‫חברי ועד‬ ‫‪1024-1025‬‬ ‫פרופ' גיל זלצמן‬ ‫יו"ר האיגוד הנבחר ממרץ ‪ .3102‬שימש כחבר ועד בין השנים ‪.3112-3100‬‬ ‫הקים בשנים אלו את פרויקט המנהיגות המחקרית הצעירה באיגוד‪.‬‬ ‫בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה‪ ,‬רופא מומחה בפסיכיאטריה כללית‬ ‫ובפסיכיאטריה של הילד‪ .‬פוסט דוקטורט בגנטיקה פסיכיאטרית ב‪ 0221-‬במרכז לחקר הילד באונ' ייל‬ ‫בניו הייבן ופוסט דוקטורט בתחום האובדנות במחלקה לחקר המוח במרכז הפסיכיאטרי של אונ'‬ ‫קולומביה בניו יורק שם מחזיק מינוי קבוע של עמית מחקר‪ .‬מחקריו מתמקדים בגנטיקה של דכאון‬ ‫ואובדנות וחקר האינטראקציה של גנים וסביבה ביצירת דכאון בילדים תוך שימוש במודל חיה‪.‬‬ ‫בעבודתו הקלינית מנהל חטיבת ילדים ונוער בבי"ח פסיכיאטרי גהה‪ .‬עוסק באבחון וטיפול בילדים‬ ‫נוער ומבוגרים בעיקר בהפרעות במצב הרוח במגוון שיטות פסיכותרפויטיות ופרמקולוגיות‪ .‬מ‪3112-‬‬ ‫משמש כיו"ר הנבחר של הסקציה לילדים ונוער באיגוד האירופאי לפסיכיאטריה ‪.EPA‬‬ ‫פרופ' אתי גראואר‬ ‫סגנית יו"ר האיגוד ממרץ ‪.3102‬‬ ‫חוקרת במחלקה לפרמקולוגיה‪ ,‬המכון למחקר ביולוגי בישראל‪ ,‬נס‪-‬ציונה‪.‬‬ ‫נושאי מחקר במדעי המוח‪ :‬השפעות ארוכות טווח של הרעלות אורגנוזרחנים והטיפול בהם‪,‬‬ ‫השפעות ארוכות טווח של חשיפה למצבי לחץ בבגרות‪ .‬הערכת תופעות לוואי התנהגותיות‬ ‫(פסיכולוגיות) של תרופות במגוון חיות‪.‬‬ ‫ד"ר אמיר קריבוי‬ ‫גזבר האיגוד ממרץ ‪3103‬‬ ‫פסיכיאטר בכיר‪ ,‬סגן מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה‪ ,‬מרצה בפקולטה לרפואה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב וחוקר במעבדה לפסיכיאטריה‬ ‫ביולוגית במרכז למחקר רפואי ע"ש פלזנשטיין‪.‬‬ ‫עוסק במחקר קליני ובסיסי במחלת הסכיזופרניה‪ ,‬מנגנוני עמידות לטיפול תרופתי ופיתוח תרופות‪.‬‬ ‫פרופ"מ אבי אביטל‬ ‫המעבדה לביולוגיה התנהגותית‪ ,‬ביה"ס לרפואה‪ ,‬הטכניון‪.‬‬ ‫אחראי לקידום המחקר במרכז הרפואי ה'עמק' בעפולה‪.‬‬ ‫ד"ר רננה איתן‬ ‫בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה‪ .‬סיימה התמחות בפסיכיאטריה‬ ‫במחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים האוניברסיטאי הדסה‪.‬‬ ‫יזמה והקימה מרפאה נוירופסיכיאטרית בהדסה‪ ,‬ועומדת בראשה‪ .‬חברה בוועדת ההוראה של החוג‬ ‫לפסיכ יאטריה באוניברסיטה העברית‪ ,‬כתבה והטמיעה תכנית לימודים חדשה בפסיכיאטריה‬ ‫לסטודנטים לרפואה‪ ,‬ופתחה מסלול התמחות ייחודי להכשרת נוירופסיכולוגים‪.‬‬ ‫מחקריה עוסקים בשיטות חדשניות לגירוי מוחי עמוק והבנת מנגנונים פתופיסיולוגיים של הפרעות‬ ‫נוירופסיכיאטריות בעזרת רישומים חשמליים מתקדמים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 3103‬זכתה באות המופת לרופא של הדסה והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫ד"ר רביד דורון‬ ‫ראש מעבדה לפסיכוביולוגיה במכללה האקדמית תל אביב‪-‬יפו ומרצה בכיר בביה"ס למדעי הבריאות‬ ‫והרפואה במכללת הדסה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫כמו כן נמנה עם סגל ההוראה האקדמי של המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה‪.‬עוסק‬ ‫במחקר התנהגותי‪ -‬ביולוגי המתמקד בפיתוח תרופות צמחיות להפרעת חרדה ודיכאון‪.‬‬ ‫ד"ר מיכל טלר‬ ‫חוקרת בכירה במעבדה לפסיכיאטריה ביולוגית במכון פלסנשטיין למחקר רפואי של הפקולטה‬ ‫לרפואה – אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬המעבדה עוסקת במחקרים פרמקולוגים ‪ -‬התנהגותית ובפיתוח‬ ‫תרופות חדשות למחלות פסיכיאטריות‪.‬‬ ‫עוסקת בהדרכת סטודנטים ובהוראה במסגרת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫חברה בחברה הישראלית למדעי המוח (‪ )ISFN‬ומכהנת כחברת ועד באיגוד הישראלי לפסיכיאטריה‬ ‫ביולוגית‪.‬‬ ‫ד"ר שחק יריב‬ ‫פסיכיאטר בכיר וראש יחידת מחקר הרגש בשירות הפסיכיאטרי‪ ,‬בית החולים העמק שבעפולה‪.‬‬ ‫דוקטורנט במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן‪.‬‬ ‫בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון‪ ,‬התמחה בבית חולים העמק‪.‬‬ ‫עוסק במחקר בסיסי וקליני בהפרעות רגשיות‪.‬‬ ‫ד"ר שאולי לב‪-‬רן‬ ‫פסיכיאטר בכיר ומנהל המרפאה לרפואת התמכרויות במרכז הרפואי ע"ש שיבא‪ .‬בוגר הפקולטה‬ ‫לרפואה באוניברסיטת תל‪-‬אביב והתמחות בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש שלוותה‪.‬‬ ‫בוגר תכנית השתלמות בפסיכיאטריה של התמכרויות במרכז לבריאות הנפש והתמכרויות ‪(Centre‬‬ ‫)‪ for Addiction and Mental Health‬של אוניברסיטת טורונטו‪ ,‬שם ממשיך לכהן כחוקר‪-‬עמית‪.‬‬ ‫מחקריו מתמקדים בבחינת השפעות פסיכיאטריות של סמים (בעיקר קנביס) ואלכוהול‪.‬‬ ‫ד"ר גל שובל‬ ‫סגן‪-‬מנהל מחלקת יום לנוער במרכז לבריאות הנפש "גהה"‬ ‫ומרצה בכיר באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫עוסק במחקר בתחומי החומרים הפסיכואקטיביים‪ ,‬אובדנות וגיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫ד"ר אלון שמיר‬ ‫ראש המעבדה למחקר פסיכוביולוגי במרכז הרפואי לבריאות הנפש מזרע ומרצה בפקולטה לרפואה‬ ‫בטכניון‪ .‬סיים מסלול דוקטורט באוניברסיטת בן‪-‬גוריון ובתר‪-‬דוקטורט במכון הלאומי לבריאות הילד‬ ‫ולהתפתחות האדם בארה"ב בתחום הפסיכיאטריה הביולוגית‪.‬‬ ‫מחקריו משלבים שיטות מולקולאריות מתקדמות ומודלים התנהגותיים בבעלי חיים ומתמקדים‬ ‫בהבנת המנגנון המולקולארי העומד בבסיס מחלת הסכיזופרניה תוך מתן דגש על עיבוד רגשי ותפקוד‬ ‫קוגניטיבי‪.‬‬ ‫בנוסף המעבדה בראשותו מתמקדת בזיהוי של סמנים גנטיים ואפיגנטים לאיתור מוקדם של‬ ‫הפרעות פסיכיאטריות ובנוירוביולוגיה של חוסן נפשי‪.‬‬