חקלאות מקיימת או חקלאות מהונדסת גנטית ח מצב והמלצות
חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת דו"ח מצב והמלצות למדיניות עתידית דר' יונתן אייקנבאום ,גרינפיס ישראל חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים תוכן העניינים תקציר מנהלים 7 .................................................................................................................................. פירוק הסיסמאות הרווחות 7 ................................................................................................................... יצירת קווים מנחים 9 ............................................................................................................................. הקדמה 11 .......................................................................................................................................... החקלאות העולמית בצומת דרכים 11 ....................................................................................................... מהותה של החקלאות המהונדסת גנטית 11 ............................................................................................... הצורך בדיון מעמיק בישראל 11 ............................................................................................................... החזון :חקלאות מקיימת 11 .................................................................................................................... סביבה :שמירה על המגוון הביולוגי והמשאבים הטבעיים 11 .......................................................................... בריאות :מזון בריא ולא מסוכן 11 ............................................................................................................. כלכלה וחברה :כבוד ועצמאות לחקלאי 11 ................................................................................................. חקלאות מהונדסת גנטית :תמונת מצב 11 ............................................................................................... חקלאות מהונדסת גנטית :לשם מה ,איפה וכמה?11 ................................................................................... הרגולציה 17 ....................................................................................................................................... הרגולציה בישראל 11 ............................................................................................................................ חקלאות מהונדסת גנטית וייצור מזון11 ................................................................................................... האם היבולים של חקלאות מהונדסת גנטית טובים יותר? 19 ......................................................................... להאכיל את העולם :לא פלא טכנולוגי אלא תושייה חברתית וכלכלית 12 .......................................................... תוצרת מהונדסת והשימוש בחומרי הדברה 22 ......................................................................................... עלייה דרמטית בשימוש בחומרי הדברה 11 ............................................................................................... השפעת חומרי ההדברה על הבריאות 11 .................................................................................................. מעגל קסמים שלילי :עשבי-על (11 ..................................................................................... )Superweeds נושא הבריאותי :מזון המחלוקת 21 ......................................................................................................... האם מזון מהונדס גנטית בריא? 11 .......................................................................................................... הממצאים המדעים 11 ........................................................................................................................... משמעות צרכנית של הוויכוח המדעי 11 .................................................................................................... חקלאות מהונדסת גנטית ומגוון ביולוגי 27 ............................................................................................... מגוון ביולוגי וחקלאות17 ........................................................................................................................ החקלאות התעשייתית והמגוון הביולוגי 11 ................................................................................................ חקלאות מהונדסת גנטית והפגיעה במגוון הביולוגי 19 .................................................................................. 5 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים חקלאות מהונדסת גנטית :היבטים חברתיים 11 ....................................................................................... ריכוזיות חסרת תקדים בעולם הזרעים 11 ................................................................................................. תהליכים טבעיים מעודדים ריכוזיות 11 ...................................................................................................... מסע ההפחדה :הפרת זכויות פטנט 11 ..................................................................................................... איום על חקלאי העולם השלישי 11 ........................................................................................................... עתידה של החקלאות האורגנית 11 .......................................................................................................... זהירות מונעת כנורמה בניהול סיכונים אקולוגיים 11 .................................................................................. כשרגולציה אינה מבטאת אמת מדעית אלא אינטרסים ויחסי כוחות 17 ............................................................ הענווה הנובעת מהעוצמה (האנס יונאס) 11 ............................................................................................... המחיר של העדר הענווה 19 ................................................................................................................... עיקרון הזהירות המונעת כנורמה לניהול צמחים מהונדסים גנטית 19 .............................................................. קווים מנחים למדיניות 14 ...................................................................................................................... שקיפות (12 ................................................................................................................ )Transparency אחראיותיות (12 ..................................................................................................................... )Liability מעורבות הציבור (11 ............................................................................................. )Public participation הערות ומקורות 12 ............................................................................................................................... רשימת איורים ,תרשימים וטבלאות שטח החקלאות המהונדסת גנטית בעולם 61 ............................................................................ המדינות המובילות בחקלאות מהונדסת גנטית בעולם 61 .......................................................... מספר ניסויים בצמחים מהונדסים גנטית בשנים 61 ............................................... 1166-1162 שינוי ביבול התירס בארה"ב11 ................................................................................................ דוגמה למגוון זנים 11 .............................................................................................................. שינוי בצריכת קלוריות ממינים מובחרים בשנים ,6616-1116באחוזים 11 .................................. השוואה בין שיטות שונות לזכויות על זרעים 21 ......................................................................... 6 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים תקציר מנהלים נושא ביטחון המזון מעסיק רבות את העולם ומעורר מחלוקות סביב המחסור במשאבים ,אך בו בזמן מעלה שאלות נוקבות בנוגע לניסיון להגדיל את תפוקת הגידולים חקלאיים באמצעות הנדסה גנטית של צמחים: " האם אכן צמחים מהונדסים גנטית הם שיפתרו את בעיית הרעב בעולם? " "האם הם בריאים בדיוק כמו צמחים רגילים?" " האם התקנים שעל פיהם מחליטים לאשר גידול של צמח מהונדס גנטית אמינים?" " ומהו הקשר בין צמח מהונדס גנטית לשימוש בקוטלי עשבים ,למגוון ביולוגי ולפטנטים?" אלו מעט מן השאלות שדו"ח גרינפיס יענה עליהם ,במטרה: )1לפרק את הסיסמאות המשתיקות כל ניסיון לשיח ציבורי על עתידו של שוק המזון בישראל ובעולם; )1להציע קווים מנחים למדיניות חדשה בנושא חקלאות ומזון מהונדסים גנטית. פירוק הסיסמאות הרווחות השיח על חקלאות מהונדסת גנטית הוא שיח של סיסמאות ריקות. להלן דוגמאות לבולטות שבהן והבהרתן בעזרת נתונים מספריים ועובדות שאינן מוכרים לציבור הרחב: "צמחים מהונדסים גנטית מאפשרים הפחתה בשימוש בחומרי הדברה" בענף התירס בארה"ב ,השימוש בקוטלי עשבים עלה ב 13%-מאז כניסת התירס המהונדס גנטית. בארה"ב ,השימוש בקוטלי עשבים בענף הסויה עלה ב 144%-ובענף הכותנה ב 244%-מאז החלו לשתול זרעים מהונדסים גנטית. הסיבה לכך היא שבאמצעות חקלאות מהונדסת גנטית ,מנסים תאגידי אגרוכימיה לקדם מכירה של חומרי הדברה. במילים אחרות ,הצמחים המהונדסים גנטית לרוב נמכרים יחד עם חומרי הדברה (קוטלי עשבים) המותאמים אליהם .כך נוצר מצב היום ש 11%-מהצמחים המהונדסים גנטית הונדסו לעמידות לקוטלי עשבים. הראונדאפ שפותח על ידי חברת מונסנטו הפך להיות בשנים האחרונות לחומר ההדברה הנמכר ביותר בעולם. צמחים מהונדסים גנטית מזיקים \ לא מזיקים לבריאות 14יום ,זה משך הזמן שבו נבדקים צמחים מהונדסים גנטית באירופה. מערך הבדיק ות שצמח מהונדס עובר לא מאפשר כלל לוודא כי צמחים אלה מסוכנים או לא מסוכנים לבריאות. כאשר אין דרישה לבדיקות מעבדה בארה"ב ,כאשר אורך הבדיקות הנדרש באירופה הוא כל כך קצר (לעומת חומרי הדברה שמאושרים בהליך בדיקה שאורך מספר שנים) המשמעות הצרכנית ברורה למדי :מסלקים אך ורק סיכון אקוטי ,הבא לידי ביטוי בטווח הקצר. מחקרים עצמאיים שנערכו בנושא מצביעים על כך שצמחים מהונדסים גנטית אינם זהים לצמחים לא מהונדסים באשר להשפעתם על הבריאות ,לרבות כשניזונים מהם לאורך שנים. כדי לוודא כי השפעתם של צמחים מהונדסים גנטית על הבריאות לא שונה מזו של צמחים לא מהונדסים ,חובה לערוך – על כל צמח וצמח – בדיקות ארוכות טווח הכוללות קבוצות מיקוד ,בקרב בעלי חיים ובני אדם. 7 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים ניתן לשלוט בגידולים מהונדסים גנטית 1 כשליש מהשדות האורגניים של ארה"ב זוהמו על ידי תוצרת מהונדסת גנטית .במחצית המקרים ,הם לא יכלו לקבל את התקן "אורגני" כתוצאה מכך. התנהגותם הפולשת של צמחים מהונדסים הוכחה בעשרות מוקדים שונים בעולם .למי שמייצר תוצרת לא מהונדסת ,אין אפשרות להבטיח כי תוצרתו לא תהיה מעורבת עם צמחים מהונדסים :כיום ,זיהום גנטי הוא הנורמה. חקלאים יכולים לבחור בין צמחים מהונדסים ללא מהונדסים בצורה חופשית לגמרי שוק הזרעים העולמי נשלט כיום על ידי מספר מאוד קטן של תאגידים. מונסנטו לבדה מחזיקה ב 14%-משוק הזרעים המהונדסים גנטית בעולם .היא מחליטה מה יימצא ולא יימצא על המדף שלנו. התנהגותם הפולשת של צמחים מהונדסים גנטית גורם לכך שהם נמצאים בשדות של חקלאים שלא בחרו לגדל אותם. העובדה כי זכויות פטנטים נרשמים על צמחים מהונדסים גנטית מעודדת את התאגידים האגרוכימיים ,לרבות מונסנטו ,לתבוע חקלאים המחזיקים בטעות בצמחים מהונדסים ,על הפרת זכויות פטנט .מאות תביעות משפטיות מוגשות מדי שנה ודבר ז ה הינו אחת הסיבות המסבירות את השגשוג המהיר של צמחים מהונדסים בארה"ב. צמחים מהונדסים גנטית הם אלו שיפתרו את משבר הרעב בעולם סיסמא זו משמשת בעיקר כהצהרה שיווקית המאפשרת לתאגידים להשתיק כל התנגדות ולהמשיך להשתלט על שוק המזון העולמי: צמחים מהונדסים גנטית נמצאים בשוק המזון כבר קרוב ל 24-שנה והם עדיין לא פתרו את משבר הרעב בעולם. הנדסה גנטית בצמחים אינה מגדילה את היבולים .התכונות המהונדסות בצמחים הן עמידות לחומרי הדברה ב 38%-מן המקרים. נכון להיום מגדלים צמחים מהונדסים לטובת השווקים של מדינות הצפון בהן ממילא אין בעיית רעב. חקלאות מהונדסת גנטית העלתה את מחיר הזרעים בעשרות ואף במאות אחוזים בענפים בהם התפתחה. צמחים מהונדסים הם הדרך היחידה לפיתוח החקלאות הקצאת משאבים לצמצום בזבוז המזון. הרחבת מגוון זני המזון אותם אנו אוכלים. פיתוח והטמעת שיטות הדברה ביולוגיות. צמצום המרחק הגיאוגרפי בין היצרן לצרכן. כל אלו הם רק חלק קטן מעקרונות החקלאות המקיימת ,המהווה אלטרנטיבה אמיתית וברת קיימא לחקלאות מהונדסת גנטית. 8 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים יצירת קווים מנחים על מנת לצאת ממעגל הסיסמאות והמיתוסים ולקיים בישראל ,כפי שכבר החל באירופה ,שיח ציבורי פתוח על צמחים מהונדסים גנטית ,יש לדחוף בתחום זה לקידומם של 1ערכי יסוד הקיימים בכל דמוקרטיה ליבראלית: שקיפות ,אחראיותיות ושיתוף הציבור. שקיפות ()Transparency שקיפות ,היא חובה בסיסית של כל מערכת דמוקרטית שנועדה להבטיח את זכות הפרט לחירות. כל אדם רשאי לבחור את מזונו ולסרב לצרוך מזון מהונדס גנטית ,בין אם עמדתו מבוססת על טיעונים בריאותיים, סביבתיים ,חברתיים או ערכיים .לשם כך ,יש לסמן מוצרים מהונדסים גנטית הנמצאים במזון ,לרבות מוצרי מזון מיובאים ,בין אם הם מעובדים ובין אם לאו .בנוסף ,יש לפרסם בצורה גלויה ברשת את כל הנהלים עליהם מתבססת הרגולציה בנושא ,הרכבם של הגופים שעוסקים בתחום ונוהליהם. אחראיותיות ()Accountabilty היום ,במידה ותוצרת מהונדסת גנטית תגרום לבעיה בריאותית (למשל לאלרגיה) או סביבתית (כמו זיהום שדה אורגני ופסילת תוצרתו) ,אין כל אחראי .האם מייצר הצמח ובעל הפטנט יישא באחראיות? או מי שמשווק את המוצר? נראה ששרשרת האחריות בנושא של צמחים מהונדסים גנטית מכוונת להיות מעורפלת ולא שקופה. למרות שקביעת אחריות לנזקים אינה דבר פשוט כשמדובר בצמחים מהונדסים גנטית ,יש לעשות מאמץ ולקבוע קריטריונים ברורים ,כך שכל מי שמייצר או משווק צמחים מהונדסים יבין את גודל האחראיות המוטלת עליו. האמנה הבינלאומית "קרטגנה" לבטיחות ביולוגית התוותה את העקרונות על פיהם יש לפעול כדי לוודא אחריותיות. ישראל איננה חתומה עדיין על פרוטוקול קרטגנה .באיחור של עשור ,הגיע הזמן להצטרף כמו שאר המדינות הנאורות לפרוטוקול חשוב זה. מעורבות הציבור ()Public participation כאשר מדיניות בנושא של צמחים מהונדסים גנטית נקבעת מאחורי הקלעים וללא כל שקיפות ,היא משרתת אך ורק את האינטרסים של התעשייה האגרוכימית וזכויות הציבור נרמסות. חובה על הציבור להיכנס אל תוך מערך הרגולציה של צמחים ומזון מהונדס גנטית ולהשמיע את קולו בצורה ברורה וחזקה .לשם כך ,נציגי ציבור צריכים וחייבים להיות נוכחים בוועדות הרלוונטיות ,הן במשרד הבריאות והן במשרד החקלאות או בשאר משרדי הממשלה. נוסף על כך ,במקרה של אי-ודאות מדעית ,כמו בזו הקיימת בצמחים מהונדסים גנטית ,על הקהילה המדעית להחזיר את ההחלטה הסופית לציבור .ההכרעה הסופית ,האם לשווק מוצר או לא ,צריכה להיות של הציבור ולא של גוף מנותק מהציבור – מקצועי ככל שיהיה. מעבר לכך ,ראוי להקים וועדת חקירה ציבורית שתחקור לעומק את הנושא של צמחים מהונדסים גנטית על מכלול היבטיו :מחקריים ,כלכליים ,חברתיים ,בריאותיים וסביבתיים ,כך שתוכל לשרטט בצורה הטובה ביותר את מדיניותה של ישראל בתחום בעשורים הבאים. ארגון גרינפיס ישראל מזמין אתכם להצטרף אלינו ליישום רשמי ומלא של עקרונות מנחים אלה בישראל. לפרטים :אילת כהן (דוברת)1585820250 : www,greenpeace.org.il 9 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים הקדמה החקלאות העולמית בצומת דרכים החקלאות העולמית נמצאת כיום בצומת דרכים משמעותית ביותר .בעשורים הקרובים ,היא תדרש להתאים את עצמה לצריכת מזון הולכת וגדלה ,תוך כדי צמצום הבזבוז ,שמירת משאבי המים והקרקע מזיהום ודילול והסתגלות לשינויי האקלים הדרסטיים והבלתי צפויים .בבואה להשיג את מטרות אלו ,ניצבות מולה שתי תפיסות מרכזיות בשיח הציבורי :תפיסת החקלאות התעשייתית ,אשר על ספינת הדגל שלה צמחים מהונדסים גנטית ,ותפיסת החקלאות המקיימת. ראוי להדגיש כי חקלאות מהונדסת גנטית ,נתמכת על ידי חברות זרעים ותאגידים אגרוכימיים .זוהי חקלאות המבוססת על שינוי עולם החקלאות באמצעות מהפיכה טכנולוגית .המצדדים בחקלאות זו ,מאמינים כי היכולות הטכנולוגיות של האדם יאפשרו לו להתנהל מול תמורות המציאות .מבחינה זו ,הם מאמינים כי לא יכול להיות צמח טוב יותר מצמח מהונדס גנטית ,כזה שנוצר עבור תכליות מאוד מוגדרות :תכולת חלבונים גדולה יותר ,חסכון במים או בחומרי דשן ועמידות אל מול הדברה. לעומתה ,חקלאות מקיימת הינה חקלאות של התחדשות הידע הקיים .מבחינת אנשי החקלאות המקיימת אין צורך להמציא צמחים חדשים לגמרי או חומרי הדברה סינתטיים כאשר לא ניצלנו ולו אלפית מהידע החקלאי שהצטבר במשך אלפי שנים באלפי מוקדים שונים על פני תבל .ייעול הידע המסורתי על זרעים ,על ניהול המשק החקלאי והדברת מזיקים ,מפגש של מסורת אנושית בשילוב חדשנות טכנולוגית – כמו השבחה חכמה ( smart – )breedingהם שעומדים ביסודה של חקלאות מקיימת .חקלאות מעין זו דוגלת בהפחתה בשימוש בחומרי הדברה ובניהול הדברה באמצעים ביולוגיים ,בצמצום המרחק בין היצרן לצרכן בעולם ובחקלאות חופשית מתכתיבים ושעבוד אשר תאגידים האגרוכימיים מפעילים. אך מעל הכל ,ביסוד החקלאות המקיימת מצויה האמונה כי חקלאות מהווה מקום ייחודי של מפגש בין טבע ואדם .הטבע אינו אויב האדם ,וככל שהאדם יפיק את מזונו בדרך המכבדת ומעצימה את המגוון הביולוגי ,מתוך מניע של קיימות וחובה ערכית ,כך גם הטבע יטיב עמו. גם לחקלאות התעשייתית הקונבנציונאלית שהורגלנו אליה (ללא שימוש בצמחים מהונדסים) יש השפעה שלילית רחבה על הסביבה .שימוש בחומרי הדברה ,בדשנים ובאנרגיות מתכלות ,וכן התבססות על מונוקולטורה ,מזהמים מקורות מים ,אוויר וקרקע ,ופוגעים במגוון הביולוגי .למרות כל עוצמתה של החקלאות התעשייתית ,היא גודעת את הענף עליו היא יושבת -היא מכרסמת את המשאבים המתכלים הדרושים לה ,הורסת ומכלה את הקרקע החקלאית, משבשת את המערכות האקולוגיות שמספקות לה שירותים אקולוגיים כגון הסעת מי גשם לפנים הארץ ,החדרת מי גשם למי התהום וייצוב קרקעות ,ומשבשבת את מחזורי החנקן והזרחן שבהם כולנו תלויים .הנדסה גנטית של צמחים היא רק ש לב נוסף בהחרפה והשרשה של בעיות אלו. חקלאות מהונדסת ,היא אנטיתזה לחקלאות מקיימת :היא מעודדת שימוש בחומרי הדברה ,גורמת לצמצום המגוון הביולוגי החקלאי ולריכוזיות בעולם החקלאות. לעיתים ,לשימוש בשיטות של הנדסה גנטית יש יתרון סביבתי ממוקד ומוגבל על שיטות של חקלאות קונבנציונאלית (למשל שימוש בצמחי BTחוסך בריסוס בחומרי הדברה נגד חרקים שנהוגים בחקלאות קונבנציונאלית ,כשיש אוכלוסייה משמעותית של חרקים מזיקים) .אבל ,מדובר ברע במיעוטו .מסמך העמדה הנוכחי מבליט את היתרונות המשמעותיים והחשיבות הסביבתית והחברתית של ניהול חקלאות מקיימת .עם זאת ,קוצר 11 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים היריעה במסמך העמדה הנוכחי אינו מאפשר השוואה מקיפה בין חקלאות קונבנציונאלית רגילה לבין חקלאות מקיימת. הוויכוח בין שתי הגישות ,איננו תיאורטי .הקצאת משאבים ברמה הלאומית והבינלאומית תעצב את עולם החקלאות לדורות הבאים .נכון להיום ,ידה של החקלאות המהונדסת על העליונה כתוצאה מאמונה עיוורת בגאונות הטכנולוגית של האדם ובעיקר כתוצאה מכך שחקלאות מהונדסת נושאת בחובה רווחים כלכליים הרבה יותר גדולים עבור מספר מצומצם מאוד של תאגידים .לו היו משכילים להשקיע בקידומה של חקלאות מקיימת סכומים זהים לאלה המושקעים בחקלאות מהונדסת ,התוצאה הייתה יותר טובה לסביבה ולחברה ,ויפה שעה אחת קודם. מהותה של החקלאות המהונדסת גנטית חקלאות מהונדסת גנטית והמזון המופק ממנה ,מבוססים על יכולת מדעית אדירה אשר התפתחה בשלושת העשורים האחרונים .העברת גן מיצור אחד למשנהו ,מהווה פריצת דרך ביכולת האדם לעצב את הסביבה הביולוגית והחקלאית הטבעית ,דרך יצירת צמחים ,עצים ובעלי חיים מהונדסים לתכליות שונות ומגוונות .כל יצור חי התברך באלפי גנים המקודדים מידע עבור פונקציות שונות בגוף .לא רק באופן תיאורטי ,אלא גם מעשית ,האפשרויות ליצור בעלי חיים או צמחים מהונדסים הינן אין סופיות. הנדסה גנטית בצמחים רחוקה מלהיות אך ורק תחום מדעי יישומי ,ומעלה שאלות בתחומים רבים ומגוונים ,כמו בריאות ,אקולוגיה ,חברה ואתיקה .שאלות אלה זוכות לדיונים מעמיקים ברחבי העולם ולביטויים פוליטיים מגוונים ,החל מחובת סימון מוצרים מהונדסים ועד לאיסור ייבוא גורף של תוצרת מהונדסת .מדי שנה, מתפרסמים עשרות דו" חות אודות שאלות חברתיות או אתיות בנושא. לנו ,כבני אדם ,נודעה השפעה הרת גורל על סביבתנו הטבעית .אנו מגבילים את הטבע ,משבשים תהליכים אקולוגיים ,מפרים איזונים ,ואף מעצבים מחדש את מפת הת פוצה והשפע של בעלי חיים וצמחים על פני כדור הארץ .אלפי שנים של פעילות אנושית אף גרמו להיעלמותם של מינים רבים ,ליצירתם של חדשים ואף לאבולוציה בתכונות מינים .לאורך ההיסטוריה האנושית ,ובמיוחד מאז החלה המהפכה התעשייתית ,האדם הפך לשחקן האקולוגי מספר אחד בהשפעתו .עקב טביעת הרגל האקולוגית שיש לאדם והפוטנציאל העצום העומד לאדם בעיצוב הסביבה ,נדרשת מאיתנו אתיקה אחרת של התנהגות ,או כפי שמכנה זאת האנס יונאס ,אתיקה של 2 אחראיות. באמצעות ההנדסה הגנטית ,האדם איננו משפיע רק על התפוצה והשפע של החיים על פני כדור הארץ. הוא אף מ גדיר את תכונות היצורים החיים ומטשטש את הגבולות ביניהם! במצב זה ,אתיקה של אחריות איננה רק דבר רצוי ,אלא דבר הכרחי ,הדורש התייחסות להיבטים הבריאותיים ,האקולוגים והחברתיים של החקלאות המהונדסת .ככל שעוצמת ההנדסה הגנטית גדלה ,כך יש להעצים את חוזקה של האתיקה (יונאס ,שם) .אנו ניצבים היום בפני יכולת חדשה לחלוטין במהותה ,אך יכולת זו נשפטת על יסוד אמות מידה אתיות ישנות .לפיכך יש צורך באמות מידה אתיות חדשות. כמו כל טכנולוגיה ,הנדסה גנטית הנה דו-ערכית במהותה .היא יכולה להיות חיובית או שלילית ,בהתאם לשימוש הנעשה בה .ניתן להבין את דו-ערכיות זו בצורה טובה יותר כאשר בוחנים שני יישומים שונים זה מזה הנוצרים מטכנולוגיה זו :הצלת חיים במסגרת רפואית ,כגון ייצור אינסולין ,אל מול יצירת צמחים מהונדסים העמידים לקוטלי עשבים( ,המעודדים שימוש ביותר קוטלי עשבים). העובדה כי קיימת גלובליזציה ,מעודדת אמירות כגון" :אם לא נשתמש בזה פה ,זה ייעשה במקום אחר" .אם אמירה מעין זו מעודדת פטאליות ,אזי יש בה גם כדי להצביע על האחראיות העצומה המוטלת על כתפיו של האדם. עלינו לעודד אחראיות ערכית כלפי עצמנו כבני אדם ,כלפי הדורות הבאים והסובב אותנו הלא-אנושי – עולם הטבע, הצמחים והחיות .ביקורת שכזו על חקלאות מהונדסת גנטית ,אינה מצביעה על רצון לחזור לעידן האבן או לתקופה הקלאסית .אלא להפך .מכיוון שיש צורך להמשיך להתקדם מבחינה טכנולוגית ,יש מקום ללוות התקדמות טכנולוגית זו בדיונים מקיפים על כל ההיבטים החברתיים ,הכלכליים והסביבתיים שלה. 12 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים הצורך בדיון מעמיק בישראל בישראל ,קיימת חקלאות מהונדסת גנטית ניסויית – ניסויי שדה ,כמו כן ,אנו מייבאים תבואה ומוצרי מזון מעובדים המכילים רכיבים מהונדסים גנטית .בעמודים הבאים ,אנו נסביר מדוע יש צורך בשקיפות מלאה בנושא מוצרי מזון המכילים רכיבים מהונדסים גנטית ,ומה אנו סבורים כי צריך לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בבואם לדון בנושא חקלאות מהונדסת גנטית. בישראל ,הדיון בנושא מתאפיין בשטחיות ובמגמתיות הצורמת לאוזן ,בעיקר בהשוואה לפעילות הענפה בתחום המחקר בנושא .לאור הנמרצות של מכוני המחקר וחברות הזרעים ,היינו מצפים לדיונים פוריים בכל השאלות העולות בנוגע לחקלאות ומסחר בתוצרת מהונדסת גנטית .שאלות אשר מקצתן נדון בעמודים הבאים. אולם ,דומה כי מתוך פחד שמא מפעל הביוטכנולוגיה ,העוצמה ותנופת המחקר שבו יעצרו ,נבלמים דיונים מתבקשים בנושאים אלו .כל עמדה המעלה ספקות ,תהיות ,חששות לגבי היבטים אתיים ,בריאותיים ,אקולוגיים או חברתיים הקשורים לחקלאות מהונדסת גנטית נתפסת כאנטי מדעית ,כנובעת ממניעים דתיים ,ככזו המתנגדת לקדמה ,כעמדה הקשורה לגישה פנאטית או ככזו הבאה ישירות מימי הביניים .קיים צורך דחוף לאזן את השיח סביב חקלאות מהונדסת גנטית .תעשיית הזרעים ,מכוני המחקר והעולם המדעי הקרוב אליו ,הם האחרונים היכולים לטעון לאובייקטיביות בכל הנוגע להשלכות הבריאותיות ,האקולוגיות והחברתיות של החקלאות המהונדסת. האינטרסים הכספיים העומדים מאחורי שגשוגה של חקלאות זו ,גדולים מכדי שמי שמעורב בה באופן ישיר יוכל לשפוט שיפוט ערכי מאוזן. עשרים שנה של חקלאות ומסחר בצמחים מהונדסים גנטית בחלקים ניכרים של העולם ,בייחוד בארה"ב ובשאר יבשת אמריקה ,ושנים של סכסוך מסחרי בין ארה"ב לאיחוד האירופאי בנשוא זה ,יכולים ללמד אותנו כמה דברים .ננסה לעמוד עליהם בעמודים הבאים. 13 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים החזון :חקלאות מקיימת בחקלאות הקונבנציונלית ,הרווח הכלכלי מהווה את הפן החשוב ביותר .פן זה ,בא על חשבון הסביבה הטבעית, 3 החברה החקלאית ובריאות הצרכן .שליש מן המזון המיוצר בעולם נזרק ,אך בד בבד ,מופעלים לחצים כבדים על עולם החקלאות להתייעל ,לייצר יותר ,זאת ,דרך שימוש בחומרי דשן והדברה ,התשת הקרקע ,אובדן המגוון הביולוגי החקלאי והכנסת החקלאים למעגל של חובות. חקלאות מקיימת מהווה נקודת מפנה דרסטית עבור החקלאות התעשייתית .יש המגדירים אותה כמערך גידול מזון " שמסוגל לשמור על פריון ושימושיות החקלאות לחברה באופן אינסופי .מערכת של חקלאות מקיימת 4 נדרשת לשמור על המשאבים הטבעיים ,לתמוך בחברה ,להיות תחרותית וידידותית לסביבה" .לחקלאות מקיימת, שלושה יסודות :סביבתי ,בריאותי וכלכלי-חברתי. סביבה :שמירה על המגוון הביולוגי והמשאבים הטבעיים עבור החקלאות המקיימת ,מגוון ביולוגי הוא בעל ערך חיוני וחובה לשמור עליו .הוא עומד בבסיס שירותים אקולוגיים חיוניים כמו האבקה ומחזור; מגוון הזנים החקלאים המגודלים מהווה את יסוד בטחון המזון עליו נשענת האנושות. חקלאות מקיימת שואפת לקחת בחשבון את גבולות הסביבה הטבעית .היא מעודדת הפחתה בשימוש בחומרי הדברה ,חומרים מזיקים לבעליי חיים ,לצמחים ,לקרקע ולמשאבי המים .היא מצדדת בשיטות של הדברה ביולוגיות ,דרך שימוש באויבים טבעיים של מזיקים ויצירת מגוון גידולים. העובדה שהחקלאות המודרנית מתבססת על סוג אחד של יבול ,מתישה את הקרקע ומכלה את משאביה – דבר המחייב לכרות מהאדמה בחומרי דשן מתכלים ומזהמים .מוצאם של חומרי דשן אלה הוא בכריית אשלג ופוספט ,וכן הפקת אמוניה תוך שימוש בנפט וגז טבעי .חקלאות מקיימת מכבדת את הקרקע דרך ביסוס החקלאות על רוטציה של יבולים ושימוש בדשן ביולוגי ,על מנת לתת מקום גם ליבולים המזינים את הקרקע במרכיבים החיוניים לה ,להתבסס על משאבים מתחדשים ,ולמנוע סחף קרקעות. שימוש בשיטות הדברה ביולוגיות במקום חומרי הדברה והעדפה של מספר יבולים על פני מונוקולטורה, מעודדים מגוון ביולוגי .חקלאות אורגנית ,המיישמת חלק מעקרונות החקלאות המקיימת ,נמצאה עשירה ב12%- 5 במגוון המינים לעומת חקלאות קונבנציונלית .מעבר לערך העצמותי שבמגוון הביולוגי בחקלאות ,יש לו גם ערך תועלתני ממשי .עידוד מגוון מינים מבטיח את קיומם של בעלי חיים טורפים ,דבר המאפשר לשמור על רמה נמוכה של אוכלוסיות מזיקים. שמירה על משאבי מים מהווה אף הוא יסוד חשוב של חקלאות מקיימת ,הבא לידי ביטוי בניצול נכון של משאבי המים .שימוש מקיים של מים לחקלאות מותנה בהתאמה מראש בין מה שרוצים לגדל לבין כמות המים הזמינה באותו שטח .כמו גם ,על שימוש חוזר במים ,שמאפשר להגדיל את כמות המים הזמינים. היבט נוסף של החקלאות המקיימת ,הוא ההיבט האנרגטי .החקלאות התעשייתית בזבזנית באנרגיה ,הן בשל הצורך לייצר חומרי דשן ,הן בשל הציוד היקר המעורב בגידולים ,והן בשל ההובלה של הגידולים למרחקים. לעומתה ,חקלאות מקיימת מתבססת על אנרגיות מתחדשות ,חסכון באנרגיה ויצירת קרבה בין היצרן לצרכן. 14 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים בריאות :מזון בריא ולא מסוכן מטרתו הבסיסית של מערך מזון מוסדר ,הינו הספקת מוצרים מזינים ובריאים .בפועל ,חקלאות תעשייתית כושלת במילוי יעד זה :שימוש בחומרי הדברה גורם לחדירתם של רעלים לתוך המזון .התקנים הנהוגים בכל העולם מונעים הרעלות אקוטיות ונקודתיות במקרה הטוב ,אך אינם מונעים פגיעה ארוכת טווח בבריאות. מבחינת ערכו התזונתי של המזון המסופק לשווקים ,השאיפה של החקלאות התעשייתית הקונבנציונלית אינה מכוונת לאיכות האוכל ,כי אם לכמות שאפשר לייצר ולסטנדרטים של תעשיית המזון .חקלאות מקיימת שואפת להתגבר על הסתירה הזו ולקדם מוצרי מזון יותר איכותיים. אחד המרכיבים המרכזיים של חקלאות קונבנציונלית מבחינה סביבתית ובריאותית ,הוא המרחק שעובר המזון מייצורו עד צריכתו .מרחק זה ,גורם לפגיעה אקולוגית מהותית ,ומפחית את ערכו התזונתי של המזון הנצרך.יתירה מכך ,נוספים תוספי מזון שמיעודים לשימור המצרכים ,אשר השפעתם המצטברת על הבריאות הינה שלילית או בלתי ידוע .שימוש בחומרי הדברה ,עידוד זנים בעלי ערך תזונתי נמוך ,המרחק שעובר המזון ותהליך האריזה ,כל אלו הינם גורמים מובנים במערכת החקלאות הקונבנציונלית הפוגעים באיכות מוצרי המזון .הקשר עם עולם החקלאות ,במהותו קשר של הזנה ,הפך להיות מקור לחשדנות ולחששות. כלכלה וחברה :כבוד ועצמאות לחקלאי חקלאות מקיימת חייבת קודם כל להיות "חקלאות כדאית" מבחינה כלכלית .שמירה על אינטרסים סביבתיים, בריאותיים וחברתיים אינם עומדים בסתירה עם צמיחה כלכלית אלא דווקא מהווים את יסודותיה ומהותה של צמיחה כלכלית ארוכת טווח .אסור לתת לצמיחה כלכלית לרמוס ערכי חברה בסיסיים .הכלכלה היא לשירות החברה ולא להיפך. במשך אלפי שנים ,חקלאים החליפו זרעים ושיפרו אותם מעונה לעונה .כך הגענו לאלפי זנים של תירס, חיטה ואורז ,למשל .אחד התנאים לחקלאות מקיימת ,הוא גישה חופשית של החקלאי לזרעים ואפשרות שלו לעשות בהם שימוש חוזר .הזרעים הם הבסיס של החקלאות ,וגישה חופשית אליהם מאפשרת לחקלאי להשתמש בזרעים המתאימים ביותר לאקלים ולשטח שלו .במאה הקודמת ,חברות מסחריות השביחו זרעים וקיבלו עליהן "זכויות מטפחים" המגבילות את השימוש שהחקלאי יכול לעשות בהם .בדרך כלל ,הותר לחקלאי לעשות בהם שימוש חוזר או לנסות להשביח אותם ,אך אסור לו למכור אותם. אחד התנאים לעצמאות החקלאי ,הוא מניעת התאגדות בענף הזרעים .תאגידים בעולם הזרעים יוצרים מצב של כפייה על החקלאי ,המתקשה בתנאים אלו למצוא זרעים בהם הוא מעוניין ,וכך ,הוא גם אינו מסוגל לתכנן את העסק שלו לכיוון הרצוי לו .אסור שפיתוח זרעים על ידי חברות מסחריות יחסמו בפני החקלאי את האפשרות להיות סוכן לקידום זנים חדשים ,כפי שהחקלאות המהונדסת מאיימת לעשות באמצעות איסור גורף המוטל על החקלאי לעשות שימוש חוזר בזרעים. רכישה שנתית של זרעים ,ריסוס חומרי הדברה והוספת דשנים ,מהווים עול כלכלי על החקלאי .חקלאות מקיימת מלמדת את החקלאי איך להתגבר על העול הזה .שימוש בדשנים טבעיים ,הדברה ביולוגית ושימוש חוזר בזרעים מחזקים את היציבות הכלכלית בעולם החקלאות .החקלאות המודרנית דוחפת את החקלאי להגדיל יבולים על חשבון קיימות הסביבה ובריאותו .חקלאות מקיימת שואפת לכך שהחקלאי יתפרנס תוך כיבוד כושר הנשיאה של חלקת השטח בתוכה הוא פועל ,ותוך וייעול התהליכים האקולוגיים המאפיינים את עולם החקלאות. 15 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים חקלאות מהונדסת גנטית :תמונת מצב חקלאות מהונדסת גנטית :לשם מה ,איפה וכמה? על פי ההגדרה של ארגון הבריאות העולמית ,אורגניזמים מהונדסים גנטית ( Genetically Modified Organisms 6 – )GMO’sהם יצורים שבהם החומר הגנטי (ד.נ.א ).שּונָה בצורה שלא מתרחשת באופן טבעי .טכנולוגית, ההנדסה הגנטית מתבססת על העברה של קטעי ד.נ.א .מיצור אחד למשנהו ,בדרך כלל ממינים שונים. רוב החברות העוסקות במסחר בצמחים מהונדסים גנטית ,הן חברות אגרוכימיות ,כלומר חברות אשר תכליתן העיקרית היא ייצור ומכירה של חומרי הדברה .הגדולה בחברות אלו ,היא החברה האמריקאית מונסנטו 7 ( ,)Monsantoהמחזיקה בכ 92%-משוק הזרעים המהונדסים גנטית בעולם .עוד חברות שעוסקות בתחום הם פייוניר ( ,)Pioneer Hi-breedבאייר ( )Bayerוסינג'נטה (.)Syngenta ארבעת הצמחים העיקריים אשר עברו הינדוס גנטי הם :סויה ,תירס ,כותנה וקנולה .צמחים אלו מהונדסים עם גן של בקטר יה המקנה להם את אחת משתי התכונות הבאות או את שתיהן: עמידות לקוטל עשבים :גן של בקטריה (לרוב ,זו הבקטריה )Agrobacterium tumefaciensהמעניק עמידות לקוטלי עשבים מוחדר לזרע הצמח .כתוצאה מכך ,החברה מוכרת את קוטל העשבים שהזרעים עמידים לו ,יחד עם הזרעים שהיא מייצרת .בנסיבות אלו ,החקלאי מעּודָ ד לרסס את שדותיו ביד נדיבה וללא הבחנה בין הצמחים .רק הצמחים המהונדסים ישרדו .מדובר ב 11%-מהגידולים המהונדסים (נתון 8 נכון לשנת .)1211 הפרשת קוטל חרקים :גן של בקטריה ( )Bacillus thuringiensisהמשמש כקוטל חרקים .אותה בקטריה זוכה גם לשימוש בתכשיר חיצוני .מרססים על הצמחים נוזל המכיל את הבקטריה ,וכך ,החרקים מומתים. שיטה זו אף זוכה להכרה על ידי החקלאות האורגנית .אולם ,במקרה של צמחים מהונדסים גנטית, השימוש פנימי ולא חיצוני :הצמח מפריש בעצמו את הרעל. 9 קיימות גם תכונות אחרות ,אך מקומן בחקלאות שולי. חקלאות מהונדסת גנטית מהווה כיום כ12%- שטח החקלאות המהונדסת גנטית בעולם מהחקלאות העולמית .התרשים שלהלן מתאר בעשרות מיליוני דונמים את הגידול של החקלאות המהונדסת גנטית 10 200 ברחבי העולם. 150 100 50 0 2012 2008 2005 2002 1999 1996 שטח החקלאות המהונדסת גנטית בעולם 16 11 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים ששת המדינות המובילות בעולם בתחום החקלאות המהונדסת ,הן ארה"ב ,ברזיל, ארגנטינה ,קנדה ,הודו וסין .רוב החקלאות המהונדסת גנטית ,נמצאת כיום בארה"ב ,והיא המדינה המובילה מבחינת השטח המעובד ועוצמת החברות האגרוכימיות המייצרות ומשווקות זרעים מהונדסים. שש המעצמות בחקלאות מהונדסת גנטית (בעשרות מיליוני דונמים) 80 60 40 20 0 המדינות המובילות בחקלאות מהונדסת גנטית בעולם 12 הרגולציה באופן כללי ,רגולציה בתחום המזון ,מסדירה את היחסים בין יצרנים לצרכנים על יסוד שורה של היבטים אשר רק חלקם מדעיים ,רובם היבטים תרבותיים ,חברתיים וערכיים .ארגון הסחר העולמי שאף בתחילת דרכו לצמצם את הדיון על הרגולציה לפן המדעי שלו .אך מדיניות זו עוררה מחאה ,וכיום ,יש יותר הכרה ,גם מצד ארגון הסחר העולמי ,בריבוי ההיבטים הנידונים במסגרת רגולציה .מי שטוען כי במצב של חוסר ודאות מדעית בנוגע למוצר מזון אין צורך ברגולציה ,קובע פרשנות צרה למילה זו ,פרשנות אנטי-חברתית המשמשת את האינטרסים של בעלי ההון על חשבון החברה כולה. רגולציה ,כמנגנון הסדרת יחסים בין יצרנים לצרכנים ,צריכה להישען הן על ידע מקצועי והן על שיתוף הציבור .בנושא זה ,הלובי המצדד בצמחים מהונדסים ,נוטה לתאר את התגובה של הציבור כ"אמוציונאלית", 13 "דתית"" ,חשוכה" .אמירה זו ,היא אמירה טוטליטרית ,משום שהיא קובעת מה צריך לחשוב ואיך צריך לחשוב ( – Pensée uniqueביטוי צרפתי לעגני מהשנים האחרונה ,המכּוו ָן לקונפורמיזם מחשבתי) .מנקודת ראות זו ,כל המחקרים המראים כי צמחים מהונדסים אינם מסוכנים לבריאות או לסביבה נכונים ,בעוד כל המחקרים המוכיחים אחרת ,אינם נעשים בצורה ראויה. השאלה המהותית בנושא רגולציה של צמחים מהונדסים גנטית ,הינה" :איך להתייחס אליהם?" .האם תירס המכיל גנים של בקטריה הוא פשוט "עוד זן של תירס" או שמדובר ביצור חדש הדורש אישור מיוחד? למעשה ,צמחים מהונדסים גנטית נמצאים ,מבחינת הרגולציה ,בין שני קצוות :תרופות ואוכל .תרופה עוברת שורה של בדיקות על בעלי חיים ובני אדם ,עד לסוף תהליך האישור .תהליך היציאה מהמעבדה לשימוש מסחרי ,הוא תהליך שאורך שנים .מנגד ,אישור למסחר בזרעים אינו טעון בדיקות בריאותיות. בארה"ב ,השיטה הננקטת לגבי תוצרת מהונדסת גנטית ,היא סיווגה כקטגוריה של אוכל .השיטה נקראת "השוואת רכיבים" ( .)Substantial equivalenceהחברה המייצרת צריכה רק להוכיח שהצמח המהונדס הוא בעל תרכובת זהה לצמחים לא מהונדסים .השוואה זו חלקית בלבד ,ומתרכזת בעיקר בחלבונים ,שומנים וסוכרים ולא בחומרים "משניים" כגון הרעלן המופרש על ידי הצמח במקרה של צמח קוטל חרקים (.)Bt באיחוד האירופאי ,מחמירים יותר ולא מכירים בשיטת "השוואת הרכיבים" כשיטה ראויה .זאת מכיוון שהחדרת גן זר איננה מדע מדויק ,ואין אפשרות לדעת כיצד דבר זה משנה את האיזון הכללי של הצמח ,אילו גנים זזים כתוצאה מהכנסת הגן הזר ומה המשמעות מבחינת השפעת הצמח על בריאות האדם .אי לכך ,האיחוד 14 האירופאי דורש ניסויים על בעלי חיים שאורכים עד 92יום .שיטה זו זוכה לביקורת אף היא ,ומדינות מסוימות בחרו להחמיר תקן זה ,בנימוק כי תיתכנה השפעות מעבר ל 92-יום וכי יש להוכיח בצורה יותר ודאית העדר סיכונים לטווח הארוך בטרם נותנים אישור .באופן כללי ,האיחוד האירופאי זהיר בכל הנוגע לנושא ההנדסה הגנטית 17 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים בחקלאות ובמזון .הצרכנים – הן האירופאים והן האמריקנים – דורשים סימון .אולם ,בארה"ב ,התעשייה האגרוכימית מהווה לובי פוליטי חזק יותר ,דבר שמונע את יישום הסימון. השוני ברגולציה בין שתי מדינות ,לרבות ארה"ב ואירופה ,מעלה את שאלות בתחום המסחר הבינלאומי בתוצרת מהונדסת גנטית .אם ארה"ב מייצאת תירס לאירופה ,האם אירופה צריכה לקבל את התירס אם הוא מהונדס גנטית ,ואם כן ,באילו תנאים? על מנת להסדיר סוגיות מסחריות מעין אלו ,נחתם פרוטוקול קרטגנה לבטיחות ביולוגית ( Cartagena 15 )Biosafety Protocolעל ידי 117מדינות .הפרוטוקול נחתם כנספח לאמנת ריו על המגוון הביולוגי .הוא מיישם את "עיקרון הזהירות המונעת" – עליו נרחיב בהמשך – וקובע מספר כללים החלים על תוצרת מהונדסת גנטית במסחר הבינלאומי: מדינה המייצאת תוצרת מהונדסת גנטית צריכה להביא עובדה זו לידיעתה של המדינה המייבאת; יש לסמן היטב את התוצרת בכל הנוגע להינדוס הגנטי אשר הוטבע בה ,משלב הייצור עד שלב הצריכה ,על מנת למנוע שחרור של תוצרת מהונדסת לתוך עולם הטבע. ישראל אינה חתומה על אמנת קרטגנה. הרגולציה בישראל בישראל ,בשנות ה ,1222-הרגולציה התפתחה לשני כיוונים :ניסויים חקלאיים ובטיחות מזון. השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות אמונים על גידולים חקלאים מהונדסים גנטית .אותם גידולים חקלאיים מהונדסים גנטית אינם נסחרים ,אולם מתוכם מתוכם מתוכם סה"כ שנה תחום הניסויים בצמחים מהונדסים שדה חממה מעבדה ניסויים גנטית נמצא בתנופה כפי שמעידים 2411 1 11 7 11 המגמות (באדיבות משרד החקלאות): 2412 7 11 1 11 2411 11 17 11 11 מספר ניסויים בצמחים מהונדסים גנטית בשנים 1211-1211 תקנות צמחים מהונדסים נכנסו לתוקף ב 1-יוני .1221סביב נושא של צמחים מהונדסים מתבצעים הפעולות הנ"ל באמצעות שלושה גופים: הועדה הראשית לצמחים מהונדסים (ורצ"מ) :ועדה זו צריכה לכלול נציגים ממשרדים שונים (בריאות ,הגנת הסביבה ,חקלאות ,כלכלה) וכן נציגי ציבור (בעיקר מן הקהילה המדעית) .הורצ"מ מגבשת את ההנחיות והנהלים לביצוע ניסויים בצמחים מהונדסים. שירות הפיקוח של השירות להגנת הצומח ולביקורת :אחראי על פיקוח הניסויים. המעבדה לשיטות מולקולאריות וצמחים מהונדסים :מרכזת את עבודתה בזיהוי צמחים מהונדסים. בתחום המזון ,משרד הבריאות החל לפני מספר שנים בניסוחם של תקנות למזון חדיש .תקנות אלה עוסקות באישורים לסחר במוצרים מהונדסים גנטית ,לרבות מוצרי מזון מעובדים ,וכן בחובת סימון מוצרי מזון המכילים רכיבים מהונדסים גנטית .תקנות אלה מתמהמהות זמן רב וטרם נכנסו לתוקף -גרסה לא עדכנית נמצאת באתר 16 התאחדות התעשיינים. 18 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים חקלאות מהונדסת גנטית וייצור מזון האם היבולים של חקלאות מהונדסת גנטית טובים יותר? הטענה המרכזית מאחורי ייצורם של צמחים מהונדסים גנטית הינה כי "על מנת להאכיל את העולם ,חייבים לעבור לזרעים מהונדסים גנטית המניבים יבולים רבים וטובים יותר ומכילים יותר חלבונים" .זוהי טענת שווא משתי סיבות: כיום ,לא קיים מסחר בצמחים מהונדסים בעלי תכונות משופרות ,כגון יותר חלבונים; באופן כללי ,לעת עתה ,היבולים של החקלאות המהונדסת גנטית ,אינם טובים יותר מאלה של החקלאותהקלאסית. כיום ,לא קיים מסחר בצמחים מהונדסים בעלי תכונות תזונתיות משופרות החקלאות המהונדסת מתבססת על צמחים עמידים ל קוטלי עשבים או כאלו המפרישים קוטל חרקים .מדוע לא בחרו לכתחילה בצמחים המיטיבים עם הצרכן? יש לכך מספר הסברים: )1עמידות לקוטלי עשבים מאפשרת לחברת הזרעים למכור את קוטל העשבים עצמו .בסופו של דבר, הזרעים הם מוצר משני עבור התאגיד ועיקר מכירותיו מתבססות על קוטל העשבים .מכירת הזרעים מהווה הבטחה כי החקלאי ישתמש בקוטל העשבים שלהם. )1התמקדות בתכונות העשויות לעניין את החקלאים ולא את הצרכנים ,מאפשרת לחברות האגרוכימיה להבטיח את המעבר של החקלאות למודל של הנדסה גנטית בצורה חלקה ושקטה יותר .בארה"ב ,למרות מאמצים רבים מצד ארגוני צ רכנים וארגונים העוסקים בהגנת הסביבה ובבריאות הציבור ,אין סימון מוצרים מהונדסים גנטית .לא להביא עובדה זו לידיעת הציבור הינה תוצאה של מעשה מכוון מצד היצרן .כל אימת שהצרכן האמריקני קונה תוצרת מהונדסת ,הוא צורך מוצר מהונדס גנטית מבלי לדעת זאת .המדיניות בארה"ב (וכך גם בישראל) ,היא מדיניות של החדרה בסתר .אם חברה אגרוכימית מחליטה לקדם תוצרת בעלת תכונות העשויות לעניין את הצרכן ,היא מן הסתם תשווק אותה תוך הבלטתה לעומת שאר המוצרים ,אך הפניית הזרקור על כך שזו תוצרת מהונדסת ,הוא דבר העלול לעורר שיח ציבורי רעשני מדי והתנגדות עזה. )1התוצרת המהונדסת נמכרת במחיר יקר יותר במערב .עובדה זו לא תוכל להציל את העולם מרעב .יותר מ 122-מיליון אנשים סובלים מתת תזונה בעולם ,רובם ככולם בעולם הלא מתועש .החקלאים במדינות אלו עניים והחדרה של חקלאות תעשייתית מכניסה אותם בהרבה מקרים למעגל של חובות העלול להסתיים באסונות חברתיים .בהודו ,כרבע מיליון חקלאים התאבדו בין השנים 1991-1221על רקע 17 מצוקה שנבעה מחובות אשר נגרמו על ידי תיעוש החקלאות ורכישת כותנה מהונדסת גנטית. בסופו של דבר ,חקלאות מהונדסת אינה מניבה יבולים טובים יותר רוב המחקר בנושא ,התרכז בארה"ב .לאורו ,ניתן להצביע על מספר מסקנות: התוצרת המהונדסת מסוג ( Btהמפרישים קוטל חרקים) ,עשויה להניב יבולים טובים יותר מזו הרגילה רק במקרים בהם קיימת כמות גדולה של חרקים מזיקים .הנתונים של התעשייה האגרוכימית ,כשהיא מציגה את התוצרת המהונדסת כתוצרת המניבה יבולים טובים יותר ,מתבססים על תנאים אידיאליים (מבחינת 18 התעשייה האגרוכימית) ,כלומר על מתקפת חרקים חריפה .ברוב המקרים ,זה לא המצב. 19 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים תוצרת עמידה לקוטלי עשבים אינה מניבה יבולים טובים יותר ,אלא עשויה לחסוך זמן לחקלאי בניכוש 19 העשבים; השימוש הנרחב בקוטל העשבים "ראונדאפ" ומוצרים רעילים אחרים נגד חרקים ,מעודד היווצרות של עשבים חדשים העמידים לחומר הקוטל המופעל עליהם ( – Superweedsראה בהמשך) .בטווח הקצר, יש יתרון ביבולים ,אך הם קטנים עם הזמן .התחרות בין האדם לעשב או לחרק לא פוסקת ,אלא משתכללת; ההשבחה הקלאסית לשיפור הזרעים ,נמשכה גם לאחר שהחלו פעולות ההנדסה הגנטית בצמחים .זרעים מהונדסים גנטית ,גם הם עצמם עברו הליך של השבחה קלאסית .מכאן שרוב המחקרים מצביעים על כך שההשבחה הקלאסית ,היא זו ששיפרה את הזרעים .חברת מונסנטו בעצמה מודה בזה כאשר היא 20 מציינת כי את השיפור ביבולים ניתן לייחס גם להשבחה הקלאסית וגם להנדסה הגנטית .על מנת לטעון כי הנדסה גנטית באמת מגדילה את היבול ,יש צורך להשוות בין שני צמחים זהים לחלוטין ,כאשר ההבדל היחיד הוא הגן המהונדס ,אחרת ,זהו טשטוש של עובדות .השוואת חקלאות מהונדסת לזו הלא מהונדסת, עשויה להצביע על ג ידול שנגרם רק בזכות ההשבחה הקלאסית המצויה בגידולים אשר גם קיבלו גן זר. השוואה בין זנים לא מהונדסים לזנים מהונדסים (עמידים לקוטלי עשבים) מאותו צמח ,מראה שכמות 21 היבול המהונדס גנטית קטן ב 1%-מזה של הזן הלא מהונדס. העקומה מציגה את גידול יבול התירס בארה"ב .אנו רואים את ההשפעה של ההשבחה הקלאסית .כניסת צמחים מהונדסים ב 1991-לא שינתה את המגמה אשר יסודה מצוי בהשבחה קלאסית. יבול תירס במטר מעוקב לדונם 1.5 1 0.5 0 1978 1981 1984 1987 1990 1993 1996 1999 2002 2005 2008 22 שינוי ביבול התירס בארה"ב משרד החקלאות האמריקני – השרות הסטטיסטי החקלאי הלאומי 1116 -מקור: 20 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים להאכיל את העולם :לא פלא טכנולוגי אל א תושייה חברתית וכלכלית אחד הרעיונות הבולטים המזוהה עם חקלאות מהונדסת גנטית ,הוא פתרון בעיית הרעב בעולם .התאגידים האגרוכימיים המקדמים את התחום דאגו לקשור את גורל סוגיית הרעב בעולם עם התקדמות תעשיית הפיתוח של צמחים מהונדסים .דימוי זה צלח ,ולכן ,מתנגדי החקלא ות המהונדסת גנטית נתפסים כמעדיפים את שמירת הטבע על פני הישרדותם של עניי העולם הגוועים ברעב. חברת מונסנטו מזהירה מכך באתר שלה וטוענת כי "חקלאות צריכה ליצור יותר מזון ,כיוון שאוכלוסיית 23 העולם גדלה" .היא מצדדת בדר' נורמן בורלוג ,מדען האומר ש"קצב גידול האוכלוסייה עולה על קצב גידול היכולת של ייצור המזון". טיעון זהה נאמר לפני 122שנה על ידי הכומר האנגלי תומס מלטוס .מלטוס התייחס אל ייצור המזון בצורה הרבה יותר קשיחה; הוא ראה אותו כקבוע על פני יחידת שטח ,וכמסקנה מכך ,הוא ניבא שלא יהיו מספיק שטחים כדי להאכיל את אוכל וסיית העולם אשר כבר החלה להראות סימנים של גידול דמוגרפי מודגש .בשנות ה- ,'12עם עליית מגמה של דאגה אקולוגית ,חוקרים והוגים שונים טענו כי הבעיה העיקרית על פני כדור הארץ ,היא מספר בני האדם .הדוגלים בתפיסה זו מכונים "הישרדותיים" ( .)Survivalistsהדמויות הבולטות שלהם ,הם הביולוג האמריקאי פול ארליך ו"המועדון של רומא" ,אשר ב 1971-הזמין את הדו"ח "גבולות הצמיחה" .התעשייה האגרוכימית יצרה דימוי זהה ,הפעם לא כדי לעודד וויסות של האוכלוסיה ,אלא כדי לשכנע שהחקלאות המהונדסת גנטית ,היא הפתרון לבעיית הרעב. ואולם טענה זו נשללת מן היסוד .כאמור ,רוב החקלאות המהונדסת גנטית כיום ,עמידה לקוטלי עשבים, תכונה אשר אינה מגדילה את היבול .שאר הצמחים המהונדסים גנטית ,רעילים לחרקים ,דבר המונע אובדן יבולים רק כאשר אוכלוסיית החרקים גדולה באופן משמעותי. נוסף על כך ,התאגידים האגרוכימיים הנם עסקים שמטרתן הוא הרווח הכלכלי .התוצרת המהונדסת הרווחית ביותר שלהם ,היא ,כמובן ,הצמחים העמידים לקוטלי עשבים ,כיוון שהם מאפשרים לחברה למכור את אותם קוטלי עשבים שהצמח חסין מפניהם .לעומת זאת ,כדי להאכיל את הרעבים בעולם ,נדרשים צמחים אשר יינתנו בחינם. חקלאות מהונדסת גנטית לא תפתור את בעיית הרעב .לשם כך ,קיימת שורה של כלים חברתיים וכלכליים בהם ראוי להשקיע עוד כי הישועה מהם קרובה יותר ובטוחה יותר מאשר מחקלאות מהונדסת גנטית .הפתרונות מבוססים על חקלאות מקיימת .שליש מן המזון המיוצר בעולם ,נזרק לפח ומתבזבז .כמות מזון זו ,כאשר אחד מתוך שמונה אנשים על פני כדור הארץ סובל מרעב ,מספיקה כדי לפתור את בעיית הרעב ,גם כאשר האוכלוסייה גדלה. יתירה מזו .אכילת בשר ( יש לשים לב לכך כי ייצור קילוגרם של חלבון מן החי ,דורש פי 11משאבי קרקע ומים מייצור קילוגרם של חלבון מן הצומח) ויצירת דלקים צמחיים ,דורשים שטחים נרחבים ,שטחים אשר היו יכולים לשמש לחקלאות מקיימת כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם ,כולל זו הענייה .הפתרון לבעיית הרעב בעולם ,הוא סולידריות אמתית בין תושבי המדינות המתועשות לבין תושבי המדינות המתפתחות .האם יהיה זה נבון להאמין כי זו מטרת התאגידים האגרוכימיים המקדמים חקלאות מהונדסת גנטית? מדיניות חברות החקלאות המהונדסת כלפי מדינות מתפתחות ,חותרת לתיעוש הסקטור החקלאי במדינות אלו, זאת ,באמצעות יצירת פטנטים על צמחים ויצירת חקלאות מהונדסת אשר תהיה מיועדת לייצוא. 21 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים תוצרת מהונדסת והשימוש בחומרי הדברה 11%מהצמחים המהונדסים גנטית הגדלים בעולם ,עמידים לקוטלי עשבים .על פניו ,נדמה שנושא חומרי ההדברה אינו קשור לחקלאות מהונדסת גנטית ,אך ,בפועל ,הם הולכים יד ביד .האינטרס הראשון במעלה של התאגידים האגרוכימיים הוא מכירת זרעים עמידים לקוטלי עשבים ,כיוון שהם מבטיחים להם את מכירתם של קוטלי העשבים. מדובר במבצע שיווק רחב היקף. חברות כמו מונסנטו – המוכרת את קוטל העשבים ראונדאפ – הקוטל הנמכר ביותר בעולם – טוענות שזרעים עמידים לקוטלי עשבים ,מאפשרים לחקלאי לחסוך עבודה בניכוש העשבים ומסייעים בשמירה על הקרקע בזכות חסכון בעיבודה .למרות הגידול בכמויות השימוש בחומרי הדברה ,מדובר ,לדידן של החברות ,בחומרים לא מסוכנים .זהו שיח של חקלאות תעשייתית ,חקלאות המסוכנת לסביבה הטבעית ,לבריאות הצרכן ולעתיד החקלאי. 24 למעשה ,בארה"ב ,זרעים עמידים לקוטלי עשבים גרמו לכך שהשימוש בחומרי הדברה בכל ענפי החקלאות עלה; בענפים בהם קיימים זרעים מהונדסים ,הוא עלה בעשרות אחוזים ,וגרר יצירת זרעים עמידים חדשים בקצב הולך וגובר; נוסף על כך ,חומרי ההדברה הנלווים לזרעים מהונדסים גנטית ,מסוכנים לסביבה ולבריאות. עלייה דרמטית בשימוש בחומרי הדברה עם העלייה בשימוש בזרעים עמידים לקוטלי עשבים ,עלה ,כצפוי ,השימוש בקוטלי עשבים .המקום שבו הדבר נבדק בצורה המסודרת ביותר ,הוא ארה"ב .בין השנים 1991ל ,1221-חלה עלייה של 19%בשימוש בקוטלי עשבים בענף התירס .בענף הסויה ,העלייה היא של כ 122%-בין השנים 1991ל ,1221-ובכותנה ,חלה עלייה של 122% 26 25 בין השנים 1991ל .1227-מגמות זהות נראו עם הכניסה של סויה עמידה לראונדאפ בברזיל ובארגנטינה. משמעות השימוש הנרחב בראונדאפ ,הינה שהחומר הזה נפוץ בסביבה ובמזון שאנו אוכלים .בארה"ב, השוואה בין סויה מהונדסת לסויה לא מהונדסת ,הראתה כי זו הראשונה מכילה חומרי הדברה בריכוזים גבוהים 27 באלפי אחוזים .גם בארגנטינה מצאו כמויות מדאיגות של חומרי הדברה. החומר הפעיל של הראונדאפ ,גליפוזאט ,חודר לקרקע ולמים ,עם ריסוסו .דו"ח של ארגון הבריאות העולמי חשף שגליפוזאט וחומר הפירוק שלו ( ,)AMPAנמצאו במים עיליים ברמות אשר אף עולות מעל לרמות התקנים 28 האירופאיים בנושא .מחקרים מצביעים על כך שהראונדאפ נמצא רעיל לראשנים ועלול לפגוע בצמחים חיוניים 29 לציפורים .ראונדאפ גם קשור למחסור בנוטריאנטים (חומרי הזנה) ,דבר הפוגע באוכלוסיות המיקרוביאליות של 30 הקרקע. המגמה הכללית של שימוש ביותר קו טלי עשבים צמצמה את המגוון הביולוגי באזורים חקלאים. 22 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים השפעת חומרי ההדברה על הבריאות קוטל העשבים ראונדאפ מוגדר על פי סוכנות הסביבה האמריקנית ( )EPAכקוטל עשבים בעל דרגת רעילות ,1בין הפחות מסוכנים .אם זאת ,יש לתת כמה סייגים לקביעה זו: דרגת רעילות נקבעת על יסוד בדיקות של פגיעה אקוטית ולא חשיפה מתמשכת לאורך שנים ,חשיפה אופיינית לראונדאפ כקוטל עשבים הנפוץ ביותר .אחת מדרכי הפעולה של חומר הדברה ,היא הורמונאלית. אם החשיפה ממושכת ,חומרים דמויי הורמונים פועלים גם במינונים מאוד נמוכים. הדרגה נקבעה עבור גליפוזאט ,החומר הפעיל של הראונדאפ .הבדיקות לא נעשות על רעילות הראונדאפ עצמו ,כמוצר כוללני ,המכיל ,בנוסף לגליפוזאט ,תוספים שנועדו לשפר את החדרת הגליפוזאט בתוך 31 רקמות החי ,ובכך ,מגדילים את רעילותו ,כפי שמחקרים אמנם מצביעים. כמו במקרה של תוצרת מהונדסת גנטית ,גם גליפוזאט שנוי במחלוקת מבחינת השפעותיו הבריאותיות. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שהרעילות של חומר זה משפיעה רק על צמחים ולא על בני אדם; לעומת זאת ,מחקרים אחרים מצביעים על כך שראונדאפ גורם לנזקים בריאותיים :חומר זה הורג תאים 33 32 פוגע בייצור של ההורמונים פרוג'סטרון ואוסטרוג'ן אצל עכברים ופוגע בהתפתחות העוברית של 34 צפרדעים ושל עופות; מחקרים נוספים מצביעים על קשר אפשרי עם מחלת פרקינסון וגידולים 35 סרטניים. מעגל קסמים שלילי :עשבי-על ()Superweeds הגידול החד בשימוש בקוטלי עשבים ,עודד את היווצרותם של צמחים עמידים לקוטלי עשבים .כשקוטל העשבים הפך להיות כה דומיננטי ,ההסתברות כי weedscience.org/summary/home.aspx זרעים של אותם צמחים יהיו נפוצים יותר ,גדלה. 150 ב ,1211-הצמחים העמידים לראונדאפ ברחבי בארה"ב ,כיסו כ 112,222-קילומטרים מרובעים ,לערך 100 36 ( כמחצית משטחה החקלאי של המדינה) .במדינת ג'ורג'יה שבארה"ב ,עשרות אלפי דונמים של אדמה 50 חקלאית ננטשו בעקבות התפשטות של עשבים 37 עמידים .בין העשבים שהפכו להיות עמידים ,נמנים 0 הזנים הבאיםAmbrosia ,Amaranthus Palmeri : 1998 2002 2006 2010 trifida, Sorghum AlapenseוConysa - ארה"ב כל העולם .Canadensisd חברת מונסנטו בעצמה מודעת לבעיה ומציעה תכנית פעולה המבוססת על שימוש במינוני ם יותר גבוהים של ראונדאפ או ערבוב בין ראונדאפ לקוטלי עשבים אחרים ,לרבות מרכיב שהיה פעיל ב"סוכן הכתום" ,קוטל העשבים הזכור לשמצה ממלחמת וייטנאם .דרך אחרת להתמודדות עם הבעיה ,היא הפיתוח של זרעים עמידים לכמה קוטלי עשבים .במידה והגליפוזאט נכשל ,אפשר 38 להשתמש בקוטל עשבים אחר .במקרים מסוימים ,מונסנטו אף מימנה שימוש של קוטלי עשבים אחרים על ידי החקלאים על מנת למנוע את התפתחותם של זרעים עמידים לקוטלי עשבים. הדומיננטיות של הראונדאפ בעולם קוטלי העשבים ,יוצר מעגל קסמים שלילי .ככל שמשתמשים יותר בחומר הזה ,הסיכוי לניכוש טוב של עשבים קטן ,והשימוש בכמויות של קוטלי עשבים גדל. מקרי עמידות לקוטלי עשבים כתוצאה של שימוש בראונדאפ 23 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים נושא הבריאותי :מזון המחלוקת האם מזון מהונדס גנטית בריא? אם ההנחה העומדת בבסיס הרגולציה המפקחת על ההנדסה הגנטית בצמחים בארה"ב( ,כפי שתואר לעיל) ,לפיה צמח מהונדס גנטית "שווה רכיבים" לצמח לא מהונדס גנטית ,היא זו שתנחה אותנו במענה לשאלה זו ,לא רק שהתשובה תהיה כן ,אלא שעצם השאלה מיותרת .האם באותה מידה אנו שואלים האם יש ההשלכות בריאותיות לפלפל אשר פותח באמצעות השבחה קלאסית ,או אורז בר או אבטיח בלי גרעינים? על פי תפיסה זו ,המחקר הבריאותי שנוהל על ידי החברות האגרוכימיות ,לא נועד להבטיח את בריאותו של הצמח אלא את אמיתותה של ההנחה לפיה צמח מהונדס גנטית אינו שונה במהותו מצמח לא מהונדס. הנחה זו מוטעית מיסודה .בשיטות ההשבחה הקלאסיות ,האדם יוצר צמח בתהליך שהיה יכול ,באופן תיאורטי לפחות ,לקרות גם באופן רנדומלי בטבע .לעומת זאת ,צמחים מהונדסים גנטית ,הנם תוצרים של תהליך לא טבעי אשר משנה את הצמח באופן מהותי והופך אותו ליצור חדש .במקרה כזה ,אין מקום להניח כי לפנינו צמח "טבעי" כשאר הצמחים וכי צמח מהונדס גנטית אינו מזיק לבריאות .יש לבחון זאת כל פעם מחדש ,ולא ניתן להקיש מתוצאות מחקרים על צמח מסוים על צמח אחר זהה לו ,בין אם תוצאות המחקרים מצביעות על כך שאין בעיה בריאותית ,לכאורה, ובין אם לאו. מה הן הבדיקות הבריאותיות הנדרשות להיעשות על מזון מהונדס גנטית? האם צריך ליצור מודל לאישור מזון מהונדס זהה למודל אישור התרופות? אנו נתייחס לשאלות הללו בפרק על הזהירות המונעת .במסמך זה ,ברצוננו להסתפק בהבאת תשתית עובדתית לגבי סוגיית הקשר בין מזון מהונדס גנטית ובריאות. הממצאים המדעים קיימת מחלוקת מדעית באשר להשפעות הבריאותיות של מזון מהונדס גנטית ואין עדיין מספיק מחקרים עצמאים 39 בנושא ,זאת ,לצד העובדה כי מחקרים רבים ממומנים על ידי התעשייה האגרוכימית ,כך שלא מדובר במחקרים 40 אובייקטיבים לחלוטין .מחקרים עצמאיים מצביעים על כך שמזון מהונדס גנטית עלול לגרום אלרגיות ,בעיות בקיבה ובמערכת העיכול ,והשפעות במערכת ההורמונאלית. הטבלה שלהלן מסכמת את המסקנות של מחקרים שנעשו בנושא (הרשימה איננה רשימה מלאה). עיקרי המחקר מקור טוקסין ה Bt-לא מתפרק בקיבה .ל 91%-מהנשים בהריון ,נמצא טוקסין בדם ,כמו גם בקרב 12% מהעוברים. Aris A, Leblanc S. Maternal and fetal exposure to pesticides associated to genetically modified foods in Eastern Townships of Quebec, Canada. Reprod Toxicol. 2011;31 (4):528-533. נמצא כי הטוקסין פוגע במיקרובילי ( )microvilliשל מעיים של עכברים .חלק מהם נמצאו מקוצרים או לא עקביים. Fares NH, El-Sayed AK. Fine structural changes in the ileum of mice fed on delta-endotoxin-treated potatoes and transgenic potatoes. Nat Toxins. 1998;6 (6):219-233. 24 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים מקור עיקרי המחקר Ewen SW, Pusztai A. Effect of diets containing genetically modified potatoes expressing Galanthus nivalis lectin on rat small intestine. Lancet. 1999; 354 (9187):1353-1354. פגיעה בתאי המעיים אשר נגרמה על ידי תפוחי .אדמה מהונדסים Carmen J, Vlieger H, Ver Steeg L et al. A Long-term study on pigs fed a combined genetically modified (GM) soy and GM maize diet. Organic Systems. 2013. השוואה בתזונה מראה כי בקיבתם של חזירים , נמצאו כיבים פפטיים,אשר הוזנו בתירס מהונדס .חוסר צבע ונפיחות Malatesta M, Caporaloni C, Rossi L et al. Ultrastructural analysis of pancreatic acinar cells from mice fed on genetically modified soybean. J Anat. 2002;201 (5):409415. (אנזיםAlpha-amylase רמה נמוכה יותר של ) המפרק סוכרים גדולים,המיוצר על ידי הלבלב אצל עכברים אשר הוזנו בסויה מהונדסת גנטית 77 עד12-במשך שמונה חודשים (רמה נמוכה ב .) בהתאם לקבוצות גיל,אחוז יותר Evaluation of Allergenicity of Genetically Modified Foods. Report of a Joint FAO/WHO Expert Consultation on Allergenicity of Foods Derived from Biotechnology. 2001. Accessed on 10/24/13 at http://www.fao.org/fileadmin/templates/agns/pdf/topics/ec_j an2001.pdf. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לבדוק האם לחלבונים חדשים שנוצרים באמצעות הנדסה קיימות תכונות זהות לאלו של חלבונים,גנטית .אלרגניים Kleter GA, Peijnenburg AA. Screening of transgenic proteins expressed in transgenic food crops for the presence of short amino acid sequences identical to potential, IgE - binding linear epitopes of allergens. BMC Struct Biol. 2002;2 8. . נמצאו זהים לאלרגניםRR-חלק מחלבוני סויה ה Freese W, Schubert D. Safety Testing and Regulation of Genetically Engineered Foods. Biotechnology and Genetic Engineering Reviews. 2004;21. http://www.centerforfoodsafety.org/files/freese_safetytestin gandregulationofgeneticallyebgineeredfoods_nov212004_6 2269.pdf. אף לא מתפרק,החלבון אשר נמצא כי הוא אלרגן .בחום ולא על ידי אנזימי הגוף Finamore A, Roselli M, Britti S et al. Intestinal and peripheral immune response to MON810 maize ingestion in weaning and old mice. J Agric Food Chem. 2008;56 (23):11533-11539. הראו תגובות,עכברים אשר ניזונו מתירס מהונדס .אימוניות מאוד חזקות Gupta A. Impact of Bt Cotton on Farmers’ Health. Investigation Report. 2005. ,אלפי חקלאים הודים שגידלו כותנה מהונדסת .פיתחו אלרגיות Pusztai A, Bardocz S. GMO in animal nutrition; potential benefits and risks. Biology of Nutrition in Growing Animals. Elsevier; 2005. trypsin מחקר של מונסנטו הראה שאלרגן מסוים 17%-) נמצא בכמות גבוהה יותר בinhibitor) סויה אשר בושלה במסגרת.בסויה מהונדסת של אלרגן7 הראתה כמות גדולה פי,מחקר עצמאי .זה Yum HY, Lee SY, Lee KE, Sohn MH, Kim KE. Genetically modified and wild soybeans: an immunologic comparison. Allergy Asthma Proc. 2005;26 (3):210-216. מכילים חלבון ייחודי הנקשר,פולי סויה מהונדסים .IgE לנוגד ן 25 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים משמעות צרכנית של הוויכוח המדעי מחד גיסא ,על יסוד מחקרים אלו ,אין אפשרות להוכיח כי מזון מהונדס גנטית גורם לבעיות אקוטיות בבריאות האדם ,העשויות להצביע על כך שניתן לעמוד על סיבתיות ברורה בין אכילתו לתחלואה .בעבר ,נרשם מקרה אחד של אכילת תירס (מסוג )StarLinkשגרם לתופעה אלרגית אקוטית ,בארה"ב ,ב.1221- מאידך גיסא ,אין אפשרות לטעון כי למזון מהונדס גנטית אין כל השפעה בריאותית ארוכת טווח .טענה זו אינה נכונה משתי סיבות: חשיפת השפעות ארוכות טווח דורשת מחקרים מורכבים ויקרים לעומת חשיפת השפעות אקוטיות .פער הידע בין השפעות בריאותיות אקוטיות לבין אלו ארוכות הטווח ,הנוטה לטובת הראשונות ,אינו מצביע על העדר השפעות ארוכות טווח אלא על הצדקה ערכית לזהירות עד אשר יושלם פער הידע. כל מערך הבדיקות ,בין בארה"ב ובין באירופה ,אינו בנוי לחשיפת השפעות ארוכות טווח .במקרה הטוב, באירופה ,הוא מאפשר לחשוף השפעות קצרות טווח (עד 92יום). יש מקום לאמירה כי יש לחשוש מההשפעה ארוכת הטווח של מזון מהונדס גנטית על הבריאות ,לרבות אצל אוכלוסיות רגישות ,כמו תינוקות ,ובכל הנוגע לאלרגנים ,לאור העובדות שלהלן: מחקר ים רבים מצביעים על כך שמזון מהונדס גנטית שונה בתרכובתו ממזון לא מהונדס ,והוא עלול להכיל כמויות גדולות יותר של אלרגנים; מחקרים שונים גם מצביעים על כך שמזון מהונדס גנטית גורם להשפעות על מערכות גוף שונות (לרבות אנטומיה ופיזיולוגיה של מערכת העיכול ,כולל פעילות אנזימי עיכול). רבים בקהילה המדעית ,זו המצדדת בתוצרת מהונדסת גנטית ,נוטים לזלזל במחקרים ולחפש כל פגם אפשרי בכל מחקר .אך אי אפשר לזלזל בכמות הראיות שנמצאו ושמבססות את החששות הבריאותיים. קיימות מספר אוכלוסיות בעלות רגישות מסוימת ,אשר ,עקב ספקות בריאותיים כאלה או אחרים ,רבים מחבריה אינם רוצים לצרוך מזון מהונדס גנטית .תופעת האלרגיות או הרגישות לגלוטן (צליאק) ,התפתחו בצורה דרמטית בשנים האחרונות ואין כל ממצא מדעי מוצק שהיה יכול למנוע אותם .אנשים המשתייכים לאוכלוסיות כאלה מבקשים להימנע ממזון מהונדס גנטית כדי לסלק ממזונם קבוצת רכיבים שעלולה לגרום להם לבעיות בריאות .מבחינה הזו ,סימון מוצרים מהונדסים מהווה חובה בסיסית .למנוע מאוכלוסיות אלה לבחור את מזונם משום שלא הוכח קשר מדעי בין הצריכה לתחלואה ,מהווה הפרה חמורה של זכות אנוש בסיסית ומעיד על העברת תהליך קבלת ההחלטות הפוליטיות למעבדה. 26 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים חקלאות מהונדסת גנטית ומגוון ביולוגי מגוון ביולוגי וחקלאות מגוון ביולוגי ,הוא המגוון של החיים בכל הרמות ,החל מרמת הגנים ועד לרמה של אזורים על פני כדור הארץ. למרות שיש הכרה בחיוניות של המגוון הביולוגי לעתיד האנושות ,פעילות האדם גורמת להיעלמותם של הרבה 41 מינים מן החי ומן הצומח .יש חוקרים המשערים כי קצב היעלמותם של מינים מגיע למאה בכל יום. מגוון מינים ,הוא הבסיס לקיומן של מערכות אקולוגיות שבזכותם אנו נושמים את אוויר ,שותים את המים ואוכלים את המזון הזמין לנו .צמחים המטהרים את האוויר או המעגנים את הקרקע ,חרקים המאביקים צמחים או חיידקים המקבעים חנקן ,הם חלק מהדוגמאות לחשיבות המגוון הביולוגי .כשאנו נותנים יד להשמדתו של מין של צמח או בעל חי ,גם אם אנחנו לא מבינים מדוע הוא חשוב ,אנו מצמצמים את העתיד שלנו ,אנו מוותרים על תרופה שאולי הייתה נמצאת בעוד 12שנה או על בסיס למזון שהיה מתגלה בעוד 12שנה .אנו חייבים לשמור על המקום שאנו נמצאים בו יחד עם הקשר המיוחד שנוצר בתוך המגוון הביולוגי והשימוש אשר עשינו בו במשך אלפי שנים. חקלאות הנה מקור המזון החיוני לנו והיא המקום שבו האדם והטבע נפגשים ליצירת מערכת אקולוגית משולבת טבע-תרבות .קיימים שני סוגים של מגוון ביולוגי בעולם החקלאות ושניהם חיוניים :המגוון הביולוגי אשר נוצר במערכות חקלאיות (בעלי חיים ,צמחים ,פטריות או חיידקים שמשגשגים בזכות וסביב המערכת החקלאית) והמגוון הביולוגי של הזרעים (מגוון המינים והזנים שמגדלים – .)Agrodiversity למגוון הביולוגי של המערכות החקלאיות ,יש חשיבות עבור החקלאות עצמה :חיידקים מפרקים חומר אורגני ומשתתפים במחזור החנקן והפחמן; חרקים וציפורים מאביקים; צמחים יוצרים אזורי חיץ בין גידולים שונים. 42 אם נבחן את 17הגידולים הנפוצים ביותר בעולם ,נגלה ש 19-מהם תלויים בחרקי האבקה .הכחדתם של מושבות דבורים ,המתרחשת בשנים האחרונות ,מאיימת על החקלאות .בקליפורניה ,יבול השקדים ירד ב 1211-ב71%- 43 בעקבות התמוטטותן של מושבות דבורים. לצד המגוון הביולוגי של הסביבה החקלאית ,קיים גם מגוון מינים וזנים אשר האדם יצר במכוון בפעילותו החקלאית במשך אלפי שנים .רצונו לגדל צמחים עם תכונות מסוימות – התאמה לסוג שטח או לתנאי אקלים, עמידות בפני מזיקים או תכולה אנרגטית – הביא ליצירתם של מאות אלפי זנים .לצד עושר הזנים של הצמחים ,קיים 44 עושר זנים של זרעים אשר מעטים מודעים לו ,כפי שניתן לראות מהטבלה להלן . צמח מספר זנים קיימים צמח מספר זנים קיימים חיטה כ12,222- עגבנייה כ7,122- אורז כ17,222- תפוח כ7,122- תירס כ12,222- תפוז כ122- תפוח אדמה כ1,222- מנגו כ122- דוגמה למגוון זנים 27 45 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים מגוון זהה קיים גם בעולם החי .מגוון זה מהווה עושר תרבותי רב .מעבר לכך ,הוא הערובה לביטחון תזונתי .שמירת המגוון העצום הזה ,מבטיח שאם מחלה או טורף יזיקו לזן מסוים ,הם לא יעברו בהכרח לשאר הזנים ובכך הנזק יהיה מוגבל. הדוגמה הבולטת ביותר לכישלון בהבנת חשיבות מגוון הזנים בחקלאות ,התרחשה באירלנד ,בשנות ה12- של המאה ה .19-למרות שקיימים כ 1,222-זנים שונים של תפוחי אדמה ,גידול תפוחי האדמה באי התמקד בזנים אחדים .כאשר מחלה פגעה בגידולים של תפוחי אדמה ,נוצר רעב איום אשר הסתיים במותם של מיליון אנשים 46 והגירתם של עוד מיליון .התבססות על מספר קטן של זנים למאכל ,מסוכנת ,משום שכל פגיעה הופכת להיות מוחלטת ,בעוד שאם נמצאים עוד זנים אחרים ,עמידים ,החקלאים הנפגעים יכולים לעבור לאותם זנים. בסוף שנות ה ,72-גידולי האורז בדרום ומזרח אסיה ,עמדו בצל איום של וירוס אשר הועבר על ידי חרק מזיק ( .)Nilaparvata lugensמדענים במרכז האורז בפיליפינים ,חיפשו את הגן שיהיה עמיד לאותו וירוס ,בין 17,222הזנים השונים של אורז .אחרי עמל רב ,מצאו כי גן זה נמצא במספר זני בר של אורז הנמצאים בעמק יחיד בהודו .הם השתמשו בזנים אלו וכך הצליחו להדביר את הוירוס .זמן קצר לאחר מכן ,העמק הוצף לטובת בניית סכר. המחלה ארעה "בזמן" ,לפני ההצפה! במקרה נוסף ,משנות ה ,72-עצי האבוקדו בקליפורניה נפגעו בכימשון (מחלה שנגרמת מפטריה). חיפושים אחר מין עמיד לכימשון ,הובילו את החוקרים לאקוודור ,בה מצאו זן עמיד של אבוקדו .לדאבונם ,האזור בו 47 גדלים העצים נכרת ונותרו אך 11עצים בשאריות יער. כמה עמקים הצפנו ,כמה יערות כרתנו ,כמה זני צמחים נעלמו אשר היו יכולים להתמודד בהצלחה עם מחלות צמחים שאנו מתמודדים אתם היום ושהדורות הבאים יתמודדו אתם בעתיד? על פי ארגון החקלאות והמזון של האו"ם ( ,)FAOכ 71%-ממגוון המזון החקלאי נעלם במאה ה.12- החקלאות התעשייתית והמגוון הביולוגי העובדה כי שלושת רבעי מהמגוון הביולוגי החקלאי נאבד במהלך המאה ה 12-הפך את מערכת המזון לרעועה יותר .הגורם העיקרי לכך הוא החקלאות תעשייתית המבוססת על מספר עקרונות הפוגעים במגוון הביולוגי החקלאי: התבססות על מספר קטן של מינים ,זאת על מנת ל ספק לתעשיית המזון סחורה העומדת בתקנים קבועים .כיום 12 ,מינים מספקים 91%מהתזונה האנושית וארבעה מתוכם ,אורז ,חיטה ,תירס ותפוחי 48 אדמה ,מספקים יותר מ .12%-התוצאה עבור המגוון הביולוגי הנה הרסנית .חקלאים רבים יותר נאלצים לעבור לגידול זנים שתעשיית המזון דורשת ,ובכך נוטשים זנים שטופחו במשך אלפי שנים .נטישה הובילה להכחדתם של אלפי זנים של צמחים חקלאיים. סויה חמניות דקלים בטטה דוחן דורה 400 200 300 100 0 שינוי בצריכת קלוריות ממינים מובחרים בשנים ,1911-1229באחוזים 28 -100 49 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים גידול של מין אחד על פני כל השטח החקלאי ( ,)monocultureזאת במטרה להחדיר שיטות תעשייתיות לגידול צמחים ,בשאיפה להגדיל את היבולים .גידול של מין אחד הופך מזיקים לתקיפים יותר (התפתחות של זנים עמידים לחומרי הדברה ,התפרצות של אוכלוסיות גדולות של חרקים) ,מתיש את הקרקע (אחד התפקידים המרכזיים של הרוטציה המסורתית בגידולים ,הינו לאפשר לקרקע להתעשר מחדש בחומרי מזון לצמח הגדל עליה) .גידול כזה הופך את השטח החקלאי להרבה יותר עני במגוון הביולוגי שלו; שימוש בחומרי הדברה :חומרים אלו מחלחלים לקרקע ופוגעים באוכלוסיות של צמחים ובעלי חיים .קוטל חרקים הורג גם חרקים מועילים וגם כאלה שלא מזיקים; מעבר לכך ,חומרי הדברה מצטברים ברקמות של בעלי החיים בכל שרשרת המזון ,מרעילים ציפורים ויונקים טורפים ,ובמקרים אחרים ,פוגעים ביכולת הילודה שלהם (כך ,החומר PCBפוגע ביצירת הסידן אצל עופות דורסים); שימוש בדשנים כימיים :אותו מָ עַ בר לגידול אחד בלבד ,מתיש את הקרקע ,דבר המצריך שימוש בדשנים כימיים אשר פוגעים באדמה ,בקרקע ובמים ,גורמים להרעלה של בעלי חיים ולאטרופיקציה של מקווי מים מתוקים ומלוחים (רוו ַיה בחומרים אורגניים המתאפיינת בפריחת אצות ,ובסופו של דבר ,בירידת רמת החמצן). מחקרים רבים מצביעים על כך שחקלאות מקיימת מועילה למגוון הביולוגי ,בעוד שחקלאות תעשייתית מקטינה 50 חקלאות מהונדסת מסמלת את הדור הבא של החקלאות התעשייתית ,כזו המבוססת על סטנדרטיזציה אותו. מאוד גבוהה ,הדברה של מזיקים באמצעות חומרי הדברה סינתטיים ויצירת צמחיים רעילים גם לחרקים מועילים. לעומת זאת ,החקלאות האורגנית הופכת את האזורים החקלאיים ליותר עשירים במגוון ביולוגי בשלושים אחוז בממוצע. המגוון הביולוגי של הסביבה החקלאית ,הינו נושא בעל חשיבות עליונה בחקלאות המקיימת .ככל שהמגוון גדול יותר ,כך הסיכוי להדברה ביולוגית גדל. חקלאות מהונדסת גנטית והפגיעה במגוון הביולוגי הפגיעה של חקלאות מהונד סת גנטית במגוון הביולוגי באה לידי ביטוי במספר אופנים: עידוד השימוש בכמויות גדולות יותר של חומרי הדברה דרך צמחים עמידים לקוטלי עשבים, פגיעה בלתי בררנית בחרקים, גנים מצמחים מהונדסים עלולים לעבור למינים אחרים, צמח מהונדס גנטית עלול להתנהג כמין פולש. שימוש ביותר חומרי הדברה כפי שראינו ,חקלאות מהונדסת גנטית מעודדת שימוש בכמויות גדולות יותר של קוטלי עשבים. הדברה בסביבה החקלאית ובסמוך לה ,פוגעת במגוון הצמחים ובעלי החיים. 51 הימצאות חומרי תוצרת רעילה לחרקים חלק מהזרעים המהונדסים ,נושאים תכונה של הפרשת רעלנים נגד חרקים (קוטל החרקים ,Btבכ12%- מהמקרים) ,כך שבתנאים אידיאליים ,הצמחים הבוגרים לא ניזוקים מהחרקים .לצד היכולת של שיטה זו להדביר חרקים מזיקים בחלק מהמקרים ,ראוי גם להצביע גם על חסרונותיה מבחינת המגוון הביולוגי: שימוש נרחב ב Bt-הופך את החרקים לעמידים :הקוטל Btאיננו משהו פלאי; המרוץ בין האדם לחרק נמשך בדרכים אחרות .בהרבה מקרים ,החקלאי נאלץ להשתמש בתכשירים נוספים כדי להשלים את מלאכת ההדברה; 29 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים התוצרת רעילה גם למינים שאינם מזיקים לצמח :הפרפר דנאית מלכותית ( )Danaus plexippusנפגע 52 מ .Bt-המחקר מתבסס על הטוקסין Cry1Abולא נבדקו השפעות שפותחו על יסוד טוקסינים אחרים, 53 להוציא ;Cry1F הקוטל Btרעיל גם לחרקים חשובים בוויסות של אוכלוסיות מזיקים ,לרבות חרקים הטורפים את 54 החרקים המזיקים ממשפחת העינפזיים (;)Chrysopidae הקוטל Btפוגע ביכולת הלמידה של הדבורים :עובדה זו חשובה במיוחד לאור תופעות מדאיגות של הפרעת ההתמוטטות של מושבות דבורים אשר החלה באירופה לפני יותר מעשור ופוגעת קשות באוכלוסיית הדבורים ,בצורה ישירה בייצור הדבש ,ובעקיפין ,בכל אותם יבולים התלויים בהאבקת 55 הדבורים; השפעתה של תוצרת מהונדסת על הסביבה הטבעית על כל מרכיביה ,אינה ידועה במלואה ,אך אנו יכולים 56 להיות בטוחים כי הבדיקות הנעשות היום אינן מאפשרות כל מעקב אחר השפעות אלה .פגיעה בחרק 57 מזיק איננה בהכרח ברכה במידה ונפתח חלון שדרכו מתפשט חרק אחר ,מזיק יותר. העברה של גנים והתנהגות פולשנית נשאלת שאלת ההעברה האופקית של גנים מצמחים מהונדסים לצמחים אחרים .שאלה זו תקפה במיוחד לגנים המקנים עמידות לחומרי הדברה ובכך הופכים צמח לעמיד בפניהם. על מנת שגן יעבור מצמח מהונדס לצמח לא מהונדס ,האבקנים צריכים לנוע מצמח לצמח .לשם כך ,על הצמחים לצמוח באותה עונה .השילוב צריך להיות פורה והגן צריך לשרוד .הסיכויים לכך קטנים אך לא אפסיים. לכאורה ,נראה כי הגישה המתבקשת היא הערכת סיכונים ווידוא ,עבור כל צמח ,כי לא קיימת סכנה להעברת הגן .אולם ההסתברות לכך שגן יעבור מצמח בודד לצמח אחר ,קטנה ולא ניתנת לכימות; נוסף על כך ,ככל שקיימים יותר מינים מהונדסים ועל פני שטח יותר גדול ,כך סבירות זו תגדל בצורה משמעותית – עדיין מבלי שניתן לכמתה. יותר מסבירה היתכנות ההעברת גן המקנה עמידות לקוטל עשבים מצמח למשנהו .בסביבה בה מרססים כמעט בכל מקום עם חומר הדברה ,התנאים הסביבתיים הנוצרים בעקבות זאת ,פועלים לטובת היעלמותם של מינים ללא 58 עמידות ולשגשוגם של מינים עמידים .בארה"ב ,קנולה מהונדסת העבירה את גן העמידות לקוטלי עשבים לחרדל 59 בר .העמידות הפכה להיות חלק מגנום הצמח ,תכונה שנותרה גם כעבור שש שנים. החשש המהותי בהעברת גן מצמח לצמח ,הוא הפיכת צמח בר למין פולש .מינים פולשים ,הנם מינים שתכונותיהם מקנה להם יתרון במקום שלא היו בו קודם .מינים אלו משגשגים במקומם החדש ומנצלים משאבים על חשבון מינים קיימים .דבר זה עלול לגרום לאובדן במגוון ביולוגי. דוגמאות של מינים פולשים ידועים בישראל ,הם ציפורי הדררא והמיינא ההודית .הן אוכלות הכל ,ובין השאר, גם את הביצים של ציפורים אחרות .התנהגות תוקפנית ותחרות על התזונה ,גורמים למינים אלו לשגשג על חשבון מינים מסורתיים של ציפורים. אופיים הפולש של צמחים מהונדסים גנטית אינו כורח ,אך שחרור של זנים רבים בטבע ללא כל בקרה בהרבה מקומות בעולם ,מהווה סכנה למגוון הביולוגי .סכנה זו אקוטית במיוחד במקומות אשר בהם קיימים זני בר של צמח עליו מבוססת תזונתנו .דוגמת ,תירס באזור מקסיקו או חיטה באזור פרס. קיימות עדויות להתנהגות פולשנית של צמחים מהונדסים גנטית .בצפון אמריקה ,זרעי קנולה העמידים לראונדאפ ,מתפשטים בשדות של גידולים אחרים; תירס הגדל בדרום ארה"ב ,עבר את הגבול עם מקסיקו (ללא בקרה!) ופולש באזור בו גדלים אלפי זנים של תירס. 30 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים חקלאות מהונדסת גנטית :היבטים חברתיים הטענה של המצדדים בחקלאות מהונדסת ,הינה שהיא משגשגת כיוון היא תוצרת טובה יותר .אולם ,אחרי קרוב ל- 12שנה ,המגמ ות עבור החקלאים מעורבות ולא ניתן להכתיר את החקלאות המהונדסת כהצלחה .חקלאות מהונדסת גנטית מתפתחת למרות חסרונותיה .מדוע? התשובה היא ריכוזיות הבאה לידי ביטוי בשני אופנים: לחברות האגרוכימיות יש מדיניות יזומה של ריכוזיות שמטרתה להשתלט על שוק החקלאות ,להחליט מה החקלאי צורך ולמנוע ממנו גישה חופשית למבחר זרעים; הצמחים המהונדסים עצמם מהווים תשתית טכנולוגיות המעודדת ריכוזיות ,באמצעות שימוש לרעה באפשרות לרשום אותם כפטנטים. ריכוזיות חסרת תקדים בעולם הזרעים ארה" ב מהווה דוגמה טובה ליצירת ריכוזיות מסוכנת בידי תאגידי ענק בעולם הזרעים .התאגידים מעודדים חקלאות תעשייתית דרך מכירה בלעדית של זרעים מהונדסים גנטית ,חתימה על הסכמים רב שנתיים עם החקלאים ועידוד השימוש בחומרי הדברה אותם הם עצמם מייצרים. הריכוזיות בעולם הזרעים הפכה להיות קשורה קשר הדוק עם חברת מונסנטו ,עליה נעמוד בעמודים הבאים .השתלטותה של מונסנטו על שוק הזרעים מתבססת על רכישת כל חברת זרעים חדשה ומבטיחה בשוק, רישום פטנטים ואיסור שימוש חוזר בזרעים על ידי החקלאים. מסע הרכש שוק הזרעים העולמי נשלט היום בידי ארבעה תאגידי ענק :מונסנטו (השולטת ב 92%-משוק הזרעים המהונדסים גנטית) ,דו-פונט ( ,)DuPontדאו ( )Dowוסינג'נטה ( .)Syngentaחברות אלו הגיעו למעמדן באמצעות רכישה של חברות קטנות יותר .מעמד הבלעדיות הכמעט מוחלטת של חברות ענק בשוק זה ,מקטין באופן משמעותי את יכולתה של חברה חדשה להיות תחרותית בתחום .אם חברה תראה מבטיחה ,אחת מארבע החברות הגדולות תעשה כל מאמץ לקנות אותה ותפעל לשם כך. בין השנים 1991ל ,1991-חברת מונסנטו קנתה או התאחדה עם רוב חברות הזרעים בעולם ,כולל קלגן ( ,)Calgeneאסגרוו ( ,)Asgrowאגרסטוס ( ,)Agracetusהולדנ'ס ( ,)Holden’s Foundation Seedsדלטה אנד פַ יין לנד ( ,)Delta and Pine Landקרגיל'ס ( )Cargill’sודה-קאלב ג'נטיקס ( .)DeKalb Geneticsמסע רכישות זה הביא את מונסנטו למעמד של חברת הזרעים השנייה בגודלה בעולם .מסע הרכש המשיך גם בשנים שלאחר מכן ,ומשמעות הדבר היא כי מונסנטו מחליטה מה נמצא על המדף כשחקלאי רוצה לרכוש זרעים :זרעים מהונדסים גנטית. המשמעות המיידית של יצירת מצב זה ,היא עלייה במחירי הזרעים .בארה"ב ,בשנות ה ,12-מחירה של שקית זרעי תירס היה 72דולר .ב ,1991-מחירה הגיע ל 77-דולר .היום ,היא עולה 112דולר .מה ההסבר של מונסנטו? "אנחנו מספקים תכונות טובות יותר " .בצורה דומה ,מחירה של שקית של זרעי סויה היה 11דולר ב- ,1991בעוד היום ,מחירה הוא מעל 11דולר. 31 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים הממדים הענקיים של התאגידים האגרוכימיים מאפשרים להם לכוון את שוק כאוות נפשם; במקרה שלנו, הן עושות זאת לכיוון של זרעים מהונדסים גנטית .מדוע זרעים אלה כל כך מעניינים את החברות? הסיבה הראשונה היא שצמחים מהונדסים רשומים כפטנטים. רישום פנטטים יסודם של זרעים הוא הטבע .אי-לכך ,הגישה אליהם הייתה תמיד חופשית .במשך אלפי שנים ,חקלאים טיפחו זרעים והשביחו אותם .כך נוצרו עם השנים זנים שונים בצמחי החקלאות העיקריים .מצב זה הינו עדיין דומיננטי בעולם המתפתח והוא מתבסס ראשית כל על יכולת שימוש חוזר של החקלאי בזרעים שהוא רוכש .מעבר להכרה שלא ניתן לרכוש בעלות על ערך טבע ובכך להגביל את שימושו של אחר בו ,השימוש החוזר בזרעים הוא תנאי הכרחי כדי לעודד מגוון זרעים והשבחתם במערכת חקלאית מבוזרת. לפני כמאה שנה ,עם תיעוש החקלאות ,החלו חברות פרטיות בעולם המערבי להשביח זרעים ונקבעו חוקים על מנת להגן על עבודתם .לחברות הללו ניתנו "זכויות מטפחים" .במסגרת של זכויות אלו ,אסור לחקלאי למכור את הזרעים ,אך הוא יכול ,לרוב ,לעשות בהם שימוש חוזר .אם הוא משביח אותם ,הוא יוכל למכור אותם רק אם הזרעים הפכו להיות מספיק שונים מזרעי המקור .בתיאוריה ,עולם הזרעים נותר פתוח .בפועל ,חברות הזרעים דואגות ,בחלק מהמקרים ,להשביח את הזרעים על פני דור אחד בלבד ,כך שהשימוש החוזר בזרעים אינו כדאי. החל מסוף שנות ה ,72-החלו ,בארה"ב ,לרשום פטנטים על צמחים .מושג ה'פטנט' שונה מזה של 'זכויות מטפחים' בצורה מהותית :אסור לשמור על הצמח לעתיד ,אסור לעשות בו שימוש חוזר ואסור להשביח אותו. החקלאי לא קונה את הזרעים ,הוא קונה זכות שימוש בזרעים. האם מותר לחקלאי גישה חופשית זכויות מטפחים פטנטים למכור כן לא לא לעשות שימוש חוזר כן כן ,אך לא תמיד אפשרי לא להשביח כן כן ,אך חייב להיות שונה לא השוואה בין שיטות שונות לזכויות על זרעים כדי לאכוף פטנט על צמח ,החברה צריכה להוכיח כי הצמח שלה ,דבר שלא תמיד פשוט .בחקלאות מהונדסת גנטית ,הגן הזר המוחדר לתוך הצמח ,מהווה חתימה מהימנה כי הצמח שייך לחברה אשר פיתחה אותו ואין כל קושי להוכיח כי הצמח "שלה" .באמצעות בדיקה בודדת ,חברת זרעים יכולה לדעת בתוך כל שדה אם יש בו צמחים השייכים לה .הנדסה גנטית ,מהווה טביעת אצבע יוצאת דופן. 32 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים תהליכים טבעיים מעודדים ריכוזיות לטבע אין גבולות .תהליכי האבקה – רוח ,ציפורים ,חרקים – נושאים זרעים ממקום למקום ,ועל ידי כך ,תוצרת מהונדסת גנטית ,תוצרת הנושאת פטנט ,כאמור ,עוברת משדה של חקלאי אשר עשה הסכם שימוש עם התאגיד האגרוכימי אל שדה של חקלאי המגדל תוצרת לא מהונדסת ואולי לשדה של חקלאי אורגני. תהליך ההעברה של זרעים מהונדסים גנטית ,מחוזק על ידי העובדה כי 11%מהגידולים המהונדסים עמידים לקוטלי עשבים .השימוש הנרחב והבלתי מרוסן בקוטלי עשבים ,יצרו יתרון תחרותי עבור הצמחים העמידים בכל האזורים המרוססים .יכולת התפוצה של הצמח נושא הפטנט גדלה ,ועד מהרה ,מוצאים אותו בשדות של חקלאים אשר לא מגדלים תוצרת מהונדסת. התופעה איננה שולית ,כי אם מרכזית .בארה"ב" ,ארגון המדענים המודאגים" ( Union of Concerned )Scientistsבחן דגימות של תירס ,סויה וקנולה לא מהונדסים ,ומצא כי 12%מהתירס 12% ,מהסויה ו11%- 60 מהקנולה ,זוהמו על ידי תוצרת מהונדסת .בדיקה בפרובינציה מניטובה ( )Manitobaבקנדה ,אשר נערכה ב11- 61 דגימות של קנולה ,הראתה כי 11מהן זוהמו על ידי תוצרת מהונדסת .במקרה אשר בו היה מעורב צמח האלפלפה ,הוגשה תביעה על ידי חברת זרעים מסוימת ( )Geertson Seed Farmsנגד מונסנטו .סיבת התביעה הייתה שהאלפלפה נישא בקלות ברוח ,וכך ,מונסנטו תזכה לפיזור זרעי האלפלפה שלה בכל מקום; עקב כך ,ייווצר עבורה בסיס איתן להשתלטות על השוק. החברות האגרוכימיות עצמן מודות בכך שהזיהום נפוץ .כך נאמר במכתב חתום על ידי ג'רי ארמסטרונג, סמנכ"ל של פאיוניר היי-ברד ( ,)Pioneer Hi-Bredעל סויה לא מהונדסת: " פייוניר מאשרת כי המוצר פותח דרך השבחה מסורתית ללא שימוש בהנדסה גנטית ...אולם ,תכונות אשר פותחו באמצעות הנדסה גנטית ,עשויות להימצא במוצר כתוצאה מתהליכי האבקה .לכן ,טהרה של ,611%מחומר גנטי זר ,ממקור של הנדסה גנטית או לא ,איננה כעת ברת השגה לתוצרת כלשהי ,לרבות 62 לזרעי סויה". 63 מונסנטו מעורבת בכמה מאות תביעות בשנה . .החברה מודה בכך ומפרטת את אופן הפעולה: " במקרה של הופעה בלתי רצונית של הזנים השייכים לנו בשדה של חקלאי ,אנו בוודאי נעבוד עם החקלאי 64 על מנת לפתור את הסוגיה לשביעות רצון הדדית של החקלאי ושל מונסנטו". מסע ההפחדה :הפרת זכויות פטנט נשאלת שאלה פשוטה :מה דינו של חקלאי אשר נמצאה אצלו תוצרת מהונדסת גנטית שעברה אליו בתהליכי האבקה? השכל הישר אומר שהוא בוודאי זכאי .אולם ,במציאות ,תאגידי האגרוכימיה פתחו בהליכים משפטיים נגד אלפי חקלאים בצפון אמריקה בגין עברה על זכויות פטנטים. מונסנטו הקימה מחלקה מיוחדת של " 71בלשי זרעים" אשר מטרתה למצוא חקלאים שעברו על חוקי 66 65 הפטנטים .כל שנה ,מונסנטו יוזמת הליכים נגד מאות חקלאים .בחלק מהמקרים ,מדובר בחקלאים אשר לא רכשו תוצרת מהונדסת; בחלק אחר ,מדובר בחקלאים אשר בשדותיהם צומחת תוצרת ישנה מעצמה ,ובחלק הנוסף, מדובר בחקלאים אשר שדותיהם זוהמו על ידי תוצרת משדות אחרים. במידה ומונסנטו מוצאת זרעים מהונדסים אצל חקלאי אשר אין ברשותו רישיון להחזיק זרעים כאלה, החברה שואלת את החקלאי איך הוא רכש את הזרעים והאם הוא יודע שהוא מפר את חוקי הפטנטים .ברוב המקרים ,החברה מציעה לחקלאי להסדיר את המצב דרך קנייה מסודרת של הזרעים .במידה והוא לא יסכים ,הוא יישא בתוצאות ותוגש נגדו תביעה משפטית .אין כאן יחסי כוחות הוגנים והחקלאי ברוב המקרים נענה. 33 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים יוצא מן הכלל מפורסם בנושא ,הוא המקרה של פרסי שמייזר ,חקלאי מקנדה " -שמייזר נגד מונסנטו" .ב- ,1991חברת מונסנטו מצאה קנולה עמידה לראונדאפ בשדהו של שמייזר וביקשה ממנו להסדיר את מצבו על ידי קנייה מסודרת של זרעים מהונדסים גנטית .שמייזר לא נענה וטען כי הזרעים הגיעו אליו ללא ידיעתו .מונסנטו תבעה .בבית המשפט המחוזי ,שמייזר הפסיד וערער בעליון .ב ,1221-כעבור 7שנים של משפט ,בית המשפט העליון בקנדה נתן את פסק הדין וקבע שאף ששמייזר לא גנב את הזרעים ,יש בעצם הימצאותם בשדהו הפרת פטנט .תהליכים טבעיים יכולים לגרום לזיהום שדה על ידי תוצרת מהונדסת גנטית ,אך על החקלאי מוטלת האחראיות לדאוג ששדהו לא יזוהם. ראוי לציין ולהדגיש את האופי הכפייתי של החקלאות המהונדסת גנטית .המערך המשפטי והמסחרי בנוי באופן אשר בו תהליכים טבעיים מחזקים את אחיזתם של חברות הזרעים על החיים של החקלאים .כל חקלאי יכול למצוא את שדהו מזוהם בתוצרת מהונדסת גנטית .משמעות הדבר היא שהוא נמצא על הכוונת של החברות האגרוכימיות .ככל ששדהו מזוהם יותר ,הוא צריך להבין שהסיכויים שלו להיוותר עצמאי קטנים .באופן פרדוקסלי, כל התהליך הטבעי הזה פועל ליצירתו של תהליך לא טבעי הכופה על החקלאי לרכוש זרעים מהונדסים. חקלאות מקיימת היא מטבעה חקלאות המתבססת על גישה חופשית למשאבי טבע .לשם כך ,דרושים קיומם של מספר שחקנים ופעולה נאותה להסרת איומים .הבעיה עם התוצרת המהונדסת ,היא כי תנאים אלו אינם מתקיים במסגרתה .כתוצאה ישירה מכך ,החקלאים נמצאים תחת איום מתמיד. פסקי דין מן הסוג שהצגנו קודם ,הופכים כל חקלאי למפר פטנטים פוטנציאלי .ככל שעובר הזמן ,מונסנטו מנצלת יותר ויותר את העיוות המשפטי לטובתה .לאור התקדימים המשפטיים ,חקלאי לא יכול להניח שיש לו סיכוי נגד החברה הענקית .העיוות התפיסתי העומד מאחורי פסיקת שמייזר ומאחורי פסיקות נוספות דומות ,הוא אחד הדברים המסוכנים ביותר העומדים מאחורי חקלאות מהונדסת גנטית .במקום שמערכת המשפט תכיר בקיומם של התהליכים האקולוגיים ותתאים את עצמה אליהם ,היא מכניסה בכוח את המערכות האקולוגיות לקטגוריות משפטיות מנותקות מכל מציאות טבעית .התוצאה ברורה :שיעבוד החקלאי והכנסת משלח ידו למסגרות כפייתיות ולא טבעיות. איום על חקלאי העולם השלישי בהרבה מקומות בעולם ,ביקוש הנוצר במדינות המערב למוצרים עבור תעשיית המזון (דקלים ,בשר ,סויה) או תעשיית הדלקים (ביודיזל) ,מהווה לחץ לפינוי אדמות על חשבון תזונת האוכלוסייה המקומית והמגוון הביולוגי המקומי .לצד שינויים אלה ,חקלאי העולם השלישי מתבססים על תהליכים של חקלאות מסורתית ,אותם תיארנו בחלק על החקלאות המקיימת והמגוון הביולוגי ,על מנת לספק אוכל לאוכלוסיה המקומית .רוב אוכלוסיית העולם השלישי עדיין חיה מחקלאות. גישה חופשית לזרעים והאפשרות לעשות בהם שימוש חוזר ,שנה אחר שנה ,מהוות במדינות אלו זכות יסוד של החקלאי .היא מאפשרת לו לשמור על עצמאותו ועל זהותו הייחודית .בעולם השלישי ,אנו רחוקים מהמודל של רישום פטנטים המאפיינים את החקלאות המהונדסת גנטית. עם זאת ,התאגידים האגרוכימיים פוע לים נחרצות בעולם השלישי על מנת לקדם חוקים אשר יאפשרו להם לרשום פטנטים על צמחים .רישום כזה ישים קץ לגישה החופשית לזרעים עבור החקלאים הללו והם יידרשו לקנות זרעים מחברות הזרעים ,בדיוק כמו בארה"ב .בקולומביה ,ניסיון לחוקק חוק מסוג זה עורר מחאה רחבה בקרב החקלאים ,דבר שגרם להסגת החוק .חוק זהה מקודם בצ'ילה וגם שם הוא מעורר מחאה חברתית. 34 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים עתידה של החקלאות האורגנית התנהגותם הפולשנית של צמחים מהונדסים גנטית ,מאיימת על עתידה של החקלאות האורגנית .אחד העקרונות של החקלאות האורגנית הוא עיקרון האחריות ,כפי שמוגדר באתר פדרציות ארגוני החקלאות האורגנית בעולם (:)IFOAM " חקלאות אורגנית היא סביבת ייצור חיה ודינאמית ,המגיבה לתנאים פנימיים וחיצוניים .העוסקים בחקלאות האורגנית ,יכולים לטפח יעילות ויצרנות ,אולם צריכים להימנע מלבצע זאת ,אם קיים סיכון לבריאות ולאיכות החיים .טכנולוגיות חד שות וקיימות צריכות להיבדק מתוך הכרה כי רב הנסתר על הנגלה בהבנת תהליכים סביבתיים וחקלאיים ,ויש לנקוט בהם משנה זהירות. עיקרון זה מדגיש כי זהירות ואחריות הנן מרכיבים משמעותיים בממשק הגידול ,בפיתוח ובבחירת טכנולוגיות ליישום בחקלאות האורגנית .המדע הוא כלי חיוני להוכחת הטענות כי החקלאות האורגנית בריאה ,בטוחה ומשתלבת בסביבה ,אולם מידע מדעי כשלעצמו ,אינו מספיק .ניסיון מעשי מצטבר ,מסורת וידע מקומי ,מציעים מגוון פתרונות אשר הוכיחו עצמם לאורך זמן .על החקלאות אורגנית למנוע סיכונים משמעותיים באימוץ טכנולוגיות חדשות .יש לדחות כאלה שאינן מתאימות או צופנות סיכונים אשר לא הוכחו עדיין ,כגון הנדסה גנטית .במסגרת ההחלטות ,יש לקחת בחשבון את כל הצרכים והערכים 67 העלולים להיות מושפעים ,תוך שקיפות ותהליכים משותפים". חקלאות מהונדסת גנטית ,נוגדת את עצם מהותה של החקלאות האורגנית .עם זאת ,פיתוחה המואץ בצפון אמריקה ,יוצר מצב בלתי נסבל של פלישת תוצרת מהונדסת בתוך שדות לא מהונדסים .סקר שפורסם ב- 1211בארה"ב ,הראה כי בשליש משדותיהם של החקלאים האורגנים נמצאו זרעים מהונדסים גנטית .בחצי 68 מהמקרים הנ"ל ,תוצרת אותם חקלאים לא יכלה לקבל את התקן "אורגני" . ככל שהחקלאות המהונדסת תתפשט ,כך מקרי הזיהום של שדות לא מהונדסים בפרטים מהונדסים ילכו ויתרבו ויהיה קשה יותר לגדל תוצרת אורגנית .בעידן של עלייה בביקוש במוצרים אורגניים ,חקלאות מהונדסת גנטית מאיימת לקבור את החקלאות הזו. יש כאן מוסר השכל חשוב עבור מדינת ישראל .על אף הממדים העצומים של המדינה האמריקנית ,אין אפשרות מעשית למנוע נזקים לחקלאות האורגנית המקומית .ניתן לשער מה יעלה בגורלה של החקלאות בישראל עם החדרתה של חקלאות מהונדסת גנטית. 35 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים זהירות מונעת כנורמה בניהול סיכונים אקולוגיים החברה המודרנית מחלקת עושר וגם סיכונים .אולריך בק( ,חברת הסיכונים ,עמ' )21 חלק מהבעיות שמעוררת חקלאות מהונדסת גנטית אותן תיארנו בהרחבה בפרקים הקודמים ברורות וידועות: עידוד שימוש בחומרי הדברה, צמצום מספר הזנים הגדלים, יצירת זרעים וחרקים עמידים (,)superweeds, superinsects מניעת גישה חופשית לזרעים מחקלאים, מצב כפייה עבור חקלאים הרוצים לגדל תוצרת לא מהונדסת גנטית. חלק אחר מהבעיות מתאפיינות בחוסר ודאות: העברת גן מצמח מהונדס לצמח אחר, התנהגות פולשנית של צמח מהונדס, סכנה בריאותית. שלוש הסכנות האחרונות ,הן סכנות העלולות לקבל ממדים גדולים וה נזקים האקולוגיים או הבריאותיים אשר עלולים לנבוע מהחקלאות המהונדסת גנטית ,עשויים להיות עצומים .הפיכת צמח מהונדס למין פולש תוקפני יאיים על המגוון הביולוגי הסביבתי המקומי ועל קיומה של החקלאות באזורים נרחבים; תרומת מזון מהונדס להיווצרות אלרגיות ,עלול להיות מהותי ,אף שמפאת מורכבותה ,ניווכח אליה מבחינה מדעית רק בעוד זמן רב .כדי לדון בסכנות במצב של חוסר ודאות ,יש לתת את הדעת לטענות הבאות: ככל שהאי-הוודאות המדעית בנושא מסוים גדלה ,הרגולציה בנושא זה תבטא פחות אמת מדעית ויותר יחסי כוחות בתוך החברה .המורכבות המדעית הע ומדת מאחורי הקשר בין חקלאות מהונדסת גנטית לסביבה ולבריאות כה גדולה ,עד כי הרגולציה בנושא מבטאת בהרבה מדינות את האינטרסים של התאגידים האגרוכימיים .באירופה ,הרגולציה מבטאת גם את קול הציבור ואת קולם של החקלאים אשר לא רוצים תבואה מהונדסת .בארה"ב ובישראל ,הערפול ברמת העובדות ,משרת את התעשייה האגרוכימית; על מנת לצאת ממלכודת של חיפוש אין סופי אחר ראיות מדעיות ,יש להעביר את הדיון למגרש הערכי .אנו מאמינים כי העוצמה המוענקת לאדם על ידי ההנדסה הגנטית צריכה להיות מנוצלת בענווה .יש לנו ידע רב על המחיר ששילמנו כאשר האמנו שעוצמתנו תניב אך טוב .ליצור מקום לדורות הבאים ,פירושו גם להבין כי מחר הם יגלו את הטעויות שעשינו. עיקרון הזהירות המונעת מהווה נורמה אשר באפשרותה לסייע במצבים אלה .אנו מסכמים את המסמך ,עם הצגת העיקרון הזה. 36 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים כשרגולציה אינה מבטאת אמת מדעית אלא אינטרסים ויחסי כוחות הקושי להפוך את הדיון בצמחים מהונדסים גנטית בישראל לפורה ומעמיק ,נובע מכך שהמודלים לפיהם אנחנו מעריכים סיכונים ,אינם לוקחים בחשבון את מכלול המאפיינים הייחודים של הנושא .החלטה על פיתוח מתקבלת בדרך כלל על סמך הערכה של עלויות מול תועלות .אולם ,ההערכה הקלאסית של תועלת – עלות ,לא רלוונטית בנושא של חקלאות מהונדסת גנטית מהסיבות הבאות: מצב אי-הוודאות המדעית הופך את העלויות לבלתי מדידות בהגדרתן .במצב כזה ,ידוע כי קיימת הסתברות מסוימת לנזק ,אך לא ידוע מהי; התועלות זוכות להגדרה ברורה מבחינת זמן ,מרחב והאנשים הנהנים מהם .כיום ,חקלאות מהונדסת גנטית מיטיבה עם חברות הזרעים ובאופן משני עם חלק מהחקלאים .לעומת זאת ,העלויות מוגדרות הרבה פחות .הסיכונים מתחלקים בצורה אותה לא ניתן לשער מלכתחילה .חברה אגרוכימית יודעת באיזה מחיר היא מוכרת שקית של זרעים מהונדסים ויכולה לעשות הערכת רווחים .הציבור אינו יכול להעריך את הסיכון הבריאותי והאקולוגי הפוטנציאלי; פועל יוצא מן הנקודה האחרונה ,הוא כי הקבוצות היכולות ליהנות מצמחים או מבעלי חיים מהונדסים גנטית ,הנן הרבה יותר מאורגנות מקבוצות שיכולות להתנגד; השלכה נוספת היא כי באופן טבעי נוצר חוסר איזון בשיח המתנהל ,לטובת התועלות. המחקרים אשר החברות האגרוכימיות מממנות ,מראים ,בדרך כלל ,כי לא קיימת השפעה בריאותית או סביבתית מהותית בתוצרת מהונדסת גנטית; לעומת זאת ,מחקרים עצמאיים מוכיחים קשרים בין מזון מהונדס גנטית להפרעות בריאותיות או למערכות אקולוגיות. מצדדי החקלאות המהונדסת גנטית מסתמכים על כך שניתן להם אישור מרשות מפקחת ,כמו ה FDA-בארה"ב. בנושא זה ,פיל אנג'ל ,מנהל התקשורת בחברת מונסנטו ,אמר לניו יורק טיימס עוד בשנת :1222 " מונסנטו אינה צריכה להבטיח את הבטיחות של מזון מהונדס .האינטרס שלנו ,זה למכור ממנו כמה שיותר .לוודא כי הוא לא מזיק ,זוהי עבודת ה."FDA- למכור ...אין ספק ,בכל זאת ,כי החברה תדאג לא לפגוע בציבור בצורה "קטלנית" ,אם לומר זאת בלשון יבשה. המקרה של גרימת אלרגיה חריפה עקב צריכת תירס מזן סטרלינק ב 1221-בארה"ב ,עורר תגובות ומחאה .הוא יצר שם רע לחברה ובסופו של דבר גרם לה למכור פחות .לכן ,החברות המסחריות תהיינה מעוניינות לוודא כי התוצרת שלהן אינה גורמת לתופעות בריאותיות אקוטיות ,כאלה העלולות להיות מתורגמות לתביעה משפטית. אולם ,מה עם הפגיעה ארוכת הטווח? למשל ,נטילת הורמונים אינה פוגעת בבריאות בבת אחת ,אלא באמצעות חשיפה ממושכת ומתמדת אפילו במינונים קטנים .ומה אם הפגיעה של תוצרת מהונדסת משתלבת עם פגיעות נוספות? מחקר מתחילת ,1211סובר כי השימוש בראונדאפ בסרי לנקה גורם לבעיות כליות כיוון שהשפעתו משתלבת בזו של 69 המתכות הכבדות המזהמות את המדינה .לסיכונים מסוג זה ,היה נדרש מערך רגולטורי מסוג חדש. האם בנושא של חקלאות מהונדסת גנטית ניתן להגיע בכל זאת לידע אובייקטיבי על השפעות בריאותיות ואקולוגיות ארוכות טווח? אין שום סיכוי כי חברה מסחרית תסכים לערוך מחקרים בנושא מפני שהיא משווקת את מוצריה: קשה מבח ינה מחקרית להוכיח סיבתיות בהשפעות ארוכות טווח ובהשפעות משולבות .הפרמטרים אשר צריכים להילקח בחשבון ,רבים מדי; יש לבצע בדיקות עבור כל מין צמח על פני טווחי זמן שונים ועל מספר רב של איברים ,עם צמח טרי ומבושל .מחקרים מסוג זה דורשים משאבים כספיים גדולים ואורכים זמן רב; חברה אגרוכימית מעוניינ ת לקבל החזר על ההשקעה בטווחי זמן קצרים מכדי להוכיח העדר סיכונים ארוכי טווח; מערך האישורים הרשמיים מותאם לתפיסה זו ,ונועד ,בין השאר ,לאפשר פעילות כלכלית בתנאים של תחרות בינלאומית .אי לכך ,המוסדות אשר זהו תפקידם ,נמנעים מלבדוק השפעות ארוכות טווח; הנקודה החשובה ביותר ,היא זו המשפטית .כפי שקיים חשש מתביעות משפטיות כשיש סכנה לפגיעה אקוטית בבריאות ,כך אין כל חשש לתביעות כאשר מדובר בהשפעות משולבות או ארוכות טווח אשר לא הוכחו מדעית. 37 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים 70 בישראל ,דחיית תביעתם של לוחמי השייטת ביוני ,1211מדגימה את הבעיה הזו .עבור השופט ,ד"ר עדי זרנקין, " לא עלה בידי אף אחד מהתובעים להוכיח שחשיפתו הנטענת למימי הקישון היה בכוחה לגרום למחלתו" .כששואלים האם צלילה במי נחל הקישון ,היא הסיבה למחלת הסרטן ,השופט עונה כי אין אפשרות להוכיח זאת ,אולם אם השאלה היא האם צלילה במי נחל הקישון תרמה למחלת הסרטן ,התשובה תהיה אחרת .גם השופט מבין שצלילה במי נחל הקישון בוודאי לא הועילה לבריאות התובעים .אין אפשרות להוכיח כי הצלילה גרמה למחלת הסרטן ,ולכן ,התביעה לא התקבלה .אולם ,אין אפילו צורך להוכיח כי הצלילה תרמה לאותה מחלה .קיימים מספיק ממצאים כדי לבסס טענה כזו. מערכת משפטית לא יכולה לדון בתביעות מורכבות כל כך ,ועל כן ,יש לדון בשורש הסוגיה ,בעצם הפעילות התורמת. בהקשר הבריאותי של מזון מהונדס גנטית ,יש להכיר בכך שרמת הסיכון אינה אקוטית במידה המאפשרת דיון בערכאות משפטיו ת הדורשות יצירת סיבתיות ברורה ולא בסוכנויות הרגולציה הנתונות ללחצים המאפיינים כלכלה תחרותית. הסוגיה הבריאותית העומדת מאחורי מזון מהונדס גנטית ,איננה מדעית אלא פוליטית :אין בחברה שלנו מוסד או נורמה היכולים להתמודד עם סיכונים ברמת מורכבות כזו ובטווחי זמן ארוכים כאלה .הדבר דומה לניסיון למדוד קוטר של חיידק עם סרגל של תלמיד בית ספר .כשלא מצליחים למדוד אותו כך ,לא צריך להסיק מכך שהחיידק לא קיים או שהוא לא מסוכן אלא שאין לנו כלי מדידה מתאים! בנושא הסביבתי ,עבור מצדדי החקלאות המהונדסת גנטית ,הסכנה להתנהגות פולשנית של צמח מהונדס ,זניחה. מעבר לנושא העמידות לקוטלי עשבים ( שם רואים התנהגות פולשנית ברמות מדאיגות) ,קיימת גם סכנה של העברת גן מצמח לצמח ,ואת זאת ,אין אפשרות לכמת. כמו בנושא הבריאותי ,הוויכוח המדעי מסתיר ויכוח תפיסתי הרבה יותר עמוק מרובד העובדות .כל המדענים מס כימים כי הפוטנציאל להתנהגות פולשנית של צמח מהונדס גנטית קטן מחד גיסא אך קיים מאידך גיסא .ההבדל, נמצא שוב ברוחב יריעת הצפייה .מצדדי חקלאות מהונדסת מתבוננים בצמח עצמו על פני תקופה של כמה חודשים או מספר שנים ספורות .בטווח זמן קצר כזה ,ההסתברות ליצירת התנהגות פולשנית אצל מין מהונדס ,קטנה למדי .אולם, מה קורה לסיכוי הקטן הזה כאשר לא מדובר בצמח אחד אלא בעשרה צמחים או בעלי חיים? או באלף? האם תמונת המצב תשתנה אם כל החקלאות הופכת להיות מהונדסת גנטית? במצב כזה ,פוטנציאל הפלישה גדל בצורה מהותית .אך מה יהיו התוצאות אם לוקחים בחשבון את ממד הזמן ואת הדורות הבאים? ככל שהזמן העובר רב יותר ,כך ההסתברות ליצירת מין פולש גדלה .הכנסת הדורות הבאים בתוך המשוואה ,הופכת את הסכנה לוודאית. הענווה הנובעת מהעוצמה (האנס יונאס) " כפי שיכולתנו חסרת התקדים דורשת אתיקה של אחראיות לטווח הארוך – המתאים לממדי עוצמתנו – היא גם דורשת ,בשם אותה אחראיות ,סוג חדש של ענווה ,לא ענווה של קטנות ,כמו בימים הישנים ,אלא הענווה הנדרשת מהממדים המוגזמים של עוצמתנו"( .האנס יונאס ,עיקרון האחריות ,עמ' )32 איננו באים לשפוט כאן את ההנדסה הגנטית כשלעצמה .לא ניתן לשפוט טכנולוגיה ,אלא את השימוש הנעשה בה בתוך החברה האנושית .הכשלים ב 12-שנה של חקלאות מהונדסת גנטית מצביעים על חוסר התאמה בסיסי בין הנדסה גנטית בצמחים (או בבעלי חיים) לבין המסגרות הנורמטיביות והמשפטיות הנדרשות כדי להבטיח את שימושה היאות בחברה. מבין כל מרכיבי הטבע ,התעשייה האגרוכימית מעוניינת לעצב מחדש קודם כל את עולם החקלאות ,הסובב הטבעי המיידי של האדם .יש בכך ,בוודאי ,שלב נוסף בתיעוש החקלאות ,אשר במשך אלפי שנים הייתה אזור תווך וקשר בין הטבע לאדם .אחרים ישאלו האם שיפור החי והצומח הכול כך קרובים לאדם אינו מכין את הקרקע לאפשרות לשיפורים עתידיים אצל האדם עצמו? אין זו המסגרת לדון בשאלה הזו ,אך חשוב לזכור כי יצירת צמחים ובעלי חיים מהונדסים, מעוררת שאלות אתיות אשר אינן נוגעות אך ורק לטבע אלא גם לעצם טבע האדם. 38 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים המחיר של העדר הענווה בדרך כלל ,בהעדר ודאות מדעית ,שואפים ליצור אותה על ידי השלמת המחקר .יש בכך מידה רבה של אשליה .כאשר אנו לא יודעים את התשובה על שאלה מסוימת ,למשל באיזו מידה מזון מהונדס מסוכן לבריאות או לסביבה ,אנו גם איננו יודעים האם ומתי תהיה לנו תשובה על כך .יתירה מזו :בהרבה מקרים ,אנו אפילו איננו מודעים לקיומה של בעיה ולכן, במקרה כזה ,אין כלל סוגיה של השלמת מחקר .ההיסטוריה הסביבתית גדושה במקרים בהם האדם פעל על יסוד ידע מדעי אותו הוא העריך כמוחלט. המכוניות הראשונות נתפסו ככלי פלאי בהרבה מובנים ,ובין השאר ,כפתרון לזיהום ...מגללי הסוסים .סוף סוף, אפשר י היה ללכת על מדרכה ולא לדרוך על הזיהום שהסוסים מטילים בדרכם! האם אמירה זו הייתה נכונה מדעית? מבחינת הידע שהיה קיים אז ,בוודאי שכן .מבחינת הידע אשר הצטבר שנים לאחר מכן ,בוודאי שלא. לאחר מלחמת העולם השנייה ,השתמשו בתחום החיטוי הרפואי והדברת המזיקים בחומר הידוע בשם די די טי ( .)DDTמולקולה זו הייתה מאוד יעילה ,והחל משנות הארבעים ועד שנות השישים ,השתמשו במיליוני טון של אותו חומר כל שנה .כל עולה חדש באותן שנים אף זוכר את חווית החיטוי אותה עבר עם כניסתו לארץ ישראל .שאלות על ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של החומר ,החלו להישאל בשנות ה .12-ב ,1911-המדענית רחל קרסון פרסמה את ספרה "האביב הדומם" ,בו היא מסבירה כיצד חומרים כמו ה DDT-מצטברים בשרשרת המזון ,ברקמות החי ,פוגעים בבעלי חיים ,כמו ציפורים ,למשל ,ובכך" ,משתיקים את האביב" .בעקבות הספר ,הנשיא קנדי הורה להקים ועדת בדיקה שאסרה על שימוש ב DDT-כעבור כמה שנים .אולם ,עד אז ,הידע המדעי הקיים לא אפשר הבחנה בבעיה בחומר הזה. כימיקלים המשמשים לקירור – השייכים למשפחת חומרי ה – CFC-הם האחראים העיקריים לחור באוזון אשר הדאיג מאד את הקהילה הבינלאומית בשנות ה '72-וה .'12-בארה"ב ,באמצע שנות ה ,'12-פיתחו תחליף לחומרים אלה: חומרי ה .HCFC-העובדה שהייתה קיימת חלופה ,עודדה את ארה"ב לדחוף למשטר בינלאומי חזק בנושא ,אשר יאסור על שימוש ב .CFC-וכך היה ,חומרי ה CFC-הוחלפו בחומרי ה .HCFC-כעבור כמה שנים ,גילו כי ה ,HCFC-הנם גזי חממה בעלי עוצמה גדולה מהפחמן הדו-חמצני פי כמה אלפים .האם ההחלטה להחליף את ה CFC-ב HCFC-הייתה נכונה מבחינה סביבתית? על סמך הידע המדעי של שנות ה ,'12-בוודאי שכן .על יסוד הידע המצוי בידנו היום ,לא בטוח. קיימות עוד אין ספור דוגמאות של החלטות שנתקבלו ושפגעו בסביבה ובבריאות האדם על יסוד ההנחה כי לידע המדעי של עת קבלת ההחלטה יש מעמד החלטי אשר לא ישתנה בעתיד. עיקרון הזהירות המונעת כנורמה לניהול צמחים מהונדסים גנטית יש לשים קץ לאשליה כי נושא החקלאות המהונדסת גנטית הוא בגדר שאלה מדעית הניתנת לפתרון באמצעיים מדעיים .קיימת שאלה חברתית של חלוקת נטל הסיכון בין חלקים שונים של החברה ,בייחוד בין היצרנים לצרכנים. החלוקה כפי שנעשית היום ,איננה הוגנת .נטל הסיכון נמצא כולו על כתפיו של הציבור .היתרונות של החקלאות המהונדסת גנטית ,נועדו ליצרנים (הרווחים הכספיים של חברות הזרעים) והחסרונות והסיכונים נועדו לצרכנים (יותר קוטלי עשבים ,סיכונים בריאותיים ואקולוגיים). במדינות שונות ,תיקון המצב המעוות נעשה בשתי צורות: .1בחירה ברמת החברה :חברה יכולה להחליט כי צרכניה לא יישאו כלל בנטל האי-ודאות ולא תאפשר כלל כניסה של מוצרים מהונדסים או חקלאות מהונדסת; .1בחירת ברמת הפרט :כאשר חברה אינה מכריעה בחלוקה מחדש של הנטל ,חובתה הבסיסית היא לאפשר לצרכן הבודד לעשות את הבחירה בעצמו. 39 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים קווים מנחים למדיניות מהממצאים הרבים אותם הבאנו ניתן לשרטט קווים מנחים למדיניות נאורה בנושא החקלאות המהונדסת גנטית. לדידנו ,מדיניות כזו צריכה להתבסס על שלושה עקרונות :שקיפות ( ,)Transparencyאחראיותיות ()Liability ושיתוף הציבור (.)Public participation שקיפות ()Transparency ללא שקיפות ,אין דמוקרטיה .אם הרגולציה בתחום המזון נתונה ללחצים של תאגידים אגרוכימיים ,תאגידי מזון ומכוני מחקר ,קול הציבור נרמס וקיומה של המערכת הדמוקרטית נתונה בסכנה .קיימת א-סימטריה צורמת לעין בין הגורמים הכלליים השואפים לעצב את הרגולציה בהתאם לדרישותיהן הכלכליות לבין הגורמים החברתיים ( המייצגים את האינטרסים של הצרכנים ושל הסביבה) מבחינת זמינות של משאבים ושל מידע. אין מקומנו כאן לבקר את התנהגותם של גורמים כלכליים באופן עקרוני אלא להדגיש שחובתה הבסיסית של דמוקרטיה להבטיח מערך של איזונים ובלמים בין כל הגורמים המעורבים בפעילותה .בישראל ,השקיפות בנושא של חקלאות מהונדסים גנטית לא מלאה והשקיפות בתחום המזון ,איננה קיימת כלל .יש כאן צורך דחוף בתיקון הדמוקרטיה הישראלית .הכרת הצרכן כריבון בנושאים של מזון מחייבת את כל הגורמים העוסקים ברגולציה בנושאים של חקלאות ושל מזון מהונדסים גנטית: לפרסם בצורה גלויה ברשת את כל הנהלים עליהם מתבססת הרגולציה. לפרסם ברשת את הרכבם של הגופים (וועדות ,מנהלים וכו') שעוסקים בתחום. לפרסם ברשת את החלטות או את הנהלים מספיק זמן לפני ביצוען כדי שתהיה אפשרות לציבור להגיב עליהם. לפרסם ברשת את רשימת הניסויים בצמחים מהונדסים גנטית ,מקומם ומטרתן. לסמן מוצרים מהונדסים גנטית במזון ,לרבות מוצרי מזון מיובאים ,בין אם הם מעובדים ובין אם לאו. אחראיותיות ()Liability במידה ומזון מהונדס גנטית גורם לבעיה בריאותית או סביבתית ,מי אחראי? האם מי שמכר את המוצר? מי שמכר את הרכיב המהונדס גנטית בתוך המוצר? או מי שיש לו פטנט על הצמח המהונדס? באותה מידה ,אם צמח מהונדס גנטית עף משדה לשדה (למשל משדה ניסוי לשדה אורגני) ,או מזון לא מעובד "נמלט" בדרכו לעיבוד ומזהם שדה חקלאי או שטח פתוח ,מי נושא את האחראיות לתיקון? ניקח דוגמה של מין פולש לצורך הבנת הנושא .נמלת האש הקטנה ,היא מין פולש שהיגיע לישראל ,קרוב לוודאי ,עם ייבוא של עץ מדרום אמריקה .כיום ,המשרד להג נת הסביבה אחראי על פעילות ענפה שנועדה להדביר את הפולש הזה ,תוך הוצאה יקרת ערך של מטרים מעוקבים רבים של אדמה מזוהמת בפולש ,עליה משלם הציבור 40 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים הישראלי .מדוע במקרה כזה ,לא תהיה אחראיות ממוקדת יותר של חברה או של קבוצה של חברות שעוסקות בתחום? דווקא בגלל שאי-אפשר להצביע על גורם ספציפי שאחראי ,מן הראוי שהעוסקים בפעילות שיש בה תוספת סיכון סביבתי או בריאותי ייקחו חלק בכיסוי ההוצאות במידה והסיכון מתממש .העובדה שלא ניתן להצביע על אחראי אחד בשרשרת של אירועים מובילה לכך שהציבור נושא את נטל ההוצאות .זהו מצב של חוסר צדק מובהק. כשמוצר מהונדס גנטית נכנס לישראל ,הוא עובר שורה של גורמים מהיצרן עד הצרכן (בקיצור): החברה האגרוכימית מייצרת את הזרע ומוכרת אותו לחקלאי החקלאי מגדל את התבואה ומוכר אותה לחברת מזון. חברת המזון מוכרת את התבואה לחברת מזון אחרת שמעבדת אותה. חברת המזון הסופית מוכרת את המוצר לצרכן (באמצעות חנויות וכו'). כיום ,הצרכן ,הוא זה שישלם עבור נזק שייגרם .מן הראוי להעלות את הסוגיה הזו לדיון ציבורי ולדאוג למערך ברור ,שקוף ומקובל על הציבור של אחראיות במקרה של נזק מצמחים מהונדסים גנטית. מעורבות הציבור ()Public participation "הציבור לא רציונאלי!"" ,הציבור אמוציונאלי!"" ,הציבור אטום ולא מבין במדע!" .מי שיחפש הנדסה גנטית במנועי החיפוש ,בעברית או בכל שפה אחרת ,ייתקל בכתבות וב"מחקרים" שמשתמשים בביטויים כאלה. אבל הציבור ,הוא קודם כל הריבון. זה אומנם נכון שלא כל סוגיה צריכה ויכולה ,מטבע הדברים ,לערב בצורה קלה את הציבור בתהליכי קבלת החלטות .בשביל זה יש בחירות .אבל בנושא של מזון ,דווקא כן. תחום המזון (ותחום הסביבה באופן כללי) סובלים בעולם הדמוקרטי ,ובישראל בפרט ,מתת-ייצוג במערכות בחירות ,כך שקולו של הציבור בנדון לא נשמע .אופיו של התחום מחייב מעורבות מתמדת של הציבור ועל כן ,על השרים העוסקים בתחום לדאוג ש: נציגי ציבור יהיו נוכחים בוועדות העוסקות ברגולציה של מזון ושל חקלאות ,בוודאי באישורן של צמחים מהונדסים גנטית למסחר ולמזון. כיום ,בוועדה העליונה של צמחים מהונדסים גנטית של משרד החקלאות ,נציגי הציבור הם לרוב נציגי האקדמיה (ללא נציגי החברה האזרחית) .הרכב זה ,אינו אידיאלי בלשון המעטה ,משום שאנשי אקדמיה מבטאים אמירה משכילה ,אך לא בהכרח את אמירתו הערכית של הציבור .החברה האזרחית ,היא זו שמבטאת את אמירתו של הציבור בצורה נאמנה יותר ולכן ,ראוי שבתחום הזה ,נציגים של ארגוני צרכנים ושל ארגוני סביבה יישבו בערכות הרגולציה השונות. במקרה של מחלוקת מדעית – על השפעה של צמחים מהונדסים על הבריאות או על הסביבה – ההחלטה הסופית ,היא של הציבור .הערכה קלאסית של סיכונים לא יכולה להכריע בנושא מן הסוג הזה ובסופו של דבר ,צריכה להתקבל החלטה של הציבור האם הוא נוטל את הסיכון או לא. מעבר לערכה מנהלית זו או אחרת האחראית על רגולציה של צמחים מהונדסים גנטית ,מן הראוי שתקום וועדת חקירה ציבורית שתסקור את הנושא של צמחים מהונדסים גנטית על מכלול היבטיו :מחקריים, כלכליים ,חברתיים ,בריאותיים וסביבתיים ,ותשרטט את מדיניותה של ישראל בתחום בשנים הבאות. 41 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים הערות ומקורות 1 http://documents.foodandwaterwatch.org/doc/GMO_contamination.pdf 2 Hans Jonas, The Imperative of Responsibility: In Search of an Ethics for the Technological Age, University of Chicago Press, 1985 3 FAO, Global Food Losses and Food Waste, 2011, http://www.fao.org/docrep/014/mb060e/mb060e.pdf 4 Richard Duesterhaus in "Sustainability's Promise," Journal of Soil and Water Conservation (Jan.-Feb. 1990) 45(1): p.4 5 - Bengtsson, J., Ahnström, J., Weibull, A.C., 2005. The effects of organic agriculture on biodiversity and abundance: a metaanalysis. Journal of Applied Ecology 42: 261-269. - Crowder, D.W., Northfield, T.D., Strand. M. & Snyder, W.E. Organic agriculture promotes evenness and natural pest control. Nature 2010, 46:109-112. - http://www.fibl.org/en/fibl/themes/biodiversity.html 6 7 http://www.who.int/foodsafety/publications/biotech/20questions/en/ http://www.marketplace.org/topics/sustainability/monsanto-behemoth-controls-90-percent-soybean-production 8 http://www.who.int/foodsafety/publications/biotech/20questions/en/ .Potyviridae היא פפאיה מהונדסת עמידה לוירוס מסוג, אחד המקרים של צמח מהונדס בעל תכונה אחרת מעמידות לקוטלי עשבים או קטילת חרקים9 http://www.dpvweb.net/dpv/showdpv.php?dpvno=292 10 http://www.isaaa.org/resources/publications/briefs/46/executivesummary/default.asp 11 http://www.isaaa.org/resources/publications/briefs/46/executivesummary/default.asp 12 http://www.isaaa.org/resources/publications/briefs/46/executivesummary/default.asp 13 Biotechnology: Africa and Asia need a rational debate on GM crops, Christopher J. M. Whitty, Monty Jones, Alan Tollervey & Tim Wheele, Nature 497, 31–33 (02 May 2013) GM crop sceptics 'emotional', Government food watchdog report claims, John Bingham, The Telegraph, 26/11/2009, http://www.telegraph.co.uk/foodanddrink/foodanddrinknews/6653594/GM-crop-sceptics-emotional-Government-food-watchdogreport-claims.html 14 http://www.efsa.europa.eu/en/press/news/111207.htm .סוכנית אירופאית לבטיחות מזון http://bch.cbd.int/protocol/text .אתר אמנת קרטגנה15 http://www.industry.org.il/?CategoryID=647&ArticleID=10479 . קישור לגרסה לא סופית של תקנות למזון חדש16 17 Bt Cotton and Farmer Suicides in India: Reviewing the Evidence, Guillaume P. Gruère, Purvi Mehta-Bhatt, Debdatta Sengupta, IFPRI Discussion Paper 00808, October 2008 http://www.ifpri.org/sites/default/files/pubs/pubs/dp/ifpridp00808.pdf 18 Failure to Yield, Evaluating the Performance of Genetically Engineered Crops, Doug Gurian-Sherman, Union of Concerned Scientists, April 2009., p2. http://www.ucsusa.org/assets/documents/food_and_agriculture/failure-to-yield.pdf 42 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים כאשר אוכלוסיות- 11%- ל7 בשיעורים שנעים בין, נותן יבולים טובים יותר מאלה המתקבלים בשיטות קלאסיותBt נדמה כי תירס,על פי המידע הזמין .Bt אין כל יתרון בשימוש בתוצרת, במידה והאוכלוסיות קטנות.החרקים המזיקים גדולות ראו את תת הפרק על עשבי על.החיסכון שיש לחקלאי בניכוש עשבים תלוי בהתפתחותם של זרעים עמידים 20 19 "GM crops generally have higher yields due to both breeding and biotechnology" http://www.monsanto.com/newsviews/pages/do-gm-crops-increase-yield.aspx. GM crops generally have higher yields due to both breeding and biotechnology. 21 Elmore R.W., F.W. Roeth, L.A. Nelson, C.A. Shapiro, R.N. Klein, and A. Martin. 2001, Glyphosate-resistant soybean cultivar yields compared with sister lines. Agronomy Journal 93:408–412. 22 National Agricultural Statistics Service 2009. http://www.ucsusa.org/assets/documents/food_and_agriculture/failure-to-yield.pdf 23 http://www.monsanto.com/improvingagriculture/pages/why-does-agriculture-need-to-be-improved.aspx . "מדוע צריך לשפר את החקלאות? התשובה הנפוצה אותה תשמע ו היא שחקלאות צריכה להניב יותר יבולים כי אוכלוסיית כדור הארץ גדלה:שם כתוב ." ממשלות וארגונים – עבד כדי לפתוח זרעים ומערכות אחרות שיעזרו לחקלאות לגדל יותר,זה בוודאי נכון ומונסנטו – לצד עוד הרבה חברות מסחריות .7% גידול של סה"כ,1211- ל1991 מיליון קילוגרם בין119- השימוש בקוטלי עשבים גדל ב24 Benbrook Charles, Environmental Sciences Europe 2012, 24:24 http://www.enveurope.com/content/24/1/24 .1221- ל1991 בין19% + :; תירס1221- ל1991 בין122% + : סויה25 http://www.organic-center.org/reportfiles/13Years20091126_ExSumFrontMatter.pdf Benbrook Charles, Environmental Sciences Europe 2012, 24:24 http://www.enveurope.com/content/24/1/24 26 Binimelis R, Pengue W & Monterroso I. 2009. Transgenic treadmill: Responses to the emergence and spread of glyphosateresistant Johnsongrass in Argentina. Geoforum 40: 623- 633. Lucas S. 2006. Biotech increases pesticide use in Brazil. January 2011 http://www.farmchemicalsinternational.com/news/marketupdates/index.php?storyid=296&style=1 27 T. Bøhna, b, M. Cuhraa, b, T. Traavika, b, M. Sandenc, J. Fagand, R. Primiceriob , Compositional differences in soybeans on the market: Glyphosate accumulates in Roundup Ready GM soybeans , Food Chemistry, Volume 153, 15 June 2014, Pages 207–215 http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0308814613019201 28 Relyea, R.A. 2005. The impact of insecticides and herbicides on the biodiversity and productivity of aquatic communities. Ecological Applications 15: 618-627. Relyea, R.A. 2005. The lethal impact of roundup on aquatic terrestrial amphibians. Ecological Applications, 15: 1118–1124. Relyea, R.A., Schoeppner, N.M. & Hoverman, J.T. 2005. Pesticides and amphibians: the importance of community context. Ecological Applications, 15: 1125–1134. 29 ACRE. 2004. Advice on the implications of the farm-scale evaluations of genetically modified herbicide tolerant crops. http://webarchive.nationalarchives.gov.uk/20080727101330/http://www.defra.gov.uk/environment/acre/advice/pdf/acre_advice44. pdf 30 Zobiole, L,H,S,, Kremer, R.J., Oliveira, R.S. & Constantin, J. 2011a. Glyphosate affects chlorophyll, nodulation and nutrient accumulation of "second generation" glyphosate-resistant soybean (Glycine max L.) Pesticide Biochemistry and Physiology 99: 53-60. 31 Mesnage R, Defarge N, Spiroux de Vendômois J, Séralini G.E Major pesticides are more toxic to human cells than their declared active principles 43 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים 32 Benachour N & Séralini GE. 2009. Glyphosate formulations induce apoptosis and necrosis in human umbilical, embryonic, and placental cells. Chemical Research in Toxicology 22: 97-105. 33 Hokanson R, Fudge R, Chowdhary R & Busbee D. 2007. Alteration of estrogen-regulated gene expression in human cells induced by the agricultural and horticultural herbicide glyphosate. Human and Experimental Toxicology 26: 747-52. Richard S, Moslemi S, Sipahutar H, Benachour N & Séralini GE. 2005. Differential effects of glyphosate and Roundup on human placental cells and aromatase. Environmental Health Perspectives 113: 716-20. Walsh LP, McCormick C, Martin C & Stocco DM. 2000. Roundup inhibits steroidogenesis by disrupting steroidogenic acute regulatory (StAR) protein expression. Environmental Health Perspectives 108: 769-76. Benachour N, Siphatur H, Moslemi S, Gasnier C, Travert C & Séralini GE. 2007. Time- and dose-dependent effects of Roundup on human embryonic and placental cells. Archives of Environmental Contamination and Toxicology 53: 126-33. 34 Paganelli A, Gnazzo V, Acosta H, López SL & Carrasco AE. 2010. Glyphosate-based herbicides produce teratogenic effects on vertebrates by impairing retinoic acid signalling. Chemical Research in Toxicology 23: 1586-95. 35 Ahsan N, Lee DG, Lee KW, Alam I, Lee SH, Bahk JD & Lee BH. 2008. Glyphosate induced oxidative stress in rice leaves revealed by proteomic approach. Plant Physiology Biochemistry 46: 1062-70. Anadón A, Del Pino J, Martínez MA, Caballero V, Ares I, Nieto I & Martínez-Larrañaga MR. 2008. Neurotoxicological effects of the herbicide glyphosate. Toxicological Letters 180S: S164. Astiz M, De Alaniz MJT & Marra CA. 2009. Effect of pesticides on cell survival in liver and brain rat tissues. Ecotoxicology Environmental Safety 72: 2025-32. Axelrad JC, Howard CV & McLean WG. 2003. The effects of acute pesticide exposure on neuroblastoma cells chronically exposed to diazinon. Toxicology 185: 67-78. Barbosa ER, Leiros da Costa MD, Bacheschi LA, Scaff M & Leite CC. 2001. Parkinsonism after glycine-derivative exposure. Movement Disorders 16: 565-8. Battaglin WA, Kolpin DW, Scribner EA, Kuivila KM & Sandstrom MW. 2005. Glyphosate, other herbicides, and transformation products In Midwestern Streams, 2002. Journal of the American Water Resources Association 41: 323-332. Bellé R, Le Bouffant R, Morales J, Cosson B, Cormier P & Mulner-Lorillon O. 2007. Seaurchin embryo, DNA-damaged cell cycle checkpoint and the mechanisms initiating cancer development (Translated title). Journal de la Société de Biologie 201:317-27. Beuret CJ, Zirulnik F & Giménez MS. 2005. Effect of the herbicide glyphosate on liver lipoperoxidation in pregnant rats and their fetuses. Reproductive Toxicology 19: 501-4. Binimelis R, Pengue W & Monterroso I. 2009. Transgenic treadmill: Responses to the emergence and spread of glyphosate-resistant Johnsongrass in Argentina. Geoforum 40: 623- 633. Bolognesi C, Bonatti S, Degan P, Gallerani E, Peluso M, Rabboni R, Roggieri P & Abbondandolo A. 1997. Genotoxic activity of glyphosate and its technical formulation Roundup. Journal of Agricultural and Food Chemistry 45: 1957-62. Cavalcante DGSM, Martinez CBR & Sofia SH. 2008. Genotoxic effects of Roundup on the fish Prochilodus lineatus. Mutation Research 655: 41-6. Cavaş T & Könen S. 2007. Detection of cytogenetic and DNA damage in peripheral erythrocytes of goldfish (Carassius auratus) exposed to a glyphosate formulation using the micronucleus test and the comet assay. Mutagenesis 22: 263-8. Clements C, Ralph S & Petras M. 1997. Genotoxicity of select herbicides in Rana catesbeiana tadpoles using the alkaline singl ecell gel DNA electrophoresis (comet) assay. Environmental and Molecular Mutagenensis 29: 277-88. Costa MJ, Monteiro DA, Oliveira-Neto AL, Rantin FT & Kalinin AL. 2008. Oxidative stress biomarkers and heart function in bullfrog tadpoles exposed to Roundup Original. Ecotoxicolgy 173: 153-63. De Roos AJ, Zahm SH, Cantor KP, Weisenburger DD, Holmes FF, Burmeister LF & Blair A. 2003. Integrative assessment of multiple pesticides as risk factors for non-Hodgkin’s lymphoma among men. Occupational and Environmental Medicine 60: E11. El-Shenawy NS. 2009. Oxidative stress responses of rats exposed to Roundup and its active ingredient glyphosate. Environmental Toxicology Pharmacology 28: 39-85. Eriksson M, Hardell L, Carlberg M & Akerman M. 2008. Pesticide exposure as risk factor for non-Hodgkin lymphoma including histopathological subgroup analysis. International Journal of Cancer 123: 1657-63. 44 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים Kaya B, Creus A, Yanikoğlu A, Cabré O & Marcos R. 2000. Use of the Drosophila wing spot testin the genotoxicity testing of different herbicides. Environmental and Molecular Mutagenisis Lioi MB, Scarfi MR, Santoro A, Barbieri R, Zeni O, Salvemini F, Di Berardino D & Ursini MV. 1998a. Cytogenetic damage and induction of pro-oxidant state in human lymphocytes exposed in vitro to gliphosate, vinclozolin, atrazine, and DPX-E9636. Environmental and Molecular Mutagenisis 32:39-46. Lioi MB, Scarfì MR, Santoro A, Barbieri R, Zeni O, Di Berardino D & Ursini MV. 1998b. Genotoxicity and oxidative stress induced by pesticide exposure in bovine lymphocyte cultures in vitro. Mutational Research 403: 13-20. Mañas F, Peralta L, Raviolo J, García Ovando H, Weyers A, Ugnia L, Gonzalez Cid M, LarripaI & Gorla N. 2009a. Genotoxicity of glyphosate assessed by the comet assay and cytogenetic tests. Environmental Toxicology and Pharmacology 28: 37-41. Mañas F, Peralta L, Raviolo J, García Ovando H, Weyers A, Ugnia L, Gonzalez Cid M, Larripa I & Gorla N. 2009b. Genotoxicity of AMPA, the environmental metabolite of glyphosate, assessed by the Comet assay and cytogenetic tests. Ecotoxicology and Environmental Safety 72: 834-7. Poletta GL, Larriera A, Kleinsorge E & Mudry MD. 2009. Genotoxicity of the herbicide formulation Roundup® (glyphosate) in broad-snouted caiman (Caiman latirostris) evidenced by the Comet assay and the Micronucleus test. Mutatation Research 672: 95-102. 36 Binimelis, R., Pengue , W. & Monterroso , I. 2009. ‘‘Transgenic treadmill”: Responses to the emergence and spread of glyphosate resistant Johnson grass in Argentina. Geoforum 40: 623–633. Nandula, V.K., Reddy, K.N., Duke, S.O. & Poston, D.H. 2005. Glyphosate-resistant weeds: current status and future outlook. Outlooks on Pest Management August 2005: 183-187. Johnson, W.G., Owen, M.D.K., Kruger, G.R., Young, B.G., Shaw, D.R., Wilson, R.G., Wilcut, J.W., Jordan, D.L. & Weller, S.C. 2009. US farmer awareness of glyphosate-resistant weeds and resistance management strategies. Weed Technology 23: 308– 312. Duke, S.O. 2005. Taking stock of herbicide-resistant crops ten years after introduction. Pest Management Science 61: 211–218. Monsanto 2008. Management guide for marestail. http://www.monsanto.com/weedmanagement/Documents/Marestail.pdf 37 Osunsami S. Killer pig weeds threaten crops in the South. 6 October 2009. http://abcnews.go.com/WN/pig-weed-threatensagricultureindustryovertaking-fields-crops/story?id=8766404&page=1 28. Caulcutt C. ‘Superweed’ explosion threatens Monsanto heartlands. France 24. 19 April 2009. http://www.france24.com/en/20090418-superweed-explosion-threatens-monsanto-heartlands-genetically-modified-US-crops 38 As the recent UN/World Bank global assessment of agriculture (IAASTD) recently stated, ‘business as usual is no longer an option’ (IAASTD 2009b). 39 Vain, P. 2007. Trends in GM crop, food and feed safety literature. Nature Biotechnology Correspondence 25: 624-626. Domingo, J.L. 2007. Toxicity studies of genetically modified plants: a review of the published literature. Critical Reviews i n Food, Science and Nutrition, 47:8, 721 – 733. Brown, P., Wilson, K.A.., Jonker, Y. & Nickson, T.E. 2003. Glyphosate Tolerant Canola Meal Is Equivalent to the Parental Line in Diets Fed to Rainbow Trout. Journal of Agricultural Food and Chemistry 51: 4268-4272. 40 Diels, K., Cunha, M., Manaia, C., Sabugosa-Madeira, B., Silva, M. 2011. Association of financial or professional conflict of interest to research outcomes on health risks or nutritional assessment studies of genetically modified products, Food Policy, 36 197-203. 41 http://www.wri.org 42 Klein, A. M. et al. (2006). Importance of pollinators in changing landscapes for world crops. Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, 274(1608), 303-313. 43 Klein, A. M. et al. (2006). Importance of pollinators in changing landscapes for world crops. Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, 274(1608), 303-313. 44 ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/010/ai502e/ai502e02.pdf 45 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים 45 www.fao.org 46 Food and Agriculture Organization of the United Nations. (1998). Biodiversity for Food and Agriculture: Crop Genetic Resources. 47 Al Gore, Earth in the Balance: Ecology and the Human Spirit, 1992, Houghton Mifflin, Boston, MA 48 http://www.fao.org/biodiversity/components/plants/en 49 PNAS.)( פרסומי האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב 50 Gabriel, D., and Tscharntke, T. (2007) Insect pollinated plants benefit from organic farming. Agriculture, Ecosystems and Environment 118: 43-48 Bengtsston, J., Ahnstrom, J., Weibull, A. (2005). The effects of organic agriculture on biodiversity and abundance: a meta analysis. Journal of Applied Ecology 42: 261-269 Perrings et al. (2006) Biodiversity in Agricultural Landscapes: Saving Natural Capital without Losing Interest. Conservation Biology 20: 263-264 Beecher N.A. et al. (2002) Agroecology of Birds in Organic and Nonorganic Farmland. Conservation Biology 6: 1621-1630 .7% גידול של סה"כ,1211- ל1991 מיליון קילוגרם בין119-השימוש בקוטלי עשבים גדל ב51 Benbrook Charles, Environmental Sciences Europe 2012, 24:24 http://www.enveurope.com/content/24/1/24 52 Lang, A. & Vojtech, E. 2006. The effects of pollen consumption of transgenic Bt maize on the common swallowtail, Papilio machaon L. (Lepidoptera, Papilionidae). Basic and Applied Ecology 7: 296—306. Darvas, B., Lauber, E., Polga´r, L. A., Peregovits, L., Ronkay, L., Juracsek, J., et al. 2004. Non-target effects of DK-440-BTY (Yieldgard) Bt-corn. First Hungarian–Taiwanese entomological symposium, 11–12 October 2004, Budapest Hungarian National History Museum (p. 5). Felke, V.M. & Langenbruch, G.A. 2003. Wirkung von Bt-Mais-Pollen auf Raupen des Tagpfauenauges im Laborversuch (Effect of Btmaize- pollen on caterpillars of Inachis io in a laboratory assay). Gesunde Pflanzen, 55: 1-7. Felke, M., Lorenz, N. & Langenbruch, G-A. 2002. Laboratory studies on the effects of pollen from Bt-maize on larvae of some butterfly species. Journal of Applied Entomology 126: 320–325. 53 Lang, A & Otto, M. 2010. A synthesis of laboratory and field studies on the effects of transgenic Bacillus thuringiensis (Bt) maize on non-target Lepidoptera. Entomologia Experimentalis et Applicata 135: 121–134. 54 Andow, D.A. and A. Hilbeck. 2004. Science-based risk assessment for non-target effects of transgenic crops. Bioscience 54: 637-649. Obrist, L.B., Dutton, A., Romeis, J. & Bigler, F. 2006. Biological activity of Cry1Ab toxin expressed by Bt maize following ingestion by herbivorous arthropods and exposure of the predator Chrysoperla carnea. BioControl 51: 31-48. Harwood, J.D., Wallin, W.G. & Obrycki, J.J. 2005. Uptake of Bt endotoxins by non-target herbivores and higher order arthropod predators: molecular evidence from a transgenic corn agroecosystem. Molecular Ecology 14: 2815-2823. Lövei, G.L. & Arpaia, S. 2005.The impact of transgenic plants on natural enemies: a critical review of laboratory studies. Entomologia Experimentalis et Applicata 114: 1–14, 2005. הינה מורכבת במיוחד והיבולים המהונדסים מהווים רק סיבה מתוך מכלול של,)Colony collapse Disorder( תופעת הפרעת התמוטטות הכוורת55 מחקר בנושא. הסיבה העיקרית שזוהה עד כה שגורמת לתמותם של דבורים היא מספר חומרי הדברה ווירוסים.סיבות שעומדות מאחורי התופעה :השפעת תוצרת מהונדסת גנטית Ramirez-Romero, R., Desneux, N., Decourtye, A. Chaffiol, A., Pham-Delègue, M.H. 2008. Does Cry1Ab protein affect learning performances of the honey bee. Apis mellifera L. (Hymenoptera, Apidae)? Ecotoxicology and Environmental Safety 70: 327–333. המחקרים הבאים מעידים על כשלים בתסקירי השפעה על הסביבה56 Andow, D.A. & Zwahlen, C. 2006. Assessing environmental risks of transgenic plants. Ecology Letters 9: 196-214 46 חקלאות מהונדסת גנטית או חקלאות מקיימת מסמך עמדה בצומת דרכים Snow, A. A., Andow, D.A., Gepts, P., Hallerman, E. M., Power, A., Tiedje, J. M. & Wolfenbarger, L.L. 2005. Genetically engineered organisms and the environment: current status and recommendations. Ecological Applications, 15: 377–404. Andow, D.A. & A. Hilbeck. 2004. Science-based risk assessment for non-target effects of transgenic crops. Bioscience, 54: 637649. Knols, B.G.J. and M. Dicke. 2003. Bt crop assessment in the Netherlands. Nature Biotechnology 21: 973-974. 57 Men, X., Ge, F., Edwards, C.A. & Yardim, E.N. 2005. The influence of pesticide applications on Helicoverpa armigera Hübner an sucking pests in transgenic Bt cotton and non-transgenic cotton in China. Crop Protection 24 319–324. Cloutier, C.; Boudreault, S. & Michaud, D. 2008. Impact of Colorado potato beetle-resistant potatoes on non-target arthropods: a meta-analysis of factors potentially involved in the failure of a Bt transgenic plant. Cahiers Agricultures 17: 388-394. Catangui M.A. & Berg R.K. 2006.Western bean cutworm, Striacosta albicosta (Smith) (Lepidoptera : Noctuidae), as a potential pest of transgenic Cry1Ab Bacillus thuringiensis corn hybrids in South Dakota Environmental Entomology 35 1439-1452. Deguine, J-P., Ferron, P. & Russell, D. 2008. Sustainable pest management for cotton production. A review. Agronomy for Sustainable Development 28: 113–137 Faria, C.A., Wäckers, F.L., Pritchard, J., Barrett, D.A. & Turlings, T.C.J. 2007. High susceptibility of Bt maize to aphids e nhances the performance of parasitoids of lepidopteran pests. PLoS ONE 2: e600. doi:10.1371/journal.pone.0000600. Wang, S., Just, D.R. & Pinstrup-Andersen, P. 2008. Bt-cotton and secondary pests. International Journal of. Biotechnology, 10: 113–121. 58 Darmency, H and Gasquez, J (1990), Appearance and spread of triazine resistance in common Lambsquarter (Chenopodium album), Weed Technology 4: 173-177 59 Warwick SI, Legere A, Simard MJ, James T. Do escaped transgenes persist in nature? The case of an herbicide resistance transgene in a weedy Brassica rapa population. Mol Ecol. Mar 2008; 17(5): 1387-1395. 60 Mellon, Margaret and J. Rissler, Gone to Seed: Transgenic Contaminants in the Traditional Seed Supply, Union of Concerned Scientists, (February 24, 2004) http://www.ucsusa.org/food_and_environment/biotechnology/page.cfm?pageID=1315 61 Friesen, Lyle, et. al., Evidence of Contamination of Pedigreed Canola (Brassica napus) Seedlots in Western Canada with Genetically Engineered Herbicide Resistance Traits, AGRONOMY JOURNAL 95, 1342-1347 (2003). 62 Monsanto vs Us farmer. The vcenter for food safety 63 Monsanto Co., Seed Piracy Update, (2004). 64 Monsanto Co., Commitment to our Stakeholders: 2001-2002 Monsanto Pledge Report, http://www.monsanto.com/monsanto/content/media/pubs/dialogue-pledge.pdf 65 See Peter Shinkle, “Monsanto Reaps Some Anger with Hard Line on Reusing Seed,” supra, St. Louis Post-Dispatch, (May 19, 2003). Daniel Charles, Lords of the Harvest at 115-117, 154, 156 (2001). 66 “Bean Detectives Visit Nebraskan,” Omaha World-Herald (Nov. 7, 2004). 67 International federation of organic agriculture movements :אתר התנועה http://www.ifoam.org/sites/default/files/poa_folder_hebrew_1.pdf 68 http://documents.foodandwaterwatch.org/doc/GMO_contamination.pdf 69 Glyphosate, Hard Water and Nephrotoxic Metals: Are They the Culprits Behind the Epidemic of Chronic Kidney Disease of Unknown Etiology in Sri Lanka? http://www.mdpi.com/1660-4601/11/2/2125/htm 70 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4393396,00.html 47
© Copyright 2024