תהליכים קוגניטיביים : אלא אם כן הנעליים יפות , לא מוסרי לנצל עובדים זה מ
מאמר זה הינו תרגום מלא לעברית של המאמר: Paharia N., Vohs K. D., Deshpandé R. (2013). Sweatshop labor is wrong unless the shoes are cute: Cognition can both help and hurt moral motivated reasoning. Organizational Behavior and Human Decision Processes 121 (1), 81–88. http://www.journals.elsevier.com/organizational -behavior-and-human-decision-processes/ תורגם לעברית באישור המו"ל ומחזיקי הזכויות עבור קורס "מבוא לאתיקה ואחריות תאגידית" ,המרכז לאחריות תאגידית, בית הספר למינהל עסקים ,המסלול האקדמי המכללה למינהל ,ע"י דורית אתר .04-6258416 ,[email protected] ___________________________________ זה לא מוסרי לנצל עובדים ,אלא אם כן הנעליים יפות :תהליכים קוגניטיביים יכולים הן לעזור להנמקה מוסרית מּונעת והן לפגוע בה נירּו ּפהריה ,*'aקתלין ד .ווס ,bרוהיט דשפאנדה c Georgetown University's McDonough School of Business, Rafik B. Hariri Building, 37th and O Streets, NW a Washington, DC 20057, United States Carlson School of Management, University of Minnesota, 321 Nineteenth Avenue South, Suite 4-300, b Minneapolis, MN 55455-9940, United States Harvard Business School, Morgan Hall, Soldiers Field Road, Boston, MA 02163, United States c מילות מפתח :הנמקה מונעת ,קבלת החלטות אתית ,הנמקה מוסרית תקציר המחקר הנוכחי בודק את תפקידה הכפול של ה קוגניציה כגורם המאפשר הנמקה מוסרית או לחלופין הנמקה ה מּונעת מ אינטרס עצמי ,להצדקת עבודה נצלנית .ניסוי 1א הראה מהי הנמקה מּונעת ( :)gvatotaer detavotomמשתתפי ם שהתבקשו לציין את דעתם לגבי חופשה באיים הקריביים באתר נופש המשתמש בפרקטיקות עבודה מפוקפקות ,הביעו תמיכה בעבודה נצלנית יותר כאשר דובר ב חופשה של עצמם לעומת חופשה של חבריהם. ניסוי 1ב הראה שהתמיכה בעבודה נצלנית מתווכת את הקשר בין רציות () desirability המוצר ובין כוונת הרכישה .ניסוי 2מצא שהמשתתפים גייסו משאבים קוגניטיביים כדי לחזק את ההנמקה המונעת לגבי עבודה נצלנית ,וזו פחתה בתנאים של עומס קוגניטיבי .ניסויים 3א ו 3-ב מצאו שכאשר הייתה הכוונה ספציפית של המשאבים ה קוגניטיביים בהערכה משותפת השוואתית ,משתתפים הביעו דע ות מחמירות יותר על האתיקה של חברה האהודה עליהם ,ופחות הושפעו מגורמי מוטיבציה בהשוואה למצב של הערכות נפרדות לכל חברה בנפרד. טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 1 הקדמה מדוע אנשים משלמים על מוצרים כאשר הם יודעים שנעשה שימוש בפרקטיקות עבודה מפוקפקות לייצורם? צרכנים אומרים שהם מוטרדים מעבודה נצל נית ומוכנים לשלם יותר תמורת מוצרים שאינם עושים שימוש בעבודה כזאת ( ;Ehrich & Irwin, 2005 & Luchs, Naylor, Irwin, ;Hainmueller, His-cox, & Sequeira, 2011 .)Vogel, 2005 ;Raghunathan, 2010לאור זאת ,יש מקום לתהות מדוע הביקוש למוצרים כאלה ממשיך להתקיים .ההקשר של עבודה נצלנית הוא מרחב טבעי לחקור כיצד אנשים מעבדים מידע מוסרי במצבים שגרתיים שבהם אמונותיהם מתנגשות עם מעשיהם .חקרנו מה הם התנאים הקוגניטיביים שאפשרו או שמנעו מאנשים למצוא צידוקים ממניעים אנוכיים לעבודה נצלנית (הנמקה מּונעת ) ,כאשר מוצר מסוים היה רלוונטי לעצמם או נחשק בעיניהם. רקע ותיאוריה המחקר על הנמקה מּונעת מעלה את הטענה שאנשים עשויים להסיק את המסקנות הרצויות להם כל עוד הם שומרים על ' אשליה של אובייקטיביות' ( .)Kunda, 1990כדי לעשות זאת ,אנשים מּונעים לחפש אמונות וכללים שתומכים בפרשנויות הרצויות להם .לפי המחקר על הנמקה מונעת ,אדם ינסה למצוא צידוקים רציונליים כדי להוכיח שהשיפוט המוסרי שלו נכון ,וייטה להיות מושפע ממניעים של אינטרס עצמי ( Uhlmann, Pizarro, .)Tannenbaum, & Ditto, 2009כאשר אנשים עושים רציונליזציה כזאת ,הם יכולים לח שוב על עצמם כמוסריים גם אם הם נוהגים באופן שאינו מוסרי ,על ידי מציאת צידוקים שמרחיקים את הנטל המוסרי מעל עצמם ( & Bandura, 1991, 1999; Mazar, Amir, .)Ariely, 2008 על פי מודל של תהליך כפול ,ש יפוטים מוסריים מונעים הן מתהליך אינטואיטיבי והן מתהליך שמונחה על ידי המצפון ,הפועל כמתווך לקבלת החלטות מוסרית ( Greene, .)Pizarro & Bloom, 2003 ;Haidt, 2001 ;Nystrom, Engell, Darley, & Cohen, 2004 חוקרים אחרים טענו כי תהליכים קוגניטיביים מובילים לקבלת החלטות אתית טובה יותר ( ;ed, etr, r dteda, 2011 ztov, cS ,etaG ;Bazerman, Gino, Shu, & Tsay, 2011 )feeoea r bttKKt, 1KK3; fv dRedm, 1K6Kבשעה שתהליכים אינטואיטיביים מועדים יותר להטיות של אינטרס עצמי ומניעים אחרים ( Knoch, Pascual-Leone, Meyer, .)Valdesolo & DeSteno, 2008 ;Treyer, & Fehr, 2006באחד המחקרים מהשנים האחרונות ,החוק רים מצאו שכאשר לאנשים היה זמן רב יותר להתלבטות קוגניטיבית ,הם שיקרו פחות במשחק שבו היה עליהם להונות את היריב ,ואילו במחקר אחר גילו המחברים שכאשר משאבים קוגניטיביים היו זמינים למשתתפים ,הם רימו פחות ( ;Gino et al., 2011 .)Gunia, Wang, Huang, Wang, & Keith Murnighan, 2012ממצאים אלה מצביעים על האפשרות שה קוגניציה יכולה לסייע לאנשים להיות מוסריים בשיפוטם ובמעשיהם. ואולם ,חוקרים אחרים טענו כי תהליכים אינטואיטיביים מובילים לשיפוט מוסרי נעלה יותר , בשעה שתהליכים קוגניטיביים עשויים להוביל לקבלת החלטות אתית פחות .במקרה של הנמקה מונעת ,באנדּורה ( )Bandura, 1991, 1999טוען שייתכן כי אנשים משתמשים ב תהליכים מסדר גבוה יותר כדי להסביר ולהצדיק עבירות אישיות .בהמשך לכך ,מחקר אחר טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 2 מצא שמשתתפים שהתייחסו להתנהגות הבלתי הוגנת של עצמם ,ראו בה פחות הוגנת תחת עומס קוגניטיבי מאשר ללא עו מס כזה ( .)Valdesolo & DeSteno, 2008ממצאים אלה נוגעים לטבעה האתי של האינטואיציה ,ולכוחה של ה קוגניציה לחזק שיפוט והתנהגות בלתי מוסריים. אחד ההסברים האפשריים להבדלים בתוצאותיהם של מחקרים קודמים הוא התפקיד הכפול שממלאת ה קוגניציה כגורם המאפשר הנמקה מוסרית מחד ,והנמקה המונעת מאינטרס עצמי מאידך .אצל גוניה ועמיתיו ( ,)Gunia et alשמצאו כי התלבטות קוגניטיבית רבה יותר הובילה לפחות שקרים ,המחברים שיערו שאפשר לייחס את היעדרה של הנמקה מונעת לטבעו של השקר עצמו ,שבו קיימת חלוקה ברורה בין טוב ורע ,דבר המותיר מעט מקום לתמרו ני הנמקה ( .)Gunia et al., 2012לפיכך ,ייתכן שמשאבים קוגניטיביים מגויסים על ידי תהליכי מוטיבציה ,כפי שמציע באנדורה ,אך רק במקרים שבהם אין עליהם הגבלה מתוך ההקשר של ההחלטה .בניגוד ל מחקרים שמודדים שקר או רמייה ,שבהם קיימת חלוקה ברורה בין טוב לרע ,דומה כי במקר ה של עבודה נצלנית המוסריות גמישה יותר לאור שכיחות הצידוקים לטובת השימוש בעבודה נצלנית בשיח הציבורי .לאור זאת ,ניבאנו שבהקשר כזה ,המספק יותר מרחב תמרון ,גורמי מוטיבציה יגייסו משאבים קוגניטיביים כדי להצדיק את השימוש במוצר שיוצר באמצעות עבודה נצלנית .ובהתאם לכך ,כאשר המשאבים הקוגניטיביים יהיו מוגבלים ,זה לא יקרה. בהקשר גמיש מוסרית כמו עבודה נצלנית ,השימוש במשימה של הערכה משותפת ( joint )evaluationעשוי לתת בידינו דרך לכוון את ההנמקה הקוגניטיבית ,ואנו מצפים לשפר את השיפוט המוסרי על ידי הגבלת מרחב התמרון .בתנאים של הערכות נפרדות ,נשקלת חלופה אחת בלבד באופן מבודד ,ואילו בתנאים של הערכה משותפת ,בוחנים כמה חלופות בו -זמנית ( .)Bazerman, Loewenstein, & Blount White, 1992מחקרים מצאו ראיות מהותיות להבדלים בין מה שאנשים בוחרים בהערכות נפרדות לעומת הערכות משותפות ( .)Bazerman & Moore, 2008במקרה של שיפוט מוסרי ,חוקרים העלו את ההשערה שכאשר אנשים חושבים על אופציה אחת בכל פעם ,דעותיהם מועדות יותר להטיות של מוטיבציה מאשר כאשר הם משווים כמה אופציות זו לזו במצב של הערכה משותפת ( .)Bazerman et al., 2011בשל האפשרות שקל יותר להעריך אופציות בהערכה משותפת, סביר יותר שהמצב יעורר חשיבה רפלקטיבית ( ,)Hsee, 1996ויהיה פחות מרחב תמרון לתהליכי מוטיבציה .אי לכך ,במקרה של סוגיה גמישה מוסרית כמו עבודה נצלנית ,ייתכן שהמשאבים הקוגניטיביים פחות מועדים להטיות כאשר בוחנים מוצר רצוי שיוצר בשיטות נצלניות בהערכה משותפת ,בשל טבעו הבלתי גמיש של הקשר ההערכה. כאשר צרכנים מעבדים מידע אתי בשוק ,גם הם עשויים להיות מושפעים מהצגת המוצרים בנפרד או ביחד ,ו גורמי מוטיבציה עשויים להטות את הכף בהחלטותיהם .התכונות האתיות של מוצרים גורמות לעתים קרובות ל היפוך בהעדפות ואנומליות נוספות ,יותר משעושות זאת תכונות שאין להן מאפיינים אתיים ( 4d,to r ;4d,to, 1KK4 ;Baron & Spranca, 1997 .)4d,to r cptdt, 1KKI ;1tdvo, 2001מחקר מצא שסביר יותר שמשתתפים ישתמשו במידע אתי אם הוא בידיהם ,אך פחות סביר שיבקשו אותו מלכתחילה .תופעה זו ,המכונה "ּבּורּות מרצון" ,הייתה חזקה יותר אצל משתתפים שגילו דאגה לגבי הסוגיה האתית שעל טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 3 הפרק ,מכיוון שהיא הציעה דרך להימנע מהעלות הרגשית והקוגניטיבית מהידיעה שעשויות להיות תכונות בלתי אתיות בלתי רצויות בהחלטתם ( .)Ehrich & Irwin, 2005 בשעה שצרכנים מסוימים מנסים להימנע ממידע על עבודה נצלנית בכלל ,ייתכן שלאחרים אין ברירה אלא להביא אותה בשיקוליהם .במחקר פיילוט ,מצאנו שהיה סביר יותר שמשתתפים יסכימו עם הצדקות כלכליות בנוגע לעבודה נצלנית בבואם לשקול רכישה של מכנסי ג'ינס נחשקים שיוצרו בתנאי עבודה גרועים ,מאשר כאשר המשתתפים שקלו רכישה של ג'ינס שצוין לגביו מפורשות שהוא יוצר ללא עבודה נצלנית .ההשערה שלנו היא שגם אם צרכנים באופן כללי נוקטים עמדה נגד עבודה נצלנית ,הם עשויים לתמוך בה כאשר רמת המוטיבציה שלהם גבוהה ( על בסיס הרלוונטיות של המצב לעצמם או הרציות של המוצר ), כאשר המשאבים הקוגניטיביים שלהם זמינים להפעיל הנמקה מּונעת ,וכאשר ההקשר של ההחלטה גמיש דיו על מנת שיהיה למשאבים הקוגניטיביים מרחב תמרון. לאור סקרים שהראו כי צרכנים באופן כללי אינם תומכים בשימוש בעבודה נצלנית ( Pollin, )Burns, & Heintz, 2004ועשויים לראות בשימוש בה נוהג המנוגד לכללי האתיקה ,ניבאנו שהנמקה מונעת תהיה נוכחת כאשר אנשים יחשבו על השימוש בעבודה נצלנית לטובת עצמם ,לעומת השימוש בה לטובת חבר .מחקרים קודמים הראו שאנשים מונעים לחשוב באופן שונה על התנהגות בלתי אתית של עצמם מאשר על התנהגויות בלתי אתיות של הזולת ,כל עוד הם מאמינים שהם יותר הוגנים ,ישרים ,וראויים לאמון מאחרים ( & Messick .)Messick, Bloom, Boldizar, & Samuelson, 1985 ;Bazerman, 1996צביעות מוסרית מתרחשת כאשר אנשים מעריכים את העבירות המוסריות של עצמם כפחות מעוררות התנגדות מהעבירות המוסריות של אחרים ( Batson, Thompson, & Chen, ;)2002ייתכן שהסיבה לקיומה של צביעות מוסרית כזאת היא להגן על הדימוי העצמי ( self- .)conceptלפיכך: השערה 1א .הנמקה מונעת להגנה על הדימוי העצמי תהיה נוכחת כאשר אדם ישקול את השימוש בעבודה נצלנית עבור עצמו ,בניגוד לחבר. בנוסף לשימוש שלנו בגורם הר לוונטיות העצמית כשיטה לשינוי המוטיבציה במחקר, שיערנו שהבדלים ברציות המוצר ישפיעו גם הם על המוטיבציה .אם ה מוצר רצוי יותר ,ייתכן שהצרכן מונע יותר להשיג אותו .ולפיכך ,ניבאנו שתהיה הנמקה מונעת רבה יותר עבור מוצר רצוי מאוד שייצורו כרוך בעבודה נצלנית ,מאשר עבור מוצר פחות רצוי. השערה 1ב .הנמקה מונעת תהיה רבה יותר כאשר אדם ישקול מוצר רצוי שיוצר בעבודה נצלנית לעומת מוצר פחות רצוי. לאור השפעות ההנמקה המונעת ,ניבאנו שהפעלת עומס קוגניטיבי עשויה להגביל השפעות אלה .כפי שטען באנדורה ( ,)Bandura, 1991, 1999אדם עשוי להשתמש בתהליכים מסדר גבוה יותר כדי למצוא צידוקים רציונליים לעבירותיו האישיות ,ולפיכך ניבאנו שהגבלת משאבים אלה באמצעות שימוש בעומס קוגניטיבי תנטרל את השימוש בהנמקה מונעת. טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 4 השערה .2התמיכה המונעת בעבודה נצלנית תפחת תחת עומס קוגניטיבי. לסיום ,ניבאנו שהמשתתפים יגלו שי פוט מוסרי שונה במסגרת של הערכות נפרדות לעומת הערכות משותפות ( .)Bazer-man et al., 2011באמצעות הקשר של הערכה משותפת (הערכת שתי אופציות בו -זמנית) ,ניבאנו שהסלחנות האתית כלפי חברה אהודה תפחת בהשוואה למצב של הערכות נפרדות .בהתאם לכך ,ניבאנו שגורמי מוטיבציה יהיו רלוונטיים יותר בתנאים של הערכות נפרדות לעומת הערכות משותפות .ולפיכך: השערה 3א .השיפוט המוסרי כלפי חברה אהודה יהיה סלחני יותר בהערכות נפרדות מאשר בהערכות משותפות. השערה 3ב .השיפוט המוסרי יהיה מועד יותר לגורמי מוטיבציה בהערכות נפרדות מאשר בהערכות משותפות. ניסוי 1א ניסוי 1א בדק אם ההסכמה עם הצדקות כלכליות למוצר המזוהה עם פרקטיקות עבודה מפוקפקות תשתנה כפונקציה של השאלה אם המשתתף עצמו יוצא לחופשה או חבריו ,גורם המשנה את רמת המוטיבציה של המשתתף להגן על הדימוי העצמי שלו .בהתאם להשערה ,1ניבאנו שהמשתתפים יסכימו יותר עם ההצדקות הכלכליות כאשר ישקלו חופשה הכרוכה בתנאי עבודה מפוקפקים לעצמם לעומת לחבריהם .הגדרנו הצדקות כלכליות כסיבות פיננסיות נסיבתיות לטובת שימוש בעבודה נצלנית .סיבות כלכליות שמרבים לציין לתמיכה בשימוש בעבודה נצלנית כוללות כאלה הנוגעות לשיפור מצב התעסוקה בטווח הקצר ופיתוח כלכלי בטווח הארוך ( .)Powell & Skarbek, 2006 ;Krugman, 1997הצדקות אלה עולות לעתים קרובות בדיונים ציבוריים ,ולפיכך הן נגישות לצרכנים ומשמשות אות ם כאשר הם שוקלים לרכוש מוצרים שיוצרו בעבודה נצלנית ( .)Eckhardt, Belk, & Devinney, 2010 שיטת המחקר מאה -ועשרים סטודנטים (מתוכם 5Kנשים ,גיל ממוצע = ) 22קיבלו 20דולר על השתתפותם .במערכים של 2 x 2בין -נבדקים ,שובצו המשתתפים באופן אקראי לאחד מארבעה תנאים :עצמי לעומת חברים ,בהצלבה עם עבודה נצלנית לעומת ללא עבודה נצלנית. המשימה הראשונה של המשתתפים הייתה לקרוא מידע על חופשה .בקבוצה עם עבודה נצלנית ,המשתתפים קראו את הטקסט הבא " :אתרי נופש רבים נמצאים במדינות מתפתחות באיים הקריביים .לידיעתך ,העובדים ברבים מאתרי הנופש הללו חשופים לתנאי עבודה בלתי הולמים ".המשתתפים בקבוצה ללא עבודה נצלנית לא קראו על תנאי העבודה. לאחר מכן ,כל המשתתפים קראו על חופשה שאליה הם אמורים לצאת יחד עם חבריהם , טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 5 או שרק חבריהם אמורים לצאת אליה .בקבוצה שבה המשתתפים יוצאים בעצמם לחופשה, הסטודנטים קוראים את הטקסט בסוגריים מרובעים; בקבוצה שבה רק חבריהם אמורים לצאת לחופשה ,קוראים את הטקסט בסוגריים רגילים " :דמיין לעצמך שאחרי סמסטר קשה בלימודים [אתה ו] חבריך מחליטים לפנק [את עצמכם] ( את עצמם) בחופשה של שבוע באתר נופש על חוף בקריביים[ .אתם] (הם ) שוחים ,נחים ,ונהנים מחיי הלילה [ .אתם] (הם ) מרגישים רעננים אחרי שבוע שלם הרחק מהאתגרים של חיי הלימודים" . בשלב זה ,המשתתפים התבקשו לציין את מידת הסכמתם להצדקות כלכליות נפוצות לשימוש בעבודה נצלנית ( .)Eckhardt et al., 2010; Powell & Skarbek, 2006ארבעת הפריטים היו :עבודה נצלנית היא מקור ההכנסה המציאותי היחיד לעובדים במדינות עניות; ללא עבודה נצלנית ,מדינות עניות אי נן יכולות להתפתח; השימוש בעבודה נצלנית הוא תקין מפני שלולא היא ,אנשים מעוטי הכנסה לא יכלו לרכוש מוצרים אלה; השימוש בעבודה נצלנית הוא תקין מפני שחברות מסחריות חייבות לשמור על תחרותיות ( = 1לא מסכים; = I מסכים) .המדדים של ההצדקות הכלכליות כונסו למדד הצדקה כלכלית יחיד (.)α = .88 תוצאות ערכנו ניתוח שונות ( )ANOVAבמערך 2 x 2עם שני גורמים של עבודה נצלנית ( נוכח לעומת נעדר) וזהות האדם הנופש (עצמי לעומת חברים ) כמשתנים בלתי תלויים ,ומדד ההצדקה הכלכלית כמשתנה תלוי. מודל זה חשף את האינטראקציה שניבאנו בין נוכחות של עבו דה נצלנית ורלוונטיות עצמית ( .)F(1,116) = 6.67, p = .01ההשפעות העיקריות של עבודה נצלנית וזהות האדם הנופש לא היו מובהקות ( ,F(1,116)< 1, F(1,116)< 1בהתאמה ) .כפי שמוצג באיור ,1ניתוח אפקטים פשוטים ( )simple effectsהראה שבהתאם לניבוי ,בתנאי שבו הוצגה העבודה הנצלנית ,המשתתפים הביעו הסכמה רבה יותר עם הצדקות כלכליות כאשר שקלו לצאת לחופשה בעצמם מאשר המצב שבו חבריהם אמורים לצאת לחופשה ( = M = 4.09, SD 1.67לעומת .p<.02 ,t(63) = 2.45 ,)M = 3.09, SD = 1.60עוד כפי שניבאנו ,לא היה הבדל בהסכמה עם ההצדקות הכלכליות לגבי ע צמם והחברים במצב שבו לא הוצג בפניהם המידע על קיומה של עבודה נצלנית ( M = 3.13, SD = 1.45לעומת = M = 3.59, SD .p > .20 ,t(53) = 1.21 ,)1.33 בנוסף ,ניתוח Spotlightבסטיית תקן אחת מעל הממוצע לגבי נוכחות של עבודה נצלנית הראה הבדל מובהק ,כך שכאשר העבודה הנצלנית הייתה גבוהה ,המשתתפים ציינו הסכמה רבה יותר עם ההצדקות הכלכליות בהתייחס לחופשה לעצמם לעומת חופשה לחבריהם (עצמי = ,1חברים = .β = .32, p = .01 ,)- 1ניתוח Spotlightדומה בסטיית תקן אחת מתחת לממוצע לגבי נוכחות של עבודה נצלנית לא מצא הבדל מובהק בהסכמה עם הצדקות כלכליות בין עצמם לעומת חבריהם .β = -.15, p > .2 טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 6 איור .1ניסוי 1א ,הסכמה עם הצדקות כלכליות כפונקציה של זהות האדם הנופש ונוכחות של עבודה נצלנית דיון ניסוי 1א הראה שהמשתתפים דיווחו על הסכמה רבה יותר עם הצדקות כלכליות בהתייחס לחופשה עם פרקטיקות עבודה מפוקפקות לעצמם בניגוד לחבריהם ,מה שמאשר את השערה 1א .בניסוי 1ב ,ניסינו לחבר את השימוש בהצדקות כלכליות לכוונות רכישה ,כדי להראות שמשתתפים שתמכו בהצדקות כלכליות ידווחו על כוונות חזקות יותר לרכוש מוצר שהיה מזוהה עם עבודה נצלנית. ניסוי 1ב ניסוי 1א מצא שאנשים מ ּונעים להסכים עם הצדקות כלכליות על בסיס של רלוונטיות לעצמם .ניסוי 1ב הראה הבדלים במוטיבציה על ידי שינוי הרציות של המוצר ,ובדק את תפקידה המתווך של ההסכמה עם הצדקות כלכליות כדי להסביר את השפעת המוטיבציה על כוונת הרכישה .המשתתפים קוראים תרחיש היפותטי על חברה מוכרת ,נייקי .מכיוון שחברת נייקי הואשמה בשימוש בעבודה נצלנית בעבר ,תנאי זה הוסיף הקשר ריאליסטי לניסוי. השתמשנו במחיר כדי לשנות את רמת הרציות של מוצר ,וניבאנו שהנחה גדולה במחיר תגרום למוצר להיות רצוי ומבוקש יותר ( ;Knutson, Adams, Fong, & Hommer, 2001 ,)Thaler, 1985כך שהיא תגביר את המוטיבציה לרכוש אותו. כדי לאשר את תפקידה של המוטיבציה ,ניבאנו שההסכמה עם ההצדקות הכלכליות תהיה גבוהה יותר כאשר ערכו של המוצר יהיה רב יותר בעיני המשתתפים ,לעומת ערך נמוך. בנוסף ,ניבאנו שרמת ההסכמה עם ההצדקות הכלכליות תתווך את הקשר בין הרציות של המוצר לכוונת הרכישה. שיטת המחקר מאה ושלושים -ושבעה משתתפים ( מתוכם 4Iנשים ,גיל ממוצע = ) 38גויסו דרך האינטרנט מתוך מדגם ארצי של מבוגרים בקהילה ,ובתמורה להשתתפותם קיבלו נקודות זיכוי לרכישת מוצרים .במערך של שני תאים בין -נבדקים ,הוקצו המשתתפים אקראית לתנאים של רמת רציות גבוהה לעומת רציות נמוכה. טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 7 המשתתפים קראו תחילה על הערך של זוג נעליים היפותטיות מתוצרת נייקי .בקבוצה עם רציות גבוהה ,המשתתפים קראו " :דמיין שיש לך נעלי ריצה של נייקי .מחיר הנעליים הרגיל הוא 1I5דולר ,ואתה קנית אותן ב I5%-הנחה .אתה מאוד מרוצה מהנעליים שלך". בקבוצה עם רציות נמוכה ,נאמר למשתתפים שהם קיבלו 5%הנחה בלבד ושהם מרוצים מהנעליים. לאחר מכן ,המשתתפים השיבו על שלוש שאלות בדיקה ,עם מניפולציות לגבי הרציות של הנעליים :עד כמה הנעליים האלה נחשקות בעיניך?; עד כמה אתה מרוצה מהנעליים האלה?; כמה טוב אתה חושב שאתה נראה בנעליים האלה? ( = 1לא נחשקות/לא מרוצה/לא טוב; = Iנחשקות מאוד/מרוצה מאוד/טוב מאוד) .שלושת מדדי הרציות כונסו למדד רציות יחיד (.)α = .91 המשתתפים התבקשו אז לדמיין שהם מגלים כי נייקי השתמשה בעבודה נצלנית לייצור הנעליים .כעת ,היה עליהם לציין את הסכמתם לשאלות לגבי ההצדקות הכלכליות ששימשו בניסוי 1א .ארבעת המדדים של ההצדקות הכלכליות כונסו למדד הצדקה כלכלית יחיד ( = α .).92בסיום ,המשתתפים נשאלו לגבי כוונת הקנייה שלהם :אילו הייתה לך שוב הזדמנות לקנות את הנעליים האלה ,מה הסיכוי שהיית רוכש אותן? ( = 1לא סביר; = Iסביר ביותר). תוצאות לצורך בדיקת מניפולציה ,ערכנו מבחן tומצאנו שהנעליים קיבלו דירוג גבוה יותר במדד הרציות בקבוצה שבה רציות המוצר הייתה גבוהה יותר ,לעומת הקבוצה עם רציות נמוכה ( M = 4.96, SD = 1.70לעומת .p < .001 ,t(135) = 4.77 ,)M = 3.56, SD = 1.60לאחר מכן ,ניתחנו את הדירוגים במדד ההצדקה הכלכלית באמצעות מבחן ,tכאשר רציות המוצר (גבוהה לעומת נמוכה ) היא הגורם המנבא .בהתאם לניבוי שלנו ,ההסכמה עם ההצדקות ה כלכליות הייתה גבוהה יותר במובהק במצב של רציות מוצר גבוהה לעומת נמוכה ( = M 3.07, SD = 1.63לעומת .p < .005 ,t(135) = 3.21 ,)M = 2.22, SD = 1.26הייתה סבירות רבה יותר במובהק שמשתתפים יגידו שהם היו רוכשים את הנעליים בתנאי שבו הרציות גבוהה לעומת התנאי שבו הרציות נמוכה ( M = 3.64, SD = 2.02לעומת = M ,t(135) = 2.49, p < .02 ,)2.76, SD = 1.92אפילו לאחר שנודע להם על העבודה הנצלנית. לאחר מכן ,בדקנו אם ההסכמה עם הצדקות כלכליות תיווכה את הבדלי רמת הרציות של המוצר ,הגבוהה והנמוכה ,עם כוונת הרכישה ,בעקבות ההליכים שתוארו על ידי זאו ,לינץ' וצ'ן ( .)Zhao, Lynch, & Chen, 2010השתמשנו בהליך חילוץ ( )bootstrapכדי ליצור רווחי סמך מתוקני הטיה ( )bias-correctedעל בסיס 5,000מדגמים חוזרים ( .)resamples גודלה של ההשפעה העקיפה a x bהיה ,p< .03 ,.65ורווח הסמך מתוקן ההטיה של K5% לא כלל אפס ( ,)1.0I ,.2Iמה שמצביע על השפעת תיווך מובהקת .ההשפעה של המניפולציה שלנו בר ציות המוצר על ההסכמה עם הצדקות כלכליות הייתה מובהקת = a ,.85, p < .002כפי שהייתה השפעת ההסכמה עם הצדקות כלכליות על העניין ברכישה = b ..76, p < .001ההשפעה הכוללת של הרציות על כוונת הרכישה הייתה מובהקת c = .87, ,p < .02ואילו ההשפעה הישירה לא הייתה מובהקת .c = .23, p>.4 טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 8 דיון ניסוי 1ב מצא שההסכמה עם הצדקות כלכליות הייתה גבוהה יותר לגבי מוצרים רצויים שיוצרו במפעל נצלני מאשר במוצרים עם רמת רציות נמוכה ,מה שמראה על אפקט של הנמקה מונעת העולה בקנה אחד עם השערה 1ב .בנוסף ,ניסוי 1ב מצא שהסכמה עם הצדקות כלכליות תיוו כה את הקשר בין תנאי הרציות של המוצר ובין כוונת הרכישה. ניסוי 2 תוצאות ניסויים 1א ו 1-ב מלמדות שמשתתפים שהייתה להם מוטיבציה רבה יותר הן במונחי רלוונטיות לעצמם והן ברציות המוצר ,הסכימו עם הצדקות כלכליות בסבירות גבוהה יותר מאשר אלה שהייתה להם פחות מוטיבציה. ני סוי ,2בנוסף לשינוי רמות המוטיבציה ,שינה את זמינותם של משאבים קוגניטיביים למשתתפי הניסוי .כפי שמשתקף בתיאוריות של ניתוק מוסרי ( ,)Bandura, 1991, 1999 ציפינו שהנמקה המונעת מאינטרס עצמי תתמעט תחת עומס קוגניטיבי .לצורך זה ,בניסוי 2 הופעל עומס קוגניטיבי על חלק מהמשתתפים על ידי כך ש התבקשו לזכור בעל -פה מספר ארוך ( ,)Gilbert & Hixon, 1991ולאחר מכן התבקשו לתת את דעתם לאותם תרחישים בנוגע ליציאה לחופשה בעצמם או יציאה של חברים בלבד לאתר נופש בקריביים המשתמש בפרקטיקות עבודה מפוקפקות ( ניסוי 1א ) .ניבאנו כי השפעת ההנמקה המונעת שנמצאה בניסוי 1א תהיה פחותה כאשר המשתתפים נתונים בעומס קוגניטיבי בהשוואה למצב שבו אין עליהם עומס כזה .היות שכך ,ציפינו שההשפעה של העומס הקוגניטיבי תהיה רלוונטית רק בהתייחס לחופשה שאליה אדם יוצא בעצמו ,שבה הרלוונטיות העצמית היא גבוהה. ניבאנו שלא תהיה ה שפעה של העומס הקוגניטיבי כאשר החופשה היא עבור חברים. שיטת המחקר מאתיים ושישה -עשר סטודנטים ( מתוכם 10Kנשים ,גיל ממוצע = )23קיבלו 20דולר על השתתפותם .במערכים של 2 x 2בין -נבדקים ,הוקצו המשתתפים באופן אקראי לאחד מתוך ארבעה תנאים :עצמי לעומת חברים ,בהצלבה ע ם עומס קוגניטיבי לעומת ללא עומס קוגניטיבי .המשימה הראשונה של המשתתפים ששובצו לקבוצת העומס הקוגניטיבי הייתה לזכור בעל פה את המספר .I264281המשתתפים ששובצו לקבוצה ללא עומס קוגניטיבי לא התבקשו לזכור מספרים. לאחר מכן ,המשתתפים קראו על אתר נופש בקריביים המנצל א ת עובדיו ,בקשר לחופשה לעצמם או עבור חבריהם (כמו בניסוי 1א) .לאחר מכן ,הם השיבו על אותן שאלות הצדקה כלכלית ששימשו בשני הניסויים הקודמים .כינסנו את ארבעת פריטי ההצדקה הכלכלית למדד יחיד (.)α = .83 טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 9 תוצאות ניתחנו מדד זה באמצעות 2 x 2 ANOVAעם תנאי של עומס קוגניטיבי ( כן לעומת לא ) ותנאי חופשה (עצמי או חברים) בתור המשתנים הבלתי תלויים .כפי שניבאנו ,הייתה אינטראקציה מובהקת בין המצב של עומס קוגניטיבי ובין המצב של חופשה = )F(1,212 ( 5.83, p < .02איור .) 2מבחני אפקטים פשוטים גילו את ההשפעה הצפויה ,והיא שהמשתתפים בתנאי של ה חופשה העצמית דיווחו על פחות הסכמה עם ההצדקות הכלכליות כאשר היו תחת עומס קוגניטיבי ,לעומת מצב ללא עומס קוגניטיבי ( M= 2.78 SD = 1.26 לעומת .p = .001 ,t(107) = 3.38 ,)M = 3.63 SD = 1.34כצפוי ,ההסכמה עם ההצדקות הכלכליות לא השתנתה כפונקציה של העומס ה קוגניטיבי בקבוצה שהתייחסה לחופשת החברים ( M = 2.88 SD = 1.27לעומת .p>.90 ,t(105) = .03 ,)M = 2.87 SD = 1.30 10 איור .2ניסוי ,2הסכמה עם הצדקות כלכליות כפונקציה של זהות האדם הנופש ועומס קוגניטיבי. נמצאה השפעה עיקרית מובהקת בתנאי של העומס הקוגניטיבי < F(1,212) = 5.64, p ,.02והשפעה מובהקת זניחה בתנאי של זהות האדם הנופש .F(1,212) = 3.51, p < .07 ככלל ,המשתתפים הסכימו יותר עם ההצדקות הכלכליות במצב נטול עומס קוגניטיבי מאשר במצב עם עומס ( M = 3.25, SD = 1.37לעומת ,)M = 2.83 SD = 1.26והסכימו עם ההצדקות הכלכליות מעט יותר כאשר דובר בעצמם מאשר בחבריהם ( = M = 3.20, SD 1.36לעומת .)M = 2.87, SD = 1.28בנוסף ,ניתוח Spotlightבסטיית תקן אחת מעל הממוצע לגבי התנאי של זהות הנופש ( ניתוח Spotlightלגבי עצמי) הראה הבדל מובהק ,כך שמשתתפים ציינו פחות הסכמה עם ההצדקות הכלכליות כאשר הייתה נוכחות של עומס קוגניטיבי מאשר ללא נוכחות כזאת (כן = ,1לא = .β = -.32, p = .001 ,)-1ניתוח Spotlightדומה בסטיית תקן אחת מתחת לממוצע לגבי התנאי של זהות האדם הנופש (ניתוח Spotlightלגבי החברים) לא מצא הבדל מובהק בהסכמה עם ההצדקות הכלכליות בהתבסס על נוכחות של עומס קוגניטיבי .β = .003, p > .5 דיון טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ ניסוי 2העלה את אותם ממצאים של ההנמקה המונעת מניסוי 1א ,בהתייחס לעבודה נצלנית עבור עצמי לעומת חבר .אולם ,כאשר המשאבים הקוגניטיביים של המשתתפים היו תפוסים על ידי הניסיון לזכור שורה ארוכה של ספרות ,השפעת ההנמקה המונעת הופחתה, והם דיווחו על פחות הסכמה עם ההצדקות הכלכליות לעבודה נצלנית עבור עצמם ,בהתאם להשערה .2בהיעדר מוטיבציה של אינטרס עצמי (קרי ,התנאי של החברי ם הנופשים ), לעומס הקוגניטיבי לא הייתה השפעה על התמיכה בעבודה נצלנית ,מה שאומר שבמקרה זה ,ההערכה המוסרית ללא מוטיבציה לא הושפעה מהגבלת המשאבים הקוגניטיביים .ניסוי 2מספק אפוא ראיות לכך שבמקרה של עבודה נצלנית ,ההנמקה המונעת מאינטרס עצמי מופחתת כאשר המשאבים ה קוגניטיביים אינם זמינים .במצב של עומס קוגניטיבי, המשתתפים שעשויים היו לעסוק בהנמקה מונעת כבר לא יכלו לעשות זאת. ניסוי 3 בניסויים 3א ו 3-ב ,חקרנו אם מסגרת של הערכה משותפת עשויה למתן את השפעת ההנמקה המונעת .השתמשנו באירוע שזכה לסיקור תקשורתי לאחרונה כדי להגביר את הרלוונטיות של התרחישים ,ובמותג של אחת החברות הנערצות בעולם ,חברת מחשבי אפל ( .)Duhigg & Barboza, 2012בזמן האחרון נמתחה ביקורת מתוקשרת על החברה בשל ניצול עובדים במפעלי קבלן שלה בסין .בנוסף לכך ,אפל צוינה באופן מיוחד כמי שמשתמשת בפרקטיקות עבודה גרועות יותר מחברות אחרות בתעשייה ,כמו היולט פקרד (מכאן ואילך " .)Duhigg & Barboza, 2012 ( )"HPמכיוון שאפל היא מותג אהוב ,ניבאנו שלמשתתפים בהערכות נפרדות תהיה מוטיבציה להיות סלחניים יותר כלפי אפל ,ואילו בהערכות משותפות ,השיפוט יהיה פחות סלחני .בניסוי 3ב ,חזרנו על או תו ניסוי 3א ,ובנוסף מדדנו את תחושות האהדה של המשתתפים כלפי אפל לפני הניסוי הראשי .ניבאנו כי אלה שהביעו אה דה רבה יותר לאפל יציעו דירוגים סלחניים יותר לאתיקה של החברה בהערכה נפרדת, אך לא יעשו זאת בהערכה משותפת. ניסוי 3א מאה ארבעים -ושניים משתתפים ( מתוכם 62נשים ,גיל ממוצע = )22קיבלו 20דולר על השתתפותם .המשתתפים הוקצו אקראית לאחד משלושה תנאים בין -נבדקים שקראו על אפל בלבד ,על HPבלבד ,או תנאי מצורף שבו קראו על אפל ו HP-יחד .בשני המקרים של הערכות נפרדות והערכות משותפות ,תנאי העבודה באפל תוארו כפחות טובים בהשווא ה ל - .HPבנוסף ,תנאי העבודה באפל תוארו כגרועים בהרבה מהממוצע בתעשייה ,בשעה שאלה של HPתוארו כטובים מן הממוצע .למרות היותה של אפל מתחת לממוצע בתעשייה והעובדה שהיא גרועה יותר מ ,HP-ניבאנו שמכיוון שאפל היא מותג אהוב יותר ,היא תקבל הערכות סלחניות יותר בהערכות נפרדות מאשר בהערכות משותפות. הן בתנאי שבו הוצגה אפל לבדה והן בזה שבו הוצגה HPלבדה ,המשתתפים קראו את הטקסט הבא" :במספר כתבות שהופיעו לאחרונה בתקשורת נמתחה ביקורת על תעשיית הטכנולוגיה ,בגלל מתח הרווחים הנמוך שמציעות חברות למפעלים המייצרים עבורן בסין. בגלל מתח הרווחים הנמוך ,מפעלים אלה לעתים חייבים להכריח את העובדים לעבוד שעות ארוכות בתנאי עבודה שאינם בטוחים ,כדי שהמפעל ימשיך להתקיים" .בתנאי שנגע לאפל טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 11 לבדה ,המשתתפים קראו" :ובפרט ,חברת אפל מחשבים צוינה בהבלטה כמי שמאפשרת מתח רווחים נמוך במיוחד ,הרבה מתחת לממוצע המקובל בתעשייה" .בתנאי שנגע ל ,HP- המשתתפים קראו" :ובפרט ,חברת HPצוינה בהבלטה כמי שמאפשרת מתח רווחים נמוך, אך מעל הממוצע בתעשייה " .בשני תנאים אלה ,שבהם כל חברה הוצגה בנפרד ,המשתתפים נשאלו אז " :באיזו מידה הפרקטיקות העסקיות של אפל ( )HPהן בלתי אתיות ביחס לייצור במפעלים זרים?" ( = 1אינן בלתי -אתיות; = Iמאוד בלתי -אתיות) .בתנאי של ההערכה המשותפת ,המשתתפים קראו את שני התיאורים על אפל ו ,HP-ואז נשאלו את אותן שתי שאלות בנוגע לאתיקה של אפל ו HP-כמדידה חוזרת ( .)repeated measureבמקום להשתמש במדדים של ההצדקות הכלכליות הכלליות מניסויים 1א1 ,ב ו ,2-השתמשנו במדד אתיקה ספציפי לחברה ,מכיוון שהוא התאים לפרדיגמה של הערכות נפרדות לעומת הערכות משותפות. במדגם של ההערכות הנפרדות ,התנאים נבדקו בבדיקה מקדימה ללא שמות החברות, כדי לוודא שהתיאור המקושר לאפל אכן פחות חיובי מהתיאור המקושר ל .HP-במקום לקרוא על אפל ו ,HP-המשתתפים קראו על חברה Yשיש בה תנאי עבודה פחות טובים (זהה לתיאור של אפל) ועל חברה Qשיש בה תנאי עבודה יותר טובים (זהה לתיאור של .)HP בהערכות נפרדות ( בין -נבדקים) ,המשתתפים דירגו את חברה Yכפחות אתית במובהק מחברה M = 5.89, SD = .93( Qלעומת .t(18) = 2.18, p< .05 ,)M = 4.64, SD = 1.52 בנוסף ,משתתפי ההערכה המשותפת גם דירגו את חברה Yכבלתי -אתית יותר במובהק מחברה M = 5.89,SD = .78( Qלעומת ,F(1,8) = 7.84,p< .05 ,)M = 5.11,SD = 1.36 מה שמלמד שמבלי להזכיר את שם החברה ,לא נמצאו דעות נבדלות בין ההערכות הנפרדות למשותפות. תוצאות שישה משתתפים לא השיבו על השאלות והוצאו מהניתוח .ביצענו מבחן tכדי למדוד אם הדירוגים של חוסר אתיקה היו שונים בין אפל ל HP-בתנאים שבהם כל אחת מהן הוערכה לבדה .כפי שנראה באיור ,3המשתתפים לא ציינו הבדלים מובהקים ב דירוגי חוסר האתיקה כאשר הם קראו על אפל ו HP-בנפרד תחת הערכות נפרדות ( M = 4.31, SD =1.56לעומת .t(87) = .32, p > .50 ,)M =4.2, SD = 1.59לאחר מכן ,ביצענו ניתוח מדידות חוזרות כדי להעריך את התנאי של ההערכות המשותפות .כאשר בחנו את אפל ו HP-תחת הערכה משותפת ,המשתתפים דירגו את אפל כבלתי -אתית יותר במובהק מ M =5.15, SD = ( HP- 1.46לעומת . p = .001, F(1,46) = 17.51 )SD = 1.51 ,M = 4.38בנוסף ,המשתתפים סברו שאפל בלתי -אתית יותר בהשוואה לעצמה כאשר הם העריכו את אפל בהערכה משותפת (יחד עם )HPמאשר במצב שבו העריכו את אפל לבדה בהערכה נפרדת ( = M 5.15, SD =1.46לעומת ,t(90) = 2.66, p <.01 ,)M = 4.31, SD = 1.56בשעה שלא היה הבדל מובהק בהערכות כלפי HPבין התנאים של הערכה משותפת והערכה נפרדת ( M = 4.38, SD = 1.51לעומת .t(89) = .55, p >.5 ,)M = 4.2, SD = 1.59 טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 12 איור .3ניסוי 3א ,דירוגים של חוסר אתיקה עבור אפל ו PH-תחת הערכה נפרדת והערכה משותפת. דיון תוצאות ניסוי 3א תומכות בהשערה 3א .כאשר משתתפים העריכו את אפל ו HP-יחד, הערכות האתיקה היו מחמירות יותר כלפי אפל אך לא השתנו כלפי .HP ניסוי 3ב בניסוי 3ב שוב בדקנו את ההערכות האתיות לגבי השימוש של אפל ו HP-בשיטות עבודה נצלניות .אולם בניסוי 3ב ,גם מדדנו כמה אהבו אנשים את אפל לפני הניסוי העיקרי ,כדי לבדוק כיצד אהדה לאפל עשויה להשפיע על הערכות האתיקה בהערכות נפרדות ובהערכות משותפות .ציפינו שאהדה לאפל תנבא יחס סלחני יותר בשיפוט המוסרי תחת הערכות נפרדות מאשר תחת הערכות משותפות. שיטת המחקר מאה ושבעה -עשר משתתפים ( מתוכם 84נשים ,גיל ממוצע = ) 35גויסו מתוך מאגר נבדקים מקוון וקיבלו 5דולר על השתתפותם .בתחילת המחקר ,המשתתפים נשאלו עד כמה הם אוהדים עשרה מותגים ידועים ,בכללם אפל ו = 1( HP-כלל לא אוהב; = Iאוהב מאוד ). המותגים האחרים נכללו ברשימה כדי להמעיט את ההתמקדות על מותגי היעד .לאחר שהשתתפו במחקרים אחרים שאינם קשורים ,הוקצו המשתתפים אקראית לאחד משלושה תנאים בין -נבדקים שקראו על אפל בלבד ,על HPבלבד ,או תנאי מצורף שבו קראו על אפל ו HP-יחד ,באותו האופן המתואר בניסוי 3א ,פרט למרכיב אחד .במקום להשתמש במדידה חוזרת תלויה בתנאי של ההערכה המשותפת ,השתמשנו בשאלה השוואתית לפריט יחיד כדי לאפשר השוואה טבעית בין שתי אופציות ( .)Bazerman et al., 1992המשתתפים בתנאי של ההערכה המשותפת נשאלו" :באיזו חברה פרקטיקות הייצור במפעלים זרים הן בלתי - אתיות יותר?" ( = 1אפל; = 4שתיהן בלתי -אתיות באותה מידה; .)HP = Iהמשתתפים בכל התנאים נשאלו אז" :דמיין שהחברה [החברות] שעליה[ן] קראת זה עתה שוקלת [ שוקלות] להנהיג תכנית משמעותית לשיפור תנאי העבודה במפעליה[ן] .עד כמה זה חשוב בעיניך?" ( = 1לא חשוב כלל; = Iחשוב במידה רבה מאוד). טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 13 תוצאות בניתוח מדידות חוזרות עבור כל התנאים ,דירוגי האהדה עבור אפל היו גבוהים יותר במובהק מאשר דירוגי האהדה ל M =5.28, SD = 1.59( HP-לעומת SD = ,M = 4.09 . F(1, 116) = 37.19, p < .001 )1.7בנוסף ,בהשוואה לשמונת המותגים האחרים שהוצגו, אפל זכתה לאהדה רבה יותר באופן משמעותי מכל אחת מהאחרות .כמו בניסוי 3א , המשתתפים לא ציינו הבדלים מובהקים בדירוגי האתיקה כאשר הם קראו על אפל ו HP- בנפרד בהערכות נפרדות ( M = 4.58, SD =1.65לעומת t(76) = ,)M = 4.55, SD = 1.69 ..08, p > .50אולם ,כאשר התייחסו לאתיקה של אפל ו HP-במצב של הערכה משותפת, הם דירגו את אפל כחסרת אתיקה יותר מאשר HPבאופן מובהק (,)M = 3.64, SD = .9 ,t(38) = 2.48, p < .02בהשוואה לנקודת האמצע של הסולם ,4 -המציינת חוסר אתיקה במידה שווה בין שתי החברות. ביצענו רגרסיה לי נארית של חוסר האתיקה של חברת המחשבים על התנאי (אפל לבדה = - 1או HPלבדה = ,)1על האהדה לאפל ,ועל האינטראקציה בין שניהם .המשתנים שיצרו את האינטראקציה מורכזו כדי להקל על הפרשנות .המודל הכולל היה מובהק = )F(3,74 ,3.42, p < .03התנאי של זהות החברה לא היה מובהק ,β = -.007, p > .5והאהדה לאפל לא הייתה מובהקת .β = .001, p > .5אולם ,האינטראקציה בין התנאי לאהדה לאפל הייתה מובהקת .β = .35, p = .002בניתוח אפקטים פשוטים ,בתנאי שבו אפל לבדה ,נמצא קשר מובהק בין האהדה לאפל לבין הערכות של חוסר אתיקה ,β = -.33, p < .05כאשר אהדה רבה יותר לאפל העידה על שיפוט סלחני יותר כלפי האתיקה של החברה .אולם ,בתנאי שהתייחס ל HP-לבדה ,אהדה רבה יותר לאפל ניבאה שיפוט מחמיר יותר כלפי חוסר האתיקה של .β = .37, p = .02 ,HP בנוסף ,ניתוח Spotlightבסטיית תקן אחת מעל הממוצע של האהדה לאפל הצביע על הבדל מובהק ,כך שאלה שאהדו את אפל יותר סברו ש HP-בלתי -אתית יותר מאפל = β .p = .03 ,.36,ניתוח Spotlightדומה בסטיית תקן אחת מתחת הממוצע של האהדה לאפל הראה הבדל מובהק ,כך שאלה שאהדו את אפל פחות סברו שאפל בלתי -אתית יותר מ HP- .β =-.38, p = .03בתנאי שבו התבקשו המשתתפים לבצע הערכה משותפת ולהשוות בין אפל ו HP-יחד ,לא נמצא קשר בין אהדה לאפל לדירוג חוסר האתיקה של אף אחת מהחברות .β = .15, p> .3 המשתתפים גילו תמיכה רבה יותר במובהק בחברה המנהיגה תכנית לשיפור תנאי העבודה בתנאי של ההערכה המשותפת מאשר בתנאי שבו התייחסו לאפל לבדה ( = M 5.77, SD = .9לעומת ,t(75) = 2.4, p < .02 ,)M =5.05, SD = 1.63ותמיכה זו הייתה רבה יותר ,אך רק במקצת ,מאשר בתנאי שבו HPהוערכה לבדה ( M = 5.77, SD = .9 לעומת .t(77) = 1.71, p < .1 ,)M = 5.4, SD = 1בנוסף ,לא נמצא הבדל מובהק בתמיכה בתכניות שיפור העבודה בין אפל ל HP-בקבוצות שבהן שתי החברות הוערכו בנפרד ( = M 5.05, SD = 1.63לעומת .t(76) = 1.14, p > .20 ,)M =5.4, SD = 1.0לסיום ,האהדה לאפל לא ניבאה תמיכה בתכניות שיפור העבודה בתנאי שבו אפל הוערכה לבדה ( β = -.05, )p > .5או בתנאי שבו HPהוערכה לבדה ( ,)b = .06, p > .5אך היא כן ניבאה תמיכה טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 14 בתכניות שיפור עבודה בתנאי של ההערכה המשותפת ( ,)b = .39, p < .02שבו אהדה רבה יותר לאפל ניבאה תמיכה רבה יותר בתכניות לשיפור תנאי העבודה. דיון בניסויים 3א ו 3-ב ,המשתתפים גילו סלחנות רבה יותר לאפל בהערכות הנפרדות מאשר בהערכות המשותפות .בנוסף ,ניסוי 3ב מצא שלגורמי מוטיבציה היה כוח ניבוי רב יותר בהערכות הנפרדות מאשר בהערכות המשותפות כאשר הנושא הוא הערכת האתיקה של החברות .האהדה לאפל ניבאה סלחנות אתית רבה יותר כלפי אפל וביקורת על ,HPאבל רק בהערכות הנפרדות ,מה שמלמד על הנמקה מּונעת .מכיוון שלאוהדי אפל הייתה פחות אפשרות לשנות את דעותיהם על האתיקה בהערכה המשותפת ,ייתכן שזהו ההסבר מדוע משתתפים אלה הביעו יותר אהדה לתכניות לשיפור תנאי העבודה. דיון כללי חמשת הניסויים מצאו שמשאבים קוגניטיביים ללא הכוונה יכולים לשרת הנמקה מונעת כאשר משתתפים התבקשו לחשוב על עבודה נצלנית בהקשר של מוצרים עם רלוונטיות לעצמם או מוצרים שנחשקים בעיניהם .אך מצאנו בנוסף ,שכאשר המשאבים הקוגניטיביים הופחתו באמצעות עומס קוגניטיבי או הוכוונו באמצעות הערכה משותפת ,השיפוט נעשה מועד פחות לגורמי מוטיבציה .בניסוי 1א ,הראינו השפעה של הנמקה מּונעת ,כך שהמשתתפים הסכימו יותר עם הצדקות כלכליות כאשר שקלו לצאת בעצמם לחופשה בקריביים המשתמשת בעבודה נצלנית מאשר אם חבריהם יצאו לחופשה .בניסוי 1ב ,שוב מצאנו אפקט של הנמקה מונעת שהתבססה על רציות ה מוצר (היותו רצוי ומבוקש) ,כך שההסכמה עם הצדקות כלכליות תיווכה את הקשר בין רציות המוצר לכוונת הרכישה .ניסוי 2 מצא ראיות תומכות להשערתנו כי הנמקה מונעת מחייבת שימוש במשאבים קוגניטיביים. משתתפים שהיו תחת עומס קוגניטיבי גילו פחות יכולת לתמוך בשימוש בעבודה נצלנית מאשר אלה שלא היו נתונים בעומס קוגניטיבי .לסיום ,בניסויים 3א ו 3-ב ,מצאנו ראיות להנמקה מונעת תחת הערכות נפרדות ,אך כי המשתתפים נקטו שיפוט מוסרי מחמיר יותר כלפי חברה אהודה תחת הערכה משותפת .בנוסף ,מצאנו שגורמי מוטיבציה היו פחות רלוונטיים ב הערכה משותפת בהשוואה להערכה נפרדת. תרומות תיאורטיות וה שלכות מעשיות המחקרים הקודמים בנושא שפכו אור על התנאים הקוגניטיביים שבהם הנמקה מונעת עשויה להתרחש בסבירות רבה יותר או פחות .אף שצרכנים מעידים על עצמם כי הם מוטרדים מעבודה נצלנית ומעדיפים מוצרים שיוצרו ללא שימוש בעבודה כזאת ,החקירה והקשר מוסרי שלנו מוצאת שמוטיבציה של אי נטרס עצמי ,הזמינות של משאבים קוגניטיבייםֶ , גמיש מגבילים את יכולתם להפוך את הרגשות הללו למעשים .כאשר משאבים קוגניטיביים היו זמינים למשתתפים ,הם תמכו בעבודה נצלנית כאשר האינטרס העצמי היה גבוה. השקפותיהם על עבודה נצלנית השפיעו על כוונות הרכישה ,כאשר תמיכה רבה יותר בעבודה נצלנית הובילה לכוונת רכישה גבוהה יותר של מוצרים שיוצרו בתנאים נצלניים .אולם ,מצאנו שתפקידה של ה קוגניציה בהנמקה מּונעת מורכב יותר מכך. טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 15 בשונה מהתחומים של רמייה ושקר ,המוסריות של עבודה נצלנית גמישה יותר ,ולפיכך נראה כי המשאבים הקוגניט יביים מגויסים להנמקה המונעת כאשר הרלוונטיות העצמית גבוהה ,או בנוכחות מוצר או שירות נחשק .אנו מוצאים שהקשרי החלטה שמפחיתים גמישות (כמו הערכה משותפת של מספר מוצרים יחד ) יכולים להגביל את ההנמקה המונעת. אף שחוקרים מסוימים טענו כי זמינותם של משאבים קוגניטיביים עשויה לשפר קבלת החלטות מוסרית ( ,)Gino et al., 2011 ;Bazerman et al., 2011אחרים העלו את האפשרות שמשאבים קוגניטיביים עשויים לתמוך דווקא באינטואיציות הראשוניות של האדם ( )Haidt, 2001או להצדיק חוסר מוסריות בהסברים רציונליים ( .)Bandura, 1991, 1999 אנו מצאנו ראיות לשתי הדעות :דומה כי משאבים קוגניטיביים משמשים תהליכי מוטיבציה, אך רק במקרים שבהם המשאבים הקוגניטיביים אינם מוכוונים (קרי ,בהערכות נפרדות) ,עם מרחב תמרון .אולם ,כאשר המשאבים הקוגניטיביים הוכוונו ספציפית באמצעות מסגרת בחירה של הערכה משותפת ,המשתתפים פחות הושפעו מגורמי מוטיבציה .וכך ,ייתכן שזמינות ה קוגניציה להנמקה מוסרית היא מורכבת יותר בהתאם לאופן המדויק של גיוס משאבים קוגניטיביים – על ידי תהליכי מוטיבציה או תהליכי חשיבה רפלקטיבית. תודות על המשוב המועיל לטיוטות המאמר ,המחברים מבקשים להודות למקס בזרמן ולענת קינן .מחקר זה נתמך בחלקו על ידי המרכז לאתיקה ע"ש אדמונד ספרא באוניברסיטת הרווארד ,הHdeatreoattd - HdvKeaavda tpע"ש מקנייט אוניברסיטת מינסוטה ,ותמיכה כספית של Otor L' Otdea gnSeddeoSe to tddeatomעבור קתלין ווס. מקורות Bandura, A. (1991). Social cognitive theory of moral thought and action. Handbook of Moral Behavior and Development: Theory, 45. Bandura, A. (1999). Moral disengagement in the perpetration of inhumanities. Personality and Social Psychology Review, 3(3), 193-209. http://dx.doi.org/10.1207/s15327957pspr0303_3. Baron,J.,&Spranca,M.(1997).Protectedvalues.OrganizationalBehaviorandHuman Decision Processes, 70,1-16. Batson, C. D., Thompson, E. R., & Chen, H. (2002). Moral hypocrisy: Addressing some alternatives. Journal of Personality and Social Psychology, 83(2), 330-339. http://dx.doi.org/10.1037/0022-3514.83.2.330. Bazerman, M. H., Gino, F., Shu, L., & Tsay, C. (2011). Joint evaluation as a real world tool for managing emotional assessment of morality. Emotion Review, 3,13. טל' 03-9634001 :פקס03-9634117 : שד' יצחק רבין ,7ת.ד ,25073 .ראשל"צ www.colman.ac.il 75190 המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ 16 Bazerman, M., Loewenstein, G., & Blount White, S. (1992). Reversals of preference in allocation decisions: Judging an alternative versus choosing among alternatives. Administrative Science Quarterly, 37, 220-240. Bazerman, M. H., & Moore, D. A. (2008). Judgment in managerial decision making(7th ed.). New York, NY: Wiley. Duhigg, C., & Barboza, D. (2012). In China, human costs are built into an iPad. New York Times (January 25th). Eckhardt, G. M., Belk, R., & Devinney, T. M. (2010). Why don't consumers consume ethically? Journal of Consumer Behaviour, 9(6), 426-436. http://dx.doi.org/10.1002/cb.332. Ehrich, K. R., & Irwin, J. R. (2005). Willful ignorance in the request for product attribute information. Journal ofMarketing Research, 42(3), 266-277. Gilbert, D. T., & Hixon, J. G. (1991). The trouble of thinking: Activation and application of stereotypic beliefs. Journal ofPersonality and Social Psychology, 60(4), 509-517. http://dx.doi.org/10.1037/0022-3514.60A509. Gino, F., Schweitzer, M. E., Mead, N. L., & Ariely, D. (2011). Unable to resist temptation: How self-control depletion promotes unethical behavior. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 115(2), 191-203. 17 Greene, J. D., Nystrom, L. E., Engell, A. D., Darley, J. M., & Cohen, J. D. (2004). The neural bases of cognitive conflict and controlin moral judgment. Neuron, 44(2), 389-400. http://dx.doi.org/10.1016/j.neuron.2004.09.027. Gunia, B. C., Wang, L., Huang, L., Wang, J., & Keith Murnighan, J. (2012). Contemplation and conversation: Subtle influences on moral decision making. Academy of Management Journal, 55(1), 13-33. http://dx.doi.org/10.5465/amj.2009.0873. Haidt, J. (2001). The emotional dog and its rational tail: A social intuitionist approach to moral judgment. Psychological Review, 108(4), 814-834. http://dx.doi.org/10.1037/0033-295X.108.4.814. Hainmueller, J., Hiscox, M. J., & Sequeira, S. (2011). Consumer Demand for the Fair Trade Label: Evidence from a Field Experiment. SSRN eLibrary.<http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1801942>. Hsee, C. K. (1996). The evaluability hypothesis: An explanation for preference reversals between joint and separate evaluations of alternatives. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 67(3), 247-257. http://dx.doi.org/10.1006/obhd.1996.0077. 03-9634117 : פקס03-9634001 :'טל www.colman.ac.il 75190 ראשל"צ,25073 .ד. ת,7 שד' יצחק רבין המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ Irwin, J. R. (1994). Buying/selling price preference reversals: Preference for environmental changes in buying versus selling modes. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 60(3), 431-457. http://dx.doi.org/10.1006/obhd.1994.1093. Irwin, J. R., & Baron, J. (2001). Response mode effects and moral values. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 84(2), 177-197. http://dx.doi.org/10.1006/obhd.2000.2920. Irwin, J. R., & Spira, J. S. (1997). Anomalies in the values for consumer goods with environmental attributes. Journal of Consumer Psychology, 6(4), 339-363. Keeney, R. L., & Raiffa, H. (1993). Decisions with multiple objectives: Preferences and value tradeoffs. Cambridge, UK: Cambridge University Press. Knoch, D., Pascual-Leone, A., Meyer, K., Treyer, V., & Fehr, E. (2006). Diminishing reciprocal fairness by disrupting the right prefrontal cortex. Science, 314(5800), 829-832. http://dx.doi.org/10.1126/science.1129156. Knutson, B., Adams, C. M., Fong, G. W., & Hommer, D. (2001). Anticipation of increasing monetary reward selectively recruits nucleus accumbens. The Journal of Neuroscience, 21 (16). 18 Kohlberg, L. (1969). Stage and sequence: The cognitive developmental approach to socialization. In D. A. Goslin (Ed.), Handbook of socialization theory (pp. 347480). Chicago: Rand McNally. Krugman, P. (1997). In Praise of Cheap Labor Bad jobs at bad wages are better than no jobs at all. Slate Magazine. <http://www.slate.com/id/1918/>. Kunda, Z. (1990). The case for motivated reasoning. Psychological Bulletin, 108(3), 480-498. http://dx.doi.org/10.1037/0033-2909.1083.480. Luchs, M. G., Naylor, R. W., Irwin, Julie R., & Raghunathan, R. (2010). The sustainability liability: Potential negative effects of ethicality on product preference. Journal of Marketing, 74(5), 18-31. http://dx.doi.org/10.1509/ jmkg.74.5.18. Mazar, N., Amir, O., & Ariely, D. (2008). The dishonesty of honest people: A theory of self-concept maintenance. Journal of Marketing Research, 45(6), 633-644. http://dx.doi.org/10.1509/jmkr.45.6.633. Messick, D. M., & Bazerman, M. H. (1996). Ethical leadership and the psychology of decision making. Sloan Management Review, 37(2), 9-22. Messick, D. M., Bloom, S., Boldizar, J. P., & Samuelson, C. D. (1985). Why we are fairer than others. Journal of Experimental Social Psychology, 21(5), 480-500. http://dx.doi.org/10.1016/0022-1031(85)90031-9. 03-9634117 : פקס03-9634001 :'טל www.colman.ac.il 75190 ראשל"צ,25073 .ד. ת,7 שד' יצחק רבין המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ Pizarro, D. A., & Bloom, P. (2003). The intelligence of the moral intuitions: comment on. Pollin, R., Burns, J., & Heintz, J. (2004). Global apparel production and sweatshop labour: can raising retail prices finance living wages? Cambridge Journal of Economics, 28(2), 153-171. http://dx.doi.org/10.1093/cje/beh06. Powell, B., & Skarbek, D. (2006). Sweatshops and third world living standards: Are the jobs worth the sweat? Journal of Labor Research, 27(2), 263-274. http://dx.doi.org/10.1007/s12122-006-1006-z. Thaler, R. (1985). Mental accounting and consumer choice. Marketing Science, 4(3),199-214. Uhlmann, E. L., Pizarro, D. A., Tannenbaum, D., & Ditto, P. H. (2009). The motivated use of moral principles. Judgment and Decision Making, Judgment and Decision Making, 4(6), 479-491. Valdesolo, P., & DeSteno, D. (2008). The duality of virtue: Deconstructing the moral hypocrite. Journal of Experimental Social Psychology, 44(5), 1334-1338. http://dx.doi.org/10.1016/j.jesp. 2008.03.010. Vogel, D. (2005). The market for virtue: The potential and limits of corporate social responsibility. Brookings Institution Press. 19 Zhao, X., Lynch, J. G., Jr., & Chen, Q. (2010). Reconsidering Baron and Kenny: Myths and truths about mediation analysis. Journal of Consumer Research, 37(2), 197-206. http://dx.doi.org/10.1086/651257. 03-9634117 : פקס03-9634001 :'טל www.colman.ac.il 75190 ראשל"צ,25073 .ד. ת,7 שד' יצחק רבין המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בת"א חברה לתועלת הציבור בע"מ
© Copyright 2024