‫האגודה לפסיכותרפיה ממוקדת שמחה להזמינכם ליום העיון‬ ‫האם נסיגה לתלות והשענות הן חלק חיוני מטיפול‬ ‫דינמי ממוקד ואם כן‪ ,‬כיצד?‬ ‫שיתקיים ביום שישי ה – ‪ 5.6.15‬בין השעות ‪9:00-13:30‬‬ ‫ב"תיכונט" ע"ש אלתרמן רח' שושנה פרסיץ ‪ 3‬תל‪-‬אביב‬ ‫השענות או תלות נתפסות כמרכזיות בטיפול‪ .‬מעל מאה שנים מטפלים מאמינים בקשר‬ ‫מיוחד זה הנבנה בטיפול‪ .‬האם קשר טיפולי כזה הוא חיוני גם בטיפול דינמי ממוקד ואם‬ ‫כן‪ ,‬כיצד?‬ ‫יום העיון יסקור את תפיסת ההשענות והנסיגה האפשרית של המטופל במובן הכללי של‬ ‫גישות הומניסטיות ואת יחסי הגומלין בין תמיכה אוהדת של המטפל‪ ,‬לבין השענות או‬ ‫תלות של המטופל‪ .‬נדון ביתרונות ובחסרונות לנסיגה והשענות כמקדמות את הטיפול‪.‬‬ ‫כמסגרת התייחסות תיאורטית תוצג תפיסתו של ויניקוט ולצדו נדון בתרומתם של‬ ‫באלינט‪ ,‬פסיכולוגיית העצמי והתפיסה ההתייחסותית לנושא‪ .‬שלושה מרצים מגישות‬ ‫שונות יציגו את עמדתם בנושא‪ .‬לאחר ההרצאות יוצג מקרה קליני לצורך המחשה ודיון‪.‬‬ ‫יום העיון יונחה על ידי ד"ר שלמה זלוטניק ויסוכם על ידי ד"ר שרון זיו בימן‪.‬‬ ‫תכנית יום העיון ‪:‬‬ ‫‪08:30‬‬ ‫‪9:00‬‬ ‫‪9:45‬‬ ‫‪10:30‬‬ ‫‪10:45‬‬ ‫‪11:30‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪12.15‬‬ ‫‪12:30‬‬ ‫‪13:30‬‬ ‫התכנסות‬ ‫ד"ר שלמה זלוטניק ‪ :‬האם יש כזה דבר נסיגה לתלות‬ ‫והשענות ממוקדת?‬ ‫שרון שטרסבורג ‪ :‬מה בין נסיגה לרגרסיה על פי ויניקוט?‬ ‫הפסקה‬ ‫אודי חן ‪ :‬נסיגה על פי הגישה ההתייחסותית‬ ‫והשלכות על טיפול דינמי ממוקד‪.‬‬ ‫הצגת מקרה טיפולי על ידי פנינה סטילקול‪ :‬עובדת‬ ‫סוציאלית‪ ,‬תלמידת בית הספר לפסיכותרפיה של יישומים‬ ‫קליניים‪.‬‬ ‫הפסקה‬ ‫התייחסות מסכמת למקרה על ידי המרצים‬ ‫דיון במליאה וסיכום יום העיון על ידי ד"ר שרון זיו ביימן‬ ‫סיום‬ ‫לחברי אגודה בעלות של ‪ 40‬ש"ח ולאורחים בעלות של ‪ 90‬ש"ח‬ ‫ההרשמה ע"י רכזת האגודה מירב ‪[email protected]‬‬ ‫נייד ‪052-6567017‬‬ ‫פירוט התכנית לפי סדר הופעת המרצים ‪:‬‬ ‫‪ ‬ד"ר שלמה זלוטניק‬ ‫תקציר ההרצאה‪:‬‬ ‫הקושי הנראה לעין בו עוסק יום העיון הוא הרושם כי נסיגה לתלות והשענות‬ ‫חיוניים לצורך טיפול רגשי ומשנה‪ .‬אולם‪ ,‬תפיסה זאת הינה לכאורה קשה‪ ,‬או‬ ‫אף בלתי אפשרית ליישום בטיפול דינמי שהינו ממוקד ויישומי וודאי אם הוא‬ ‫קצר ונשען על כוחות המטופל‪.‬‬ ‫ההרצאה תעסוק בשאלת השינוי בטיפול דינמי ממוקד במיוחד מבחינת היבטים‬ ‫מאתגרים אלו של נסיגה והשענות‪ .‬ההצעה שתוגש היא ש'נסיגה והשענות' ואף‬ ‫התמסרות של המטופל כחוויה בינאישית חזקה כלפי המטפל ‪ -‬חוויה שמובנת‬ ‫ומורגשת בתוך השיח הטיפולי באופן אנאלוגי וסימבולי לתצורת המצוקה‬ ‫המרכזית של המטופל – נסיגה והשענות ממוקדת כזו היא הבסיס לשינוי‪.‬‬ ‫הטענה היא שטיפול דינמי ממוקד מתמקד בתצורת מצוקה זו ויורד עם המטופל‬ ‫ל'תחתית הבור' המסוים הזה (רגרסיה ממוקדת)‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך תובנה רגשית‬ ‫ותכנית של המטופל לנסיגה הזו ובתוך קשר טיפולי ויחס מקבל עם המטפל‪ .‬כך‪,‬‬ ‫נפתחת אפשרות לשינוי בתצורת המצוקה של המטופל‪.‬‬ ‫נכיר את הדרך לבנות בשיח הטיפולי מושג‪/‬מיבנה טיפולי ממוקד וייחודי (סולם‬ ‫השינוי – קונסטרקט אינטרסובייקטיבי) ה'סולם' מאפשר למטפל לחרוג מתוך‬ ‫תצורת המצוקה בהקשר הממוקד (ל'טפס מתחתית הבור שלו' במובן‬ ‫מטאפורי)‪.‬‬ ‫על המרצה‪:‬‬ ‫פסיכולוג קליני בכיר ומדריך ממוקד‪ ,‬ראש ביה"ס לפסיכותרפיה דינאמית‬ ‫ממוקדת ומרכז יישומים קליניים; מדריך השתלמויות למטפלים בתחנות‬ ‫לבריאות הנפש‪ ,‬שפ"חים וכדומה‪ .‬סיים דוקטורט במסלול לפסיכואנליזה‬ ‫ופרשנות באונ' בר‪-‬אילן בנושא של פרשנות ממוקדת כגישה טיפולית‬ ‫בפסיכותרפיה פסיכואנליטית עכשווית והיו"ר הראשון של האגודה הישראלית‬ ‫לפסיכותרפיה ממוקדת‪.‬‬ ‫‪ ‬גב' שרון שטרסבורג‬ ‫תקציר ההרצאה‪:‬‬ ‫ההרצאה תסקור את גישתו של ויניקוט לרגרסיה‪ ,‬הן במשמעותה כרגרסיה‬ ‫עמוקה‪ ,‬המהווה מרכיב מרכזי ובלתי נמנע בטיפול בהפרעות קשות‪ ,‬והן במצבי‬ ‫רגרסיה רגעיים ומתונים יותר‪ ,‬המתרחשים בטיפול במגוון מטופלים‪ .‬תוצג‬ ‫עמדתו של ויניקוט בדבר ההבדל בין רגרסיה לנסיגה‪ ,‬חשיבות תגובתו של‬ ‫המטפל למצבים אלה‪ ,‬וחיבורה למושג האמפטיה‪ .‬לצד עמדה זו תוצג גישתו של‬ ‫באלינט לרגרסיה והטיפול בה‪ .‬תועלה השאלה האם וכיצד ניתן ליישם תפיסות‬ ‫אלה לטיפולים קצרים וממוקדים יותר‪.‬‬ ‫על המרצה‪:‬‬ ‫פסיכולוגית קלינית מדריכה‪ .‬עומדת בראש התכנית "גישות פסיכודינמיות‬ ‫בעבודה עם מבוגרים" ‪ ,‬התכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬מלמדת‬ ‫ומדריכה במסגרות שונות‪ .‬דוקטורנטית בתוכנית לפסיכואנליזה ופרשנות‬ ‫באוניברסיטת בר אילן‪ .‬פרקטיקה פרטית בעבודה עם מבוגרים וזוגות‪.‬‬ ‫‪ ‬מר אודי חן‬ ‫תקציר ההרצאה‪:‬‬ ‫לחשוב על רגרסיה בטיפול מנקודת מבט התייחסותית‪ ,‬נראה על פניו כמעשה‬ ‫לולייני‪ .‬מצד אחד‪ ,‬עומדת התיאוריה ההתייחסותית‪ ,‬העוסקת בשני סובייקטים‬ ‫בחדר הטיפול‪ ,‬המקיימים ביניהם קשר הדדי ולא סימטרי‪ .‬קשר המבליט את‬ ‫האוטונומיה היחסית של המשתתפים בו‪ ,‬את יחסי הסמכות המורכבים‪ ,‬ואת‬ ‫הצורך ההדדי בבחינתם המתמדת‪ .‬מהצד השני‪ ,‬הרגרסיה הוויניקוטיאנית‪,‬‬ ‫מפגישה אותנו עם צרכים הראשוניים ביותר של המטופל‪ ,‬במקום בו המטפל‬ ‫שרוי עם המטופל כאם המחזיקה את תינוקה‪ .‬מקום בו לא מתקיימת כלל‬ ‫נפרדות‪ .‬בהרצאה זו‪ ,‬אנסה לבחון‪ ,‬האם ואיך ניתן למתוח קווים מחברים בין‬ ‫שתי השפות הללו‪ .‬אבחן מושגים התייחסותיים כדיסוציאציה‪ ,‬אינאקטמנט‬ ‫והתמסרות לאור מושג הרגרסיה הויניקוטיאני ‪ .‬אנסה לראות כיצד אפשר‬ ‫להמשיג את התהליך הטיפולי ההתייחסותי ‪,‬כתהליך בו מתקיימת התמסרות‬ ‫הדדית ‪,‬הן של המטפל והן של המטופל ‪,‬תוך פרידה הדדית מאוביקט שלישי‬ ‫המוחזק כהגנה מפני התוודעות‪.‬‬ ‫על המרצה‪:‬‬ ‫פסיכולוג קליני‪,‬קליניקות פרטיות‪-‬תלאביב‪ ,‬פרדס חנה‪.‬מנחה קבוצות במשרד‬ ‫הביטחון‪,‬מלמד לימודים התייחסותיים‪ ,‬בבית הספר לפסיכותרפיה"יישומים‬ ‫קליניים"‪ .‬בוגר תכנית הליבה ולימודי ההמשך ההתייחסותיים של בית הספר‬ ‫לפסיכותרפיה‪-‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ד"ר שרון זיו ביימן‬ ‫על המרצה‪:‬‬ ‫חברת הבורד של האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית‪,‬‬ ‫מנהלת שותפה "קבוצת שיח – מכון לפסיכותרפיה התייחסותית‪ ,‬חברת סגל‬ ‫המרכז לימודים אקדמיים אור יהודה‪ ,‬יו"ר הפורום הישראלי לפסיכואנליזה‬ ‫ופסיכותרפיה התייחסותי לשעבר‪ ,‬פרקטיקה פרטית עם מבוגרים וזוגות‪.‬‬