בשנים הראשונות לחיים " עצמי
התפתחות המודעות לגוף ול"-עצמי" בשנים הראשונות לחיים
עדנה אור
תקציר
סקירה זו מתארת את תהליך התפתחות התפיסה העצמית מלידה עד גיל שלוש שנים,
ואת הגורמים המעורבים בגיבושה .הסקירה מתייחסת לתהליכים התפתחותיים
ראשוניים הנוגעים לגוף ולעצמי ,ולפיכך היא בנויה משני חלקים מרכזיים .החלק
הראשון מתמקד בגוף ,ובעיקר בתיאור טבעה של המודעות הגופנית .חלק זה יתאר את
המאפיינים ההתנהגותיים ,השורשים ,והמשמעות ההתפתחותית של תודעה מוקדמת
לסכמת הגוף .החלק השני יתמקד בתפיסה העצמית ובשלבי התפתחותה ,מהשלב בו
קיימת מודעות עצמית מרומזת ומינימלית ,עד לשלב בו קיימת תודעה עצמית מפורשת,
בה הילד מתייחס אל תכנים פנימיים שלו ,כמו מחשבות ורגשות ,והוא מבין כי ישותו
ניתנת להערכה על-ידי האחרים .חלק זה יציג דפוסי התפתחות שונים של התפיסה
העצמית בהתאם לגישות מובילות בספרות המחקר .בנוסף ,יוצגו הגורמים המעורבים
בהתפתחות התפיסה העצמית ,תוך התמקדות בחשיבותם של ההורים בתהליך גיבוש
הזהות העצמית .הדיון יתמקד בתרומת הטיפול המסור המוענק לגוף ולנפש לבניית
האישיות בשנים הראשונות לחיים.
מילות מפתח :סכמת גוף ,תפיסה עצמית ,מודעות עצמית ,התפתחות בגיל הרך ,הורות
ד"ר עדנה אור ,מכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת בר-אילן
עד נ ה א ו ר
הקדמה :המושג "עצמי"
הגדרת המושג "עצמי" ( )selfנראית פשוטה לכאורה ,אך ההגדרות השונות מעידות על
מורכבותו של המושג .באומייסטר ופינקל 1מגדירים את ה"-עצמי" כיישות כוללת
המתגבשת בעזרת שלושה תהליכים :מודעות עצמית ,יחסים בין-אישיים ופעלתנות
( - self as doerהפרט כאיש מעש) .הגדרה אחרת ,מילונית 2,כוללת במושג "עצמי"
ארבעה מאפיינים )6( :יישות ייחודית של אדם (אינדיבידואל); ( )2התכונות המרכזיות
המבחינות בין אדם לרעהו (אינדיבידואליות); ( )3מודעות של היחיד לזהותו (אגו); ו)4(-
תחומי העניין של היחיד ,רווחתו האישית ,או היתרונות שהוא יכול לייחס לעצמו.
3
סקירה זו תעסוק במרכיב מרכזי אחד מתוך כלל המרכיבים של המושג "עצמי" ,והוא
המודעות העצמית ( )self-awarenessוהגורמים המעורבים בהתפתחות התפיסה
העצמית ( )self-conceptמלידה עד גיל ארבע שנים .הגוף יעמוד במרכזו של החלק
הראשון בסקירה זו ,תוך הדגשת מקומו וחשיבותו בגיבוש תפיסה עצמית ראשונית
בקרב יילודים ותינוקות .בהמשך ,הסקירה תתמקד בתפיסה עצמית מפורשת ,ובגורמים
המעורבים ביכולת של הילד להיות אובייקט של מחשבותיו ולהתייחס באמצעים
מפורשים למרכיבים באישיותו ,כמו :תכונותיו ורגשותיו .המסקנות העולות מהסקירה
יתמקדו בתרומתו של טיפול מסור להתפתחות אישיות תקינה.
.1המודעות לגוף
תפיסת סכמת הגוף בינקות
במשך שנים רבות ועד תחילת שנות ה 08-שלטה בפסיכולוגיה ההתפתחותית ההנחה כי
תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם חסרי יכולת להבחין בין עצמם לסביבה 4.במהלך
שלושת העשורים האחרונים התגבשה תחתיה הנחה אחרת המבוססת על ממצאים
מחקריים נרחבים ,לפיה תינוקות מרגע לידתם מבחינים כי גופם הוא ישות מובחנת
ונפרדת מהסביבה ,והם אף תופסים את המורפולוגיה של גופם .כלומר ,תופסים את
גודל הגוף ואת היותו מחולק לאיברים 5.בספרות המחקר קיימות עדויות רבות לכך
שלתינוקות יש תפיסה מוקדמת של סכמת הגוף .העדויות נאספו בעיקר בעזרת הליך
מחקרי בו נבחנה תגובתם של תינוקות לשני אירועים )6( :הפרה של מצב או תנאים
טבעיים אליהם רגילים התינוקות; ו )2(-הפרה של מצב אליו הורגלו התינוקות באופן
מלאכותי ,על-ידי חשיפה חוזרת ונשנית לגירוי בתנאי מעבדה (הביטואציה) עד
להתרגלות אליו ,שינוי ההרגל ובדיקת תגובת התינוק .דוגמה לניסויים בהם הופרו
תנאים מרחביים טבעיים ,הם ניסויים כמו" :החדר הנע" ( 6,)moving roomה"מצוק
1
Baumeister & Finkel, 2010
2
The American Heritage Dictionary
3
Crocker, Canevello & Liu, 2012
4
James, 1890; Mahler, 1968; Piaget, 1962
5
Butterworth, 2000; Neisser, 1995; Rochat, 2013
6
Butterworth, 1992; Jouen & Gapenne, 1995; Bertenthal & Bai, 1989
621
הת פ תח ו ת ה מו דע ו ת ל גו ף ו ל " -ע צ מי " ב ש ני ם הרא ש ונ ו ת לח יי ם
הוויזואלי" ( 7,)visual cliffוניסויים נוספים שבמהלכם הוכנס במפתיע גירוי ויזואלי
לשדה הראייה 8.בניסויים אלה ,נמצא שתינוקות תופסים את השינוי שחל במרחב
והתאימו את גופם לשינוי .הם ניסו לשמור על שיווי משקל ,עצרו את תנועתם כאשר
ניצבו מול תהום ,הסיטו את גופם לאחור כאשר אובייקט הגיח במפתיע מולם ,וזאת כדי
לשמור על יציבותם וביטחונם .ניסויים אחרים שבוצעו בתנאי מעבדה ,אספו עדויות
ישירות אודות תפיסה מוקדמת של סכמת הגוף .לדוגמה ,מלצוף ומור 9בחנו האם
תינוקות בני שישה שבועות מסוגלים לחקות פעולה פשוטה שהוצגה על-ידי נסיין ,כמו
הוצאת לשון .התינוקות בניסוי זה לא רק יכלו לחקות את הפעולה באופן מיידי ,אלא גם
לחקות אותה כעבור יממה .לאחר 24שעות הופיע שוב הנסיין ,אך הפעם בפנים קפואות.
התינוק היה אמור לחקות את הפנים הקפואות ,אך התינוק דווקא ביצע את המחווה
(הוצאת לשון) כפי שהנסיין הציג לו אותה יום קודם לכן .לטענת מלצוף ומור חיקוי
הפעולה מעיד כי התינוק תופס שהאחר הוא "כמוני" ולכן הוא מסוגל לחקות את
רושה 10,חוקרת מובילה בתחום התפתחות התודעה
ָׁ
פעולתו של האחר .פיליפֶּ ה
והמודעות העצמית בינקות ,בחנה אף היא תפיסה מרומזת של סכמת הגוף בקרב
תינוקות .החוקרת הרגילה באופן מלאכותי תינוקות בני 5-3חודשים לראות שוב ושוב
את תנוחת רגליהם הטבעית על גבי מסך .לאחר שהתינוקות התרגלו למצב השגרתי,
השתנתה התצוגה על גבי המסכים .במסך אחד הוקרנה תנוחת הרגליים בזמן אמת ועל
גבי מסך אחר הוקרנה תנוחת רגליים אחרת המנוגדת לתנוחת הגוף של התינוק .מבטם
של מרבית התינוקות התמקד לזמן ממושך במסך אשר בו הוצגה תנוחת רגליים
המנוגדת לזו הקיימת במציאות .התמקדות בתנוחה הלא סבירה מעידה על יכולתם של
תינוקות לזהות את איברי גופם ואת אופן תנוחתם הסביר על-פי מידע ויזואלי.
המערכות המאפשרות תפיסה מוקדמת של סכמת הגוף
היכולת לזהות שינויים מרחביים ולהגיב אליהם או לזהות את סכמת הגוף באופן
מרומז ,מקורה ככל הנראה במערכות נוירולוגיות ופיזיולוגיות מולדות .ידוע כי לתינוק
יש מערכת חושית משוכללת הכוללת את המערכות הבאות:
מערכת וסטיבולרית ,הכוללת את האיבר האחראי לשיווי משקל באוזן הפנימית.
מערכת חישה ,המכּונה גם המערכת הפרופריוצפטיבית ( ,)proprioceptiveהמוסרת
מידע על תחושת הגוף באמצעות תאי העצב.
מערכת טקטילית ,הפועלת כשהגוף יוצר מגע עם גוף או אובייקט מחוצה לו.
מערכת חזותית ,הקולטת באמצעות העין מידע על חלקי גוף הנראים לעין.
מערכת שמיעתית ,המגיבה לגירויי שמיעה שונים כדוגמת קולות בכי או מלמול.
7
Gibson & Walk, 1960
8
Ball & Tronick, 1971; Jouen, Lepecq, Gapenne & Bertenthal, 2000
9
Meltzoff & Moore, 1994
10
Rochat, 2013
621
עד נ ה א ו ר
חוקרים
11
משערים כי בנוסף למערכות אלה קיימים מכניזמים נוספים התורמים
לתפיסה מוקדמת של סכמת-הגוף .דוגמה למכניזם כזה הוא" :המגע הכפול" (double-
)touchהמסייע לתינוקות להבחין במקורו של המגע ולדעת אם מקורו של המגע הוא
הם-עצמם או גורם חיצוני .שטרן 12מצא שאפילו תינוקות תאומות-סיאמיות,
המחוברות בגופן ,מסוגלות להבחין בין מגע אצבע השייכת להן לבין מגע אצבע של
התאומה .היכולת לזהות את מקור הגירוי היא אשר הובילה למסקנה כי קיים מנגנון
חישה כפול ,המזהה את תחושת האצבע על הפנים ואת תחושת הפנים על האצבע.
החישה הכפולה מאפשרת לתינוקות להבדיל בין מקורות עצמיים לבין מקורות חיצוניים
לתחושת המגע.
הנוירולוג שון גליגר 13המסתמך על מעקב אחר פעילות המוח טוען כי סכמת
הגוף מולדת וכמעט כל קליפת המוח מעורבת בפעילות הקשורה ב"עצמי" .טענתו של
גליגר קיבלה משנה תוקף לאור ממצאים מחקריים אשר חשפו כי יונקים מפותחים
(שימפנזים ,גורילות ,פילים ,דולפינים) ,הידועים כבעלי נפח גדול של מוח ובכישוריהם
החברתיים ,מסוגלים ,לאחר תהליך למידה ,לזהות את עצמם מול המראה 14.המראה
ידועה ככלי מתודולוגי מרכזי לבחינת מודעות עצמית ( ,)self-awarenessכפי שיובהר
בהמשך .גאלופ ושותפיו למחקר מצאו כי היונקים הללו ,אך בעיקר פילים ,שימפנזים
וגורילות ,שחיו בשבי ובסביבת מחייתם הניחו החוקרים מראה ,הצליחו לזהות כתם
שנוצר על גופם או על מצחם בעזרת צבע או מדבקה .הפילים לדוגמה ניסו לסלק את
הכתם באמצעות החדק והפרימטים עשו זאת באמצעות שפשוף המצח .לטענת
החוקרים 15,היכולת להביט בהשתקפות העצמית במראה ,וליצור קשר בין מדבקה
שהודבקה על המצח לבין סכמת הגוף הפרטית ,מעידה כי קיים מנגנון מובנה במוח
המסוגל לקשר בין מידע ויזואלי ותחושתי לבין סכמת הגוף ולתרגם את המידע
התפיסתי לפעולה מוטורית.
האם תפיסת סכמת הגוף מעידה על מודעות עצמית?
חוקרים הניחו בעבר כי תגובת הגוף לשינויים מרחביים ,כמו :חוסר יציבות ,מקורה
בתחושה פנימית אוטומטית ולכן תגובה זו נחשבה לא מודעת 16.כיום ,מתגבשת בקרב
חוקרים רבים טענה אחרת לפיה היכולת לחוש את הגוף ,צורתו ומידותיו ,יש בה
איכויות של מודעות גופנית (.)bodily awareness
17
לטענת חוקרים אלו ,התחושות
הנקלטות על-ידי הגוף תורמות בראש ובראשונה להכרה שהגוף הוא אובייקט בבעלותי
11
Rochat & Hespos, 1997; Stern, 2000
12
Stern, 1985
13
Gallagher, 2005; Vogeley & Gallagher, 2013
14
Gallup, Anderson & Platek, 2013
15
Gallagher, 2005; Gallup et al., 2013
16
Sherrington, 1907; Strawson, 1997
17
Bermùdez, 2013; Tsakiris, 2013; Vogeley & Gallagher, 2013
620
הת פ תח ו ת ה מו דע ו ת ל גו ף ו ל " -ע צ מי " ב ש ני ם הרא ש ונ ו ת לח יי ם
( )owneshipושייך לי ( )mynessואמנם ,תינוק לא צריך אישור לכך שהוא זה שחש
הנאה או כאב .ברמודז מרחיק לכת וטוען שמודעות גופנית היא מודעות עצמית בעקבות
העדר פער בן התחושה לפעולה .לטענת ברמודז אין פער בין תחושת הגירוי במקום
מסוים לבין הידיעה היכן לגרד 18.כמו כן אין פער בין התחושה היכן האיברים ממוקמים
לבין הושטת יד כדי לאחוז בחפץ הנמצא במרחק מסוים .לטענתו ,תנועה המתבצעת
בעקבות קליטה של גירויים מתבצעת מתוך מודעות עצמית ,מפני שהיחיד מתייחס אל
גורם שהוא מחוץ לתחושתו הפנימית.
הוויכוח סביב רמת המודעות הקיימת בפעולות שמקורן בתפיסת סכמת הגוף
נובע מצורות הביטוי הרבות של התודעה הגופנית ,כפי שכבר הוצג בתחילת הסקירה.
לדוגמה ,אנו מודעים לתנוחת גופנו ואין לנו כלל צורך להיעזר במערכת הראייה כדי
לדעת מהי תנוחת הגוף :האם אנו נעים ,שוכבים או רגלינו מוצלבות 19.לעומת זאת,
זיהוי העצמי מול המראה ,שאף הוא קשור במודעות גופנית ,דורש תהליכים
רפלקטיביים ולכן נחשב שלב התפתחותי מתקדם יותר .לאור זאת יש לציין כי במידה
וקיימת מודעות עצמית בשלב כה מוקדם בהתפתחות ,רמתה היא ראשונית למדי.
ואמנם ,שינוי משמעותי במודעות העצמית מתרחש בעיקר בעזרת אינטראקציה חברתית
20
שהיא גורם קריטי בתהליך המתמשך של גיבוש התפיסה העצמית.
כבר בתחילת דרכו התינוק מודע לעובדה שהוא פועל לא רק מתוך תהליך של
הפרדה ,אלא מתוך תהליך של דו-שיח .כלומר ,תינוקות מודעים לא רק להיותם יצורים
נפרדים מהסביבה ,המוציאים לפועל ייצוגים שאגרו ,אלא גם להיותם חלק מסביבה
חברתית .דפוס הפעולה של התינוק בהקשר חברתי אינו דומה לשידור מתוך קלטת,
אלא האינטראקציה עם האחרים מעודדת שינויים והתארגנות מחודשת תוך שימוש
בזיכרון יצירתי כדי ליצור דפוסי פעולה חדשים מותאמים יותר לנסיבות .תהליך זה של
שינוי והתאמה יכול להתרחש בעיקר כשתינוקות נמצאים באינטראקציה עם האחרים,
ופחות באמצעות פעילות עם חפצים דוממים 21.בנוסף ,האינטראקציה עם האחרים
מאפשרת שיקוף עצמי והפנמה רחבה יותר של תפיסה עצמית המכילה מרכיבים
מנטליים כמו תחושות ,רגשות וכוונות ,שבאופן טבעי קיימות ומועברות באמצעות מפגש
עם סביבה אנושית.
.2המודעות ל"-עצמי"
המודעות לגוף היא הבסיס ממנו מתפתחת תוך זמן קצר יחסית ,מודעות עצמית
המאפשרת לילד לפעול על הסביבה בצורה מכוונת ומועילה ,לשפוט את מעשיו ,ובכך
18
Bermùdez, 2013: 168
19
Cassam, 2013
20
& Fogel, Garvey, Hsu & West-Stroming, 2006; Spilt, van Lier, Leflot, Onghena
Colpin, 2014; Van der Meulen, 2001
21
Fogel et al., 2006
621
עד נ ה א ו ר
להביא להתפתחותו ולשכלולו של הידע ,וכן לשכלולן של יכולות חברתיות 22.מרבית
החוקרים מזהים שני שלבים מרכזיים בהתפתחות התפיסה העצמית .השלב הראשון
הוא מרומז ,ובו עדיין לא קיימת יכולת ייצוג מפותחת המאפשרת לפעוט להבין קשרים
בין תופעות ולשמר אותם בזיכרונו ואף לדווח על כך .שלב זה מיוחס לתקופה מלידה עד
גיל 2.5לערך .השלב השני ,מיוחס לגיל 3שנים ואילך ,בו קיימת תפיסה עצמית
מפורשת ,בה הילד מודע למרכיבי אישיותו -תכונותיו ורגשותיו ,עליהם הוא יכול לדווח
באמצעים מפורשים ,בדרך כלל סימבוליים (כמו :משחק סימבולי ושפה) .החלק הבא
של הסקירה יתמקד בתפיסה העצמית ויתאר את שלבי התפתחותה ובגורמים
המעורבים בקידומה.
שלבי התפתחות התפיסה העצמית
נייסר 23יצר לראשונה תאוריה התפתחותית המגדירה את שלבי התפתחות התפיסה
העצמית .גישתו מתבססת על התאוריה של ג'יימס 24,אשר חילק את התפיסה העצמית
לקטגוריות ראשוניות (העצמי החברתי ,העצמי החומרני ,העצמי הרוחני ועוד) ,אך לא
יצר תאוריה התפתחותית עקבית וברורה .על בסיס חלוקתו של ג'יימס ,יצר נייסר
תאוריה שבמרכזה עומדים חמישה שלבים בהתפתחות התפיסה העצמית .שני השלבים
הראשוניים (העצמי האקולוגי והעצמי הבין-אישי) הם שלבים אקולוגיים ,המתבססים
על התרחשות בסביבה הפיזית והחברתית של התינוק .שלושת השלבים הנוספים
מבוססים על זיכרון וייצוג ,והם קיימים מהשנה השנייה לחיים ,תקופה שבה יש לפעוט
ייצוג של אישיותו .להלן שלבי התפתחות המודעות העצמית על-פי נייסר:
.6ה"עצמי האקולוגי" ( :)ecological selfבשלב זה התינוק תופס את עצמו כחלק
מהסביבה ,אך כעצמאי בה ומופרד ממנה ,הודות למערכת תפיסתית מפותחת,
היוצרת הפרדה בין מידע הקשור למרחב הסביבתי לבין מידע השייך למערך הגופני.
.2ה"עצמי הבין-אישי" ( :)interpersonal selfבשלב זה התינוק נמצא באינטראקציה
חברתית עם אדם אחר .האינטראקציה מתאפיינת בסממנים אנושיים ,המביעים
תקשורת ורגשות – קול ,קשר גוף וקשר עין .שלב זה מתפתח מוקדם ,יש הטוענים
25
שכבר בגיל שמונה שבועות תינוקות מודעים להיותם סוכנים סוציאליים.
.3ה"עצמי הקונספטואלי" ( :)conceptual selfבשלב זה קיים אצל התינוק ייצוג
מנטלי של מרכיבי אופיו .ייצוג זה משתנה מתרבות לתרבות ומאדם לאדם .הוא
מבוסס על מידע מילולי ,ותחילתו בשנה השנייה לחיים.
.4ה"עצמי המורחב" ( :)extended selfשלב זה הוא הרחבה של התפיסה העצמית כפי
שהתגבשה לקראת גיל שנתיים .בשלב זה הילד מכיר את סיפור חייו האישי וזוכר
את התפתחותם והתרחשותם של הדברים .הילד מודע למקרים שונים שהתרחשו
22
Butterworth, 2000; Gibson, 1995; Neisser, 1995; Rochat, 2013; Stern, 1999
23
Neisser, 1995
24
James, 1890
25
Reed, 1996
638
הת פ תח ו ת ה מו דע ו ת ל גו ף ו ל " -ע צ מי " ב ש ני ם הרא ש ונ ו ת לח יי ם
בחייו ,וקיימת אצלו הבנה ברורה לגבי המשכיות האדם לאורך זמן .שלב זה
בהתפתחות העצמי מגיע לבשלות לקראת גיל ארבע שנים.
.5ה"עצמי הפרטי" ( :)private selfבשלב זה הילד מודע לקיומה ולחשיבותה של
מודעות אישית ופרטית .בשלב זה חשוב לילד שאיש לא יפלוש למחשבותיו
ולחלומותיו .על-פי נייסר ,התפתחותה המלאה של התפיסה העצמית מתרחשת רק
עם השלמתם של חמשת השלבים הללו.
בדומה לחוקרים אחרים 26,נייסר בחלוקתו זו מציין שבתקופה שבין גיל 60ל24-
חודשים מתחולל שינוי דרמטי ברמת המודעות ל"עצמי" .תקופה זו סומנה כיוצאת
דופן ,מפני שפעוטות מצליחים לעבור בגיל זה את אחד הניסויים הידועים בפסיכולוגיה
התפתחותית ,והוא זיהוי העצמי מול המראה 27.יכולתו של הילד לזהות את עצמו
במראה ,מיוחסת בספרות המחקר לשלב התפתחותי גבוה יותר ,מפני שבשלב זה הוא
מסוגל להפנות את הקשב אל עצמו .היכולת של האורגניזם להיות האובייקט של
תשומת ליבו היא עדות ברורה לקיומה של מודעות עצמית 28.במסגרת ניסוי המראה
החוקרים מדביקים מדבקה על פניהם של פעוטות כשהם עומדים מול מראה ,או
הפעוטות מתבקשים לעשות זאת בעצמם בהתאם להוראות הנסיין 29.נמצא שרק
לקראת גיל 60חודשים ,פעוטות מזהים את המדבקה על פניהם ,לעומת בני שנה שאינם
מזהים אותה .ממצאים אלה חיזקו את הטענה שתינוקות הם חסרי מודעות לעצמי עד
גיל 60חודשים .השימוש בזיהוי עצמי מול המראה ככלי לזיהוי מודעות עצמית זכה
לביקורות במהלך השנים .רושה 30טענה שכישלונם של פעוטות בזיהוי המדבקה על
פניהם נובעת מכך שבגיל שנה הפנים אינם מרכיב חשוב בשלב האקולוגי של תפיסת
העצמי ,ולכן ההתעניינות בפנים מעטה .לטענת רושה 31קיימים מרכיבים התנהגותיים
אחרים ,כגון התנהגות חקר (אקספלורציה) ,זיהוי והתמצאות בשאר חלקי הגוף ,הנאה
מקשר רגשי וביצוע פעולות מכוונות ,המעידים על קיומה של מודעות עצמית זמן רב לפני
היכולת לזהות את הפנים במראה .רושה 32מזהה אף בעיה רגשית כאשר מעמידים
פעוטות מול מראה .לטענתה ,קיימת תחושת מבוכה אצל פעוטות בזמן הניסוי ,הנובעת
מעצם עמידתם של הפעוטות במצב שבו שני דברים הם אחד :העמידה מול העצמי
והעמידה מול ישות אחרת ,הנבדלת מה"עצמי" .מצד אחד ,המראה משקפת את העצמי
האקולוגי ,כפי שהפעוט מכיר אותו במהלך פעילות חזותית-חישתית (ויזואלית-
סנסורית) ממושכת ,אך מן הצד האחר ,המראה משקפת גם מישהו אחר ,ישות חיצונית
אנושית ,שהיא לא ה"עצמי" .נראה שהמבוכה גדולה יותר אצל ילדים שזו להם הפעם
26
Butterworth, 2000; Rochat, 2013
27
Lewis & Brooks-Gunn, 1979; Nielsen & Dissanayake, 2004
28
Gallup et al., 2013
29
Nielsen & Dissanayake, 2004
30
Rochat, 2001
31
Rochat, 1998, 2003, 2013
32
Rochat, 1995
636
עד נ ה א ו ר
הראשונה שהם משתקפים השתקפות מלאה מול מראה גדולה .את מידת המבוכה
המתקבלת מהשתקפות זו של ה"עצמי" ,סומכת רושה על תיאור תגובתם של אנשי שבט
הביאמי ( )Biamiלהשתקפותם במראה כפי שתוארו בספרו של הוקינגס 33שחקר את
השבט .שבט הביאמי חי בסביבה נידחת שאין בה אפילו נהר שמימיו צלולים.
היתקלותם של בני השבט במראה בפעם הראשונה תוארה על-ידי רושה:
They were paralyzed. After their first startled response, they stood
covering their mouths and ducking their heads. They stood
transfixed, staring at their images, only their stomach muscles
betraying great tension. Like Narcissus, they were left numb, totally
fascinated by their own reflection: indeed, the myth of Narcissus may
refer to this phenomenon.34
הוויכוח סביב המהימנות של השימוש במראה ,והכרה בעובדה כי מודעות עצמית קיימת
כבר בשנה הראשונה לחיים ומתבטאת בצורות התנהגות מגוונות ,יצרו שינוי בגישה
שהוביל נייסר לגבי שלבי התפתחותה של התפיסה העצמית ,שינוי שהובילו באטרוורת
ורושה 35.באטרוורת טוען בניגוד לנייסר 36,שבכל שלבי ההתפתחות של התפיסה העצמית
קיימת מודעות ומעורבים גורמים של תפיסה וייצוג ולכן הוא לא מבחין בשלבים
התפתחותיים בדומה לנייסר ,אלא רק ברמות המודעות המתפתחות עם העלייה בגיל.
לטענת באטרוורת תפיסת העצמי מתפתחת ממודעות עצמית שהיא תוצר של תפיסת
החושים ,למודעות עצמית מפורשת ורפלקטיבית שהיא תוצר של ייצוג ,זיכרון ומחשבה.
רושה 37תומכת בטענה של באטרוורת באופן חלקי ומניחה כי בכל שלב
בהתפתחות התפיסה העצמית קיימת מודעות ,אך היא מזהה שלושה רבדים
התפתחותיים ,אותם היא מדמה ל"שכבות הבצל" ,כאשר כל רובד נבנה על הקודם לו
ומוסיף נדבך בהתפתחות התפיסה העצמית .להלן שלבי ההתפתחות של רובדי התודעה
העצמית ,על-פי רושה:
.6הרובד הראשון מכונה ה"עצמי המינימלי" ( )minimal selfוהוא מאפיין את
התינוק עם לידתו ומספר שבועות לאחר מכן .התינוק בשלב זה מבחין בין גופו
לאחרים והדבר משתקף בפעולות חקר ,יכולת לבצע פעולה תוך אוריינטציה
למטרה ,ופעולות חברתיות הדדיות.
.2הרובד השני מכונה ה"עצמי כחפץ" (החפצה/אובייקטיפיקציה של העצמי
.)objectified selfשלב זה מאפיין את התקופה שבין גיל 38-28חודשים .במסגרת
תקופה זו מתרחשת התקדמות נרחבת יחסית בתפיסה העצמית .הילד תופס את
33
Hockings, 2003
34
Rochat, 1995: 68
35
Butterworth, 2000; Rochat, 2013
36
Neisser, 1995
37
Rochat, 2013
632
הת פ תח ו ת ה מו דע ו ת ל גו ף ו ל " -ע צ מי " ב ש ני ם הרא ש ונ ו ת לח יי ם
עצמו כאובייקט והוא מסוגל להתייחס לעצמו בעזרת תהליכים של זיהוי ושיקוף.
הדבר מתבטא בהתנהגויות הבאות :יכולת לחקות את האחר; ליצור קשב משותף;
יכולת לזהות חיקוי של האחר את ה"עצמי"; השתתפות באינטראקציה משולשת
הכוללת משחק עם אמא וחפץ; יכולת לעקוב אחר תנועותיו של האחר ולצפות
אותה .בגיל חודשיים תינוקות מודעים לצרכיהם הרגשיים .הם מביעים דאגה או
קושי כאשר נתקלים בתגובה לא צפויה מאדם הנמצא באינטראקציה עמם .מביעים
38
מצוקה כאשר אדם ששיחק איתם ,אימץ באופן פתאומי הבעה של פנים קפואות,
מביעים עצב או הפתעה כאשר במהלך אינטראקציה לא מתמלאת ציפייתם
החברתית (למסור להם חזרה את הכדור; להחזיר להם את המוצץ) .שינוי מרחיק
לכת מתרחש בגיל תשעה חודשים .בגיל זה התינוק מתחיל להבין את כוונתם של
39
האחרים ,מסוגל לעקוב אחר פעולתם ולהבין את הכוונה העומדת ברקע הפעולה.
כמו כן ,עד גיל תשעה חודשים ,תינוקות התייחסו לדברים ממשיים שבתוך
הדיאדה .מגיל תשעה חודשים תינוקות מתחילים להתייחס לדברים שמעבר
לתפיסה הוויזואלית המיידית .בסביבות גיל 60-64חודשים הם משתמשים בכלים
טרום-לשוניים כמו הצבעה לעבר חפץ שנמצא מחוץ לדיאדה כדי ליצור עניין
משותף עם האחרים .דוגמה לכך היא הצבעה לעבר חפץ השייך לדוגמה לאח או
אחות שלהם על מנת שהאם תפנה את הקשב שלה לחפץ 40.המודעות העצמית
נשארת מרומזת עד השלב שבו כלים סימבוליים -שפה ומשחק סימבולי -הופכים
להיות מרכזיים בחיי הילדים (גיל שלוש שנים בקרוב) .לפני גיל שלוש אין עדות
ברורה לכך שפעוטות מבינים שסימנים הקיימים במציאות החיצונית (טביעת הרגל
או האצבע) שייכים לעצמם ולעצמם בלבד 41.אמנם ,כבר מגיל חצי שנה קיימים
מחקרים שהוכיחו כי הם מבחינים בין תמונות וסרטי וידאו השייכים להם אך
ייתכן שמדובר בזיהוי ברמה ויזואלית והבחנה ראשונית בין גירוי מוכר וגירוי חדש,
42
ואין כל סימן כי הם מזהים לחלוטין שהדמות הנראית בסרטון היא הם עצמם.
.3הרובד השלישי מכונה "העצמי כפרסונה" ( .)personified selfרובד זה מתפתח
מגיל שלוש שנים ובמשך כל החיים .רובד זה הוא שלב מתקדם יותר ,ובמהלכו
ה"עצמי" הופך להיות אובייקט של המחשבה .בעיקר הדבר בולט באינטרקציה עם
האחרים .הפעוט בשלב זה עובר להתייחס לעצמו ומבין כי הוא יישות עצמית
הניתנת להערכה ושיפוט על-ידי האחרים ,וזאת בהתאם להתנהגות על-פי נורמות
ומוסכמות התנהגותיות מקובלות .שלב זה קשור באופן הדוק להתפתחות ההבנה
המוסרית וההכרה של הילדים בעובדה שהסביבה החברתית מצפה מהם שיכירו
38
Tronick, Als, Adamson, Wise & Brazelton, 1979
39
Baldwin, Baird, Saylor & Clark, 2001
40
Tomasello, Carpenter, Call, Behne & Moll, 2005
41
Rochat, 2013
42
Rochat & Striano, 2002
633
עד נ ה א ו ר
ויהיו רגישים לערכים מוסריים כמו כן יפעלו על פי נורמות חברתיות 43.השינוי
בתפיסה העצמית בא לידי ביטוי בשפה .הילד משתמש במילים כמו" :אני"" ,שלי",
ומתייחס אל עצמו כ "ME" -לעומת " ."Iהשימוש במילה " "Iמאפיין את התקופה
האקולוגית והמילה מיוחסת לגוף הפיזי .המילה " "MEמתייחסת אל העצמי
כיישות מודעת ,מזוהה ,מוכרת ,אשר ניתן להתייחס אליה ,לדבר עליה ,ולשחזרה.
התפיסה העצמית בילדות המוקדמת :מאפייניה והגורמים המעורבים בגיבושה
רכישת השפה לקראת גיל שלוש מאפשרת לילד לדווח על חוויותיו ורגשותיו ועל מאפייני
דמותו ('אני יכול לרוץ מהר'; 'אימא אומרת שאני ילד הכי טוב') .הדיווח של הילד
מאפשר לסביבה להגיב לדיווח ,להבין ולעבד אותו ובכך להאיץ את תהליך ההבנה
העצמית .דו-שיח משותף אודות אפיזודות חיים הוא פרמטר אחד המעודד את התפיסה
העצמית .טיפול הורי מסור והבשלה של כישורים רגשיים ,חברתיים וקוגניטיביים הם
פרמטרים נוספים המעורבים בתהליך זה .בסעיפים הבאים אתאר את מאפייניו של
הפורטרט האישי בילדות המוקדמת ואת הרב-ממדיות הקיימת במסע המורכב של
גיבוש התפיסה העצמית.
מאפייני התפיסה העצמית בילדות המוקדמת
המעבר לשימוש באמצעים סימבוליים כמו משחק סימבולי ושפה מאפשרים הצצה
44
ראשונית לתכנים פנימיים של הילד החושפים את תפיסתו העצמית .סוזן הרטר,
חוקרת מובילה בתחום התפיסה וההערכה העצמית בילדות ,מציינת כי התפיסה
העצמית בתקופה שבין גיל 4-2שנים נוטה באופן בולט להיות חיובית ,ובמידה רבה
אפילו לא ראליסטית .לטענת הרטר ,נטייתם של ילדים בגיל זה להעריך יתר על המידה
את יכולותיהם ('אני יכול לזרוק את הכדור עד השמיים') מצביעה על קושי להבחין בין
ה"עצמי" האמיתי לבין ה"עצמי" האידיאלי .לטענתה ,הקושי ביצירת פרופיל עצמי
מאוזן נובעות ממגבלות קוגניטיביות ,כגון :קושי להבחין בין השאיפות הפנימיות לבין
המסוגלות הממשית; קושי להשוות בין הישגים אישיים לבין הישגים של אחרים; קושי
לאגד תפיסותיהם של גורמים חברתיים משמעותיים ולשייך אותם לתפיסה העצמית;
קושי לחוות דואליות ערכית (טוב ורע) או רגשית (שמח ועצוב); לדוגמה ,ילדים רבים
יכחישו שיש להם רגשות שליליים ('אני אף פעם לא פוחד') .בנוסף לגורמים אלה,
מבוגרים נוטים לסייע ולתמוך בילדים ומונעים מהם בכך את תחושת הכישלון הטוטלי.
הרטר מציינת כי רק לקראת גיל חמש והלאה ,מתחילים להתגבש ייצוגים עצמיים
מציאותיים יותר .גיבוש ייצוגים ממשיים אודות העצמי היא תוצאה של שיפור
בכישורים קוגניטיביים המאפשר לבצע פעולות חשיבה מורכבות כמו הבחנות מדויקות,
חלוקה לקטגוריות ,ועוד .יחד עם זאת ,ההטייה החיובית של התפיסה העצמית היא
תהליך התפתחותי טבעי ,התורם להתפתחות האישית .נמצא כי תפיסה עצמית חיובית
43
אור2864 ,
44
Harter, 2012
634
הת פ תח ו ת ה מו דע ו ת ל גו ף ו ל " -ע צ מי " ב ש ני ם הרא ש ונ ו ת לח יי ם
מטשטשת את תחושת חוסר הישע ויוצרת מעטפת רגשית המעניקה ביטחון ומניעה את
45
הילד להעז ולהתמודד עם אתגרים.
למרות שילדים בטווח הגילאים 4-2שנים מתקשים להעריך באופן אובייקטיבי
את כישוריהם האישיים ,יש להם הערכה עצמית ( .)self esteemאמנם הם אינם
מסוגלים לדווח באופן מפורש על הערכתם העצמית ,אך היא ניכרת בהתנהגותם.
הרטר 46מציינת כי מניתוח דוחות של גננות עולה כי קיימים מאפיינים התנהגותיים
המופיעים במהלך תפקוד היומיומי ובעת לחץ ,השונים אצל ילדים בעלי הערכה עצמית
גבוהה לבין ילדים בעלי הערכה נמוכה .ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה נטו בפעילותם
השגרתית להפגין ביטחון ,סקרנות ,עצמאות ויוזמה .הדבר בא לידי ביטוי בעמידה
בטוחה מול אתגר ,בהשתוקקות לנסות דברים חדשים ,ובהתגאות בתוצריהם .ילדים
בעלי הערכה עצמית גבוהה נטו בזמן לחץ או שינוי להיות רגועים ,היו סובלניים במצבי
תסכול והתנהלו היטב במצב של התגרות וביקורת .ילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה
הפגינו חוסר ביטחון ,נטו להביט מהצד ,לא השתתפו בפעולות חקר ולא היו גאים
בתוצריהם .במצב תסכול ,ילדים אלה נטו לוותר במהירות והגיבו בצורה לא הולמת
לתקלות ותאונות.
ייתכן כי הבדלים אלה בתפיסה העצמית נובעים מגורמים פנימיים כמו
טמפרמנט .טמפרמנט ידוע כגורם המשפיע על ההתפתחות הרגשית ויוצר הבדלים
אינדיבידואליים משמעותיים בכישורי הילדים ובהתנהגותם 47.נמצא כי הטמפרמנט אף
48
קובע במידה רבה את תגובתו הרגשית של הילד ואת יכולתו לשלוט ברגשותיו.
טמפרמנט משליך גם על העוצמה והתדירות של ביטוי רגשות בסיסיים ,בעיקר של
רגשות פחד וכעס הממלאים תפקיד מרכזי בחייהם של ילדים .טמפרמנט קובע במידה
49
רבה גם את עוצמת הפחד של הילדים בחשיפה לגירוי חדש ולא מוכר.
תפקיד ההורים בגיבוש התפיסה העצמית
כאמור ,גורמים קוגניטיביים ורגשיים קשורים להתפתחות התפיסה העצמית .יחד עם
זאת ,לגורמים חברתיים ,ובעיקר להורים ,יש תפקיד משמעותי בגיבוש התפיסה
העצמית בילדות 50.ניצנים ראשונים של תחושת ערך עצמי נבנים על-ידי ההורים כבר
מלידה כאשר הורים נענים לסימנים תקשורתיים-רגשיים ראשוניים של תינוקם ובכך
מעבירים לו תחושה כי צרכיו נחשבים 51.התייחסות ההורים לתנועות הגוף של התינוק
ותרגום תנועות אלו במונחים של צרכים מנטליים (רצונות ,שאיפות ,כוונות) ,היא דרך
נוספת להיענות לצרכיו של התינוק ולתרום לתחושתו העצמית כי הוא ראוי לטיפול
45
Bjorklund, 2009; Harter, 2012
46
Harter, 2012
47
Chess & Thomas, 1983
48
Goldsmith & Campos, 1990
49
Rothbart & Rueda, 2005
50
Rochat, 2013
51
סטרןBowlby, 1973; Bretherton & Munholland, 2008 ;2885 ,
635
עד נ ה א ו ר
ולהתייחסות 52.דוגמה למקרה של פרשנות מנטלית היא כאשר האם מפסיקה את
רשרוש הרעשן כשהתינוק מסיט את המבט הצידה ומכניס אצבע לפה .ההנחה של האם
היא שהתינוק הפסיק להתעניין בגירוי ולכן הסיט את המבט.
בתקופת הילדות גישה הורית תומכת נמצאה קשורה באופן הדוק לתפיסה
עצמית חיובית 53.ההורים מחזיקים שלושה משאבים חשובים להתפתחותו הנפשית של
הילד :רגשות ,התנהגות וקוגניציה .הפגנת רגשות חיוביים (חיוך ,צחוק ,דברי שבח ,טון
חיובי ,הפגנת חיבה) ,ארגון סביבה עשירה בגירויים ,היענות לצרכים של הילד בזמן
אמת ,הקשבה לצרכיו ועצות לגבי דרכי התנהגות ,נקיטת אסטרטגיות לגירוי החשיבה,
כמו שאילת שאלות; הרחבת הידע מעבר לקונקרטי; יצירת קשרים בין תופעות וכו' ,הם
משאבים מנטליים להם זקוק הילד במיוחד כאשר הוא ניצב מול אתגר .יכולתם של
ההורים לספק את שלושת המשאבים הללו מעידה על רגישותם ועל יכולתם לווסת את
ההורות שלהם ולהתאימה באופן הטוב ביותר לצורכי הילד .הורים אחראים גם להקנות
לילד באמצעות תהליך החברות ( )socializationאמות מידה מנטליות כמו אמונות,
ערכים ,התנהגויות ,מניעים ,המקובלות במסגרת התרבותית בה חי הילד 54.רכישה של
נורמות חברתיות קובעת במידה רבה את תגובת החברה לילד המשליכה גם על תפיסתו
והערכתו העצמיים.
תפיסה עצמית מתגבשת הודות למשאבים שהורים מפנים לבניית המסד
הנפשי .יחד עם זאת ,תחושות וחוויות ואפיזודות חיים נובעות ממקור חיצוני שאינו
בהכרח קשור בהורים .למרות שלכאורה להורים אין שליטה על תכנים אלה ,הורים
מסוגלים באמצעות דו שיח אודות תכנים אלה לבנות זיכרון אוטוביוגרפי כאשר הם
מתעכבים על חויות אישיות של הילד ומעבדים אותן לנרטיב משמעותי וקוהרנטי
הנשמר לאורך זמן 55.שימור אפיזודות חיים לאורך זמן תורמת לתחושת ההמשכיות
ולהבנה עצמית 56.התפקיד המשמעותי של ההורים במהלך השיח הנרטיבי נוגע בעיקר
להקנייה של יסודות המשמשים להרכבת הסיפור האישי ,כמו זמן ומקום ,מטרה
ומניעים ,האם באירוע היו אלמנטים של הפתעה ,האם התוצאה הייתה הצלחה או
כישלון ,מסקנות והשלכות ערכיות .מרכיבים אלו כאמור משמרים את אפיזודות החיים
לאורך זמן וסוללים לילד את הדרך לעיבוד אפיזודות חיים עתידיות 57.הרטר מדווחת כי
איכות העיבוד של האפיזודות העתידיות של הילד תלויה במידה רבה באיכות הנרטיב
של ההורים .קיימים הורים המרחיבים את הנרטיב והוא עשיר בפרטים תיאוריים.
הורים אחרים מקצרים בפרטים ומתמקדים בעיקר בנתונים מעשיים ושימושיים
היוצרים נרטיב קצר ודליל בנתונים .הורים שפירטו והרחיבו את הנרטיב סייעו לילדים
52
Shai & Belsky, 2011
53
Mikulincer, Shaver, Borgida & Bargh, 2015; Pollak, 2012
54
Pomerantz & Thompson, 2008
55
Nelson & Fivush, 2004
56
Harter, 2012
57
Nelson, 2003
631
הת פ תח ו ת ה מו דע ו ת ל גו ף ו ל " -ע צ מי " ב ש ני ם הרא ש ונ ו ת לח יי ם
לדווח בעצמם על התנסויות מהעבר בצורה עשירה יותר .למרות ההבדלים בעושר
הנרטיבי ,בניית הנרטיב עצמו הוא החלק המשמעותי במסע המורכב של גיבוש הזהות
העצמית.
.3סיכום ומסקנות
סקירה זו התמקדה בתהליך המורכב של גיבוש התפיסה העצמית .התפיסה העצמית
מתחילה במודעות לגוף ,למבנהו ויכולותיו .סכמת גוף מולדת ומנגנוני חישה משוכללים,
מובילים לקליטה של מידע תנועתי היוצר אצל התינוק הבחנה הולכת וגוברת בינו לבין
האחרים .בשלב מתקדם יותר ,ועם התפתחותם של כישורים מוטוריים ,קוגניטיביים,
רגשיים וחברתיים ,חלה האצה בתפיסה העצמית ,מתפיסה בסיסית ומינימלית לתפיסה
עצמית משוכללת בה הילד מתייחס אל מרכיבים פנימיים מנטליים באישיותו ,כמו
תחושות ,רגשות וכוונות.
זהותו הייחודית של הילד מתחילה להתגבש תוך זמן קצר יחסית בתוך שלוש
שנים מרגע הלידה .בתהליך מהיר ומאתגר זה ,להורים נועד תפקיד מרכזי .כבר בתחילת
ההתפתחות ,בשלב בו התינוק בעיקר מודע לגופו ,הורים יכולים לבנות את תחושת
הערך העצמי .הגוף מאפשר לתינוק לקלוט ולעבד מידע המתקבל מהסביבה החיצונית -
הפיזית והחברתית .הורים יכולים לתרום לתחושת התינוק שהוא ראוי לטיפול מיטבי
באמצעות נקיטת הפעולות הבאות :היענות למסרים תקשורתיים ורגשיים; התייחסות
מנטלית לתנועות קינסטטיות; שימוש במגע גופני ,כמו ליטוף ,חיבוק ודגדוג המותאמים
בזמן ובעוצמה ובכמות לצרכיו של התינוק .בתקופת הילדות ,ועם התפתחות יכולתו של
הילד להביע את עצמו בשיח ובמשחק ,משקלם של ההורים בתהליך ההתפתחות של
התפיסה העצמית מתרחב .בשלב זה נוכחותם הפיזית בחיי הילד חשובה על מנת
להקנות משמעות לאפיזודות חיים ולהפוך אותן לבעלות ערך לתפיסה העצמית.
מחקרי המשך שיבחנו את תרומתו של המשחק הסימבולי לגיבוש התפיסה
העצמית ישפכו אור על דרכי הבעה טרום מילוליות של התפיסה והערך העצמי .חקירה
דינמית של התפיסה העצמית ובחינת האפקט של מספר גורמים רלוונטיים ,כמו רקע
תרבותי ,אוצר מילים וכו' על גיבוש התפיסה העצמית ,יתרמו להבנה מעמיקה של
תהליך זה .לדוגמה :לאחרונה מצאו חוקרים 58כי המעבר לתנועה עצמאית (זחילה,
הליכה) יוצר שינוי איכותי וכמותי בדיבור ובאינטראקציה החברתית .ניתן לבחון לאור
ממצאים אלה את השאלה :כיצד שינוי בכושר הניידות של הפעוט ,המאפשר נגישות
גבוהה יותר להורים ושיפור כישורים לשוניים ,מקדם את התפיסה העצמית של הילד.
בחינה דינמית של התפיסה העצמית יכולה לשפוך אור נוסף על מורכבתו של מסע זה
הקושר בין גוף לנפש.
58
Adolph & Tamis‐LeMonda, 2014
631
עד נ ה א ו ר
רשימת מקורות
חברתית בגיל- השורשים והמאפיינים של התנהגות פרו: מוסר ואחריות בגיל הרך.) 2864( ' ע,אור
.41-36 ,7 , דברים.הרך
. פסיכה:אביב- תל.אישי של תינוקות- עולמם הבין.)2885( ד"נ,סטרן
Adolph, K.E., & Tamis‐LeMonda, C.S. (2014). The costs and benefits of
development: The transition from crawling to walking. Child Development
Perspectives, 8(4), 187-192.
Baldwin, D.A., Baird, J.A., Saylor, M.M., & Clark, M.A. (2001). Infants parse
dynamic action. Child Development, 72(3), 708-717.
Ball, W., & Tronick, E. (1971). Infant responses to impending collision: Optical and
real. Science, 171(3973), 818-820.
Baumeister, R.F., & Finkel, E.J. (2010). The self. Advanced social psychology: The
state of science (pp. 139-175). Oxford: Oxford University Press.
Bermùdez, J.L. (2013). Bodily awareness and self-consciousness. In: S. Gallagher
(Ed.), The self (pp.157-180). NY: Oxford University Press.
Bertenthal, B.I., & Bai, D.L. (1989). Infants' sensitivity to optical flow for
controlling posture. Developmental Psychology, 25(6), 936.
Bjorklund, D.F. (2009). Why youth is not wasted on the young: Immaturity in human
development. NY: John Wiley & Sons.
Bowlby, J. (1973). Attachment and loss: Separation - Anxiety and anger (Vol. 2):
New York: Basic Books.
Bretherton, I., & Munholland, K.A. (2008). Internal working models in attachment
relationships: Elaborating a central construct in attachment theory. In: J.
Cassidy & P.R. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research,
and clinical applications (2nd ed., pp. 102-130). New York: Guilford Press.
Butterworth, G. (1992). Origins of self-perception in infancy. Psychological Inquiry,
3(2), 103-111.
Butterworth, G. (2000). An ecological perspective on the self and its development.
In: D. Zahavi (Ed.), Exploring the self. Philosophical and
psychopathological perspectives on self-experience (pp. 19-38).
Philadelphia: John Benjamines.
Cassam, C. (2013). The embodied self. In: S. Gallagher (Ed.), The Oxford handbook
of the self (pp.139-157). NY: Oxford University Press.
Chess, S., & Thomas, A. (1983). Infant bonding: Mystique and reality. Annual
Progress in Child Psychiatry & Child Development, 48-62.
Crocker, J., Canevello, A., & Liu, M. (2012). Five consequences of self-image and
compassionate gGoals. Advances in experimental social psychology, 45,
229.
630
"ע צ מי " ב ש ני ם הרא ש ונ ו ת לח יי ם- הת פ תח ו ת ה מו דע ו ת ל גו ף ו ל
Fogel, A., Garvey, A., Hsu, H.C., & West-Stroming, D. (2006). Change processes in
relationships: A relational-historical research approach. New York:
Cambridge University Press.
Gallagher, S. (2005). How the body shapes the mind. Cambridge Univrsity Press.
Gallup, G.G., Anderson, J.R., & Platek, S.M. (2013). Self-recognition. In: S.
Gallagher (Ed.), The Oxford handbook of the self (pp. 80-111). Oxford:
Oxford University Press.
Gibson, E.J. (1995). Are we automata? Advances in Psychology, 112, 3-16.
Gibson, E.J., & Walk, R.D. (1960). The "visual cliff". WH Freeman Company.
Goldsmith, H.H., & Campos, J.J. (1990). The structure of temperamental fear and
pleasure in infants: A psychometric perspective. Child Development, 61(6),
1944-1964. doi: 10.2307/1130849
Harter, S. (2012). The construction of the self: Developmental and sociocultural
foundation. NY: Guilford Press.
Hockings, P. (2003). Principles of visual anthropology. Walter de Gruyter.
James, W. (1890). The principles of psychology (Vol. 1). New York: Holt.
Jouen, F., & Gapenne, O. (1995). Systems in the neonate. The self in infancy: Theory
and research, 112, 277.
Jouen, F., Lepecq, J.C., Gapenne, O., & Bertenthal, B.I. (2000). Optic flow
sensitivity in neonates. Infant Behavior and Development, 23(3), 271-284.
Lewis, M., & Brooks-Gunn, J. (1979). Social cognition and the acquisition of self.
NY: Plenum Press.
Mahler, M.S. (1968). On human symbiosis and the vicissitudes of individuation. New
York: International Universities press.
Meltzoff, A.N., & Moore, K. (1994). Imitation, memory and the representation of
persons. Infant Behavior and Development, 17(1), 83-99.
Mikulincer, M., Shaver, P.R., Borgida, E., & Bargh, J.A. (2015). APA handbook of
personality and social psychology, Volume 1: Attitudes and social
cognition. Washington, DC, US: American Psychological Association.
Neisser, U. (1995). Criteria for an ecological self. In: P. Rochat (Ed.), The self in
infancy: Theory and research (pp 17-34). Holland: Elsevier.
Nelson, K. (2003). Narrative and self, myth and memory: Emergence of the cultural
self. In: R. Fivush & C.A. Haden (Eds.), Autobiographical memory and the
construction of a narrative self (pp. 3-28). Mahwah, NJ: Erlbaum. .
Nelson, K., & Fivush, R. (2004). The emergence of autobiographical memory: A
social cultural developmental theory. Psychological review, 111(2), 486.
631
עד נ ה א ו ר
Nielsen, M., & Dissanayake, C. (2004). Pretend play, mirror self-recognition and
imitation: A longitudinal investigation through the second year. Infant
Behavior and Development, 27(3), 342-365.
Piaget, J. (1962). Play, dreams and imitation in childhood. NY: W.W Norton.
Pollak, S.D. (2012). The role of parenting in the emergence of human emotion: New
approaches to the old nature-nurture debate. Parenting: Science and
Practice, 12(2-3), 232-242.
Pomerantz, E.M., & Thompson, R.A. (2008). Parents' role in children's personality
development: The psychological resource principle. In: O.P. John, R.W.
Robins & L.A. Pervin (Eds.), Handbook of personality: Theory and
research (pp. 351-374). New York, NY, US: Guilford Press.
Reed, E.S. (1996). Encountering the world: Toward an ecological psychology.
Oxford University Press.
Rochat, P. (1995). Early objectification of the self. Advances in Psychology, 112, 5372.
Rochat, P. (1998). Self-perception and action in infancy. Experimental Brain
Research, 123(1-2), 102-109.
Rochat, P. (2003). Five levels of self-awareness as they unfold early in life.
Conscious Cogn, 12(4), 717-731.
Rochat, P. (2013). Self-conceptualizing in development. The Oxford handbook of
developmental psychology, Vol. 2: Self and Other, 2, 378.
Rochat, P., & Hespos, S.J. (1997). Differential rooting response by neonates:
Evidence for an early sense of self. Early Development and Parenting,
6(34), 105-112.
Rochat, P., & Striano, T. (2002). Who’s in the mirror? Self–other discrimination in
specular images by four‐and nine‐month‐old infants. Child Development,
73(1), 35-46.
Rothbart, M.K., & Rueda, M.R. (2005). The development of effortful control. In: U.
Mayr, E. Awh & S.W. Keele (Eds.), Developing individuality in the human
brain: A tribute to Michael I. Posner (pp. 167-188). Washington, DC, US:
American Psychological Association.
Shai, D., & Belsky, J. (2011). When words just won’t do: Introducing parental
embodied mentalizing. Child Development Perspectives, 5(3), 173-180.
Sherrington, C. (1907). On the proprioceptive system, especially in its reflex aspect.
Brain(29), 467-482.
Spilt, J.L., van Lier, P.A.C., Leflot, G., Onghena, P., & Colpin, H. (2014). Children's
social self‐concept and internalizing problems: The influence of peers and
teachers. Child Development, 85(3), 1248-1256.
648
"ע צ מי " ב ש ני ם הרא ש ונ ו ת לח יי ם- הת פ תח ו ת ה מו דע ו ת ל גו ף ו ל
Stern, D.N. (1985). The interpersonal world of the human infant. New York: Basic
Books.
Stern, D.N. (1999). Vitality contours: The temporal contour of feelings as a basic
unit for constructing the infant’s social experience. In: P. Rochat (Ed.),
Early social cognition: Understanding others in the first months of life (pp.
67-80). London: Lawrence Erlbaum.
Stern, D.N. (2000). Interpersonal world of the infant: A view from psychoanalysis
and development psychology. Basic books.
Strawson, G. (1997). The self. Journal of consciousness studies, 4(5-6), 405-428.
Tomasello, M., Carpenter, M., Call, J., Behne, T., & Moll, H. (2005). Understanding
and sharing intentions: The origins of cultural cognition. Behavioral and
brain sciences, 28(05), 675-691.
Tronick, E., Als, H., Adamson, L., Wise, S., & Brazelton, T.B. (1979). The infant's
response to entrapment between contradictory messages in face-to-face
interaction. Journal of the American Academy of Child psychiatry, 17(1), 113.
Tsakiris, M. (2013). The sense of body ownership. In: S. Gallagher (Ed.), The
Oxford handbook of the self (pp.180-204). Oxford University Press.
Van der Meulen, M. (2001). Developments in self-concept theory and research:
Affect, context, and variability. In: H.A. Kunnen (Ed.), Identity and
emotion: Development through self-organization (pp. 10-38). New York,
NY, US: Cambridge University Press.
Vogeley, K., & Gallagher, S. (2013). Self in the Brain. In: S. Gallagher (Ed.), The
Oxford handbook of the self (pp.139-157). Oxford University Press.
646
© Copyright 2024