תוכן העניינים

‫חוברת לוגיקה‬
‫ניסים אוחנה‬
‫מהדורת ‪0202‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תוכן העניינים‬
‫חלק ראשון‪ :‬תקצירים ותרגול‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫‪3-20‬‬
‫‪3-4‬‬
‫‪.2‬‬
‫סמלים מוסכמים‬
‫‪5‬‬
‫‪.3‬‬
‫כללי יסוד באלגברה בוליאנית‬
‫‪6-7‬‬
‫‪.4‬‬
‫תרגיל מס' ‪ - 1‬חוקי יסוד‬
‫‪8‬‬
‫‪.5‬‬
‫טבלאות אמת‬
‫‪9-11‬‬
‫‪.6‬‬
‫תרגיל מס' ‪ - 2‬חוקי יסוד וטבלאות אמת‬
‫‪12-13‬‬
‫‪.7‬‬
‫שערים לוגיים‬
‫‪14-15‬‬
‫‪.8‬‬
‫תרגיל מס' ‪ - 3‬מערכות שערים‬
‫‪16‬‬
‫‪.9‬‬
‫תרגיל מס' ‪ - 4‬מערכות שערים‬
‫‪17‬‬
‫‪.11‬‬
‫תרגיל מס' ‪ - 5‬מערכות שערים‬
‫‪18-19‬‬
‫‪.11‬‬
‫תרגיל מס' ‪ – 6‬פונקציות וטבלאות אמת‬
‫‪21‬‬
‫‪.12‬‬
‫כללי דה‪-‬מורגן‬
‫‪21‬‬
‫‪.13‬‬
‫מפות קרנו‬
‫‪22-25‬‬
‫‪.14‬‬
‫תרגיל מס ‪ - 7‬טבלאות אמת ומפות קרנו‬
‫‪26-27‬‬
‫‪.15‬‬
‫המרת פונקציה נתונה לפונקציה קנונית‬
‫‪28‬‬
‫‪.16‬‬
‫מערכות שלמות‬
‫‪29-32‬‬
‫‪.17‬‬
‫תרגיל מס' ‪ - 8‬מערכות שלמות‬
‫‪32-33‬‬
‫‪.18‬‬
‫תרגיל מס' ‪ - 9‬מערכות שלמות‬
‫‪34‬‬
‫‪.19‬‬
‫תרשימי מתגים (מפסקים) ‪ -‬תרגול‬
‫‪35-43‬‬
‫‪.21‬‬
‫ניתוח מערכת ובניית פתרון לוגי – תרגול‬
‫‪44-45‬‬
‫‪.21‬‬
‫סיכום כללי האלגברה הבוליאנית‬
‫‪46‬‬
‫‪.22‬‬
‫סיכום כל השערים הלוגיים‬
‫‪47‬‬
‫‪.23‬‬
‫סיכום כל השערים הלוגיים וטבלאות אמת‬
‫‪48-51‬‬
‫‪.24‬‬
‫נספח ‪ :1‬דוגמה לטבלאות אמת ומפות קרנו‬
‫‪51‬‬
‫‪.25‬‬
‫נספח ‪ :2‬מעבר בין בסיסי ספירה‬
‫‪52‬‬
‫‪25-20‬‬
‫חלק שני‪ :‬מעבדה בלוגיקה‬
‫‪.26‬‬
‫סמלים פניאומאטיים‬
‫‪54-55‬‬
‫‪.27‬‬
‫מימוש פונקציות לוגיות באמצעות רכיבים פניאומאטיים‬
‫‪56-61‬‬
‫‪.28‬‬
‫תרגול קריאת מעגלי פיקוד‬
‫‪61-66‬‬
‫‪.29‬‬
‫בקר מתוכנת – הקצאת כתובות בתוכנת ‪( CDSIM‬בקר מדמה ‪)TI‬‬
‫‪67‬‬
‫‪.31‬‬
‫מימוש פונקציות באמצעות בקרים מתוכנתים‬
‫‪68-71‬‬
‫‪.31‬‬
‫תרגול מתקדם – מימוש באמצעות רכיבים פניאומאטיים‬
‫‪71‬‬
‫‪.32‬‬
‫תרגול מתקדם – מימוש באמצעות בקר מתוכנת‬
‫‪72-73‬‬
‫‪.33‬‬
‫תרגול מסכם ‪ -‬מימוש (משולב) פונקציות בוליאניות‬
‫‪74-77‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪2‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫מבוא‬
‫לוגיקה = תורת ההיגיון‪.‬‬
‫פסוק = משפט או היגד בשפת הדיבור‬
‫הבעיה העיקרית של תורת ההיגיון היא‪ :‬האם ההיסק נכון ? (או‪ :‬האם המסקנה נכונה ?)‬
‫השימוש בשפת הדיבור מקשה‪ ,‬לעיתים‪ ,‬לקבוע באופן חד משמעי (האם המסקנה נכונה או לא)‪ .‬לעיתים קרובות אנו‬
‫מנסחים משפטים תוך שימוש במילים שאינן חד‪-‬משמעיות‪ .‬כמו למשל‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לי הרבה זמן‪.‬‬
‫‪ .2‬תן לי‪ ,‬בבקשה‪ ,‬מעט סוכר‪.‬‬
‫‪ .3‬מתי יבוא המשיח ?‬
‫כדי להימנע מקשיים אלו‪ ,‬נוצרה שפה מלאכותית (להבדיל משפה טבעית – שפת הדיבור)‪.‬‬
‫הסמלים המיוחדים של שפת הלוגיקה עוזרים לנו לנסח טענות באופן בהיר ויעיל יותר מאשר בשפה הטבעית‪.‬‬
‫מושג בסיסי בלוגיקה הוא "פסוק "‪" .‬פסוק לוגי" הוא משפט בשפת דיבור שאפשר ליחס לו את הערך "אמת" או "שקר"‬
‫ורק אחד מהם !‪.‬‬
‫דוגמאות להיגדים שהם פסוקים לוגיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫פסוק‬
‫כל יונק הוא בעל חיים‪.‬‬
‫העיר אילת נמצאת על חוף ים המלח‬
‫לא כל בעל חיים הוא יונק‪.‬‬
‫פריז היא בירת אנגליה‬
‫‪9–3=5‬‬
‫אמת‬
‫‪X‬‬
‫שקר‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫דוגמאות להיגדים שאינם פסוקים לוגיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫פסוק‬
‫מתי ירד היורה ? (יורה = הגשם הראשון)‬
‫בשנת תש"ע יבוא המשיח‬
‫מה השעה ?‬
‫סע לאט !‬
‫מה קורה ?‬
‫אמת‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫שקר‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫הרחבה‪:‬‬
‫"אמת" = "נכון" = "כן"‬
‫"שקר" = "לא נכון" = "לא"‬
‫פסוק פשוט ופסוק מורכב‬
‫פסוק יכול להיות מורכב ממספר פסוקים פשוטים‪ .‬לדוגמה‪ :‬משה נולד באיטליה‪ ,‬אבל אחיו דוד נולד בישראל‪.‬‬
‫פסוק כזה נקרא "פסוק מורכב"‪ ,‬שניתן "לפרק" אותו לפסוקים פשוטים יותר‪.‬‬
‫דוגמאות למשפטים מורכבים‪:‬‬
‫‪ .1‬השמים מעוננים ויורד גשם‬
‫‪ .2‬אם מחר יהיה קר וגשום‪ ,‬לא אלך לבית הספר‪.‬‬
‫‪ .3‬אם הים יהיה סוער ולא יהיה מציל אל תיכנס למים‪.‬‬
‫‪ .4‬אכנס למים אם הים שקט או אם יש מציל‪.‬‬
‫משתנה לוגי‬
‫משתנה לוגי הוא מרכיב המידע הבודד ‪ .‬המשתנה הלוגי יכול לקבל אחד משני הערכים‪" :‬אמת" או "שקר"‪ .‬במקצועות‬
‫הטכנולוגיים‪ ,‬נהוג לסמן ב "‪ "1‬כדי לתאר "אמת" (נכון‪ ,‬כן) ולסמן ב "‪ "1‬כדי לתאר "שקר" (לא נכון‪ ,‬לא)‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫"אם מחר יהיה קר וגשום‪ ,‬לא אלך לבית הספר"‪ .‬זהו‪ ,‬כאמור‪ ,‬משפט מורכב והוא כולל שני משתנים‪:‬‬
‫מחר נדע אם התשובה היא "כן" (או "‪ )"1‬או "לא" (או "‪ )"1‬לגבי כל אחד משני המשתנים (קר וגשום) ואפעל בהתאם‪.‬‬
‫נשים לב ש "מזג אויר קר" הוא משתנה לוגי אחד (יכול לקבל "כן" או "לא")‪ ,‬ו"מזג אויר גשום" הוא משתנה לוגי נוסף‬
‫(יכול לקבל "כן" או "לא")‪.‬‬
‫נתאר זאת באמצעות טבלה שתכלול את כל הצירופים של מזג האוויר (גשם וקור) ואת המסקנה המתבקשת על פי‬
‫הפסוק הנ"ל ‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪3‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫אלך לבית‬
‫ספר‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫לא‬
‫קר‬
‫גשום‬
‫לא‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫לא‬
‫לא‬
‫כן‬
‫כן‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪ – 1‬כן‬
‫‪ - 1‬לא‬
‫אלך לבית‬
‫ספר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫קר‬
‫גשום‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫על‪ -‬פי הטבלה רואים שהמסקנה "מחר לא אלך לבית הספר"‪ ,‬מתקבלת רק כאשר שני המשתנים מקבלים את הערך "כן"‬
‫(‪ .)1‬כלומר גם קר וגם גשום‪ .‬אם אחד מהמשתנים מקבל ערך "לא" (‪ – )1‬המסקנה תהיה הפוכה‪ .‬בהמשך נחזור לדון‬
‫בקשר שבין המשתנים ובמשמעות הנובעת מקשר זה‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫א‪ .‬לגבי כל אחד מהמשפטים הבאים סמן ‪ X‬בעמודה המתאימה‪:‬‬
‫היגד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פסוק‬
‫לוגי‬
‫לא פסוק‬
‫לוגי‬
‫כל מה שנוצץ הוא זהב‬
‫הכרזת המדינה התקיימה ב ה' באייר תש"ח‬
‫אל תחלק באפס!‬
‫אסור לחלק באפס‬
‫לכובע שלי שלוש פינות‬
‫אין דבר העומד בפני הרצון‬
‫אני גר בקומה השניה‬
‫למלך צרפת יש כובע אדום‬
‫לגבי כל אחד מהמשפטים הבאים סמן ‪ X‬בעמודה המתאימה‪:‬‬
‫היגד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫אמת‬
‫שקר‬
‫כל מה שנוצץ הוא זהב‬
‫הכרזת המדינה התקיימה ב ה' באייר תש"ח‬
‫אסור לחלק באפס‬
‫לכובע שלי שלוש פינות‬
‫אני גר בקומה השניה‬
‫‪4+7>2+8‬‬
‫מחר תזרח השמש‬
‫ישראל נמצאת במזרח התיכון‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪4‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫סמלים מוסכמים‬
‫נתק קבוע בין שתי נקודות – מצב לוגי "‪:"1‬‬
‫חיבור קבוע בין שתי נקודות – מצב לוגי "‪:"1‬‬
‫סליל חשמלי (סולונויד) ‪:‬‬
‫נורה ‪:‬‬
‫מנוע חשמלי ‪:‬‬
‫‪M‬‬
‫ממסר‬
‫‪CR‬‬
‫מקור מתח – זרם ישר (‪: )DC‬‬
‫סימון זיהוי כללי‪:‬‬
‫מקור מתח – זרם חילופין (‪: )AC‬‬
‫סימון זיהוי כללי‪:‬‬
‫מפסקים (מתגים)‬
‫סוגי מפסקים ‪:‬‬
‫רגיל פתוח‪ ,‬מצב "‪[ "1‬מגע פתוח] כאשר המפסק אינו מופעל ומצב "‪ [" "1‬מגע סגור] כאשר המפסק מופעל‪.‬‬
‫רגיל סגור‪ ,‬מצב "‪ ["1‬מגע סגור] כאשר המפסק אינו מופעל ומצב "‪[ "1‬מגע פתוח] כאשר המפסק מופעל‬
‫מפסק "רגיל פתוח" ‪N.O.‬‬
‫מפסק "רגיל סגור" ‪N.C.‬‬
‫תיאור על פי מבנה‬
‫סמל מקובל בתרשימי מעגלים‬
‫חשמליים‬
‫תיאור מופשט (חיישנים‪ ,‬מפסקים‬
‫וכד')‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪5‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫כללי יסוד באלגברה בוליאנית‬
‫הערה‪ :‬בתיאור מערכת מפסקים‪ ,‬מסרטטים מפסק על‪-‬פי המבנה ולא על‪-‬פי מצבו הרגעי‪.‬‬
‫סימן החיבור ) ‪ ( ‬מציין חיבור מקבילי ‪ :‬קשר בין משתנים ‪ -‬קשר "או" ‪OR‬‬
‫סימן הכפל‬
‫)‪(‬‬
‫מציין חיבור טורי ‪ :‬קשר בין משתנים ‪ -‬קשר "וגם" ‪AND‬‬
‫משתנה‬
‫משתנה יכול לקבל אחד משני הערכים‪ :‬או "‪ "1‬או "‪"1‬‬
‫כללי יסוד – ביטוי בוליאני‬
‫‪.0‬‬
‫קשר בין "קבועים"‬
‫‪.0‬‬
‫קשר בין משתנה יחיד ולבין "קבוע"‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00  0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0 1  0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0 1  1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11  1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11  1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A0 0‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A0 A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A 1  A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A 1  1‬‬
‫‪.3‬‬
‫כלל הכפילות‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AA  A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AA A‬‬
‫‪A‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪6‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫כלל המשלים‬
‫‪.5‬‬
‫"משלים של ‪ :"A‬מצבו תמיד הפוך מזה של ‪ A‬ומסמנים אותו כ ‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AA  0‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A  A 1‬‬
‫‪A‬‬
‫חוקי יסוד באלגברה בוליאנית‬
‫חוק החילוף‬
‫‪.1‬‬
‫ בכפל‪:‬‬‫ בחיבור‪:‬‬‫‪.2‬‬
‫‪A B  BA‬‬
‫‪AB BA‬‬
‫חוק הקיבוץ ‪:‬‬
‫ בכפל ‪:‬‬‫‪ -‬בחיבור ‪:‬‬
‫‪A  ( B  C)  (A  B)  C‬‬
‫‪A  ( B  C)  (A  B)  C‬‬
‫‪.3‬‬
‫חוק הפילוג ‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫בכפל ‪ -‬סכום מכפלות‪:‬‬
‫בחיבור – מכפלת סכומים‪:‬‬
‫‪A  ( B  C)  A  B  A  C‬‬
‫)‪A  ( B  C)  (A  B)  (A  C‬‬
‫(נכון רק באלגברה בוליאנית !)‬
‫כללי הצמצום‬
‫‪.1‬‬
‫‪A  AB A‬‬
‫הוכחה אלגברית ‪:‬‬
‫)‪A  A  B  A  (1  B‬‬
‫‪1 B 1‬‬
‫‪ A 1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.2‬‬
‫ראה כללי יסוד‬
‫ראה כללי יסוד‬
‫‪A  (A  B)  A‬‬
‫הוכחה אלגברית ‪:‬‬
‫‪A  ( A  B)  A  A  A  B‬‬
‫‪AA  A‬‬
‫‪ A  AB‬‬
‫)‪ A  (1  B‬‬
‫‪1 B  1‬‬
‫‪ A 1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.3‬‬
‫ראה כללי יסוד‬
‫ראה כלל צמצום (‪)1‬‬
‫ראה כללי יסוד‬
‫ראה כללי יסוד‬
‫‪A  AB A  B‬‬
‫הוכחה אלגברית ‪:‬‬
‫‪A  A  AB‬‬
‫‪A  AB  A  AB AB‬‬
‫)‪ A  B  (A  A‬‬
‫‪A  A 1‬‬
‫‪ A  B 1‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪.4‬‬
‫לפי כלל צמצום (‪)1‬‬
‫מציבים ‪ A  A  B‬במקום ‪A‬‬
‫ראה כלל המשלים‬
‫ראה כללי יסוד‬
‫‪A  (A  B)  A  B‬‬
‫הוכחה אלגברית ‪:‬‬
‫‪A  (A  B)  A  A  A  B‬‬
‫‪AA  0‬‬
‫‪ 0 AB‬‬
‫‪ AB‬‬
‫ראה כלל המשלים‬
‫ראה כללי יסוד‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪7‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪ - 0‬חוקי יסוד‬
‫א‪ .‬השלם את טבלת האמת‬
‫ב‪ .‬רשום ביטוי אלגברי מתאים להפעלת הנורה ‪L‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫נורה‬
‫נורה‬
‫סוללה ‪3V‬‬
‫‪L‬‬
‫סוללה ‪3V‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪L‬‬
‫ביטוי אלגברי להפעלת הנורה‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫‪L‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪L‬‬
‫ביטוי אלגברי להפעלת הנורה‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪B‬‬
‫נורה‬
‫נורה‬
‫סוללה ‪3V‬‬
‫סוללה ‪3V‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ביטוי אלגברי להפעלת הנורה‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪L‬‬
‫שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪L‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪L‬‬
‫ביטוי אלגברי להפעלת הנורה‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪8‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫טבלאות אמת‬
‫לטבלת אמת שני שימושים עיקריים‪ :‬תיאור כל המצבים האפשריים של המפסקים (מתגים) והוכחת ביטוי או מערכת‬
‫לוגית‪ .‬בטבלת האמת‪ ,‬מקצים עמודה לכל משתנה בוליאני ולכל פעולה‪ .‬מספר השורות נקבע על‪-‬פי מספר הליטרלים‬
‫(=אותיות המסמלות משתנים)‪ .‬בכל שורה – צירוף אחר של מצב המפסקים (שמייצגים משתנים‪ ,‬שיכולים להמצא במצב‬
‫"‪ "1‬או "‪ .)"1‬כאשר בפונקציה בוליאנית מופיעים ‪ 2‬משתנים‪ ,‬מספר השורות יהיה ‪ .4‬וכאשר מספר המשתנים הוא ‪,3‬‬
‫מספר השורות יהיה ‪ , 8‬וכך הלאה‪ .‬מספר השורות ניתן לחישוב בעזרת הקשר הבא‪. 2 n :‬‬
‫כאן ‪ - n :‬מספר המשתנים המופיעים בפונקציה‪ .‬לכן‪22  4 ; 23  8 ,‬‬
‫נשים לב‪ :‬כל איבר המתקבל מטבלת אמת מכיל את כל המשתנים הלוגיים שבמערכת הנתונה‪ .‬מכאן‬
‫שבעזרת טבלת אמת ניתן לרשום משוואה קנונית (בניסוח אחר‪ :‬משוואה קנונית היא משוואה שבה כל איבר‬
‫מכיל את כל המשתנים ומבטאת את כל הציר ופים האפשריים)‪ .‬כל שורה בטבלה מייצגת צירוף אפשרי אחר של‬
‫המפסקים‪.‬‬
‫נזכיר ‪ :‬משתנה בוליאני הוא משתנה שיכול לקבל אחד משני הערכים ‪ "2" :‬או "‪."0‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬טבלת אמת לשני המשתנים ‪: A ,B‬‬
‫תנאי‬
‫"‪"AND‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪0*0= 0‬‬
‫‪1*0= 0‬‬
‫‪1*0= 0‬‬
‫‪1*1= 1‬‬
‫משתנים‬
‫בוליאניים‬
‫תנאי‬
‫"‪"OR‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪0+0= 0‬‬
‫‪1+0= 1‬‬
‫‪1+0= 1‬‬
‫‪1+1= 1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫בעיקרו של דבר מתעניינים בשורות שבהן הפונקציה מקבלת את הערך "‪ . "0‬טבלת האמת מראה שהפונקציה‬
‫מקבלת "‪ "1‬רק בשורה ‪ ,3‬שבה גם ‪ A=1‬וגם ‪. B=1‬‬
‫לעומתה‪ ,‬הפונקציה ‪ f (A, B)  A  B‬מקבלת את הערך "‪ "1‬בשורות ‪ ,1,2,3‬שבהן או ‪ A=1‬או ‪ B=1‬או גם ‪ A=1‬וגם‬
‫‪.B=1‬‬
‫להלן נדגים בדיקה על‪-‬ידי הצבת הערכים "‪ "1‬ו "‪ "1‬באותן שורות בהן הפונקציה מקבלת "‪: "1‬‬
‫הפונקציה ‪f (A, B)  A  B :‬‬
‫בשורה ‪ 1  1  1 : 3‬‬
‫)‪f (A, B‬‬
‫הפונקציה ‪f (A, B)  A  B :‬‬
‫בשורה ‪f  0  1  1 : 1‬‬
‫בשורה ‪f  1  0  1 : 2‬‬
‫בשורה ‪f  1  1  1 : 3‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬נתונה טבלת אמת של פונקציה בוליאנית כלשהי‪ .‬מבקשים לרשום ביטוי בוליאני מתאים על סמך טבלת‬
‫האמת‪.‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫נתייחס רק לשורות שבהן הפונקציה ‪ f‬מקבלת את הערך "‪."0‬‬
‫‪‬‬
‫כופלים את המשתנים בשורה ומחברים את השורות ‪:‬‬
‫בכל אחת מהשורות ‪ 3 ,2 ,1‬הפונקציה מקבל את הערך "‪."1‬‬
‫‪‬‬
‫אם בטבלה רשום "‪ ,"1‬בפונקציה נרשום ‪X‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪9‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪‬‬
‫אם בטבלה רשום "‪ ,"1‬בפונקציה נרשום ‪X‬‬
‫בשורה ‪A  B : 1‬‬
‫בשורה ‪A  B : 2‬‬
‫בשור ה ‪A B : 3‬‬
‫לכן‪ ,‬נוכל לרשום ‪f  A  B  A  B  A  B :‬‬
‫לעיתים קרובות‪ ,‬ניתן לצמצם את הפונקציה שרשמנו על‪-‬פי טבלת האמת‪ .‬על כן‪ ,‬כדי לצמצם את הפונקציה‪ ,‬נפעיל עליה‬
‫את הכללים שלמדנו (בשלב זה ‪ -‬חוקי יסוד וכללי צמצום)‪.‬‬
‫‪f  ABABAB‬‬
‫‪ B  (A  A)  A  B‬‬
‫‪AA 1‬‬
‫כללי יסוד‬
‫כלל המשלים‬
‫‪B 1  B‬‬
‫‪ BAB‬‬
‫‪ BA‬‬
‫כלל צמצום (‪ )3‬בשינוי קטן‬
‫בעקבות פעולת הפישוט של הפונקציה שהתקבלה מטבלת אמת‪ ,‬נוכל לרשום ‪f  A  B  A  B  A  B  A  B :‬‬
‫לסיכום ‪f  A  B :‬‬
‫נוכל לבדוק את התוצאה באמצעות טבלת אמת שבה נבדוק אלו ערכים מקבלת הפונקציה המצומצמת והאם מתקבלות‬
‫אותן תוצאות לפני ואחרי הצמצום‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫מצב‬
‫‪1‬‬
‫‪0+1=1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0+0=0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1+1=1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1+0=1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪AB‬‬
‫מסקנה ‪ :‬הטבלה מראה ששתי התוצאות "שקולות"‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫עבור ‪ 5‬משתנים ויותר‪ ,‬בניית טבלת אמת "רגילה" והטיפול בה‪ ,‬היא פעולה מסורבלת‪ .‬נהוג לפצל את הטבלה‬
‫לשתי טבלאות ו"לטפל" בכל אחת מהן לחוד ולאחר מכן לסכם את התוצאות ולהמשיך את הטיפול ככל שהדבר נדרש‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים אינה כוללת מערכות עם יותר מ ‪ 4‬משתנים‪.‬‬
‫אם מספר השורות שבהן הפונקציה מקבל ערך "‪ "1‬קטן יותר באופן משמעותי ממספר השורות שבהן‬
‫הפונקציה מקבלת ערך "‪ ," 1‬נעדיף להתייחס לשורות אלו וליצור מהן "פונקציה משלימה"‪ ,‬לצמצם אותה ולאחר מכן‬
‫להפעיל עליה את כללי דה‪-‬מורגן (נלמד על כך בהמשך)‪ .‬להלן דוגמה להמחשה‪:‬‬
‫‪ABC‬‬
‫‪ABC‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪‬‬
‫כאשר ערך המשתנה בטבלה הוא ‪ 1‬רושמים את המשתנה (למשל ‪.)A :‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ערך המשתנה בטבלה הוא ‪ 1‬רושמים את המשלים (למשל ‪.)B :‬‬
‫‪‬‬
‫כל שורה היא מכפלת המשתנים בשורה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רושמים ביטוי שמהווה סכום של המכפלות‬
‫הפונקציה המשלימה‬
‫– על‪-‬פי הטבלה ‪f (A, B, C)  ABC  ABC :‬‬
‫לאחר פישוט הפונקציה נקבל ‪f (A, B, C)  BC :‬‬
‫לאחר הפעלת כללי דה‪-‬מורגן נקבל ‪f (A, B, C)  B  C :‬‬
‫לשם השוואה‪ ,‬נרשום את הפונקציה המתקבלת מהשורות בהן התוצאה היא "‪: "1‬‬
‫‪f (A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫פונקציה זו כוללת שישה איברים !‪ .‬מכאן תובן ההעדפה לרשום פונקציה משלימה‪.‬‬
‫חשוב לזכור ‪ :‬שתי הפונקציות‪ ,‬שיתקבלו בסוף "הטיפול" הן זהות‪ .‬הטיפול בהן שונה‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בכמות הפעולות‬
‫הנדרשות כדי לצמצם את הביטוי‪.‬‬
‫לאימ ות המסקנות‪ ,‬נבנה טבלה חדשה שתכלול גם את העמודה של הפונקציה הסופית ‪:‬‬
‫‪BC‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫מסקנה ‪ :‬על‪-‬פי הטבלה שתי הפונקציות זהות‪.‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪11‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪ - 0‬חוקי יסוד וטבלאות אמת‬
‫א‪ .‬השלם את טבלת האמת על‪-‬פי פונקציה בוליאנית נתונה‪ .‬העזר בפתרון תרגיל ‪.1‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫רשום פונקציה בוליאנית על‪-‬פי טבלת האמת נתונה‪ .‬העזר בפתרון תרגיל ‪.1‬‬
‫תזכורת‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מתייחסים רק לשורות שבהן הפונקציה מקבלת ערך ‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫כופלים תאים בכל שורה ומחברים שורות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f ( A, B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪f ( A, B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f ( A, B)  A  B  A  B  A  B‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪f ( A, B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫)‪f ( A, B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪12‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫ג‪.‬‬
‫רשום פונקציה בוליאנית על פי טבלת אמת נתונה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫)‪f(A,B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪A A B B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שורה‬
‫)‪f(A,B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f(A,B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שורה‬
‫‪A A B B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪A A B B‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫שורה‬
‫)‪A A B B f(A,B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‪ .‬השלם את טבלת האמת‪ .‬העזר בדוגמה (‪:)1‬‬
‫‪.1‬‬
‫)‪A  ( A  B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A  A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪A  ( A  B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫שערים לוגיים‬
‫א‪ .‬סמלים וקשרים לוגיים‬
‫‪NOT‬‬
‫שער "‪"( "NOT‬לא")‪A :‬‬
‫‪NOT‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שער‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫שער "‪"( "OR‬או") ‪A  B :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שער‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫שער ‪"( "AND‬וגם") ‪A  B :‬‬
‫שער‬
‫שער "‪A  B :"XOR‬‬
‫שער‬
‫שער "‪A  B : "NOR‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שער‬
‫שער "‪A  B :NAND‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫שורה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫שורה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫קשר‬
‫‪NOR‬‬
‫‪NAND‬‬
‫‪A‬‬
‫שורה‬
‫קשר‬
‫‪NOR‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫קשר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪NOR‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪XOR‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫שורה‬
‫קשר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪XOR‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪AND‬‬
‫‪AND‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫קשר‬
‫‪OR‬‬
‫‪OR‬‬
‫‪A‬‬
‫שורה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫שורה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪14‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫ייצוגים שקולים ‪ -‬משתנה יחיד‪:‬‬
‫ייצוג שער ‪:NOT‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫ייצוג משתנה יחיד באמצעות שער ‪A : OR‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AAA‬‬
‫ייצוג משתנה יחיד באמצעות שער ‪A : AND‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AA  A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫שלילה כפולה‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫באמצעות שער ‪: NOT‬‬
‫‪AA‬‬
‫באמצעות שערי ‪: NOR‬‬
‫‪AA‬‬
‫‪A‬‬
‫באמצעות שערי ‪A  A : NAND‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫ייצוגים שקולים – שני משתנים (הוכחה בעמוד ‪:)00‬‬
‫‪A‬‬
‫סכום שלילות‪:‬‬
‫‪AB‬‬
‫מכפלת שלילות‪:‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫שער ‪: NOR‬‬
‫שער ‪: NAND‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪15‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪ - 3‬מערכות שערים‬
‫רשום ביטוי אלגברי מתאים למערכת השערים הנתונה‪ .‬העזר בדוגמה (‪:)1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪16‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪ - 5‬מערכות שערים‬
‫רשום פונקציה בוליאנית מתאימה למערכת הנתונה‪ .‬העזר בפתרון תרגיל ‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪f(A, B)  A  B‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪f ( A, B) ‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪f(X,Y, Z) ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪f(X,Y, Z) ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪f(X,Y, Z) ‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪f(X,Y, Z) ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪f(X,Y, Z) ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Z‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪17‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪ - 2‬מערכות שערים‬
‫נתונה פונקציה בוליאנית‬
‫) ‪f ( A, B, C‬‬
‫‪ .‬סרטט מערכת שערים לתיאור הפונקציה הנתונה‪ .‬העזר בפתרון התרגיל ‪:1‬‬
‫‪f ( A, B, C )  A  B  B  C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0.‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B  B  C‬‬
‫‪B C‬‬
‫‪f ( A, B, C )  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪f ( A, B, C )  A  B  C  B  C‬‬
‫‪C‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪f ( A, B, C)  A  B  C  A  B  B  C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪5.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪18‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
2.
f ( x, y, z )  X  Y  Z  Y  Z  X  Y  Z
X Y Z
6. f ( x, y, z)  X  Y  Z  X  Z  X  Y  Z
X Y Z
2.
f ( x, y, z )  X  Y  Z  Y  Z  X  Y  Z
X Y Z
19
0202 ‫ אוקטובר‬,‫ מהדורה חמישית‬,‫מבוא ללוגיקה‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪ – *6‬פונקציות וטבלאות אמת‬
‫סמן ‪ ‬במשבצת המתאימה לפונקציה המתוארת באמצעות טבלת האמת‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪XOR‬‬
‫‪NAND‬‬
‫‪AND‬‬
‫‪NOT‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪XOR‬‬
‫‪NAND‬‬
‫‪XNOR‬‬
‫‪NOR‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪NOT‬‬
‫‪XNOR‬‬
‫‪NOR‬‬
‫‪OR‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪NAND‬‬
‫‪XNOR‬‬
‫‪OR‬‬
‫‪NOT‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪NOT‬‬
‫‪NOR‬‬
‫‪NAND‬‬
‫‪XOR‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪21‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫כללי דה‪-‬מורגן‬
‫‪ .0‬כלל מס' ‪X  Y  X  Y : 0‬‬
‫הוכחה באמצעות טבלת אמת‪:‬‬
‫‪X Y‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ X‬שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫שתי העמודות זהות‪.‬‬
‫מסקנה‪X  Y  X  Y :‬‬
‫ייצוגים שונים של אותה פונקציה‪X  Y  X  Y :‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪X‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪ .2‬כלל מס' ‪X  Y  X  Y : 2‬‬
‫הוכחה באמצעות טבלת אמת‪:‬‬
‫‪X  Y‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ X‬שורה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫שתי העמודות זהות‪.‬‬
‫מסקנה‪X  Y  X  Y :‬‬
‫ייצוגים שונים של אותה פונקציה‪:‬‬
‫‪XY  X  Y‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪21‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫מפות קרנו‬
‫מפת קרנו הי א טבלת אמת הרשומה בצורה מיוחדת‪ .‬המפה מאפשרת פישוט נוח של פונקציות בוליאניות‪.‬‬
‫מפת קרנו מכילה ‪ 2n‬משבצות‪ ,‬המייצגות את כל הצירופים האפשריים של משתני הפונקציה (‪ – n‬מיצג את מספר‬
‫המשתנים המופיעים בפונקציה)‪ .‬מכאן ש מספר המשבצות במפת קרנו‪ ,‬זהה למספר השורות בטבלת אמת‪ .‬כל תא במפת‬
‫קרנו‪ ,‬מיצג שורה בטבלת אמת ומספרם תואם‪.‬‬
‫טבלת אמת ל ‪ 2‬משתנים ‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מפת קרנו ל ‪ 2‬משתנים ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫שורה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 01‬‬
‫מפת קרנו להכפלת ‪ 2‬משתנים ‪A  B :‬‬
‫‪‬‬
‫רישום התוצאות‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫טבלת אמת ל ‪ 3‬משתנים ‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪11‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0 0 0 1 0‬‬
‫רישום התוצאות‬
‫‪2‬‬
‫‪01‬‬
‫מפת קרנו להכפלת ‪ 2‬משתנים ‪A  B :‬‬
‫מפת קרנו לחיבור ‪ 2‬משתנים ‪A  B :‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מעתיקים את מספרי השורות למפת קרנו‪.‬‬
‫מעתיקים את צירופי המשתנים למפת קרנו‪.‬‬
‫‪1 0  1 1 1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0 0  0 1 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫מפת קרנו לחיבור ‪ 2‬משתנים ‪A  B :‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מפת קרנו ל ‪ 3‬משתנים ‪:‬‬
‫רישום מכפלות‬
‫שורה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪X‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪100‬‬
‫‪6‬‬
‫‪110‬‬
‫‪5‬‬
‫‪101‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪7‬‬
‫‪111‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪010‬‬
‫‪0‬‬
‫‪000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪011‬‬
‫‪C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪001‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ X - X‬ציר השיקוף‬
‫זכור ! יש התאמה מלאה בין שורה בטבלת אמת לבין תא במפת קרנו הנושאים מספר זהה‪.‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪22‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫מפת קרנו להכפלת ‪ 3‬משתנים ‪:‬‬
‫מיפוי תאים‬
‫‪‬‬
‫‪X‬‬
‫‪10‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪00‬‬
‫‪‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪C‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫מפת קרנו להכפלת ‪ 3‬משתנים ‪:‬‬
‫רישום מכפלות‬
‫‪X‬‬
‫‪10‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1 0  0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11 0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0 000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0 11‬‬
‫‪111‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0 1 0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1 0 1‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪0  0 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X-X‬‬
‫‪X‬‬
‫ציר השיקוף‬
‫ציר השיקוף‬
‫‪X-X‬‬
‫הערות ‪:‬‬
‫המייחד את סדר התאים הוא בכך שכל שני תאים סמוכים (בעלי צלע משותפת)‪ ,‬שונים זה מזה בליטרל אחד (סיבית‬
‫אחת)‪ .‬תאים קיצוניים ‪( 1,1‬עמודה שמאלית)‪ ,‬וכן ‪( 4,5‬עמודה ימנית)‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬שונים זה מזה בליטרל אחד (סיבית‬
‫אחת)‪ .‬מכאן שהם "מתנהגים" כמו תאים סמוכים‪.‬‬
‫ברישום הפונקציה המצומצמת ‪ -‬על פי המפה‪ ,‬רושמים רק את המשותף לשני התאים הסמוכים‪.‬‬
‫תרגיל לדוגמה ‪: 1-‬‬
‫הכן טבלת אמת עבור הפונקציה הבאה והעבר אותה למפת קרנו ‪f ( A, B, C )  A  B  C  A  B  C :‬‬
‫פתרון ‪:‬‬
‫טבלת אמת ‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫מפת קרנו ‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫תזכורת ‪:‬‬
‫כל שורה בטבלת האמת מתאימה למשבצת הנושאת את אותו מספר במפת קרנו‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪23‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל לדוגמה ‪: 2 -‬‬
‫נתונה הפונקציה ‪f(A, B)  AB  AB  AB :‬‬
‫א‪ .‬הצגת את הפונקציה בטבלת אמת‬
‫ב‪ .‬צמצום את הפונקציה באמצעות מפת קרנו‬
‫ג‪ .‬צמצום את הפונקציה בדרך אלגברית‬
‫פתרון‬
‫א‪ .‬טבלת אמת ‪:‬‬
‫‪01‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪11 10‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫צמצום בעזרת מפת קרנו‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪1‬‬
‫רישום הפונקציה המצומצמת על‪-‬פי המפה ‪:‬‬
‫ התאים ‪ 1-3‬סמוכים‪( A=1, B=0,1 .‬קרי ‪ A‬זהה בשני התאים‪ B ,‬משתנה מ ‪ 1‬ל ‪ .)1‬והתוצאה (‪ )1‬זהה‪ .‬במילים‬‫אחרות‪ B ,‬אינו משפיע על התוצאה‪ .‬לכן נוכל לרשום ‪A‬‬
‫ התאים ‪ 2-3‬סמוכים‪( A=0,1, B=1 .‬קרי ‪ B‬זהה בשני התאים‪ A ,‬משתנה מ ‪ 1‬ל ‪ .)1‬והתוצאה (‪ )1‬זהה‪ .‬במילים‬‫אחרות‪ A ,‬אינו משפיע על התוצאה‪ .‬לכן נוכל לרשום ‪.B‬‬
‫מניתוח המפה עולה כי ‪f(A, B)  AB  AB  AB  A  B :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫צמצום אלגברי ‪:‬‬
‫‪f(A, B)  AB  AB  AB‬‬
‫‪ A(B  B)  AB  A  AB‬‬
‫‪ AB‬‬
‫נפעיל את כלל צמצום ‪ III‬ונקבל ‪:‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫‪f(A, B)  A  B‬‬
‫סיכום ‪ :‬צמצום הפונקציה בעזרת מפת קרנו נתן תוצאה זהה לצמצום האלגברי‪.‬‬
‫הערה‪ :‬צמצום בעזרת מפת קרנו נותן תמיד את התוצאה הטובה ביותר (פונקציה מצוצמת ביותר)‪ .‬בצמצום בעזרת כללי‬
‫ה אלגברה הבוליאנית‪ ,‬לעיתים‪ ,‬נבחר להפעיל כלל מסויים שאינו מוביל בהכרח לתוצאה הטובה (=המצומצמת) ביותר‪.‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪24‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל לדוגמה ‪: 3 -‬‬
‫נתונה פונקציה באמצעות טבלת אמת‪.‬‬
‫טבלת אמת ‪:‬‬
‫א‪ .‬רשום הפונקציה בצורתה האלגברית‪.‬‬
‫ב‪ .‬צמצום הפונקציה בדרך אלגברית‬
‫ג‪ .‬צמצום הפונקציה באמצעות מפת קרנו‪.‬‬
‫זכור !‬
‫מתעניינים רק בשורות שבהן‬
‫התוצאה ‪f=1‬‬
‫פתרון ‪:‬‬
‫א‪ .‬פונקציה אלגברית על‪-‬פי טבלת אמת ‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫ב‪.‬‬
‫צמצום בדרך אלגברית ‪:‬‬
‫‪110‬‬
‫‪010‬‬
‫‪000‬‬
‫‪001‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫)‪ A  B  (C  C)  B  C  ( A  A‬‬
‫‪ A  B  B C‬‬
‫ג‪.‬‬
‫צמצום בעזרת מפת קרנו‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫רישום הפונקציה המצוצמת על פי מפת קרנו ‪:‬‬
‫‪ -‬תאים ‪ 1-1‬סמוכים‪ .‬המשותף להם ‪ C , A  B :‬אינו משפיע על התוצאה‪ .‬נרשום ‪A  B :‬‬
‫‪ -‬תאים ‪ 2-6‬סמוכים‪ .‬המשותף להם ‪ A , B C :‬אינו משפיע על התוצאה‪ .‬נרשום ‪B C :‬‬
‫מסקנה ‪:‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  B  C‬‬
‫סיכום ‪ :‬צמצום הפונקציה בעזרת מפת קרנו נתן תוצאה זהה לצמצום האלגברי‪.‬‬
‫הצגת דרך הצמצום באופן אחר – מבטלים את המשתנה שלא שומר על ערכו‪:‬‬
‫‪ABC‬‬
‫‪000‬‬
‫‪001‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  B  C‬‬
‫‪010‬‬
‫‪110‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪25‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס ‪ - 2‬טבלאות אמת ומפות קרנו‬
‫הנחיות‪:‬‬
‫א‪ .‬רשום פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת נתונה‬
‫ב‪ .‬צמצם את הפונקציה בעזרת מפת קרנו‬
‫ג‪ .‬רשום פונקציה מצומצמת‬
‫‪.0‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ב‪ .‬מפת קרנו לתרגיל ‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪010‬‬
‫‪7‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪C‬‬
‫‪111‬‬
‫‪001‬‬
‫‪011‬‬
‫ג‪ .‬פונקציה מצומצמת‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‪ .‬מפת קרנו לתרגיל ‪4‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪010‬‬
‫‪7‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪111‬‬
‫‪101‬‬
‫‪001‬‬
‫‪011‬‬
‫ג‪ .‬פונקציה מצומצמת‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬מפת קרנו לתרגיל ‪5‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪010‬‬
‫‪7‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪C‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫ג‪ .‬פונקציה מצומצמת‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪26‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪6‬‬
‫ב‪ .‬מפת קרנו לתרגיל ‪6‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪010‬‬
‫‪7‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪C‬‬
‫‪111‬‬
‫‪001‬‬
‫‪011‬‬
‫ג‪ .‬פונקציה מצומצמת‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬מפת קרנו לתרגיל ‪7‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪010‬‬
‫‪7‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪C‬‬
‫‪111‬‬
‫‪001‬‬
‫‪011‬‬
‫ג‪ .‬פונקציה מצומצמת‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫ב‪ .‬מפת קרנו לתרגיל ‪8‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪010‬‬
‫‪7‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪C‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫ג‪ .‬פונקציה מצומצמת‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪27‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫המרת פונקציה נתונה לפונקציה קנונית‬
‫פונקציה קנונית היא פונקציה שכל איבר שלה מכיל את כל המשתנים בפונקציה‪ .‬שימוש עיקרי בפונקציות קנוניות‪,‬‬
‫יעשה במפות קרנו‪.‬‬
‫חשוב ! כדי לצמצם פונקציה נתונה באמצעות מפת קרנו‪ ,‬על הפונקציה להיות "פונקציה קנונית"‪ .‬אין כל אפשרות‬
‫לצמצם בעזרת במפת קרנו פונקציה שאינה פונקציה קנונית!‪.‬‬
‫דוגמאות ‪:‬‬
‫פונקציה לא קנונית ‪f ( A, B, C )  A  AC  ABC :‬‬
‫באיבר הראשון חסרה המכפלה ‪AB‬‬
‫באיבר השני חסר ‪B‬‬
‫הערה ‪ :‬המונח "משתנה" כולל גם את המשלים שלו‪ .‬כלומר אין חשיבות אם מופיע ‪ A‬או ‪A‬‬
‫להפיכת פונקציה נתונה לפונקציה קנונית נשתמש בכלל המשלים‪A.  A  1 :‬‬
‫את האיבר הראשון נכפול ב ‪( B  B :‬הכפלה ב‪ 1-‬לא משנה את התוצאה !)‪.‬‬
‫ואז נוכל לרשום ‪A  (B  B)  AB  AB :‬‬
‫את התוצאה נכפול שוב ב ‪C  C‬‬
‫ונרשום [‪(AB  AB)  (C  C)  ABC  ABC  ABC  ABC :]1‬‬
‫הערה ‪ :‬אפשר לבצע את שתי הפעולות בו זמנית‪ .‬לשם נוחיות בלבד‪ ,‬נעשה הדבר בשני צעדים‪.‬‬
‫את האיבר השני נכפול ב ‪B  B‬‬
‫ונרשום [‪:]2‬‬
‫‪AC  (B  B)  ABC  ABC‬‬
‫עתה ירשם הביטוי כך ‪:‬‬
‫‪f ( A, B, C)  A  AC  ABC  ABC  ABC  ABC  ABC  ABC  ABC  ABC‬‬
‫[‪1‬‬
‫[‪2‬‬
‫]‬
‫]‬
‫נשמיט איברים "כפולים" ונרשום את התוצאה ‪f ( A, B, C)  A  AC  ABC  ABC  ABC  ABC  ABC :‬‬
‫קיבלנו ביטוי שכל איבר שלו מכיל את שלושת המשתנים ‪A,B,C‬‬
‫אחרי צמצום הביטוי באמצעות מפת קרנו (נלמד בפרק הבא) נקבל ‪f ( A, B, C )  A :‬‬
‫נוכיח את הפתרון ע"י צמצום אלגברי של הביטוי המקורי ‪f ( A, B, C )  A  AC  ABC :‬‬
‫)‪ A(1  C  BC‬‬
‫‪ A 1‬‬
‫‪A‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪28‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫מערכות שלמות‬
‫ה‪.‬‬
‫שערי ‪ NOR‬ו ‪ NAND‬מהווים מערכת שלמה‪.‬‬
‫פירוש הדבר‪ ,‬שבאמצעות שערי ‪ NOR‬ו ‪ NAND‬נוכל לבטא כל פונקציה נתונה‪.‬‬
‫שערים אלו יחליפו את השערים הבסיסיים‪ .OR, AND, NOT :‬היתרון נעוץ באפשרות לחסוך רכיבים במימוש מערכת‬
‫לוגית‪ .‬במקום רכיב נפרד המכיל מספר שערי ‪ NOT‬ורכיב נפרד המכיל מספר שערי ‪ OR‬וכן רכיב נפרד המכיל מספר‬
‫שערי ‪ ,AND‬נוכל להשתמש ברכיב יחיד המכיל מספר שערי ‪ NOR‬או ‪.NAND‬‬
‫לתיאור פונקציה נתונה באמצעות שערי ‪ NOR‬או ‪ NAND‬נדרש להשתמש בכללי דה‪-‬מורגן וכן בכלל השלילה‬
‫הכפולה‪[ ,‬בדומה ל‪ ,]- (- 5) = 5 :‬נוכל לרשום‬
‫‪XY  XY‬‬
‫וכן‬
‫‪XY  XY‬‬
‫ייצוג משתנים בוליאניים במערכת שלמה ‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AA‬‬
‫‪NAND‬‬
‫‪A  AA‬‬
‫‪NOR‬‬
‫‪A  AA‬‬
‫‪A  AA‬‬
‫‪A  AA‬‬
‫‪A  B  A  A  B B‬‬
‫‪A  B  A  A  B B‬‬
‫‪A  B  A  A  B B‬‬
‫‪A B  A A B B‬‬
‫‪A  B  A  A  B B‬‬
‫‪A  B  A  A  B B‬‬
‫‪‬‬
‫באמצעות שערי ‪ NAND‬ושערי ‪ NOR‬אפשר לייצג כל פונקציה נתונה !‪ .‬לכן הם נקראים "מערכת שלמה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המעבר מייצוג בשערים "רגילים" לשערי ‪ NAND‬או ‪ NOR‬כרוך בהפעלת כללי דה‪-‬מורגן‪.‬‬
‫הפעולה ‪ NAND‬כמערכת שלמה‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫א‪.‬‬
‫ייצוג הפעולה ‪NOT‬‬
‫‪AA  A‬‬
‫ב‬
‫ייצוג הפעולה ‪OR‬‬
‫‪A  B  A  A  B B‬‬
‫או בכתיבה מקוצרת ‪:‬‬
‫‪A  B  AB‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ייצוג הפעולה ‪A  B  A  A  B  B AND‬‬
‫או בכתיבה מקוצרת ‪:‬‬
‫‪ABAB‬‬
‫הפעולה ‪ NOR‬כמערכת שלמה‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫א‪.‬‬
‫ייצוג הפעולה ‪NOT‬‬
‫‪AA  A‬‬
‫ב‬
‫ייצוג הפעולה ‪AND‬‬
‫‪AB  A  A  B B‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ייצוג הפעולה ‪OR‬‬
‫‪A B  A A  B B‬‬
‫לפי כלל שלילה כפולה‪:‬‬
‫לפי כלל דה מורגן‪:‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪XY  XY‬‬
‫‪XY  X  Y‬‬
‫‪XY  X Y‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫או בכתיבה מקוצרת ‪:‬‬
‫‪AB  A  B‬‬
‫‪AB AB‬‬
‫או בכתיבה מקוצרת ‪:‬‬
‫לפי כלל שלילה כפולה‪X  Y  X  Y :‬‬
‫לפי כלל דה מורגן‪:‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪X Y  X Y‬‬
‫‪X Y  X Y‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪29‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תזכורת‪:‬‬
‫ייצוג הפונקציה ‪ X  Y‬כמערכת שלמה‪:‬‬
‫תיאור באמצעות שערי ‪ AND‬ו ‪: NOT‬‬
‫‪XY‬‬
‫תיאור באמצעות שערי ‪ NAND‬בלבד ‪:‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫אחרי הפעלת כלל השלילה‬
‫הכפולה וכלל דה‪-‬מורגן‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫אחרי הפעלת כלל השלילה‬
‫הכפולה וכלל דה‪-‬מורגן‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫ייצוג הפונקציה ‪ X Y‬כמערכת שלמה‪:‬‬
‫‪XY‬‬
‫תיאור באמצעות שערי ‪ OR‬ו ‪: NOT‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫תיאור באמצעות שערי ‪ NOR‬בלבד ‪:‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫אחרי הפעלת כלל השלילה‬
‫הכפולה וכלל דה‪-‬מורגן‬
‫‪XY‬‬
‫‪Y‬‬
‫הפונקציה‬
‫‪X‬‬
‫תיאור באמצעות השערים ‪:‬‬
‫‪NOT, OR, AND‬‬
‫אחרי הפעלת כלל השלילה‬
‫הכפולה וכלל דה‪-‬מורגן‬
‫תיאור באמצעות שערי‬
‫‪NOR‬‬
‫‪Y‬‬
‫תיאור באמצעות שערי‬
‫‪NAND‬‬
‫‪OR‬‬
‫‪AND‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪31‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל לדוגמה‪:‬‬
‫‪ .0‬הצג את הפונקציה ‪ f(X, Y, Z)  X  Y  Z‬באמצעות שערי ‪ NAND‬בלבד‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שלב א'‪:‬‬
‫נפעיל את כללי דה מורגן על הפונקציה הנתונה‪:‬‬
‫הכלל המתאים ‪A  B  A  B :‬‬
‫ונקבל‪f(X, Y, Z)  X  Y  Z  X  Y  Z :‬‬
‫שלב ב'‪:‬‬
‫הצגת הפונקציה באמצעות שערי ‪ NAND‬בלבד ‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫‪XYZ‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪ .0‬הצג את הפונקציה ) ‪ f(X, Y, Z)  X  (Y  Z‬באמצעות שערי ‪ NAND‬בלבד‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שלב א'‪:‬‬
‫ו‪.‬‬
‫שתי אפשרויות לפתרון‪ X  (Y  Z )  X  Y  X  Z :‬או‬
‫) ‪f(X, Y)  X  (Y  Z‬‬
‫נפעיל את כללי דה מורגן על הפונקציה הנתונה‪:‬‬
‫הכלל המתאים ‪A  B  A  B :‬‬
‫ונקבל‪ X  (Y  Z )  X  Y  X  Z  X  Y  X  Z :‬או‬
‫) ‪X  (Y  Z‬‬
‫האפשרות הראשונה נראית פשוטה יותר‪ ,‬ועל כן נעדיף אותה‪.‬‬
‫) ‪X  (Y  Z‬‬
‫( ‪) XX‬‬
‫שלב ב'‪:‬‬
‫הצגת הפונקציה באמצעות שערי ‪ NAND‬בלבד ‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X  Z Y  Z‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Z‬‬
‫שלב ג'‬
‫הוכחה באמצעות טבלת אמת‪:‬‬
‫) ‪X  (Y  Z‬‬
‫‪0*(0+0)=0‬‬
‫‪0*(0+1)=0‬‬
‫‪0*(1+0)=0‬‬
‫‪0*(1+1)=0‬‬
‫‪1*(0+0)=0‬‬
‫‪1*(0+1)=1‬‬
‫‪1*(1+0)=1‬‬
‫‪1*(1+1)=1‬‬
‫‪XYXZ‬‬
‫‪1*1=0‬‬
‫‪1*1=0‬‬
‫‪1*1=0‬‬
‫‪1*0=2‬‬
‫‪1*1=0‬‬
‫‪1*1=1‬‬
‫‪0*1=1‬‬
‫‪0*0=1‬‬
‫‪X Z‬‬
‫‪0*0=1‬‬
‫‪0*1=1‬‬
‫‪1*0=1‬‬
‫‪1*1=1‬‬
‫‪1*0=1‬‬
‫‪1*1=0‬‬
‫‪1*0=1‬‬
‫‪1*1=0‬‬
‫‪X Y‬‬
‫‪0*0=1‬‬
‫‪0*0=1‬‬
‫‪0*1=1‬‬
‫‪0*1=1‬‬
‫‪1*0=1‬‬
‫‪1*0=0‬‬
‫‪1*1=0‬‬
‫‪1*1=0‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫טבלת האמת מראה שתי‬
‫עמודות זהות !‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪31‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪ ,‬באמצעות טבלת אמת‪ ,‬את נכונות הקשר ‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪X  Y  XY‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1*0=0‬‬
‫‪0+1=1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫הוכח‪ ,‬באמצעות טבלת אמת‪ ,‬את נכונות הקשר‪ -‬השלם את הטבלה‪:‬‬
‫‪XY  X Z  X  Y  X  Z‬‬
‫עמודות ביניים (לעזר)‬
‫‪XYXZ‬‬
‫‪0+0=0‬‬
‫‪0+0=0‬‬
‫‪XZ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪XZ‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪XY‬‬
‫‪1+1=1‬‬
‫‪1+0=1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1+1=1‬‬
‫‪1+1=1‬‬
‫‪XY  XZ‬‬
‫‪0*0+0*0=0‬‬
‫‪0*0+0*1=0‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫תרגיל מס' ‪ - 8‬מערכות שלמות‬
‫‪‬‬
‫רשום פונקציה מתאימה למערכת השערים הנתונה‪ .‬העזר בפתרון תרגיל (‪:)1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪B C‬‬
‫‪AC‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪f ( A, B, C )  A  C  A  B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪B C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪f ( A, B, C ) ‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪32‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪.3‬‬
‫‪B C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪f ( A, B, C ) ‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪B C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪f ( A, B, C ) ‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪B C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪f ( A, B, C ) ‬‬
‫‪ . 6‬הפונקציה ) ‪ f ( A, B, C‬נתונה באמצעות מערכת שערים‪.‬‬
‫א‪ .‬רשום ביטוי מתאים לתרשים השערים הנתון ‪.‬‬
‫ב‪ .‬צמצם‪ ,‬בעזרת מפת קרנו‪ ,‬את הביטוי שרשמת‪.‬‬
‫ג‪ .‬שרטט תרשים שערים על‪-‬פי הביטוי המצומצם‬
‫מפת קרנו‬
‫‪AB‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪010‬‬
‫‪7‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת‪:‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪f ( A, B, C) ‬‬
‫ג‪ .‬מערכת אחרי צמצום‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪33‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪ - 9‬מערכות שלמות‬
‫נתונה פונקציה בוליאנית (תרגילים ‪.)1-8‬‬
‫‪ .1‬צמצם‪ ,‬בעזרת מפת קרנו‪ ,‬את הפונקציה הנתונה‪.‬‬
‫‪ .2‬בטא את הפונקציה המצומצמת באמצעות שערי ‪ NOR‬בלבד ושרטט מערכת שערים‬
‫‪ .3‬בטא את הפונקציה המצומצמת באמצעות שערי ‪ NAND‬בלבד ושרטט מערכת שערים‬
‫‪ ‬העזר בפתרון לדוגמה שלהלן‪.‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪5.‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  ABC  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪7.‬‬
‫‪f(A, B, C)  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪8.‬‬
‫פתרון לדוגמה ‪:‬‬
‫נתונה הפונקציה‪f(A,B, C)  ABC  ABC  ABC  ABC :‬‬
‫א‪ .‬צמצום הפונקציה בעזרת מפת קרנו‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫פונקציה מצומצמת‪:‬‬
‫‪f(A,B, C)  AC  AC‬‬
‫ב‪ .‬ביטוי הפונקציה באמצעות שערי ‪f(A,B, C)  A  C  A  C :NOR‬‬
‫‪ -‬תרשים מערכת שערי ‪:NOR‬‬
‫‪B C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AC‬‬
‫‪f(A,B, C)  A  C  A  C‬‬
‫‪AC‬‬
‫‪C‬‬
‫ג‪ .‬ביטוי הפונקציה באמצעות שערי ‪f(A,B, C)  AC AC :NAND‬‬
‫‪B C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ -‬תרשים מערכת שערי ‪NAND‬‬
‫‪f(A,B, C)  AC AC‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪34‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫מערכות מתגים מתגים (מפסקים) ‪ -‬תרגול‬
‫תרגיל מס' ‪0‬‬
‫הנחיות לתרגילים ‪:1-11‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫לשים לב למבנה המפסק !‬
‫רשום ביטוי מתאים לפונקציה המתוארת על‪-‬ידי מערכת המתגים‪:‬‬
‫"רגיל סגור" (‪)N.C‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪f(A, B) ‬‬
‫"רגיל פתוח" (‪)N.O‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪35‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪0‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫לשים לב למבנה המפסק !‬
‫הנחיות לתרגילים ‪: 1-8‬‬
‫"רגיל סגור" (‪)N.C‬‬
‫א‪ .‬רשום ביטוי מתאים למערכת המתגים הנתונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬צמצם‪ ,‬בעזרת מפת קרנו‪ ,‬את הביטוי ורשום ביטוי מצומצם‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטט מערכת שערים מתאימה לביטוי שקיבלת בסעיף ב'‪.‬‬
‫‪)0‬‬
‫"רגיל פתוח" (‪)N.O‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪L‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪A B C‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪C‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪B‬‬
‫טבלת אמת‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫מפת קרנו‬
‫‪A B C‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪36‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪)3‬‬
‫‪C‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫‪A B C‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫‪)5‬‬
‫‪C‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫‪A B C‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪37‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪)2‬‬
‫‪C‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫‪A B C‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫‪)6‬‬
‫‪C‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫‪A B C‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪38‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪C‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫מפת קרנו‬
‫‪A B C‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫‪)8‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫מפת קרנו‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A B C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪39‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪3‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫לשים לב למבנה המפסק !‬
‫הנחיות לתרגילים ‪: 1-5‬‬
‫"רגיל סגור" (‪)N.C‬‬
‫א‪ .‬רשום ביטוי מתאים למערכת המתגים‬
‫ב‪ .‬צמצמם‪ ,‬אם ניתן‪ ,‬את הביטוי שרשמת בסעיף א'‬
‫ג‪ .‬סרטט מערכת שערים לוגיים מתאימה לביטוי שקיבלת בסעיף ב'‬
‫‪)0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫"רגיל פתוח" (‪)N.O‬‬
‫‪C‬‬
‫‪L‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪L‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫‪)5‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪41‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל מס' ‪3‬‬
‫הנחיות לתרגילים ‪:1-6‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫לשים לב למבנה המפסק !‬
‫א‪ .‬השלם את טבלת האמת על פי מערכת המתגים‪.‬‬
‫ב‪ .‬צמצמם‪ ,‬אם ניתן‪ ,‬את הביטוי שרשמת בסעיף א'‬
‫ג‪ .‬סרטט מערכת שערים מתאימה לביטוי שקיבלת בסעיף ב'‬
‫"רגיל סגור" (‪)N.C‬‬
‫"רגיל פתוח" (‪)N.O‬‬
‫‪ – )0‬פתרון לדוגמה‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪L  A  B  C  A  B  C  A  B C‬‬
‫‪C‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫‪A B C‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫‪L  AB B C‬‬
‫‪)0‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫‪C‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫‪A B C‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪41‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪)3‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪L‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫‪A B C‬‬
‫‪)5‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪AB‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪00‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‬
‫‪A B C‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪42‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪)2‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‪A B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫‪)6‬‬
‫טבלת אמת‬
‫)‪f(A,B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצב‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫מפת קרנו‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬פונקציה על‪-‬פי טבלת אמת‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪00‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫ג‪ .‬מערכת שערים לפונקציה מצומצמת‪A B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫ב‪ .‬פונקציה מצומצמת על‪-‬פי מפת קרנו‪:‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪43‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫ניתוח מערכת ובניית פתרון לוגי ‪ -‬תרגול‬
‫שאלה מס' ‪0‬‬
‫הנהלת מפעל כוללת מנהל כללי (מנכ"ל) ושלושה סגנים (סמנכ"לים)‪ .‬כל החלטות ההנהלה מתקבלות לאחר תהליך של‬
‫הצבעה המנוהל לפי הכללים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כל ארבעת חברי ההנהלה חייבים להצביע בכל החלטה כן או לא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קולו של המנהל שווה לשני קולות‪.‬‬
‫הוחלט לבנות מערכת הכוללת ארבע לחצנים שתבצע את תהליך קבלת ההחלטה‪ .‬המערכת הכוללת ארבעה כפתורים‬
‫המותקנים ליד כסאות חברי ההנהלה ונורה כמתואר באיור א לשאלה‪.‬‬
‫מנכ"ל‬
‫סמנכ"ל‬
‫נורה‬
‫סמנכ"ל‬
‫סמנכ"ל‬
‫א‪.‬‬
‫איור א'‬
‫תאר בעזרת טבלת אמת את כל מצבי ההצבעה האפשריים‪ .‬סמן באחד את המקרים בהם ההצעה תתקבל‬
‫ובאפס את המקרים בהם ההחלטה תידחה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פשט את הביטוי המתקבל בעזרת מפת קרנו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סמנכ"ל ‪ C‬יצא לחו"ל במסגרת עבודתו‪ .‬רשום את הנוסחה שתתאר מתי תתקבל החלטה העולה לדיון‪ .‬בדוק‬
‫האם ניתן לקבל החלטה בניגוד לדעתו של המנכ"ל במצב זה‪.‬‬
‫שאלה מס' ‪0‬‬
‫מערכת גילוי אש כוללת ארבעה חישני טמפרטורה המותקנים בקצות החדר‪ .‬מערכת הבקרה מפעילה התראת שריפה אם‬
‫שני חיישנים או יותר‪.‬‬
‫חיישן ‪1‬‬
‫התראה‬
‫חיישן ‪2‬‬
‫חיישן ‪3‬‬
‫חיישן ‪4‬‬
‫איור א'‬
‫א‪.‬‬
‫תאר בעזרת טבלת אמת את כל מצבי החיישנים האפשריים‪ .‬סמן באחד את המקרים בהם יש להפעיל את‬
‫האזעקה ובאפס את המקרים בהם האזעקה אינה מופעלת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פשט את הביטוי המתקבל בעזרת מפת קרנו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בנה את המערכת בעזרת שערים לוגיים לפי בחירתך‪.‬‬
‫שאלה מס' ‪3‬‬
‫במכל מים מותקנים ארבעה מצופים ‪ D, C, B, A‬המורכבים זה מעל זה כמתואר באיור לשאלה‪:‬‬
‫מצוף ‪A‬‬
‫מצוף ‪B‬‬
‫מצוף ‪C‬‬
‫מצוף ‪D‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪44‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫כל אחד מהמצופים מופעל (מפיק "‪ "1‬לוגי) כאשר פני המים גבוהים יותר ממנו‪ .‬עליך לתכנן מערכת שתתריע כאשר יש‬
‫תקלה באחד מהמצופים‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬דוגמא למצב תקלה הוא כאשר מצוף ‪ A‬מפיק אחד לוגי וחיישן אחר (לדוגמא חיישן ‪ )C‬מפיק אפס לוגי‪ .‬מצב זה‬
‫הוא מצב תקלה משום שלא יתכן מצב שהמים יהיו בו זמנית מעל חיישן ‪ A‬וגם מתחת לחיישן ‪.C‬‬
‫א‪.‬‬
‫תאר בעזרת טבלת אמת את כל מצבי החיישנים האפשריים‪ .‬סמן ב "‪ "1‬את המקרים בהם יש תקלה במערכת‬
‫ובאפס את המקרים בהם אין תקלה ידועה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פשט את הביטוי המתקבל בעזרת מפת קרנו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫האם המערכת שבנית תבחין בכל התקלות האפשרויות במערכת המצופים? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪45‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫סיכום כללי האלגברה הבוליאנית‪:‬‬
‫חוקי יסוד באלגברה בוליאנית‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫כללי האפס‬
‫‪2‬‬
‫כללי היחידה‬
‫‪3‬‬
‫כללי הכפילות‬
‫‪4‬‬
‫כללי החילוף‬
‫‪5‬‬
‫כללי הקיבוץ‬
‫‪0X  X‬‬
‫‪0X  0‬‬
‫‪1 X  1‬‬
‫‪1 X  0‬‬
‫‪XX  X‬‬
‫‪XX  X‬‬
‫‪XY  YX‬‬
‫‪XY  YX‬‬
‫‪X  (Y  Z)  (X  Y)  Z‬‬
‫‪X  (Y  Z)  (X  Y)  Z‬‬
‫‪6‬‬
‫כללי הפילוג‬
‫)‪X  (Y  Z)  (X  Y)  (X  Z‬‬
‫נכון רק באלגברה בוליאנית‬
‫)‪X  (Y  Z)  (X  Y)  (X  Z‬‬
‫‪X  X 1‬‬
‫‪7‬‬
‫כללי המשלים‬
‫‪8‬‬
‫כלל השלילה הכפולה‬
‫‪XX  0‬‬
‫‪XX‬‬
‫כללי הצמצום באלגברה בוליאנית‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫כלל צמצום ‪1‬‬
‫‪X  XY  X‬‬
‫‪2‬‬
‫כלל צמצום ‪2‬‬
‫‪X  (X  Y)  X‬‬
‫‪3‬‬
‫כלל צמצום ‪3‬‬
‫‪X  XY  X Y‬‬
‫‪4‬‬
‫כלל צמצום ‪4‬‬
‫‪X  (X  Y)  X  Y‬‬
‫‪1‬‬
‫מכפלת שלילות‬
‫‪2‬‬
‫סכום שלילות‬
‫כללי דה מורגן‪:‬‬
‫‪X X  YX‬‬
‫‪XX  Y  X‬‬
‫מערכות שלמות – פונקציות ‪NOR, NAND‬‬
‫* ניתן לתאר כל פונקציה נתונה באמצעות שערי ‪ NOR‬או ‪ NAND‬בלבד !‬
‫‪1‬‬
‫פונקצית ‪OR‬‬
‫[אחרי הפעלת כללי דה מורגן]‬
‫‪X X  YX‬‬
‫‪2‬‬
‫פונקצית ‪AND‬‬
‫[אחרי הפעלת כללי דה מורגן]‬
‫‪XX  Y  X‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪46‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫סיכום כל השערים הלוגיים‬
NAND
A
NOR
AB
B
A
B
XOR
AB
A
NOT
AB
B
A
AND
A
A
AB
B
X
Y
XY
X
X
‫סמל‬
‫כללי דה‬
‫מורגן‬
X
Y
X
Y
Y
Y
XY  X Y
AND
X  Y  XY
NOR
OR
XY
XY
Y
NAND
X
X
X
X
Y
‫פונקציה‬
OR
X
Y
X
Y
XY
Y
Y
XY  XY
XY
Y
‫המרה‬
‫למערכת‬
‫שלמה‬
XY XY
A, B ‫סכום כל הקשרים הלוגיים על שני משתנים‬
"‫מורגן‬-‫ייצוג אחרי הפעלת "דה‬
‫מצב‬
A
B
0
1
2
3
0
0
1
1
0
1
0
1
47
AB
AB
OR
0
1
1
1
AND
0
0
0
1
A B
XOR
0
1
1
0
A B
NOR
1
0
0
0
A B
NAND
1
1
1
0
A B
XNOR
1
0
0
1
0202 ‫ אוקטובר‬,‫ מהדורה חמישית‬,‫מבוא ללוגיקה‬
A B
A B
A B
OR
0
1
1
1
AND
0
0
0
1
NOR
1
0
0
0
A B
NAND
1
1
1
0
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫סיכום כל השערים הלוגיים וטבלאות אמת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שער ‪:OR‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫טבלת אמת לשער ‪:OR‬‬
‫‪‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שער ‪:AND‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫טבלת אמת לשער ‪:AND‬‬
‫‪‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שער ‪NOT‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫טבלת אמת לשער ‪NOT‬‬
‫‪‬‬
‫שער ‪XOR‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫טבלת אמת לשער ‪:XOR‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫תיאור מפורט של פונקצית ‪A  B  A  B  A  B :XOR‬‬
‫‪‬‬
‫שער ‪:NOR‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫תיאור שקול ‪A  B :‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫טבלת אמת לשער ‪:NOR‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪48‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪‬‬
‫שער ‪:NAND‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫תיאור שקול ‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫טבלת אמת לשער ‪:NAND‬‬
‫‪‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כללי דה‪-‬מורגן‪:‬‬
‫‪ .1‬מכפלת שלילות ושלילת סכום‪A  B  A  B :‬‬
‫תיאור באמצעות מערכת שערים‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫טבלת אמת‪:‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .2‬סכום שלילות ושלילת מכפלה‪A  B  A  B :‬‬
‫תיאור באמצעות שערים‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫טבלת אמת‪:‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪49‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪‬‬
‫מערכות שלמות‪:‬‬
‫‪ -‬תיאור הפונקציה‪ A  B :‬באמצעות שערי ‪NAND‬‬
‫‪A  B  A B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫ תיאור הפונקציה ‪ A  B‬באמצעות שערי ‪ NOR‬בלבד (מבוסס על שלילה כפולה)‬‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A  B  A B  A  B‬‬
‫‪ .a‬טבלת אמת‪:‬‬
‫‪A B A B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A  B A B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ -‬תיאור הפונקציה‪ A B :‬באמצעות שערי ‪NOR‬‬
‫‪A B  A  B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫ תיאור הפונקציה ‪ A B‬באמצעות שערי ‪ NAND‬בלבד (מבוסס על שלילה כפולה)‬‫‪A B‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪ .b‬טבלת אמת‪:‬‬
‫‪A B A B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A B  A  B  A B‬‬
‫‪A B A  B A  B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪51‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫נספח ‪ :0‬דוגמה לטבלאות אמת ומפות קרנו‬
‫מפת קרנו לשני משתנים‪:‬‬
‫טבלת אמת לשני משתנים‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f(A,B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪00‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫טבלת אמת לשלושה משתנים‪:‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪01‬‬
‫מפת קרנו לשלושה משתנים‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪C‬‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪010‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪011‬‬
‫‪111‬‬
‫טבלת אמת לארבעה משתנים‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪001‬‬
‫מפת קרנו לארבעה משתנים‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪01‬‬
‫‪12‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪CD‬‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0100‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪13‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪01‬‬
‫‪1101‬‬
‫‪1001‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0101‬‬
‫‪0001‬‬
‫‪7‬‬
‫‪15‬‬
‫‪32‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1011‬‬
‫‪0111‬‬
‫‪1111‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0011‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1010‬‬
‫‪1110‬‬
‫‪0110‬‬
‫‪0010‬‬
‫שים לב !‬
‫קיימת התאמה מלאה בין תוכן השורה בטבלת אמת לבין תוכן התא במפת קרנו‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪51‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫נספח ‪ :0‬מעבר בין בסיסי ספירה‬
‫בסיס ספירה עשרוני‪ :‬יצוג מספרים ב ‪ 11‬ספרות שונות – ‪9 ,8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 ,1‬‬
‫בבסיס ספירה עשרוני יש חשיבות למיקום הסיפרה‪( .‬אחדות‪ ,‬עשרות‪ ,‬מאות‪ ,‬אלפים וכו')‪.‬‬
‫אפשר להציג כל מספר נתון כמכפלה של ספרה ב ‪ 11‬בחזקת המיקום שלה‪ .‬דוגמה‪:‬‬
‫את המספר ‪ 379‬אפשר לרשום כ ‪3 102  7 101  9 100 :‬‬
‫נזכיר מעריך החזקה מציין את מיקום הספרה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הספרה הימנית ביותר היא ‪ 9‬ומיקומה ‪ 11 =1 ,1‬לכן‪9 10  9 ,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫הספרה השניה מימין היא ‪ 7‬ומיקומה ‪ 10 =10 ,1‬לכן‪7 101  70 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫הספרה השלישית מימין היא ‪ 3‬ומיקומה ‪ 10 =100 ,2‬לכן‪3 102  300 ,‬‬
‫באופן פורמלי נוכל לרשום ‪ 37910‬שמשמעותו היא ‪ 379‬בבסיס ספירה ‪11‬‬
‫בבסיס ספירה בינרי‪ ,‬ספרו הייצוג הן ‪ 1,1‬בלבד‪ .‬גם כאן‪ ,‬למיקום הספרה בתוך המספר יש חשיבות‪.‬‬
‫את המספר ‪ 1111‬נוכל לרשום כ ‪( 1  2 3  0  2 2  0  21  1  2 0 :‬שערכו בבסיס עשרוני ‪.)8+0+0+1=9 :‬‬
‫באופן פורמלי נוכל לרשום ‪ 10012‬שמשמעותו היא ‪ 1001‬בבסיס ספירה ‪.2‬‬
‫א‪.‬‬
‫המרת מספר בבסיס עשרוני למספר בבסיס בינרי‬
‫‪2310=?2 .1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2310  101112‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪23‬‬
‫‪11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5910=?2 .2‬‬
‫‪5910  1110112‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪59‬‬
‫‪29‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫המרת מספר בבסיס בינרי למספר בבסיס עשרוני‬
‫‪1110112  ?10 .1‬‬
‫‪1110112  1  25  1  2 4  1  23  0  2 2  1  21  1  20‬‬
‫‪ 32  16  8  0  2  1  5910‬‬
‫‪1110112  5910‬‬
‫‪1011112 ?10 .2‬‬
‫‪101112  1  2 4  0  23  1  2 2  1  21  1  20‬‬
‫‪ 16  0  4  2  1  2310‬‬
‫‪101112  2310‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪52‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪53‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫סמלים פניאומאטיים‪:‬‬
‫צילינדר פניאומטי דו‪-‬פעולתי‬
‫מופעל אוויר מוחזר אוויר‬
‫צילינדר פניאומטי בפנים [במצב (‪])--‬‬
‫צילינדר פניאומטי חד‪-‬פעולתי‬
‫מוחזר קפיץ‬
‫צילינדר פניאומטי בחוץ [במצב (‪])+‬‬
‫שסתום פיקוד ‪ 5/2‬אויר‪-‬אויר‬
‫שסתום פיקוד ‪ 5/2‬אויר‪-‬קפיץ‬
‫שסתום פיקוד ‪ 5/2‬חשמל‪-‬חשמל‬
‫שסתום פיקוד ‪ 5/2‬יד‪-‬קפיץ‬
‫לחצן יד‪-‬יד ‪PB - 3/2‬‬
‫לחצן יד‪-‬קפיץ ‪PB - 3/2‬‬
‫פריקת לחץ לסביבה‬
‫חיבור למקור לחץ אוויר‬
‫"רגיל פתוח" ‪ :‬רכיב לא מעביר לחץ אוויר אם אינו מופעל‬
‫חיבור שסתום ‪" 3/2‬רגיל פתוח"‬
‫במצב לא מופעל‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫חיבור שסתום ‪" 3/2‬רגיל פתוח"‬
‫במצב מופעל‬
‫‪54‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫"רגיל סגור" ‪ :‬רכיב מעביר לחץ אוויר אם אינו מופעל‬
‫חיבור שסתום ‪" 3/2‬רגיל סגור"‬
‫במצב מופעל‬
‫חיבור שסתום ‪" 3/2‬רגיל סגור"‬
‫במצב לא מופעל‬
‫‪PB‬‬
‫‪PB‬‬
‫רגיל סגור‬
‫‪N.C.‬‬
‫רגיל פתוח‬
‫‪N.O.‬‬
‫תיאור מופשט של מפסקים (מתגים) חשמליים ‪:‬‬
‫מפסק‪-‬לחצן מסוג "רגיל פתוח"‬
‫אין מעבר זרם כשהמפסק לא מופעל‬
‫מפסק‪-‬לחצן מסוג "רגיל סגור"‬
‫יש מעבר זרם כשהמפסק‪-‬לחצן לא מופעל‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫מפסקים (מתגים) חשמליים בתיאור כללי ‪ -‬ללא התייחסות לצורת הפעלתם‪ .‬תיאור זה מתאים לכל‬
‫סוגי המגעים – כולל חיישנים למיניהם‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪55‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫מימוש פונקציות לוגיות בעזרת רכיבים פניאומטיים‬
‫שים !‬
‫במימוש בעזרת רכיבים פניאומטיים – לעיתים קרובות המעגל יהיה פשוט יותר כאשר מפעילים את כללי דה‪-‬מורגן‪:‬‬
‫‪A B  A  B‬‬
‫‪A  B  AB‬‬
‫‪ .1‬פונקצית ‪: AND‬‬
‫א‪ .‬תיאור באמצעות שער לוגי‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תיאור באמצעות תרשים מפסקים (מתגים) ‪A  B :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מימוש באמצעים פניאומטיים ‪:‬‬
‫‪ )1‬מימוש על‪-‬ידי צירוף לחצני יד‪-‬קפיץ (‪( )PB‬מכאן ואילך לחצן ‪ X‬משמש להחזרת הבוכנה למצב התחלתי)‪.‬‬
‫טבלת אמת לפונקציה ‪AND‬‬
‫‪A*B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ )2‬מימוש בעזרת שער ‪ AND‬פניאומטי‬
‫‪X‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫&‬
‫‪A‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪56‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪.2‬‬
‫פונקצית ‪: OR‬‬
‫א‪ .‬תיאור באמצעות שער לוגי‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תיאור באמצעות תרשים מפסקים (מתגים)‪A  B :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מימוש באמצעים פניאומטיים ‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ )1‬מימוש על‪-‬ידי צירוף לחצני יד‪ -‬קפיץ (‪)PB‬‬
‫טבלת אמת לפונקציה ‪OR‬‬
‫‪X‬‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A+B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪AA‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ )2‬מימוש בעזרת שער ‪ OR‬פנאומטי‬
‫‪X‬‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪A‬‬
‫‪57‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪ .3‬מימוש פונקצית ‪A  B :AND-NOT‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪.‬‬
‫תיאור באמצעות שערים לוגיים‪C :‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תיאור באמצעות תרשים מפסקים (מתגים) ‪C :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מימוש באמצעים פניאומטיים ‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫מימוש על‪-‬ידי צירוף לחצני יד‪-‬קפיץ (‪)PB‬‬
‫‪X‬‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫'‪A*B‬‬
‫‪0*1=0‬‬
‫‪0*0=0‬‬
‫‪1*1=1‬‬
‫‪1*0=0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .4‬מימוש פונקצית ‪A  B :OR- NOT‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪.‬‬
‫תיאור באמצעות שערים לוגיים‪C :‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תיאור באמצעות תרשים מפסקים (מתגים) ‪C :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מימוש באמצעים פניאומטיים ‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫מימוש על‪-‬ידי צירוף לחצני יד‪-‬קפיץ (‪)PB‬‬
‫‪X‬‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫'‪A+B‬‬
‫‪0+1=1‬‬
‫‪0+0=0‬‬
‫‪1+1=1‬‬
‫‪1+0=1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪B‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪58‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫מערכות שלמות ‪:‬‬
‫באמצעות השערים הלוגיים ‪ NOR‬ו ‪ NAND‬אפשר לתאר כל פונקציה אחרת‬
‫‪.5‬‬
‫הפונקציה ‪NOR‬‬
‫הפתרון מבוסס על הפעלת כללי דה‪-‬מורגן והצגת הפונקציה בדרך אחרת (שלילת סכום=מכפלת שלילות)‪:‬‬
‫‪A  B  AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫תיאור באמצעות שער לוגי‪A  B :NOR‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מימוש באמצעות מתגים (מפסקים)‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מימוש באמצעים פניאומטיים ‪:‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪ )2‬מימוש בעזרת שער ‪ AND‬פניאומטי‬
‫‪ )1‬מימוש על‪-‬ידי צירוף לחצני יד‪ -‬קפיץ (‪)PB‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Pb2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Pb1‬‬
‫&‬
‫‪Pb2‬‬
‫‪Pb1‬‬
‫‪Pb 1  Pb 2  Pb 1  Pb 2‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪1*1=1‬‬
‫‪1*0=0‬‬
‫‪0*1=0‬‬
‫‪0*0=0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪59‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪.6‬‬
‫הפונקציה ‪NAND‬‬
‫הפתרון מבוסס על הפעלת כללי דה‪-‬מורגן והצגת הפונקציה בדרך אחרת (שלילת מכפלה=סכום שלילות)‪:‬‬
‫‪AB  A  B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪.‬‬
‫תיאור באמצעות שערים לוגיים‪A  B :‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תיאור באמצעות מתגים (מפסקים)‪A  B :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מימוש באמצעים פניאומטיים ‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ )2‬מימוש בעזרת שער ‪ OR‬פניאומטי‬
‫‪ )1‬מימוש על‪-‬ידי צירוף לחצני יד‪ -‬קפיץ (‪)PB‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Pb2‬‬
‫‪‬‬
‫‪Pb1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪Pb1‬‬
‫‪Pb2‬‬
‫‪Pb1  Pb2  Pb1  Pb2‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1+1=1‬‬
‫‪1+0=1‬‬
‫‪0+1=1‬‬
‫‪0+0=0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪61‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫מימוש פונקציות בוליאניות באמצעים פניאומאטיים‪:‬‬
‫תרגול קריאת מעגלי פיקוד לוגיים‬
‫תרגיל ‪:0‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫השלם את טבלת האמת למערכת הפיקוד הנתונה‬
‫זהה ורשום איזו פונקציה ממש מעגל הפיקוד הפניאומטי‬
‫‪A‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB2‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A ‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪61‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל ‪:0‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫השלם את טבלת האמת למערכת הפיקוד הנתונה‬
‫זהה ורשום איזו פונקציה ממש מעגל הפיקוד הפניאומטי‬
‫‪A‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB2‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A ‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪62‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫השלם את טבלת האמת למערכת הפיקוד הנתונה‬
‫זהה ורשום איזו פונקציה ממש מעגל הפיקוד הפניאומטי‬
‫‪A‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪2‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2 , PB3‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A ‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪63‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫השלם את טבלת האמת למערכת הפיקוד הנתונה‬
‫זהה ורשום איזו פונקציה ממש מעגל הפיקוד הפניאומטי‬
‫‪A‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪PB2‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2 , PB3‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A ‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪64‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫השלם את טבלת האמת למערכת הפיקוד הנתונה‬
‫זהה ורשום איזו פונקציה ממש מעגל הפיקוד הפניאומטי‬
‫‪A‬‬
‫‪3‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB2‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A ‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪65‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫השלם את טבלת האמת למערכת הפיקוד הנתונה‬
‫זהה ורשום איזו פונקציה ממש מעגל הפיקוד הפניאומטי‬
‫‪A‬‬
‫‪3‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A ‬‬
‫בקר מתוכנת‬
‫הקצאת כתובות בבקר ‪CDSIM‬‬
‫שפת התכנות‪ :‬דיאגרמות סולם‬
‫לכל רכיב שטח מקצים כתובת בבקר‪ .‬את חיבור הרכיבים לבקר (חיווט) מבצעים בדרך כלל‪ ,‬פעם אחת‪ ,‬ובהמשך משנים‬
‫רק את תוכנית הפעולה של הבקר‪ .‬הכתובות שבטבלה‪ ,‬ניתנות לשינוי‪ .‬בהמשך נתייחס לכתובות אלו ככתובות קבועות‪,‬‬
‫ולהימנע משינויים בחיווט הקיים‪.‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪66‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫כתובות לכניסות (‪)INPUT‬‬
‫ממסרי החזקה ‪CR -‬‬
‫‪CR 1  C1‬‬
‫כניסות ‪INPUT -‬‬
‫‪a0‬‬
‫‪x 20‬‬
‫‪CR 2  C2‬‬
‫‪x 21‬‬
‫‪a1‬‬
‫קוצבי זמן ‪TSR -‬‬
‫‪x 22‬‬
‫‪b0‬‬
‫‪TSR ... TSR‬‬
‫‪x 23‬‬
‫‪x 24‬‬
‫‪b1‬‬
‫‪c0‬‬
‫‪x9‬‬
‫‪c1‬‬
‫‪x10‬‬
‫‪x11‬‬
‫‪d0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪d1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪x17‬‬
‫‪x18‬‬
‫‪x19‬‬
‫‪PB2‬‬
‫‪PB3‬‬
‫כתובות ליציאות (‪)OUTPUT‬‬
‫יציאות ‪OUTPUT -‬‬
‫הערה חשובה‪:‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Y26‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Y27‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Y28‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Y29‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Y30‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Y31‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Y32‬‬
‫‪D‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫בכל התרגילים שלהלן החזרת הבוכנה תתבצע באופן אוטומטי בעזרת שסתום הגבול ‪a1‬‬
‫הביטוי המתאים להחזרת הבוכנה‪:‬‬
‫‪A-  a 1‬‬
‫לכל דיאגרמת סולם נוסיף את השורה הבאה להחזרת הבוכנה‪:‬‬
‫‪Y26‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X 21‬‬
‫מימוש פונקציות לוגיות בעזרת בקר מתוכנת‬
‫‪.1‬‬
‫מימוש שער לוגי ‪ : AND‬ביטוי בוליאני להפעלת בוכנה‬
‫א‪.‬‬
‫תיאור באמצעות שער לוגי‪A  B :‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דיאגרמת סולם למימוש בעזרת בקר‪:‬‬
‫‪A  PB1  PB2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪X 18‬‬
‫‪ A ‬מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪X19‬‬
‫‪67‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫להחזרת‬
‫הבוכנה‬
‫‪ -‬טבלת אמת לפונקציה ‪AND‬‬
‫‪A  PB1  PB2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מימוש שער לוגי ‪ : OR‬ביטוי בוליאני להפעלת בוכנה ‪A  PB1  PB2‬‬
‫א‪ .‬תיאור באמצעות שער לוגי‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫דיאגרמת סולם למימוש בעזרת בקר‪:‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪X19‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪X 18‬‬
‫להחזרת‬
‫הבוכנה‬
‫‪Y26‬‬
‫‪-‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪A‬‬
‫טבלת אמת לפונקציה ‪OR‬‬
‫‪A  PB1  PB2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪X 21‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מימוש פונקצית ‪ :AND-NOT‬ביטוי בוליאני להפעלת בוכנה ‪A  PB1  PB2‬‬
‫א‪.‬‬
‫תיאור באמצעות שערים לוגיים‪A  B :‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דיאגרמת סולם למימוש בעזרת בקר‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪Y26‬‬
‫‪P B2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪X 18‬‬
‫‪ A ‬מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪X19‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪X 21‬‬
‫‪68‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪-‬‬
‫‪.5‬‬
‫טבלת אמת לפונקציה ‪NOT-AND‬‬
‫‪A  PB1  PB2‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מימוש פונקצית ‪ :OR-NOT‬ביטוי בוליאני להפעלת בוכנה ‪A  PB1  PB2‬‬
‫א‪.‬‬
‫תיאור באמצעות שערים לוגיים‪A  B :‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דיאגרמת סולם למימוש בעזרת בקר‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪X19‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X18‬‬
‫‪Y26‬‬
‫‪-‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X 21‬‬
‫טבלת אמת לפונקציה ‪OR-NOT‬‬
‫‪A  PB1  PB2‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .2‬מימוש פונקצית ‪ :NOR‬ביטוי בוליאני להפעלת בוכנה ‪A  PB1  PB2‬‬
‫א‪ .‬תיאור באמצעות שערים לוגיים‪:‬‬
‫‪ -‬המימוש מבוסס על הפעלת כללי דה‪-‬מורגן והצגת הפונקציה בדרך אחרת‪A  B  A  B :‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫דיאגרמת סולם למימוש בעזרת בקר‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪69‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪PB2‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Y26‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪X 18‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪X19‬‬
‫‪X 21‬‬
‫‪ -‬טבלת אמת לפונקציה ‪NOR‬‬
‫‪A  PB1  PB2‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .6‬מימוש פונקצית ‪ :NAND‬ביטוי בוליאני להפעלת בוכנה ‪A  PB1  PB2‬‬
‫א‪ .‬תיאור באמצעות שערים לוגיים‪:‬‬
‫ המימוש מבוסס על הפעלת כללי דה‪-‬מורגן והצגת הפונקציה בדרך אחרת‪A  B  A  B :‬‬‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫דיאגרמת סולם למימוש בעזרת בקר‬
‫‪Y25‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB2‬‬
‫‪Y26‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X19‬‬
‫‪X 18‬‬
‫‪X 21‬‬
‫ טבלת אמת לפונקציה ‪NAND‬‬‫‪A  PB1  PB2‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כתה‪:‬‬
‫ציון‪:‬‬
‫שם תלמיד‪:‬‬
‫תאריך‪:‬‬
‫תרגול מתקדם ‪ -‬מימוש באמצעות רכיבים פניאומאטיים‬
‫‪-‬‬
‫נתונה הפונקציה (פתור כל תרגיל בדף נפרד)‪:‬‬
‫‪f ( PB , PB , PB )  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪f ( PB , PB , PB )  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪f ( PB , PB , PB )  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫‪f ( PB , PB , PB )  A  B  C  A  B  C  A  B  C‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪71‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫ בטא את הפונקציה באמצעות טבלת האמת‪.‬‬‫ אם ניתן ‪ -‬צמצם את הפונקציה הנתונה בעזרת מפת קרנו‪.‬‬‫ סרטט תרשים פיקוד‪ ,‬לפונקציה המצומצמת‪ ,‬באמצעות לחצני ‪ 3/2‬יד‪-‬קפיץ‪.‬‬‫‪PB‬‬
‫* הערה‪ :‬החזרת הבוכנה (‪ )A-‬תיעשה על‪-‬ידי לחצן יד‪-‬קפיץ‬
‫‪4‬‬
‫‪PB  PB‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2 , PB3‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪NOT‬‬
‫‪X‬‬
‫שער לוגי ‪NOT‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪00‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪010‬‬
‫‪110‬‬
‫‪000‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫פונקציה מצומצמת למימוש‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫שער לוגי ‪OR‬‬
‫&‬
‫שער לוגי ‪AND‬‬
‫‪A ‬‬
‫‪PB  A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ B‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪3‬‬
‫מקור לחץ אוויר‬
‫פריקת לחץ לסביבה‬
‫‪A‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪4‬‬
‫‪PB3‬‬
‫שם תלמיד‪:‬‬
‫תאריך‪:‬‬
‫‪PB2‬‬
‫כתה‪:‬‬
‫ציון‪:‬‬
‫תרגול מתקדם ‪ -‬מימוש בעזרת בקר מתוכנת‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫פתור כל תרגיל בדף נפרד‬
‫נתונה הפונקציה באמצעות טבלת האמת (תרגילים ‪ 0-6‬בעמוד הבא)‪.‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪PB1‬‬
‫חשוב !‬
‫דפי עבודה אלו משמשים‬
‫כהכנה לקראת הרצת‬
‫התרגילים במעבדה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬שמור את דפי העבודה‬
‫ומסור אותם בסיום סדרת‬
‫תרגילי המעבדה‪.‬‬
‫הקף בעיגול את מספר התרגיל‪:‬‬
‫‪1 2 3 4 5 6‬‬
‫‪71‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫ צמצם את הפונקציה הנתונה בעזרת מפת קרנו‪.‬‬‫ סרטט דיאגרמת סולם לפונקציה המצומצמת‪ ,‬באמצעות מפסקי ‪.PB‬‬‫ הקצה כתובות בבקר לכל החיישנים והמפעילים‪.‬‬‫* הערה‪ :‬החזרת הבוכנה (‪ )A-‬תיעשה על‪-‬ידי חיישן ‪a1‬‬
‫‪PB  PB‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2 , PB3‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪00‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪01‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪010‬‬
‫‪110‬‬
‫‪000‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪111‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫פונקציה מצומצמת למימוש‪:‬‬
‫‪A ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מפסק "רגיל פתוח" ‪PB‬‬
‫מפסק "רגיל סגור" ‪PB‬‬
‫‪PB  X 17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ X 18‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Y 25‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ X 19‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪3‬‬
‫להחזרת‬
‫הבוכנה‬
‫‪A‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪Y 26‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0202‬‬
‫‪ 1‬מבוא‪ 7‬ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0‬‬
‫‪A  PB  X‬‬
‫‪B  PB  X‬‬
‫‪C  PB  X‬‬
‫‪17‬‬
‫א‪ .‬פתור את התרגיל בדף העבודה‪ .‬הצג את הפתרון‬
‫ב‪ .‬תכנת את הפתרון במחשב‪ ,‬הפעל את המערכת והצג את הפתרון‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X 21‬‬
‫‪1‬‬
‫‪18‬‬
‫‪2‬‬
‫‪19‬‬
‫‪3‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪72‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪C‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪D‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f(A,B,C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪D‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪C‬‬
‫‪8‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪01‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪CD‬‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0100‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪13‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪01‬‬
‫‪1101‬‬
‫‪1001‬‬
‫‪0101‬‬
‫‪7‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0001‬‬
‫‪32‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1011‬‬
‫‪0111‬‬
‫‪1111‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0011‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1110‬‬
‫‪1010‬‬
‫‪0110‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0010‬‬
‫‪01‬‬
‫‪12‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪CD‬‬
‫‪00‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0100‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪13‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪01‬‬
‫‪1101‬‬
‫‪1001‬‬
‫‪0101‬‬
‫‪7‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0001‬‬
‫‪32‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1011‬‬
‫‪0111‬‬
‫‪1111‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0011‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1010‬‬
‫‪1110‬‬
‫‪0110‬‬
‫‪0010‬‬
‫תרגול מסכם ‪ -‬מימוש פונקציות בוליאניות‬
‫תרגיל ‪0‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫צמצם בעזרת מפת קרנו את הפונקציה הנתונה בטבלת אמת‪.‬‬
‫רשום ביטוי לפונקציה המצומצמת‬
‫ממש את הפונקציה המצומצמת באמצעות לחצני ‪ 3/2‬יד‪-‬קפיץ‬
‫ממש את הפונקציה המצומצמת באמצעות דיאגרמת הסולם‬
‫הקצה כתובות בבקר לכל החיישנים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪73‬‬
‫‪PB1 PB2‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪10‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2 , PB3‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪PB 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪01‬‬
‫‪6‬‬
‫‪00‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪010‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪111‬‬
‫‪101‬‬
‫‪011‬‬
‫‪001‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪PB2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB  X17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB  X18‬‬
‫‪2‬‬
‫‪PB  X19‬‬
‫‪3‬‬
‫להחזרת‬
‫הבוכנה‬
‫‪Y26‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X 21‬‬
‫תרגיל ‪0‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫צמצם בעזרת מפת קרנו את הפונקציה הנתונה בטבלת אמת‪.‬‬
‫רשום ביטוי לפונקציה המצומצמת‬
‫ממש את הפונקציה המצומצמת באמצעות לחצני ‪ 3/2‬יד‪-‬קפיץ‬
‫ממש את הפונקציה המצומצמת באמצעות דיאגרמת הסולם‬
‫הקצה כתובות בבקר לכל החיישנים‪.‬‬
‫‪PB1 PB2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2 , PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪PB1 PB 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0202100‬‬
‫‪ 1‬מבוא‪0‬ללוגיקה‪ 2,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪010‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪74 000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪PB2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB  X17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB  X18‬‬
‫‪2‬‬
‫‪PB  X19‬‬
‫‪3‬‬
‫להחזרת‬
‫הבוכנה‬
‫‪Y26‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X 21‬‬
‫תרגיל ‪3‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫צמצם בעזרת מפת קרנו את הפונקציה הנתונה בטבלת אמת‪.‬‬
‫רשום ביטוי לפונקציה המצומצמת‬
‫ממש את הפונקציה המצומצמת באמצעות לחצני ‪ 3/2‬יד‪-‬קפיץ‬
‫ממש את הפונקציה המצומצמת באמצעות דיאגרמת הסולם‬
‫הקצה כתובות בבקר לכל החיישנים‪.‬‬
‫‪PB1 PB2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2 , PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪PB1 PB 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0202100‬‬
‫‪ 1‬מבוא‪0‬ללוגיקה‪ 2,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪010‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪75 000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪PB2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB  X17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB  X18‬‬
‫‪2‬‬
‫‪PB  X19‬‬
‫‪3‬‬
‫להחזרת‬
‫הבוכנה‬
‫‪Y26‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X 21‬‬
‫תרגיל ‪5‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫צמצם בעזרת מפת קרנו את הפונקציה הנתונה בטבלת אמת‪.‬‬
‫רשום ביטוי לפונקציה המצומצמת‬
‫ממש את הפונקציה המצומצמת באמצעות לחצני ‪ 3/2‬יד‪-‬קפיץ‬
‫ממש את הפונקציה המצומצמת באמצעות דיאגרמת הסולם‬
‫הקצה כתובות בבקר לכל החיישנים‪.‬‬
‫‪PB1 PB2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫) ‪A  f(PB1 , PB2 , PB3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪PB1 PB 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬מבוא‪0‬ללוגיקה‪ 1,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪00‬‬
‫‪010‬‬
‫‪110‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪76‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫לוגיקה לבקרה במכונות‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪PB3‬‬
‫‪PB2‬‬
‫‪PB1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Y25‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PB  X17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪PB  X18‬‬
‫‪2‬‬
‫‪PB  X19‬‬
‫‪3‬‬
‫להחזרת‬
‫הבוכנה‬
‫‪Y26‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪A‬‬
‫מבוא ללוגיקה‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬אוקטובר ‪0202‬‬
‫‪X 21‬‬
‫‪77‬‬