שבע - פרשת דוד ובת

‫בס"ד‬
‫שאנ – המכללה האקדמית הדתית לחנו‬
‫פרשת דוד ובת ‪ -‬שבע‬
‫דמותו של דוד ירא החטא אל מול מעשה בת‪-‬שבע‬
‫ש הקורס‪ :‬סוגיות משפחה בראייה פרשנית אינטגרטיבית‬
‫ש המרצה‪ :‬פרופ' טליה הורובי‬
‫המגישה‪ :‬חדד רות‬
‫מספר ת"ז‪056463078 :‬‬
‫במסגרת ‪ &MED‬תנ"‬
‫אב& תשע"ב‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫תוכ הענייני‪:‬‬
‫תקציר‪3.......................................................................................‬‬
‫מבוא‪4.........................................................................................‬‬
‫יר ָלִ"‪6..................................................................‬‬
‫י!ב ִ ָ‬
‫"ו ְָדוִד ֵ‬
‫ַרא ִא ָ‪-‬ה ר ֶֹח ֶצת ֵמ ַעל ַה)ָג‪8.................."...‬‬
‫"‪ ...‬ו ִַ' ְת ַה ֵ& ְ‪ַ %‬על)ַג ֵית ַה ֶ‪ֶ .‬ל ְ‪ַ %‬ו' ְ‬
‫מי היא בתשבע הא רחיצתה על הגג הוא מעשה של פיתוי?‪13.............‬‬
‫"ויאמר דוד לאוריה רד אל בית‪15..............................................."...%‬‬
‫"וַ'ִ ְ ַלח י!‪3‬ב ַו ַ')ֵד ְל ָדוִד ֶאת ָ‪4‬ל ִ‪ְ 5‬ב ֵרי ַה ִ‪ְ .‬ל ָח ָמה‪19.............................."...‬‬
‫כבשת הרש‪21...............................................................................‬‬
‫החטא ועונשו‪24............................................................................‬‬
‫מה בי חטאו של שאול לחטאו של דוד?‪26...........................................‬‬
‫דוד הקי עולה של תשובה‪28...........................................................‬‬
‫מקודש לחול‪30.............................................................................‬‬
‫סיכו ומסקנות‪32.........................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה‪34.............................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫תקציר‪:‬‬
‫מטרת העבודה היא להתמודד ע השאלות הנוקבות על חטאו של דוד ע בת& שבע‪ .‬דוד שעד לנקודה‬
‫זו היה מוכר כגיבור ישראל‪ ,‬משורר תהילי‪ ,‬נאמ לע ולאלוקיו‪.‬‬
‫סיפור חטאו של דוד ע בת – שבע ידוע ומוכר‪ .‬דוד עולה לגג ביתו ורואה את בת – שבע‪ ,‬עד רגע זה‪,‬‬
‫דוד נמצא בשיאו ומכא והיל‪ ,‬חלה ירידה במעמדו ובמצבו האישי‪ .‬רגע זה הנו רגע סימבולי‪ ,‬נקודת‬
‫מפנה ממקרה בת – שבע‪.‬‬
‫העבודה עוסקת בהבנת מעשיו של דוד הנחשב כחסיד‪ ,‬ירא שמי ואוהב אלוקי‪ .‬בעבודה נשאלו‬
‫מספר שאלות המבקשות להבי את מעשה דוד ובת – שבע‪ ,‬התנהגותו של דוד והא דוד חטא בחטא‬
‫הנורא של ניאו* ע אשת איש וא* אולי דוד הוביל לרצח בעלה של בת – שבע‪ ,‬אוריה החיתי‪.‬‬
‫השאלות אשר נשאלו בעבודה‪ :‬כיצד דוד‪ ,‬גיבור ישראל‪ ,‬יושב בירושלי‪ ,‬בארמונו‪ ,‬בזמ שצבאו נמצא‬
‫במלחמה? בפשט הפסוקי‪ ,‬אנו לומדי כי חטא דוד באשת איש‪ .‬הא כ? התנהגות מאוד לא‬
‫מחמיאה של דוד מוסרית בהפקירו גיבור ישראל‪ ,‬אוריה החיתי ולכאורה‪ ,‬רק כדי לזכות באשתו‪ ,‬בת‬
‫– שבע‪ .‬העבודה מתמודדת בהבנת משלו של נת הנביא‪ ,‬כבשת הרש‪ ,‬תמוה עצ המשל ולא פנייה‬
‫ישירה והבנת הנמשל מול המעשה והעונש לאחר מכ‪ .‬כ העבודה מנסה להשוות בי שני מלכי‪,‬‬
‫שאול ודוד ולכאורה עונשו של שאול חמור עשרת מוני מעונשו של דוד‪ .‬כיצד מתמודד דוד ע עונשו‬
‫ומה חידש דוד בתשובתו‪.‬‬
‫העבודה מתמודדת ע השאלות ומביאה פרשנויות שונות שעיקרו‪ ,‬דוד לא חטא באשת איש‪ .‬אומנ‬
‫חטא‪ ,‬א לא באשת איש‪ .‬וכ דוד לא חטא ברצח או בהפקרתו של אוריה החיתי ובוודאי לא כדי‬
‫לפגוע באוריה בכדי לקחת את אשתו‪.‬‬
‫כלי המחקר שהעבודה נעזרת בה ה עיוניי פשט )פעמי הובאו ע"י הפרשני המודרניי( ועיוניי‬
‫פרשנות‪ ,‬בעיקר בספרו של הרב יעקוב מד& "דוד ובת שבע"‪ ,‬בדעת מקרא על ספר שמואל‪ ,‬וכ בספרו‬
‫של הרב אריאל ‪" ,‬עוז מל‪ ,"%‬במאמרי שוני‪ ,‬במקורות של חז"ל כולל פרשנות קלאסית‪ ,‬מעט‬
‫ביקורת המקרא ובשיעוריו של הרב וינר שנת בישיבת ההסדר מעלות‪ .‬שמיעה אקראית זו של‬
‫השיעורי של הרב וינר‪ ,‬הביאה להחלטה לנושא העבודה‪..‬‬
‫עיו מעמיק בפרשנות‪ ,‬מגלה הערכה שונה לדוד‪ ,‬כשכול מודי בחסידותו של דוד ומאיד רוב‬
‫אומרי שדוד חטא‪ ,‬ההבדלי בפרשנות ‪ ,‬ה בעיקר מה חטאו של דוד? טווח הפרשנות כל כ רחב‪,‬‬
‫מהערצה עיוורת לדוד האומרת שלקיחתה של בת& שבע אינה יצרית‪ ,‬אלא מתו כוונה ללדת את הב‬
‫המתאי למלכות ועד הקצה השני הבעת שנאה לדוד) ראה בעבודה את הבעתו החריפה של מד על‬
‫ביקורת המקרא(‪.‬‬
‫הפרשנות המסורתית המגוונת נסמכת על חטאו של דוד מוסרית ולא הלכתית‪ .‬וגיוו רב יש לכ‬
‫בתירוצי שמביאי הפרשני‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫מבוא‪:‬‬
‫פרשת דוד ובת& שבע המופיעה בספר שמואל – ב‪ ,‬פרקי י"א – י"ב‪ ,‬הינה פרשה הסותרת לכאורה‬
‫את דמותו של דוד אותו אנו מכירי כאיש ירא חטא‪ ,‬אוהב ואהוב לאד ולאלוקי‪.‬‬
‫"כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה‪ , 1"...‬א מאיד אי אפשר להתעל מהעובדה ‪ ,‬שדוד בעצמו‬
‫ית ֶאת& ְ‪ַ 4‬בר יְ הוָה ַלעֲ‪56‬ת ָה ַרע"‪.2‬‬
‫‪34‬ע ָ‪ִ 2‬ז ָ‬
‫אתי ַליהוָה" ‪ ,‬ונת הנביא אומר לו ‪ַ " :‬מ ַ‬
‫אמר‪ָ " :‬ח ָט ִ‬
‫אנו עומדי בפני סתירה גדולה מדי ע השכל הישר‪ .‬הא אפשר שנתעל משכלנו‪ ,‬ולקבל כפשוטו‬
‫שאנחנו לא מביני? הא נותר טע ללימוד‪ ,‬א נקבל ככזה ראה וקדש‪.‬‬
‫עלינו לשאול הא הסתרת חטאיה של גדולי האומה‪ ,‬או המגמה להקל בחטאיה‪ ,‬היא דר‬
‫חינוכית או אנטי חינוכית‪ .‬שהרי עיקר החינו שספגנו מהתורה‪ ,‬מהנביאי ומחז"ל הוא‪ :‬אי חיפוי‬
‫על החטא‪ ,‬ובעיקר בנושא זה שמביא אותנו במבוכה‪ .‬למרות זאת המסר הוא שאי מי שחסי‬
‫מכישלו )כמוב חו 'מהכמורה הגבוהה' בנצרות(‪ ,‬ומי שחטא צרי לתק את החטא ולא להסתירו‪.‬‬
‫בעבודה זו בכוונתי להתמודד ע כמה מהבעיות המרכזיות במעשה דוד ובת&שבע‪:‬‬
‫& שאלת מעמדה האישי של בת&שבע הא היא אשת איש? הא דוד החסיד‪ ,‬נפל ליצר העריות גרידא?‬
‫& הא אוריה החיתי מגיבורי דוד נרצח‪ /‬נהרג על לא עוול בכפו?‬
‫& מה תפקידו של יואב? א ג הוא חטא?‬
‫& הנביא נת ממשיל לדוד את משל כבשת הרש‪ ,‬לאחר לקיחת בת&שבע לאישה‪ .‬מהו המשל? ומה‬
‫תפקידו של משל זה בהבנת המאורע?‬
‫& הגמול שבא על דוד בעקבות חטאו‪ ,‬המלכת בנו שלמה בצו הנביא‪ ,‬בהשוואה לעקירת המלוכה‬
‫משאול‪ ,‬מותו ומות בניו‪ ,‬בעקבות חטא אי מחיית עמלק‪ .3‬מאפילי על מה שלקה דוד בעקבות חטאו‪,‬‬
‫וזה יוצר תחושה של אי צדק כלפי השיפוט המקראי‪.4‬‬
‫& תשובתו של דוד‪.‬‬
‫עיקר השאלה‪ :‬הסתירה שבי דמותו של דוד המוכר‪ ,‬האהוב‪ ,‬הצדיק וירא החטא לדמות שאינה‬
‫מחמיאה בסיפור דוד ובת&שבע‪ .‬את הסתירה הזאת ננסה לישב בעבודה זו‪.‬‬
‫אחלק את העבודה לנושאי‪ ,‬ובכל נושא אשתדל להתמודד ע הפשט‪ ,‬ואח"כ ע הדרש‪ .‬אביא ג‬
‫דעות מאמרי שנכתבו בנושא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שבת נ"ו ע"א‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שמואל& ב ‪ ,‬י"ב ט‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שמואל& א‪ ,‬ל"א ו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הרב י‪ .‬מד‪ .‬דוד ובת&שבע עמ' ‪.8‬‬
‫‪4‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫אקווה שאצליח להאיר את המעשה הסבו של דוד ובת&שבע ‪ ,‬ולענות על הקושי ההלכתי והמוסרי‪,‬‬
‫בהסתמ על המקורות‪ ,‬פרשני ובפרשני ימינו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫יר ָלִ"‬
‫י!ב ִ ָ‬
‫"וְ ָדוִ ד ֵ‬
‫האחיכ יבואו למלחמה ואת תשבו פה‪) ...‬במדבר ל"ב ‪ ,‬ו'(‪.‬‬
‫י‪<5‬ב‬
‫ראשית נפתח בזיקה האפשרית שבי חטאו של דוד ובי הפסוק הפותח את הפרשה& "וְ ָדוִ ד ֵ‬
‫יר‪ָ <3‬לִ"‪ .5‬עובדת ישיבת דוד בירושלי בעת שהלוחמי נמצאי בשדה הקרב ואי השתתפותו‬
‫ִ‪ָ 2‬‬
‫הפעילה של דוד במלחמה ע בני עמו‪ ,‬תמוהה‪ .‬דוד שולח את הצבא למלחמה‪ ,‬והוא עצמו נשאר‬
‫מאחור בירושלי מנותק ומנוכר‪ .6‬מאיד ראוי להדגיש שדוד עיי* ממלחמות‪ ,‬לא היה לו רגע דל‬
‫ללא מלחמה‪.‬‬
‫א ברצוננו לעמוד על כוונת הפתיחה של הסיפור‪ ,‬עלינו לבדוק מדוע לא יצא דוד בראש צבאו‬
‫למלחמה ע בני עמו‪.‬‬
‫התשובה אינה חד משמעית‪ .‬מצד אחד נוכחותו של מל במלחמה‪ ,‬יכולה להשפיע מבחינה מוראלית‬
‫על החיילי‪ ,‬וכ ריכוז סמכויות והכרעה מהירה של המל יכולה לתרו רבות ללחימה‪ .7‬בעיקר‬
‫במלחמה זו שבה הלוחמי ישבו במצור סביב עמו ויואב שר צבא החליט לא להכריע את המלחמה‪.‬‬
‫כאפיזודה למלחמת לבנו הראשונה בימינו‪ ,‬אשר התחילה בהסכמה מלאה מצד הע ‪ ,‬א‬
‫כשהתארכה השהייה ש‪ ,‬הייתה התמרמרות מצד הע ומצד החיילי ששהו ש‪ ,‬שלא ראו סו*‬
‫ללחימה זו‪ .‬מצד שני פגיעה במל ומותו בקרב‪ ,‬במיוחד מותו של מל נער כדוד‪ ,‬היא מפלה בקרב‬
‫ועלולה להכריע גורל הקרב לצד האויב‪.‬‬
‫נקודת האיזו בי היתרונות לחסרונות של הקרב ע המל‪ ,‬תלויה בחשיבות הקרב‪ .‬א עתיד‬
‫המדינה מוטל על כ* המאזניי‪ ,‬מ הדי שהמל יטיל את מלא משקלו על הכ*‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬קרבות‬
‫שמשקל פחות‪ ,‬עדי* שהמל יישאר בביתו וינהל את עניני המדינה‪.‬‬
‫במקורות אנו רואי התייחסות לישיבתו של דוד בירושלי‪:‬‬
‫דאמר רבי אבא כהנא‪ ,‬אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה‪ .‬ואלמלא יואב לא עסק‬
‫דוד בתורה‪ .‬דכתיב‪ ' :‬ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב ב צרויה על‬
‫הצבא'‪ .‬מה הטע דוד עושה ממשפט וצדקה לכל עמו? משו דיואב על הצבא!‬
‫ומה טע יואב על הצבא? משו דדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו‪!8‬‬
‫ע"פ דר זו היה יואב אחראי על הצבא ודוד על המלוכה‪.‬‬
‫רוב המפרשי התעלמו מבעית חלקו של דוד במלחמה‪ .9‬פרט למלבי" שמבקר את דוד וזו לשונו‪:‬‬
‫ירמוז שעל שישב המל‪ %‬בביתו ולא הל‪ %‬בעצמו ללחו מלחמת ה'‪ ,‬בא מעשה זו‬
‫לידו‪ .‬ולבל תאמר‪ ,‬שהיה יגע ורפה ידיי ממלחמה הקודמת‪ ,‬אמר שהיה‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫שמואל &א י"א‪ ,‬א‪.‬‬
‫אריאל‪ ,‬עוז מל‪ ,‬עמ' ‪.185‬‬
‫גרסיאל‪ ,‬בית מקרא מ"ט‪ ,‬עמ' ‪.1‬‬
‫סנהדרי‪ ,‬מט ע"ב‪.‬‬
‫י‪ .‬מד‪ ,‬דוד ובת&שבע‪ ,‬עמ' ‪.79&81‬‬
‫‪6‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫לתשובת השנה‪ .‬ולבל תאמר שלא היה עת ראוי לצאת מפני הקור והגש‪ ,‬אמר‬
‫לעת צאת המלאכי‪ .‬כי היה בחודש סיוו‪ ,‬שכל המלכי יוצאי ופניה בקרב‪.‬‬
‫ולבל תאמר‪ ,‬שהייתה מלחמה קטנה שאי כבוד המל‪ %‬לצאת בה בעצמו‪ ,‬אמר כי‬
‫שלח את יואב שר הצבא ואת עבדיו‪ ,‬ובזה היה ראוי שיל‪ %‬מלכ לפניה‪ .‬וה‬
‫השחיתו את בני עמו ויצורו על רבה‪ ,‬ובכל זאת 'ודוד יושב בירושלי' ולא בא‬
‫לעזרת ה' בגיבורי‪.10‬‬
‫וממשי המלבי" ואומר‪:‬‬
‫וא כ סעד אז סעודת מלכי ומתענג בתענוגי‪ ,‬וג אחר כ‪ %‬לא עסק בצרכי‬
‫ציבור רק הל‪ %‬לטייל על גג בית המל‪ %‬ובזה בא לידי עברה‪.‬‬
‫אי אפשר שלא להביא את דברי רש"י על יהושע כששלח מ הע להלח בעי ולא יצא את‪:‬‬
‫'קו ל‪ '%‬כתיב‪ ,‬אתה העומד במקומ‪ %‬ומשלח את בניי למלחמה? לא כ‪ %‬אמרתי‬
‫למשה רב‪ ,‬א הוא עובר עוברי‪ ,‬וא לאו אי עוברי‪.11‬‬
‫הרב מד מסביר שרוחו של דוד נשחקה‪ .‬הצבא הוחזק על חוד כידונו של יואב‪ ,‬לוח קשה עור*‪,‬‬
‫ובעזרת לוחמי נועזי כאבישי ואוריה‪ .‬א דוד מאס במלחמה עוד קוד‪ .‬באר לח ובאדו לח‪.‬‬
‫למלחמת בני עמו השנייה שלח את חייליו מחוסר ברירה‪ ,‬משו שהיה עליו להשלי את אשר‬
‫התחיל שנה קוד‪ .‬א הוא עצמו נשאר בביתו‪ ,‬מתהל על גג ביתו ומקנא לאישה שבעלה זנח אותה‬
‫לטובת המלחמה‪ ,‬שהוא דוד עצמו כבר לא האמי בה‪.‬‬
‫לסיכו‪ :‬יש לציי שא לנביא הייתה ביקורת על דוד על שאינו יוצא למלחמה‪ ,‬מקומה היה בפרק י'&‬
‫במלחמה הקודמת לזו שבה לא יצא דוד בראש צבאו והפקיד את צבאו בידי יואב ואבישי‪ .‬נמצאנו‬
‫למדי כי פתיחת הסיפור היא לשו של כרוניקה‪ ,‬לשו המסיחה לפי תומה‪.12‬‬
‫לפי רוב הדעות& אי פה ביקורת על דוד‪ ,‬על שנעדר משדה הקרב‪ ,‬אלא מעבר בי סיפור מלחמות יואב‬
‫לבי הסיפור על חטאו של דוד‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מלבי" לשמואל& ב‪ ,‬י"א‪ ,‬ה‬
‫‪11‬‬
‫רש"י‪ ,‬דברי ג כ"ח‪.‬‬
‫‪ 12‬מ‪ .‬גרסיאל‪ ,‬בית מקרא י"ט עמ' ‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫ַרא ִא ָ‪-‬ה ר ֶֹח ֶצת ֵמ ַעל ַה)ָג‪"...‬‬
‫"‪ ...‬וַ'ִ ְת ַה ֵ& ְ‪ַ %‬על)ַג ֵית ַה ֶ‪ֶ .‬ל ְ‪ַ %‬ו' ְ‬
‫על חטא שחטאנו לפני בסיקור העי‪) ...‬מתו מחזור יו הכיפורי(‬
‫ראשיתו של החטא מתואר בתיאור הפרטני שבפסוק ב'& קיו מנוחת צהריי והטיול שלאחריה על‬
‫ַרא ִא ָ‪A‬ה ר ֶֹח ֶצת ֵמ ַעל ַה?ָג "‪ ,‬פרטי פעולות שבראיה זו‪ ,‬החקירה אודות זהותה של‬
‫הגג‪ .13‬בהמש " ַו‪ְ B‬‬
‫אישה רוחצת‪ ,‬לקיחתה לארמו‪ ,‬השהייה בו ותוצאותיה‪ ,‬מדגישי שהיוזמה בביצוע החטא הייתה‬
‫של דוד בלבד‪ .‬סיפור הדברי אינו בא לש עצמו אלא לבטא מסר מוגדר ומגמת הכתוב היא לחדד‬
‫את הדברי ולהציג בכל חומרת‪ ,‬כדוגמא לחטא בכלל‪ .‬פרשתנו אינה עוסקת באישיותו של דוד‬
‫ובתולדותיו בלבד‪ ,‬אלא בהתמודדות ע החטא והכישלו בכלל‪ .‬על&כ היא מתעלמת מ הפרטי‬
‫האישי הייחודיי של חטא זה‪ .‬מסריה המרכזיי נוגעי לשורשי החטא והתשובה בנפשו של‬
‫האד אשר נועדו לקח לדורות עול‪.14‬‬
‫יש לציי שמעשי מעי אלו ‪ ,‬כמעשה דוד ובת&שבע היו מעשי רגילי בחצרות מלכי‪ ,‬אול‬
‫בישראל נידו המעשה בכל חומר הדי והכתובי מרבי לדבר בו‪ ,‬הרבה יותר לאי שעור ממה‬
‫שהקדישו הכתובי לסיפור הקמת ממלכתו של דוד‪.15‬‬
‫תלמוד הבבלי מתייחס לשוני שבי מלכי בית דוד ובי מלכי ישראל וקל וחומר‪ ,‬מלכי בכלל‪:‬‬
‫אמר רב יוס? לא שנו אלא מלכי ישראל אבל מלכי בית דוד ד ודני אות‬
‫דכתיב )ירמיהו כא( בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט‪.16‬‬
‫השאלה הראשונה שנעסוק בה האומנ דוד עבר על איסור אשת איש‪ ,‬איסור החייב כרת ומיתת בית‬
‫ֹ‪D‬פת"‬
‫י‪3‬מת ַה‪ֵֹ E‬א* וְ ַה‪ֶ E‬‬
‫די‪ .‬שנאמר‪" :‬וְ ִאי< ֲא ֶ<ר יִ נְ ‪ֶ *C‬את& ֵא ֶ<ת ִאי< ֲא ֶ<ר יִ נְ ‪ֶ *C‬את& ֵא ֶ<ת ֵר ֵעה‪ 3‬מ‪5‬ת& ַ‬
‫)ויקרא כ' י(‪.‬‬
‫המבוכה של דוד ומצוקתו ונבואת נת‪ ,‬עונש של מידה כנגד מידה‪ ,‬לכאורה אינ מותירות מקו רב‬
‫לפתח זכות על דוד בשאלה זו‪ ,‬ומסייעות בהבנה שדוד אכ חטא באשת איש‪.17‬‬
‫נעלה כמה קושיות מפשט הכתוב האומרות שלא יתכ שבת&שבע הייתה אשת איש‪:‬‬
‫‪ .1‬בקריאה ראשונה עושה הרוש שדוד הל אל בת&שבע מיד שראה אותה‪ .‬לפי פשט הכתוב‪,‬‬
‫אי כא יצר עריות שגבר ‪ ,‬אלא דוד שולח שליח לשאול מי היא‪ .‬זה נות לדוד רווח זמ‬
‫לפעול בשיקול דעת ולשלוט ביצרו‪ .‬יש ג לציי שדוד לא פועל בחשאיות המאפיי מקרי‬
‫כגו אלו‪ .‬דוד שולח מלאכי להביא את בת&שבע לביתו‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר החטא ורק משנולד הילד‪ ,‬בא נת הנביא להוכיח את דוד‪.‬‬
‫מדוע לא הוכיח נת את דוד מיד ע חטאו?‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫פרי‪ .‬ושטרנברג‪ ,‬הספרות כר א'‪ ,‬עמ' ‪.269‬‬
‫י‪ .‬אריאל‪ ,‬עוז מל‪ ,‬עמ' ‪.187‬‬
‫י‪ .‬קיל‪ ,‬דעת מקרא‪ ,‬ספר שמואל‪ ,‬עמ' תכ"ט‪.‬‬
‫סנהדרי‪ ,‬יט‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫י‪ .‬מד‪,‬דוד ובת& שבע‪ ,‬עמ' ‪27&30‬‬
‫‪8‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫מדוע נצר נת למשל ולא‪ ,‬מוכיחו ישירות‪ ,‬הרי אי לחשוש שנת פוחד מדוד?‬
‫א חטא דוד בניאו*‪ ,‬הא גזלת אשת איש ע כל החומרה שבכ באה לידי ביטוי במשל‬
‫הכבשה?‬
‫‪ .3‬לאחר שהכיר דוד בחטאו‪ ,‬קיבל עליו את הדי וא* חזר בתשובה‪ ,‬נשאלת השאלה כיצד לא‬
‫נדרש דוד לעזוב את בת&שבע? הרי היא אסורה לבעלה ולבועלה‪ ,‬א היא אשת איש‪ .‬לא רק‬
‫זאת‪ ,‬אלא שהב שלמה שנולד לה מביאה אסורה זו לכאורה‪ ,‬הוא אהוב ה' ומכונה ידידיה‪,‬‬
‫ידיד ה'‪ .‬בו בחר ה' להמשי את דוד מכל בני דוד‪ ,‬ובו בחר ה' לבנות את בית& המקדש‬
‫הראשו‪.‬‬
‫לפני שנתייחס לשלושת השאלות הנ"ל‪ ,‬נציג את דברי האמוראי‪:‬‬
‫כבר נחלקו חז"ל בטיבו של המעשה מבחינה משפטית‪ .‬יש אומרי ‪ :‬טועה הסבור שדוד חטא באשת‬
‫איש‪ ,‬כי גרושה הייתה על תנאי‪ ,‬עד לשוב בעלה משדה הקרב‪ .‬ויש אומרי שא* על פי שכתב לה גט‪,‬‬
‫דינה בתקופת הביניי כאשת איש לכל דבר‪ ,‬ויש אומרי שדינה היה ספק אשת איש‪ .‬ויש אומרי‬
‫שכל המעשה היה ניסיו לדוד‪ ,‬שביקש מה' להתנסות‪" :‬בחנני ה' ונסני" )סנהדרי(‪ .‬אבל מוסכ על‬
‫רוב הפרשני 'שמכל מקו היה הדבר הזה מכוער' )מצודות(‪.‬‬
‫קיימי שני דיוני עיקריי העוסקי בפרשה זו‪ .‬הראשו במסכת שבת והשני במסכת סנהדרי‪.‬‬
‫"אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונת‪ ,‬כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה‪,‬‬
‫שנאמר‪ ,‬ויהי דוד משכיל לכל דרכיו משכיל וה' עמו )שמואל א' י"ח י"ד(‪ ,‬אפשר‬
‫חטא בא לידו ושכינה עמו?! את אוריה החיתי הכית בחרב שהיה ל‪ %‬לדונו‬
‫בסנהדרי‪ ,‬ואת אשתו לקחת ל‪ %‬לאשה ליקוחי יש ל‪ %‬בה‪ ,‬דאמר ר' שמואל בר‬
‫נחמני אמר ר' יונת‪ ,‬כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גת כריתות לאשתו‪ ,‬א? אוריה‬
‫החיתי אי אתה נענש עליו‪ ,‬מאי טעמא? מורד במלכות הוה" ) שבת נ"ו(‪.‬‬
‫חז"ל‪ ,‬כשראו את מעשה דוד‪ ,‬ראו את הדברי באור האמיתי‪ ,‬ולא ראו אות ראיה שטחית‪ ,‬ה‬
‫למדו את התנ" כולו‪ .‬ה ידעו לראות את מעשה דוד ובת& שבע כעבירה גדולה מאוד‪.18‬‬
‫"אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬לעול אל יביא אד עצמו לידי ניסיו‪ ,‬שהרי דוד מל‪%‬‬
‫ישראל הביא עצמו לידי ניסיו ונכשל" )סנהדרי ק"ז( ועוד‪,‬‬
‫דרש ר' דוסתאי דמ בירי‪ :‬למה דוד דומה? לסוחר כותי‪ :‬אמר דוד לפני הקב"ה‪:‬‬
‫רבונו של עול "שגיאות מי יבי" )תהילי י"ט‪ ,‬יב( ? אמר ליה שביקי ל‪=] %‬נסלח‬
‫ל‪ ",[%‬ומנסתרות נקני"‪ ) .‬ש (‬
‫שביקי ל‪" ,%‬ג מזידי חשו‪ %‬עבד‪) "%‬ש‪ ,‬י"ג( שביקי ל‪" ,%‬אל ימשלו בי אז‬
‫אית" )ש( דלא לישתעו בי רבנ ]שלא ילמדו חכמי את חטאי[ שביקי ל‪%‬‬
‫"ונקיתי מפשע רב" )ש( שלא יכתב סרחוני! אמר לו‪ :‬אי אפשר! ‪"....‬ונקיתי‬
‫מפשע רב אמר לפניו‪ ,‬רבונו של עול‪ ,‬מחול לי על אותו עוו כולו! אמר‪ ,‬כבר עתיד‬
‫שלמה בנ‪ %‬לומר בחכמתו‪" ,‬היחטא איש‪ ,‬אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה א יהל‪%‬‬
‫איש על גחלי ורגליו לא תכוינה"? )משלי ו'‪ ,‬כ"ז כ"ח( כ הבא על אשת רעהו לא‬
‫‪ 18‬ש‪ .‬מ& ההר‪,‬דמויות מ המקרא‪ ,‬חוברת א'‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬
‫‪9‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫ינקה כל הנוגע בה‪ .‬אמר ליה‪ :‬כל הכי נטרד ההוא גברא? אמר ליה קבל עלי‪ %‬יסורי‪.‬‬
‫קבל עליו‪.19‬‬
‫יש לציי כי אי כא כל כוונה לנקות את דוד מהחטא‪ ,‬אלא להבהיר מדוע בת& שבע אינה אשת איש‪.‬‬
‫כלומר נית לומר שלדוד הייתה הוראת היתר‪ ,‬א חטאו המוסרי ודאי קיי ואולי חמור יותר‪.‬‬
‫"כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה"‪ :‬אי התנא מנקה את דוד מ החטא‪ ,‬אלא רוצה לומר‬
‫שמבחינה פורמאלית דוד לא חטא בלקיחת אשת איש‪ ,‬א מעלה עליו הכתוב כאילו כ חטא‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מוסרית ומבחינת הצדק האלוקי ודאי חטא‪.20‬‬
‫הדר המקובלת להסביר מדוע בת&שבע אינה אשת איש‪ ,‬ש"כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט‬
‫י‬
‫‪C‬ח ָ‬
‫כריתות לאשתו"‪ .21‬הגט נכתב כדי להציל את האישה מעיגו‪ .‬על גט זה למדי מ הפסוק "וְ ֶאת& ֶ‬
‫‪ָ 2H‬ת ִ‪Gָ F‬ח" ) שמואל & א‪ ,‬י"ז יח(‪ .‬ישי אביו של דוד מבקש לקחת לאחיו את‬
‫ִ‪ְ F‬פקֹד ְל ָ<ל‪ 5‬וְ ֶאת& ֲער ָ‬
‫‪ָ 2H‬ת" & פירושו‪ :‬דברי המעורבי בינו לבינה&גט‪.‬‬
‫ֲער ָ‬
‫דר נוספת היא שאוריה ‪ ,‬בעלה של בת& שבע‪ ,‬לא היה יהודי‪ ,‬כפי שנזכר שמו אוריה החיתי‪ .‬הגמרא‬
‫בקידושי ו'& דנה בשאלה א אוריה היה יהודי שגר בחת או גר‪) .‬יש להעיר שהגמרא אינה עוסקת‬
‫במקו זה‪ ,‬בהוראת היתר של דוד(‪.‬‬
‫יש סברה האומרת‪ 22‬שאוריה מעול לא שימש את אשתו‪ .‬אוריה שהיה מגיבורי דוד‪ ,‬פקד את ביתו‬
‫לעיתי נדירות‪ ,‬א בכלל‪ .‬נזכיר כא שלפני המלחמה ע בני עמו ישב יואב ע צבאו שישה חודשי‬
‫באדו‪ ,23‬ולפני כ הייתה המלחמה הגדולה באר נהריי ובאר צובה וקוד לכ הייתה המלחמה‬
‫ע בני עמו הראשונה וכ שרשרת מלחמות ע פלשתי‪ .‬ג בפרשתנו מוכח‪ ,‬שלא יצא לחופשות‪.‬‬
‫דעת רש"י היא שהלוחמי נותני גט‪ ,‬א מתני את קיומו בכ שימותו במלחמה‪ ,‬או שלא ישובו‬
‫ממנה בסופה‪ ,‬ואז יהיה גט מרגע כתיבתו‪ .‬הואיל שבא עליה דוד לא היה ברור א ימות אוריה וכיו‬
‫שההלכה בסוגית ברירה היא שאי ברירה‪ ,‬הרי א* לאחר שמת אוריה אי אומרי הוברר למפרע‬
‫היתרה‪ ,‬אלא נותרה בשעת ביאתו של דוד ספק אשת איש‪ .‬לדעת הרי"* והרמב" בפרשה זו‪ ,‬בת&שבע‬
‫הייתה מגורשת מעת נתינת הגט‪ ,‬ולאחר שמת אוריה‪ ,‬הוברר למפרע שדוד לא עבר כלל על איסור‬
‫אשת איש‪.‬‬
‫רוב מפרשי המקרא המסורתיי‪ ,‬אמרו כי בת& שבע לא הייתה אשת איש‪ ,‬וכ כתב רש"י ש י"א טו‪.‬‬
‫כ נראית הכרעת הרד"ק ש בפס' ד'‪ ,‬וכ כתב המלבי"‪ .‬המפרשי התחבטו בפרוש לפסוק ד'‬
‫"וישכב עמה והיא מתקדשת מטומאתה" רד"ק ומלבי" פירשו‪ ,‬שדוד הקפיד על טומאתה מנידותה‪.‬‬
‫אברבנאל בשונה משאר המפרשי הוא אינו מקבל שבת&שבע אינה אשת איש והוא אומר‪:‬‬
‫"ואומנ הפועל הזה פשוטו יורה עליו שהיה מגונה מאוד מחמישה צדדי‪ .‬האחד‬
‫מאשר חטא דוד באשת איש וישכב את אשת רעהו‪ ,‬וזה בלי ספק יותר מגונה במל‪%‬‬
‫‪19‬‬
‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת סנהדרי‪ ,‬ד* קז‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫משיעורי של הרב וינר בישיבת ההסדר במעלות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫כתובות ט ע"א‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫זוהר‪ ,‬חלק א'‪ ,‬ח'‪.‬‬
‫‪ 23‬מלכי א' י"א‪ ,‬טז‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫שישכב את אשת עבדו ויגדפהו וישחיתהו בזה וכל שכ בהיותו טרוד בעבודתו ונלח‬
‫את מלחמותיו‪...‬והצד השני הוא במה שהשתדל דוד שאוריה ישכב את אשתו ויחשב‬
‫לו הב הילוד‪...‬והצד השלישי במה שצווה לשו את אוריה אל מול המלחמה החזקה‬
‫להמיתו‪....‬והצד הרביעי באופ המיתה וההריגה שהרגו בחרב בני עמו וע"י אויבי‬
‫ה'‪...‬והצד החמישי מהגנות שמיד כשעברה אבל שבעת ימי על אשת אוריה‪ ,‬מיד‬
‫צווה המל‪ %‬ללקחה לביתו‪...‬אומנ במסכת שבת "אמר ר' שמואל‪...‬כל האומר דוד‬
‫חוטא אינו אלא טועה‪...‬והדברי האלה לחכמינו ה דרכי דרש ואי לי להשיב‬
‫עליה‪ ,‬ודי במה שאמרו " רבי דאתי מדוד מהפ‪ %‬בזכותה‪...‬ואי‪ %‬אמר שבקש 'לעשות‬
‫ולא עשה'? והכתוב מעיד על המעשה הרע כולו בפירוש‪...‬טוב לי שאמר שחטא מאוד‪,‬‬
‫ושב בתשובה גמורה וקבל עונשו ובזה נתכפרו עוונותיו"‪.24‬‬
‫אציי שאברבנאל נדחק מאוד ‪ ,‬בהסברו כיצד נשא דוד אשת איש‪.‬‬
‫נעיי בפרשנות בני דורנו‪:‬‬
‫מדברי ר' צדוק הכה מלובלי‪:‬‬
‫"וכיוצא בו ניסיו דוד המל‪ %‬עליו השלו בבתשבע‪ ,‬ודאי הוא הרגיש ברוח הקודש‪,‬‬
‫שמוכנת לו מששת ימי בראשית‪ ,‬ושממנה תצא שושלת המשיח‪ ,‬ולקדושה‬
‫נתכוו‪...‬וכ‪ %‬דר‪ %‬היצר להסית לאנשי גדולי‪ ,‬אלא דש היה ג תאוות הלב‬
‫הגורמת ההטעיה להטות אוז לטענות וסברות אלו‪ .‬וה לא ידעו עדיי לחשוד‬
‫בעצמ‪ ,‬שנגיעת התאווה מעוורת עיני שכל לחשוב על רע טוב"‪.25‬‬
‫דוד לקח את בת – שבע לצור מצווה‪ .‬הידיעה כי בת – שבע מוכנה לו מששת ימי בראשית להמשי‬
‫את שושלת מלכות בית דוד וא* על פי כ‪ ,‬חוטא דוד בתאוות הלב‪.‬‬
‫הרב נבנצאל אומר‪:‬‬
‫"כל האומר שדוד חטא מתו‪ %‬דח? של יצרי שלא היה יכול היה לעמוד בה‪ ,‬אינו‬
‫אלא טועה בהבנת כל פשט תנכ"י‪ ,‬האומר שהתנ"‪ %‬הוא מתגלה ליראיו בלבד‪...‬מי‬
‫שחושב שראוב‪ ,‬דוד ואחרי מגדולי ישראל‪...‬אנשי שהידרדרו עד לקצה המרוחק‬
‫כל כ‪ %‬מ הקדושה‪ ,‬אד שכזה אינו אלא טועה‪...‬וא ג לאחר שחטא‪ ,‬ממשי‪ %‬דוד‬
‫להיות מל‪ %‬ישראל‪ ,‬ואבי המשיח לו אנו מצפי במהרה בימינו‪ ,‬משמע שחטאו היה‬
‫קט בהרבה ממה שנדמה ממבט ראשו‪...‬שא לא כ היה מפסיד את המלוכה"‪.26‬‬
‫כלומר דוד בעל אשת איש ביודעי‪ ,‬האומנ? חשב שכ יגאל את ע ישראל וזה תמוה‪ ,‬הא שושלת‬
‫דוד לדורותיה ה ממזרי ובעצ המשיח הוא ממזר לשיטתו?‬
‫ציטוט לשונו של הרב דסלר‪:‬‬
‫"אפילו אצל הצדיקי הגדולי ביותר שלטה סכנת טעות בזיהוי המצבי האלה‬
‫טעות העלולה לגרור אחריה אופ עבודה בלתי מתאי למצב‪ .‬כ מצאנו למשל ג‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫אברבנאל פרק י"א‪.‬‬
‫ר' הכה‪ ,‬פוקד עיקרי‪ ,‬עמ' ‪34&35‬‬
‫הרב נבנצאל‪ ,‬שיחות לספר בראשית‪ ,‬עמ' שע"ז‪ ,‬שע"ט וש"פ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫בחטא דוד המל‪ %‬ע"ה‪ .‬ה אמר ז"ל )סנהדרי ק"ז ע"א(‪' :‬ראויה הייתה בתשבע בת‬
‫אליע לדוד‪ ,‬אלא שאכלה פגה' ‪ ,‬והעניי הוא‪ ,‬שהבחי ברוח קודשו שראויה היא לו‪,‬‬
‫וא? נבראה להיות לו לאישה‪ ,‬ושממנה עתידי לצמוח מלכות בית דוד ומל‪ %‬המשיח‪,‬‬
‫ונתכוו בלקיחתה לש בניי תכלית הבריאה‪...‬אבל בשאיפתו המופלגת למצווה‬
‫גדולה זו‪ ,‬טעה בבחינת דחיקת השעה‪ ,‬ולא חש להרגשת ההגבלה שבזמ‪ .‬ובזה‬
‫מבואר מדוע לא הרגיש בחטאו כלל‪ ,‬עד שנאמר לו מפורש מפי נת הנביא בש‬
‫ה'"‪.27‬‬
‫לעניות דעתי קשה להבי כיצד בבעילה הראשונה תכנ דוד במחשבה תחילה לדורות עול‪ .‬יש לציי‬
‫שהרב דסלר מסתמ רק על הדעה שבת&שבע לא הייתה אשת איש‪.‬‬
‫נסכ נושא זה בדבריו של הרב מד‪:‬‬
‫"לעניות הבנתנו יקשה עלינו מאוד להערי‪ %‬את כח יצר של קדמוני ג בענייני גו?‪.‬‬
‫שהרי מדובר בגיבורי חיל ובעלי כוח‪ .‬ומי לנו כדוד‪ ,‬שלח בענקי הפלשתי‪ ,‬או כר'‬
‫עקיבא שנשא כליו של בר כוכבא במלחמתו‪ ,‬וב מאה ועשרי‪ ,‬כשסרקו את בשרו‬
‫במסרקות ברזל‪ ,‬עמד וקרא קריאת שמע‪ ,‬או כרב עמר חסידא‪ ,‬שנשא בידיו סול‬
‫שהיה משא לעשרה בני אד? ‪...‬וכ על יופי‪ .‬ואכ‪ ,‬כיוצא בו מספרת הגמרא על דוד‬
‫בעת שנאמר עליו "המל‪ %‬זק עד מאוד")מלכי – א‪ ,‬ט"ו(‪ ,‬שבא על בתשבע ‪13‬‬
‫פעמי בשעה אחת‪ .‬וא? א נאמר שכא ובאגדות אחרות שהבאנו‪ ,‬נקטו חכמי‬
‫לשו גוזמא‪ ,‬עדיי נוכל ללמוד מכא את כוח הגדול של הקדמוני‪...‬נוסי? לכ‪ %‬את‬
‫כוחו המדמה הגדול של דוד‪ ,‬שהרי היה לפחות במדרגה הקרובה לנבואה‪ ,‬וכ את‬
‫יופיי של אות נשי במקרא‪...‬תוק? כזה ליצרא דעריות אי אנו מכירי כלל בזמננו‪,‬‬
‫כש שכל כוחות נפשנו ויכולתנו להערי‪ %‬את היופי בכול תחו שהוא ה דהויי‬
‫ופגומי‪.‬‬
‫כל אלו‪ ,‬ובנוס? למאמר חז"ל שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו‪ ,‬יוכלו ללמד אותנו‬
‫שמ‪ G‬מגודל ניסיונו של דוד בבת שבע‪ .‬וא נוסי? על אלו הוראת היתר‪ ,‬בשל גט‬
‫כריתות של יוצאי מלחמה‪ ,‬וכ את תשובתו של דוד ואת ייסוריו שאחר החטא‪ ,‬נראה‬
‫לעניות הבנתנו‪ ,‬שנוכל לחבר את החטא ע גודל אישיותו של דוד"‪.28‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫הרב דסלר‪ ,‬מכתב מאליהו‪ ,‬עמ' ‪.250‬‬
‫הרב מד‪ ,‬דוד ובת& שבע עמ' ‪.20 &19‬‬
‫‪12‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫מי היא בתשבע הא רחיצתה על הגג הוא מעשה של פיתוי?‬
‫לדוד היו שש נשי‪ :‬אחינוע היזרעאלית‪ ,‬אביגיל הכרמלית‪ ,‬מעכה בת תלמי מל גשור‪ ,‬חגית‪,‬‬
‫אביטל ועגלה היא מיכל בת שאול כדברי חז"ל‪ .29‬עכשיו נוספה אישה שביעית הלא היא בת& שבע בת‬
‫אליע ב אחיתופל‪ .‬לדוד יש שבע נשי ורק אחת תהיה אימה של מלכות ממנה יבא היורש‪ .‬אנו‬
‫רואי אצל האבות שהירושה אינה תלויה רק באב‪ ,‬אלא ג בבחירת הא‪ .‬יצחק הוא היורש הרוחני‬
‫של אברה ושרה ‪ ,‬וכ יעקוב ירש מיצחק ורבקה את כל שהיה בידו מכוחות עצמו‪ ,‬וכל מה שירש‬
‫מיצחק ואברה‪ .‬לא לחינ תוארו בחירת האמהות בקפידה‪ ,‬אלא כדי שנדע מה העושר הרוחני שגנוז‬
‫באבות‪.‬‬
‫ג בביתו של דוד יש לשקול שיקול דומה‪ .‬כשהקב"ה יבחר יורש עצר לדוד‪ ,‬יהא זה ב שיישא עושר‬
‫שרכש לא רק מירושתו של דוד אביו‪ ,‬כי א שרכש לו מירושתו של אמו‪ .‬וצרי שתהא זו ראויה לו‬
‫לפי שיעור קומתו של דוד זה הענק הרוחני היושב על כסא ה' לעול ועד נצח נצחי‪.30‬‬
‫המידע הראשוני אודות בת&שבע נית דר נקודת התצפית של דוד‪ ,‬הרואה אותה רוחצת‪.‬‬
‫הא כיוונה עצמה כ שדוד יראה אותה?‬
‫לא נמצאה התייחסות לנושא הפיתוי במפרשי הקלסיי‪ ,‬ולכ נביא את דעת של פרשני של היו‬
‫וכ היבטי מביקורת המקרא‪.‬‬
‫הרב וינר אומר כי אי רמז על אי צניעותה של בת& שבע או שהיא ידעה שדוד מסתכל עליה‪ .‬כנראה‬
‫שבתי הרחצה של הבתי באותה תקופה היו על הגג ולא היה חשש שמשהוא יראה את הרחיצה‪ ,‬א‬
‫ארמונו של דוד היה גבוה מכל שאר הבתי ולכ התאפשר לו לראות את בת&שבע רוחצת‪.31‬‬
‫מוסי* על כ גרסיאל מביא מספר טיעונ ברי תוק* להנחה‪ ,‬כי מה שאירע בי השניי‪ ,‬הוא בבחינת‬
‫צירו* אקראי של הנסיבות ולא מעשה פיתוי‪ .‬הוא טוע שבת& שבע לא יזמה את האיחוד ע דוד‪,‬‬
‫מעשה הרחיצה שלה לא היה אירוע חוזר שבו ניסתה לצוד את עי המל כדי שיחשוק בה‪ ,‬ג השעה‬
‫'לעת ערב'‪ ,‬היווה מכשול לראות טובה‪ .32‬סימו מאמי‪ ,‬שאי בכתוב סימוכי להניח שרחיצתה של‬
‫בת&שבע נעשתה במתכוו ושלא בצנעה‪.33‬‬
‫בפרשנות המודרנית ישנה ג מגמה ‪ ,‬שדנה את בת&שבע כמי שמפתה את דוד מתו חשיבה לטווח‬
‫ארו‪ .‬פרי ושטרנברג סבורי שהיא כיוונה עצמה כ שדוד יראה אותה רוחצת‪ .34‬ג אשכנזי אינה‬
‫רואה ברחיצתה מקריות‪ ,‬אלא יוזמה מכוונת להיות אשתו של דוד‪ ,‬להרות ממנו וללדת לו יורש‪.35‬‬
‫ניראה שקשה לראות בבת& שבע חושפת עצמה כדי לפתות את המל‪ .‬כי לצפות שהמל יראה אותה‬
‫בשעת ערב‪ ,‬יחשוק בה ויישאנה למרות שבעלה חי‪ ,‬נראה חסר סיכוי‪.‬‬
‫‪ 29‬סנהדרי כא‪.‬‬
‫‪ 30‬מ&ההר‪ ,‬דמויות מ המקרא‪ ,‬חוברת א'‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬
‫‪31‬‬
‫הרב וינר‪ ,‬מתוך שיעורים שהועברו בישיבת ההסדר מעלות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫גרסיאל‪ ,‬דוד ובת& שבע‪ ,‬עמ' ‪253&254‬‬
‫‪33‬‬
‫סימו‪ ,‬אתה האיש‪ ,‬עמ' ‪.121‬‬
‫‪34‬‬
‫פרי ושטרנברג‪ ,‬המל במבט אירוני עמ' ‪.269‬‬
‫‪ 35‬אשכנזי‪ ,‬אישה בחלו‪ ,‬עמ' ‪.116 &115‬‬
‫‪13‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫הא בת שבע שותפה מרצו או אנוסה?‬
‫ית‪) "I‬ש‪ ,‬י"א ד'(‪ .‬ע סיו‬
‫ַ‪<ָ F‬ב ֶאל& ֵ‪ָ 2‬‬
‫ַ‪F‬ב‪5‬א ֵא ָליו‪...‬ו ָ‬
‫בת& שבע מגיעה למל כיוו שזומנה אליו‪" :‬ו ָ‬
‫ההתייחדות עמו היא חוזרת אל ביתה‪ .‬הקורא אינו יכול לדעת מה מתחולל בלבה פנימה‪ ,‬מה היא‬
‫חשה כשהיא מוזמנת אל המל‪ ,‬עד כמה היא נהנתה מהמפגש‪ ,‬או סבלה ממנו‪ .‬השימוש בבניי קל וכ‬
‫העובדה שלא נאמר‪' :‬וישלחה לביתה' מלמדת על יוזמת ההליכה שבאה ממנה‪ .36‬הנחה זו מקבלת‬
‫חיזוק מההשוואה לסיפורה של תמר שנאנסה בידי אמנו‪ .37‬ש תמר מבקשת להיאחז באמנו‪ ,‬אבל‬
‫היא מגורשת על ידו בגסות ובאכזריות‪.‬‬
‫במקרא יש ביטויי מיוחדי לקיו יחסי מי בכפיה‪ .‬אצל דינה הנאנסת ע"י שכ נאמר‪" :‬וַ‪Gַ ִB‬ח‬
‫ֶה וַ‪Jַ <ְ ִB‬ב אֹ ָת‪.39"I‬‬
‫ֶחזַק ִמ ֶ‪ָEK‬ה וַיְ ַע‪ָ E‬‬
‫ֶה"‪ .38‬וכ תאור האונס של תמר בידי אחיה " ַו‪ֱ B‬‬
‫א ָֹת‪ I‬וַ‪Jַ <ְ ִB‬ב א ָֹת‪ I‬וַיְ ַע‪ָ E‬‬
‫ג בספר דברי כאשר מדובר על אונס יש שימוש בפעלי‪' :‬ענה'‪' ,‬חזק'‪' ,‬תפש'‪ 40‬ואילו כא במעשה‬
‫דוד ובת& שבע‪ ,‬ההתייחדות מתמצה בהיגד "וַ'ִ ְ ַ‪4‬ב ִע ָ‪ ,"H.‬לפי פשט הכתוב אי היגד זה ‪ ,‬מורה על‬
‫אונס‪ ,‬אלא ביאה בהסכמה‪.‬‬
‫בבדיקה במקורות‪ 41‬יש מי שאומר שבת&שבע הייתה אנוסה כיו שפחדה מכוח סמכותו של המל‬
‫דוד‪) .‬מעניי שג היו מקרה דומה נקרא הטרדה מינית כיו שיש יחסי מרות‪ ,‬ראה ער קצב(‪ .‬א אי‬
‫אפשר להתעל שמפשטות הפסוקי נראה שהסבר של אונס קשה‪ ,‬כיו כשהיא יודעת שהיא הרה‬
‫היא שולחת שליחי לבשר את דוד‪ .‬ההתנהגות המצופה מאישה נאנסת שתספר לבעלה ותתבע את‬
‫עלבונה‪ .‬אי היא חוששת מדוד וכנראה היא סומכת עליו שיטפל נכו במצב‪ .‬אי אפשר שלא לשאול ‪,‬‬
‫כיצד היא לא פוחדת שיבולע לה‪ ,‬הרי הוא יכול ג להרגה כדי לכסות על המצב המבי הזה‪.‬‬
‫אשכנזי‪ ,42‬תוהה אי בת& שבע אינה פוחדת לבשר לדוד את דבר הריונה מחשש שישתיק אותה ע"י‬
‫חיסולה‪ .‬היא שואלת הא פנייתה לדוד בבהלה‪ ,‬בנאיביות‪ ,‬או באומ לב‪ .‬לדעתי אשכנזי מפספסת‪,‬‬
‫שבת& שבע לא חששה מדוד‪ ,‬כיו שכנראה היא השכילה ללמוד שדוד אד מוסרי ולכ היא לא‬
‫פוחדת לבקש את עזרתו של דוד‪.‬‬
‫‪ 36‬גרסיאל‪ ,‬דוד ובת&שבע‪ ,‬עמ' ‪.256‬‬
‫‪ 37‬שמואל&ב י"ג‪ ,‬יא&יט‬
‫‪38‬‬
‫בראשית‪ ,‬ל"ד ב‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫שמואל&ב‪ ,‬י"ג יד‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫דברי‪ ,‬כ"ב ‪ ,‬כג& כט‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫סנהדרי‪ ,‬עד ע"ב‪.‬‬
‫‪ 42‬אשכנזי‪ ,‬אישה בחלו‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬
‫‪14‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫"ויאמר דוד לאוריה רד אל בית‪"...%‬‬
‫כי יקח איש אשה חדשה לא יצא לצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו‬
‫שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח‪) .‬דברי‪ ,‬כ"ד ה(‬
‫דוד המל נחרד לידיעה על הריונה של בת&שבע‪ ,‬מעתה אי אפשר לטשטש את המעשה‪ .‬א* לא נית‬
‫‪D‬ת‪ ,43"I‬ועובדה‬
‫ליחס את העובר לאוריה בטר צאתו לקרב‪ ,‬מפני שכבר נאמר "וְ ִהיא ִמ ְת ַק ֶ‪<ֶ 4‬ת ִמ ‪ְ MH‬מ ָ‬
‫א‪3‬ר‪ָB‬ה ַה ִח ִ‪F‬י"‪,44‬‬
‫זו היא הוכחה ברורה ‪ ,‬כי לא הרתה לאוריה‪ .‬פקודת דוד אל יואב& " ְ< ַלח ֵא ַלי ֶאת& ִ‬
‫פותחת שורה של ניסיונות מצד דוד לטשטש את תוצאות המעשה‪ ,‬וכישלונו בכול כאחד‪ .‬ציפיותיו‬
‫של דוד בהזמנת אוריה לירושלי והימנעותו העקשנית של אוריה מלמלא אחר ציפיות אלו‪ ,‬מתמצי‬
‫ָרד ֶאל& ֵ‪2‬ית‪ ,"5‬החוזרי בווריאציות שונות‬
‫ית ָ" ותגובת אוריה‪" :‬וְ לֹא י ַ‬
‫בפנית דוד אל אוריה‪ֵ " :‬רד ְל ֵב ְ‬
‫‪45‬‬
‫בקטע המוקדש לתיאור המפגש בניה ‪ .‬שלוש פעמי ניסה דוד ליישב את הפרשה בדרכי שלו‪,‬‬
‫מבלי שתיוצר טרגדיה משולשת& לדוד לבת& שבע ולאוריה& ונכשל‪.‬‬
‫שלושת הניסיונות‪:‬‬
‫י"‪ .‬המל רומז לאוריה‪ ,‬כי מבחינתו‬
‫‪3‬ר ַח ַרגְ ֶל ָ‬
‫ית ָ ְ‬
‫‪ .1‬הניסיו הראשו‪ :‬דוד מורה לאוריה‪ֵ " :‬רד ְל ֵב ְ‬
‫הוא משוחרר והוא רשאי לרדת לביתו ככל שיתאווה לבו‪ .‬המל מצווה להעניק לו " ַמ ְ‪C6‬ת"‪,‬‬
‫ארוחה או מתנה‪).‬מנהג שקיי ג היו לתת לחת וכלה ארוחה מיוחדת בחדר( אבל אוריה‬
‫אינו יורד לביתו‪ ,‬אפילו לשעה קלה כדי להניח את ה"משאת" או לדבר ע רעייתו ולהראות לה‬
‫שהוא בריא ושל‪.‬‬
‫‪ .2‬הניסיו השני‪ :‬דוד נוז* באוריה בטו "אבהי" "הלא מדר אתה בא מדוע לא ירדת אל בית‪".‬‬
‫אוריה מצהיר בשבועה‪ ,‬כי לא ירד אל ביתו כמחווה של סולידאריות ע הלוחמי‪ .‬א* על פי כ‬
‫מעניק לו דוד שני ימי חופש‪ ,‬שמא יתחרט‪ .‬אוריה יושב בירושלי ואינו שב אל ביתו‪.‬‬
‫‪ .3‬הניסיו השלישי‪ :‬דוד קורא לאוריה לסעודה‪ .‬אוריה אוכל‪ ,‬שותה ומשתכר‪ .‬בכ מפר הוא את‬
‫שבועתו לגבי האכילה והשתייה& אול נשאר בעקשנותו לא לרדת לביתו‪.46‬‬
‫המל נכשל לאור כל הקו בניסיונו לפתור את הבעיה בדרכי שלו‪ .‬הכתוב מתעכב באריכות על‬
‫יח‬
‫ַצ ִל ַ‬
‫ניסיונותיו של דוד שיש בה ודאי צד לזכות דוד‪ .‬אבל כש שכתוב במשלי‪ְ " :‬מ ַכ ֶ‪N‬ה ְפ ָ< ָעיו לֹא י ְ‬
‫‪H‬ח"‪ ,‬כלומר אי החוטא יכול לטשטש את מעשיו‪ ,‬וסופו של חטא להתגלות‪.‬‬
‫‪3‬מ‪5‬דה וְ עֹזֵב יְ ר ָ‬
‫ֶ‬
‫על המניעי להתנהגותו של אוריה חלוקות הדעות‪ .‬כותבי בני דורנו התפלמסו ארוכות בשאלה הא‬
‫סירב אוריה לרדת אל ביתו בגלל נאמנותו ללוחמי בשדה הקרב‪ ,‬או שמא משו שידע את המעשה‬
‫שנעשה באשתו וסרב לחפות על דוד‪.‬‬
‫"הארו ישראל ויהודה יושבי בסכות ואדוני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חוני ואני‬
‫אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב ע אשתי‪ .‬חי‪ %‬וחי נפש‪ %‬א אעשה הדבר הזה"‪.47‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫שמואל& ב‪ ,‬י"א ה‪.‬‬
‫ש‪ ,‬י"א ו‪.‬‬
‫ש‪ ,‬ז& יג‪.‬‬
‫גרסיאל‪ ,‬בית מקרא מ"ט‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬
‫‪15‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫אוריה נוגע בנושא רגיש אצל דוד‪ ,‬ב השורות נית לראות שהוא מתיח בדוד שהוא משתמט‪ .‬לפני‬
‫שנכנס לדיו זה‪ ,‬בל נשכח את כל נדודיו של דוד ואת כל צערו על ישראל‪ ,‬עד שבאמצע רדיפתו על ידי‬
‫שאול הל לקעילה להציל את בני העיר מהפלשתי‪ .‬וכ את כל העניי שגזר על עצמו בשבועה לא‬
‫לעלות לשכב על מיטה בעוד ארו ה' איננו שוכ בבני מכובד‪ .‬לפי פשטי מקראות עולה שאוריה מדבר‬
‫בחוצפה אל דוד מל ישראל‪ ,‬נוס* על כ הזכרת שמו של "וַאדֹנִ י י‪D5‬ב" היא לגעת בכאב שקיי אצל‬
‫דוד )שנרחיב עליו בהמש(‪ .‬אי ספק שסיטואציה זו מראה מתיחות בי דוד לאוריה‪ ,‬ודוד נפגע מדברי‬
‫אוריה‪.‬‬
‫לשיטת שמאי הזק משו חגי הנביא‪ ,‬לדוד יש דיני רוצח‪ ,‬וא* חייב מיתה על מעשיהו‪ .‬א משו שיש‬
‫שליח לדבר עברה‪ ,‬וא משו החומרה המיוחדת של די שפיכות דמי‪ .48‬דעה שנייה בגמרא‪ ,‬עונשו‬
‫פחות מכ‪ ,‬כיו שיש שני צדדי להקל בחטאו‪ :‬שלא הרגו בידיי‪ ,‬ושלא פעל אלא דר שליח‪ .‬ועדי‬
‫חייב בדיני שמיי‪ .‬במסכת שבת )נו ע"א( ר' שמואל בר נחמני משו ר' יוחנ מובאת דעה שאוריה‬
‫מורד במלכות היה‪ ,‬ולדוד היה מותר להורגו‪ ,‬כל חטאו היה‪ ,‬שלא דנו בסנהדרי‪ .‬מדוע עליו לדונו‬
‫בסנהדרי‪ ,‬למרות שלמל מותר לדו מורד במלכות ‪ ,‬ללא בית די? משו שהמניע של דוד לא נקי‬
‫ומעורבות פה סיבות אחרות שאינ קשורות למרידה במלכות‪.‬‬
‫הרב מד מביא את שיטת רש"י‪ ,‬הרואה את סירובו של אוריה לרדת לביתו כסירוב תמי‪ .‬דבר לא‬
‫היה לו ע חטא דוד ובת שבע‪ ,‬דוד הצליח לשמור בסוד את דבר השליחות לבת&שבע ואת המעשה‬
‫שנעשה בה‪ ,‬ואוריה כלל לא חשד בכ‪ .‬לדברי רש"י אוריה היה מורד במלכות‪ ,‬על שכינה את יואב‬
‫"ואדוני יואב" בפני מלכו‪ .‬לעומתו מפרשי תוספות בש רבנו מאיר‪ ,‬שהמרד היה בכ שסירב‬
‫להוראת דוד לרדת לביתו‪ ,‬א* שתוספות לא כתבו במפורש‪ ,‬נובעת שיטתו של רבנו מאיר מההבנה ‪,‬‬
‫שאוריה ידע את אשר אירע‪ ,‬מדברי רכילות‪ .‬אוריה הבי היטב שרצונו של דוד שאוריה יחפה עליו‪.‬‬
‫האומנ?? עוו אוריה הוא על שסרב לחפות על דוד בדבר אשתו? הדעה שאוריה היה מורד במלכות‬
‫קנתה לה שביתה בקרב רוב המפרשי )פרט לאברבנאל(‪ .‬א בחז"ל דעות רבות חולקות על אשמת‬
‫אוריה‪ ,‬הסוברות שהיה ח* מפשע‪ ,‬ומטילות על דוד אחריות מלאה על הריגתו‪ .‬לדעת הרב מד דבריו‬
‫של אוריה אכ היו טעוני חומר מסוכ‪ .‬בכעסו ד דוד את אוריה למיתה כמורד חצו*‪ ,‬א לא בדק‬
‫ביסודיות את הנקודות לזכותו של אוריה בלהט דבריו‪ ,‬ואת נאמנותו ללוחמיו‪ .‬מאיד הוא מתנגד‬
‫לדעתו של הרב נבנצאל‪ ,‬שראה במשפטו של דוד די צדק‪.‬‬
‫לדעתו של הרב מד ‪ ,‬א* שמבחינה פורמאלית נית היה למצוא סעי* המתאי בחוק כדי לדו את‬
‫ית ָ" לא נתקיימה כא‪ .‬א* חז"ל לא העלו בדעת לנקות את‬
‫ֲמ ֶ‬
‫אוריה‪ ,‬הרי מצוות " ְ‪ֶ 2‬צ ֶדק‪ֹO<ְ Fִ ,‬ט ע ִ‬
‫דוד מחטא הריגת אוריה‪ .‬דינו של אוריה אולי נחר עפ"י כללי המשפט ‪ ,‬א ודאי שלא לפי כללי‬
‫הצדק‪ .‬א* שדחה את טענת הביקורת שדוד הרג את אוריה כיו שחמד את בת&שבע‪ ,‬הוא לא מתעל‬
‫מכ שהיו לו במשפט נגיעות אישיות‪ ,‬שהיו קשורות להריונה ממנו ועניי זה לכשעצמו די לו לפוסלו‬
‫כשופט‪ .‬א* א להלכה מותר למל לדו מורד מלכות‪ .‬חז"ל דברו בעיקר על העילה של דוד להרוג את‬
‫אוריה‪ ,‬ופחות על השאלה מדוע נתחייב אוריה מיתה כלפי שמיי‪ .‬מחדש כא הרב מד‪ ,‬חטאו‬
‫ָקי יִ ְהיֶה‬
‫האמיתי של אוריה לא היה דווקא כלפי מלכו‪ ,‬אלא במה שצוותה התורה כלפי אשתו‪" ,‬נ ִ‬
‫‪47‬‬
‫ש‪ ,‬י"א יא‬
‫‪ 48‬קידושי מג ע"א‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫וְ‪.ַ I‬ח‪ֶ ,‬את ִא ְ‪ֲ !K‬א ֶר ָל ָקח"‪ .‬אוריה עובר על המצווה בצורה קיצונית‪ .‬עדיי לא‬
‫ְל ֵבית!‪ָ ,‬נָה ֶא ָחת‪ִ ,‬‬
‫נגע באשתו‪ ,‬עדי לא התעברה ממנו‪.49‬‬
‫הרב וינר מוסי* בעניי תוכחת אוריה ואת חוצפתו לדוד‪ ,‬הוא כותב ספר ליואב בתחושה שהפיקוד על‬
‫הצבא הול ונשמט מידיו‪ .‬הוא ש לבו שהמצור מתמש על רבת עמו‪ .‬ידוע לנו שג בימינו‬
‫הימצאות בשטח תקופה ארוכה‪ ,‬מורידה ממוטיבציית החיילי וגורמת לשחיקה‪ .‬דוד בירושלי‬
‫ויואב הוא 'אדונ' של החיילי‪ .‬נוס* על כ עצ הימצאותו של צבא בחזית‪ ,‬גור לבעיות מוסריות‪,‬‬
‫של ניתוק בעלי מנשותיה –הנשארות אלמנות חיות בבית ובני מאבותיה )קרי דוד ובת&שבע(‪.‬‬
‫א‪3‬ר‪ָB‬ה‬
‫המקרא לא נות לנו הרבה אינפורמציה אלא אומר במשפט אחד שתוכנו של הספר‪ָ " :‬הב‪ֶ 3‬את& ִ‬
‫ָמת" )ש‪ ,‬י"א ט"ו(‪ .‬יתכ שנכתבו את דברי‬
‫‪C‬ח ָריו וְ נִ ָ‪J‬ה ו ֵ‬
‫ָקה וְ ַ< ְב ֶ‪ֵ F‬מ ֲ‬
‫ֶאל&מ‪3‬ל ְ‪O‬נֵי ַה ִ‪ְ K‬ל ָח ָמה ַה ֲחז ָ‬
‫שלא ידועי לנו‪ ,‬א ברור שדוד רוצה לסיי את המלחמה בכל מחיר‪ ,‬דוד לוח להתקד לפתח‬
‫השער ולפרו אל העיר‪ .‬יש לציי שדוד ממשי באותו קו אסטרטגי‪ ,‬לאחר מות אוריה‪ .‬דוד קובע‬
‫בפע השנייה באופ נחר‪ַ " :‬ה ֲחזֵק ִמ ְל ַח ְמ ְ‪ֶ ָ F‬אל& ָה ִעיר וְ ָה ְר ָס‪ ) "I‬ש‪ ,‬כה(‪ .‬לדעתו השיקול לפרו את‬
‫השער ולהפסיק את המצור נבע משיקולי אמת‪.50‬‬
‫לעומת הרבני הנ"ל הרב יגאל אריאל אומר דברי נוקבי על דוד בדבר אוריה ואלה חלק מדבריו‪:‬‬
‫אוריה ואליע )אבי בת&שבע( היו מהגיבורי הנאמני והקרובי לדוד‪ .‬בפקודתו ה לחמו ברבת‬
‫עמו ודוד השתמש בעובדה זו לצרכיו‪ .‬חז"ל אומנ קיבלו שאוריה נת לבת&שבע גט‪ ,‬א על מנת‬
‫להחזירה לאחר המלחמה ודוד ניצל פרצה זו בניגוד למגמת הגט שנית‪ .‬דוד לא חטא בגילוי עריות‪,‬‬
‫אול בגד באמו חייליו המוסרי את נפש לשרותו‪ .‬נית לשלוח חיילי לחזית כאשר המניע הוא‬
‫פקודת הצלחת המלחמה והצלת ישראל‪ .‬הכנסת שיקולי זרי ג א ה מוצדקי מבחינת הדי‬
‫)שהרי אוריה חייב בדי כמתריס ומורד במלכות(‪ ,‬הורסת את האמו ויכולה לפורר את הצבא‪.‬‬
‫הניסיו להסתיר את האמת‪ ,‬הופ את הדי לסב קורי& תככי שנועד להציל את המל מקלו‪.‬‬
‫האמת אינה פחדנית‪' .‬היה לדונו בסנהדרי‪ ,‬כי המשפט הוא קידוש ה' בהיותו גלוי הסדר האלוקי‬
‫והשלטת הסדר בעול‪ .‬עשייתו במחתרת הופכת לחילול ה'‪ .‬בהריגתו של אוריה בחרב בני עמו ישנה‬
‫חומרה נוספת‪ :‬נתינת יד ואפשרות לאויב לנצח את ישראל‪ ,‬ובכ נופלת רוח של ישראל‪ .‬מסירת‬
‫אחד הגיבורי המופלאי שבע היא חילול ה' וחילול ש ישראל‪.51‬‬
‫חלק ממבקרי המקרא סבורי שאוריה נמנע לרדת אל ביתו מתו הידיעה על מעשה הבגידה של דוד‬
‫ע אשתו‪ .‬פרי ושטרנברג נתחו בהרחבה את האפשרות שאוריה ידע שדוד שכב ע אשתו‪ .‬סימו‬
‫דחה מכל וכל אפשרת כזו‪ ,‬וגרסיאל‪ 53‬תמ בהרחבה בגישה שאוריה ידע‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫אסכ בדברי שהובאו בדעת מקרא‪ :‬אמרו על אוריה שהיה מורד במלכות‪ ,‬כי כינה את יואב‬
‫במעמדו של המל דוד 'אדוני יואב'‪ ,‬הפר בפרהסיה את פקודותיו של המל‪ %‬וזלזל ב'משאת' שיצאה‬
‫אחריו‪ .‬חטאו של דוד שלא ד אותו בסנהדרי‪ .‬וכתב המלבי"‪" :‬ולא תשאל למה לא הרגו‬
‫בסנהדרי? כי אחר שהיה מוכרח לישא אחר כ את אשתו‪ ,‬כמו שיתברר הדבר ותצמח תלונה ומרד‪,‬‬
‫‪49‬‬
‫מד‪ ,‬דוד ובת& שבע‪ ,‬עמ' ‪61 &57‬‬
‫‪50‬‬
‫משעורי הרב וינר‪ ,‬ישיבת ההסדר מעלות‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫אריאל‪ ,‬עוז מל‪ ,‬עמ' ‪.188 &187‬‬
‫‪52‬‬
‫סימו‪ ,‬משל כבשת הרש‪ ,‬עמ' ‪.16 &15‬‬
‫‪ 53‬גרסיאל‪ ,‬בית מקרא מ"ט‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬
‫‪17‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫א‪3‬ר‪ָB‬ה‬
‫לכ כסא קלו בעורמה‪ .‬ומקרא מלא מכריז‪" :‬וְ לֹא& ָסר ִמ‪ֹJ‬ל ֲא ֶ<ר& ִצ‪ָ3‬ה‪ֹJ 3‬ל יְ ֵמי ַח ָ‪B‬יו ַרק ִ‪ְ 2‬ד ַבר ִ‬
‫ַה ִח ִ‪F‬י" )מלכי & א‪ ,‬ט"ו ה(‪.54‬‬
‫‪54‬‬
‫קיל‪ ,‬ספר שמואל ב'‪ ,‬דעת מקרא‪ ,‬עמ' תכט‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫"וַ'ִ ְ ַלח י!‪3‬ב ַו ַ')ֵד ְל ָד ִוד ֶאת ָ‪4‬ל ִ‪ְ 5‬ב ֵרי ַה ִ‪ְ .‬ל ָח ָמה‪"...‬‬
‫ויאמר דויד ‪ -‬כל מכה יבוסי בראשונה‪ ,‬יהיה לראש ולשר; ויעל בראשונה‬
‫יואב בן צרויה‪ ,‬ויהי לראש" )דה"י א'‪ ,‬י"א ו(‬
‫לפני שנעסוק בחובתו של יואב אל לנו לשכוח שמדובר באד שעסק כל חייו בישועת ישראל‪ ,‬הוא‬
‫נקבר בביתו במדבר‪ ,‬ויקברוהו "בביתו במדבר"‪ &,‬על זה נאמר במסכת סנהדרי‪ ,‬כט& "אטו ביתו‬
‫מדבר הוא? אמר ר"י אמר רב כמדבר‪ ,‬מה מדבר מופקר לכל‪ ,‬א* ביתו מופקר לכל" )לעניי שנתפרנסו‬
‫ש(‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬נותרת השאלה‪ :‬מה תפקידו של יואב בכל הסיפור של דוד ובת – שבע‪ .‬יואב פעל בשליחות‬
‫דוד ופקודתו‪ .‬א דעת ההלכה נחרצת בשתי נקודות‪ ,‬השליחות והפקודה‪ .‬בעניי השליחות קובעת‬
‫ההלכה& 'אי אד שליח לדבר עבירה‪ .'55‬כלומר‪ :‬האחריות לדבר עבירה מוטלת על השליח‪,‬‬
‫ובשפיכות דמי טוענת הגמרא קל וחומר‪ ,‬השליח אינו יכול לחסות בטענת אחריות המשלח‪,‬‬
‫והאחריות מוטלת עליו‪ .‬ובעניי הפקודה‪ ,‬כאשר בפקודה בלתי מוסרית‪ ,‬פקודת מל הנוגדת את‬
‫ההלכה& הוא מחויב לפקודת המל‪ .56‬א מהיכרותנו את יואב‪ ,‬שלא היה עקבי בצייתנותו למל‪ .‬הרי‬
‫הוא את הרג אבנר שר צבא שאול בניגוד לרצו המל‪ ,‬וכ נהג ג בעמשא ב יתר בעת מרד שבע ב‬
‫בכרי‪ .57‬כ נהג ג אחרי המרד‪ ,‬כשמינה עצמו לשר צבא ‪ ,‬למרות שדוד הדיחו‪ .‬ואילו במעשה אוריה‬
‫ראה יואב את חובת הציות למל‪ .‬לא ברורה הסיבה להתנהגותו של יואב במלחמה‪ .‬מדוע לא נסה‬
‫להתנגד או למחות על שליחת אוריה למותו‪.‬‬
‫"התנצלותו של יואב מוכיחה שהמערכה בשער הייתה כישלו צבאי‪ .‬הקשר אל פקודת דוד מוכיח‬
‫הא ראה יואב באוריה מתחרה העלול לסכ את‬
‫שהכישלו היה מבוי‪ .‬מדוע עשה זאת יואב?‬
‫מעמדו בראש הצבא‪ ,‬כדר שראה באבנר ועמשא? לדברי חז"ל היה אוריה ראש וראשו לגיבורי דוד‬
‫ומקובל מאוד על אנשי הצבא"‪ .58‬או שמא פחד יואב מדוד שהיה בשיא גדלותו והצלחתו? ואולי שמח‬
‫יואב לכישלונו המוסרי ולא רצה למונעו? או שמא רצה לחפות על דוד ולעזור לו‪ .‬אי אפשרות להכריע‬
‫בי הסברות‪.‬‬
‫נציי שדוד בצוואתו אומר להרוג את יואב בעוו הריגת אבנר ועמשא‪ .‬ואי אזכור להריגת אבשלו‪.‬‬
‫א יש במשות* בהריגת אבנר‪ ,‬עמשא ואוריה בעורמה שנהג בה יואב בהריגת‪ .‬יואב נהרג אצל‬
‫המזבח‪ ,‬ועל זה דרש שלמה כפשוטו את הפסוק בשמות כ"א‪ ,‬יד‪" :‬וְ ִכי&י ִָזד ִאי< ַעל& ֵר ֵעה‪ְ 3‬ל ָה ְרג‪5‬‬
‫ְב ָע ְר ָמה ֵמ ִע ִמ ְז ְ‪ִ 2‬חי ִ‪ֶ Gָ F‬ח‪ָ 3E‬למ‪3‬ת"‪.59‬‬
‫לעומתו‪ ,‬גרסיאל גישתו הפוכה מהגרסה שהובאה לעייל‪ .‬אלו חלק מדבריו‪:‬‬
‫יואב אינו מבצע את פקודת דוד כלשונה‪ .‬דוד מצווה להרוג את אוריה בקרב בוגדני‪.‬‬
‫לבצע היתקלות ע בני עמו ובתו‪ %‬כדי לסגת ולהפקירו לאויב‪ .‬יואב משנה את‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫קידושי‪ ,‬מג ע"א‪.‬‬
‫סנהדרי‪ ,‬מט ע"ב‪.‬‬
‫שמואל& ב‪ ,‬כ' ט&י‪.‬‬
‫במדבר רבא‪ ,‬כ"ג ‪ ,‬יג‪.‬‬
‫הרב מד‪ ,‬דוד ובת& שבע‪ ,‬עמ' ‪.69&75‬‬
‫‪19‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫התוכנית ומבצע קרב ללא בגידה‪ ,‬שבו נהרגו חיילי רבי‪ .‬שלבי המבצע ה‪ :‬יחידה‬
‫קטנה של "מתאבדי" הכוללת את אוריה החיתי‪ ,‬הייתה צריכה לפרוש הרחק‬
‫ממחנה המצור לכיוו העיר ולחשו? את עצמה בשדה מול השער‪ .‬בני עמו ישלחו‬
‫מתו‪ %‬העיר‪ ,‬דר‪ %‬השער יחידת פשיטה‪ ,‬כדי לחסל את היחידה הישראלית החשופה‪.‬‬
‫הישראלי ישגו ‪ ,‬כוח מוסתר ידלוק אחרי יחידת העמוני המשימה תהיה להחזיק‬
‫את השער פתוח‪ ,‬ואז יכנס צבא יואב דר‪ %‬השער ויכבוש את העיר‪ ..‬בפועל הכוח‬
‫השני לא הצליח לשמור על השער פתוח‪ .‬מבצע כיבוש העיר נכשל וג רבו האבידות‪.‬‬
‫השליח אינו מבי את הלוגיקה המוזרה של יואב לשכ‪ %‬את חמת המל‪ %‬בבשורת מות‬
‫אוריה‪ ,‬ולכ הוא מתרכז בהיגיו האסטרטגי תחילה ‪ ,‬ולבסו? מודיע על מות אוריה ‪.‬‬
‫דוד עונה לשליח "אל ירע בעיני‪ ...%‬כי כזה וכזה תאכל החרב" יש פה הידרדרות‬
‫מוסרית של דוד ונראה שאי הוא מתרגש מנפילת הלוחמי‪.60‬‬
‫תמוהה קביעתו ההחלטית על האסטרטגיה )שמובאת ביתר הרחבה במקור( ונטייתו של יואב‬
‫במאמרו של גרסיאל ‪ ,‬ללא סימוכי בכתוב או ממקורות אחרי‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫גרסיאל‪ ,‬בית מקרא מ"ט‪ ,‬עמ' ‪.5 &4‬‬
‫‪20‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫כבשת הרש‪...‬‬
‫ולרש אי כל כי א& כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה‪ ,‬ותגדל עמו וע בניו יחדיו‪ ,‬מפתו‬
‫תאכל‪ ,‬ומכוסו תשתה‪ ,‬ובחיקו תשכב ותהי לו כבת‪.‬‬
‫)שמואל ב'‪ ,‬י"ב ג'(‬
‫ָת ֶאל& ָ‪4‬וִ ד"‪ ,‬הוא נשלח להמשיל לדוד משל‪ ,‬כדי שדוד יבי היטב במה חטא‪.‬‬
‫"וַ‪ַ <ְ ִB‬לח יְ הוָה ֶאת&נ ָ‬
‫לקורא אי כא דבר בלתי מוב הזקוק למשל‪ .‬הקורא יכול להבי היטב מה חטאו של דוד‪ .‬מה נת‬
‫‪3‬מ ְ‪ָ 2‬קר‪ַ 5‬לעֲ‪56‬ת ָלא ֵֹר ַח ַה ָ‪2‬א&ל‪ 5‬וַ‪Gַ ִB‬ח‬
‫ַחמֹל ָל ַק ַחת ִמ‪ֹP‬אנ‪ִ 5‬‬
‫הנביא אומר לדוד? " ַו ָ‪B‬בֹא ֵה ֶל ְ ְל ִאי< ֶה ָע ִ<יר ַו‪ְ B‬‬
‫ֲ‪ָ 6‬ה ָל ִאי< ַה ָ‪2‬א ֵא ָליו"‪ .61‬ובכ הוא מדבר על גזילת בת&שבע מבית אוריה‪,‬‬
‫ֶאת& ִ‪ְ J‬ב ַ‪6‬ת ָה ִאי< ָה ָרא< ַו ַ‪B‬ע ֶ‬
‫ואינו מזכיר את הרצח כלל‪ .‬אוזניו הרגישות של דוד‪ ,‬אשר שומעות שלא גזילת האישה מבית בעלה‬
‫הוא נושא התוכחה‪ ,‬כי א רצח הבעל‪ ,‬כדי שלא יבא לתבוע את הגזלה מ הגזל‪ ,‬כלומר‪ ,‬שלא יבוא‬
‫הנגזל ולכ הורגו‪ .‬הוא אומנ אינו יודע שזאת תוכחה המופנית כלפיו‪ .‬אבל הוא מבי את האד העני‬
‫ַ‪ִ F‬הי&ל‪ַ Jְ 5‬בת"‪ ,‬ברור לדוד שמדובר באשת העני‪.‬‬
‫שגידל לו כבשה וה קשורי אחד לשני‪" ,‬ו ְ‬
‫הא רק כבשה גזל? ועל כגו זה אמרו חז"ל‪" :‬כל הגוזל את חברו שווה פרוטה‪ ,‬כאלו נוטל נשמתו‬
‫ממנו"‪ .62‬כשהוא מדבר על הכבשה‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬שהוא מפרנס אותה‪ ,‬שהיא אוכלת מפתו ושותה‬
‫מכוסו‪ ,‬נמצא שכשהוא נוטל את כבשתו ממנו‪ ,‬בעצ שחרר אותו מנטל כספי‪ ,‬א הא דוד לא יודע‬
‫שכשמנתקי את הרועה מכבשתו האהובה עליו‪ ,‬מנתקי אותו מחייו? דוד מבי יפה ומיד את דברי‬
‫ָת ַחי&יְ הוָה ִ‪J‬י ֶב& ָמוֶת ָה ִאי< ָהע ֶֹ‪6‬ה זֹאת‪ .‬ו וְ ֶאת&‬
‫ֹאמר ֶאל&נ ָ‬
‫הנביא& "וַ‪ַ ִB‬חר&‪4ָ *C‬וִ ד ָ‪ִ 2‬אי< ְמאֹד ַו‪ֶ B‬‬
‫‪C‬ר ַ‪ְ 2‬ע ָ‪F‬יִ "‪ .63‬אד הגונב שה עליו לשל ארבעתיי‪ .‬שנאמר‪Jִ " :‬י יִ גְ נֹב& ִאי< <‪5‬ר א‪&5‬‬
‫ַה ִ‪ְ J‬ב ָ‪6‬ה יְ ַ< ֵ‪ְ Q‬‬
‫‪64‬‬
‫‪C‬ר ַ‪2‬ע&צֹא ַ‪ַ F‬חת ַה ֶ‪R‬ה" ‪ .‬הנביא הדגיש כע מדובר באיש עני‪ ,‬כדי לומר לו‪ ,‬שי‬
‫‪3‬ט ָבח‪ 5‬א‪ְ 5‬מ ָכר‪ ...5‬וְ ְ‬
‫ֶ‪6‬ה ְ‬
‫לב הגניבה תביא לרצח והעונש שאתה צרי להטיל על החוטא‪ ,‬צריכה להימדד כמו רצח‪ .‬לפלא שדוד‬
‫אינו מעלה על דעתו שהוא האיש‪.65‬‬
‫הטיב לפרש את הפשט הרב מד‪ ,‬אשר ראה דברי שלא הועלו עד עתה באומרו‪ :‬קריאה מדוקדקת של‬
‫המשל מעלה שאלות על תוכנו בשלושה תחומי‪:‬‬
‫א‪ .‬מדוע לא הוכיח נת את דוד ישירות? מדוע חיפה בתוכחתו במשל הכבשה? אי נלכד דוד ברשתו‬
‫של המשל? כיצד לא הבי שהוא עצמו הנמשל?‬
‫ב‪ .‬מדוע אי הנביא מוכיח את דוד‪ ,‬מיד ע היותו ע בת&שבע‪ ,‬והריגת אוריה החיתי בחרב בני‬
‫עמו? מדוע הוא מחכה עד אשר לוקח דוד את בת&שבע לאישה?‬
‫ג‪ .‬מדוע עוסק המשל בגזלה‪ ,‬ולא בבעיה האמיתית גילוי עריות ושפיכות דמי? וכ‪ ,‬מי הוא ההל‬
‫בנמשל? העשיר לא רצה לבזבז את רכושו לטובת האורח‪ ,‬ולכ לקח משל הרש‪ ,‬מה הדמיו‬
‫לתשוקתו של דוד לבת& שבע? האומנ נית לומר לאד שחושק באשה ‪ ,‬שיש אחרות שהוא יוכל‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫ש‪ ,‬י"ב ב‪.‬‬
‫בבא קמא‪ ,‬קי"ט‪.‬‬
‫ש‪ ,‬י"ב ה&ו‪.‬‬
‫שמות‪ ,‬כ"א לז‪.‬‬
‫עיי מ& ההר‪ ,‬דמויות מ המקרא‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫לקחת? עשיר זה& מה טיבו? כלו לא בקש להרוויח ממכירה של כבשה? וכי יש עשיר מכובד‬
‫שפור לביתו של עני?‬
‫הפתרונות לשאלות הנ"ל עפ"י תפיסתו של מד‪ ,‬נענה לפי סדר‪:‬‬
‫&‬
‫הנחת היסוד היא שלדוד היו הוראות היתר הלכתיות למעשיו ע בת& שבע ואוריה‪ .‬הוראת‬
‫היתר אחת ע בת & שבע שמבחינה משפטית בת& שבע אינה אשת איש )גט כריתות שכתב‬
‫אוריה לאשתו‪ ,‬אוריה ספק גוי ולכ נישואיו אינ תופסי‪ ,‬לא מומשו הנשואי הקצרי&לא‬
‫הייתה ביאה(‪ .‬הוראת היתר השנייה הייתה באוריה‪ ,‬שמבחינה משפטית נית היה לדונו‬
‫כמורד במלכות בשל חוצפתו‪ .‬ודוד נפל בתהו החטא‪ ,‬כ שכנע את עצמו בצדקותו‪ .‬נת בא‬
‫אליו במשל ולא דבר ישירות כיו שחשש שדוד לא יקבל את התוכחה ויאמר לו אי כא‬
‫חטא‪ ,‬ושיש לו היתר‪.66‬‬
‫&‬
‫נית לומר שבלקיחת דוד את בת& שבע לאישה‪ ,‬הגדיש דוד את הסאה‪ .‬בעיני נת הנביא כל‬
‫זכות שנית ללמד על דוד בפרשת בת& שבע ואוריה‪ ,‬בטלה ומבוטלת ברגע שדוד לוקח את‬
‫בת& שבע לאישה‪ .‬מרגע זה משולה היא בת&שבע לכר נבות היזרעאלי של אחאב‪ .‬לכאורה‬
‫אי בעיה ללמד זכות על אחאב‪ ,‬כיו שלא יז משפט שקר על נבות ולא עלה על דעתו להורגו‪.‬‬
‫ָר ְ< ָ‪."F‬כאשר הוא נהנה‬
‫אליהו הנביא נשלח אליו על ידי הקב"ה‪ ,‬לומר לו " ֲה ָר ַצ ְח ָ‪ F‬וְ גַ&י ָ‬
‫מפרותיו של החטא‪ ,‬כשהוא ירד לממש את זכותו על הקרקע‪ .‬במקביל אליו דוד‪ ,‬ירד אל‬
‫ית‬
‫א‪3‬ר‪ָB‬ה ַה ִח ִ‪F‬י ִה ִ‪ָ J‬‬
‫הכר לרשתו ברגע שלקח את בת&שבע לאישה‪ .‬זעקתו של נת& " ֵאת ִ‬
‫ַב ֶח ֶרב וְ ֶאת& ִא ְ<‪ָ 5F‬ל ַק ְח ָ‪ְ ָ Qְ F‬ל ִא ָ‪A‬ה וְ אֹת‪ָ 5‬ה ַרגְ ָ‪ֶ 2ְ F‬ח ֶרב ְ‪2‬נֵי ַע‪ 67"5K‬זעקתו של אליהו&‬
‫ָר ְ< ָ‪. 68"F‬‬
‫" ֲה ָר ַצ ְח ָ‪ F‬וְ גַ&י ָ‬
‫הרב מד טוע שדוד חשש לגורלו של העובר‪ ,‬מחשש פ יבולע לעובר ברגע שאוריה ידע על דבר‬
‫ההיריו‪ .‬וג לאחר מות אוריה‪ ,‬בשביל בנו היה מוכ לכל מחיר ג ע הבעייתיות בנשיאת בת& שבע‬
‫לאישה‪.‬‬
‫הרב וינר הוסי* על כ באומרו‪ :‬דוד היה בפרדוקס‪ ,‬מצד אחד דוד ממש את סיבת חטאיו לכאורה&‬
‫נשיאת בת& שבע לאישה‪ ,‬ועל זה העלה את חמתו של הקב"ה‪ .‬מצד שני עצ לקיחת בת& שבע לאישה‬
‫הוא מעשה חסד גדול‪ .‬שהרי כל המעשה ע בת& שבע הביאה עליו בושה גדולה ואסונות לאור כל‬
‫שנות חייו האחרוני‪ ,‬לכ עצ לקיחתה מראה על חסידותו ואצילותו של דוד ולקיחת אחריות על‬
‫מעשיו‪ .‬בניגוד לבנו אמנו& לאחר שאנס את תמר זרק אותה והתעל ממצוקתה‪ ,‬והיא נשארה‬
‫גלמודה כל ימי חייה‪ .‬לעומת זאת דוד הוא כמו אביו‪ ,‬זקנו יהודה‪ ,‬שלקח את מלוא האחריות על‬
‫כלתו‪ ,‬על זאת ראויי ה למלוכה‪ .‬שמורא הוא הקב"ה ולא פיות בני אד‪ .‬ושניה לקחו אחריות‬
‫על מעשיה‪.‬‬
‫&‬
‫‪66‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫ההל& על פי הרב מד הוא העובר שברחמה של בת שבע‪ ,‬דאגה שהעבירה את דוד על דעתו‪,‬‬
‫והשכיחה ממנו הלכות מוסר‪ ,‬כש שהדאגה להל‪ ,‬שבא במפתיע לעשיר‪ ,‬והשכיחה ממנו‬
‫כללי התנהגות נאותי‪.‬‬
‫משיעורי הרב וינר בישיבת ההסדר מעלות‪.‬‬
‫שמואל& ב‪ ,‬י"ב ט‪.‬‬
‫מלכי א‪ ,‬כ"א יט‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫&‬
‫העשיר הוא שכנו של הרש‪ ,‬קשה לראות בעשיר& פור או גנב הטובח את צא חברו‪ .‬כנראה‬
‫הוא מחזיר מהעני את חובו‪ ,‬ג א עבר העשיר על & " ִא& ֶ‪ֶ J‬ס* ַ‪ְ F‬לוֶה ֶאת& ַע ִ‪K‬י‪ֶ ,‬את& ֶה ָענִ י‬
‫ִע ָ‪&&ְ K‬לֹא& ִת ְהיֶה ל‪Jְ ,5‬נ ֶֹ<ה"‪ ,69‬עדיי לכאורה אינו גנב ואינו חייב ארבעתיי‪ ,‬והרי אי נת‬
‫מאשימו בגנבה‪ ,‬אלא בלקיחה& "וַ‪Gַ ִB‬ח ֶאת& ִ‪ְ J‬ב ַ‪6‬ת ָה ִאי< ָה ָרא<" )ש(‪ ,‬ולא‪ ,‬ויגנוב‪.‬‬
‫א נת מאשי את העשיר בדבר שונה לחלוטי‪ ,‬העשיר לא הבחי בי צאנו‪ ,‬לבי כבשת הרש‪ .‬נת‬
‫ובעקבותיו דוד‪ ,‬כואבי את כאבה של האהבה שהומרה בכס*‪ .‬דוד כועס על העשיר‪ ,‬בז לאהבה‪,‬‬
‫עושק כבשת הרש‪ .‬מבחינה משפטית היה העשיר גנב‪ ,‬הוא נכנס לבית חברו‪ ,‬נטל כבשה ללא רשות‬
‫וטבחה‪ .‬נת הקריב את המשפט לפני המל‪ ,‬היו פה סיבות מקלות העשיר הוא לא גנב בפועל‪.‬‬
‫‪C‬ר ַ‪ְ 2‬ע ָ‪F‬יִ ֵע ֶקב‬
‫א דוד חר את דינו‪ַ " :‬חי&יְ הוָה ִ‪J‬י ֶב& ָמוֶת ָה ִאי< ָהע ֶֹ‪6‬ה זֹאת‪ .‬וְ ֶאת& ַה ִ‪ְ J‬ב ָ‪6‬ה יְ ַ< ֵ‪ְ Q‬‬
‫ֲא ֶ<ר ָע ָ‪6‬ה ֶאת& ַה ָ‪ָ 4‬בר ַה‪ֶS‬ה וְ ַעל ֲא ֶ<ר לֹא& ָח ָמל "‪ .70‬יש לשי לב שאי דוד ד את העשיר למיתה‪ ,‬א‬
‫הוא מגדיר אותו 'כב מות' הוא אינו פוסק את דינו‪ ,‬אלא משוה את העשיר לשפל האנשי‪ .‬הוא לא‬
‫גנב על פי כללי המשפט‪ ,‬א‪ %‬הוא גנב על פי כללי הצדק‪.‬‬
‫‪FC‬ה ָה ִאי<"‪ .71‬בשתי מילי אלו הל נת את מעטה השריו של הוראת ההיתר‪,‬‬
‫ָת ֶאל& ָ‪4‬וִ ד ָ‬
‫ֹאמר נ ָ‬
‫" ַו‪ֶ B‬‬
‫שדוד עט* בה את מצפונו‪ .‬דוד רצה להציל במותו של אוריה‪ ,‬את כבודה של מלכות ישראל‪ ,‬את‬
‫העובר שנשקפה לו סכנה‪ .‬א הוא החל בעברה‪ .‬שרשרת דמי הנזקפת לחובתו‪.‬‬
‫באמירתו החותכת של נת‪ ,‬מלמד אותנו את מוסר הנביאי פע אחר פע‪:‬‬
‫התירוצי הפורמאליי הבאי ליישב עוול מוסרי ע דקדקנותה של ההלכה לא‬
‫עשו כל רוש על הנביאי‪ .‬ובדברי מוסר דילגו עליה הנביאי כאילו לא‬
‫היו‪.72‬‬
‫חז"ל התייחסו לחידוש המל דוד במשפטו " ַחי&יְ הוָה ִ‪J‬י ֶב& ָמוֶת ָה ִאי< ָהע ֶֹ‪6‬ה זֹאת" )ש‪ ,‬י"ב ה(‬
‫האומנ התכוו דוד להרוג את העשיר? או אי בדבריו קראת זע? הרד"ק ביאר את דברי דוד‬
‫כגוזמא‪ .‬המלבי" באר כפשוטו‪ ,‬שד את העשיר למיתה‪ .‬בדר קצת שונה פרש המצודות דוד‪" :‬וא*‬
‫כי הרבה בדברי שאי עניי לה ע דבר דוד‪ ,‬אול כוונתו להעלי ביותר לבל ירגיש דוד‪ ,‬וישמור‬
‫פיו מלפסוק די"‪ .‬כלומר נת רצה שדוד לא ירגיש שמדובר בו כדי שיפסוק הוא די לעצמו‪ .‬על פי‬
‫אברבנאל‪" :‬באו דברי אלה לייפות את המשל"‪.‬‬
‫ההל‪ :‬חז"ל דרשוהו על יצר הרע‪ ,‬ה'מתארח' כאורח מכובד היושב לארוחה‪ .‬ייתכ שרצו לרמוז לכ‪,‬‬
‫שדוד בא אל בת& שבע בצורה אקראית וסיי בכ שלקחה לאישה‪.73‬‬
‫‪69‬‬
‫שמות‪ ,‬כ"ב כד‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫שמואל& ב‪ ,‬י"ב י‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫ש‪ ,‬י"ב ז‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫מד‪ ,‬דוד ובת& שבע‪ ,‬עמ' ‪105&118‬‬
‫אעיר כא שהקדמתי את דבריה של פרשני ימינו )הרבני מ&ההר‪ ,‬מד ווינר( לפרשנות המסורתית‪ ,‬כיו שעיסוק‬
‫הוא בפשט‪ .‬מכל מקו לאור כל העבודה איני מביאה את הבנתי מפשט המקרא‪ ,‬אלא ממה שהבנתי מהמאמרי‬
‫והספרי שקראתי‪.‬‬
‫‪ 73‬פרוש אברבנאל נ"ב ע"ב‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫החטא ועונשו‪...‬‬
‫חטא דוד אינו מסתיי במעשה דוד ובת&שבע ואוריה‪ ,‬אלא 'עבירה גוררת עבירה' ‪ .‬סופו של ספר‬
‫שמואל סיפור רצו* של הידרדרות דוד‪ ,‬שבו דוד שוגה בכל שלב ושלב‪.‬‬
‫דוד חוטא ביחסו הסלחני לילדיו‪ .‬אמנו מנצל את דוד ומתעלל בתמר‪" .‬וְ ַה ֶ‪ֶ K‬ל ְ ָ‪4‬וִ ד ָ< ַמע ֵאת ָ‪J‬ל&‬
‫ַה ְ‪ָ 4‬ב ִרי ָה ֵא ֶ‪Q‬ה וַ‪ַ ִB‬חר ל‪ְ 5‬מאֹד "‪ .74‬הוא אינו עושה דבר ומשאיר את העוול הנורא כפצע פתוח‪ ,‬וכ נעשה‬
‫שות* בפשעו של אמנו‪.‬‬
‫לכאורה אי דוד לומד לקח‪ ,‬וחוטא בסלחנות ג כלפי בנו אבשלו‪ .‬כאשר פור המרד של אבשלו‪,‬‬
‫דוד לא נלח בו בירושלי והוא בורח‪ ,‬וממשי לחפות עליו נגד יואב וכל נאמניו‪.‬‬
‫ית"‪.75‬‬
‫‪34‬ע ָ‪ָ J‬כה ָע ִ‪ָ 6‬‬
‫ָמיו ֵלאמֹר ַמ ַ‬
‫‪D‬ביו ִמ‪ָ B‬‬
‫ֲצב‪ִ 5‬‬
‫דוד נוהג באותה סלחנות תמוהה כלפי אדוניה‪" :‬וְ לֹא&ע ָ‬
‫לכאורה אי הוא מתפקד‪ ,‬הוא חלש ונרפה‪ ,‬כול מנצלי זאת נגדו‪ .‬ושיא ההידרדרות של דוד הוא‬
‫ָדי וְ לֹא יִ ַח ל‪ ."5‬חולשה‬
‫ָמי וַיְ ַכ ‪NH‬ה‪2ְ 2ַ 3‬ג ִ‬
‫ָק ָ‪2‬א ַ‪ִ B2‬‬
‫התיאור בתחילת ספר מלכי‪" :‬וְ ַה ֶ‪ֶ K‬ל ְ ָ‪4‬וִ ד ז ֵ‬
‫אישית זו מסמנת לכאורה קו של ירידה ג למלכותו‪ :‬בניו נהרגי‪ ,‬אבשלו מורד בו‪ ,‬שבע ב ביכרי‬
‫מורד בו‪ ,‬אדוניה מורד‪.‬‬
‫עפ"י הרב מד ארבעה חלקי יש לעונשו של דוד‪:‬‬
‫האחד& תשלו ארבעתיי )ארבעה מבניו(‪.‬‬
‫י וְ ָ< ַכב ִע&‬
‫ָת ִ‪F‬י ְל ֵר ֶע ָ‬
‫ֶי וְ נ ַ‬
‫י ְל ֵעינ ָ‬
‫ָ< ָ‬
‫וְל ַק ְח ִ‪F‬י ֶאת&נ ֶ‬
‫השני& עונשו מפי הנביא‪ ,‬עונש מידה כנגד מידה& " ָ‬
‫י"‪.‬‬
‫ָ< ָ‬
‫נֶ‬
‫השלישי&נגעיו ומחלותיו של דוד‪ ,.‬וכ בידודו החברתי והעלבונות שספג מיריביו‪.‬‬
‫ֱ‪6‬ה ֶאת& ַה ָ‪ָ 4‬בר ַה‪ֶS‬ה ֶנגֶד‬
‫ַאנִ י ֶאע ֶ‬
‫ית ַב ָ‪ֶ N‬תר ו ֲ‬
‫‪FC‬ה ָע ִ‪ָ 6‬‬
‫י ְל ֵעינֵי ַה ֶ‪ֶ A‬מ< ַה‪ֹS‬את‪Jִ .‬י ָ‬
‫ָ< ָ‬
‫הרביעי& "‪...‬וְ ָ< ַכב ִע&נ ֶ‬
‫‪76‬‬
‫ָ‪J‬ל&יִ ְ‪ָ 6‬ר ֵאל וְ ֶנגֶד ַה ָ‪ֶ A‬מ<‪) ".‬ש‪ ,‬י"ב‪ ,‬יא& יב( – לזה יש משמעות אחת הדחה מהמלכות ‪.‬‬
‫מעניי שבמקביל בספר דברי הימי‪ ,‬מוצגת תמונה הפוכה‪ .‬ש אי בקיעי במלכותו של דוד‪ ,‬אי‬
‫מרידות ובגידות‪ ,‬אי חטא ואי עונש‪ .‬להיפ‪ ,‬דוד מתגבר כארי‪ ,‬הוא שקוע בהכנת הממלכה לאחר‬
‫הסתלקותו והוא מתמסר לבניי בית הבחירה‪ ) .‬שמונה פרקי מוקדשי לכ(‪ .‬הכיצד?‬
‫אתי ַליהוָה"‪ .‬דוד עומד ‪ ,‬מול גזירת הנביא‪,‬‬
‫תגובתו של דוד לתוכחת הנביא סוכמה בשתי מילי " ָח ָט ִ‬
‫הבוטה‪ ,‬הקשה והכואבת‪ .‬דוד אינו לוח ואינו מתמרד בעונשו‪ .‬לכ אי לראות בדוד אדיש ומשותק‪.‬‬
‫העדר הפעלתנות‪ ,‬אינו פרי חולשה ‪ ,‬אלא פרי שביתה מודעת ורצונית‪ .‬הוא פועל מתכנ ושוא*‪ ,‬אבל‬
‫אינו מתקומ נגד המאורעות ואינו פועל לשינוי פני המציאות‪ .‬הוא רואה בה עונש שצרי‪ %‬לשאתו‪.‬‬
‫הוא מכיר באי יכולתו להוכיח את בניו‪ ,‬שיכולי לטעו שה למדו לחטא ממנו‪ .‬א יוכיח את אמנו‬
‫על מעשה תמר‪ ,‬יאמר לו 'טול קורה מבי עיני'‪ .‬א את אבשלו על רצח אמנו&יאמר לו ומי הרג את‬
‫‪74‬‬
‫‪75‬‬
‫‪76‬‬
‫שמואל& ב‪ ,‬י"ג כא‪.‬‬
‫מלכי& א‪ ,‬א' ו‪.‬‬
‫מד‪ ,‬דוד ובת&שבע‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬
‫‪24‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫אוריה? דוד אינו לוח באבשלו בירושלי‪ ,‬אלא מפנה את העיר‪ .77‬נסכ את גישתו של דוד‪ִ " :‬א&‬
‫ֲ‪6‬ה& ִ‪Q‬י‬
‫ֹאמר לֹא ָח ַפ ְצ ִ‪F‬י ָ‪ִ ְ 2‬הנְ נִ י ַיע ֶ‬
‫ֶה ִ< ַבנִ י וְ ִה ְר‪C‬נִ י אֹת‪ 5‬וְ ֶאת& ָנוֵה‪ .3‬וְ ִא ‪ֹJ‬ה י ַ‬
‫ֶא ְמ ָצא ֵח ְ‪ֵ 2‬עינֵי יְ הוָה ו ֱ‬
‫ַ‪ֲ J‬א ֶ<ר ט‪5‬ב ְ‪ֵ 2‬עינָיו"‪.78‬‬
‫‪77‬‬
‫הרב אריאל‪ ,‬עוז מל‪ ,‬עמ'‪.374‬‬
‫‪ 78‬שמואל& ב‪ ,‬ט"ו כה&כו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫מה בי חטאו של שאול לחטאו של דוד?‬
‫שאול באחת ולא עלתה לו‪ :‬דוד בשתיי ולא עלתה לו )יומא כב ע"ב(‬
‫מפרשי רבי התלבטו בשאלה שהעלתה הגמרא במסכת יומא‪ .‬מדוע קרע ה' את המלכות משאול‬
‫שחטא בעמלק‪ ,‬ודוד שחטא בבת&שבע ואוריה נשאר על כסאו?‬
‫לכאורה נראה שיש כא חוסר צדק אלוקי‪ ,‬ולפי פשט הכתובי חטאו של שאול מאפיל על חטאו של‬
‫דוד‪ .‬כלו משוא פני יש בדבר?‬
‫נראה שמעשה שאול ומעשה דוד נבדלי זה מזה בשני אופני‪:‬‬
‫&‬
‫הבדל אחד‪ :‬שבעניי אגג נכשל שאול במצווה שנתחייב לקימה בתורת מל‪ ,‬והוא א* הודה‬
‫שלא קימה מפני שירא את הע‪ .‬בזה הודה שאינו ראוי למלכות‪ ,‬כי אסור למל‪ %‬שיהא מורא‬
‫אד עליו‪ .‬ואילו במעשה של דוד ובת&שבע‪ ,‬נכשל דוד בדבר שכל אד מישראל מצווה בו‬
‫ועומד‪.‬‬
‫&‬
‫הבדל שני‪ :‬תשובות שהשיבו שאול ודוד למוכיחיה‪ .‬שניה הודו ואמרו‪' :‬חטאתי'‪ ,‬אלא‬
‫‪79‬‬
‫ששאול בקש להצדיק את עצמו וא* גלגל את החטא על הע ‪ .‬שמואל דיבר דברי גלויי‬
‫לשאול ושאול לא מוכ להבי‪ .‬שאול כל כ בוטח בעצמו וברור לו שהוא הצודק ולא שמואל‪.‬‬
‫ָ‪D‬ביא ֶאת&‬
‫ָא ֵל ְ ַ‪ֶ 4ֶ 2‬ר ְ ֲא ֶ<ר& ְ< ָל ַחנִ י יְ הוָה ו ִ‬
‫מ‪3‬אל ֲא ֶ<ר ָ< ַמ ְע ִ‪F‬י ְ‪2‬ק‪5‬ל יְ הוָה ו ֵ‬
‫ֹאמר ָ<א‪3‬ל ֶאל& ְ< ֵ‬
‫" ַו‪ֶ B‬‬
‫‪80‬‬
‫ֲמ ֵלק ֶה ֱח ַר ְמ ִ‪F‬י" ‪ .‬שאול אינו מבי שחטא‪ .‬ומדוע אינו? מבי כיו שסגר‬
‫ֲמ ֵלק וְ ֶאת&ע ָ‬
‫ֲאגַג ֶמ ֶל ְ ע ָ‬
‫‪D‬זנָי וְ ק‪5‬ל ַה ָ‪ָ 2‬קר ֲא ֶ<ר‬
‫‪3‬מה ק‪5‬ל& ַה‪ֹP‬א ַה‪ֶS‬ה ְ‪ְ 2‬‬
‫מ‪3‬אל ֶ‬
‫ֹאמר ְ< ֵ‬
‫את ליבו‪ ,‬ואי הוא מוכ להבי‪ַ " .‬ו‪ֶ B‬‬
‫ֲמ ֵל ִקי ֱה ִביא‪ֲ 3‬א ֶ<ר ָח ַמל ָה ָע ַעל&‬
‫‪D‬נ ִֹכי < ֵֹמ ַע?" שאול עדיי לא מודה בטעותו ומתר‪ֵ .." :‬מע ָ‬
‫יטב ַה‪ֹP‬א וְ ַה ָ‪ָ 2‬קר ְל ַמ ַע ְזב ַֹח ַליהוָה ֱאל ֶֹה ָ‬
‫ֵמ ַ‬
‫י ‪ &"..‬הוא חושב שהוא צודק‪..." .‬וְ ָל ָ‪K‬ה לֹא& ָ< ַמ ְע ָ‪F‬‬
‫ְ‪2‬ק‪5‬ל יְ הוָה" שאול עדיי לא מבי ועונה‪ֲ " :‬א ֶ<ר ָ< ַמ ְע ִ‪F‬י ְ‪2‬ק‪5‬ל יְ הוָה‪ "..‬בפע השלישית אומר‬
‫‪D‬ס ָ יְ הוָה ִמ ְהי‪5‬ת ֶמ ֶל ְ ַעל&יִ ְ‪ָ 6‬ר ֵאל"‪ .‬ורק אז מבי‬
‫‪C‬ס ָ‪F‬ה ֶאת& ְ‪ַ 4‬בר יְ הוָה וַ‪ְ ִB‬מ ְ‬
‫שמואל‪Jִ ...":‬י ָמ ְ‬
‫י "‪ .‬דוד עומד במצב דומה‬
‫אתי‪Jִ ,‬י& ָע ַב ְר ִ‪F‬י ֶאת& ִ‪O‬י&יְ הוָה וְ ֶאת& ְ‪ָ 4‬ב ֶר ָ‬
‫שאול והוא עונה‪ָ " :‬ח ָט ִ‬
‫‪81‬‬
‫אתי ַליהוָה" בלבד ‪ .‬שאול התעל מחטאו ומהדי‬
‫כאשר נת מוכיח אותו והוא עונה " ָח ָט ִ‬
‫שנגזר עליו‪ ,‬וממילא לא הייתה תשובתו שלמה& רק בלילו האחרו בעי דור& חזר בתשובה‬
‫שלמה וקבל על עצמו את הדי‪ .‬דוד קבל על עצמו את הדי מיד‪ .‬כשהגדשה סאת יסוריו‬
‫ונאל‪ G‬לברוח מפני בנו הסורר‪ ,‬ג אז סרב להעניש את שמעי שקללו קללה נמרצת‪ ,‬ואומר‪:‬‬
‫ט‪5‬בה ַ‪ַ F‬חת‬
‫א‪3‬לי יִ ְר ֶאה יְ הוָה בעוני ) ְ‪ֵ 2‬עינִ י( וְ ֵה ִ<יב יְ הוָה ִלי ָ‬
‫‪D‬מר&ל‪ 5‬יְ הוָה‪ַ .‬‬
‫יק ֵ‪Q‬ל ִ‪J‬י ַ‬
‫" ַה‪ ִE‬ח‪ 3‬ל‪ 5‬וִ ַ‬
‫ִק ְל ָלת‪ַ 5‬ה‪ַ 5B‬ה‪ֶS‬ה" )ש‪ ,‬ט"ז יב(‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫קיל‪ ,‬ספר שמואל‪ ,‬דעת מקרא‪ ,‬עמ' ת"ל‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫שמואל& א‪ ,‬ט"ו כ‪.‬‬
‫‪ 81‬מ& ההר‪ ,‬דמויות מ המקרא‪ ,‬חוברת א'‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪26‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫ומכא שאי זה נכו לומר ששאול נענש ודוד לא נענש‪ .‬דוד נענש וסבל ייסורי קשי ביותר ‪ ,‬ייסורי‬
‫גו* ונפש‪ .82‬אלא שהמלכות לא נקרעה ממנו‪.‬‬
‫אי אפשר שלא להזדהות ע זעקת הרב מד‪ ,‬שמקנא לדוד באומרו‪ :‬אלו שדנו‪ 83‬בשאלה זו מתו‬
‫עוינות לדוד‪ ,‬התעלמו מקשיי עונשו‪ .‬בעלי גישה זו ניתקו את פרשיות אמנו ואבשלו מ העונש‬
‫האלוקי הישיר על החטא וראו בה פרשיות בפני עצמ‪ .‬הסליחה הקלה לדוד על חטאו‪ ,‬עומדת‬
‫לדעת מול הנקמנות הבלתי מתפשרת של האל ונביאו כלפי שאול‪ .‬המסקנה של גישה זו היא אחת‬
‫בלבד‪ .‬חטאו של שאול הוא בסירוב להוראת הנביא‪ .‬הוא א* מעז להתווכח ע הנביא‪ ,‬הוא אינו‬
‫מציית לו‪ .‬חטאו של דוד הוא רק בתחו המוסרי‪ .‬מסקנת& 'משמעת עיוורת חשובה ממוסר אישי'‪.‬‬
‫התייצבות של בני אסכולה זו לימי שאול 'במאבקו' ע שמואל וסלידת מדוד‪ ,‬הינה למעשה‬
‫קריאת תיגר על מוסרו של השיפוט הנבואי‪ ,‬המעדי*‪,‬לדעת‪ ,‬משמעת עיוורת לאל מוסר אישי‪.84‬‬
‫תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק‪.85‬‬
‫אברבנאל מבאר‪ ,‬שהמבדיל בי שאול לדוד הוא שדוד חזר בתשובה‪ .‬א תשובתו מוזכרת רק במזמורי‬
‫תהילי לכ לדעת מד‪ ,‬הנביא רצה ללמדנו פתרו אחר‪.‬‬
‫עוד פיתרו‪ ,‬והוא דעתו של רב הונא‪ ,86‬שאכ יש הבדל בי שאל לדוד בגלל השבועה שנשבע ה' לדוד‪,‬‬
‫ומשו שדוד בא משבט המלכות שבט יהודה‪.‬‬
‫נחתו בדברי חז"ל על מצוקתו של דוד‪ ,‬משונאיו שהלבינו את פניו‪:‬‬
‫אמר דוד לפני הקב"ה‪ ,‬ריבונו של עול‪ ,‬גלוי וידוע לפני‪ %‬שא היו מקרעי את בשרי‬
‫לא היה דמי שותת לאר‪ .G‬ולא עוד‪ ,‬אלא אפילו בשעה שעוסקי בנגעי ואהלות‬
‫אומרי לי‪ :‬דוד‪ ,‬הבא על אשת איש מיתתו במה‪!?87‬‬
‫‪82‬‬
‫‪83‬‬
‫‪84‬‬
‫‪85‬‬
‫‪86‬‬
‫‪87‬‬
‫יומא כב‪ ,‬ע"ב‬
‫פרשני בקורת המקרא‬
‫ישעיהו ליבובי‪ ,‬בספרו יהדות‪ ,‬ע יהודי ומדינת ישראל‪ ,‬עמ'‪26&29‬‬
‫מד‪ ,‬דוד ובת& שבע‪ ,‬עמ' ‪137&143‬‬
‫יומא כב ע"א‬
‫בבא מציעא נט ע"א‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫דוד הקי עולה של תשובה‪.‬‬
‫עיקר התשובה כשישמע בזיונו ידו וישתוק‪) .‬רבי נחמ מברסלב(‬
‫י‬
‫י וְ ַח ָ‪ִ M‬אי ֵא ֶל ָ‬
‫דוד מנסה להפו את התשובה למפעל של תיקו של‪ֲ " .‬א ַל ְ‪ָ K‬דה פ ְֹ< ִעי ְ‪ָ 4‬ר ֶכ ָ‬
‫יָ<‪3‬ב‪ .88"3‬בכ מקבלי החטא והכישלו פשר ומשמעות‪ .‬הנפילה וההתרוממות ממנה הופכות למנו*‪,‬‬
‫שבעזרתו נית להשיב את הרבי‪" .‬דוד הקי עולה של תשובה‪..‬לא היה ראוי לאותו המעשה‪ ,‬אלא‬
‫למה עשה? אלא לומר ל שא חטא יחיד‪ ,‬אומרי לו ‪ :‬כל אצל יחיד"‪.89‬‬
‫דמותו של דוד והתמודדותו ע החטא והעונש יכולתו להתפלל ג בשעה של ריחוק וייאוש‪ ,‬וידיעתו‬
‫להפו תבוסה לישועה‪ ,‬ה מופת ודוגמא לרעיו‪ ,‬קבלת ייסורי באהבה‪ .‬דוד אינו מתמרד נגד הגזירה‬
‫ָער‬
‫ואינו נלח בהופעותיה‪ ,‬אבל אי הוא חדל מלבקש ולהתחנ‪" .‬וַיְ ַב ֵ‪4ָ <G‬וִ ד ֶאת& ָה ֱאל ִֹהי ְ‪ַ 2‬עד ַה‪ַ E‬‬
‫‪D‬ר ָצה "‪ .90‬זה סודה של אישיותו‪ ,‬המטביע חות על בני ביתו לדורות "כ‪%‬‬
‫‪3‬בא וְ ָל וְ ָ< ַכב ְ‬
‫ָצ ָ‪4‬וִ ד צ‪ָ 5‬‬
‫ַו‪ָ B‬‬
‫מקובלני מבית אבי אבא‪ :‬אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של האד על ימנע עצמו מ‬
‫הרחמי"‪ .91‬מכל המעידות והכישלונות מוצא הוא את הדר אל הקב"ה‪ .‬הוא נאחז בתפילה וממנה‬
‫שואב הוא כוחות התגברות חדשי‪ .‬מבחינתו א יחיה הילד‪ ,‬הרי מחילתו שלמה‪ ,‬שהרי הילד הזה‬
‫הוא פרי חטא חי! והרי זו סליחה שלמה‪ .‬תפילתו ותשובתו של דוד‪ ,‬תעמוד במקו הגזירה‪ ,‬ותהא‬
‫עדיפה ממנה‪ ,‬שהרי לא באה הגזירה אלא להביא לתשובה והתפילה‪.‬‬
‫דוד ראה דוגמא ומופת לדרכו זו במשה רבנו‪ ,‬אשר לא נמנע להתפלל ג שכבר נגזרה הגזירה‪ ,‬והוא‬
‫עמד אחר מעשה ‪ ,‬והעז להתפלל& ה על הציבור וה על עצמו‪ .‬לעול לא התייאש מ הרחמי‪.‬‬
‫לכאורה לא הועילה לו תפילתו של דוד‪ ,‬ומת הילד‪ .‬תפילתו של דוד אינה מעשה של ייאוש‪ .‬אי בא‬
‫התמרדות ואי השלמה‪ .‬היא תכליתית לגמרי‪ .‬דווקא משו שדוד מקבל את הדי ‪ ,‬הוא מבקש לתקנו‬
‫משורשו‪ .‬אומנ לכפרה שלמה לא זכה דוד‪ .‬אבל קיי תיקו וקבלת תפילה ע בנו השני של דוד‬
‫ידיָ‪2ַ I‬עֲב‪3‬ר‬
‫ָביא וַ‪ְ ִB‬ק ָרא ֶאת& ְ<מ‪ 5‬יְ ִד ְ‬
‫ָת ַה‪ִ E‬‬
‫שנולד לו מבת& שבע‪,‬שלמה‪..." :‬וַיהוָה ֲא ֵהב‪ .5‬וַ‪ַ <ְ ִB‬לח ְ‪2‬יַד נ ָ‬
‫יְ הוָה "‪.92‬‬
‫בהתבוננות שלאחר מעשה‪ ,‬נובע מעונשו של דוד היבט טראגיקומי )כמו שאומר הפתג‪ :‬האד‬
‫מתכנ והקב"ה צוחק(‪ .‬בשעה שמתנהל מאבק איתני על ירושת דוד בי בניו הגדולי& אמנו‬
‫אבשלו ואדוניה& כשכל אחד מהיורשי הטבעיי הללו מנסה לשי ידו על המלוכה‪ ,‬בה בשעה נחר‬
‫גורל ‪ ,‬ואי למאבק שו משמעות‪ .‬נחר גורל בהולדת שלמה‪ .‬אותו ינוקא שלמה‪ ,‬לא זו בלבד‬
‫שאי הוא נחשב‪ ,‬הרי הוא פסול ומשוק‪ ,‬הוא בנה של בת&שבע‪ .‬שלמה בעיניה הוא התגלמות החטא‬
‫והשפלות‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪89‬‬
‫‪90‬‬
‫‪91‬‬
‫‪92‬‬
‫תהילי נ"א טו‪.‬‬
‫עבודה זרה ה' א‪.‬‬
‫שמואל&ב י"ב טז‪.‬‬
‫ברכות י' א‪.‬‬
‫שמואל& ב י"ב כה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫דוד אינו משתת* באופ פעיל במאבק הירושה הוא רואה שמלכות זו כבר קרסה בתהומות החטא‪.‬‬
‫מסגרת שהכזיבה באי עמידתה המוסרית‪ ,‬במקומה יש לכונ מלכות חדשה ע מבנה ערכי מוסרי‬
‫חדש‪ .‬כל המהומה מסביב משאירות את דוד אדיש‪ .‬הוא אומנ סובל ממות בניו‪ ,‬אבל מלכות בית‬
‫דוד הנה נבנית מבפני מחדש‪ ,‬ותשובה גדולה מחזירה אותה לערכיה הראשוני‪ .‬דוד מניח את‬
‫יסודות בית המקדש‪ ,‬תמצית נשמתה וקיומה של ישראל לדורות‪.93‬‬
‫תובנה שראוי ונכו לציי‪ :‬שכל שושלת דוד ‪ ,‬הוא לא 'ייחוס' לתפארת )בעיקר היו‪ ,‬א* אחד‬
‫מהחרדי לדבר ה' לא היה מתחת ע משפחה זו(‪ .‬תחילתו במעשה יהודה ותמר& בניה פר וזרח‬
‫שא היה בידו של יהודה‪ ,‬היה מונע סיטואציה זו ‪ .‬בהמשכ בועז שהיה משושלת זו שנישא לרות‬
‫המואבייה & בנ עובד‪ ,‬ג מקרה זה אינו מזהיר בייחוסו‪ .‬ואז הני דוד הב המנודה‪ ,‬שנחשד ע"י‬
‫אביו בממזרות‪ ,‬ומכא למעשה דוד ובת&שבע& בנ שלמה & שעל זה נאמר‪' :‬מה דוד סבור? שהמלכות‬
‫נשתלה מ בנה של בת&שבע? והרחיב לו הקב"ה ואמר לו‪ :‬הנה ב נולד ל ושלמה שמו‪) '.‬ילקוט‬
‫שמעוני ב' קמ"ח( ואולי מכא אפשר להסיק שמשיח ה'‪ ,‬יגיע מכוו לא צפוי‪ ,‬לאו דווקא משושלת‬
‫ידועת ש‪.‬‬
‫נסיי בדבריו של הרב וינר‪ :‬עוצמת דוד היא באמירה חטאתי לה'‪ .‬לימוד האמיתי במעשה דוד ובת&‬
‫שבע‪ ,‬הוא לא ההתעסקות בחטא‪ ,‬אלא דווקא בחזרתו בתשובה של דוד‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫אריאל‪ ,‬עוז מל‪ ,‬עמ' ‪.375&376‬‬
‫‪29‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫מקודש לחול‪...‬‬
‫" ְ‪ַ K‬ח ְ‪ֵ L‬אנִ י ְב ֵאז!ב ְו ֶא ְט ָהר" ‪Ashorer /‬‬
‫ֲריצ!ת‪.‬‬
‫מ ְ‪.‬ר! ֵ‪4‬ס ַמ ְלכת‪ֵ ,‬עינֵי נִ ְר ָצ ִעי ַמע ִ‬
‫ֶא ְפ ָר ִ‬
‫מי ִל ְחי!ת‪.‬‬
‫ה! ַטת ֶא ְצ ַע‪ֶ ,‬א ְב ַחר ִמי ַל ָ‪.‬וֶת ִ‬
‫ב ָ‬
‫ְ ֶה ֶבל ֶ‪N‬ה ְ‬
‫רח ַק ָ&ה‪ֲ ,‬א ֶר ֵ‪ֵ K‬צא ֵמ‪,?O‬‬
‫ְת ַ‬
‫‪3‬זנַיִ ְ‪4‬רי!ת ְל ִאו ַ‬
‫ֵעת ְ‬
‫‪ֶ %O‬א ְחֹק‬
‫יה ָ‪K‬ר ְֹצנָה‪ִ ?O ,‬א ְ‬
‫יכ ַר ְג ֵל ֶ‬
‫ר!מזֶת ֵה ָ‬
‫ֶ‬
‫ַ ַ‪.‬יִ ‪ִ ,‬מ ְ ֵאר ֲא ֶר ְיַד ְ‪ִ N‬ל ְ ִ‪K‬י‪.‬‬
‫פי ֲא ֶר יִ ַ‪P‬ח ְו ִי ֵ‪,K‬‬
‫ע!תי ִ‬
‫ֵא ֶ&ה ֵעינַי‪ֶ ,‬א ְצ ְ ַ‬
‫ר!מי ַה ֶח ְרמ!‪.‬‬
‫יִ ָ‪ַ -‬לח ָל ֲא ַב‪ַ !5‬עד ִל ְמ ֵ‬
‫ֲק ִי ִמ ָ‪5‬‬
‫!רי ִל ְק ָרב!ת ע ‪Q‬‬
‫ס!בב ִ) ִ‬
‫ֲא ֶר יְ ְ‬
‫ָדי‪,‬‬
‫‪ְ %O‬נג ַֹע ִ ְק ֵצה ְג ַ‬
‫ָי ִ‪K‬זְ ַח ְלנָה‪ְ ,‬‬
‫ְונ ִ‬
‫‪O‬חר!נָה‪.‬‬
‫‪ִ ?O‬א ִ‪ְ K‬היֶינָה ֵ‪I‬יָה ֲ‬
‫‪!K‬ל ַעת ְולֹא ִאי"‬
‫י!ד ַעת‪" :‬וְ‪3‬נ ִֹכי ַ‬
‫רחי ַ‬
‫ַא ִני‪ִ ,‬‬
‫וֲ‬
‫ְאל ָ ְר ֵי ֵע ֶ‪I‬ב‪.‬‬
‫ֶיה ַמ ִיט!ת ֶאל ֲא ָב ִני ו ֶ‬
‫ֲא ֶר ֵעינ ָ‬
‫ָב‪ִ H‬ל ִי ְולֹא ָרמ ֵעינַי"‬
‫א!מ ֶרת‪" :‬לֹא ג ַ‬
‫ַפ ִי ֶ‬
‫ַעל ‪ ?O‬זֹאת‪ ,‬נ ְ‬
‫אתי ַט ֲה ֵרנִ י"‬
‫מ ַח ָ‪ִ L‬‬
‫ז!ע ֶקת‪ֶ " :‬ה ֶרב‪ֵ ְ 4ַ ,‬ס ִני ֵמעֲונִ י ֵ‬
‫ְוזֹאת נִ ְ ָמ ִתי ֶ‬
‫המשורר מנסה בשירו להביע את גדולתו של דוד‪ .‬היכולת של אד ר מעלה להודות בחטאו ולהשפיל‬
‫עצמו עד עפר‪ ,‬אינה מובנת מאליה לאחד מהע וקל וחומר למל בעל עוצמה‪.‬‬
‫בבית ראשו מתאר את עוצמתו של דבר‪ .‬הדובר מדבר מתו פיו של דוד עצמו )בגו* ראשו( מעי‬
‫"כוחי ועוצמתי עשו את החיל הזה" וזאת כדי להביע את הניגודיות בסו* השיר בו הדובר יאמר כמה‬
‫‪30‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫אפסי הוא‪ .‬הביטוי "עיניי נרצעי‪ ,‬נערצות"‪ ,‬יסבירו את מחשבתו של הדובר על נתיניו‪ .‬מצד אחד‬
‫ה עבדי נרצעי ומאיד‪ ,‬אות נערצי ה מעריצי‪.‬‬
‫הכוח העצו שיש למל‪ .‬בתנועה קלה של אצבע יקבע מי לחיי ומי למוות ולא יהיה איש שיעמוד‬
‫מנגד‪ .‬ההיפ‪ ,‬ולו ירצה ג דבר לא חשוב כמו מי ודווקא מבאר שביד פלשתי‪ ,‬יעשו אנשיו הכול‬
‫כדי להשקיט את הצמא המטופש‪ ,‬ג במחיר חייה‪.‬‬
‫ג בית שני עוסק בכוחו של המל מראות עיניו‪ .‬דוד מודע לכוחו והוא יודע שבסימ הקל וברצונו‪,‬‬
‫יצאו למלחמה וכל אישה תיפול לרגליו וכא רמוזה פרשת בת שבע בהזכיר את כבשת הרש‪ .‬דוד מודע‬
‫לכוח העצו אשר בידיו‪.‬‬
‫היינו מצפי שמל שיודע את כוחו‪ ,‬ינצל כוחו עד תו כמנהג המלכי באות ימי‪ .‬א אי הדבר‬
‫כ‪ :‬בבית השלישי‪ ,‬דוד שופ את ליבו ומגלה כמה הוא רחוק מהידיעה שעליו לנצל את כוחו‪ .‬ההיפ‪,‬‬
‫חטאו עליו הוא מודה‪ ,‬גור לו להעמיד עצמו במקומות הנמוכי ביותר‪ .‬ממל שעוצמה אדירה בידו‪,‬‬
‫מעמיד עצמו דוד כתולעת באדמה שכל אשר תראה הוא רק את קצות הצמחי והאבני באדמה‪.‬‬
‫אינה מסוגלת להתרומ יותר ובוודאי שלא לראות מעבר לכ‪.‬‬
‫ועוד מוסי* דוד‪ ,‬העוצמה שבידו לא גרמה לו לומר "אני ואפסי עוד"‪ ,‬אלא מגלה את ענוותנותו שלא‬
‫גבה ליבו ולא רמו עיניו‪.‬‬
‫אתי ַט ֲה ֵרנִ י" וכא אנו מוצאי את השלבי‬
‫‪3‬מ ַח ָ‪ִ M‬‬
‫השיר מסתיי בהודאה בחטא‪ֶ " ,‬ה ֶרב‪ֵ 2ְ Jַ ,‬סנִ י ֵמעֲונִ י ֵ‬
‫של החזרה בתשובה כדרכו של הרמב"‪ .‬הודאה‪ ,‬הכאה על חטא וקבלה שלא לחטוא עוד‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫סיכו ומסקנות‪:‬‬
‫שאלות המחקר בעבודה ה בעיקר הא דוד חטא כמו שעולה מ הכתוב ומה היה חטאו בעצ? כלי‬
‫המחקר בעבודה היו פרשנות פשט‪ ,‬שהועלו ע"י פרשני של דורנו כמו‪ :‬הרב אריאל‪ ,‬הרב מד‪ ,‬הרב‬
‫וינר‪ .‬פרשנות חז"ל בתלמוד ופרשנות שלפרשני המקרא הקלסיי‪ ,‬ובתוכ נארגו מקצת מדעותיה‬
‫של מבקרי המקרא‪.‬‬
‫בסיקור לאחור בעבודה‪ ,‬נראה שפרשת דוד ובת& שבע שימשה בסיס לדברי פרשנות רבי‪ .‬הפרשה‬
‫סובבת על חטאו של דוד‪ ,‬וכ ג הדיו בחז"ל‪ .‬אי רמיזה שלבת& שבע יש חלק בעניי‪ .‬יש מהמפרשי‬
‫שאמרו שבת& שבע אנוסה הייתה‪ .‬לעומת מבקרי המקרא חקרו את מעורבותה של בת& שבע‪ ,‬ויש‬
‫האומרי שבת& שבע פיתתה את דוד‪.‬‬
‫מאמרו המפורס של ר' יונת בבבא מציעא‪' :‬כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה' – שכוונתו שלא‬
‫חטא‪ ,‬כפי שהעלה זאת פשט הכתוב‪ .‬המפרשי הלכו בדר עיקרית האומרת שבת& שבע הייתה‬
‫מגורשת& מעשה פורמאלי הנועד לפתור בעיית עיגו‪ ,‬מקצת אומרי שאוריה לא היה יהודי או‬
‫שהתגייר בגיור לא כשר& וממילא נישואיו אינ תופסי‪ ,‬וחלק אומרי שבת& שבע הייתה בתולה‪,‬‬
‫ועוד לא היו קידושי ביאה בינה לבי אוריה )הזוהר(‪ .‬על אוריה אמרו שמורד במלכות היה ולכ הגיע‬
‫לו מיתה‪ ,‬והביקורת על דוד שהיה לו לתת לסנהדרי לשפוט‪.‬‬
‫מכא נבדקה השאלה מה חלקו של יואב בהריגת אוריה‪ ,‬הא נת לדעת‪ .‬אח"כ נעשתה בדיקה מדוע‬
‫נקרעה המלכות משאול ולא מדוד? הוב כי גדולתו של דוד בהודאה בחטא מייד‪ .‬אינו מתר ואינו‬
‫מתחמק ואילו שאול מנסה להטיל את האחריות בתחילה על הע ורק לבסו* מודה בחטאו‪ .‬בעבודה‬
‫הובא עונשו המפורט של דוד‪ .‬ולסיכו ייחוד תשובתו של דוד‪ .‬תשובתו המופלאה של דוד ככל‬
‫מופלאותה‪ ,‬הופכת לכלי חשוב ללמידה‪ ,‬לשינוי ולבנייה לאחרי‪ ,‬דבר שדוד עצמו מוביל‪.‬‬
‫הסתירה לכאורה שבי דמותו של דוד המוכר‪ :‬אהוב‪ ,‬צדיק‪ ,‬וירא החטא ובי דמותו שאינה מחמיאה‬
‫בסיפור דוד ובת שבע‪ ,‬מתבארת בסקירה בעבודה זו‪ .‬חטאו של דוד הוא חטא והוא א* מודה בחטאו‪.‬‬
‫א אי מדובר בחטא של ניאו* אשת איש ורצח‪.‬‬
‫עבודה זו תרמה לי רבות& חשיפה למקורות מידע רבי‪ ,‬נגישות למקורות מידע רבי וחדשי‪ ,‬שאולי‬
‫לעול לא הייתי נחשפת אליה לולה נצרכתי לה בעבודה‪.‬‬
‫מסר חינוכי חשוב בעבודה זו‪:‬‬
‫&‬
‫למידה‪ ,‬היא שאילת שאלות‪ ,‬ג א קשה להתמודד את‪.‬‬
‫&‬
‫כל ניסיו להסתיר את האמת‪ ,‬הוא אנטי חינוכי‪ .‬עיקר החינו שספגנו מהתנ" ומחז"ל‪,‬‬
‫שאי להסתיר את החטא‪ ,‬שהרי א היה צרי להסתיר את החטא‪ ,‬התנ" לא היה מעלה‬
‫חטאי של גדולי הדור מתקופת התנ"‪ ,‬והרי התורה חושפת הכול‪.‬‬
‫&‬
‫אי אד חסי מכישלו‪ ,‬ויש לדעת שאד שחטא לא צרי להסתיר את החטא‪ ,‬אלא לתקנו‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫&‬
‫דוד הואר באור חדש שלא היה בתודעתנו‪ .‬חטאו במחשבתנו האפיל על שמו ודמותו הידועה‪.‬‬
‫אומנ לא היה ספק בגדולתו‪ .‬א לאחר סקירה בעבודה זו‪ ,‬דמותו של דוד מגוונת בכנות‪,‬‬
‫חסידות וצניעות‪ .‬עיקר עוצמתו של דוד כמל‪ ,‬אינו במלחמות שעשה ובניצחונותיו בשדה‬
‫הקרב‪ ,‬אלא הודאתו בחטאו שזו כנות בפני עצמה‪ .‬ידיעתו שהוא כמל‪ ,‬יכול להמשי בחייו‬
‫על א* חטאו ובכל זאת בוחר להודות בחטאו ולחזור בתשובה כאחד האד‪ ,‬מוכיחה על‬
‫כנותו‪ ,‬על האמת הטבועה בו ועל עוצמתו כאד וכמל‪ .‬שובו בתשובה מעומק הלב הינה‬
‫מופת לדורות הבאי‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫אברבנאל‪ ,‬ד יצחק אברבנאל‪ ,‬פירוש על נביאי ראשוני‪ ,‬הוצאה תורה ודעת‪ ,‬ירושלי תשט"ו‪.‬‬
‫הרב אריאל‪ ,‬י‪ ,‬עוז מל‪ ,‬עיוני בספר שמואל‪,‬מדרשת הגול‪ ,‬חיספי תשנ"ו‪.‬‬
‫אשכנזי‪ ,‬נ‪ ,‬אישה בחלו ‪.1998‬‬
‫גרסיאל‪ ,‬מ‪ ,‬בית מקרא‪ ,‬מ"ט‪ ,‬תשל"ב‪.‬‬
‫גרסיאל‪ ,‬מ‪ ,‬מלכות דוד‪ ,‬תל אביב תשל"ה‪.‬‬
‫הרב דסלר‪ ,‬א‪ ,‬מכתב מאליהו‪ ,‬כר ב'‪ ,‬מעשה אבות‪.‬‬
‫הרב וינר‪ ,‬מ‪ ,‬שיעורי על ספר שמואל‪ ,‬ישיבת ההסדר מעלות תשס"ה‪.‬‬
‫כתובת באינטרנט‪www.yesmalot.co.il/maagar/lesons :‬‬
‫זוהר‪ ,‬חלק א'‪ ,‬ח' "שמי חתו עמו"‪.‬‬
‫ילקוט שמעוני‪ ,‬א& ב‪ ,‬ירושלי תש"‪.‬‬
‫הרב כה‪ ,‬צ‪ ,‬פוקד עיקרי‪ ,‬לובלי‪ ,‬תרפ"ט‪.‬‬
‫ליבובי'‪ ,‬י‪ ,‬יהדות‪ ,‬ע יהודי ומדינת ישראל‪ ,‬ירושלי& תל אביב תשל"ו‪.‬‬
‫הרב מד‪ ,‬י‪ ,‬דוד ובת& שבע‪ ,‬הוצאת תבונות‪ ,‬אלו שבות תשס"ב‪.‬‬
‫מלבי"‪ ,‬מקראות גדולות‪ ,‬ירושלי‪.‬‬
‫הרב מ& ההר‪ ,‬ש‪ ,‬דמויות מ המקרא‪ ,‬חוברת א'‪ ,‬תשל"ט‪.‬‬
‫הרב‪ ,‬קיל‪ ,‬י‪ ,‬ספר שמואל‪ ,‬דעת מקרא‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלי תשמ"א‪.‬‬
‫הרב נבנצאל‪ ,‬א‪ ,‬שיחות לספר בראשית‪ ,‬ירושלי תשמ"ט‪.‬‬
‫סימו‪ ,‬א‪ " ,‬אתה האיש" מל בחטאו‪ ,‬איש בתשובתו‪ ,‬בתו קריאה ספרותית במקרא‪ :‬סיפורי‬
‫הנביאי‪ ,‬ירושלי& רמת ג ‪.1997‬‬
‫סימו‪ ,‬א‪" ,‬משל כבשת הרש בחינת משל שיפוטי"‪ ,‬ספר בר& איל רמת&ג תש"ל‪.‬‬
‫פרי‪,‬מ‪ ,‬ושטרנברג‪ ,‬מ‪" ,‬המל במבט אירוני& על תחבלותיו של המספר בסיפור דוד ובת& שבע ושתי‬
‫הפלגות לתיאוריה של פרוזה"‪ ,‬הספרות א‪ ,‬תשכ"ח‪.‬‬
‫רש"י‪ ,‬ראב"ע‪ ,‬רד"ק‪ ,‬רמב" וספורנו‪ ,‬מקראות גדולות‪ ,‬הוצאת פרדס‪ ,‬תל אביב תשכ"ג‪.‬‬
‫תלמוד ירושלמי‪ ,‬מתו המסכתות‪ :‬בבא מציעא‪ ,‬בבא קמא‪ ,‬יומא‪ ,‬כתובות‪ ,‬סנהדרי וקידושי‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת דוד ובת שבע‬
‫‪35‬‬