תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד - מרחב
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד " מעורק תנועה לרחוב עירוני " הפרויקט הוא פיילוט במסגרת תכנית ישראל עירונית 0202 נובמבר 0202 עמוד 1מתוך 94 תוכן עניינים ישראל עירונית 3 ................................. ................................ ................................ 2202 פרויקט הפיילוט באשדוד 5 ............................ ................................ ................................ ניתוח המצב הקיים 8.............................................................................................. חלופות קונספטואליות לפיתוח הרחוב 01 ...................................................................... חלופה א' – "האוניברסיטה בהרצל"21 .......................................................................................... חלופה ב' – "חופש התנועה" 21 ..................................................................................................... חלופה ג' – "מפה קוגניטיבית של התושבים" 21 .............................................................................. חלופה ד' – "פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת" 21 ................................................................. תכנית מנחה – כלים והנחיות 01 ................................................................................ תנועה וחתך הרחוב – אופק הנדסת תנועה 12 ................................................................................. הנחיות בינוי – תכניות מוצעות 11 ................................................................................................. הטמעה בתהליכים העירוניים – אורבניקס 12 ................................................................................. נספחים 91 ........................................................................................................ נספח א' – סדרי העדיפויות של התושבים 12 ................................................................................... נספח ב' – עדכון והתאמה של חוקי העזר באשדוד 12 ....................................................................... נספח ג' – טבלאות למיפוי הערך התרבותי 11 .................................................................................. נספח ד' – מצגת סקירת מצב קיים ברחוב הרצל 11 ......................................................................... נספח ה' – פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת02 ...................................................................... נספח ו' -לוח הזמנים של השאררט 31 ........................................................................................... עמוד 2מתוך 94 ישראל עירונית 2202 פרויקט ישראל עירונית 2202הינה יוזמה של עמותת "מרחב" אשר מטרתו לחזק את העירוניות בישראל לקראת שנת .2202היעד המרכזי של הפרויקט ,אשר נמשך שנה וחצי ,הינו גיבוש מסמך תשתית למדיניות עירונית והצגתו בפני ממשלת ישראל לקראת ובמהלך העבודה על תוכנית מתאר ארצית חדשה .המסמך כולל בין היתר :תכנית פעולה שתוביל לשינוי אמיתי במדיניות העירונית וארגז כלים המאפשר את יישום המדיניות העירונית. העבודה על המסמך נעשתה בתהליך רב מגזרי ורב תחומי ,תוך שיתוף של מומחים ובעלי עניין ממגזרים שונים – ממשלה ,רשויות מקומיות ,ארגונים ,חברות ,אזרחים ,יזמים מהתחום ובעלי מקצוע מתחומי התכנון העירוני – וזאת על מנת להגיע לקונצנזוס ולבנות כוח אזרחי ,מקצועי ופוליטי ,שיפעל ליישום המסמך .על מתווה הפרויקט והאסטרטגיה שקדו נציגי הארגונים השותפים במשך ארבעה חודשים בתהליך ( TOCתאוריית שינוי – .)Theory of Changeיחודו של תהליך זה טמון ביכולתו להכניס סדר בבעיות מורכבות ,ליצור הסכמות בקרב בעלי עניין רבים ולגשר על הפער שבין חזון לבין פעולות קונקרטיות. החזון במדינת ישראל תהא עדיפות לחיים עירוניים .מדיניות ממשלתית ברורה ומנגנוני יישום אזוריים ומקומיים יבטיחו פיתוח עירוני בר-קיימא עבור מגוון האוכלוסיות בישראל :פיתוח שיאפשר לכל אדם נגישות מירבית לשירותים ,להזדמנויות וליתרונות ,שעירוניות במיטבה יכולה להציע. המטרות .1 .2 .3 .4 .0 קיימת הכרה רווחת שעירוניות הינה ערך בעל חשיבות ותנאי הכרחי לשגשוג בר קיימא. העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת. עולם התכנון מקדמת עירוניות. מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות. ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירונית. עמוד 3מתוך 94 מה היא עירוניות טובה ? [ על פי המדדים שהוגדרו בסיכום הביניים של ישראל עירונית ,2202מאי ] 2213 המסמך המלא מופיע באתר האינטרנט של מרחבwww.miu.org.il : עמוד 4מתוך 94 פרויקט הפיילוט באשדוד בכדי לבחון את המטרות שהוגדרו במסמך ישראל עירונית ,2202הוחלט ליישם הלכה למעשה חלקים מתוך תכנית העבודה בעיר אשדוד תחילה ,אשר תהווה מודל ומקרה בוחן לפרויקט ישראל עירונית 2202בדגש על המטרה האחרונה – " ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירונית " ולבדוק האם וכיצד התכנית יכולה להתממש בשנים הקרובות בישראל. עיריית אשדוד הציעה לבחור את רחוב הרצל כפרויקט פיילוט ,אשר מהווה היום עורק תחבורה ראשי שעובר לאורך כל העיר .בתום סיור וסדנא שהתקיימו בעיר אשדוד ,נבחרה הצעת העיר. מהות פרויקט הפיילוט תהיה פיתוח מוקדים עירוניים סביב צירי התחבורה הציבורית של פרויקט "הקול הקורא" של משרד התחבורה . החזון פיתוח עירוני סביב מוקדי תחבורה ציבורית והפיכת רחוב הרצל מעורק תחבורה לרחוב עירוני איכותי. מטרות הפרויקט הן: א. ב. ניצול פרויקט הפיילוט לחיזוק השימוש בתחבורה ציבורית בעיר. ניצול מערכת התחבורה הציבורית העתידית והחדישה כמנוף לפיתוח מוקדים עירוניים בעלי שימושים עירוניים ולחיזוק העירוניות באשדוד. דגשים: לצורך הפרויקט ינוסח ויוטמע מסמך מדיניות לקידום העירוניות באשדוד ,אשר יהווה תשתית תכנונית ובסיס לשיתופי הפעולה הדרושים בין המינהלים השונים בעירייה. בתום כתיבת המסמך ובמקביל ,יבנו שיטות עבודה בתוך מערכת התכנון העירונית אשר יטמיעו את נושא העירוניות בין היתר בתוכניות אב ,בתוכנית המתאר ,בתוכניות מפורטות ,בסקר שימושי קרקע ,בחוקי העזר העירוניים ובתקנים שעל פיהם נמדדות תכניות ובקשות להיתרי בניה. הפרויקט יעשה בתהליך של שאררט – תהליך משתף עם בעלי העניין ,העירייה ותושבי השכונות הוותיקות א,ב,ד,ה. הפרויקט יכלול קמפיין עירוני להגברת מודעות התושבים לפרויקט הפיילוט ולהטמעת ערכי העירוניות בקרב התושבים ועובדי העירייה .הקמפיין יכלול את מערכות החינוך, הפורמאלית והבלתי פורמאלית ולכל הגילאים . הקמפיין יסייע לצמצם את הפער בין החזון שהעירייה מובילה לבין האופן שבו התושבים תופסים עירוניות טובה. שלבי העבודה .1 .2 .3 .4 בחירת האזור המדויק בו יתקיים הפרויקט לימוד והכנה בניית צוות מקצועי מולטי-דיסציפלינארי שאררט – סדנת תכנון בשיתוף ציבור עמוד 0מתוך 94 סדנת השאררט פרויקט הפיילוט באשדוד התקיים בתאריכים 13-10במאי 2214במרכז הצעירים בעיר .העבודה נעשתה בתהליך "שאררט" -שיתוף פעולה בין העירייה ,אנשי מקצוע והתושבים אשר בסופו הגיעו לתכנית אחת המוסכמת על כלל הגורמים ולא מוכתבת "מלמעלה" ע"י צוות מתכננים חיצוני. תהליך ה"שאררט" הוא תהליך תכנון משתף ,יצירתי ואינטנסיבי ,בהשתתפות צוות מקצועי וכל בעלי העניין בתכנית ,המביא את כל מקבלי ההחלטות למקום אחד ,כאשר כל הצדדים המעורבים יושבים ביחד ועובדים בקרבת האתר במשך מספר ימים להכנת תכנית ברת ביצוע" .השאררט" הינו התהליך המוביל בתכנון עירוני בעשורים האחרונים בארה"ב קנדה ובריטניה. היום הראשון של העבודה התחיל בסיור מודרך לאורך רחוב הרצל והתרשמות של הצוות המקצועי מהמצב הקיים .בהמשך הצוות ,בשיתוף עם אנשי העירייה ,זיהו את החסמים ,הצרכים וקהל היעד של הפרויקט .באותו הערב הוזמנו תושבי העיר להצטרף לסדנא – הצוות הציג בפניהם את העבודה שנעשתה במהלך היום וקיבל מהם התייחסויות. היום השני היה יום עבודה בו פותחו חלופות ראשוניות לפיתוח הרחוב על בסיס התייחסויות התושבים והחזון שלהם .בערב הוצגו לתושבים שהגיעו לסדנא החלופות התכנוניות והתקיים דיון על היתרונות והחסרונות של החלופות – מה לשפר ומה לשמר. היום השלישי והאחרון היה האינטנסיבי ביותר בו החלופות עברו עיבוד נוסף בהתאם לרצונם של התושבים ובסופו התקיים סיכום של הסדנא ,הצגת התוצרים הסופיים והנחיות להמשך העבודה. עמוד 6מתוך 94 תוצרי השאררט .1תכנית פיזית ואופציות לפיתוח ותכנון ברחוב הרצל. .2תכנית חברתית. .3תכנית פעולה להטמעה בעיריית אשדוד. כל החומרים מופיעים באתר אינטרנט של מרחבwww.MIU.org.il : חברי הצוות ארגון אופק הנדסת תנועה אורבניקס מרחב -צוות מרחב – וועד מנהל מרחב – פעילים עיריית אשדוד שם אילן מרכוס מיטל אורי לואיס בר-ניר יפית בר-און שחר אוריאן דרור גרשון ויטלי דובוב שלומי גנות סיגלית רחמן זאב דרוקמן עוזי שמיר גילעד מור רענן חסידוף רענן כספין צור ברק רינה מגן איתן ליפץ רותי שפרנט-עבהאל רפאל דנקנר שלמה נער חיה גרינברג אלדד קידר ענת סביר אהרון לדה קורסונסקי חוה ברונביך אסתי פילוס מיה דיסטל איל דודוביץ ארקדי ברובר רויטל אזואלס יונתן ליברטי יעקב ביטון שלומי נהון ישראל חזות עמוד 7מתוך 94 השאררט ופרויקט הפיילוט נעשו בתמיכה והובלה של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי וצוותו, מהנדס העיר שלמה נער, חיה גרינברג מנהלת אגף תכנון ובהשתתפות תושבי אשדוד. תפקיד/תחום תחבורה תחבורה סמנכ"ל תכנון ושיווק מנהלת המחלקה הכלכלית כלכלן מרחב -מנכ"ל מרחב -רכז הפרויקט מרחב מרחב – יו"ר מרחב -מנהל אקדמי מרחב -חבר הוועד המנהל מרחב -חבר הוועד המנהל תחבורה עיצוב אורבני אדריכל – הערך התרבותי אדריכלית ותושבת אשדוד שיווק ומיתוג יועצת תנועה מהנדס העיר אשדוד לשעבר מהנדס העיר מנהלת מחלקת תכנון עיר מחלקת תכנון עיר מחלקת תכנון עיר מחלקת תכנון עיר עיריית אשדוד ר' היחידה לתכנון אסטרטגי היחידה לתכנון אסטרטגי מנהל אגף תשתיות תשתיות רווחה ראש מנהלת רובע א' ראש מנהלת רובע ב'+ג' ראש מנהלת רובע יא' +יב' ראש מנהלת רובע ד' +ה' ניתוח המצב הקיים רחוב הרצל – סקירה כללית פרופ' אדר' זאב דרוקמן שדרות הרצל משמשות עורק תנועה מוטורית אורכי (צפון -דרום) .זהו שימוש עיקרי וכמעט יחיד. תנועת הולכי הרגל בו דלילה מאד ,ולא מתקיימות בו פעילויות עירוניות נוספות על פעולתו כעורק תחבורה .אין אדם אחד באשדוד שכתובת המגורים שלו היא ברחוב הרצל. הצורך בהפיכתו לרחוב עירוני הוגדר על ידי פרנסי העיר כמטרה אליה תכוון מדיניות מוסדות התכנון המקומיים ,בין השאר ,לאור שילובו המתוכנן בתוכנית עיקרי כציר התחבורתית החדשה הכוללת הכנסת קווי BRTלרחוב. בפגישה בעמותת מרחב ,שקדמה לשאררט באשדוד אמר מהנדס העיר ,שלמה נער ,כי באשדוד יש הרבה דרכים ,אבל אין בה רחוב אחד .בעידן בו ערים נבחנות עפ"י מידת העירוניות שלהן, למשפט כזה המבטא מודעות לחוסר -משמעות רבה. עמותת שאררט משתתפי "מרחב" התבקשו לנסח חזון, כלים ועקרונות תכנוניים שיוכלו לשמש כלי מימוש למדיניות זו. עמוד 8מתוך 94 המאפיינים העיקריים של רחוב הרצל: .1זכות דרך רחבה במיוחד 42 -מטר .לצורך השוואה :אבן גבירול בתל אביב 30 -מטר ,נתיבי איילון 02 -מטר. .2חתך רחוב -הכולל 4מסלולי נסיעה רחבים ומדרכות רחבות .לאורך חלק מהמדרכה המזרחית שדרת עצים טובה. .3דפנות רחוב אטומות .הרובעים הגובלים ברחוב הרצל תוכננו כשגבם אליו .המרחק מצומת לצומת הוא כ 422מטר ,כניסות הולכי רגל לרחוב מעטות מאד ,רצף סגור של חצרות אחוריות תוחם אותו משני צדיו למעשה .כמו כן ,אף בניין לאורך הרחוב אינו נושא את שם הרחוב הרצל אלא את הרחוב הפנימי ברובע אליו הוא שייך. כך הרחוב בעצם יוצר חייץ בין מזרח העיר למערבה. .4העדר מוקדי עניין לאורכו .אין מסחר ,אין מוסדות תרבות ,מוסדות הציבור (בתי ספר) היחידים המתקיימים לאורכו פונים לתוך הרבעים נוכחותם ברחוב אינה משמעותית ופעילותם לא משאירה בו חותם. .0אפקט מוטורי חזק .שימושו העיקרי של הרחוב כעורק תנועה מרכזי משמעותו תנועת הרכב מרובה ומהירות נסיעה גבוהה היוצרות סביבה מזהמת ומסוכנת .סביבה שאינה מאפשרת ריבוי שימושים ואינה מתאימה ,בהיבטי בטיחות ובהיבטי ביטחון אישי ,לקיום פעילות אנושית אחרת. תחום הפעולה משתרע לאורך קטע מרכזי בשד' הרצל שארכו כ 2-3ק"מ (כשליש מהרחוב) בין צמתי הרחובות שד' ז'בוטינסקי בצפון ושד' ירושלים בדרום ,והמרחבים הסמוכים אליו בטווח 122-322מטר ממזרח ,ברובעי המגורים ב' וה' ,וממערב ברובעים א' וד'. העילה לקביעת תחום הפעולה מקורה בשונות המשכי הרחוב מצפון ומדרום .לאחר חציית שד' ירושלים ממשיך הרחוב דרומה לתוך המע"ר ,וצפונה משד' בן גוריון מתחלפת סביבת המגורים לאזורי תעסוקה ,ספורט ותעשיה בקנה מידה גדול .תחום ההשפעה הקרובה ,מזרחה ומערבה, מתמקד ברצועה שבין הרחוב למרכזי הרובעים הסמוכים. טרם השאררט נעשתה במרחב עבודה מקדימה מעמיקה אשר בחנה את הנתונים הדמוגרפיים, תעסוקה ,חינוך ,שימושי קרקע ועוד לאורך רחוב הרצל והרובעים הגובלים – ניתן לראות את הממצאים במלואם בנספח ה' ובאתר האינטרנט של מרחב. עמוד 9מתוך 94 חלופות קונספטואליות לפיתוח הרחוב ליצירת השינוי בשדרת הרצל זו היבטים רחבים .מקורו בהחלטת מדיניות מנהיגותית והמשכו בפעולה ניהולית מתואמת: .1החלטה על יוזמה תרבותית רחבה ,שתוביל את תהליך יצירת המרחב העירוני החדש. לדוגמא :הגדרת שד' הרצל כמרחב ההשכלה של אשדוד והפיכתו לקמפוס -רחוב שהפעילות האוניברסיטאית מתנהלת לאורכו ובחוצותיו .דגל עירוני כזה יכול להוביל בהגדרת מאפייני השינוי ,ולחולל ברחוב מצב חדש שמשמעותו חורגת מתחומו ויש לו השפעה עמוקה על העיר כולה. .2פעולה עירונית מתואמת שמטרתה הטמעת ערכי עירוניות ומאפייני עירוניות טובה במערכת העירונית ובציבור הרחב באמצעות יצירת אירועים ופעולות בעלי זיקה מקומית לשדרות הרצל בערוצים מגוונים :חינוכיים ,תרבותיים ומנהליים. פעולה נדרשת הפיכת ציר אורכי (עורק חד מימדי) למרחב מורכב ומשמעותי .תהליך גיבושן של מספר אופציות תכנון שונות במהלך השאררט העלה כמה עקרונות תכנון המסתמנים כדרכי פעולה אפשריות למימוש המדיניות: שינוי אופי השימוש התחבורתי ,האטת הנסיעה ויצירת הזדמנויות עצירה וחסמים לתנועת רכב עורקית .רחוב בני ברית המקביל ימשיך לשמש עורק תחבורה עיקרי .תיווצר אפשרות בחירה בין רחובות מקבילים שאופי התנועה בהם שונה .פתיחת דפנות הרחוב, יצירת קישוריות מגוונת ,צפופה וטובה יותר בין השכונות לרחוב משני צידיו. הגדרת חזיתות מסחריות מצומצמות ,בצמתי הרחובות המקשרים בין מרכזי המסחר. (הצומת עם שבי ציון בין רובע א' לרובע ב' ,והצומת עם יהודה הלוי ושפירא בין רובע ג' לד'). קביעת חתכי רחוב שעשויים להכיל את הפונקציות והאירועים הנדרשים ,בדרך שתיצור הזדמנויות חדשות ומורכבות עירונית מרובת אפשרויות. יצירת מגוון מרקמי חלוקת הרחוב לאזורי התייחסות שונים .הקניית אופי מסחרי ומאפיינים של צפיפות עירונית גבוהה בצמתים הנוכחיים בהם ימוקמו תחנות ה ,BRTיצירת מוקדים ציבוריים ותרבותיים בין הצמתים ,עם צפיפות נמוכה יותר וקנה מידה אנושי יותר. ניסוח דרך פעולה שתאפשר התחדשות השכונות הוותיקות בערוץ חדש ,שונה מפינוי בינוי ותמ"א , 38באמצעות הוספת מבני מגורים משופרים לתושבי המקום ולתושבים חדשים ,והסבת המבנים הקיימים למרחבים ציבוריים וסמי ציבוריים ,במתחמים מעורבים ומורכבים היוצרים עושר גוונים עירוני ומאפשרים עירוניות. אנו יודעים היום כי הצלחתן של מדינות תלויה ,במידה גוברת והולכת ,בחוזקן ובעושרן הכלכלי, תרבותי וחברתי של עריהן .ערים נבחנות בעומק העירוניות שלהן ובריבוי התודעות השונות המאכלסות אותן. פרויקט שיתוף הציבור בתכנון רחוב הרצל ,ביזמת עמותת מרחב ועיריית אשדוד ,נועד להפוך רחוב מעבר תחבורתי ,רחוב שאין גרים עליו ,שכל תכליתו נסיעה מהירה וזרימת תנועה – לרחוב עירוני ,שיש בו ריבוי וערוב שימושים .כמתחייב ממקומו בלב ליבה של העיר. עמוד 12מתוך 94 מימוש תפיסה זו מחייב התחדשות עירונית של שכונות המגורים בצדי הרחוב .הדרך שאנו מציעים לביצוע התחדשות זו אינה עוברת במסגרות מוכרות של פינוי-בינוי או תמ"א ,38אלא בשמירה על המבנים הקיימים ,בניית בתי מגורים חדשים בסמוך ,שיאכלסו ברווחה את דיירי במבנים הישנים ואף יותר מכך ,והסבת המבנים הישנים לשימוש ותוכן חדשים כגון :חינוך ,תרבות או תעסוקה נקייה אחרת .דרך פעולה חדשה ,שתעשה מתוך וולונטריות ,בהסכמת התושבים לחיות במרחב עירוני ציבורי מורכב ורב פנים יותר. היתרון הכלכלי הוא ברור ,כי הכל מבוסס על תשתיות קיימות ,המבנים החדשים יתנוססו לגובה 6-8קומות ,קנה מידה המאפשר את עיצוב הרחוב והמרחבים הציבוריים החדשים ,ותמנע תופעת ה"מגדלים" המזיקה ,שבינה לבין ארכיטקטורה ועיצוב עירוני אין דבר וחצי דבר. עמוד 11מתוך 94 חלופה א' – "האוניברסיטה בהרצל" מטרת החלופה הראשונה היא הכנסת שימושים ותכנים חדשים לרחוב אשר היום מהווה ציר תחבורה בלבד והוא נטול כל שימוש ציבורי או אפילו פרטי .עקרונות התכנית הם: .1הכנסת תכנים לרחוב באמצעות מיקום הפקולטות של האוניברסיטה המתוכננת או בתי ספר יחודיים על דופן הרחוב (מסומן בכתום). .2ישנה חשיבות ביצירת מוקדים ציבוריים לאורך רח' הרצל וארגון מחדש של הבינוי ,חשוב להתייחס לכל מרחב בו הרחוב נמצא ולא רק לציר החד-מימדי. .3חיבורי תנועה בין הרובעים ממזרח ומערב לרחוב ,לתת שיוך לרח' הרצל (כתובת) למבני המגורים העומדים לאורכו (מסומן בפס מרוסק אדום). עמוד 12מתוך 94 חלופה ב' – "חופש התנועה" הקבוצה אשר הציעה את חלופת חופש התנועה ,בדקה תחילה את התנאים העומדים בפני הולך הרגל אשר הולך ברחוב הרצל .הבדיקה העלתה כי המרחק בין הצמתים בהם ניתן לחצות את הרחוב הוא כ 022-מ' או יותר ,המיסעה עצמה היא ברוחב של 6נתיבים בממוצע והבעיה העיקרית היא שאין כמעט מעברים אל תוך הרובעים .כלי הרכב שצריכים להיכנס לרובעים מתוך רח' הרצל סובלים גם הם עקב המערכת ההיררכית של הכבישים. על כן ,הנושאים העיקריים בהם מתמקדת חלופת חופש התנועה הם: .1חיבורים של הרובעים במזרח ומערב ע"י הוספת מעברים נוספים להולכי רגל וכלי רכב. .2רחוב הרצל יהפוך לשדרה רחבה להולכי רגל (הרח' הופך למרחב ציבורי ירוק). .3המצב הקיים ,בו הולך הרגל נדרש לעבור מאות מטרים על מנת להגיע למעבר חציה מגביל את חופש הבחירה של האנשים ,מעלה את הסכנה העורבת להולכי הרגל היות וחלקם עוברים במעברים לא חוקיים. .4הגברת חופש התנועה הכרחית לצורך הגדלת הנגישות ,הקישוריות והחיבור בין השכונות. .0האטת התנועה המוטורית. רובע ב' רובע א' רובע ה' רובע ד' עמוד 13מתוך 94 חלופה ג' – "מפה קוגניטיבית של התושבים" החלופה השלישית לפיתוח רחוב הרצל מתבססת על האמונה שהפחת חיים ברחוב הרצל תלויה בעיגון מוקדי משיכה לאורך הרחוב .רובע מרכז אשדוד מהווה מוקד משיכה (מסומן בספרה 1 בתרשים) ,אזור התעשייה והבילוי בצפון אשדוד הפך למוקד משיכה (מסומן בספרה 3בתרשים) – כך המרכז הקדום של אשדוד זכאי וראוי לחזור ולהיות מוקד משיכה מרכז ומקור לגאווה אשדודית (הכוונה מסחרי לשטח התחום בין רחוב רוגוזין ומרכזי הרובעים א' ,ב' ,ד' ו-ה'. מסומן בספרה .)2 לצד השאיפה הזו ,יש ליצור זיקה בין כלל תושבי אשדוד לבין הרצל - חלופה ג' מסמנת כמטרה ראשונה את ליבותיהם של תושבי רובעים א' ו-ב' ,ד' ו-ה' ,אשר את קירבתם הגיאוגרפית יהיה הכי קל לתרגם לקרבה רגשית וקוגניטיבית. קניון הסיטי שיטות לחיזוק הזיקה והשייכות: .1יצירת נקודות ציון ו" -מפה קוגניטיבית" לאזור הרצל (ראה ריבועים סגולים בתרשים). היות והיום רחוב הרצל הינו רחוב נטול מוקדים ואף נטול מספרי בתים (אף אחד לא "סופר" את הרצל תרתי משמע) – אין לצפות מהתושבים שיחושו שייכות או זיקה כלשהי להרצל .לפיכך חלופה ג' מציעה ,לפני כל פעולה אחרת ,לפעול לבניית רשת של מוקדים ונקודות ציון (הן למנוחה והן לפעילות) ,אשר ביחד יהפכו ל" -מפה קוגניטיבית" בראשיהם של תושבי אשדוד. "מפה קוגניטיבית" היא הסכימה שהאדם מחזיק בראשו כאשר הוא יודע היכן נמצאות נקודות הציון באזור מסוים וכיצד ניתן להגיע מנקודה לנקודה -כפי שאדם שביקר במנהטן יכול לשרטט בראשו סכימה של המוקדים והרחובות. המקומות האסטרטגיים החשובים ביותר הם הנקודות על הרצל הנמצאים בין מרכז רובע א' למרכז רובע ב' ,מרכז רובע ד' לקניון שבמרכז רובע ה' (מסומן באדום בתרשים). עמוד 14מתוך 94 .2חיפוש המקומות הקרובים ללב התושבים ופיתוח "שרוולים" מהרצל אליהם (מסומן בצהוב). אם אנו רוצים לרתום את התושבים שלאורך הרצל ולגרום להם להרגיש שהם "שייכים" למקום שנקרא רחוב הרצל עלינו לגרום להם להרגיש שהרצל "שייך להם" .הדרך להשגת היעד הזה היא חיפוש הדברים שחשובים לתושבים הללו ,למשל טיפול בשטחים המוזנחים השוכנים בתוך הרובעים ובקרבת בתיהם – הם הדברים שמפריעים לתושבים יותר מכל .חלופה ג' לפיכך מציעה לפתח הן את השטחים במעמקי הרובעים והן את "שרוולי" ההליכה בין השטחים לבין הרצל – והכל באותה שפה אדריכלית. .3זריעת תכנים בעלי משמעות בנקודות הציון הפיזיות לאחר ובמקביל ליצירת נקודות ציון ושרוולי פיתוח אל תוך הרובעים ,חשוב לזרוע תכנים וליזום אירועים ,בהתאם לזמן ולמקום ,אשר "יקשרו" את התושבים לנקודות הציון: הקמת בתי קפה שכונתיים השייכים לעירייה ומופעלים על ידי נוער מהרובעים (אפשר לשקול שהרווחים ילכו לכיסם – וכך לחזק את התחושה שבית הקפה "שייך" להם). הובלת "תחרות גינות" בה ישתתפו הבניינים שיש להם חזית לרחוב הרצל. הענקת כיכר לתושבי רחוב סמוך בתוך הרובע (גם על ידי הענקת שם "כיכר המעפילים") וקיום תהליכים משתפים לתכנון ועיצוב הכיכרות. בנקודות על הרצל הקרובות לבתי ספר או למתנ"ס אפשר לבנות מוקד שימשוך נוער (פארק גלגיליות למשל). בנקודות ציון אחרות ,אפשר ליצור מסורת של אירועים המתרחש תמיד באותו מועד בשנה – ועל ידי כך לצבוע את המקום במשמעות עונתית. עמוד 10מתוך 94 חלופה ד' – "פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת" אנו רוצים להפוך את שדרות הרצל לרחוב עירוני חי ותוסס .המהירות והקלות שבה ניתן להפיק אירוע תוכן הינה קריטית ליצירת החוויה העירונית .היחס בין העיר לבין ייצור תוכן תרבותי צריך להיות שונה מהמקובל. נשאף להעביר חלק גדול מיצירת התוכן של הרחוב לידי התושבים עצמם .המטרה היא להגיע למצב בו מופעים ,הצגות ,אירועי בידור, אירועי ספורט ועוד יועברו לידיים יזמיות מקומיות .נקבל נפח גדול יותר של התרחשות ומעורבות גדולה יותר של התושבים בעשייה העירונית .העיר תקצה את התקציבים ואת התשתיות לפיתוח ותמיכה בעשייה יזמית מקומית. נשאף לייצר תשתיות פיסיות נכונות דרך תכנון מוקדם .דרך מערכת ניהול המאפשרת למספר רב של יוצרים ויזמים לקחת חלק בעשייה העירונית .דרך תמיכה באמצעות מקומיים ביזמים קורסים והכשרות .התוצר הינו נפח גדול יותר של עשייה ,מעורבות גדולה יותר של התושבים .נקבל חווית עיר מבוססת יוצרים ותרבות מקומית ,מכוונת להעצמת העיר דרך הכוחות הפנימיים הפועלים בתוכה. המלצות לפיתוח ותיאום נוסף: עיצוב פיסי העיצוב הפיסי הכולל של הרחוב הוא הרכיב החשוב ביותר וגם ההשקעה העירונית הישירה הגדולה ביותר בפיתוח חווית הרחוב .לכן יש לתאם עשייה זו כחלק קריטי בעיצוב חווית הרחוב. כל אחד מהרכיבים הבונים את המראה הכולל הינו הזדמנות אדירה לבנות חוויה ייחודית התואמת את הרוח וערכי התרבות .הרכיבים הרלוונטיים המטופלים על ידי המעצבים השונים: אדריכלות :חתכי רחוב ,עיצוב חזיתות ,חומרי גמר ,סגנון אדריכלי ,תכנון פונקציונאלי, פרוגראמת תפקודי רחוב. עיצוב נוף :צמחיה ,שבילים ,מעברים ,שילוב פרטי רחוב. עיצוב פרטי רחוב :ספסלי רחוב ,עמודי תאורה ,שילוט הרחוב ,עמדות אופניים ,תחנות האוטובוס, שלטי הפרסום. עמוד 16מתוך 94 מיתוג מיתוג הינו מהלך כולל של טיפול ברכיבים רבים לצורך הבאת החוויה העירונית לכדי מוצר שניתן להבינו ,לרצות אותו ולצרוך ממנו יותר .המהלך כולל עבודה מול מנהלי הפרסום של העיר .מול יחצני העיר .מול מפתחי האסטרטגיה המיתוגית והתקשורתית .במסגרת זו יש צורך וחשוב לעשות תאום בבניית השפה העיצובית הגרפית .כמו גם תיאום שוטף של העברת המסרים והאירועים השונים וההתרחשויות השונות אל התודעה הציבורית הן כלפי פנים לתושבי העיר והאזור והן כלפי חוץ ,למדינה כולה. מערכת לניהול החוויה העירונית חוויה עירונית תרבותית מקיימת כפי שתואר הינו עשייה מורכבת עתירת משתתפים ורכיבים: אדריכלים ,יוצרים ,תושבי העיר ,יזמים מקומיים ,גופים עירוניים ,בתי ספר ,אקדמיות ,מנהלי רובעים ,אירועים עירוניים שנתיים ועוד .מערכת לניהול החוויה העירונית הינה כלי עבודה רב ערך לניהול החוויה. עמוד 17מתוך 94 עמוד 18מתוך 94 תכנית מנחה כלים והנחיות עמוד א. ב. ג. הנחיות לתכנית תנועה22........................................................................................... הנחיות לתכניות בינוי36............................................................................................ תכנית הטמעה באגפי העירייה ובקרב התושבים02....................................................... עמוד 19מתוך 94 תכנית תנועה תנועה וחתך הרחוב – אופק הנדסת תנועה עיקרי הפעולות הדרושות בתחום התנועה: הוספת צמתים האטת תנועה הוספת חניות לאורך הרחוב הצרת מיסעות לטובת ,BRTהולכי רגל ואופניים יצירת שביל אופניים ע"ח מיסעות הרכב יצירת שדרה ירוקה לכל יצירת שדרת הולכי רגל מגוונת ומוצלת בצד המזרחי המשתמשים הרחבת המדרכה בצד המערבי הוספת שימושים ותכנים לרחוב ניקוב רחוב הרצל והוספת צמתים כל כ 122 -מ' יצירת רחוב עירוני מעורב טיפול במפלס הרחוב וחומרי הגמר הכנסת מעגלי תנועה עמוד 22מתוך 94 תכנית תנועה .1הקדמה: פנייתה של עיריית אשדוד הסתמכה על מכלול של נסיבות שהובילו אותה לשקול את מהות הרחוב: א .מגמה של פניות יזמים על בסיס תמ"א 38לעדכון ושיפור אזורי הבינוי בצידי רחוב הרצל. ב .המלצת תכנית המתאר לעיר לשינוי מהות הרחוב. ג .זכיית העיר בתחרות "קול קורא" ,שעל פיה תוקם מערכת BRTבעיר ,שתעבור גם ברחוב הרצל. ראוי לציין שבשנת 2228הוזמנה על ידי משרד התחבורה עבודה לקביעת המהירות המומלצת בצירים ראשיים באשדוד .המהירות שהיתה קיימת בקטע שבין דרך בן גוריון לבין שד' ירושלים היתה 72קמ"ש .המלצת הצוות המייעץ למשרד התחבורה היתה כלהלן" :לדעת חברי הצוות שדרות הרצל מדרך בן גוריון ודרומה הן רחוב עירוני ,ולפיכך מהירות התנועה המומלצת בהן היא 02קמ"ש" .לאור המלצת הצוות למשרד התחבורה הותאמה המהירות לאורך שדרות הרצל ל 02-קמ"ש. .2רחוב הרצל – נתונים: שדרות הרצל הוא רחוב צירי באשדוד שתחילתו בצפון – בדרך ניר גלים (הכניסה לנמל) וסופו בדרום – בשדרות יצחק רבין .חלקן הצפוני של שדרות הרצל בין שדרות בן גוריון לבין דרך 41 – דרך ניר גלים – מוגדר כעורק תחבורתי והחלק משד' בן גוריון ודרומה מוגדר כרחוב עירוני, למרות שלא קיימת זהות בין מאפייני הרחוב הקיים כיום להגדרות המקובלות לרחוב עירוני. במסגרת השאררט נתבקשנו להתייחס לקטע המשתרע בין רחוב ז'בוטינסקי לבין שדרות מנחם בגין והוא אמנם יהיה במוקד התייחסותנו בעבודה זו. מובאים להלן הנתונים העיקריים המאפיינים את הקטע שנבדק במסגרת פרויקט זה: 2.1אורך הקטע והקטעים לאורכו: אורך הקטע שנבדק כ 2.3 -ק"מ. בקטע בין רחוב ז'בוטינסקי לשדרות ירושלים קיימים 0צמתים (כולל בקצוות) כאשר המרחק בין כל צומת וצומת הוא בין 422לבין 002מטר. בקטע בין שד' ירושלים לבין שד' בגין קיימים 4צמתים (כולל בקצוות לרבות צומת שד' ירושלים) כשאורך כל קטע משלושת הקטעים הוא 122-102מטרים. קטע הרחוב בין ז'בוטינסקי לשד' ירושלים עמוד 21מתוך 94 תכנית תנועה רחוב הרצל הוא חלק ממערכת הדרכים בעיר המייצרת הפרדה בין השטחים הבנויים לאורכם, הרחובות לא מתוכננים כרחובות עירוניים אלא כדרכים ראשיות לתנועה מהירה של מכוניות. למרות שמערכת זו נראית כמארג רחובות היא אינה כזו .למעשה היא מערכת היררכית של כבישים בעוד שרחוב הרצל הוא עורק ראשי המפריד ולא מחבר בין השכונות. המאפיינים של מערכת היררכית של כבישים: א .משמשים רק לתנועת מכוניות ב .יוצרות הפרדה בין השטחים הבנויים ג .אין שימושים לאורכן ד .מרחקים גדולים בין צמתים ( 422-022מ') ה .יתרון למכוניות ולא לאנשים. קטע הרחוב בין שד' ירושלים לשד' מנחם בגין Grid Connectivity Dead End עמוד 22מתוך 94 Pedestrian Path Roadway תכנית תנועה 2.2 זכות הדרך והחתך האופייני לאורך הרחוב: א .זכות הדרך לאורך שדרות הרצל היא 30-42מטרים. ב .החתך האופייני לאורכו כולל: שתי מדרכות; שתי רצועות גינון ועצים לכל אורכו; שני מסלולים לרכב עם שלושה נתיבים בדרך כלל בכל מסלול או שני נתיבים (רוחב הנתיבים הוא כרוחב נתיבים בעורקי 3.0 :מטרים); מפרדה מגוננת ורחבה עם דקלים לאורכה; תרשים :1מראה שכיח של קטע ברחוב הרצל. 2.3 שלוחות רחוב הרצל: שדרות הרצל חוצות בין רובעים מרכזיים באשדוד: הן חוצות ומפרידות בין הרובעים א' ל-ב' ובין ד' ל-ה' ובין רובע הקריה לסיטי של אשדוד, אולם ,מאידך ,ישנם רחובות רוחביים המקשרים בין השכונות לבין עצמן ומחברים בין שכונותיה של אשדוד למרכזי הפעילות העיקריים שבה .לשדרות הרצל שלוחות למרכזי הרובעים א' ו-ב' והן גם מחברות בצורה ישירה בין רובעים א' וב' באמצעות רחוב שבי ציון .לשדרות הרצל שלוחות למרכזי הרובעים ד' ו-ה' והן מחברות ביניהן באמצעות ציר הרחובות יהודה הלוי וחיים משה שפירא. עמוד 23מתוך 94 תכנית תנועה תרשים 2מציג את שלוחות רחוב הרצל למרכזי השכונות ומרכזי הפעילות בעיר. תרשים :2שלוחות שדרות הרצל. מרכז רובע א' שוק עירוני מרכז רובע ד' מרכז רובע ה' שד' הרצל דרכים קיימות חיבורים חדשים מוצעים עמוד 24מתוך 94 תכנית תנועה 2.4 תחבורה ציבורית ברחוב הרצל: א .תפרושת קווים כיום: בקטע בין שדרות בן גוריון לבן שדרות ירושלים עובר רק קו אחד (קו )12שלו תדירות נמוכה ביותר (פעם בחצי שעה) .מאידך עיקר קווי התחבורה הציבורית חוצים את רחוב הרצל ממערב למזרח וחזרה. בציר ז'בוטינסקי נעים קווים 11 ,11 ,12א' 70 ,ו 77-א'. בציר שבי ציון עוברים כ 10-קווים שונים. בציר רחוב יצחק הנשיא עוברים קווים 2ו 2-א'. בציר יהודה הלוי עוברים 11 ,11 ,9א'. ובציר שדרות ירושלים עוברים למעלה מ 12-קווים שיעדם התחנה המרכזית בתחומי הסיטי. ב .תכנית ל'מחר': על פי תכניות העיר בעתיד ציר רחוב הרצל ישמש כחלק המרכזי של אחד מקווי ה- BRTבעיר .בתרשים 3מוצגת הצעת העיר ,כפי שגובשה במסגרת החומר שהכינה בתחרות "קול קורא". תרשים – 3קו BRTברחוב הרצל על פי תכניות העיר. עמוד 20מתוך 94 תכנית תנועה .3ניתוח הנתונים: כמשתמע מניתוח הנתונים ,שדרות הרצל ,בכל הקשור לתחום התחבורתי ,מייצגות את המפריד והמאחד באשדוד ,את הדומה והשונה ,את המובן מאליו ואת ההפך מכך: הפרדה פיזית בין שכונות; הן אינן מוליכות כיום תחבורה ציבורית בציר דרום – צפון לאורכו ,אולם מרבית מהקווים הציבוריים באשדוד חוצים אותו; כאמור ,כיום ,מרבית התנועות בתחבורה הציבורית חוצות אותו אולם בעתיד (על פי תכניות ה )BRT -מרבית התנועות תתבצענה לאורכו; הן מוליכות כיום תנועות רכב פרטי רבות לאורכו ,כאשר על פי תכניות ה BRT -הן אמורות לא לעשות זאת בעתיד ; לאורכן קיימות כיום מדרכות רחבות ורצועות גינון מוצלות ,אולם רק הולכי רגל ספורים נעים לאורכן; הן מיועדות כיום לתנועת רכב איטי הנוסע במהירות עירונית נמוכה לאורכן ,אולם הן מתוכננות בפועל כציר תחבורה עורקי לכל דבר; במהלך השאררט הובהר על ידי כל המשתתפים כלהלן: א .שדרה – הדופן המזרחית תיועד לשדרה לתנועת הולכי רגל ולתנועת אופניים שרוחבה הכולל לא יקטן מ 12-מטרים. ב .לשדרות הרצל יש את כל התנאים והמרכיבים הנדרשים להופכן לרחוב העירוני המוצלח ביותר בעיר ,כאשר כיום הן מייצגות מדבר תכנוני שלאורכו נעים רק כלי רכב. ג .יש להוסיף צמתים ורחובות נכנסים לרחוב הרצל כדי ליצור קישוריות בין הרובעים א' ,ב', ד' ו-ה'. המטרה העיקרית היא ,כאמור ,להפוך את שדרות הרצל לרחוב עירוני חי ותוסס ובסוגיה זו יכול התחום התנועתי לסייע רבות. .4התיזה התחבורתית שהוצגה במהלך השאררט: התיזה התחבורתית שהוצגה במהלך השאררט ,התבססה על ההערכה ,שניתן לנצל את תכונות הרחוב הקיימות כיום ואת התכניות והמגמות המסתמנות לגביו בעתיד ,לטובת שיקומו והפיכתו לרחוב תוסס ופעיל .הקו שהוליך את התיזה הזו התבסס על הגישה שהמתכונת לקיומו של רחוב מוצלח היא בכך שהוא מאפשר סל בחירה רחב ביותר לכל תושב ,בשכונות הסמוכות לרחוב ,בפרט ,ולתושבי העיר בכלל. מידת הצלחתו של הרחוב תימדד על ידי יכולתו להציע מגוון רחב ביותר של אפשרויות תנועה ומגוון רחב ביותר של צרופים לתנועות בין נקודות ומוצא לנקודות יעד. גישה תכנונית זו אינה מחייבת שבכל סוג תנועה ינתנו לאזרח כל מאפייני האיכות האפשריים (שכן ,ברור שהעירייה תנסה להשפיע עליו להעדיף אמצעים מסויימים על פני אמצעים אחרים), אבל תשמר לו תמיד האפשרות להגיע בצורה האופטימלית האפשרית מנקודה אחת לנקודה אחרת באזור. עמוד 26מתוך 94 תכנית תנועה להלן מבחר האפשרויות שרחוב עירוני הרצל יציע לתושבים באזור: 4.1בחירת כלי ההגעה: הרחוב יאפשר לאורכו רצועות תנועה מיוחדות ל ,BRT -לאופניים ,הולכי רגל ולרכב פרטי. אוטובוסים ינועו בעיקר בתנועות רוחביות (מערב – מזרח) ויחצו את צירי ה BRT -בלבד. 4.2בחירת המאפיינים הנדרשים לכלי ההגעה: הולכי הרגל: הרחוב יאפשרו להולכי הרגל תנאים משופרים מאלה הקיימים כיום ותתוכנן שדירה אמיתית (לא רק בשם הרחוב) המאפשרת ,לפחות בדופן המזרחית של הרחוב ,תנאי הליכה טובים יותר .לאורך הרחוב יבוצעו חיבורים כל 122מטרים לפחות בין השכונות הגובלות לבין הרחוב ויוצע מבחר גדול יותר של חציות בטוחות של הרחובות לאורכו (ר' תרשים .)0 תרשים מס' :5מבחר חציות רב להולכי רגל ואופניים תרשים מס' 6המציג מבנה של מעבר חציה בטוח ברחוב עירוני .ברחובות המקשרים את שדרות הרצל למרכז השכונות יפונו המדרכות ממטרדים שונים ויותאמו לרווחת תנועה הולכי הרגל (ר' תרשים .)7 עמוד 27מתוך 94 תכנית תנועה תרשים מס' :6מעבר חציה בטוח ברחוב העירוני תרשים מס' :7לפנות מדרכות ממטרדים עמוד 28מתוך 94 תכנית תנועה אופניים: הרחוב יאפשר קיומה של רצועת תנועה לאופניים שתופרד מתנועת הולכי הרגל כדי למנוע הפרעה הדדית של הולכי הרגל לאופניים ושל האופניים להולכי הרגל ותופרד מתנועת כלי הרכב הנעים לאורך הרחוב. לאורך הרחוב יבוצעו חיבורים של כל 122מטרים לפחות לאפשר נגישות נוחה לאופניים משדרות הרצל לשכונות הגובלות (ר' תרשים . )0 :BRT הרחוב יאפשר קיומה של רצועת תנועה ל BRT-שתהיה נפרדת מתנועות אחרות ומיועדת לתחבורה עתירת נוסעים בלבד .תנועת ה BRT-לאורך הרחוב בקטע הנבדק תהיה צירית בלבד לא יהיו פניות או השתלבויות לציר לאורכו. רצועת ה BRT-תכלול נתיב תנועה אחד לכל כיוון והעצירות בתחנות לאורך הציר יהיו על גבי נתיב התנועה המיועד לכל כיוון .ל BRT-תינתן העדפה אקטיבית לאורך הציר המתאימה עצמה לתנועת האוטובוסים לאורכה. אוטובוסים: לאורך רחוב הרצל לא ינועו אוטובוסים בקווים סדירים והמפגשים העיקריים עם התחבורה הציבורית יהיו בצמתים המקשרים בין מרכזי הרובעים משני עברי רחוב הרצל. כאמור לעיל ,יש לאפשר מדרכות נקיות ממכשולים ופנויות להליכה באזור התחנות. כלי רכב מנועיים: לאורך רחוב הרצל יוקצה נתיב אחד לפחות לכל כיוון לתנועת כלי הרכב המנועיים. לפעמים ידרש נתיב פניה מיוחד לימין או לשמאל כדי לאפשר המתנה לרכב בעת מעבר ה BRT -בצומת. לאורך הציר ישולבו צמתים חדשים ,כך שאורכי הקטעים בין הצמתים לא יהיה גדול מ 222-מטר .הצמתים החדשים יכולים לאפשר כל מגוון תנועות ,לרבות פניות ימיניות בלבד. כל הצמתים לאורך הציר לעת קיום ה BRT-יהיו מרומזרים. לפחות עד לשילוב ה BRT -לאורך הציר ,יש לשקול לבצע מעגלי תנועה זמניים או קבועים לכל אורך הרחוב. מומלץ לשריין לאורך הרחוב לפחות נתיב אחד לחניה של רכב פרטי .כמו כן ,יש לשריין לאורך הרחוב מקומות חניה ייעודיים לרכב תפעולי. 4.3חתך הרחוב: ריכוז נתוני הרוחב המינימליים של רצועות התנועה השונות לאורך הרחוב. א .שדרה -הדופן המזרחית תיועד לשדירה לתנועת הולכי רגל ולתנועת אופניים שרוחבה הכולל לא יקטן מ 12-מטרים. ב .מסלול – BRTלכל אורך הציר יבוצע מסלול המשכי שרוחבו לא יקטן מ 7-מטרים. בצמתים תדרש הרחבה כדי לאפשר קיומם של רציפי תחנות וכדי לאפשר אזורי חציה ברוחב סביר לחציות הולכי הרגל. עמוד 29מתוך 94 תכנית תנועה ג. ד. ה. ו. מסלול לרכב פרטי – לכל אורך הרחוב יבוצע מסלול המשכי שרוחבו לא יקטן מ6.0- מטרים .באזורי הצמתים ידרשו הרחבות לצורך יצירת נתיבי פניה ימינה או שמאלה, לייעול תפקוד הצומת. חניה וגינון – בצמוד לנתיבי הרכב הפרטי יבוצע נתיב חניה לפחות בצד אחד של המסלול. רצועות עצים ונוי ייקבעו על פי הצורך ובהתאמה מירבית לשדרות הקיימות כיום. מדרכה – בדופן המערבית תבוצע מדרכה שרוחבה המינימלי לא יקטן מ 4-מטרים. הצעה לחתך רחוב עקרוני ברח' הרצל עמוד 32מתוך 94 תכנית תנועה .0מה עושים ,כדי להעביר כבר היום את המסר המתגבש לגבי שדרות הרצל? הפיכתן של שדרות הרצל מדרך עירונית לרחוב עירוני היא מהלך ארוך שמגיע לידי ישום מלא לאחר דור של תכנון ועשייה .קיצור משך התהוותו של המהלך הזה ,הוא חיוני ביותר ואי אפשר להמתין בו עד לשינוי מוחלט של צביונו האורבאני .צוות התחבורה מטעם "מרחב" ממליץ: .1לפעול לאלתר לשינוי מאפייניה של הדרך ולהפיכתה לרחוב ,מהר ככל שהדבר ניתן ולפחות באמצעות הסדרי תנועה ותימרור . .2לשלב את התכנון האורבני סביב רחוב הרצל בפרויקט הגל הירוק של BRTלאורך השדרה. על פניו ברור ,ששינוי מאפייניה של דרך והתאמתה לרחוב עירוני מחייבים הפחתה של מהירות התנועה ברחוב .כיום מהירות היעוד בשדרות הרצל היא 02קמ"ש ,אולם המהירות בפועל גבוהה יותר .כל השינויים שיוצעו להלן מיועדים לגרום לכך שתהיה הפחתה משמעותית במהירות התנועה בפועל ולהבהיר לציבור בכלל ,ולנהגים בפרט ,בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ,ששדרות הרצל אינן דרך עירונית: להלן כמה מהשינויים האפשריים לצורך הפחתת המהירות ברחוב ולצורך המחשת השינוי במאפייניו של הרחוב: א .יש לשקול לבטל נתיבים לפנייה ימינית חופשית לאורך הציר .תרשים מס' 8מראה על קיומם של נתיבי פניה ימינה ב'רמה עורקית' (צומת יצחק הנשיא – שדרות הרצל). תרשים :8נתיבי פניה ימינה ברמה עורקית ברחוב הרצל עמוד 31מתוך 94 תכנית תנועה ב .יש לשקול לבטל צמתים מרומזרים ולקבוע תחתם מעגלי תנועה (ביצוע ה BRT-בשדרות הרצל לא יתבצע 'מחר בבוקר' וקיימות עוד שנים רבות עד למימושו המלא או החלקי באשדוד). מצורפת דוגמה תכנונית (תרשים )9לביצוע מעגל תנועה על חשבון צומת מרומזר ,כפי שתוכננה עבור העירייה בצומת ז'בוטינסקי – הרצל לפני מספר שנים. תרשים :9מעגל תנועה כפי שתוכנן בצומת ז'בוטינסקי – הרצל ג .יש לקבוע נתיבים לחניה משני עברי הרחוב .אנו סבורים ,שבשל מצוקת החניה בתחומי השכונות הגובלות ברחוב הרצל ,הביקוש לחניות בשדרות הרצל יהיה ניכר. ד .יש להצר את הנתיבים ברחוב ולקבוע שבילים לאופניים בתחומי הרחוב ,שימוקמו בין החניה לבין המדרכה. הסבר: כיום קיימים בכל מסלול לאורך הרחוב 3נתיבים לכיוון (מצורף תרשים מס' .)12קביעת רוחב הנתיבים ל 3.22-במקום 3.0וביטול הנתיב הימיני לצורכי תנועה משחררים מיידית 4.0 מטרים ,ששני מטרים מהם מיועדים לחניה 1.0 ,מטרים לשביל חד סיטרי לאופניים ו 1.2-מטר להפרדה בין החניה לשביל האופניים. עמוד 32מתוך 94 תכנית תנועה תרשים :11נתיבי שדרות הרצל כפי שהם כיום תרשים 11מראה דוגמה לתכנון דומה כפי שהוצע על ידנו ברחוב ז'בוטינסקי באשדוד. תרשים :11דוגמא להסבת דרך בלי אופניים לרחוב עם אופניים (תכנון של רחוב ז'בוטינסקי באשדוד) תרשים 12מראה את החתך המלא המתקבל על פי הצעתנו לעיל. עמוד 33מתוך 94 חשוב תכנית תנועה לציין ,שניתן לבצע את השינויים הללו באמצעים וברכיבים לא יקרים. תרשים :12חתך עקרוני עם אופניים וחניה ה .יש לאשר בתכניות קיומם של צמתים נוספים לאורך הרחוב .כיום קיימים לאורך הרחוב צמתים בכל 022-422מטרים בממוצע .יש לחייב את הפרויקטים החדשים ,המתאשרים כיום על ידי העירייה ,לשלב במסגרתם חיבורים נוספים לשדרות הרצל .המטרה העיקרית בסעיף זה לגרום לכך ,שבתמונה הכוללת והחדשה של הרחוב יהיו צמתים כל 222-122מטר (ר' תרשים .)13 תרשים :13תוספת חיבורים וצמתים לאורך הרצל עמוד 34מתוך 94 תכנית תנועה ו .יש להוסיף כיום לרחוב מעברי חציה להולכי רגל כל 122-222מטרים .הוספת מעברי חצייה צריכה להתבצע על פי הנחיות משרד התחבורה למעברים מוגבהים ,המלווים בפסי האטה לפני ההגעה למעבר המוגבה .מומלץ ,שמעברי החציה יהיו בהמשך לשבילים ומעברים הקיימים כיום בין השכונות לרחוב הרצל .למשל :בין המעברים משמואל הנגיד להרצל ואברהם עופר להרצל (ר' תרשים .)14 תרשים :11דוגמה למיקום ראוי למעבר חציה עמוד 30מתוך 94 תכנית בינוי הנחיות לבינוי – תכניות מוצעות מטרת הנחיות הבינוי בפרק זה היא לתת קווים מנחים לבינוי עתידי כך שיוצר בינוי התומך ומחזק את הכוונה להפוך את רחוב הרצל לרחוב עירוני. הנחיות אלו אמורות להוות את הקו המנחה בהתייחסות לתכניות שתוגשנה בעתיד לאורך השנים ע"י בעלי הנכסים ויזמים כך שבסופו של דבר בשלבים ולאורך שנים נקבל את התוצאה הרצויה שבגינה נעשתה עבודה זו. ההנחיות לבינוי מתבססות על העקרונות הבאים: א. ב. ג. ד. ה. ו. חיבור השכונות לרחוב באמצעות הוספת כניסות לתוך הרובעים. פיתוח מכוון מוקדים ,ולא מקרי לאורך הרחוב. יצירת חזית מבונה לרחוב ,כולל כניסות ישירות מהרחוב. הכנסת תכנים ושימושים נוספים לרחוב. טיפולוגיה של בניה שלא בהכרח דורשת הריסה. טיפול בנראות הרחוב. עמוד 36מתוך 94 תכנית בינוי א .חיבור השכונות לרחוב באמצעות הוספת כניסות לתוך הרובעים. הוספת דרכים להולכי רגל וכלי רכב בין הצמתים הקיימים מגדילה את הגישה לרחוב ויוצרת המשכיות ומחברת בין הרובעים א,ב,ד ו-ה. חיזוק המסחר בצירים המחברים בין המרכזים הרובעיים. מקרא: חום – דרכים קיימות. אדום – פריצת דרכים חדשות. כחול – צירים מסחריים על בסיס רחובות קיימים המחברים בין המרכזים השכונתיים. עמוד 37מתוך 94 תכנית בינוי ב .פיתוח סביב מוקדים. רחוב הרצל הוא רחוב מאוד ארוך ופיתוח שימושים מסחריים לכל אורכו לא יוכל להתקיים בפועל (מרחקי ההליכה הם 022מ') ,לכן אנו ממליצים להתרכז בפיתוח סביב מוקדים מוגדרים. חשיבות הפיתוח סביב מוקדים: הקפדה על פיתוח במרחקי הליכה קצרים. צמתים מקשרים לדרכים הרוחביות ולרובעים הסמוכים. פיתוח סביב צמתים המקשרים למבני ציבור או מוקדים עירוניים. פיתוח סביב תחנות התחבורה הציבורית. המוקדים העיקריים הם – הים במערב ,בית המשפט והפארק העירוני במזרח ,השוק העירוני, מרכזים שכונתיים ,הרחובות מזרח-מערב שכבר קיימים ותחנות הרכבת של ה.BRT מוקדי התחבורה הציבורית שנבחרו בתשריט הבא ממלאים את העקרונות לעיל ונלקח רדיוס הליכה של 151מ' ממרכז המוקד .נפחי הבניה והשימושים במוקדים אלו יהיו גדולים יותר ,ובין המוקדים עוצמת הבינוי תפחת. לאחר שתהיה הצלחה עירונית במוקדים אלו והביקוש יגדל ניתן יהיה להתרחב לאורך רחוב הרצל בין המוקדים. עמוד 38מתוך 94 תכנית בינוי דוגמא :צומת הרחובות הרצל ויהודה הלוי מבנה מגורים חדש מבנה מגורים קיים מבנה מסחרי חדש מבנה קיים שיוסב למסחר רדיוס הליכה של 151מ' מצב מוצע מצב קיים עקרונות: .1מסחר בקומת הקרקע סביב הצומת .2עיבוי הבינוי לאורך הרחוב .3בניית מבני מגורים גבוהים מעל המסחר עמוד 39מתוך 94 תכנית בינוי דוגמא לפיתוח המתמקד בצומת הרחובות הרצל ויהודה הלוי עמוד 42מתוך 94 תכנית בינוי ג .בינוי לאורך הרחוב ויצירת חזית מבונה לרחוב. עמוד 41מתוך 94 תכנית בינוי ד .הכנסת תכנים ושימושים נוספים לרחוב. .1 .2 .3 .4 .0 מסחר – סביב מוקדי תחנות ה BRT-בצמתים ראשיים יצירת חזית לרחוב – כיום המבנים מפנים את העורך לרחוב הרצל .אנו מציעים ליצור חזית של בינוי לאורך הרחוב עם מבנים שיש להם מסחר בקומת הקרקע (סביב המוקדים) או כניסות ישירות למגורים כך שבינוי זה יגרום : קשר של אנשים לרחוב (תחושת שייכות) תנועת הולכי רגל מוגברת ברחוב יצירת רחוב נעים ובטוח להליכה קישור בין מגורים לתחבורה ציבורית ו"יצירת לקוחות" לBRT- מגורים – הוספה של מבני מגורים על דופן הרחוב עם כניסה ישירה מהרחוב העברת השוק העירוני לקרבת תחנת BRT הכנסת מוסדות חינוך – אוניברסיטה ,בתי ספר לאורך ועל חזית הרחוב תרשים סכמתי המראה כיצד ניתן ליצור חזית לרחוב באמצעות עיבוי הבינוי הקיים עמוד 42מתוך 94 תכנית בינוי הדמיות של השינוי ברחוב הרצל בתוספת בינוי עם חזית לרחוב והפיכתו לשדרה רב תכליתית המצב הקיים לאחר השלמת פרויקט ה BRT-והשלמת בינוי עם חזית לרחוב עמוד 43מתוך 94 בינוי תכנית בינוי תכנית לאחר השלמת בינוי נוסף בחזית המערבית של הרחוב תוספת שני מגדלים בנסיגה עמוד 44מתוך 94 תכנית בינוי טיפול ושינוי אופי הרחוב ע"י טיפול פיזי במפלס הרחוב .1המרת חלקים מרצועת החניה לשימושים מסחריים והרחבת המדרכה רחוב דיויסדרו ,סאן-פרנציסקו עמוד 40מתוך 94 תכנית בינוי .2הוספת לשון למדרכה -שיפור נראות הולכי הרגל וקיצור מעבר החציה .3טיפול במפלס הריצוף ושינוי תדמית מעורק תחבורה לרחוב עירוני עמוד 46מתוך 94 תכנית בינוי ה .טיפולוגיה של בניה שלא בהכרח דורשת הריסה. התחדשות עירונית אינה בהכרח הריסת המבנים הישנים ובניית מגדלים במקומם עפ"י מכפילים כלכליים .יש ערך רב לשימור המרקם הקיים והאופי של שכונה וותיקה. שלוש דוגמאות סכמתיות לפתרון ההתחדשות המוצע .בסמוך לצומת הרחובות הרצל והנשיא, מדרום מזרח ומצפון מזרח לצומת .הבניינים מייצגים 3טיפולוגיות אופייניות לרחוב הרצל: בנייני שיכון טוריים מקבילים ( 4קומות) בנייני 8( Hקומות) בנייני רכבת ארוכים ( 4קומות) המבנים בכחול הם בנייני מגורים (בכחול) שעברו הסבה למבני תעסוקה וציבור לאחר בניית בתי מגורים (צהוב) עבור תושבי המקום ומשתכנים חדשים( .מבט מצפון מערב) .המהלך יוצר מרחבים ציבוריים מגוונים ,המאפשרים עירוניות עשירה ורבת פנים בסביבה רבת שימושים. תוספת בינוי מבנים קיימים מבני H שיכוני רכבת טוריים מקבילים עמוד 47מתוך 94 תכנית בינוי תוספת בינוי מבנים קיימים תוספת בינוי מבנים קיימים תוספת בינוי מבנים קיימים עמוד 48מתוך 94 תכנית בינוי בנייני מגורים קיימים הופכים למשרדים בתוספת בניה למגורים מעליהם ועם החזית לרח' הרצל עמוד 49מתוך 94 תכנית בינוי כלים לבחינת פרויקטים חדשים שיוגשו על רחוב הרצל עמוד 02מתוך 94 תכנית בינוי עמוד 01מתוך 94 תכנית הטמעה הטמעה בתהליכים העירוניים – אורבניקס במטרה להוציא לפועל את התכנית המוצעת ,הוגדרו מטרות עיקריות הנוגעות בהיבטים המוניציפליים של התכנית ,ובקשר של העירייה עם השחקנים השונים: .1 .2 .3 .4 .0 .6 התייחסות להיבטים פרוגרמטיים ופריסת שירותים לאורך השדירה. הטמעת התפיסה והמדיניות בקרב המנהלים ,אגפי העירייה ,וכן הטמעתן בתכניות העבודה של כלל הגורמים. חשיפת התושבים ,יזמים ,אנשי מקצוע ובעלי עניין לתפיסה ולמדיניות. יצירת הנחיות אופרטיביות מחייבות שיאפשרו קידום התפיסה והמדיניות לאורך זמן. בחינת הקמת חברה עירונית לפיתוח שדרות הרצל. יצירת כלים שיאפשרו אכיפה לאורך זמן. .1היבטים פרוגרמטיים ופריסת שירותים לאורך השדרה ציר הרצל יעבור שינוי כחלק מהתחדשות עירונית של השכונות הוותיקות בצפון העיר שמשמעותה תוספת אלפי יחידות דיור בבנייה רוויה ומרקמית בשכונות והכנסת שימושים נוספים לאורך הרחוב. לצורך הבטחת אספקת שירותי הציבור הנדרשים מומלץ להלן: להסתמך על פרוגרמות רובעיות קיימות שיש לעירייה .לרובעים א' ,ב' וה' יש פרוגרמות רובעיות המציינות את היקף יחידות הדיור שניתן להוסיף וכמה שטחי ציבור – למבני ציבור ולשטחים פתוחים ,נדרשים כדי לתת מענה לתוספת .עבור רובע א' הוכנה תכנית על ידי משרד הבינוי והשיכון עם העירייה ועבור רובעים ב' וה' הכינה היחידה לתכנון אסטרטגי מסמך לחישוב כושר הנשיאה של הרובעים שמחשב את פוטנציאל המגורים ע"פ ההיצע הקיים של שב"צים ושצ"פים בכל רובע. במסגרת תכנון מפורט ושלב היתרי בניה ,מוצע לעגן סטטוטורית שילוב של מוסדות ציבור שכונתיים – גן ילדים ,מעון יום ,בית כנסת ,מועדון ,במסגרת מבני המגורים אם בקומת הקרקע ואם בקומת מסד/ביניים .מוצע לקבוע תנאים של תהיה עמידה בהנחיות של הגורמים המוסמכים כגון עמידה בהנחיות משרד החינוך לגודל תקני של גן ילדים ,חצר וכו'. בנוסף ,ליצירת שדירה עירונית פעילה ,מוצע לשלב שימושים ציבוריים לאורכה – אם במגרשים ציבוריים מוגדרים ואם במסגרת שטחי המגורים כפי שתואר קודם, שהם מחוללי פעילות לאורך היום .להלן דוגמאות :ספרייה ,גלריה לאומנות ועוד. המיקום של הפעילויות הציבוריות לאורך שדירה צריכה להיות מוטת תחבורה ציבורית .יש למקם בסמיכות את תחנת אוטובוס או BRTלשימושים הציבוריים מחוללי הפעילות במרחקים קצרים של 222-122מ'. מוצע כי לפחות חלק מהשירותים הציבוריים יהיו בקו בניין 2לחזית הרחוב. מוצע כי הן המסחר והן שירותים ציבוריים יוגבלו מבחינת החזית האורכית כך שעומק המבנה יהיה לרוחב (מזרח-מערב) .זאת כדי לאפשר יותר עסקים ושירותים ובכך להימנע מחזיתות "מתות". עמוד 02מתוך 94 תכנית הטמעה .2הטמעת התפיסה והמדיניות בקרב המנהלים ,אגפי העירייה ,וכן הטמעתן בתכניות העבודה של כלל הגורמים הכלים פעולה משתתפים ואחריות לביצוע ימי עיון והדרכה למינהלי ואגפי העירייה ,חברות עירוניות ונבחרים :מהי עירוניות? מרכיבי העירוניות? משמעות העירוניות לכל אחד מהגורמים... בניית תכנית לתוכן ימי העיון. חלוקה למינהלים נושאיים. בחינת המשמעויות לגבי כל מינהל ,בתחום פעילויות ותשתיות. באחריות היחידה האסטרטגית .שיתוף אגפי העירייה. הטמעת התפיסה בתכנית המתאר של העיר השתתפות בועדת ההיגוי של תכנית המתאר לצורך שילוב התפיסה הנדסה ויח' אסטרטגית בחינת התאמת תכניות האב הנושאיות (חינוך ,תרבות, טיילת החוף וכו') לתפיסה העירונית. לפי המינהלים הנ"ל .בחינת התכניות שהוגשו לתפיסה העירונית. ריכוז של היח' האסטרטגית ,והטלת אחריות על מחלקות רלוונטיות בעירייה. בחינת התאמת התכניות המפורטות לתפיסה העירונית. הכנת תכניות עבודה מקושרות תקציב ליחידות העירייה תכנון הפעילויות המייצגות את התפיסה והטמעתן בתכניות העבודה היח' האסטרטגית וראשי המנהלים ,מינהל הכספים בעירייה קיימת חלוקה לשישה מינהלים נושאיים: א .המינהל הכללי ב .מינהל החינוך ג .מינהל התפעול ד .מינהל ההנדסה ה .מינהל הכספים ו .המינהל לשירותים חברתיים לצורך תחילת הטמעת הרעיונות שהוצעו ,ועל מנת ליצור שפה משותפת בין הגורמים בעירייה, מוצע כי בראשית התהליך ייערכו ימי עיון והדרכה למינהלי העירייה .תוכן ימי העיון יעסוק במרכיבי העירוניות בכלל ,חשיבותם של פיתוח והחייאת רח' הרצל לעיר כולה. ליישום התכנית דרוש שיתוף פעולה בין שחקנים רבים ,ודרושות פעולות רב תחומיות .מידת הצלחת התכנית תלויה במידה רבה בהירתמותם של מינהלי העירייה למשימה. בהתאם לכך ,תפקיד ימי העיון הינו לצקת משמעות מעשית לגורמים הרלוונטיים בעירייה לצורך קידום התהליך. גורם עיקרי נוסף הינו שילוב התכנית בתכניות קיימות ובתכניות הנמצאות בתהליכי עדכון. תכנית המתאר לעיר נמצאת בשלבים ראשוניים להכנתה ,מה שמאפשר הזדמנות להטמעת התכנית לרח' הרצל מבחינה סטטוטורית. עמוד 03מתוך 94 תכנית הטמעה כמו כן ,יש לעדכן את התכניות הנושאיות הקיימות ,כגון תכנית האב לחינוך ,תכנית האב לטיילת החוף וכו' ,כך שיתאימו לעקרונות התכנית המוצעת. בנוסף ,בהגשת תכניות מפורטות בחזית הרחוב ,הועדה המקומית תצטרך לבחון את התאמתן לתכנית לרח' הרצל. ראשי המינהלים בעירייה יגבשו ,בשיתוף עם מינהל הכספים תכנית עבודה מקושרת תקציב. תכנית הפעולה תכלול תכנון של פעילויות המייצגות את התפיסה של התכנית המוצעת ,ואת אופן הטמעתה בתכניות העבודה ,וזאת בנושאים הרלוונטיים לכל מינהל. הגורמים העיקריים בהשגת מטרת הטמעת התפיסה הינם היחידה האסטרטגית ומינהל ההנדסה. ראו ס' 0לגבי הצעה ארגונית חליפית שבמידה מתקבלת משנה את תוכן סעיף זה. עמוד 04מתוך 94 תכנית הטמעה .3חשיפת התושבים ,יזמים ,אנשי מקצוע ובעלי עניין לתפיסה ולמדיניות הכלים פעולה משתתפים ואחריות לביצוע קבוצות מיקוד מייצגות של תושבי הרובעים לאורך ציר הרצל על מנת לייצר שיתוף ארוך טווח. קיום כנסים באופן שוטף יח' אסטרטגית, מינהלות הרובעים, מחלקה לשירותים חברתיים בניית מנגנון של ליווי תושבים מול יזמים בפרויקטים של פינוי -בינוי יחידה מתכללת משותפת, הכוללת נציגים של המחלקה הקהילתית ומחלקת התכנון בעירייה ,שתרכז במקום אחד את הטיפול השוטף בהגשת תכניות. המחלקה הקהילתית ומחלקת התכנון תכנית פעולה למערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית פיתוח והעברה של תכניות לימודיות ופעילויות עירוניות החורגות מגבולות המוסדות מח' החינוך והיח' האסטרטגית פיתוח מערך תקשורת להעברת מידע בזמן אמיתי ,בדרכים שונות ובהתאמה לאוכלוסיות שונות ובעלי עניין שונים אתר האינטרנט ,אפליקציות אינטרנטיות למידע ,עיתון מקומי ,פליירים ,מידעון חודשי של העירייה מח' דוברות ,דרישה להעברת מידע מכלל אגפי העירייה מיתוג ופעולות פרסום והסברה יישום מסקנות מצוות ההיגוי מח' דוברות בעירייה לצורך חשיפת התושבים ובעלי עניין לתכנית המוצעת ,מוצע לקיים כנסים שוטפים .הכנסים יכללו קבוצות מיקוד מייצגות של תושבי ומינהלות הרובעים לאורך ציר הרצל .במהלך הכנסים ייערך שיתוף של התושבים ,וייערך שיח עם בעלי עניין ,על מנת לעצב ולקדם פעולות נדרשות לאורך הציר. מאחר שהתחדשות עירונית לאורך הציר יכולה להוות זרז לפיתוח אזורי ,ובהתאם לקשיים בהם נתקלים מתעניינים פוטנציאליים בתכניות כאלו ,מוצע לקדם הקמה של יחידה מתכללת משותפת בעירייה ,הכוללת נציגים של המחלקה הקהילתית ומחלקת התכנון בעירייה. היחידה תרכז במקום אחד את הטיפול השוטף בהגשת תכניות ,כך שלאזרחים ובעלי עניין תהיה אפשרות לקבל מענה בכתובת אחת. קיימת חשיבות לחשיפת תלמידי מערכת החינוך בעיר לנושאי עירוניות .לשם כך ,מוצע כי מינהל החינוך יקדם פיתוח של תכניות לימודיות הכוללות הסברה וסיורים במוקדי עניין בעיר בכלל ובציר הרצל בפרט. בנוסף ,כדי לחשוף את כלל אוכלוסיית העיר לתכנית ,מוצע כי מחלקת הדוברות בעירייה תערוך פעולות פרסום והסברה המביאות לידי ביטוי את מסקנות צוות ההיגוי של התכנית. כמו כן ,התכנית תבוא לידי ביטוי באתר האינטרנט של העירייה ,בעיתונות המקומית, במידעון החודשי של העירייה ,ובאפליקציה של עיריית אשדוד. הגורמים העיקריים בהשגת מטרת הטמעת התפיסה הינם היחידה האסטרטגית ,מחלקת דוברות ,מינהל החינוך ,מחלקת התכנון והמחלקה לשירותים עמוד 00מתוך 94 תכנית הטמעה חברתיים. .1יצירת הנחיות אופרטיביות מחייבות שיאפשרו קידום התפיסה והמדיניות לאורך זמן בהמשך למטרה הראשונה (הטמעת התפיסה) ,מוצע להקים ועדת היגוי בשיתוף שש המינהלים הנושאיים. הועדה תעקוב באופן שוטף אחר הפעילויות שהוגדרו בתכניות העבודה של כל מינהל .בהמשך, יגובש מסמך מדיניות שירד לפרטי הנחיות אופרטיביות ,בין היתר בנושאים :גינון והצללה לאורך הציר ,תאורה וחשמל ,ריהוט רחוב ,שילוט ,מעברי חציה ,כיכרות ,תמרורים ,שבילי אופניים ,מבנים נטושים ,תכני פעילות (תרבות ,אומנות ,ספורט )....וכדו'. מוצע לקיים כנסים לשיתוף תושבים באופן שוטף ,לצורך קבלת משוב ורעיונות נוספים לאורך הזמן. הגורם העיקרי בהשגת מטרת הטמעת התפיסה הינה היחידה לתכנון אסטרטגי. .5בחינת הקמת חברה עירונית לפיתוח שדרות הרצל פיתוח שדרות הרצל הינו פרוייקט עירוני ייחודי ,מורכב הכרוך בפעילויות מתכללות רבות החל מתכנון ועד לביצוע .בעוד שעירייה הינה בעיקרה גוף מטה ,חברה עירונית יכולה לשמש כגוף מתאים לביצוע מהיר ויעיל של הפרוייקט. להלן הצגת הרציונל אשר אם תתקבל מחייב ביצוע צעדים ע"פ חוק להקמת חברה עירונית .לצורך החלטה נדרשת הכנת בקשה מסודרת למשרד הפנים הכולל תחשיב כלכלי המראה הצדקה להקמת החברה והבטחת היקף פרוייקטים לקיומה לאורך זמן. החברה תרכז את כל הפעילויות והמשאבים בתחומים שהוזכרו במסמך זה ובהצעות הנוספות לטובת פיתוח השדירה ,אשר היום מפוזרים בגופים שונים בעירייה ותשמש כמכשיר לפיתוח כלכלי מקומי וכמנוף לקידום מימוש התכנית לשד' הרצל תוך איגום משאבים והפעלת כלל המערכות תחת אותה מטרה. החברה העירונית תוכל לקדם את פיתוח השדירה תוך הקטנת עלויות ומיקסום הכנסות ,תוך שילוב יזמות עיסקית פרטית ועל ידי כך תגרום לפיתוח ותחזוקת השדירה תוך וניצול רווח תיפעולי. חברה עירונית תקנה את האפשרות להתגבר על החסרונות הנגזרים מפעילות במסגרת העירייה והיא טומנת בחובה יתרונות רבים : עמוד 06מתוך 94 תכנית הטמעה גמישות ופשטות בקבלת החלטות וביצוען - המבנה הארגוני והניהולי של חברה עירונית יאפשר קבלת החלטות מהירה ,דבר החיוני לפרוייקט פיתוח מורכב .גמישות זו תתאפשר באמצעות שחרור החברה ממגבלות בירוקרטיות (כגון הסכמי שכר ,משא ומתן מול ספקים וכיו"ב) ומהליכים פרוצדוראליים ארוכים שאינם מתאימים לאופי הפעילות. פעילות על בסיס משק כספים סגור ותחת מסגרת תקציבית ברורה – יצירת אחריות לניהול משק סגור לפעילויות ,כדי להבטיח שההכנסות יכסו את ההוצאות, תחת שיקולי עלות -תועלת .פעילות במסגרת החברה מאפשרת גם גמישות בקביעת מחיר על בסיס כלכלי לשירותים הניתנים .המסגרת התקציבית מוגבלת ונמצאת תחת פיקוח ובקרה מתמידים ,תוך יכולת שליטה על הנתונים ,בכל זמן. התייעלות בניצול כ"א – ניצול כ"א בחברה ייעשה על בסיס משק סגור ,תוך התייעלות מרבית ,ותשלומי שכר נאותים בהתאם לשירותים הניתנים .כמו כן ,תאפשר החברה גמישות בהעסקת כוח אדם וניוד עובדים על בסיס חוזים אישיים המאפשרים גמישות בשכר ובמשך ההעסקה .יש לציין כי במידה ויוחלט על הקמת חברה עירונית אזיי תוכן הסעיפים הקודמים טעון שינוי ועדכון בהתאם. .6המטרה -יצירת כלים שיאפשרו אכיפה לאורך זמן הכלים פעולה משתתפים ואחריות לביצוע התאמת חוקי העזר למדיניות ולתפיסה: חניה – איפה? מתי? האם בתשלום? שילוט – איפה? סוג? הוראות מיוחדות שימור רחובות וחזית הרחוב – איפה מותר להציב שולחנות וכסאות ,סחורה? רוכלות – האם מותר? איפה? מתי? שמירת הסדר והניקיון בחינת חוקי העזר לאור התפיסה שגובשה מינהל התפעול, אגף הכספים ,מול הלשכה המשפטית צו הארנונה – התאמת הוראות הצו ותעריפי הארנונה למדיניות העירייה הגדרת אזור מיוחד לעניין ארנונה לעסקים (מסחר ותעסוקה) בצומת הרחובות של: הרצל ושבי ציון X +מ' לכל כיוון הרצל ושד' חיים שפירא X +מ' לכל כיוון לשקול הקמת "ועד רחוב" שיוקדש לרחוב הרצל אחריות על טיפול בהתחדשות ,פיתוח ניקיון אחזקת רחוב הרצל .מהווה ככתובת לבעלי העניין. שיתוף פעולה מול בעלי העניין. מפרטי חזיתות ואכיפת יישומם. ביטחון ובטיחות המשתמשים במרחב הציבורי קשרי חוץ – חסויות וקשר עם גופים השתתפות בתהליך מיתוג ויצירת זהות לבידול וייחודיות השפעה על תמהיל העסקים הרצוי חניה – סידורים ושיפורים ייזום שיפור הנגישות והתנועה ייזום אירועים ופעילויות למשיכת קהל לווי וסיוע עסקי פרטני לשדרוג העסקים עמוד 07מתוך 94 בשיתוף עם מינהלי העירייה ומינהלות הרובעים. תכנית הטמעה המטרה הרביעית הינה יצירה ועיצוב של כלים מוניציפליים שיאפשרו את יישום המדיניות לאורך זמן .ראשית ,יש להתאים את חוקי העזר של העירייה לתפיסה שגובשה בתכנית (נספח .)1 כמו כן ,צו הארנונה יכול להוות כלי תכנוני -כלכלי שיסייע ביישום התפיסה .לצורך ייחוד רחוב הרצל עם הכנסת שימושים נוספים לתחומו ,יש להתאים את צו הארנונה כך שיסייע במשיכה ודחייה של שימושי קרקע רצויים ושאינם רצויים במתחם ,ע"י דיפרנציאציה של התעריפים למ"ר .כמו כן ניתן לייצר תכנית זמנית של הנחות בארנונה לצורך עידוד של פתיחת עסקים לאורך מקטעים שיוגדרו ,למשל :רצועת מסחר בצומת הרחובות הרצל ושבי ציון ,ובצומת הרחובות הרצל ושדרות שפירא .האחראים לעדכון צו הארנונה ,במידת הצורך, הינם מחלקת הכספים ומינהל התפעול ,בשיתוף עם הלשכה המשפטית. כלי עיקרי לצורך יישום התכנית בשטח הינו מנגנון מבצע תחת פיקוח העירייה ,שיוקדש לטיפול ברחוב הרצל .מומלץ כי הועד יהיה בקשר שוטף עם מינהלות הרובעים הגובלות ברחוב הרצל. הועד יהיה אחראי לתיאום בין השחקנים השונים ,יהווה כתובת לבעלי העניין ,וייזום פעולות פיתוח ופעילות שוטפת בתחומים שונים :פיתוח פיסי ואחזקה ,יצירת מפרטי חזיתות ואכיפת יישומם ,קשר עם גורמי חוץ ,שיפורי נגישות ,ייזום אירועים ופעילויות למשיכת קהל ,ליווי וסיוע עסקי פרטני לשדרוג העסקים ,קשר עם גורמים תחבורתיים לאורך הרחוב. בכדי לקדם את הקמת "ועד הרחוב" מומלץ לדאוג למינוי בעל תפקיד ייעודי .לדעתנו ,המנגנון צריך לכלול משרת מתכלל בעלות שנתית הנאמדת בכ 222 -אלף ש"ח ,בנוסף לעובד אדמיניסטרטיבי בהיקף של חצי משרה ,ע"י שימוש בתקנים קיימים בעירייה. עמוד 08מתוך 94 נספחים עמוד 09מתוך 94 מי מרוויח בעלי הדירות (עליך ערך) כלל העיר -זוכים במשהו עם נשמה הטייקונים ילדים ונוער (פחות רכבים) הורים -שקט תושבים -שינוי תדמיתי העירייה -הכנסות הפסקת רעש וזיהום אוויר תושבי הרבעים הוותיקים מועסקים (מקומות תעסוקה חדשים) בליינים צעירים קבלנים מי מפסיד בעלי עסקים מחוץ לעיר תושבים בעלי רכב פרטיים שוכרי דירות תושבי הרובעים רעש של אנשים זרימת התנועה בעיר שכונות דרומיות (תנועה) עסקים במקומות אחרים בעיר ** ** ** **** *** ** מה רוצים שיהיה בולוורד רחוב מודרני מתקדם מקום תרבותי ומרכז קניות מכובד שערים שמחוברים לרובעי העיר בנייני מגורים חדשים -בנויים במפלס הרחוב חניון ענק סינמטק מבנים ולא מגדלים רחוב ללא רמזורים כלי הרכב יסעו במפלס תת הקרקע -והשדרה לאנשים תמהיל עסקים לכל שכבות האוכלוסיה צביון "ירוק" מדרכות רחבות שבילי אופניים מעברי חציה תדירים תחנות אוטובוס מקורות וקרובות למרכזים המסחריים ברובעים מעברים חופשיים לתוך הרובעים תאורה להולכי רגל (מניעת פשע) עירוב אוכלוסיה -זוגות צעירים חידוש הרובעים הותיקים חזית הבניינים פונה לרחוב עיצוב אחיד מוקדי מסחר ובילוי נלווים בתוך השכונות ריהוט רחוב הצללה ומים להעניק לבניינים על הרצל את הכתובת "רח' הרצל" כיכרות במקום רמזורים בתי מלון בוטיק פיסול סביבתי ,מזרקות מים פעילות תרבות ופנאי ,אמנות רחוב רכבת חשמלית חסמים לשינוי תקציב יצירת עומס על כבישים אחרים בעיר סדר עדיפויות הציבור חוסר כדאיות כלכלית קהל היעד תושבי השכונות תושבי העיר תושבי הסביבה אנשים שעובדים רשויות התכנון של אשדוד עיריית אשדוד משפרי דיור (מתוך העיר ,מחוץ לעיר) יזמים אוכלוסיה מבוגרת בעלי רכבים פרטיים גורמים עסקיים תיירים אוכלוסיות מיוחדות (חרדים) נספחים נספח א' – סדרי העדיפויות של התושבים עמוד 62מתוך 94 נספח ב' – עדכון והתאמה של חוקי העזר באשדוד עדכון והתאמת חוקי העזר של העירייה לקידום תהליך פיתוח רחוב הרצל .1פתיחת בתי עסק וסגירתם 1.1מצב קיים לעיריית אשדוד חוק עזר פתיחת בתי עסק וסגירתם משנת .1976 התיקון האחרון בחוק בוצע בשנת .1981להלן עיקרי הוראות פתיחת וסגירת עסקים עפ"י החוק ,לפי סוגי עסקים: "בתי עינוג ובתי אוכל" פתיחה בימים שאינם ימי מנוחה בתי עסק כולל מספרות (לא כולל משרדים ובתי מלאכה) אין לפתוח בין 19:32עד 0:22בבוקר ,ובימי ג' מ 14:22 -עד 0:22למחרת. בתי אוכל וקיוסקים לא יפעלו בין 24:22ל 0:22:למחרת. בתי מרקחת לא יפתחו בין 19:22ל 6:22 -למחרת שאר בתי העסק אין לפתוח בין 19:32עד 0:22בבוקר פתיחה בימי מנוחה בימי מנוחה לא יפתח אדם ולא ירשה בעל לפתוח בית אוכל ,בית עסק או בית עינוג. ביום כיפור ובליל תשעה באב מותר לפתוח ללא הגשת אוכל או נגינה. בימי מנוחה אחרים ,אין לפתוח מהתחלת יום המנוחה עד שעה 22.22ובין השעות 9.22ובין ,17.22לצורך מכירה והגשה של אוכל או משקה בין כתלי בית האוכל. ניתן לפתוח בית עינוג לצורך פעולות תרבות ,חינוך וספורט. מותר לפתוח כל בית עסק עד שעה 21:22ביום חמישי בשבוע או ביום הקודם ליום מנוחה. 1.2עדכון החוק על העירייה לגבש מדיניות המתייחסת לשעות וימי פתיחת עסקים ,ולאחריה לפעול לעדכון חוק העזר באופן שיתאים למדיניות המגובשת. בין היתר ,יש להתייחס לנקודות הבאות: בחינת שעות הפעילות הרצויות של העסקים ברחוב ,לפי סוגי העסקים. בחינת הרחבת ימי הפעילות של העסקים ברחוב ,לפי סוגי עסקים. האם מעוניינים בהרחבת שעות הפעילות בימי שלישי אחר הצהריים? האם קיימים מקטעים לאורך הרחוב (צמתים ראשיים) ,בהם מעוניינים להחליט על שינויים כאמור ,בעוד במקטעים אחרים לא יבוצעו שינויים בשעות וימי הפעילות? .2העמדת רכב וחנייתו 2.1מצב קיים לעיריית אשדוד חוק עזר להעמדת רכב וחנייתו משנת .1991 התיקון האחרון בחוק בוצע בשנת 2226וכלל מספר עדכונים. החוק קובע הוראות לעניין חניה ,בין היתר: הוראות על חניה במקום חניה מוסדר חניה לתושבי אזור חניה במקום חניה מוסדר הוראות על איסור חניה במקומות בהם החוק אוסר זאת הוראות על חניה על המדרכה הוראות על חנית אוטובוסים ומוניות קביעת אגרת הסדר חניה עמוד 61מתוך 94 2.2עדכון החוק יש לקבוע מדיניות ברורה בכל הקשור לחניה ובהתאם לפעול לעדכון חוק העזר. על המדיניות להתייחס ,בין היתר ,לנקודות הבאות: גביית אגרת הסדר במקטעים מסוימים וחניה ללא תשלום במקטעים אחרים (לעידוד חניה ב"פרברי" הרחוב /שימוש בתחבורה ציבורית וכו'). גביית אגרת הסדר או חניה ללא תשלום לתושבי העיר גביית אגרת הסדר או חניה ללא תשלום לתושבים שאינם תושבי העיר עונשים על חניה על מדרכות עדכון אגרת הסדר החניה ,במידת הצורך .3מודעות ושלטים 3.1מצב קיים לעיריית אשדוד חוק עזר למודעות ושלטים משנת .1997 התיקון האחרון בחוק בוצע בשנת 2211וכלל מספר עדכונים. החוק קובע הוראות לעניין מודעות ושלטים ,בין היתר: צורך ברישיון ותשלום אגרה בגין התקנת ו/או פרסום שילוט קיומה של ועדה מקצועית אשר תפקידה לבחון האם הבקשות לשילוט תואמות את הוראות חוק העזר וכן להפעיל שיקולים של בטיחות ,איכות הסביבה ,אסתטיקה, חזות הבתים והעיר ועוד ,ובהתאם לאשר או לדחות הבקשות להצבת השילוט. אפשרות להכרזה על אזור שילוט מיוחד בהתייעצות עם הועדה המיוחדת קביעת אגרות שילוט עפ"י סוגי השלט 3.2עדכון החוק יש לקבוע מדיניות ברורה בכל הקשור להצבת מודעות ושלטים ובהתאם לפעול לעדכון חוק העזר או לחילופין לייצר מסמך מדיניות שישמש את הועדה המיוחדת לקבלת החלטות על בקשות לשילוט ברחוב הרצל כאזור שילוט מיוחד ,בהתאם להוראות חוק העזר התקף. על המדיניות להתייחס ,בין היתר ,לנקודות הבאות: הוראות על סוג ,עיצוב וגודל השילוט לעסקים ושילוט אחר הוראות על מיקום הצבת השילוט לעסקים ושילוט אחר עדכון תעריפי אגרת השילוט ,במידת הצורך .1שמות לרחובות ולוחיות מספר בבניינים 1.1מצב קיים לעיריית אשדוד חוק עזר לשמות לרחובות ולוחיות מספר בבנינים משנת .1967 התיקון האחרון בחוק בוצע בשנת 1992וכלל מספר עדכונים. החוק קובע הוראות לעניין שלטים לציון רחובות ומספרי בניינים ,בין היתר: שלטים לציון שמות רחובות דרישה להתקין לוחית-מספר ומספרים מוארים מספרים מוארים לבנינים חדשים 1.2מצב קיים יש לשקול הגדרתו של ציר הרצל כאיזור בעל זהות ייחודית הכוללת ציון מספרי בניינים ושם הרחוב לאורכו בעיצוב ייחודי. עמוד 62מתוך 94 נספח ג' – טבלאות למיפוי הערך התרבותי עמוד 63מתוך 94 עמוד 64מתוך 94 נספח ד' – מצגת סקירת מצב קיים ברחוב הרצל עמוד 60מתוך 94 עמוד 66מתוך 94 עמוד 67מתוך 94 עמוד 68מתוך 94 עמוד 69מתוך 94 עמוד 72מתוך 94 עמוד 71מתוך 94 עמוד 72מתוך 94 עמוד 73מתוך 94 עמוד 74מתוך 94 עמוד 70מתוך 94 עמוד 76מתוך 94 עמוד 77מתוך 94 עמוד 78מתוך 94 עמוד 79מתוך 94 נספח ה' – פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת הוכן על ידי צור ברק .אדריכל ויועץ לפיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת. .1הקדמה: מהי חוויה עירונית תרבותית מקיימת? מהי חשיבותה לעיר? .2כלים לפיתוח החוויה העירונית: .1גישות יזמיות /עסקיות. .2גישות חברתיות /קהילתיות. - BCV Model .3מודל (משלב בין הגישות) לפיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת. .3פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת לשדרות הרצל ,אשדוד: (מבוסס עקרונות שעלו בסמינר השאררט ועקרונות מודל (BCV .1מיפוי תרבותי לאשדוד. .2ערכי תרבות מובילים לאשדוד. .3פיתוח החוויה העירונית של שדרות הרצל ,אשדוד. .1תשתיות לפיתוח החוויה העירונית של שדרות הרצל: .1תשתיות בתכנון פיסי. .2תשתיות טכנולוגיות. .3מנהל החוויה העירונית של שדרות הרצל. .5המלצות לפיתוח ותיאום נוסף: .1עיצוב פיסי. .2מיתוג. .3מערכת ניהול חוויה עירונית. .6נספחים: מסמך מיפוי תרבותי עירוני. עמוד 82מתוך 94 .1הקדמה :מהי חוויה עירונית תרבותית מקיימת? ומהי חשיבותה לעיר? החוויה העירונית היא מה שהעיר מייצרת .היא הזדמנות אדירה למנף את העיר כלכלית, חברתית ויזמית .ערים רבות בעולם מבינות כי ניהול נכון של החוויה העירונית שלהם מפתח קשר איכותי יותר הן עם תושביה והן עם אורחיה .ניהול נכון ,מאפשר להם לפתח את העיר באופן אינטנסיבי ומקיים יותר .מאפשר לעיר להביא יותר השקעות .כדי לעשות זאת העיר צריכה לאמץ מודלים של כלכלת חוויה .להבין כי הולכת ומתפתחת כלכלה חדשה ,יצירתית מאוד בה המוצרים מתחלפים בחוויות .בכלכלה החדשה הזו העיר הופכת להיות שחק חדש וחשוב .אימוץ של עקרונות הכלכלה הזו לתוך הפיתוח העירוני ,ניהול ופיתוח נכון של החוויה העירונית ,יאפשר לעיר למנף את עצמה בכל מובן .התוצר של פיתוח נכון של החוויה העירונית מתבטא ונבחן בכמה מישורים :יחס אזרח -עיר ,במישור זה נקבל יותר מעורבות של יותר אנשים בעשייה העירונית עצמה .קשר אישי גבוהה יותר .יותר סלחנות והערכה כלפי העשייה העירונית אשר במקרים רבים היא ארוכה ורצופה תסכולים .שיפור כלכלי -חוויה עירונית איכותית מאפשרת לעיר ולעשייה שלה לקבל רוח גבית מהרבה מקורות כספיים .יותר תנועה של תיירות .יותר השקעות של יזמים המרגישים את העשייה כמגמה עירונית חיובית .נקבל יותר התעניינות למגורים בעיר ,נקבל יותר עניין של יזמים עירוניים בתחומים שונים הן בתחום הבניה ,הן בתחום הקמעוני והן בתחום האירוח -מסעדות ,בתי מלון וכו'. פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת ,שואף לפתח את החוויה העירונית בהתבסס על העשייה המקומית ,על ההיסטוריה והמורשת המקומיים ,שואף להכניס למעגל היצירה של החוויה עירונית כמה שיותר כוחות יוצרים ויזמים מקומיים .התוצר של חוויה עירונית תרבותית מ קיימת הינו חוויה ייחודית המזוהה עם העיר המסוימת .התוצר הינו הליך המאפשר לעיר להיות כמו מפעל לייצור חוויות עירוניות שאינו מפסיק לייצר לעולם .העיר למעשה מתמודדת על התודעה של תושבים ואורחים דרך ייצור הנעשה על ידי אנשי העיר .באם נמשיל זאת אל עולם המוצרים ,חברות המייצרות מוצרים רוצות ליצור אצלך אמון שהם ייצרן טוב ,שהמוצרים שלהם טובים ,שתרצה להמשיך ולצרוך עוד מוצרים שלהם (עוצמה מותגית) .לדוגמא :אם קנית טלפון נייד של חברת סמסונג והיית מרוצה ממנו ,קרוב לוודאי שתהיה יותר פתוח לרכוש גם טלוויזיה שלהם או מיקרו .אנו רוצים לפתח את העיר בדיוק באופן הזה .באם הגעת לאשדוד להופעה במסגרת פסטיבל ונהנית מהארגון ,מהחוויה של הביקור בעיר ,מהאנשים ,מהמסעדה שישבת בה. זה ייתן לך ביטחון להזמין כאן בית מלון לסוף שבוע עם המשפחה או ליזום כאן אירוע עבור החברה שלך כמו כנס מקצועי או הפקה של אירוע .אתה סומך על היצרן שנקרא העיר אשדוד כי גם החוויות האחרות שהוא ייצר יהיו איכותיות .אנו בוחנים את החוויה העירונית מזווית הראיה של המבקר וזווית הראיה של התושב .אלה שתי זוויות שונות .אנו מעוניינים ליצר חוויה עירונית איכותית וייחודית בשתי הזוויות הללו. חוויה עירונית איכותית כזו המזוהה עם העיר ,שיכולה להיווצר רק בעיר היא הזיכרון שנשאר לך מהעיר ,היא המסר שתעביר הלאה לחבריך מביקור בעיר .חוויה עירונית בפשטותה היא כל מה שתפגוש כשתגיע לעיר החל ממבניה ועד לאנשיה .חוויה היא זיכרון ,היא דינאמית ומשתנה אבל היא הד בר העיקרי שיגרום לך לחזור לעיר ,הדבר העיקרי שיגרום לך לרצות לשהות בה יותר, הדבר העיקרי שיגרום לך לרצות להשקיע בה ,להתאהב בה ,לבנות בה בית ומשפחה. .2כלים לפיתוח החוויה העירונית: - 2 .1גישה יזמית לפיתוח החוויה העירונית. התפיסה והשיטה המפותחת ביותר לפיתוח חוויה יזמית מבוססת מקום מגיעה אלינו ממשנתו של וולט דיסני .מפתח "מדינת דיסני" .ביקור בפארקים הנושאיים של דיסני הינו צריכת חוויה מובהקת .החברה עוסקת בפיתוח והעצמה של החוויה הייחודית של הפארק כל הזמן. עמוד 81מתוך 94 לפי גישה זו היזם עוסק כל הזמן בשאלה איזה סוג של חוויות ניתן ליצור במקום? איזה סוג של זיכרונות תייצר לעצמך במקום? הצלחה במישור העסקי קשורה בהכרח בשאלה עד כמה הפארק והדרך שבה הוא מתוכנן גורמת לך כמבקר לקחת חלק יותר אקטיבי" ,לצרוך" יותר מהחוויה .כדי להשיג מטרה עסקית זו הפארק עסוק בפיתוח החוויה באופן שותף ובהליך המבוסס תיאום והנחיות מדויקות לכל מפעיליו .כדי לעבוד בפארק עליך לעבור הכשרה ,ללמוד "איך אנו עושים זאת בדיסני!" .כדי להיות יזם הרשאי להפעיל עסק בתוך הפארק עליך לעשות הליך של עיצוב ופיתוח עסקי שצריך לעבור את אישור הפארק .בנוסף עליך לעבור קורס במכללת דיסני. תצטרך ללמוד ולהפנים את ערכי החברה ,תבין את היעוד העיקרי -לתת שירות טוב יותר לאורח. תלמד איך למלא את תפקידך בהצגה הגדולה שהלקוח נכנס אליה .תהיה בפיקוח שוטף על האופן שבו אתה מתנהל .תהיה מחויב שכל עובדיך יעברו הכשרה בקורסים של דיסני ( .מקור: .)/http://disneyinstitute.com/approach - 2.2גישה חברתית לפיתוח החוויה העירונית. הגישה החברתית לפיתוח החוויה העירונית שמה את הדגש על המימד של הקיימות התרבותית .כלומר כיצד אנו מפתחים בעיר או במקום את החוויה העירונית הייחודית המזוהה עמה מתוך דרישה ובחינה אחר דרכים לפתח את החוויה המקומית הייחודית .על פי מסמכי אונסקו לקיימות תרבותית .יש צורך לזכך ולשמר תרבות מקומית .יש מספר רב של פרויקטים בעולם שהארגון דאג לפתח ולשמר כדי לרסן הליכים כלכלים הרסנים ולשמר תרבות מקומית ייחודית .מודלים חברת יים /קהילתיים מסוג זה מבוססים על הרעיון כי לתרבות ולמורשת המקומית יש ערך וחשיבות ברמה העולמית .שימור ופיתוח התרבות מבוסס הזרמה של כספים שאינם חוזרים למשקיע .אלה כספי ארגונים כמו אונסקו וגופים פילנתרופים אחרים .מודל פיתוח זה שואף לשיתוף פעולה בכל הרמות החל מהרמה הארצית דרך הרמה העירונית ועד להפנמה בתוך חיי הקהילה והתרבות המקומית .הגופים הפעולים בתחום זה שואפים להקים מערכת חוקים ועקיפה תקיפה( .מקור)/http://whc.unesco.org/en/cities : - BCV Model - 2.3מודל (משלב) לפיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת. ה מודל עושה שילוב בין שתי התפיסות השונות הללו .מודל זה מציג עקרון מובנה לפיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת .המודל נבנה מתוך הבנה כי ערים צריכות לדעת לפתח חוויה ייחודית להם ולעשות זאת בהתבסס על כוחות היצירה המקומיים .המודל מפנים הן עקרונות יזמיים והן עקרונות חברתיים/תרבותיים ומציע הליך שיודע לאזן בניהם .פיתוח חוויה עירונית תרבותית הינו הליך מורכב המצריך תיאום רב בין הגורמים השונים .נושא שהוא כמעט בלתי אפשרי לניהול עבור עיר .המודל מציע מול בעיה זו עקרון פיתוח פשוט יחסית המאפשר למספר רב של גורמים לקחת חלק בפיתוח החוויה העירונית. התפיסה הבסיסית של המודל שואלת את הרעיון המרכזי מהמחקר והספר פורץ הדרך "לנצח נבנו" של ג' קולינס ו ג' פוראס .1994 ,הספר מצביע על כך שהתאגידים והחברות הטובות ביותר בעולם ב 122השנים האחרונות הצליחו בצורה יוצאת דופן בזכות העיסוק המתמיד שלהם בזיהוי וזיקוק של ערכי יסוד מובילים אשר לאורם החברה מפתחת הן קודים התנהגותיים הן מסורות והן את המוצרים שלהם . BCV Model .המודל מציע לערים הרוצות להבנות לנצח (קיימות תרבותית) ,לבנות ולפתח את החוויה העירונית סביב זיהוי וזיקוק של ערכי תרבות מובילים. היתרון של הליך זה הינו בכך שלאחר זיהויי ערכי היסוד הללו ,קל יחסית להגדיר כיצד כל אחד מהגורמים השונים המעורבים ביצירת החוויה העירונית יפתח את החלק הייעודי שלו( .מקור ) /http://www.wwww-art.com המודל מבוסס 3שלבים עקרוניים - 1 :מיפוי רכיבי התרבות העירוניים - 2 ,גיבוש ערכי תרבות מובילים ו - 3פיתוח החוויה העירונית המקיימת. עמוד 82מתוך 94 מה עושים בכל שלב: השלב הראשון :מיפוי תרבותי. בשלב זה באופן מובנה נסרוק את התחומי התרבות השונים ונפיק מהם מפה המכילה מידע על כל הרכיבים שניתן לשייך או להגדיר כמשויכים לתרבות העירונית המקומית .הליך המיפוי מצריך איסוף נתונים מגורמים עירוניים שונים .ניתן ורצוי לשלב כמה שיותר מאנשי העיר( .ראה נספח 1 שאלון לבניית המפה התרבותית).שלב שני :בנית ערך תרבותי. בשלב זה נאתר את הערכים המובילים של המקום או העיר .לאחר מיפוי רכיבי התרבות הקיימים או הרצויים של העיר ,קל יחסית לזקק את ערכי התרבות המובילים .הדרך לבחון את עוצמתו והשפעתו של הערך התרבותי המוביל הינו להשליך אותו על המציאות ולבחון איך הוא עוזר לפתח רכיבים שונים בחוויה העירונית .לפני גיבוש סופי של הערך או ערכים מובילים אנו קופצים למעשה באופן תיאורטי לשלב השלישי של פיתוח חוויה העירונית .אנו עושים את זה עם כ 3-4ערכים מובילים שונים שאנו חושבים שצריכים להיות ערכים מובילים ובוחנים כיצד הם יכולים להשפיע על החוויה -איזה סוג של חוויה עירונית ייחודית הם יכולים ליצר .איך הם עוזרים לפתח את העיר במישור הניהולי ,במישור היזמי ובמישור התדמיתי .לאחר "הרצה" של סבבים אלו מתבהרת בצורה מוחשית ביותר איזה ערכי יסוד מובילים רצוי לעיר לפתח .מכאן ניתן לגשת לשלב הבא. השלב השלישי -פיתוח החוויה העירונית. שלב זה הוא למעשה שלב אין סופי .אנו כל הזמן עסוקים בפיתוח החוויה .בשלב הזה נבחן ונציג עקרונות כיצד כל אחד מהשחקנים השונים יפתח את חלקו בחוויה הכוללת .כיצד האדריכלות תפתח את החוויה ,איך נעודד יזמים בתחומים שונים הפועלים בעיר לפתח רכיבי אירוח -בתי מלון ייחודיים ,מסעדות ייחודיות .איך התפיסה הזו יכולה להשפיע על פיתוח הפארקים הציבוריים .איזה סוג של אירועים או פסטיבלים ייחודים רצוי לפתח בעיר .איזה סוג של מוסדות השכלה גבוהה רצוי לעודד וליזום לפעול בעיר .איך יבוא לידי ביטוי הדימוי של העיר עבור התושבים פנימה ועבור הארץ והעולם החוצה -דרך מיתוג ויחצנות העיר. .3פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת לשדרות הרצל. (מבוסס עקרונות שעלו בסמינר השאררט ועקרונות מודל )BCV במסגרת שאררט אשדוד נעשה הליך זה באופן עקרוני ביחד עם אנשי העיר אשדוד .היות והוא לא נעשה במלואו ולא קיבל תוקף מהגופים הרלוונטיים .נציג במסגרת מסמך זה את העקרונות של ההליך ואת העקרונות כפי שהם עלו במסגרת השאררט .כמו כן נציע שורה של המלצות לפיתוח החוויה העירונית הייחודית של שדרות הרצל ובהמשך לכך לעיר אשדוד. עמוד 83מתוך 94 3.1השלב הראשון :מיפוי תרבותי לאשדוד. אדריכלות עירונית :מבנה הרובעים העירוני, העיר אשדוד מחולקת רבעים מנהליים (אזורים) .לרוב הרבעים בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל :רובע ח') .שאר הרבעים נקראים בשמות שמייצגים את תפקידם (כגון הקריה מע"ר -המרכז העירוני הראשי ורובע המרינה הממוקם סמוך למרינה הכחולה( .החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים- עירוניים וכן בנושא תוכניות מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות ,רובעי אשדוד לא מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות .בין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות המדגישות את החלוקה הברורה של העיר לרבעים .רוב הרבעים הם בצורה מרובעת, ולכן העיר אשדוד נראית כמסודרת בצורת רשת .אשדוד תוכננה בתכנון מוקדם ולכן צורתם של רוב הרבעים הקיימים בה כיום נקבעה לפני שנים רבות .אשדוד התפתחה דרומה בשונה מערים אחרות בישראל שהתפתחו צפונה ,ולכן רובעיה החדשים ביותר הם בדרום העיר. שדרות הרצל ביחס לרובעים: השדרה חוצה את העיר מצפון לדרום ובעל פוטנציאל להיות עמוד השדרה ,המחבר העירוני. (מקור תמונה :חופית -החברה העירונית לפיתוח וניהול התיירות באשדוד ) עמוד 84מתוך 94 רכיבים נופיים יחודים :מעטפת וגבולות לעיר אשדוד גבולות עירוניים שונים: מצפון -נמל אשדוד ואזור התעשיה, ממזרח -נחל לכיש. מדרום -הדיונה הגדולה. מערב -הים. קהילות :בעיר קיימות וחיות 99קהילות שונות .הן פועלות יחד בתוך המרקם העירוני. עמוד 80מתוך 94 גופים עסקים מובילים :נמל אשדוד. נמל אשדוד הינו שער המסחר של מדינת ישראל עם העולם .לנמל יש השלכות רבות על חיי העיר הן מבחינת סוגי עסקים והתמחויות ייחודיות שהתפתחו סביב הנמל ,הן מבחינת הדימוי (בתקופה האחרונה הוא אינו מאוד חיובי) ,והן מבחינת הנראות העירונית ,באזורים רבים של העיר -ובמיוחד באזורים אסטרטגיים של קבלת הדימוי העירוני כמו חוף הים והכניסה הצפונית לעיר -יש לנמל צורניות תפיסתית נוכחת במיוחד. אירועים :פסטיבל מדיטרנה. פסטיבל של ים תיכוניות .שבוע של מופעים ,סרטים ,פסטיבלים וחגיגה של תרבות סביב תחום הים תיכוניות. כנסים: כנס אשדוד לקיימות :כנס ביוזמת העיר אשדוד אשר דן בקיימות סביבתית והשלכותיה .הכנס הינו ברמה בין לאומית וחלק ממכלול שלם של עשייה בתחום הסביבתי שהעיר מקדמת. כנס אשדוד לקליטה ועלייה :הכנס שהתקיים כבר 0פעמים הפך להיות מוסד רב ערך בעשייה בתחום הקליטה בארץ .הוא צומת חשובה אליה מגיעים כל מקבלי עמוד 86מתוך 94 ההחלטות בתחום והוא אף עוזר לגבש מדיניות של גופים שונים הפעולים בתחום .הכנס הינו חלק ממכלול של עשייה רבה בתחום של קליטה שמובילה העיר אשדוד. כנס אשדוד לנשים :כנס שנושאו קידום מעמד נשים בקרב הקהילה העיסקית בישראל .כנס מעלה תכנים שונים בתחום. חרדים :באשדוד פועלת קהילה גדולה של דתיים חרדיים. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית אשדוד ,מספרם של החרדים בעיר עומד על בין 17%ל22% - מאוכלוסיית העיר (כ 7,222-בתי אב) .מאמר במקומון אשדוד נט ( 32.11.2211דרור אשטוקר), מתאר מצב בו רבים מתושביה החרדים של אשדוד מעורבים בחיי היומיום של העיר ,ובניגוד לדעה הרווחת ,רבים עובדים לפרנסתם ואינם עסוקים במשך כל היום רק בלימוד תורה .אפשר למצוא אותם מתנדבים במשטרה ,באיחוד הצלה דרום ,במד"א ,בכיבוי אש ובזק"א .עמותות חרדיות מפעילות בעיר ,שנמצאת בדירוג סוציו אקונומי נמוך ,מספר בתי תמחוי לנזקקים ,בנוסף יש חלוקת מזון לנזקקים ,ציוד רפואי של יד שרה ועזר מציון ועמותות חסד המסייעות לאנשים שנקלעו למצוקה כלכלית .שירותים אלה של המתנדבים או העמותות ניתנים לכלל האוכלוסייה ללא הבדל של דת ,גזע ומין .במאמר עולה ההצלחה של אשדוד לשמור על חיי דו קיום וסובלנות הדדים לאורך כל שנות חייה של העיר .לדוגמא מובאים מכירת עצי אשוח בחג המודל ושנה חדשה באזורים רבים ,בעיר נמכרים סמלים הקשורים לנצרות ודתות אחרות באין מפריע .חנויות ומעדניות שמוכרות בשר לא כשר פועלות בעיר .אם זאת בעיר קיים חשש שתכונה ייחודית זו של העיר תיסדק עקב "השתלטות חרדית" .על כך אומר ראש העיר ,ד"ר יחיאל לסרי" :אני מתנגד לתופעה שקיימת בנושא בכל המדינה .תושבי אשדוד יודעים לחיות זה לצד זה .הפסיפס התרבותי עירוני מאז הקמת העיר ,מוכיח זאת ונותן ערך מוסף לעיר אשדוד.". סמל העיר אשדוד: משמעות הסמל: הסמל מבטא בקווים קצרים את העיר אשדוד העתיקה והמתחדשת. ראש האריה: מסמל את שבט יהודה ,שבחלקו נפל האזור בו שוכנת אשדוד. הקו המתמשך מראש האריה: מבטא ספינה עתיקת יומין מהתקופה התנ"כית. העוגן: מסמל את הנמל החדש. האגרסיביות של האריה: מסמלת את הדינמיות ,הכוח הבונה והיוצר באשדוד ,לאחר הקמת מדינת ישראל ואת כיבוש הים לתועלת החברה. (מקור אתר עירוני ) http://www.ashdod.muni.il - מוסדות תרבות מובילים: מוזיאון אשדוד לאמנות -מונארט. צוללת ירוקה -חינוך לתודעה אקולוגית ופעילות אמנותית. מוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן. מרכז מבקרים נמל אשדוד. עמוד 87מתוך 94 אטרקציות תיירותיות( :מקור :חופית החברה העירונית לפיתוח וניהול התיירות באשדוד). מומלץ על קביעת מסגרת בה יושלם הליך פיתוח המפה התרבותית כתשתית לקביעת ערכי התרבות המובילים של העיר. המיפוי העירוני המלא כולל הפרקים הבאים (ראה נספח : )1 .1 .2 .3 .4 .0 .6 .7 .8 אדריכלות ומקומות ערכים נופיים גופים מסחריים אירועים שנתיים יצירות מוסדות ציבוריים יוצרים אגדות עירוניות עמוד 88מתוך 94 - 3.2שלב שני :בנית ערכי התרבות לאשדוד. ערכי תרבות מובילים לעיר אשדוד ,כפי שעלו בשאררט: • • • • • • • • • קיבוץ גלויות – 99עדות קליטת עליה וקהילתיות עיר ים עיר ים תיכונית מסורתיות עיר ישראלית קיימות סביבתית ותרבותית חינוך והשכלה גבוהה (כולל חינוך למצוינות) בריאות וספורט (אורך חיים בריא ואירועי ספורט) כל הערכים הללו הם חלק מה DNAהעירוני של אשדוד .העיר עוסקת בקידומם והנחלתם בדרכים רבות .הן במערכי החינוך של העיר ,הן בחתך האירועים השנתי והן בעקרונות הפיתוח. צריך וחשוב לציין שכל אחד מהערכים הללו חייב להתקיים בכל עוצמתו בעיר .אנחנו לא נוותר לא על בריאות וספורט ולא על איכות הסביבה או חינוך .העיר חייבת לשאוף לפתח תחומים אלו ולספק שירותים הגבוהים ביותר בתחום זה לאזרחיה .העיסוק בפיתוח החוויה העירונית מצריך לבחון את הערכים אשר יכולים לדחוף את העיר בעוצמה הרבה יותר אל תודעה ארצית ,לאומית ומקומית .רצוי להגיע ל 2-3ערכים מובילים .ערכים אלו חייבים לעלות מתוך תכונות המקום. בחירתם מבוססת על זיהוי של הערך המוסף שיש לעיר באופן יחסי לערים אחרות .בנית ערכים אלו יוביל לפיתוח עירוני כולל גבוה ביותר .השאיפה היא להגיע לכך שהערכים הללו יהפכו להיות התחום בו העיר מובילה בעשייתו .העיר דרך בחירת הערכים שואפת לנכס לעצמה טריטוריה תפיסתית זו בתודעה הלאומית. המסמך הזה מכוון לפיתוח שדרות הרצל כאב טיפוס לפיתוח רחוב עירוני חדש בישראל .מכוון לערכים וחוויות שנכון יהיה לפתח בשדרות הרצל וכחלק מהפיתוח החוויה העירונית הכוללת אשדוד .בהתאם לכך מצאנו לנכון להמליץ לעיר לפתח את שדרות הרצל סביב 2ערכים מובילים: עיר ים תיכונית (עיר ים +תרבות ים תיכונית). קהילתיות ורב תרבותיות (קליטת עליה +פיתוח קהילתי +רב תרבותיות). ים תיכוניות -חוף הים המדהים שנמצא עדין בשלבי פיתוח שלו .פסטיבל מדיטרנה שהשנה יפעל בפעם השנייה .אלו ועוד מצביעים על הטעמים והמאפיינים של החוויה הים תיכונית .ההצלחה הגדולה של הפסטיבל בעיר מוכיח כי ישנו קהל רב לתחום זה הן בעיר והן בישראל. רב תרבותיות וקהילתיות -בתחום זה לעיר אשדוד יש ערכים מובהקים שונים וייחודים שאינם מתקיימים בעוצמה כזו בשום מקום אחר בישראל .המספר הרב של הקהילות הרבות החיות במקום ביחד .החופש הרב שמאפשר הן המבנה העירוני והן התרבות העירונית לתרבויות שונות לחיות על פי אמונתם ותרבותם. לערכים אלו יש את היכולת לפתח לעיר אשדוד ולשדרות הרצל זהות צורנית ייחודית ,כפי שלא קיים היום בישראל .כל אחד משני ערכים מובילים אלו מכיל למעשה את היסודות הגבוהים ביותר של ה DNAהישראלי ונמצא ומפותח בעיר אשדוד בעוצמה יוצאת דופן .אפשר לטעון שהעיר אשדוד יכולה וצריכה להיות מזוהה עם פיתוח של תחומים אלו בכל המישורים -חווית רחוב, עיצוב עירוני ,גופים אקדמיים העוסקים בתחום ,חינוך ,אירועים שנתיים ,כנסים לאומיים ובין לאומיים ועוד .פיתוח תחומים אלו באשדוד יכול להקנות לה מקום חשוב בעשייה הלאומית. עמוד 89מתוך 94 - 3.3שלב :3פיתוח החוויה העירונית של שדרות הרצל. (כחלק מפיתוח החוויה העירונית אשדוד). עקרון מנחה: אנו רוצים להפוך את שדרות הרצל לרחוב עירוני חי ותוסס .המהירות והקלות שבה ניתן להפיק אירוע תוכן הינה קריטי ליצירת החוויה העירונית .היחס בין העיר לבין ייצור תוכן תרבותי צריך להיות שונה מהמקובל .נשאף להעביר חלק גדול מיצירת התוכן של הרחוב לידי התושבים עצמם. העיקרון ישאף למצב בו מופעים ,הצגות ,אירועי בידור ,אירועי ספורט ועוד יועברו לידיים יזמיות מקומיות .נקבל נפח גדול יותר של התרחשות ,מעורבות גדולה יותר של התושבים בעשייה העירונית .העיקרון שואף לכך שהעיר תקצה את התקציבים ואת התשתיות לפיתוח ותמיכה בעשייה יזמית מקומית .נשאף לייצר תשתיות פיסיות נכונות דרך תכנון מוקדם .דרך מערכת ניהול המאפשרת למספר רב של יוצרים ויזמים לקחת חלק בעשייה העירונית .דרך תמיכה ביזמים מקומיים באמצעות קורסים והכשרות .התוצר הינו נפח גדול יותר של עשייה ,מעורבות גדולה יותר של התושבים .נקבל חווית עיר מבוססת יוצרים ותרבות מקומית ,מכוונת להעצמת העיר דרך הכוחות הפנימיים הפועלים בתוכה. .1תשתיות לפיתוח החוויה העירונית של שדרות הרצל: - 1.1תשתיות פיסיות : בכל מקטע רחוב נדרוש סביבות ייעודיות להתרחשות ייזומה או ספונטנית .דוגמא ועקרון כפי שהעלנו במסגרת השארטט. מצב קיים מצב מתוכנן - 1.2תשתיות טכנולוגיות: נדרוש כי לכל אורך הרחוב תוקם תשתית תקשורת וחשמל ייעודית לתפעול של הרחוב .מניסיון בערים שהשכילו להכין תשתית נכונה (חיפה באזורים שונים) במסגרת הפיתוח ,אפשר בהמשך עמוד 92מתוך 94 להקים פעילויות רבות .התשתית הטכנולוגית אמורה לאפשר למגוון רחב של יכולות רחוב :ניהול ובקרת תנועה ,ביטחון (מצלמות) ,מערכות דווח וניהול כמו גם תוכן וחווית רחוב .המשמעות הטכנית היא כי בשלב התשתיות יש לפרוס סיב אופטי עירוני( .נושא עלות וגביית תשלום ממפעילים יבחן מול יועצים בתחום) .ולהכין קווי חשמל ייעודיים לשימושי רחוב שונים. פיתוח ועיצוב נקודות ממשק המשתלבות לאורך כל מתחם הרחוב .בנקודת הממשק תמוקם קופסת חיבורים המאפשרת הנגשה של מערכות אודיו וידאו .תשתית זו יכולה לשמש גם מערכת ביטחון ובקרה עירונית .המאפשרת הזרמת מידע על מצב הפעילות במתחם .קבלת מידע על אירועי וונדליזם או אחרים. - 1.3מנהל החוויה העירונית שדרות הרצל. מנהל החוויה העירונית של שדרות הרצל צריך להיות חלק מצוות ההנהלה של השדרה .פונקציה קריטית זו אמורה לטפל הן במהלך של העברת המידע על תהליך הפיתוח המתרחש ברחוב (יורחב במסמך על השלביות של הפרויקט) .מנהל החוויה עוסק בפיתוח וניהול החוויה .תפקידו להכניס כמה שיותר אנשים להליך היצירה של החוויה :יזמים ,יוצרים אורחים ,תושבים ועוד .עוזר לאפיין את החוויה הפיסית והתפקודית לאורך כל השנה .הוא דואג לכך שכל הזמן תהיה עשייה ותחושה של עשייה ואירועים (רצוי ללמוד מתל אביב שעושה זאת בהצלחה ,אם כי לא תמיד באופן מקיים תרבותית). תפקידיו כוללים: קבלת הצעות של התושבים לקחת חלק בפעילות השוטפת של הרחוב. להעלות מידע באופן שותף על הפעילות השונה -לאתר ולאפליקציה לניהול החוויה של המקום. לתאם מול העיר את היחצנות והפרסום של אירועי הרחוב. להציע חבילות של חוויות -ארוחה +הצגה... להעביר הדרכות על איך משתלבים ויוצרים במרחב העירוני. ליזום שיתופי פעולה עם גופים יוצרים שונים בארץ ובעולם. לעזור לגייס תקציבים עירוניים ,פרטיים וממשלתיים לפעילות יוצרת ברחוב. לבנות תקציב פעילות שנתית ,כולל מקורות הכנסה אפשריים. לבנות מסגרת פעילות שנתית מפולחת לפי קהלי יעד. ליזום אירועי תוכן עירוניים -פסטיבלים ,הצגות רחוב ועוד. להדריך את היזמים השונים הפועלים במקום על איך להתחבר וליהנות ממערכת הידע העירונית. לעודד את היזמים ברחוב -בתי קפה ,חנויות להזמין ולשתף פעולה עם יוצרים שונים. לדאוג לפיזור נכון של האירועים לאורך הרחוב ולאורך עונות השנה. לשלב את הגופים העירוניים בפעילות :בתי ספר ,אקדמיות ,מתנסים ,מנהלי רובעים וכו' עוזר לבנות את הפרוגראמה ואפיון חווית הרחוב דרך מפעיליו העסקיים :לדוגמא מסעדות המתמחות באוכל לפי עמים -תימני ,מרוקאי ,פרסי וכו'... ייזמום של אירועי מסחר יחד עם הסוחרים ברחוב -כנסים ,ירידים ייעודיים ,פסטיבלים. לעודד את יזמי הרחוב -בעלי החנויות ,בעלי המסעדות ,בעלי מבני המגורים או המסחר, להקצות מקומות בתוך המבנים שלהם להצגה של תכנים ואירועים. עמוד 91מתוך 94 .5המלצות לפיתוח ותיאום נוסף: - 5.1עיצוב פיסי העיצוב הפיסי הכולל של הרחוב הוא הרכיב החשוב ביותר וגם ההשקעה העירונית הישירה הגדולה ביותר בפיתוח חווית הרחוב .לכן יש לתאם עשייה זו כחלק קריטי בעיצוב חווית הרחוב. כל אחד מהרכיבים הבונים את המראה הכולל הינו הזדמנות אדירה לבנות חוויה ייחודית התואמת את הרוח וערכי התרבות .הרכיבים הרלוונטיים המטופלים על ידי המעצבים השונים: אדריכלות :חתכי רחוב ,עיצוב חזיתות ,חומרי גמר ,סגנון אדריכלי ,תכנון פונקציונאלי, פרוגראמת תפקודי רחוב. עיצוב נוף :צמחיה ,שבילים ,מעברים ,שילוב פרטי רחוב. עיצוב פרטי רחוב :ספסלי רחוב ,עמודי תאורה ,שילוט הרחוב ,עמדות אופניים ,תחנות האוטובוס, שלטי הפרסום, - 5.2מיתוג מיתוג הינו מהלך כולל של טיפול ברכיבים רבים לצורך הבאת החוויה העירונית לכדי מוצר שניתן להבינו ,לרצות אותו ולצרוך ממנו יותר .המהלך כולל עבודה מול מנהלי הפרסום של העיר. מול יחצני העיר .מול מפתחי האסטרטגיה המיתוגית והתקשורתית .במסגרת זו יש צורך וחשוב לעשות תאום בבניית השפה העיצובית הגרפית .כמו גם תיאום שוטף של העברת המסרים והאירועים השונים וההתרחשויות השונות אל התודעה הציבורית הן כלפי פנים לתושבי העיר והאזור והן כלפי חוץ ,למדינה כולה. - 5.3מערכת לניהול החוויה העירונית חוויה עירונית תרבותית מקיימת כפי שתואר הינו עשייה מורכבת עתירת משתתפים ורכיבים: אדריכלים ,יוצרים ,תושבי העיר ,יזמים מקומיים ,גופים עירוניים ,בתי ספר ,אקדמיות ,מנהלי רובעים ,אירועים עירוניים שנתיים ועוד .מערכת לניהול החוויה העירונית הינו כלי עבודה רב ערך לניהול החוויה. אפיון המערכת באופן כללי :פועלת כמערכת היררכית המאפשרת הזרמת ידע רב על הנעשה ברחוב באופן שוטף בהתאם לצורכי המשתמש ולתפקידו במערכת .מבוססת 4ממשקי עבודה עיקריים: ממשק מנהל החוויה העירונית :קבלת מידע על כל הנעשה ברחוב ברמת היזום וברמת ההתרחשות השוטפת (המערכת מאפשרת התממשקות עם מערכות עיר חכמה נוספים) .הממשק מאפשר ליזום אירועי תוכן מבוססי יוצרי העיר. ממשק יוצר תוכן :כל מי שרוצה להכניס תוכן לרחוב -מעצב ,אמן פלסטי ,מוסיקאי ,תיאטרון רחוב ,מפעיל חוגי לילדים ,מדריך טיולים ,מפעיל סיורי אופנים ,מדריך פעילות כושר .כל אחד מאנשים אלו מקבל ממשק המאפשר לו לעלות את סוג הפעילות שהוא עושה ואת המקומות שהוא היה מעוניין לקחת בהם חלק .המערכת תזרים לו אפשרויות פעילות. ממשק מפעיל מקום :כל יזם הפועל במקום :עסק מסחרי ,חנות ,מסעדה ,כמו גם אזורים מוגדרים עירוניים .צריך להזרים דרישה לאירועי תוכן. ממשק צרכן :אפליקציית נייד ואתר המאפשרים למבקר ברחוב לדעת על המתרחש ולצרוך את החוויות הרלוונטיות עבורו. עמוד 92מתוך 94 נספח ו' -לוח הזמנים של השאררט השאררט התקיים בתאריכים 13-10במאי 2214בעיר אשדוד. עות יו י י 13 -מ י 2014 ישיבת צוות בשיתו ראש העיר והצוותים המקצועיים של העירייה. 09:00 שולחן ע ול וסיעור מוחות להעלאת רעיונות ,יעדים פעולות .וכלים. 10:00 11:00 התאר נות הצוות במקום 12:00 סיור ברחוב הרצל – בהשתתפות הצוות ,מהנדס העיר ,וצוות הנדסה, נצי י מנהלת השכונות 14:00 ארוחת צהריים בסדנא 13:00 15:00 16:00 18:00 18:30 19:00 21:00 יו ביעי 14 -מ י 2014 ניתוח מצב קיים ,חסמים ,קהל יעד , יבוש מטרות – עבודת הצוות בשיתו צוות הנדסה ,צוות תכנון אסטרט י, מנהל קהילתי ,תחבורה יו מי י 15 -מ י 2014 ישיבת צוות בשיתו ראש העיר וצוותו עבודה בצוותים על מרכיבי תכנית הפעולה. הצ ת עבודת הקבוצות לכל הצוות בניית תחומי תכנית הפעולה ארוחת צהריים בסדנא בניית שלד התכנית בקבוצות עבודה של צוות עם נצי י מנהלי השכונות המש עבודה בקבוצות ארוחת צהריים בסדנא המש העבודה בקבוצות והכנה למסמ המסכם קבוצות העבודה מצי ות לכל הצוות את תוצרי העבודה חיבור עבודת הקבוצות למסמ אחד ארוחת ערב קלה ארוחת ערב קלה ארוחת ערב קלה מפ ש פתיחה פתוח המשתתפים לפי החלטת העיריה( .רצוי בהשתתפות ראש העיר) מפ ש פתוח לקבלת משוב ראשון הצ ת המסמ המאוחד לקבוצה ולצוותים בעירייה וקבלת משוב. הצ ת רעיונות ,תחומי התכנית המת בשת הצ ת חומרי הרקע ,דיון בקבוצות את רים ,רצונות ,ח ון ,מטרות ויעדי התכנית. שולחנות ע ולים סיכום יום -צוות סיכום יום עבודה – ישיבת צוות עמוד 93מתוך 94 רצוי בהשתתפות ראש העיר תודתנו נתונה לכל הגורמים המעורבים בתהליך השאררט על תרומתם להצלחת הפרויקט: עיריית אשדוד ראש העיר יחיאל לסרי דינה בר אולפן משנה למנכ"ל העירייה מהנדס העיר שלמה נער מנהלת מחלקת תכנון עיר חיה גרינברג מחלקת תכנון עיר אלדד קידר ענת סביר-אהרון מחלקת תכנון עיר לדה קורסונסקי מחלקת תכנון עיר רויטל אזואלס מחלקת רווחה אסתי פילוס מיה דיסטל איל דוידוביץ ארקדי ברובר יעקב ביטון יונתן ליברטי שלומי נהון ישראל חזות ר' היחידה לתכנון אסטרטגי היחידה לתכנון אסטרטגי מנהל אגף תשתיות תשתיות ראש מנהלת ב'+ג' ראש מנהלת רובע א' ראש מנהלת רובע יא' +יב' ראש מנהלת רובע ד' +ה' פעילים ומתנדבים במרחב יועץ תחבורה רענן חסידוף מעצב אורבני רענן כספין אדריכל צור ברק אדריכלית ותושבת אשדוד רינה מגן שיווק ומיתוג איתן ליפץ רותי ש .עבהאל יועצת תנועה אדריכל ,מהנדס העיר אשדוד לשעבר רפאל דנקנר צוות השאררט אילן מרכוס מיטל אורי לואיס בר-ניר יפית בר-און שחר אוריאן סיגלית רחמן אופק הנדסת תנועה אופק הנדסת תנועה אורבניקס ,סמנכ"ל אורבניקס אוברניקס מרחב – יו"ר מרכז כיוונים נונה אלטמן מנהלת המרכז דרור גרשון ויטלי דובוב שלומי גנות זאב דרוקמן עוזי שמיר גילעד מור חברת שיכון ובינוי אורית לנדסברג אדריכלית קיימות חברת אפריקה ישראל סמנכ"ל תכנון דיויד סוקט וכמובן תודה לתושבי אשדוד אשר השתתפו בתהליך. עמוד 94מתוך 94 מרחב -מנכ"ל מרחב -רכז הפרויקט מרחב -אדריכל מנהל אקדמי ועד מנהל מרחב מרחב -חבר הוועד המנהל מרחב -חבר הוועד המנהל
© Copyright 2024