‫באתי לגני‬
‫תשט"ז‬
Basi LeGani
5716
‫חלק ב‬
Part Two
www.simplychassidus.com
‫ב"ה‬
About Simply Chassidus
Simply Chassidus releases one ma’amar of the Rebbe each month
with English translation and commentary. Each ma’amar is divided
into three sections, each of which can be learned in approximately
one hour. By learning one section per week, usually on Shabbos
morning, participants can finish one ma’amar per month, with time to
review the ma’amar on Shabbos Mevarchim.
Simply Chassidus is translated by Simcha Kanter and is a project of
Congregation Bnei Ruven in Chicago under the direction of Rabbi
Boruch Hertz.
Reviewed with Rabbi Fischel Oster in the zechus of refuah shleima for
‫ארי' יהודה בן שרה רבקה‬.
Made possible by
The ma’amar “Basi LeGani 5716” from Sefer Hamaamorim Basi LeGani
Volume 1 is copyrighted by Kehot Publication Society, a division of Merkos
L’inyonei Chinuch, and is reprinted here with permission.
‫ד"ה באתי לגני‬
3
Section Two
In the first section of the ma’amar the Rebbe explained the following
points:

In the fifth chapter of the Frierdiker Rebbe’s ma’amar he
explained how the name “shittim wood” is connected to the
ultimate purpose of the Mishkan – and therefore the ultimate
purpose of creation.
Shittim is related to the word shtus
(irrational behavior), and the way that we reveal Hashem’s
essence in the physical world is by transforming our “unholy
irrational behavior” (shtus d’kelipah) into “holy irrational
behavior” (shtus d’kedusha).

In the sixth chapter, the Frierdiker Rebbe explained how the
name for the boards made of shittim wood – krashim – are
also connected to the same concept. The letters “‫”ק‬, “‫”ר‬, and
“‫ ”ש‬represent a connection to kelipah, and by using the
krashim in the Mishkan, this kelipah is transformed into
kedusha.

The Rebbe then addressed a possible question one might
ask: it makes sense that the name that originally brought this
wood into creation (shittim wood) is connected to its purpose
– but why should the new name that was given to it because
of a new “form” (a “board”) also have a connection to its
purpose?

The Rebbe answered this question by explaining that a name
is the spiritual source of that object for its ongoing existence,
and contains within it all future events. Therefore, since the
potential to have the new name was included within the
name shittim, and the name shittim was the life force of the
wood at the moment it acquired the name keresh, we must
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
4
say that the name keresh is connected to the same concept
represented by shittim.

The Rebbe then explained that each individual letter in the
name keresh is also connected to this same concept because
both the names and shapes of the letters also have spiritual
significance.
The Rebbe now focuses on the Frierdiker Rebbe’s explanation of the
letter “‫”ד‬, the topic of chapter six:
‫ד) וביאור הענין שהאותיות ק' ור' הם אתוון דאתחזיאו על סטרא‬
‫ יובן ע"י ביאור החילוק בין אותיות ק' ר' לאותיות הדומות‬,‫בישא‬
‫ ועל זה ממשיך כ"ק מו"ח אדמו"ר‬.‫להם שהם בסטרא דקדושה‬
'‫ דד‬,)'‫ הנה ק' ר' הן לנגד ד' ה' (שהרי ר' מתדמה לד' וק' לה‬:‫בהמאמר‬
‫ורי"ש הנה דומים זל"ז בדמותן וכן בפירושן (והיינו כמשנת"ל שהן‬
‫ מורים‬,‫ פירושן‬,‫ והן שמות האותיות‬,‫ דמותן‬,‫תמונת וציור האותיות‬
.)‫על מהותן של האותיות‬
The Frierdiker Rebbe explains how the letters “‫ ”ק‬and “‫ ”ר‬of the word
keresh represent kelipah by contrasting them to similarly shaped
letters which represent kedusha: “‫ ”ד‬and “‫”ה‬. (Chapter six focuses
specifically on the “‫”ד‬, and chapter seven focuses on the “‫”ה‬.)
The letters “‫ ”ד‬and “‫ ”ר‬have similar shapes and their names also have
similar meanings. As explained in the previous chapter, both the
name and shape of a letter represent its spiritual source, and
therefore its essential meaning.
First, the Frierdiker Rebbe explained the meaning of the names of the
letters:
5
‫ד"ה באתי לגני‬
‫ דד' הוא מלשון דלות‬,)‫ומבאר הדמיון דד' לר' בפירושן (שמותן‬
‫ מחיתת דלים‬1‫ וכמ"ש‬,‫ וכן אות רי"ש הוא מלשון עניות ודלות‬,‫ועניות‬
.'‫ ריש ועושר כו‬2‫ וכתיב‬,‫רישם‬
Both daled and raish imply “poor”: the words “dalus” and “raish” both
mean poverty, as can be seen from the following two pesukim:
The wealth of the rich is the city of his
strength; the devastation of the poor (dalim)
ֹ‫הוֹ ן ָע ִׁשיר ִׁק ְריַ ת ֻעזּו‬
:‫ישם‬
ָ ‫ְמ ִׁח ַּתת ַדּ ִּׁלים ֵר‬
is their poverty (raisham).
Distance falsehood and the lying word from
me; give me neither poverty (raish) nor
wealth; provide me my allotted bread.
‫ָשוְ א ו ְּד ַבר ָּכזָ ב ַה ְר ֵחק‬
‫עשר ַאל‬
ֶּ ָ‫ִׁמ ֶּּמ ִׁ ּני ֵראש ו‬
‫יפנִׁ י לֶּ ֶּחם‬
ֵ ‫ִּׁת ֶּּתן לִׁ י ַה ְט ִׁר‬
:‫ֻח ִּׁקי‬
Why did the Frierdiker Rebbe choose these specific pesukim to
explain this point?
,‫ שהטעם שמביא כ"ק מו"ח אדמו"ר פסוקים אלו דוקא‬,‫ויש לומר‬
)‫ אלא‬,'‫ לפי שמהם מובן (לא רק הדמיון בפירוש האותיות ד' ור‬,‫הוא‬
‫ אבל‬,‫ כשם שבתמונתן הם רק דומים זל"ז‬,‫ דהנה‬,‫גם החילוק שביניהם‬
‫ שענין העניות‬,‫ והיינו‬,‫ כן הוא גם בפירושן‬,‫אינם שוים ממש זל"ז‬
,'‫שבאות ר' הוא למטה יותר מענין העניות שבאות ד‬
Because the Frierdiker Rebbe is explaining the fact that these letters
are similar (in both form and meaning) but are nonetheless
different, he chose specific pesukim which explain both the similarity
and difference between the daled and the raish.
These pesukim show that even though they are similar, the poverty of
the raish is worse than the poverty of the daled:
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
6
‫ שהשברון והמורא של‬,‫ היינו‬,‫וראי' לזה ממ"ש מחיתת דלים רישם‬
‫ שמזה מוכח שענין הרישות הוא למטה מענין‬,‫הדלים הוא רישם‬
.‫הדלות‬
When the possuk says, “The devastation of the poor (dalim) is their
poverty (raisham),” this implies that “raisham” is considered
“devastation” (an even worse situation) for someone who is already
“dalim” (poor). Even though they have similar meanings, we see that
the raish is worse (lower) than the daled.
‫ שהוא נעלה יותר‬,‫ שהניגוד לענין העושר‬,‫ועד"ז בפסוק ריש ועושר‬
‫ שזהו"ע שאין‬,‫ הוא הענין דריש‬,3‫מהענין דדי מחסורו אשר יחסר לו‬
.‫ דלי דלות‬,‫למטה ממנו‬
Similarly, the other possuk says “give me neither poverty (raish) nor
wealth.” “Wealth” is more than “having just enough,” as implied by
the possuk describing the mitzvah of giving tzedakah to poor people,
“[you shall open your hand to him, and you shall lend him] enough
[to compensate] for his needs which he is lacking.” (Editor’s note:
Rashi comments on these words, “and you are not commanded to
make him rich,” which shows that having “enough” is less than
wealth.)
Just like wealth is more than “having enough,” the possuk uses the
contrasting term “raish” to indicate more than basic poverty – raish is
extreme poverty, and the extreme opposite of “wealth.”
After bringing pesukim which demonstrate the similarity and
difference between the names of the daled and raish, the Frierdiker
Rebbe then states that they are polar opposites:
,‫ מ"מ‬,‫ שהגם דר' וד' דומים בתמונתם ופירושם‬,‫וממשיך בהמאמר‬
‫ לא זו בלבד שיש‬,‫ה"ה מובדלים ומרוחקים זמ"ז בתכלית (היינו‬
'‫ דאות ד‬,)‫ אלא שהם הפכיים זמ"ז‬,‫חילוק ביניהם ואינם דומים לגמרי‬
.‫ ואות ר' הוא מאתוון דאתחזיאו על סטרא בישא‬,‫הוא בקדושה‬
7
‫ד"ה באתי לגני‬
Even through daled and raish are similar in both meaning and form,
they are actually polar opposites.
The letter daled represents
kedusha, while the raish represents sitra achra (kelipah).
The Rebbe now explains this in greater detail:
‫ הנה דלות זו הו"ע‬,‫ דאף שאות ד' מורה על דלות‬,‫ה) והענין בזה‬
‫ דזהו כל ענין הקדושה להיות בבחי' ביטול‬,‫הביטול והשפלות‬
.‫בתכלית‬
Even though the letter daled means “poverty” (and “poverty” is usually
a negative thing), the type of poverty represented by dalus is bittul
and lowliness. This type of “poverty” is the entire concept of kedusha
– having no independent sense of “self” whatsoever (which would
contradict the fact that Hashem is the only true existence).
‫ולהבין זה מבאר בהמאמר שענין הדלות בקדושה הו"ע ספירת‬
‫ לפי שהיא בתכלית הביטול‬,4‫ דלית לה מגרמה כלום‬,‫המלכות‬
‫ היינו שהמלכות עצמה ממעטת את‬,5‫ עד שאזעירת גרמה‬,‫והשפלות‬
.‫עצמה להיות בתכלית הביטול והשפלות‬
Even though everything from the side of kedusha has the quality of
dalus, the specific attribute within kedusha which corresponds to
dalus is the sefirah of malchus. Malchus is described by the Zohar as
“having nothing of its own at all” because it has the ultimate quality of
bittul – “making itself small.” [This will be explained in greater detail
in the next paragraphs.]
Even though malchus is one of the sefiros of kedusha, and in general
kedusha has the quality of bittul, it nevertheless “makes itself small”
(even within kedusha) to reach the ultimate state of bittul.
‫ והוא‬,‫ שלית לי' מגרמי' כלום‬,‫ובכחות נפש האדם הוא כח הדיבור‬
.‫ וכמו השפעת השכל ומדות‬,‫מקבל ולבוש להכחות שלמעלה ממנו‬
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
8
Within a person, the level of malchus corresponds to the faculty of
speech, which also “has nothing of its own.” Speech doesn’t have its
own ideas or feelings – it simply receives and communicates the
“message” of the higher sefiros of intellect and emotion to others.
The Rebbe explains the function of the sefirah of malchus in greater
detail:
‫ וממנה‬,‫ ספירת המלכות היא מדת ההתנשאות‬,‫ דהנה‬,‫וביאור הענין‬
‫ צריכה להיות בתכלית‬,‫ ומ"מ‬,‫נתהווה כל סדר ההשתלשלות‬
‫ שמקבלת את‬,'‫ הא‬,‫ ודוקא עי"ז יש בה ב' הענינים‬,‫השפלות וביטול‬
,'‫ והב‬,6‫ שזהו"ע כל הנחלים הולכים אל הים‬,‫כל הענינים מלמעלה‬
.‫שהיא מהווה את כל הענינים שלמטה‬
The sefirah of malchus has two seemingly opposite qualities:
On one hand, malchus is the quality of being “exalted” – it is superior
to everything else.
We see this from the fact that the sefirah of
malchus is the source of the entire creation (and is therefore superior
to all of creation).
On the other hand, malchus is the ultimate expression of bittul – the
ultimate expression of insignificance. Furthermore, this quality of
bittul enables it to perform its two main functions involved in the
creation of the world:
1. It receives all the G-dly energy from the higher sefiros. This is
represented by the possuk, “All the rivers flow into the sea” –
the “rivers” represent the revelation of G-dliness from the
higher sefiros, and the “sea” represents malchus.
2. It becomes the source for the creation of the lower worlds.
This bittul of malchus can be understood in greater detail through an
explanation of the Mittler Rebbe:
‫ד"ה באתי לגני‬
9
‫ כפי שמבאר כ"ק אדמו"ר האמצעי בארוכהא בענין‬,‫ובפרטיות יותר‬
.‫ שיש בזה ב' פירושים‬,‫ספירת המלכות שלית לה מגרמה כלום‬
‫ רק מה שמקבלת מלמעלה‬,‫ דלית לה אור מצד עצמה‬,'‫פירוש הא‬
‫ כי אם מה שמקבלת אור‬,‫ בדוגמת הלבנה שאין לה אור עצמי‬,‫ממנה‬
‫ כי אם מה שמקבלת‬,‫ דלית לה מגרמה כלום‬,'‫ ופירוש הב‬.‫מן השמש‬
.‫ ע"י העלאת מ"ן ממלאכים ונשמות דבי"ע‬,‫מלמטה למעלה‬
The Mittler Rebbe explains the fact that malchus is described as
having “nothing of its own at all” (the bittul of malchus) in two ways:
1. It is dependent on what is “above” it: just like the moon
doesn’t have any light of its own and receives all of its light
from the sun, so too malchus depends on the higher sefiros
for the G-dly revelations it transmits to creation.
2. It is dependent on what is “below” it: in order to function,
malchus is dependent on the refinement and elevation of
creation (referred to as mayim nukvin, “feminine waters”) by
the angels and the souls below.
The Mittler Rebbe then explains the first meaning of having “nothing
of its own”:
‫ היינו שיתהווה‬,‫ דספירת המלכות ענינה הוא גילוי לזולת‬,‫והענין בזה‬
‫ והרי כללות ענין הבריאה הוא באין ערוך לגמרי לא"ס‬,‫ממנה בריאה‬
,‫ כסא מלך‬,‫ שענין הכסא‬,‫ והיינו‬,‫ והוכן בחסד כסא‬7‫ הנה עז"נ‬,‫ב"ה‬
‫ צמצם את‬,8‫ שמצד טבע הטוב להטיב‬,‫נעשה מצד החסד שלמעלה‬
‫ כדי שיוכל להיות כללות ענין הבריאה ע"י‬,'‫עצמו והמשיך האורות כו‬
.‫ספירת המלכות‬
The function of malchus is to reveal to “someone else.” In our case,
the world of Atzilus is still considered the realm of G-dliness, and
malchus is the bridge between the realm of G-dliness and creation –
.)‫ ד ואילך‬,‫ (בהוצאה החדשה – בא צו‬370 '‫א) תורת חיים שמות ע‬
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
10
something that appears to be “something else” compared to Gdliness.
“G-dliness” and “creation” are infinitely different than each other –
one is truly infinite, while the other is limited. However, Hashem
decided that He wants to have a “relationship” with an infinitely lower
creation. This is the meaning of the possuk, “You established Your
throne with chesed (kindness):” the fact that Hashem decided to be
“King” over the world is dependent on Hashem’s chesed – His
kindness “motivated” Him to “lower” Himself to be King over an
infinitely lower creation. This motivation (the “desire to be King”)
enabled creation (His kingdom) to exist.
The Mittler Rebbe then explains the second meaning of having
“nothing of its own”:
‫ שענין המלכות נעשה ע"י העלאת מ"ן מהעולמות‬,‫ועוד ענין בזה‬
‫ שעי"ז פועלים שמהתנשאות‬,9‫ שזהו"ע אין מלך בלא עם‬,‫שלמטה‬
‫ שמזה נעשית מציאות‬,‫עצמית יומשך להיות ההתנשאות על העם‬
.‫ חיותה וקיומה‬,‫הבריאה‬
Another reason why malchus is described as “having nothing of its
own” is because it is dependent on the desire of the lower worlds to
have Him as their King.
This “elevation of mayim nukvin” (the
refinement of the world from below to above) motivates the “King
who is exalted alone” to be “exalted over the nation” and continue to
create the worlds.
This can be understood through an analogy of a physical king:
‫ דכיוון שהמלך משכמו ומעלה גבוה‬,‫ועד"מ בענין המלכות למטה‬
‫ צריכים לעורר ולפעול אצלו רצון למלוכה שיהי' מלך על‬,10‫מכל העם‬
‫ כי מצד עצמו לא יומשך התנשאות על עם מהתנשאות עצמית‬,‫עם‬
‫ וענין זה נעשה עי"ז שהעם מכתיר את המלך‬,‫להיותם באין ערוך‬
,‫ ואז נעשה בנין המלכות‬,‫ועומד בהתעוררות לקבל עול מלכותו‬
‫ד"ה באתי לגני‬
11
‫ אמרו לפני‬11‫ כמארז"ל‬,‫ ועד"ז למעלה‬.‫שיסכים למלוך עליהם‬
.‫ כיון שמצד עצמו אינו שייך לזה‬,‫מלכיות כדי שתמליכוני עליכם‬
A true king (similar to Shaul HaMelech) is not only in a different
position than the nation (he is the ruler and they are the ruled) – he
is a categorically different type of person than the rest of the nation.
This is what the possuk means when it says regarding Shaul
HaMelech, “from his shoulders and upwards he was taller than any of
the people.” King Shaul was “head and shoulders above” the rest of
the nation in terms of the level of person he was.
Because the king is incomparably superior to the rest of the nation,
he doesn’t have any desire to interact with them. His desire to be
their king is only awakened when they express their desire to crown
him as their king over them. This awakening of the king’s desire to
rule over them – and his agreement to become king – is referred to
as “binyan ha’malchus” – the “building of malchus.”
This reflects the spiritual process described above – we “motivate”
Hashem to become King over us (and create the world through the
sefirah of malchus) by expressing our desire for Him to be our King.
The Rebbe explains the difference between the two explanations
(above) of the fact that malchus “has nothing of its own at all”:
1. Malchus is dependent on the sefiros which are above it.
2. Malchus is dependent on the elevation of the world by the
creations below it.
‫ שענין הא' עיקרו בשעה שצריכים‬,‫והחילוק בין ב' ענינים אלו הוא‬
,‫ ע"ד בנין המלכות בראש השנה‬,‫להמשיך את ענין המלכות מתחילה‬
‫ כי‬,‫שענין זה הוא באופן שהמלכות מצד עצמה לית לה מגרמה כלום‬
‫ שזהו"ע והוכן‬,‫ ממדת החסד‬,‫ היינו‬,‫אם מה שמקבלת מלמעלה ממנה‬
.‫בחסד כסא‬
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
12
The description of malchus having “nothing of its own at all” because
it relies on what it receives from the sefiros above mainly applies
when it needs to rely on the higher sefiros for the initial
establishment of Hashem’s “kingship.”
This “initial establishment”
applies both at the beginning of creation (when there wasn’t yet a
creation to accept Him as their King), as well as at the beginning of
each year on Rosh Hashanah.
On Rosh Hashanah we ask Hashem to be King over us (even though
He is incomparably superior to creation) mainly because of His
chesed – “You established Your throne with chesed” (and not because
our actions deserve it). We don’t ask Hashem to be our King because
He is a King (which would imply that malchus can function on its
own); rather, we ask for Hashem’s chesed to “motivate” His attribute
of malchus to become a King over us. From this we see that malchus
on its own “can’t” become King (it “has nothing of its own”) because it
relies on the influence of chesed (it needs the sefiros “above” it) in
order to “want” to be king.
‫וענין הב' עיקרו כאשר צריך לחזק ולחדש את ענין המלוכה (לאחר‬
‫ כיון‬,‫ שגם בזה לית לה מגרמה כלום‬,)'‫שנעשה ענין ההתהוות כו‬
.‫שענין זה נעשה ע"י העלאת מ"ן דעולמות בי"ע למלכות דאצילות‬
The ongoing strengthening and renewal of malchus (after the
creation of the world, or after the establishment of Hashem’s
kingship on Rosh Hashanah) is dependent on the creation’s ongoing
commitment and dedication to the King’s mission – to elevate the
physical world. From this we see that malchus on its own “can’t” stay
King (it “has nothing of its own”) because it relies on the actions of the
“nation” (creation).
The fact that malchus can neither become king nor remain king on
its own explains the “poverty” of kedusha:
13
‫ד"ה באתי לגני‬
‫ שהו"ע תכלית הביטול והשפלות‬,‫ומכל זה מובן ענין הדלות בקדושה‬
‫ שמזה נעשית מציאות‬,‫ שענינה הו"ע ההתנשאות‬,‫דספירת המלכות‬
.‫הבריאה כולה‬
Even though malchus itself is “exalted,” its role as the source of
creation is dependent on its quality of bittul – having “nothing of its
own at all.” This quality enables both the initial desire for creation
(through the expression of chesed through malchus), as well as the
ongoing sustenance of creation (through creation’s desire for a King).
Having concluded the explanation of the difference between the
meaning of the daled and the raish, the Rebbe now focuses on the
Frierdiker Rebbe’s explanation of the difference in their shapes:
‫ שההפרש בין אות ד' לאות ר' בתמונתם‬,‫ו) וממשיך בהמאמר‬
‫ דאות יו"ד מורה על תכלית‬,‫ שאות ד' יש לו יו"ד מאחוריו‬,‫הוא‬
‫ שעי"ז נעשית בחינת כלי‬,‫הביטול והשפלות שבספירת המלכות‬
,‫ כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק‬12‫ וכמאמר‬,‫לקבלה‬
The Frierdiker Rebbe’s ma’amar said:
Although the daled and the raish are very similar, the difference
between them is that the daled contains a yud within it, while the
raish does not:
This yud on the “back” of the daled represents the ultimate bittul of
the sefirah of malchus (as yud is the smallest letter of the alef-bais).
This quality of bittul is what enables malchus to become an “empty
container” to accept within it the infinitely higher revelations of G-
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
14
dliness. This is the meaning of the statement of the Gemara, “an
empty container is able to contain something; a full container is not.”
We can see this principle reflected in the analogy of a student who is
receiving something from his teacher:
‫ הרי זה דוקא כאשר הוא‬,‫ הנה בכדי שיהי' כלי לקבלה‬,‫וכמו המקבל‬
‫ דאז הוא כלי לקבל אמיתת השפעת‬,‫בתכלית הביטול והשפלות‬
,‫ ואין זה מספיק עדיין מה שהתלמיד אינו בבחינת יש ומציאות‬,‫הרב‬
.)‫כי אם דוקא כאשר יהי' בבחינת ביטול והעדר המציאות (עכ"ל‬
In order to be able to receive the teaching from his teacher in its
purest state, the student must attain the ultimate level of bittul. It’s
not enough that the student negates his own ego and sense of self;
he needs to achieve a state of complete bittul in order to receive the
teaching in its purest state. [This concludes the quote from the
Frierdiker Rebbe’s ma’amar.]
The Rebbe explains:
‫ אמיתית הענין דרב ותלמיד הוא כאשר הם באין‬,‫ דהנה‬,‫והענין בזה‬
,‫ כדי שהתלמיד יוכל לקבל השפעת השכל מהרב‬,‫ ולכן‬,‫ערוך זה לזה‬
.‫הרי זה דוקא כאשר עומד בביטול במציאות לגמרי‬
The true concept of a “teacher and student” is only present when the
teacher is incomparably greater than the student. [Editor’s note:
Not only is he incomparably more intelligent; his entire perception
of reality is on a completely different level. For example: a seeing
person explaining vision to someone who is blind – or a Rebbe
explaining G-dliness to his Chassidim.]
Therefore, since the student has no basis in his “reality” to relate to
the concept that the teacher is teaching, he needs to completely
remove his own perspective and listen with complete bittul to the
15
‫ד"ה באתי לגני‬
words of his teacher. (Since his reality is incomparable, it is therefore
completely bottul (insignificant) with regards to this teaching.)
The Rebbe clarifies the level of bittul required by the student:
‫ שלא מספיק מה שאינו מציאות לעצמו עד שלא ישמע כלל‬,‫והיינו‬
‫ ולא מספיק שנשאר במציאותו אלא שפועל בעצמו‬,‫את דברי הרב‬
‫ אלא‬,‫(ער שטעלט איין זיין מציאות) לקבל את השפעת השכל מהרב‬
.‫בשעת ההשפעה צריך להיות בביטול והעדר המציאות לגמרי‬
This bittul is more than the student not being self-absorbed to the
extent that he wouldn’t hear the message of the teacher at all. It’s
also more than simply listening to the words of his teacher while
retaining his own ideas and perspectives. Rather, when he learns
from his teacher he needs to have complete bittul without any trace
of “self” whatsoever.
'‫ שבשעת שמיעת שכל הרב אינו יכול אפילו להיות בבחי‬,‫והיינו‬
‫ שכלי שכלו הם בתנועה של רצון להבין את דברי‬,‫משפיע לעצמו‬
‫ כי‬,‫ שאז לא יוכל לקבל את שכל הרב שהוא באין ערוך אליו‬,‫הרב‬
,‫ דכיון שצריך להחזיק ענין שבאין ערוך‬,‫ והיינו‬,‫דוקא כלי ריקן מחזיק‬
‫ שלא תהי' אפילו מציאות הרצון להבין‬,‫צריך להיות כלי ריקן לגמרי‬
.‫ולהשיג את השכל שמשפיע לו הרב‬
In practical terms, this means that at the moment the student is
listening to the teacher, he is simply accepting the words of the
teacher into his mind.
If he is occupied with the desire to
understand the words of his teacher, his mind will become involved
with processing the information to “give to himself.”
This
involvement with “self” interrupts the total selflessness (an “empty
container”) which is necessary to receive the teaching from his
incomparably greater teacher. Since his feeling of “self” is present –
even if it’s only the desire to understand his teacher – it takes up
“space” in his “container” and doesn’t allow him to be truly “empty.”
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
16
In fact, the bittul is even greater than this:
‫ שאפילו תשוקת התלמיד לקבל השפעה מהרב לא‬,‫ויתירה מזה‬
.‫צריכה להיות נרגשת אצלו בשעת ההשפעה‬
Even the desire of the student to receive from his teacher (not to
understand – only to receive) “takes up space” and disturbs the total
“emptiness” required to receive the teaching. (Any desire involves
some sense of self – “I” want.)
This doesn’t mean that the student shouldn’t ever desire to receive
from his teacher:
‫ הן‬,‫ תשוקת התלמיד לקבל השפעה מהרב הוא דבר הכרחי‬,‫דהנה‬
‫ שתשוקה זו פועלת אצלו ביטול המציאות שיוכל‬,‫בנוגע להתלמיד‬
‫ שלהיותו באין ערוך‬,‫ והן בנוגע להרב‬,‫להיות כלי לקבל שכל הרב‬
‫ שלא‬,‫ הרי ההשפעה להתלמיד היא ירידה גדולה בשבילו‬,‫להתלמיד‬
‫ ורק כאשר הרב רואה אצל התלמיד תשוקה‬,‫תהי' אצלו מצד עצמו‬
‫ הרי זה פועל עליו שירצה לצמצם עצמו להוריד עניניו‬,‫גדולה‬
‫ ועד שענין זה מגיע בעומק יותר בכחות‬,‫ולהשפיע אותם להתלמיד‬
‫ שזהו"ע‬,‫ לגלות אצלו ענינים נוספים שלא היו אצלו מקודם לכן‬,‫הרב‬
.13‫ומתלמידי יותר מכולם‬
Not only is it not a problem for a student to want to receive from his
teacher; it is necessary for a student to have this desire. This is
necessary for both the student and the teacher:

The student’s desire to receive a teaching from an
incomparably greater teacher serves as the motivation for
him to reach the level of bittul that is needed to receive it.

Since the teacher is incomparably greater than the student,
the student’s desire to receive motivates the teacher to
“descend” to the student’s level and to teach him.
17
‫ד"ה באתי לגני‬
In fact, the student’s desire causes a revelation of the deepest
concepts within the teacher’s mind – concepts which he never
discovered on his own. This is the meaning of the phrase, “[I have
learned much from my teachers, and more from my peers – but] I
have learned the most from my students.”
The key is that a student needs to experience this desire at the right
time:
‫ שאז צריכה להיות‬,‫ קודם ההשפעה‬,‫ במה דברים אמורים‬,‫אמנם‬
,‫ ובלעדה אי אפשר להיות חיבור ב' ענינים שהם באין ערוך‬,‫תשוקה זו‬
‫ שכאשר התלמיד עומד‬,‫ הרי רואים במוחש‬,‫משא"כ בשעת ההשפעה‬
‫ הנה‬,‫באותה התלהבות ותשוקה שרוצה לקבל השפעת השכל מהרב‬
.‫תשוקה זו מבלבלת אותו לשמוע ולקבל את השכל שאומר לו הרב‬
This type of desire is appropriate (and necessary) before the teaching
begins, and makes the relationship between a student and an
incomparably greater teacher possible.
However, when a student is learning from his teacher, if the student
has strong feelings of desire to understand (or even receive) from his
teacher, this distracts him from being able to properly receive what
the teacher is saying.
‫ צריך להיות בביטול והעדר‬,‫וכדי שיוכל לקבל את שכל הרב‬
‫ שלא ירגיש אפילו את התשוקה לקבל את שכל‬,‫המציאות לגמרי‬
.‫ שכלי שכלו הם באופן דכלי ריקן‬,‫ וזהו"ע כלי ריקן‬.‫הרב‬
In order to receive the lesson from his teacher, the student needs to
have complete bittul. The student can’t want to listen; the student
must simply listen. This is the true concept of an “empty container”
as it applies to one’s intellect.
‫ כדי לקבל דבר שכל‬,‫ כי‬,‫ שצריך שיהי' להתלמיד כלי השכל‬,‫והיינו‬
‫ אבל כלי השכל צריך‬,‫ שזהו כלי השכל‬,‫צריך מקום שהוא מעין זה‬
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
18
‫ ודוקא אז ביכלתו לקבל את השפעת הרב שבאין‬,‫להיות כלי ריקן‬
.‫ערוך אליו‬
The student does need to possess the intellectual capability required
to serve as a “container” to receive the teaching.
However, while he is learning, this “container” must be empty. This
is the only way that the student is able to learn from an incomparably
greater teacher and still retain the true concept being transmitted.
Based on this concept, we can now understand why malchus
(specifically) needs to have the bittul of having “nothing of its own at
all”:
,‫ובזה יובן הטעם שדוקא ספירת המלכות לית לה מגרמה כלום‬
,‫ הרי כל הספירות הם בסדר דמלמעלה למטה‬,‫דלכאורה אינו מובן‬
‫ ועד לראשית‬,‫והספירות שלמטה מקבלים מספירות שלמעלה מהם‬
‫ למה דוקא על ספירת המלכות‬,‫ וא"כ‬,‫הספירות שמקבלת מאוא"ס‬
.‫אומרים דלית לי' מגרמה כלום‬
Seemingly, one could ask the following question:
If all the sefiros are arranged “from above to below” in a way that
each sefirah receives from the sefirah above it, and the beginning of
the sefiros (chochmah) receives from ohr ein sof, why does only
malchus need to have the quality of having nothing of its own?
Doesn’t every sefirah need to receive from the level above it?
The Rebbe answers:
‫ ובכלל כל הספירות שלמעלה מספירת‬,‫ שבחי' ז"א‬,‫אך הענין הוא‬
,‫ קבלתם מהספירות שלמעלה מהם היא ע"ד עילה ועלול‬,‫המלכות‬
‫ שהרי ישנו מציאות‬,‫ ואינם מהות אחר זמ"ז‬,‫שעו"ע אינם באין ערוך‬
‫ וגם כאשר העלול נעשה מציאות לעצמו‬,‫העלול כמו שהוא בהעילה‬
‫ וכן הוא בהספירות שמקבלים‬.‫הרי העילה היא בקירוב מקום אליו‬
19
‫ד"ה באתי לגני‬
‫ והיינו שמהות הספירות הוא‬,‫ שאופן הקבלה הוא בקירוב מקום‬,‫זמ"ז‬
.‫בערך זל"ז‬
All the other sefiros receive from the sefirah above them in a way of
“evolution” (meaning – an effect which evolves from the cause) and
are not incomparably different from one another. In the progression
of “evolution,” the “later stage” (lower level) is contained within the
“earlier stage” (higher level) before it happens, and the two stages are
still closely related after the evolution occurs.
Therefore, since the sefiros are not incomparably different from one
another, they do not require total bittul in order to receive from each
other.
Seemingly, this only applies to how the sefiros receive from each
other. However, what about the fact that the sefiros receive from ohr
ein sof? Isn’t ohr ein sof incomparably higher than the sefiros, which
would therefore require them to have the bittul of “nothing of their
own at all?”
‫ שענין זה הוא ע"י צמצום‬,‫וגם מה שהספירות מקבלים מאוא"ס‬
‫ הרי ההשפעה אל הספירות היא‬,14‫הראשון שהוא בדרך סילוק לגמרי‬
.15‫עי"ז שחזר והאיר‬
Even when the sefiros receive G-dly revelation from ohr ein sof, this is
only after Hashem completely conceals the ohr ein sof and then “rereveals it” in a way that is on a comparable level to the sefiros.
Therefore, the revelation of ohr ein sof is revealed to the sefiros in a
way that they can “relate” to, which doesn’t require them to have the
bittul of “nothing of their own at all.”
However, this is not the case with malchus:
‫ כיון שעל ידה בריאת היש שהוא מהות‬,‫משא"כ ספירת המלכות‬
‫ לכן המלכות היא המקבל האמיתי‬,‫ שהו"ע שבאין ערוך‬,‫אחר לגמרי‬
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
20
‫ ולכן דוקא במלכות הוא הענין דלית לה‬,)‫(דער אמת'ער מקבל‬
.‫מגרמה כלום‬
The “evolution” process of each one of the higher sefiros results in the
creation of the next sefirah – a comparable G-dly “existence.”
However, malchus is the vehicle for creating a limited existence,
which includes the physical world.
In order to enable this
incomparable “jump,” malchus receives from Hashem’s essence,
which is incomparably higher than malchus. In order for malchus to
receive from this level – and to have the ability to create an existence
which is incomparably lower than it – it needs to be a perfect
receiver and have “nothing of its own at all.”
The Rebbe connects this to the bittul of the letter daled:
,‫ אלא שזהו הביטול דאזעירת גרמה‬,‫ שזהו"ע של דלות‬,'‫וזהו"ע אות ד‬
‫ שעי"ז היא מקבלת מהספירות שלמעלה‬,‫ביטול המציאות לגמרי‬
.‫ממנה‬
This bittul of having “nothing of your own at all” is represented by the
letter daled, both in meaning and in form.
As explained in the
previous section, the meaning of the daled (“dalus”) refers to
“(positive) spiritual poverty” – “making oneself small” even within the
realm of kedusha and having “nothing of your own at all.” Similarly,
the yud on the back of the daled also represents this ultimate bittul,
enabling malchus to receive from the higher sefiros and create the
physical world.
In the final section, the Rebbe connects this concept to the bittul of
davening.
21
‫ד"ה באתי לגני‬
Also Available Online
Basi L'Gani 5736
🙧🙥
Basi L'Gani 5715
🙧🙥
Basi L'Gani 5735
🙧🙥
Basi L'Gani 5734
🙧🙥
Basi L'Gani 5714
🙧🙥
L’Cho Omar Libi 5720
🙧🙥
V’Haya Eikev Tishma’un 5727
🙧🙥
Gadol Yiyeh Kavod HaBayis 5722
🙧🙥
HaSam Nafsheinu B'Chaim 5718
🙧🙥
V'Atah Tetzaveh 5741
🙧🙥
Gal Einai 5737
🙧🙥
Ki Yishalcha Bincha 5738
🙧🙥
Omar Rabbi Oshia 5739
🙧🙥
‫ ה'תשט"ז‬,‫יו"ד שבט‬
22
Al Kein Karu L’Yamim Ha’eleh Purim 5713
🙧🙥
Tanu Rabbanan Mitzvas Ner Chanukah 5738
🙧🙥
V'Kibel HaYehudim 5711
🙧🙥
Ki'Mei Teitzcha Me'Eretz Mitzrayim 5742
🙧🙥
LeHavin Inyan Rashbi 5745
🙧🙥
B'haaloscha es HaNeros 5729
🙧🙥
BaYom Ashtei Assar 5731
🙧🙥
Tzion B'Mishpat Tipodeh 5741
🙧🙥
Ani L'Dodi 5732
🙧🙥
V'Chag Ha'Asif 5743
🙧🙥
V’Yihiyu Chayei Sara – 5741
🙧🙥
Podoh B’Shalom - 5741
Sign up online to receive weekly translations as they are released.
www.simplychassidus.com
‫ד"ה באתי לגני‬
‫‪23‬‬
‫‪Footnotes from the Original Hebrew‬‬
‫‪ 1‬משלי י‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ 2‬שם ל‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ 3‬פ' ראה טו‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ 4‬ראה זהר ח"א קפא‪ ,‬א‪ .‬רמט‪ ,‬ב‪ .‬ח"ב ריח‪ ,‬ב‪ .‬עץ חיים שער ו (שער העקודים) פ"ה‪.‬‬
‫‪ 5‬זח"א כ‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 6‬קהלת א‪ ,‬ז‪ .‬וראה המשך והחרים תרל"א (סה"מ תרל"א ע' שה ואילך)‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ 7‬ישעי' טז‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ 8‬ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א‪ .‬הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרי‬
‫אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ 9‬בחיי וישב לח‪ ,‬ל‪ .‬שם ר"פ בלק‪ .‬כד הקמח ר"ה (ב) ד"ה ועוד (בהוצאת שאוועל – ע' שעט)‪.‬‬
‫תניא שעהיוה"א רפ"ז (פא‪ ,‬ב)‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ 10‬שמואל‪-‬א ט‪ ,‬ב‪ .‬ונתבאר באוה"ת וירא ח"ד תשסד‪ ,‬ב‪ .‬שה"ש ח"ב ע' תיד ואילך‪.‬‬
‫‪ 11‬ר"ה טז‪ ,‬סע"א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ 12‬ברכות מ‪ ,‬א‪ .‬וראה חדא"ג שם‪ .‬תו"א ס"פ משפטים‪ .‬ד"ה אני לדודי ה'ש"ת ס"ג (הערת כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א בסה"מ ה'שי"ת ע' ‪.)120‬‬
‫‪ 13‬תענית ז‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ 14‬ראה עץ חיים שער א (דרוש עיגולים ויושר) ענף ב‪ .‬אוצרות חיים ומבוא שערים בתחילתן‪.‬‬
‫לקו"ת הוספות לויקרא נא‪ ,‬ג‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ 15‬ראה עץ חיים שם ענף ב‪-‬ג‪ .‬סה"מ תרס"א ע' קסו ואילך‪.‬‬
‫ב"ה‬
‫לע"נ‬
‫הרה"ח הרה"ת אי"א נו"נ עוסק בצ"צ‬
‫ר' דניאל‬
‫יצחק ע"ה‬
‫בן יבלחט''א ר' אפרים שליט''א‬
‫מאסקאוויץ‬
‫שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע‬
‫למדינת אילינוי‬
‫נלב"ע ב' אדר שני ה'תשע"ד‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫🙥🙧‬
‫‪DEDICATED IN MEMORY OF‬‬
‫‪ MOSCOWITZ‬ז"ל ‪RABBI DANIEL‬‬
‫‪LUBAVITCH CHABAD OF ILLINOIS‬‬
‫‪REGIONAL DIRECTOR‬‬
‫🙥🙧‬
‫ו ֲאנִי דָ נִי ֵּאל נִ ְהי ֵּיתִ י ‪...‬וָָאקּום וָאֶ עֱשֶ ה אֶ ת ְמלֶאכֶת ַה ֶמלְֶך‬
‫‪AND I, DANIEL ... ROSE AND DID THE KING'S WORK‬‬
‫)‪(DANIEL 8:27‬‬