לבחור בזכות לבחור - המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער

‫לבחור בזכות לבחור‬
‫בחירות ‪2015‬‬
‫ליקטו וכתבו מנחי המרכזייה החינוכית‬
‫יעוץ מקצועי‪ :‬הדר חורש‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬אילנה רוזינסקי‬
‫עריכת תוכן ועריכה לשונית‪ :‬ניבה רמון‬
‫ליווי הנחיה וייעוץ פדגוגי‪ :‬לייקה חיאט‬
‫תל אביב ‪2015‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫פתח דבר‪3........................................................................................‬‬
‫בטרם בחירות‪4...................................................................................‬‬
‫לבחור בזכות לבחור ‪5.........................................................................‬‬
‫חלק ראשון – מידע בנושא בחירות‬
‫מבוא ‪8-6..........................................................................................‬‬
‫מוסדות השלטון בישראל‪9.....................................................................‬‬
‫הכנסת ‪ -‬הרשות המחוקקת ‪9-12............................................................‬‬
‫הממשלה ‪ -‬הרשות המבצעת ‪13-14........................................................‬‬
‫הרשות השופטת ‪15.............................................................................‬‬
‫הבחירות בישראל‪16-18.......................................................................‬‬
‫“שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה‪20.................................................................‬‬
‫המחנות הפוליטיים בישראל ‪21-24........................................................‬‬
‫תעמולת בחירות‪25..............................................................................‬‬
‫יום הבחירות‪25-28..............................................................................‬‬
‫חלק שני ‪ -‬פעילויות בנושא הבחירות‬
‫מי שמצביע ‪ -‬משפיע ‪29-35...................................................................‬‬
‫מצעד אתרי בחירות ‪36-38....................................................................‬‬
‫מדריך לצופה בתעמולת בחירות‪39-47....................................................‬‬
‫החוק והח”כ‪48-53...............................................................................‬‬
‫מנהיגות ובחירות ברוח הספרות ‪54-57...................................................‬‬
‫נשים ובחירות ‪58-59............................................................................‬‬
‫לבחור מפלגה משלי‪60..........................................................................‬‬
‫‬
‫ימין ושמאל ‪ -‬גלגולו של מושג‪60-59.........................................................‬‬
‫בינגו בחירות‪61-63...............................................................................‬‬
‫קישורים וביבליוגרפיה ‪67-70..................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫פתח דבר‬
‫יום הבחירות הוא אחד הסמלים לתקומתו של העם בארצו‪ ,‬לחיים במדינה‬
‫עצמאית‪ ,‬ריבונית ודמוקרטית‪ .‬כשאנו חושבים על המשמעות העמוקה של היות‬
‫האדם והעם‪ ,‬חופשי במולדתו ובארצו‪ ,‬מקיים בחירות דמוקרטיות ומביע ומצביע‬
‫עבור עקרונותיו ודעתו‪ ,‬אנו חשים גאווה ותחושת ערך‪.‬‬
‫כשבחר בנו אלוהים להיות “העם הנבחר” הוא הטיל עלינו אחריות כבדה‪ .‬אחריות‬
‫לטוהר המידות‪ ,‬להליכה בדרך ארץ‪ ,‬לצדק‪ ,‬לאחדות ולאהבה‪ .‬גם ַלזְכּות לבחור‬
‫ולהיבחר נלווית אחריות כבדה‪ .‬אחריות לכבד את מוסדות השלטון‪ ,‬לממש את‬
‫זכותנו להביע באופן חופשי את העדפותינו‪ ,‬על פי השקפת עולמנו‪ ,‬נטיותינו‬
‫הפוליטיות והשקפת עולמנו‪.‬‬
‫לפיכך הופך יום הבחירות ליום שבתון במשק‪ ,‬ליום חג‪ .‬אך הבחירות מזמנות‬
‫לנו גם עיסוק בהיבטים שונים של חיי היום‪-‬יום‪ :‬תהליכי קבלת החלטות‪ ,‬בדיקת‬
‫הערכים שלנו‪ ,‬אמונות מול דעות קדומות‪ ,‬זהות ושייכות אידיאולוגית ופוליטית‪,‬‬
‫מה משפיע עלינו ועל מה אנחנו משפיעים ועוד‪.‬‬
‫ברצוננו לנצל את העיתוי הזה גם לבירור מהותי יותר של הרעיונות בדמוקרטיה‬
‫שאינם רק כתובים במגילת העצמאות של מדינת ישראל‪ ,‬אלא באים לידי ביטוי‬
‫בפנימייה שלנו‪ ,‬בקבוצה החינוכית שלנו‪ ,‬ובעבודה היום יומית‪.‬‬
‫האם הדמוקרטיה היא עניין ליום אחד בכל ארבע (או שתי שנים) שנים? איך‬
‫אנחנו כמדריכים יכולים לגרום לחניכים שלנו להתנסות בחוויה דמוקרטית בניהול‬
‫אורח חייהם שמובנה ומנוהל עי המנהל‪ ,‬אם הבית‪ ,‬המורים‪ ,‬המדריכים וכו’?‬
‫מהם אותם תחומים בחיי החניכים שאנחנו יכולים לאפשר להם ניהול עצמי‪,‬‬
‫למידה מתוך התוצאות הטבעיות של מעשיהם? בחירות של נציגיהם? היכרות‬
‫עם סולם הערכים שלהם?‬
‫מהם המנגנונים הקיימים בפנימייה שלנו‪ ,‬שיש להם זיקה לבחירות החיצוניות‬
‫במדינה? אלו בחירות אנחנו יכולים לנהל במשך השנים‪ ,‬לאו דווקא כשמתנהלות‬
‫בחירות בארצנו?‬
‫שאלות כגון אלו מלוות אותנו לאורך עבודתנו החינוכית‪ ,‬ומקבלות משנה הארה‬
‫בתקופת בחירות‪.‬‬
‫החוברת בנויה כך שהיא מאפשרת מחד השלמת ידע וסגירת פערים במידע‪,‬‬
‫ומאידך יש בה מגוון הפעלות המאפשר לכל מדריך להתאים את הפעילויות‬
‫לקבוצת הגיל ולרמת המוכנות וההתפתחות של קבוצתו‪.‬‬
‫החוברת מכילה יותר ממה שאפשר להספיק במערכת בחירות קצרת מועד כמו זו‬
‫שנכפתה עלינו‪ ,‬אך יש בה נושאים שחשוב בעינינו לעסוק בהם בכל ימות השנה‪,‬‬
‫ובהזדמנויות נוספות‪ .‬לכן אנו מקווים שתהיה רלוונטית עבורכם לא רק בעת‬
‫הזאת אלא גם בהמשך‪.‬‬
‫ד”ר בני פישר מנהל המינהל לחינוך התיישבותי‬
‫‪4‬‬
‫בטרם בחירות‬
‫החוברת “לבחור בזכות לבחור” מכילה מידע על הבחירות ופעילויות מגוונות בנושא‪.‬‬
‫חלק גדול מהמבחר הוא פרי יצירתם של מנחים במרכזייה החינוכית ורכזי מ”חמ‪,‬‬
‫חלק לוקט מכפרי הנוער והפנימיות‪ ,‬וחלק אחר נלקח ממאגרי מידע שונים‪.‬‬
‫אני משוכנעת שהפעילויות המוצגות להלן יעשירו את מלאי התכנים שלכם ויגוונו‬
‫אותם‪ .‬מאחר והעבודה בפנימייה מהווה כר נרחב ליישום ולהתנסות בנושאים אלה‪,‬‬
‫בטוחה אני שתדעו לעשות שימוש מועיל בחוברת ולהפוך את הדמוקרטיה‬
‫“מהלכה – למעשה”‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לניבה רמון‪ ,‬הכותבת והעורכת הראשית‪ ,‬שבזמן קצר ובהתראה כה‬
‫מצומצמת‪ ,‬נרתמה למשימה ברצינות וללא לאות‪ .‬זאת כדי להספיק להפיק חוברת‬
‫שתשמש את המדריכים בזמן הקצר העומד לרשותם‪ ,‬לקראת אירוע הבחירות‪.‬‬
‫תודה למנחי המרכזייה החינוכית שנרתמו אף הם לאיסוף ולכתיבת חומרים‪.‬‬
‫למעצבת הגרפית‪ ,‬אילנה רוז’נסקי‪ ,‬שטרחה על צורתה החיצונית ועל עיצובה של‬
‫החוברת‪.‬‬
‫העושר המוצע בחוברת נכתב מתוך מגמה לאפשר עיסוק בערכי הדמוקרטיה‬
‫ובהיבטיה לאורך כל שנות ההתחנכות בפנימייה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫לייקה חיאט‬
‫מנהלת המרכזייה החינוכית‬
‫‪5‬‬
‫לבחור בזכות לבחור‬
‫בסעיף ‪ 5‬לחוק יסוד הכנסת נאמר כי “כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה‬
‫ומעלה זכאי לבחור לכנסת‪ ,‬אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק”‪ .‬ביום‬
‫שלישי‪ ,‬כ”ו באדר התשע”ה‪ 17 ,‬במרץ ‪ ,2015‬תתקיימנה הבחירות לכנסת ה‪20 -‬‬
‫במדינת ישראל‪.‬‬
‫אירוע הבחירות מהווה את אחד הסמלים הבולטים והמרכזיים של המשטר‬
‫הדמוקרטי‪ .‬הבחירות מסמלות את זכותם הבסיסית של כל בעלי זכות ההצבעה‬
‫מגיל ‪ 18‬ומעלה‪ ,‬לממש את יכולת הבחירה וההכרעה שלהם בעניינים שברומה של‬
‫מדינה ‪ -‬ענייני ביטחון‪ ,‬בריאות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חברה ומדיניות חוץ ופנים על כל רבדיה‬
‫וגווניה השונים‪.‬‬
‫פלחים שונים בחברה הישראלית נגועים בנגע האדישות‪ ,‬נגע הייאוש או נגע‬
‫הציניות והספק‪ ,‬בכל הקשור לפוליטיקה או לפוליטיקאים‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם ציבור הנערים‬
‫והנערות עלולים להיות מושפעים מעמדות אלו‪ .‬על כן חשוב אף יותר לא להניח‬
‫לחניכים להיסחף בזרם המתבדל או המרים ידיים‪ ,‬אלא לגייס אותם‪ ,‬ולטעת בהם‬
‫כבר עתה‪ ,‬את ההבנה בדבר החשיבות הרבה לנקיטת עמדה ולהבעת דעה‪ .‬אנו‬
‫מצפים מכל נערה ונער החיים בכפרי הנוער ובפנימיות‪ ,‬לעצור את המרוץ היום יומי‬
‫בו הם נתונים‪ ,‬ולהקדיש מחשבה ותשומת לב למשמעות האישית והציבורית של יום‬
‫הבחירות‪.‬‬
‫כדי שהחניכים יגדלו להיות אזרחים מעורבים ומשפיעים עלינו לזרוע כבר היום את‬
‫זרעי ההתעניינות בסוגיות של פוליטיקה ושלטון‪ ,‬בהחלטות של הממשלה ובקביעת‬
‫מדיניות חברתית – כלכלית – פוליטית‪ .‬עלינו להדגיש ולהמחיש באיזה אופן לכל‬
‫החלטה המתבצעת “בחלונות הגבוהים” יש השלכה ונגיעה לפכים הקטנים של חיי‬
‫היום‪-‬יום שלנו‪ .‬עלינו לעזור לחניכים להכיר את המנהיגים המובילים‪ ,‬לסייע בידם‬
‫להיות בקיאים במושגי יסוד בממשל‪ ,‬להכיר את מפת המפלגות בישראל‪ ,‬ולהפגיש‬
‫אותם עם סוגיות מרכזיות בתרבות‪ ,‬בחברה‪ ,‬בביטחון ובהווי החיים המורכב בארץ‬
‫הזאת‪.‬‬
‫יום הבחירות יכול להוות קרש קפיצה מצוין לשיח איך מנהלים דיון בכלל‪ ,‬ואיך‬
‫מנהלים דיון על נושאים השנויים במחלוקת‪ .‬ארצה לסיים במשפט הנפלא שאמר‬
‫הפילוסוף הצרפתי וֹולטֵ יר‪“ :‬אינני מסכים לאף מילה מדבריך אך אלחם עד טיפת דמי‬
‫האחרונה על זכותך להשמיעם”‪.‬‬
‫יום הבחירות הוא היום המאפשר לכל אזרח במדינת ישראל להביע את דעתו באופן‬
‫חופשי‪ ,‬דמוקרטי ושוויוני‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מבוא‬
‫‪.‬‬
‫אהרקע לבחירות‬
‫הבחירות לכנסת העשרים הן הבחירות הכלליות שתערכנה בישראל ביום שלישי‬
‫‪ 17‬במרץ‪( 2015 ,‬כ”ו באדר תשע”ה)‪ .‬במקור‪ ,‬הבחירות היו אמורות להיערך בעוד‬
‫כשנתיים‪ ,‬אך הן הוקדמו בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה‏ אותו‬
‫יזמה הממשלה‪.‬‬
‫בתחילת חודש דצמבר‪ ,1.12.2014 ,‬אחרי שבועות ארוכים של מתיחות בין שר‬
‫האוצר (יאיר לפיד) וראש הממשלה (ביבי נתניהו) נפגשו השניים בניסיון לדון‬
‫בהמשך שיתוף הפעולה ביניהם‪ .‬הפגישה לא צלחה‪ ,‬וכתוצאה מכך הכריז נתניהו‬
‫על פיטוריהם של שר האוצר (לפיד) ושרת המשפטים (ציפי ליבני)‪.‬‬
‫הודעה דרמטית זו‪ ,‬הובילה את מדינת ישראל למערכת בחירות נוספת‪ ,‬לפני תום‬
‫ארבע השנים שנועדו לכיהונה של הכנסת הנוכחית‪ .‬ראשי המפלגות הגדולות נפגשו‬
‫אצל יושב ראש הכנסת (יולי אדלשטיין) וסיכמו על קיום הבחירות לכנסת העשרים‬
‫של מדינת ישראל‪ ,‬ב‪ 17-‬במרץ‪.2015 ,‬‬
‫קיימות מספר דרכים להכנת רשימת המועמדים‪:‬‬
‫‪ .‬אעריכת בחירות מקדימות ‪ -‬פריימריס‚ (או בלעז “פריימריז” מאנגלית‪:‬‬
‫‪ )primaries‬בהן נוטלים חלק כלל חברי המפלגה (משלמי המסים למפלגה)‪.‬‬
‫בחירות מקדימות מתקיימות לפני בחירות כלליות לבית הנבחרים או לראשות‬
‫המדינה (נשיאות או ראשות ממשלה)‪ ,‬בתוך המפלגות השונות ועל פי תקנון‬
‫התנועה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחירה במרכזי המפלגה (בשיטות שונות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחירה באמצעות ועדה מסדרת‪ .‬בד”כ זו הנהגה מצומצמת של המפלגה‬
‫הקובעת את רשימת המועמדים ואת סדר שיבוצם ברשימה לכנסת‪.‬‬
‫ד‪ .‬ראש המפלגה או המנהיג הרוחני שלה (בד”כ במפלגות החרדיות או הערביות)‬
‫קובע את רשימת המועמדים‪.‬‬
‫בראשית ימי המדינה‪ ,‬נהגו מרבית המפלגות לבחור את מועמדיהן לכנסת בגוף‬
‫מצומצם (ועדה מסדרת) שכלל רק אחדים מבכירי המפלגה‪ .‬בהמשך‪ ,‬החלו חלק‬
‫מהמפלגות‪ ,‬בעיקר המפלגות הגדולות‪ ,‬לעבור לבחירות מקדימות רחבות יותר‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬גם כיום חלק מהמפלגות אינן מקיימות בחירות מקדימות‪ ,‬ופועלות‬
‫לקביעת רשימתן בשיטה הדומה לזו של הוועדה המסדרת‪ .‬דוגמאות לכך ניתן‬
‫למצוא ב”מועצת חכמי התורה” של מפלגת ש”ס ו”מועצת גדולי התורה” של יהדות‬
‫התורה‪.‬‬
‫נהוג להבדיל בין שלושה סוגים של בחירות מקדימות המתקיימות במפלגות‬
‫‪7‬‬
‫בישראל‪ :‬סוג אחד‪ ,‬הנפוץ יותר‪ ,‬הוא בחירות בגוף הנבחר של המפלגה המונה בין‬
‫כמה עשרות ועד אלפי חברים (הגוף הבוחר מכונה ועידה‪ ,‬מרכז או מועצה)‪ .‬הסוג‬
‫השני הוא בחירות שבהן משתתפים כל החברים שהתפקדו למפלגה‪ .‬הסוג השלישי‪,‬‬
‫שאינו נהוג כיום באף מפלגה בישראל‪ ,‬הוא “פריימריז פתוחים”‪ ,‬בהם כל אזרח‬
‫יכול לתת את קולו לבחירת רשימת המועמדים של מפלגה אחת לכנסת גם אם אינו‬
‫מתפקד אליה‪.‬‬
‫בבחירות המוקדמות נבחר ראש הממשלה המכהן‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬להנהיג שוב את‬
‫הליכוד‪.‬‬
‫מושגי יסוד בדמוקרטיה‬
‫בחירות דמוקרטיות הן הליך מרכזי ותנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה‪ .‬לבחירות‬
‫דמוקרטיות מאפייני יסוד הכרחיים‪:‬‬
‫ •קיום בחירות דמוקרטיות מאפשר לאזרחים לבחור את נציגיהם‚ או לשלול‬
‫מהם את הבחירה וכך לשמר את עיקרון ריבונות העם‪.‬‬
‫ •קיום בחירות דמוקרטיות בפרקי זמן קבועים מאפשר חילופי שלטון – עיקרון‬
‫הגבלת השלטון‪.‬‬
‫ •הבחירות מבטיחות מימוש עיקרון ההשתתפות של האזרחים‚ שהוא תנאי‬
‫הכרחי לדמוקרטיה – שלטון העם‪.‬‬
‫ •הבחירות מבטאות הסכמה רחבה על אופן “כללי המשחק” המקובלים‬
‫במשטר דמוקרטי‪.‬‬
‫ •בבחירות בא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם – מפלגות שונות המייצגות‬
‫קבוצות שונות בחברה‚ מתמודדות בבחירות‪.‬‬
‫ •כל קבוצה יכולה להתאגד ולהקים מפלגה ולהתמודד בבחירות – ביטוי‬
‫לעיקרון חופש ההתאגדות‪.‬‬
‫ •כל קבוצה רשאית לבטא את דעתה ולנסות ולשכנע את הציבור לתמוך בה –‬
‫עיקרון חופש הביטוי‪.‬‬
‫חמישה תנאים לקיום בחירות דמוקרטיות‬
‫‪.1‬כלליות – כל אזרחי המדינה זכאים לבחור‪.‬‬
‫‪.2‬חשאיות ‪ -‬ההצבעה חייבת להיות חשאית‪.‬‬
‫‪.3‬מחזוריות – הבחירות מתקיימות בפרקי זמן הקבועים בחוק‪( .‬בחירות בישראל‬
‫מתקיימות בד”כ כל ‪ 4‬שנים)‪.‬‬
‫‪.4‬שוויוניות – לכל אזרח קול אחד ולכל קול יש משקל שווה‪.‬‬
‫‪.5‬התמודדות חופשית – כאשר יותר ממפלגה אחת מתמודדת בבחירות‚ מתקיים‬
‫תהליך הוגן‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫להן עיקרי לוח הזמנים שנקבע‪:‬‬
‫‪ 25‬בינואר ‪ – 2015‬כניסת פנקס הבוחרים לתוקף‬
‫‪ 28 - 29‬בינואר ‪ – 2015‬הגשת רשימות המועמדים לכנסת‬
‫‪ 17‬במרץ ‪ – 2015‬יום הבחירות‬
‫‪ 25‬במרץ ‪ – 2015‬הגשת תוצאות הבחירות הסופיות‬
‫הסכמי עודפים‬
‫נחתמו בין רשימת הליכוד והבית היהודי‬
‫המחנה הציוני ורשימת מרצ‬
‫ישראל ביתנו עם רשימת כולנו‬
‫‪9‬‬
‫מוסדות השלטון בישראל‬
‫הכנסת ‪ -‬הרשות המחוקקת‬
‫תפקידי הכנסת‬
‫המשטר בישראל מבוסס על הפרדה בין שלוש רשויות השלטון‪ :‬הרשות המחוקקת‪,‬‬
‫הרשות המבצעת והרשות השופטת‪ .‬הכנסת – בית הנבחרים הישראלי – היא‬
‫הרשות המחוקקת‪ ,‬בעלת הסמכות הבלעדית במדינה לחוקק חוקים‪ .‬לכנסת יש גם‬
‫תפקיד מכונן‪-‬חוקתי – חיבור חוקה למדינת ישראל‪ .‬הכנסת היא הזרוע המפקחת על‬
‫הממשלה‪ ,‬נתונים לה כמה תפקידים מעין‪-‬שיפוטיים‪ ,‬וכן מתפקידה לבחור את נשיא‬
‫המדינה ואת מבקר המדינה‪ .‬בכנסת מכהנים ‪ 120‬חברי הכנסת‪ .‬מקום מושבה‬
‫בירושלים‪ .‬‬
‫חקיקה‬
‫תפקידה הייחודי של הכנסת‪ ,‬כרשות מחוקקת‪ ,‬הוא לחוקק חוקים – זוהי חקיקה‬
‫ראשית‪ .‬חוק שנחקק בכנסת מחייב את כולם – את כל האזרחים וכן את כל רשויות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫היוזמה להצעת‪-‬חוק יכולה לבוא מחברי‪-‬כנסת‪ ,‬מחברי ממשלה או מוועדות הכנסת‪.‬‬
‫כל חוק חייב להתקבל בהליך קבוע ומסודר ובתמיכת רוב חברי‪-‬הכנסת‪ .‬היקף‬
‫הפעילות בתחומים רבים במדינה המודרנית‪ ,‬ומורכבות בעיותיה‪ ,‬מטילים עומס רב‬
‫על מנגנון החקיקה‪ ,‬ועלולים לפגוע ביעילותו ולשחוק אותו‪ .‬לכן‪ ,‬החקיקה הראשית‬
‫על‪-‬ידי הכנסת נמנעת מטיפול בפרטים‪ ,‬ועוסקת בקביעת יסודות החוק‪ ,‬עקרונות‬
‫וקווי‪-‬פעולה‪ .‬את הטיפול בפרטים ביצועיים הכנסת רשאית להעביר לידי הרשות‬
‫המבצעת (ממשלה ורשויות מקומיות) על‪-‬ידי כך שהיא מסמיכה אותה לחוקק‬
‫חקיקת‪-‬משנה בצורת תקנות‪ ,‬צווים וחוקי‪-‬עזר‪ ,‬ואף תקנות לשעת‪-‬חירום‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫חקיקת‪-‬המשנה אינה מוסמכת לחוקק תקנה‪ ,‬צו או חוק‪-‬עזר העומדים בסתירה‬
‫לחקיקה הראשית‪.‬‬
‫האם לא נפתח בדרך זו פתח לרשות המבצעת לחרוג במקרים מסוימים מהמסגרת‬
‫הביצועית וליטול לעצמה סמכות חקיקה לא לה? האין היא עלולה לשלב בתקנות‬
‫דברים שלא הצליחה להשיג בחקיקה הראשית בכנסת‪ ,‬ואשר למעשה הינם מחוץ‬
‫לתחומי סמכותה? אפשרות כזאת נבלמת על‪-‬ידי בית‪-‬הדין הגבוה לצדק (בג”צ)‪.‬‬
‫כל אזרח יכול לעתור לפניו על חריגה של תקנות מתחום הסמכות של החוק‪ .‬חברי‪-‬‬
‫‪10‬‬
‫כנסת רשאים גם להעלות לדיון בכנסת‪ ,‬או באחת מוועדותיה‪ ,‬מקרים המהווים‬
‫לדעתם חריגה מהחוק‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬תקנות וצווים בתחומים מסוימים‪ ,‬בעיקר כלכליים‬
‫וכספיים‪ ,‬טעונים אישור של מליאת הכנסת או של ועדת הכנסת המטפלת באותו‬
‫תחום מסוים‪.‬‬
‫מגילת‪-‬העצמאות‪ ,‬שבה הוכרז על הקמתה של מדינת‪-‬ישראל‪ ,‬קבעה כי הכנסת‬
‫הראשונה תהיה גם רשות מכוננת שתכונן חוקה למדינה החדשה‪ .‬בעקבות הוויכוח‬
‫שהתעורר סביב שאלת כינונה של חוקה‪ ,‬קבעה הכנסת הראשונה‪ ,‬בהחלטתה מיום‬
‫ה‪ 13-‬ביוני ‪ ,1950‬כי “הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה חוק ומשפט להכין‬
‫הצעת חוקה למדינה‪ .‬החוקה תהייה בנויה פרקים פרקים‪ ,‬באופן שכל אחד מהם‬
‫יהווה חוק‪-‬יסוד בפני עצמו‪ .‬הפרקים יובאו בפני הכנסת‪ ,‬במידה והוועדה תסיים את‬
‫עבודתה‪ ,‬וכל הפרקים יתאגדו לחוקת המדינה”‪.‬‬
‫הרכב ממשלה חדשה‬
‫ממשלה קמה בישראל רק לאחר שהיא זוכה באמון הכנסת‪ ,‬והיא מכהנת מכוח‬
‫אמונה של הכנסת‪ .‬כאשר יש להקים ממשלה חדשה‪ ,‬נשיא המדינה מטיל את‬
‫התפקיד‪ ,‬לאחר התייעצות עם נציגי הסיעות בכנסת‪ ,‬על אחד מחברי‪-‬הכנסת‪ .‬הוא‬
‫בוחר במי שסיכוייו להקים ממשלה יציבה שתזכה באמון הכנסת הינם הגבוהים‬
‫ביותר להערכתו‪ .‬מי שמרכיב את הממשלה הוא גם האדם שיעמוד בראשה‪ .‬ראש‬
‫הממשלה מרכיב את ממשלתו ומציג אותה לאישור הכנסת‪ .‬נערכת הצבעת אמון‪,‬‬
‫ורק ממשלה שזוכה באמונם של רוב חברי‪-‬הכנסת נכנסת לתפקידה‪ .‬ראש הממשלה‬
‫והשרים מצהירים הצהרת אמונים בפני הכנסת‪ ,‬בה הם מתחייבים‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫“לקיים את החלטות הכנסת‪”.‬‬
‫חברי‪-‬הכנסת רשאים בכל עת להעלות לדיון בכנסת הצעת אי‪-‬אמון מנומקת‬
‫בממשלה‪ .‬במקרה של הבעת אי‪-‬אמון ברוב של חברי‪-‬הכנסת‪ ,‬הממשלה מתפטרת‪,‬‬
‫ונשיא המדינה מטיל את מלאכת הרכבתה של ממשלה חדשה על חבר‪-‬כנסת‬
‫אחר‪ .‬ב”חוק‪-‬היסוד‪ :‬הממשלה תשס”א‪ ”2001-‬נקבע לראשונה בישראל הסייג של‬
‫“הצבעת אי‪-‬אמון קונסטרוקטיווית – ”הקובע כי בהביעה אי‪-‬אמון בממשלה על‬
‫הכנסת להציע לנשיא חבר‪-‬כנסת אחר כמועמד חלופי לראש הממשלה‪“ ,‬שהסכים‬
‫לכך בכתב” (שם‪ ,‬סעיף ‪28‬ב)‪ .‬שתי ממשלות בישראל הודחו עד כה על‪-‬ידי הכנסת‪:‬‬
‫ממשלת יצחק שמיר‪ ,‬שהודחה בשנת ‪ 1984‬על‪-‬ידי קבלת הצעת‪-‬חוק של מפלגות‬
‫האופוזיציה (בתמיכת מפלגת תמ”י הקואליציונית) להקדמת הבחירות‪ ,‬בנימוק‬
‫של דאגה לנוכח מצבה הכלכלי של המדינה ואי‪-‬שביעות‪-‬רצון מתפקוד הממשלה;‬
‫‪11‬‬
‫וממשלת יצחק שמיר‪ ,‬שהודחה בשנת ‪ 1990‬בהצבעת אי‪-‬אמון על רקע אי‪-‬שביעות‪-‬‬
‫רצון ממהלכיה בקשר לתהליך השלום‪.‬‬
‫פיקוח על הממשלה‬
‫תפקיד חשוב נוסף של הכנסת הוא פיקוח על החלטות הממשלה ועל פעולותיה‪.‬‬
‫הליכים אחדים מאפשרים פיקוח כזה‪:‬‬
‫אמון הכנסת‪ :‬אמצעי הפיקוח הראשון‪ ,‬שהוזכר כבר קודם‪ ,‬הוא הצורך של כל‬
‫ממשלה לזכות באמון הכנסת‪.‬‬
‫חוק התקציב השנתי וחוקי מיסוי‪ :‬אמצעי נוסף הוא השליטה של הכנסת‬
‫בהכנסותיה ובהוצאותיה של הממשלה‪ .‬שליטה זו מוקנית לכנסת מכוח חקיקת‬
‫חוק תקציב המדינה‪ ,‬וחקיקת חוק לשם מיסוי‪ .‬סעיף ‪ 3‬ב”חוק‪-‬יסוד‪ :‬משק המדינה‪,‬‬
‫תשל”ה – ‪ ”1975‬קובע כי על הכנסת לאשר כל שנה את תקציב המדינה על‪-‬ידי‬
‫חקיקת חוק התקציב השנתי‪ ,‬המפרט את כל ההקצאות הכספיות לכל משרדי‬
‫הממשלה‪ .‬הממשלה מציעה מדי שנה חוק תקציב‪ ,‬שחייב לעבור את כל הליכי‬
‫החקיקה בכנסת‪ ,‬ככל חוק אחר‪ ,‬במהלכם הכנסת רשאית לדרוש להכניס בו שינויים‬
‫ותיקונים‪ .‬אם לא התקבל חוק התקציב על‪-‬ידי הכנסת‪ ,‬הרי זה כאילו החליטה‬
‫הכנסת על התפזרותה של הממשלה לפני גמר כהונתה ועל הקדמת הבחירות‪.‬‬
‫בסיומה של כל שנת תקציב‪ ,‬שר האוצר חייב לדווח לכנסת על יישומו של חוק‬
‫התקציב בשנה שחלפה‪.‬‬
‫דרישת מידע‪ :‬אמצעי פיקוח שלישי הוא סמכותה של הכנסת לדרוש ולקבל‬
‫מהרשות המבצעת מידע מפורט על פעולותיה‪ .‬דרישת המידע וקבלתו נעשים‬
‫באורח שוטף במליאת הכנסת – באמצעות שאילתות המופנות לממשלה או לשר‬
‫מסוים‪ ,‬הצעות לסדר ‪ -‬היום המעלות נושאים שונים לדיון בכנסת‪ ,‬הודעות ממשלה‬
‫לכנסת‪ ,‬וכן דיון בוועדות הכנסת‪.‬‬
‫הכנסת רשאית גם לחקור נושאים שונים הראויים לדעתה לחקירה יסודית‬
‫ואובייקטיבית ‪,‬באמצעות מינוי ועדות חקירה פרלמנטריות‪ ,‬כפי שקובע סעיף ‪22‬‬
‫של “חוק‪-‬יסוד‪ :‬הכנסת‪ “:‬הכנסת רשאית למנות ועדת חקירה‪ ,‬אם על ידי הסמכת‬
‫אחת הוועדות הקבועות ואם על‪-‬ידי בחירת ועדה מבין חבריה‪ ,‬כדי לחקור דברים‬
‫שהכנסת קבעה; סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על‪-‬ידי הכנסת; בכל‬
‫ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה לפי יחסי הכוחות‬
‫של הסיעות בכנסת”‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ביקורת‪-‬המדינה ‪:‬אמצעי פיקוח רביעי הוא ביקורת‪-‬המדינה ‪.‬מבקר‪-‬המדינה‬
‫אחראי רק לפני הכנסת‪ ,‬ואינו תלוי בממשלה‪ .‬הוא נבחר על‪-‬ידי הכנסת ‪,‬הקובעת‬
‫את תקציב משרדו‪ ,‬ורק היא מוסמכת להדיחו (בהליך המפורט בחוק)‪“ .‬חוק‪-‬‬
‫יסוד ‪:‬מבקר‪-‬המדינה‪ ,‬תשמ”ח‪ ”1988-‬קובע כי “מבקר המדינה יקיים ביקורת‬
‫על המשק‪ ,‬הנכסים הכספיים‪ ,‬ההתחייבויות והמינהל של המדינה‪ ,‬על משרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬על כל מפעל‪ ,‬מוסד או תאגיד של המדינה‪ ,‬של הרשויות המקומיות‬
‫ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על‪-‬פי חוק לביקורתו” (סעיף ‪( 2‬‬
‫מבקר‪-‬המדינה מכהן גם כ”נציב תלונות הציבור”‪ ,‬שתפקידו לחקור תלונות של‬
‫אזרחים על עוולות שנגרמו להם על‪-‬ידי הממשל‪ .‬מבקר‪-‬המדינה מפרסם מדי‬
‫שנה את הדו”ח השנתי שלו‪ .‬מסקנותיו אינן מחייבו אמנם את הממשלה לעשייה‬
‫כלשהי‪ ,‬אך הן נחשפות בפומבי ויש להן יכולת הרתעה בעצם השפעתן על דעת‪-‬‬
‫הקהל‪.‬‬
‫תפקידים נוספים‬
‫הכנסת אחראית לבחירת נשיא המדינה ומבקר‪-‬המדינה ‪.‬מפלגות הקואליציה‬
‫מנצלות בדרך‪-‬כלל את הרוב שיש להן בכנסת כדי לבחור במועמד שלהן לנשיאות‬
‫)אם כי היו מקרים שחרגו מנוהג זה)‪ .‬רק הכנסת יכולה להדיח נשיא או מבקר‪-‬‬
‫מדינה מתפקידם‪ ,‬ורק ברוב מיוחד ‪ 3/4‬מסך‪-‬כל חברי‪-‬הכנסת לשם הדחת נשיא;‬
‫‪ 2/3‬מהמצביעים לשם הדחת מבקר‪-‬המדינה‪.‬‬
‫הכנסת משתתפת גם במינוי שופטים ‪,‬באמצעות נציגיה בוועדת המינויים (שבה‬
‫חברים שופטים‪ ,‬נציגי לשכת עורכי‪-‬הדין‪ ,‬שרים וחברי‪-‬כנסת)‪ ,‬ובמינוי הרבנים‬
‫הראשיים ‪,‬והיא מיוצגת גם בוועדות מינויים לדיינים ולשופטים בבתי‪-‬דין דתיים‬
‫של העדות השונות‪.‬‬
‫לכנסת יש גם תפקידים מעין‪-‬שיפוטיים‪ ,‬המתבטאים בכך שהיא דנה בערעורים‬
‫על הבחירות לכנסת‪ ,‬ובכך שהיא מוסמכת להסיר חסינות של חבר‪-‬כנסת‪ ,‬לשלול‬
‫ממנו את זכויותיו‪ ,‬להשעותו מדיוני הבית או להעבירו מכהונתו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הממשלה ‪ -‬הרשות המבצעת‬
‫כינון הממשלה – אחר מערכת הבחירות‪ ,‬הנשיא מקיים התייעצות עם נציגי‬
‫המפלגות (סיעות)‪ ,‬לגבי המועמד שירכיב את הממשלה ויהיה רה”מ‪ .‬לאחר‬
‫ההתייעצות יטיל הנשיא על אחד מח”כ שיש לו את הסיכויים הטובים ביותר להרכיב‬
‫ממשלה‪ ,‬את תפקיד הרכבת הממשלה‪ .‬מכאן שהמועמד להרכבת הממשלה ורה”מ‬
‫בעתיד חייב להיות ח”כ‪ .‬רוב חברי הממשלה‪ ,‬גם הם ח”כ (לא חייבים)‪ ,‬גם סגני‬
‫שרים חייבים להיות ח”כ‪ .‬שיטת הממשל הפרלמנטרי קובעת שהממשלה צריכה‬
‫לזכות בתמיכת ‪ 61‬ח”כ לפחות (רוב מוחלט)‪ ,‬כשרה”מ מציג את הממשלה בפני‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫‪ ‬ממשלה קואליציונית – ריבוי המפלגות ושיטת הבחירות היחסית בישראל‪ ,‬גרמו‬
‫לכך שעד כה אף מפלגה אחת לא זכתה ברוב המושבים בכנסת כלומר לא זכתה‬
‫ברוב מוחלט של ‪ 61‬ח”כ)‪ .‬לכן יש צורך להקים ממשלה קואליציונית‪ ,‬או להכנס‬
‫להסכם קואליציוני עם מספר מפלגות‪.‬‬
‫הסכם קואליציוני הוא הסכם בין מספר מפלגות להרכבת ממשלה ע”מ לזכות‬
‫באמון של הכנסת (לפחות ‪ 61‬ח”כ)‪ ,‬והוא כולל‪:‬‬
‫‪ ‬א‪ .‬איוש משרות במשרדי הממשלה והגופים הציבוריים (מנכ”לים‪,‬‬
‫שגרירים וכד’)‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ .‬קווי יסוד של הממשלה‪.‬‬
‫ההסכמים חייבים להיות גלויים‪:‬‬
‫‪ ‬א‪ .‬זכות הציבור לדעת‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ .‬זכותם של ח”כ לדעת מהן ההתחייבויות שמפלגות הקואליציה לקחו‬
‫עליהן‪.‬‬
‫ההסכמים (הפוליטיים)‪ ,‬מחייבים את המפלגות אשר חתמו עליהם‪ ,‬ובמידה‬
‫ואחד הצדדים חושב שהצד השני הפר את ההסכם‪ ,‬הוא יכול לפנות לביהמ”ש‬
‫ע”מ ל”קבל סעד”‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ביהמ”ש אינו כופה את קיום ההסכם‪ ,‬אלא‬
‫רק מכריז על הפרתו של ההסכם‪ ,‬ואז זכותה של המפלגה המערערת‪ ,‬לפרוש‬
‫מהקואליציה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הממשלות בישראל העדיפו תמיד להקים קואליציות רחבות‪:‬‬
‫‪ ‬א)‪ ‬קואליציה רחבה המתבססת על מספר רב של מפלגות‪ ,‬מקטינה את‬
‫תלותה של הממשלה בכל אחת מהשותפות הקואליציוניות הקטנות‪ .‬כך נחלש‬
‫כוח המיקוח של כל אחת מהשותפות הקואליציוניות‪ .‬אחרת למפלגות הקטנות‬
‫עלול להיות יותר כוח רב יותר ממה שהבוחרים רצו להעניק להן‪.‬‬
‫‪ ‬ב)‪ ‬קואליציה רחבה שיש בה ייצוג למפלגות המבטאות שסעים בחברה‪,‬‬
‫משקפת את הרצון לגשר על שסעים אלו‪.‬‬
‫‪ ‬ג)‪ ‬קואליציה רחבה מחזקת את הלגיטימציה של הממשלה בעיני הציבור‪.‬‬
‫סמכויות הממשלה – בסעיף ‪ 40‬לחוק יסוד הממשלה נאמר כי “הממשלה מוסמכת‬
‫לעשות בשם המדינה‪ ,‬בכפוף לכל דין‪ ,‬כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על‬
‫רשות אחרת”‪ .‬מכאן שלממשלה יש עוצמה רבה‪ ,‬משום שלא רק שהממשלה צריכה‬
‫לבצע את החקיקה של הכנסת וליישם את החלטות הכנסת‪ ,‬אלא היא גם מוסמכת‬
‫לפעול בשם המדינה במגוון רחב של נושאים‪ .‬הממשלה יכולה לקבוע מגוון רחב‬
‫של נושאי מדיניות (כלכלית‪-‬לקבוע את המדיניות הכלכלית של המדינה‪ ,‬צבאית –‬
‫לצאת למלחמה‪ ,‬דיפלומטית – לחתום על הסכמי שלום שבמהלכם היא יכולה לוותר‬
‫על שטחי המדינה‪ ,‬חברתית – מדיניות קליטת עלייה וכד’)‪ ,‬הממשלה מפקחת על‬
‫הרשויות המקומיות (דרך משרד הפנים)‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הרשות השופטת‬
‫הרשות השופטת מפרשת את החוקים והתקנות הקיימים‪ ,‬ודנה בסכסוכים‬
‫משפטיים שונים‪.‬‬
‫הרשות השופטת היא מערכת עצמאית ואינה תלויה ברשויות האחרות‪ :‬הממשלה‬
‫והכנסת‪.‬‬
‫עיקר כוחה של הרשות השופטת ניתן לה על ידי האוכלוסייה הרואה בה רשות ללא‬
‫פניות‪ ,‬החותרת לצדק ולאמת‪.‬‬
‫מערכת המשפט בישראל – הרשות השופטת – מונחית על ידי שלטון החוק‪ .‬החוק‬
‫מנחה את השופט בעבודתו‪ .‬העקרונות הנכללים בשלטון החוק הם‪:‬‬
‫א‪ .‬שוויון בפני החוק ‪ -‬כל אדם ללא תלות במוצאו‪ ,‬במעמדו‪ ,‬במינו או בדתו זכאי‬
‫ליחס שוויוני מצד השופט ומצד המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬פומביות המשפט ‪ -‬הצדק חייב להיראות ולא רק להיעשות‪ .‬על בית המשפט‬
‫להפגין לעין כל את שלטון החוק‪ ,‬מלבד במקרים מיוחדים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אין לפרסם‬
‫פרטים על קטינים מתחת לגיל ‪ ,18‬במטרה להגן עליהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הזכות להליך הוגן ‪ -‬כל אדם זכאי להגנה על עצמו בבואו לפני השופט‪.‬‬
‫בארץ שלוש דרגות של בתי משפט‪ ,‬לפי חומרת העניין‪ :‬השלום‪ ,‬המחוזי והעליון‪.‬‬
‫מלבד זאת קיימים בתי משפט לנוער‪ ,‬שבהם המגמה לשקם גוברת על המגמה‬
‫להעניש; בתי משפט למשפחה‪ ,‬בתי דין לעבודה ועוד‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫הבחירות בישראל‬
‫הבחירות הן אמצעי לשמירת אופיו של המשטר הדמוקרטי על ידי מתן זכות שווה‬
‫לכל אזרח במדינה לבחור ולהיבחר‪.‬‬
‫השקפת העולם הדמוקרטית רואה את האדם כבעל ערך וזכויות טבעיות מיום‬
‫היוולדו‚ ולכן יש לו זכות ליטול חלק בהחלטות הנוגעות לו‪ .‬השקפה זו דוגלת‬
‫בערכים ובעקרונות הומניסטיים‪ .‬היא שמה את האדם במרכז‪ ,‬ורואה בעם את‬
‫הריבון‚ את מקור הסמכות השלטונית‪ .‬רצון העם בא לידי ביטוי בעקרונות הבאים‪:‬‬
‫בחירות חופשיות‚ הכרעת הרוב‚ הפרדת רשויות ועוד‪ .‬זוהי דמוקרטיה פורמאלית‪.‬‬
‫שיטת הבחירות‬
‫בישראל נהוגה שיטת בחירות יחסית‪-‬ארצית‪ ,‬כלומר‪ ,‬הרשימות הנבחרות מיוצגות‬
‫בכנסת‪ ,‬בית הנבחרים של המדינה‪ ,‬על‪-‬פי אחוז המצביעים עבורן‪.‬‬
‫להבדיל מרוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות המערביות‪ ,‬בישראל נשמרת השיטה‬
‫בצורה קיצונית‪ ,‬כשהמגבלה היחידה על בחירתה של רשימה שהשתתפה בבחירות‪,‬‬
‫היא שתעבור את אחוז החסימה‪ ,‬העומד כיום על ‪.‎3.25%‬‬
‫רקע היסטורי לשיטה‬
‫מדינת ישראל ירשה את השיטה היחסית הנוקשה מהמערכת הפוליטית של היישוב‬
‫בתקופת המנדט‪ .‬שיטה זאת הייתה מבוססת על קנאותן של המפלגות השונות‬
‫לעצמאותן‪ .‬האידאולוגיה וההרכב האישי מילאו בהן תפקיד חשוב‪ .‬ההצדקה שניתנה‬
‫לריבוי המפלגות הייתה נעוצה בעלייה ההמונית שגרמה לתמורות מרחיקות לכת‬
‫ומהירות בהרכב האוכלוסייה‪ ,‬והצורך לתת ייצוג מרבי לקבוצות אלו ולדעות השונות‬
‫בעם‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הבסיס החוקי לשיטה‬
‫שני חוקים עיקריים עוסקים בשיטת הבחירות לכנסת‪ :‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬הכנסת משנת‬
‫‪ ‎1958‬וחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב)‪ ,‬משנת ‪ .‎1969‬מאז נחקק חוק‬
‫המפלגות בשנת ‪ ,‎1992‬רשאיות רק מפלגות הרשומות כחוק להשתתף בבחירות‬
‫ולהגיש רשימת מועמדים‪.‬‬
‫העקרונות שעליהם מושתתת שיטת הבחירות‬
‫המסגרת הכללית לבחירות נקבעה בסעיף ‪ ‎4‬לחוק‪-‬יסוד הכנסת ולפיו הכנסת תיבחר‬
‫בבחירות כלליות‪ ,‬ארציות‪ ,‬ישירות שוות‪ ,‬חשאיות ויחסיות‪ .‬סעיף זה ניתן לשנות רק‬
‫בהצבעה של לפחות ‪ ‎61‬חברי הכנסת‪.‬‬
‫עקרון הכלליות מבטיח את הזכות הפעילה של כל אזרח ישראלי שהנו לפחות בן‬
‫‪ ‎18‬להצביע‪ ,‬ואת הזכות להיבחר ‪ -‬לכל אזרח ישראלי שהנו לפחות בן ‪ .‎21‬אף‪-‬‬
‫על‪-‬פי שחוק‪-‬יסוד הכנסת נתן למחוקק את הסמכות לשלול את זכות הבחירה‬
‫ממי שנראה לו‪ ,‬לא השתמשה עד כה הכנסת בסמכות זו‪ .‬המחזיקים בתפקידים‬
‫מסוימים‪ ,‬כמו נשיא המדינה‪ ,‬מבקר המדינה‪ ,‬שופטים ודיינים‪ ,‬קצינים בצבא קבע‬
‫ועובדי מדינה בכירים‪ ,‬אינם רשאים להיות מועמדים לבחירה‪ ,‬אלא אם התפטרו‬
‫מתפקידם ‪ ‎100‬ימים או ששה חודשים לפני הבחירות‪ ,‬לפי המצוין בחוק‪.‬‬
‫עקרון הארציות קובע‪ ,‬שכל מדינת ישראל הנה אזור בחירה אחד בכל הנוגע‬
‫לחלוקת המנדטים‪ .‬בחירות ישירות משמעותן שהאזרח בוחר את הכנסת במישרין‬
‫ולא גוף של בוחרים (כפי שהדבר נהוג בבחירות לנשיאות בארצות‪-‬הברית)‪ .‬בחירות‬
‫שוות משמעותן שוויון בין הקולות שניתנו‪ .‬בית המשפט העליון קבע שעקרון‬
‫השוויון נוגע גם לשוויון בהזדמנות לגבי כל הרשימות המתחרות‪ .‬עקרון החשאיות‬
‫מבטיח את הגינות הבחירות ושואף למנוע הפעלת לחץ על הבוחרים באשר לאופן‬
‫הצבעתם‪ ,‬שכן אין לדעת כיצד יצביעו‪ .‬עקרון היחסיות בא לידי ביטוי בכך שכל‬
‫רשימת מועמדים מיוצגת על‪-‬ידי מספר חברים שהינו יחסי לכוחה האלקטוראלי‪,‬‬
‫ובלבד שהרשימה עוברת את אחוז החסימה‪.‬‬
‫תכיפות הבחירות‬
‫הבחירות לכנסת אמורות להיערך כל ארבע שנים‪ .‬בשיטת הבחירות הישירה‬
‫שהייתה נהוגה בעבר‪ ,‬ראש הממשלה יכול היה להחליט על הקדמת הבחירות‬
‫ולהודיע על כך לנשיא המדינה‪ .‬מכיוון שעפ”י שיטה זאת ראש הממשלה הוא זה‬
‫שריכז בידיו את הסמכות הבלעדית להחלטה זאת‪ .‬אולם כיום‪ ,‬נהוגה בישראל‬
‫שיטת הבחירות הפועלת על פי הגוש הגדול ביותר‪ -‬פירושו של דבר שלפי השיטה‬
‫הנוכחית‪ ,‬ראש הממשלה יכול רק להמליץ (ולא לקבוע) על הקדמת הבחירות‪,‬‬
‫ולכנסת יש יכולת לחסום יוזמה זאת רק אם יש רוב כנגד ההחלטה‪ .‬כיון שראש‬
‫‪18‬‬
‫הממשלה המכהן‪ ,‬ביבי נתניהו‪ ,‬הבין שאיננו יכול לקדם תהליכים מדיניים שונים‬
‫בקואליציה הנוכחית‪ ,‬הוא המליץ לנשיא להקדים את הבחירות‪ .‬הנשיא נעתר‬
‫לבקשה‪ ,‬וכך אנו מוצאים עצמנו כעבור שנתיים בלבד מאז הבחירות האחרונות‪ ,‬שוב‬
‫במערכת בחירות חדשה‪.‬‬
‫מי יכול להשתתף בבחירות‬
‫ההתמודדות בבחירות הנה בין רשימות מועמדים‪ .‬מאז נחקק חוק המפלגות בשנת‬
‫‪ ‎1992‬רק מפלגה הרשומה כחוק אצל רשם המפלגות‪ ,‬או כמה מפלגות רשומות‬
‫שהחליטו להתמודד ברשימה אחת‪ ,‬רשאיות להגיש רשימת מועמדים‪.‬‬
‫רשימה הפועלת במישרין או בעקיפין נגד קיומה של מדינת ישראל ונגד אופייה‬
‫הדמוקרטי‪ ,‬או רשימה המסיתה לגזענות‪ ,‬אסור לה להשתתף בבחירות‪.‬‬
‫חלוקת המושבים בכנסת בין הרשימות‬
‫רשימות אשר עברו את אחוז החסימה מקבלות מספר מושבים בכנסת שהינו יחסי‬
‫לכוחן האלקטוראלי‪ .‬זאת עושים על‪-‬ידי חלוקת מספר הקולות הכשרים אשר ניתנו‬
‫לרשימות שעברו את אחוז החסימה ב‪ ,120-‬כדי לקבוע כמה קולות מזכים רשימה‬
‫במושב אחד‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫“שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה‬
‫המושגים “שמאל” ו”ימין” מהווים חלק בלתי נפרד מן הלקסיקון הפוליטי‪ ,‬וכסמלים‬
‫פוליטיים נעשה בהם שימוש לא רק לתיאור המערכת הפוליטית אלא גם למטרות‬
‫תקשורת‪ ,‬לגיוס בוחרים ולהבחנה בין זרמים ומחנות‪ ,‬למתן לגיטימציה ודה‪-‬לגיטימציה‬
‫לקבוצות ולרעיונות פוליטיים‪.‬‬
‫מקורם של המושגים “שמאל” ו”ימין”‬
‫המושגים “שמאל” ו”ימין” קיבלו לראשונה משמעות פוליטית בצרפת של סוף המאה‬
‫ה‪ ,18-‬בעקבות כינוסה של האסיפה הלאומית בשנת ‪ .1789‬מאז אותה אסיפה‬
‫בה ישבו אנשי האצולה בצד ימין והפטריוטים ישבו בצד שמאל‪ ,‬הפך “ימין” לכינוים‬
‫של חברי האצולה והבורגנות הגבוהה (שביקשו לשמר למלך זכויות מסוימות)‪ ,‬ואילו‬
‫“שמאל” הפך להיות כינוים של חברי המעמד הבינוני והנמוך (שביקשו לבטל את‬
‫מוסד המלוכה ולהקים רפובליקה)‪.‬‬
‫במהלך המאה ה‪ 19-‬עברה הבורגנות כולה לימין המתרס הפוליטי‪ ,‬והעם הפשוט‬
‫נשאר בשמאל‪ ,‬וכך קיבלו המושגים “ימין” ו”שמאל” משמעות יותר רחבה‪.‬‬
‫הימין זוהה עם מי שביקש לשמור על הסדר החברתי הקיים והשמאל זוהה עם מי‬
‫ששאף לשנות את הסדר החברתי בכיוון יותר שוויוני‪ .‬משמעות זו תופשת גם כיום‪,‬‬
‫ונראה שהישרדותם של המושגים “שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה קשורה בכך‪ ,‬שנושאי‬
‫מחלוקת רבים בחברה מבטאים קיטוב בין השואפים לשנות את הסדר החברתי לבין‬
‫השואפים לשמר את הקיים‪.‬‬
‫שימושים נוספים למושגים “שמאל” ו”ימין”‬
‫מצרפת עבר השימוש במושגים “שמאל” ו”ימין” גם לארצות אחרות‪ .‬עם השנים צברו‬
‫המושגים הללו משמעויות נוספות‪ .‬ניתן לראות את ההבחנה הבסיסית בין שמאל‬
‫וימין באינטרסים כלכליים שונים‪ ,‬לעיתים מנוגדים‪ ,‬בין השכבה השלטת לבין השכבות‬
‫הנשלטות‪ .‬האבחנה בין שמאל וימין היא גם בנושאים הקשורים במבנה המשטר‬
‫הפוליטי‪ ,‬שנושאם זכויות אזרח‪ ,‬יחסי דת ומדינה‪ ,‬מדיניות חוץ ובטחון ועוד‪.‬‬
‫ניתן להצביע על תיאוריות ואידיאולוגיות שונות כמזוהות עם אחד המושגים‪ .‬המחלוקות‬
‫הפוליטיות העיקריות המקושרות עם “שמאל” ו”ימין” לאורך השנים הן אלו של‪:‬‬
‫סוציאליזם (שמאל) לעומת קפיטליזם (ימין)‪ ,‬מעורבות ממשלתית במשק (שמאל)‬
‫לעומת יוזמה חופשית (ימין)‪ ,‬תפיסה אוניברסאלית (שמאל) לעומת אוריינטציה‬
‫פרטיקולרית‪ ,‬בפרט לאומית (ימין)‪ ,‬שאיפה לשינוי (שמאל) לעומת שמירה על הסטטוס‬
‫קוו (ימין)‪ ,‬הפרדת דת ממדינה (שמאל) לעומת התנגדות לכך (ימין)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫נמצא כי אזרח ו‪/‬או מפלגה כלשהם יכולים להיות בתחום מסוים מזוהים עם הימין‬
‫ובתחום אחר מזוהים עם השמאל‪.‬‬
‫המשמעות התכנית של המושגים “שמאל” ו”ימין” משתנה לאורך ההסטוריה ושונה‬
‫בין מדינות שונות בהתאם לממדים ולדגשים של המחלוקת בחברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נושאים‬
‫חדשים נספגים לתוך הרצף בצורה שאיננה אקראית‪ .‬ישנה עקביות רבה במה שהופך‬
‫“שמאל” ובמה שנקרא “ימין”‪ .‬המושגים אמנם שינו ומשנים את משמעותם לאורך‬
‫השנים‪ ,‬אך גם בשונות זו יש המשכיות ועקביות מסוימות‪ ,‬המאפיינות את השאלות‬
‫הפוליטיות המרכזיות ואת השחקנים העיקריים‪.‬‬
‫הצורך הפסיכולוגי במושגים “שמאל” ו”ימין” ותפקידם הפוליטי‬
‫המושגים “שמאל” ו”ימין” משמשים כסכימה‪ ,‬כמסגרת וכתבנית למיון של המציאות‬
‫הפוליטית שסביבנו‪ .‬הם עוזרים לציבור הרחב להתמודד עם עולם פוליטי‪ ,‬שאיננו‬
‫מרכז הווייתם‪ .‬בעזרתם ניתן לסמן בקלות יחסית “ידיד” או “אויב”‪“ ,‬טוב” או “רע”‪.‬‬
‫שימוש זה בתוויות מבטא לעיתים יחס אמוציונאלי מכליל של האדם כלפי זולתו‪ ,‬מבלי‬
‫לבחון בהקפדה את הדעות‪ ,‬העמדות והמעשים של הפרט‪ ,‬של הקבוצה או את הרעיון‬
‫המאופיין באמצעות התוויות “שמאל” ו”ימין”‪.‬‬
‫המושגים “שמאל” ו”ימין” מועילים בידם של פוליטיקאים בפרוש המציאות‪ ,‬בגיוס‬
‫תמיכה‪ ,‬בהגדרת קונפליקטים‪ ,‬ביצירת קואליציות‪ ,‬במתן לגיטימציה ודה‪-‬לגיטימציה‬
‫לקבוצות‪ ,‬פרטים ותופעות‪.‬‬
‫התוויות “שמאל” ו”ימין” מכילות מרכיב אידיאולוגי ומרכיב פוליטי – מפלגתי‪ .‬אצל חלק‬
‫מהאנשים או המפלגות המרכיב האידיאולוגי הוא המרכזי אצל האחרים ‪ -‬הפוליטי‪.‬‬
‫נמצא כי בקרב מומחים לנושא או בקרב אלו שיש להם זיקה אישית לנושא המרכיב‬
‫האידיאולוגי יהיה המרכזי‪ .‬לעומתם‪ ,‬אצל רוב הציבור נמצא מעט חשיבה אידיאולוגית‬
‫מופשטת‪ .‬עבור מרבית הציבור‪ ,‬המרכיב הפוליטי הוא הדומיננטי‪ ,‬ו”שמאל” ו”ימין”‬
‫משמשים בידם “כקיצורי דרך” הכרחיים להתמצאות במערכת הפוליטית וכאמצעי‬
‫לרכישת זהות פוליטית וחברתית‪ .‬התוויות מסייעות לבוחר להתמצא במערכת‬
‫הפוליטית‪.‬‬
‫(לקוח מתוך מינהל חברה ונוער – ע”פ מחקרם של דר שמיר וונטרה)‬
‫הערה‪:‬‬
‫במדינת ישראל כיום‪ ,‬ההבדלים האידיאולוגיים בין ימין ושמאל הולכים‬
‫ומצטמצמים – יותר ויותר אנשים נמנים עם ה”מרכז”‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫המחנות הפוליטיים בישראל‬
‫ליכוד ‪-‬‬
‫מפלגת הליכוד חרתה על דגלה את ערכי השוויון החברתי‪ ,‬השוק‬
‫החופשי והשמירה על המסורת והתרבות היהודית‪ ,‬ערכים שעוצבו ברובם על פי‬
‫משנתו של זאב ז’בוטינסקי‪.‬‬
‫המחנה הציוני ‪ -‬העבודה והתנועה‪-‬‬
‫המפלגה הציונית‬
‫חורטת על דגלה לשנות את ההווה ולפעול לעשיית תיקון‪“ .‬כי צריך כאן תכנית חירום‬
‫לאומית לחיזוק האזרח‪ ,‬בתחום הבריאות‪ ,‬החינוך והרווחה”‪.‬‬
‫יש עתיד ‪-‬‬
‫חרתה על דיגלה שילוב נכון בין שוק חופשי הפועל בתנאים‬
‫התחרותיים של הזירה הגלובאלית‪ ,‬לבין הצורך להגן על החלש ולבנות חברת מופת‬
‫שמאמינה בערבות הדדית‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ש”ס ‪-‬‬
‫תנועת ש”ס הציבה שתי מטרות מרכזיות‪ :‬להחזיר עטרה ליושנה ולקדם‬
‫את הצדק החברתי‪ .‬תנועת ש”ס מאמינה בקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם‬
‫היהודי‪ ,‬המושתתת על ערכי הדמוקרטיה על פי תורת ישראל ושואפת לקבץ את כל‬
‫נידחי ישראל מכל הגלויות‪ ,‬כדי לבנות בית יהודי במדינה יהודית גדולה וחזקה בכל‬
‫שטחי ארץ ישראל‪.‬‬
‫הבית היהודי –‬
‫מדינת ישראל היא מדינה יהודית‪ ,‬מדינת היהודים‪,‬‬
‫בעלת משטר דמוקרטי‪ .‬המפלגה חרטה על דגלה חיזוק הצביון היהודי של המדינה‪,‬‬
‫ומלחמה נגד כל מי שיפעל להפיכת ישראל ל”מדינת כל אזרחיה”‪ .‬שואפים לשיוויון‬
‫הזדמנויות על מנת לתת הזדמנות‬
‫ראויה לכל צעיר וצעירה בישראל‪.‬‬
‫ישראל ביתנו –‬
‫חרטה על דגלה את קידום נושא הביטחון הלאומי‬
‫בראש סדר העדיפויות הלאומי מתוך הבנה שעצם קיום המדינה‪ ,‬שלמותה וביטחון‬
‫אזרחיה מאוימים באורח ממשי על ידי אויביה‪ .‬עוצמתה של ישראל וכושר הרתעתה‬
‫הינם שני תנאים הכרחיים לביטחון בהווה ולסיכוי לשלום בעתיד‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫יהדות התורה –‬
‫שואפת לפתור ברוח התורה והמצוות את כל השאלות‬
‫העולות על הפרק בחיי עם ישראל כפי שהוגדר באסיפת היסוד בעת כינונה‪.‬‬
‫השקפת עולמה קבועה ועמדת‪ .‬תוכנו‪ ,‬מהותו‪ ,‬יחודו וסוד קיומו של ישראל‪ ,‬נעוצים‬
‫ונשענים על קיום התורה והמצוות‪.‬‬
‫מרצ ‪-‬‬
‫מרצ מניפה שלושה דגלים מרכזיים‪ :‬מדיני‪ ,‬חברתי ואזרחי‪-‬דמוקרטי‪.‬‬
‫מרצ מציבה אלטרנטיבה אידיאולוגית לשלטון הימין‪ ,‬ומציגה תפיסת עולם כוללת‬
‫ושלמה‪ ,‬הגורסת שלא ניתן לנתק בין הדגלים השונים שלה ששלובים זה בזה‪ .‬לא‬
‫יהיה צדק חברתי בלי סיום הכיבוש והסדר מדיני‪ ,‬ולא תיתכן סוציאל‪-‬דמוקרטיה בלי‬
‫שתהיה בישראל דמוקרטיה מהותית המגינה על זכויות האדם ומונעת אפליה על‬
‫רקע דת‪ ,‬מגדר‪ ,‬גזע ו‪/‬או מוצא‪.‬‬
‫מפלגות ערביות ‪-‬‬
‫תנועות שמאל הדוגלת בפינוי כל ההתנחלויות‬
‫הישראליות בשטחים שנכבשו ב‪ ,1967-‬הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ושוויון‬
‫זכויות לאזרחי ישראל הערבים‪ .‬חד”ש תומכת במשא ומתן לשלום ולא בנסיגות‬
‫חד צדדיות‪ .‬התנועה דוגלת בצדק חברתי ובסוציאליזם‪ ,‬ושוויון בין המינים‪ .‬בכך‪,‬‬
‫התנועה גם מאמינה בצדק סביבתי כהגדרתה‪ ,‬ודוגלת בקשר שבין סביבה ירוקה ‪-‬‬
‫בריאה וחברה שוויונית‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫כולנו – כחלון‬
‫העם איתנו‬
‫– אלי ישי‬
‫מפלגות נוספות‪:‬‬
‫עוצמה יהודית‬
‫בראשות מיכאל בן‪-‬ארי היא רשימה של אנשי‬
‫מפלגת‬
‫חזית יהודית לאומית (פורשי מפלגת ארץ ישראל שלנו)‪ ,‬שהתמודדו במערכת‬
‫הבחירות הקודמת במסגרת רשימת עוצמה לישראל ללא הצלחה‪.‬‬
‫עלה ירוק‬
‫בדצמבר ‪.2014‬‬
‫מינתה את אורן ליבוביץ’‪ ,‬עורך מגזין קנאביס‪ ,‬ליו”ר המפלגה ב‪18-‬‬
‫מפלגת עם שלם‬
‫הללו‪.‬‬
‫בראשות הרב חיים אמסלם הודיעה שתרוץ שוב בבחירות‬
‫‪25‬‬
‫תעמולת בחירות‬
‫כדי לשמור על תהליך בחירות דמוקרטי והוגן‪ ,‬קיימים חוקים ונהלים המגינים על‬
‫חוקיות הבחירות ועל טוהר הבחירות‪ .‬בישראל עושים זאת בדרכים הבאות‪:‬‬
‫פיקוח על הבחירות‪ :‬הפיקוח על מערכת הבחירות נעשה בעיקר על ידי ועדת‬
‫הבחירות המרכזית‪ ,‬שהיא הממונה על קיום מערכת בחירות נקייה והוגנת‪ ,‬פועלת‬
‫לפי חוק הבחירות לכנסת‪ ‬ובסמכותה לפסול מפלגה שחורגת מהנהלים‪ .‬בראש ועדת‬
‫הבחירות המרכזית עומד שופט בית‪-‬המשפט העליון‪( ,‬השנה ימלא את התפקיד מר‬
‫סלים ג’ובראן)‪ ,‬ולצדו ‪ 30 -‬נציגים של סיעות בכנסת‪ .‬ועדה זו אחראית גם על פיקוח‬
‫וניהול ספירת הקולות וגם על פרסום התוצאות‪.‬‬
‫תעמולת בחירות‪ ‬מבוקרת‪ :‬על פי חוק הבחירות לכנסת‪ ,‬יש לתעמולת בחירות‬
‫כללים ברורים‪ ,‬שאין להפר אותם‪:‬‬
‫א‪ .‬אסור שהתעמולה תפגע בעקרונות הדמוקרטיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התעמולה בטלוויזיה וברדיו מוגבלת‪ ,‬ולכל מפלגה מוקצב זמן שידור בהתאם‬
‫לגודלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין לנהל תעמולת בחירות במקומות ציבוריים או בלוחות מודעות‪ ,‬אלא במקומות‬
‫שנקבעו לכך מראש ובלוחות שהוקצו מראש לצורך תעמולת הבחירות‪.‬‬
‫חשאיּות‪ :‬במהלך הבחירה בקלפי‪ ,‬הבוחר זכאי לחשאיות מלאה‪ ,‬הוא לא חייב‬
‫לדווח לאף אחד על בחירתו‪ .‬הוא מבצע את ההצבעה לבד‪ ,‬בחדר מבודד‪ ,‬כשהוא‬
‫משלשל פתק למעטפה סגורה‪.‬‬
‫שימוש הוגן בכספים‪ :‬מערכת בחירות‪ ,‬ובעיקר תעמולת בחירות‪ ,‬כרוכה בהוצאות‬
‫כספיות גבוהות‪ .‬על מנת להבטיח שימוש הוגן ונכון בכספים‪ ,‬חוקקה הכנסת‬
‫את “חוק מימון המפלגות” (‪ ,)1969‬המסדיר הקצבה של סכומי כסף לכל אחת‬
‫מהמפלגות‪ ,‬ומפקח על שימוש נכון בכספים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫יום הבחירות‬
‫יום הבחירות הוא יום של שבתון מעבודה‪ ,‬אולם שירותי התחבורה פועלים בו‬
‫כסדרם‪ .‬ביום זה מוצבות ברחבי הארץ אלפי קלפיות מהשעה ‪ ‎7:00‬בבוקר עד‬
‫השעה ‪ ‎22:00‬בערב‪ .‬ביישובים קטנים שמספר הבוחרים בהם אינו עולה על ‪350‬‬
‫תושבים‪ ,‬שעות ההצבעה הן מ ‪ -‎ 8:00‬בבוקר ועד השעה ‪ 20:00‬בערב‪.‬‬
‫למי מותר לבחור לכנסת?‬
‫‪ ‬כל אזרח ישראלי בלי הבדלי דת‪ ,‬מין‪ ,‬מעמד‪ ,‬עדה או השכלה‪.‬‬
‫‪ ‬כל אזרח מעל גיל ‪.18‬‬
‫‪ ‬כל אזרח ששמו וכתובתו מופיעים במרשם האוכלוסין של משרד הפנים‪.‬‬
‫רבות מן הקלפיות מוצבות בחדרי הכיתות של בתי‪-‬הספר השונים‪ ,‬השובתים ביום‬
‫זה מלימודים‪.‬‬
‫האם אני מופיע בפנקס הבוחרים?‬
‫מהו פנקס הבוחרים? פנקס הבוחרים הוא רשימת בעלי זכות הבחירה לכנסת‪.‬‬
‫כ‪ 21-‬יום לפני הבחירות נשלחת לכלל הבוחרים “הודעה לבוחר” שבה מצוין מקום‬
‫ההצבעה‪ .‬רשימות הבוחרים מופיעות במקומות ציבוריים ברחבי הארץ‪ ,‬כגון לשכות‬
‫מינהל האוכלוסין במשרד הפנים וברשויות מקומיות‪ .‬ההודעה על כך נמסרת‬
‫באמצעי התקשורת השונים‪.‬‬
‫מהי הודעה לבוחר?‬
‫הודעה שמקבל כל בעל זכות בחירה הרשום ב”פנקס הבוחרים” כשלושה שבועות‬
‫לפני מועד הבחירות‪ .‬בהודעה רשומים פרטי הבוחר‪ ,‬מספר הקלפי ומיקומה‪.‬‬
‫איפה בני משפחתי מצביעים?‬
‫באתר ‪ gov.il‬ניתן לגלוש לשירות המקוון פנקס הבוחרים – איתור שם מצביע‬
‫וכתובת קלפי‪.‬‬
‫מה מביאים לקלפי?‬
‫כל בוחר מגיע לקלפי כשברשותו ההודעה לבוחר ותעודת הזהות‪.‬‬
‫ועדת הקלפי‬
‫ •ועדת הקלפי‪ ‬מפקחת ביום הבחירות על ההצבעה לכנסת‪ .‬לשם ביצוע יעיל וניהול‬
‫מסודר של הבחירות לכנסת מחולקת הארץ לאזורי קלפי‪ .‬בכל אזור קלפי מוקמת‬
‫‪27‬‬
‫לקראת הבחירות ועדת קלפי‪ .‬ועדות הקלפי מתמנות על ידי ועדת הבחירות‬
‫האזורית בהנחייתה של ועדת הבחירות המרכזית‪ .‬בכל ועדת קלפי‪ ‬מיוצגות‬
‫לפחות שלוש סיעות‪ ‬של הכנסת היוצאת‪ .‬רשימת מועמדים שאינה סיעה יכולה‬
‫לשלוח משקיף לכל ועדת קלפי‪.‬‬
‫תפקידיה של ועדת הקלפי‬
‫‪ ‬לארגן את מקום הקלפי ביום הבחירות ולפקח עליו‬
‫‪ ‬להסדיר את כניסת הבוחרים אל מקום ההצבעה‬
‫‪ ‬לזהות את הבוחרים הבאים להצביע‬
‫‪ ‬לדאוג לסידור פתקי הצבעה בתא ההצבעה‬
‫‪ ‬למסור מעטפות הצבעה למצביעים‬
‫‪ ‬למחוק את שמו של המצביע מרשימת הבוחרים כדי למנוע כפל הצבעות‬
‫‪ ‬לספור את הקולות‪ ‬בתום ההצבעה ולמסור את החומר כולל פרוטוקול לוועדת‬
‫הבחירות האזורית‪.‬‬
‫תהליך ההצבעה‬
‫מצביע שמגיע לקלפי מזדהה‪ ‬בפני חברי ועדת הקלפי היושבים במקום באמצעות‬
‫תעודת הזהות שלו וההודעה לבוחר שברשותו‪.‬‬
‫‪ ‬חברי ועדת הקלפי מאתרים את המצביע ברשימת הבוחרים‪.‬‬
‫‪ ‬המצביע מקבל מעטפת הצבעה הנושאת את חותמת ועדת הבחירות‬
‫המרכזית‪ ,‬יו”ר ועדת הבחירות המרכזית וחתימות ידיהם של שניים מחברי ועדת‬
‫הקלפי‪.‬‬
‫‪ ‬המצביע נכנס אל מאחורי פרגוד ההצבעה‪ ,‬שם מונחים פתקי הצבעה כמספר‬
‫המפלגות‪ .‬הוא נוטל את הפתק של המפלגה בה הוא בוחר‪ ,‬מכניס אותו‬
‫למעטפה אטומה‪ ,‬מכיוון שהבחירות הן חשאיות‪ ,‬וסוגר את המעטפה‪.‬‬
‫‪ ‬המצביע משלשל את המעטפה לתיבה מול‪ ‬חברי ועדת הקלפי‪.‬‬
‫מתי מעטפת בחירות נפסלת?‬
‫מעטפת בחירות שאינה עונה על כללי הבחירות נפסלת ואינה מחושבת בספירה‬
‫הכללית של קולות הבוחרים‪ .‬מעטפת בחירות נפסלת במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬מעטפה המכילה שלושה פתקים או יותר לאותה רשימה‪.‬‬
‫‪ ‬מעטפה המכילה שני פתקים או יותר לרשימות שונות‪.‬‬
‫פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות חוק הבחירות או שגודלו‪ ,‬צבעו או‬
‫הדפסתו שונים ממה שקבעה ועדת הבחירות המרכזית‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ ‬מעטפה שונה מזו שסיפקה ועדת הבחירות‪.‬‬
‫‪ ‬מעטפה ריקה‪.‬‬
‫‪ ‬פתק הצבעה שסומן בו דבר מה מלבד אות הרשימה או כינויה‪.‬‬
‫‪ ‬סימן או חפץ במעטפת ההצבעה העלול לזהות את המצביע‪.‬‬
‫‪ ‬מעטפה של בוחר שהצביע בקלפיות מיוחדות (חיילים‪ ,‬ימאים‪ ,‬אסירים) והגיע‬
‫לוועדת הבחירות המרכזית יותר משבוע אחרי הבחירות‪.‬‬
‫‪ ‬כל מעטפה שנמצאה מחוץ לקלפי ולא הוצאה מהקלפי על ידי הוועדה‬
‫המוסמכת‪.‬‬
‫‪ ‬כל מעטפה שאינה נושאת חותמות של שני חברי ועדת קלפי‪.‬‬
‫ספירת הקולות‬
‫בסוף יום הבחירות הקלפיות נחתמות בנוכחות חברי ועדת הקלפי ומועברות למקום‬
‫מרכזי‪ .‬שם פותחים אותן בנוכחות משקיפים מטעם המפלגות וסופרים את מספר‬
‫הפתקים הכשרים‪ .‬בתום תהליך ספירת הקולות ייקבע כמה קולות קיבלה כל‬
‫מפלגה‪.‬‬
‫לוועדת הבחירות המרכזית מועברות גם מעטפות ההצבעה של החיילים‪ ,‬הימאים‪,‬‬
‫האסירים והנציגים הדיפלומטים המשרתים את המדינה בחו”ל‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫פעילויות‬
‫מי שמצביע ‪ -‬משפיע !?‬
‫מטרות‬
‫‪‬החניכים ידונו במושגים‪ :‬השתתפות פוליטית אזרחית‪ ,‬הצבעה‪ ,‬חובה אזרחית‬
‫ויבינו את חשיבותם של מושגים אלו לקיומה של חברה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪‬החניכים יזהו מקרים ממדינות אחרות לגבי השתתפות פוליטית אזרחית ביום‬
‫הבחירות‬
‫‪‬החניכים יעמדו על תרומתה של השתתפות פוליטית אזרחית ביום הבחירות‬
‫לחברה הדמוקרטית‪.‬‬
‫‪‬החניכים יבינו את היתרונות והחסרונות הקיימים בקיום חובת הצבעה במדינות‬
‫הדמוקרטיות השונות‪.‬‬
‫‪ ‬החניכים יעלו דוגמאות ודרכים הגברת המודעות לחשיבות ההשתתפות‬
‫הפוליטית האזרחית ביום הבחירות‪.‬‬
‫טבלת נתונים מספר ‪ :1‬אחוז המצביעים בבחירות לכנסת ‪2009 – 1949‬‬
‫‪30‬‬
‫טבלה נתונים מספר ‪ :2‬שיעורי ההצבעה בדמוקרטיות שונות בתחילת שנות‬
‫האלפיים‬
‫שלב א‪ -‬מליאה ‪ :‬ניתוח נתוני הצבעה בישראל ובעולם ‪ -‬שאלות כלליות לדיון‪:‬‬
‫עיינו בשיעורי ההצבעה בבחירות לכנסת המופיעים בטבלה מספר ‪:1‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מה אחוז ההצבעה בשנים הראשונות של הקמת המדינה לעומת אחוז‬
‫המצביעים בשנים האחרונות‬
‫•מה המגמה הבאה לידי ביטוי לאורך השנים?‬
‫•מדוע לדעתך נרשמה ירידה באחוזי ההצבעה בישראל בשנים האחרונות?‬
‫מה יכולים להיות ההסברים האפשריים לירידה זו?‬
‫•האם מי שמצביע באמת משפיע?‬
‫עיינו בשיעורי ההצבעה בדמוקרטיות שונות בתחילת שנות האלפיים‬
‫בטבלה מספר ‪:2‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מה משקפים הממצאים לגבי אחוז ההצבעה בישראל לעומת מדינות‬
‫אחרות?‬
‫•מה עשויים להיות ההסברים לפער בין מדינות בהן יש השתתפות‬
‫הצבעה בשיעורים גבוהים (מעל ‪ ) 90%‬לעומת מדינות שבהן אחוז‬
‫ההצבעה נמוך?‬
‫•האם מדינה שבה אחוז ההצבעה נמוך מ ‪ 50%‬היא מדינה שההנהגה‬
‫הנבחרת בה אינה לגיטימית?‬
‫‪31‬‬
‫‬
‫•מה עשויים להיות האמצעים שמפעילים מדינות דמוקרטיות כדי‬
‫להגביר את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים במדינות?‬
‫שלב ב – הכרת מקרי בוחן של מדינות בהן קיימת חובת הצבעה‪:‬‬
‫נקרא בפני החניכים חלק הלקוח מתוך כתבה שפורסמה באתר ‪ YNET‬ובו פירוט‬
‫דרכי ההתמודדות של מדינות עם הירידה המתמשכת באחוז המצביעים של‬
‫האזרחים בבחירות‪:‬‬
‫במאבק להחזרת אמון הבוחרים‪ ,‬אין פתרון קסם‪ ,‬וכל מדינה פועלת לפי ראות‬
‫עיניה‪ .‬גישה אחת היא הפיכת מערכת‪ ‬בחירות לנגישה יותר‪ ,‬ידידותית יותר לבוחר‪.‬‬
‫הרבה מדינות‪ ,‬כמו בריטניה‪ ,‬פינלנד‪ ,‬דנמרק וארה”ב‪ .‬אימצו לאחרונה הצבעה‬
‫דרך הדואר‪ .‬המדינה אסטוניה לקחה את זה רחוק ובבחירות האחרונות ב‪2007-‬‬
‫אפשרה הצבעה באמצעות האינטרנט‪ .‬זה לא כל כך עבד להם ופחות משני אחוזים‬
‫‪.‬השתמשו באפשרות הזו‬
‫יש גם הרבה מדינות שמאפשרות לאזרחיה הנמצאים מחוץ למדינה להצביע‪.‬‬
‫בישראל רק מספר מאוד מצומצם של אזרחים רשאים להצביע מחוץ לגבולות‬
‫המדינה‪ :‬בעיקר שגרירים ושליחים רשמיים מטעם המדינה‪ .‬במדינות כגון‪ :‬ארה”ב‪,‬‬
‫אוסטרליה וצרפת רשאים אזרחים המתגוררים מחוץ למדינותיהם להצביע‪.‬‬
‫גישה שנייה‪ ,‬קצת פחות ידידותית לבוחר‪ ,‬היא חובת הצבעה‪ .‬זאת דרך יותר‬
‫קיצונית הנהוגה בכ‪ 30-‬מדינות בעולם‪ ,‬בהן‪ :‬קפריסין‪ ,‬בלגיה‪ ,‬אוסטרליה‪,‬‬
‫לוקסמבורג‪ ,‬איטליה‪ ,‬טורקיה ומדינות רבות באמריקה הלטינית‪ .‬האפקטיביות של‬
‫הגישה משתנה כמובן בהתאם לרמת האכיפה‪ .‬‬
‫מדינות שכן מקפידות על האכיפה זוכות לשיעור הצבעה הגבוה בעולם‪ .‬באוסטרליה‪,‬‬
‫שבה אזרח שלא מצביע זוכה לקנס על סך ‪ 80‬שקלים‪ ,‬נרשמו ‪ 94.8‬אחוזי הצבעה‬
‫בבחירות ב‪ .2007-‬לאורך ההיסטוריה שלה מעולם לא נרשמו פחות מ‪ 90%-‬אחוזי‬
‫הצבעה‪.‬‬
‫בברזיל‪ ,‬שבה נרשמו בבחירות האחרונות ‪ 83.3‬אחוזים הצבעה‪ ,‬קבוע בחוק כי‬
‫אזרח שלא מצביע בשלוש מערכות בחירות ‪ -‬נמחק אוטומטית מרשימת הבוחרים‪.‬‬
‫מעובד מתוך כתבה‪« :‬המלחמה באדישות‪ :‬האם להכריח הצבעה בחוק» ‪1.2.09‬‬
‫אתר‪YNET‬‬
‫בסיום קריאת הנתונים מתוך הכתבה נציף את השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪32‬‬
‫‪1.1‬האם קיומה של חובת הצבעה תעלה תמיד את שיעור ההצבעה?‬
‫במה הדבר תלוי?‬
‫‪2.2‬מה הניע את המדינות אשר קבעו חובת הצבעה במדינותיהם?‬
‫‪3.3‬מה המחיר הדמוקרטי של מימוש חובת הצבעה?‬
‫‪4.4‬האם יש דרכים חלופיות לעודד את האזרחים להצביע למעט חובת‬
‫הצבעה?‬
‫שלב ג – התמודדות יישומית עם היתרונות והחסרונות של חובת ההצבעה‬
‫קיימים טיעונים רבים בעד ונגד קיום חובת ההצבעה‪ .‬על מנת לעודד את החניכים‬
‫להתנסות בדיון באופן חווייתי‪ ,‬אפשר לקיים בנושא דיבייט‪ .‬בהתאם לרמת החניכים‬
‫ניתן לשקול האם לצייד אותם מראש בטיעונים בעד ונגד‪.‬‬
‫להלן האופן שבו מוצע לקיים את הדיבייט בסוגיית קיום חובת הצבעה בבחירות‪:‬‬
‫‬
‫•המדריך בוחר שני מתנדבים‬
‫‬
‫•המדריך מציג בפני החניכים את הדילמה שעליה יקיימו ויכוח‬
‫‬
‫•המדריך מקיים הגרלה של התפקידים‪ :‬אחד שתומך בדילמה‪ ,‬אחר שמתנגד‬
‫לדילמה‪.‬‬
‫‬
‫•החניכים מכינים במשך מספר דקות טיעונים המחזקים את הצד שלהם‪.‬‬
‫‬
‫•החניך מצד הממשלה (ראש הממשלה) מציג בפני הקהל את הטיעון המרכזי‬
‫לתמיכתו בנושא במשך ‪ 2‬דקות‪.‬‬
‫‬
‫•בתום שתי הדקות על החניך מטעם האופוזיציה (ראש האופוזיציה) להתייחס‪/‬‬
‫להפריך את טיעון היריב ולהציג את הטיעון המרכזי של המתנגדים במשך שתי‬
‫דקות‪.‬‬
‫בתום נאום האופוזיציה‪ ,‬על ראש הממשלה להפריך את טיעון האופוזיציה במשך ‪30‬‬
‫שניות‪.‬‬
‫מתוך אתר הכנסת מרכז מחקר ומידע‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01144.pdf‬‬
‫‪33‬‬
‫טיעונים בעד ונגד חובת ההצבעה‬
‫טיעונים בעד‬
‫‪-‬חובת ההצבעה נגזרת מתפיסת הדמוקרטיה כ”שלטון העם”‪ .‬אם העם הוא‬
‫השליט‪ ,‬הרי אחריותו הבסיסית של כל אזרח היא להשתתף בבחירת נציגיו‪.‬‬
‫‪-‬השתתפות פוליטית בכלל והשתתפות בבחירות בפרט הן ערכים חינוכיים‪-‬‬
‫דמוקרטיים מהמעלה הראשונה‪ ,‬והן תורמות לקיומו של דיון ציבורי בנושאים‬
‫שעל סדר‪-‬היום‪.‬‬
‫‪-‬חובת הצבעה תביא לעלייה בשיעור ההשתתפות בבחירות‪ .‬שיעור הצבעה‬
‫גבוה בבחירות יגביר את הלגיטימציה של הנבחרים‪.‬‬
‫‪-‬חובת הצבעה תעלה את שיעור ההשתתפות באופן שווה‪ ,‬ללא הטיה מעמדית‪,‬‬
‫ובכך תחזק את האידיאל הדמוקרטי של שוויון‪.‬‬
‫‪-‬חובת הצבעה תסייע למפלגות לחסוך כסף ומשאבים אחרים המושקעים‬
‫בשכנוע בעלי זכות הצבעה לממש את זכותם ולבחור‪.‬‬
‫‪-‬אי‪-‬השתתפות מוחלטת בבחירות עשויה להתפרש בכל מיני דרכים‪ ,‬ובין השאר‬
‫אדישות‪ ,‬אולם הימנעות מהצבעה באמצעות פתק הצבעה ריק יש בה משום‬
‫העברת מסר פוליטי‪.‬‬
‫טיעונים נגד‬
‫‪-‬חובת הצבעה הוא הפרה של זכויות אזרחיות‪ :‬חובת הצבעה אינה מתיישבת‬
‫עם עקרון החופש‪ ,‬שהוא עקרון יסוד בדמוקרטיה‪ .‬זכות האזרחים שלא לבחור‬
‫שוות ערך לזכותם לבחור‪.‬‬
‫‪-‬כפיית הצבעה תפגע ביחסם של האזרחים לחינוך הפוליטי‪-‬דמוקרטי‪ ,‬מאחר‬
‫שהם עשויים להגיב בהתנגדות למקור הכפייה‪.‬‬
‫‪-‬מידת הלגיטימציה של השלטון הנבחר לא תעלה עקב שיעור השתתפות גבוה‪,‬‬
‫שכן ההשתתפות מנוגדת לעתים לרצון הציבור‪.‬‬
‫‪-‬חובת ההצבעה תשחרר את המפלגות מכל אחריות לניהול מסע בחירות‬
‫לעידוד מצביעים להשתתף בבחירות‪.‬‬
‫‪-‬שיעור פתקי ההצבעה הריקים והלא‪-‬כשירים במדינות שבהן חלה חובת‬
‫הצבעה הוא גבוה‪.‬‬
‫‪-‬חובת ההצבעה עלולה להביא להצבעה מקרית או סתמית כדי לצאת ידי‬
‫‪34‬‬
‫חובה או להצבעת מחאה קיצונית‪ ,‬ובכך להביא לכך שתוצאות הבחירות אינן‬
‫משקפות את עמדות הציבור‪ .‬מדינות שהיכולת הכלכלית שלהן מוגבלת אינן‬
‫יכולות להצדיק את השקעת המשאבים הכספיים והאנושיים הדרושים לקיום‬
‫החובה ולאכיפתה‪.‬‬
‫שלב ד – הכרת כלים נוספים המעודדים את ההשתתפות בהצבעה‬
‫בצד הכלי של חובת הצבעה ישנם כלים נוספים בהם ניתן לעשות שימוש‪ .‬זהו‬
‫המקום לשאול את השאלה מדוע עד כה נמנעו במדינת ישראל לממש את חובת‬
‫ההצבעה‪.‬‬
‫אחד הכלים המרכזיים הוא שימוש בקמפיין הסברתי – תודעתי‪.‬‬
‫לדוגמה כחלק מהרצון לעורר מודעות רבה יותר לחשיבות ההצבעה לכנסת רץ‬
‫בימים אלה קמפיין אינטרנטי תחת הכותרת‪“ :‬גיבור‪ ,‬עוף להצביע”‪ .‬מטרת הקמפיין‬
‫לעודד את אותם אנשים שאינם טורחים להצביע‪ .‬הקמפיין מציג בצורה אירונית את‬
‫הפער בין “גיבור” לאדם שנשאר בכורסה בבית ביום הבחירות ואינו מממש את‬
‫זכותו הדמוקרטית‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫דוגמא נוספת היא קמפיין “משטרת הקיטורים” שהופץ ביוזמת משרד הפנים‬
‫במטרה לעודד ולהעלות את אחוז ההצבעה של אזרחי ישראל‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=bd7hTpjL7n4‬‬
‫ניתן להציג לחניכים את הכרזה והסרטון ולקיים דיון בסוגיות הבאות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מה מטרת הכרזה‪/‬הסרטון?‬
‫•האם הכרזה‪/‬סרטון באמת מעודדים אנשים להצביע?‬
‫•מה היתרון של כלים אלה לעומת חובת ההצבעה?‬
‫•האם אתם יכולים לחשוב על אמצעים נוספים שבעזרתם ניתן לעודד ולהגביר‬
‫את ההצבעה בבחירות?‬
‫שלב ה – דיון‪ ,‬מסקנות והצעות‬
‫ •חשוב לסכם את הדיון הן בנוגע למנגנון של חובת ההצבעה והן לגבי‬
‫האמצעים החלופיים שיש על מנת לעודד ולהגביר את היקף ההשתתפות של‬
‫אזרחים בבחירות דמוקרטיות‪.‬‬
‫ •יש מקום לעודד את החניכים להביע את דעתם בסוגיות הללו ולהדגיש כי אין‬
‫שיטה אולטימטיבית להגברת שיעור ההצבעה‪.‬‬
‫יש לזכור כי המטרה לחשוף חניכים למודלים שונים ולחשיבות הכללית של‬
‫השתתפות אזרחים בתהליך הדמוקרטי של הבחירות‪.‬‬
‫(לקוח מתוך‪ :‬המטה לחינוך אזרחי ולחיים משותפים المقرللتربيةالمدنيةوللحياةالمشتركة)‬
‫‪36‬‬
‫מצעד אתרי בחירות‬
‫אחת הדרכים של המפלגות להעביר מידע על דרכן הפוליטית היא באמצעות אתר‬
‫אינטרנט‪ .‬כך גם המפלגה מנסה לשכנע אנשים להצביע עבורה‪.‬‬
‫בפעילות הזו תשוו בין האתרים‪.‬‬
‫תבחרו איזה מהאתרים הוא המוצלח ביותר‪.‬‬
‫זכרו! אפשר לבחור אתר מוצלח גם אם לא מזדהים עם המפלגה שהוא מייצג!‬
‫א‪ .‬משווים בין האתרים‬
‫סיירו באתרים של המפלגות השונות‪ .‬אפשר גם להיכנס לדף הפייסבוק שלהן‪ .‬מלאו‬
‫את טבלת ההשוואה‪.‬‬
‫מה באתר?‬
‫האם יש מידע על המועמדים לכנסת?‬
‫האם יש מידע על העשייה של המפלגה בעבר?‬
‫האם מפורסם מצע המפלגה?‬
‫האם מתפרסמים סקרים?‬
‫האם מופיעה באתר תעמולת בחירות (סרטונים‪ ,‬סטיקרים‪ ,‬שירים)?‬
‫למי פונה האתר?‬
‫האם יש פינה לילדים או לנוער?‬
‫האם מתפרסם מידע בכמה שפות?‬
‫עיצוב האתר‬
‫האם עיצוב האתר יפה ומושך?‬
‫‬
‫ב‪ .‬מוצאים מידע באתרי המפלגות‬
‫‪ .1‬מי עומד בראש המפלגות‪ ,‬שאת אתריהן בדקתם?‬
‫‬
‫‪37‬‬
‫‪ .2‬מי נמצא במקום החמישי ברשימת המפלגה לכנסת?‬
‫‪ .3‬איזה ציבור מייצגת המפלגה (כל הציבור‪ ,‬דתיים‪ ,‬חילונים‪ ,‬חרדים‪ ,‬עולים חדשים‪,‬‬
‫ערבים וכדומה)?‬
‫‪ .4‬רשמו שלושה דברים שהמפלגה רוצה לעשות בכנסת הבאה‪:‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪3.‬‬
‫באיזה אתר היה קל למצוא את המידע? ‬
‫באיזה אתר היה קשה למצוא את המידע?‬
‫‪38‬‬
‫ג‪ .‬תעמולת בחירות‬
‫כיצד המפלגות מנסות לשכנע את הבוחרים להצביע עבורן? (סמנו את הדברים‬
‫המתאימים‪ ,‬אפשר לסמן יותר מאחד)‬
‫‪ ‬סיכום‬
‫ברור שלכל אחד יש העדפה למפלגה זו או אחרת‪.‬‬
‫שכחו לרגע את ההעדפה שלכם ובחנו את האתרים בעיניים של חוקר‪.‬‬
‫‬
‫•איזה אתר “שכנע” טוב יותר את הגולשים לתמוך במפלגה?‬
‫‬
‫•איזה אתר “לא שכנע” את הגולשים לתמוך במפלגה?‬
‫‬
‫•מה הייתם מציעים למנהלי האתר להוסיף לאתרים שלהם כדי למשוך יותר‬
‫גולשים ולשכנע אותם לתמוך במפלגה?‬
‫‪39‬‬
‫מדריך לצופה בתעמולת בחירות!‬
‫יוצרי תעמולת הבחירות מנסים “למכור” לנו את המועמדים ממש כמו שבהזדמנויות‬
‫אחרות הם ינסו לגרום לנו לקנות שוקולד‪ ,‬דיסק או צעצוע חדש! גלו את הדרכים‬
‫שבהן המפלגות ומפיקי התשדירים מנסים להשפיע עלינו!‬
‫‬
‫‬
‫מי לא שומע תשדירי בחירות?‬
‫אנחנו שומעים אותם ברדיו‪ ,‬רואים אותם בטלוויזיה‪ ,‬הם ממלאים את שלטי‬
‫החוצות‪ ,‬והם נמצאים אפילו באתרי האינטרנט‪ .‬כעבור זמן קצר‪ ,‬כולם מצטטים את‬
‫הסיסמאות ושרים את הזמרירים (המילה העברית לג’ינגלים)‪ .‬מחקרים רבים שנעשו‬
‫ב־‪ 15‬השנים האחרונות הוכיחו שלמשדרי התעמולה השפעה רבה על הציבור‪ .‬עקב‬
‫כך כספים רבים מושקעים בתשדירי הבחירות‪.‬‬
‫מכיוון שהם משפיעים עלינו כל כך‪ ,‬כדאי מאוד לבחון את תשדירי הבחירות‬
‫בקפידה‪ :‬האם התשדירים האלה מציגים רק את האמת? אילו מסרים מנסות‬
‫המפלגות להעביר לנו?‬
‫חשוב מאוד לדעת שהמסרים לא רק עוברים במילים הנאמרות בתשדירי התעמולה‪.‬‬
‫הם עוברים בכל מיני דרכים אחרות‪ .‬בתשדירים הקצרים הללו כל פרט ופרט‬
‫מתוכנן‪ .‬מטרת מפיקי התעמולה אחת ויחידה‪ :‬להשפיע על הבוחרים‪.‬‬
‫מוכרים דמויות באגדות‬
‫כדי לשכנע אותנו להצביע בעבור אדם מסוים מנסים מפיקי התעמולה לגרום לנו‬
‫לחשוב על המועמד כעל דמות באגדה‪:‬‬
‫‬
‫•גיבור מלחמה‬
‫‬
‫•איש העם‬
‫‬
‫•אב או סב‬
‫‬
‫•גואל ומושיע‬
‫‬
‫•חבר‬
‫גם אם זה לא תמיד מדויק – ינסו המפלגות לשכנע אותנו שהמועמד שלהן הוא‬
‫גיבור‪ ,‬חבר או איש משפחה נחמד‪ .‬כך יגרמו לנו לרצות להצביע עבורו!‬
‫מעצבי התשדירים משתמשים בדמויות‪ ,‬שהם מייצרים‪ ,‬כדי לעורר בנו רגשות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אם הדמות שעל המרקע היא ‘ידיד’‪ ,‬הצופה יחוש כלפיה משהו‪ ,‬בדרך כלל‬
‫‪40‬‬
‫תחושה חיובית‪ .‬אם הדמות היא ‘גיבור’‪ ,‬הצופה יחוש גאווה או ביטחון‪ .‬ואם הדמות‬
‫בתשדיר היא ‘אבא’ או ‘סבא’‪ ,‬היא תעורר אמון‪.‬‬
‫שמעון פרס מצטלם עם בני נוער ‪ -‬מה זה אומר לנו?‬
‫איך מעבירים את המסר הזה?‬
‫רעיונות אין צורך להעביר בצורה גלויה‪ .‬אפשר להעביר רעיונות גם באמצעות‬
‫צילומים‪.‬‬
‫אם המפיקים ירצו שנחשוב שהמועמד הוא גיבור – הם יצלמו אותו במדים או‬
‫כשהוא מבקר בצבא‪.‬‬
‫אם מפיקי התשדירים ירצו להציג את המועמד כבן משפחה‪ ,‬הם יצלמו אותו בחיק‬
‫הטבע‪ ,‬משחק עם הילדים או עם הנכדים שלו‪.‬‬
‫אם נראה את המועמד מחבק משהו או לוחץ ידיים באריכות עם חבר‪ ,‬נחשוב שהוא‬
‫אדם חם וחברותי‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫העברת מסרים בתמונה‬
‫צילומי התעמולה נועדו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ליצור “דמות” רצויה בעבור המועמד‪.‬‬
‫נסו להתאים בין השדר בתעמולה לבין המסר שהצילום מעביר‪.‬‬
‫הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד‬
‫בבחירות יעביר לבוחריו‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫מה אומר הרקע?‬
‫אנחנו צופים בתעמולת בחירות‪ ,‬רואים את הדמויות הרבות‪ ,‬אבל לא תמיד שמים‬
‫לב לרקע של הצילום‪ .‬אולי זה נראה לא חשוב – אבל גם בחירת הרקע לתשדיר‬
‫איננה מקרית‪.‬‬
‫איך עושים את זה?‬
‫צבעים – צבעים שונים מעבירים תחושות שונות‪.‬‬
‫אם ירצו להציג את המועמד כאדם ציוני‪ ,‬יצלמו אותו על רקע צבעי כחול ולבן‪.‬‬
‫אם ירצו להציג מועמד באור שלילי – יצלמו אותו על רקע צבעים מרתיעים כמו‬
‫שחור או אדום‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד בבחירות יעביר‬
‫לבוחריו‪.‬‬
‫מקומות – לא סתם מצלמים מועמדים במקומות שונים‪.‬‬
‫צילום של בנימין נתניהו על רקע שוק מחנה יהודה ‪ -‬מה צילום זה בא לומר לנו?‬
‫‬
‫•אם ירצו להציג את המועמד כאדם המחובר לארץ ישראל‪ ,‬יצלמו אותו בטבע‪.‬‬
‫‬
‫•אם ירצו להציג אותו כאדם אהוב ומקובל‪ ,‬יצלמו אותו כשהוא מוקף מעריצים‪.‬‬
‫‬
‫•מועמד שרוצים להראות שהוא דואג לחינוך – יצלמו אותו בבית ספר‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‬
‫•‬
‫‬
‫•‬
‫‬
‫•‬
‫‬
‫•‬
‫כל ה”רקעים” האלה נראים לא חשובים – אבל הם מעבירים מסרים ומשפיעים על‬
‫הדרך בה אנחנו תופסים את המועמדים‪.‬‬
‫הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד בבחירות‬
‫יעביר לבוחריו‪.‬‬
‫מה תפקיד האביזרים?‬
‫הייתם פעם בהצגה?‬
‫על הבמה יש תפאורה (רקע) ושחקנים אבל גם אביזרים (חפצים)‪.‬‬
‫כך גם בתעמולת הבחירות‪.‬‬
‫בתשדירים תוכלו לראות חפצים‪ ,‬וגם להם יש תפקיד‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬לעתים קרובות תוכלו לראות בצילומי המועמדים חפצים‪ .‬בדרך כלל הם‬
‫נראים כאילו הם סתם מונחים שם‪ .‬אבל כפי שאתם כבר יודעים‪ ,‬אין סתם בתשדירי‬
‫הבחירות!‬
‫למשל‪:‬‬
‫אם מפלגה תציג בתשדירי הבחירות שופר או ספר תורה‪ ,‬היא מציגה את עצמה‬
‫‪45‬‬
‫כמפלגה דתית או מסורתית‪ .‬אם מועמד מחזיק בידו עיתון או ספר – מפיקי‬
‫התעמולה מעבירים מסר שמה שהוא אומר הוא אמת (“הרי כתוב בעיתון או בספר‪,‬‬
‫אז זה בוודאי נכון!)‪ .‬אם המועמד עומד ליד דגל המדינה‪ ,‬הוא מעביר את המסר‬
‫שהוא ציוני ואוהב את המדינה‪.‬‬
‫השלימו במקום המתאים‪ -‬מהו המסר המועבר?‬
‫הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד בבחירות‬
‫יעביר לבוחריו‪.‬‬
‫הבעות פנים‬
‫כיצד הם עושים את זה?‬
‫הבמאים של תשדירי הבחירות‪ ,‬מדריכים את המועמדים כיצד להציג הבעות פנים‬
‫שיעבירו את הרעיונות שברצונם להעביר‪ .‬המועמד הרצוי יופיע תמיד כשעל פניו‬
‫חיוך או הבעה של התעניינות באחרים‪ .‬לעומתו‪ ,‬יציגו את היריב כשעל פניו הבעה‬
‫של כעס‪ .‬הוא ייראה מפחיד או מגוחך‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫פעילות‬
‫ראינו שהבעות הפנים של הדמויות בתשדירי הבחירות מבטאות מסרים‪ ,‬גם ללא‬
‫מילים‪.‬‬
‫רשמו מה מבטאת הבעת פניה של כל דמות‪.‬‬
‫הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד בבחירות‬
‫יעביר לבוחריו‪.‬‬
‫מה אומרים הצלילים?‬
‫בלי מוזיקה – אין תעמולת בחירות‪.‬‬
‫כמעט כל תשדירי הבחירות נפתחים בזמרירים (ג’ינגלים)‪ .‬הזמרירים מייצגים את‬
‫אופי המפלגה ואת הרעיונות שלה‪ .‬אבל‪ ,‬בכך לא תם תפקיד המוזיקה בתעמולת‬
‫הבחירות‪.‬‬
‫בזמן שמשדרים צילומים או סיסמאות‪ ,‬מושמעת מוזיקה שלפעמים‪ ,‬אנחנו אפילו לא‬
‫מרגישים בנוכחותה!‬
‫המוזיקה הזאת משחקת תפקיד חשוב בהעברת המסרים של המפלגה‪ .‬למשל‪:‬‬
‫אם רוצים לתת לציבור תחושה של שלום ושלווה‪ ,‬ישדרו מנגינות נעימות ורגועות‪.‬‬
‫אם רוצים להעביר מסר של מתח או סכנה – המוסיקה תהיה קצבית ועוצמתה תלך‬
‫ותגבר‪.‬‬
‫מפלגה שמשמיעה מנגינה של תפילה – תנסה להעביר מסר של דאגה לדת‬
‫ולמסורת‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫פעילות‪:‬‬
‫בחרו באחת המפלגות הקיימות היום במדינה‪ .‬או לחילופין‪ ,‬צרו מפלגה אחרת‬
‫שאתם מאמינים בחשיבותה‪ ,‬מעוניינים לקדם את רעיונותיה ומוכנים “להילחם”‬
‫עבורה‪.‬‬
‫הכינו בעצמכם תשדירי תעמולה בכרזות‪ ,‬בצילומים‪ ,‬בווידאו קליפ ובכל האמצעים‬
‫הדיגיטליים והמוחשיים העומדים לרשותכם‪ .‬תנו דעתכם לכל אחד מהמרכיבים‬
‫המשתתפים בהעברת המסר‪ :‬תמונה‪ ,‬צבע‪ ,‬רקע‪ ,‬אביזר‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬שפת גוף‪,‬‬
‫מיקום גאוגרפי וטופוגרפי‪ ,‬מוסיקה נלווית (בהתאם למסר אותו מקדמים)‪ ,‬וכו’‪.‬‬
‫נערוך ערב של תעמולת בחירות בסופו תתקיים הצבעה עבור תשדיר הבחירות‬
‫המוצלח ביותר!‬
‫הקבוצה הזוכה תזכה בפרס‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫”“החוק והח”כ””‬
‫מלי שטרייכר – המרכזייה החינוכית‬
‫רציונל‬
‫בשיח הפוליטי הרווח במדינת ישראל בפרט‪ ,‬ובעולם בכלל‪ ,‬נהוג לבקר ולשפוט‬
‫לחומרה את המנהיגים העומדים בצמרת הממשל‪ .‬לפיכך חשוב להראות עשייה‬
‫חיובית ומשמעותית הנעשית בהיכלי בית הנבחרים שלנו!‬
‫בני הנוער‪ ,‬כמו גם חלק בלתי מבוטל מהמבוגרים‪ ,‬חשים לעיתים זרות וניתוק‬
‫מהעולם הפוליטי הסובב אותם‪ .‬על כן חשוב לנו ליצור מודעות וזיקה בין חיי היום‬
‫יום של החניכים לבין החוקים שלחלקם יש השלכה ישירה לחייהם בהווה ובעתיד‪.‬‬
‫מטרות‬
‫להבין שפעמים רבות אנחנו שבויים בתפיסות עולם מקובעות המשפיעות על אופן‬
‫השיפוט שלנו את חברי הכנסת‪ ,‬או את מפלגתם‪.‬‬
‫להכיר נבחרי ציבור מהקשת הפוליטית הרחבה‪ .‬להתוודע לחוקים משמעותיים‪,‬‬
‫בעלי ערך מוסרי וחברתי‪ ,‬שיזמו וקידמו‪ .‬להיחשף למגוון שיתופי פעולה בין מחנות‬
‫מנוגדים או קרובים‪.‬‬
‫להתוודע לעבודה הרצינית והחשובה שמשקיעים נבחרי הציבור שלנו‪ ,‬שעל פי רוב‬
‫איננו נותנים עליה את הדעת‪.‬‬
‫מהלך הסדנה‪:‬‬
‫על הקיר מסביב תולים ‪ 9‬דמויות של חברי כנסת שונים עם גבם לחזית‪ .‬על כל‬
‫דמות רשום חוק אותו יזמה‪.‬‬
‫חלק ראשון ‪ -‬אישי‬
‫החניכים מתבקשים להסתובב בחדר תוך כדי שהם קוראים את החוקים שונים‪.‬‬
‫עליהם להעמד על יד החוק שנראה להם החשוב ביותר מבין החוקים‪.‬‬
‫חלק שני ‪ -‬קבוצתי‬
‫כל החניכים שהתאגדו ליד החוק מסוים‪ ,‬מתכנסים לדון בדרכים לשכנע בנחיצותו‪.‬‬
‫הנחיות‪:‬‬
‫‬
‫•רשמו את מירב הנימוקים עבור קיום החוק‬
‫‬
‫•חשבו על דרכים באמצעותן תוכלו לשכנע בנחיצות החוק‬
‫‬
‫•בחרו נציג שיבטא בצורה המשכנעת ביותר את קידום החוק‬
‫‬
‫•הנחו אותו כיצד להביע את הרעיונות שהעליתם בקבוצה‪ ,‬ע”י שימוש‬
‫בשפת גוף‪ ,‬רטוריקה מתאימה‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬לבוש‪ ,‬אביזרים נלווים וכו’‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫חלק שלישי ‪ -‬במליאה‪:‬‬
‫נציגי כל הקבוצות ישבו לאורך “שולחן הדיבייט”‪ ( .‬דיבייט – תרבות דיון שמושתתת‬
‫על ויכוח פורמלי בעל פה)‪ .‬כל נציג בתורו‪ ,‬ישטח בפני המליאה את תורתו ואת‬
‫משנתו‪.‬‬
‫לאחר כל דובר‪ ,‬המליאה תצביע בעד או נגד החוק‪ ,‬ע”י הרמת פתקאות בשני צבעים‬
‫שונים (או באפליקציה בסמרטפון)‪ .‬הקולות נספרים באופן מיידי ונרשמים על הלוח‪.‬‬
‫החוק שזכה במספר הקולות הרב ביותר‪ ,‬זוכה במקום הראשון ובעקבותיו בסיור‬
‫בכנסת‪.‬‬
‫לסיום – הפואנטה‬
‫המדריך יהפוך את הדמויות שהיו תלויות על הקיר מגבן‪ ,‬כשפניהן אל החזית‪ .‬כך‬
‫יוכלו כולם לראות מיהו חבר הכנסת (הח”כ) שיזם את החוק ולמי הם שייכו את‬
‫עצמם‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‪:‬‬
‫האם הופתענו מגילוי הח”כ שיזם את החוק?‬‫אלו ידענו מראש לאיזו מפלגה הוא שייך‪ ,‬האם היינו תומכים בו?‬
‫מי עוד היה שותף ליוזמת החוק? מאילו מפלגות נוספות?‬
‫מה ניתן ללמוד על עצמנו ועל הבחירות שאנו עושים‪ ,‬מתהליך זה?‬
‫הציוד הדרוש‪:‬‬
‫‪ 9‬דמויות עם חוקים – לתלייה על הקיר (חוט דייג ‪+‬צילוטייפ חזק ‪ +‬מספריים)‬
‫שולחן לדיבייט עם ‪ 9‬כיסאות לנציגים מכל חוק‪ ,‬מפה חגיגית‪ ,‬יצירת אווירה רצינית‬
‫ומכובדת‪.‬‬
‫שלטים משולשים‪ -‬עומדים‪ ,‬עם שמות החוקים לפני כל נציג על השולחן‪.‬‬
‫‪ 3 – 2 ‬מיקרופונים ‪ + ‬מיקרופון נייד לקהל‬
‫לוח מחיק עם לורדים לספירת הקולות אחרי כל דובר‬
‫פתקיות ב‪ 2 -‬צבעים‪ ,‬לרישום בעד או נגד לכל חוק‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫נספח‪:‬‬
‫“החוק והח”כ”‬
‫אורית סטרוק (תקומה בתוך הבית היהודי)‬
‫חוק רישוי עסקים (תיקון ‪ -‬איסור מכירת משקאות משכרים בתחנות תדלוק ובבתי‬
‫עסק הנמצאים בתחומן‬
‫דברי הסבר‬
‫מוצע לאסור מכירת משקאות משכרים בבתי עסק הפועלים בתחנות התדלוק‪.‬‬
‫צריכת משקאות משכרים אינה פשע‪ ,‬אולם כאשר צריכה בלתי אחראית גורמת‬
‫לפשע‪ ,‬החוק חייב להתערב‪ .‬בעת האחרונה אנו עדים לתופעה מדאיגה של צריכת‬
‫אלכוהול על ידי בני נוער‪ .‬בני נוער אשר צורכים כמויות אלכוהול ותוך שהם בגילופין‪,‬‬
‫נוהגים באלימות‪ ,‬גורמים נזקים לעצמם‪ ,‬לסובבים אותם‪ ,‬לרכוש ובמקרים לא מעטים‬
‫גם מביאים בהתנהגותם לאסון ולקיפוח חיי אדם‪ .‬משטרת ישראל משקיעה מאמצים‬
‫גדולים כדי להילחם בתופעה‪ ,‬אולם כדי לעקור את התופעה‪ ,‬ראשית יש להילחם‬
‫בקלות הבלתי נסבלת בה יכולים בני נוער לרכוש אלכוהול‪.‬‬
‫רכישת האלכוהול כיום אינה כרוכה בטרחה רבה‪ ,‬ואף חנויות שאינן מיועדות‬
‫למכירת משקאות אלו מציעות מגוון רחב של היצע‪ .‬בולטת לעין במיוחד התופעה‬
‫של מכירת משקאות משכרים בתחנות התדלוק וב”חנויות הנוחות”‪ ,‬הפועלות‬
‫בתחומן‪ .‬תחנות אלה‪ ,‬אשר ממוקמות ברובן מחוץ לערים וקשה יותר לפקח עליהן‪,‬‬
‫מהוות קרקע פורייה עבור בני נוער להפר את החוק ולרכוש אלכוהול‪.‬‬
‫אחמד טיבי (רע”ם‪ -‬תע”ל‪-‬מד”ע)‬
‫חוק איסור שימוש בתקשורת בביטויים מעודדי אלימות‪-‬‬
‫דברי הסבר‬
‫גורמי אכיפת החוק וכלי התקשורת משתמשים בהודעותיהם ובדיווחיהם בביטויים‬
‫המצמידים למעשה אלימות ובעיקר רצח תכונות חיוביות כמו השימוש בביטוי “רצח‬
‫על רקע כבוד המשפחה” או “רצח על רקע רומנטי”‪.‬‬
‫חוק זה בא לאסור שימוש בביטויים כאלה שכן הצמדת מעשה אלימות כמו רצח‬
‫לביטויים חיוביים מעבירה מסר מעודד והצדקה למעשה שכזה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫אילן גילון‪( -‬מר”צ)‬
‫חוק נגישות לאדם עם מוגבלות במקום מגוריו‪-‬‬
‫דברי הסבר‬
‫סעיף ‪19‬ב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬התשנ”ח–‪ ,1998‬קובע זכות‬
‫לאדם עם מוגבלות לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי‪ ,‬אולם אינו קובע זכות‬
‫דומה לגבי נגישות של אדם עם מוגבלות לבית מגוריו‪.‬‬
‫עקב ההליך הבירוקרטי הארוך שנדרש לקבלת אישור לביצוע ההתאמות הנדרשות‬
‫במקרה שבו נזקק אדם עם מוגבלות להתאמות בבית מגוריו‪ ,‬אם בעקבות תאונה או‬
‫מצב רפואי חדש‪ ,‬או בעקבות מעבר דירה‪ ,‬עלול חופש התנועה שלו להיפגע באופן‬
‫שפוגע באפשרותו לנהל חיים מלאים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מוצע לקבוע את זכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות בבית מגוריו‪.‬‬
‫איציק שמולי‪( -‬העבודה)‬
‫חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק)‪,‬‬
‫דברי הסבר‬
‫הצעת החוק נועדה להגן על צרכנים הנמנים עם אוכלוסיות מיוחדות‪ ,‬בהן אזרחים‬
‫ותיקים‪ ,‬קטינים‪ ,‬ובעלי מוגבלות נפשית‪ ,‬שכלית או גופנית‪ ,‬אשר התקשרו עם עוסק‬
‫בעסקה ברוכלות או בעסקת מכר מרחוק‪ ,‬שעה שהסכמתם הממשית וגמירות דעתם‬
‫לביצוע העסקה מוטלות בספק‪ .‬משכך‪ ,‬מוצע לקבוע כי עסקה כזו תהא ניתנת לביטול‬
‫במקרה שבו נציג מטעם הצרכן הנמנה עם אוכלוסיות אלו‪ ,‬שהוא קרוב משפחתו‪,‬‬
‫אפוטרופוס שלו או מי שאחראי עליו לפי כל דין‪ ,‬מביע התנגדות לעסקה בתוך חודש‬
‫ימים מיום שנודע לו על ביצועה‪ ,‬ובלבד שלא עברה שנה ממועד ביצוע העסקה‪.‬‬
‫במקרה זה על העוסק להשיב לצרכן את כספו בהתאם להוראות לפי חוק הגנת הצרכן‪,‬‬
‫מירי רגב‪( -‬הליכוד)‬
‫חוק ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות‬
‫דברי הסבר‬
‫חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬התשנ”ח–‪( 1998‬להלן – החוק)‪ ,‬קובע כי‬
‫על מעביד לפעול לשילוב הולם של אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫מטרת הצעת חוק זו היא לקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה‬
‫על ידי קביעת חובה לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות בקרב עובדי עיריות במסגרת‬
‫פקודת העיריות‪ ,‬בחברות ובמפעלי תעשייה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון‪,‬‬
‫התשי”ט–‪ ,1959‬ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות במסגרת חוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬התשל”ה–‪.1975‬‬
‫משה גפני‪( -‬יהדות התורה)‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – טיפולי שיניים לילדים עד גיל ‪18‬‬
‫דברי הסבר‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס’ ‪ ,)50‬התש”ע–‪ ,2010‬כלל בסל שירותי‬
‫הבריאות טיפולי שיניים לילדים שטרם מלאו להם ‪ 8‬שנים בשל החשיבות של טיפולי‬
‫שיניים לילדים הן מבחינת החינוך לבריאות הפה והן מבחינה מניעתית ביחס לבריאות‬
‫השיניים והפה‪.‬‬
‫עמרם מצנע‪( -‬התנועה)‬
‫חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – עבירה הקשורה לספורט – נסיבות מחמירות)‪,‬‬
‫דברי הסבר‬
‫חוק איסור אלימות בספורט‪ ,‬התשס”ח–‪( 2008‬להלן – החוק)‪ ,‬נחקק במטרה‬
‫להתמודד עם התופעה הפסולה של אלימות בספורט על גווניה וביטוייה השונים‪.‬‬
‫במסגרת החוק‪ ,‬נקבעו איסורים פליליים ייחודיים הכוללים עונשי מאסר ביחס למעשים‬
‫מסוימים הנעשים במסגרת אירועי ספורט (סעיפים ‪ 14‬עד ‪ 16‬לחוק)‪ .‬כמו כן‪ ,‬ביחס‬
‫לשורת עבירות המוגדרות בחוק כ”עבירה הקשורה לספורט” ומפורטות בתוספת‬
‫הראשונה לחוק‪ ,‬מוסמך בית המשפט להטיל גם צו הרחקה מאירועי ספורט (סעיף‬
‫‪ 19‬לחוק) נוסף על כל עונש אחר שקבוע לאותה עבירה‪.‬‬
‫מוצע כי ענישה בנסיבות מחמירות תתבטא בהכפלת העונש המרבי הקבוע לכל‬
‫אחת מהעבירות הללו בחוקי המקור שלהן‪ ,‬אך לא יותר מעשר שנות מאסר וזאת‬
‫באופן זהה ללשונו של סעיף ‪144‬ו לחוק העונשין שקבע מנגנון החמרת ענישה דומה‬
‫לכל עבירה אם היא נעשתה ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור כלשהו‪ ,‬מחמת‬
‫דת‪ ,‬קבוצה דתית‪ ,‬מוצא עדתי‪ ,‬נטייה מינית או היותם עובדים זרים‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫רות קלדרון‪( -‬יש עתיד)‬
‫חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הפצת תצלומים בעלי תוכן מיני ללא הסכמת‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫דברי הסבר‬
‫חוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ”ח–‪ ,1998‬אינו עוסק כיום בתופעה ההולכת‬
‫וגוברת של פרסום תצלומים או סרטים שבהם נראים נשים או גברים ברגעים‬
‫אינטימיים ומיניים‪ .‬תופעת פרסומם של צילומים מסוג זה ללא הסכמת המצולמים‬
‫התגברה בשנים האחרונות‪ ,‬ויש חשיבות עליונה במיגורה ובהתמודדות עמה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בפרט נוכח הנזק הרב העלול להיגרם למי שתצלומיהם פורסמו ברבים ללא‬
‫הסכמתם‪.‬‬
‫שולי מועלם‪( -‬הבית היהודי)‬
‫חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה לעובר עבירה נגד קשיש‬
‫דברי הסבר‬
‫החוק נועד לספק הגנה מיוחדת לאוכלוסיית הקשישים בישראל שנדמה לעיתים‬
‫כי הפכה מטרה נוחה לעבריינים המבקשים לעצמם קרבנות נוחים ושקטים שניתן‬
‫יהיה לנצלם‪ ,‬לעשקם ולהתעלל בהם ללא חשש להתנגדות מיוחדת מצדם‪ .‬ההצעה‬
‫מבקשת לשוב ולראות בקשישים אוכלוסייה מיוחדת שלא רק זקוקה להגנה מיוחדת‪,‬‬
‫אלא אף ראויה להתייחסות מיוחדת של כבוד יוצא דופן וזאת לאור עקרונות תורת‬
‫ישראל והמסורת היהודית המורים לנו על חובת כיבוד הזקנים והידורם‪ ,‬אשר רואים‬
‫בחברה בה “פני זקנים לא נהדרו” (איכה ה’‪ ,‬י”ב) חברה מקולקלת הצועדת לעבר פי‬
‫פחת‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫מנהיגות ובחירות ברוח הספרות‬
‫מירב גבאי – המרכזייה החינוכית‬
‫הרציונל‬
‫חיזוק השורשים היהודיים והרחבת עולם הדעת והתרבות של חניכנו הן מטרות‬
‫קבועות ורצופות המלוות אותנו בעבודתנו החינוכית‪ .‬גם אירוע הבחירות שהוא‬
‫כביכול עניין פוליטי הרחוק מרחק רב מהפן הרוחני‪ ,‬מהווה עבורנו אשנב להרחבת‬
‫היריעה‪.‬‬
‫המטרה‬
‫ללמוד מן הספרות העברית והעולמית‪ ,‬לגעת בפניני תרבות קלאסיים ולהקיש מהם‬
‫לגבי הערכים המנחים את נבחרי הציבור בעבר ובהווה‪.‬‬
‫היכרות עם סיפורים ומשלים בנושאים העוסקים בערכים ובמושגים הקשורים‬
‫לבחירות‪.‬‬
‫מהלך הפעילות‬
‫מצ”ב מאגר סיפורים ‪ -‬אפשרות להציג סיפור אחד לכולם‪ ,‬או חלוקה לקבוצות כשכל‬
‫קבוצה עוסקת בסיפור אחר ואח”כ מציגה במליאה‪.‬‬
‫בגדי המלך החדשים‪“ -‬דברים שרואים מכאן לא רואים משם”‪-‬‬
‫נושאים שעולים מתוך הסיפור‪:‬‬
‫האפשרות של כל אדם לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת‬
‫הבעת דעה באופן חופשי‬
‫האומץ להביע דעה‬
‫קונפורמיות ואינדיבידואליות‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=RG7f1BzLMnM‬‬
‫הנסיך הקטן – “כוכבו של המלך הבודד”‬
‫נושאים שעולים מתוך הסיפור‪:‬‬
‫מאפייני המשטר הדמוקרטי והמשטר הלא‪-‬דמוקרטי‪.‬‬
‫עדיפות הדמוקרטיה על צורות שלטון אחרות‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫החניך יתנסה ויפעל בסיטואציות שונות באופן דמוקרטי ולא‪-‬דמוקרטי על‪-‬‬
‫מנת להבין את ההבדל בין השניים‪.‬‬
‫_‪http://www.ihudnik.co.il/imgs/site/merkaz/demokratia_vezorot‬‬
‫‪shilton.pdf‬‬
‫מגע הזהב של מידאס‪ -‬מהמיתולוגיה היוונית‪– ‬‬
‫נושאים שעולים מתוך הסיפור‪:‬‬
‫גבולות הכוח של הנבחרים‬
‫שליחותו של הנבחר‬
‫הערכים שמייצב הנבחר ושירות הבוחרים‬
‫הסיפור‬
‫המלך‪ ‬מידאס היה איש עשיר מאוד‪ ,‬אבל לא מאושר‪ .‬הוא לא הסתפק בכסף ובזהב‬
‫שהיו לו בארמון‪ ,‬אלא הוא רצה זהב בלי סוף‪ .‬וככל שהיה לו יותר הוא רצה עוד‪.‬‬
‫מידאס היה מבלה את רוב זמנו במרתף אוצרו וסופר את הזהב שבארגזים‪ ,‬ומצטער‬
‫על כך שלא היה לו יותר‪.‬‬
‫האלים ראו כמה מידאס אוהב זהב והחליטו לתת לו “מתנה”‪.‬‬
‫הם שלחו אליו שליח שהביא לו מתנה מיוחדת‪ -‬מגע זהב‪.‬‬
‫כל דבר שמידאס נגע בו נהפך לזהב‪.‬‬
‫מידאס התחיל לגעת בכל מה שהיה סביבו והכול נהפך לזהב‪:‬‬
‫הכיסא‪ ,‬השולחן‪ ,‬המיטה‪ -‬כל ארמונו‪ ,‬וכל דבר שרצה היה נהפך לזהב‪.‬‬
‫הוא היה האיש הכי עשיר בעולם כמו שחלם להיות‪.‬‬
‫לפתע‪ ,‬החל מידאס לחוש ברעב ובצמא אך כל דבר שבא לידו הפך מייד לזהב‪ ,‬מידאס‬
‫חשב לעצמו “מה התועלת במגע הזהב שקיבלתי במתנה אם בגללה אני צמא ורעב”‪,‬‬
‫מידאס מיהר ללכת אל האלים וביקש שייקחו את מתנתם בחזרה‪-‬‬
‫“קחו את מגע הזהב ממני‪ ,‬קחו אותו!” אמר מידאס‪.‬‬
‫האלים הסכימו וציוו עליו להתרחץ במי הנהר הקדוש פאקטולוס‪.‬‬
‫מידאס רץ אל הנהר‪ ,‬רחץ את גופו וחזר להיות כבן אדם רגיל‪ ,‬ואהבת הזהב שלו‬
‫נעלמה כאילו לא הייתה מעולם‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫סבלנותו של הלל הזקן‬
‫נושאים שעולים מתוך הסיפור‪:‬‬
‫“לא מי שצועק צודק”‪-‬‬
‫דרכים להצגת דעה‪ ,‬סבלנות‪ ,‬אמונה‪ ,‬אורך רוח‬
‫הסיפור‬
‫‪ ‬הלל הזקן‪ ,‬נשיא הסנהדרין‪ ,‬היה מפורסם במזגו הנוח ובסבלנותו האינסופית‪ .‬יום‬
‫אחד התערב איש אחד עם חברו על ארבע מאות זוז‪ ,‬שיצליח להוציא את הלל‬
‫הזקן מכליו בעזרת קלוץ קאשעס‪.‬‬
‫‪ ‬ביום ששי‪ ,‬כשהיה הלל באמבטיה‪ ,‬חופף את ראשו‪ ,‬נעמד הלה ליד פתח‬
‫ביתו של הלל וצעק‪ :‬מי כאן הלל? מי כאן הלל? עטף הלל את ראשו‪ ,‬יצא ואמר‪:‬‬
‫ בני‪ ,‬מה אתה מבקש?‬‫ שאלה יש לי לשאול‪.‬‬‫ שאל בני שאל‪.‬‬‫ מפני מה ראשיהם של בני בבל עגולים?‬‫ שאלה גדולה שאלת בני‪ .‬מפני שאין להם מיילדות חכמות‪.‬‬‫‪ ‬הודה האיש להלל והלך‪ .‬חזר הלל לחפוף את ראשו ואחרי שעה קלה שוב‪ :‬מי‬
‫כאן הלל? מי כאן הלל? עטף הלל שוב את ראשו‪ ,‬יצא‪ ,‬ראה את המטריד שמקודם‪,‬‬
‫עומד כאילו לא היה פה לפני כן‪ .‬אמר הלל‪:‬‬
‫ בני‪ ,‬מה אתה מבקש?‬‫ שאלה יש לי לשאול‪.‬‬‫ שאל בני שאל‪.‬‬‫ מפני מה עיניהם של בני תדמור טרוטות?‬‫ שאלה גדולה שאלת בני‪ .‬מפני שהם גרים בין החולות‪( .‬תדמור היא עיר בלב‬‫מידבר)‬
‫‪ ‬הודה האיש להלל פעם שנייה והלך‪ .‬חזר הלל לחפוף את ראשו ואחרי שעה‬
‫קלה שוב פעם‪ :‬מי כאן הלל? מי כאן הלל? עטף הלל בפעם השלישית את ראשו‪,‬‬
‫יצא‪ ,‬ראה את המטריד שמקודם‪ ,‬עומד שוב כאילו מעולם לא היה פה לפני כן‪ .‬חזר‬
‫הלל ואמר‪:‬‬
‫ בני‪ ,‬מה אתה מבקש?‬‫ שאלה יש לי לשאול‪.‬‬‫ שאל בני שאל‪.‬‬‫‪ -‬מפני מה רגליהם של בני אפריקה רחבות?‬
‫‪57‬‬
‫ שאלה גדולה שאלת בני‪ .‬מפני שהם גרים במקומות של מים‪( .‬הכוונה כנראה‬‫למצריים)‪.‬‬
‫‪ ‬ראה הלה שהלל אינו מתעצבן והפטיר‪ :‬אתה הוא הלל‪ ,‬נשיא ישראל‪ ,‬אל‬
‫יירבו כמותך בישראל‪ ,‬שהפסדתי בגללך ארבע מאות זוז‪ .‬חייך הלל ואמר‪ :‬אל‬
‫תתרגז‪ .‬כדאי הוא הלל שתפסיד בגללו ארבע מאות זוז‪ .‬גם בעד ארבע מאות זוז‬
‫נוספים לא היית מרגיז אותו‪( .‬תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת שבת‪ ,‬ל‪ ,‬ע”ב)‬
‫הפעלופדיה בנושא מנהיגות וחברה‪http://www.yedamatnasim.org.il/‬‬
‫‪flipbook/41_output/web/flipviewerxpress.html‬‬
‫‪58‬‬
‫נשים ובחירות‬
‫‪https://www.facebook.com/lo.bocharot‬‬
‫בצעד יוצא דופן ומהפכני חברו להן מספר נשים חרדיות והכריזו “לא נבחרות – לא‬
‫בוחרות”‪ ,‬כדי לשנות ולו במעט את המאזן הבלתי מתקבל על הדעת‪ ,‬של הדרת‬
‫נשים מכל השפעה פוליטית‪ ,‬וכתוצאה מכך הדרתן מכל מקור של השפעה על חייהן‬
‫ועל חיי משפחותיהן‪ ,‬הן בהיבט האישי והן בהיבט הציבורי‪.‬‬
‫במאמר ב”הארץ”‪ ,‬ביום ‪ 9.1.15‬כתבה שפרה קפלן כי היא סופרת את מספר הנשים‬
‫ברשימות שאחרי הפריימריז בליכוד‪ ,‬ומגלה כי מתוך ‪ 24‬מקומות מופיעות רק ‪2‬‬
‫נשים‪ .‬זו מפלגה חילונית שמיוצגות בה כ‪ 50% -‬נשים‪ ,‬אך רק לשתיים שוריין מקום‪.‬‬
‫היחס הבלתי הגיוני והבלתי פרופורציונלי הזה‪ ,‬בא לידי ביטוי בכל אחת מהמפלגות‬
‫שלנו‪.‬‬
‫היכן כל הנשים‪ ,‬שואלת קפלן‪ .‬מדוע מכונים “חברי המרכז” כך‪ ,‬ללא שום אזכור‬
‫לנשות המרכז?‬
‫כדי להבין את עומק התופעה‪ ,‬כדאי להסתכל על הכנסת היוצאת דרך הפריזמה של‬
‫המיגדר‪ .‬שכן‪ ,‬מתוך ‪ 120‬חברי כנסת‪ ,‬כיהנו ‪ 27‬נשים בלבד‪ .‬היה זה הייצוג הגדול‬
‫ביותר אי פעם של נשים בכנסת‪ ,‬וראו כמה המספר הזה כה קטן‪.‬‬
‫שפרה קוראת להרחיב את הקמפיין של הנשים החרדיות ולהחילו על כל המפלגות‪.‬‬
‫איפה כל נשות הליכוד‪ ,‬שהן כ‪ 50%-‬לפחות ממצביעי הרשימה? מדוע אינן קמות‬
‫ושואלות “למה אין לנו פה נשים שייצגו אותנו”? אולי זה מתחיל כבר מכך שהכל‬
‫היודעים שיש “חברי מרכז”‪ ,‬אבל איש אינו מדבר על “חברות מרכז”?‬
‫האם אין צורך לצאת בקמפיין גם לרשימת הליכוד שבשורותיה רק ‪ 10%‬נשים?‬
‫ברוב המפלגות המצב דומה‪ .‬בכנסת היוצאת היו ‪ 27‬נשים מתוך ‪ .120‬המספר‬
‫הגדול ביותר אי פעם‪ ,‬וראו כמה הוא עדיין נמוך בהשוואה לגברים‪.‬‬
‫שינוי המצב הקיים דורש חקיקה שתעגן את ייצוג הנשים כחוק‪ .‬עצוב שגם במאה‬
‫ה‪ 21-‬עדיין צריך לשמור על ייצוג נשי באמצעות חוק וע”י שריון מקומות ואפליה‬
‫מתקנת‪ ,‬אך כך הוא המצב עדיין‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫מבוסס על מאמר שכתבה שפרה קפלן “נשים תבינו‪ ,‬לא סופרים אתכן”‪ ,‬עיתון‬
‫“הארץ”‪9.1.2015 ,‬‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2534011‬‬
‫פעילות‬
‫בחרו ‪ 2-3‬מפלגות שמעניינות אתכם‪ ,‬ובדקו באיזו רשימה מופיעות נשים‪.‬‬
‫האם גיליתם מפלגה אחת שיש בה יותר נשים מהרגיל?‬
‫מה הייתם מציעים כדי להעלות את מספר הנשים המופיעות ברשימות לכנסת?‬
‫האם קיימים תחומי חיים אחרים בהם חוזרת או בולטת התופעה הזאת? מדוע?‬
‫בחרו דמות נשית‪ ,‬ריאלית או דמיונית‪ ,‬ושכנעו את “המפלגה” לקבל אותה אל בין‬
‫שורותיה‪ .‬על מה תמליצו?‬
‫‪60‬‬
‫לבחור מפלגה משלי‬
‫המטרה‪ :‬יצירת מעורבות אזרחית בפנימייה שלי‪.‬‬
‫חלק ראשון – טרום בחירות‬
‫שלב א’‪ :‬סיעור מוחין‪ -‬רעיונות לקידום בפנימייה‬
‫הערה‪ :‬לכוון לבחירה בצורך אמיתי‪ ,‬עקרוני ומהותי בחיי הפנימייה‪.‬‬
‫שלב ב’‪ :‬לדרג את רשימת הרעיונות שעלו ע”פ רמת החשיבות שלהם בעינינו‪.‬‬
‫שלב ג’‪ :‬לכתוב “מצע” עם ‪ 3-4‬היגדים של דברים שאפשר לקדם ולבצע בפנימייה‬
‫בנושא הנדון‪.‬‬
‫שלב ד’‪ :‬לבחור נציג – מועמד שייצג אותנו במפלגה שלנו‪.‬‬
‫שלב ה‪ :‬יצירת “סלוגן” (זמריר) למפלגה שלנו ‪ -‬קליט‪ ,‬קצר ומביע את הרעיון המרכזי‬
‫שלנו‬
‫( ‪ 4-5‬מילים)‪.‬‬
‫חלק שני ‪ -‬תעמולת הבחירות שלנו‬
‫שלב א’‪ :‬להגדיר את קהל היעד שלנו‪.‬‬
‫שלב ב’‪ :‬להגדיר את המשאבים שנעזר בהם לקידום הרעיונות ויישומם‪.‬‬
‫שלב ג’‪ :‬דיבייט‬
‫שלב ד’‪ :‬כרזות (סדנה לבחירות ירוקות מחומרים ממוחזרים בדגש על שמירה על‬
‫כדור הארץ ומודעות סביבתית)‬
‫שלב ה’‪ :‬סרטונים ‪ /‬קליפים‬
‫חלק שלישי‪ -‬יום הבחירות בפנימייה‬
‫הערה‪ :‬מומלץ לקיים את הבחירות בפנימייה סמוך ככל האפשר ליום הבחירות‬
‫במדינה‪.‬‬
‫מציבים קלפי בחדר האוכל והחניכים מצביעים עבור המפלגה שמייצגת אותם בצורה‬
‫הטובה‬
‫ביותר (יום של הפנינג‪ ,‬פעילות שיא‪ ,‬כיבוד‪ ,‬חגיגיות וכו’)‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫ימין ושמאל ‪ –-‬גלגולו של מושג‬
‫הערה‪ :‬יש לציין כי המושגים “שמאל” ו”ימין” מייצגים את הקטבים המתוארים על‪-‬ידינו‬
‫בהקשר למתחים פוליטיים וחברתיים‪ .‬אך אנשים רבים נמצאים במקומות שונים על‬
‫הרצף בין שני הקטבים‪.‬‬
‫מטרות‬
‫ •להביא לידיעת המשתתפים מגוון משמעויות של המושגים “שמאל” ו”ימין” כפי‬
‫שהתפתחו לאורך ההיסטוריה‪.‬‬
‫ •להביא למודעות המשתתפים שעמדותיהם של בני אדם ומפלגות בנויים מצרופים‬
‫שונים ומגוונים של תכני “שמאל” ו”ימין”‪.‬‬
‫ •לטפח גישה ביקורתית לשימוש הרווח במושג “שמאל” ו”ימין” תוך ברור המחיר‬
‫הכרוך בשימוש בתוויות‪.‬‬
‫מהלך ההפעלה‪ :‬שלב א’ ‪ -‬במליאה‬
‫ • למה אתה מתכוון כשאתה אומר “שמאל” ו”ימין”?‬
‫תשובות המשתתפים ייכתבו ע”ג גיליון נייר גדול ויישמרו כבסיס לדיון בהמשך‬
‫ההפעלה‪.‬‬
‫שלב ב’ – אישי ‪“ :‬בחן את עצמך”‬
‫ • כל משתתף יקבל רשימה של משפטים המצ”ב המייצגים את עמדות מפלגות‬
‫“השמאל” ו”הימין” ויסמן את המשפטים איתם הוא מזדהה‪.‬‬
‫בחן את עצמך‪:‬‬
‫ •המשק בישראל צריך לשאוף לכלכלה פתוחה וחופשית שבה מתאפשרות יוזמה‪,‬‬
‫רווחיות ותחרות הוגנת‪.‬‬
‫ •ערביי ישראל הם אזרחים שווים במדינת ישראל‪.‬‬
‫ •חשוב שתהיה לאזרחי המדינה אפשרות של נישואים אזרחיים‪.‬‬
‫ •אני תומך ברעיון של שטחים תמורת שלום‪.‬‬
‫ •מדינת ישראל צריכה להמשיך ולקיים קשר ופתיחות אל העולם המערבי בתחום‬
‫המדיני‪ ,‬התרבותי והכלכלי‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫ •אני בעד שמירת הסטטוס‪-‬קוו הדתי במדינה‪.‬‬
‫ •אני תומך ברעיון שהסכמי שלום לא מחייבים החזרת שטחים‪.‬‬
‫ •אני תומך ברעיון ששלום מחייב פשרות‪.‬‬
‫ •אני בעד דו‪-‬קיום ערבי‪-‬יהודי במדינת ישראל‪.‬‬
‫ •צורכי המדינה חשובים מצורכי הפרט‪.‬‬
‫ •מוטב מדינה יהודית מצומצמת עם מיעוט ערבי קטן‪.‬‬
‫ •הצרכים האישיים של הפרט חשובים לא פחות מצורכי המדינה‪.‬‬
‫ •עקרונות המשטר הדמוקרטי חשובים מעקרונות היהדות‪.‬‬
‫ •מוטב מדינה יהודית על שטח גדול של א”י השולטת על מיעוט ערבי גדול‪.‬‬
‫שלב ג’ – קבוצתי‬
‫המשתתפים שבחרו יותר היגדים הנראים להם שייכים ל”שמאל” יתרכזו בצד שמאל‬
‫של החדר ואלה שבחרו בהיגדים הנראים להם כשייכים ל”ימין” יתרכזו בצד מין‪.‬‬
‫המשתתפים יתארגנו בקבוצות קטנות‪.‬‬
‫בכל קבוצה (“שמאל” ו”ימין”) ינסו החברים להגיע להסכמה על ‪ 5‬היגדים המייצגים‬
‫לדעתם שמאל או ימין לפי בחירתם הראשונית‪ 5 .‬ההיגדים ייתלו על גבי בריסטול‪.‬‬
‫פעילות‪:‬‬
‫המנחה ימתח חבל על הרצפה מקצה לקצה של החדר או המועדון‪ ,‬מצד ימין לצד‬
‫שמאל‪ .‬החניכים יתבקשו למקם עצמם לאורך החבל‪ ,‬על פי נטייתם הפוליטית לימין‬
‫או לשמאל‪.‬‬
‫שלב ד’ במליאה – סיכום וסיום‬
‫הערה‪ :‬מומלץ לבחור מתוך מאגר השאלות ‪ 3-4‬שאלות לדיון‬
‫‪ .1‬האם החלוקה של “ימין” ו”שמאל” תואמת את בחירתכם בהיגדים?‬
‫‪ .2‬האם נמצאו היגדים ששתי הקבוצות אמצו‪ ,‬מדוע? מה ניתן ללמוד מכך?‬
‫‪ .3‬מה התחדש לכם לגבי עמדות “שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה הישראלית?‬
‫‪63‬‬
‫‪ .4‬האם יש לדעתכם בישראל התאמה בין החלוקה ל”שמאל” ול”ימין” לפי קוד חברתי‪,‬‬
‫עדתי‪ ,‬כלכלי או דתי? נמקו ותנו דוגמאות‪.‬‬
‫‪ .5‬אילו עקרונות‪/‬ערכים קשורים למושגים “ימין” ו”שמאל” ‪ -‬המנחה ירשום על הלוח‬
‫בשני טורים את דברי המשתתפים (ראה דוגמה*)‬
‫ •האם ישנם עקרונות וערכים המשותפים לשני המושגים גם יחד?‬
‫ •האם ייתכן מצב בו יזדהה אדם עם ערכים משני הטורים? על מה הדבר מעיד?‬
‫ •מדוע יש המעדיפים‪ ,‬לא אחת‪ ,‬להשתמש בתארים מוקצנים (פושע‪ ,‬רוצח‪ ,‬בוגד וכן‬
‫הלאה) כלפי הזולת?‬
‫ •מה לדעתכם ההבדל בין לאומי ללאומני ובין שמאלי לשמאלני?‬
‫ •מהו התפקיד אותו משרתים המושגים “שמאל” ו”ימין”‪ ,‬ומתי השימוש במושגים‬
‫עלול להיות מסוכן?‬
‫ •כיצד אתם מעריכים את מקומם של המושגים “שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה הישראלית?‬
‫(מתוך אתר המינהל לחברה ונוער)‬
‫‪64‬‬
‫בינגו בחירות‬
‫מירב גבאי – המרכזייה החינוכית‬
‫מטרות‪ :‬למידת נושא הבחירות‪ ,‬מושגים‪ ,‬עקרונות וכו’‬
‫המתודה‪ :‬בינגו פתוח ‪ -‬במהלך פעילות זו יוצרים את לוח הבינגו יחד עם החניכים‪.‬‬
‫משך הפעילות‪ :‬מ‪15-‬ד’ ועד לפעולה מלאה של שעה ורבע לפחות‪.‬‬
‫(תלוי בעומק התוכן וההפעלה ‪ -‬בינגו עם משימות יכול להיות ארוך ורחב יותר)‪.‬‬
‫מספר המשתתפים‪ :‬כל סדר גודל של קבוצה אפשרי‬
‫מקום הפעילות‪ :‬מועדון‬
‫עזרים‪ :‬לוח בינגו ריק –שכותרתו בחירות‪ ,‬כמות הלוחות כמספר המשתתפים‪.‬‬
‫לוח קיר שמפורסם מראש‪ ,‬שבו יוצגו כל המושגים לפחות מספר ימים קודם‪.‬‬
‫כלי כתיבה‪ /‬קיסמים‬
‫לוח עם מאגר מושגים‬
‫בפתקיות הנמצאות בתוך קופסה (אצל המדריך) יירשמו הגדרות לחידון הבינגו‪.‬‬
‫מהלך המשחק‪:‬‬
‫‪ .1‬סיעור מוחות כפתיחה‪ -‬המדריך מציין את נושא הפעולה ועל החניכים להעלות‬
‫אסוציאציות ומושגים בנושא‪.‬‬
‫המדריך ירשום את הדברים הנאמרים על גבי לוח (הזדמנות לברר מושגים ואמונות‬
‫לגבי הנושא הנדון)‪.‬‬
‫‪ .2‬חשיפת מאגר המושגים בנושא ‪ -‬למשחק הבינגו‬
‫‪ .3‬כל חניך מקבל לוח בינגו ריק‪ -‬ועליו למלא את הלוח במושגים שבוחר מתוך‬
‫המאגר‪.‬‬
‫‪ .4‬המדריך מוציא פתק מהקופסה ומקריא לחניכים את ההגדרה ללא אמירת המושג‬
‫עצמו‪.‬‬
‫הצעה‪ :‬כדי לגוון‪ :‬המדריך יכול להזמין נציג מהקבוצה שיתאר את המושג בדרכים‬
‫שונות‪( -‬פנטומימה‪ ,‬ציור‪ ,‬דרמה)‪ .‬החניכים צריכים לנחש מהו המושג‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ .5‬כל החניכים שהמושג מופיע בלוח שלהם ‪ -‬מסמנים אותו על גבי הלוח שלהם‪.‬‬
‫חניך שסימן ראשון את כל המושגים בלוח שלו‪ -‬מנצח‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן להשתמש במושגים הנ”ל למשחקים נוספים‪ :‬טריוויה‪ ,‬פיצוחים‪ ,‬אמת‬
‫ושקר ועוד‪.‬‬
‫הסברים למשחקים ניתן למצוא בחוברת “ארגז הכלים למדריך”‪ ,‬בפרסומי‬
‫המרכזייה החינוכית‪ ,‬באתר למינהל וחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער‬
‫‪http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Advertisements/‬‬
‫‪Pages/pirsom.aspx‬‬
‫נספח‪:‬‬
‫מילון מושגים והגדרות‬
‫‪ .1‬הכנסת‪ -‬הרשות המחוקקת‪ ,‬נולדה בט”ו בשבט‬
‫‪ .2‬בחירות‪ -‬הן מוסד חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת‬
‫על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או‬
‫קבוצות מאורגנות‪.‬‬
‫‪ .3‬דמוקרטיה‪ -‬שלטון העם‪ ,‬שיטת בחירות וממשל‬
‫‪ .4‬ממשלה‪ -‬הרשות המבצעת‬
‫‪ .4‬בתי משפט‪ -‬הרשות השופטת‬
‫‪ .5‬מבקר המדינה‪ -‬תפקידו להקפיד ולבקר שממשלה תפעל כראוי ע”פ חוק ולא‬
‫תנצל את הכוח שבידיה‪ .‬המבקר מפרסם דו”ח אחת לשנה על תפקוד הממשלה‪.‬‬
‫‪ .6‬היועץ המשפטי לממשלה‪ -‬מייעץ לממשלה בענייני חוק‬
‫‪ .7‬נשיא המדינה‪ -‬הנציג הרשמי של מדינת ישראל‪ ,‬נבחר אחת לחמש שנים ע”י‬
‫הכנסת‬
‫אחד מתפקידיו להטיל על ראש המפלגה הגדולה להרכיב את הממשלה‪.‬‬
‫‪ .8‬קואליציה ‪ -‬המפלגות המשתתפות בממשלה‬
‫‪ .9‬אופוזיציה‪ -‬כינוי לכל המפלגות שאינן חברות בקואליציה‪ ,‬תפקידן לפקח ולשמור‬
‫על פעולות הממשלה‬
‫‪.10‬מפלגה‪ -‬קבוצת אנשים שהתאחדו כדי לקדם ביחד מטרות מדיניות‪ ,‬כלכליות‪,‬‬
‫חברתיות ולהביאן לייצוגם בכנסת‪ .‬יש לחברי המפלגה דרך‪ ,‬דעה משותפת בה הם‬
‫מאמינים ורוצים לבצע‪.‬‬
‫‪ .11‬אחוז חסימה‪ -‬מפלגה שלא זכתה באחוז וחצי מקולות הבוחרים‪ ,‬אינה יכולה‬
‫‪66‬‬
‫להיכנס לכנסת‪ .‬נקבע כדי לצמצם את מספר המפלגות הקטנות ולעודד סיעות‬
‫בעלות דעה קרובה להתאחד‪.‬‬
‫‪ .12‬רשם המפלגות‪ -‬ממונה ע”י שר המשפטים ותפקידו לרשום את המפלגות‪,‬‬
‫מטרותיהן ותקנון המפלגה‪ .‬לא יאפשר רישום של מפלגה שמטרותיה הסתה‬
‫לגזענות‪ ,‬אי קבלת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ושלילת קיומה של מדינת‬
‫ישראל כדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ .13‬הודעה לבוחר‪ -‬כל אזרח בעל זכות בחירה מקבל בשנת הבחירות הזמנה‬
‫לבחור עם מס’ הקלפי בו הוא בוחר‬
‫‪ .14‬פנקס הבוחרים‪ -‬מאגר של כל בעלי זכות הבחירה במדינה‪ ,‬בוחר שלא רשום‬
‫במאגר הבוחרים‪ -‬אין לו זכות לבחור‪.‬‬
‫‪ .15‬יום שבתון‪ -‬יום הבחירות הוא יום שבתון‪ ,‬למעט שירותי תחבורה וחירום‪ -‬על כל‬
‫אזרח למלא את חובתו להגיע לבחור‪.‬‬
‫‪ .16‬תעמולה‪ -‬צורת תקשורת בה נעשית הפצה מחושבת של רעיונות פוליטיים‬
‫בקרב ציבור רחב‪ .‬מסע שכנוע והסברה לקידום רעיון‪.‬‬
‫‪.17‬פריימריז‪ -‬בחירות מקדימות בתוך המפלגות‪ ,‬מתקיימות לפני הבחירות‬
‫הכלליות‪.‬‬
‫‪ .18‬מנדט‪ -‬מייצג נציג בכנסת‪ ,‬ע”פ מספר הקולות‪ ,‬מקבלת כל מפלגה את מס’‬
‫הנציגים למושבים בכנסת‪.‬‬
‫‪ .19‬קלפי‪ -‬מתקן אחסנה בשימוש זמני‪ ,‬במהלך יום הבחירות‪ ,‬לאחסון מעטפות‬
‫המכילות פתקי הצבעה‪ ,‬שהוכנסו לתוכן על ידי הבוחרים‪.‬‬
‫‪ .20‬פתק הצבעה‪ -‬הוא כלי המשמש לתיעוד בחירתם של מצביעים בהצבעה‪.‬‬
‫לכן אנו מקווים שתהיה רלוונטית עבורכם לא רק בעת הזאת אלא גם בהמשך‪.‬‬
‫נשמח למשובים ולתגובות‪ ,‬ולכל רעיון או עצה שיהיו לכם עבורנו‪.‬‬
67
‫קישורים לאתרים ולמקורות‬
20%‫בחירות‬/http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documents
pdf.2013
‫ ובה שלל‬2013 ‫ חוברת בחירות‬,‫ המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער‬,‫המרכזייה החינוכית‬
‫פעילויות‬
2013 ‫מצגת בחירות‬
http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documents/%D7%9E%D
7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A2%D7%99
%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%93%
D7%A6%D7%99%D7%9D.pdf
‫פעילות למד”צים בנושא מנהיגות‬
http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Docu
ments/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%9
5%D7%AA/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D
7%AA%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20
%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA.pdf
‫ פעילות בנושא מנהיגות‬- ”‫“בואו נעבוד על החניכים‬
68
http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/
Documents/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%9
2%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%9
5%D7%9F%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%20
%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf
‫חידון ראשי מדינת ישראל‬
http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documen
ts/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A
A/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7
%95%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D%20
%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20
%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92.pdf
‫היבטים שונים של מנהיג‬
http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documents/%D7
%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA/%D7%94%D
7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA.pdf
‫הגינות – בדיקת ערכים של מנהיגים‬
http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/
Documents/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%
92%D7%95%D7%AA/%D7%96%D7%94%D7%95%D7%
AA%20%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA%20
%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA.pdf
‫זהות עצמית יהודית‬
http://www.mako.co.il/news-elections-2013/vote?gclid=CJ_imvUybQCFaTMtAodcmAAdw
‫למי להצביע? סקירה אינטראקטיבית של מאקו על הבחירות‬
‫‪69‬‬
‫‪www.hativa.snunit.org.il‬‬
‫‪/http://hativa.snunit.org.il/agenda_hativa/elections2013/sites‬‬
‫סנונית לחטיבות הביניים – בחירות ‪2013‬‬
‫כדי להיכנס לאתר (אם לא נפתח) יש להקליד‪:‬‬
‫שם משתמש ‪school‬‬
‫סיסמה ‪school‬‬
‫תמצאו שם שלל נושאים רלוונטיים וחשובים כגון‪:‬‬
‫הולכים לבחירות‬
‫בחירות איך זה עובד?‬
‫מפלגות מפלגות‬
‫מערכות הבחירות בכרזות‬
‫מנתחים תעמולת בחירות‬
‫ועוד ועוד‪...‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/PortalTalmidim/‬‬
‫‪ChadashVemeanyen/Bhirot.htm‬‬
‫אוח – משרד החינוך פורטל הבחירות‬
‫כולל‪:‬‬
‫ איך זה עובד?‬‫בשביל הבחירה‬‫ מהי מפלגה?‬‫ועוד ועוד‪...‬‬
‫‪/http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documents‬‬
‫בחירות‪pdf.202009%‬‬
‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‬
‫אזרחות – רשת אמי”ת ‪http://www.amit.org.il/citizenship/index.html‬‬
‫פורטל השירותים והמדע הממשלתי‪http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Subjects/ :‬‬
‫‪/SDemocracy‬‬
70
:‫אתר הכנסת‬
http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimshal_beh.htm
‫ אסור אלון על פי מחקרם של דר’ מיכל שמיר ורפאל ונטורה‬- ‫מינהל חברה ונוער‬
:‫ויקיפדיה‬
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D
7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9
%D7%A8%D7%99%D7%9D#.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.92.D7.95.D7.AA_.D7.A0.D7.95.
D7.A1.D7.A4.D7.95.D7.AA
20-‫בחירות לכנסת ה‬
/http://elections2006.galim.org.il :‫בחירות בגובה העיניים‬
‫מאתר גלים‬
2015 ,‫ חוברת בחירות‬,‫המרכזייה‬
!‫בהצלחה ביום הבוחר‬