הטעויות (או התפיסות המוטעות) בפוטומטריה של לדים – אנג' דניאל קלינה מטרתה של הרצאה זו היא ניסיון לעשות סדר בנושא אפיון לדים ומוצרי לד ,כך שתהיה לפנינו "האמת -כל האמת ורק האמת". אנשים רבים מתקשים להאמין לנתוני לדים ו )SOLID STATE LIGHTING( SSL -ומסיבה זו ,בין היתר ,בחרתי להתרכז בנושאים הבאים: .1 .2 .3 .4 איך קובעים את הפרמטרים למדידת נתוני לדים חשיבות של פוטומטריה אבסולוטית לעומת פוטומטריה יחסית הטעויות הנפוצות הנעשות בתהליכי פוטומטריה דיון האם המושג CCTהוא מדד טוב ומדויק בימים עברו ,של תאורה עם נורות פריקה ,הנחנו שתפוקת האור של נורה פלורסנטית היא קבועה וללא קשר לגוף התאורה :אם נכפיל את תפוקת האור בנצילות האופטית של המערכת נקבל את תפוקת האור של גוף התאורה .הנתון הפוטומטרי שהתקבל הוצג באופן מנורמל בקנדלות לכל אלף לומן. כאשר מדובר ב SSL -קיים קשר ישיר בין תפוקת האור וטמפרטורת העבודה של מקור האור ,אשר תלויה בתכנון הטרמי של הגוף ,ולכן רק פוטומטריה אבסולוטית הנה רלוונטית. כדאי לזכור שכאשר הלד מתחמם קורים הדברים הבאים: .1שטף האור קטן CCT .2גדל CRI .3משתנה המלצות עשה ואל תעשה בדוק את גוף התאורה -אל תבצע אקסטרפולציות בדוק את גוף התאורה אחרי שהגיע לשיווי משקל טרמי בדוק את ה CCT -וה CRI -של גוף התאורה השלם :אפקטים טרמיים ואופטיים משפיעים על שני הפרמטרים הללו השתמש בכדור אינטגרציה בעל איכות גבוהה וודא שגודל הכדור מותאם לגודל גוף התאורה בצע התאמה עבור הסתרה עצמית ()SELF ABSORTION גוניופוטומטריה ונתונים פוטומטרים נתונים פוטומטרים הם סט של קבצים סטנדרטים המכילים את עוצמת ההארה בשדה רחוק ( )FAR FIELD LUMINOUS INTENSITYהנמדד בקנדלה עבור כל זווית במרחב המדידה נעשית בעזרת גוניופוטומטר הנתונים מוצגים בפורמטים סטנדרטים( LDT :אירופה) או ( IESאמריקה) טעויות יכולות לנבוע ממרווח זוויות גדול מידי או מדידת עוצמת הארה בשדה קרוב מישורי Cוזוויות Ƴ רזולוציית הסריקה ()SCAN RESOLUTION מישורים וזוויות של 5מעלות ו 15 -מעלות בהתאמה ,מספיקים כאשר מדובר בגופי תאורה בעלי פיזור דיפיוזי ,אבל כאשר מדובר בזרקור ) )SPOT 15ᵒוהקרן נמדדת כל 5מעלות ,למעשה מתבצעות רק שלוש מדידות ,מה שעלול להוביל לתוצאה שאינה משקפת את צורתה האמתית של הקרן ,דווקא בגוף תאורה שהדיוק בו הוא האלמנט החשוב ביותר. :CCTמדד טוב או רע? CCTהוא למעשה מדד מפושט המשמש כדי לקבוע את הגוון של אור לבן המופק ממקור אור. בעיה קיימת דווקא באפליקציות מאוד מדויקות (רפואה ,סופרמרקטים ,בגדים וקוסמטיקה) ,בהם מקורות אור שונים יכולים להיות מוגדרים על פי אותו CCTאך בפועל להיות בעלי גוון שונה לחלוטין. בעיה זו נובעת מעצם ההגדרה המתמטית של הנתון לעומת הרגישות של העין האנושית לשינויים בצבע. אפשר לראות שבקו המציין ISO-CCTההבדל בצירים ' U' / Vיכול להיות רק בסדר גודל של ( )±...2אבל הפרש זה הוא למעשה 2.פעם ההבדל בצבע המינימלי המורגש על ידי העין האנושית. על יצרני גופי התאורה להימנע מלהשתמש ב CCT -כמדד העשוי להשפיע על רכש .במקום זאת יש לקבוע ולאפיין קורדינטות כרומטות CY & CXולאפשר טולרנסים ברורים של BININGמבלי לשכוח שמדובר בתהליך חשמלי בלבד. כאשר מדובר בלדים בשיטה של WHITE LIGHT FROM BLUE FLUORESCENCE רק הפרשים קלים במסלול האופטי דרך ציפוי הפוספור יכולים ליצור הפרשים משמעותיים ב .CCT - ככל שהציפוי דק יותר ,פחות קרינה כחולה משתנה על ידי הפוספור ולכן ה CCT -גבוה יותר ולהיפך, בציפוי עבה ה CCT -נמוך יותר. הפער הגדול בין יצרני לדים ותעשיית התאורה יצרני הלדים מודדים את נורות הלד תוך כדי תהליך הייצור בפולסים קצרים וה BININIG -מבוצע בטמפרטורת צומת של Tj = 25 :מעלות צלזיוס. בתעשיית התאורה אנו מודדים את גופי התאורה ,כאשר הלדים בתוך גופי התאורה הם בטמפרטורה גבוהה יותר .בגופים בהם הקירור מתוכנן היטב ה Tj -נע בין 0..ל 1...צלזיוס .הפוטומטריה מבוצעת לא בפולסים אלא ב.STEADY DC MODE - לסיכום :ביצועי הלד ≠ לביצועי .SSL תקנים וסטנדרטים עבור SSL אתייחס לאלה שקשורים באופן ישיר למקור האור ולא לתקנים נוספים הקשורים למערכת החשמל אליה הם מחוברים ,כמו EMC-RFIותקנים פוטוביולוגים ואחרים. תופעה שכיחה אצל אנשי מקצוע הקשורים לעולם התאורה ואמונים על כתיבת דרישות ומפרטים ,היא דרישה לעמידה בכל תקן היוצא לאור ללא אבחנה. תופעה זו יוצרת כפילויות ועלויות גבוהות ,הן ליצרנים והן ללקוח הסופי ועלולה אף לייצר תוצאות כשל לא אמתיות. קיימים מספר תקנים אמריקאים אשר מובילים את נושא הפוטומטריה והקולורימטריה של .SSL חלקם מתייחסים למודולים או למנועי תאורה וחלקם לגופי תאורה .חשוב לקחת בחשבון שעמידה בתקן המתייחס לשלב מסוים בתהליך ייצור גוף התאורה ,נותנת תוצאה אשר במידה ונמלא אחר תנאים מוגדרים בשלב הבא (למשל נושא פינוי חום) ,נבטיח לעצמנו עמידה בדרישות מבלי לחזור על בדיקות קודמות. בין התקנים האלו ניתן למצוא: :LM97-08פוטומטריה וקולורימטריה של מודולים ,מנועי תאורה וגופי תאורה ,שמבוצע בעזרת שני אמצעים עיקריים :כדור אינטגרציה וגוניופוטומטר. לא תמיד יש צורך לחזור על הבדיקות בשני המכשירים LUMEN OUTPUT .יימדד בכדור פוטומטריה עבור כל גוף תאורה (בעיקר בגלל השפעת הטמפרטורה) ,בדיקת הפיזור המרחבי יהיה טיפוסי עבור כל אופטיקה ובמידה ואין שינוי באופטיקה אזי השינוי היחידי יהיה בתפוקת האור אשר נמדד כבר במכשיר השני. :LM88-28מדידת פוטומטריה וקולורימטריה בטמפרטורה גבוה מתייחס למעשה למנועי תאורה ונורות SSLולכן בדיקה בכדור האינטגרציה צריכה להספיק לטובת הסקת מסקנות לגבי עבודה בטמפרטורה גבוהה .אם יצרן גוף התאורה יבדוק את טמפרטורת הסביבה וה Tj -של מנוע התאורה, הדבר עשוי לגרור הבטחה לאיכות המוצר מבלי להזדקק לכפל בדיקות. :TM21/ LM80הכוונה בתקן זה הינה ללדים ולמודולים ולא לגופי תאורה שלמים ,והשלמת הבדיקה על ידי יצרן גוף התאורה המציינת את הטמפרטורה שבה יעבוד המודול יהווה גושפנקא לאורך החיים הצפוי על בסיס אחת משלושת הטמפרטורות עבורם מבוצעת בדיקת .LM80 אני באופן אישי מצפה בקוצר רוח לאישור ואימפלמנטציה של תקן ) ,CIE 025 (2014שאמור לטעמי לעשות אחת ולתמיד סדר בדברים ולמנוע כפילויות בדרישות התקינה .חשוב לזכור שמדינת ישראל מיושרת ומושפעת במידה רבה מהתקינה האירופאית ,אשר לעניות דעתי מתאימה לנו יותר.
© Copyright 2024