‫הצעה‪ :‬בניית מערך שטח מקומי מוניציפאלי למפלגת העבודה‪ ,‬כבסיס ליצירת‬
‫רוב אלקטוראלי‬
‫תמצית ההצעה (תקציר מנהלים)‬
‫מטרה‬
‫החזרת המחנה הפרוגרסיבי ובראשו מפלגת העבודה למצב בו המחנה ירכיב ממשלה‬
‫האתגר שצריך לפתור‬
‫הציבור אינו מוצא דרך להביא לידי ביטוי את תפיסת עולמו הפוליטית דרך מפלגות שמאל בישראל‪.‬‬
‫הסיבות לכך מגוונות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫שיטת הממשל בישראלמנתקת את הממשל מאוכלוסיות קצה‪ ,‬ניתוק שהוא אינהרנטי לשיטה;‬
‫היעדר חזון מארגן למחנה הפרוגרסיבי;‬
‫מיתוג שלילי וחוסר בערוצי שיווק אפקטיביים בשמאל;‬
‫מבנה מסרים בשמאל שאינו מאפשר הזדהות;‬
‫מבנה ארגוני של מפלגת העבודה שהתנתק דה‪-‬פאקטו מפעילות ברמה המקומית‪.‬‬
‫משימה‬
‫בניית מערך שטח שכנותי שיהווה בסיס לתנועה מוניציפלית מטעם מפלגת העבודה‪ ,‬בקרב אוכלוסיות קצה‬
‫(שאינן נמנות עם "הבייס" האלקטורלי של המפלגה)‪ ,‬בערים בעלות עדיפות אידאולוגית ערכית‪ ,‬בהן מפלגת‬
‫העבודה לא פעלה בצורה סדירה בשנים האחרונות‪.‬‬
‫תאוריית שינוי‬
‫בכדי לאפשר למפלגת העבודה להשיג תוצאה משמעותית בבחירות‪ ,‬עליה להתחבר לאוכלוסיות שבעבר היא‬
‫לא הייתה מחוברת אליהן‪ .‬על מנת לעשות זאת‪ ,‬עליה לשים במרכז מערכת היחסים המתחדשת הזאת‬
‫מסרים שלא היו מנת חלקה בשנים האחרונות‪ ,‬בדגש על מסרים בעלי אופי השפעה מיידי‪ ,‬מוניציפאליים‪-‬‬
‫שכונתיים‪ .‬על ידי חיבור רגשי חיובי למותג מפלגת העבודה ברמה המקומית‪ ,‬נוכל להגדיל את קהל‬
‫הבוחרים ברמה הארצית‪.‬‬
‫דרכי עבודה והטמעה‬
‫'הידלגו' מציעה תהליך תכנון בסיסי ובניית מערך שטח המותאם לצרכי דרג השטח ברמה מקומית‪ .‬תהליך‬
‫זה המאפשר לתכנן תכנית חמש שנתית לפעילות ברמה המקומית‪,‬החל מארגון קהילתי של רחוב ושכונה‬
‫ועד לריצה מוניציפאלית‪.‬על בסיס תהליך התכנון‪ ,‬נבנה מערך שטח המקשר בין הפעילים המרכזיים לבין‬
‫שכונת הפעולה שלהם‪ ,‬כך שיירתמו את תושבי השכונה לשנות את המציאות בה הם חיים‪ ,‬תוך הזדהות עם‬
‫מותג "מפלגת העבודה"‪ .‬התארגנות זו נעשית תוך התחשבות והשתתפות בקמפיין בבחירות הכלליות‪,‬‬
‫כחלק אורגני בפעילות המקומית‪.‬‬
‫צעד ראשון‬
‫בכדי לבחון היתכנות של הצעה זו‪ ,‬אנו מציעים כי נתחיל בפיילוט‪ ,‬אשר ישמש אותנו ללמידה מנקודת‬
‫המבט של המפלגה‪ ,‬לראות ישימות בשטח ולבחון יכולת הרחבה של התוכנית‪.‬נבחר יישוב בו גרעין פעילים‬
‫איכותי‪ ,‬איתו נבצע פיילוט‪.‬‬
‫פרטי קשר‬
‫ירון אדל‪ ,‬מנכ"ל הידלגו –‪050-6960299 ,[email protected]‬‬
‫‪1‬‬
‫הצעה‪ :‬בניית מערך שטח מקומי מוניציפאלי למפלגת העבודה‪ ,‬כבסיס ליצירת‬
‫רוב אלקטוראלי‬
‫כללי‬
‫‪ .2001‬מאז‪,‬‬
‫מפלגת העבודה איבדה משמעותית מכוחה הפוליטי מרגע פירוקה של ממשלה ברק בשנת‬
‫המפלגה אינה מצליחה לשקם את מעמדה‪ ,‬ואינה זוכה לרוב מבחינה אלקטורלית‪ .‬המפלגה התרחקה‬
‫מהאוכלוסיות אשר אינן נמנות עם קהל הבוחרים הטבעי שלה‪ ,‬יש לה קושי רב לשווק את תפיסת עולמה‪,‬‬
‫ואינה מצליחה לתרגם את מחאת האוהלים לביסוס כוח פוליטי משמעותי‪ .‬עם היבחרותו של יושב ראש‬
‫חדש‪ ,‬ועם חוסר העקביות המאפיינת את פעילות הממשלה‪ ,‬נוצרה הזדמנות לשקם את האמון של אזרחי‬
‫ישראל במפלגת העבודה‪ .‬הזדמנות זו היא חיבור לקהלים חדשים‪ ,‬אשר אינם מזוהים מסורתית עם‬
‫המפלגה‪ .‬הזדמנות זו היא נושא מסמך זה‪.‬‬
‫על 'הידלגו'‬
‫'הידלגו' הוקמה ב‪ 2012 -‬בירושלים‪ ,‬במטרה לעבוד עם ארגונים חברתיים ופוליטיים על בניית הרעיונות‬
‫שלהם‪ .‬הצורך עליו אנו עונים הוא האתגר שבתרגום רעיונות בעלי אופי חברתי‪ ,‬רעיונות שבדרך כלל מאוד‬
‫קונצפטואליים ופחות מוחשיים‪ ,‬לפרויקטים מוצלחים ולתוכניות עבודה‪ .‬קל יותר לפתח תרופה או לבנות‬
‫מוצר צריכה מאשר לנסות לבנות תהליך חינוכי שיעזור לנוער בסיכון או מהלך ציבורי שיאפשר לנצח‬
‫בחירות‪ .‬לכן‪ ,‬אנו מניחים כי בניית הרעיון על כלל מרכיביו‪ ,‬מקל על אפיון המטרות החברתיות ומאפשר‬
‫בנייה של תכנית עבודה נגישה ומדויקת יותר‪ .‬ל‪'-‬הידלגו' ניסיון רב בתחום החברתי‪-‬פוליטי‪ ,‬בין לקוחותיה‬
‫ניתן למנות את 'בינה'‪ ,‬מפלגת 'התנועה'‪' ,‬קרן רוטשילד‪-‬קיסריה'‪ ,‬תכנית פוליתקווה ו‪'-‬קרן ברל כצלסון'‪,‬‬
‫'כפר ירושלמי' ועוד‪ .‬ל‪'-‬הידלגו' צוות מנחים מיומן‪ ,‬בעל רקע וניסיון רב בתחום החברתי פוליטי‪.‬‬
‫לפרטים נוספים –‪www.Hidalgo.co.il‬‬
‫חזון ההצעה‬
‫שינוי בדעת הקהל וקביעת מדיניות ציבורית לכיוון דעות פרוגרסיביות‬
‫מטרת ההצעה‬
‫החזרת המחנה הפרוגרסיבי ובראשו מפלגת העבודה למצב בו המחנה ירכיב ממשלה‬
‫‪2‬‬
‫האתגרשצריך לפתור‬
‫ב‪ 20-‬השנים האחרונות‪ ,‬ובמיוחד מאז ‪,2001‬דעת הקהל בחברה הישראלית נוטה מבחינה אלקטורלית‬
‫לכיוון שמרני‪,‬עובדה המאפשרת למפלגות ימין להרכיב ממשלות‪ ,‬להוביל ולהטמיע מדיניות המגשימה את‬
‫תפיסת עולמם‪ .‬כנגזרת מכך‪ ,‬באותה תקופת זמן כוחן האלקטורלי של מפלגות השמאל נחלש בצורה‬
‫דרמטית‪ ,‬היחלשות המביאה לירידה במספר הפעילים‪ ,‬מקטינה את סך החברים בה‪ ,‬ובעיקר לא מאפשרת‬
‫להןלהשפיע על חקיקה ועל מדיניות‪ .‬בניגוד לתחושה הקיימת בחוגי השמאל כי הציבור הינו "ימני"‪ ,‬לפי‬
‫סקרים שונים רוב הציבור תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים (שלא מאומץ בקרב מפלגות ימין) ורוב‬
‫הציבור תומך בשינוי סדרי העדיפויות הכלכליים הבאים לידי ביטוי בהתפלגות ההון בישראל (כאמור‪,‬‬
‫בניגוד לתפיסות הכלכליות של מפלגות ימין)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אנו רואים ירידה משמעותית עקבית באחוזי הבחירה בבחירות הכלליות והמוניציפאליות‪ ,‬וירדה‬
‫במספר החברים במפלגת העבודה בעשור האחרון‪ ,‬דבר המלמד על ירידה באמון במערכות הפוליטיות‬
‫בישראל בכלל‪ ,‬ובמפלגת העבודה בפרט‪.‬‬
‫הציבור אינו מוצא דרך להביא לידי‬
‫כך אנו מזהים כי הבעיה למעשה היא לא שהציבור "ימני"‪ ,‬אלא ש‬
‫ביטוי את תפיסת עולמו הפוליטית דרך מפלגות שמאל בישראל ‪.‬‬
‫מה יוצר את האתגר?‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬עולה השאלה מהן הסיבות הגורמות לכך שהציבור אינו "משתמש" במפלגות שמאל על‬
‫מנת לתת ביטוי לתפיסת עולמו? חלק מהסיבות הן אובייקטיביות למתרחש בישראל‪ ,‬וחלקן סובייקטיביות‬
‫למפלגות השמאל‪ .‬נסקור כמה מן הבעיות‪:‬‬
‫‪ .1‬שיטת ממשל‬
‫שיטת הממשל הנהוגה בישראל (לא בשונה מהותית מהנהוג בעולם) היא שיטה המרכזת את מירב‬
‫הסמכויות השלטוניות ואת מירב מוטת ההשפעה בממשלה‪ ,‬במשרדי הממשלה ורשויות‬
‫ממשלתיות‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬סמכות קביעת גובה הארנונה ומתן פטורים הוא דבר שנקבע ע"י משרד‬
‫הפנים‪ ,‬ללא יכולת ישירה של הרשויות המקומיות להשפיע על הנושא‪ ,‬למרות שארנונה הוא דבר‬
‫המשפיע ישירות על התנהלותן‪ .‬דוגמה זו אינה יוצאת מהכלל‪ ,‬עיקרון ריכוז הסמכות בא לידי‬
‫ביטוי כמעט בכל התחומים‪ :‬תחבורה‪ ,‬תשתיות‪ ,‬חינוך‪ ,‬ביטחון פנים וכדומה‪.‬נבחרי הציבור ופקידי‬
‫הממשל האמונים כיום על קשר עם האזרח ועל קביעה וביצוע של מדיניות מוצפים בפניות‪ ,‬ויכולת‬
‫הקשב שלהם מוגבלת‪ ,‬אך אצלהם הסמכות והתקציבים‪ .‬בשיטה הקיימת המערכת המפלגתית‬
‫הייתה אמורה לגשר על פער זה‪ ,‬בהנחה ומי שרוצה להשפיע צריך להיות חבר ופעיל במפלגה‪ .‬אך‬
‫מספר החברים במפלגות הינו מועט יחסית לחלקם באוכלוסיה‪ ,‬וזירה זו אינה מאפשרת חיבור‬
‫לצרכי האזרח‪ ,‬אלא דווקא כר פורה לקבוצות כוח ואינטרס‪ ,‬מבלי להבדיל בין מפלגות המקיימות‬
‫פריימריז לבין אלה שלא‪ .‬במבנה זה קיים נתק אינרהנטי של האחראים על המדיניות עם הנהנים‬
‫מהמדיניות‪.‬דווקא ברמה המקומית בעיה זו נפתרת יחסית‪ ,‬נבחרי ציבור ברשויות מקומיות‬
‫ומנהלים קהילתיים נהנים מיכולת "לגעת"באזרח הממוצע‪ ,‬בעיקר בגלל מספרים קטנים יותר‬
‫מאשר ברמה הלאומית‪ .‬הם משנים ומשפיעים בתהליכי קבלת החלטות פשוטים וקצרים יותר‪,‬‬
‫יכולת התגובה שלהם היא מהירה וגמישה יותר‪ ,‬ובאופן כללי צורת הפעולה שלהם מבוססת באופן‬
‫יסודי על קשר עם הציבור‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .2‬היעדר חזון‬
‫מחנה השמאל ב‪ 20 -‬שנים האחרונות סובל מהיעדר רעיונות חדשים‪ ,‬מאז מיצוי מסויים של רעיון‬
‫"השלום"‪ ,‬שהיה הרעיון המארגן המרכזי שלו‪ .‬כך‪ ,‬בעבר יכל השמאל למכור את רעיון השלום‬
‫כחזון המיידי המרכזי של מדינת ישראל וזה היה מספיק כדי לתת לו אמינות ויתרון אלקטורלי‪.‬‬
‫מאז רצח רבין לא נבנה חזון אלטרנטיבי מקיף עבור מדינת ישראל‪ ,‬חזון שיתחרה בחזון "ארץ‬
‫ישראל השלמה" של מפלגות הימין‪ ,‬כזה שיאפשר לכלל תושבי מדינת ישראל‪ ,‬לרבות אוכלוסיות‬
‫מוחלשות להזדהות איתו‪.‬‬
‫‪ .3‬מיתוג ושיווק השמאל‬
‫במושגים ארגוניים‪-‬עסקיים‪ ,‬מותג הינו סך כל העמדות‪ ,‬הרגשות והתפיסות הקיימות בציבור בנוגע‬
‫לארגון או רעיון מסויים‪ .‬מיצוב מותג השמאל השתנה בצורה דרמטית לשלילה‪ ,‬במקביל לשינוי‬
‫במפה האלקטורלית בישראל‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בכך שהמושג "שמאלני" הפך לקללה בקרב‬
‫קהלים שונים‪ ,‬בכך שההזדהות כשמאלני אינה שכיחה כבעבר‪,‬שנוהגים להצמיד את המילה‬
‫‪20‬‬
‫"קיצוני" למילה "שמאל" ועוד‪ .‬ישנן מספר סיבות לכך‪ ,‬אך החשובה לעניין המותג היא שב‪-‬‬
‫השנים האחרונות מוסדות הימין האידאולוגי עורכים מסע דה‪-‬לגיטימציה יעיל וממוקד על ארגוני‬
‫שמאל‪ ,‬מפלגות וארגוני מגזר שלישי כאחד‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬השמאל נמצא מבחינה מיתוגית במקום‬
‫שלילי‪ ,‬ואינו יוזם תגובה ראוייה לשנות מצב זה‪ .‬הוא אינו בונה לעצמו צינורות שיווק חדשים‬
‫שיאפשרו לו לעקוף את הפלונטר המיתוגי שהוא נכנס אליו‪ ,‬לא מנסה לבסס את עצמו איפה שלא‬
‫נוח לו‪ .‬מערך השטח של השמאל‪ ,‬המהווה את צינורות השיווק שלו‪ ,‬אינו פרוס ומבוסס‪ ,‬אינו עובד‬
‫בצורה שיטתית ומקצועית‪ ,‬ומרכז את מירב המאמץ מסביב להפגנות ושיח פנים מפלגתי‪ .‬בכך‪ ,‬הוא‬
‫משאיר עיירות פיתוח‪ ,‬ערי פריפריה ושכונות ללא "כיסוי אידאולוגי"‪ ,‬המאפשר להן להזדהות עם‬
‫מסרי הימין‪ ,‬ללא תגובה ראויה משמאל‪ ,‬ובכך מעמיק את הפער המיתוגי‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה המסרים בשמאל‬
‫מסרים מתייחסים לצורה בה מעבירים אינפורמציה פוליטית במטרה להשפיע‪ ,‬לשכנע ולייצג‬
‫עמדה‪ .‬מסר אינו מסתכם בסלוגן‪ ,‬אלה בשלל טכניקות העברת עמדות כמו דפי מסרים‪ ,‬תדרוכים‬
‫וראיונות לעיתונאים וגיוס פעילים‪ .‬הצורה בה בונים ומעבירים מסרים בשמאל אינה‬
‫– המסר שואף להראות‬
‫אופטימאלית‪ .‬מבנה המסר בשמאל לרוב מורכב ממבנה יחסית אחיד‬
‫שהדובר צודק‪ ,‬ערכי ומקצועי‪ ,‬המסר שם את הדובר (או את עולמו הפנימי) במרכז‪.‬לדוגמה‪ ,‬בקרב‬
‫ארגוני מגזר שלישי העוסקים בסכסוך מרכזים את נושאי מסריהם (דבר הניכר בחזון הארגונים‪,‬‬
‫בקמפיינים שהם מקיימים ובפעילויות שהם מפיקים) במה אנחנו כישראלים עושים לפלשתינים‬
‫בשטחים‪ ,‬איך הכיבוש אינו מוסרי ואינו צודק‪ ,‬מה המתנחלים מחוללים באמצעות מפעל‬
‫ההתנחלויות‪ .‬כך‪ ,‬מתרכזים מסרים אלה בעיקר על צדקת דרכם המוסרית של הדוברים‪ .‬הדבר‬
‫ניכר גם במסרים הכלכליים‪ ,‬שמתעסקים בסקירה טכנית של מנגנונים מקצועיים מורכבים‪ ,‬כמו‬
‫צמיחה‪ ,‬מבנה מסוקריטריונים חקיקתיים‪,‬שלרוב אינם אומרים דבר לאזרח הממוצע‪,‬ובכך מראים‬
‫שהדובר הינו מקצועי ושולט בחומר‪.‬בניגוד למבנה מסר זה‪ ,‬במפלגות וארגוני הימין המסרים‬
‫מכוונים לייצר הזדהות‪ ,‬בכל מחיר‪ ,‬ברמה מאוד בסיסית‪ .‬כך מסרי הימין לא עוסקים במה שאנחנו‬
‫עושים לפלשתינים‪ ,‬אלא בזה שאנחנו היחידים שיכולים לדאוג לעצמנו‪ .‬כך האזכור המתמיד של‬
‫השואה‪ ,‬החופש לעשות עסקיםוההגנה על הרכוש הפרטי‪ ,‬מטרתו לייצר הזדהות מאוד בסיסית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .5‬מבנה מפלגת העבודה‬
‫ההנחה המרכזית העומדת מאחורי עיצוב המבנה הארגוני של מפלגת העבודה היא הצורך להיות‬
‫– סניפים‬
‫מחוברים לשטח‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי במבנה הרב שכבתי של הארגון‬
‫שכונתיים‪/‬יישוביים‪ ,‬מחוזות‪ ,‬מזכירות כללית‪ ,‬וועידת מפלגה‪ ,‬לשכת וועידה‪ ,‬משמרת צעירה‬
‫ותאים‪ .‬כך‪ ,‬המפלגה בנתה מבנהשיש לו פריסה גאוגרפית (סניפים‪ ,‬מחוזות)‪ ,‬פריסה דמוגרפית‬
‫(משמרת צעירה‪ ,‬תאים אידאולוגים)‪ ,‬מנגנון ניהול ושליטה (מזכירות כללית‪ ,‬לשכה) וגופים‬
‫ייצוגיים דמוקרטיים (חברות במפלגה‪ ,‬וועידה‪ ,‬חברי כנסת)‪ .‬מבנה זה מורכב ומסורבל‪ ,‬חלוקת‬
‫האחריות והסמכות אינה ברורה ופשוטה‪ ,‬אין יחסי גומלין מובנים בין הגופים‪ ,‬ובעיקר אינו משיג‬
‫את מטרתו‪ .‬אם בוחנים את "הבורג הקטן" במערכת הארגונית‪ ,‬קרי הסניף‪ ,‬ניתן לראות את‬
‫האתגר הגדול של המפלגה מבחינה ארגונית‪ .‬בעבר‪ ,‬סניף היה מוסד שכונתי‪/‬יישובי של המפלגה‪,‬‬
‫והייתה מתנהלת בו פעילות רלוונטית מבחינה גאוגרפית‪ ,‬כלומרנותנת מענה לצרכים המיידים של‬
‫חברי הסניף‪ .‬כיום‪ ,‬מנגנון זה ברוב המקומות חסר תוכן‪ ,‬ומשמש רק לצרכים פוליטיים‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫מפלגת העבודה ויתרה על חיבור ישיר לשטח‪ ,‬ומצב הסניפים הוא סימפטום המעיד על התופעה‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫מניתוחהסיבות היוצרות את האתגר למפלגת העבודה להיבחר מחדש‪ ,‬המסקנה העיקרית היא שקשה‬
‫למפלגה להתחבר לקהל בוחריה‪ ,‬בעיקרלקהלים שאינם ה"בייס" שלה‪ .‬האתגר בא לידי ביטוי מחד במבנה‬
‫שיטת הממשל הבעייתי‪ ,‬ועל כן אינהרנטי לאתגר ולא בשליטתה הישירה של המפלגה‪ ,‬ומאידך בצורת‬
‫ההתנהלות האידאולוגית ציבורית של המפלגה‪ ,‬לרבות מיקוד באוכלוסיות‪ ,‬בסגנון המסרים ובמבנה‬
‫המפלגה‪ .‬לאור הניתוח הנ"ל‪ ,‬יש בכוחן של הפעולות הבאות לשנות את מיצוב מפלגת העבודה עד לכדי‬
‫ביסוס כוח שטח שבבוא העת יתורגם לכוח אלקטורלי‪-‬ערכי‪:‬‬
‫‪ .1‬מיקוד הפעילות האידאולוגית ברמה המקומית מוניציפאלית;‬
‫‪ .2‬מיקוד פעילות השטח ברמה המקומית מוניציפאלית;‬
‫‪ .3‬התמקדות באוכלוסיות בהן המפלגה אינה נוכחת;‬
‫‪ .4‬ניסוח מסרים המעוררים הזדהות לשימוש ברמה המוניציפאלית;‬
‫‪ .5‬התאמת מבנה המפלגה והתרבות הארגונית לפעילות ברמה המוניציפאלית‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ההזדמנות‬
‫ההתמקדות ברמה המקומית מביאה איתה הזדמנות גדולה‪ .‬ראשית כל‪ ,‬זירת פעולה זו מאפשרת חיבור‬
‫משמעותי לאוכלוסיות חדשות עבור מפלגת העבודה‪ ,‬אוכלוסיות אשר צרכיהן ניתנים למענה ברמה‬
‫המקומית‪ .‬אף חשוב מכך‪ ,‬החיבור לצרכים המיידים של אוכלוסיות שתושביהן לא היו מצביעים מסורתיים‬
‫של המפלגה‪ ,‬יש בה כדי לשקם את האמינות הציבורית שלה‪ ,‬שתאפשר שינוי משמעותי מאוד במציאות‬
‫היומיומית‪ .‬ככל שתיווצר זיקה ברמה המקומית בין המותג "מפלגת העבודה" לבין השינוי החיובי‬
‫המשמעותי שנעשה בשטח‪ ,‬כאמור ברמה במקומית‪ ,‬כך תוכל המפלגה לחבר קהלים חדשים ולהגדיל את‬
‫המצב האלקטורלי שלה‪ .‬כל זאת בתנאי שתשכיל לקדם תפיסה אידאולוגית‪ ,‬שתעמוד במרכז המסרים‬
‫שלה‪.‬‬
‫הזדמנות זו‪ ,‬של חיבור מחדש לקהלים‪ ,‬נובעת מהעובדה כי מפלגות גדולות בישראל התעלמו בצורה‬
‫משמעותית מהרמה המקומית מוניציפאלית‪ .‬התעלמות זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בחוסר‬
‫התייחסות ברמת המצע המפלגתי וברמה האידאולוגית לרמה המקומית‪ .‬בנוסף‪,‬ניתן לראות את המצב‬
‫החוקתי המאתגר בהן נמצאות רשויות מקומיות‪ ,‬מצב שלא השתנה משמעותית בעשרים השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬מאז ‪ :1992‬חוק העיריות אשר עבר קריאה ראשונה בשנת ‪ 2007‬אך מאז לא חזר לשולחן וועדת‬
‫הפנים (למעט ניסיון בהצעת חוק פרטית בכנסת הקודמת); חברי מועצה אינם מקבלים שכר וחסרים את‬
‫הכלים לביצוע עבודתם (דבר היוצר חוסר שוויון קיצוני בזכות לבחור ולהיבחר); חוסר יכולת של עירייה‬
‫לקבוע פטורים מארנונה ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם המצב הפוליטי ברמה המוניציפאלית מעיד על התעלמות זו – ב‪15-‬‬
‫השנים האחרונות אף מפלגה גדולה לא הריצה מועמד שזכה בבחירות לראשות העיר באף אחת משלושת‬
‫הערים הגדולות בישראל‪ ,‬למרות היות ראש הערים שנבחרו חברי מפלגות שלטון בעבר (רון חולדאי‪ ,‬יונה‬
‫יהב)‪ .‬אותם מועמדים בחרו בחלק מהמקרים להריץ רשימות בעלות זיקה מועטה למותג המפלגתי‪ ,‬ובוודאי‬
‫מנגנון מנותק מהמוסדות המפלגתיים‪ .‬תופעה זו באה לידי ביטוי גם בהרכבי המועצות‪ ,‬בהן ישנה נציגות‬
‫לאותן מפלגות גדולות‪ ,‬אך באף אחד מהמקרים נציגות זו הינה משמעותית עד לכדי סיעה גדולה‬
‫ודומיננטית במועצה‪.‬ישנם מקרים בהם מועמד מטעם מפלגת העבודה נבחר בעיר פריפריאלית‪ ,‬כדוגמת‬
‫יקנעם‪ ,‬קריית טבעון‪ ,‬כרמיאל ועפולה‪ ,‬אך הדבר אינו מתורגם לרמה הלאומית (ביקנעם ניצחה בפער גדול‬
‫מפלגת הליכוד‪ ,‬כך גם בכרמיאל ובעפולה)‪ ,‬כי לא קיים החיבור המנגנוני רעיוני למפלגה‪.‬‬
‫ניתן לומר כי המפלגה הגדולה אשר תשקיע משאבים משמעותיים ברמה המקומית‪ ,‬תוך חיבור פעילות זו‬
‫לאידאולוגיה כוללנית ומערך שטח שיטתי ומקצועי‪,‬תהנה מחוסר תחרות‪ ,‬ומחיבור משמעותי ליותר‬
‫לתושבים(בתנאי כי תבנה צורה כזו)דרך המוקדים הקהילתיים ובשכונות‪ ,‬במיוחד בערים פריפריאליות‪.‬‬
‫הפעילים אשר יובילו את המאמצים המקומיים ירכשו קשרים בין אישיים עם האוכלוסיות אותן הם‬
‫יארגנו‪ ,‬יכולות משמעותיות בארגון מערך שטח וחיבור אידאולוגיה לעשייה אפקטיבית‪.‬יכולות אלו ישמשו‬
‫גם בבניית המפלגה ברמה הארצית‪ ,‬בכך שיפעילואת המערך בזמן קמפיין בבחירות הכלליות‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ההזדמנות שנוצרת בעבודה ברמה המקומית מאפשרת חיבור מחודש לאוכלוסיות‪ ,‬בעזרת מתן מענה‬
‫ממוקד לצרכים המידיים שלהם וחיבור פתרון הבעיות עם מותג "מפלגת העבודה"‪.‬מעבר לכך‪ ,‬עבודה ברמה‬
‫המקומית מאפשרת לפעילים להתחבר לאוכלוסיות ברמה האישית‪ ,‬לקבל הכשרה מקצועית שיטתית‪,‬‬
‫לבנות מנגנון עבודה ארוך טווח ששומר על הגחלת ולבנות אידאולוגיה מקיפה המאפשרת שינוי חברתי‬
‫מהותי לכיוון מדיניות פרוגרסיבית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תאוריית שינוי‬
‫בכדי לאפשר למפלגת העבודה להשיג תוצאה משמעותית בבחירות‪ ,‬עליה להגדיל את הכוח האלקטוראלי‬
‫שלה‪ ,‬אם באמצעות הפיכה של "לא מצבעים"ל"מצביעים לעבודה"‪ ,‬או להפוך "מצביעים למפלגות אחרות"‬
‫ל"מצביעים לעבודה"‪ .‬כך או כך‪ ,‬ישנן מספר דרכים להגדיל את האלקטורט‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬ההתמודדות עם‬
‫האתגרים העומדים בפני המפלגה יכולים לסייע לה להגדיל אתהאלקטורט‪ ,‬אך עליה גם להכריע איפה עדיף‬
‫לה לפעול ואיפה יהיה לה יעיל יותר להגדיל את השפעתה‪.‬‬
‫ניתן להגדיל השפעה בערים גדולות‪ ,‬או להגדיל השפעה בערים וישובים קטנים‪ .‬ישנם יתרונות לכאן ולכאן‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬כדאי להשקיע בערים גדולות‪ ,‬שכן התנודתיות בהן היא גדולה‪ ,‬ישנו בסיס דמוגרפי גדול יותר ורחב‬
‫יותר‪ ,‬וצריך להשקיע בביסוס תשתית במיקום גאוגרפי אחד‪ .‬מאידך‪ ,‬כדאי להשקיע בערים וישובים‬
‫קטנים‪ ,‬שכן הם מושפעים מאוד ממערכי שטח יעילים‪ ,‬ופחות מושפעים ממפלגות חד פעמיות‪ .‬הבחירה‬
‫בישובים קטנים מאפשרת "לפזר את הסיכון" ובכך להפחית את התלות ביישוב בודד‪.‬‬
‫טיעונים אלה מבוססים על השוואת תוצאות הבחירות בתל אביב ובמצפה רמון מ‪ 1999 -‬ועד לבחירות ב‪-‬‬
‫‪.2013‬‬
‫לאור כל זאת והכתוב לעיל‪ ,‬נראה כי עבודה ביישובים קטנים ואוכלוסיות קצה מאפשרת יצירת הפתעה‬
‫וטומנת בה הזדמנות גדולה‪.‬‬
‫תוצאות הבחירות באחוזים בתל אביב‪-‬יפו‬
‫‪2013‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2003‬‬
‫העבודה‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
‫‪19‬‬
‫‪22‬‬
‫‪27‬‬
‫הליכוד‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪8‬‬
‫‪28‬‬
‫‪15‬‬
‫קדימה‬
‫‪2‬‬
‫‪33‬‬
‫‪27‬‬
‫עמיר פרץ‬
‫‪1‬‬
‫יש עתיד‬
‫‪21‬‬
‫הגימאלים‬
‫‪9‬‬
‫שינוי‬
‫‪15‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מרצ‬
‫‪17‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫הבית היהודי‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫ישראל ביתנו‬
‫‪6‬‬
‫תוצאות הבחירות באחוזים במצפה רמון‬
‫‪2013‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2003‬‬
‫העבודה‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪31‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫הליכוד‬
‫‪32‬‬
‫‪23‬‬
‫‪10‬‬
‫‪26‬‬
‫‪16‬‬
‫קדימה‬
‫‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫עמיר פרץ‬
‫‪17‬‬
‫יש עתיד‬
‫‪7‬‬
‫הגימאלים‬
‫‪2‬‬
‫שינוי‬
‫‪6‬‬
‫‪21‬‬
‫‪17‬‬
‫‪21‬‬
‫‪16‬‬
‫מרצ‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫הבית היהודי‬
‫‪18‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫ישראל ביתנו‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫מבנה מסרים‬
‫על המפלגה לשים במרכז מערכות היחסים המתחדשות בישובים קטנים ואוכלוסיות קצה מסרים שלא היו‬
‫מנת חלקה בשנים האחרונות‪ ,‬בדגש על מסרים בעלי אופי השפעה מיידי‪ ,‬מוניציפאליים‪-‬שכונתיים‪ .‬כך‪,‬‬
‫תעביר למרכז הבמה הציבורית באותם ישובים מסרים בעלי אופי מקומי‪ ,‬ותזנח מסרים רחבים ברמת‬
‫מאקרו‪.‬בעזרת מסרים אלה יכולה מפלגת העבדוה ליצור התחברות והזדהות רגשית עם עבודתה הפוליטית‪,‬‬
‫היא יכולה לשקם את אמון אותם ציבורים בה ובכך להגדיל את האלקטורט‪ .‬על ידי חיבור רגשי חיובי‬
‫למותג מפלגת העבודה ברמה המקומית‪ ,‬תוכל המפלגה להגדיל את קהל הבוחרים בצורה ישירה אצל‬
‫אוכלוסיות קצה‪.‬‬
‫צינורות שיווק‬
‫על המפלגה לבנות מערך שטח תואם‪ ,‬הפרוס על מספר רב של ישובים מצפון הארץ ועד לדרומה‪ ,‬עם שיטת‬
‫עבודה אחידה וברורה‪ ,‬שתאפשר גיוס פעילים‪ ,‬מציביעים והפצת מסרים‪ .‬מערך שטח זה יאחד את‬
‫התושבים מסביב לצרכים השכונתיים המיידים‪ ,‬יאגד אותםלריצה מוניציפאלית‪ ,‬ויכין אותם לקראת‬
‫בחירות כלליות‪.‬‬
‫המשימה המפלגתית המוצעת‬
‫בניית מערך שטח שכנותי שיהווה בסיס לתנועה מוניציפלית מטעם מפלגת העבודה‪ ,‬בקרב ישובים קטנים‬
‫ואוכלוסיות קצה (שאינן נמנות עם "הבייס" האלקטורלי של המפלגה)‪ ,‬בערים בעלות עדיפות אידאולוגית‬
‫ערכית‪ ,‬בהן מפלגת העבודה לא פעלה בצורה סדירה בשנים האחרונות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫דרך הפעולה והטמעה‬
‫'הידלגו' מציעה תהליך תכנון בסיסי ותהליך הטמעה המותאם לצרכי דרג השטח ברמה מקומית‪ ,‬המאפשר‬
‫לתכנן תכנית חמש שנתית לפעילות ברמה המקומית‪ ,‬מארגון רחוב ושכונה ועד לריצה מוניציפאלית‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות והשתתפות בקמפיין בבחירות הכלליות‪ ,‬ובניית מערך שטח המקשר בין הפעילים המרכזיים‬
‫לבין שכונת הפעולה שלהם‪ ,‬כך שיירתמו את תושבי השכונה לשנות את המציאות בה הם חיים‪ ,‬תוך‬
‫– "המבנה הטלסקופי של‬
‫הזדהות עם מותג "מפלגת העבודה"‪.‬תהליך זה מבוסס על שתי מתודולוגיות‬
‫רעיונות" (מתודולוגיה שפותחה אצלנו‪ ,‬המתמקדת בפישוט והטעמת תהליכי תכנון) ו‪"-‬‬
‫‪Community‬‬
‫‪( "Organizing‬מתודולוגיה שפותחה על ידי מרשל גנץ‪ ,‬מרצה בכיר בהרווארד‪ ,‬אשר היווה את בסיס‬
‫הקמפיין של ברק אובמה לנשיאות בשתי הריצות)‪ .‬תהליך זה בנוי משתי חטיבות‪:‬‬
‫חטיבת התכנון‬
‫‪ .1‬אפיון‪ ,‬אבחון והתאמת תהליך העבודה לעיר ולשכונת הפעולה;‬
‫‪ .2‬בחירה‪ ,‬פיתוח ובניית פרויקט על בסיס סוגיות מקומיות;‬
‫‪ .3‬קביעת ערכים וקריטריונים לעבודה שוטפת;‬
‫‪ .4‬הטמעת עקרונות בחירות כלליות;‬
‫‪ .5‬בניית תכנית עבודה עקרונית וגאנט שלדי‪.‬‬
‫חטיבת ההטמעה‬
‫‪ .1‬בניית נרטיב אישי למובילי שכונה ולרשימה מוניציפאלית;‬
‫‪ .2‬בניית נרטיב ציבורי למפלגת העבודה בעיר;‬
‫‪ .3‬תרגום תכנית העבודה להגדרות תפקיד ומסמכי פרויקטים;‬
‫‪ .4‬מיפוי מוקדי כוח קהילתיים‪ ,‬זירות פעולה ונושאי קמפיין;‬
‫‪ .5‬הפעלת מערך שטח‪.‬‬
‫תוצרים‬
‫תהליך זה מוכוון לייצר את התוצרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬תכנית פעולה לסוגיות מקומיות נבחרות;‬
‫‪ .2‬מערכת קליטה של סוגיות חיצוניות (אם זה פניות ציבור‪ ,‬אם זה נושא ציבורי על סדר היום);‬
‫‪ .3‬תכנית פעולה לבחירות כלליות ומקומיות;‬
‫‪ .4‬יצירת שפה משותפת ותיאום ציפיות בין השותפים לבין עצמם;‬
‫‪ .5‬כלים להחלטה ותיעדוף;‬
‫‪ .6‬מערכת קליטת פעילים והפעלתם;‬
‫‪ .7‬תכנית מעורבות קהילתית ציבורית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫צעד ראשון –אב‪-‬טיפוס‬
‫בכדי לבחון אתההיתכנות של הצעה זו‪ ,‬אנו מציעים כי נתחיל בפיילוט‪ ,‬אשר ישמש אותנו ללמידה‪,‬‬
‫לבדיקתישימות בשטח ולבחינת יכולת ההרחבה של התוכנית‪.‬‬
‫את האב‪-‬טיפוס נערוך בעיר‪ ,‬יישוב או אוכלוסיה שאיתרנו מראש‪ ,‬בה יש גרעין פעילים בסיסי שיהווה את‬
‫מרכז התהליך‪.‬‬
‫מבנה האב טיפוס‬
‫‪ .1‬שני ימים מרוכזים המיועדים לחטיבת התכנון;‬
‫‪ .2‬שני ימים מרוכזים המיועדים לחטיבת ההטמעה;‬
‫‪ .3‬תהליך ליווי בן ארבעה חודשים במתכונת של ‪ 4‬שעות שבועיות‪ ,‬במסגרת זו פגישה פנים אל פנים‬
‫פעמיים בחודש‪.‬‬
‫‪ .4‬סך שעות של ‪ 170‬שעות עבודה‪.‬‬
‫מדדי הצלחה לאב טיפוס‬
‫‪ .1‬גיוס ‪ 25‬פעילים אשר השתתפו בפעילות אחת;‬
‫‪ .2‬קיום שלושה חוגי בית בני ‪ 30‬משתתפים עם חברי כנסת מהמפלגה;‬
‫‪ .3‬שינוי שכונתי מבוסס פרויקט קהילתי‪.‬‬
‫מה המפלגה צריכה להכין?‬
‫תהליך זה הינו עבודה משותפת של צוות 'הידלגו' ביחד עם המפלגה‪ ,‬וישנם מספר צרכים שהמפלגה צריכה‬
‫לתת להם מענה‪:‬‬
‫‪ .1‬צוות מייסד אותו נלווה באב‪-‬טיפוס (עד ‪ 5‬אנשים)‪ ,‬בעדיפות בעלי ניסיון חלקי (צעירים)‪ ,‬עם הרבה‬
‫מוטיבציה ואמביציה‪.‬‬
‫‪ .2‬מתקנים פיזיים שיתפקדו כמטה‪ ,‬בו חדר ישיבות (מאולתר) ולוח מחיק אקדמי‪.‬‬
‫‪ .3‬זמינות גבוהה‪.‬‬
‫תמחור‬
‫התהליך הינו מודולרי וניתן להתאמה‪ ,‬עלות האב‪-‬טיפוס הינו ‪ 35,000‬לא כולל מע"מ‪.‬‬
‫פרטי קשר‬
‫ירון אדל‪ ,‬מנכ"ל הידלגו –‪050-6960299 ,[email protected]‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫צוות 'הידלגו'‬
‫‪10‬‬