‫סיכום ביניים‪ :‬שותפות הציבור בתהליך התכנון‬
‫פארק רובעי‬
‫בואדי האסבסטונים‬
‫‪1‬‬
‫מבנה התהליך עד כה‬
‫‪ 5.11.2014‬מפגש פתיחה‬
‫בנוכחות אגף ש‪.‬פ‪.‬ע והרשות לפיתוח ירושלים‪.‬‬
‫אדריכלית ליאת בריקס אתגר על משמעות השתתפות הציבור בהליכי תכנון‬
‫‪ 12.11.2014‬שיעור ‪1‬‬
‫גישות לתכנון תנועה בשטח פתוח‪ ,‬אדריכלית רחל וינר‪.‬‬
‫ניסוח עקרונות משותפים בנושא והצגת עבודות של תלמידי בצלאל‬
‫‪ 19.11.2014‬שיעור ‪2‬‬
‫על מתקנים ואנשים‪ ,‬מעצב עדו ברונו‪.‬‬
‫ניסוח עקרונות משותפים בנושא והצגת עבודות של תלמידי בצלאל‬
‫‪ 21.11.2014‬סיור ‪1‬‬
‫מורשת והיסטוריה בואדי‪ ,‬אירוח בבית הכנסת שער השמים‬
‫‪ 26.11.2014‬שיעור ‪3‬‬
‫על משמעות פעילות המים‪ ,‬אקסל אוולד‪.‬‬
‫ניסוח עקרונות משותפים בנושא‬
‫‪ 3.12.2014‬משפטי חזון‬
‫גיבוש משפטי חזון משותפים מתוך עקרונות השבועות הקודמים‬
‫‪ 5.12.2014‬סיור ‪2‬‬
‫מיפוי אווירי עצמאי בהדרכת חגית קיסר‪ ,‬הסדנא לידע ציבורי בירושלים ומראה מקום‬
‫‪ 10.12.2014‬משפטי חזון‬
‫גיבוש משפטי חזון משותפים ‪ -‬המשך עבודה‬
‫‪ 12.12.2014‬סיור ‪3‬‬
‫טבע עירוני בהדרכת עמיר בלבן‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫‪ 17.12.2014‬משפטי חזון‬
‫עיבוד וחידוד לכדי מסמך תושבים מוסכם‬
‫‪ 24.12.2014‬מפגש רוח המקום‬
‫עם הרב הסופר חיים סבתו ומצגת סיפורי הואדי‬
‫‪ 31.12.2014‬גיבוש סכימות מרחביות‬
‫עבודה על‪-‬בסיס משפטי החזון ועל‪-‬גבי תצלום האוויר המשותף ומודל פיזי‬
‫‪ 14.12.2014‬גיבוש סכימות מרחביות‬
‫בחינת הסכימות המרחביות לאור העקרונות המשותפים‬
‫דיון סיכום ביניים‬
‫‪1‬‬
‫מבנה התהליך עד כה‬
‫‪1‬‬
‫מבנה התהליך עד כה‬
‫‪2‬‬
‫סכימות מרחביות‬
‫סכימה א‬
‫ תרומה אקולוגית על‪-‬ידי ניצול הטופוגרפיה לטיהור טבעי של מים אפורים מהמוסדות הסמוכים‬‫ תרומה סביבתית על‪-‬ידי חיזוק מערכי שבילי ההליכי ומסלולי האופניים אל פנים השכונות ואל מכלולי הטבע הסמוכים‬‫ צמצום תנועה עוברת וחיזוק הרציפות בואדי על‪-‬ידי קטיעת כביש לדרמן מתחת לפולנסקי‪ ,‬שירות בית הספר למדעים ואמנויות‬‫מכיוון קוליץ ופתיחת גישה צמודה לשורת הבתים הראשונה מצפון‪-‬מזרח‬
‫ מיקום חניונים בפריפריה‬‫ מיקום עיקר הפעילות הימיומית באזור הדרומי ובמרכז‪ ,‬כך שתשרת את מרבית השבילים ואת האזורים הצפופים יותר‪ ,‬ותאפשר‬‫קישור למוסדות החינוכיים‪ .‬גם הפונקצחות הבנויות‪ ,‬כבית קפה קהילתי ושירותים‪ ,‬ירוכזו שם‪.‬‬
‫‪ -‬מהמרכז צפונה‪ -‬שימור טבע ופיתוח נופי‪ ,‬יחד עם פינות ישיבה ודגש על מורשת סביב בית הכנסת ותשתית לארועי תרבות‬
‫כביש‬
‫שביל הליכה\אופניים‬
‫חניון ‪+50‬‬
‫חניון קטן‬
‫טבע לשימור‬
‫נוף לפיתוח‬
‫תרבות‬
‫מורשת‬
‫פנאי‪ ,‬ספורט ומתקנים‬
‫מים‬
‫מים‬
‫אחר‬
‫‪2‬‬
‫סכימות מרחביות‬
‫סכימה ב‬
‫ תרומה אקולוגית על‪-‬ידי שימור ופיתוח טבעיים בשולי הואדי אל מול הבתים‬‫ תרומה סביבתית על‪-‬ידי חיזוק מערכי שבילי ההליכי ומסלולי האופניים אל פנים השכונות ואל מכלולי הטבע הסמוכים‬‫ צמצום תנועה עוברת וחיזוק הרציפות בואדי על‪-‬ידי שירות בית הספר למדעים ואמנויות מכיוון קוליץ ועל‪-‬ידי יצירת טבעת‬‫נסיעה פנימית במרכז הואדי לחיזוק הנגישות‬
‫ מיקום חניונים בפריפריה‬‫ מיקום הפעילות הימיומית‪ ,‬ובכללן הפונקצחות הבנויות‪ ,‬יפוזרו לאורך כל מרכז הואדי‪.‬‬‫ דגש מורשתי יושם באזור בית הכנסת‪ ,‬דגש תרבותי יושם בפנים עיקול לדרמן‪-‬רינגלבלום‪ ,‬אלמנט מים ימוקם בחלק המוגבה‪ ,‬גם‬‫כאפשרות לאגירה בחורף ולהשקיה בקיץ‪.‬‬
‫כביש‬
‫שביל הליכה\אופניים‬
‫חניון ‪+50‬‬
‫חניון קטן‬
‫טבע לשימור‬
‫נוף לפיתוח‬
‫תרבות‬
‫מורשת‬
‫פנאי‪ ,‬ספורט ומתקנים‬
‫מים‬
‫מים‬
‫אחר‬
‫‪2‬‬
‫סכימות מרחביות‬
‫סכימה ג‬
‫ תרומה אקולוגית על‪-‬ידי שימור החרובים‪ ,‬משטחי הסלע החשופים וקבוצות הצומח בהן ועל‪-‬יגי ניהול נכון של נגר וחילחול‬‫ תרומה סביבתית על‪-‬ידי השארת אזורים עתידיים לבינוי לטובת חידוש שיכוני שטרן והנורית‬‫ תרומה סביבתית על‪-‬ידי חיזוק מערכי שבילי ההליכי ומסלולי האופניים אל פנים השכונות ואל מכלולי הטבע הסמוכים‬‫ צמצום תנועה עוברת וחיזוק הרציפות בואדי על‪-‬ידי ניתוק כל הדרכים הממונעות בפנים הואדי והבטחת גישה לשורות הבתים‬‫הראשונות דרך השכונות‪ .‬מתן כניסה ממונעת לצורכי חירום ונגישות מוגבלת בלבד‪.‬‬
‫ מיקום חניונים בפריפריה‬‫ יצירת מתווה דרומי כמכלול אורבני פעיל ‪ ,‬ובו ריבוי מתקנים ופונקציות‬‫‪ -‬יצירת מתווה צפוני כמכלול נופי‪ ,‬ובו דגש על מורשת ותרבות‬
‫כביש‬
‫שביל הליכה\אופניים‬
‫חניון ‪+50‬‬
‫חניון קטן‬
‫טבע לשימור‬
‫נוף לפיתוח‬
‫תרבות‬
‫מורשת‬
‫פנאי‪ ,‬ספורט ומתקנים‬
‫מים‬
‫מים‬
‫אחר‬
‫‪2‬‬
‫סכימות מרחביות‬
‫סכימה ד‬
‫ תרומה אקולוגית על‪-‬ידי שימור החרובים‪ ,‬משטחי הסלע החשופים וקבוצות הצומח בהן ועל‪-‬יגי ניהול נכון של נגר וחילחול‬‫ תרומה סביבתית על‪-‬ידי חיזוק מערכי שבילי ההליכי ומסלולי האופניים על‪-‬בסיס הכביש הקיים וקווי הגובה האפשריים‬‫ צמצום תנועה עוברת וחיזוק הרציפות בואדי על‪-‬ידי ניתוק כל הדרכים הממונעות בפנים הואדי והבטחת גישה לשורות הבתים‬‫הראשונות דרך השכונות‪ .‬מתן כניסה ממונעת לצורכי חירום ונגישות מוגבלת בלבד‪.‬‬
‫ מיקום חניונים בפריפריה‬‫‪ -‬יצירת רצף טבעי‪ ,‬נופי ופעילותי בשטח כולו‪ ,‬תוך שמירה על רוח משפטי החזון ומתן מענה לקבוצות אוכלוסייה רבות‬
‫כביש‬
‫שביל הליכה\אופניים‬
‫חניון ‪+50‬‬
‫חניון קטן‬
‫טבע לשימור‬
‫נוף לפיתוח‬
‫תרבות‬
‫מורשת‬
‫פנאי‪ ,‬ספורט ומתקנים‬
‫מים‬
‫מים‬
‫אחר‬
‫‪2‬‬
‫סכימות מרחביות‬
‫סכימה ה‬
‫ תרומה אקולוגית על‪-‬ידי שימור החרובים‪ ,‬משטחי הסלע החשופים וקבוצות הצומח בהן ועל‪-‬יגי ניהול נכון של נגר וחילחול‬‫ תרומה סביבתית על‪-‬ידי חיזוק מערכי שבילי ההליכי ומסלולי האופניים על‪-‬בסיס הכביש הקיים וקווי הגובה האפשריים‬‫ צמצום תנועה עוברת וחיזוק הרציפות בואדי על‪-‬ידי ניתוק כל הדרכים הממונעות בפנים הואדי והבטחת גישה לשורות הבתים‬‫הראשונות דרך השכונות‪ .‬מתן כניסה ממונעת לצורכי חירום ונגישות מוגבלת בלבד‪.‬‬
‫ מיקום חניונים בפריפריה‬‫‪ -‬יצירת שני תחומי פיתוח נופי ופעילותי‪ ,‬כאשר נושא המורשת מהווה מערך תנועתי מרכזי החוצה את התחומים השונים‬
‫כביש‬
‫שביל הליכה\אופניים‬
‫חניון ‪+50‬‬
‫חניון קטן‬
‫טבע לשימור‬
‫נוף לפיתוח‬
‫תרבות‬
‫מורשת‬
‫פנאי‪ ,‬ספורט ומתקנים‬
‫מים‬
‫מים‬
‫אחר‬
‫‪2‬‬
‫סכימות מרחביות‬
‫‪3‬‬
‫חזון התושבים‬
‫א‪ .‬היגדים נושאיים‬
‫תנועה רגלית ותנועת אופניים‬
‫תושבי השכונות רואים את הואדי כמרכז משמעותי של רשת התנועה הרגלית ותנועת האופניים באזור כולו‪ .‬יש‬
‫לחזק מערך זה ולשפרו‪ ,‬תוך מתן דגש לנגישות אל פנים השכונות ומתוכן ולחיבור אל מכלולי הטבע הסמוכים‪ ,‬ותוך‬
‫שמירה על פרטיות הבתים הקרובים ואיכות החיים בהם‪.‬‬
‫מסלול רובעי של רכבל שעובד על אותם כרטיסים כמו של הרכבת‪/‬אוטובוס‪.‬‬
‫שילוב כלל האוכלוסיות‬
‫מסלולי אופניים בכל הגדלים‬
‫חיבור שביל אופניים לנחל רפאים ולשאר הפארקים באזור‬
‫שימוש בגשרים מחומרים טבעיים למעבר מעל הכביש ולקישור בין השכונות מעל הפארק‬
‫שחזור וחיזוק הדרכים שמובילות אל פנים השכונות‬
‫פארק מקיים‪ -‬דגש על תנועת אופניים ועל תנועה רגלית‬
‫נגישות לואדי מכל השכונה – לאופניים ולעגלות‪.‬‬
‫הנגשה לבעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫מניעת מעבר הולכי רגל בשטח ביה"ס למדעים ולאומנויות‪.‬‬
‫תנועה ממונעת‬
‫יש לאפשר פיתרון לבתים ולמוסדות הסמוכים לואדי‪ ,‬תוך צמצום מירבי של תנועה ממונעת בתוך הפארק ומתן‬
‫אפשרות לנגישות לבעלי מוגבלויות‪.‬‬
‫הצעתה של אדריכלית ענת שדה‪:‬‬
‫חלופה א' ‪ -‬להשאיר את המצב הקיים לצד הוספת חניון קטן בצד הצפוני (גרוסמן) ‪ +‬מקומות חנייה לצד הכביש הקיים‪.‬‬
‫חלופה ב' – ניתוק התנועה לכביש הקיים וב"תמורה" הוספת כניסה מרח' קוסטה ריקה‪.‬‬
‫פירוט הדיונים‪:‬‬
‫הכביש כזיכרון – מורשת‪ .‬בחלופה בה הכביש נשאר יש לפתחו כציר מורשת‪.‬‬
‫שימור הכביש לתחבורה ציבורית בלבד וחיבור הציר הקיים לכיוון "גן שטרן"‪.‬‬
‫לפני שחושבים על התחבורה יש לחשוב "מה טוב לפארק" – הכביש יכול לקלקל את איכות הפארק‪ .‬שמירה על הרצף‪.‬‬
‫חשיבות שימור הכביש מבחינת נגישות בטיחותית למקרה חירום ומנגד ביטול הכביש יעלה את רמת הבטיחות באופן שוטף‪.‬‬
‫אולי ניתן ליצור כביש תת קרקעי שישמור על הפארק הרציף ועדיין יאפשר תנועת רכבים‪.‬‬
‫סגירת הפארק לתנועת רכבים למעט התושבים שגרים במקומות ה"בעייתיים"‪.‬‬
‫הצמדת הכביש לדופן של הפארק מהצד המערבי כדי לשמר את הנגישות לבתים כפי שקיים היום ומצד שני יישמר פארק רציף‪.‬‬
‫כביש פעיל הוא גם כביש מפעיל‪ :‬יש להשתמש בכביש כבסיס לפעילויות אחרות‪.‬‬
‫לשמור על הקיים ולהנגיש לאוכלוסיות שונות‪.‬‬
‫ביטול הכביש – חנייה בצדדים‪.‬‬
‫יש לבחון את הפרעות הרעש ולמנוע אותן‬
‫אין לשנות את הסדרי תנועת כלי רכב והתחבורה הציבורית ולאפשר חנייה במפרצי חנייה ובחצרות הפרטיים‪.‬‬
‫שמירת הנגישות לרכבת הקלה לתלמידי בית הספר למדעים ולאומנויות‪ .‬שמירה על קו ‪.23‬‬
‫היסטוריה ומורשת‬
‫תושבי השכונות רואים בואדי כעין מוזיאון פתוח ופעיל לתקופת העליות של שנות ה‪ 50 -‬ושיכונן בואדי‪ ,‬וליישוב‬
‫החקלאי שקדם להן‪ .‬במהלך תכנון הואדי ובפיתוחו יש לשמור ולטפח את הזכרונות המצויים במקום‪ ,‬ואת האתרים‬
‫שנותרו מהם‪.‬‬
‫מוקד המורשת ‪ -‬תקופת העליה והמעברה‪ ,‬אך גם שימור המורשת החקלאית ומה שהיה קיים לפני ‪ ,48‬הבוסתן‪ ,‬חקלאות עבר‪ .‬בנוסף גם‬
‫ההיסטוריה המאוחרת של המקום ‪ -‬גינה קהילתית‪ ,‬בנית תאטרון פיסי ומופעי משו‪-‬משו‪ .‬לבדוק את נושא השרידים הארכיאולוגיים‬
‫ולכלול אותם בשימור המורשת‪.‬‬
‫לשקול מי הארגון ‪ /‬קבוצה מהתושבים שתרכז את המידע אודות כל האלמנטים של ההיסטוריה הכוללת של המקום‪ ,‬מעבר לראיונות‬
‫האישיים‪.‬‬
‫לשמר את בית הכנסת‪ .‬דגש של "שימור הרגש" יותר מאשר על שימור במובן של שחזור החמרים של פעם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫חזון התושבים‬
‫שימוש באלמנטים קיימים ‪ -‬יסודות המשטחים של הבטון ושל שבילי הבטון‪ ,‬הגדרות שתחמו את המעברה‪.‬‬
‫מוזיאון ‪ -‬שיהיה ניתן להבין ממנו איך חיו במעברה‪ ,‬כולל ריהוט מיטות הברזל ("מיטות סוכנות")‪ ,‬מקרר קרח‪ ,‬פרימוס‪ ,‬טאבון‪ .‬בגלל‬
‫יחידת הדיור הקטנה ושטח האדמה ‪ -‬הגינות וסוכות הצמחים הצמודים לאזבסטון‪ .‬התרנגולות המשוטטות‪ .‬שבמורשת יבואו לידי ביטוי‬
‫החיים התוססים במעברה ‪ -‬קיום נגריה‪ ,‬מכולות‪ ,‬טיפת חלב וכו'‪.‬‬
‫התייחסות לעלייה בכלל ("הגבורה האזרחית") ולא רק למעברת האזבסטונים המקומית‪.‬‬
‫אופי המוזיאון ‪ -‬התלבטות בין שחזור ממשי של מבנה עם ריהוט ובין יצירת דגמים על משטח בטון‪ .‬חשש מונדליזם במבנה ממשי עם‬
‫ריהוט‪ .‬אולי שילוב של מוזיאון פתוח וסגור‪ .‬התלבטות בין המחשה מרוכזת במקום נקודתי (הכי סביר ליד ביה"כנ) או פיזור סיפור‬
‫המורשת בכל הפארק‪ ,‬שהפארק יספר סיפור לכל אורכו‪.‬‬
‫סיפור המורשת לא בהכרח כשימור פיזי אלא שיוטמע בתכנון החדש‪.‬‬
‫לשקול מבנה צמוד לבית הכנסת שישמש גם למוזיאון וגם לקיום אירועים הקשורים לביה"כנ (קידוש וכיו"ב)‪.‬‬
‫ההסברים בשטח בטכנולוגיות מגוונות‪ .‬למשל‪ -‬אפשרות לשמוע סיפורים וזכרונות בנקודות שונות בשטח‪.‬‬
‫חשיבה של כלכלה סגורה ‪ -‬פעילויות מורשת בתשלום (סיורים?‪ ,‬חקלאות?) וההכנסות יוקדשו לפיתוח ואחזקה של המקום‪.‬‬
‫לשלב את המורשת במתקני המשחקים ‪ -‬מבנה ‪ /‬מגלשה באלמנטים חזותיים של האזבסטון‪.‬‬
‫תרבות‬
‫תושבי השכונות רואים בואדי מקום המאפשר יוזמות ומסורות תרבותיות מקומיות‪ ,‬וכן פעילות תרבותית בהיקפים‬
‫קטנים תוך צמצום מירבי של מפגעי הרעש‪.‬‬
‫תשתית לאירועים עצמאיים (באישור) ‪ -‬חיבור למים וחשמל‬
‫מקום שמתאים לאמפי קטן‪ ,‬עד ‪ 100‬איש‪ ,‬שיציג מסורת של אירוע אביב ואירועי תרבות של אמנות ותיאטרון‬
‫שילוב פיסול ואומנות סביבתיים‬
‫תרבות משולבת עם טבע ואקלוגיה‬
‫בית קפה (ביום) ופאב (בלילה) קהילתי חברתי וקואופרטיבי‪.‬‬
‫ריכוז תכנון התרבות בצפון הואדי‪ ,‬או פיזור אחיד לכל האורך‬
‫הצעה להרחיב את מתחם התיאטרון למתחם התרבות‬
‫ספריה קהילתית שקשורה לטבע; ספרייה יד שנייה‬
‫אמפי טבעי למרגלות רחוב גרוסמן‬
‫גלריה לאומנות לתושבי השכונות מסביב‬
‫בניית לוח תרבות ופסטיבלים שנתי‬
‫מצד אחד‪ ,‬להביא תרבות שאין עדיין בשכונה‪ ,‬מצד שני‪ ,‬מקום לפעילות תרבותית מקומית‬
‫תרבות שפונה לקהלים השונים של השכונות סביב ולגילאים השונים‬
‫התרבות צריכה להדגיש את ההסטוריה של המקום (המעברה)‬
‫מספרי סיפורים—ערבים הוקדשים לסיפורים אישיים על נושאים שונים‬
‫ריקודי עם‬
‫שירה בציבור‪,‬ערבי שירה‬
‫ערבי פנויים ‪ /‬פנויות‬
‫קולנוע דרייב אין‬
‫סרטי קיץ‬
‫גלריה לאומנות ממוחזרת‬
‫טבע עירוני‬
‫תושבי השכונות מבקשים לחלק את המרחב כך שיישמרו די אזורים טבעיים‪ ,‬וכך שיינתן מקום למסורות חקלאיות‬
‫בנות‪-‬קיימא על‪-‬מנת להדגיש את צורות הטבע המאפיינות את הואדי‪.‬‬
‫כללי‪-‬‬
‫רוח הדברים בדיון שיקפה רצון לשמור ולעבות את האופי הטבעי‪ .‬היה דגש ברור על חשיבות השארת איזורים ללא פיתוח על מנת לשמר‬
‫את האופי הפראי והמעט "מוזנח" (ומעט נשכח)‪.‬‬
‫המשתתפים בדיון הביעה הסתייגות מתכנית שתהפוך את הפארק לאטרקציה שתמשוך מבקרים‪ ,‬והעדפה ברורה לתכנית שתייצר מקום‬
‫להתנתקות מהעיר ‪ -‬בתוך העיר‪.‬‬
‫נקודות‪-‬‬
‫הגנה על אזורים טבעיים קיימים‪ :‬הגבעה מתחת לבית ספר ישורון כאיזור בתה טבעי; איזור החורש הצעיר בין פולינסקי ל"בוני הנגב";‬
‫מקומות התבודדות ומפלט‬
‫‪3‬‬
‫חזון התושבים‬
‫שימוש בחומרי בנייה טבעיים‪ :‬התבססות על שבילים קיימים‪ ,‬מתחמים קיימים; שיקום שבילים וטרסות בשיטות מסורתיות; בניה‬
‫בלי מלט; חומרים ממוחזרים‬
‫הרחבה ועיבוי של איזורי הבוסתן‪ :‬עצי חרוב‪ ,‬תאנה‪ ,‬שקד‪ ,‬אגס‪ ,‬תפוח; פיתוח יער מאכל במובן הרחב‪ -‬מאכל לאדם וגם לבע"ח (עוזרר‪,‬‬
‫אלון‪ ,‬איזדרכת); תכנון והוספה של עצי יער אמיתיים אלונים וכדומה‪ ,‬שיהפכו לעצים נותני צל‪ ,‬ויסייעו לחבורות הצומח הקשורות‬
‫אליהם; שימוש בתכנון\עיצוב קרקע לתפיסת מי גשם להשקיה‬
‫גינה קהילתית אורגנית בדומה לסטףאו לגינה במוזיאון הטבע‪ ,‬או אף בוסתניה‪ ,‬שהיתה גם גינה וגם קהילה‪ :‬אתר לגידול ירקות\‬
‫פרחים בשיטות של חקלאות מקיימת ללא חמרי הדברה; ערוגות אישיות\משפחתיות; ערוגות קבוצתיות; ערוגות לגידולים אתיופיים‬
‫מסורתיים; דמי חבר צנועים אך קבועים; עמדת קומפוסטר; משתלה\מנבטה‬
‫מרכז הדרכה והדגמת שיטות לחקלאות בת קיימא ‪ -‬למעשה מדובר בהרחבה\השלמה של הגינה הקהילתית האורגנית‪ :‬חוגים\הפעלות‬
‫לכיתות\קבוצות תלמידים; חוג לגמלאים; סדנאות מקצועיות בנושאים חקלאיים (ערוגה מוגבהת‪ ,‬חקלאות עציצים‪ ,‬קומפוסט);‬
‫סדנאות מלאכות עתיקות (קליעת סלים); מיחזור; אם יהיה מקור מים (מים מטוהרים) ‪ -‬הדרכה בנושאי מיחזור מים; חקלאות שלחין‬
‫(כמו בסטף)‬
‫גינה קהילתית ומרכז הדרכה דורשים תחזוקה מתמדת ומתבססים על נוכחות ארוכת טווח של משתמשים‪ .‬הרבה מהפעילות והתחזוקה‬
‫יכולה להתבסס על‪ :‬גנים\בתי ספר שיבואו על בסיס קבוע לפעילות\שיעורי חקלאות; תנועות נוער\חוגי סיור שיאמצו אתר; תלמידי‬
‫תיכון במחויבות אישית; גימלאים מתנדבים‬
‫גן בוטני ‪ /‬גינת תבלינים‬
‫גן יפני‬
‫לתכנן מראש פתרונות לקומזיצים‪ ,‬ללג בעומר ויום העצמאות‬
‫שימור הצמחייה המקומית‪,‬‬
‫שימור טבע עירוני‬
‫להשתמש בנתוני השטח הקיימים‬
‫שימוש במי גשם להשקיה ותכנון קרקע‬
‫שדה השומרים (במבליק) שבמתחם בוסתניה הוא אטרקציה לילדים בחודשי האביב והקיץ (דוגמה להזנחה רצויה)‬
‫טיולי צמחים בפארק‬
‫שמירה על עונתיות בטבע‪ -‬פקעות ובצלים‬
‫אפשרות "ללכת לאיבוד" בטבע העירוני‬
‫שילוב תלמידי ביה"ס למדעים ולאומנויות בגינון קהילתי ואפילו הקמה של חממה לימודית‪.‬‬
‫מים‬
‫תושבי השכונות רואים את הטיפול בחלחול מי הגשמים ובמי הנגר שאינם מחלחלים כאספקט מרכזי של התכנון‪,‬‬
‫ואת השימוש במים הטבעיים והאפורים שבסביבה כאלמנט חינוכי‪ ,‬אקולוגי וסביבתי מרכזי‪ ,‬מבלי שהדבר יהווה‬
‫מפגע תברואתי‪.‬‬
‫אגמון מים קבוע למשיכת בעלי חיים (ציפורים צפרדעים וכו')‪ .‬האפשרות של אגם לפעילות נופש לא הוצעה ולא נדונה‪.‬‬
‫אגם עונתי (שלולית חורף)‬
‫עיצוב הקרקע לתפיסת מי גשם להשקייה‬
‫מים בתנועה למנוע תופעות של מים עומדים‪ ,‬ריחות ויתושים‪.‬‬
‫מים אפורים כמקור למים בפארק– שימוש חוזר במים מפיליפ לאון והמוסדות האחרים הנושקים לוואדי ‪ -‬רלוונטי במיוחד אם מדובר‬
‫על מרכז הדרכה לחקלאות ברת קיימא והיבטים סביבתיים נוספים‪.‬‬
‫טיהור מים אפורים לא בהכרח אומר מים זורמים ‪ -‬הטיהור יכול להיות מתחת לפני השטח‪.‬‬
‫מערכת מים אפורים חייבת להתצבע באופן מקצועי ואחראי‪.‬‬
‫מים שאינם מטופלים בכלור‬
‫מים כגורם חינוכי‪ :‬מיחזור וחיסכון במים במסגרת חינוך למודעות סביבתית‪ ,‬תצפיות לילדים‪ ,‬תצוגת אספקטים טבעיים ופיזיקליים‬
‫איסוף מי גשם ממבני ציבור ‪ /‬בתי ספר‪.‬‬
‫אגם או מים זורמים יגמר בכך שכל שקיות האריזות וכד' יעופו למים‪.‬‬
‫‪ :Raingarden‬דומה למערכת טיהור מים אפורים‪ .‬מיועד למי נגר‪ .‬פותר בעיות של מים עומדים במהלך ספיגה של מי נגר‪.‬‬
‫אין צורך באלמנט מים‬
‫בריכת שכשוך (בריכה רדודה בגובה הקרסול למשחק והצטננות בקיץ)‬
‫המים לא צריכים להיות אלמנט מבחוץ שמביאים לכאן‪ .‬מים נראה לא קשור ולא מתאים‪ .‬אם צריך‪ ,‬אז שישמר את המראה בהרי‬
‫ירושלים (מעיין וכד')‬
‫מתקן שעשועים עם מים לילדים‪ .‬שפריצרים וכד‪,‬‬
‫להמנע מריבוי מתקני מים כדי לא ליצור מפגע של יתושים‬
‫‪3‬‬
‫חזון התושבים‬
‫תנועת המים בהתאמה לתוואי הטבע ובהתאמה לתנועה‬
‫תקדים של מקומות שבהם פסל ‪ /‬אלמנטים נסגר ע"י משרד הבריאות כי הפך לבריכת רחצה‪.‬‬
‫אלמנט מים יגמר בכךשכל שקיות האשפה יעופו למים‬
‫שימוש במים לגידולים חקלאיים כפי שהיה בעבר‬
‫פונקציות (מתקנים ופעילות מוגדרת)‬
‫הפונקציות השונות בפארק יאפשרו מגוון רחב של שימושים חפשיים ‪ -‬למגוון קהלים וגילאים‪ ,‬כמו גם לבעלי‬
‫חיים‪ ,‬ולאינטראקציות בינהם ‪ -‬תוך יצירת סביבות בטוחות‪ ,‬שימוש בחומרים טבעיים ובקיים ותוך שמירה על‬
‫נוכחותה הבולטת של הסביבה הטבעית‪.‬‬
‫כלל השימושים יהיו חופשיים ופתוחים‪ .‬שימושים עירוניים מוכתבים ומוגדרים יובאו לביקורת ציבורית במסגרת חלופה אפשרית‬
‫כלל השטח‪ -‬לאו דווקא מתוכנן ומרוצף‪ ,‬אבל כן נקי ומסודר‬
‫שמתקני הטיפוס של הילדים יהיו גם אומנותיים וגם ירוקים‬
‫מדשאות במקומות מסוימים‪ .‬לדוגמא‪ -‬על מדרון עבור ילדים‬
‫פינת מדיטציה בנויה‬
‫לייצר "הפרעות" בדשא‪ ,‬שימנעו ממנו להפוך למגרש כדורגל ענקי‪ ,‬ויאפשרו באמת לשבת לפיקניק (כמו הסלעים הגדולים בפארק דניה)‬
‫מקומות מוסווים בעצים שאפשר להתחבא בהם‪.‬‬
‫שילוט בפארק לשטחים ומתקנים אחרים בשכונה‬
‫מתקנים שנותנים מקום לדמיון – מתקנים אומנותיים (כמו המפלצת‪ ,‬גן העכביש) שכוללים מגלשות ‪ /‬מנהרות ‪ /‬סולמות)‬
‫מקומות ישיבה אינטימיים‬
‫פינת מדיטציה שעשויה מעצי ברוש שתולים צפוף שיגדלו ביחד‬
‫מקום מפגש סגור שאפשר לשבת לשתות קפה בפארק ועדיין להרגיש בפארק‬
‫אינטימיות ושקט כאלמנט משמעותי בעיצוב ובמיקום של המתקנים‬
‫להפריד קצת את הפעילויות אחת מהשניה כדי שיתאפשר שקט ומרחב פרטי‬
‫הרגשה של סלון בטבע‬
‫שלא יהיה בנוי מידי‪ ,‬הרגשה טבעית‬
‫שולחנות שחמט וששבש‬
‫לוח שחמט גדול על הרצפה עם‪/‬בלי כלים‬
‫קלאס ומשחקים דומים שמצויירים דרך קבע על הרצפה (עם‪/‬בלי הוראות המשחק לצידם)‬
‫מתקן שנראה כמו מכונית (כמו בגן הפיל)‬
‫נדנדות תלייה לארבעה ילדים (כמו בגן הרצוג)‪ .‬שאפשר לדמיין שהן מכונית‪.‬‬
‫שימוש בצמיגים‬
‫שולחנות פינג פונג‬
‫מגרש גדול ורב שימושי או שימוש במגרשים שמסביב ובקצוות‪.‬‬
‫אזור ירוק שמשלב באופן טבעי פינות ומתקנים‬
‫ארגזי חול (עלולים להיות מפגע תברואתי‪ .‬אפשרי אם יש רמת תחזוקה גבוהה מספיק)‬
‫שיקום גן העץ‬
‫לשחזר את פארק העץ המקורי‬
‫שימור המגלשות מהבטון‬
‫הומאז' למתקני העץ הישנים‪ .‬להשאיר מקום לדמיון – לא צורות מוגדרות מדי‬
‫לא מתקני פלסטיק‪ -‬שימוש בחומרים טבעיים‬
‫משטחים רכים לפעוטות – רצוי מדשאות‬
‫מתקנים לכולם – ספורט – כושר‬
‫מדשאות – מעט ארגזי חול‬
‫מתקני טיפוס עם חבלים גבוהים שמיועדים לילדים גדולים‬
‫להימנע ממתקנים "מפעילים" שלא שימושיים ולא מעניינים (לדוגמא המתקנים שיש בגינה שקרובה לרח' קראוס‪/‬שמואל נתן בגבעת‬
‫משואה)‪.‬‬
‫טאבון‬
‫מפגשים חברתיים בין ילדים והגיל השלישי‬
‫שטחים מוגדרים למדורות ומנגלים (חביות חתוכות)‬
‫פחים ענקיים ופחי קומפוסט‬
‫פחי מיחזור‬
‫‪3‬‬
‫חזון התושבים‬
‫ברזיות במרווחים סבירים‬
‫נדנדות תלייה במגוון צורות ואורכים‪ .‬גם עגולות‬
‫ערסלים‬
‫מגרשים למשחקי כדור‪ .‬עם התחשבות באקוסטיקה של האזור‬
‫מיני גולף‬
‫המון תאורה סביב המתקנים ושטחי ההליכה‪/‬רכיבה‬
‫להימנע ממתקני פלסטיק לא שמישים ולא מאתגרים‬
‫מתקני קליעה וכדור יצירתיים (ציור מתקן קליעה עם תעלות)‬
‫מתקני טיפוס מאתגרים שמתאימים לגילאים שונים‪ ,‬גם לילדים גדולים‬
‫להיעזר באומנים ירושלמיים לייצר מייצבים קבועים בפארק בשיתוף הקהילה‬
‫חלוקת הפארק לאיזורים גילאיים ‪ /‬נושאיים שונים‪ ,‬והתאמת המתקנים לאזור‬
‫מדרגות עם צלילים – מתקן ספורט לגיל השלישי – עולים במדרגות והצליל מתגבר ככל שעולים‬
‫נגישות ‪ -‬מתקנים לבעלי מוגבלויות‬
‫בית על העץ‬
‫אומגה‬
‫עצי פרי‬
‫מתקנים חקלאיים‪ :‬גת‪ ,‬בית בד‪ ,‬משאבות בורג‪ ,‬מתקן להאכלת ציפורים‬
‫הגדרת מקום להאכלת חתולים‪ ,‬שלא יהיה מפוזר מזון חתולים בכל מקום‬
‫שבילי הליכה ואופניים משולבים במארג המתקנים‬
‫אומגה לאורך הפארק‬
‫רחוב מתמשך לרולר‪-‬בליידס‬
‫סקייט‪-‬פארק המתפרס במהלך רחוב‪ .‬אולי יש לרכז אותו ולגדר‪ ,‬תוך מתן שעות פתיחה ברורות‪ .‬שימוש בקיר המוות הקיים‬
‫עבור כלבים‪ :‬שטח מגודר עם שער כפול ומתקנים אתגריים‪ -‬סלאלום‪ ,‬גשר‪ ,‬מנהרה‪ ,‬נדנדה‪ ,‬מתקנים נוספים‪ .‬ניתן לחלק לשניים‬
‫על פי גודל הכלב‬
‫ספסלי ישיבה לבעלי הכלבים‬
‫ברזיה לאנשים שמשלבת שוקת לכלבים (אוהבים מים זורמים‪ ,‬וגם צריך שזה יהיה בנוי כך שלא יהיו מים עומדים)‬
‫בית קברות לכלבים‬
‫משטחים חושניים להליכה יחפה‬
‫מתקנים חושיים לשמיעה ולראייה‬
‫אזורי משחק לקטנטנים שיהיו מגודרים בגדר קטנה כך שההורים יוכלו לשבת ללא דאגות‪.‬‬
‫מקום למשחק משפחתי‪ -‬ילדים והורים יחד‬
‫מקום להפעלת הדימיון‪ -‬מתקנים שיכולים להיבנות ולהישתנות במקום‬
‫להגדיר מקום לתצפית ולנצל את הפרשי הגובה‬
‫שמירה על שטח פחות נגיש‪ ,‬אתגרי‪ ,‬מרגש‬
‫מרחבים אינטימיים לצרכים שונים‬
‫מחזור כאפשרות ליצירה‬
‫שירותים ציבוריים‪.‬‬
‫פארק מדעי – מתקנים ומייצגים מתחומי המדע‪ ,‬המוזיקה והאמנות‪.‬‬
‫שילוב עבודות תלמידי התיכון למדעים ולאומנויות בפארק‪.‬‬
‫תחזוקה‬
‫פתרונות לתחזוקה‪ ,‬אכיפה‪ ,‬בטיחות וניקיון הם חלק בלתי נפרד מתכנון הפארק‪ ,‬וצריכים להוות בסיס להקמתו‪.‬‬
‫יש לתכנן כל שתהיה כניסה מינימלית של טרקטורים בתקופת הבנייה‪.‬‬
‫הנחת היסוד היא שאת האחזקה בפארקים עירוניים ככלל‪ ,‬מבצעת העירייה על ידי הגופים שלה‪( .‬שפ"ע‪ ,‬ניהול הגנים העירוניים‪ ,‬הפיקוח‬
‫העירוני‪ ,‬מוסדות מנהל ואחרים) כן מתבצעת אחזקה על ידי גורמי חוץ כמו מים‪ ,‬ניקוז וביוב על ידי הגיחון‪ ,‬חברת חשמל‪ ,‬קבלני גינון‬
‫ואחרים‪ .‬פעילות נוספת היא פעילות שמירה על שלום הציבור ואכיפה שאמורה להתבצע על ידי הגרומים המוסדיים ושלוחיהם‪.‬‬
‫מתוך החזון – "שיתוף הקהילה בעשייה"‪ ,‬אנו גוזרים את הכוונה של הקהילה לקחת חלק פעיל הן בהקמת הפארק והן בקיומו לאורך‬
‫זמן ועל כן בוודאי גם באחזקה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫חזון התושבים‬
‫לצורך מימוש החזון והכוונה אנו מציעים להקים גוף התנדבותי של פעילים שישמש כ"וועד מנהל" לפעילות התושבים בכל נושאי הפארק‬
‫כולל האחזקה‪.‬‬
‫המנדט של הועד המנהל הוא לתאם בין התושבים לבין הממסד‪.‬‬
‫התושבים באים לביטוי על ידי הצרכים שלהם כפי שהם מוגדרים היום בתהליך התכנון המשותף‪.‬‬
‫מתוך הכרת החיים העירוניים אנחנו יודעים שאם לא דוחפים כלום לא קורה ועל כן מטרת הועד היא לאתר את הכשלים ולדרבן את‬
‫הממסד לעשות את שלו‪ ,‬ולוודא ביצוע‪.‬‬
‫הוועד המנהל יוכל במקביל להפעיל קבוצות של מתנדבים מתוך הקהילה לשימור הפארק בגוונים שונים‪ ,‬סיירת פיקוח‪ ,‬מתנדבי הדרכה‬
‫והכוונה‪ ,‬מסייעים בשיקום ובהקמה ועוד‪.‬‬
‫שילוב של תלמידי האזור בפעילויות שיהיו בפארק‬
‫ריכוז מערכי ההתנדבות של השכונות כך שייפעלו גם בפארק‬
‫תחזוקת שירותים‬
‫"שירותים" טבעיים לילדים – מעגלי שיחים שבתוכם אפשר להסתתר ‪.‬‬
‫ניקוי ופינוי של זיהום האזבסט‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫חזון התושבים‬
‫חזון השכונות לואדי האסבסטונים כפארק רובעי‬
‫‪ .1‬שם‪:‬‬
‫פארק _______‪ :‬פארק סביבתי‪-‬אקולוגי ואתר מורשת לתרבות המקומית‬
‫‪ .2‬נושאים מובילים‪:‬‬
‫הפארק יהיה מוביל מבחינה של חשיבה אקולוגית ותכנון מקיים‪ ,‬ובכלל זה יהיה חלק ממכלול‬
‫אורבני רחב ועשיר ויתרום לו‪ .‬הפארק ישמש מוזיאון חי ופתוח למורשת החקלאית ומורשת‬
‫השיכון המקומיות‪.‬‬
‫‪ .3‬משפטי חזון נושאיים‪:‬‬
‫ תנועת אופניים ותנועה רגלית‬‫תושבי השכונות רואים את הואדי כמרכז משמעותי של רשת התנועה הרגלית ותנועת האופניים באזור כולו‪.‬‬
‫יש לחזק מערך זה ולשפרו‪ ,‬תוך מתן דגש לנגישות אל פנים השכונות ומתוכן ולחיבור אל מכלולי הטבע‬
‫הסמוכים‪ ,‬ותוך שמירה על פרטיות הבתים הקרובים ואיכות החיים בהם‪.‬‬
‫ תנועה ממונעת‬‫יש לאפשר פיתרון לבתים ולמוסדות הסמוכים לואדי‪ ,‬תוך צמצום מירבי של תנועה ממונעת בתוך הפארק‬
‫ומתן אפשרות לנגישות לבעלי מוגבלויות‪.‬‬
‫ היסטוריה ומורשת‬‫תושבי השכונות רואים בואדי כעין מוזיאון פתוח ופעיל לתקופת העליות של שנות ה‪ 50 -‬ושיכונן בואדי‪,‬‬
‫וליישוב החקלאי שקדם להן‪ .‬במהלך תכנון הואדי ובפיתוחו יש לשמור ולטפח את הזכרונות המצויים‬
‫במקום‪ ,‬ואת האתרים שנותרו מהם‪.‬‬
‫ תרבות‬‫תושבי השכונות רואים בואדי מקום המאפשר יוזמות ומסורות תרבותיות מקומיות‪ ,‬וכן פעילות תרבותית‬
‫בהיקפים קטנים תוך צמצום מירבי של מפגעי הרעש‪.‬‬
‫ טבע עירוני‬‫תושבי השכונות מבקשים לחלק את המרחב כך שיישמרו די אזורים טבעיים‪ ,‬וכך שיינתן מקום למסורות‬
‫חקלאיות בנות‪-‬קיימא על‪-‬מנת להדגיש את צורות הטבע המאפיינות את הואדי‪.‬‬
‫ מים‬‫תושבי השכונות רואים את הטיפול בחלחול מי הגשמים ובמי הנגר שאינם מחלחלים כאספקט מרכזי של‬
‫התכנון‪ ,‬ואת השימוש במים הטבעיים והאפורים שבסביבה כאלמנט חינוכי‪ ,‬אקולוגי וסביבתי מרכזי‪ ,‬מבלי‬
‫שהדבר יהווה מפגע תברואתי‪.‬‬
‫ פונקציות (מתקנים ופעילות מוגדרת)‬‫הפונקציות השונות בפארק יאפשרו מגוון רחב של שימושים חופשיים ‪ -‬למגוון קהלים וגילאים‪ ,‬כמו גם‬
‫לבעלי חיים‪ ,‬ולאינטראקציות בינהם ‪ -‬תוך יצירת סביבות בטוחות‪ ,‬שימוש בחומרים טבעיים ובקיים ותוך‬
‫שמירה על נוכחותה הבולטת של הסביבה הטבעית‪.‬‬
‫ הקמה ותחזוקה‬‫פתרונות לתחזוקה‪ ,‬אכיפה‪ ,‬בטיחות וניקיון הם חלק בלתי נפרד מתכנון הפארק‪ ,‬וצריכים להוות בסיס‬
‫להקמתו‪.‬‬
‫ס‬
‫יכ‬
‫ום‬
‫ב‬
‫ינ‬
‫יי‬
‫ם‪:‬‬
‫ש‬
‫תפ‬
‫ו‬
‫ות‬
‫הצ‬
‫יב‬
‫ור‬
‫יך‬
‫הל‬
‫בת‬
‫כנ‬
‫הת‬
‫ון‬