לבחור בזכות לבחור - המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער
לבחור בזכות לבחור בחירות 2015 ליקטו וכתבו מנחי המרכזייה החינוכית יעוץ מקצועי :הדר חורש עיצוב גרפי :אילנה רוזינסקי עריכת תוכן ועריכה לשונית :ניבה רמון ליווי הנחיה וייעוץ פדגוגי :לייקה חיאט תל אביב 2015 2 תוכן עניינים פתח דבר3........................................................................................ בטרם בחירות4................................................................................... לבחור בזכות לבחור 5......................................................................... חלק ראשון – מידע בנושא בחירות מבוא 8-6.......................................................................................... מוסדות השלטון בישראל9..................................................................... הכנסת -הרשות המחוקקת 9-12............................................................ הממשלה -הרשות המבצעת 13-14........................................................ הרשות השופטת 15............................................................................. הבחירות בישראל16-18....................................................................... “שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה20................................................................. המחנות הפוליטיים בישראל 21-24........................................................ תעמולת בחירות25.............................................................................. יום הבחירות25-28.............................................................................. חלק שני -פעילויות בנושא הבחירות מי שמצביע -משפיע 29-35................................................................... מצעד אתרי בחירות 36-38.................................................................... מדריך לצופה בתעמולת בחירות39-47.................................................... החוק והח”כ48-53............................................................................... מנהיגות ובחירות ברוח הספרות 54-57................................................... נשים ובחירות 58-59............................................................................ לבחור מפלגה משלי60.......................................................................... ימין ושמאל -גלגולו של מושג60-59......................................................... בינגו בחירות61-63............................................................................... קישורים וביבליוגרפיה 67-70.................................................................. 3 פתח דבר יום הבחירות הוא אחד הסמלים לתקומתו של העם בארצו ,לחיים במדינה עצמאית ,ריבונית ודמוקרטית .כשאנו חושבים על המשמעות העמוקה של היות האדם והעם ,חופשי במולדתו ובארצו ,מקיים בחירות דמוקרטיות ומביע ומצביע עבור עקרונותיו ודעתו ,אנו חשים גאווה ותחושת ערך. כשבחר בנו אלוהים להיות “העם הנבחר” הוא הטיל עלינו אחריות כבדה .אחריות לטוהר המידות ,להליכה בדרך ארץ ,לצדק ,לאחדות ולאהבה .גם ַלזְכּות לבחור ולהיבחר נלווית אחריות כבדה .אחריות לכבד את מוסדות השלטון ,לממש את זכותנו להביע באופן חופשי את העדפותינו ,על פי השקפת עולמנו ,נטיותינו הפוליטיות והשקפת עולמנו. לפיכך הופך יום הבחירות ליום שבתון במשק ,ליום חג .אך הבחירות מזמנות לנו גם עיסוק בהיבטים שונים של חיי היום-יום :תהליכי קבלת החלטות ,בדיקת הערכים שלנו ,אמונות מול דעות קדומות ,זהות ושייכות אידיאולוגית ופוליטית, מה משפיע עלינו ועל מה אנחנו משפיעים ועוד. ברצוננו לנצל את העיתוי הזה גם לבירור מהותי יותר של הרעיונות בדמוקרטיה שאינם רק כתובים במגילת העצמאות של מדינת ישראל ,אלא באים לידי ביטוי בפנימייה שלנו ,בקבוצה החינוכית שלנו ,ובעבודה היום יומית. האם הדמוקרטיה היא עניין ליום אחד בכל ארבע (או שתי שנים) שנים? איך אנחנו כמדריכים יכולים לגרום לחניכים שלנו להתנסות בחוויה דמוקרטית בניהול אורח חייהם שמובנה ומנוהל עי המנהל ,אם הבית ,המורים ,המדריכים וכו’? מהם אותם תחומים בחיי החניכים שאנחנו יכולים לאפשר להם ניהול עצמי, למידה מתוך התוצאות הטבעיות של מעשיהם? בחירות של נציגיהם? היכרות עם סולם הערכים שלהם? מהם המנגנונים הקיימים בפנימייה שלנו ,שיש להם זיקה לבחירות החיצוניות במדינה? אלו בחירות אנחנו יכולים לנהל במשך השנים ,לאו דווקא כשמתנהלות בחירות בארצנו? שאלות כגון אלו מלוות אותנו לאורך עבודתנו החינוכית ,ומקבלות משנה הארה בתקופת בחירות. החוברת בנויה כך שהיא מאפשרת מחד השלמת ידע וסגירת פערים במידע, ומאידך יש בה מגוון הפעלות המאפשר לכל מדריך להתאים את הפעילויות לקבוצת הגיל ולרמת המוכנות וההתפתחות של קבוצתו. החוברת מכילה יותר ממה שאפשר להספיק במערכת בחירות קצרת מועד כמו זו שנכפתה עלינו ,אך יש בה נושאים שחשוב בעינינו לעסוק בהם בכל ימות השנה, ובהזדמנויות נוספות .לכן אנו מקווים שתהיה רלוונטית עבורכם לא רק בעת הזאת אלא גם בהמשך. ד”ר בני פישר מנהל המינהל לחינוך התיישבותי 4 בטרם בחירות החוברת “לבחור בזכות לבחור” מכילה מידע על הבחירות ופעילויות מגוונות בנושא. חלק גדול מהמבחר הוא פרי יצירתם של מנחים במרכזייה החינוכית ורכזי מ”חמ, חלק לוקט מכפרי הנוער והפנימיות ,וחלק אחר נלקח ממאגרי מידע שונים. אני משוכנעת שהפעילויות המוצגות להלן יעשירו את מלאי התכנים שלכם ויגוונו אותם .מאחר והעבודה בפנימייה מהווה כר נרחב ליישום ולהתנסות בנושאים אלה, בטוחה אני שתדעו לעשות שימוש מועיל בחוברת ולהפוך את הדמוקרטיה “מהלכה – למעשה”. תודה מיוחדת לניבה רמון ,הכותבת והעורכת הראשית ,שבזמן קצר ובהתראה כה מצומצמת ,נרתמה למשימה ברצינות וללא לאות .זאת כדי להספיק להפיק חוברת שתשמש את המדריכים בזמן הקצר העומד לרשותם ,לקראת אירוע הבחירות. תודה למנחי המרכזייה החינוכית שנרתמו אף הם לאיסוף ולכתיבת חומרים. למעצבת הגרפית ,אילנה רוז’נסקי ,שטרחה על צורתה החיצונית ועל עיצובה של החוברת. העושר המוצע בחוברת נכתב מתוך מגמה לאפשר עיסוק בערכי הדמוקרטיה ובהיבטיה לאורך כל שנות ההתחנכות בפנימייה. בברכה, לייקה חיאט מנהלת המרכזייה החינוכית 5 לבחור בזכות לבחור בסעיף 5לחוק יסוד הכנסת נאמר כי “כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת ,אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק” .ביום שלישי ,כ”ו באדר התשע”ה 17 ,במרץ ,2015תתקיימנה הבחירות לכנסת ה20 - במדינת ישראל. אירוע הבחירות מהווה את אחד הסמלים הבולטים והמרכזיים של המשטר הדמוקרטי .הבחירות מסמלות את זכותם הבסיסית של כל בעלי זכות ההצבעה מגיל 18ומעלה ,לממש את יכולת הבחירה וההכרעה שלהם בעניינים שברומה של מדינה -ענייני ביטחון ,בריאות ,כלכלה ,חברה ומדיניות חוץ ופנים על כל רבדיה וגווניה השונים. פלחים שונים בחברה הישראלית נגועים בנגע האדישות ,נגע הייאוש או נגע הציניות והספק ,בכל הקשור לפוליטיקה או לפוליטיקאים .לפיכך ,גם ציבור הנערים והנערות עלולים להיות מושפעים מעמדות אלו .על כן חשוב אף יותר לא להניח לחניכים להיסחף בזרם המתבדל או המרים ידיים ,אלא לגייס אותם ,ולטעת בהם כבר עתה ,את ההבנה בדבר החשיבות הרבה לנקיטת עמדה ולהבעת דעה .אנו מצפים מכל נערה ונער החיים בכפרי הנוער ובפנימיות ,לעצור את המרוץ היום יומי בו הם נתונים ,ולהקדיש מחשבה ותשומת לב למשמעות האישית והציבורית של יום הבחירות. כדי שהחניכים יגדלו להיות אזרחים מעורבים ומשפיעים עלינו לזרוע כבר היום את זרעי ההתעניינות בסוגיות של פוליטיקה ושלטון ,בהחלטות של הממשלה ובקביעת מדיניות חברתית – כלכלית – פוליטית .עלינו להדגיש ולהמחיש באיזה אופן לכל החלטה המתבצעת “בחלונות הגבוהים” יש השלכה ונגיעה לפכים הקטנים של חיי היום-יום שלנו .עלינו לעזור לחניכים להכיר את המנהיגים המובילים ,לסייע בידם להיות בקיאים במושגי יסוד בממשל ,להכיר את מפת המפלגות בישראל ,ולהפגיש אותם עם סוגיות מרכזיות בתרבות ,בחברה ,בביטחון ובהווי החיים המורכב בארץ הזאת. יום הבחירות יכול להוות קרש קפיצה מצוין לשיח איך מנהלים דיון בכלל ,ואיך מנהלים דיון על נושאים השנויים במחלוקת .ארצה לסיים במשפט הנפלא שאמר הפילוסוף הצרפתי וֹולטֵ יר“ :אינני מסכים לאף מילה מדבריך אך אלחם עד טיפת דמי האחרונה על זכותך להשמיעם”. יום הבחירות הוא היום המאפשר לכל אזרח במדינת ישראל להביע את דעתו באופן חופשי ,דמוקרטי ושוויוני. 6 מבוא . אהרקע לבחירות הבחירות לכנסת העשרים הן הבחירות הכלליות שתערכנה בישראל ביום שלישי 17במרץ( 2015 ,כ”ו באדר תשע”ה) .במקור ,הבחירות היו אמורות להיערך בעוד כשנתיים ,אך הן הוקדמו בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה אותו יזמה הממשלה. בתחילת חודש דצמבר ,1.12.2014 ,אחרי שבועות ארוכים של מתיחות בין שר האוצר (יאיר לפיד) וראש הממשלה (ביבי נתניהו) נפגשו השניים בניסיון לדון בהמשך שיתוף הפעולה ביניהם .הפגישה לא צלחה ,וכתוצאה מכך הכריז נתניהו על פיטוריהם של שר האוצר (לפיד) ושרת המשפטים (ציפי ליבני). הודעה דרמטית זו ,הובילה את מדינת ישראל למערכת בחירות נוספת ,לפני תום ארבע השנים שנועדו לכיהונה של הכנסת הנוכחית .ראשי המפלגות הגדולות נפגשו אצל יושב ראש הכנסת (יולי אדלשטיין) וסיכמו על קיום הבחירות לכנסת העשרים של מדינת ישראל ,ב 17-במרץ.2015 , קיימות מספר דרכים להכנת רשימת המועמדים: .אעריכת בחירות מקדימות -פריימריס‚ (או בלעז “פריימריז” מאנגלית: )primariesבהן נוטלים חלק כלל חברי המפלגה (משלמי המסים למפלגה). בחירות מקדימות מתקיימות לפני בחירות כלליות לבית הנבחרים או לראשות המדינה (נשיאות או ראשות ממשלה) ,בתוך המפלגות השונות ועל פי תקנון התנועה. ב .בחירה במרכזי המפלגה (בשיטות שונות). ג .בחירה באמצעות ועדה מסדרת .בד”כ זו הנהגה מצומצמת של המפלגה הקובעת את רשימת המועמדים ואת סדר שיבוצם ברשימה לכנסת. ד .ראש המפלגה או המנהיג הרוחני שלה (בד”כ במפלגות החרדיות או הערביות) קובע את רשימת המועמדים. בראשית ימי המדינה ,נהגו מרבית המפלגות לבחור את מועמדיהן לכנסת בגוף מצומצם (ועדה מסדרת) שכלל רק אחדים מבכירי המפלגה .בהמשך ,החלו חלק מהמפלגות ,בעיקר המפלגות הגדולות ,לעבור לבחירות מקדימות רחבות יותר. למרות זאת ,גם כיום חלק מהמפלגות אינן מקיימות בחירות מקדימות ,ופועלות לקביעת רשימתן בשיטה הדומה לזו של הוועדה המסדרת .דוגמאות לכך ניתן למצוא ב”מועצת חכמי התורה” של מפלגת ש”ס ו”מועצת גדולי התורה” של יהדות התורה. נהוג להבדיל בין שלושה סוגים של בחירות מקדימות המתקיימות במפלגות 7 בישראל :סוג אחד ,הנפוץ יותר ,הוא בחירות בגוף הנבחר של המפלגה המונה בין כמה עשרות ועד אלפי חברים (הגוף הבוחר מכונה ועידה ,מרכז או מועצה) .הסוג השני הוא בחירות שבהן משתתפים כל החברים שהתפקדו למפלגה .הסוג השלישי, שאינו נהוג כיום באף מפלגה בישראל ,הוא “פריימריז פתוחים” ,בהם כל אזרח יכול לתת את קולו לבחירת רשימת המועמדים של מפלגה אחת לכנסת גם אם אינו מתפקד אליה. בבחירות המוקדמות נבחר ראש הממשלה המכהן ,בנימין נתניהו ,להנהיג שוב את הליכוד. מושגי יסוד בדמוקרטיה בחירות דמוקרטיות הן הליך מרכזי ותנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה .לבחירות דמוקרטיות מאפייני יסוד הכרחיים: •קיום בחירות דמוקרטיות מאפשר לאזרחים לבחור את נציגיהם‚ או לשלול מהם את הבחירה וכך לשמר את עיקרון ריבונות העם. •קיום בחירות דמוקרטיות בפרקי זמן קבועים מאפשר חילופי שלטון – עיקרון הגבלת השלטון. •הבחירות מבטיחות מימוש עיקרון ההשתתפות של האזרחים‚ שהוא תנאי הכרחי לדמוקרטיה – שלטון העם. •הבחירות מבטאות הסכמה רחבה על אופן “כללי המשחק” המקובלים במשטר דמוקרטי. •בבחירות בא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם – מפלגות שונות המייצגות קבוצות שונות בחברה‚ מתמודדות בבחירות. •כל קבוצה יכולה להתאגד ולהקים מפלגה ולהתמודד בבחירות – ביטוי לעיקרון חופש ההתאגדות. •כל קבוצה רשאית לבטא את דעתה ולנסות ולשכנע את הציבור לתמוך בה – עיקרון חופש הביטוי. חמישה תנאים לקיום בחירות דמוקרטיות .1כלליות – כל אזרחי המדינה זכאים לבחור. .2חשאיות -ההצבעה חייבת להיות חשאית. .3מחזוריות – הבחירות מתקיימות בפרקי זמן הקבועים בחוק( .בחירות בישראל מתקיימות בד”כ כל 4שנים). .4שוויוניות – לכל אזרח קול אחד ולכל קול יש משקל שווה. .5התמודדות חופשית – כאשר יותר ממפלגה אחת מתמודדת בבחירות‚ מתקיים תהליך הוגן. 8 להן עיקרי לוח הזמנים שנקבע: 25בינואר – 2015כניסת פנקס הבוחרים לתוקף 28 - 29בינואר – 2015הגשת רשימות המועמדים לכנסת 17במרץ – 2015יום הבחירות 25במרץ – 2015הגשת תוצאות הבחירות הסופיות הסכמי עודפים נחתמו בין רשימת הליכוד והבית היהודי המחנה הציוני ורשימת מרצ ישראל ביתנו עם רשימת כולנו 9 מוסדות השלטון בישראל הכנסת -הרשות המחוקקת תפקידי הכנסת המשטר בישראל מבוסס על הפרדה בין שלוש רשויות השלטון :הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת .הכנסת – בית הנבחרים הישראלי – היא הרשות המחוקקת ,בעלת הסמכות הבלעדית במדינה לחוקק חוקים .לכנסת יש גם תפקיד מכונן-חוקתי – חיבור חוקה למדינת ישראל .הכנסת היא הזרוע המפקחת על הממשלה ,נתונים לה כמה תפקידים מעין-שיפוטיים ,וכן מתפקידה לבחור את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה .בכנסת מכהנים 120חברי הכנסת .מקום מושבה בירושלים . חקיקה תפקידה הייחודי של הכנסת ,כרשות מחוקקת ,הוא לחוקק חוקים – זוהי חקיקה ראשית .חוק שנחקק בכנסת מחייב את כולם – את כל האזרחים וכן את כל רשויות המדינה. היוזמה להצעת-חוק יכולה לבוא מחברי-כנסת ,מחברי ממשלה או מוועדות הכנסת. כל חוק חייב להתקבל בהליך קבוע ומסודר ובתמיכת רוב חברי-הכנסת .היקף הפעילות בתחומים רבים במדינה המודרנית ,ומורכבות בעיותיה ,מטילים עומס רב על מנגנון החקיקה ,ועלולים לפגוע ביעילותו ולשחוק אותו .לכן ,החקיקה הראשית על-ידי הכנסת נמנעת מטיפול בפרטים ,ועוסקת בקביעת יסודות החוק ,עקרונות וקווי-פעולה .את הטיפול בפרטים ביצועיים הכנסת רשאית להעביר לידי הרשות המבצעת (ממשלה ורשויות מקומיות) על-ידי כך שהיא מסמיכה אותה לחוקק חקיקת-משנה בצורת תקנות ,צווים וחוקי-עזר ,ואף תקנות לשעת-חירום .עם זאת, חקיקת-המשנה אינה מוסמכת לחוקק תקנה ,צו או חוק-עזר העומדים בסתירה לחקיקה הראשית. האם לא נפתח בדרך זו פתח לרשות המבצעת לחרוג במקרים מסוימים מהמסגרת הביצועית וליטול לעצמה סמכות חקיקה לא לה? האין היא עלולה לשלב בתקנות דברים שלא הצליחה להשיג בחקיקה הראשית בכנסת ,ואשר למעשה הינם מחוץ לתחומי סמכותה? אפשרות כזאת נבלמת על-ידי בית-הדין הגבוה לצדק (בג”צ). כל אזרח יכול לעתור לפניו על חריגה של תקנות מתחום הסמכות של החוק .חברי- 10 כנסת רשאים גם להעלות לדיון בכנסת ,או באחת מוועדותיה ,מקרים המהווים לדעתם חריגה מהחוק .יתרה מזו ,תקנות וצווים בתחומים מסוימים ,בעיקר כלכליים וכספיים ,טעונים אישור של מליאת הכנסת או של ועדת הכנסת המטפלת באותו תחום מסוים. מגילת-העצמאות ,שבה הוכרז על הקמתה של מדינת-ישראל ,קבעה כי הכנסת הראשונה תהיה גם רשות מכוננת שתכונן חוקה למדינה החדשה .בעקבות הוויכוח שהתעורר סביב שאלת כינונה של חוקה ,קבעה הכנסת הראשונה ,בהחלטתה מיום ה 13-ביוני ,1950כי “הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה .החוקה תהייה בנויה פרקים פרקים ,באופן שכל אחד מהם יהווה חוק-יסוד בפני עצמו .הפרקים יובאו בפני הכנסת ,במידה והוועדה תסיים את עבודתה ,וכל הפרקים יתאגדו לחוקת המדינה”. הרכב ממשלה חדשה ממשלה קמה בישראל רק לאחר שהיא זוכה באמון הכנסת ,והיא מכהנת מכוח אמונה של הכנסת .כאשר יש להקים ממשלה חדשה ,נשיא המדינה מטיל את התפקיד ,לאחר התייעצות עם נציגי הסיעות בכנסת ,על אחד מחברי-הכנסת .הוא בוחר במי שסיכוייו להקים ממשלה יציבה שתזכה באמון הכנסת הינם הגבוהים ביותר להערכתו .מי שמרכיב את הממשלה הוא גם האדם שיעמוד בראשה .ראש הממשלה מרכיב את ממשלתו ומציג אותה לאישור הכנסת .נערכת הצבעת אמון, ורק ממשלה שזוכה באמונם של רוב חברי-הכנסת נכנסת לתפקידה .ראש הממשלה והשרים מצהירים הצהרת אמונים בפני הכנסת ,בה הם מתחייבים ,בין היתר, “לקיים את החלטות הכנסת”. חברי-הכנסת רשאים בכל עת להעלות לדיון בכנסת הצעת אי-אמון מנומקת בממשלה .במקרה של הבעת אי-אמון ברוב של חברי-הכנסת ,הממשלה מתפטרת, ונשיא המדינה מטיל את מלאכת הרכבתה של ממשלה חדשה על חבר-כנסת אחר .ב”חוק-היסוד :הממשלה תשס”א ”2001-נקבע לראשונה בישראל הסייג של “הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיווית – ”הקובע כי בהביעה אי-אמון בממשלה על הכנסת להציע לנשיא חבר-כנסת אחר כמועמד חלופי לראש הממשלה“ ,שהסכים לכך בכתב” (שם ,סעיף 28ב) .שתי ממשלות בישראל הודחו עד כה על-ידי הכנסת: ממשלת יצחק שמיר ,שהודחה בשנת 1984על-ידי קבלת הצעת-חוק של מפלגות האופוזיציה (בתמיכת מפלגת תמ”י הקואליציונית) להקדמת הבחירות ,בנימוק של דאגה לנוכח מצבה הכלכלי של המדינה ואי-שביעות-רצון מתפקוד הממשלה; 11 וממשלת יצחק שמיר ,שהודחה בשנת 1990בהצבעת אי-אמון על רקע אי-שביעות- רצון ממהלכיה בקשר לתהליך השלום. פיקוח על הממשלה תפקיד חשוב נוסף של הכנסת הוא פיקוח על החלטות הממשלה ועל פעולותיה. הליכים אחדים מאפשרים פיקוח כזה: אמון הכנסת :אמצעי הפיקוח הראשון ,שהוזכר כבר קודם ,הוא הצורך של כל ממשלה לזכות באמון הכנסת. חוק התקציב השנתי וחוקי מיסוי :אמצעי נוסף הוא השליטה של הכנסת בהכנסותיה ובהוצאותיה של הממשלה .שליטה זו מוקנית לכנסת מכוח חקיקת חוק תקציב המדינה ,וחקיקת חוק לשם מיסוי .סעיף 3ב”חוק-יסוד :משק המדינה, תשל”ה – ”1975קובע כי על הכנסת לאשר כל שנה את תקציב המדינה על-ידי חקיקת חוק התקציב השנתי ,המפרט את כל ההקצאות הכספיות לכל משרדי הממשלה .הממשלה מציעה מדי שנה חוק תקציב ,שחייב לעבור את כל הליכי החקיקה בכנסת ,ככל חוק אחר ,במהלכם הכנסת רשאית לדרוש להכניס בו שינויים ותיקונים .אם לא התקבל חוק התקציב על-ידי הכנסת ,הרי זה כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה של הממשלה לפני גמר כהונתה ועל הקדמת הבחירות. בסיומה של כל שנת תקציב ,שר האוצר חייב לדווח לכנסת על יישומו של חוק התקציב בשנה שחלפה. דרישת מידע :אמצעי פיקוח שלישי הוא סמכותה של הכנסת לדרוש ולקבל מהרשות המבצעת מידע מפורט על פעולותיה .דרישת המידע וקבלתו נעשים באורח שוטף במליאת הכנסת – באמצעות שאילתות המופנות לממשלה או לשר מסוים ,הצעות לסדר -היום המעלות נושאים שונים לדיון בכנסת ,הודעות ממשלה לכנסת ,וכן דיון בוועדות הכנסת. הכנסת רשאית גם לחקור נושאים שונים הראויים לדעתה לחקירה יסודית ואובייקטיבית ,באמצעות מינוי ועדות חקירה פרלמנטריות ,כפי שקובע סעיף 22 של “חוק-יסוד :הכנסת “:הכנסת רשאית למנות ועדת חקירה ,אם על ידי הסמכת אחת הוועדות הקבועות ואם על-ידי בחירת ועדה מבין חבריה ,כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה; סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על-ידי הכנסת; בכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת”. 12 ביקורת-המדינה :אמצעי פיקוח רביעי הוא ביקורת-המדינה .מבקר-המדינה אחראי רק לפני הכנסת ,ואינו תלוי בממשלה .הוא נבחר על-ידי הכנסת ,הקובעת את תקציב משרדו ,ורק היא מוסמכת להדיחו (בהליך המפורט בחוק)“ .חוק- יסוד :מבקר-המדינה ,תשמ”ח ”1988-קובע כי “מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק ,הנכסים הכספיים ,ההתחייבויות והמינהל של המדינה ,על משרדי הממשלה ,על כל מפעל ,מוסד או תאגיד של המדינה ,של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על-פי חוק לביקורתו” (סעיף ( 2 מבקר-המדינה מכהן גם כ”נציב תלונות הציבור” ,שתפקידו לחקור תלונות של אזרחים על עוולות שנגרמו להם על-ידי הממשל .מבקר-המדינה מפרסם מדי שנה את הדו”ח השנתי שלו .מסקנותיו אינן מחייבו אמנם את הממשלה לעשייה כלשהי ,אך הן נחשפות בפומבי ויש להן יכולת הרתעה בעצם השפעתן על דעת- הקהל. תפקידים נוספים הכנסת אחראית לבחירת נשיא המדינה ומבקר-המדינה .מפלגות הקואליציה מנצלות בדרך-כלל את הרוב שיש להן בכנסת כדי לבחור במועמד שלהן לנשיאות )אם כי היו מקרים שחרגו מנוהג זה) .רק הכנסת יכולה להדיח נשיא או מבקר- מדינה מתפקידם ,ורק ברוב מיוחד 3/4מסך-כל חברי-הכנסת לשם הדחת נשיא; 2/3מהמצביעים לשם הדחת מבקר-המדינה. הכנסת משתתפת גם במינוי שופטים ,באמצעות נציגיה בוועדת המינויים (שבה חברים שופטים ,נציגי לשכת עורכי-הדין ,שרים וחברי-כנסת) ,ובמינוי הרבנים הראשיים ,והיא מיוצגת גם בוועדות מינויים לדיינים ולשופטים בבתי-דין דתיים של העדות השונות. לכנסת יש גם תפקידים מעין-שיפוטיים ,המתבטאים בכך שהיא דנה בערעורים על הבחירות לכנסת ,ובכך שהיא מוסמכת להסיר חסינות של חבר-כנסת ,לשלול ממנו את זכויותיו ,להשעותו מדיוני הבית או להעבירו מכהונתו. 13 הממשלה -הרשות המבצעת כינון הממשלה – אחר מערכת הבחירות ,הנשיא מקיים התייעצות עם נציגי המפלגות (סיעות) ,לגבי המועמד שירכיב את הממשלה ויהיה רה”מ .לאחר ההתייעצות יטיל הנשיא על אחד מח”כ שיש לו את הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה ,את תפקיד הרכבת הממשלה .מכאן שהמועמד להרכבת הממשלה ורה”מ בעתיד חייב להיות ח”כ .רוב חברי הממשלה ,גם הם ח”כ (לא חייבים) ,גם סגני שרים חייבים להיות ח”כ .שיטת הממשל הפרלמנטרי קובעת שהממשלה צריכה לזכות בתמיכת 61ח”כ לפחות (רוב מוחלט) ,כשרה”מ מציג את הממשלה בפני הכנסת. ממשלה קואליציונית – ריבוי המפלגות ושיטת הבחירות היחסית בישראל ,גרמו לכך שעד כה אף מפלגה אחת לא זכתה ברוב המושבים בכנסת כלומר לא זכתה ברוב מוחלט של 61ח”כ) .לכן יש צורך להקים ממשלה קואליציונית ,או להכנס להסכם קואליציוני עם מספר מפלגות. הסכם קואליציוני הוא הסכם בין מספר מפלגות להרכבת ממשלה ע”מ לזכות באמון של הכנסת (לפחות 61ח”כ) ,והוא כולל: א .איוש משרות במשרדי הממשלה והגופים הציבוריים (מנכ”לים, שגרירים וכד’). ב .קווי יסוד של הממשלה. ההסכמים חייבים להיות גלויים: א .זכות הציבור לדעת. ב .זכותם של ח”כ לדעת מהן ההתחייבויות שמפלגות הקואליציה לקחו עליהן. ההסכמים (הפוליטיים) ,מחייבים את המפלגות אשר חתמו עליהם ,ובמידה ואחד הצדדים חושב שהצד השני הפר את ההסכם ,הוא יכול לפנות לביהמ”ש ע”מ ל”קבל סעד” .במקרה כזה ,ביהמ”ש אינו כופה את קיום ההסכם ,אלא רק מכריז על הפרתו של ההסכם ,ואז זכותה של המפלגה המערערת ,לפרוש מהקואליציה. 14 הממשלות בישראל העדיפו תמיד להקים קואליציות רחבות: א) קואליציה רחבה המתבססת על מספר רב של מפלגות ,מקטינה את תלותה של הממשלה בכל אחת מהשותפות הקואליציוניות הקטנות .כך נחלש כוח המיקוח של כל אחת מהשותפות הקואליציוניות .אחרת למפלגות הקטנות עלול להיות יותר כוח רב יותר ממה שהבוחרים רצו להעניק להן. ב) קואליציה רחבה שיש בה ייצוג למפלגות המבטאות שסעים בחברה, משקפת את הרצון לגשר על שסעים אלו. ג) קואליציה רחבה מחזקת את הלגיטימציה של הממשלה בעיני הציבור. סמכויות הממשלה – בסעיף 40לחוק יסוד הממשלה נאמר כי “הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה ,בכפוף לכל דין ,כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת” .מכאן שלממשלה יש עוצמה רבה ,משום שלא רק שהממשלה צריכה לבצע את החקיקה של הכנסת וליישם את החלטות הכנסת ,אלא היא גם מוסמכת לפעול בשם המדינה במגוון רחב של נושאים .הממשלה יכולה לקבוע מגוון רחב של נושאי מדיניות (כלכלית-לקבוע את המדיניות הכלכלית של המדינה ,צבאית – לצאת למלחמה ,דיפלומטית – לחתום על הסכמי שלום שבמהלכם היא יכולה לוותר על שטחי המדינה ,חברתית – מדיניות קליטת עלייה וכד’) ,הממשלה מפקחת על הרשויות המקומיות (דרך משרד הפנים). 15 הרשות השופטת הרשות השופטת מפרשת את החוקים והתקנות הקיימים ,ודנה בסכסוכים משפטיים שונים. הרשות השופטת היא מערכת עצמאית ואינה תלויה ברשויות האחרות :הממשלה והכנסת. עיקר כוחה של הרשות השופטת ניתן לה על ידי האוכלוסייה הרואה בה רשות ללא פניות ,החותרת לצדק ולאמת. מערכת המשפט בישראל – הרשות השופטת – מונחית על ידי שלטון החוק .החוק מנחה את השופט בעבודתו .העקרונות הנכללים בשלטון החוק הם: א .שוויון בפני החוק -כל אדם ללא תלות במוצאו ,במעמדו ,במינו או בדתו זכאי ליחס שוויוני מצד השופט ומצד המשפט. ב .פומביות המשפט -הצדק חייב להיראות ולא רק להיעשות .על בית המשפט להפגין לעין כל את שלטון החוק ,מלבד במקרים מיוחדים .למרות זאת ,אין לפרסם פרטים על קטינים מתחת לגיל ,18במטרה להגן עליהם. ג .הזכות להליך הוגן -כל אדם זכאי להגנה על עצמו בבואו לפני השופט. בארץ שלוש דרגות של בתי משפט ,לפי חומרת העניין :השלום ,המחוזי והעליון. מלבד זאת קיימים בתי משפט לנוער ,שבהם המגמה לשקם גוברת על המגמה להעניש; בתי משפט למשפחה ,בתי דין לעבודה ועוד. 16 הבחירות בישראל הבחירות הן אמצעי לשמירת אופיו של המשטר הדמוקרטי על ידי מתן זכות שווה לכל אזרח במדינה לבחור ולהיבחר. השקפת העולם הדמוקרטית רואה את האדם כבעל ערך וזכויות טבעיות מיום היוולדו‚ ולכן יש לו זכות ליטול חלק בהחלטות הנוגעות לו .השקפה זו דוגלת בערכים ובעקרונות הומניסטיים .היא שמה את האדם במרכז ,ורואה בעם את הריבון‚ את מקור הסמכות השלטונית .רצון העם בא לידי ביטוי בעקרונות הבאים: בחירות חופשיות‚ הכרעת הרוב‚ הפרדת רשויות ועוד .זוהי דמוקרטיה פורמאלית. שיטת הבחירות בישראל נהוגה שיטת בחירות יחסית-ארצית ,כלומר ,הרשימות הנבחרות מיוצגות בכנסת ,בית הנבחרים של המדינה ,על-פי אחוז המצביעים עבורן. להבדיל מרוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות המערביות ,בישראל נשמרת השיטה בצורה קיצונית ,כשהמגבלה היחידה על בחירתה של רשימה שהשתתפה בבחירות, היא שתעבור את אחוז החסימה ,העומד כיום על .3.25% רקע היסטורי לשיטה מדינת ישראל ירשה את השיטה היחסית הנוקשה מהמערכת הפוליטית של היישוב בתקופת המנדט .שיטה זאת הייתה מבוססת על קנאותן של המפלגות השונות לעצמאותן .האידאולוגיה וההרכב האישי מילאו בהן תפקיד חשוב .ההצדקה שניתנה לריבוי המפלגות הייתה נעוצה בעלייה ההמונית שגרמה לתמורות מרחיקות לכת ומהירות בהרכב האוכלוסייה ,והצורך לתת ייצוג מרבי לקבוצות אלו ולדעות השונות בעם. 17 הבסיס החוקי לשיטה שני חוקים עיקריים עוסקים בשיטת הבחירות לכנסת :חוק-יסוד :הכנסת משנת 1958וחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) ,משנת .1969מאז נחקק חוק המפלגות בשנת ,1992רשאיות רק מפלגות הרשומות כחוק להשתתף בבחירות ולהגיש רשימת מועמדים. העקרונות שעליהם מושתתת שיטת הבחירות המסגרת הכללית לבחירות נקבעה בסעיף 4לחוק-יסוד הכנסת ולפיו הכנסת תיבחר בבחירות כלליות ,ארציות ,ישירות שוות ,חשאיות ויחסיות .סעיף זה ניתן לשנות רק בהצבעה של לפחות 61חברי הכנסת. עקרון הכלליות מבטיח את הזכות הפעילה של כל אזרח ישראלי שהנו לפחות בן 18להצביע ,ואת הזכות להיבחר -לכל אזרח ישראלי שהנו לפחות בן .21אף- על-פי שחוק-יסוד הכנסת נתן למחוקק את הסמכות לשלול את זכות הבחירה ממי שנראה לו ,לא השתמשה עד כה הכנסת בסמכות זו .המחזיקים בתפקידים מסוימים ,כמו נשיא המדינה ,מבקר המדינה ,שופטים ודיינים ,קצינים בצבא קבע ועובדי מדינה בכירים ,אינם רשאים להיות מועמדים לבחירה ,אלא אם התפטרו מתפקידם 100ימים או ששה חודשים לפני הבחירות ,לפי המצוין בחוק. עקרון הארציות קובע ,שכל מדינת ישראל הנה אזור בחירה אחד בכל הנוגע לחלוקת המנדטים .בחירות ישירות משמעותן שהאזרח בוחר את הכנסת במישרין ולא גוף של בוחרים (כפי שהדבר נהוג בבחירות לנשיאות בארצות-הברית) .בחירות שוות משמעותן שוויון בין הקולות שניתנו .בית המשפט העליון קבע שעקרון השוויון נוגע גם לשוויון בהזדמנות לגבי כל הרשימות המתחרות .עקרון החשאיות מבטיח את הגינות הבחירות ושואף למנוע הפעלת לחץ על הבוחרים באשר לאופן הצבעתם ,שכן אין לדעת כיצד יצביעו .עקרון היחסיות בא לידי ביטוי בכך שכל רשימת מועמדים מיוצגת על-ידי מספר חברים שהינו יחסי לכוחה האלקטוראלי, ובלבד שהרשימה עוברת את אחוז החסימה. תכיפות הבחירות הבחירות לכנסת אמורות להיערך כל ארבע שנים .בשיטת הבחירות הישירה שהייתה נהוגה בעבר ,ראש הממשלה יכול היה להחליט על הקדמת הבחירות ולהודיע על כך לנשיא המדינה .מכיוון שעפ”י שיטה זאת ראש הממשלה הוא זה שריכז בידיו את הסמכות הבלעדית להחלטה זאת .אולם כיום ,נהוגה בישראל שיטת הבחירות הפועלת על פי הגוש הגדול ביותר -פירושו של דבר שלפי השיטה הנוכחית ,ראש הממשלה יכול רק להמליץ (ולא לקבוע) על הקדמת הבחירות, ולכנסת יש יכולת לחסום יוזמה זאת רק אם יש רוב כנגד ההחלטה .כיון שראש 18 הממשלה המכהן ,ביבי נתניהו ,הבין שאיננו יכול לקדם תהליכים מדיניים שונים בקואליציה הנוכחית ,הוא המליץ לנשיא להקדים את הבחירות .הנשיא נעתר לבקשה ,וכך אנו מוצאים עצמנו כעבור שנתיים בלבד מאז הבחירות האחרונות ,שוב במערכת בחירות חדשה. מי יכול להשתתף בבחירות ההתמודדות בבחירות הנה בין רשימות מועמדים .מאז נחקק חוק המפלגות בשנת 1992רק מפלגה הרשומה כחוק אצל רשם המפלגות ,או כמה מפלגות רשומות שהחליטו להתמודד ברשימה אחת ,רשאיות להגיש רשימת מועמדים. רשימה הפועלת במישרין או בעקיפין נגד קיומה של מדינת ישראל ונגד אופייה הדמוקרטי ,או רשימה המסיתה לגזענות ,אסור לה להשתתף בבחירות. חלוקת המושבים בכנסת בין הרשימות רשימות אשר עברו את אחוז החסימה מקבלות מספר מושבים בכנסת שהינו יחסי לכוחן האלקטוראלי .זאת עושים על-ידי חלוקת מספר הקולות הכשרים אשר ניתנו לרשימות שעברו את אחוז החסימה ב ,120-כדי לקבוע כמה קולות מזכים רשימה במושב אחד. 19 “שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה המושגים “שמאל” ו”ימין” מהווים חלק בלתי נפרד מן הלקסיקון הפוליטי ,וכסמלים פוליטיים נעשה בהם שימוש לא רק לתיאור המערכת הפוליטית אלא גם למטרות תקשורת ,לגיוס בוחרים ולהבחנה בין זרמים ומחנות ,למתן לגיטימציה ודה-לגיטימציה לקבוצות ולרעיונות פוליטיים. מקורם של המושגים “שמאל” ו”ימין” המושגים “שמאל” ו”ימין” קיבלו לראשונה משמעות פוליטית בצרפת של סוף המאה ה ,18-בעקבות כינוסה של האסיפה הלאומית בשנת .1789מאז אותה אסיפה בה ישבו אנשי האצולה בצד ימין והפטריוטים ישבו בצד שמאל ,הפך “ימין” לכינוים של חברי האצולה והבורגנות הגבוהה (שביקשו לשמר למלך זכויות מסוימות) ,ואילו “שמאל” הפך להיות כינוים של חברי המעמד הבינוני והנמוך (שביקשו לבטל את מוסד המלוכה ולהקים רפובליקה). במהלך המאה ה 19-עברה הבורגנות כולה לימין המתרס הפוליטי ,והעם הפשוט נשאר בשמאל ,וכך קיבלו המושגים “ימין” ו”שמאל” משמעות יותר רחבה. הימין זוהה עם מי שביקש לשמור על הסדר החברתי הקיים והשמאל זוהה עם מי ששאף לשנות את הסדר החברתי בכיוון יותר שוויוני .משמעות זו תופשת גם כיום, ונראה שהישרדותם של המושגים “שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה קשורה בכך ,שנושאי מחלוקת רבים בחברה מבטאים קיטוב בין השואפים לשנות את הסדר החברתי לבין השואפים לשמר את הקיים. שימושים נוספים למושגים “שמאל” ו”ימין” מצרפת עבר השימוש במושגים “שמאל” ו”ימין” גם לארצות אחרות .עם השנים צברו המושגים הללו משמעויות נוספות .ניתן לראות את ההבחנה הבסיסית בין שמאל וימין באינטרסים כלכליים שונים ,לעיתים מנוגדים ,בין השכבה השלטת לבין השכבות הנשלטות .האבחנה בין שמאל וימין היא גם בנושאים הקשורים במבנה המשטר הפוליטי ,שנושאם זכויות אזרח ,יחסי דת ומדינה ,מדיניות חוץ ובטחון ועוד. ניתן להצביע על תיאוריות ואידיאולוגיות שונות כמזוהות עם אחד המושגים .המחלוקות הפוליטיות העיקריות המקושרות עם “שמאל” ו”ימין” לאורך השנים הן אלו של: סוציאליזם (שמאל) לעומת קפיטליזם (ימין) ,מעורבות ממשלתית במשק (שמאל) לעומת יוזמה חופשית (ימין) ,תפיסה אוניברסאלית (שמאל) לעומת אוריינטציה פרטיקולרית ,בפרט לאומית (ימין) ,שאיפה לשינוי (שמאל) לעומת שמירה על הסטטוס קוו (ימין) ,הפרדת דת ממדינה (שמאל) לעומת התנגדות לכך (ימין) ,ועוד. 20 נמצא כי אזרח ו/או מפלגה כלשהם יכולים להיות בתחום מסוים מזוהים עם הימין ובתחום אחר מזוהים עם השמאל. המשמעות התכנית של המושגים “שמאל” ו”ימין” משתנה לאורך ההסטוריה ושונה בין מדינות שונות בהתאם לממדים ולדגשים של המחלוקת בחברה .עם זאת ,נושאים חדשים נספגים לתוך הרצף בצורה שאיננה אקראית .ישנה עקביות רבה במה שהופך “שמאל” ובמה שנקרא “ימין” .המושגים אמנם שינו ומשנים את משמעותם לאורך השנים ,אך גם בשונות זו יש המשכיות ועקביות מסוימות ,המאפיינות את השאלות הפוליטיות המרכזיות ואת השחקנים העיקריים. הצורך הפסיכולוגי במושגים “שמאל” ו”ימין” ותפקידם הפוליטי המושגים “שמאל” ו”ימין” משמשים כסכימה ,כמסגרת וכתבנית למיון של המציאות הפוליטית שסביבנו .הם עוזרים לציבור הרחב להתמודד עם עולם פוליטי ,שאיננו מרכז הווייתם .בעזרתם ניתן לסמן בקלות יחסית “ידיד” או “אויב”“ ,טוב” או “רע”. שימוש זה בתוויות מבטא לעיתים יחס אמוציונאלי מכליל של האדם כלפי זולתו ,מבלי לבחון בהקפדה את הדעות ,העמדות והמעשים של הפרט ,של הקבוצה או את הרעיון המאופיין באמצעות התוויות “שמאל” ו”ימין”. המושגים “שמאל” ו”ימין” מועילים בידם של פוליטיקאים בפרוש המציאות ,בגיוס תמיכה ,בהגדרת קונפליקטים ,ביצירת קואליציות ,במתן לגיטימציה ודה-לגיטימציה לקבוצות ,פרטים ותופעות. התוויות “שמאל” ו”ימין” מכילות מרכיב אידיאולוגי ומרכיב פוליטי – מפלגתי .אצל חלק מהאנשים או המפלגות המרכיב האידיאולוגי הוא המרכזי אצל האחרים -הפוליטי. נמצא כי בקרב מומחים לנושא או בקרב אלו שיש להם זיקה אישית לנושא המרכיב האידיאולוגי יהיה המרכזי .לעומתם ,אצל רוב הציבור נמצא מעט חשיבה אידיאולוגית מופשטת .עבור מרבית הציבור ,המרכיב הפוליטי הוא הדומיננטי ,ו”שמאל” ו”ימין” משמשים בידם “כקיצורי דרך” הכרחיים להתמצאות במערכת הפוליטית וכאמצעי לרכישת זהות פוליטית וחברתית .התוויות מסייעות לבוחר להתמצא במערכת הפוליטית. (לקוח מתוך מינהל חברה ונוער – ע”פ מחקרם של דר שמיר וונטרה) הערה: במדינת ישראל כיום ,ההבדלים האידיאולוגיים בין ימין ושמאל הולכים ומצטמצמים – יותר ויותר אנשים נמנים עם ה”מרכז”. 21 המחנות הפוליטיים בישראל ליכוד - מפלגת הליכוד חרתה על דגלה את ערכי השוויון החברתי ,השוק החופשי והשמירה על המסורת והתרבות היהודית ,ערכים שעוצבו ברובם על פי משנתו של זאב ז’בוטינסקי. המחנה הציוני -העבודה והתנועה- המפלגה הציונית חורטת על דגלה לשנות את ההווה ולפעול לעשיית תיקון“ .כי צריך כאן תכנית חירום לאומית לחיזוק האזרח ,בתחום הבריאות ,החינוך והרווחה”. יש עתיד - חרתה על דיגלה שילוב נכון בין שוק חופשי הפועל בתנאים התחרותיים של הזירה הגלובאלית ,לבין הצורך להגן על החלש ולבנות חברת מופת שמאמינה בערבות הדדית. 22 ש”ס - תנועת ש”ס הציבה שתי מטרות מרכזיות :להחזיר עטרה ליושנה ולקדם את הצדק החברתי .תנועת ש”ס מאמינה בקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ,המושתתת על ערכי הדמוקרטיה על פי תורת ישראל ושואפת לקבץ את כל נידחי ישראל מכל הגלויות ,כדי לבנות בית יהודי במדינה יהודית גדולה וחזקה בכל שטחי ארץ ישראל. הבית היהודי – מדינת ישראל היא מדינה יהודית ,מדינת היהודים, בעלת משטר דמוקרטי .המפלגה חרטה על דגלה חיזוק הצביון היהודי של המדינה, ומלחמה נגד כל מי שיפעל להפיכת ישראל ל”מדינת כל אזרחיה” .שואפים לשיוויון הזדמנויות על מנת לתת הזדמנות ראויה לכל צעיר וצעירה בישראל. ישראל ביתנו – חרטה על דגלה את קידום נושא הביטחון הלאומי בראש סדר העדיפויות הלאומי מתוך הבנה שעצם קיום המדינה ,שלמותה וביטחון אזרחיה מאוימים באורח ממשי על ידי אויביה .עוצמתה של ישראל וכושר הרתעתה הינם שני תנאים הכרחיים לביטחון בהווה ולסיכוי לשלום בעתיד. 23 יהדות התורה – שואפת לפתור ברוח התורה והמצוות את כל השאלות העולות על הפרק בחיי עם ישראל כפי שהוגדר באסיפת היסוד בעת כינונה. השקפת עולמה קבועה ועמדת .תוכנו ,מהותו ,יחודו וסוד קיומו של ישראל ,נעוצים ונשענים על קיום התורה והמצוות. מרצ - מרצ מניפה שלושה דגלים מרכזיים :מדיני ,חברתי ואזרחי-דמוקרטי. מרצ מציבה אלטרנטיבה אידיאולוגית לשלטון הימין ,ומציגה תפיסת עולם כוללת ושלמה ,הגורסת שלא ניתן לנתק בין הדגלים השונים שלה ששלובים זה בזה .לא יהיה צדק חברתי בלי סיום הכיבוש והסדר מדיני ,ולא תיתכן סוציאל-דמוקרטיה בלי שתהיה בישראל דמוקרטיה מהותית המגינה על זכויות האדם ומונעת אפליה על רקע דת ,מגדר ,גזע ו/או מוצא. מפלגות ערביות - תנועות שמאל הדוגלת בפינוי כל ההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו ב ,1967-הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ושוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים .חד”ש תומכת במשא ומתן לשלום ולא בנסיגות חד צדדיות .התנועה דוגלת בצדק חברתי ובסוציאליזם ,ושוויון בין המינים .בכך, התנועה גם מאמינה בצדק סביבתי כהגדרתה ,ודוגלת בקשר שבין סביבה ירוקה - בריאה וחברה שוויונית. 24 כולנו – כחלון העם איתנו – אלי ישי מפלגות נוספות: עוצמה יהודית בראשות מיכאל בן-ארי היא רשימה של אנשי מפלגת חזית יהודית לאומית (פורשי מפלגת ארץ ישראל שלנו) ,שהתמודדו במערכת הבחירות הקודמת במסגרת רשימת עוצמה לישראל ללא הצלחה. עלה ירוק בדצמבר .2014 מינתה את אורן ליבוביץ’ ,עורך מגזין קנאביס ,ליו”ר המפלגה ב18- מפלגת עם שלם הללו. בראשות הרב חיים אמסלם הודיעה שתרוץ שוב בבחירות 25 תעמולת בחירות כדי לשמור על תהליך בחירות דמוקרטי והוגן ,קיימים חוקים ונהלים המגינים על חוקיות הבחירות ועל טוהר הבחירות .בישראל עושים זאת בדרכים הבאות: פיקוח על הבחירות :הפיקוח על מערכת הבחירות נעשה בעיקר על ידי ועדת הבחירות המרכזית ,שהיא הממונה על קיום מערכת בחירות נקייה והוגנת ,פועלת לפי חוק הבחירות לכנסת ובסמכותה לפסול מפלגה שחורגת מהנהלים .בראש ועדת הבחירות המרכזית עומד שופט בית-המשפט העליון( ,השנה ימלא את התפקיד מר סלים ג’ובראן) ,ולצדו 30 -נציגים של סיעות בכנסת .ועדה זו אחראית גם על פיקוח וניהול ספירת הקולות וגם על פרסום התוצאות. תעמולת בחירות מבוקרת :על פי חוק הבחירות לכנסת ,יש לתעמולת בחירות כללים ברורים ,שאין להפר אותם: א .אסור שהתעמולה תפגע בעקרונות הדמוקרטיה. ב .התעמולה בטלוויזיה וברדיו מוגבלת ,ולכל מפלגה מוקצב זמן שידור בהתאם לגודלה. ג .אין לנהל תעמולת בחירות במקומות ציבוריים או בלוחות מודעות ,אלא במקומות שנקבעו לכך מראש ובלוחות שהוקצו מראש לצורך תעמולת הבחירות. חשאיּות :במהלך הבחירה בקלפי ,הבוחר זכאי לחשאיות מלאה ,הוא לא חייב לדווח לאף אחד על בחירתו .הוא מבצע את ההצבעה לבד ,בחדר מבודד ,כשהוא משלשל פתק למעטפה סגורה. שימוש הוגן בכספים :מערכת בחירות ,ובעיקר תעמולת בחירות ,כרוכה בהוצאות כספיות גבוהות .על מנת להבטיח שימוש הוגן ונכון בכספים ,חוקקה הכנסת את “חוק מימון המפלגות” ( ,)1969המסדיר הקצבה של סכומי כסף לכל אחת מהמפלגות ,ומפקח על שימוש נכון בכספים. 26 יום הבחירות יום הבחירות הוא יום של שבתון מעבודה ,אולם שירותי התחבורה פועלים בו כסדרם .ביום זה מוצבות ברחבי הארץ אלפי קלפיות מהשעה 7:00בבוקר עד השעה 22:00בערב .ביישובים קטנים שמספר הבוחרים בהם אינו עולה על 350 תושבים ,שעות ההצבעה הן מ - 8:00בבוקר ועד השעה 20:00בערב. למי מותר לבחור לכנסת? כל אזרח ישראלי בלי הבדלי דת ,מין ,מעמד ,עדה או השכלה. כל אזרח מעל גיל .18 כל אזרח ששמו וכתובתו מופיעים במרשם האוכלוסין של משרד הפנים. רבות מן הקלפיות מוצבות בחדרי הכיתות של בתי-הספר השונים ,השובתים ביום זה מלימודים. האם אני מופיע בפנקס הבוחרים? מהו פנקס הבוחרים? פנקס הבוחרים הוא רשימת בעלי זכות הבחירה לכנסת. כ 21-יום לפני הבחירות נשלחת לכלל הבוחרים “הודעה לבוחר” שבה מצוין מקום ההצבעה .רשימות הבוחרים מופיעות במקומות ציבוריים ברחבי הארץ ,כגון לשכות מינהל האוכלוסין במשרד הפנים וברשויות מקומיות .ההודעה על כך נמסרת באמצעי התקשורת השונים. מהי הודעה לבוחר? הודעה שמקבל כל בעל זכות בחירה הרשום ב”פנקס הבוחרים” כשלושה שבועות לפני מועד הבחירות .בהודעה רשומים פרטי הבוחר ,מספר הקלפי ומיקומה. איפה בני משפחתי מצביעים? באתר gov.ilניתן לגלוש לשירות המקוון פנקס הבוחרים – איתור שם מצביע וכתובת קלפי. מה מביאים לקלפי? כל בוחר מגיע לקלפי כשברשותו ההודעה לבוחר ותעודת הזהות. ועדת הקלפי •ועדת הקלפי מפקחת ביום הבחירות על ההצבעה לכנסת .לשם ביצוע יעיל וניהול מסודר של הבחירות לכנסת מחולקת הארץ לאזורי קלפי .בכל אזור קלפי מוקמת 27 לקראת הבחירות ועדת קלפי .ועדות הקלפי מתמנות על ידי ועדת הבחירות האזורית בהנחייתה של ועדת הבחירות המרכזית .בכל ועדת קלפי מיוצגות לפחות שלוש סיעות של הכנסת היוצאת .רשימת מועמדים שאינה סיעה יכולה לשלוח משקיף לכל ועדת קלפי. תפקידיה של ועדת הקלפי לארגן את מקום הקלפי ביום הבחירות ולפקח עליו להסדיר את כניסת הבוחרים אל מקום ההצבעה לזהות את הבוחרים הבאים להצביע לדאוג לסידור פתקי הצבעה בתא ההצבעה למסור מעטפות הצבעה למצביעים למחוק את שמו של המצביע מרשימת הבוחרים כדי למנוע כפל הצבעות לספור את הקולות בתום ההצבעה ולמסור את החומר כולל פרוטוקול לוועדת הבחירות האזורית. תהליך ההצבעה מצביע שמגיע לקלפי מזדהה בפני חברי ועדת הקלפי היושבים במקום באמצעות תעודת הזהות שלו וההודעה לבוחר שברשותו. חברי ועדת הקלפי מאתרים את המצביע ברשימת הבוחרים. המצביע מקבל מעטפת הצבעה הנושאת את חותמת ועדת הבחירות המרכזית ,יו”ר ועדת הבחירות המרכזית וחתימות ידיהם של שניים מחברי ועדת הקלפי. המצביע נכנס אל מאחורי פרגוד ההצבעה ,שם מונחים פתקי הצבעה כמספר המפלגות .הוא נוטל את הפתק של המפלגה בה הוא בוחר ,מכניס אותו למעטפה אטומה ,מכיוון שהבחירות הן חשאיות ,וסוגר את המעטפה. המצביע משלשל את המעטפה לתיבה מול חברי ועדת הקלפי. מתי מעטפת בחירות נפסלת? מעטפת בחירות שאינה עונה על כללי הבחירות נפסלת ואינה מחושבת בספירה הכללית של קולות הבוחרים .מעטפת בחירות נפסלת במקרים הבאים: מעטפה המכילה שלושה פתקים או יותר לאותה רשימה. מעטפה המכילה שני פתקים או יותר לרשימות שונות. פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות חוק הבחירות או שגודלו ,צבעו או הדפסתו שונים ממה שקבעה ועדת הבחירות המרכזית. 28 מעטפה שונה מזו שסיפקה ועדת הבחירות. מעטפה ריקה. פתק הצבעה שסומן בו דבר מה מלבד אות הרשימה או כינויה. סימן או חפץ במעטפת ההצבעה העלול לזהות את המצביע. מעטפה של בוחר שהצביע בקלפיות מיוחדות (חיילים ,ימאים ,אסירים) והגיע לוועדת הבחירות המרכזית יותר משבוע אחרי הבחירות. כל מעטפה שנמצאה מחוץ לקלפי ולא הוצאה מהקלפי על ידי הוועדה המוסמכת. כל מעטפה שאינה נושאת חותמות של שני חברי ועדת קלפי. ספירת הקולות בסוף יום הבחירות הקלפיות נחתמות בנוכחות חברי ועדת הקלפי ומועברות למקום מרכזי .שם פותחים אותן בנוכחות משקיפים מטעם המפלגות וסופרים את מספר הפתקים הכשרים .בתום תהליך ספירת הקולות ייקבע כמה קולות קיבלה כל מפלגה. לוועדת הבחירות המרכזית מועברות גם מעטפות ההצבעה של החיילים ,הימאים, האסירים והנציגים הדיפלומטים המשרתים את המדינה בחו”ל. 29 פעילויות מי שמצביע -משפיע !? מטרות החניכים ידונו במושגים :השתתפות פוליטית אזרחית ,הצבעה ,חובה אזרחית ויבינו את חשיבותם של מושגים אלו לקיומה של חברה דמוקרטית. החניכים יזהו מקרים ממדינות אחרות לגבי השתתפות פוליטית אזרחית ביום הבחירות החניכים יעמדו על תרומתה של השתתפות פוליטית אזרחית ביום הבחירות לחברה הדמוקרטית. החניכים יבינו את היתרונות והחסרונות הקיימים בקיום חובת הצבעה במדינות הדמוקרטיות השונות. החניכים יעלו דוגמאות ודרכים הגברת המודעות לחשיבות ההשתתפות הפוליטית האזרחית ביום הבחירות. טבלת נתונים מספר :1אחוז המצביעים בבחירות לכנסת 2009 – 1949 30 טבלה נתונים מספר :2שיעורי ההצבעה בדמוקרטיות שונות בתחילת שנות האלפיים שלב א -מליאה :ניתוח נתוני הצבעה בישראל ובעולם -שאלות כלליות לדיון: עיינו בשיעורי ההצבעה בבחירות לכנסת המופיעים בטבלה מספר :1 •מה אחוז ההצבעה בשנים הראשונות של הקמת המדינה לעומת אחוז המצביעים בשנים האחרונות •מה המגמה הבאה לידי ביטוי לאורך השנים? •מדוע לדעתך נרשמה ירידה באחוזי ההצבעה בישראל בשנים האחרונות? מה יכולים להיות ההסברים האפשריים לירידה זו? •האם מי שמצביע באמת משפיע? עיינו בשיעורי ההצבעה בדמוקרטיות שונות בתחילת שנות האלפיים בטבלה מספר :2 •מה משקפים הממצאים לגבי אחוז ההצבעה בישראל לעומת מדינות אחרות? •מה עשויים להיות ההסברים לפער בין מדינות בהן יש השתתפות הצבעה בשיעורים גבוהים (מעל ) 90%לעומת מדינות שבהן אחוז ההצבעה נמוך? •האם מדינה שבה אחוז ההצבעה נמוך מ 50%היא מדינה שההנהגה הנבחרת בה אינה לגיטימית? 31 •מה עשויים להיות האמצעים שמפעילים מדינות דמוקרטיות כדי להגביר את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים במדינות? שלב ב – הכרת מקרי בוחן של מדינות בהן קיימת חובת הצבעה: נקרא בפני החניכים חלק הלקוח מתוך כתבה שפורסמה באתר YNETובו פירוט דרכי ההתמודדות של מדינות עם הירידה המתמשכת באחוז המצביעים של האזרחים בבחירות: במאבק להחזרת אמון הבוחרים ,אין פתרון קסם ,וכל מדינה פועלת לפי ראות עיניה .גישה אחת היא הפיכת מערכת בחירות לנגישה יותר ,ידידותית יותר לבוחר. הרבה מדינות ,כמו בריטניה ,פינלנד ,דנמרק וארה”ב .אימצו לאחרונה הצבעה דרך הדואר .המדינה אסטוניה לקחה את זה רחוק ובבחירות האחרונות ב2007- אפשרה הצבעה באמצעות האינטרנט .זה לא כל כך עבד להם ופחות משני אחוזים .השתמשו באפשרות הזו יש גם הרבה מדינות שמאפשרות לאזרחיה הנמצאים מחוץ למדינה להצביע. בישראל רק מספר מאוד מצומצם של אזרחים רשאים להצביע מחוץ לגבולות המדינה :בעיקר שגרירים ושליחים רשמיים מטעם המדינה .במדינות כגון :ארה”ב, אוסטרליה וצרפת רשאים אזרחים המתגוררים מחוץ למדינותיהם להצביע. גישה שנייה ,קצת פחות ידידותית לבוחר ,היא חובת הצבעה .זאת דרך יותר קיצונית הנהוגה בכ 30-מדינות בעולם ,בהן :קפריסין ,בלגיה ,אוסטרליה, לוקסמבורג ,איטליה ,טורקיה ומדינות רבות באמריקה הלטינית .האפקטיביות של הגישה משתנה כמובן בהתאם לרמת האכיפה . מדינות שכן מקפידות על האכיפה זוכות לשיעור הצבעה הגבוה בעולם .באוסטרליה, שבה אזרח שלא מצביע זוכה לקנס על סך 80שקלים ,נרשמו 94.8אחוזי הצבעה בבחירות ב .2007-לאורך ההיסטוריה שלה מעולם לא נרשמו פחות מ 90%-אחוזי הצבעה. בברזיל ,שבה נרשמו בבחירות האחרונות 83.3אחוזים הצבעה ,קבוע בחוק כי אזרח שלא מצביע בשלוש מערכות בחירות -נמחק אוטומטית מרשימת הבוחרים. מעובד מתוך כתבה« :המלחמה באדישות :האם להכריח הצבעה בחוק» 1.2.09 אתרYNET בסיום קריאת הנתונים מתוך הכתבה נציף את השאלות הבאות: 32 1.1האם קיומה של חובת הצבעה תעלה תמיד את שיעור ההצבעה? במה הדבר תלוי? 2.2מה הניע את המדינות אשר קבעו חובת הצבעה במדינותיהם? 3.3מה המחיר הדמוקרטי של מימוש חובת הצבעה? 4.4האם יש דרכים חלופיות לעודד את האזרחים להצביע למעט חובת הצבעה? שלב ג – התמודדות יישומית עם היתרונות והחסרונות של חובת ההצבעה קיימים טיעונים רבים בעד ונגד קיום חובת ההצבעה .על מנת לעודד את החניכים להתנסות בדיון באופן חווייתי ,אפשר לקיים בנושא דיבייט .בהתאם לרמת החניכים ניתן לשקול האם לצייד אותם מראש בטיעונים בעד ונגד. להלן האופן שבו מוצע לקיים את הדיבייט בסוגיית קיום חובת הצבעה בבחירות: •המדריך בוחר שני מתנדבים •המדריך מציג בפני החניכים את הדילמה שעליה יקיימו ויכוח •המדריך מקיים הגרלה של התפקידים :אחד שתומך בדילמה ,אחר שמתנגד לדילמה. •החניכים מכינים במשך מספר דקות טיעונים המחזקים את הצד שלהם. •החניך מצד הממשלה (ראש הממשלה) מציג בפני הקהל את הטיעון המרכזי לתמיכתו בנושא במשך 2דקות. •בתום שתי הדקות על החניך מטעם האופוזיציה (ראש האופוזיציה) להתייחס/ להפריך את טיעון היריב ולהציג את הטיעון המרכזי של המתנגדים במשך שתי דקות. בתום נאום האופוזיציה ,על ראש הממשלה להפריך את טיעון האופוזיציה במשך 30 שניות. מתוך אתר הכנסת מרכז מחקר ומידע http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01144.pdf 33 טיעונים בעד ונגד חובת ההצבעה טיעונים בעד -חובת ההצבעה נגזרת מתפיסת הדמוקרטיה כ”שלטון העם” .אם העם הוא השליט ,הרי אחריותו הבסיסית של כל אזרח היא להשתתף בבחירת נציגיו. -השתתפות פוליטית בכלל והשתתפות בבחירות בפרט הן ערכים חינוכיים- דמוקרטיים מהמעלה הראשונה ,והן תורמות לקיומו של דיון ציבורי בנושאים שעל סדר-היום. -חובת הצבעה תביא לעלייה בשיעור ההשתתפות בבחירות .שיעור הצבעה גבוה בבחירות יגביר את הלגיטימציה של הנבחרים. -חובת הצבעה תעלה את שיעור ההשתתפות באופן שווה ,ללא הטיה מעמדית, ובכך תחזק את האידיאל הדמוקרטי של שוויון. -חובת הצבעה תסייע למפלגות לחסוך כסף ומשאבים אחרים המושקעים בשכנוע בעלי זכות הצבעה לממש את זכותם ולבחור. -אי-השתתפות מוחלטת בבחירות עשויה להתפרש בכל מיני דרכים ,ובין השאר אדישות ,אולם הימנעות מהצבעה באמצעות פתק הצבעה ריק יש בה משום העברת מסר פוליטי. טיעונים נגד -חובת הצבעה הוא הפרה של זכויות אזרחיות :חובת הצבעה אינה מתיישבת עם עקרון החופש ,שהוא עקרון יסוד בדמוקרטיה .זכות האזרחים שלא לבחור שוות ערך לזכותם לבחור. -כפיית הצבעה תפגע ביחסם של האזרחים לחינוך הפוליטי-דמוקרטי ,מאחר שהם עשויים להגיב בהתנגדות למקור הכפייה. -מידת הלגיטימציה של השלטון הנבחר לא תעלה עקב שיעור השתתפות גבוה, שכן ההשתתפות מנוגדת לעתים לרצון הציבור. -חובת ההצבעה תשחרר את המפלגות מכל אחריות לניהול מסע בחירות לעידוד מצביעים להשתתף בבחירות. -שיעור פתקי ההצבעה הריקים והלא-כשירים במדינות שבהן חלה חובת הצבעה הוא גבוה. -חובת ההצבעה עלולה להביא להצבעה מקרית או סתמית כדי לצאת ידי 34 חובה או להצבעת מחאה קיצונית ,ובכך להביא לכך שתוצאות הבחירות אינן משקפות את עמדות הציבור .מדינות שהיכולת הכלכלית שלהן מוגבלת אינן יכולות להצדיק את השקעת המשאבים הכספיים והאנושיים הדרושים לקיום החובה ולאכיפתה. שלב ד – הכרת כלים נוספים המעודדים את ההשתתפות בהצבעה בצד הכלי של חובת הצבעה ישנם כלים נוספים בהם ניתן לעשות שימוש .זהו המקום לשאול את השאלה מדוע עד כה נמנעו במדינת ישראל לממש את חובת ההצבעה. אחד הכלים המרכזיים הוא שימוש בקמפיין הסברתי – תודעתי. לדוגמה כחלק מהרצון לעורר מודעות רבה יותר לחשיבות ההצבעה לכנסת רץ בימים אלה קמפיין אינטרנטי תחת הכותרת“ :גיבור ,עוף להצביע” .מטרת הקמפיין לעודד את אותם אנשים שאינם טורחים להצביע .הקמפיין מציג בצורה אירונית את הפער בין “גיבור” לאדם שנשאר בכורסה בבית ביום הבחירות ואינו מממש את זכותו הדמוקרטית. 35 דוגמא נוספת היא קמפיין “משטרת הקיטורים” שהופץ ביוזמת משרד הפנים במטרה לעודד ולהעלות את אחוז ההצבעה של אזרחי ישראל: https://www.youtube.com/watch?v=bd7hTpjL7n4 ניתן להציג לחניכים את הכרזה והסרטון ולקיים דיון בסוגיות הבאות: •מה מטרת הכרזה/הסרטון? •האם הכרזה/סרטון באמת מעודדים אנשים להצביע? •מה היתרון של כלים אלה לעומת חובת ההצבעה? •האם אתם יכולים לחשוב על אמצעים נוספים שבעזרתם ניתן לעודד ולהגביר את ההצבעה בבחירות? שלב ה – דיון ,מסקנות והצעות •חשוב לסכם את הדיון הן בנוגע למנגנון של חובת ההצבעה והן לגבי האמצעים החלופיים שיש על מנת לעודד ולהגביר את היקף ההשתתפות של אזרחים בבחירות דמוקרטיות. •יש מקום לעודד את החניכים להביע את דעתם בסוגיות הללו ולהדגיש כי אין שיטה אולטימטיבית להגברת שיעור ההצבעה. יש לזכור כי המטרה לחשוף חניכים למודלים שונים ולחשיבות הכללית של השתתפות אזרחים בתהליך הדמוקרטי של הבחירות. (לקוח מתוך :המטה לחינוך אזרחי ולחיים משותפים المقرللتربيةالمدنيةوللحياةالمشتركة) 36 מצעד אתרי בחירות אחת הדרכים של המפלגות להעביר מידע על דרכן הפוליטית היא באמצעות אתר אינטרנט .כך גם המפלגה מנסה לשכנע אנשים להצביע עבורה. בפעילות הזו תשוו בין האתרים. תבחרו איזה מהאתרים הוא המוצלח ביותר. זכרו! אפשר לבחור אתר מוצלח גם אם לא מזדהים עם המפלגה שהוא מייצג! א .משווים בין האתרים סיירו באתרים של המפלגות השונות .אפשר גם להיכנס לדף הפייסבוק שלהן .מלאו את טבלת ההשוואה. מה באתר? האם יש מידע על המועמדים לכנסת? האם יש מידע על העשייה של המפלגה בעבר? האם מפורסם מצע המפלגה? האם מתפרסמים סקרים? האם מופיעה באתר תעמולת בחירות (סרטונים ,סטיקרים ,שירים)? למי פונה האתר? האם יש פינה לילדים או לנוער? האם מתפרסם מידע בכמה שפות? עיצוב האתר האם עיצוב האתר יפה ומושך? ב .מוצאים מידע באתרי המפלגות .1מי עומד בראש המפלגות ,שאת אתריהן בדקתם? 37 .2מי נמצא במקום החמישי ברשימת המפלגה לכנסת? .3איזה ציבור מייצגת המפלגה (כל הציבור ,דתיים ,חילונים ,חרדים ,עולים חדשים, ערבים וכדומה)? .4רשמו שלושה דברים שהמפלגה רוצה לעשות בכנסת הבאה: 1. 2. 3. 1. 2. 3. 1. 2. 3. באיזה אתר היה קל למצוא את המידע? באיזה אתר היה קשה למצוא את המידע? 38 ג .תעמולת בחירות כיצד המפלגות מנסות לשכנע את הבוחרים להצביע עבורן? (סמנו את הדברים המתאימים ,אפשר לסמן יותר מאחד) סיכום ברור שלכל אחד יש העדפה למפלגה זו או אחרת. שכחו לרגע את ההעדפה שלכם ובחנו את האתרים בעיניים של חוקר. •איזה אתר “שכנע” טוב יותר את הגולשים לתמוך במפלגה? •איזה אתר “לא שכנע” את הגולשים לתמוך במפלגה? •מה הייתם מציעים למנהלי האתר להוסיף לאתרים שלהם כדי למשוך יותר גולשים ולשכנע אותם לתמוך במפלגה? 39 מדריך לצופה בתעמולת בחירות! יוצרי תעמולת הבחירות מנסים “למכור” לנו את המועמדים ממש כמו שבהזדמנויות אחרות הם ינסו לגרום לנו לקנות שוקולד ,דיסק או צעצוע חדש! גלו את הדרכים שבהן המפלגות ומפיקי התשדירים מנסים להשפיע עלינו! מי לא שומע תשדירי בחירות? אנחנו שומעים אותם ברדיו ,רואים אותם בטלוויזיה ,הם ממלאים את שלטי החוצות ,והם נמצאים אפילו באתרי האינטרנט .כעבור זמן קצר ,כולם מצטטים את הסיסמאות ושרים את הזמרירים (המילה העברית לג’ינגלים) .מחקרים רבים שנעשו ב־ 15השנים האחרונות הוכיחו שלמשדרי התעמולה השפעה רבה על הציבור .עקב כך כספים רבים מושקעים בתשדירי הבחירות. מכיוון שהם משפיעים עלינו כל כך ,כדאי מאוד לבחון את תשדירי הבחירות בקפידה :האם התשדירים האלה מציגים רק את האמת? אילו מסרים מנסות המפלגות להעביר לנו? חשוב מאוד לדעת שהמסרים לא רק עוברים במילים הנאמרות בתשדירי התעמולה. הם עוברים בכל מיני דרכים אחרות .בתשדירים הקצרים הללו כל פרט ופרט מתוכנן .מטרת מפיקי התעמולה אחת ויחידה :להשפיע על הבוחרים. מוכרים דמויות באגדות כדי לשכנע אותנו להצביע בעבור אדם מסוים מנסים מפיקי התעמולה לגרום לנו לחשוב על המועמד כעל דמות באגדה: •גיבור מלחמה •איש העם •אב או סב •גואל ומושיע •חבר גם אם זה לא תמיד מדויק – ינסו המפלגות לשכנע אותנו שהמועמד שלהן הוא גיבור ,חבר או איש משפחה נחמד .כך יגרמו לנו לרצות להצביע עבורו! מעצבי התשדירים משתמשים בדמויות ,שהם מייצרים ,כדי לעורר בנו רגשות. למשל :אם הדמות שעל המרקע היא ‘ידיד’ ,הצופה יחוש כלפיה משהו ,בדרך כלל 40 תחושה חיובית .אם הדמות היא ‘גיבור’ ,הצופה יחוש גאווה או ביטחון .ואם הדמות בתשדיר היא ‘אבא’ או ‘סבא’ ,היא תעורר אמון. שמעון פרס מצטלם עם בני נוער -מה זה אומר לנו? איך מעבירים את המסר הזה? רעיונות אין צורך להעביר בצורה גלויה .אפשר להעביר רעיונות גם באמצעות צילומים. אם המפיקים ירצו שנחשוב שהמועמד הוא גיבור – הם יצלמו אותו במדים או כשהוא מבקר בצבא. אם מפיקי התשדירים ירצו להציג את המועמד כבן משפחה ,הם יצלמו אותו בחיק הטבע ,משחק עם הילדים או עם הנכדים שלו. אם נראה את המועמד מחבק משהו או לוחץ ידיים באריכות עם חבר ,נחשוב שהוא אדם חם וחברותי. 41 העברת מסרים בתמונה צילומי התעמולה נועדו ,בין השאר ,ליצור “דמות” רצויה בעבור המועמד. נסו להתאים בין השדר בתעמולה לבין המסר שהצילום מעביר. הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד בבחירות יעביר לבוחריו. 42 מה אומר הרקע? אנחנו צופים בתעמולת בחירות ,רואים את הדמויות הרבות ,אבל לא תמיד שמים לב לרקע של הצילום .אולי זה נראה לא חשוב – אבל גם בחירת הרקע לתשדיר איננה מקרית. איך עושים את זה? צבעים – צבעים שונים מעבירים תחושות שונות. אם ירצו להציג את המועמד כאדם ציוני ,יצלמו אותו על רקע צבעי כחול ולבן. אם ירצו להציג מועמד באור שלילי – יצלמו אותו על רקע צבעים מרתיעים כמו שחור או אדום. 43 הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד בבחירות יעביר לבוחריו. מקומות – לא סתם מצלמים מועמדים במקומות שונים. צילום של בנימין נתניהו על רקע שוק מחנה יהודה -מה צילום זה בא לומר לנו? •אם ירצו להציג את המועמד כאדם המחובר לארץ ישראל ,יצלמו אותו בטבע. •אם ירצו להציג אותו כאדם אהוב ומקובל ,יצלמו אותו כשהוא מוקף מעריצים. •מועמד שרוצים להראות שהוא דואג לחינוך – יצלמו אותו בבית ספר. 44 • • • • כל ה”רקעים” האלה נראים לא חשובים – אבל הם מעבירים מסרים ומשפיעים על הדרך בה אנחנו תופסים את המועמדים. הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד בבחירות יעביר לבוחריו. מה תפקיד האביזרים? הייתם פעם בהצגה? על הבמה יש תפאורה (רקע) ושחקנים אבל גם אביזרים (חפצים). כך גם בתעמולת הבחירות. בתשדירים תוכלו לראות חפצים ,וגם להם יש תפקיד. שימו לב ,לעתים קרובות תוכלו לראות בצילומי המועמדים חפצים .בדרך כלל הם נראים כאילו הם סתם מונחים שם .אבל כפי שאתם כבר יודעים ,אין סתם בתשדירי הבחירות! למשל: אם מפלגה תציג בתשדירי הבחירות שופר או ספר תורה ,היא מציגה את עצמה 45 כמפלגה דתית או מסורתית .אם מועמד מחזיק בידו עיתון או ספר – מפיקי התעמולה מעבירים מסר שמה שהוא אומר הוא אמת (“הרי כתוב בעיתון או בספר, אז זה בוודאי נכון!) .אם המועמד עומד ליד דגל המדינה ,הוא מעביר את המסר שהוא ציוני ואוהב את המדינה. השלימו במקום המתאים -מהו המסר המועבר? הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד בבחירות יעביר לבוחריו. הבעות פנים כיצד הם עושים את זה? הבמאים של תשדירי הבחירות ,מדריכים את המועמדים כיצד להציג הבעות פנים שיעבירו את הרעיונות שברצונם להעביר .המועמד הרצוי יופיע תמיד כשעל פניו חיוך או הבעה של התעניינות באחרים .לעומתו ,יציגו את היריב כשעל פניו הבעה של כעס .הוא ייראה מפחיד או מגוחך. 46 פעילות ראינו שהבעות הפנים של הדמויות בתשדירי הבחירות מבטאות מסרים ,גם ללא מילים. רשמו מה מבטאת הבעת פניה של כל דמות. הוסיפו גם אתם צילומים למסרים שלדעתכם חשוב שמועמד בבחירות יעביר לבוחריו. מה אומרים הצלילים? בלי מוזיקה – אין תעמולת בחירות. כמעט כל תשדירי הבחירות נפתחים בזמרירים (ג’ינגלים) .הזמרירים מייצגים את אופי המפלגה ואת הרעיונות שלה .אבל ,בכך לא תם תפקיד המוזיקה בתעמולת הבחירות. בזמן שמשדרים צילומים או סיסמאות ,מושמעת מוזיקה שלפעמים ,אנחנו אפילו לא מרגישים בנוכחותה! המוזיקה הזאת משחקת תפקיד חשוב בהעברת המסרים של המפלגה .למשל: אם רוצים לתת לציבור תחושה של שלום ושלווה ,ישדרו מנגינות נעימות ורגועות. אם רוצים להעביר מסר של מתח או סכנה – המוסיקה תהיה קצבית ועוצמתה תלך ותגבר. מפלגה שמשמיעה מנגינה של תפילה – תנסה להעביר מסר של דאגה לדת ולמסורת. 47 פעילות: בחרו באחת המפלגות הקיימות היום במדינה .או לחילופין ,צרו מפלגה אחרת שאתם מאמינים בחשיבותה ,מעוניינים לקדם את רעיונותיה ומוכנים “להילחם” עבורה. הכינו בעצמכם תשדירי תעמולה בכרזות ,בצילומים ,בווידאו קליפ ובכל האמצעים הדיגיטליים והמוחשיים העומדים לרשותכם .תנו דעתכם לכל אחד מהמרכיבים המשתתפים בהעברת המסר :תמונה ,צבע ,רקע ,אביזר ,הבעות פנים ,שפת גוף, מיקום גאוגרפי וטופוגרפי ,מוסיקה נלווית (בהתאם למסר אותו מקדמים) ,וכו’. נערוך ערב של תעמולת בחירות בסופו תתקיים הצבעה עבור תשדיר הבחירות המוצלח ביותר! הקבוצה הזוכה תזכה בפרס. 48 ”“החוק והח”כ”” מלי שטרייכר – המרכזייה החינוכית רציונל בשיח הפוליטי הרווח במדינת ישראל בפרט ,ובעולם בכלל ,נהוג לבקר ולשפוט לחומרה את המנהיגים העומדים בצמרת הממשל .לפיכך חשוב להראות עשייה חיובית ומשמעותית הנעשית בהיכלי בית הנבחרים שלנו! בני הנוער ,כמו גם חלק בלתי מבוטל מהמבוגרים ,חשים לעיתים זרות וניתוק מהעולם הפוליטי הסובב אותם .על כן חשוב לנו ליצור מודעות וזיקה בין חיי היום יום של החניכים לבין החוקים שלחלקם יש השלכה ישירה לחייהם בהווה ובעתיד. מטרות להבין שפעמים רבות אנחנו שבויים בתפיסות עולם מקובעות המשפיעות על אופן השיפוט שלנו את חברי הכנסת ,או את מפלגתם. להכיר נבחרי ציבור מהקשת הפוליטית הרחבה .להתוודע לחוקים משמעותיים, בעלי ערך מוסרי וחברתי ,שיזמו וקידמו .להיחשף למגוון שיתופי פעולה בין מחנות מנוגדים או קרובים. להתוודע לעבודה הרצינית והחשובה שמשקיעים נבחרי הציבור שלנו ,שעל פי רוב איננו נותנים עליה את הדעת. מהלך הסדנה: על הקיר מסביב תולים 9דמויות של חברי כנסת שונים עם גבם לחזית .על כל דמות רשום חוק אותו יזמה. חלק ראשון -אישי החניכים מתבקשים להסתובב בחדר תוך כדי שהם קוראים את החוקים שונים. עליהם להעמד על יד החוק שנראה להם החשוב ביותר מבין החוקים. חלק שני -קבוצתי כל החניכים שהתאגדו ליד החוק מסוים ,מתכנסים לדון בדרכים לשכנע בנחיצותו. הנחיות: •רשמו את מירב הנימוקים עבור קיום החוק •חשבו על דרכים באמצעותן תוכלו לשכנע בנחיצות החוק •בחרו נציג שיבטא בצורה המשכנעת ביותר את קידום החוק •הנחו אותו כיצד להביע את הרעיונות שהעליתם בקבוצה ,ע”י שימוש בשפת גוף ,רטוריקה מתאימה ,הבעות פנים ,לבוש ,אביזרים נלווים וכו’. 49 חלק שלישי -במליאה: נציגי כל הקבוצות ישבו לאורך “שולחן הדיבייט” ( .דיבייט – תרבות דיון שמושתתת על ויכוח פורמלי בעל פה) .כל נציג בתורו ,ישטח בפני המליאה את תורתו ואת משנתו. לאחר כל דובר ,המליאה תצביע בעד או נגד החוק ,ע”י הרמת פתקאות בשני צבעים שונים (או באפליקציה בסמרטפון) .הקולות נספרים באופן מיידי ונרשמים על הלוח. החוק שזכה במספר הקולות הרב ביותר ,זוכה במקום הראשון ובעקבותיו בסיור בכנסת. לסיום – הפואנטה המדריך יהפוך את הדמויות שהיו תלויות על הקיר מגבן ,כשפניהן אל החזית .כך יוכלו כולם לראות מיהו חבר הכנסת (הח”כ) שיזם את החוק ולמי הם שייכו את עצמם. דיון ומסקנות: האם הופתענו מגילוי הח”כ שיזם את החוק?אלו ידענו מראש לאיזו מפלגה הוא שייך ,האם היינו תומכים בו? מי עוד היה שותף ליוזמת החוק? מאילו מפלגות נוספות? מה ניתן ללמוד על עצמנו ועל הבחירות שאנו עושים ,מתהליך זה? הציוד הדרוש: 9דמויות עם חוקים – לתלייה על הקיר (חוט דייג +צילוטייפ חזק +מספריים) שולחן לדיבייט עם 9כיסאות לנציגים מכל חוק ,מפה חגיגית ,יצירת אווירה רצינית ומכובדת. שלטים משולשים -עומדים ,עם שמות החוקים לפני כל נציג על השולחן. 3 – 2 מיקרופונים + מיקרופון נייד לקהל לוח מחיק עם לורדים לספירת הקולות אחרי כל דובר פתקיות ב 2 -צבעים ,לרישום בעד או נגד לכל חוק. 50 נספח: “החוק והח”כ” אורית סטרוק (תקומה בתוך הבית היהודי) חוק רישוי עסקים (תיקון -איסור מכירת משקאות משכרים בתחנות תדלוק ובבתי עסק הנמצאים בתחומן דברי הסבר מוצע לאסור מכירת משקאות משכרים בבתי עסק הפועלים בתחנות התדלוק. צריכת משקאות משכרים אינה פשע ,אולם כאשר צריכה בלתי אחראית גורמת לפשע ,החוק חייב להתערב .בעת האחרונה אנו עדים לתופעה מדאיגה של צריכת אלכוהול על ידי בני נוער .בני נוער אשר צורכים כמויות אלכוהול ותוך שהם בגילופין, נוהגים באלימות ,גורמים נזקים לעצמם ,לסובבים אותם ,לרכוש ובמקרים לא מעטים גם מביאים בהתנהגותם לאסון ולקיפוח חיי אדם .משטרת ישראל משקיעה מאמצים גדולים כדי להילחם בתופעה ,אולם כדי לעקור את התופעה ,ראשית יש להילחם בקלות הבלתי נסבלת בה יכולים בני נוער לרכוש אלכוהול. רכישת האלכוהול כיום אינה כרוכה בטרחה רבה ,ואף חנויות שאינן מיועדות למכירת משקאות אלו מציעות מגוון רחב של היצע .בולטת לעין במיוחד התופעה של מכירת משקאות משכרים בתחנות התדלוק וב”חנויות הנוחות” ,הפועלות בתחומן .תחנות אלה ,אשר ממוקמות ברובן מחוץ לערים וקשה יותר לפקח עליהן, מהוות קרקע פורייה עבור בני נוער להפר את החוק ולרכוש אלכוהול. אחמד טיבי (רע”ם -תע”ל-מד”ע) חוק איסור שימוש בתקשורת בביטויים מעודדי אלימות- דברי הסבר גורמי אכיפת החוק וכלי התקשורת משתמשים בהודעותיהם ובדיווחיהם בביטויים המצמידים למעשה אלימות ובעיקר רצח תכונות חיוביות כמו השימוש בביטוי “רצח על רקע כבוד המשפחה” או “רצח על רקע רומנטי”. חוק זה בא לאסור שימוש בביטויים כאלה שכן הצמדת מעשה אלימות כמו רצח לביטויים חיוביים מעבירה מסר מעודד והצדקה למעשה שכזה. 51 אילן גילון( -מר”צ) חוק נגישות לאדם עם מוגבלות במקום מגוריו- דברי הסבר סעיף 19ב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ,התשנ”ח– ,1998קובע זכות לאדם עם מוגבלות לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי ,אולם אינו קובע זכות דומה לגבי נגישות של אדם עם מוגבלות לבית מגוריו. עקב ההליך הבירוקרטי הארוך שנדרש לקבלת אישור לביצוע ההתאמות הנדרשות במקרה שבו נזקק אדם עם מוגבלות להתאמות בבית מגוריו ,אם בעקבות תאונה או מצב רפואי חדש ,או בעקבות מעבר דירה ,עלול חופש התנועה שלו להיפגע באופן שפוגע באפשרותו לנהל חיים מלאים. לפיכך ,מוצע לקבוע את זכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות בבית מגוריו. איציק שמולי( -העבודה) חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק), דברי הסבר הצעת החוק נועדה להגן על צרכנים הנמנים עם אוכלוסיות מיוחדות ,בהן אזרחים ותיקים ,קטינים ,ובעלי מוגבלות נפשית ,שכלית או גופנית ,אשר התקשרו עם עוסק בעסקה ברוכלות או בעסקת מכר מרחוק ,שעה שהסכמתם הממשית וגמירות דעתם לביצוע העסקה מוטלות בספק .משכך ,מוצע לקבוע כי עסקה כזו תהא ניתנת לביטול במקרה שבו נציג מטעם הצרכן הנמנה עם אוכלוסיות אלו ,שהוא קרוב משפחתו, אפוטרופוס שלו או מי שאחראי עליו לפי כל דין ,מביע התנגדות לעסקה בתוך חודש ימים מיום שנודע לו על ביצועה ,ובלבד שלא עברה שנה ממועד ביצוע העסקה. במקרה זה על העוסק להשיב לצרכן את כספו בהתאם להוראות לפי חוק הגנת הצרכן, מירי רגב( -הליכוד) חוק ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות דברי הסבר חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ,התשנ”ח–( 1998להלן – החוק) ,קובע כי על מעביד לפעול לשילוב הולם של אנשים עם מוגבלות. 52 מטרת הצעת חוק זו היא לקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה על ידי קביעת חובה לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות בקרב עובדי עיריות במסגרת פקודת העיריות ,בחברות ובמפעלי תעשייה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, התשי”ט– ,1959ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות במסגרת חוק החברות הממשלתיות ,התשל”ה–.1975 משה גפני( -יהדות התורה) חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – טיפולי שיניים לילדים עד גיל 18 דברי הסבר חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס’ ,)50התש”ע– ,2010כלל בסל שירותי הבריאות טיפולי שיניים לילדים שטרם מלאו להם 8שנים בשל החשיבות של טיפולי שיניים לילדים הן מבחינת החינוך לבריאות הפה והן מבחינה מניעתית ביחס לבריאות השיניים והפה. עמרם מצנע( -התנועה) חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – עבירה הקשורה לספורט – נסיבות מחמירות), דברי הסבר חוק איסור אלימות בספורט ,התשס”ח–( 2008להלן – החוק) ,נחקק במטרה להתמודד עם התופעה הפסולה של אלימות בספורט על גווניה וביטוייה השונים. במסגרת החוק ,נקבעו איסורים פליליים ייחודיים הכוללים עונשי מאסר ביחס למעשים מסוימים הנעשים במסגרת אירועי ספורט (סעיפים 14עד 16לחוק) .כמו כן ,ביחס לשורת עבירות המוגדרות בחוק כ”עבירה הקשורה לספורט” ומפורטות בתוספת הראשונה לחוק ,מוסמך בית המשפט להטיל גם צו הרחקה מאירועי ספורט (סעיף 19לחוק) נוסף על כל עונש אחר שקבוע לאותה עבירה. מוצע כי ענישה בנסיבות מחמירות תתבטא בהכפלת העונש המרבי הקבוע לכל אחת מהעבירות הללו בחוקי המקור שלהן ,אך לא יותר מעשר שנות מאסר וזאת באופן זהה ללשונו של סעיף 144ו לחוק העונשין שקבע מנגנון החמרת ענישה דומה לכל עבירה אם היא נעשתה ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור כלשהו ,מחמת דת ,קבוצה דתית ,מוצא עדתי ,נטייה מינית או היותם עובדים זרים. 53 רות קלדרון( -יש עתיד) חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הפצת תצלומים בעלי תוכן מיני ללא הסכמת הצדדים. דברי הסבר חוק למניעת הטרדה מינית ,התשנ”ח– ,1998אינו עוסק כיום בתופעה ההולכת וגוברת של פרסום תצלומים או סרטים שבהם נראים נשים או גברים ברגעים אינטימיים ומיניים .תופעת פרסומם של צילומים מסוג זה ללא הסכמת המצולמים התגברה בשנים האחרונות ,ויש חשיבות עליונה במיגורה ובהתמודדות עמה. זאת ,בפרט נוכח הנזק הרב העלול להיגרם למי שתצלומיהם פורסמו ברבים ללא הסכמתם. שולי מועלם( -הבית היהודי) חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה לעובר עבירה נגד קשיש דברי הסבר החוק נועד לספק הגנה מיוחדת לאוכלוסיית הקשישים בישראל שנדמה לעיתים כי הפכה מטרה נוחה לעבריינים המבקשים לעצמם קרבנות נוחים ושקטים שניתן יהיה לנצלם ,לעשקם ולהתעלל בהם ללא חשש להתנגדות מיוחדת מצדם .ההצעה מבקשת לשוב ולראות בקשישים אוכלוסייה מיוחדת שלא רק זקוקה להגנה מיוחדת, אלא אף ראויה להתייחסות מיוחדת של כבוד יוצא דופן וזאת לאור עקרונות תורת ישראל והמסורת היהודית המורים לנו על חובת כיבוד הזקנים והידורם ,אשר רואים בחברה בה “פני זקנים לא נהדרו” (איכה ה’ ,י”ב) חברה מקולקלת הצועדת לעבר פי פחת. 54 מנהיגות ובחירות ברוח הספרות מירב גבאי – המרכזייה החינוכית הרציונל חיזוק השורשים היהודיים והרחבת עולם הדעת והתרבות של חניכנו הן מטרות קבועות ורצופות המלוות אותנו בעבודתנו החינוכית .גם אירוע הבחירות שהוא כביכול עניין פוליטי הרחוק מרחק רב מהפן הרוחני ,מהווה עבורנו אשנב להרחבת היריעה. המטרה ללמוד מן הספרות העברית והעולמית ,לגעת בפניני תרבות קלאסיים ולהקיש מהם לגבי הערכים המנחים את נבחרי הציבור בעבר ובהווה. היכרות עם סיפורים ומשלים בנושאים העוסקים בערכים ובמושגים הקשורים לבחירות. מהלך הפעילות מצ”ב מאגר סיפורים -אפשרות להציג סיפור אחד לכולם ,או חלוקה לקבוצות כשכל קבוצה עוסקת בסיפור אחר ואח”כ מציגה במליאה. בגדי המלך החדשים“ -דברים שרואים מכאן לא רואים משם”- נושאים שעולים מתוך הסיפור: האפשרות של כל אדם לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת הבעת דעה באופן חופשי האומץ להביע דעה קונפורמיות ואינדיבידואליות https://www.youtube.com/watch?v=RG7f1BzLMnM הנסיך הקטן – “כוכבו של המלך הבודד” נושאים שעולים מתוך הסיפור: מאפייני המשטר הדמוקרטי והמשטר הלא-דמוקרטי. עדיפות הדמוקרטיה על צורות שלטון אחרות. 55 החניך יתנסה ויפעל בסיטואציות שונות באופן דמוקרטי ולא-דמוקרטי על- מנת להבין את ההבדל בין השניים. _http://www.ihudnik.co.il/imgs/site/merkaz/demokratia_vezorot shilton.pdf מגע הזהב של מידאס -מהמיתולוגיה היוונית– נושאים שעולים מתוך הסיפור: גבולות הכוח של הנבחרים שליחותו של הנבחר הערכים שמייצב הנבחר ושירות הבוחרים הסיפור המלך מידאס היה איש עשיר מאוד ,אבל לא מאושר .הוא לא הסתפק בכסף ובזהב שהיו לו בארמון ,אלא הוא רצה זהב בלי סוף .וככל שהיה לו יותר הוא רצה עוד. מידאס היה מבלה את רוב זמנו במרתף אוצרו וסופר את הזהב שבארגזים ,ומצטער על כך שלא היה לו יותר. האלים ראו כמה מידאס אוהב זהב והחליטו לתת לו “מתנה”. הם שלחו אליו שליח שהביא לו מתנה מיוחדת -מגע זהב. כל דבר שמידאס נגע בו נהפך לזהב. מידאס התחיל לגעת בכל מה שהיה סביבו והכול נהפך לזהב: הכיסא ,השולחן ,המיטה -כל ארמונו ,וכל דבר שרצה היה נהפך לזהב. הוא היה האיש הכי עשיר בעולם כמו שחלם להיות. לפתע ,החל מידאס לחוש ברעב ובצמא אך כל דבר שבא לידו הפך מייד לזהב ,מידאס חשב לעצמו “מה התועלת במגע הזהב שקיבלתי במתנה אם בגללה אני צמא ורעב”, מידאס מיהר ללכת אל האלים וביקש שייקחו את מתנתם בחזרה- “קחו את מגע הזהב ממני ,קחו אותו!” אמר מידאס. האלים הסכימו וציוו עליו להתרחץ במי הנהר הקדוש פאקטולוס. מידאס רץ אל הנהר ,רחץ את גופו וחזר להיות כבן אדם רגיל ,ואהבת הזהב שלו נעלמה כאילו לא הייתה מעולם. 56 סבלנותו של הלל הזקן נושאים שעולים מתוך הסיפור: “לא מי שצועק צודק”- דרכים להצגת דעה ,סבלנות ,אמונה ,אורך רוח הסיפור הלל הזקן ,נשיא הסנהדרין ,היה מפורסם במזגו הנוח ובסבלנותו האינסופית .יום אחד התערב איש אחד עם חברו על ארבע מאות זוז ,שיצליח להוציא את הלל הזקן מכליו בעזרת קלוץ קאשעס. ביום ששי ,כשהיה הלל באמבטיה ,חופף את ראשו ,נעמד הלה ליד פתח ביתו של הלל וצעק :מי כאן הלל? מי כאן הלל? עטף הלל את ראשו ,יצא ואמר: בני ,מה אתה מבקש? שאלה יש לי לשאול. שאל בני שאל. מפני מה ראשיהם של בני בבל עגולים? שאלה גדולה שאלת בני .מפני שאין להם מיילדות חכמות. הודה האיש להלל והלך .חזר הלל לחפוף את ראשו ואחרי שעה קלה שוב :מי כאן הלל? מי כאן הלל? עטף הלל שוב את ראשו ,יצא ,ראה את המטריד שמקודם, עומד כאילו לא היה פה לפני כן .אמר הלל: בני ,מה אתה מבקש? שאלה יש לי לשאול. שאל בני שאל. מפני מה עיניהם של בני תדמור טרוטות? שאלה גדולה שאלת בני .מפני שהם גרים בין החולות( .תדמור היא עיר בלבמידבר) הודה האיש להלל פעם שנייה והלך .חזר הלל לחפוף את ראשו ואחרי שעה קלה שוב פעם :מי כאן הלל? מי כאן הלל? עטף הלל בפעם השלישית את ראשו, יצא ,ראה את המטריד שמקודם ,עומד שוב כאילו מעולם לא היה פה לפני כן .חזר הלל ואמר: בני ,מה אתה מבקש? שאלה יש לי לשאול. שאל בני שאל. -מפני מה רגליהם של בני אפריקה רחבות? 57 שאלה גדולה שאלת בני .מפני שהם גרים במקומות של מים( .הכוונה כנראהלמצריים). ראה הלה שהלל אינו מתעצבן והפטיר :אתה הוא הלל ,נשיא ישראל ,אל יירבו כמותך בישראל ,שהפסדתי בגללך ארבע מאות זוז .חייך הלל ואמר :אל תתרגז .כדאי הוא הלל שתפסיד בגללו ארבע מאות זוז .גם בעד ארבע מאות זוז נוספים לא היית מרגיז אותו( .תלמוד בבלי ,מסכת שבת ,ל ,ע”ב) הפעלופדיה בנושא מנהיגות וחברהhttp://www.yedamatnasim.org.il/ flipbook/41_output/web/flipviewerxpress.html 58 נשים ובחירות https://www.facebook.com/lo.bocharot בצעד יוצא דופן ומהפכני חברו להן מספר נשים חרדיות והכריזו “לא נבחרות – לא בוחרות” ,כדי לשנות ולו במעט את המאזן הבלתי מתקבל על הדעת ,של הדרת נשים מכל השפעה פוליטית ,וכתוצאה מכך הדרתן מכל מקור של השפעה על חייהן ועל חיי משפחותיהן ,הן בהיבט האישי והן בהיבט הציבורי. במאמר ב”הארץ” ,ביום 9.1.15כתבה שפרה קפלן כי היא סופרת את מספר הנשים ברשימות שאחרי הפריימריז בליכוד ,ומגלה כי מתוך 24מקומות מופיעות רק 2 נשים .זו מפלגה חילונית שמיוצגות בה כ 50% -נשים ,אך רק לשתיים שוריין מקום. היחס הבלתי הגיוני והבלתי פרופורציונלי הזה ,בא לידי ביטוי בכל אחת מהמפלגות שלנו. היכן כל הנשים ,שואלת קפלן .מדוע מכונים “חברי המרכז” כך ,ללא שום אזכור לנשות המרכז? כדי להבין את עומק התופעה ,כדאי להסתכל על הכנסת היוצאת דרך הפריזמה של המיגדר .שכן ,מתוך 120חברי כנסת ,כיהנו 27נשים בלבד .היה זה הייצוג הגדול ביותר אי פעם של נשים בכנסת ,וראו כמה המספר הזה כה קטן. שפרה קוראת להרחיב את הקמפיין של הנשים החרדיות ולהחילו על כל המפלגות. איפה כל נשות הליכוד ,שהן כ 50%-לפחות ממצביעי הרשימה? מדוע אינן קמות ושואלות “למה אין לנו פה נשים שייצגו אותנו”? אולי זה מתחיל כבר מכך שהכל היודעים שיש “חברי מרכז” ,אבל איש אינו מדבר על “חברות מרכז”? האם אין צורך לצאת בקמפיין גם לרשימת הליכוד שבשורותיה רק 10%נשים? ברוב המפלגות המצב דומה .בכנסת היוצאת היו 27נשים מתוך .120המספר הגדול ביותר אי פעם ,וראו כמה הוא עדיין נמוך בהשוואה לגברים. שינוי המצב הקיים דורש חקיקה שתעגן את ייצוג הנשים כחוק .עצוב שגם במאה ה 21-עדיין צריך לשמור על ייצוג נשי באמצעות חוק וע”י שריון מקומות ואפליה מתקנת ,אך כך הוא המצב עדיין. 59 מבוסס על מאמר שכתבה שפרה קפלן “נשים תבינו ,לא סופרים אתכן” ,עיתון “הארץ”9.1.2015 , http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2534011 פעילות בחרו 2-3מפלגות שמעניינות אתכם ,ובדקו באיזו רשימה מופיעות נשים. האם גיליתם מפלגה אחת שיש בה יותר נשים מהרגיל? מה הייתם מציעים כדי להעלות את מספר הנשים המופיעות ברשימות לכנסת? האם קיימים תחומי חיים אחרים בהם חוזרת או בולטת התופעה הזאת? מדוע? בחרו דמות נשית ,ריאלית או דמיונית ,ושכנעו את “המפלגה” לקבל אותה אל בין שורותיה .על מה תמליצו? 60 לבחור מפלגה משלי המטרה :יצירת מעורבות אזרחית בפנימייה שלי. חלק ראשון – טרום בחירות שלב א’ :סיעור מוחין -רעיונות לקידום בפנימייה הערה :לכוון לבחירה בצורך אמיתי ,עקרוני ומהותי בחיי הפנימייה. שלב ב’ :לדרג את רשימת הרעיונות שעלו ע”פ רמת החשיבות שלהם בעינינו. שלב ג’ :לכתוב “מצע” עם 3-4היגדים של דברים שאפשר לקדם ולבצע בפנימייה בנושא הנדון. שלב ד’ :לבחור נציג – מועמד שייצג אותנו במפלגה שלנו. שלב ה :יצירת “סלוגן” (זמריר) למפלגה שלנו -קליט ,קצר ומביע את הרעיון המרכזי שלנו ( 4-5מילים). חלק שני -תעמולת הבחירות שלנו שלב א’ :להגדיר את קהל היעד שלנו. שלב ב’ :להגדיר את המשאבים שנעזר בהם לקידום הרעיונות ויישומם. שלב ג’ :דיבייט שלב ד’ :כרזות (סדנה לבחירות ירוקות מחומרים ממוחזרים בדגש על שמירה על כדור הארץ ומודעות סביבתית) שלב ה’ :סרטונים /קליפים חלק שלישי -יום הבחירות בפנימייה הערה :מומלץ לקיים את הבחירות בפנימייה סמוך ככל האפשר ליום הבחירות במדינה. מציבים קלפי בחדר האוכל והחניכים מצביעים עבור המפלגה שמייצגת אותם בצורה הטובה ביותר (יום של הפנינג ,פעילות שיא ,כיבוד ,חגיגיות וכו’). 61 ימין ושמאל –-גלגולו של מושג הערה :יש לציין כי המושגים “שמאל” ו”ימין” מייצגים את הקטבים המתוארים על-ידינו בהקשר למתחים פוליטיים וחברתיים .אך אנשים רבים נמצאים במקומות שונים על הרצף בין שני הקטבים. מטרות •להביא לידיעת המשתתפים מגוון משמעויות של המושגים “שמאל” ו”ימין” כפי שהתפתחו לאורך ההיסטוריה. •להביא למודעות המשתתפים שעמדותיהם של בני אדם ומפלגות בנויים מצרופים שונים ומגוונים של תכני “שמאל” ו”ימין”. •לטפח גישה ביקורתית לשימוש הרווח במושג “שמאל” ו”ימין” תוך ברור המחיר הכרוך בשימוש בתוויות. מהלך ההפעלה :שלב א’ -במליאה • למה אתה מתכוון כשאתה אומר “שמאל” ו”ימין”? תשובות המשתתפים ייכתבו ע”ג גיליון נייר גדול ויישמרו כבסיס לדיון בהמשך ההפעלה. שלב ב’ – אישי “ :בחן את עצמך” • כל משתתף יקבל רשימה של משפטים המצ”ב המייצגים את עמדות מפלגות “השמאל” ו”הימין” ויסמן את המשפטים איתם הוא מזדהה. בחן את עצמך: •המשק בישראל צריך לשאוף לכלכלה פתוחה וחופשית שבה מתאפשרות יוזמה, רווחיות ותחרות הוגנת. •ערביי ישראל הם אזרחים שווים במדינת ישראל. •חשוב שתהיה לאזרחי המדינה אפשרות של נישואים אזרחיים. •אני תומך ברעיון של שטחים תמורת שלום. •מדינת ישראל צריכה להמשיך ולקיים קשר ופתיחות אל העולם המערבי בתחום המדיני ,התרבותי והכלכלי. 62 •אני בעד שמירת הסטטוס-קוו הדתי במדינה. •אני תומך ברעיון שהסכמי שלום לא מחייבים החזרת שטחים. •אני תומך ברעיון ששלום מחייב פשרות. •אני בעד דו-קיום ערבי-יהודי במדינת ישראל. •צורכי המדינה חשובים מצורכי הפרט. •מוטב מדינה יהודית מצומצמת עם מיעוט ערבי קטן. •הצרכים האישיים של הפרט חשובים לא פחות מצורכי המדינה. •עקרונות המשטר הדמוקרטי חשובים מעקרונות היהדות. •מוטב מדינה יהודית על שטח גדול של א”י השולטת על מיעוט ערבי גדול. שלב ג’ – קבוצתי המשתתפים שבחרו יותר היגדים הנראים להם שייכים ל”שמאל” יתרכזו בצד שמאל של החדר ואלה שבחרו בהיגדים הנראים להם כשייכים ל”ימין” יתרכזו בצד מין. המשתתפים יתארגנו בקבוצות קטנות. בכל קבוצה (“שמאל” ו”ימין”) ינסו החברים להגיע להסכמה על 5היגדים המייצגים לדעתם שמאל או ימין לפי בחירתם הראשונית 5 .ההיגדים ייתלו על גבי בריסטול. פעילות: המנחה ימתח חבל על הרצפה מקצה לקצה של החדר או המועדון ,מצד ימין לצד שמאל .החניכים יתבקשו למקם עצמם לאורך החבל ,על פי נטייתם הפוליטית לימין או לשמאל. שלב ד’ במליאה – סיכום וסיום הערה :מומלץ לבחור מתוך מאגר השאלות 3-4שאלות לדיון .1האם החלוקה של “ימין” ו”שמאל” תואמת את בחירתכם בהיגדים? .2האם נמצאו היגדים ששתי הקבוצות אמצו ,מדוע? מה ניתן ללמוד מכך? .3מה התחדש לכם לגבי עמדות “שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה הישראלית? 63 .4האם יש לדעתכם בישראל התאמה בין החלוקה ל”שמאל” ול”ימין” לפי קוד חברתי, עדתי ,כלכלי או דתי? נמקו ותנו דוגמאות. .5אילו עקרונות/ערכים קשורים למושגים “ימין” ו”שמאל” -המנחה ירשום על הלוח בשני טורים את דברי המשתתפים (ראה דוגמה*) •האם ישנם עקרונות וערכים המשותפים לשני המושגים גם יחד? •האם ייתכן מצב בו יזדהה אדם עם ערכים משני הטורים? על מה הדבר מעיד? •מדוע יש המעדיפים ,לא אחת ,להשתמש בתארים מוקצנים (פושע ,רוצח ,בוגד וכן הלאה) כלפי הזולת? •מה לדעתכם ההבדל בין לאומי ללאומני ובין שמאלי לשמאלני? •מהו התפקיד אותו משרתים המושגים “שמאל” ו”ימין” ,ומתי השימוש במושגים עלול להיות מסוכן? •כיצד אתם מעריכים את מקומם של המושגים “שמאל” ו”ימין” בפוליטיקה הישראלית? (מתוך אתר המינהל לחברה ונוער) 64 בינגו בחירות מירב גבאי – המרכזייה החינוכית מטרות :למידת נושא הבחירות ,מושגים ,עקרונות וכו’ המתודה :בינגו פתוח -במהלך פעילות זו יוצרים את לוח הבינגו יחד עם החניכים. משך הפעילות :מ15-ד’ ועד לפעולה מלאה של שעה ורבע לפחות. (תלוי בעומק התוכן וההפעלה -בינגו עם משימות יכול להיות ארוך ורחב יותר). מספר המשתתפים :כל סדר גודל של קבוצה אפשרי מקום הפעילות :מועדון עזרים :לוח בינגו ריק –שכותרתו בחירות ,כמות הלוחות כמספר המשתתפים. לוח קיר שמפורסם מראש ,שבו יוצגו כל המושגים לפחות מספר ימים קודם. כלי כתיבה /קיסמים לוח עם מאגר מושגים בפתקיות הנמצאות בתוך קופסה (אצל המדריך) יירשמו הגדרות לחידון הבינגו. מהלך המשחק: .1סיעור מוחות כפתיחה -המדריך מציין את נושא הפעולה ועל החניכים להעלות אסוציאציות ומושגים בנושא. המדריך ירשום את הדברים הנאמרים על גבי לוח (הזדמנות לברר מושגים ואמונות לגבי הנושא הנדון). .2חשיפת מאגר המושגים בנושא -למשחק הבינגו .3כל חניך מקבל לוח בינגו ריק -ועליו למלא את הלוח במושגים שבוחר מתוך המאגר. .4המדריך מוציא פתק מהקופסה ומקריא לחניכים את ההגדרה ללא אמירת המושג עצמו. הצעה :כדי לגוון :המדריך יכול להזמין נציג מהקבוצה שיתאר את המושג בדרכים שונות( -פנטומימה ,ציור ,דרמה) .החניכים צריכים לנחש מהו המושג. 65 .5כל החניכים שהמושג מופיע בלוח שלהם -מסמנים אותו על גבי הלוח שלהם. חניך שסימן ראשון את כל המושגים בלוח שלו -מנצח. הערה :ניתן להשתמש במושגים הנ”ל למשחקים נוספים :טריוויה ,פיצוחים ,אמת ושקר ועוד. הסברים למשחקים ניתן למצוא בחוברת “ארגז הכלים למדריך” ,בפרסומי המרכזייה החינוכית ,באתר למינהל וחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Advertisements/ Pages/pirsom.aspx נספח: מילון מושגים והגדרות .1הכנסת -הרשות המחוקקת ,נולדה בט”ו בשבט .2בחירות -הן מוסד חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות. .3דמוקרטיה -שלטון העם ,שיטת בחירות וממשל .4ממשלה -הרשות המבצעת .4בתי משפט -הרשות השופטת .5מבקר המדינה -תפקידו להקפיד ולבקר שממשלה תפעל כראוי ע”פ חוק ולא תנצל את הכוח שבידיה .המבקר מפרסם דו”ח אחת לשנה על תפקוד הממשלה. .6היועץ המשפטי לממשלה -מייעץ לממשלה בענייני חוק .7נשיא המדינה -הנציג הרשמי של מדינת ישראל ,נבחר אחת לחמש שנים ע”י הכנסת אחד מתפקידיו להטיל על ראש המפלגה הגדולה להרכיב את הממשלה. .8קואליציה -המפלגות המשתתפות בממשלה .9אופוזיציה -כינוי לכל המפלגות שאינן חברות בקואליציה ,תפקידן לפקח ולשמור על פעולות הממשלה .10מפלגה -קבוצת אנשים שהתאחדו כדי לקדם ביחד מטרות מדיניות ,כלכליות, חברתיות ולהביאן לייצוגם בכנסת .יש לחברי המפלגה דרך ,דעה משותפת בה הם מאמינים ורוצים לבצע. .11אחוז חסימה -מפלגה שלא זכתה באחוז וחצי מקולות הבוחרים ,אינה יכולה 66 להיכנס לכנסת .נקבע כדי לצמצם את מספר המפלגות הקטנות ולעודד סיעות בעלות דעה קרובה להתאחד. .12רשם המפלגות -ממונה ע”י שר המשפטים ותפקידו לרשום את המפלגות, מטרותיהן ותקנון המפלגה .לא יאפשר רישום של מפלגה שמטרותיה הסתה לגזענות ,אי קבלת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ושלילת קיומה של מדינת ישראל כדמוקרטיה. .13הודעה לבוחר -כל אזרח בעל זכות בחירה מקבל בשנת הבחירות הזמנה לבחור עם מס’ הקלפי בו הוא בוחר .14פנקס הבוחרים -מאגר של כל בעלי זכות הבחירה במדינה ,בוחר שלא רשום במאגר הבוחרים -אין לו זכות לבחור. .15יום שבתון -יום הבחירות הוא יום שבתון ,למעט שירותי תחבורה וחירום -על כל אזרח למלא את חובתו להגיע לבחור. .16תעמולה -צורת תקשורת בה נעשית הפצה מחושבת של רעיונות פוליטיים בקרב ציבור רחב .מסע שכנוע והסברה לקידום רעיון. .17פריימריז -בחירות מקדימות בתוך המפלגות ,מתקיימות לפני הבחירות הכלליות. .18מנדט -מייצג נציג בכנסת ,ע”פ מספר הקולות ,מקבלת כל מפלגה את מס’ הנציגים למושבים בכנסת. .19קלפי -מתקן אחסנה בשימוש זמני ,במהלך יום הבחירות ,לאחסון מעטפות המכילות פתקי הצבעה ,שהוכנסו לתוכן על ידי הבוחרים. .20פתק הצבעה -הוא כלי המשמש לתיעוד בחירתם של מצביעים בהצבעה. לכן אנו מקווים שתהיה רלוונטית עבורכם לא רק בעת הזאת אלא גם בהמשך. נשמח למשובים ולתגובות ,ולכל רעיון או עצה שיהיו לכם עבורנו. 67 קישורים לאתרים ולמקורות 20%בחירות/http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documents pdf.2013 ובה שלל2013 חוברת בחירות, המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער,המרכזייה החינוכית פעילויות 2013 מצגת בחירות http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documents/%D7%9E%D 7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A2%D7%99 %D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%93% D7%A6%D7%99%D7%9D.pdf פעילות למד”צים בנושא מנהיגות http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Docu ments/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%9 5%D7%AA/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D 7%AA%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20 %D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA.pdf פעילות בנושא מנהיגות- ”“בואו נעבוד על החניכים 68 http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/ Documents/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%9 2%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%9 5%D7%9F%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%20 %D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf חידון ראשי מדינת ישראל http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documen ts/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A A/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7 %95%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D%20 %D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20 %D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92.pdf היבטים שונים של מנהיג http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documents/%D7 %9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA/%D7%94%D 7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA.pdf הגינות – בדיקת ערכים של מנהיגים http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/ Documents/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7% 92%D7%95%D7%AA/%D7%96%D7%94%D7%95%D7% AA%20%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA%20 %D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA.pdf זהות עצמית יהודית http://www.mako.co.il/news-elections-2013/vote?gclid=CJ_imvUybQCFaTMtAodcmAAdw למי להצביע? סקירה אינטראקטיבית של מאקו על הבחירות 69 www.hativa.snunit.org.il /http://hativa.snunit.org.il/agenda_hativa/elections2013/sites סנונית לחטיבות הביניים – בחירות 2013 כדי להיכנס לאתר (אם לא נפתח) יש להקליד: שם משתמש school סיסמה school תמצאו שם שלל נושאים רלוונטיים וחשובים כגון: הולכים לבחירות בחירות איך זה עובד? מפלגות מפלגות מערכות הבחירות בכרזות מנתחים תעמולת בחירות ועוד ועוד... http://cms.education.gov.il/EducationCMS/PortalTalmidim/ ChadashVemeanyen/Bhirot.htm אוח – משרד החינוך פורטל הבחירות כולל: איך זה עובד?בשביל הבחירה מהי מפלגה?ועוד ועוד... /http://www.mchp.gov.il/Dormitory/Aministration/Resources/Documents בחירותpdf.202009% המכון הישראלי לדמוקרטיה אזרחות – רשת אמי”ת http://www.amit.org.il/citizenship/index.html פורטל השירותים והמדע הממשלתיhttp://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Subjects/ : /SDemocracy 70 :אתר הכנסת http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimshal_beh.htm אסור אלון על פי מחקרם של דר’ מיכל שמיר ורפאל ונטורה- מינהל חברה ונוער :ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D 7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9 %D7%A8%D7%99%D7%9D#.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.92.D7.95.D7.AA_.D7.A0.D7.95. D7.A1.D7.A4.D7.95.D7.AA 20-בחירות לכנסת ה /http://elections2006.galim.org.il :בחירות בגובה העיניים מאתר גלים 2015 , חוברת בחירות,המרכזייה !בהצלחה ביום הבוחר
© Copyright 2024