שורשי החמד בהגנה

‫ח‬
‫קו ר ס י‬
‫מדע‬
‫י ל‬
‫בארגו ן‬
‫ב ס נ י ס‬
‫ה‬
‫‪8‬‬
‫בהדרכת פרו פ'‬
‫‪4‬‬
‫<הודר‪.‬‬
‫)‪(vnn‬ה‬
‫הגנה‬
‫‪4 5‬‬
‫‪19‬‬
‫וואלר‬
‫‪,‬אוניברסיט‬
‫תת לאביב‬
‫אפר י ס‬
‫איזנפלד‬
‫אוקטובר‪4891‬‬
‫תשרי‬
‫תשמ"ר‪.‬‬
‫סוף מעשה במחשבה תחילה‬
‫א‬
‫תוכו‬
‫העניינים‬
‫עמו‬
‫‪.1‬‬
‫העניינים‬
‫תוכו‬
‫‪.2‬‬
‫הקדמה‬
‫‪.3‬‬
‫מבוא‬
‫‪.4‬‬
‫אמונה במדעו‬
‫המציאות ­‬
‫טכנולוגית‬
‫ב‪.‬‬
‫פר‬
‫היהודי‬
‫הירושלמי‬
‫אהרון‬
‫ג‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪02‬‬
‫‪22‬‬
‫קציר‬
‫‪22‬‬
‫‪62‬‬
‫‪03‬‬
‫החמ"ד בקורס מ"כים בכית הערבה‬
‫תחילת ההתמסדות ­ המעבר מהר הצופים לעיר‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫דלות אמצעים והעדר תשתית‬
‫א‪­­645491.‬התה ו ו ת ותחילת הפעילות‬
‫התרחבות הפעילות נפרוץ מלחמת השחרור‬
‫ב‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫קנ‪ ­1‬ראשיתה של המחלקה המדעית כהגנה‬
‫נסיונות ראשונים ליצור רקטה‬
‫ג‪ ­ .‬התא‬
‫ר‬
‫א‬
‫פרק א' ­ הרקע לצמיחת החמ"ר ­ חזון ומציאות‬
‫א‪.‬‬
‫מ*י‬
‫פרק די ­ הקמת המחלקה המדעית‬
‫שלמר‪ .‬גור‬
‫א‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪33‬‬
‫‪53‬‬
‫‪83‬‬
‫ב‪.‬‬
‫גי נקה רטנר‬
‫‪04‬‬
‫ג‪.‬‬
‫"הסטודיו"‬
‫המעבר ל"גבעה"‬
‫‪34‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫פיתוח‬
‫ו‪.‬‬
‫חומרי נפץ‬
‫‪74‬‬
‫‪05‬‬
‫הפיאט‬
‫‪45‬‬
‫פרק הי ­ החמ"ר במסגרת צה"ל‬
‫‪.‬מכו‬
‫‪.‬מכו‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ןמס'‪­1‬‬
‫ןמס'‪­2‬‬
‫ןמס'‪­3‬‬
‫‪.‬מכו‬
‫החמ"ד במכון‬
‫"הגבעה"‬
‫חמ"ד ירושלים‬
‫כורדני‬
‫וייצמן‬
‫גיאולוגי ) חמ"ד גי(‬
‫היחידה‬
‫חיול וגיוס לחמ"ד‬
‫למחקר‬
‫‪85‬‬
‫‪06‬‬
‫‪16‬‬
‫‪26‬‬
‫‪36‬‬
‫‪46‬‬
‫‪76‬‬
‫עמוד מסי‬
‫‪9‬‬
‫‪.‬פרקו‪1‬‬
‫‪01‬‬
‫‪.‬פר קז י ­חמ"‬
‫ההמדעית‪07‬‬
‫­ המועצ‬
‫דירושלים‪37‬‬
‫דוידקה‪87‬‬
‫ה נס י ו ןלהבקיע‬
‫פר קח‪1‬‬
‫‪. 11‬‬
‫­‬
‫מת‬
‫ווומ תהע י‬
‫מ‬
‫התפתחו תפרוייק טזור‬
‫‪21‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. 31‬‬
‫פר קט י ­החמ" דבמכו‬
‫פר קי י ­חמ"‬
‫‪,61‬‬
‫"י‪38‬‬
‫להביור‪58‬‬
‫קהלהבות‪98‬‬
‫ןוייצמו‪19‬‬
‫דגי‪49‬‬
‫סיכום‪89‬‬
‫‪. 41‬‬
‫‪51‬‬
‫רהעתיקה‪W97‬‬
‫‪.‬רשימ‬
‫בספח‬
‫תמקורות‪101‬‬
‫‪,‬נתגלג‬
‫ללידי ‪,‬לאחרונה ‪,‬גליו ןט לכת נהע תהאמריקנ ילעניינ יתעופה‬
‫^‪.‬‬
‫מעוצבת‪week‬‬
‫צבעונית ובולטת‪,‬‬
‫באחד מעמודיו התנוססה פרסומת‬
‫‪AVIATION‬‬
‫נטוב טעם‪ ,‬של חברה ליצור מערכות נשק וטכנולוגיה צבאית מתקדמת‪ .‬מודעת פרסומת‬
‫זו הציגה מערכות נשק שונות‪ ,‬בצד טילים מונחים ומחשבים מתוחכמים‪ ,‬כולם מבוססים‬
‫על טכנולוגיית המחר! שמה של החברה המפרסמת‪" :‬רפא"ל ­ הרשות לפיתוח אמצעי‬
‫לחימה"‪ .‬כישראלי‪ ,‬לא יכולתי שלא לחוש גאו ה על ההישגים של הטכנולוגיה הישראלית‪.‬‬
‫כמקביל‪ ,‬ממש נאותם ימים‪ ,‬שקדתי על עבודת מחקר‬
‫חיל המדע כהגנה ובמלחמת העצמאות"‪ .‬בזכות עבודת מחקר‬
‫זו‪,‬‬
‫שנושאה‪:‬‬
‫זו נגלה לי‬
‫"שרש י ו סל‬
‫הקשר‬
‫ביו‬
‫השניים‪ :‬חיל המדע מחד ורפא"ל מאידך‪ .‬מודעת הפרסומת היוו תה ביטוי לשיאו‬
‫תהליך הקמת תשתית למחקר ולפיתוח מדעי למטרות צבאיות‪ .‬תהליך זר‪ .‬החל עס צמיחת‬
‫החמ"ד בטנים של טרום הקמת המדינה והגיע לםימדים טספק אם יכול היה להחזות ע"י‬
‫של‬
‫מקימיו‪.‬‬
‫עבודת מחקר זו עוסקת בשרשי ו של החמ"ד ובתהליכים שיצרוהו והביאוהו למעמד‬
‫של חיל בצה"ל‪ .‬תהליכים אלה‪ .,‬שעל בסיסם קם החמ"ד‪ ,‬הם שיצרו את התשתית‬
‫המדעיח­טכנולוגית למחקר ולפיתוח הצבאי במדינת ישראל‪ .‬הם גם הקרינו על התעש יה‬
‫אזרחי תונתנ ודחיפ המשמעותי תלהתפתחות הבמגזרי םהשונים ‪.‬עבוד תמחקר‪u‬ה‬
‫התמקדה בשלב ההתהוות‪ ,‬היצירה יייש מאיו"‪ ,‬ער <~קמת החמ"ד כחיל בצה"ל‪.‬מש נר‪ .‬יה‬
‫כזה ובא לידי ביטוי בתקנים‪ ,‬כייא‪ ,‬ציוד‪ ,‬מבנה ארגוני וכו י‪ ,‬פסקה עניית מחקרי‪.‬‬
‫מטרת עבודה זו לא היתר‪ ,‬לבצע בדיקת תקן יחידה‪ ,‬תקני כ"א‪ ,‬אמצעים וצל"מי‬
‫כמות כלי רכב ומבנה יחידה עפ"י מפתחות‪ .‬נהפוך הוא ­ לא נעשה שום נסייי‬
‫בכיוון זה‪ .‬גם לא ניתן לעשותנס יון שכזה‪ ,‬כי הדברים בשטח‪ ,‬בתקופה הנדונה‪,‬‬
‫נשאו אופי אחר‪ ,‬של דבר בהתהוות‪ ,‬של יצירת "יש מאיו"‪ .‬לכן יש בעבורה זו‬
‫הצנעה על תהליכים של התפתחות‪ ,‬של ביסוס קוי מחשבה ונסיון לישמם ללא מבנה‬
‫תקני< ללא תמיכה מוסדית וללא בטחון באשר ליעד הסופי‪ .‬י'אמונה של "משוגעים"‬
‫לדנר היא שעמדה ביסוד הפעילות והיא שיצרה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬את ימומנטום‪ ,‬שמשהחל‬
‫לא עצר עוד‪.‬‬
‫)‬
‫‪1.26.‬‬
‫גליו ןמתאריך ‪12.83‬‬
‫הדחיפה הראשונית לביצוע מחקר על הרומ"ד יצאה מקרב מספר חברים‪ ,‬ותיקי‬
‫ר‪1‬חמ"ד‪ ,‬שהגיעו לגיל שבו חשו בחסרונה של פעולת תיעוד התקופהו על אתה על‬
‫הכתב‪ ,‬רן לצרכים ארכיו ני ים ומחקרי ים‪ ,‬למען ההיסטוריה ומורשת צה"ל‪ ,‬והן‬
‫מטעמים נוסטלגיים‪ ,‬אנשים אלה‪ ,‬טכעצם פעולתם ומעשיהם רשמו דף חשוב ומפואר‬
‫בהיסטוריה של מלחמת העצמאות והקמת המדינה‪ ,‬ולאחר מכן בחיזוקה ובבניין‬
‫ר‪,‬‬
‫עצמתה‪ ,‬ביקשו לכתוב על מעשיהם‪ .‬הם ביקשו לתאר את הקמת התשתית המדעית‬
‫והטכנולוגית של המחקר והפיתוח למטרות צבאיות במדינת ישראל‪ .‬ר‪ ,‬ם יזמו‪,‬‬
‫בחסות ארכיון צה"ל‪ ,‬מספר מפגשים‪ ,‬שבהם הקליטו את עצמם‪ ,‬בהעלותם סיפורים‬
‫ועלילות מאותם ימים‪.‬‬
‫בסודה של עבודת מחקר זו הובאתי ע"י מר גרשון רבלין ‪ ,‬שכיוון אותי בצעדי‬
‫הראשונים בנושא ואף נתן לי את החומר שנאסף ער אז‪ .‬משהחילותי ל הכנס בעוכ<‬
‫הקורה‪ ,‬הסחכר לי‪ ,‬כי זוהי עבודת ענק והקרקע בתולה ממש‪ .‬הספרות הקיימת‬
‫הנוגעת בנושא ה י נר‪ .‬מועטה‪ .‬יש להסתמך הרבה ובעיקר על עדו יות של אנשים‪.‬‬
‫חלקו של העדויות ניתן בצמוד לארועים ויש לאתרו בארכיונים‪ .‬אולם‪ ,‬חלקן‬
‫הגדול של העדו יות עדי ין לא נגבה‪ .‬יש‪ ,‬אם כן ‪ ,‬לגבות אותן ולקחת בחשבון ‪ ,‬כי‬
‫הן ניתנו באיחור של למעלה משלושים שנים‪ .‬נקודה משמעותית שהסתנרה ‪ ,‬ר‪ .‬יתה‬
‫העובדה שהחומר הינו מסווג ולמעט המגבלות המנהעתיות הקשורות בקבלת אישור‬
‫בטחו ני לעריכת המחקרו להו צאת ו לאור‪ ,‬ישנם דברים שלא ניתן לפרסמם עד עצם‬
‫ימיס אלה‪.‬‬
‫ב מהל ר עבודת מחקר זו ‪ ,‬ראיינתי עשרות אנשים‪ ,‬הקלטתי את עדותם והעליתי‬
‫אותה על הכתב‪ .‬עם הגשת עבודה זו‪ ,‬יימסר למשמרת לארכיון ההגנה‪ ,‬תיק עב כרס‬
‫ובו מרוכזות עדויות אלה‪ .‬תקוותי‪ ,‬כי בכר תרמתי תרומה צנועה לאיסוף חומר‬
‫מן התקופה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הצטברה בידי כמות גדולה של קסטות מוקלטות וחומר נלווה‬
‫אחר שנאסף‪ ,‬נמצא ואף "התגלה" במהלך העבודה‪ .‬כל אלה יועברו אף הם לארכיון‪.‬‬
‫בשל אפיה של הפעילות בתקופה ה נ ד ו נר‪ .‬ובשל הסודיות בה כעל ארגון ההגנה‪,‬‬
‫בהיותו ארגון מחתרתי‪ ,‬תחת שלטון המנדט הבריטי ובמאבק מזו יין נגד הערבים‪,‬‬
‫לא נאספו באותם ימים עדויות ורשימות באופן שיטתי ומסודר‪ .‬הזדקקות מאוחרת‬
‫לעב רוגב יי תעדויו תכיוס ‪,‬כ­‪53‬שנים מזמן התרחשות המאורעות‪ ,‬מעמידים נספק‬
‫האובייקטיבית ומחייבים בדיקה זהירה והשארת סימני‬
‫מסו י ים את מידת מהימנותן‬
‫שאלה במקרים בהם לא ניתן להצליב ולאמת את העדויות עד תום‪.‬‬
‫"מטמונים" מעניינים וחטובים ונעלי עיי­‬
‫נעת איסוף החומר‪ ,‬נתגלו‬
‫במכון וייצמן עליתי על מטמון כזה‪ ,‬טר‪ ,‬ו חז ק בירי מר נחמיר‪ .‬מאיירס‪ ,‬איש יחסי‬
‫הציבור של ר‪,‬מכון‪ .‬הוא החל לאסוף חומר על החמ'יר לפני למעלה מעשר טניס‬
‫והספיק לראיין מספר אנשים מרכזיים בחמ"ד וללקט חומר כתוב ומוקלט‪ .‬החומר‬
‫שכב מאז בארגז קרטון בביתו וחיכה לגואל‪ .‬משפתחתיו‪ ,‬גיליתי בי אוצי נלוס­‬
‫היו נו עדויות מוקלטות של מספר אנשים גדול‪ ,‬חלקם אנשי מפתח מרכזיים בחמ"ד‪,‬‬
‫טבינתיים הלכו לעולמם מבלי שהותירו עדות כלשהי על החמייד במקום אחר‪.‬‬
‫גם‬
‫במהלך העבודה‪ ,‬בין גביית העדויות הרבות‪ ,‬נזכרו שמותיהם‬
‫וטובים ‪.‬כע תהיתיב הוהעריכה ‪,‬השתדלת ילהזכי ררבים ‪,‬אי‪.3‬וחיי‬
‫של‬
‫רבים‬
‫כאלה שלא‬
‫הוזכרו בשמןת<הס‪ .‬אין הדבר בא לגרוע מחלקם‪ ,‬או להפחית בערכם‪ .‬נר'פור יייא‪.‬‬
‫תרומתם היתר‪ ,‬מכרעת ובעלת משקל שלא יסולא בפז‪ .‬אולם‪ ,‬לא ניתו להזכיר את‬
‫כל השמות ולהמנע מהשמטת שמם של חלק‪ .‬לכן‪ ,‬מלכתחילה‪ ,‬השתדלתי לא לננות‬
‫את העבודה על בסיס אישי‪ .‬הצירים העיקריים בעבודה זו ה י נם‪ ,‬כאמור‪ ,‬תהל<כי‬
‫ר‪.‬פלתוח של הפרוייקטים המרכזיים וההתרחבות של החמ"ד‪ .‬כמובן‪ ,‬שלא ניתו‬
‫הי הלהתעל םמחלק םהמרכז יש למספ רקט ןש לאנש יהחי לולה םיוח דמק‪.10‬‬
‫נעבודת‬
‫זכה לצאת לאור‪.‬‬
‫מחקר‬
‫זו אני‬
‫מביא לפרסום‪ ,‬בפעם הראשונה‪ .‬חומר‪ ,‬שער עתרי לא‬
‫חלק מן הדברים לוקט מאוספים פרטיים וחלי‪.‬‬
‫נת<הבל‬
‫מארכיוי‬
‫צה"ל‪.‬‬
‫בטוחניי‬
‫כמות החומר שנאספה על­ידי ה י נר‪ .‬רנה מאד ולא מוצתה עד חימר'‪.‬‬
‫כי ניתן להפיק מחומר גלמי זה עוד תועלת רבה‪ .‬תקוותי‪ ,‬כי כי י ה יה וכי‬
‫ימצא לו שימוש בעתיד‪.‬‬
‫‪:‬הערות‬
‫מתודיות למכנה ה עכורה‬
‫פיתוחים אפייניים‬
‫כלי‬
‫נחרתי בעבודה זו להרחינ‬
‫ואמצעי לחימה‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך מגוון רחב של כלים ואמצעים‪ ,‬שקצרה‬
‫היריעה מלעסוק בכולם‪ .‬כסופו של כל פרק מתואר נקצרה תהליך‬
‫פיתוח האמצעי האפייני ביותר לנושא הפרק הנ''ל‪.‬‬
‫על מספר‬
‫א‪.‬‬
‫נ‪.‬‬
‫של‬
‫נשק‬
‫הנספח‬
‫במהלך איסוף החומר‪ ,‬נתקלתי בחומר מעניין ורלוונטי לעבודה‪,‬‬
‫טלא נכלל בגוף העבודה‪ .‬מצאתי לנכון לצרף לעבודה נספח‪ ,‬בו‬
‫מרוכזים מסמכים שנראו לי רלוונטיים להיות כרוכים בסמור לגוף‬
‫הענודה‪ .‬ההפנייה לנספח‪ ,‬לעיון בחומר הרלוונטי‪ ,‬מופיעה בגוף‬
‫העבודה‪ ,‬כמקובל לגבי הערות שוליים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫"תיק עדויות חמ"ר"‬
‫העדויות הרבות שנאספו לצורך עבודת מחקר זו קובצו בתיק ­‬
‫לתיק‪ron‬‬
‫­ סידורי‪ .‬ההפנייה‬
‫" תי קעדויו תחמ"ד" ‪.‬כ לעדו תקיבלה‬
‫וו‬
‫‪nnynp.‬‬
‫השול‪.‬יים כך‪" :‬ראהת‪ .‬ע‪ .‬חמ"ד מסי‬
‫ה עדויו תמופיעה‬
‫(עדות מסי ‪.( ...‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אל עדויות שנתקבלו מארכיון ההגנה‪ ,‬ההפנייה היא כדלקמן‪:‬‬
‫"ארכיון ההגנה‪ ,‬עדותו של ‪ ...‬מיום ‪■" ...‬‬
‫טלמי‬
‫תודה‬
‫לאל"מ )מיל‪ (.‬גרשון רינלין‪,‬‬
‫)מיל‪ (.‬פרופ' ואלך‪ ,‬על עידודו‪ ,‬רצונו‬
‫שהביאני בסודה טל עבודה‬
‫לאל"מ‬
‫לכל אלה שסייעו‬
‫זו‪.‬‬
‫י­טוב וסבלנותי‪.‬‬
‫נחמיה מאיירס ממכון וייצמן‪,‬‬
‫זמיי‬
‫בידי בהשגת חומר‪:‬‬
‫מארכיון ההגנה‪ ,‬מר מיכה קאופמן מארכיון צה"ל ולכל י­אנשים שייכי הצטלבה‬
‫בדרכם‪ ,‬במהלכה של עבודה מחקר זו‪.‬‬
‫מר‬
‫עבודה זו הוגשה לבטחון שדה של צה"ל‪ ,‬לקבלת אישיר פרסום‪.‬‬
‫מר‬
‫מביא‬
‫מאז שרו ר ההיסטוריה‪ ,‬ולפחות מן הימים נהם למד האדם להכין‬
‫נקשרו הידע והיכולת ליצור כלי נשק ולשכללם קשר הדוק עם הרקע המדעי­טכני של‬
‫תקופתם‪ .‬לעתים אף נתנו גירוי לקידום המחקר המדעי ולזירוז השכלול הטכני‪.‬‬
‫דומה כי שני הגורמןם ­ המדע מצד אחד ופיתוח כלי הנשק מן העבר השני ­ הזינו‬
‫זה את זה לאורך ההיסטוריה והתפתחו במקביל‪ .‬מאז אמצע המאה ה י "ט החל המרע‪,‬‬
‫במובנו המודרני‪ ,‬להתפתח במלוא התנופה ולהטביע חותמו בתחום הטכניקה הצבאית‬
‫לו כלי מלרומה‪,‬‬
‫והחימוש‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬ישום המדע המקצועי ובמודע‪ ,‬לטובת המאמץ המלחמתי הי‬
‫נ‬
‫ו‬
‫חדשה‪ ,‬כשם שהמדע ­ כערך מוכר ו במובנו המודרני ­ הי נ ו תופעה חרשה‪.‬‬
‫העתיקה ועד ימי הביניים היו הש י נ ו י י ם שחלו כציוד המלחמה איטיים ביותר‬
‫קשורים קשר רופף בדרך כלל למדע‪ .‬פרט למתמטיקה‪ ,‬ניתן למצוא בזמן הקדום‬
‫תופעה‬
‫בעת‬
‫והיו‬
‫ובימי הביניים אך מעט "מדע" לפי קנה­מידה מודרני‪.‬‬
‫הנשק בתקופה שקדמה למאה הי"ט‪ ,‬ניתן להסבירה‪ ,‬אולי‪ ,‬בכך שהמדע שהיה קיים‬
‫והכשרונות שעמדו לרשותו‪ ,‬הקדישו עצמם למטרות אחרות ונמנעו מלעסוק בשדה‬
‫האיטיות כהתקדמות כלי‬
‫פעולה זה‪.‬‬
‫מדע הכימיה‪ ,‬עד הזמו האחרון‪ ,‬היה פרימיטיבי מאד‪ .‬כמעט שלא היה ראוי‬
‫לש םזה ‪.‬הנוסח ההכימי תש לאב קהשריפה ‪,‬למש ל ­שהשתמש וב ובאירופ הבשנת‪,0061‬‬
‫א ואפיל ויות רמאוחר ‪,‬בארה " בב­‪ ­0681‬לא היתר‪ .‬שונה בהרבה מזו‬
‫ששינישא תהסיני םברקטו תהפרימיטיביו תשלהם ‪,‬שע השנלחמ ובמונגולי סבשנת‪*2321‬‬
‫אך‪ .‬המטלורגיה‪ ,‬שכה ניכרה המשכיות וגישר^ רעית יותר מאשר בכימיה‪ ,‬לא גרמה‬
‫במשך אלפי שנים לשינויים מהפכניים בהתפתחות כלי הנשק‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ניחן לזהות‬
‫בתבלי טאב ןבבל ימשנת‪0552‬לפנה"ס לערך‪ ,‬הבדל קטן ביותר בציוד הלוחמים ­‬
‫נושאי החנית‪ ,‬חבושי הקסדות ובעלי הצינות המרובעות ­ לבין ציודם של לוחמי‬
‫פלנג היונית ‪,‬שנעש הכמעט‪,0003‬שנים מאוחר יותר‬
‫של‬
‫‪1‬‬
‫(ברנר ד ופאו ןברודי ‪,‬מרוב ההקש תע דפצצ תהמימן ‪,‬מערכות ‪,‬ת"א‪,‬‬
‫אבק השריפה‪,‬‬
‫‪,6691‬‬
‫עמ‪.71 1‬‬
‫‪(2‬‬
‫תבליט אבן‪ ,‬המצוי בלובר‪ ,‬ה"פלננס"‬
‫על עיר שכנה‪ .‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫של‬
‫אאנתים‪ ,‬מלך אור‪ ,‬לזכר נצחון‬
‫^‬
‫להטכנולוגי השלהמ לחמר‪.‬‬
‫המדעי םהיחידי םשהי ובעל יהשפע האמיתי תע‬
‫בימי קדם היו המתמטיקה והפיסיקה )ליתר דיוק‪ ,‬מכניקה תיאורטית( ‪.‬‬
‫אלה הושקעו‬
‫בתכנונם ובהמצאתם של כלי המצור‪ ,‬ששימשו להתקפה על ערים נצורות‪.‬‬
‫היונים והרומאים‪ ,‬שפיתחו את כלי המצור המופלאים‪ ,‬שהיה נהם כדי‬
‫את הביצורים החזקים ביותר של ימי קדם‪ .‬הם נעזרו בגיאומטריה ההלניסטית‬
‫ובשפע של מדע טהור‪ ,‬שהתפתח כתוצאה מהריכוז הגדול של כשרונות מדעיים נאקרמייח‬
‫היו אלה‬
‫להרוס אף‬
‫ד‬
‫המדעי םוהאמנויות ‪,‬שנוסד הע" יאלכסנד רמוקדו ןבשנת‪233‬לפנה"ס באלכסנדריה‪.‬‬
‫במקום זה ריכזו המושלים המצריים במשך מאות בשנים את המוחות המזהירים ביותר‬
‫של זמנם‪ ,‬העמידו לרשותם מעברות ענק‪ ,‬גן חיות‪ ,‬גנים בוטניים ובתי חולים‬
‫לביצו ענסיונותיהם ‪.‬כמ וכ ן ‪,‬פיתח וש סספריה ‪,‬אש רהכילה‪,000004‬כתני יד‪.‬‬
‫אפסית‪ .‬עיקרי­י‬
‫אולם‪ ,‬תרומתם של הרומאים למדע הטהור הי תה כמעט‬
‫היה במדע השימושי ‪ ,‬כפי שמוכיחים הישגיהם העצומים בבניו הם התעני ינו‬
‫עמוקות במתמטיקה והשקיעו מאמצים כנים לרדת לעומקו של התיאוריות המדעיות‪,‬‬
‫אשר באו לידי ביטוי בפעילותם ההנדסית‪ .‬הרומאים גם גילו מומחיות מפתיעה‬
‫בהשתמשם בכל המצאות ימי הקדם הקשורות במכונות המלחמה‪ .‬יעילותם וכושר ה מצא ו; ם‪,‬‬
‫©הושקעו בכלי הנשק‪ ,‬עמדו ביחס ישיר להתקדמותם במתמטיקה ובמכניקה‪ .‬לכן לא‬
‫היה מתחרה ליוליוס קיסר באמנות הביצורים יהמצור‪.‬‬
‫לים‬
‫‪.‬‬
‫עם שקיעת האימפריה הרומית‪ ,‬פסק השימוש בטכניקות ההנדסיות המתקדמות‬
‫של הרומאים ובמשך מאות שנים היות אלה חתומות בפני בני מערב אירופה‪ .‬עתה‬
‫נשתכחו לא רק המדע‪ ,‬אלא אף הטכנולוגיה הרומית‪ .‬על שיטות הלחימה השתלטה‬
‫פרימיטיביות העבר‪.‬‬
‫הקפא ו ו והנסיגה שמהן סבל המדע בימי הביניים קשורים בהתפוררות התשתית‬
‫והסדר הרומאי‪ ,‬במבנה החברתי הפנימי באירופה‪ ,‬בעוינות הכנס יה הקתולית למר'ג‬
‫שם‬
‫ו כהת נשאו תר‪ .‬עליו‪ .‬יחס זה הבריח את­­אנשי המרע למזרח הקרוב‪ ,‬האסלאמי‬
‫הוא התפתח‪ ,‬קלט השפעות גם מהודו וחזר לאירופה‪ .‬המדע‪ ,‬המתמטיקה והאסטרונומיה‬
‫‪.‬‬
‫של‬
‫של‬
‫הערבים מצאו דרכם לאירופה‪ ,‬באמצעות הצלבנים‪ ,‬דרך צפון אפריקה ודרך ספיד‬
‫המורים‪ .‬השפעתם המלאה של אוצרות המדע הערביים לא הורגשה באירופה עי‬
‫המאר‪ ,‬הי"ב‪ .‬השתלטותם של הערבים על מלאכת הצריפה והתפתחותם בתחום הכימיה‬
‫נהפכו לאלכימיה ומנעו קידום המדע עד המאה היייז‪ .‬במשך כל תקופת ימי הנינייס‬
‫י תה ההקדמיי­ איטית ביותר בכלי הנשק ובשיטות ההתקפה‪.‬‬
‫ר‪,‬‬
‫למרות התעמקותם של המדענים הקדומים במטלורגיה‪ ,‬נותרה המטלורגיה‬
‫בגדר אומנות נסיונית של עובדי מתכת‪ .‬לא היה מצוי הסבר מדעי לתופעות כגוו‬
‫צריפת העפרות למתכת‪ ,‬או הפיכת ברזל לפלדה‪ .‬לאורך כל ימי הביניים ל* התלזימה‬
‫ר­מעטית‬
‫טכניקת יציקת התותח הרנה מעבר למיומנותו טל יוצק הפעמונים‪.‬‬
‫ארוך ואיטי‪ ,‬שנמשך לאורך ימי הביניים‪ ,‬עד למאות י"ז­י"ח‪ .‬בתהליך זה חל‬
‫שיפור איטי ומתמשך בטיב המתכת‪ ,‬באבק השריפה‪ ,‬בתותח ובבליסטיקר‪ ,‬שלן ^(‬
‫היה‬
‫זה תהל‪ ,‬ך‬
‫המלכות‪ .‬בימין‬
‫במאה הי'יז‬
‫ס להמל ךציארל סהשנ י)‪­(06615861‬החלו מעסיקים מומחים בריטיים במספר רב‬
‫והולך ‪,‬בתכנונ םוביצור םש לתותחים ‪.‬הלל וזכ ובחסו תהכת רועבד ולמענ ו)‪(4‬‬
‫החל המרע להיות נתמך ע"י הרשויות‪ ,‬ע"‬
‫י‬
‫אולם‪ ,‬כמידה שהמדע נתמך ע" י המלכות‪ ,‬היה זה בדרך כלל הכימאי שקיבל את העזרה‬
‫והסיוע‪ .‬מספרם של המדענים במאה‪ .‬ה י ‪.‬י ז גדל‪ .‬התעצמה ההכרה בחשיבות הבליסטיקה‪,‬‬
‫האסטרונומיה והכימיה‪ .‬נעשו אף מאמצים‪ ,‬מגושמים אמנם‪ ,‬ליישם את התיאוריות‬
‫המדעיות המתפתחות‪ .‬שמות מפורסמים מופיעים במאה זו גליליאו ‪ ,‬ניוטון‬
‫נוסד וחברו תמדעיו תבמספ רר בוהחל הלהתגב שמסור תש לכנסי םמדעיים ‪.‬אי‪7‬ל‪,0‬‬
‫ניצני המדע‪ ,‬שהחלו לפרוח במאה הי"ז‪ ,‬לא היה בהם עדיין כדי להשפיע על טכנולוגיית‬
‫המלחמה‪ .‬אבק השריפה וחומרי הנפץ נשארו ללא שינוי‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫נסיונות‬
‫במאה הי"ח קיבל המדע דחיפה‪ ,‬כאשר בימי המהפכה הצרפתית נעשו‬
‫רציניים‪ ,‬ראשונים‪ ,‬לגייס את הכשרון המדעי של האומה‪ ,‬מתוך אמונה בערכה של‬
‫תרומת המדע למאמץ המלחמה‪ .‬המאה הי"ח באירופה ידעה לבלוב מדעי‪ ,‬שהביא‬
‫לתוצאות מרחיקות לכת על מלחמית המאה הי"ט‪ .‬פותח מנוע הקיטור‪ ,‬מטלורגיית‬
‫הברזל‪ ,‬מעבר מעץ לפחם כחומר דלק‪ ,‬עליית הכימיה התעשייתית‪ ,‬ראשית תורת החשמל‪,‬‬
‫‪ .‬במאה הי"ח נשארו דרכי התקשורת בין מדעני העולם‬
‫מדע הרפואה התקדם ועוד‬
‫המערבי חפשיות‪ ,‬למרות ריבוי המלחמות‪ ,‬בעיקר מפני היות המדען מנותק ומבודד‬
‫מטכנולוגיות המלחמה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬דומה כי האצת התהליך והתפרצותן התרחשו החל מהמאה היייט‪.‬‬
‫הגביר יעילותו בצורה מכרעת‪ .‬פותח תהל* להפקת ברזל ופלדה משובחים ובמחיר‬
‫‪(6),‬‬
‫‪ .‬בכימיה נעשו צעדי ענק‪ .‬מרבית חומרי הנפץ‪ ,‬הנמצאים בשימוש צבאי‬
‫זול‬
‫בימינו‪ ,‬מקורם במאה הי"ט‪ .‬תעשיית המתכות השתכללה והופיעו פיתוחים ושכלולים‬
‫מטלורגיים מהפכניים )טונגסטן‪ ,‬פלדת הכרום‪ ,‬פלדת המנגן פלדת הצורן ‪ ,‬ואנדיום‪,‬‬
‫כרום­ואנדיום(‪ .‬משמעותם של השכלולים הללו היתה תותחים משופרים ולוחות שריון‬
‫עמידים יותר‪ .‬במאה הי"ט פותח מרע המטלורגיה ופותחו הטלפון והטלגרף‪.‬‬
‫בשדה הקרב הופיע מרכב לתותח ומנגנוני רתע משוכללים‪ ,‬תותחים ופגז ים חריטים‪.‬‬
‫כח האש‬
‫‪,‬‬
‫‪Terence, Medieval Warfare, Osprey, London, 1976, pp. 67­103‬‬
‫)‬
‫‪5‬‬
‫‪)6‬‬
‫‪Wise‬‬
‫(‪3‬‬
‫ברודי ‪,‬שם ‪,‬עמי‪4.53‬‬
‫)שם‬
‫‪,‬עמי‪.401‬‬
‫"ההליך בסמר" ­ ע"ש מפתחו ‪,‬ה נר י כסמר‪ ,‬מהנדס אנגלי‬
‫אויר לחור כור היתוך הברזל ולסילוק הפחם מן הברזל בתהליך היציקה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אלה ה גב‬
‫י ר ו‬
‫את‬
‫התפוקה‬
‫והורידו המחיר‪.‬‬
‫שפי‪,‬י;‬
‫י■‬
‫תהליך‬
‫של‬
‫החדרת‬
‫פותח המקלע‪ ,‬שחשיבותו בשינוי פני הקרב בעולם היתר‪ ,‬מכרעת‪.‬‬
‫בקיטור באניות מלחמה‪ .‬החל קימוש נרחב בברזל לבניית אניות‪.‬‬
‫הצוללת החל לה ו ו צר‪.‬‬
‫זו‬
‫הונהג‬
‫השימוש‬
‫אב­טיפוס‬
‫של‬
‫בטכנולוגיה‬
‫שיאו של התהליך הוא במאה העשרים‪.‬‬
‫של המלחמה במידה כה רבה‪ ,‬עד כי לא ניתן להפריד ביניהם‪ .‬בימי מלחמת העולס‬
‫הראשונה היה המדען בשירות הצבא לחזון נפרץ במידה כזו‪ ,‬שנעשה לאלמוני‪.‬‬
‫מרבית היסג יו מעתה הם עבודת צוות ופרי מאמץ ארוך ומפרך‪ ,‬תוך חיפוש אחר‬
‫פתרונות לבעיות שהתעוררו בכלי נשק‪ .‬בחלקה הגדול היתר‪ .‬הטכנולוגיה במאי‪.‬‬
‫העשרים שיפור ושכלול של הישגי המאה הי"ט‪ :‬בל י סט יקה‪ ,‬מטלורגיה‪ ,‬מסילות‬
‫הברזל‪ ,‬תקשורת‪ ,‬תחבורה‪ .‬מאידך החל תהליך אדיר של פיתוח מדעי ויצירת כלי‬
‫נשק‪ ,‬ששינו לחלוטין את פני המלחמה‪ :‬הטנק‪ ,‬המטוס‪ ,‬הגז המרע יל‪ ,‬הצוללת‬
‫בתקופה‬
‫נשזר המדע‬
‫^‪.‬‬
‫הפריצה הגדולה כשטח זה החלה רק משהכירו השלטונות כחשינוחם‬
‫של‬
‫המדענים‬
‫וגייסו אותם מהאו ניברסיטאותו ממפעלי התעשי ר‪ ,‬לטובת המאמץ המלחמתי‬
‫הגרמנים‪ ,‬שהיו ראשונים לרתום את המדע לצרכים מבצעיים במלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫הבריטים היו איטיים ורק התרחבות המלחמה באויר ומתחת למים והתרפתה הביאו‬
‫לכך‪ ,‬שהגוף הממשלתי למחקר ופיתוח מדעי החל לצמוח במתכונת'חרשה ורחבה‬
‫‪.‬‬
‫הי ו אלה‬
‫‪.‬‬
‫מלחמת העולם השניה כבר הושפעה ברמה האסטרטגית ­‪,‬ולא רק ברמה הטקטית ­‬
‫מן המדע‪ .‬למדענים במעבדותיהם היה מגע כמעט עם כל הצדדים וההיבטים של מבצעי‬
‫המלחמה‪ .‬היטלר נכשל אסטרטגית‪ ,‬עקב כשלונו בגיוס הכשרונות המדעיים של עמו‬
‫בעוד מועד‪ .‬היה מי שאמר‪ ,‬כי "גרמניה הפסידה במלחמה‪ ,‬מחמת גיוס וניצול‬
‫ומי‪/‬‬
‫‪.‬כב רלפנ יפרו ץהמלחמ הג‪ ­1‬שהי‪0‬ל ר את‬
‫בלת ימלאי םש להמוחו תהמדע יים "‬
‫המדענים והמתמטיקא י םהיהודי םמגרמניה ‪.‬ב­‪0491‬ה ו רה להפסיק את המחקר במכ"מ‬
‫ומש ח ודשב­‪ ,2491‬איבד את יתרונו העצום מראשית המלחמה‪ .‬מפחידה המחשבה מה‬
‫היה קורה אילו דרבן היטלר את מדעני ו להישגים במלוא התלהבותו הקנאית ובמלוא‬
‫משאבי המדינה הגרמנית‪ ,‬שהרי גם ללא אלה כמעט עלה בידו לנצח במלחמה‪.‬‬
‫)‬
‫‪Hartcup Guy, The Challenge of War, Scientific and Engineering‬‬
‫‪Contributions to World War II, David 5 Charles, Newton Abbot,‬‬
‫‪Great Britain, 1970, pp. 20­22.‬‬
‫(‪7‬‬
‫‪IBID‬‬
‫)‪8‬‬
‫‪.199‬נרודי‬
‫‪,‬שם‪,‬עמי‪9‬‬
‫‪Stewart Irvin, Organizing Scientific Research for War, Science in‬‬
‫‪World War II, Little Brown 5 Co., Boston, 1943, pp. 3­51.‬‬
‫)‪10‬‬
‫מבין האומות הלוחמות במלחמת העולם השניה‪ ,‬דומה כי הבריטים‬
‫בכשרונו תהמדעיי םשלה םבית ריעילו ת^‪ .^01‬האמריקאים‪ ,‬כמו הגרמנים‪ ,‬גייסו‬
‫בתחילה את מרעניהם לשירות צנאי רגיל ורק אחר­כך למדו‪ ,‬שיש להעבירם‬
‫^‪ .‬בבריטניה‪ ,‬מאידך‪ ,‬היה אסור לגייס‬
‫למעבדותיהם‪ ,‬איש איש לפי כישוריו‬
‫מדען‪ ,‬אלא באישור מהרשות העליונה ביותר‪ .‬היפנים היו עוד פחות תכליתיים‬
‫ואף הגבילו את ההתקדמות‪ ,‬בהתייחסם למדענים עפ"י השקפתם הפוליטית ובחשדם‬
‫באל המ ןהמדעני םשרכש וא תהשכלת םכאנגלי הא ובאמריק ה^‪.^21‬‬
‫הס שהשתמשו‬
‫לאחר נפילת צרפת‪ ,‬החל מאמץ ענק מתואם טל העמדת כל משאבי המרע טל‬
‫בעלות הברית למטרה אחת ­ נצחון במלחמה‪ .‬הנשיא רוזבלט העמיד את משאבי המדע‬
‫האמריקנים לרשות בריטניה‪ ,‬שהיתר‪ .‬נתונה בסכנה נואשת‪ .‬הוא התיר החלפת מידע‬
‫מדעי במלואו בין בריטניה‪ ,‬ארהי'ב וקנדה‪ .‬הוקם ועד לתיאום כל מאמצי המדע‬
‫האמריקני ונשלחה משלחת מדעית בריטית לאמריקה‪ .‬החל מאמץ מדעי עצום‪ ,‬בו‬
‫לקחו חלק מאות רבות של מדענים‪ ,‬כל האוניברסיטאות הבריטיות‪ ,‬האמריקניות‬
‫והקנדיות הגדולות‪ ,‬מספר עצום של תעשיות וכך זרועות המחקר של צבאות כל‬
‫מדי נות בעלות הברית‪ .‬המטרה המיידית היתר‪ .‬לשכלל במלוא המהירות כלי נשק יטנ ים‪,‬‬
‫להמציא חדשים ולהמציא אמצעי נגד להפחתת קטלניותו של נשק האויב‪ .‬פעילות זו‬
‫בוצעה בתחושה של דחיפות‪ ,‬הקרבה ומסירות‪ ,‬לנוכח הסכנה הנוראה שהציב היטלר‬
‫לעולם‪ ,‬והניבה תוצאות מופלאוו*‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מלחמת העולם השניה הביאה להישגים כבירים‪ .‬המדע העמיד לרשות העולם‬
‫פיתוחים מרחיקי לכת‪ ,‬כמו פצצת האטום‪ ,‬הרקטה‪ ,‬הרדאר )מכ"מ(‪ ,‬מרעום קרבה‪,‬‬
‫מתקנים ללוחמה נגד צוללות‪ ,‬אלקטרוניקה וקשר‪ ,‬פצצות תבערה ועוד הרבה דברים‬
‫אחרים‪ ,‬אשר תקצר היריעה מלפרטם‪ ,‬מלבד שכלולם המתמיד של כלי נשק קיימים ­‬
‫‪.‬‬
‫תותחים‪ ,‬מטוסים‪ ,‬טנקים‪ ,‬טורפדות‪ ,‬מוקשים‪ ,‬צוללות ועוד‬
‫הרפואה הצבאית התפתחה בצורה מרתקת‪ ,‬תוך השפעה ישירה על חייו של כל חייל בודד‬
‫בשדה הקרב‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי ההתפתחות הגרעינית הינה ההתפתחות המדעית החשובה‬
‫והמשמעותית בי ותר מביו כל הפיתוחים המדעיים שנעשו נמאה העשרים ואף לאורך‬
‫כל ההיסטוריה‪ .‬משמעותה חורגת מעבר לכל פרופורציה בהשפעתה על שדה המלחמה‬
‫ועל תוצאותיה‪ .‬שדה הקרב חייב מעתה ועד עולם להתייחס אל עצמו בשתי אמות‬
‫מידה שונות ז ו מז ו ­ מלחמה קונבנצי ונאלית ומלחמה גרעינית‪ .‬איןדמי ון כין‬
‫^‬
‫השתי ים ורק המדע מה ו ו ה את המכנה המשותף ועומד בבסיסן^‬
‫‪.‬‬
‫‪pp. 26­28.‬‬
‫)‬
‫‪11510,‬‬
‫(‪11‬‬
‫‪.200‬ברודי‬
‫‪,‬עמי‪12‬‬
‫‪,‬שם‬
‫‪Whiddington, R., Science At War, Philosophical‬‬
‫‪Y., 1948, pp. 91­99.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪B.‬‬
‫‪J.‬‬
‫‪N.‬‬
‫‪Crowther,‬‬
‫‪Library,‬‬
‫)‪13‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫הישגי והכבירי םש להמדע ‪,‬כפ ישבא וליד יביטו יכמלחמ תהעול םהשניה­‪,‬‬
‫הי‪,‬רינו ועיצבו ‪ ,‬עם תום המלחמה‪ ,‬את תהליכי בניית הכוחות המזויינים ודרכי‬
‫פעולתס‪ .‬תוצאה נוספת היתר‪ ,‬החדרת והאצת תהליכי מחקר ופיתוח מדעי נרחבי‬
‫העולם וגם בארץ ישראל‪ .‬ארגון "ההגנה" החל להתארגן לקראת העימות הצבאי‬
‫עם הערבים‪ ,‬שנהיה מוחשי ובלתי נמנע ככל שקרב מועד הפינוי הבריטי מן הארץ‬
‫והקמת מדינה יהודית‪ .‬בעוד שברחבי העולם פרח המחקר והפיתוח המדעי נהנה‬
‫מי וקרה במלחמת העולם השניה‪ ,‬ז וכה לתקציבי ענק ועומד בשיאו ‪ ,‬הרי שפה‪ ,‬כארץ‪,‬‬
‫היה כבחינת תינוק שעוד לא נולד‪.‬‬
‫עם תום המלחמה העולמית החל בארץ‪ ,‬בחסות ההגנה‪ ,‬מחקר ופיתוח מדעי‬
‫לצרכים צבאי ים‪ .‬הוא נולד מתוך מצוקה כאמצעים ובתקציב‪ ,‬במציאות טכנולוגית‬
‫ותשתית תעשייתית מפגרת‪ .‬הכל בוצע במחתרת‪ ,‬מחמת שלטון המנדט‪ ,‬שהחניק כל‬
‫נסיון שכזה‪ .‬התפתחותו והישגיו לא קשורים בראיה כוללת והכוונה מלמעלה‪,‬‬
‫אלא מתור יוזמות של אנשים "משוגעים לדבר"‪ ,‬שלא חסכו מאמץ והסתכנות מעצמם‬
‫ואט אט יצרו את שרשי ו של המו"פ כארץ‪ .‬יש לציין כי ניצנים של מחקר ופיתוח‬
‫טכנ ולו גי לצרכים צבאי ים נראו גם כשנים שקדמו לכך‪ ,‬בעיקר משנות העשרים והשלושים‪,‬‬
‫במיוח דמא זהקמ תהתע" שב­‪ .3391‬אולם‪ ,‬מתום מלחמת העולם השניה החל המחקר‬
‫והפיתוח ללבוש צורה אקדמיתי ותר‪ ,‬מדעית י ותר ואט אט החל להתמסד‪ ,‬צבר תאוצה‬
‫לקראת מלחמת השחרור‪ ,‬היווה גורם מסייע במהלך המלחמה והעמיד אחר­כר לרשות‬
‫המדינה מערכת למחקר ופיתוח כלי נשק לתפארת‪ ,‬בעלת שם עולמי‪ ,‬ששמה ותוצרתה‬
‫ידועים בעולם כולו ו ש ו ו ק י ה חובקים כנפות תבל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫להלן יגלל סיפורים של האנשים‪ ,‬שבהעזתם‪ ,‬אומץ ליבם ומסירותם‪,‬‬
‫תנאי המחתרת‪ ,‬ללא תמורה ושכר‪ ,‬ללא בטחון ובהסתכנות רבה‪ ,‬נטלו על עצמם משימה‬
‫א ד יר הזו ‪,‬ונדב ךאח רנדב ך ­הח למ­‪5491‬ועד להקמת המדינה ­ הקימו תשתית‬
‫_‬
‫וידע ליצור עצמי של נשק‪ ,‬תוך ניצול המדע למטרה זו‪.‬‬
‫על אף‬
‫"חיל המדע"‪ ,‬שליווה‬
‫זהו סיפורה של המחלקה המדעית שקמה כהגנה‬
‫א תצה" לבמלחמ תהשחרו רועד‪ ,2591‬והוליד מתוכו מדענים מפורסמים ובעלי‬
‫עולמי‪ ,‬כצד מכוני מחקר בעלי רמה מהשורה הראשונה‪.‬‬
‫וממנה צמח‬
‫שם‬
‫פרק אי‬
‫הרקע לצמיחת הרומ"ר‪,‬‬
‫­ חזון ומציאות‬
‫אמונה במדען היהודי‬
‫א‪.‬‬
‫הקמת‬
‫האמונה במוח היהודי‪ ,‬אותו "גניוס יהודי" מפורסם‪ ,‬ליוותה‬
‫הישוב היהודי בארץ והקמת המרינה מתחילתו‪ .‬אמונה זו השרתה‬
‫את תהל‬
‫חחו‬
‫שר‪,‬‬
‫יר‬
‫של‬
‫בטחון והעניקה לאנשי הישוב בארץ ישראל תקוה‪ ,‬כי למרות יחסי הכ ו ח ו ת לרעתנו‪,‬‬
‫הגלויים לעין כל‪ ,‬יש "משהו" נסתר‪ ,‬מיוחד‪ ,‬שמשנה את הנתונים והופכם על­פיהם‪.‬‬
‫על "מציאות" זו נדלק הדמיון ונוצר מיתוס אגדי‪ ,‬שטופח בלבבות ב*‪ :‬ו רה כמוסה‬
‫ועבר כעין מסר סמוי בישוב‪.‬‬
‫אמונה מיסטית זו נזונה‬
‫לא רק מהדימוי המקובל‬
‫של‬
‫המוח‬
‫היהודי‪,‬‬
‫?יכלה חיזוקים‬
‫כפי‬
‫שנשתרשה בהוויה היהודית והעולמית באירופה‬
‫מעש י י ם מארועים שונים‪ ,‬שרושפו טפח כלשהו ‪ ,‬מדי פעם ובמקרה‪ ,‬ורמזו כביכול על‬
‫דברים גדולים שמתרחשים בעשיר‪ .‬הבטחונית‪ .‬שמועות שרחשו בחלל הא ו י ר נפוצו‬
‫במהירות רבה וגם להן היה חלק נכבד' ביצירת הא וי רה והמיתוס‪.‬‬
‫במשר‬
‫במכת בלוייצמ‬
‫ן‬
‫‪,‬מיום‪..,64561‬כויז‬
‫­‬
‫הדורות‪,‬‬
‫אלא‬
‫פרופי א‪ .‬ד‪ .‬ברגמן‬
‫‪:‬‬
‫"‪ . ..‬העובדה שאג^ו שומרים על שתיקה‬
‫העבודה שנעשית במכון ‪ ,‬גורמת להפצת כל מיני שמועות‪.‬‬
‫אישית‪: ,‬ו תחושת סיפוק עבורי‪ ,‬לשמוע את האנשים‬
‫מוחלטת בעניו‬
‫בת" אלוחשי םשאת העשי תכמה‪1‬המצאות פנטסטיות'‬
‫שיצילו את המצב"‬
‫דור נן_גורלון‪ /‬שהיה בימים שקדמו להקמת המדינה יו"ר הסוכנות ומחזיק‬
‫תי קהבט ח ו ןבהנהלתה ‪,‬האמי ןאמונ המיסטי תכמדע ןרייריודי ‪.‬נסיף‪7491‬נערכיי‬
‫פג יטה בבאר של מלון "גת­רימון" ובה נכחו האנשים שהיוו אתי' גרע י ושיי' ים‬
‫‪1‬‬
‫(רא התצלו םהמכת בבנספח‪.‬‬
‫‪.‬הי‬
‫וש םפרופ 'יוחנ ןרטנ ר)‪ , (2‬פרופי רקח מהאוניברסיטה‬
‫א תהמחלק ההמדעית‬
‫העברית בירושלים‪ ,‬פרופי א‪ .‬ד‪ .‬נרגמו ושלמה גרזובסקי )גור( ^‪ .‬הפגיטה‬
‫זומנה לרגל שיבתו של פרופ' א‪ .‬ד‪ .‬ברגמן מארה"ב‪ ,‬שם עבד במעבדות למחקר‬
‫בטחוני‪ .‬הוא הוחזר לארץ עפ"י בקשתו של שלמה גור‪ ,‬שמונה באותס ימים כמזכיר‬
‫המחלקה המדעית‪ ,‬ובתמיכתו של בן­גוריון ‪.‬‬
‫בן­גוריון סיפר‪ ,‬במעמד זה‪ ,‬כי נפגש שנים מספר קורם לכן עם דיפלומט‬
‫רוסי ‪,‬סג ןש רהחו ץהסובייטי ‪,‬איוא ןמאייסקי ‪,‬שביק רבאר ץבאוקטובר‪.3491‬‬
‫הלה סיפר לו ‪ ,‬כי הוא מאמין ‪ ,‬שהיהודים ינצחו ו יקימו מדינה בזכות שני רבריס‪:‬‬
‫הנוע רהנפל אשגד לבאר ץ­ישרא לואנש יהמד עהיהודי םהמסוגלי םלחול לנפלאות !)‪(4‬‬
‫בן­גוריון האמין‪ ,‬כי בעזרת שני דברים יצליח‬
‫והמכשולים שיעמדו בדרכו‪ :‬מדע וחלוציות‪ .‬זאת‪ ,‬ע"י שיביא לידי ביטוי אח‬
‫היתרון האינטלקטואלי ואת היתרון המוסרי‪ .‬לגבי דידו‪ ,‬המדע זהו שלטון הארס‬
‫כן­גוריון הכיר בנחיתותנו מעמים אחרים‬
‫על כוחות הטבע‪ ,‬סודותיו ואיתניו‪.‬‬
‫במספרנו‪ ,‬בפיזורנו ובתכונות הממלכתיות‪ .‬אולם‪ ,‬הוא האמין גם‪ ,‬כי אין עם‬
‫בעולם העולה עלינו בסגולותיו האינטלקטואליות‪:‬‬
‫הישוב להתגבר על ר‪,‬פג‪.‬עיס‬
‫"‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בניכר‬
‫אוצרותינו הרוחניים‬
‫עד עתה פיזרנו‬
‫לעמים אחרים בהישגים המדעי ים הגדולים של‬
‫ועזרנו‬
‫המא הה­‪91‬ו ה­‪02‬בפיסיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬ביולוגיה‬
‫וטכנולוגיה‪ .‬אין כל סיבה להניח‪ ,‬שהגאון המדעי‬
‫היהודי יפרח וישגשג כארץ מולדתו פחות מאשר כארצות‬
‫ניכר‪ .‬להיפר‪ ... .‬החרות ‪ ...‬השלמות הנפשית ‪...‬‬
‫הכח אשר יונק מאדמת המולדת והעידוד הנאמן אשר‬
‫יקבל מהסביבה שתתגאה בו ­ כל אלה יצמיחו כנפיים‬
‫למדע הישראלי ויעלו אותו מעלה מעלה"‬
‫^‬
‫‪2‬‬
‫(פרופ 'יוחנ ןרטנר ‪,‬אלו ףכצה"ל ‪,‬רמ" אראשו ןבהגנה ‪,‬רא שאג ףהתכנון‪,‬‬
‫נספח צה"ל הראשון בכרה"מ‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫‪.‬‬
‫היה פרופ' לארכיטקטורה בטכניון‬
‫‪.‬‬
‫שלמה גור )גרזובסקי( ‪ ,‬ממארגני היצור המדעי בתע"ש‪ ,‬ממקימי החמ"ד‬
‫ומפק‪ \ .‬כפי שיפורט בהמשך עבודה זו ‪ .‬היה מיוזמי "חומה ומגדל" ומתכננת‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫(מילשטיי ןאורי ‪",‬אמונ המיסטי תבמדע" ‪,‬מאמ רב"דב רהשבוע"‪..,970162,‬‬
‫עמי‪.­7262‬‬
‫‪(5‬בן­גורי ון דוד‪" ,‬יחוד ו יעוד"‪ ,‬דברים על בטחון ישיראל‪ ,‬הוצאת מערכות‪,‬‬
‫גכעתיס‪­, 21791,‬עמי‪.­4434‬‬
‫וכ ןנו­גוריו ןדוד ‪",‬בהלח םעם" ‪,‬ע םעובר ‪,‬ת"א‪" ,7591,‬ההגנה לקראת‬
‫הבאות" ‪,‬הוראו תלמפקדה‪.., 74681,‬עמ'‪­.7532‬‬
‫בן­גוריון האמין כזר‪ ,‬וגם תרגם אמונתו זו לתמיכה מעשית בדחיפת המפעל‬
‫המדע ילמטרו תבטחוניות ‪.‬בקיץ‪ .7491‬מששב מהקונגרס הציוני הכ"ב‪ ,‬קרא אלי י‬
‫לשיחה את פרופ' יוחנן רטנר‪ ,‬וכה אמר לו‪ :‬אני משוכנע‪ .‬שנצטרך לגייס כקרוב‬
‫את כל הכוחות שלנו‪ ,‬והם לא רבים‪ .‬המדענים מה ו ו י ם חלק נכבד מן הפוטנציאל‬
‫שלנו‪ .‬אנחנו מוכרחים לגייס אותם‪ .‬הם מסוגלים להמציא לנו תחליפים לרומר<‬
‫גלם חסרים‪ ,‬אולי לנשק שאםשר לייצר אותו גם במחתרת‪ .‬המדענים האלה מםוזריס‬
‫נכ למינ ימקומו תוצרי ךלכנ סאותם ‪.‬הצלח תהמבצ עהז העשוי הלהיו תמכרעת !)‪(6‬‬
‫בן­גוריון נפגע כמקצת מתשובתו של פרופ' רטנר‪ ,‬טנטל לעצמו את זכות‬
‫היוצרים על הרעיון והצהיר‪ ,‬שהוא היה זה שהגה אותו חודשים מכפר קורם לכן‪.‬‬
‫בעקבות פגישה זו‪ ,‬העמיד כן­גוריון את הנושא בדרגת חשיבות עליונה‪.‬‬
‫היפנה תקציב לנושא ונתן דחיפה משמעותית לפעילות המדענים במסגרת הבטחונית‪.‬‬
‫לראשונה‬
‫בן­גוריון נתן ביטוי נוסף לאמונתו הכמעט מיסטית במוח היהודי אחרי‬
‫חצי שנה‪ ,‬ביום הכרזת המדינה‪ .‬בדברו בפני מועצת העם‪ ,‬הוא חיזק את רוחם‬
‫הנכאה של חברי המועצה‪ ,‬בטענה שאנשי המדע היהודים המציאו כלי נשק חדשים‪,‬‬
‫אשר בעזרתם ינצח צה"ל את כל צבאות ערב (‪ .‬כנראה טבן­גוריון שמע הרהורים‬
‫בקול רם של אהרון קציר ופירורי מידע אחרים על תכניות פיתוח שנכשלו בינתיים‪,‬‬
‫או שהיו מיועדות לעתיד הרחוק‪ ',‬קיבל את הדברים כפשוטם‪ ,‬הוסיף קצת‪ ,‬הגזלם‬
‫קצת‪ .‬ואמר את מה שאמר באמונה ובתום לב‪ .‬חברי מועצת העם התעודדו בעקבות‬
‫דבריו אלה‪.‬‬
‫בן­גוריון האמין ‪ ,‬שהחומר האנושי שלנו אינו‬
‫כלשהי‪ ,‬ו"עולה‪ ,‬לאיו ערוך‪ ,‬ביכולתו המוסרית והאינטלקטואלית על זה של‬
‫‪ .‬לכן‪ ,‬הוא קורא‬
‫שכנינו ‪ .‬זהו יתרוננו העיקרי ולפי שעה ג^יעט היחידי"‬
‫להתגייסו תבגו ףובנפש ‪,‬ברכו שובעבודה ‪,‬במד עובטכניק ה)‪ . (9‬כן­גוריון האמין‪,‬‬
‫כי מידור שליטה כמכשירי המדע והטכניקה הפיסיים והחברתיים‪ ,‬ומחוך מתח חלוצי‬
‫טל מגשימי חזון ­ לאומי ואנושי ­ יעצב העם העברי במולדתו המתחדשת דמות‬
‫נופל מזה‬
‫של‬
‫מדינה‬
‫אחרת‬
‫אומה למופת‬
‫‪6‬‬
‫‪(7‬‬
‫‪8‬‬
‫(רטנ ריוחנ ן ‪",‬חי יואני" ‪,‬שוק ן ‪,‬ירושלי םות"א‪ , 8791,‬עמ י‪.843‬‬
‫מילשטי ין‬
‫‪,‬‬
‫שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫(בן­גוריו ן ‪",‬בהלח םעם" ‪,‬שם ‪,‬עמי‪.­6151‬‬
‫וכן ראה פרוטוקול כנס ותיקי חם"ד‪ ,‬שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ב­‪.., 87392‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ" דמסי‪33‬‬
‫‪9‬‬
‫(בן­גוריו ן ‪",‬בהלח םעם" ‪,‬ש‬
‫וכ ן‬
‫‪01‬‬
‫‪,‬בו­גוריו‬
‫ן‬
‫‪",‬יחו‬
‫ם‬
‫‪,‬עמי‪­.65‬‬
‫‪,‬עמ'‪.35‬‬
‫דויעוד" ‪,‬שם‬
‫‪,‬עמ'‪.31‬‬
‫(כן­גוריו ן ‪",‬בהלח םעם" ‪,‬שם ‪,‬עמי‪.521‬‬
‫‪10‬‬
‫ביומנו מספר בן­גורייו על מכתב‪ ,‬שיקבל מיהודי מרוסיה‪.‬‬
‫היהודי את ידיבן­גורי וו ומבטיח לו‪ ,‬כי ביהדות יש כוחות מדע כבירים‪.‬‬
‫בברית המועצות חמישים אחוזים מעובדי המדע החשובים הם יהודים‪ .‬הוא הרין‬
‫במכתב מחזק‬
‫בארצות‬
‫אחרות‪ .‬היהודי הרוסי בטוח כי‪,‬‬
‫"בעזרת המדע תתגברו על ריכל"‬
‫את התלהבותו של נו­גוריון מהמדע‪ ,‬אפשר להסביר בתפקיד המכריע שמילא‬
‫המחקר המדעי במלחמת העולם השניה‪ :‬הרדאר בקרב על בריטניה והפצצה הגרעינית‬
‫ביפן‪ ,‬אס להשתמש בדוגמאות דרמטיות‪ .‬וכה אמר‪:‬‬
‫‪ .‬יש להשתמש שימוש מלא בנסיון הצבאי שרכשנו‬
‫"‬
‫אנחנו ורכשו אחרים במלחמת העולם האחרונה‪ ,‬מחוך‬
‫ניצול כל כיבושי המרע והטכניקה החדשים לצרכי‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫התגוננותנו‪.^21 (11‬‬
‫הציונות‪.‬‬
‫אנשי מדע נעלי שיעור קומה עולמי היו בארץ ישראל מראשית‬
‫הבולט שנהם היה פרופ' חיים וייצמן‪ .‬ניצולם למחקר הבטחוני היה שילי ולא‬
‫תר םרנות ‪.‬נסו ףשנו תה­‪03‬הקים ישראל עמיר‪ ,‬מי שעמר אז בראש התע"ש‪ ,‬ועיי'‬
‫מייעצת לתע"ש‪ ,‬שבה היו חברים מספר אנשיבו מטובי הכימאים בארץ‪ .‬אולם‬
‫רישומם והשפעתם של מדעני האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬או מכון זיו )וייצמו( ‪,‬‬
‫בהכנת תשתית לפיתוח אמצעי לחימה היתר‪ ,‬בשלב זה ­ לאחר מלחמת העולם השניה‪,‬‬
‫לקראת המאבק המזויין עם הערבים ­ שולית לחלוטיו‬
‫■‬
‫כדי שהאנשים ירחמו לפעולה‪ ,‬היה צורר נכח דוחף ומלהיב‪ ,‬שיקשור אותם לכך‪.‬‬
‫אר בכר לא די‪ :‬נדלש להם חופש פעולה‪ ,‬תשתית טכנולוגית‪ ,‬תקציב ואמצעים‪.‬‬
‫בנושא זה היו מושגיה של הנהלת הישוב שמרניים ומיושנים‪ .‬דמותו של בן­גוריון‬
‫עולה ןמאפילה על כולם בעניו זה בבירור‪ .‬מביו האישים הקובעים בחיי הגיבור'‬
‫היטיב הוא להעריר נכונה את חשיבות המדע והמחקר‪ .‬אפשר לאמר‪ ,‬שהאמין כמעט‬
‫נאונן מיסטי נכח המרע לפתור בעיות שלכאורה אין להן פתרון ‪ .‬הוא נמנרי עם‬
‫המעטים שגילו נכונות להרתם איש"ית לפעולה‪ ,‬כל אימת שעניו מתחום זיי ייה מוטל‬
‫על כף המאזנים והיתר‪ ,‬סכנה לקיומו‪ .‬הוא לקח על עצמו אחריות‪ ,‬נניגור ללחיים‪.‬‬
‫(‪)31‬‬
‫^ לכל אורי ר'ייר'י' י י‬
‫שנהגו נרובם להתנצר מאחורי נימוקים פורמליים‬
‫נו­גוריון הדמות המכוונת והדוחפת לעניו המחקר והפיתוח המדעי‪ .‬י'וא ר'עמיד‬
‫תקציבים וה­­ה­אוזן קשבת‪ ,‬ליווה את התהליר והתעניין בהתקדמותו‪ ,‬השתתר בהדגמות‬
‫ונניסו י ים ועקנ מקרוב אחר התהליר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫'‪11‬‬
‫)נן­גוריו ןדוד ‪",‬יומ ןהמלחמה ‪,‬תשי'ח­תש"ט" ‪,‬בעריכ תגרשו ןריבלי ןייי‬
‫אלחנ ןאורן ‪,‬משרד הבטחון ‪,‬ת'­א ‪,‬תשמ"ג ‪,‬כר ראי ‪,‬עמ'‪.111‬‬
‫‪) 21‬נן­גוריו ן ‪,‬יינהלח םעם' ‪/‬שם ‪,‬עמי‪­­6151‬‬
‫‪) 31‬רטנ ריוחנן ‪",‬חי יואני­' ‪,‬שם ‪,‬עמי‪.833‬‬
‫‪11‬‬
‫‪,‬בן­גוריו‬
‫ןהרחי קבחזונ ווהאמי ן ‪,‬כ ימדינ תישרא לל אתעש הא תשליחוקה‬
‫אס לא תשליט את‬
‫המדע על כל ענפי החיים ואם לא ינתן העידוד המירבי‬
‫לעובד יהמד ע ­הצרו ףוהשימוש י ­להרחי בא תכיבושיה ם^‪.^41‬‬
‫המציאות ­ דלות אמצעים והעדר תשתית‬
‫ב‪.‬‬
‫טכנולוגית‬
‫אולם‪ ,‬למרות האמור לעיל‪ ,‬למלחמת השחרור הגיע הישוב‬
‫לחימה ולא מפותח מבחינת התשתית הטכנולוגיתו התעש י יתית‪ ,‬המר‪ ,‬וו אח מערך‬
‫כה דל היה הישוב באמצעי לחימה‪,‬‬
‫היצור והביצוע בסופו של תהליך המחקר‬
‫עד כי העמיד את ה נ צח ו ן במלחמה‪ ,‬בשלביה הראשונים‪ ,‬בספק חמור‪ .‬כאשר חזר‬
‫שלמ הגו רמארה " נבאמצע‪ ,7491‬ונתבקש לבדוק את מצבת כלי הנשק ואמצעי הלחימה‬
‫של ההגנה בארץ‪ ,‬הוא נדהם לגלות מה גדול החוסר‪ .‬בכל מחסני ההגנה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫כשהוא דל כ\י‪:‬י‪.‬עעי‬
‫ר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ובס ךהכל‪8. 5‬ט ונו תחומ רנפץ‬
‫‪"J‬‬
‫<‬
‫(‪109‬‬
‫להלן טבלת מצבת הנשק‬
‫טבנובמבר‪:7491‬‬
‫בכיי‬
‫של‬
‫;'‪Ji'A‬‬
‫‪i/rOOO‬‬
‫_‬
‫ההגנה ביום‬
‫י­לובים‬
‫ל‪ ?":‬כנרס‬
‫"נגיליס‬
‫כרכז‬
‫‪D‬‬
‫‪8‬‬
‫‪299‬‬
‫\)(‪£".­^■ ~>0‬‬
‫■ '­ ­ (‬
‫­­‬
‫ההכרזה על‬
‫כרנכו■* ‪.‬סרנכו תרוב יסקיגי בסקיעי סרובי‬
‫נ­‪2‬נ ­‪0‬בץנו‪":‬ס‬
‫י‬
‫‪2‬‬
‫'הי‬
‫חלוקת ארץ ישראל באו"ם‪,‬‬
‫םאקדווי‪0‬ת ת‬
‫כקלעימ‬
‫‪8.899‬‬
‫‪32‬‬
‫­רי‪3‬ו;י‪0‬‬
‫‪1.579‬‬
‫‪6.017‬‬
‫«‪W‬‬
‫«‪!.::‬‬
‫‪­V‬‬
‫‪1c:‬‬
‫‪30‬‬
‫‪96‬‬
‫‪51:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪<7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪It‬‬
‫<‪v‬‬
‫‪651‬‬
‫‪too‬‬
‫‪JM‬‬
‫‪44‬‬
‫‪2:2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪«4‬‬
‫)‪16‬‬
‫‪5')5‬‬
‫‪300‬‬
‫‪1.131‬‬
‫»‪.1‬ינ‬
‫‪U‬‬
‫‪(70‬‬
‫‪16‬‬
‫‪157‬‬
‫‪!.6&2‬‬
‫‪SJ.731‬‬
‫­‬
‫‪1‬‬
‫ע לכמו תז ו ‪,‬י שלהוסי ףא תהנש קהליגל יש ה יה בידי‪tk‬‬
‫"משטר תהישובי םהעבריים ")‪84‬מ קלעי םו­‪,0486‬רובים(‬
‫)‬
‫‪51‬‬
‫‪61‬‬
‫‪71‬‬
‫‪41.236‬‬
‫בן­גוריו ן ‪",‬בהלח םעם" ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫)ע למצ בהחימו שש לארגו ן"ההגנה "באמצע‪7491‬ראה‪:‬‬
‫לצ\ז"ל ‪,‬הוצא תמערכות ‪,‬ת לאביב‪ , 1791,‬עמי‪.062‬‬
‫)גו רשלמ ה ‪",‬תי קעדו יו תחמייד" ‪,‬עדו תמ סי‪1‬‬
‫וכ ןע דות ומארכיו ןההגנה ‪,‬עמי‪.3‬‬
‫)סתייה ‪,‬ג '‪, 2,‬עמי‪.7421‬‬
‫‪,‬‬
‫עמי‪.01‬‬
‫(‪)71‬‬
‫יוסף אבידר‪ ,‬נדרך‬
‫‪12‬‬
‫אכן הגיע הישוב למלחמת השחרור דל באמצעים‪ .‬מכאן מובן ההכרח למצות‬
‫את כל הפוטנציאל הקיים עד תום‪ .‬נקודה זו היתר‪ ,‬ברורה כבר שנים קורם לכן‬
‫יהיו נסיונות רבים לטפל בה‪ .‬המכעל הגדול ביותר ליצור כלי נשק היה ההעי'ש‪,‬‬
‫שתחילת ובשנו תה­‪ .03‬שם עסקו במחתרת ביצור נשק‪ .‬בתמיכת המופרות במימון‪.‬‬
‫תרומת וש להתעיי שביצו ראמצע ילחימ ההיתר‪.‬ח ש ונ הביות ר)‪ . )81‬להגנה היה‬
‫בית מלאכה תת­קרקעי לכדורים‪ ,‬שסיפק תחמושת לאקרחיס‪ .‬התחילו לליצר מרגמות‬
‫קטנות‪ .‬אילם לא היו מסוגלים לייצר רובים ותחמושתם‪ ,‬חומרי נפץ צבאיים‪,‬‬
‫נש קנג דטנקי ם)פר טלבקבוק ימולוטוכ (ונש קנג דמטוסי ם)‪)91‬‬
‫תא ו רו‬
‫‪.‬‬
‫פרופי א‪ .‬ד‪ .‬ברגמן את המצב‪:‬‬
‫של‬
‫לונדון‬
‫כמובן מםויים כל המצב מזכיר לי‬
‫"‬
‫בימי הבליץ‪ .‬זה מקל עלי לחשוב כי גם הבריטים היו די‬
‫לא מוכנים וככל זאת ניצחו במלחמה‪ .‬כמובן שהשוואה עם‬
‫הבריטים מחמיאה לנו ‪ ...‬חובה עלינו לדעת כי אנו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מאד את‬
‫‪.‬‬
‫יכולי םלסמו ךלחלוטי ןר קע לעצמנו ")‪.^°2‬‬
‫בבואנו לספר את סיפורו של החמ"ד‪, ,‬ולים וצצים שני הקטבים עליהם הצבעתי‬
‫עד כה ­ המיתוס והאמונה במדע ובמדען היהודי והתחושה שנעשים דברים מופלאים‬
‫מצד אחד‪ ,‬ומן העבר האחר ­ דלות אמצעים וחוסר בכלי נשק‪ ,‬עד כדי סיכון ר‪,‬קמת‬
‫המדינה ‪.‬אי רמתיישב תהסתיר ההזו ?האמנ םהי הזר‪,‬ר קמיתוס ?סיפור וש להחמ‪1‬וד‬
‫הוא תיאור ההתפתחות שגישרה ביו הדלות באמצעים בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות‬
‫לבין העוצמה המדעית והטכנולוגית‪ ,‬אליה הגיעה המדינה ‪£‬תוך תקופה קצרה‪.‬‬
‫למיתוס זה היה חלק נכבד בהקניית בטחון ואמונה‪ ,‬הן אצל האנשים והן בקרב‬
‫המדענים‬
‫)‬
‫עצמם‪.‬‬
‫ע לההע" שראה ‪:‬עברו ןיוסף ‪,‬התע שי ההבט ח ו נ י תבישרא ל ‪,‬משר דהנטחון­‪81‬‬
‫ההוצא הלאור ‪,‬ת"א‪.0891,‬‬
‫‪91‬‬
‫‪02‬‬
‫)רטנר ‪,‬שם‬
‫‪,‬עמ'‪­.2143‬‬
‫)מכחב וש לפרופ 'ברגמ ןלפרופ יה יי םוייצמ‬
‫ןמיום‪..­84515‬ראה בנספח‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫פרק‬
‫בי‬
‫הקשיתה של‬
‫המחלקה המדעית בהגנה‬
‫‪,‬הנסיו‬
‫ןהראשו ןלבצ עפעילו תממוסד תבנושא ימחק רופיתו חבמסגר תההגנה‬
‫קשור בדמותו ובפעולתו של מאיררבי נוביץ‪ ,‬שהיה ידוע י ותר בכי נו י ו "כץ" "עילותן‬
‫של בץ בהקמת מנגנון ‪ ,‬או גוףכ^שה והמטעם ההגנה‪^< ,‬סיפו<! בנושאי מחקר ופיתוח‬
‫החל הב­‪ ,5491‬סמוך לסיומה של מלחמת העולם השניה‪ .‬אל מול חזיונות המלריה‬
‫גברה המודעות לחשיבות פיתוח כלי נשק ושיפורם ולמשקלם של הכלים המחקרי ים‬
‫והמדעי ים בתהליך החימוש והיצור של אמצעי הלחימה‪ .‬באותם ימים שבו לוחמים‬
‫יהודים רבים מאירופה ובאמתחתם חלקי ציוד צבאי וירע בכלי נשק ובטכנולוגיה‪.‬‬
‫התערבותס מחדש בישוב והאינפורמציה שהביאו עמם הגבירו את מידת העניו בנושא‬
‫ויצרו מוטיבציה לפיתוחו‬
‫‪.‬‬
‫בץ היה האיש הראשון שמונה באופן רשמי ע"י ההגנה‪ ,‬בתפקיד פעיל ומלא‪,‬‬
‫לטפל בפיתוח מדעי של כלי נשק‪ .‬בץ‪ ,‬ירושלמי במקורו‪ ,‬בוגר הטכניון ומהנדס‬
‫במקצועו‪ ,‬התחיל בהתלהבות גדולה לטפל בנושא‪ .‬היה זה באופיו‪ :‬בץ היה ארס‬
‫בעל חזון ואמונה‪ .‬הוא ראה למרחוק ודמיין לעצמו דברים גדולים‪ .‬הוא הרחיק‬
‫לכת בשאיפותיו ובאמונתו‪ ,‬שיש ביכולתו להגיע להישגים כבירים‪ .‬בהיותו ירוטלמי‪,‬‬
‫בע לרק עהנדסי ‪,‬מצ אעני ור בבפעילו תשהתר‪1‬ושה בין כתלי האוניברסיטה העברית‬
‫­‬
‫על הר הצופים‪.‬‬
‫בץ החל לגייס אנשים‪ ,‬שיעבדו ככל הנושאים האפשריים הקשורים כפיתוח אמצעי‬
‫לחימה‪ .‬תור כר יצר מגע עם כל גורמי המחקר המדעי קהי ו קיימים אז במסגרת‬
‫המוסדות האקדמיים בארץ ואשר בתוכם נעשתה פעילות לא ממוסדת ו"פרטיזניתיי‬
‫למטרות בטחוניות‪ .‬פעילות זו בוצעה בדרך כלל ע"י אנשי ההגנה‪ ,‬שהי ו סטודנטים‬
‫או מרצים‪ ,‬לרוב וללא תיאום‪/‬עםץההגנה^ולא מטעמה‪ ,‬אך תוך ידיעתה והעלמת עין ‪.‬‬
‫מה שעמר‬
‫אולם‪ ,‬בחלק מן המקרים‪ ,‬בוצעה הפעילות אף ללא הכו ו נת ההגנה או 'תמיכתה‬
‫מאחוריה היה הלהט האישי וההתמכרות לרעי ון שתקף כדחף שלא ניתן להכנעה ו זרם‬
‫בעורקי הסטודנטים והחוקרים הצעירים במקומות המחקר הש ו נ י ם אותם סטודנטים‬
‫פעלו מיוזמתם וביצעו פעולות של מחקר ופיתוח כלי נשק ואמצעי לחימה‪ ,‬מתוך‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫השביכולת םלתרו םלמאמ ץהמלחמת יבדרכ םשלהם ‪.‬פעולת והראשונ הש לנ ץהיתר‬
‫‪,‬ראי‬
‫להגיע אליהם‪ ,‬לקשור אותם למאמץ‪ ,‬תוך הכוונה ותיאום עבודתם לצרכים הספציפיים‬
‫של‬
‫ההגנה‪.‬‬
‫מי דע םתחיל תפעילות וש לבץ ‪,‬בסוף‪, 5491‬נכנ סלתמונ האהרונצ‪1‬יק דונגי‬
‫(וקסמן(‪ .‬אהרונצייק היה איש פלוגה חי של הפלמייח‪ ,‬שמקום מושכה היה ברמת רחל‪.‬‬
‫הוא נשלח מטעמה לקורס מ"כים בגבע‪ ,‬שהיה משותף בפעם הראטונה^להגנה ו()פלמ"ח‪.‬‬
‫םזינג ר)רון ()‪ . )1‬אחד המדריכים‬
‫אח רכ ךהשתת ףבקור סחבלה ‪,‬שאורג ןעיי‬
‫לחומרי חבלה בקורם‪ ,‬שהתקיים בבנימינה‪ ,‬היה אפרים קציר‪ .‬לאחר הקורס חזר‬
‫אהרונצ'יק לרמת רחל‪ .‬זכור לו‪ ,‬כי לא היו בנמצא חומרי חבלה או אבזרים ואמצעים‬
‫‪ .‬הוא החל לגלות יוזמה ולפתח כל מיני אמצעים לחבלה ןעזרי הדרכה‪.‬‬
‫להדרכה‬
‫מפקד הפלוגה נתן לו יד חפשית ואיפשר לעסוק בפיתוחיו בחומרי חבלה‪ ,‬במקום‬
‫לעבוד בקטיף‪ .‬בתפקידו היה יכול לנדוד ברחבי המרחב הפלוגתי וללמוד בכל מקום‬
‫את הבעיות ואת הצרכים‪ .‬ביחד עם אחרים בפלוגה‪ ,‬הוא החל לפתח מנגנוני הפעלה‪,‬‬
‫שהיו דרושים בפעולות החבלה השונות שבוצעו ע" י הפלמ"ח‪ .‬פותחו עפרונות השהיה‬
‫ועזרים חיוניים להעברת תכנית האימונים של המחלקות‪ ,‬שהיו מפוזרות בבית הערבה‪,‬‬
‫רמת רחל‪ ,‬קרית ענבים‪ ,‬ויותר מאוחר בגוש עציון ובמעלה החמישה‪ .‬כר החל לה ו וצר‬
‫שם גרעין שעסק בהכנת אמצעי חבלה מיוחדים‪.‬‬
‫יחיי‬
‫דר ךמט ההגדו דהגי עהדב רלידיע תהמטכ"ל ‪.‬נקבע הפגיש הבי ןאהרונצ‪1‬יק‬
‫לבי ונציג יהמפקד השעסק ובנוש א ­בץודו דשאלתיאל ‪.‬אהרונצ‪1‬יק עבד באותו‬
‫היום בתחנת הרכבת ב י ר ו של י ם ‪ .‬בץ ושאלתיאל הופיעו עם מכוניתם ושוחחו עמו‪.‬‬
‫הם אמרו לו‪ ,‬שנודע להם כי במחלקתו עוסקים בפיתוח אמצעי חבלה‪ .‬הנושא הזה‬
‫מעניין את המטה הכללי מאד‪ .‬בץ סיפר על הכוונה של המפקדה הארצית להקים גוף‪,‬‬
‫שיםעל בצ ו רה שיטתית ומסודרת לארגון הפיתוח והמחקר המדעי‪ .‬הוא שאל אתאהרונצ 'יק‬
‫אם הוא מוכן להצטרף אליהם‪.‬‬
‫אהרונצ'יק ענה בחיוב‪ ,‬אך ביקש שנושא העברתו יסודר עם מפקדו ­ מנחם‬
‫כך נרתם אהרונצ יק לעבודה עם בץ‪ .‬במשך כשנה וחצי היה מושאל מהנלמ"ח‬
‫רוסק‪.‬‬
‫למטה הכללי‪.‬‬
‫י‬
‫אהרונצייק התחיל לעבוד עם בץ‪ ,‬שמיקד את מאמציו בהקמת גוף מדעי‪ ,‬שירכז‬
‫את כל הבעיות האקטואליות ויתן להן פתרון‪ .‬בתקופה הראשונה התרכזה הפעילות‬
‫בעיקר בפיתוח אמצעי חבלה‪ ,‬מנגנוני השהיה‪ ,‬פצצות הצתה ועוד‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)2‬‬
‫זינגר‬
‫)רון( חיים^ פלמ"חניק ידוע‪ ,‬מראשונה ומבכירי החבל נ ים בפלמ"ח‪.‬‬
‫עפ"י עדותו של אהרונצ 'יק‪,‬‬
‫ואצבעות גילניט‪.‬‬
‫ארכיו ןההגנה ‪,‬עדו תאהרונציי קדונג‬
‫לא היה אז בידיהם מאומה‪ ,‬מלכד פתיל שחור‬
‫ימיום‪.., 15112‬עמי‪.1‬‬
‫‪15‬‬
‫כל הארגון‬
‫בינואר‪6491‬הוקמה בה גנה‪ ,‬בי וזמתו של נץ‪ ,‬מחלקת המחקר‬
‫הזה היה באותם ימים מגולם בדמותו ובפעולתו של בץ‪ .‬אולם בץ‪ ,‬בהתלהבותו הגדולה‪,‬‬
‫כך התחילו לקום תאים מחתרתי ים למחקר ו ל פי ר‪ .‬וח ‪,‬‬
‫הצליח לקנות אנשים לרעי וו הזה‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫שתואמו ע" י בץ ואהרונצ' יק‪ .‬ההתחלה היתר‪ ,‬באוניברסיטה העברית כירושל ים ומשם‬
‫נשלחו שלוחות גם לטכניון ולמכון זיו‪ .‬את הקשר עם האנשים בהר הצופים יצר‬
‫אהרונצ'יק‪ .‬בץ‪ ,‬שלמד בטכניון מספר שנים קודם‪ ,‬היה מבוגר מאהרונצ'יק ככמה שנים‪,‬‬
‫סייע ביצירת קשרים שם‪ .‬בץ זכור לאנשי התקופה‪ ,‬שעבדו עמו‪ ,‬כ"פנטזיונר" בלתי‬
‫רגיל‪ .‬היא רצה להגיע למימוש רעיונות‪ ,‬שנראו בעיני הסטודנטים אז‪ ,‬כלקוחים‬
‫מתחום המדע הבדיוני‪ .‬רעיונות אלה היו באותם ימים כמעט כלתי ניתנים להשגה‪,‬‬
‫לא רק בגלל הטכנולוגיה הבלתי מפותחת שהיתר‪ .‬בארץ ותנאי המנדט‪ ,‬שלא איפטרו‬
‫את ביצועם‪ ,‬אלא‪ ,‬בעיקר ‪.‬משום שגם מן הבחינה התיאורטית לא היו עדיין נחשבים‬
‫כסבירים‪ .‬למשל‪ :‬הקמת מתקן "אולטרה­סוני"; שיצור מין "בום" תת­קולי‪ ,‬אשר‬
‫הפעלתו ליד מחנה צבאי בריטי‪ ,‬למשל‪ ,‬אמורה לפוצץ את כל חומר הנפץ המאוחסן‬
‫)‪.C4‬ב‬
‫ו‬
‫בראש המחלקה עמד‪ ,‬כאמור‪ ,‬בץ‪.‬‬
‫עליו היה ממונה דוד שאלתיאל‪.‬‬
‫יותר מאוחר‬
‫הי הזר ‪.‬פרופ 'יוחנ ןרטנ רשמונ הכאחרא ימטע םהמט ההכללי ‪.‬אהרונצ‪1‬יק דונגי‬
‫היה השליש ועסק בעיקר בתפקידי תיאום בין כל תאי העובדה‪ .‬היה עליו להעביר‬
‫את תכניות העבודה‬
‫והאינפורמציה‪ ,‬לרכז חומר וכו '‪.‬‬
‫יצחק שדה תמך בפעילות המחלקה וגילה בר‪ .‬ענין ‪'. .‬הזקן" היה נלהב לעניו‬
‫המדע והפיתוח של אמצעי הלחימה‪ .‬הוא ניחן בראיה בעלת חזון וארוכת טווח‪.‬‬
‫ולא‪7r/‬ה‬
‫עידוד וסיוע‪ ,‬בתקופה שלא היה כל תקציב‬
‫ו אהי הזר‪.‬שהעני קלפעילות‬
‫ניתן לקיימה בלא אמצעים‪ .‬מכי ו ן שלא היה גיבוי כספי מסודר ולא מקורות מימון‪,‬‬
‫היה מבטיח מרי פעם כמר‪ ,‬לירות‪ .‬כך התנה* הפעילות עד לרגע שבו הסתבר שהוא‬
‫קשה‪y^=uiA^i?i_,^nn,‬‬
‫למשבר‬
‫א ינ ויכו ללעמו דבהבטחותיו ‪.‬משהובר רשזה‬
‫ממנ ול אנחללגאל אר קלאח רשנכנס ולעוב יהקור הבן­גוריון ‪,‬פרופ‪1‬יוחנן רטנר‬
‫ואהרו ןקציר ‪,‬והועמ דתקצי במםודר^‪500£‬ן( מפעילות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כל הארגון כולו היה מושתת על בץ‪ .‬אהרונצי יקהיההנעי^השל‬
‫ועוש הדבר וש לבץ ‪.‬שנ יאל ההי וכל‪11‬המנגנון" והיו היחידים שזר‪ ,‬היה עיסוקם‬
‫היחיד והמלא‪ .‬כל היתר עשו את מלאכתם כמתנדבים‪ ,‬בכל מיני דרכים ואופנים‪.‬‬
‫יח "‬
‫די‬
‫‪)3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫אם‬
‫נזכיר‬
‫בשלב זר‪.‬‬
‫אנשים כמו פרופי פליקס ברגמן‬
‫‪,‬‬
‫שהיה קשור אז עם‬
‫מררוך מוניה‪" ,‬רפא"ל‪ ,‬בנתיבי המחקר והפיתוח לבטחון ישראל"‪ ,‬משרדר■ בטח ו ן‬
‫ההוצא הלאור ‪,‬ת"א‪, 1391',‬עמ'‪.07‬‬
‫)רא העדו תפרופ 'יגא לתלמי ‪,‬תי קעדויו תחמ"ד ‪,‬עדו תמסי‪.32‬‬
‫)א ח י וש לפרופ יא‪ .7.‬ברגמן פרופי פליקס ברגמן נקשר מאוחר יותר‬
‫‪.‬‬
‫בעבו‪,‬‬
‫ת"החמ"ד‪ ,‬בקשר‬
‫לפיתוח הבזוקה‪.‬‬
‫ראה בהמשך‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בטכניון‬
‫דרי שמגר )שיוגד( ‪ ,‬שפיתח חומרי נפץ )סן( בתע"ש‬
‫כפרום 'טורצקי ‪,‬ואלקטרונא יבט ם ב ונפי ל יול י;יבאוניברסיט ההעברי ת‬
‫פעלו אגשים‬
‫‪.‬‬
‫פעלה קבוצה‬
‫ב י ר וש לל‪0‬‬
‫סטודנטים צעירים ונמרצים‪.‬‬
‫של‬
‫ככל המוקדים הללו הוקמו תאים‪ .‬תכניות העבודה נעשו בצ ו רה אלראית‪.‬‬
‫‪ ,‬שהיה אז דרי צעיר‬
‫מדי צהרים היו נפגשים כץ ואהרונצ'יק עם אהרון קציר‬
‫לכימיה באוניברםיטר^ העברית‪ ,‬אך הי ה פעיל ביותר בהגנה ועמד בראש ההתארגנות‬
‫למחקר ולפיתוח במסגרת ההגנה בירושלים‪ .‬כץ היה מלא רעיונות ושופע כרימון‪.‬‬
‫החלו לדבר אז על נושאים‪ ,‬שמבחינת עיתוי התקופה נחשבו גרנדיוזי ים‪ ,‬כמו‬
‫‪ .‬בשטח הכימי התעניינו בחומרי חבלה‪ .‬היתר‪,‬‬
‫"רמוט­קונטרול" )שלט­רחוק(‬
‫קילמת בעיה לייצר בקבוקי מולוטוב באיכות טובה וחיפשו לכך פתרון‪.‬‬
‫יי‬
‫­י‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים החלו לה ו וצר מספר קבוצות של סטודנטים‬
‫ומרצים‪ ,‬שהתעסקו במחקר ובפיתוח כל נשק ואמצעי לחימה וחבלה‪ ,‬באופן פרימיטיבי‬
‫למדי ובמחתרת‪ .‬היתר‪ .‬קבוצה של כימאים‪ ,‬שכין חבריה היו אברהם ברמן )שנקרא‬
‫בפלמ"ח בז(^ ‪ ,‬פנחס משיקוב )פינצי וק( ‪ ,‬האחים אהרון ואפרים קציר )קצילסקי(‬
‫ועוד‪ .‬במקביל החלה לפעול גם קבוצה של פ^יקאים‪ ,‬שעליה נמנו סטודנטים צעירים‪,‬‬
‫בהמשך פעלה גם קבוצה נוספת ­‬
‫כמ וגדעו ןיקותיאלי ‪,‬עמו סדה­שלי טועו ד*­‪­01‬י‬
‫אלקטרונית ‪,‬ב הפעל ואריא לשטיבל ‪,‬דר‪1‬מ י בא ו ם וכרופ' פריי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אופי הפעילות היה כזה‪ :‬הקבוצות הפועלות היו מעלות רעיונות מצירו‬
‫ביוזמתן ומנסות ליישמם‪ .‬כץ‪ ,‬מצידו‪ ,‬היה מקיים איתן דיונים וויכוחים‪ ,‬כנציג‬
‫המטה הכללי‪ .‬מדי פעם היו נפגשים‪ ,‬מעלים רעיונות‪ ,‬מדווחים הדדית ומתייעצים‪.‬‬
‫הקבוצה הכימית נתנה דעתה על פתרונות לבעיות כימיות של חומרי‬
‫חבלה‪ .‬התחילו לעבוד על כל מיני סוגים של פצצות הצתה‪ .‬הקבוצה הפיסיקאלית‬
‫ניסתה לפתור בעיות בלי סטי קר‪ ,‬ומעוף רקטות ומטען חלול‪ .‬בקבוצה האלקטרונית‬
‫עסקו בתכנון מכשירי קשר‪.‬‬
‫נפץ י אמצע י‬
‫יי­ר‪v‬‬
‫‪Jj'/j/‬ריר‬
‫‪'2(k‬‬
‫‪ZvP‬‬
‫*‪,/^j ^*/‬‬
‫^ ‪* V‬‬
‫‪°6‬‬
‫)דר יאש רשוואג ר)שמגר( ‪,‬הידו עבכינוי ו"הדוקטור" ‪.‬הי המראשונ יהכימאי‬
‫‪' I'fr.fr‬‬
‫‪j,‬‬
‫>‪­A"0P‬‬
‫בתע"ש‪.‬‬
‫אהרון קציר )קצ'לסקי(‪ ,‬פרופסור בעל‬
‫המדענים בתע''ש של ההגנה ובחמ­'ד‪ .‬נהרג בהתקפת מחבלים‬
‫‪)7‬‬
‫שם‬
‫עולמי לכימיה‪,‬‬
‫הירי‬
‫מראשוני‬
‫יפניים‬
‫בנמל התעופה‬
‫לו דכ­‪.2791‬‬
‫‪8‬‬
‫)אהרונצייק‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמסי‪, 1‬עמ'‪.2‬‬
‫‪)9‬‬
‫‪)01‬‬
‫אנרהם כרמן )נראור( ­ בז‪ .‬כפי שכונה נפלמ"ח‪.‬‬
‫מונה כמ"מ מפל;ד החמ"ד‪ .‬כימאי ימטלורג בקמ"ג‪.‬‬
‫אלר‪.‬‬
‫בפקודת י'הקמה‬
‫וחנריהם‪ ,‬רובם ככולם פרופסורים לעתיי‪ ,‬מהשירה הראשונה‬
‫של‬
‫של‬
‫י'חמ"י‬
‫המיענים‬
‫‪17‬‬
‫את העבודות העדינות ביצעו בנית המלאכה המיכני של האוניברסיטה‪,‬‬
‫חשוב ומרכזי­ מילא אלק ס ו כצי כ ר‪ .‬הוא נתן סיוע מלא‪ ,‬בהיותו קשור לבית המלאכה‬
‫המיכני של האוניברסיטה העברית‪ .‬כתוקף תפקידו כמהנדס האוניברסיטה‪ .‬אלקר‪,‬י‬
‫דמות מרכזית בפעילות שהתרחשה סביב פיתוח אמצעי הלחימה עבור ההגנה בירושלים‪.‬‬
‫יוזמתו ויכולתו הטכנית המופלאה היו לשם דבר‪ .‬לא היה דבר שההגנה נזקקה ל)‪,‬‬
‫בהמשך הדרך היה אלק מיוזמי וממקימי תע<וש‬
‫שלאלק לא היה פתרון טכני עבורו‪.‬‬
‫ירושלים ואחד מנדבכיו הראשונים של חמ"ד ירושלים‪ .‬בנו‪ ,‬עמוס חורג‪ ,‬סייע לו‬
‫באותם ימיס והשתתף בפעילות שהתרחשה בתוך האוניברסיטה‪.‬‬
‫חפקיר‬
‫ר‪,‬‬
‫ברשימת הנושאים המטופלים באותו הזמן היו‪ :‬עפרונות השהיה כימיים‪,‬‬
‫גדר חשמלית‪ ,‬חומרי חבלה‪ .‬כמו כן החלו להתעניין באפקט "מונרו" לפיתוח מטענים‬
‫חלולים‪ .‬זה היה נושא מרכזי‪ ,‬שהעסיק את קבוצת הפיסיקאים‪ .‬ניסו לחשב את‬
‫העקרונות של פעולת המטען החלול‪ .‬בנו הרבה מאד דגמים וביצעו ניסויים‪.‬‬
‫כשטח הניסוי נבחר איזור ואדי פשחה‪ ,‬שבצפון ים המלח‪ .‬במפעלי ים המלח הלה‬
‫איש קשר בשם אברהם דוידוביץ‪ .‬היה אחד המהנדסים במפעל‪ .‬הוא עזר לפתח סליקים‪,‬‬
‫כדי לאפסן חומרי נפץ‪ .‬הוא הגה רעיון של סליק גדול‪ ,‬שניתן להשקיעו במימי‬
‫ים המלח‪.‬‬
‫הפעילות התמקדה בשלושה מוקדים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬הטכניון בחיפה‬
‫ומכון זיו )וייצמן( ברחובות‪ .‬העבודה חולקה בין האנשים‪ .‬הכנת החומרים נעשתה‬
‫בין כתלי המעבדות של האוניברסיטה ובצורה מוסווית‪ .‬כמעט תמיד נעשתה ללא ידיעת‬
‫שלטונות האוניברסיטה‪ ,‬ובודאי ללא ברכתם‪ .‬באחד ה נ ס י ו נ ו ת לפיתוח פצצת תבערה‬
‫במחתרת‪ ,‬שערכו אהרון קציר ובץ‪ ,‬במעבדתו של קציר באוניברסיטה העברית‪ ,‬התלקח‬
‫לפתע החומר ושניהם נפצעו‪ ,‬אך הצליחו לכבות את השריפה‪ .‬הנהלת האוניברסיטה‬
‫דאז‪ ,‬בנשיאותו של יהודה ליב מגנס‪ ,‬לא התלהבה מפעולות ההגנה ובמיוחד לא ראתה‬
‫בעין יפה ניסויים הנעשים נין כתלי המוסד‪ .‬לאהרון קציר נשקפה אז סכנת פיטורלן‬
‫אהרונצ'יק דונגי‬
‫התפקיד‬
‫ו החשאיות נשמרו בקפדנות‪.‬‬
‫של‬
‫היה לקשר‬
‫בין התאים השונים‪ ,‬הקונספירציה‬
‫אסור היה לדעת'‪?­ ,‬י קשור בפעילות הזו ומה א ו פ יה‬
‫גם בתוך האוניברסיטה עצמה ה י תה העובדה שאנשים מסויימים קשורים לנושאים הללו‬
‫בגדר‬
‫אינפורמציה מסו וגת‬
‫‪.‬‬
‫וחשאית בי ותר‪.‬‬
‫האנשים‬
‫הכי‬
‫בכירים שהי ו‬
‫בסוד הענ ין‬
‫ושותפים לפעילות היו אהרון ואפרים קצר‪ .‬במידה מסויימת‪ ,‬היו שותפי סוד‬
‫פרופ 'ה יימ ןופרופ ירק חוכ ןפרופ‪1‬סמבורסקי‪ ,‬למרות השתייכותו ל"ברית שלום"‬
‫גם‬
‫)‬
‫‪11.70‬‬
‫מרדור ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫וכ ן ‪,‬צה" לבחילו ‪,‬התעשיו תהבטחוניות ‪,‬עמי‪.71‬‬
‫‪21,3­4‬‬
‫)כך ‪,‬עפיי יעדות ומיום‪...27121‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמסי‪ , 11‬עמי‬
‫‪ft‬‬
‫‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.‬פרופ‪1‬י‬
‫ורונ ורטנ רליוו הא תהפעילו תהזו ‪,‬לסירוגי ן ‪,‬במש ךתקופ הארוכה‬
‫הדרך‪ ,‬גם כשנשא מתפקידים שונים‪ ,‬גם כשהיה ביחסים מתוחים עס נן­גוריון‪,‬‬
‫לאורך כל‬
‫את ה נו שא הזר‪ .‬לא נטש‪ ,‬היו לו הרבה פגישות עם נץ ועם אהרונצי יק‪.‬‬
‫ה י תה בעיקר בתחום האידאי‪ ,‬בפילוסופיה ובחזון שביסוד הפעילות הזו‬
‫‪.‬‬
‫תרומתו‬
‫יותר‬
‫מאוח רנעש ההרב היות רפעיל ‪,‬ע דלהופעת וש לשלמ הגור ‪,‬בסוף‪.7491‬‬
‫אט אט התהדק הקשר‬
‫עם‬
‫תלמידי האוניברסיטה‪ ,‬הטכניון ומכון זיו‪.‬‬
‫בכל‬
‫המקומו תהלל ונוצר ותאי‪~"­­^'6‬אנשי קבוצה אחת לא ידוע על קיומן של האחרות‪.‬‬
‫כל קבוצה עשתה עבודה חלקית‪ .‬אחר כך היה צורך לרכז את החומר‪ ,‬לאחדו ולהסיק‬
‫מסקנות להמשך הביצוע‪.‬‬
‫את הקטר עם הטכניון יצרו אהרונצי יק וכץ‪ ,‬במקביל לפעילות כהר הצופים‪.‬‬
‫איש הקשר עם הטכניון היה יוסף קרסננסקי )קרני( ‪ .‬הוא היה אחראי על המעבדה‬
‫היה חבר טוב מאד של בץ‪ .‬כץ בעצמו היה מיודד עם רבים‬
‫לחקר חומרי בנין‬
‫מאנשי הטכ נ י ו ן ‪ ,‬מתקופת לימודיו שם‪ .‬הכל נעשה על בסיס של היכרות אישית‪.‬‬
‫רוב האנשים היו פעילים בהגנה והיו מוכרים וניתן היה לדבר איתם בצורה גל ו י יה‬
‫‪.‬‬
‫על הנושא‪.‬‬
‫דמות מעניינת הקשורה לפעילות המחלקה המדעית בצעדיה הראשונים‪ ,‬בשנים‬
‫‪­,645491‬תינה דמותו של סטף ורטהיימר‪ .‬סטף היה חרט במקצועו‪ ,‬בעל מקצוע מעולה‪,‬‬
‫שעשה עבודות שונות עבור ההגנה והפלמ"ח^ מסגרת השתייכותו אליהם‪" .‬הרומן"‬
‫ש לאהרונצ'י קוכ ץע םסט ףהתחי למוקד םיחסית ‪,‬בתחילת‪ ,5491‬ואולי אף קודם לכן‪.‬‬
‫לםטף ורטהיימר זכורות שתי תקופות‬
‫הסח ו רה ולאחריה‪.‬‬
‫של‬
‫פעילות מאותם הימים‪:‬‬
‫עד השבת‬
‫בתקופת הפעילות הראשונה ­ עד השבת השחורה ­ התמקדה ההתעסקות בפעולות‬
‫חנלה‪ ,‬תוך גסיונות למצוא דרך ל"בצען מבלי להכנס ליער‪ .‬חיפשו דרך כיצד להביא‬
‫חומר נפץ ליעד‪ ,‬ממרחק כמח מאות מטרים‪ .‬ניסו כל מיני דרכים‪ :‬פעם עם מניע‬
‫ן פעם עם רקטה‪ .‬זכור לו‪ ,‬שהיו נסיונות עם מנועים מכל מיני סוגים‪.‬‬
‫תקופת הפעילות השניה ­ לאחר השבת השחורה ­ ר‪,‬י תה תקופה שקטה‪ ,‬עי מיי‬
‫‪ .7491‬נשאר להם אלומיניום מהנסיון ליצור רקטה‪ .‬סטף יצר מן האלומיניום‬
‫נרגים להגהים של אניות‪ .‬הברגים הללו היו חלולים ובתוכם הם מולאו בחומר נפ'<‪.‬‬
‫ר‪,‬כוונה הי תה להחליפם עם ברגי הגה של אניות מעפילים המיועדות לגירוש מנמל היפה‪,‬‬
‫לחנל בהגה י י י <בכך למנוע את יציאתן בחזרה לים ולשבש אח נסיונות הבריטים‬
‫לגרש את המעפילים‬
‫‪31.2‬‬
‫)סט ףורטהיימר‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמי'ד ‪,‬עדו תמסי‪ 9‬עמי‬
‫‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫רשנ הוחצ יש לעבוד הבמתכונ תזי ‪,‬עז בנ ץב­‪, 6491‬ע לרק ע"א יהבנה ‪i/t‬לאח‬
‫‪.‬‬
‫עם המטכ"ל" (‪ . )41‬במקומו בא אהרון גילת‪.‬‬
‫‪ .‬בץ היה נעל רקע התיישבותי‪.‬‬
‫‪ ­6491‬לפעילות אחרת‪ ,‬לטונת הקמת הישונים ננגנ‬
‫הוא עזב את נושא הפיתוח והמחקר המדעיו אה ר ו נצ|_ל ק _נשאר_לבד ו ‪.‬מכי ון שכר‪,‬‬
‫חזר לפלוגה‪ ,‬כמובן מאליו‪ ,‬והשתלב מחדש בפעילות השוטפת‪ .‬זכור לו‪ ,‬שעסק אז‬
‫בהכנת תיקי מטרות וסיורים‪ .‬נשכת השחורה נעצר ברמת רחל ונשלח ללטרון‪.‬‬
‫בץ‬
‫הוזעק באותם ימים ­ סוף‬
‫ניתנה‬
‫כאשר חזר!'"י'רינצ' יק מלטרון‬
‫התאים ולהחי ו ת אותם‪ .‬בץ סייע בידו והיה פעיל חלקית‪.‬‬
‫^‬
‫נתח ו ם זר‪,‬‬
‫וגם‬
‫הישובים‬
‫בהקמת‬
‫‪,‬‬
‫שנת‬
‫לו ה ו ראה לחדש את הקשר עם כל‬
‫הוא עבד‬
‫בו­זמנית גם‬
‫בדרום‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אחרי בץ נכנם לתפקיד אהרון גילת‪ .‬בתקופתו היו קשיים עצומים‪,‬‬
‫מחמת תנאי העבודה‪ .‬המטה הכללי לא העריך מספיק את העבודה ולא נתן עידוד בהתאם‪.‬‬
‫לא היה תקציב והכסף שהושג לא הספיק לשם קיום המנגנון והפעילות המחקרית‪.‬‬
‫אהרון גילת עבד במסגרת זו רק מספר חורקים‪.‬‬
‫‪41.2‬‬
‫)ארכיו ןההגנה ‪,‬אהרונצייק ‪,‬בעדות ומיום‪.­15112‬עמי‬
‫‪,‬‬
‫ע"י‪ps‬‬
‫ומאובטח‬
‫ב_‪..64016‬העלו בנת­אחת‪ ,‬במבצע מאורגן היטב ע"י המוסדות‬
‫ר‪,‬הגנ הור‪ 1‬פלמ'יח‪11,‬נקודות ישוב בנגב הצפוני‪ .‬בץ השתתף במבצע והיה איי‬
‫מפקדו הזמני של אחד הישובים )קדמה(‪ .‬על המבצע ראה סת"ה גי‪ ,‬חל? שני'‬
‫‪)61‬‬
‫עמי‪­.8469‬‬
‫זו לא הפעם היחידה שאהרונצייק נעצר‬
‫עי'‬
‫י‬
‫הבריטים‪.‬‬
‫עבירתו‪,‬‬
‫כמתאם‬
‫ניו‬
‫ר‪,‬תאלס השונים וכמעביר הוראות וחומר ביניהם‪ ,‬ר‪,‬י תה כרוכה לסיעות ובשיטוט‬
‫נךרני ר‪,‬אוץ תור אהזקת חומרים אסורים‪ .‬מדי פעם היה נעלם לתלזופית שונות‪.‬‬
‫מטחץר‪ .‬הסתבר להבריו‪ ,‬כי נעצר ע"י הבריטים‪.‬‬
‫(‬
‫*‬
‫‪20‬‬
‫נסיונות ראשונים ליצור‬
‫רקטה‬
‫בהיות וחרט ‪,‬הוטל הע לסט ףורטהיימ רעבוד תהכנ תהרקט ההראשונ ה)?‪)1‬‬
‫את התכנון התיאורטי עשה עמוס דה­שליט‪ ,‬יחד עם גדעון יקותיאלי‪ .‬הס הבינו מעט‬
‫בתחום זה‪ ,‬אר מצאו בספרות כל מיני נתונים והחליטו על קונפיגורציה מסולימת‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫על סטף‪ ,‬שהיה אז המומחה לחרטות ו למכניקה עדינה‪ ,‬הוטל לחרוט‬
‫כחומר הדף שימשו תערובות של קורדיטים )פטנט של פופקו‪ ,‬שהיה אחד מהטייסים כנען‬
‫זר‪ .‬היה הצעד הראשון בכלי נשק‬
‫ונעש הלימי םבספ חחה" אבוושינגטון ()‪)81‬‬
‫את‬
‫כל החלקים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫רקטיים‬
‫‪.‬השנ‬
‫ה­‪,5491‬‬
‫סטף היה אז בקורס טיס בנען‪ .‬בא אליו אהרן נצי יק ואמר לו‪,‬‬
‫חלקים לרקטות‪ .‬הוא נתן לו את המידות הכלליות‪ .‬על הפרטים המדוייקים היה‬
‫צריך סטף להחליט בעצמו ולבצע‪ .‬הואי יקנה את החומר בתל אביב‪ .‬הניסוי בוצע‬
‫בחולות כת­ים‪ ,‬על גבי רלס של ברזל‪ .‬נכח בניסוי רפי גילביץ )גיל( מקיבוץ‬
‫עירון ‪ .‬החלקים נעשו מאלומיניום דחוס מאד‪ ,‬כדי שלא תהיה התפוצצות של המתכת‪.‬‬
‫שצריך לעשות‬
‫נעשו כשלושים חלקים‪.‬‬
‫גם הוא היה חניר קורס‬
‫את חומר ההדף עשה יהודה פופקו במסגריה בנען‬
‫הטיס‪ .‬הוא היה תלמיד טוב בכימיל‪ ..‬בעת הכנת החומר‪ ,‬נשרף והיה מקורקע כחודש‬
‫‪.‬‬
‫ימים‪.‬‬
‫מאוחר יותר הופיע אהרונצייק ע ס^ "מומחה" לרקטות‪ .‬היה זה רוסי‪,‬‬
‫כשלב‬
‫גר י שקה‪ .‬הציג עצמו כמומחה‪.‬‬
‫םהפרופלנטיי םג‪.1‬‬
‫החומרים ו‬
‫ככללהחומרי‬
‫ידע‬
‫ונסיון‬
‫בשם‬
‫טעו‪ ,‬שהוא יודע איר עושים רקטות ומכיר את הרכב‬
‫הוא השתתף‪ ,‬כר אמר‪ ,‬במלחמת העולם השניה וצבר‬
‫‪.‬‬
‫אהרו_נצ ' יק הושיב את הרוסי בקיבוץ נעו ‪ ,‬במחלקת הפלמ"ח‪ ,‬וגייס את סטף‬
‫לעבודת החריטה‪ .‬במשך הזמן התגלה גרי שקה זה כבור גמור‪ .‬הוא היה שתו י כל‬
‫הזמן ונתון לקפריזות‪ .‬למשל‪ ,‬הוא לא רצה שיראו איר שהוא מכין את תערובת החומרים‬
‫הה ודפ ים‪ .‬מדי פעם היה יוצא עם כמה דוגמאות של חומרים הודפים שהכין ומנסה אותם‪,‬‬
‫אך שום דבר לא פעל‪ .‬אף רקטה לא התרוממה ופעם אף התפוצצה אחת‪.‬‬
‫הקבוצה הפיסיקאית‪ ,‬ובה עמוס דה­שליט וגדעון יקותיאלי‪ ,‬הוכנסה לעבודה‪.‬‬
‫הם לשבו ותכננו את הפיה של הרקטה וחישבו את הנפחים ואת החלל‪ .‬נבנו מספר דגמים‪,‬‬
‫שנחרטו גם הם ע"י סטף‪ ,‬אולם שום רקטה לא עפה‪.‬‬
‫‪71.‬‬
‫)רקט הז ושמור הע דהיו םבידי וש לאהרונציי קדונגי‬
‫‪)81‬‬
‫‪)91‬‬
‫?;דדיע‪ :‬חומר הדף‪ ,‬המורכב מניטרוגליצרין‬
‫פרוכלנט‪:‬‬
‫מנוע רקטי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫חנקת התאית ופטרולאנ\ום‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.‬הי אר‪ .‬ית הבנוי הע לעקרו ןכזה ‪".‬הפיר‬
‫‪.‬הרקט‬
‫ההשני השנבנת ההיתר‪.‬קטיושה‬
‫בפנים ה י תה הפוכה‪ .‬הגזים בפנים היו צריכים לעטות סיבוב‪ .‬את טבעת חומר הנפץ‬
‫הה ו דף שמו סביב הפיה הארוכה‪ .‬כדי לקבל זרימת גזים‪ .‬גר י שקה הרוסי העתיק‪.‬‬
‫כנראה‪ ,‬משהו מהקטיושות הרוסיות ממלחמת העולם השניה‪.‬‬
‫נעשה נסיון להעיפה‪.‬‬
‫הרקטה‬
‫נורתה כקילומטר מען‪ ,‬לכיוון המחנה הבריטי‪.‬‬
‫נפלה בכיוון‬
‫בו שכנו חיילים הודים‪ ,‬בין נעו לגבעת כרנר‪ .‬היא אמנם עפה‪ .‬אך לא‬
‫הרצוי וסיור בריטי שעבר במקום נטל אותה‪ .‬הרקטה אמנם עפה‪ ,‬אך לא התפוצצה‪.‬‬
‫חניכי קורם הטיס הועברו במהירות מנעו לשפיים‪ ,‬כדי לא להתגלות ע"י האנגלים‪.‬‬
‫גרישקה הרוסי הועבר לתל אביב ובזה תם סיפור הרקטות בשלב זה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫פרק‬
‫התא‬
‫הירושלמי‬
‫א‪­ ­645491.‬התהוות ותחילת הפעילות‬
‫הנסי ו ן הראשון‪ ,‬הבולט ביותר‪ ,‬לייצר כלי_נשק סונים ואמצעי לחימה‪,‬‬
‫במסגרת מחקר ופיתוח עצמאיים‪ ,‬בתוך מוסדות האקדמיה בארץ‪ ,‬היה באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ ,‬על הרהצ ו פ ימ ‪ .‬שם התרכזו מורים ותלמידים בעלי זיקה לבעיות‬
‫הבטח ו ן ‪ ,‬חלקם חברי ההגנה והפלמ"ח‪ ,‬ובצד עיסוקם האקדמי‪ ,‬כמרצים וכסטודנטים‪,‬‬
‫פעלו רבות בחיפוש אחר פתרונות טכניים לבעיות ההגנה‪.‬‬
‫פעילות זו‪ ,‬שהתבצעה ביו כתלי האוניברסיטה‪ ,‬החלה כבר כמה שנים מוקדם‬
‫יות ר ­בתחיל תשנו תה­‪ .04‬אולם‪ ,‬היא החלה להתרחב ולהתגבש באופן יותר מוגדר‬
‫הח לם­‪­.645491‬בתחילה ­ בצורה מצומצמת וחשאית ביותר‪ ,‬אר עם ההתקרבות להחלטת‪.‬‬
‫האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ופרוץ מלחמת השחרור ­ התרחבה הפעילות‪ ,‬רכתה ו נעשתה‬
‫עצמאית ורבת‬
‫נושאים‪.‬‬
‫בתחילה קובצה קבוצה של כימאים‪ .‬ביניהם ניתן למצוא את האחים קציר‪,‬‬
‫שככר היו מאנשי סגל האוניברסיטה‪ ,‬מרצים זוטרים‪ ,‬בתחילת דרכם האקדמית‪,‬‬
‫אברה םברמ ן)י'בז" ( ‪,‬שהשתחר רמ ןהפלמ"ח‪­,35491‬החל ללמוד באוניברסיטה‪.‬‬
‫שניהם היו מעורים‬
‫יחד עמו למד חברו מן הפלמ"ח‪ ,‬פנחס מישקוב )פינצ'וק( ^‪.‬‬
‫בבעיות הפלמ"ח ו ה רז רבה ונמנו על הרזרבה של ירושלים‪ .‬זמן קצר לאחר מכן הצטרף‬
‫‪ ,‬בנו של אלק‪ ,‬שבא ללמוד כימיה באוניברסיטי‪,.‬‬
‫אליהם עמוס חורב )סוכצ'בר(‬
‫במהלך ח ן פשה שנטל תוך כדי שרותו בפלמ"ח‪ .‬הוא היה מעורה ובעל קשרים בפלמ"ח‬
‫ן ה ל ה בקיא בצרכים השונים של הפעילות המבצעית שבוצעה‪ .‬תוך כדי הלימודים‪,‬‬
‫^‬
‫‪1.‬‬
‫)נהר גבגו שעציון ‪,‬בע תנפיל תי'גוש‬
‫‪)2‬‬
‫לימים אלוף עמוס‬
‫חן רב‬
‫בצה"ל ונשיא הטכניון‬
‫‪23‬‬
‫סהשתתפ ובפעילויו תשונו תש להפלם" חיעמד וע לאופיי ןש להבעיו תהעומדו תבפנ‪,‬ה‬
‫הלוחמים בשטח‪.‬‬
‫הם‬
‫חיפשו להן פתרונות ביו כתלי המעברות באוניברסיטה‪.‬‬
‫די בסמוך לכר‪ ,‬החלה לפעול קבוצה של פיסיקאים צעירים‪ .‬המורה שלהם היה‬
‫פרופ' רקח‪ .‬מי שגי­יסם היה אהרון קציר‪ .‬על קבוצה זו נמנו עמוס דה­טליט‪.‬‬
‫גדעון יקותיאלי‪ ,‬יגאל תלמי ואורי הברסייס‪ .‬בהמשך נוספו לשתי הקבוצות עוד‬
‫חברים והן הלכו וגדלו‪.‬‬
‫במכון רטנוף נוצר גם תא מאד פעיל‪ .‬שס עבד אריאל שטיבל‪.‬‬
‫מאנשי הרזרבה של הפלמ"ח‪ ,‬איש פלוגה וי‪ ,‬ופיסיקאי‪ .‬כן פעל דרי מייבאום‪ ,‬שהיה‬
‫אלקטרונאי‪ .‬עבודתם של שניים אלה היוותה את הבסיס להקמת קבוצה אלקטרונית‪.‬‬
‫גם הוא‬
‫ה<ה‬
‫אלק סוכציבר‪ ,‬מהנדס האוניברסיטה‪ ,‬העמיד לטובת העבודה את בית המלאכה‬
‫המיכני של האוניברסיטה‪ ,‬שהוא היה מופקד עליו‪ .‬היה זה בית מלאכה לעבודות מיכניות‬
‫מדוייקות‪ .‬אלק עצמו היה אדם בעל כושר לימוד עצמי יוצא מן הכלל; אוטו­דידקט‬
‫ומשכיל; בעל יכולת טכנית גבוהה‪ ,‬חוש לפיתוחים ולהמצאות וגישה לנושאים טכניים‬
‫מסובכים בראיה הגיונית ופשוטה‪ .‬אלק לא רק העמיד את בית המלאכה לרשות ההגנה‪,‬‬
‫אלא התמסר עצמו לנושא ותרומתו האישית היתר‪ .‬לשם דבר‪.‬‬
‫שלטונות האוניברסיטה העברית לא ידעו דבר על הפעילות המתבצעת בין כתליה‬
‫ותחת לאפם‪ .‬גישתם היתר‪ .‬עויינת ומנוגדת לפעילות שכזו ‪ .‬סביר להניח‪ ,‬כי בודדים‬
‫ידעו‪ ,‬אך העלימו עין‪ .‬חלק קטן אף סייע‪ ,‬אך הרוב לא ידע מאומה‪ .‬פרופי רקח‬
‫היה בסוד העניו‪ .‬פרופ' סמבורסקי מעיד‪ ,‬שגם הוא ידע‪ ,‬דרך פרופי רקח‪ ,‬על הפעילות‬
‫הגיוס‬
‫הגיוס המקיף והגלוי של מרצים וסטודנטים לעבודת החמייד החל‬
‫‪.‬‬
‫ומי משתתף בר‪,‬‬
‫רק עם פרוץ מלחמת השחרור‪.‬‬
‫שומרי האוניברסיטה היו‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬אנשי ההגנה‪.‬‬
‫וידעו על ה נ ס י ו נ ו ת הנעשים בתוך האוניברסיטה‪ .‬ה נ ם י ו נ ו ת נעשו במספר מקומות‪.‬‬
‫במיוחד בלטח הפעילות בתוך המחלקה של פרופ‪ .‬משח וייצמן '^‪ .‬האח י ם קציר לא‬
‫יכלו לנצל את המעבדה שלהם‪ ,‬כי הי ו עדיין<י טרי ם באוניברסיטת וחששו מתגובת‬
‫האחראים להם‪ .‬מנהל המעבדה היה פרופי פרנקל‪ .‬כאשר היו משאירים אצלו לכלוך‪,‬‬
‫כתוצאה מהניסויים שנערכו אחר שעות הלימודים‪ ,‬ובעיקר בלילות‪ ,‬למחרת בבוקר היו‬
‫צעקותיו מגיעות ער לב השמיים‪ .‬לכן עבדו חברי הקבוצה הכימית במעבד ותיו של‬
‫משה וייצמן‪ .‬הוא ידע על הפעילות‪ ,‬אך העלים עין ואיפשר את קיומה‪ .‬אצלו אפשר‬
‫היה להשאיר קצת לכלוך לבוקר‪.‬‬
‫הם‬
‫‪3‬‬
‫‪)4‬‬
‫הבחינו‬
‫במתרחש‬
‫)‪0‬רופ ישמוא לסמבורסק י ­למרו תהיות ואי ש"ברי תשלום‪, 1‬הי החבר‪11‬המועצה‬
‫המדעית"‪ ,‬שפעלה כגוף מייעץ לחיל המדע‪.‬‬
‫'‬
‫אחי‬
‫ן של‬
‫פרופי חיים וייצמו‪ ,‬נשיא המדינה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪.‬שלטונו‬
‫תהאוניברסיטה ‪.‬כאמור ‪.‬ל ארא ובעי ןיפ הא תהפעילו תשהתבצע הנין‬
‫כתליה‪ .‬לכן נאלצו האנשים לעסוק בזה באיו רואה‪.‬‬
‫וגיבשה סביבה את הקבוצות הפעילות‪.‬‬
‫לאברהם ברמן זכורים שני‬
‫כיוונים‪,‬‬
‫העבודה היתר‪.‬‬
‫אינטנסיבית‬
‫מאד‬
‫את עבודתם באוניברסיטה באותם‬
‫שה י נח ו‬
‫הימים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫פעילות מחתרתית‪ ,‬נגד הממשלה הבריטית‪ ,‬שהכתיבה‬
‫מסויים ושימוש באמצעים מיוחדים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פעילות מלחמתית נגד הערבים‪.‬‬
‫כיוון‬
‫מחשבתי‬
‫כמסגרת הפעילות נגד הבריטים‪ ,‬היה צורך‪ ,‬למשל‪ ,‬בפצצות תבערה‪ ,‬כדי לנצע‬
‫פעול הש להצת תמשר דהעלי ההבריט יבירושלי ם)‪ .)5‬המטרה היתר‪ .‬להשמיד את כל‬
‫המסמכים שאוחסנו שם‪ ,‬שנגעו לעולים לארץ‪ .‬כר ניתן היה ■להפור מיד את כל העולים‬
‫הבלתי ליגאליים בארץ לתושבים ליגאליים ולגרום למערכת הבריטית בלבול ואיבוד‬
‫השליטה בנושא המעקב אחר העולים החדשים‪ .‬כדי לבצע את הצתת המשרד‪ ,‬עסקו חברי‬
‫הקבוצה הכימית בהכנת פצצות תבערה‪ .‬בהכנת הפצצות למבצע השתתפו גם אלק סוכציבר‬
‫ואהרון קציר‪ .‬אהרון קציר הכין את הנוסחה הכימית והדריך את אלק סוכציבר‬
‫בהכנת התערובת‪.‬משה וכנו הפצצות‪ ,‬חמש במספר‪ ,‬הן הועברו לרשות אנשי ההגנה‪.‬‬
‫הללו‪ ,‬מוסווים כאנשי הדואר‪ ,‬התגנבו בעזרת סולמות למשרד העליה‪ ,‬ולאחר שהתגברו‬
‫ע להגפי רהערב יששמ רבמקום ‪,‬הצית וא תהמשרד ‪,‬ע לכ להתיקי םשהי וב ו)‪)6‬‬
‫‪.‬‬
‫כדוגמה לעבודתם על פיתוח אמצעי לתימה‪ ,‬א­שר להביא את המתקן‬
‫"צייניז קרייקרס"‪ .‬היה זה מדמה רתק‪ .‬מתוך מחסור בנשק אוטומטי ­ ואנשי הפלמ"ח‬
‫חשו בחסרונו בפעולותיהם ­ הם הגיעו להכרה‪ ,‬שיש למצוא תחליף כלשהו‪ ,‬ולו מדומה‪,‬‬
‫לרתק‪ .‬הם ניסו לפתח מתקן‪ ,‬שיתן אפקט של מכונת יריה‪ ,‬ימוקם באגף‪ ,‬וישתלב‬
‫שנשא את השם‬
‫בהתקפה שתתנהל בחזית היעד‪.‬‬
‫הדשקע בפיתוח‬
‫אדיר‪.‬‬
‫מאמץ‬
‫מכשיר ‪,‬שיצ רחיקו ירצ ףיריו תבן‪5‬כדורים‬
‫פירוטכנ י ‪,‬שיצ ראפק טש לסדר תיר יבת‪5‬יריות‬
‫הם‬
‫הצליחו להגיע לפיתוח‬
‫והיה מתפוצץ בסוף‪.‬‬
‫היה זה מתקן‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫העבודה נשאה אופי מאד חובבני ופרימיטיבי היא נעשתה בתוך האוניברסיטה‬
‫ותוך שימוש בציוד של האוניברסיטה‪ .‬ליגאל תלמי זכור‪ ,‬שבשלב מסויים עבדו ­‬
‫בהשראתו של בץ ­ על פיתוח גדר חשמלית‪ .‬הם יצאו למדוד את המוליכות וההתנגדות‬
‫כלהמי כשור היה של האוניברסיטה י‬
‫של הגדר בעזרת מוטות מתכת‪ ,‬שתקעו באדמה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫)רא העדות וש לאברה םברמן‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬מסי‪, 71‬עמי‪.2‬‬
‫)רא העדות וטל"אל קסוכציבר ‪,‬מיום‪..,181122‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמסי‪,01‬‬
‫עסי‪.4‬‬
‫‪)7‬‬
‫ברמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמי‬
‫‪.■/‬‬
‫‪25‬‬
‫החיבבני‬
‫ת‬
‫‪.‬כ‬
‫י ית ההגישה ‪.‬ע דכד יכך ‪,‬שמישה והג "רעיון" ‪,‬שימנ עאת‬
‫התנוונות האנשים במהלך העבודה‪ :‬הם יחליפו‬
‫הקבוצות‪1‬י■‬
‫ה‬
‫מדי שבועיים את‬
‫הפרוייקטים בין‬
‫­^‬
‫הניסויים ביצעו במעבדות ובמסדרונות האוניברסיטה‪ .‬אולם‪ .‬חלק גדול‬
‫הניסוייס לא היה אפשר לבצע כר‪ .‬בעיקר כאשר מדובר היה בדברים מסוכנים‪ ,‬או‬
‫באמצעים מבהיקים ומרעישים במיוחד‪ ,‬שהיו גורמים לחשיפה‪ .‬שהרי‪ ,‬לא רק עינם‬
‫הבולטת של מנהל האוניברסיטה עמדה למכשול‪ ,‬אלא‪ ,‬בעיקר היו אלה שלטונות המנדט‪.‬‬
‫צייר לזכיר‪ ,‬כי הכל נ עטה במחתרת‪ ,‬תחת השלטון הבריטי‪ ,‬שהצר אח צעדי ההגנה ומנע‬
‫את פעילותה‪ .‬לכן ‪ ,‬כשעסקו‪ ,‬למשל‪ ,‬בפצצות תבערה‪ ,‬היה צורך לבצע את הניסויים‬
‫במקומות מסתור באוניברסיטה‪ ,‬כדישה בערה לא תראה מבחוץ‪.‬מכ י ו ו ן שעיקר ר‪,‬פעילות‬
‫בוצע בערבים‪ ,‬או בשבתות ובחגים‪ ,‬היה צורך לה ז הר שבעתיים‪ .‬חלק מן הניסויים‬
‫היה בחמרי נפץ‪ .‬את זה לא ניתן כלל לבצע בתוך האוניברסיטה‪ .‬הפתרון נמצא להס‪,‬‬
‫מהיותם חברי הפלם"ח‪ ,‬בקבלת עזרה ממחלקת הפלם"ח שישבה בב‪$‬ז הערבה ומחברי‬
‫מן‬
‫הקיבוץ‪.‬‬
‫קיר מבלוקים גדולים‬
‫כר‪ ,‬למשל‪ ,‬בנה כץ בסביבות עין פשחה‬
‫עליהם את המטען החלול‪ .‬פה לא היתר‪ ,‬סכנה שהצבא‬
‫של‬
‫בטון‪ ,‬כדי‬
‫הבריטי יפריע‪.‬‬
‫לנסות‬
‫הנדס תבנין ‪,‬השקי עהרב הכסף ‪,‬מתור‪001‬לירות שטרלינג שהוקצבו לו ע"י ההגנה‪,‬‬
‫למימו ןהפרוייק טכולו ‪,‬בבניי תקי רהבלוקי םהזה‪­01■1‬י‬
‫)‬
‫‪)01‬‬
‫כץ‪ ,‬שלמד‬
‫‪.‬‬
‫שס ‪,‬עמי‪9.2‬‬
‫לברמן זכור בחיור‪ ,‬כי בץ השקיע בזה יותר מחצי הסכום‬
‫רא העדו תברמ ן ‪,‬ש םעמי‪.5‬‬
‫כן ‪,‬פרוטוקו לכנ סותיק יחמ"ד ‪,‬שם ‪,‬עמי‪AS‬ו‬
‫שעמד לרשותו ‪,‬‬
‫‪26‬‬
‫נ‪.‬‬
‫התרחבות הפעילות בפרוץ מלחמת השחרור‬
‫תשהחל הב­‪5491‬נ שא הבל!ש בהראשונ יאופ ימחתרת יוחשא ימא רוהלן יפר‬
‫‪.‬הפעילו‬
‫‪r­.‬‬
‫מספר מצומצם של חברים ושותפי סוד‪ .‬אולם‪ .‬ככל שהתקרבה מלחמת השחרור‪ ,‬גברה‬
‫הפעילות‪ .‬רבו הצרכים ונוצר צורך דחוף בתוספת אנשים‪ .‬נרור היה‪ ,‬כי לא ניתן‬
‫לפתח את הרעיון ולקדמו למפעל רציני ובעל ערך‪ ,‬כאשר מאחורי הפעילות עומרים‬
‫אנשים ספורים בלבד‪ ,‬שאינם מומחים בשטח המדע הצבאי‪.‬‬
‫לאח רהחלט תראויים ‪,‬בכ" טבנובמבר‪ ,7491‬הוסרו מגבלות החשאיות שנכפו על‬
‫האנשים וניתן היה להרחיב את מעגל האנשים השותפים לנושא‪ .‬כעת ניתן היה לפתור‬
‫בעיות כח‬
‫את‬
‫האדם‪.‬‬
‫­‬
‫אהרון קציר הגה אז רעיון לשתף בעבודה סטודנטים מהאוניברסיטה באופו‬
‫המוני וגלוי‪ .‬אהרון אסף את הסטודנטים‪ ,‬בתחילה ביחידות ואחר כר בקבוצה‪,‬‬
‫וסיפ רלה םע לרצונ ולהקי םייחטיכ המדעית‪ .11‬ההענות הי תה מלאה ונלהבת‪ .‬הבחורים‬
‫והבחורו תהעמיד ועצמ םלפקודת ולל אהיסו ס^‪^11‬‬
‫‪.‬‬
‫בתחילה צורפו רק כימאים‪ .‬מאוחר יותר גם פיסיקאים‪ .‬הכימאים עסקו בבעיות‬
‫חומר נפץ‪ ,‬למדו להבחין בין סוגיו השונים‪ ,‬הכינו נפצים‪ ,‬גזים מדמיעים ופצצות‬
‫עשן‪.‬‬
‫הסטודנטים שנקראו להר הצ ו פ י ם התארגנ בקבוצות עבודה על­פי מקצועות‬
‫הלימוד שלהם‪ .‬הם נשארו שם גם בתקופת המצור‪ .‬קבוצת הפיסיקאים השתכנה בבניו‬
‫אולם‪ ,‬הוא היה גם המפקד‬
‫‪.‬‬
‫הפיסיקה‪ .‬בראש הקבוצה הכימית עמד אהרון קצ^ר‬
‫והאדם הכי בכיר‪ .‬הוא התבלט פה לא רק כבעל מקצוע או כבעל סמכות פורמאלית‬
‫הנובעת מתפקידו‪ ,‬אלא במלוא גדולתו האישית והמוסרית‪ .‬אהרון נפגש עם האנשים‬
‫והדריך אותם‪ .‬בדרר כלל היה מתווה את הקו הכללי ומשגיח מלמעלה‪ .‬כן הוא היווה‬
‫מעין סמכות­על‪ .‬הוא היה המפקד של חם"ד ירושלים‪ ,‬למרות שלא מונה לתפקיד זה‬
‫מעולם‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫במכת בלאחי ואפרים ‪,‬כות באהרו ןקצי רכי‪'1:‬כמה‬
‫ימים אחרי התחלת המלחמה‬
‫ארגנתי קבוצה של עשרים סטודנטים‪ ,‬מתלמידי לכימיה בשנים האחרונות‪,‬‬
‫בקורס של כימיה צבאית ונכנסה לעבודתנו בלב שלם‪ .‬אליהם נצטרפו‪ ,‬כעבור כמה זמן‪,‬‬
‫שהשתלמה‬
‫)‬
‫‪21‬‬
‫‪11.2‬‬
‫ארכיו ןההגנה ‪,‬עדות וש לאהרו ןקציר ‪,‬עמי‬
‫)‪0‬עות‬
‫‪,,,‬הה‬
‫היא לשייר את אפרים קציר לשלנ זה‪.‬‬
‫אולם אפרים קציר היה כהר‬
‫הצופי םיות רמוקדם ‪,‬ב­‪ ,6491‬ואף היה מפקרם טל הסטודנטים‬
‫שם‬
‫מטעס ההגני'‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫סטודנטים נוספים לכימיה ונוסדה קבוצת סטודנטים לפיסיקה‪.‬‬
‫עשו שירות רב ערך ולפני כמה שבועות הוכרו ע"י הפיקוד העליון כראויים להוות‬
‫כל הקבוצות האלה‬
‫פלוג הש לחי למדע ימיוח ד)חםייד( ")‪^31‬‬
‫‪.‬‬
‫הקבוצות‪ ,‬שהיו קטנות במספר אנשיהן‪ ,‬החלו אט אט לגדול‪ .‬אנשים נוספים‬
‫הצטרפו וביניהם ישראל וצבי פלח‪ ,‬אהרון סטריקוכסקי )ניר( ‪ ,‬אורי ליטאואר ועוד‪.‬‬
‫גדעון יקותיאלי זוכר כיצר היה‪ ,‬ביחד‬
‫עובד ביום במחקר ובלילה שומר ו י ו רה על ערביי הסביכה‪ .‬סטריק )אהרון‬
‫סטריקובסקי(‪ ,‬בזכות נסיונו בצבא הבריטי‪ ,‬היה מפגין מדי ערב את בקיאותו בירי‬
‫מרגמה ‪.‬הו אהי היור המספ רפגז ימרגמת‪2‬אינטשים על ואדי גיוז‪ .‬ישראל פלח‪,‬‬
‫שהיה צלף‪ ,‬היה גם מצטרף לירי‪ .‬וכך היו אנשי הפלם"ח שומרים בלילה וביום עונדים‬
‫­כמחק רנ‪.)41‬‬
‫עם‬
‫אין‬
‫ספק‪ ,‬שעצם‬
‫הי ו ותה תרומה‬
‫נוכחותם‬
‫של‬
‫סטריק‪ ,‬עמו גר בחדר משותף‪,‬‬
‫אנשי החמ"ד בהר הצופים‪ ,‬משה תה דק המצור‪,‬‬
‫מוראלית מכרעת לאנשי ההר‪:‬‬
‫"תרומות מי וחרות במי נן הניאו להגנת ההר שתי קבוצות טל אנשים‪,‬‬
‫אש רהזדמנ ובאקרא ילהר‪.­1‬צופים‪ :‬תושבי נוה יעקב ועטרות ‪...‬‬
‫וקבוצה שה י תה מורכבת מאסיסטנטים ותלמידי האוניברסיטה‪ ,‬אשר‬
‫פעלו כהר במסגרת חמ"ד )חיל מדע(‪ .‬אלה ואלה העמידו עצמם לרשות‬
‫המפקדה ותרמו הרבה לשיפור ההתגוננות ולעידוד רגש הבטח ו ן‬
‫‪.‬‬
‫בתנאי מצור קשים"'‬
‫גדעו ןיקותיאלי ‪,‬שהי המראשונ יהמצטרפי םלפעילי םבחמ"ד ‪,‬עו דב­‪,6491‬‬
‫כשגויי סע " יבץ ‪,‬זוכר ‪,‬כ יע דלהצבע הבאו"ם ‪,‬בנובמבר‪ ,7491‬לא עשו בעצם דברים‬
‫רצ י נ י י ם הפעילות קיבלה תנופה רק משלב זה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עם התחלת פעולות האיבה‪ ,‬למחרת ההצבעה באו"ם‪ ,‬הופסקו הלימודים באוניברסיטה‬
‫והוחל בגיוס רציני של סטודנטים‪ .‬כל הסטודנטים שהיו שייכים לרזרבה של הפלמ"ח‬
‫ה^כו לםלמ"ח‪ .‬אלה שהיו קשורים בפעילות עם בץ ואהרונצי יק נקראו לבוא לאוניברסיטו‬
‫שם הם נשארו‪ .‬שם‪ ,‬למעשה‪ ,‬החל חמ"ד לקבל בבת אחת צורה מוגדרת‪ .‬הם נשארו בהר‬
‫גם אחר כר‪ ,‬בעת המצור‪.‬‬
‫ההתארגנות היתר‪ .‬לפי המקצועות‪.‬‬
‫‪31.71‬‬
‫) מרדו רמוניה ‪,‬רפא"ל ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫‪) 41‬יקותיאל יגדעון‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמסי‪, 22‬עמי‪.­22‬‬
‫‪)51‬‬
‫אהרון שןלוב‪" ,‬מגיני ההר"‪ ,‬מאמר בכתב העת טל האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫"האוניברסיטה'' ‪,‬חובר תב' ‪,‬כרך‪, 41‬תשר יתשכ"ט ‪,‬ירושלים ‪,‬עמי‪.75,‬‬
‫‪28‬‬
‫אל ק סוכציבר היה שופערעי ונות ודואג להם לתעסוקה ניום‪.‬‬
‫היה פרופ' רקח‪ .‬היו הרבי‪ .‬רעיונות‪ .‬חסכו על פיאט ואף ניסו לפתחו ‪ ,‬תותח‬
‫ללא­רהע ועוד‪ ,‬הם יסבו בספריות ולמדו על מסלולי כדורים ובליסט יקה‪ ,‬ריש יי את‬
‫לחצים בתור חלל ההתפוצצות‪ ,‬קשרים ביו אורך הקנה והרתיעה והמהירות של הקלע‪.‬‬
‫חיפשו פתרונות קונים לבעיות שונות‪ ,‬כמו כיצד ניתן לבלום את הרתיעה בעזרת‬
‫קפיציס וגומיווו‪.‬‬
‫המדריךר' ראשי‬
‫נושא נוסף לעבודה היה חומרי נפץ‪ .‬פרופ' רקח הביא עמו יריעות‬
‫מטעו חלול‪ .‬המקור היה מאיטליה‪ .‬חשבו שהרעיון במטען חלול הוא יצירת מיי‬
‫עדשה של גלי הלם‪ ,‬המתרכזים בנקודה אחת‪ ,‬אם מחשבים את צורת המטען נכוי‪.‬‬
‫חוץ מהחישובים‪ ,‬ניסו ליצוק קונוסים‪ .‬היו מתיכים ויוצקים‪ .‬היי נ"!ריס' שבייס‬
‫החומר התחיל לבעור‪ ,‬אך כובה‪ .‬רק לאחר מלחמת השחרור‪ ,‬למעשה‪ ,‬נפתרה ר'נע'רי‬
‫על‬
‫אופי העבודה מעיד על התפתחותה‪ .‬למשל‪ ,‬קבוצת הפיסיקאים‪ .‬בשל נ ראשוו‪.‬‬
‫נתקופה שכבר הפעולה החלה לקבל תנופה‪ ,‬עסקו בזורק הלהבות‪ .‬אחר כי בעבודת‬
‫קשר ­ אלקטרוניקה‪ .‬רק מאוחר יותר נכנסו לעבודות שבייו הפיסיקה היני'‬
‫מהותית ­‬
‫רקיטות‪.‬‬
‫באופן הדרגתי הפסיקו האנשים את לימודיהם‪ .‬מעבדות האוניברסיטה הפכו‬
‫למעבדות צבאיות‪ ,‬לרוב בהסכמת המורים‪ .‬באחת המעבדות יגיעו עי לבניית‬
‫בית חרושת לגז מדמיע‪.‬‬
‫בנושאים מייכניס'‬
‫בתקופה יותר מאוחרת‪ ,‬נכנסו לעבודת מחקר מקיפה‬
‫מטעניס חלולים‪ .‬לא היה שום ידע או בסיס תיאורטי‪ .‬לכי ענדו נמקניל נשני‬
‫^*‪ .0,‬מחד‪ ,‬הוטל על פרופ‪ .‬רקח לחקיי גתחוס י''גייני­ נמקביל נעיכי‬
‫נ‪,0‬ינות יאשינים‪ ,‬במטרה להגיע לתוצאות כל'­יהו ‪ .‬יניסייים יהפיצוציס נעשי‬
‫"בחסותה­ של חברת האשלג‪ ,‬בסביבות בית ייעיבי­( לא י'יי תי^ית חליניות ילא‬
‫הגיעו לשום כיוון מעשי או מסקנות םופיות‬
‫כמי‬
‫הוצ עא זלהקי םמעבד העצמאית ‪,‬שתוכ ללבצ עבאופ ןמל אא תעבוי תיימח‪71‬י‪.‬‬
‫חש שלסינןכי סבאוניברסיטה ‪,‬יייצ עלעשי תזא תנימ תיחל 'נמ‪0‬גית חיית‬
‫אנסתיי עי‪1‬יני ב<ים יי'מעניה‬
‫הלימו דבמסוו הש למעבדהלטבע ‪.‬בסופ ו‬
‫^יגי 'ל‬
‫לא‬
‫הוקמה‪.‬‬
‫‪) 61‬יי‪,‬ותלאל יגדעון ‪,‬שס 'עמ'‪2‬י‬
‫יכן <אהרונצ­י קדונגי ‪.",‬ע ­חכן"י ‪.‬עיי תמסי‪' 3‬עמ‪­1‬‬
‫ל‪)1‬‬
‫אהרונצ'יק‪,‬‬
‫שם‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושרים‬
‫‪THE HEBREW UNIVERSITY. JERUSALEM‬‬
‫*'>!י יר תשיח‬
‫‪..3491501‬‬
‫הגוברות‬
‫לכבוד‬
‫ד ­ ר*ה רן‬
‫כ*‪1‬‬
‫‪flNANCIAL SECRETARY'S OfflCE‬‬
‫לסק‪'ip‬‬
‫‪.‬נ‪.‬א‬
‫הננ יסתכב רלהזכי רל‪ :‬ב'‪0‬ת סכתי‬
‫^י יפ‪..64351‬נ ויי <*םהח יי נלס רו ר ה עלו‪0‬‬
‫ה‪ .‬י ה ר ה י; לח *נ י ן ה‪.‬כלכ לה של הניכרים‬
‫‪1‬‬
‫ו הפי‪ 0‬י ק>; יסבס‪07‬רתה‪ 0‬ו נ י ב ר כי סר‪.‬עד ‪4 3‬י‬
‫™ *יע ילסי‪.522761‬לא­ י וכ 'כ אח הוצ איור‪.‬‬
‫ן‬
‫‪.....54351‬‬
‫הכיכל ה*בי י™"ילה‪­ 8431‬‬
‫הקב ו ן הכלכלה עבור‬
‫נקס רל‪0‬ר הורוביץ כזסנ ו‬
‫סב יא אותו להלן;‬
‫‪501‬‬
‫‪99‬‬
‫‪88‬‬
‫התק‬
‫יפה האחרונה‬
‫ולסע‬
‫הסירר‪ :,‬כ י‬
‫ן‬
‫א ר י בוק ר'ל סי‪001‬סיל‬
‫ס"‪571‬י‬
‫" נהרי‬
‫בי‪521‬י‬
‫י עי‬
‫יתר‬
‫הסיים ‪1.3.48‬ה‬
‫‪'0‬ה‬
‫רכחדשים'‬
‫הואי לועבר וכב‬
‫סר‪0‬ס ול ק‬
‫ר‪.‬נ ­ל« שול‪0‬לקופתנ ו בהק דם‪,‬‬
‫םי‪0‬וה‪­,‬ן ק‬
‫‪,‬הננ ינאל ץלבק שא הכ‬
‫כ‬
‫ב‬
‫כ‬
‫נ‪1‬ס‬
‫שש‪/‬ת ל‬
‫טרו תעקי‪0‬ר‪ ,‬לפעילות‬
‫^נמסר ע"י מר נחמיה מאיירס‬
‫ממכון וייצמן(‬
‫על הר‬
‫^­ופים‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ו‬
‫­לדאוג‪7‬ר‪0.‬‬
‫כ‬
‫וד‬
‫טזכ‬
‫רכ‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫ירהנג ני ‪.‬‬
‫ו‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אהרון‬
‫קציר‬
‫‪.‬מתו‬
‫רהפעילו תבת אהירושלמי ‪,‬עול הומתבלט תדמות וש לאהרו ןקציר‬
‫בולט משכמו ומעלה‪ ,‬פעיל ובעל השפעה‪ ,‬איק חזון ומדען מבריק‪,‬‬
‫שכנוע‪ ,‬שסחף אחריו רבים ­ זהו האיש שעמד מאחורי הפעילות שהתנהלה כירושלים‬
‫והיה הכח המניע והדוחף שלה‪.‬‬
‫אדם בעל כח‬
‫אפרי םקציר ‪,‬אחיו ‪,‬זוכ רכיצ דהתחי לאהרון ‪.‬כב רב­‪ ,4491‬להרהר בכר‪.‬‬
‫שאפשר לנצל את המדע לדברים שימושיים‪ .‬מכיוון שלא היה כסף ובהיותו סוציאליסט‪,‬‬
‫החליטו אהרון ואפרים‪ ,‬שתנועת העבודה תהיה מאד מעוניינת במחקר שימושי‪.‬‬
‫הו אפנ הע םאפר‪7‬ם לדוד הכהן ולהלל דן וסיפר להם על חשיבות המדע ועל‬
‫האפשרויו תשהו אפות חבפנ ימ ישמנצלו ‪.‬הו אביקש‪02‬לירות למימון המחקר‪,‬‬
‫א ךשול חמפניה םאח רכבו ד^‪.^81‬‬
‫יותר מאוחר‪ ,‬משחלה החמרה במצב הבטחוני בארץ‪ ,‬הוא פנה לפרופ' ישעיה‬
‫ליבוביץ ולמשה בריל‪ ,‬שהיה פסיכולוג‪ .‬שלושתם כתבו ספרון קטן על האפשרות‬
‫לנצ למד עלמלחמה ‪.‬ש םהספ רהי ה"חידוש יהמד עבמלחמה "^‪.^91‬‬
‫אהרו ןהצטר ףלהגנ הבהיות וסטודנט ‪,‬בשנת‪ .3391‬כשנתיים מאוחר יותר‬
‫עבר קורס סגנים והשותף בפעילויות בטחוניות שונות בחברון‪ ,‬בעיר העתיקה‬
‫בירושלי םובעו רמקומות ‪.‬במאורעות‪­936391‬התגלגל בעיר מאזור לאזור‪.‬‬
‫תקופה מסויימת‬
‫זמן מה היה בקרית ענבים‪.‬‬
‫יותר מאוחר הדריך בקורסים שונים‬
‫של‬
‫שהה‬
‫בנוה יעקב והיה המפקד במקום‪.‬‬
‫ההגנה‪.‬‬
‫בלימודיו‬
‫במקביל להתפתחות דרכו בהגנה והגעת ו למעמד בכיר‪,‬‬
‫באוניברסיטה וזכה להכרה ביכולתו המדעית‪ .‬התחילו פונים אליו בבעיות שונות‪,‬‬
‫הנוגעות לתע"ש‪ ,‬בעיקר בנושאלם כימי ים ­ נושא לימודי ו ועיקר התמחותו ‪.‬‬
‫התקדם‬
‫ב­‪­645491‬היה בין חבריה של ועדת אנשי מדע‪ ,‬שנמנו עליה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫הפרופסורים י‪.‬היימן ‪ ,‬פליקס ברגמן ועוד‪ .‬גם אפרים קציר הצטרף י ותר מאוחר‪.‬‬
‫הרושם שלהם היה‪ ,‬שי וכלו לשרת את ההגנה ביתר יעילות אם ינצלו את ידיעותיהם‬
‫בפיזיקה‪ ,‬בכימיה וכדי‪ .‬אז גם הוקם בירושלים "חוג"‪ ,‬שבו השתתפו אנשי מדע‪,‬‬
‫מירושלים ומחיפה‪ ,‬שהגיעו למסקנה‪ ,‬שהמדע אינו משרת את ההגנה במידה מספקת‪.‬‬
‫יש לעטות משהו לפיתוח הנושא‪..‬‬
‫‪81­8‬‬
‫)מעדוח וש לאפרי םקציר‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמייר ‪,‬עיי תמס'‪. 61‬עמי‬
‫‪91‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.61‬‬
‫רא י<<עך" לבחילו" ‪,‬ררייט יו קהכטיווניו רכרי‪,71‬‬
‫רפ*"ל )רשות פירייח‬
‫‪31‬‬
‫‪.‬אהרו‬
‫ןהי ה™ םבע ליכול תשכנו עוקס םרב ‪.‬במיוח דכלס הידידות ועם‬
‫נן­גוריוו‬
‫נו­גיייי ונניקי" 'חי ה"ייייי^יי‪0‬ונ האליו ‪.‬מסבי רבדיו קמר‪,‬צרי רומ הרוצ<‪0‬‬
‫וזוכ הלתמיכת וש להמנהי ג'■‪(■02‬‬
‫ויכולתו להשיג‬
‫את‬
‫תמיכתו‪.‬‬
‫כאשר היה צורך במשהו ובתמיכתו‬
‫של‬
‫‪.‬‬
‫ב­‪7491‬שוחח אהרון עם בך­גוריון והלהיבו לרעיון המרע הצבאי והאפשרויות‬
‫הגלומות בו‪ .‬בו­גוריון הציע לאהרון להפ גש עם פרופי יוחנן רטנר‪ ,‬שכנר ר‪.‬עלה‬
‫בפניו את הנושא‪ .‬בפגישת יסוד שערכו השלושה בתל אביב‪ ,‬כחודשיים לפני החלטת‬
‫האו"ם על חלוקת הארץ‪ ,‬הונח היסוד להקמת המחלקה המדעית‪ .‬נן­גוריון אישר‬
‫תקצי בשנת יבסך‪,00001‬ל א" יונקבע וקוי םראשוניי םלפעול ה)‪.^12‬‬
‫עם העתקת הפעילות לשפלה‪ ,‬החליט אהרון להשאר בירושלים ולפעול ממנה‪.‬‬
‫פה היה ממקימי ומבוני חמייד ירושלים‪ .‬אהרון היה האב הרוחני של חמ"ד ירושלים‬
‫וכן של תע"ק ירושלים‪.‬‬
‫‪02,‬‬
‫)גו רשלמה ‪,‬מתו ךדברי ובכנ סותיק יחם"ד ‪.‬פרוטוקו לכנ סותיק יהי להמדע‬
‫ירושלים‪..,87392,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬ערז ‪.‬מסי‪, 33‬עמי‪.­64‬‬
‫‪12‬‬
‫)מרדו רסוניה ‪,‬רפא"ל ‪,‬ש םעמי‪1‬ד‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫החמ"ד בקורס מ"כ<ס בנית‬
‫ד‪.‬‬
‫הערבה‬
‫‪,‬מתו‬
‫רראיה ‪,‬שאנש יהמד עחייבי םלהיו תבעל ייד עמסויי םבבעיו תצבאיות‬
‫קבוצת האנשים העוסקים בדבר‪ ,‬ניתן‬
‫הוחלט להעבירם אימון צבאי‪ .‬כעת‪ ,‬משגדלה‬
‫היה להעבירם קורס מסודר‪ .‬הוחלט על קורס מ"כים‪ ,‬שיועבר כבית הערבה‪ ,‬בחסות‬
‫הפלמי'ח‪ .‬בקורס הראשון השתתפו עשרה אנשים‪ .‬הקורס אורגן עייי ברמן ‪ ,‬בעזרת‬
‫הפלמ"ח ובזכות קשריו עמם‪ ,‬בהיותו איש הרזרבה‪.‬‬
‫במשר כחודש ימים שהו האנשים בבית הערבה‪ .‬הם עברו תרגילי‬
‫לילה ושדאות ואימון ברונה‪ .‬סר שעות ההכשרה במסלול קול מ"כ היו כמאתים‬
‫שדה‪ ,‬א"ש‬
‫שעו ת)‪.)22‬‬
‫וכימיה‪ .‬עזרו לידו‬
‫בקורסים אלה הדריך אברהם ברמן בנושאי חומרי נפץ‬
‫אנשי הפלמ"ח‪ ,‬שנענו ובאו‪ .‬רעננה‪ ,‬מפקד רמת רחל‪ ,‬זכור כאחד שעזר רבות‪.‬‬
‫נערכו שלושה קורסי מ"כים כאלה‪ .‬הם שנתנו את ההכשרה הצבאית והידע המעשי‬
‫למדענים בהמשך דרכם‪ .‬במבט לאחור זכורים הקורסים הללו לאנשי החמ"ד בקורסים‬
‫רציניים‪ ,‬קשים וטלאי עניו‪ ,‬שנעשו בתנאי חשאיות‪ ,‬אשר הקשו על ההגעה למקום‬
‫וע לניהול םנ‪.)32‬‬
‫)‬
‫‪22­8‬‬
‫ברמן ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫‪) 32‬פרוטוקו לותיק יחי להמדע ‪,‬שם ‪,‬עם'‪­01‬‬
‫‪33‬‬
‫ה‬
‫‪.‬תחיל תההתמסדו ת ­המעב רמה רהצופ י מל‪1‬גר‬
‫לקי ™פרו ץמלחמ תהשחרור ‪.‬בסוף‪ ,7491‬התחיל להווצר נהר הצופים גוף‬
‫גדול יי™ יחייגו‪ .‬הפגישות החלו להעשות בקנוצות גדולות‪ .‬הרנה אנשיס‬
‫נבר היו עסוקים בנושא‪ .‬החמ­ד בירושלים‪ ,‬שעדיין לא נקרא כך‪ .‬החל למנות‬
‫אי­אלו עשרות "נשים‪ .‬הפגישות געשו נדרך כלל נאונינרסיטה ולעתים במקומות‬
‫אחרים‪ ,‬כמו לרית עננים ועוד‪ .‬את הפגישות ניהל אהרון קציר כדרר כלל‪.‬‬
‫היזמה להגברת הפעילות באה מצידו של אהרון קציר‪ .‬הסטודנטים‬
‫נענו נהתלהנות רנה לאתגר‪ .‬החלה להווצר קבוצה גדולה מאד של כימאים‪ .‬לאהרון‪,‬‬
‫קוכבר היה מרצה בכיר‪ ,‬היו כנר מספר דוקטורנטים וגרעין של סטודנטים לכימיה‪,‬‬
‫שכלל את ברמן )בז( ועמוס חורב‪ ,‬שנהיו תלמידי שנה גי‪ .‬כעת הצטרפו אנשים‬
‫נוספים‪ ,‬כמו אורה קדם והייני איזנברג‪ .‬למעשה‪ ,‬כל מערכת החוקרים הבכירים‬
‫של מכון וייצמן בעתיד בנושא פולימרים ה י תה מושתתת על אותם אנשים‪ ,‬שגדלו‬
‫נקנו צר‪ ,‬זו של ראשית החמ"ד נמלחמת השחרור‪ .‬ממנה הם עכרו לחמייד כקבוצה‪.‬‬
‫מצי דם‬
‫בשלב זר‪.‬‬
‫החלו להווצרבעי‬
‫ות מנהלתיותרצ י נ י ות‬
‫‪,‬‬
‫שהלכו והחריפו‪.‬‬
‫היה צורר בהתארגנות‪ ,‬בניית מערכת אדמיניסטרטינית‪ .‬בתחילה לא היתר‪ ,‬היררכיה‬
‫מוגדרת‪ .‬אהרון היה המנהל ובר הסמכות והמנהיג ותחתיו בלטו עוד מספר‬
‫סטודנטים‪ .‬אך מבחינה ארגונית‪ ,‬הנושא ההיררכי לא הוגדר ולא פעל‪.‬‬
‫בינתיים נחסמו כל הדרכים לאונינרםיטה‪,‬‬
‫של ההתרחשות‪.‬‬
‫ששם ה י תה כל‬
‫הדבר המיידי שנתבקש למצוא פתרון עבורו‬
‫הפעילות ולכ­ליבה‬
‫היה לאתר מרכז חדש‬
‫לפעילות‪.‬‬
‫‪,‬הפתרו‬
‫ןנמצ אבדמו תמשר דבבי תאבולעפיה ‪,‬ברחו בב ן­י ה וד הבירושלים‬
‫ליד משרדו של צב יקה זמיר‪ ,‬מפקד גדוד גוש עציון ‪ .‬מפה התחילה הפריסה המחודשת‬
‫וההתפשטות על פני העיר‪ .‬מפה התחילו לחפש מקומות עבודה בעיר ומחוצה לה‪,‬‬
‫להגדיר רעיונות ולהכין תכניות ביצוע‪.‬‬
‫הי תה בעיה של מציאת תעסוקה לאנשים‪ .‬האוניברסיטה כנר‬
‫לחלוטין ופר‪ . ,‬נעיר ­ התקבצה קבוצה גדולה של אנשים‪ ,‬שהיה צורך למצוא להם‬
‫תעסוקה‪ .‬עיקר המרץ הופנה כעת לחיפוש מקומות עבודה‪ .‬בד בבד עם פיתוח רעיונית‬
‫חדשי םונוספים ‪.‬תרמ הלכ ךמעובדה ‪,‬שה ית המרוכז תכאי‪>7‬ב<*י' גדולה מאי טל‬
‫סטודנטים ומרצים‪ ,‬שופעי רעיונות ותאבי מח*י וישומו‪.‬‬
‫היתר‪,‬חס ומר‪,‬‬
‫‪34‬‬
‫■ב‬
‫י וי­רעיונו תהי וג סייגייני ת'­יא ‪.‬למשל ‪,‬רעיו ןהקשו רביציר תקשר‬
‫עם הי הצופים‪ .‬מיצה נכיר כטס סנדלר‪ ,‬סגנו של פרופ­ פרקט‪ ,‬מהמחלקה לכימיה‬
‫פיסיקלית‪ ,‬יציע לכנות מרגמה‪ ,‬שבעזרתה ישלחו מכתבים מן העיר אל הר רצופים‬
‫הנצור‪ .‬יי *ם נזכור‪ ,‬כי כאותם ימים לא היתה בנמצא כידי כוחותינו מרגמות‪,‬‬
‫ג םלשימו שיות ר"קונבנציונאלי " ן)‪)42‬‬
‫שכונות‪,‬‬
‫עם יתפשטות יילחימת בירושלים ודחיקת הערבים ממספר‬
‫בתים‪ .‬שבהם התיישבו אנשי החם" ד לעבודתם‪ .‬משנכבשה רוממה‪ ,‬הושבה בר‪ ,‬קבוצת‬
‫סטודנטים‪ ,‬שעסקה בהכנת נפצים‪ .‬אחד מהם‪ ,‬חרש‪ ,‬התבלט בעבודה‪ ,‬למרות חרשותו‬
‫(ואולי בזכותה(‬
‫החלו להתפס‬
‫‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬נמצאו מקומות נוספים לעבודה ברחבי העיר‪.‬‬
‫‪ ,‬שישבו בבניינים שונים‪ ,‬והתארגנו מנהלתית‪.‬‬
‫כשלב זה למעלה מחמישים מדענים‬
‫ציוד החל להתקבל‪ ,‬ספרות מקצועית החלה להגיע והעבודה נעשתה מסודרת יותר‪.‬‬
‫החמ"ד כבר מנה‬
‫ספרות מקצועית לא היתה בנמצא‪ ,‬אולם היה צורר עז להשיגה‪ .‬ואכן נמצאו‬
‫דרכים שונות לכך‪ .‬מיכאל בן­חנן רכש חומר מקצועי ע"י הזמנתו בסטימצקי בלונדון‬
‫ושיגורו בדואר לארץ‪ .‬בץ השיג חומר הדרכה בריטי ‪ ,‬שלפי ו בנו את הפיאט‬
‫על חש" י הופעל לחץ להשיג חומר הדרכה בריטי‪ ,‬דרר אנשי הבריגדה וחיילים בריטיים‬
‫ששירתו במלחמה וחזרו מאירופה‪ .‬ברמן איתר ספריה של ההגנה‪ ,‬שדרי שמגר עזר‬
‫להגיע אליה‪ .‬בעזרת ה"פורמנים"‪ ,‬חבריו מהפלמ"ח‪ ,‬ירד ברמן לתל אביב‪ ,‬העמיס‬
‫את כל המפרים באנגלית )היה גם חומר בגרמנית ובשפות אחרות( ‪ ,‬שנראו לו שימושיים‪,‬‬
‫והביא לירושלים ארגז גדול‪ ,‬שנחטף ממש על­ידי האנשים‪ ,‬צמאי הספרות המקצועית‪.‬‬
‫בשלב זה היו קשורים לעבודה אנשים‪ ,‬שפעילותםבולטת‪ ,‬וחשובה‪.‬‬
‫הוא יחיאל בן­זאב ­ הגיינגיי‪ ,‬כפי שכונה באותם ימים‪ ,‬וגם הרבה אחר כר ­‬
‫שליש המחוז‪ ,‬היה פעיל מאד‪ ,‬עזר בהתארגנות ובעבודה‪ .‬על­פי אחת הגרסאות‪,‬‬
‫הוא נתן לחמ'יד את שמו‪ .‬הוא הקים במקביל את הע"ש ירושלים ועמד בראשו בשנים‬
‫טלאחר מכן‪ .‬לזכותו יש לזקוף את היחס הטוב לו זכתה הקבוצה המדעית בירושלים‬
‫אחד‬
‫ממטה‬
‫)‬
‫)‬
‫המחוז‪.‬‬
‫‪.9‬עדן‬
‫עמי‪24‬‬
‫תנרמ ןאנרהם ‪,‬ת‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמס­‪71‬‬
‫‪52.1S‬‬
‫מתו רפרוטוקו לכנ סותיק יהחמ"ד ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫‪,‬‬
‫מה ס‬
‫‪35‬‬
‫פרק‬
‫די‬
‫הקמת המחלקת המדעית‬
‫במחצית‪7491‬נמצאה מחלקת המדע‪ ,‬שהוקמה ע" י בץ בתקופה‬
‫מבחינת הפעילות המחקרית והארגונית‪ .‬נשלב מס ו י ים ‪.‬הודיע יצחק שרה ליוחנן‬
‫רטנר‪ ,‬כי איו לו כל אפשרות לעמוד בהתחייבויותיו ובהבטחותיו וכי לא יוכל להקציב‬
‫כל תמיכה כספית‪■ ,‬הואיל ונצטבר בינתיים גרעין כספי‪ ,‬ללא מקור לכיסויי‪ ,‬אנוסים‬
‫הי ו להפסיק את העבודה‪.‬‬
‫של‬
‫ימים מספר לאתר מכו‪,‬‬
‫מיד לאחר שחזר‬
‫משבר חמור‬
‫מהקונגרס הציוני‬
‫הכ"ב‪ ,‬קרא‬
‫של‬
‫בן­גוריון‬
‫בן­גוריוו‬
‫לפרופי יוחנן רטנר לשיחה‪ .‬הפגישה התקיימה בחדר עבודתו‬
‫בן­גורי ון היה תכליתי‪ ,‬כדרכו‪ .‬הוא אמר לרטנר‪ ,‬שהוא משוכנע שנצטרך לגייס‬
‫את כל כוחותינו בקרוב‪ .‬המדעני"ם מהווים חלק נכבד מן הפוטנציאל ומוכרחים‬
‫לגייסם‪ .‬יש לכנס את המדענים‪ ,‬לנסות למצוא תחליפים לחמרי גלם חסרים ולפתח נשק‬
‫במחתרת‪ .‬באים בחשבון האחים קצילסקי‪ ,‬ברגמן‪ ,‬וודאי יש עוד‪ .‬בסיכום דבריו‪,‬‬
‫הטיל על רטנר את התפקיד‬
‫‪.‬‬
‫רטנר הסכים להצעתו של בן­גוריון ואף הוסיף‪ ,‬שזה רעיון שלו‪.‬‬
‫כנראה‪ ,‬פגע ננן­גוריון‪ .‬הוא הדגיש‪ ,‬כי הבעיה היא תקציבית‪ .‬בו­גוריון ניגש‬
‫לענין לגופו ודן עמו על גובה התקציב הדרוש‪ .‬רק מנקודה זו‪ ,‬משהושג חלצי כ‪,‬‬
‫הוקם הבסיס האיתן להקמת המחלקה המדעית ולהסדרת עבודתה במסלול תקיו‪.‬‬
‫בכך‪,‬‬
‫בהמלצת‬
‫יעקב דורי‪,‬‬
‫הרמטכ"ע ‪­,‬אחיי­‬
‫ליתמנוה כעתיד הקרו^> פנה אהרון י^יר‬
‫באמצע‪ ,7491‬ימים מספר לאחר שיחתו של פרופי רטנר עם בן­גוריון‪ ,‬אל י'זייו‬
‫ור‪,‬עלה נפניו את נושא ניצול המדע לצרכי הבטחון‪ ,‬מטעמו‪ .‬גם יוא ^?יכל בהנ‪:‬נר'‬
‫אצל בו‪.‬גוריון והתרשם‪ ,‬כי בן­גוריון קיבל את הרעיון בשמחה ובאהדה יוצאת מן‬
‫הכלל‪ .‬נן_גוריוו גרס‪ ,‬שכמות הנשק שבידינו קטנה מאד ושהבריטים עשי הכל כדי‬
‫שנשאר נלי נשק ונבקשם להשאר בארץ‪ .‬אם יש קניצת אנשים' מיענים' שיש ניכולתם‬
‫אפילו אם היני לא יצייק את‬
‫לעשות משהו לקידום הנושא‪ ,‬כדאי לי^יע נה‬
‫עצמו בסופו של דבר‪.‬‬
‫^'‬
‫'"‪­34‬יוחנ‬
‫ןרטנר ‪­,‬חי יואני‪. ­1‬שם 'עמ‬
‫‪3C‬‬
‫‪.‬אולס‬
‫‪,‬אמ רבן­גוריו ן ‪,‬זמ ןקצ רקוד םשוח חאית ופרופ 'יוחנ ןרטנ רע להנושא‬
‫בן­גוריו ןהצי עלאהרו ןקצי רלהפג שע םפרופ‪1‬רטנר ולהניח יחדיו‬
‫למחק רצבאי ‪.‬הוא ‪,‬בן­גוריון ‪,‬מעמי דלטוב תהעניו‪,0002‬לירות‬
‫את הלסוד לי­חלדו‬
‫^‪,‬‬
‫אהרון ויוחנן נפגשו עם בן­גוריון בתל אביב והחליטו על תכנית הפעולה‬
‫הבאה‪ :‬ראשית‪ ,‬יש למצוא אדם‪ ,‬שיתמסר לנושא באופן רציני ביותר‪ .‬לוחנן רט)‪:‬ר‬
‫המליץ על שלמה גור כעל האדמיניסטרטור של המפעל‪ ,‬בן­גוריון העמיד לרשותם‬
‫מסגר תתקציבי תשנתית ‪,‬בת‪,00001‬לירות‪ .‬אהרון ויוחנן היו המומים מגןדל‬
‫‪ .‬לאחר הפגישה עם בן­גוריון בתל אביב‪ ,‬שוחחו אהרון ויוחנן על דרך‬
‫הסכום‬
‫הביצוע ‪,‬מ ההדמו תשתהי הלו ‪,‬לר ךהנולד ‪.‬ה סהחליט וע לקוי םראשוני םלפעולר‪>1‬‬
‫שניהם היו נלהבים‪ ,‬אך היתר‪ .‬להם הרגשה שקיבלו סכום גדול ואין הם יודעים מה‬
‫לעשות בו‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫בן­גוריון לא קבע מה לעשות בדיוק וגם הם לא ידעו במה דברים אמורים‪.‬‬
‫לפרופי רטנר היה ברור‪ ,‬שיש למצות את הפוטנציאל העצמי עד תום‪ .‬בעיית החימוש‬
‫היתר‪ ,‬חריפה במיוחד‪ .‬בשל תנאי המחתרת‪ ,‬היה ברור‪ ,‬כי לא ניתן להסתמך על גורמי‬
‫חוץ‪ .‬אמנם‪ ,‬היה להגנה בית מלאכה תת­קרקעי לכדורים‪ ,‬שסיפק תחמושת לאקדחים‪,‬‬
‫ואף החלו לייצר מרגמות קטנות‪ ,‬אך לא היתר‪ .‬יכולת לייצר רובים וחחמושחם‪ ,‬חמרי‬
‫נפץ צבאיים‪ ,‬נשק ני'ט ­ להוציא בקבוקי מולוטוב ­ ונשק נ"מ‪.‬‬
‫האד םהשנ יעלי והמלי ץפרופ‪1‬יוחנן רטנר‪ ,‬להעמידו כאחראי על הצד המקצועי‪,‬‬
‫היה גי נקה רטנר‪ .‬היה לו‪,‬לגי נקר‪ .‬רטנר‪ ,‬נסיון רציני מאד‪ ,‬אותו צבר במיוחד‬
‫באנגליה בעת המלחמה‪ ,‬בפיתוח כלי נשק‪ .‬על כן מונה כאחראי על פיתוח כלי נשק‪.‬‬
‫ברוך כשרונות‬
‫בראשית מלחמת העולם עבד גי נקה רטנר בחברת הנפט העיראקית‪.‬‬
‫היה ‪.‬הו אהמצי אשכלו ללטורפד ווהחבר ההגיש הא תהמצאת ולארמירליו תהבריטי ת)‪.)5‬‬
‫שם העריכוה עד כדי כר‪ ,‬שהזמינו את ג‪ .‬נקה‪ ,‬להפתעת חבריו‪ ,‬שהכירוהו כמפוזר‬
‫וכאמן הקללות הרוסיות העסיסיות‪ ,‬להיכל קודשה של מחלקת המחקר כאדמירל י וח הבריטית‬
‫ג‪ 1‬נ ק ההתמי דבעבוד הז ועד‪ ,6491‬עד שביזמתו ובתמיכתו‬
‫חזר ארצה‪ .‬היה חשש‪ ,‬שהבריטים לא ישחררוהו'* מששוחרר‪ ,‬היתר‪ ,‬דאגה‪ ,‬שהשירות‬
‫החשאי הבריטי יחסלו‪ ,‬עקב ידיעתו סודות צבאיים בריטיים‪ .‬משהגיע בריא ושלם‪,‬‬
‫נפתח פתח לסכנה חדשה‪ :‬שמא יעקבו אחריו ויגלו בדרך זו את סודות היצור של‬
‫ההגנה‪ ,‬שהיו אותה שעה חשובים לעין ערוך עבור מפקדת ההגנה‪.‬‬
‫של‬
‫)אהרו ןקציר ‪,‬בעדות ומ­‪..,1745‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמיי דמסי‪ 13‬עמי‪2.1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪($‬‬
‫מ ו נ י המרדור ‪,‬רפא"ל ‪,‬שם ‪,‬עמי‪.07‬‬
‫וכ ןעדות וש לאהרו ןקציר ‪,‬ארכיו ןההגנה ‪,‬עמי‪.1‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.17‬‬
‫לוחנ יר טנר ‪,‬ק‪',‬מ‬
‫‪.‬עמי‪.243‬‬
‫כן_גוריןן‬
‫‪/‬‬
‫*'‪3‬‬
‫עם בואו לארץ‪ .‬ביקש סלאנין לקשור את גי נקה‬
‫רטנר אליו‪,‬‬
‫לתעייש‪.‬‬
‫סלאנין‬
‫היר‪ ,‬ידוע‪ ,‬נשל אופיו המיוחד‪ ,‬כארס שאינו נורו לכריות‪.‬גי נקה‪ ,‬ששמע על כך‪,‬‬
‫לא רצה נמגע אישי עם סלאכיו שכמה וכמר‪ ,‬אנשים כנר נכשלו נו על כן בחר נחמ"ד‪.‬‬
‫סלאביו לא מלח לו על זאת‪ .‬נין סלאנין לנין החמ"ד נוצרה מתיחות והחרפת יחסים‬
‫על רקע זה ועל רקע תחרות‪ ,‬טנעית אולי‪ ,‬אר במקרים רנים מוגזמת‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מתור יומנו של נן­גוריון‪ ,‬ניתן ללמוד מספר דוגמאות על יחסו העוייין‬
‫סלאבין לגי נקה‪ ,‬למשל סביב נושא יצורם של מוקשים אישיים‪:‬‬
‫‪3‬ל‬
‫"יוסף רוכל סבור‪,‬‬
‫ט^כרו‬
‫לא יעשה זאת‪ ,‬מפני שאינו אוהנ‬
‫את‬
‫ג ינקר‪.)6)" ,‬‬
‫ו‪:‬כ­מקרה‬
‫יו‬
‫אחר‪:‬‬
‫"גי נקר‪ ,‬רטנר סכור‪ ,‬שיש למסור הכל לנפתלי שניאורםון‬
‫לעשות המכשירים כמשך שבועיים ובעוד שלושה שבועות יתן דוגמא‬
‫של מאה מוקשים‪ .‬שבח מלגלג על שתי ההצעות‪ :‬המהירות תיתן‬
‫דרוש זמן של ארבעה ח ו דש י ס‬
‫לנו מפח נפש‪ ,‬המוקשים לא יפעלו‪.‬‬
‫לעשות המכשירים המדוייקים" י י‬
‫‪,‬‬
‫*‬
‫שמוכן‬
‫‪/‬‬
‫סלאני ןהחזי קבדעת וז ובצו‪­1‬ה נחרצת כל אותם ימים‪.‬‬
‫נצורה חדה וברורה במכתב ההתפטרות שהגיש לבן­גוריון‪ ,‬בשעה שביקש לשחררו‬
‫את‬
‫יחסו זה ביטא‬
‫מתפקידו כמנהל התע"ש‪:‬‬
‫מיום ליום גדל מספר הקבוצות והיחידים הפועלים‬
‫" ‪.‬‬
‫באופן מקביל לתע"ש‪ ,‬ועומדים לרשותם תקציבים לכר‪.‬‬
‫רוכם חסרי נסיון תעשייתי ופעולתם היא נית יוצר לאשליות"‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אהרון קציר הכיר נחשינות הצטרפותו שלגי נקר‪ ,‬רטנר‪ .‬הידע שהניא עמו‬
‫ננושא פיתוח כלי נשק מקובלים‪ ,‬כרובה‪ ,‬מכונת י ר יה ‪ ,‬תותח וכו '‪ ,‬היה חשוב מאיו‬
‫כמוהו‪ .‬אהרון מעיד‪ ,‬כי הי ו מודעים גם למגבלותיושל­גי נקה‪ ,‬נאשר לצד‬
‫המדעי­צבאי בפיתוח כלי נשק חריגים י ותר‪ ,‬כמו מוקשים‪ ,‬חומר נפץ‪ ,‬רימוני יד‪,‬‬
‫אהרון מעיר‪ ,‬כי‬
‫‪,‬שיטו תקומוניקצי הואלקטרוניקה‬
‫פ רופלנטי ם‬
‫היתר‪,,‬שגי נקר‪ ,‬יקים את היסודות לענודה בתחום שלו ובמקביל יהיה נסיון לאתר‬
‫אנשיס נוספים‪ .‬אהרון קיבל על עצמו לגייס לעניו זה חוקרים צעירים וסטודנטים‪,‬‬
‫המחשבה‪.<J‬‬
‫^‬
‫רא טונראשונ המהאונינרסיט ההענרית ‪,‬וג םמהטכניו ן ‪.‬הי הצן­י רג םלקח תקצת‪1dt‬נ‬
‫ההערכה היתר‪ ,,‬שיש מרווח זמן בן שנה­שנתיים‪ ,‬עד שתוקם מדינת ישראל‪.‬‬
‫לקח כחצי שנה עד תשעה חודשים‪.‬‬
‫)נן­גוריו ןדוד ‪,‬יומ ןהמלחמה ‪,‬שם ‪,‬עמי‪(27‬טבח‬
‫‪6‬‬
‫­‬
‫סלאנין(‬
‫(שם ‪,‬עמי‪.18‬‬
‫‪,‬עמי‪(S.041‬‬
‫שם‬
‫'‬
‫)‬
‫מנו ערקטי‬
‫‪.‬‬
‫‪5,‬‬
‫‪...‬ת ‪.‬ע ‪.‬חם" דמס'‪' 33‬עמ'‪­1‬‬
‫‪) 01‬אהרו ןקציר ‪,‬עדות ומ­‪1745‬‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫בפועל‬
‫זרי‬
‫‪32‬‬
‫"‬
‫*‪ ,.‬טלמה‬
‫גור‬
‫■‬
‫שלמה גור )גרזובסקי( עסק בשנות השלושים בהכנת דגם להתיישבות "חומה‬
‫ומגדלי 'וביצ עבי והשנים‪­446391‬ע ליו תלקרק עש לכחמישי םישוב י"חומר‪.‬ומגד לג‪.)11‬‬
‫ני ןהשנים‪­548391‬עסי‪ ,‬בתכנון הזרמת מקורות הירדן להשקיית הנגב‪ ,‬תכנית‬
‫על תכנית לאודרמילר‪ .‬באותן שנים היה מעורב בהכנת תכניות הגנה לישובי הארץ‪.‬‬
‫נ_‪5491‬ה&ליג לארה"ב‪ ,‬להעביר לידי דורי‪ ,‬נציג הסוכנות שם‪ ,‬את התכניות להשקיית‬
‫הנגב ‪.‬ש םלמ דהנדס הוחז רלאר ץבאוגוסט‪.7491‬‬
‫שהתבססה‬
‫עם שובו לארץ‪ ,‬הוטל על שלמה גור‪ ,‬מטעם ההגנה‪ ,‬לערוך סריקה ובדיקה‬
‫עד אז היתר‪ .‬הילה סמוייה ‪ ,‬שיצרה‬
‫‪.‬‬
‫מצבת הנשק שעמדה לרשות ההגנה בארץ‬
‫תחושה מיסטית כין האנשים באשר לעצמתו של הישוב ולכמות נשקו‪ .‬תחושה זו ינקה‬
‫ממספר גילויים של כלי נשק שהוברחו לארץ י י וממקורות נוספים‪ .‬במהלך הבדיקה‪,‬‬
‫שלא נתקבלה ברצון במספר מקומות )רחובות‪ ,‬נס ציונה וגדרה‪ ,‬למשל‪ ,‬לא איפשרו‬
‫הסתבר לו ‪ ,‬לתדהמתו ‪ ,‬עד כמה דליםהמחסנ ים‪.‬‬
‫גישר‪ .‬למחסני הנשק במקום י ^(‬
‫משנכנס לעובי הקורה‪ ,‬נדהם לגלות עד כמה המצב האמיתי שונה מההילה ומהשמועות‪.‬‬
‫של‬
‫‪.‬‬
‫יוחנן רטנר ויצחק‬
‫סופר לו שם על­ידם‬
‫בספט'‪7491‬מונה שלמה גור כמזכיר המחלקה המדעית‪.‬‬
‫שדה פגשו אותו בבית הועד הפועל‪ ,‬ברחוב אלנבי ''כתל אביב‪.‬‬
‫במה דברים אמורים והוא נשלח להפ גש עםבן­גורי ון^בנחלתב< י מ ין ‪ .‬הם סיפרו לו‪.‬‬
‫כי בעסק הזה נמצאים כבר גי נקה רטנר ואהרונצ'יק דונגי‪ .‬את גי נקר‪ .‬הכיר שלמה‬
‫גור עוד מהימים שלמד בטכניון‪ .‬הוא זכר אותו‪ ,‬כאחד הסטודנטים הבולטים בטכניון‬
‫נאותה פגישה‪ ,‬הופגש עם אהרונצ'יק דונגי‪ ,‬שכזכור היה מראשוני הפעילות והיחידי‬
‫שהתמי דב העו דמ­‪ .5491‬הלה צריך היה להדריך את של מהחגור בכניסתו לתפקיד‪.‬‬
‫כדרכו לנחלת בנימין‪ ,‬פגש אתבן­ג וריווי שאספו למכוניתו‬
‫היהודי והפטנציאל הטמון בו‪ .‬לשאלת"ו ג^ה~אנשים יש בידו לצורך הפעילות‪ .‬עניי‬
‫)גי נקה ואהרונצי יק‪ ,‬שהיה בחור צעיי( ‪.‬‬
‫שלמ הגור ‪":‬אי שוחצ ין‪.1‬‬
‫ושוחח עמו על ר­מיע‬
‫שלמה גור היה איש ארגון מצויין‪ .‬לקח על עצמו הרבה אחריות נקשר להחלטות‬
‫אפילו כשזר>‬
‫על ביצוע דברים‪ ,‬שלא תמיד היה להם כיסוי מהדרגים הגבוהים ייתר­‬
‫‪11­19‬‬
‫)"צה" לנחילו" ‪,‬התעשיו תהכטחוניות ‪,‬שם ‪,‬עמ‬
‫'‬
‫וכ ןרא האניד ריוסף ‪",‬בדר ךלצה"ל" ‪,‬עמ'‪­531‬‬
‫‪) 21‬ארכיו ןההגנה ‪,‬עדו תשלמ הגו רמ­‪, 1691‬עמ'‪­1‬‬
‫‪) 31‬למשל <פרשתהחביו ת­שהתפרק וננמ ליפ וב­‪ 5391‬ו נה ינתגל הנשק ­יננמ ל""יי‪­312‬י‬
‫ע תהתפרק הכוור ת‪.‬הכיל הנש קיתחמי­ ‪­.‬ייכי­"ה ­נ'‪­ 1‬עמ'‪°31‬י ­‪'045‬‬
‫‪) 41‬עדו תטלמ הגור‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמייי ‪.‬עיו תמפ'‪' 1‬עט'‪­01‬‬
‫‪39‬‬
‫גכל‬
‫בחריגה ™נוחלים‪ .‬כסופו‬
‫של‬
‫דנר‪ .‬נדרך כלל‪ ,‬יצא מתוק מעז‪.‬‬
‫הוא העז‬
‫עסו תהמו ןדברי םביוזמתו ‪,‬אפיל ושל אברא הבאותנ'רגעי םצ לש לסיכוי‪^nvj‬ל‬
‫ל‪:‬ה כיסוי כספי‪ .‬במבט לאחור‪ ,‬נראים הדברים בעיני האנשים שענדו איתו כמוצדקים‪.‬‬
‫נתנאי אותה תקופה‪ ,‬י הכן שאם היו מחכים לאישורים‪ ,‬לא ר יה זז שום דבר‪ .‬גדגלתו‬
‫ר‪,‬יתר‪,‬בתחו םהאדמיניסטרטיבי ‪.‬לצ דהמדעי­טכנ יל אנכנ‪0#‬‬
‫מאידך‪ ,‬עורף האמביציה שלו עורר לעתים התנגדות כלפיו ועד הלום נותרו‬
‫דמותו ואופן פעולתו שנויים במחלוקת‪ .‬יש הטוענים‪ ,‬כי לא הכין ואף קלקל )פגם‬
‫באוי רה‪ .‬לחלק היתר‪ ,‬תחושה‪ ,‬שבשיטות העבודה ששלמה גור יצר‪ ,‬הם אינם יכולים‬
‫לתפקד וכי הם נמצאים תחת מכבש ותחת מעקב‪ ,‬כאילו שהוכנס לצוות שלהם ממונה‬
‫מטעם המפקדה לבחון ולבלוש‪ .‬על רקע זה נוצרו יחסים עכורים וחלק אף עזנ את‬
‫העבודה‬
‫היו שראו בו גורם אנטגוניסטי‬
‫וקשיים ‪.‬טוענים ‪,‬של א ה ית הל וגיש המדעי תפתוח הוהי הקש הבגישת והאנושי ת)‪,)61‬‬
‫בתור המערכת‪ ,‬שגרם כשלב מסויים מתחים‬
‫שלמה גור החזיק את העניינים בידיו בחזקה‪ .‬הוא שלט בכל בתקיפות רבה‪ .‬נקודה‬
‫זו גרמה להיותו שנוי במחלוקת‪ .‬חתירתו לשליטה אבסולוטית ר‪.‬י נר‪ .‬אחת מנקודות‬
‫הביקורת כלפיו‪ .‬אחד מנדבכי כוחו ושליטתו היה הקשר הבלתי­אמצעי שיצר עם גי נקה‬
‫רטנר‪ ,‬שהיה לב­ליבה של המחלקה המדעית והאוטוריטה המקצועית ב"הא" הידיעה‪.‬‬
‫■‪51‬‬
‫)למשל ‪,‬פרופ יפריי ‪,‬עפ" יעדותו‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמסי‪ 9‬ג ‪.‬עמי‪­4‬נ‬
‫‪*6‬‬
‫(ברמן‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמס‪1‬‬
‫‪, 71‬עמי‪.52‬‬
‫‪40‬‬
‫גינל‪:‬ה‬
‫נ_‬
‫רטנר‬
‫השתלבותו המעשית שלג( נקה רטנר בנושא המחקר ו ה פ י תו רו הנטחוני במסגרת‬
‫ההגנר‪ ,‬החלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתחילת שנות הארבעים‪ ,‬עת פיתח מספר המצאות‪ ,‬שהביאו את‬
‫ר‪,‬בריטים לגייסו לשורותיהם במהלך מלחמת העולם השניה‪ .‬עס שובו לארץ‪ ,‬לאחר‬
‫‪\Cft‬ר‪,‬ר‪^^1^7‬‬
‫‪,,‬י‪9 tk‬‬
‫רות ובמעבדו תהצ יכאנגליה ‪,‬פנ הג 'נק הלפרופ ייוחנ ןרטנר ‪,‬שהיה‬
‫ןאמר לן‪ ,‬שהוא חושב שבארץ כל הדיוט מהעסק בחמרי נפץ‪ .‬הוא הציע להקים פורום‪,‬‬
‫ש‬
‫ויעסוק בנושא כמסגרת ההגנה‬
‫בהמש ךלשיח הזו ‪,‬נלק חג ינק הבקיץ‪7491‬ע"י רטנר לפגישה כירושלים‬
‫מגפ ראנשים ‪,‬שעסק ובמחק רצבא יכב רקוד םלכן ‪,‬א ךבצורה‪11‬פרטיזנית" ולא ממוסדת‪.‬‬
‫נכחו באותה פגישה אהרון קציר‪ ,‬אלק סוכצ'בר וכך אהרונצ' יק דונגי‪ .‬י'שתתפו‬
‫ב^יחה עוד מספר אנשים‪ .‬לגי נקה זכור‪ ,‬ששמו של דרי שמגר הוזכר בשיחה‪ ,‬אם כי‬
‫הוא לא נכח בה אישית‪ '.‬באותה פגישה דנו הנוכחים בנושא המחקר והפיתוח של כלי‬
‫עם‬
‫­‬
‫הנטק‪.‬‬
‫גינקה מספר‪ ,‬כי ניסה‪ ,‬עוד בהיותו כאנגליה‪ ,‬ליצור קשר עם גורמים מתאימים‬
‫בסוכנות בקשר לנושא זה‪ ,‬אך לא היה אדם שהבין לליבו‪ .‬הוא נפגש למטרה זו עס‬
‫(‪)81‬‬
‫שרת ועם סלאבין‪ ,‬אך הם לא רצו לשמוע ולשתף פעולה‬
‫אין ספק‪ ,‬ש"המוסד" שנוצר כרחוב פרוג בתל אביב וזכה לכינוי "הסטודיו" ­‬
‫שהיה לב­ליבה של המחלקה המדעית ­ היה מושתת עלגי נקה‪ .‬כנוסף לנסיוו י'רב‬
‫שהביא עמו מאנגליה‪ ,‬היה גינקה גם אדם בעל רעיונות עצמאיים מבריקים‪ .‬לכל מי‬
‫שנאס ףסבלבו ‪,‬הי הברו רשג'נק התר םתרומ הגדול הלמחק רהצבא יבמדינ תישראל ‪)91).‬‬
‫כולם הכירו בזה כאותם ימים‪ ,‬בעת העבודה עצמה‪ ,‬וגם לאחר מכו הולייי את פועלו‬
‫­פייפ 'יוחנ‬
‫וי‪0‬ני י'יא שהציג‬
‫ג­נק הושלמ הגו רנפגש ולראשונ הנסו ףל‪491‬‬
‫יוסף אבידר היה ניכח בפגישה ‪:‬ו' נתיי יאש אג"א‬
‫בפני השניים איש את רעה‪,‬‬
‫שלמה החל בתפקידו‪ ,‬שהוגדר פורמאלית כמזכ'י המחלקי' י'מדעית‬
‫" לההגנה)‪)02‬‬
‫ובפועל היה האחראי‪ ,‬המפקח‪ .‬הרוחף ‪,‬המארגן‪ .‬גינקה מינה כאחיאי על פיתוח כלי '"י‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫_‬
‫‪7111‬‬
‫)ג ינק הרטנר‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ­ד ‪,‬עדו תמסי‪' 92‬עם‬
‫'‬
‫שם‪(IS.‬‬
‫שם‪,‬‬
‫‪91.‬‬
‫)ע לתרומת וןפועל‪. 1‬זכ הגינק הנפר סבטחי יישיא לפעמייס‬
‫‪02‬‬
‫)גינק הרטנר ‪,‬טם ‪,‬עמי‪.2‬‬
‫‪41‬‬
‫שניי םאל ה ­שלמ הגו‬
‫וג‪1‬נקה רטנר ­ הם הגרעין שסביבו צמחה המחלקה‬
‫ר‬
‫ר‪,‬מדעית‪ .‬דחיפתם ויזמתם‪ ,‬האמביציה האישית והיכולת הארגונית‪ ,‬כמו גם תכונותיהם‬
‫האישי ות‪ ,‬על כל צדדיהן ‪ ,‬הקרינו על אופן התפתחות המחלקה המדעית ועיצבו את‬
‫דמותר‪,‬‬
‫לכל אורך אותה תקופה‪,‬‬
‫היה טמפרמנט קיצוני‪ ,‬רקע מקצועי‬
‫שניהם לא היו אנשים קלים‪.‬‬
‫אחרים‪.‬גי נקה היה אדם מופנם‪ ,‬קשר‪ ,‬ביצירת קומוניקציה‬
‫שונר‪ ,‬ותחומי התעניינות‬
‫זולתו ואימפולסיבי בתגובותיו‪ .‬שלמה היה בולדוזר ואיש ארגון מעולה‪.‬סוד‪oy‬‬
‫ר^להר<ש להמחלק ההמדעי ת ­כפ ישב אליד יביטו יבעבוד תהצוו תשנוצר הבסםודיו­ך‪,‬‬
‫ל^ור באופן בו נוצרה הבנה וקומוניקציה מופלאה בין שניים אלה‪.‬‬
‫לכל אחד מהם‬
‫צריו להזכיר גם את הצלע השלישית בחבורה זנ ­ אהרונצייק דונגי‪ ,‬שיחר‬
‫עמו נוצרה מין הרמוניה תפקודית‪ ,‬שהניבה תוצאות רבות‪ .‬השל יש י ה הזו ­ גי נקה‬
‫כראש מדעי‪ ,‬שלמה כגורם מדרכו ודוחף ואהרונצייק המסי יע­המביא את הרעיונות‬
‫לידי ביצוע בבתי המלאכה ובשטחי הניסוי ­ היתר‪ .‬קבוצה יוצרת ופורה‪.‬‬
‫ג' נקה‬
‫לא אהב את‬
‫הצד הארגוני‬
‫ולא היה מוכן להתעסק‬
‫כצדדים אדמיניסטרטיביים‪.‬‬
‫למעשה ‪ ,‬לא היה מוכן לשום מגע פורמאלי עם גורמי המטר‪ ,‬הכללי בנושאים של ר'כוינת‬
‫פעולתו‪ ,‬או קבלת אישור לביצוע לברים‪ .‬מאי דר‪ ,‬הוא היה מוכן לבצע כל דבר‪ ,‬אי‬
‫אם שלמה אמר כן ­ זי'‬
‫ו ר קא םאיש רזא תאד םאח ד ­שלמ הגור‬
‫א סאמ רל א ­ל אנוצע ‪.‬שלמ הגו רפס קא םאכ ןהדב רדרוש ‪.‬ג‪1‬נקה לא קינל שום‬
‫פסיקה אחרת‪ .‬בעיקר אמורים הדברים לגבי דרישות שנאו מי השטח' מהיחירות‪.‬‬
‫נוצע‪.C21).‬‬
‫‪m‬מש‬
‫הוחלט ‪,‬כ יהפיתו חדרוש ‪,‬נכנ ס גינק הלעבוד הבכ להתנופה ‪.‬מרגע‬
‫נגמרו לגביו הויכוחים והספיקות‪.‬‬
‫כדי לקבל מושג‬
‫מה‬
‫התוצאות היו מהירות מאי­‬
‫היתר‪ ,‬מהירות‬
‫‪:‬מנגנו‬
‫העבודה‪ ,‬נעקוב אחר‬
‫פיתיח מדגמ'' הזכיי ~‬
‫ןחנל המסוג­פרפר ‪.‬שרונ י)‪!32‬בא נדיי™' שאישיה ע"י‬
‫לג­נקה)‪) 22‬‬
‫גור‪ ,‬ועוד באותו ערב היתה הסקיצה מוכנה‪ .‬למחרת כבי י'ייי מוכו ייגס‪ .‬מיי‬
‫נכנס הדבר לשלב ניסויים‪ ,‬שנמשכו שלושה ימים­ משתמו הניסויים‪ ,‬נכנסי ליצוי‬
‫ותוך שבוע היו בידי המטכי'ל אלפי יחידות מי הסוג הנ"ל­‬
‫שלמי­‬
‫‪(21‬‬
‫‪(22‬‬
‫‪(23‬‬
‫^קיבו ץ‪.‬פ‪,‬קי‪, 0‬י‪.‬ר‪,‬מר^נ יה^י‬
‫ימרד‪­0‬‬
‫נפ‪,‬תו ח‬
‫להדרי רכנושא יחנלה‬
‫^^^^נתןקףתפקידו‪.‬‬
‫(‬
‫ס‬
‫^‪,‬רןנ‬
‫^יח דע‪0‬ג‬
‫­יי­‪7‬ךי;ץ;;;וג‬
‫^לאה י­ ב­יי ­­יי‬
‫לחכלי\ ""י‬
‫^ ­"­ יני ת"‪0‬י‬
‫נקבעכאי‪.‬י^י­עםההגנה‬
‫­‬
‫אחדי םבה םעס קג יני‪1‬י'‪.‬‬
‫לתחומי פיתוח‬
‫ך'‬
‫‪42‬‬
‫‪,‬ונשי‬
‫םשרצ ובשט חבחיפו שאח רבת ימלאכ הובתיאו םהיצו רהל ןאהרונצ 'לל‬
‫;‪7;7‬פרומר‪ .‬בטלב זה כבר הצטרף אברהם לוי‪ ,‬כעוזרו טל ג נקה‪ .‬אברהם‬
‫גינקה במשך שנים אחר כר‪ .‬למרבה הפלא‪ .‬למרות הצורך לרוץ לבתי מלאכה ולבצע את‬
‫י‬
‫הפיתוח באופן לא מסודר שכזה וכל כר מסורבל‪ ,‬בוצעו הפיתוחים מהר מאד‪.‬‬
‫םעיד‪ ,‬שהכי הרבה שזכור לו‪ ,‬זה פיתוח שלקח חודשיים וחצי‪ .‬לעתים לקןןן‬
‫הפרוסוטיפים לשדה הקרב עוד לפני תום הניסויים ואף השתמשו בהם‪.‬‬
‫ליוה‬
‫את‬
‫ג י נקה‬
‫את‬
‫‪43‬‬
‫"הסטודיו"ג<‬
‫גור‪.‬‬
‫גי נקה‬
‫מטצורף ג י נקה לעבירה‪ .‬הוקצה לו חרר עבודה בביתו טל שלמה‬
‫ר‪.‬יר‪ ,‬יסן יעיבד באותו החדר‪ .‬יהי עט גלי‪ .‬בתו של טלמי‪ ,‬גור‪ .‬הדירה היתה בת שני‬
‫הדריס‪ .‬כחדר הטני גרו סלבה ואקתו‪ .‬שולחןקסן ‪ ,‬לז^ימס את גלי‪ ,‬היה סולחן‬
‫העבודה סל ג'נקה‪.‬‬
‫גי נקה‪ ,‬הרגיל לשיטות העבודה הבריטיות המסודרות‪ .‬לחדרי שרטוט מקצועיים‪,‬‬
‫לעוזוים העוסקים בקטנות‪ ,‬למעבדות‪ ,‬למתקני ניסויים ולבתי מלאכה‪ ,‬נאלץ להתמודר‬
‫כעת עם מציאות שונה‪ .‬אולם היה כורח למסד משהו את הפעילות‪ ,‬למצוא מקומות עב ו דה‬
‫ובתי מלאכה שיוציאו לפועל את התכנון‬
‫‪.‬‬
‫הגג הוסיפו גגון‬
‫זמן­מה לאחר מכו שכרו בית ברחוב פרוג‪ .‬על קומת‬
‫וסגרו חלק‪ .‬בכך הוקם המשרד הראשון של המחלקה המדעית ואחר כר‬
‫זה היה‬
‫"הסטודיו"‬
‫של‬
‫אסבסט‬
‫החמ"ד‪.‬‬
‫המפורסם‪.‬‬
‫בסטודיו החל לה ו וצר הגרעין הרציני‬
‫‪<,‬ץ‪7491‬והיה מראשוני‬
‫עו ר*‪.‬נשים ‪.‬אח דהראשוני םהי היעק ברכטר ‪,‬שהצטר ףבסוף‪/7‬‬
‫של‬
‫המחלקה המדעית‪.‬‬
‫אט אט החלו להצטרף‬
‫מחלקת הנשק‪ .‬הוא עבד בצורה מאד הדוקה לגי נקה רטנר‪ .‬הצטרפותו למחלקה המדעית‬
‫היתה מקרית‪ ,‬כפי שהוא מעיד‪ :‬סשה גולדברג הביא העתקים של להבי ו ר מאנגליה‪.‬‬
‫חיפשו מקום‪ ,‬שבו ניתן יהיה לשרטט העתקים‪ .‬כך הגיעו למשרד בו הוא עבר‬
‫‪.‬‬
‫יחד עמו עבד שם גם משה זרחי ‪ .‬הם קראו לחברם חיים מורו‪,‬‬
‫והיה מהנדס מכו נות‪ ,‬ויחדי ו פענחו את השרטוטים והכי נו העתקים‪ ,‬שיאפשרו את‬
‫ביצועם‪ .‬זו היתה נקודת ההתחלה‪ ,‬שממנה התחילו לשמש כטרטטים במחלקה המדעית‪.‬‬
‫שלמד עמם‬
‫בטכניון‬
‫כעת נוצר צורר במציאת בעלי מלאכה ומפעלים קטנים‪ ,‬שניהן לסמור עליהם‪,‬‬
‫ושיכולים לעבוד עפייי השרטוטים והתכניות‪ .‬גינקה היה מכין שרטוטים מדוייקים‪,‬‬
‫כעלי המלאכה הקטנ ים לא ידעו כדרר כלל להתמודד עם זה‪.‬‬
‫ע פטולרנסי ם^‪^42‬‬
‫פה נכנסו לתמונה אהר ו נצ^ק ‪ .‬אחר כר הצטרף אליו דוד פרומר‪ .‬תפקידם היה לאתר‬
‫נתי מלאכה מתאימים‪ ,‬המסוגלים לבצע את העבודה‪ ,‬ולתוור בינם לבין גינקה‪.‬‬
‫כתי מלאכה אלה לא ידעו מאומה על מהות עבודתם‪ .‬כל אחר ידע רק על החלק שהיא‬
‫עטה‪ .‬היה להם רק ברור‪ ,‬שזה קשור כבטחון ‪ ,‬אר סביב הכל נקשרה חשאיות גמורה‪.‬‬
‫כך פותחה רשת שלמה של בעלי מלאכה וחרטים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪)42‬‬
‫"טולרנסים" ­ כדי לעבוד בבית מלאכה עפי'< תכניות ענודה‪ ,‬יש צייר בהכנסת‬
‫טולרנסים בשרטוט‪ .‬אלה הם מקדמים של התאמת חלק לחלק‪ ,‬כדי &נר‪,‬רכגה ביתו‬
‫יהיה להתאים ולחבר‬
‫את‬
‫החלקים השונים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪,‬העבודו‬
‫תהראשונו תהי ושרטוטי םש למוקשים ‪.‬אחר ישגמר ולענו דע להלהביור‬
‫ענדן‬
‫מוקש נעל ומוקש נגד‬
‫על‬
‫רכב‪.‬‬
‫אלה היו שני מוקשים‪ ,‬שתוכננו והוכנסו מיד‬
‫*י'ינ^!^‪.‬‬
‫לפעולה ע"י‬
‫באותם ימים נוצר הקשר עם מוטקה שרוני‪ ,‬שהיה חבלו נבריגרה‪.‬‬
‫איש צבא טוב ובעל חוש טכני ויכולת מבצעית מעולים‪ .‬גי נקה ראה בו את האחראי‬
‫לנושא אמצעי לחימה והעריכו באוטוריטה בנושא‪ .‬הוא היה מנוסה מאד בטיפול בחמרי‬
‫נפץ וגם זהיר‪ .‬גי נקה ביקש ממנו‪ ,‬שיבצעו יחדיו את ה י צ י ק ו ת הראשונות טל חמרי‬
‫הוא היה‬
‫הנפץ‪.‬‬
‫את השרטוטים היה מכין ג'נקה בעצמו‪ .‬פרומר ואהרונצ' יק רצו לכל בתי‬
‫נפץ ניסו להשיג דרך יוסף אבידר‪ ,‬שה י ר‪.‬‬
‫המלאכה האפשריים והניאו חלקים‪ .‬חומר‬
‫ראש אג"א של ההגנה‪ .‬את החומר יצקו בתור קופסת שימורים‪ ,‬שעמדה בתוך קומקום‬
‫חשמלי של תה‪ .‬כר יצקו פנטוליט‪ .‬המרכיב השני של הפנטו לי ט ­ מלבד ה­ט‪.‬נ‪.‬ט‪­ .‬‬
‫היה טן‪ .‬ט‪.‬נ‪ .‬ט‪ .‬לא היה קושי להשיג‪ .‬אולם‪ ,‬טן היה קשה מאד להשיג ולמעשה‬
‫רק מסלאכין היה אפשר לקבל אותו‪ .‬זו ה י תה משימה כמעט בלתי אפשרית ונאלצו‬
‫להגיע עד בן­גוריוו בעבור כל כמות קטנה‪.‬‬
‫נין הדברים הראשונים שטופלו ‪ ,‬היו ‪.‬מנגנוני‬
‫משיכהלמי נהם‪:‬‬
‫משיכה‪ ,‬לחץ‪.‬‬
‫■‬
‫כל אלה היו עבודות קלות‬
‫פרפר ומוקש נעל‪ .‬כו העתיקו מוקש בריטי נגד רכב‪.‬‬
‫ניחס למאמץ שהושקע פנסיון להעתיק את הפיאט הבריטי‪ .‬למעשה‪ ,‬לא היי כל נתונים‬
‫עליו‪ .‬היתר‪ .‬בידיהם פצצה בריטית מקורית וכן הצליחו לאסוף מעט נתוניס ויריעות‬
‫על הפיאט‪.‬‬
‫היציקה הראשונה‬
‫של‬
‫חומר הנפץ ­ הפנטוליט ­ שהינו חימר נפץ‬
‫חיוני‬
‫למטעניס‬
‫חלולים ‪,‬בוצע הע" ישרונ יבסו ףקיץ‪, 7491‬בקיבוץ דליה‪.‬‬
‫וצ עלי דדלי המפג ןראשו ןור ברוש םש לכ להדברי םשפותח ועד‪.tk‬ב‬
‫זמן‬
‫סשה‬
‫ובנותיו‬
‫גולדברג נ‪,‬סה תקופת­מר‪ ,‬לעבור מולגי נקה יטנר' בנסיוו‬
‫ופתחם לשלני יצור; לפרק את התכניות כדי לאפשי ניצועו­ זכיי‬
‫לייחת את‬
‫לו‪ ,‬שעבדו על מציתים ­ מציתי מגע ומציתי השהיה‬
‫ורפד ו‬
‫לא רב אחר כר‬
‫"‪"High­Low‬ט‬
‫ומ רגמה‬
‫)‪)26‬‬
‫‪.‬כמו‬
‫כו ניסי‬
‫לפתח‬
‫­‪52‬‬
‫)כש הגולדברג ‪,‬ת‪.‬ע ‪.‬המ'יד ‪,‬עדו תמס'‪, 42‬עמ יי‬
‫‪) 62‬‬
‫י‪­High­Low"/‬‬
‫מבוססת עייייי יפיית י"י ילחץ לחלק '^"י‬
‫מרגמה‬
‫­י י­י'יי­‪ .‬היני ך^י לקיל‬
‫נסך ןןלח ץנמן ךיןת רבקני‪ .1‬תוי ™רור‬
‫יי;יו­‬
‫תהקנהיצרומצינורות‪,‬לחסור בבר‪:‬ל ילי­ נטכניי­ות יציקה יק '"י‬
‫יותר וכר‬
‫רתיעה‬
‫^בנמצאותי­‪0‬כניקית­‪0‬ובכןת‬
‫על‬
‫*ל‬
‫של‬
‫חל<‬
‫א‬
‫חלשה‬
‫‪.‬ויקרות‬
‫‪45‬‬
‫>ג‬
‫ינק המעי דע לעצמו ‪,‬טנ א ות םימי םיכו להי התי ריומיי םלתכנ ןמרעו םחךש‬
‫עס כל החישובים והפרטים‪ .‬זאת‪ ,‬נטעה שבארץ עוד אף אחד לא הנין כלום במרעומים‬
‫בתע"ש היו אנשים‪ ,‬שיכלו להעתיק מרעום‬
‫ובשימו שמושכ לנחמר ינפ ץמתקדמים‪­372‬י‬
‫פרימיטיבי מאד וליצרו‪ .‬זה היה מרעום בריטי‪ ,‬לא מוצלח במיוחד‪ ,‬של מרגמת‬
‫שלוטה אינטשים‪ .‬אולם‪ ,‬לתכנן מרעום לבד‪ ,‬זאת אף אחד לא העז לעשות באותם ימים‪.‬‬
‫רק ג י נקה‪ ,‬שהיה בעל נסיון בתכנון מרעוםים‪ ,‬מנגנונים ושימוש מתקדם בחמרי נפץ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אט אט גדל גם מספר האנשים שעבד בסטודיו ‪ .‬חלקם היו אנשי חוץ‪ ,‬שעבדו‬
‫מולם‪ ,‬כמו שרוני‪ ,‬סטף ורטהיימר וחיים זינגר‪ .‬חיים זינגר היה חבלו מפורסם‬
‫מהפלמ"ח‪.‬‬
‫רשימ תהנושאי םהמרכזיי םשעליה םעבד ובי ןסו ףשנת‪7491‬ע דהקמ תהמדינ ה)‪(:£2‬‬
‫‪.3‬‬
‫מנגנוני חבלה ­ הרבה מאד סוגים‪.‬‬
‫מוקש נ"א ­ קופץ‪.‬‬
‫מוקש נייא ­ נעל‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מוקש נגד רכב‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫פי אט‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫להביור‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫ררנ"ט‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫אינטשים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫מרגמת שישה‬
‫‪.9‬‬
‫מיני פצצות אויר פרימיטיביות‪ ,‬עם מרעומים עבורן‬
‫‪.‬‬
‫אל קבוצת הראשונים בסטודי ו הצטרף‪ ,‬ממס בתחילה‪ ,‬חיים מורו ‪ .‬חיים‬
‫את הטכניון והצטרף יחד עם זרח י ורכטר‪ .‬זכורות לו שאגותיו וקללותיו של ג ינקה‪,‬‬
‫טהיו תמיד ברוסית‪ ,‬ומלאו תדיר את חלל האויר‪ .‬אולם‪ ,‬כולם היו על רקע העבודה‬
‫וללא בסיס איטי‪.‬גי נקה עבד ימים ולילות ללא ליאות‪ ,‬שעות על גבי שעות‪ ,‬ירייה‬
‫חסר סבלנות לאנשים סביבו כאשר היה ב"טרנס" של ת^נון‬
‫סי ים‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לרק עז הצצ והרב ה"קוריוזים" ‪.‬רכטר ‪,‬כארכיטקט ‪,‬נה גלשרטט‪onpj‬ע‬
‫מצטלבים‪ .‬כך דרכם של ארכיטקטים‪ .‬מהנדסי מכונות משרטטים כקוים שנפגשים‪ ,‬אי‬
‫לא חוצים זה את זה‪ .‬גינקה בתחילה לא שם ליבו לכר‪ .‬פעם‪ ,‬נמהלר ריענידה' כאשר‬
‫רכטר היה שקוע בשרטוט‪ ,‬הבחין גינקה בקוים המצטלבים שרכטר ע™‪ .‬בהתפרצותו‬
‫הקולני ת"ארכיטקט !ארכיטקט!" ‪,‬כמע‪0‬גרש איתי מו המקום‬
‫'‪72■.2‬‬
‫)גינק הרטנר‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמם'‪ 03‬עמ‬
‫‪,‬‬
‫‪32‬‬
‫‪92‬‬
‫)עפ" יעדותג ינקר‪,‬רטנר ‪,‬טם ‪,‬עמי‪­­21‬‬
‫)יעק ברכטר‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמם'‪' 5‬עם'‪11‬‬
‫‪46‬‬
‫לג' נקה זכור קוריוז מתקופת ישיבתם ברחוב‬
‫עובדים הרבה נבית המלאכה של גבעת השלושה‪ ,‬ביצור ובהכנת פריטי הכל י ח שהם תכננו‪.‬‬
‫כדי לחעביר את חמרי הנפץ ושאר החלקים כין תל אביב לגבעת השלושה‪ ,‬הם השתמשו‬
‫הרבה מאד כ"טקסי'י ­ מונית של חברת "טקסי''‪ ,‬בדרך כלל עם אותו נהג‪ ,‬בחור הונגרי‪.‬‬
‫שר‪ ,‬י ה מאד מסור ונאמן להגנה‪ ,‬נהג המונית היה מתרוצץ יומם ולילה ומרוב עבורה‬
‫ועייפות‪ ,‬שמח שמישהו יחליפו‪ .‬שרוני‪ ,‬שאהב לנהוג‪ ,‬החליפו באחת הפעמים והחבורה‪,‬‬
‫טכללה את שרוני‪ ,‬גי נקה ופרומר‪ ,‬יצאה בדרך לגבעת השלושה‪ .‬בדרך התנגש שרוני‬
‫דב ר‪ ,‬ו ז‬
‫במכונית שעמדה במוסר‪ ,‬בעת צביעה‬
‫ומעוצמת החבטה פגע‬
‫)"הסטודיו"(‬
‫במכונית‬
‫נוספת‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הם הלו‬
‫במכוניתם‬
‫היה חומר נפץ וחלק ציור נוספים‪ ,‬אך מאומה לא קרה‪ .‬התחילו צעקות מצד אנטים‬
‫במקום‪ ,‬שתבעו פיצוי על הנזק‪ .‬פרומר‪ ,‬שראג שמא האנגלים יבואו מחמת הרעש‪,‬‬
‫אמר לאנשים‪ ,‬שיש חומר נפץ במכונית‪ .‬מיד החלו צעקות "אצ"לניקיס"‪ .‬רק באיומים‬
‫ובתקיפות רבה נחלצה החבורה מהמקום‪.‬‬
‫י‬
‫המעבר‬
‫‪^7‬‬
‫"ד‪.‬‬
‫ל"גכעה‬
‫^המעב רלגבעה‪3‬‬
‫הח‬
‫‪7(.‬‬
‫לבתחילת‪. 8491‬ממשע םכיבושה ‪,‬הח לתהלי ךאכלוסה‬
‫‪V‬‬
‫‪vV‬‬
‫הז ךליל האחד^מהתררוקות^‪11‬ת_‪­?.‬מנה וכבר החל תהליך ההעברה‪ ",'.‬מצד כפר סל אמה‬
‫עוד היו יריות ולכו נבחר המדרון הצפוני‪ ,‬המוסתר‪,‬‬
‫מכיוון דרום ישבו צלפים יירו על הגבעה ותחת אישם‬
‫השטח‪ ,‬אשר נמשכה מספר ימים‪.‬‬
‫כמקום המתאים להתיישב נו‪.‬‬
‫החלה פעולת הניקוי ופינוי‬
‫שנוצר‪1‬‬
‫הגרעיוו‬
‫>‪ /v‬המעבר לגבעה סימל תהליך שבו החל חלק מהמחלקה המדעית‪,‬‬
‫בסטודיו‪ ,‬לעבור למחנה מסודר‪ ,‬להתמסד בתנאי עבודתו ולהתרחב‪ .‬זאת‪ ,‬כד בבד עם‬
‫תחיל תהקמת החמ דכיחיד הצבאי ת ­תהלי ךסשיא‪,^1‬ב­‪ 71‬ב מרץ‪ ,8491‬עם פרסום פקודת‬
‫י י‬
‫הקמ הש להחמ" דע " יהמט ההכללי‬
‫^‪.^31‬‬
‫]^ה‬
‫‪Q‬‬
‫כל האנשים הקשורים לפעילות המחלקה המדעית ו החמ"ד באותם ימים תרמו בפועל‬
‫למעבר לגבעה‪ .‬כולם היו שותפים כסריקת השטח‪ ,‬בתכנון המעבר‪ ,‬בהקמת הבסיס החדש‬
‫ובמיסודו ‪.‬רכט ריעק בזוכר יביקש וממנ ולתכנ ןא תהמחנ ה)‪ . ^­<2‬הפכו אותו‬
‫לארכיטקט ליום אחד ואחר כך חזר לשרטט כלי נשק‪ .‬מאוחר יותר נתבקש לתכנן‬
‫מעבדות‪ ,‬חדרי עבודה וכו'‪.‬‬
‫‪,‬כ‬
‫גדעון יקותיאלי זוכר‬
‫כיצד יצא עם‬
‫עמוס דה­טליט ואהרונצ'יק_‪ ,‬במונית‬
‫שנשכרה מחברת "טקסי" ע" י ההגנה‪ ,‬לתור את הגבעה‪ .‬הם נסעו דרך גבעת רמב"ם‬
‫והגיעו למקום‪ .‬בםלאמה עדיין ישבו הערבים )כיום שכונת יד אליהו בתל אביב(‪.‬‬
‫המרח קנינ םלבי ןהצלפי םהערביי םהי הכ­‪008‬מטרים‪ .‬הם באו מכיוון המדרון‬
‫האחורי ונכנסו לתוך המשק הגרמני הנטוש‪ .‬במעלה המדרון היו מספר מבנים‪ ,‬שנבנו‬
‫ע" י יהודים ובתחתית המדרון היה דיר חזירים‪ .‬הם תכננו כיצד להעביר את הקבוצה‬
‫שלהם לעבוד במקום‪.‬‬
‫זכור לו‪.‬‬
‫ברמן חש‪ ,‬שהיתר‪ .‬זו יזמה שלו‪ ,‬להעמיד את המחנה על הרגלים‪.‬‬
‫ששלמה גור ואהרון קציר השיגו את השטח בעזרת מסיר יהודים נכבדים‪ ,‬ביניהם‬
‫יחיאל טייבר‪ ,‬שהיה מעמודי התווך של ההגנה תל אביבי זכור לו‪ ,‬שלאחר שהיתה‬
‫ישיבה‪ ,‬שבה הוקצה השטח של גבעת רמב"ם לחט"ד‪ ,‬באו ואמרו לו‪:‬י' ני'‪ ,‬זה השטח‬
‫שלך‪.‬‬
‫ברמן לקח על עצמו להקים כאן מחנה חם"ד‪.‬‬
‫דבר ראשון הוא רצה להקים גדר‪ .‬הוא דרש חומר לבניית גדר ונענה נתשיכי■'‬
‫שיותר חשוב שהגדר תהיה ננגב מאשר בתל אביב‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬קיבל גדר‪ .‬אחר כר‬
‫הושגו אהלים‪ ,‬ספסלים‪ ,‬חלקי ריהוט‪ .‬צריפים‪ ,‬נבנתה רחבת יגל וכר החל י'עסק לקים­‬
‫‪03.‬‬
‫)"הגבעה' ­גנע תת לחיי ם)גבע תרמב"ם(בגנעתיים‬
‫)כפ <טמוניע ה*ספרו"קל­מ­וני המררוי '"רפאייל‪. '.‬עמ'‪­­3727‬‬
‫■‬
‫‪13‬‬
‫‪33‬‬
‫)רכטר ‪,‬טס ‪,‬עמי‪.1‬‬
‫‪Hi‬‬
‫הבסיס הטתרע כתחילה כחלק הצפוני של המדרון וכלל כתוכו מספר מכנים שהיו‬
‫קיימים ואהלים שהוקמו כדי לספק מקום לכל האנשים וקבוצות העבודה‪ .‬הבתים נרובס‬
‫י ן בתים של גרמנים מארונה‪ .‬הבית הגבוה ביותר‪ ,‬במעלה הגבעה‪ ,‬נקרא "הבית הצהוב"‬
‫ר‪,‬‬
‫‪.‬לי דבי תז הבנ וסככ הוהכניס ומשדר‬
‫ומוקמ ההמעבד ההמרכזי ת‬
‫‪.‬התחנ‬
‫הממנ השידר וא תה ה ודע הע להקמ תמדינ תישראל‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬ז והיתר‬
‫‪,‬וב‬
‫במרח קכ­‪05‬מטרים מהבית הצהוב היה עוד בית‪ ,‬אפור‪ ,‬אשר שכן במורד הגבעה‬
‫בבית האפור התמקמו אנסי הקבוצה‪ ,‬שעסקו בחמרי תבערה‬
‫והיה של יהודים במקורו‬
‫ובתמרים דליקים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫רהתחי לתפקיד ובחמ" דבסוף‪ ,7491‬מיד לאחר ששטח הגבעה אושר‬
‫אש ראש‬
‫לחמ"ד‪ .‬הוא עסק בהקמת המחנה והיה מעורב בתהליר הפיכת המחלקה המדעית לוויל‬
‫מדע‪ ,‬תוך כדי העברת האנשים מרחוב פרוג בתל אביב לגבעה בגבעתיים‪.‬‬
‫בגבע* החלו להווצר דפוסי עבודה יותר מסודרים מאשר בסטודיו‪.‬‬
‫עבר כל הצוות של ‪.‬גי נקה‪ :‬זרחי‪ ,‬רכטר‪,‬אהרונצי יק ונוספו עוד אנשים רבים‪.‬‬
‫היחסים של הצוות של גי נקה‪ ,‬בינם לבין עצמם‪ ,‬התהדקו ‪ .‬העבודה עצמה נעה סביב‬
‫השעון‪ .‬האנשים עבדו ללא הפסקה יום וליל‪ ,‬עם מעט מאד שעות שינה‪.‬‬
‫לגבעה‬
‫ו‬
‫בשלב הזה נוצרו נוהלי עב ו דה ‪ ,‬שעל­פיהס עבד‪ ,‬בעצם החמ"ד כל מלחמת השחרור‪.‬‬
‫‪,‬שפעל הבשטחי‬
‫וק םמשר דשרטוט ‪,‬מחלק תתכנון ‪,‬קםב"ץ ‪,‬מחלק תניסויי ם‬
‫םקבועי םובימי םמתוכננים ‪.‬עת הכב רל אעבד ובתנא ימחתרת‬
‫וש לדו‬
‫"‬
‫‪.‬‬
‫)‪1/T‬ה‬
‫‪ j‬י'‬
‫'^‬
‫'­‪N‬ניסויי‬
‫‪j‬‬
‫‪:‬מיומנ‬
‫דכן­גוריון‬
‫"‪.....84361...‬שלמה ג‪ ,.‬אלון‬
‫מפלוגת אנשי המדע‪.‬‬
‫יגיע עד מאה‪ .‬יהיו‬
‫רדלר פלדמן ואברהם ברמן ­‬
‫לפי שעה נמצאים עשרים אנשים פה‪ .‬מספרם‬
‫עוד חמישים בחיפה ובירושלים‪ .‬המחנה הוא‬
‫על­יד גבעת רמב"ם‪ .‬לפי שעה ישוכנו באהלים‪ .‬בצריפים ידרשו‬
‫דרוש‪ ,‬לפי התקן ‪,‬‬
‫לפחות עשרים חדרים )כל חדר ­ מאה לא"י( ‪.‬‬
‫חמש מכוניות‪ .‬לפי שעה ­ אפם‪ .‬לברר שאלת השיכון עם מכס ינאי‪,‬‬
‫עוזרו של יוסף רוכל לענייני אכסון"‬
‫קציר‬
‫בן­גוריו ןהכי רבחשיבו תהחמ" דודח ףלקידומו ‪.‬ב­‪.13.843‬מתלונן‬
‫כי " ‪ ...‬יש עיכובים בהקמת מחנה של עובדי המדע )גבעת החמ"ד( ‪.‬‬
‫נן­גוריון כותב‬
‫אהרון‬
‫ביומנו‪:‬‬
‫"‪33.‬‬
‫)ז והית המעבדת וש לדר ישמגר ‪,‬שיש בבבי תהצהוב ‪,‬שהי ה"םח ^לתחום‬
‫‪)43‬‬
‫קצין המנהלה‬
‫של‬
‫‪)53‬‬
‫צבי פלח ר‪ ,‬י ה‬
‫מפקדה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫חמ"ד‪.‬‬
‫)בן­גוריו ן ‪,‬יומ ןהמלחמה ‪,‬שם ‪,‬עמי‪­013‬‬
‫"‬
‫‪. ..‬י שלת תהורא הש לפריאוריסי‬
‫‪(.27) ,11nnpn«,‬‬
‫פעילו תהמחלקה ‪,‬נכו ןל^‪:48392‬‬
‫ע דסו ףמרץ‪8491‬נמסרו ליצור תיקי עבודה ופיתוח‬
‫‪..‬י~‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫­~~~~‬
‫טל בקבוקי מולוטוב‪ .‬מוקשים‬
‫איטיים‪ ,‬מוקשי נעל‪ ,‬מנגנוני הפעלה נגד מכונות‪ ,‬פצצות עשן‪ .‬זורק להבות‪.‬‬
‫חומר לדלק לזורק להבות‪ ,‬תהליך לעשן ‪ ,‬רימון )פגז( פיאט‪.‬‬
‫מאוקטובר‪ 7491‬ע דאפריל‪ 8491‬ה וציאו‪,00561‬ל א" ילמעבדות‪,0054,‬לא"י לחומרים‬
‫למעבדות ‪.‬למחק רהולזדשו‪,0017‬לאיי י לכל המכונים )האוניברסיטה העברית‪ ,‬טכניון‪,‬‬
‫מכו ןזי וועוד( ‪,‬לנסיונו תשד הומודלי םהוקדשו‪,0024‬לא"י‪ .‬כסה"כ הוצאו‬
‫‪,00323‬ל א"י ‪.‬מספ רהעוברי םבשל בז ההיה‪ 68‬א נשים ‪.‬מספ רהמגוייסי ם­‪06‬‬
‫אנשים ‪.‬באפריל‪ 8491‬מ תוכנני םלהתגיי סעוד‪ 04‬א נשים ‪.‬בפברואר‪8491‬הוקמה‬
‫מעבד האלקטרוני תלמחק רפיסיקל יואלקטרוני ‪.‬בסו ףפברואר(‪8491‬עסקו במעבדה‬
‫ז ובהרכב תתחנ תשידו רושלו שתחנו תמשנה ‪,‬בעוצמ השל‪052‬ואט‪ .‬התחנה מתוכננת‬
‫ל הגמ רבסו ףאםריל ‪.‬ההשקע הבמעבד ההיתר‪,0051,‬ל א"י ‪.‬בבניי ןהתחנ ה­‪,00521‬‬
‫לאויי ‪.‬ע להנוש אעבדו‪41‬אנשים‪.‬‬
‫במעבדה הפיסיקלית נעשית עבודה למחקר על פצצות ורקיטות נגד שריון וחיל רגלים‪,‬‬
‫לטוו חמכסימל יבן‪ 01‬ק ''מ ‪,‬בהשקע הבסך‪,0002‬ל א"י ‪.‬במעבד ההיו‪21‬עוכרים‪.‬‬
‫עם תום מלחמת השחרור‪ ,‬התרחבה המחלקה המדעית ונתמסדה פעולתה‪ .‬בשנות‬
‫‪1591‬ה י ההרכ בההנהל הכדלהל ן^‪: ^83‬פרופ‪1‬ארנסט דוד ברגמן ­ יו"ר; המהנדס‬
‫ארנולד ארנן‪ ,‬ממכון התקנים הישראלים; סא"ל שלמה גור ­ מפקד החמ"ד והמזכיר‬
‫הכללי של המחלקה המדעית; רא"ל יעקב דורי ­ ראש אגף המדע במשרד ראש הממשלה;‬
‫פרופ' הוגו הי ימן ‪ ,‬מהטכניון בחיפה; דוד מושין ­ נציג המדור לענייני מדע‬
‫במשרד ראש הממשלה; פרופ' שמואל סמבורסקי ­ יו"ר המועצה המדעית במשרד ראש‬
‫הממשלה; פרופ' אהרון קציר‪ ,‬ממכון וייצמן ; סא"ל גי נקה רטנר ­ מנהל המחלקה‬
‫לפיתוח נשק בחמ"ד; פרופ' יואל רקח‪ ,‬מהאוניברסיטה העברית בירושלים; דרי אשר‬
‫שמגר ­ מנהל המעבדה המרכזית בתע"ש‪ .‬חברי הנהלת המחלקה המדעית פעלו במסגרת‬
‫זו‪ ,‬בנוסף על עבודתם הרגילה במוסדותיהם‪.‬‬
‫)‬
‫‪) 83‬‬
‫שם‬
‫‪73.329‬‬
‫‪,‬עמי‬
‫מ ו נ י המרדור ‪",‬רפא"ל"‪. ,‬שם ‪,‬עמי‪.97‬‬
‫‪/‬‬
‫ן‬
‫‪50‬‬
‫פיתוח‬
‫ה‪.‬‬
‫הפי אט‬
‫בתכנונו ובפיחוחו של הפיאט ­ נשק נ"ס בריטי מימי מלחמת העולם השניה‬
‫השתתפו גורמים שונים‪ ,‬כמו חמ"ד ותע"ס חוץ‪ .‬הוחל בתכנונו ובפיחוחו עןד‬
‫בימי "פרה­חמ"ר" של כץ‪.‬‬
‫הפיאט הינו נשק נ"ט קל‪ ,‬שפותח עבור חיל הרגלים ללוחמה בשריון‬
‫הבריטי ‪,‬שהיוו הא תהמוד ללחיקוי ‪,‬הי הכל יבאורך‪ 93‬א ינטשי םובמשקל‪23‬פאונד‬
‫ר‪.‬דגם‬
‫‪.‬‬
‫(כ­‪ 61‬ק "ג ( ‪.‬משק לפצצ ההיה‪3‬פ אונ דוטוו חהיר יהקרב יהי הכ­‪001‬מטרים‪.‬‬
‫טוו חמכסימל יהיה‪057‬מטרים‪ .‬הפיאט שימש גם למטרות מיסוך וכן כנשק נ"א‪.‬‬
‫ית ןהי הלירו תב‬
‫הצורך בנשק‬
‫ובזוי תעילית ‪ ,‬כבמ ר גמה‬
‫‪J‬‬
‫‪.‬נ‬
‫נ"ט נגד השריון הערבי‪ ,‬במיוחד הירדני‪,‬‬
‫מוקדם‪ .‬מיד אחרי מלחמת העולם השניה‪,‬‬
‫עם בץ‪ ,‬התחילו לחפש פתרון לבעית המחסור בנשק נ"ט‪.‬‬
‫בעת שה חמ"ד עשה את‬
‫היה ברור עוד^בשלב‬
‫צעדיו הראשונים‬
‫מכ י ו ו ן שבאותם ימים כבר ניסו להתעסק גם עם רקיטות‪ ,‬החל ויכוח ­ רק יטה‬
‫פיאט‪.‬הרק יטה ה י תה נושא מלהיב ודמיוני במקצת‪ .‬הפיאט כבר היה מוכר‪.‬‬
‫או‬
‫עבדו איתו במלחמת העולם השניה‪ .‬הסתבר גם‪ ,‬שבנושא רקיטות אין שום ידע מעשי‬
‫ואילו פיאט כבר הוחזק בידי אנשי ההגנה‪ ,‬ששירתו בצבאו ניתך היה להשיג י רע‬
‫וכעיקר ­ מה שחשוב ­ חלקים וחומר מקצועי‪ .‬היו תמונות‬
‫שונות‪ .‬התמונות הראשונות נלקחו מעת ו ן בריטי‪ .‬לאחר זמן מה הביא בץ מה ש" י‬
‫חוברת הדרכה בריטית‪ .‬עפ"י חוברת זו התחילו לתכנן את בניית הפיאט‪ .‬משנוצר‬
‫הדגם הראשון‪ ,‬ניסו אותו בשטח‪ .‬אהרונצייק ביצע ירי ­ ללא פצצה )שעדיין לא‬
‫של‬
‫פותחה( ­ בבית הערבה‪.‬‬
‫הפיאט וידיעות‬
‫היה זר‪ .‬הדגם הראשון שנבנה בארץ‪.‬‬
‫בקיץ‪7491‬החלו אלק סוכציבר וכמהמ<מיז ר י ו ביצור הפיאט במעבדות השונות‬
‫טל האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬אברהם ברמן היה בין הפעילים ביותר‪.‬‬
‫העבודה נעשתה בבתי המלאכה באוניברסיטה ובבתי המלאכה בעיר‪ .‬היה צורך להשיג‬
‫צינורות ולהתאימם‪ ,‬כי הפיאט בנוי ממספר צינורות‪ .‬עבדו על הפיתוח של המטול‪.‬‬
‫הפגז עם המטען החלול פותח מאוחר יותר‪ .‬פיתוח הפגז היווה קושי‪ ,‬שלא ניחן‬
‫באותו שלב להתגבר טליו‪ .‬בשלב זה הצליחו לפתח פגז ללא מטען חלול‪.‬‬
‫)‬
‫‪:‬הנתוני‬
‫ומ‪39‬‬
‫םע להפיא טהבריט ינלקח‬
‫‪B., A Basic Manual of Military Small Arms, Military‬‬
‫‪Service Publishing Company, Harrisberg, Penn. Wahsington D.C.,‬‬
‫‪H.‬‬
‫‪W.‬‬
‫‪Smith,‬‬
‫‪pp. 79­80‬‬
‫‪51‬‬
‫■עתה‬
‫‪,‬קיץ‪ , 7491‬נכנ סג םג 'נק הרטנ רלעני והפ­­אט ‪.‬הי הא זבאר ץדגם‬
‫‪ .‬הפרטים על הכלי‬
‫אחד נלכד של פיאט‪ ,‬שנמצא נסליק של קרית עננים‬
‫עלי ן‬
‫ידועים ואפשר היה להעתיקו על כל פרטיו‪ .‬אולם‪ ,‬לא כך כיחס לפגז‬
‫חסרו נתונים‪ .‬התחילו לכן כפעולות איתור וסריקה‪ .‬התקשרו עם אנשי בריגדה‪,‬‬
‫שראו או פרקו פגז אי פעם‪ .‬המקור "המדוייק" הראשון היה תמונה של פגז‪ ,‬שהופיעה‬
‫בעת ו ן אנגלי‪ .‬בעזרת חישובים שונים קיבלו מוטגים משוערים על הפגז‪.‬‬
‫ר‪ .‬י ן‬
‫‪.‬‬
‫גי נקח התמסר לנושא זה במלוא ההתלהבות והתנופה‪.‬‬
‫לאחר כחצי‬
‫ענוד המאומצת ‪,‬הגיע ולפיתו חהפגז ‪,‬שהצלי חלחדור‪08‬מ"מ שריון‪.‬‬
‫הפיתוח‪ ,‬ה ו טסה פצצת פיאט מאנגליה‪ ,‬שלפיה נקבעו הכמויות והמידות‬
‫הנפץ‬
‫והפגז‬
‫שנר‪ .‬של‬
‫במהלך ענודת‬
‫של‬
‫חמרי‬
‫(‪)14‬‬
‫במהל ךעבוד תהפיתוח ‪,‬הסתב רכ יי שבמחסנ יההגנ הכ­‪­65‬מטולי פיאט‬
‫ריכוז עבודת יצור המטול הוטל על המהנדס‬
‫‪.‬‬
‫ולפיהם התחיל תע"ש חוץ ביצורם‬
‫שמחה בלאס‪ .‬הוא ועוזרו‪ ,‬עמנואל בן דיוויס טריטש‪ ,‬קיבלו מטול פיאט אחד‬
‫כדוגמ הועפ" ידוגמ הז והי העליה םליצו רהזמנ השל‪052‬מטולי פיאט (‪)34‬‬
‫בלאס הזמין בחור ששירת בברי גדה‪ ,‬שילמדו כיצד פועל הכלי‪ .‬מיד הזעיק‬
‫את כל המהנדסים שעבדו עמו ומהנדסי מקורות‪ ,‬שידעו לשרטט חלקי מכונות‪ ,‬לנוא‬
‫ולעבוד למחרת‪ ,‬יום שבת‪ ,‬בנחינת פיקוח נפש‪ ,‬על שרטוט חלקי הכלי‪ .‬תוך שבוע‬
‫הוכנו השרטוטים ועוד שבוע נדרש לשכלולם ולהכנסתם לעבודה בבתי המלאכה‪.‬‬
‫למרכז היצור מינה‬
‫שמחה בלאס את‬
‫איש‪ ,‬שכל מש י מה בלתי שגרתית נמסרה‬
‫שמעון רון‪:‬‬
‫"איש שהמתכת מפחדת‬
‫מפניו"‬
‫לידיו‪.‬‬
‫במקביל ‪,‬החל ולעבו דג םע ליצו רפגזים ‪.‬בתחיל היוצר הסדר הבת‪,00005‬‬
‫פגזים‪ .‬שמעון רון ולמנואל טריטש ביצעו את בדיקת הכלי המוכן עם הפגזים נשדה‬
‫ומיד הועברה התוצרת לחזית‪ .‬הפצצות הראשונות שנצרכו הוטסו ממגרש הבדיקות‬
‫(‪)54‬‬
‫ממש לנגבה‪ ,‬לדגניה ולמחניים‬
‫)‬
‫‪14‬‬
‫‪24‬‬
‫‪34‬‬
‫‪44‬‬
‫‪04,109‬‬
‫"צה" לבחילו" ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫)ארכיו ןההגנה ‪,‬עדו תשלמ הגור ‪,‬עמי‪.4‬‬
‫)טס ‪,‬עמי‪.3‬‬
‫)נלא סשמחה ‪,‬מ ימריב הומעש ‪,‬מסדה ‪,‬רמ תגן‪, 3791,‬עמ'‪­941‬‬
‫)נלאס ‪,‬שם ‪,‬עמ'‪.051‬‬
‫‪) 54‬שלמ הגור ‪,‬ארכיו ןההגנה ‪,‬עמי‪.4‬‬
‫(‪)44‬‬
‫‪52‬‬
‫תרומתו של הפי אט במלחמת השחרור ה י תה רבה ו חש ו בה ‪ .‬הפי אט י ם השפיעו‬
‫‪,‬בצפ תובמקומו תאחריס ‪.‬לאח ריצור‪052‬הפיאטים הראשוניס‬
‫ע להקר בבנגב ה‬
‫ומשנתבררה חיוניותם והצלחתם‪ ,‬הוזמן בלאס למפקדה בבית האדום וקיבל ה ו ראה‬
‫רעד‪057‬יחידות‪.‬‬
‫לייצ‬
‫‪:‬התפתחו‬
‫תפיתו חהפיאט ‪,‬נית ןללמו דמתו ךיומנ יהמלחמ הש לבן­גוריון‬
‫על‬
‫‪­ 11. 12 .47‬‬
‫‪.47‬‬
‫‪12‬‬
‫‪­ 12.‬‬
‫" ‪ ...‬בג; י ב ו ץ דליה עושים נסיונות‬
‫כסוף דצמבר אולי יסתיימו הנסי ו נ ות"‬
‫סל‬
‫"‪. ..‬יוחנ ןרטנ ר)מדווח‬
‫(‬
‫‪20.2.48‬‬
‫ניסויי‬
‫המעבדה" י‬
‫‪,‬‬
‫חודר‬
‫~‬
‫‪.‬‬
‫­ "בנוגע לפיאטים‪ :‬הקנה‪ ,‬קל לעשותו על­פי הדוגמא האנגלית‪.‬‬
‫הפגזים עושה גי נקה רטנר‪ ,‬אבל אינו בטוח עדיין אם יצליחו ­‬
‫‪ ...‬יש להזמין את הקני ס‬
‫כי יש לנסות מספר רב‪ ,‬רק אז יודעים‪.‬‬
‫אצל שבח‬
‫‪25.1.48‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. ..:‬הפיא ט)פועל‪­021001‬מי‬
‫דרך שריון טנקים( יצא מכלל‬
‫‪26. 12 .47‬‬
‫מטול אנטי­סנקי )פיאט(‬
‫‪.‬‬
‫ןמ‪^4‬‬
‫)סלאבין("ע‬
‫­י‬
‫‪.‬‬
‫­ייוילנצ יו קרוצ התקצי בבשביל‪001‬פ יאטי ם)‪06‬לא" י כל אחד("‬
‫עני והפיא ט)שמסוג ללפוצץ‪06‬ס"מ‬
‫_ וו‬
‫­"הוזמנו‪ 042‬פ יאט ‪■ .‬כ‬
‫‪29.2.48‬‬
‫לאחד‪05‬לא"י‪.‬‬
‫המד" ע)חמ"ד (בנסיונותי י'‪^25‬‬
‫בטון( לא מתקדם"‬
‫על פגזיס לפיאט עוד‬
‫ממש י ר‬
‫‪.‬‬
‫‪" ­ 22.3.48‬את רובה הפיאט מכינים במלוא הקיטור‪ .‬הבחינות הצליחו‪.‬‬
‫הפגזי םפילח ושלו שלוחיו תשל‪ 06‬ס "מ ‪.‬י שהזמנ השל‪,00084‬‬
‫פגז יפיאטיי‪­­135‬י‪.‬‬
‫‪2.5.48‬‬
‫‪5.5.48‬‬
‫‪(46‬‬
‫)‬
‫(‪)45‬‬
‫­ " ‪ ...‬יש הכרח בוער להחיש היצור של פיאט ופגזיו‬
‫­"וילנצ‪1‬ו ק ‪:‬נוכ ללת תעשר הפיאטי םלשבו עו­‪003‬פגזים ליום‪.‬‬
‫‪_ .‬‬
‫בקרוב יגיע לאלף פגזים ליום"‬
‫‪.‬‬
‫ם ‪,‬עמי‪.151‬ש‬
‫וכ ןיוס ףאבידר ‪,‬שם ‪,‬עמי‪.572‬‬
‫‪74,37‬‬
‫בן­גוריו ן ‪,‬יומ ןהמלחמה ‪,‬תש"ח­תש"ט ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫‪(48‬‬
‫‪,‬שם עמי ‪.41‬‬
‫‪(49‬‬
‫‪,‬שם 'עמ ‪.72‬‬
‫‪(50‬‬
‫‪,‬שם 'עמ ‪.162‬‬
‫‪(51‬‬
‫‪,‬שם עמי ‪.257‬‬
‫‪(52‬‬
‫ם‪,‬ש עמי ‪.267‬‬
‫‪(53‬‬
‫‪,‬שם עמי ‪.313‬‬
‫‪(54‬‬
‫‪,‬שם עמי ‪.383‬‬
‫‪.,‬‬
‫"‬
‫‪1‬‬
‫‪Ts?n‬‬
‫‪..‬‬
‫"‬
‫‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫ה‬
‫המטול‬
‫פי‬
‫ט‪k‬‬
‫והפגז‬
‫‪54‬‬
‫‪.‬ו‬
‫חומרי‬
‫נפץ‬
‫‪0‬ההגנ‬
‫הנעזר הבכימאי םליצו רמחתרת יש לחומר ינפ ץואמצע ילחימה>‪,‬חרי‬
‫מידי פעס‪ .‬עפ"י צרכיה המבצעיים‪.‬‬
‫שהיי דרושים‬
‫הצורר ‪.‬נועצ וונעזר ובאנש יהאוניברסיטה ‪.‬הטכניו ןומוסדו תאחריס ‪,‬כ‪0‬תרוו‬
‫י­נעיוח‪ .‬אולס‪ ,‬מעולם לא נוצרה‪ ,‬עי להקמתהחמי­ ד‪ .‬מסגרת קבע לניצול המדע‬
‫לצרכי ההגנה‪ .‬התעש י ה הצבאית‪ .‬שקדמה לחמ"ד‪ ,‬עסקה בחקר תעשייתי של הבעיות‬
‫המיוחדות שעניינו אותה ו ששירתו אותה ביצור השוטף קל הפריטים עליהם עבדה"‬
‫אר לא במחקר מדעי מקיף וכולל‪.‬‬
‫לה‬
‫בכל פעם‪ .‬כאשר היה "תעורר‬
‫לכו‪ ,‬אחד התפקידים הראשוניים‪ ,‬שהוטלו על החמ"ד‪ ,‬היה ליצור חומרי‬
‫נפץ מן החומרים המצו י י ם בארץ‪.‬‬
‫תהליך יצורו של חנ"מ היה ידוע כבר קודם לכו לדר' שוויגר )שמגר(‪,‬‬
‫שעבד על הנושא הזה מטעם התעש י ה הצבאית‪ .‬כצריף שהועמד לרשותו ברחובות‪.‬‬
‫משהח להחמיי דלפעול ‪,‬ה ית המעבדת וש לדר‪1‬שמגר סגורה והוא כבר חדל לעסוק‬
‫בנושא‪ .‬היה על החמ"ד להביאו חזרה לעיסוק זה ולעודדו לשתף פעולה עמס‪ ,‬כדי‬
‫א'‪1‬פחדיי מכל העולם‪,‬‬
‫לקב לממנ וא תרז ישיט תהיצור ‪.‬הגישהאלי והיתר‪.‬קשה‬
‫בהיותו עצבני מאד‪ .‬לשלמה גורזכור‪ .‬כיצד טיכס עצה יום יום עם פרוסי יןחנן‬
‫רטנר‪ ,‬באיזו דרך להגיע לדרי שמגר )‪(56‬‬
‫‪.‬הו‬
‫‪1947‬ג‬
‫ינק הרטנ רנזכר ‪,‬כי ‪.‬נפג שבהקש רז הע םשמ וש לדר 'שמג רבקיץ‬
‫בירושלים‪ ,‬בפגישה שנכחו בה אהרון קציר‪ ,‬אלק סוכצ'בר ועוד מספר אנשים‪,‬‬
‫הוזכר שם שמו‬
‫תחיל תהתמסד ות הש להפעילו תלמחק רצבא יבמסגר תההגנ ה^‪^75‬‬
‫של דרי שמגר‪ ,‬כמי שכבר היה אז אחראי על פרופלנטים‪ .‬אולם‪ ,‬הודגש מיד‪ ,‬שהררי‬
‫עם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬הו‬
‫‪.‬הו‬
‫אהי ה"חצ ימשוגע "^‪)85‬‬
‫אעב דלבד וול ארצ הלראו תא ףאחד‬
‫הו אאד םמוז רמאד‬
‫קיצורו של עניו‪ ,‬היה זה מאמץ גדול ליצור עמו קומוניקציה ולהביאו לשיתוף פעולה‪.‬‬
‫לזכותו ­של דרי שמגר יאמר‪ ,‬שהוא פיתח את תהליך הפקת השדית‪ .‬זהו חומר‬
‫נפץ מיושן ולא מאיכות טובה‪ ,‬אך בתנאים של אז היה זה הישג מרשים וכעל חשיבות‬
‫עלי ונר‪ ,‬למאמץ המלחמתי‪ .‬הוא אף הצליח להכניסו ליצור‪ .‬במלחמת השחרור היה השרית‬
‫חומר הנפץ הנפוץ ביותר‪ .‬למעשה‪ ,‬לא היה כמעט חומר אחר‪ .‬עסקו בתע"ש אצל סלאבין‬
‫גם ביצור טן וכן ה י תה עבודה ­ בחיתוליה ממש ­ על פרופלנטים‪.‬‬
‫‪65.1‬‬
‫)שלמ הגור‪'1,‬ארכיו ןההגנה‪ , 11‬עמי‬
‫וכ ןמתו ךפרוטוקו לכנ סותיק יחמייד‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ" דמסי‪, 33‬עמי‪,31‬‬
‫‪75‬‬
‫)ג ינקר ‪,‬רטנר‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמי' דמסי‪, 92‬עמי‪­.21‬‬
‫‪85‬‬
‫)ג ינק הרטנר‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ" דמסי‪, 92‬עמי‪.2‬‬
‫‪ss‬‬
‫צוי יהמייי ייי'יחי ףלהשי גחימ רנפ ץבכמויו "משיחיו תנוצ רעקנ­ה‬
‫התכנית לי­קיו> את הישובים היהודיים בחגורת מוקשים‪ ,‬כדי למנוע פריצה לתוכם‬
‫איל םל אייר‪.‬חימ רנפ ץמסיגט‪.‬נ ‪.‬ט ‪ ,)95).‬שממנו מייכב המוקש‪ .‬ט‪.‬נ‪.‬ט הןא■‬
‫חומי המתאים למוקשים‪ .‬ניתן לצקת *ותו והוא טיב בעבורה‪ .‬אך כרי להכינן‬
‫צריר שני חומרים ­ ניטיו יסריליאון‪ .‬כמו כן צריך גם אמצעי יצור‪ .‬שלא היו‬
‫קיימים‬
‫אז‪.‬‬
‫הגיעו למסקנה‪ .‬שקיים חומר נפץאחר‪,‬‬
‫ממנ ומוקשים ‪.‬הו אכנו ימחומ רשנקר אכלורט ‪.‬א סמערבבי םאות ועם‪0‬ראפ<‪/7‬‬
‫תהכלור טנ<ה‪7‬‬
‫מתקב לחימ רנפץ ‪.‬האד םשטיפ לבנוש אהי השלמ הבוגר ט)‪06‬‬
‫להפיק מים המלח‪ .‬שלמה בוגרט ביקש מאהרון קציר שידבר עם נובומייסקי‪ ,‬ש‪,‬סניר‬
‫לו במה דברים אמורים ושיקבל ממנו את החומר‪ .‬בן­גוריון מציין ביומנו‪ ,‬בסוף‬
‫‪ ,7491‬כי את יצור הכלורטים אפשר לעשות בים המלח ­ אם נובומייסקי יסכים>‬
‫בי םהמל חנית ןלייצ רבחוד שאח דכ­‪02‬ט ו ןכלור ט)‪)16‬‬
‫פרימיטיבי אמנם‪ ,‬שנ‪,‬תן לעשות‬
‫)‬
‫‪.‬א‬
‫>‬
‫‪.‬נובומייסק‬
‫ינתפ סע" ירכים ‪,‬כפקי דבריטי‪ ­1‬כמשתף‬
‫הלכ ולנובומייסקי‬
‫פעולה עם שלטונות המנדט‪ .‬אמרו‪ .‬שאין טעם לדבר עמו‪ .‬גם בפרספקטיבה של שניס<‬
‫אולם<‬
‫םהחושבים ינובומייסק יהיקש הושיב שא תהעני ן^‪)26‬‬
‫ע דהיום‬
‫‪,‬כ‬
‫‪,‬ישנ‬
‫_‬
‫נובומייסקי‪,‬‬
‫ניהל עמו שיחה‬
‫אהרון קציר‪ ,‬שיצא לים‬
‫ניבומייםקי אמר לו‪ ,‬כי ישכנע את הבריטים‪ ,‬והוא אכן שכנע אותם‪.‬‬
‫בהחלטיו תא תהחשדו תכלפ ינובומייסק י^‪, )36‬‬
‫המלח לשוחח עם‬
‫מצולינת‪.‬‬
‫אהרון מזים‬
‫בעקבו תהשיח הע םנובומייסקי ‪,‬בסוף‪ ,7491‬ועקב האפשרות שפתח נובומייסקי‬
‫בפנ יההגנה ‪,‬נשלח ושנ יאנשי םלי םהמלח ‪.‬השניי םהי ודר‪1‬ס ימ ןושלמ הכ‪1‬גרט‪.‬‬
‫לה ‪,‬באופ ןמופלא ‪,‬הקימ ותו ךחודשיי םתעשי האלקטרוכימי תבק ליה ‪.‬כתעשיה‪7r‬א‬
‫הפכו כלוריד לכלורט‪ .‬את הכלורט העבירו למקומות שונים‪ ,‬ביניהם לירושלים‪.‬‬
‫כנושא יצור הט‪.‬נ‪.‬ט‪ .‬עסקו בתל אביב ובמקומות נוספים‪.‬‬
‫המרכיב השני היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הפראפין‪.‬‬
‫בירושלים‪ ,‬בדרכים כשרות ובדרכים אחרות‪ .‬החומרים עורבבו ונוצקו בתוך קופסאות‬
‫המוקשים‪ .‬הוקמו לשם כר בתי יציקה ומקומות עבודה‪ .‬נעשתה עבודה עצ ו מה ע"י‬
‫היה צורך לרוקן את כל בתי המרקחת‬
‫אנשים‬
‫רבים‪.‬‬
‫)ט‪.‬נ ‪.‬ט‬
‫‪)06‬‬
‫‪16‬‬
‫‪.‬‬
‫‪95.‬‬
‫­טר יניטר וטרוליאון‬
‫שלמה בו גרט ­ מומחה‪.‬לחומרי נפץ‪ ,‬םראשי החע"ש‪.‬‬
‫הכימיים )מפכ"מ( ‪.‬‬
‫)בן­גור יו ן‬
‫‪,‬יומ ןהמלחמה ‪,‬טס ‪,‬עמי‪.35‬‬
‫עמד כראש המפעלים‬
‫‪■;fe‬‬
‫‪.‬אל‬
‫קסוכציב רגיל הכוש רטכנ ימעול הכבניי תמנגנו ןההפעל השלהמוקש‬
‫ן‪ ,‬ן א יצר את המנגנון את הנ פצי ם עשה עמנואל הרשלג‪ ,‬שהיה חרש‪ ,‬והיה ממונה‬
‫לצורם‪ .‬הוא ענד כנר קודם על הנ ושא וחיפש חומרי דטו נצי ה רודשיס‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הפקת הכלורס מן הכל וריד היה צורר‬
‫על‬
‫עבור התהליך האלקטרוליטי‬
‫כסף‪ .‬בקשיים רבים גוייסו המטילים ממספר בנקים‪ .‬לצוררהענין אף היתר‪ ,‬חכנית‬
‫לשדידת בנקים‪ .‬בתהליר האלקטרו ל י זה היה צורך גם בגנרטור לזרם ישר‪ .‬גנרטור‬
‫כזה נמצא בביח"ר "וגנר"‪ ,‬בדרר יפו­תל אביב‪ .‬במבצע הסחה "נשדד" הגנרטור‪,‬‬
‫נעת העברתו לנצרת‪ .‬הוא הובא לפרדס באזור רמת גן‪ ,‬שם בוצעה העבודה‪ .‬כל‬
‫‪1‬המרכיבים הוכנו בתל אביב‪ .‬כדי לא להסתבר עם הבריטים וחברת האשל ג )שלמר‪ .‬גור‬
‫לא האמין בנובומייסקי ‪ ,‬למרות האמור לעיל( ‪ ,‬הוטג אשלג ע" י גניבתו מהנמל‪.‬‬
‫בדרר זו השיגו את כל הכמות שהיתה דרושה לנסיונות‪.‬‬
‫של‬
‫במט י ל י‬
‫‪,‬‬
‫מתו רהעבוד הנלמד ‪,‬שמתק ןנסיונ וליצור‪4‬טונות בחודש יתן תמונה משביעת‬
‫רצו ןש להתהלי ר^‪ .^46‬אנשי המחלקה המדעית קיבלו על עצמם להקים את המתקן‬
‫הנסי וני תור חודש ימים‪ .‬המטה הכללי ­ ודורי בראשו ­ היו פוגשים את שלמה‬
‫גור יום יום‪ ,‬במעקב אחר ההתקדמות‪ ,‬תור גילוי התעניינות ורצון לראותו פועל‪.‬‬
‫בי ןהתע" ש ל חמ'‪1‬ד נוצרה מת י ח ו ת על רקע זה‪.‬‬
‫בתהליך המוצע ורצתה להקים בעצמה את המפעל‪ .‬בן­גוריון זימן אליו לדיון את‬
‫הנוגעים בדבר‪ .‬ה י תה זו ישיבה סוערת‪ .‬סלאבין סעו‪ ,‬שהתע"ש יקים את המפעל‬
‫תור שנה עד שנה וחצי‪ .‬לדעתו‪ ,‬החמ"ד לעולם לא יצליח ואיו דרר אחרת‪ ,‬אלא‬
‫התעש י‬
‫ה‬
‫הצבאית לא‬
‫יאמינה‬
‫לסמור על התע"ש‪.‬‬
‫לאחר חילופי דנרים חריפים‪ ,‬אושרה הצעת המחלקה המדעית‪.‬‬
‫בגבעת חיים החלח הקמתו של המתקן הנסיוני‪ .‬כעבור חודש ימים‪ ,‬כמתוכנן‪,‬הו פ'גל‬
‫המתק ןובחוד שהראשו ןאכ ןנתקבלו‪4‬טונות כלורט )‪ (65‬בחומר שנוצר מולאו‬
‫מיד מוקשי נעל‪ ,‬מוקשים קופצים ומוקשים נגד רכב‪.‬‬
‫נעמדה מבודדת‬
‫ע לגל יההצלח ההז ותוכננ הכע תהקמת וש לבי תחרוש תלהפקת‪0‬ל טיו שדית‬
‫בחודש ‪.‬בי תהאריז ההגדו לבפרד סגולדברג ‪,‬לי דה רנפוליון ‪,‬נבח רלמ‪0‬רה‬
‫היה צורר בכמות גדולה של אשלג ובמספר רב של עלי כסף‪ ,‬או גרפית‪ ,‬לתאים‬
‫האלקטרוליטי ים וכן גנרטורים גדולים לאספקת זרם חשמלי ישי‪ .‬ע י בדה תכנית‬
‫לשדידת כל הדברים הללו ממפעל האשל ג בצפון <ם המלח‪ .‬היו שם גנרטורים יתאיס‬
‫אלקטרוליטי ים‪ .‬את האשל ג תכננו לקחת מן הנמל‪ ,‬בעזרת הסו וריס היהודיים‪.‬‬
‫זו‪.‬‬
‫­‪46‬‬
‫חנ"מ נלנד‬
‫)כאש רבאות וזמ ןכ למ ה!™י הביד יההגנ הכלל‪­76‬טונות‬
‫‪) $6‬נ‪..742111.‬מדווח שלמר‪ ,‬גוף לבן­גוריון‪" :‬בית ריחרושת לכלויטים‬
‫לפעו לבסו ףדצמבר ‪.‬בינוא רייצרו‪ 3‬ט ון ‪,‬אח"כ‪4‬סוו לחויש ‪.‬י­‬
‫‪.36‬ב‬
‫ן­גוריון ‪,‬יומ ןהמלחמה ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫יתחיל‬
‫'■'‬
‫‪57‬‬
‫הוקם קשר עם אנשי ההגנה בצפון ים המלח‪ ,‬הללו הסכימו לנתק בזמן הגניבה‬
‫את כל הטלפונים ולאפשר שימנש ברכב של חברת האסל ג ­ בלי ידיעתה‪ ,‬כמובן ­ להעברת‬
‫הדברים לבית האריזה‪ .‬התכנית ה ו באה כפני המהנדס וילנציוק‪ ,‬שהיה ממונה על תיאום‬
‫התעשיות האלה באותם ימים‪ .‬וילנציוק קבע‪ ,‬שחומר הנפץ הזה אינו נעל גל ניפוץ‬
‫מספיק חזק ולא יתאים לשימוש מבצעי‬
‫‪.‬‬
‫זמן ­מר‪ .‬מאוחר יותר התקיימה ישיבה אצל בן­גוריון‬
‫פרופ' י וחנן רטנר‪ ,‬ישראל גלילי ‪ ,‬לוי אשכול‪ ,‬וילנציוק‬
‫‪ ,‬בבית האדום‪ ,‬בהשתתפות‬
‫ושלמה גור‪ .‬וילנציוק‬
‫שונ פסל את השדי ת ואמר‪ ,‬שטיב החומר אינו מצדיק את המאמץ והסיכון‪ .‬משהוצגו‬
‫תמונות מפעולה שבוצעה זמן­מה קודם לכן ואשר במהלכה חדרה י ח י דו‪ :‬חבלנים של‬
‫הפלמ"ח לסלמה ו פ וצצה בית בו ישבו כוחות ערביים‪ ,‬בעזרת השדית‪ ,‬טען וילנצ'וק‪,‬‬
‫שצילום החורבות מזוייף וכי מרמים את בן­גוריון ‪ .‬ה נוכח י ם בחדר הגיבו בחריפות‬
‫רבה‪ .‬פרופ' רטנר‪ ,‬בהתפרצות בלתי אפיינית‪ ,‬הלם בשולחנו של בן­גוריון באגרופו‬
‫עםנוכומייסקי ‪,‬‬
‫וניפץ את הזכוכית המכסה אותו ‪ .‬ו ילנצ' וק נסוג בו והבטיח לשוחח‬
‫שה י ה ידידו הטוב‪ ,‬ולשכנעו להשיג את החומרים ללא ג נינר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫עפ"י גרסתו של שלמה גור‪ ,‬הודיע זאתנובומי יסקי לבריטים מי ידית‬
‫הללו סגרו את המפעל והטילו עליו פיקוח חמור‪ .‬עקב כר‪ ,‬נדחתה הקמת המפעל‬
‫בשלושה חודשים ­ דבר שה י ה קריטי מאד בא ו תה תקופה‪ .‬היתר‪ .‬אז תחושה‪ ,‬שהלגיון‬
‫יירש מן הבריטים רכב משוריין וכי אין מספיק מוקשים‪ ,‬החיוניים לעצירת השריון‬
‫‪.‬‬
‫יצור השדית היווה נושא מרכזי למחשבה‪ .‬אהרון קציר טען כפני בן­גוריון‬
‫ניתן לייצר שדית בכל מקום‪ ,‬אס רק תימצא כמות הכל ו רט י ם הדרושה‪ .‬הוא המליץ בפני‬
‫בן­גוריון לסדר תעשיות שדית במרכזי הארץ השונים‪ ,‬אשר עלולים למצוא עצמם מנותקים‪.‬‬
‫בכך להבטיח הספקה סדירה של חומר נפץ ואי תלות בגורם המרכזי שמטפל בנושא‬
‫בכל מקום שכז\י דרוש מומחה כימי‪ ,‬מומחה לחשמל ועוד כארבעה פועלים‪ .‬בית חרושת‬
‫‪,‬‬
‫ליצור‪ 2‬ט ונו תיעלה‪,0006‬ל א "י ‪.‬אהרו ןקצי רדר שמבן­גוריו ןהקמ תביח" רל­‪05‬‬
‫טון ‪,‬שמחירו‪,00021‬לא"י‪.‬‬
‫‪) 66‬מהלרו תג להנפ ץט להש דיתה ינר‪,0053,‬מי‬
‫‪,0056‬מטרים בשניה‪.‬‬
‫)‬
‫)‬
‫‪,‬עמי‪67.3‬‬
‫שלמ הגור ‪,‬ארכיו ןההגנה‬
‫‪86.‬‬
‫בן­גוריו ן ‪,‬יומ ןהמלחמה ‪,‬שם ‪,‬עמי ‪ISO‬‬
‫בשניה ושל‬
‫הט‪.‬נ‪.‬ט‪.‬‬
‫מעל‬
‫כי‬
‫‪55‬‬
‫?רק‬
‫‪:‬חמ''ד‬
‫הי‬
‫במסגרת‬
‫צה"ל‬
‫רו תהספק הוציוד)‪(2‬ש‬
‫אג"ס )‪(2‬‬
‫אכ"א‬
‫אג"א‬
‫אג"א‬
‫אכ"ס‬
‫אה"ד‬
‫כנון )‪(2‬ת‬
‫טרות‬
‫שרות‬
‫חימוש‬
‫תחבורה‬
‫שרות‬
‫איכסון‬
‫יחיד תמד ע)‪)2‬‬
‫שרות קשר‬
‫שרות‬
‫רפואי‬
‫רמ"א‬
‫שרותאו‬
‫ירי‬
‫חיל תותחנים‬
‫חיל שריון‬
‫חיל הנו­סה‬
‫חטיבות‬
‫בונה‬
‫טנא‬
‫תי ק)‪)07‬‬
‫הנדו ן ‪:‬תק ומם‪1‬‬
‫טלהקי םמחלק הלמחק רמדע‬
‫‪84‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪­5‬‬
‫חקו יחידת המדע‬
‫‪.‬הוחל‬
‫ילי דאג ףהמבצעי םבמטכ"ל‬
‫למחלקה למחקר תהיה כפופה יחידת מדע‪.‬‬
‫תפקידי יחידת המדע הם‪:‬‬
‫(א‬
‫ב(‬
‫ג(‬
‫‪.‬השתתפו‬
‫תבהוצא הלפוע לש למחק רמדע יבשט חהצבאי‬
‫טיפול במבחני שדר‪ ,‬של תוצאות המחקר הצבאי‪.‬‬
‫הדרכה ביחידות בסוגי הנשק‪ ,‬חימוש‬
‫וציוד אחר‬
‫יחידת‬
‫שיעובדו ע"י‬
‫עזרה כהקמת תעשי ו ת‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫מטכ"ל‬
‫מתמ‪21‬‬
‫‪ 71‬מ רץ‪8491‬‬
‫‪1‬‬
‫המדע‪.‬‬
‫צבאיות ומגע עם התעש י ה הקיימת‪.‬‬
‫ד(‬
‫תק ומס‪5 84 1‬אושר עבור יחידת המדע וצורף למכתב זה‪.‬‬
‫התקן יישלח למקבלי המכתב אשר יצטרכו לפעול בהתאם לכך‪.‬‬
‫התקן יכנס לתוקפו עם תאריך מכתב זה‪.‬‬
‫תקן של ציוד‪ ,‬חימוש ותחבורה של יחידת המדע יפורסם ע"<‬
‫מטכ"ל אג"א‪ .‬המלצות בשטח זה יש להעביר לאג"א תכנון עד‬
‫ר‪ 1­,‬ב אפריל‪.8491‬‬
‫תקן ציוד הקשר והציוד הרפואי יעובד ע"י שרות הקשר והשרות‬
‫הרפוא יבמטכ" לו יועב רלאג" אתכנו ןעד‪ 1‬ב אפריל‪.8491‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪10‬‬
‫הקיצו ר"חמ"ד "אוש רליחיד תהמד עבתקו‪84‬‬
‫‪.5‬‬
‫כממלא מקום מפקד יחידת המדע מתמנה אברהם ברמן‪.‬‬
‫יחידת חשבון עצמאית ואג"א יפרסם ה ו דעה‬
‫יחידת המדע תהווה‬
‫על כך בפקודות האפסנאות‪.‬‬
‫בשם‬
‫בועז‬
‫רמטכ"ל‬
‫)‪(1‬‬
‫\‬
‫‪(1‬‬
‫פ ישמופיע הבספר וש למוני תמרדור ‪,‬רפא"ל ‪,‬עמ'‪72­73‬כ‬
‫‪59‬‬
‫‪.‬ב­‪71‬‬
‫ב מרץ‪8491‬פ ורסמ הפקוד תההקמ הש ליח יר תהמדע ‪,‬המצוטט תלעיל ‪(U‬‬
‫הפקודה ­ החתומה'ג" י סגן הרמטכ"ל ­ הגדירה את תפקידי יחידת המדע‪.‬‬
‫עקרונות תקני כ'יא‪ ,‬ציוד‪ ,‬חימוש‪ ,‬קשר‪ ,‬תחנורה ורפואה‪ ,‬החליטה על ר‪,‬שם‬
‫קנעך‪ .‬את‬
‫כקומה הרשמי של‬
‫היחידה ומינתה‬
‫את‬
‫»חמו<ך‪..‬‬
‫אברהם ברמן לם"מ מפקד היחידה‪.‬‬
‫עובדות‬
‫פקודת ההקמה קיל החמ"ד צילמה בעצם תמונת מצב של עש י ה ושל‬
‫תולדת הפעילות בתחום המחקר והפיתוח ­ ושל התהליר שהחל להתרחש מספר שנים‬
‫כשטון _‬
‫קודם לכן‪.‬‬
‫כ'אש ר יצא ארגון ההגנה מהמחתרת והיה לצבאה של המרינה בת השבועיים‪.‬‬
‫מצ אעצמ והחם"ד ‪,‬באופ ןטבעי ‪,‬במסגרתו ‪.‬זר ‪,‬הי הב­‪ 13‬ב מאי‪.8491‬‬
‫החמ"ד היה בנוי בשלב זה על מפקדה ארצית בתל­אביב ובסיסי עבודה ברחבי‬
‫הארץ‪ .‬בתחילה התבססה העבודה על מקומות בהם כבר היו מעבדות‪ ,‬כמו הטכניון בח י פה ‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬מכון התקנים בתל אביב ועוד‪ .‬כמו כן ‪ ,‬ה י תה רשת‬
‫שלמה של בתי מלאכה ומפעלים תעשייתיים‪ ,‬שעבדה בשרות החמ"ד ברחבי הארץ‪ ,‬במיוחד‬
‫בערים הגדולות‪ .‬עתה ה ו קמ ו מספר מכונים שיועדו לכר‪ ,‬שבהם תבוצע במרוכז‪ ,‬תחת‬
‫קורת גג אחת ­ החמ"ד‪ ,‬עבודה יעודית מתוכננת ומקצועית‪,‬‬
‫‪60‬‬
‫כוןמ סי‬
‫‪.‬א‬
‫‪"Tivm" ­1‬מ‬
‫הוקם בגבעת רמב"ם )"הגבעה"( ‪ .‬בבסיס זה הוקדשה מירב תשומת הלכ לפיתוח‬
‫‪ ,‬פצצות למטוסים‪ ,‬חותרו לא­רתע‪ ,‬מוקשים ימיים‪ ,‬פצצות עומק‪,‬‬
‫כלי נשק קל‬
‫ענודה‪,M­2‬‬
‫‪ ,M­3 nn;nn‬מוקש נעל‪ ,‬להביור‪ ,‬נאפלם ועוד‪ .‬כמו כו ‪ ,‬נעשתה‬
‫מ רגכ‪/‬ה‬
‫היה זה חומר בעל אפקט חריף‪ ,‬שהוכנס‬
‫רבה על חומר מדמיע‪ ,‬שכינויו היה "כאפיי‪.‬‬
‫לתוך כדורים ותוכנו להיירות לתוך עמדות אויב‪ .‬בד בכד עס פגיעת הכדור במטרה‪,‬‬
‫פועל הגז המדמיע על יתר אנסי עמדת האויב )‪(3‬‬
‫‪,‬ער‬
‫בהכרז תהמדינה ‪,‬הוקמ הבמכון‪1‬ת חנ תהשידו רהראשונ הש לקו לישראל‬
‫דוד רמז‪ ,‬סייע‬
‫ד למהנדסי‬
‫דרכה שודר טכס הכרזת המד י נח‪ .‬לפי‬
‫הדאר בהתקנת מכשירי השידור‪ .‬המכשירים נשדדו ברובם ממחנה בית נ באלה‪ ,‬ע" י‬
‫אנשי ההגנה בירושלים‪ .‬המשדרים הוקמו בתוך באר עמוקה‪ .‬האנטנות הורכבו בין‬
‫עצי הפרדס‪ ,‬שבתוכו מוקם מתנה "הגבעה"‪ .‬הן הורמו ל ג ו בה רק יומיים לפני הכרזת‬
‫בקשתו של‬
‫ה חמי‬
‫י‬
‫המדינה‪.‬‬
‫גי נקה רטנר וחבורתו ­ זרחי ‪ ,‬רכטר‪ ,‬פרומר ושאר אנשי הסטודיו ­ עברו די‬
‫בסמוך להקמת מחנה "הגבעה" לכאן‪ .‬פה נוצרו דפוסי עבודה מסודרים ונעשתה פריסה‬
‫ארגונית‪ ,‬ששימשה לאורך כל מלר‪ ,‬מת השחרור‪ .‬בגבעת התמקמה המפקדה הארצית של החמ"ד‪,‬‬
‫(הבול טבפיתו חתת­מקל עוכל ינש קאחרי םהי הרס" וחיי ם?איי'‪.‬י‬
‫‪)3‬‬
‫"כאפ" ­ כלורוציטופינון‬
‫‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪.‬ב‬
‫ןמס'‪­2‬‬
‫מבו‬
‫חמ"ד ירוטלים )‪(4‬‬
‫את היסוד להקמת חמ"ד ירושלים הניח אהרון קציר‪,‬‬
‫נהר הצופים לעבודה מדעית נטחונית במהלך מלחמת השחרור‪ .‬אהרון היה הדמות‬
‫שהיוותה את הדוגמא והתוותה את דרכו של חמ"ד ירושלים‪ .‬אולם אהרון לא פיקד‬
‫על חמ"ד ירושלים בפועל‪ .‬משה ו שם מצור על הר הצופים‪ ,‬הועתקה הפעילות העיקרית‬
‫לעיר י התפרסה על פני מבנים שונים‪ .‬מיד לאחר צאת הבריטים ממתחם קינלר‪ ,‬נתפס‬
‫המקום ע" י החמ"ד‪.‬‬
‫שהלהיב את‬
‫הסטודנטים‬
‫מפקדו הראטון של חמ"ד ירושלים היה טוביה נר­אילן סגנו מיכאל נן‬
‫קיבל אחר כר את הפיקוד‪ .‬במתחם שנלר הוקם בסיס החמ"ד ובו בוצעה ענודה בתחומי‬
‫התכנון והניסוי‪ .‬הכנת חומר הנפץ שדית היתר‪ .‬אחת העבודותהעיקרי ות שבוצה‬
‫נמתחם שנלר‪ .‬בנוסף לפעילות בתוך מתחם שנלר עצמו‪ ,‬ה י תה לחמ"ד ירושלים פריסה‬
‫קל מעבדות ומקומות עבודה שונים נרחני העיר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ניתוקהו‬
‫רונן‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫חמייד ירושלים הצטיין נעצמאותו‪,‬‬
‫השפלה‪ .‬חמ"ד ירושלים נאלץ לתת פתרונות לנעיות מחוז ירושלים בכוחות עצמו‪.‬‬
‫חמ"ד ירושלים ענד נשיתוף פעולה הדוק וראוי לציון עם חעייש ירושלים‪.‬‬
‫בשל‬
‫ריחו קר‪,‬‬
‫של ירושלים מן‬
‫באקר לי^יי! שלך על הסייד בירושליס‪ ,‬םגאתי לאחרונה חסונה םענינת שגילסתי‬
‫בע חשפתחת יא תהתערוכ ההראס ו נ הק לחט" דבירוטלי םםיד‪7‬ם חום םלרוסת‬
‫העצמאות ‪.‬התערוכ הנערכ הכבנינ יעי‪4‬לר הידועים­לך ובתסונה_חראה את כל‬
‫גדול יהאוניברסיט ההעברי תבירושלים ‪.‬תרא הבת‪8‬ונ הע‪0‬ה‬
‫פרופ 'רק חומע ללראש וד" רמש הווי‪1‬םן ז "ל‪ ,‬ראש הסתלקה לכיסיה אורגנית‪.‬‬
‫קגת לימינו פרופ' ביאלובלוגקי זייל‪ ,‬ראש המחלקה לכיסיה אי­אורגנית‪ .‬גקגר‪.‬‬
‫י­שור הסג דימי ןיוש באבי ז"ל ‪.‬ייזכ ןשי שסקו‪0‬להדפיס אח התמונה הזאת כי *ין‬
‫‪1‬כ *לי­‪.‬כםצלםה את‬
‫לג והרב התמ ונוחםא וח‪0‬‬
‫ה‬
‫ימי‪,0‬‬
‫­‬
‫­‬
‫‪,‬בברכ‬
‫הובברכ תח גשס חל ךולכ לבנ יניתך‬
‫'‬
‫‪<*s‬‬
‫» **■‬
‫'‬
‫(­‪l‬‬
‫‪.$:‬‬
‫קטע ממכתבו‬
‫‪(4‬‬
‫של‬
‫טוביה בר­אילן על חמ"ד ירושלים )נמסר ע"י מר נחמיה מאיירסי‬
‫מכון וייצמן(‬
‫לחמ" דירושלי םרא הפר קנפרד‪.‬ע‬
‫‪*.%‬י*‪"^TH‬‬
‫»‪■Jg**»t'*"%‬‬
‫‪62‬‬
‫ןמסי‪ ­3‬כורדני‬
‫מכו‬
‫‪.‬ג‬
‫מכון‪3‬הולם בכורדני‪ ,‬ליד חיפה‪ .‬לימים יקרא "מכון דוד"‪ ,‬ע"קו ארנסט‬
‫דוד ברגמן‪ ,‬שהיה מעמודי התווך של החמ"ד‪ .‬במשך השנים הפר מכון דור לבסיס‬
‫המרכזי קול רפא"ל בצפון הארץ ואחר כר בארץ כולה‪.‬‬
‫תחילתו‬
‫של‬
‫הגרעין הצפוני‬
‫של החמ'יד היה בתא שהוקם‬
‫ואהרונצ'יק‪.‬‬
‫השתלב בפעילות החמ"ד בתקופת‬
‫דרי טו ויוצק י וכן פרופי יוחנן רטנר‪ ,‬בעת שעבד‬
‫בץ‬
‫מפעילותו' הבטחונית‬
‫בטכניון‬
‫‪.‬‬
‫תא זה‬
‫היו בו פרופי יהודה נאות‪,‬‬
‫בטכניון ‪ ,‬בהפוגות הקצרות שנטל‬
‫י י ‪.‬‬
‫משהוקם בסיס החמ"ד בכורדני‪ ,‬בסוף מלחמת השחרור‪ ,‬הושתתה תשתיתו‬
‫האנושית בעיקר על גרעין של אנשים שהועבר מתל אביב‪ .‬רונו של הגרעין היה‬
‫מאנשי מחלקת הנשק‪ ,‬עם גי נקה רטנר בראשם‪ .‬כמו כן השתלבו בו חלק מהאנשים‬
‫שהיו פעילים בטכניון ‪.‬‬
‫הנוש אהמרכזי ‪,‬שכפיתוח ועסק ובמכון‪,3‬‬
‫בסיועו של פליקס ברגמן ‪ ,‬הגיעה לארץ קבוצת יהודים מאמריקה ובאמתחתם פס יצור‬
‫שלם ­ מתחילתו ועד סופו ­ של הבזוקה‪ .‬הם הועברו לכורדני ושם הוקם המפעל‪,‬‬
‫שעמק בפיתוח וביצור הבזוקה‪ .‬כשלוש שנים נמשכה העבודה‪ ,‬תוך עליות וירידות‪,‬‬
‫הישגים וכשלו נות‪ ,‬עד שנמצאה השיטה‪ ,‬שהביאה לפריצת דרר ולפתרון הבעיות‪.‬‬
‫פעילים במיוחד היו דוד ופסי‪ ,‬שטיפל בחומר ההדף‪ ,‬וסטף ורטהיימר‪ ,‬שעסק‬
‫החל מהקמת ו‬
‫בצד‬
‫‪,‬‬
‫היה הבזוקה‪.‬‬
‫המיכני‪.‬‬
‫בכורדני פותחו הררנ"ט והסופר­בזוקה י ^ והונח יסוד‬
‫רחב לכל המחקר‬
‫והפיתוח הרקטי‪.‬‬
‫א תהתרומ ההחשוב הביות רלביסוס וש למכון‪3‬נתן ג ינקה רטנר‪ ,‬בהצטרפו‬
‫מפקד החמ"ד‪ ,‬שלמה גור‪ ,‬הפנה את מאמץ החמ"ד לשם‪ ,‬בהעבירו אנשים‬
‫למכון‬
‫‪.‬‬
‫ושפעת ציוד למכון‬
‫)עברי‬
‫ת‬
‫‪(6‬‬
‫‪.‬‬
‫ו<וסף ‪,‬התע ש י ההבטחוני תבישראל ‪,‬משר ד הבט ח ו ן‬
‫לאביב ‪,‬תש"מ‬
‫‪5.‬‬
‫­ההוצא הלאיי‬
‫‪,‬עמי‪.713‬‬
‫לפיתוח הופיתו חכ‪.‬ל ינש קאחרי םזכה‬
‫­‪11958‬ע‬
‫ג'נק הרטנ רבפר סבטחו ןישרא לב‬
‫‪63‬‬
‫החמ" דבנלכו ןוייצמן ^‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫הפעילות המחקרית למטרות צבאיות החלה כמכון וייצמן עוד לפני‬
‫מלחמת‬
‫ה שחרור ‪,‬נימי םשהי הז ה"מכו ןזיו" ‪,‬הקט ןבמלמד י וובפעילות ו ‪.‬כנר היה‪xh‬‬
‫גרעין של חוקרים‪ ,‬שפעל בתיאום עם ההגנה בנושאים של חומר נפץ ופיתויו חומרי‬
‫חבלה‪ .‬הם היו קשורים לארגון של בץ ואהרונצייק והיו תא ברשת שנפרסה לצרכי‬
‫בין הפעילים במכון היה דרי פליקס ברגמן ‪ ,‬אחיו של פרו פי‬
‫המחקר הנטחוני‬
‫ארנסט דוד ברגמן‪ ,‬שהיה מאוחר יותר מעמודי התווך של המחקר המדעי למטרות‬
‫‪.‬‬
‫בטחוני ות‪.‬‬
‫עם העתקת מרכז הכובד מירושלים לשפלה‪ ,‬עקב מלחמת השחרור והמצור על‬
‫ירושלים‪ ,‬גדל היקף הפעילות במכון וייצמן‪ .‬במיוחד קיבלה תנופה הפעילות במסגרת‬
‫המחק רוהפיתו חלמטרו תצבאיות ‪,‬ע םהעברת םש לכ­‪051‬מאנשי החמ"ד מירושלים‬
‫ומתל אביב למכון וייצמן ברחובות‪ .‬דבר זה נתך דחיפה רצינית כי ותר לפיתוח‬
‫בין האנשים שהצטרפו לחמ"ד במכון וייצמן היו רבים שלימים‬
‫מכון וייצמן‬
‫יהוו את עמוד השדרה המדעי של המכון‪ ,‬רבים מהם נהיו ברבות הימים פרופסורים‬
‫וחוקרים נעלי שם עולמי ותרומתם למכון ולמדינה בשטח המרע ר‪ ,‬י תה כבירה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬פרופ‪1‬וייצמן‬
‫דדו­ערכ י‬
‫במכו ןהי ההיח סלחמ"‬
‫ראה נו היכל קודש למחקר טהור ולא ראה בעין יפה את השתלבות אנשי הצבא נמחקר‬
‫למטרות מעשיות ­ פיתוח כלי נשק‪ .‬הוא ראה בכך פגיעה ברמת האקדמית‪ ,‬מה גם‬
‫שהדבר נגד את‪ .‬תפיסת עולמו באשר לאופיו של מכון וייצמן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שעמד בראש‬
‫המכון‬
‫האדם שתמר בחמ"ד לכל אורך הדרך והיה לו למשענת היה סגנו‬
‫וייצמ ן ‪,‬פרופ‪1‬ארנסט דוד ברגמן ‪ .‬על רקע זה רבו החיכוכים ניניהם‪.‬‬
‫של‬
‫‪,‬‬
‫פרופי‬
‫כיחידה עצמאית נפרדת ונבדלת‪,‬‬
‫בתוך המכון השתלבו אנשי החמ"ד‬
‫כחלק מאנשי המכון ‪ .‬הם אמנם ענד ו נמסגרת הצבא ועל פרוייקטים של ר‪,‬צכא‪ ,‬אילם‬
‫הענודה נעשתה בציוד המכון ונמשולנ עם פעילותו השוטפת‪ .‬חלק מהענודה געשי'‬
‫בתיאום עם קבוצות ענודה‪ ,‬שענדו על אותם נושאים‪ ,‬נ"גנעה" נתל אניב‪.‬‬
‫לא‬
‫אלא‬
‫בין הנושאים הבולטים היו רקיטות‪" ,‬שובכים" )מטענים חלולים( ו"לא­רתע"‪.‬‬
‫‪(7‬‬
‫להחמ" דבמכו ןוייצמ ן ­רא הפר קכפרד‪.‬ע‬
‫‪64‬‬
‫‪.‬‬
‫ה יח יר הלמחק רגיאולוג י)חמ" דגי(ה‬
‫מכון‪5‬הוקם ליד מכון וייצמן כרחובות‪ .‬שם הוכנה יחידה‬
‫גיאולוגי‪ ,‬בראשותו של פרופי דוסטרובסקי‪ .‬י חי דר‪ ,‬זו עסקה כחקר גיאולוגי‬
‫ובמיפוי‪ ,‬במגמה לאתר ולסמן מחצבים ואוצרות טבע‪ ,‬במיוחד בשטחים שעמדו‬
‫על סף שחרור מידי הבריטים או הערבים‪ .‬יחידה זו פעלה עמוק כשטח‪ ,‬ממש‬
‫בעקבות הבריטים הנסוגים‪ ,‬במגמה להתחקות אחר מגמות הבריטים בתחוס זה‬
‫למחקר‬
‫‪.‬‬
‫מאמץ מיוחד הושקע בכי וון דרום הארץ והנגב‪ .‬על­פי התחזיות והאמונה‪,‬‬
‫היה אזור זה משופע 'באוצרות טבע‪ :‬נפט‪ ,‬פוספטים‪ ,‬זהב‪ ,‬מתכות ואורניום‪.‬‬
‫אנשי היחידה חדרו עמוק לנגב בחיפושיהם ו במד יד ו תיתם והביאו‬
‫להמצאותם טל המשאבים‪ .‬יש הגורסים‪ ,‬כי על סמך המידע שהביאו‬
‫‪.‬למאמץ שהושקע בכיבוש הנגב ואילת‪.‬‬
‫בראש ה י ח י דה‬
‫נתונים‬
‫‪,‬‬
‫באשר‬
‫ני תןרויז‬
‫וק‬
‫עמד‪ ,‬כאמור‪ ,‬דר' ישראל דוסטרובסקי‪ ,‬לימים פרופסור‪,‬‬
‫עלצו ותה נמנו אנשי מדע בתחומי ר‪,‬כ ימיה והג יאו לוג יה‬
‫מבכירי המדענים בארץ‪.‬‬
‫ולצידם אנשי שדר‪ .‬מובהקים‪ ,‬חובבי בוטניקה וזואולוגיה‪ ,‬שהכירו היטב את הארץ‬
‫ושביליה ‪ .‬על שני פנים אלה ­ מדענים מחד ואנשי שדר‪ ,‬מאידך ­ עוצבה ה י ח י דה‬
‫ו נקבעו דפוסי עבודתה ‪ .‬אולם‪ ,‬אט אט החלה העב ו דה להערך יותרו יותר‬
‫במעברות מאחור ופחות בשדה ובשטח‪ .‬לכן ‪ ,‬בהמשך נוון המרכיב של השדה בעכו דת‬
‫ה י ח י דה ואנשי השדה נעלמו מנופה‪ .‬גם ה ז יקה המנהלתית‪ ,‬שלא לדבר על‬
‫הנושאים המהותיים עצמם‪ ,‬נמצאה לא רלוונטית ומכבידה על שני הצדדים‪.‬‬
‫שתי היחידות נותקו זו מז< לחלטין‪.‬‬
‫‪6S‬‬
‫הרומ" דהגי עבאות התקופ הלסד רגוד לסל‪008‬אנשים‪.‬‬
‫לפ יהבסי‪6‬יט‪ ,‬כאשר לכל בסיס הי תה מידה גדולה של אוטונומיה‪ .‬כל בסיס ריר‪,‬‬
‫מבוסס על מאפיין מדעי בשטרו מסויים‪ .‬בבסיס אי ‪ ,‬למשל‪ ,‬היו בעיקר כימאים‬
‫הא נש‬
‫ולעזרתס פעלו פיסיקאים ומתמטיקאים‪.‬‬
‫חלוקה דומה‬
‫ה י תה גם בשאר‬
‫ל‬
‫ם‬
‫היו מחולקים‬
‫המקומות‪.‬‬
‫יחידות החמ"ד הי ומגו ייסות מעתה גיוס מלא והקימו קסרקטינ‬
‫מעבדות בסביבות תל אביב‪ ,‬ירושלים וחיפה ‪ .‬ההתעוררות שחלה עקב עבודתם‬
‫ים עם‬
‫של‬
‫הפרופסורים‬
‫באוניברסיטה דחפו אל שורות החמ"ד את מרבית‬
‫הסטודנטים והמפנה שחל‬
‫בירושלים רתם אותם לכר אהרון קציר‪ ,‬שהציע להם‬
‫והאסיסטנטים מהאוניברסיטה‪.‬‬
‫לקבל נושאי מחקר בתחומים שונים‪ ,‬בהתאם למקצועותיהם‪ .‬במשך תקופה קצרה‬
‫הצטרפו גם‬
‫עובדי המכון ברחובות וחלק ניכר מעובדי הטכניון‬
‫‪.‬‬
‫למפעל המדעי הזה הוקמה הנהלה מפקחת עליונה בהרכב הבא‪:‬‬
‫ר‬
‫ההנהלה‬
‫;אהרו ןקצי ר‬
‫חברים; אהרו‬
‫והיימןן ­ ­חברים‬
‫רקח חוהיימ‬
‫ברגמן‪, ,‬רק‬
‫יוי'ר; ;ברגמן‬
‫­יוי'ר‬
‫פיקחה על עבודת המחקר וקבעה את תקציבי ה )‪)8‬‬
‫יוחנן‬
‫‪.‬רטנ‬
‫­מזכיר‬
‫‪1951‬ב‬
‫המש ךהתרח בהגו ףהזה ‪,‬שינ ההרכבים ‪,‬יעוד ‪,‬שמו תואנשים ‪.‬כשנח‬
‫הי ההרכבההנהלה ‪:‬פרופ‪1‬א‪ .‬ד‪ .‬ברגמן ­ יו"ר; המהנדס ארנולד‪.‬אי­ נ ן ‪ ,‬ממכון‬
‫התקנים הישראלי; סא"ל גור‪ ,‬מפקד החמ"ר והמזכיר הכללי של המחלקה המדעית;‬
‫פרופ' הוגו ה י ימן ‪,‬‬
‫רא"ל יעקב דורי‪ ,‬ראש אגף המדע במשרד ראש הממשלה;‬
‫המטכניון בחיפה; דוד מושין‪ ,‬נציג המדור לענייני מדע במשרד ראש הממשלה;‬
‫פר ופי שמואל סמכורסקי‪ ,‬יו"ר המועצה המדעית במשרד ראש הממשלה; פרופ'‬
‫אהרון קציר‪ ,‬ממכון וייצמן; מאיילג 'נקה רטנר‪ ,‬מנהל המחלקה לפיתות כלי‬
‫נשק בחמ"ד; פרו‪.‬פ' יואל רקח‪ ,‬מהאוניברסיטה העברית בירושלים; דרי אשר שמגר‪,‬‬
‫מנהל המעבדה המרכזית בתע"ש‪.‬‬
‫חברי הנהלת המחלקה המדעית פעלו במסגרת‬
‫במוסדותיהם ובמקומות עבודתם‬
‫זו‪,‬‬
‫בנוסף‬
‫על‬
‫עבודתם הרגילה‬
‫ו‪)9‬‬
‫הריחי'‬
‫שלמה גור היה באופן רשמי מזכיר המחלקה המדעית‪.‬‬
‫המארגן והמנווט של כל פעילות החמ"ד‪ .‬יש אי בהירות גדולה סביב נושא הזהות‬
‫ד‪,‬כר‪7‬רר‪ ,‬בין שני התפקידים ­ מפקד החמ"ד ומזכיר המחלקה המדעית‪ .‬אי י'בהירות‬
‫נובעת ממספר גורמים‪:‬‬
‫בפועל היה הכח‬
‫‪9‬‬
‫)מרדו רמוניה ‪,‬רפא"ל ‪,‬עם'‪8­72‬‬
‫)טס ‪,‬עם'‪.97‬‬
‫‪66‬‬
‫‪»1‬‬
‫‪.‬הדומיננטיו תוהמעורבו תהרב הש לשלמ רגו רבתפק<רן‬
‫ב‪.‬‬
‫העובדה ™™לפו מספר אנשים בתפקיד מפקד ™מייד בתוך תקופה‬
‫לצרה ‪.‬דב רשהחלי שא תמעמד ווחיז קא תמעמ דויש לשלמר‪.‬ג‪7‬ר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫העובדה שמתחילה מונה לחמ"ד‬
‫‪7‬י‬
‫מינויו של שלמה גור לבסוף גם כמפקד החמ"ד‪ ,‬רבר טיצר זהות‬
‫בין שני התפקידים‪ ,‬עד שבמבט לאחור קשה לנתק בין הדברים‬
‫ולבחון את המחלקה המדעית ואת החמי ‪.‬ר בנפרד‪.‬‬
‫רק‬
‫מ"מ מפקד )אברהם ברמן(‪.‬‬
‫אברהם ברמן‪ .‬שישב בירושלים‪ .‬מונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לממלא מקומו של מפקד החמ"ד‪.‬‬
‫הוא מספר‪ .‬כי אהרון קציר היה זה שהחליט על המינוי‪ .‬היתר‪ ,‬לאהרון קצ‪,‬ר ר‪,‬חלנטןח‬
‫בינו לביו אהרון סטריקובסקי )ניר(‪ ,‬שגם היה פעיל בחמי­ד ירושלים‪ .‬לבסוף החליט‬
‫אהרו ןלבחו רבאברה םברמ ן)‪/01‬‬
‫ברמ ןמונה ‪,‬למעשה ‪,‬מינו יזמנ ילשש החודשים ‪.‬אמר ולברמ ן _ןהו‬
‫עם דברים אלה ­ כי מחכים לאפרים קציר‪ ,‬שיחזור ויהיה מפקד החמ"ד‪.‬‬
‫כי כולם היו אז בדעה שאפרים קציר צריך להיות מפקד החמייד‪.‬‬
‫אר‪1‬זרר‪1‬ה‬
‫ברמן מעיד<‬
‫ברמן ירד מירושלים לתל אביב ונפגש עם שלמה גור‪ ,‬בביתו‪.‬‬
‫כבר מזכיר המחלקה המדעית וארגן לו את מרכז פעילותו בתל אביב‪ ,‬כרחוב פרוג‬
‫(ב"סטודיויי( ‪ ,‬שם ישב ביחד עם ג'נקה‪ ,‬זרחי‪ ,‬רכטר ושאר האנשים שהרכיבו את‬
‫הגרעין שנתן כח למחלקה המדעית בראשית צעדיה‪.‬‬
‫שלמר‪.‬‬
‫רמ‬
‫היה אז‬
‫ןיר דלת לאבי בונתקב לבחמימו תע" ישלמ הגור ‪.‬שלמההללנו‪7u‬ב‬
‫במשר חודש כביתו‪ ,‬ברחוב פרוג‪ ,‬ומשם החל ברמן לפעול‪.‬‬
‫לנטות ולארגן את המידע שהצטבר בירושלים ולהעבירו לתל אביב‪ .‬היה זה בשלכ‬
‫‪/?/?>j‬ט‬
‫הח להניתו קבי ןירושלי םות לאביב ‪,‬עק בחסימ תהדרכים ‪.‬הו אחש ‪,‬כ יהוא‬
‫לא הי ה‬
‫מהרקע הירושלמי שלו ובתל אביב מצא מהנדסים‪ ,‬טרטטים‪ ,‬אך למעטג'נקר‪,‬‬
‫פעילות ולא היה ידע מדעי‪.‬‬
‫ראשית פעילותו‬
‫‪,‬‬
‫הי‬
‫תר‪.‬‬
‫ר‪.‬‬
‫התחלת הרחבת החמ"ד כחיל ומיסודו קשורים במעבר לגבעה והקמת בסיס מאורגן‬
‫ומסודר‪ ,‬עם תשתית מנהלתית וכת אדם‪ .‬את השטח‪ ,‬שהיה סמוך לכפר ס למה והיה נתון‬
‫עדיין תחת אש הצלפים הערביים‪ ,‬החלו אנשי החמ"ד לתור ולאתר כמקום לתקיעת יתד‪,‬‬
‫סמור להקמת המדינה‪ .‬יחיאל טייבר‪ ,‬שהיה מעמודי התווך של ההגנה‪ ,‬בעל אמצעים‬
‫כספיים גדולים‪ ,‬וגיסו של אהרון קציר‪ ,‬סייע בהשגת השטח‪ .‬בתחילה נבחר השטח‬
‫הצפוני‪ ,‬כדי לא להראות ולהפגע מאש הצלפים הערכיים מכפר סלמה‪.‬‬
‫‪01.13‬‬
‫)ברמ ןאברהם‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬ערו תמסי‪ , 71‬שם ‪,‬עמי‬
‫‪67‬‬
‫ן‬
‫חיול וגיוס לחמ"ר‬
‫‪.‬‬
‫ידע עליה‪,‬‬
‫מיד עם הכרזת ה חמי 'ד כחיל‪ ,‬הוא הועמד בפני בעיה‪.‬‬
‫אופי ו הקונספירטיבי ­ גיוס אנשים‪ .‬עתה‪ ,‬משהחל החמ"ד לגדול ולהתארגן ‪,‬‬
‫שעד עתה לא‬
‫בשל‬
‫היה צורך בגיוס בקנה מידה גדול‪.‬‬
‫וגייסו‬
‫ברמן ואלון פלדמן הלכו לקלט‬
‫ברמן מעיד‪ ,‬שבענין זה לא הי ו שוס בעי ות וכל מה שהחמ"ד רצה ­קיבל זכור ל ו‪,‬‬
‫כי היה בא למחנה הקלט ­ מחנה אהלים גדולים‪ ,‬בסביבות גני התערוכה כתל אביב ­‬
‫מפרט את צרכיו ומקבלם במקום‪.‬‬
‫מהנדסים‪ ,‬כימאים וכל מה שהיה דרוש‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫באמצ עפברואר‪8491‬ככר היו מעורבים בפעילות החמ"ד כמאה סטודנטים‬
‫בן­גוריון גרס‪ ,‬כי יש לייסד אותם כחטיבה מיוחדת ולשלחם‬
‫שבעים בתל אביב(‬
‫לכל מקום‪ ,‬לפי הצורך‪ .‬בן­גוריון אף קבע‪ ,‬כי כל סטודנט העוסק בעבודה מדעית‬
‫יי ‪,‬‬
‫בשבילה בטח ו ן ‪ ,‬לא ישוחרר מעבודה זו וגם לא ישלח לשירות אחר‬
‫)מהם‬
‫‪.‬‬
‫כר גוייסו מדענים‪ ,‬מהנדסים‪,‬כימאים‪ ,‬חרטים‪ ,‬אנשי מנהלה‪ .‬את המדענים‬
‫ראיינו והחליטו מי מתאים‪ .‬בתחילה היה אלון פלדמן ‪,‬קצין המנהלה‪ ,‬מחלוו‬
‫לברמן‪ ,‬לצורך מיון האנשים‪.‬‬
‫ר‪,‬‬
‫הבסיס החל לגדול ­ הרבה אנשים‪ ,‬גדר‪,‬‬
‫וכו '‪ .‬ה ג י עה קצית ח"ן ואף נהגות לכלי הרכב‪.‬‬
‫מחנה צבאי עם‬
‫ש" ג‪ ,‬מכוניות‪,‬‬
‫מטבח‬
‫ברמן התעסק בעיקר בצדדים האדמיניסטרטיביים‪.‬‬
‫בגבעה‪ .‬כבר אז‪ ,‬הוא מעיד‪ ,‬היה הקשר עם הגוף ברחוב פרוג )המחלקה המדעית(‬
‫מצומצם‪ .‬קשר עם ח מ" ד ירושלים עוד לא היה‪ .‬התחילו לקום קבוצות עבודה‪_ .‬‬
‫היה שם‬
‫ר י תה קבוצה כימית‪ ,‬שבין חבריה היו יאיר קליבנםקי וארנםט פישר‪.‬‬
‫בית מלאכה לכן היו שלושה אתרים בתוך הבסיס‪ ,‬שהיו עצמאים ולא קשורים נחמ"ד‪:‬‬
‫בית שידור‪ ,‬הבית החום‪ ,‬שהיה שייך להגייא‪ ,‬ומרכז של התע"ש‪ ,‬בניהולו של יי' שמגר­‬
‫במגמה להקים את ר­בסיס‬
‫ע םתחיל תעבודת וש לברמ ןבת לאביב ‪,‬מי דלאח רירידת ומירושלים ‪,‬נפגש‪­1‬‬
‫ביחד עם שלמה גור ­ עם סגן הרמטכ"ל‪ ,‬בועז )צבי *ילוו(‪ ,‬יקיבל ממנו הנחיי'‬
‫לפנות לשליש שלו‪ ,‬דגן‪ ,‬ולארגןאת התקן של החכי'ד‪ .‬בעת ר‪,‬עבודה על ארגוו י'תקו‪.‬‬
‫ניכרה מיד הבעיה של נסיון לארגן יחידה מדעית כיחידה צבאית לכל דנר■ כל עיד‬
‫ר‪,‬יה מדונר על גופים מנהלתיים‪ ,‬זה היה בסדר‪ .‬אולם‪ ,‬י'נסייו להכתיב את איפי‬
‫העכורה המדעית‪ ,‬עלבסיס‪ .‬הגדרת תקן סטאטית‪ ,‬ל* יכול יייי' להצליח' מבלי לי'חניק‬
‫)‬
‫‪11.248‬‬
‫נן­גוריו ן ‪,‬יומ ןהמלחמה ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫‪68‬‬
‫את‬
‫לא‬
‫אפשרויות ההתפתחות של קבוצות העבודה‪ ,‬נושאי העבודה‬
‫הצליחו להגיע להסכמה והדבר נשאר פתוח‪.‬‬
‫ואפיים‪ .‬בנקודה זו‬
‫עם הקמת החיל‪ .‬במסגרת צה­יל‪ ,‬הפכו אנשיו‪ ,‬המדענים‪ ,‬לקצינים‪ .‬שלמה גןר‬
‫ואחריו קציר קיבלו ייגת מא"יל‪ .‬האחרים קיבלו ירגות סגן­סרן ומעטיס קינלו‬
‫רב­סרן‪.‬‬
‫ברמ ןמיל אתפקיד וכמ­י ממפקדהחמי רממר ץוע דאוקטובר‪.8491‬‬
‫י­תקיפ ההז והח ללהווצ רמעי ן'‪1‬מתח­ ביו המחלקה המדעית‪ .‬בניהולו הפעיל של‬
‫שלמה גור‪ .‬שישב ברחוב פרוג‪ ,‬לבין החמ­ד‪ ,‬שהעתיק את מרכז הכובד והפעילות‬
‫לגבעה‪ .‬נו*יה י'תיחקית יהנתקות כין שני הגופיס‪ .‬ברמן מעיד‪ ,‬שהחלו סכסוכים‬
‫כמהלר‬
‫'‬
‫חלוקת דרגות‬
‫ומתחים' ™וחרפו ­ לרעתו ­ בשל האפשרות ההולכת ומתקרבת‬
‫קצינה‪ ,‬של קבלת אמצעים‪ ,‬כמו כלי רכב‪ ,‬ובשל התחושה‪ ,‬שהגוף הצבאי מתחזק ומקבל‬
‫עצמאות ושליטת המחלקה המדעית בפועל מצטמצמת‪.‬‬
‫של‬
‫שלמה גור זוכר כיצד מינה את אברהם למפקד החמ­'ד ולאחר מכן את אפרים‬
‫קציר‪ ,‬שניאור ליפסון ומיכאל דורון‪ ,‬כולם ללא מינוי פורמאלי‪ ,‬עד אשר מונה‬
‫הוא עצמו כמפקד החמ"ר‪.‬‬
‫אהרו ןקצי רמעי ד)‪ ,)21‬כי בתחילה היתר‪ .‬התנגדות למדים‪ ,‬לדרגות וכו‪,‬‬
‫מחשקי לדמורליזציה וניצול לרעה של הסגל‪ .‬מאידך‪ ,‬הובן כי חוקר צנאי ח‪,‬יב '‬
‫להיות בעל דרגה‪ ,‬בעיקר לשם יצוג‪.‬‬
‫לאהרון קציר היתה הצעה מאד‬
‫הוא הציע‪ ,‬כי כל קצין‪ ,‬דרגתו‬
‫דרגת האדם שאותו ה ולו לפגוש‪.‬‬
‫מעניינת ומקורית בעניו דרגות היצוג‪.‬‬
‫תקבע כשעה שילך להפגש עם‬
‫עמיתים‪ ,‬על‪.‬פי‬
‫אהרון קציר ושלמה גור ישב"ו וחשבו מה שם יקרא ל"רך הנולד"‪ .‬לנסוף‬
‫הוחלט לקרוא לו חמי'ד‪ ,‬כדי להבטיח לו מעמד רציני והתייחדות כאל חיל ‪.‬‬
‫"חיל מדע"‪ .‬ישנם עוד מספר אנשים‪ ,‬הטוענים לבעלות על השם‪ .‬בירושלים היר‪.‬‬
‫זה יחיאל י'ג'ינג'י‪ ,‬ממקימי תע"ש ירושלים‪ ,‬שסייע רבות לחמייד ירושלים‪ .‬שהגה‬
‫םלאור ההרצ ו ג)‪ ,)31‬מזכירת החמ‪­.‬ד‬
‫שגירסה ‪,‬האומר תכ‬
‫א תהשם‬
‫בירושלים‪ ,‬היתה יד בדבר‪.‬‬
‫‪.‬כ ןי‬
‫יג‬
‫כקצין המנהלה של החמ"ד מונה אשר אשר‪ .‬כהמלצת יהודה ונציה‪ ,‬איש הפלמ'יח‪,‬‬
‫פנה כרמן אל אשר אשר‪ ,‬שהיה בפלמ"ח‪ ,‬אך נפגע ברגלו‪ ,‬והציע לו להצטרף ל"מ‪­.‬ד‬
‫כקצין המנהלה החילי‪ .‬לאחר שנבדק ע" י אלון פלדמן ואושר ע" י אהרון קציר‪ ,‬ק‪,‬בל‬
‫את התפקיד‪ .‬פעולתו הראשונה היתה הקמת הבסיס בגבעה‪.‬‬
‫)‬
‫‪21.3‬‬
‫אהרו ןקציר ‪,‬א ‪.‬ההגנה ‪,‬עמי‬
‫‪69‬‬
‫היו באים כל מיני‬
‫אופו העבודה ונושאי העבודה הוכתבו למעשר‪ ,‬מלמטה‪.‬‬
‫אנשים מו היחידות אל שלמה גור‪ ,‬אהרונצ'יק‪ ,‬או אשר אשר‪ ,‬ומבקשים דברים טונים‬
‫לחזית‪ .‬לשליחי; ‪.‬גור היה קשר הדוק עם המטכ"ל‪ ,‬מטה הנ'למ"ח והחזיתות‪ ,‬ורו א למד‬
‫מהם הצרכים המיידיים‪ .‬היה לחץ עצום לקבל מיידית דברים‪ ,‬אף לפני תום פיתוהם‪.‬‬
‫גם כטף ורטהיימר היה י וצא‬
‫לחמ"ד היתר‪ .‬יחידת ניסויים‪ ,‬שבראשה עמד צבי פלח‬
‫בעצמו לבצע ניסויים‪ .‬אולם הלחץ של הלוחמים היה כה חזק‪ ,‬עד כי היו שולחים לחזית‬
‫את הנשק‪ ,‬נטרם נוסה‪ ,‬ביחד עם אנשי החמ''ד‪ ,‬שהיו מצטרפים לכוחות והיו מנסים‬
‫זאת במהלך הלחימה‪ .‬כך נשלח פ י אט לנגבה ולדגניה‪ ,‬מרגמה לעיראק סואירן ועוד‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כר היה כתקופה הראש ו נה‪ .‬למדע הטהור היה חלק קטן כהתרחשות‪.‬‬
‫על בסיס אימפרוביזציה‪ .‬טווחי הפעולה והביצוע היו קצרים‪ .‬הכל בוצע "מהיום‬
‫לה יום" ללא תכנון מחקרי לטווח ארוך וללא יסודות מדעיים מוצקים‪ .‬לא היה‬
‫לא הי ו‬
‫לכוחות בשטח זמן לתהליך המדעי הם היו צריכים פתרונות מיידיים‪.‬‬
‫אמצעים והתקופה לא התאימה למחקר מדעי "קר" ורב שנים‪ .‬בזה גם מתבטאת תרומתו‬
‫של החמי' ד במלחמת השחרור‪ ,‬במתן פתרונות מיידיים לצרכים שוטפים‪ ,‬שנוצרו תוך‬
‫הרוב היה‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫כדי‬
‫הקרבות‪.‬‬
‫והתמסד‪ ,‬העסיק החיל בחמישה מכונים‬
‫בסיומה‬
‫עצמאיים ‪,‬המפוזרי םבחלק יהאר ץהשונים‪ 065,‬ע ובדים ‪,‬ביניהם‪222‬אנשי צבא‪,‬‬
‫בתוכ םג םאקדמאי םבמדים ‪,‬ו­‪833‬אזרחים‪ ,‬שחלק מצומצם מהם היו אנשי מרע‪.‬‬
‫מספר העובדים האזרחיים היה רב יותר בין הפועלים המקצועיים והמנהליים‬
‫של התקופה‪ ,‬משהתרחב‬
‫החבל" ד‬
‫בבסיסי חמ"ד השונים ­ שומרים‪ ,‬נהגים ואחרים‪.‬‬
‫תקצי ב‬
‫החמ" דהועמ דעל‪,000009‬לירות‪.‬‬
‫רשימת הפיתוחים ונושאי העבודה המרכזיים‪:‬‬
‫צצות 'לחי לה א ויר_פ‬
‫‪.‬א‬
‫רגמות "‪.6‬מ‬
‫‪.‬ב‬
‫‪.‬ג‬
‫‪.‬ד‬
‫‪.‬ה‬
‫*‬
‫‪3‬‬
‫­‬
‫‪.‬כאפ‬
‫‪.‬ז‬
‫‪.‬משתיק‬
‫יקול‬
‫‪.‬ח‬
‫‪.‬ט‬
‫‪.M‬‬
‫‪.‬מצררים‬
‫>‪.‬‬
‫‪.‬מרעומי‬
‫םשונים‬
‫‪.‬‬
‫יאט‪.‬פ‬
‫‪.‬מטע‬
‫ןחלול‬
‫‪.‬יא‬
‫‪.‬לא­רתע‬
‫‪.‬יב‬
‫‪.‬להביור‬
‫‪70‬‬
‫וי‬
‫פרק‬
‫המדעית‬
‫המועצה‬
‫עבודות פיתוח עבור הצבא הבריטי‪ ,‬בפרוץ‪ .‬מלחמת העולם השניה‪ ,‬כין כהלי‬
‫האוניברסיטה בירושלים‪ ,‬יצרו בסיס לשיתוף פעולה עם הבריטים‪ .‬נוצר גוף ליעוץ‬
‫מדעי באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תחת חסות בריטית ולמעו מאמץ המלחמה‬
‫הבריטי‪ .‬חבריס בו היו פרופי פרקש ופרופ' סמכורסקי‪,‬‬
‫שנ יהפרופסורי םעבד ותו רקיו םקש רהדד יבבניהם ‪.‬פרופ‪1‬פרקש‬
‫לכימי הפיסיקאלית ;פרופ‪1‬סמבורםקי עבד במחלקה הפיסיקאלית‪ .‬עבודתם‬
‫במחלקה‬
‫עם‬
‫לבריטים לתרום הרבה פריטים ומכשירים‬
‫הבריטים תרמה להיותם מקובלים וגרמה‬
‫שונים מהצבא הבריטי למעבדות הפיסיקה והכימיה‬
‫של‬
‫האוניברסיטה‪.‬‬
‫על יסוד עבודתם‪ ,‬החליטה ממשלת המנדט להקים גוף למחקר מדעי שינוושי‪.‬‬
‫פרופ‪1‬סמבורסקי מעיד‪ ,‬שכבר אז ראה בגוף זה הכנה ל"מועצה המדעית" העתידית‬
‫ףהז ההוק םב­‪6491‬ובראשו הועמד פרו^י סמבורסקי‪.‬‬
‫ש להמדינ השבדר ך‬
‫הגוף הורכב מאנשים מהמוסדות האקדמיים; האוניברסיטה העברית‪ ,‬מכון זיו‬
‫היו חברים בו בלו ר‪ ,‬סנטור‪ ,‬קפלנסקי מהטכניון וכן מספר אנשי מדע‬
‫והטכניון‬
‫‪.‬הגו‬
‫‪.‬‬
‫נוספים ‪,‬כמ ופרקש ‪,‬ריינר ‪,‬אר דוולקני ‪.‬התקצי בשהועמ דלרשות םהיה‪,00001‬‬
‫לירות שטרלינג‪.‬‬
‫בתקציב זה‬
‫אורגן המחקר השימושי הרשמי בישוב‬
‫פרוייקטים שנגעו לתחומי רפואה‪ ,‬וטרינריה‪ ,‬מזון‬
‫‪,‬‬
‫היהודי‪.‬‬
‫היו מספר‬
‫הגנה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬כימיה ועוד‪.‬‬
‫סר הכל היו כעשרה פרוייקטים מכל התחומים‪.‬‬
‫היחה זו הכנה טובה לקראת עזיבת הבריטים את הארץ‪ .‬ברגע שהבריטים עזנו‪,‬‬
‫במאי‪ ,8491‬הוחרם כל החומר‪ ,‬בעזרתו של מילר‪ ,‬אנגלי שהיה ידיד הישוב ומילא‬
‫תפקיד י ו"ר האחרון של המועצה המדעית )זו שהיתר■ בחסות הבריטים( ‪ .‬החומר ה ו עבר‬
‫ממלון המל ר דוד אל השטח היהודי כירושלים‪ ,‬אל בית יהלום‪ ,‬ששכן מול "בצלאל"‪.‬‬
‫שם הועמד לרשותם משרד‪ .‬החומר טופל‪ ,‬נוצל ושימש בסיס להמשר העבודה‪.‬‬
‫ז‬
‫ההי‬
‫הבאפריל­מאי‪.8491‬‬
‫)פרופ‪ 1‬ס מבורסקי‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמסי‪, 23‬עמ '‪1.3‬‬
‫‪71‬‬
‫‪.‬בדצמבר‪8491‬נ‬
‫קר אפרופ 'סמבורסק ילנן­גוריו ןונתבק שלהמשי ךכעבודה‬
‫הוא נפגש עמו במטכ"ל ברמת גו והניע‬
‫המדעית"‪.‬‬
‫נ­­­ישך‬
‫את הסכמתו‬
‫‪.‬‬
‫היתר‪ .‬זו תחילתה‬
‫של‬
‫''המועצה‬
‫התפתח גוף זה למועצה הלאומית למחקר ולפיתוח‪.‬‬
‫במה ל ר שיחתם‪ ,‬סיפר פרוסי סמבורסקי לבו­גוריון על המועצה המדעית‬
‫כן­גוריון שאלו אם הוא רוצה להיות מנהל המועצה‪.‬‬
‫ועל הצורר למסדה‪.‬‬
‫סמבורמקי השיב בחי וב‪ ,‬אך‬
‫הוסיף‪ ,‬כי‬
‫איננו י ורע אם‬
‫בן­גורי ון‬
‫עצמוי סכי ס‬
‫לכר‪ ,‬שהרי סמבורסקי היה איש "ברית שלגם"‪ .‬בן­גוריון השיב‪ ,‬שאינו רואה‬
‫קשר בין השקפה פוליטית לביו מדע‪ .‬אין שום קשר ביו שני הדברים‪.‬‬
‫כן­גוריון סיכם את הפגישה בקביעה‪ ,‬שסמבורסקי צריר להיות המנהל ולא­ חשוב‬
‫מה היו‬
‫דיעותיו‪.‬‬
‫אין עוררין על סמכותה המוסרית‬
‫של כל אחד מחבריה בתחומי המדע והמחקר‪.‬‬
‫ונחיצותה העניינית ­ הדיעות הן קטביות‪.‬‬
‫של‬
‫א הרו ןקציר‬
‫לעיצוב דרך המחקר‪.‬‬
‫המועצה המדעית ועל גדולתו האישית‬
‫אולם‪ ,‬כאשר לתפקודה המעשי‪ ,‬השפעתה‬
‫בעייח‪­nyn‬‬
‫כי מועצה זו מילאה תפקיד חשוב בליבון‬
‫חבריה לא היו בעלי נסיון מעשי‪ ,‬אך היוו מעיו‬
‫‪,‬‬
‫אמנם‬
‫מסננת למה שנעשה והשפיעו על עיצוב דרר המחקר הבטחוני בעתיד‪.‬‬
‫דעתו של שלמה‬
‫גור שונה תכלית השינוי‪.‬‬
‫שלמה‬
‫גור מודע לעובדה‪,‬‬
‫שכן­גוריון היה רגיש לענייני דעת הקהל‪ .‬הוא חש‪ ,‬שצריר ליצור כיסוי מדעי‬
‫ואקדמי לכל הפעילות של החמ"ד‪ ,‬כדי לקבל תמיכה מהצבא ומגורמים אחיים לפעילות‬
‫זו‪ .‬לכן הרגיש צורר בקיומו של גוף של אנשים בעלי שם ומעמד מתור ר'עילם‬
‫האקדמי‪ .‬כר נולד רעיון המועצה המדעית‪.‬‬
‫לשלמה גור הלה ברור‪ ,‬שלא יהיה כל קושי להביא את האנשים‬
‫שכן­גוריון‬
‫יזמין ולצרפם למועצה המדעית‪ ,‬כי הם יהיו מרוצים מהשתייכותם לגיו' זה‪.‬‬
‫גור הת<יעץ עם בו­גוריון לגבי מידת האינפורמציה שישליעב י ר אלירים כמפגרת זו­‬
‫מחמת הסודיות‪ ,‬לא ניתן היה לספר מה באמת עושים‪ .‬בן­גוריון י™ לדבי עם‬
‫ברגמן )ארנסט דוד( והוא יקבע על מה צריר לדווח‪ .‬בו­גוריוו י'ינחי" שנכל מקיה‬
‫לא יטפלו במועצה בנושאים סודיים‪ .‬התרשמותו של שלמה גןר ר'יתר'' שבו­גוריון‬
‫יצר כלפי דעת הקהל מוסד של ­כהנים גדולים" והיה זה בנחינת מסר יפה לפעילית‬
‫האמיתית שהתרחשה‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫'‪­4‬עדו‬
‫'­‪.‬ענז‬
‫תאר‪.‬רו וקציר ‪,‬ארכיו ןההגנה‪96812,‬‬
‫‪72‬‬
‫‪,v*p‬ב‬
‫מועצ ההמדעי תהי וחברים ‪:‬אהרו ןקציר ‪,‬כרופ ירטנר ‪,‬אפריס‬
‫א‪ .‬ד‪ .‬ברגמן‪ ,‬המהנדס ארנן‪ ,‬שהיה מנהל מכון התקנים‪ ,‬פרופי סמנורסקי‪,‬‬
‫כר^' רקח‪­ ,‬רפיהי ימן‪ ,‬טל מה גוי‪ .‬היה יצוג לכל המוסדות‪ .‬לדעתו "ל‬
‫שלמה גור‪ ,‬האנשים החברים במועצה המדעית היו אנשים‪ ,‬שלא היה להס כל קשר עם‬
‫מחקר צבאי‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫^‪(4‬ל‬
‫מעשה ‪,‬נית ןהי הלראו תא תכ להעסק ‪,‬מהבחינ ההמעשית ‪,‬בפיקציה‬
‫היה אפילו עתון מדעי והיו מתאספים כל יום חמישי במכון התקנים‪ ,‬אצל המהנדס‬
‫לכל ישיבה הביאו נושאים‪ ,‬שתמיד היו נתחו ס‬
‫ארנן ‪ ,‬ברחוב דיזנגוף בתל אביב‪.‬‬
‫התיאורטי‪ .‬האנשים נהנו מעצם השייכות וההרגשה שהם שותפים ויודעי סוד‪.‬‬
‫הם היו אסירי תודה על שהוזמנו לתמרונים‪ .‬היתר‪ .‬זו מסיכה­‬
‫למעשה לא ידעו‬
‫כלפי הציבור‪ ,‬שהנה ניתן להציג זאת כגוף הבקורת האזרחית על העבודה המדעית‪.‬‬
‫כר גם הושגה הזדהותם עם החמ"ד בתוך מכוני המדע שלהם‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫למעשר‪ ,‬לא היו שלמר‪ ,‬גור או ג ' נקר‪ ,‬רטנר מדווחים למועצה‬
‫א‪ .‬ד‪ .‬ברגמן חיה אוסף נושאים תיאורטיים לדיון ועליהם היתר‪ ,‬מתנהלת ההרצאה‪.‬‬
‫יתכן שבאותו זמן הנושאים‪ ,‬שבמקרה דובר עליהם‪ ,‬היוו נושא לעבודה בחמי'ד‪,‬‬
‫אך העלאתם לדיון בפורום המועצה המדעית ר‪.‬י תה מקרית וסטרילית ובלי התייחסות‬
‫ישירה לעשיר‪ ,‬בשטח‪ .‬התייחסותו קל שלמה גור לנושא היתה‪ ,‬ש"צריר להרוג‬
‫שעתיים בישיבה"‪.‬‬
‫עלי‬
‫פעילותם‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬היו שראו בקיומה של המועצה דבר חיוב כשלעצמו‪ .‬כאשר סיפר‬
‫פרופ' סמבורסקי לפרופ' וייצמן ‪ ,‬שהתקציב הראשון של המועצה המדעית ­ בפברואר‬
‫‪ ­ 9491‬הוא‪,000001‬לירות‪ ,‬שהיו אז הון עתק ואפשרו את התחלת הפעילות טל‬
‫המועצה המדעית‪ ,‬אמר וייצמן בפליאה‪ :‬הממשלה נתנה סכום כזה? לא הייתי‬
‫מאמין‪ ,‬שהם יעשו דבר כה פקחי‬
‫_‪.‬‬
‫)שלמ הגור‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמי'ד ‪,‬עדו תמסי‪, 2‬עם ‪3­8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪5‬‬
‫שם‪.‬‬
‫)סמבורסקי‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמייד ‪,‬עדו תמסי‪, 23‬עמי‪.5‬‬
‫‪73‬‬
‫‪1‬פר‬
‫קז‬
‫ירושלים‬
‫רומ"ד‬
‫התשתית האנושית שהתגבשה *התקבצה בהר הצופים בירושלים והידע שנצבר‬
‫שם היוו את הגרעין ממנו הורכב רומ"ד ירושלים‪ ,‬הפעילות שהתנהלה באוניברסיטה‬
‫העברית במחתרת ובתנאים­לא­תנאים המשיכה וקיבלה חנופה מתחת לאור השמש‪ ,‬כגלוי‬
‫ובצורה יותר ויותר מאורגנת‪.‬‬
‫עם פרוץהמיל חמה‪ ,‬החלה התארגנות על הר הצופים‪ ,‬במגמה להגדיל‬
‫מסגרות הפעולה וכמות הסטודנטים והמרצים שהשתתפו עד אז בפעילות ההגנה בין‬
‫מעבדות האוניברסיטה‪ .‬היזמה באה מצידו קל אהרון קציר ונענתה בהתלהבות‬
‫ובהצטרפות רבת משתתפים‪ .‬בבת אחת נוספו עוד אנשים רבים‪ ,‬קמו עוד קבוצות‬
‫את‬
‫עבודה‬
‫ונושאי העבודה התרבו‪.‬‬
‫בינתיים החלה הגישה להר הצופים להיות יותר‬
‫ההר החל לקבל צורה מוחשית‪ .‬עובדה זו‪ ,‬ביחד עם הצפיפות שנוצרה בהר‪ ,‬בשל‬
‫הצטרפות מאסיבית של חברים לפעילות החמ"ד‪ ,‬חייבה להעתיק הפעילות אל העיר‪.‬‬
‫כך החלו לאתר מקומות שונים ברחבי העיר ולהכנס לתוכם‪ ,‬לצורך העבודה‪.‬‬
‫וי ותר קשה‪.‬‬
‫המצור סניב‬
‫בין האנשים שהצטרפו לעבודה בתקופה זו‪ ,‬בהר הצופים‪ ,‬היו ופסי דוד‪,‬‬
‫ופסי‬
‫שעבד במחלקה לכימיה פיסיקאלית‪ ,‬הייני איזנברג‪ ,‬אורה קדם ועוד‬
‫זוכר כיצד הגיע יום אחד להר הצופים שלמה גור‪ ,‬כדי לארגן יחידה צבאית בתחום‬
‫המחקר‪ ,‬למטרות צבאיות‪ .‬בשלב יותר מאוחר התברר לו‪ ,‬שאהרון קציר עמד מאחורי‬
‫‪.‬‬
‫זה‬
‫גם‪.‬‬
‫הייני איזנברג זוכר כיצד הוא ועוד סטודנטים‪ ,‬כולם תלמידיו‬
‫קציר‪ ,‬בתחילת עבודתם לתואר שני‪ ,‬ישבו בהר הצופים וקראו ספרים על פירוטכניקה‪,‬‬
‫גזים מרעילים‪ ,‬אלומיניום ודברים אחרים‪ ,‬הקשורים בפיתוח אמצעי לחימה‪.‬‬
‫תקופה מסו י ימת ישבו על ההר וחתכו גומי והכינו בקבוקי מולוטוב‪.‬‬
‫של‬
‫‪)1‬‬
‫אהרון‬
‫לימים יהיו פרופסורים מן השורה הראשונה בתחומי י­פיסיקה‪ ,‬הגרעין‬
‫והכימיה במכון‬
‫וייצמן‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪.‬בחוד‬
‫שפברואר‪8491‬ק יב לטובי הנר­איל ןא תתפקי דמפק ררומיי דירושלים‬
‫התפקיד הוטל עליו ע"י אהרון קציר‪ .‬סו כי ה זוכר‪ ,‬כי היו אנשים‪ ,‬היתר‪ ,‬מעין‬
‫יחידה‪ ,‬אר לא הנה בסיס מסודר לפעילות‪ .‬האנשים הי ו מפוזרים ככל העיר‪.‬‬
‫הי ו כמה אנשים בבניו הקונסוליה הגרמנית‪ ,‬ברחוב הנביאים‪ .‬היו כמה אנשים‬
‫ברוממה‪ ,‬שעסקו בבניו שנתפס מידי הערבים‪ ,‬בהכנת דטנטורים‪ .‬היו כל מיני‬
‫מקומות‬
‫עב ו דר‪.‬‬
‫נוספים ברחבי העיר‪.‬‬
‫לא הי תה‬
‫כל כתובת מרכזית‬
‫‪.‬‬
‫י ום אחד נודע לטוביה בר­אילן ‪ ,‬שהנה הבריטים יוצאים מ"נית הבריאות"‬
‫ברוממה‪ ,‬ע"י מחנה יהודה‪ .‬אישרו והמליצו לו להכנס לשם ולתפוס את המעבדות‪.‬‬
‫פה מצאו כמור‪.‬‬
‫למרות חששות כבדיםמצידו ‪ ,‬הוא אכן הגיע למקום עם אנשיו‬
‫גדולה של חומרים כימיים ומעבדות‪ ,‬אך הדבר עדיין לא פתר את בעיות החמ"'‪­. .‬‬
‫מקום מרכזי לפעילות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ב­‪ 51‬ב מאי‪8491‬עזבו הבריטים את ירושלים ופינו את מחנה שנלר‪.‬‬
‫אנשי חמ"ד ירושלים היו ה ראש וניס שנכנסו למחנה‪ .‬מכאן והלאה הפר מתחם שנלר‬
‫למוקד הפעילות של חמ"ד ירושלים‪ .‬סוף סוף נמצאה לחמ"ד ירושלים נחלה‪ ,‬מלוט‬
‫רכז ילפעילותו ‪.‬במרכ זהמחנ העמד הכנסיה ‪,‬עלי הצל בגדול‪^.‬ן­ענ‪:‬רר­נרוביה‬
‫‪f‬מ‬
‫'‪,n_vr1jr>jr~fix‬גר­אילוך­גע‪.‬וותר‬
‫ו על ‪■.‬ד­מק­וםד­‬
‫‪.‬הורד ת"הצ‪­5‬ג;■אקט­שס ימל‬
‫א לק‪0‬וכצ'בר מונה ליועץ טכני‪ .‬אלק היה אדם בעל יכולת טכנית מופלאה‪,‬‬
‫תר םרבו תלפיתו חאמצע ילחימ הולמת ןפתרונו תלבעיו תמ ןהסו גי ז העי‪ ­1‬נשנות‬
‫השלושים והארבעים‪ .‬ראו‪ .‬בו גאון טכני והוקירו את יכולתו מאד‪ .‬יחיאלבי ­זאב‪,‬‬
‫הגי ינגי י‪ ,‬שהיה בעל גישה למקומות שונים ויכולת ארגונית רבה‪ ,‬מונה למנריל‬
‫אדמיניסטרטיבי‪ .‬טוביה בר­אילו היה מפקד חמ"ד ירושלים‪ ,‬אר מעל כילם עמדה‬
‫דמותו של אהרון קציר‪ .‬אהרון העמיד עצמו מן הצד ונתן לעסק להתנהל‪ ,‬אר על­פיי‬
‫נושק כל דבר‪ .‬לאהרון היתר‪ ,‬השפעה רבה על כן­גוריון ורבים "מרת הישוב‪ ,‬כמו‬
‫גם השפעה כאריזמטית על הכפופים לו‪ .‬אהרון היה האב הרוחני של חמ"ד ייוטלים‪.‬‬
‫הוא לא ישב במתחם שנלר בפועל‪ ,‬אר נחשב שם לסמכות עליי ני'‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בכיוונים רבים‪ .‬התחילו לעניי‬
‫רנים‪.‬‬
‫העבודה במחנה שנלר הלכה‬
‫אחד הבולטים שבהם היה חומר נפץ למוקשים נגד רכב‪.‬‬
‫ייי‬
‫על‬
‫יי‬
‫פרוייקטים‬
‫צירר‬
‫למיןש‬
‫במהירות רבה אזורים מסויימים בכניסה לירושלים‪ ,‬כדי למנוע‬
‫כניסתו של הלגיון הערבי הממוכן‪ .‬כדילעשות מוקשים אליי' בי*עי' פעילה מקיפה‬
‫ביצור חומר נפץ )שדית( ‪.‬‬
‫או לעכב בער‬
‫‪(2‬‬
‫'‪1­16‬‬
‫ובי הבר­אילו ‪,‬ת!ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬ערו תמס­‪' 33‬עמ‬
‫‪75‬‬
‫‪.‬האנשי‬
‫םענד ובמחנ השנל רוכמקומו תנוספי םנעיר ‪,‬א ךל אגר וכבסיס‬
‫למזכירת רומ"ד ירושלים מונתה אורה הרצו ג‪ ,‬שמילאה הפקיד‬
‫גס נקבע השם חמ"ד ירושלים‪ ,‬כנראה ע" י יחיאל נן­זאנ‪.‬‬
‫חשוכ בן<‬
‫בשלנ זה‬
‫*‬
‫‪Kin‬ב‬
‫של במאוח ריות רמונ המיכא לבו­חב ןלמפק דחמ" דירושלים ‪,‬גם‬
‫נשלח לחמ'יד ע"י אהרון קציר‪ .‬למיכאל בן­חנן היה ידע כבעיות חבלה‪ ,‬מיקוש‬
‫ושימוש בחומרי נפץ‪ .‬הוא למד זאת‪ ,‬בלימוד עצמי‪ ,‬מספרות כריסיה‪ ,‬שהזמין‬
‫"בתמימות" מאנגליה‪ ,‬דרך סוכנות סטימצקי‪ ,‬בשנות השלושים השתתף בניהול‬
‫שלושה קורסים של חבלה‪ ,‬כמסגרת ההגנה‪.‬‬
‫לאחר הניתוק מהר הצופים‪ ,‬רוכזו כל פעילויותר‪ ,‬חמ"ד במתחם טנלרו בשלוחות‬
‫שונות ברחבי העיר‪ .‬כהר הצופים המשיכה לשבת קבוצה של אנשי החמ"ד במשך כל‬
‫המלחמה‪ .‬תוך כדי ישיבתה שם‪ ,‬תרמה קבוצת *חמ"ד תרומה משמעותית מאד להגנת ההר‪.‬‬
‫האנשים העמידו עצמם לרשות המפקדה ותרמו הרבה לשיפור ההתגוננות ולעידוד רגש‬
‫‪.‬‬
‫הבסחון בתנאי המצור הקשים י‬
‫בעת אסון השיירה להר הצופים‪ ,‬נפלו נין הנספים גם אנשים שהיו נחמ"ד‪.‬‬
‫בתחילת‪8491‬השתתפו אנשי חמ"ד ירושלים בקורסי המ"כים שארגן החמ"ר‬
‫בבית הערגה‪ .‬הם ירדו לשבועיים לאימון‪ ,‬שנעשה בתנאים קשים‪ .‬היה זה קורס‬
‫רציני מאד‪ .‬התייחסות הבחורים ה י תה בהתאם‪ .‬ההגיון שמאחורי הקורס היה‪,‬‬
‫שלאנשי המדע יהיה ידע בסיסי בחיילות ושיבינו את השימושים המעשיים ואת‬
‫הצרכים של הנושאים שהם מטפלים בהם במעבדות‪ .‬נערכו שלושה ק ו רס י ם כאלה‪.‬‬
‫בד בנד עם הקמת החמ"ד‪ ,‬קם ­ במקביל ותוך שיתוףיפעולה ­ תע"ש ירושליס‪.‬‬
‫החמ"ד והתע"ש עשו את צעדיהם הראשונים בצוותא‪ .‬החמ"ד לא הסתפק רק בפעולות‬
‫מחקר‪ ,‬אלא העמיד את אנשיו לשירות הביצוע כשטחים שונים‪ :‬יצור‪ ,‬הדרכה כשימוש‬
‫באמצעי לחימה שי וצרו במשותף‪" ,‬ולעתים אף בהפעלתם הטקטית של כלים מסוי ימים‪.‬‬
‫את ההרמוניה ששררה נין התע"ש לחמ"ד בירושלים יש לזקוף לזכותם של הא נש י ט‬
‫שעמד וברא ששת יהמחלקו תהלל ו)‪ .)4‬במיוחד בלט בעניו זה אהרון קציר‪ ,‬שעמד‬
‫גם בראש תע"ש ירושלים והיה ממקימיו‪ .‬למעשה‪ ,‬עמד אהרון קציר בראשן של שת'‬
‫המסגרות‪ ,‬שהתחילו לפעול יחד‪ .‬אחר כך המשיכו כל אחת כנפרד‪ .‬אלק ס ו כצי בר‬
‫ויחיאל בן­זאב שיתפו פעולה עם החמ"ד‪ ,‬אך היו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬אנשי החע"ש‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫אהרון שולוב‪" ,‬מגיני‬
‫ההר"‪ ,‬מאמר נכתב‬
‫העת של‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫נירושלים <­האוניברסיטה" ‪,‬כרך‪, 41‬חובר תני ‪,‬תשר יתשכייט ‪,‬אוקטובר‪'8691‬‬
‫עמי‪.75‬‬
‫‪)4‬‬
‫^יןחד נולט^^­^­ ^עי^יהסים ואתיים‬
‫ביו יע"ש לחמ"י נתל אכיב‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪,‬ני‬
‫ןמגוו ןהפעילו תס לחמ" דירושלים ‪,‬נית ןלמצו אהרכנ תבינוק ימולוטוב‬
‫דטנטורים‪ ,‬חומרי נפץ‪ ,‬רקיטות תאורה‪ .‬יחד עם תע"ש‪ ,‬השתתפו נפיתוח‬
‫וביצורם של כלי לחימה אחרים‪ .‬במשך תקופת המצור‪ ,‬עסקהחמי' ד בפרוייקטים‬
‫שנועדו לפתור בעיות שוטפות‪ ,‬תוך כדי הלחימה ונסיוו למצוא מענה לנעיה‬
‫כמו כן ו‬
‫מטרידה במיוחד ­ הסכנה הטמונה בלגיוו ומציאת פתרונות לעצירתו‪.‬‬
‫סייע החמ"ד לתע"ש ביצורם של פריטים סונים‪.‬‬
‫הדוי דקר‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬דומה כי הפרק המאפיין ביותר נענודת‬
‫חומר הנפץ שדית‪ .‬היה זה פרוייקט מרכזי באותם ימים‪,‬‬
‫פה הוא נשא אופי בולט וריכז סביבו את מירב הפעילות‪.‬‬
‫ירושלים קשור ניצור‬
‫חמ"ד‬
‫לא רק‬
‫בירושלים‪,‬‬
‫אך‬
‫בין האנשים שהיו מעורבים בפיתוח וביצור השרית‪ ,‬היו באותם ימים וכסי‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫דוד‪ ,‬יהודה מזיר‬
‫לצורך יצור השרית‪ ,‬היה צורך בשני מרכיבים‪ :‬כלורט האשלגן‬
‫במקרה היה בירושלים מלאי גדול של‬
‫בים המלח‪ ,‬ממפעל האשל ג‪ ,‬וניטרו צלולוז‪.‬‬
‫כלורט האשלגן‪ ,‬שהיה בדרכו מים המלח לרכבת‪ ,‬לשם העברתו לשפלה‪ .‬על המטען‬
‫הזה שם החמ"ד את ידו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שמק ו ר ו‬
‫הסתבר‪ ,‬כי סרטי הקולנוע‬
‫אולם את ה ני טרו צלולוז היה קושי להשיג‪.‬‬
‫עש ו י י ם בחלקם מניטרו צלולוז‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬בדיוק באותם ימים התחילו להפיק‬
‫סרטים מחומר ש ו נ ה ­ צלולוז אצטט‪ .‬זה חומר שאינו בוער כמעט ואי נו מתאים‬
‫ליצור השרית‪ .‬היה קוש< כ\ת(להכחין בין שני הסוגים‪.‬‬
‫כל סרטי הקולנוע בעיר הוחרמו למען השגת החומר‪.‬‬
‫בחורות מהחמ"ד הושבו‬
‫זה‪;ap‬‬
‫כאשר‬
‫מהסרט‪.‬‬
‫ל מיי ןא תהסרטים ‪.‬שיט תהמיו ןהיתר‪,‬באמצעו תהדלק תקטע‬
‫בער ‪,‬הי הז ההחומ רהמבוקש ‪ jnn±‬ענני מלים גדולים נזרק} החומר הממוי יו ‪,‬לפי‪.‬‬
‫סוגיו‪ .‬תוך כדי העבודה היו גם קוריוזים‪ ,‬כמו זריקת סרט בוער לתוך הסל כי‬
‫היה הניטרו צלולוז ­ דבר שגם לכר שהכל עלה בלהכות‪.‬‬
‫■‬
‫לצורך יצור חומר הנפץ בקנה מידה תעשייתי‪ ,‬הי­ץ"יצריכ­ים‪ .‬כלים מתאימים‪,‬‬
‫שלא היו בנמצא‪ .‬הפתרון נמצא ב"אימוץיי בית חרושת פרמצבטי "טנע" ושימוש‬
‫במכונותיו‪ .‬מנהל המפעל התנגד לבקשה‪ ,‬שחומר הנפץ יופק בביתריחי וטי‪..‬‬
‫כתגובה‪ ,‬הוחרם הציוד‪ ,‬ם ו רק והועבר לבית ישן ליד שכונת ימין משה‪ .‬שם הוקס‬
‫מפעל ליצור חומר השדית‪.‬‬
‫‪)5‬‬
‫לימיס פרופסורים כמכון וייצמן‬
‫‪77‬‬
‫נושא עבודה נוסף היה נפצים‪ .‬כמיוחד הצטיין נכו‬
‫ה נפצי ם ר‪,‬יחה העבודה החביבה עליו‪ .‬הוא דבק בעבודה זו ועשה אותה ללא י'פסק‬
‫כימאי חרש‪ ,‬שהכנת‬
‫מכל הפעולות הללו יוצרו‪ ,‬למרות התנאים הקקים‪ ,‬אמצעי לחימה‪ ,‬שהיוו‬
‫תרומה משמעותית בקרב עם‬
‫הלגיון‬
‫‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫ד ו י ד ק ה‬
‫חמי ד ירושליםהשתתף‪ .‬כיחד עם תע"ש ירושלים‪ ,‬כפיתוח ידוידקה הירושלמית‪.‬‬
‫לירושלי םהגי עמיד עע להד ו ידק ההתל­אביבית ‪.‬שכונת הבש ם"פרעוש‪ .11‬על טוס‬
‫הקפיצה בעת הירי‪ .‬החל נסיון ליצור כירושלים כלי דומה‪ .‬הכעיה העיקרית‬
‫ה י תה מציאת חומר מתאים לקנה‪ .‬בעיה זו נפתרה כה לקה‪ .‬רק משכבשו את תחנת‬
‫הרכנת‪ .‬אז אפשר היה לקחת צירים קול קרונות ולהשתמש בהם ליצור קניס‪.‬‬
‫י‬
‫פגזים יצרו מצינורות מים‪ ,‬שפורקו ברחובות ירושלים‪ .‬הפגז‬
‫הוא אשר נתןלדו ירקה את פרסומה‪ ,‬בשל רעשו הרב ואופן מ^פו המתגלגל‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בעת הפיתוח‪ ,‬לא ידעו איר לבנותו ואיר להפעילו‪ .‬לא היה ברור באיזה‬
‫חומר נפץ יש להשתמש‪ ,‬איר צריכה להיות שיטת מילוי חומר הנפץ וכוי‪ .‬הפגזים‬
‫היו כעלי טווח‪ ,‬שלא עלה על חצי קילומטר‪ .‬צריר היה לקרבם ממש אל חומת‬
‫העיר העתיקה‪ .‬אר השפעתם הפסיכולוגית היתר‪ ,‬רבה על שני הצדדים!‬
‫של הד ו י דקה‬
‫התעוררה בעיה עם הפגזים‬
‫מנגנון‪ ,‬שיביא לפיצוץ הפגז בנפילתו‪,‬‬
‫שלא‬
‫המצאת‬
‫נפלו טוב‪ .‬התחילו בחמ"ד לחפש פתרון ­‬
‫בכל מצב‪.‬‬
‫בפיתוח ובשכלול הדו י דקה' עסק הרבה מאד אלק סוכציבר‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫הנסיון להבקי"‬
‫א*ת‬
‫חומת העיר העתיקה‬
‫אנשי הפלמ"רו פנו אל חם"ד ירושלים ושאלו אם יק ביכולתם להבקיע‬
‫חומת העיר העתיקה‪ .‬היה מקום אחד בחומה‪ ,‬שאילו היו פורצ י ם אותו‪ ,‬יתכן‬
‫והיו כובשים את העיר העתיקה‪ ,‬אך ה י תה בעיה טכנית ­ כיצד לפוצץ את החומה‪.‬‬
‫נשיט תפיצו ץרגיל ‪,‬נית ןלעשו תזא תעי יסיםו סבטונו תש לחומ רנפץ ‪.‬בר‪,0‬‬
‫מן הנמנע היה להוביל טונות חומר נפץ על גבי אנשים ובסמוך לעמדות האוייכ‪.‬‬
‫אח‬
‫י‬
‫באותם ימים התחילו לעבוד על מטענים חלולים‪ .‬עלה רעיון לנסות ולפצח‬
‫את החומה בעזרת מטעו חלול גדול‪ .‬תכננו קונוס גדול‪ ,‬את הקונוס תכנן וחישב‬
‫פרופי רקח‪ .‬במשך לילה שלם יצקו את חומר נפץ‪ .‬הוא שקל כרבע טון‪ ,‬לקחו‬
‫אותו על גבי אלונקה והביאוהו לחומה‪ .‬על­פי עדותו‬
‫למטענים קטנים והרכיבום למטען אחד סמוך להפעלתו‬
‫של‬
‫אהרון קציר‪ ,‬חילקוהו‬
‫הופעל­ היה פיצוץ גדול‪ .‬החיילים מאחור היו מוכנים‬
‫המטען‬
‫אך מתור החשיכה הסתבר שעל החומר‪ ,‬נותר רק כתם פיח שחור‪.‬‬
‫החומה לא‬
‫להתפרץ‪,‬‬
‫ניזוקה‪.‬‬
‫יות רמאוח רלקח‪­'0110‬רקח על עצמו את האחריות לכשלון ‪ ,‬אם כי אמר‪,‬‬
‫שתכנו ןהעקומ ההי הבסד רנ‪ '. )7‬יתכן שאופן היציקה היה חובבני וחונ'ר הנפ*‬
‫לא היה טוב‪ .‬נראה‪ ,‬שאופן הכנת החומר ליציקה ודרך יציקתו גרמו ליצירת‬
‫לתפקידו‪.yoan.‬‬
‫»‪1un‬ח עןלוע‪,‬ל‪««,‬לא יצלח‬
‫‪w,‬‬
‫ומ ר"בצקי "בתו ךגו שחומר‬
‫‪614‬‬
‫)אהרו ןקציר ‪,‬עדות וכארכיו ןההגנה ‪,‬עמ '‬
‫‪) 7‬יחיא לנן­זאב‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חםייד ‪.‬עדו תמס'‪, 62‬עמי‪.2‬‬
‫‪80‬‬
‫‪mo1i‬‬
‫‪/.‬‬
‫)יקויםמכ‪.‬ר­ *נר‬
‫"‬
‫!רע‬
‫‪.‬‬
‫»‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫»;‪«1‬‬
‫‪..‬‬
‫>‪£.‬‬
‫‪2>?.jp‬כ‬
‫>‪­ r>p>'­njjr‬‬
‫‪>».27OO‬‬
‫­‪­I‬‬
‫‪,‬נספר‬
‫ולעדות וש לסא" לציו ןאלדד‬
‫‪,‬ניום‪..:1631‬‬
‫שניתנ הבענ ףהיסטוריה‬
‫מקום הפעלת הקונוס לפריצת‬
‫במבצע "קדם"‬
‫ווו מת העיר העתיקה‬
‫‪81‬‬
‫‪_ ,a^.th ..‬‬
‫~!‬
‫‪''4:‬‬
‫‪1‬‬
‫\‬
‫\‬
‫\‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪!::‬‬
‫<‬
‫‪:t‬‬
‫‪l‬‬
‫‪j‬‬
‫‪15‬‬
‫‪j‬‬
‫‪c‬‬
‫"מרש‬
‫םחת ךג סש למקו םהחומה ‪.‬ב הי יפע לי^וני סנמבצ ע"יוים‬
‫‪­..‬כפ ישנמס רע " יציו ואליי 'כיום‪31■16‬‬
‫‪7161. 847‬‬
‫)המקור‪:‬‬
‫ארכיון צה"ל(‬
‫­''‪I‬‬
‫‪83‬‬
‫מ‬
‫תם‬
‫יי‬
‫י‬
‫™מ" י ­ המחלקה לתיאום מדע­יצור ­ הוקמה על רקע מתיחות שהיתר‪ .‬קיימת‬
‫בין התע"ש ­'נין החמ'יד והמחלקה המדעית‪.‬‬
‫הדגמים שיצר החמ"ד ושהועברו כדגמים מושלמים וטובים לתע"ש חוץ(‬
‫גרמו שם‪ ,‬בעת היצור‪ ,‬קשיים ובעיות שהיקשו על אנשי תע"ש חוץ לייצר את הכלים‪,‬‬
‫כפי שהחמ"ד תכננם‪ .‬הם נאלצו לשנות‪ ,‬על דעת עצמם‪ ,‬אי אלו חלקים‪ .‬כאשר‬
‫ה י תה תקלה‪ ,‬היו אלה גם אלה מאשימים זה את זה באחריות לתכנון לקוי‬
‫או מנגד‪ ,‬ליצור‬
‫שלא‬
‫בהתאם לתכנית‪.‬‬
‫התעורר צורר להקים גוף ביניים בין החמ"ד‪ ,‬שהיה הגוף‬
‫התכנון ‪ ,‬לביו תע"ש חוץ‪ ,‬שהיה ה ג ו ף המייצר‪.‬‬
‫בדרך כלל השרטוטים של החמ"ד‪ ,‬כאשר‬
‫לבניית דגמים‪.‬‬
‫סשה‬
‫היו מוגשים ליצור‪,‬‬
‫המדעי‪ ,‬שיזם את‬
‫לא‬
‫הספיקו‪,‬‬
‫ו‬
‫מספקים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כדי להשביע רצון בעלי המלאכה‪ ,‬הם לא הי‬
‫אלא‬
‫מתמ"י הוקם‪ ,‬בהחלטת בן­גוריון‪ ,‬ובראשו הועמד אינג' סשה גולדברג‪.‬‬
‫גולדברג‪ ,‬שהגיע ארצה רק כמה חודשים­קודם לכן ‪ ,‬השתלב מיד בפעילות ההגנה‪.‬‬
‫בסוף‪7491‬קיבל מינוי כמנהל‬
‫הגדרה מרוייקת של תפקידו וכר עשה‬
‫מתמ"י‪ .‬מנסיונו‬
‫הקצר בארץ‪ ,‬למד שיש לבקש‬
‫במתמ"י היתר‪ ,‬קבוצה קטנה" של אנשים‪ ,‬כשמונה במספר‪ .‬סשה גולדברג עצמו‬
‫כמעט ולא היה בארץ‪ ,‬כיוון שפעל בשליחות ההגנה בחו"ל‪ .‬במסגרת זו הביא ל‪#‬רץ‬
‫תכניות רבות‪,‬‬
‫תחת אפם של‬
‫הבריטים‪.‬‬
‫בעת העדרויותיו הרבות‪ ,‬מילאו את מקומו חיים מורו ודוד מישיו‬
‫המזכירה הי תה אורה הרצו ג‪ .‬היא הי תת זו שנחרה בשם מתמ"י‪ .‬כמו כי ' יי<ה‬
‫םאבנ רפר ץוכ ןמהנד סנש םקאופמ ן ‪.‬החבור הי'ז יריית הנע*‪ *3‬כל מתמ"י­‬
‫נמתמ"‬
‫‪.‬‬
‫יג‬
‫)סט הגולדברג‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ד ‪,‬עדו תמסי‪92‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1■I‬‬
‫עמי‬
‫‪84‬‬
‫אהי הנרו ראיז האופ ייש אהגו ףהזה ‪.‬ה םפתחו­משר דנננין ‪,ICI‬ל‬
‫ברחוב סלמה כדרום תל אנינ‪ .‬קיבלו שם משרדים די מרו וחים והתרו יל ו לאייש‬
‫אותם במהנדסים ‪ .‬ק ו יי מר‪ .‬מערכת מס ודרת של מטרדטכני ‪ ,‬שקיבלתכני ות מן החמ"ד‪,‬‬
‫ושרטט אותן מחדש‪ ,‬על­פי תקנים של שרטוט‪ ,‬שהי ו מקובלים בתעשיה ת ו ר התייעצות‬
‫מתמדת עם טני הצדדים‪ ,‬הצליחו בדרך כלל להגיע לעמק השווה ולהוציא שרטוטים‬
‫תעשייתיים‪ ,‬שהי ו מקובלים על שני הצדדים ואפשרו עבודה על­פיהם‬
‫‪.‬‬
‫ריאורגניזציה‬
‫עם תום מלחמת השחרור חלה דעיכה בפעילות מתמ"י‪ .‬החלה‬
‫ואנשים עברו לשטחים אחרים‪ .‬חיים מורו חזר לחמ"ד‪ ,‬ממנו הושאל למתמ"י‪.‬‬
‫דוד מושיו מונה למנהל המדור לסיוע טכני במשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫רעיונותיו‬
‫לסשה גולדברג זכור‪ ,‬כי בעצם ניסה לתרגם‬
‫מאמץ אדיר נוסף שהשקיע היה לשכנע את סלאביו לעשות­ משהו ממר‪ .‬שאנשי המדע‬
‫מתכננים‪ .‬במי וחד לא היה מוכן סלאביו לשתף פעולה עם ג' נקה רטנר‪ .‬סלאביו‬
‫בעקרון היה בעד יצורם של דברים סטנדרטיים בלבד‪ .‬מיטקה מאפיקים סייע למתמ"י‬
‫את‬
‫ככ להנםיונו תלהתאי םא תהתכניו תש לג‪1‬נקה ליצור‪,‬‬
‫בתע"ש חוץ‪ .‬הקשר ביו סשה גולדברג לבין סלאביו נותק כמעט‪,‬‬
‫עזב את סלאביו ועבר לעבוד עם סשה גולדברג‪.‬‬
‫של‬
‫גי נקה ליצור‪.‬‬
‫הוא היה העוזר‬
‫של‬
‫יילנצי‬
‫כאשר דוד מושיו‬
‫אחת העבודות המרכזיות שנעשו במתמ"י היתר‪ ,‬עבודת הפיתוח של הלהביור‪.‬‬
‫בחמ'יד הוחלט שאת עבודת פיתוח הלהביור ירכז סשה גולדברג‪ .‬כל התכנון נעשה‬
‫במתמ"י‪ ,‬במשרד השרטוט בו עבד המהנדס חיים מורו‪ .‬סשה מעיד‪ ,‬כי חיים מורו‬
‫לקח על עצמו את האחריות לתכנון להביור‪ ,‬תור גילוי תחכום ומציאת פתרונות‬
‫מבריקים בעת התכנון‪ .‬הדגם שתוכנן פותח ויוצר במסגריה קטנה בתל אכיב‬
‫‪13‬ל‬
‫(חיי םמורו‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמייד ‪,‬עדו תמס'‪' 61‬עמ '‬
‫‪)3‬‬
‫סשה‬
‫גולדברג‪,‬‬
‫שם‪.‬‬
‫וק‬
‫»‬
‫להבי‬
‫ו ר‬
‫עס התקרכ המלחמה‪ ,‬הלכה והעיקהבעי ית החופר כנשל‪ ,‬אנסי­טנקי‬
‫הנושאים שעליהם עבדו כדי לפתור את הבעיה‪ ,‬מאספקט אחד‪ ,‬היה הלהביור‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שתי‬
‫הלהבי ו ר הי נו כלי נשק היורק אש לטווח מס וייס‪.‬‬
‫בעיות לפתרון לפני שאפשר היה להגיע ליצור הכלי‪:‬‬
‫אחד‬
‫באופן עקרוני עמדו‬
‫‪,‬‬
‫ס‪,k‬‬
‫הצר המיכני ­ הכנת האקדח המוחזק בידי החיל‪ ,‬בניית המי כל י‬
‫לחומר הדלק ולאויר הדחוס הדרוש לירייתו ­ כל זאת‪ ,‬במשקל‬
‫סביר לנשיאת אדם )היו גם להבי וריס כבדים‪ ,‬לטווחים יותר‬
‫‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫■^ר<כים‪ ,‬הנישאים על גבי רכב(‬
‫‪.‬‬
‫הצד הכימי ­ הכנת דלק‪ ,‬שניתן להחסנה בטוחה וקלה במיכליס‪,‬‬
‫ו שה י נ‬
‫ו‬
‫קל ל י ר י הו להצתה‪,‬‬
‫גולדברג‪ .‬הוא הביא עמו מאנגליה‬
‫דמות המפתח בפיתות הלהביור‬
‫תכניות די מפורטות של להבי ו ר קיים והציע לשנות כמה דברים‪.‬‬
‫ה י תה‬
‫עקוו‬
‫ס שה‬
‫בחמ"ד הוחלט‪ ,‬שסשה גולדברג ירכז את פיתוח הלהביור‪.‬‬
‫במתמ" י‪ .‬שם עבד על זה חיים מורו‪.‬‬
‫את‬
‫התכנונים‬
‫סש ההופי עע סהשרטוטי םש להלהביו רבאמצ עשנת‪ .7491‬אנשי המחלקה‬
‫המדעית ­ רכטר וזרחי ­ נתבקשו להכין שרטוטי עבודה‪ ,‬כדי שניתן יייירי לייצי‬
‫את הלהביור בארץ‪ .‬זו ה י תה הכרותם הראשונה של זרח י ו רכטר עם סשה גולדברג‪.‬‬
‫סישב ושעו תרבו תושרטט וא תהלהביו רהראשו ן ‪.‬הי הז הלהב י ו רגב ‪.;pp‬ה‬
‫במקביל נעשתה עבודה בנושא הלהביור גם במקומות אחרים‪.‬‬
‫בלהבי ור מיטקה מאפיקים‪ ,‬שעסק "ביצורו‬
‫בטכניון טיפל‬
‫‪.‬‬
‫הבעי ההעיקרי תהיתר‪,‬הדלק ‪.‬הדל קש להלהביו רהי *נפל"ם 'חומר‪<7‬ל‪ /‬צמיג'‬
‫הנדבק למטרה ובוער ממושכות‪ .‬את הנוסחה לדלל‪ ,‬ל‪:‬ינל סשה גולדביג ממהנדס‬
‫נכיר כאנגליה‪ ,‬שהיה יהודי‪ .‬הדלק פותח אחר כר במעבדות "עסיס" נימת גי­‬
‫על הפיתוח של הדלק היה אחראי הכימאי דר' יפר'‪.‬‬
‫בלימ^ייציי ינשלחי ישייית‬
‫לסשה זכיף‪ #‬כי לא יק דגמיס יןצרו<‬
‫הוא מעריר‪ ,‬שבארבעים כלים יוצרי‪^ .‬ור לי' שעמי‪°‬‬
‫לקבל שישהלהבי ירים‪ .‬כמי כן‪ ,‬היי' *<«יש בלהביייים‬
‫אלא ממש‬
‫*"י**‪nov‬‬
‫חיינ "‬
‫'­נורמר‪,‬‬
‫נפליג'י‬
‫‪86‬‬
‫‪.‬פותח‬
‫וג םלהביורי םגדולי ם*א יבג דטנקים ‪.‬אח דכזה ‪,‬שהי המוצ נעל‬
‫גבי רכב‪ ,‬היה שורף טון‬
‫סל חומר דלק כארבע ךקות<‬
‫את כדורי ההצתה תכנן חיים מורו‪ .‬אלה היו כדורים פתוחיס‪ ,‬שהוכנס‬
‫לתוכם קצת יותר חומר שריפה‪ ,‬כדי שיהפכו לכדורים מציתים‪ .‬לצןרך הפיתוח‬
‫השתמשו בכדורים תוצרת התע"ש‪ ,‬הוציאו את הקלע והכניסו פוטאסיוס כלורט‪.‬‬
‫סשה מציין‪ ,‬כי לא היו הרבה תקלות‪ .‬לפני התחלת השימוש בדלק הנפל­ים(‬
‫השתמש ו בניסויים בפורינג‪ .‬עשו פודינג‪ ,‬שהצמיגות שלו היתר‪ ,‬כשל נפל"ס‪ ,‬ירו‬
‫אותו וראו שהכל פועל כש ו רה ‪.‬‬
‫הכלי ■י­למ­ו היה כלי קשה לתפעול וקשה היה גם להפסיק את פעולתו‪.‬‬
‫מכיוו ןשטוו חהפעול הל אעל העל‪­85‬מטרים‪ ,‬היה צורך להגן על היורה מפני‬
‫החום העצ‬
‫ו‬
‫ם‬
‫בעזרת אסבסט‪.‬‬
‫אנשים נוספים שהיו מעורבים בפיתוח הלהביור‪ ,‬היו‬
‫לנושא ההצתה והנושאים הכימיים‪ ,‬ופרופ' אלכסנדר מהאוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫טורצקי‪ ,‬שהיה קשור‬
‫כמו כן עבדו על נושא זה גם במכון התקנים בתל אביב‪ ,‬בחשאי ובתנאי מחתרת‪.‬‬
‫באחד הניסויים בוצע נסיון ותצוגה באזור כפר סומייל )ככר המדינה(‬
‫היתר‪ .‬זו תצוגה גדולה של להביורים לקציני הצבא‪ .‬חיים מורו הפעיל אז להביור‬
‫גדול מכלי רכב‪ .‬היתר‪ .‬תקלה והלהביור לא הפסיק‪ ,‬למרות נסיונותיו של מורו‬
‫החומר המשיר לזרום ולהדלק ומתחום הרב נכווה חיים מורו בצורה רצ י נ י ת‬
‫לעצרו‪.‬‬
‫ניסויים נוספים נעשו גם בחוף הים של הרצליה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ניצנים של פעילות מחקריתונסי ון להגיע ליצור להבי‬
‫כב רב­‪6491‬באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬שם‪ ,‬בהר הצופים‪ ,‬החלו ללמוד‬
‫הכימאים את הבעיות הקשורות בחומרי הדלק והבעירה המתאימים לי ורק להבות‪.‬‬
‫ור הי ו‬
‫משהחלה הפעילות בנושא הלהביור במכון התקנים בתל אביב‪ ,‬הורדו האנשים‬
‫והידע מירושלים ושולבו בפעילות נתל אביב‪.‬‬
‫בעיית הצמידות של חומרי הדלק ­ הריאולוגיה )צמידות של חומרים חצי­‬
‫מוצקים‪ ,‬כמו דלק של להביור( ­ ה י תה בעיה חדשה‪ .‬מן הספרות המקצועית נודע'‬
‫כי ממציא הריאולוגיה הי נו פרופ' ריינר‪ .‬םשום­מה לא קשרו בהתחלה‪ ,‬כי זהו‬
‫פרוכ'‬
‫ריינר‬
‫מהטכני ון בגוי פה‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫בסופו של דנר‪ ,‬הגיעו להישגים נאים‪ .‬יצרו כליי‪,‬טו כעל סווח‬
‫‪ 0605‬סרים ‪,‬וכל יכנד ‪,‬נע לטוו חשל‪051‬מטרים‪ .‬שני ר‪,‬כלים נכנסו ליצןר‬
‫באמצעו תתע" שחיץ ‪.‬בס רהכ ליוצר וכארבעי םכלים ‪,‬שנשלח ויש רלשט ח)‪)4‬‬
‫‪,‬‬
‫­מ‬
‫של‬
‫ע ל"זור קהלהנות "התחיל ולענו דעו דכירושלים ‪,‬נה רהצופים ‪,‬נ_‪6‬ו‪91.‬‬
‫כנר אז עסקו בפיתוח חומר נעירה‪ ,‬שיתאים ללהניור‪ .‬נאותם ימיס היה ככר‬
‫חומר מדעי ופרסום על הנושא כעתונות המדעית‪ .‬כיו הפעילים כנושא היר‪ ,‬אנרהם‬
‫נרמו ‪ .‬החומר שעליו ענדו נקרא אלוםיני ום­טרי­פלמיטד‪ .‬זהו חומר על נסיס‬
‫אלומיניום‪ ,‬שנעת הוספתו לבנזין ‪ ,‬הוא הופר לג'לטיני‪ ,‬רנעת ירי יתו נלהניור‪,‬‬
‫הוא צמיג‪ ,‬כמתנקש מחומר דלק של להביור‪ .‬בנוסף לכר‪ ,‬צמיגותו מקלה על‬
‫השגת טווח ירי גדול‪ .‬נאותם ימים התפרסם חומר על הלהניור האמריקאי‪ ,‬אשר‬
‫הגיע לידי אנשי החמ"ד באוניברסיטה העברית י‬
‫‪.‬‬
‫אנרהם נרמו ענד על פיתוח החומר אלומיניום­טרי­פלמיטד יחד עם פנחס‬
‫מ י שקוב‪ .‬תהל י ר הפיתוח לא היה פשוט ונכל זאת הצליחו לייצר כמות קטנה‪.‬‬
‫הדבר הגיע לידיעת האנשים במתמ"י ובמכון התקנים‪ ,‬שעסקו בפיתוח הלהבי ור‪.‬‬
‫כאשר ה וענד נרמו מירושלים לתל אבינ ומונה מ"מ מפקד החמ"ד‪ ,‬נתבקש לסייע‬
‫בפיתוח הלהבי ו ר ולהעמיד את הידע ו הנס יון שרכש בהכנת חומר הדלק לטונת הפיתוח‪.‬‬
‫במקניל לפיתוח הלהביור נמתמ"י‪ ,‬עבד על פיתוחו גם שמחה בלאס בתע"ש חוץ‪.‬‬
‫לידיו נמסרה רק חוברת הדרכה נאנגלית‪ ,‬שהכילה תמונות‪ ,‬אר לא שרטוטים‪.‬‬
‫חיה הכרח לשרטט את הכלי ולהחליט מאיזח חומר י וכן חלהבי ור‪.‬‬
‫הלהב י ו ר מורככ ממספר חלקים‪ :‬מיכל לחומר השריפה‪ ,‬נלון גז דחוס‪ ,‬שמתיז‬
‫אח חומר השריפה‪ ,‬וסת לחץ‪ ,‬אקדח המוחזק בידי החייל ובו מתבצעות במקביל שתי‬
‫פעולות ­ הזרקת החומר כלפי המטרה והדלקת החומר נעת יציאתו מן האקדח‪.‬‬
‫הפיתוח נתע'יש חוץ התנהל ללא קשיים מיוחדים‪ ,‬למעט שלושה נושאים‪:‬‬
‫הצתת החומר‪ ,‬וסת הלחץ וסוג אקדח הירי‪ ,‬לשתי הבע י ו ת הראשונות נמצא פתרון‬
‫נושא אחד נשאר שנוי במחלוקת עד תום עבודת הפיתוח ­ הסתבר שבין עבודת הפיתוח‬
‫שנעשתה במתמ"י לבין העבודה ט נ עשתה בתע"ש חוץ יש שוני בתפיסה לגבי האקדח‪.‬‬
‫נלאס סרנ לקבל את השינויים שנעשו במתמ"י ודבק בעקרון‪ ,‬שמה שנמצא טוב לשימוש‬
‫בידי ה צ נא הנריטי‪ ,‬האמריקאי והיפני‪ ,‬צריר להיות טונ גם עבורנו‪ .‬האקדח שנננה‬
‫על­ידו היה אקדח עם תוף‪ .‬הוא סרב להשתמש באקדח שתוכנן במתמ"י ושהיה בעל‬
‫מחסנית‪ .‬עד כדי כר היר‪ ,‬חריף הויכוח‪ ,‬שהיה צורר לייזמיו את בלאס לדיוו'‬
‫‪.‬‬
‫‪4.‬‬
‫)סש הגולדברג ‪,‬שם‬
‫‪) 5‬אנרה םברמן‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬רמ"ד ‪,‬עדו תמס 'י‪ .1‬עמ'‪611‬‬
‫‪88‬‬
‫שנו נכחו גם בן­גוריון וישראל גלילי‪ ,‬בן­גוריון אהד דווקא את הגירסה‬
‫המקומית‪ ,‬דה י י נ ו הפיתוח שנעשה במתם"י‪ ,‬והכריז‪" :‬היהודים מוכשרים יותר‬
‫מ ןהגויים" ‪.‬אול םההכרע הל אנפל הוהו אאי‪0‬סר‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לבלאס‬
‫‪.‬‬
‫לה מש י ר כהבנתו‬
‫זו‬
‫סשה גולדברג מצייו ‪ ,‬בהקשר לפרשיה‬
‫הבריט ינעש הבעצ םבמעכדותי­ד'‪1‬ועל­פי הדרכתו ‪ .‬זו הסיבה שהרגיש חפשי בתכנון‬
‫ורצה לשפר ולשכלל את הדגם‪ ,‬אם כי בפועל לא שונה הרנה‪ ,‬כסופו של דבר‪.‬‬
‫הכלי‪ ,‬בגרסתו הסופגת‪ ,‬הוכן בדיוק על­פי הדגם האנגלי‬
‫יש‬
‫לציין‬
‫‪,‬‬
‫כי עבודת הפיתוח במתמ"י‬
‫כל נגיעה בצדהכימי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫אשר‬
‫כי‬
‫‪,‬‬
‫פיתוח הלהני‬
‫למעשה‬
‫לצד המיכני‪,‬‬
‫היתר‪ .‬קש ו רה רק‬
‫טופל במכון התקנים ובטכניון‬
‫ור‬
‫נצבא‬
‫ללא‬
‫‪.‬‬
‫‪..■...‬י~‪^..?.*■:‬‬
‫‪./‬‬
‫‪M:‬‬
‫זורק הלהבות‬
‫‪,‬תרשי‬
‫םהאקד חש ל זור קהלהבות‬
‫כפי שתוכנן נחמ"ד‬
‫(נמסר ע" י אברהם ברמן(‬
‫‪1‬‬
‫י*‪.‬ל‪­1‬ט‪nut‬‬
‫‪*uJ‬‬
‫‪.‬‬
‫‪csont»«t.‬‬
‫|‪Ch‬‬
‫'■‬
‫«‪"C«bl‬‬
‫‪Bittiry untut.‬‬
‫(‪|/‬‬
‫‪if‬‬
‫‪.■,1 w,«1‬יל‬
‫‪.1‬‬
‫‪*S­­~A4l. f‬‬
‫'‬
‫‪■front frfp.‬‬
‫"* ‪l)«l(­r>c,‬‬
‫‪PRQjrCTOP,‬‬
‫‪sot Pics^to‬‬
‫)‬
‫‪7‬‬
‫‪s‬‬
‫­­­‪pUU‬‬
‫­ *‪toiccc‬‬
‫שמחהנלאס ‪,‬מ ימריב הומעש ‪,‬שם ‪,‬עמי‬
‫)סש הגולדברג ‪,‬שם ‪,‬עמ'‪­1‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪151­152‬‬
‫■‬
‫‪1‬‬
‫‪W..V,.‬‬
‫‪Or­,‬‬
‫(­‪CJ­illery h.;<joi‬‬
‫‪I‬‬
‫‪89‬‬
‫הלהבות )‪(8‬‬
‫התפתחות פרוייקט זורק‬
‫תאריך‬
‫התקדמות פיתוח זורק הלהבות‬
‫‪11.12.47‬‬
‫זורק יהלהבו תהגיע וכב רלטווח‪02‬מטריס‪.‬‬
‫בארץ ‪.‬רוצי םלהגי עלטווח‪03‬מ טרי ם)‪, )9‬‬
‫‪16.12.47‬‬
‫ז^רק יהלהבו תהגיע ועד‪81‬מטרים‪.‬‬
‫‪04‬מ טרים ‪.‬למ הלהטה ות ?ארו רכ ךיאריכ ו}‪.)01‬‬
‫‪19.12.47‬‬
‫ביחס לזורקי הלהבות‪ ,‬מבקשים לחכות עוד‬
‫‪2.1.48‬‬
‫‪ ...‬מנסים לייצר ה"טלפונים" הקטנים )להביורים‬
‫ייחנך‬
‫קטנים ‪,‬הנישאי םע להגב ()‪. )21‬‬
‫‪30.1.48‬‬
‫זורק יהלהבו תהגיע ועד‪53‬מטרים‪ .‬בינתיים‬
‫גולדברג‪ ,‬יהודי אנגלי‪ ,‬מלונדון‪ ,‬שהתמחה‬
‫והו אבונ השת ידוגמאו תש לזורק ילהבו תל­‪04‬מטרים‪,‬‬
‫זר‪.‬יוכו‪ ,‬היום אן מחר‪.‬‬
‫ודוגמאאח תשל‪061‬מטרים)!(‬
‫בביח"ר "יצהר" מכינים טון של חומר הדרוש לזורק‪ .‬בשבוע‬
‫יש חומר גלם‬
‫רוצים להאריך עד כדי‬
‫שישכלל‬
‫וע דכדי‪52‬מ טרי ם)‪,)11‬‬
‫שבוע ­ יש‬
‫סיכוי‬
‫‪:‬‬
‫בא סשה‬
‫במקצוע זה‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫הב איעש והנס י ו נו ת)‪.)31‬‬
‫‪5.2.48‬‬
‫‪ ...‬יוחנן ואהרון חזרו בשש בערב מהנס יון עם זורקי‬
‫להבות ‪.‬המכשי רהקט ן ­זור קל­‪ ­53‬הצליח‪ .‬הגדול ‪.‬‬
‫למרח קשל‪ ­051‬עוד לא טוב‪ .‬במלאי הדלק הדרוש­ לכך‬
‫‪15.2.48‬‬
‫זורק הלהבות הגדול הולך ונגמר‪ .‬הוא יורק‬
‫טונ הש לדל ק)‪.)51‬‬
‫מטפ לדר‪1‬ירמיהו יפה‪ .‬שלמר‪ ,‬גור מטפל בז ורק‪ .‬ועדה‬
‫יגא לידין ‪,‬יוס ףר ‪.‬ויוחנ ןהחליט ולהזמין‪001‬זורקים‬
‫לאח רשהנסיו ןיצליח ‪.‬כ לזור קיעל הבערך‪03‬לא"י‪.‬‬
‫י שלהזמין­‪,0001‬ז ורקי ם)‪. )41‬‬
‫של‬
‫)‬
‫‪9‬‬
‫בן­גוריו ןדוד ‪,‬יומ ןהמלחמה;‪8‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.73‬‬
‫‪) 01‬שם ‪,‬עמי‪.85‬‬
‫‪ )11‬שם‪.‬‬
‫‪) 21‬שם ‪,‬עמי‪.301‬‬
‫‪) 31‬שם ‪,‬עמי‪.591‬‬
‫‪) 41‬שם ‪,‬עמי‪.802‬‬
‫‪) 51‬שם ‪,‬עטי‪.442‬‬
‫‪.‬שם‬
‫בדקה אחת‬
‫‪90‬‬
‫התקדמות פיתוח ז ורק הלהבות‬
‫תאריך‬
‫■ז‬
‫‪8‬‬
‫‪23 .2 .48‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.3 .48‬‬
‫‪ ..‬מר‪ ,‬העיכוב עםז ורקי הלהבות? הלה עיכובכ הכנת‬
‫כדורים‪ ,‬דבר שהסתדר‪ .‬מרור יקבלו התכנ י ות ואפשר להתחיל‬
‫ביצו ר)‪. )61‬‬
‫‪18‬‬
‫)‪(17‬בסו‬
‫ףמר ץיהי ומוכנים‪06‬ז ורק ילהבי תלדוגמא‬
‫‪22 .3 .48 10‬‬
‫ורק יהלהבו תנבדק וונבחנ ושו בכי ןשנ יהמומחים ­ז‬
‫גולדבר גובלאס ‪,‬וה םמוכני םליצו ר)‪)81‬‬
‫‪.‬‬
‫‪22 .3 .48 11‬‬
‫‪.3 .48 12‬‬
‫‪29‬‬
‫עם זורקי הלהבות‬
‫)‪.)91‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2. 5. 48‬‬
‫‪15‬‬
‫‪5. 5. 48‬‬
‫‪7. S. 48 16‬‬
‫)‬
‫שם‬
‫יש‬
‫‪.‬נמסר‬
‫‪008...:‬ז ורק ילהבות‬
‫והזמנו תל‬
‫דו"ח חמ"ד‪ :‬נמסרו ליצור‪ :‬ז ורק להבות‪ ,‬חומר לזורק‬
‫להבו ת)‪)02‬‬
‫‪12. 4 48 13‬‬
‫עדייו‬
‫קשיים‪.‬‬
‫מכינים כבר המודל‬
‫‪.‬‬
‫וילנצ‪ 1‬ו קדורש‪,00062‬לא"י לחומר גלמי בשביל זורק‬
‫הלהבות ‪).‬גומי ‪,‬בנזי ן ‪,‬נפ טושא רחומר יבערה ()‪)12‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬י שהכר חלהחי שהיצו רש ל פ יא טופגזיו ‪,‬מרגמה"‪.6‬‬
‫‪.‬‬
‫וזורק ילהבו ת)‪)22‬‬
‫‪.‬‬
‫וילנצ'וק ‪:‬ב­‪ 51‬ב מא ייהיו‪05‬זורקי להבות מטיפוס‬
‫אנגל י)‪­0605‬מ '( ‪.‬ל­‪ 02‬ב מא ייהיו‪001‬מטיפוס מקומי‬
‫)אות והטווח ()‪.)32‬‬
‫י‬
‫שבגליל‪ 3‬ג דוד ילוחמי ם‪. ..‬יהי ולה‬
‫להבו ת)‪)42‬‬
‫‪61.269‬‬
‫‪,‬עמי‬
‫‪71‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.113‬‬
‫‪81‬‬
‫‪91‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.713‬‬
‫)שם ‪,‬עם'‪.813‬‬
‫‪02‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.423‬‬
‫‪12‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.743‬‬
‫‪22‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.383‬‬
‫‪32‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.093‬‬
‫‪42‬‬
‫)שם ‪,‬עמי‪.593‬‬
‫‪.‬‬
‫ם‪­218...‬זורקי‬
‫‪91‬‬
‫פרק טי‬
‫יי י צבע‬
‫החני ד במכון‬
‫י‬
‫‪,1946­47‬פ‬
‫עילו תש למחק רופיתו חאמצע ילחימ הנוצר הב"מכו ןזיוי 'בשנים‬
‫בד‬
‫בבד עם התהוות הגרעין הראשוני‬
‫של‬
‫המחלקה המדעית‪ ,‬שחברים היו בו‬
‫כץ‬
‫ואהרונצייק‪ .‬נוצרו קשרים שהלכו והעמיקו בין המדענים כמכון לבין‬
‫שנוצרו עוד בתקופת מלחמת השחרור ולאחריה‪ ,‬עת היה כמכון בסיס רב פעילות‬
‫החמ‪.,‬ד<‬
‫של‬
‫החמ"ד‪.‬‬
‫הדמות הבולטת ביותר בעידוד ובקידום המחקר המדעי למטרות צבאיות‬
‫ארנ‪0‬ט דוד ברגמן‪ .‬ברגמן עודר את המחקר הבטחוני‪ ,‬בניגוד לדעתו של חיים‬
‫וייצמן‪ .‬וייצמן חשב‪ ,‬שמכון זיו צריר לעסוק במחקר בסיסי ותיאורטי בלבד‪.‬‬
‫ברגמן‪ ,‬ואחריו גם אחיו פליקס‪ ,‬שעבד במכון עוד בימיו הראשונים‪ ,‬גילה‬
‫הזדהות עם נושא הפיתוח הבטחוני יעודדו במכון זיו‪ .‬דבר זה הכיא בהמשך‪,‬‬
‫עם הצטרופותו של חיים וייצמן למכון‪ ,‬להווצרות מתח כין השניים‪ ,‬אשר הביא‪,‬‬
‫בסופו סל דבר‪ ,‬את ידידותם לקרע גלוי ולעזיבת א‪ .‬ד‪ .‬ברגמן את המכון‪.‬‬
‫הלה‬
‫מכו ןזי והי הבע להיק ףפעילו תקטן ‪.‬א תהתנופ ההגדול הקיב לב­‪.8491‬‬
‫אז בבת אחת הועברו מדענים רביס‪ ,‬אנשי חמ"ד‪ ,‬מירושלים ומתל אביב‪ ,‬לרחובות‬
‫והחל הפעילו תאינטנסיבית ‪.‬במכתב ומ­‪..84581‬לחיים ץייצמן‪,‬‬
‫כותב א‪ .‬ד‪.‬‬
‫"המספר‬
‫ששהה‬
‫בחוייל‪,‬‬
‫ברגמן‪:‬‬
‫של‬
‫העובדים במכון גדל בצורה ניכרת‪.‬‬
‫במעבדות ובמקומות‬
‫העבוד ההאחרי םש להמכו ןי שנ םכעת‪33‬אנשים‪.‬‬
‫לנו‪63‬אנשים ששייכים לגוף המדעי של הצבא‪.‬‬
‫ארגו ןענק ‪,‬להער ךלעבוד הממשית ‪,‬במשך‪42‬שעות ביממה‪ ... .‬זו‬
‫בתוספת להם‪ ,‬יש‬
‫לכן מתאפשר‪ ,‬עם‬
‫תחושת סיפוק עצומה עבורי לשמוע אנשים בתל אביב לוחשים‬
‫עושה כמה 'המצאות פנטסטיות* שיצילו את המצב" ^ ‪.‬‬
‫מכון זיו‬
‫אכן‪ ,‬השתנה אופיו‬
‫‪­0352‬מדענים " ‪ . . .‬באיזולציה גדולה‪,‬‬
‫של‬
‫ובית קטן לבן‬
‫רבים‪ ,‬תקציבים‬
‫‪2‬‬
‫‪...‬‬
‫סולידי‪,‬‬
‫שבו‬
‫עם חלוקים לבנים ורהיטים לבניס‬
‫הפר למקום מרכזי למחקר ופיתוח צבאי‪ ,‬עם אנשים‬
‫"‬
‫שה ו ז רמ ו‬
‫ללא הכר‪ ,‬ממוסד קטן‬
‫‪,‬‬
‫שאתה‬
‫‪,‬‬
‫בניינים‪,‬‬
‫מעבדות וקשרים מסועפים‬
‫בארץ‬
‫ובעולם‪.‬‬
‫)מכתב וש לא ‪.‬ד ‪.‬ברגמ ןלוייצמ ןמ­‪.., 84581‬עמ'‪. 2‬רא הכנספח‪1.‬‬
‫)שלמהגו רמתא רכ רא תמכו ןזי ולפנ יטטל חלש םא תאנש יהחמ­יד‪0,‬ס‪0‬פרם‬
‫‪92‬‬
‫במלחמה‬
‫ייצמ ןל אהי השל םע םהתהלי ךהזה ‪. .." :‬אנ ימני ןשאת םכולכם ­ו‬
‫‪.‬כמ וכ ןאנ ימבין ‪,‬שכ להבסי סהמדע יש להמכו ןהשתנה ‪.‬א םזה‪0‬ונ‬
‫אן לא‪ ,‬אני מציע לדון נא ו פן אישי"‬
‫הפעילות במכון זיו התנהלה בין שתי גישות אלה ולמדה לחיות‬
‫ברגמן היה אביה הרוחני של הפעילות הבטחונית‪ .‬כדי לא להרגיז את וייצמן יתר‬
‫ע להמידה ‪,‬נעש תהכ למתח תלאפו ‪,‬תו ךהשתדלו תל אלהביא ולהתנגדות‪0‬עילה‪.‬‬
‫עם‬
‫זה‪.‬‬
‫האנשים שהתקבצו ברחובות הגיעו לכאן לארור שהתקבצוביי גבעה" נתל אביב‬
‫מי שירד מירושלים ומי שהיה באזור תל אביב‪ .‬כדי להתארגן במכון ‪ ,‬קיבלו את‬
‫הפקולטה לחקלאות ושם הקימו את המחנה של החמ"ד‪ .‬שם גרו ומשם היו הולכים‬
‫למכון זיו לעבוד‪ .‬מכון זיו עצמו‪ ,‬אשר לימים כונה מכון וייצמן‪ ,‬היה באותם‬
‫ימי םבבני הונחנ ךע םתו םהמלחמ ה)אנש יהחמי‪1‬ד היו הראשונים שעבדו במכון‬
‫וייצםן(‬
‫­‬
‫‪.‬‬
‫הוקמו מספר קבוצות ענודה‪ .‬הקבוצה הראשונה ה י תה של פרופי פריי‬
‫(אלקטרוניקה( ‪ .‬הפיסיקאים התחלקו לשתי קבוצות ­ קבוצה אחת ענדה על חומרי‬
‫נפץ ובין חבריה היו יגאל תלמי‪ ,‬אברהם הוס ועוד‪ .‬נושא מרכזי בעבודתם היה‬
‫מטענים חודרים )מטענים חלולים(‪.‬‬
‫קבוצת הפיסיקאים השניה עבדה על פיתוח תותחים‪ ,‬מרגמות פגזים ירקיטוח‪.‬‬
‫הנושא הראשון והעיקרי היה בהתחלה הלא­רתע‪ .‬את הדגם הראשון שלהלא­ רתע‬
‫בנו ברחונות‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שהענודה ברחובות התנהלה נ משותף עם הגבעה‪.‬‬
‫ביח דובו­זמני תעבד ובשנ יהמקומו תע למספ רדברים ‪.‬נקנוצ הז והי וג‪7‬ע)}‬
‫יקותיאלי ועמוס דה­שליט‪.‬‬
‫בסך הכל נוצרו במכון וייצמן מספר קבוצות עבודה‪.‬‬
‫עם מיינאומ בראשה‪ .‬היו קבוצות מספר לנושאים םיכניים­פיסיקאליים‪:‬‬
‫מוקשים ומנגנוני הפעלה‪ ,‬אינפרא­אדום ועוד‪.‬‬
‫היתר‪ ,‬קבוצת רקיטות‪,‬‬
‫דוד ופסי‪ .‬זכורה לי כפוריר‪ .‬ביותי‬
‫בין האנשים שירדו מירושלים‬
‫התקופה שבה עבר למכון וייצמן‪ ,‬במיוחד קבוצת ר­רקיטות‪ ,‬שכללר" ביו‬
‫היה גם‬
‫גבירול גולדרינג‪,‬‬
‫גדעון יקותיאלי‪ .‬צבי‬
‫ל*­רתע‪.‬‬
‫פלח ו המהנדס י‬
‫ם‬
‫ייתי'‬
‫קנצר יכגו יעיד‪.‬‬
‫­חיי‬
‫‪..‬יאיי בנספח‬
‫םוייצמן ‪,‬נמכת כלא­ ‪.‬ד ‪.‬ברגמ ןם­‪­8488‬‬
‫את‬
‫‪93‬‬
‫ענף זה‬
‫‪,‬במקבי‬
‫להתפתוובמכו ןוייצמ ןעו דענ ףש לחמ"ד ‪,‬בראש ועמ דדוסטרובסקי‬
‫התעסק בחקר המחצבים והגיאולוגיה‪ .‬במסגרת עבודתו‪ ,‬תר את הנגב ­‬
‫שהי ו ה אתגר למדינה באשר לאפשרויות הגלומות באדמתו ­ במטרה לאתר מחצבים‬
‫כמו נפט‪ ,‬ברזל‪ ,‬זהב‪ ,‬פוספטים‪ ,‬אורניום וכו'‪ .‬העבודה חולקה ביו יציאה לשטח‪,‬‬
‫לחיפוש דוגמאות לביו עב ו דה מעבדתית‪ ,‬לבדיקת החומרים‪ .‬בה מש ר גדלה ה י ח י דה‬
‫והתפתחה‪ ,‬עד שהתנתקה מרחובות ואחר כך מחמי ■ר בכלל‪.‬‬
‫ן­‬
‫‪94‬‬
‫יי‬
‫פרק‬
‫‪.‬חמ‬
‫דג‬
‫י י‬
‫דר יישרא לדוסטרובסק י)‪ ,)1‬שעמד בראש חמ"ר גי‪ ,‬עסק לפני כו בנושאים‬
‫כימיים ‪,‬במסגר תהחמ"ד ‪.‬לקרא תסו ףשנת‪ ,7491‬עם התקרב מועד החלטת האו"ם על‬
‫חלוקת הארץ‪ ,‬ומשניתן היה כבר לחוש את קיצו הקרוב של המנדט הבריטי‪ ,‬הוטל‬
‫עלי ו לארגן יחידת שדה‪ ,‬להתחקות אחר מעשי הבריטים בכל מה שקשור לאיחור‬
‫מחצבים ואוצרות טבע בארץ‪ ,‬רווחו אז שמועות‪ ,‬שיש מרבצי נפט ענקיים ננגב‪,‬‬
‫מתכות כגון ברזל ונחושת‪ ,‬אורניום‪ ,‬זהב ועוד‪ .‬הבריטים נקטו בעמדה קשה‬
‫ובלתי מתפשרת לגבי דריסת רגל של יהודים במספר חבלים בארץ‪ ,‬ביניהם הנגב‪.‬‬
‫יחס זה הגביר את החשד כלפי הבריטים ויצר תחושה‪ ,‬שהם אכן מסתירים דברים‬
‫גדולים‪ ,‬אשר נחגלו על­ידס‪.‬‬
‫השטח‬
‫‪,‬‬
‫על ה י ח י דה שארגו דרי דוסטרובסקי‪ ,‬אז רס"נ‪ ,‬הוטל לחדור לעומק ולרוחב‬
‫מאחורי הקו ים‪ ,‬ולראות געי נים מר‪ ,‬מתרחש ומהי האמת מאחורי השמועות ­‬
‫האם באמת יש שם נפט?‬
‫האם כדאי לעשות מאמץ‬
‫כולם היו סקרנים וגם בן­גוריון‬
‫היה מאד‬
‫לכבוש אזור‬
‫מעוניין‬
‫זה או אחר?‬
‫לדעת‪,.‬‬
‫היחידה‬
‫הכוחות‪.‬‬
‫הנסיעה הראשונה הי תה לחוליקאת‬
‫עוד קודמ לכן‪ ,‬כאשר הבריטים יצאו מירושלים‪ ,‬בוצעה פעילות מודיעין על‬
‫הניירת הבריטית‪ ,‬שנשארה במקום‪ ,‬ונמצאו כל מיני סימנים לגבי מקומות בסיני‪,‬‬
‫נחוליקאת וננגב‪ .‬בחוליקאת מצאו אנשי היחידה‪ ,‬שהבריטים עשו שם קידוח וסגרו‬
‫אותו לפני בוא כוחותינו וברחו לעזה‪ .‬על­פי העקבות כשטח‪ ,‬נעשה נסיון לשחזר‬
‫עד איזה עומק הם קדחו‪ .‬הבריטים השאירו את צינורות הקידוח מונחים על הקרקע‬
‫ועל­פי מספרם ואורכם‪ ,‬ניתן היה לאמוד את עומק הקידוח‪ .‬המסקנה ה י תה ‪ ,‬שנפט‬
‫לא נמצא שם‪ .‬אופן השארת הציוד הצביע גם על מחשבתם של הבריטים באותם ימים‪,‬‬
‫שהמדינה היהודית לא תחזיק מעמד יותר מזמן קצר ושהם יחזרו די מריר למייום■‬
‫לכן הם ברחו לעזה‪.‬‬
‫י‬
‫‪)1‬‬
‫‪2‬‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫התקדמה עם‬
‫לימים פרופי ישראל דוסטרובסקי‪ ,‬מבכירי המדענים כארץ‪ ,‬נשיא מכזן‬
‫וייצמן‪ ,‬המדען הראשי של מערכת הבטחון‪ ,‬מנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית ועוד‪.‬‬
‫)המקו םנכב שבמבצ ע"יואב' 'במלחמ תהשחרור‪­...84010291,‬‬
‫‪95‬‬
‫ההיה ‪,‬כאמור ‪,‬המבצ עהראשון ‪.‬דוו חלשלטונות ‪,‬של אנמצ אנפט‪.‬ז‬
‫בינתיים נכבשה נאר שבע‪ .‬אנטי היחידה נכנסו‬
‫הניירות הבריטיים שנשארו במקום‪ .‬הם מצאו סימוכין והתייחסות לנפט במכתש‬
‫ר‪,‬גרול והמצאות מינרלים שוניס באילת‪ .‬אולץ אילת היתר‪ .‬עדיין מחוץ לתחוס‬
‫הישראלי‪ ,‬וכן גם סיני‪ ,‬שגם לגביו היו השערות שונות‪ .‬אורגן מבצע שדה למכתש‬
‫הגדול‪ ,‬אולם גם שם לא נמצא דבר‪ ,‬אלא הכנות לקידוח בלבד‪.‬‬
‫למשטרת באר שבע‬
‫אס לסכם את מה שבוצע בשלב הזה‪,‬‬
‫הבריטים ונסיון להבין למה הם נאחזו כל כך בנגב ואם אכן‬
‫וחטטו בין‬
‫הרי היה זה בעצם מעקב אחרי מעשי‬
‫יש שם‬
‫נפט‪.‬‬
‫בגמר המבצע לא היתר‪ ,‬תשובה ברורה לכך‪ .‬הבריטים ראו במכתש הגדול מקום מבטיח‬
‫ולכן סללו כביש לשם והכינו תשתית עבודה‪ .‬בחכמה שלאחר מעשה‪ ,‬הסתבר שאיו‬
‫שם נפט‪ .‬יותר מאוחר האזור נבדק ונקדח ונפס לא נמצא‪.‬‬
‫המקום השלישי והאחרון שנסרק‪ ,‬במסגרת חיפושי הנפט‪ ,‬היה סיני‪ .‬משנכנסו‬
‫הצטרפה היחידה והסתובבה בחולות אבו עגילה מספר ימים‪.‬‬
‫כוחותינו לסי ני‬
‫ול אמצא המאומה ‪.‬למעשה ‪,‬הלכ וכבטחו ןמל אשי שש םנפט ‪.‬נפרש תאב ועגיל הת‪0‬‬
‫^‪,‬‬
‫סיפור‬
‫חיפוש‬
‫הנפט‪.‬‬
‫עתה הי­ה ­כבר יחידת שדה רצינית‪ ,‬שהתפתחה כמהלך הפעולות שתוארו לעיל­‬
‫מחמת העבודה הקשה במקומות מרוחקים מאד ובתנאים קשים ביותר‪ ,‬נבנתה היחידה‬
‫עם אמצעים‪ ,‬כלי ניוד וצוות טכני רציני‪ .‬גם נסיון בן חצי שנה נרכש­‬
‫הוחלט לנצל את מה שנוצר והיחידה קיבלה עתה יעד חדש‪ :‬לחפט ולבדוק מינרלים‪.‬‬
‫במיוחד חיפשו אורניום‪ .‬התחלת העבודה שוב התבססה על מה שעשו ר'נייטיס‪.‬‬
‫כ לאוס ףהדוגמאו תשאספ והבריטי םנתפ סונבד ק)‪. ) 4‬הכימאי םעש ואנלי‪7‬ית‬
‫‪,‬הגדירו את הממצאים‪ .‬הסתבר‪ ,‬שהבריטים לא ידעו מה יש בארץ יעשי טעויות יבות‪.‬‬
‫אורגנ הקנוצ ה*‪_1‬ליט*ת עם מעבדות במכון וייצמן והוחלט להתחיל לעבוי מעתה‬
‫באופן שיטתי ומסודר‪ .‬לא עוד ריצות על­פי שמועות‪ ,‬אלא כריקה יסודיח ושיטתית‬
‫של‬
‫השטח והסתמכות‬
‫על‬
‫ניתוח גיאולוגי‪.‬‬
‫אחד הדברים הראשונים‬
‫שנמצא בסריקה שהחלה‬
‫להעיר מצפוי לדרום ננגב'‬
‫היה אורניום‪ .‬מתור נתונים בריטיים‪ ,‬נבחר אזור חתרורים )חתרורה(‪ ,‬במדבי‬
‫יהודה‪ .‬מזרחית לערד‪ ,‬כאזור שיתכן שיש בו אורניום‪ .‬הצוות יצא עם צייד‬
‫‪3.29.12.48‬‬
‫)במבצ עחורב‬
‫‪,‬‬
‫>(‬
‫סביר‪.‬ייירתי'יא‪.‬כי‬
‫במהלך הסריקות‪ ,‬הגיעו אנשי חמ"ד ג' עד אילת‪.‬‬
‫שיקולי צה"ל בכיבוש הנגב ואילת לקחו בחשבון‪ ,‬ואר הושפעו' ממחי'י' חמ‬
‫סברה זו טופרכת ע­י פרופ' דוסטרובסקי ­ יאי' עיותי' ת­ע­ חמ"י' '"יי"‬
‫מסי‪, 72‬עם'‪.9‬‬
‫"‬
‫‪.,‬‬
‫‪96‬‬
‫שנבנה והותקן במכון וייצמן‪ ,‬לאיתור חומרים רדיואקטיביים‪ .‬האזור אלון‬
‫כיוונו פעמיהם היה ‪,‬כעל צבעים מעניינים‪ .‬שנתנו אינדיקציה כימית וגיאולוגית‬
‫חיובית‪ .‬ואכן‪ ,‬כנר כיוס הראשון לחיפושים‪ ,‬נתגלה האורניום‪ .‬האורניום‬
‫ןעל הג םעני ואיתו רהפוספטי םג‪ ­)6‬אז אותרן‬
‫הו אבמקור ומ ןהפוספטי ם)‪) 5‬‬
‫למעשה כל שדות הפוספטים‪ .‬שעד היום מנצלים אותם ומפיקים מהם נ?(‪ .‬ממצאים‬
‫נוספים נתגלו בהמשך ­ ברזל‪ ,‬בריום‪ .‬כסף‪ ,‬זהב‪ ,‬אבן ביטומית )פצלי שמן( ועוד(‬
‫אולם לא בכמויות שהצדיקו הפקה מסחרית‪.‬‬
‫‪.‬כ‬
‫יחידתו של דוסטרובסקי ­ חמ"ר גי ­ הגיעה‬
‫על מציאת מגוון די גדול של מינרלים‪ ,‬ואף < עש ו בדיקות ראשוניות של הדברים‬
‫שנראו מבטיחים‪ ,‬כמו פוספטים‪ ,‬אבן ביטומית ונחושת )שבתהליך בדיקתה‪ ,‬הגיען‬
‫אנשי החמי ד עד לשלב של כריית תעלות(‪ .‬עתה הגיעו למסקנה‪ ,‬שיחידה צבאית‬
‫בגודל כזה‪ ,‬עם עורף מעבדתי‪ ,‬כפי שהיה לחמ"ד ג'‪ ,‬אינה יכולה ואינה צריכה‬
‫להמשיך ולעסוק באותם נושאים‪ .‬יש‪ .‬להקים ארגון יותר רציני ומחוץ למסגרת‬
‫צה"ל ‪.‬א תז הקיבל ההממשל הוהוקמ החבר תמחצב יישרא לב­‪...3591‬כל הנושאים‬
‫שחמ"ד גי עבד עליהם‪ ,‬הועברו אז לחברת מחצבי ישראל‪ ,‬למעט נושא האורניום‪.‬‬
‫בעבודתה עד לשלב‬
‫שיכלה לרוןח‬
‫י‬
‫'‬
‫כין האנשים שגוייסו לחמ"ד גי היו בן­טור‪ ,‬שהיה גיאולוג מהאוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ ,‬פרומן מהטכניון בחיפה וכו סטודנטים רכים‪ ,‬שנעשו בהמשר‬
‫פרופסורים‪ ,‬כמו דני זוהרי‪ ,‬יעקב באומן ועוד‪ .‬נבחרו אנשים שאהבו להסתובב‬
‫בשטח‪ ,‬שהיו אנשי שדה וידעו להמצא במרחבים‪ .‬הם הכירו את השטח‪ ,‬נהגו להסתובב‬
‫במדבר יהודה כבחררם והיו חובבי בוטניקה וזואולוגיה‪ .‬הכימאים היו דרי‬
‫אליהו פיאה ואלישיב ברנשטיין‪ .‬קצין המנהלה היה אלחנן ברמן ‪ .‬הרכב האנשים‬
‫היה כזה‪ ,‬שבכל קבוצה היו אנשי מקצוע‪ ,‬שאליהם הצטרפו אנשי שדה‪ .‬אט אט‬
‫התרחבה הי ח י ‪ ­,;.‬גדלה באנשים ובאמצעים לשטח וגם ביססה את מעבדות יה בעורף ­‬
‫במכון‬
‫‪5‬‬
‫‪)6‬‬
‫וילצמן )‪(8‬‬
‫)‪0‬רופי דוסטרובסקי יזם עבודת מחקר לפיתוח שיטות להפקת אורניום מפוספטים‬
‫המצו י ים בארץ ­ ראה הבר ושיף‪ ,‬לכסיקון לבטחון ישראל‪ ,‬זמורה ביתן מודן‪,‬‬
‫ישראל‪, 6791,‬עמ'‪.031‬‬
‫על המצאותם‬
‫של‬
‫מרבצי פוספטים בנגב הצפוני ידוע מזה טנים רבות‪.‬‬
‫עובדה‬
‫ז ונקבע הלראשונ הע" יהגיאולו גבלנקהור ןעו דבשנת‪3091‬ומאוחר יותר‪,‬‬
‫בסקרים שונים שנעשו באזור‪ ,‬ע"י פרופ' פיקרד ואחרים ­ ראה "חברת‬
‫פוספטי‬
‫‪)7‬‬
‫‪8‬‬
‫םבנג ב‬
‫­כייר‬
‫‪.‬שנים‪" 772591,‬‬
‫‪­,‬עמי‪.02‬‬
‫לצורך הפקת הפוספטים הוקמה בהמשך חברת מחצבי ישראל והנושא הועבר לאחריותה‪,‬‬
‫)רא העדו תפרופ יישרא לדוסטרובסקי‪,‬ת ‪.‬ע ‪.‬חמ"ר ‪,‬שם ‪,‬עמי‪­­6‬י­‬
‫‪97‬‬
‫בשל בזה ‪,‬משנתררוב הענ ודת ההמדעית‪0‬ל היחי יה‪,‬‬
‫לגבור ופחתה זיקתה לעבודת השדה‪ .‬אט אט נתקבלו משימות יותר מדעיות ונכנסו‬
‫יותר ויותר לעבודה מעבדתית‪ .‬כר החלה הזיקה לחמ"ד הכללי להתערער ו להתגמד‪.‬‬
‫בתחילה עוד היו השרותיס משותפים‪ ,‬אך הדבר החל מכביד על שני הצדדי ס‪.‬‬
‫‪ ,‬עד שלבסוף‬
‫העבוד השבוצע הבמכו ןוייצמ ןהועתק הלבסי סחמ" דג‪1‬שב"גבער‪",‬‬
‫משם ענר לנחל שורק‬
‫הופרד חמ"ד גי לחלוטין ממכון וייצמו ומחמ"ד הכללי‬
‫ולדימונה‪ ,‬לועדה לאנרגיה אטומית‪ .‬כאשר בנו את המתקו בנחל שורק‪ ,‬חיסלו את‬
‫בסיס חמ"ד ג' בגבעה‪ .‬במקביל לשינוי הארגוני ‪ ,‬חל שינוי באופי היחידה גם‬
‫בהרכב הקבוצות הפועלות בה‪ .‬המרכיב של אנשי השדר‪ ,‬הלך וקטן ‪ ,‬ככל שהתגבר‬
‫האלמנט המחקרי‪ .‬מאידך‪ ,‬אנשי המחקר החלו לתת את הטון והמעבדה האנליטית‪,‬‬
‫שגיבתה את הפעילות שבוצעה בשטח‪ ,‬החלה גנ^ היא להצטמצם‪ .‬הכיוון נע עתה‬
‫למחקר של אנרגיה אטומית וחקר הגרעין‪.‬‬
‫החלה‬
‫זיקתה לכיוון‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫‪(9‬‬
‫(‪.‬הגבע‬
‫הנמכו ןוייצםן ‪,‬להבדי לם­'הגבעה "בת לאבי ב)גבע תרמכ"ם‬
‫המרע‬
‫‪9S‬‬
‫סיכום‬
‫גישה ביקורתית‪ ,‬אובייקטיבית ורצינית‪ ,‬נ^עה שמעמידים למבחן האיכות‬
‫גוף או ארגון כלשהו‪ ,‬חייבת לקחת בחשבון מרכיבים טונים‪ ,‬בעלי עומק מחשבתי‪,‬‬
‫מעבר למספר האלקנטים "היצרניים" המבצעים את העבודה הישירה של אוחו ארגון‬
‫כדי לפשט ה ד ו ג מה ו לקשרה לעניינינו‪ ,‬כאשר מדובר בצבא‪ ,‬תהיה זו גישה שטחית‬
‫לבדוק את איכותו ורמתו טל הצבא רק עפ"י היקף היחידות הלוחמות‪ ,‬או רמת‬
‫הכשירות הקרבית שלהן‪ .‬יש לחפש נקודות בעלות מימר זמן ומרחב שונוח ורחבות‬
‫הרבה יותר‪ .‬יש לחפש את הראיה לטו וח ארוך‪ ,‬המעוף‪" ,‬הנשמר‪ ,‬היתרה" של אותו‬
‫צבא‪ .‬גורמים אלה קשורים למנגנוני מחקר ופיתוח‪ ,‬שצבא ראוי לשמו מסגל לעצמו‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫בבוא היום יתברך צבא זה‬
‫מעמיר תשתית אנושית ראויה ומגדיר את יעדי העתיד‪.‬‬
‫בפירות השקעתו נקודות הזכות שתעמודנה לו אז תה י י נר‪ ,‬הרבה מעבר לפיתוח‬
‫זה או אחר שיכנס לשרות מבצעי ויהרוס את חלקו לבנין העצמה הצבאית‪ .‬התרומה‬
‫האמיתית תה י ר‪ .‬בת נ ו פה המחשבתית‪ ,‬בחינוך ליצירתיות ולהישגיות‪ ,‬תוך אי­תלות‬
‫בגורמי חוץ‪ ,‬בקידום ה טכ נ ו ל ו ג י ‪ ,‬שישרת את המדינה כולה ובהקניית בטחון עצמי‬
‫‪.‬‬
‫ו גאו ה‪.‬‬
‫המצב בעול^ כיום מצביע על כך‪ ,‬כי המעצמות הגדולות והמדינות המפותחות‬
‫והמתועשות‪ ,‬בעלות האמצעים והתשתית הטכנולוגית המתקדמת‪ ,‬מקיימות מנגנוני‬
‫מחקר ופיתוח צבאיים ואזרחי ים‪ .‬מדי נות אלה הן ספקי הנשק והאמל"ח של שאר‬
‫המדינות בעולם‪ .‬מאידך‪ ,‬המדינות הקטנות ‪,‬ובודאי המתפתחות‪ ,‬אין בכו רן וביכולתו‬
‫לקיים מנגנונים בעלי רמה למחקר ופיתוח‪ .‬בדרך כלל יש התאמה ביו יכולתן‬
‫הכספית הדלה לבין רמתן הטכנולוגית‪ .‬בדיקה שטחית תגלה‪ ,‬כי מדינות אלה הן‬
‫רוב מדינות העולם‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬מדהימה יכולתה של מדינת ישראל‪ ,‬דלת האמצעים והמשאבים‬
‫ומועטת האוכלוסיה‪ ,‬להעמיד גופי מחקר ופיתוח צבאיים מהמתקדמים נעו לם‬
‫שמם «ל מוצרי התע"ש‪ ,‬רפא'יל‪ ,‬התעש ירו ר‪ ,‬א ו י ר י ת וטאר הגופים העוסקיס בכר‬
‫סוכר ו ידוע בעולם ומה ו וה ערובה לטיבם של כלי ה נשק והאמל"חהשו נים שיוצרו‬
‫בסדנאותיהם‪ .‬לעתים אף ראשונים הם לחדש ומובילים בעולם בטיב מוצריהם‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫זו‪,‬‬
‫שבעתיים מדהים לגלות‪ .‬כפי שהובא לדפוס בעבודה‬
‫ולפיתוח הצבאי בארץ הוקמה במחתרת‪ ,‬ללא משאבים‪ ,‬ללא אמצעים טכנולוגיים‪,‬‬
‫בתנאי מלחמה ומצוקה קשים וללא הכוונה מלמעלה ותכנון רחוק­טו^ח‪ .‬נהפוך‬
‫הוא‪ ,‬מתוך יזמה טל "משוגעים לדבריי‪ ,‬חרף כל הקשיים‪ ,‬תור דבקות לא מובנת‬
‫ועקסות רבה‪ ,‬הונח יסוד למפעל אדיר זה‪.‬‬
‫שהתשתית למחקר‬
‫מעניין לציין‪ ,‬כי התופעה של הכללת פונקציהמדעית­טכנולוג‬
‫מטה כללי של צבא היא אחד מסימני ההיכר של התפתחות המטה הכללי המודרני‪.‬‬
‫זהו תר‪ .‬ל י ך שהחל להתפתח ממלחמת העולם השניה ואילך‪ .‬יש צבאות מודרניים‪,‬‬
‫ית גכ‪/‬סגרת‬
‫דוגמת צבא ארה"ב‪ ,‬שהקימו בםטכייל שלהם‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השניה‪ ,‬אגף מיוחד‬
‫למחקר‬
‫ופיתוח‪.‬‬
‫ורא הז הפלא ‪:‬ל אעבר ויות רמשלו ששנים­ז‪77/‬מלחמת העולם‪ ,‬ומחתרת‬
‫(ההגנה( ­בר‪ .‬פכר‪ ,‬לצבא סדיר‪ ,‬תור כדי מלחמת קשה ועקובה מדם‪ ,‬בתנאים לא‬
‫תנאים והכרח לטפל רק בבעיות הבוערות ­ מקימה מחלקה למחקר ופיתוח‪.‬‬
‫הקמת מחלקה‬
‫קל ההגנה"‬
‫^‬
‫כזו‬
‫מעידה על‬
‫"הבזקי מבט מרחיק ראות בפיקוד העליון‬
‫‪.‬‬
‫בעבודתי זו סקרתי את התהליר שבו צמחו שרשי החמ"ד בתקופה שלאחר מלחמת‬
‫העולם השניה ועד להקמת המדינה וניהול מלחמת השחרור‪ .‬מגמת העבודה היתה‬
‫כיווני‬
‫ואופי‬
‫להצביע על התהליכים של היווצרות החמ"ד‪,‬‬
‫והתרחבות הפעילות ולנסות להקיף בסקירה זו את ההיבטים השונים של הפעילות‬
‫והשפעתה על מלחמת השחרור ועל הנחת אבן יסוד להמשך המחקר והפיתוח המדעי‬
‫להראות את‬
‫המחשבה‬
‫התפתחות‬
‫כארץ‪.‬‬
‫מובן‪,‬‬
‫שלא‬
‫ניתן‬
‫למצות במסגרת עבודת מחקר‬
‫זו כל פיתוח‪,‬‬
‫כל אדם או‬
‫כל פעילות‪ .‬אולם‪ ,‬ב&וחני‪ ,‬כי יש בעבודה זו בכדי להאיר היטב את הנושא‬
‫ולהביאו לידיעת הרבים‪ .‬זהו נושא שלא זכה לטיפול נרחב עד היום‪ .‬חלק גדול‬
‫ממנו עדייו חסוי‪ ,‬אך יש לו חלק חשוב במורשת הקרב של צהייל ובסיפור בנין‬
‫עצמתה קול המדינה‪.‬‬
‫)פעי למאיר ‪,‬מ יההגנ הלצב אהגנה ‪,‬זמורה ‪,‬בית ןסודן ‪,‬ת לאביב ‪,‬תש"מ‪1,‬‬
‫עם'‪.38‬‬
‫‪100‬‬
‫תקותי‪ ,‬כי בעבודה זו ובאיסוף החומר שהתלווה אליה‪ ,‬אשר יועבר כולו‬
‫ל רקות הארכיון‪ ,‬תרמתי מ™ ו לחקר מורשת החג ט; וצהייל כיסי קוס המדינה‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫רשימת‬
‫רסימת‬
‫א‪.‬‬
‫מקורות‬
‫מקורוח‬
‫בעברית‬
‫ספרים‬
‫)אכיגור ‪,‬שאול ‪",‬ע םדו רההגנה" ‪,‬ת לאביב‪.0791,‬‬
‫‪1‬‬
‫)‬
‫לאביב‪2.0791,‬‬
‫אב יד ריוסף ‪'',‬בדר ךלצה'יל ‪,‬זכרונות" ‪,‬הוצאתמערכות ‪,‬ח‬
‫‪r‬‬
‫)נלא סשמחה ‪",‬מ ימריב הומעש" ‪,‬מסדה ‪,‬רמ תגן ‪3.1973,‬‬
‫‪)4‬‬
‫בו­גוריון דוד‪" ,‬יומן המלחמה‪ ,‬מלחמת העצמאות‪ ,‬תש"ח­תש"ט"‪ ,‬בעריכת‬
‫אל"מ )מיל ‪ (.‬גרשו ן ריבלין ודרי אלחנן אורן ‪ ,‬בהוצאת‬
‫החברה להפצת משנתו של דוד בן­גוריון ומשרד הבטרוון ­‬
‫ההוצא הלאור ‪,‬ת לאביב‪ ,2891,‬כרך א'‪,‬‬
‫)בו­גוריו ןדוד ‪",‬בהלח םעם" ‪,‬ע םעובד ‪,‬ת לאביב‪.7591,‬‬
‫)בן­גוריו ןדוד ‪",‬מדינ תישרא להמתחדשת" ‪,‬ע סעובד ‪,‬ת לאביב‪,5791,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫כרך אי‪.‬‬
‫‪)7‬‬
‫נו­גוריון דוד‪" ,‬יחוד‬
‫הבט ח ו ן‬
‫‪)8‬‬
‫ברנד ופאון ברודי‪,‬‬
‫ו‬
‫יעוד"‪,‬‬
‫­ההוצא הלאור ‪,‬גבעתים‪.2791,‬‬
‫"מרובה הקשת‬
‫דבר י ס על בטחון ישראל‪ ,‬מערכות‪ ,‬משרד‬
‫עד פצצת המימן"‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל אביב‪,‬‬
‫‪.6691‬‬
‫זמורה‪ ,‬ביתן‪,‬‬
‫‪)9‬‬
‫הבר איתן וזאב שיף‪" ,‬לקסיקון לבטחון‬
‫מודן‪ ,‬מהדורת דבר‪ ,‬ישראל‪,‬‬
‫‪)01‬‬
‫ואלך יהודה‪" ,‬אטלס כרטא לתולדות ארץ יטראל‪ ,‬מראשית ההתיישבות ועד‬
‫ישראל"‪ ,‬ר‪,‬ג צאת‬
‫תשל "ל"‪.‬‬
‫קו םהמדינה" ‪,‬כרטא ‪,‬ירושלים‪.4791,‬‬
‫‪)11‬‬
‫‪21‬‬
‫ואלך יהודה וליסק משה‪" ,‬אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל‪ ,‬שנים ראשונות‪,‬‬
‫תש"ח­תש"ר"‪ ,‬כרטא‪ ,‬החברה הישראלית למפות ולהוצאה לאור‪,‬‬
‫משר דהבט ח ו ן ­ההוצאהלאור ‪,‬ירושלים‪.8791,‬‬
‫)זרובנ לגלע ד)עורך( ‪",‬ספ רהפלמ"ח" ‪,‬הקיבו ץהמאוחד‪.3591,‬‬
‫‪102‬‬
‫‪..) 31‬המר ינ‪0‬ץ‬
‫והדף"‪ ,‬חוברת תקצירי הרצאות לעובדי המעבדה המרכזית למחקר‬
‫ולפיתו חש לחםר ינפ ץותחמושת‪­ ,180891,‬בהוצאת התעש יה‬
‫‪t‬‬
‫צבאית ‪,‬רמתהש ר ון ‪,‬מאי‪.1981‬ה‬
‫‪41‬‬
‫‪)51‬‬
‫)לור ךנתנאל ‪",‬מלחמ תהעצמאות" ‪,‬מסדה ‪,‬ת לאביב‪.6691,‬‬
‫מרדור םוניה‪" ,‬רפא"ל‪ ,‬בנתיבי המחקר והפיתוח לבטחון ישראל"‪ ,‬הוצאת‬
‫זמורה‪ ,‬ביתן‪ ,‬םודן ‪ ,‬מהדורת דבר‪ ,‬ישראל‪ ,‬תשל'יו‬
‫‪.‬‬
‫‪)61‬‬
‫מרדור מוניה‪,‬‬
‫‪)71‬‬
‫סלוצקי יהודה‪" ,‬ספר תולדות‬
‫"בשליחות עלומה"‪ ,‬מערכות‪ ,‬תש"ז‪.‬‬
‫ההגנה )סת"ה("‪ ,‬כרך שלישי‪ ,‬חלק‬
‫שני‪,‬‬
‫ע םעובד ‪,‬ת לאביב‪.3791,‬‬
‫‪)81‬‬
‫עברו ו‬
‫יוסף‪" ,‬התעש יה הבטחונית בישראל"‪,‬‬
‫משרד‬
‫לאביב‪.0891‬‬
‫ת‬
‫­סיפורה‬
‫‪") 91‬פוספטי םבנגב ‪,‬כ" השנים‪,572591,‬‬
‫‪)02‬‬
‫לאביב‪.9791,‬‬
‫"צה"ל בחיל‪ .‬י­ אנציקלופדיה לצבא ולבטחוו‪ ,‬בעריכת אילן כפיר )<עקכ‬
‫ארז ‪,‬כר ךמס'‪" :71‬התעשיות הבטחוניות‪ ,‬מחקר‪ ,‬פיתוח‬
‫ויצור בטחוני"‪ .,‬הוצאת רביבים‪ ,‬מהדורת ספרית מעריב‪,‬‬
‫לאביב‪.2891,‬‬
‫ת‬
‫‪22‬‬
‫‪)32‬‬
‫של‬
‫חכרת הפוספטים"‪.‬‬
‫פעיל מאיר‪" ,‬מן ההגנה לצבא הגנה"‪ ,‬הוצאת זמורה‪ ,‬ביתך‪ ,‬מויו>‬
‫ת‬
‫‪)12‬‬
‫הבטחון ­ ההוצאה לאיי‪.‬‬
‫)רטנ ריוחנ ן ‪",‬חי יואני" ‪,‬הוצא תשוקן ‪,‬ירושלי םות לאביב‪.8791,‬‬
‫חפנת יעקב )עורך(‪" ,‬חמרי נפץ והדף"‪ ,‬מאסף לזכרו של סא"ל גבריאל‬
‫נחמני‪ ,‬הוצאת מערכות‪ ,‬משרד הבטחון ­ יהוצאה יאור'‬
‫לאביב‪.1791‬‬
‫ת‬
‫‪/‬‬
‫‪103‬‬
‫מאמרים‬
‫וכתבי עת‬
‫מילשטיי ןאורי ‪",‬אמונ המיסטי תכמדע" ‪,‬דב‬
‫רהשבוע‪,.62.9701,‬‬
‫מילשטיי ןאורי ‪",‬נש קי שמאין" ‪,‬דב רהשבוע‪..62.9701,‬‬
‫שולוב אהר ו ן‪" ,‬מגיניההר"‪ ,‬מאמר בכתב העת של האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים ‪":‬האוניברסיטה" ‪,‬כרך‪ ,41‬רווברת בי ‪ ,‬תשרי‬
‫תשכי'ס‬
‫‪,‬אוקטובר‪,8691‬‬
‫פרוטוקולים‬
‫פרוטוקול כנס ותיקי חמ"ד ירושלים‪.‬‬
‫בירושלים‪...87392,‬‬
‫נערך באוניברסיטה העברית‬
‫פרוטוקול הכנס לציון שלושים שנים לתע"ש ירושלים‪.‬‬
‫נערך‬
‫בירושלים‪...97132,‬‬
‫וראיונות‬
‫ד‪.‬‬
‫ע דויות‬
‫‪)1‬‬
‫ארכיון ההגנה‪:‬‬
‫‪)2‬‬
‫גור‬
‫א(‬
‫(דונג יאהרו ן ‪,‬עדות ומ­‪..12.151‬‬
‫ב‬
‫קציר אהרון‪.‬‬
‫ג(‬
‫ד (קצי ראפרים ‪,‬עדות ומ­‪...96812‬‬
‫ע דויות שנאספו ביזמת ותיקי החמ"ד ובחסות ארכיון ההגנה‬
‫שלמה‪.‬‬
‫(א‬
‫‪.‬אש‬
‫ראשר‬
‫(ב‬
‫‪.‬גו‬
‫רשלמה‬
‫(ג‬
‫(ד‬
‫ונ ג‬
‫‪.‬אהרון‪.‬ד‬
‫ונ * י‬
‫היהודה ‪.‬‬
‫‪.‬ורטהיימ‬
‫רסטף‬
‫(ה‬
‫(ו‬
‫(ז‬
‫‪.‬זרח‬
‫ימשה‬
‫(ח‬
‫‪.‬סוכציב‬
‫ראלק‬
‫‪.‬פאר‬
‫י)פאבלוביץ (גדעון‬
‫‪.‬פל‬
‫ד)פלדרובסקי (אביב‬
‫(י‬
‫‪.‬פל‬
‫חצבי‬
‫(ט‬
‫(יא‬
‫(ינ‬
‫(ינ‬
‫ר‬
‫ומ‬
‫רדוד‪.‬פ‬
‫‪.‬קצי‬
‫ראפרים‬
‫‪.‬רכס‬
‫ריעקב‬
‫‪104‬‬
‫;‪3‬‬
‫)עדויו תשנגב וונאספ ולצור רביצו עהמחקר‬
‫(א‬
‫ב‬
‫(ב‬
‫‪.‬בן­זא‬
‫ביחיאל‬
‫(ג‬
‫(ד‬
‫‪.‬בן­חנ‬
‫ןמיכאל‬
‫‪.‬ברמ‬
‫ןאברהם‬
‫‪.‬גולדבר‬
‫גסשה‬
‫(ה‬
‫גגבירול ‪.‬‬
‫ג ולד ר ינ‬
‫‪.‬גו‬
‫רשלמה‬
‫‪.‬דוסטרובסק‬
‫יישראל‬
‫(ו‬
‫(ז‬
‫(ח‬
‫(ט‬
‫‪.‬ופס‬
‫ידוד‬
‫(י‬
‫(יא‬
‫(יב‬
‫(יג‬
‫‪.‬חור‬
‫בעמוס‬
‫‪.‬יקותיאל‬
‫יגדעון‬
‫‪.‬לו‬
‫יאברהם‬
‫‪.‬מרדו‬
‫רמוניה‬
‫(יד‬
‫‪.‬מור‬
‫וחיים‬
‫(טו‬
‫‪.‬מושי‬
‫ןדוד‬
‫(סז‬
‫(יז‬
‫(יח‬
‫יט (‬
‫(כ‬
‫(כא‬
‫(כב‬
‫(כג‬
‫ה‪.‬‬
‫יד ריוסף‪.‬א‬
‫‪.‬סמבורסק‬
‫ישמואל‬
‫‪.‬פרי‬
‫יאפרים‬
‫קליבנסק ייאיר‪..‬‬
‫‪.‬קצי‬
‫ראהרון‬
‫ןשמעון‪.‬רו‬
‫‪.‬רטנ‬
‫רג ינקה‬
‫‪.‬שמעונ‬
‫ייצחק‬
‫‪.‬תלמ‬
‫ייגאל‬
‫מכתבים‬
‫מכתבי םשהוחלפ ובי ןפרופ יחיי םוייצמ ןופרו‪ '0‬ארנסט דוד ברגמן‬
‫)מצורפי םלנ‪00‬ח לעבודה זו(‪.‬‬
105
‫רסימת מקורות באנגלית‬
1)
Crowther, J. B.
£
whiddington,
R. ,
WScienca
Philosophical Library,
2)
at War",
N.Y. 1948.
Hartcup Guy, "The Challange of War, Scientific and
Engineering Contribution to World War 11",
David and Charles,
Britain,
Newton Abbot, Great
1970.
sic Manual of Military Small Arms",
Military Service Publishing Company, Harisburg,
Pennsylvania, Washington,D.C.
3)
Smith
4)
Stewart Irvin, "Organizing Scientific Research for War
Science in World War II*1, Little Brown
Boston, U.S.A., 1948.
5)
W.
H.
B.,
"A £
Wise Terence, "Medieval Warfare", Osprey, London, 1976.
£
Co.,
‫תוכן‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫הנספח‬
‫‪,‬מ­‪.84581‬‬
‫‪1..‬‬
‫מכת בפרום 'ברגמ ןלפרום 'וייצמ ן‬
‫‪2.31.5.48­n‬‬
‫‪.‬מכת בפרופ 'ברגמ ןלפרופ ‪.‬וייצמן ‪,‬‬
‫‪,‬מ­‪3...8467‬‬
‫מכת בפרופ 'ברגמ ןלפרופ ‪.‬וייצמן‬
‫‪.‬מכתבפרופ 'וייצמ ןלפרופ 'ברגמן ‪4.8.8.48­n,‬‬
‫‪.‬מכת בפרופ יוייצמ ןלפרופ 'ברגמן ‪,‬מ­‪.,.1572‬‬
‫‪.‬מכתב וש לשלמ הגור ‪,‬מ­‪,..8432‬‬
‫‪.‬תכני תע ב וד הליחידה‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫שלחמ"ר‪X.‬‬
‫תכני תהמחק רש לחמ"ד‪,‬מ­‪8...94742‬‬
‫‪9.22.9.48­n‬‬
‫‪.‬דו" חמס'‪ , 55‬בסי סחמ" דמסי ‪,2‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.21‬‬
‫שדיתינ מרכבים‪.‬‬
‫‪.‬מכתב»פרי סקצי רליחיא לבן­זאב ‪,‬מ­‪...27722‬‬
‫רקיימח טמית «ל‬
‫ותיקיה חט" ד‪,‬‬
‫שנעשתה לקראת‬
‫כנס ותיקי החמ"ד בירושלים‪.‬‬