פרתנון
פרתנון מבט על הפרתנון באתונה הפרתנון הוא הבניין המפורסם ביותר מתקופת יוון העתיקה ,ואחד הבניינים המפורסמים ביותר בעולם. הבניין ניצב על גבי האקרופוליס של אתונה מזה כ 0022-שנה ,ונבנה כהודאה לאתנה ,האלה הפטרונית של העיר ,לישועת אתונה והיוונים במלחמה היוונית-פרסית .הבנין נקרא רשמית "המקדש של אתנה הבתולה" ,והשם הפופלרי שלו מגיע מהמילה היוונית לבתולה" ,פרתנוס". הפרתנון החליף מקדש קודם שנהרס על ידי הפרסים .מלבד היותו מקדש ,הפרתנון שימש כבית אוצר, ומשנת 404לפנה"ס מוקם שם האוצר של הליגה האטית-דלית ,שמאוחר יותר הפכה לאימפריה האתונאית. תוכן עניינים 1תכנון ובניה 2עיטורים 3היסטוריה מאוחרת 4בזמן האחרון 5ראו גם 6קישורים חיצוניים תכנון ובניה הפרתנון נבנה ביוזמתו של פריקלס ,הפוליטיקאי האתונאי המשפיע ביותר במאה החמישית לפני הספירה. הוא נבנה תחת השגחתו הכללית של הפסל פידיאס ,שהיה גם אחראי על העיטור הפיסולי .האדריכלים היו איקטינוס וקליקרטס .הבנייה החלה ב 444-לפנה"ס והבניין הושלם ברובו ב 434-לפנה"ס ,אך העבודה על העיטורים המשיכה לפחות עד ל 443-לפנה"ס .חלק מהחשבונות הכספיים של בניית הפרתנון שרדו, והם מראים כי העלות הגבוהה ביותר הייתה של שינוע האבן מהר פנטליקוס ,כ 61-ק"מ מאתונה לאקרופוליס .ב 404-לפנה"ס ,האוצר של הליגה האטית-דלית הועבר מהמקדש הפן-הלני בדלוס לאקרופוליס. למרות שמקדש הפייסטוס הקרוב הוא השריד השלם ביותר של מקדש דורי ,הפרתנון ,בימיו ,נחשב כ"טוב ביותר" .למקדש ,כתב ג'ון יוליוס נורוויץ' ,יצא מוניטין כמקדש הדורי המושלם ביותר שנבנה אי 1 פעם .אפילו בעת העתיקה ,הדיוק הארכיטקטוני של המבנה יצא למרחוק ,ובמיוחד היחס העדין בין הקער של הסטילובייט (הרצפה שעליה עומדים העמודים) ,העיקום של קירות הנאוס והאנטסיס (התרחבות ככל שעולים מעלה) של העמודים .הסטילובייט מתעקם קלות למעלה מסיבות אופטיות .ההתרחבות של העמודים היא כדי לתקן את האפקט האופטי של ההסתכלות מעלה .האפקט הכללי שגורמים הקיעורים הקלים האלה הוא של סימטריות גדולה יותר מכפי שהיא באמת .מידותיו של הפרתנון ,במדרגה העליונה הוא 32.3מטר על 13.0מטר .ה"סלה" הייתה 03.4מטר על 63.0מטר ,עם שתי שורות עמודים דוריים פנימיים ,ההכרחיים לצורך החזקת הגג .מבחוץ ,העמודים הדוריים הם 0.4מטר בקוטר ,ו 62.4-מטר בגובה .העמודים בפינות הם גדולים יותר במעט .הסטילובייט הוא בעל קמר של 12מילימטר במזרח ובמערב ,ו 662מילימטר בצדדים. עיטורים הפרתנון קושט בפסלים משיש מבפנים ומבחוץ .רק חלק מאלה שרדו ,אך יש תיאורים טובים של החלקים שאבדו .בפדימנט (המשולש שמעל לעמודים בחזית ובאחור של המקדש) המזרחי ,היה תיאור של לידתה של אתנה .הפדימנט המערבי הראה את מאבקה של אתנה עם פוסידון לבעלות על ארץ אטיקה .מעל לעמודים ,בארבעת צידי המקדש ,היו גילופים של הקרב בין הלפיתים והקנטאורים (בצד הדרומי) ,הקרב של האלים והטיטאנים (בצד המזרחי) ,והקרב של היוונים והאמזונות (בצד המערבי) .לא ידוע מה תואר בצד הצפוני ,אך הסברה המקובלת כי היו שם תיאורים של מלחמת טרויה. מבפנים ,היה גילוף גדול שהראה את התהלוכה הגדולה של הפנתניה ,הפסטיבל השנתי לכבוד אתנה .בצד המזרחי ,תוארו כל האלים של הפנתיאון היווני .למרות שהשיש הלבן והטהור של המקדשים היווניים ששרדו מתאים לטעם המודרני ,במקור הפרתנון ,כמו כל הבניינים העתיקים ,היה צבוע לפחות חלקית ,אם כי המלומדים חולקים לגבי היקף הצביעה ובאיזה צבעים מדובר .ידוע כי התקרות הפנימיות נצבעו בכחול עמוק ,וכי קבוצות הפסלים על הפדימנטים נצבעו בצבעים בהירים ועזים .יש הסבורים כי החלקים העליונים של הפנתיאון נצבעו באדום וכחול בוהקים ,כך שהפסלים יהיו בולטים יותר במבט מלמטה. היסטוריה מאוחרת הפרתנון שרד כמקדש החשוב ביותר של הדת היוונית הקדומה לקרוב לאלף שנה .הוא בוודאי היה עדיין שלם במאה הרביעית לספירה ,כאשר הוא היה ישן כמו שהנוטרדם של פריז כיום ,וישן בהרבה מסט. פיטר ברומא .אך באותו זמן אתונה הייתה רק עיר פרובנציאלית באימפריה הרומאית ,אמנם עם עבר מפואר .בזמן כלשהו במאה החמישית הפסל הגדול של אתנה נבזז של ידי אחד מהקיסרים ,ונלקח לקונסטנטינופול ,שם הוא נהרס מאוחר יותר ,יתכן במהלך ביזת העיר במסע הצלב הרביעי ב .6024-זמן קצר לאחר מכן הפרתנון הוסב לכנסייה נוצרית .בתקופה הביזנטית הוא היה הכנסייה של התאותוקוס (מרי ,אימו של ישו) ,ובזמן האימפריה המערבית נעשה לכנסייה הקתולית של הגבירה .כחלק מההסבה של המקדש לכנסייה ,הוסרו העמודים הפנימיים וחלק מהקירות של ה"סלה" ,ויצרו גומחה בצד המזרחי. דבר זה הוביל ,בהכרח ,להסרת חלק מהפסלים .אלה שתיארו אלים פאגניים כנראה הוסרו במתכוון ,ויתכן כי נהרסו. ב 6401-אתונה נפלה בידי האימפריה העות'מאנית ,והפרתנון הוסב שוב למסגד .בניגוד לאגדות שקמו, העות'מאנים כיבדו בדרך כלל מונומנטים עתיקים בשטחים שלהם ,ולא הרסו בכוונה את עתיקות אתונה, אף שלא הייתה גם תכנית לשימורם .בזמני מלחמה הם היו מוכנים להרוס אותם על מנת לספק חומר גלם לקירות וביצורים .הוסף לפנתיאון מינארט ,אך חוץ מזה הוא לא נהרס .מבקרים אירופאיים במאה ה64 העידו כי המבנה שלם ברובו. ב 6144-הפרתנון ספג את המכה הגדולה ביותר כאשר הוונציאנים התקיפו את אתונה ,והעות'מנים ביצרו את האקרופוליס והשתמשו בפנתיאון כמחסן לאבק שריפה .ב 01-בספטמבר פגז ונציאני התפוצץ במחסן הנשק והבנין נהרב חלקית .המבנים הפנימיים נהרסו ,מה שנשאר מהגג התמוטט ,וחלק מהעמודים, 2 במיוחד בצד הדרומי ,נפלו .הפסלים סבלו מאד .רבים נפלו ,וחלקיהם נהיו אחר כך למזכרות .לאחר מכן הבנין נהפך לחורבה. בזמן האחרון בסוף המאה ה 64-ביקרו אירופאים רבים באתונה ,והחורבות של הפרתנון צוירו רבות ,דבר שעזר לעורר אהדה בדעת הקהל הבריטית והצרפתית לעצמאות יוונית .ב 6426-השגריר הבריטי בקונסטנטינופול, תומאס ברוס ,הארל מאלגין ,קיבל "פירמן" (אישור) מהסולטלן להעתיק ולצייר את בנייני האקרופוליס, להסיר מבנים קיימים על מנת לאפשר צפייה של העתיקות ,ולהסיר פסלים מהם .הוא ראה אישור זה כאישור לקחת כמה פסלים שיכול .חלק הוא לקח מהמבנה עצמו ,אחרים הוא אסף מהקרקע ,ואחרים הוא קנה מהאוכלוסיה המקומית. היום פסלים אלה נמצאים במוזיאון הבריטי ,שם הם ידועים כ"שיש אלגין" .פסלים אחרים מהפנתיאון נמצאים בלובר בפריז ובקופנהגן .רוב השאר נמצאים במוזיאון האקרופוליס שנמצא כמה מטרים מדרום מזרח לפרתנון .כמה מהם עדיין מצויים על הבניין עצמו .הממשלה היוונית מנסה זה כמה שנים להשיב את הפסלים מהמוזיאון הבריטי ליוון .המוזיאון סירב לבקשות ,וממשלות בריטיות לא ניסו לכפות זאת על המוזיאון. כאשר יוון העצמאית השיגה את השליטה באתונה ב ,6430-המינארט הוסר מהפנתיאון וכל המבנים המודרניים ומימי הביניים באקרופוליס הוסרו .האזור נעשה לאתר היסטורי ,שנשלט על ידי ממשלת יוון. היום הוא מושך מליוני תיירים בשנה ,שעולים בשביל בצד המערבי של האקרופוליס ,דרך הפרופיליאה המשוחזרת ,ובמעלה הדרך הפנתנאיית עד הפרתנון ,שמוקף בגדר נמוכה על מנת למנוע נזק. האיומים הגדולים ביותר על הפרתנון היום הם סביבתיים .אתונה גדלה מאד מאז מלחמת העולם השנייה ויש לה בעיות תנועה וזיהום אויר קשות .ויברציות וכלי הרכב של אתונה מאיימים על היסודות של הפרתנון ,ואיכול של השיש שלו על ידי גשם חומצי מאיימים על הפסלים שנותרו ועל המקדש עצמו. בעשרים שנה האחרונות ,הממשלה היוונית והעיר אתונה התקדמו מעט בנושאים אלה ,אך עדיין יש מקום לדאגה בקשר לעתידו של הפרתנון. ראו גם המקדש היווני ארכתיאון קישורים חיצוניים הפסלים במוזיאון הבריטי האתר הרשמי של הפרתנון אתר של משרד התרבות היווני 3 הפיסטוס מקדש הפיסטוס מצד מערב הפיסטוס או בשמו הרומי וולקן הוא אל האש במיתולוגיה היוונית .הוא היה בנם של זאוס והרה (יש מקומות שמייחסים אותו להרה בלבד) ,ולפי גרסאות אחדות -בעלה של אפרודיטה .הוא נחשב אל "טוב" ורודף שלום ,אהוב בשמיים ובארץ ,המשען והסמל של חיי תרבות ,ואפוטרופסם של הנפחים. הפיסטוס היה בן האלמוות היחיד שהיה מכוער ופיסח .מסופר שאמו חסרת הבושה השליכה אותו מהאולימפוס כאשר ראתה שהוא בעל-מום .הפיסטוס ניצל כי הוא נפל לתוך הים ,שם הוא גודל ע"י אלי הים .משגדל ,החליט הפיסטוס לנקום באמו ויצר בשבילה כס מלכות מפואר ,אשר כפת אותה אך התיישבה עליו .רק התערבותו של דיוניסוס ,אל היין ,אשר השקה את הפיסטוס עד אשר שכח את עלבונו, הצילה את הרה .במיתוסים אחרים הפיסטוס דווקא קרוב מאוד להרה :פעם אחת זאוס השליכו מהאולימפוס כיוון שהגן עליה ,ועפ"י המסופר ב"איליאדה" הרה נעזרה בו במהלך מלחמת טרויה - הפיסטוס הציל את אכילס מנהר הסקמנדר שאיים להטביעו. יש המתארים את הפיסטוס כשוכן האולימפוס ,נפח וחרש ברזל אצל האלים שהתייחסו אליו בכבוד ויקר (אם כי אצל הומרוס ב"איליאדה" הם מקימים "צחוק אשר עוד לא נשמע" למראה הליכתו הצולעת) .בין העבודות המיוחסות לו ניתן למצוא את תיבת פנדורה ואת פנדורה עצמה ,את חרבו של פרסאוס ,את חציו של אפולו וגם את גביע היין של גנימדס שהיה מוזג הנקטר של האלים .יש משוררים האומרים שנפחייתו של הפיסטוס נמצאת תחת הר-געש וגורמת להתפרצותו. הפיסטוס אומץ לפנתיאון הרומי ונקרא שם בשם "וולקן" -שם ,שהפך לשם-דבר ל"הר געש" בשפות אירופיות רבות. 4 פרסאוס פרסאוס עם הראש של מדוזה פרסאוס -גיבור במיתולוגיה היוונית .הרג את מדוזה והציל את אנדרומדה. פרסאוס היה בנו של דנאה ,אשר הייתה בתו היחידה של אקריסיוס מלך ארגוס .האחרון ,מאוכזב מכך שלא היה לו יורש עצר ,פנה לאורקל ושאל האם זה ישתנה .האורקל סיפר לו שיום אחד הוא ייהרג על ידי בנו של בתו .באותו זמן היא הייתה עדיין חסרת ילדים ,ולכן החליט אקריסיוס לנעול אותה בחדר אטום מברזל ,במטרה לשמור עליה כך .אולם זאוס בא אליה בצורה של גשם ,ועיבר אותה .לאחר זמן קצר, ילדם פרסאוס נולד. אקריסיוס לא היה שמח על כך ,אולם כיוון שלא רצה להעלות עליו את זעם האלים ,החליט לא להרוג את בתו ונכדו אלא לשלח אותם על פני הים בתוך קופסת עץ .הם נשטפו לחוף של האי סריפוס ,שם הם נלקחו על ידי דיקטיס ,אחיו של המלך פולידקטס ,אשר גידל את הילד עד בגרותו .לאחר כמה זמן פולידקטס התאהב בדנאה ,ולכן רצה להעלים את פרסאוס .לכן הוא תכנן תוכנית -לשלוח את פרסאוס למשימת התאבדות. פולידקטס נתן לפרסאוס כמה רמזים עבים על כך שהוא היה שמח לקבל את ראשה של מדוזה ,אחת מהגורגונות ,אשר מבטה הופך אנשים לאבן .לאחר מכן הוא הצהיר שהוא חושק בהיפודמיה ולכן הוא זקוק לכך שאנשיו יתנו לו סוסים (כחלק ממיתוס אחר) .בוש ונכלם מכך שאין לו דבר לתת ,פרסאוס עזב בשביל לתת לו את ראשה של מדוזה .הוא ידע שמשימה זו לא קלה ,ובמשך זמן רב הוא התהלך ללא מטרה ,וללא תקווה למצוא את מדוזה או ביכולת לסיים את משימתו אם הוא אכן ימצא אותה. האלים הרמס ואתנה באו לעזרתו .הם הובילו אותו לגראהאה ,שלוש נשים זקנות אלמותיות עם עין אחת ושיניים ביניהן ,ואחיות של הגורגוניות .פרסאוס לקח את העין ואמר שלא יחזירה כל עוד לא ייקבל הכוונה .פרט לכך הוא קיבל גם סנדלים מכונפות ,ארנק מכושף ,כובע של האדס אשר הפך אותו לבלתי נראה ,מגל ומגן עם מראה בצידו החיצוני .עם כל אלה הוא הצליח להתקרב לגורגוניות הישנים .על ידי הסתכלות בהשתקפות של מדוזה במגן שלו הוא יכל להתקרב בבטחה אליה ולערוף את ראשה .שתי הגורגוניות הנותרות רדפו אחריו ,אך הוא הפך לבלתי נראה ונעלם. בדרך חזרה לסריפוס ,פרסאוס עצר באתיופיה ,אשר עליה שלטו המלך ספהאוס והמלכה קסיופיה. קסיופיה ,אשר התגאתה ביופיה השווה ליופיין של נימפות הים ,עוררה את כעסו של פוסידון אשר שלח הצפה על האדמה ומפלצת ים שהרגה אנשים ובעלי חיים רבים .האורקל של אמון הצהירה שלא תהיה הקלה בנקמתו של פוסידון כל עוד המלך לא ייתן את בתו אנדרומדה למפלצת ולכן היא נקשרה לאבן על 5 החוף ,מחכה למפלצת .פרסאוס מצא אותה ,הרג את המפלצת ,שיחרר אותה ונישא לה ,על חשבונו של פינאוס ,ארוסה לפני כן .בחתונה עצמה התפתחה תגרה בין פרסאוס ופינאוס ,ופינאוס הפך לאבן למראה ראשה של מדוזה .אנדרומדה נסעה יחד עם בעלה לטירינס בארגוס ,והייתה למקימת משפחת פרסידאה דרך בנה ,פרסס .לאחר מות בעלה אתנה מיקמה אותה בקבוצת כוכבים בצפון השמיים ,ליד פרסאוס וקסיופיה .סופוקלס ואוריפידס (ופייר קורניל בזמנים המודרניים) הפכו את הסיפור לנושא של טרדגדית רבות ,והתקריות הוצגו במספר עבודות אמנות עתיקות. כאשר פרסאוס חזר לסריפוס ,וגילה שאמו הייתה נתונה להתעללות מדרכיו האלימות של פולידקטס ,הוא הרגו והמליך את דיקטיס למלך .לאחר מכן ,פרסאוס החזיר את האביזרים שקיבל מהאלים ,ונתן את ראשה של מדוזה כמתנה לאתנה .בדרכו חזרה למולדתו ארגוס החליט לפנות ללריסה ,שם נערכו המשחקים האולימפיים .באופן מקרי גם אקריסיוס היה שם ,ופרסאוס הרג אותו בטעות עם הכידון שלו, ובכך ממלא את נבואת האורקל לאקריסיוס .מבויש מדי מכדי לחזור לארגוס הוא נתן את הממלכה למגפנטס בנו של פרואטוס (אחיו של אקריסיוס) ונטל את השלטון בממלכת הטירינים .כמו כן הקים את מיקנאה ומידאה בממלכה זו. אבאס היה חבר טוב של פרסאוס. אגדה אחת מספרת שפרסאוס הפך את הטיטאן אטלס להרי אטלס בעזרת ראשה של מדוזה ,כאשר האחרון סירב לתת לפרסאוס מחסה. לפרסאוס ואנדרומדה היו שישה בנים :פרסס ,אלקאוס ,הלאוס ,מסטור ,סטנלוס ואלקטריון .הראשון עזב כנראה את אתיופיה והפך למקים שושלת הקיסרות של פרס (ומכאן דמיון השמות פרס ופרסס) .צאצאיו של פרסאוס שלטו במיקנאה ,החל מאלקטריון ,לאחר מכן יוריסטאוס ,אחר כך אטראוס קיבל את הממלכה ,ובזמן מאוחר יותר גם הגיבור הרקולס ,בנו של אמפיטריון. האגדה של פרסאוס עובדה לסרט הקולנוע "עימות הטיטאנים" ,הסרט האחרון שכלל את האפקטים המיוחדים של ריי האריהאוסן. 6 מלחמת טרויה הסוס טרויאני מלחמת טרויה (בערך 6022לפנה"ס) הינה אחד מהסיפורים המרכזיים של המיתולוגיה היוונית .סיפור זה עוסק במלחמה בין עמי יוון ,אשר צרים על העיר טרויה. העילה למלחמה הייתה חטיפתה של הלנה היפה אשת מנלאוס מספרטה בידי פאריס ,נסיך טרויה .על פי הסיפור ,לאחר כ 62-שנות מצור הצליחו לבסוף היוונים ,ובראשם אגממנון ,לנצח את הטרויאנים ,בזכות השימוש בתחבולה של החדרת לוחמים לתוך העיר בתוך פסל סוס ענק שהוגש לטרויה כמתנה ,תחבולה הקרויה מאז סוס טרויאני. עשר שנות המלחמה לא התמקדו רק במצור על טרויה אלא בניתוק טרויה מבנות בריתה באסיה הקטנה. מכיוון שבשדה הקרב לא הצליחו היוונים להשיג הכרעה החליטו לנקוט בתחבולה פרי מוחו של אודיסאוס .צבאם התחבא ורק מעט לוחמים נותרו מוסתרים בסוס מעץ שהיה לכאורה מתנה לפיוס האלים .באישון לילה יצאו הלוחמים מן הסוס ופתחו את השערים לצבא הנכנס וטרויה נחרבה עד היסוד. ההיסטוריונית ברברה טוכמן ציינה את היענותם של הטרויאנים לתחבולת האויב כאב טיפוס לאיוולת פוליטית סיפור נוסף מפורסם מתוך מלחמת טרויה הוא הסיפור על מותו של אכילס היווני ,עקב פגיעה בנקודת תורפתו היחידה -עקבו ,מכאן הביטוי עקב אכילס. האפוס המתאר את המלחמה הינו האיליאדה של הומרוס ,אך סיפור הסוס הטרויאני כלל לא מופיע שם, אלא הוא מוזכר כבדרך אגב בשיר האחד עשר של האודיסיאה של הומרוס ,המספר את סיפור חזרתו של אודיסאוס ,גיבור מלחמת טרויה ,לאיתקה. עד תחילת המאה ה 02-נחשב סיפור טרויה לאגדה בלבד אך בחפירות ארכיאולוגיות שערך היינריך שלימן התגלו שרידי העיר החרבה. ביוני 0224יצא סרט קולנוע פופולרי המבוסס בחופשיות מה על סיפור המלחמה ,וכן מתוארת המלחמה ברומן ההיסטורי "שירתה של טרויה" מאת קולין מקאלוג. 7
© Copyright 2024