קובץ תקצירי ההרצאות
הפקולטה למדעי היהדות המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) "מקטון עד גדול" היבטים מגוונים במחקר של ארץ-ישראל כנס חוקרים צעירים במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה יום חמישי ,י''א באייר 30 ,באפריל 2015 אולם "בק" (בניין ,)410אוניברסיטת בר-אילן 08:00 08:15 התכנסות פרופ' אליהו עסיס ,דיקן הפקולטה למדעי היהדות פרופ' בועז זיסו ,ראש המחלקה ללימודי ארץ -ישראל וארכיאולוגיה 08:20-09:15 מושב א' :שינויים בזמן ובמרחב יו''ר :פרופ' אהרן מאיר ,אוניברסיטת בר-אילן דביר רביב -היישוב היהודי בפלך גופנא בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי אסף קליימן -שינויים בהרגלי הצריכה? מישור החוף המרכזי בראשית האלף הראשון לפסה"נ חיים כהן -צפון הר חברון בין המרידות -מפת התיישבות וחיי יום-יום דיון 10:05-09:25 מושב ב' :בין טקסט לריאליה יו''ר :ד"ר קובי כהן-הטב ,אוניברסיטת בר-אילן ארי לנדא -סוגיות הלכתיות חקלאיות בתלמוד ירושלמי -בין תיאוריה לריאליה אלישבע דיין -מסורות הזיהוי של בעלי החיים ממחלקת היונקים במקרא דיון 11:10-10:15 מושב ג' :שאלות בארכיאולוגיה ושיטות מדעיות יו''ר :ד"ר נירה אלפרסון-אפיל ,אוניברסיטת בר-אילן שני ליבי -חישה מרחוק בתל עיטון מיכל דוד -מערת המפלט הכלקוליתית במצדה -מקורות מזון בסביבה עוינת שירה אלבז -תכשיטי פייאנס משכונה עירונית בתל אצ -צאפי/גת בתקופת הברונזה הקדומה ג' כמקרה מבחן דיון 12:15-11:20 מושב ד' :תרבות חומרית ,טכנולוגיות והיסטוריה יו''ר :פרופ' בועז זיסו ,אוניברסיטת בר-אילן אסף אברהם -טכניקות בניה בתקופת הברזל 2ב בישראל -תל עיטון כמקרה מבחן נחשון זנטון -היבטים טיפולוגיים מן המכלול הקרמי של תל אצ-צאפי/גת במאה התשיעית לפנה"ס עמרי עבאדי -ה"רטרו" של בית חשמונאי :קברים ונרות במבט אתני חברתי דיון 13:15-12:30 מושב ה' :בין האישי לציבורי-דמות מלמדת היסטוריה יו''ר :פרופ' יוסף דרורי ,אוניברסיטת בר-אילן אמונה לוי -מי הוא אסף הרופא? עיון מחודש בספר רפואה עברי קדום נעמה טייטלבאום-קריא -לוחמת אל דרכה :אסתר רזיאל נאור ומאבק להנחלת ההיסטוריה הרוויזיוניסטית תהלה הרץ " -אפילו השוטרים חפשו אותי ולא מצאוני" :ילדים עזובים בחוצות היישוב דיון 14:00-13:25 דברי סיכום :פאנל -מתודולוגיה של לימודי א"י" -מאין" ו"לאן"? משתתפים :פרופ' אסתר אשל ,פרופ' אהוד ויס ,פרופ' זאב ספראי ,ד"ר לילך רוזנברג-פרידמן הענקת פרס מחקר על שם יהודה עובדיה ז"ל ,מורה דרך ,מיטיב לכת ואוהב הארץ טלפון I 03-5318350 :אימייל I [email protected] :אתר המחלקהlisa.biu.ac.il : הישוב היהודי בפלך גופנא בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי The Jewish Settlement in the Toparchy of Gofna from the Late Second Temple Period to the Bar-Kokhba Revolt in Light of the Archaeological Survey דביר רביב -אוניברסיטת בר-אילן Dvir Raviv - Bar-Ilan University הר בית אל נכלל בתחומו של פלך גופנא ,ממחוזותיה הצפוניים של ארץ יהודה בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא .תחומו של הפלך השתרע מאזור מצפה )תל א-נצבה( בדרום ועד מורדות הר חצור בצפון .מן המקורות עולה שגופנא הפכה לעיר חשובה בשנת 43לפנה"ס )קדמוניות היהודים יד (275 ,ומכאן ואילך, במהלך התקופות הרומית והביזנטית ,שימשה כבירת פלך )מלחמת היהודים ג .(55-54 ,במקורות מימי בית שני ותקופה המשנה נזכרים מספר יישובים יהודיים בפלך גופנא ,כדוגמת בית אל ,עפרים ,צרדה ,בית ארדה, מכמס וישנה. מהבחינה הארכיאולוגית ,מיעוט חפירות באתרי פלך גופנא והיעדר סקר שיטתי הממוקד בתקופות ההלניסטית והרומית באזור זה יצר תמונה מקוטעת וחסרה על אודות היישוב היהודי בפלך גופנא בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא. הנתונים הארכיאולוגיים המלמדים על יישוב יהודי בתקופה הרומית הקדומה הם :מקוואות טהרה, כלי אבן ,מערות קבורה עם כוכים וגלוסקמאות ,מערכות מסתור ומטבעות בר-כוכבא .במחקרים שנערכו עד כה נאספו נתונים על אודות תריסר אתרים בפלך גופנא שלגביהם עדות ספרותית ו/או ארכיאולוגית על אודות יישוב יהודי בתקופה הרומית הקדומה; אף ייתכן שבכמה מהם ישבו כוהנים .לאתרים אלו ניתן להוסיף מספר אתרים שבהם התגלו ממצאים המלמדים על יישוב יהודי בתקופה הרומית הקדומה במסגרת 'סקר דרום השומרון' .סקר זה החל במאי 2014ומתוכנן להסתיים בדצמבר 2017ונערך בידי דביר רביב מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן ,אהרן טבגר מטעם אוניברסיטת אריאל ויחידת קצין מטה לארכיאולוגיה ביהודה ושומרון .מטרת הסקר היא ללמוד על אודות דרום השומרון בדגש על תקופות הברזל ,הפרסית ההלניסטית והרומית .במהלך הסקר תועדו עד כה למעלה מ 50-אתרים באזור הר בית אל וגוש שילה ,תיעוד שכלל יצירת תכניות לאתרים נבחרים ,מיפוי מתקנים ושרידים ביניהם עשרות מערות קבורה ,מקוואות טהרה, מערכות מסתור וכן איסוף ממצאים רבים ביניהם חרסים ,שברי כלי אבן וגלוסקמאות. בהרצאה זו אבקש להציג חלק מהנתונים החדשים ולסכם את המידע על אודות הר בית אל בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא. -1- שינויים בהרגלי הצריכה? מישור החוף המרכזי בראשית האלף הראשון לפסה"נ Changes in the Consumption Habits? The Central Coastal Plain at the Beginning of the First Millennium BC אסף קליימן -אוניברסיטת תל-אביב Assaf Kleiman - Tel-Aviv University מעט מאוד ידוע על המתרחש במישור החוף המרכזי בראשית האלף הראשון לפסה"נ ,עניין שהוביל לא פעם להגדרת האזור במחקר הארכיאולוגי כ"ארץ לא נודעת" .אף שבמהלך השנים נעשו ניסיונות רבים למיצוי הנתונים הארכיאולוגיים מהאזור ,הביא המידע המועט שהיה בנמצא להשארתן של שאלות רבות ללא מענה מספק. חפירות כוכבי ובק בתל אפק סיפקו נתונים רבים על תקופת הברזל IIא אשר בכוחם לתרום להבנת תולדותיו של מישור החוף המרכזי בראשית האלף הראשון לפסה"נ .מלבד ממצאי התקופה מאזור האקרופוליס של התל שכללו שלוש שכבות יישוב שונות )שכבות ,(6X-8Xנחשפו במדרונו המערבי שרידי רובע מגורים אשר הגיע לקצו בשריפה עזה .ממצאי שכבת החורבן כללו מבנים בהם נתגלו עשרות כלי חרס )בעיקר קנקני אגירה( ,עצמות בעלי חיים ,משקולות נול וממצאים רבים אחרים אשר ננטשו במבנים טרם עזיבתו הסופית של היישוב .שכבת חורבן זו לא פורסמה והוזכרה על ידי חופרי האתר בספרות המדעית רק לעיתים רחוקות ,ובאופן שלא שיקף את עושר הממצא שנחשף .בדיווחים המועטים שניתנו תוארך חורבנה של אפק למאה העשירית לפסה"נ ,והוסבר ,כמקובל באותה העת ,על רקע מסע שישק לכנען. מחקר מחודש של שכבת החורבן ,כחלק מהכנתה לפרסום סופי ,העלה כי יש לאחר את חורבן היישוב בתל אפק למחצית השנייה של המאה התשיעית לפסה"נ .חורבן זה התרחש ,כמדומה ,כחלק ממסע מלחמה ארמי לחלקיה הדרומיים של כנען .בנוסף ,העלה המחקר כי במהלך חלקה המאוחר של תקופת הברזל IIא התרחב היישוב בתל אפק ,ותרבותו החומרית של האתר בתקופה זו נשאה קווי דמיון רבים לתרבותם החומרית של אתרים שונים בעמקים הצפוניים דוגמת המצודה ביזרעאל ,שכבה VA-IVBבתל מגידו ושכבה XIVבתל יקנעם .אבחנה זו מעניינת במיוחד ,וזאת משום שבמהלך חלקה המוקדם של תקופת הברזל נמצאו יישובי מישור החוף המרכזי בקשרים קרובים עם היישובים העירוניים של פלשת ,קשרים שקיבלו ביטוי מובהק במכלולי התרבות החומרית של האזור .הרצאה זו תתמקד בשינויי הרגלי הצריכה של תושבי האזור עם המעבר לתקופת הברזל IIא המאוחרת ,ובהסברים האפשריים לתנאיים החברתיים אשר בגינם התרחשו. -2- צפון הר חברון בין המרידות -מפת התיישבות וחיי יומיום Northern Judea Between the Jewish Rebellions חיים כהן -אוניברסיטת בר-אילן Chaim Cohen - Bar-Ilan University דיו קסיוס ,ההיסטוריון הרומאי הנודע ,מתאר את גודל כישלונו של מרד בר-כוכבא בתיאור ההרס ברחבי יהודה .הוא אומר ש"חמישים ממבצריהם הגדולים ביותר ו 985-מכפריהם הגדולים ביותר נהרסו" .אזכור זה מתאר את כמות הכפרים ביהודה ערב המרד ,מה שהוכח כנכון בשלוש עבודות שנעשו בכדי לסכם את מפת היישובים היהודיים ביהודה בין המאות הראשונה לפנה"ס והשנייה לספירה .זיסו בעבודת הדוקטורט מסכם את היישוב היהודי ביהודה בתקופה שבין המרידות ,וכאשר בעבודתו נכללו אזורי :השומרון ,בנימין, ירושלים ,הרי יהודה ושפלת יהודה .לאחריו ,עבודת הדוקטורט של זלינגר מסכמת את מפת היישוב הכפרי בעמק לוד בימי הבית השני עד מרד בר-כוכבא ,ולבסוף ,רביב סיכם בעבודת ה .M.A-שלו את מפת היישובים בפלך תמנה ,קרי מערב בנימין .מטרת המחקר הראשונית היא לעדכן ולסכם את מפת ההתיישבות בצפון הר חברון בסוף ימי הבית השני ומרד בר כוכבא. הגדרת תא השטח מבוססת בעיקרון על גבולות טופרכיית הרודיון .מכיוון שאין בידינו הכלים להגדיר את גבולות הטופרכיה ,ניסיתי להיצמד לגבולות גיאוגראפיים ככל האפשר ,כאשר מצפון – נחל רפאים לכיוון מערב ונחל ערוגות לכיוון מזרח ,מדרום -ואדי זרקא ,בין חלול לחברון ,ממערב -שיפולי ההר וממזרח- גבול הארץ הנושבת .1המחקר עוד בתחילתו ולכן מפת היישובים רחוקה מלהיות מושלמת ,אך כבר ניתן לראות ,בדומה למסקנותיהם של זיסו ,זלינגר ורביב כי בשטח מחקרם ,אזור צפון הר חברון היה מיושב בצפיפות יחסית גם בתקופה שבין המרידות. בעקבות מיעוט החפירות ,קשה לדעת עד כמה המרד הגדול פגע ביישובי הר חברון .למעשה ,בצפון הר חברון נחפרו רק שני אתרים מהתקופה הנידונה באופן ממנו ניתן ללמוד על אופי ההתיישבות – חורבת א- דוויר וחורבת הילל .2לשני האתרים לא פורסם דו"ח סופי ,ובמסגרת מחקר זה נפלה בידי הזכות לכתוב ולפרסם דו"ח סופי לחורבת הילל כמקרה בוחן להתיישבות הכפרית בצפון הר חברון בין המאה הראשונה לפנה"ס עד המאה השנייה לספירה. חורבת הילל נחפרה ב 1991-על-ידי עמית ,והיא כוללת שתי שכבות ,חווה חקלאית שראשיתה במאה הראשונה לפנה"ס ,וסופה בשנה השנייה למרד בר כוכבא ,וחווה חקלאית מהתקופה הביזנטית שתחילתה במאה IVוסופה במאה .VIIאת האתר ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים :מבנה מרכזי ,חדרי שירות 1 הגבולות נבחרו בעיקר מתוך נוחות .במהלך המחקר יהיה ניסיון להגדיר גבולות ספציפיים יותר לטופרכיה. 2 קיימים עוד מספר אתרים חפורים אחרים אך בחלקם נעשתה חפירה בקנה מידה קטן מאוד )חורבת סאוויר, חורבת דיר א-שער( ,ובחלקם החפירה לא התייחסה לשרידים מהתקופה הנידונה )חורבת בריכות ,שדות הרועים(. -3- ומקווה טהרה .האתר מתפרס על שטח של כ 3-דונמים ובעצם ניתן להגדיר אותו כ"חוות בודדים" .חוות כאלו מוכרות במחקר ,ואף יש שחילקו אותן לטיפוסים שונים .מהחפירות עולה שהחווה לא נפגעה כלל במרד הגדול ,וניתן להניח שרק כפרים גדולים ,או מוקדי מורדים נפגעו במרד .לקראת מרד בר-כוכבא נראה שנעשו בחווה עבודות ביצור ,בניהן עיבוי הקירות החיצוניים של המבנה המרכזי וחפירת מערכת מסתור )שטרם נחפרה( ,מכך ניתן להסיק שכחלק מההכנות למרד בוצרו גם אתרי היישוב הקטנים ביותר .השכבה נחתמת בשכבת שריפה ברורה ,בה נמצאו עדויות לקרב שהתרחש במקום ,כגון :ראש חץ ,מסמרי סנדל מסומר ומטבע מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא .בהמשך המחקר ארצה לתחום את הטופרכיה ,ולנסות לאמוד את ההכנות שנעשו לקראת המרד בשטח המחקר ,ובכל שטחי הלחימה במרד בכלל. -4- סוגיות הלכתיות חקלאיות בתלמוד הירושלמי -בין תאוריה לראליה Halachic Discussions of Agricultural Issues in Talmud Yerushalmi Tractates - from Theory to Practical Application ארי לנדא -אוניברסיטת בר-אילן Ari Landa - Bar-Ilan University התלמוד הירושלמי ,תלמודה של ארץ ישראל ,דן במסגרת סדר זרעים בסוגיות העוסקות במצוות הקשורות לעבודת הקרקע .במסגרת מסכתות אלו ,ניתן לפגוש סוגיות אשר במהלך הדיון ,אמוראי ארץ ישראל מעלים טיעונים )בין אם בקושיה או בתירוץ( אשר מתבססים על מנהגי העבודה החקלאית המקובלת בזמנם ,או על הבנת התהליכים הפיזיולוגיים של הצמח ,או טיעונים המשלבים את שני הצדדים כאחד )סוגיות אלו כונו בעבודה זו בשם "סוגיות חקלאיות"( .לעיתים השימוש בטיעונים אלו ,בא כדי לעזור בבניית דרכי יישום הלכתיים ,והשלכות מעשיות בעבודה החקלאית .לעיתים אחרות הידע החקלאי -בוטני מהווה כלי עזר להבנת דעות התנאים אשר הובאו במשנה או בברייתא. הז יקה לחקלאות של אמוראי ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת מהתלמוד היא רחבה ומגוונת .ישנם דיונים הקשורים למלאכת החקלאות בכל שלבי הגידול )לדוגמה :דיונים בנושאי -חריש והשקיה ועוד( ,וישנן סוגיות בהן ניבט הידע של האמוראים בפיזיולוגיה של הצמח )לדוגמה :הגדרה הלכתית של פירות לפי מאפיינים צמחיים( .לפי דיווחי התלמוד נראה לכאורה שלעיתים בית המדרש הפך אפילו ל"מעבדה" ,בו נערכו ניסויים ככלי עזר להכרעה הלכתית ויישומה )לדוגמא :בית מדרשו של רבי ינאי ,ירושלמי כלאיים ה ,ה )סא ע"ב((. שאלות המחקר שיוצבו בעבודה זו הן: .1סוגיות רבות בתלמוד הירושלמי צמחו מתוך "סיפור מעשה" ,דהיינו בירור שאלות הלכתיות מעשיות הנובעות מעצם קיום המצווה בפועל .דיונים בענייני מצוות הקשורות לעבודת האדמה ,יצרו בדרך זו סוגיות הדנות בנושאים חקלאיים מעשיים .בעבודה זו ברצוני להבין את החשיבה החקלאית של אמוראי ארץ ישראל ויחסם לנתונים החקלאיים ,בדיוניהם ההלכתיים .וביתר הרחבה -מתי הם יציינו עובדות מדרכי עבודתם בשדה של החקלאים? האם לשם הגדרת מלאכה המותרת או אסורה )לדוגמא בשנת שמיטה(? האם לשם בדיקת יישום של קביעה הלכתית של חכמים? .2האם העובדות המתוארות על ידי חכמי התלמוד הן בוטנאיות-פיזיולוגיות ,או אמירה פולקלוריסטית- מחשבתית? האם המידע שאוב ממציאות ריאלית? מתפישה רעיונית? או ממגויסות לאימות המשנה? .במחקר תיערך השוואה למידע הנובע ממקורות יהודיים אחרים מתקופת המשנה והתלמוד המתארים את אשר התרחש בשדה בתקופתם .מצד שני נבדוק את ההתייחסות לנושא בספרי מחקר יוונים או/ו רומאיים ,במטרה לברר -5- האם האמוראים שאבו את המידע ממקור זה .כמו כן ,נאמת נתונים אלו עם מסקנות העולות ממחקרים בחקלאות בני זמננו. .3שאלה מחקרית שונה תנסה באופן כללי למפות את בתי המדרש בארץ ישראל בתקופת התלמוד העוסקים בנושאים הללו ,על פי האמוראים המשתתפים בדיונים של "הסוגיות החקלאיות" .מטרת הבירור הינה לבדוק, האם היו בתי מדרש ספציפיים שהתמחו בתחום החקלאי או הייתה זו נחלת כלל אמוראי ארץ ישראל? האם היו אמוראים שהתמחו בנושאים מיוחדים הקשורים לעולם החקלאות? -6- מסורות הזיהוי של בעלי החיים ממחלקת היונקים במקרא The Traditional Identification of Mammals in the Bible אלישבע דיין -אוניברסיטת בר-אילן Elisheva Dayan - Bar-Ilan University במקרא נזכרים כמאה שישים שמות של בעלי חיים שחיו בארץ ישראל ובמרחב ארצות המקרא .כמחצית מהם ממחלקת היונקים .הללו נזכרים בהקשר לסיפורים ואירועים שונים ,מצוות ,תיאורי יופי והרמוניה בטבע והעברת מסרים דתיים .תרגומי המקרא והספרות הפרשנית לדורותיה עסקו בביאור שמותיהם וזיהויים. המרחק בזמן כתיבת המקרא ,התמורות שחלו בשפה הדבורה והשינויים הגאוגרפים של העם בפזורה ,הביאו במרוצת הדורות לאיבוד מסורת זיהוי ולשון .ההרצאה עוסקת בבחינה מחודשת של סוגית זיהוי היונקים במקרא. מטרת המחקר העיקרית היא בחינת הסתברות של מסורות זיהוי שונות לדורותיהם ויחסן לריאליה המקראית .מטרות המחקר המשניות הן בחינת התפתחותן של מסורות זיהוי במקרא ומאפייניהם ,ועד כמה משקפת התפתחות זו את הריאליה הארצישראלית הקדומה .לבירור סוגיה זו נבחנות שאלות נוספות ,כמו למשל ,מה היחס בין שם בעל החיים במקרא לשם בספרות חז"ל? האם ניתן לזהות השפעות הדדיות בין המפרשים והפירושים? האם הפרשן מצטט מסורת פרשנות או מחדש מדעתו .מה השפעת הזמן והמקום על הפרשנות? ועוד. ייחודה של שיטת המחקר היא בשימת הדגש על מסורות הזיהוי ופרשנותם ,דרכי היווצרותם והעברתם בשרשרת הדורות .במחקר זה ,משמש קריטריון ה'מסורת' ,שהוא קריטריון הלכתי מובהק ,כמדד בעל האמינות וההסתברות הגבוהה ביותר ,מכלל כלי המחקר שעומדים לפנינו בזיהוי היונקים במקרא. פרשני מקרא וחוקרים שונים עסקו בסוגית זיהוי בעלי החיים .עיקר המחקר המדעי הוא בתיאור החי בארץ ישראל ובסביבותיה ,מתוך ניתוח המקורות המקראיים והקשרם בתחום הזואולוגיה ,מורפולוגיה, תפוצה ,בית גידול וכן בתחום הלשוני האטימולוגיה והפילולוגיה .פירושים ואזכורים מספרות חז"ל מופיעים בתוך מכלול מרכיבי הזיהוי ,אך לא כבסיס המחקר ולא באופן שיטתי וייחודי של מסורות הזיהוי .לאור המחקרים בנושא ובנוסף להם ,נבחנת מחדש סוגיית זיהוי החי במקרא על פי המודל המוצע של פרופ' זהר עמר ,תוך התאמתו לנושא המחקר ומטרותיו. על פי המודל ,מוצג בשלב ראשון תיאור מתוך הטקסט המקראי וסקירה שיטתית של מסורות הזיהוי של כל אחד מהיונקים .בין כלי המחקר משולבים תרגומים ,פרשנות ,בלשנות ,זואוארכיאולוגיה ועוד .לאחר מכן ,נערכת בחינה מחודשת של הנתונים ,של איכותם ושל דרכי הפרשנות ונקבעת רמת ודאות הזיהוי .כלל הזיהויים ממוינים על פי רמת ההסתברות של איכות הזיהוי .כמו כן מועלות מסקנות אפשריות לגבי התפתחות -7- המסורות ומאפייניהם ולגבי תופעות ,הקשורות בריאליה הארץ ישראלית הקדומה .זהו מחקר רב תחומי שעשוי להאיר ממד נוסף על הפאונה והתרבות החקלאית בתקופת המקרא. -8- חישה מרחוק בתל עיטון Remote Sensing at Tel `Eton שני ליבי -אוניברסיטת בר-אילן Shani Libi - Bar-Ilan University בשנים האחרונות ,במסגרת עבודת דוקטורט ,אנו עורכים מחקר בתל עיטון שמטרתו לזהות אלמנטים בתכנון העירוני של העיר מתקופת הברזל ב' בעזרת אמצעי חישה מרחוק .אלו כוללים צילומי אוויר ,מיפוי גיאודטי באמצעות דיסטומט ,צילום תרמי ,ססמיקה ,מיפוי גיאודטי תת קרקעי ומכ"מ חודר קרקע. מסקירת הניסויים ניכרת יעילות שונה של האמצעים .ניסויים נקודתיים שנוסו במצלמה תרמית וברפלקציה ססמית התגלו כבעלי יעילות נמוכה למחקר ולא יפורטו להלן .המכ"מ חודר הקרקע גילה אלמנטים אדריכליים רבים בתת הקרקע .המיפוי הגיאודטי התת קרקעי סייע בוידוא ממצאי המכ"מ והמיפוי הגיאודטי על פני השטח וצילומי האוויר תרמו להבנה הכללית של האדריכלות בתל. מיפוי גיאודטי -בעזרת מערכת דיסטומט הכוללת מד לייזר מונחה תוכנת מחשב ,סומנו כל האבנים הנמצאות על פני השטח בתל ונראות כבעלות משמעות אדריכלית וסווגו במידת האפשר לסוג האלמנט כגון קיר או חומה .מיפוי זה מסייע לקבלת תמונה כללית לגבי מיקום מבנים בתל ומשלים מידע למיפוי שנערך בעזרת המכ"מ חודר הקרקע. צילומי אוויר -לשם איתור אלמנטים אדריכליים בשיטה זו השתמשנו בצילומי אוויר מבלון צילום. צילומים אלו סיפקו את הרזולוציה הטובה ביותר מסך צילומי האוויר הקיימים על תל עיטון .הצילומים הושוו לתוצאות המיפוי הגיאודטי שנערך בתל וסייעו לוידוא הממצאים וגם בבחינתם ב"מבט על" .בחינה זו סייעה למיון האבנים שסומנו במיפוי הגיאודטי לאלמנטים אדריכליים כגון קיר או חומה .וכן ,במספר נקודות מועט הצילומים הוסיפו נתונים שלא נמדדו בשיטות האחרות. מכ"מ חודר קרקע -המכ" מ מזהה שינויים בתווך התת קרקעי באמצעות שידור וקליטה של גל אלקטרומגנטי .בשיטה זו נסרק שטח נרחב מהתל וניכר כי נמצאו קירות רבים .במספר מקומות נערכה חפירה לאחר הסריקה ואומתו הממצאים .המכ"מ מצליח לאתר קירות וניתן לזהות אזורים בעלי צפיפות בניה משתנה וכן מבנים שונים .אולם ,רק בעת ביצוע חפירה מתקבל ההקשר הארכיאולוגי המאפשר לפענח את מהות המבנים. מיפוי גיאודטי תת קרקעי -בניסוי חדשני ,נערכו דיקורים בקרקע בצורה שיטתית במספר שטחים, כאשר נמדד עומקו של כל דיקור ,כלומר היכן שנעצר באבן .לאחר מכן ,מופו הנתונים בתוכנת GISוהושוו לממצאי המכ"מ חודר הקרקע .התגלה ,כי דיקור פיזי מאפשר וידוא לממצאי המכ"מ אך אינו יכול להוות אמצעי יעיל בפני עצמו מכיוון שמתקבלות קריאות רבות נוספות הכוללות ככל הנראה אבנים קטנות חסרות משמעות אדריכלית. -9- לסיכום ,נוסו מספר שיטות חישה מרחוק ,חלקן התגלה כמסייע לאיתור אלמנטים אדריכליים וחלק התגלה כמסייע לאימות השיטות המרכזיות .מן המחקר עולה כי טרם ניתן לאפיין את כל התכנון העירוני בתל עיטון ,אולם באמצעות הטכנולוגיות שנוסו ניתן להצביע ככל הנראה על מבנים ומתקנים המפוזרים בעיר וכן על אזורים עם צפיפות בניה שונה. - 10 - מערת המפלט הכלקוליתית במצדה -מקורות מזון בסביבה עוינת The Chalcolithic Refuge Cave in Masada - Food Sources in Hostile Environment מיכל דוד -אוניברסיטת בר-אילן Michal David - Bar-Ilan University במסגרת רצף התקופות בתולדות ארץ ישראל ,ניצבת התקופה הכלקוליתית בין התקופה הניאוליתית מצד אחד לבין תקופת הברונזה מהצד האחר .למעשה היא מתוחמת בין החברות החקלאיות שקדמו לה ,ובין החברות העירוניות שבאו אחריה ,ואכן אופייה במידה רבה ,משקף מצב ביניים זה :כפרים חקלאיים מחד ,לצד קידמה ניכרת בתחומי הדת ,הטכנולוגיה ,האומנות ,השימוש בחי ובצומח ועוד. נוכחות אנושית במערות מדבר יהודה בתקופה הכלקוליתית המאוחרת מוכרת מזה למעלה מיובל שנים ,למן הגילוי הראשון של חרסים וכלי צור בני התקופה במערות מורבעאת שבנחל דרגה .תגלית זו הייתה מעין "סנונית ראשונה" ,שלאחריה נתגלו מערות רבות נוספות בהן זוהתה פעילות מתקופה זו .באופן כללי ניתן לומר כי המערות קשות להגעה ,ואופן השימוש בהם ,שנידון במחקר בהרחבה ,התמקד בארבע אפשרויות (i) :שימוש במערות למגורים כחלק ממסגרת חברתית יושבת קבע (ii) .התיישבות במערות במסגרת של חברה נוודית למחצה ,בזיקה לפעילויות מגורים ארעיים ,כגון רעייה וציד (iii) .שימוש במערות לצרכי קבורה ו/או פולחן על ידי אוכלוסייה מקומית/חיצונית (iv) .שימוש במערות כמערות מפלט .בשנים האחרונות מזוהות מערות רבות עם האפשרות האחרונה. "מערת יורם" היא מערה קרסטית הממוקמת במצוק הדרומי של הורסט מצדה .בחפירות שנערכו במערה התגלתה שכבה אנתרופוגנית אחת ,מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת )התרבות הע'סולית( ,אשר ממנה נלקחו דגימות לעיבוד בוטני ארכיאולוגי .המכלול הצמחי שנחשף עשיר ביותר ,הן מבחינת כמות הממצא והן מבחינת מגוון המינים ,אותם ניתן לסווג לצמחי מאכל ,עשבים רעים ,צמחי תועלת וצמחי בר .תנאי הסביבה במערה המדברית הביאו להשתמרות נדירה ביובש של הממצא הבוטני ,שכולל אף פרחים ואברים עדינים אחרים. במערה נמצאו צמחי מזון רבים השייכים לכמה קבוצות :דגנים ,קטניות ופירות .נמצאו גם צמחי בר רבים הגדלים בעיקר בסביבות המערה .בהרצאה נתאר צמחים אלו ונדון בהשלכת מציאתם על שיחזור התזונה והכלכלה של תושבי המערה .מתברר שהמכלול הבוטני כולל גם צמחי תועלת מקומיים שנאספו בסביבת המערה. בחינה של מכלול הצמחים מהמערה על רקע התנאים האקולוגיים בבקעת ים-המלח ,בעיקר על סמך מיני העשבים הרעים ,מראה כי חלק מצמחי התרבות לא יכלו לגדול באזור המערה .צמחים אלו הובאו ככל הנראה מאזורים מרוחקים ,לפחות מרחק יום הליכה .בנוסף ,בממצא ניכרת נוכחות מרובה של חלקי שיבולים - 11 - )חיטה ושעורה( המעידה על הבאת שיבולים שלמות אל המערה .נדון במשמעות הרכב המכלול על שחזור אורח השימוש במערה ועל הסיבה להתיישבות בה מלכתחילה. - 12 - תכשיטי פאיינס משכונה עירונית בתל אצ-צאפי/גת בתקופת הברונזה הקדומה ג' Faience's Jewelry from Urban Neighborhood at Tell es-Safi/Ghat in the Early Bronze Age III שירה אלבז -אוניברסיטת בר-אילן Shira Albaz - Bar-Ilan University מכלול של 39חרוזים ותליונים נחשפו בתל אצ-צאפי/גת .מכלול התכשיטים נמצא בשטח Eבאזור שמאופיין כשכונת מגורים ,בשכבות ) E5(a-cו E6-המתוארכות לתקופת הברונזה הקדומה ג' .התכשיטים היו עשויים מחומרי גלם שונים ,ביניהם אבני חן וצדפים ,ויותר ממחצית מהמכלול ) 24תכשיטים המהווים 64% מהמכלול( עשויים מפאיינס ,והם המוקד של מחקר זה .התכשיטים נמצאו במבנים וחדרים שונים בשכונה, באזורי פעילות ביתית ובמקרים מסוימים יחד עם חפצים חשובים אחרים כגון חותם גליל .מכלול התכשיטים אינו מאופיין בחרוזים או תליונים מעוטרים ,אלה לרוב ישנן צורות פשוטות .למיטב ידיעתנו מדובר במכלול הקדום ביותר של תכשיטי פאיינס עד כה שמקורו משכונה עירונית בדרום הלבנט. על מנת להבין היבטים טכנולוגיים כגון שיטת ייצור ,זיהוי חומרי גלם וגווני צבעים ,הקשורים בתכשיטים ,ביצענו סדרה של אנליזות במכלול התכשיטים .בדיקות אלו כוללות אנליזה כימית ומייקרו באמצעות ,SEM-EDSספקטרוסקופ אינפרה האדום וניתוח .pXRFתוצאות הבדיקות השונות וניתוחם יכול לשפוך אור על שיטת הייצור של פאיינס בתקופה זו. הפאיינס מופיע לרוב בצבע תכלת ולפעמיים אפילו לבן .לפאיינס עצמו יש לפחות כ 7-גוונים הנובעים בעקבות טמפרטורות חימום שונות בסביבות ה .1000˚-הפאיינס מורכב מליבת קוורץ ולרוב מצופה בזיגוג .הפאיינס נועד לחקות את אבני החן בצבעים נפוצים -גווני כחול וירוק .הפאיינס מופיע לראשונה באלף ה 4-לפני הספירה במצרים ומסופוטמיה ,לפי ספרו של Artioliייצור הפאיינס החל לקראת סוף האלף ה 5-לפני הספירה במזרח הקרוב וזמן קצר לאחר מכן במצרים .כאשר בסוף האלף ה 3-לפני הספירה ייצור פאיינס ממצרים והמזרח הקרוב החל להתפשט צפונה .ככל הנראה ,הפאיינס הגיע לכנען ממצרים בעקבות קשרי מסחר. מכלול התכשיטים הכולל 39פריטים והינו מהווה מכלול חריג בכמותו לאתרי ברונזה קדומה ג' ובפרט ברובעי מגורים .לרוב באתרים מתקופה זו כמות החרוזים אינה עולה מעשרות חרוזים ,רק במקרים בהם נמצא מטמון )כמו בתל חליף ובית שמש( ישנה כמות גדולה של חרוזים ,או אף כאשר מדובר במערת קבורה כמו באזור גולני .יתכן ודבר זה נובע מהעובדה שהחרוזים הם ממצא קטן מאוד שקל לפספס אותו בזמן החפירה הארכיאולוגית. בהרצאה זו אציג את המכלול התכשיטים ואנסה לדון בשיטת הייצור של תכשיטי פאיינס בתקופה זו. - 13 - תל עיטון כמקרה מבחן ב 2טכניקות בנייה בתקופת הברזל Building Techniques in the Iron Age IIB in Israel. Tel 'Eton as a Case Study אסף אברהם -אוניברסיטת בר-אילן Assaf Avraham - Bar-Ilan University למרות ריבוי המחקרים הארכיאולוגיים העוסקים בארכיטקטורה ובבנייה בתקופת הברזל ,התמקד הדיון המחקרי בעיקר בשאלות השימוש הפונקציונאלי וזהות הדיירים ,ורק מעט מאוד עבודות עסקו בשאלות הנוגעות בהיבטים ההנדסיים של המבנים .מיעוט הדיון בשיטות הבנייה בתקופה הנדונה והעדר ידע הנדסי תיאורטי ,כל אלו מטילים ספק במסקנות אליהן הגיעו חוקרים רבים בפרט ובאמינות המחקר בתחום זה ככלל. בהרצאה ארחיב על המחקר הנדון העוסק בניסיון להתחקות אחר שיטות הבנייה בהן נהגו בתקופת הברזל 2ב בארץ ישראל מתוך בחינת סוגיות הנוגעות בבניה לצורך איתור וזיהוי חומרים וטכניקות בהם השתמשו בתקופה זו .הכרת מתודות הבניה באמצעות ניתוח הנדסי מקצועי תעמיד לרשות הארכיאולוג החופר הבנה טכנית מעמיקה יותר אשר תסייע לו בהתמודדותו אל מול סוגיות סטרטיגרפיות באתרים מתקופת הברזל 2ב. המחקר הנו אינטרדיסציפלינרי ומשלב בדיקות הנדסיות-קונסטרוקטיביות ,אבחונים מנירולוגיים, כימיים ופטרוגראפיים .מספר מבנים מתקופת הברזל 2ב שנחשפו בתל עיטון נבחרו כמקרה מבחן ודגימות של חומרי בנייה הועברו לבדיקה במעבדות הפקולטה להנדסת בניין באוניברסיטת בן גוריון .כחלק מהבנת הצורך בשימוש בארכיאולוגיה ניסויית הוכנו מספר לבני בוץ מקומיות )על פי ניתוח מתכונת חומר הלבנים שנחשפו באתר( הלבנים שהופקו עוברות סדרת בדיקות מקבילות לצורך השוואה וניתוח .לאחר השלמת ההבנה ההנדסית של המבנים בתל עיטון תבוצע הקבלה למבנים מאתרים אחרים בארץ מאותה תקופה ,כל זאת לצורך קבלת תמונה אזורית רחבה יותר. המחקר עושה שימוש גם בידע אתנוגראפי ואתנו-היסטורי המסייע להשלים את התמונה של מסורת הבנייה ותהליכי הייצור. טכניקות הבנייה בתקופת הברזל לא זכו עד כה להתייחסות מחקרית רבה ,לפיכך עצם שאלת השאלות פותחת תחום חדש לדיון .ניתוח טכני מפורט של מבנים מאתר אחד ,מתועד היטב ,תוך שימוש באנליזות מדעיות ויעוץ מומחים מתחום הנדסת הבניין ,יאפשרו לעמוד על טכניקות הבנייה וההנדסה בתקופת הברזל בצורה שלא נעשתה עד כה .השוואת הנתונים מתל עיטון עם אתרים אחרים תאפשר לבחון האם הייתה מסורת הנדסית דומיננטית בארץ ישראל ,ואם לא ,מה היו טכניקות הבנייה הנפוצות בכל אזור .לבסוף, המחקר יאפשר לבסס קווי שחזור ריאליים יותר של המבנים בתקופת הברזל 2ב. - 14 - היבטים טיפולוגיים מן המכלול הקראמי של תל אצ-צאפי/גת במאה התשיעית לפסה"נ Typological Aspects from the Ceramic Assemblage of Tell es-Safi\Gat in the 9-th century BC נחשון זנטון -אוניברסיטת בר-אילן Nahshon Szanton - Bar-Ilan University תקופת הברזל IIא באזור פלשת כוללת את המאות העשירית והתשיעית לפסה"נ .במהלך מאתיים שנה אלו התרחשו תהליכים שונים ומורכבים בקרב האוכלוסייה היושבת בפלשת .לעיתים ,באים תהליכים אלה לידי ביטוי בתרבות החומרית בכלל ובמכלול הקראמי בפרט. תל אצ-צאפי ,המזוהה עם גת פלשתים המקראית ,הוא אחד הישובים הגדולים ביותר בפלשת, ובתקופה זו ככל הנראה גם החשוב בעריה .החפירות ארכיאולוגיות בתל אצ-צאפי/גת מנוהלות מזה כשני עשורים בראשות פרופ' א' מאיר מאוניברסיטת בר-אילן .באתר נחשפה שכבת חורבן ש"הקפיאה בזמן" את רגעיה האחרונים של גת פלשתים ,ושימרה עושר בלתי רגיל מתרבותה החומרית .חורבן העיר מזוהה עם כיבוש העיר גת על ידי "חזאל מלך ארם" כפי שגם עולה מן התיאור המקראי )מלאכים ב' :י"ב(. המאה התשיעית לפסה"נ עומדת בשנים האחרונות במרכז המחקר הכרונולוגי של תקופת הברזל .II למרות העיסוק הרב בנושא זה ,עדיין אין תמימות דעים בין אסכולות החוקרים השונות בנידון ,והוויכוח סביב נושא חשוב זה טרם הוכרע .הפולמוס ארכיאולוגי והיסטורי זה מתאפשר בעיקר מכיוון שאין הרבה שכבות ארכיאולוגיות משמעותיות המתוארכות ללא עוררין לשלב זה .אפילו כאשר נמצאו שכבות השייכות לתקופה זו לא היה ניתן לקשור אותן בצורה חד משמעית ומובהקת לאירוע היסטורי מתוארך ,שיהווה מסגרת כרונולוגית חיצונית ולא תלויה .מציאת מכלול התנאים הללו מאפשרת לתארך את השכבות שלפני ושאחרי וכן את המכלולים הקראמיים המיוצגים בהם .מכלול תנאים נדיר זה נחשף בשכבת החורבן ) (3Aבתל-אצ- צאפי/גת .המחקר הקראמי של מכלול הכלים משכבה זו מהווה 'מאובן מנחה' -כלומר מעיין 'טביעת אצבע' קראמית-כרונולוגית בתוך תקופת הברזל IIא בפלשת. דיון מקיף של חלק ממכלול חשוב זה פורסם לאחרונה על ידי ד"ר שי ופרופ' מאיר .חלק מרכזי בעבודת המאסטר שלי עוסק במחקר חדש על מכלולי הכלים שנחשף מעונות 2010-2005וטרם זכה לפרסום. המחקר מצוי בשלבים מתקדמים ונראה כי קיימים במכלול טיפוסי כלים חדשים וצורות עיטור חדשות. חשיבותם ,מעבר לתרומה הטיפולוגית ,היא בהבנה טובה יותר של התהליכים שהתרחשו בתרבות החומרית של פלשת במאה התשיעית לפסה"נ. בהרצאה הנוכחית אעסוק בדוגמאות נבחרות מן המכלול הקראמי -הן בהיבטים של טיפוסי הכלים והן בהיבטים של צורות עיטורם .טיפוסי הכלים החדשים כוללים כלים שמקורם כנעני ,אחרים שמקורם פניקי ,וגם כאלה המשמרים את המסורות האיגאיות הקדומות .כלי נוסף שנדון בו אינו חדש במכלול אך - 15 - מחקרו מספק מבט חדש אודות מורכבות התהליכים והשינויים שחלו בהתפתחות כלי החרס של תקופת הברזל. הצגת הכלים תיערך בזיקה למכלולים שנמצאו איתם וביחס לשרידים הארכיטקטוניים בהם נמצאו .השרידים הארכיטקטוניים בשטח Aכוללים מספר חלקי מבנים ואף מבנה אחד גדול שחשיפתו הושלמה לאחרונה. - 16 - ה"רטרו" של בית חשמונאי :קברים ונרות במבט אתני-חברתי The Retro Style of the Hasmoneans: Tombs, Lamps and Ethnic Identity עמרי עבאדי -אוניברסיטת בר-אילן Omri Abadi - Bar-Ilan University המקורות ההיסטוריים המספרים על מרד המכבים ,ניצחונם ,והשבת העצמאות ליהודה בידי שליטי בית חשמונאי מתארים גם את התוצאות המדיניות של המפגש בין התרבות ההלניסטית לחברה היהודית בימי השלטון הסלווקי ,ואת ניסיון החדירה של תרבות זו ליהודה .עם זאת ,יהיה קשה ללמוד על התוצאות החברתיות-תרבותיות של מפגש זה על החברה היהודית מן המקורות ההיסטוריים לבדם .ייתכן והמפתח לבירור תוצאות אלה טמון בעיון ובהתבוננות בתרבות החומרית שבה השתמשה החברה ביהודה בתקופה ההלניסטית. החל מהמאה השנייה לפנה"ס ,התקופה בה שלטו הסלווקים ביהודה ,כלה בימי המרד החשמונאי ולאורך רוב ימי מלכות בית-חשמונאי ,אנו רואים ביהודה תרבות חומרית ייחודית השונה משכנותיה .כלי הייבוא נעלמים כמעט לגמרי ,מפסיקים לצרוך יין נוכרי ,ותרבות חומרית חדשה נוצרת שבה ,בין השאר, מופיעים טיפוס נרות וסגנון קבורה חדש-ישן .בהרצאה זו נתמקד בנרות ובקברים אלו. במשך מאות שנים שבהן כמעט ולא קברו במערות חצובות ,מחורבן בית ראשון ועד התקופה ההלניסטית ,במאה השנייה לפנה"ס חוזרים לחצוב ביהודה מערות קבורה בשיטה הישנה .טיפוס הקבר היהודאי-חשמונאי מכונה "קבר בור עמידה" .טיפוס זה החל להופיע בתקופה ההלניסטית המאוחרת והתגלה אך ורק בגבולות יהודה .תוכניתו דומה מאוד לקברים של שלהי ימי הבית הראשון והדמיון ביניהם כה גדול, עד שאפילו טובי החוקרים לא תמיד העריכו נכון את זמן חציבת הקברים שמצאו. בתקופה ההלניסטית נעלם הנר הפתוח האופייני לימי בית ראשון )ואף לפני כן – היה בשימוש כבר מתקופת הברונזה והיה שכיח בלבנט כולו( מכיוון שרוב האוכלוסייה החלה להשתמש בנרות סגורים שהביאו היוונים לאזורנו כבר בתקופה הפרסית .עם זאת ,במאה השנייה ובראשית המאה הראשונה לפנה"ס שב ומופיע הנר הצבוט שמחקה את הנר הפתוח .הנר הצבוט הוא בעל צורה פשוטה של קערה קטנה ,עם צביטה המחברת בין שתי דפנותיו ויוצרת הפרדה בין מיכל השמן לעין הנר .נר זה ,שתפוצתו מוגבלת כמעט ורק ליהודה ,מחקה את טיפוס הנר הקדום הן בצורתו והן בשיטות ייצורו ,והוא הופך לטיפוס הנר השכיח ביותר ביהודה בשעה שכבר אף אחד בסביבה לא השתמש עוד בנרות פתוחים. אופנת "הרטרו" -החֲזרה לאופנת העבר ,היא תופעה מוכרת במחקר האנתרופולוגי והארכיאולוגי וידועה בשם "ארכאיזם" ,כלומר ,תופעה שבה החברה מאמצת חפצים מהתרבות החומרית של מי שהם מייחסים כאבותיהם ,והופכת אותם לסמלים המזוהים עם הקבוצה .במקרה שלנו ,הנר הצבוט וקבר בור העמידה מייצגים את היחס בין החברה היהודית בתקופה ההלניסטית לאבותיהם מימי בית ראשון. - 17 - תופעה זו היא חלק ממערך אסטרטגי של קבוצה שבו היא מנסה להגדיר את עצמה ביחס לאבותיה ובניגוד לשכניה ,ולגבש לעצמה זהות ייחודית ומובדלת .הדגשת הייחודיות והשונות מהסביבה תסייע לקבוצה בהתנגדות להשפעה המסוכנת של התרבות הזרה המתחרה מולה ומאיימת להרוס את המבנה החברתי שלה ,וכן תחזק את מעמדה וחשיבותה של הקבוצה בעיני חברי הקבוצה עצמם. אנו רואים כי הנר הצבוט וקבר בור העמידה היו מאפיינים שבהם השתמשה החברה ביהודה כדי להתנגד בצורה שקטה לתרבות ההלניסטית שאיימה על קיומה ,ועם זאת גם שימשו כאמצעים שבעזרתם ניסתה החברה היהודית לגבש ולחזק את זהותה .דרך השימוש בתרבות החומרית המיוחסת לאבות הקדמוניים שלהם ,מימי בית ראשון ,נוצר חיבור וקישור של חברי הקבוצה בהווה למסורת ולמורשת התרבותית- היסטורית הקדומה והייחודית של הקבוצה. - 18 - מי הוא אסף הרופא? עיון מחודש בספר רפואה עברי קדום Who is Asaph the Physician? A Renewed Assessment of an Ancient Medical Text אמונה לוי -אוניברסיטת בר-אילן Emunah Levy - Bar-Ilan University "ספר הרפואות לאסף הרופא" הוא קובץ טקסטים רפואיים שנכתבו בשפה העברית ,אשר נודעו לראשונה לעולם המדעי במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה .נכון להיום ,מוכרים מעל שלושים כתבי יד בהם מופיעים קטעים באורכים שונים מ'ספר הרפואות' .הספר מעלה שאלות רבות אשר עד היום אין פתרון עדיין לרובם ,כגון זיהוי מחבר או מחברי הספר ,מוצאם והאזור בו פעלו .מספר עבודות מחקר דנו בשאלות הרבות סביב דמותו ,תיארוכו ,מרחב פעילותו של דמות "אסף הרופא" ,ובהיבטים שונים בתחום הרפואי, הלשוני ,הבוטני ועוד .עבודת הדיסרטציה מבקשת לבחון מחדש כמה סוגיות מתוך "ספר הרפואות" ,אשר מהם ניתן ללמוד על מקור ידיעותיו ,גישתו הרפואית ,המרחב בו פעל ועל דמות נוספת המוזכרת בספר בשם יוחנן הירחוני ,לאור עיון ביקורתי מוקפד בכתבי היד השונים. לצורך העבודה נאספו כתבי היד המהווים "עדי הנוסח" לטקסט המקורי של "ספר הרפואות" ,על מנת לערוך השוואה ביניהם ולהתחקות ,עד כמה שניתן ,אחר הנוסח והסדר המקורי של הטקסט .השלב הבא, והוא עיקר העבודה ,הוא ניתוח הטקסט. במהלך העבודה יאותרו טקסטים בתוך "ספר הרפואות" אשר מהם ניתן ללמוד על מקור ידיעותיו של מחבר או מחברי הספר ,העשויים להיות לקוחים מהרפואה היוונית ,הפרסית ,ההודית או הערבית .כבר זוהו בתוך "ספר הרפואות" תרגומם העברי של שני טקסטים רפואיים מן הספרות היוונית והרומית ,והם :החיבור "אפוריסמים" ) (Aphorismsמן הקורפוס ההיפוקראטי מן המאה החמישית לפסה"נ ,וספרו של העשבונאי דיוסקורידס "על חומרים רפואיים" ) (De Materia Medicaמן המאה הראשונה לסה"נ .כמו כן ,עבודות מחקר מראשית המאה התשע עשרה הראו כי יש בטקסט השפעות מובהקות מכתביו של גאלינוס ,רופא שפעל במאה השנייה לסה"נ .הפרשנות אשר מעניק מחבר "ספר הרפואות" לטקסטים הרפואיים הקאנונים הללו ,וכן העקרונות והשיטות הרפואיים המוצגים באופן ישיר בספר ,מאפשרים להתחקות אחר התורה הרפואית אשר בה אחז המחבר. שני אישים מוזכרים לאורך "ספר הרפואות" ,והם 'אסף בן ברכיה' ו'יוחנן בן זבדא' .במסגרת עבודת הדיסרטציה יופרדו חיבוריהם של שני האישים ,ותערך השוואה בין כתביהם .ההשוואה עם כתבי יוחנן והפרדתם מכתביו של אסף ,יכולים להאיר על אספקטים שונים בדמותו של אסף .תוצאות ראשונית של השוואה שנערכה בחלק מן הטקסטים כבר הראו כי ייתכן והם חלוקים בדעתם באשר להבנת הפעילות הפיזיולוגית בגוף האדם. - 19 - נושא נוסף אשר ייחקר במסגרת עבודת הדיסרטציה הוא הדיאטטיקה ,הרפואה המונעת והרפואות הפשוטות בעולמו של אסף .ב"ספר הרפואות" מופיעות מספר רשימות של תרופות פשוטות ,ירקות ופירות מומלצים לאכילה ,סוגי בשרים וטיבם ,סוגי חלב וטיבם ,ומקורות מים טובים ורעים לשתייה .הדיאטה היום- יומית עוסקת במאכלים אשר רובם גדלים במרחב הגיאוגרפי בו חי מחבר הרשימה ,או בסמוך לו .הגדרת מאכלים אלו ותפוצתם עשויה לתרום להערכת אזור הפעילות של אסף הרופא .מאידך ,השוואה של רשימות אלו לרשימות המופיעות בטקסטים רפואיים נוספים עשויה לסייע בהתחקות אחר מקורותיו של המחבר ובתיארוך הטקסט. עד כה אותרו כל הפרקים הנבחרים בכל כתבי היד הידועים ,החלה עריכת ההשוואה בין הגרסאות השונות וניתוח התוכן ,ואלו כבר הביאו למספר תובנות מעניינות .בהרצאה יוצגו בקצרה הסוגיות השונות וחלק מן התוצאות שהניב המחקר עד כה. - 20 - לוחמת אל דרכה :אסתר רזיאל נאור ומאבק להנחלת ההיסטוריה הרוויזיוניסטית Female Opposition Leadership: Knesset Member Ester Raziel Naor’s Activity on Revisionist Historiography Recognition נעמה טייטלבאום-קריא -אוניברסיטת בר-אילן Naama Teitlbaum-Karrie - Bar-Ilan University אסתר רזיאל-נאור ,מנהיגה שפעלה משורות האופוזיציה :היא האישה היחידה ששמשה במחתרת האצ"ל במפקדה ,והייתה חברת הכנסת )האישה היחידה( מטעם תנועת החרות וגח"ל מאסיפת הנבחרים ,הכנסת הראשונה ועד שנת .1974אסתר ריזאל-נאור כמקרה בוחן מאירה על המושגים 'מנהיגות נשית' ,ו'שוליות כפולה' תוך בחינת פעילותן של נשים בשורות האופוזיציה ,ולהבחנה בין פעילות פרלמנטרית ומנהיגות .אלו עתידים להאיר על סוגיות חברתיות משמעותיות בתולדות היישוב ומדינת ישראל מנקודת מבט שונה ולא שגרתית .מטרת ההרצאה לבחון את מאפייני מנהיגותה הנשית הייחודית ולעמוד על אופן עיצובה .תוך מיקוד בסוגיה אחת :הנחלת המורשת הרוויזיוניסטית .אסתר רזיאל נאור פעלה להנחלת המורשת הרוויזיוניסטית סביב מאבקה להפיכת כלא עכו כמבנה מורשת היסטורי ולא בית חולים לחולי נפש; להכרת זכויות נפגעי אצ"ל ולח"י כשווי זכויות לחברי ההגנה והפלמ"ח; העלאת עצמות דוד רזיאל וקבירתו בהר הרצל וחינוך להיסטוריה רוויזיוניסטית. במחקר קיימת אמביוולנטיות ביחס למונח 'הנהגה נשית' .כיום מקובלת ההנחה כי קיים סוג הנהגה נשי אשר שונה באופיו מזה הגברי .סגנון הנהגה נשי מאופיין בתכונות הנחשבות "רצויות" וקיימות אצל - הנשים ,תכונות שמאופיינות בהתחשבות ויכולת ביטוי רגשית :עידוד ,הכלה ,אינטואיטיביות ,יחסים בין אישיים ,דמוקרטיות ,אחריות ,דוגמה אישית ועוד .למידה על מנהיגות בכלל ומנהיגות נשית בפרט יש בהן להאיר על החברה בכללותה – דמותה של המנהיגה וקבלתה על ידי החברה מצויים בזיקה למבנה החברה בה היא פועלת. האידיאל במערכת ממשל דמוקרטית היא כי לנשים יהיה ייצוג שווה ) ,(50%אולם ההיסטוריה מוכיחה כי אין הדבר כך .מחקרים מצביעים כי הגורמים המשפיעים על תת ייצוג נשים במערכת הפוליטית הם :התפיסה החברתית-מגדרית ,השפעת ה ִאמהוּת והאחריות הביתית ,שיטת הבחירות ,גודל המפלגה ,מבנה המערכת המפלגתית והתרבות הפוליטית .בארץ מקובלת שיטת 'מכסת הייצוג' ) (Quotasהמשריינת מקומות לנשים ,אך יש הסוברים כי דווקא זו מקטינה את מספר ייצוגן במערכת הפוליטית. את השתתפותן ושותפתן הפוליטית של נשים ניתן לסווג לשלושה ביטויים :האשה הפרטית – נשים בעלות תפיסה מגדרית שמרנית הרואה בפוליטיקה נחלתם של הגברים ,ואת תפקידן 'כעזר מנגד'; האשה הציבורית – נשים אלו רואות את הפוליטיקה כרלוונטיות כל זמן שאין פגיעה בתפקידן כאמהות ורעיות, תחומי העניין הפוליטי שלהן הם בתחומים בעלי אופי מגדרי :רווחה ,חינוך ,חברה ועוד; האשה הפוליטית – - 21 - נשים אשר התמודדו בזירה הפוליטית בשווה לגברים ונשים אשר היו חלק מן האליטה המהפכנית אשר התנגדה לשלטון. בצורה פשטנית ניתן לומר כי אסתר רזיאל נאור עונה למודל השני ועיקר עיסוקיה היו בתחומי החינוך .בהרצאה אציג כיצד מאבקה להנחלת המורשת ההיסטוריות נובע מתפקיד "המחנכת" ונטוע בהיבטים אלו. - 22 - "אפילו השוטרים חפשו אותי ולא מצאוני" :ילדים עזובים בחוצות היישוב On Sacrifice, on Victims, and on Love. Educational Institutions for Neglected and Delinquent Children Established by the )Yishuv's National Committee and the Tel-Aviv Municipality (1934-1948 תהלה הרץ -אוניברסיטת בר-אילן Tehila Herz - Bar-Ilan University הרצאה זאת עוסקת בתופעת הילדים העזובים ,הנטושים ,המשוטטים והעבריינים ,שגדשו את חוצות הערים הגדולות בתקופת היישוב ,ונתפסו בעיני רבים בקרב היישוב כמאיימים על בניין הארץ כולו .תמי רזי עסקה בהרחבה בתופעה זו ,במקום שבו היא התבטאה בצורה החמורה ביותר בער תל אביב .מחקרה של רזי התמקד בזווית הראייה של הממסד את התופעה :כלומר ,תיאור ההיסטוריה ש'למטה' כפי שהיא נתפסה מ'למעלה'. בהרצאה זו אנסה לפרוס את הסיפור מנקודת המבט של ילדי השוליים עצמם ,ולספר את הסיפור בקולם שלהם. בהרצאה אציג מעין 'טעימות' ממגוון המקורות המצויים בידי ,המסייעים לחשוף את הסיפור מזווית בלתי-שגרתית זו ) מכיוון שילדי השוליים לא הרבו לכתוב ולשתף בצורה המקובלת את זיכרונותיהם וקורות חייהם ,וסיפורם באופן טבעי נעלם מבין דפי ההיסטוריה( :קטעי עיתונים של ילדים ממוסדות לילדים עזובים; זיכרונות שבעל פה; מכתבים של הילדים ,שנמצאו בין דפיהם של מורים לשעבר במוסדות לילדים עבריינים; יצירות אמנות של אחד הילדים כבוגר ,המעבירות את תחושותיו וחוויותיו מתקופת ילדותו; תמונות רבות של הילדים ,המעבירות בצורה חזקה ובלתי-אמצעית את תחושותיהם של הילדים ואת עולמם .חיבור כל המקורות הללו יחדיו ,בשילוב עם מקורות המידע הרגילים של התקופה כקטעי עיתונות וכדומה ,מעלים תמונת חיים ססגונית ואותנטית של התקופה. בהרצאה אתייחס בקצרה לשיטות המחקר המעניינות ומעט הרפתקניות שחוקר ההיסטוריה 'מלמטה' מוצא עצמו מוכרח להשתמש בהן ,על חסרונותיהן ועל יתרונותיהן .וכן לשאלה מהי תרומתה של צורת סיפור זו ,מהזווית של שולי החברה ,להבנת התקופה בפרט ,ולחקר ההיסטורי בכלל. בשולי הדברים יש לציין שנושא זה הינו הפרק הראשון במחקרי ,ומשמש כמעין רקע למחקר .מחקרי עוסק במוסדות החינוך לילדים עזובים ועבריינים של הוועד הלאומי ושל עיריית תל-אביב ,אך מפאת מורכבותו הגדולה של הנושא וקוצר היריעה ,בחרתי להתמקד בנקודה זו ,שיש בה עניין רב בפני עצמה. - 23 -
© Copyright 2024