1. No category

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫סדר עולם‬
‫סדר עולם הוא חיבור ייחודי בספרות חז"ל‪ .‬החיבור הוא כרונוגרפיה מדרשית העוסקת בתקופת המקרא‪ ,‬כלומר‬
‫חיבור המפרט אירועים היסטוריים שהתרחשו בתקופת המקרא על פי סדר זמנים נכון‪ .‬הכרונוגרפיה בסדר עולם היא‬
‫מדרשית‪ ,‬מכיוון שהחיבור דורש פסוקים על מנת לקבוע את זמנם של אישים או של אירועים שונים‪ .‬החיבור כתוב‬
‫בעברית והוא נוצר ככל הנראה בתקופת התנאים בארץ ישראל‪ ,‬על ידי מחבר אחד‪.‬‬
‫שם המדרש‬
‫שמו המקורי של החיבור הוא 'סדר עולם' ומשמעותו היא‪ :‬סדר האירועים שהתרחשו בעולם‪ .‬לדעת ש' מירסקי‪ ,‬בשם‬
‫החיבור יש רמז לכך שהעולם מתנהל מתוך סדר וחוקיות‪ ,‬ולא שולטת בו יד המקרה‪ .‬שם זה נזכר כמה פעמים‬
‫בתלמוד הבבלי (ראה להלן)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫החל מהמאה ה‪ 12-‬נוסף לשם החיבור הכינוי 'רבה'‪ ,‬על מנת להבדיל אותו מחיבור כרונוגרפי אחר שחובר בימי‬
‫הגאונים ונקרא 'סדר עולם זוטא'‪ 2,‬אולם עדיין ברוב הציטוטים מתוך החיבור בידי חכמי ימי הביניים מופיע השם‬
‫'סדר עולם'‪ .‬בדפוס הראשון של החיבור‪ 3,‬מופיע השם 'סדר עולם רבה' בסוף החיבור‪ ,‬ומיד לאחריו הודפס החיבור‬
‫'סדר עולם זוטא'‪ .‬בהשפעת הדפוס הראשון נפוץ השם 'סדר עולם רבה' והפך‪ ,‬בתקופה המודרנית‪ ,‬לשמו העיקרי של‬
‫החיבור‪.‬‬
‫ייחוס המדרש‬
‫בתלמוד הבבלי מופיעים פעמיים דבריו של האמורא הארץ ישראלי ר' יוחנן‪ ,‬המייחס את סדר עולם לתנא ר' יוסי בן‬
‫חלפתא‪" :‬וא"ר יוחנן מאן תנא סדר עולם? רבי יוסי"‪ 4.‬אזכור נוסף של החיבור מופיע בפירוש רשב"ם על דברי‬
‫התלמוד הבבלי "שאר ספרי דבי רב"‪ 5.‬בפירושו שם‪ ,‬רשב"ם מצטט את נוסח התלמוד‪ 6,‬המפרט מיהו החכם שדבריו‬
‫מובאים בסתם‪ ,‬כלומר‪ ,‬באופן אנונימי בחיבורים שונים‪:‬‬
‫סתם מתניתין רבי מאיר‪ ,‬סתם ספרא רבי יהודה‪ ,‬סתם ספרי רבי שמעון‪ ,‬סתם סדר עולם ר' יוסי‪ ,‬סתם תוספתא‬
‫רבי נחמיה וכולן אליבא דר' עקיבא‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי הגרסה "סתם סדר עולם ר' יוסי" שבציטוט רשב"ם‪ ,‬אינה מופיעה בנוסח התלמוד שלפנינו‪ .‬על פי‬
‫מקורות אלו סבר י"ל צונץ‪ ,‬כי ר' יוסי הוא מחבר סדר עולם‪ ,‬וכי אמירות בחיבור המובאות בשם חכמים המאוחרים‬
‫לר' יוסי הן תוספות מאוחרות‪ .‬ד"ב רטנר סבר‪ ,‬כי כוונת ר' יוחנן לא הייתה שר' יוסי עצמו חיבר את כל סדר עולם‪,‬‬
‫אלא שרבי יוסי היה התנא שהניח את היסוד לחיבור וקיבץ מאמרים בעלי אופי היסטורי וכרונוגרפי ממקורות שונים‪.‬‬
‫רטנר שיער‪ ,‬כי החיבור נערך בשלב מאוחר יותר‪ ,‬ושר' יוחנן עצמו ערך את סדר עולם‪ ,‬כשהוא נעזר בדברי ר' יוסי‬
‫ובדברי חכמים נוספים‪ .‬ב"ז בכר סבר‪ ,‬כי רובו של החומר המצוי בסדר עולם קדום יותר לר' יוסי‪ ,‬וחומר זה נערך‬
‫בבית מדרשו של רבי עקיבא‪ ,‬כשאחד מהחכמים הבולטים שעמלו על סידור החיבור היה ר' יוסי‪ .‬אולם‪ ,‬בכר הוסיף כי‬
‫החיבור המצוי בידינו אינו סדר עולם הקדום‪ ,‬מכיוון שנוספו בו מאמרים של חכמים המאוחרים לר' יוסי‪.‬‬
‫ח' מיליקובסקי (סדר עולם) סבר‪ ,‬כי סדר עולם הוא חיבור ייחודי בספרות חז"ל מבחינות שונות‪ .‬אחד ההיבטים‬
‫לייחודו של החיבור הוא דרך היווצרותו‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬מקובל לתאר את האדם שהביא חיבור מספרות חז"ל לידי גמר‬
‫כ'עורך' או כ'מסדר'‪ ,‬מכיוון שהיו לפניו מקורות רבים המיוחסים לחכמים שונים‪ ,‬שבאמצעות סידורם ועריכתם נבנה‬
‫החיבור החדש‪ .‬לדעת מיליקובסקי (סדר עולם)‪ ,‬סדר עולם לא נוצר כתוצאה מאיסוף של מסורות כרונוגרפיות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫החכם הראשון שכינה את החיבור 'סדר עולם רבה' היה אברהם בן נתן הירחי בספר המנהיג‪.‬‬
‫ראה להלן‪.‬‬
‫דפוס מנטובה ‪.1513‬‬
‫יבמות פב ע"ב; נידה מו ע"ב‪.‬‬
‫בבא בתרא קכד ע"ב‪.‬‬
‫סנהדרין פו ע"א‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫עצמאיות של חכמים שונים‪ ,‬אלא הוא חיבור אחיד שנוצר בידי מחבר אחד או קבוצה אחת של מחברים‪ 7.‬על כך‬
‫מצביעים‪ ,‬לדעתו‪ ,‬סגנון החיבור‪ ,‬אוצר המילים שבו והערות המופיעות בחלקים שונים של החיבור שלא ניתנות‬
‫להבנה בהקשר המידי שלהן‪ ,‬אלא רק בהשוואה לפסקאות אחרות בחיבור‪ .‬מיליקובסקי (סדר עולם) סבר‪ ,‬כי אמירתו‬
‫של ר' יוחנן בתלמוד הבבלי המייחסת את החיבור לר' יוסי‪ ,‬אינה תיאור של ר' יוסי כמחבר סדר עולם‪ ,‬אלא תיאור של‬
‫רבי יוסי כמוסר סדר עולם‪ ,‬כלומר‪ ,‬רבי יוסי היה החכם המרכזי שלמד את החיבור‪ ,‬מסר אותו לתלמידים‪ ,‬והוסיף‬
‫לחיבור הערות‪ .‬מתוך ‪ 19‬מימרות שמובאות מפי תנאים‪ ,‬תשע מיוחסות לרבי יוסי‪ .‬אולם מיליקובסקי (סדר עולם)‬
‫ציין‪ ,‬כי אף אחת מהמימרות המיוחסות לתנאים אינה שייכת לרובד הכרונולוגי של החיבור‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם אם משמיטים‬
‫את כולן‪ ,‬הרצף הכרונולוגי המשתקף בחיבור‪ ,‬לא נפגע‪ .‬לדעתו‪ ,‬לרבי יוסי היה תפקיד משמעותי בלימוד ובהעברת‬
‫החיבור‪ ,‬והוא אף הוסיף לחיבור תוספות משל עצמו‪ ,‬ולכן תלמידיו של רבי יוסי‪ ,‬או עורך מאוחר יותר‪ ,‬הוסיפו את‬
‫שמו של רבי יוסי לחיבור‪ .‬מיליקובסקי (סדר עולם) הסיק‪ ,‬כי עיקרו של החיבור היה מגובש עוד קודם לתקופת רבי‬
‫יוסי‪ ,‬ושיער כי רבי יוסי העניק לחיבור את המבנה שלו כפי שאנחנו מכירים אותו‪ .‬עם זאת‪ ,‬החיבור עבר עוד כמה‬
‫שינויים והוכנסו בו תוספות לאחר רבי יוסי‪.‬‬
‫לשון המדרש‬
‫שפתו של סדר עולם היא עברית‪ ,‬בדומה לשפת המשנה‪ ,‬התוספתא ומדרשי ההלכה‪ ,‬אם כי יש בחיבור כמה פעלים‬
‫ומשפטים בארמית‪ .‬מיליקובסקי (סדר עולם) ציין‪ ,‬כי אחת התופעות המייחדות את לשון סדר עולם היא העירוב בין‬
‫לשון מקראית לבין הרחבה ופירוש בלשון חכמים המשתלבים זה בזה באותו המשפט‪ .‬תופעה זו אינה רווחת בספרות‬
‫חז"ל‪ ,‬אך היא נפוצה בחלק מספרות הבית השני‪ ,‬כדוגמת מגילת המקדש‪ .‬אוצר המילים בסדר עולם תואם לשאר‬
‫ספרות התנאים‪ ,‬אולם ניתן לזהות בו תופעות ייחודיות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬הפועל 'שטפ' משמש באופן יחידני בסדר עולם‪,‬‬
‫במשמעות נלחם והכניע את האויב‪ ,‬בהשפעת הפסוק המתאר את בואו של מלך אשור למלחמה על יהודה‪" :‬וחלף‬
‫ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע" (ישעיהו ח'‪ ,‬ח)‪ .‬פועל זה מופיע מספר פעמים בסדר עולם‪ ,‬לדוגמה‪" :‬שטף שבנא‬
‫הסוכן וסיעתו‪ ,‬והלך לכוש ונטל חמדת כל הארצות‪ ,‬ובא לו לירושלם"‪ 8.‬מיליקובסקי (סדר עולם) ראה בשימוש‬
‫היחידני בפעלים מסוימים בחלקים שונים של החיבור אישוש להשערה‪ ,‬כי החיבור נוצר בידי מחבר אחד‪.‬‬
‫זמן המדרש ומקומו‬
‫שאלת זמנו של המדרש תלויה בשאלת ייחוסו של המדרש לתנא רבי יוסי‪ .‬רוב החוקרים מסכימים‪ ,‬כי עיקרו של‬
‫החיבור נוצר בתקופת התנאים‪ .‬רטנר סבר כי ר' יוחנן ערך את סדר עולם‪ 9.‬ש' מירסקי ראה בסדר עולם חיבור השייך‬
‫לתקופת חכמי יבנה‪ ,‬כחלק ממפעלם בסידור התורה שבעל פה‪ .‬לדעתו‪ ,‬חכמי יבנה שאפו ליצור כרונוגרפיה מקראית‪-‬‬
‫יהודית כצורך שעה‪ ,‬שתשמש כנגד אבות הכנסייה הנוצרית אשר דרשו את פסוקי המקרא על מנת להתאים את תקופת‬
‫ימות המשיח לפי המסורה היהודית‪ ,‬לתחילת מניין השנים הנוצרי‪.‬‬
‫מיליקובסקי (כרונוגרפיה) נמנע מלקבוע טווח זמן מדויק ליצירת החיבור‪ ,‬אך הוא מציין כי זהו חיבור שנוצר‬
‫בתקופת התנאים‪ .‬זאת בשל לשונו של המדרש‪ ,‬אזכור שמות תנאים בחיבור‪ ,‬מקבילות המשותפות בין סדר עולם‬
‫לחיבורים אחרים מספרות התנאים וציטוטים מתוך סדר עולם המובאים כברייתות בחיבורים אחרים‪ .‬מיליקובסקי‬
‫(תוספתא) טען‪ ,‬כי ניתן להוכיח שעורך התוספתא למסכת סוטה עשה שימוש בסדר עולם‪ ,‬כלומר‪ ,‬שסדר עולם היה‬
‫ערוך סמוך לסיום עריכת המשנה‪ .‬מיליקובסקי (תוספתא) הראה‪ ,‬כי פסקות אחדות בתוספתא סוטה‪ ,‬המקבילות‬
‫לפסקות בסדר עולם‪ ,‬אינן מובנות כשלעצמן‪ ,‬אלא רק בהשוואה לפסקה המקבילה בסדר עולם ולהקשרן שם‪10.‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫על חיבורים נוספים בספרת חז"ל‪ ,‬שייתכן שנוצרו בידי מחבר ולא בידי עורך‪ ,‬ראה במבוא לסדר אליהו ובמבוא לפרקי דרבי‬
‫אליעזר‪.‬‬
‫סדר עולם פרק כג‪ ,‬מהד' רטנר עמ' ‪.101‬‬
‫אם כי גם רטנר כתב כי עיקרו של החיבור קודם לחיבור המשנה‪.‬‬
‫מיליקובסקי (מכילתא) הראה גם‪ ,‬כי סדר עולם שומר על מסורת מקורית יותר ביחס לתקופת השעבוד של בני ישראל במצרים‪,‬‬
‫לעומת המסורת המצויה במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‪ .‬הוא ציין‪ ,‬כי ייתכן שעורך מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי עשה‬
‫שימוש בסדר עולם עצמו‪ ,‬או במקור אחר הזהה כמעט לסדר עולם‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מיליקובסקי (כרונוגרפיה) שיער‪ ,‬כי ההתעניינות בכרונוגרפיה בתקופה זו נבעה מכמה גורמים אפשריים‪ :‬השפעת‬
‫ההיסטוריונים היווניים שחיברו כרונוגרפיות לתקופות קדומות; השפעת העיסוק המוגבר במשיחיות ובחישובי קץ‪,‬‬
‫שבאה לידי ביטוי בחיבורים שונים מהמאות האחרונות של הבית שני‪ ,‬והלימוד והעיסוק במקרא‪ ,‬שהוביל לניסיון‬
‫להבין את הפסוקים במציאות שלהם‪ ,‬ולא רק להעבירם לעולמו של הלומד‪.‬‬
‫מבנה המדרש ותכניו‬
‫בסדר עולם קיים שילוב של שתי סוגות – מדרש וכרונוגרפיה‪ .‬מצד אחד זהו מדרש‪ ,‬מכיוון שנעשה בו שימוש בדרכי‬
‫הדרשה השונות על מנת ללמוד מתוך הפסוקים על זמנים ותאריכים שאינם מופיעים באופן גלוי במקרא‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫זוהי כרונוגרפיה‪ ,‬הפורסת את רצף האירועים הנכון של תקופת המקרא‪ .‬ככזה אין הוא חיבור העומד בפני עצמו‪ ,‬וניתן‬
‫להבין אותו רק בזיקה אל המקרא‪ .‬מיליקובסקי (כרונוגרפיה) הצביע על ייחודו של סדר עולם ביחס לספרות חז"ל‬
‫מצד אחד‪ ,‬וביחס לז'נר הספרות הכרונולוגית‪ 11,‬מצד שני‪ .‬סדר עולם ייחודי ביחס לספרות חז"ל‪ ,‬מכיוון שמקובל‬
‫לטעון שחז"ל לא התעניינו במה שאירע בעבר כשלעצמו‪ ,‬אלא בלקח הדתי‪ ,‬החינוכי והמוסרי שניתן ללמוד ממה‬
‫שאירע בעבר על מנת ליישם אותו בהווה‪ 12.‬אולם‪ ,‬סדר עולם הוא החיבור היחיד בספרות חז"ל שבו העיסוק בעבר‬
‫איננו דתי או חינוכי‪ ,‬אלא היסטורי‪13.‬‬
‫סדר עולם ייחודי גם ביחס לספרות הכרונולוגית‪ ,‬מכיוון שחסרים בו שני מאפיינים עיקריים לספרות זו‪ :‬א‪ .‬אין בו‬
‫מניין שנים כללי‪ ,‬כלומר אין בו נקודת זמן מסוימת שביחס אליה מחשבים את הזמן החולף‪ .‬אמנם החיבור מתחיל‬
‫באדם הראשון ומציין את הזמן שחלף מאדם ועד למבול‪ ,‬אך פרט לכך אין אף אירוע שמתוארך ביחס לאדם או ביחס‬
‫לבריאת העולם; ב‪ .‬בחיבור לא מחושבות באופן שיטתי תקופות זמן משמעותיות מנקודה אחת בהיסטוריה לנקודה‬
‫אחרת‪ .‬למשל‪ ,‬לא מוזכר בחיבור כמה שנים היה קיים בית המקדש הראשון‪ .‬לעתים מוזכרות תקופות זמן‬
‫משמעותיות‪ ,‬אך זאת על מנת להוכיח דבר אחר‪ .‬לדוגמה‪ :‬נקבע שחלפו ‪ 850‬שנים מהכניסה לארץ ועד לגלות בבל‪,‬‬
‫אך זאת רק על מנת להוכיח שהכיבוש והירושה בתקופת יהושע ארכו ‪ 14‬שנים‪:‬‬
‫כלב אמר ליהושע 'בן ארבעים שנה אנכי בשלח (אותי) משה' וגו' (יהושע י"ד‪ ,‬ז)‪ ,‬ועתה הנה אנכי היום בן‬
‫חמש ושמונים שנה' (שם‪ ,‬י)‪ ,‬הא למדנו ששבע שנים היו מכבשין‪ ,‬ומנין ששבע שנים היו מחלקין‪ ,‬עד שלא‬
‫התחילו למנות למעשרות ולשמיטין וליובלות‪ ,‬ששמנה מאות וחמשים שנה עשו ישראל על הארץ משנכנסו לה‬
‫עד שיצאו ממנה‪ ,‬שהן שבעה עשר יובלות שלמין‪ ,‬וכן הוא אומר 'בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה'‬
‫וגו' (יחזקאל מ'‪ ,‬א)‪ ,‬אימתי נאמר לו בתחלת היובל‪ ,‬ואם שבעה עשר יובלות שלמין הן‪ ,‬היאך הן יתרים י"ד‬
‫שנה‪ ,‬אמור מעתה ארבעה עשר שנה שעשו ישראל בגלגל‪ ,‬הן שבע שכבשו‪ ,‬ושבע שחילקו‪ ,‬ואחר כך 'ויקהלו כל‬
‫עדת בני ישראל שֹלה' וגו' (יהושע י"ח‪ ,‬א)‪14.‬‬
‫למרות היעדר שני המאפיינים החשובים של הספרות הכרונולוגית בסדר עולם‪ ,‬מיליקובסקי (כרונוגרפיה) ראה‬
‫במטרת החיבור יצירת רצף כרונולוגי של תקופת המקרא‪ ,‬כשהשיטה המדרשית היא האמצעי לכך‪ ,‬ולא חיבור‬
‫שמטרתו היא דרישת פסוקים בעלי אופי כרונולוגי‪ .‬זאת מכיוון שמופיעה בחיבור רשימת כל מלכי יהודה וישראל‪ ,‬גם‬
‫כאשר אין בכך תוספת על מה שכבר נאמר במקרא עצמו‪ .‬לדעת מיליקובסקי‪ ,‬עובדה זו מצביעה על כך שמטרת‬
‫החיבור היא יצירת הרצף הכרונולוגי‪ ,‬ולא דרישת הפסוקים כשלעצמם‪.‬‬
‫החיבור מחולק לשלושה חלקים‪ ,‬כשכול חלק מורכב מעשרה פרקים‪ :‬החלק הראשון (פרקים א‪-‬י) כולל אירועים‬
‫מרכזיים מאדם הראשון ועד למות משה (פרט לחלקו השני של פרק ג‪ ,‬שאיננו כולל אירועים כרונולוגיים‪ ,‬אלא כולל‬
‫דרשה על עונשם של הרשעים בגיהינום‪ ,‬ופרק ד‪ ,‬שעוסק בכרונוגרפיה של תקופת המבול‪ ,‬השייכת למעשה לפרק א);‬
‫החלק השני (פרקים יא‪-‬כ) כולל אירועים מרכזיים ממעבר הירדן ועד למלכות זכריה בן ירבעם (פרט לפרק כ‪ ,‬העוסק‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫הכרונוגרפיה היוונית והכרונוגרפיה היהודית בתקופה היוונית‪-‬רומית‪ ,‬דוגמת יוסף בן מתתיהו‪.‬‬
‫ראה לדוגמה‪ :‬מ"ד הר‪' ,‬תפיסת היסטוריה אצל חז"ל'‪ ,‬דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות ‪ 6‬ג‪ ,‬ירושלים תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪.129-142‬‬
‫מיליקובסקי (כרונוגרפיה) ציין‪ ,‬כי אמנם גם בשאר המדרשים מופיעים דיונים כרונולוגיים‪ ,‬או דרשות ללא השלכה מוסרית‪,‬‬
‫חינוכית או דתית‪ ,‬אך הם מיעוט בתוך החיבורים שבהם הם מופיעים‪ .‬חיבור נוסף שאולי אף הוא עוסק בעבר מתוך מגמה‬
‫היסטורית הוא 'ברייתא דמלאכת המשכן'‪.‬‬
‫סדר עולם פרק יא‪ ,‬מהד' רטנר עמ' ‪.48-49‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫בנביאים ובנביאות שקמו בעם ישראל); החלק השלישי (פרקים כא‪-‬ל) עוסק באירועים המרכזיים מרצח זכריה ועד‬
‫מרד בר‪ -‬כוכבא (פרט לפרק כא‪ ,‬הממשיך את פרק כ‪ ,‬שדן בנביאים ובנביאות שקמו לעם ישראל ולאומות עולם)‪.‬‬
‫התקופה המקראית מסתיימת בחלקו הראשון של פרק ל‪ ,‬עם סיום התקופה הפרסית בכיבוש אלכסנדר מוקדון‬
‫ובהפסקת הנבואה‪:‬‬
‫'ועמד מלך גבור' וגו' ו'כעמדו תשבר [מלכותו]' וגו' (דניאל י"א‪ ,‬ג‪-‬ד)‪ ,‬הוא אלכסנדרוס מקדון שמלך י"ב‬
‫שנה‪ .‬עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש‪ ,‬מכאן ואילך 'הט אזנך ושמע דברי חכמים' (משלי כ"ב‪ ,‬יז)‪,‬‬
‫שנאמר 'כי נעים כי תשמרם בבטנך' וגו'‪' ,‬להיות בה' מבטחך' (שם‪ ,‬יח‪-‬יט)‪ ,‬ונאמר 'הלא כתבתי לך שלשים'‬
‫וגו'‪' ,‬להודיעך קשט [אמרי אמת]' וגו' (שם‪ ,‬כ‪-‬כא)‪ ,‬וכן הוא אומר 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך' (דברים‬
‫ל"ב‪ ,‬ז)‪15...‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בחלקו השני של הפרק‪ ,‬מופיעה רשימה קצרה של אירועים מתקופת אלכסנדר מוקדון ועד למרד בר‪-‬‬
‫כוכבא‪ .‬חוסר הפרופורציה בין היקף החומר שהוקדש לתקופת המקרא (‪ 29‬פרקים וחצי) לעומת התקופה שלאחר‬
‫המקרא (חצי פרק) מעלה את האפשרות‪ ,‬שהפסקה המסיימת של החיבור‪ ,‬העוסקת בתקופה שלאחר אלכסנדר מוקדון‪,‬‬
‫היא תוספת מאוחרת‪ .‬י' רוזנטל שיער שפסקה זו היא תמצות של חטיבה גדולה יותר שעסקה בתקופה שלאחר‬
‫המקרא‪ ,‬וקוצרה על ידי עורך שלא התעניין בתקופה שלאחר המקרא‪ .‬ייתכן‪ ,‬שגם הפרקים יוצאי הדופן בשני החלקים‬
‫הראשונים של החיבור (חלקו השני של פרק ג‪ ,‬פרק ד ופרקים כ‪-‬כא) הם הוספות מאוחרות‪ ,‬שנוספו לחיבור בידי עורך‬
‫או מעתיק‪.‬‬
‫הנושאים הכרונולוגיים בהם עוסק סדר עולם הם מגוונים‪ ,‬וביניהם‪ :‬קביעת גילם של אישים באירועים מסוימים;‬
‫היום בשבוע או בחודש שבו אירעו אירועים חשובים; התאמת זמנם של אירועים לשנות המלוכה של מלכי יהודה‬
‫וישראל; יישוב סתירות בין פסוקים שונים העוסקים בכרונולוגיה‪ ,‬ועוד‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫אבינו יצחק היה כשנעקד על המזבח בן ל"ז שנה‪ ...‬בו בפרק נולדה רבקה‪ ,‬נמצא אבינו יצחק נשא את רבקה‬
‫בת י"ד שנה‪16.‬‬
‫אבינו יעקב היה בשעה שנתברך בן ס"ג שנה‪ ...‬עשה אבינו יעקב בארץ ישראל י"ד שנה מוטמן ומשמש את‬
‫עבר‪ ,‬ועבר מת אחר ירידתו של יעקב אבינו לארם נהרים שתי שנים‪ ,‬יצא משם ובא לו לארם נהרים‪ ,‬נמצא‬
‫עומד על הבאר בן ע"ז שנה‪ ,‬וכ' שנה עשה בבית לבן‪ ,‬ז' עד שלא נשא את האמהות‪ ,‬וז' משנשא את האמהות‪,‬‬
‫ושש שנים אחר שנולדו י"א שבטים ודינה‪ ,‬נמצאו כל השבטים נולדו בז' שנים חוץ מבנימן‪ ,‬כל אחד ואחד לז'‬
‫חדשים‪17.‬‬
‫כל שבעת הימים היה הקב"ה מדבר עם משה בסנה‪ ,‬שנאמר 'ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנכי‬
‫גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך' (שמות ד'‪ ,‬י)‪' .‬שלשם' ג' ימים‪ ,‬וג' 'גם' 'גם' 'גם'‪ ,‬ויום שהיה‬
‫מדבר‪ ,‬הרי ז' ימים‪ .‬ופרק הפסח היה‪ ,‬ומכוונין אותו לט"ו בניסן‪ ,‬ובאותו הזמן לשנה הבאה יצאו בני ישראל‬
‫ממצרים‪ ...‬בי"ד יום בו שחטו ישראל את פסחיהן במצרים‪ ,‬ויום חמישי היה‪ ,‬ובו בלילה לקו הבכורות‪ ,‬ממחרת‬
‫הפסח‪ ,‬ערב שבת היה‪ ,‬נסעו מרעמסס‪18.‬‬
‫מיליקובסקי (סימטריות) הצביע על כך‪ ,‬שקיימת בסדר עולם תופעה של סימטריות בחישוב ההיסטוריה‪ 19.‬לעתים זוהי‬
‫סימטריות מוסרית‪ ,‬כלומר‪ ,‬ה' מביא לאדם תקופת זמן אחת כשכר או כעונש על תקופת זמן אחרת‪ .‬לדוגמה – "נימצא‬
‫יוסף פרש מאביו עשרים ושתיים שנה כשם שפרש אביו עשרים ושתיים שנה"‪ 20.‬יעקב עזב את אביו יצחק למשך ‪22‬‬
‫שנים שבהן הוא שהה בחרן ובדרכו חזרה לכנען‪ ,‬ולכן יוסף בנו נפרד ממנו למשך תקופה זהה‪ .‬לעתים מטרת‬
‫הסימטריות איננה מוסרית‪ ,‬אלא אסתטית‪ :‬מספרים דומים חוזרים על עצמם כמה פעמים בתקופת זמן אחת‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫סדר עולם פרק ל‪ ,‬מהד' רטנר עמ' ‪.139-140‬‬
‫סדר עולם פרק א‪ ,‬מהד' רטנר עמ' ‪.6-7‬‬
‫סדר עולם פרק ב‪ ,‬מהד' רטנר עמ' ‪.9-10‬‬
‫סדר עולם פרק ה‪ ,‬מהד' רטנר עמ' ‪.22-23‬‬
‫מיליקובסקי הסביר‪ ,‬כי לצורך יצירת הסימטריות סדר עולם מחשב את האירועים באופן אחר מהחישוב הפשוט שלהם‪ ,‬אם כי‬
‫בחישוב אפשרי‪.‬‬
‫סדר עולם פרק ב‪ ,‬נוסח כתב יד‪ ,‬מהד' רטנר עמ' ‪ ,12‬וראה שם הערה לו‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫בסדר עולם פרק ב מוזכר כי רחל ולאה נישאו בנות ‪ 22‬שנים‪ ,‬יעקב שימש את אביו יצחק לאחר שחזר לכנען במשך‬
‫‪ 22‬שנים‪ ,‬לאה מתה בגיל ‪ 44‬שנים (פעמיים ‪ ,)22‬כשבני ישראל ירדו למצרים לוי היה בן ‪( 44‬פעמיים ‪ ,)22‬יוסף שימש‬
‫את יצחק סבו ‪ 11‬שנים (חצי מ‪ 21.)22-‬לדעת מיליקובסקי‪ ,‬השימוש התכוף במספר מסוים משקף מגמה אסתטית של‬
‫חז"ל‪ ,‬שנועדה להצביע על תכנית אלוהית מכוונת בהיסטוריה‪.‬‬
‫אחת החריגות המשמעותיות ביותר בכרונולוגיה המשתקפת בסדר עולם לעומת הכרונולוגיה המקובלת היא‬
‫כיווץ התקופה הפרסית (שנמשכה כמאתיים שנים)‪ 22‬ל‪ 52-‬שנים בלבד‪ .‬כיווץ זה נבע מכך ששמות המלכים השונים‬
‫שנזכרים במלכות פרס ומדי – כורש‪ ,‬דריוש וארתחשסתא – זוהו כאדם אחד‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪23‬‬
‫לסדר עולם קיימות כמה מהדורות ביקורתיות‪ .‬א"ד נויבאואר התקין מהדורה ביקורתית לסדר עולם עם שינויי נוסחות‬
‫מדפוסים וכתבי יד‪ ,‬באוקספורד בשנת ‪ .1893‬המהדורה שרגילים לצטט ממנה היום היא מהדורת ד"ב רטנר‪,‬‬
‫שהודפסה בווילנה בשנת ‪ ,1897‬וכוללת שינויי נוסח מדפוסים וכתבי יד‪ ,‬מקבילות והערות‪ .‬א' מארכס התקין מהדורה‬
‫ביקורתית לעשרת הפרקים הראשונים של סדר עולם בברלין בשנת ‪ .1903‬מהדורתו כוללת שינויי נוסח‪ ,‬תרגום‬
‫לגרמנית‪ ,‬הערות ומבוא בגרמנית‪ .‬ח' מיליקובסקי התקין מהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית לסדר עולם‪,‬‬
‫במסגרת עבודת הדוקטור שכתב על החיבור באוניברסיטת ייל בשנת ‪ .1981‬מהדורתו כוללת חילופי נוסח מדפוסים‪,‬‬
‫כתבי יד וקטעי גניזה‪ ,‬ותרגום לאנגלית‪.‬‬
‫‬‫בימים אלו מיליקובסקי מכין לדפוס מהדורה ביקורתית חדשה לסדר עולם‪ ,‬המבוססת על עשרה כתבי יד ו ‪13‬‬
‫קטעי גניזה‪ .‬המהדורה תכלול תיקוני נוסח שנועדו לשחזר את הטקסט המקורי של החיבור‪ 24,‬מבוא ופירוש‪.‬‬
‫סדר עולם זוטא‬
‫סדר עולם זוטא הוא חיבור כרונוגרפי קצר‪ ,‬ללא מרכיבים מדרשיים‪ ,‬הכתוב בעברית ומעט בארמית‪ .‬החיבור מחולק‬
‫לעשרה פרקים‪ .‬ששת הפרקים הראשונים כוללים רשימה של השמות ומספר שנות החיים של חמישים דורות מאדם‬
‫הראשון ועד למלך יהויכין‪ .‬ארבעת הפרקים הנותרים כוללים רשימה של ‪ 39‬דורות מצאצאיו של המלך יהויכין‪.‬‬
‫החיבור מסתיים בעלייתו של האמורא מר זוטרא השני לארץ ישראל‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬המגמה של החיבור הייתה להראות‬
‫שמשפחות ראשי הגולה בבבל הם היורשים החוקיים של בית דוד‪ .‬מחבר סדר עולם זוטא עשה שימוש בסדר עולם‬
‫לצורך התיאור הכרונולוגי של תקופת המקרא‪ ,‬ובכרוניקות ורשימות שהורכבו בבתי מדרש בבבל‪ ,‬לצורך התקופה‬
‫שלאחר המקרא‪ .‬החיבור נוצר לכל המוקדם במאה השמינית‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש‪ ,‬פירושים ותרגומים‬
‫דפוס ראשון‪ :‬סדר עולם‪ ,‬מנטובה רע"ד‪.‬‬
‫דפוס שני‪ :‬סדר עולם‪ ,‬קושטא רע"ז‪.‬‬
‫דפוס שלישי‪ :‬סדר עולם רבא‪ ,‬ונציה ש"ה‪-‬ש"ו‪.‬‬
‫סדר החכמים וקורות הימים‪ ,‬מהד' נויבאואר‪ ,‬אוקספורד תרמ"ח‪-‬תרנ"ג‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫סדר עולם פרק ב‪ ,‬מהד' רטנר עמ' ‪.9-13‬‬
‫מקובל לחשב את התקופה הפרסית בארץ ישראל מהצהרת כורש בשנת ‪ 538‬לפנה"ס‪ ,‬ועד לכיבוש אלכסנדר מוקדון בשנת ‪332‬‬
‫לפנה"ס‪.‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫מיליקובסקי (הטקסט המקורי) השתכנע כי תפקידו של המהדיר איננו להעמיד טקסט המבוסס על עד הנוסח הטוב ביותר של‬
‫החיבור‪ ,‬תוך תיקון השיבושים הוודאיים המצויים בו בהשוואה לעדי הנוסח האחרים (כפי שמקובל לעשות בשיטה‬
‫הדיפלומטית)‪ ,‬אלא מטרתו היא לשחזר עד כמה שאפשר את הטקסט המקורי של החיבור‪ ,‬מתוך עדי הנוסח המצויים‪ .‬כלומר‪ ,‬על‬
‫המהדיר לנתח את השתלשלות הטקסט בכל שורה ושורה בחיבור‪ ,‬מתוך עיון בעדי הנוסח והשוואתו למקבילות בחיבורים‬
‫אחרים‪ ,‬על מנת לזהות מהי הגרסה הנכונה והמקורית‪ .‬בכל מקרה שבו עד הנוסח שעליו מבוססת המהדורה לא משקף את הגרסה‬
‫המקורית‪ ,‬יש לדעתו לתקן את הנוסח‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫סדר עולם רבה‪ ,‬מהד' רטנר‪ ,‬וילנה תרנ"ז‪.‬‬
‫סדר עולם פרקים א‪-‬י‪ ,‬מהד' מארכס‪ ,‬ברלין תרס"ג‪.‬‬
‫סדר עולם עם ביאורים והגהות מהרב יעקב עמדן ומהרב אליהו מווילנא‪ ,‬מהד' ליינר‪ ,‬ורשה תרס"ה‪.‬‬
‫סדר עולם עם פירושים של משה יאיר ווינשטראק‪ ,‬ירושלים תשט"ז‪.‬‬
‫‪C. Milikowsky (ed.), Seder Olam: a rabbinic cronography, Ann Arbor 1981.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫ב"ז בכר‪ ,‬אגדות התנאים ב‪ ,‬ירושלים תרפ"ב‪-‬תרפ"ה‪.‬‬
‫ח' מיליקובסקי‪' ,‬סדר עולם והתוספתא'‪ ,‬תרביץ מט‪ ,‬תש"ם‪ ,‬עמ' ‪246-263‬‬
‫= מיליקובסקי‪ ,‬תוספתא‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬לדפוסי סדר עולם אקדמות למהדורה מדעית של סדר עולם א'‪ ,‬עלי ספר יב‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪= 37-49‬‬
‫מיליקובסקי‪ ,‬אקדמות‪.‬‬
‫הנ"ל‪" ' ,‬סדר עולם" והכרונוגרפיה היהודית בתקופה ההלניסטית‪-‬רומית'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' צימרמן ואחרים (עורכים)‪ ,‬עיונים‬
‫בהיסטוריוגרפיה‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪59-71‬‬
‫= מיליקובסקי‪ ,‬כרונוגרפיה‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬סימטריות בהיסטוריה אצל חז"ל‪ :‬המספרים המיוחדים של סדר עולם פרק שני'‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת‬
‫ישראל יא‪ ,‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪ = 37-47‬מיליקובסקי‪ ,‬סימטריות‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬סוף הנבואה וסוף המקרא בעיני סדר עולם‪ ,‬ספרות חז"ל והספרות שמסביב לה'‪ ,‬סידרא י‪ ,‬תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪83-94‬‬
‫= מיליקובסקי‪ ,‬נבואה‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬סדר עולם ומכילתא דרשב"י על שעבוד בני ישראל במצרים‪ :‬על קביעת מקוריות בין מקבילות בספרות חז"ל'‪,‬‬
‫בר‪-‬אילן כו‪-‬כז‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ = 221-225‬מיליקובסקי‪ ,‬מכילתא‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬החיפוש אחר "הטקסט המקורי"‪ :‬עיונים בענייני נוסח וההדרה בסדר עולם ובויקרא רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אדרעי‬
‫ואחרים (עורכים)‪ ,‬מחקרים בתלמוד ובמדרש‪ :‬ספר זיכרון לתרצה ליפשיץ‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪= 349-384‬‬
‫מיליקובסקי‪ ,‬הטקסט המקורי‪.‬‬
‫ש' מירסקי‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד"ב רטנר (מהדיר)‪ ,‬מדרש סדר עולם‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪.‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫ד"ב רטנר‪' ,‬מבוא לסדר עולם רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬ד"ב רטנר (מהדיר)‪ ,‬סדר עולם‪ ,‬וילנה תרנ"ז‪.‬‬
‫‪C.J. Milikowsky, Seder Olam: A Rabbinic Chronograpy, Ph.D dissertation, Yale University 1981.‬‬
‫מיליקובסקי‪Idem, ‘Seder Olam’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 231-241 ,‬‬
‫‪.‬סדר עולם =‬
‫‪J. Rosenthal, ‘Seder Olam’, Encyclopaedia Judaica 18, Detroit 2007, pp. 235-236.‬‬
‫‪H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫ח' מיליקובסקי‪' ,‬גיהנום ופושעי ישראל על פי "סדר עולם" '‪ ,‬תרביץ נה‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.311-343‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬תאריך חורבן הבית הראשון על‪-‬פי "סדר עולם"‪ ,‬התוספתא והבבלי – עיונים בהתפתחותה של מסורת'‪ ,‬תרביץ‬
‫סב‪ ,‬ד‪ ,‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.487-500‬‬
‫‪C.J. Milikowsky, ‘Kima and the Flood in Seder Olam and B.T. Rosh ha-Shana: stellar time-reckoning and‬‬
‫‪uranography in rabbinic literature’, Proceedings - American Academy for Jewish Research 50 ,1983,‬‬
‫‪pp. 105-132.‬‬
‫ ‪Idem, ‘ “Seder ’Olam” and Jewish chronography in Hellenistic and Roman periods’, Proceedings‬‬‫‪American Academy for Jewish Research 52, 1985, pp. 115-139.‬‬