הגמר הנחיות לכתיבת פרויקט - קריית החינוך גבעת וושינגטון

‫בס"ד‪ ,‬י"ד אלול תשע"ד‬
‫‪ 9‬בספטמבר ‪4102‬‬
‫הנחיות לכתיבת פרויקט הגמר‬
‫פרויקט הגמר יוגש על פי ההנחיות עד לתאריך ‪ 13‬באוגוסט בסיום שנת הלימודים‪.‬‬
‫וועדת חריגים – במקרים חריגים‪ ,‬ניתן להגיש בקשה להארכת מועד ההגשה‪ ,‬הבקשה תוגש עד‬
‫(חודש לפני תום מועד ההגשה)‪.‬‬
‫ה‪ 13 -‬ביולי של שנת הלימודים‬
‫הגשת הפרויקט לאחר המועד שנקבע או זה שאושר ע"י וועדת חריגים כרוכה בתשלום נוסף‬
‫בגובה של ‪ 33%‬משכ"ל השנתי ובתנאי שהפרויקט יוגש בשנת הלימודים העוקבת‪.‬‬
‫דחיית מועד ההגשה בשנה נוספת ומעבר למועדים שאושרו‪ ,‬תחייב הרשמה לקורסי הפרויקט‬
‫בהיקף של ‪ 4‬ש"ש‪.‬‬
‫הרכב ציון הפרויקט– מנחה ראשי – ‪ , 03%‬קורא שני ‪ , 43%‬רפרט‪33% -‬‬
‫הצגת רפרטים – לקראת סוף שנה"ל‪ ,‬תתקיים הצגת רפרטים במסגרת מרוכזת‪ .‬רפרטים‬
‫נבחרים יוצגו על פי המפורט בלוח האירועים בפני כלל הסטודנטים‪ ,‬הרפרטים האחרים‬
‫יוצגו במסגרת מצומצמת‪.‬‬
‫מסמך מפורט יצא בנפרד‪.‬‬
‫הנחיות כלליות להגשה‪:‬‬
‫‪ ‬הפרויקט יוגש מודפס וכרוך ב‪ 1-‬עותקים למזכירות התכנית ובנוסף כקובץ ‪.PDF‬‬
‫‪ ‬סוג גופן‪ -‬בעברית ‪ David‬ובאנגלית ‪Time New Roman‬‬
‫‪ ‬גודל הגופן‪ -‬פרט לכותרות‪ -‬גודל הגופן יהיה ‪ 04‬בעברית ובאנגלית‬
‫‪ ‬מרווח בין השורות‪ -‬כפול‬
‫‪ ‬מספר העמודים‪ -‬יש למספר את העמודים בגוף העבודה‪ ,‬לא כולל נספחים אותם יש‬
‫למספר באותיות‬
‫‪ ‬גוף העבודה‪ -‬כ‪ 01-‬עמודים (לא כולל דף שער‪ ,‬תוכן עניינים‪ ,‬תקציר‪ ,‬מבוא‪ ,‬נספחים‬
‫ורשימת מקורות)‪ .‬בכל מקרה לא יעלה אורך גוף העבודה על ‪ 03‬עמודים‪.‬‬
‫‪ ‬מאגר בספריה – עותק של העבודה יישמר במאגר הספריה‬
‫העבודה תכלול‪:‬‬
‫‪ ‬עמוד שער‪ :‬תאריך‪ ,‬נושא המחקר‪ ,‬שם הסטודנט‪ ,‬מספר ת"ז‪ ,‬שם מנחה אישי‪ .‬תבנית‬
‫עמוד השער מצורפת למסמך זה (נספח ‪.)0‬‬
‫‪ ‬לא חובה‪ -‬דף ללא כותרת ובו תודות לאלו שסייעו לסטודנט בעבודתו‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן העניינים‪ :‬יש להשתמש בשיטת המספור הבאה‪:‬‬
‫‪ .0‬ראש פרק עיקרי‬
‫‪ .0.0‬ראש פרק משני של פרק ‪0‬‬
‫‪ .0.4‬ראש פרק משני נוסף של פרק ‪0‬‬
‫‪.0.4.0‬ראש פרק משני של פרק ‪0.4‬‬
‫‪ .4‬ראש פרק עיקרי חדש‬
‫‪ .4.0‬ראש פרק משני של פרק ‪4‬‬
‫‪.4.0.0‬ראש פרק משני של פרק ‪4.0‬‬
‫ראש פרק משני של פרק ‪4.0.0‬‬
‫‪.4.0.0.0‬‬
‫וכך הלאה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תקציר בעברית ובאנגלית‪ -‬התקציר נועד לתת לקורא מידע ברור על מהות העבודה‪,‬‬
‫מטרתה‪ ,‬שיטור המחקר‪ ,‬הממצאים העיקריים והמסקנות‪ .‬אורך התקציר‪ -‬עד ‪ 451‬מילים‬
‫בכל אחת מהשפות‪ .‬עם ‪ 5-7‬מילות מפתח (‪)key words‬‬
‫רשימת לוחות‬
‫רשימת איורים‬
‫גוף העבודה יחולק לפרקים הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬מבוא‪ -‬המבוא בא להציג בפני הקורא את התשתית להבנת העבודה וכולל את הנושאים‬
‫הבאים‪ :‬רקע כללי של הנושא הנדון בעבודה‪ ,‬הצגה כללית של מטרות העבודה‪ ,‬תרומתה‬
‫וחשיבותה‪ ,‬הגדרת משתנים ומושגים עיקריים‪ ,‬ענין אישי וחשיבות ביצוע העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬רקע עיוני (סקירת ספרות)‪ -‬יש לרכז את המידע הרלוונטי והעדכני מהספרות‪ .‬מה ידוע‪,‬‬
‫מה התבצע בעבר‪ ,‬תוך ציטוט מאמרים חשובים המתייחסים לנושא‪ .‬הרקע הספרותי‬
‫מוביל את הקורא להבנת הידוע כיום בספרות בנושאים הרלוונטיים‪ ,‬ומהוה את ההצדקה‬
‫לביצוע המחקר‪ .‬בהתייחס לכללי הציטוט המדעי (פירוט בסעיף ‪)5‬‬
‫‪ .0‬שאלת המחקר‪ ,‬מטרות המחקר והשערות המחקר‪ -‬יש לנסח בבהירות את שאלת‬
‫המחקר‪ ,‬מטרות העבודה ולכל מטרה לנסח השערת מחקר מתאימה‪.‬‬
‫‪ .4‬השיטות ופרקים נוספים על פי סוגי הפרויקט השונים‪:‬‬
‫‪ ‬מחקר שטח או מעבדה‪ -‬ניסויי – איסוף נתונים‪ ,‬תוצאות ומסקנות המבוססות על‬
‫איסוף נתונים‬
‫‪ ‬סקירה ביקורתית ‪ -‬הערכה אקדמית של מאמרים‪ ,‬אשר מציעה גם סיכום ותגובה‬
‫התוכן‪.‬‬
‫ביקורתית על‬
‫‪ ‬תכנית התערבות או תכנית לימודים‪ -‬הערכת צרכים של אוכלוסיית היעד לתכנית‪,‬‬
‫בנית תכנית התערבות‪/‬תכנית לימודים‪.‬‬
‫המכללה שומרת לעצמה את הזכות לערוך שינויים בהנחיות בהתאם לדרישות המועצה להשכלה‬
‫גבוהה ומבנה תכנית הלימודים‪.‬‬
‫פירוט ההנחיות לכתיבה הייחודית של סוגי הפרויקט השונים‪:‬‬
‫‪ 2.0‬מחקר שטח או מעבדה‪ -‬ניסויי‬
‫השיטות (המתודולוגיה)‬
‫‪ ‬אוכלוסיית המחקר‪ -‬יש להגדיר את אוכלוסיית המחקר‬
‫‪ ‬משתני המחקר‪ -‬יש להגדיר משתנים בלתי תלויים ותלויים‪ -‬למחקר יישומי‬
‫‪ ‬כלי המחקר‪ -‬יש לתאר את הכלים ואת מאגרי המידע בהם משתמש החוקר‪ .‬אם‬
‫מתבצע שימוש בשאלון יש לצרפו כנספח להצעת המחקר‬
‫‪ ‬הליך המחקר‪ -‬שיטות המחקר‪ ,‬הטיפול במשתני המחקר‪ ,‬מערך המחקר‪ ,‬משך‬
‫הטיפול‪ ,‬הוראות שניתנו לנחקרים‪ ,‬מבנה הקבוצה הנבדקת וכדומה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הניתוח הסטטיסטי‪ -‬כיצד עיבד הכותב את הנתונים ובאילו שיטות סטטיסטיות‬
‫נקט‪.‬‬
‫הממצאים (התוצאות)‪ -‬בחלק זה יפורטו ממצאי המחקר בדרכים שונות‪ ,‬לרבות בעזרת לוחות‬
‫ואיורים‪ .‬יתוארו גם דרכי העיבוד הסטטיסטי‪.‬‬
‫דיון בממצאים‪ -‬דיון במשמעויות ממצאי המחקר שפורטו בפרק הקודם‪ ,‬תוך קשירת‬
‫הממצאים לרקע העיוני‪ ,‬להשערות שנוסחו בתחילת המחקר ולממצאים של מחקרים‬
‫רלוונטיים אחרים שנידונו בסקירת הספרות‪.‬‬
‫סיכום‪ -‬סיכום עיקרי הדברים שנאמרו בדיון כולל תרומת המחקר‪ ,‬המלצות לעתיד ומגבלות‬
‫המחקר‪.‬‬
‫יש לכלול בעבודה לפחות חמישה מאמרים מדעיים משבע השנים האחרונות שפורסמו בכתבי‬
‫עת מדעיים בינלאומיים שפיטים‪ ,‬וזאת בנוסף לספרים‪ ,‬כתבי עת בישראל ועוד‪.‬‬
‫‪ 2.4‬סקירה ביקורתית‬
‫הנחיות לכתיבת סקירה ביקורתית (ראה נספח מס' ‪ 2‬להסבר מפורט על סקירה ביקורתית)‬
‫מבנה הסקירה הביקורתית‬
‫מבוא‬
‫אורכו של מבוא הוא בדרך כלל פסקה עד שלוש פסקאות ויכלול התייחסות אישית של הכותב‪,‬‬
‫והערות אחרות שמוצא לנכון לכתוב‬
‫תקציר‬
‫יכלול סיכום של נקודות המפתח יחד עם מספר מוגבל של דוגמאות‪ .‬ניתן גם להסביר בקצרה את‬
‫מטרותיך וכוונותיך לאורך כל העבודה וכן ניתן לתאר בקצרה כיצד הטקסט מאורגן‪.‬‬
‫ביקורת‪ -‬גוף העבודה‬
‫הביקורת היא עיקר העבודה ואמורה לכלול דיון יסודי‪ ,‬מאוזן והערכה ביקורתית של הממצאים‪,‬‬
‫מסקנות והצעות של המחקרים שנסקרו בעבודה זו‪ .‬יש להקפיד ולבסס את הדיון על קריטריונים‬
‫ספציפיים‪ ,‬הנתמכים על ידי מקורות נוספים העשויים לתמוך בביקורת שהוצגה‪ ,‬שאותם יש לציין‬
‫במקורות‪.‬‬
‫להלך מספר דוגמאות (הצעות) כיצד לבנות את כתיבת הסקירה הביקורתית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לדרג את המסקנות מחשוב ביותר למסקנות פחות חשובות לפחות‪ ,‬לפי רעות עיני הכותב‪.‬‬
‫אם הביקורת המוצגת היא יותר חיובית מאשר שלילית‪ ,‬מומלץ להציג את הנקודות‬
‫השליליות בתחילה ולסיים בנקודות החיוביות‪ ,‬וההיפך‪.‬‬
‫אם יש מספר דומה (זהה) של נקודות חוזק וחולשה לכל קריטריון שנסקר‪ ,‬יש להחליט‬
‫מראש מה תכלול ההערכה‪ .‬לדוגמא ‪ ,‬ייתכן שיהיה רצון להגיב על רעיון מרכזי ויש לכותב‬
‫הערות חיוביות וגם שליליות‪ ,‬ניתן להתחיל בחלק החיובי (יתרונות) ולאחר מכן לסגת‬
‫מעט ולהסביר כיצד הצד החיובי של הרעיון מוגבל בדרך כלשהי‪.‬‬
‫להקדיש מספר פסקאות לכל קריטריון שבוחרים לעסוק בו‪ ,‬ושחלק זה יכלול הן את‬
‫הנקודות השליליות (אם קיימות) וגם את החיוביות‪.‬‬
‫ניתן לכלול גם המלצות מנומקות לאופן שבו מחקר ספציפי יכול היה להתבצע בצורה‬
‫טובה יותר (לדעתך)‪ ,‬במונחים של רעיונות‪ ,‬גישה מחקרית‪ ,‬שיטות‪ ,‬מתודולוגיה‪,‬‬
‫מסקנות והמלצות‬
‫המסקנות יובאו במספר משפטים קצרים עם ניסוח מחודש של הרעיונות החדשים שהובאו‬
‫בעבודה‪ ,‬עם המלצות יישומיות‪ ,‬הן לשטח והן למחקרים עתידיים‪.‬‬
‫אם קיים צורך בהסתייגות מסוימת או הסבר נוסף ניתן לכלול גם "פסק דין" מאוזן ומנומק‪ ,‬זה‬
‫יכול לחזק את איכותה של הביקורת בכך שתצטייר כהוגנת וסבירה יותר‪.‬‬
‫מקורות‬
‫סקירה ביקורתית אמורה להסתמך על לא פחות מ‪ 05-‬מאמרים מדעיים מחקריים שפורסמו‬
‫בכתבי עת שפיטים ובין לאומיים ב‪ 7-‬השנים האחרונות‪ .‬כללי הציטוט כפי שמובאים בסעיף ‪.5‬‬
‫‪ 2.0‬כתיבת תכנית התערבות או תכנית לימודים‬
‫השיטות (המתודולוגיה) גם לתכנית התערבות וגם לתכנית לימודים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרת אוכלוסיית היעד ‪ -‬עבורה תבנה תכנית ההתערבות‪/‬תכנית הלימודים‬
‫בנית כלים להערכת הצרכים של אוכלוסיית היעד (בניית שאלונים לראיונות עומק‬
‫חצי מובנים ונקודות לתצפית לצורך איסוף מידע ‪ ,‬שאלונים לאיסוף מידע בשיטה‬
‫כמותית ועוד)‬
‫הפרקים הנוספים לתכנית התערבות‪:‬‬
‫הצגת הממצאים – הצרכים של אוכלוסיית היעד בדרכים שונות‪ :‬בניית "סיפור ממצאים"‬
‫מקיף ועשיר של אוכלוסיית היעד המדגימה על כל ההיבטים הרלוונטיים (התפתחותיים‪-‬‬
‫אוניברסאליים וייחודיים לאוכלוסייה ולנושא הפרויקט)‪ .‬או הצגת הממצאים בדרך כמותית‬
‫בטבלאות‪ ,‬גרפים וכדומה‪.‬‬
‫איתור והערכת צרכים תוך דיון בממצאים‪ -‬דיון במשמעויות ממצאי הסיפור שפורטו בפרק‬
‫הקודם‪ ,‬תוך קשירת הממצאים לידע שפורט ברקע העיוני‪.‬‬
‫פריסת רעיון ההתערבות שאמורה לתת מענה לצרכים שאותרו‪.‬‬
‫התאמת יחידה בתכנית הלימודים בחינוך גופני או בחינוך לבריאות לצורך קידום יכולות‬
‫רגשיות‪-‬חברתיות וגופניות באוכלוסיית היעד‪ .‬ההתאמה תערך בהתייחס לסוגיות שהועלו‬
‫בפריסת רעיון התכנית‪ .‬ניתן להציג את ההתאמה בעזרת טבלאות‪ ,‬מודלים או טקסט רציף‪.‬‬
‫סיכום והמלצות – כולל אפשרויות יישום ההתערבות באוכלוסיות דומות נוספות‪.‬‬
‫יש לכלול בעבודה לפחות חמישה מאמרים מדעיים משבע השנים האחרונות שפורסמו בכתבי‬
‫עת מדעיים בינלאומיים שפיטים‪ ,‬וזאת בנוסף לספרים‪ ,‬כתבי עת בישראל ועוד‪.‬‬
‫הפרטים הנוספים לתכנית לימודים‪:‬‬
‫‪ ‬הצגת הממצאים‪ -‬הצרכים של אוכלוסיית היעד‬
‫‪ ‬בנית תכנית לימודים על בסיס צרכי אוכלוסיית היעד‪ .‬על התכנית להיבנות על פי הקוים‬
‫המנחים לכתיבת תכנית לימודים של האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪.‬‬
‫‪ ‬כתיבת מדריך למורה להטמעת התכנית‬
‫‪ ‬ניסוי בשטח של יחידת הוראה אחת מתוך התכנית תוך הערכה והצגת תובנות הניסוי‪.‬‬
‫‪ ‬סיכום והמלצות‬
‫יש לכלול בעבודה לפחות חמישה מאמרים מדעיים משבע השנים האחרונות שפורסמו בכתבי‬
‫עת מדעיים בינלאומיים שפיטים‪ ,‬וזאת בנוסף לספרים‪ ,‬כתבי עת בישראל ועוד‬
‫‪ .0‬אישורים לביצוע המחקר‬
‫אישורים לביצוע המחקר‪ -‬במידה והמחקר דורש את אישורה של ועדת הלסינקי או‬
‫את אישור המדען הראשי במשרד החינוך‪ -‬יש לצרף את האישור כנספח להצעת‬
‫המחקר כנספח‬
‫‪ .6‬רשימת מקורות‪ -‬רשימת המקורות תוצג על פי כללי הכתיבה של האגודה הפסיכולוגית‬
‫האמריקנית (‪ )APA‬ראה דוגמאות בנספח ‪. 4‬‬
‫‪ .7‬נספחים (אם יש)‪ :‬אישור ועדה אתית‪ ,‬שאלונים‪ ,‬תמלילי ראיונות ועוד‪ .‬יש לתת לכל‬
‫נספח מספר על פי סדר הופעתם בעבודה ולכלול הפניות לנספחים בגוף העבודה‪.‬‬
‫‪ .8‬עמוד הצהרה‪ -‬ההצהרה היא התחייבות של הסטודנט כי העבודה לא הועתקה‪ ,‬אלא‬
‫נעשתה על ידו ובהתייעצות עם בעלי התפקידים הבאים‪ :‬המנחה‪ ,‬יועץ סטטיסטי‪ ,‬מומחה‬
‫באיסוף מידע‪ ,‬בעלי תפקידים הקשורים במהלך המחקר כגון מנהל בית ספר‪ ,‬מנהל‪/‬רכז‬
‫תכנית ועוד‪ .‬נוסח ההצהרה שעליה יחתום הסטודנט מצורף למסמך זה (נספח ‪.)0‬‬
‫הכתיבה להנחיות אלו הסתייעה במקור‪:‬‬
‫אפרתי‪ ,‬נ' ולידור‪ ,‬ר' (‪ .)4116‬העבודה הסמינריונית‪ -‬כתיבה‪ ,‬הנחיה והערכה‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫מכון מופת‪.‬‬
‫ניתן לעיין במקור זה‪ ,‬הנמצא בספריה‪ ,‬להעמקה וקבלת הנחיות מפורטות יותר לגבי‬
‫תהליך‪.‬‬
‫נספח ‪3 -‬‬
‫תבנית לעמוד השער‬
‫המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון‬
‫שם העבודה‬
‫_______________________‬
‫פרויקט גמר‬
‫מוגש ע"י _________‬
‫במסגרת הלימודים לתואר שני בחינוך גופני‬
‫בהנחיית‪_________________ :‬‬
‫חודש ושנה עבריים‬
‫מאושר ע"י _____________‬
‫(מנחה העבודה)‬
‫חודש ושנה לועזיים‬
‫תאריך ____________‬
2 - ‫נספח‬
:‫להלן דוגמאות לאופן הרישום של סוגי המקורות הנפוצים‬
:‫מאמר בכתב עת‬
.400-095 ,‫ מז‬,‫ מגמות‬.‫ הקשר בין חשיפה לעישון לתפקוד במבחני משכל‬.)0994( '‫ ח‬,‫ ע' וגלעדי‬,‫ אלדר‬,‫ ג"מ‬,‫שפיר‬
Johnson, M. R., Levine, J., & Barnaby, J. (1987). Effects of long-term exposure to cigarette smoke
on cognitive functioning. International Journal of Cognition, 35, 126-143
Blake, O., Champoux, M. Y., & Wakeling, J. M. (2012). Muscle coordination patterns for
efficient cycling. Medicine and Science in Sports and Exercise, 44, 926–938
:‫(ב) ספר‬
.‫ עם עובד‬:‫ תל אביב‬.)‫ עישון ותפקוד קוגניטיבי (מהדורה שנייה‬.)0994( '‫ ח‬,‫ ע' וגלעדי‬,‫ אלדר‬,‫ ג"מ‬,‫שפיר‬
Johnson, M. R., Levine, J., & Barnaby, J. (1987). Cognitive functioning: Nature or nurture? (2nd
ed.). Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.
Edmonds, W. A. & Tenenbaum, G. (Eds.) (2012). Case studies in applied psychophysiology:
Neurofeedback and biofeedback treatments for advances in human performance. Chichester, UK:
Wiley-Blackwell
:‫(ג) ספר ערוך‬
:‫ ירושלים‬.)0-4 ‫ בינה מלאכותית בשנות האלפיים (כרכים‬.)4111( .)‫ ח' (עורכים‬,‫ ע' וגלעדי‬,‫ אלדר‬,‫ ג"מ‬,‫שפיר‬
.‫מאגנס‬
Johnson, M. R., Levine, J., & Barnaby, J. (Eds.). (1987). Cognitive functioning (Vols. 1-3).
Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.
:‫(ד) פרק בתוך ספר ערוך‬
?‫ האם הדבר נכון גם בתפקוד קוגניטיבי‬:"‫ "העישון מסוכן לבריאות‬.)0994( '‫ ח‬,‫ ע' וגלעדי‬,‫ אלדר‬,‫ ג"מ‬,‫שפיר‬
.‫ אקדמון‬:‫ ירושלים‬.)77-02 '‫ מחקרים בבריאות הציבור (עמ‬,)‫בתוך י' גלבר וא' אברהמי (עורכים‬
Johnson, M. R., Levine, J., & Barnaby, J. (1987). Cognitive development in China and the USA:
A cross-cultural comparison. In B. Bolling & K. L. Rasmussen (Eds.), Cross-cultural perspectives
in psychological research: Vol. 2. Cognition (pp. 344-369). Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.
Chelladurai, P., & Trail, G. (2001). Styles of decision making in coaching. In J. Williams (Ed.),
Applied sport psychology (4th ed., pp. 107-119). Mountain View: Mayfield.
‫הנחיות מפורטות ניתן למצוא בקישורית‬
http://www.openu.ac.il/library/bibliographic_reference.html
‫נספח ‪1 -‬‬
‫המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון‬
‫תואר שני בחינוך גופני‬
‫הצהרה‬
‫אני מצהיר‪/‬ה בזאת‪ ,‬שחיבור זה הוא פרי עבודה עצמית של החתום מטה‪ .‬לא נעזרתי בהכנתו בכל‬
‫גורם שהוא או באדם מלבד אלו המצוינים בגוף העבודה‪.‬‬
‫ציטוטים‪ ,‬קטעים או רעיונות‪ ,‬המבוססים על עבודות של אחרים צויינו במקורות או בהערות של‬
‫עבודה זאת‪.‬‬
‫כל ציטוט המופיע בעבודה זו מוקף במרכאות‪ .‬אין לצטט למעלה משלושה משפטים בניסוח הזהה‬
‫למקור‪.‬‬
‫ציטוט מהאינטרנט מלווה בציון האתר ממנו נלקח ואשר מופיע כמקובל במקורות‪.‬‬
‫________________‬
‫השם‬
‫_________________‬
‫חתימה‬
‫הערה‪ :‬עמוד זה יצורף כעמוד אחרון‪ ,‬ללא מספר‪.‬‬
‫___________________‬
‫תאריך‬
‫נספח – ‪4‬‬
‫מהי סקירה ביקורתית?‬
‫סקירה ביקורתית היא הערכה אקדמית של מאמר(ים)‪ ,‬אשר מציעה גם סיכום ותגובה ביקורתית‬
‫על התוכן‪ .‬זה עושה את זה שונה מביקורת ספרות‪ ,‬הבוחנת את גוף של ספרות מדעית או סדרה של‬
‫מאמרים אקדמיים‪ ,‬מפתחת טיפול בנושא ספציפי‪ .‬סקירת ספרות מהווה חלק חשוב מההכנה‬
‫לכתיבת עבודה מלאה‪.‬‬
‫למה לכתוב ביקורת קריטית? הנה מספר סיבות מדוע סקירה ביקורתית נכתבת‪ :‬כדי לנתח את‬
‫הטקסט ולהעריך את הרלוונטיות שלו לצרכים האקדמיים של הכותב; כדי לנתח‪ ,‬לתאר ולפרש‬
‫טקסט‪ ,‬כדי להפגין את ההבנה החומר שנקרא‪ .‬במהלך הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה‪,‬‬
‫הסטודנט מתבקש לכתוב ביקורות קריטיות על מנת להוכיח הבנת הנקודות העיקריות‪ ,‬יכולת‬
‫לנתח את הטיעונים העיקריים או את הממצאים החשובים‪ ,‬ואף מסוגל להעריך מאמר תוך שימוש‬
‫בקריטריונים רלוונטיים‪.‬‬
‫על מנת לכתוב ביקורת קריטית מצופה מהסטודנט להיות מסוגל לקרוא ולחשוב באופן ביקורתי‪.‬‬
‫כישורים אלה הם חשובים באותה מידה בחיי היומיום כמו שהם למחקר אקדמי‪ .‬הם עוזרים‬
‫להיות מעודכן לגבי נושאים רלוונטיים לתחום העיסוק‪ ,‬להעריך ולהגיב על בעיות שונות בהם‬
‫עלולים להיתקל בעבודה או במצבים לא צפויים אחרים‪ .‬כמו כן מסייעים לפתח יכולת להעריך‬
‫בצורה ביקורתית פתרונות שהוצעו על ידי אחרים ולהציע פתרונות חלופיים‪.‬‬
‫סקירה ביקורתית היא משימת כתיבה שמטרתה לסכם ולהעריך מאמרים‪ ,‬טקסטים מדעיים‬
‫בכתב עת שפיט‪ .‬כתיבת הסקירה הביקורתית בדרך כלל מחייבת לקרוא את הטקסטים (מאמרים)‬
‫שנבחרו בפירוט וגם לקרוא טקסטים קשורים אחרים‪ ,‬כך ניתן יהיה להציג הערכה הוגנת וסבירה‬
‫של נושא\סוגיית הסקירה שנבחרה‪.‬‬
‫מה פירוש ביקורתי? באוניברסיטה‪ ,‬במכללה‪ ,‬ובעולם האקדמי להיות ביקורתי לא אומר למתוח‬
‫ביקורת באופן שלילי‪ .‬במקום זה מחייב לשאול שאלות‪ ,‬להציג מידע ודעות בטקסט ולהציגם‬
‫בסקירתך לשם הערכה‪ ,‬ביקורת או אף שיפוט‪ .‬כדי לעשות זאת היטב‪ ,‬מצופה מהסטודנט להבין‬
‫את הנושא מנקודות מבט שונות (כלומר‪ ,‬מאמרים שונים הקשורים לנושא הסקירה) ולהתייחס‬
‫לתיאוריות וגישות שונות המופיעות בספרות המדעית‪.‬‬
‫מה כוונה בהערכה או שיפוט? כאן על הסטודנט להחליט לגבי הנקודות החזקות והחלשות של כל‬
‫מאמר או קבוצת מאמרים התומכים בתיאוריה זו או אחרת‪ .‬החלטה זו מבוססת בדרך כלל על‬
‫קריטריונים מסוימים‪ ,‬שכן זו דורשת הבנה של לא רק התוכן של המאמרים‪ ,‬פרקים בספר‪ ,‬אלא‬
‫גם הבנה של המטרה של כל אחד מהטקסטים המדעים שנכללו בסקירה‪ .‬יש להבין לאיזה קהל‬
‫מיועד כל מאמר ומדוע נכתב בצורה כפי שהוא‪.‬‬
‫ניתוח (אנליזה) של הממצאים המובאים במאמרים שונים דורש להפריד את התוכן והמושגים של‬
‫הטקסט ולהבין את הרכיבים העיקריים ואז להבין ולהסביר את יחסי הגומלין בין הרכיבים‬
‫השונים‪.‬‬