הורידו את המאמר ב-PDF

‫שדרוג תרמי לבידוד יעיל ב"שיטת ברנוביץ'"‬
‫אדריכל חן שליטא ואבנר לבציון*‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גשרים תרמיים ‪ -‬קיץ‬
‫"שיטת ברנוביץ'" (חיפוי אלמנטים מתועשים באתר ת"י‬
‫‪ 2378‬חלק ‪ )5‬הנפוצה בישראל בבנייה רוויה מצויה בפני‬
‫אתגר עכשווי – כיצד מובילים לבידוד יעיל של המבנה‪,‬‬
‫המותאם לתקינה החדשה לבידוד תרמי במבנים (ת"י‬
‫‪ ,)1045‬כמו גם לתקנים הקשורים לתפקוד האנרגטי של‬
‫המבנה (ת"י ‪ 5280‬ות"י ‪ )5282‬ולבנייה ירוקה (ת"י ‪.)5281‬‬
‫על הפתרון המסתמן‪ ,‬והניסוי בשטח‪ ,‬שהסתיים בהצל־‬
‫חה ובכך סולל את הדרך ליישום השיפורים בקנה מידה‬
‫ארצי ואף בינלאומי‪ ,‬בכתבה הבאה‬
‫שיטות בנייה‬
‫‪16‬‬
‫ל"שיטת ברנוביץ'" המאפשרת יציקת קירות חוץ בעלי ציפוי קשיח‬
‫(שיש ואבן) בפעימה אחת‪ ,‬יתרונות רבים שהובילו אותה להיות‬
‫השיטה המוכרת והנפוצה בבנייה רוויה בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשיטה‬
‫זו קיימים אתגרים שעלינו‪ ,‬קבלנים ויצרנים כאחד‪ ,‬להתמודד עמם‬
‫בבואנו לייצר בנייה איכותית יותר‪ .‬אחד האתגרים הללו נוגע באופן‬
‫בידוד יעיל של המבנה‪ .‬עד כה‪ ,‬הדרך המקובלת לבידוד המבנה‬
‫בשיטת ברנוביץ' היא בשני אופנים של הנחת בידוד תרמי בחלק‬
‫הפנימי של הקיר‪ .‬הראשון‪ ,‬באמצעות שימוש בבלוקי בידוד תרמי‪.‬‬
‫השני‪ ,‬הוא שימוש באלטרנטיבה של צמר סלעים ולוחות גבס‪.‬‬
‫יש לציין כי אלטרנטיבות הבידוד המצוינות לא הצליחו לספק‬
‫מענה לנקודות תורפה בהפסקות יציקה בחיבור בין קומות‪.‬‬
‫בעת האחרונה נעשה עדכון בתקן ‪ 1045‬לבידוד תרמי‪ ,‬והעלאת‬
‫הדרישות התרמיות‪ ,‬כך שעל מנת לעמוד בדרישות החדשות‬
‫עם בידוד בצד הפנימי של הקיר‪ ,‬נדרש ליצור "שרוולי" בידוד‬
‫תרמי במפגש של תקרה וקיר ורצפה וקיר‪ ,‬וזאת על מנת לעמוד‬
‫בדרישות התקן לגבי מניעת גשרי קור‪.‬‬
‫דרישה זו הובילה לאתגר משמעותי עבור הבנייה ב"שיטת ברנוביץ'"‬
‫בהיבט הוספת עלויות וסיבוך מיותר בשלב הכנת התבניות‬
‫ליציקה‪ .‬ללא "השרוולים" המבנים בשיטה לא זוכים לבידוד מוחלט‪,‬‬
‫זאת משום ששלד המבנה מוליך חום הגורם לחימום לא רצוי של‬
‫הקירות בקיץ וקירור לא רצוי שלהם בחורף‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬גשרי קור‬
‫עשויים ליצור נזקים מתמשכים דוגמת עובש‪ ,‬פטריות וקילופי צבע‪.‬‬
‫אם נבחן את הבעיה בראייה רחבה יותר‪ ,‬נגלה כי במהלך השנים‬
‫האחרונות הוחמרו הדרישות לבידוד תרמי של מבנים וזאת כחלק‬
‫מהמגמה העולמית של התייעלות אנרגטית וצמצום ההשפעות‬
‫הסביבתיות של מבנים‪ .‬בהתאם לכך עודכנו הדרישות של ת"י ‪1045‬‬
‫ולאחרונה נכנס לתוקף ת"י ‪ ,5280‬הקובע את התפקוד האנרגטי‬
‫הנדרש מבניינים‪ .‬תקנים אלו יתלוו לת"י ‪ ,5282‬הקובע את הדירוג‬
‫האנרגטי של בניינים לצורך הסמכה לבניין ירוק על פי ת"י ‪.5281‬‬
‫בניגוד למגמה זו‪ ,‬נעשה ניסיון לפתור את הבעיה של חוסר‬
‫ההתאמה בין "שיטת ברנוביץ'" לתקן החדש‪ ,‬באמצעות החרגת‬
‫השיטה מהתקן‪ .‬לבסוף‪ ,‬הוחלט על פשרה לעכב את יישום התקן‬
‫בשנה ובזמן הזה למצוא פתרונות שיאפשרו את התאמת השיטה‬
‫לתקן המתקדם‪.‬‬
‫הפתרון המסתמן – מבודדים מבחוץ ומצמצמים‬
‫משמעותית את חום המבנה‬
‫על רקע אתגר זה חברו חברת אלפא פרויקטים ירוקים‪ ,‬תרמוקיר‬
‫וש‪.‬ב‪.‬א‪ ,‬ובתיאום עם התאחדות בוני הארץ‪ ,‬פעלו למציאת פתרון‬
‫לבידוד חיצוני של המבנה שהינו הפתרון היעיל ביותר לבידוד‬
‫* אדריכל חן שליטא הינו מנכ"ל אלפא פרויקטים ירוקים; אבנר לבציון מנהל‬
‫שיווק ופיתוח עסקי בחברת תרמוקיר‬
‫‪ 7‬המשך בעמוד ‪18‬‬
‫שדרוג תרמי לבידוד יעיל ב"שיטת ברנוביץ'"‬
‫המשך מעמוד ‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪33.8% savings‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪Peak Heating/Cooling Load (kW‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪-15‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪14.6% savings‬‬
‫‪-25‬‬
‫‪-30‬‬
‫שיטות בנייה‬
‫‪18‬‬
‫)‪Cooling Load (kW‬‬
‫)‪Heating Load (kW‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪-25.6‬‬
‫‪Baranovitch‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪-21.9‬‬
‫‪Alfa Method‬‬
‫המבנה‪ .‬לאחר התייעצות ובתיאום עם קבלנים‪ ,‬נבחר בתמיכתה‬
‫של חברת "סולל בונה"‪ ,‬אתר בנייה של החברה בגני תקווה‪ ,‬ובו‬
‫נעשה שימוש בלוחות בידוד ‪ XPS‬של חברת ‪ ,DOW‬המשווקת‬
‫בישראל על ידי תרמוקיר‪ .‬עיקרו‪,‬‬
‫יצירה של שכבת בידוד באמצעות‬
‫המערכת ובחינת היכולת שלה לספק‬
‫מענה לצורכי הבידוד‪.‬‬
‫השדרוג שבוצע לשיטה מתמקד‬
‫ִ‬
‫בהוצאת הבידוד התרמי לצד החיצוני‬
‫של הקונסטרוקציה‪ ,‬ויצירת שכבת‬
‫בידוד רציפה והומוגנית בין הבטון‬
‫הנוצק לחיפוי האבן‪ .‬שכבת בידוד‬
‫זו מונחת בתבניות כחלק מהכנתם‬
‫ליציקה‪ ,‬ועם שימוש באותם אלמנטים‬
‫הקיימים היום‪ .‬מהלך זה מאפשר‬
‫ביטול מלא של הבידוד הפנימי ושל‬
‫"שרוולי" הבידוד בין התקרה לקיר ובין‬
‫הרצפה לקיר‪ ,‬ובכך נחסכים כסף‬
‫וזמן ומתקבל שיפור משמעותי של‬
‫התוצר המושג‪ .‬באנליזות תרמיות‬
‫שבוצעו לבחינת יעילות השיטה‪,‬‬
‫נמצא כי הוצאת הבידוד לצד החיצוני‬
‫של הקונסטרוקציה וביטול הגשרים‬
‫התרמיים מקטין את עומס החום‬
‫המרבי החודר לדירה ב‪ ,35%-‬ואת‬
‫צריכת האנרגיה הכוללת בדירה‬
‫ב‪ 5%-‬עד ‪ .10%‬נתונים אלו מהווים‬
‫צמצום משמעותי בחום המבנה‬
‫ומשפרים ממש את יעילותו האנרגטית‪ .‬לפני מספר שבועות‬
‫הוכתר בהצלחה המבחן המשמעותי הראשון של המערכת‪,‬‬
‫לאחר שעברה בהצלחה את מבחן שליפת האבן שבוצע על ידי‬
‫מכון איזוטופ‪ .‬מהתוצאות מסתמן כי‬
‫נמצא פתרון שיאפשר קיר מבודד‬
‫הרבה יותר‪ ,‬שהוכיח רמת בטיחות‬
‫גבוהה ללא חשש לתלישת האבן‪,‬‬
‫ויאפשר עמידה בתקן ‪ 1045‬החדש‬
‫והורדת עלויות וזמן בנייה‪ .‬יש לציין‬
‫כי חברת "אלפא" רשמה פטנט‬
‫בינלאומי על כמה רכיבים של‬
‫השדרוג המוצע‪.‬‬
‫אנו תקווה כי מהלך האבטיפוס‬
‫יתורגם לפתרון ישים ולשימוש רווח‬
‫בבנייה בשיטה זו אבל לשם כך‬
‫נדרש להעמיק את שיתוף הפעולה‬
‫מצד הקבלנים‪ ,‬הנחוצים במתן משוב‬
‫ובשיפור מתמיד של מהלכים מעין‬
‫אלה והטמעתם בפועל‪ .‬בהיבט זה‪,‬‬
‫יש לראות בניסוי סנונית למהלכים‬
‫דומים נוספים שבהם תרמוקיר‬
‫כספק פתרונות חוברת לקבלנים‬
‫ואנשי מקצוע במטרה לתת מענה‬
‫פרקטי לאתגרים משותפים בבנייה‪.‬‬
‫בדרך זו נוכל להצעיד את ענף‬
‫הבנייה קדימה ולעשותו לאיכותי‬
‫ומתקדם יותר‪0 .‬‬