני‪ .‬עם כל אלה הוא הצליח להתקרב לגורגוניות הישנים‪ .‬על ידי‬
‫הסתכלות בהשתקפות של מדוזה במגן שלו הוא יכל להתקרב בבטחה אליה ולערוף את ראשה‪ .‬שתי‬
‫הגורגוניות הנותרות רדפו אחריו‪ ,‬אך הוא הפך לבלתי נראה ונעלם‪.‬‬
‫בדרך חזרה לסריפוס‪ ,‬פרסאוס עצר באתיופיה‪ ,‬אשר עליה שלטו המלך ספהאוס והמלכה קסיופיה‪.‬‬
‫קסיופיה‪ ,‬אשר התגאתה ביופיה השווה ליופיין של נימפות הים‪ ,‬עוררה את כעסו של פוסידון אשר שלח‬
‫הצפה על האדמה ומפלצת ים שהרגה אנשים ובעלי חיים רבים‪ .‬האורקל של אמון הצהירה שלא תהיה‬
‫הקלה בנקמתו של פוסידון כל עוד המלך לא ייתן את בתו אנדרומדה למפלצת ולכן היא נקשרה לאבן על‬
‫‪5‬‬
‫החוף‪ ,‬מחכה למפלצת‪ .‬פרסאוס מצא אותה‪ ,‬הרג את המפלצת‪ ,‬שיחרר אותה ונישא לה‪ ,‬על חשבונו של‬
‫פינאוס‪ ,‬ארוסה לפני כן‪ .‬בחתונה עצמה התפתחה תגרה בין פרסאוס ופינאוס‪ ,‬ופינאוס הפך לאבן למראה‬
‫ראשה של מדוזה‪ .‬אנדרומדה נסעה יחד עם בעלה לטירינס בארגוס‪ ,‬והייתה למקימת משפחת פרסידאה‬
‫דרך בנה‪ ,‬פרסס‪ .‬לאחר מות בעלה אתנה מיקמה אותה בקבוצת כוכבים בצפון השמיים‪ ,‬ליד פרסאוס‬
‫וקסיופיה‪ .‬סופוקלס ואוריפידס (ופייר קורניל בזמנים המודרניים) הפכו את הסיפור לנושא של טרדגדית‬
‫רבות‪ ,‬והתקריות הוצגו במספר עבודות אמנות עתיקות‪.‬‬
‫כאשר פרסאוס חזר לסריפוס‪ ,‬וגילה שאמו הייתה נתונה להתעללות מדרכיו האלימות של פולידקטס‪ ,‬הוא‬
‫הרגו והמליך את דיקטיס למלך‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬פרסאוס החזיר את האביזרים שקיבל מהאלים‪ ,‬ונתן את‬
‫ראשה של מדוזה כמתנה לאתנה‪ .‬בדרכו חזרה למולדתו ארגוס החליט לפנות ללריסה‪ ,‬שם נערכו‬
‫המשחקים האולימפיים‪ .‬באופן מקרי גם אקריסיוס היה שם‪ ,‬ופרסאוס הרג אותו בטעות עם הכידון שלו‪,‬‬
‫ובכך ממלא את נבואת האורקל לאקריסיוס‪ .‬מבויש מדי מכדי לחזור לארגוס הוא נתן את הממלכה‬
‫למגפנטס בנו של פרואטוס (אחיו של אקריסיוס) ונטל את השלטון בממלכת הטירינים‪ .‬כמו כן הקים את‬
‫מיקנאה ומידאה בממלכה זו‪.‬‬
‫אבאס היה חבר טוב של פרסאוס‪.‬‬
‫אגדה אחת מספרת שפרסאוס הפך את הטיטאן אטלס להרי אטלס בעזרת ראשה של מדוזה‪ ,‬כאשר האחרון‬
‫סירב לתת לפרסאוס מחסה‪.‬‬
‫לפרסאוס ואנדרומדה היו שישה בנים‪ :‬פרסס‪ ,‬אלקאוס‪ ,‬הלאוס‪ ,‬מסטור‪ ,‬סטנלוס ואלקטריון‪ .‬הראשון עזב‬
‫כנראה את אתיופיה והפך למקים שושלת הקיסרות של פרס (ומכאן דמיון השמות פרס ופרסס)‪ .‬צאצאיו‬
‫של פרסאוס שלטו במיקנאה‪ ,‬החל מאלקטריון‪ ,‬לאחר מכן יוריסטאוס‪ ,‬אחר כך אטראוס קיבל את‬
‫הממלכה‪ ,‬ובזמן מאוחר יותר גם הגיבור הרקולס‪ ,‬בנו של אמפיטריון‪.‬‬
‫האגדה של פרסאוס עובדה לסרט הקולנוע "עימות הטיטאנים"‪ ,‬הסרט האחרון שכלל את האפקטים‬
‫המיוחדים של ריי האריהאוסן‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מלחמת טרויה‬
‫הסוס טרויאני‬
‫מלחמת טרויה (בערך ‪ 6022‬לפנה"ס) הינה אחד מהסיפורים המרכזיים של המיתולוגיה היוונית‪ .‬סיפור‬
‫זה עוסק במלחמה בין עמי יוון‪ ,‬אשר צרים על העיר טרויה‪.‬‬
‫העילה למלחמה הייתה חטיפתה של הלנה היפה אשת מנלאוס מספרטה בידי פאריס‪ ,‬נסיך טרויה‪ .‬על פי‬
‫הסיפור‪ ,‬לאחר כ‪ 62-‬שנות מצור הצליחו לבסוף היוונים‪ ,‬ובראשם אגממנון‪ ,‬לנצח את הטרויאנים‪ ,‬בזכות‬
‫השימוש בתחבולה של החדרת לוחמים לתוך העיר בתוך פסל סוס ענק שהוגש לטרויה כמתנה‪ ,‬תחבולה‬
‫הקרויה מאז סוס טרויאני‪.‬‬
‫עשר שנות המלחמה לא התמקדו רק במצור על טרויה אלא בניתוק טרויה מבנות בריתה באסיה הקטנה‪.‬‬
‫מכיוון שבשדה הקרב לא הצליחו היוונים להשיג הכרעה החליטו לנקוט בתחבולה פרי מוחו של‬
‫אודיסאוס‪ .‬צבאם התחבא ורק מעט לוחמים נותרו מוסתרים בסוס מעץ שהיה לכאורה מתנה לפיוס‬
‫האלים‪ .‬באישון לילה יצאו הלוחמים מן הסוס ופתחו את השערים לצבא הנכנס וטרויה נחרבה עד היסוד‪.‬‬
‫ההיסטוריונית ברברה טוכמן ציינה את היענותם של הטרויאנים לתחבולת האויב כאב טיפוס לאיוולת‬
‫פוליטית‬
‫סיפור נוסף מפורסם מתוך מלחמת טרויה הוא הסיפור על מותו של אכילס היווני‪ ,‬עקב פגיעה בנקודת‬
‫תורפתו היחידה ‪ -‬עקבו‪ ,‬מכאן הביטוי עקב אכילס‪.‬‬
‫האפוס המתאר את המלחמה הינו האיליאדה של הומרוס‪ ,‬אך סיפור הסוס הטרויאני כלל לא מופיע שם‪,‬‬
‫אלא הוא מוזכר כבדרך אגב בשיר האחד עשר של האודיסיאה של הומרוס‪ ,‬המספר את סיפור חזרתו של‬
‫אודיסאוס‪ ,‬גיבור מלחמת טרויה‪ ,‬לאיתקה‪.‬‬
‫עד תחילת המאה ה‪ 02-‬נחשב סיפור טרויה לאגדה בלבד אך בחפירות ארכיאולוגיות שערך היינריך‬
‫שלימן התגלו שרידי העיר החרבה‪.‬‬
‫ביוני ‪ 0224‬יצא סרט קולנוע פופולרי המבוסס בחופשיות מה על סיפור המלחמה‪ ,‬וכן מתוארת המלחמה‬
‫ברומן ההיסטורי "שירתה של טרויה" מאת קולין מקאלוג‪.‬‬
‫‪7‬‬