נייר עמדה בנושא מערך השטח של המפלגה
הצעה :בניית מערך שטח מקומי מוניציפאלי למפלגת העבודה ,כבסיס ליצירת רוב אלקטוראלי תמצית ההצעה (תקציר מנהלים) מטרה החזרת המחנה הפרוגרסיבי ובראשו מפלגת העבודה למצב בו המחנה ירכיב ממשלה האתגר שצריך לפתור הציבור אינו מוצא דרך להביא לידי ביטוי את תפיסת עולמו הפוליטית דרך מפלגות שמאל בישראל. הסיבות לכך מגוונות: .1 .2 .3 .4 .5 שיטת הממשל בישראלמנתקת את הממשל מאוכלוסיות קצה ,ניתוק שהוא אינהרנטי לשיטה; היעדר חזון מארגן למחנה הפרוגרסיבי; מיתוג שלילי וחוסר בערוצי שיווק אפקטיביים בשמאל; מבנה מסרים בשמאל שאינו מאפשר הזדהות; מבנה ארגוני של מפלגת העבודה שהתנתק דה-פאקטו מפעילות ברמה המקומית. משימה בניית מערך שטח שכנותי שיהווה בסיס לתנועה מוניציפלית מטעם מפלגת העבודה ,בקרב אוכלוסיות קצה (שאינן נמנות עם "הבייס" האלקטורלי של המפלגה) ,בערים בעלות עדיפות אידאולוגית ערכית ,בהן מפלגת העבודה לא פעלה בצורה סדירה בשנים האחרונות. תאוריית שינוי בכדי לאפשר למפלגת העבודה להשיג תוצאה משמעותית בבחירות ,עליה להתחבר לאוכלוסיות שבעבר היא לא הייתה מחוברת אליהן .על מנת לעשות זאת ,עליה לשים במרכז מערכת היחסים המתחדשת הזאת מסרים שלא היו מנת חלקה בשנים האחרונות ,בדגש על מסרים בעלי אופי השפעה מיידי ,מוניציפאליים- שכונתיים .על ידי חיבור רגשי חיובי למותג מפלגת העבודה ברמה המקומית ,נוכל להגדיל את קהל הבוחרים ברמה הארצית. דרכי עבודה והטמעה 'הידלגו' מציעה תהליך תכנון בסיסי ובניית מערך שטח המותאם לצרכי דרג השטח ברמה מקומית .תהליך זה המאפשר לתכנן תכנית חמש שנתית לפעילות ברמה המקומית,החל מארגון קהילתי של רחוב ושכונה ועד לריצה מוניציפאלית.על בסיס תהליך התכנון ,נבנה מערך שטח המקשר בין הפעילים המרכזיים לבין שכונת הפעולה שלהם ,כך שיירתמו את תושבי השכונה לשנות את המציאות בה הם חיים ,תוך הזדהות עם מותג "מפלגת העבודה" .התארגנות זו נעשית תוך התחשבות והשתתפות בקמפיין בבחירות הכלליות, כחלק אורגני בפעילות המקומית. צעד ראשון בכדי לבחון היתכנות של הצעה זו ,אנו מציעים כי נתחיל בפיילוט ,אשר ישמש אותנו ללמידה מנקודת המבט של המפלגה ,לראות ישימות בשטח ולבחון יכולת הרחבה של התוכנית.נבחר יישוב בו גרעין פעילים איכותי ,איתו נבצע פיילוט. פרטי קשר ירון אדל ,מנכ"ל הידלגו –050-6960299 ,[email protected] 1 הצעה :בניית מערך שטח מקומי מוניציפאלי למפלגת העבודה ,כבסיס ליצירת רוב אלקטוראלי כללי .2001מאז, מפלגת העבודה איבדה משמעותית מכוחה הפוליטי מרגע פירוקה של ממשלה ברק בשנת המפלגה אינה מצליחה לשקם את מעמדה ,ואינה זוכה לרוב מבחינה אלקטורלית .המפלגה התרחקה מהאוכלוסיות אשר אינן נמנות עם קהל הבוחרים הטבעי שלה ,יש לה קושי רב לשווק את תפיסת עולמה, ואינה מצליחה לתרגם את מחאת האוהלים לביסוס כוח פוליטי משמעותי .עם היבחרותו של יושב ראש חדש ,ועם חוסר העקביות המאפיינת את פעילות הממשלה ,נוצרה הזדמנות לשקם את האמון של אזרחי ישראל במפלגת העבודה .הזדמנות זו היא חיבור לקהלים חדשים ,אשר אינם מזוהים מסורתית עם המפלגה .הזדמנות זו היא נושא מסמך זה. על 'הידלגו' 'הידלגו' הוקמה ב 2012 -בירושלים ,במטרה לעבוד עם ארגונים חברתיים ופוליטיים על בניית הרעיונות שלהם .הצורך עליו אנו עונים הוא האתגר שבתרגום רעיונות בעלי אופי חברתי ,רעיונות שבדרך כלל מאוד קונצפטואליים ופחות מוחשיים ,לפרויקטים מוצלחים ולתוכניות עבודה .קל יותר לפתח תרופה או לבנות מוצר צריכה מאשר לנסות לבנות תהליך חינוכי שיעזור לנוער בסיכון או מהלך ציבורי שיאפשר לנצח בחירות .לכן ,אנו מניחים כי בניית הרעיון על כלל מרכיביו ,מקל על אפיון המטרות החברתיות ומאפשר בנייה של תכנית עבודה נגישה ומדויקת יותר .ל'-הידלגו' ניסיון רב בתחום החברתי-פוליטי ,בין לקוחותיה ניתן למנות את 'בינה' ,מפלגת 'התנועה'' ,קרן רוטשילד-קיסריה' ,תכנית פוליתקווה ו'-קרן ברל כצלסון', 'כפר ירושלמי' ועוד .ל'-הידלגו' צוות מנחים מיומן ,בעל רקע וניסיון רב בתחום החברתי פוליטי. לפרטים נוספים –www.Hidalgo.co.il חזון ההצעה שינוי בדעת הקהל וקביעת מדיניות ציבורית לכיוון דעות פרוגרסיביות מטרת ההצעה החזרת המחנה הפרוגרסיבי ובראשו מפלגת העבודה למצב בו המחנה ירכיב ממשלה 2 האתגרשצריך לפתור ב 20-השנים האחרונות ,ובמיוחד מאז ,2001דעת הקהל בחברה הישראלית נוטה מבחינה אלקטורלית לכיוון שמרני,עובדה המאפשרת למפלגות ימין להרכיב ממשלות ,להוביל ולהטמיע מדיניות המגשימה את תפיסת עולמם .כנגזרת מכך ,באותה תקופת זמן כוחן האלקטורלי של מפלגות השמאל נחלש בצורה דרמטית ,היחלשות המביאה לירידה במספר הפעילים ,מקטינה את סך החברים בה ,ובעיקר לא מאפשרת להןלהשפיע על חקיקה ועל מדיניות .בניגוד לתחושה הקיימת בחוגי השמאל כי הציבור הינו "ימני" ,לפי סקרים שונים רוב הציבור תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים (שלא מאומץ בקרב מפלגות ימין) ורוב הציבור תומך בשינוי סדרי העדיפויות הכלכליים הבאים לידי ביטוי בהתפלגות ההון בישראל (כאמור, בניגוד לתפיסות הכלכליות של מפלגות ימין). בנוסף ,אנו רואים ירידה משמעותית עקבית באחוזי הבחירה בבחירות הכלליות והמוניציפאליות ,וירדה במספר החברים במפלגת העבודה בעשור האחרון ,דבר המלמד על ירידה באמון במערכות הפוליטיות בישראל בכלל ,ובמפלגת העבודה בפרט. הציבור אינו מוצא דרך להביא לידי כך אנו מזהים כי הבעיה למעשה היא לא שהציבור "ימני" ,אלא ש ביטוי את תפיסת עולמו הפוליטית דרך מפלגות שמאל בישראל . מה יוצר את האתגר? לאור האמור לעיל ,עולה השאלה מהן הסיבות הגורמות לכך שהציבור אינו "משתמש" במפלגות שמאל על מנת לתת ביטוי לתפיסת עולמו? חלק מהסיבות הן אובייקטיביות למתרחש בישראל ,וחלקן סובייקטיביות למפלגות השמאל .נסקור כמה מן הבעיות: .1שיטת ממשל שיטת הממשל הנהוגה בישראל (לא בשונה מהותית מהנהוג בעולם) היא שיטה המרכזת את מירב הסמכויות השלטוניות ואת מירב מוטת ההשפעה בממשלה ,במשרדי הממשלה ורשויות ממשלתיות .כך לדוגמה ,סמכות קביעת גובה הארנונה ומתן פטורים הוא דבר שנקבע ע"י משרד הפנים ,ללא יכולת ישירה של הרשויות המקומיות להשפיע על הנושא ,למרות שארנונה הוא דבר המשפיע ישירות על התנהלותן .דוגמה זו אינה יוצאת מהכלל ,עיקרון ריכוז הסמכות בא לידי ביטוי כמעט בכל התחומים :תחבורה ,תשתיות ,חינוך ,ביטחון פנים וכדומה.נבחרי הציבור ופקידי הממשל האמונים כיום על קשר עם האזרח ועל קביעה וביצוע של מדיניות מוצפים בפניות ,ויכולת הקשב שלהם מוגבלת ,אך אצלהם הסמכות והתקציבים .בשיטה הקיימת המערכת המפלגתית הייתה אמורה לגשר על פער זה ,בהנחה ומי שרוצה להשפיע צריך להיות חבר ופעיל במפלגה .אך מספר החברים במפלגות הינו מועט יחסית לחלקם באוכלוסיה ,וזירה זו אינה מאפשרת חיבור לצרכי האזרח ,אלא דווקא כר פורה לקבוצות כוח ואינטרס ,מבלי להבדיל בין מפלגות המקיימות פריימריז לבין אלה שלא .במבנה זה קיים נתק אינרהנטי של האחראים על המדיניות עם הנהנים מהמדיניות.דווקא ברמה המקומית בעיה זו נפתרת יחסית ,נבחרי ציבור ברשויות מקומיות ומנהלים קהילתיים נהנים מיכולת "לגעת"באזרח הממוצע ,בעיקר בגלל מספרים קטנים יותר מאשר ברמה הלאומית .הם משנים ומשפיעים בתהליכי קבלת החלטות פשוטים וקצרים יותר, יכולת התגובה שלהם היא מהירה וגמישה יותר ,ובאופן כללי צורת הפעולה שלהם מבוססת באופן יסודי על קשר עם הציבור. 3 .2היעדר חזון מחנה השמאל ב 20 -שנים האחרונות סובל מהיעדר רעיונות חדשים ,מאז מיצוי מסויים של רעיון "השלום" ,שהיה הרעיון המארגן המרכזי שלו .כך ,בעבר יכל השמאל למכור את רעיון השלום כחזון המיידי המרכזי של מדינת ישראל וזה היה מספיק כדי לתת לו אמינות ויתרון אלקטורלי. מאז רצח רבין לא נבנה חזון אלטרנטיבי מקיף עבור מדינת ישראל ,חזון שיתחרה בחזון "ארץ ישראל השלמה" של מפלגות הימין ,כזה שיאפשר לכלל תושבי מדינת ישראל ,לרבות אוכלוסיות מוחלשות להזדהות איתו. .3מיתוג ושיווק השמאל במושגים ארגוניים-עסקיים ,מותג הינו סך כל העמדות ,הרגשות והתפיסות הקיימות בציבור בנוגע לארגון או רעיון מסויים .מיצוב מותג השמאל השתנה בצורה דרמטית לשלילה ,במקביל לשינוי במפה האלקטורלית בישראל .הדבר בא לידי ביטוי בכך שהמושג "שמאלני" הפך לקללה בקרב קהלים שונים ,בכך שההזדהות כשמאלני אינה שכיחה כבעבר,שנוהגים להצמיד את המילה 20 "קיצוני" למילה "שמאל" ועוד .ישנן מספר סיבות לכך ,אך החשובה לעניין המותג היא שב- השנים האחרונות מוסדות הימין האידאולוגי עורכים מסע דה-לגיטימציה יעיל וממוקד על ארגוני שמאל ,מפלגות וארגוני מגזר שלישי כאחד .כתוצאה מכך ,השמאל נמצא מבחינה מיתוגית במקום שלילי ,ואינו יוזם תגובה ראוייה לשנות מצב זה .הוא אינו בונה לעצמו צינורות שיווק חדשים שיאפשרו לו לעקוף את הפלונטר המיתוגי שהוא נכנס אליו ,לא מנסה לבסס את עצמו איפה שלא נוח לו .מערך השטח של השמאל ,המהווה את צינורות השיווק שלו ,אינו פרוס ומבוסס ,אינו עובד בצורה שיטתית ומקצועית ,ומרכז את מירב המאמץ מסביב להפגנות ושיח פנים מפלגתי .בכך ,הוא משאיר עיירות פיתוח ,ערי פריפריה ושכונות ללא "כיסוי אידאולוגי" ,המאפשר להן להזדהות עם מסרי הימין ,ללא תגובה ראויה משמאל ,ובכך מעמיק את הפער המיתוגי. .4מבנה המסרים בשמאל מסרים מתייחסים לצורה בה מעבירים אינפורמציה פוליטית במטרה להשפיע ,לשכנע ולייצג עמדה .מסר אינו מסתכם בסלוגן ,אלה בשלל טכניקות העברת עמדות כמו דפי מסרים ,תדרוכים וראיונות לעיתונאים וגיוס פעילים .הצורה בה בונים ומעבירים מסרים בשמאל אינה – המסר שואף להראות אופטימאלית .מבנה המסר בשמאל לרוב מורכב ממבנה יחסית אחיד שהדובר צודק ,ערכי ומקצועי ,המסר שם את הדובר (או את עולמו הפנימי) במרכז.לדוגמה ,בקרב ארגוני מגזר שלישי העוסקים בסכסוך מרכזים את נושאי מסריהם (דבר הניכר בחזון הארגונים, בקמפיינים שהם מקיימים ובפעילויות שהם מפיקים) במה אנחנו כישראלים עושים לפלשתינים בשטחים ,איך הכיבוש אינו מוסרי ואינו צודק ,מה המתנחלים מחוללים באמצעות מפעל ההתנחלויות .כך ,מתרכזים מסרים אלה בעיקר על צדקת דרכם המוסרית של הדוברים .הדבר ניכר גם במסרים הכלכליים ,שמתעסקים בסקירה טכנית של מנגנונים מקצועיים מורכבים ,כמו צמיחה ,מבנה מסוקריטריונים חקיקתיים,שלרוב אינם אומרים דבר לאזרח הממוצע,ובכך מראים שהדובר הינו מקצועי ושולט בחומר.בניגוד למבנה מסר זה ,במפלגות וארגוני הימין המסרים מכוונים לייצר הזדהות ,בכל מחיר ,ברמה מאוד בסיסית .כך מסרי הימין לא עוסקים במה שאנחנו עושים לפלשתינים ,אלא בזה שאנחנו היחידים שיכולים לדאוג לעצמנו .כך האזכור המתמיד של השואה ,החופש לעשות עסקיםוההגנה על הרכוש הפרטי ,מטרתו לייצר הזדהות מאוד בסיסית. 4 .5מבנה מפלגת העבודה ההנחה המרכזית העומדת מאחורי עיצוב המבנה הארגוני של מפלגת העבודה היא הצורך להיות – סניפים מחוברים לשטח .הדבר בא לידי ביטוי במבנה הרב שכבתי של הארגון שכונתיים/יישוביים ,מחוזות ,מזכירות כללית ,וועידת מפלגה ,לשכת וועידה ,משמרת צעירה ותאים .כך ,המפלגה בנתה מבנהשיש לו פריסה גאוגרפית (סניפים ,מחוזות) ,פריסה דמוגרפית (משמרת צעירה ,תאים אידאולוגים) ,מנגנון ניהול ושליטה (מזכירות כללית ,לשכה) וגופים ייצוגיים דמוקרטיים (חברות במפלגה ,וועידה ,חברי כנסת) .מבנה זה מורכב ומסורבל ,חלוקת האחריות והסמכות אינה ברורה ופשוטה ,אין יחסי גומלין מובנים בין הגופים ,ובעיקר אינו משיג את מטרתו .אם בוחנים את "הבורג הקטן" במערכת הארגונית ,קרי הסניף ,ניתן לראות את האתגר הגדול של המפלגה מבחינה ארגונית .בעבר ,סניף היה מוסד שכונתי/יישובי של המפלגה, והייתה מתנהלת בו פעילות רלוונטית מבחינה גאוגרפית ,כלומרנותנת מענה לצרכים המיידים של חברי הסניף .כיום ,מנגנון זה ברוב המקומות חסר תוכן ,ומשמש רק לצרכים פוליטיים .למעשה, מפלגת העבודה ויתרה על חיבור ישיר לשטח ,ומצב הסניפים הוא סימפטום המעיד על התופעה. מסקנות מניתוחהסיבות היוצרות את האתגר למפלגת העבודה להיבחר מחדש ,המסקנה העיקרית היא שקשה למפלגה להתחבר לקהל בוחריה ,בעיקרלקהלים שאינם ה"בייס" שלה .האתגר בא לידי ביטוי מחד במבנה שיטת הממשל הבעייתי ,ועל כן אינהרנטי לאתגר ולא בשליטתה הישירה של המפלגה ,ומאידך בצורת ההתנהלות האידאולוגית ציבורית של המפלגה ,לרבות מיקוד באוכלוסיות ,בסגנון המסרים ובמבנה המפלגה .לאור הניתוח הנ"ל ,יש בכוחן של הפעולות הבאות לשנות את מיצוב מפלגת העבודה עד לכדי ביסוס כוח שטח שבבוא העת יתורגם לכוח אלקטורלי-ערכי: .1מיקוד הפעילות האידאולוגית ברמה המקומית מוניציפאלית; .2מיקוד פעילות השטח ברמה המקומית מוניציפאלית; .3התמקדות באוכלוסיות בהן המפלגה אינה נוכחת; .4ניסוח מסרים המעוררים הזדהות לשימוש ברמה המוניציפאלית; .5התאמת מבנה המפלגה והתרבות הארגונית לפעילות ברמה המוניציפאלית. 5 ההזדמנות ההתמקדות ברמה המקומית מביאה איתה הזדמנות גדולה .ראשית כל ,זירת פעולה זו מאפשרת חיבור משמעותי לאוכלוסיות חדשות עבור מפלגת העבודה ,אוכלוסיות אשר צרכיהן ניתנים למענה ברמה המקומית .אף חשוב מכך ,החיבור לצרכים המיידים של אוכלוסיות שתושביהן לא היו מצביעים מסורתיים של המפלגה ,יש בה כדי לשקם את האמינות הציבורית שלה ,שתאפשר שינוי משמעותי מאוד במציאות היומיומית .ככל שתיווצר זיקה ברמה המקומית בין המותג "מפלגת העבודה" לבין השינוי החיובי המשמעותי שנעשה בשטח ,כאמור ברמה במקומית ,כך תוכל המפלגה לחבר קהלים חדשים ולהגדיל את המצב האלקטורלי שלה .כל זאת בתנאי שתשכיל לקדם תפיסה אידאולוגית ,שתעמוד במרכז המסרים שלה. הזדמנות זו ,של חיבור מחדש לקהלים ,נובעת מהעובדה כי מפלגות גדולות בישראל התעלמו בצורה משמעותית מהרמה המקומית מוניציפאלית .התעלמות זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בחוסר התייחסות ברמת המצע המפלגתי וברמה האידאולוגית לרמה המקומית .בנוסף,ניתן לראות את המצב החוקתי המאתגר בהן נמצאות רשויות מקומיות ,מצב שלא השתנה משמעותית בעשרים השנים האחרונות ,מאז :1992חוק העיריות אשר עבר קריאה ראשונה בשנת 2007אך מאז לא חזר לשולחן וועדת הפנים (למעט ניסיון בהצעת חוק פרטית בכנסת הקודמת); חברי מועצה אינם מקבלים שכר וחסרים את הכלים לביצוע עבודתם (דבר היוצר חוסר שוויון קיצוני בזכות לבחור ולהיבחר); חוסר יכולת של עירייה לקבוע פטורים מארנונה ועוד .בנוסף ,גם המצב הפוליטי ברמה המוניציפאלית מעיד על התעלמות זו – ב15- השנים האחרונות אף מפלגה גדולה לא הריצה מועמד שזכה בבחירות לראשות העיר באף אחת משלושת הערים הגדולות בישראל ,למרות היות ראש הערים שנבחרו חברי מפלגות שלטון בעבר (רון חולדאי ,יונה יהב) .אותם מועמדים בחרו בחלק מהמקרים להריץ רשימות בעלות זיקה מועטה למותג המפלגתי ,ובוודאי מנגנון מנותק מהמוסדות המפלגתיים .תופעה זו באה לידי ביטוי גם בהרכבי המועצות ,בהן ישנה נציגות לאותן מפלגות גדולות ,אך באף אחד מהמקרים נציגות זו הינה משמעותית עד לכדי סיעה גדולה ודומיננטית במועצה.ישנם מקרים בהם מועמד מטעם מפלגת העבודה נבחר בעיר פריפריאלית ,כדוגמת יקנעם ,קריית טבעון ,כרמיאל ועפולה ,אך הדבר אינו מתורגם לרמה הלאומית (ביקנעם ניצחה בפער גדול מפלגת הליכוד ,כך גם בכרמיאל ובעפולה) ,כי לא קיים החיבור המנגנוני רעיוני למפלגה. ניתן לומר כי המפלגה הגדולה אשר תשקיע משאבים משמעותיים ברמה המקומית ,תוך חיבור פעילות זו לאידאולוגיה כוללנית ומערך שטח שיטתי ומקצועי,תהנה מחוסר תחרות ,ומחיבור משמעותי ליותר לתושבים(בתנאי כי תבנה צורה כזו)דרך המוקדים הקהילתיים ובשכונות ,במיוחד בערים פריפריאליות. הפעילים אשר יובילו את המאמצים המקומיים ירכשו קשרים בין אישיים עם האוכלוסיות אותן הם יארגנו ,יכולות משמעותיות בארגון מערך שטח וחיבור אידאולוגיה לעשייה אפקטיבית.יכולות אלו ישמשו גם בבניית המפלגה ברמה הארצית ,בכך שיפעילואת המערך בזמן קמפיין בבחירות הכלליות. כך ,ההזדמנות שנוצרת בעבודה ברמה המקומית מאפשרת חיבור מחודש לאוכלוסיות ,בעזרת מתן מענה ממוקד לצרכים המידיים שלהם וחיבור פתרון הבעיות עם מותג "מפלגת העבודה".מעבר לכך ,עבודה ברמה המקומית מאפשרת לפעילים להתחבר לאוכלוסיות ברמה האישית ,לקבל הכשרה מקצועית שיטתית, לבנות מנגנון עבודה ארוך טווח ששומר על הגחלת ולבנות אידאולוגיה מקיפה המאפשרת שינוי חברתי מהותי לכיוון מדיניות פרוגרסיבית. 6 תאוריית שינוי בכדי לאפשר למפלגת העבודה להשיג תוצאה משמעותית בבחירות ,עליה להגדיל את הכוח האלקטוראלי שלה ,אם באמצעות הפיכה של "לא מצבעים"ל"מצביעים לעבודה" ,או להפוך "מצביעים למפלגות אחרות" ל"מצביעים לעבודה" .כך או כך ,ישנן מספר דרכים להגדיל את האלקטורט .כאמור לעיל ,ההתמודדות עם האתגרים העומדים בפני המפלגה יכולים לסייע לה להגדיל אתהאלקטורט ,אך עליה גם להכריע איפה עדיף לה לפעול ואיפה יהיה לה יעיל יותר להגדיל את השפעתה. ניתן להגדיל השפעה בערים גדולות ,או להגדיל השפעה בערים וישובים קטנים .ישנם יתרונות לכאן ולכאן. מחד ,כדאי להשקיע בערים גדולות ,שכן התנודתיות בהן היא גדולה ,ישנו בסיס דמוגרפי גדול יותר ורחב יותר ,וצריך להשקיע בביסוס תשתית במיקום גאוגרפי אחד .מאידך ,כדאי להשקיע בערים וישובים קטנים ,שכן הם מושפעים מאוד ממערכי שטח יעילים ,ופחות מושפעים ממפלגות חד פעמיות .הבחירה בישובים קטנים מאפשרת "לפזר את הסיכון" ובכך להפחית את התלות ביישוב בודד. טיעונים אלה מבוססים על השוואת תוצאות הבחירות בתל אביב ובמצפה רמון מ 1999 -ועד לבחירות ב- .2013 לאור כל זאת והכתוב לעיל ,נראה כי עבודה ביישובים קטנים ואוכלוסיות קצה מאפשרת יצירת הפתעה וטומנת בה הזדמנות גדולה. תוצאות הבחירות באחוזים בתל אביב-יפו 2013 2006 2009 1999 2003 העבודה 17 15 19 22 27 הליכוד 18 19 8 28 15 קדימה 2 33 27 עמיר פרץ 1 יש עתיד 21 הגימאלים 9 שינוי 15 6 4 2 1 מרצ 17 7 8 11 13 הבית היהודי 4 1 3 5 5 ישראל ביתנו 6 תוצאות הבחירות באחוזים במצפה רמון 2013 2006 2009 1999 2003 העבודה 9 10 31 5 10 הליכוד 32 23 10 26 16 קדימה 1 15 10 עמיר פרץ 17 יש עתיד 7 הגימאלים 2 שינוי 6 21 17 21 16 מרצ 3 1 1 3 5 הבית היהודי 18 12 13 7 7 ישראל ביתנו 4 7 מבנה מסרים על המפלגה לשים במרכז מערכות היחסים המתחדשות בישובים קטנים ואוכלוסיות קצה מסרים שלא היו מנת חלקה בשנים האחרונות ,בדגש על מסרים בעלי אופי השפעה מיידי ,מוניציפאליים-שכונתיים .כך, תעביר למרכז הבמה הציבורית באותם ישובים מסרים בעלי אופי מקומי ,ותזנח מסרים רחבים ברמת מאקרו.בעזרת מסרים אלה יכולה מפלגת העבדוה ליצור התחברות והזדהות רגשית עם עבודתה הפוליטית, היא יכולה לשקם את אמון אותם ציבורים בה ובכך להגדיל את האלקטורט .על ידי חיבור רגשי חיובי למותג מפלגת העבודה ברמה המקומית ,תוכל המפלגה להגדיל את קהל הבוחרים בצורה ישירה אצל אוכלוסיות קצה. צינורות שיווק על המפלגה לבנות מערך שטח תואם ,הפרוס על מספר רב של ישובים מצפון הארץ ועד לדרומה ,עם שיטת עבודה אחידה וברורה ,שתאפשר גיוס פעילים ,מציביעים והפצת מסרים .מערך שטח זה יאחד את התושבים מסביב לצרכים השכונתיים המיידים ,יאגד אותםלריצה מוניציפאלית ,ויכין אותם לקראת בחירות כלליות. המשימה המפלגתית המוצעת בניית מערך שטח שכנותי שיהווה בסיס לתנועה מוניציפלית מטעם מפלגת העבודה ,בקרב ישובים קטנים ואוכלוסיות קצה (שאינן נמנות עם "הבייס" האלקטורלי של המפלגה) ,בערים בעלות עדיפות אידאולוגית ערכית ,בהן מפלגת העבודה לא פעלה בצורה סדירה בשנים האחרונות. 8 דרך הפעולה והטמעה 'הידלגו' מציעה תהליך תכנון בסיסי ותהליך הטמעה המותאם לצרכי דרג השטח ברמה מקומית ,המאפשר לתכנן תכנית חמש שנתית לפעילות ברמה המקומית ,מארגון רחוב ושכונה ועד לריצה מוניציפאלית ,תוך התחשבות והשתתפות בקמפיין בבחירות הכלליות ,ובניית מערך שטח המקשר בין הפעילים המרכזיים לבין שכונת הפעולה שלהם ,כך שיירתמו את תושבי השכונה לשנות את המציאות בה הם חיים ,תוך – "המבנה הטלסקופי של הזדהות עם מותג "מפלגת העבודה".תהליך זה מבוסס על שתי מתודולוגיות רעיונות" (מתודולוגיה שפותחה אצלנו ,המתמקדת בפישוט והטעמת תהליכי תכנון) ו"- Community ( "Organizingמתודולוגיה שפותחה על ידי מרשל גנץ ,מרצה בכיר בהרווארד ,אשר היווה את בסיס הקמפיין של ברק אובמה לנשיאות בשתי הריצות) .תהליך זה בנוי משתי חטיבות: חטיבת התכנון .1אפיון ,אבחון והתאמת תהליך העבודה לעיר ולשכונת הפעולה; .2בחירה ,פיתוח ובניית פרויקט על בסיס סוגיות מקומיות; .3קביעת ערכים וקריטריונים לעבודה שוטפת; .4הטמעת עקרונות בחירות כלליות; .5בניית תכנית עבודה עקרונית וגאנט שלדי. חטיבת ההטמעה .1בניית נרטיב אישי למובילי שכונה ולרשימה מוניציפאלית; .2בניית נרטיב ציבורי למפלגת העבודה בעיר; .3תרגום תכנית העבודה להגדרות תפקיד ומסמכי פרויקטים; .4מיפוי מוקדי כוח קהילתיים ,זירות פעולה ונושאי קמפיין; .5הפעלת מערך שטח. תוצרים תהליך זה מוכוון לייצר את התוצרים הבאים: .1תכנית פעולה לסוגיות מקומיות נבחרות; .2מערכת קליטה של סוגיות חיצוניות (אם זה פניות ציבור ,אם זה נושא ציבורי על סדר היום); .3תכנית פעולה לבחירות כלליות ומקומיות; .4יצירת שפה משותפת ותיאום ציפיות בין השותפים לבין עצמם; .5כלים להחלטה ותיעדוף; .6מערכת קליטת פעילים והפעלתם; .7תכנית מעורבות קהילתית ציבורית. 9 צעד ראשון –אב-טיפוס בכדי לבחון אתההיתכנות של הצעה זו ,אנו מציעים כי נתחיל בפיילוט ,אשר ישמש אותנו ללמידה, לבדיקתישימות בשטח ולבחינת יכולת ההרחבה של התוכנית. את האב-טיפוס נערוך בעיר ,יישוב או אוכלוסיה שאיתרנו מראש ,בה יש גרעין פעילים בסיסי שיהווה את מרכז התהליך. מבנה האב טיפוס .1שני ימים מרוכזים המיועדים לחטיבת התכנון; .2שני ימים מרוכזים המיועדים לחטיבת ההטמעה; .3תהליך ליווי בן ארבעה חודשים במתכונת של 4שעות שבועיות ,במסגרת זו פגישה פנים אל פנים פעמיים בחודש. .4סך שעות של 170שעות עבודה. מדדי הצלחה לאב טיפוס .1גיוס 25פעילים אשר השתתפו בפעילות אחת; .2קיום שלושה חוגי בית בני 30משתתפים עם חברי כנסת מהמפלגה; .3שינוי שכונתי מבוסס פרויקט קהילתי. מה המפלגה צריכה להכין? תהליך זה הינו עבודה משותפת של צוות 'הידלגו' ביחד עם המפלגה ,וישנם מספר צרכים שהמפלגה צריכה לתת להם מענה: .1צוות מייסד אותו נלווה באב-טיפוס (עד 5אנשים) ,בעדיפות בעלי ניסיון חלקי (צעירים) ,עם הרבה מוטיבציה ואמביציה. .2מתקנים פיזיים שיתפקדו כמטה ,בו חדר ישיבות (מאולתר) ולוח מחיק אקדמי. .3זמינות גבוהה. תמחור התהליך הינו מודולרי וניתן להתאמה ,עלות האב-טיפוס הינו 35,000לא כולל מע"מ. פרטי קשר ירון אדל ,מנכ"ל הידלגו –050-6960299 ,[email protected] בברכה, צוות 'הידלגו' 10
© Copyright 2024